בס"ד

ענינים תוכן

1הקדמה

3מבוא

5הקומוניזם א': תקופת פרק

7חייו ב': בשחר פרק

7. הולדתו1

7. חתונתו2

8ג': לימודיו פרק

8למודיו אודות כללית . סקירה1

9תמימים" "תומכי של אורה . זריחת2

ההתיסדות * יום

הלימודים * התחלת

תמימים" "תומכי * השם

הלימוד * סדרי

בישיבה היום * סדר

12חסידית . התוועדות3

14. ה"עובדים"4

18בינוני? . מהו5

19ד': רבנותו פרק

22ה': משפחתו פרק

קיעוומאן זלמן * שניאור

שיחי' קיעוומאן דובער * שלום

25ופטירתו ו': נדודיו פרק

27נספחים

בס"ד

הקדמה

הורודוקר. ר' דוד על העבודה את להגיש שמחה הנני לה' יתברך והודיה בשבח

אותו. זכיתי להכיר העז הרצון תחי', מתוך אמי של סבא על לכתוב בחרתי

זכיתי ביותר. לא מיוחדת דמות עולה הסיפורים כל רבים. מתוך סיפורים עליו לשמוע

המיוחדים אחד היה שלו. הוא החסידי לאופי התקשרתי פנים, אך אל פנים להכירו

ניתן שלא עליו אמר שפגשתי מי שכל כך כדי ליובאויטש, עד חסידי בין שבמיוחדים

במילים. לתארו

אמיתי : חסיד2דמותו 1בתאור הגדול הים מן טיפה להביא נסיון נעשה זו בעבודה

ה' בדחילו את הזה, עבד העולם מהוויות לגמרי מופלאות, מופשט מידות בעל

החסידים בפי שנקרא קיעוומאן ר' דוד החסיד היה כזה – מעשיו בכל , תמים3ורחימו

.4הורודוק הולדתו מקום שם הורודוקר", על "ר' דוד בשם

מפוארת גלריה שבחבורה, באותה האריות מבין לאחד נחשב הורודוקר ר' דוד

"תומכי ישיבת של ממעיינה חופניים מלוא ובתמים, ששתו ה' באמת עובדי של

.5הרש"ב האדמו"ר של תמימים", במחיצתו

ר' לגבי ביטויים כמה מוזכרים מאד, ובשמו אותו העריך הרש"ב אדמו"ר קדושת כבוד

דוד:

התניא". של "בינוני הוא שדוד היה שהביטוי אומרים * יש

מחשבה כל על וחשבון דין לתת מסוגל היה: "דוד שהביטוי אומרים * אחרים

שלו". ומעשה דיבור

את ע"ה( הוצאתי קוראטין ר' שולם )הר' החסיד ובשולם אחר: "בדוד * נוסח

נקי". ריווח הם הבחורים תמימים" ושאר מ"תומכי הקרן

.4 נספח ראה 1.34-36, עמ' 15-16חב"ד, בטאון 2ויראה. אהבה 3.2 נספח ראה 4הרש"ב. דובער, שכונה חב"ד, ר' שלום לנשיאי החמישי האדמו"ר 5

1

"תומכי לייסד כדאי 7היה אשר עליו אמר הריי"ץ 6נוסף: האדמו"ר * דבר

בשבילו. תמימים" רק

חסידות, 9מאמר אומר שהרבי שלאחר תמימים" ה"סדר" היה "תומכי 8בישיבת

ידי על חסידות מאמר חזרת בזמן הרבי. פעם לפני המאמר על חוזרים היו התלמידים

בדרגה כיום חי הרבי: "דוד מוהרש"ב, אמר אדמו"ר קדושת כבוד לפני הבחורים

יכירו שהחסידים רצה זאת באומרו–געהויבין"( זייער היינט איז נעלית" )= "דוד

שהפטיר: הורודוקר ר' דוד כלפי מבטיהם הפנו הבחורים כל זמן ר' דוד, ובאותו בדרגת

אלי! והרבי הכוונה דוד"(, כלומר: אין דעם ניט זה" )= "מעמיינט לדוד הכוונה "אין

גיהויבינער"(, נאך זיין ער מעט יותר!" )= "יעמאלט נעלית בדרגה יהיה המשיך: "אז

ענוותנותו. גודל את רואים ר' דוד של מתגובתו כי

את שמע לא – מישהו על הרע לשון לפניו סיפרו שכאשר החסידים בין 10ידוע

קדושתו על החסידים בין מהלכים רבים סיפורים ועוד כמשמעו! זאת הדברים, פשוטו

החסידים בין הורודוקר" ינון "ר' דוד של וזכרו העולם. שמו מן מופשט היותו ומדת

המילה. מובן במלוא ותמים אמיתי חסיד של כדמות

ולהכיר אליו שהוצמדו הכינויים את לעומק לבדוק בחרתי הסיפורים כל מתוך

חי. בה התקופה ואת משפחתו את יותר

שהכירוהו, כמעט דורו מספר. ראשית, בני בקשיים נתקלתי העבודה במהלך

דורו מבני כמה לראיין ביותר. זכיתי מועט הוא עליו הכתוב נפטרו. החומר כבר כולם

בכך. הכרוכה והטרחה השפה קשיי שהכירוהו, למרות

בכתיבת והתמיכה העידוד כל על – היקרים להורי ובראשונה בראש נתונה תודתי

זו. עבודה

(.427עמ' וחייליה )ליובאויטש הריי"ץ שכונה יצחק חב"ד. ר' יוסף לנשיאי השישי האדמו"ר 6 הנ"ל.2 הערה ראה 7.3 נספח ראה427עמ' וחייליה ליובאוויטש 8חסידות. דברי 9

34-36, עמ' 15-16חב"ד, בטאון 10

2

מארגנות – אורנשטין הדסה ולמורה טייכמן רבקה למורה שמורה מיוחדת תודה

חשוב העבודה, כן בכתיבת להדרכה מזמנן רבות שעות בהסטוריה, שהשקיעו הסדנה

העבודה. כתיבת התאפשרה בזכותם שרק לציין

ועל חומר בחיפוש לעזור העז הרצון על – מניק אסתר למורה גם נתונה תודתי

העבודה. כתיבת אודות הרבה ההתעניינות

על – קוזלינר ולר' מרדכי קיעוומאן דובער לר' שלום גם תודה להביע ברצוני

זכרונותיהם. את לי לספר כדי שהקדישו הרבות השעות

מועילה! ובעיקר מהנה קריאה

בורלא רחל חנה

ב' תשנ"ז אדר

בס"ד

מבוא

2ה- ניקולאי הצאר שלטון (, בימי1884) תרמ"ד בשנת נולד 11הורודוקר ר' דוד

ביהודים. חלק ופרעות פוגרומים של רבים גלים קשה, שאיפיונה תקופה ברוסיה. זוהי

כליל. נמחקו היהודיות מהקהילות ניכר

בין פעולותיה בכל לשמצה הקומוניסטית, הידועה התנועה קמה 12יותר מאוחר

בעזרת רחבות דתיות אנטי בפעולות פעל תרע"ח-תשנ"א. הקומוניזם השנים

ה"יבסקציה".

מבחינה בפרט. מטרתה היהודית הדת ונגד בכלל דת נגד לחמה היבסקציה

על הדת מוסדות את להעמיד היהודים על בעם. הקשו אתאיזם להשתיל היתה דתית

ועוד. רבנים, שוחטים, מלמדים בהחזקת בעיות התורה, היו לימוד את תילם, אסרו

קוזלינר. ר' מרדכי דברי עפ"י 11עמ' א'-ב'. הסובייטית ברוסיה חב"ד תולדות 12

3

ובצורת, סבלו רעב שנות אלה היו – כלכלית מבחינה גם קשה היתה זו תקופה

בתי . נלקחו13הקומוניזם של האידיאולוגיה היה לכך העיקרי כל. הגורם וחוסר מעוני

עממי" "רכוש בשם ונקראו הקומוניסטית הממשלה לרשות והולאמו מבעליהם חרושת

סוגי כל נאסרו – חברתית מבחינה גם רבים קשיים היו כן העם. כמו לכל ששייך–

למיניהם. התארגנות

כראוי, הדת ענייני כל את להעמיד לנסות מאד התאמצו זו בתקופה הקהילות כל

לפניהם. שהציבו באתגר לעמוד הצליחו ולא נמחקו רבות קהילות הנסיונות למרות

אחרים על להשפיע הצליחה ואף התקופות כל במשך ששרדה העיקרית הקהילה

.14חב"ד קהילת היא ביהדות

גם ימינו, כך ועד 15הזקן מהאדמו"ר הדורות כל במשך רבות פעלה חב"ד תנועת

תורה כשרה, למדו לשחיטה כנסת, מקוואות, דאגו בתי בנו – הקומוניזם בתקופת

זאת. בכל הכרוכה הסכנה רבן, למרות בית של תינוקות לימדו ואף במחתרת

בליובאוויטש, ששמה ישיבה הרש"ב אדמו"ר ידי על הוקמה תרנ"ז אלול בט"ו

ותורת ה' הנגלית תורת להיות הישיבה מטרת תמימים" דווקא, שכן "תומכי נקרא

שמם ברוחה ומתנהגים הלומדים נפש. התלמידים משיבת היא תמימה, ואז החסידות

"תמימים".

מספר היו ה"תמימים", ביניהם על ונמנה הורודוקר ר' דוד למד 16זו בישיבה

בתפילה, באריכות הרבה עבודתם שם , על17ה"עובדים" בשם שנקראו בחורים

ומתינות.

ובניהול אדם, ברכוש בני בין מלא פעולה שיתוף על מושתת להיות התיימר הקומוניזם 13

בפרק פירוט ראה–שיחי'( אבי דברי )עפ"י מעמדות היו בפועל שוויון, אך לכאורה – הכלכלה

א'.רבי. ובראשם חסידים חב"ד, הכוללת תנועת נקראת כך – חב"ד 14תק"ה-תקע"ג(. השנים בין )חי החסידות תורת של חב"ד, מייסדה לנשיאי הראשון האדמו"ר 15.15-16 עמ' 35-36 חב"ד בטאון 16ג'. בפרק פרוט ראה 17

4

בס"ד

הקומוניזם תקופת – א' פרק

השלטון של וברוחניות בגשמיות השפל שיא בתקופת חי הורודוקר ר' דוד

הסובייטית. ברוסיה הקומוניסטי

על מושתת להיות חברתי, שהתיימר כלכלי קומוניזם: משטר המושג של פירושו

והעושר הרכוש הכלכלה. כלומר: כל ובניהול האדם, בנכנסים בני בין מלא שיתוף

הייצור אמצעי שעליה, והן הגדולים והבנינים הקרקעות במדינה, הן שנמצא

חלק נוטל אחד ועובדים, כל כולו, והעם, פועלים העם ברשות המשמעותיים, הוא

.18אוכל אינו עובד שאינו מי עמלו. וכל לפי מהריווח

ברית לפירוק ועד תרע"ח השנים בין ברוסיה שלטה הקומוניסטית המפלגה

תשנ"א. בשנת – הקומוניסטיים המשטרים קרסו גם המועצות, שאז

לדת הקומוניזם של היחס

כך על – מהמדינה הדת הפרדת על הוכרז הקומוניסטי השלטון של עלייתו עם

חוק כן הרשמיים. אם חוקיו מיד הודגשו האזרחים, ולא של הפרטי עניינם הוא שהדת

היו לא לכן קודם היהדות, שגם במוסדות כך כל פגע לא מהמדינה הדת הפרדת

מהממשלה. בתקציב תמיכה מקבלים

הביא "הלבנים" לא מתנגדיהם, שנקראו על הקומוניסטים כך: נצחון על בנוסף

בשעה בה ביהודים פרעות ארגנו הלבנים הצבאות ישראל, שכן בני אחינו בקרב דאגה

הדת של מעמדה זו העמים. בתקופה לכל זכויות שיוויון על הכריזו שהקומוניסטים

מאשר השלטת הקומוניסטית המפלגה עמדת ידי על לרוב נקבע הסובייטית ברוסיה

המדינה. חוקי פי על

.3252-3253, עמ' 15-16 אביב, כרך אנציקלופדיה 18

5

נוקשה, דיקטטורי כשלטון התגלה הקומוניזם, השלטון של שלטונו בתחילת כבר

ה-נ. כך ג.פ.או. אחר )בהתחלה החשאית המשטרה באכזריות ביטויו את שמצא דבר

אידיאולוגיות. סטיות של 19בחשד אדם בני מיליוני ה-ק.ג.ב.(, רצח יותר ק.ו.ד. ומאוחר

"יבסקציה", בשם יהודית סקציה הקומוניסטית המפלגה ידי על הוקמה כן כמו

היתה הקומוניסטית. הדת המפלגה למען היהודים בין תעמולה בעיקר היה שתפקידה

רחבה. דתית אנטי תעמולה ידי על נגדה להלחם שיש קדומה דעה בעיניהם

פעולותיהם את המגבילים שונים חוקים השלטונות ידי על יצאו בתרע"ט

אלה חוקים הדת. ה"יבסקציה" ניצלה ואנשי הדתיים המוסדות של וסמכויותיהם

בזה. וכיוצא נוער מועדוני לצורך דת מוסדות ושאר כנסת בתי להחרמת

היהודים את ורדיפותיה בדת מלחמתה את לשנה משנה ה"יבסקציה" הגבירה

נגד היבסקציה הדת. רדיפות שטחי בכל התנהלה זו ומצוות. מלחמה תורה השומרים

כל שלפיה חוקה על דובר הסובייטי, בו המשטר של החוקים לספר בניגוד היו הדת

דת. בעניני כרצונו לנהוג יכול אדם

מנת על נפשם שמסרו רבים יהודים ליהודים, היו ביחס ההחמרות כל למרות

הבאים: היתר, בדברים התבטא, בין מחיר, זה בכל היהדות גחלת על לשמור

תלמידים. שלשה עם פרטי ללימוד היתר * השגת

בסתר. מילה מצוות * קיום

מצומצם. אנשים מניין של בסתר, בפורום וכדין כדת נעשו נישואין * טכסי

שוא. עלילות אלה שיחי', היו אבי דברי לפי 19

6

בס"ד

חייו בשחר – ב' פרק

. הולדתו 1

מיכל ר' יחיאל ( לאביו1884) תרמ"ד בשנת 20בהורודוק נולד קיעוומאן ר' דוד

ברוסיה. ניקולאי הצאר שלטון במקצועו, בימי חייט – פשוט אדם קיעוומאן, שהיה

"ר' דוד נקרא כולם בפי דוד, אולם מענדל בישראל: מנחם נקרא שמו

בלבד(. ר' דוד נקרא לתורה כשעלה הורודוקר" )גם

ר' דוד הוא שבהם העילוי חב"ד, אך חסידי הם אחים, גם ארבעה היו לר' דוד

עצום, שקדן הורודוק, בהיותו הולדתו במקום התורה על שקד הורודוקר. בנערותו

ארבעת בכל להוראה הוסמך כבר15 מצא. בגיל וגם יגע גדולה והשגה כשרון בעל

החדשה לליובאוויטש, לישיבה נדד סביבתו. אז רבני ידי ערוך, על השלחן חלקי

אדמו"ר כ"ק ידי על תרנ"ז שנת בשלהי )נוסדה21תמימים" "תומכי במינה המיוחדת

נ"ע(. מוהרש"ב

. חתונתו2

יסל, לזמן מליובאוויטש נסע ר' דוד תר"ע בשנת לו הציעו מה, שם לדו5ב67רו5מ4

לאשה שישא לו כך, אמר אודות הרש"ב אדמו"ר כ"ק את שידוכים, וכששאל מספר

רעיזול. שבע בת הרבנית עם הנישואין בברית בא בלבד. וכך רייזל שבע בת את

בוויעטקא, מחוז לגור עברו מכן ולאחר שנים3 הכלה בבית גרו חתונתם לאחר

שנה. 20כ- ברבנות כיהן זה בניהם. במקום ארבעת להם נולדו , שם22האמיל

.2 נספח ראה 20ג'. בפרק שיסופר כפי 21.2 נספח ראה 22

7

של למקושרו הפך הסתלקותו ולאחר הרש"ב האדמו"ר היה המובהק מורו

ושני ממנו הגדולים אחיו שני מלבד חברים היו ולא כמעט הריי"ץ. לר' דוד האדמו"ר

.*המיוחד חברו היה כבש ר' חיים בליובאוויטש ממנו. בלומדו הצעירים אחיו

קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י נכתב זה פרק *

8

בס"ד

לימודיו – ג' פרק

לימודיו אודות כללית . סקירה 1

תקופה במשך למד כך מלמד, אחר עם12 גיל עד למד 23הורודוקר ר' דוד

תרנ"ט, נסע שנה, בשנת15כ- לדוד 24בהורודוק. במלאת הכנסת בבית לבדו קצרה

לישיבה נתקבל הנהוגות הבחינות תמימים", לאחר "תומכי לישיבת לליובאוויטש

בגמרא, פירוש הנגלה תורת ללמוד עצומה בשקידה התמסר המניין. מיד כ"תמים" מן

בהתעמקות. )גפ"ת( ובהלכה רש"י, תוספות

"סדר" של זו בישיבה יש כי לו הובהר – נ"ע מוהריי"ץ אדמו"ר כ"ק עם בשיחתו

של הנגלה, וטיבה ללמוד קשור שהיה ביום. כיון שעות ארבע החסידות תורת לימוד

ספרי ליד ישב – "סדר" החסידות שכשיגיע אז, החליט לו זר היה החסידות תורת

רש"י, תוספות בגמרא, פירוש היום במשך שלמד מה על במחשבתו ויחזור החסידות

נטל חשק של מדה חשק, ובאותה באי הגמרא את סגר הזמן והלכה. אכן, כשהגיע

ליבו, ומאז את שבה והלימוד מספר שורות עיין רק החסידות, אולם ספר את לידיו

החסידות. לבין הנגלה בין שקדנותו את חילק

קדש, למחשבות לגמרי להתמסר למד החסידית, ושם דמותו עוצבה בישיבה שם

למד שם – אותו הסובב מן מוחלטת התנתקות כדי ובחסידות, תוך בתורה מעמיק ועיון

איטיגן. ר' יוסף סבו בבית גם למד 25מכן תר"ע, ולאחר שנת שנים, עד10כ-

קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י 23.34-36 עמ' 15-16 חב"ד בטאון 24 הנ"ל.1 הערה ראה 25

9

תמימים" "תומכי של אורה . זריחת 2

האדמו"ר הוא הנצחי תמימים" ונשיאה "תומכי של מייסדה – 26 ההתיסדות יום

אבותינו תמימים" בעיר "תומכי ישיבת נוסדה תרנ"ז אלול לחדש א', ט"ו הרש"ב. ביום

קודם שנים10 ייסודה של חשב הרש"ב שהאדמו"ר הקדושים, ליובאוויטש. לאחר

כך. על להתפלל לכן, והרבה

והנסתר, הנגלה תורת ברכה" של של ה"כוס את תמימים" מהווה "תומכי ישיבת

שבלב. העבודה של הישועות וכוס

"תומכי ישיבת שמש של הזריחה היתה תרנ"ז אלול בח"י – הלימודים התחלת

שם בעל ר' ישראל ומורנו הזקן רבינו נולדו בו הבהיר היום – תמימים" בליובאוויטש

טוב.

בלבד, תורה תורה בשביל אינה הישיבה בייסוד שמטרתו אמר הרש"ב האדמו"ר

בשילוב חסידות ושילמדו נגלה אור", שילמדו ל"האיר היא ב"ה, הכוונה חסרה איננה

ועבודה התורה על נפש מסירות בעלי תלמידים בשוק. שיצאו ללכת במה שיהיה הדוק

אלוקים, עובדי יראי שיהיו והעיקר בתורה מופלגים חסידים חב"ד, שיהיו חסידות בדרכי

חכמים. תלמידי הוראה מורי מהם ה', שיצאו

ולהסבירה רב, להבינה בעיון ללמדה שיש שלמה תורה היא – החסידות תורת

שבתורה. בגליא הסוגיות בלימוד

החסידות: לתורת שבתורה גליא בין ההבדל

ועוף. ובתורת בהמה, חיה של שחיטה הלכות לומדים – שבתורה לדוגמא: בגליא

והשכל הבהמית הרע, הנפש ליצר ביחס הוא שחיטה הלכות של הלימוד – החסידות

הטבעי.

בעניני והלימוד חי הבעל בבשר מליחה בהלכות הלימוד – שבתורה בגליא

הוא מליחה בהלכות הלימוד – החסידות בתורת וחלב. ואילו בבשר – תערובות

בלבד, רוחניים לדברים דהתאווה אלוקית נפש – נפשות, האחת שתי יהודי לכל ה' ברא 26

גשמיים. לדברים מתאווה בהמית, טבעית נפש – והשניה

10

מאין, והלימוד יש בריאה של אלוקות בענייני והשגה בהשכלה הדמים רתיחת השקטת

הטבעיות. המידות לבירור בנוגע – וחלב בשר תערובות בהלכות

יסודות: אמת, ארבעה על הושתתה תמימים" בליובאוויטש "תומכי ישיבת

התלמידים בין ששרתה לבן, האהבה נחשב בישיבה ומסירות. התלמיד אהבה, נאמנות

המנהלים של המנהלים, וכן כלפי התלמידים של והמסירות להפליא, הנאמנות היתה

סוג לגדל יכולה היתה כזו הנהגה המילה, ורק מובן במלוא היתה התלמידים כלפי

וחנכה. גדלה תמימים" אכן "תומכי שישיבת כזה תלמידים

הכריז: הישיבה הרש"ב האדמו"ר הישיבה הקמת ביום– 27 תמימים" "תומכי השם

"תמימים", נותן שמם ברוחה ומתנהגים הלומדים תמימים" והתלמידים "תומכי שמה

וברוחניות. ואמר: בגשמיות והתומכים הלומדים את יברך ויתעלה התורה, יתברך

ה' לתורת היא תמימים" והכוונה "תומכי היא הישיבה שם–נא" הושיע תמימים "תומך

שבה. והמאור התורה פנימיות החסידות, היא ותורת הנגלה תמימה, תורת

נעלה כשרון בעלי בחורים רק נתקבלו הישיבה התייסדות בתחילת – 28 הלימוד סדרי

כבר )גפ"ת(, היודעים ותוספות רש"י בגמרא, פירוש וענינים סוגיות בהרבה ובקיאים

בדרכי העבודה וענייני )חסידות( בכלל דא"ח מידיעת עדיין ורחוקים בעצמם ללמוד

למלמדים. הצריכים תלמידים גם לקבל התחילו תרס"ד בפרט. בשנת החסידות

)הנקרא: "דער הגדול באולם היה בעצמם הלומדים הבחורים של הלימוד מקום

שולחנות שני עמדו ארוכה, עליה עץ בימת הזאל, היתה זאל"(. במערב גרויסער

בשביל אחד ושלחן דנגלה משגיח בשביל אחד הבימה, שולחן קצות בשתי וספסלים

דחסידות. משגיח

סוגיא באיזה לומד ותלמיד תלמיד ופוסקים: כל הנגלה, גמרא בלימוד הסדר

בכלל דא"ח לימוד הנגלה. אך בלימוד ומדריך מורה הוראת בלי ללמוד לו שבחר לענין

פי על טובות מידות בארחי תפילה, ופעולתה זו שבלב בעבודה הפנימית וההנהגה

והעובד החסיד – אנ"ש, האחד מזקני שנים ידי על בפרט, נמסר החסידות תורת לימוד

נעשו ז"ל. הבחינות גרונם ר' שמואל והמשכיל החסיד – ז"ל, ומשנהו הענדל ר' חנוך

.143עמ' הרש"ב לאדמו"ר התולדות ספר 27.88, 81עמ' וחייליה ליובאוויטש 28

11

התלמידים את לפעם מפעם בוחן היה – קוראטין ר' שלום המשגיח ידי על כלל בדרך

בתניא. וגם שלומדים במה

לימוד הגדול, מקום התקיימו, כאמור, בזאל ונגלה דא"ח - לימודי בישיבה היום סדר

הגדולים. הבחורים

עשר וחצי, בשעה תשע השעה ועד בבקר וחצי בשבע דא"ח ללמוד התחילו

שבע השעה עד נגלה ללמוד התחילו עשרה צהריים, ובשתים סעודת כך תפילה, אחר

לשבע(. רבע עד מנחה התפללו מנחה, ובקיץ לתפילת באמצע הפסיקו )בחורף

כך תניא, ואחר פרק אמר ר' גרונם ערב, ובשמונה ארוחת לאכול הלכו שבע בשעה

ערב ארוחת לפני התקיימה בחורף ערבית )תפילת עשרה אחת עד חסידות למדו

בנהר. להתרחץ – בערב שעה חצי עוד נתנו עשרה(. בקיץ לאחת ברבע – ובקיץ

שבת שלוש. ביום השעה עד נגלה למדו שישי ביום – בקיץושבת: קדש שבת בערב

ניגונים שרו למעריב מנחה דא"ח. )בין – מנחה ועד שלוש משעה לומדים היו קדש

ביום. נגלה סדר היה לא שישי ביום – בחורףבחצר.( שטיילו הקטן, והיו בזאל שונים

למדו הבדלה אחרי קדש, כשעה שבת שמונה. במוצאי עד חסידות למדו מנחה אחרי

נגלה.

שאכלו כאלה גם )היו במטבח אוכלים היו בזאל הלומדים הבחורים – האוכל

הרש"ב( אדמו"ר )אשת שרה שטערנא מרת הפרטי(. הרבנית חשבונם על באכסניות

צהריים. ארוחת קיבלו והשיעורים, שם החדרים לתלמידי גם מטבח סדרה

בתים, והיו בעלי אצל באכסניות, וגם היה התלמידים של הלינה מקום – לינה מקום

הגדול. בזאל שלנו כאלה

12

חסידית . התוועדות3

מה "היה החסידים. וכשהתוועד עם 30להתוועד מרבה היה 29הורודוקר ר' דוד

מילתא אומר היה מיוחדים ימים ועוד תורה, פורים בשמחת מתוועד לשמוע". כשהיה

חסידות. מאמר אומר היה כסלו די"ט הבהיר ביום דחסידות, אך

הכרה. באחת מחוסר ארצה נופל היה מאמר אמירת כדי תוך 31רבות פעמים

בחנוכה, התעלף, הרש"ב האדמו"ר של מאמר אמר הורודוקר שר' דוד הפעמים

המבוהלים החסידים את הרגיע במקום נוכח שהיה האנשים נבהלו, אחד החסידים

הייתם לא המאמר את למד ר' דוד מרובים מאמצים באילו ידעתם באומרו: לו

שהתעלף. כך על כלל מתפעלים

.34-35, עמ' 15-16חב"ד, בטאון 29וכדו'. ניגונים חסידות, שירת דברי לשמיעת חסידים חסידית, משמע: התכנסות התוועדות 30קוזלינר. ר' מרדכי דברי עפ"י 31

13

הקטע את מבאר ר' דוד את כששמע התרשם שמאד מספר קוזלינר ר' מרדכי

יצר לו בקרבי, שאין חלל וליבי שופטן, שנאמר טוב יצר א' בתניא: "צדיקים מפרק

על מרובים שזכויותיו אף זו למדרגה הגיע שלא מי כל בתענית, אבל הרגו כי הרע

כלל". צדיק ומדרגת במעלת אינו עוונותיו

בעל שחקן. היה כמו צוחק מצחיק, היה משהו והיה32"ווארטל" אומר כשהיה

מזלוצ'יב. ר' מיכל של 33ניגונו את ובפרט השירה את מאד מיוחד, אהב מוזיקלי חוש

מאומה לטעום רצה בה, לא השתתף במוסקבה, שר' דוד מההתוועדויות באחת

לי, לו: "תגיד ואמר לנסותו שמחה, רצה ושמו מהנוכחים לו. אחד שהציעו מה מכל

שאינו מכוס שותה לא שאני יודע ענה: "אתה לא?" ור' דוד או לחיים להגיד רוצה אתה

אדם. כך בסתם מדובר שלא והבין תשובתו למשמע מאד נבהל אדם טבול". אותו

מהשגת למעלה מיוחדות הרגשות לו שיחיה, והוסיף: "היו קוזלינר ר' מרדכי סיפר

בנס ניצל כיצד שסיפר אדם לספר, היה ר' מרדכי התוועדות, ממשיך השכל". באותה

ודיבר ארוכות שעות גדולה, התוועד בהתפעלות יצא זאת שמע מהנאצים, וכר' דוד

הנס... בעל עם

בבית התפילה קדש, לאחר בשבת35רבא" "קידושא התקיים שפעם 34מסופר

שקוע : ר' דוד 36עקא דא איתם, אך שיתוועד רצו ר' דוד, והחסידים התפלל בו הכנסת

שיתוועד. לבקשו אליו לגשת העיז לא "קידוש". איש שמתקיים כלל יודע ואינו בתפילתו

– רם בקול לשיר במספר, יתחילו איש הנוכחים, ארבעים רעיון, שכל העלה דהוא מאן

הועיל. לא השירה, ברם, הדבר את ישמע בממדיו, ודאי קטן כנסת בית זה שהיה וכיון

בהתוועדות. לפתע הבחין בשירה, ואז קולם ולהגביר לרקוד התחילו החסידים

ללמוד ניתן השולחן. מכאן ליד ישב כבר השעה מחצית בתפילתו, ותוך קיצר ר' דוד

בהתוועדות. המיוחדת המעלה אודות

הכהן ר' רפאל הר' החסיד )בבית פעם שהתקיימה 37חסידית בהתוועדות

ויראה. אהבה לו עליו, ר' דוד, שיש ואמר: "אומרים עוז מישהו במוסקבה(, הרהיבבמיוחד. מענין אמירה( חסידי )או סיפור 32מיוחדת. תשובה להתעוררות מסוגל שהוא עליו שאמרו ניגון 33 הנ"ל.1 הערה ראה 34שבת. של הבקר קידוש 35וצרה. בעיה כלומר: זה 36.34-35, עמ' 15-16 חב"ד בטאון 37

14

גירוי חולף תמימות: "פעמים ברוב היתה ר' דוד של הדבר?", תשובתו נכון האם

קיצל"(. א אמאל זיך גיט )= "עס כלשהו

נחשב ומי מי – אתם חושבים ומה – חסידית התוועדות בשעת פעם אמר 38ר' דוד

שקם אמיתי(: מי לחסיד הר' המגיד. כינוי )= מה"חבריא" של חבריא מגוד'ס די "פון

ובדבקות, עושה באריכות חסידות, מתפלל רבות שעות בבקר, לומד מוקדם בשבת

עדיין זה חסידות? לא! כל ללמוד הכנסת לבית בא שוב כך משהו, ואחר וטועם קידוש

חבריא"! מגיד'ס די "פון אותו עושה לא

ר' אז שאמר דברים אותם לפשר תהיתי רבות מספר: שנים פוטרפס ר' מענדל

את עושים אינם העבודה דרכי וכל באריכות כראוי, תפילה חסידות לימוד דוד: אם

אכן לכזה? מיהו האדם את עושה כן מה כן חבריא", אם מגיד'ס די "פון להיות האדם

חבריא"? מגיד'ס די "פון

מלונדון יהודי לי הסביר מכן לאחר רבות ששנים ואומר: עד ר' מענדל ממשיך

שמשכים מי חבריא", הוא מגיד'ס די האמת: "פון אל כיוון שהוא הדברים, וכנראה את

מבתי באחד הרבי של שיחה לחזור רבות שעות מרחק בבקר, והולך בשבת קום

העיר של השני הקצה אל רבות שעות והולך חוזר הוא מכן שבעיר. לאחר הכנסת

כראוי, לא למד לא יהודי אחר. ואותו כנסת בבית או באוניברסיטה שיחה שם גם לחזור

בכדי ורק אך ברוחניות ולא בגשמיות לא מנוחה לו ואין ויגע עייף כראוי, כולו התפלל

חבריא"! מגיד'ס די "פון אכן וזהו – הרבי של רצונו את למלא לנסות

.13, עמ' 101 משיח בית 38

15

. ה"עובדים"4

בתפילה, שמאריכים ה' המה, והיינו עובדי כי– 39"עובדים" הנקראים בחורים היו

היה שזה יותר, כמובן מאוחר אוכלים והיו מעט מאריכים ויש הרבה שמאריכים יש

והמשגיחים. הרבי ברשות

אנ"ש, בקרב ועילוי להתעוררות תמימים" גרמה "תומכי ישיבת 40התיסדות

כללות על מרובה השפעה השפיעו יחד זה, וכולם אחרי זה השתלשלו דברים שלשה

ומתינות: בהתבוננות תפילה זו שבלב עבודה ענייני אל לקרבם אנ"ש

והנהגתם. התלמידים, הדרכתם תמימים", לימוד "תומכי ישיבת א( התייסדות

בהרחקת העבודה תרנ"ט, תוכנו תורה בשמחת "החלצו" שנאמר ב( המאמר

בלימוד מוטעית מסודרת, בלתי עבודה ידי על טובות מדות ונטיעת רעות מדות

בפרט. בתפילה וההתעסקות בכלל דא"ח

כי שביאר תר"ס תורה בשמחת הרש"ב אדמו"ר כ"ק דיבר אשר הקדש ג( שיחת

המדות את ולזכך לברר האלוקית העבודה בשביל הוא הנשמה ירידת ענין

בתפילה. העבודה ידי על רק להגיע ואחד אחד כל יכול לזה אשר הטבעיות

דרך מורה הוא–התפילה" "קונטרס בשם מאמר לאור הוציא הרש"ב האדמו"ר

העבודה פי על והכשרונות הכוחות את ולפתח הנפש לתחלואי ומרפא מזור להמציא

האמיתית.

באלוקות נפשו ולדבק לקרב שבלב בעבודה היגיעה עיקר - היא 41התפילה עבודת

לבוא בתפילה העבודה בעולמות. תכלית המתלבש האלוקי בהאור ההתבוננות ידי על

אהבה: לב' מדריגות

אלוקות בבחינת התבוננות ידי על ה' הבאה אהבת – כמים הנמשכת א( אהבה

האדם דבר ובכל באלוקות הנפש ודביקות קירוב נעשה זה ידי שעל שבעולמות

התורה לעסק גם האדם את מביאה זו שבו, ואהבה האלוקות את רק ירצה

והכנעה. החלישות בו פועלת הבהמית ובנפש המצוות וקיום

.80עמ' וחייליה ליובאוויטש 39.146הרש"ב, עמ' לאדמו"ר התולדות ספר 40.24-29עמ' הרש"ב העבודה" לאדמו"ר "קונטרס 41

16

איך באלוקות, יתבונן טובה התבוננות שלאחר האהבה – אש כרשפי ב( אהבה

יתלהב זה ידי שלו, שעל ומעשה במחשבה, דיבור נפשו בכללות מרוחק שהוא

הטבעית האש את ומכלה שורפת זו ואש והצמאון התשוקה אש ברשפי ליבו

בבחינת הוא גם ונכלל ממש, ועולה ביטול בבחינת להיות – הבהמית דנפש

בחינת הן אלו אהבות סוגית לאלוקות. שתי האהבה אש ורשפי התלהבות

הבהמית דנפש והישות החומריות וזיכוך לאלוקות. ובירור והדביקות הקירוב

כו'. עולה היא גם להיות

ובהתבוננות גדולה באריכות "עובדים". התפלל שנקראו אלה בין נכלל ר' דוד

בלחש: לעצמו כאילו אומר היה התפילה מאד. לפני מופלאה היתה 42מרובה. תפילתו

– התפילה תיבות לתוך כולו "נכנס" כל אוועק"(! ומשהיה מכאן" )= "גיי, גיי "לך, לך

בכל לחוש והתעוררות( מבלי חב"ד, בהתבוננות דרך פי )על בתפילתו שקוע היה

מנגן היה פעם חיצוניות, מדי תנועות כל ממנו נראו לא זו ידו. בעבודה על המתרחש

למיניהם. דביקות נגוני התפילה בעת

לא ר' דוד של המופלגת לבנה", שהרצינות "מרה בעלי כמה היו בליובאוויטש

קצת, "לשפשף" אותו שובבים, רצו חסידים של בעיניהם, וכדרכם כך כל חן מצאה

בעיניים להתפלל נוהג היה המידה. ר' דוד על שחורה" יתר ב"מרה יפריז שלא

כל לפניו לעשות פעם ניסו ממולו, והללו מסוימת בנקודה מסתכל והוא פקוחות, כאיל

נכזבה: ר' דוד תוחלתם אבל–כך"( כל רציני יהיה )"שלא לבלבלו "טריקים" כדי מיני

בתפילתו המשיך ורעש, והוא געש מסביבו הכל כאשר גם מאומה שמע ולא ראה לא

דבר. קרה לא כאילו כרגיל באריכות

נכנס מהלוויה הרבי וכשחזר הרש"ב ממשפחת זקנה של הלוויה 43היתה פעם

כנהוג, בתהילים( ז' פעמים צ"א בסתר" )פרק "יושב ולהגיד ידיו ליטול הכנסת לבית

כבוד, כרגיל. הרבי ביראת הצד מן עמדו ישיבתו. החסידים מקום החליף פעם כשבכל

כבר היה )זה והתפלל ר' דוד ישב בו למקום הסמוך בצד למושב כך כדי תוך הגיע

היה כך כדי ובצאתו, עד בבואו כלל הרגיש לא הצהריים( ור' דוד אחר שתים-שלוש

בתפילה. עסוק

.12-13, עמ' 1010משיח, בית 42.34, עמ' 15-16 חב"ד בטאון– 86עמ' וחייליה ליובאוויטש 43

17

תפילתו, והוא להם, בעת ומשחקים ברכיו על עולים הקטנים ילדיו היו 44פעמים

הרבה לא אז )והתפללו התפלל בו במניין היה בנו אם נשאל בכך. פעם הרגיש לא

לגמרי, אחר כאיש נראה היה קדש שבת ידע. ביום לא אנשים( ור' דוד מעשרה יותר

בשרעפיו היום, שקוע כל בשבת מתפלל השכינה. היה בזיו זרחה פניו והדרת

הספיק מנחה, ובקושי תפילת מיד מתפלל היה מוסף תפילת סיימו הקדושים. לאחר

הכנסת, בבית בציבור שנערכה שלישית "המוציא" בסעודה לברכת "לחטוף" כזית

שלישית(. בסעודה חב"ד )כמנהג השומעים קהל לפני חסידות "חוזר" מאמר היה ומיד

ע"ה: ששונקין שמריהו ר' נחום החסיד 45מזכרונות

נתרבו כאשר לתפילה, אך מוקדש תמימים" היה "תומכי בישיבת הקטן האולם

הגדול. באולם התפללו – כולם את הכיל לא הקטן התלמידים, והאולם

לבחינות, לכן להתכונן שמריהו, ועלי ר' נחום לישיבה, מספר נתקבלתי טרם אני

להיבחן. צריך אני עליה בסוגיא להעמיק להתבודד, כדי מיוחד מקום לי חיפשתי

הקטן, כי באולם ללמוד מוכשר מקום לי ואמצא כבר נגמר התפילה שסדר חשבתי

נרעשתי מאד בידי, ומה כשגמרא הקטן לאולם איש. נכנסתי שם אין שכבר חשבתי

תורה קול שומעים וכבר ללמוד התחילו כבר הגדול ראיתי: באולם אשר מהמחזה

מסוים מספר עומדים הקטן באולם בשקידה, ופה הלומדים התלמידים מהמון אדיר

משתאה, מחריש ליבם. עמדתי מקירות ומתפללים הקיר אל תלמידים, פניהם של

התפילה, כי סדר נגמר שכבר אחרי זאת לתפלתם מקום מה יודע בהם, ואיני ומסתכל

אני שכזה. ועומד זמן באיחור יתפללו אדם שבני ראיתי כזאת. לא ראיתי לא מעולם

עליהם עובר רב בתפילתם, זמן הללו הצעירים עושים ותוהה, מה משתומם כולי

דבר, באיזה מתבוננים במחשבותיהם, וכנראה מאד בשתיקה, בדומיה, שקועים

ובשפלות רבה בהכנעה התפילה דברי באמירת או – בניגון מתעוררים הדומיה ולאחרי

עצומה.

שלי. פתאום הבחינה על שכחתי רב, וכבר זמן במחשבותי שקוע עמדתי

לי. שניתנה בסוגיא לעיין מיוחדת פינה לי לנפשם, ומצאתי אותם נתעוררתי, עזבתי

לי נודע הגדול. ואז האולם תלמידי בין מהבחינה, הכניסוני בשלום שיצאתי אחרי

בתפלתם, נקראים רב זמן ושוהים בתפלתם, המתבוננים המאריכים אלה שבחורים

ה' המה. עובדי "עובדים", כי

.34-35 עמ' 15-16 חב"ד בטאון 44.237-238, עמ' 3 חב"ד כרם 45

18

והתעמקו הקיר ליד בתפלתם, שעמדו המאריכים העובדים הצעירים מכל

"שולם ביותר; והמה עיוני עין שמתי עליהם אשר מהם שניים במחשבותם, הצטיינו

ביניהם: ההבדל רב מה גדולה, אך העמקה בעלי הורודוקער", שניהם דיסנער" ו"דוד

עצומות כתולעת, מתנענע, עיניו עצמו בתפיליו, מעדן מוכתר הספסל על לו ישב דוד

בלימוד העמקה בין הבדל היה לא ארוכות. לדוד שעות בתפלתו מתעמק לו ויושב

לו היתה קשה פקוחות. ולא עיניו ושם עצומות עיניו שכאן בתפילה, רק להעמקה

שחורה", מובדל "מרה בטבעו שהיה משום לו היא ההתעמקות, אדרבה, טבעית

הסתכל , לא46עלמא דהאי הוויות מכל מוחלטת מאנשים, התנזרות מהעולם, מופרש

הרב נפש. בחשקו לעונג לדוד לו היתה דזוזא. ההעמקה בדוכתא מעולם ידע ולא

הד' את לליובאוויטש בואו לפני עוד לו בלימוד, רכש ושקידתו בתורה, בהתמדתו

החסידות, בתורת עמוקה ידיעה לו רכש עמוקה, וכאשר ידיעה ערוך והשולחן 47טורים

בתפילה. והן בלימוד הן בה מתעמק היה

באה לבנה" בטבעו, וההעמקה "מרה בעל היה דיסנער. הוא שולם היה 48כן לא

היה מחשבותיו. הוא לרכז לו היה להתעמק, קשה עליו היה עצומה. קשה ביגיעה לו

את הרגיל ויגיעה עמל ברוב במאד. אבל מוחו את ומטריד שמייגע עליו ניכר והיה עומד

בזה. נפשו

ובמעשיו, עבודתו עניניו, במחשבתו, בדיבורו בכל מובדל איש בטבעו היה דוד

פחות היה שלא התפילה, אף לאחר שולם היה כן עליו. לא וניכרת בולטת היתה

היתה לא דבר. עבודתו שום עליו ניכר היה לא ה' מדוד, אבל בעבודת במדריגתו

ובחסידות, בנגלה גדול דעת הבריות, בר עם מאד מעורב היה ממנו. הוא בולטת

מאד מוטעמים דברים היו – בחסידות והן בנגלה הן ענין באיזה 49וטרי שקיל וכאשר

דבר כל היטב לברר עליו חזק היה שכלו בהיר, כח שכל לו השומע. היה לאוזן ועריבים

עזה כך כל העמקתו בתפילה, היתה שכן דבר, ומכל באיזה העמיק רק מסובך, וכאשר

בד' אמותיו... אף מהנעשה ידע ולא ראה שלא עד

הזה. עולם 46העזר. משפט, אבן דעה, חושן חיים, יורה אורח 47.237-238, עמ' 3חב"ד, כרם 48דן. 49

19

,51ב"יחידות" נ"ע מוהרש"ב אדמו"ר כ"ק לפני הורודוקר ר' דוד התאונן 50פעם

שעות מאריך היה הוא–המיטה" שעל שמע "קריאת כדבעי לקרוא מצליח הוא שאין

עבודה של שלם יום המיטה", ואחרי שעל שמע קריאת "סדר של הנפש בחשבון רבות

מוחו ואת פקוחות עיניו את להחזיק מצליח היה לא מאמץ ומרוב קורה היה ויגיעה

זאת. לעשות כדי ב"כושר" מתאים

קריאת לפני בלילה שעתיים לשעה לנוח שישכב מוהרש"ב אדמו"ר כ"ק לו הורה

זאת, יעשה – בקר לפנות שמע קריאת לקרוא זאת בגלל לו ייצא אם שמע, ואפילו

המיטה". שעל שמע ה"קריאת כראוי תהיה אכן יום כל של העבודה שאחרי ובלבד

.12, עמ' 101משיח, בית 50איתו. ומשוחחים הרבי של בחדרו הנמצאים בודדים אנשים או יחיד אדם 51

20

בינוני? . מהו 5

הורודוקר, ר' דוד על שאמר הרש"ב של מפיו מספר: "שמעתי קוזלינר ר' מרדכי

ר' ישראל החסיד כותב לזה בתניא" )בדומה האמור כפי "בינוני הכנסת, שהוא בבית

"בינוני" "צדיק" ל"רשע". התואר בין היא הבינוני 52דזייקאבסאן(. דהיינו: מדריגת ע"ה

של איסור. ידה של ומעשה, בדבר במחשבה, דיבור להכשל שלא הנזהר יהודי על חל

לנפש נותנת היא העליונה, ואין על הבהמית, היא לנפש האלוקית, ביחס הנפש

הרהור ידי קט, על לרגע לא הגוף, ואפילו מן חלק על לא אף לשלוט הבהמית

בפועל. רע משהו בעשיית שלא טוב, ובודאי לא טובה, בדיבור לא במחשבה

של גופו על השליטה להם בלבד, יש ב"בינוני" הם האלוקית הנפש לבושי

ולקיים תורה דברי ולדבר לחשוב – ומעשה למחשבה, דיבור הקשור האדם, בכל

"ולעצם" הנפש האלוקית ל"עצם" הנפש ביחס כשמדובר במעשה, ואילו מצוות

הנפש על עליונית האלוקית לנפש אין – שלהן והמידות השכל לכוחות הבהמית, ביחס

הבהמית.

עולם, אלא לענייני בכוחה, להתאוות יש שלו, עדיין הבהמית כלומר, הנפש

מעשי. ביצוע לידי לבוא אלו לתאוות נותנת ואינה אותה בולמת האלוקית שהנפש

.153-164ראשון, עמ' התניא, חלק בספר שיעורים 52

21

רבנותו – ד' פרק

להוראה הוסמך כבר15-16 53מרובים. בגיל כשרונות בו ניכרו צעיר בהיותו עוד

עד בליובאוויטש ללמוד סביבתו, והמשיך רבני ידי על ערוך השולחן חלקי ארבעת בכל

תר"ע. שנת

לכך רב, וכתגובה לבקש כדי הרש"ב לאדמו"ר באו מוויעטקא אנשים 54קבוצת

וכחמור לעול "כשור הורודוקר, שהוא ר' דוד את לרב להסמיך אתם אמר: יכולים

עליו. הרש"ב "כבד" שיטילו מעשה כל לעשות יכול הורודוקר למשאוי", כלומר: ר' דוד

נשלח מכן הוראתו". לאחר על לסמוך כתב: "...ויש ובו לר' דוד לרבנות סמיכה 55כתב

האמיל, שם וויעטקא, מחוז בעיירה ברבנות לכהן זי"ע מוהרש"ב אדמו"ר כ"ק ידי על

תרצ"א. שנת שנה, עד20כ- ברבנות כיהן

שמים. לירא גם שנחשב למדן יהודי בקי כשוחט שם שירת לוויעטקא 56כשהגיע

אותו על התבררו קצרה תקופה הכל, וכעבור למרות משחיטתו לאכול סירב ר' דוד

מכוערים. דברים בקי שוחט

איש כאל אליו התייחסו הקהילה בני עצומה, וכל היתה בקהילתו השפעתו

את אליו הפנו ורבים והיתר איסור בהוראות למומחה קדוש. נחשב אלוקים

57שהרגיש פי על במקורות, אף מעמיק עיון לאחר רק ענה תמיד שאלותיהם, אך

ההלכה. פסק מהו תמיד

שידע לפסח, ולמרות טרמוס להכשיר ניתן כיצד שאלו פוטרפס ר' מענדל 58פעם

במקורות. תחילה עיין אלא מיד ענה כך, לא לגבי הדין מהו

.34-35, עמ' 15-16חב"ד, בטאון 53קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י 54 מקרה לרבנות, זהו סמיכה כתבי כותב היה בכלל( לא )והאדמורי"ם הרש"ב כלל בדרך 55

שיחי'. אבי דברי עפ"י – הרגיל מגדר יוצא הנ"ל.1 הערה ראה 56קוזלינר. ר' מרדכי דברי פי ההלכה, על פסק מהו ידע שתמיד מיוחדות, כך הרגשות לו היו 57קוזלינר. ר' מרדכי דברי עפ"י 58

22

בעצמו, השגיח הורודוקר מספרת: ר' דוד רעיזול שבע בת , הרבנית59אשתו

במאפיה שעובדות מהנשים וביקש המצות במאפיית הלישה מלאכת פסח, על לקראת

אלי באו כך דווקא, אחר הקדש מצוה" בלשון מצת "לשם ומצה מצה כל על שיאמרו

להם קשה שהיה משום הזמן... וזאת כל להתפלל להם שבעלי, ר' דוד, אומר להתלונן

הקדש. בלשון תיבות3 לומר

על לגוי החמץ את למכור צריכים ביידיש. כשהיו רק שידברו מאד הקפיד בביתו

בכך. לו שעזר מתרגם לו ברוסית, הביאו לכותבו שהוצרך מיוחד מכירה שטר ידי

החתונה, מועד שולה. בהגיע ולכלה קייזין לזלמן קידושין לסדר מר' דוד 60ביקשו

שאל ארוכה, ר' דוד דרך לחתונה, בנוסעם ר' דוד את להביא אוקונוב דוד את שלחו

ענינו, זה שאין קידושין. וענה הטבעת עם מה יודע הוא אם היקונוב את פתאום

קידושין, טבעת לקנות וביקש רגוע היה לא ר' דוד הכל מסודר. למרות שהענין וכנראה

החתונה, ר' דוד למקום בדרכם, ובהגיעם היו, המשיכו בו בנמצא, במקום היה וכשלא

את מיד לו הראה זלמן הקידושין. החתן טבעת את לראות ממנו וביקש לחתן מיד קרא

הטבעת, ואמר לו מאין ושאלו מרוצה היה לא בטבעת, אך הביט הטבעת, ר' דוד

של הפרטי מרכושו להיות צריכה והטבעת משפחה, והואיל מקרובת אותה שהשאיל

לו נתנה שקרובתו לשכנעו ניסה באמצעותה, החתן לקדש הסכים לא ר' דוד החתן

הועיל. ללא גמורה, אך במתנה הטבעת את

ידי על לקדש הציע מכסף עשויה כוס לחתונה מתנה האורחים, שהביא 61אחד

בעל כן ולכלה, על לחתן משותפת זו שמתנה מכיון בעיה היתה זאת עם גם הכוס, אך

את לסדר הסכים דוד רק לחתן, וכך גמורה מתנה הכוס את שנותן הכריז המתנה

זה..." בכוס אותך מקדש לכלה: "הריני אמר החתן החופה הקידושין. ובזמן

ממני תובע אמר: הרבי השבועות. כשחזר לחג בתרפ"ה לריי"ץ נסע 62ר' דוד

לחסידות, זקוקים טוב" אין ועשה מרע "סור לו: עבור אמר נשגבים, הרבי דברים

"אתהפכא". למדריגת שיגיע החסיד על לפעול החסידות של החידוש עיקר

הנ"ל.2 הערה ראה 59 הנ"ל.6 הערה ראה 60קוזלינר. ר' מרדכי דברי עפ"י 61.13ישראל, עמ' לבני זכרון 62

23

הומינער, היה דוד ר' זלמן החסיד 63פוטרפס: הרב ר' מענדל המשפיע מספר

כולו. היום כל במשך באריכות מתפלל היה ה', הוא בעבודת הרבה שהשקיעו מאלו

גופו, כדי את מאד ומסגף מענה "אתכפיא", והיה עושה היה ושעל צעד כל על

ה'. בעבודת לו יפריע שלא להכניעו

ויותר, יותר ונחלש גופו הלך המידה, וכך על יתר זאת עשה שהוא כנראה אבל

ליוצרו. נשמתו את החזיר מאד צעיר מאד, ובגיל עד גברה מחלתו

מה"אתכפיא" תוצאה הוא זה שכל דווי, וידע ערש על ר' זלמן-דוד כששכב

החולה גופו את ולרפא הדבר את לתקן מכדי מאוחר היה שלו, כאשר ומהסיגופים

הסיגופים, ה"עבודה" ובכל בכל התועלת ואמר: מה דוד ר' זלמן למות, בכה והנוטה

אפשר האמת, אי בעולם למעלה הרי–הפקדון" את "להחזיר צריכים זה בגלל אם

מעשיות! מצוות לקיים

ו"אתכפיא"! סיגופים של רבות משנים יותר שווה תפילין הנחת של אחת פעם

ה"עבודה" ובלבד כל על מוותר התוצאות, הייתי יהיו שאלו לכך לב שם הייתי אילו

נוסף! אחד יום מעשיות מצוות לקיים שאוכל

ואמר: אכן, כנים הורודוקר, נענה לר' דוד ר' זלמן-דוד של הדברים כשנודעו

באין-ערוך למעלה הן בכלל מעשיות ומצוות תפילין הנחת של אחת הדברים. פעם

שנים להרבה זקוקים זאת להרגיש כדי אבל–"אתכפיא" ו"עבודה" של רבות משנים

"אתכפיא" ו"עבודה"... של

היבסקים מוויעטקא וכשיצאו כנסיות בתי4 וויעטקא, היו 64מגורם במקום

אחד בא זאת נוספים, לאור כנסת בתי להחרים רצו אחד, ואף כנסת בית החרימו

בית וצריכים זקנים אנשים בתוקף, באומרו: אנו הצעירים ליבסקים ופנה החסידים

מוויעטקא. כנסת בתי עוד החרימו ולא לדבריו שהסכימו גדול כנסת, ופלא

.12-13, עמ' 101 משיח בית 63.12, עמ' 101משיח, בית 64

24

משפחתו – ה' פרק

ז"ל. מיכל ר' יחיאל לאביו נולד הורודוקר 65דוד

הולדתו. לאחר שנה נפטר – משה * חיים בנים:4 נולדו לר' דוד

ב' תשנ"ב. בה' אדר נפטר – ז"ל סבי זלמן * שניאור

בתר"פ. נולד – שליט"א דובער * שלום

בתרע"ה. נולד – * אברהם

ה"יבסקים", של ידם גברה תרפ"ט תרפ"ח, בשנת שנת עד בחידר למדו בניו

בניו כן ב"חידר". על לומד שיתפסוהו מי כל לאסור איימו ה"חדרים" ואף את סגרו

וזלמן, שני אברהם את לקחת ה"יבסקים" רצו זו במחתרת. בתקופה ללמוד המשיכו

הסכנה, ר' דוד ויהודים. למרות גויים כללי, הכולל ספר ר' דוד, לבית של הצעירים בניו

היה )בביתם הגג על ישחקו שבני ואמר: "מוטב שם ילמדו לא שבניו נפש במסירות נהג

ללמוד המשיכו בניו וכך–ספרם..." בבית ילמדו גביה( ולא על לשחק שניתן גג עליית

במחתרת.

בנגינה. מיוחד חוש היה הורודוקר ר' דוד של משפחתו לכל

לא המדויק הולדתו הורודוקר, תאריך לר' דוד שני נולד – 66 קיעוומאן זלמן שניאור

"בעל – אלתר )ר' שמעון מלמדים ידי על בביתו בשבוע ימים5 למד ידוע. בצעירותו

יעקב. ועין הלבן" ור' ישראל( משניות הזקן

הישיבות. באחת התקיימה שלו המצוה בר

גם חייו. הוא שנות רוב במשך בכך ועבד הנגרות מלאכת את למד בצעירותו עוד

ברבנות. )קודם כיהן כאשר ישב הוא הורודוקר, עליו לאביו, ר' דוד מיוחד כסא עשה

קטנים.( ספסלים רק אם כי בביתם כסאות היו לא לכן

שנים במשך בקורסק תחי'. גרו הכטמן, סבתי חיה מרת עם ברוסיה התחתן

– ממנה תחי' והצעירה רעיזול מרת – אימי בנות: הבכורה שתי להם נולדו רבות. שם

קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י 65קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי תחי' ועפ"י אמי דברי עפ"י 66

25

תחי'. מרים מרת

חיים אורח על בביתם ימים, הקפידו באותם ומצוות תורה בקיום הקושי אף על

וכן בעצמו יין מכין ובמועדים, היה בשבתות עבד לא סבי זלמן יכלתם. שניאור ככל דתי

השיגו ולמועדים לשבת בנמצא, רק היה ולא כמעט כשר הפסח. בשר לחג מצות גם

לסמוך בקי, שניתן שוחט שימצאו עד בבית אותם ושמרו כשרים עופות מרובים בכוחות

"בשרי". להם היה אז ורק שחיטתו על

היה שלו המצוה תר"פ, בר בשנת בוויעטקא נולד– שיחי' קיעוומאן 67 דובער שלום

מספר תרצ"ה בחורף פתיחתה תמימים" בברדיטשוב. על ב"תומכי בהאמיל. למד

תרצ"ה, בא אסתר בתענית כך עלינו... אחר נתוספו גייסינסקי: ...שם אהרן משה הרב

החסיד והרב הגאון הרב של שיחי' קיעוומאן, בנו בערל הנעלה התמים גם אלינו

קיעוומאן נ"ע ר' דוד הרב וכו' מורי הסגולה שביחידי המיוחדים מן המפורסם, אחד

הקיץ וכל תרצ"ה שנת של החורף כל למדנו האראדקער"( בברדיטשוב )"דוד

ש"ץ. יעקב וכו' הבחור הנעלה התמים היה שלנו שלאחריו, המשגיח

הרב מספר בהאדיטש ללמוד שנסעה הקבוצה בהאדיטש. על למד כך אחר

גרנו, מהאמיל, שם אבי אתי נסע תרצ"ה קיץ שיחי' קיעוומאן: "בתחילת דובער

הקיץ. במשך למדתי ושם לברדיטשוב ברוק שאול הרב אותי לקח למוסקבה. משם

מרדכי והרב רפפורט מוני הרב חברי עם יחד בהאדיטש למדתי תרצ"ו בחורף

יוסף הרב גנזבורג. גם זעליג אברהם הרב היה האמילער(. המשגיח )מאניע טריגובאוו

קצר. זמן שם היה גולדבערג

לברדיטשוב, חזרתי הפסח חג ולאחר בהאמיל לביתי נסעתי תרצ"ו הפסח לחג

הקיץ. במשך למדתי ושם מוגילובסקי אלעזר הרב עם יחד

ת"ש. שנת עד תרצ"ה משנת למד ובז'יטאמיר

צריך עשה. כדבריו: "הייתי וכך פרנסתם שנה, לצורך לוחות לעשות למדו אביו

הלועזי. התאריך כלפי התבטא כך–הגויים" "תאריך את שעשיתי בלוחות לכתוב

זאת ולמד הרש"ב האדמו"ר מפי ששמע רבים ומאמרים שיחות כתב אביו ר' דוד

מליובאוויטש, לאחר הרבי אצל אשתי עם הייתי מספר: "כאשר בנו. ובערל בערל עם

עמ' שי"ד, ש"כ. הסובייטית ברוסיה חב"ד בתולדות הכתוב פי על וגם עצמו הוא כדבריו 67

26

יודע..." שאיני מאבי, ועניתי כתבים נשארו אותי, אם שאל תשכ"ח, הרבי הסוכות חג

ענין: "לא לגמור לימודו, כשרצה בעת לו לאמור רגיל היה כדבריו, אביו, ר' דוד

לגמור..." המלאכה עליך

הקודש. בארץ תש"י מרוסיה, משנת יצא תש"ז בשנת

6 בגיל נפטרה – שבע בת – והשניה בתיה אלתע – בנות: האחת2 לו נולדו

פתאומית. ממחלה

והשמחה, האורה מזיו הקורנות מפניו מאד לעבודתי. התרשמתי ראיינתי אותו

החמימות בעל הפשוט מביתו גם חייו. התרשמתי בתקופת שפקדוהו הצרות כל אף על

בו. ששרויה המרובה

מסכים הוא ר' בערל, אם את פעם ששאלה מספרת בביתם מהעוזרות אחת

מעולם מעט מופשט הוא לו, כדבריה, גם מפריע זה שאין בביתם, וענה רדיו שתשמע

ללימוד... זמנו רוב את כאביו, מנצל הזה

לבריאותו. להזיק לא כדי לבערל זאת סיפרנו נפטר, לא סבי זלמן כששניאור

אז בלומה, שהיתה אליהם, העוזרת כלל. כשבאתי כך על יודע הוא שאין בטוחים היינו

לביתו מחוץ הרבה היה תקופה ובאותה סבי פטירת על יודע כן שהוא לי בביתם, אמרה

ר' עם שיחה כדי ידיעתכם". תוך שבעה' בלי 'ישב אפילו שהוא חושבת וכדבריה: "אני

ז"ל... סבי של המדויק הפטירה תאריך את יודע שהוא לדעת בערל, אכן, נוכחתי

בישיבה, התקיימה המצווה תרע"ה. בר בשנת בוויעטקא נולד – קיעוומאן 68 אברהם

אז – תרפ"ח חורף עד תמימים" בראמען "תומכי בישיבת למד תרפ"ח. הוא בשנת

ידי על נסגרה היא גם – בנעוויל בישיבה ללמוד הישיבה. עבר את סגרה היבסקציה

בטשערניגאוו. תרפ"ט. למד בחורף היבסקציה

לעויטין ר' זלמן בהדרכת תלמידים עוד עם למד שם – לכותאיס הגיע בתרצ"ב

רעב היה מאד, כי גרוע היה המצב זו האדיטשער"(. במדינה )הנקרא: "זלמן ע"ה

כמה ועוד מעט. אברהם עזרו עצמם המקום אוכל, אנשי לקנות במה היה ולא חזק

הסובייטית ברוסיה חב"ד בתולדות הכתוב שיחי' ועפ"י קיעוומאן דובער ר' שלום דברי עפ"י 68

עמ' רצ"ה, רח"צ, תמ"צ.

27

למדו. יפות, שם פנים בסבר קיבלום המשפיע, לקולאש, שם ידי נשלחו, על תלמידים

מהמעצר. במהירות השתחררו פלאית ובדרך למעצר הביאום אחד שלילה עד

באתי תרצ"ה: גם בקיץ הריי"ץ לאדמו"ר כתב בהאמיל, משם למד כך אחר

וחבר אבי בעיר רוב פי על קביעותי ומקום הקודש במלאכת עוסק שהנני להודיע

מקלימאוויטש צבי בן עם בחברותא בדא"ח עוסק אני קודש בשבת לי. רק אין כמעט

כמעט זה מהורודוק[, ולבד קיעוומאן שיחי' ]הר' דוד אבי אזימוב[, עם הלל ]הר' חיים

מצד חבר בעירי, עם להיות אפשר שאי דבר הוא ובדא"ח, וכמעט בנגלה חבר לי אין

במלכובקא ללמוד עבר שעה לפורטם. באותה אפשר שאי טעמים כמה

.69שבמוסקבה

וברוך. דובער בנים: יוסף, שלום שלשה לו יש

.4 נספח ראה 69

28

ופטירתו נדודיו – ו' פרק

שרוצים הורודוקר לר' דוד הרבנים, נמסר את הקומוניסטים רדיפות גבור 70עם

שהה להאמיל, שם הגיע תרפ"ט. בנדודיו בשנת רבנותו את לעזוב נאלץ כן על לאוסרו

תרצ"ח. שנת עד תר"צ משנת

72והלשין רעה לתרבות יצא בליובאוויטש פלוני, שלמד – תרצ"ח 71בשנת

מה"תמימים" לגלות רבים שלחו כך ה"תמימים". בעקבות שמות את ליבסקציה

על ישב ר' דוד זמן )באותו לביתו נכנסו ר' דוד: היבסקים את לקחו לא לסיביר, ובנס

לסמוך שאין מביתו. ומכיון מיד והסתלקו פניו את ראו רק ז"ל(, הם סבי שעשה הכסא

למוסקבה. לברוח בעתיד, נאלץ הנס על

בת הרבית את לקחת באו בו – ר' דוד של ביתו ליד רכב עצר שוב ימים באותם

למקום החקירות, שאלוה לחדר בעלה, כשהכניסוה אודות לחקירה רעיזול שבע

נאמר: כך ללנינגרד" ]על נסע ולכן ברגלו חולה בעלה, ואמרה: "בעלי של המצאו

לביתה. חזרה נשלחה תמכור" )משלי([, אז ואל קנה "אמת

משנת שהו שם – בקורסק נפגשו ואשתו 73ר' דוד שנה אותה של הקיץ בסוף

קבורתה. מקום ידוע ולא הדרך אם על בטשקנט נפטרה תש"א. אשתו – תרצ"ט

התרפא. וראש. מהרגל בעיקר: לב, קיבה מג' מחלות סבל אלה נידודיו ימי בכל

הדוריו בגלל קשות סבל מתמדת. גם בתדירות שפקדוהו והקור לרעב בנוסף זאת

עבודתו על השפיע לא הרב הסבל העולם, אך מעניני מופשט היותו ובגלל וחומרותיו

הקדושה.

מנת על בעיניו כשרה סוכה ובחפשו הסוכות חג בתקופת לסמרקנד הגיע 74הוא

לרצונו. בקושי התאימה לא אחת ואף אנ"ש של רבות סוכות בדק – המצוה את לקיים

.36, עמ' 15-16חב"ד, בטאון 70קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י 71בשם: "מוסר". נקרא 72.7 נספח ראה 73 הנ"ל.1 הערה ראה 74

29

נכנס – הוראתו פי על מסוימים תיקונים בה שהוכנסו שלאחר אחת סוכה מצא רב

לאכול. אליה

לצאת ישראל. ניסה בארץ הקודש לאדמת להגיע נפשו הסבל, חשקה 75ברבות

אשרת קיבל לא הכל אף הפנים, על במשרד מתאימים מסמכים סידור ידי על מרוסיה

יציאה.

היה לכך. הוא והתכונן קרב שקיצו ידע קוזלינר: "ר' דוד ר' מרדכי דברי לפי

העתיד". את במחשבתו חש "בינוני", לכן

מיתתו, בביתו שלפני שבת במוצאי בביתי היה לספר: "ר' דוד ממשיך ר' מרדכי

ממנו, ומאותו נפטר רב ובקושי לקחתו המוות מלאך שבא כך "הגומל" על ברכת ברך

כלל. בדרך אתו נשאר בנו ובערל בבית לבדו להשאר פחד ואילך היום

עם בא לשם ללכת רצה בערל ובנו מהחסידים אחד אצל מלכה מלווה כשהיה

ידע ור' דוד והיות ר' דוד עבור מהודרות מצות הכין גורודצקי אביו, ר' דוד. בנימין

המצות". את יאכלו ובערל שבנימין הפסח, אמר חג יגיע טרם שימות

לחפש שוסטרמן לחברו, מוטל הלך אביו, אז פטירת בזמן בבית היה לא 76בערל

מהתקף שנה. נפטר נ"ט בגיל סמרקנד, בהיותו תש"ג, בגלות בט' ניסן מזון. נפטר

בי' נערכה המונית ידיים". הלוויה נטילת "על כראוי ובירך 77ידיים שנטל לב, לאחר

בניסן.

הנ"ל.2 הערה ראה 75קיעוומאן. דובער ר' שלום דברי עפ"י 76 בין ידוע – בקבלה חשוב ענין זהו המיתה לפני ידיים קוזלינר. נטילת ר' מרדכי כדברי 77

החסידים.

30

נספחים

קוזלינר ר' מרדכי עם ראיון

לשונו: היה הורודוקר, זה ר' דוד אודות בפרטיות ר' מרדכי את ששאלתי בטרם עוד

יועילו! לא חסיד? מילים כזה לתאר אפשר "איך

בתניא. האמור כפי בינוני שהוא אמר הרש"ב האדמו"ר עליו

הורודוקר? ר' דוד חי תקופה * באיזו

הקומוניזם". של השיא בתקופת - "חי

מיוחד? ייחוס בעל הינו * האם

עצמו. בכוחות למדרגתו הגיע פשוט, ר' דוד אדם היה - "לא, אביו

כלשהי? נפש במסירות או הכלל למען פעל מעשיו, האם היו * מה

היה מופלא, הוא באופן דברים בכל, ידע גדולה השגה בעל אדם היה - "ר' דוד

עצמו. עם נפש במסירות נפש, עבד ממסירות למעלה

כך על הרש"ב האדמו"ר את שאל שנה. פעם20כ- בוויעטקא ברבנות כיהן הוא

קורא ואיני רב אני 'גם – היתה הרש"ב ותשובת עיתונים לקרוא צריך הוא רב שבתור

עיתונים'.

ועיין הרבה מאד וחשב לענות מיהר לא הלכה שא' בעניני אותו לשאול כשבאו

זאת כל – המיוחדת התש' בהרגשתו את שידע אעפ"י ההלכה את שפסק עד במקורות

מעברה. מאד ופחד מרובה אחריות בכך שהרגיש מכיון

בדיוק. מיהו ולדעת אדם על להסתכל יכל הוא ודעת מטעם שלמעלה הרגשות לו היו

הניח ר' מרדכי: "הוא אמר כך כדי בפסח. ותו עליה ולי לתורה עליות חילק ר' דוד

ומהודרות". טובות שהינם עליהם ואמר שלי התפילין את אחת פעם

החסידים... עם התוועדות בעת מיוחדים * ענינים

מזלוצ'ב. אדם ר' מיכל של ניגונו את ניגונים, בפרט ששרים אהב מאד - "ר' דוד

זאת וכששמע ניצל בו האופן על השניה, סיפר העולם מהנאצים, במלחמת בנס שניצל

ארוכות. שעות והתוועד אדם אותו עם שוחח ר' דוד

31

הוא האם שאלו שמחה בשם "לחיים" וכשאחד מלהגיד נמנע ר' דוד התוועדות באותה

המום היה אדם טבול. אותו שאינו מכוס שותה שאינו ענה לא או לחיים להגיד מוכן

גדולה". בהתוועדות המשיכו מכן זאת. לאחר יודע ר' דוד מאין ידע ולא מדבריו

מצבו? אז היה מה כן חסידות, אם דברי ממנו שמעת * האם

רבות מכך. פעמים התרשמתי ומאוד בתניא הראשון לפרק באור ממנו - "שמעתי

זוכר הכרה. אני בחוסר הרצפה על מעולף נופל היה חסידות דברי אומר כשהיה

חנוכה, אחד נס על–רבנן" - "תנו הרש"ב של מאמרו אמירת בעת פעם שהתעלף

ר' דוד למד מאמצים באיזה ידעתם אמר: אילו מעמד באותו נוכח שהיה מהחסידים

שהתעלף. מתפעלים הייתם לא המאמר את

שחקן". כמו צוחק היה מצחיק משהו "וורטל" והיה אומר כשהיה

ר' דוד? של מיתתו על לך ידוע * מה

למות שהולך ידע בעתיד, הוא יהיה מה במחשבה והרגיש מרומם בנ"א היה - "ר' דוד

לכך. התכונן ואף בקרוב

אחד שהיה אף "הגומל", על מיתתו, ברך האחרון, לפני במוצ"ש בביתו היה ר' דוד

ממנו. נפרד רב ובקושי לקחתו המוות מלאך שבא לבטלה, ואמר מברכה שנזהר

כלל. בדרך איתו נשאר בנו ובערל בבית לבדו להשאר פחד היום מאותו

למות שהולך וידע והיות בערל ולבנו לר' דוד מהודרות מצות הכין גורודצקי בנימין

המצות. את יאכלו ובערל גורדצקי שבנימין אמר המצות את לו בקרוב, כשהביאו

העולמים. לרבון נשמתו את החזיר מכן לאחר ורק ידיים נטילת על ברך פטירתו לפני

בט' ניסן, תש"ג". נפטר

32

בבליוגרפיה

ישראל: מסדה. אביב, אנציקלופדיה(, 1978* שמיר, עמי. )

חב"ד: קה"ת. כפר הסובייטית, ברוסיה חב"ד תולדותדובער. )תשמ"ט(, * לוין, שלום

חב"ד. כפר וחייליה, ליובאוויטש(, 1983נחמן. ) * הכהן, רפאל

חב"ד: קה"ת. בליובאוויטש, כפר דמויות – חב"ד בטאוןבאה"ק. )תשל"א(, * צא"ח

חב"ד. כפר משיח, בית)תשנ"ו(, יצחק * גינזבורג, לוי

החסידים. ברוקלין: קה"ת: אוצר העבודה, קונטרסהחסידים. )תשל"ד(, * מע' אוצר

חב"ד. כפר חב"ד, כרם* מונדשיין, יהושע. )תשמ"ז(,

החסידים. ברוקלין: אוצר ישראל, לבני זכרוןדובער. )תשנ"ו(, * לוין, שלום

בורלא(. רחל תשנ"ז. )ראיינה: חנה כסלוראיון,ש. * קיעוומאן

תחי'(. רעיזול ואמי בורלא רחל )ראיינו: חנה תשנ"ז כסלוראיון,מ. * קוזלינר

החסידים. ברוקלין: אוצר התולדות, ספר* גליצנשטיין, חנוך. )תשמ"ז(,

33

קיוועמאן דובער ר' שלום עם ראיון

לימודו? אביך, ואופן ר' דוד של לימודיו מקום על לך ידוע * מה

ישיבת בביה"כ, ומשהוקמה קצרה תקופה מלמד, אח"כ עם12 גיל עד למד - "אבי

שנים.9כ- למד בה, שם ללמוד עבר תמימים" בליובאוויטש "תומכי

בתפילתו, בהיותו מאריך מאד היה כבש. ר' דוד ר' חיים היה בליובאוויטש הטוב חברו

מכן". לאחר גם וכך בליובאוויטש

יומו? סדר אז היה ומה בוויעטקא רב בהיותו ר' דוד נהג * כיצד

ר' דוד את לקחת להם רב, הורה ממנו וביקשו הרש"ב לאדמו"ר אנשים - כשבאו

כבד מעשה להטיל למשאוי". כלומר: ניתן וכחמור לעול לגביו: "כשור ואמר הורודוקר

יעשה. והוא ר' דוד על

על לסמוך שיש כתב ובו לר' דוד לרבנות סמיכה )בעצמו( כתב כתב גם הרש"ב

המקווה על שאלה שהיתה קרה לו. פעם לשמוע פסיקותיו( יש בכל – הוראתו

ר' דוד של להוראתו לשמוע שיש אמר והרש"ב מר' דוד בשונה פסקו בהומיט, הרבנים

הורודוקר.

ודיני שאלות לשואלו באו גם חודש. אז פחות שנה20 בוויעטקא ברבנות כיהן ר' דוד

מאמר אומר היה שבת ערב בספרים. בכל עיון בלי לפסוק רצה למיניהם. ולא תורה

הלילה. של הקטנות השעות עד

כראוי שמע קריאת וקורא תפילין ( מניח2 משהו ( טועם1כך: היה בכלליות יומו סדר

ר' דוד במתינות התפלל שהציבור בציבור, ולמרות להתפלל ( הולך4 שחרית ( פת3

בביתו ( למד7 לעיר מחוץ מטייל היה – ( בקיץ6 צהריים ( ארוחת5בתפילתו. האריך

הלילה. כל ישן לא ופעמים – בלילה מאוחר עד ( למד9 תורה דיני לשואלו ( באו8

בזה. וכיוצא הנרות שבת: הבהוב בצרכי עוסק היה שישי בימי

ואדמורי"ם רבנים בחברת להמצא מנת על לליובאוויטש, רוסטוב, פטרבורג גם נסע

שם. שגרו

ר' דוד? נגד היבסקים ביוזמת מסוימות פעולות לך ידוע * האם

וגויים יהודים למדו בו – ספרם )אחיו( לבית ובערל אברהם את לקחת רצו - היבסקים

בבית ללמוד ילכו ולא הגג על ישחקו שבני להם: מוטב ואמר הסכים לא יחדיו. ר' דוד

מהתמימים, שלמד אחד – בניו. בתרצ"ח לחינוך נפש במסירות פעל – ספרכם

שם. שלמדו התמימים כל על ליבסקציה והלשון רעה לתרבות יצא בליובאוויטש

ר' דוד. הם את לקחו לא לסיביר, בנס מהתמימים רבים הגלו היבסקים כך בעקבות

34

ומרוב פניו את ראו רק ר' זלמן, בנו. הם שעשה בכסא ישב אז לביתו, ר' דוד נכנסו

על למוסקבה ברח ר' דוד הנס על לסמוך שאין בהומיל, ומשום מביתו יצאו בהלה

שבע בת את לעצור רכב עם באו קצרה תקופה שוב. לאחר יתפסוהו שלא מנת

ונסע ברגליו שסבל ואמרה בעלה איפה להם לומר בקשו רעיזול, אשתו. ממנה

לביתה חזרה לשקר( ונשלחה מותר לגויים – למוסקבה שנסע )בעוד ללנינגראד

בקורסק. שוב נפגשו שנים מספר לאחר

פטירתו? בעת נוכח היית והאם ר' דוד, היכן נפטר ממה * כתוצאה

התרפא(. )מהרגל וראש מג' מחלות: לב, קיבה סבל - "ר' דוד

להצילו, והצליחו ניסן בר"ח לב התקף קיבל הראשונה לב. בפעם מהתקף נפטר הוא

עוד. להצילו יכלו לא השניה, בט' ניסן בפעם אך

בעקבות מזון חיפשתי אלא בבית פטירתו בעת הייתי לא בביתו, אני נפטר הוא

תש"ג". י' בניסן – למחרת נערכה בכך. הלוויתו המחסור

אמרותיו? היו * מה

המלאכה עליך שלמדתי: "לא מסויים ענין לסיים לי, כשרצתי לומר רגיל היה - "ר' דוד

לגמור..."

אומרים ר' דוד. יש בעד ביידיש: "ב"ה התמימים כל בפני עליו אמר שהרש"ב שמעתי

"תומכי ישיבת כל קיימת היתה דיסנער שולם ובשביל שבשבילו אמר שהרש"ב

תמימים".

באה אחת גלפרין: אשה ר' ראובן מפי ששמעתי הסיפור את בוריו על לברר * רציתי

ר' דוד: איני לה לפופיק, ענה ביחס טריפה בדיני מסוימת שאלה ר' דוד את לשאול

כמה עד רואים טרף. מכאן העוף – בקורקבן מדובר אם מדברת, אך את מה על יודע

לקורקבן. פופיק בין בהבדל הבחין שלא עד עוה"ז מענייני מופשט היה ר' דוד

זאת סיפרו כלל. הליצנים נכון אינו זה החסידים, סיפור בין ידוע שהסיפור פי על אף

הזה. עולם מענייני מופשט היה כך כדי שעד באומרם הגזימו והם עליו

35

מכתבי ישראל" על "אבן הרהגה"ם של תשובתו

הורודוקר ר' דוד על פרטים בידו שיש לי נודע

שטיינזלץ עדין

ירושלים5 גסטר ר' משה

02-6244486 טל' 1458ת.ד.

תשנ"ז בס"ד, ו' בשבט

לכבוד

בורלא חנה-רחל

147/15 חב"ד שכונת

מלאכי קרית

וברכה, שלום

לספק שיכולים קרובים יותר מקורות יש ספק מועטים, ובלי דברים רק בידי יש לצערי

יותר. טובה אינפורמציה

בתנ"ך, ביותר בקי היה קייבמן הוא, שר' דוד מובהק באופן זוכר שאני היחידי הסיפור

הביטוי פירוש מה יודע הוא האם אותו המתנגדים, שאל אחד עם לוויכוח הגיע וכאשר

בשפה בקי היה שהלה פי על אף כי קדושים". והתברר צבאיו "פינות בתפילה

שבספר קייבמן ר' דוד לו הראה זה. ואז במקום המילה פירוש את ידע העברית, לא

קצינים, מנהיגים. של "פינות" במשמעות המלה )ועוד( נמצאת שופטים

בברכה,

ישראל אבן עדין

36