2מצגת לוועדת ששינסקי לבחינת מדיניות התמלוגים

ממשאבי טבע לאומיים10.11.13

מילת תודהנכבדה • וועדה בפני להופיע ההזמנה על לכם מודים אנו

זו.

וועדת ששינסקי • מוכיחות שניתן לתקן ולשנות 1המלצות אם גם משאבים, של צודקת לא והקצאות ציבורי עוול

.מדובר במדיניות הקיימת מזה שניםהחלוקתי • הצדק נושא והעלאת הנוכחית הוועדה הקמת

במשאבי ישראל לסדר היום, היה אחד ממטרות האגודה החל מהקמתה.

ויישומן, 2אנו מקווים ומצפים שהמלצות וועדת שישינסקי •ימשיכו בדרך אותה התוותה הוועדה הראשונה ואף יצעדו במשאבי חלוקתי צדק של יעדים בהשגת לה מעבר

הציבור.

האגודה לצדק חלוקתי

הציבור • לתועלת חברה הינה חלוקתי לצדק האגודה מקרקעי של שוויוניים והקצאה ניהול למען הפועלת

ומשאבי ישראל. שותפים • שהיו חברים קבוצת ידי על הוקמה האגודה

)עתירת המזרחית, הדמוקרטית הקשת בעתירת "הצדק במבחן תוכן לצקת והחליטו הקרקעות( החלוקתי" שנקבע בהחלטת בג"צ זה ולקדם את יישומו.

במסגרת פעילות האגודה, אנחנו מוציאים ניוזלטר חודשי •בהקצאת העוסקים והחלטות דינים ניתוח הכולל ניירות מגישים נפגשים עם מקבלי החלטות, המשאבים, הכתובה התקשורת בתחומי פועלים עמדה, מגישים בכנסת, בדיונים משתתפים והאלקטרונית,

עתירות לבג"צ ומקיימים הליכים משפטיים נוספים.

תפיסת העולם של האגודההמשאבים • וכמות קטנה, מדינה הינה ישראל מדינת

שבבעלותה הינה מצומצמת ומוגבלת. לכל משאב תכונות והסדרים חוקיים שונים. היות ומשאבי •

מכנה קיים אזרחותנו, מתוקף לכולנו שייכים המדינה אמורה לשקף את משותף והוא שהסדרת משאבים אלו

חלקו של הציבור במשאב שהינו למעשה בבעלותו.הציבור, • לכלל כלפי משאבי המדינה השייכים ההסדרים

במשאבים הציבור של חלקו את לשקף אמורים אלו.

ניהול כושל של המשאבים גורם למדינה להפסדים רבים •השכבות ובמיוחד הציבור נפגע יוצא וכפועל –

המוחלשות ומעמד הביניים.

כללי המשחק במשאבי טבע בשנים הפורמטיביות של משטר המקרקעין הישראלי

משטח ישראל, פורמאלית בבעלות ציבורית.93%כ •להסתיים • או להילקח היכולות עמומות, זכויות המחזיקים לרוב

ולחזור לבעלים - מקרקעי ישראל. הבעלים • היא המדינה לפיה מבט מנקודת יוצאת הקצאה

האולטימטיבי והאפקטיבי של רוב משאבי הציבור: במקרקעין: •קיבוצים ומושבים•.49 +49 - חוזה ל חוכרים עירוניים• יום.60 - פינוי תוך דיירים בדיור ציבורי• - )כפר שלם, גבעת עמל(. בין פולשים לבני רשות• - מסיגי גבול. כפרים בלתי מוכרים•משאבי טבע בבעלות הציבור וככל שהם בעלי ערך משמעותי •

המלח, ים מפעלי מים, טבע, שמורות בשליטתו: גם הם תדרים, נתיבי תחבורה.

ואילך 80שנות ה- תהליכי ההפרטה: "מי למעלה, מי

למטה"הדרגתי, • באופן מתרחשת ההפרטה" או 1977"מהפכת )חוק 1985,

מעמד מקבלת הניאו-ליברלית האידיאולוגיה הייצוב(. תכנית ההסדרים

כמעט הגמוני.

פערים חברתיים גוברים והולכים. כמות המיליונרים והעניים גוברת. •

מקולקטיביזם להפרטה סלקטיבית והפרטה חלקית )חברות ממשלתיות, •

בדרך אוניברסיטאות, לרבות חינוך, בריאות, כבישים, תקשורת, בנקים,

דואר, חברת החשמל וכו'(.

מול • )תמר פערים. ומקבע מעמיק מקומיות רשויות כלפי סמכויות ביזור

דימונה וערד(.

הפרטה/הפרמה זוחלת של מקרקעי ישראל. )מקיבוץ לחוות בודדים(.•

מי ישמור עלינו מפני המפריטים )הון-שלטון, דלת מסתובבת(.•

ניצול המעבר ממשטר קניני אחד לשני

בשלב המעבר, מקורבים לצלחת, בעלי ידע, הון וכו' מנצלים את שלב •

המעבר כדי לגרוף זכויות ומשאבים.

אצלנו מיעוט קבוצות ומשפחות הון גורמים למיעוט תחרות ושחקנים וכך •

בשלב ההפרטה ולאחר מכן יוצרים מונופולים וקרטלים.

רגולטורים העוסקים בהפרטות ובתנאיהן עוברים לאחר תקופת צינון •

קצרה לעבוד אצל בעלי המשאבים המופרטים.

זה קרה במדינות הקומוניסטיות לשעבר, וזה קורה בצורה פחות קיצונית •

גם אצלנו.

כך בקרקעות, וכך בתחומים אחרים. •

זה היה הרקע לעתירת הקרקעות. •

עקרון הצדק החלוקתי בחלוקת משאבי ציבור

"הערך של צדק חלוקתי הינו ערך כבד משקל, אשר כל רשות מינהלית חייבת לתת לו משקל ראוי בכל החלטה שלה בדבר

... קיים אינטרס ציבורי רב משקל בכך חלוקת משאבים ציבורייםאו הרשויות הפועלות על-ידי המדינה, יחולקו זה שמשאבים מסוג

מטעמה, באופן הוגן, צודק וסביר...

שעניינן החלטות על לפיקוח הנוגע בכל חשוב תפקיד למשפט מערכת לפתח הוא זה תפקיד וכי בחברה, עושר חלוקת חלוקתיות השלכות בעלות החלטות כי המבטיחה נורמטיבית הסכנה לנוכח בייחוד ופתוח, צודק הליך של תוצאה יהיו

."שהחלוקה תיטיב רק עם קבוצות לחץ מאורגנות היטב2002 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות, ניתן באוגוסט 244/00בג"ץ

עקרון הצדק החלוקתי בחלוקת משאבי ציבור

האגודה פועלת מזה שנים בניסיון להגן על משאבי הציבור, אשר פעמים •רבות מוקצים ו/או משמשים בידי מעטים, כאשר הציבור שהוא בעליו של

המשאב, אינו זוכה לתמורה נאותה בגין השימוש בו ו/או הענקתו.

מרכזיות • בעיות מספר הוועדה חברי בפני להציג היום שלנו המטרה בתחום הקצאת המשאבים הציבוריים, לרבות בתחום המקרקעין.

להביא • עשויים בהם וטיפול אלו ועוותים בעיות פתרון כי סבורים, אנו המדינה תקציב של משמעותית חלק להגדלה לפתרון בסיס לשמש ,

עקרונות לשרת וכמובן החברתיים, בתחומים התקציביות מהבעיות ניכר של חברה מתוקנת וצודקת בחלוקת משאביה.

עקרונות כלליים

שקילת שיקולי שוויון וצדק חלוקתי לרבות שקילת השלכות רוחב •

של החלטות והקצאות.

שקיפות•

כימות•

שיתוף ציבור•

כגון • למחיר מעבר תנאים לכלול )שיכולים במכרזים שימוש

מזהמת לא אנרגיה ירוקים, שטחים שימור אורגנית, חקלאות

וכו' לפי קביעת מוציאי המכרז(.

קרקעות חקלאיות המוחזקות על ידי חברות לעיבוד חקלאי

אדמה בשטחי מחזיקות חק"ל" ו-"יכין "מהדרין" דוגמת חקלאי לעיבוד חברות . הקרקע מוחזקת על ידי באזורי הביקוש במרכז הארץחקלאית בהיקפים אדירים

היסטוריים כאשר תמורתה משולמים סכומים החברות כאמור מכוח הסכמי חכירה זעומים מידי שנה.

בפועל קרקעות רבות אינן מעובדות כלל והחברות לעיבוד חקלאי פועלות, בין היתר, לשינוי ייעוד בקרקעות אלה.

לקבל לידיה את הקרקעות בחזרה, בין אינה אוכפת את זכותה החוזיתהמדינהמכוח אי עיבודן ובין מכוח שינוי יעודן למטרות אחרות, כגון מגורים ומסחר.

לחברות מהמדינה ערך יקרת כמתנה כמוה הקרקע, השבת חובת אכיפת אי לעיבוד חקלאי, בסך מיליארדי ₪ על חשבון הקופה הציבורית.

הפתרון המוצע:

לקבל לידיה קרקעות אלה, בין משום שאינן לאכוף זכותה על המדינה •מעובדות ובין משום שינוי ייעודן למטרות מגורים ומסחר.

מתן הזכות לחברות לעיבוד חקלאי ליזום שינוי יעוד בקרקע חקלאית •ולהותירה בידיהן, מקנה לחברות אלה הטבות בלתי סבירות ומנוגדת

לרציונאליים שבשמן נמסרה לחברה הקרקע החקלאית.

הקרקע החקלאית האמורה, אשר, בין היתר, עתידה לעבור שינוי ייעוד •באזורי הביקוש, תוכל לספק מספר רב של יחידות דיור אשר תמורת

.ולא לידיהן של החברות לעיבוד חקלאיתשולם לאוצר המדינה שיווקן

להחלטה • מקרקעי 1146בהתאם למינהל יש ישראל מקרקעי מועצת של חדל כאשר או ייעוד שינוי בעת חזרה הקרקע את לדרוש הסמכות ישראל שונה, שייעודה הקרקע השבת חובת את לאכוף יש האמור, נוכח עיבודה. ולהשיב לאלתר לידי המדינה את הקרקעות שייעודן שונה ע"י חברות העיבוד

החקלאי או שאינן מעובדות.

הפיתרון דורש אכיפה של חובת השבת הקרקע החקלאית בעת שינוי ייעודה.•

יפיקו • הקרקעות למעשה בכלל. אם ביותר, נמוכה התקציבית המעמסה לכיסים במקום הציבורית לקופה להיכנס יזכו ואלו חדשות הכנסות למדינה

פרטיים של בעלי הון.

הכלכלי • להיבט מעבר ויעדים מטרות של הגשמתן להבטיח תוכל המדינה בר דיור של פתרונות שילוב למשל כך נוספים, רלבנטיים שיקולים ושקילת

השגה במסגרת הקצאת הקרקע במכרז.

היתכנות הפתרון מבחינה משפטית וכלכלית יתרונותיו:

מדיניות הקצאת המים המינראלים קובע כי "מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, 1959חוק המים, התשי"ט-

נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ".

החוק נועד לשמר בידי המדינה את הזכות לנהל ולפקח על משק המים החל משלב ההפקה ועד האספקה לצרכן הסופי על מנת להגן על בעלותו של הציבור

במשאב יקר ערך ומוגבל זה.

חברות מים מינרלים מובילות, אשר מוכרות לציבור מים 3בישראל פועלות שמקורם במקורות מים טבעיים ברחבי המדינה.

ההסדר שרשות המים הנהיגה עבור חברות אלה קובע כי הן ישלמו למדינה עבור השימוש בהתאם לתעריף לתעשייה, שנמוך אף מהתעריף לצרכן הביתי הרגיל.

ההסדר הנוהג אינו תואם – לדעתנו – את הוראות חוק המים, אשר ביקש להנהיג מים מוקצים לשימוש בלבד, לצרכני קצה בהתאם משק מים סגור, כאשר

. לצרכיהםכאשר ,₪ מיליוני מאות המגלגל ושוק בשנה, קוב מיליארד כמעט – ב המדובר

עלות חומר הגלם מגיע כדי פחות מפרומיל מהמחיר לצרכן. אין מכרז על הזכות לשאוב מים ממקורות מים אלה.

מדיניות הקצאת המים המינראלים

שנת )בג"ץ 2008במהלך העליון, לביהמ"ש עתרה האגודה על 4277/08 )במתכונתם המינרלים המים של והשיווק המכירה המשך את שיאסור מנת

הנוכחית ויחייב את המדינה לפעול להסדרת הנושא.

הנראה ככל הינו בישראל המינרליים המים שוק כי האגודה טענה בעתירה תולדה של תקלה מנהלית רבת שנים, שכתוצאה ממנה מועברים מים המצויים בבעלות הציבור לידי חברות המים המינרליים בניגוד לחוק, ללא מכרז, וללא למדינה.  נאותה תמורה קבלת

.

האגודה מצאה כי ענף המים המינראליים מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה. הלכה למעשה, ובניגוד לדין – לטעמנו, המדינה העניקה פטור מלא מתמלוגים

על הניצול של אחד ממשאבי הטבע הנדירים ביותר.

בדיון שהתקיים בעתירה, ביהמ"ש קבע כי לעת עתה, אין העתירה מקימה עילה להתערבותו, וקיבת את הצהרת המדינה כי בכוונת רשות המים להסדיר את הנושא

כחלק מהליך הסדרה כולל של שוק המים.

המבקר בחן אוקטובר, חודש באמצע שפורסם האחרון המדינה מבקר בדו"ח המים משאב ובראשם במדינה, והסביבה הטבע משאבי הקצאת אופן את

הדו"ח:" כלשון בהסדרתו, והצורך במהרה המינרלים, להשלים המים רשות על את הבחינה של סוגיית הטלת תמלוגים על חברות המים המינרליים או נקיטת כל שיטת גבייה אחרת שתתמחר כנדרש את השימוש במשאב טבע זה, ותיבחן באופן מקצועי ואובייקטיבי. כל עיכוב בטיפול בסוגיה זו פוגע בעקרונות הצדק החלוקתי

ופוגע בהכנסות המדינה".

מבקר המדינה מביא, בין היתר, מתוך מכתבו של מנהל רשות המים מר אלכס שם נכתב: 21/1/2013קושניר מיום

מומלץ לבחון "לדעתנו גם מטעמי פשטות הגביה ותמחור התמורה למדינה,מכרזים עבור זיכיון מעבר הדרגתי משיטת הרשיונות ללא תשלום לשיטת

מוגבל בזמן לייצור מים מינרליים ומים ממקור מסוים – בתמורה לתשלום ]ההדגשה במקור[. התמורה בגין הזכיון תיקבע בדרך של מכרז על למדינה

ההקצאות למים מאותו מקור מסוים, הן לגבי מים המשמשים לייצור מים מינרליים והן לגבי מים בעלי תכונות ייחודיות לצרכים אחרים כגון מרחצאות

מרפא".

זוהי גישה ראויה, ויש להבטיח כי מהלך זה יחל ויתבצע במלואו. __________________

משאבים נוספים שמחייבים הסדרה

החרמון • אטיב, אתר נווה יישוב בידי מוחזק ייחודי, ואתר ציבורי משאב שהינו שמשלם דמי חכירה סמליים של מאות ₪ מדי שנה, ונהנה מרווחי עתק מהפעלתו,

וללא תמורה הולמת למדינה!זאת בעוד שאין כל הסדרה חוקית לנושא,

חרף היותו משאב ציבורי, שאמור להיות פתוח ונגיש לכלל הציבור, כאשר מבקרים •באתר החרמון, הבעלות הציבורית אינה מורגשת כלל. האתר מצוי בחזקת מושב נווה אטי"ב, שגובה דמי כניסה מהציבור המעוניין לבקר בו, כאילו היה מדובר בנכס

בבעלות פרטית.

ה- • כי משנות ישראל בעניין, הסתבר המדינה 80מהתכתבות עם רשות מקרקעי מאפשרת למושב

להחזיק וליהנות מפירותיו הכלכליים של אתר החרמון וזאת על אף שכפי הנראה •עבור הולם תגמול לקבל זכתה לא והמדינה חוקי באופן הוסדרה לא ההחזקה

השימוש המסחרי שנעשה בו. 

אטי"ב • נווה מושב בין להסדר בהצעה ישראל מקרקעי מועצת דנה לאחרונה ורשות מקרקעי ישראל, בהתאם לו המדינה תתחיל לגבות תמלוגים בשיעור של

עבור השימוש במשאב הציבורי, והמחירים יהיו נתונים לפיקוח. 5%

לעמדת האגודה יש לבחון את ההסדר המוצע במסגרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל כלפי משאב החרמון, באופן שישקף את

האינטרס הציבורי, ובתוך כך, יש לבחון את אחוז התמלוגים (, ולתקן/לשנות את סעיפי ההסדר באופן שמתקן 5%המוצע )

את מחדלה של המדינה רב השנים בהסדרת משאב זה, ושמבטיח העברת תשלום הולם וראוי לקופת המדינה.

קביעת שיעור נמוך בלי בדיקה מקצועית על בסיס כימות שווי ההכנסות והרווח מהפעלת האתר, מעלה את החשש שאזרחי

המדינה לא יזכו לתגמול הולם בגין משאב ציבורי נדיר זה.

יש להקפיד על שקיפות תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להסדרת משאבי המדינה בכלל, ובפרט בתהליך לגיבוש הסדר בעניין משאב מיוחד ונדיר זה,

זאת על מנת להבטיח תוצאה ציבורית נאותה לטווח הארוך.

המשך .. אתר החרמון

משאבים נוספים שמחייבים הסדרה המלח:• ים בידיים משאבי הנמצאת לישראל כימיקאלים חברת בידי מוחזקים

פרטיות, ואשר זוכה להפיק רווחים אדירים ולסחור כמונופול במחצבים יקרי ערך, זאת תמורת תשלום זעום ומגוחך לאוצר המדינה בעזרת הסדר חוקי ארכאי שאינו נכסי בניהול נזהר ואינו מקפיד שאינו ציבורי מינהל של ובסיוע לזמננו מתאים

המדינה.

בהתאם לתנאי הזיכיון, על כי"ל לשלם למדינת ישראל, עבור השימוש במחצבי ים •של בשיעור תגמולים מסוימות 5%המלח, הוצאות בניכוי המכירות, משווי

מהסכום שהתקבל לאחר הפחתת הוצאות. למעשה, 10%ובהפחתה נוספת של לכ- יותר הקרוב בשיעור ביותר, נמוכים בתגמולים המכירות 4.5%מדובר משווי

בשוק.

יתרה מכך, עולה חשד כבד שאפילו שיעור התמלוגים הנמוך הזה לא משולם •בפועל.

לשנת • החברה של 2009מדו"חות בטכניקה משתמשת כי"ל חברת כי עולה ,"מחירי העברה" כדי להקטין את בסיס המחיר שמשמש לחישוב סכום התמלוגים. )כגון: מסוימים סכומים בניכוי השוק למחירי בהתאם הסכום את לקבוע במקום

הוצאות אריזה, עמלת מכירות, הובלה וביטוח(,

המשך.. משאבי ים המלחאף על פי כן, עיון בתנאי הזיכיון מלמד כי למדינה סמכות לגבות מבעל הזיכיון תמלוגים

, בגין כמות ייצור ומכירה של אשלג העולה על מיליון 10%בשיעור גבוה יותר עד טון בשנה. בפועל, המדינה לא ניצלה את זכותה ולא דרשה את השלמת

התמלוגים ולאחרונה נחתם הסכם חדש בו המדינה מנסה להציג לנו את העלאת , כהישג. 10%התמלוגים ל

•

לעמדת האגודה, יש להשוות את שיעור התמלוגים לכל הפחות לשיעור כמו כן, בהסדר .60% ל-50%)הנמוך מדי( שנקבע לנפט וגז - הנע בין

החדש גם נעדרת התייחסות לאופן גביית תשלום התמלוג. ואין התייחסות למשאבים נוספים שכי"ל זוכה להשתמש בהם באופן בלעדי; כריית הפוספטים

; ההחזקה והשימוש הבלעדי 1925שנעשית מכוח פקודת המכרות משנת בקרקעות נרחבות; במקורות מים; הסדרים אלו לא נבחנו.

הבטחת האינטרס הציבורי בהקצאת משאבי ציבור

בתחום • ישראל מקרקעי במינהל שמתקבלות ההחלטות לחקיקה, בדומה המקרקעין, משנות מצב משפטי קיים, ומעניקות זכויות או שוללות זכויות שכאלה. אולם בעוד שהליכי החקיקה בכנסת הם שקופים וחשופים בפני הציבור, שרשאי הדיונים, פרוטוקולי את ולקרוא בדיונים נוכח להיות עמדתו, את להגיש מרבית זאת, לעומת ישראל מקרקעי במינהל הכנסת. באתר שמפורסמים

ההחלטות אינן מפורסמות ואין כל דרך לדעת על קיומן ולהתנגד להן.

מסיבי של 92%כ-• בהליך נמצאות אך ציבוריות, הן ישראל במדינת מהקרקעות הנכס - הקרקע את לנהל חובה מוטלת ישראל מקרקעי מינהל על הפרטה. ולטובת החלוקתי הצדק לעקרונות בהתאם בשוויון, - במעלה הראשון הציבורי הציבור בכללותו. מדובר במשימה לא פשוטה עבור מוסד שהמידע והתהליכים בו

אינם נגישים ל"אזרח הקטן".

בו, מתבטא למשל באי פרסום • לוקה ישראל חוסר השקיפות שמינהל מקרקעי החלטות הנהלה חשובות מאוד, כגון החלטות ועדות פטור, ועדות ביקורת, וועדות משנה - וכך גם פרוטוקולי דיונים בהן מתקבלות ההחלטות, כולל פרוטוקולי דיוני

מועצת מקרקעי ישראל.

לישיבת • היום סדרי אידיאלי. מלהיות רחוק המצב ישראל מקרקעי במועצת גם התכנסות טרם בלבד ספורים ימים האינטרנט באתר מפורסמים המועצה יום גדוש בהצעות החלטה סבוכות ולעיתים לא ברורות המועצה, כאשר כל סדר

אף לבקיאים בתחום.

עוד • מקשות בעצמם, ישראל מקרקעי מועצת חברי על שמקשות אלה, נסיבות יותר מכך, העובדה הדיון. יותר על הציבור, שמעוניין להגיש תגובה הולמת טרם שפרוטוקולי הדיונים אינם מפורסמים מותירה באפלה את אופן קבלת ההחלטה

או המניעים לה. פרטיים • לגורמים נוחה" "קרקע מהווים שקיפות וחוסר החלטות פרסום אי

ואחרים, המעוניינים להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בעניינם. לכל זה מצטרף המצריכים ישראל, מקרקעי במינהל הנדרשים ולתהליכים למידע נגישות חוסר או תלות יחסי ליצור מצידם שמנסים "מאכרים", - שונים במתווכים היעזרות

מחויבות של עובדי המינהל כלפיהם.

ייתכן שחוסר השקיפות והנגישות במינהל ובגופי התכנון הוא בין הסיבות שהובילו •לכך, שבשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר חשדות לפרשיות שחיתות, ששיאן

". בריכות המלח" ו"הולילנד- בפרסומים אודות פרשת "

לעמדת האגודה, הדרך הנכונה להתמודד עם תופעות מסוג זה היא בניית •מנגנונים שמונעים או לפחות מצמצמים מאוד את האפשרות להישנות פרשיות

שכאלו.

 ככל שתגבר השקיפות וככל שתשתפר היעילות במינהל מקרקעי ישראל, כך ילך •אלו פגומות, החלטות אותן קבלת את המאפשר הדמדומים", "אזור ויפחת כספים ושגורעות לכולנו, השייכים נכסים חשבון על בחברה מעטים שמעשירות

אדירים מהקופה הציבורית המצומצמת.

למעשה משאבי הטבע הנ"ל ואחרים כמותם, יפיקו למדינה הכנסות חדשות ואלו •יזכו את הקופה הציבורית בסכומים שהיום מוזרמים לכיסים פרטיים של בעלי הון,

ואשר יוכלו לשמש את המדינה במימוש והשגת מטרות חברתיות חשובות. נוכח האמור לעיל, מוצע לבנות שני מנגנונים שיחולו על הקצאת משאבי ציבור,

, כדלקמן: מנגנון אכיפהוהשני הינומנגנון בקרה האחד הינו

פתרונות מוצעים:

במשאבי א. שימוש / להקצאת הקשורות החלטות על פרסום חובת החלת במשאב, ציבור: השימוש תנאי אודות פרטי, גורם עם ומתן ומשא חוזה חידוש

וללא שיתוף הציבור,שהינו כאמור מתרחש פעמים רבות הרחק מהעין הציבורית בעליו של הנכס )ר' למשל דיון על אתר החרמון וגם עניין פי גלילות שם נטען כי על פרסום חובת החלת .)₪ מיליארד כ של הטבה קיבלה אלון דור חברת תרתיע הארכתם, או ציבוריים במשאבים זכויות בהקצאת העוסקות החלטות

מקבלת החלטות פגומות.

שלטון: ב. הון וקשרי תקינה בלתי התנהלות למניעת מנגנונים בקרה קביעת ברורים, בטרם חידוש חוזים להקצאת משאבים ציבוריים כאמור, וקביעת סנקציות אישיות, שיוטלו על גורם המעניק הטבות במשאבי ציבור או מבטיח הבטחות ביחס

למשאבים אלה, בניגוד לנהלים.

הענקת הטבות/ זכויות במשאבים רק לאחר קבלת חוות דעת כלכלית בדבר ג. למדינה: החלטה עלותן אך לגלות שקיבלה 979מפתיע נוספות והחלטות

מועצת מקרקעי ישראל - המעניקות הטבות כלכליות יקרות ערך, חסרות תקדים . עלותן למדינה לא נבחנה כללובלתי סבירות במקרקעי הציבור -

אף הציבורית, לקופה להיכנס שיכלו רבים כספים מאבדת המדינה מכך, כתוצאה שימוש בהקצאת/ העוסקת החלטה לכל לצרף מוצע לפיכך, ידיעתה. ללא

במשאבי ציבור חוות דעת כלכלית המעריכה את עלותה לקופה הציבורית.

ותמנע יותר מושכלת החלטה לקבל ההחלטות למקבלי תאפשר כאמור דעת חוות מבלי הציבוריים, במשאבים ערך יקרות הטבות מוענקות בהן החלטות העברת

שמתקבלת תמורה הולמת עבור הטבות אלה.

במסגרתו יבדקו, באופן סדיר, תנאי החוזים מוצע לקבוע מנגנון אכיפה כמו כן,ד.החוזים, תנאי קיום ההתקשרות, של מחודשת בדיקה לרבות וביצועם, הקיימים

והפעלת סנקציות במקרים בהם מופר החוזה.

חקיקת מסגרת הקובעת תנאי הקצאת משאבי ציבור. ה.

, כיום המדינה מפסידה כספים רבים בשל ניהול כושל של משאביה לסיכוםהציבוריים והנפגע העיקרי מכך הוא הציבור בכללותו, ובעיקר מעמד

הביניים והשכבות הנמוכות בחברה הישראלית. מצב זה אינו מוסרי, אינו צודק ופוגע קשה בעקרונות של שוויון וצדק, להם מחויבת מדינת ישראל.

, ישנה סמכות לחולל שינוי תודעתי ותפיסתי ביחס 2לוועדת ששינסקי למשאבים הצבורים, שנמסרים כיום בתמורה זעומה, להגדיל את חלקו

של הציבור במשאבים אלו ולהעשיר את כלכלת המדינה. אנו מלאי תקווה שוועדה נכבדה זו תחולל את השינוי הנדרש ותגשים הזדמנות זו.

תודה רבה..