19
דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת2010 ,ים תש“ע- המרחב הציבורי בתUrban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

  • Upload
    ylerman

  • View
    2.553

  • Download
    6

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

Page 2: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

בחודש נובמבר 2009 מינה ראש העיר בת ים תשעה מבני העיר כצוות משימה מיוחד לחקירת המרחב הציבורי בעיר, אלה ממצאיו.

פארקים מרחב מוגן - גן ההרפתקאות.

מאת: מאור בוחבוט ואביב אוחנהגן העיר - גן הנ“ד (דק“ר)

מאת: לידור נגר להרגיש בבית - פארק רמת יוסף.

מאת: קסניה בריישה

גבולותמקום טוב - מפגש רחוב רוטשילד והטיילת.

מאת: כריסטינה גוזשקובהכושר, פוקר ותקווה - חוף הגולשים. מאת: שרה בן חפיד וקרוליין סטור

Resistance park plaza - סקייט פארק. מאת: אלמוג דבוש ובראל גוזלן

מה למדנו מצוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי?

מסלולים אישיים, מסלולים ציבוריים - אורית הירש ארגז הכלים לחוקר העירוני - ניסן אלמוג ואורית הירש

בנאליה בת ים - ניסן אלמוגמעתה אמור: שיתוף תכנון - דר‘ מירב אהרון

תוכן עיניינים

צוות הפרויקט, המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית:

רכז: ניסן אלמוג, התוכנית הייחודית לתלמידים מצטיינים על שם עדי לאוטמן, המסלול הבינתחומי, אוניברסיטת תל אביב

מנחה מקצועית: אורית הירש, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

ניהול הפרויקט: דר‘ מירב אהרון, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל

הובלת הפרויקט: שרון פילוסוף, מודל בת ים לחינוך אישי

צילום השער: קסניה בריישהפיתוח: לידור נגר

3פותח במעבדה של הגלריה החדשה של המכון לאמנות, בת-ים

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Page 3: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

45

דבר ראש העיר

בני נוער יקרים,עיר טובה לתושביה היא עיר המשלבת בין הפיזי לרגשי, בין ואחת בתוך הסביבה המשתנה למקום הייחודי של כל אחד ערכית, קהילה ליצור הוא היום העירוני האתגר הקהילה. ומתחשבת נעימה איכותית, סביבה לצד ומעורבת יוזמת של המרכזיים האתגרים אחד הוא העירוני התכנון בקיים. החברה בעשורים הקרובים, ועל-כן, על כולנו מוטלת החובה בהווה יותר טובות ערים וליצור לבנות לתכנן, כיצד ללמוד

ולדורות הבאים.הציבורי במרחב השיח את להוביל בחרה בת-ים העיר הביאנלה את כשייסדה דרך ופורצת החלוצה הייתה והיא

הבינלאומית הראשונה לאדריכלות הנוף עירוני. בעשייה השיא מרגעי אחד הוא העירוני, המחקר צוות העירונית: שילוב בין בת-ים כמחוללת שינוי במרחב העירוני

יחד עם בני הנוער הנפלאים המהווים את אזרחי המחר.על יקרים הנוער בני לכם הוקרתי את להביע מבקש אני בעשייתכם. והמקוריות הרצינות המסירות, ההשקעה עבודתכם מהווה אבן דרך חשובה מעצם היותכם דור העתיד וההמשך של העיר בת ים. השקפת עולמכם, נקודת מבטכם נדבך חשוב בקבלת החלטות בהיבט יהוו והמקורית השונה

העירוני. המרכז מנהלת הצוות, למובילי שלוחות ותודות כוח יישר מודל ורכזת אהרון מירב דר‘ בת-ים תיכונית ים לעירוניות ניסן הפרויקט ולצוות פילוסוף שרון אישי לחינוך בת-ים

אלמוג ואורית הירש.

בהצלחה,שלומי לחיאניראש העיר

מודל בת-ים לחינוך אישי

חקירה. גילוי. ניסוי. יצירה. אלו הם עקרונות חשובים בלמידה שכל ילד וילדה זכאים להתנסות בהם.

צוות המחקר להערכת המרחב הציבורי זימן לנערים ולנערות זה מלבד נוסף, מיוחד מרחב על התבוננות בו שהשתתפו הציבורי - עירוני : מרחב מגוון של אופני למידה, כלים להכרות

עם עצמם כ“לומדים“ ורכישת ידע מדיספלינות שונות.

התלמיד בתפיסת חלופות מציע אישי לחינוך ים בת מודל מיקומו ובתפיסת - החינוכאי, לומד, בתפיסת המורה כאדם ולא בין כתלי ידע השגור בעולם, של הידע ואופני רכישתו - בין הפעולה שיתוף נוצר זו מתפיסה כחלק בלבד. הכיתה ודר‘ מנהלות בתי הספר, החינוכאיות, הסטודנטים החונכים, מירב אהרון - המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית. הוכנה ומלמד. חוקר תלמידים צוות של במינה ייחודית תוכנית תוכנית זו שמשה לנו דגם ללמידה אחרת, התנסותית וחוויתית,

וסימנה מוקדים לחקירה משותפת רב מערכתית.

הירש, ואורית אלמוג ניסן אהרון, למירב להודות ברצוני במסלול ונערה נער כל וליווי פגשו חנכו, הדריכו, שלימדו, הלמידה האישי במסגרת צוות המחקר, ואפשרו לנו - למערכת

החינוך בעיר - להתנסות בלמידה אחרת.

בהערכה רבה,שרון פילוסוףמודל בת ים לחינוך אישי

דבר צוות המחקר

צוות המחקר העירוני קם עם מטרות ברורות וצנועות - לשכלל באמצעות עצמה את ללמוד ים בת העיר של היכולת את הנוער. בני - ברחובותיה ביותר האינטנסיבים המשתמשים אגב כך חשבנו להעניק לילדים כלי מחקר, חכות אשר ישמשו

אותם במסעות הדיג של החיים. מצוות ביקשנו שהתבדינו. גילינו הראשונים בשבועות כבר

המחקר לבחור מרחבים ציבוריים אותם הם רוצים ללמוד - הוצגו בפנינו בדמות חייהם חייהם, אתגרי סיפורי עד מהרה סקייטפארק. של רמפות לים, תצפיות בפארקים, ספסלים צוות המחקר הפך להיות מנסרה דרכה שאלות בסיס בחיינו

ובחייהם משתברות: צריך מה לומדים? איפה מי? את מלמד מי ללמוד? זה מה רק אלה שאלות רלוונטי? זה למה רלוונטי, זה למי ללמוד? פתחו סט חדש של שאלות העוסקות בבסיס זהותם ובבסיס

זהותנו: לאן אני שייכת? אני כאן אבל לא מכאן, עולים חדשים-ישנים, אני עכשיו אבל לעזוב, רוצים ההורים החופש, את אוהבים מחקר איזה אותי. תשאירו עצרו. מכאן. אני עכשיו כאן, איזו המתודולוגים? הכלים מה האלה? בתנאים מייצרים ממחקר צומח ותיאוריה ידע של סוג איזה לובשים? עדשה בגוף ראשון? במידה רבה - התשובות לשאלות אלה מקופלות להם שאין אנשים מתאמנים איפה זו, חוברת של דפיה בין כסף? שאלו שרה וקרוליין במסה שלהן ”כושר, פוקר ותקווה“. קורה איך קסניה, שואלת לבית? הופך ציבורי פארק איך שמקלט, שאמור לתת לנו ביטחון, הופך למקור של פחדים? לידור ומאור. אביב שואלים שינוי? לעבור יכול זה כל ואיך מצביעה על בעיה של קנה מידה - איך מחזירים גן שכונתי להיות כיכר עירונית - ובכך היא נוגעת באם כל השאלות של בת ים: קנה המידה. אלמוג ובראל מלמדים אותנו על אחווה של סקייטרים ועל כמיהה לשינוי, כריסטינה מראה לנו כיצד (טיילת) גדול (גינה קהילתית) ומקום השילוב בין מקום קטן

מייצרים מקום טוב - מקום בו פורחת קהילה של קשישים.

היתה לנו זכות.צוות הפרויקט: דר‘ מירב אהרון, ניסן אלמוג ואורית הירש

פארקיםUrban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Page 4: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

מרחב מוגן

6

מרחב מוגן

7

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

תקופת הזוהר ”גני הרפתקאות“ רועי האדריכל סיפר לנו שקראו לגן ”ההרפתקאות“ בדומה להרבה שנבנו בעבר בישראל - אותם הגנים עם ארגזי החול, מתקני העץ הגבוהים והגשרים התלויים ושזה היה אז מאד פופולארי לתכנן כאלה גנים. ובאמת, הרבה אנשים מבוגרים שגרו כילדים בשכונה בשנות ה 60‘ וה 70‘ סיפרו לנו על החוויות הטובות שלהם מהגן, חברים“. עם ולשחק שעות בו להיות אפשר למטה שכשיורדים מקום היה ש”זה או הספר לבית בדרך בו נפגשים שכולם שכונתי מרכז היה שזה עולה מהראיונות זה אולי בו. הצטלמו שאנשים מקום היה זה הצהריים. אחרי אליו ויורדים למכולת, החול שגרם לאנשים לאהוב אותו, או המתקנים שהיו מיוחדים וגרמו לאנשים לדמיין, או שהתקופה והאנשים היו אחרים. יכול להיות שזה בגלל שלא היה כלום מעניין מסביב. יושב על הגבעה שבמרכז הגן ומסתכל על ראש העיר סיפר לנו שכשהיה צעיר היה השקיעה, כי מהמקום הזה אפשר לראות את ה“זווית החמישית של העיר“ ולהסתכל לאופק שמעבר לגגות של הבניינים. הלכנו ובדקנו. ובאמת, אם מטפסים לגובה אפשר

לראות את האופק. את הים אמנם מסתירים כמה מגדלים ודודי שמש אבל עדיין רואים ים.

”ילדה תיזהרי, יש אבוללה במקלט“כמה לפני כילדים, הגן. של הזוהר“ ”תקופת את הכרנו לא אנחנו מאז? קרה מה שנים, פחדנו להיכנס אליו. חלק מהמתקנים כבר היה שבור או שרוף, ישבו בו נרקומנים והוא היה חשוך בלילה. מקום מפחיד. בשכונה התחילו לרוץ סיפורים על מה שקורה בגן בלילה והוא נהיה מקום שלא נכנסים אליו ולא יורדים לשחק בו. עוברים מסביבו. בתור ילד ראיתי את הגן רק מלמטה, מהזוית של הרחוב. הייתי רק עובר לידו ולא נכנס.

כשהיינו יורדים למטה הינו הולכים לגן אחר, רחוק יותר, מפחיד פחות.

חזרנו לגן רק בשנים האחרונות. אחרי השיפוץ שלו התחלנו גם לשבת בו עם עוד בני נוער, לעשן בו נרגילה. יש פה מקומות טובים לשבת בלי שמסתכלים בך אנשים אחרים. הגן החדש הפך למקום שבאים אליו, בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב. מרכז של השכונה. הוא נראה שונה לחלוטין אבל דבר אחד שלא השתנה בגן ונשאר כמו שהיה

זה המקלט, והסיפורים שאנשים מספרים עליו.

גן ההרפתקאות מאור בוחבוט ואביב אוחנה

אדריכל מלווה: רועי קרפמן

"בעיר צפופה, תת הקרקע חייב להיות מנוצל לתשתיות או לפונקציות אשר אמורות

להיות סגורות ואטומות - למעשה, תיאורטית כל שטחי העיר מהווים פוטנציאל למימוש תת הקרקע" מתוך התכנית האסטרטגית לבת-ים. 2010

גן ההרפתקאות. ככה קוראים לו בשכונה, כבר שנים. "ההרפתקאות" למרות שבמפות רכס הכורכר השני של בת-ים על הגן ממוקם דניאל". כ"גן מופיע הוא העירייה של כקילומטר נמצא השני הרכס הטיילת, נבנתה הים עליו מצוק הוא הראשון (הרכס אחריו ועליו נבנו השכונות הותיקות של העיר) בין הרחובות דניאל והחשמונאים. בלב הרכס שוכן מקלט ציבורי. בעבר הוא היה מקום מפחיד, עם אגדות וסיפורים שמספרים עליו בשכונה שלנו עד היום. הגן הזה והסיפורים עליו עניינו אותנו. יצאנו לחקור את הגן

והמקלט שבמרכזו.

לפני מספר שנים, במסגרת השיפוץ הגדול של הגנים הציבוריים בבת-ים, גם הגן הזה השתנה. את החולות והשיחים החליפו המדשאות, ואת מתקני השעשועים מבולי העץ - שכבר התיישנו ונשרפו- החליפו מתקני מתכת ופלסטיק צבעוניים, ועליהם פרפרים סגולים ממתכת. הגן גודר, הוצבו פנסי תאורה ונשתלו בו שיחים ועצים צעירים. הגבעה קיבלה צורה של מדרגות שפונות אל הרחוב, ונוספו לו שבילים ופיתולים שגורמים לך העיר התפתחות עם נבנתה במרכזה ממוקם שהגן השכונה מסובך. שהוא להרגיש בת ים בשנות ה 50-60. שכונה ממוצעת עם משפחות צעירות, קשישים והרבה ילדים.

בשנים האחרונות הגיעו לשכונה עולים חדשים רבים שמבקרים גם הם בגן.

יום יום בגןמי שמגיע מבחוץ למקום מה הוא רואה? סתם גינה. גבעה באמצע העיר. תקועה בין בניינים. מעבר בין צד אחד לצד השני של השכונה. בתכניות של העירייה השטח מיועד למבנה ציבור ואמור לקום פה יום אחד בית ספר. אבל זה גן מעניין. כיום הוא משמש בעיקר את תושבי השכונה: הורים לילדים קטנים, בני נוער שיושבים בו או משחקים במתקנים. הגן גם משמש למעבר בין הרחובות, למרות שהוא מלא בפיתולים ואין לו

שביל אחד מוגדר שחוצה אותו.מסלול את ובוחרים חופשית, בצורה בו עוברים אנשים כיצד ראינו שלנו בתצפיות ההליכה שלהם. אנשים אחרים נשארים בו יותר זמן. ”אני בא לפה כדי לנקות את הראש מהצרות של הבית“ אמר לנו א‘ בשיחה על ספסל בגן. ”יורד למטה, עם הכלב, מעשן סיגריה, נרגע“. אישה אחרת מאכילה את היונים. עוד אישה מטיילת עם הכלב. ילדה משוחחות האמהות שתי החול. בארגז משחקים ילדים שלושה בשיחים. מסתתרת

ביניהן, גם הן גדלו בשכונה. ענן בא, ענן הולך.

גן ההרפתקאות: תצלום אוויר לפני ואחרי השיפוץ.

Page 5: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

רכבת שדיםונעולות סגורות תמיד הן מקלט. של דלתות שלוש הגן יש שבמרכז הגבעה בתוך במנעול. המפתח נמצא אצל מישהו שעובד בעירייה. הסיפור שהכרנו בתחילת המחקר היה על האונס שהיה במקלט. מישהו בבית הספר סיפר את זה פעם ומאז כולם האמינו לו. מרואיינים נוספים סיפרו עוד כל מיני גרסאות לסיפורים על המקלט. המשכנו לשאול אנשים, גם דרך תמונה של דלת המקלט שפרסמנו בפייסבוק. אישה אחת סיפרה בראיון ש "כשהייתי קטנה אמרו לנו שיש שם אבוללה ואסור להיכנס". זה גם מה שהיא אמרה לילדה הקטנה שלה. מישהי סיפרה שכשהדריכה בצופים היו צריכים ללוות את החניכים הקטנים דרך הגן כי "הוא היה חשוך ומפחיד והסתובבו שם נרקומנים בחושך". מי שלא היה חייב לעבור דרכו - פשוט לא נכנס אליו. "האישה המוזרה עם השיער הארוך עד הברכיים שמסתובבת כל היום ברחובות העיר גרה במערה שבגן ההרפתקאות" השיבה נפוצות היותר הגרסאות אחת כנראה והיא ‘90 ה בשנות בשכונה שגרה מישהי לנו הצלחנו לא ונסגרה". פעם שפעלה שדים רכבת הייתה "זאת אולי או הזאת. לאגדה לדעת בוודאות מה באמת קרה במקלט שגרם לאנשים להתרחק ממנו, אבל הסיפורים לך זה מקום שאמור לתת שדלת סגורה באמצע השכונה מעוררת הם רבים. מקלט של תחושה לתת שאמור שמתקן זה איך אז אליו. יורדים כולם שבמלחמה ביטחון,

ביטחון זורע סביבו - פחד?

המחשבה שלנו בתכנון הייתה כיצד לשמור על הגן כמקום מעניין להרפתקאות ומשחקים לילדים, כמקום שכונתי לבני נוער. ואיך לנצל את הגובה והמיקום שלו. לדעתנו לא צריך לשפר יותר מדי. השיפוץ האחרון היה מוצלח בסך הכל אבל קצת טשטש את האופי של הגן. בתכנון שלנו למקום התמקדנו בשני דברים מרכזיים: האחד - פתיחה של המקלט, כך שישמש את התושבים ביום יום כחדר חזרות ללהקות נוער ומועדון מוזיקה. התוספת השנייה היא מצפה לים, שימוקם בראש הגבעה זה אחד המקומות הגבוהים בעיר, צריך רק עוד שלושה מטרים כדי לראות את הים. לדעתנו אם יהיה מצפה כזה הרבה יותר

אנשים, ולא רק מהשכונה, יבואו לבקר בגן.

מרחב מוגן

89

גן דקרלידור נגר

אדריכל מלווה: דים שיינפלד

- המרכז של והרצל יוספטל דק“ר, הנ“ד) ממוקמת במפגש הרחובות (גן דק“ר גינת כמעין במרכזה נמצא שהגן ורועשת דינאמית מאד סביבה זו בת-ים. העיר מרכז כיכר גדולה שמחברת בין הרחובות הראשיים. הגן מוקף בבתי מגורים, מספר חנויות שכונתיות וקרוב לבית העירייה, שדרות וילרבאן והרחבה שלפניו. אנשים קוראים לגן גן

דקר, במפה הוא מסומן כגן הנ“ד.

פעמים כמה בגן עוברת גם ולכן הרבה אצלה מבלה אני בשכונה, גרה שלי סבתא פועל? הוא איך הציבורי, המרחב את יותר טוב להבין במטרה לגן יצאתי בשבוע. למה הוא מיועד? ומי בעצם משתמש בו. במהלך המחקר גיליתי לראשונה שבתכניות הרשמיות העיצוב של הגן הוא בכלל זמני ואמור להשתנות. בעוד כמה שנים אמורה לעבור פה באמצע הגן הרכבת הקלה, מה שישנה לחלוטין את אופייה השכונתי של הגינה. מטרתי במחקר היא לתאר את חיי היום יום בגינה, להראות את הפוטנציאל שלה

כמרכז העיר, ולהציע התייחסות לשינויים שתביא עמה הרכבת.

תיאור הגןשתיים ועוד הרצל מרחוב אחת יוספטל, מרחוב שלוש כניסות: מספר יש כיום לגן מרחוב דקר. הכניסות הן למעשה מרווח בגדר, ושביל שמוליך אל הגן שמסמנים את הכניסה לגן. אין שער. כל כניסה מובילה לשדרה מוצלת של ספסלים לחלק אחר בגן. הגינה עברה שיפוץ שכלל שדרוג של התשתיות והצבה של מתקנים ומדשאות חדשות, ומתקני פסלים כמה ממוקמים בו חול ארגז ורחב, גדול משחקים איזור של ובנייתו

משחקים - שש נדנדות, מתקן משחקים לתינוקות, מבנה מגלשות, בחלקו המזרחי של הגן איזור החלקה – בו שכנו בעבר הסקייט פארק העירוני ומבני מחלקות החינוך

של העירייה.

שגרה טובה: חיי היום יום בגןהיום שעות במהלך מאד פעילה הגינה בעיר, המרכזי ומיקומה הנעים האופי בשל והערב, והרבה אנשים עוברים בגינה ובסביבתה. בשנים האחרונות אחרי השיפוץ נוצר לגינה הזאת סדר יום קבוע שחוזר על עצמו כמעט מדי יום. הגן יוצר מקום מפגש נעים

לקבוצות שונות שמשנות את החיים של הגן לאורך שעות היממה: יושבים על הספסלים שבמרכז הגן, את בבוקר הוא הומה בקבוצות קשישים. חלקם מעגל השיחה סוגרים כיסאות הגלגלים. על הדשא המוצל יושבות קבוצות המטפלים,

בעיקר עובדים זרים, שמדברים ביניהם בשפה אחרת. מהעצים ציוץ ציפורים נעים.

גן העירUrban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Page 6: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

גן העיר

10

על אחד מהם, יש באופן קבוע להקת תוכים בצבע ירוק. הרחובות שמקיפים את הגן מלאים בהולכי רגל, מכוניות ורעש, אבל המבנה של הגן יוצר מעין ”אי“ שמנותק מהרחוב הרועש. בשעות הצהריים הקשישים נשארים בגן אבל כעת מגיעים אליו אנשים צעירים יותר והוא הומה בילדים ובמשפחות. אבא, אמא, סבא, סבתא, עגלת תינוק, ילדה קטנה

עם אופניים, אוטו גלידה שמנגן. שמש בימי יותר. צעירים אנשים בחברת להיות חשוב זה שלקשישים חושבת אני

בשעות הצהריים ואחר הצהריים, המקום הומה אנשים. בביקור אחד, לדוגמא, ספרנו יותר מ 150 אנשים בשטח הגינה בזמן נתון בשעת אחה“צ. כל קבוצה לעצמה, וכולם מתבוננים אחד בשני. אולי מרגישים ביחד. בשעות האלה הגן הופך כולו למגרש ואופניים, ברולרבליידס החלקה למשטח הופכת הבטון רחבת גדול. אחד משחקים וחוזר בערוגה פיפי עושה ילד רצים. בילדים מלא הצבעוניים המשחק מתקני איזור יש מזה, חוץ הספסלים. על וקלפים בש שש שמשחקים מבוגרים בכדור, לשחק ולהסתתר שם. חלק הגן לבנות מחנה מקרטונים בשיחים שבפינות ילדים שאוהבים מהמשפחות מביאות עמן דליים וכפות למשחקי חול וילדים משחקים בחול שבמגרש המשחקים. כמו בחוף הים. על כל ההתרחשות הזאת משגיחים ההורים שגם להם זה מקום מפגש לשיחה. אנשים מכירים אחד את השני. במקום יש הרגשה נעימה ובטוחה. עם שקיעת השמש לקראת הערב הגן מתחיל להתרוקן באיטיות מאנשים והאוכלוסייה של הגן מתחלפת. הגן מחשיך, נהיה שקט יותר. המשפחות עוזבות אחת אחרי השנייה. בערב ילדים צריכים לישון. ואז מגיעים לגינה בני הנוער שיושבים על אותם הספסלים שבבוקר ישבו עליהם הקשישים. למרות זאת מדי פעם, בעיקר בקיץ, משפחות אחדות

יושבות בגן גם באמצע הלילה. לגן באים הנוער בני ומדברים. יושבים בד“כ נוער. ובני צעירים לגן מגיעים - בערב בחבורות, או לבד ואז פוגשים חברים. בעיקר יושבים, מדברים, צוחקים. יושבים איפה מרחוב המרכזית השדרה הערב בשעות תפוסים. הספסלים כל ולרוב ספסל. שיש יוספטל היא המקום המרכזי בגן. אם יש חבורות יותר גדולות, אז הן מתמקמות בדרך

כלל ברחבה שבמרכז הגן.

שכול ושגרהאנשים מכנים את הגינה ”דקר“ ע“ש הצוללת אח“י דקר. שמו הרשמי של הגן הוא

”גן הנ“ד“ על שם חללי חטיבת הצנחנים שנספו בתאונת מסוק בבקעת הירדן בשנת הישראלית, בהיסטוריה טראגיים מקרים שני שם על ומכונה נקראת הגינה תשל“ז. ביקש הגן את שהקים שמי לאומיות טראומות משפחות, פירוק מקרי מוות, מקרי של התחלה המשכיות, יום, יום חיי ההפך: בדיוק מתרחש בגינה אולם להנציח.

משפחות צעירות, תינוקות וילדים, שמחה, כיף, אנשים שחיים את הרגע, שגרה. שצריך לרעיון בעיני מתקשר שבגן החיים לשגרת - המקום של השם בין הניגוד להמשיך את החיים, לזכור את מה שהיה אבל לא להיתקע מאחור. אנשים שמבקרים בגן לרוב יודעים את השם של הגן והרחוב בו הוא נמצא, אבל לא מבינים את ההקשר-

את ה“למה“, את הסיבה שבגללה הגן נקרא כפי שהוא נקרא.

אנשים לא חוקרים את השם של הגינה כשהם באים אליה כדי ליהנות, כדי לבקר, ולא להתעניין בהיסטוריה. הם פשוט חיים את החיים שלהם.

מחכים לרכבתהרכבת של האדום הקו פה לעבור אמור שנים כמה בעוד העירוניות, התכניות לפי ואת מגרש חותכת את השדרה הראשית עם הספסלים הגן. הרכבת הקלה באמצע ההחלקה. בעקבות המעבר של הרכבת הגינה תשתנה. היא תהפוך ממרכז שכונתי למרכז עירוני, ויגיעו אליה אנשים מחוץ לשכונה. רכבת קלה זה טוב וחשוב. יהיה אפשר

להגיע ממקום למקום בתוך העיר ולתל אביב מאד מהר. יגיעו לכאן אנשים חדשים. אולי החנויות יתחלפו וייפתחו חנויות בגדים יפות. אבל היא תשנה את מה שקיים כיום השאלה גלידה? לאוטו מקום יהיה ישחקו? ילדים איפה ישבו? אנשים איפה בגינה. המאפיינים עם יחד הגינה, של הטוב האופי את לשמר אפשר איך היא העיקרית

החדשים שהרכבת תביא עמה.

רוב העבודה. אחרי פשוט אלא לבת-ים, מחוץ לא לגינה כיום באים האנשים רוב האנשים שראיינתי גרים בשכונה. האם כשתהיה פה תחנת רכבת יבואו לפה אנשים מבחוץ? קשה לי לדעת, במחשבה ראשונה לא נראה לי שאנשים מבחוץ ירצו לבוא לבת-ים. מה יש להם לחפש פה? אבל – רכבת יכולה גם להרוס, היא הזדמנות לשינוי.

ואולי לא יהיה יותר מקום לאנשים שנמצאים פה עכשיו והגינה תשתנה.

זה צריך שרטוט חדש של הגינה העתידית. חשבתי על תכנית המתארת את בשביל הגינה העתידית על פי המצב כיום כפי שעלה במחקר - בתכנית החדשה ניסיתי לשמור על כל הפעילויות שמתקיימות בגינה כיום, למרות הרכבת שעוברת במרכזה. ביחד – הגינה הופכת ל“גן העיר“ - מקום מרכזי גדול שעדיין שומר על מה שיש כיום לתושבי השכונה. התכנית גם תשפר את הנגישות לגינה ואת החיבור לרחבת עיריית בת-ים - ותוסיף לה סמל חדש: אנדרטה שמזכירה את חללי אסון הנ“ד ויכולה להסביר למבקרים ולהיות סמל ולמשחק לילדים והשם של המקום, לשמש כעוד מקום על ההיסטוריה

מיוחד לגינה.

11

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

גן העירבת-ים תש“ע, 2010

מפת מערכת הרכבת הקלה במטרופולין האדום. הקו המפה במרכז אביב. תל מתוך אתר נת“ע נתיבי תחבורה עירוניים.

Page 7: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

להרגיש בבית

12

להרגיש בביתגן התרבות

קסניה בריישהאדריכלית מלווה: עדי בירן

בפעם הראשונה שהגעתי לגן רמת יוסף לא הכרתי שם אף אחד. זה היה בערב. על אחד הספסלים ישבה קבוצת בני נוער. בנים. בנות. צוחקים מדברים. מהר מאד התחברתי אליהם וככה הכרתי עוד ועוד אנשים בשכונה. אני גרה קרוב. המשכתי להגיע לגן, נהיינו חבורה שדרכה הכרתי חברים נוספים. היום כשאני הולכת ברחוב או עוברת בגן מכירים אותי. עוצרים לדבר איתי, שואלים שאלות. לפני כשנתיים הגעתי לגן וראיתי שהורידו את הספסל עליו נהגנו לשבת כל ערב. חשבתי שזה חבל. בערך באותו הזמן שיפצו את הגן שמעבר לכביש, ליד מועדון נוער אילת. שמו שם מתקנים חדשים ומוזיקה ומדריכים שהציעו כיבוד למי שהצטרף. רוב החבורה עברה לגן האחר, גם אני. בתחילת המחקר חזרתי למקום בו היה פעם הספסל שלנו. באחת התצפיות, ראיתי את ההומלס שישן כל ערב על ספסל בגן. כבר הכרתי אותו בעבר. הפעם הוא גרם לי לחשוב על המושג ”בית“ ו“חסר בית“ ועל האופן שבו הגן הזה משמש כבית לאנשים שלו. גם בשבילי הוא

עדיין כמו בית ואני אוהבת אותו.

הנקודה הכי גבוהה בעירהשישים בשנות נבנו בה הבתים שרוב שכונה יוסף, רמת שכונת במרכז שוכן הגן והשבעים, בעיקר רכבות - שיכונים, וכמה וילות - בתים פרטיים. במרכז הגן מגדל מים ישן, עליו צמחים מטפסים. זוהי הנקודה הכי גבוהה בעיר בת-ים. גם בגלל הגובה, וגם כי זה מרכז התרבות של העיר. בצמוד למגדל המים שוכן מוזיאון בת-ים. מבנה עגול ולבן שיש בו תערוכות אמנות ומדי פעם גם אירועים. מולו היכל התרבות, מבנה גדול שבעבר להיכל בסמוך תרבות. ואירועי הצגות, טקסים, בו מתקיימים וכיום קולנוע בית היה רחבה גדולה, מרכז מסחרי קטן פתוח ובית ספר תיכון. הגן נמצא בין כל המבנים האלה, אבל יש לו חיים משל עצמו. במרכז הגן מדשאה גדולה, לצידה מגרש משחקים מחול בו נדנדות ומתקני משחקים. ליד המדשאה יש מגרש ספורט חסר שימוש. הכל מוקף בעצים גדולים שהצל, והשלכת, והפריחה שלהם עושים את האווירה הנעימה. בגן הזה יש תחושה ביתית, נעים, שקט. זאת ריאה ירוקה, מוצלת, קרירה, מטופחת, תרבותית. מקום שעוברים בו בדרך להצגה וגם מקום שאנשים מגיעים אליו לשאוף אוויר או לעשן סיגריה. בכל המרחב הזה יש את ה“זרמים הקבועים“, האנשים שיושבים ומבלים בו זמן רב במהלך היום, ואת ה“זרמים המשתנים“ - האנשים שחולפים בו בדרך למקום אחר.

זרמים של אנשיםה“זרמים“, זרמים של אנשים, הם החיים של הגן. חלק מהזרמים ברורים מאד, ובחלקם צריך להתבונן זמן רב יותר כדי להבין שהם קיימים. זרם אחד בא בבוקר: ילדים שעוברים בו בדרך לבית הספר. הזרם הזה חוזר חזרה לגן בשעות הצהריים, בדרך חזרה מבית הספר, לפעמים עוצרים ומשחקים במתקנים. זרם נוסף הוא האנשים שיוצאים לעבודה, בדרך כלל לכיוון תחנות האוטובוס שנמצאות ברחוב הסמוך או לכיוון הקניון. אנשים בדרך לעבודה ממהרים, הולכים בקצב, מבלי לעצור. זרם אחר, שכן עוצר, הוא הזרם של הקשישים. הם מטיילים בגן ואז בוחרים מקום ישיבה בצל על אחד הספסלים. יש מהווה בשבילם מקום מפגש. השדרה המרכזית והגן רבים, הזאת קשישים בשכונה היא מקום שמבוגרים רבים בוחרים לשבת בו. הספסלים מסודרים זה מול זה, אפשר להסתכל מהם על האנשים שעוברים, ועל אלה שיושבים מולך. במהלך היום הספסלים שבשדרה מלאים. זרם נוסף הוא זה של החתולים. יש בגן חתולי רחוב רבים. הם כבר חלק מהמקום. אישה אחת מאכילה אותם באופן קבוע, שמה קופסאות מפלסטיק על ההומלס כמו בגן ישנים גם הם קבועה. נקודה לאותה ומגיעים חוזרים והם הדשא, ומוכרות הספסלים אחד לפני סדין פורסות נשים היום, במהלך ערב. בכל שמגיע מוצרים לבית ויד שנייה. חלק מהאנשים אוהבים לשחק במשחקי שולחן וקלפים. באים אין מקום מסודר למשחקי שולחן, אז מביאים בחבורות. משחקים במשך שעות. בגן כיסאות מהבית, מסדרים אותם סביב שולחן ומשחקים. מביאים כיבוד, שתייה וכוסות, ועל העץ תולים שקית. לא יודעת למה. את אחד מספסלי העץ מהשדרה מישהו תלש

והעביר לאזור המשחקים, שם אותו ליד שולחן. ככה יש מקום ליותר שחקנים.בערב מגיעים שני זרמים אחרים. בני הנוער, שיושבים על הספסלים, מדברים ומפצחים גרעינים. בבוקר אפשר לראות מתחת לחלק מהספסלים מעגלים של קליפות גרעינים. אני לא אוהבת שזורקים קליפות גרעינים על הרצפה. זה לא תרבותי. יש קבוצה של בני נוער שמחליקה על סקייטבורד ברחבה מבטון שכניסה למוזיאון, וקבוצה שעושה פארקור בחנייה של היכל התרבות. בשעות הערב יש אזורים חשוכים ואפשר לראות או לנשיקה ראשונה. הזרם האחר הוא לדייט בגן. מקום טוב זוגות שמטיילים הרבה אנשים שמגיעים לתיאטרון או למוזיאון. הם בדרך כלל לא באים מהשכונה, מחנים את

האוטו בחניה ונכנסים לאירוע. לאירועים שיש במוזיאון באים הרבה אנשים. אירוע כשיש המים. מגדל ליד הגן, של השני שבצד הדשא על מתקיימים לרוב הם מהזרמים האנשים רוב אבל משתנה, בגן הקבועה והאווירה חזקה מוזיקה שומעים

הקבועים, מהשכונה, בדרך כלל לא נכנסים למסיבה שבמוזיאון. אולי כי הם מעדיפים להישאר בבית.

המרחב המקושט שלך(CHUYUTNA). בחדרי מדרגות נעים, רק חסר בו קצת חוי-הויוט הגן הזה הוא מקום בבתים של עולים מרוסיה תמיד תראה תמונות, ופרחים מפלסטיק, וקישוטים. גם בתוך הבית הקירות אף פעם לא ריקים אלא הם מלאים בקישוטים וחפצים שמזכירים רגעים

נעימים, יפים. זה החוי הויוט: מונח ברוסית שמתאר תחושה טובה במרחב.

13

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Page 8: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

כשאומרים חוי הויוט מתכוונים לקישוט קטן שנותן למקום תחושה שהוא לא עוד מקום, אלא מקום נעים כמו בבית, חמים ונינוח (coziness). הקישוט יכול להיות פרט קבוע (תמונה או כד, לדוגמא) או זמני, כמו פרח או צבע. הוא יכול להיות גדול או קטן, העיקר שמישהו חשב עליו. החוי-הויוט הוא הפרט הקטן הקישוטי שהופך כל מרחב ל“מרחב והרי בית. בנוח. בו שמרגישים אליו. שחוזרים אותו, שמזהים מזוהה, מקום - שלך“ להומלס ולחלק גדול מהאנשים הגן הזה הוא כמו בית. מבלים בו הרבה זמן, פוגשים אני על הספסל פה יושבת כשאני יום. מדי בו עוברים אליו, חוזרים מוכרים, אנשים רואה את הגן כמו חדרים חדרים בבית גדול. הקירות של המוזיאון והיכל התרבות הם נקי ולדאוג שיהיה נוגעים בהם, הדשא הוא רצפה שצריך לשמור יפים שלא טפטים ושלא ילכלכו אותו, השדרה היא כמו הסלון של השכונה בו נפגשים עם חברים. הבית

הזה יפה, אבל לא מקושט.

להוסיף לגן ָחיּותאנשים שדיברתי איתם, וגם אני, אוהבים את הגן כמו שהוא. אסור לעשות כאן שיפוץ המתכת גדרות על אפילו לשמור צריך שלו. האופי את שישנה מדי, רחב מדי, גדול הלבנות הנמוכות עם הפס התכלת שמקיפות את הדשא. רק להוסיף קישוטים קטנים, שידגישו את החיּות שלו. בגלל שהוא כבר קריר (בגלל הצל והגובה) ויש בו את מגדל המים, חשבתי על אלמנטים של מים. על מים שמסתכלים עליהם, ונוגעים בהם, ונהנים מהם. חשבתי על מזרקה יפה עם זרם מים חזק שכל מי שעובר בגן יראה ויוכל ליהנות תצנן תצור שהמזרקה הלחות בגן. הרגועה לאווירה יוסיף המים של הקול ממנו. אותה. זאת תהיה נקודה בגן שאנשים מ“הזרמים שונים“ יעצרו בה, ויפגשו זה את זה וילדים יוכלו לשחק בה. זאת יכולה להיות מזרקה גדולה משיש ופסלים מקושטים כמו כמו המזרקה הזאת שעומדת - או מזרקה מסוג אחר לדוגמא בסנט פטרבורג, שיש במרכז המדשאה. בשאר החלקים של הגן אני ממליצה להוסיף מקומות ישיבה נוחים מבית לתלמידים ככיתה לשמש שיוכלו מטפסים צמחים עליהן ופרגולות לשחקנים, הספר הסמוך. על העצים אפשר לתלות קישוטים מתחלפים ותאורה לילית צבעונית. וידגישו את השייכות של האנשים ישמרו על האופי השכונתי-ביתי של הגן, כל אלה

למרחב שהוא הבית שלהם.

1415

גבולות

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

להרגיש בביתבת-ים תש“ע, 2010

Page 9: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

מקום טובמקום טוב

1617

טיילת צפונית - כיכר אתא טורקכריסטינה גוזשקובה

אדרכלית מלווה: ליאת בריקס-אתגרציירת מלווה: שרון אתגר

פארק אתא-טורק היה אחד המקומות הראשונים שביקרתי בישראל כשהייתי בת 12. עצי היה שראיתי הראשון הדבר המקום אל וכשהתקרבתי בחורף, בינואר, היה זה הדקל (אני קוראת להם ”פלמות“). זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי עצים כאלה, ולמרות שהיה חורף הם היו כל כך תמירים וירוקים, ממש רציתי לטפס עליהם. המקום היה צבעוני ביותר ולא היו עננים, השמיים היו נקיים, הים היה כל כך כחול והיום היה שמשי יחסית לחורף בכלל ולבולגריה בפרט. הפארק היה בתהליך בניה וחלקו היה ללא דשא. רוח חזקה נשבה, כל כך חזקה שכמעט עפתי. הגעתי אל המקום עם אימי, בהינו יחדיו בים ודיברנו, וחשבתי לעצמי: ”איזה מקום מיוחד¨ וכשיסיימו לבנות אותו הוא יהיה מדהים“. בפעם הבאה שביקרתי בפארק, כשנתיים לאחר מכן, כבר סיימו את הבנייה.

שמחתי לראות אותו שוב, הריחות, האנשים, הרוח – מזמנים אותי לחזור אליו בכל פעם מחדש.

בפארק נקודה מכל ים, בבת הטיילת של הצפוני בחלק ממוקם אתא-טורק פארק אפשר לראות את הים שנפרס מקצה לקצה, ללא גבול והגבול היחיד שיש הוא הגדר מדרגות גרם יש הטיילת בהמשך מהצוק. נפילה ומונעת הטיילת לאורך שממשיכה לילדים המוקף בחול, אזור עם מתקני משחקים כולל הים. המקום חופי עד שמוביל לכיוון ובהמשך הטיילת את מעטרים ”פלמות“ עצי מדשאות, יש המתקן צידי משני

דרום, מבנה מעץ למשחקי שולחן.סביבת הפארק מאוכלסת בתושבים זקנים, יש בשכונה בתי אבות גבוהים המשקיפים נתיב שהוא כביש וביניהם קפה ובתי חנויות יש הטיילת של השני מצידה הים. אל תחבורה ראשי בבת-ים. כיכר אתא טורק היא גם נקודת המפגש שבין רחוב העסקים ושונה ייחודי באופן מעוצב והמרחב והים הטיילת ובין רוטשילד העיר, של הראשי

משאר חלקי הטיילת. פארק אתא-טורק, לפי הבנתי, הוא שילוב בין ”המקום הגדול“ - חלק מטיילת שמושכת אליה אנשים ממקומות שונים ומהווה מוקד עניין ומצד שני, אנשים מגיעים למקום כי הוא באותו הזמן בעיניהם גם ”מקום קטן“, מקום יום יומי ואינטימי, לשבת עם חברים ולהרגיש שייך. את הפארק פוקדות בדרך כלל שלוש קבוצות מרכזיות: קבוצת ההורים, לרוב אמהות, שמתרכזים ליד מתקני המשחקים. ההורים יושבים על הספסלים והילדים משחקים במגרש ומשנים את אווירת הקולות של המקום דרך צחוק וצעקות. פעמים כששימחה בנכדים, ובוהות עצמן עם יושבות נכדיהן, עם מגיעות סבתות גם רבות מרוחה על פניהן. הקבוצה השניה שכבר משתמשת במקום בתדירות נמוכה יותר היא

בני הנוער, שמבקרים את המקום כחבורות ובעיקר בלילה.

הם צועקים ומעט מרתיעים זרים. גם אני, בעבר, הצטרפתי אליהם, הפארק היה מקום הבילוי שלנו לאחר 20:00 בערב, אך מאז שבנו את שולחנות השחמט, קבוצת הזקנים עוד ישובים שם גם בשעות הערב. קבוצת הזקנים, קבוצה נוספת שמשתמשת במקום, ומי המקום בסביבת גרים רובם ומתאמנת. משחקת השחמט, שולחנות ליד יושבת שלא גר בסביבה מגיע עד לפארק כדי לבקר חברים ולשחק. חלקם סיפרו לי בראיון שמשפחתם גרה רחוק והם מבלים את זמנם עם חברים במקום המשפחה. רוב הזקנים שבאים לשם הם גברים, לעומת בולטות נשית של אמהות הבאות עם ילדיהן למגרש

המשחקים. מי את תלוי שונות, ואישיות חברתיות משמעויות עם מקום הוא אתא-טורק פארק

שואלים. אני בחרתי להיצמד לסיפורם של הזקנים.

מקום טוב להזדקןאני נמצאת ב“מקום שלי“¨ בשעת אחר הצהריים¨ מתבוננת בשלושה זקנים שמשחקים שח

מט¨ ויושבים צמוד לשולחןÆ מסביבם אנשים שמדברים ברוסית ואוכליםÆ ריח הים עולה באפי¨

כנראה שאין מכוניות שחולפות למעלה¨ בכביש¨ וממלאות את האוויר בעשן¨ אני גם שומעת

את שקשוק הקוביות משולחן אחרÆ אם הייתי צריכה להגדיר את המקום הזה במילה אחת¨

הייתי אומרת ”רוגע“Æ ©מתוך יומן השדה®

אנשים ששוחתי עימם ציינו שוב ושוב שהמקום טוב בשבילם, וכללו ברשימה את הים, יחדיו. שמשחקים טובים וחברים בטיילת הפארק מיקום השולחן, משחקי שולחנות בסיור עם ליאת האדריכלית גילינו שיש בעייתיות מסוימת עם הספסלים אך מעבר לזה יתרונותיו כדי ללמוד המקום משרת את המשתמשים בצורה טובה מאוד. מניתי את מה קיים במקום הזה שיכול להפוך להיות למודל שינדוד אל תוך העיר כי הבנתי שזה

”מקום טוב“ ואין צורך להעמידו לביקורת. שעת ערביים, הרוח מעיפה את שיערי ורעש הקוביות בוקע מכל מקום מסביבי. כמו תמיד, קבוצות של זקנים יושבים מסביב לחמשת השולחנות ומשחקים משחקי שולחן. לרוסית. דבריי את מתרגמת קסניה עצמי, את ומציגה השולחנות לאחד ניגשת אני אחד הגברים, עם שיער לבן, טי שירט כחולה ומכנסים בצבע בז‘ מראה נכונות לשתף איתנו פעולה, ברוסית. הוא מספר לי שהוא מגיע אל הפארק כל יום, כי: ”אנחנו אוהבים Æאני גם אוהב את הים¨ אוהב את מזג האוויר ואת הגגון שמגן עלינו מהשמש Æלשחק כאן

אני גם גר כאן¨ ליד“. אני שואלת אותו אם הוא רוצה שישפרו משהו במקום. הוא מביט

בי בפליאה, מקמט את פניו ועונה: ”אני אוהב את המקום כמו שהואÆÆאנחנו באים לכאן כל יום¨ משחקים ואז הולכים הביתה“. אני ניגשת לאדם נוסף, נראה כבן 70, שישוב עם חברו

ומפנה אליהם את השאלה מדוע הם מגיעים אל המקום.

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

גבר ±∫ ”אנחנו פנסיונרים¨ אנחנו כבר מבוגרים¨ ואין לנו מה לעשות במשך כל היום¨

Æאז אנחנו מגיעים לכאן בכל יום לשחק משחקי שולחן עם החברים שלנו

Æ“אנחנו כבר לא עובדים

“øכריסטינה∫ ”אז מה אתם אוהבים במקום הזה

גבר ±∫ ”את הים¨ את מזג האוויר ושגם מגיעים לכאן הרבה אנשים¨ חלק מהם גם

Æ®רבים הרבה“ ©צוחק

גבר ≥∫ ”כןÆÆ©צוחקים ביחד® יש כאן אנשים ששותים יותר מדי יחסית לגילם המבוגר“

גבר ± ©מתפרץ®∫ ”אני גם אוהב את פסל השח≠מט ואת הפארק עצמו¨ הוא נקי¨

Æ“°תראי איזה מקום יפה הוא עשה בשבילנו Æוכל זה בזכות ראש העיר שלנו

“øכריסטינה∫ ”ומה הייתם משנים כאן

גבר ≥∫ ”הגדר¨ היא מלוכלכת ושבורה“

גבר ± ©בהתלהבות®∫ ”כלום°° זה מקום מושלם¨ ראש העיר עשה את המקום

במיוחד בשבילנו°“

“øכריסטינה∫ ”ובכל זאת

“øגבר ±∫ ”אולי עוד פסל שח≠מט

Page 10: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

כושר, פוקר ותקווה

18

חוף הגולשיםשרה בן חפיד וקרוליין סטור

אדריכלית מלווה: רננית אביטןאדריכל מלווה: איציק אפטר

יצאנו למחקר על חוף הגולשים, כי חשבנו שנעסוק באקולוגיה - בבעיות סביבתיות של וחיפשנו אנשים שידברו ולכן הגענו אל חוף הגולשים ולכלוך על החוף, זיהום המים איתנו על הים. מהר מאוד גילינו שאנשים רוצים לדבר על החוף ולא על הים, על מה

שהם מחפשים במקום הזה והם לא תמיד באים לחוף הים כדי לשחות בים. הבנו שאנחנו אמורות לסובב את הגב אל הים ולהתבונן על החיים שמתקיימים

דווקא על החוף. קטן פארק כוללת החוף כשרצועת הטיילת, של הצפוני בחלק נמצא הגולשים חוף עם כסאות, שירותים, שתי מסעדות, שביל בטון וחול. במהלך הבוקר יש זקנים (רובם גברים) שמגיעים לשחק פוקר, אבל הם מצטופפים על הספספלים כי אין להם מקום. בפינת הילדים עם לשחק מנסות ואמהות החוף, אל מגיעים אנשים היום במהלך המשחקים (נדנדה ומגלשה) אבל המתחם קטן ולא נוח. לקראת ערב מגיעים אל החוף גילאי 20-30 כדי להתאמן על עמודי המתח או לרוץ על וצעירים, בסביבות נוער בני

החוף ובלילה מגיעות קבוצות של צעירים כדי לשבת על החול ולשתות.

משמעות החוף בחיי המשתמשיםוגם מתוך הרגשה אישית, הבנו שהחוף בעקבות השיחות ששוחנו עם אנשים בחוף, מאפשר לכל אחד להרגיש חופשי, ולעסוק במה שהוא אוהב מבלי שיפריעו לו. אנשים מגיעים אל החוף כי הם מרגישים שלא מנדים אותם או שופטים. דווקא במרחב הציבורי שהם מי ולהיות משחק לשחק צריכים לא שהם מרגישים הם החוף של המשותף באמת. אולם המרחב הציבורי משרת את המשתמשים באופן חלקי, ולמרות שהחוף

הוא פתוח, יש תחושת צפיפות וחוסר נוחות. משמעות את שמייצג שם זה כי ותקווה“, כושר ”פוקר, הזה לחיבור לקרוא בחרנו המקום בעיני המשתמשים בו. כשהסתכלנו בפנים של האנשים שמשחקים פוקר ובפני שהם תקווה להם נותן שהחוף תקווה. הים בחוף מחפשים שהם הבנו המתאמנים, יכולים לעשות עוד דברים מלבד הישיבה בבית. רצינו שהחוף יספק להם משהו שהם

לא מקבלים במקומות אחרים. תקווה ומקום ראוי להתאמן ולשחק פוקר.

19

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

מקום טובבת-ים תש“ע, 2010ציירתי ציור שמבטא את קולאז‘ הצבעים ניתן שיהיה כדי הטוב“ ב“מקום שיש שם בעיר. אפורים למקומות להעתיקם על - “colorful freedom” הוא הציור בטבע האדם של מקומו ועל הטבע שלי“, ב“מקום כמו שלי. המבט מנקודת וצורות צבעים הרבה יש בציור, גם כך של המשחק כלי בזה. זה המשתלבים אלא ממשחק, חלק רק אינו מט השח המקום בציור לזקנים. משיכה מוקד גם משתלב בים וכאן אין גדר כדי לא להגביל השמיים וצבע הים צבע המקום. את חיות מוסיפה והשמש אחידות יוצרים לכל הצבעים. ה“פלמה“ בציור היא לא רק עץ, אלא גם החיים שמתקיימים במקום

והדשא – תפקידו למשוך את העין.פארק אתא-טורק הוא מקום מיוחד - גם לאחרים וגם בשבילי, ולא רק בגלל שזה בישראל. אליו שהגעתי הראשון המקום היום אני יודעת - גם אם זה היה המקום בנסיעה בו מבקרת שהייתי האחרון שהוא ספק אין לישראל, שלי הראשונה

היה תופס את המקום הראשון בליבי.

תמונה 1

Page 11: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

כושר, פוקר ותקווה

21 20

תמונה 1 - כותרת: ”אימון לאנשים פשוטים“: ארבע שמשיות, שלושה בנים, שלושה כי אין מספיק מקום לכולם. החולצה שלו על נוסף מתאמן על השביל, גבר מתחים. הריצפה, לידו, ובצד מתקן לניקוי רגלים. אנשים שהגיעו אל החוף, אבל לא בשביל הים,

אלא בשביל הספורט.תמונה 2 - כותרת: ”אימון מעייף, מקום קטן“: גבר שוכב על הריצפה, הוא נראה כבר

עייף, החולצה שלו על המגלשה. יש שני עמודים לידו עם גבר נוסף, שגם מתאמן. יש גם גבר עם ילד, הילד מסתכל על אביו ואין לו מקום לשחק במשחקים. מה היינו את ומשכללות הילד בשביל המשחקים מגרש את מגדילות היינו בתמונה? משנות גם ההליכה, שביל גם שם, קטן כך כל הכל מוצלח. אימון בשביל האימון מתקני

המתקנים, אין מרחב מספק.

בחוף ממוקם גם מבנה קטן, חלל שהיה בעבר בית קפה-מסעדה וחלל שבו נהגו לשחק פוקר בכל ערב. הם ישבו שם, דיברו עברית וערבית, צחקו וצעקו. כעת שינו את המקום ואין לאנשים מקום לשחק פוקר. מה לחנות להשכרת כיסאות ובלילה החנות סגורה שגילינו הוא שהמשתמשים בחוף פשוט עברו לשחק פוקר בחוץ, על הספסלים, באופן

לא נוח, אבל אין להם ברירה כי אין להם שולחנות.

החוף כולל את המתקנים הבסיסיים שהמשתמשים זקוקים להם, אך כמעט לכל מתקן יש בעיה, למשל: יש שירותים, אבל הם לרוב נעולים וגם מלוכלכים, יש מקלחות, אולם

רובן לא עובדות ואלה שכן, המים ניתזים לצד, לשביל.- מה אנשים רואות במקום הזה רננית. הסברנו לה את הבעיה שאנחנו נפגשנו עם הבעיה את תכנון שפותר להציע ניסתה רננית בו. מוצאים אנשים ומה בו מחפשים הזאת. להתייחס למרחב כאתר של ספורט ומשחק. היא מסבירה על המודל שבנתה: ”ניסיתי בתוך המרחב של החוף הקיים לעגן מעין מיני מרחבים שמאפשרים ומותאמים לאוכלוסיות ספציפיות, אך גם לאוכלוסיות נוספות. המתחם כולל הרחבה של השביל לאוכלוסיה שולחנות לילדים, שעשועים מתקני כרגע), צפוף קצת (שהוא הקיים המבוגרת - פוקר, מתקני ספורט ושביל אופניים, ואני חושבת שהדבר החשוב הוא צל

וקירוי לכל הפעולות הללו כי בלי זה כל פעילות לא אפשרית במקום“.

****

אחרית דברקרוליין נאלצה להיפרד לפני סיום פרויקט צוות המחקר. במסיבת הפרידה שנערכה בחוף הגולשים, קרולין סיכמה את תרומת המחקר ותרומתה למרחב הציבורי במשפט:

”הים יפה יותר כשאנשים חושבים על כושר, פוקר ותקווה“.

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

כושר, פוקר ותקווהבת-ים תש“ע, 2010

תמונה 2

Page 12: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

Résistance parkסקייט פארק

אלמוג דבוש ובראל גוזלןאדרכלים מלווים: אליהו נאווי, אסף מולכו, ענבל רוטברד

מעצב תעשייתי מלווה: קובי נקבמתכנן ובונה סקייט פארקים: נדב בכר

”הלכנו בראל ואני ביחד¨ שמענו שיש סקייט פארק בדקרÆ לפני ¥ שניםÆ קבענו כמה חברים

ללכת¨ חיכינו בתור כשעה¨ היה שם שומר ולא נתנו לכולם להיכנס ביחד ולכל אחד היה כרבע

שעה להיות בפניםÆ חיכנו בערך שעה¨ היינו שם רבע שעה ומאז חזרנו רק פעמיים שלוש¨

באנו לשם מדיÆÆÆ פעם בחודש גדול ותור היה מאבטח ל≠¥¨ ≤ בין ונעול מגודר היה זה כי

ואז התחלנו ללמוד תרגילים בעצמנו¨ אנחנו לימדנו את בראל¨ אני למדתי תרגילים משליח

של פיצהÆ כולם לומדים אחד מהשני¨ מסתכלים¨ או שרואים מהאינטרנטÆ התדירות עלתה

Æגלית ואז שמענו על Æבימי שישי לפני מסיבות יושבים או סתם Æפעמיים שלוש בשבוע �

הלכנו לשם¨ כל שבועיים≠שלושהÆ היינו מבלים שם יותרÆ בהשוואה בין המקומות¨ הרבה יותר

כיף¨ סקייט פארק עם פולים ©בריכות®Æ ובכל זאת¨ לעומת גלית¨ כאן¨ בבת ים¨ זה קרובÆ פעם

התחלתי בי“ס ב≠∞±¨ אז הגעתי לסייקט ב≠∑ עד לבי“סÆ לגלית הלוך וחזור זה כבר שעתיים

Æ“אבל כאן אין מה לעשות בסקייט פארק Æוזה גם עולה כסף לנסיעה

©מתוך ראיון עם אלמוג ובראל®

הטבע ואתר התעשייה לאזור בסמוך בת-ים, העיר בדרום ממוקם פארק הסקייט העירוני. בעבר הסקייט פארק היה ממוקם במרכז העיר - בגן דק“ר, משם הוא הועבר ע“י העירייה למיקום הנוכחי שלו, כנראה בגלל שהשכנים התלוננו על הרעש. זה מקום קטן, מגודר, וכיום מוזנח, שמשתמשת בו קבוצה גדולה של סקייטרים, בעיקר בני נוער וחיילים. למרות שלעשרות האנשים במקום יש צרכים מיוחדים - כמו מתקנים ניידים

ורמפות, התכנון הנוכחי של המקום לא עונה עליהם ומאפשר משחק מוגבל בלבד. ולמרות שהמקום קטן, חנוק ומוקף בגדרות גבוהים, התפתחה כאן תרבות. תרבות של

”אחוות הסקייטרים“ (מילון מושגים של התרגילים והמתקנים מצורף בסוף העמוד). רוב החברים שבאים לכאן הם סקייטרים. חלקם נקראים ”הפאסג‘“, חבר‘ה מגיל 16

הטובים בין הם ה“פסאג‘“ ים. שבבת הפסאג‘ באיזור שגרים בנים, רק ,22 עד בסקייטפארק. הם מתאמנים כל יום, גם בפארק משלהם בבת ים, ליד מגה. יש להם גם ספונסרים שמממנים להם את הסקייטים. ויש את ”פשוטי העם“ - זה אנחנו. המתלמדים והפשוטים, לא טובים כמו הפאסג‘ ולא מתאמנים כל כך הרבה. חוץ מהסקייטרים יש גם את קבוצת הבייקרים - שהם באותם הגילאים וגם גרים בבת ים. החבר‘ה שרוכבים על אופניים - רובם משוגעים ועושים שטויות שאי אפשר לעשות עם סקייט. ועוד קבוצה

שמשתמשת במתקנים נקראת הבליידרים.

אינטרנט ואתר ,(resistance (הקוממיות= וממותג, חדש שם צריך המקום בנוסף, שיחבר את כל הסקייטרים עם חברים מחוץ לעיר. כך נהפוך אותו לפארק אקסטרים ייחודי בכל האזור, פתוח לכולם ובחינם, שימשוך לבת-ים סקייטרים מכל הארץ. יש לנו כבר יותר מ 2000 חברים בקבוצת ”הרחבת הסקייטפארק בבת ים“, שמנוהלת

על ידי אלמוג.

הקרובה שתתקיים בעיר נקים חלק ולקראת הביאנלה לאדריכלות בסיום המחקר, מהפארק החדש. כך נבדוק באופן זמני, מה התגובות של האנשים ואילו תיקונים צריך לעשות. הרמפות החדשות, שבנויות מעץ, משתלבות עם הרמפות הישנות ויחד יוצרות ישר. בעתיד מתוכננת לקום ולא בקו - תנועה במעגל זרימה - מרחב חדש לגלישה בשטח בו ממוקם כיום הסקייט פארק שכונה חדשה. את הרמפות החדשות יהיה אפשר

להעביר לאתרים אחרים בעיר, וליצור פארק חדש - טוב יותר.

לכל הפארק. יותר הגדולה ונציג את התכנית נפרסם את המקום, עם הפתיחה שלו הפתיחה המחודשת של הפארק תהיה אירוע - תחרות לסקייטרים ומסיבה גדולה.

23 22

כולם חברים של כולם בפארק, ורוב המשתמשים בו הם קבועים. יש אנשים חדשים זכות נותנים לא והם שבינינו ”החוקים“ את עוד יודעים שלא הפארק, אל שמגיעים קדימה למי שהתחיל לבצע תרגיל על הרמפה, ויש גם כאלה שלא נותנים זכות קדימה למי שכבר טיפס על הרמפה ורוצה להתחיל לבצע תרגיל. זכות קדימה זה אומר לשים לב שיש מישהו שהגיע לפניך. אם לא שומרים על זכות קדימה - יש חוסר סדר ויכולים גם להיפצע. אחוות הסקייטרים זה אומר גם שאם יש מכות בין סקייטרים לבייקרים, אז כל אחד תומך בקבוצה שהוא שייך אליה. סקייטר גם יעדיף להגיד שלום קודם כל לסקייטר, וכך בכל אחת מהקבוצות. בכל קבוצה יש יש לחיצות ידיים מיוחדות, עושים את לחיצת היד אפילו תוך כדי נסיעה. יש לנו באתר עיריית בת ים דף של סקייטרים, כולם מכירים את כולם למרות שאנחנו גרים רחוק אחד מהשני. יש לנו גם אחווה של בת ים, כלומר אם יגיע מישהו מעיר אחר, אנחנו מעדיפים את מי שבא מבת ים. יש לנו

גם בגדים שאנחנו מעדיפים ללבוש, ובין החבר‘ה של הפסאג‘ גם יש כינויים. מחקר ערכנו האחרונה השנה בחצי הפנוי. מהזמן גדול חלק בפארק מבלים אנחנו אותם ושאלנו ומבקרים אחרים) הנוער, (בני בקרב המשתמשים של הסקייט פארק ולגבי ההעדפות שלהם לתכנון העתידי שלו. בו הם תופסים את המקום לגבי האופן אחרי השיחות עם הקבוצות במקום, ציירנו תרשימים למתקנים שמתארים את האופן

בו אנחנו, ושאר הסקייטרים, תופסים אותו ורואים אותו בעתיד. התוכניות שלנו כוללות הרחבה של הפארק לכיוון מזרח, הורדה של הגדרות התוחמות לדג‘, רייל, (בוקס, לסקייטרים אלמנטים של הוספה ודשא, בחול והחלפתן אותו פירמידה, מדרגות, פול, פלט, בינק, מיני רמפ ויורו גפ), מקום מפגש עם שאר האנשים, יותר, חיבור לרחוב, קשר לחוף, גדר נמוכה שגם אפשר לשבת עליה, תאורה נעימה פח אשפה, וקיוסק. אולי גם מגרש טניס ברחבה הסמוכה, כי יש בבת-ים הרבה אנשים

שמשחקים טניס ויבואו אם זה יהיה בחינם.

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

Résistance parkבת-ים תש“ע, 2010

Page 13: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

מילון מושגים של אלמנטים לגלישה בסקייט קורדרים: שיפוע, עיקול

פטריה: עיגול בטון שיוצא מהאדמהבוקס: קופסא מלבנית מעץ/ בטוןרייל: פס מתכת מנותק מהקרקע

רמפות: לדג‘, פירמידה, מדרגות, בינק, מיני רמפ ויורו גפ פלט: משטח בטון או אספלט שטוח נוח לגלישה

פולים: בריכות (שקע בבטון או במדרכה)

ונפגשים אבל הגלישה בסקייט היא לא רק בסקייט פארק. בסקייט פארק מתאמנים ובטוח מעניין לסקייטר שיהיה כדי בעיר. בו לנוע ומהיר שכיף כלי הוא סקייטבורד

לגלוש הוא צריך ספוטים -נקודות טובות לגלישה.

25 24

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

מצוות המחקר העירוני

מה למדנוRésistance park

ספוטים לסקייטרים: מקומות נוספים בבת-ים בהם הקהילה משתמשת

גג של מקלט והרחבה מול הכניסה לספרייה העירוניתמבנה תעשייה נטוש באיזור התעשייה

פסאז‘ במגדל נחום ברחוב רוטשילדקוביית בטון מול מוזיאון בת ים

Page 14: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

27 26

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

מה למדנומה למדנובת-ים תש“ע, 2010שבילים ציבוריים, שבילים אישיים

האנתרופולוגיה כמסע קבוצתי-אישיאורית הירש

מספר האנשים של פניהם מבע וחם. דביק קיץ ביום הצהריים אחר המצבה, כיכר סיפורה של שיגרה – חלקם עסוקים ומהורהרים, חלקם מנומנם. איש מבוגר עם כובע מקטרת אפור גורר רגליו בכבדות וחולף על פני קבוצת בני נוער היושבת על ה“ברזלים“. במבטיהם, אותו סוקרים הם בתודעתו. נקלטו לא אפילו אולי בהם, לא מתבונן הוא מצביעים על כיוון הליכתו ומדברים על עיצוב תנועת הולכי הרגל בכיכר. ”מאז שאני בצוות המחקר אני רואה אחרת לגמרי מקומות שאני מכיר כבר שנים“, אמר לנו מאור לראות שמחנו הצוות, כמנחי איתו. הסכימו הצוות חברי יתר וכול המפגשים באחד שכלי המחקר שהענקנו להם שינו את נקודת מבטם על המרחב הציבורי, אך חשוב

יותר השפיעו על חייהם האישיים של כל שותף ושותפה בצוות. את להסביר בניסיונן מילות השיר, אומרות רואים משם“, לא ”דברים שרואים מכאן ההבדל בין ”להיות כאן“ ל“להיות שם“. שרה הגיעה ממרוקו לישראל ו“הביאה“ עימה דוגמאות עשירות על הבדלים בין תרבויות, ומכיוון ששרה חיה ”כאן“, אולם זוכרת מה to be-) “מתרחש ”שם“, היא מצליחה להגיע לתובנות אנתרופולוגיות מרתקות. ”הזרהcome a stranger), כלי מחקר מרכזי בעבודת האנתרופולוגית, מאפשר לו להתנתק מהברור מאליו ולהבין את שדה המחקר והמתרחש בו באופן אחר. בתנועתה בין היותה ”זרה“ להיותה ”שייכת“ שרה זיכתה את מחקרה ואותנו בתובנות שאינן נקלטות בעינו

של מי שנולד בבת ים, ותרומתה לקבוצה נסכה בה תחושת שייכות.קסניה הצליחה לבטא את אש הסקרנות הקיימת בה דרך עדשת המצלמה. תמונותיה המתעדות את המרחב הציבורי היוו חומר עשיר ומעובה למחשבה על הגינה הציבורית. עדשת המצלמה שכוונה כלפי העובר ושב צילמה באופן סמלי גם את העומדת מאחורי

המצלמה, ודרך תמונותיה המגוונות, החדות, נתגלתה גם קסניה. עדשת המצלמה של קסניה הופנתה גם אלינו, מדריכי הצוות, והציבה בפנינו מראה רפלקסיבית -

איך אנחנו נראים מול הקבוצה ואיך קסניה מתבוננת בנו מעברה השני של המצלמה. דיון כריכת המחברת, על תנ“ך שחרוט ועפרון, פסוק אהוב משיעור מחברת פתוחה מעמיק לגבי זכויות האדם בדף האמצעי, הרצון לידע וההתפתחות שבידיעה. מחברתו המסתורית של בראל חשפה בפני אדם המשתוקק לדעת, והיא הזכירה לנו מה המחקר מנסה להשיג. אנתרופולוגיה אינה רק עוסקת ב“לספר סיפור“, הסיפור הוא אמצעי כדי העומדות והתפיסות הסביבתיות ההשפעות הרצונות, את לגלות - פנימה להעמיק מאחורי הסיפורים. בראל משתוקק לדעת כיצד אנשים פועלים במרחב הציבורי וכיצד ניתן להביא לשינוי. כלי מחקר רבים עומדים לרשותם של החוקרים בניסיונם להבין את האדם והמקום, אולם ”הדלק“ שמניע מחקר טוב הוא התשוקה לדעת והכוח להתמיד. לידור ניחנה בשניהם - תמיד הגיעה למפגשים לפני הזמן כדי להתעדכן, שאלה שאלות (גינת דק“ר) בכדי להבין, שקדה על הגשת משימות הכתיבה, ביקרה בשדה המחקר תפקיד שיחק הזמן מימד לכך, בנוסף מדוקדק. שדה יומן ניהלה ואף רבות פעמים במחקרה של לידור- היא מצאה את תוכנית הפיתוח העתידית של העיר וניסתה להבין

איך המרקם החברתי ישמר בימים בהם רכבת תחצה את הגן.

אלמוג הגיע אל צוות המחקר עם שאיפה אקטיביסטית לשינוי הסקייטפארק (יחד עם חברו, בראל). הנחישות לעצב את המרחב כך שיהיה ”מקום טוב“ למשתמשיו ריגשה אל להגיע כדי פשוט. לא בפנינו אתגר מחקרי הציבה גם אך התוכנית, מנחי אותנו, תובנות חדשות לגבי שדה המחקר, החוקרים ”מזיזים“ את דעותיהם וידיעותיהם האישיות ממרכז הבמה ומתבוננים על שדה המחקר מהצד. ניסינו ללמד את אלמוג את עקרון ה“הזרה“ ולא צלחנו את המשימה, כיוון שאלמוג ובראל נטועים עמוק בשדה המחקר אחורה, צעד לקחת בחרנו אז הסקייטפארק. לשורשי שורשיהם בין לנתק ניתן ולא ולהימנע מהניסיון להתאים בין אלמוג לבין התבנית הקלאסית של עבודת השדה. ניתן לומר, כי אלמוג הפך להיות מרכז המחקר של עצמו - הוא לא שאל אחרים שאלות הסקייטפארק, עם והמעמיקה האישית מהיכרותו פעל אלא הציבורי, המרחב לגבי כמשתמש קבוע שלמד מניסיון חייו כיצד ניתן לשפר את פני המקום. לבסוף נרקמה ואספו המקום של התכנוני הצד על שקדו ובראל אלמוג ייחודית– תפקידים חלוקת

תובנות אודות המבנים ואנו ראיינו אותם לגבי תרבות הסקייטרים במקום.

את בחשבון המביא הוליסטי, דגם יצרה המבנים לבין התרבות מאפייני בין השילוב המשתמשים בו ואת הרגליהם, אך גם מודל מובנה ששורטט על ידי משתמשיו. כיום נבנית רמפה חדשה בפארק, בתמיכת העירייה ועל בסיס המודל של הסקייטרים בצוות כך כל והאישית קליטתה הרגישה אומנית המילה הכתובה. היא כריסטינה המחקר. את ”הצבעים“ שיוצרים את המציאות שמסביבה מקבלים ביטוי במשיכת מכחול המלל (”being there”), בשדה המחקר, אינו מסתכם רק בעמידה הייחודית לה. להיות שם פיסית על האדמה הציבורית המשותפת, אלא גם ביכולת לתעד אותו באופן חי וגדוש, כאילו הקורא נמצא נוכח איתך בכל דקה נתונה. לאחר שהגיעה אל צוות המחקר עם כשרון כתיבה וחשיבה שונה על המציאות ולאחר שגילתה כי מצאה בית חם, בחרה כריסטינה לשלב בין סיפור חייה האישי לבין סיפורו של המרחב הציבורי שאותו היא

חוקרת – פארק אתא טורק. ישיבה בעזרת ללמידה: שונות דרכים ישנן כי למדנו המחקר, צוות פעילות במהלך בכיתה מול הלוח או סיור במרחב הציבורי, בעזרת המבנה הקבוצתי או בליווי אישי מול כל חוקר וחוקרת. אביב אהב את המפגש הקבוצתי, בו הוא היווה דמות דומיננטית. באקדמיה חוקרים לקבוצת המקבילה משותפת, למידה קבוצת יצרו אלה מפגשים אינטגרציה שביצע בכך תרם אביב שונים. מחקרים לגבי מוחין“ ”סיעור שמבצעת מעניינת בין חומרי ההרצאות בשיעורים לבין שדות המחקר. הוא גם לימד אותנו שלהיות חוקרים אין זה אומר שעלינו להיות רציניים בלבד ונטולי הומור, ושאפשר לספר בדיחות

מצחיקות גם על כלי המחקר האנתרופולוגיים, למשל על התצפית המשתתפת. אנתרופולוגים עוסקים במלאכת התירגום ((translation - גם בין שפות דיבור שונות אך גם בין שפת מושאי המחקר (emic) לבין השפה האקדמית ומושגיה (etic). קרולין לימדה אותנו שיעור יקר ערך ברב-תרבותיות, בנתינת מקום שווה ערך לשפות אחרות מלבד העברית הילידית שלנו. בכל שיעור כתבנו על הלוח מושגים בעברית ובאנגלית ובזכות כך כולם יצאו נשכרים: חברי הצוות שאינם ילידי הארץ הבינו את שאמרנו, ילידי גורעת לפעמים התירגום שפעולת גילינו ואנחנו באנגלית שיעור למדו בצוות הארץ המקורית, למשמעות ביותר הקרוב באופן לתרגם כדי ולכן, הראשונית מהמשמעות

אפשר להשתמש בשפה, בדוגמאות, באובייקטים ובשטח עצמו.

קרולין נאלצה להיפרד מאיתנו לקראת סוף הפרויקט, ולאחר שהותירה בליבנו מילים חמות על תרומת המסע האנתרופולוגי בחייה האישיים, יצאה ל“עבודת שדה“ חדשה בקנדה. מסעו האישי של מאור מזכיר את מסע ההפלגה של הארגונאוטים מהמיתולוגיה היוונית אל ה“לא נודע“. בתחילת המסע, מאור לא הבין מה הוא אמור לעשות? ואיך? ולמה? ומה אמורים בדיוק למצוא? שאלות אלה נמצאות בלב המחקר האנתרופולוגי וחוסר הידיעה אינו כוח משתק, אלא כוח שמניע למחקר וגילוי. נדמה כי אחד הרגעים שבהם מאור חווה את הגילוי הלא צפוי (serendipity) היה בסדנת הראיונות הקבוצתית שלי, המראיין להיות לומר) יש (באומץ, התנדב מאור הציבורית. בספריה שנערכה ונושא הראיון היה ”מרחבים ציבורים אהובים בילדות“. רציתי לרכך את הקושי ולעזור לו דרך תשובותיי, אולם מהר מאוד גיליתי שיושב מולי אדם אחר ממי שהכרתי עד כה - בוגר, רציני, ממוקד ובעיקר מראיין מצוין. מאור הוביל אותי למסע אחורה בזמן והפליא מרגש, ערב מאותו מההווה. רגעים לכמה עד ששכחתי ורגישות מעמיקות בשאלות (גינת ההרפתקאות), כשהוא מצויד ויצא לשדה המחקר מאור הבין מה הוא מחפש, בכלי הראיון ואיתור סיפורי חיים של אנשים שהשתמשו בגינה בעבר ובהווה. כל סיפור חיים שאיתר, השתלב כחלק נוסף בפאזל של סיפור הגן וקידם אותו עוד צעד לקראת

הבנתו את המרחב הציבורי והצעת תמונה עתידית טובה יותר של הגן.

******

האנתרופולוג המפורסם, קליפורד גירץ (Clifford Geertz) מדגיש שהזהות של החוקר, הוא שבה בדרך המחקר: שלבי בכל לרשותו העומדת היא שלו, האישית החותמת המתרחש את להבין בניסיון מתעד, החוקר שבו באופן בשדה, בפעילות משתתף הייחודיים להם והגוונים צוות המחקר זהותם של חברי סופי. לייצר טקסט וביכולתו נכחו בכל שלב ושלב והשילוב בין הצבעים השונים יצר קבוצת למידה פורייה. אנחנו, מנחי הקבוצה, זכינו לראות גם איך עולם האנתרופולוגיה תרם לכל אחד ואחת וכיצד

הניח תחת רגלינו את אבני הדרך הצהובות למסע אישי-קבוצתי מוצלח.

Page 15: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

29 28

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

מה למדנובת-ים תש“ע, 2010ארגז כלים לחוקר העירוני

ניסן אלמוג ואורית הירש

איך חוקרים עיר? כיצד ”מגלים מחדש“ מקומות ותיקים בשכונה שלנו? איך מתאימים מרחבים אלו לצרכים ולרצונות של הקהילה שמשתמשת בהם? היכן (ואצל מי) נמצא הידע שמאפשר ידיעות אלו? בפרק זה נרצה להציג את אופן עבודתנו במהלך השנה מתוך תקווה כי פרויקט זה של צוות מחקר עירוני יהפוך למודל מקיים המשרת ערים המתרחשת (project based learning) מאורגנת התנסותית למידה נוספות: רבות

בהוויה העירונית ומשפיעה עליה.

”מודל צוות המחקר העירוני“ מיועד לכל מי שמעוניין להוביל שינוי בעיר שלו, במקום בו הוא חי. הוא כלי למורים, פקידים, רכזים, מדריכים, פעילים - מבוגרים או צעירים - הפועלים ברשויות מקומיות, בתי ספר, ארגוני חינוך בלתי פורמאלי, תנועות נוער, ועדי שכונה וקבוצות תושבים המעוניינים ללמוד ולקדם שיח ביקורתי על המרחב הציבורי

הבנוי הסובב אותנו, ולייצר ידע איכותי שיניע שינוי במרחב זה.

הנושא שאנו העמדנו במרכז היה המרחב הציבורי, אך באותה מידה ניתן לבחור כל סוגיה חברתית אשר לנוער-חוקר יכולה להיות עדיפות במחקר אודותיו. העיקרון לפיו העיר מהווה מרחב ללמידה פותח אפשרויות חדשות להפקת ידע ובעיקר - משנה את הסדר הקיים במערכת החינוך לפיו תהליך הלמידה מתקיים באופן לינארי בין כתלי בית

הספר, בשעות קבועות, עם מורה אחד (שהוא גם מומחה הידע), במרחב אחד, אחיד.

הבנו שאנו מגבשים מודל למידה ייחודי, מהנה ומשמעותי, אנו רוצים לחלוק אותו עמכם. את שנת הפעילות האחרונה פרטנו ל“רשימת מכולת“ בה כללנו מפגשים קבוצתיים

ונקודות שיא בתהליך.

מה עשינוראשית, מנחי הפרויקט הגיעו לבתי ספר תיכון וחשפו את הפרויקט לתלמידים,

כאפשרות למחוייבות אישית במהלך השנה. המשתתפים בחרו/נבחרו להצטרף לצוות היה התלמידים במיון המוביל הקריטריון קצר. שאלון אישית ומילוי על בסיס שיחה יצירתיות, מוטיבציה, ויכולת להבחין בתופעות בעלות משמעות במרחב הציבורי. עם

התגבשות צוות בן תשעה משתתפים, תהליך הלמידה התנהל בשלושה נתיבים: 1. מפגש קבוצתי שכלל מבואות ורכישת כלי מחקר (מתודולוגיה).

2. הנחיה אישית בשדה המחקר 3. חונכות של סטודנט/מורה לארכיטקטורה

מפגשים קבוצתים מפגש ראשון עסק בהיכרות בשילוב עם ציון חנוכה וחג המולד. כל חבר בצוות בחר מרחב ציבורי שמעניין אותו לחקור וכתב על כך בקצרה. דיברנו על עיר אוטופית ועל

”לחשוב מחוץ לקופסא“. ללמוד להכיר את השיח על העיר -

*מפגש עם אנתרופולוגית אשר עסק בציר המרכזי של הפרויקט – מהי תרבות? איך אפשר ללמוד תרבות? ומהי תרבות עירונית.

*מפגש עם מתכנן עירוני - לאחר תצפית על העיר, הצוות האזין להרצאה על תכנון עירוני ועירוניות. בתום המפגש חברי הצוות הציגו את המרחבים שבחרו לחקור ונערך

משוב בנושא. *מפגש עם ד“ר לגיאוגרפיה - מהי פנומנולוגיה - הרצאה על ”מקום“ ומחקר ב“מקום“.

ישבנו במעגל. המרצה השתמש במצגת תמונות. בסוף הפגישה הזמנו פיצה.*שיחה עם אדריכל - צוות המחקר נסע לתל אביב, וביקר במשרד אדריכלים לשיחה בשדרות לטייל יצאנו הפגישה בתום ואדריכלות. אדריכלים על מוביל אדריכל עם של החדש הפסל על והצטלמנו באדריכלות הבינלאומי הסגנון על דיברנו רוטשילד,

מאיר דיזנגוף והסוס.מחאה תרבות על הרצאה - ברייקדנס ורקדן עירונית תרבות חוקרת של *הרצאה

ותרבות משנית. במפגש בחלל הלמידה של המוזיאון העירוני, צפינו בקטעי היפ הופ ביו טיוב. שרנו שירים. שאלנו שאלות.

הראשית השדרה לאורך סייר המחקר צוות - העיר של ההיסטוריה בעקבות *סיור של העיר ועבר הדרכה בתחנות שונות על היסטוריית המרחבית-חברתית של העיר.

השתמשנו בכלים המתודולוגיים (צילום ותצפית) שכבר למדנו במפגשים הקודמים.

שיא 1: טקס קבלת כתבי מינוי למחקר, ומפגש עם ראש העיר וצוות העירייהצוות המחקר פגש במעמד טקסי את ראש עיריית בת ים וצוות העירייה. הטקס התקיים ובליווי צלמים. החוקרים והמורים ישיבות בבית העירייה, בהשתתפות ההורים בחדר קיבלו כתב מינוי וסיפרו לראש העיר על האתרים הנבחרים. המפגש סוקר בעיתונים המקומיים. אחד מהם הציג את תמונת החברים בעמוד הכותרת. חלק מההורים שמרו

את הכתבה.

כלי מחקר:א. צילום - לשלושה מפגשים צוות המחקר התכנס בסטודיו לצילום ולמד כיצד לצלם של הצילום, היתרונות תולדות על שוחחנו כן, כמו חושך. בחדר תמונות ולפתח

אנתרופולוגיה ויזואלית ומהן הבעיות האתיות הכרוכות בשימוש בצילום ככלי מחקרי.תמונות בעזרת ראיונות בקבוצה ותירגל לראיין כיצד למד המחקר צוות - ראיון ב.

אישיות. כל מראיין זכה למשוב מהקבוצה ומהמנחה על ההתנסות.ג. תצפית משתתפת - צוות המחקר למד על התצפית המשתתפת - שימוש בשיטה, יתרונות גדוש, תיאור לשם בחושים שימוש ל“משתתפת“, ה“תצפית“ שבין המתח

וחסרונות ועל בעיות אתיות בשיטה

ד. כלים נוספים: מחקר היסטורי, שימוש במאגרי מידע גיאוגרפים GIS, שימוש ברשתות שיכולים וארכיונים מידע מקוונים ובמאגרי באינטרנט נגישים כלים - חברתיות לסייע בהשגת ידע חשוב להשלמת ”התמונה“. מבלי להפריז, במידה רבה מודל צוות

המחקר לא היה יכול להתקיים בעיר שאינה מרושתת בתשתית טכנולוגיית ידע.ה. לצאת לשדה - הנחיה אישית

מיומנויות שתרגלנו בשלב זה: תצפית משתתפת, ראיון עומק עם דמות מרכזית, צילום, ניהול יומן שדה, עריכת סקר בקרב המשתמשים במקום.

ו. שאלת מחקר - צוות המחקר למד כיצד בונים שאלת מחקר ומה היא טענה מחקרית.

בשלב זה נערכה שיחת משוב עם הצוות וסיכום ביניים של כל מחקר ומחקר לקראת השלב הבא בתכנית.

לאקדמיה הגיע המחקר צוות ירושלים. בצלאל - לארכיטקטורה המחלקה :2 שיא מהמחלקה מרצים שלושה עם דקות 45 בני שיעורים כלל היום עיון. ליום בצלאל לארכיטקטורה: הנושאים שבחרנו להרחיב אודותיהם היו פארקים ציבוריים, אדריכלות

מודרנית ושימור עירוני כמו כן ערכנו סיור בקמפוס בית הספר.

אישית לעבודה לארכיטקטורה מהמחלקה תלמיד או מורה הוצמד/ה חוקר/ת לכל משותפת על תכנון מודל עתידי של שדות המחקר. במסגרת יום העיון הציגו החוקרים לאדריכלים את תובנותיהם, מאוחר יותר האדריכלים והחוקרים נפגשו בשדות המחקר

ויחד חשבו על תכנון אלרטרנטיבי של המרחב.

שיא 3: חוברת זו מהווה למעשה את שיאו השלישי של פרויקט צוות המחקר: הגשת מועצת לחברי מופצת באינטרנט, מפורסמת החוברת המקומית. לרשות הממצאים לכל זמין ידע מקור מהווה היא פרסומה עם ציבוריות. ובספריות ספר בבתי העיר,

המבקש ידע על העיר, ובסיס לדיון ציבורי.

מלבד המפגשים השבועיים, חברי הצוות תקשרו בעיקר דרך הרשת החברתית פייסבוק תשתית אינטראקטיבית (על ומפה בלוג-למידה הוקם לפרויקט ניידים. ובטלפונים מקוונת חינמית) בו רוכזו קישורים, כתבות וסרטונים שהוזכרו במפגשים, דרכי הגעה ותיעוד של הפעילות. את תהליך הלמידה ליוו לאורך כל הדרך הורי המשתתפים וצוות זיכתה את המשתתפים בתעודת בצוות המורים בבית הספר. הפעילות של החברים

הצטיינות במסגרת המחוייבות האישית לקהילה.

ורחובות) (גינות פתוחים - ציבוריים מרחבים כולם היו הצוות של הלמידה מרחבי ומקורים (מוזיאון ובית העירייה לדוגמא). לכל עיר יש את ה“מקומות הטובים“ שלה.

הם שלנו, ובחינם. צאו לגלות אותם.

מה למדנו

www.citysphare.blogspot.comלפרטים נוספים הכנסו לאתר

Page 16: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

30

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

31

ת יָ-ם1 נַאְליה ָבּ ָבּניסן אלמוג

יכול להטעות. התמונה, הוא זאת. חוברת כריכת הביטו שוב בתצלום המהמם שעל שמש ציבורי: בגן שלווה פסטורליה מציעה יוסף רמת בגן האחרון בחורף שצולמה נעימה של אחר הצהריים, שדרה מוריקה, מוצלת. בשוליה ספסלי עץ מסודרים בסדר ואני חזרנו לאותה מופתי, המקום הומה אנשים. חודש לאחר שצילמה אותה, קסניה נקודה בגן. היה יום נעים, רוח טובה. הבחנו כי חלק מהספסלים נעקרו בכוח ממקומם השולחן סביב מאולתר. משחקים שולחן לצד מחדש ו“סודרו“ הוזזו, השדרה, בצידי ארבעה שחקנים. סדין בצבע ורוד נפרש מול ספסל אחר. לפניו יושבת אישה שמוכרת יפה, דיברו ברוסית. שפה והשבים בשדרה. רובם ותחתונים לעוברים גֹוזזי ציפורניים קסניה. העירה וקלפים“ מט שח לשחק גם אוהבים הזה בגן ”אנשים רוסית. ”הסידור של הספסלים בטור אחיד לא הכי מתאים למשחקים. אנשים שמשחקים קלפים בגינה צריכים כיסאות שאפשר להזיז מפינה אחת של השולחן לשנייה“, רשמנו בפנקס. ”ולהוסיף מפת שולחן. קצת כמו בבית.“ ברוסית זה נקרא ְחיּות: קישוט קטן למרחב שלך, שמקנה לו תחושה נוחה. להציב כיסאות ניידים וצל למשחק בגנים

ציבוריים, זאת ההמלצה הראשונה של צוות המחקר העירוני. כמה פשוט.

המקומות הקטנים - גדולים של החייםיצאנו להתחקות אחר סוד הקסם של מקומות קטנים אלו, בהם אצור ידע מקומי רב. ”צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי“ נולד בהשראתו של פרויקט אמריקאי, ”The social life of small urban spaces“ בו שואל האדריכל ויליאם ווייט מה הופך חלל מקום והערב, היום שעות במהלך לשהייה נעים בטוח, מקום טוב“: ל“מקום ציבורי טוב“, ב“מקום אליו. לחזור וגם בו, עם חברים, לשהות בו להיפגש אוהבים שאנשים לפי וייט וצוותו, מתהווה דינאמיקה חברתית ייחודית - ריטואלים, מחוות, כוריאוגרפיה,

סודות, השייכים לאנשי המקום ולעתים ידועים להם בלבד.

מסומנים כבר מהשמות חלק ומרוקאית. צרפתית בולגרית, רוסית, אנגלית, עברית, על המפה או בשלט רחוב קטן, רובם שגורים רק בפיהם של אנשי המקום. הם טרם הפכו לחלק מהשפה העירונית הרשמית. הביטו שוב בשמות המקוריים-פשוטים האלה,

השתעשעו בהם, אמצו אותם. שנית, החוקרים ממליצים על התייחסות פרטנית ומושקעת למקומות הבאים:

לעיר יש גן תרבות ברמת יוסף. הוא גן נעים ויפה, אך צריך להוסיף לו קישוט בדמות אלמנט מים, פינות ישיבה ומשחק. אתגר התכנון יהיה עיצוב מזרקה גדולה במרכז הגן, מול המוזיאון ומגדל המים. מזרקת המים החדשה תשאב השראה ממזרקות סנט

פטרבורג המהודרות, ובנוסף תאפשר משחק ושעשוע בימים חמים.גן דקר הוא נקודה אסטרטגית בעיר - גן העיר. הגינה היא למעשה כיכר עירונית רחבה בעלת דופן מסחרית המקשרת בין רחבת העירייה למרכז העיר. יש לשמר את מרחבי המשחק והישיבה בגן המקנים לו את אופיו השכונתי, למרות מסילת הרכבת הקלה בחלקו להקים מומלץ עירונית, לכיכר מהפיכתו כחלק הגן. בלב לעבור שעתידה

אנדרטה חדשה, שתחליף את זו הנוכחית.טורק אתא כיכר של המרגשת הצבעוניות את למתוח יש הצפונית הטיילת באזור

לתוך רחוב רוטשילד על ידי צביעת המדרכות, גינון והרחבת מרחב הולכי הרגל. בחוף הגולשים מומלץ להקים טיילת חוף תחתונה רחבה יותר, דומה מאד לאלו של

ראשון לציון ולוס אנג‘לס. גן ההרפתקאות הוא ”גן סיפור“ ויש לו פוטנציאל להפוך למרכז עירוני-תיירותי. מצפה השכונתי/העירוני המידה בקנה שינוי לחולל יכולים במקלט חברתי ומועדון לים

וישלימו את השיפוץ שכבר נעשה בגן.מיוחדים צרכים להם יש אקסטרים. ספורטאי של גדולה קהילה פועלת י-ם בבת ושאיפות שאינם זוכים כיום למענה הולם במרחב העירוני הפתוח. סקייטפארק גדול, חדש ופתוח לציבור, וסימון ”ספוטים“ בחמש כיכרות עירוניות נוספות על ידי הקמת

רמפות לגלישה יעצימו קהילה צעירה זו ויהפכו את העיר אטרקטיבית לגולשים.

בחודש נובמבר 2009 מינה ראש העיר בת י-ם תשעה מבני העיר כצוות משימה לחקירת המרחב העירוני. ”תחשבו אחרת מהמתכננים, מהאדריכלים, מהסוציולוגים,

מהקבלנים, מהמבוגרים“ ביקשנו. אלו המלצותיהם, והן מוגשות כאן בחגיגיות כמתנה לעיר בת י-ם. אנו תקווה כי המלצות פשוטות אלו למקומות קטנים-גדולים ברחבי העיר, פירות הבזקיהם של רעיונות ותובנות ראשוניים, יהפכו למציאות. בת י-ם מבקשת כיום חברתית-תרבותית פריפריה אביב, תל של ודהוי רדום דרומי פרבר מלהיות לחדול בליבת המטרופולין. היא שואפת להפוך לעיר אינטנסיבית יותר, שמרחיבה את המרכז כי בין השאר צוות המחקר מבקש ללמד בו. פרויקט ומאתגרת את השיח המתקיים בחשיבה על תכנון המרחב הציבורי העתידי שלה, בת י-ם יכולה ללמוד מערים אחרות, אך לא חייבת להפוך לחיקוי עילג שלהן. איכות חיים עירונית ברת קיימא לא תיווצר מניסיונות התחפשות יומרניים למנהטן וממיזמי אמנות ממותגים ברי חלוף. בוודאי לא מהתחקות אחר האסטטיקה המנומנמת של הפרבר ראשון לציון מערב. מרחב ציבורי הוליסטית, פיתוח בפעולת רק להתהוות יוכל העירונית איכותי שישרת את הקהילה תכנון בתכנונו. אנשיו את ותשתף הזה, המקום ואופיו של ההיסטוריה את שתהלום אסטרטגי שמבין את חשיבותם של אוטו הגלידה, מוכרת הגֹוזזים בשדרה ובני הנוער שלה, המאה שנת לקראת הציבורי. במרחב מקומם את ומבטיח העירוניים, לחיים להיות כשתהיה ולהחליט מה תרצה יכולה להרשות לעצמה להתבגר י-ם העיר בת נאליה הבת ימית שמרה על אופייה הייחודי שנים רבות והיא הרי איכותית גדולה. הָבּואהובה כל כך על רבים מאנשי העיר. אסור שהשאיפה להיות לעיר גדולה, חדשנית ואינטנסיבית יותר תהרוס אותה. כדי לגדול נכון, בת י-ם צריכה פשוט להתכנס וללמוד

מעצמה, מהאנשים שבחרו לחיות בה. היא ה“מקום הטוב“.

בת י-ם. עם הכרזתה לעיר בשנת 1938 שמה של העיר שונה על ידי מועצת העיר מיקומה ציון היתר בין היו השם לשינוי העיקריים הנימוקים ים. לבת וגן“ מ“בית שיקולים המקום. של הקודם שמו לבין בינו והדמיון הים לחוף העיר של הגיאוגרפי נוספים היו מיתוגה כעיר קיט, בידול משכונות אחרות בשם בית וגן, ומיצובה של העיר ודו“ח (י-ם). מתוך ”ספר השנה הראשונה למועצה המקומית בת-ים ירושלים“ כ“בת

מעשי וכספי, 1939“ בתוך: לקסיקון לתולדות בת-ים, עמותת ותיקי בת ים.The social life of small urban spaces, Whyte, 1980, Project - לעיון נוסף ומומלץ

סודות אלו מופקדים אצל בעלי המקום - המשתמשים הקבועים שלו, ונסתרים מעיני המבקר המזדמן. הם בוודאי נסתרים מעיני המתכנן, אם הוא מתבונן על המקום רק מגובה המפה או מבקר בו לרגע. ”תחושת המקום“ היא אותה התחושה שגורמת לנו הוא כך אליו פעם אחר פעם. ולשוב בו רשת חברתית לטוות להזדהות עם המקום, - למקום בעל משמעות. רצף של מקומות להיות מ“סתם“ מקום בעיני האדם הופך טובים כאלה יוצר בקנה מידה גדול יותר מערכת עירונית של חללים ציבוריים איכותיים הזהּות את לה, הייחודי האופי את לעיר ומקנים כולה העיר תושבי את המשרתים

העירונית.

בת י-ם נתברכה ברצף טוב כזה של מקומות טובים. ששת המרחבים שבחנּו השנה זהות גדולה של חללים ציבוריים, לכל אחד מהם הם חלק מאותה מערכת עירונית ייחודית שנוצרה במשך שנים על ידי קהילת המקום. התרומה הראשונית של מחקרי-המקומות הקטנים שלנו היא הפניית הזרקור לאותם חללים עירוניים, פריטת הקסם שלהם לריטואלים יומיומיים, והבאתו לציבור רחב. נקודת המוצא למחקר של וייט בניו יורק הייתה העיצוב הפיזי, הקונקרטי, של החלל הציבורי: כיצד אלמנטים כמו צל, מים, ומקומות ישיבה משפיעים על הכוריאוגרפיה של האנשים המבקרים בו. למרות זאת, המסקנות העיקריות של מחקר ראשוני זה היו קשורות דווקא לאינטראקציה בין קבוצות האנשים במרחב. המחקר שלנו כבר לא היה על מספר הספסלים ושטח המדשאה בגן. הוא התמקד ברובו באופי וב“תחושת המקום“ שאנשיו יוצרים, על הרגשות, החלומות והסיפורים שהמקום מציף. על אינטראקציות. ההמלצות לתכנון מתבססות על תובנות

אלו.

המקומות הטובים שלנושמות קריאת לבחון יש שראשית, נראה החוקרים המלצות את לתכלל ננסה אם ארק (לא ספורטק, ר אתא טּוְרק, ְסקייטֵפּ יָכּ חדשים למקומות: גן התרבות, גן העיר, ִכּשמות שבעה הם יָ-ם, ת ָבּ ההרפתקאות, (סיפור) וגן התקווה, חוף ובאנגלית), מומצאים-חדשים למקומות ותיקים. השמות החדשים מייצגים שישה מרחבים שקיימים

כיום רק בדמיונו של צוות רב - לשוני (Multilingual group) אשר דיבר בחמש שפות:)for public spaces (pps

Page 17: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

32

היא הופכת להיות משוקעת בתוך יחסי כוח וניצול חברתיים. כאשר ”האנשים“ באים פטרונות של חד ביטוי ומקבל מועצם המבני המתח מוחלשות, חברתיות מקבוצות וזלזול המזינים אלה את אלה: האנשים (הללו) לא יודעים הרי מה טוב עבורם, הם חסרי לעולם זו ”האנשים“ בסיטואציה נציל את המצב. נסביר. אנחנו וולגרים. אנחנו טעם, במשאבים הציבוריים, בשטחים מנייה מחזיקי כאזרחים או כ“לקוחות“, יתפסו לא בתי בשערי ”האנשים“ קבוצות של כניסתם כי אלה מדברים נדמה אם הציבוריים. הספר לתכנון וארכיטקטורה תשנה את המצב - נראה כי צפויה לפוליטקאים של זהות אכזבה. יחידים מתוך קבוצות אלה אשר חוצים את ספי הכניסה, מאמצים את השיח לקהילה להשתייך עיקרית כדרך כמומחים, מעמדם בטיפוח ועוסקים הפרופסיונלי אותנו מביאה הסוציולוגיה (שוב) כי נראה להתקבל. שואפים הם אליה המקצועית

למבוי סתום. בשנים האחרונות נעשו נסיונות רבים לצמצם את המרחק שבין המומחים והאנשים. המומחים, ”מתכננים“ במקרה זה, ביקשו ”לשתף“ את ה“ציבור“. למעשה, פעמים רבות מנת על התנגדויות, לצמצם מנת על תוכניותיהם את האנשים בפני לחשוף ביקשו הן המחוזיות לוועדות המוגשות התנגדויות ל“צרחן“. ולא לצרכן התושב את להפוך בכינוס גדולה. תרומה בכך יש הרי - אותן למנוע ניתן אם – התהליך בגלגלי מקל של מתכננים חברתים, האמונים על ניהול תהליכי שיתוף הציבור אמרה אחת הנשים המנוסות ביותר - ”לפעמים אני קמה בבוקר ומרגישה כמו עלה תאנה“. בכך, אני סבורה, היא ביקשה לבטא את התסכול הנובע מהצלחתן החלקית מידי של תוכניות אלה לייצר

השפעה ודיאלוג אמיתי בין התושבים למתכננים. דרך לפרוץ הציבורי המרחב להערכת העירוני המחקר צוות הצליח משים, בלי ביחסים שבין האנשים והמתכננים. בשורות הבאות אבקש להצביע על נקודות הדרך המשמעותיות אשר מסמנות את ראשית החשיבה על פרויקט זה כעל מודל חדש של

שיתוף ציבור:בני הנוער אשר השתתפו בפרויקט בחרו את האתרים אותם הם רוצים לחקור. זאת

אומרת הם אלה שעיצבו את סדר היום התכנוני.

מעתה אימרו: שיתוף תכנוןדר‘ מירב אהרון

קוראסונים צלחת עיני לנגד עולה ציבור“ ”שיתוף אומר מחברי שמישהו פעם בכל המונחת על מפה חד פעמית בחדר במתנ“ס השכונתי. צלחת קוראסונים שריקמה דקה של יובש מתוחה על עורה - היא נשארת מיותמת. פעמים רבות מידי ”הציבור“ לא בא. בפרויקט שלנו אורך חייה של צלחת קוראסונים לא עלה על שתי דקות. הסיבה המיידית היא שבנערים מתבגרים עסקינן, אבל היו סיבות אחרות ובמידה רבה אבקש בשלושת העמודים לשאול על גורלן השונה של כל אחת מצלחות הקוראסונים וכך להציע מבט אלא הקיים בביקורת אסתפק לא ציבור“. ”שיתוף המכונים התהליכים על ביקורתי

אשאל איזה אופציות אחרות נולדו במהלך שנת העבודה של צוות המחקר העירוני. חשוב להדגיש - צוות המחקר לא קם מתוך מחשבה על שיתוף ציבור. הוא קם במסגרת המאמץ הכפול המתחולל בבת ים בשנים האחרונות: המאמץ החינוכי והמאמץ העירוני.

התרומה שלו לשיח על שיתוף ציבור אינה מתוכננת ובעיני - זה מקור עוצמתה. חלק מההישג הפרופסיונלי של קהילות רבות של מדענים, רופאים, עורכי דין, מתכננים ”האנשים“. כאילו בשבתם על לבין ”המומחים“ לייצר הבחנה בינהם ואדריכלים הוא של האנושי קיומם הלבנים, חלוקיהם את לובשים שהם בעת או השרטוט שולחן המומחים מעומעם. תחשבו על הרגע הזה בו אנו שומעים שרופא בכיר, אונקולוג חלה בסרטן. זה הרי לא הגיוני, כאילו התהפכו היוצרות. הפרדה זו עומדת בבסיס השאלות ”האנשים“. אם דיסיפלינות שונות הצמיחו על היחס של המומחה אל האתיות אשר לוקחים בחשבון את הסוציולוגיה של המומחים הרי שהתמונה הופכת להיות מורכבת ומטרידה הרבה יותר. מי הם המומחים? על איזה קבוצות חברתיות הם נמנים? שאלת ההשכלה הגבוהה מהווה קוו פרשת מים בייצור ושיעתוק של הסולם המעמדי וסולם

היוקרה. כך ש“האנשים“ הם כל אותם אלה שלא הצליחו להפוך להיות ה“מומחים“. שאלת היחס בין המומחים לאנשים לובש כעת גוון חדש - תרתי משמע.

לבחירות שלהם יש משמעות רבה, שניתן לאמוד אותו בקנה מידה: הם ממוקמים בטווח להבנתם ענו אשר פורמאלים מרחבים לבין למרחב שלהם הביוגרפי החיבור שבין להגדרה המחייבת משהו ”מרחב ציבורי“. בפרויקטים של שיתוף ציבור מושא התכנון

מוכתב לתושבים ובכך ניטלת מהם היכולת להשפיע על סדר היום התכנוני. היעד הראשון שהונח בפני התלמידים היה הבנת המקום ולא תכנונו. הנחנו, וכך לימדנו אותם כי מרחב + משמעות = מקום. ואין לנו אפשרות ללמוד את המקומות הללו בלי לפענח ראשית את המשמעות של המקום. את הפרשנות שאנשים מעניקים לו הן באופן מודע והן אגב תיפקודם בתוך המרחב. ההנחייה להבין מקום יצרה מצב בו ההתערבות התכנונית והאדריכלית אינה מחוייבת המציאות. כריסטינה מלמדת אותנו אגב חקירת נדירים בו. להתערב צורך ואין טוב מקום היא תורק אתא מול אל הגינה כי המקום המתכננים או האדריכלים אשר יעצרו את תאוות ההתערבות, יגידו בענווה - היה כאן

מישהו לפני שעשה עבודה טובה ולי לא נותר אלא ללמוד את סוד הקסם של המקום. למשתתפים בצוות המחקר ניתנה הכשרה מתודולוגית: הם למדו לערוך תצפיות, לראיין, לצלם, הם למדו חשיבה רפקלסיבית מה היא, הם למדו מבואות של תחומים מרכזיים: זאת אומרת ניתנו להם חכות ובמובן רחב יותר, הזדמנות אמיתית, לא להשתתף אלא להוביל. מרגע שפתחו בתהליך מחקרי היה להם יתרון מובנה עלינו, הצוות וממילא גם

על אינסטנציות תכנוניות. כעת הם החזיקו בידע - ברצותם יחלקו אותו איתנו וברצותם - לא. הם בעלי הבית ובעלי התודעה.

מודל זה יצר מצב בו החוקרים הם התושבים. זהו אינו עניין של מה בכך. בתוך יחסי הכוח בתוך המטרופולין רוב מתכנניה של בת ים אינם מתגוררים בה. הם אינם חווים אותה ומיקומם זה משפיע באופן דרמטי על התובנות שלהם. במקרה שלנו החוקרים-לעולם - שלהם והאישית המקצועית האמת ככאלה המשתמשים, גם הם מתכננים חד הם. העובדה כי צוות המחקר היה צוות של בני נוער שופכת אור נוסף על מידת רשיון חסרי העיר, במרחבי ביותר הנמרצים המשתמשים הם הנוער בני השימוש: נהיגה, הם משתמשים בתחבורה הציבורית, הם אלה שנמצאים בגנים, בחוף הים. בני

הנוער הביאו לפתחנו עולם ידע אינטסיבי ומשמעותי. בעוד שבמקרים רבים של שיתוף ציבור מספרם של הנוטלים חלק בתהליך הולך ויורד,

במקרה שלנו מעגלי ההשתתפות רק הלכו וגדלו. בני נוער מובילים היום בטכנולוגיה של רשתות חברתיות: הפייסבוק והטוויטר הם ביתם השני ובאמצעותם הם משכללים הן את כלי החקירה שלהם והן את תוכניותיהם לשינוי המקומות. כך, יכלו מאור ואביב ולקבל מניפת תשובות - בגן ההרפתקאות לשאול אנשים על עמדתם ביחס למקלט 2000 מעל לגייס ובראל אלמוג יכלו כך אחרים. באמצעים אליה מגיעים היו שלא חתימות לתמיכה בעיצוב מחדש של הסקייטפארק. ההתבוננות של חברי צוות המחקר במרחב הציבורי היתה רעננה ומקורית משתי בחינות: ראשית, כבני נוער הם עדיין לא נחשפו לעולם תוכן פרופסיונלי ולא קיבלו על עצמם את עול משטרי הדיספלינות. שנית, חלק מהמשתתפים בצוות המחקר לא נולדו בארץ והגיעו אליה בגיל מאוחר יחסית. כך שיכלו להביא איתם אסתטיקה ונוהגים אחרים של המרחב הציבורי. היכולת של הילדים הללו לראות את המרחב הציבורי ולתארו במילים חדשות, זרות חשף מרחב פרשנות

שלם אשר המתכננים על פי רוב אינם חשופים לו. קסניה מדברת על מושג ה Chuyutna, הוא לא קיים בעברית. הוא קיים אצלה ואצל עוד 30% מתושבי בת ים. היא רוצה לשבץ בפארק מזרקה. אנשים, היא מסבירה לנו ביקשו ומייד יפה. לך תתווכח. קרליין, שעלתה מקנדה ומאוד מאוד זה מרגיע ומים להירגע, בתום השנה עזבה אותנו, כתבה על חופש. על החופש שהיה לה בישראל, חופש שממנו התקשתה להיפרד אבל ביחד עם שרה, שעלתה ממרוקו וחיתה תקופה בבלגיה – הם כל הזמן ראו את האפשרויות של האנשים ואת החסמים הכלכליים שעומדים בפניהם. לימד הציבורי המרחב להערכת העירוני המחקר צוות תכנון. שיתוף אימרו מעתה, אותי כי דרושה מהפכה אמיתית ביחסים שבין מומחים ואנשים על מנת שייווצר דיאלוג אמיתי. נדמה לי כי הצעד הראשון הוא הכרה בהיפוך נקודות הכוח: בעלי הבית, בעלי הידע ובעלי היכולת לשנות את המרחב - הם האנשים. ברצותם ישתפו את המתכננים ובתוכם ישאירו אותם בבדידותם הפרופסיונלית וגם אחרי התערבות מדופלמת במקום ימשיכו לסלול שבילי עיזים בפארקים, ימשיכו לתלות את הכביסה מעבר למסתורים ולהוציא את השטיחים לשמש, ימשיכו לסגור מרפסות. כי המרחב הוא של המתכננים את למקום לעולם של התושבים. הם אלה שמעניקים הוא אך המקום והאדריכלים,

דמותו ואת משמעותו והופכים אותו לביתם.

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

Urban public space evaluation task force, final report, Bat-Yam, 2010

דו“ח צוות המחקר העירוני להערכת המרחב הציבורי

בת-ים תש“ע, 2010

33

Page 18: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

תודה לאנשים שחשבו איתנו מחוץ לקופסא.

אסתר פרון - סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוךנורית רמתי - המפקחת על בתי הספר התיכוניים תודה לאנשי החינוך של העיר, למחנכים ולמנהלות בתיכונים:תיכון רמת יוסף: שולי דברן, עדי פורגאנג והמנהלת פנינה גלס

תיכון רמות: אביבה רוזנברג, ענבל נצר, פלורה לנציאנו, נועה ישראלי והמנהלת דבורה קהתתמיר גבאי - רכז פרויקט כוכבים - מודל בת-ים לחינוך אישי רבקה שטנצלר - רכזת מחויבות אישית בת-יםלגורי נדלר - היחידה לתכנון אסטרטגי, בת יםתודה לברק לוזון על הסיוע בתחילת הדרך

תודה לחברי צוות ההיגוי של הפרויקט:יואב לרמן, סיגל ברניר, מלי ברוך, דר‘ אפרת אייזנברג, גורי נדלר, דר‘ נירית בן ארי, דר‘ ארנון בן ישראל.תודה מיוחדת לדר‘ נירית בן ארי ולראפר תמיר ”סטפר“ קהתי, לדר‘ ארנון בן ישראל, ולשי פרדו - הגלריה החדשה של המכון לאמנות בת-ים (גלריית הגבול) על השיעורים המרתקים.תודה על האירוח הנפלא: מוזיאון בת-ים, מלון מרקיור, הגלריה החדשה.תודה גדולה למחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. תודה למורי המחלקה: עדי לוי טראו, אליסיה רוזנברג, שירה שפרכר, שמוליק גרואג ולצוות המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל: שרה כהן, אלינור דרסקלר, נאדר אבו אלהוואתודה למורים ולתלמידים מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל אשר ליוו את הפרויקט: ליאת בריקס אתגר, רננית אביטן ואיציק אפטר, דים שיינפלד, רועי קרפמן, אליהו נאווי, קובי נקב, עדי בירן. תודה מיוחדת לאדריכל יובל יסקיתודה לסטודיו ציפורה עוזיאל עיצוב גרפיתודה לאנשי בית וגן - החולמים הראשונים על העיר הזאת.

Page 19: דו"ח צוות המרחב הציבורי בבת-ים

אלזי

עוה

ורפ

צייו

ודט

ס