הווקף בירושלים 1990-1948

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

מנון ירושלים לחקר >שראל מיסודה של קרן צ׳רלס וז׳ רגסון

המקף בירושלים 1990-1948

ו ט ״ >צחלץ ר

1991


מהקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מס׳ 42

4_¿1^1 ̂ 1 1 Al fבJ\1u -חל״״! 1 A h t J ) ,« ג, \

המחקר רואה אור בסיוע קרן צ׳רלס ה׳ רבסון, ניו-יורק. הדברים הנאמרים בו הם על דעת המחבר בלבד.

ט ד נ מ ת ה פ ו ק ת ב ת, ש ת על הר הבי י נ י ג ג מ - ל ת א ס ר ד מ - ל ן א י י ה לבנ ס י נ כ ם השער: ה לו ציש כמשרד הווקף. מ ש ום מ כי נה ו ו ת העלי י מ ל ס ו מ ה ה צ ע ו מ י ה שכנו בו משרד

הלת הווקף. , הנ ם י י מ א ל ס ם א י ר ת א ר ל ת המדו בו י באד

033-8681 א188

© 1991, מכון ירושלים לחקר ישראל בית חי אלישר

רח׳ רד״ק 20א, ירושלים 92186


תובן העניינים

עמוד

מבוא 1

פרק ראשון ־ היבטים משפטיים ומינהליים של הנהלת הווקף בירושלים 5

הערות 27

פרק שני ־ ייסוד אוקאף בירושלים 32 הערות 49

פרק שלישי ־ המערכת הכלכלית של הווקף בירושלים: נכסים, תקציב, שירותים ומועסקים 53 הערות 83

פרק רביעי ־ טרנסקציות ופעולות פיתוח כלכלי בנכסי הווקף 85

הערות 117

פרק חמישי - סיכום ומסקנות 126

ביבליוגרפיה 133

נספח - חוק הווקף הירדני 137

i-v תקציר באנגלית



ושימת לוחות

עמוד

לוח 1: הקדשות לצורכי ציבור בירושלים - המאה ה-16 ־34

לוח 2 : אוקאף שנוסדו בירושלים עד 1572 לפי תקופת שלטון 35

לוח 3: ייסוד הקדשות בתקופת שלסון ירדן 38

לוח 4: ייסוד אוקאף בירושלים בשנים 1990-1967 40

לוח 5: תקציב מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו-1976 60

לוח 6־ תקציב מחלקת ההקדשות בשנים 1982-1977 60

לוח 7: הוצאות מחלקת ההקדשות בשנים 1974 ו-1976 62

לוח 8: עבודות שיפוץ ובנייה באוקאף בירושלים בשנים63 1976-1967

לוח 9: תקציב וקף אל-מחדת׳ לשנים 1406-1404 ה׳

65 (1986-1984)

לוח 10 : תקציב וקף אל-ענבוסי לשנת 1406 ה׳ (1986) 66

לוח 11: תקציב וקף שיח׳ מצספא אל-דנף לשנים

1405-1396 ה׳ (1985-1976) 67

לוח 12: תקציב וקף מוחמד עיסא שתיה לשנת 1989 68

לוח 13: מוסדות חינוך ירדניים במזרח ירושלים 75

לוח 14 : עובדי מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו-1976 77


לוח 15: עובדי מחלקת ההקדשות בשנת 1982 לפי סוג העסקה 78

80 . . לוח 16: משרות במה׳ ההקדשות לפי סוג תפקיד ומעמד (1982) . .

איורים

מפה - גבסי הווקף המדבוט בעיר העתיקה 56 מפה ־ נכסי הווקף המדבוס בבאב אל־סאהרה 57

תרשים - מבנה מחלקת ההקדשות 71


א ו ב מ

ך ירידה או י י כולו בתהל מ ל ס ו מ קף בעולם ה ו ה ה־19 נמצא הו א מ ת ה י צ ח מ מפן בלתי צפוי . באו ת י מ ל ס ו מ ה ה ר ב ח ך המודרניזציה של ה ק מתהלי ל ח הכחדה, כת שלטון ח י 1967 ת ר ח דשת בירושלים א יה מחו י לתחי מ ל ס ו מ וקף ה ד הו ס ו זוכה מ

ישראל.

ובעת ה הנ ב ד בעל עוצמה כלכלית ר ס ו זם של מ ג וקף בירושלים דימוי מו לוה של ח ט ש ק ניכר מ ל ית היו ח ה העות׳מאנ פ ו ק ת , אשר ב ן משליטתו על מקרקעיח ר ז מ חה ב ו הרו ך ו ו נ ת שירותי הדת, החי י ת ש ת ק ניכר מ ל העיר, וממימון חת י מ ל ס ו מ ה ה כ ל ה ת וכפיפותו ל י ת וקף עטוף בהילה של קדושה ד ד הו ס ו העיר. מקה לו ענ ו או להעברתם. על כן הו רת נכסי רה כל אפשרות למכי ת לכאו מ ס ו חם י ד ח ם א י ר ק ו יר בעיני ח קף הצטי ו ת השלטונות. הו ת מפני התערבו ו נ מעין חסים עצמו י א ת ח ל ל ג ו ס ק לכלכלה ואינו מ ז נה משקית, הגורם נ א מבחי ד קפו ס ו מ כדט, ובאופן ת המנ פ ו ק ת ם של העידן המודרני. כבר ב י ח ת פ ת מ לתנאי הכלכלה הת מפני ק ח ד ת נ י ת ד ר שהילת הקדושה ח ר ב ת ה הירדנית, ה פ ו ק ת בולט יותר בקף כסי ו ר נ קף למכו ו הלת הו ת הנ בת א י ת הכלכלית היומיומית המחי או המצין שינוי ייעוד של בתי ם להפקעת לצורכי ציבור ואפילו לתכנ י כ ס ה כשצריך, ל

חם הכלכלי. תו עלמין לצורך פי

ה של ירושלים ד מ ע ס מ ו ס י ב וקף מכשיר ל ד הו ס ו ת שנים שימש מ ו א במשך מכת רוב ת הרב בירושלים, ובהפי ר ההקדשו פ ס מ . הדבר בא לידי ביטוי ב ם א ל ס א בת ו ר ח ת בלה ה נה קי ת העולם הראשו מ ח ל ז מ א ן בעיר למעמד של וקף. מ חמקרקעית פ ו ק ר ת ח א . ל ק פוליטי לאומי ב א ה של העיר צביון של מ ת ש ו ד ת על ק בין הדתוק על עתידה ב א מ ת שלטון ירדן (1967-1948) התחדש ה ח מת ת י י ו רגיעה מסי מ א ל ס א ק צביונה ה ו ז ר לשמש מכשיר לחי קף חז ו הו המדיני של ירושלים ו

ח ירושלים. ר ז וחערבי של מ

ח למנוע ב בהצלחה ר קף פועל במודע ו ו ת רכוש הו הל א י המנ מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ הקף ועל אופן ו יק על נכסי הו י ם בפרט, מידע מדו י מ ל ס ו מ ה מ מהציבור בכלל, וקף ולגבי ו ח בציבור לגבי עוצמתו של הו ת פ ת ה ם ש ז ג ניהולם. הדימוי המוי בעיר הן במגעיו עם מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ת ה , משרת היטב א סד קדושתו של המו. בציבור הישראלי נוצר סלמי רשויות ישראליות והן לגבי מעמדו בציבור המות י מ ל ס ו מ בלבול מושגים בין אל-היאה אל-אסלאמיה אל־עליא, שהיא הרשות הו ז ה הכרי ת מ ק ת״ שעל ה סלמי העליונה, או בשמה הידוע יותר ״המועצה המות י מ ל ס ו מ ם בשנת 1967, לבין המועצה ה י מ ל ס ו באופן חד־צדדי 22 אישים מם י מ ל ס ו מ ים של ה ת העניינים הדתי ט א ד נ מ ת ה פ ו ק ת העליונה שניהלה בן בארץ־ישראל, ובכלל זה רכוש רב של הווקף, ושמעמדה היה שונה לחלוטי

נה כלכלית. ה פוליטית ומבחי נ נה משפטית, מבחי מבחי

1


ף מידע עובדתי ו ס א תה לפיכך ל ר זה הי ק ח בות של מ ת החשו ו ר ט מ ת ה ח את על י ס י ס ת עובדתית ב ניים וליצור תשתי ת ראשו ו ר ו ק מ ט ככל האפשר מ ר ו פ מם והגדרה י ס כ נ , אופן ניהול ה ם ה י ת ו ס נ כ קף בירושלים, על ה ו נכסי הום ומוסדות) די ם של הגורמים השונים (בעלי תפקי ה י ת ו י ו כ מ קת של ס י י ו מדק איפוא בהיבטים ס ו ן בעבודה זו ע ק הראשו ר פ וקף. ה הלת הו ם להנ רי הקשווקף סי הנהלת הו ת דפו א מציג א הו קף ו ו ים של הו ם והמינהלי י המשפטי

. ם ד ו ק ו ה ו ק ־ ס ו ט ט ס ס ל ח י י 1967 ב בירושלים אחר

קף בחברה ו ד הו ס ו ר היא מעמדו של מ ק ח מ ת שנבדקה ב ר ח שאלה חשובה אף א ק ו דם של א סו י ק בי ס ו ק השני ע ר פ ת בירושלים בעידן המודרני. ה י מ ל ס ו מ הוקף ת לחידוש הפופולריות של הו ו ב י ס ת ח ה לנתח א ס נ מ ם בירושלים ו חדשיה פ ו ק ת קף יוצא דופן ב קף בהי ת ו ש ד ק ת בפעולות ה א ט ב ת מ ת ה י מ ל ס ו מ ה ה ר ב ח בם לעמוד על עי י קף שבפרק השלישי, מסי ו ם על הו י י ס י ס ב ם ה י נ תו זו. הנק שירותים ציבוריים פ ס מ רח ירושלים כגוף ה קף במז ו ו הכלכלי של חו ד תפקי

ת כולה. ח העיר ובגדה המערבי ר ז מ ם חגדולים ב י ק י ס ע מ ד ה ח א כ ה ו י סי כלו לאו

ד ת התפקי ק זה בוחן א ר ר נדונה בפרק הרביעי. פ ק ח מ השאלה העיקרית של הא בירושלים ל מ ר החברתי הישן - מ ד ס ד השייך ל ס ו וקף - שהוא מ שהוכסי וקף ת על ביצוע העברות בנ ו י ת ר ו ס מ ת ה ו ת ההלכתי ית. המגבלו המודרנם א ל ס א ו ב ח ת פ ת ן ולהרס. יחד עם זאת, ה קף לקיפאו ו ת רכוש הו מועידים אחם תו ת פי ם ואולי אף א י ס כ נ ת שימורם של ה ם א ם שונים המאפשרי מי ז י נ מכק ניכר ל ה יש השפעה מכרעת על ח ל ם א זמי י דת השימוש במכנ . למי הכלכלים שבהם יש ן השטחי ו ע ועל תכנ ק ר ק ת בירושלים, על שימושי ה ת הכלכלי כ ר ע מ ה מקף לתנאי ו ת הניהול של נכסי הו מ א ת דת ה ת מי ר בוחן א ק ח מ רכוש וקף. הסי ניהול ת הפוליטיות על דפו בו סי ת השפעת הנ א ם ו י ח ת פ ת מ הכלכלה ה ה ו ר ב ח ה

ן עירוני. ו , ומשמעות הדבר לגבי תכנ ם ה ם והשימוש ב י ס כ נ ה

ר קטו ר לעבודת הדו מ ו ח ף ח סו ל לאי י ת לעבודה זו נעשה במקב ו ר ו ק מ ף ה סו אית ט (ראה ביבליוגרפיה). ניתן לראו ד נ מ ת ה פ ו ק ת קף בירושלים ב ו שלי על הות ובפיתוח כלכלי של ו י צ ק ס נ ר ט ק ב ס ו ע בעבודה זו, ובעיקר בפרק הרביעי, ה

רט. קטו ם בדו י י ז ם המרכ י ק ר פ ד ה ח ר משלים של א ק ח וקף, מ נכסי הו

ם קו במשאבי סו ם עי ד בעל רגישות רבה משו ס ו א מ קף הו ו כידוע, הוקף ועל ו ב הו וקף, על תקצי ים ופוליטיים. מידע על נכסי הו כלכלים י כ מ ס מ ם של קומץ יודעי דבר ויש קושי רב להגיע ל ק ל א ח ו פעולותיו, חקף ו הלת הו י הנ כ מ ס מ ת לעיין ב ו דמנ ה לי הז ת ר ק ם בו. אף על פי כן, נ רי הקשונים ו ת עבודתו בארכי ר ישראלי המבצע א ק ו ת לא רגילות. ח בו סי בירושלים בנט יוצא דופן. עבודתי ל ח ה א ב ת האינתיפאדה, הו פ ו ק ת ח העיר ב ר ז מ ם ב י י מ א ל ס א

ים עיקריים: נ ו ח בשני ארכי ד ק מ ת ח

2


ך כ־125 ו ת רח ירושלים. מ ת (םג׳ל) של בית הדין השרעי במז א. חרשומוקף: שטרי 1 שעניינם ו ים 1990-1948 נאספו כ-500׳ כרכי הסג׳ל מהשנת ו ק ס ו ע ת ה דו פסקי דין. התעו ם, מינויים ו ייסוד הווקף, היתרי

ר זה. ק ח מ וקף המשפחתי לא נוצלו ב בהנהלה הפנימית של הו

ר ק ח מ ת ה פ ו ק ף ת ו ת ס א ר ק ס. ל ת באבו די י מ א ל ס א ב. ארכיון מרכז המורשת הת ו י ו ב ת כ ת ה ת ה ון זה המכיל למעשה א התאפשרה לי גישה גם לארכית בענייני וקף. ו ק ס ו ת שרובן ע י מ ל ס ו מ ות של המועצה ה בי יסטרטי נ האדמים שבו לא אפשרו י כ מ ס מ ן זה וההיקף הרב של ה ו ר בארכי מ ו ח סידורו של חם ב ו ים, ר ם באופי י בי יסטרטי נ ם אדמי י כ מ ס ם של מ ג ד ס על מ ס ב ת ה א ל ל לי את בעלות דו ה הירדנית, שניתן היה להצליבם עם התעו פ ו ק ת ף ה עד סו

ל. ׳ האופי המשפטי מהסג

ם בצורה י הל ו קף המנ ו קף המדבוס - נכסי הו ו ם על נכסי הו י ז כ ו נים מר נתות (דאארת אל־אוקאף אל־אסלאמיה) - ועל שו הקד ת ה ק ל ח ת על ידי מ כז מרוו על מ כ ו ה ס ל נים א וקף. נתו ות של הו י ז נהלות חמחו ם במי , נמצאי ם ה י ת ו ס נ כ הם ה י ת ו ס נ כ ה קף ו ו ידי עיסא ח׳דר שעבר בשנים 1983-1982 על רשימות נכסי הום של י כ מ ס ו של ח׳ז־ר עם מ ואת סיכומי ות של הווקף. השו י ז נהלות המחו במי

ם למדי. י נ ם אמי ה כי ה נ ק ס מ ון אבו דיס, הביאה ל וקף בארכי הנהלת הו

ר פ ס נות עם מ ו ם ולהשלמתו נעזרתי בראי י ב ו ת כ ת ה ו ר ו ק מ ה ת המידע מ ר א ה לת ה שאיפשרו לי א ל א דתי ל . תו סלמי ד הדתי המו ס מ מ מצם של יודעי דבר ב מצות המידע שברשותם, ובראש וראשונה למופתי ת ופתחו בפני א ו ר ו ק מ הגישה ל

של ירושלים - שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי.

הערות סכניות

א קף ה צמדה למילה ו המילה וקף מופיעה לעיתים בעברית כ״הקדש״. כאשר הות וו. צורת ו א כפלה ה ס (הווקף, לווקף, בווקף) הו ח ת י ו הידיעה או את א הקדשו קף (הריבוי בערבית - אוקאף) שנבחרה הי הריבוי העברית של וט רבה (קאדי אל-קדאת, מדבוס, ס ק ט תם ב רו ם ערביים שתדי חי נ (בזכר). מום י ח נ ו ק מ י ת ע ת נה בלבד. ב סג׳ל וכיו״ב) הודגשו בדרך כלל בפעם הראשוט ערבי השתמשתי בעיצורים ס ק מערבית לעברית ובציטוטים של טם ה ף ל סי ה שניתן להו ל ם לערביים, או א י ל י אה העבריים המקב הקרי ת- באמו ות בערבית (למשל: £ = ג׳), פרט לשתי טי דה הדיאקרי קו גרש כפיצוי על הנם ל ו ק, א ת בתעתי ו א ל ב ט ת: 1' =ג, - =ד. שמות ערביים הובאו ב ו אותי). לציון ני ת (אל-חוסייני ולא אל-חסי ו א ל ה מ א י ר ק - ת ו מ ספו להן א ט הו ס ק ט בט בירושלים - דאארת אל־אוקאף ו ב ד מ קף ה ו ת נכסי הו הגוף המנהל אר כ״אל-אוקאף״ ולעיתים גם ״אל־וקף״, נבחר אל־אסלאמיה, הידוע גס בקיצוה ק ל ח מ ם היותו של גוף זה המשך ישיר ל ת ההקדשות״, משו ק ל ח מ הביטוי ״

3


קף הירדני, משל ו ת למשרד הו בי נהלית והתקצי ת ובשל כפיפותו המי י מאנ העות׳ק אורגני של משרד זה. ל ה ח הי

ר ישראל שבמסגרתו נעשה ק ח ן ירושלים ל ת למכו דו ש לחו ק ב , אני מ ם ו י ס לם - פרופ׳ עמירם גונן, ולנוכחי - פרופ׳ ד ו ק ן ח ר זח, לראש חמכו ק ח מר על העידוד מאי ה אחי ר ו ן גב׳ א הלת המכו חדת למנ ו ח מי ד ו ם פרידמן. ת ה ר ב אדתי גם לפרופ׳ אהרן ם העבודה. תו ו ס ר ת פ א ר ק הרב ועל העצות המועילות לם ע ט י מ ר ק ח ת מ , ולצוות חחיגוי שליווח א ר ק ח מ ת דרכי ב ל י ח ת ליש שייעץ לי בז ועו״ד אהרן שריג - על ר ישראל - פרופ׳ משה מעו ק ח ן ירושלים ל ו מכדתי והערכתי לציונה ת תו ש להביע א ק ב ף אני מ תיהם המועילות. לבסו עצוה ר ו ס מ ר ישראל על עבודתן ה ק ח ן ירושלים ל ו ו ולשלומית גרינבום ממכ ח י ק ז ח

ס. דח לדפו ת חעבו נ ק ת ה ב

יצחק וייטר

4


פרק ראשון

היבטים משפטיים ומינהליים של הנהלת

הווקף בירושלים

וקף מהו!

א פעולת ת ־ הו י מ ל ס ו מ ה ה כ ל ה וקף (רבים: אוקאף) - הקדש שנערך לפי ה

ה (ציבורית או ק ד ת צ ר ט מ ם ל קדשי הקדשה, שאדם עורך ברכושו, ושפירותיה מוי שפירושו: עצר, עמד. - לה וקף בערבית גזורה מהפועל ^ משפחתית}. המיקף נעצרת כל פעולה של ח וקף היא, שמרגע שההקדש נכנס לתו נ משמעות המו, ה ק ז , כגון: העברת בעלות או ח ף ק ו כס שהוקדש מ ת בנ עו יות קבו העברת זכוס בהשכרה כ נ ת ה ר י ס , זולת מ כס ר של הנ ח ה ארוכה, משכון או שעבוד א ר כ ח הם יש להוציא י ס כ נ ת ה ו ס נ כ ת ה . א ו ת פירות ממנ ק פ ת לשם ה ת קצרו ו פ לתקו

ש ־ הווקפיה. ד ק ה ת, שקבע המקדיש בשטר ה למימון מטרו

ה לה ר ט מ מו הנצחי של ההקדש, דהיינו: של ה ו ס על עקרון קי ס ו ב וקף מ הוה דתית, שלפיה נ ו באמו ר ו ק ם שהוקדשו. מ י ס כ נ ת פירות ה הועיד המקדיש אה ק ד צ ם גמול בעולם הבא. על כן על פעולת ה ד א ה ל א י ב ה מ ק ד עשיית מעשה צם בעולמות עליונים - י י ק ת ה ם ממשיכה ל ד א מת לנצח, כשם שנפש ה י להיות קי, ת 1 הרכוש שהוקדש: קרקעו . ם ד א ה של ה ק ד צ שם היא ניזונה ללא הרף ממעשי הה שהוקדש נ ב ל מעמד של קדושה. מ ב ק ם ואפילו נכסי דניידי, איננו מ י מבנה פולחני. יחד נ ב מ ם כן נועד לשמש כ ם קדוש, אלא א ו ק ות מ איננו הופך להית - י מ ל ס ו מ ה בהלכה ה ח ר ז א ת ה ה דתית, ש נ ס פעולת ההקדשה על אמו ו ס י עם זאת בת מפני פגיעה. פעולת ו נ י ם מעמד משפטי של חס א ל ס א וקף ב ה לו נ ק השריעה - מת ו כ מ ס י של בית-הדין השרעי, שהוא גם ה ד א ק ההקדשה נערכת ונרשמת בפני ה

ר שהוקדשו. ח א הלתם ל הנ ם ו י ס כ נ העליונה לגבי גורל ה

ת ם בימי־הביניים להקדיש א קף הניעה רבי ו ת שהיתה לנכסי הו ו נ י חחסה או ע ק פ ה , מ ס מ ח ת גורל רכושם וכדי להימנע מ ח ט ב וקף לשם ה רכושם כווקף ד הו ס ו מ ם להשתמש ב ם נהגו אף ה ם במצרי י כ ו 2 הממל . ן ה מצד השלטו מ ר ח ה מם ר 3 ב . ה י י ס ו כל לשם ״הלבנת״ רכוש, שהגיע לידיהם בדרכי גזל ועושק של האות בלבד. רטי או ם תי י ט ע א מ ם ל י ר ק מ תה ב וקף הי ת המשפטית שניתנה לו ו נ החסית ו ר ט מ מו רכוש וקף ל ם שהפקיעו והחרי י מ ל ס ו היו שליטים ואנשי שררה מתה יסדי וקף הי ת של מי ו ר ט מ ת ה ח ף של קודמיהם.* א א ק ו שונות וביטלו אם ה ה ל ה חי ב צ מ ת הרכוש, שצברו בעמל רב כדי שרכושם יעמוד כ ק ו ל ת ח למנוע א

5


, לא להחליפם ם שהוקדשו י ס כ נ ן הנטייה שלא לערוך שינויים ב א כ ולפועלם. מ. ם ר כ מ וכמובן שלא ל

ת גורסת כי ח א ת שתי דעות נוגדות. ה מו י קף קי ו ד הו ס ו ו של מ ר ו ק על מד זר (ביזנטי, שבאי או חבשי) שאומץ על ידי המוסלמים.* ס ו א מ קף הו ו הו. ם א ל ס א ד זח ידוע אצל חערבים בחצי־האי ערב לפני ה ס ו ח מ לפי השנייח חית ו ל ו כ ס ת התגבשות א פ ו ק ת ים ב הו והעניקו לו כללים משפטי ם פיתחו י מ ל ס ו מ חם בשם צדקת. א ל ס א קף נודע בחג׳אז לפני ה ו 6 חו . ם א ל ס א ה השנייה ל א מ ה ב כ ל ה הה לפועל וקף. מ ו קף בשם חבס, שמשמעותו בערבית ד ו ה נודע הו ק י ר פ בצפון א

ם עד שהגיע לדרגת א ל ס א קף ב ו ו של הו ת ו ח ת פ ת ה ר גורמים סייעו ל פ ס מסף לגורמים שנזכרו ו . בנ ת סלמי ה המו ר ב ח וכה ב א ז בות הרבה, שלה הו החשיס מ ח ת הרכוש ושמירת הרכוש מ ק ו ל , השאיפה למניעת ח לעיל: המניע הדתינה ודיני ד המדי י ק פ ת ת ס י פ ם: ת י י ז השלטון, נציין כאן עוד שני גורמים מרכ

. ם א ל ס א הירושה ב

ת ק פ ס א ד ב י ק פ ם לא הועידה לשלטון ת א ל ס א נה ב ה של המדי ד י ק פ ת ת ס י פ א. תת (הקמה ד ן שירותי ה ת מימו יה. א השירותים הציבוריים לאוכלוסי, פיתוח ת) ת מדרסו ק ז ח א ת ו מ ק ה וך ( נ , שירותי החי ת מסגדים) ק ז ח א ות (בתי חולים) ת (דרכים, גשרים, מפעלי מים), שירותי בריאו תשתיזמה פרטית. ו ת (דאגה לעניים), הותירו לי חה סוציאלי ו ושירותי רולא כאן חלל שהותירה המדינה. גם שליטים, שהקימו קף מי ו ד הו ס ו מוקף. כך למשל, נוסדו ת הו ת באמצעו א ת ציבור, עשו ז ו ד ס ו קו מ י החז ום צלאח אל-דין בירושלים (אל-גמארסתאן אל-צלאחי), י ק ה ם ש לי בית חחוה אשת נ א ל ס כ ו ה בירושלים ר מ י ק ה י הגדול (תפיח או עמאות) ש ו ח מ ת ובית הת מ ק ה וקף שימש אף ל 7 הו . ף ק ו ) מ ן (ח׳אסכי סלטאן א מ י ל ן ס א ט ל ו ס ה

8 . ר פ רי ס ו י ומפעלי התיישבות באז ר ח ס מפעלי פיתוח מ

כה של ת עזבונו של המוריש לשורה ארו ם מייעדים א א ל ס א ב. דיני הירושה בו של זכר ק ל ת ח ת מחצי ל ב ק ח מ ב ק ת הערבות שלו. נ צ ו ב ק ם ל א ת ה יורשים בם מחוץ למשפחתה ד א ס למוריש. בהינשאח ל ח י תו מעמד ב באו ה דרגה ו ת ו א בת רגל ברכוש המשותף של משפחת המוצא ס י ר ת למשפחה זרה ד ת א יכולה ל היד משפטי ס ו מ חלט, ועל כן הווקף, כ ואה מו ם חופש צו א ל ס א שלה. אין בת גורל רכושו לנצח, שימש ם יכול לקבוע בימי חייו א ד שבאמצעותו את רכושו אחרי ם להועיד א ד א ואה חופשית. האפשרות, שניתנה ל ף לצו תחלית דיני הירושה השרעיים, שימשה אף ו למי שהוא רוצה ובכך לעקוף א ת ו מ

9 . ף א ק ו דם של א סו י רם המעודד י ו א כג הי

ה ר ט מ ת בין סוגי וקף על פי ה י ת ו ה ה מ נ ח ב קף השרעיים ה ו אין בדיני הוס גורם א׳ לעיל - ניתן י ס ת, שנוסדו על ב ית מההקדש. רוב ההקדשו הנהנ

6


וסדו על ת, שנ ת לצורכי ציבור (וקף ח׳יוי). רוב ההקדשו לראותן בהקדשום - וקף אהלי). במצרי ם (וקף ד׳וי ו י ת משפחתי ס גורם ב׳ הן הקדשו י ס בה ה-19, א מ ה , מ ת ר ח ו א ה מ נ ח ב ם היא ה ו ת הי ל ב ו ק מ וקף ה ה בין סוגי הו ההבחנ

ה. תי בו ם על סי ועוד נעמוד בהמשך הדברי

, ס א ל ס א ת ה ם מראשי י י מ ל ס ו ים מ ו משפטנ ק ס ת, בה ע ו רטי ת השאלות התיאו ח או חניפה, חמשפטן ב ר שהוקדש. א ח א קף ל ו ס הו כ נ נוגעת בשאלה למי הבעלות ב, ק ס ת, פ פי ה חחנ ל ו כ ס א ים, ה ה שלמה של משפטנ ל ו כ ס ת א א ר ק סלמי שעל שמו נ המוה ל ו כ ס א ה ה ת י ת ה פי ה החנ ל ו כ ס א שהבעלות נשארת בידי המקדיש ויורשיו. הם גם בארץ־ישראל. ו ם עד הי י ק ס ו ית ועל פיה פ הרשמית באימפריה העות׳מאנם י א נ ת ש ולבטלו ב ד ק ה ד ה סו י ר בו מי ו ך שהמקדיש יכול לחז כ משתמע מיפה בעניין ו חנ ם דעתו של אב ל ו ם, שהרי הבעלות נשארה בידיו. א ימי י מסוה היא של ל ב ק ת נ ה זו. הדעה ש ל ו כ ס ים של א ה על ידי רוב המשפטנ ל ב ק ת זה לא נת לאי , שהבעלות הערטי חמד אל־שיבאני, שפסקו מו , אבו יוסף ו ו שני תלמידיר ו , ואין עוד לחז ם הי ם, דחיינו, חיא נצחית כאלו הי ס עוברת לאלו כ נ על הה לערוך מעין ש ד ק ה ת זו נוהגים בעת ה ק ו ל ח מ ה מ א צ ו ת ת הווקף. כ ולבטל אי ד א ק ך ה ד ההקדש, א סו י ר בו מי ו ה לחז ס נ ״משפט מבויים״, שבו המקדיש מק כי ההקדש נערך לפי גישתם של אבו יוסף ואל־שיבאני, שאין למקדיש ס ו פ

" . ה ש ד ק ה ר בו מפעולת ה ו אפשרות לחז

ה י ועל ידי מ ת , היא מ ם י י מ ל ס ו מ ם ה י ת המשפטנ קה א שאלה אחרת, שהעסיא ש הו ד ק ה , דהיינו, מהן הפעולות שלאחר עשייתן ה נכנס ההקדש לתוקפוף ק ו ת ס ל כנ ש נ ד ק ה ם, כי ה רסי ו . יש הג בלתי־הדיר - שלא ניתן עוד לבטלות א מועיד א ם, כי הו י מנ ת שני עדים מהי כחו ו רה של המקדיש בנ בעת האמית ע , מ ו קפ ס לתו כנ ם, שההקדש נ רי ו ם סב י ר ח מת. א י י ה מסו ר ט מ קף ל ו רכושו כוי ר שהקאד ח א ף ל ק ו ת ס ל כנ ת שההקדש נ ע ב ו ת יותר ק ר ח ו א שמונה לו מנהל. דעה מהוא , ו י ר שנערך שטר הקדש - וקפיה ־ בפני הקאד ח א ק בעניין, דהיינו ל ס פים״ הנרשם י ת ״המשפט המבו ר ג ס מ וקף ב ו של הו ת ו פ ק ו על ת ת ק י ס ת פ נתן אאי נוסף, ת תנ י ח ר ז ה א ק י ק ח ם ב ט הוסיפו הבריטי ד נ מ ת ה פ ו ק ת בווקפיה. ב

. ו ף כל עוד לא נרשם בטאב ק ו ולפיו, אין להקדש ת

ם בשאלות, רי ם שונים הקשו י א נ ת ת ב כו ם בארי י ק ס ו וקף השרעיים ע דיני הור להקדיש ת ו ם מ י ס כ גי נ קף ומי לא, אילו סו כגון: מי יכול להקדיש וקף קובע, ו ם השרעיים של הו ד הכללי ח " א יסד וקף. ר לי ת ו ת מ ו ר ט ולאילו מר א יכול להשאי ם שונים, שבהם הו י א נ ת בשטר ההקדש ת ו כי המקדיש יכול להתנוקף, ת לשנות בפרטי הו ו כ ז ת ה ו א לעצמו או למנהלי ההקדש שיבואו אחריק נכבד ל . ח ם״ אי א ״עשרת התנ ר ק . כלל זה נ ו בנכסי ההקדש ובנהנים מפירותי

וקף. ם של נכסי הו ת ל ח נ ק בצורת ה ס ו קף ע ו מדיני הו

7


הנהלת הווקף

ו ובדורות קפ סתו לתו י נ ת כ ע ש מ ד ק ה ת ה בידיו של המקדיש לקבוע, מי ינהל אם י י ו ס ד מ ם: באופן שמי אישי, לנושא בתפקי י פנ ד משלושה או ח א , ב ם י א ב הם למינוי (כגון: ״המבוגר בין י עת בחנ ת קבי (0ג)0£5-^, או באמצעוהל ת מנ ה א נ מ מ א ה י הו ד א ק א עשה כן, ה ם ל ילדי״, ״המוכשר בין צאצאי״). אם ית מינו המקדישי ה העות׳מאנ ת לצורכי ציבור באימפרי ו ש ד ק ה ההקדש. ברוב הת עברה משרת המנהל ו ב ו ר ם כמנהלי ההקדש. לעיתים ק י מ י י ו ס ם מ י ד י ק פ בעלי תם קבעו רוב י ת המשפחתי ו ש ד ק ה ב לבנו. ב א - מתולי - על פי נוהג, מם ביותר י א ת מ ה ש האיש המוכשר ו ד ק ה ת ה ם ינהל א י א ב ת ה רו ם כי בדו י ש י ד ק מ הך מ ס ו א אשר ה ו י ה ד א ק ם. ה י ו הנהנ ן צאצאי ד מבי י ק פ ת (אל־ארשד פאל־אושד) לרטית או ה תי נ ם ביותר. מבחי י א ת מ א אכן ה ם הו י א צ א צ ן ה ת מי מבי מ א ל ע ו לקבום מעשית, ל ו , א ה יכולת ניהול משקי ה הי מ א ת ה עת ה ן העיקרי לקבי ו הקריטריה על פי רוב זה הי ל עליהם, ו ב ו ק מ ת המועמד ה י א ד א ק ם שהציעו ל ם ה י הנ הנ

" ותר. ה גדול י קף הי ו ת הו רו ה מפי א נ ה יהם שחלקו ב נ ר בי ג המבו

ף ובעניינים א ק ו א ח העליונה על ה קו ת הניהול והפי ו כ מ נה ס י נתו ד א ק לם נ ה, אי ם יש כז ח (נאט׳ו) א ק פ מ ח ש (המותוולי) ו ד ק ה ל ה ה נ ם מ י מ י י ו ס מת ו י צ ק ס נ ר י (כמו למשל בענייני ט ד א ק ת ה א ת היתר מ ל ב ם לפעול ללא ק רשאי, דו לי שמעל בתפקי ו ת לפטר מותו ו כ מ ס נה גם ה י נתו ד א ק י וקף). בידי ה כס בנ

". א המקדיש עצמו לי הו ו תו ם המו אפילו א

ר סו ם אי י . יתר על כן, קי קאף י של או ה בניהול מרכז ר י כ נה מ נ השריעה איו של וקף ן הוצאותי ת מימו ב ו ט ד ל ח ת של וקף א ו ס נ כ י ה מפורש על שימוש בכספר סו " על אף האי יהם. ה בשנ ה קף ז ו ת הו רו ית מפי ה הנהנ ר ט מ ם אין ה , א אחרנהלה ף במי א ק ו א ת ה ן לנהל א נות מצד השלטו ו ת שונות נסי ו פ ו ק ת השרעי היו בה ה-19, קשורים א מ ת ב או ות אלה, שהתגברו והפכו למצי נ ו סי ת. נ י מרכז

ד הווקף. ס ו מ ית ב נה העות׳מאנ ת שערכה המדי רמו ברפו

רפורמות בהנהלת הווקף באימפריה העותימאנית

ם ה העות׳מאנית ה ח המעובד באימפרי ט ש ה ר שכ־75% מ ר ב ת ה ש ה ה־19, מ א מ בא מחוץ למעגל המשקי החופשי (אינו ניתן להעברה או צ מ נ במעמד של וקף, הק לכלכלה, נראה היה, שאין ז , ומשום כך גורם נ ת הלוואה) ר ו מ לשיעבוד תרת קשה קו ם הועלתה בי י נ ו ק ך התי ל ה מ וקף. ב ם בשיטת הו י נ ו ק י ת ת ס נ כ ה ס מ ו נ מא כר נוח לשחיתות מצד מנהלי וקף הו וקף. בין השאר נטען שהו ד הו ס ו נגד מנה לאימפריה ד המדי י ק פ ית של ת דרנ ה המו ס י פ ת רת ה " עם חדי . ת ו ש ד ק ה הקף במגמה לרכז ו ד הו ס ו מ רמה ב נה לעריכת רפו ית, פעלו ראשי המדי העות׳מאנת ו ד ס ו ן מ ך מימו ו נה, ת ת לצורכי ציבור על ידי המדי ו ש ד ק ה ת ה ל ה נ ת ה א

8


נה ל פעלה המדי י ב ק מ ת הווקף. ב ו ס נ כ ה ת וכוי) מ ו ס ר ד הציבור (מסגדים, מם. י ת המשפחתי ו ש ד ק ה ח על מנהלי ה קו ת פי ו י ו כ מ לרכז בידיה ס

מיניסטריון הווקף

ת ו ש ד ק ה ם לבין ה י ף המשפחתי א ק ו א קף לוו בהפרדה בין ה ו ד הו ס ו מ הרפורמות בר כך ח ת, שהפכה א ת להקדשו י ז נהלה מרכ ה מי מ ק ו ה ה-19 ה א מ לצורכי ציבור. בת שהיתה ו ש ד ק ת ה ק ל ח ה מ מ ק ו ה ה ת האימפרי ו ז ו ח מ ז מ ן." בכל מחו ו למיניסטריחל (מדיר) ואילו בערים ה עמד מנ ק ל ח ן. בראש כל מ ו כפופה למיניסטריכה יותר שנקרא מאמור אל-אוקאף. הל בדרגה נמו ובנפות הגדולות עמד מנקה ענ ל בהן הו יהו ת לצורכי ציבור, שמשרת הנ ו ש ד ק ם או ה י ת משפחתי הקדשול על ידי ה נ ת ה ימת, המשיכו ל י ן למשפחה מסו א ט ל ו ס בשעתה על ידי הקף ו ן הו ו יסטרי נ ת מצד מי מ י י ו ס רת מ קו ים, אך הוכפפו לבי לים הפרטי ו תו המו

. /או הקאדי ו

קראו אוקאף מדבוטה וקף, נ ן הו ו ניסטרי ת, שנוהלו על ידי מי ההקדשו, שנקראו אוקאף מלהקה ם י ר ח ם א י י ת כ ל מ ת מ ם צורפו הקדשו ה י ל (רשומים), אים, כפי שקבעו ם פרטי לי ו תו ת אשר נשארו בידי מו (נספחים). הקדשום ב ו א של בית הדין השרעי, ר ל מ חו ה קו ת פי ח ת המקדישים בשטר ההקדש ו

ים, נקראו אוקאף גיר מדבוטה (לא רשומים). ת משפחתי הקדשו

ה נ ה מבחי ל י ח ח ת ר ד ס ו ה ה נ ט לידי המדי ו ב ד ג מ ו ס ת מ ו ש הקד העברת ניהול הת, ת ההקדשו ק ל ח הל מ י היה מוציא למנ ב מינוי, שהקאד ת ת כ משפטית באמצעום, שמונו על ידו בעבר, או לי ו תו ם מו ו ק מ ף הציבוריים ב א ק ו א ת ה לנהל את ניהול ש א ד ק ה ם בשטר ה ה ם רשמיים, שהמקדיש הועיד ל י ד י ק פ ם בעלי ת ו ק מ ב

" . ת י ח ר ז ה א ק י ק ח ת ב ו ההעברו סדר ר יותר הו ח ו א הווקף. מ

ההבחנה בין מירי לבין מלב

וקף, ה העות׳מאנית, שהשפיעה על הו פ ו ק ת ה ות מ ת הרפורמות המשמעותי ח אק ו . ח י ת העות׳מאנ ו ע ק ר ק ק ה ו ח ע ב ק ר ק קשורה להגדרה מחודשת של סוגי הע ק ר ק ע מלב. בניגוד ל ק ר ע מירי לבין ק ק ר ן בין ק ת מ־1858 מבחי ו ע ק ר ק הע מירי יש ק ר ק ק ב י ז ח מ ת, ל יות בעלות מלאו ק בה יש זכו י ג מלב, שלמחז ו ס מא הבעלות הערטילאית ך ל ת תצרף, א א ר ק נ כות השימוש ואכילת הפירות ה ק ז רה ר ס מ נ ע השייכת למדינה, ש ק ר ע מירי היא ק ק ר (רקבה) השייכת למדינה. קה תעודה ק ב י ז ח מ ע מעובדת, שאין ל ק ר . כל ק ם סי ם מי ת תשלו ר ו מ לעיבוד תת ו ע ק ר ק ן שרוב ה א כ א מירי. מ ס כמלכ הי כ נ ה ב א ל מ ת בעלותו ה המאשרת א

באימפריה העות׳מאנית נכללו בהגדרה של מירי.

9


" : ף ק ם של ו י ג ה זו יצרה שני סו נ ח ב ה

ה של המקדיש כמלכ ערב ההקדשה, א ל מ קדש היה בבעלותו ה ס המו כ נ ה א. וקף, ש, או בדרך אחרת. הקדש זה ן א ט ל ו ס ה קה מ יה או הענ י ם על ידי קנ בין א

. א וקף צחיח, כלומר: הקדש שלם או אמיתי ר ק נ

ג מירי, כלומר: הבעלות הערטילאית שלו ו ס ס המוקדש היה מ כ נ ה ב. וקף, ש. כות השימוש ואכילת הפירות ממנו ק ז ה ר ת נ ק ו שייכת למדינה, ולהקדש הם בקביעות, בדי ם המעו ם והשטחי ת נמנו הכפרי ג זה של הקדשו עם סורים הקדישו (באישור הסולטאן) נה הבכי ם או אנשי המדי י נ א ט ל ו ס ה שא מירי מוקופה ר ק קף נ ג זה של ו ת ציבוריות שונות. סו ו ר ט ת מ ב ו ט לג זה של וקף, שנקרא גם א נחשב לבלתי-שלם (גיר צחיח). בסו הו ות זכות השימוש ס והמעשרות או א י ס י מ ת ה תחיציצאת, ניתן היה להקדיש אם וממעשרות י ס י מ ה מ י ת ו ס נ כ ע מירי, שרק ה ק ר . ק ת שניהם כאחד או אם עליה, י ס י מ רק ה , ניתנת להעברה ולירושה, ו מת י י ה מסו ר ט מ הוקדשו לסי ירושה, שייכים לווקף. לעומת זאת, קרקע, י העברה ומי ס כולל מים והמעשרות), איננה י ס י מ שזכות השימוש בה הוקדשה (עם או בלי הה ומעבדה בעצמו או על ידי ת ו הל א ניתנת להעברה ולירושה, וההקדש מנ

" . ה ר כ ח ה

ה בין וקף צחיח לבין וקף גיר צחיח נ ח ב א ת המעשית שיש ל המשמעוזכות ת הרקבה ו כו ם של מירי מוקופה היא שהמדינה, שלה ז י ג ו ולשלושת הסע של וקף גיר צחיח, שבו ק ר ק השימוש, יכולה לעשות שימושים שונים בם והמעשרות י ס י מ ת ה ם והמעשרות, ובלבד שתדאג להעביר א י ס י מ הוקדשו הנה לגבות ה המדי ל ח ה העות׳מאנית ה פ ו ק ת לייעודם על פי שטר ההקדש. בשלהי הת פת ההקדשו ג זה ולהעביר לקו ו ס ת מ ו ע ק ר ק ה ת המעשרות מ כז א באופן מרור זה ד ס ם על ממוצע היבול בחמש השנים שקדמו לגבייה. ה י ס ס ו ב מ ם ה י מ ו כ סם קבוע שאיננו ו כ ם שהם קיבלו ס ת, משו ד של ההקדשו ו ק פ ת ת יכולת ה שיפר את ו ע ק ר 2 חשוב לציין כאן כי רוב ק 0 . ת י א ל ק ח ם לטיב העונה ה א ת ה ה ב משתנ

ג מירי מוקופה. ו ס קף בארץ ישראל היו מ ו הו

רפורמות במוסד הווקף משנת 1913

ם רדיקליים י ק ו ר ח פ ס ו מ ק ק ח ת העולם הראשונה, נ מ ח ל בשנת 1913, ערב מם בארץ-ישראל. ת ו ו לאכוף א ק י פ ס וקף, אשר, ככל הנראה, לא ה בנושא הום להנאה כאי הז ת, ו י של ההקדשו ו ח מ ת ק כל בתי ה ו ת ח ה בוטלו באמצעו ל י ח תך מ ס ו ה שנה ה ת ו א 2 ב 1 . ה נ י ד מ ה צבה מ ת קי ם באמצעו ת ו כ ת ז בלו א ם קי ה בותר שבהנהלתו הישירה, למעט ה הקדש מי נ ב ר כל מ ת למכו ו ש ד ק ה ן ה ו יסטרי נ מית ציבור כמו בתי־ספר ו ד ס ו ה בבניית מ ר ו מ ת ת ה , ולהשקיע א ד מסגת נכסי א משחרר א ס לווקף, שכן הו ח י י ב ק זה הוא מהפכנ ו 2 ח 2 . ם י ל חו - בתי ו

10


י בית־הדין ד א ה של ק ט ל ח ה ל פותם לשריעה ו ם בווקף ומכפי ד מ ע מ וקף מ הוייסוד קף לצורכי ציבור," ו ם אפשרו להפקיע נכסי ו י ר ח ם א י ק ו השרעי. ח

" קף. ו רחי וללא כל צורך בו ק אז ו אגודות צדקה על פי ח

ג ו ס ת מ ו ש ד ק ה ק ב ם נגעו ר י ת של העות׳מאנ רמו יש להדגיש, שרוב הרפות ם או הקדשו י ת משפחתי תה השלכה על הקדשו ם הי ה ן מ ט ק ק ל ח רק ל מדבוט, ום היו רוב י נ ו ר ח א ה ה ל ת. א ן ההקדשו ו ניסטרי ת ניהול ופיקוח מי ח שאינם תם ה , ו ם) י ם החקלאי י ס כ נ ת היקף ה נ א מבחי ת (אם כי ל ספרי ה מי נ ת מבחי התקדשו

וקף העירוני. היוו רוב רכוש הו

הנהלת הווקף בתקופת המנדט ובתקופת שלטון יידן

ם י י ו בענייני וקף, שהיה ק ו ק ־ ס ו ט ט ס דט נשמר בארץ ישראל ה ת המנ פ ו ק ת ב, שהמועצה מו ם הסכי טי : הברי ד ח ה העות׳מאנית, בחבדל א פ ו ק ת בשלהי הי (מיניסטריון ו של השלטון העותימאנ מ ו ק ת מ א א ל מ ת העליונה ת י מ ל ס ו מ הפיקוח על ת הציבוריים ו ו ש ד ק ה וקף ושיח׳ אל-אטלאם) לצורך ניהול ה הו

ים. ת חמשפחתי ההקדשו

ם על ידי הנציב העליון ת ח נ ת העליונה ש י מ ל ס ו מ ת המועצה ה נן א הצו המכוד בינואר 1922, העניק ח א ם בעיתון הרישמי ב ס ר ו פ בעשרים בדצמבר 1921 ות י מ ל ס ו מ וקף. המועצה ה ה בענייני הו א ל ומיה מ נ טו ת או י מ ל ס ו מ למועצה הית ברוב ה העותימאנ ל ש מ מ ם ה ו ק ת מ לאה למעשה א העליונה (להלן ממ״ע), מי

ענייני הווקף.

ה של הממ״ע: תי ו י ו להלן פירוט סמכ

ב ת תקצי ן ולאשר א לפקח עליהם, להכי ם ו י י מ ל ס ו מ ת ח ת ההקדשו 1. לנהל אוקף השנתי ולהביאו לידיעת הממשלה (ידיעה בלבד ולא אישור). הו

ר ח א תם ל ו למנ ם בבתי-הדין השרעיים ו י ד א די ק 2. להציע מועמדים לתפקית לאשר מינוי של מועמד, ב ר ס ם הממשלה מ אישורם על ידי הממשלה. א

ת סירובה. ך 15 יום א ק תו מ נ עליה ל

ם חרי ך שלושה מועמדים, שיוצעו על ידי גוף בו ם מתו פתי ת המו ות א 3. למנן הממ׳׳ע. (המופתי של באר־שבע וחדות שתתקי ת מי ו נ ק ת ם ל א ת ה וחד ב מי

. ייבחר על ידי ראשי השבטים הבדואים)

11


ם ושאר פקידי רי ת המאמו ת, א ל הכללי של הנהלת ההקדשו ה נ מ ת ה ת א ו 4. למנאת פקידי וקף ו ם על ידי הו י מנ ת הממו ו ד ס ו מ ת כל עובדי ה ת, א ההקדשו

בתי־הדין השרעיים.

וקף ת הכללית ועל הוועדות והנהלות הו ח על ועדת ההקדשו ק פ 5. ל. ת ו מי המקו

ת ופקידי בתי־הדין השרעיים וכל ת פקידי ההקדשו 6. לפטר בעת הצורך אבת ת סי ת, ולהודיע לממשלה א ב ההקדשו י צ ק ת ן מ מ ו מ מ ד ה ס ו עובד של מ

הפיטורין.

ת כחו ה נמצאו הו ר י ק ר לממ״ע כל נכס, שלאחר ח י ה להחז ל ש מ מ ה 7. לתבוע מקאף ת תנאי המקדיש באו ם א י י ק קף עליו. הממ״ע מצידה ת ו בעלות הו

אלה.

ם ס ר פ ת או ל הלת ההקדשו ראה בנוגע להנ ן ולהשלים כל הו ק ת 8. לשנות, לת בכפיפות לנוהל א ת הודעה על כך לממשלה, ז ר י ס ת חדשות, אגב מ ראו הות מ כ ס ה חר ו ת רוב של שני שלישים של חברי הגוף חבו ט ל ח : ה ם י י ו ס מ

הממשלה.

ג אסתבדאל (חליפין), ו ס כסי וקף מ ד העברות בנ ח ה פה א ט ל ח ה 9. לאשר בה של בית־דין שרעי." ט ל ח ם שניתנה ה ד ו חכו ואג׳אותין (החכרות), ק

ת נשלטו ת מעשית, וההקדשו ומיה דתי נ ם נתנו בידי הממ״ע אוטו טי הבריד ם היו מאו " הבריטי חה של הממשלה הבריטית. קו ן על ידיח מחוץ לפי לחלוטים רבים שהופקעו על ידי כסי נדיבים כלפי הממ״ע והעבירו לידיה נ

ה העות׳מאנית. פ ו ק ת ם, ובכך ביטלו למעשה רפורמות משלהי ה י העות׳מאנ

ני ממשרת נשיא הממ׳׳ע י ן אל־חוסי ר 1937 פוטר חאג׳ אמי ב ו ט ק ו א בת ת הממ״ע בענייני הקדשו ו י ו כ מ ת. ס י ת המרכז ד יו״ר ועדת ההקדשו מתפקי ו) 1937 לוועדה ממשלתית בת ה (הווקף המוסלמי ת ההגנ ו נ ק הועברו על פי תה ק ו ד ח בצורה ה ק פ ה ל כ מ ס ו ם ובראשה השופט גרין." ועדה זו ה י ר ב שלושה חה כגדולה של הממ״ע. נ ט ת ק י פ ס בה ולאשר כל הוצאה כ על פעולות הממ׳׳ע ותקצית פ ו ק מן חדלה הממשלה לגלות עניין רב בפעולות הממ״ע, ובסוף ת במשך הז

ם. סלמי ת פקידים מו ט היו כבר שלושת חברי הוועדה הממשלתי ד נ מ ה

. צו מ-1949 ו המנדטורי ו ק ־ ס ו ט ט ס ת ה ה א ל י ח ם המשיכו ת הירדנים אף הת במזרח ת העליונה בענייני הקדשו י מ ל ס ו מ ת המשך פעולת המועצה ה ר א י ד ס הרת הפעולה ה עד 1937." במסג תי ו י ו ת לפי סמכ ירושלים ובגדה המערבית סלמי ת המועצה המו ן א נ ד שתי הגדות ב־1951 בוטל הצו המכו חו לאי

12


רחב והוחל גם על הגדה קף הירדני מ-1946 הו ו ק הו חו העליונה, וה עומד בראש מועצת כ ל מ מ י הראשי של ה ד א ק ק זה, ה ו 2 על פי ח 9 ת. המערבית. ראש הממשלה י ה מרכז פ ו ק קף כ ו ב הו ת תקצי הלת א ת העליונה, המנ ההקדשו3 בשנת 0 . ך ל מ ת ה מ כ ס ה וקף ב ה מנהל כללי לו נ מ וקף, והוא מ ב הו ת תקצי מאשר את רו א ת מ-1952), שהסדי ו מ ד ו ת ק ו נ ק וקף (שחליפו ת ת הו ו נ ק ו ת ק ק ח 1955 נוקף, ומנהלי וקף, גזבר הו ת, מנכ׳׳ל הו הם של מועצת ההקדשו תי ו י ו סמכקף ו גם ועדות ו מ ק ו ה ה ל ת א ו נ ק ת הלת הווקף. ב ת של הנ ו י ז ת המחו ו ק ל ח מ הקף ו כסי הו ח על השכרת נ ק פ דן ל ת בראשות גזבר הווקף, שמתפקי ו מי מקו, לפקח על ביצוע שיפוצים חיוניים ולהציע הצעות להגדלת באמצעות מכרזסו נ כ ת, הו ת הממשלתי ו כ מ ס ת הווקף. שינויים מינוריים, בעיקר לגבי ה ו ס נ הכד ס ו מ ק לכת ברפורמה ב י ח ר ה ב-1962 וב־1966." הממשל הירדני לא ה ק י ק ח ב

3 2 . קף ו הו

ן ו ניסטרי קף בידי מי ו הלת הו ת הנ קף הירדני מ-1966 הפקיד א ו ק הו ו חקף (בממשלתו החדשה ו ם בראשות שר הו י י מ א ל ס ת ולעניינים א ממשלתי להקדשוס ראיף נג׳ם כשר הווקף). במשרד זה פועלת ד נ ה מ ר אל־מצרי משמש ה ה א של טה ד י ק פ ת מ ה על ידי הממשלה, ו נ ם הממו י י מ א ל ס א ת והעניינים ה מועצת ההקדשום י כ ו ס כ ס קף וטיפול ב ת ו ו ע ק ר כסי וקף, בנייה על ק ת בנ ו סקצי לאשר טרנח המועצה, והן קו ת בפי י ז וקף מועברות לקרן מרכ ת הו ו ס נ כ בענייני וקף. הב המאושר על ידי הממשלה. בראש המועצה יכול לעמוד, ת על פי תקצי מוצאוה (קאדי אל-קזיאת), או שר שימונה כ ל מ מ י הראשי של ה ק, הקאד על פי החו לעניין זה. ואכן נעשתה בירדן הפרדה בין מערכת השיפוט השרעית, שבראשהת, שבראשה שר לענייני ת בדרגת שר, לבין מערכת ההקדשו א ד ק ־ ל י א ד א עומד קם גם ם נמצאי י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ת ההקדשו ק ל ח ם טיפולה של מ ו ח ת הווקף. בה ק ל ח מ ה והחג׳ - העלייה לרגל למכה. ה פ ט ה נוך הדתי, ה רה, החי ענייני הקבות ועל בעלי ד ת ה ו ד ס ו ם על עובדי מ י ח ק פ מ ם, ח י מי מפעילה מנהלי וקף מקו

3 3 . ת שכרם ים, ומשלמים א ם והמנהלי י ם הדתי די התפקי

ת והאישורים ו א ר ו ה ת בירושלים עד 1967. ה ו ש הקד ק זה נוהלו ה ו על פי חקף נוחלו על ידי ו העקרוניים הוצאו ברבת־עמון. העניינים השוטפים של הות. מצב זה נשאר על כנו עד ת ההקדשו ק ל ח ת של מ י מ ו ק מ הפקידות הירושלמית ח

כר רשמית על ידי ישראל. ם כי איננו מו היום, א

הנהלת הווקף בישראל עד 1967

ת שלטון ישראל עד 1967 היה שונה. רוב ח קף בירושלים ת ו מצבה של הנהלת הום פקדי ק נכסי נ ו וקף בישראל הוגדרו כ״נכסי נפקדים״ על פי ח נכסי הור ו מ א ת העליונה, מ י מ ל ס ו מ התש״י, 1950, משום שהמנהלים הרשומים: המועצה הת, ם יחסי י ט ע מ ת ה ו ש ד ק ה לים, נפקדו מן הארץ. ה ו קאף או המותו אל־או

13


חו של בית הדין קו ת פי ח ל ת ח נ ת ה מי ישראל, המשיכו ל הם נשארו בתחו הלי שמנס על פו טרו קף הועברו אל האפו ו כסי הו ת. רוב נ ת ממשלתי ו ב ר ע ת השרעי ללא הת פיתוה של ו ר ט מ ת ל ח הממשלתי תו זה העבירם לרשות הפי ם, ו י נפקדי כס נ, אשר ת (כסוכן האפוטרופוס) ו ת ד ת עירוניים הועברו למשרד ה ו ש ד ק נה. ה המדית ת מייעצות של נכבדים ואנשי ד ו י מ ו ק ת ועדות מ ם באמצעו ת ו ניהל א

קף במערב ירושלים.*3 ו ו (ועודם) נכסי הו . במעמד זה הי ם י מ ל ס ו מ

לים ו תו א ויתרו המו , שבו ל ה אחד ר ק ה שבין 1948 ל־1967 היה מ פ ו ק ת בבר בווקף ם שנותרו במערב העיר. המדו י ס כ נ ח ירושלים על ה ר ז מ שהיו בג מדבוט) - שהיה ו ס ן (הקדש לצורכי ציבור שאיננו מ ו מדי גרבי - אב המונמים ועליהם : בשטח של כ-150,000 דו ם ר ת עין כ ו מ ד ות על כל א י בעל זכוח חופקעו על ט ש ה נמים מ ת כ-8,000 דו ת היובל. לפחו י קרי ם ו ר נות עין כ שכוית ד ״יד ושם״ ושיכונים בקרי ס ו , מ ה ס ד ח לצורך בניית בי״ח ה ל ש מ מ ידי התל המערבי ושכונת ת הכו ב ח ה ר קף ז ח העיר היו בבעלות ו ר ז מ היובל. בסד י ה לאלג׳יריה (משם הגיעו מי קף ז ם שלידה. בגלל הקשר של ו גרבי המוה ת ו א ה עצמה ממשלת צרפת, ששלטה ב ת א וקף זה), ר ת לו ספו ו ת נ ו מ ו ר ת ש ו ד ק ה הם נערכו ר וקף. לגבי עין כ ם של הו י ס ר ט נ י א עת באלג׳יריה, כמייצגת של הקף לבין הממשלה, שלא הכירה בבעלות ו הלת הו ם בין הנ ט משפטי ד נ מ ת ה פ ו ק ת בקף על היבולים. ו ת הו ות ממעשרו ת ליהנ ו כ ק בז א ר ל ף על השטח, א ק ו ו הט 500 לא״י בשנה ד נ מ ת ה פ ו ק ת ם ב טי ת ממשלת צרפת, שילמו הברי ו ב ר ע ת ה בת בירושלים מבלי להכיר בבעלות ה הצרפתי י ל ו ס נ ו ק ת ה קף באמצעו ו ת הו ל ה נ ה לה גם ממשלת ישראל להמשיך בנוהג זה מ י כ ס ת פנייתה של צרפת ה ו ב ק ע קף. ב ו הוולים של ם לשינויים בשער המטבע. בשנת 1960 ייפו המותו י מ ו כ ס ת ה מ א ת ך ה ו תה הצרפתית, לתבוע י ל סו נ ו ת הק חו של עורך-דין ישראלי, באמצעו ת כו ף א ק ו ו הנים התנהלו בבית המשפט ו קף שנשאר במערב העיר. הדי ו ת מרכוש הו ו ס נ כ ה ת ה אה ק י ס פ ר יציאתה של צרפת מאלג׳יריה ה ח א י בירושלים במשך כשנתיים. ל ז ו ח מ הם כפרשה בראשית שנות ס ר פ ת 3 הנושא ה 5 . ה ק ס פ ו לה בנושא והתביעה ה פו ת טי אם עקב ד י ק פ ת ם מ לי ו תו ח ירושלים, פוטרו המו ר ז מ השישים, ומשנודע הדבר בם ויתור על בעלות וקף, שיש בה משו ת רכוש הו ע ק פ ל פיצוי על ה ב ק ם ל ת מ כ ס ה

. ם י ס כ נ ף על ה ק ו ו ה

כסי נפקדים, אשר חולל רפורמה ק נ ו ח ן ל קו ת תי ס נ כ ה ה ק ק ו בשנת 1965 חה ק, ממנ 3 לפי חחו 6 . ם י ד ק פ י נ כס נ קאף, שהוגדרו כ ת בלתי ישירה באו י ת ו ה מם רכוש וקף י ר ערים, שבהן קי פ ס מ קף ב ו ם לניהול הו י ה ועדי נאמנ ל ש מ מ הם ל ו ם ערים, א ת ו א נכללה בין א . ירושלים ל ת י מ ל ס ו ה מ י סי כלו או י ו מ ל ס ו מקם ועד נאמנים. לפי ו וספים, שבהם י ת נ ו מ ו ק ק לקבוע מ ו ח ח ב כ מ ס ו ה ה ל ש מ מ הי שבידיו לבעלותם של ועדי מ ל ס ו ס ישחרר נכסי וקף מ ו פ ו ר ט ו פ א , ה ק ו ח הם י ס כ נ ת ה ר ו מ ם מינהג בעלים. ת ה ם יהיו חופשיים לנהוג ב ה , ו ם י הנאמנת שונות שנקבעו ו ר ט מ ף ל ס י כ מ ו כ א יוציא ס ס איננו משחרר, הו ו פ ו ר ט ו פ א ה ש

ת דת, בריאות, חינוך וכיו״ב. ו ד ס ו ת מ מ ק ה : ל ק ו ח ב

14


ו

הנהלת הווקף בירושלים אחרי 1967 ומדיניות ממשלת ישראל

ניינת בהמשך ה ממשלת ישראל מעו ת י י העיר לא ה ק ל ד שני ח לאחר איחוליהודים ם ו י מ ל ס ו מ ם ל ת הקדושי ו מ ו ק מ ם ל רי ו בכל העניינים הקשו ו ק ס- חסטטות כלפי כ ש ו מ מ ה ה רח העיר. בגלל האפלי ת במז י מ ל ס ו מ ובענייני העדה הטי .רעגיייי י ט תבר ד נ מ י גבת^גפת ה מ ל ס ו \זי\7ץדים במשך דורות של שלטגץ מ, , לרובע היהודי ל המערבי ת ו כ ת ה ב ח ר ר ל ו ש ק ל ה כ י ב ת ד ו ח ו ק - ס ו ט ט ס הם לארבעה ביוני ד ק ו ש ו ק - ס ו ט ט ס ה ם, ברור היה ש ספי ו ת נ ו מ ו ק מ ל ת ו להר-הבינת ו ח לראשי העדות, כי בכו 1967 איננו יכול להימשך. ראש הממשלה הבטים ת הקדושי ו מ ו ק מ ם הנוגעים ל י ר ו ד י ס ת ה א ת הניהול הפנימי ו ר א ו ס מ הממשלה לם ת הקדושי ו מ ו ק מ ק השמירה על ה ו ם שייכים. ח לידי מנהיגי העדות שלהם ח, ם ה ם ל י ש ד ו ק מ ת ה ו מ ו ק מ ל ה ת א ו ת ד ח חופש גישה של בני ה תשכ׳׳ז-1967 הבטי

ת. ת גישה לחר-חבי כו דים ז ומכאן שגם ליהו

, ת י מ ל ס ו מ ת לטיפול בענייני העדה ה ו י טלה חאחר ת, שעליו הו משרד הדתוה ובעיקר בשלושה ל ר לעניינים א קי ישראל בכל הקשו ת חו יסח לאכוף א נ

נושאים:

ח ירושלים לחישבע ר ז מ ם ב י ד א ק ם תשכ״א-1961 היה על ה י ד א ק ק ה ו א. על פי חם י ר ק מ י ישראל ב ק ח ולשפוט על פי חו נ נה בפני נשיא המדי ם למדי י נ אמום לנישואין וכף). מו י נ ת הדין הדתי (גיל המי ת א ר ת ו ת ס ס נ כ ת ה ק י ק ח שת כ ר ע ח ירושלים לבין מ ר ז מ ק בין השיפוט השרעי ב ת נ ם נדרשו ל י מ ל ס ו מ הן השרעי תו של בית-הדי ת מרו לקבל א בתי-הדין השרעיים בגדה המערבית ו

ק הישראלי. ו ח ח ה ו כ לערעורים שמושבו במערב ירושלים, הפועל מ

ח על ק פ ח ל ל ש מ מ ח על ח ) 1937, הי ה (הווקף המוסלמי ת ההגנ ו נ ק ב. על פי תם. די ת של שלושה פקי ת ועדה ממשלתי ט באמצעו ו ב ד מ וקף ה ניהול הו

א צ ק א - ל ד א ג ס מ ם צנזורה על דרשות הנישאות ב י י ק ת דרש ל ו ת ד ג. משרד הה נגד ישראל. ת ס ם ה ו ש ם מ ה ם, שיש ב ם ולהשמיט מהן קטעי י ר ח ם א די במסג ו

ח על ז ר כ ה ם הגיבו ב י מ ל ס ו מ ה ת נכשלה ו ו ת ד ר שהתערבותו של משרד ה ח א לת ר א י ה לחחז ל ש מ מ ה ה ט י ל ח ת עליונח (ראח לחלן), ה י מ ל ס ו ת רשות מ מ ק הד . שיח׳ עבד אל-חמי ת לידי הממשל הצבאי י מ ל ס ו מ הטיפול בענייני העדה הת י מ ל ס ו מ ת הבכירה שהועמדה בראש הרשות ה י ת ד אל־צאאח שהיה האישיות ה

העליונה, גורש מן הארץ."

י מצדו מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ה ת העליונה, ו י מ ל ס ו מ הממשלה לא הכירה ברשות הם י י מ א ל ס א רח העיר. ניהול העניינים ה נות ישראל במז איננו מכיר בריבוה ב ר ע ת א ה ה ל ל ש מ מ ת כמעט. ה י ללא התערבו מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ הושאר בידי הם זה. ו ח ת ה ב א ל ה מ מי ו נ טו ם או י מ ל ס ו מ קף והשאירה בידי ה ו הלת הו בענייני הנ

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל 15

, דהיינו ד המוסלמי ס מ מ ת הושאר בידי ה ר להר-הבי הניהול הפנימי בכל הקשוז ירושלים (כיום - עדנאן אל-הוסייני), ת במחו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ל מ ה נ בידי מם עם י מ א ו ת סה מ י הכנ . סידורי השמירה ו סלמי ד הדתי המו ס מ י מ ושאר אנשי ה

יות השונות.״' הרשו

ת (בתי הדין ו ד ס ו מ ת כל ה ם הציעו בנובמבר 1967 לשלב א י גורמים ממשלתירח ירושלים ם במז י סלמי ת המו ד ת) ואנשי ה סדו קף ושאר המו ו השרעיים, הוקי מדינת ת הישראלית, על פי חו י מ ל ס ו מ ת ה י ת ד י ואישי במערכת ה ד ס ו שילוב מק נכסי נפקדים מ-1965). ו ח ׳ 3 ל ס ם מ-1961 ותיקון מ י ד א ק ישראל (חוק הכסי נפקדים רח ירושלים כנ קף במז ו ח על נכסי חו ז ר כ ה ה ת י ת ההצעה ה משמעוסלמי ד הדתי המו ס מ מ רח העיר ומינוי ראשי ה ק חישראלי במז ו ח ת ה ל ח ת ה ר ג ס מ בק נכסי ו קף הציבורי על פי ח ו ת רכוש הו ים שינהל א ח העיר כוועד נאמנ ר ז מ ב, על פי וקף המשפחתי ת כיום). נכסי הו י מ ל ס ו מ ם המועצה ה ם (במקו נפקדים ההצעה לא ר ים. ב ה של הנהנ א ל ר לבעלות מ ס מ י ה ועדים היו ל , מי ק ו ח הניות ישראלית של ה לגיבוש מדי מ ר ם ת י מ ל ס ו מ ת נחרצת של ה גדו . התנ ה ל ב ק ת הת הלא-יהודיות בירושלים ו ים של העדות הדתי ת בענייניהן הדתי אי התערבוק נכסי ו ת ה וקף. ממשלת ישראל החליטה שלא לאכוף א ד הו ס ו ובכלל זה מס פו ח ירושלים אשר לפיו צריך היה להעביר לידי אפוטרו ר ז מ ם ב פקדי נ

. ק ס וקף, שמנהליו היו נפקדים על פי החו כ ממשלתי כל נ

ם בירושלים. הממשלה גם לא התערבה בענייני י ם ועד נאמנ ק ו בפועל לא הך לטפל בפניות מ ס ו י של יפו ה ד א ק רח ירושלים. ה ת השיפוט השרעית במז כ ר ע מי לירושלים ד א נתה הממשלה ק ח ירושלים, ובשנת 1988 אף מי ר ז של תושבי מי דין ובפעולות של הקאדי ק ס פ ת ב רו היושב במערב העיר. הרשויות אינן מכירח העיר ם תושבי מז י ק ק ז ח ירושלמי לצורך הוצאה לפועל, ועל כן נ ר ז מ המי המעמד האישי בהוצאה לפועל של עניינים בתחו פה ו ניינים באכי המעות שונות, לפנות לקאדי הישראלי. ו בי יסטרטי נ ת פעולות אדמי ר ד ס ה ל קף ו ו הו וי וקפיה שלהם הן בפני הקאד ת הו וקף אחרי 1967 עורכים א כשליש ממקדישי הוי הישראלי. גם רוב המינויים לתפקידי ד א ק ח ירושלמי והן בפני ה ר ז מ ה

לי נעשים בכפילות. ו תו מו

פה ח ירושלים לבין הסג׳ל של יפו בתקו ר ז ל של מ ׳ ג ס ואה בין ה השורה ה האמו פ ו ק ת ח ירושלים ב ר ז מ ם מ ך 90 מקדישי ו ת 1987-1967 מגלה, כי 23 מת נרשמו ביפו בהפרש ו קפי ו ת מהו ו ד ח קפיה שלהם בשנית ביפו. א ו ת הו ערכו אא ועבדאללה ס ו ית מ ח ירושלים. וקפי ר ז מ ר שנערכו ב ח א ת ל ו ד ח של שנים אר רישומה בירושלים. שלושה ח א ג׳ודה למשל נרשמה ביפו ב-1980, תשע שנים לפה ן עאבדין), שנוסדו בתקו ס ח ו מ - ל ד (עבד א ח ספים של מקדיש א ו ת נ הקדשום ביפו בשנת 1971. נוסף על כך הירדנית בשנים 1962-1958, נרשמו אף הח ירושלים, אשר לא נרשמו כלל ר ז ת של תושבי מ וסדו ביפו שלושה הקדשו נם עכורים בין המקדישים לבין י ס ח י בה לכך נעוצה ב בירושלים. ייתכן שהסי

16


ה 29 ר ו מ א ה ה פ ו ק ת ך הכל נרשמו ביפו ב ס י בירושלים. ב מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ה וקפיות.

ם שענייניהם י ק י בשנים 1987-1967 טיפל בית-הדין השרעי ביפו ב־145 תי כ מ ס ח ירושלים. רוב מ ר ז מ וקף, לעומת 320 שהוגשו לבית־הדין השרעי בר פ ס וקף. מ ל הו ה נ לי - מ ו ד מותו ם כתבי מינוי לתפקי קף ביפו (81), ה ו הוי ב ת כ ק מ ל ם ח ל ו רח ירושלים בשנה זו, א מה של כתבי מינוי הוצאו במז דום העדיפו לי ו תו ם שהמו רח ירושלים, משו המינוי חיפואיים לא נרשמו כלל במזת כרו ו מו תי ה בית-הדין השרעי הישראלי, שהחלטו נ ק מ ן המשפטי, ש ת הביטחו אי המינוי ת בין כתב ואה מדגמי להוצאה לפועל. השו פה ו ק וניתנות לאכי ו ח בם שני בתי הדין מינו ה ב ם ש י ר ק ר מ פ ס ת על מ ד מ ל שהוצאו ביפו ובירושלים מה בית-הדין נ ך למשל, מי וקף. כ לים של הו ו תו תו שבוע אנשים שונים כמו באוק מ א ד נ ו מ ח ת גאלב מ רח ירושלים, ב-6 בפברואר 1974, א חשרעי במז. ת אל־ימאנלי ח פ ש ת, שייסדו בני מ לי של שני הקדשו ו תו אל-נשאשיבי כמוד מ ח ו ת מ ת שונות ־ א ו ח פ ש מ נה בית-הדין השרעי ביפו אנשים מ כעבור שבוע מי" קף. ו ו הו ת ו ם של א לי ו תו ד פודי אל־ח׳אלדי - כמו מ ח ת א א א בכיר ו ס ו מים ם נמנ ת ו י ח וקף ב ם שונים לו הלי ו בירושלים וביפו מנ נ ם מו י ר ח ם א י ר ק מ בד מונו בשנת 1983 שני בני ח ה א ר ק מ * ב 0 ה המשפחה. ת ו עם ענפים שונים של אם כעבור עשרה ל ו , א ה אל-ח׳אלדי ב ו ב ח קף מ ם של ו לי ו תו דודים שונים כמוי של יפו ״יישור ד א ק ת פנייה לבית־הדין השרעי ביפו, ערך ה חודשים, בעקבו

.* נה בירושלים1 לי שמו ו תו ת המו קו״ עם בית הדין הירושלמי ומינה א

ת בישראל ו י ח ר ז ות לבית-הדין השרעי הישראלי ולערכאות א ת לפנ האפשרות על ניהולו של ו ח צ נ ת ם מירושלים לשם ה י י מ ל ס ו נוצלה על ידי שני גורמים מט ד נ מ ת ה פ ו ק ת הל ב , שהתנ ק ב א ח של מ וקף, שייסד צלאח אל-דין. היה זה ספית המשיח׳ה של ו כ ת ובעלת ז י בין משפחת אבו אל־פדל אל-עלמי, שהיתה הנהנח ת א ר , ש ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח אל-ח׳אנקאה אל־צלאחיה (ראה בפרק הבא), לבין מד עבד מ ח ו בווקף זה הקדש לצורכי ציבור. בינואר 1969 הצליח שיח׳ מדט, להשיג ת המנ פ ו ק ת ן אל-עלמי, שאביו היה שיח׳ הזאויה ב אל-מעטי אמיוקף. אל-עלמי הציג בפני לי של הו ו מינוי מבית־הדין השרעי ביפו כמותו, שמשרת הניהול ת ר מ ו א ה על ידי נכבדים מירושלים ה מ ו ת י יפו עצומה ח ד א קל ה נ ט על ידי מ ד נ מ ת ה פ ו ק ז ת א וקף נוהל מ קף פנויה על אף שהו ו של הון ס ת ־ ח ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם מ ע ט קף בירושלים מ ו ת בירושלים. מנהל הו ההקדשות ח פ ש מ ר מ ח ם א ד ת א ח באמצעו ט ל ח ה ה לערער על ה ל י ח סה ת י ב - נ ו פטין טהבן ב עצמו לבג״צ ולבית-הדי ו ב ה אל־עלמי, ומשלא עלה הדבר בידיו עתר טה ט ל ח ח ת ה ך א קף בירושלים והצליח להפו ו הל הו ו כמנ אר השרעי הישראלי בתוד של ״מנהל י ק פ ת ם ב רי ם על שבתי המשפט בישראל מכי מ ו ת ש על פיה. אל־עלמי הם מתעלמי ת, ו רי /או המנדטו ה הירדנית ו ק י ק ח וקף בירושלים״ על פי ה הוא עתר ח ירושלים. הו ר ז ק הישראליים על מ ו ח ה ת המשפט ו ה שהחילה א ק י ק ח ה מת ו ש ד ק ה קף מידיו של ״מנהל ה ו ת ניהול הו לבג״צ וביקש להוציא א

17 כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

ת נן א ה עוד בצו המכו ר י כ ננה מ ה הישראלית אי ק י ק ח ה ם ש ו ש בירושלים״, מתו אל הערכאה ת המנדט. בג״צ הפנה או פ ו ק ת ת העליונה מ י מ ל ס ו מ המועצה הא ן (ינואר 1977), כי ממשלת ישראל ל ר מכ ח א ק ל ס י של יפו פ ד א ק ח חשרעית, ות חלת ההקדשו ו בענייני חנ ו ק - ס ו ט ט ס י 1967 שום שינוי ב ר ח ערכח בפועל אי עילח לחיענות לבקשתו של אל-עלמי ד א ק ה ה א א ר כך ל ח ירושלים, לפי ר ז מ בח למעלח משישים ם אשר מנהלו ברציפות ז ר ו ג ה קף מ ו ת ניהול הו ע א להפקיוכחית של ה הנ ל ה נ ה , כי ה סלמי ם כן יוכיח, כפי שקובע הדין המו א א ל שנח, אם חנדירות, שבחם גורם רשמי ת הפעמי ח ח זו א ת י . ת ם י ס כ נ ת ה חה א י נ קף מז ו הוזמתו לבג״צ ולבית-הדין השרעי ו ח ירושלים פנה בי ר ז מ ת ב ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח של מא מצידו נתן גושפנקא ו ן השרעי הישראלי אף ח הישראלי ביפו. בית-הדי

* ק הירדני.2 ו ח ח ירושלים חפועלת למעשח על פי ח ר ז מ ת ב ו ש ד ק ח ת ח ק ל ח מ ל

ם שקופחו על ידי י ר ו ב ס קף, ה ו ים מהו ם פנו גם נהנ י ר ק ר מ פ ס מ בה נערכו ר ו מ א ה ה פ ו ק ת ן השרעי הישראלי. ב ל סעד מבית-הדי ב ק , ל לי ו המותום לבין נהנים. בפני לי ו תו ת (מחאסבה) בין מו ו נ ביפו 14 פעולות של התחשב, ולי ן נדונו תשע תביעות שהגישו נהנים בתביעה לפיטורי המותו בית-הדיאי קף על פי תנ ו ת הו רו ם מפי ה ק המגיע ל ל ח ת ח ע א ת לקבו עו וחמש תבי: שינוי וקף, כמו ם לניהול השוטף של הו רי ם העניינים הקשו ל ו המקדיש. אה ח ר ת שכר ט ל ב ם, ק כסי ת בנ ו י צ ק ס נ ר , שיפוצם, עריכת ט ם י ס כ נ צביון הח ירושלמי ר ז מ ן ח קף וכיו״ב, טופלו בבית-חדי ו את לו ו ו , נטילת הל לי ו למותו

בלבד.

י ירושלים מפלט, שאליו ניתן מ ל ס ו ה עבור מ ו ו ה ן הישראלי מ בית-הדיו רח ירושלים, א ת בית־הדין השרעי במז ט ל ח ח ם מ צי לפנות, כאשר אין מרורח ירושלמי ן חמז ד בית-חדי ע ס ת ב כו ם לז י י כו ם מראש שהסי כי כאשר מערי

. ם י י ס פ א

קף: ת קדושים שהם ו ו מ ו ק ו חדש בשלושת מ ו ק ־ ס ו ט ט ח ס ע ב ת ישראל ק ל ש מ מת הכותל המערבי ב ח , ברובע היהודי ובהר־חבית. ר ל המערבי ת ו כ ת ה ב ח ר בם שוקמו ה בם ו ו ברו הרס ם נ ה ם ישנים שהיו ב י , מבנ והרובע היהודי הופקעותל ך הכשרת רחבת הכו ל ה מ , ב ם י מ ל ס ו מ ם יהודיים. לטענת ה י מי ם לאו י ר ת א ברים שבהן התגוררו כ-650 ו ם 135 יחידות מג גרבי ו בשכונת המו ס ר ה המערבי נדי - הקדש קף מסעו סד ו י ן ושל מי ו מדי ה (של אב ר ו ב י ק נפשות, וכן שני מבנה הירדנית, רוחי פ ו ק ת * לפי דברי ראש עיריית ירושלים ב 3 . מוגרבי אחר)ת י מ ל ס ו ם בבעלות מ י נ אל-ח׳טיב, היו בשטח שהופקע ברובע היהודי 595 מבם שהופקעו חיו 434 חנויות, 5 י ס כ נ ם בבעלות יהודית. בין ה י נ ו-105 מבה אל-פח׳ריה, א ק נ א ׳ ח ־ ל ם (אל־מחארב, עת׳מאן בן עפאן, אל־עמרי, א י ד ג ס מם כמו שוק אל־באשורה, שוק י י ר סטו ם הי י ושיח׳ עמר אל־מג׳רד), ומבנם שהופקעו ברובע י ת. מבין המבנ כי ה הממלו פ ו ק ת ה ם מ א מ א - ל קצר א אל־חצר ות וקף משפחתי.** ממשלת ק ז ח קף ציבורי ו-354 ב ת ו ק ז ח היו, לדבריו, 111 ב

18


א חברוני), דהיינו צ ו מ ם (רובם מ י ת ב ם ב ררי ו יקה פיצויים למתג ישראל הענל ב ק ו ל מ י כ ס א ה ם ל י ם הפרטי י ת ב קף ובעלי ה ו לשוכרי הדירות. מנהלי הום ליהודים, י ת ב רת ה ה למכי מ כ ס ה מעין ה י ה פיצויים מחשש שקבלת פיצוי ת

* ה הערבית ובירדן.5 ר ב ח ם עונש ב ח ועל כך צפוי היה ל

, תל ת הכו רו ת וחפי חבי ס הר- ו ר ת ד רו ות גם נגד חפי ם טענ י מ ל ס ו מ לי בותם של מבנ ת יצי ת א ו נ כ ס לדבריחם מ ת בגבולות של נכסי וקף, ו המתבצעוה והשמירה, כדי ס י נ כ רי ה דו סו שינויים בסי נ כ ת הו וקף שמעליהם. בהר־תבים די הו ר הציבורי בו וכדי לאפשר לי ד ס ת ה ח א שאפשר יחיח לחבטיפקעח אל־מדוסה ל הר-הבית. לשם כך הו המעוניינים בכך גישה חופשית אם בידי המשטרה. י ק ז ח ו ם מ גרבי ת שער המו ו ח ת פ מ אל-תנבזיה (מבנה המחכמה), ולה של ת התפי כו ת מימוש ז ת שיאפשרו א ו נ ק ה הממשלה ת נ י ק ת א ה ת ל א יחד עם זת שלום ר פ ה א ל ך הבנה, שהדבר עלול להבי ו ת ת מ א ז היהודים על הר-הבית, ו

* 6 הציבור.

ל המערבי ובשכונת ת ו כ ת ה ב ח ר , כי פעולות ישראל ב ם י מ ל ס ו מ טענת הו ז ת השאלה, באי ם קדוש, מעלה א ו ק מ גרבים וברובע היהודי הן פגיעה ב המות, על פי ס תרבו כ ם קדוש או נ ו ק ה מ ו ו ה , מ סלמי ס וקף, הקדש מו כ מידה נ

ך מזוין. ו ס כ ת בשעת ס ו ב ר ת האג מ־1954 בדבר הגנת נכסי ת נ מ א

ת (קובה) ו ב ר ק ת ה עניין של ה ד ו ס י קף היא ב ו ו ס כ כ ת נ ש ד ק ר, ה כאמום א ל ס א ם ב י . המשפטנ ם א ל ס א דש ב ד מקו ס ו מ קף נחשב ל ו ר שכזה חו ם, ובתו לאלוהיוקף. הדעה שהשתרשה ס שהוקדש כו כ ניהם לגבי שאלת מעמדו של נ ם בי י ק ו ל חח ת י ית, ה ה הרשמית באימפריה העות׳מאנ ל ו כ ס א ה החנפית, שהיא ה ל ו כ ס א ביק מעמד עה זו נועדה להענ * קבי 7 ס עוברת לאלוהים. כ נ שהבעלות הערטילאית בף ק ו ו ה ית מ ה הנהנ ר ט מ ה של ה מ ו י ש על שני מרכיביה: א. ק ד ק ה נצחי לפעולת הס כ נ מו חנצחי של ח ו ד לגמול למקדיש בעולם הבא. ב. קי י מ ת ר מ ו ק מ לנצח כ, שהתנאי ם התברר א ל ס א ה חיה למקדיש ולפועלו. כבר בראשית ה ב צ מ חמוקדש כת ת אילצה א ח ת פ ת מ ת ה או ה ומקרה. המצי ר ק ם בכל מ י י ק ת ה השני איננו יכול ל, שיעבודם ואפילו ם ת פ ל ח זמים שאפשרו ה י ח מכנ ת פ ם ל י מ ל ס ו מ המשפטנים הס חליפי כ ת תושקע ברכישת נ י פ ס כ רה ה ם של נכסי וקף, ובלבד שהתמו ת ר י כ מר שכזה ו ת קף עצמו ב ו כס הו , שנ ם. מכאן י ש להתקי ד ק ה שמפירותיו ימשיך הקף עצמו. ו ד הו ס ו מ את בניגוד ל ז ת, ו ס תרבו כ איננו מקודש ואף איננו נקף י ו כס ת שלטון ירדן הופקעו בירושלים נ פ ו ק ת ב ט הבריטי ו ד נ מ ת ה פ ו ק ת בס חלופי, כ ם נ ה ת ב ו נ ק ה ל ת י רה ה ת הווקף, שאמו ל ה נ ה ם פיצויים ל ך תשלו תו. בית-הדין השרעי בירושלים אישר ו קף מפירותי ו ת הו ם א י שימשיך לקיל המערבי ת ו כ ה בעניין ה ר י ק ח ק הרביעי). ועדת ה ר פ ה (ראה להלן ב ל פעולות את ד ו ק נ ם קדוש מ ו ק מ ר שכזח אינו נחשב כ קף בתו משנת 1929 קבעה, ש״נכס וקף שמשמש לצורכי פולחן. ס ו כ ק נ א ר ם קדוש הו ו ק ת דתית״. מ י מ ל ס ו ט מ ב מס וקף, הרי כ ף שהיא נ תל המערבי, על א ה הוועדה, שרחבת הכו ע ב לפיכך ק

19


ם קדוש ו ק ד אין היא מ ז ומתמי א ם מ י מ ל ס ו מ ר שימוש החולין שעשו בה ה לאו לאסלאם.**

ס. פו בם בידי האפוטרו ה המערבי של ירושלים נשארו ברו ק ל ח קף ב ו נכסי הוז ירושלים (מאחורי בית ד עוכאשה במרכ ג ס ם, כגון: מ ת הקדושי ו מ ו ק מ הה ק ל ח מ , שופצו ושומרו על ידי ה ם ר ד עין כ מסג , ו ת ברח׳ שטראוס) ו ר ד ת ס ה ההלת י נשארו בהנ מ ל ס ו מ קף ה ו כסי הו ת. שאר נ ת במשרד הדתו י מ ל ס ו מ ה

. ס ו פ טרו האפו

רח ת שהמשיכו להתנהל במז קף במערב ירושלים, השייכים להקדשו כסי ו נם והועברו לניהולו של כסי נפקדי י 1948, הוגדרו ב-1950 כנ ירושלים אחרקף ו י 1967 למנהלי חו רו אחר חז ם לא הו ס על נכסי נפקדים. ה ו פ ו ר ט ו פ א הה אל-ח׳אלדי, אשר נ ם של וקף אמי ם רבי י ס כ ח ירושלים. כך למשל, נ ר ז מ בת בית חולים לעניים מ ק ת ה ב ו ט ט רכוש רב שירשת ל ד נ מ ת ה פ ו ק ת הקדישה בם כסי ר בשכונת שיח׳ ג׳ראח. נ ק פ ה , היו במערב ירושלים ובשטח ה ם י י מ ל ס ו מת ם א א הצליחו איפוא להקי וקף, ומנהלי ההקדש ל הלת הו ו להנ ר חז א הו ה ל ל אק ל ת רכושה. על ח ש ד ק ת ה ה לייסד באמצעו נ ו ו ם, שהמקדישה התכ לי בית החווקף חכרה בשנת 1944 מו ), שחו ם במקורו נמי קף (שטח של 12.5 דו ו ע הו ק ר ק מ

כיפת הסלע, נסלל כביש עירוני עורקי.

ד מ ח נכסי וקף שיח׳ א ד (קבר דוד), שעל הר ציון ו קף נבי דאו נכסי ום נוספים של כסי נ אל-דג׳אני, אשר נוהלו על ידי משפחת אל־דג׳אני, ום של משפחה זו, אשר הועברו ב-1948 לשליטה ישראלית או י ר ח ת א ו ש ד ק הרו לה אחרי 1967, פרט חז ר שבין שני חלקי העיר, לא הו ק פ ה שנפלו בשטח ה* 9 ר בהם). ה (בתנאי שלא ימשיכו לקבו ח פ ש מ ת של ה ו נ ט ת ק ר ו ב ת ק ו ק ל לשתי חר ובשכונת ק פ ח ם מחוץ לשער יפו בשטח ח י ר ח ם א ם רבי י ס כ ה גם גורלם של נ זקף ם, כמו וקף אל-ענבוסי או ו י ת משפחתי חקדשו לא, שחיו שייכים ל ממי, למשל, נמצאים קת מו - ד יחיא אל מ ח ת הנדיה. כל נכסי וקף שיח׳ מ ח פ ש מה לא הוחזרו ל ם א י ס כ . נ רחה ם במז ררי ו ם מתג י חנ במערב העיר, בעוד הנ

ח העיר. ר ז מ ם של צאצאי המקדיש ב ת ו ש ר ל

הקמת המועצה המוסלמית

ח ר ז נהל הישראליים על מ ת המשפט והמי ל ח ק הישראלי שהכריז על ה ו ח ת ח ק י ק חק הישראלי על ענייני העדה ו ח ת ה ף א ת לאכו ו ת ד ות משרד ה נ ו נסי ירושלים, וי עליון. ב-24 ביולי 1967 מ א ל ס ת גוף א מ ק ה , שימשו כמאיץ ל ת י מ ל ס ו מ הת מירושלים וחיברו תזכיר אל המושל ו 22 אישים פוליטיים ואנשי ד ס נ כ ת הח ר ז תו של סיפוח מ ו קי ר טענו לאי חו כי הצבאי של הגדה המערבית. בתזם הכריזו על עצמם ת ירדן. ה כ ל מ מ ק בלתי נפרד מ ל ירושלים, שבה ראו ח

20


ת עליונה״ (אל־היאה אל־אסלאמיה אל-עליא). יצויין י מ א ל ס כ״רשות אח מגילס (מועצה), נ ו מ ה שהביטוי היאה, שפירושו ״גוף״ או ״רשות״, שונה מת המנדט. ביטוי זה מעיד על השוני בין המועצה פ ו ק ת ל ב ב ו ק שהיה מ. ת״ סלמי ם כ״המועצה המו ו ה שידוע כי ת לבין מ רי ת העליונה המנדטו י מ ל ס ו מ הרח ברור, בע באו י קו מ ל ס ו מ ר שהמשפט הדתי ה ח א מ בתזכיר נאמר כי ״ם בעצמם י ת ענייניהם הדתי זמה לנהל א ו ת הי ת א ח ק ם חייבים ל סלמי שהמוה שאינם ל ר על א ס ו י א מ ל ס ו מ ר שהמשפט הדתי ה ח א מ ום, ו ם הי מי י במצבים הקים י מ ת ו ח ״ לפיכך מינו ה . . ם של המוסלמים. י ת ענייניהם הדתי ם לנהל א י מ ל ס ו מת ם בגדה המערבי י י מ ל ס ו מ ת על העניינים ה י א ר ח א ת ה י מ ל ס ו ת עצמם כ״רשות מ אחו של שיח׳ ת כו ם ייפו א י מ ת ו ח ם הכיבוש״. ה י סתי כולל ירושלים, עד אשר ית (הקאדי הראשי) א ד ק - ל י א ד א ו של ק ת ו כ מ ס ד אל־צאאח לפעול ב עבד אל-חמיחו של בית חדין ת כו א ם חירדניים, ו י ק ו ח של הגדה חמערבית, כפי שנקבע בת והעניינים ו ש ד ק ה ת של מועצת ה ו י ו כ מ ס השרעי לערעורים ייפו לפעול בל הכללי של ה נ מ , של הוועדה לשיפוץ אל־ חום אל־ שריף ושל ה ם י י מ א ל ס א הב לפעול ס ת ח ו מ ־ ל חו של שיח׳ חילמי א ת כו ם ייפו א הווקף. כמו כן חפתי ירושלים, שיח׳ סעד אל-דין חל בתי חדין חשרעיים. מו ת של מנ ו י ו בסמכקאדי אל־עלמי, צורף כחבר משלים להרכב בית הדין השרעי לערעורים, ום י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה ירושלים, שיח׳ סעיד צברי, צורף למועצת ה

5 0 . ת י ב ולוועדת שיפוצי חר ח

, ת י מ ל ס ו ז על עצמם כמועצת מ ם על התזכיר, שהתיימרו להכרי י מ ת ו ח חחו של בית הדין השרעי לערעורים בירושלים הודיעו חד-צדדית על ייפוי כו, כפי שנקבע ם י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ת של מועצת ההקדשו ו י ו כ מ ס לפעול בכל הקף הכללי. בשנות ו ת למנהל הו קו ענ ת המו ו י ו כ מ ס ק הירדני, ולפעול בכל ה ו ה בם ואישים פוליטיים י ד א ק ת כל ה ה המועצה, כך שכללה א ב ח ר ו נים ה השמות רו נה בחי ם. בחודש יוני 1990 נערכו לראשו ם 51 חברי ו ח כי וספים, ויש ב נה מ כ ס רות אלה, שנערכו בדרך של ה די ההנהלח. בבחי בין הברי המועצה לתפקיד יו״ר המועצה, ד (תזכיה), נבחרו שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי לתפקי ח פח א, ב ן טחבו ס י לסגן שני. ח נ י ב - לסגן ראשון, ופיצל אל-חוסי טי אנור אל-ח׳

5 1 . עצה וקף, נבחר כמזכ״ל המו לשעבר מנכ״ל הו

גורמי הנהלת הווקף

נות ישראל או על ידי כר על ידי שלטו ת איננה גוף רשמי מו י מ ל ס ו מ המועצה הב ר ק יות שיש לו מעמד ב נ בע מדי א גוף פוליטי הקו ק הירדני. הי ו ח הים של ם הרשמי י ר א ת רח ירושלים ובגדה המערבית. ה ת במז י מ ל ס ו מ ה ה י סי כלו האוק ו ח ם בירדן על פי ה י ר כ ו ם מ ה , כפי ש ת סלמי העומד בראש המועצה המוי הראשי(אל־קאאם גאעמאל קאדי אל־קדאת), ד א ק ם ה ו ק א מ ל מ ם מ הירדני, ה

21


ת (ובמזרח ם בגדח המערבי י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה יו״ר מועצת ה ירושלים) ומופתי ירושלים.

ח ירושלים נעשה בכפיפות ר ז מ ם ב י מ ל ס ו מ ם של ה י י ת ד ניהול העניינים הוקף ק הו ו ם על פי ח י ל ח נ ת קף מ ו ק ולמינהל הירדניים. ענייני הו ו ח ה ל א ל מן ו ת למיניסטרי בי נהלית ותקצי , ובכפיפות מי חירדני מ-1966 (ראח נספח)י הראשי הירדני. ד א ק פים למשרד ה ת הירדני. בתי הדין השרעיים כפו ו ש ד ק ת הים ם שונים לניהול העניינים הדתי י ד י ק פ ם ת מי י י ת הירדני ק ו ש ד ק ה במשרד הם די ל בעלי תפקי ח ירושלים והגדה המערבית בפרט. מו ר ז אלה של מ בכלל ול לו ומשמש י ב ק מ ד ה י ק פ ח ירושלים בעל ת ר ז מ ם במשרד חירדני עומד ב י י ז כ ר מק אל-ח׳טיב ת הירדני משמש רפי ו ש ד ק ה ת כעוזרו. כך למשל, במשרד ה רמלי פוד של ״מנהל הר חבית״ (מדיו אל־חרם אל-קדסי אל-שריף), ואילו בהר י ק פ ת בה פ ט ה הל ה ל מנ ר הבית״. מו הל ה ד של ״עוזר מנ י ק פ ת ן ב י ד חס מ ח ת משמש א י ב חן הירדני (מדיו אל-ועט׳ ואל-אושאד), משמש בירושלים שיח׳ ו יסטרי נ במי

. ל ההטפה״ ה נ ד ״עוזר מ י פק עכרמה צברי בת

וקף מ-1966 ק הו ו ח פים ב ן סעי ק י ׳ 36 לשנת 1982 (ראה נספח), ת ס ק מ ו חניות ת חמדי ת לקבוע א ו כ מ ם ס י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה ו למועצת ה פ סי בהוי הווקף. כמו כן פ ס ת כ יות השקעו נ ת מדי ן ולקבוע א ו יסטרי נ ת של המי הכלליר פ ס ׳ ובעניין ניהול בתי ה ת המועצה בניהול ענייני החג ו י ו כ מ רטו ס פוך י מ ס ה קף. כן נקבע כי המועצה יכולה ל ו ם מהו י נ מ ו מ מ ת השרעיות ה ו המכלל ו

ה לה. נ תו ת הנ ו כ מ ת השר לפעול בכל ס א

ם בירושלים, שהורכבה בעת י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה עצת ה חברי מות ב-1967, היו: י מ ל ס ו מ יסוד המועצה ה ה על י ז ר כ ה

ח - יו״ר א א צ - ל ד א שיח׳ עבד אל-חמיב ס ת ח מ ־ ל שיח׳ חלמי א

ד אל-דין אל-עלמי ע שיח׳ סד צברי. שיח׳ סעי

ו של שיח׳ עבד אל־חמיד אל-צאאח ב־ מ ו ק ת מ ס א פ ב ת ס ת ח מ - ל שיח׳ חלמי אב, שהיה גם ן טהבו ס ח ח נ ו ו מ מ ו ק מ ר ב ב ח ר שזה גורש לירדן. כ ח א 20.9.67, לי חירושלמי שיח׳ סעיד ר שהקאד ח א ז ירושלים. ל ו ת במח ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ל מ ה נ מך 24.8.78 " בתארי . מי ו שיח׳ רג׳ב ביוד אל-תמי מ ו ק ת מ ס א פ צברי נפטר, תר אל־ ד א ק ל ם חדשים: עבד א וספו לח חמישח חברי נ , ו ת ה מועצת התקדשו ב ח ר ו הד ו אל-סעו פיק אב ד אל-דג׳אני, תו מ ח ו ק ג׳ראר, ד״ר מ י פ ו צאלח, שיח׳ תרכבח ב הו ס ת ח ו מ - ל ר פטירתו של שיח׳ חילמי א ח א . ל ד עבד אל־חק וד״ר דאו." חברי המועצה החדשה תו של שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי מועצה חדשה בראשווסיבה, עבד ור אל-ח׳טיב, אנור נ , אנ ו: שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי הי

22


, ב ן טהבו ס י אל־אשהב, ח סנ ק ג׳ראר, חו פי אל־קאדר אל-צאלח, שיח׳ תויל וד״ר חאפט׳ עבד אל-נבי. ם אל-טו י ה א ר ב א

ת על פי ת בגדה המערבי ו ש ד ק ה ז נקבע מדי שנתיים חרכב חדש למועצת ה א מ: ן מ ק ל ד א כ ב חנוכחי (1991-1990) של המועצה הו כ ר ח . ח צו מלכותי

. דו ף תפקי ק ו ת שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי ־ יו״ר מ

ח ירושלים והגדה ר ז מ ת ב ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ב ־ מנכ״ל מ ה ל ים ס שיח׳ עבד אל־עט׳ת הירדני. ו ש ד ק ה ם משרד ה ע ט ה מ נ ו מ מ ו כעוזר ה ד המערבית, לפי תפקי

ד ג ס י ירושלים ולשעבר דרשן מ ד א שיח׳ עכרמח סעיד צברי (אחיו של קת ו ש ד ק ה ם משרד ה ע ט ה מ פ ט ה ת ה ק ל ח חל מ ו כעוזר מנ ד ף תפקי ק ו ת , מ אל-אקצא)

חירדני.

ת ו ש ד ק ה ם אל-שריף במשרד ה ר ח ־ ל הל א ן - עוזר מנ ד חסי מ ח ד א מ ח ו שיח׳ מ הירדני.

ת. ת ההקדשו ק ל ח מ רה ב בי אל- ז ראמאללה- ל מחו ה נ ד נפאע - מ מ ח ו שיח׳ מ

י ראמאללה. ד א סי - ק שיח׳ חיאן חלמי אל־אדרי

. ר ח ס מ ז - יו״ר לשכת ח י שיח׳ עלי אל-טז

ת ק ל ח ז ירושלים של מ ו ח הל מ י ־ מנ נ י ס עדנאן גאלב אל-חוסי ד נ ה מ הת. ההקדשו

. חר הרה ־ סו חאג׳ מצטפא אבו ז

ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם פועלת מ י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה בכפוף למועצת הת י ז כ ר הלה מ נ ט במי ו ב ד ג מ ו ס ת מ ת ההקדשו ת א ל ה נ מ (דאאות אל־אוקאף), הם לו בירושלים ובגדה פי ת מינהליים הכפו ו ז ו ח הל כללי ושבעה מ בראשות מנם, לכלי הקודש ת הקדושי ו מ ו ק מ ת גם ל י א ר ח ת א ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח המערבית. מ

" . ה כ מ , לחינוך הדתי ולעלייה לרגל ל ם ולמערכת ההטפה די במסג

ז ירושלים (מאמור אוקאף ו ת במח ת ההקדשו ק ל ח חל מ ב, שהיה מנ ן טהבו ס חר מכן ח א ל י 1967, ו ר ח דו גם א ה הירדנית, המשיך לכהן בתפקי פ ו ק ת אל־קדס) ב

ת ובירושלים. קף בגדה המערבי ו נה כמנכ״ל הו מו


ם של ההקדשות לי ו תו ח על המו קו ת פי ו י ו כ מ ת אין ס ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ לפים הם כפו ים ו ת הנהנ צ ל מ י על-פי ה ד א ק ם על ידי ה י נ מ ת ה מ ל ם. א י המשפחתילי או שהתפטר, ו ם משפוטר המותו ל ו ת הדין השרעי בלבד. א חו של בי קו לפיש ד ק ה ת ניהול ה י א ד א ק ים, מעביר ה ר מבין הנהנ ח ל א ח נ ש מ ד ק ה ה ל נ ם מו ר ט ו. ו ש דמי ניהול של 10% מפירותי ד ק ה ה ת, הגובה מ ת ההקדשו ק ל ח מ פן זמני ל באות ח פ ש א נמצא בין נחני מ ת, כל עוד ל ח יכול לתתמשך שנים רבו ניהול זמני זמת בין י . על אף הפרדת הרשויות הקי ולי ד מותו ם לתפקי י א ת מ ם ה ד המקדיש א, שיביא ת לבין בית הדין השרעי, ניתן להשפיע על הקאדי ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מת, ת ההקדשו ק ל ח מ ית ל קף זמנ ו ת ניהול הו לי ויעביר א ו תו לפיטוריו של המוי בירושלים, מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ה של צמרת ה ט ל ח ה ה ל ב ק ת ה כלשהי ה ב י ס ם מ את הירדני, להשתלט על ניהולו של הקדש ו ש ד ק ה ן ה ו יסטרי נ בגיבויו של מים חריגים בלבד, כאשר י ר ק מ ו נעשתח בעבר ב . פעולה כז ם י י ו ס משפחתי מקף ליחודים. בכל וקף משפחתי ח לחעביר נכסי ו ס נ רר חשד שמותוולי מ תתעוה א נ ה ר ה ת צאצאי המקדיש, תעבו אי הקובע, כי בכלו ש תנ ד ק ה ם בשטר ה י י קה כללית כמו עניים. כאשר נפטר ר ט מ פית או ל ה ציבורית ספצי ר ט מ ף ל ק ו ו ה מת, ת ההקדשו ק ל ח קף לידי מ ו ן צאצאי המקדיש עובר איפוא ניהול הו ו ר ח א

ט לצורכי ציבור. ו ב ד וקף מ ת מעמדו לו ש משנה א ד ק ה ה ו

ת ת ההקדשו ק ל ח ם למנגנון מ וטרי ז ם בכירים ו י ד י ק פ יים של בעלי ת ו נ מים הבכירים בהנהלת י ד י ק פ ת ק באישורה של ממשלת ירדן. בעלי ה ר ך ו נעשה את (בירושלים: עלמי, ו ס ח ו י ת עירוניות מ ו ח פ ש מ בם מ ם ברו ת ה ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מת יש במנגנון א י ותמימי), בעלי אוריינטציח פרו-ירדנית. יחד עם ז נ י חוסים ת עובדים רבי ם בגדה המערבי י ד ג ס מ ת ובין כלי הקודש ב ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מם - תנועה י מ ל ס ו מ ם ה י ח א ועת ה ם עם תנ י ם זוטרים), הנמנ י ד י ק פ ת (בעיקר ב

ד ללגיטימית בירדן. י מ שנחשבה ת

24


גורמי הנהלה הווקף וסמכויותיהם

ש0 מגורם הרכב 01יס משפטי כפיפות סמכויות געגימי תווקף

גוף מתאם הקובע מדעיות

כללית. יכולת ביצוע החלטותיו

נובעת מתפקידיהם הנורמליים

של העומד בראשו ושל חלק

מחבריו

גוף פוליטי חסר בסיס משפטי

בראשות שיחי סעד אל-דין

אל-עלמי ובהשתתפות 50

חברים נוספים, בהם

אישים פוליטיים וכל

הקאדים בנדה המערבית

המועצה המוסלמית

(אל-וזיאת אל-אסלאמית אל-עליא)

אחריות מיניסטריאלית

לתקציב הווקף

המלך

וממשלת

ירדן

חוק הווקף הירדני

מ-1966 ותיקונו

1982«

בראשות שר הווקף

הירדני ראיף נגים

מיניסטריון ההקדשות

והעניינים האסלאמיים

(וזאות אל-אוקאן ואל- מקדסאת ואל-שאון

אל-אסלאמיה)

אחריות כוללת לניהול הווקף

המדבוט. אישור תקציב הווקף.

אישור טרנסקציות ושימוש

בנכסי וקף מדבוט

שר הווקף

הירדני

חוק הווקף הירדני

מ-1966 ותיקונו

1982«

בראשות שיחי סעד אל-דין

אל-עלמי ובהשתתפות

שמונה חברים נוספים

מועצת ההקדשות, המקומות

הקדושים והעניינים

האסלאמיים בגדה המערבית

ובמזרח ירושלים (מג׳לס

אל-אוקאף ואל־מקיסאת יאל-שאון אל-אסלאמית)

אחריות על מערכת השיפוט

השרעית

ראש ממשלת

ירדן

חוק בתי הדין

הירדני מ-1951

בראשות שיח׳ מחמד

אל-מגילי. כממלא מקומו

בגדה המערבית ובמזרח

ירושלים משמש שיחי

סעד אל-דין אל-עלמי

משרד הקאדי הראשי בירדן

(ימאן קאדי אל-קדאת)

פיקוח כולל על ניהול הווקף

שאיננו מסוג מדבוט. מינוי

ופיטורי מותוולים, רישום

וקפיות, אישור טרנסקציות

ופשרות בסכסוכי וקף

מ״מ קאדי

אל-קדאת

חוק בתי הדין

השרעיים הירדני

מ-1951. חוקי ירדן

והשריעה

שיחי עבד אל־קאדר

עאבדין ושיח׳ אבראהים

צברי

קאדי בית הדין השרעי

במזרח ירושלים

כנ״ל. פסיקתו מוכרת בישראל

ומחייבת את מערכת ההוצאה

לפועל

שר הדתות

הישראלי

חוק הקאדים

הישראלי מ-1961.

חוק הפרוצדורה של

בתיה״ד מ-1917. חוקי

ישראל והשריעה

קאדי בית הדין השרעי שיחי זכי מדלג׳

הישראלי בירושלים

ניהול שוטף של נכסי הווקף

המדבוט. אחריות לניהול וטיפוח

המקומות הקדושים לאסלאם,

החג׳, ההטפה וחינוך דתי

יו״ר מועצת

ההקדשות

והעניינים

האסלאמיים

חוק הווקף

הירדני מ-»19

בראשות מנכ״ל הווקף

שיחי עבד אל-עטיים סלהב.

מנהל מחוז ירושלים הוא

עדנאן אל-חוסייני

מחלקת ההקדשות(דאארת

אל־אוקאף) ובה הנהלה כללית ושבעה מחוזות

ניהול שוטף של נכסי הווקף.

השכרת הנכסים ואחזקתם

השוטפת, חלוקת הפירות לנהנים,

העברות ופיתוח נכסים באישור

קאדי

קאדי

בית הדין

השרעי

בירושלים

דיני הווקף השרעיים.

תקנות המינויים

למוסדות הווקף

לכל הקדש ממנה הקאדי

מותוולי על פי בחנים

שקבע המקדיש

מותוולים של הקדשות

שאינם מסוג מדבוט

25


סיכום

למוסלמים במזרח ירושלים אוטונומיה כמעט מלאה בניהול ענייניהם הדתיים, ובכלל זה ענייגי הווקף. סססוס-קוו חדש בענייני האסלאם בירושלים נקבע על ידי ישראל בשלושה מקומות קדושים ליהודים: ברחבת הכותל המערבי וברובע היהודי, שהופקעו ושוקמו כאתר לאומי יהודי, ובהר הבית, אשר חקיקה ישראלית קבעה את חופש הגישה והפולהן בו, אם כי לא הותקנו תקנות להבסיח את מימוש זכות התפילה של יהודים על הר הבית. האחריות לשמירת הבסחון והסדר הציבורי בהר הבית היא בידי הרשויות הרשמיות בישראל, בעוד ניהולו של הר הבית והשמירה בתוכו הושארו בידי הממסד המוסלמי בתיאום עם הרשויות הרשמיות. לשלושת המקומות הקדושים שצויינו, בהלקם או במלואם, יש מעמד של וקף. פרט לשינויים אלה לא חל שיגוי בהנהלת

הווקף אחרי 1967.

גם אחרי איחוד העיר מנוהל הווקף במזרה ירושלים על פי הוק הווקף הירדני וכפוף למשרד ההקדשות הירדני. נכסי הווקף המדבוט מנוהלים מבחינת המדיניות על ירי מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים המתמנה על-ידי ממשלת ירדן ומבחינה מעשית על ידי מחלקת ההקדשות הכפופה לה. נכסי הווקף מסוג גיר מדבוט (רובם משפהתיים), מנוהלים על ידי מותווליס פרסיים בפיקוחו של בית הדין השרעי במזרח ירושלים הפועל מכוה הקיקה ירדנית. נכסי הווקף במערב ירושלים, אשר ב־1948 נותקו מהנהלותיהם שנותרו במזרחה, הועברו על פי חוק ישראלי לאפוסרופוס ממשלתי על נכסי

נפקדים, ולאחר 1967 לא הוחזרו להנהלות ההקדשות במזרח העיר.

בירושלים שורר דו-קיום בין שתי מערכות פוליסיות ומשפסיות המנהלות את ענייניהם הדתיים של המוסלמים שאינן מכירות זו בזו. הממסד המוסלמי איננו מכיר בריבונות ישראל על מזרח ירושלים, בחוק הישראלי ובבית הדין השרעי שבמערב העיר. ישראל איננה מכירה רשמית במועצה המוסלמית, בבית הדין השרעי במזרח ירושלים על שתי ערכאותיו ובתשתית המשפטית הירדנית שעל פיה מנהל הממסד המוסלמי את ענייניו. כאמור, על אף אי־ ההכרה ההדדית שורר דו־קיום בין שתי המערכות. האוכלוסייה המוסלמית בירושלים למדה לנצל את כפל המערכות כדי לבקש סעד בבית הדין השרעי הישראלי,

כאשר הדבר לא ניתן לה על־ידי הקאדי המזרה ירושלמי.

26


הערות

1. ש.ד. גויטיין וא. בן שמש, המשפט המוסלימי במדינת ישראל, ירושלים, 1957, עמ׳ 156.

2. ג. בר, מבוא לתולדות היחסים האגראריים במזרה התיכון 1970-1800,, תשל״ב ־ 1972, עמ׳ 75¡ גויטיין ובן-שמש, ד ח ו א מ ת הקיבוץ ה א צ ו ה

עמ׳ 157.

Incidences of Waqf Cases in Three Cairo Courts", 3. D. Crecelius , אל-אוקאף ן ד אמי מ ח ; מ 1 6 4 0 - 1 8 0 2 1 9 8 6 ) , p, ״ ( J E S H O , X X I X . 187;

, ר הדה אל-ערביה, קחי נ - ר אל א ואל-חיאת אל-אגיתמאעיה פי מצר, ד 1980, עמ׳ 72.

ה אצל גויטיין ובן שמש, עמ׳ 157. א גמאות ר 4. דו

J. Schacht, An Introduction to Islamic Law, Oxford, 1964, .5 p. 53, Note 1, and p. 212.

6. גויטיין ובן שמש, עמ׳ 155.

, אל-מנהל אל-צאפי פי י נ ם אל־חסי א מ א ־ ל ד א מ ח ה אצל מ א קפיה ר ו 7. הונה ך, עמ׳ 78; עודד פרי, ״המדי אל-וקף ואחכאמה, ירושלים, ללא תארינה עשרה״, עבודת ה השמו א מ ף ה ו ס ף בירושלים ב ק ו ד ה ס ו מ ית ו חעות׳מאנטה העברית, ירושלים, תשמ״ג/1983, עמ׳ ברסי י נ , האו רסמה א. שלא פו מ.

1 ואילך.

ת של דרווישים בארץ-ישראל בראשית חלו התנ ה למשל ליש, ״תקדש ו א 8. רת ארץ ישראל וישובה, 35, אפריל לדו ה לתו ר ד ת ה העת׳מאנית״, ק פ ו ק ת ה

1985, ע״ע 51-17.

A. Layish, The Family Waqf and the Shar'i Law of Succession" .9 in: G. Baer and G. Gilbar (eds.), Social and Economic Aspects of the Waqf, Oxford University Press (in print); Idem, ,The Maliki Family Waqf According to Wills and Waqfiyyat, BSOAS, XLVI, part 1, (1983), pp. 1-32.


27


11. שם, עמ׳ 162.

, ק לא ו ד קדרי פאשא, קאנון אל־עדל ואל־אנצאף פי אל־וקף, ב מ ח 12. על פי מ חוצ׳ שלישית, 1902, סעיף 154: ואל־מראד באל-רשד הנא חסן אל־מצרף/ ם י פ ס ח רשד היא לניהול נכון של כ נ באל-מאל. ׳׳חכוונח כאן במו

רכוש״.

, סעיף 248. 13. קדרי

Omer Hilmi Efendi, A Treatise on the Laws of Evkaf, tras. .14 C.R. Tyser and D.G. Demetriades Nicosia, 1899, sq. 340.

, מחאדראת פי אל־וקף, הרה ו ט׳ ב ד א מ ח 15. גויטיין ובן שמש, עמ׳ 170! מ, חוצי שניה, 1971, עמי, 30-29. ר קהי

ת פ ו ק ת י בירושלים ב מ ל ס ו מ וקף ה צחק רייטר, ״הו ו טיהרה, עמ׳ 332¡ י ב 16. אטה העברית בירושלים, 1990, פרק ברסי י נ , האו ר קטו המנדט״, עבודת דו

ראשון.

J. Barnes, An Introduction to Religious Foundations in the .17 Ottoman Empire, Brill, Leiden; 1987.

, 1965, עמי 32 ה ד ס 18. א. בן-שמש, חוקי הקרקעות במדינת ישראל, מ ואילך.

: בן-שמש, עמי 33-32. ח א . ר ת ו ע ק ר ק ק ח ו ח 19. סעיף 4 ל

J.B. Barron, Mohammedan Waqfs in Palestine, Jerusalem 1922, .20 PP. 58-61; Un M . Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, Islam under the British Mandate for Palestine, Brill, Leiden, 1987, p. 116. ה ה-19. ראה: א מ ן של ה ח כבר ברבע חאחרו י ר ו ס ר פעל ב ד ס ה לפי אל-גזי הל אל־גזי, נהר אל-ד׳הב פי תאריח׳ חלב, חלב, 1342 ה׳, כרך בי, מ א כ

עמי 513.

H. A. Hayyat, "Waqfs in Palestine and Israel from the Ottoman .21 Reforms to the Present", Ph.D Dissertation, Univ. Micr. Int., 1962, pp. 83-85.

ה 1332 חי. ד ע ק - ל ק מ-23 דיו א ו 22. שם. ח

28


ל 1332 ה׳. ק מ־17 רביע או ו 23. ח׳יאט, שם, ח

ל 1331 ח׳. ק מ-22 רביע או ו 24. שם, ח

25. יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל (תל-אביב, תש״ז/1947), עמ׳ 88.

.Unwarranted Autonomy ת א ה ז נ כ 26. קופפרשמידט, עמ׳ 28 מ

׳ ב׳ עמ׳ 973. ס 27. ע״ר 730, תו

ם 1.12.49, עייר 1002, עמ׳ 392. ו י 28. צו מ

קפו כנס לתו ספח 1, עמ׳ 39 שנ ם 22.4.51, ע״ר 1062, נ ו 29. צו מי׳ 61 לשנת 1951. ס ק מ ו ב-1.5.51. ח

׳ 25 לשנת 1946. ס ק מ ו 30. ח

ם 17.11.62 שבוטל ו י ׳ 45 לשנת 1962, ע״ר 1949, עמ׳ 1359 מ ס ק מ ו 31. חת ד ם דנה, ״אנשי ה י ס ה נ א ם 1.7.63, ע״ר 1696, עמ׳ 800. ר ו י ת מ ו נ ק ת בת ט י ס ר ב י נ ו א ן הירדני״, ה ת השלטו פ ו ק ת י בגדה המערבית ב מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ בה ואפריקה, ירושלים, תשל״א - 1971 (לא י ס ן ללימודי א העברית - המכו

. פורסם)

ה הירדנית״, פ ו ק ת ת ב י בגדה המערבי מ ל ס ו מ ד הדתי ה ס מ מ ה 32. א. ליש, ״ מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, חוב׳ 11, חורף 1977, עמ׳ 108-97.

ח א. פ ס נ ק לשפה העברית ב ו ח ם ה ו ה תרג א ׳ 26 לשנת 1966. ר ס ק מ ו 33. ח

י בישראל״, מ ל ס ו מ קף ה ה א. ליש, ״הו א נת ישראל ר קף במדי ו 34. על הו המזרח החדש, ט״ו, 2-1, תשכ״ה-1965, עמ׳ 56-38.

35. הארץ, 7.11.60, 29.1.61, 4,11.62.

, ת והשימוש בחם) ו ש ד ק כסי ה ׳ 3) (שחרור נ ס ם (תיקון מ ק נכסי נפקדי ו 36. ח תשכ״ה-1965.

37. בנבנישתי, מול החומה הסגורה, ירושלים, 1973, עמ׳ 246.

38. סג׳ל ירושלים 558/77/27, סג׳ל יפו 51/74.


לים של וקף ו תו הבה כמו ת ו ח פ ש מ ה למשל, מינוי שני אנשים שונים מ א 39. ר שכימכי בשנת 1971 בסג׳ל ירושלים 580/160/65 ובסג׳ל יפו 4-84/71,ר 1974 בסג׳ל ב מ ט פ ס קף חייר אל-דין אל-נשאשיבי ב כנ״ל לגבי ו

ירושלים 588/180/194 ובסג׳ל יפו 557/74.

40. סג׳ל יפו 452/83, סג׳ל ירושלים 622/47/196.

ד של בית הדיו השרעי ביפו 28/69, 149/69, 263/72, 660/75, ״ ס ה פ א 41. רי ק ס פ י דין של בית הדין השרעי לערעורים 20/72, 42/75 ו ק ס 141/76 ¡ פ דיץ מ־2.4.70, 2.2.71, בג״צ 110/70, פד״י, כ״ד (2), עמ׳ 57 ובג״צ

256/71, פד׳יי, כ״ו (1), עמ׳ 505, בג״צ 14/75.

ם 28.8.67. ו 42. ספר החוקים 491 מי

A. L. Tibawi, The Islamic Pious Foundation in Jerusalem, .43 London, 1978, p. 35.

ב, תהויד אל-קדס, ביירות, 1970, עמ׳ 18-17; עלמי, 44. רוחי אל-ח׳טיי, עמ׳ 47. עמ׳ 36-35; טיבאו

ם 19.5.90. ו זאר אל-דג׳אני מי 45. ראיון עם עו״ד נ

ת חקדושים ו מ ו ק מ ו חדתי ב ו ק - ס ו ט ט ס ם לגבי הפרת ה י מ ל ס ו מ ת ה ו 46. על טענ: יצחק רייטר ווג׳די ג׳בארין, שאלת ה א ם בירושלים ר א ל ס א לר ק ח ן ירושלים ל הסטטוס-קוו במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, מכו

ישראל [בהכנה].


ת הקדושים בארץ-ישראל,״ ו מ ו ק מ 48. ש. ברקוביץ, ״המעמד המשפטי של הטה העברית בירושלים, ירושלים, תשל״ח, עמ׳ ברסי י נ ר, האו קטו עבודת דוא ס מקודש, לדעתי ל כ קף נ ו ס הו כ נ אה ב 473-472¡ ברקוביץ בעמ׳ 470 רו

קף עצמו. ו א הו ל דש א א מקו ו ף ה ק ו ו ס ה כ נ

ם 19.5.90 עם עו״ד נזאר אל-דג׳אני. ו 49. ראיון מי

רח ירושלים ת במז י מ ל ס ו מ ה אצל דוד פרחי, ״המועצה ה א ר ר כי ם התז ו ג ר 50. תת ששת הימים״, המזרח החדש, כ״ח (1-2), מ ח ל ז מ א ביהודה ובשומרון מ ו

תשל״ט/1979, עמ׳ 21-20.

30


. ת י מ ל ס ו מ ד מחברי המועצה ה ח ם 23.5.90 עם א.ע. - א ו 51. ראיון מי

52. גיאן אל-אוקאף אל־אסלאמיה פי אל־דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואת מן.1982-1976

53. שם.

54. פרחי, עמ׳ 15.


פיק שני

ייסוד אוקאף בירושלים

ה א מ ה ה־19 ובעיקר ב א מ ז ה א קף בירידה מ ו ד הו ס ו י נמצא מ מ ל ס ו מ לם ה בכל העוט קף המדבו ו , וניהול הו ם א ל ס א ת ה ו צ ר א ק מ ל ח ף המשפחתי בוטל ב ק ו ו ה-20. הת ם של ההקדשו ר פ ס מ ה ב ד ה ירידה ח ל נה. ככל הידוע ח ם ועבר לידי המדי א ל ו הף חדשים א ק ו וסדו א ט שלא נ ע מ נת ישראל למשל, כ ת ת-20. במדי א מ ם ב החדשית שיובהרו ו ב י ס ה שונת מ נ ו מ ת רח ירושלים ת ם במז ר נה. ב ם המדי ו ז ק א מ

להלן.

וקף ם מהיעדים, שהו י הישן. רבי ת ר ב ח ר ה ד ס צר של ה א תו ו קף ה ו ד הו ס ו מ. כך למשל, מילא י ת בעידן המודרנ י משמעו ר ס ם ח לא בימי הביניים, ח מיה לעצמה כל ת א , שלא ר ת י מ א ל ס א נה ה ת המדי ס י פ ת החלל שהותירה ת קף א ו הות ו ד ס ו ה מ מ י ק ת ה זמה פרטי ו ה. י י סי כלו ת שירותים ציבוריים לאו ק פ ס א ד ב י ק פ תנה מודרנית, ם בשיטת הווקף. במדי י ס כ ת נ ש ד ק ת ה ם באמצעו ת ה ב כ מ ת ציבור ום ומוניציפליים, אין עוד, לכאורה, י י ת כ ל מ ק שירותים מ פ ס ה ל ת ב ו ח רת ב י המכ

קף לצורכי ציבור. ו צורך בו

וקף המשפחתי ם יותר גם לו י ב ו ם ט פי י ת תחל ק פ ס ת מ י דרנ ה המו ר ב ח הה מעמידים בפני ל ם א פי י ת וכיו״ב. תחל ו ת נאמנ ו נ ר ואות, ק ת צו באמצעום י ס כ נ , מבלי שעל ה ם ה י ת ו ר ט ת יותר למימוש מ ו ב ח ות ר י ם אפשרו י ד ס י י מ ה

ם. כסי ס הנ ר ה א ל וקף, העלולות להבי ד הו ס ו ת הידועות של מ יחולו המגבלו

משמעות דתית ופוליטית של פעולות ההקדשה

ה נחשבת ש ד ק ה ת דתית. פעולת ה ט בעל משמעו ק א ם כ א ל ס א ת ב ס פ ת קף נ ת ו ש ד ק הם המקדיש עצמו ובני ש ה ד ק ה ה ים מ הנ ם הנ , גם א חסד ה ו ק ד לעשיית מעשה של צם ד משלושת הדברי ח יסוד וקף, היא א . עשיית מעשה צדקה, כמו י משפחתוו בגמול ת ו ת א כ ז ה זו ת ק ד ת. צ ו ר המו ח א ם ל ד א ת פועלו של ח ם א חי צי המנת ם להקדיש א י מ ל ס ו ה זו משקל משמעותי במוטיבציה של מ נ ו מ א בעולם הבא. ל

וקף. רכושם כו

ם ת ב ר ק וקף, ניתן להניח כי ב ד הו ס ו מ ט של קדושה דתית, שיש ל ב י ה בגלל הף בשיעורים גבוהים יותר מאשר א ק ו וקמו א ם י א ל ס א ם ל ת קדושי ו מ ו ק של מת יותר ב ר ק ם קדוש מ ו ק מ ת ל דו ה, כי תצמי נ ך אמו ו ת ת מ א . ז ם י ר ח ת א ו מ ו ק מ בן חירושלמי, מוג׳יר ו י ר ר חחסטו פ ס . כך למשל, מ ו ל אלוהי ה א ק ד צ ת עושה ה א

32


ם (בירושלים י ס כ , הקדישו נ ם ומושלים (איובים וממלוכים) י לטנ אל-דין, שסוו רותיהם יממנ , כדי שפי ד אל־אקצא מסג ע ו ל ס ת כיפת ה ב ו ט ומחוצה לה) לא לעילוי נשמתם, וכך צ ק א ־ ל ד א ג ס מ ן ב א ר ו ק ה ם מ י ק ו ס ת שיקרא פ שכירת איש ד

1 . א ב יזכו לגמול בעולם ה

ת ו ר ח ת : ה ם הפוליטי ר ו ג ה ת מ ק ת ו נ נה מ נ ס אי א ל ס א קדושתה של ירושלים בה גם יריבות ה ל ו ו ל ת ת, אשר בזמן תחדש מ ו סטי תאי ו נ ת המו ו ת ד בין שלוש הליפה ת על ידי הח׳ ומנטלית של כיפת הסלע על הר הבי נ לאומית. בנייתה תמות חשיבות ט א ת השאיפה להבלי ת א א ט ב אן (705-685), מ עבד אל־מלכ בן מרוה ל ח ר יותר ה ח ו א 2 מ ם. די ליהו ה לנוצרים ו ת ש ו ד ם על רקע ק א ל ס א ירושלים ל3 תעניין . ו ת ז מ ג ק מ ז ח ת שבחי ירושלים, שבאה ל ו ר פ ם ס א ל ס א ח ב ת פ ת ה לים מארץ ישראל. צלאח אל-דין עצמו, אשר ק הצלבנ ו ל י י ס בירושלים גבר אחרף שנועדו א ק ו א ת ציבור ו ו ד ס ו ת מ ים, ייסד ב ת ירושלים מידי חצלבנ כבש אסדת בשנת 1189 ו ף של צלאח אל-דין היו הח׳אנקאה, שנ א ק ו א נם. בין ה למימוז למשיכת : אל-חיאנקאה אל-צלאהיה. היא שימשה כמרכ קראח על שמו נ ום, ארבע בדי ע מעו ק ר ש כלל חמישח שטחי ק ד ק ה ם (צופים). ה י מ ל ס ו ם מ י נ ק י ט ס י מת ב ו ט א יועד ל הו ם ובית־מרחץ, ו י י ע ק ר ק ־ ת ם ת י נ ס ח , שלושה מ ם י ת מ בארויסד צלאח אל-דין הקדש ם לכן, בשנת 1188, י ד ו השיח׳ הצופי שישב בת. קיתא (א־טור שעל הר הזיתים) ר ז ם: טו ת משני הכפרי ו ס נ כ ה ת ה אחר, שכלל א, בנו עלי י ו בכר אל-חכאר ד בן אב מ ח בת שיח׳ צופי, א ואבו דיס, לטות בירושלים ו ש ד ק יסד ה וצאצאיחם.* אין כל פלא ששליט כצלאח אל-דין ית ידע אשר משכו ו ר ו א מ ה נחשבו ל ל בת שיח׳ים צופיים. שיח׳ים א קא לטו ו ו דם י מ ל ס ו ם ובדרך זו ניתן היה למשוך מתיישבים מ ם רבי י ד י ס ם ח ה י ר ח א, אשר ראן ראי קו ח לקו ב צ י ש קבע צלאח אל-דין ק ד ק ה 5 בתנאי ה לירושלים.ת ויתפללו לעילוי נשמתו. השליטים ו רי ו ראן במחז תו יקראו בקו ר מו ח א ל

ו של צלאח אל-דין. ים הלכו בעקבותי י ם והעות׳מאנ י כי הממלו

ם ה ת דת, ש ו ד ס ו ת מוג׳יר אל־דין בירושלים, 65 מ נ ה ה־15 מו א מ ף ה בסום שונים: זאויה, י ג ו ס ם (מדרסה), או בתי פולחן צופיים מ י ר דתי פ בתי סת ו ש ד ק וסדו בירושלים ה ם השוטפת נ ת ק ז ח רבאס, חיאנקאה וכיו״ב, שלצורך אם י מ ו ת ד ו ד ס ו א מציין, שיש עוד מ כים. הו ם וממלו בי ו על ידי שליטים אי

6 א צויין. רבים, ששמם ל

68% . ף א ק ו ה ה־16 היו בירושלים 86 א א מ ה ם בארץ ישראל מ י ס כ נ ר ה ק לפי סת צופיים, לפי ו ד ס ו בת מ ם לטו ת י צ ח מ ת לצורכי ציבור, כ ם היו הקדשו ה מ

: ה א ב ה ה ק ו ל ח ה

33


ח 1: הקדשות לצורכי ציבור בירושלים - המאה ה-716 לו

ן אחר א ר ו י ק א ר ו י מדרסח מבנר! קבר ק פ ו ד צ ס ו מ

(7%)4 (8%) 5 (11%) 7 (27%) 16 (46%) 27

הערות

׳ ח י : זאויה, רבאט, חיאנקאה, תניה, ש ו ל כל י נ פ ו ד צ ס ו ה של מ י ר ו ג י ט ק . ב א

. ו י א צ א צ י ו פ ו צ

: תיבה, מקאם, ולי. ו ל ל כ ר נ ב ה ק נ ב ל מ ה ש י ר ו ג י ט ק ב. ב

ת י ת ב ב ו ט ת ל ו ש ד ק י ה ת ת ש ו ע י פ ו ם מ י ר ח ר א ו ב י ת צ ו ד ס ו ה של מ י ר ו ג י ט ק ג. ב

ת ב ו ט ת ל ח ן (אל-במארסתאן אל-צלאחי), א י ד - ל ח א א ל ו של צ מ ם על ש י ל ו ח. ם י ל ש ו ר ל י ם ש י מ ת ה כ ר ע ת מ ב ו ט ת ל ח א ם ו י מ ו ת י ד ל ס ו מ

ותה אבן שואבת לעולי רגל תרמו תי ם ו א ל ס א ה של ירושלים ב ת ש ו ד קה היו על פי ל ת א ו ש ד ק רח. ה ת עולי רגל ועוברי או ב ו ט ף ל א ק ו דם של א סו י י לקף הוצאו ו , אשר פירות הו ם י ס ו ח ה צופית ובח מעון ל י ל של זאו רוב מכלוברס אהר בי כי אל־ט׳ ן הממלו ט ל ו ס . כך, למשל, הקדיש ה ם ת ל כ א ה ל ם ו נ ו ס כ א לת הכפר ליפתא י צ ח ת מ בתו א אהר שבנה והועיד לטו ת ח׳אן אל-ט׳ בשנת 1264 אם ומזון ח לק בו ל חו ש כי י ד ק ה ה בשטר ה נ ת א ה ז דמשק. הו ו ח מ ם ב י ר ח ם א כפרי ווסד בשנת קף המוגרבי של אבו מדין אל-גות׳, שנ ו 8 גם הו . ו י למגיעים אלגרבים המגיעים לירושלים והיושבים בה, רכיהם של המו ק צו ו פ י ס 1320 נועד לם בשכונת בבתי ל המערבי ו ת ו כ ת ה ב ח ר גרבית ב ה המו י או אשר שוכנו בזה ה־16 נוסדו א מ ' עד ה לה שייכת לווקף. בה ככו ם, שהיתה רו גרבי המוף שנוסדו בארץ ישראל עד שנת א ק ו א ב ה ת בארץ. רו ו ש ד ק ה ה בירושלים 37% מת בארץ ו ש ד ק ה ה ת (בעיקר הבורג׳ית). כחמישית מ י כ ו ל מ מ ה ה פ ו ק ת 1572 היו ב

ם בירושלים. ה , וכרבע מ י סדו בראשית ימי השלטון העות׳מאנ ו ישראל נ

34


לוח 2: אוקאף שנוסדו בירושלים עד 1572 לפי מקופת שלטון

ע סה״נ ו ד אי ובית לא י

583 ה

1187-

פרה-

-492

1099

ת י ב ו י א

648-584 ה

1250-1187

ממלוכית

בחר י ת

793-649 ה

1390-1250

ממלוניו!

! ו י י ג ר ו ב

923-794 ר,

1517-1390

עותימניו!

980-924 ה

1572-1517

תקופה

מחוז מס !% מסי % מסי % מסי % מסי % מסי %

ירושלים 16 19 25 29 12 14 4 5 2 2 27 31 86

144 29 43 2 2 - שאר הארץ 17 12 72 50 9 6 1

כל הארץ 33 14 97 42 21 9 5 2 4 1 70 30 230

ת היו שליטים ואנשי י כ ו ל מ מ ה ה פ ו ק ת ף ה ו ם בירושלים עד ס רוב המקדישי, אשר יתפללו ראי קוראן צבה לקו ש קי ד ק ה ם הועיד בשטר ה ה ק גדול מ ל שררה. ח

לעילוי נשמתם ולהנצחת שמם.

ם למעלה ו י הסג׳ל של בית הדין השרעי בירושלים רשומים כי קס בפנם היא . משמעות הדברי ם י מ ל ס ו , כולל הקדשות של לא מ ף א ק ו ים א מאלפיף א ק ו ית הוקדשו בירושלים בממוצע כארבעה עד חמישה א פה העות׳מאנ שבתקו

חדשים בכל שנה.

ם בעיר י מ ל ס ו מ ם ה ר התושבי פ ס ת לבין מ הקדשו ר ה פ ס ס בין מ ח י קת ה בדיה כי א ר ת מ ו ר ח ואה לערים עות׳מאניות גדולות א ית בהשו ה העות׳מאנ פ ו ק ת בר, , קהי ל ו ב ת לנפש מאשר בערים כמו אסטנ ה יותר הקדשו ב ר וסדו ה בירושלים נ

" רסה. בו חלב ו

וקף בעיר זו יהיה ם הביאו לכך שהו א ל ס א קדושתה של ירושלים ומעמדה בא במעמד של הקדש. ן שלה הו י ע ק ר ק מ ה , באופן שחלק גדול מ י ד מרכז ס ו מה וקף ת הי ת רבו וקף, ורכושן של משפחו ו מפירות הו ת הציבור מומנ ו ד ס ו מ

. ם ה י ת ו ב שייסדו א

רם ו קף בירושלים גם הג ו וסף למימד הדתי-פוליטי של הו בעת החדשה נמי בארץ ק הלאו ב א מ ת ה ת, שאפיין• א ק על הקרקעו ב א מ הפוליטי־לאומי. הת, הביא י נ ועה הציונית לבין התנועה הערבית הפלסטי ישראל בין התנ


ע ק ר ת ק רו ר בפני מכי כ ס וקף כ ת להשתמש בו י נ ת תפלסטי ו ג תי נה של המנ ו סי לנ ליהודים.

י תפירות של ת העליונה בכספ י מ ל ס ו מ ט השתמשה המועצה ה ד נ מ ת ה פ ו ק ת בע בבעלות ק ר ת. בעיקר נרכשו שטחי ק יהולה כדי לרכוש קרקעו ף שהיו בנ א ק ו א הם, שנקטה המועצה ד האמצעי ח " א . ת מכירתן ל א כ ס תפת (משאע) כדי ל משוי לווקף, שהרי נכסי ת רכושו הקרקע ה לציבור להפוך א פ ט ה ה , הי ת י מ ל ס ו מ ה, . בדרך זו ניתן, כך סברו י רה, ודאי ללא אישור הקאד ם במכי י ר ו ס קף א וק הלכה ס י ארגן פ נ י ן אל-חוסי ת ליחודים. חאג׳ אמי ו ע ק ר ק ת ה ר י כ ת מ לעצור אתר לאפשר א לממשלה בין תי ר ם, אשר ק י נ ת (עלמא) פלסטי (פתוא) של אנשי ד

ת ו ע ק ר ק ק ה ו ם שעל פי השריעה ועל פי ח ו ש ע מירי לווקף, מ ק ר כת ק הפיוקף, (משום שתבעלות ע מירי כו ק ר ה להקדיש ק א ניתן הי י ל העות׳מאנע ציבורי ס מ ה ב ח ת ת פ י מ ל ס ו מ ה בידי המדינה). המועצה ה ת י לאית שלת ת הערטיה ת י אה זו ת ת רכושו לווקף. לקרי א לציבור להפוך א ו ר ק ה ל ת י שתכליתו ת

ת בלבד." ט ע ו תיענות מ

ת ו מ ו ק ן ליד מ ק לידי ביטוי ברכישת מקרקעי ב א מ א ה גם בירושלים בם י ד א ק ת שכונות ערביות. כך, למשל, פיטרו ה בו בסבי ם ו א ל ס א ם ל קדושית ת, מנתלי תקדשו רי ה של הממ״ע) בירושלים המנדטו ע י ב ת (כתוצאה מת קף ליד הר ציון או שהזניחו א דים נכסי ו ם שהשכירו ליהו ם, משו י משפחתיח המועצה ק ס " כן ע ות על גבול בקעת הערבית. ף בשכונת תלפי ק ו ו ת ת ו ע ק ר קקף של ו בת תו ת לטו רבת הר תבי קף משפחתי בקי י ו ת ברכישת מבנ י מ ל ס ו מ חח ובגלל ל ם א כסי ת על נ י ז כ ר ח שליטה מ ת כדי לחבטי א ם אל־שריף." ז ר ח - ל אח עליתם רופף, עלולים לחגיע לידיים לא קו קף משפחתי שהפי חחשש שנכסי ו

רצויות.

ת קדושים ו מ ו ק מ ך ל ו מ ס ם ב י ס כ ק על נ ב א מ ת ה ר ג ס מ ת ב ו י ז ת המרכ ו י ג ת הסו ח אח שייכת ת י ל חמערבי, אשר ת ת ו כ ת ה ב ח ב פרשת ר י ב ך ס ו ס כ ס ה ה ת י בירושלים הקף ת בהי מו ק זה למתו ב א ח מ ת פ ת ט ת ד נ מ ת ה פ ו ק ת ו מדין. ב גרבי - אב קף תמו ו לו

. ארצי

ו על , שאסר ם י מ ל ס ו ת בין יהודים לבין מ ו י ר ק ו ונשנו ת ר משנת 1922 חזת אלת אירעו על רקע ו י ר ק ל המערבי. ת ת ו כ ת ת ב ח ר ת ל ו א ס א כ ם לתבי די הו היות ה מפרשנ א צ ו ת ת בארץ ישראל, ותן תתרחשו כ ו מי ועות לאו ק בין שתי תנ ב א מ תום ת בערב י ח א : ח ת ו י ר ק ת תעות׳מאנית. שתי ת פ ו ק ת ה ו מ ו ק - ס ו ט ט ס שונה של הת ו י ר ק ת תרפ״ט. ת רעו ב 1929, הביאו למאו א רים 1928 והשניה בתשעה ב פו הכידים תיא לתשתלט על הר ם שכוונת היהו י מ ל ס ו מ ע החשש של ה ק ח פרצו על ר ל אן ונתו של חאג׳ אמי ת בית המקדש, ועל רקע כו ולתקים עליו א לו . ת כו הבים ו ד ר ק ם בירושלים ל ת הקדושי ו מ ו ק מ ת בעיית ה ך א י להפו נ י סי אל-חות תרפ״ט, חמליצח על כינון רעו ת מאו ה א ק ד ." ועדת שאו, אשר ב פוליטי

36


ת בריטניה צ ל מ . לפי ה ך בכותל המערבי ו ס כ ס קת ה ועדה בינלאומית לבדיה ועדת נ מ ם ב-14 בינואר 1930, שבריטנית ת י מ ו א ל ר ת ב טה מועצת ח החלינים לא רכבה משלושה נתי תת ועדת חקירה, שהו נ ר. בריטניח מי רה כאמו חקיף של ק ו ו ת בל ת קי י ת ו נ ק ס בריטיים. הוועדה הגיעה לארץ ביוני 1930, מק זה ו ח ה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (הכותל המערבי) 1931." ב ק י ק חה ב ח ר , על ה ל חמערבי ת ו כ כות הבעלות חייחודית על ה ם ז י מ ל ס ו מ נקבע, כי לל ת ו כ ל ה ת לחופש גישה א כו גרבים. ליתודים ניתנה ז שלפניו ועל שכונת המוא ם להבי די הו ר על הי ס א . נ ם י מ ל ס ו מ ולתפילה ברחבה שלפניו ללא הפרעה מצד הד לנרות, אגן ח זרים שונים (פרט לעמוד א לה ואבי תל תשמישי תפי אל הכות ספרי ח נ ח ן קודש ועמוד ל , שני שולחנות, ארו , כיור אחד רחצח אחדר ס א ם נ י מ ל ס ו מ ע בשופר ליד הכותל. על ה ר עליהם לתקו ס א תפילה). כן ני פולחן הד׳כר ס כ ת ולערוך ט מו י י ו תל בשעות מס ת חכו ב ח ת דרך ר ו מ ה להעביר בה בשעת ב ח ר ך ל ו מ ת אללה), ס ת שמו ל ובקצב א ם בקו רי כי (פולחן צופי שבו מזר שכזה ת ובתו י ר ו ט ס י ה ה ב צ א מ תל הו ם. נקבע, כי הכו די התפילה של היהות י מ ל ס ו מ ו לממשלת המנדט, בכפוף להתייעצות עם המועצה ה ת ק ז ח ה א ר ו ס מות פוליטיות ו תפגנ אסר ות של ארץ-ישראל. כמו כן נ העליונת ומועצת הרבנ

ת הכותל. ב ח ר יים ב נ נאומים מדי ו

י ו העות׳מאנ ו ק ־ ס ו ט ט ס קביעה זו של ועדת הכותל נתנה למעשה גושפנקא לז (מג׳לס אדאוה) ו ח מ ת מועצת ה ט ל ח ה ב הרשמי, שנקבע בפרמאן ב-1840 ות הנ״ל ו ט ל ח ה ת ה מ־1911, ולא לפרשנות היהודית. פרשנות זו גרסת, כי למרום שהיהודים השיגו בעזרת ר עד 1922, משו ח ו א ו ק - ס ו ט ט נוצר בפועל סל ה לתתפל מ כ ס ן ה י ואצל מנהלי הקדש אבו מדי מ ו ק מ שתדלנות אצל המושל ה

ם ללא הפרעה." כ ר ד ל כ ת ו כ ברחבת ה

ע ר לתקו ו ס י א תל למעט ח ת ועדת הכו ו נ ק ס ם השלימו עם מ די הו רוב הין מת חאג׳ אמי ז , שנערך בשנת 1931 בירושלים בי י מ א ל ס א ס ח ר ג נ ו ק בשופר. חק ו ח ת ה ל ח ז ה א ה. מ תי ו י ת הוועדה וערער על סמכו ו נ ק ס ת מ ת א ח אל־חוסייני, ד, שלא ם י מ ל ס ו מ ת הדדיות מצד יחודים ו ט היו תפרו ד נ מ ת ה פ ו ק ם ת ו י ס ועד ל

" . ק ם שהוטלו עליהם בחו י ר ו ס י השלימו עם א

ת עוצמת הרגישות הפוליטית של ירושלים תל המערבי ממחישת א ו פרשת תכם בירושלים בפרט. מי י י קף מסו כסי ו בכלל ושל בעיית נ

ק זמן ר פ ם ל י י ת ס רח ירושלים לשליטת ירדן ה בשנת 1948, משעברה מזת על י מ ל ס ו ם בירושלים. שליטה מ כסי נ ן ו מי על מקרקעי ק הלאו ב א מ ם ה י י ו מסב שאלת ירושלים. כיפת הסלע ח הדתי ותפוליטי סבי ת מ ת ה ת א ת י ח פ ת ח הר תביה ירוד עד למפעל השיפוצים ק ו ז ח ת במצב ת ו ד ח א עמדו שנים א צ ק א - ל ומסגד א

חגדול שנערך באמצע שנות השישים.

37


ק 16 ח ר וסדו ב ח ירושלים נ ר ז מ ן ירדן ב , במשך עשרים שנות שלטו ם נ מ א ום. י ת משפחתי ו ש ד ק ם ה ל ו , כ ף א ק ו א

לוח 3: ייסוד הקדשות בתקופת שלטון ירדן

מסי תאריך טס המקויט ונסים חלקיות מיקום

׳ עא חאפט' סונדח בית קסן, 3 קומות 1/2 רובע יהודי ו ה 1 66 7.3 ז

ז וטעו טכס ו י י ג ) 1/2+1 ואו ו ו ן בית וחצי (38 ח י ו ב א 2 58 8.1 חאג' עא מחסן חסין חסין ע

ים 1/2 טעו טנם ו 3 59 4.6 ״ ביח 24 חו 4 62 11.6 ״ בית 3 קומות טלם י•

ם טלם ״ י ו ו , + 3 ח ו אל-הדא עא קאוו עתימאן גוטה 1.3 ו 5 63 16.4 נ ו

ם טלם יווטלים י ו ו נ 4 דירות. 12 ח י ו ו - ל ו עא קאדו א א ו 6 63 9.7 פ

' + 2 בתים טלם יווטלים ל יוסף אל-מניו 1.1 ו ז ו 7 63 30.7 פ

8 63 22.8 צבחי עלי יוסף אל-חלאק בית (12) חנות (8) טלם אל-זהוא

9 63 27.8 מצטפא קאסם מצטפא אל-תוחי

ן י ו - ל , 10 חנות טלם והי צלאח א ם י ו ו ו-3 אחיו 52 ח

ים טלם יווטלים ו 10 63 17.9 יעקוב מצטפא אל-חלואני בית 11 חו

י ו ו נ - ל 11 63 2.10 עא וחמן מחמו עתימאן א

ז ו י ם טלם ואדי ג י ו ו ואטתו חנות ו-9 ח

12 64 5.2 חאג' מחמו חסן אל-זעבי אל-חילילי בית 12 חדרים טלם יווטלים

ו טכם ו . 4 חנות טלם ד ' ו ח 4 ח ו י 13 64 27.5 מחמו עא חלים אמין אל-טעאו ו

ם טלם בונת ׳טואל י ו ו צן ביח 7 ח 14 65 22.2 אחמד חסן ואגב מו

, ו ו 15 65 27.10 חאג' כאמל סלימאן בוכאח מלוין 30 ח

ו-3 אחיו חנות (12) טלם באב אל-סאהרה

ו מחמד חסין עאבדין בית 2 קומות טלם ירושלים י 16 63 18.9 חאג' ע

, חיו 15 בתי מגורים ח פ ו ק ה ת ת ו א , שהוקדשו בירושלים ב ם י ס כ נ ך כל ה סיות ו־4 מגרשי ו ם, 34 חנ ם יחד כ-235 חדרי ה ב ד (מלון ריץ) ו ח ן א בית מלו ו

בנייה.

רחי של תעיר ק המז ל ח י העיר ב-1967 והעברת השליטה ב ק ל ד שני ח חו איה של ד מ ע ק הדתי-פוליטי על מ ב א מ ת ה ת לידי ישראל, חידשו א הבי בהר- ווקף, שהורגשה במשך עשרים שנות ד הו ס ו ו של מ ד ו ק פ ת ר ירידה ב ח א ירושלים. לקף למעמדו ו ת הו ירו א ת חדשות, שהחז בו סי ן הירדני בעיר, נוצרו נ השלטו

ת בירושלים. י מ ל ס ו מ ת ת י סי ו כל י האו י וחשוב בחי ז ד מרכ ס ו מ כ

ת בעיני ו נ י ס ה לו ח נ ק קף לא ה ס ו כ נ ס בירושלים כ כ ו של נ , מעמד ר ו מ א כמי חשוב. כך ס לאו ר ט נ י ם לישראל היה א ר 1967, א ח א ן הישראלי ל השלטוו מדין, קף אב ו , שתיתת שייכת לו ל תמערבי ת ו כ ת ת ב ח ית ר י ג ר בסו ר ב ת ה

38


ת ו ר ט מ ם, שהופקעו ל קף רבי ובסוגיית הרובע היהודי, אשר היו בו נכסי ום של י י ת ד ב בעניינים ה ר ע ת ת ל ת נמנע הממשל הישראלי מ א ידועות. יחד עם זד צ ות אלה, נשמר במעמדו ללא פגיעה מ י ג וקף, למעט סו , ורכוש הו ם י מ ל ס ו מ ה

ישראל.

ת ה המוניציפלי של ירושלים ולעבות א מ ו ח ת ת ב א ח לחרחי ת י ת ישראל ת מ ג מפקעו גרפי בעיר. הו ן תדמו ה כדי לשמור על היתרו דית ב ה היהו י סי כלו האוות ת וקף), כדי לבנ ו ע ק ר רחי בשטח שיפוט תעיר (לא ק ק המז ל ח ת ב ו ע ק ר קל ת ו כ ת ה ב ח ר ם ליתודים ולערבים. פעולות ישראל ב רי ו עליהן שכונות מגו אף דים (שחלקם השתכנ ם הרובע היהודי ויישובו על ידי יהו קו המערבי, שית בעיר במצב של י מ ל ס ו מ ה ה י סי ו כל ת האו , העמידו א ( ברובע המוסלמים די הו ם, אשר איפשר לי ת הקדושי ו מ ו ק מ ק השמירה על ה ו . ח ת ד מ ת נות מ נ התגות ו צ ו ב , ופעילותן של ק ימות) י ת (במגבלות מסו ר הבי ה חופש גישה ותפילה באו לחידוש ת היהודית בהר תבית, הבי כחו ו יות לתגברת חנ נ יהודיות קיצו

" ת. ו - הר הבי מי בירושלים, ובמרכז ק הדתי והלאו ב א מ ה

רה הערבית י ת ההג ברו א להתג א אף הו ק הדמוגרפי בירושלים הבי ב א מ הי מ ל ס ו מ ק ה ב א מ ת ה ה יכול לשרת א ק ד ד צ ס ו מ קף כ ו ה הו לירושלים. במצב ז

ם: ר דרכי פ ס מ ב

י של העיר. מ א ל ס א ת הצביון ה ת א ק ז ח קף מ ו ו ם בירושלים כ י ס כ ת נ ש ד ק א. ת

ת פעילותם. א ם ו ת ו ת א ק ז ח ם מ י י מ ל ס ו ת מ ת ד ו ד ס ו ת מ ב ו ט ם ל י ס כ ת נ ש ד ק ב. ת

וחה רו ת ובשירותי חינוך ו ו ד ס ו מ ה ב כ י מ ת ה או ל מ ק ה ף ל א ק ו ג. הקדשת אל ת א י מ ל ס ו ת עמידתה ומעודדת הגירה מ ת א ק ז ח ת מ י מ ל ס ו מ ה ה י סי כלו לאו

העיר.

סדו ו ף 1990), נ ו בעשרים ושלוש שנות שלטון ישראל (יוני 1967 עד סה הירדנית!), פ ו ק ת ם (לעומת 16 בלבד ב קף חדשי ת ו ו ש ד ק בירושלים 90 הת ו ש ד ק ם ה ם (29%) ה ה ם בשנה בממוצע. 25 מ ת חדשי ו ש ד ק דהיינו ארבעה הית ה הירדנ פ ו ק ת ב ב בעובדה ש ש ח ת ה ד ב לצורכי ציבור, וזהו שיעור גבוה מאות ו ש ד ק ה ם גם העלייה בשיעור ה ר ד לצורכי ציבור. ב ח קף א לא חוקדש אפילו ו

י 1967 מרשימה ביותר. ר ח וסדו א ים שנ חמשפחתי

39


לוח 4: ״סוד אוקאף גירושליט בשנ>ם 1990-1967

מס׳ תארין שם המקדיש סוג ההקדש גנסים חלק>ות מיקומ 1 8.11.71 חאג׳ אסחאק ב מחמד אל-תכרורי משפחתי שני בתים 9 חדרים שלם ואדי ג׳וז 2 24.6.70 זליח׳א ופאטמה בנות עלי אל-קטב משפחתי בית 9 חדרים + עצים שלם ירושלים

3 12.6.68 ג׳מיל אחמד חסן נאצר ואשתו משפחתי 3 דונם + 2 בתים 12 חדרים שלם שיח׳ ג׳ראח 4 3.7.68 פרידה ב שיח׳ עבדאללה עא לטיף אל-רמלאוי ציבורי לבית יתומים בית 3 חדרים שלם ראס עמוד

5 15.4.69 יורשי סאלם צאלח אבו גית(גישי) ציבורי לנבי עזיר בית 2 חדרים זע״ז שלם עיזריה 6 20.10.68 עא פתאח חאג׳ דאוד אסעד בדריה משפחתי 3 בתים 33 תדרים 1/2 + 1/4 ואדי ג׳וז

7 2.7.68 חאג׳ ח׳ליל ב מחמוד ב מוסא אל-דבאג משפחתי 2 בתים *1 חדרים 2/3 + 1 אל-סעדיה 8 16.5.71 מחמוד ב מחמד אבו עביד משפחתי בית .19 חדרים ומוסך שלם שער שכם 9 31.3.71 חאג׳ עלי ב מחמד ב חאג׳ עלי אל-שאמי משפחתי בית 30 חדרים ומוסך שלם ואדי ג׳וז 10 10.3.71 מוסא ב עבדאללה ב מחמד ג׳ודה משפחתי בית 6 חדרים ו-3 חנויות שלם ואדי ג׳וז

11 19.7.70 עא ראוף ג׳לאל אל-דין עא רזאק אל-עלמי משפחתי בית 12 חדרים ומוסך 2/7 אל-סאהרה 12 19.5.70 שיח׳ חיליל בדר...שיח׳ אחמד אל-דאואדי משפחתי 2 בתים 13 חדרים ועצים שלם אל-שיאח׳ 13 3.8.71 מחמד ב יעקוב חברמאן ציבורי לחרם אל־שריף חלק קטן ב-2 בתים 1/12 באב חטה 14 1.9.71 ערפאן ב מצטפא חסיני אבו אל-סעוד משפחתי בית 8 חדרים שלם ירושלים

15 4.10.71 חאג׳ אסחאק ב סלימאן עא רחמן אבו ח׳דיר משפחתי 2.5 בתים 46 חדרים 1/2 + 2! שעפאט 16 6.12.71 חאגיה נעימה בת מוסא עא והאב נסיבה ציבורי לביח׳׳ח אל-מקאצד בית 22 חדרים ו-3 חנויות שלם שעפאט

17 6.3.72 חאג׳ וראד ב עלי ברכאת ציבורי למסגד אל-ראם בית 3 חדרים שלם אל-ראם 18 25.12.73 חאג׳ה פאטמה ב מחמד ב עא ראוף עבדה משפחתי בית 3 חדרים שלם אל-סאהרה

19 22.11.74 שיח׳ אסעד אל-אמאם אל-חסיני ציבורי לספריה 1,040 ספרי ספרייתו שלם הר הבית 20 14.4.74 חאג׳ אסחאק ב חאג׳ יאסין ציאם משפחתי דונם + 2 בתים 6 חדרים שלם אל-ת׳ורי

21 17.7.74 מהא בת סעיד אל-חסיני אשת עא רחים נסיבה משפחתי 4 חדרים שקנתה מאמה שלם אל-סאהרה 22 25.6.75 חאג׳ עא ג׳באר ב עבדאללה פראח משפחתי 2 דונם + בית 8 חדרים שלם אל-ראם

23 14.4.76 חאג׳ רשיד ב יוסף ב רשיד חמודה משפחתי בית 22 חדרים 1/2 שיח׳ ג׳ראח 24 3.6.76 מחמד ב עאטף עא אל-קאדר אל־דויכ משפחתי בית 20 חדרים שלם ואדי ג׳וז

25 14.10.76 היפא בת סעיד אבראהים בחיית אל-חסיני משפחתי בית 4 חדרים שלם אל-סאהרה 26 14.10.76 רקיה סעיד אבראהים בחיית אל-חסיני משפחתי בית 4 חדרים שלם אל-סאהרה

27 21.11.76 ערב ב עראבי אל-רשק משפחתי בית 9 חדרים שלם באב חטה 28 3.2.77 חאג׳ חסין ב חסן מצטפא נג׳ם משפחתי בית 22 חדרים ו-2 חנויות שלם ואדי ג׳וז 29 2.4.77 חאג׳ה דולת אל-חאג׳ דיב מניר משפחתי בית 13 חדרים שלם שער שכם

30 7.5.77 עא עט׳ים ב מחמד ב מחמד אבו הרואן משפחתי 2.2 דונם + 6 חדרים + חנות שלם סלואן

0 ־*ז


מס׳ תאריך שם המקדיש סוג המקדש נצסים חלקיות מיקום 31 23.6.77 הדא בת עאטף אל-בדירי אשת פידי עלמי ציבורי לבי״ח אל-מקאצד 4 דונם + בית 3 חדרים + חנות שלם קלנדיה 32 28.6.77 עבד ב דאוד אל עכארי משפחתי בית 6 חדרים שלם אל-טור

33 10.1.78 צאיב ב עא רחמן מצטפא אל־נשאשיבי משפחתי 2 בתים ע חדרים שלם אל-סאהרה 34 28.2.78 סלוא בת עא כריס אבו מנשאר אל-חרבאוי ציבורי לבית היתומים בית 6 חדרים 2 חנויות 1/2 סלואן

35 22.10.78 עא מעטי ב מחמד ב עא מעטי אל-קטב משפחתי בית 20 חדרים שלם בית חנינא 36 24.10.78 מליח ב עא חלאק יוסף מכאוי ״אל-ח׳ארוף״ משפחתי בית 17 חדרים 9/24 ואדי נ׳וז

37 4.12.78 נהאד ב עליאן עא עזיז אבו גרביה ציבורי למכללת אבראהמיה 4.7 דונם שלם אל-טור 38 20.2.79 מוסא ב פיד ב מוסא אל-עלמי ציבורי לדאר אל-טפל 18 דונם שלם שיח׳ ג׳ראח 39 28.2.79 חסן ג׳מאל מחמד צאלח אל-חסיני ואחיו(2+2) משפחתי 71 דונם + בית 8 חדרים שלם בית צפאפא 40 6.3.79 אנור עא חי עא פתאח אל-ח׳טיב והנד חסיני ציבורי לדאר אל-טפל 88 דונם + 4 בתים גדולים שלם שיח׳ ג׳ראח 41 9.4.79 ופיה בת שריף סלים אל-חסיני ציבורי לדאר אל-טפל 821 מ״ר ליד דאר אל-טפל שלם שיח׳ ג׳ראח

42 17.3.79 מוסא סלימאן נעמאן אל-בשיתי משפחתי בית 9 חדרים שלם שעפאט 43 9.5.79 עודה ב דרויש אל-מלאעבי משפחתי בית 10 חדרים שלם ענאתא

44 23.5.79 עא רחים מצטפא פח׳ר רשיד אל-בלביסי משפחתי 2 בתים 21 חדרים שלם ואדי ג׳וז וסלואן 45 3.7.79 מצטפא ב חסן מצטפא נג׳ם משפחתי 145 מ׳׳ר + 11 חדרים 2/28 ואדי ג׳וז

46 29.8.79 מצטפא עבדאללה אל-צוצ אל-קואסמה משפחתי 3 בתים 24 חדרים שלם בית חנינא 47 13.5.80 דיב מחמד מצלח אל־ימן משפחתי בית 7 חדרים וחנות שלם עין אצילה 48 7.12.80 דאוד סלים ח׳אלד סעיד משפחתי בית 5 חדרים וחנות שלם באב חטה

49 9.12.80 שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי משפחתי 2 בתים 36 חדרים + 4 חנויות 1/3 + 1 אל-סאהרה 50 25.1.81 אסחאק ופאטמה עארף מחי אל-דין אל־ח׳טיב ציבורי לחרם אל-שריף בית 6 חדרים + 2 חנויות 3/5 שיח׳ ג׳ראח

17̂ חאג׳ תופיק חסן אסעד אבו זהרה משפחתי 2 בתים 18 חדרים + 8 חנויות שלם שעפאט 3.82 51 52 7,7.82 אנור נסיבה ונזהת יעקוב אל-גצין ציבורי לג׳יל אל-אמל 3 דונם שלד 620 מ׳׳ר שלם אל-עיזריה 53 8.12.82 זליח׳א אסחאק עא קאדר אל-שהאבי ציבורי לאתחאז־ אל-נסאא מבנה ציבורי גדול שלם אל-סאהרה 54 16.5.83 מחמד נאצר אל-דין פואד מחי אל-דין אל-נשאשיבי ציבורי לדאר אל-טפל בית 11 חדרים 1.1 דונם שלם שיח׳ ג׳ראח

55 1.6.83 חאג׳ עא חאפט׳ ב מחמד עא חאפט׳ אל-תמימי משפחתי בית 5 חדרים שלם באב חטה 56 4.7.83 אוצתין אבראהים אבו דהים ציבורי למכללה אסלאמית 2.4 דונם לבנייה שלם ג׳בל מכבר 57 20.11.83 מחמד פריד מחמד דעאן אל-עג׳לוני ציבורי למבקשי ידע 67 כתבי יד במרכז אל-תראת׳ שלם אל-אקצא

58 26.11.83 עבדאללה מוסא אבו סביתאן משפחתי בית 28 חדרים שלם אל-טור 59 9.1.84 עיאד מחמד אחמד אבו סרחאן ציבורי למסגד קומת קרקע שלם ג׳בל מכבר 60 29.3.84 ג׳מיל עלי אחמד עלאן ואח׳ ב״כ ו. חינוך ציבורי לבי׳׳ס בנים 4 דונם שלם ג׳בל מכברת אל-ארנאוט משפחתי 6 חנויות + 4 דירות 13 חדרים שלם באב חטה מ ח 61 6.12.84 חאג׳ מחמוד מחמד מ

ם מצטפא אל-תרהי משפחתי בית 10 חדרים שלם שעפאט ס א 62 19.12.84 שכיב ק


מס׳ תאריך שם המקדיש סוג ההקדש נכסים חלקיות מיקום 63 1.85.¿ שיח׳ ראשד מסעוד עא והאב משפחתי בית 8 חדרים 1/2 בית חנינא 64 17.2.85 בהיה האשם מחמוד נג׳ם ואחותה נג׳יה משפחתי בית 4 קומות 24/40 אל-סעדיה

65 24.2.85 ג׳מיל עלי אחמד עלאן ב׳׳כ ו. חינוך ציבורי לבי״ס לבנות 5 דונם שלם סואחרה מערב 66 24.3.85 חאג׳ מוסא סעיד אל-ע׳אלי ציבורי למסגד מסגד(כולל לנשים) שלם אל-ראם

67 25.4.85 חאג׳ אחמד אבראהים אל-שיח׳ משפחתי דונם וקומה שניה שלם אל-ת׳ורי 68 7.8.85 הנ״ל משפחתי קומה ראשונה שלם אל-ת׳ורי 69 14.10.85 אחמד סלים צאלח עאשור משפחתי בית 15 חדרים שלם ואדי ג׳וז

70 27.10.85 כותר שכרי אל-שריף אשת סלים אל-שריף ציבורי ליתומים מניות ב-1,000 דינר שלם חברת ״גת׳׳ 71 22.3.86 עבדאללה עבדאללה אל-צוץ ו-4 אחיו ציבורי לאגודת הקשישים בית 18 חדרים שלם סלואן

72 2.8.86 נג׳מה בת מוסא ציאם משפחתי בית 4 חדרים שלם עיסאויה 73 15.7.86 שיח׳ עלי מחמוד אל-טזיז ב״כ לשכת המסחר ציבורי ללשכת המסחר 293 מ״ר לבנייה שלם אל-סאהרהת אל-ח׳אלדי ציבורי לעניים בית 4 חדרים שלם ליד הכותל א 74 24.8.86 ד״ר דאוד מחמד ד

75 14.5,87 מוסא עארף תופיק זעתרה משפחתי בית 10 חדרים שלם אל-ראם 76 4.6.87 עארף סלימאן מוסא אל-באסטי משפחתי בית 15 חדרים שלם אל-ראםה משפחתי חצי דונם שלם ואדי ג׳וז ת מ 77 27.3.88 אמינה ח׳ליל עלי ח

78 29.6.88 חסב צאלח עבד אל-רחמן אל-עבאסי משפחתי בית 4 חדרים שלם סלואן 79 6.9.88 יורשי אסחאק מחמד אל-מוסוס משפחתי בית 5 חדרים ו-2 חנויות שלם סעדיה 80 6.10.88 מחמד חסן חסין ג׳עפר משפחתי בית 4 חדרים שלם סעדיה

81 16.10.88 פוזי יוסף אל-מניר משפחתי בית 6 חנויות, 2 דירות שלם ואדי ג׳וז 82 21.10.88 מוסא מחמוד מוסא אל-ח׳אלץ משפחתי דירה וחנות שלם סלסלה

ת מ ם הקמת מוסד חינוכי אסלאמי קרקע ומבנה חלק ראס ע ס א 83 7.8.89 יורשי מחמד עלי ק 84 11.9.89 עמראן יעקוב מצטפא אל-חלואני משפחתי בית שלם ואדי ג׳וז

85 14.12.89 עלי אסד עבד אל-לטיף פריתח׳ משפחתי מבנה ציבורי גדול שלם שיח ג׳ראח 86 1.1.90 אחמד מחמד אבו אל-הוא משפחתי בית שלם אל־טור

87 18.6.90 יסרא מחמד חסין אבו אל-הוא משפחתי בית שלם ירושלים

נרשמו בבית הדין השועי ביפו בלגד:

ת דעמס משפחתי בית 5 דירות שלם בית חנינא מ ח 88 6.2.84 אחמד מ 89 22.1.72 אסחאק זכריא אסחאק זכריא משפחתי בית 7 חדרים שלם ואדי ג׳וז 90 6.10.85 עבד אל-מטלב עבד אל-סלאם אבו רמילה משפחתי בית שלם ירושלים


ת ירדן, פ ו ק ת ת ישראל, גדול פי ארבעת מאשר ב פ ו ק ת ף ב א ק ו ת א ש ד ק שיעור הוצאת דופן על פעה י ה העשרים. זוהי תו א מ והוא הגבוה ביותר בירושלים בת ו ת הטבעי ו ב י ס ת ה ח מן החדש. א ת חז נת א י , המאפי קאף ת או ש ד ק ה רקע הירידה בת של י מ ל ס ו מ תה ה י סי ו כל ך שאו כ ת מ א ר נ ף נובעת ככל ת א ק ו יסוד א לעלייה בית ישראל הוכפלה במשך עשרים שנה מ-67,000 נפש ב-1967 פ ו ק ת ירושלים בר י ב ס ה איננו מ י סי ו כל ם הגידול באו ל ו לכ-145,000 נפש בשנת 1991. אדם של סו י י ת ב תי ף חדשים. העלייה תמשמעו א ק ו יסוד א יה לי ת הנטי לכשעצמו את ו מ ד ו ת ק ו פ ו ק ת ס ל ח י תי ב ת ציבוריים, שגם שיעורם עלה באופן משמעו ו ש ד ק תת היו לצורכי ציבור), ו ש ד ק ה ה ק 10% מ דט ר פת המנ ת (בתקו כחי ו ה הנ א מ ב

פעה (ראה להלן). ק מתתו ל ר ח י ב ס ה יכולה ל

ם עי י נה ממנ ם נובע בראש ובראשו י ף משפחתי א ק ו דם של א סו י הגידול בים ל ו 2 א 0 . { ת שמו ח צ נ ה ים (רצונו של המקדיש ב גי ם ופסיכולו י ם, דתי י חברתיו של הציבור נ ם בשל בטחו י ף משפחתי א ק ו ם של א ר פ ס ה תישראלית גדל מ פ ו ק ת בה תו בעיני השלטון הישראלי. ציבור ז ו נ בחסי קף ו ו ד חו ס ו מ י בעיר ב מ ל ס ו מ הל המערבי והרובע היהודי כפעולה חד-פעמית ת ו כ ת ת ב ח ת ר ע ק פ ת פרשת ת אה א רות ישראל, שבה אין פ ו ק ת ן במערכת בתי הדין השרעיים גבר ב חריגה. האמו

השלטון הישראלי מתערב בשיקוליהם.

ת א כ ר ל ב מ א א השתנו. כך, למשל, הקדיש חאג׳ כ קף המשפחתי ל ו ת הו ו ר ט מם שחשש שילדיו ו ש ן ריץ שהיה בבעלותו (ובבעלות שלושת אחיו), מ ת מלו אי תדתי בעיר מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ת בכיר ב " איש ד . ף ס כ ת ת ימכרותו ויבזבזו את ירדן, לעומת העלייה פ ו ק ת ם ב י ף משפחתי א ק ו ת א ש ד ק ה ת הירידה ב ר א י ב ס מ, ״הכיבוש ם. לפי דבריו י ת חדשים אחרי 1967, בגורמים חברתי בייסוד הקדשות הליכוד מ ה הערבית בעיר. ר י סי כלו ות באו די סו ת י ו ר ו מ הישראלי חולל תר (חילוקיה) ס ו מ ת ה מ , ר תם ם למשמע אבי י ר ם ס נ המשפחתי ירדה, בנים אי. אנשים ם ד א ה שהעתיד צופן ל ת מפני מ י ת י מ ה א ד ר ת יש ח א ירדה, ולעומת זה ק ד ת רכושם, הן כדי לעשות מעשה צ ם יותר נטייה להקדיש א במצב זה מגליורשיהם הם או מי לדי ת והן כדי למנוע מי י ת ד ה ה נ ו מ א ה לגמול על פי ה י הראו, ו רתו ולאובדנו״. לדברי , למכי ו ז א לפיצול הרכוש, לבזבו בכוח להביוח. יש ת חופשית, איננו רו י ח ר ז ואה א וקף, כמו צו תשימוש בתחליפי הו

" ת. רחי ואה אז ם צו רכי בודדים בלבד העו

מוסדות מודרניים חלופיים לווקף

א ל מ ה ל ד היחיד שיכול הי ס ו מ קף ה ו ית היה הו ה חעות׳מאנ פ ו ק ת ף ה ו עד סת ד ת שירותים ציבוריים, כגון: שירותי ה ק פ ס ם שונים: א י י ת ר ב ם ח די תפקית: י אל צי חה סו ו רו ד ו ע ת שירותי ס ק פ ס ; א ה ק ד נוך; עשיית מעשי צ ושירותי החי


וקף כבתחליף קי הירושה ושימוש בו ם; עקיפת חו קקי ז נ ב ם ו מי תו ל בי פו טיאה חופשית. ו לצו

ת תשירותים הציבוריים ק פ ס א ת ב ד י ק פ ת ת ה א א ו ת ר י דרנ ה המו נ המדית מ ק יות המוניציפליות. ת ת תרשו ת או באמצעו נ ב תמדי י צ ק ת ת ו ע צ מ א לתושביה בם בידי המדינה. , ת ם ת ק ז ח א ם וכיו״ב ו לי ר ובתי חו פ ת בתי ס מ ק , ת ם י ד ג ס מף א ק ו ת א ש ד ק ת ה ב ד ת ירידה ח י ה העות׳מאנ פ ו ק ת ף ת ו ס ל ב ח ם כך מורגשת ח ו ש מ

לצורכי ציבור.

ה ק ד דות צ ו ק, שאפשר ייסוד אג ק חו ק ח ית נ ח חעות׳מאנ פ ו ק ת ר בשלהי ה ב כוחה ה נ ת י א ה ם ל טי ם של הברי ת ע י ולא לשריעת." גם ד ח ר ז א ק ח ו ח ת ל פו הכפו! האנגלי נ - ^ ־ ד ה ס ו ת מ ם. בעקבו י ת לבתי תדין תדתי ו ש ד ק ה ם של ה ת ו פ י פ כ מק ו רחי על פי ח , שאפשר ליצור הקדש בפני בית משפט אז ק ו ם ח טי ו הברי ק ק ו חס כ ם להקדיש נ ד ה 1924 אפשרה לכל א ק ד ת לצורכי צ ו ש ד ק ת ת ת ד ו ק חילוני. פה לבית המשפט נ ק ו ק זה ה ו ת צדקה, חינוך ודת, וחשיפוט לפי ח ו ר ט מ לכת הקדש ת 1925, אפשרה הפי ת (הנאמן הציבורי) משנ ו ק ד צ ת ה ד ו ק . פ י ז חמחוד חלופי, ס ו קף מ ו ל חו ה זו הציבה מו ק י ק ש חילוני לצורכי צדקח. ח ד ק ה דתי לד ס ו ת של מ בלו חרר מתמג ני חמשו רחי חחילו ס על כללי המשפט חאז ס ו ב מ הן בהן , והמהדרי ם כסי ת בנ ו י צ ק ס נ ר ת על עריכת ט ו ר ס ו ת א ל ת א וקף. מגבלו תו

וקף. כסי הו ת על נ ה כלכלי ט כלי י מ ה עלולים ל

ד ס ו מ ת ל י מ ל ס ו מ ת ת י סי ו כל ה האו ק ק ז ט לא נ ד נ מ ת ה פ ו ק ת , כי ב בפועל תתבררק יהודים ונוצרים השתמשו וקף. ר ד הו ס ו מ י והמשיכה להשתמש ב ח ר ז א ש ה ד ק ה הף שלתם משליטתו של בית הדין השרעי. א ק ו א ת ה ת כדי להוציא א ו ק ד צ ת ה ד ו ק פ בם לערוך ד ת תירושת מ-1923, שאפשרת לכל א ד ו ק ת גם פ ק ק ח ט נ ד נ מ ת ת פ ו ק ת בוקף ף לו ת תחלי ו ה להו ת י ת הירושה יכולה ת ד ו ק ת חופשית. גם פ י ח ר ז אח א ו צום לא י מ ל ס ו מ , כי ה ם מתברר ל ו ת דיני הירושת. א י אשר נועד לעקוף א חת פ ש המ

פה זו. ו גילו נטייה להשתמש בחל

ק ו י חישראלי (חוק הירושה)*2 מאפשר חופש צוואה. ח ח ר ז א ק ה ו ח ס ח גת חעות׳מאניות, שחוחלף דו ו ק האג ו . ח " מאפשר עריכת חקדש אזרחי ת ו נ מ א נ הה והפעלת ק ד ם פעולות צ ו י 2 מאפשר ק 6 , ת ו ת ו מ ע ק ה ו בשנת 1980 על ידי חך בן תו , כמו ן נ ו ת תקנ ע בעצמן א ת, שיכולות לקבו תו ת ציבור כעמו ו ד ס ו מרח ירושלים ה במז ל ם א ת השריעה. אף על פי כן, השימוש בכלי ו ל ב ג ה ר מ שחרוה ר כ ך מניע של אי ה ו ת , בין השאר מ ט אפסי ע מ א כ ו ה ה ק ד לצורכי צ

רחי של העיר. ק המז ל ח ק הישראליים ב ו ח ב ות ו נ בלגיטימיות, בריבו

ת על פי ציאלי חה סו ו ת רו ו ד ס ו ת מ מ ק ה ת מענה ל ת ת ל , שיכול הי ר ח ד ^ ס ו מו מ ק ו ה הירדנית ח פ ו ק ת א ה׳׳אגודה העות׳מאנית״. ב , הו ת י ח ר ז ת א נ ו כ ת מ

/ / 44 ן

/ כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

ציאלית חה סו ו ו ק שירותי ר פ ס ל , לפתח ו ם י ק ח ח ל ר ט מ ה ששמו להן ל ק ד אגודות צ׳ 65/7 משנת 1965. ס ת וגופי הסעד מ דו ו ק האג ו יח על פי ח סי כלו לאו

ס י ס ולונטרית על ב ת ו ו נ ג ח של חתאר מ ג מ ת ה ם יותר א א ק זת ת נראח שחות ת בלבד, ועל כן אפשר לכלול א ת דתי הו ת ולא על פי ז מי השתייכות לאום על תן אגודות. להלן פרטי ב הפעילות של או ח ר מ ה הנוצרית ב י סי כלו האוק זה, ושאחר כך נוצר קשר ביניהן לבין ו ר אגודות, שנוסדו לפי ח פ ס מ

הווקף.•

ה י ת ו ר ט א. ג׳מעית דאר אל־ טפל אל־ ערבי (אגודת בית הילד הערבי) ־ בין מם ולילדים מי תו ם (שהדאא), לי י ר לילדי חחלל פ ת ובתי ס ו ד ס ו ם מ י ק ה ל

" כם עד שיוכלו לעמוד ברשות עצמם. לחנ , ו ם קקי ז נ

ג לילדים, ח לדאו ת ר ט ת) ־ מ ב. ג׳מעית ג׳יל אל־אמל (אגודת גיל התקו" . ת ו ד ס ו ם עבורם מ י ק ה ל ם ולעניים, ו מי תו לי

ד תנשים תערביות) - חו ג. ג׳מעית אתחאד אל־נסאא אל־ערבי (אגודת איה לאריגה כ א ל ם ולילד, בית מ א ז ל ר תיכון, מרכ פ אגודה המפעילת בית ס

" מרפאה. ים ו ולתפירה עממי

ק ו ד ציבורי לפי ח ס ו מ ) ־ רשומה כ ר ח ס מ ד. אל־גרפה אל־תג׳אריה (לשכת ה׳ 21 לשנת 1961. ס ק מ ו ח ׳ 41 לשנת 1949, ששונה ב ס ר מ ח ס מ לשכות ה

ם י מ ח ר ח, גימעית בית אל־רחמח אל־אסלאמי לל־מסגין (אגודת בית ה. סלמי ת מו ו ב ת א ם בי י ק ה ה ל ר ט מ י לקשישים) ־ אגודה ששמה לה ל מ ל ס ו מ ה

ת) סלמי ה המו ק ד צ ו. ג׳מעית אל־מקאצד אל־חייריה אל־אסלאמיה (אגודת ה. ם י מ ל ס ו ם מ י ק ק ז נ ם ל לי ת בית החו ה א מ י ק ה ־ אגודה ש

ת רכושן ללא ק וניהלו א ו ח ר שנים על פי ה פ ס ה פעלו מ ל דות א ו אגת כל ת לרשום א דו ו ת האג ר יותר החליטו הנתלו ח ו א ת מ ו ד ח ך שנים א תגבלות. א

ת האגודה. ב ו ט קף ל ו רכושן כו

דת דאר אל־ספל אל־ערבי ו ח אג בשנת 1979 הופיע בבית חדין חשרעי בא כוודה, ת האגודת. ראש האג ב ו ט קף ל ו ו ע בשטח 1,786 מ״ר כ ק ר וביקש לרשום ק3 0 . ( ש (מותוולי ד ק ה הלת ה ה למנ ת נ ו ר שוכרי אל-חוסייני, מ ה א ת ט הינד בטיב כמייצגי ור אל־ח׳ י ואנ נ י סי ן הופיעו הינד אל-חו ר מכ ח א שבועיים לע ק ר ם ק ללי ם כו י ס כ נ וקף. ה דה כו ו ת כל נכסי האג האגודה וביקשו לרשום את ו־16 ו מ ו קן קולוני, עליה בית בן שתי ק בשטח 8,811 מ״ר ליד מלון אמרים לבד י ר ד ת גדול ובו 32 ח , בי ם י ר ד ת ו־18 ח ו מ ו סף בן שתי ק ו ת נ ; בי ם י ר ד ח

45


ט ר ו פ ם ס ל ו ; בית חדש ובו א ם י נ ס ח מ ה ו י ם ספרי ל ו ה, א י , ספרי כל או מחדר-ף סי ת להו כו דת ז ו ש נקבע, כי לאג ד ק ת ם. יצויין שבתנאי ה רי ו ו-21 חדרי מגם לפעם על ע פ ר מ ח ב י ת ת לי ו תו 3 כן נקבע, כי המו 1 . ם ה ך גם לגרוע מ , א ם י ס כ נ

דה. ו ת האג ל ה נ ידי ה

א ל א נעשה באופן אישי, א ש ל ד ק ה ה ראשון שבו ה ר ק ב ידיעתנו זהו מ ט י מ לת פעולת זו ל י ב ק ת זו מ נ . מבחי ק אזרחי ו דה הפועלת על פי ח ו על ידי אגה ה-19, כאשר מלא- א מ ת השנייה של ה י צ ח מ ים ב ם והנוצרי י די הו ת הי ו ש ד ק ה לת ם רשמו א ת עות׳מאניות, ולכן ת דו ו ד באג ג א ת ה ת ל ם נמנעה האפשרו י מ ל ס ו מ

" . ת הללו ו ד ס ו מ ם הפרטי של ראשי ה מ ף על ש ק ו ו ם כ ה י ת ו ד ס ו כסי מ נ

ח של נאצר אל־דין ופי כו בשנת 1983 הופיעו שני עורכי דין כמים בשגרירות ירדן בלונדון, וביקשו להקדיש ת ח נ ח ש ו נשאשיבי לפי ייפוי כת ב ו ט , ל ת ו מ ו ם בשיח׳ ג׳ראח, ועליו בית בן 3 ק נ ו ע בשטח 1.181 ד ק ר ק, שחגיעח ה מ ו ר ה על ידי ת ר ש פ א ת ת דאר אל-טפל אל-עדבי.33 רכישה זו ה ד ו ג את תנאי ת י קף ת ו ו ה כ ת ש ד ק ת ירדן. ה ל ש מ כה של מ ו ו ת תמפרץ בתי ו נ י ד מ מ

3 ה התורמת.* נ שהעמידה המדי

יבה (כיועץ משפטי) וסי ר נ ו בשנת 1982 הופיעו בבית הדין השרעי אנת כל נכסי ם ביקשו לרשום א דת ג׳יל אל־אמל. ה ו הת אל-גצין כנציגי אג ז נ וש נקבע, כי שתיים ד ק ה אי ה ה. בתנ תי דה לפי מטרו ו ת האג ב ו ט קף ל ו ו דה כ ו האגת המוכשר ביותר י ימנה א ד א ק ות; ה לי ו ה מותו נ י ת תהי ל ה נ ה ת ה ו ר ב ח מם י ס כ נ יעצות עם חברי התנתלח. ה דת בתתי ו ת האג ל ת נ (אל־ארשד) שבין חברי הה של 620 מ״ר בנוי, נ ב ם, מ נמי ע באל-עיזריה בשטח כ-3 דו ק ר שהוקדשו היו קף סי ת להו כו . גם כאן נקבע, כי לאגודה ז ע ק ר ק ה שייבנת בעתיד על ה וכל מ

3 ' . ם י ס כ נ ה ולגרוע מ

וקף. ה כו כסי ת נ ות א ד הנשים הערבי חו דת אי ו ה שנה רשמת גם אג ת ו א ב, הופיעה בבית הדין השרעי דה, זליח׳א אל-שהאבי ו ת האג ל ה נ יושבת ראש הם א ז ל כ ר ן אל-רוחה, מ ר תיכו פ ם בית ס ללי כסי האגודה, הכו ת נ הקדישה א ו

3 6 . ת ו ה ואריגה עממי כ א ל ה ומרכז מ א פ ר ם מ ל ו ולילד, א

ע בשטח 293 מ״ר, עליה עמדה ק ר ר לרשום ק ח ס מ בשנת 1986 ביקשת לשכת חס נרשם על-ידי יו״ר כ נ וקף. ת ן אל-רשיד כו ב תארו ת משרדיה, ברחו ות א לבנת (מנהל הלשכה) - א כ ר ק ב א א פ ל ה לו ו ר ס מ הלתו נ הנ , ו ז י הלשכה, עלי אל־טז

3 7 . ת הלשכה ל ה נ ם למי שייבחר על ידי מועצת ה ה י ר ח א ל ו

ניים חלופיים לווקף, ובשנות ת חילו ו ד ס ו מ ה פעלו עד עתה כ ל ת א דו ו אגם י ס כ נ ת ה ת א פו וקף, ובכך מכפי הן כו כסי ת נ ת ורושמות א ו ר ז ו ם הן ח י נ השמוים ם על פי שיקולים משקי ה ת של הדין השרעי, המונע שימוש ב למגבלו

46


ת ו כ ר ע ס שתי מ י ס פעה ייחודית שתאגיד פועל על ב רציונליים. לפנינו תוי ת ו ת יתור מ . השריעה עשתה כאן ו רחי ק האז ו ח ה ות שונות: השריעח ו משפטיי ח ר ז ק א ו ה על פי ח מ ק . ראשית, היא הכירה באגודה, ש ק חאזרחי ו ח בת ח לטוב המשפטי בישראל), צ מ י בירושלים על פי ה ק ף חו ק ו ירדני (שאין לו תדה עצמה ו רה בכך שהאג ם. שנית, היא הכי כסי לה לתקדיש נ כו כאישיות הירה בכך שגם א הכי ת! ושלישית, הי נ ו ם על פי תקנ לי ו תו ת תמו חרת א בוסד על ידי ו ף שנ ק ו של ו ם (נוצרים), יכולים ליתנות מפירותי י מ ל ס ו מ ־ א ל

ת תאגודת. ם א י ל ת נ מ ם ת י מ ל ס ו מ

, ת ל י ח ת כ ל ף מ ק ו ו ם כ ת ש ד ק ח ם ו ת חדשי ו ד ס ו ת מ מ ק פעה של ת ת גם תו מ י י קת ל ל כ ה מ מ ק ו ת מירדן. כך, למשל, ה ו חי וייתכן שהדבר נעשה על פי הנקף, ו ם עליה כו קו ה שי ע וכל מ ק ר ק ת ה ע תקדיש א ק ר ק , ובעל ה ה אל-אבראהמיה מ ו ד קף הירדני).** ב ו ת (הכפופה למשרד הו ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח שינוחל על ידי מ" בג׳בל . ת י מ ל ס ו ה מ ל ל כ ת מ מ ק כבר לשם ה ת בג׳בל מו ר ח ע א ק ר קדשה ק לכך הו* 1 ר לבנים. פ * ובית ס 0 ר לבנות פ ת בית ס מ ק ת ע גם ל ק ר ת ק ו ק ל כבר הוקדשו ח מו

ד באל-ראם.** ג ס כן הוקדש מ

ת של ו ד ס ו ת מ ב ו ט קף ל ם ו ים, תמקדישי ת גם תופעת של אנשים פרטי מ י י קת . כך, למשל, הקדישו אנשים א רחי ק האז ו ח ת, הפועלות לפי ה ו דות אזרחי ו אגם י ל לה בית חו רכושם לאגודת אל־מקאצד אל-ח׳יריה אל-אסלאמיה המפעידת בימ אל־רחמה לל־מסנין אל-מסלמין ו ת רכושו לאג ם תקדיש א ד " א . י מ ל ס ו מ

ת בית אבות.** מ ק ה ל

ם נובעת י נ קף בשנות השמו ו ו ת ציבור כ ו ד ס ו מ ת ו דו ו ם של אג י ס כ ת נ ש ד ק הנות ה ומדי די ת ירדן, סעו ו ניים: ממשל ת הפוליטיות. גורמים חיצו ו ב י ס נ ת מת מ ר ז ח ירושלים. ה ר ז מ ת ציבור ערביים ב ו ד ס ו מ ך ב ו מ ת המפרץ, נעתרים לת ח א קף כדי להבטי ו ו ם כ י ס כ נ ם ברישום ה ר ו ת ת על ידי ה י תנ ם מו י פ ס כ תת ישראל והן ו ט ל ת ש ם מפני שינויים פוליטיים, הן מפני ה י ס כ נ ם של ה ת ו נ י ס ח

. רם ם פוליטיים ערביים לא רצויים לתו רמי ת ז ו ט ל ת ש מפני ת

סימם

קדושתה ומעמדה המיוחד של ירושלים באסלאם הם הגורם העיקרי לכן שבמשך מאות שנים נוסדו בה הקדשות בשיעור גבוה יחסית למספר האוכלוסין, יותר מערים גדולות באימפריה העות׳מאנית. דהיינו, למעלה מאלפיים פעולות הקדשה של וקף במשן חמש מאות שנים. מיעוט ההקדשות החדשים בתקופה הירדנית, משקף את המגמה הכללית בארצות האסלאם, שבהן מוסדות מודרניים דוחקים את רגלי הווקף עד לביטולו המוחלט של מוסד זה. באופן בלתי צפוי

47


— זוכה מוסד הווקף לפריחה מחודשת בירושלים אחרי 1967. אחת הסיבות לכן היא פוליטית, והיא נובעת מהיותה של ירושלים במוקד סכסון פוליטי-לאומי

בין האומה הערבית והמוסלמית לבין התנועה היהודית-ציונית.

הפיכת רכושן של אגודות ציבוריות הפועלות על פי חוק אזרחי לווקף היא תופעה ייחודית, שיש לראותה דרן הפריזמה הפוליטית, ועל רקע הנסיבות המדיניות המיוחדות בירושלים שאחרי 1967. רישום מקרקעיהם של מוסדות חינון ורווחה אסלאמיים כווקף, מעניק לקהילה המוסלמית המקומית ולאלה המסייעים לה כספית, בטחון משפטי וציבורי מפני השתלטות גורמים פוליטיים שאינם רצויים להם. למען המטרה הפוליסית מוכן בית הדין השרעי לוויתור נדיר על סמכותו למנות את המותוולי של הווקף על פי שיקול דעתו, ומאפשר להנהלת האגודה לבחור את המותוולי על פי תקנון של חוק אזרחי, דהיינו, על פי הלין דמוקרסי. הווקף, כמוסד דתי באופיו, נרתם למלא תפקיד במסגרת המאבק הלאומי על צביונה ועתידה הפוליטי של ירושלים. שמירה על נכסי וקף והקדשתם של נכסים חדשים למטרות ציבוריות שונות, מסייעות לאוכלוסיית מזרח העיר לשמר במידת מה את צביונה

האסלאמי של העיר ולחזק את ההגירה המוסלמית לתוכה.

פריחתו של הווקף בירושלים אהרי 1967 בולטת במיוהד לאור העובדה שהמוסלמים במדינת ישראל כמעט שלא הקדישו אוקאף מ־1948 ועד היום. גם התנועה האסלאמית, שצברה אוהדים רבים בשנות השמונים, לא גילתה עניין רב במוסד הווקף. ייתכן שההסבר נעוץ דווקא בהיעדר האמון מצדו של ציבור זה במדיניותו של השלטון הישראלי בכל מה שקשור לווקף במדינת ישראל. הווקף בישראל הוגדר ברובו כ״נכסי נפקדים״ והועבר לידיים ממשלתיות. מקצת הנכסים שוחררו לניהולם של ועדי נאמנים מוסלמיים שמינתה הממשלה, אשר הציבור המוסלמי אינו נותן בהם אמון לאור הניסיון למכור נכסי וקף ביפו ובמקומות אחרים." השוני הבולס בין החברה המוסלמית במזרה ירושלים לבין המוסלמים בגליל ובמשולש, מבחינת ההיזקקות למוסד הווקף, נובע מכן שהמוסלמים בירושלים לא נחשפו למגע הדוק עם החברה הישראלית ולהשפעות המודרניזציה באותה מידה כמו ערביי ישראל. אחרי 1967 משמש הווקף במזרח ירושלים כאמצעי ללכידות הקהילה המוסלמית, המסתגרת בפני

שלסון לא־מוסלמי ואיננה משלימה עם ריבונות ישראלית.

כל אלה תרמו לכן שבתקופת שלטון ישראל פוקדת את מוסד הווקף, שהיה רדום בתקופה הירדנית, תקופת פריהה והתחדשות המזכירה את ימי הזוהר שלו

בתקופה העותימאנית.

48


הערות

, אל-אנס אל-ג׳ליל בתאריח׳ אל-קדס 1. מגייר אל-דין אל-חנבלי ואל-ח׳ליל, עמאן, 1973, ב׳, עמ׳ 100.

ך: , בתו ״ ם א ל ס א ן ״קדושת ירושלים ב ו ה עמנואל סי א 2. על קדושת ירושלים ר מ. שרון (עורך), סוגיות גתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם,

ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשל״ו, עמי 42-35.

, אצל מ. שרון, שם, עמי ״ ם א ל ס א ת שבחי ירושלים ב ו ר פ ס , ״ ן 3. יצחק חסו.43

4. מגייר אל-דין, ב׳, עמי 100.

ה א. ליש, א בת שיח׳ים צופיים, ר קף לטו ו ניאלי של תו ו תקולו ד 5. על תפקי הקדש והתנחלות, שם.

6. מגייר אל-דין, בי, עמי 49-33.

, אוקאף ואמלאכ אל־מסלמין פי פלסטין י מ א ל ס א ל ר א מ ת א מ - ל מת א ט׳ 7. מנ; 1982 , ל ו ב , אסתנ ד אל-תמימי ד דאו מ ח מ ד אבשרלי ו מ ח ם מ י ד ק ת ק ו (תחקיD.S. Powers, "Revenues of Public Waqfs in Sixteenth Century Jerusalem", Archivum Ottomanicum, IX, 1984, pp. 163-202.

8. מגייר אל-דין, בי, עמי 87.

, עמי 72. י נ ם אל-חסי א מ א - ל ה א א וקפיה, ר 9. על חו

incidences of Waqf", D. C r e c e i i u s 1 0 ח ־ . א ר ר ת בקחי ו ש ד ק על הp, 182. Cases in "Three Cairo Courts", JESHO, XXIX ,1986

: ל ו ב נ ת ס א בO.L. Barkan and E.H. Ayverdi, Istanbul Vakiflari Tahrir Defteri Tarihi, 953, (1546), Istanbul, 1970.

בחלב:R. Roded, "The Waqf in ottoman Aleppo", In: Baer and Gilbar, Ibid.


11. י. פורת, ממהומות למרידה - התמעה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, תל-אביב, 1978, עמ׳ 122 ואילך.

12. פורת, שם.

א עקבה, 466/9/175 בעניין וקף ס ו קף מ 13. סג׳ל 502/232/101 - בעניין וה אל-פח׳ריח. י או ז - אל

ה םג׳ל 443/79/16, 458/138/119, 445/2/111, 505/71/745. א 14. ר

15. י. פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1929-1918,ה גם דדה ועדת הבותל. א ב, 1976, עמ׳ 216. ר תל-אבי

ק, אצל ז. ורהפטיג ואח׳ (עורכים), דת ומדינה ת 1 לחו פ ס ו ה ת א 16. ר, ירושלים, 1973, עמי, 256-251. ת ו בחקיקה, משרד תדת

ת פורת, שם, עמ׳ 211-210. א 17. ר

18. ש. ברקוביץ, ע״ע 55-54.

ה רייטר וג׳בארין, שם. א 19. ר

ה אצל רייטר, הווקף בירושלים א קף משפחתי ר ת ו ש ד ק ה ה ל בצי טי 20. על המות שנרשמו ו קפי ר על ו מ א ם מ ס ר פ ם 5-3. פרופ׳ א. ליש עומד ל י ק ר פ בת המוטיבצית ח א ת נ א מ בסג׳ל של יפו, בכרך ל״ד של המזרח החדש, בו הו

ה והניהול. א נ ה סי ה קף ודפו ו ת הו ר ט ת וקף על פי מ ו ש ד ק ה ל

. ד הדתי ס מ מ א. - בכיר ב ם 23 ביוני 1990 עם א. ו י 21. ראיון מ

22. שם.

ל 1331 ח׳, ח׳יאט, עמ׳ 85-83. ק מ-22 רביע אל-או ו 23. ח

׳ 446, עמ׳ 63. ס ק תירושת, תשכ׳׳ה - 1965, ספר החוקים, מ ו 24. ח

׳ 941, עמ׳ 128. ס ת, תשל״ט - 1979, ספר החוקים, מ ו ק הנאמנ ו 25. ח

׳ 983, עמ׳ 210. ס ת, תש״מ - 1980, ספר החוקים, מ תו ק תעמו ו 26. ח

50


, י ד אל-תיג׳אנ מ ח , עאישה א ן פארס ה אמי מ ס א דה היו: ב ו הלת האג 27. חברי הנה ח י מ , ס ה אל-שתאבי ר י מ , ס י נ י א אל־חוסי ד , ה י נ י ה עלי אל-חוסי נ אמייראבת׳ נ , ודאד אל-נשאשיבי, אל- ו אל-חאג׳ ל אב א מ א , א י נ י אל-חוסי

נאצר.

, ר א מ ס ס י נ סיבה, א ר נ ו זהת אנ ו אל־ריש, נ ד אב ו מ ח : מ ח ת ל ח נ 28. חברי חם ל א ס ס י נ , א ח י ס י , נג׳יב ק ר א מ ל ס י ס א ה, ב ח נסיבה, עטיה מצארו א מ ס

זתת יעקוב אל-גצין. נ שובאש ו

. תח של זליח׳א אל-שחאבי 29. בראשו

30. סג׳ל 601/156/53.

31. סג׳ל 601/163/59.

וקפים של נוצרים ׳ , ׳ ח רון שחם א ת של יהודים ונוצרים, ר 32. על הקדשוה פ ו ק ת יהודים בפני בתי דין שרעיים בארץ ישראל בשלהי ה ו

העות׳מאנית״, המזדח החדש, ל״ב תשמ״ט/1989, עמ׳ 66-46.

33. סג׳ל 622/162/403.

ם 13.3.90 עם א.ע. ו י 34. ראיון מ

35. סג׳ל 615/160/171.

36. סג׳ל 620/118/445.

37. סג׳ל 635/127/274.

38. סג׳ל 601/109/30.

39. סג׳ל 622/48/198.

ר לבנים. פ 40. סג׳ל 624/89/103, בית ס

41. סג׳ל 626/171/53.

42. סג׳ל 626/184/73.

43. סג׳ל 583/73/232, 596/135/160.

51


44. סג׳ל 631/162/71.

ה רייטר, הווקף בעכו. א 45. על הווקף בישראל, ר

52


פרק שלישי

המערכת הכלכלית של הווקף בירושלים: נכסים, תקציב, שירותים ומועסקים

נכסי הווקף

ת ם הקדשו י ה העות׳מאנית רשומים כאלפי פ ו ק ת בסג׳ל של ירושלים מראשית הת ו קפי ו ר כל הו תו ת של יתודים ונוצרים. אי ת הקדשו ו א ה מ מ ם כ ה וקף, מת רג ת, תחו ם שהוקדשו היא משימת לשנים רבו י ס כ נ בסג׳ל ורישום כללי של הם י ל ב ק ת מ ם ה י נ תו א היו הנ ם גם לו נעשה הדבר, ל ל ו ר זה. א ק ח ת מ ר ג ס מ מת ו ב י ס ן ה זאת, מ ם, ו ו ם בירושלים כי י ס כ נ ק של ח י ו וונטר מד נ נותנים לנו אי

תבאות:*

ס על ס ו ב ת, מ נ ות עד לאחרו וקפי ם צוינו בו ה , כפי ש ם כסי ר הנ א. תיאות, ולא על פי שיטה חו השיטה הישנה שלפיה צוינו הגבולות מארבע חרו

חלקה. ינת גוש ו , המצי ת י ל ר ט ס ד ק

ק י ז ח ה של המקדיש. המקדיש ה א ל ת בבעלות מ ם שתוקדשו לא תי י ס כ נ ת ק מ ל ב. חם. מי י י ם מסו י ג ו ות חכירת לדורות מס י כו בז

מן ס מפגעי הטבע, תז ר ה ר נ ה ק א ל חכר לדורות, ח ם הו י ס כ נ ח ק ניכר מ ל ג. חנכס. ס ו כ ו של כל נ ת ו ח ת פ ת ר ת ח ם ואין אפשרות מעשית לעקוב א ד א או הת בו סי ת בנ ו ר עבר פעולת חליפין או העברת בעלות לידיים פרטי ח ק א ל חד י מ א ת וקף, אשר ל הלת הו ם חדשים שנקנו על ידי הנ י ס כ שונות, ויש נ

ם בבית הדין השרעי. מ ש ר ה ל ח ר ט

ק מרכוש ל ח א כ ל ם בשלמותם, א י ס כ נ א הוקדשו ה ת ל ו ש ד ק ה ה ר ניכר מ פ ס מ ד. ב משותף.

ת, ם על ידי מחלקת, התקדשו ו ם כי הלי ו כסי הווקף, המנ ה נ ל ת א ו ב י ס מת של י ק ל ח ח נ ו מ ם ת י פ ק ש ם מ ח קף בירושלים, ו ו י הו ע ק ר ק מ ק מ ל ק ח ם ר י ו מהו

המצב.

, י ת שנוסדו בירושלים במשך שנות השלטון העות׳מאנ ו ש ד ק ת ים ה אלפים של ירושלים י נ המב ח ו ט ש ה ק נכבד מ ל , על פי הערכה זהירה, ח הקיפו

העות׳מאנית.

53


ת המנדט. לפי פ ו ק ת וקף בראשית ת ה תי ק י ת ע ה של העיר ה ח ט ש ק ניכר מ ל ח1 . קף ם ו ה ח ק י ת ע ם בעיר ה י ס כ נ ה י כ-80% מ מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ ת יודעי דבר ב כ ר ע הך של ה ה-19 הובחן תהלי א מ ף ה ו ס ת ב ו מ ו ח ל מחוץ ל ת היציאה א ל י ח ם ת עם חחדשים רי ו ם באז י ס כ קף בפריפרית של ירושלים ורכישת נ ת ו ו ע ק ר הפשרת קום ה כי ו ו ה מ ר ה ו ם (באב אל־סאחרה), אז י ח ר פ ר שער ה ו של העיר ובעיקר באזם י פ ע ת ס מ ת ת ו ב ו ח ר ח ח העיר: רח׳ צלאח אל-דין ו ר ז י של מ ק ס י ע ז ה כ ר מ ת ה א

. ו ממנ

ם, י ה מבנ א מ ם חדשים שכללו כ י ס כ ט הוקדשו בירושלים 113 נ ד נ מ ת ה פ ו ק ת בק ס ות ובתי ע י ו ח חנ א מ ר ומסגד) ועוד כ פ רים (אך יש גם בית ס ו ם בתי מג ב ו רם נ ף כ־11 דו סי ם ובית דפוס). על כך יש להו חי ה (מפעל ארי כ א ל ושני בתי מ

3 ע עירונית. ק ר של ק

ת כלכלית בו ם בעלי חשי רי ו ט היו באז ד נ מ ת ה פ ו ק ת ם שהוקדשו ב י ס כ נ ב ה ו רת ו מ ו ח ם מחוץ ל י ח ר פ ר שער שכם ושער ה ו קה, באז ת בשוקי העיר העתי ח ת פ ת מקרה חדשות, ו ות י נ ם בשכו י ס כ ור שער יפו וממילא. כן הוקדשו נ באז העיר ום שהיו מחוץ לירושלים: אל- ם הוקדשו בכפרי י ס כ נ ה ק מ ל . ח ן ה וקטמו ע ק ו ב מ כי הבנייה של העיר מ ו ח ך ת ותר בתו ר י ח ו א ו ת׳ור, ובכפרים שנכללו מ ב ר, א טו

(ליפתא).

ת ת השאלו ח א א ף בירושלים בפרט ובישראל בכלל הו ק ו ו קף רכוש ה היה לשאלה ת י ט לא ת ד נ מ ת ה פ ו ק ת בה לפי שעה. גם ב הנעלמות, אשר אין עליה תשות טי ת העליונה ולא הממשלה הברי י מ ל ס ו מ א המועצה ה בה חד משמעית. ל זו תשום. בין קי י נים מדו א היו נתו נראה שלאיש ל וקף, ו ים על רכוש הו נ ו נתו מ ס ר פם, שתממ׳׳ע טענת כסי ל ויכוח ממושך על נ ח נ ת ת ה טי ת תברי ל ש מ מ הממ״ע לבין הם בין שני כ ס ף הושג ה לבסו קף ציבורי, שצריך לעבור לניהולה, ו ם ו ה שם נכסיה, הרי שלגבי ה ת מ ו ח פ , שהממ׳׳ע ידעח ל ה ח נ ה ם נצא מ הגופים. את ו ע ק ר ם מכלל ק י ז ו ח ם בכ-40 עד 50 א ת ו כים א ם, שיש מערי י ת משפחתי ו ש ד ק ה

ים ברורים. נ ן נתו ף בארץ, אי ק ו ו ה

ת רי דטו ח בארץ־ישראל המנ קף הצחי ו י של הו ע ק ר ק ת הרכוש ה ם א י ד מ ו אע ק ר ה כולל גם ק קף המשפחתי). שטח ז ו ם (כולל הו מי נ ף של 100,000 דו ק י ה בה ב ר ה ם, וערכה הכלכלי רב ב י רת מבנ ם בצו י ס כ ה יש נ נ מ ק מ ל עירונית, שעל חט מהשכרה עמדו ד נ מ ת ה פ ו ק ת ת הרכוש העירוני ב ו ס נ כ . ה י א ל ק ח ר ח ו ע באז ק ר ק מ

על 10,000 - 20,000 לא״י.*

ם לווקף, כללו קדשי ם מו ה י ס י ת שרק מ ו ע ק ר ת מירי מוקופה, דתיינו ק ו מ ד אך אלף ו ת ם מ ם 75 עד 100 כפרי ה נם, ש ט 750,000 עד מיליון דו ד נ מ ת ה פ ו ק ת בת מ ם מיועדות לווקף, ועוד כ י ס י מ ם מ ת י ת ו ס נ כ ם בכל ארץ ישראל, שכל ה י ר פ כ

54


י ע ק ר ק קף מ וקף. הי ש כו ד ק ו ם מ י ס י מ ם מ ה י ת ו ס נ כ ה ק מ ל עשרות כפרים, שרק ח' ת א״י ללא תנגב. ו מ ד ל א כ ם מ י ז ו ח וקף הוערך איפוא בכ-7-5 א הו

הלת הממ״ע בירושלים קף שבהנ ת מדמי שכירות של נכסי ו ו ס נ כ דו״ח תת י מ ד ת ס ל ח י ד ב ו א ם מ צ מ ו צ ט בירושלים מ ו קף חמדב ו כסי הו קף נ מגלה, כי היח ׳ ׳ ף עצום. מהדו ק י ה ם ב י ס כ ל נ קף יש כביכו ו חת בציבור שלפיה בידי הו ו ו חרף לפי הפירוט ק י ו כס ת 334 נ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח עולה כי בירושלים חיו בניחול מ, , בית-מרחץ אחד -קפח, ח׳אן אחד ם, שני בתי חבא: 198 חנויות, עשרת בתי, משרדי ס א ל א ן פ לא, מלו כת ממי ת בריכות שלמת, ברי ו מ ד א ע ו ק ר ת ק ו ק ל שש חם יחד הניבו 4,446 לא״י ל ו . כ ת ח יה א בית-הדין השרעי לערעורים ומאפי

6 ם. ף שנות תשלושי בסו

ם י ד מ א נ , ה קף המשפחתי ו כסי הו ת נ ם כוללים א נ ט אי ו ב ד מ קף ה ו נכסי הות ו ש ד ק ט היו בירושלים כ-250 ה ד נ מ ת ה פ ו ק ת . ב ת ו ש ד ק ת ה בכ־40% עד 50% מן ו ו ם חדשים. מכי י י ת ח פ ש ת מ ו ש ד ק מאז נוסדו עוד כ-90 ת ם פעילים, ו י משפחתים ולעיתים יחידה רי ו ת כוללים בממוצע יחידת מג ג ז ו ס ת מ ו ש ד ק ת שרוב הם י י ת ח פ ש מ ת ה ו ש ד ק ה לל של ה ת היקף הרכוש הכו ד א וספת, ניתן לאמו ת נ משקית ספו ו ת נ ו י ק ש ח של יחידות מ מ ו ר ד פ ס מ בירושלים בכ־350 יחידות מגורים ו

ע פנויות. ק ר ת ק ו ק ל ח ן ו ר בתי מלו פ ס בחן חנויות, בתי מלאכת, מ

קף ו ק לגבי חו ם ר י מ י י ם ק ו י קף בירושלים כ ו ם על נכסי הו רטי ים מפו נ נתו. ת ת ההקדשו ק ל ח חל על ידי מ ו ט, המנ המדבו

7 ם: ט בירושלי ו ב ד מ וקף ה להלן פירוט נכסי הו

ם ב ו , ר קה י העיר העתי מ ו ח ך ת ם בתו ם נמצאי ה א) 376 חנויות. שני שלישים מנצארה (74 חנויות), ת אל־ ר א ם חגדולים: ח קי ו המכריע נמצא בחמשת השון (39), לחאמי ק אל- ו ק אל־שייחין (31), ס ו ן (40), ס י ק אל־קטאנ ו סיות, ו ותר, 129 חנ ת (21), ואל-ואד (17). תשליש תנ י ז - ח׳אן אלם י כ ו מ ס ת ח ו ב הרחו ן ו , דהיינו רח׳ צלאח אל-די ה ר ה א ס - ל ב א א ב ת ב נמצאו

אליו.


נכסי הווקף המדבוט בעיר העתיקה

ה נ ח ת 4 ט ו נ ר • ח ד ם ח

ה ו ו ר ו ת 0 א ו י ו נ ם 0 2 ח י ר ד 0 2 ח

ץ ח ר ת מ י ת 03 ב ו י ו נ ם 0 5 ח י ר ד • 5 ח

ן ו ת ^ חצי ו י ו נ ם 0 10 ח י ר ד ם 10 ח

דר, עמ׳ 198. ר: ח׳ המקו

56


57


קה, בעיקר ם בעיר העתי דות מגורים. שלושה רבעים מהן נמצאי ב) 466 יחיק ו ס ב אל-עטם, ו א , ב ה ל ס ל ס - ל , אל־רודה, באב א ם ר ח ־ ל ב א א ת ב ו ב ו ח ר בת ק ל ח מ ם ל ה משמשות כמשרדי ק י ת ע ם בעיר ה רי ו אל-חצר. 48 יחידות מגת מושכרות ו ר ח רים א . 76 יחידות מגו ת י מ ל ס ו מ ת ולמועצה ה ו ש ד ק ת הר (אל-עמריה פ ס - י ת ב ת כ נוך, והן משמשו לעיריית ירושלים ולמשרד החיב צלאח אל-דין ת ברחו ם נמצאו רי ו ואל-בכריח). שאר 114 יחידות חמג

ם. ומול שער שכם ומשמשות רובן ככולן כמשרדי

ת נ ח : ת ה כ ו ר ה א פ ו ק ת ת ל ו ר כ ח ו מ ת גדולות ה ו י ר יחידות משק פ ס ג) מק ת חמושכר לבנ ות שלידת (כולל מבנ י ו ה החנ ת ומבנ י ז כ ר מ ם ת י ס ו ב ו ט ו א הם קי ם לבנ ם המושכרי י , חניון ליד באב חטה, ארבעה מבנ ט) נ סקו דין השרעי ברחי צלאח אל־דין, ת בית-הדי , חמישה בתי מלון, מבנ ם י י ר ח ס מח א פ ר מ ה המשמש כ נ ב , מ ם י מ ל ס ו מ ם ה י ח א ם לאגודת ה י ר כ ח ו מ ם ח ל ו א ה ו נ ב מוסף ן בשיח׳ ג׳ראח ובית נ י סי ר עבדאללה בן אל-חו פ ס ה - ת י ה ב מבנ ו

ר. באל-טו

ק קף נהנית ר ו הלת תו ת - אשר הנ רו רה לדו ר - בחכי כ ג ח ו ס ן מ י ע ק ר ק ד) מג זה. פעולת ו ס ן מ ו שטח המקרקעי ח א ידוע מ . ל ם י י רה סמל י חכי מ ד מם של משלמי דמי י נ תו ת שנים. מנ ו א מ ב לפני עשרות ו ת נעשתה לרו ר כ ח ה הם 625 חנויות, 172 בתי מי י י ה ק ל ן א ה ידוע, כי על מקרקעי ר י כ ח חם בשימושים י ק ועוד כ־30 מבנ ס ע - י ת -מלאכה, 22 ב ם, 19 בתי רי ו מגרת ת דמי חכי ל ב ק ם ב כ ת ס מ א רופף ו ה הו ל ם א י נ קף במב ו עמד הו שונים. מ

ת גבייתם. צאו ת תו ם א י ס כ נם מ ותר שאי ם בי י י ל מ ס

ם ובתי פולחן צופיים, י ד ג ס ת חינוך. בירושלים 65 מ ו ד ס ו מ ת ו י ד ה) מבנא ידוע ר ל פ ס ת (כ-135 דונם), שלושה בתי-עלמין, מ ם הר-הבי ח ת כולל מת ל ח נ ם. כמו כן מ רות מי בו ת ו ו ר א ם, 27 סבילים ו-34 ב י קךושי ר ב של קת חינוך. ו ד ס ו ת ותשעה מ ן על הר-תבי יאו ז ת בירושלים מו ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח מ

ח ירושלים תשלכות על כלכלת ר ז מ קף ב ו י הו ע ק ר ק תי של מ קף המשמעו להית תידועות של שיטת הווקף. השלכות תי י בגין מגבלו ן אורבנ ו תעיר ועל תכנ

ה בפרק הבא. ב ח ר ה נות ב ה נדו ל א

58


תקציב הווקף במזרח ירושלים ובגדה המערבית

תקציב מחלקת ההקדשומ

ט בשנת 1946, עמד על ד נ מ ת ח פ ו ק לה בשלחי ת ב חממ״ע לארץ ישראל כו תקצי8 : א ב 139,660 לא״י לפי הפירוט ה

ם ומעשרות) 84,816 י ס כ ה (עבור השכרת נ ל ש מ מ ה מרה 27,507 מדמי שכירות ומדמי חכית 8,503 ס ר ד נ ף מ א ק ו ת א ו ס נ כ ה מת 2,288 ו מ ו ר ת מ

ם בעיקר) 16,546 י ס כ שונות (ממכירת נכ 139,660 ״ ה ס

ת שקיבלה הממי׳ע ב-1948 ספו ו ף עוד 50,000 לא״י נ סי על כך יש לתוף ק ו ו ת ת הממ״ע מ ו ס נ כ ה ים 1947-1942, ומכאן ש ת מהשנ ח למפרע בעד כל א

ו בכ־190,000 לא״י לשנה. מ כ ת ס ט ה ד נ מ ת ה פ ו ק בשלהי ת

ם ל ו ע ה ת מ ו מ ו ר ת מן מ ייקט שיפוץ תר הבית, שעלה 170,000 לא׳׳י ומו פרוב. והלה מחוץ לתקצי א נ ף הי ם א מי תו ת תי פ ו , נוהל בקרן נפרדת. ק סלמי המום י א ל ק ח ת בריבית ל או ו ו קת הל היו בה 145,000 לא׳׳י, והיא שימשה להענך 10,000 לא״י ס ספה לכך עלותה של מערכת בתי־הדין השרעיים ב ו קה. נ במצו

בשנה.

נה (מזה 450 ו גנ ב ל-600 עובדים במנ ו ר ק ק י ס ע ה ב זה אפשר לממ״ע ל תקציוסף על כ-550 ים בכל תארץ), נ ם כפרי י ד ג ס ך כ-500 מ ו ת כלי קודש בכ-300 מם ו-188 איש שעסקו בשיפוץ הר תבית. הממ״ע י ר ו מורשי נישואין, 90 מם ולרכוש י ר ח ם א י ס כ ח, לשפץ, לפתח ולבנות נ ת נכסי הצליחה להגדיל א

9 . ת ו ע ק ר ק

ם לפני י קף בירושלים לשנת 1967, כפי שאושר על ידי תירדנ ו ב הו תקצים, עמד על 76,039 דינר. ת ששת הימי מ ח ל מ

59


י 1967: ת וירושלים אחר ת לכל הגדה המערבי ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ב מ י צ ק ת

1 לוח 5: תקציב מחלקת התקדשות (בדינרים) בשנים 1967 ו־01976

ן ד ר י ת הזרמה מ ו א צ ו ת ה ו ס נ כ ויונה ה

552,037

129,375

823,992

130,389

271,955

1967

1976

לוח 6: תקציב מחלקת ההקדשות (בדינרים) בשנים 1982-1977"

ן ד ר י ת הזרמה מ ו א צ ו ת ה ו ס נ כ שנה ה

568,967 951,356 382,389 1977

703,466 1,051,070 347,604 1978

1,047,435 1,476,137 428,702 1979

1,328,732 ,1,824,681 495,949 1980

2,147,091 2,379,459 232,368 1981

2,245,049 2,607,486 362,437 1982

הכנסות

וקף ת מדמי שכירות שנתיים של נכסי הו ו ס נ כ ת ס ה ה הרגילים ה ס נ כ ה ת ה ו ר ו ק מם, י ת משפחתי כה. תקדשו ה ארו פ ו ק ת י וקף, שחוחכרו ל כס ה של נ ר י י חכ מ ד ו מ אה כלשהי ב י ס לי איננו מאוייש מ ו תו ד תמו לי שלתם פוטר או שתפקי ו שהמותוק הירדני ו ח ת, על פי ה ת ההקדשו ק ל ח ם באופן זמני על ידי מ י הל ו ם מנ ה וסה להר-הבית י נ ם כדמי ניהול. דמי כ ה י ת ו ס נ כ ה ת גובה 10% מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מת דמי א ם ז י ת הממ׳׳ע. באופן רשמי אין מכנ ו ס נ כ ה ב חשוב ב ם מרכי י ו ו ה מת (דליל אל-חרם אל־שריף). ך להר-חבי רת המדרי י ת עבור מכ ר ו מ א ת ל סה, א י כנ

60


ת על־ , המבוצעו ת ו י ר ח ס ת מ ו עי ת מעבודות מקצו ו ס נ כ בסעיף שונות נכללות ת: עבודות נגרות, י מ ל ס ו מ ם ת י מ ו ת י ל תמקצועי של בית ה ו ל ס מ ם ב מי תו ידי תיב תמעשרות, ששולמו על ידי דט הית מרכי ת המנ פ ו ק ת ת וכיו׳׳ב. ב רו מסגב ב עיקרי בתקצי ם, מרכי ציצאת בכפרי ג תח׳ ו ס קף מ ת ו ו ע ק ר הממשלת עבור קק זה ל ח רת ניכרת, ו ת תשלומי המעשרות בצו ה א ת י ח פ תממ״ע. ממשלת ירדן חת ירדן ל ש מ ז שנות תשבעים מ א ב בלבד בשנות השבעים. מ י צ ק ת ה עמד על כ-5% מל בשנת 1972, ח ק מורגש ח ב הממ׳׳ע. גידול ניכר של חמענ ת תקצי משלימת אות של שלטון ישראל העבירה נ ה פוליטית. בעשר תשנים תראשו ט ל ח ח צאח מ כתו

ך של מיליון דינר. ת ס ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ ירדן ל

ת בשנת 1976 הושלם על ידי ו א צ ו ת ת לבין ת ו ס נ כ ת לט בין ת ההפרש הבום על ידי משרד י נ מ ו מ ת מ רו ת וכל המשכו צאו מענק ממשלת ירדן. רוב ההות עוצמת שליטתת של ת א ב ר במידת ר י ב ס ף הירדני. גודלו של תתפרש מ א ק ו א הת ק ל ח ב מ י צ ק רח ירושלים ובגדת תמערבית. ת ם במז י י מ ל ס ו מ ת ח ו ד ס ו מ ירדן ב

ן לשלטון ישראל. ת גדל פי ששת בעשור תראשו התקדשו

ות של ת העצמי ו ס נ כ ת ם 60% מן ה י ס י נ כ ז ירושלים מ קף שבמחו ו נכסי הוה (218,389 דינר י ת ו ז ו ח ת בגדה תמערבית כולה על שבעת מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מת מדמי י ס ח הה י ה הגבו ס נ כ ה ת בגין ה א ך 362,437 דינר בשנת 1982). ז מתודי הר־תבית, שתיתת בשנת 1982 102,440 דינר (ובשנת 1976 סה למסג י נ הכת בשנת 1982 היוו סה למסגדי הר-תבי י נ עמדה על 176,640 דינר). דמי הכת ו-28% ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ז ירושלים של מ ות במחו ת העצמי ו ס נ כ ה ה איפוא 47% מת בגדה המערבית כולת. (בשנת 1977 היו הקדשו ת ה ק ל ח ת של מ ו ס נ כ ת ך ת ס מקף ו ת חו ו ס נ כ ת ת תיוו 50% מ ת לחר-חבי ס י נ כ 149,712 דינר, דהיינו דמי תד של נכסי ו א ת נמוכה מ ו ס נ כ ת ת מ ת מעידים על ר ל נים א בגדת תמערבית). נתוקף בידי ו . נראה שניהול נכסי הו ם י ס כ נ ס להיקף ה ח י וקף בירושלים ב הות ו ס נ כ ה ת בירושלים איננו ניתול כלכלי יעיל. על פי נתוני ה ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מס י , הכנ קף בירושלים (רובן בעיר תעתיקח) ו ות הו י ו משנת 1982, רבע מחנסו י נ קף בירושלים תכ ו ות של הו י ו ק 11.5% מחחנ ת מ-100 דינר לשנת. ר פחות ו א תי ת תעיקרית לכך הי ב י ס בשנה זו 500 דינר ויותר מדמי שכירות." הק ק תגנת הדייר (החו ו ח גבלים ב זי שכירות, המו ם בחו לי ם כבו י ס כ נ רוב חרים מושכר בדמי שכירות ו דות חמג ק ניכר מיחי ל ק הישראלי). ח ו ח ה הירדני ות מירדן י פ ס כ ה ת מ ר ז ה . גם ה וע סוציאלי ת יכולת כסי טו ת מעו נמוכים למשפחות ק ל ח ת של מ י מ ו ק מ ת ת ל ת נ ת ת ה ז שנות השבעים לא עודדה א א שתלכת וגדלת מ

ת העצמיים. ס נ כ ת ת ת ו ר ו ק ת לפעול לייעול ולפיתוח של מ ההקדשו

ע מעיריית ירושלים דמי ת נמנעת במשך 24 שנים מלתבו ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מה נ ח ת ח ירושלים - ה ר ז מ ם על ידי תעירייח ב י ק ז ח ו מ קף ה כסי ו שכירות עבור נו בשעתם מ כ ס ו ה רה ש ת חינוך. דמי החכי ו ד ס ו ר מ פ ס מ ל שער שכם ו ת מו י ז תמרכא עשתה דבר ת ל ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ ת ו י ס ח כים י ם נמו עם תעיריית תירדנית ח

61


ק בשנת 1991 הגישה ים מעיריית ירושלים. ר ם ריאלי י מ ו כ ם ולתבוע ס לעדכנם למפרע של דמי השכירות ת לעיריית ירושלים תביעת לתשלו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ

ם, בגובה של כמיליון שקלי

הוצאות

ח 7: הוצאות מחלקת ההקדשות (בדינרים) בשנים •197 ו-1976" לו

( ב י צ ק ) 1976 (הצעת ת ל ע ו פ ה ב א צ ו ה ה 1974 ( א צ ו ף ה י ע ס

ת 318,933 577,537 ו ר ו כ ש מ

מי נהלה 59,224 202,650

ה 48,450 20,650 י י נ ב ד ו ו י רכישת צ

ם 12,387 23,000 י ק נ ע מ

סה״כ 438,994 823,992

ה מיועד ב י צ ק ת ק גדול מ ל ת עולה כי ח ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת של מ ו א צ ו ה ב ה כ ר ה מן מיועד לפיתוח ט ק ק ל ק ח ר נהלה שונות, ו ת מי צאו להו ת ו רו ם משכו ו ל ש ת לת. ת ההקדשו ק ל ח ת מ צאו ך תו ס ת השכר 82% מ צאו ם. בשנת 1982 היו הו קי ולמענ

ת ת ההקדשו ק ל ח ב מ י צ ק ת לתלן פירוט עבודות שיפוצים וסיוע בבניית מז ירושלים בשנים 1976-1967 :** ו ח מ ב

62


לוח 8: עבודות שיפוץ ובנייה באוקאף בירושלים בשנים 1976-1967

ם י ז ו ח א ) ב ם י ר נ י ד ת הסכום ( ו ד ו ב ע ג ה ו ס

ם 12,092 4% י ל ש ו ר י ן ב ח ל ו ץ בתי פ ו פ י ט

ם 65,613 22% י ל ש ו ר י ץ נכסי וקף מסחריים ב ו פ י ט

ם 6,821 2% י ל ש ו ר י ת ב ו י נ ו כ רכישת מ

ם 139,959 48% י ל ש ו ר י ך ב ו נ י ת ח ו ד ס ו ץ והקמת מ ו פ י ש

ם 224,185 76% י ל ש ו ר י ת ב ו ד ו ב ת ע ו ל סה״כ ע

ם 41,747 15% י ל ש ו ר י ץ ל ו ח ת נכסים מסחריים מ י י נ ב

ם 25,128. 9% י ל ש ו ר י ץ ל ץ מסגדים מחו ו פ י ש

- ע 1,184 ו ד לא י

י 291,059 100% ל ל סה״כ כ

ד חעיר לבנייה ולשיפוץ נכסי וקף חו ר אי ח א ן ל ם שהוצא בעשור חראשו ו כ ס הב. ך התקצי ס ס ל ח י ח שיעור זניח ב ו ו ה בירושלים, מ

ז בחודש יאט, הכרי ת הירדני לשעבר, עבד אל־עזיז אל-ח׳ ו ש ד ק ת שר תך של ששה מיליוני דינרים ציאה מדי שנה ס ט 1989, כי ירדן מו ס ו ג ו אציאה ירדן ת בירושלים ובגדה המערבית. לדבריו, הו ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ב מ לתקצוך של 138 מיליוני ז 1967 ס א קף בגדת תמערבית מ ו ת הו ו ד ס ו ן מ על מימות בירושלים ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ת נתוני מ לם א ה איננו תו ם ז ו כ דינרים." סקף משמש צינור ו ם מעיד על כך כי הו י ר פ ס מ שנסקרו לעיל. הפער בין הח ירושלים ובגדה ר ז מ ם ב ספי ו ת נ סדו למו ת חינוך ו ו ד ס ו מ ם ל י פ ס לתעברת כראה כי . נ ת ת תתקדשו ק ל ח ב מ ם נכללים רשמית בתקצי נ י תמערבית, אשר אך קף, א ו ת הו ו ד ס ו מ י אל-אשהב, הידועים כ סנ וך בניחולו של חו נ ת החי ו ד ס ו מה ד ג ה ק מ ו ת י נ ת ירדן על ה ז ר כ ת, עברו עם ת ת התקדשו ק ל ח מ ם קשר ל ת אין לת ן א א בחשבו וקף. נראה שהשר חירדני חבי ם באמצעות הו י פ ס ל כ ב ק המערבית לל ת מכלו א ת ו כל ההשקעות של ירדן בשנים הללו במהלך הקשר עם הגדה תמערבי

63


י להעברת סו ת משמשת כי ו ש ד ק ה ת בכך, כאשר מערכת ה ו כ ו ר כ ת ה ו א צ ו ה ה. ם י פ ס כ ה

ב-3 בדצמבר 1953 נערכה בירושלים ועידה של עולמא ואנשי הגותי כללי למען ירושלים שיהיה לו מ א ל ס ס א ר ג נ ו טה על ייסוד ק ם שהחלי י מ ל ס ו מי 1967. ת מושבו לירדן אחר ס העביר א ר ג נ ו ק ע בירושלים. ה מושב קבות , וכי יש לדחו ת י מ א ל ס ז כי בעיית ירושלים תיא בעיית א ת א ט י ל ח ועידה ח הום ירושלים או לשינוי או נ ת לבי י כנ כל רעיון של השלמת עם ישראל וכל תות להגנה על פלסטין״. י מ א ל ס ם ״קרן א י ק ה ט ל ל ח ו . כן ח י מ א ל ס א צביונה הס בירושלים. ר ג נ ו ק ם סניף של ה ק ו נים ה נה של שנות השמו ת הראשו י צ ח מ בם הירדני לשעבר, וחבריו י ש ד ק ה ף בירדן שבראשו עומד שר ה י ף כפוף לסנ י הסנה - שיח׳ ל ל א מ א י ר ד א ם שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי (נשיא), ק בירושלים חד (מנכ״ל). ו מ ח ם מ וסייבה ועבד אל־רחי ד נ מ ח ו ס מ ד נ ה מ , ה סי חיאן אל-אדרית ערב ובמיוחד ו נ י ת חיצונית לקרן סיוע ממד ר ג ס א מ ל ס איננו א ר ג נ ו ק חת בעת משבר המפרץ א פ ק ו ן ה ר ק ת. פעילות ה די ״ תסעו סלמי לם המו ודת העו ״אג

. הפרסי

ים תיו: נ ן בשנות השמו ר ק פעילויות ה

. ד אל-אקצא חים חדשים למסג 1. רכישת שטים עובדי י ל ב ק ט 1989 מ ס ו ג ו א ל מ ח ת. ת ת התקדשו ק ל ח ם לעובדי מ י ק נ ע 2. מת שכר של 75 דינר. פ ס ו ת ומערכת השיפוט השרעית ת ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ

וע בשיפוץ נכסי וקף. 3. סים. רי רח ירושלים ותשלום שכר המו ר ולגני ילדים במז פ וע לבתי ס A סי

ם. וע לבתי יתומי 5. סיק חפיתוח ת בנ ת מפעלי פיתוח כלכלי באמצעו מ ק ח ח ל ק ד ת צ דו ו וע לאג 6. סי

ע 15 אגודות. ו י ס ת . בירושלים נחנו מ י מ א ל ס א ח. ם י י מ א ל ס י וגידור בתי עלמין א וע בניקו 7. סי

ק מעובדי הר הבית. ל ח ם שכר ל 8. תשלות ציבור שונים. ו ד ס ו מ 9. רכישת ציוד ל

ת א כ ז ע ועדת ה ו וע ועידוד ועדות הזכאת. בירושלים נהנו מסי 10. סי. ר ריאד אל-אקצא פ ס בירושלים וועדת בית ה

תקציבי הקדשות משפחתיים

ם כולל שניתן ו כ ס ם וערוך ב כ ו ס ם איננו מ י ת המשפחתי ו ש ד ק ה ם של ה ב י צ ק תא נדרש לעשות כן ק כאשר תו ת חשבונותיו, ר ט א ר פ . כל תקדש מ תו ד או לאמור פ ס הם של מ בי ת פירוט תקצי גמא א על ידי בית הדין השרעי. נביא לדווחדת שמינה בית כמו על ידי ועדת מי ם בירושלים, כפי שסו י ת משפחתי ו ש ד ק ה

הדין השרעי.

64


לוח 9: תקציב וקף אל-מחדת׳ (בדינרים) לשנים •1406-140 ה׳(1986-198•)

ם ו כ ף הכנסה סכום סעיף הוצאה ס י ע ס

ד 285.8 ״ ו ת לטנת 1404 370.7 טכ״ס ע ו ו י כ דמי ט

! ומיסים 174.3 ו ו ו ג ת לטנת 1405 678.7 א ו ו י כ דמי ט

ת 79.9 ו נ ו ת לטנת 1406 744.7 ט ו ו י כ דמי ט

ם 1242.0 י צ ו פ י י 351.4 ט ל ו ו ת ו מ ב ל ו החזר ח

י 10% 162.4 ל ו ו ת ו מ טנ״ט ל

ם 201.0 י נ ה נ הלוקה ל

סה״כ 2,145.5 סה״כ 2,145.5

הערות:ערך ב-29.11.86. ן שנ ו ב ש : ח ר ו ק מ 1. ה

ת ק ו ל ח א ל צ ו ת מ-10%) מ פחו ב ( י צ ק ת ה ן מ ט ז ק ו ח ק א י ר ה כ ל ו ה ע ל ב ט ה 2. מ

ת ו א צ ו ם ה ו ל ש ת ם ו י צ ו פ י ת על ש ו א צ ו ת מ ו ס נ כ ה ב ה ו . ר ם י נ ה נ ה ל א נ ה ה

ת. ו נ שו

ם ר י מ י ה ל ו ו ת ו מ , ה ם י ל ק ך 7,254.1 ש ס ם ב י ד ו ב ת א ו ב ו ו ח י ף ה ק ו ו 3. ל

י ר ב ד ל , ו ת ו ב ו ח ה ל ר ו מ ת י ב נ ד ר י ר ה נ י ד ם ל י ד ו מ ת צ ו ר י כ י ש ז ו ח ב

. ף ק ו ו ת ל ל ע ו ך ת כ ה ב ת י י ח ל ו ו ת ו מ ה

. ם י ל ק ם של 18,100.55 ש ו כ י ס ל ו ו ת ו מ ב ל י י ה ח י ף ח ק ו ו 4. ה

65


י (בדינרים) לשגת 1406 ה׳ (1986) ס ו ב נ ע - ל קף א ב ו י צ ק ח 10: ת לו

הכנסוח מדמל טכלרות סכום סעיף הוצאה סכום

ת 35.5 ו נ ו מקדמות 384.3 ט

ת 5.0 ל ב י לתרה מטנה קודמת 7,376.0 הפוטל ו

דמל טכלרות טנתלים 9,048.0 טיפוצלם 45.0

הוצאות מטפטיות 100.0

ר 596.6 י ט א נ ל ו ל ו ו ת ו טכ״ט מ

חלוקת הנאה לנהנלם 4,800.0

ל תרה 773.2

ת ל-1408 ה' 10,453.0 ו ו ל כ דמל ט

סה״כ 16,708.3 סה״כ 16,708.3

ת: הערו

ערך ב-24.8.87. ן שנ ו ב ש : ח ר ו ק מ 1 ה

ל 7% ב ק י מ ל ו ו ת ו מ ז 1957. ה א ם מ ד י ק פ ת ם ב י נ ה כ ר מ ׳ ט א נ ה י ו ל ו ו ת ו מ 2. ה

ל 3%. ב ק ר מ ׳ ט א נ ה , ו ף ק ו ו ת ה ו ס נ כ ה מ

66


ם י נ ש נרים) ל ף (בדי נ ד - ל א א פ ט צ ב וקף שיח׳ מ י צ ק לוח 11: ת 1405-1396 ח׳ (1985-1976))

ם ואחזקה 0 628 י צ ו פ י ף הוצאה: ש י ע ס

100 0 - ד ״ ו ו׳וכ״ט ע

י 3 640 ל ו ו ת ו שכ״ט מ

5,034 7 - ת הנאה ק ו ל ח

סה״כ 0 6,403

הערות:

. ת ו ר י כ י ש מ ד ן מ ל ו ף כ ק ו ו ת ה ו ס נ כ 1. ה

. ד י ק פ ת ו ב ת ו ש א ר י ו ש בנ ב ו , א ם י ל ו ו ת ו י מ ה פעלו שנ ר ו מ א ה ה פ ו ק ת 2. ב

ר י כ ז מ ת ו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ל מ ה נ ב מ כ ר ה ם ב י ח מ ו ת מ ד ע י ו ד ה על י ש ע ן נ ו ב ש ח 3. ה

. ם י נ ה נ ד ה ח ן א י י לב ל ו ו ת ו מ ן ה י ך ב ו ס כ ן שפרץ ס מ ז , ב י ע ר ש ן ה י ד ה - ת י ב

ת ב-18.9.86. ו נ ב ש ח ת ה ך ה י ר א ת

. ף ק ו ו ת ה ו ס נ כ ה ת 10% מ ר ו מ ן מ-1964 ת ה כ י מ ל ו ו ת ו מ 4. ה

ה ר ב ר ע ט פ נ ש מ , ו ף ק ו ו ד ב י ח ה י נ ה י נ ל ו ו ת ו מ ה ה י ם 1982-1978 ה י נ ש ן ה י 5. ב

. ם י נ ה ה 14 נ נ ו מ ו ה י ר ח א ה ש ב כ ש ה ל א נ ה ה

. ם י ל ק ז 10 ש ה א י ר ח נ י ד 6. ערך ה

, ף ק ו ו ת ה ו ר י פ ה מ נ ל מ ב ק ם ל ו ק מ ף ב ק ו ו י ה ס כ נ ם ב י ר ר ו ג ת ם מ י נ ה נ ה ק מ ל 7. ח

ף כ־475 ק ו ו ם ל י ב י י ם ח ה ה מ ש י מ ; ח ם ה ע ל י ג מ ה ש מ ר מ ת ו ם י י נ ה ם נ ם ה ל ו א

נר. די

. ף ק ו ו ע ה ט מ ק מ פ ו ה ת ש י ן ז מ ת ש ק ו ל ח ם מ י נ ה נ ו ה הנ ף נ ס כ ת ב ו ס נ כ ה ט ל ר 8. פ


ת 1989 (בדינרים) נ ש ה ל י ת א ש ס י חמד ע ב וקף מו י צ ק ח 12־ ת ו ל

ת ו א צ ו הכנסות ה

ם 1,167.303 י צ ו פ י ש יתרה משנה קודמת 13,463.783 אחזקה ו

2,965.048 • י נ ו יתרת דמ״ש משנה קודמת 1.060.000 שירותים ט

ת 1,914.919 ו נ ו דמ״ש ממבנה הדש 24.320.000 ש

דמ״ש ממבנה ישן 20,095.730 הוצאות משפטיות 357.000

ת שירותים 2,481.500 מיס י ממשלה 11,135.168 ו א צ ו החזר ה

לי 5% 4,702.501 החזר תשלומי מיסים 1.908.000 שכ״ט מותתו

ן 5,426.497 ו י נ ח י ה ד ב ו הכנסות מגרש החניה 28,464.297 שכר ע

מפרעות דמי מפתח 21,000.000 שירותים שוטפים 940.000

החזרי מיסים ושירותים 190.000 יתרה מחולקת 38,500.000

ם 12,954,310 י נ ה נ יתרה להעברה ל

סה״כ 112,945.310 סה״כ 12,954.310

ת ם בירושלים מגיש א י ת המשפחתי ו ש ד ק ת ת ת ו א מ ק מ ל וון שרק ח מכיבי ת תקצי רת כלשהי של בית הדין השרעי, לא ניתן לאמוד א קו ו לבי נותי חשבוו ת מז ח לא פחו ב ת כלכלית ר א בעל משמעו ם הכולל הו פ ק י ת אלה, אשר ה ו ש ד ק תת בירושלים ר ניכר של משפחו פ ס ק לקבוע, כי מ . ניתן ר ת ת התקדשו ק ל ח של מק ל קף חמשפחתי נוטל ח ו ם, וכי חו י ת משפחתי ו ש ד ק רות של ת ות מפי נהנם י הל ם מנ י ת המשפחתי ת בעיר. כן ברור, כי ההקדשו משמעותי בפעילות הכלכלים משקיעים ת ת, ו ת תתקדשו ק ל ח ו של מ רה יעילה יותר מז ם בצו ה י ס כ ת נ א

חסי בשיפוצים. ם גדולים יותר באופן י י מ ו כ ס

ם פעילים י ת משפחתי ם של כ-350 הקדשו מ ו י ת ק ם נביא בחשבון א את דינרים בממוצע לשנה, נקבל ו א ת מ מ ת של כ ו ס נ כ ם ה ה ד מ ח בירושלים, שלכל את נכסי ו ס נ כ קף משפחתי בירושלים עולות על ת כסי ו ת נ ו ס נ כ ה שלפיה ת א צ ו תת ס י נ ת (לא כולל דמי כ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ם על ידי מ הלי ו קף בעיר, המנ ו הו

. די הר-הבית) למסג

68


שירותי חינוך ורווחה סוציאלית שמפעילה מחלקת ההקדשות

ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח י מ ד י ק פ ת

ת מועצת ו ת תנושאים שבאחרי קף מ־1966 מגדיר כדלקמן א ו ק תו ו ח סעיף 2(ג) ב: ם י י מ א ל ס א ת והעניינים ח תתקדשו

ס י י מ א ל ס א ת ת ו ש ד ק ת 1. תם י ד ג ס 2. מ

ים ת חינוך דתי ו ד ס ו מ ר ו פ 3. בתי סם מי 4. בתי יתו

ת ללימוד חשריעת 5. מכללום י י מ א ל ס 6. בתי עלמין א

ת (חחג׳) כ מ 7. ענייני תעליית לרגל לי הלכת). ק ס א (מתן פ א ת פ א 8. ענייני ת

י מ ו ק מ י ת מ ל ס ו מ ד ת ס מ מ לעיתים מעיבים על יחסי הגומלין שבין הה בנושאים שונים. פ ק ש ות בירדן הבדלי ה בירושלים לבין תרשויות תרשמיו של תממשל ת צרכיה באופן שונת מז ת א ח את לא א ת רו י מ ו ק מ ההנהגה הם בין חדי ו ת שליחים מי ם באמצעו פי והלים מגעים תכו ך מנ כ ה מ א צ ו ת תירדני. כ

ירושלים לבין רבת־עמון.

פן ת באו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת של מ די ת תפקי ה א א ו י ר מ ו ק מ י ה מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ הת ק ל ח ברת פנימית, שכתב מנכ״ל מ ק הירדני. בחו ו ח ח שמגדיר ח מ רחב יותר מ

ת כך: ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ה של מ די ת בשנת 1977, תוגדרו תפקי התקדשו

ם וניהולם. ח ו ת י ם ועל נכסי הווקף, שימורם, פ י ד ג ס מ א. שמירה על ה

וך נ מי החי ת שליחותו בתחו ד כדי שימלא א ג ס מ דו של ת ת תפקו ב ח ר ה ב. דאגה ל. י מ א ל ס א - ה

רל ק המו ו ז חי ה ו מ ו א ב בני ה ר ק ה ב תנ ה והעמידה האי ב ר ק ה ת רוח ה ר ד ח ג. הה. נ ם והפצת עיקרי האמו י י מ א ל ס א ה ה נ ות האמו נ ת עקרו באמצעו

י תציבורי מ ל ס ו מ ם ה י רח החי ם לאו ת ר ד ח ה ם ו י י מ א ל ס א ר ה ס ו מ ד. פיתוח ערכי ה. ותפרטי

ת חינוך ו ד ס ו ת מ מ ק ה ת ציבורית ובחינוך דתי ו י מ ל ס ו ה בפעילות מ כ י מ ת. ת. ראן ראת הקו ר להו פ ים ובתי ס דתי


ה ת מ ו ר ת ת ר ב ס , ה ת י מ א ל ס א , שמירת על תמורשת ה ת י מ א ל ס א ת ה ו ב ר ת ו. הפצת הת דעה תדתי , פיתוח תתו ם ד א ת לשגשוגו של ת י מ ל ס ו מ של הציביליזציה ה

1 6 . ם ת נ ו מ א ק ב ם לדבו י מ ל ס ו מ ועידוד ה

ת מאפשרת לה פעילות חינוכית ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח די מ ת זו של תפקי ב ח הגדרה רה פ ט ה ת ה ק ל ח ח של מ ד י ק פ ת וקף. כך, למשל, מ ת הו ו ס נ כ ן ה ה במימו ב ח ת ר חברתי ום די , על תדרשנים, ועל תלימוד הדתי במסג ם י מ א מ א ח על ה ק פ ח ל כ ר ד ח ה ו

ם. י ם דתי י ס ק ולסייע בארגון ט

ת ו י ז ת מחו נהלו ה ומשבע מי ט ת מ ו ק ל ח ר מ פ ס מ ת מ ב כ ר ו ת מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מם, נחלח, כספי י חן: לשכת תיו״ר, מי ה המרכז ט מ ת ה ו ק ל ח (ראח תרשים). מ

" . ר ק ח מ ת ותיעוד ו ק ז ח א ה והדרכה, בינוי ו פ ט ה

ה ל ל א מ א ם ויריחו, חברון, ר ח ת תן: ירושלים, בית ל ו י ז ת חמחו תלו נ תמיט בראשית שנות קף הירדני חחלי ו , גינין. שר הו ם ר ל כ ואל-בירה, שכם, טות בירושלים (חסן טהבוב) יהיה גם י ז ו ח מ ת ה ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ים שמנהל מ נ השמונהלה בירושלים ה המי ד ח ו ת וכך א ת בגדה המערבי ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ל כללי של מ ח נ מ. בכל ב דו של טחבו ם תפקי ו י ס ר שנים עד ל פ ס נהלה תכללית למשך מ עם המית בירושלים י ז נתלת תמרכ ם הקשר עם המי ו י ק ת ל י א ר ח א ז יש לשכה ראשית, ח ו ח מ

ת ושליחים. רו כי ת, מז ו ת, כתבנ , תוצאו ת סו נ ם: ארכיב, הכ רי ר מדו פ ס ובה מ

מדור ההספה וההדרכה

ב ביותר של ר החשו א המדו ה (אל־ועס׳ ואל-ארשאד) הו הדרכ ה ה ו פ ט ה ר ה מדוך וחפולחן ו נ ת שירותי החי ק פ ס א ב ק בארגון ו ס ו ר זה ע ת. מדו ת התקדשו ק ל ח מ

ח ירושלים והגדח המערבית. ר ז ת מ י סי כלו תדתי לאו

א. שירותי חינוך דתי

ת: ר רמו פ ס מ ת מפעילת מערכת של חינוך דתי ב ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח מ

1. מכללות

וסדת ת בבית חנינא (כלית אל-דעוא ואצול אל־דין), נ י מ א ל ס א ת ת ל ל כ מ • הטת ירושלים הערבית״, והיא נבנתה ברסי י נ ק מ״או ל ח בשנת 1980 כת (מתרומות דרך ממשלת ירדן). כיו״ר ת ההקדשו ק ל ח ת על ידי מ נ מ ו מ מ וא ד״ר ר הו ן שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי והרקטו ה כ ם שלה מ י אמנ ר הנ ב חם י י ר ראשון (ב.א.) ס א ו ן בעל ת גרים תראשו ר הבו ו ז ח שפיק עיאש. מ

70


מגנה מחלקת ההקדשות

ם י ש ו ד ק ת ה ו מ ו ק מ , ה ת ו ש ד ק ה ת ה צ ע ו ״ר מם י י מ א ל ס א ם ה י נ י י נ ע ה ו

שיחי סעד אל-דין אל-עלמי

ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ל מ ״ כ נ מנ , שיחי עבד אל-עטיים ס>ד

תיעוד ומחקר

אתרים אסלאמיים

איסוף נתונים ותיעוד

אחזקה ובנייה

אחזקה

תכנון ופיקוח (מבנים, מסגדים)

כספים

תקציב

הנהלת חשבונות

לשנה ראשית

מזכירות

הדפסה

שליחים

הוצאות

הכנסות

ארכיב

הטפה והדרכה

חינוך והפצה

ספריות ופרסומי•

מורשת אסלאמית

אישים

הכוונה אסלאמית (בתי ספר,

מכללות, משלחות)

מינהלות מחוזיות אדמיניסטרציה

נכסי וקף

ייעוץ משפטי

רכישות

כוח אדם

תחבורה

הנדסה חקלאית

ירושלים

בית-לחם - יריחו

חברון

ראמאללה - אל-בירה

טול-גר•

שכם

ג׳נין


ת ק ל ח מ ת שכרם מ ם א י ל ב ק מ ה 29 עובדים ה ם ב י ק ס ע ו לימודיו בשנת 1983. מ. ת התקדשו

ת בירושלים ותשניית ח א ת שרעיות, ח ו ל ל כ ת גם שתי מ נ מ מ ת מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מח: י ל בקלקי

ת ק ל ח ן מ ס במימו י ו ד וסדת בשנת 1975 באב ת שנ ל ל כ • אל-מעהד אל־שרעי, מם ולמנגנון חדתי של י ד ג ס מ ה להכשיר כלי קודש ל ד י ק פ ת מ , ו ת התקדשום שנתיים בתנאי מדי ם, אשר לו די ר כ־30 תלמי ו ז ח ת. בכל מ ת חתקדשו ק ל ח מם י ק ס ע ו ד מ ס ו מ ת אישיות. ב צאו ן להו ם אפילו מימו י ל ב ק ם מ ה פנימייה, ו

17 עובדים.

ת ק ל ח וסדח ב־1978 על ידי מ ת שנ ל ל כ • אל-מעהד אל־שיעי בקלקיליה, מד באבו דיס, דהיינו ס ו מ ו עיקרון כמו ה ת ו א פועלת על פי א . הי ת התקדשור עובדיה - 12. פ ס ת. מ ת תתקדשו ק ל ח הכשרת עובדים למנגנון תדתי של מות ובו 68 ם. בשנת 1982 נפתח אגף חדש לבנ די ר 30 תלמי ו ז ח בכל מ

ת. דו תלמי

2. בתי ספר תיכוניים

יים שרעיים. כמו כן נ ר תיכו פ ת בירושלים שני בתי ס נ מ מ ת מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מם י ר ח ר תיכוניים א פ ר בתי ס פ ס מ ת ב ד ת ל א ר ו ת ת ן משרו ת במימו פ ת ת ש א מ הי

ת. ו מי ה מקו ק ד דות צ ו ר המופעלים על ידי אג פ בגדת תמערבית, בתי ס

: ם ר בירושלים ת פ ס בתי ת

ם בשנת י י ן ס ר הראשו ו ז ח מ ים ־ ה א לבנ צ ק א ־ ל ן שרעי א ״ס תיכו • בים ו-11 עובדים. די ת, ובהן 71 תלמי ר 3 כיתו פ ס 1960/61. בבית ת

ת ו-7 עובדים. דו ת ־ בו 71 תלמי ו א לבנ צ ק א - ל ן שרעי א ״ס תיכו • בי

ק ל ת במימון שכרם של ח פ ת ת ש ת מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ר בגדת תמערבית ש פ ס בתי ה: ם , ה ם ת ם ב י ר ו מ ה מ

ת ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ דת צדקת, ו ו ן - מופעל על ידי אג ן שרעי חברו ״ס תיכו • בית ק ל ח מ ם, ו די ית הלימודים השרעית. יש בו 587 תלמי כנ ת על תו ח ק פ ק מ ר

ך 20. ו ת ם מ רי ת חמישה מו נ מ מ ת מ ו ש ד ק ה ה

ה ובו 39 ק ד דת צ ו י בשכם - מופעל על ידי אג מ א ל ס ן א ״ס תיכו • ביך 19 עובדים. ו ת ם מ רי ת שמונת מו נ מ מ ת מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם. מ די תלמי

72


ת נ מ מ ת מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם. מ די • בי״ס תיכון שרעי בג׳נין - ובו 36 תלמים. רי ך שמונח מו ו ת שישת מ

ת ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ן מ סד ב-1980 במימו ו • בי״ס תיכון שרעי אל-בירח - נם. די וכל עובדיו שייכים לווקף. יש בו 85 תלמי

3. בתי ספד יסודיים

די ׳ס יסו א בי׳ ו ה ד בירושלים, ו ח ר יסודי א פ ק בית ס ת ר נ מ מ ת מ ו ש ד ק ת ת ח ק ל ח מם ו-60 עובדים. בית י ד י מ ל ם. בשנת 1982 חיו בו •234 ת מי תו של בית הי

סד בשנת 1922 (בשנת 1976 היו בו 311 יתומים). ו י נ מ ל ס ו מ ם ה מי תו הי

ת ת ירדן, בי ל ש מ וע מ ת בסי ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח סד על ידי מ ו ף שנות חשבעים נ בסוזרית ם באל-עי נ ו קף בשטח 13 ד ע ו ק ר י מקצועי חדש על ק מ ל ס ו ם מ מי יתום שלישי בירושלים מי תו ת י סד בי ו (חשקעח של כחצי מיליון דינר). כמו כן ניית ח גם בבנ ל ח קף ה ו ת של הו ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ת אל-בריד. מ י ח א בשכונת דם על שטח של 6,431 מ״ר בהשקעת של חצי מיליון א ר - ל א ות ב ספר לבנ ת- ביר שרכשח ״ ח בשטח 786 מ נ ב ם בואדי ג׳וז, על מ מי תו סף לי ו ר נ פ דינר, ובית ס

ך 14,000 דינר. נח לתשקיע בשיפוצו ס ו ת ותתכו ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ

4. לימודי ערב

ם ללימודי י ת חינוך עממי ו ד ס ו ת מ מ ק ה ה בשנות השבעים ב ל ח ת ח ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מרת שבעל-פה. תו ן ו א ר ו ם ק מדי ם לו ה ערב ב

ת בשנת 1972. י ב ר ת ה סד בירושלים ב ו ן נ • דאר אל-קראן אל-כרים - הראשו

ס נמשך בלימודי ערב ר ו ק ן בגדה המערבית. ה א ר ו בשנת 1982 היו 12 בתי קם . רשאי ת ח א מועבר ארבע פעמים בשבוע, כל פעם שעח א חו שנתיים, ו

ות. נ ף תשנת נערכות בחי ו ס להשתתף בשיעורים בני 12 ומעלת. ב

ת עוד • דאר אל־חדית׳ - פועל על הר הבית. בשנת 1982 היו בגדה המערביה ת י כ מ ה ח׳ ו ת י : עד כ ת ו מ ס מועבר בשתי ר ר ו ק ג זה. ה ו ס ת מ ו ד ס ו ארבעה מ

ו׳ ומעלה.

ם י פ י ק ת בירושלים מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח וך שניתנים על ידי מ נ שירותי חחיד ושני ח די א סו ר י פ יים, בית ס נ ר תיכו פ ת, שני בתי ס איפוא שתי מכללוים י ך הירדנ ו נ ת החי ו ד ס ו ת רשת מ ללים א ם כו נ ת אי ל ת א ו ד ס ו י ערב. מ ס ר ו קק צינור וקף משמש ר ם שהו ספי ו ת נ ו ד ס ו מ י אל־אשתב ו סנ בניחולו של חו

ם אליהם. י פ ס להעברת כ

73


ב. שירותי חיייד לא ימיים

ר פ ס ם שנודעו כ״בתי ה י ת חינוך לא דתי ו ד ס ו ז שנת 1967 פעלו בירושלים מ א מתפת לאש״פ ועדת תמשו י תו פ ס כ ן ירדני מ ם הופעלו במימו תירדניים״. תם רי ת הכבושות״ בירדן. כשליש מן חמו ו מ ד א ן ת ו ניסטרי ת ״מי ולירדן, באמצעון ר תמימו ו ק ת מ ת א ו ו ס ח ם וקיבלו שכר ממשרד החינוך. כדי ל י ק י ת ו ו תיא ״בעלת ת שתציבור ידע, כי ירדן תי נ , ועל מ י (הוועדה המשותפת) ת י מ א הת ק ל ח מ ה שייכים ל ל ת א ו ד ס ו ר לציבור, כי מ ס מ ת אלה, נ ו ד ס ו מ תבית״ בת ירדן על ז ר כ ף ת קף. על א ו נם לבין תו ת שאין כל קשר בי ו ר מ , ל ת ההקדשות ו ד ס ו ך ולממן מ ת ב-1988 היה לה עניין להמשי ר מן הגדה המערבי ש ק ק ה תו י נת יועבר ל ר א פ ב שירדן מעבירת לבתי ס י צ ק ת ט כי ה ל ח ו נוך אלח. לפיכך ח חיהל ם בלבד. לשם כך צורף מנ י פ ס ת שתשמש צינור להעברת כ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח דרך מק, למועצת י אל-אשחב, איש חינוך ותי סנ ו בירושלים, חו ך חז ו נ רשת חחיה בעבר ירדנית ת י ה ה ל ת א ו ד ס ו מ . השליטת ב ם י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה הת פ ו ק ת ת פוליטית. ב נ ה מבחי נ ו ת ת מ י מ ד ם הצליח לשמור על ת ל ה נ מ בעיקרה, ור פ ס ה - י ת ך ב ים שונים באש״פ לפעול בתו נ ו ת של ארג דו סו ו י האינתיפאדה חחלר פ ס ם על מ י נ תו . הנ מת י י ו ם שליטה מס ה ת ל ו נ ק ח בניסיון ל י כו ק ב א מ בת רבה. יודעי דבר ו ם נשמרים בחשאי רי חמו ם ו די ר תתלמי פ ס מ ת ו ו ד ס ו מ תת החינוך, בכלל זה שתי ו מ ת הללו ב-17 בכל ר ו ד ס ו מ ר ת פ ס ת מ ם א י ד מ ו את ו ד ס ו מ ת חנינא ופלית אל-מג׳תמע. ה ות: כלית אל־אמה בבי גי לו ו ת טכנ ו ל ל כ מר פ ס ת בית ת א ם בירושלים ו י י מ ל ס ו מ ם ה מי תו הי - ת שלושת בתי ם א ללי כור הללו כ־12,000 פ ס ה - י ת ם בכל ב מדי ן לו מד אל-פתאת אל-לאג׳אה. על פי אול מוערך בכ-3־4 ג ס ת ה רו ב משכו י צ ק ם. ת רי ם כ־500 מו ה ם ב י ד מ ל מ , ו ם די תלמים שכר לימוד כלל, ם משלמי נ י ת א ל ת א ו ד ס ו מ ם ב די מיליון דינר בשנה. התלמירות ם משכו י ל ב ק ם מ נ ם אי י ר ו מ ם. רוב ה י ם סימלי י מ ו כ ם ס י למ ש ם מ ה או ש

ם (מכאפאה). י ק נ ע רת מ ת שכרם בצו ם א י ל ב ק א מ ל כעובדים רשמיים, א

ג. מדור הספריות והפרסומים

ו ד סד ב-1.8.1981. מתפקי ו ת נ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם של מ י מ ו ס ר פ ה ת ו ו י ר פ ס ר ה מדות ו י ר פ ס ים. ה ם דתי י מ ו ס ר ר פ ת, לפתחן ולהוציא לאו ו י לשמור על הספרד ג ס ית מ ספרי ד אל־אקצא, שנפתחה בשנת 1976, ו ג ס ת מ י י : ספר ת חן ו קרי העים י נ י בעל תכ ת פ ו ק ם ת ו ס ר ת פ מ ס ר פ ת מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ׳ נמר בשכם. מ אל־חאג

ם בשם הדא אל־אסלאם. י י ת ד

74


לוח 13: מוסדות חינוך ירדניים !מזרח ירושלים

מס׳ שם בית הספר מס׳ ציתות מס׳ תלמידים ציתות מיקוםם כ , דרך ש א ע נ ת ח י ות 36 1,230 גן - י׳׳ב ב ה לבנ י מ א ׳ ט 1 נ

ן רוקפלר או י ז י ג׳וז, ע״י מו ד א ״ב ו אה לבנות א׳ 24 893 גן - י ׳ ת אל-לאג א ת ל פ 2 אאה לבנות ב׳ 18 620 א׳ - י׳׳ב « יו « « « ׳ לאג ת אל- א ת ל פ 3 א

ה י י ת מ א ס מ ״ ה י י ג׳וז, ע״י ב ד א ׳ ו ים 9 386 א׳ - ט לאד לבנ או - 4 דאר אלל בריד ת א י ח א ׳ ד ה לבנות 20 1,200 א׳ - ט מ ו א - ל 5 אם 13 550 י׳ - י״ב « « ״ י ה לבנ מ ו א - ל 6 א

ראח ׳ ׳ שיח׳ ג ה לבנות 16 682 גן - ט ת׳ י חד 7 אל-רודה אל-י ג׳וז, ע״י דאר אל-טפל אד ׳ ו ם ח. - ט ד ת לבנות 16 733 ק א מ ל ס ו מ - ל ת א א ב א ש - ל 8 א

ת י ב ם 8 170 י׳ - י״ב הר ה י ה לבנ א אל-שרעי צ ק א - ל 9 אה ק י ת ע ת, העיר ה ה לבנות 8 185 י׳ - י״ב הר הבי א אל-שרעי צ ק א - ל 10 א

ה י א ר ת אל ס ב ק ד - ע א ו ל ״ב רח׳ א ים 75 2,400 א׳ - י ם לבנ א ת י א - ל א - ר א 11 דוצרים ת נ נ ים 7 200 גן - ו׳ שכו ה לבנ י מ א ל ס א - ל נהדה א 12 אל-

א ׳ ׳ מק ים 6 180 גן - ו ע״י י ם לבנ א ת י א - ל 13 דאר אי ז ו ח מ ט ה פ ש מ ת ה י , ע״י ב ן ח אל-די ל א ם ח. - ו׳ רח׳ צ ד 14 רודת אל-זוהור, מעורב 8 245 ק

אל-טור א - ן , מעורב 4 150' ג ן יתו 15 רודת ג׳בל אל-זה גרבייה ר ח א ו אחרה, מעורב 7 330 גן - ו׳ ס דת סו ו 16 אג

רח ירושלים: י מז ק ל ם בכל ח רי ז ו ה 60 2,000 גן - ו׳ מפ אסלאמי א אל- צ ק א - ל 17 ריאד אאהרה ז ב אל- א ות 1. ב ם - בנ י נ ב

ת י ב 2. הר הד י ר ב - ל א ת י ח א 3. ד

4. אל-עיזליהר ה א 5. צור ב

סה״צ 335 12,154

תעית־. מוסדות החינוך של ריאד אל-אקצא(מס׳ 17) ממומנים על ידי מספר מקורות, בעיקר על ידי ועדת תזצאת המקומית, שחלק מחברי מועצת ההקדשות בירושלים מכהנים בהנהלתה. שאר המימון מגיע מירדן וממדינות המפרץ.


ד. מדור המורשת האסלאמית

ס, ובו ת באבו די י מ א ל ס א ה ה ל ל כ מ ם בבניין ה ק ו מ ת מ י מ א ל ס א רשת ה ר המו מדוה הירדנית. זהו למעשה פ ו ק ת ף ה ו ית ועד ס ה העות׳מאנ פ ו ק ת ה ם מ י כ מ ס ן מ ו ארכייה כללית. ת לכתבי יד וספרי י , הכולל גם ספרי ת י מ ל ס ו מ ן המועצה ה ו ארכי. ה ם בתפוצה פנימית קטנ י י ר ו ט ס ס מדי פעם עבודות על נושאים ה י פ ד ר מ המדו

ר עובדים. ס י ר ת ם בו כ י ק ס ע ו מ

דט, נפתח מחדש בשנת ת תמנ פ ו ק ת וסד ב י על הר-הבית, שנ מ א ל ס א ן ה או י ז המות. ת התקדשו ק ל ח ה הראשית של מ ל ה נ ה א כפוף ישירות ל הו 1980, ו

ה. שירותי דת

נהלה . בכל מי ם די ים במסג יתנ ת תנ ד ת לכל שירותי ה י א ר ח ת א פ ט ה ת ה ק ל ח מם פי ר מטי קו ית חודשית לבי כנ ן תו דו להכי נה, שתפקי ו ח הכו ק פ ת יש מ רי ו אזם לדיון י מ א מ א ם, דרשנים ו פי ם וכן לארגן מפגשים של מטי י ד ג ס מ בם ועל תדרשנים י מ א מ א ם, על ה פי ח על המטי ק פ א מ ותיהם. כמו כן הו בבעי

. ם י ד ג ס מ ן (דור אל־קראן) ועל מצב ת א ר ו ם וכן על אולפני ק י נ ׳ והמאד

א בחודש צ ק א ־ ל א ם ובארגון התפילה ב י ם דתי י ס ק ת גם בארגון ט ק ס ו ה ע ק ל ח מ ח. חרמדאן

ת 710 לעומת 547 בשנת 1975 ת בשנת 1982 הי ם בגדה המערבי י ד ג ס מ ר ה פ ס מם 65 ו י ם בשבע שנים!). בירושלים לבדה יש כ י ד ג ס פת של 163 מ ס תו )

. ם י ד ג ס מ

מדור הבנייה והאהזקה

ם, בעבודות די ת לבניית מסג ו י כנ ת תו נ ת בהכ ק ס ו ה ע ק ז ח א ח ייח ו ת הבנ ק ל ח מי חבנייח. ס ד נ ח ח על מ ה ובפיקו ק ז ח א

ם י ר ת א ר ל ח זו שני מדורי משנח: מדו ק ל ח ר של מ ק ח מ ה ר התיעוד ו במדווסד ם נ י י מ א ל ס א ם ה י ר ת א ר ת ים ותיעודם. מדו נ ף נתו סו ר לאי ם ומדו י י מ א ל ס אם י ר ק ר ס ם ומיפויים. במדו י י מ א ל ס ם א י ר ת ק בשימור א ס ו א ע תו 12.6.77-1 , וונטר ו נ ד שתפקידו הית לערוך אי ח ק פקיד א ס ע ו ף 1978 ה ו ס וסד ב ותיעוד שנ

ת לפי דרישת. ״חו ב דו לכתו ם ו י ד ג ס מ ם ושל ת בדי , של תעו ם י ס כ נ של ח

76


מדור הכספים

ר השני יש נות. במדו הלת חשבו הנ ב ו י צ ק ם: ת רי ם יש שני מדו י פ ס כ ת ת ק ל ח מ בת כולל גבייה. ו ס נ תכ ת ו צאו קופה, משכורת, תו

המדור האדמיניסטרטיבי

ר . 2. מדו ם ד ח א ו ר כ ו ד ם: 1. מ רי ו ת ישנם שישח מד בי סטרטי י נ ת תאדמי ק ל ח מ בי בעלות כ מ ס ת מ , לתעד א ת בטאבו ו קפי דו לערוך רישום ו קף ־ שתפקי נכסי ור ו י וקף. 3. מד כס נ ת בקשר ל ו ר תביעות משפטי ח ב א ק ע ים מ לקי וקף ו חוח - ר ו ב ח ר ת ו ד ר ציוד. 5. מ ו ת (נוסד ב-18.10.79). 4. מד ו תביעות משפטיבלת ת להו ח א בלת עובדים, ו יות, שתיים לתו נ יש בהנתלת תכללית שלוש מכוות. י נ ת ולרשותן עומדות עוד ארבע מכו י נ ת יש מכו רי ו נהלת אז ם. בכל מי מתיף בגדה ק ו ו ת ת ו מ ד א ת ב ו א ל ק ח ק בפיתוח ה ס ו ע , ה ת ת חקלאי ס ד נ ר ת 6. מדונא ליד כליה י ת חנ ם בבי יתי נמים מטע ז המערבית. בירושלים יש 21 דו

אל־דעוא.

מועסקים במחלקת ההקדשות

ת כלל בשנת 1976 888 עובדים בירושלים ובגדה ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מנגנון עובדי מ" א ב ט ה רו המערבית, לעומת 774 עובדים בשנת 1967, לפי הפי

לוח 14: עובדי מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו־1976

סה״כ מזה: סה״כ מזה: סה״כ

ם י ק ס ע ו ם מ י ל ש ו ר י י ב ל ם כ י ל ש ו ר י ם לא- ב י ד ב ו השנה ע

ם קודש י ע ו ב ק

774 154 598 20 51 1967

888 188 744 25 66 1976


ת בשנת 1976, 1,846 ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ו ב ק ס ע ו ם ת י י מנ ם תז בדי יחד עם העות ת השומרים בהר הבי ב צ ת מ ל ד ג ת ם נבע מ בדי ם תגדול של תעו ר פ ס עובדים. מר תעובדים פ ס " בשנת 1982 ירד מ . ת ל פ כ מ ל-110 איש ול-29 במערת ה

ל-1,579.

לוח 15: עובדי מחלקת ההקדשות בשנת 1982 לפי סוג העסקה

ם סה״כ י י נ מ ם קבועים עובדים קבועים עובדים ז י ד ב ו טם המחוז ע

ם ללא תנאים עד 60 מעל 60 י י ל א י צ ו עם ח. ס

ם י י ל א י צ ו ס

רוטלים 88 218 102 65 473 ׳

ן 75 125 51 43 294 ו ר ב ח

בית לחם

ו 27 40 14 15 96 ח י ר י ו

רמאללה 27 41 18 32 118

טכם 60 91 40 79 270

ל כרם 53 39 20 19 131 טו

ן 30 54 13 24 121 י נ ־ ג

בית

היתומים 17 7 45 7 76

סה״כ 377 615 303 284 1579

ת לפי ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ בדים ב א פירוט תעו ב ו דים 81-80 להלן מ ח 16 שבעמו בלו. י ז ך מחו ת ח , ב ח ק ס ע ג ה , לפי סו ד תפקי

78


ם כשלושה רבעים י ו ו ה ם מ י ם דתי י ד י ק פ , כי בעלי ת ם י א ר ים מ נ תו הנם 46%, כיוון י ו ו ה ם מ ת. בירושלים ה ת תתקדשו ק ל ח ם במנגנון מ י ק ס ע ו מ ה מת בעיר וכן א צ מ ם, נ נהלת רבי ה עובדי מי ק י ס ע מ וקף, ה ת של הו שתתנתלת תכלליא ת הי פ ס ו ה נ ב י . ס א צ ק א - ל ד א ג ס ת של שומרי מ י ס ח ם חרב י ר פ ס בגלל מז ירושלים ו ח מ ז זח. ב ו קף במח ו נוך של הו ת החי ו ד ס ו ם של רוב מ ת ו א צ מ י ה

ת. ת התקדשו ק ל ח ם כ־36% מכלל עובדי מ י ק ס ע ו מ

: ן מ ק ל ד ת בירושלים כ ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח בשנת 1982 התפלגו עובדי מ

ם ומשרות טכניות) הלה - 222 (47%) (כולל שומרי נ משרות מית - 217 (46%) ו משרות דתי

ם י מ ו ת י ת ה משרות חינוך - 30 (8%) (לא כולל 76 עובדי בי בירושלים)

כ - 469 ״ ת ס

ת והגיע ל-2,200 ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ח מנגנון עובדי מ פ נים שוב ת בשנות השמו" א ב לפי חפירוט ה

ת חפולחן 1,290 (59%) ו ד ס ו מ משרות בחלת 283 (13%) נ עובדי מי

שומרים 175 (8%)ספר 450 (20%) - ת בבתי ד ם ל רי מו

ב י צ ק ת ת מ נ מ ו מ מ ם, ה עי א קבו ת עובדים ל ק ס ע ה ם נובע מ ר העובדי פ ס מ הגידול בדי הוראה. די שמירת ובתפקי ם נמוכים, בתפקי קי של מענ

ף עוד 120 עובדי מערכת בתי הדין השרעיים שאיננה סי ת יש לתו ל על את שכרה מירדן. ת א ל ב ק ך מ וקף, א יה במנגנון תו תלו

ת בעיר איננו גבות. שכרו של י מ ל ס ו מ ת ה שכרם של עובדי המערכת הדתים או א מ י , ושכרו של א ם לדרגתו א ת ה י נע בין 300 ל-500 דינר ירדני ב ד א ק

ד בינוני, נע בין 150 עד 300 דינר. פקי


לוה 16: משמת גמה׳ ההקדשות לפי סוג תפקיד ומעמד(1982)00

ג׳גץ / מחוז ירושלים ועוון ואמאללת - שצ0 סולצום ג׳גץ / «<*<<* אל-ציוו*

ד / מעמד סמ״צ 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 סוג ושט תפקי

א. משמת דתיות

1 1 1

1 מנהל מדור הטפח והדרכה מזכיר מדור הטפח והדרכה

ראש לשכת העלםאא 1 1 מפקח הכוונה 5 1 1 1 1 1

1 1 1

1 1

2 1 1

1 6 4

מפקח מסגדים מופתי

מטיף(ואענר) 68 5 1 8 1 3 2 1 2 16 1 2 18 1 5 2 דרשן(ח׳טיב) 65 1 1 13 1 4 1 16 13 7 2 6

24 26 11 15 13 17 49 42 17 31 1

16 12 1

11 6 16 1

20 18 32 11

25 4

15 3

27 4

443 25

אמאס מדרס

3 22 8 18 26 22 1 15 17 14 28 2 36 41 1

24 51 328 1

מאז־ •ן קורא קראן

שרת במסגד או בתרפ 162 16 33 25 22 3 1 3 21 22 3 5 3 5

סה״כ משרות דתיות, 1.1.10 41 86 89 67 86 83 26 34 29 18 34 50 51 86 112 45 36 29 23 51 34ות חינון ג. משו

נמהל מדור חינוך 1 1 מנהל בית ספר 5 2 1 1 1

1 1

8 1

9 י 2

מפקח מזכיר בית ספר

מורה 29 14 4 1 2 3 2 2 1 סה״כ משרות חינוך 46 18 12 2 2 2 3 2 2 1 2

ג. משוות מינתלת מנהל וקף מחוזי 7 1 1 1 1 1 1 11 1 2

1 1

4 1 1

ראש לשכה מחוזית מנהל מדור כספים

מנהל מדור ספריות ופרסומים


מנהל מדור אתרים אסלאמיים 1 1 מנהל מוזיאוו 2 1 1

מנהל ספריה 2 1 1 מנחל חשבונות 12 3 1. 1 2 2 1 2

מפקח לילה 2 1 1 פקיד 42 13 8 1 3 2 2 1 1 5 1 3 2

כתבן 6 1 1 1 1 1 1 מוכר כרטיסים 1 1

גובה 6 2 1 1 1 1 נהג 7 4 1 1 1

שליח 28 13 1 3 4 1 2 3 1 שומר 151 90 23 27 3 2 3 3

ספרן 1 1 סה״כ משרות מינהלה 274 27 118 25 5 32 5 3 2 4 9 9 4 1 9 3 6 6 3 2

ד. משוות טנגיות ומשמת שימת מהנדס 10 2 8 מומחה לשיקום אתרים 1 1

מפקח בנייה 2 1 1 מפקח מודדים 2 1 1

מודד 5 1 2 2 שרטט 11 1 10 צלם ומשקם מסמכים 2 2 עובד טכני 1 1

מדריך או עובד חקלאי 5 4 1 חשמלאי 5 2 1 2

מחסנאי ראשי 1 1 גנו 5 5

תברואן 5 1 4 חייט 2 2

טבח 7 3 1 2 1 צבע 1 1

סה״כ משרות טכניות 65 5 13 34 5 4 1 1 2

ת 1,495 91 217 160 74 123 94 29 36 29 24 43 50 61 91 116 56 41 37 30 54 38 ו ו ש מ ל ה ן נ ס


הערות ללוח 16:

, ם י י ל א י צ ו ם ס י א נ א ת ל ע ל ו ב בד ק ו ד 2 = ע מ ע , מ ע ו ב ד ק ב ו ד 1 = ע מ ע 1. מ

. י נ מ ד ז ב ו ד 3 = ע מ ע מ

א ל מ ד מ ח ם א ד ן א , ועל כ ך מו ר נ כ ם ש ל ו ש ם מ י ד ג ס מ ת ב ו י ת ד ת ח ו ר ש מ 2. ב

: ו מ ם כ י ד י ק פ ר ת פ ס , מ ם י ר פ כ ם ב י נ ט ם ק י ד ג ס מ ר ב ק י ע ב , ו ת ו ב ו ר ם ק י ת י ע ל

ה ר י כ ב ח ח י ר ו ג י ט ק ה ב ר ש מ ה ה מ ש ר ה נ ל ב ט . ב שרת ן ו ׳ ד א , מ , דרשן ס א מ א

. ת ו ר ש מ ן ה י ב ש

ד 76 ו ם ע י ל ש ו ר י י ב מ ל ס ו מ ם ה י מ ו ת י ת ה י ב ח יש ב ו ל ב ם ש י ד ב ו ע ט ל ר 3. פם (52). י י נ מ ם ז ב ו , ר ף ק ו ו ת ה כ ר ע ל מ ם ש י ד ב ו ע

ת ו ע י ג מ ם ה י ש ר נ ו ב י ב צ ר ק ת ב ו פ י ט מ , ה ם י ש ם נ ם ה י פ י ט מ ן 68 ה י ב .4 45 מ

. ת ו פ י ט ש מ ם ושלו י פ י ט ה מ ש ו ל ו ש י ם ה י ל ש ו ר י . ב ם י ד ג ס מ ל

ם י י ע ר ש ן ה י ד י ה ת י ב ד ב ו ם ע י ר ש ע ה ו א מ לל כ ו ו כ נ נ י ם א י ד ב ו ע ל ה ך כ 5. ס

ת ק ל ח מ פרד מ א נ ו ה , ש י ש א ר י ה ד א ק ד ה ר ש מ ם ל י כ י י ש , ה ת י ב ר ע מ ה ה ד ג ב

ת ו ר ג י א ם מ ר כ ת ש ם א י ל ב ק מ , ה ן י א שו י י נ מ ש ו ת ר ו א ש מ מ ח כ , ו ת ו ש ד ק ה ה

. ם י א ש י נ ג ה ו ז י ה י בנ ר ו ה ם מ י ל ב ק ם מ ה , ש ם י ק נ ע מ מ ו

סיכום

התדמית המקובלת של הווקף בירושלים כמוסד בעל עוצמה בלבלית רבה - אין לה על מה להתבסס. אמנם במשן דורות הלן וגדל היקף המקרקעין שנרשמו כווקף, אולם נכסי הווקף שבניהול מחלקת ההקדשות, אינם מהווים גורס השפעה מרכזי על כלכלת העיר והכנסותיהם זעומות יהסית. גם היקף השירותים הציבוריים, שהווקף מספק במזרה העיר, אינו גדול והם תלויים להלוסין בהזרמה כספית חיצונית מירדן (וממדינות המפרץ הפרסי). השיבוהו העיקרית של הווקף לכלכלת העיר נובעת מהיותו מעסיק ציבורי גדול (השני בגודלו בירושלים), המספק פרנסה לכ־500 משפחות בירושלים ולכ־1,500 משפחות נוספות בגדה המערבית. ירדן מזרימה כספים בהיקף של כ־6 מיליוני דינר בשנה להקמה ולאחזקה של מוסדות חינון ומוסדות רווחה סוציאלית ולתשלום משכורות. ההזרמה נמשכת גם לאחר הודעת המלן חוסיין והחלטת הפרלמנס הירדני על ניתוק ירדן מהגדה המערבית. מגמת ירדן במימון שכר עובדי המנגנון הדתי ובאספקת שירותי המון ורווהה מסובסדים היא להגביר את תלות האוכלוסייה המקומית בירדן. המשן סיפוח הממסד הדתי והמקומות הקדושים לאסלאם, נועד לשמר בידי ירדן אמצעי השפעה לקראת פתרונות

מדיניים עתידיים.

82


הערות

ה א , ר ם י ס כ קף של נ ת מעמד ו ח כ ו ה ם ב כי ים הכרו 1. לגבי הקשי קופפרשמידס, עמ׳ 125.

א. ם 12.5.90 עם שיח׳ א. ו י 2. ראיון מ

רק , גן י ת בכפר זיתא, גן פרי אחד י א ל ק ע ח ק ר ם ק נ ו וסף על 1,000 ד 3. נף שנועדו ס י כ מ ו כ ת ושלושח ס ח כסי דניידי של מקדישה א , נ אחד

ק רביעי. ר ה רייטר, הווקף בירושלים, פ א לבניית בית. ר

4 שמעוני, עמ׳ 90-89. קופפרשמידט, עמ׳ 108.

5. שם.

6. ממ׳׳א, 58/10, 13/39/2.

Issa Khater, "Waqf in der West Bank", Unpublished dissertation .7 Philipps - Universität, Maarburg/Lahn, 1987, pp. 197-220.

(לחלן: ח׳דר).

א 23, כרך 2; ״ ת, דתות, מ ה לענייני תקדשו נ ועדה הממו מי הו 8. פרסוק 38. י ג״מ, פ/988, ת

9. שמעוני, עמ׳ 83¡ קופפרשמידט, עמ׳ 112.

10. ביאן אל־אוקאף אל־אסלאמיה פי אל־דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואתל ה נ , מ ב ו ן טהב ס זמת ח ו ברת פנימית שהוכנח בי מן 1976-1967, חו, עבד י נ קף בשנת 1978, על ידי עכרמה צברי, עדנאן אל-חסי ו תו: ביאן 1976-1967], עמ׳ ב [לתלן ו ב ת יאט, וודאע ט ם אל-ח׳ אל־רחי

.16

11. ביאן 1982-1977.

12. ח׳דר, שם.

13. ביאן 1976-1967.

14. ביאן 1982-1977, עמ׳ 131.

83


ט 1989. ס ו ג ו א 15. אל-קדס, 11 ב

16. ביאן 1976-1967, עמ׳ 7.

ס על ביאן 1982-1977. ס ו ב ה מ ק ז ל 17. ח

18. ביאן 1976-1967.

19. ביאן 1982-1977, עמ׳ 132 ואילך.

84


פרק רביעי

טרנסקציות ופעולות פיתוח כלכלי בנכסי הווקף

רקע משפטי והיסטורי

ת רצונו של ח א ם שנועדו להבטי י י ז נות מרכ ת על שני עקרו ס ס ו ב קף מ ו שיטת הו, ת מההקדש) תנ ש (הגורם הנ ד ק ה ת ה ר ט ה הנצחי של מ מ ו י ק המקדיש: השאיפה לם מ ו י ק יקת נופך דתי להקדש, והשאיפה ל שהיא לכשעצמה פעולת צדקת תמענ, שהוקדשו על ידי המקדיש על פי ציביונם וייעודם ם י ס כ נ הנצחי של הה חיה למקדיש ב צ ות מעין מ ם שנועדו לתי כסי ה - נ ש ד ק ה ם בעת ה י י ר המקו

ולפועלו.

ס יש, כ ה פנימית. בכל נ ר י ת מת ס י ת קי ל ם א י י ס ת בסי ו נ בין שני עקרות ד ניתן לשמר א י מ י בזמן, ולא ת ת ובלאי התלו ח ם, גורם של פ מטבע הדבריה ק ד ת צ ר ט מ ם הקדיש ל ד רק מפירות ההקדש. לדוגמא, א ך ו ימו א ס ולקי כ נ תע ט מ מן חדל ת ף תז . בחלו בדת ועליה מטע של עצי תמר ע מעו ק ר מת ק י י ו מסת ת אין כל אפשרו ל ת א בו סי ת פוריותת. בנ בדת א ע אי ק ר ק ה להניב פרי, ום מלבד תפירות. על ספי ו ם נ וקף משאבי ש לפתחת, שתרי אין לו ד ק ח למנתל חר לצרכיו, ח ם א ד א ע או יחכירח ל ק ר ק ת ח ש א ד ק ה הל ה א ימכור מנ ם ל כן, אקף ו ז נועד הו ת ההקדש, כי א ר ט ת להמשך מימון מ י פ ס כ ת ה ר ו מ ת וישתמש בזכרת אצל מעצבי א נ ננה פרי הדמיון. תי לעבור מן העולם. דוגמא זו אי1 ה. ד עם הבעי ד ו מ ת ת , אשר נאלצו כבר אז ל ם א ל ס א חמשפט חחנפי בראשית תה העיקרית ה הדאג ת י ם ועד לזמן החדש, ת א ל ס א ם בימי הביניים, מראשית ה ל ו אמו של ההקדש. בעידן ו ם ולהמשך קי מי י ם הקי י ס כ נ נתונה לשמירה על הם י י ק , אין דואגים עוד לשמירת על ת ם י ח ת פ ת מ המודרני, בתנאי הכלכלה הם נ מ ו א א צ ם מ א ל ס א ה ב כ ל ה ק לפיתוח כלכלי. חכמי ה ס ו בלבד. יש לחץ בלתי פקף (כפי שיובחר לחלן) כדי לשמור על ו דרך לתתגבר על מגבלות שיטת חוח כלכלי. יתר על ר לפיתו א כך בכל תקשו ת אשר ניתן, אך ל ם ולתציל א י י ק תן ם לקיפאו ש ר א מ ו וקף ת , שתו ת נ ק ס מ ית זו תגיעו ל גי ם שעסקו בסו י ר ק ו כן, חש מבלי לעשות שינויים ד ק ת ת ת ר ט ת מ ם לנצח א י ד ניתן לקי 1 לא תמי . כלכליה ש י ח מ . עובדה זו מ ת ח ת פ ת מ ת ת ת תכלכלי או ם למצי ת מ א ת ך ה ם תו י ס כ נ כלשתם ב

וקף. נות שיטת תו ימית בין שני עקרו ה הפנ ר י ת ס ת ת א

ר ו ס י א א ת קף, הו ו ת נצחיותו של הו ח א , שנועד להבטי י ס העיקרון הבסית בו, כגון: ו ר ח ת א ו י צ ק ס נ ר ס שהוקדש או עריכת ט כ נ רת ה י ר על מכ החמוס עירוני כ נ ה העולה על שנה ב פ ו ק ת , השכרה ל ה ק ז יות ח ת והעברת זכו ר כ ח ה

85


3 יתר על כן, כס, שעבודו וכיו״ב. , משכון הנ ס חקלאי כ נ ועל שלוש שנים בה לזכרו ולפועלו של המקדיש גרמה לכך שחל קף כמצבה חי ו ס הו כ ת נ י ראיבה וקף. סי ם כו ם המוקדשי י ס כ נ ר על עריכת שינויים כלשהם בצביון ה ו ס י אוקף לערוך ם על מנתל תו י ר ס ו ת א י מ ל ס ו מ קף בשריעת ה ו ת לכך שדיני תו פ ס ו נ, היא העובדה, שמנתלי וקף רי ואה למצבו המקו כס, בהשו שיפור כלשהו בנם צורך ה וקף שלא היה ב כסי ו ם וערכו שיפוצים ושיפורים בנ ד מ ע ת מ ניצלו אדות אלה, והכל חים מעבו ו ם חפרטי רו ס י כ סו ל י ם חכנ ם רבי חיוני, ושבמקרית פירות הווקף. ם הועיד תמקדיש א ה ים אשר ל ת והנהנ ו ר ט מ ן יתר ה על חשבום ב חדר חשייך לווקף, א ף חלון או לטייח בטיח טו סי ר לחו ו ס כך למשל, אם עבודה זו עלותה ה לא חיו בחדר זח חלון או טיח משובח, גם א ש ד ק ה בעת הו חחדר. דוגמא ת ו ת מתשכרת א ו ס נ כ ה א לתגדלת ה נמוכת, ועריכת השיפור תבי, שהווקף ם י ר ק ו ח ב ח ר ק ק היבש ממחישה מדוע נפוצת חדעח ב ת זו שבחו י ד ר ו ס ב א

ק לכלכלת. ז א נ י ב מ ד ה ס ו א מ הו

ת צביונו ס ולשנות א כ נ ת ת , לעומת זאת, ניתן לחשביח א וקף משפחתי בוים נח חיא לרוב הנהנ ו ם חכו א נאמר א ם לכך.* ל י מ י כ ס ם מ י חנ ם חנ , א רי חמקוה כללית של כל מ כ ס ה ונה היא ל לם. נראה שהכו ד של כו ח ה פח א מ כ ס ה או לת תגישו נתנים תביעות לבית הדין השרעי ודרשו פיטורי ח ם. לא א י חנ חנה קצי ' סנ כס. רי של הנ , שערך שיפוצים בהיקף שחרג מצביונו חמקו ולי מותום מלבצע שיפורים בנכסי תווקף. בהקדש לי ו תו ה גורם שהרתיע מו ת י זו הת כל מ כ ס ת ת ל א ב ק ת נהנים, אין אפשרות מעשית ל ו א , שבו עשרות או מ משפחתיוח ח בטו ס נ כ כה בוויתור על ח כס, אשר כרו ם לבצע עבודח לשיפור חנ י חנ תנם נוטים לערוך נ ך יותר. נחנים אי ח תארו ו יות תגדלתח בטו ר למען אפשרו צ ק הם למנהל ההקדש . מלבד זאת, די א ק ח רחו ו ת כלכלית לטו ו חישובים של כדאית ל א ב ק ת האפשרות ל ך חמשפחת (ולמי אין?) כדי לתפוך א יש יריבים בתו

ם לבלתי מעשית. י תנ ת תנ מ כ ס ה

י בכל ר ס המקו כ נ ת שימור ה ם להעדיף א א ם עומדת הברירה: ה בפני המקדישית ההקדש ר ט ת שימור מ וקף, או לתעריף א ר אובדן תו ר ולו גם במחי י ח מ

ת בעתיד. ו ם עלולים להשתנ כסי ן באפשרות שהנ כ ת ס ה ל ו

ת ו ת ביטויו בספר צא א קף מו ו ם של הו י ר ת ו ס ת ת ו נ ח בין שני תעקרו ת מ תם לעקוף ם מצאו דרכי י מ ל ס ו מ ת. חכמי המשפט ה ו פ ם בכל תתקו א ל ס א ת ב המשפטיכסי וקף. ת שינויים ומכירה של נ ו ר ס ו א ת של הווקף, ה ו י ת ו ה מ ת ה ת המגבלו את לעמוד ת י ת לא יכולת ת י מ ל ס ו מ ת הללו היו גזירה שהחברה ה ראה כי המגבלו נים נדרשו למצוא ק, והמשפטנ ה יותר מכל חו ק ז ח ח ת י ת ה ת הכלכלי או בת. תמציו ח ת פ ת ם ה א ל ס א ת שיאפשרו לתתגבר על מכשולים אלת. כבר בראשית ה ו נ פתרוק תכלכלי ז נ קף ולהתגבר על ה ר נכסי ו ים, שאפשרו למכו ם משפטי מי ז י נ מכים ם העובדה שבחיבוריהם של משפטנ ר וקף. ב ת של הו די סו ן בתגדרתו הי ו מ ט תם, שבתם אי קף ופירוט תתנ כסי ו ת שונות בנ ו י צ ק ס נ ר ם יש ציון של ט י מ ל ס ו מ

86


תיה ר על מגבלו ב ג ת ם ה א ל ס א ה ת כדי לטעון, ש ק פ ס נה מ נ ר לבצעם, אי ת ו מכסי ן כלכלי של נ פאו ה קי וקף, ושלא הי ות של שיטת הו די סו ות הי הכלכלים עדיין איננו י מ י י ו ס ים מ ם משפטי תרי ם של הי מ ו י ם שעצם ק ת משו א וקף. ז תום כדי לתצביע ה , בוודאי אין ב ם ו ק ל מ כ ם שימוש בפועל. מ ה ה שנעשה ב ה כ ו הם על י א פ ו ף ק א ק ו א ם ה ק, א ת לבדו נ . לפיכך, על מ ם ה דת השימוש שנעשה ב על מיק נושא ו ד ב , שומה עלינו ל ם לאו ט א ל ח ו ס ולחידלון מ ר ח שמדיחם ומגיעים לת לאישורו פו ת למיניהן תיו כולן כפו ו י צ ק ס נ ר ט ה וון ש זה הלכה למעשה. מכיל ׳ א הסג ו ת ה מי ו מי ו ה תי ק י ט ק ר פ ת ה פ ק ת ש ם חיחיד שבו מ ו ק מ ה , הרי ש של הקאדי

(רשומות בית הדין השרעי).

ל של ׳ ה בסג פ ק ת ש ה קף כפי ש ו ד הו ס ו ה של מ ק י ט ק ר פ ת ה ו א ר בדקנ ח ם א ו ק מ בם גילו, י א צ מ מ 6 ח . ט ד נ מ ת ח פ ו ק ת ב ית ו ת תעות׳מאנ פ ו ק ת ירושלים בשלהי ח. ם י ח ת פ ת מ ה ה ל כ ל כ ה ה ו ר ב ח קף לתנאי ה ו ת הו ם א י א ת ה ס השכילו ל י ד א ק ה שי ווקף, כס ת נערכו בירושלים עשרות פעולות שינוי והעברה בנ ר ו מ א ה ה פ ו ק ת בח תו יים של פי נ ם עם ניצנים ראשו י י ק ת שמירת על ת ת י ת ת המגמה תכללי ו

כלכלי.

א על ו ף ה קף בעכו של ימינו (1985-1965) הצביע א ו ר על הו ח ר א ק ח מ7 . ם י י דרנ כלכלה מו ק ו ש ם של מ י א נ ת קף הכפוף לבית הדין תשרעי ל ו ת הו מ א ת הקף ו כסי הו ח הכלכלי של נ תו ן או הפי פאו ם אלת, שאלת הקי י ר ק ח פרט לשני מה פ ו ק רך ת ל לאו י סג׳ כ מ ס מ ת ב ד ע ו ת מ , ה ה ק י ט ק ר פ ס ה י ס ה על ב ר ק ח כמעט שלא נ

ימת. י מסו

ת פ ו ק ת ת שינוי מ י ל כ ה ת תי בו סי ה שונת בנ נה בחיבור ז ה הנדו פ ו ק ת הת שלטון ירדן פ ו ק ת נית. ב ה המדי נ י ח ב ה ת והן מ ה הכלכלי נ המנדט, הן מהבחים קו יעה לשי ית סי ת כלכלית רבה. הממשלה תירדנ ו ח ת פ ת רח ירושלים ה ח במז ל חת ו א צ ו ת ת ה ח ת לבנייה ולפיתוח. א או ו ו יקה הל ת והענ ת העצמאו מ ח ל ת מ ו ס י ר הב א ב ) ם י ח ר פ נת שער ה י תמשגשג בשכו ק ס ע ז ה כ ר מ ת ה מ ק ה ה ת י ת ה א ת ז ו ח ת פ ת של הה נ י ח ב . מ ו ם ממנ י פ ע ת ס מ ת ה בו הרחו ב צלאח אל-דין ו , בעיקר רחו אל־סאהרה)י שלושים שנות ר ח י ערבי א מ ל ס ו ת שלטון מ ח ות ת ה ירושלים לתי ר ז מדינית חד הדתי ועל ס מ מ ק כיצד השפיעה עובדה זו על ה שלטון בריטי. מעניין לבדות על ח ק פ מ ת ו ל ה נ מ ם וכלה בממשלה ה י הנ ל מהנ ח וקף, ה ם בו י ק ס ו ע כל הגורמים הית יותר? א עמו השפעת שמרנ י מבי מ ל ס ו ם שלטון מ א ת הציבוריים. ה ו ש ד ק ת תרמה השרעית ו נ ותר ל ם י לי קף היו כבו ו ם בנושא הו י ק ס ו ע ם ושאר ה י ד א ק ס ה א הה ר ו מ לל ת ותר לחו ת לזמן חחדש, או שחם חשו חופשיים י מ א ת ו שאיננה מ

ת החדשה? או קף למצי ו ת הו ם א י א הת ל ו

כפפה הו ה ו ר ז ח ירושלים ח ר ז . מ ז 1967 שולטת ישראל בירושלים רבתי א מבלה על עצמה מראש שלא להתערב . ממשלת ישראל קי לשלטון לא־מוסלמיח תעיר. היא ר ז ת של ערביי מ ו ש ד ק ת בכללם ענייני ה ם, ו י בעניינים הדתי

87


דה רבה של ח ירושלים, ואף אפשרה מי ר ז מ ם ב י מ ל ס ו מ ת ל י ת ה ד מי ו נ טו אפשרה אוה היו . מ ן ק מרבת-עמו חל בשלט־רחו ו ד תדתי חמנ ס מ מ ן הירדני ב המשך השלטום חל א קף: ה ו כסי הו ן בירושלים על השימוש בנ ת של חילופי השלטו ו ההשלכר כי ח כלכלי? יש לזכו פת פיתו ו ני האיץ תנ , או שהשינוי המדי ן קיפאות פ ו ק ת ה הירדנית. ב פ ו ק ת ת ב ל ל ו ח ת ח העיר ה ר ז מ ת ב יית העיקרי ת הבנ פ ו נ תם שונים. י ד ו ק פ ת ח העיר בנוי ושימש ל ר ז מ ח רוב חשטח ב שלטון ישראל כבר חירח ה בפריפריה הכפרית של מז ל ל ו ח ת י 1967 ה ר ח ת א קרי ת העי ו ח ת פ ת ה ה

. קף משמעותי כסי וקף בהי ן נ ת שבהם אי ו מ ו ק מ ירושלים, ב

נת כאן והשלכותיה על דו ר תנ ק ח מ ת חשיבותת של שאלת ח ת להמחיש א נ על מכס שהוקדש כלל ה שעברה ושהנ א מ וסד ב תאר לעצמנו וקף, שנ ת העיר, נ ו ח ת פ ת הי עונתי מחוץ לגבולות ירושלים א ל ק ו לעיבוד ח ר ו ק מ , אשר שימש ב ת מ ד שטח אב צלאח אל-דין. כפי שנראח לחלן, אין זו ם רחו ו י ם שבו נמצא כ ו ק מ , ב דאזש על כללי ד ק ח דו מנחלי ח ת. אילו הקפי א מעטו ת ל ו מ ת ויש כ י ט ר ו א י גמה ת דור נכלל בשטח ו ום, כאשר האז ה עד הי מ ד א ת ה ת ותמשיכו לעבד א י מ ל ס ו מ ה ה כ ל ה הת ייעודה וצביונה, היה ם של העיר, מבלי לשנות א י ק ס ע ז ה י במרכ ו הבנד קף יכול היה גם להפסי ו ת זעומת ביותר. יתר על כן, הו ס נ כ ס ה י נ כ קף מ ו הות בשטח עירוני בנוי ו ע ק ר ל על ק ט ו מ , ת ס מ ל ת ט נ ה מ א צ ו ת ולפשוט רגל כקף יכול היה להתעשר בין־לילת, ו ת. לעומת זאת, הו רחי ה אז ק י ק ח ה מ א צ ו ת כ

. י ר ח ס ז מ ן או מרכ ע זו בית מלו ק ר ם על ק אילו ק

ם לבין פיתוח י י ק ת ההבדל בין השמירת על ת גמה שנייה ממחישת א דום על מגרש רחב ק ו ה י ישן, ש ת מ ו ק - ד ם יש בית ח י י ו ס . נניח שלחקדש מ כלכלית בניין עיר לבנות עליו בניין רב, י כנ ום ניתן על פי תו ידיים בשטח שכיה לשמש ש ד ק ה ו בעת ה ק י פ ס י מדמי שכירות ה ר ו ק מ ס ת כ נ ת ת ו ס נ כ . ת י מת קוש ידבק ד ק ת ם מנהל ת ם די. א ה ר אין ב ב ת ההקדש, ואולי כ ר ט ן מ למימו, ישאר ההקדש כס י של תנ ר ו ק מ ת בשימור צביונו ת ו כ מ ו ת ת השרעיות ה רמו ו בנתל ההקדש ם ניחן מנ ם א ל ו ת. א רו , וייתכן שילך וידעך במשך תדו בצורתוו תי ו ובמטרו ך חקדש צנוע בממדי וזמח, יש בידיו לחפו ת ובי י ק ש בגישה מ

ת חשובה. ליחידה כלכלי

קף לכלכלח ו ק שיכולת לגרום שיטת חו ז נ ת ת ת דלעיל א ו א מ ג ו ד ח ן מ ל לחבי קד ס מ מ ם ח ת וקף, א מ ד א א ה הו ח ט ש ו ירושלים, שחלק ניכר מ מ עירונית בעיר כת מגלת נטיות שמרניות. לעומת זאת, מאמץ מצד ו ש ד ק ה ח על ה ק פ מ ל ו ח נ מ הם י ח ת פ ת מ קף לתנאי הכלכלה ת ו ת ניהול נכסי תו ם א י א ת ה י ל מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ הים ת והנהנ ו ש ד ק ה ת ה ם א י הל ת הגורמים המנ ק א ז ח ל ם לפיתוח העיר ו ו ר ת יכול ל

. חם תי רו מפי

יות של פיתוח כלכלי, לא קף הנוגעות לאפשרו ו ת של הו ו ר ח שתי בעיות אה לפיתוח כלכלי, ל י ח ת כ ל קף לא נועד מ ו נה - הו ת בעבר. הראשו ו מ י י תיו ק

88


קף ו ם עמד הו ם. השאלה שתידון כאן היא, א י ותר לשמירה על הקי א לכל תי ל אם ה י ל ם עצמו א י א ת ה י או שנאלץ ל ם של תעידן תמודרנ י א נ ת בירושלים בלחץ ת

ולהתפתח.

ו תי סו נ ח. הכ ם עצמיים לצורכי פיתו וקף אין משאבי הבעיה השניית - לו. כדי לממש פעולה של ו תה של נכסי או ה נ ק ז ח א ל ת החקדש ו ו ר ט נועדו למימון מש לגייס ד ק ה ל ה ה נ , על מ ו ת משאבי קף ולהגדיל א ו כסי הו פיתוח כלכלי של נת , נאלץ לשעבד א ם לפתחו חון חיצוני. בדרך כלל בעל נכס, שאין לו משאביר על פי ו ס א א ף הו קף ־ א ו ס הו כ . שעבוד נ ת המשקיע בפיתוחו ב ו ט ס ל כ נ ה

. ת י מ ל ס ו מ ה ה כ ל ה ה

קף על ו י הו ע ק ר ק ת בעיר כמו ירושלים היא השפעת מ ר ח שאלח חשובח אכסי קף על שינוי ייעודם של נ ו ן העירוני. תתגבלות שמטילת שיטת הו ו התכנן ו ות התכנ י ם עלולות לפגוע באפשרו ת קף ועל שימוש משקי חופשי ב ות ו י נ קף עלולח למנוע ממעצבי חמדי ו ד חו ס ו ת של מ י ת ד לה ה העירוני. ההיה א ך ר ף (על כ ק י ו ע ק ר ק מ ת ל ו ס ח י י ת ות שיש בחן ת י כנ תעירונית לאשר תו

להלן).

טונסקציות ופיתוח נכסי וקף

ן ת הסג׳ל של ירושלים עולה כי בשנים 1988-1948, הוציא בית-הדי ק י ד ב מת או לביצוע שיפורים ועבודות פיתוח ו י צ ק ס נ ר ם לעריכת ט תרי ה הי א השרעי מי העיר ק ל ד שני ח חו ר אי ח א ם ניתנו ל י ר ת י ח ה ק תשעה מ כלכלי של נכסי וקף. ר

ם על פי סוגי הפעולות: י א צ מ מ ב-1967. לתלן פירוט ת

שינוי צביון הנכס לשם שיפורו הכלכלי

י של ר ו ק מ ת צביונו ה ם לשנות א ם מאפשרי נ קף השרעיים אי ו ר, דיני הו כאמום מבלי מ צ ס על דעת ע כ נ ם נמנעו בדרך כלל מלבצע שינויים ב לי ו תו הנכס. מוים יכולים היו להגיש ם שהנהנ זאת משו , ו י ת אישורו של תקאד לקבל אי ק ם עברו על חו ך טענה, כי ה מ לבית-הדין השרעי תביעה לפיטוריהם על סת אישורו של בית הדין השרעי בכל ל א ב ק ם ל לי ו תו וקף. לפיכך פנו המו הו

ן כגדול. ט שינוי ק

ת לשינוי צביונו ו ש ק ת תוגשו לבית־תדין תשרעי 21 ב ר ק ח נ ת ח פ ו ק ת בת שלטון ישראל. פ ו ק ת ת תירדנית ו־5 ב פ ו ק ת , 16 מתן ב כס ולשיפורו של הנ. כס ת ההגבלה על שינוי צביון הנ י ד ר ו ס ב ה א מ ה עד כ ש י ח מ ח מ א ב הדוגמה חר י ק ן ב ח חלו תר לפתו י וביקש הי ד א ק קף אל-דג׳אני פנה אל ה ולי של ו המותום עם שוכר כ ס ה לי הגיע ל ו תו ות ליד שער שכם, ששימשת בעבר בית-בד. תמו חנ

89


ת להיתר יגדלו דמי ר ו מ ת ן עצמי, וכי ב ת העבודה במימו א יבצע א ס כי הו כ נ הת פ ו ק ם ת ו ת , כי ב מו ים בחמישה דינרים. הצדדים תסכי השכירות תשנתי, . י ר ו ק מ ת הצביון ה ס א כ נ יר ל ן ולהחז ת החלו ם א ו ט א תשכירות ידאג תשוכר ליבותו ת מחו ם כדי לפצות א כ ס ת ס סעיף זת ל י ש דאג לתכנ ד ק ה ל ה ה נ ראה כי מ נם ת ס נ ח לא שב ו ת פ ן רב כדי להבין, כי ת ו ן השרעי. אין צורך בדמי לעקרו

ח על כך. ק פ ם ל י גם אין אמצעי ד א ק ת חשכירות. ל פ ו ק ם ת ו ת ת ב ר ז ח

ם בצביון נכסי י ל ח חיחידח לכך שגם שינויים ק נח חראי נ גמח זו אי דום בפרוצדורח כי ים אישורו של בית-חדין חשרעי, וחיו כרו נ ו טעו ף תי ק ו ו תס וקף. ההליך כ נ ה ב י צ ק ס נ ר ת לביצוע ט ר ח נתלית ממושכת, כמו כל בקשח א מיה י היה ממנ ד א ק י בירושלים. ה מ ו ק מ י ה ד א ק קף אל ה ו הל הו נפתח בפנייה של מנם ולחכין דו״ח מפורט, י ס כ נ ת ח ד א דם לפקו ם, שתפקי י י ו ם לא:תל י ח מ ו ועדת מם. ס ותשינויים תמבוקשי כ נ ס העיריית על מצב ת ד נ ה קף או מ ו ס הו ד נ ה וע מ בסית הבקשה לאישור המועצה י מעביר א ד א ק ניות השינוי, תית ח ו משתשתכנע בחיה הירדנית. משניתנה פ ו ק ת ת ב ת העליונה, או המשרד לענייני הקדשו י מ ל ס ו מ הלי ו י השרעי, שבו תמותו ד א ק ל הליך פורמלי בפני ה ה נ ת ת הגוף העליון ה מ כ ס התר לעריכת רק אז ניתן ההי ת העילות השרעיות הנחוצות, ו ח כ ו ח א עדים ל י ב מ

השינויים.

ה. מנהל ההקדש קיבל נ ת קטי ח פ ש ה ניתן למנהל של וקף מ ז ה ל מ ו תר ד תית ת הבריאו ק ל ח מ ם ש ות בבית־בד בעיר העתיקה, משו נ ח חלו י לפתו ד א ק ה תר מ היטרס נ ה זה היה אי ר ק מ ן רשיון להפעלת בית הבד. ב ת ת מ א ז ת ב ת נ ת תעירונית המו י ם הסכ ת השינוי, ולכן ת ולי ולשוכר, לבצע א ם, למותו לשני תצדדיי ד א ק ר מכן הופיעו שניהם שוב בפני ה ח א 9 שנה ל . ת צאו יהם בהו נ ק בי ל ח ת ה לו ההקדש. הפעם ביקש השוכר ת ו ר של א ח ה לבצע שינוי בצביון בית-בד א ש ק ב בת בית הבד במכשור חשמלי ומכני. כמו כן ס ולהפעיל א כ נ ת צביון ה לשנות אר שהשינוי ח א לחברם לרשת חביוב. מ ם ו ו ק מ ת חשירותים ב א ביקש לתחליף א הוא נשא הפעם בכל וקף, הו ס של הו ר ט נ י ת יותר מעניינו של השוכר מאשר א תית דמי ת להעלות א ו דמנ ת ההז הל ההקדש ניצל א ת. יתר על כן, מנ צאו ההו

1 0 ה. ים מ-25 ל-32 דינרים לשנ תשכירות השנתי

ס לביקוש, היה כ נ ת ה ם א י א ת ה , שנועד ל ג אחר ו ס רה מ שינוי מינורי לכאור ב ח מ ר ה ת הקי ר ס ת על ידי ה ח א קף ל ו דות של חו ות צמו י ו חיבור שתי חנת ה אושרו על ידי בית הדין השרעי להקדשו ל א ת כ ביניתן. שלוש בקשום י ר ק מ " בשלושת ה . י נ ם: פיד אללה אל-עלמי", ענבוסי" ושמי י משפחתי

ת דמי תשכירות. ת להעלות א ו דמנ ת התז ש א ד ק ת ניצלו מנחלי ה

ה ר ק מ י כנדרש. ב ת הקאד א ת היתר מ ל ב ס נערכו ללא ק כ נ יש שהשינויים בי וביקש תיתר בדיעבד לחיבורן ד א ק הל וקף אל-ענבוסי בפני ה ד הופיע מנ ח אהל טען, כי קף ברח׳ צלאח אל-דין על ידי השוכר. המנ ו ות הו י ו של שתי חנ

90


ה ר ו מ ת וקף! נהפוך הוא, ה ם פוגעים בו נ ם (אחדאתיאת), אי השינויים החדשי מדמי שכירות תגדל ב-10 דינר לשנה."

ם מ י א ת ה ת ל ר ט מ יות בעיקר, נעשו ב ו י וקף, חנ כס ם בנ י ר ח שינויים אגרבי (הקדש ציבורי קף המו ו ל הו ה נ י יותר. כך למשל, ביקש מ לייעוד מודרנף סי להו ת ו ו י ו ת החנ ח ח א ת ת פ ב א ו מדין, היתר להרחי קף אב באופיו), וה של ע ק ש ה קף השרעיים), ב ו ם על פי דיני הו רי ם (האסו י בי רטי שיפוצים דקוים רות השנתי ה לבקשה ציין, כי דמי השכי ק מ נ ה ת ההקדש. ב פ ו ק 160 דינרים מש ד ק ת ו ת ת ו ת של א ר ח ת א ו נ ח ת יגדלו בעתיד ב־40 דינר בשנה." ב ו נ ח ח מם ספי ו ו שיפורים נ ס נ כ חו ם ו י ח ת פ רחבו ה ת בטון, הו ר ק ת ת תעץ ב ר ק הוחלפה תם של 40 דינרים, והשאר ו כ ס ת ב צאו וקף תשתתף בתו בעלות של 105 דינרים. הותה , שתי ל המערבי ת ו כ קף ליד ת ו ת הו ו מח חנ ח דו ר ק מ מומן על ידי השוכר." בח ת ת פ ב ח ר ה ) י ד א ק ד משני מנהלי ההקדש, עברה שיפוצים באישור ה ח א מושכרת ל

ך 40 דינר." ס לי חשוכר ב ו החנות), בהשקעת אישית של תמותו

ף לדלת ק ו ו ו ה ת ו ת של א ו ך חלון של חנ ר ביקש חשוכר לחפו ח ח א ר ק מ בת עלות העבודה, י צ ח מ ט יותר מ ע ולהרכיב בפתח שער ברזל. השוכר מימן מ" שיפורים דה. ס עקב העבו כ נ ת ה ח ב ש ה ב ב ש ח ת ח ח ב א צ ו ח וקף נשא בשאר ח והוד ח קף נעשו גם בדירות מגורים. כך למשל, שיפץ א י ו כס היצוניים בני ן מודרנ ו נ רה בסג ת הדי ת שתית א ח פ ש וקף מ השוכרים של דירה חשייכת לות יאות להגדיל א קף נ ו הל הו ת מנ מ כ ס ה רה ל בתמו י ציפוי, ו ת אבנ פ ל ח כולל ח

" נרים. ים מ-32 ל-35 די דמי השכירות תשנתי

, רי ונם המקו ת צבי ת שינו א ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ם שנוחלו על ידי מ י ס כ גם נר ו מ א . כך למשל, פנח בשנת 1963 מ ם ה י ת ו ס נ כ כאשר הדבר נדרש לצורך הגדלת תר פ ס ה של מ ב ח ר ח ה ל ש ק ב ן ולבנייה ב ו ת לתכנ י מ ו ק מ ועדת ה ף אל הו א ק ו א - ל א

2 0 . ם י ש ד ם ח י ח ת ת פ ח י ת ת פ קף ושינוי צביונן באמצעו ו חנויות של תו

הרחבת בנייה בנכסי וקף קיימים

זמה של שוכרי ו ה פרי י א ר נ ת לשינויים, שהיו ככל ה ו בקשו אר עד כאן תו. ברוב ג אחר ו ס ס חיו מ כ נ ת לשינוי בצביון ה , רוב הבקשו לם ם. או כסי הנס י נ כ ה ס כדי ל כ נ ם ב ה ש ל ת הצורך בשיפוצים כ קף א ו ם ניצלו מנתלי תו י ר ק מ ה. לדוגמה, ו תי סו ת תכנ א ס ו כ נ ת ה ת ופיתוח, שישביחו א ו פ ס ו בו שיפורים, תי ניאות ל ו תו . תמו ס ו ר ם חדר ח ק ש תר ל ס קיבל חי חל וקף (משפחתי) אל־רי מנם הדרוש לביצוע השיפוצים (170 דינרים). בדיעבד ו כ ס ת ה ות להקדש א לתלוף ובנת י ס ו ך כדי ביצוע השיפוץ ה ם, ותו ק בשיקו פ ת ס א ת ולי ל תתברר, שתמותול ב ק ם בהשקעה של 350 דינרים, ופנה ל ספי ו ם נ ע ההקדש שלושה חדרי ק ר על קא גם ל , א ת פ ס ו ת ת ה ר א א זו בלבד שהתי י ל ד א ק ר מעשה. ה ח א י ל ד א ק ת אישור ה א" יש לציין, שעל פי . ש ד ק ת ת ה רו ת תשקעתו מפי ה א ר ז ל ח ב ק ולי ל אישר למותו

91


ת ל ב כס ללא ק , על שביצע עבודות בנ לי ו ת המותו י לפטר א ד א ק ה היה על ה כ ל ה הה לבית הדין השרעי. נ ו וקף תל ם בו י הנ ד הנ ח ה לו הגיש א היתר. וכך הי

ר ה ה א ר ק מ ו מדין, שנזכר לעיל, ניצלו ב קף ציבורי אב ם של ו י ל ו ו ת ו מ הם ה קף (שבאחד מ ו ם של שני בתי הו ת י ז ת העובדה, שהית צורך בשיפוץ ח אם שיפורים ת , כדי לערוך ב תו נהנה מהתקדש) ו ם בתי י ל ו תו ד המו ח רר א ו מתגולי " חמותו . ר ו ק מ ות שלא תיו ב נ ת חלו ח י ת ונם, כולל פ ם בשינוי צבי י כ ו ר כ הרר כנהנה, להפוך ו א מתג וקף, שבה הו רת הו ת די תר לשפץ א בל הי השני קית העבודה." ש להשתתף ב-10 דינרים מעלו ד ק ה ת ה פ ו ת ק ן לדלת, ולחייב א חלולי ו ו של תמותו מ א ר ל י לתתי ד א ק ת ה מ כ ס ת ה ש א ד ק ת ל ת ה נ בל מ ר קי ח ר א ת י ח בת בחשקעח של ות דירת חדר על גג הבי קף לבנ ו ו רת תשייכת ל ת בדי ר ר ו ג ת מ הלי והן אימו ו ה הן תמותו ה ז ר ק מ . ב ת צאו ף נשא ברבע מההו ק ו ו 350 דינרים. הת פ ו ק ת תם ל כס ודאי עמד לרשו ם בהקדש, ומכאן שהנ רי ו ת מג כו היו בעלי ז

א צויינה כלל הגבלת זמן." תר עצמו ל ת. בהי ם לפחו א חיית של ח

ת השיפוצים לעבודות השבחת קשורה ת לכך שמנהל הקדש מנצל א ר ח גמת א דווקף ת הצורך בשיפוץ דירת תו ש ניצל א ד ק ה הל ה ת אל-נשאשיבי. מנ ח פ ש קף מ ו בווסף ולבנות מדרגות ח נ ת ח פ ף לה חדר, לפתו סי ברובע היהודי כדי להום ת ארבעה חדרי ר בהשקעה של 350 דינרים. דירה ב ח ר א ד ק של ח ל ח ושירותים בסף תגיעו ל־40 דינרים ו ס תנ כ נ ת ת ו ס נ כ ה א לשתי דירות נפרדות, ו פו ה אי כ פ האה לשם ו ו ת ההקדש הל פ ו ק ר ל ח ח א ר ק מ ו הקדש העניק ב ת ו ל א ה נ בשנה." מר לדירה ובנה ד ח ת ה ך תשיפוץ תפך א ל ה מ וקף. ב רת הו שיפוץ חדר ישן בדית ו ס נ כ ת ס השכן בהשקעה של 153 דינרים. ה כ נ ת הפרדה בינה לבין ה מ ו ח

ת כ־18 דינרים בשנח." ו ת להי ו ר ו מ ה החדשה היו א ר י ד ה ות מ י הצפו

ם י ד א ק קף ניתנו על ידי ה ו כסי תו ם לשינוי צביונם של נ י ר ת י ה ת ה י ב ר מת משאבי הווקף. חם תכלכלי וכדי לתגדיל א תו פי ם ו י ס כ נ במודע למען שיפור תהל וקף אבו ר שניתן למנ ת י ה א ה ם ביותר בלשונם הו רי ם הברו י ר ת י ה ד ה ח אם דירת שלושה מ ו ק מ ן ברובע היהודי ולבנות ב ס ח מ ס חדר ו ו ר ה שריף ב־1956, ל" תגדילו לעשות בעניין זה ת תתקדש. פ ו ק ם בהשקעת של 225.2 דינרים מ י ר ד חם ערכו ר חקדש מוגרבי ציבורי: ח ו מ א ם של וקף אבו מדין, שחוא כ י ל ה נ מ הת שימוש ומגורים כו ם על ידם אישית כבעלי ז י ק ז ח ו ם, שהיו מ כסי שינויים בנם של י ר ח ים ולשוכרים א ם גם התירו לנהנ ך ה ם כפי שראינו לעיל, א מ צ ע בת ם בהשקעה עצמית, בתשתתפו י י ק ס ה כ נ ם ל י ח פ ס נ ם ו י ר ד ף ח סי קף להו ו כסי הו נת וללחץ בו סי ם לנ א ת ה תו כלל, הכל ב ו ף או ללא תשתתפ ק ו ו ת בלבד של ת י ק ל חוקף בשכונת ד השוכרים של בית חשייך לו ח כס. למשל, א ם בנ י ק י ז ח מ ד ה צ מת בלו א ם קי לי ו תו ת בעלות של 140 דינרים. המו ח חדר בחצר הבי ם בנ גרבי חמור ח ך של 15 דינרים." שוכר א ס ת הריצוף ב צאו י להשתתף בהו ד א ק ת ה מ כ ס הוקף ף הו ת ת ש ם ת כ ו ת קף בעלות של 200 דינר, מ ו ת של הו ף חדר על גג הבי סי הור שינה השוכר צביונו של חדר בעלות ח ה א ר ק מ " ב נרים. ך 50 די ס ן ב במימו

92


קף טען, ו ל הו ה נ ך 25 דינרים בהוצאה. מ ס וקף השתתף ב 86 דינר, והוה ר ק מ בל ב ו הקדש קי ת ו לי של א ו 3 המותו 0 . ס כ נ שהשינוי חיוני לשמירת גוף הח ושירותים ב ט קף חדר נוסף, מ ו ף לדירת חו סי י להו ת אישורו של הקאד ר א ח א" ת. ו ך 100 דינרים מהעל ס קף ב ו ם השתתף הו כ ו ת בעלות של 314 דינרים, מקף ו ף חדר על גג דירת הו סי לי לחו ו ו מותו ת ו לאחר מכן ביקשה אימו של אה שהוערכה ב-225 א צ ו ה ה קף עצמו נשא ברבע מ ו שבה היא מתגוררת. הום י ק י ז ח מ ן היו למעשה ה ו מדי וקף אב ם בו רי ם הקשו י ר ק מ 3 ברוב ה 2 ם. נרי דיק ל ח ם ללא דמי שכירות כ י ס כ נ ת תשימוש ב כו ת ז ס נהנים, שקיבלו א כ נ בם ת ו כ הם ואף הורישו ז י ם כל חי ח ם בהנאה. בדרך כלל התגוררו ב ת ו כ ז מף ק ו ו ת ת ו פ ת ת ש . ת כס ם עניין לתשקיע בפיתוח תנ ת ם כך תית ל לצאצאיתם. משול אישי מצד ך (או לחילופין תגמו וח ארו ח מעין חשקעח לטו ת י בהוצאה ה

מנהלי הווקף).

, ם י ר ח ת א ו ש ד ק ה ח שכיחת גם ב ת י ס ח י י וקף ק ם לו י ס כ נ ת שיפורים ו פ ס ו הת דירת וקף, שבת ס פ ר ז למשל, תפך מ א ז ל וקף משפחת ק ח נ ים בעיקר. מ משפחתי3 שוכר של בית תשייך 3 . ם רי נ ן עצמי של 160 די א מתגורר, לחדר, במימו תוח וגדר אבן לבית, גם תיא ב ט ף מ סי , קיבל חיתר לחו ת אל-אנצארי ח פ ש לווקף מ

במימון עצמי.*3

קף ללא כסי ו ח בנ , שבתם בוצעו עבודות פיתו ם י ר ק מ לא נדירים היו תר של ת י ה ת ה ם פנו וקיבלו א ת הדין השרעי. המבצעי ת היתר מראש מבי ל ב קת תשינויים תר כזת. א ת תי ל ב ק י בדיעבד. נראת שלא תית שום קושי ב ד א ק תו ם א ת המבצעי א נטת לתעניש א י גם ל תקאד ג לאחור, ו ח לחסי כבר לא ניתן חיה ששוכר של ר ן העבודות שביצעו ללא אישור. כך ק ת מימו להטיל עליהם או 25 ר ס (שהיה במקו כ נ סיף לשטח ה טי חפר והו ת אל-סאפו ח פ ש ת וקף מ ו חנת ל ב ולי תדבר נעשח על-ידי חשוכר ללא ק מ״ר), עוד 82 מ׳׳ר. לדברי המותו. ת פ ס ו ת ת ה ר א א ביקש להתי רה, הו ר שתשינוי איננו ניתן להחז ח א . מ ו ת מ כ ס הא . הו רי ס המקו כ נ ה ל ק י ז א ה רה ל נת ועדת בדיקה שמצאה, כי החפי י מי ד א ק תק שיגרם בעתיד ז קף בגין כל נ ו ת הו ר בכך שהשוכר ישפת א ת י ה ת ה ת א התנף ובנה סי ן הו ו מדי ב קף א ו " בדומה לכך, שוכר דירה מו . ה ר י פ ח ה ה מ א צ ו ת כר בדיעבד ת י ה ת ה י נתן א ד א ק ת בתשקעת של 50 דינרים. ת חדר בחצר תבית וקף. חאפשרו ס יהיה לקניין הו כ נ ה , כדי ש ת השקעתו יר לשוכר א לחחזח ר ק מ 3 ב 6 . ל א עלתה כל ו על קרן הצבי בכך שבנה ללא אישור ל פ ס שהשוכר שם כתר לשפץ דירת שלושה ת אל-ח׳לילי, הי ח פ ש ם של וקף מ לי ו תו ר קיבלו חמו ח א, בעלות של 354.3 דינרים. ח (שירותים ומטבח) פ ם ולהוסיף לה חדרי ס חדרית ושיפורים ס פ ר פו מ ם שתוסי ם כפול, משו ו כ ם ס י ל ו תו בפועל השקיעו חמוא העניש י ל ד א ק 3 ה 7 . ת אישור בית הדין לכך בדיעבד בלו א ם קי ת נוספים, וק בעדים, ולא פ ת ס ף ה א א תר הראשון. הו אי ההי ם על שחרגו מתנ לי ו תו ת המו א

קת טיב השיפוצים. ם לבדי י ח מ ו מינת ועדת מ

93


ת בית ישן בן חמישה ס י ר וקף שתיה ה לי של ו ו זם המותו ר י ח ה א ר ק מ ביקט דירות י ו פרו מ ו ק מ ות ב ר שנים, כדי לבנ פ ס ר מ ב ה מושכר כ ם, שלא הי חדריוקף . חו ח ת פ ת ר עירוני מ ו ן אז י , חמאפי ק ח ב ו ומשרדים. זהו מפעל פיתוח מת חומרי הבנייה, ר א ר לו למכו ת ו ך ה ת בעצמו, א ס י ר ת ת ת ת לבצע א ר תי ו מ אה היה גודל ל מ ׳ ה נשארו בידיו 230 דינרים. לא ברור מהסג ס י ר ה כך שלאחר ה

3 ' יה. י יקט הבנ י ה בפרו ע ק ש ה ה

ם בשינוי כי ס ופיתוחו הכלכלי היו כרו כ נ ם שינוי צביון ה י ד ח ם א י ר ק מ בוקף. לדוגמה, . גם שינוי זח מנוגד לעיקרון חשרעי של הו רי ייעודו המקות תר לשנות א בל תי ו אל-פדל אל־עלמי, קי ת אב ח פ ש ף מ ק לי של ו ו תו תמות קף פינת לשם כך א ו הל הו לחפכח לחנות. מנ ייעודה של דירה ליד שער שכם ו, כי ישקיע 90 דינרים בעבודה הדרושה על ם עם שוכר אחר י כ ס ח ם ו כרי השווקף בדמי ק הו פ ת ס ה של ארבע שנים, שבתן י פ ו ק ת חשבון דמי השכירות ל

3 9 ה. שכירות של כ-30 דינרים בשנ

פיתוח נכסי וקף באמצעות שיעבוד הנכס למספר שנים

ת שלטון ירדן פ ו ק ת קף ב ת לגיוס תון לשם פיתוח נכסי ו ו ל ב ו ק מ ת ח ת תשיטו ח אר פ ס מ ס לשימוש חמשקיע ל כ נ ת ה ר י ס זמה ועידוד משקיעים, על ידי מ ו ה י ת י הה פ ו ק ת רך ה ם. או י ם דמי שכירות סמלי ם דמי שכירות או תשלו שנים ללא תשלות התשקעת ולתפיק רווח ר לעצמו א י ם ליכולתו של המשקיע להחז א ת ה נקבע בה לשוכר י ה ת השימוש ת פ ו ק ם ת ו ת ם נקבע, כי ב י מ כ ס ה ה ק מ ל ח . ב ר מהשקעתו סביים שנבנו ופותחו ים. המבנ י ת דמי שכירות ראו ר ו מ ת התשכרת ת ך א ת להארי כו זר, על פי ה של הווקף. כאמו א ל ם לבעלות מ כ ס ה ף ה ק ו ת על ידי המשקיע עברו בקף עירוני ליותר מאשר שנה אתת, ס ו כ ר לתשכיר נ ו ס קף תשרעיים א ו דיני הוקף נדחקו ו ה שדיני הו מ ו ם ד ל ו ק לשיפוץ חיוני. א ו ק ז ס ו ו ר ס ה כ נ ם ה א א ל א

ת תכלכלית. או הצידה מפני תמצי

ה זו פ ו ק ת קף בירושלים ב ותר של נכסי ו ח הגדולים בי תו ד ממפעלי תפי ח אקף שתיה במרכז רח׳ צלאח אל-דין. הקדש היו מפעלי הבנייה תגדולים של וד מ-1957 והשני מ־1967 ואילך. ח א ם שני מפעלי בנייה, ה ה ניהל בהמשכי זי ד א ק ה ם קיבלו מ לי ו תו ר במגרש שעמד בשיממונו שנים רבות. המו ן קשו הראשויות בשטח של כ-340 מ״ר, בהשקעה של 3,740 ו ת עליו שבע חנ ו תר לבנ היה של פעולת ר ו מ י ת פ ס כ מן מ ות ממו ה להי ר הי ו מ ה א ע ק ש ה ה ק מ ל דינרים. חב שנה תו רחו ם מגרש של 833 מ״ר באו לי ו תו חליפין(אסתבדאל) שבח מכרו המו" ת ההקדש. רו ות מושקע מפי ה מיועד להי * והשאר הי 0 , ם לכן במכרז ד ו קר מכן ח א ת חוערכו בכ-1,000 דינרים בשנח. ל ו י ו יות מהחנ ת הצפו ו ס נ כ ה ה" כעבור זמן ות. י ו ף ולבנות עוד שלוש חנ סי תר לתו לי חי ו תו ל המו ב י קך 2,100 ס ואה ב ת הלו ח ק ת חדין וביקש לאשר לו ל לי בבי ו תו תופיע תמוח עולות ב־30% על חאומדן תו ם שעלויות תפי דינרים לצורכי הבניית, משו

94


יות ף הצפו ק ו ו ת ה ו ס נ כ ת תגדלנה ה פ ס ו נ א ציין, שעקב הבנייה ת הראשון. הות קף, שמיצה א ו י של הו פ ס כ * עקב מצבו ה 3 מ-1,000 ל-1,600 דינרים בשנה.ה ק ל ח ח ת פ ם דרך שונח ל לי ו תו ת לשם פיתוח, מצאו המו או ו ו ת חתל ל ב יכולת קה של עשר שנים לשני פ ו ק ת טו לשעבדה ל ם החלי ב. ה תו רחו קף באו ו ת של תו ר ח את פ ו ק ר ת ח א ף ל ק ו ו משקיעים, שיבנו עליח חמש חנויות, ותן ישובו לבעלות הנרים בשנח.** ת נאמדו ב־700 די ו י ו יים מחחנ השימוש. דמי השכירות הצפום וביקשו י ל ו ו ת ו מ ת פנו ת ו י ו תר לבניית חחנ ר שקיבלו תי ח א ארבע שנים לות בשטח של 360 מ״ר י ו ף ולבנות עוד 12 משרדים על גג חחנ סי תיתר להום להשקיע י הנ ת הנ מ כ ס ת ת ם השיגו א לי ו תו ובהשקעה של 860,־4 דינרים. המונרים ך 850 די ס ת תשכירות ב ו ס נ כ ת ת קף 2,000 דינר ולשעבד א ו רות הו מפי

ואת של 2,010 דינרים.'* ת הלו ח ק ל בשנח לשוכרים ו

ף בשטח 4.65 ק ו ו ע ה ק ר ת בנייה על ק ו י כנ לי תו ו תו במאי 1967 הגיש המון ת מלו ם, בי , 31 משרדי ם י נ ס ח ת כללת בניית 15 חנויות, 9 מ י כנ נם. תתו דון ו ו ן תתכ . בשלב חראשו חן ם וכן 10 דירות גדולות על נספחי י ר ד של 147 חח של ע ק ש ח ב ב ו ח ר ס ח ל פ מ ם ב י נ ס ח ות ועוד 12 מ י ו לבצע בנייח של 12 חנן ס ק ב נ ב ת פירות ההקדש, שהיו ב ו ר ת י ן הבנייה נעשה מ 22,148 דינרים. מימות (לא מ י י ו ס ת מ פ ו ק ת 12,037 דינרים, והשאר משעבוד דמי השכירות לה של ס נ כ ה צפויה ה ת י ן ת ד מ ו א ם יתעורר צורך. (לפי ה את א ו ו מתל מוגבלת), ות ציין ש ק ב ל חנות). ב כ ת מ ן וכ־500 דינרים לפחו ס ח ל מ כ 120 דינרים מ, וערכה ת י ר ח ס מ ת ו רותי י ה תי נ ר פיתוח מבחי ו ע נמצאת באז ק ר ק לי כי ה ו תמותואה של 20,000 ו ו ם הל י ל ו תו בלו תמו * בשנת 1985 קי 6 ם ליום. ו י עולת מע בהשקעה של 33,000 דינרים. ק ר ק ם חדשים על ה י דינרים לצורך בניית מבנוקף 10,000 דינרים ללא ת בעצמו לו ו א מוכן להלו לי הודיע, כי הו ו תמותום י ס כ נ ת ה רו ב מפי ו ח ת ח ו ס כ ב ל י את בריבית. כן התחי ו ו ר תל י ריבית כדי להחז

* 7 . ם ם חאחרי י ס כ נ ת ם מ י תנ פן שלא יפגע בהנאה של תנ ם באו החדשי

ח נכסי וקף בשיטה זו: ת לפיתו ו ר ח גמאות א דו

ם חצר בית בשטח 30 מ״ר ד ת אל-אנצארי העמיד לרשות א ח פ ש קף מ תל ו מנש דמי שכירות ד ק ח ר וישלם ל ת שיבנח בח דירת חד נ ה של 11 שנת, על מ פ ו ק ת לת ר ו מ א ה ת פ ו ק ת ם ה ו ת ם, ב ם בין הצדדי כ ס ה שנתיים של 22.6 דינרים. על פי הת הדירה שנבנתה." בנו של שוכר מוגן תגיע י צ ח ש בעלים של מ ד ק ח יחיח חרת חדר קף אל-אנצארי די , כי יבנת על גג בית ו ולי ת עם מותו מ כ ס ח ם ל ד ו קתר לי חחדש הי ו תו ן ביקש תמו ר מכ ח א . שש שנים ל תר חקאדי מבלי לקבל תיך 480 ס יקט ב י ת השקעתו בפרו נה שנים א ך שמו ת בתו ו ס כ שיאפשר לשוכר ל

* 9 . ה ישלם השוכר שכ״ד ראוי פ ו ק ת ם ת ו א ציין שבת דינרים ¡ הו

ם י כ ס ש ה ד ק ה ל ה ה נ . מ ת אל-ח׳אלדי ח פ ש קף מ מה היה לגבי בית של ו ה דו ר ק מת כו ת ז ר ו מ ת ת ת בחצר הבי ו ת כי ישקיע 100 דינר בבניית חנ עם שוכר חבי

95


ת אישורו של בית הדין ל ב ת לחמש שנים. תפעולת נעשתה ללא ק ו שימוש בחנת אישורו י וקיבל א ד א ק לי חחדש ל ו תו תשרעי. כעבור שנתיים פנה המות ראשונת לשכור כו נתן לשוכר ז ם חמש תשנים תי ו ת ת כי ב מ כ ס ך ת ו בדיעבד, ת

5 0 . ת ו נ ח ת ה א

ר לו להשקיע 611 י להתי ד א ק ה י ביקש מ ט ו פ א קף ס לי של ו ו תו גם המווקף. הפנייה ם על בית של הו י ר ד ו העצמי בבניית דירת שלושח ח נ נרים מהו דיי שתעבודות כבר היו בעיצומן ואחרי השקעה של 230 ר ח ר נעשתה א ת י ת ת ה ל ב ק לם לפעולה, וכי לא י כ ס ם ה י נ ה נ ה ק מ ל י ציין בפנייתו, כי ח ל ו תו דינרים. חמוואה שתוא נותן , וכן שההלו אה ם בהנ י הנ ם של הנ ק ל ה לבנייה השפעה על ח י ה ת

" א ללא ריבית. י קף ת ו לו

זם ת ברח׳ צלאח אל-דין לי ו ק ל רו שלוש ח קף ענבוסי חחכי ם של ו י ל ו ו ת ו מ הספת של ו ה נ מ ו ת חנויות, ק מ ו ת ק ת י , אשר עליה ה ת מהן ח ת שיבנח על א נ על מם כולל ות ו-16 משרדי י ו ת בנו 8 חנ ו ר ח א ת ח ו ק ל ח יות. על שתי ח ו 15 חנם לתשע י ס כ נ ת שימוש בכל ח כו ה ז ר ו מ ת בל ב ז קי ם שזכה במכר ז י . ה ם ספחי נם של 50 דינרים בשנה. י י ל מ קף דמי שכירות ס ו שנים, שבמתלכן שילם לות גדולות ו ס נ כ קט חיוני לווקף, שיביא לו בעתיד ה י י ר כפרו א ו קט ת י י הפרו

" קף. ו ם בשלמות לו י ס כ נ ת השכירות עברו ת פ ו ק ם ת ו ד. מובן, שבת מאו

פיתוח קרקעות וקף באמצעות ההכרות לתקופה ארובה

ח ר י כ ח ח שיטת ח ת י ם ת י ס ו ר קף ת כסי ו ם לטיפול בנ א ל ס א ת השיטות שפותחו ב ח אם עצמיים לשיפוץ ם שלווקף אין בדרך כלל משאבי ת משו א כת. ז ת ארו פ ו ק ת לת קף באמצעו כסי ו ם העברת נ י ר י ת ם מ א ל ס א ם ב י ה של המשפטנ כ ל ה י ה ק ס . פ ו נכסים שונים, רי ו ת באז ו מ י י ראה שיטות מנהגיות שהיו ק רה בשיטות שונות, כנ חכים מי י י ו ם מס י א נ ו ת א ל מ ת ם ה ק א ת ר ר ת ו ה מ ר כ ח ת. ה וקיבלו גושפנקא הלכתיה פ ו ק ת רה ל ו בחכי ר ס מ ת שיותר ל נ ס בנוי - על מ כ ס והחקדש. נ כ נ לגבי הא ישוקם, ם ל א ס לחלוטין, איננו מניב כלל, ו ו ר ת ח ו ה (חכר) צריך להי כ ו ר א, ת ע חקלאי ק ר א ק ס הו כ נ ס ה . א ו ת תועלת ממנ ק פ ת של ה ד כל אפשרו ב א תת, ולא ניתן ת יותר מן ההוצאו בו י ה פחתו באופן שאינן מנ י ת ו ס נ כ ת שת ר ס מ ה מהרגילה לצורך פיתוחת, וגם לא ניתן ל כ ו ר ה א פ ו ק ת להשכירה לה בחכר. ר ס מ ר ל ת ו ק אז מ ל (מזארעה) - ר בו ם מהי י י ו ס ק מ ל ת ח ר ו מ ת ת ו ס י ר א בת מצבו תפיסי ודא א ס וקף, עליו לו כ ת נ ר כ ח ח ח ל ש ק י ב ד א ק ת בפני ח א ב ו ה ש מוקף, נטילת י הו : שיפוץ מכספ ת ו ר ח א ות ה י ת העובדה שכל האפשרו א ס ו כ נ של הת (במקרה של קרקע), ו ס י ר ם מראש, א ת בתשלו כ ו ר אה לשם שיפוץ, השכרה א ו ו הל

ה של מבנה), אינן מעשיות." ר ק מ חליפין (אסתבדאל, ב

96


ג חכר, ו ס ת מ ו י ת ר ו ס מ ה ה ר י כ ח ט תתברר, ששיטות ה ד נ מ ת ת פ ו ק ת כבר בת י ח ר ז רה א י ת שיטת חכ ס פ ן ת מ ו ק ת מ א ת ונעלמות, ו לכו ה תו ע ס א ק מ ן ו אג׳ארתית בעיקר), שלא ו קף (חקלאי ת ו ו ע ק ר ית יותר, שנועדה לאפשר פיתוח ק מודרנן תועלת. ה ק מ י פ ה ש ל ד ק ה ל ה ה נ ה מ א יכול הי ה ל ר כ ח ה היו מנוצלות, ושללא ה

5 ם כבדים.* י ס י וצלות מ ת לא מנ ו ע ק ר , בדרך כלל תוטלו על ק ו יתרה מז

מת ועל ז ו י ת תמנדט, שרובן נעשת ב פ ו ק ת ת ב ר כ ח ח נסיבותיתן של פעולות חת ו ע ק ר א לניצולן של ק ה להבי ת י ה ח ר כ ח ה ת ה ר ט מ ידי הממ״ע, מצביעות על כך שתן ו וצלות ולמשוך משקיעים, שישקיעו בפיתוחן של א פנויות ובלתי מנ

ה עניין להשקיע בהן. א הי ת, שלווקף ל קרקעו

ת פ ו ק ת קף ל ת ו נ ב ר מ כ ח ו ח שבין 1990-1948, שבו ח פ ו ק ת ח חיחיד ב ר ק מ חת, השייך ר הבי ה ה צמוד ל בר במבנ . מדו ו א יוצא דופן בנסיבותי ו ארוכת, תף לשפצו. ס א הית כ להקדש ל ה היה במצב ירוד, ו ת ח׳טיב. המבנ ח פ ש וקף מ לות ת ומימנח בשנת 1984 א ו דמנ ת התז ראה א ת ניצלה ככל הנ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מה יעמוד נ ב מ , כי ה ם עם מנהל ההקדש חמשפחתי כ ס ה ה הגיעה ל ר ו מ ת שיפוצו. בא תשלם ות תי נ כה, כאשר בעשר השנים הראשו ה ארו פ ו ק ת רת ל לרשותה בחכיהן ישולמו דמי ם של 100 דינרים בשנח, ולאחרי י י ל רח סמ לחקדש דמי חכית של ד ח ו י ת ועדת מ מ כ ס י ניתנה ת ד א ק ם לאישורו של ה ד ו ים. ק י שכירות ראוי ר ח ת א מ ק ו ה ם - ועדח חדשה ש י ת משפחתי ת לשיפוצי חקדשו ו ש הקד ת ה ק ל ח מת, והיא ו לתר תבי ת ב ר ה בגלל ק ק במבנ י ז ח ח 55.1967 לממ״ע היה עניין ל

ים. ם כלכלי לי קו לים ציבוריים, לא משי ה משיקו פעלה בנושא ז

ה בשטח שיפוטו של בית הדין השרעי בירושלים נוגעות ר כ ח ח שאר פעולות חי ירושלים מ ו ח ת ת וקף, שאינן ב ו ע ק ר ק ת ב ו ק ס ו ת ע לו ק מהפעו ל כסי קרקע. ח בנה רי או ת חפער בין התי ו לנכון להביאן כאן כדי לחמחיש א העיר, אך מצאנף א ק ו א - ל ר א ו מ א ר מ ת תיומיומית. בשנת 1950 חחכי ק י ט ק ר פ ת חמשפטית וב י ב ת ס י א ל ק ע ח ק ר ם ק נ , כ־300 דו ם משרד חתקדשות) ע ט י מ ז (הממונה חמחוה של 36 שנים. כ ו ר ה א פ ו ק ת ם ממשפחת ברכאת, ל י ח בריכות שלמה לשני אר ס י ר ת ם: 75 דינרים ב כי ע דמי חחכירת תשנתיים היו נמו ק ר ק בתתחשב בשטח חם ו י סר השנים שאחריהן ו-200 דינרים עד ס נות, 125 בתרי השנים הראשות ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת מ ר ט מ ת מנוצלת, ו ת י , נשוא החכירה, לא ח פה. הקרקע תתקו, כי ישקיעו ם כרי ה עם החו נ ת ו א לניצולה ולפיתוחה. לשם כך ה תה להבי תית עלת הכלכלי ם של 10,000 דינרים. התו ו כ נות ס בפיתוחה ב־24 השנים הראשות פעולת ההעברה. יחד עם י לאשר א ד א ק ת ל ק פ ס תה עילה מ שתצמח להקדש היוגדת ס ״בצורה הנ כ נ ר עליהם להשתמש ב ס א ם ו כרי ת החו י הגביל א ד א ק זאת, הה לצפות א ניתן הי ו ל ת כז ק ס 5 ע 6 . רית״ בו ורמה תצי נות השריעה והנ ת עקרו את ת , יכולת ל ת י ת כ ל מ ת, שתיא מעין רשות מ ת תתקדשו ק ל ח ק מ . ר בהקדש משפחתיך ך, א ח הארו ו ק בטו ח ר י ה וקף ת ו לו ת ממנ דעתת על פיתוח, שתתועלת תממשית ת ו ח מ ת ב מ ו ת זו ד ק ס ח היא מיידית. ע תו מי הנובעת מהפי תתועלת למשק הלאו

97


ת של נ ו ת חיו במתכ ל ת א ו ק ס " ע דט. ת המנ פ ו ק ת ת של הממ״ע ב ו ר ח ת א ו א ק ס ע לת ולפתחן ובו בזמן גם לשמור ו ע ק ר ם, שנועדו לנצל ק י רחי רח אז י חכי מ כ ס חו ק פ ת ס ת שרעית ת נ ע בארץ ישראל. מבחי ק ר ק ק הלאומי על ה ב א מ ת ה ר ג ס מ עליהן ברה יהיו ת חחכי פ ו ק ם ת ך שבתו כ וקף מ עלת שתצמח לו ת תתו מו ם באי י ד א ק תם, ועל י רח חיו סמלי וקף. דמי חחכי ע לקניין הו ק ר ק ם שיפותחו על ה י ס כ נ הקף הוא ו ח היחיד כמעט של הו ו תה זעומה. הרו ת להקדש תי עלת הממשי כן התות רה א י החכי מ כ ס ה ה ב ת נ ת ת ת ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח . מ י חקרקע ס ם מי ו ל ש ת תו מ השתחררועת לוח זמנים ך קבי כר תו ס על ידי חחו כ נ ת דרך ניצולו של ה א ח ו תו ג הפי סוה לשמש עילה ת י ה יכולה ה ל ם א י א נ ת כר ב ק לפיתוח. אי-עמידתו של חחו ד ק ו ד מ

. ם כ ס ה ת ה ר פ ה ל

כה גם בשינוי רה כרו ע בחכי ק ר ק ת ה ר י ס תת פעולת מ ם הי י ד ח ם א י ר ק מ בם, כסי ד הנ ח ר על פי השריעח. א ו ס ס א כ נ , שינוי ייעודו של ה ר ייעודה. כאמות, -קברו ת של בתי ו ע ק ר א ק ס, הו י ס כלכלי מכנ כ נ ם ל כ פ ה ה ל ד מ קף ל ו שהנתלת הות של ת-קברו ף שטח בי א ק ו א ־ ל ר א ו מ א ר מ שכבר לא חיו פעילים. כך למשל, תחכיכות ת של 10 שנים עם ז פ ו ק ת ם ביריחו לעיריית יריחו, ל נמי למעלה מ־14 דותר בית הדין השרעי נאמר כי ם שוק עירוני. בהי ו ק מ ות ב ת לבנ נ , על מ ת כ ר א תת. ת אחרו ר איננו פעיל 30 שנה ניתן לנצלו למטרו ב ת כ ו ר ב ק ר שבית ת ח א מח שייבנח על רה יהיה כל מ ת חחכי פ ו ק ם ת ו ת ם נקבע, כי ב כ ס ה אי ה בין תנת ר ו מ ס ת כ נ ת ה כל לשוב ולחכור א ם כי העיריית תו וקף, א ע לרכוש הו ק ר ק הות היו 100 דינרים נ רה לשש השנים תראשו ים. דמי חחכי י רה ראו דמי חכיבה לפיתוח י בשנה, ולארבע השנים שאחריהן - 130 דינרים. העירייה לא התחיק מבית ל ת לגדר ולשמור ח בו י ם כלשהו, פרט להתחי ו כ ס ו להשקעה, ב ספציפי את פ ו ק ת ם עוד מ חכרי ת, שהיו מו נם משטח בית תקברו , ו־1.25 דו ך ו מ ס ת ח ו ר ב ק תר חוחכרו שלושת ח תר א " בתי . ק ל ת ד נ ח ת ק ״של׳׳ לשימוש כ ל ד ת ת ר ב ח ט ל ך נ מ הם, ה של 15 שנים לאיש עסקי פ ו ק ת ת ל ת־קברו תו בי ם של או ספי ו ם נ מי נ דוך שנתיים יות בהשקעה של 6,000 דינרים תו ו ם עליהם עשר חנ י ק ה ה ל ר ט מ בם דמי חכירה יב בתשלו א חו ר (חאג׳ ג׳ודת אל-חלבי) ל כ ו ח ת החכירה. ה ל י ח ת מ

ות רכוש תווקף. י ו רה יהיו חחנ ת החכי פ ו ק ם ת ו ת ה עמו, כי ב נ ת ו ך ת כלל, א

ל כבר ב ו ק ת בירושלים לשם פיתוח נכסי וקף היה מ ־קברו שימוש בבתית השלטון הירדני המשיכו הממ״ע והממשלח תירדנית פ ו ק ת דט. ב ת המנ פ ו ק ת בת הדין השרעי י ף היתר מב א ק ו א - ל ר א ו מ א בל מ ות זו. בשנת 1953 קי י נ במדית אל-גזאת אל־מג׳אהדין ו ר ב ק ת של שמונח שנים שטח של בית ת פ ו ק ת ר ל י לחחכ, וחיא ם י מ ל ס ו מ ם ה י ח א תת אגודת ה ת הי ר כ ו ח ל שער שכם בירושלים. ה מוך שנה שני ע בתו ק ר ק דת ולבנות על ת ו י תאג פ ס כ ס מ כ נ בה להשקיע ב י התחיוספת של ה נ מ ו , ומעליהן ק ד ס מ ת ה מ ו ק יות ב ו ם שלוש חנ ח ד מ ח ם, שבכל א י מבנם שילמו דמי כרי ות ומפרט שצורפו לבקשה. החו י כנ ם לתו א ת ה ת ב ו א צ ר ם ת ל ו אימת. על פי ת שבנייתה נסתי ו שכירות של 40 דינרים בשנה עבור כל חנת החכירה, אך פ ו ק ם ת ו ת קף ב ו ה של הו א ל ם לבעלות מ י נ , יעברו תמב ם כ ס ה ה

98


רה ם בדמי חכי ת והמשרדי ו מ ל ו א ת ה מ ו ת ק ק א ם יוכלו לחמשיך ולחכור ר כרי חחות להמשיך ו כ ז ת ת ת שמרה לעצמה גם א ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח של 60 דינרים בשנה. מרה, ת חחכי פ ו ק ך ת ו ת ם ב י נ ת על המב פ ס ו ה נ מ ו ס על ידי בניית ק כ נ בהשבחת הה לכביש ד ו מ צ ה ה ק ל ח רך ה ם לאו י ר ט ת ברצועה של שישה מ פ ס ו וכן בנייה נת ל י ח ת ך שלוש שנים מ ו ת ע ב ק ר ק ת ת יבו גם לגדר א ם התחי י ר כ ו ח חראשי. חת הושכרה על ידי ו י ו ת החנ מ ו " ק . ם י ר ט ן בגובת 1.5 מ רת בגדר אב החכיר פ ס דת אל-מקאצד אל־ח׳יריוז. כעבור מ ו וקף למרפאה, שחופעלת על ידי אג הוה מ ו ה ק נ ב מ ות על גג ה ם לבנ י מ ל ס ו מ ם ה י ח א שנים, בשנת 1962, ביקשה אגודת חה ל-14 שנים ר י כ ח ם ח כ ס . ה ם י י מ ל ס ו ת עיניים לעניים מ א פ ר וספת, שתשמש מ נה נ ו ו ת התכ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ם ש , משו ת א ד ק - ל י א ד א ם ק ו ק א מ ל מ עוכב על ידי מי ר ח ס מ ירן לייעודן ה , ולהחז ה א פ ר מ ת חחנויות, ששימשו כ ר כ ח ת ח לבטל א

6 0 . י ר ו ק מ ת

ד ו א ת מ ח י ט ב ע מ ק ר דת ק ח תית עתו ר ח א ס - ל ת בשכונת באב א ז ת חעלמין ת ביח שנערכו תו ת ופעולות הפי ו ק ס ע ם לשפוט על פי ת ת, א ת התקדשו ק ל ח של מת מ י י , שתיתה עדיין ק ת י מ ל ס ו מ ה המועצה ה מ ת . עוד בחודש מאי 1950 ח בשטחוב צלאח ו ח ר ת חעלמין ב ח בי ט ש ק מ ל יות על ח ו ה לבנייה של 10 חנ ז ו , על ח אזנת רח׳ צלאח ת בשטח של 1,276 מ״ר בפי ו ר ב ק ת של בית ה ר ח ח א ק ל אל-דין." חת ק ל ח א על ידי מ ף הי ה א ר כ ח ו ל בניין הדואר, ה אל־דין ודרך יריחו, מום ת משרדי מ ו ק ות ו י ו ת ל-12 שנה לשני יזמים, אשר בנו עליה 18 חנ ו ש הקד הם 1.4.56 עם ו י ם מ כ ס ה ם, בהשקעת כוללת של 18,700 דינרים. ב ובח 33 חדריות גדר אבן ב ולבנ ה עד לגובה הרחו מ ד ק א ל ס ם ל י ר כ ו ח ו ח ב י קף תתחי ו תות בניית ך שנה א בו עוד להשלים תו י ם תתחי ת עם בית העלמין. ח ק ל ח בגבול חת ה חשנייח, אשר יעברו בשלמו מ ו ק ת ה נת, ותוך שלוש שנים - א ת תראשו מ ו ק הם על כך ס ר קף פ ו " יצויין, שהו . ה ר י כ ח ת ה פ ו ק ם ת ו ת ף ב ק ו ו לבעלות ת, שתיו בעלות ערך כלכלי ם י ר ח זמים א 6 ודחת תצעות של י 3 ת, ו נ תו מכרז בעי

פחת. מו

ה כלכלית, נ ת מבחי י א ד ה כ ה כ ת י ה ה ר ה א ס - ל הבנייה בבית העלמין בבאב אם של אישים י ר ב , ואפילו ק ם י ר ב ת ק ז ז ת ת לא נרתעת מ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ עד שע זו. כך נעשח לצורך ק ר חשובים, שנקברו זח מכבר, כדי לממש פיתוח על קת הדין ס משרדי בי ו י ב צלאח אל-דין, המשמש כ קף ברחו ו בניית בניין הות על שטח של ו מ ו יקט של שתי ק י ה וביצעה פרו נ ת תכנ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח השרעי. מך גם יות ומעליה תשעה חדרי משרד. כ ו נה ארבע חנ ה הראשו מ ו ק 210 מ״ר: בה עצמית ולא ע ק ש ה ת ב ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח לגבי הבניין, שנבנה צפונה לו, על-ידי מך הבנייה, שיש ל ה מ ר ב ר ב ת , ה ם י ר ב ר ק פ ס ר שהוזזו מ ח א ת חיצוניים. ל ו ר ו ק מ מי ד א ק ו ביוב לפי דרישת תעיריית. ת ם לצורך העברת ק י ר ב צורך להזיז עוד קה ללא א ר נ ך כ ם עם ראש העירייה, א כ ס ה יסה להגיע ל ן נ תראשי ברבת-עמות ו ש ד ק ת ח תכללי של ה ק פ מ ו של ה ב ת כ ת מ תועיל. מעניין לתביא במלואו א


י הראשי: ד א ק ם ה ו ק א מ ל מ ם 26.7.61, אל מ ו י ן אל-דג׳אני, מ ס בירושלים, ח

ק ל ח ת ב ו י ו נ ת ח מ ו ת ק ו נ ב ם ל י נ ר ש פ ס ח מ ז ה מ נ ו ו כ ת ת ה ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ

ש ו ק י ב , בגלל ה ם י ל ש ו ר י ה ב ר ה א ס - ל ב א א י ב מ ל ס ו מ ן ה י מ ל ע ת ה י ל ב י ש ח ר ז מ ה

ז כ ר מ ב ה ל ו ב י ה ן י ת מ ק ר ה ח א ר ל ש , א ה ל א ת כ ו י ו נ ל ח ה ש ר כ ש ה ה ל י ה י ב ש ר ה

ם י ר ב ת ק ר ב ע ה ה ל מ ל ה ש נ ה ש ז ת מ ל ע ו ת פ ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח , מ ת א ר ז ו א . ל י ר ח ס מ ה

ת ם א ל ו . א ן י מ ל ע ת ה י ל ב י ש ב ר ע מ ל ה ת ל ה ן א י ד - ל ח א א ל ב צ ו ח י ר ל ו ש מ

ם ש א ר ב , ו ה ב כ ע ת ם ה ת ר ב ע ה , ש ם י ר ב ר ק פ ס ל מ ם ש מ ו י ב ק כ ע ט מ ק י י ו ר פ ת ה מ ל ש ה

, י ת ע ד ל , ו ט ד נ מ ת ה פ ו ק ת ף ב א ק ו א י ה ל ה נ מ ד מ ח , א ץ ל ׳ ח ה מ ל ל א ד ב ל ע ו ש ר ב ק

ת של ו ע ו ב ה ש ש ו ל ש ך כ ר א ה ת י י נ ב ע ל ק ר ק ת ה נ כ ה ו ו ל ל ם ה י ר ב ק ת ה ר ב ע ה

ו מ י ד ק , ה ה י ת ת ש ח פ ש , מ ן ד צפו צ ף מ ק ו ו ת ה ק ל ל ח ם ש י נ כ ש . ה ת כ ש ו מ ה מ ד ו ב ע

ת ו י ו נ ה ח י ל ו ע מ י ק ס ה ה ם ו ה ל ע ש ק ר ק ה ת מ ל ע ו ת ת ק פ ה ת ב ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת מ א

ן א מ ר ע י ה ק ק נ ב ו ל ר כ ש ו ה , ש ם י ד ר ש מ ת ו ו ר י ו ד ן בנ ה י ל ע מ , ו ד ו א ת מ ו א נ

ת ו נ ל ח ת ש ו ר י כ ש י ה מ ד ך ש , כ ן ת ר כ ש ה ת ל ו ר ח ת ש רב ו ו ק י צר ב ו נ , ו ם י ר ח א ל ו

ע על י ב צ ה י ל ת נ ו ו ה כ ל ם א י ר ב ד . ב ם י ר נ י ת ד ו א ע מ ב ר א ר מ ת ו י ת עלו ל ח א

ה ב ת ר ל ע ו ה ת ש ב י , ש ה ב ו ת ט ו נ מ ד ז י ה ה ו . ז ה מ ו ק י מ ף ו ק ו ו ע ה ק ר ך ק ר ע

ח ט ש . ה ן י מ ל ע ת ה י ה של ב ק ז ל ת על ח ו נ ב ח ל י ל צ ם ת , א ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ל

, אר ׳ ג נ - ף אל ס ו ן י י י נ ן ב י י לב ע ר ש ן ה י ד ת ה י ן ב י ם ב ו י א ה צ מ נ י ה ו נ פ ה

ל ד ת ש ו נ נ א , ו ת ו י ו נ ת 13 ח ו נ ב ר ל ש פ א , מ ף ק ו ו ע ה ק ר א על ק ו ף ה ם א ק ו ה ש

ם י ד ר ש מ ם ל י א ת ת י ו י ו נ ח ך שגג ה , כ ר ״ ח 14-12 מ ט ש ה ב י ה ת ת ו נ ל ח כ ש

ס י נ כ , ת ר כ ש ו ת ם ו ל ש ו ת ר ש ח א , ל ו ח ז י י נ , ב י ת ע ד . ל ם ה י ל ע ו מ נ ב י שי

ל ת כ ד א ב ל ם ב י נ ש ש מ ך ח ו ת ו ב ס כ י ת ש ו ר י כ י ש מ ת ד ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ל

ת ו י נ כ ו ש ת א ר ה ב ט ז ק י י ו ר ב פ י צ י מ נ . א ה י י נ ב ף על ה ק ו ו ל ה ת ש ו א צ ו ה ה

ם ק ד ב ר ל ש פ א , ש ם בעלי ערך י ר ח ם א י ט ק י י ו ר ר פ פ ס ם מ , יש ג ח ו ת י פ ה

. י נ מ ת מ א ו ז ש ק ב ם ת , א ה ד ב כ נ ת ה ו ש ד ק ה ת ה צ ע ו י מ נ בפ ך ו י נ ם בפ ג י צ ה ל ו

ב ת כ מ . ה ן ת מרבת־עמו ת ח נ ו ת ולא ה י מ ו ק ה מ ת י זמה ה ו יש להדגיש, כי הין ס קר בשטח בלווייתו של ח י תראשי בי ד א ק ם ת ו ק ר שממלא מ ח א נשלח יומיים ל

אל-דג׳אני.*6

ת, בדרך של ת תתקדשו ק ל ח ב על ידי מ תו חרחו ם נבנו באו י ספ ו ם נ י נ ב שני מי ד א ק א וכיפת הסלע. ה צ ק א - ל ד א ג ס השכרח מראש לחמש שנים לוועדה לשיפוץ מב לראש ת ם, כ י ת תמבנ תראשי תירדני, שהית גם ראש ועדת תשיפוצים ששכרת אוקף ת לו ו ה לתלו כנ ת העליונת בשנת 1957, כי ועדתו מו ו ש ד ק ת מועצת הה לבניית משרדים חדשים עבור ועדת השיפוצים. לפי מ ד ק מ 15,000 דינרים כד על שטח של 500 מ״ר ח א ם: ה י ת שני מבנ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ה מ ת נ ת ב ו י נ כ תתום כל י ר ד והשני על שטח של 250 מ״ר. בראשון תיו שמונת דירות של ארבעח חה ועדת ר ו מ ם חמש שנים א ו ת . ב ם ה י ח פ ס , ובשני - 12 חדרי משרדים על נ ת ח א

100


ב ר ברחו ח ס מ 6 גם לשכת ה 5 ם. י י ו ם פנ ה ש וקף כ ם לו י ס כ נ ת ה יר א השיפוצים לחחז6 6 . ת א ז ג ־ ל ת א ת־קברו ע בי ק ר ן אל־רשיד נבנתת בשנת 1963 על ק הארו

א בניין ע בית העלמין הו ק ר א על ק ו ר של הווקף, שנבנת אף ת ח ח א מבנר בשנת 1953 על כ ח ו ת ח י ז כ ר מ ת ת נ ח ת ל שער שכם. שטח ת ת מו י ז כ ר מ ה ה נ ח ת הה של 30 שנים. בשנת 1967 פ ו ק ת ת לעיריית ירושלים ל ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ידי מספת בחשקעח של 8,000 דינרים ו ם נ ת משרדי מ ו פת עליו תעיריית ק סי תווקף. ם לרשות תו ות ל-17 שנים, שבתומן יחזרו תמשרדי י ו רת חחנ י ה לחכ ר ו מ ת בי ד א ף גם ק ת ת ש יקט, ה י בישיבה עם ראש העירייה, שבת אושר תפרו

6 7 ירושלים.

ת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ם על ידי מ ק ו ר בפינת רחוב צלאח אל-דין ה א ו ד גם בניין תת ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ח מ ת נ נת, ב ח חראשו מ ו ק ר שתושלמת בניית ח ח א בתשקעת עצמית. לם שמעליו י ר ד ח ח אר ו ם לממשלח. בניין חדו ת ו ם מעלית ותשכירת א ספי ו ם נ חדרי

6 8 . ם רי נ י ת 2,540 ד ר ו מ הושכרו לממשלה הירדנית בשנת 1957 ת

ום מפעלי בנייה. גם ז י ם בי כ ת ס א ה ת ל ת ההקדשו ק ל ה י של מ ר ח ס מ החוש הק נ ב ת ה אר, ששימש א ם מו ו ס ר וקף שלט פ ן אישור להציב על בניין הו ת עבור מ

6 9 . ה ך 50 דינרים לשנ ס קף דמי שכירות ב ו תעות׳מאני, גבה הו

ם נ ו נה ד וך הירדני כשמו נ ת למשרד החי ת ההקדשו ק ל ח רה מ ר החכי ח ח א ר ק מ בן (ע׳׳ש כו ר תי פ ס - ת י ת של 30 שנים לצורך בניית ב פ ו ק ת בשיח׳ ג׳ראח לת ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ וך ל נ , ישלם משרד חחי ם כ ס ת ). על פי ת ן עבדאללח בן אל-חוסית כ ר א רה חשוכר זכאי לבקש ה ת החכי פ ו ק ם ת בתו ך 150 דינרים בשנה ו סיות קף עמדו אפשרו ו ק שבפני הו פ 7 אין ס 0 . ם י י ה ראו ר י רה בדמי חכ החכיראה ם נ ל ו . א ח הקצר ו ת ואפילו בטו א ע ז ק ר ת יותר לניצול כלכלי של ק בו טות גרמת לתעדפת שיקולים ת התקדשו ק ל ח מ ששליטתת של תממשלת תירדנית ב

ה זו על פני שיקולים כלכליים. ק ס ע ציבוריים ב

ד אל- ג ס קף מ לי ו ו תו ם בין מו כ ס י לאשר בדיעבד ת ד א ק ר נאלץ ת ח בתיתר אקף ברובע היהודי, בעלות של ו ת הו ק ל עומרי לבין יזם, שבנת בית על ח. ם י י רת סמל רתח ל־29 שנים בדמי חכי ה לחכי ר ו מ ת ת ־ ב א ז 2,650 דינרים, ות אישור 7 באמצעו 1 . ף ק ו ו ה של ה א ל ת יעבור תבית לבעלות מ פ ו ק ת ם ת ו ת בט קו נ י גושפנקא לעקיפת בית הדין תשרעי מבלי ל ד א ק הפעולת בדיעבד נתן ת

. ת האישור בזמן , שלא פנה לבקש א לי ו צעדים נגד תמותו

ע עירונית ברובע היהודי ק ר ר גם ק וקף חחכי תו הו לי של או ו המותום ללא היתר, י ר ד ע בית של חמישה ח ק ר ק כר בנה על ה ה של 29 שנים. חחו פ ו ק ת ל, כי ם כ ס ת א תגיע עמו ל ו הל ההקדש, ת והשקיע 2,000 דינרים. לדברי מנ

101


ם של שני דינרים בשנה, בתנאי שהנכס י י ל מ רה ס ר ישלם להקדש דמי חכי כ ו ח ה" רח. ת חחכי פ ו ק ם ת ו ת קף ב ו יעבור לבעלות תו

חליפין ומכירת נכסי וקף לשם פיתוח כלכלי

ם כדי לתתגבר על מגבלות י י מ ל ס ו ים מ ם חראשון, שפותח על ידי משפטנ ז י נ כ מ חא פעולת חליפין - אסתבדאל. , הו ו ן הכלכלי של נכסי קף והקיפאו ו שיטת הו

ים שתם ם חכרחי י א נ ר ת פ ס ם מ י י ק ת ח ל קובעת, כי צריכים ל א ד ב ת ס א שיטת תת היא י ז ס חלופי. תעילת (מסוגה) תמרכ כ נ קף ב ס ו כ ת נ פ ל ח ח ת ל ו עילות משפטיט לנפול ס לגמרי, מ ו ר ס ת כ נ ח מוגדר כמצב שבו ת ר כ ח ח (דרורה). ח ר כ ח עילת חה תי סו ע - שהכנ ק ר ת של ק ר ק מ ס ברובו וחדל לחניב לחלוטין, או ב ו ר או חח (מיסיס, גבייה תי צאו ת תו ת א ו ס כ . ואין תן יכולות עוד ל , פחתום א א ל , א ל א ד ב ת ס י פעולת א ד א ק וכיו״ב)." בצד עילת חחכרח, לא יאשר תוקף תועלת (מנפעה, מצלחה) מתפעולת. כלומר, ח לו מ צ ח לו, כי ת כ ו תד ותועלת ח ח מצד א ר כ ים: ח די סו ם י י א נ ם של שני ת מ ו י ק ת ב נ ת ו ל מ א ד ב ת ס א תכס חמחליף ר שהנ ו ס ת נכס), א ר ו מ מצד שני.*7 בפעולת חליפין רגילת (נכס ת" פעולת ס חמוחלף. כ נ ח ת תמוניטין שלו מ נ ת מבחי ם נחו ו ק י מ יחיח ברת לכל י פיתוח נוסף, שתפך לפעולת מכי מ ל ס ו מ ה במשפט ה ל ב י ל ק א ד ב ת ס א הף אשר מושקע כעבור ס כ א נמכר ב ל כס, א חלף בנ קף איננו מו ו ס חו כ דבר, שבה נת תמשפטית ו ר פ ס ת ב א ר ק ל נ א ד ב ת ס ס חדש לווקף. צורה זו של א כ זמן ברכישת נת יותר אסתבדאל באל־ נקוד או אסתכדאל באל־דראהם (חליפין ר ח ו א מ חת פ ו ק ת תת שכיחת בארץ ישראל ב רת זו תי ם או בכסף). פעולת מכי רתמי בדיל או א ד ב ת ס א ם ל תרי ת של תי ר ו ס תת מ ת תירדנית כבר תי פ ו ק ת 7 ב 6 . ט ד נ מ הך תועלת שתצמח מ ק על ס ל ר א ד ב ת ס ם של א ז י נ קף על פי תמכ כסי ו רת נ י למכת שאפשרת לתתגבר על ח ס ו נ לתקדש מפעולת חחליפין או תמכירת. נמצאת חן קף לקיפאו ו ת תו וקף, שתיו עלולות לדון א ת של תו ו י ת ר ו ס מ ת ת תמגבלו

םו ו ז 1948 ועד תי א ם זת מ ז י דה נעשה שימוש במכנ ו מי ז כלכלי. באי

• פעולת חליפין רגילה

ק תקדשות ם לצורכי פיתוח איפיינח לא ר ת פ ל ח קף או ח כסי ו ת נ ר י כ מת ניהול ם א י א ת ת ם זח כדי ל ז י ת נעזרח במכנ ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ם. גם מ י משפחתית ק ל ת ח ת תתקדשו ק ל ח פח מ . כך למשל, חחלי ם י ח ת פ ת מ אי תכלכלת ת ם לתנ י ס כ נ תת שכנת. העילה ק ל ח י של רח׳ צלאח אל-דין, ב ר ח ס מ ח בשטח ח , שהיתת ל ה מ ד אה לבנייה מ י א ת כה ולא ה ארו ה צרה ו ת י קף ת ו ת הו ק ל ח ה העובדה, ש ת י לחליפין הת רכשה בפעולת חחליפין מאפשרת, כלשון ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח מ ת ש ק ל ח ולפיתוח. הוקף כ-400 דינרים ות עליח חנויות, שיכניסו לו , לבנ י ר של תקאד ת י ת ת

7 7 . ת בשנ

102


• מכירה והשקעת התמורה בנכס חלופי

ר כ ף מ ק ו ו : ה ה ל א ו כ ם הי א מ א - ל ת א ח פ ש וקף מ ס חשייך לו כ רה של נ בות מכי נסית 302.4 ר ו מ ת, ת ת רבו ו ס נ כ כס, אשר לא תניב ת ק מזערי שהית לו בנ ל חוקף ת לו ו י ו ך ברכישת שתי חנ ר כ ח ף חושקע חמישח חודשים א ס כ דינרים. חק פ 7 אין כל ס , . ה נ ש נרים ב סו יחדיו כ־15 די י ר 229 דינרים, אשר חכנ במחיר שעליו ח ס א כ נ ק מזערי ב ל ה מאשר ח א ל ם בבעלות מ י ס כ וקף תעדיף שני נ שתור מאשר תשותף בעל שאר ח א א ח ל קף חי ו ו של חו ק ל אין לו שליטה. רוכש ח, שתאפשר לו ה א ל א מעוניין בשליטה מ , אשר היה אף הו רי ס המקו כ נ ם ב י ק ל ח ח

. כס חופש פעולח בנ

כסי ה של נ ר י כ ל אפשרו גם פעולות מ א ד ב ת ס א ם של בית הדין תשרעי ל תרי היות נ ם בעיתו ס ר פ ת ת מ י תי ד א ק תר ת ת תי ל ב ם ק ר ח כלכלי. ט קף לצורכי פיתו וף ק י ו חל ו מנ ר כ ם מנחלי חחקדש. בדרך זו מ ע ט ס מ כ נ רת ח ז למכי מכרת לבעלי עיתון ר ת א ס - ל ב א א ב ם ב נ ו ע בשטח של 4,249 ד ק ר אל־ענבוסי קא רת לעיתון ל 7 נראת שתמכי ' . ן ת בניין תעיתו אל״ג׳האד, כדי שיבנו עליו את על ו ר לבנ ת י ש ת ד ק ה ר ביקשו מנהלי ה ת י ת ן ת ת מ ס שכעבור שנה מ ו ש הושלמה, מת על־ ו ס ו פ ה היו ת ל ת א ו ק ל 8 ח 0 . ם י ד ר ש יות ו-14 מ ו ת שמונת חנ ו ק ל ח שלושת הי לאשר לו לשלם ד א ק ת ש ביקש מ ד ק ה ר עצים בשכירות מוגנת, ומנהל ה ח ו ידי ס

קף כדי לפנותו. ו ת הו פ ו ק ך 200 דינרים מ ס ק פיצויים ב י ז ח מ ל

• הסגת גבול והפקעה

ש ד ק ה ס ה כ נ ם ל רי ם פלשו ז א א ר נכסי וקף, הו ר למכו ת ו ם מ ת ב , ש ם י א נ ת ד ת ח אי חגבול ג ב לתגיע לפשרח עם מסי ט ו ת אלת, לעיתים מ בו סי 8 בנ 1 . ו ם ב י ק י ז ח מ וקף ו ו ד יש ל י מ א ת ן שנים על גבי שנים בבתי משפט, כאשר ל י מאשר לתתדיח ר ק . מ ת ו ח ט ב ו ת המשפט אינן מ צאו תו ם ו י ס כ נ ת פוזיטיביות לבעלות ב כחו חוקף אל־זאויה ו ו ת הירדנית. ל פ ו ק ת ת תית בירושלים ב ח לפחו ז ד כ ח א. עשרים לואן ם בכפר סי מי נ ע של למעלח מ-15 דו ק ר אל-פה׳ריה היה שטח קה א צ ו ת ה כ א ר נ ת, כ ע שנים לא מעטו ק ר ק ו ב ק י חחז וחמישה תושבי הכפר פלשו וע ולנצלה, או ק ר ק וקף, שלא דאגו לעשות שימוש ב ה מצד מנהלי הו ח נ ז ח מחל ת הדין השרעי למנ ך אישר בי כ ה מ א צ ו ת לחילופין לגדרת או לשמור עלית. כע ק ר ק ת ח ף א ק ו ו ם ת ה ר ל כ י הגבול, שבעקבותיה מ ג ההקדש להגיע לפשרה עם מסיף משפטי שרעי של ק ו ל ת ב י ם ק כ ס ת נם. ה בעלות נמוכה של עשירית הדינר לדוו ג׳בנה עוד ת אב ח פ ש קף מ ה של ו ק ל , שרכש ח ם ד ר בנה א ח ה א ר ק מ 8 ב 2 . ל א ד ב ת ס אח שנרכש. ט ש ה ה גדול ב-100 מ״ר מ ת הי וקף. הבי בשנת 1928, בית על שטח הובלת י והגיע עמו לפשרה, שקי רח ת בבית משפט אז נ ו ק ת ת לי תחדש תבע א ו תמותות לשטח י פ ס ת כ ר ו מ וקף ת ה לשלם לו נ ו ק , לפיה על ה ן אזרחי די ף של פסק־ ק ו תר י הכי ד א ק . ת ת י ר ו ק מ ה ה ר י כ מ ם ערכים של ה ת ו א הנוסף, שיעבור לבעלותו ב

ה שרעית." ט ל ח ף של ה ק ו י ונתן לו ת רח ק הדין חאז ס פ ב


קף נובעים, כסי ו רת או לפעולת חליפין של נ ם למכי י מ ו ם ד י ר ת י תת ומוניציפליות ו י ת כ ל מ רך של רשויות מ ית, מתצו ת מודרנ ק י ק ת של ח בו סי בנת כלל תציבור. לדוגמת, תעיריית הפקיעת ב ו ט ח ל ם לצורכי פיתו י ח ט ע ש לחפקינם בואדי קף אל-ח׳לילי בשטח של 3.315 דו ע ו ק ר ק ק מ ל ת הירדנית ח פ ו ק ת בת כדי ק ל ח ח ק מ ל ת ח ע ק פ ף ניצלו ת ק ו ו ק עירוני. מנתלי ת ת שו מ ק ג׳וז לשם תר שנקבע ו מחי ת ו ת א ר ו מ , ת תרת הקרקע ת י ר לעירייה א ו ל אישור למכ ב ק לתר היה ת תתי ש ק ב ק ל מו י מר חצי דינר למ״ר. תנ לפיצויי הפקעה, כלור זה. ו ה בנייה באז ר י ת א מ ת ביוב, ואין הי כ ר ע ת מ ק ל ח ה על ה מ י ק שהעירייה הת (48,425 י פ ס כ ת ת ר ו מ ת ת ל ו א ד ב ת ס ת גושפנקא שרעית של א ל ב י לת ק הפעולה כוכס ת להשקיעה בנ נ ם בבית-הדין תשרעי על מ י מ ו ת י ת ת פ ו ק ה ב ד ק פ ו דינרים), הה בית ר ו מ ת ם ת ו כ ס קף ב ו תל תו ר יותר רכש מנ ח ו א . מ י ח חקאד קו קף חלופי בפי וי (פורת סעיד), בעלות של 29,000 דינרים ר ח ס ב מ ת ברחו ו מ ו בן ארבע קיות ותשעה משרדים ו ו נאמדו ב-2,485 דינרים בשנה), ועוד שש חנ (שתכנסותיתיתם נאמדו ב־2,000 דינרים בשנה), סו בהשקעה של 9,200 דינרים (שהכנה בהשקעה של 9,900 ר ה א ס - ל ב א א ב ב ב ו י ט ר ח ס ר מ ו ושטח של 330 מ״ר באזע בשטח עירוני ק ר ם כיצד הקדש, שתיתה בבעלותו ק י ה מדג ה ז ר ק , מ 4 . ם י ר נ י דרי א לו תועלת לפי ייעודה המקו ת לתבי ת י לא יכולת ת שלא נוצלת זמן רב ו. ייתכן, כי וזמתו א בי ק ו ו , תתעשר בפעולח חד-פעמית שלאו ד לשימוש חקלאיצאה ם התו ל ו קף חשרעיים, א ו ד עם דיני חו ח ח א נ ק נה עולת ב נ הפעולה אי

ת המקדיש ביעילות רבה יותר מאשר בעת ההקדשה. ר ט ת מ ת א ת ר ש מ

ת א א ף תו בל א וקף, קי תו הו ע תשייכת לאו ק ר פקעה ק ה אחר, שבו הו ר ק מנמים ע בשטח כשני דו ק ר . ק ל א ד ב ת ס נח א ך מבלי לתשתמש במו , א י אישור תקאדק על ס רחי פ ים. בית-משפט אז נ ת טלפו ז כ ר ת מ מ ק ת לשם ת ע ק פ ו ת ת ר ת א ס - ל ב א א ב בת תפעולת והורה י התיר א ד א ק ה בשיעור 48,425 דינרים. ה ע ק פ פיצויי הם ו כ ס ה ה ש ר ט מ ולי ב י ולמותו ד א ק ק בחשבון משותף ל נ ב ה ב ר ו מ ת ת ת ד א להפקי

" קף. ו ת הו ב ו ט ן ל יוצא בביטחו

וקף. לים של חו ו תו ת המו גדו ת בתתנ ל ק ת ה גדולה מצד ממשלת ירדן נ ע ק פ הד אל־עלמי מ ח ו קף מ ו ב ידיים מו ח ע ר ק ר ת ירדן שטח ק ל ש מ עת מ בשנת 1963 תפקי, ובעיקר לשם בניית מלון ח תיירותי ם לצורכי פיתו תי י ר הז על הוקף חמשפחתי ת העובדה, שניהולו של הו ת ניצלת א ל ש מ מ נטל. ת נ נטי נטרקו אית חשטח. , ותפקיעת א ך ו ס כ רח זמני בשל ס ת באו ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ד בידי מ ק פ ו ת, ובראשו שיח׳ עבד י דאז מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ רת מצד ה קו פעולת זו עברת ללא בית ל א ב ק ם סירבו ל י ל ו תו ת. תמו , שהית יו״ר מועצת תתקדשו ד אל-צאאח חמי אל-ם נימקו ת הדין השרעי. ה י ל מב א ד ב ת ס תר א ל תי ב ק רבו ל סי ת ו ע ק פ ת פיצויי הת השריעה ם א י מ א ו נם ת ם חילוניים, שאי ם בכך שחשטח יועד לצרכי ב ו ר י ת ס אי תפיצויים, כרבע פ ס ים. כ לי ת אלכותו ו א ק ש ן יוגשו מ ו ה זו שבבית תמל נ מבחיבת הווקף, ן לטו ק ברבת-עמו נ ב פקדו על ידי הממשלת ב מיליון דינרים, הו. ייתכן ם י פ ס כ ת ה בו ליטול א רו ם בסי ו לי עומד עד הי ו תו ם המו ל ו א

104


ת שהעריך בשעתו מ ע שהופקעה שוות יותר מ ק ר ק ם, כי ה רי לים סבו ו שתמותות הנתנית ח פ ש מ 8 ת 6 . ת צ ר ח נ ם ת ת ד מ ע ת ל ב י ס ת ת א ז השמאי הממשלתי תירדני, וי הפיצויים על פ ס לת כ נטי - ת מאי א צ ו ת י תניכר שנגרם כ ד תכספ ס פ ה מודעת ל

ההפקעה, שנערכה לפני כשלושים שנים."

ית י ם בנ ש ת ל ר י כ • מ

ס כ ה של נ י י ת מושקעת בקנ ר י כ מ ת ת ר ו מ ם ת ה י , שעל פ ל א ד ב ת ס א י ת ר ת י ה בשונה מה ת י ט שיטה חדשה שלפיה ת ד נ מ ת ה פ ו ק ת ת בירושלים ב ה ת פ ת וקף, ה חלופי לות ו ע ק ר ח של ק ר י כ מ ס וקף מושקעת במפעלי בניית. פעולות ח כ ת נ ר י כ ת מ ר ו מ תוקף, על ידי י תו כס ת בפיתוח שאר נ י פ ס כ ת ת ר ו מ ת וקף נועדו לשם תשקעת תוקף, שנכללו בשטח ת של הו ו ר ח ת א ו ע ק ר ת בניית על ק שיפוצם ובעיקר באמצעורת: פעם י ת המכ ק ס ע קף פעמיים מ ו יח תו ו חבנייח חעירוני.״״ בדרך זו חרוה ב ו תח תשקעח ט לת הבנייה, שהי ה עצמה, ופעם שניית - מפעו ר י כ מ ה ת - מ ח אח של תו ה הפי ס בנוי. יתרון שלישי הי כ ,וכלכלית יותר מאשר קנייה של נו ף הפכ ק ו ו וקף, שעליו בוצע מפעל הבנייה. מנהלי ה וסף של הו מגרש נקף ו ת הו פ ו ת ק יקטים של בנייה ופיתוח, ובדרך זו העשירו א י למבצעי פרות הדין השרעי ם שנתן בי תרי ת עצמם). בתי ם (ולעיתים גם א י הנ את הנ ום על ידי י ס כ רה תושקע בבניית נ קף נאמר במפורש, שהתמו ו רת נכסי תו למכיע בשטח 833 ק ר ר ק תר למכו הל וקף שתיה ב-1956 תי בל מנ הווקף. כך למשל, קיר של 2.15 דינר ם לכן, במחי ד ו וצלת ק תת מנ , שלא הי ה ר ה א ס - ל ב א א ב מ׳׳ר בה זו שוכר או יזם, שיהיה ק ל ח ח שלא נמצא ל ת י ר ה ת י ת למ״ר. העילת לבקשת תר שנים. פ ס רה למשך מ ם דמי חכי ו ת פטור מתשל חת באמצעו תו כו להשקיע בפי מותר כללי לבנות בל הי ש קי ד ק ה , ומנהל ה ל א ד ב ת ס א ת תפעולת כ י אישר א הקאד

" קף. ו ד ממגרשי הו ח וקף על א ים לו מבנ

קף אל-עלמי ע בשטח 803 מ״ר של ו ק ר ר נמכרת בשנת 1978 ק ח בתיתר את ר ו מ ת ת 24,090 דינר. ת ר ו מ ד תנשים בירושלים, ת חו תה שכונת לאגודת אי באוית או י לי לשם קנ ו י ותמותו ד א ק ן על שם ה ק ברבת-עמו פקדה הפעם בבנ הו

9 0 . פי ס חלו כ בנייה של נ

ה הוצאו על ידי י מ ה ד א - ל ת א י ו א ז - ל קף א ת חליפין של ו ק ס ע ה מ ר ו מ י ת כספוקף, בעלות של ת על מגרש פנוי של תו ו מ ו לי לבניית בית בן שתי ק ו תמותות בבנייה ר ו מ ת י ת פ ס ת כ וקף העדיף להשקיע א 3,082 דינרים. מנהל הועלת כן בטענה, כי בדרך זו תגדל תתו כס חלופי מו יית נ עצמית, ולא בקנ, כי ח בקבעו קו ל עליו פי ת הבקשה, אך הטי י אישר א ד א ק שתצמח להקדש. תת תבניית, ובכל שלב ו מ ד ק ת ם עבור הבנייה יוצא בשישה שלבים לפי ת התשלו

9 1 . ן ות לבית-הדי נ ושלב יוגשו חחשבו

105


ת ק ס י ע ע שמכרו ב ק ר ק ה מ ר ו מ קף אל-ענבוסי ת ר ניצלו מנתלי ו ח ת א ר ק מ ביות ו־14 ו ת ובו 8 חנ ו מ ו ת בן שתי ק חליפין כדי לתשקיעת בבניית מבנם ח . לפני העבודח אישר ל ה ר ה א ס ־ ל ם בשטח בנוי של 676 מ״ר בבאב א י ר ד חות הבנייה. י כנ ת תו נ ך 60 דינרים לתכ ש ס ד ק ת ת ת רו י לתוציא מפי ד א ק תת ו ס נ כ ם השבחת ותגדלת ח ם, שיש בפיתוח זת משו לי ו תו ם ציינו תמו ת ש ק ב בחל וקף מה השקיע מנ ש (מחסין אל-וקף ותנמיה למוארדה).92 באופן דו ד ק ה הה להר תבית), כ ו מ ס קף (אל-ח׳אתוניה ה ס ו כ רת נ י ת מכ ר ו מ ת ת אל-עלם את ו ס נ ר 1,154 דינרים. הכ ח במחי ר ה א ס - ל ת בבאב א ו מ ו ת בית בן שתי ק י י בקנ

ותר מ-110 דינרים בשנת." ת נאמדו אז בי הבי

פיתוח נכסי וקף באמצעות הלוואות

ת המשפטית ו ר פ ס ננה עולה כלל ב ח אי אה לצורכי פיתו ו ו ת הל ח י ק ח של ל ל א ש הת לא היה נתון כלל י דרנ ם־מו ת תטרו פ ו ק ת ם ב י . עניינם של תמשפטנ ת י מ ל ס ו מ תפה. ות של התקו ת הכלכלי בו סי ם לנ א ת ת ת ב א ז לאפשרות של פיתוח כלכלי, וואה ואפילו קף ליטול הלו ו הל הו ם עולה האפשרות של מנ י ר ח ו א בקובצי משפט מד את זו (אסתדאנה), נזכרת תמי ו ו ם תל ל ו , א ו תפרטי נ וקף מהו ת לו ו ו להלה לא מדובר ר ק קף ולשקמם. בשום מ בהקשר של הצורך ההכרחי לשפץ נכסי ו

ר. ם שהוקדשו במקו י ס כ נ קף מעבר ל ו ת נכסי הו ב ח ר באפשרות של ח

ת המלחמה. ו ס י ר ם ה קו ן סיוע לשי ר ה ירדן ק מ י ק ם ה בראשית שנות החמישיתה מעניקת ח (מג׳לס אל-אעמאר), אשר תי ן ניהלה המועצה לפיתו ר ק ת ה את בערבות עצמית לצורכי שיקום, בניית ופיתוח בריבית שנתית של או ו ו הלים הרבו לתשתמש באפשרות ת משפחתי ל של ירושלים מגלה, כי תקדשו 4%. הסג׳גמאות: ר דו פ ס ת נכסי הווקף. להלן מ חם כדי לפתח ולהרחיב א י פתחה בפנ שנ

ך 950 ס ואה ב ן הלו ר ק ה בלה מ ת של וקף משפחת אל-צאלח קי לי ו תו חמווקף בשכונת שיח׳ ג׳ראח, שנהרס ת הבית של הו ות מחדש א דינרים כדי לבנק בעשרח תשלומים שנתיים. בבקשת ההיתר אה תושב לבנ ו ו ; ההל ה מ ח ל מ ך ה ל ה מ בי אישר א יפחתו מ־150 דינרים בשנה. הקאד ה החדש ל נ ב מ ת ה ו ס נ כ ת צויין, שהל ם מכרז פומבי לביצוע העבודה, ושתיא תתנ ס ר ו פ ה, כי י ת הפעולה והתנ את ו מ ד ק ת ם יועברו למבצע לפי שלבי ה מי . התשלו ח צמוד של הקאדי קו בפים ס, א ס חרו כ ם נ ן שימשה לשיקו אה אכ ו ו גמה זו עולה, כי ההל ו 9 מד העבודה.*

. רי ס המקו כ נ ה שנבנה בפועל, עלה על ערך ה כי נראה, כי מ

ואה לצורך ת דזדאר הלו ח פ ש ולי של וקף מ בל המותו ם קי מי ם דו י א נ ת ב9 5 . ה מ ח ל מ ים במהלך ה ז ה שנפגע מפג ר א ר ס ו ף בשכונת מ ק ו ו ת ת שיקומו של בי

9 אין זת מן 6 . די ת אל־דמשקי לגבי בית ברובע היתו ח פ ש קף מ חל ו כך גם מנת מודרנית נ ו ם מחדש במתכ י ת ב ת נבנו ת ל הנמנע, כי בעבודות שיפוץ א

106


ת בשיתי, שקיבלו ח פ ש קף מ ם של ו י ס כ . כך למשל, שני נ ר ו ק מ ה ובצביון שונה מס כ נ ם ל י ר ד ח ח ע ב ר ת דירת א פ ס ו , כללו ת לי ו היתר לשיפוץ לבקשת תמותות ם לשכור ולשפץ א סכי , שי ם ד צא א א מו לי טען, כי אין הו ו תו . תמו רי תמקוא ו יקט, וכי ת י ו לפרו מ י כ ס ים פרט לשניים ה א ציין כי כל הנהנ הנכס. הות הבנייה. פ ס ו א ייפגע עקב ת קף ל ו ת הו רו ת מפי א נ ת ם ב ק ל ח מוכן לדאוג לכך שא ל , א ס למעגל המשקי כ נ ק שיוחזר ה א ר ה ל א ו ו ל ה ת ה א ציין, כי באמצעו הום שמצא שהיא ו ש ת הפעולה, מ י אישר א ד א ק . ה ו ת ממנ ו ס נ כ ת שאף יגדלו ת

9 7 . קף״ ו ׳חכרחית לתועלת תו ׳

נרים ח של 700 די א ו ו ל א ת ו ף ת קף משפחת תורג׳מאן נטל א לי של ו ו תו תמוא . הו ה מ ח ל מ קף ברובע חיחודי שנפגע ב ו ל-10 שנים כדי לשפץ בית של חוקף ' גם ו , . לת ם לפעו י מ י כ ס ים מ קף (נאס׳ר) ותנתנ ו ח על תו ק פ מ ציין, כי חות י ת תצפו ו ס נ כ ה תו הרובע. ה ם באו י ת את לשיפוץ שלושת ב ו ו בל תל ע קי קמית בשיח׳ ג׳ראח, השייך ת 83 דינרים בשנת." וכך לגבי בי ם חיו לפחו י ת ב ת מן ר ק ה ו מ ח ק נמרי ל ת אל- ח פ ש ת מ לים של חקדשו ו תו 1 תמו 0 0 . י ד ת ת מ - ל וקף א לו, ת מ ח ל מ ם שנפגעו ב י ס כ ך 3,800 דינרים לצורך שיפוץ ארבעת נ ס ואת ב ו הלת הדין כללו 1 כל תאישורים שתוגשו לבי 0 1 . ך כ ו ל מ י כ ס ם ת י תנ בציינם, כי תנ

. ף ס כ ת ת א צ ו ק על ה ו ד י חטיל פיקוח ה ד א ק ח ת בנייה, ו ו י כנ תו

ת לגבי ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח וקף נעשה גם על ידי מ י ו שיפוץ ושיקום של מבנם, מי תו ת תי ט שבניתולת. כך למשל, שופצו בשנת 1957 בי ו ב ד קף מ נכסי ום י ד ג ס ר מ פ ס מ ר אל-עמרית שתושכר לממשלת, ו פ ס ת ת קף עצמם, בי ו משרדי תוקף אל-ראשדיה, שהושכר וחנויות ובתי מגורים. בשנת 1962 שופץ בניין וספר אל-ראשדיה. בשנת 1960 שופצו ת- וך תירדני לשמש כבי נ למשרד חחידי ת ששימש כפנימייח לתלמי ת על תר תבי , מבנ י מ א ל ס א ס ת ר ג נ ו ק משרדי ת

1 0 2 . ד עו ת ו ק י ת ע ם שונים בעיר ת י ת , ב ת י מ א ל ס א תמכללת ת

ח לשם פיתוח א ו ו ל ם נטילת ח ז וקף י , מעידת על כך שתו ת ר ח דוגמח אה של 1,800 א ו ו ל ל ה ב ק תר ל בלו תי קף אל-דג׳אני קי ם של ו י ל ו ו ת ו מ כלכלי: תף בעיר ק ו ו ם של ה י ת ב ד ת ח ם על גג א ת דירת ארבעח חדרי פ ס ו דינר לשם ת

1 0 3 . ת א ו ו ל ת ר ה ז ח ח תעתיקת. דמי השכירות שיתקבלו בעתיד נועדו ל

גיוס תרומות לצורכי פיתוח כלכלי של נכסי הווקף

ח גיוס ן חיצוני חי קף מתו ו ת לתגדלת תערך תכלכלי של נכסי תו ו ר ו ק מ ד ת ח אפי ציבורי, ת בעלי או ו ש ד ק ק ה ת. פעולה זו יכולים היו לבצע ר מו תרוך למשל, . כ ת ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח לים, ולא על ידי מ ו שנוהלו על ידי מותות ו צ ר א ת ב ו מ ו ר ע גיוס ת ס קף תמוגרבי אבו מדין ערכו מ ו לים של תו ו תו תמותו ו באו אספ ם 3,500 דינרים, שנ לי ו תו צפון-אפריקה. בשנת 1953 תשקיעו תמות מ ו ק ות ב י ו קת, ובנו שתי חנ ס בעיר העתי ו ר מסע, בבנייה מחדש של בית ה

107


ת בשכונת רקו וקף, שתית בעבר גינת י ע של הבית. על מגרש של תו ק ר ק הת משטרה וחנות ד ו ק נ ה, שהושכר כ ה מבנ ר ט ש מ ת ה נ מ ז ו לפי ת מ י ק ם, ת גרבי המות בנו בית בן שתי דירות חדר.*" בשנת 1964 רכשו מ ו דת לו. על מגרש ד צמווקף, וביקשו ת ברבת־עמון לשם חשקעת כלכלית לתועלת תו ו ע ק ר ם ק י ל ו תו המון הבנייה על ו ת תכנ צאו תר להוציא 80 דינרים להו י בירושלים תי ד א ק ת מע יועדת לבניית שני ק ר ק א צפויות (נפקאת טאראה). ת ת ל צאו להו ע ו ק ר ק תנת שבעתיד יתאפשר למנהלי ו ך כו ו ת ת, מ מו ם בני שתיים עד שלוש קו י ת ב

1 0 5 . את) ו ו יית (באמצעות תל ת תבנ קף לבצע א ו הו

קף אל־זאויה אל־ לי ו ו תו ה מארץ תמוצא. מו מ ו ר די גייס ת קף התו ו גם הוך 10,840 ס ה ב מ ו ר ת תדין תשרעי לתשקיע ת י בל ב-1962 היתר מב הנדיה קיע הזאויה (סך כל ק ר יות על ק ו ת הודו בבניית 12 חנ ל ש מ מ נרים שקיבל מ דית לי יבצע א ו תו א ציין, כי המו ע תזאויה 5.895 דונם). הו ק ר שטח ק

1 0 6 . י ד ו ת ח חשגריר ת קו קט בפי י י ו חפר

פינוי נפסים מוגנים בהגנת הדייר

יקים חגנח ת דמי תשכירות ומענ ו צווים, תמגבילים א ק ק ח ט נ ד נ מ ת ה פ ו ק ת בס ללא תשלום כ נ ת אם מ צי ה להו ירים ולשוכרים באופן שלא ניתן הי לדית כאן תתנגשות ת י קף מן תכלל. ת ו ת נכסי הו א תוציא א ה ל ק ז ו " ח 7 . י צו פיה העולה על פ ו ק ת קף בנוי ל ס ו כ ק הדתי השרעי (לפיו אין להשכיר נ ו ח בין הת דמי שכירות לפי ערך ותר משלוש שנים, ויש לעדכן א ע ־ לי ק ר ק שנת, ויות בנכסי ם שוכרים זכו ה ו ל ך קנ כ ה מ א צ ו ת . כ רחי ק האז ו ח השוק), לבין חכס ר להעביר נ ס ו א ק השרעי ולעיקרון ה ו ח , ל ר קף, דבר חמנוגד, כאמו ו הוה על ידי השלטון צ מ ו גדות ואף א ת ללא תתנ ל ב ק ת ה זו ה ק י ק ם ח ל ו . א לאחרות שוכרים, וקף לפנ ת לו ת כלכלית כדאי תי נ . מבחי ת מ ח ל מ ר ח ח א חירדני לתח ם ששכירות כלכלית חופשית תי עמד של דייר מוגן, משו שתיו בעלי מם לתשלום קף לגייס משאבי ו ח על חו ם לשם כך חי ל ו וקף, א ותר לו ה י ס י נ כ מם ת ב ו ת ט ם א י א ו ם ר י ר ב ד ים, שמטבע ת כס. תנתנ ק בנ י ז ח מ יים לדייר ח הפיצו

ה זו. ר ט מ ה שלהם ל א נ ה ת פירות ה א נטו לייעד א ח המיידי הקצר, ל ו בטו

ת פונו בעלי זכויות א ם בכל ז ת ב , ש ם י ר ק ל שלושת מ יחד עם זאת, יש בסג׳לי ו ד ביקש חמותו ח ח א ר ק מ וצאות דופן. ב ת י בו סי ה נעשו בנ ל כס. פעולות א בני ר ח ס ר מ ו קף באז ו ע תו ק ר ק ק ב י ר עצים, שחחז ח ו ס תר לשלם ל קף ענבוסי תי של וך של 200 דינרים כדי בעיר (רח׳ צלאח אל-דין}, בשכירות מוגנת, ס

1 0 8 . ח תו פי קף לבנייח ו ו ע יועדח על ידי חו ק ר ק ה ר ש ח א , מ לפנותו

ת אל-ג׳אעוני בבית ח פ ש קף מ ו ס מוגן מו כ ח שוכר של נ ה השני בנ ר ק מ בס בשכירות משנה לאחר. כ נ ת ק מ ל א חשכיר ח חו ם ב-75 דינרים, ו י ח ב ט שלושה מה פיצוי של 135 ר ו מ ת יקבל ב ס ו כ נ ת ת , כי יפנת א ם כ ס ת י הגיע עמו ל ל ו תו תמו

108


ס מגיעות ל־128 כ נ ת ת ו ס נ כ ה ם שבנה (בציינו ש י ח ב ט מ ת שלושת ה ר ו מ דינרים תי ז לי יערוך חו ו ת תפעולת בתנאי שתמותו י אישר א ד א ק דינרים בשנה). הר ו ס א ך ש כ ה התעלמו מ ה ז ר ק מ 1 ב 0 9 . ם י מ י י ק שכירות חדשים עם דיירי המשנה ה

לשוכר להשכיר בשכירות משנה.

ו קף אב יות של ו ו ח תשלישי, חמצוין בסג׳ל, שילמו שוכרי חמש חנ ר ק מ ב מדין ברובע היהודי 20 דינרים וגבו משוברי משנח 100 דינרים.ם לפשרה מ ך העדיפו להגיע ע ים לדין, א ת השוכרים הראשי ם תבעו א לי ו תו המום הודיעו, י ל ו תו ת פיצוי של 200 דינרים. המו ר ו מ ם ת י ס כ נ ת ה שלפית יפנו אמן ם תז ו ש ת מ א ז ה ו זי שכירות כלכליים חדשים עם שוכרי המשנ כי יקשרו חו

" 0 . ף ק ו ו עלת ל י השתכנע שיש בכך תו ד א ק תרב תנדרש לדיון בבית משפט. ה

ה בשיטות ב ר ת ה ו מ ד ק ת ת , שעל אף ת ה נ ק ס מ ו ל ג זה מביאנ ו ס ם מ י ר ק מ מיעוט הה נ ת מבחי חו א עדיין באופן כללי נ ו וקף ח כס חו כסי וקף, נ לפיתוח נ, ככל הנראה, ש ביקשו ד ק ת ם בבעלות פרטית. מנהלי ה כסי נ ואת ל כלכלית בתשוס מחדש בשכירות כ נ ת ח ם כדי לפצות דיירים מוגנים ולתשכיר א י פ ס לגייס כ

כלכלית.

נכסי הווקף ותכנון עירוני

ה ר י ת ס קף עומד ב ו כסי הו ר השרעי על ביצוע שינויים והעברות בנ סו האיס בבעלות פרטית, כ נ וקף שונה מ ן עירוני מודרני. הו ו נות של תכנ לעקרום נ נ לתכ ם ו י ח ט ת ייעודם של ש ן העירוני, בבואו לקבוע א נ ושומת על המתכות י ת האפשרו רט יותר, להתחשב בעובדת זו ולבדוק מראש א תכנון מפו

ת תשרעיות. לתתגבר על תמגבלו

ים י קף שונים, תלו רים, שבתם יש נכסי ו ו ן אז ו ם בתכנ כי ם תכרו י תקשיבר ם מדו א ם, ת י ע עירונית או במבנ ק ר ק בר ב ם מדו א ס ואופיו: ה כ נ ג ה בסון ו ם מימוש תתכנ א הלת ההקדש, ה ן פרטי מצד הנ ו ן אורבני או בתכנ ו בתכנס כ ם קדוש, נ ו ק ת מ נ א בבחי ס חו כ נ ם ח א ח כרוך בהפקעח לצורכי ציבור, ו

. בהק ת, או שחוא בעל אופי חילוני מו תרבו

ם ובתי-עלמין י ר ח י פולחן א , מבנ ם י ד ת קדושים, ובכללם מסג ו מ ו ק מ באשר לם ח ת לערוך ב ם ולגבי האפשרו ד מ ע ת דעות שונות לגבי מ י מ ל ס ו מ ־ יש בהלכה תת ם פעילים, אין כל אפשרו ד או בית עלמין ה ג ס שינויי ייעוד. מובן שאם מד שחרב ויצא ג ס מ ת תדעות באשר ל ו ק ו ל ם שינויים. לעומת זאת, ח ת ס ב י לתכנ

. ם י י ו ס ק זמן מ ר מכלל שימוש, או לגבי בית עלמין, שכבר איננו בשימוש פ

109


ק בארץ ישראל בעת ו ס פ ת חחנפית, לפית נוהגים ל ל ו כ ס א ב ב דעת תרום מעמד של קדושת נצחית י ל ב ק ד או בית עלמין מ ג ס החדשח, גורסת, שאין מם במכה, באל־מדינה, בהר-הבית ת הקדושי ו מ ו ק מ , דתיינו: כמו ת ם ר כמו ח, ומרגע שחדלו לשמש ם ח ם נובעת מעצם חשימוש ב ת ש ו ד במערת תמכפלת. ק ו

ת ייעודם. ם ולשנות א ד מ ע ת מ לצרכים שלשמם יועדו, ניתן לבטל א

סה, בתנאי שחומרי תבניית יילקחו ב שאיננו בשימוש, ניתן להרי ר ד ח ג ס מבה ם בסבי י מ ל ס ו מ ם שבו חדבר דרוש לצורכי ה ו ק מ ד חדש, ב ג ס לבניית מב גורסת, כי כאשר בית־עלמין 1 באשר לבית-עלמין, תרי דעת תרו " . ת ב ו ר ק תת בו כבר תתפוררו ו ר ו ב ק ח של דור אחד, או שתעצמות ת פ ו ק איננו בשימוש תת או י א ל ק ע ח ק ר ק ת ייעודו ולחפכו ל , ניתן לשנות א ת מ ד א ו עם ת ג התמז ו

1 ת עליה." ו לבנ

י יוכל לעשות שימוש באפשרות ן העירוני המודרנ נ ם המתכ השאלה, את תפוליטיות בו סי א בנ ל ית בדת, א ננת תלו ת לו לפי תשריעת, אי י נ ק ו מ ת

ת: גמאו ר דו פ ס ת תעניין נביא כאן מ ר ת ב ת ת. ל ו וחחברתי

ת אל-מג׳אהדין - בשנת 1927 חגישו שיח׳ ר ב ק מ א ו ל י מ א ת מ קברו ת- א. בין אל-בודירי תביעה נגד נשיא ס ח ב ו א ס ק אלעלמי, שיח׳ סעיד כ א ז ר ־ ל עבד אר פ ס , על שבנו מ ת בירושלים (מאמור אל-אוקאף) ו ש ד ק ה הל ה הממ״ע ונגד מנע בתי העלמין ק ר ס על ק א ל א ם וחחלו בבניית מלון פ רי ו ות ומבני מג י ו חנם י ר ב ק ה , ותוך כדי העבודות תוציאו עצמות מ ת ר ת א ס - ל באב א א ו ל י מ א מ בח חממ״ע טען, שחכמי חמשפט נחלקו ביניתם כו . בא- ם אחר ו ק מ ן ל ת ו ותעבירו אה החנפית, ל ו כ ס א ם מן ה י מ ל ס ו ה מ כ ל ח זו, וציטט דעות של חכמי ה י ג בסות גיח תתלכתי דד עם חסו ם בית-חדין בחר שלא להתמו ר ת הפעולה. ב ם א י ר י ת מ תק ל ה תירדנית תופקעו ח פ ו ק ת 1 ב ק פרוצדורלי." ימו עת בנ ת תתבי דחת א וב צלאח לת רחו זאת לצורך סלי ג ת אל- ר ב ק מ ח ו ר ה א ס - ל ב א א ת ב ו ר ב ק - ת י ב מת נמשכת. א ע ז ק ר ופת תבניית על ק , ותנ ו זז בים תו ם חשו י ר ב אל־דין, ק

ת בירושלים.*" י מ ל ס ו מ רת בציבוריות ת קו ת לבי ת כ א ז ת ל א פעילות ז

ת תידועות, שנעשתה ו י צ ק ס נ ר ט ת ת ח פת - א ל בחי א ל ק ת ס א - ל ת א ו ר ב ק - ת י ב. בע של ק ר ת ק ר כ ח ח ח ת י ל בחיפת, ת א ל ק ת ס א ־ ל קף ג׳אמע א ם של ו לי ו תו על ידי תמול למשרד השיכון. בינואר 1976 התיר בית תדין א ל ק ת ס א - ל ת א ו ר ב ק בית הנמים בשדרות ע בשטח של כחמישת דו ק ר ר ק ם לחחכי לי ו תו פת למו השרעי בחית שיכון מ ק ת של 99 שנים למשרד תשיכון לשם ת פ ו ק ת פת ל ים בחי נ חמגי" 5 . פת ת חדיור של ערביי חי ק ו צ ן מ ק מפתרו ל ח , כ ת י מ ל ס ו מ ה ת י סי ו כל לאור לשנות ייעודו של בית עלמין, ת ו ת מ י מ ל ס ו מ ת ת כ ל ת , כי על פי ת ק ס י פ ד א ק תם כבר עבר ריקבון. עוד קבע, י ר ו ב ק ו בו, ומצב ת ת שלא קבר פ ו ק ם עברת ת אם הדבר לתועלת ה א כ ו ר ה א פ ו ק ת ת ל ר כ ח ח ח ר י ת מ ת השריעה, ה ת א מ א ו ת ת ק ס ע כי הך 72, 4 חנויות, ו ת ה 12 דירות מ ק ס ע ה ל מ ב ק ה ל ר הי ו מ קף א ו וקף. הו הו

110


ת ק ו צ מ ק מ ל ר ח ת לפתו ת י ת בכלל יכולה ת י מ ל ס ו מ מועדון וגן ילדים, והעדה הא ם הי ל ו ר כי הפעולה כשרה על פי השריעה, א מ א ם ניתן ל נ מ תדיור שלת. את תדין ך ביטל בי כ ת מ א צ ו ת . כ ת י מ ל ס ו מ ה ציבורית רבה בעדה ה ר ע עוררה סכה ז ה לבג׳׳צ ו לי פנ ו תו ם המו ל ו י חיפה, א ד א תר של ק ת תתי תשרעי לערעורים א

" 6 . ם רי ת תדין תשרעי לערעו בעתירתו נגד בי

ודת פת ״אג ח בחי מ ה ק ק ס ע ת ה ם לממש א לי ו תו ם של המו נ ו סי ע נ ק על רת ח ד ח ל קט ו י י ו ל הפר ק לביטו ב א י ה ה ל ר ט מ , ששמה לה ל ״ ת י מ ל ס ו מ זמת ת ו תיק ב א י ת ל ן ו ת תעלמי ם, לשמור על כבודו של בי י ם וועד תנאמנ לי ו תו תמו, כי ת ס נ כ " ח״כ זידאן עטשת טען ב 7 . ל ל כ קף ב ו ה בנושא הו ל ש מ מ ניות ה במדיה היו צריכים ל ש מ מ ל משרדי ה ב , א ת י מ ל ס ו מ ת ההלכה ת ת א מ א ו ם הפעולת ת נ מ אה ת י ה ת ל ש מ מ , אילו ה ו . לדברי ה ת ו ם אישרו א ר ט ה יותר ב ב לגלות רגישות רא ק ו ו ת ד ו קף בחיפת, לא תיו מגיעים למצב שצריך לבנ י ו כס ותר נ משחררת ים י ל ו ו ת ו מ א חצליחו ה ת הציבורית ל דו ג ה מההתנ א צ ו ת " כ , . ת ו ר ב על בית ק

ם. ו ת עד תי ק ס ע ת ה לממש א

ה עיריית ירושלים ק ס ים ע נ א אחרי 1967 - בשנות השמו ל י מ א ת מ ו ר ב ק - ת י ג. בת ח בי ט ש ק מ ל ת, שניטע על ח ו ביוב בגן העצמאו ת ק ח נ ח ב בעבודות שיפוצים ות המועצה ב ו ג ת ת ת עורר א דו ך כדי תעבו ם תו י ר ב . גילוי ק לא העלמין מאמיד צ נה מ בה ראשו ו ת זו תג ת י ת תעבודות. ת ק א י ס פ ה ה ל ע ב , ותיא ת ת סלמי תמות ק ל ח ם ב א ל ס א ם ל ת קדושי ו מ ו ק קף או מ כסי ו רה לנ , הקשו ת י מ ל ס ו מ תמועצת ת

תמערבי של ירושלים.

ת עיריית נ נ כ ת - בשנת 1987 ת ח לתר תבי ר ז ם מ ו ר ד ת מ קברו ת- ד. בית לפעולה, דו ג ן הביעו תתנ א ו ל ת כביש תעופל. תושבי ס ב א ירושלים לחרחי, אשר ם י ר ב ר ק פ ס ם מ מי י ך לכביש קי ת חעובדח שבסמו ם א ת ר ז ע ולשם כך גייסו ל

. ם ת העבודות עלולות לפגוע ב

ם י נ ם מעמד של מב ה ך יש ל ם, א ת קדושי ו מ ו ק ם שאינם מ י ר ח ם א י נ ב גם מחד ו ם מעמד מי ה ית וכיו״ב, אין ל , זאו ה ס ר ד ת דת, כגון: מ ו ד ס ו מ ם ל רי תקשות מ כ ס ת ת ל א ב ק ם מחדש מבלי ל נ נ ן חמודרני לא יוכל לתכ נ כ ת מ ם ח ל ו בשריעח. את י ת ו ב ר ת בותם במורשת ת ם וחשי ד מ ע ד הדתי והפוליטי, בגלל מ ס מ מ היה שאינה ך זאו ו ת ם ב י ק ה ה. יש להניח שהצעה ל י סי כלו ת של האו רי סטו תתי ומת זאת, ל בברכת. לעו ב ק ת א ת ל גדות, א ל בתתנ ק ת י ת, לא ת ת דתי י פעילת, ספרית, שתמנע גדו י חילוני יכולת לעורר התנ ר ח ס ח בעל אופי מ נ ב מ פכח ל תצעת לתו

. ן ו ת מימוש התכנ א

כסי וקף, נוגעת בעיקר בנ ן עירוני ו ו רת בתכנ ת, תקשו י השאלה המרכזם המוניציפלי ו ח ת ן חעירוני. ב ו קף שבתוך שטח תתכנ ו ת פנויות של תו ו ע ק ר ק ב, ם ר ו ק מ י ב א ל ק רחב של ירושלים נכללו שטחי קרקע, שחיו בעלי אופי ח חמו


, משנכללו בשטה העירוני, ית. במשך הזמן ה העות׳מאנ פ ו ק ת בעת שהוקדשו בת עירוניות, ו ע ק ר וקף גם ק . יש לו רי ם מלשמש לייעודם המקו ב ו ו ר חדלם בנויים שלו. מובן, שבשטח י ס כ ת חליפין עם נ ק ס שהגיעו לידיו בדרך של עד העיר, ושומה ו ק פ ת ת פנויות עלול לפגום ב ו ע ק ר ם של ק מ ו י י תמשך ק אורבנם תפנויים. י ח ט ש ם של ח ד י ק פ ת ת דעתן על ייעודם ו ת א ת ן ל ו נ על רשויות תתכם ם ולמגורים לבין שטחי י ק ס ע ועדים ל ם המי י ח ט ה בין ש נ ח ב כאן יש לערוך הת נ נ כ ת מ ם - הרשות ה י ק ס ע ל ם ו רי ו ועדים למג ם המי לצורכי ציבור. באשר לשטחיע ק ר ק ת לניצול ה ם מי שמגישים בקשו ע ת ק ר ק ת השטח, ובעלי ת יעדת א מים בנייה על ו ז קף יכול לי ו ל הו ה נ ע וקף, מ ק ר ה של ק ר ק מ רט. ב ן מפו ו ותכנון שלווקף יש ו ת מימון. מכי ו ר ו ק ת מ א י צ א מ חידת תי ע שלו. הבעייה חי ק ר ק הקף נשארת פנויה ובלתי מן שקרקע ו ן, משך תז ת מימו ו ר ו ק וס מ ם בגי י קשיי הגבוה סו ת המי ת למרו א ז ע בבעלות פרטית, ו ק ר צלת רב יותר מאשר ק ו מנת הכלכלית של ו ח ת פ ת ת ת זו פוגמת ב או ת עירוניות. מצי ו ע ק ר ל על ק ט ו מ הת בדרך כלל הצליחו לנצל בצורה ו ש ד ק ת העיר. כפי שצויין לעיל, מנהלי הן לכך. יחד עם ת מימו ו ר ו ק ס מ ו י וקף, וחצליחו גם בג ת הו ו ע ק ר ת ק ת א ב ו טם תעירוני ח ת מ ך ת ת בתו וצלו ת וקף בלתי מנ ו ע ק ר ת של ק גמאו את, יש דו זוקף שיח׳ , יש לו ר ח ס מ ן אל־רשיד ליד לשכת ח ב תארו חבנוי. כך למשל, ברחום גדול, י ק ס ועדת לבניית מבנח. ע דרת המי ו ע מג ק ר ק אל-עלמי ק א ז ר - ל עבד א

" 9 . ן ו מ י ת מ ו ר ו ק וצלת בשל היעדר מ ננת מנ אשר עדיין אי

ה ר י ת רת בעית של ס ררת לכאו ם תדרושים לצורכי ציבור מתעו באשר לשטחיקף חוא ו ו ע כ ק ר ק ק חדתי מעמד ח ו ח . לפי ה ק הדתי ו ח י לבין ח ח ר ז א ק ח ו ח בין חת או ו ר לרשויות ממשלתי ת ו רחי מ ק חאז ו ח נצחי ואיננו ניתן לשינוי. לפי חם הדרושים לפיתוח לצורכי ציבור, ובלבד י ח ט ניציפליות לחפקיע ש מו

. ן ת במקרקעי ו י כו שישולמו פיצויים לבעלי הז

ט הבריטי ד נ מ ת ה פ ו ק ת ת לצורכי ציבור בירושלים מ ו ע ק פ ם של ת י מ י ד ק תת , תמייצג א ק האזרהי ו ח ח ת תירדנית שצויינו לעיל מעידים על כך ש פ ו ק ת ח מ וט נרשמו ד נ מ ת ה פ ו ק ת . ב ק תדתי ו ח ה על ה ק י ט ק ר פ ס הציבורי, גובר ב ר ט נ י א הה של נכסי וקף. כך למשל ע ק פ ן תשרעי בירושלים תשע פעולות ה בבית-הדי, הקדש משפחתי בעיר טי קף אל־סאפו ת של ו ו חנ פקעו על-ידי חעירייח חדר ו הווקף ם לשירותים ציבוריים. העיריית שילמת לתנתלת הו ת כ י פ קה, לשם ת תעתיפקע מטע של וקף ת תו ר ח ח א ע ק פ " בפעולת ח 0 . י ״ א ם פיצויים של 500 ל ו כ ס" רוב 1 ם. י י צו קף כ־7,000 לא״י פי ו תלת חו רתו שולמו לתנ תמו אל-ח׳לילי, ווקף לרכוש בלו גושפנקא של בית הדין חשרעי, אשר אישר לו ת קי ו ע ק פ ה הם של י ר ק מי הפיצויים. כפי שצויין לעיל, היו מ ו ים בסכ פי ם חלו י ס כ נ

ה הירדנית. פ ו ק ת ת לצורכי ציבור גם ב ו ע ק פ ה

ם, שבהם היו רח ירושלים שני שטחי ת שלטון ישראל הופקעו במז פ ו ק ת בת וקף ו ק ל " כן חופקעו ח 2 . י ד הו ל המערבי והרובע הי ת ו כ ת ה ב ח קף: ר י ו כס נ

112


פקע ה הו וקף, שממנ ת הו ל ה נ ׳ 1 למשל). ה ס לת כבישים (כביש מ לצורך סלים ו ש ל פיצויים על תתפקעת, מחשש שיש בכך מ ב ק ת בדרך כלל ל ב ר י , ס כס תנ

נות ישראל. ת בריבו ר כ ת

נם קף שאי ע שטחי ו ת או עירונית לחפקי י ת כ ל מ ם לרשות מ ם מאפשרי י מ י ד ק ת תף ותגיע עימת ק ו ו ת ה ל ת נ ם עם ת א בדברי ת קדושים, ובלבד שתבו ו מ ו ק נת מ בבחית אישורו של יקבל א קף מצידו יפנת ו ו ר על הפיצויים, ומנהל תו ד ס ה ל

בית הדין השרעי.

ן ו פי תתכנ י גם באו ף תלו ק ו ו יחד עם זאת, שיתוף תפעולת עם מנתלי תת כבישים לבין ל י ל ת לצורך ס ע ק פ חמיועד לשטח חמופקע. יש חבדל בין חד יחודי. גם כאן ס ו ות עליו מ י כדי לבנ מ ל ס ו ר מ ו הפקעה של שטח באז

. ן ו ות משפיעות על תתכנ ליטי ת הפו בו סי הנ

ח כלכלי של תו ן פי נ כ ת מ א גם גורם ת ו וקף ת ל של ירושלים מגלת, שתו תסג׳ע ק ר ם ק מי נ ו 70 דו ב תי טי ת אל-ח׳ ח פ ש וקף מ ך. כך למשל, לו ח ארו ו ו לטו נכסיא ע ל ק ר ק קף על ה ו ה הית נטוע בעצי זית. בעלות הו ק ל ת בואדי ג׳וז, ח י א ל ק חר תעשייה ו ז א ח כ ט ש ת ח ת שלטון ירדן לייעד א פ ו ק ת הפריעת לעיריית בתר לבית הדין לי מי ו תו קף נהנה איפוא משינוי הייעוד, והמו ו ומלאכה. הון חשטח ו דה, תכנ ך 4-50 דינרים לשם מדי ס אה ב ו ו וביקש אישור ליטול הלת א . ז ע ק ר ק ה ק מ ל ר ח ל ולהחכי א ד ב ת ס ת כדי למכרן באמצעות א ו ק ל ח קתו ל חלו ות ו ס נ כ ת ח עוד ש לח זו, מ וקף מפעו ת שתצמח לו ב ר ת ח עלת חכלכלי ם תתו משו, ס ת מ ב ר ם ח ל ש . (שטח תעשייתי מ ם י ס י מ ת לנטל ח ו ת אינן משתו ו וקף בתו תו

" 3 ( . ו כסי ת נ ר א קף למכו ו ת תו ת א צ ל א ותעיריית בעצם מ

ב א ם ליד ב נ ו ק אל-עלמי תיו כ-14.5 ד א ז ר - ל וקף עבד א : לו ר ח ח א ר ק מת משנח ק ו ל לי ביקש לערוך ח ו ת העיר העתיקה. המותו מ ו ח ך ל ו מ ה ס ר ה א ס - ל את בשטח של 6.112 ו ק ל ח ע (אחת מ־6 ה ק ר ת של יחידת ק ו ק ל (פרצלצית) ל-5 חם על יתר י נ ת מב ו ה לבנ ר ו מ ת ב ל ו א ד ב ת ס א נם שליד תכביש), כדי למכרת ב דוות נ ז בעיתו ר כ ם פעמיים מ ס ר ת של הווקף.*" בית הדין השרעי פ ו ק ל ח חות דת חנשים חערבי ו ת לדורות (ללתאג׳יר עלא אל-סנין). אג ו ק ל ח ת ח ר כ ח ח לם של 6,059 ו כ ס ת בשטח 830 מ״ר ב ו ק ל ח ה ת מ ח יית א תגישת תצעת לקנ. העובדה ת במכרז ת כ א ז ה המציע חיחיד תי ת י ר שהאגודה ת ח א " מ 5 . ם רי נ י דד הדתי ס מ מ ה ה מ ק ממחישה, עד כ ם בית הדין השרעי ר ע ט ם מ ס ר ו שתמכרז פת ו ה הירדנית מבלי להי פ ו ק ת בירושלים עודד פיתוח כלכלי של נכסי וקף ב

ת שבשריעת. ו י ת ר ו ס מ כבול למגבלות ת

קף שתית ביקש אישור לתוציא 1,000 דינרים לי ו ו ספת: מותו ו דוגמת נקף ברח׳ צלאח אל-דין שחן שטח טרשי, ו ת של הו ו ק ל לתכנון בניית על ארבע ח


לי קיבל ו . חמותו ה) ה ממתאז אדי ׳ ת (מצטקה מג י ר ח ס ח מ נ י ח ד מב ו א ב מ ו ך ט א" 6 . ת ו נ ט ת שתשמש לדירות ק י ע ק ר ק ־ ת ת ת מ ו ק ף עוד חמש דירות ו סי ר להו ת י ת

ת ו ם בחלקי , שתיו לו שלושת מטעי י נ ת אל-חוסי ח פ ש לי וקף מ ו תו מום עם השותף על איחוד כ ס ה ח משפחה, הגיע ל ת ו ר של א ח ת עם בן א בשותפות אל-צואנת, ב ק ע ע טרשית ב ק ר ם ק נ בעלויות, באופן שלווקף יחיו 10.5 דות חדין אישור א ביקש וקיבל מבי שניתן יהיה לייעדם לבנייה, ולכן הוונת כה על פי כו ה ארו פ ו ק ת ת משנח, שאפשר יחיח לחחכירן ל ו ק ל ם ל-9 ח ק ל ח ל

ת פרצלציח. פ " לבקשה צורפה מ 7 . י ל ו ו ת ו מ ת

ח ק פ מ ת. ה תי ן פיתוח של קרקעו ו זמת לתכנ ו ת גילתח י ו ש ד ק ח ת ח ק ל ח גם מ, כי ת מי ן תמקו ו ב בשנת 1954 לוועדת התכנ ת קף בירושלים כ ו הכללי של הום אל-באשא, ר ד כ ר ת א א ר ק נ ר, ת ע באל-טו ק ר ק ת ייעוד ת ש לשנות א ק ב ף מ ק ו ו תת ו ע ק ר ק : 1. מיעוט ה ם לבקשה תיו כדלקמן קי מו י י לבנייה. הנ א ל ק מייעוד חב הכלכלי הירוד חמונע צ מ . 2. ה ה מ ח ל מ ח ולבנייח בירושלים שלאחר ח תו לפיר זת נבע מצורך למנוע ו ט באז ד נ מ ת ח פ ו ק ת ר הבנייח ב ו ס י ח. 3. א פיתוח רוב תו , תנובע מפי בו ל מגירעון בתקצי ב ו קף ס ו ות שם. 4. תו ם לבנ י ד ו ת י ח מ

" , . א י ה . 5. שטח בניית צר של ירושלים בעת ה ו תי קרקעו

מסקנות

ק חכלכלי תנגרם ז חנ קף ו ט של נכסי ו ל ח ו מ ן ח פאו ת לגבי תקי ח ו ו ר הדעח חוקף ם על הו ד ו ק י ה ר ק ח מ ה מכך, כבר הופרכה ב א צ ו ת ת כ י מ ו א ל ם ולכלכלת ת ת ל, ת תראו רי דטו ם מירושלים תמנ ם על אף שהממצאי ל ו ת. א רי בירושלים תמנדטוים רבים, תרי ם ניתנים להעברה ללא קשי ה ם ו י א ו פ ם ק נ קף אי ו שנכסי הוים. דט נועדו בעיקר לשמירה על הקי ת המנ פ ו ק ף ת ו שהפעולות שבוצעו עד סם. כסי מם הפיזי והכלכלי של תנ קו וקף בוצעו לשם שי י ו כס ת בנ רוב תתעברות ופיתוח נים של גישה משקי ט נראו ניצנים ראשו ד נ מ ת ה פ ו ק ת יחד עם זאת, ב

ים. י ת תנאי הכלכלה המודרנ ם א י מ א ו ת כלכלי, ה

ה המזרחי של ירושלים. ק ל ח ת הבנייח ב ו ח ת פ ת ה פה ב ו ת תנ ל י 1948 ח אחרר חמיועד לבנייח, למגורים ו ן שמעמדם וקף, שחיו עד אז מחוץ לאז מקרקעיח התרחש מ ו ך ד . תהלי מתפתח לך ו י חדש ההו ק ס ז ע ז בלב מרכ , נמצאו א ם י ק ס ע ל ו

ת המנדט. פ ו ק ת ת העיר ב ו ב ח ר ת גם עם ה

ת, ם של נכסי וקף, ובעיקר קרקעו ח ו ת י ת פ ד תגורמים, שתאיצו א ח א, ואשר נכללו בשטח הבנייה העירוני, היה ה חקלאי י הי ר ו ק מ שייעודן הה מודרנית של תהליכי ק י ק ת ומינתלית. ח י ח ר ז ת א ק י ק ח ת ב נ ת המדי התערבומי העיר, אילצו , שנכללו בתהו ת ו ע ק ר ס רכוש גבוה על ק ת מ ל ט ה ן עיר ו ו תכנ

114


ם רבים י ר ק מ . ב להתפתח ם ו ם חחדשי י א נ ת ם עצמו ל י א ת ת וקף, ל ת חו למעשח אף ק ו ו י ה הל ם מנ וקף. א ת ותיעלמות של הו כחדו תה חי ת לפיתוח תי ר ח א החלופה הי ק ת חו באמצעו ת ו נ ת תמדי א וקף, ב כסי הו לא גילו נטייה לערוך שינויים בנם ולרכוש י י ר ו ק מ ם ה י ס כ נ תר על ה ו ם לו ת ו ה לצורכי ציבור אילצת א ע ק פ ה

י הפיצויים. ם (בעלי ערך רב יותר) בכספ י ר ח ם א כסי נ

ת ו ש ד ק ת ן ת ו יסטרי נ ת חעליונח, מי י מ ל ס ו מ ה ה צ ע ו מ ה ) י ת ד ד ה ס מ מ ה ם ו י ד א ק הף סייעו א א ל כסי וקף, א ת ופיתוח נ א זו בלבד שלא מנעו העברו הירדני), לף השרעיים, ק ו ו ק היבש של דיני ה ו ח ת ב ו ק ב ת ד ת י ם לא ת ת ג א . ד ם ת ו ועודדו א. יתר על כן, ם י נ י נתל תק ת ייערכו בכללי מי ו סקצי ח שתטרנ ו ק י פ ם ה כי את ו ע צ מ א ט ב ו ב ד מ קף ה ו כסי הו ת נ ה תירדנית עצמה, אשר ניהלה א ל ש מ מ גם הת ו י צ ק ס נ ר קף וביצעה ט ו ח נכסי הו , חיתת מעוניינת בפיתו ת ת ההקדשו ק ל ח מח תירדנית, פ ו ק ת וקף שבחנתלתת. יש לציין כי ב ח של נכסי חו תו ופעולות פיח תו ת העידן החדש, נוצר לחץ לפי ת א נ י ת פיתות כלכלי תמאפי פ ו ק שתיא תא ענתה , ל י נ דר מו ם- ת תעידן תטרו ם אשר איפיינת א י י ק כלכלי. השמירה על תגה, ויש סי ה כנ ו מ ם כ י י ק . בזמן חחדש שמירה על ה ם י ח ת פ ת מ ם ת י כ ר צ עוד על הה א צ ת מ ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח מ ח רב, עד ש ת. הלחץ היה כ לחץ כלכלי רב לתתפתחום עליהם י ק ח ל בים ו ם וחשו קי ת עתי ו ר ב ת ייעודם של בתי ק לנכון לשנות אן ו ו בתכנ ח נכסי ת פיתו ן א ף לתכנ ק ו ו ת ת . חלחץ תביא א ר ח ס מ מפעלי בנייח ות ושינוי ו ע ק ר ות בנייה, בהפשרת ק י כנ ו בתו ך תשקעת כספי ו רב-שנתי, ת

ת. ז ת שלתן בספרי חאחו ש ד ו ח ת מ ק ו ל ח ב ייעודן ו

ה הירדנית בירושלים לגבי שינויים פ ו ק ת רמח חחדשת, שנוצרת ב ו חנח ובנייה ם פיתו ו ז ת לי ו ש ד ק ת י וקף, תשפיעת על מנתלי ת כס ותעברות בנת בית תדין מ כ ס ת ת ל מראש א ב ק ג ל בנכסי וקף, לעיתים אפילו מבלי לדאוא פיטרו אף ם ל י ד א ק ה ם ש ו ש קה, מ י א הז י ל ד א ק ה ת מ ו מ ל ע ת ה השרעי. למעשה, התיהם ח״חריגות״ לו ת פעו ם תכשירו א ת ת זו, ו ב י ס נת מ ת תנדו פ ו ק ת לי ב ו מותות נ ו ת הדין השרעי תל א הוגשת לבי ם ל ק א ר ך ו ם בדיעבד. זאת, א י ל ו תו של המוא שאלו , כי ל ם י א ר ם מ י א צ מ מ ה ג זת תיו נדירות ו ו ס ת מ ו נ מצד נתנים. תלו

ים. ת פי הנתנ כלל א

יקט י א פרו י 1967 תי ר ח ח לציון א י ח חכלכלי חיחידת חראו תו פעולת הפיי ר ח ס ז מ כ ר את לצורך בניית מעין מ ו ו בל תל תבניית של וקף שתית, אשר קיל א ד ב ת ס ת א ו ע צ מ א קף אל־עלמי ב ת מגרש של ו ר י כ מ ברח׳ צלאח אל-דין. לבד מי 1967, ר ח ד הנשים הערביות, כל שאר תשע הפעולות, שנרשמו א חו לאגודת איבית הדין השרעי ם, ו זמת השוכרי ו י ת, שנעשו ב ספו תו ס ו כ נ הן שינויים בכסי ח נ תו ה בפי ב גה ר סי א נ פו ה אי ל ת תישראלית ח פ ו ק ת אישרם בדיעבד. בופת ך שתנ כ ת נובעת מ ח א ת. ה בו ר סי פ ס ח ירושלים. חברו לכך מ ר ז מ קף ב ו חום ו ש , מ ת ק ס דט, פ ת תמנ פ ו ק ת ת ם חדשים בעיר, שאפיינת א הבנייח על שטחיה ז כ ר ת י 1967 ה ר ח ה בנוי ב־1967. א ח העיר כבר הי ר ז מ שרוב חשטח ב

115


קף רבים. ם אין נכסי ו ה ב ם ש רי ו ת בפריפריה הכפרית של העיר, באז ו ח ת פ ת ת תוצאת דופן משאר ערי הגדה ח ירושלים י ר ז ח הכלכלי אין מ תו ת תפי נ י ח ב מ

ת. תמערבי

ק עשר פעולות ת לכך שמאז 1967 ועד 1988 אושרו בירושלים ר פ ס ו ת נ ב י סח ר ז ת של מ ת פ פ כ ת פוליטית. ח א ר נ א כ י וקף, הי כס ת בנ ו י צ ק ס נ ר ט של שינוי ות י מ ל ס ו מ ת ה י ת ד ת ת כ ר ע מ רה, על ה א השפיעה, לכאו י ל מ ל ס ו מ ־ א העיר לשלטון ל, נומי ם מעמד מעין אוטו י מ ל ס ו מ יקה ל . ממשלת ישראל הענ ד תדתי ס מ מ ועל תת י מ ל ס ו מ ם ולרשות ת י ד א ק ם. ל י ב בענייניהם תדתי ר ע ת ת ל בכך שנמנעה מה בענייניהם, ובכלל זה ט ל ח ת ח י 1967, ניתנת עצמאו ר ח ח א מ ק ו ח חעליונח שתו ו נ וקף ובחסי ח ירושלים בו ר ז י מ מ ל ס ו ן של מ ת האמו ד י וקף. מ בענייני תות ם הרב של תקדשו ר פ ס מ ה לידי ביטוי ב א ן הישראלי ב ד השלטו צ י פגיעה מ מפנא א היה עצמאי. הו ד תדתי ל ס מ מ י 1967. יחד עם זאת, ת ר ח חדשים, שנוסדו את גרמו לחידוש ות חחדשו ת תפוליטי ו ב י ס נ ך בכפיפותו לממשלת ירדן. ת תמשית ר ס ן בעיר. ממשלת ירדן א ת על תבעלות במקרקעי ו ר ח ת ת ת ו גרפי ת תדמו ו ר ח ת הכס ליהודי יות בנ ר זכו ם והודיעה, כי מי שימסו די ם ליהו י ס כ ת נ ר י כ על מר , אשר חחכי ם א מ א ־ ל לי של וקף א ו תו ך למשל, פוטר תמו יועמד לדין כבוגד. כת לצורכי חפירות ו ק י ת ע ת לאגף ת ם תר תבי ת בדרו י נ אתו ת אל-ח׳ מ ד ת א א

" 9 . ן י וב־1973 תועמד למשפט ברבת-עמו ד א ק דתו כ ות, מעבו גי ארכיאולו

ם ת לצמצו מ ר ח ירושלים ת ר ז מ ן ב ת במקרקעי ו י צ ק ס נ ר ת בנושא ט ב ר הרגישות חת לאישור פו קף תכפו כסי ו ת בנ ת תעברו מ כ ת ו מ ת כ ח קפן באופן כללי, ועל א חים . א ן ת ברבת־עמו א ד י אל ק ד א א לאישור ק ו ת תדין תשרעי, תכפוף אף ת ביא נאלץ ו , ת י ד א ק ה תר מ ת או עבודות פיתוח ללא תי י צ ק ס נ ר לי ביצע ט ו תו מו

" 0 . ן רד בת י ו תר בדיעבד מחשש לתג לבקש תי

ח תו ת ועבודות תפי ו י צ ק ס נ ר ט ת מיעוט ת חס א י י ם ל וטי י נ מ ל ס ו מ ד ח ס מ מ בם בתשגת היתר כי ם, תכרו י רוקרטי ו ים תבי ת ישראל לקשי פ ו ק ת קף ב י ו כס בנ, לדעתם, חריג, ותעובדת ם בניית. פעולות בנייה כמו של וקף שתיה הם לפרשנויות ל צ וכת א ף זכו לאישור בניית מ׳׳תשלטונות״ ז ק ו ו שמנתלי תהל תל וקף נשאשיבי, המנ ות אלת. מנ ם טענ י ח ו ים ד " גורמים רשמי 1 . ת ו נ שות מ ו ת ק פ ס ו א אישרו לו ת ן פילגרימס השייך לחקדש זת, טוען כי ל ת מלו את ו נ ק ת לכך תיא שעל פי ת ב י ס ם כי ת רי . גורמי העיריית מכתי ן לבית המלום י י ו ס ות מעל גובת מ ר לבנ ו ס ה הירדנית א פ ו ק ת ה ת עוד מ ו מ י י ק ייה ה הבנ

קה. ת העיר תעתי מ ו ח ם מ י ר ט ק 150 מ ח ר מ ב

ק עילח ם ר י ר ק מ קף חיו ברוב ח ו ונם של נכסי הו פעולות לשינוי צביך ם תו י ס כ נ ת ערכו פעולות פיתוח ב ו ש ד ק ת וקף. מנתלי ת כסי חו ח של נ ח ב ש ח לם תיו י ס כ נ י בדיעבד. כאשר ה ד א ק ת אישור ה דות שיפוצים וקיבלו א כדי עבום על ידי דיירים בשכירות מוגנת, נערכו פעולות פיתוח וחשבחת של י ס ו פ ת

116


ש ד ק ה וקף. מנהלי ה הלת הו ניהם לבין הנ ה בי מ כ ס ה ס במימון משותף או ב כ נ תתם, תי רו ם נתנים מפי ת ו י ף ה ק ו ת ם ב תלי קף שתם מנ ו כסי תו עצמם, שתתגוררו בנות ת השיטות תפופולרי ח וקף. א ח גם על חשבון תו ל ם א כסי דאגו לחשביח נורם חיצוני שישקיע ר שנים לג פ ס מ ס ל כ נ ח שיעבוד ח ת י קף ת ו לפיתוח נכסי תות א כת אינן שכיחות בירושלים שאחרי 1948, ז ת ארו פ ו ק ת ת ל ו ר כ ח ם. ח כסי בנת ו ר ו ק ת מ ו ח ת פ ת א ת ת לכך תי ב י ס ת. נראה כי ה דמו ת קו ו פ ו ק ת בניגוד ל

ים לגיוס תון, שלא תיו בעבר. י חלופיים מודרנ

ות: נ ו ו ף תיו מג ק ו ו כסי ת חם תכלכלי של נ תו ן לשם פי שיטות גיוס חתו

י פרטי). ר ח ס ם מ ר ו ג ת או מ ת (מתמותוולי עצמו, מרשות ממשלתי או ו ו 1. תל. קף (או חחלפתם) רת נכסי ו י 2. מכ

כת. ת ארו פ ו ק ת רת ל ר שנים או בחכי פ ס מ ם ל י ס כ נ 3. שעבוד חקף ויתרותיו. ו ת הו ו ס נ כ 4. ת

קף ציבורי). ת (לגבי ו ו מ ו ר 5. ת

ם, י ם כלכלי לי קו ת זת משי א הי כה, ל ה ארו פ ו ק ת ו נכסי וקף ל חכר ם הו אוקף, לשם ת הו פ ו ק ם ציבוריים. שמירת היתרות, שתצטברו ב לי קו א משי ל אי א צ מ נח שכיחת, על פי מ נ ו אי וקף ולתגדלת משאבי ם לו ם חדשי י ס כ ית של נ י קנ

. ר ק ח מ חכסי וקף, ת נ ר י כ מ ו מ רה, שתתקבל י תמו פ ס ה וכן כ ל ם א י פ ס ת כ א לעומת ז

ת עצמם. ו ח ו כ ש ב ד ק ת הושקעו במפעלי בנייה שיזמו וניהלו מנהלי ת

סיכום

אין כמעט מכשול המונע מותוולי, המעוגיין לפתח נכסי וקף, לבצע פעולות לתועלת ההקדש. הממסד הדתי והממשלה הירדנית עודדו את מגמת פיתוה נכסי הווקף. יהד עם זאת, מעמד נכסי הווקף עדיין נחות ביחס לנכסים אהרים, משום שכל טרנסקציה או פעולת פיתוה, תלויות ביוזמה ובראייה משקית נכונה של מנהל ההקדש וברצונם הטוב של הקאדי, של הרשות

המוסלמית העליונה בירושלים ושל שלטונות ירדן.

הערות

1. אל-ח׳צאף, בתאב אחכאם אל־אוקאף, קהיר 1904, עמ׳ 22.

2. ראה למשל, גויטיין ובן שמש, עמ׳ 170-169¡ ג. בר, מבוא, עמ׳ 77־ 79¡ א. גרנובסקי, המשטר הקרקעי בארץ־ישראל, תל-אביב, תש״ט ־

1949 עמ׳ 130-127.

117


י פאשא, סעיף 3. ר ד 3. ק

4. קדרי פאשא, סעיפים 412, 236.

ה למשל, סג׳ל 527/168/59 מ-28.2.52. א 5. ר

ק שמיני. ר ק רייטר, הווקף בירושלים, פ ח צ 6. י

וקף י בישראל: הו מ ל ס ו מ ש ח ד ק ה ד ה ס ו מ רמה ב צחק רייטר, ״הערכת הרפו 7. י בעכו״, המזרה החדש, כרך ל״ב, 1989, עמ׳ 45-21.

8. סג׳ל 545/31/58 מ-20.7.57.

9. סג׳ל 525/5/158 מ-3.6.51.

10. סג׳ל 525/164/15 מ-24.1.52 ו-סג׳ל 525/114/13 מ-29.1.53.

11. סג׳ל 545/105/76 מ-8.9.58.

12. סג׳ל 557/53/79 מ-1.9.62.

13. סג׳ל 563/61/78 :מ-27.5.64.

ת חיה 200 ח ות א 14. סג׳ל 566/49/74 מ-10.6.65. שכר חדירח של חנ דינרים ושל השנייח 130.

ה בשכונת א ר נ ת נמצאת ככל ה ו נ ח 15. סג׳ל 566/53/79 מ-20.6.65. תגרבים. תמו

16. סג׳ל 571/4/67 מ-27.2.66.

17. סג׳ל 571/104/252 מ-17.11.66.

18. סג׳ל 566/7/252 מ-30.12.64.

19. סג׳ל 566/37/55 מ-8.5.65.

20. ממ״א 13/64/6,197/20.

21. סג׳ל 545/77/21 מ-24.3.58.

118


22. סג׳ל 545/181/98 מ־25.6.59.

ת. סג׳ל 556/133/219 א צויינת העלות של העבודו 23. בתיתר ל מ-9.11.65.

24. סג׳ל 544/155/27 מ-9.11.65.

25. סג׳ל 545/90/47 מ-1.7.58.

26. סג׳ל 563/71/93 מ-23.6.64.

27. סג׳ל 545/3/119 מ־4.11.56.

28. סג׳ל 563/152/236 מ-6.12.64.

29. ס>׳ל 563/153/237 מ-6.12.64.

30. סג׳ל 566/6/251 מ-13.12.64.

31. סג׳ל 566/52/78 מ- 20.6.65.

32. סג׳ל 556/134/220 מ-9.11.65.

33. סג׳ל 563/143/219 19.11.64-0.

34. סג׳ל 612/162/36 מ־25.1.81.

35. סג׳ל 636/113/491 מ־15.11.86.

ת סג׳ל 652/39/229: א וספת, ר 36. סג׳ל 557/1/130 מ-26.11.61. דוגמת נסיף חדר בעלות של 1,230 דינר, ובית-תדין תשרעי תדייר (תמוגן) תו

ת בדיעבד. א אישר ז

37. סג׳ל 566/138/227 מ-18.11.65.

38. סג׳ל 571/150/70 מ-20.4.67.

39. סג׳ל 525/10/165 מ־7.6.51.

40. סג׳ל 541/186/107 מ-24.10.56.

119


.41 0>׳ל 545/19/31 מ-13.4.57.

42. סג׳ל 545/42/81 מ-11.9.57.

43. סג׳ל 545/122/109 מ-12.11.58.

44. סג׳ל 545/123/110 מ-19.11.58.

.45 0>׳ל 557/42/61 מ-10.7.62.

46. סג׳ל 571/160/89 מ-18.5.67.

, סג׳ל 626/141/12 מ-8.1.85. צאה ר לאישור ההו כו ז ן אי 47. אי

.D-16.2.56 541/147/15 48. סג׳ל

49. סג׳ל 598/130/63 מ-18.3.78.

50. סג׳ל 557/58/87 מ-17.9.62.

51. סג׳ל 557/134/81 מ-19.6.63.

ם ערך, אגב, עו״ד ם בין הצדדי כ ס ה ת ה 52. סגיל 557/81/126 מ־6.12.62. את. ת תתקדשו ק ל ח של מ


ח חערח 6 לעיל. א 54. ר

55. סג׳ל 624/127/159 מ-26.5.84.

56. גמא יח׳אלף אצול אל-שריעה אל-אסלאמיה ואל־אאדאב אל־עאמה. סג׳ל.523/6901/198

ק שמיני. ר ח רייטר, הווקף בירושלים, פ א 57. ר

58. סג׳ל 523/6971/323 מ־26.10.50.

59. סג׳ל 534/123/29 מ-23.5.53.

120


60. ממ״א 13/62/10,25/20.

61. ממ״א 13/50/1,17/20.

62. ממ״א 22/20, 13/56/10.

ה ממ״א 13/54/10,19/20. א 63. אל־דפאע ואל־ג׳האד מיום 10.11.54. ר

64. ממ״א 13/57/10,23/20.

j V t y15 ¿<_•"«'t-1lj üj 1 fl ti ¿¿a !jSjJ&i] *j-̂ >ll LT* ú j l >» H ¿y» 1 i >n *Lixj ¿ ) J i m 11«

1ci>u , _ ב, נ j j l i f c j j l 614 J l » jlyWuAjf¡ Z J X J J I > i>U < (_>ua3JLj Äj^^LuiVI S_^*L¿ 1 J I ״

Sia - l j i l u ! 01« i-iUj'íít C11á.t 11$-) J • ̂ f j laöJt 3^>0JI Jo-uij UfiLiüt JJLJ ó j í ü

JSLJI J^11-5^ ינ-- i l a ,jJI ¿ J J » £ U I JJLS ^ J x J*JÜ1>Ji: Ä»'l.aJI j^. jL£. J J ^ O J I ü L a

> » J ^ j ^ i u J I lju» J U 1 I O¿_>JJU J l j j V . J J J ^ Í J I Lu í j J I •ilt,jjJI J > Í S J I <J¿JU J

J A J I JJJ.^j;e ̂ J a$-e 1_iL3jVI frljx• jר^ו ! .» . ^ l , J A I M 4JJ1 , j LgJJÜ j-á-tj

J ¿ I ¿ülj2» J110זלגב. > ^_jl ¿ajLujl A J Í I J y j l g l l a o »LuLi u ¿ j V I J I J X I j j j i ä II » 1

J V I ¿ I . ) ¿ » . . J-3l>UJt J*xJI ¿>* i^-i׳L3iCJ J U - i J I í ^ a . A J ^ Í L Ü V I < _ Í L ״

¿<« * L i l i V I k i l i j V I Ija^»jl ^jL¿ ^jjt üjL»»» l^ j j l r IJÎLÍIJ p o ר - > _ . . ! - < * J l 1

üli<JI2LÍ ¿ J L M J I J j j i j JU-aJ I j 5JJJJ I_IJL> ¿-¿_S ó Luc - S J J Í L S J I ¿1¿J d y * \ 4

11 J A I J J I ¿ J M J I g i j (jjLí»*JI- ״h» JJSI¿ ״ - j - ^ U ¿ L J J J-a_>(lx jua i j

4 o ja 1 «u^jll l ^ j ü l II* ¿y> C j . x ^ i t . j L j j j IJUJUJI¿jÜ»JI <LuSj k i U j V I ( jáj l

* ^ i x « U J i >^1<1>"1 ü l 1_¿L3jlU l ^ i l j U i » j 4 JLoÂJ l ^ j l j< *¿•«11JI 3

I j j j l j •ä,¿^ * II I - jä f j j J I ' J T~J . ^ I I 111 8 1 ף j-j >lj 111 II ^ IJ n ¿^JJJ 4_1£j_¿J| S«<-

M j - i x ÍJÍIÜ-»Jj Lijôj L Ö J I U L S J J I ^jöjl ^f lc ^ J L U I jLa»lll"ו .! ^újî ¿,I !_ rlc (_>

in^1 ^"t-ül^ft II ( j j L i j J I 61* £^Ja ,_,ג^ב. j ^ ד-~jnir AJLijl j l l ^ u j * ^-¿1 J > k

>4 1_áLSjVI ^ 1 J Í J J - U J ftjLaJl OJLJ ¿IJAJLII II* j j l d S l c l j . L4J) j i ^ '• ̂ äJICIVAJ ¿

¿ ) 1 n i (¿Xo ^ J j i m l l II* ^ji t i l i j V I J ¡ J L U La gjo'j• JOut L4 <Uj 11.111 4jL>VI¡j») 11111

SL»J ^pJI ̂ jjLiuJI>• »j l iVI ¿1^1j _< (dJLi*_ע1״ ̂ ¿L« II>^-ו_ ! •*f J J J I 4 J L ¿ I ¿ J «

« ¿,j 11 In" L«j lc J J J I 1_sLSjVI !•11ill j

121


65. ממ׳׳א 24/20, 13/57/10.

66. ממ׳׳א, מיכל 338, 13/60/6,192/20.

ו של רוחי אל־ח׳טיב מ־20.12.66 בממ׳׳א 13/66/10,27/20. ב ת כ ה מ א 67. ר

68. ממ״א מיכל 338, 22/20,/13/56/10, 13/56/60,183/20.

69. ממ׳׳א, מיכל 338, 13/60/6,192/60.

70. סג׳ל 545/166/75 מ-25.4.59.

71. סג׳ל 525/120/318 מ-13.12.51 וחית׳ אן אל־מסתאג׳ר אנשא אל־עקאר אל־מד׳כור קבל אל־חצול עלא מואפקת הד׳ה אל־מחכמה פקד אג׳זת מאר שהשוכר ח א מ אנשאה מן אל-בנאא לצאלח אל-וקף קבל אל־אד׳ן לה: ״ה הרי שאני ת בית הדין הז מ כ ס ת ת כר לפני שקיבל א ז ס תנ כ נ ת ת בנת א

ת ההיתר״. ל ב ם ק ר ת ההקדש ט ב ו ט ת הבנייה שעשה ל ר א י ת מ

72. סג׳ל 566/47/72 מ-6.6.65.

73. קדרי פאשא, סעיף 133.

74. שם.

75. שם, סעיף 134.

ה לעיל הערת 6. א 76. ר

77. סג׳ל 557/103/32 מ־13.3.63.

78. סג׳ל 545/25/44 מ-22.5.57 ו־545/55/108 מ-29.10.57.

79. סג׳ל 545/87/42, 545/88/43, 545/128/119.

80. סג׳ל 545/185/105 משנת 1959.


82. סג׳ל 571/9/75 מ־12.3.66.

122


83. סג׳ל 540/186/251 מ־16.12.54 .

84. סג׳ל 545/81/31 מ־4.5.58, 563/81/109 מ-9.7.64, 566/154/252 מ־11.12.65, 563/100/140 מ־18.8.64.

85. סג׳ל 557/136/82 מ-19.6.63.

א. ם 23.6.90 עם א. ו י 86. ראיון מ

ם 18.3.90 עם א.ע. ו י 87. ראיון מ

ה הערה 6 לעיל. א 88. ר

89. סג׳ל 541/186/107 מ-24.10.56.

90. סג׳ל 601/80/271 מ-12.10.78.

91. סגיל 525/177/15 מ-14.2.52.

92. סג׳ל 545/185/105 משנת 1959.

93. סג׳ל 534/179/114 מ-8.9.53.

.94 0>׳ל 541/126/259 מ-16.11.55.

95. סג׳ל 539/20/171 מ-10.11.53.

א ל ה אסתדאנה א א הי אה ל ו ו י לגבי הל ד א ק וח בו תשתמש ה נ 96. תמי אסמקראד. סג׳ל 539/39/1 מ-4.1.54.

.97 0ג׳ל 539/44/6 מ־14.1.54.

98. סג׳ל 539/53/22 מ־4.2.54.

99. סג׳ל 539/62/40 מ־7.3.54.

100. סג׳ל 539/78/64 מ-13.4.54.

101. סג׳ל 539/102/107 מ־15.7.54.

123


כל 338, 13/58/6,184/20, 13/56/60,183/20. 102. ממ״א, מי

103. סג׳ל 557/49/72 מ־23.8.62.

104. סג׳ל 541/28/62 מ־3.3.55.

105. סג׳ל 563/70/92 מ-21.6.64.

106. סג׳ל 557/74/114 מ-12.11.62.

ח הערח 6 לעיל. א 107. ר

108. סג׳ל 545/111/88 מ-30.9.58.

109. סג׳ל 571/28/108 מ-11.5.66.

110. סג׳ל 571/91/226 מ-9.10.66.

ם 1 ו ד הגדול בחיפה מי ג ס מ ם בעניין ה פתי מצרי ה של מו כ ל ק ה ס 111. פה ג׳מהור>ת מצר אל־ערביה, וזארת אל־עדל, דאר א באפריל 1981, ר

. א ברשות המחבר ו ת פ ק ת ת ע ׳ 112. ת ס אל-אפתא, סג׳ל 115/113 מ

ך 76/6. מ ס ׳ 5, מ ס 112. סג׳ל חיפת מ

ק שמיני. ר ח רייטר, הווקף בירושלים, פ א 113. ר

ולי ק מותו כות עמידה בדיון זה, שכן ר בעים אין כל ז ק: לתו מו י 114. תנת שתתובעים ציינו ת למרו א ות צד בתביעה בענייני וקף. ז יכול להיות צד בתביעה ת להי כו י יש ז מ ל ס ו בצדק, כי על פי תשריעת לכל מותו נחנח בכוח) ־ סג׳ל 444/19/95, אעפ״כ ף ח׳ירית (בתור תי א ק ו א בד גם בערכאת תערעורים. ייתכן שלממ׳׳ע, שחלשה על ״ ת ס אושר פק פרוצדורלי מו י ת התביעת בנ ת א ו ח ד ח עניין ל ן השרעיים, חי בתי-הדירדת הציבורית ם תטי ו ש ת בעתיד, מ מו א כדי למנוע תגשת תביעות דו ק ו ו ד

ת יכולות לגרום. ג ז ו ס שתביעות מ

ם 25.1.76). ו ׳ 76/6 ,5 (תיק 75/95 מי ס ר בסג׳ל חיפת מ ת י ת 115. ת

, פד׳יי, לא(1), ת תדין חשרעי ואח׳ ל שוכרי נגד בי י ה 116. בג״צ 232/76, ס עמ׳ 413.

124


ה פתחי פוראני, דפאען ען אל-ג׳זור א זמת ופעולותיו, ר ו 117. על ועד הי (ותייקה), חיפה, 1984.

118. דברי הכנסת, 91, עמ׳ 2936-2932.

ם 13.3.90 עם א.ע. ו 119. ראיון מי

120. סג׳ל 508/123/80.

121. סג׳ל 475/56/93.

122. סג׳ל 545/81/31 מ־4.5.58, 563/81/109 מ-9.7.64, 566/154/252 מ־11.12.65, 563/100/140 מ-18.8.64.

123. סג׳ל 545/175/90 מ־1.6.59.

124. סג׳ל 557/117/54 מ-15.4.63.

125. סג׳ל 557/128/71 מ-28.5.63.

126. סג׳ל 566/19/19 מ־23.2.65.

127. סג׳ל 563/102/142 מ-19.8.64.

.128

! _ ¿ | ¿xj... lr ajjjjUJí »LLCVü jaII Iflj.ñljl f>Iñ»» ̂ I1_(!iL3jVI ¿,I• ־...« ̂ L¿ l _ 1

כל 379, 13/54/10,20/20. ממ״א, מי

129. עיתון אל־ראי (הירדני), גיליון 17 בפברואר 1973.

ת תערת 87. א 130. ר

ת תערת 86. א 131. ר

125


פיק חמישי

סיכום ומסקנות

, ם א ל ס א ר החברתי הישן בעולם ה ד ס ת ה ן א י ד תמאפי ס ו , שתוא מ סלמי קף המו ו הורח ירושלים ובגדה המערבית ת במז ת ולתתחדשו י כת באופן בלתי צפוי לתחי ו זלטת על רקע קף בו ו י 1967. פריחתו חמחודשת של הו ר ח ת שלטון ישראל א ח תרח ירושלים, בשנים 1948־ ת שלטון ירדן במז פ ו ק ת ת גם ב ד ז ס ו שקיעתו של מ

ם. ו ז 1948, ועד תי א ת ישראל מ נ גם במדי 1967 ו

דו קף ובתפקו ו ד הו ס ו ר מצביעים על שוני רב במעמדו של מ ק ח מ י ח א צ מ מרח חעיר. ל שנות שלטון ישראל במז ת שלטון ירדן מו פ ו ק ת בירושלים ב, יזכת לשגשוג ת י מ ל ס ו מ ת ת ר ב ח ח ב ר ז א ת ת , ש י מ א ל ס סד א ת שמו ת צפוי חי ר ו א כ לי בעל אוריינטצית מערבית מ ל ס ו מ - א ת כמו ירדן, וששלטון ל י מ ל ס ו נת מ במדיסד וקף, כפי שאירע למו ית כמו זה שבישראל יביא לחיחלשותו של הו ומודרנ

ת תציפיות. ת א כו ך העובדות מפרי י 1948. א ׳קו חירוק״ אחר מי ח׳ זה בתחו

ר גורמים: פ ס מ ה זו ב ר י ת ר ס י ב ס ת ניתן ל

ה כ ל מ מ ת ה ר ג ס מ קף ב ו נה לשילובו של תו ו ותת של ממשלת ירדן כו י נ מדית ם. תירדנים ביטלו א י רחי נח חאז קי חמדי , חפועל על פי חו כמשרד ממשלתית פ ו ק ת ח ירושלים והגדה המערבית מ ר ז ת, שתיתת לתושבי מ ת תדתי מי ו נ טו האווקף ת העליונה. שילובו של הו י מ ל ס ו מ ת כינונה של המועצה ה ר ג ס מ דט, ב המננה הביא למעורבות פוליטית של השלטון בכל העניינים ב המדי בתקצי בממשלת ו

וקף. י הו פ ס כ ם מ י מנ וקף וממו הנוגעים לו

ת וקף ומתתשלכו ן כלכלי של נכסי הו פאו ן הירדני היה מודאג מקי השלטות ת תעיר ועודד בכל דרך אפשרית א ו ח ת פ ת קף על ת ו ת תו תשליליות של מגבלות ־ י מ ל ס ו מ ם של כלכלה מודרנית, גם על חשבון ההלכה ת י א נ ת קף ל ו ת תו מ א ת ה

השריעה.

י 1948, תיתה הצורך לשקם ת שעמדת בפני חירדנים אחר י ז כ ר מ הבעית תם י נ ם מהמב י ז ו ח ון שכשמונים א ו . מכי ה מ ח ל מ ך ה ל ה מ ם, שנהרסו ב ם רבי י נ ב מם בעיר היו וקף, ומכיוון שלווקף יש י י ק ס ע ם ה י נ ב מ ה ה וכשליש מ ק י ת ע בעיר הלת ר פעולות. תחי פ ס ת תממשלת מ ט ק ם ופיתוח, נ קו קושי לגייס תון לצורך שיולים ת ומותו ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח . מ לס אל-אעמאר) ת (מג׳ י ז ן פיתוח מרכ ר ת ק מ ק ו תת לצורכי שיקום, בניית ופיתוח כלכלי של או ו ו ל תל ב ק ם, זכו ל י פרטית עירוניות פנויות אילצת ו ע ק ר ס רכוש כבד על ק ת מ ל ט ם ניהלו. ה ה ם ש י ס כ נ ה

126


ת פעולת ו ע צ מ א ע ב ק ר ק ת ה ר י כ : מ ם י כ ר ד ת משתי ה ח ט א קו נ ת ל ו ש ד ק ת ת מנתלי ת א. ע ק ר ק חליפין, או תשגת תון לצורכי בניית ופיתוח ת

ש גם ד ק ה כסי ה ח נ תו קף הצליחו לגייס תוך לפי ו ם של הו לי ו תו המוקף ת (לגבי ו ו מ ו ר ת ת ר שנים ובאמצעו פ ס מ ס ל כ נ ה או שעבוד ה ר כ ח ת ח באמצעוב א נת ב קף בשכו ת ו ו ע ק ר ת תירדנית נעשה על ק פ ו ק ת ח ב ציבורי). עיקר תפיתוא ח ירושלים. תלחץ תכלכלי תבי ר ז י חחדש של מ ק ס ע , שהפכה למרכז ה ה ר ה א ס ־ ל אך ע לבנייה, תו ק ר ק ת ייעודם והפכו ל ם שינו א י י מ ל ס ו לכך שבתי עלמין מת ו ש ד ק ם (של ת י ם פרטי י ל ו תו . כאשר מו ד הדתי ס מ מ שיתוף פעולה מצד הם י ם תכלכלי י א נ ת ה ל א י ת כ ו ח ת פ ת ה ר ה א עמדו באתג ם בדרך כלל), ל י משפחתיח, כפי שעשתה ף לצורכי פיתו ק ו ו ת רכוש ת חחדשים, נאלצח חממשלת לתפקיע אף ק ו ו פקע מ ם, שחו תי י נטל בתר תז נ טי נ נטרקו לגבי חשטח עליו נבנח מלון אי

שיח׳ אל־עלמי.

ז פיתחו כבר א דט, ו ת חמנ פ ו ק ת ח ניכרו עוד ב תו פת תפי ו ניצנית של תנך ם תו ים, לעיתי י חברת מודרנ ק ו ש ף לתנאי מ ק ו ו ת ת ל א ם נטייה לסג י ד א ק הונם של ת שינוי צבי ת א ר ס ו א ת של השריעה, ה ו י ב י ט נ ט ס ב ו ת ס ו א ר ו ת ת מ ו מ ל ע ת תם. מי י י ו ם מס י א נ מו ת י ם כן נתקי א א ל רתם, א מכי נכסי ווקף, שיעבודם ות ו ח ת פ ת ה ת ה מ ג ת זו ושיתפו פעולת עם מ ר ו ס מ ת ירדן תמשיכו ב פ ו ק ת ם ב י ד א ק תי וקף, שנעשו על כס גות בנ ו ״לתכשיר״ בדיעבד פעולות תעברח חרי ס ס י ולא ת

ם. לי ו תו ידי מו

ה ל ש מ מ ם. ה י ת משפחתי ט (16) הקדשו ע סדו מ ו בעשרים שנות שלטון ירדן נת, בין השאר אלי צי חה תסו ו ו ת שירותי חר ק פ ס ת ת ת על עצמת א ח ק חירדנית לקף ת ו ש ד ק ה ה ל טיבצי ה המו נ ט קף הציבורי שבהנהלתה, ולפיכך ק ו ת הו ו ס נ כ ה מה לנוכח ק ז ה ח ת י א ה ם ל י ף משפחתי א ק ו ד א יסו יה לי לצורכי ציבור. גם הנטים ה י ב א ים ל , הקשר תאמיץ ותציות של בנ ם י י ת ר ו ס ם מ י ס ו פ השמירת על דקף ו , שמילא הו ד ת זו. תתפקי פ ו ק ת, שמאפיינת ת חחברתי ליטית ו ותרגיעת תפות דו ו א על ידי אג ל מ ת חה שונים לציבור, נ ו י במתן שירותי רו ת ר ו ס באופן מת דו ו ו אג מ ת וגופי הסעד). ק דו ו רחי (חוק האג ק אז ו קמו לפי ח ציבוריות שהוי פ ס כ ה מ מ י ק ה ו ג׳מעימ אל־מקאצד אל־ח׳יריה אל־אסלאמיה, ש צדקח, כמם י מ ל ס ו מ ת ל או לים ״אל-מקאצד״ למתן שירותי ברי ת בית-חו ת א ו מ ו ר תת צדקת, ו ר ט קף לא היה עוד הדרך היחידה, שבה ניתן לממש מ ו . הו ם קקי ז נ

וקף. פי הו ם של תחלי ח ו ת י ת פ נראח שתשלטון תירדני עודד א ו

ת תירדנית, פ ו ק ת ת חדשים שנוסדו בירושלים ב ו ש ד ק עט של ת ם תמו ר פ ס מקף, על אף ו כסי תו ם נ נ מ ה זו. א פ ו ק ת קף ב ו ד תו ס ו ת שקיעתו של מ ממחיש אן עירוני ו ל בפני תכנ תם תשרעיות, לא היוו בדרך כלל מכשו תי בלו מגר פ ס , הביאו לשיגשוגם הכלכלי של מ ם ה מודרני, ופעולות תפיתוח שנעשו בים, י ם מודרנ י ם כלכלי י א נ ת ף ל ק ו ו ת ניהול ת מ א ת א ת ק ו ו ם ד ל ו ת ניכר, א תקדשו

127


תה גורם המעודד ו ו א הי וקף, ל י הו כס ת שנעשו בנ ו ב ר ת ת ו י צ ק ס נ ר ט דהיינו הם שתמוטיבצית תעיקרית של המקדיש קשורה ף חדשים, משו א ק ו ם של א ד ו ס י ת י אח חית לזכרו ולפועלו. תמקדיש בדרך ב צ מ ס כ כ נ ית ח ת שמו וראי ח צ נ ח ברצונו בת ר ו מ ו יימכר ת ש א ד ק ו מ ס ח כ נ ו יוחלף ה ת ו כלל איננו מעוניין, שלאחר מ

. ס אחר כ נ

ת שלטון ירדן פ ו ק קף בירושלים בין ת ו השינוי חבולט, שחל במעמדו של הות בו סי ת תנ ו , נובע בעיקרו מתשתנ 1 9 6 7 - ד תעיר 2 חו ה שאחרי אי פ ו ק ת לבין הם י מ ל ס ו מ ומי של ה נ ו במעמד אוטו ט ק פ - ה רה ד ת ישראל הכי ל ש מ ות. מ תפוליטית וקף. יתר על כן, באמצעו כסי תו ת נ ם ובכלל ז י בניהול ענייניהם הדתית רבה רבו ״ אפשרת ישראל לממשלת ירדן מעו ם י ח ו ת פ יות תגשרים ת נ ״מדים י תל ח ירושלים ובגדה המערבית. למעשת, מתנ ר ז מ קף ב ו בניהול ענייני הוות ת משפטי ת ובמערכת, על פי שתי מערכו ח ר ז מ י חעיר, ב ק ל ף בשני ח א ק ו א חם ח ם, ו י נפקדי ס כ נ קף כ ו כסי חו ות נפרדות. במערב תעיר נחשבים נ ומינתלים תש״י ־ 1950, פקדי ק נכסי נ ו ס ממשלתי לפי ח ו פ ו ר ט ו פ ם על ידי א י תל ו מנת תירדנית. ק י ק ח קף על פי ח ו ם למעשה ענייני הו י ל ה נ ת רח תעיר מ בעוד שבמזח העיר ר ז ם הישראלי על מ פקדי ק נכסי נ ו ת ח ל ח יתרת על ח ת ישראל ו ל ש מ מת על ידי ל ב ק ת א ת ם בכירים, אך ל די עלתת ב־1967 על ידי פקי ו תו (הצעה כזת ובניהולה י מ ל ס ו מ ו במועצה ה ט ק פ - ה רה ד הדרג המדיני), והיא הכירה ת במז רה להקדשו י א החז ה ל ל ש מ מ ם ה ל ו וקף. א מי של ענייני הו ו נ טו האום שבמערב תעיר, שתפכו בינתיים ל״נכסי נפקדים״. י ס כ נ ת ה ירושלים אתה קף חנחשבת פעולח חריגה, תי ו חידח של ישראל בענייני חו ת הי ו ב ר ע ת ת תקת חופש גישה ליתודים לתר ל תמערבי ותענ ת ו כ ת ת ב ח ר ת תרובע תיתודי ו ע ק פ תת חו ר זה (שמירת כו ת א ר הציבורי ב ד ס ה ן ו ך בשמירת חביטחו ת על כל הכרו י ב ת

ה ובשער תמוגרבים). מ כ ח מ ן ושליטה בבניין ה ו הבטח

ם ה ת חדשים, כשליש מ וסדו בירושלים 90 הקדשו בין השנים 1990-1967 נוקף ד הו ס ו ת שעובר על מ ו ד ח כ ה ך ה ואת לתהלי ת לצורכי ציבור. בתשו ו ש ד ק תרח ירושלים שב לימי וקף במז מר שחו ת תעשרים, ניתן לו א מ ם ב א ל ס א ת ח ו צ ר א בקף משמש כאמצעי ללכידות ו ד הו ס ו ה העות׳מאנית. מ פ ו ק ת ה ר שלו מ ה ו ז הו של נ . בטחו ת בפני שלטון לא־מוסלמי ר ג ת ס מ ת בירושלים ת י מ ל ס ו מ ה ת ל י ה ק הקף בעיני השלטון הישראלי מאפשרת ו כסי הו ם של נ ת ו נ י ס ח י ב מ ל ס ו מ .חציבור חקף ו ת תו ת שונות באמצעו ו ת וחברתי ו ת דתי ו ר ט ם לממש מ י ב ם ר י מ ל ס ו מ ל

קף לצורכי ציבור. ו חו חמשפחתי ו

ת ופעולות פיתוח ו י צ ק ס נ ר ן של ט ר פ ס מ ת ב י ט ס ר ה ירידח ד ל ת ישראל ח פ ו ק ת בק הפוליטי ב א מ ת תירדנית. חידוש ה פ ו ק ת ת ב א מ ף ־ עשר לעומת כ ק ו ו כסי ת בנר עמו י רחי עבר ב־1967 לשלטון ישראלי, חחז ת חמז ק ל ח מי בירושלים, ש תלאום. ממשלת ירדן כסי בנ ת ו ו ע ק ר ק ק על שליטת ב ב א מ ת ת ו גרפי ת תדמו ו ר ח ת ת ת אר על ס ו א , ת ק ח חו ק ק ו א ח ; חי ח צ ק ת אל ת צ ק ת מן ה מ ד ו ק ותת ת י נ ת מדי שינתה א

128


. הדבר יצר ק ו ח ת כלפי מפירי ה ו י צ ק נ ם ליהודים, והפעילה ס י ס כ רת נ מכיח תעיר ר ז מ ן ב ת במקרקעי ו י צ ק ס נ ר ט ן ב ירת של חשדנות, שתביאת לקיפאו ו אוי של תעיר, ח ר ז מ ת ח ק ל ח ח ט ש ק משמעותי מ ל ם ח י ו ו בנכסי וקף, חמח בכלל וח חעיר ר ז מ ים בתשגת רשיונות בנייח ב רוקרטי ו בפרט. ייתכן גם, שקשיים ביף ק ו ו י ת כס ת ניתול נ מ ג וקף. מ כסי תו ם שינויים בנ ו ז ם מלי לי ו תו מרתיעים מופוא על שימור יותר מאשר על תמשך פיתוח ת אי ס ס ו ב י 1967 מ ר ח בירושלים אח תו ח בפי ע ק ש ח ן ל ס תו ו י ת בג ש ק ת י 1967 מ כלכלי. ייתכן גם, שחווקף אחרסף ו ת. גורם נ ח ירושלים ובגדת תמערבי ר ז מ ה מהיעדר צמיחת כלכלית ב א צ ו ת כת שאר ערי תגדת ח העיר כמו א ר ז ת מ ן א י הוא תיעדר פיתוח כלכלי, תמאפיח ת לפיתו או ו ו יק הל תמערבית. אין בירושלים שאחרי 1967 גורם המעודד ומעני ר ח ן ירדן א ת שלטו פ ו ק ת רחי של העיר ב ח חמז ק ל ח נכסי וקף, כפי שהיח ב

.1948

כסי י בנ ן עירוני מודרנ ו ת על תכנ ו ש ק י 1967 מ ת תפוליטיות אחר ו ב סי תנה י י ס ו כל מי עם האו סלמי הנמצא בעימות לאו מו ת שלטון לא- ח וקף. תי וקף, כס ית לשינויים בנ נ ת עקרו גדו ם מגלים תתנ י מ ל ס ו מ ת, ת י נ הפלסטית ו ת דתי ו ת נשענות בדרך כלל על טענ ו ק מ נ ה ם על ידי תשלטונות. ה ומי ז תי

ה תירדנית. פ ו ק ת י ב ן המודרנ ו ות, אשר לא עמדו למכשול לתכנ והלכתי

י של מ ל ס ו מ מי לשמור על צביונה ה ק הלאו ב א מ ת ה ר ג ס מ ם ב ת ר ף נ ק ו ו ד ת ס ו מם בירושלים הגיעו להכרה, שתשלטון תישראלי נמנע י מ ל ס ו מ ח ירושלים. ה ר ז מוקף. חערכח כסי הו ת לנ ו נ י ס קף ובכך תוענקח מעין ח ו מלתתערב בענייני תום י ם חברתי א צרכי ל מ קף חדשים ל ת ו דם של הקדשו סו י ת י זו עודדה אקף ו כסי הו ר נ פ ס מ ים הביאו לעלייה ב ק גורמים פרטי וציבוריים. לא רת ציבוריות דו ו א שלטונות ירדן בעצמם אילצו אג ל שתוקדשו בירושלים, אם י ס כ ט על נ ל ת ש ת ם תמונע מישראל ל ו ס ח מ וקף, כ ת נכסיהן כו שונות לרשום א

תן אגודות. ת באו מ י י ו ס כפתח המאפשר לירדנים שליטה פוליטית מ אלה, ו

ח ירושלים ר ז מ י 1967 לצינור שליטח חשוב ב קף אחר ו ת הו ת א כ פ ירדן תק שתיא נ ע מ קף ה ת הי ז שנות השבעים הגדילה ירדן בהדרגת א א ובשטחים. מרח ירושלים ובגדה ת במז ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח י הגירעון של מ מעבירה לכיסות המפרץ לכשישה מיליוני דינרים בשנה. מ ח ל ק שהגיע ערב מ תמערבית, מענה ו ו ה ף מ ק ו ו ב ת י צ ק ם עובדים. ת י קף גדל מ־774 ללמעלת מאלפי ו מנגנון תווחת בירושלים, רו ת חינוך ו ו ד ס ו מ ת ו ת ד ו ד ס ו מכשיר לבנייח ולטיפוח של מת ו י מ א ל ס ת א ו ל ל כ ם, שלוש מ מי תו ם בירושלים, שלושה בתי י י ד ג ס ניהם: 65 מ ביה כ-500 עובדים ק י ס ע ת מ ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח יסודיים. מ ניים ו ר תיכו פ ר בתי ס פ ס מ ום ת ק גדול מ ל ח ם עובדים), ש י י לת - יותר מאלפ ת כו בירושלים (ובגדת תמערבית פוליטית ז י ח ה לירדן א נ ק ת בעיר, והדבר מ בו ת חחשו נמנה עם המשפחו

וקף. ת הו מת באמצעו י י ו מס

129


ה קבועה של מ ר ז ת נוח להישען על ה ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת של מ י מ ו ק מ תלת ת להנג לניהול כלכלי יעיל של נכסי הווקף. באשר ם מירדן, מאשר לדאו י ב א ש מה של ממשלת ישראל לגביית דמי ת מ כ ס ה קף בירושלים, יש לציין ש ו ת הו ו ס נ כ ת לת ו ס נ כ ת את לגידול משמעותי ב ע מבי ל ס א ולכיפת ת צ ק א - ל ד א ג ס מ ה ל ס י נ כת ו ס נ כ ת תת יותר משליש ת ו ו נתיפאדת תי ר זה לפני האי ו ק מ ה מ ס נ כ ה וקף. ה הות ו ד ס ו ת בירושלים ובגדת תמערבית. בצד פיתוח מ ו ש ד ק ת ת ה ק ל ח ות של מ תעצמית היא בניפוח של מנגנונת. י מ ו ק מ קף ת ו תלת תו ה של הנ ע ק ש ה חינוך עיקר הר פ ס מ א נובע מעלייח ב חו ת חדת, ו ו ד ס ו מ ר העובדים מורגש ב פ ס מ הגידול בם ובבתי י ד ת במסג ם ללימודי ד רי מו ם ו ם רבי פי ת מטי ק ס ע ת מ ם ו ם חחדשי י ד ג ס מ הת ובמערת המכפלה ר השומרים בהר תבי פ ס רך בתגדלת מ ר שונים, וכן מהצו פ ס

רועים פוליטיים. ה מאי א צ ו ת ן כ בחברו

, ם א ל ס א ם ל ת חקדושי ו מ ו ק מ הל תשולט ב רם המנ ו א הג וקף הו העובדה, שהום, כמו העלייה לרגל י ת שאר העניינים הדתי ת, ומנתל א ובעיקר בתר תבית הצורך של תירדנים בשליטה ה אף היא א ר י ב ס , מ ם י ר ח ם א י ם דתי י ס ק ט ת ו כ מ ל

ת. ת ההקדשו ק ל ח על מ

וחה סוציאלית, ת רו ו ד ס ו מ ב ם ו י מ י י ו ס ת חינוך מ ו ד ס ו מ ה של ירדן ב כ י מ ת תת ק י ז ת ת ה בירדן ולשמר בכך א י י ס ו כל ק מהאו ל ת של ח ו ל נועדה לעודד תת ו י ר בתתפתחו ו ת רגל באז ס י ר ליטית אלית, כדי שתדבר יקנת לת ד הפו

ות עתידיות. י נ מדי

ה מהגדה ת ו ק ת נ י ה של ירדן על ה ת ז ר כ א על כן, שבד בבד עם ה ל פ ת ת אין לרח ירושלים בדצמבר במז ם ו פאדה, שפרצה בשטחי תי נ ת מהאי א צ ו ת ת כ המערביל על הקשר שלה עם ה איננו ח ק ז יתו ט 1988, כי נ ס ו ג ו א א הודיעת ב 1987, הית ובתי הדין השרעיים לא הוצאו ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח ת. עובדי מ ת ההקדשו ק ל ח מם אין ל ו ך ושאר עובדי תמדינת, א ו נ הם במערכת החי תי ו עמי מ ת כ לגימלאום עובדים פורשים. פרט לכך לא חל כל שינוי ו ק מ ם עובדים חדשים ב י ל ב ק מ

דח. בתפקו ת ו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ ב

ן ואשרות היציאת לירדן, שניתנו בעבר על סי ו כל ת שירותי רישום תאו א, העבירת ירדן לבתי תדין תשרעיים, שאת שכר עובדיתם תיא ר ח ס מ ידי לשכת הת ירדן בשנתיים ה מתמשבר תכלכלי, שפקד א א צ ו ת ם כ ל ו כת לשלם. א ממשיד ס מ מ קת בשכרם של עובדי ת ה שחי ל , וירידת ערך חדינר חירדני, ח ת ו נ ו חאחרר שביתות פ ס מ י בירושלים ובגדת תמערבית. תדבר גרם ל מ ל ס ו מ תדתי תת כלכלית עקב אירועי נ ת זו מבחי ש ה ק פ ו ק ת וקף ב ועיצומים של עובדי הווקף ת עובדי הו ה נאלצת ירדן לפצות א ל ת אירועים א נתיפאדה. בעקבו תאית ק ל ח מ ח (מענקים חד-פעמיים), כדי להמשיך ולשמור על שליטה ב מ - ת ד י מ ב

ת. ההקדשו

130


ת י ב י צ ק ת ו ה ת ק ו צ פה מ ט 1990 החרי ס ו ג ו א ר פרוץ משבר המפרץ הפרסי ב ח א לויית חדלו לחעביר ת וכו די ות תמפרץ כסעו נ ; מדי י המקומי מ ל ס ו מ ד ה ס מ מ של ה, שנהגה ״ סלמי לם המו ם ולירדן. פעילותת של ״אגודת העו י נ ם לפלסטי י פ ס כ. ן ת לחלוטי ק ת ו ת, ש ת תתקדשו ק ל ח ם למימון מפעלים שונים של מ י פ ס לתעביר כ

. פן משמעותי ם לגדת תמערבית פחתו באו י פ ס כ ת ת ו מ ר ו ת

סיכומו של דבר, בעוד שבעולם המוסלמי כולו הולך מוסד הווקף ונעלם, זוכה הווקף במפתיע לפריהה מחודשת בירושלים תחת שלטון ישראל. סייעה לכך לא במעט מדיניותה של ממשלת ישראל, אשר הותירה לקהילה המוסלמית אוטונומיה בניהול ענייניה הדתיים. למעט חריגים כמו: רחבת הכותל המערבי ומבני וקף ברובע היהודי שהופקעו, זכו נכסי הווקף בירושלים להסינות מעשית מפני התערבות של רשויות השלסון. לא רק שהחוק הישראלי לנכסי נפקדים לא יושם במזרה ירושלים, אלא שגורמי הממשל הישראליים, אשר רשמית אינם מכירים במועצה המוסלמית, מנהלים מגעים עם ממלאי תפקידים מסעמה ועם נציגי מהלקת ההקדשות הפועלים על פי חוק ירדני ומגיעים עמס להסדרים לא־פורמליים. מדיניות זו העניקה לווקף עוצמה רבה. כתוצאה מכן התפתה דימוי מעוות של הווקף כמוסד עתיר משאבים השולט על מקרקעין רבים. לתדמית זו אין על מה להתבסס משום שרוב המקרקעין שהיו בתקופה העות׳מאנית במעמד של וקף אינם בשליסתה המלאה של מחלקת

ההקדשות.

בנסיבות הפוליסיות של מיעוס ערבי פלסטיני בירושלים שאיננו מכיר בריבונות ישראלית, הפן מוסד הווקף אמצעי ללכידות הקהילה המוסלמית המסתגרת בפני שלסון לא־מוסלמי. הווקף משמש לאוכלוסייה הערבית אחד התהליפים למוסדות שלסוניים, ומשאביו הכלכליים נרתמו לעגלת המאבק הפוליסי כאמצעי לשמירת צביונה האסלאמי של מזרח ירושלים ולחיזוק זיקתה של האוכלוסייה הערבית למוסדות האסלאמיים, למנהיגות המקומית המנהלת

אותם ולממשלת ירדן המממנת אותם.

מאות הנכסים שבהנהלת מהלקת ההקדשות מנוהלים באופן לא־ כלכלי והכנסותיהם הכוללות נופלות מאלה של סן כל ההקדשות המשפחתיים בעיר. כתוצאה מכן נשען הממסד המוסלמי המקומי על הזרמה כספית גדולה מירדן. מוסד הווקף בירושלים מנוהל איפוא בשלס רחוק מרבת־עמון מבהינת התשתית המשפסית, הכפיפות המינהלית והתמיכה הכספית. מקור כוהו העיקרי של הווקף בירושלים נובע בעיקר מהיותו המעסיק השני בגודלו במזרח העיר ומשליסתו במוסדות דתיים שרגישותם הפוליסית בחברה המוסלמית ידועה.

בניגוד לתדמית הרווהת של הווקף המוסלמי, אשר מעצם כפיפותו לדיני ההלכה המוסלמית אין אפשרות לבצע בנכסיו העברת בעלות, או סרנסקציות


אחרות, ויש לשמור על צביונם המקורי ולשמרם מבלי לפתהם, מתגלה הווקף בירושלים במוסד בעל גמישות כלפלית רבה המאפשרת פיתוח פלפלי.

הווקף בירושלים, שנכסיו מתקדשות ציבוריים ומשפחתיים מקיפים את רוב שסחה של העיר העתיקה וחלק נכבד מהמקרקעין במזרה העיר, היה גורם חיובי בפיתוהה הכלכלי של העיר בתקופה הירדנית, הודות למדיניות ממשלת ירדן ולשיתוף פעולה מצד הממסד הדתי, שהשכיל לסגל את הווקף לתנאי משק

וכלכלה מודרניים.

שינוי הנסיבות הפוליסיות בעיר אחרי 1967 הביא לתחייה מהודשת של מוסד הווקף, שהתבטאה בגידול במספר ההקדשות, במספר הנכסים, בהשקעה מוסדית בהקמה ובפיתוה מוסדות ושירותים ציבוריים, הממומנים על־ידי הווקף. עקב המאבק הלאומי והמדיני מחד גיסא והיעדר צמיחה כלכלית מאידן גיסא, לא נעשו פעולות פיתוח בלבלי של נכסי וקף, אולם ההקדשות המשיכו

בשימור הנכסים ובהפקת מירב הפירות מהם.

132


ביבליוגרפיה

, הוצ׳ שנייה, 1971. ר . מחאדראת פי אל־וקף, קהי ו ט׳הרה, מחמד 1. אב

. אל-מנהל אל־צאפי פי אל-וקף ואחכאמח, , מחמד י נ ם אל־חסי א מ א - ל 2. א ירושלים, ללא תאריך.

ר א ר, ד . אל־אוקאף ואל-היאת אל-אג׳תמאעיה פי מצו, קהי , מחמד ן 3. אמיחדח אל-ערביח, 1980. נ - אל

4. ביאן אל־אוקאף אל-אסלאמיה פי אל-דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואת מן 1976-1967 (חוברת פנימית).

5. ביאן אל-אוקאף אל-אסלאמיה פי אל-דפה אל־גרביה ה׳לאל סת סנואת מן 1982-1977 (חוברת פנימית).

, ח ד ס . חוקי הקרקעות במדינת ישראל, תל־אביב, מ ם ח ר ב 6. בן-שמש, א.1965

ב, הקיבוץ 7. בנבנישתי, מירון. ירושלים - עיר ובלבה חומה, תל-אבי, תשמ״א, 1981. חד המאו

8. בנבנישתי, מירון. מול החומה הסגורה. ירושלים, ויידנפלד.1973 , ן ניקולסו ו

9. בר, גבריאל. מבוא לתולדות היחסים האגראריים במזרה התיכון, תשל״ב, 1972-3. חד צאת הקיבוץ חמאו ב, הו 1970-1800, תל-אבי

ם בארץ־ישראל״, ת הקדושי ו מ ו ק מ 10. ברקוביץ, שלמה. ״המעמד המשפטי של הטה העברית בירושלים, ירושלים, תשל״ח. ברסי י נ עבודת ד׳׳ר, האו

11. גויטיין, שלמה דב, וא. בן שמש, המשפט המוסלימי במדינת ישראל, גוילים, ירושלים, 1957.

. נהר אל-ד׳הב פי תאריח׳ חלב, חלב, 1342 ה׳/1922. 12. אל-גזי, כאמל

ב, דביר, . המשטר הקרקעי בארץ-ישראל, תל־אבי ם ה ר ב , א 13. גרנובסקי תש״ט - 1949.


. ״אנשי הדת בממסד המוסלמי בגדה המערבית בתקופת ם סי 14. דנה, נה י ס ן ללימודי א ברסיטה העברית - המכו י נ השלסון הירדני״, האו

. ואפריקת, ירושלים, תשל׳׳א - 1971 (לא פורסם)

. תהויד אל-קדס, ביירות, 1970. 15. אל-ח׳טיב, רוחי

ך: מ. שרון , בתו ״ ם א ל ס א ת שבחי ירושלים ב ו ר פ ס , יצחק. ״ ן 16. חסו (עורך), סוגיות בתולדות ארץ ישראל תהת שלסון האסלאם, ירושלים,

ק בן-צבי, תשל״ו, עמי 65-43. ח צ יד י

ר, 1904. 17. אל-ח׳צאף. כתאב אחכאם אל-אוקאף, קחי

חלות של דרווישים בארץ-ישראל בראשית תתנ . ״תקדש ו 18. ליש, אתרןת תעות׳מאנית״. קתדרה, 35, אפריל 1985, עמ׳ 52-17. פ ו ק ת ת

ת תירדנית״. פ ו ק ת ת ב י בגדת תמערבי מ ל ס ו מ ד תדתי ת ס מ מ ת . ״ 19. ליש, אתרן מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 11 חורף 1977, עמ׳ 108-97.

י בישראל״. המזרח החדש, ט״ו, 2-1 מ ל ס ו מ קף ה . ״הו 20. ליש, אהרן (תשכ״ה-1965), עמ׳ 56-38.

. אליאנס אל-גיליל בתאריה׳ אל־קדס 21. מגייר אל-דין אל-חנבלי ואל-ח׳ליל, עמאן, 1973.

. אוקאף ואמלאכ אל־מסלמין פי פלסטין י ר אל-אסלאמ מ ת א מ - ל ת א מ ׳ ט נ 22. מל, בו ד אל-תמימי). אסתנ ד דאו מ ח מ ד אבשרלי ו מ ח ם מ י ד ק ת ק ו י ק ח ת )

.1982

ך: מ. שרון (עורך), . בתו ״ ס א ל ס א ן, עמנואל. ״קדושת ירושלים ב ו 23. סי סוגיות בתולדות ארץ ישראל תהת שלסון האסלאם, ירושלים, יד יצחק

בן-צבי, תשל״ו, עמי 42-35.

ד אל-דין. ות׳אאק אל־היאה אל-אסלאמיה אל־עליא ע 24. אל-עלמי, סך [1985], עמי 65-61. 1984-1967, ירושלים, ללא תארי

. דפאען ען אל-גיזור (ותייקה), חיפת, 1984. 25. פוראני, פתחי

26. פורת, יחושע. צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1929-1918.ב, עם עובד, 1976. תל-אבי

27. פורת, יהושע. ממהומות למרידה - התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, תל-אביב, עם עובד, 1978.

134


ן ביהודה ובשומרו ח ירושלים ו ר ז מ ת ב י מ ל ס ו מ 28. פרחי, דוד. ״המועצה ה, המזרח תחדש, כ״ח (1-2) תשל״ט/1979, עמ׳ ת ששת חימים״ מ ח ל ז מ א מ

.21-20

ר, . קאנון אל-עדל ואל-אנצאף פי אל־וקף, קהי ד מ ח 29. קדרי פאשא, מצאת שלישית, 1902. לאק, הו בו

ה א מ ף ה ו ס ף בירושלים ב ק ו ד ה ס ו מ ת ו י מאנ נה העות׳ 30. פרי, עודד. ״המדיה העברית, ט י ס ר ב י נ ו א , ה ה מ ס ר ו א. שלא פ השמונה-עשרה״, עבודת מ.

ירושלים, תשמ״ג/1983.

י בישראל: מ ל ס ו מ ש ת ד ק ת ד ה ס ו מ רמה ב 31. רייטר, יצחק. ״תערכת הרפוקף בעכו״. המזרה החדש, ל״ב, 1989, עמ׳ 45-21. ו חו

ת חמנדט״, עבודת פ ו ק ת י בירושלים ב מ ל ס ו מ קף ת ו 32. רייטר, יצחק. ״תוטת תעברית בירושלים, 1990. ברסי י נ , חאו ר קטו דו

ם י ש ו ד ק ת ה ו מ ו ק מ ו ב ו ק - ס ו ט ט ס צחק ווג׳די ג׳בארין. ״שאלת ה 33. רייטר, יר ישראל [בחכנח]. ק ח ן ירושלים ל ם בירושלים״. מכו א ל ס א ל

יהודים בפני בתי-דין שרעיים בארץ קפים של נוצרים ו 34. שחם, רון. ״וה העות׳מאנית״. המזרח החדש, ל״ב, תשמ״ט/1989, פ ו ק ת ישראל בשלהי ה

עמ׳ 66-46.

35. שמעוני, יעקב. ערגי ארץ ישראל. תל-אביב, עם עובד, תש״ז/1947.

36. Barkan, O.L. and E.H. Ayverdi. Istanbul Vakiflari Tahrir Defteri 953-1546 Tarihi, Istanbul, 1970.

37. Barnes, J. An Introduction to Religious Foundations in the Ottoman Empire, Leiden, Brill, 1987.

38. Barron, J.B. Mohammedan Waqfs in Palestine, Jerusalem, 1922.

39. Crecelius, D. "Incidences of Waqf cases in three Cairo courts .JESHO. XXIX, 1986, pp. 182-193 .1640-1802״


40. Hayyat, HA. "Waqfs in Palestine and Israel - from the Ottoman reforms to the present". Ph.D. Dissertation, Univ. Micr. Int., 1962.

41. Hilmi, O. A Treatise on the Laws of Evkaf (trans., CR. Tyser and D.G. Dimetriades), Nicosia, 1899.

42. Layish, A. "The family Waqf and the Shari'i law of succession", in: G. Baer and G. Gilbar (eds.). Social and Economic Aspects of the Waqf, Oxford University Press (in print).

43. Idem. "The Maliki family Waqf according to wills and Waqfiyyat", BSOAS, XLVI, part 1, 1983, pp. 1-32.

44. Khater, I. "Waqf in der West Bank", Unpublished dissertation, Phillipps-Universitat, Marburg/lahn, 1987.

45. Kupferschmidt, U. The Supreme Muslim Council - Islam under the British Mandate for Palestine, Leiden, Brill, 1987.

46. Powers, D.S. "Revenues of public Waqfs in sixteenth century Jerusalem" Archivum Ottomanicum, IX, 1984, pp. 163-202.

47. Roded, R. "The Waqf in Ottoman Aleppo", in: G. Baer and G. Gilbar, op. cit.

48. Schacht, J. An Introduction to Islamic Law, Oxford University Press, 1964.

49. Tibawi, A.L. The Islamic Pious Foundations in Jerusalem, London, The Islamic Cultural Centre, 1978.

ארכיונים

ח ירושלים. ר ז מ ן בית הדין השרעי ב ו ל ־ ארכי ׳ ג 1. ס

ת. סלמי ת של המועצה המו י מ א ל ס א ז תמורשת ה ן מרכ ו יא - ארכי 2. ממ׳

136


נספח - חוק הווקף הירדני

ת 1966 נ ש ׳ 26 ל ס ק מ חו

חוק ההקדשות והעניינים האסלאמייםה ק ו ח ך על סעיף 107 ל מ ת ס ה הוצא ב

ם לשנת י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה ק ה ו ח ק זה ייקרא ״ ו סעיף 1 ־ חו בעיתון חרשמי. מ ו ס ר ם פ ו לתו מי 1966״ ותחו

ר ש ק ה ה ם מ א א ל תן לתלן א לים כמשמעו ק זת משמעות המי ו ח סעיף 2 - ב: ת ר ח משתמע א

ת. ת תירדנית ההאשמי כ ל מ מ ת - ת כ ל מ מ א. תת. ה הירדנית ההאשמי כ ל מ מ ב. תממשלת - ממשלת ה

ם י י מ א ל ס א ת ת ו ש ד ק ת ם ־ ה י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה ג. ה- ם, בתי י ת הדתי ו ד ס ו מ , ת , בתי הספר ם די בממלכה, המסגת, ב ההקדשו י צ ק ת ת מ ו נ מ ו מ מ ת ת ו ת הדתי ם, המכללו מי תו היה ר ו ב ק ה ה ר ס א נ ה או ש ר ו ב ק ם שהוקדשו ל י מ ל ס ו מ ת ה ו ר ב ק בתי הה וענייני כ מ ם או שנחרבו, ענייני העלייה לרגל ל ח ב

ת ההלכה. ק י ס פם שצוינה י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ד. המועצה - מועצת ההקדשו

ק זה. ו ח בסעיף הרביעי ל) או כל שר ת א ד ל ק י הראשי (קאדי א ד א ק ה. יושב ראש - הת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ת מ תו א ו שתחליט הממשלה לצרף לאחרי

. ם י י מ א ל ס א ותעניינים ה

ת ואי- ם אישיות משפטי י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח מ סעיף 3 - לות ר זת לתבוע לדין ולמנ ת ומנתלית ותיא רשאית בתו י פ ס ת כ ו ל ת, ת ר ח ת א ר ט ים תנוגעים לת או לכל מ מייצג לה, בהליכים המשפטיה זו ותפעיל ר ט מ ם שימונה על ידה ל ד בע הכללי או כל א ת תתו את ו א ר ו ה ת או ה ו נ ק ת ת או בכל ת ק ז ו ח נות ב י ת תמצו ו י ו כ מ ס ת ה א

ת לפיו. ו יתנ תנ

פת ליושב הראש ה כפו י ה ם ת י י מ א ל ס א ת והעניינים ת ת תתקדשו ק ל ח סעיף 4 ־ מת עניינית ינחלו: א ו

. ם י י מ א ל ס א ת ותעניינים ה הקדשו א. מועצת ה ב. מנהל כללי.

ג. מנגנון ביצועי.


הל הכללי ב בראשותו של יושב הראש, המנ כ ר ו סעיף 5 - א. תמועצת תם. ושלושת חברי

ת ט ל ח ל חכללי וחברי תמועצת ימונו או יפוטרו לפי ה ח נ מ ב. חתי לפי תמלצתו של יושב הראש. ת תמעוגנת בצו מלכו ל ש מ מ חה וההדרכה, מנהל פ ט ה ל ה ה נ מ ג. המנגנון הביצועי יורכב מם הדרושים די ה והפקי ל ה נ ה ת ה ק ל ח הל מ , מנ ם י פ ס כ ת ה ק ל ח מ

ת. ו ם לפי תתקנ ח י ת ו י ו כ מ ת ס תקבע א לניתול תפעולות ון (ג) ימונו וענייניהם ט ים בסעיף ק נ י ם תמצו די ד. תפקית על פקידי הממשלה. מועצת ו ל ח ת ח ו נ ק ת יטופלו לפי הת ו נ ק ן ת ה של המועצה לתתקי ת צ ל מ ת לפי ה ם זכאי תשרי

ת זו. ר ט מ ת ל חדו ו מית של ו כ מ ת של שר ולמנתל תכללי ס ו כ מ קת ס ענ ת. ליושב ראש מו

ם. די רת ומינוי תפקי ת של ועדת בחי ו כ מ ן שר ולמועצה ס סגם יחולו דיני י י מ א ל ס א ת וחעניינים ח ו ש ד ק ת ו. על כל פקידי תת כל ראו ׳ 43 לשנת 1959 או תו ס רחי מ ת חאז ק חגמלאו ו חדים ת שירותם של הפקי ל ח ת יום ת , ו מו ק שיבוא במקו ו חם ו ק זה תיחשב מי ו ו של ח קפ לת תו תחו ם בעבודת ו י ק ס ו ע תם דמי הגמלאות שלהם ר כ ש ת בתנאי שינוכו מ א ז 1/5/1951 - ות משכורת הגמלאות ת כדי לשלם א ת ההקדשו פ ו ק ויועברו לת על ת סעיף זח אינן חלו ראו ם שבתם. תו י א כ ז ם ל לי ותתגמוב ם הגלויים של התקצי פי ת שכרם מהסעי ם א י ל ב ק מ ם ה די הפקיו ם שלגביהם יותקנ י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ת ההקדשו ק ל ח של מ

ת ענייניתם. ר ד ס ה ת ל חדו ו ת מי ו נ ק תת פ ו ק ן (ו) ת ט ה בסעיף ק ר ו מ א ת תשירות ה פ ו ק ת סף ל ו ז. בנת ו ה למטר כ ז ה מ פ ו ק ראה ת ד תי ח ד במשרד א שירותו של הפקיינת או ה המצו פ ו ק ת תה ב ה זו הי פ ו ק ם ת ת בלי הבדל א תגמלאו

ת לת. מ ד ק

ת האלה: ו י ו כ מ ס סעיף 6 ־ למועצת תת תנדרשות לניהול העבודה ו נ ק ת ת ה ן א ת להתקי צ ל מ ה א. ה

ם והגשתן לאישור הממשלה. די וענייני הפקים בראשית כל שנה י פ ס כ ת ה ק ל ח ב שתכין מ י צ ק ת ב אישור ה

ותגשתו לאישור ראש הממשלה., ו כ ג ח ו ס רה מ ת תנאי חחכי ת נכסי וקף, לקבוע א פ ל ח ג. לאשר הה העולה על שלוש שנים, לאשר פ ו ק ת ם ל כסי לאשר השכרת נם ובתצעות י ה במכרז ט ל ח ה ה קף ו ת ו ו מ ד ם על א י ת מבנ מ ק ת

מחיר.ם י כ ו ס כ ס ן ייפוי-כוח להגשת תביעות •- אישור פשרות ב ת ד. מ

. ם ה לם ובוררות ב ביטו ו

138


ת השנתיים ו נ ת החשבו ק א ו ד ב ם ל י כ מ ס ו רת רואי־חשבון מ ח. בחי. ם ת ח ר ולהגישם למועצה ואישור שכר ט

, ת לפי אישור ראש הממשלה ו י פ ס ת כ או ו ו י הל מ כ ס ו. לערוך ה. ת י ההקדשו פ ס ם, שבהם יופקדו כ קי ת הבנ ולקבוע א

נרים ת די ו א לים על חמש מ ף חעו ס י כ מ ו כ צאת ס ז. אישור הום וסיוע. קי ומתן מענ

, ס מ ם מ רי , פטו ת ם של תתקדשו י ס כ נ ת ת ו עו סעיף 7 - כל תתליכים, תתבים י ס כ נ ם על ה י ס י מ ג שהוא, למעט ה ל סו כ ל מ ו ת ומהבי ו ר מתאגם י ס י מ ה ת ו ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח שאינם מנוצלים במישרין על ידי מ

ם שייכים לאוצר או לעיריות. ם ח ם על חשוכרים, בין א י חחל

ת וחעניינים ו ש ד ק ת ת של ה ו ס נ כ ת ת לכל ת י ז כ ר ם קרן מ ק ו סעיף 8 - א. תן זו ישולמו כל ר ק חה של המועצה, מ קו ם בפי י י מ א ל ס א ח

ב השנתי. ות בתקצי נ י ת תמצו צאו ההוה ן א׳ לעיל מ ט ה בסעיף ק ר ו מ א ן ה ר ק ת ה ו ס נ כ ת ק מ ל ח ב. ייראה כן ט ם לפי סעיף ק י י ת ר ב ח ס ח תי רו ס תשי מ שיוקצב כל שנת מ׳ 89 לשנת 1953 או כל ס ק מ ו ח (ב) לסעיף חרביעי ל

ק זח. ו ח יחקק ל ן שי קו תי

ס ת מ ו נ ק ת ף (3) ל ן (א) לסעי ט ת בסעיף ק ו כ מ ס סעיף 9 - תועבר למועצה ת׳ 1 לשנת 1954. ס ם מ י תשירותים החברתי

ת ו נ ת החשבו תל א ם תנ י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ת ת ת ק ל ח סעיף 10 - מת ת חחדישו ו י ר ח ס מ ות ה נ ת חחשבו ם שלה לפי כללי הנתלו י ר פ ס ה ום י הרישו צר וכל ספר גים במשרד האו ם הנהו או לפי הכללי, אשר קי ח חשבון חו א ו ת ר ק י ד ב פים ל ות שלה יהיו כפו נ וחחשבול על משרד החשב ייקבע על ידי המועצה. ראש הממשלה זכאי לחטי

. ה עסקי ה ו י ר פ , ס ה ק ל ח מ ת חשבונות ח ק א תכללי לבדו

ת ק ל ח מ ם שיתית כפוף ל י מ ו ת י ת ה ו נ וחד לקר י מי פ ס ד כ ס ו ם מ ק ו סעיף 11 - ים פי ה זו יבוטלו חסעי ר ט מ ל ם ו י י מ א ל ס א ת והעניינים ה ו ש ד ק ת הת ו ש ד ק ה ת ה ק ל ח ׳ 69 לשנת 1953. מ ס ם מ מי תו ק הי ו ח 11 ו-12 לת ו ק נ ע ו מ ת ה ו י ו כ מ ס ת ת ל לידיה א ב ק ם ת י י מ א ל ס א והעניינים הו ותקנ ת שי ו נ ק ת ל ה ו לפי כ ק הנ״ל א ו ח ם לפי ה י מ ו ת י למועצת תת ת הדרושו ו נ ק ת ת ת ן באישור הממשלת א י ק ת לפיו. תמועצת תם ו ם בי בדי ם העו י מ ו ת י ת ת ו נ ר ם. פקידי ק מי תו ת תי ו נ ר תלת ק לתנ, צר ם מתאו ת י ת ו ר ו כ ש ת מ ל א ב ק ק זת ימשיכו ל ו ם ח ו ס ר פת ו נ ק ת ענייניחם לפי ת ר ד ס ה ת יישמרו ל ותיתם לגמלאו י כו ז ו

. ת ו נ ק ו מ תיהם ת ו י ו כ ת בתנאי שישמרו ז א ז ת, ו וחדו מי


חדות ו ת מי ו נ ק ן ת י ת המועצת לתתק צ ל מ ת לפי ת סעיף 12 - הממשלת זכאיק זת. ו ת ח ו ר ט ליישום מ

הל הכללי של ם שהוענקו על ידי המנ ו ק סעיף 13 - ייפוי-כוח או מילוי מק זח. ו לו הוענקו לפי דיני ח ת כאי ראו ת ימשיכו לתי ו ש ד ק ת ת

ם שחלו עליו י נ ו ק ׳ 16 (לשנת 1962) וכל תתי ס ת מ ו ש ד ק ת ק ת ו סעיף 14 ־ חם (5, 6, 7, 8, 9 ו-10) פי יבוטל, ויבוטלו כמו כן חסעי׳ 1 ס ם מ י ס השירותים החברתי ק מ ו ח ם שחלו עליחם ל י נ ו ק תתי ות במידת ו מ ד ו ק ת ת ו נ ק ת ת ם ו י ק ו ח ת ח ו א ר ו לשנת 1954 וכל ת

ק זת. ו ת דיני ח ו א סתר י ו

ק זה. ו ת וחשרים ליישם דיני ח ל ש מ מ סעיף 15 ־ על ראש ת

12/5/66

140


ת 1982 נ ש ׳ 36 ל ס י מ ק זמנ חו

תיקון לחוק ההקדשות, המקומות הקדושים והעניינים האסלאמיים

ם י י מ א ל ס א ת וחעניינים ה ו ש ד ק ה ק ה ו ח ן ל יקרא ״תיקו ק זת י ו סעיף 1 ־ ח׳ 26 לשנת ס ק מ ו ד יחד עם ח ח ק א ו ח תו כ לשנת 1982״ ויש לראוא הו סו בו, ו כנ ם שהו י נ ו ק התי י ו ר ק המקו ו ח 1966 שייזכר להלן כ

ו בעיתון הרשמי. מ ו ס ר ם פ ו י קפו מ ס לתו כנ נ

: ן מ ק ל ד מו יבוא כ במקו י יבוטל ו ר ק תמקו ו ח סעיף 2 ־ סעיף 7 ל

סעיף 7: ת ו א ב ת ה ו י ו כ מ ס נה ה י א. למועצה תהי

ת ו מ ו ק מ ת, ה יות הכללית של משרד ההקדשו נ 1. עיצוב תמדי. ם י י מ א ל ס א ם ותעניינים ה הקדושי

ת ו ש ד ק ה י ה פ ס ת הדרושות להשקעת כ ו י כנ ת תתו ס נ כ 2. תק •זת. ו ח ת שצוינו ב ו ר ט מ ומימוש ה

ה ת א ב ה ם ו י פ ס ב בראשית כל שנת כ ת תצעת התקצי 3. תכנ לאישור הממשלה.

ת הדרושות ו א ר ו ה ׳ וקביעת ה ח על ענייני החג קו *. פית ם שיבטיחו א רי דו לסי לארגון תעברת עולי הרגל וצת מחו ת ו כ ל מ מ ם ברחבי ה ת נ ס כ את א ם ו ת ו ח ו ת נ שלומם, אה עבור השירותים ר ו מ ת עה וגבייה של ה לה, קבית ו כ מ הישירים, שהמשרד יגיש לעולי הרגל. למועצה סם יהיה ת עולי הרגל, א הו ו ם לנ י נ ק ת מ ת ו ו נ ח ם מ י ק ה לם ושיתוף פעולה עם תעיריות הנוגעות ו א י ת צורך בת דמי השימוש שייגבו מעולי בדבר בממלכה, ולקבוע א, ם הללו י נ ק ת מ ב ת ו ו נ ח מ תרגל עבור תשירותים שיקבלו בתן תעיריות לפי ק שיועבר לאו ל ח ת ה ת לקבוע א ו כ מ ס ה ו

. ת מהן ח ם שייערך עם כל א כ ס תת והתדרכת. פ ט ה 5. ארגון ענייני ה

ר שרעיים פ ת ובתי ס ת, מדרשו ת וניתול של מכללו מ ק 6. הים או גי לו ו ם טכנ , בין א ם י סלמי ם מו מי ובתי יתום י ק ו ח ם הנוגעים בדבר לפי ה ת הגורמי מ כ ס ת , ב ם י אקדמיר משכר ד ותנאי תפטו ת, וקביעת שכר הלימו ו ותתקנ

ת אלת. ו ד ס ו מ לימוד ב

1*1


ות הדרושות למינוי סגל ת ומתן הנחי ו נ ק 7. המלצה על תת ם והמינהליים של תמכללו י י ם הטכנ ה והאמצעי א ר ו ה הם, וארגון ר השרעיים ובתי היתומי פ ס ת ובתי ה ותמדרשו

ם. י ים והכספי נתלי שאר ענייניתם תמיקף ואישור עריכת כסי ו 8. א. אישור פעולות חליפין בנר שנמצאח עילח שרעית באישור ח א ג חכר, ל ו ס רה מ חכי

ם שיפוטו. ו ח ת כס נמצא ב בית הדין השרעי, שהנת תעולת פ ו ק ת ב. אישור פעולות תשכרת של נכסי וקף לת וקף. ו ע ק ר ם על ק י ת מבנ מ ק על שלוש שנים ואשרור הים נ ו ר לפי קריטרי ם ובהצעות מחי י ז ר כ מ ג. עיון ב

שהמועצה תקבע.ן ייפוי-כוח למי שיהיו ת 9. אישור הגשת תביעות, מ

ם וביטולם. י כ ו ס כ ס ם ועריכת פשרות ב ת מייצגים בת במפעלי רו ת, הקשו ו ת כספי או ו י תלו מ כ ס 10. עריכת ת

ת ראש תממשלת. מ כ ס ת קף בכפוף ל ו פיתוח נכסי תונסיות שבתם יופקדו כספי נ ת הפי חחברו ם ו י ק נ ב עת ח 11. קבי

ת. ההקדשום קי ם שמעל 500 דינר ותשלום מענ י מ ו כ ת ס צאו 12. אשרור תות שבתוקף, ו בתקנ ם ו י ק ו ח ומענקי סיוע, שלא צוינו בת ם פחו ו כ ס ם ב קי ח דינר. מענ א ם עולים על מ ת י מ ו כ ם ס א

ת של תשר. ט ל ח ה ת ישולמו ב ז מ

ב של יושב ראש המועצה, ת כ ת ב נ מ ז ס לפי ת נ כ ת ב. המועצת תה תי ת רוב חבריה. חחלטו וכחו ת בנ י ק ו ח וישיבתה תיחשב לם ם. א ת תמשתתפי ו ל ב קו ד או ברו ח ה פה א מ כ ס ה ה ב נ ל ב ק ת תלו של יושב ראש ת שוויון בתצבעת, יכריע קו ו ו ת ת ת

תישיבת.

ת ו כ מ חו של תשר לפעול בכל ס ת כו ת ליפות א ו כ מ ד. למועצה סק זה. ו ח ה ב י ת ו י ו כ מ ס מ

: סף סעיף 8 כדלקמן ו תו י י ר ו ק מ ק ת ו ח ף 3 ־ ל סעי

סעיף 8קף יחיו פטורים י ו כס ם בנ רי ם והתביעות חקשו כי א. כל ההליס י ס י ם למעט מ י ג ו ל הס כ סי בולים מ מי ם ו י ס י מ מ ת ו ו ר מאגת וקף ו ע ק ר ם על ק י מ י ק ם מ י וקף, שאחרי ם על מבנ י ל ט ו מ חת החחכרח. פ ו ק ה ייגבו במהלך ת ל ס א י ס י . מ ם ה שהוחכרו לם שאחרים י ס כ נ ס המגיעים מ י ס י ר לא יחול גם על מ חפטו

142


ך ל ה מ ה ייגבו ב ל ם א י ס י ם כהקדש לצורכי ציבור. מ מקדישים. כסי ם נ ת ו א ת השימוש שלהם ב פ ו ק ת

ם שתוטלו על י ס י ן א. לעיל יחולו על מ ט ת סעיף ק ראו ב. תו. ק זת לתוקפו ו ם נכנס ח ר ת ט נכסי תקדשו

ר 1982 ב ו ט ק ו א 15.9.1982 ע׳יו 3104 מ-16 ב


I


, ה להר הבית) ס י מ ה ב ט כ ח מ ה לאל-מדיסת אל־תנמית(בניין ה ס י נ כ ך ה ו ת ט מ פרי. ט ד ת המנ פ ו ק ת ן השרעי לערעורים ב י ת הד י מושב ב

הלת הווקף. , הנ ם י י מ א ל ס ם א י ר ת א ר ל ו ת המד ו ב י באד

A detail of the entrance to Al-Madrasa al-Tankiziyya (the Mahkama building at the entrance to the Temple Mount),

office of the Shari'a court of appeal during the British Mandate. Photo: The Department of Islamic Archeology of the Awqaf Administration.


action to better its properties, almost no obstacle is allowed to stand in its way. Even so, the status of Waqf properties is still inferior to that of non-Waqf immovables, since every transaction or development depends on the initiative and correct economic vision of the endowments administration and the good will of the qadi, the Jerusalem Supreme Islamic Authority, and the Jordanian government.

An analysis of economic data connected with the Jerusalem waqf, including properties, budget, workforce, and services rendered by the Awqaf Department, shows that the conventional image of the Jerusalem Waqf • as an institution of great economic strength is unfounded. Although it is true that the magnitude of Waqf-registered immovables has been steadily growing throughout the generations, most properties that had Waqf status during the Ottoman period are no longer under the full control of the Awqaf Department. The Waqf properties administered by the department have little impact on the city's economy and generate scanty revenues. Nor are the public services provided by the East Jerusalem Waqf of significant proportions; moreover, they are totally dependent on funding from Jordan (and the Gulf states). The main importance of the (public) Waqf for the Jerusalem economy is its status as a large public employer, sustaining 500 families in Jerusalem and another 1,500 in the West Bank. Another source of Waqf importance is its control of religious institutions whose political sensitivity in Muslim society is well known. The hundreds of properties administered by the Awqaf Department are managed uneconomically, and they generate smaller total revenues than the city's family endowments. This explains the heavy reliance of the local Muslim establishment on generous injections of funds from Jordan. Despite .the Awqaf Department's budget deficit in East Jerusalem and the West Bank, Jordan injects six million dinars per year ($18 million at the present writing) for the establishment and up keep of education and social-welfare institutions. The infusions have continued even after King Hussein's announcement and the Jordanian Parliament's resolution of 1988 disengaging Jordan from the West Bank. Jordan finances the salaries of religious functionaries and provides subsidized education and welfare services in order to turn part of the local population into its economic wards. The continued cultivation of the religious establishment, coupled with the continued care of the Muslim holy places in Jerusalem and the West Bank, is meant to safeguard various instruments of Jordanian influence in anticipation of future political agreements.

V


transactions with and development of Waqf property; they actually assisted and encouraged such dealings. Furthermore, the Jordanian government itself, which managed the properties of the Waqf Madbut through the Awqaf Department, had an interest in the development of Waqf properties and carried out transactions and development activities on such properties that it administered. The Awqaf Department even saw fit to redesignate important ancient cemeteries for residential and commercial development.

The post-1967 turnabout in the city's political circumstances triggered a revitalization of the Waqf. The old institution rethought its goals, now aspiring to increase its endowments and properties and engage in institutional investment, i.e., Waqf financing, of the establishment and development of public institutions and services. However, in view of the national and political struggle on the one hand, and economic growth on the other, economic development activities connected with Waqf property were negligible.

There were several reasons for this. One was that vigorous construction in new sections of town - the process that had characterized the Mandate and Jordanian eras ־ had come to an end because most parcels in the eastern part of the city had already been built up by 1967. After 1967, development concentrated on the city's rural periphery, where the Waqf held little property. In economic development terms, East Jerusalem is no different from other cities of the West Bank.

Another reason for the small number of approved modifications and transactions involving Waqf property between 1967 and 1990 - only ten in all - seems to be political. The Jordanian government proscribed the sale of property to Jews and announced that anyone transferring property rights to a Jew would be charged with treason. The great sensitivity of the issue of East Jerusalem immovables transactions reduced the number of such transactions, a fortiori with respect to Waqf property, since dealings in the latter are subject to the approval of the Shari'a court, which, in turn, is subject to the approval of the Chief Qadi in Amman.

Funds for the economic development of Jerusalem Waqf properties were marshalled by various means: loans, the sale (or exchange) of Waqf properties, mortgaging of properties for several years or longer, Waqf revenues and surpluses, and donations (in the case of the public Waqf). The study found that whenever the Waqf administration is interested in taking

IV


of the traditional shar'i restrictions on transactions with Waqf property, this property would seem fated for stagnation and degeneration. However, various mechanisms have developed in Islam facilitating the preservation and, perhaps, even the economic development of these properties. The extent to which these mechanisms are invoked is a matter of decisive importance for much of the Jerusalem economic system, for land uses; and for planning connected with land on which Waqf properties are located. The study examined the extent to which the management of Waqf properties is attuned to the conditions of a developing society and economy, the impact of political circumstances on administrative patterns and property use, and the significance of the foregoing with respect to urban planning.

An earlier study by the author, conducted for the writing of a doctoral dissertation, dealt with the Jerusalem Waqf during the British Mandate period - the transitional period auguring the modern era in Palestine. The previous study found, inter alia, that the Waqf had succeeded in maintaining the economic value of its properties and, in certain cases, showed first indications of attending to their economic development. The present study is, to some extent, a sequel to that study, in that it examines changes that have taken place in the modern era. itself. The findings indicate that the Jerusalem Waqf is an institution of great economic flexibility that permits economic development. This contrasts with the prevailing image of the Waqf, which holds that, under Islamic religious law, ownership of its properties cannot be transferred, other transactions with them are proscribed, and their original character must be maintained and preserved without development. However, differences were found between the Jordanian and Israeli periods.

The Jerusalem Waqf, whose properties from public and family endowments include most of the Old City and much of the immovables of East Jerusalem, was a positive factor in the economic development of the city during the Jordanian period. This reflected Jordanian government policies and cooperation with the religious establishment, which had the good sense to adapt the Waqf to modern economic conditions. The period of Jordanian rule was marked by vigorous construction in East Jerusalem. Waqf owned immovables, previously off-limits to construction, housing, and businesses, suddenly became the very heart of a burgeoning business: district. A similar process had taken place with the expansion of the city during the Mandate period. Not only did the qadis and the religious establishment (the Supreme Muslim Council and the Jordanian Awqaf Ministry) refrain from thwarting

III


the manner in which these are administered, and a precise definition of the powers of the various officials and institutions connected with the Waqfs administration. The sources of the study were compiled in 1987-1990 from two main archives: the records (Sijill) of the Shari'a court in East Jerusalem and the archive of the Islamic Heritage Section in Abu Dis. To illuminate and complement the information from these written sources, several informed officials in the Muslim religious establishment were interviewed.

One of the issues investigated in this study was the role of the Waqf in Jerusalem Muslim society in modern times. Information on the establishment of new endowments may answer the question of the Waqfs role and centrality in Muslim society.

For hundreds of years, more Waqf endowments were established in Jerusalem, relative to population size, than in the largest cities of Ottoman Empire more than 2,000 endowments over five hundred years. The main reason for this was the sanctity and unique status of Jerusalem in Islam. The twenty years of Jordanian control over East Jerusalem (1948-1967) witnessed an unprecedented decrease in the establishment of new endowments: only sixteen during the entire period. This sparsity of new endowments during the Jordanian period reflects the general trend in Islamic countries, as modern institutions crowd out the Waqf to the extent of complete negation of this institution. Under Israeli rule, by contrast, ninety new awqaf were established between 1948 and 1990. The Waqf has enjoyed an unexpected resurgence in Jerusalem after 1967. One reason for this is political, rooted in the centrality of Jerusalem in the national-political conflict between the Arab Muslim and the Jewish Zionist nations.

Under the political circumstances of a Palestinian Arab minority in Jerusalem that does not recognize Israeli sovereignty, the Waqf has become an instrument for the unification of the Muslim community, which has closed ranks in the face of non-Muslim rule. The Waqf serves the Arab population as a substitute for governmental institutions, and its economic resources have been mobilized for the political struggle as a means for preserving the Islamic character of East Jerusalem and strengthening the Arab population's attachment to Islamic institutions, to the local leadership that administers them, and to the Jordanian government that funds them.

The main question dealt with in this study is the role of the Waqf, an institution belonging to the old social order, in modern Jerusalem. In view

II


Islamic Awqaf in Jerusalem, 1948-1990

Yitzhak Reiter

Abstract

While the Waqf institution is disappearing throughout the Muslim world, the Jerusalem Waqf is enjoying a surprising renaissance under Israeli rule. Israeli government policy has played a significant role in this growth by granting the Muslim community autonomy in the administration of its religious affairs. With several exceptions such as the expropriated Western Wall plaza and Waqf buildings in the Jewish Quarter, the Waqf properties in Jerusalem have enjoyed de facto immunity from the intervention of government authorities. Notwithstanding official Israeli government policy, which applied Israeli law and administration in East Jerusalem after the city's reunification, the East Jerusalem Waqf has been administered under Jordanian Waqf law and is subordinate to the Jordanian Ministry of Awqaf. Not only has Israel's Absentees' Property Law not been applied in East Jerusalem, but Israel government agencies, while officially withholding recognition of the Islamic Council, liaise with its officials and with Waqf Department representatives, who operate under Jordanian law, and enter into informal agreements with them. This policy has endowed the Muslim establishment that administers the public Waqf with much power.

The two political and legal systems that administer the religious affairs of Muslims in Jerusalem coexist without recognizing each other. The Muslim establishment does not recognize Israeli sovereignty over East Jerusalem, Israeli law, and the Shari'a court in the western part of the city. Israel, for its part, does not recognize the Muslim Council and the Shari'a court in East Jerusalem, with its two instances and its Jordanian legal foundations, by which the Muslim establishment conducts its affairs.

The Waqf, of course, is a highly sensitive institution because it deals with economic and political resources. Even within Muslim society, information about Waqf properties, budgets, and activities is not customarily disclosed. Only a handful of insiders have access to these data, and documents connected with the Waqf administration are very hard to obtain. Therefore, one of the most important goals of this study was to gather detailed, factual information from primary sources to the extent possible and to build a solid set of basic data on the Jerusalem Waqfs properties and revenues,

I



Table of Contents

Page

Introduction 1

Chapter 1 - Legal and Administrative Aspects of the Waqf Administration in Jerusalem 5

Notes 27

Chapter 2 - Founding Awaqf in Jerusalem 32 Notes 49

Chapter 3 - The Economic System of the Jerusalem Waqf: Properties, Budget, Services and Employees 53

Notes 83

Chapter 4 - Transactions and Economic Development in Waqf Properties 85

Notes 117

Chapter 5 - Conclusions 126

Bibliography. 133

Appendix ־ The Jordanian Law of Awqaf 137

Abstract I-V


The Jerusalem Institute for Israel Studies, Research Series No. 42

V \ V ־ V U A J-JUI ^ L i L J ^ i

4 jKMj^luVI £j\ u i l j j J J fl II |t j l nijjl ,< j t n

This publication was made possible by funds granted by the Charles H . Revson Foundation of New York. The statements made

and the views expressed, are solely the responsibility of the author.

Cover: The entrance to Al-Madrasa al-Manjakiyya on the Temple Mount, currently the Awqaf offices .

Photo: The Department of Islamic Archeology of the Awqaf Administration.

ISSN 033-8681

© 1991, The Jerusalem Institute for Israel Studies The Hay Elyachar House

20a Radak St., 92186 Jerusalem


THE JERUSALEM INSTITUTE FOR ISRAEL STUDIES Founded by the Charles H. Revson Foundation, N.Y.

Islamic Awqaf in Jerusalem 1948-1990

Yitzhak Reiter

1991


ר יישומי ובדיון ק ח מ י מדיניות, ב ר ק ח מ ק ב ס ו ר ישראל, ע ק ח ם ל רושלי מכון י

: ם י א ב ם ה י מ ו ח ת ציבורי ב

ורי ואז ' י נ , עירו ן ופיתוח לאומי ו תכנ

ת עלייה ט י ל ק

ת ניות חברתי מדי

ניות מדע מדי

ירושלים בת זמננו

ו תן תי וח ומטרו א גוף עצמאי שאינו נושא רו ן חו חמכו

ר עיון ודיון, ניתוח ק ח ת מ ניות בישראל באמצעו שיפור תחליכי מדי

נים ה הישראלית, הצגת נתו ר ב ח ם ב כי ת ותהלי אובייקטיבי ומדעי של מגמו

י מ ו ק מ , ה ות במישור הארצי י נ ם והצעת אופציות פעולה לקובעי תמדי קי ו בד

. והעסקי

2 , ם ל מ א ר ש ר י ק ח ם ל י ל ש ו ר ן י ו כ י מ ר ק ח מ


Documents

הווקף בירושלים 1990-1948