- על בגד ים ונשיות מלווה נשים לאחר גירושין להחזיר את התשוקה לחיים -מאת מיכל אלון

.ה היה בשמינית, בשבוע התנדבות בקיבוץ שמירז

.מסיבת הסיום היתה בבריכה

.לשחות לעבר השני לקבלת הפרסיםוהיה צריך לקפוץ

גברת אלון שאינה יודעת לקפוץ ראש (עד עצם היום הזה) קפצה ישר,

.בלי שום סטייל ושחתה לעבר השני בלי שום סטייל

.קיני כחול משובץילבשתי ב

יה שגרם לעופרימ, לא שמתי לב שבעודי קופצת החלק העליון התרומם .ם התחתוןקחשף בחליהצעירים לה

.ד שלא העירו לי גם לא שמתי לבע ...מה אני אגיד לכם, הם לא התלוננו

אני מניחה שרציתי לקבור את עצמי מרוב בושה למשך חמש דקות אולי אבל גם כך לא מי יודע מה החשבתי את עצמי בגיל ההוא כך , אפילו יותר

..הכבוד העצמי שלי גם כך ליקק את הרצפה ...שלא היה הרבה ממה לרדת

.יותיש יתרון לעכבריות האפרור - יצור בק

...עברה לי לבלי שוב ברור לכם שהעכבריות הזו

.זה קרה תודות לגירושין הראשונים

אחריי כל הגברים בעולם יסובבו י,אז החלטתי שאם הוא לא מסתכל עלי

...את הראש

יות לחיק החם והמפנק של הנשיות הסקסית רק אז היגרתי מחיק האפרור .אוכלת החיים במיטבה

?????זו מתנה רואים שגירושיןאתם

בו-מאת אורלי אל – חשיפה בלתי מתוכננת

.יים וחציתואמא לילד בן שנ 33בתי הבכורה, היום בת

...סיפור נוסטלגי

חיינו אז ,25ואני הייתי בת הבכורה הייתה בת שלוש וחצי בערך כאשר בתי בקיבוץ וכל יום אחה"צ היינו הולכות לבריכת שחיה.

בקו יז עם פס גימור בצבע בורדו, שנגמרקשלם בצבע טורהיה לי אז בגד ים . ישר וממנו יוצאים שני שרוכים שנקשרים על הצוואר

באותו אחה"צ לבשתי את בגד הים וישבתי תחת הסככה בקרבת המים ...תכשכת במיםצופה בילדתי המש

באה אלי שאנגב אותה. התכופפתי לעטוף אותה ו יצאה מהמים בתיואז היא אחזה בי בבגד הים ובלי כוונה הורידה לי את חצי בגד הים במגבת ואז

....עם ָשד אחד בחוץ נשארתי ואני

חזרה תוך כדי שאני עוטפת את בתי "עניינים"כמובן שארגנתי את ה ...שלא יהיה לה קר במגבת

.זאת חווית בגד הים שלי

בגד ים מנצח

זורית.שחיה אבקיבוץ, השתתפתי בתחרות בכיתה ה',

-ללמד אותי לשחות ידיד מהכיתה, החליט לא הייתי אמורה להשתתף בה. כנע אותי "להתפלח" לתחרות.והוא ש והצליח. נסענו לראות את התחרות,

-כי צמר סופח מים היה עלי בגד ים מכוער, מצמר, לא מתאים לתחרויות, ה. גם כובע ים לא היה.יומאט את השחי

בבוז וברחמים, המקפצה, השחייניות האחרות הסתכלו עליכשעליתי על כאומרות: "מה לזו בינינו?"

ובו במקום, -כעסתי גלוג על חשבוני.פינקו אותי, ולא הייתי רגילה לל החיים החלטתי "להראות להן מה זה...".

אחרי. כאילו חיי ושחיתי כאילו כל השדים רודפים -נשמעה שריקה. זינקתי ושמאלה. לא שמעתי את צעקות הזה. לא הסתכלתי ימינה תלויים במשחה היתה שלי. והבריכה – העידוד. שחיתי

העלוב שלי ניצח. הראיתי להן! בגד היםניצחתי.

אירוע של קיבלתי מדליה, וזו היתה המדליה היחידה לקיבוצנו, באותו זוריות.תחרויות מים א

קני, כובע גם.וקיבלתי בגד ים תי -המאמן "סיפח" אותי לנבחרת

המשכתי לקבל מקומות ראשונים. בלי כעס. - בתחרויות הבאות

בלי בגד הים מצמר. הפכתי ל"אימת" המתחרות האחרות.

אחרי שנה, פרשתי, למגינת ליבו של מאמן הנבחרת, והסתפקתיולא כל בהשתתפות בנבחרת הכדורעף שלנו. שם היתה אחריות קבוצתית,

הוטל על כתפי הצעירות. -הקיבוץ הנטל של ה"מלחמה" על כבוד

מת מזמן, בתאונת דרכים. הילד מהכיתה, שלימד אותי לשחות,

המוות הראשון שלי. עוד שנים רבות לאחר מותו המשכתי לדבר אליו.

מרגשות. ים מרשימות או -בגדי- תהסיפור נשכח. לא היו לי חוויו

בגד הים ההוא צץ ועלה ממנהרת הזמן. גם ידידי מהכיתה. פתאום

הגדול על מותו מציף אותי. הצער

בגד הים המנצח! וגם חיוך קטן, על בגד הים ההוא, הברווזון המכוער,

לא כולן אמורות להיות שדופות

אני חושבת שהמושג הוא .נולדתי עגלגלה, וכל החיים שלי הייתי עגלגלה

נעים לי באוזן. "מלאה". עגלגלה יותר

, זה לא בתור ילדה אני בכנות יכולה להגיד שלא הרגשתי מלאה או עגלגלה הפריע לי, החברה לא היתה מוטרפת כמו היום, גם לא אכלתי הרבה,

זה היה מבנה הגוף שלי עם לאכול טוב כמו שילדה אוכלת ופעילה. לא כולן אמורות להיות שדופות.

לחטיבה, יצאנו לחופשה משפחתית. בזמן כשהייתי בקו התפר בין היסודי שהיינו בבריכה אמא שלי החליטה להגיד לי משפט תמים. היא אמרה לי:" את יודעת, אם את תרזי קצת, יהיה לך הרבה יותר טוב וכיף בחטיבה". אז

לא ידעתי עד כמה המשפט הזה יהדהד ויצור נזק.

ם לא היתה הי-בנוסף הבית שבאתי ממנו הוא בית דתי, אז תרבות בגד מאוד מפותחת, הלכנו לבריכה איזה פעמיים בקיץ ולים בכלל לא.

– (בולמוסי אכילה עברו עליי שנים של הפרעות אכילה, אכילת יתר, בינג'יםאני כבר לא דתיה, אבל הסירוס של 14והרעבה מתמשכת. (ומגיל א.א.)

החברה הדתית תמיד נותר).

נו לא היתה כ"כ שיפוטית לגבי אני יכולה לומר בוודאות שאם החברה שלנשים ואמא שלי לא היתה חולמת על הרזון שלה דרכי, אז הייתי פשוט

עגלגלה ומאושרת.

) עבדתי שנה כמטפלת, ושם היתה נקודת תפנית, 30(אני בת 24בגיל ביליתי את זמני עם ילד אכלן שנהנה מאוכל ואוכל היה עבורו בגדר תאווה.

ואמא שלו לא 12וארוחת 10בוקר, וארוחת הוא יכול היה לאכול ארוחתנלחצה מזה, היא לא הלכה לטיפת חלב כדי שהאחיות ינזפו בה שיש לילד שלה הפרעת אכילה, היא אמרה לכולם שיצאו לילד מהצלחת ושהוא יודע

הכי טוב. (היום הוא ילד במשקל תקין, פעיל).

ת מאוד פשוט פתאום למדתי מילד בן שנה שהדיאלוג עם אוכל יכול להיו והרמוני. אוכלים כי רעבים. ואוכלים כי זה טעים. ומנחם. וזה בסדר.

כשנכנסתי להריון קניתי את הביקיני הראשון בחיים שלי, והלכתי 27בגיל בים עם בטן עגלגלה, ואמרתי לעצמי, שאיזה כיף, שעכשיו בהריון אני יכולה

להפסיק להכניס אותה ושכולם יקפצו.

כת לים עם בגד ים ואם אני לא נעימה למישהו מנסה ללגם עכשיו אני בעיניים אז שלא יסתכל.

שירן ר.מאת - רק אחרות נהנו

ה בים וכולן מסביבי היו יפות 'עם חברשנה שעברה בעצמאות הייתי

וחטובות אז החלטתי שאני לא מוכנה להוריד את השמלה ופשוט מתתי מחום ורוב הזמן ישבתי באוהל....

כשכולם שאלו למה אני לא מורידה לבגד ים הייתי צריכה למצוא תירוצים ה כמו עכשיו עומר ואסור להיכנס למים...... ( : גם אני רוצה להיראות יפ

!....וחטובה בבגד ים יום אחד

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

א.מ. מאת – המחמאות

הייתי עם חברים בבריכה בקומפלקס המגורים שלהם. היה לי בגד ים ישן ולא מחמיא מכיוון שהיה לי קשה למצוא בגד ים חדש שיחמיא לי ושארגיש

טוב. בו

בנות צעירות שלא מכירות אותי והתחילו להחמיא לי 2פתאום נגשו אלי במילים מאד חמות על כמה שבגד הים יפה וכמה הוא מחמיא לי ומדגיש את

היופי הטבעי שלי.

במבוכה אמרתי תודה רבה על המחמאות, אבל מאז אני מקפידה על קניית

.פי הצורך למרות הקושי הכרוך בכךבגד ים חדש ל

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בגד ים בצבע טורקיז שהחמיא לי מאוד

אינני זוכרת מתי הלכתי לים או לבריכה מבלי להיות נבוכה בשל מימדי גופי.

נעימות. בלתי היו חויות החוויות הקשורות בהליכה לים אבל לא תמיד

הטובה ביותר היא בתקופת החיזור של בעלי, טרום נישואינו, היה לי החוויה

בגד ים בצבע טורקיז עם פסים שהחמיא לי מאוד ומי שרואה את התמונות

מאותה תקופה, פשוט לא מאמין. גם אני.

ין, חשתי כך.גם לא זוכרת שלמרות שנראיתי מצו אני

את המחשבה במוחי תמיד חשתי שמנה ונראה לי שפשוט אט אט הגשמתי

ות השנים, אני רואה אותו וכיסיתי את הגוף היפה שהיה לי, שרק כיום ברב

.בתמונות

שלא מאפשרות לי כיום לחשוף אותו. כיסיתי אותו בשכבות, שכבות

י.ר שמח או עצוב, אך זה מה שעלה לאינני יודעת אם חיפשת סיפו

אפרת מ.מאת – זיכרונות מהתיכון

השכבה בכנרת. רחצה לילית.חופשה של

אני נכנסת עם בגד ים חדש, ביקיני, שרק קניתי כמה ימים לפני.

באיזו קפיצה במים נקרע בגד הים. נפרם החיבור בין המשולש לבין החוט

שמחזיק אותו.

למזלי, זו היתה רחצה לילית, והיה חשוך, ועם כל אי הנעימות, טווח הראייה

שם לב. החזקתי את המשולש במקומו, היה קצר ביותר, ואף אחד לא

ויצאתי מהמים.

תי על מזלי הטוב, שאם כבר קרתה פאדיחה, היא קרתה בלילה.יובעיקר הוד

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יום הכיף המתוכנן של השכבה היה נסיעה לפארק מים באותה השנה.

השכבה אמר לי שהוא בטוח בא, כי הוא רוצה לראות אותי אחד מחתיכי

מה שמיד הוציא לי את החשק. לא רוצה להגיע עם בגד ים, רק כדי יקיני,בב

שכולם יוכלו לרייר עלי.

זה הביך אותי. איך שהוא היה אומר לי דברים, תמיד היה מביך אותי. לא

ממש היה ברור לי איך אני אמורה להגיב לזה.

גוד למקרים אחרים, היתה לי דרך מילוט, פשוט לא להגיע. הרגשתי כאן, בני

רוע של יח עם הצהרה כזו, ולאורה להגיע לאוים, אבל לא בנ-ח עם בגדובנ

תלמידים שביצעורוב של השכבה להסגיר יים. בסוף עקב ס-השכבה עם בגד

אקט מחאה, בוטל יום הכיף. זה היה עונש, לא יהיה יום כיף!

לא יכולתי לחשוב על "עונש" מוצלח יותר. פטרו לי את נשמתי לרווחה.

הדילמה בין הצטרפות ליום כיף לבין להרגיש לא בנח מול אותו הבחור עם

ים.- בגד

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני מגיעה מאוחר יותר לחוף, ומגלה שכל שנה אחרת, רחצה לילית בכנרת. ת מים, ובאמת באני אוהובמים יש רק נערים. הנערות הלכו למקום אחר,

ואז מגלה שמכיוון שהם נותרו רק בנים, כנס. אני נכנסת למים,ירציתי לה

כנס למים בערום! אי נעימות. לצאת?יהם בחרו לה

כלום, וחשוך כאמור, אני היחידה עם בגד ים. בעצם בתוך המים לא רואים אבל מה עושים כשיוצאים?

האמת? אין לי מושג מה עשיתי כשיצאנו.

.... הדחקתי? יצאתי מוקדם יותר והסתיים באלגנטיות?

אישה בבגד ים לנערות

אני לא משוגעת על ים ועל השתזפות, וגם לא שוחה כמעט בבריכה.

את בגד הים שלי קניתי ממש לפני החתונה, כי עמדנו לטוס לירח דבש למזרח וידעתי שיהיו חופים.

חלפו השנים, ילדתי, ילדתי שוב, ועוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם... ואת בגד לאוורר. הים לא יצא לי כל כך

כרון יעקב. וכמובן אורזים בגדי ים.יוסוף סוף נופש קטן עם הילדים בז

לשמחתי הגזרה שלי לא השתנתה ונותרתי באותה מידה גם אחרי כל הלידות.

"יאללה, נעלה על בגד הים שלי ויהיה בסדר", אמרתי לעצמי ועם כל .העבודה שלי והחופש הגדול עם הילדים לא ממש התפניתי לקנות חדש

הגענו לבריכה, החלפתי בגדים במלתחה ו... אוי, אוי, אוי...

מי לא לקחה בחשבון שאולי אחרי כל השנים החזה נופל?

עמדתי מול המראה, בבגד ים של פלפל לנערות מלפני עשור ופתאום גיליתי איך הזדקנתי.

החזה שמעולם לא מצאתי בו דופי פתאום נראה כל כך מדולדל, וכל הנימים פתאום בלטו שבעתיים. ברגלים

אבל בשבילי, מספיק , לשמחתי לא היה כמעט אף אחד מלבדנו בבריכה המבט המשתאה של בעלי כדי להוריד לי את כל המצב רוח.

אין גופיות במלתחה, -* פתאום אני נזכרת להוסיף שאני אישה דתיה רוב הזמן יוהבגדים הצנועים בסך הכל עושים עבודה יפה ומעלימים מעיני

את אכזריותו של הטבע.

ודווקא החשיפה הפתאומית לא היטיבה עם מצב רוחי.

אשריי שיכולתי לשוב לחולצה הסגורה, לחצאית הארוכה ולא להתעסק כל היום במומים שלי.

המשך –הדיאטה שיצאה משליטה

אחרי שנים, כשנתקלתי בתמונותיי מאז בבגד הים שנראו כמו בדיעבד,

לא יכולתי לשאת את המראה המזעזע, – זקנה גרומה אישהתמונות של

כמו כן את מרבית תמונותיי מהתקופה לפח; וזרקתיןוקרעתי את התמונות

השארתי אולי איזו תמונה אחת שאני בתוך סוודר עבה שמסתיר את ההיא.

האמת.

לא עוד.

מירב שנותיי שמרתי על משקל תקין, עם תזוזות של קילו או שניים למעלה

קילו (רואים אבל 15בשנה האחרונה, למגינת ליבי, העליתי איזה או למטה.

לא כל כך דרמטי כי אני גבוהה) עקב תת פעילות של בלוטת התריס, ואולי

ללא – ד מקצת מהתוספת אני מנסה להלחם להורי בגלל הגיל.

[לגמילה מסוכרים וגלוטן של אברמסון אלך (אולי) רק אם יכלו כל ה.הצלח

- בינתיים החלטתי שאני מודל "משודרג" של עצמי הקיצין].

ההשמנה עשתה טוב! -לפחות למראה הפנים שלי

דליה צח מאת - הדיאטה שיצאה משליטה

היתה לי שנה של .16-17זה היה לפני שנים רבות, כאשר הייתי בת

ורזון רציני, שבדיעבד אחרי אולי עשור, כשהגדירו את העניין הרעבה עצמית

אני פיתחתי לעצמי דיאטה חכמה (ובבקשה הבנתי שהיתה זו אנורקסיה. –

את אהבתי לעגבניות תרגמתי לאכילתן כמזון עיקרי, – :לא לקבל רעיונות)

משאר הדברים אכלתי מעט, ובמשך שממלא ומנפח, וכמעט ללא קלוריות.

בני המשפחה כל הזמן ות ופחות, בייחוד כשראיתי 'תוצאות'.הזמן פח

שאני לא - הביעו תמיהה מכמה מעט אני אוכלת, והייתי עונה כמובן

הייתי מרוצה מהשליטה העצמית שלי ויכולתי 'להוביל מהלך' רעבה.

בדיאטה בכוחות עצמי. זוכרת שאחי שאל עד מתי אני מתכוונת להחזיק

מן הסתם, פח על הירך ושום דבר לא יתנדנד".הזו, ועניתי "עד שאט

משהו התנדנד... - כנראה תמיד, גם כשהייתי מאד רזה

זו היתה אנורקסיה חד פעמית לאורך שנה ומשהו, שנמשכה עד שיום אחד

אבי סחב אותי בכח לקופת חולים כדי שאשקל (לא היה משקל בבית), ואני

תי לאכול יותר, אבל לאט מאז התחל נבהלתי מהספרות שהראו המאזניים.

לאט, כי היה חבל לי לאבד באחת את "ההישגים" שהשגתי עד כה.

הלכתי יום אחד עם אחי, שלצערי זמן רב כבר אינו 17אז באותו קיץ בגיל

– אני לבשתי את בגד הים שהיה לי לבריכה העירונית בירושלים. - בחיים

בנים ושחורים, אשר בגד ים שלם בצבע ירוק עם פספוסי ג'ונגל חומים ל

היה תלוי כסחבה על מרכז גופי. – בגלל רזוני

אחי ממש - וכשהופעתי לראשונה עם בגד הים בלבד התמקמנו בבריכה,

פטרתי אותו כלאחר יד, ובליבי חשבתי "וואו! נבהל ואמר שאני נורא רזה!

בהמשך כשצעדתי בדשא, ראיתי מבטים של בחורים עוקבים זו מחמאה!"

"הם רואים איזה רזה ואיזה קולית אחרי, והייתי כולי מלאת גאווה בפנים:

אני הייתי הרזה ביותר מכל האחרות הרגילות "השמנות" שבבריכה, אני!"

התעלמתי מכך כך חשבתי לעצמי. - ולפיכך היפה והמושכת ביותר!

שהמבטים היו יותר מבטי תמיהה וזעזוע מאשר מבטי התפעלות...

מתי מאת - אוהבת את הבטן שלי

, נערה עם שיער שופע ויפה, מצחיקה וצוחקת הרבה,16או 15הייתי בת

עליזה ושובבה מאוד, סוג של טום בוי . ,מאושרת

אני לבשתי את בגד ים החדש .החלטנו ללכת לבריכה עם כמה חברות

קצת דמוי , כים בצדדים והרבה חרוזיםוביקיני עם שר -שאמא שלי קנתה לי

אינדיאני.

נערה צעירה, מאושרת, גבוהה ויפה. - נראיתי מיליון דולר

כיף . -ת, רעש, צחוקים , במילה אחת הגענו לבריכה, מים, קפיצו

מהשכבה האחרונה בתיכון בנים 2-3תוך כדי משחק אני קולטת מבטים של

מם יראיתי שהם מתפוצצים מצחוק, וגם אני התחלתי לצחוק ע .בו למדתי

ואז הרגשתי ,כמו בחושים של חיית בר, שאני נושא הצחוק.

עשו מזה ,בתנועות ידיים ,היתה לי בטן קטנטונת (הסמל המשפחתי :)) והם

צחוק.

בשנייה זו הרגשתי כאילו התקפלתי מבפנים, אולי גם חיצונית, כאילו בלתי

מהר מאוד יצאתי מהבריכה ונסעתי הביתה. הכיף נגמר. נראית.

שנים שאני לא לובשת בגד ים ביקיני מאז, אף פעם לא חשבתי למה. תמיד

....אחרי לידהיה, יותר נוח, לא לוחץ לי בחזי -יש לי תירוצים

הזיכרון הזה צץ לי בראש מתוך עמקי ,אחרי שקראתי את המייל שלך, עכשיו

זיכרונות נדחים.

חשבתי . לפני כמה שנים בן זוג אמר לי "אני כל כך אוהב את הבטן שלך"

שהוא צוחק עליי, הרי זה החלק בגופי שאני הכי לא סובלת. כנראה היתה לי

וא הוסיף "יש כאן כל כך הרבה חיים, כל כך כי ה ,הבעה מוזרה על הפנים

לא האמנתי לו. חשבתי שאולי פעם הרבה אהבה, כל כך הרבה נשיות".

אמרתי משהו על האזור הזה בגוף שלי והוא רצה להיות נחמד.

לפני כמה חודשים בבוקר, אחרי המקלחת, הסתכלתי במראה וראיתי אישה

של ניתוחים קיסריים... מלאה, עם סימן מחייכת, אמא לילדים, עם בטן

ואהבתי אותה.

היה בה משהו כל כך לא מושלם שגרם לי לחייך אליה בחזרה ולאהוב את

הבטן שלה.

ח.ש. מאת - בגד לים במקום בגד ים

י.קיבלתי ביקיני מבת דודה של 16בגיל

הראשון.

וגם סקסית. חשבתי שאני נראית טוב

הדמיון שלי כבר דהר

היה נראה לי, שאני יכולה להגיש מועמדות למלכת היופי,

לפחות.

צבתי לפני אחי ימתרגשת וגאה התי

שתמיד נמצא שבע שנים לפני.

הייתי בטוחה שיחמיא לי.

,מקוםוב

צריכה לרדת במשקל.הוא ירד עלי שאני שמנמונת ו

ומאז ועד היום

הוא ממשיך עם המנטרה

חוץ מהזמנים

שהמשקל שלי "סביר".

אז כבר לא הלכתי

להיות מלכת יופי

שלם ועברתי לבגד ים

לים ולבריכה הפסקתי ללכתואח"כ בכלל

ים.-בגדאז לא הייתי צריכה

עכשיו יש לי

בגד לים

במקום

ים.- בגד

אוסף חוויות בגדי הים

המרגשות

2012קיץ