חומר רקע לסדנת עבודה שנייה

T.O.Cלגיבוש מסגרת הפרויקט בשיטת

((Theory of change

2013ינואר

2050ישראל עירונית תכנית פעולה וכלים לחיזוק

הערים בישראל

2050פרויקט ישראל עירונית

מטרת הפרויקט להכין מסמך מדיניות ותוכנית פעולה •ולהניחם על שולחן , לחיזוק העירוניות במדינת ישראל

ובפני הציבור המקצועי והרחב כמצע , הממשלה, הכנסת.לדיון ציבורי וכבסיס למדיניות עירונית בישראל

.משך התוכנית כשנה וחצי•

אשר , אחד הכלים שיגובשו יבחן כמקרה בוחן בעיר אשדוד•. מתלווה לכל התהליך

לחץ כאןלפרטים נוספים על הפרויקט •

.שיטת תכנון שבאמצעותה בונים מהלכים לשינוי המציאות•

התהליך כולו סובב סביב המהלך אותו רוצים להוביל והוא •כאשר כל שלב מושתת –בנוי בצורה לוגית שלב אחר שלב

.על קודמו

בתהליך נעשה מיפוי שיטתי לאחור בו קובעים המשתתפים •את החזון ולאחר מכן את התוצרים והתנאים המקדימים

.הדרושים להשגתו

?( T.O.C)מהי תיאוריה של שינוי

?מהן הבעיות. 1

?מה מונע את פתרונן. 2

?מה החזון. 3

?(Goals)מהן המטרות . 4

?מי הן אוכלוסיות היעד. 5

?מהם מחוללי השינוי באוכלוסיות היעד. 6

?מהם מדדי ההצלחה. 7

?מהן הפעולות והתוכניות שישיגו את התוצרים. 8

חיזוק קריאת ספרים בקרב ילדים

דוגמא להמחשה

שלבים 5השלמנו ( לינואר16-17)במהלך הסדנא הראשונה •

. 8מתוך

: בסדנא לקחו חלק נציגי מרבית השותפים לפרויקט•

נציגי , ארגונים אזרחיים10, העיר אשדוד, משרדי ממשלה4

.חברות יזמיות מהמובילות בארץ3-האקדמיה ו

.בהמשך מצגת זו יוצגו תוצרי הסדנא•

?מה היה במפגש הקודם

.התכנסות וכיבוד קל9:30–9:00

.תמצית הצגת תוצרים עד כה: פתיחה10:00–9:30

.דיון ועבודה על תוצרי היומיים הקודמים10:30–10:00

.מחוללי שינוי באוכלוסיות היעד–תוצרים 11:30–10:30

.הפסקה11:45–11:30

.המשך תוצרים13:00–11:45

.מדדים להצלחה14:00–13:00

.ארוחת צהרים15:00–14:00

.המשך מדדים להצלחה15:45–15:00

.פעולות ותכניות להשגת התוצרים17:00–15:45

.סיכום והערות לקראת ההמשך17:30–17:00

(לינואר31)ז המפגש הבא "לו

תוצרי הסדנא הראשונה

?מהן הבעיות'קבוצה ד'קבוצה ג'בקבוצה'אקבוצה

אלא )העיר אינה נתפסת כערך

( הכפר נתפס כערך–להיפך

לכן אין מדיניות לאומית

לעירוניות

אין אלטרנטיבה מציאותית

–למגורים איכותיים בעיר

במחיר אטרקטיבי

קל מדי . היעדר התהוות מתמדת

שלא " סגורים"להקים מקומות

ניתן להיכנס ולשנות אותם

ערים חד . ולאפשר להם להתפתח

.ללא עירוב שימושיםמימדיות

מרכז לא . חוסר זהות של מקום

.הפרדת שימושים. מוגדר

העדפת החדש תמיד על פני

.הקיים והישן

נדה וכלים לעירוניות 'אין אג

אין קו מנחה . בתכנון

'קהילתיות וכו, לשירותים

החלטות מתקבלות

רנדומלית

אין מספיק . היעדר מרחב ציבורי

אפשרויות , מורכבות עירונית

בחירה שמאפשרות חיבורים

".נראטיב מקומי"היעדר . וקשרים

היעדר תפיסה משותפת של

עירוב תרבויות ביחס . עירוניות

מרחב ציבורי רדום . לנושא

.והעדפת היבדלות

תפיסה ריכוזית של השלטון

המרכזי וניסיון להתמקצעות

תחומי /לפי נושאים

משאבים של משרדי /סמכות

.הממשלה

אין התייחסות בתכנון

, לגורמים חברתיים

כלכליים , סביבתיים

.ומוניציפאליים

. רפלקס ההקמה וכיבוש הקרקע

–קל מידי להקים מקומות חדשים

קשה בישראל להיכנס לתוך מרקם

.קיים ולשנות

בניה חדשה על חשבון השקעה

. בקיים

אינו " העיר"התוצר התכנוני

מותאם למשתמש הסופי על

, חברתית, כלכלית)סוגיו

('הנגשה וכו

קיים פער בין חלום

. למציאות

אין . היעדר מפגש אקראי"הוגי עיר"היעדר

. לגיטימציה למגוון

פועלים כל הזמן -אין למידה

.באותו אופן

העושר הפרטי על חשבון המרחב .כולם מדברים על כולם

. הציבורי

אין צמיחה מכלילה ומיצוי

.נכסים מקומיים יחודיים

?מה מונע את פתרון הבעיות'דקבוצה'קבוצה ג'בקבוצה'קבוצה א

ערים חד –היעדר התהוות מתמדת .ריכוזיות יתר של השלטון המרכזי"תפיסת קרקע"

.מימדיות

. אין חינוך לעירוניות מגיל צעיר

.וחינוך ליתרונות שלה

חיי משפחה

".בכפר"

חוסר מודעות לתפקיד התכנון

.בהבניית חברה

. העדפת החדש על פני התחדשות

חוסר כבוד לקיים

–חברת מהגרים חסרת שורשים

גם כאשר העולים . יוצר בילבול

מגיעים מתרבות עירונית

תלות כלכלית

.של התכנון

ראשי רשויות לא רוצים תושבים בגלל

.שיקולים כלכליים

אין מספיק ידע בקרב –היעדר ידע

.'ראשי רשויות וכו, מקבלי החלטות

גם כשמצליחים לגבש תרבות

נתקלים בחוקים ותקנים –עירונית

.שמקשים על מימושה

שיתוף ודיאלוג

.עם תושבים

" ממלכות"סיסטם התכנון הבנוי על

וחוסר . ולא תכנון אינטגרטיבי

במחויבות הגורמים במערכת לעבודה

.עם החברה האזרחית ותהליכים

–היעדר ראיה אינטגרטיבית

חוסר . אינטרדסיפלינרי–הוליסטית

. יכולת להתמודד עם המורכבות

מצד שני התעסקות בכללים

עות"קטנוניים ותב

. היעדר אחריות למרחב הציבורי

השקעה . אף אחד לא אחראי לה

גם כאשר היא –במרחב הציבורי

.נעשית אז יש העדפת הרכבים

י מובל "ממ

משיקולים

.כלכליים

:תרבות

.מגורים בעיר1.

העדפת החדש על ישן2.

.חוסר נכונות ללמידה3.

, בקרה, הקצאת משאבים למחקר4.

.ותכנון ארוך טווח, הערכה

, אין כללים ברורים מהי עיר טובה

עם –היעדר מדיניות והנחיות

גמישות נדרשת ועם מתן אוטונמיה

.לערים לשנות

הערים נוצרו כאוסף שכונות ולא

.כמארג עירוני אחד

בין הנושא –היעדר סימביוזה

.הסביבתי, הקהילתי, התכנוני

חיים בעולם של גדרות בין היתר

.משיקולי בטחון

החזון

.עירונייםתהא עדיפות לחייםבמדינת ישראל

מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים

: קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל-יבטיחו פיתוח עירוני בר

להזדמנויות , לשירותיםמירביתפיתוח שיאפשר לכל אדם נגישות

.שעירוניות במיטבה יכולה להציע, וליתרונות

(Goals)המטרות

קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי 1.

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת2.

עולם התכנון מקדם עירוניות3.

מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות4.

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים5.

(המשך)פירוט המטרות

קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי 1.

הבנה . הפנמת העירוניות כהכרח קיומי לחברה בישראל1.1רווחת בציבור כי חיי היומיום של מרבית תושבי ישראל

ביסודם ועל כן מדרגים ומטרופוליניהינם בעלי אופי עירוני .את נושא העירוניות במקום גבוה

.הגדרת חיזוק העירוניות כיעד לאומי1.2

מוסדות המדינה רואים עצמם אחראים לכך שהתושבים זוכים 1.3לערים אשר מעניקות לתושביהן רמת שירותים גבוהה לצד

ותרבותיות למימוש הפוטנציאל , חברתיות, הזדמנויות כלכליות.הגלום בהם כפרטים וכקהילה

.חינוך לעירוניות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות1.4

מגזר שלישי, עירייה', מערכת חינוך פורמאלית ובלתי פור, תקשורת, ציבור רחב: אוכלוסיית יעד

כים וראשי ערים"ח, ממשלה:אוכלוסיית יעד

כים וראשי ערים"ח, ממשלה:אוכלוסיית יעד

מגזר שלישי, משרד החינוך:אוכלוסיית יעד

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת2.

:הכשרה והשתלמויות2.1.מערכת הכשרה ראשונית לתכנון לעירוניות באקדמיה ולבעלי מקצוע•גם למקבלי ( השתלמויות)מערכת הכשרה מתמשכת שמעדכנת בידע חדש •

.החלטות שאינם במקצוע

:קיימת מערכת מחקר ופיתוח אשר2.2. ידע תיאורטי קייםולהשמשתמפתחת כלים ושיטות להטמעה •. בוחנת את מידת הצלחתם של פרויקטים ולומדת אותם•.מגבשת עבור עולם התכנון כלים ומדדים להערכת עירוניות•. מחלקת מענקי מחקר לאקדמיה לצורך העמקת הידע•

בעלי תפקידים בשירות הציבורי הם המתווכים בין התיאוריה2.3.לפרקטיקה וצריכים להיות המנהיגים בתחומם

.הפער בין התיאוריה העירונית והפרקטיקה המקצועית נשמר ומפרה2.4

(המשך)פירוט המטרות

, מ"רוהמשרד , משרד האוצר, ג"מל, אקדמיה: אוכלוסיית יעד

15-פורום ה, מים"מפע, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי

15-פורום ה, מים"מפע, מרכז השלטון המקומי, הפנים, מ"רוה, משרד האוצר:אוכלוסיית יעד

האצרמשרד , נציבות שירות המדינה, ראשי ערים: אוכלוסיית יעד

חברה אזרחית, הקהילה המקצועית, ס לתכנון"בי: אוכלוסיית יעד

עולם התכנון מקדם עירוניות3.

:תומכת בעירוניותמערכת התכנון הלאומית 3.1:מדיניות3.1.1

, ((2.2)בהתאם לכלים ולמדדים )מדיניות תכנון לאומית שתומכת בעירוניות . התקנים ותקנות המדיניות הקרקעית, לרבות חוק התכנון

:שיטה ומנגנונים3.1.2להבדיל משיטת , בלבד" כללי מדיניות"מוסדות התכנון מתכננים באמצעות •

.תוכניות מתאר. יעילים ומונגשים, תהליכי התכנון קלים להבנה•, מנגנונים להשתתפות הציבור ממוסדים ומובנים בתוך מערכת התכנון•

. כאמצעי לקיצור זמנים.עדיפות לתכנון ביחידות קטנות על פני פרויקטים גדולים•

:תומכת בעירוניותמערכת אישור תוכניות הבניה 3.2פרויקטים ותהליכים מוערכים לפי מידת תרומתם לעירוניות על בסיס הכלים

.והמדדים שגובשו

מתקיים איזון בין המערכת הקובעת מדיניות תכנון לבין המערכת המאשרת 3.3חשופים , האחריותיותהמערכת והאנשים הפועלים בה כפופים לכללי . תוכניות בניה

. לדיון ציבורי פתוח ולבקרה ציבורית

(המשך)פירוט המטרות

חברה אזרחית, כים"ח, (דגש מינהל תכנון)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר

ממשלה, רשויות מקומיות ואזוריות, מוסדות תכנון:אוכלוסיית יעד

?

חברה אזרחית, כים"ח, (בדגש מינהל תכנון)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר

מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות4.

קיים גורם אחד בעל סמכות לתכנון וחקיקה ואשר מהווה כתובת 4.1.מקצועית ורגולטור למערכת התכנון

הממשלה מבזרת את כוחה ומאצילה מסמכותה למינהלים 4.2.אזוריים ומקומיים, מטרופולינים

-ואזוריים מבצעים תיאום בנושאים עלמטרופולינייםמינהלים 4.3.מקומיים

חלוקת הנטל בין הרשויות וחלוקת המשאבים בין הרשויות נקבעות 4.4.באופן המעודד עירוניות

.תמחור משאבים וקרקעות נעשה בראיה עירונית4.5

(המשך)פירוט המטרות

כים וראשי ערים"ח, ממשלה:אוכלוסיית יעד

?5, 3, 1האם זהו קהל היעד גם לגבי

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים5.

:תחומים-העירייה תופסת את העירוניות באופן מערכתי וחוצההערים רואות במרחב הציבורי . תוסס עם עירוב שימושים במוקדים העירונייםמרחב ציבורי 5.1

.החברתיות והתרבותיות, וברחוב מרכיב יסודי היות ושם נוצרים מרבית ההזדמנויות הכלכליותעירוב שימושים במוקדים העירוניים . עירוב שימושיםלכל עיר יהיה לפחות מוקד עירוני אחד עם 5.2

למטרות שונות ברחובות העיר ומצמצמים את , בזמנים שונים, מבטיחים נוכחות של אנשים שונים. התלות ברכב

בין היתר באמצעות רשת רחובות , לשירותים איכותיים ולהזדמנויותנגישות גבוהה והוגנת לכולם 5.3. והליכתיתצפופה , רציפה

ועל ידי כך מאפשרות לשירותים ולמסחר בעל ספי כניסה ערים קיימות מתמלאות ומצטופפות 5.4ערים נמנעות מלהפשיר קרקע בתולית ומלפרוש תשתיות חדשות יקרות . גבוהים להתקיים

.לתחזוקההשגה בכל -בין היתר על ידי גיוון אופי הבינוי ושילוב דיור בר, מגוון ומפגש בין אוכלוסיות שונות5.5

.אזורי העירתכנון מוקדים . אופניים והליכה, מתנהלת בעיקר באמצעות תחבורה ציבוריתהתנועה בערים 5.6

העיר נמנעת מעידוד השימוש ברכב הפרטי . עירוניים נעשה סביב אמצעי התחבורה הציבורית. באמצעות מדיניות חניה מפלה

בתוך שטחים פתוחים ומבני ציבור , מאידך גיסא. שטחים פתוחים מחוץ לעיר נשמרים מחד גיסא5.7. עם מספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מהם, העיר זוכים לתכנון איכותי

מעודדת יוזמות בקנה מידה קטן בכדי ליצור מעורבות ואחריות , הדמוקרטיה העירונית משתפת5.8. ציבורית המובילים לפרויקטים טובים יותר

מחייה אותו ויוצרת תחושת גאווה מקומית של תושבי , העיר מחזקת את המרכז הוותיק של העיר5.9. העיר

באופן התורם , עירוניים ואזוריים, היסטוריה מקומית ונכסים ייחודייםשימור וקידום , מינוף5.10. לזהות ולמיצוב העיר

(המשך)פירוט המטרות

ס לתכנון"בי, ים"חכ, משרדי ממשלה, עיריות: יעדאוכלוסית

?10, 9, 7, 2,4מה לגבי

בבצלאל, 9:00, לינואר31-נתראה ב

( מול כיכר ספרא, בית הדואר)ירושלים , 23רחוב יפו

mor.gilad@gmail.comמרכז הפרויקט, גילעד מור:לפרטים