מבוא לפסיכולוגיה

פתוחות קצרות.4 שאלות אמריקאיות + 40בחינה:

מדוע לנו לחקור דברים באופן מדעי?

o)להבין )מדע בסיסי

o לנבא

o)לשלוט )מדע יישומי

המדע מבוסס על תצפיות ומדידות בעזרתן ניתן לבנות תיאוריה,הסבר, נוסחה, בעזרתה נביןטוב יותר את שמתרחש סביבנו- נוכל לנבא. הוא אובייקטיבי, אינו מסתמך על תחושות בטן.

בפסיכולוגיה נמדוד התנהגות ותהליכים מנטאליים.

בכדי למדוד דברים אלה יש להגדיר אותם בצורה מאוד טובה.

האתגרים בניסיון לחקור את הפסיכולוגיה באופן מדעי:

יש להגדיר משתנים מאוד מאוד מורכבים )אינטליגנציה, קבלת החלטות, רגשות,.1זיכרון...(.

בניגוד למדעים אחרים, לפסיכולוגיה אין גוף ידע בסיסי עליו הכול אמור להיות.2 מושתת, על כן לכל דבר שנחקור יהיו הרבה מאוד הסברים ואספקטים )הסבר ביולוגי, התפתחותי, גנטי, חברתי וכו'(. בכדי להבין בצורה הטובה ביותר את שנחקור, הכי טוב

לשלב את כל האספקטים, ההסברים.

החלופה של המדע היא אינטואיציה והיא מסוכנת לפסיכולוגיה יותר מהמדע, על אף שהמדעאינו השיטה המושלמת לתחום.

עם זאת חשוב לזכור כי האינטואיציה היא חלק מהמדע והרבה פעמים מופיעה בתחילתו שלתהליך מדעי.

בספר:119-130 , עמ' 4*לקרוא: פרק

Atkinson and Hilgard's introduction to psychology, 15th edition

סנסציה - חישה

אינפורמציה שמגיעה אלינו מחמשת החושים. אינפורמציה מהעולם החיצוני נכנסת דרך איבריהחישה ואל המוח. האינפורמציה מעובדת ע"י המוח ובעקבות זאת נוצרת איזושהי התנהגות.

בלי אינפורמציה חושית אין למידה, אין זיכרון, אין שפה, אין רגשות. כל המערכות המוחיותצריכות לעבד אינפורמציה על מנת שיתקיימו דברים אלה.

לכל אחד מהחושים יש אזור במוח בו האינפורמציה מעובדת. יש אזור לעיבוד אינפורמציה מהעיניים, מהאוזניים, וכדומה.לכל חוש יש אזור במוח אליו האינפורמציה נשלחת קודם. אחר

כך היא נשלחת לאזורים נוספים.

מערכת הראייה-

משמשת אותנו בצורה הכי משמעותית כדי לקבל אינפורמציה מהעולם. המערכת הכי מפותחת במוח האנושי )לאו דווקא אצל כל החיות(. זוהי האינפורמציה הכי מהימנה, הכי

מפורטת אצל האדם.

שליש עד חצי מהקורטקס )קליפת המוח( מוקדש לקליטת אינפורמציה ויזואלית.מערכת הראייה מטרתה להבחין ולזהות עצמים שונים, תהליך מורכב ביותר.

מהי ראיה? המרה של אור לאיזשהו סיגנל עצבי, מוחי. האור צריך לגרום לתאים שלנו לעבוד.

אור הוא איזשהו טווח תדרים מסוים של קרינה אלקטרו מגנטית שהתאים בעין שלנו יודעים להמיר לסיגנל עצבי. טווח התדרים הוא מאוד מצומצם: בתדירות גבוהה או נמוכה )אורך גל

קטן או גדול(. רק תדרים בטווח הספציפי המדובר גורם לתאים במערכת לעבוד וליצור סיגנלעצבי.

המיקום של העיניים אצל חיות שונות שונה. אצל בני האדם )וחיות נוספות( יש חפיפה מאוד גדולה בין טווח הראיה של שתי העיניים. אצל חיות שונות עם עיניים בצדדים יש פחות חפיפה

אך הטווח גדול יותר.

המוח יודע לתרגם את האינפורמציה מהחפיפה בשתי העיניים למימד שלישי: עומק. על כןככל שיש יותר חפיפה יש יותר עומק.

מבנה העין-

- רקמה שקופה שמכסה את החלק הקדמי של העין.הקרניתעגולה, בחלקה החיצוני נמצאת מאחוריה נמצא העישון- חור שדרכו קרני האור נכנסים לתוך העין. מאחוריו נמצאות העדשות,

שתפקידן למקד את קרני האור בחלק האחורי של העין שעליו יושבים תאים שהם חלק מהרשתית. הכוונה היא שתאי האור שנכנסים לעין ייפלו בצורה מדויקת על הרשתית.

מהרשתית מומרים תאי האור לסיגנל עצבי, מה שהופך בסופו של דבר את תאי האור לתמונה.

שכבות של תאים:3- מבנה מאוד מורכב. היא מורכבת מהרשתית

- פוטו רצפטורים-התאים היחידים שיודעים להמיר את האור )את הפנימית ביותר.1 הקרינה האלקטרו מגנטית( לסיגנל עצבי. הם נמצאים בעומק העין, בחלק הכי פנימי משום שבתחתית העין יש משטח שחור שיודע לבלוע אור. אנו רוצים שהאור שנכנס

יפגע בפוטו רצפטורים, ומה שלא פוגע- שייבלע במשטח השחור, ולא יחזור חזרה,משום שזה יגרום לטשטוש הראייה.

- תאים בי-פולארים האמצעית.2- תאים גלגילונים החיצונית יותר.3

תאים אלה מעבירים את המידע אחד אל השני- מהפנים החוצה ועד לתאים הגלגילוניםשמעבירים את האינפורמציה בעזרת סיבים ארוכים אל המוח.

פוביאה- אחד האזורים החשובים ביותר ברשתית. אזור קטן אבל מאוד חשוב. הפוביאה היא גומה ברשתית ובאזור זה כאשר חודר האור, הוא מגיע הישר אל אזור הפוטו-

רצפטורים.בפוביאה יש צפיפות גבוהה של פוטו רצפטורים, מה שגורם לראייתנו להיות חדה.

הכתם העיוור- חלק ברשתית בו אין בכלל תאים משום סוג.זהו פתח היציאה לסיבים שמעבירים את האינפורמציה מהעין אל המוח. שם איננו רואים כלום והמוח משלים את

התמונה עבורנו.

תפקיד הפוטו-רצפטור-

איך אינפורמציה מעובדת ועוברת הלאה?

דרך מסלולים מקבילים שכל אחד מהם מעבר אינפורמציה בצורה אחרת..1עיבוד היררכי של אינפורמציה..2

עיבוד אינפורמציה במקביל:

קורה בשלב ראשון בו מגיעה האינפורמציה אל העין. ישנם שני סוגים של פוטו רצפטורים.CONE ו-RODשעובדים במקביל ומעבדים את האינפורמציה:

RODSCONES120 MILLION6 MILLIONNUMBER

יושבים בפריפריה )מה שאינוהפוביה(.

יושבים בעיקר בפוביאה.FOVEA

LOCATION

)חדות(ACUITYגבוההנמוכהHIGHLOWLIGHT SENSITIVITY

צפיפות הפוטו רצפטורים משפיעה על חדות הראייה.כל רצפטור מעביר אינפורמציה על הנקודה שמולו וככה נוצר מעין אוסף אדיר של פיקסלים שכנים ונוצרת מולנו התמונה. במידה

והם שכנים התמונה יוצאת, מן הסתם, ברורה הרבה יותר ומדויקת. בפריפריה, צפיפותהפוטו-רצפטורים יורדת ועל כן באזורים אלה יורדת החדות.

: RODS ל CONS הבדלים בין

בין הפוטו-רצפטור לגנגליון.1:1 יש יחס של CONSב

בין הפוטו רצפטור לגנגליון. על כן מה שמועבר הוא הממוצע של10:1 יש יחס של RODSבהמידע )במקרה של שחור-לבן: אפור(.האינפורמציה יותר מטושטשת.

שטובים בעיקר לראיית לילה,לתאורהRODS טובים מאוד לתאורת יום, לעומת הCONSהנמוכה.

אין אתRODS שונים שרגישים יותר ופחות לאור. זה מתורגם אצלנו לצבע. לCONSיש סוגי היכולת הזאת על כן בחושך אנו כמעט עיוורי צבעים.

תאים גנגליונים-

סוגי התאים2הסיגנל העצבי עובר אל הגנגליונים כאינפורמציה )ראיתי שחור, לבן וכו'(. הגנגליונים:

1.P-CELLS2.M-CELLS

PARVOCELLULAR-CELLSMAGNOCELLULAR-CELLSCELL SIZEגדוליםקטנים

בעיקר בפוביאה. מעבירים.CONSאינפורמציה בעיקר מ

בעיקר מחוץ לפוביאה. מקבלים אינפורמציה בעיקר

.RODSמה

LOCATION

HIGHLOWACUITYLOW SENSITIVITYHIGH SENSITIVITYMOTIONיכולת לתפוס( *

עצמים נעים, להעביראינפורמציה על תנועה(.

YESNOמשום שמחוברים ל( RODS)

COLOR

*כדי לתפוס תנועה אנו צריכים שהתאים יעבירו את האינפורמציה במהירות גבוהה.צריךשהתאים יעבדו מהר.

(P-CELLS )מסוג סוגי תאים גנגליונים:2

.מגיב לאדום וירוק-מגיב חזק לאדום, חלש לירוק. אם הרצפטור מתעייף מצבע אחד, כאשר1ייחשף לצבע לבן )הכולל את כל הצבעים(, יתבלט הצבע הנגדי.

.מגיב לצהוב וכחול-מגיב חזק לצהוב, חלש לכחול. אם הרצפטור מתעייף מצבע אחד, כאשר2ייחשף לצבע לבן )הכולל את כל הצבעים(, יתבלט הצבע הנגדי.

עיבוד היררכי:

המערכת בשלב ראשון מעבדת מידע על הרכיבים הבסיסיים של התמונה )קווים, צבעים..(ואחרי זה עושה אינטגרציה על האובייקט עצמו.

בחלק האחורי של קליפת המוח )הקורטקס הויזואלי( האינפורמציה שמגיעה מהתאיםהגלגילונים מתחילה להיות מעובדת. בשלה זה המוח לא יודע לפרש עדיין את מה שראה.

לצורך השוואה-30,000מכל עין יוצאים מיליון תאים גלגילונים )מהאוזן האנושית יוצאים המידע כאן עשיר בהרבה(. ברגע שמתמקדים בנקודה- כל מה שמימין לה מגיע להמיספרהשמאל ולהיפך. כמו כן כל מה שמעל הנקודה מגיעה לחלק התחתון של ההמיספרה ולהיפך.

נקודות שכנות )כמו עם2גם כאן שני נוירונים שכנים במוח מקבלים אינפורמציה על הפוטו-רצפטורים(.כמות התאים במוח שמוקדשת לעבד מידע מהפריפריה קטנה מכמות

התאים שמעבדים את המידע במרכז הפוקוס שלנו. אם לא, נאבד את חדות הראייה שהפוטו-רצפטורים מאפשרים לנו.

התאים בקורטקס ויזואלי מגיבים לקווים בלבד )לא לנק'(. הם יכולים להגיב גם רק לסוגים שונים של קווים במקום מסוים ובאוריינטציה מסוימת, בלי שבאותו שלב הוא יודע מה הוא

רואה. תאים אלה גם מגיבים רק כאשר מגרים אותם, כאשר הקווים "נופלים" עליהם.

( ורק לאחרV1הכוונה בעיבוד היררכי הוא שהמוח קודם כל מעבד קווים בקורטקס הויזואלי ) התאים מגיבים גם ללא גירוי של קו,v2 והלאה..בv2 עובר המידע לv1מכן נבנית התמונה. מ

הם מקבלים תמונה גלובאלית הרבה יותר.התאים שם מגיבים לאינפורמציה הרבה יותרמורכבת ופחות קונקרטית.

מגיב לגירויים עוד יותר מורכבים. הוא לא מגיב לקווים גם כן, אלא לצורות מורכבותV4אזור . משמעותוCOLOR CONSTANCYיותר מבחינה גיאומטרית.באזור זה גם יש גם תופעה בשם

הוא שכשיש תאורה מסוימת על כל האובייקטים בתמונה, נשמר הצבע של כלל האובייקטים. אולם, במידה והתאורה חלקית על אובייקטים מסוימים, הצבע לא נשמר באותם אובייקטים.

זוהי איזושהי מערכת תיקון של המוח.

כשמתקדמים קדימה בקליפת המוח, ישנם תאים שמגיבים לפרצופים. הם מגיבים רק לפרצופים ולא לשום גירוי אחר. בהמשך מצויים נוירונים שמגיבים גם לא רק לפרצוף, אלא

לפרצוף מסוים עם קול מסוים.

למידה

תהליך שמתרחש במוח, ברמת הנוירון הבודד. כל דבר בחיים משנה את המוח ברמה הוא השפעת הסביבה על חולדות-70האנטומית. אחד המחקרים שבוצעו עוד בשנות ה-

סביבה עם הרבה גירויים וסביבה ללא גירויים. היה הבדל ברור במבנה המוח )כמובן לטובתהסביבה בעלת הגירויים(. זהו דבר שאפשר להבחין בו ממש מבחינה מבנית.

BEHAVIORAL הפן ההתנהגותי-

איואן פאבלוב-

חוקר רוסי, היה פיזיולוג. חתן פרס נובל על מחקר בנושא מערכת העיכול בחיות שונות. שנא פסיכולוגיה. הוא הבחין לראשונה בכך שהכלב מרייר עוד לפני שהאוכל מגיע, כאילו יש איזו סימן שהכלב לומד וכך יודע שהאוכל מגיע. הוא חקר את הסיבה לכך. הוא ערך ניסוי. הביא

אוכל ואור לכלב. כשהראה אוכל- הכלב רייר כמצופה. משם המשיך והתחיל להדליק אור ואזנתן אוכל, וכך חזר על כך. הכלב רייר. לאחר מכל הדליק את האור ולא נתן אוכל- והכלב רייר.

הוא חקר את הנושא וקרא לו התניה קלאסית.

האוכל הוא גירוי אינו מותנה. הריור הוא התגובה הלא מותנית. הגירוי, שהיה בהתחלה ניטראלי )האור( הוא הגירוי המותנה. הריור לאחר האור הוא התגובה לגירוי הלא מותנה:

ACQUISITION.

משם הוא המשיך לחקור- מס הפעמים הדרושות לחיבור אור ואוכל כדי ליצור התניה. הוא גירויים כדי ליצור את ההתניה. הוא שם לב גם שכשאשר הוא מציג את5-6גילה שצריך בערך

האור לבד, ולא מגיע אוכל, בפעם הראשונה התגובה גבוהה לאור, אך התגובה לאור יורדת - הצגה של הגירויEXTINCTION(. זה נקרא 2בהמשך )יש שינוי משמעותי כבר מהפעם ה-

.זה נקרא:EXTINCTION שעות אחרי, יש עדיין 24המותנה ללא הגירוי הלא מותנה. גם

SPONTANEOUS RECOVERY.

ניתן לעשות הרבה ניסויים וללמוד המון תובנות מניסויים אלה )הבחנה של בע"ח בין צורות, בין. GENERALIZATION VS. DISCRIMINATIONצבעים, תהליך הלמידה של חיות..(. זה נקרא:

ג'ון ווטסון-

פסיכולוג, הושפע מאוד מהניסויים של פאבלוב. עשה גם בעצמו הרבה ניסויים בתחום . הוא טען שאת כל התנהגות בע"ח וכלBEHAVIORISMההתניה הקלאסית. ייסד את ה-

ההתנהגות האנושית ניתן להסביר ע"י מונחי ההתניה.ניתן להמיר את כל ההתנהגות האנושיתע"י מונחי ההתניה.

הוא הלך וחקר את כל ההתנהגות האנושית בשיטה מדעית. בכך הוא טען שאפשר להפוך אתהפסיכולוגיה למדע, מה שהיה מאוד מהפכני בתקופתו.

לפיו, אסור לבני האדם לחקור תהליכים מנטאליים כגון רגשות, זיכרון, החלטות, כי כל אלה נמצאים ב"קופסא השחורה" של בני האדם. הוא טען שיש לחקור את התהליכים שמתרחשים

מחוץ לקופסא- הגירויים והתגובות- לחקור מה שאפשר לראות.

הוא טען טענה קיצונית נוספת: שום דבר אינו מולד. כל היכולות, כל התכונות, כל התהליכים הפסיכולוגים שאנו חווים הם נלמדים. הוא האמין שהכול תלוי בגירוי ותגובה, וכך ע"י שליטה

בגירויים ניתן להפוך את בני האדם למה שנרצה.

אחד מניסויו המפורסמים הוא ניסוי שנעשה אחרי שנים רבות שחקר חיות. הוא התחיל גם לחקור תינוקות. הוא עשה עליהם ניסויים בהתניה קלאסית. הוא רצה להראות מה קורה

כשהוא חושף תינוק לגירוי הבא:

השמעת צליל חזק בזמן שהתינוק שיחק עם חיה )חולדה \ עכבר(. התינוק היה תינוק נוח ולא פחדן והוא רצה לבדוק האם הוא יכול לגרום לו לפחד מהחיות הללו. השמעתהצליל גרמה לתינוק להיבהל ולבכות בהתחלה, ולאחר מכן גרם לו גם לפחד מהחיה.

, התניית פחד: לקיחת אובייקט נטרליFEAR CONDITIONINGדבר זה קיבל את השם: והצמדת גירוי שמתקשר לפחד עמו ובכך- הפיכת הדבר למפחיד. בהמשך בוצע הדבר גם על חיות ע"י לקיחת גירוי נטרלי )צליל(, הצמדה של שוק חשמלי קטן אליו, ומדידת

הפחד מהגירוי בהמשך.

PTSD

)חשיפה ממושכת(.PROLONG EXPOSURE ו-RELAXATIONשני סוגי טיפול-

הוא סוג שלPTSD. היא טענה שPROLONG EXPOSUREעדנה פואה היא הוגת הטיפול בשיטת ה- (, הפחד\החרדה הוא התגובהUSהתנית פחד בו הגירוי הלא מותנה הוא האירוע הטראומתי )

( והניסיון להפחית את הפחד הואCS(, הגירוי המותנה הוא הפחד מהזיכרון )URהלא מותנית ).EXTINCTION הוא ה-PROLONG EXPOSURE(. כלומר, הCRהתגובה לגירוי הלא מותנה )

היא רצתה להגיע למצב בו האדם המטופל מבין שמה שהוא חווה הוא רק זיכרון, ולא אתהטראומה עצמה מחדש.

OPERANT CONDITIONING התניה אופרנטית

(BEHAVIOROSM: )דגל גם כן ב-B.F SKINNERהוגה התיאוריה היה

הוא טען שכשמשהו עושה לנו טוב, נתנהג באותה צורה כדי לחוות אותו שוב, ולהיפך. התנהגותנו קשורה לעונשים ופרסים. הוא טען שכל התנהגות ניתנת לפרשנות ע"י התוצאה

כישורים מהסוג הזה:4שלה, שכל התנהגות ניתנת לפרשנות ע"י התניות. הוא תיאר

)אם תסייםPOSITIVE REINFORCEMENTהתנהגות תגדל אם ניתן עבורה פרס- .1מהצלחת-תוכל לראות טלויזיה(.

POSITIVEהתנהגות קטנה\ לא תתקיים בסופו של דבר אם ניתן עבורה עונש- .2PUNISHMENT נקודות(.10 )אם לא תבואו לשיעור- אוריד לכם

)נעילתNEGATIVE REINFORCEMENTניתן להגדיל התנהגות אם היא מונעת עונש- .3הבית בשביל שלא יפרוץ גנב למשל(.

)לא תפסיקNEGATIVE PUNISHMENTאפשר להקטין התנהגות ע"י שנמנע משהו טוב- .4לבכות- לא תוכל לראות טלוויזיה(.

: קופסא עם דוושה וחולדה בתוכה.SKINNER BOXסקינר חקר את ההתנהגויות האלה בעזרת- אם החולדה לוחצת על הדוושה היא יכולה לקבל אוכל או שוק )פרס או עונש(.

AVOIDANCE LEARNING-

ביצוע התנית פחד לחיה- התניה קלאסית )אור+שוק(, ולאחר מכן מיקום החיה בכלוב ממנו.NEGATIVE REINFORCEMENTהיא יכולה לברוח ובדיקת תגובתה לאור )=החיה בורחת(:

השאלה היא האם האור עצמו מפחיד את החיה לאחר שלמדה לברוח. התשובה היא שכן.

פחות יעיל הוא המחשבה שהוא כמו להימנע ולאRELAXATIONאחת הסיבות שחושבים שה- להתמודד. כמו החשיפה לאור כשיש פתח מילוט- החיה ממשיכה לפחד על אף שמצליחה

לברוח.

EDWARD TOLMAN-

התנגד לגישה הביהביוריסטית הקיצונית. טען שמה שגורם לתגובה הוא לא רק הגירוי עצמו אלא הרפרזנטציה המנטאלית שהוא יוצר, שכדי להבין התנהגות אנו צריכים להבין את הייצוג

של האינפורמציה.

קבוצות של חולדות במבוך:3הוא עשה ניסוי. שם

.קבוצה ראשונה- יש אוכל במבוך.קבוצה שנייה- אין אוכל במבוך.קבוצה שלישית- שמים אוכל במהלך הניסוי

הוא ערך בדיקה של מספק הפניות השגויות שביצעו החולדות בחיפוש אחר האוכל:

-ניסיונות עד התייצבות.20קבוצה ראשונה .קבוצה שנייה- נשארו יציבות מההתחלה עד הסוףקבוצה שלישית- ברגע ששמו את האוכל, לאחר כמה ימים, התבצעה למידה סמויה

בצורה חדה ומהירה. נוצר אצלה ייצוג, תהליך מנטאלי- מפה מנטאלית.

כך בעצם סתר את סקינר- מה שאנחנו לא רואים אי אפשר למדוד. כאן, גם אם לא היה אפשרלראות את הלמידה הסמויה, המפה המנטאלית, אפשר למדוד אותה.

" NOTHING IS ANNITIATE הטענה ששום דבר אינו מולד- "

- נתןTASTE AVERSIONהחוקר ג'ון גרסיה הראה שלא תמיד זה נכון! הוא חקר תופעה בשם- לחיה אוכל עם חומר שעושה לה בחילה ולאחר מכן כתגובה לאוכל היא תתרחק ממנו. הוא

טען שכאן בניגוד להתניה מספיקה פעם אחת. כאן הנושא של המולד התחיל להתערער- דברים שקשורים לבחילה, ליצר הישרדות של החיה כבר מתחילים לשנות את התפיסה שאולי

כן יש יצרים מולדים.

שעות בחילה, בניגוד להתניה קלאסית בה3אין כאן צימוד של הגירויים- יש אוכל ולאחר הגירויים מגיעים במקביל. כאן מתחילים לראות גם שיש סוגים שונים של התניה.

.FOOD AVERSIONאולם, הצמדה של אוכל ושוק למשל, לא גורם לדחייה מהאוכל, ל-

זו אחת הדוגמאות לכך שהדברים הם לא רק נלמדים- יש הרבה צמדים של גירויים שיעבדובצורה שונה לגמרי זו מזו מבחינת התגובה המתקבלת.

האם התניית פחד היא דבר מולד?

האובייקט הקלאסי בו עוסקים בשאלה זו הוא נחש. ניסוי שעשו בקופים נאיביים )קופים שלא פגשו נחש בחייהם(.כשהראו להם נחש הם לא פחדו ממנו. לפיכך ניתן להסיק שפחד זה אינו

מולד.

מסתבר שאם מראים לקופים סרט של קוף שמביע פחד בסמוך לנחש, הם מפתחים התנייתפחד, הם גם מתחילים לפחד מנחשים. זה אומר שהפחד הוא נלמד.

השאלה אם כן היא האם כל דבר שנראה מישהו מפחד ממנו יגרום לנו לפחד? האם אפשר "ללמוד לפחד" מכל דבר? לבדיקת שאלה זו נערך ניסוי דומה לניסוי עם הנחש רק עם פרחים.

התוצאה הייתה שונה. הקוף לא פחד מפרחים, על אף הסרט )כך קרה גם בניסוי דומה עםתנינים מול ארנבים(.

כלומר, ישנם כל מיני אובייקטים שאנו מותנים מראש לפחד מהם. יש איזשהו שילוב בין פחדמולד לפחד נלמד.

נועם חומסקי-

היה בלשן. ניסה לחקור את השפה ברעיונות ביהביוריסטים וראה שזה לא הולך לשום מקום. הוא טען שאי אפשר לחקור שפה עם כלים של התניות. הטרידה אותו מאוד השאלה של מולד

למול נלמד.

המהפכה הקוגניטיבית-

הרבה חוקרים התחילו להרגיש שהם לא מצליחים באמת להעביר את מה50באזור שנות ה שהם מרגישים וחושבים ע"י גישות ביהביוריסטיות וחיכו לרגע שיוכלו לשנות את התפיסה. הם טענו שזה שלא רואים דברים זה לא אומר שאי אפשר למדוד אותם )בניגוד לביהביוריזם שטען

לא אומר שאי אפשר למדוד אותו .ואםMINDשיש לחקור רק את הגלוי(. זה שלא רואים את האפשר למדוד אותו, גם לחקור אותו.

ג'ורג' מילר גילה את הגודל של הזיכרון האנושי. בכך הוא הצליח להראות כיצד50בשנות ה-אפשר לחקור זיכרון, על אף שלא ניתן לראות אותו בעיניים.

פסיכולוגיה לא הייתה התחום היחיד שעבר את המהפכה הקוגניטיבית באותה תקופה. גםתחום הבלשנות עבר תהליך דומה וכן מדעי המחשב, פילוסופיה ועוד.

הייתה הפעם ראשונה שגרמו למחשב50בתחום מדעי המחשב הייתה זו פריצת דרך:בשנות ה לשחק שח, לפתור בעיה לוגית.המוביל של העניין היה הרברט סיימון. לשם כך היו צריכים

לחשוב על הנושא בצורה מאוד לוגית, ולהתחקות בצורה מסוימת אחרי המוח האנושי. בכדי לפתח אלגוריתמים שיעשו מה שאנשים עושים יש לחקור את הצורה בה המוח עושה פעולות אלה. רק הצורך לחשוב ולנתח דברים אלה עוזרים מאוד להבנת המוח, גם אם התוכנות לא

באמת מצליחות לעשות זאת כמו המוח.

כיצד מודדים את הדברים שאינם נראים לעינינו? רק ע"י התנהגות. אולם, מהתנהגות זו ניתן האמצעים העיקריים למדידה:2ללמוד המון על תהליכים מנטאליים, קוגניטיביים.

זמן תגובה-מה לוקח לי יותר זמן. למה לוקח לי יותר זמן להגיב? נתינת משימות –כמובןA A, A, aובדיקת זמן התגובה )למשל: האם שתי האותיות האלה אותו דבר?

שבצמד השני ייקח יותר זמן וכך אפשר להסיק מסקנות(. עם מידע שכזה פסיכולוגים בנו מודלים של עיבוד מידע- כיצד המידע מעובד? מה קורה למידע מהרגע שהוא

נכנס ועד שמעובד? מה שהבינו הוא מה שמה שלוקח יותר זמן,משמע שהוא עובר יותר תהליכים של עיבוד של מידע. מכאן ניתן לגזור המון מודלים )למשל מודל לזיהוי

פרצופים, מודל להבחנה בין עיצור ופועל ועוד..(. מודלים אלה באו ועזרו להבין תהליכיעיבוד רבים במוח.

דיוק

- 2 המהפכה הקוגניטיבית ה-

למשל(. כך התחילוMRIהתחילו להשתמש בכלים שעזרו להבין פעילות קוגניטיבית במוח ) להבין תפקוד של אזורים שונים במוח וכן את סוג האינפורמציה המעובדת באזורים שונים

אלה. כלים אלה לא באו להחליף את המדדים ההתנהגותיים אלא להצטרף אליהם.

מדדים של פסיכולוגיה קוגניטיבית:

?עיבוד מידע- ניסיון להבין כיצד אנו מעבדים מידע? איזה שלבים יש? כמהייצוג- מה שנוצר במוח כתוצאה מכך שהגירוי עבר איזשהו עיבוד מידע. כיצד נראה

. כל גירוי יכול ליצור שניREPRESENTATIONהייצוג של הגירוי במוח? לייצוג זה קוראים- ייצוגים שונים, תלוי באיזה אופן אנו מעבדים את האינפורמציה.בהתאם לאינפורמציה

-תהליכים בהם-BOOTOM UPשאנו מקבלים, אנו מעבדים את המידע בצורה שונה. אנו מסתכלים כיצד האינפוט נכנס פנימה ומעובד מהחוצה פנימה )מה קורה בעצב

- האופן שבו אנו מעבדים את המידע שיוצר ייצוגTOP DOWNהשמיעה, ברשתית(. שלא חייב להיראות כמו האינפוט שנכנס.איך התהליכים השונים )זיכרון, שפה,

תפיסה( יוצרים מהאינפוט את הרפרזנטציה, יוצרים ייצוג במוח.*תהליכים אלו יכולים להתקיים יחד, זה לא או או.

לחשוב ועל מנת לתקשר על מנת מחברים מילים. דרך בה אנו MIND= משהו של ה-שפה)גם על רעיונות מופשטים כמו אהבה למשל(.

סקינר וחומסקי לא הסכימו ביניהם על השאלה האם אפשר ללמד שפה ע"י התניה. סקינר טען שאפשר ללמד ילדים שפה ע"י התניה אופרנטית, אולם חומסקי טען שאי אפשר, שהילדים

מחקים חוקים ואי אפשר לעשות להם התניה בנושא השפה. הוא טוען שאי אפשר ללמד חוקידקדוק ע"י הכללה, בניגוד לסקינר שסבר את ההפך.

ניסויים שנערכו גילו שיש לקופים את היכולת גם להבין שפההאם ניתן ללמד חיות לדבר?!וגם לייצר שפה. אלו הם בעצם שני המרכיבים העיקריים של השפה.

. מקובל לחשובWERNICKE ו-BROCAלייצור והבנה של שפה באדם יש שני אזורים במוח: שהראשון אחראי על ייצור שפה והשני על הבנה של שפה. אולם יש היום גישה שאומרת ששני

האזורים אחראים גם על הפקה וגם על הבנה, ומה שמבחין ביניהם הוא שאחד קשור יותר לתחביר- חיבור מילים למשפט בעל מבנה תחבירי תקין. אזורי השפה האלה נמצאים רק

בהמיספרה השמאלית והם ייחודיים לאדם.

מרכיבי המשפט:

משפט )המנהלת הבכירה דיברה עם המזכירה(.1חלקי משפטים )המנהלת הבכירה, דיברה עם המזכירה(.2מילים )מנהלת, בכירה, מזכירה(. מילה= ייצוג שרירותי לאיזשהו מושג\ אובייקט..3מורפמות- היחידות הקטנות של המילה )ה' הידיעה, זכר\נקבה..(..4פונים- הצלילים..5

SYNTAX*.מבנה המשפט=

SEMANTICS**.משמעות המילים=

?MINDכיצד מילים מיוצגות ב

ניתן להניח שיש לנו מילון מנטאלי. אך כיצד הוא מסודר? )ניתן לבדוק זאת ע"י בדיקת זמן תגובה(. ראשית כל, המילים מסודרות אצלנו ע"י שכיחות. ככל שהדבר יותר זמין,זמן התגובה

אליו קצר יותר. כמו כן, מילים מיוצגות אצלנו בתוך רשת סמנטית, רשת של הקשרים. מילים שקשורות אחת לשנייה מבחינה סמנטית, מבחינת המשמעות ,מאורגנות אצלנו במאגר המילים בסמוך אחת לשנייה )אחרי הופעת המילה "ענבים" למשל, התגובה למילה "יין" תהיה

קצרה בהרבה, משום שהרשת הסמנטית של הענבים שהופעלה עם הופעת המילה, קשורה מילה שקשורה לרשת הסמנטית תיקרא- )SEMANTIC PRIMINGגם ליין(. לתופעה זו קוראים-

PRIMED -וכזאת שלא תיקרא UNPRIMED.)

דרכים לקליטת מילים:2

ויזואלי )קריאה(.א.

אודיטורי )דיבור(.ב.

ויזואלי- קריאה:

התחושה שלנו בזמן קריאה היא שהעיניים שלנו זזות בצורה רציפה, אולם העין זזה למעשה בקפיצות.אנו לא עוברים אותו אות. לקפיצות אלה קוראים "סקאדות".

-WORD SUPERIORITY EFFECTהשאלה שעולה היא האם אנו מזהים קודם אותיות ואז מילים? תופעה זו אומרת שברגע ששמים אות בתוך מילה, אנו מזהים אותה טוב יותר )מאשר כאשר

היא לבדה(. אחרי זה נזהה אות בתוך מילה שאנו יכולים לבטא אך היא חסרת משמעות, אחרי למשל(. תופעה זוJKRLזה את האות לבדה ובסוף מילה חסרת משמעות שלא ניתנת לביטוי )

. כמוTOP DOWN אלא משתמש גם ב- BOTTOM UPטוענת שעיבוד מילים לא פועל רק על פי כן נהוג לחשוב ששני תהליכים אלה פועלים במקביל ולא בצורה סדרתית- אחד אחרי השני.

SENTENCE SUPERIORITY EFFECTתופעה שאומרת שברגע שמילה מופיעה בתוך משפט נכון - גם מבחינת תחביר וגם מבחינת משמעות מאשר משפט שאינו כזה )קודם נזהה משפט שאינו

רק תחבירי\ אינו רק הגיוני מבחינת משמעות ואחרון נזהה משפט שלא מקיים אף אחתמתכונות אלה(.

CONCEPTS AND CATEGORIZATION

ניסיון לקטלג את העולם בצורה מסוימת. לקיחת קבוצת דברים בעלי מכנה משותף ונתינת שם לקבוצה זו. זה חוסך לנו את הייצוג של כל האינפורמציה וכן עוזר להו בעיבוד שכן אנו

יודעים עפ"י שמו גם על תכונותיו, שימושיו וכו'.

למרות שקונספט הוא דבר מאוד מופשט ומורכב נבדק האם קיימת פונקציה כזאת גם אצל בעלי חיים. נמצא שכן. גם ליונים למשל, יש דרך משלהן ליצור קונספטים. הדבר נבדק אצל

יונים על עצים )מורכב מגירויים מאוד שונים- צבעים שונים, צורות שונות( ונמצא שהדבר אפשרי. השאלה הייתה האם החיה תגיב בצורה דומה לאותו קונספט, גם אם לא למדה אותו

באופן ספציפי )תמונה חדשה של עץ( ונמצא שכן. היונים למדו מהו עץ ועל כן הגיבו גם לעציםשונים וחדשים.

קטגוריזציה קלאסית

שמייחדים את הקטגוריה הזאתFEATURSטוענת שעבור כל קטגוריה אנו מגדירים את ה )למשל, סבתא= אישה שיש לה נכדים(. ברור כאן מאוד מי שייך לקטגוריה ומי לא, יש לה

הגדרות מאוד ברורות שלפיהן אנו יודעים את מי להכליל בה ולמי לא.

כמו כן התיאוריה טוענת שכולם שווים בקטגוריה. אין מישהי שהיא יותר סבתא לעומת אחרת.

מוגדרים היטבFEATURSאולם,עולות כמה בעיות מתיאוריה זו. ראשית, הניסיון למצוא שמשותפים לקטגוריה הוא לא תמיד כזה פשוט )למשל במקרים של סוגים שונים של כיסאות,

עם משענת, ללא, עם ריפוד, בצורה מיוחדת...(.לא תמיד נצליח למצוא מאפיינים ברורים.

הבעיה השנייה היא שקשה להגיד באמת שכל האובייקטים שווים בקטגוריה. לא כולם בעלי מאפיינים מובהקים ואם נישאל "מה יותר כיסא"? סביר להניח שנוכל להצביע על אב-טיפוס

מסוים בקטגוריה.

תיאוריית הפרוטו-טיפ

אומרת שלא כל האובייקטים שווים.יש אב-טיפוס לקטגוריות. גבולות הקטגוריה הם לא מאודמדויקים, הם קצת מעורפלים, וכך ניתן להכניס לקבוצה יותר סוגים שונים של אובייקטים.

איך נראה כל זאת באופן מדעי?

ע"י ניסוי- תגובה לגירויים. השאלה הראשונה שנשאל היא האם יש אב-טיפוס לכל קטגוריה?

הניסוי היה כך:נתנו לבני אדם משפטים ומדדו כמה זמן לוקח להם להגיד כן \ לא למשפטים. המצופה הוא שאם יש משהו שמשמש אב-טיפוס לקטגוריה מסוימת, זמן התגובה יהיה קצר יותר.התוצאות אכן הראו כך )משפטים לגבי סוגים שונים של פירות- האם פרי כן\לא? תפוח

קיבל זמן תגובה קצר מאוד ביחס לאבוקדו ואבטיח למשל(.

אותו דבר נעשה עם זיהוי כלבים- כן\לא? ומדידת זמן התגובה לסוגי כלבים שונים.

מה קובע איך ניתן שם לדברים שאנו רואים?

. לכל אובייקט יש איזושהי רמה לפיה נשייך את שמו. ישנה היררכיהBASIC LEVELזה נקרא וניתן להכניס כל אובייקט לתוכה )תפוח יכול להיכנס לקטגוריה של פירות אך גם לקטגוריה

מתחת- תפוחים ולקטגוריה מתחת- סוג התפוח(. אנו נבחר לרוב לכל אובייקט את הרמההבסיסית שלו, הקטגוריה הבסיסית שלו, אליה נשייך אותו.

האם לכולנו יש אותן רמות בסיסיות?

לא. הוא תלוי במומחיות, בעולם הידע )תלמידי בוטניקה יכנו פרחים בשמם בעוד שאחריםיכנו אותם "פרח"(.

ולסיכום:

ניתן לחקור את המינד בצורה מדעית ע"י מדידת התנהגות שמעידה כיצד אנו מייצגים.1דברים במינד.

ישנה השפעה על תהליכים שנכנסת פנימה לעומת ההשפעה של איך הידע שלנו,.2הזיכרון, המחשבות, משפיעים על הייצוג )טופ דאון ובאטום אפ(.

רגש

כיצד חוקרים רגש באופן מדעי? קודם כל יש להגדיר את האובייקט הנחקר. אולם, קשה מעטלהגדיר רגש. על כן נדבר על- מה מרכיב רגש?

בשביל רגש צריך שיהיה איזשהו גירוי שמעורר רגש- פנימי )מחשבה,זיכרון( \ חיצוני)משהו שנשמע, נראה(- למשל: הבחנו בנחש.

משהו חשוב שמבחין רגש מתהליכים מנטאליים אחרים הוא שתמיד הוא מערב איזושהי תגובה גופנית פיזיולוגית )עליית לחץ דם, עליית דופק,הזעה, שחרור

הורמונים, הבעת פנים..(. מקור שינויים פיזיולוגיים אלה הוא מערכת העצבים האוטונומית. ישנם נוירונים במערכת זו שמפעילים את האיברים הפנימיים שלנו.

הפעלה של המערכת האוטונומית גורמת לשינויים הפיזיולוגיים. למשל, רמת הזעה ניתן למדוד ע"י מדידת מוליכות העור- עד כמה העור שלנו מוליך? ככל שנזיע יותר,

נוליך יותר. (- יש לנו הסבר לרגש,ללמה אנוCOGNITIVE APPRAISALהסבר קוגניטיבי לרגש )

מרגישים כך? )למשל כשנראה נחש, נבין שיש סכנה. הסכנה תהיה ההסברהקוגניטיבי לרגש(

. אנו יודעים שאנו מרגישים, שאנו שמחים \FEELINGמה שאנו מרגישים מוגדר כ-עצובים )למשל במקרה של נחש זה יהיה- פחד(.

ישנה תגובה שתואמת לרגש )בתגובה לנחש- נברח(.

האם כל הרגשות הם אותו דבר?

האם ניתן לסווג אותם לכמה קבוצות שונות שמתנהגות אותו דבר? או שלכל קבוצה ישהתנהגות מעט אחרת?

.עד כמה הרגש נעים \ לא נעים.1 ישנם שני צירים \ מימדים:

.מימד העוררות: רגשות מעוררים למול רגשות לא מעוררים.2

אם כך, ניתן לקחת רגשות ולסווג אותם עפ"י צירים אלה. התיאוריה אומרת שהצירים הם בלתי תלויים )רגש שלילי יכול להיות מעורר\ לא מעורר, יכול להיות טוב בעוררת גבוהה

ונמוכה(.

מדוכא, ישנוני

מסופק ,מרוצה אומלל, לחוץ

נרגש, ערני

( ולהיפך? עדVALENCE( \ הרגשה נעימה )AROUSALעד כמה הגירוי מעורר אצלנו עוררות )כמה הם תלויים\ בלתי תלויים?

בדרך כלל ניתן לראות שהמימדים האלה לא לגמרי בלתי תלויים!

CLASSIFICATION OF EMOTIONסיווג רגשות -

זוהי דרך שמבחינה בין רגשות בסיסיים לרגשות מורכבים.

.בסיסיים- מולדים, אוניברסאליים, בעלי ערך אבולוציוני, מצויים גם אצל חיותמורכבים- נלמדים כתוצאה מאינטראקציה עם העולם, שונים בין תרבויות שונות, יותר

חדשים מבחינה אבולוציונית, נמצאים בעיקר אצל בני אדם.

רגשות בסיסיים )למשל: גועל, הפתעה,6-12ישנן תיאוריות שונות בנושא. ברובן יש בין שמחה, עצב, פחד, עצב(. האדם שהכי מזוהה עם תיאוריה זו הוא פול אקמן שהלך לשבטים שונים בלעי תרבויות שונות ובדק האם אותם רגשות מיוצגים ע"י אותן הבעות פנים. הוא אכן

מצא שבתרבויות שונות הבעות הפנים והתאימות לרגש היא דומה. כך הגיע למסקנה שאכן יש רגשות בסיסיים משותפים. התיאוריה נבדקה גם ע"י ספורטאים עיוורים מלידה: נבדקו הבעות

ספורטאיות, אחת עיוורת מלידה, בזמן הפסד. הבעות הפנים היו כמעט זהות. 2הפנים של

(: PLUTCHIK מודל פלאצ'יק )

רגשות בסיסיים, המחולקים לזוגות רגשות מנוגדים. הרגשות שבין רגשות אלה,8אומר שישנן הם השילובים של הרגשות ולהם הוא קורא רגשות מורכבים. אם כך, מודל זה כולל גם את

הרגשות הבסיסיים וגם את המורכבים, בניגוד למודל של אקמן.

קלסיפיקציה של רגשות- סיכום:

.קיימים מס מודלים לסיווג רגשות.ישנם מודלים ממדיים שמסווגים רגשות על סמך נעימות ועוררות:ישנם גם מודלים קטגוריים שטוענים שיש לנו חלוקה לרגשות בסיסיים ומורכבים

שילוב של רגשות בסיסיים.

)קודם פחד ואז תגובה רגשית? אולי קודםממרכיבי הרגשות שציינו קודם, מה מגיע קודם?מגיעה ההכרה?(

( JAMES-LANGE MODEL תיאוריית ג'יימס לאנג )

ג'יימס לאנג טען שקודם כל מגיעה התגובה הפיזיולוגית ורק לאחריה הרגש )קודם כל עולה לנו הדופק ואז אנו מרגישים פחד(. אחת ההנחות של תיאוריה זו היא שלכל רגש יש תגובה

פיזיולוגית שונה. כלומר, על סמך התגובה הפיזיולוגית ניתן להצביע על הרגש )"אנו עצוביםבגלל שאנו בוכים"(.

אחד הדברים שתומכים ברעיון זה הוא הבעות הפנים: יש לנו הבעת פנים אחת לכל רגש. נעשה ניסוי ששאל האם שינוי הבעת פנים עפ"י הוראה יכולה ליצור רגש? )למשל להחזיק

עיפרון בין השיניים, מה שיוצר הבעה של חיוך(. מה שגילו הוא שהבעת הפנים אכן השפיעה על מצב הרוח של הנבדקים, מה שתמך בתיאוריית ג'יימס לאנג. אקמן עשה ניסוי דומה ומדד

את ההשפעה הפיזיולוגית אצל הנבדקים. גם כאן התגלה שינוי פיזיולוגי שתאם לרגש שמאחורי ההבעה שנוצרה. אולם, זה פחות נכון לגבי התגובה של המערכת האוטונומית. לא

הצליחו לסווג את הרגשות השונים לפי תגובות שונות של המערכת הפיזיולוגית )רמת ההזעהבזמן כעס ועצב למשל, לא שונה כ"כ(.

הנוירונים שמפעילים איברים פנימיים יוצאים ממערכת העצבים של המערכת האוטונומית. אצל אנשים שנפגעו בעמוד השדרה, אנשים מדווחים יותר על "רגשות קרים"- הם יודעים שהם

כועסים אבל תחושת הרגש שונה, קרה )ישנו מחסור בעוררות(.

מה שחסר בתיאוריה של ג'יימס הוא הסבר קוגניטיבי ללמה אנו מרגישים את מה שאנומרגישים?

(- SCHECHTER AND SINGER'S THEORY מודל שכטר וסינגר )

דברים: עוררות גופנית, מרכיב קוגניטיבי2המודל טוען שכדי ליצור רגש צריכים לקרות שמסביר את העוררות הגופנית. זאת משום שאם לא יהיה מרכיב קוגניטיבי, לא נדע איזה רגש

להפעיל.

2הם ערכו ניסוי בו נתנו לאנשים חומר שמעורר את המערכת האוטונומית ושמו אותם ב סיטואציות. הם ראו שהפרשנות שהם נתנו לסיטואציה תלויה בפרשנות הקוגניטיבית שלהם.

ניסוי זה לא צלח.

בניסוי אחר נתנו לאנשים לשמוע קצב לב, שאינו שלהם, אולם הם חשבו שהוא כן שלהם והראו להם תמונות. בתמונות מסוימות העלו את קצב הלב ובאחרות הורידו )התמונות היו

תמונות של נשים, תמונות מעוררות(. הם קיבלו אינפורמציה לא נכונה לגבי העוררות שלהם ולאחר מכן שאלו אותם מי מהבנות נראית הכי טוב. הם בחרו בבחורה בה שמעו את קצב הלב המהיר ביותר. כלומר, הדרך בה הם פירשו את העוררות שלהם, השפיעה על הרגש

שלהם.

JOSEPH LEDOOUX

ג'ו לדו- אומר שניתן לקוגניציה מקום גדול מידי בתשובה לשאלה מה אנחנו מרגישים.

ג'ו לדו הוא נוירו פיזיולוג שחקר את אזור האמיגדלה במוח. זהו אזור במוח שיש לו תפקיד מאוד חשוב בכל הנושא של הרגש. הוא חקר רגש בעיקר בבעלי חיים. בעיקר בהתניית פחד. במצב

של פחד, הוא חקר את האמיגדלה מבחינתו זה היה המודל. הוא קיווה להבין מתוך כך מהורגש.

אחד הדברים שהוא הראה הוא שאם אין אמיגדלה אין התניית פחד, זה לא קורה. הוא גם ידעלהגיד מה תפקיד כל אחד מהאזורים באמיגדלה מהי השפעתו על התניית הפחד.

התאוריה שהכי מזוהה איתו היא עד כמה ההסבר הקוגניטיבי לרגש הוא חלק בלתי נפרד מהרגש. אחד מהדברים שמצא במחקריו הוא שאפשר ליצור רגש בשתי דרכים: דרך מודעת

ודרך בלתי מודעת.

הוא טען שיש שני מסלולים לאמיגדלה: מסלול אחד גבוה ומסלול אחד נמוך. הוא טען שאחד מהם )הנמוך( אחראי על העברה של אינפורמציה לא מודעת )מעביר אינפורמציה ישירות לאמיגדלה, בלי לעבור דרך הקורטקס(. שלאינפורמציה לא מודעת יש תפקיד מאוד חשוב

ביצירה של רגשות. הוא אומר שהחקל הקוגניטיבי הוא לא הכרחי, שניתן להפעיל רגשות גם ע"י אינפורמציה לא מודעת. מה שרואים במחקרי הדמיה זה שאם מראים לאדם שתי תמונות:

אחת כועסת לשבריר שנייה ואחת ניטרלית, גם אם האדם לא שם לב לתמונה הקצרה, האמיגדלה מופעלת. הוא טען באמצעות המחקרים האלה, לחלק הבלתי מודע יש תפקיד

חשוב ביותר ביצירת רגש.

למה לדו חקר דווקא פחד? אצל בעלי חיים זה רגש מאוד נפוץ. השאלה היא אצל בני האדם, האם ניתן להשוות בין תגובה לפחד לתגובה לשאר הרגשות? האם יש משהו ייחודי בפחד

ובקשר של האמיגדלה אליו אצל בני אדם?

בשביל לענות, לקחו מטופלת עם בעיה באמיגדלה, ובדקו האם יש לה קושי עם שלל הרגשות או בעיקר עם פחד? ראו שיש לה קושי רב לזהות פחד במיוחד. הסיקו מכך שלפחד יש איזשהו מעמד מיוחד במוח, ב"מיינד" )כנראה עקב יצר הישרדותי(.האמיגדלה, אם כך, מגיבה בצורה החזקה ביותר לפחד. המנגנון שלנו יותר רגיש למציאת גורם מאיים מאשר משהו שמח )נבדק

ע"י מדידת זמן מציאת פרצוף כועס בין ניטראליים לעומת שמח בין ניטראליים(.

רגש וזיכרון

לרגש יש תפקיד מאוד חשוב בתהליכים קוגניטיביים- באיך אנו תופסים את העולם, זוכרים אתמה שחווינו.

FLASHBULB MEMORIES -

זיכרון חזק, משמעותי מבחינה רגשית שאנו זוכרים מאוד טוב, לפרטי פרטים, בצורה מדויקת וחיה )זיכרון מיום קריסת התאומים, מרצח רבין וכו'(. זה זיכרון שבא בין "אייטם" "לקונטקסט":

בין מה שקרה למה שעשיתי באותו זמן )אייטם: קריסת התאומים, קונטקסט: מה עשיתי, איפה הייתי..(. התחושה היא שיש לנו ביטחון מאוד גבוה לגבי מה שקרה,מה עשינו, איפה היינו.

אולם, מתברר שהזיכרון הזה הרבה פעמים הוא ממש לא מדויק. יש פער גדול בין מה שקרה ובין מה שאנו זוכרים. בזיכרון שאינו אמוציונאלי, אם נוכל לתאר דברים בצורה מפורטת, לרוב

גם התיאור יהיה מאוד מדויק. אולם, זה ממש לא כך בזיכרון שקשור לרגש.

רגשות –סיכום:

.מרכיבי הרגש.תיאוריות שונות שכוללות את שלל מרכיבי הרג או את חלקם.סיווג רגשות- מורכבים ופשוטים למשל.תפקיד התגובה הגופנית לעומת הפרשנות הקוגניטיבית ברגש.אינפורמציה לא מודעת ברגש.השפעת הרגש על זיכרון, תפיסה, קבלת החלטות

פסיכולוגיה התפתחותית

נושאים עיקריים:

."התפתחות ה"מיינד?כיצד ניתן לחקור תינוקות?מה מולד ומה נלמד

התפתחות ה"מיינד"

כשאנו מנסים לתאר התפתחות יש קודם כל לתאר את שלבי ההתפתחות. כשאנו מתארים התפתחות בשלבים שונים ההנחה היא שההבדל בין השלבים השונים הוא הבדל איכותי:

מזחילה לעמידה, מחשיבה מופשטת לחשיבה קונקרטית.

שלבי ההתפתחות ברובם נקבעים באופן ביולוגי- פיזיולוגי,יש להם סדר מסוים.כולם יעברו את אותו הסדר )אולי בקצב אחר(. הסביבה בהתפתחות יכולה או להאיץ או להאט אך היא לא

יכולה לשנות לא את התהליך ולא את התוצר הסופי.

אולם, ישנם שלבים קריטיים- לכל אחת מהפונקציות השונות יש שלב קריטי בו אם עד גיל מסוים התינוק לא נחשף לדברים מסוימים )שפה, גירויים מוטוריים..(, זה יפגע בהתפתחות.

אם נביא את התינוק למצב של חסך בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, זה באמת יכול לפגוע בהתפתחות. ההתנסות והאינטראקציה עם הסביבה מאוד חשובה להתפתחות ואם

היא לא תהיה זה דווקא כן יכול להשפיע על התוצר הסופי.מדובר כאן על מצב של חסך.

איך חוקרים תינוקות?

נדבר כאן על השלבים המאוד ראשוניים.

איך נדע מה תינוקות יודעים?

אחת השיטות היא שיטה שבאה לראות מה תינוקות מעדיפים. נותנים להם שני סוגי גירויים שיטות מרכזיות:2ובודקים את מי הם מעדיפים ע"י

א. ע"י נתינת מוצץ ובדיקת תדירות המציצה )למשל בתגובה של קולה של האם.1לעומת קול אישה אחרת(.

מדידת דופק התינוק \ העובר )שינוי בקצב לב בהתאם לגירויים שונים(. .2

3.LOOKING TIMEאיזה גירוי שניתן לתינוק, הוא יסתכל עליו יותר זמן. כשתינוק מעדיף - משהו הוא יסתכל עליו זמן רב יותר. תינוקות מעדיפים צורה של פנים. האם העדפה לפנים היא מולדת או נלמדת? אחת השאלות שנשאלו היא האם התינוקות בני יומם

מעדיפים פרצוף רגיל או הפוך? הם העדיפו פנים ישרות. זה כבר היה רמז לכך שהדבר מולד. אולם, תינוקות עד גיל חצי שנה רואים בחדות מאוד נמוכה, רואים רק כתמים שחורים ולבנים. על כן המשיכו ובדקו האם תינוקות מעדיפים גירויים בחלק

העליון של האובייקט או לתחתון. הם עדיין העדיפו מבנה של פנים- גירוי בחלק העליון:TOP HEAVY CONFIGURATIONחלק מהטענה היא שהעדפה זו נובעת מכך שזהו מבנה .

של פנים שהם נוטים מראש לזהות ולהעדיף. חודשים ניתן לבדוק כבר דברים יותר מורכבים: נבדק ונמצא שיש לתינוקות3-4אחרי

בגיל זה העדפה של פני נשים מאשר גברים ,חוץ ממקרים בהם הגבר הוא זה שבאופן מורגש הוא זה שגידל את התינוק.כלומר, ההעדפה היא לדמות שהם רגילים לראות

באופן יומיומי, מה שמצביע על כך שההעדפה פה היא נלמדת. חודשים היא האם תינוקות מעדיפים פרצופים3-4שאלה נוספת שעלתה גם בגיל

מאותו הגזע שלהם? הוצגו לתינוקות פרצופים מהגזע שלהם ומגזעים אחרים ומה שהתגלה היה שההעדפה היא אכן לפרצופים מאותו הגזע. גם כאן האינפורמציה אליהנחשפו השפיעה על ההעדפה )באפריקה העדיפו גם כן פרצופים מאותו הגזע וכדומה(.

מחקרים דומים התבצעו גם בנושא הבעות הפנים. הייתה העדפה להבעת פחד )שובניתן לומר שאולי יש כאן איזשהו יצר הישרדותי(, אחרי זה שמחה ולאחר מכן כעס.

האם תינוקות יודעים להבדיל ביןהשאלה הבאה שנשאלה קצת יותר מורכבת: פרצופים?

HABITUATION - מציגים גירוי על המסך. ככל שנשאיר אותו יותר זמן הוא יתחיל לשעמם לו והוא יסתכל

עליו פחות ופחות. אחר כך נעלים את הגירוי הראשון. אם נחזיר את הגירוי הראשון הוא כנראה לא יסתכל עליו שוב לאורך זמן, ואולם אם נציג גירוי חדש- אם הוא תופס

אותו כמשהו חדש, הוא יסתכל עליו לאורך זמן )אפילו רב יותר מאשר את הראשון(. אולם, אם הוא יתפוס אותו כאותו גירוי כמו הקודם, הוא לא יסתכל עליו. כך ניתן

לבדוק הבחנה בין פרצופים למשל, ועוד דברים רבים )צבעים, צורות וכדומה(. בצורה זה נבדקה גם ההבחנה בין אירועים אפשריים ובלתי אפשריים )מעבר דרך ספר

לעומת ספר שמשמש כמעצור למשל(.

INTERMODEL PERCEPTION-האם האינפורמציה שאנו מקבלים דרך חוש אחד מועברת גם לחושים האחרים?

הדבר נבדק אצל תינוקות: נתנו לתינוקות להרגיש דברים בעזרת הידיים, מבלי לראות )שני כדורים עם חוט קשיח ושני עיגולים עם חוט רגיל(. אחר כך נתנו לתינוקות לראות את התמונות של שתי הצורות ובדקו במה הסתכלו יותר זמן. נמצא שזאת שלא שיחקו

בה, עליה הם הסתכלו יותר זמן )זה היה יותר חדש להם(. כך הבינו שאכן מועברת האינפורמציה בין החושים אצל תינוקות. הדבר נבדק גם עם פרצופים וקולות )פרצוף

שמח וקול כועס ולהיפך( והתגלו תוצאות דומות.

PERCEPTUAL NARROWING-

תופעה שגילו בשלב הראשון בהקשר של גירויים שמיעתיים ובאופן ספציפי לגבי פונים )הצלילים שמרכיבים את השפה(. הפונים שונים בשפות שונות. גילו שתינוקות, ככל שהם יותר

צעירים, היכולת שלהם להבחין בין הפונים השונים היא עצומה. הם כאילו מוכנים ללמוד את חודשים זה נשאר כך.6כל השפות.עד גיל

חודשים ומעלה הם מאבדים חלק מהיכולת הזאת ונשארים רק עם הפונים של השפה9מגיל אליה נחשפו.

לקחו את הרעיון הזה וניסו לראות אם הוא עובד גם עם פרצופים. לקחו פנים של קופים ועשו איתם הביטואציה. הם הבחינו בין פנים של קופים, שבני אדם לא מסוגלים להבחין ביניהם

חודשים הם מבחינים בין פנים אנושיות אך מאבדים את9 חודשים(. אולם, באזור גיל 6)בגיל היכולת להבחין בין פרצופים של קופים.

הדבר נבדק גם על פרצופים של גזעים שאינם מכירים, שלא נחשפו אליהם. בדקו זאת ע"י 6 חודשים יכולת ההבחנה טובה. בגיל 3הסיטואציה של פרצופים מגזעים אחרים וגילו שבגיל

חודשים התינוקות הבחינו רק בשוני בין פרצופים מהגזע9חודשים היכולת יורדת עד שבגיל שלהם, אליהם נחשפו.

האם יש תקופה קריטית לזיהוי פנים מגזעים אחרים? עוד לא נמצאה התשובה.

NATURE VS. NURTURE–

מה משפיע יותר- המטען הגנטי איתו אנו מגיעים או הסביבה?

למה יש הרבה יותר גברים בתחומי המתמטיקה,הנדסה ופיזיקה מאשר נשים? האם מסיבות גנטיות או סביבתיות? הויכוח קיים, וניתן להעלות טענות רבות בנושא אולם התשובה היא

שאין לדעת.

הרצאה שעלתה לו בקריירה שלו. הוא דיבר2005לארי סמרס, מנהל הארוורד, נתן ב השערות: 3בהרצאתו על שאלה זו וניסה להתייחס אליה. הוא העלה

במשרות של תחום הפיזיקה, מתמטיקה, מדעים יש דרישה לשעות עבודה רבות.1בשבוע ונשים מעדיפות לעבוד פחות.

נשים מבחינה גנטית פשוט פחות טובות במקצועות הריאליים מאשר הגברים..2אין הבדלים גנטיים, הכול זה מסיבות סביבתיות התפתחותיות לאורך האבולוציה..3

". הדבר עורר תגובות רבות!2הוא אמר בתום הצגת הטיעונים ש"נראה לו שזה מס'

אם כך, הטענות המקובלות:

1.EXTREME NATURE.גנטית, נשים לא מוסגלות להגיע לרמת חשיבה זו -

2.EXTREME NURTURE.הסביבה משפיעה -נשים וגברים משחקים תפקידים בעולם..3

EMPATHIZING-SYSTEMIZING THEORY תיאוריית ברון- כהן

טוען שיש הבדלים בסיסיים בין בנים ובנות כבר בשלב הילדות. הבנים מעדיפים להתעסק עם )מכוניות, כלים( והבנות מעדיפות להתעסק באנשים )בובות(. הוא אומרTHINGSאובייקטים:

שיש כאן משהו מולד.

(- LIZ SPELKE ליז ספלקי )

פסיכולוגית התפתחותית, מתנגדת לטענתו. היא אמרה שבניסוי שנעשה עם הקופסא והספרשחוסם אותה נראה שתינוקות יכולים להבדיל בין אפשרי ולא אפשרי, ללא קשר למין התינוק.

שלבים שתינוקות עוברים בחשיבה המתמטית שלהם. השלב הראשון5ליז ספלקי טענה שיש חודשים( ובהמשך הם5. לאחר מכן הם מבחינים בין הרבה למעט )גיל 1,2,3הוא הבחנה בין

מתחילים לדעת לספור )גיל שנתיים וחצי(.בהמשך מדובר על ייצוג של גיאומטריה של המרחב וחצי(. ראו שאין הבדלים בין בנים לבנות באף אחד מן השלבים.4)גיל

בגילאים יותר מאוחרים. מתי מגיעים ההבדלים?

אולם, בארה"ב נבדקו ציוניהם של תלמידים נשים וגברים בתיכון ובקולג', ולא נמצאו הבדליםהקשורים למגדר.

אולם, בפסיכומטרי, בחלק הכמותי, כן רואים הבדל משמעותי.ההבדלים הגדולים הם בציונים! 13:1 שנה, ההבדל היה 25(, בקיצוניים. לפני 7:1 )760( ומעל 3:1 )700מעל

כשרואים את ההתקדמות והצמצום העצומים עולות השאלות- אולי גם הפערים הקיימים היוםניתנים לצמצום? אולי ההשפעות הן סביבתיות בלבד?!

מבחינה חברתית, סביבתית:

-להורים יש תפיסות חברתיות הגורמות להתייחסות שונה.

-למורים יש תפיסות לגבי יכולות מתמטיות\ ריאליות שגוררות יחס שונה.

ולסיכום, בסופו של דבר, ליז ספלקי טוענת שבהתאם לנתונים כיום מבחינת ההתייחסות של החברה לנשים ולגברים,אין לנו יכולת לבדוק את הנושא בצורה נקייה. כדי באמת לענות על השאלה הזאת צריך להגיע למצב בו המניעים של החברה והסביבה מנוטרלים.רק אז נוכל לענות על

השאלה.

ספלקי מדגישה מאוד את ההשפעה של החברה והסביבה )אפליות, כוחות חברתיים( לעומת פינקר, שסבור שלגנטיקה יש קשר חד משמעי וכן למוטיבציה. ברוב הקטגוריות, אין הסכמה

לא אצלם ולא בכלל.

פסיכולוגיה חברתית

STATE VS. TRAIT מה משפיע על ההתנהגות שלנו?

מה משפיע: המצב בו אנו נמצאים או האישיות שלנו?

תחום הפסיכולוגיה החברתית מראה שלמצב החברתי בו אנו נמצאים יש השפעה יותר גדולהעל ההתנהגות שלנו מאשר לאישיות שלנו.

פסיכולוגיה חברתית שואלת את השאלה איך אנשים אחרים משפיעים על ההתנהגות , האמונות שלנו. וכן, איך האמונות שלנו על אנשים אחרים משפיעות על ההתנהגות שלנו, על

העמדות שלנו )סטריאוטיפים בעיקר(.

השפעה חברתית

השפעה על ביצועים-

ע"י חוקר בשם טריפלט. הוא שם לב1987הניסוי הראשון בפסיכולוגיה חברתית בוצע ב שהביצועים של אנשים בקרב חברה יותר טובים מאשר כאשר הם לבדם. הימצאות אנשים

. מה שהתגלהSOCIAL FACILITATIONבסביבה בהקשר זה יכולה לשפר ביצועים. הוא קרא לזה: השנים הבאות הוא שלא תמיד נוכחות אנשים אחרים משפרת ביצועים.30ב

רוברט זאיון עשה סיכום של המחקרים ואמר שהדבר תלוי משימה. בדברים קלים אכן נוכחות.SOCIAL INHIBITIONחברה תוביל לשיפור אולם במשימות מורכבות החברה תגרום להיפך:

הטענה:הביצועים שלנו לא תלויים רק בנו. גם המצב החברתי יכול להשפיע עליהם.

השפעה על שיפוטים-

אנשים לחדר חשוך לחלוטין בו לא רואים3 נעשה ניסוי בתפיסה ויזואלית. מכניסים 1930ב כלום חוץ מנקודת אור )כשמסתכלים עליה אנו מזיזים את העיניים ולכן גם אם היא לא זזה זה

נראה לנו כאילו היא זזה(. האנשים התבקשו להעריך עד כמה הנקודה זזה, בכמה ס"מ? כל נבדק השיב בצורה שונה. הוא כיבה את האור והדליק שוב ושאל שוב. וכך שוב. בפעם

השלישית כולם השיבו בצורה זהה! תופעה זו הראתה בבירור את ההשפעה החברתית בניסוי,איך הסיטואציה ודעות האנשים מסביבנו יכולים להשפיע על השיפוט שלנו.

שנה אחר כך, חוקר בשם סולומון אש אמר שבגלל זנק האור זו חוויה לא ממש ברורה,20 האנשים מושפעים על ידי דעות השאר. הוא טען שברגע שתינתן משימה עם שיפוט

אובייקטיבי, התוצאות יהיו שונות וההשפעה החברתית תיעלם. הוא ביצע ניסוי. הוא הושיב בחור בין חבורה של שחקנים.תמיד הנבדק ישב אחד לפני האחרון. הציגו מולם קו ועוד קווים

באורכים שונים וכל אחד צריך להצביע על הקו הזהה. בשני הסיבובים הראשונים תשובות משתפי הפעולה נכונות, אולם החל מהסיבוב השלישי הם מתחילים לתת תשובות לא נכונות.

מהנבדקים לפחות פעם אחת אומרים תשובה לא נכונה! )התשובה הנכונה76%רואים ש מהתשובות היו לא נכונות, האדם ניסה להתאים עצמו לסביבה.50%מאוד ברורה!(. לפחות

מהתשובות היו דומות לקבוצה. אולם, גילו שברגע שאחד מחברי הקבוצה אומר תשובה37%שונה, גם אם היא לא התשובה הנכונה, האפקט מתבטל והנבדק יגיד את התשובה הנכונה.

סוגי השפעות: 2 אם כך, נבדיל בין

(- אנו מאמינים שהאנשים מסביבנוINFORMATIONAL)השפעה אינפורמטיבית .1יודעים את התשובה ואנו מאמינים להם )תואם לניסוי נקודת האור(.

(- אנו לא מאמינים לאחרים אולם אנו מנסיםNORMATIVE )השפעה נורמטיבית.2 להתנהג כמוהם כדי לא להיות שונים. כאן העובדה ששיניתי את תשובתי לא אומרת

שהשתכנעתי )תואם לניסוי הקווים(.

מה משפיע על תגובת הנבדקים?

ככל שאדם רוצה להיות יותר קשור לקבוצה, ככל שיש יותר קשריםקשרים חברתיים - חברתיים, יש לקבוצה השפעה יותר גדולה עליו.

ככל שהקבוצה יותר גדולה ההשפעה יותר גדולה.גודל הקבוצה -ככל שגיל הנבדקים עולה יש פחות השפעה.גיל -יש פחות השפעה על גברים )לא הבדל גדול(.מגדר -ילדים לעומת קבוצת10- האם האדם חלק מהקבוצה או לא? )מבוגר בין השתייכות

מבוגרים(- אם אתה חלק ההשפעה גדולה יותר.האם יש חינוך להתנהגות תואמת נורמה אותרבויות\ חברות שונות -

לאינדיבידואליזם?-מראים יותר השפעה מאשר הניסויים שנעשו היום. 50 הניסויים בשנות ה-תקופה

השפעה על התנהגות-

אם אתה נמצא בצרה מה הסיכוי שמישהו יעזור לך, בהינתן זה שיש הרבה אנשים בסביבתךאו מעט.

למה אנשים לא עוזרים?

שני חוקרים- לאטאן ודארלי ניסו לחקור שאלה זו. הם הריצו ניסוי בסיסי לאחריו היו לו הרבהוריאציות.

הביאו אנשים ושמו אותם בחדרים נפרדים בהם יש אינטרקום. האנשים צריכים לדבר אחד עם השני דרך האינטרקום ולספר על חייהם. לפני תחילת הניסוי אחד ממשתפי הפעולה אמר

שהוא סובל לעיתים מהתקפים אפילפטיים. הם מתחילים לדבר ופתאום שומעים שאחד הנבדקים נמצא בהתקף אפילפטי. מדדו מרגע זה כמה זמן לוקח לנבדק לקום, לצאת מהחדר

מהנבדקים קמו וניסו לעזור. אם80%ולחפש את הבחור בצרה.מצאו שאם האדם נמצא לבד, עזרו.40% אנשים בניסוי, פחות מ4. אם יש עוד 60%נמצא עוד אדם בניסוי האחוז ירד ל

הטענה היא שככל שיש יותר אנשים יש פחות סיכוי שאעזור, וגם אם אעזור ייקח לי הרבה יותר. THE BYSTANDER EFFECTזמן. תופעה זו נקראת:

THE FUNDAMENTAL ATTRIBUTION ERROR -

ההתנהגות של האחר מאופיינת על ידינו כתכונות בעייתיות שלהם ואילו התנהגויות שלנומאופיינות על ידי המצב בו היינו נתונים. "לי זה לא יקרה".

גורמים שונים ל-למה אנשים לא עוזרים??3

PLURALISTIC IGNORANCE (1 -

אנו מניחים כל מיני הנחות לגבי מה האחר יודע על הסיטואציה, ואנו מניחים שהאחרים יודעים למה הם עושים מה שהם עושים ולכן כנראה זה בסדר.האחרים מסביבי יודעים משהו שאיננו

יודעים.

DIFFUSION OF RESPONSEBILITY (2 -

אין סיבה שדווקא אני אהיה זה שמגיש את העזרה, כולם מסוגלים לעזור לפחות כמוני אם לאיותר.

AUDIENCE INHIBITION (3 -

מה יחשבו עלי אם...? אם יש הרבה אנשים מסביבי אולי אראה מגוחך, אולי אביך את עצמי.זה נכון לגבי אנשים שמרגישים לא כשירים לחלוטין להגיש עזרה.

השפעות נוספות:

איפה אירעה התקרית? )בעיר יש פחות עזרה מאשר באזורים כפריים, בתנאי מעבדה יש פחות עזרה מאשר בתנאי שדה(.

חומרה- אם לא ברור האם התקרית חמורה או לא, יש פחות נטייה לעזור.אם ברור שהסכנה היא גדולה, יש יותר סיכוי להגיש עזרה.

הסביבה- האוכלוסייה סביב התקרית, הסיכוי שאגיש עזרה גדול אם יש סביבי אוכלוסיית ילדים למשל\ חברים...

היכרות עם התופעה- אנשים שמכירים את תופעה זו, יותר יגישו עזרה, יחשבו עליה בעת הסיטואציה ויתגברו עליה.

ציות-

הניסוי של מילגרם-

מילגרם היה הפרופסור, הנסיין שהריץ את הניסוי בפעם הראשונה. היה לו אימפקט מאוד גדול על פסיכולוגיה חברתית ועל ניסויים בכלל. הוא בדרך כלל מוזכר בהקשר של-מה גרם לנאצים

לציית לפקודות מאוד קיצוניות שהובילו למעשיהם. הניסוי עבד כך:

היה זה ניסוי בזיכרון\ למידה. נאמר לבן אדם שהוא צריך ללמד אדם אחר )משת"פ( רשימה $ עבר ההשתתפות. כל פעם שהתלמיד טועה בשאלה50של זוגות מילים. הנבדק מקבל

לאחר מכן, ה"מורה" )הנבדק(, נותן לו שוק, בדרגות שונות? השאלה הייתה איזו רמה של שוק חשמלי המורים יתנו לתלמידים לפני שיסרבו להשתתף בניסוי עוד. בתגובה לכל "שוק"

שה"תלמיד" מקבל, הוא משמיע קולות בהתאם למידת הזרם כביכול. משהו נוסף מאוד עקרוני היה –מהו תפקיד הנסיין? באיזשהו שלב כמובן הנבדק מתחיל להרגיש לא נוח עם כל

הסיטואציה, מהסס, שואל מה לעשות, וגם כאן יש סדרה מאוד ברורה של תגובות של הנסיין)מ-"זה בסדר,תמשיך הלאה" ועד- "אין לך ברירה, אתה חייב להמשיך!"(.

אספקטים: 2 היו לכך ! היה זה זעזוע. 68%לשוק האחרון הגיעו

האחוז הגבוהה של האנשים שהגיעו לשלב האחרון, שהסכימו לציית. .1 הסיטואציה בה מילגרם שם את הנבדקים שלו: לגרום סבל לאחר, מה שגרם גם להם.2

סבל.

אחרי זמן מה פורסמו בעקבות כך חוקי אתיקה לגבי ניסויים, שלא מאפשרת ניסויים מסוג זה.

איזה גורמים יגרמו לאנשים לציית\ לא לציית?

העובדה שהנסיין לוקח אחריות על הסיטואציה- זה בסדר, זה לא אחריותך, זה.1אחריותי. ברגע זה הנבדקים מרגישים יותר נוח לציית.

ככל שהנסיין הוא דמות שיש לה סמכות יותר גבוהה, הסיכוי לציות הולך ועולה..2עליה הדרגתית בדרגות השוק )כל פעם מוסיפים עוד קצת(..3הניסוי נמשך בקצב יחסית מהיר, אין יותר מידי זמן לחשוב. .4

גורמים נוספים שנבדקו בניסויים שבחנו גורמים ספציפיים:

המוסד- במעבדה הציות גבר, מחוץ לאוניברסיטה אחוז הציות ירד. .5העובדה שהמורה והתלמיד לא באותו חדר מעלה את אחוז הציות. .6כשהנבדק מחבר את התלמיד למכשיר השוקים אחוז הציות יורד..7הימצאות הנסיין בחדר- אם הנסיין נותן הוראות בטלפון,אחוז הציות יורד דרמטית. .8 אם הנסיין אינו מדען, אם מגיע אדם שלא מציג עצמו כמדען אחוז הציות יורד,.9

המשמעות של הניסוי שנעשה לשם המדע.הכנסת עוד "מורה" שהוא משתף פעולה, שמורד בניסוי- מוריד את אחוז הציות. .10הנבדק יכול לבחור את רמת השוק- מוריד את אחוז הציות מאוד..11

? לסרב לציית אם כן, מה גורם לאדם

העברת האחריות מהנסיין לנבדק..1אם יש בסביבה אנשים שמורדים..2אם הנבדק מטיל ספק בסמכות שדורשת ציות..3למידה על ניסוי דומה\ זהה..4

בשל ההגבלות והחוקים החדשים שיצאו לאחר הניסוי, הרבה שנים לא ידעו תשובה לשאלה-האם ניסוי זה יעבוד גם היום?

ניסו לעשות ניסוי "מרוכך" שישחזר ניסוי זה. חזרו על ניסוי ועשו אותו עד למתח2006-2007ב (, וכן בחר בקפידה את האנשים שבחר לניסוי וכן הזכיר לנבדקים450 וולט )במקום 150של

הרבה פעמים שהם יכולים בכל שלב בניסוי לפרוש. הניסוי הניב תוצאות דומות!

הנסיין הכניס לניסוי גם שאלוני אישיות שבחנו:

?עד כמה אנשים הם אמפתיים?עד כמה לאנשים יש צורך בשליטה

הוא גילה ש:

.אין הבדל בין בנים ובנותאין הבדלך בציון שאנשים קיבלו בשאלוני האישיות- בין אלה שהמשיכו בניסוי לבין

אלה שהפסיקו.

חשוב לזכור שאצל הנאצים הסיטואציה הייתה שבנוסף למצבים שכן היו בניסוי, הייתה גםהסתה כבדה כלפי האוכלוסייה. כאן לא הייתה אפילו הסתה.

הבדלים בין אישיים

אינטליגנציה-

זהו דבר שאנו לא דומים בו.

יש להגדיר אינטליגנציה משום שהדרך בה נגדיר אותה תקבע את הדרך בה נמדוד אותה.כמו כן מדידתה תעזור לנו להגדיר אותה בצורה טובה יותר.

פרנסיס גלטון-

התעניין מאוד בנתונים שקשורים לאינטליגנציה. היה חשוב לו מאוד להגדיר מיהו אדם אינטליגנטי ומי לא. הוא הגדיר אינטליגנציה ע"י- יכולות סנסוריות ומוטוריות גבוהות,

טובות. הוא בנה מעבדה וביצע בה בדיקות הרלוונטיות ליכולות אלה )חדות ראייה, 10,000שמיעה, הבדלה בין צבעים, זמן תגובה ועוד...(. הוא אסף נתונים כמעט מ

נבדקים.

איך נדע שמבחן האינטליגנציה שלנו טוב?

דברים: 2 כשנבדוק את כלי המדידה נבדוק

(- עד כמה עלי המדידה מדויק, עד כמה המבחן מדויק. כלומר,RELIABILITYמהימנות ).1אם הבדיקות מניבות תוצאות זהות בבדיקות חוזרות )מבחן גלטון עמד בסעיף זה(.

(- כלי המדידה צריך לבדוק\ לבחון את מה שהתכוונו שהוא ימדודVALIDITYתקף ).2 )מבחן גלטון לא עמד בסעיף זה- הוא גילה שבין אנשים שנתפסו כאינטליגנטים לבין

אנשים "פשוטים", אין הבדלים במדדים. למשל, בין שופט לאיש פשוט.(

גלטון הבין שהוא פספס משהו. אולם, הוא היה הראשון שפתח את רעיון המתאם ככלי להסביר הבדלים בין אנשים. כמו כן, הוא חשב על הרעיון לפיתוח מבחנים לבדיקת

אינטליגנציה וכן הוא הראשון שדיבר על כך שיש מרכיב תורשתי מאוד גדול באינטליגנציה.

אלפרד בינט-

צרפתי, התעניין בנושא מדידת האינטליגנציה בילדים בעיקר. התעסק בתחילה במדדים של גודל הגולגולת. הוא התבקש ע"י משרד החינוך הצרפתי למצוא דרך להבחין בין ילדיםעם מנות משכל שונות כדי לסנן ילדים עם מוגבלויות על מנת לשלוח אותם לחינוך מיוחד.

הוא הגדיר שאינטליגנציה היא היכולת להבין ולפתור בעיות. הוא בנה כמה מבחנים עם . שמו1905חלקים שונים הבוחנים יכולות קוגניטיביות. המבחן הראשון שהוא בנה יצא ב

היה:

THE BINET-SIMON TESTהיו בו מספר שאלות שסווגו בהתאם לגילאים השונים של . מצליחים לענות עליהם(.למשל,שאלות לגיל3הילדים. )קבוצת שאלות שרוב הילדים בני

: להצביע על אף ופה, לחזור על משפט, לציין את שם המשפחה...כך הוא בנה מודלים3 MENTALלכל גיל. לאחר מכן כל ילד שעשה את המבחן קיבל ציון בשם: גיל מנטאלי )

AGEאלו השאלות שהילד עונה עליהן שתואמות לגיל בו רוב הילדים מצליחים לפתור .) וגילו המנטאלי3, גילו המנטאלי יהיה 3אותן. אם ילד בן שנתיים פותר שאלות של גיל

יהיה שנתיים. הוא בנה נוסחאות לבדיקת האינטליגנציה על פי חישוב היחס בין הגיל (. הנוסחאות שלו אפשרו גם לנבא מה יקרה לאותםCA( והגיל הכרונולוגי )MAהמנטאלי )

ילדים בהמשך, לאיזו רמת אינטליגנציה יגיעו בגילאים שונים. מהר מאוד המבחנים שלו,בצורות שונות, נפוצו במדינות רבות מאוד!

THE STANFORD-BINET TEST-

,חוק בשם סטנפוד הכניס למבחן עדכונים שנועדו לאתר ילדים מחוננים. הוא20בשנות ה הכניס בו חידושים, שינה חלק מהמבחנים והשאלות והפסיק להשתמש במונחים של גיל

.IQמנטאלי ועבר להשתמש בציון

- IQ ציון

נקבע כך שהמספר שהאדם מקבל, יש לו משמעות מבחינת זה שהוא אומר לו באיזה מעל הנבדק: עם15%- 115 תמיד הוא הממוצע. 100אחוזון הוא נמצא באוכלוסייה.

אינטליגנציה גבוהה יותר.

דויד וקסלר-

את המבחן היותר מוכר היום, שנמצא יותר בשימוש. הוא טען שאינטליגנציה לאפיתח כוללת רק יכולות מילוליות אלא גם יכולות של ביצוע- בנייה, פאזלים...

מבחנים: 2 הוא פיתח

WAIS-למבוגרים

WISC-לילדים

** האדם מקבל ציון במבחן זה במבחן מילולי\ ורבלי ובמבחן ביצועי.

*** המבחנים שונים מעט ממדינות שונות ומתעדכנים אחת לתקופה.

צ'רלס ספירמן-

דברים:2אמר שכשאנו חושבים על אינטליגנציה אנו צריכים לחשוב על

אינטליגנציה כיכולת כללית..1אינטליגנציה כיכולות ספציפיות שהן בלתי תלויות אחת בשנייה. .2

הוא אמר שיש ביניהן איזשהו קשר, אך כל אחת מהן בודקת גם משהו ספציפי וגם עוזרתבהבנת התמונה כולה.

אם נסתכל על אנשים אתלטיים באופן כללי, לעומת אנשים שאינם, אומנם לא כולם יצטיינובכל התחומים, אבל סביר שמי שאתלט ינצח למשל בטניס מישהו שאינו אתלט בכלל.

)להיות אתלט(, משהו שקיים בכל אחדGכך גם באינטליגנציה. יש לנו איזושהי יכולת כללית- מאיתנו ויכול להסביר חלק מהאי הצלחה \הצלחה במבחנים, אך הוא לא מסביר הכול. כל

)שחקן טניס\ אתלטיקה וכו'..( עוזרת לנו גם בהבנה שלSאחת מהיכולות הספציפיות- התמונה הכללית.

?IQמה גורם להבדלים בינינו מבחינת ה-

.הגנים- איתו אנו נולדים.הסביבה- בה אנו גדלים

הרבה שנים התייחסו לגורמים אלה כ-או\או. או זה משפיע, או השני. היום יודעים להגיד שישלהתייחס לשניהם!

גם אם לא ברור עדיין מי משפיע יותר, ישנה הסכמה על כך שלגנים יש השפעה וודאית מאודגדולה בנושא!

החוקר גלטון הלך ויצר עצי משפחה של משפחות מפורסמות שונות וראה כי בדרך כלל אנשים שגרים באותה משפחה, לרוב יהיו חכמים במידה דומה. הוא הסיק מכך על ההשפעה

התורשתית, אולם חשוב לזכור כי משפחה, מלבד גנים חולקת גם סביבה זהה.

BEHAVIORAL GENETICS:

הוצאת אחוז שיגיד מה הפרופורציה של ההבדלים בינינו שמוסברת ע"י גנים, וע"י הסביבה?

סוגים: 2 בסביבה יש אבחנה בין

הסביבה המשותפת בדרך כלל למשפחה, סביבת הגידול הזהה.משותפת -הסביבה שכל אחד מצא לעצמו, שלא קשורה למשפחה ממנה אנובלתי משותפת-

מגיעים.

מחקרי תאומים-

שני סוגי תאומים:

)בעלי אותו מטען גנטי(- גדלים באותו בית, ,עם אותם אבא ואמא. גם הגניםזהים .1שלהם משתפים וגם הסביבה שלהם.

מהגנים. גם הם50% מבחינה גנטית הם כמו אחים רגילים. משותף להם לא זהים:.2גדלים באותו בית, באותה סביבה.

לוקחים תאומים מסוגים אלה ומחשבים מתאם: הקשר בין שני דברים. המתאם הוא בנוגע-קורלציה מושלמת(.1- אין קורלציה, 0 של תאום א' ותאום ב'. )הטווח: IQלקשר שבין רמת ה-

נמדד ונמצא ש:

קשר חזק, קורלציה גבוהה!0.85המתאם של תאומים זהים הוא - גם יחסית גבוה, אך לא חזק באותה מידה.0.6המתאם של תאומים לא זהים הוא -

ניתן להסיק מכך גם על דמיון גנטי כגורם משפיע,אולם חשוב לזכור גם השפעות אחרות כגוןיחס יותר זהה לתאומים זהים וכדומה.

הדבר נבדק גם על תאומים זהים שהופרדו בלידתם )מטען גנטי זהה, סביבה שונה לחלוטין(.

- מתאם מאוד גבוה! )יותר גבוה אף מתאומים לא זהים שגדלו יחד(.0.7הקורלציה כאן הייתה ניתן להסיק מכך הרבה על השפעת הגנים בנושא.

.0.48. אצל אחים רגילים ההתאמה היא 0.25אצל אחים שהפרידו ביניהם ההתאמה היא

כמו כן, הדבר נבדק על אחים מאומצים )סביבה זהה, גנים שונים לגמרי(.

- קורלציה שקשורה אך ורק לסביבה.0.3הקורלציה הייתה

, כל הנתונים האלה מדברים על ילדים! במדידת איי קיו של ילדים, אחד הדברים שיותראבל משפיעים הוא הסביבה החינוכית שלהם. אצל מבוגרים, השפעת המערכת החינוכית הולכת

וכן ההתאמה בין הורים וילדים0וקטנה. ואכן, ההתאמה בין אחים מאומצים בבגרות יורדת ל- מאומצים! )מלבד תאומים זהים שהופרדו בלידתם, שהאיי קיו שלהם נמדד בגיל מאוחר לרוב,

משום שלוקח זמן עד למציאתם אחד את השני(.

הסביבה המשותפת,אם כן, לא גורמת לדמיון באינטליגנציה, להתאמה!

גנטיקה וסביבה-

לא באמת ניתן להגיד שגנים וסביבה לא משפיעים אחד על השני.כדי שהכישורים הגנטיים שלנו יבואו לידי ביטוי, הסיבה צריכה לתמוך בזה, להעשיר אותנו. הגנטיקה דוחפת אותנו

למקומות בהם אנו מוכשרים והסיבה מאפשרת לנו לפתח את הכישורים הללו.

מה אחוז הגנים לעומת הסביבה לא אומר לנו?

הערך באחוזים לא אומר שום דבר על האינדיבידואל-במה הוא טוב ולמה, האחוזים רק מסבירים את ההבדלים בינינו.

הערך לא מסביר את ההבדלים בין קבוצות שונות )מגדר, גזע(. הדבר מסביר רק את האחוז מכולנו שמושפע מסביבה\ מגנים.

.הדבר גם לא אומר שהסביבה לא יכולה להשפיע על רמת האיי קיו

***כלומר, הדבר לא עוסק בממוצעים אלא רק בשונות, בהבדלים.

הווארד גרדנר-

מדען שטען שצריך להרחיב את מושג האינטליגנציה מעבר למה שוקסלר טען שהיא. הוא טוען שלא רק יכולות במתמטיקה, ביצוע הן אינטליגנציה, אלא יש לה רבדים רבים נוספים )יכולת מוזיקלית, יכולת גופנית, יכולת ליצור קשר, הבנה שלנו את עצמנו ועוד..(. הוא טען

שאספקטים אלה הם אינם תלויים- כל אחד יכול להיות חזק באחד וחלש באחר.

הוא הרחיב את מושג האינטליגנציה למושג רחב הרבה יותר: כל אחד הוא גאון בתחוםשלו. אנשים שלא נתפסו כחכמים פתאום נתפסו בצורה שונה.

היה זה הניסיון הראשון להרחיב מושג זה. זה הוביל למה שאנו מכירים היום כ-אינטליגנציהרגשית. זה נבע באיזשהו מקום מרעיונו של גרדנר.

אינטיליגנציה רגשית:

(.JOHN MAYERהראשון שהשתמש במונח הוא ג'ון מאייר )

מאפיינים: 4 הוא טען שיש לה

יכולת טובה של תפיסה והבעה של רגשות..1יכולת לייצר רגשות שתואמים לקוגניציה..2יכולת הבנת רגשות..3יכולת וויסות רגשות..4

(:MSCEITהוא בנה מבחן כדי למדוד אינטליגנציה זו )

בחלק הראשון הוא מראה לנבדקים פנים והם צריכים לדרג עד כמה הם שמחים\.1מפוחדים וכו )בודק זיהוי רגש ע"י הבעות פנים(.

בחלק השני הוא שואל שאלות בנוגע למצבים שונים והרגש התואם להם )קורלציה בין.2רגש וקוגניציה(.

בחלק השלישי נבדקו הבנת רגשות. נשאלו שאלות לגבי רגשות שונים שעולים.3בסיטואציות שונות.

בחלק האחרון נבדקה היכולת לווסת רגשות. נשאלו שאלות לגבי מצבים שונים וכיצד.4עלינו להתנהג בהם מבחינה רגשית, להתמודד איתם.

מונח האינטליגנציה הרגשית התפשט מאוד מהר ותפס תאוצה. מי שיותר מקושר למונח זה ממאייר הוא דניאל גולמן. הוא כתב רבי מכר בנושא ועסק בו רבות. אולם, הוא עסק בזה

מנקודת מבט של מפרסם ועקב כך הרחיב את המושג עד שכלל הרבה מאוד דברים נוספיםוהפך למשהו יותר כללי ופחות מדויק.

למאייר זה הפריע משום שהוא בדק את הדברים בצורה מדעית. הוא פרסם מאמר בנושא ודיבר בו על כך שעדיף לפסיכולוגים לקרוא את המאמר הראשוני שלו בנושא, בשביל באמת

להבין את הנושא ולהתייחס אליה בצורה מדויקת ונכונה יותר.

סיכום- אינטליגנציה:

.)איך הכל התחיל? )גלטון ובינה.ציון האיי קיו: סוגי מבחנים.השפעה של גנטיקה וסביבה על האינטליגנציה והשפעתם על השונות בינינו.הרחבת מושג האינטליגנציה

הבדלים בין אישיים:

אישיות

דבר נוסף הנחקר רבות בהקשר של מה מבדיל בינינו הוא נושא האישיות.

תיאוריה של תכונה-

מגדירות את האישיות כאוסף של תכונות. תכונות אלה מוגדרות בתור משהו יחסית יציב:נטייה יחסית קבועה שלנו שגורמת לנו להתנהג בדרך זו או אחרת.

יש לשאול האם כל אחת מהתכונות היא משהו נפרד,או האם ניתן לקבץ את חלקן יחד? התשובה היא כמובן שניתן לקבץ את התכונות לקבוצות של תכונות שיש ביניהם משהו

משותף, קבוצות אלה מספיקות כדי לתאר את תכונותיו ואופיו של אדם.

אז כמה קבוצות יש?

תיאוריות של אישיות נבדלות אחד מהשניה בהקשר של תכונות במספר התכונות שהן מציעות:3שיש. נעסוק ב-

1.EYSENCK תכונות.2-3- מדבר על

2.CATTEL תכונות16- מדבר על

3.THE BIG 5 –OCEAN 5- מדבר על.

EYSENCK:

.יציבות רגשית גבוהה\ נמוכה.1

.מופנמות\ מוחצנות.2

שילוב של כל אחת מתכונות אלה ברמה גבוהה או נמוכה עם אחרת, מובילה לפי תיאוריה זולתכונות שונות.

CATTELL:

קבוצות שונות. הוא טען שאם16ניסה לכווץ את רשימת התכונות הארוכה לקבוצות. הגיע ל נרצה לתאר אישיות של אדם, נוכל לתת לו למלא שאלון ולקבל על כל אחת מהקבוצות- האם

האדם גבוה\ נמוך בשאלה. מבחינת קאטל דבר זה ממצה את האישיות שלנו.

THE BIG 5:

מרכזיות שעל פיהן ניתן5 מרכזיות, לכווץ אותן ל5 התכונות של קאטל ניתן למצוא 16טוען שבלמצות את האישיות שלנו.

איך מודדים אישיות?

בעבר, הייתה רשימה של תכונות ותווי פנים והיה ניתן להתאים ביניהם ולהסיק מסקנות לגבי האדם. באופן עקרוני, באופן אוטומטי, כאשר אנו מסתכלים על פנים אנו מייחסים להם

תכונה.אותם אנשים אומנם מיוחסים אצל כולנו לאותן תכונות באופן ראשוני, לרוב, אך איןבזה שום אחיזה במציאות. לרוב זה קשור הרבה יותר בהבעת פנים מאשר לפנים עצמן.

היום אישיות נמדדת בעיקר ע"י שאלוני אישיות.

איך מודדים אישיות?

בעבר- לפי תווי הפנים )פיזיונומיה(.

היום- שאלוני אישיות- האדם צריך לסמן האם הוא מסכים\ לא מסכים עם האמירה כלפי עצמו. עולה השאלה האם חלק מהאייטמים קשורים אחד לשני- האם מי שגבוה בדבר אחד

יהיה גבוה גם באחר ולהיפך? השאלה היא האם יש קורלציה בין חלק מהמשפטים. נמצא שיש קורלציה מסוימת- שבאופן כללי, רוב האנשים שעונים בצורה מסוימת על משפט אחד יענו

בצורה מסוימת על משפט אחר.

אחת הביקורות על שאלוני אישיות הם שאנשים יכולים לסמן מה שהם רוצים ולתאר את עצמם בצורה הכי טובה. על כן בדרך כלל שמים משפטים הפוכים, בשביל לראות את

האמינות של מילוי השאלון.

כשמוצאים מס משפטים שניתן לשים יחד, הופכים אותם לגוש אחד בעל שם מסוים:תכונה : THE BIG 5 הכותרת הזאת לקבוצות על פי אחת התיאוריות נקראת- מסוימת.

1.EXTROVERSION.צורך חברתי גבוה, נטייה לדברנות, פעלתנות -

2.NEUROTICISM.נוירוטיות יציבות מעורערת, דיכאון, כעס, חרדה, מבוכה -

3.AGREEABLENESS.אדיבות, גמישות, בטחון ואמון, מזג נוח, התמדה, משמעת -

4.CONSCIENTIOUSNESSזהירות, יסודיות, אחריות, ארגון ותכנון, התמדה ומשמעת - עצמית, מוסר גבוה.

5.OPENNESS,דמיון מפותח, סקרנות, מקוריות, אופקים רחבים, אינטליגנציה גבוהה - רגישות, אומנותיות.

איזה אחוז מהשונות בינינו מוסבר ע"י גנים ואיזה אחוז מהשונות בינינו מוסבר ע"יהסביבה?

דרך אחד לעשות זאת, כאמור, הוא ע"י מחקרי תאומים. ניתן לעשות זאת כמו באיי קיו, גם על אישיות, בעזרת שאלוני אישיות. שתי התכונות שרוב חוקרי האישיות מסכימים עליהם

שהן מרכזיות וכמעט אין עליהם ויכוח הן:

EXTROVERSIONAGREEABLENESS

- פחות מאשר באיי0.5הקורלציה בין שתי התכונות האלה אצל תאומים זהים הוא בערך קיו.

בערך.0.2אצל תאומים לא זהים:

)לגנטיקה יש תפקיד מאוד חשוב כאן! לא כמו0.38אצל תאומים שגודלו בנפרד: באינטליגנציה אבל עדיין מאוד חשוב!(

בערך. 0.11אצל אחים מאומצים:

אם כן, מה שמשפיע על האישיות שלנו, מה שקובע, זה הגנים והסביבה בה אנו נמצאים,אך שוב- לאו דווקא הסביבה של המשפחה שלנו, הסביבה המשותפת.

החלוקה לסביבה משותפת ולא משותפת משום שאנו מסתכלים על קשר בין אחים ותאומים והורים וילדים, על קשרים במשפחה. כשאנו מוצאים קשר כזה אנו צריכים לטעון

מה תרם לקשר. הסביבה הלא משותפת לא יכלה להשפיע על הקשר ועל כן חשובההחלוקה.

מחקרי התאומים, בעיקר אלה שהופרדו בילדותם, ואחים מאומצים מאוד עוזרים לנו לעשות הפרדה בין ההשפעה של הסביבה למול הגנטיקה, אולם גם שם, כאמור, יש

לעשות הפרדה בין סוגי הסביבה: משותפת או לא.

ישנה טענה מאוד קיצונית של חוקרת שכתבה ספר רב מכר, שאומרת שההורים )סביבה משותפת( משפיעים הרבה פחות על הילדים מאשר החברים )סביבה לא משותפת(.

הייתה ביקורת קשה על הטענה משום שנאמר שהיא מעודדת הזנחה.

גנים וסביבה אינם בלתי תלויים, יש ביניהם אינטראקציה. באישיות ניתן לראות זאת סוגי אינטראקציות בין גנים לסביבה:3בצורה מאוד מוחשית. יש

1.REACTIVE INTERACTION אנשים צובעים את הסביבה שלהם בהתאם לאישיות - שלהם: אנשים אופטימיים צובעים את סביבתם כאופטימית ואז העולם יותר

אופטימי עבורם והתכונה מתחזקת באישיות וכנ"ל עם פסימיות וכדומה.2.EVOCATIVE INTERACTION איך האישיות שלנו גורמת לסביבה שלנו להתנהג -

כלפינו.איך מי שאני גורם לאנשים להתנהג כלפי? איך שיתנהגו אלי בעקבות כך יגרום לי להתנהג לסביבה בהמשך.למשל הורים ש"צובעים" את הסביבה עבור

הילדים. 3.PROACTIVE INTERACTION איך האישיות שלנו גורמת לנו לבחור ולעשות דברים -

בחיינו? אנשים בעלי מאפיינים מסוימים יקבלו החלטות וילכו לכיוונים שיחזקו את בערך. זה מחזק את20האישיות הזאת שלהם. נהיה הרבה יותר משמעותי מגיל

עיקרון הסביבה הלא משותפת. למשל- אדם פעלתן ילד לתחום חיים פעלתני.

)האם האישיות הוא משהו שיכול להשתנות עםעד כמה פרופיל האישיות שלנו קבוע?השנים?(

אחד החוקרים שהכי ידועים בנושא זה הוא וולטר מישל. הוא טען שהאישיות של אנשים היא תלוית מצב. יש מצבים בהם נתנהג בצורה אגרסיבית ויש מצבים אחרים בהם נהיה

מאוד לא אגרסיביים. מה שכן קבוע הוא ההתנהגות בסיטואציה מסוימת: אם ילד נוטה להיות אגרסיבי ליד חברים ולא ליד מורים זה יהיה קבוע למשל. בהינתן מצב מסוים

התכונה קבועה.

על כן הוא טוען שכדי להבין את האישיות שלנו צריך להסתכל גם על הסביבה וגם עלהגנים.

מבחן המרשמלו-

בא לבדוק דחיית סיפוקים אצל ילדים.ילדים הושמו בחדר עם מרשמלו אחד על צלחת . שמו מצלמות בחדרים ובדקו את היכולת בדחיית2ונאמר להם שאם לא יאכלו, יקבלו

שנים אחר כך לקחו את אותם ילדים ועשו עליהם מבחנים נוספים. הם12סיפוקים. בערך חולקו לילדים שלא יכלו להתאפק ואכלו את המרשמלו ולאלה שדחו סיפוקים ולא אכלו.

מבחן המרשמלו ניבא את היכולות שלהם בעתיד: ציון פסיכומטרי, יכולת בין אישית, שימוש בסמים,יכולת הריכוז שלהם,שליטה עצמית,סף תסכול...המבחן באמת ניבא

שנה לאחר מבחן המרשמלו,40באחוזים את הנטיות באופן כללי. אותם ילדים נבדקו גם הקבוצות: דוחות הסיפוקים2ונבדקו אזורים שונים במוח. גם כאן היה הבדל במוח בין

ואלה שלא )מה שדי מובן מאליו משום שהבדלים בהתנהגות כמובן ילוו גם בשינוייםבמוח(.

ABNORMAL PSYCHOLOGY \ PSYCHOPATHOLOGY פסיכולוגיה אב נורמאלית –

ניסיון להבין את הנפש החולה.

אב נורמאלי- משהו שהוא שונה מהנורמאלי, שאינו נורמאלי.

קשה להגדיר באופן מדויק מהי התנהגות אב נורמאלית, אולם ניתן להגיד ש:

התנהגות אב נורמאלית היא התנהגות שסוטה מהנורמאלי.

סבל הוא חלק אינטגראלי מההגדרה של הפרעת נפש, מחלת נפש.

האם לאדם יש או אין הפרעת נפש? הגדרת מקרים אב נורמאלים:

.סבל- אמירה של האדם שהוא נמצא במצב של סבל?האם המקרה נדיר מבחינה סטטיסטית?עד כמה האדם סוטה מאיזו נורמה?האם ישנה התנהגות בלתי רציונאלית \ בלתי צפויה

אם נסתכל על כל אחד מהקריטריונים ניתן לחשוב על הרבה מקרים בהם הם יכלו להימצא אולם לא היינו מגדירים זאת כמחלת נפש )למשל: סבל- כאב פיזי, נדיר סטטיסטית- גאונים, שמאליים, סטייה מהנורמה- הומוסקסואליות, התנהגות לא

רציונאלית\ בלתי צפויה- טקסים דתיים, רצח(.

(. כשאנו בוחנים אדם אנו צריכיםFUZZY CONCEPTפסיכופתולוגיה הוא קונספט עמום ) להחליט האם יש לו הפרעה נפשית או לא? )כדי להחליט על טיפול, כדי להחליט האם

לשלוח עבריין לכלא או למוסד לחולי נפש..(. יש כאן אתגר גדול. אחד הדברים שמנסה . זהו ספר בעל רשימה ארוכה מאוד של הפרעות הנפש השונות.DSMלעזור בכך הוא ה-

נעזרים בו מאוד בעיקר פסיכיאטרים. הוא מתעדכן בהתאם למחקר, הוא מאוד מבוססמחקר, מבוסס מדע בדרך שבה הוא מחליט לאפיין את המחלות ולאבחן אותן. יש היום ב

DSM 300הפרעות שונות. כל אחת מההפרעות היא אוסף של סימפטומים, שבהתאם אליהם ולהגדרות ניתן לטעון ולהחליט האם אדם סובל מהפרעה מסוימת. אחד הדברים

שאין בספר זה הוא התייחסות לאטיולוגיה: הסיבה למחלה. הסיבה לכך היא שאין הסכמה משום שזהו חלק מההגדרה שלה- אירוע טראומתי(.PTSDבנוגע לסיבה )מלבד

אטיולוגיה-

יש כמה סוגי סיבות להפרעה:המקור\ הסיבה להפרעה.

1.PREDISPOSITION CAUSESהמקור ההיסטורי לבעיה, משהו שקיים עוד לפני - שההפרעה יוצאת לאור. יכול לנבוע מדברים שקרו במהלך ההיריון\ לידה\ ילדות, או

מסיבות גנטיות. 2.PRECIPITATING CAUSESמה שגרם לבעיה להתפרץ. מדובר הרבה פעמים באיזשהו -

( נמצא שיש צורך1אירוע מלחיץ. כשיש נטייה גנטית או סביבתית למחלה )סעיף בלחץ קל יחסית כדי לגרום להתפרצות המחלה.

3.PREPETUATING CAUSESמצבים שנוצרים כתוצאה מזה שהאדם חולה. מצב רעוע - בעת מחלת נפש יכול להרע את המחלה עוד יותר.

ישנן פרספקטיבות רבות בהסתכלות על מחלות הנפש:

פרספקטיבה ביולוגית-.1

פסיכיאטרים מנסים להבין את המקור הביולוגי של המחלה, מסתכלים על זה כמחלהפיזית לכל דבר. נחפש הסברים אלה במוח בעיקר, בגנטיקה.

פרספקטיבה פסיכואנליטית-.2

פרויד והגישות שמושפעות ממנו מדברות על כך שהאטיולוגיה היא בכלל קונפליקטיםשמקורם בילדות, קונפליקטים לא פתורים.

פרספקטיבה פסיכו דינמית חדשה-.3

גם מדובר על קונפליקטים, אולם יש כאן הרבה גישות שונות שנכנסות תחת כותרת זו: בעיה במנגנוני הגנה, התמקדות באגו, יחסים עם אובייקטים בשלבים מוקדמים של

הילדות, כוחות חברתיים בילדות.

פרספקטיבה קוגניטיבית-.4

אי שליטה במחשבות אוטונומיות שגורמות לסבל ולמחלה.

פרספקטיבה התנהגותית-.5

הסבל, המחלה, נובעת מהתניות שנעשו בשלבים כאלה ואחרים.

DSM-

מכיל מספר מאוד גדול של הפרעות שמחולקות לקטגוריות שונות. למשל:

הפרעות חרדה:

הלם ראשוני ממצב טראומתיאגרו פוביהחרדה כרוניתOCDפוביותפוביה חברתיתPTSD

בספר רשום לגבי כל הפרעה את הסימפטומים שלה וכמה סימפטומים צריך למצוא כדילהכריז שהאדם חולה במחלה.

חוץ מהחלוקה לקבוצות ומרשימת ההפרעות והסימפטומים נהוג לתת עוד אינפורמציה על כל מחלה- סיכום מפורט של תיאור ההפרעה. בדרך כלל מדברים על מאפיינים נוספים שקשורים

למחלה, על הבדלים בין תרבויות, מינים, גילאים, אורך ההפרעה- משך, הפרעות עםסימפטומים דומים שיש לעשות ביניהם הבחנה.

כמו כן ישנו מידע לגבי שכיחות המחלות-

ניצן לציין זאת בכמה דרכים:

POINT PREVALENCEבזמן מסוים, בנקודה מסוימת בזמן מהי שכיחות המחלה ברחבי - העולם.

ONE YEAR PREVELANCE?בשנה מסוימת, כמה חולים היו של אותה מחלה -

LIFETIME PREVELANCE.לכמה אנשים הייתה הפרעה מסוימת בזמן חייהם -

כמו כן הספר מציין הפרעות ורשימת סימפטומים אופייניים. אולם האבחנה נעשית בסופו של:MULTI AXIAL SYSTEMדבר ע"י מערכת מולטי אקסיאלית, בעלת כמה מימדים :

הציר שכולל את כל ההפרעות הנפשיות עליהן דיברנו, חוץ מהפרעות הציר הראשון: . 1אישיות.

הפרעות אישיות ופיגור שכלי. יש הרבה סוגי הפרעות אישיות, מבחינים הציר השני: . 2 אותן ממחלות הנפש בציר הראשון. הפרעות יותר כרוניות, מאפיינות את האישיות של

האדם.

ישנו ויכוח על החלוקה הזאת.

הפרעה קלינית לעומת הפרעת אישיות-

OCPD,אנשים שסובלים מהפרעת אישיות קומפולסיבית אובססיבית: מאורגנים, וורקוהוליקים - פרפקציוניסטים, מפספסים את התמונה הגדולה ושמים לב לפרטים. מדובר על מצב כאשר

זה מפריע לאדם להראות גמישות התנהגותית או מחשבתית.מדובר כאן על אישיות מאודנוקשה.)נמצא בציר השני( זה שונה ממה שמוגדר:

OCDהפרעת חרדה. בעלי מחשבות חודרניות שלא מרפות מהן וגורמות להם לחרדה מאוד - גדולה. הפעולות שהם מבצעים עוזרות להם מבחינתם להתמודד עם החרדה )נמצא בציר

הראשון(.

- נחפש גם מצבים בריאותיים, פיזיולוגיים של האדם באבחון, שיכולים הציר השלישי . 3להיות רלוונטיים או לא להפרעה, אולם חשוב לדעת אותם.

מציינים בעיות ברמה החברתית \ סביבתית. הציר הרביעי- . 4-GAF= 91- בסופו של דבר נותנים לאדם ציון שמשקלל את התפקוד שלו: הציר החמישי . 5

.GLOBAL ASSESSMENT FUNCTIONING משמעו מתפקד מצוין למשל...זהו ה- 100

REVISIONS OF DSM-

עובר הרבה שינויים ועדכונים עם השנים. הוא מנסה להיות א-תיאורטי ומנסה מאודDSMהלהתעדכן בהתאם לשינויים במדע ובמחקר שנעשו בנושא.כל הזמן הדברים משתנים.

הומוסקסואליות-

נחשבה בעבר כהפרעת נפש בעלת קריטריונים ברורים.

הייתה בהקשר זה ביקורת גדולה על המדע שהחליט שהומוסקסואליות היא הפרעת נפש וביסס את נתוניו מאנשים שהגיעו לטיפול ושסבלו מכל מיני הפרעות שנבעו מהקושי שלהם

להיות שונים.

הוא אינו תנ"ך נוקשה. אם באה סדרהDSMבסופו של דבר אחד מהסרים החשובים הוא שה 90% שנה 15- 10של ניסוןיים מדעיים ומראה שיש בעיה, יש מי שיקשיב וישנה את דעתו. ב

מהפסיכיאטרים עברו מלחשוב שזו הפרעה עברו לחשוב שזו נטייה מינית.הספר הוא דינמי ומושפע מהתרבות ומהמדע, שמשתנה כל הזמן ומנסה כל הזמן לנפץ אמונות ולבחון דברים

מחדש.

- DSM ביקורות על ה

נותנת לאדם בסופו של דבר תווית, שיכולה לגרום לתחושה מאוד לא טובה אצל אותו אדם ועקב יחס הסביבה כלפיו. צריך לשים לב שכשנותנים לאדם תווית של הפרעה

נפשית זה לא הופך את כולו להפרעה, לא לצבוע את כולו בצבע שזורק אותו הישרלמחלה.

עד כמה באמת אנו צריכים ללכת ולהפריד את הפרעות הנפש למס' קטן של הפרעות? יש שטוענים שצריך לשים את ההפרעות בתוך קבוצות גדולות ולא להבחין

( .עקב החלוקה המאוד מפורטת, למשל,LUMPERS\ SPLITERSבין כ"כ הרבה הפרעות ) לעיתים יש אנשים שסובלים מהפרעה אחת ויש להם גם הפרעה אחרת במקביל ואז

(.COMORBIDITYיש בלבול בנוגע לאבחונם )

הוא רק כלי אחד כדי לתת לאדם לפי מה שאנו רואים ושומעים,תשובה לשאלה ממהdsmההוא סובל?

וחלקן ללא:DSMישנן דרכים נוספות לאבחן אנשים, חלקן בסיוע ה

תמיד צריך לשאול האם כלי האבחון שלנו מהימן )יש לגביו הסכמה של כלל הפסיכיאטרים(ותקף )שהאבחון יהיה נכון(.

BIOLOGICAL MARKER -היה ניסיון להשתמש בבדיקת דם וב -MRIלאבחון אולם הניסיון לא צלח, התברר כלא אפשרי.

אבחונים פסיכולוגים- כוללים ראיון, שיכול להיות מובנה )שואל שאלות ספציפיות( או לא מובנה )ניהול שיחה שהולכת למקומות אליהם הפציינט \הפסיכולוג מוביל.

המהימנות כאן יחסית נמוכה כי כל מאבחן לוקח את זה לכיוון שלו וכן כל פציינט(. יש עדיפות לעשות ראיונות שהם מובנים,מאוד מסודרים. הראיונות הם ארוכים ומתישים.

שבודק דיכאון ובוBDI, למשל ה-RATING SCALESלעיתים ניתן להחליפם בשאלונים ) . לאחר השאלון0-3אדם צריך לדרג את המשפטים הנתונים לפי מידת הסכמתו בין

מגיעים לציון שמצביע על ההפרעה ומידתה(. .מבחני השלכה- עוד סוג של מבחנים שמשתמשים בהם כדי לאבחן הפרעות נפש

העניין כאן הוא הפרשנות. אחד המפורסמים הוא מבחן הרורשך: כרטיסים עם כתמי דיו. הפציינט צריך להגיד מהו רואה ועל סמך התיאור אנו נותנים לו אבחון על

ההפרעה הנפשית ממנה הוא סובל. יש ויכוח עצום וגדול בנוגע לרורשך. במשך הרבה שנים אחת הבעיות הכי קשות שלו הייתה בעיה של מהימנות. פסיכולוגים

כתבאקסנר אדם בשם 80ופסיכיאטרים שונים נתנו אבחונים שונים. בשנות ה ספר המארגן את תשובות הרורשך לאבחונים מדויקים מאוד. זה גרם לרורשך לחזור

לשימוש ועדיין משתמשים בו היום, לא ברור עד כמה ככלי אבחון יחיד, אלא לרוב ככלי אבחון נוסף. יש שאלה מאוד גדולה לגבי האם המבחן הזה נותן דברים נוספים

מעבר לכלים האחרים לאבחון. –תמונות שמציגות סיטואציות והאדם יושב ומספר את הסיפור.TATמבחן דומה הוא ה

בעזרת הסיפור שהוא מספר מאבחנים את הפרעתו. גם כאן יש ויכוח גדול לגבימהימנות הכלי.

הסיבה העיקרית שאנו רוצים לאבחן אנשים היא בגלל שאנו רוצים לטפל בהם. אנו רוצים לטפל במה שמקולקל, במה שלא בריא, במה שגורם סבל. גם כאן יש כמה

גישות לגבי איך לטפל באנשים עם הפרעות נפש:הגישה הפסיכו-דינמיתהגישה הקוגניטיבית- התנהגותיתהתרופות הפסיכיאטריות

הגישה הפסיכו דינמית-

פרויד-

(. הוא הגה אתTALK THERAPYפרויד היה זה שטען שאפשר לטפל באנשים באמצעות דיבור )הרעיון המאוד נכון ואפקטיבי הזה. היו לו עוד הנחות נוספות מלבד זה:

מקור ההפרעה הוא בלא מודע ותפקיד הטיפול הוא להוציא את הדברים מהלא מודע לרמתהמודע כדי להתמודד איתם ולהכיר בהם, מה שיוביל להקלה גדולה בסבל הנפשי.

הוא המציא שיטות מעניינות ומגוונות כדי להגיע לדחפים ולדברים הלא מודעים. אחת השיטות שלו היו להיות מאחורי המטופל כדי שלא יראה אותו ולא יושפע ממנו בשום צורה. הוא דיבר

רבדים לטענתו:2על העלאה של אסוציאציות באופן חופשי, על ניתוח חלומות שהם בעלי הרובד אותו הפציינט מספר והרובד הפנימי שמתייחס ללא מודע. הוא השתמש הרבה

בהתנגדות של המטופל כדי להגיע לתכנים מהם הוא מנסה להימנע. כמו כן דיבר על רגשות של המטופל שמושלכים על המטפל בתור דרך להגיע לעומקים הפנימיים. הטיפול שלו הוא

מאוד אינטנסיבי וארוך טווח.

הטיפול שלו עבר הרבה מאוד טרנספורמציות ונקרא היום בשם טיפול פסיכו דינמי. מהשמאפיין אותו הוא ניסיון להגיע לתכנים, קונפליקטים בצורה מאוד לא ישירה.הרבה שתיקות,

המטפל לא מוביל בהכרח, נותנים למטופל להגיע לדברים. שימוש בילדות כמקור להביןבעיות.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית

ומשתכלל ומתפתח עד היום.40-50התחיל להתפתח בשנות ה

עיקרון חשוב הואPSYCHO EDUCATIONאחד התפקידים של המטפל הוא ללמד את - המטופל על ההפרעה ממנה הוא סובל וכן על רציונאל הטיפול אותו הוא הולך לעבור.

במידה מסוימת המטפל רוצה ללמד את המטופל להיות מעין מטפל של עצמו. הואנותן לו כלים לעשות זאת.

בשלב ראשון ישנה הגדרת מטרות: מטרות מאוד ברורות שמוגדרות מראש.אלו מטרות מאוד ממוקדות, המטרה היא לטפל בדבר הספציפי, האקוטי. האמונה היא

שהרבה פעמים ברגע שפותרים בעיה אקוטית אחת זה עוזר לפתירת דברים נוספים:אפקט הדומינו. אלו טיפולים קצרי טווח לרוב.

אטיולוגיה: התמקדות בסיבות העכשוויות ולא בסיבות מהעבר, היסטוריות. אין כאן שלב בו המטופל מספר על עברו, על ילדותו. הטענה היא שזה לא רלוונטי לטיפול,

אלא יש להבין מה קורה עכשיו, שמלווה את הבעיה. הסיבה היא שהטענה היאשהסיפור ההיסטורי לא קשור להצלחה של הטיפול.

המטפל הוא מאוד אקטיבי ומאוד מכוון. אין שתיקות. עובדים קשה. למטופלים יש שעורי בית, בהם המטופל צריך להתאמן בלעזור לעצמו.

הטיפול לא חייב להיעשות בקליניקה, ניתן לצאת למקומות בהם המטופל חווה חוויה שקשורה להפרעה.

סוגי ההפרעות שטיפול זה יעיל בהן מאוד הן הפרעות חרדה. משהו שמופיע הרבה . הרעיון הוא לשבור את הקשרEXPOSUREבסוג טיפול זה ומאוד יעיל בחרדה הוא ה-

זהוPTSDבין החרדה לבין גורם החרדה. אלו דברים שונים בהפרעות חרדה שונות )ב לשבור את הקשר בין המחשבותOCDהניסיון לשבור את הקשר בין הזיכרון לחרדה, ב

האובססיביות לחרדה שהן יוצרות, בפאניקה לשבור את הקשר של התגובות הפיזיות, הסימפטומים, לחרדה...(. זאת משום שלרוב האנשים הללו עושים הכול כדי להימנע

מהופעת החרדה ומצמצמים את החיים שלהם כמה שאפשר כדי לא לחוות את החרדה. זה גורם להם להימנע מהגירוי שיוצר את הפחד ותפקיד הטיפול הוא קודם כל

לגרום להם להבין את זה ואז חושפים אותם לגירוי מבוקר כדי להתמודד.תהיה זו

חשיפה בהדרגה ובליווי.כדי שהפציינט יאמין שהוא פוחד ממשהו ניטראלי הוא צריךלהיחשף אליו.