פסיכולוגיה התפתחותית

)שיעור ראשון(

- שינויים תלויי גיל, וארגון מחדש של התנהגויות שהינם סדירים, מצטברים ובעליהתפתחותכיוון.

שינויים- איכותיים וכמותיים:-איכותי- אופנות התכונה )שינוי איכותי בהתפתחות שפה- משפטים לעומת מילים(.

-כמותי- מספרי )שינוי כמותי בהתפתחות שפה- אוצר מילים(.הופך את התקשורת ליותר מדויקת, מורחבת.

- עם ההתפתחות נוספות יכולות חדשות שעושות שינוי, מארגנות מחדש תכונהארגון מחדשמסוימת )בערך בגיל שנתיים מתפתח ההיפוקמפוס שאחראי לשמירת זיכרונות(.

- השינויים חלים ברצף הגיוני )קודם הליכה, אח"כ ריצה(.התפתחות סדירה התפתחות מצטברת- ההתפתחות היא תמיד לעבר מורכבות )אמצעי תקשורת- הראשון הוא בכי ואחריו נוספים עוד רבים אחרים, וגם הבכי נשמר. תקשורת בלתי מילולית גם כן- הבעות

פנים וכד'(.

התפתחות בתוך הקשר- לפני שהתינוק נולד הוא נמצא ברחם, בסביבה כלשהי.

המודל האקולוגי של יורי ברונפנברנר - הילד נמצא במרכז המודל. מה שמביא אותו לעולם זה ההקשר - ההקשר הביולוגי 1 מעגל #

הביולוגי שלו, שמורכב מ:המורשת הגנטית האנושית.- )אחים(.50%המורשת הגנטית האישית- אנו לא דומים לאף אחד אחר, יותר מ -

50%הרבגוניות האנושית יוצרת שונות פיזית, קוגניטיבית ותכונות אישיותיות )לפחות מהאישיות שלנו נובע מתורשה(.

הסביבה הפרה והפוסט לידתית- מה שקורה ברחם משפיע על התפתחות העובר- )למשל עישון המזיק לעובר- העישון מעלה את רמת הפחמן הדו חמצני בדם והעובר

מקבל פחות חמצן הוא גורם להתכווצות נימי הדם, השפעה על התפתחות התא והבשלות הנוירולוגית, משבש את פעילות המערכת הדופמינרגית ועלול לגרום ל

ADHD.) - כל האנשים, אירועים, חפצים ומקומות שהילד נמצא איתם במגע - הסביבה הקרובה 2 מעגל #

ישיר.- ממנה מושפע הילד בצורה החזקה ביותר, קשר זה כולל: המשפחה-

דמות זו עדין האם(.21=הדמות הטיפולית הראשית )במאה ה- =הקשר עם האב.=השפעת אחים.

=השפעת המשפחה המורחבת.=השפעת חיות מחמד.

הראו שככל שילד גדל בסביבה סטרילית יותר, הסיכוי לאסטמה ואלרגיות גדל. - בטרם גיל שנתיים, רוב האימהות חוזרות לעבודה. נמצא במחקר המסגרת החינוכית-

שהיחס בין מטפלים לילדים הוא המשתנה המשמעותי ביותר בהשפעה על ההתפתחות הסוציו- אמוציונאלית )כאשר ארגון הבריאות העולמי ממליצים על

(.8 ילדים, אך בפועל זה נעשה על כ- 3מטפלת אחת לכל - הקהילה שבה אנו חיים, לה מאפיינים וכל מיני מוסדות - הקשר חברתי- כלכלי 3 מעגל #

ושירותים: דת, חינוך ותרבות, המבנים את הקהילה שבה אנו חיים. הקשר זה יכול להשפיע על ילדים באופן ישיר- הם חווים את ההשפעה על בשרם, או באופן עקיף- דרך קשר מתווך ע"י

מישהו הקרוב לילד.

- תרבות היא מערכת של ערכים, אמונות וכללי התנהגות המשותפת - הקשר תרבותי 4 מעגל # לקבוצת בני אדם. אלו מועברים דרך תהליכי סוציאליזציה ישירים וסמויים. לדוגמא: הרגלי

שינה- בתרבות המערבית נהוג שבשנה הראשונה לחיים תינוקות מתחילים לישון באופן עצמאי. לעומת זאת, בתרבויות מזרחיות שיינות משותפות עם הילדים הן דבר מקובל )מה

שבחברה המערבית נחשב כתמוה אם זה ממושך(. זה מראה על האינדיבידואליזם של התרבות המערבית, לעומת הקולקטיביסטיות של תרבויות מזרחיות, המדגישות מחויבות של האחד לאחר, תוך כדי תלות. כל תרבות מנסה להנחיל את הערכים שלה, כדי להפוך את חבריה

למוצלחים באותה תרבות. בעצם תהליכי הסוציאליזציה הם הסתגלותיים לפרק בקונטקסטהתרבותי שלו.

)מהמצגת(:ניתוח מקרה* , אסטמה ואלרגיות, דיספקציה )קושי בתכנון והפקה מוטוריתclub foot- הקשר ביולוגי-

, לידה בזמן, משקל לידה תקין,Badness of fitשמתבטא בקושי בהפקת צלילי דיבור- מולד(. אינטליגנציה תקינה.

סף תסכול נמוך, זהות האב אינה ידועה, קשיי שפה של האם והאחים )האחרונים קשורים גםלסביבה הקרובה(.

- גברים מזדמנים, אין סדר יום בבית, המסגרת החינוכית מיוחדת, קשייהקשר סביבה קרובה- התנהגות בגן, שינה משותפת, ניתוק ממשפחת המקור.

- דירה צפופה, שירותי בריאות, רווחה, חינוך, תזונה, הגיינה, חייםהקשר כלכלי- חברתי- באוטובוס.

- בארץ זרה, שפה זרה, מדיניות רווחה.הקשר תרבותי-

עמדות שונות ביחס להתפתחותnature vs. Nurture- טבע לעומת הסביבה#

החל להתפתח ויכוח סביב מה משפיע יותר סביבה או ביולוגיה. ג'ון לוק17בסביבות המאה ה טען שאנו נולדים טבולה ראסה, והסביבה היא המשפיעה- אנחנו כחומר בידי היוצר. לעומתו

טען רוסו, כי ההתפתחות מוכתבת על ידי הגנים, יש תוכנית ביולוגית שלמה להתפתחותינו ויש לתת השפעה נמוכה לסביבה. תיאוריות אלו מאוד השפיעו, האם למשל ניתן לשנות אדם

נרקומן או הומוסקסואל. כיום ידוע כי שני הגורמים משפיעים- האינטראקציה בין הסביבהלתורשה.

- אורגניזם לעומת מכניזם. חלק מהפסיכולוגים רואים את הילדאקטיביות לעומת פאסיביות#כקולט פסיבי. לעומת זאת, אחרים רואים את הילד כמעצב את סביבתו ומשפיע.

- גישה אחת טוענת שהתפתחותינו רציפה, תכונותינו קיימותהתפתחות שלבית מול רציפה# מההתחלה והן משתנות בכמותן לאורך ההתפתחות- גישת עיבוד מידע. למשל התפתחות

זיכרון בקיבולת , ביכולת שליפה וכד'. לעומת זאת, אחרים רואים את התפתחות הילד כשלבית, כך שנוצרת תכונה שלא הייתה קודם, שמארגנת מחדש את היכולות הקיימות, כך למשל

התיאוריה של פיאז'ה.

שיטות מחקרמתאמימערכי מחקר בפסיכולוגיה: -

- בידוד משתנים מתערבים.ניסוי במעבדה: =ניסויי- - ללא התערבות.ניסוי שדה= - בדיקת שינוי טבעי שאירע.ניסוי טבעי=

- בדיקת תכונה בנקודות זמן מוגדרות.מחקרי רוחבמערכי מחקר התפתחותיים: -- אותה קבוצה בנקודות זמן שונות.מחקרי אורך-

*אפקט הדור- אפיון של קבוצה של מחקר מסוים, על ידי תכונות/אפיונים בקשורים לדור בו הםחיים.

או יותר נקודות זמן.2- אותה קבוצה בודקים ב מחקר מעורב- - בדיקה של תיאור מעמיק על תהליך שינוי בזמןמחקר מיקרוגנטי-

קצר.

שיטות תיעוד המחקר:- מאפיין יותר מחקר איכותני, מאחר ויש עודפים של מידע.תיעוד מלא-- בפרק נתון בודקים הופעת התנהגות ספציפית וסופרים אותה.דגימת מאורעות-- תצפית לפי פרקי זמן נתונים. דגימת זמן-

מאפייני היילוד.prenatal-התקופה שלפני הלידה- פרה נטלית

.postnatal, או פוסט נטלית neonatal-החודש הראשון אחרי הלידה- התקופה הנאו- נטלית מהנשים חוות דכדוך לאחר לידה של50%בשל השינוי הפתאומי לאחר הלידה, בערך כ

מנשים אלה, מה שמסכן20%- 10כיומיים. זה מהווה סיכון מסוים לפתח דיכאון לאחר לידה, כ התפתחות תקינה של היילוד.

השנה הראשונה לחיים, והחודש הראשון בפרט, זה הזמן הו היילוד מאוד פגיע. הוא צריך להתחיל לווסת את עצמו מבחינת חום, מעגלי שינה ורעב, מה שמהווה מאמץ פיזי ענק עבור

התינוק. מבחינת הגדילה והמאמצים שנה זו אינה משתווה לשנה אחרת במהלך החיים, זה הגיל.55עם התמותה הכי גבוהה, עד גיל

לפיכך, מאוד חשוב להעריך את המצב של היילוד לאחר הלידה, כדי לראות אם הוא זקוקלעזרה.

5(- בדקה הראשונה והחמישית לחיים )לאחר הלידה(. APGAR)מבחן אפגר משתמשים בקטגוריות לבדיקה:

.קצב לב.מצב נשימה.)צבע )ורדרד ולא כחלחל.)טונוס שרירים )חוזקם.)תגובה רפלקסיבית )כמו בכי

.2 או 1, 0על כל קטגוריה ניתן לקבל ציון ומעלה, כלומר תקין, מתחת לכך המצב בעייתי.7 מהתינוקות מקבלים ציון 90%

יש משתנים המשפיעים על המצב הראשוני של הילוד,, חלקם קשורים לתקופה הטרוםלידתית, וחלקם כתוצאה מגורמים במהלך הלידה. אין לאפגר יכולת ניבוי.

רפלקסים - תגובה אוטומטית, החזר מכונה לגירוי ספציפי. בד"כ גירוי חושי: צליל, אור או מגערפלקס

והתגובה לרוב מוטורית. רפלקסים.20אצל ילדים תיארו מעל ל

התגובה הרפלקסיבית נובעת מחוסר בשלות מוחית, מאזורי מוח נמוכים יותר- מגזע המוח. רפלקסים אלו הם דרך מאורגנת להגיב לסביבה, כשעוד לא למדנו משהו, מעין מורשת

אבולוציונית. - מבינים איך הם משרתים את התינוק. למשלאדפטיביים/הסתגלותיים-יש חלוקה לרפלקסים:

- בדיקה אם הילד מפנה את פיו לקראת הנקה בתנוחה נכונה. ויש רפלקסיםרפלקס ההפניה - עזיבה פתאומית של האחיזה בראשרפלקס מורו, כשלא ידוע למה נועדו. למשל אבולוציוניים

והילד מגיב על ידי מתיחת ידיים ורגליים. -חלוקה נוספת היא בין רפלקסים שנעלמים, לאחר כחצי שנה, לבין כאלה שנשארים לכל

החיים. רוב הרפלקסים נעלמים, מאחר ומתפתחים מרכזי מוח גבוהים, המדכאים את ההתנהגויות

הרפלקסיביות לכדי התנהגויות רצויות. בנוסף, יש רפלקסים שסוללים את הדרך להתנהגויותהרצויות כמו: מציצה לקראת לעיסה, זחילה לקראת הליכה וכד'.

התקינות של הרפלקסים היא דרך להעריך את תקינות המערכת העצבית של הילוד. למשל, היעדרות של רפלקס המורו מעיד על חוסר תקינות של העצבים, על כך מעידה גם התמדה

ברפלקסים- חוסר דיכוי, מראה על חוסר התפתחות תקינה של מערכת העצבים.

מצבי היילוד

-שינה- פעילה ושקטה- רוב הזמן.-נמנום.

-ערנות שקטה/לא פעילה- בה הזמן הכי טוב ללמידה.-ערנות פעילה.

-בכי.

- בשנה הראשונה החלוקה של השינה והערנות היא גם ביום וגם בלילה. יש את המעגלשינה# של יום ולילה כאשר ישנים יותר בלילה. עם זאת, דפוסי השינה תלויים גם בסביבה, כמובן

שהכל בגבולות היכולת של התינוק. בשינה מתפתחים. היא שינה לא רגועהREMמעגל השינה השני הוא המעגל בין השינה השקטה לפעילה. ה-

- השינה העמוקה, השקטה, ללאNREMהמלווה בתנועות עיניים מהירות )שנת חלום(, וה תנועות עיניים.

מאופיין בתנועות עיניים מהירות, פעילות מוחית דומה למצב ערות, תנועות גפיים.REMה אצל מבוגרים יש שיתוק מוטורי כדי שלא נוציא לפועל את החלומות.

דקות( ואצל מבוגרים ארוכים60 קצרים יותר אצל ילדים )REM NREMמחזורי השינה של ה דקות(. בתוך כל מחזור קיימים שני מצבי השינה.90יותר )

ואצל מבוגרים זה הפוך.NREM ואז עוברים ל REMילודים מתחילים משנת . כלומר שנת הREM מהשינה הוא 20% ואצל מבוגרים REM מהשינה הוא 50%אצל ילודים

REM ושנת ה 80% יורדת ב NREM עם הגיל.25% יורדת ב מספקת גרייה המוסיפה עוד קשרים מוחיים, מאחרREMהפעילות המוחית המופיעה בשנת

והם מעט מזמנם ערים.הפרעה במעגלי השינה יתכן ומעידה על בעיה פיזיולוגית כלשהי.

Wolf- סוגי בכי: ע"פ בכי#- קשור בד"כ לרעב. זה התקשורת הראשונה עם החברה, הוא גובר בהדרגה.בכי בסיסי-- בכי פתאומי וחזק.בכי של כעס-- צווחה חדה, לקיחת נשימה מהריאות.בכי של כאב- שבועות.3- מתפתח מאוחר יותר. לרוב, אחרי בכי של תשומת לב-

מהיום בבכי, כשעתיים. הוא מגביר אצל אימהות את ייצור החלב6-7%*תינוקות מבלים כ ואצל גברים שחרור הורמונים המכניסים אותו ללחץ.

כשתינוק שומע בכי של תינוק אחר הוא בוכה. יש הטוענים שכשהתינוק שומע את הבכי של עצמו הוא מפסיק לבכות. הבכי יורד בשכיחותו והופך פחות מבכי של סיבות פיזיולוגיות לבכי

של סיבות פסיכולוגיות, והילד לומד להביע את עצמו בדרכים אחרות.

)שיעור שני(

סיכון תוך רחמי.9מתייחס לתקופה הפרה ניטאלית- לפני הלידה, תקופת ההיריון- מתחילה עד סוף חודש

תקופות- בכל תקופה מתרחשים אירועים מרכזיים.3ניתן לחלק את זמן ההיריון ל *חשוב להבין את ההתפתחות בתקופת העוברות.

*ההתפתחות נעשית ברצף, למשל חלוקת התאים, אך מצד שני גם בשינויים איכותיים כאשרפונקציות נוספות מתפתחות.

דברים:3, קורים תקופת הנבטבתקופה הראשונה, -האורגניזם החד תאי )זיגוטה( עבור להיות צבר של תאים דרך תהליך המיוזה-

שכפול-התחלקות.-חלק מהצבר תאים הופך להיות העובר וחלק אחר הופך להיות השלייה, שק השפיר וכו'.

-נוצר דופן הרחם- ממנו הוא ניזון.בשלב זה אין חלוקה לאיברים.

- התקופה השנייה: תקופת העוברנוצרים כל האיברים בצורתם הפרימיטיבית.

פגיעה בשלב הזה היא יותר משמעותית.

- התקופה השלישית:תקופת הצאצא המערכות הפיזיולוגיות מבשילות ומתחילה אינטגרציה ביניהן. ניתן לראות את מין העובר

ומרגישים את העובר. (,22 הוא יכול להיות בעל יכולת הישרדות והוא ישרוד אם ייוולד )שבוע 3מתחילת השליש ה

אך יש לעזור לו רפואית. ניתן לראות מחזוריות של שינה ועירות, מתווספת שכבה של שומן בוויסות הטמפרטורה.

המערכת החיסונית פועלת חלקית בתמיכה מהאם )לכן חשוב להניק- קבלת נוגדנים מהאם(.הראש כבד מהגוף וכחלק מכוח המשיכה יוצא הראש קודם בלידה.

פגיעה בשלב זה תגרור בעיה ברמה התפקודית )לא עיוורון או חירשות, אלא משהו בתפקוד לאתקין(.

#הסביבה התוך רחמית מושפעת מהסביבה.

- כל סוכן סביבתי שלילי שפוגע בהתפתחות התקינה של העובר במהלך התקופה הטרוםטרטוגןלידתית. השפעתו המזיקה תלויה ב:

- מינון גדול יותר לאורך תקופת זמן ארוכה יותר- בעל השפעה שלילית יותר. למשל,מינון-אלכוהול, סמים, קפה, סיגריות וכו'.

- הגנטיקה של האם ושל האורגניזם המתפתח ממלא תפקוד חשוב, למשל אם ישתורשה-לאישה סכרת והסוכר הופך לטרטוגני.

- תקופות שונות ישפיעו על דברים שונים בהתפתחותגיל העובר בזמן החשיפה לטרטוגן- העובר. יש תקופות קריטיות )שינוי בלתי הפיך בהתפתחות עשוי להתרחש( ותקופות רגישות

)עשוי להתרחש שינוי בהתפתחות לאו דווקא בלתי הפיך(. - ככל שהם רבים יותר- זה מסכן יותר את העובר בזמן ההיריון.מספר גורמים שליליים-

*הטרוטוגנים הם לא רק חיצוניים, אלא גם פנימיים: כמו דיכאון וחרדה המשחררים את הורמון המצוקה קורטיזול וזה יכול ליצור נזק לתינוק אח"כ- מבחינה התנהגותית, כלומר הנזק לאו

דווקא פיזי ומיידי, אלא מבחינה אמוציונאלית או קוגניטיבית.

פגות תינוקות פגים הם בעלי איזשהו סיכון מבחינה התפתחותית יש הפרעות במהלך ההתפתחות:

(, הבכי צורמני יותר, הם עושים פחות קולות,NREM ו REMבמחזורי השינה והעירות )גם ב נמנעים יותר מקשר עין ויש סיכוי מוגבר לפגיעות התפתחויות ותפקודיות )סיכוי מוגבר לקשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות(. יש סיכוי יותר לפגיעות מוטוריות כמו שיתוק מוחי כי לרוב הם

להיות עם שיתוק מוחי.10 יש סיכוי פי 28נולדו ממצוקה כלשהי. לאלה שנולדו בשבוע ה לפגים יותר קשה עקב: קשיים במערכת הנשימה )הריאות מבשילים בסוף(, קשיים במערכת

אין רפלקס34העיכול )ויסות בין אכילה ונשימה(, הרפלקסים עדיין לא בשלים )עד שבוע מציצה(, המערכת החיסונית יותר פגיעה )חשופים לזיהומים( והיכולת לשמור על חום הגוף

נמוכה יותר.צבע עורם כהה יותר, הם שעירים יותר.

לידה של פג יכולה להיות מלחיצה גם להורים, מבחינה פסיכולוגית מעבר לחרדת הישרדות, יש לעתים תגובות של אבל, כתגובה ראשונית. האם הרבה פעמים חווה אשמה, יש קושי ליצור

קשר ראשוני )מראהו קצת מרתיע(.*גם תינוקות שנולדים עם משקל נמוך הם בעלי סיכון מסוים.

יש מחקרים שמראים שמשקל נמוך מהווה סיכון בגיל מבוגר למחלות לב, סכרת וכו'. לרובהתינוקות עושים השלמה בשנתיים הראשונות.

מבחינת פגים, בשנתיים הראשונות הבדיקות נעשות ע"פ גיל מתוקן )לפי השבוע שנולד(. מושגים:3כדי להבין התפתחות של תינוקות מתייחסים ל

- רגישות התינוקות להינזק ע"י קשיים )נטיות מולדות, התרחשות בזמן הלידה,פגיעות-מאפיינים משפחתיים או סביבתיים(.

- עמידות התינוק- יכולתו להסתגל למפגעים כאלה.חוסן- - האינטראקציה בין הפגיעות למידת החוסן תקבע את הסיכון ההתפתחותי. ככל שישסיכון-

יותר גורמי פגיעות ופחות גורמי חוסן יש יותר סיכון התפתחותי. פגות היא בעצם גורם פגיעות, התינוק מגיע פחות בשל לעולם. הסיכון תלוי בגורמי החוסן- ככל

שהם רבים זה יפחית את הסיכון ההתפתחותי. *שיטת הקנגורו- אחת מגורמי החוסן לפגים. שיטה שפותחה לעזור להורים להתקרב לתינוק.

זה מסייע גם במדדים פיזיולוגיים. זה שיטת מגע עור אל עור- אחד מההורים מצמידים את חזהו הערום לתינוק הערום. מחקרים מראים שהמדדים הפיזיולוגיים של התינוק מתייצבים

ומראים התפתחות תקינה יותר.

)המודל הטרנזקציוני(- התנהגות והסתגלותו של הילד הם כתוצאההתפתחות כמודל חליפיןמאינטראקציות המשכיות בין התינוק לסביבה.

ההתפתחות של ההורה והתינוק גם נכנסים לאינטראקציה, יש לקחת בחשבון את מימד הזמן,קשה לנבא על פי התפתחות ראשונית.

יש להסתכל לאורך ההתפתחות.

ההשפעות הן מעגליות.

וביכולות חברתיות, אלא מספר גורמיםIQ*במחקר נמצא כי אין גורם אחד המסביר הבדלים ב מצטברים.

אפילו ההצטברות של גורמי הסיכון היא לא ליניארית )בהשפעה של מספר גורמי סיכון(.

היכולות החושיות והתפיסתיות של תינוקות ראשוניים של התינוק- אנחנו נעזרים בהם מבחינה מחקרית:מנגנוני למידה

)התרגלות(- אחד הסימנים הראשוניים לזיכרון. כשגירוי מוצג שוב עיקרון ההביטואציה - ושוב יש התרגלות, יש ירידה במדדים הפיזיולוגיים והתינוק פחות מסתכל- הוא למד

את הגירוי וזוכר אותו. זה מאפשר לראות בין אילו גירויים הוא מבחין. - כשמציגים גירוי חדש או גירוי ישן כעבור זמן ממושך נראה עקרון הדיס הביטואציה-

התרגלות מחדש והעדפת החדש. אם התינוק לא ילמד ויזכור גירויים הוא לא יבחיןבהשתנות בסביבה וגירויים חדשים.

*חוקר בשם פגן יצר כלי מעבדתי לבדוק את מנגנון ההביטואציה ודיס הביטואציה באמצעותתמונות. הוא ראה שככל שההתרגלות יותר מהירה, האינטליגנציה הייתה גבוהה יותר.

ימים ועשו12-21 בדקו תינוקות בני 80 וה 70- סיגול התנהגות האחר. בשנות ה חיקוי-להם מחוות של הבעות פנים וראו חיקוי של התינוקות.

- הבנה שההתנהגות של התינוק כתוצאה מגירוי בסביבה מביאה התניה אופרנטית- לאיזושהי תוצאה, למשל בכי מביא את אימא, או תנוחה מסוימת מראה על יניקה. זה

מאפשר להבין את הקשר בין התנהגותו להתנהגות הסביבה.

תחושההעור הוא איבר החישה הגדול ביותר בגופינו.

החוויה החושית היא מאוד חשובה ועוזרת לתינוק ליצור את גבולות גופו.תינוקות נולדים הרבה פעמים עם פרופילים תחושתיים, ישנם שניים:

- היפר סנסטיביות- הגירויים נחווים בצורה חזקה מדי. יש הטוענים שתינוקותרגישות יתר=אוטיסטים הם בעלי רגישות יתר )הפחתת הגירוי יתכן יכולה לעזור בתקשורת בהמשך(.

- ילדים שצריכים יותר מגע, הצורך במגע. יש שיטענו שילדים היפראקטיביים הםתת רגישות=בעלי תת רגישות- תמיד צריכים עוד גירויים.

- בטעם מבחינים בין ארבעת הטעמים עם הלידה, כאשר יש העדפה למתוק מאחרטעם וריח#ואבולוציונית זה מבשר על מזון טוב קלורי, וגם חלב האם הוא מתקתק.

ריח הוא החוש הבשל ביותר עם הלידה, הוא לא ממשיך להתפתח. לחוש הריח יש גם תפקידראשוני בקשר עם האם.

חודשים העבר מתחיל לשמוע. התינוקות רגישים במיוחד לקול אנושי, נשי-6- מגיל שמיעה#בעיקר של האימא, כאשר הדיבור הוא איטי ומודגש.

הסף שמיעה שלהם קצת יותר נמוך במעט. כשהם נולדים הם מגיבים לכל הצלילים הראשוניים, בסוף השנה הראשונה הם מפסיקים להבחין בצלילים שלא בשפתם. כבר בימים

חודשים הוא מצוין.3הראשונים יש יכולת טובה לאיתור מקור הקול- האיתור קצת איטי ובגיל - החוש הכי פחות מפותח בזמן הלידה, שהופך להכי דומיננטי במשך הזמן. מגבלותראיה#

חדות הראייה והפוקוס: בעקבות מפתח העיניים )כמה העיניים פתוחות(, המרחק בין העיניים קטן )מונע את היכולת ליצור זווית הצטלבות מדויקת(, חוסר בשלות העדשה ושל אזורים

קורטיקליים המתרגמים את מה שאנחנו רואים. 20-30 חודשים הראייה כבר טובה. כשתינוק נולד הוא רואה בצורה מיטיבה ממרחק של 6בגיל

מטר מה שמבוגר יכול לראות במרחק6ס"מ )מרחק היניקה(. ילודים יכולים לראות במרחק של מטר.100של

בדיקות לקביעת יכולת הראיה של הילוד:

- מתבסס על הביטואציה והעדפת גירויים חדשים. ככל- ההסתכלות בעלת העדפהחדות ראיה- שהוא רואה קווים שחורים דקים יותר ומבדיל ביניהם )על רקע לבן( לבין אפור- זה מראה על

חדות טובה יותר. רפלקס להסתכל לצד ואז לחזור למרכז- ניתן לתת(-visual nistagmus )רפלקס הניסטגמוס-

דוגמא של קווים אנכים שיעוררו את הרפלקס באופן מלאכותי, ונצר אותם עד שיחדלולהשתמש ברפלקס זה.

כשמסתכלים על גירויים שונים מתעוררים פוטנציאלי פעולה שונים-פוטנציאל ראייה מעורר-במוח ואז אפשר להסתכל על הפעילות המוחית.

מערכת הראייה של התינוק מתפתחת מאוד מהר ובגיל שנה הופכת לכשל מבוגר ולדפוסהחושי הדומיננטי.

מאחר ותינוקות נמשכים לניגוד בהירויות- כשהם סורקים פנים הם בוחנים-סריקה חזותית* את הגבולות ובגיל חודשיים הם מסתכלים יותר על האיברים הפנימיים. כבר תינוקות בני יומיים

חודשים יגיבו לשינויים באף ויזהו אותה מזוויות צילום3מזהים את הפנים האימא, אך רק בגיל שונות.

בדק האם התינוק מעדיך להתבונן על פנים אנושיות או שזה60*מחקר של פנטץ' בשנות ה בעצם הניגודים הרבים הקיימים. הראו לתינוקות פנים רגילות ופנים מבולבלות וראה שהתינוק

נמשך לקונטרסטים- אין הבדל.כשעשו מניפולציה על ניסוי זה ראו שיש העדפה למבנה דמוי פנים.

חשובה להישרדות. תפיסת עומק זה היכולת להבחין בינו לבין תפיסת עומק - האובייקט.

הבחנת המרחק בין שתי אובייקטים. תפיסת מרחק - חודשים.6רמזים חד ודו עיניים- כולם מתפתחים עד גיל

חודשים מבחינים3-4- מתפתחת בין החודש הראשון לשני בחיים. בגיל ראיית צבעים בין קטגוריות של צבעים )הבחנה למשל בין סוגים שונים של ירוק לאדום(, ובגיל חצי

שנה ראיית הצבעים היא כשל מבוגר. גיבסון ווילק השתמשו בפרדיגמת המצוק החזותי לבדיקת תפיסת עומק. לקחו60*בשנות ה

תינוקות בני חצי שנה וראו שהם מסרבים לחצות לצד העומק )אשליה באמצעות מראה כי ישמעין מצוק(.

קמפוס רצה לראות אם זה קשור ליכולת הזחילה והניחו תינוקות בני חצי שנה על הצד הרדוד וחלק על הצד העמוק של המצוק, ונמצא כי הייתה האטה בקצב הלב בחלק העמוק, מה

שמראה על עניין. מכאן שההתפתחות של תפיסת עומק היא מוקדמת ולא קשורה לזחילה)זחילה מלמדת להיזהר או לפחד מגבהים(.

9גם אם תינוק מסוגל לתפוס עומק הוא חסר את הידע וההתנסות איך להשתמש בו, עד גיל חודשים. מוצאים שתינוקות מנסים לתפוס אובייקטים בתמונות עומק.

*פזילה מדגימה תקופה קריטית בתפיסת עומק. אם לא מתקנים פזילה עד גיל שנתיים נגרם נזק בלתי הפיך לראיית עומק )היא פוגעת בזווית ההצטלבות(, ואז קשה למשל לרדת במדרגות

ללא מעקה.

- התינוק קולט את העולם בכל חושיו- זה מולד.אינטגרציה חושית* מלצטוף וברטון בדקו אינטגרציה בין מגע לראייה- נתנו לתינוקות בני חודש למצוץ מוצץ עם

משטח חלק או מחוספס ולאחר הציגו את התמונה של המוצצים. יותר משני שליש מהתינוקותהעדיפו להסתכל על המוצת שמצצו.

חודשים תינוקות יכולים לעשות אינטגרציה בין מידע ראייתי לשמיעתי.4בגיל Spelke סרטים אילמים זה לצד זה- באחד הראו כלי קשה2 חודשים 4 הראתה לתינוקות בני

כמו תוף ובשני משחקי קוקו, ובאמצע רמקול שפעם השמיע את הפס קול של סרט אחד ולאחרשל השני. התינוקות הפנו את מבטם לסרט שהושמע קולו.

)שיעור שלישי(

התפתחות מוטורית

תינוקות נולדים עם שליטה מוטורית מעטה ובמהלך השלבים הראשונים לחיים הם מפתחיםיכולות מוטוריות במהירות.

ההתפתחות המוטורית מתארגנת בשני כיוונים במקביל: - האיבר הראשון בו מושגת שליטה מוטורית הוא הראש, ורק אח"כ מהראש אל הזנב.1

מתפתחת שליטה מוטורית כלפי מטה: חזה, בטן, רגליים וכו'. כך ניתן לראות בלידה חודשים אין צורך יותר לתמוך בראש התינוק.3שהתינוק יוצר קודם עם הראש ובגיל

- קודם מושגת שליטה מהציר המרכזי של הגוף אל הפריפריה. מהמרכז אל הקצוות.2 קודם כל התינוק יכול להתהפך ורק לאחר שנה הוא יכול לעשות אחיזת אצבע )לקחת

משהו בשתי אצבעותיו(.רוב הילדים מתפתחים לפי אבני דרך קבועים מראש:

שכיבה, התהפכות, פיבוטין )שכיבה על הבטן והזזת הידיים(, זחילת בטן, זחילה על ארבע,זחילה על שש, עמידה והליכה.

למשל ידלגו על שלב הזחילה.6% מהילדים מדלגים על חלק מאבני הדרך, 18% חשוב לראות שהילד מוצא פתרונות יעילים להתמודד עם הסביבה, ולא לראות שהוא עובר את

כל אבני הדרך.מה שגורם לתינוק להרים את הראש זה מוטיבציה להכיר את העולם.

:הסברים להתפתחות מוטורית ההתפתחות המוטורית מובנית מראש, לסביבה יש השפעה מעטה.-גישת הבשילה=

למשל במחקר של דניס ודניס בשבט ההיפי בו קשרו תינוקות בזמן שנתם הראשונה לחייםבקשירה מיוחדת, גיל ההליכה שלהם לא היה שונה משל תינוקות רגילים.

(- מבינים התפתחות מוטורית על ידי מספר מערכות )אסתר תלןמערכות דינאמיות= משותפות. כדי להבין התפתחות מוטורית יש להבין את מצב הבשילה של מערכת העצבים,

מספר התנועות שהתינוק מסוגל לעשות- ההתנסויות שלו והסביבה איתה נפגש, והמוטיבציהלעשות את התנועות שהוא רוצה )המערכות הדינאמיות(.

ההתפתחות מתרחשת כאשר יש יציאה מאיזשהו איזון- כשיש שינוי באחד מהמרכיבים זה יניעאת ההתפתחות קדימה.

בתחילה זה דפוס לא יציב ועליו להתאמן ע"מ שהדפוס )למשל הליכה( יהפוך לחלקמהרפרטואר שלו.

העדויות לגישה זו מגיעים משתי מקורות: מראים שמתן גרייה מסוימת יכולה לשפר את ההתפתחות- מחקרים בין תרבותיים-

המוטורית. קבוצות מסוימות באפריקה ובהודו נוהגות לעשות מסאז'ים לתינוקות מרגע שנולדים כדי לעודד ישיבה והליכה, ורואים שהם באמת מחזיקים יותר מוקדם אתראשם ביציבות ועומדים והולכים כמה שבועות לפני תינוקות שלא קיבלו מסאז'ים.

- תלן רצתה לדעת האם כאשר נשנה את הסביבה תמיכה אמפירית מעבדתית- והמוטיבציה אנחנו נוכל לעודד את התינוק לסגל דפוס מוטורי פחות מועדף מבחינה התפתחותית. היא רצתה לגרום לתינוקות לבעוט בשתי רגליים יחד, כאשר הנטייה

הטבעית היא לבעוט אלטרנטיבית. היא קשרה לתינוקות את הרגליים יחדיו וכאשר הם בעטו בשתי רגליים המובייל עף גבוה יותר- מה שיוצר מוטיבציה אצל התינוק. אכן בגיל

חודשים לאחר האימון, תינוקות נטו יותר בשתי רגליהם )גם ללא הקשירה(.3

פיאזה הראשון שדיבר על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים ותינוקות. מה שעניין אותו זה דרך

החשיבה של הילד להגיע לפיתרון )ראיון קליני(. הוא בעיקר צפה בשלושת ילדיו. מה שעניין אותו זה איך אנחנו יודעין את מה שאנחנו יודעים, איך הידע משתנה עם

ההתפתחות ומשנה את הבנתו על העולם. רוב התיאוריה מתרכזת בהתפתחות קוגניטיבית-בפונקציות של הכרה- מיומנויות שאינן חסומות להכרה )חשיבה, תפיסה, פתרון בעיות(.

לפי פיאז'ה הילד הוא סקרן ומניע באופן אקטיבי את התפתחותו, הוא יוצא לחקור את העולם-זה מה שמניע את הגלגלים של ההתפתחות הקוגניטיבית שלו.

פיאז'ה נתן משקל לסקרנות שהתינוק הביא איתו לעולם.הידיעה יכולה להתפתח על ידי עשייה פרקטית או חשיבה היפותטית של הילד.

, כאשר סט הרפלקסים הראשוני איתוסכמההנחתו השנייה- המבנה הקוגניטיבי הבסיסי הוא נולד התינוק הוא אבני הדרך של הסכמות איתם הילד מתפתח. הסכמות הראשונות שיש הן

רפלקסיביות. בהמשך החיים הסכמות מתפתחות למנטאליות- סכמות ייצוגיות.לפי פיאז'ה, התרגול של סכימה, החזרה עליה מביאה לשתי דברים:

=הנאה- התינוקות נהנים. למשל הנאה מאותו סיפור כל יום. זה ההנאה בידיעה, בשליטה. =שינוי- הבטחה שיתקיים שינוי, כיוון שבמציאות לא ניתן לחזור על אותו דבר בדיוק, תמיד

יהיה איזשהו שינוי )למשל של טמפרטורה, ביגוד שונה, תנוחה שונה, סביבה שונה וכו'(, מהשמאפשר את ההרחבה והשינוי של הסכימות.

:מושגים בסיסיים של פיאז'ה:תהליכי שינוי שמביאים להתפתחות קוגניטיבית

חודשים4- אינטגרציה בין סכמות. בתחילת החיים הסכמות הן נפרדות. בסביבות ארגוןא. יש אינטגרציה. פיאז'ה טען שאלו תהליכים בשילתיים ואינם קשורים בסביבה.

האינטגרציה הופכת את התפקוד ליותר מורכב ויעיל בסביבה. - מערב בנייה של סכמות באינטגרציה עם הסביבה- הוא תלוי התנסות, ניסיון הסתגלותב.

להתאים את עצמנו לעולם החיצוני.שני דרכים להסתכלות:

- כאשר אני מנסה להתייחס למדע חדש במונחים של סכמות שכבר יש לי, למשלהטעמה-חקירת העולם דרך סכימת המציצה.

הכנסת דברים לא אכילים לפה-< הרחבה של הסכימה. - שינוי הסכימה הקיימת או בניית סכמה חדשה- כדי להכיל מידע חדש. למשלהתאמה-

הכנסת אובייקט גדול מדי לפה ללא הצלחה בהפעלת סכמת המציצה, התינוק יעשה דברחדש, פעולה אחרת ותתפתח סכמה חדשה.

שני התהליכים קורים יחדיו- אסימילציה ואקומודציה )הטמעה והתאמה(. יש תקופות שיש יותר מתהליך אחד, למשל בינקות התינוק בונה לעצמו הרבה סכמות חדשות, אז יש יותר

התאמה. *בכל רגע נתון היחס בין כמות ההתאמה לכמות ההטמעה יוצר מצב של איזון או חוסר איזון.

כאשר הסכמות שיש לי מצליחות לקלוט את העולם במצב טוב- יש איזון. כאשר יש מידע חדש שלא נכנס לסכמות הקיימות יש הפרה של האיזון. חוסר איזון מניע את ההתפתחות. תסכול

הוא חיוני להתפתחות.למשל כאשר מתחילים לשתות מכוס, התינוק ינסה למצוץ, ואז יפתח סכמה חדשה לשתות.

חוסר איזון מביא להתאמה והוא מוביל להתפתחות קוגניטיבית.

פיאז'ה בנה תיאוריה שלבית, כאשר סדר השלבים קבוע ולא ניתן לדלג בהתפתחות על אףשלב.

מה שמבחין בין השלבים, זה בעצם מה שמשלב לשלב מתפתח מבנה קוגניטיבי חדש המסתמךעל מבנים קודמים. כך ההבנה של הילד את העולם הופכת למורכבת יותר.

קצב ההתפתחות זה אינטראקציה בין הבשילה לתנאים סביבתיים, כאשר פיאז'ה שם דגש עלהבשילה.

למרות שהוא לא חקר תרבויות אחרות, הוא טען שהתיאוריה שלו אוניברסאלית.:שלבים בהתפתחות

חודשים. לפי פיאז'ה האינטליגנציה בשלב זה היא24- לידה עד השלב הסנסומוטורי# סנסומוטורית- התינוק חושב דרך הפעולות שלו ודרך קליטת העולם ע"י החושים שלו. זוהי

תקופה עם הרבה אקומודציה. הישגים עיקריים בתקופה זו: מעבר מהתנהגות ספונטאנית בלתי , בתחילה להתנהגות התינוק מקריות ולאט היא הופכת נשלטתלהתנהגות מכוונתרצונית

ומכוונת מטרה. מתפתחת בשלב זה. בתחילה תינוקות לא מבינים שכאשר אינם תופסיםקביעות אובייקט

אובייקט בחושיהם הוא ממשיך להתקיים, ולאט מבינים שלאובייקט קיום עצמאי. התפתחות של משחק וחיקוי- יכולות קוגניטיביות חשובות בתקופה זו. משחק מתבסס על

הטעמה, וכך התינוק מתאמן על הסכמות וחיקוי הוא סוג של התאמה טהורה.: תתי שלבים סנסומוטוריים6 )לידה עד חודש(- רובו מאופיין בזה שהתינוק מראה פעילותסכמות של רפלקסים. 1

רפלקסיבית שאלו הסכמות הראשונות שלו. מבחינת פיאז'ה הרבה פעולות הן רפלקסיביותומולדות.

חודשים(- תגובה מעגלית זה איזשהו4 )חודש- תגובות מעגליות ראשונות/מסדר ראשון. 2 מכניזם למידה משמעותי. מכיוון שהתינוק מתחילת חייו יכול לעשות מעט מאוד פעולות

מכוונות, אז תגובה מעגלית זה מנגנון שעוזר לו להתמודד עם העולם. תגובה מעגלית קורת במקרה- קורה איזשהו אירוע מעניין ומהנה שהתינוק חוזר עליו שוב ושוב בצורה מעגלית ואז

נוצרת סכמה חדשה הקשורה לגופו. תגובות מעגליות ראשונות מערבות רק את הגוף.

בנוסף בשלב זה מתחילות להתארגן סכמות )כמו ראייה ולפיתה או שמיעה והפניית מבט(. תיאום זה מתחיל ליצור איזושהי ציפייה למאורעות, למשל התינוק מפסיק לבכות כרואה את

אימו מתקרבת.אין עדיין קביעות אובייקט- אובייקט שנעלם מבחינתו חדל להתקיים.

חודשים(- התגובות המעגליות קשורות לאובייקט4-8 )תגובות מעגליות שניוניות/מסדר שני. 3 חיצוני, זה עדיין מקרי ולאחר יש תחילה של כוונתיות אך רק בדיעבד. הם מבינים הרבה התניות

אופרנטיות בשלב זה.אין עדיין קביעות אובייקט, אלא אם האובייקט יוסתר באופן חלקי- הוא ינסה להשיגו בחזרה.

חודשים(- התינוק יכול להציב מטרות וליצור רצף8-12 )תיאום של תגובות מעגליות שניוניות. 4 של סכמות להגיע למטרה )לזחול, להושיט את היד וכו'(. התחלה של תכנון פעולות דרך אמצעי

מטרה מתחילה קביעות אובייקט ראשוני- התינוק יכול למצוא את האובייקט בפעם אחת, אך -AatBאם בפעם השנייה יסתירו את האובייקט במקום אחר, הוא לא ימצא אותו- טענת

ממצא יציב. פיאז'ה טוען שהם עושים טעות זאת כיוון שלאובייקט עדיין אין קיום ב"ת במציאה של

האובייקט. חודשים(- התנהגות התינוק יותר מכוונת12-18 )תגובות מעגליות שלישוניות/ מסדר שלישי. 5

ורצונית והוא משנה אותה באופן אקטיבי כדי ליצור סכמות והשפעות חדשות. הוא פועל כמדען סקרן ועורך ניסויים. בגלל זה תינוקות מאוד אוהבים לראות איך דברים נופלים, והוא מפיל

אובייקטים קונים במקומות שונים, מגבהים שונים- הוא מדען פעיל, זה ניסוי וטעייה, אך יש לוייצוג בראש- מה יקרה אם.

יש קביעות אובייקט- אך הוא לא יוכל למצוא אובייקט שהוחבא באופן סמוי, אך הוא מתגבר על.AatBטעות

.חשיבה סימבולית חודשים(- מתפתחים ייצוגים מנטאליים- 18-24 )ייצוגים מנטאליים. 6 התינוק מתחיל לפתח מבנים מחשבתיים שמייצגים את האובייקט הממשי, בלעדיו ההתפתחות

דלה. זה עוזר במשחק דמיוני והתפתחות שפה, זה גם מאפשר לשמור התנהגות מסוימת.חיקוי מושההשראינו בזיכרון ולהוציא אותה לפועל מאוחר יותר-

החשיבה הייצוגית מביאה איתה ירידה בהתנהגות של ניסוי וטעייה- הם מייצגים פעולות בראשומוציאים לפועל את ההתנהגות הרצויה- זה מביא לחוויה של פתרונות פתאומיים.

יש קביעות אובייקט שלמה- אובייקט קיים בעולם גם כשאינו בטווח ראייה והוא יחפש אותו גםאם יוחבא באופן סמוי.

:ביקורות-תיאוריה כללית וגלובאלית מבחינת המדגם והשיטות.

-פיאז'ה עשה הערכת חסר ליכולות של תינוקות- רצף השלבים נכון אך הגיל אינו, כבר בגילחודש תינוק יכול להבין קשר בין התנהגות שלו לתוצאה בסביבה- אמצעי ומטרה.

-קביעות אובייקט- לפי פיאז'ה הידע על האובייקט מוגבל לכאן ועכשיו, ההבנה של קיום של אובייקט באה לידי ביטוי בחיפוש בעיניים ומציאתו מוטורית. לעומת זאת גישת הידע הגרעיני

מאמינה שההתפתחות המוטורית של הילד איטית מיכולת להבין שהאובייקט קיים- יכולת האינהיביציה שאינה מתקיימת בגיל קטן מונעת מהתינוק למצוא את האובייקט. לפי גישה זו

תינוקות נולדים עם מערכות ידע מורכבות ויש להם את ההבנה הגרעינית. -הפרת ציפיותבכדי לבדוק את קביעות האובייקט מבחינה תפיסתית פיתחו פרוצדורה שנקראת

שיטה זו מבוססת בחלקה על שיטת ההביטואציה- מרגילים את התינוק לסיטואציה מסוימת מצב אפשרי העונה על החוקים הפיזיקאליים ומצב הפוך. לאחר משווים:ומייצרים שני מצבים

את זמן ההסתכלות ובוחנים את הטענה שתינוקות נוטים להסתכל על המצב המופר- הבלתיאפשרי.

חודשים תינוקות מסתכלים על המצב הבלתי אפשרי.3-<כבר בגיל

)המאמר( ת חודשים יכולת סטטיסטית אינטואיטיבי 8 לתינוקות בני

יכולות סטטיסטיות זה היכולת שלנו לעשות היסק אינדוקטיבי )הכללה מהפרט אל הכלל(והיסק דדוקטיבי )הכללה מהכלל אל הפרט(.

:אינדוקציה תוצאות הניסוי )בשיטת הפרת ציפייה( הראו באמת הפרת ציפייה כאשר התוצאה לא הגיונית סטטיסטית )לפי משך הסתכלות התינוק(. התינוקות יכלו לבצע היסק על תוכן הקופסה ממנה

נשלף המדגם.הניסוי השני היה רפליקציה של הראשון ואישש את הממצאים.

הניסוי השלישי בחן השערה אלטרנטיבית- הקונטרסט בין האדום ללבן מעניין אותם ולא מעצב הוא בעצם בקרה ניסויית- זה מחזק את הטענה שיש לתינוקות3הפרה סטטיסטית. הניסוי ה

יכולות סטטיסטיות באופן אינטואיטיבי. חודשים מסוגלים ממדגם לעשות הכללה על האוכלוסייה.8-<אכן תינוקות בגיל

:דדוקציה התינוקות הסתכלו בניסוי זמן ממושך יותר על המדגמים הבלתי צפויים. יש להם איזה שיעור

בסיס על האוכלוסייה. אישש את הטענה, ועשה רפליקציה- שחזור הממצאים.5הניסוי ה

בניסוי השישי בחן פרשנות אלטרנטיבית וחיזק את הממצאים הקיימים. חודשים יכולים להשתמש בשעורי הבסיס של אוכלוסייה ולבצע היסק לגבי8-<תינוקות בני

איזה משני המדגמים סביר יותר.=<יכולות מולדות שהוצאו לפועל.

...המשך פיאז'ה.6-7 גילאים שנתיים עד -השלב הפרה אופרציונאלי#

התת שלב האחרון בשלב הראשון הוא התחלה של שלב זה. יש התפתחות של ייצוגים לא רק קונקרטיים, אלא גם דמיוניים, יש התפתחות של משחק

סימבולי- משחקים דמיוניים עשירים יותר, פחות על העצמי, יותר על אובייקטים אחרים ופחותקרוב למציאות.

רואים זאת גם בהתפתחות הציור:-בגיל שנה שנתיים- יש שרבוט.

- ייצוג ראשוני של אובייקטים.3-4-בגיל ומעלה- ציור מציאות מורכב.5-בגיל

מגבלת השלב- אין אופרציות, ייצוג מנטאלי של פעולה שמבוססת על חוקים לוגיים. ולאתפיאז'ה התעסק יותר במה ילדים לא יכולים, לפיו בשלב זה החשיבה יותר אינטואיטיבימקיימת את חוקי המציאות, לפי מראית העין ולכן ילדים לא מצליחים במשימות רבות.

:מגבלות השלב )שנמצאת בכל שלב באופן שונה, למשל בשלבאגוצנטריות. המגבלה המרכזית זה 1

הסנסומוטורי זה היעדר קביעות אובייקט(- היא יותר תפיסתית, מתייחסת לנקודת המבט שלי,להבין שלאחרים נקודת מבט משלהם. הילדים חווים את נקודת מבט האחר כשלהם.

- הילדים בחרו את זווית הראייה של הבובה כזהה לשלהם,6*פרדיגמת שלושת ההרים- עד גיל הילדים יכולים לבחור את הפרספקטיבה של האחר.9-10למרות שאינה כך. רק בסביבות גיל

- הילדים מדברים במקביל ולא כדיון, כל אחד מעונייןהאגוצנטריות היא גם תקשורתית. 2לספר את שלו.

האגוצנטריות יורדת בהדרגה, מה שהכי עוזר לכך זה האינטראקציה החברתית עם האחרים השווים- ילד צריך להתאמץ כדי להיות מובן לחבר ולכן מגייס יותר יכולות בקשר עם ילדים

מאשר עם מבוגרים )שעושים יותר הנחות ומקלים עליהם(. , הקושי לשלב יחדיו כמה פיסות אינפורמציה החיוניות לפתירת- קושי בביזור מחשבתימרכוז.3

בעיה. הילד בשלב זה בד"כ מתמקד רק בפיסת מידע אחת, מה שיכול להוביל אותו לפתרונותשגויים.

בגיל זה הילדים הולכים שבי אחרי איך שדברים נראים, גם-תלות במראית עין של הדברים. 4אם זה עיוות של המציאות.

הבנה שזהות של אובייקט נשארת קבועה למרות מראהו החיצוני. אין לילדים-קביעות זהות. 5 קביעות זהות או מגדרית.3-4בגיל

תמונה של כלב ולאחר החליף את הפרצוף של הכלב בחתול3-6דוורייס הראה לילדים בגילאי כל פעם שינו את3-4עם אותו גוף שוב ושוב, ושאל את הילדים איזה חיה זו. ילדים בגילאי

להם כבר קביעות זהות.5-6התשובה, לעומת גילאי מה שעוזר להתגבר על קושי של מראית העין זה משחקים דמיוניים.

- ייחוס חיים לאובייקטים דוממים. ילדים קטנים לא עושים את ההבחנותחשיבה אנימיסטית. 6 הנוקשות בין דברים חיים לדוממים, והרבה פעמים מייחסים לאובייקטים דוממים תכונות

אנושיות. - ילדים יוצרים קשר סיבתי בין דברים שאין ביניהם באמת קשר סיבתי. קושי בהבנת סיבתיות7

)למשל כלובשים פיג'מה- לילה(- חשיבה טרנסדוקטיבית. - הקושי להבין שאם עשיתי רצף של שלבים, אני יכול לפרום אתחשיבה בלתי הפיכה. 8

השלבים ולחזור להתחלה- הבנה בסיסית של חיבור וחיסור. זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום-חוסר יכולת להבין את הקשרים המשפחתיים.

. שימור וסיווג=<כל המגבלות לא מאפשרות לילדים להבין כלים כמותיים של - תכונות מסוימות של אובייקט לא משתנות למרות השתנות של מאפיינים חיצוניים.שימור

פיאז'ה בחן כל מיני סוגי שימור- שימור נפח נוזלים, שימור שטח, שימור כמות רציפה )כמובפלסטלינה(, שימור משקל.

: שלבים 3 השימור מתפתח ב - הילדים בלתי משמרים. 3-4 בגיל = - שלב המעבר- הילדים פחות החלטיים בתשובותיהם, הם מהססים, הם מתייחסים 5-6 בגיל =

ליותר פיסות אינפורמציה, אך לא סימולטאנית. סוגים של נימוקים: פיצוי )מימד אחד3- הילדים משמרים באופן עקבי, כאשר יש 6-7 בגיל =

מפצה על מימד שני(,לא נוסף ולא נגרע והפיכות )היכולת להחזיר מצב לקדמותו(. *יש שימורים שמתפתחים מהר יותר מאחרים. למרות שכל משימות השימור דורשות אותה

אופרציה, עדיין רואים הדרגתיות בהתפתחות השימור. פיאז'ה האמין שזה קשור למימד(.horizontal decalageהמופשטות של האובייקט )

ילדים ממיינים לפי מימד אחד7- קיבוץ אובייקט על בסיס מאפיינים משותפים. עד גיל סיווג)למשל לפי צורה/ צבע/ גודל(.

לילדים קשה סיווג היררכי- שהתת סוג תמיד יותר קטם מסוג העל, למשל שלא יכולים להיותיותר כלבי זאב מכלבים.

2כדי להבין את הקושי פיאז'ה ערך את משימת הקבוצות )הכלה קבוצתית(. הוא הראה לילדים סוגי פרחים, כאשר היה יותר מסוג אחד- הם ידעו שיש יותר מהסוג הנכון, אך כששאלו אותם

מה יש יותר- מסוג אחד או פרחים בכלל והם התקשו וענו לפי הסוג.בגיל זה לילדים קשה להבין קשה להבין סיווג גיאוגרפי )שכונה-< עיר-< ארץ(.

)שיעור רביעי(

ביקורת על הפרדיגמות של פיאז'ה

על יכולותיהם של ילדים. לפי חוקרים רבים, הכלים שבהםהערכת חסר#פיאז'ה עשה השתמש היו לא ידידותיים לילדים )כמו משימת שלושת ההרים(. אם היה מנסח שאלות וניסוי

קרוב יותר לילדים, היה מגלה יותר יכולות )פיאז'ה היה מתווכח עם כך(. - ייחוס תכונות אנושיות לאובייקטים לא אנושיים- ייתכן והוא קיבל אתאנימיזם*למשל

התשובות מאחר והתייחס לאובייקטים שאכן אנו נוטים )למשל בסיפורים( לתת להם תכונותאנושיות, כמו שמש.

בניסויים אחרים גילו שילדים לא כה אנימיסטים כמו שפיאז'ה חשב. היה שימור אצל ילדיםM&M*שימור- זה לא הכל או כלום כמו שטען. ראו שעם סוכריות

מאחר והיה רכיב מוטיבציוני. בנוסף ידוע שלמבוגרים גם קשה לשמר דברים מסוימים )למשל מה כבד יותר קילו ברזל או

קילו נוצות(. מימד השימור מורכב יותר ומתפתח באופן הדרגתי יותר, לא בצורה כה ברורה כמו שטען

פיאז'ה. #גישת הידע הגרעיני- לפי פיאז'ה רק כאשר יש יכולות לאופרציה מתפתחות יכולות מורכבות

יותר. לפי הגישה- הגרעינים מולדים ויש לנו את היכולת הבסיסית המולדת להבין עקרונות פיזיקליים בסיסיים, כאשר הסביבה מוציאה אותם לפועל בצורתם המלאה והבשלה )למשל

התפתחות מספרית(.

)אין צורך לקרוא את המאמר( תרגול- קוגניציה מספרית- גישת הידע הגרעיני מערכות ידע בנושא מסרים:2לפי המאמר כנראה שיש לנו יכולת מולדת להבין

מערכת שמאפשרת לנו להבין ייצוג של אובייקטים ומיקומם במרחב- מה שמאפשר.1לייצג כמויות קטנות.

מערכת שמאפשרת לייצג את הערך הכמותי של קבוצה..2-<שילובם מבנה את ההבנה המספרית המורחבת שלנו.

)של גישת הידע הגרעיני- מבחינה- מתבססת על קביעות אובייקטהמערכת הראשונה#תפיסתית הבנה שאובייקט קיים אך ללא יכולת מוטורית להבין זאת(.

חודשים מתקיימים:5המערכת מראה שבגיל -ייצוג של קביעות אובייקט.

-ייצוג של מספר.-ייצוג של אופרציה של הוספה והחסרה של אובייקטים.

בדקו הבנה בסיסית של פעולות חשבוניות בשיטה של הפרת ציפיות, וראו שהתינוקות הביטו ארנבים מאחורי המסך- כשהורידו אותו היה ארנב אחד(.2יותר על המצב הבלתי אפשרי )

- ע"י דפוסי פעילות מוחית אצל תינוקות, והשוותה זאת למבוגריםERPברגר בדקה זאת ע"י )חישובים חשבוניים שבתוצאתם חלקם נכונים וחלקם לא(, ומצאה שאותם אזורים במוח

פועלים לייצוג תוצאות חשבוניות. אובייקטים, האובייקט3*ליכולת ההבנה של ייצוג אובייקטים יש הגבלה אצל תינוקות- עד

צריך להיות שלם ומובחן )למשל אין הבחנה בערימות של חול מאחר וזה דורש אופרציהמפותחת יותר(.

*תינוקות יכולים לעקוב אחר הכמות המדויקת של אובייקטים, גם כאשר המאפיינים שלהםמשתנים או שמיקומם במרחב משתנה.

- מאפשרת לעשות איזשהו אומדן של כמות.המערכת השנייה# חודשים יכולים להבחין בין מקבץ של נקודות כשהיחס בין6מחקר מראה שתינוקות בני

, גם כשהגודל והצפיפות שונים, וראו שקשה להם כאשר היחסים הם אחרים.1:2הכמויות הוא המערכות עוזרות לילד כשהוא בא במגע עם אובייקטים ממשיים להבין מושג של מספר2=<

ויכולות ממשיות.Wynnוראתה שבני שנתיים הבחינו2-4 את מידת ההבנה של מספרים אצל ילדים בני חקרה ,

בין "אחד" ל"כמה". בגיל ממוצע של שנתיים ותשעה חודשים- הבחינו בין אחד, שתיים וכמה. הבינו אחד, שתיים ושלוש.3מגיל

המערכות.2יכולת זאת מבוססת על אינטגרציה בין

למילה אחד יש סכמה של אובייקט )מגיל שנתיים(, במקביל כל שאר המספרים אינם מקושריםלאובייקטים, אלא לאומדן כללי יותר.

לאחר מכן ילדים לומדים לשלב בין היכולת לייצוג אובייקטים ליכולת לייצוג כמויות, למשל בגיל רלוונטי רק לשתי אובייקטים.2שנתיים ותשע הם מבינים ש

: מושגים בסיסיים מספריים2כך ילדים יכולים להבין .1- כל מספר גדול מהקודם ממנו באחד, וכל מספר קטן מהבא אחריו ב הבנה אורדינלית-- כאשר סופרים אובייקטים, המספר מייצג את הכמות.הבנה מספרית קרדינאלית-

)TOM )theory of mind ביקורת נוספת על פיאז'ה- התיאוריה של התודעה - ילדים בגןTOMפיאז'ה טען שילדים הם אגוצנטריים מבחינת נקודת המבט שלהם, אך לפי ה

יכולים להבין שהמצב המנטאלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר- הבנה שלסובייקטיביות. הרצונות, דעות, אמונות, כוונות ותפיסות מנחים את ההתנהגות שלנו.

: TOM שני שלבים ב שנים- הם שמנחים את ההתנהגות שלי בפועל, וילדים2-3- גילאי הבנה של רצונות ומשאלות=

בגילאים אלה מודעים לרצונות ומשאלות של האחר. שנים- גם אם הידע והאמונות כביכול שקריים זה יכתיב את4-5- גילאי הבנה של ידע ואמונות=

ההתנהגות, לא באופן אובייקטיבי.אם מכניסים את הרכיב המוטיבציוני, ילדים יכולים להראות יכולת זאת.

ביקורת נוספת על פיאז'ה- חשיבות באינטראקציה בין למידה והתפתחות מאחר והתיאוריה של פיאז'ה יותר בשילתית- ההתפתחות מקדימה ללמידה- יש צורך

בהתפתחות קוגניטיבית חדשה שתאפשר אופרציות שונות. אם מנסים להקדים את הלמידה, הילד ילמד אוטומטית ללא הבנה רחבה וגמישה. מטרת הסביבה היא לא ללמד בעצמה, אלא

לאפשר הזדמנויות לחקירה והתנסות שיניעו את ההתפתחות של הילד. טען שמרגע שהתינוק נולד, האינטראקציה עם הסביבה היא מאוד משמעותיתויגוצקי*

ותורמת להתפתחות של הילד, לפיו למידה מניעה קדימה את ההתפתחות. ויגוצקי התענייןבפוטנציאל ההתפתחות לעומת פיאז'ה שהתרכז בהתפתחות הנוכחית.

ויגוצקי טוען שיש להתייחס לשתי רמות תפקוד: - הפונקציות המנטאליות העכשוויות שהילד רכש רמת התפתחות ממשית/אקטואלית.1

בכוחות עצמו. - הפונקציות המנטאליות שהילד טרם רכש, שהוא רמת ההתפתחות הפוטנציאלית.2

עדיין לא יכול לפתור בכוחות עצמו. - מגדיר את הפונקציות שטרםאזור ההתפתחות הפרוקסימאליבין שתי רמות אלה יש את

הבשילו אך נמצאים בתהליך הבשלה, רק עם הדרכה והכוונה של אחר, הילד יוכל להבינם. תהליך לימוד זה נקרא פיגום- תהליך הדרכתי שבו בעצם האחר היודע מתאים את עצמו כדי

לעזור לילד להבין את הפונקציה המסוימת שהוא רוצה ללמד אותו )למשל מהו כפל- ישאסטרטגיות שונות ללימוד זה(, אילו אופרציות הוא צריך לבצע כדי להבין את הפונקציה.

במהלך ההתפתחות כמות התמיכה שנדרשת פוחתת בהדרגה כי אנו הופכים מיומנים יותרורוכשים יותר אסטרטגיות, וכך יש פחות צורך בתמיכה והדרכה של האחר היודע.

מה שמעניין את ויגוצקי זה בעצם פוטנציאל הלמידה של הילד- מה הוא יכול לדעת אם אניאעזור לו, אצל כל אחד פוטנציאל הלמידה ואזור ההתפתחות הפרוקסימאלי שונים.

ככל שאזור ההתפתחות הפרוקסימאלי גדול יותר, זה מעיד על יכולת למידה טוב יותר. הגישה של ויגוצקי לא מאמינה בחינוך מיוחד- אין את האחר היודע שיכול לעזור לילד-< הגישה

מבנה התייחסות חינוכית.

אמוציות*feeling.החלק האקספרסיבי של הרגש -

- תבניות תגובה למצבים מסוימים: תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטיותאמוציותהתנהגותיות )קולות, תנועות גוף מלוות(.

תבניות אלה התפתחו במהלך האבולוציה, ולהם תפקיד הישרדותי.הרגשות משמשות כאמצעי תקשורת שעוזרים לנו להבין טוב יותר את הסביבה.

התבניות תגובה הכי נחקרות הן הבעות פנים. דרווין טען שהבעת פנים של רגש מסוים היא תוצר אבולוציוני שנועד לעזור בהסתגלות

למצבים מסוימים. התחיל מחקר שיטתי לגבי הבעות פנים אמוציונאליות של אקמן ופריזמן,70*רק בשנות ה

שפיתחו מכשיר דרכו ניתן לחקור הבעות פנים אמוציונאליות. הם מצאו שיש אמוציות להןהבעת פנים ברורה ומובחנת.

הם חילקו את הפנים לשלושה אזורים:מצח וגבות.-עיניים עפעפיים ושורש האף.-חלק הפנים התחתון.-

לכל הבעת פנים האבטיפוס שלה והגוונים שלה. אמוציות4 הבעות פנים מובחנות: שמחה, הפתעה, כעס, עצב, גועל ופחד. ישנן 6מצאו שיש

שהגוון שלהן שלילי בצורה מובהקת. -<נמצאה הסכמה בין ותוך תרבותית לגבי הבעות פנים, מה שמראה שכנראה יש כאן בסיס

מולד אוניברסאלי. *ביקורת: רלטיביזם תרבותי- אמנם הכלי נבדק בתרבויות שונות, אך אנו כפר גלובאלי וכולם

חשופים לתקשורת. אקמן לקח את המחקר לגינאה החדשה ונמצאה התאמה בין תרבותית גבוהה, פרט לערבוב בין

הפתעה ופחד.:התיאוריה הנוירו-תרבותיתעם זאת ההתאמה לא מלאה, וכך אקמן הבנה את

חוקי הבעה )ביטוי לרגש(

תוצאה>-----------------------חוצת תרבויות>----------------אירועים סביבתיים מעורריאמוציה

מולדות )כל האמוציות האוניברסאליות( )כמו ציפיות וזיכרונות(

שונות תרבותית

חקר הבעות פנים אמוציונאליות בינקות קריטריונים דרכם נאתר הבעות פנים בינקות:5קמפוס בנה

-הבעה שיש עליה הסכמה בין תרבותית.-להבעה מטרה השרדותית ונצפית לעתים אצל בע"ח )לרוב פרימטים(.

- ניתן לבטא את האמוציה ביותר מאופנות אחת )קולות, תנועות גוף(.-האמוציה מווסתת אינטראקציה חברתית גם ללא התנסות חברתית מוקדמת.

-האמוציה צריכה להופיע בילדות המוקדמת )לאו דווקא מייד לאחר הלידה(.

אמוציות בסיסיות: הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל ועניין.7נמצאו *עניין מאופיין בעיניים פתוחות לרווחה, גבות מורמות, פה מעט פתוח.

*תיאוריות רבות מדברות על התפתחות האמוציות.

Lewisהמודל של לואיס- אמוציות מתפצלות מתוך גרעין של אמוציות חיוביות וגרעין של אמוציות שליליות: מצוקה או

סיפוק, ומותכן מתפצלות שאר האמוציות.

שלילי חיובי

גועל ענייןupsetלידה: חוסר סיפוק- חודשים: פחד שמחה3 חודשים: כעס עצב 6

מתוך האמוציות החיוביות מתפתח קודם עניין וממנו הפתעה- כשיש הפרת ציפייה. השמחה מתפתחת מתוך שביעות רצון- תינוקות שמחים מהיתקלות עם גירוי מוכר. שמחהמקרבת את האחר ומפתחת אינטראקציה- תינוק שמח גורר יותר יחס מתינוק פחות שמח.

- לא נובע משמחה, אלא מחוסר בשלות של המוח, ממקורהחיוך הראשון הוא חיוך אנדוגנירפלקסיבי.

החיוך האנדוגני הולך ופוחת בהדרגה, מרכזי מוח עליונים מדכאים את הפעילות הרפלקסיבית.*לבנות יש יותר חיוכים אנדוגניים מבנים. תגובה לגרייה חיצונית- בגילאים שונים דברים שוניםמגיל חודש בערך מתפתח חיוך אקסוגני-

יעוררו אותו, למשל, בסביבות גיל חודש קולות מעוררים אותו. לאחר מכן הגירוי הראייתי.חיוך חברתי חודשים(- 3מעורר חיוך, אז פנים מעוררים חיוך )בגיל

=מהציר החיובי מתפתח עניין שממנו מתפתחת גם הפתעה.=מהמצוקה מתפתח:

גם הישרדותי וגם כמנוף לקונפורמיות חברתית- הימנעות מסביבה מזוהמת.-גועל- כשמופסק אירוע מעניין, כשהתינוק מרגיש חוסר יכולת לשנות את המצב, חוסר אונים-עצב-

)לכן זה הבסיס לדיכאון(- יש רפיון אנרגטי. עצב מעורר אמפטיה והתנהגות אלטרואיסטית- מקרב את האחר, מעורר את הרצון לעזור ואינו

מאיים. כאשר המטרה נחסמת, זה כמובן מצריך הבנה של אמצעי-מטרה. כעס הוא מנוף-כעס-

אנרגטי- מתכוונים להילחם על המטרה. כשיש גירוי מאיים- חיצוני או פנימי. פחד הרבה פעמים מוביל להתנהגות של התגוננות )-פחד-

fightqf/flight/freezeגם בקיפאון יש משהו הישרדותי- מוכנות למוות, שיהיה כמה שפחות .) כואב.

הפחד הכי משמעותי בשנה האחרונה הוא פחד מזרים. חודשים מתפתח5-6 חודשים הופך סלקטיבי- לאנשים שמכיר ומגיל 4החיוך החברתי בגיל

פחד מזרים.

פחד מזרים- תרגולמופיע בחצי שנה הראשונה.

תיאוריות רבות ניסו להסביר זאת: - נרכש בתהליך של התניה אופרנטית. התקלות עם זר שיצר אי נעימות- מוכללביהביוריסטים-

כעת לזרים אחרים. - ספיץ טען שהאם הופכת להיות עם התקדמות החודשים לאובייקט מושקע,פסיכואנליזה-

אובייקט של אהבה- והיא הופכת להיות מובחנת מבחינת התינוק מאנשים אחרים, תפיסתיתורגשית.

כשתינוק מביט על פניו של זר הוא יכול לעשות השוואה כלשהי בין הפנים הזרות לפנים של האם, והיא עושה אסימילציה לסכמת הפנים של האם. מאחר והוא לא מצליח, הוא מתאכזב

וזה מעורר אצלו חרדת נטישה רגעית )כאילו איבד לרגע את אימו(. -בעבר היו בעיקר מחקרי רוחב שמצאו שתינוקות רבים לא מראים פחד מזרים בחצי שנה

השנייה, ואז הגיעו למסקנה שזה לא אוניברסאלי, אלא תלוי סביבה ואישיות. - בדקו את האוניברסאליות שלניאו פסיכואנליטיקאים – מחקרים של אמדי ושות' 70-בשנות ה

תינוקות במהלך שנתם הראשונה לחיים ובדקו את14כך. הם בדקו זאת במחקר אורך על התגובות שלהם לזרים.

חודשים והטווח היה8נמצא שכל הילדים במחקר הראו פחד מזרים, כאשר הגיל הממוצע היה חודשים, הייתה שונות רבה בין התינוקות ונצפו הבדלים אינדיבידואלים רבים- תגובות5-12בין

שונות של התינוקות לזר )קשור להבדלי טמפרמנט(. חודשים, עוצמתו המלאה7-9=<פחד מזרים הוא מאורע התפתחותי צפוי,בד"כ מתרחש בגיל

היא כחודש לאחר הופעתו- יש לכך ערך הישרדותי. יש הבדל בין פחד מזרים וחרדת נטישה.Emdi*לטענת

פחד מזרים מופיע מוקדם יותר וגם כאשר האם נמצאת.חרדת נטישה, כאשר האם לא נמצאת, מעצימה את הפחד מזרים.

:מודל נוסף לחלוקת אמוציותמודל התקרבות- התרחקותאמוציות של גישה:

נסיגה התקרבות

פחד גועל מצוקה כעס עניין שמחה

(Lewis )אמוציות מסדר שני/מורכבותאמוציות שיש להן משמעות בתוך איזשהו קונטקסט חברתי.

הן שונות מהאמוציות הבסיסיות בכך שאין לגביהן הבעות פנים מוסכמות, אין גירוי שמעורראותן אין עדות עליהן אצל בע"ח.

אמוציות אלה מתפתחות בשני שלבים: . עם התפתחות היכולת הקוגניטיבית והמודעות העצמית מתפתח סט ראשון של אמוציות1

מורכבות: מבוכה, הנאה ואמפתיה- מגיל שנה וחצי. בשנה השנייה מתפתחת המודעות העצמית וזיהוי העצמי )מילים המגדירות את עצמי- "אני",

"לבד", זיהוי עצמי במראה- יש בדיקה לכך(.*זיהוי עצמי נמצא גם אצל קופים, דולפינים ופילים.

- כשאני מרגיש חשוף, ערום לעיני כל. ביישנות קודמת למבוכה.מבוכה - צריכים להיות תהליכים של אינדיבידואליזציה וספרציה- מובחנות מהאחר והבנה שמהקנאה

שיש לי לא בהכרח יש לאחר. - הבנת מצבו הרגשי של האחר. זה לא קוגניטיבי, מהראש אלא חוויה רגשית, כשתינוקאמפתיה

בוכה האם מרגישה את העצב שלו. . בסביבות גיל שנתיים לילד יש יכולת להבין סטנדרטים, חוקים ומטרות חברתיות, להבין את2

הציפיות ממנו, ומתפתח סט שני של האמוציות המורכבות:- כשאנו עומדים בסטנדרט שהציבו לנו והפנמנו.גאווה - כשלא עמדנו בסטנדרט, כל כולנו לא בסדר- אנו מעריכים את עצמנו באופן שלילי. אחדבושה

הרגשות הכי שליליים, זה מביא לכיווץ גופני. - מעריכים את ההתנהגות שלנו באופן שלילי, אך משהו ספציפי בהתנהגות, אנו מונעיםאשמה

לתקן, להחזיר את המצב לקדמותו. זה לעומת בושה שאנו מרגישים שאין לנו יכולת זאת.

)שיעור חמישי ושישי(

הבנה של אמוציות

-<ההכרה שאנחנו מרגישים איזושהי אמוציה מסוימת, והיכולת שלנו לשייך אותה אצל האחר. חודשים אפשר לזהות אמוציות אצל האחר.4בסביבות גיל

שבועות להבעות פנים של האם.10במחקר בדקו תגובות פנים של תינוקות בני מצאו שהתינוקות לא עשו חיקוי מדויק של הבעת הפנים, אלא עשו עיבוד רגשי- הגיבו להבעת

פנים באופן מותאם למה שהיא מסמלת. למשל, כאשר האם הביעה שמחה התינוקות הביעו שמחה והביטו ישירות לאם- חיזוק להמשיך בקשר. כאשר האם הביעה עצב- התינוקות יותר

מלמלו והביטו למעטה. התנהגויות של וויסות עצמי ונחמה.כאשר האם הביעה כעס התינוקות הביעו יותר קיפאון תנועתי והבטה לצדדים- פחד והימנעות

חודשים רואים שתינוקות יכולים לעשות אינטגרציה חושית, למשל פנים7-בעקבות גיל שמחות- מקשרים לקול שמח- התאמה בין הבעת פנים לווקליזציה אמוציונאלית.

-לקראת סוף השנה הראשונה תינוקות מתחילים לפתח התייחסות חברתית- היעזרות המצברגשי לכוון את ההתנהגות שלו במצב עמום.

התייחסות חברתית- תרגול -<תהליך בו האינדיבידואל מחפש מידע אמוציונאלי אצל האחר, על מנת להעריך אירוע עמום

אצל האחר. ההתנהגות מכילה בתוכה את המידע שהתקבל וההוצאה לפועל של ההתנהגות מכילה בתוכה

את המידע. מרכיבים:4להגדרה זאת

- אירוע כלשהו שמייצג חוויה אמביוולנטית.סיטואציה עמומה#- הילד מחפש באופן אקטיבי.חיפוש אקטיבי#- אותה מקבל התינוק לגבי המצב.אינפורמציה אמוציונאלית#- מונחית על ידי האינפורמציה )יתכן גם חוסר התנהגות(.התנהגות#

במאמר רצו לבדוק מה קורה בסיטואציה עמומה, האם תינוקות מחפשים באופן אקטיבי אתהאינפורמציה והאם היא משפיעה על התנהגותם.

=<כמה האמוציות משפיעות על וויסות ההתנהגות. ס"מ,30- הם השתמשו בצוק החזותי- אשליה של נפילה )ראה תפיסת עומק(. הצוק היה שיטה

כדי ליצור סיטואציה עמומה- לעורר עניין ופחד, אמביוולנטיות. הילד )בן שנה( ישב על החלק השטוח והאם עמדה בצד העמוק, הניחה צעצוע על המשטח

לעודד את הילד להתקרב והביעה רגשות שונים: שמחה, פחד, כעס, עניין או עצב. מימדים:3בחנו את ההתנהגות על פי

רמות.5- המצב הרגשי של הילד, שנמדד על סולם של טון הדוני-- על פי ההסתכלות של הילד על האם.התייחסות חברתית לאם-- חצה או לא חצה.התמודדות הילד-

=<האם להבעת האם הייתה השפעה על התנהגות הילד?כן, הייתה השפעה משמעותית על ההחלטה אם לחצות או לא.

פחד יצר אצל הילדים הימנעות וכן כעס, שמרסן התנהגות- הילדים לא חצו את הצוק )מאחרוהמסר שלילי ויוצר הימנעות התנהגותית(.

כאשר האם הביעה שמחה או עניין, רוב הילדים חצו את הצוק. כאשר האם הביעה עצב- יש כאן איזושהי תשובה לתינוק שאינה רלוונטית לסיטואציה- היה חוסר עקביות בתגובת הילדים, חלקם חצו וחלקם לא חצו, אך שיעור ההתייחסות היה הגבוה

ביותר. -כאשר האינפורמציה לא רלוונטית היא לא מנחה את ההתנהגות, והתינוק מוצא את הפיתרון

שלו. בדקו גם אם כאשר הסיטואציה לא עמומה, התינוקות יחפשו את הבעת/תגובת האם שתנחה

את התנהגותם. בדקו זאת כאשר הצוק לא היה תלול, ומצאו שכאשר המצב לא עמום, התינוקות לא מחפשים אינפורמציה, יש להם אינפורמציה המוצפת אצלם והיא שמנחה את

התנהגותם. =<לתינוקות יש יכולת להשתמש בהבעות פנים של מטפל להנחות אותם להתמודד עם המצב

החדש וזה קורה רק במצבים עמומים. יש להבין שההתייחסות החברתית- המנגנון בסיסי שלנו ליצור קשר אינטימי עם האחר וללמוד

על הסביבה, פעמים רבות הורים לא מודעים לכך.*כשילד בשיא פחד מזר- הוא ישר נרתע ולא יעשה התייחסות חברתית לאימו.

חודשים למשל, זר הוא לא גירוי עמון והסבירות להתייחסות חברתית היא8בסביבות גיל נמוכה, אלא אם התינוק קטן יותר והמצב עמון עבורו )ויחפש את פרשנות האם(.

- הבנה של)ETOM( Emotional theory of mind יש )Theory of mind )TOMכמו שיש התודעה בקשר לאמוציות )פחות או יותר באותו גיל(.

, הרצון שלי מכתיב את האמוציה שאני אבטא.2-3הבנה של הקשר בין רצונות אמוציות, גיל . 5-6לאחר מכן מתבסס הקשר שבין האמונה לאמוציות- גיל

למשל, נתנו לילדים לראות סרט בו הקוף מציע קולה לפיל, וללא ידיעת הפיל הקוף החליף את הקולה בחלב, שהוא לא אוהב. שאלו את הילדים איך מרגיש הפיל כשראה את הפחית, ואיך

הרגיש לאחר מכן כשטעם. מתקשים להפריד בין הידע והאמונות שלהם, את הידיעה הסובייקטיבית שלהם,3-4ילדים שני

משל האחר, והם אמרו שהפיל יהיה עצוב גם לפני וגם אחרי. , שאמרו שהוא יהיה שמח לפני ועצוב אחרי- הם יודעים להפריד בין5-6לעומת זאת, ילדים בני

הידע שלהם לידע של הפיל.ראו שזה פועל באופן אוניברסאלי.

לוקים אצל ילדים עם בעיות תקשורת )פיגור ואוטיזם(.TOMיכולת זאת ו

ילדים יודעים שמה שאנחנו רואים זה לאו דווקא מה שאנחנו מרגישים- הבנה של5כבר בגיל רגשות אמיתיים ושקריים. ילדים מבינים שיש מצבים שבהם צריך להביע אמוציה שלא תואמת

את ההרגשה )למשל בקבלת מתנה שלא אהבו(. יכולים לשפוט זאת אצל האחר-5, אך רק בגיל 4הסוואת הרגשות עצמה תיתכן כבר בגיל

הפער בין הידע הפרוצדוראלי לדקלרטיבי.

טמפרמנטהבדלים אינדיבידואלים בהתפתחות, ולו הגדרות רבות.

מרכיבים: הבדלים בינאישיים בנטיות התנהגות בעלי בסיס3אחת ההגדרות המוסכמות כוללת (.Goldsmith, 1987ביולוגי, המופיעים מוקדם בחיים והנם יחסית יציבים )

תינוקות לאמבטיה- יתכן ואחד יבטא את ההנאה שלו בצורה מתונה, השני3אם למשל יכניסו כלל.היבטא את ההנאה בצורה מוגברת והשלישי לא ייהנ

למרות שיש הסכמה על הגדרה זאת, עדיין יש מחלוקת על כל משמעות כל רכיב בהגדרה. למשל הבסיס הביולוגי- רק תכונות בעלות בסיס תורשתי יכולות להיכנס להגדרה של

טמפרמנט.

תכונות שמראות זאת )3לקחו את מימד התורשתיות של תכונות מסוימות ומצאו שיש רק EAS -)

:Buss & PlominE.)אמוציונאליות )נמצא רק על השלילית -A.רמת פעילות -S.חברותיות -

*המחקר נעשה על תאומים זהים ולא זהים. יש מודלים שאומרים שזה קצת נוקשה ויכול להיות בסיס ביולוגי גם אם זה לא בא לידי ביטוי

תורשתי, אך זה מולד.

יש מודלים שמתייחסים לטמפרמנט רק אם התכונות מופיעות סמוך ללידה, כמו תומס וצ'ס, חודשים הראשונים.3שטענו שהתכונות צריכות להופיע ב

חוקרים אחרים אומרים שתכונות יכולות להופיע מאוחר יותר כתוצאה מבשילה, למשל יכולותקשביות מתקדמות יותר, ובמודלים שלהם מוסיפים לכל גיל תכונה.

- יש שני סוגים:יציבות- ביטוי התכונה בכמה מצבים, שתלווה את התפקוד של הילד.יציבות לרוחב-- הילד מבטא את אותה תכונה בגילאים שונים.יציבות לאורך-

סביר שנמצא יציבות גדולה יותר בגילאים סמוכים יותר.

המחקר של תומס וצ'ס ראו ילדים רבים )כשאז התיאוריה הביהביוריסטית הייתה50זוג פסיכיאטרים שבשנות ה

חזקה מאוד(, אצלם ראו דברים שהיה קשה להסביר אותם רק על בסיס סביבת הגידול. לעומת זאת, ראו ילדים שגדלו בסביבות קשות וזה לא השתקף בתפקוד שלהם, לכן הבינו

שמשהו חסר בהבנה של ההתנהגות.הם עשו את המחקר השיטתי הראשון- "מחקר האורך של ניו- יורק".

חודשים והעבירו ראיון מובנה להורים, כאשר הם הגדירו טמפרמנט3הם לקחו תינוקות מגיל כסגנונות התנהגות- הדרך הטיפוסית שבה ילד מבצע התנהגות ומגיב לסביבה.

מימדים:9מתוך הראיונות דירגו את התינוקות ע"פ קצב, תדירות התנועה, פעיל מאוד עד לא פעיל.-רמת פעילות- כמה מקצבי ההתנהגות יציבים, עקביים וסדירים, למשל מקצבי אכילה, שינה.-ריתמיות- כאשר יש אובייקט חדש- מה הנטייה ההתנהגותית הראשונית- התקרבות-התקרבות- נסיגה-

או נסיגה. כמה זמן לוקח עד ש... )למשל יוצרים קשר(.-הסתגלות- כאשר התינוק כבר מגיב- באיזה עוצמה.-עוצמת תגובה-- איזה רמה של גירוי צריך כדי לעורר תגובה.סף התגובה- איך הוא בד"כ )למשל איך הוא קם בבוקר(.-מצב רוח כללי- עד כמה הוא מופרע על ידי פעילות של גירויים.-היסחיות- כמה מהר ניתן לחזור למשימה ולהתמיד בה. )התמדה(-טווח קשב-

טיפוסי טמפרמנט: 3 על פי הדירוגים הגדירו דפוסים קבועים של שינה ואכילה, ניגשים בקלות-טמפרמנט קל מהתינוקות בעלי 40%=

לאנשים במצבים חדשים, מסתגלים בקלות לשינויים בשגרה, מצב רוח אופייני חיובי ועוצמתהתגובות הרגשיות נמוכה- בינונית.

- דפוסים לא קבועים של שינה ואכילה, רמת פעילות גבוהה,טמפרמנט קשה בעלי 10%=כ מתקשים להסתגל לשינויים, מצב רוח אופייני שלילי ועוצמת התגובות הרגשיות גבוהה.

- רמת פעילות בינונית- נמוכה, נסיגהטמפרמנט של הסתגלות איטית מהתינוקות בעלי 15%=כ ראשונית ממצבים ואנשים, הסתגלות איטית לשינויים תגובת עוצמה רגשית בינונית- גבוהה

ומצב רוח כללי נוטה לשלילי.

- לטענתם מה שמשפיע על התפתחות התינוק זהטיב התאמהצ'ס ותומס הטמיעו את המושג הקשר בין הטמפרמנט שלו לתגובת הסביבה. התפתחות תהיה אופטימאלית כשיהיה קשר בין

הסביבה להתפתחותו, כאשר הסביבה צריכה להתאים את עצמה. *התאמה באופן פסיכולוגי- ילד בעל הסתגלות איטית- הוריו יכולים לייצר מעברים איטיים

והדרגתיים למצבים חדשים, מה שעוזר לו בהתמודדות. או למשל ילד שלא אוכל באופן עקבי- שעות(.3ההורה ינסה להאכיל אותו באופן עקבי )למשל כל

*התאמה מבחינת סביבת הגידול- למשל ילד שיש לו קושי עם שינויים, כאשר בכל פעם סביבת הגידול משתנה- אין יציבות ועקביות בסביבה וזה מאתגר ומקשה על הילד )סדר יום, מעברי

דירות, מעבר גן...(.:ביקורת על המודל

כל המודל נשען על דיווחי הורים, כשהיתרון הוא שהם מכירים הכי טוב את הילד, יש יותרתוקף אקולוגי והחיסרון- הדיווח סובייקטיבי וקשה לנטרל ציפיות, כוונות ואישיות מהדיווח.

כמו כן, השאלות בשאלון היו כלליות מדי )ולא על אירועים ספציפיים ואיך הילד מתפקד בהם(,מה שדורש הסקת מסקנות שפגעה במהימנות.

רוב המדגם היה ממעמד סוציו אקונומי גבוה, ובדקו גם אחים להשוואה. מהתינוקות לא התאימו לאף קטגוריה- הסתכלות קטגוריאלית ולא מימדים.35%

לכן יש מודלים מקובלים יותר.

Mary Rothbart המודל של ( שהם ביולוגים,ם הבדלים אינדיבידואלים בעלי בסיס מולד )קונסטיטוציוניי-טמפרמנט

מושפעים מתורשה ותהליכי בשילה. הם מתבטאים בשתי דרכים: תגובתיות וויסות עצמי. התעוררות תגובות רגשיות, קשביות והורמונאליות- איזושהי )ריאקטיביות(- תגובתיות-

התעוררות שחלה לנוכח גירויים מסוימים. כאשר בודקים אותה לפי כמה מימדים- חביון התגובה, שיא עוצמת התגובה וזמן החלמה משיא התגובה )למשל כמה זמן לוקח עד שהתינוק

מפסיק לבכות(. היכולת לנטר ולווסת את ההתנהגות- היכולת לשלוט בהתנהגות, ברגשות,-וויסות עצמי=

בפעילויות- כדי לתפקד במצב מסוים. ידוע שיכולת הוויסות העצמי מתפתחת בהדרגה, כאשר בהתחלה יש אסטרטגיות מעטות )הסטת מבט, בכי(. פעמים רבות בתחילת החיים הסביבה עוזרת לתינוק לווסת בעצמו. עם הגיל אסטרטגיות מתווספות לווסת גרייה והתנהגות )למשל

למצוץ אצבע, גלגול שיער, שימוש בשפה להתבטא וכו'(. מתפתחת היכולת לעקב תגובה דומיננטית ולהוציא3מבחינה קשבית והתנהגותית בסביבות גיל

לפועל תגובה בעלת דומיננטיות משנית )למשל מבחני סטרופ לפעוטות(.רואים קשר בין היכולת לוויסות עצמי ליכולת היענות ואמפטיה.

סוגי תגובות, כאשר הריאקטיביות וויסות עצמי- כל אחד יכול להיות גבוה ונמוך.4*יתכנו רוטברט המשיגה מספר מימדי טמפרמנט בינקות.

עם הגיל מתווספות עוד תכונות ועוד מימדים, מאחר וישנם תפקודים המצריכים יכולות פיזיות. מימדי הטמפרמנט בינקות: אוריינטציה )מידת הקשב לגירוי(, פחד, כעס, עצב ואמוציונאליות

חיובית, אליהם מתווספים עוד עם הזמן. זוהי גישה ממדית, כך שלכל ילד יוצרים פרופיל התנהגותי כלשהו, שניתן לקשר אותו

להתנהגות עתידית.רוטברט, מלבד שאלון, הבנתה סיטואציות מעבדה, מה שמגדיל את תוקף המבנה.

בעבר תומס וצ'ס רצו לנבא איך טמפרמנט מוקדם משפיע על הסתגלות מוקדמת. הם ראו שילדים בעלי טמפרמנט קשה, היה להם יחסית יותר בעיות התנהגות מאשר אלה עם

הטמפרמנט הקל, או אלה המסתגלים לאט.רואים שטמפרמנט קשה מהווה איזשהו סיכון להתפתחות, יתכנו כמה הסברים:

-אינטראקציה מעוררת שלסביבה קשה להתמודד איתה, מה שלרוב מעצים את התכונות עצמןואת הקושי להסתגל לסיטואציות חדשות.

-יתכן שמה שעומד בבסיס טמפרמנט קשה והתנהגויות קשות מפרה דיספוזיציות מולדות-ביטויים שונים של אותו דבר.

האם טמפרמנט קשה תמיד מהווה סיכון?Devries תינוקות בעלי10 ערך מחקר בקניה וטנזניה בשבט המסאי בזמן בצורת קשה, ובחר

בעלי טמפרמנט קשה. הם שיערו כי לתינוקות עם הטמפרמנט הקשה יהיה10טמפרמנט קל ו יותר קשה, יותר סיכון, כי גם כך קשה לטפל בהם.

עם7 חודשים הוא העריך שוב את התינוקות, הוא לא הצליח לאתר את כולם, רק 3-4לאחר עם הטמפרמנט הקשה )שני שליש מהמדגם(, ומצא שמתוך הטמפרמנט6הטמפרמנט הקל ו

בעל טמפרמנט קשה, כאשר לא היו הבדלים1 נפתרו, לעומת רק 7 מתוך ה 5הקל- דמוגראפיים.

הוא הסביר זאת כך- כאשר יש תחרות על משאבים, התינוקות שדורשים יותר- מקבלים יותר. הוא טוען שזה קשור לתרבות המסאי- האם יותר סומכת על התינוק שיאותת על צרכיו, שיהיה

יותר אקטיבי ודורשני.

*יש קשר בין טמפרמנט קשה להיפראקטיביות.

Jerom Kagan ילדים מעוכבים קגן התעניין בנושא של ביישנות קיצונית, על עכבה מול חוסר עכבה התנהגותית.

10-15% חודשים ובדק אותם במגוון של מצבים חדשים, ומצא שבין 21הוא לקח ילדים בני לא גילו עכבה.20%מביניהם מגלים עכבה התנהגותית.

סממנים התנהגותיים האופייניים לעכבה במפגש עם גירוי חדש: בכי, חביונות ארוכים לגישה, היצמדות לאם, התקרבות איטית לגירוי חדש. ילדים ללא עכבה הם להיפך- מראים תגובתיות,

חוקרים במהירות ללא מצוקה, פחות נשארים צמוד לאם, אמוציונאליות חיובית. (- קצב לב מואץ, אישוניםstressמאפיינים פיזיולוגיים- ילדים עם עכבה מראים יותר מצוקה )

מורחבים, רמות גבוהות של קורטיזול )הורמון סטרס(. ניתן להבין זאת מבחינה אנטומית, ביוכימית- כשרואים גירוי הנתפס כפוטנציאל להיות מאיים,

המידע עובר לאמיגדלה שמעבירה את שרשרת הפעילות לגירוי מפחיד )בטרם יודעים מהו(. במקביל האינפורמציה עוברת לקורטקס לפענוח מלא, שממשיך או מעכב את הפעילויות

ההשרדותיות. *ניתן להסביר זאת על בסיס תורשתי- לילדים עם עכבה התנהגותית יש יותר בעיות של

הפרעות חרדה במשפחה.

Nathan Fox )2007( תינוקות500 שנים- הוא הציג ל 17 שבועות עד 4 ערך מחקר אורך מגיל -high reactive הציגו פעילות מוטורית גבוהה ובכי- 20%מגוון גירויים חושיים חדשים-

- ריאקטיביות נמוכה, פעלו להיפך.low reactive 40%ריאקטיביות גבוהה, ו הוא מצא שלאלו עם הריאקטיביות הגבוהה יש יותר חרדות וחששות נוירוטיות בגיל ההתבגרות

לעומת חששות מציאותיים )מבחינת יכולת של ביצועים(- עליהם ניתן להתגבר באמצעות שליטה. חששות נוירוטיות- חוויות של פחות שליטה בסיטואציה, חשש ממקום חדש, איך

יתפסו אותי או יחשבו עלי, איך יגיבו אלי, יש הרגשה של פחות שליטה. קטגוריות אלה מוצאים גם בקופים- מבחינה התנהגותית ופיזיולוגית, אלה שהוגדרו בעלי

ריאקטיביות גבוהה, סבלו יותר מפציעות, יותר חרדתיים לכן נכנסו ליותר קרבות, הם גם יותרמבודדים חברתית.

התפתחות פסיכו- סוציאליתאריק אריקסון

רקע: התיאוריה הפסיכו סוציאלית באה בעקבות התיאוריה הפיסואנליטית של פרויד )אנו מונעים לפי דחפים מולדים(- האגו הוא חסר אנרגיה ושואב אותה מהאיד כדי לבטא את

הדחפים במציאות והוא בשירות האיד. האגו גם מגשר בין הדחפים של האיד והייסורים שלהסופר אגו.

לעומת זאת, אנה פרויד חשבה שלאגו יותר מקום ויותר אנרגיה והוסיפה לו תפקידים. למשל מנגנוני הגנה. לאחר שהיא העצימה את האגו באו חוקרים אחרים שעשו זאת, כמו אריקסון

שלמד אצל אנה פרויד.ההנחות הבסיסיות

זאת תיאוריה הבנויה על התיאוריה של פרויד ומרחיבה אותה. -האגו מולד ומתפתח מתוך מטריצה )מבנה( משותפת עם האיד, האגו לא מתפתח כתוצאה ממפגש עם האיד, עם הלידה הם נפרדים. לתהליכים של האגו- תפיסה, זיכרון, שיפוט- יש

להם בסיס משלהם. רואים חיזוק לכך מתינוקות- אם יש גירוי מעניין בסביבה הם ידחקו את הדחף. האגו מנסה

להתאים את עצמו באופן אקטיבי לסביבה ולמצוא פתרונות. יש לו הרבה גמישות וכוח. -לאגו, אף יותר מהאיד, יש תהליכי התפתחות משמעותיים בחיים- הוא הדגיש את הקונטקסט

החברתי- תרבותי שמשפיע על ההתפתחות. מטרת ההתפתחות: התפתחות בתוך קונטקסט של יחסים- הרחבה הדרגתית של הרדיוס החברתי )מהאם, למשפחה, לסביבה...(., מה

שמשפיע על ההתפתחות. שלבים(- מודל אופטימאלי יותר- האישיות8-שלבי ההתפתחות של האגו ממשיכים עד זקנה )

אלא ממשיכה להתפתח ויש אפשרות לתיקון. הוא שם דגש על אישיות יותר6לא נסגרת בגיל בריאה.

-במוקד כל שלב יש משבר הין שתי איכויות פסיכולוגיות מנוגדות. כדי לפתור אותו יש ליצור איזון ביניהן, לאו דווקא שוויון אלא כמות מקסימאלית, כאשר אחת יותר מסתגלת והאחרת

פחות. הקונפליקט מהווה אתגר, אך גם לפגיעות, במידה ונפתר בצורה מוצלחת- רוכשים יותר מהאיכות המסתגלת לעומת הלא מסתגלת, מפתחים סגולות אגו, יוצאים מחוזקים, מפתחים

עוד כוחות ומגיעים בעמדה טובה יותר למשבר הבא. -האיכויות הפסיכולוגיות במוקד שלב מסוים יכולות להופיע גם בשלבים מאוחרים, מה

שמאפשר את התיקון- התארגנות מחדש. -התפתחות של תהליכים פסיכו חברתיים )השלבים( היא על פי עיקרון אפיגנטי- קשור

להתפתחות הפיזיולוגית של העובר- יש התפתחות בסיסית מולדת לפי הגנים, וכל ההתפתחויות ביחד יוצרות את האחד, השלם. השלבים מובנים בכל התרבויות, לא ניתן לדלג על שלב ואופן

ההתמודדות עם שלב משפיע על השלב הבא.-zone השלבים הראשונים.2- בו מתרכזת האנרגיה הליבידיאלית המינית, רק ב -mode.אופנות התנהגות, דרך דומיננטית של שלב באופן ההתייחסות לסביבה -

הראשונים( 5 שלבי ההתפתחות הפסיכו חברתיים ) איכויות פסיכולוגיות שאופן פתירת הקונפליקט ביניהן2- אמון בסיסי לעומת חוסר אמון בסיסי#

(. אמון בסיסי הוא אבן היסוד של0-1ישפיע על השלבים הבאים )מקביל לשלב האוראלי מגיל בשלב הזה הוא הפה וגם איברים חושיים אחרים הקולטים גירוייםzoneאישיות בריאה. ה

- בליעה, תחילה הוא קולט באופן פאסיבי ולאחר מכן באופן אקטיביmodeמבחוץ. ה האמון/חוסר אמון נוצר לפי הטיפול שהתינוק מקבל. אם הטיפול זמין ועקבי- נוצרת איזושהי

הלימה בין החוויה הפנימית של התינוק לתגובות הסביבה. אם זה נעשה בעקביות בשנה הראשונה- תופנם חוויה מיטיבה, התינוק יפתח עמדה כלפי העצמי וכלפי האחר. העמדה כלפי העצמי תהיה חיובית- אני טוב, סומך על אחרים שיקראו אותי נכון, אני חשוב שישקיעו בי, אני מאותת נכון על צרכיי. העמדה על העולם- כשווה, כראוי, כרגיש, כדואג, כאחראי. נוצרת חוויה

של סוכנות- אני יכול להפעיל את הסביבה, יש לי יכולת של שליטה. אם הטיפול לא הלים עם התינוק- יש חוויה של תסכול, חוסר שליטה, תחושה של מקריות, לא

- איזון כאשרתקווהניתן לניבוי. אם יותר טיפול מטיב לעומת פחות מטיב, מתפתחת סגולה של יש יותר אמון מחוסר אמון, העולם טוב ויש לי יכולת לשלוט. אם להיפך, נוצרת פתולוגיה- או

שאני מפתח פאסיביות רבה נוצר דימוי עצמי נמוך, פחד, נטישה, פחד גדול מנתינה. אושמתפתחת אופטימיות קוסמית- מעין תמימות יתר.

צריך שיהיה קצת חוסר אמון, תסכול לעתים טוב להתפתחות, ומצד שני לא צריך שתהייהאשליה שכולם טובים ויהיה אמון בכולם- צריך איזון בין השניים.

(- מקביל לשלב האנאלי. מתפתחות רגשות3 )גיל שנה עד אוטונומיה לעומת בושה וספק# מבוססות תחושת עצמי ושליטה. ההתפתחות המוטורית גם כן נעשית יותר עצמאית. הילד

נאבק לעצמאות, לאוטונומיה- הרצון לעשות למעני דברים שעשו פעם בשבילי )לאכול, להתקלח, להתלבש(, זה לידי ביטוי בהתנהגות הנגטיביסטית- התנגדות רק מעצם זה שזה לא

הארור(. עם זאת, הפעוט לא יכול לעשות הכל לבד, הוא2היה הרעיון שלהם )לפי פיאזה: "גיל עדיין מוגבל ביכולותיו וזקוק להורה שישמור עליו. מבחינה פיזית הוא יכול לעשות דברים

מסוכנים, וכן הוויסות הרגשי שלו מוגבל- קשה לו לדחות סיפוקים, יש התקפי זעם מאחר ונכנסלסחרחורות רגשיות.

אופנויות בשלב זה:2אריקסון דיבר על )עצירה(החזקה- )שחרור(הפרשה-

האופנויות קשורות למיומנות שעומדת בשלב זה, שזה החינוך להרגלי ניקיון, הילד צריך לתאם בין שתי אופנויות כדי להיגמל- לדעת מתי להתאפק ומתי לשחרר. לשתי האופנויות צדדים

חיוביים וצדדים שליליים. להחזיק זה לווסת מחד, ומאידך לא לתת- כאן באה לידי ביטויהרכושנות. לשחרר- היכולת לזרום, לתת מחד ומאידך לשחרר תוקפנות, לכלות.

החינוך להרגלי ניקיון הינו מטלה לא פשוטה, מאחר וזה מצריך יכולת להתמודד עם הקשיים בדרך, מטלה זאת יכולה להעמיד את הילד בפני הבושה והספק. בושה- כשלא עמדתי

בסטנדרט, ביכולת. ספק- אני מפקפק ביכולת שלי, שאני לא אצליח. מטלת ההורים בגיל זה, היכולת להכיל את האמביוולנטיות, הם מצד אחד צריכים לתת לילד יותר אוטונומיה, לא

להשאיר אותו תלותי, מצד שני הם חייבים להציב גבולות. חשוב שיהיו גבולות, מאחר והם אזור הביטחון בו אפשר להתפתח, הדחפים יכולים להשתחרר וזה נורא מפחיד, זה אומר שמישהו

לא שומר עליו. הוא זקוק לגבולות כדי לדעת שלא יתנו לו לתת את עצמו לדעת, וכדי שלא יתנסה בסכנות וכישלונות רבים, או ינסה לעשות דברים רבים שלא יצליח בהם- מה שמביא

לבושה וספק. , הסגולה שהוא לוקח בשלב זה-כוח רצוןבמידה ומצליחים לאזן בין שתי האיכויות מתפתח

היכולת של הילד להרגיש שהוא יכול להפעיל את הסביבה, ולשאת את התסכולים והכישלונותשבדרך, מבלי שזה יהרוס את ההערכה עצמית שלו.

רואים שילדים ללא גבולות הם חרדתיים, צריך לדרוש מילד כדי שיחווה הצלחה וירגיש ביטחון. (- מקביל לשלב הפאלי )התסביך האדיפאלי(. לילדים יש הרבה3-6 )גיל יוזמה לעומת אשמה#

יכולות, מבחינה מוטורית- לרוץ, לקפוץ, לשחק, מבחינת שפה וקוגניציה- יכולת להתבטא מילולית כמו מבוגר ויש ייצוגים מנטאליים, ויכולת לחשיבה מיונית. בעזרת האוטונומיה שהילד

רכש בשלב הקודם הוא יוצא לראות את העולם, על ידי סקרנות וחקרנות שבאות לידי ביטוי מבחינה פיזית )לפרק דברים, לראות ממה הם מורכבים(, מבחינה התנהגותית- לחדור למרחב

של אחרים, ומבחינה שפתית- השאלה הנפוצה "למה?", חקירה מתמשכת. האופנות היא שמביאה את הילד ליזום דברים. יוזמה- להציב מטרות חדשות משלי,חדירהאופנות של

רעיונות משלי, למשל ילדים שדוחפים הרבה פעמים דברים לגוף, מה שמראה על יוזמה וסקרנות. יוזמה זאת מביאה גם את הרצון לתחרותיות, אצל בנים זה בא לידי ביטוי יותר בחלק הפיזי ואצל בנות יותר בחלק של הכיבוש- החלק הנשי )"נסיכה של אבא"(. היוזמה גם מביאה

לנסות דברים שלא תמיד אפשריים, למשל הרצון להתחרות עם גדולים וחזקים או סקרנות שמביאה לאוננות, מה שיכול להביא לתחושה של אשמה. אם יש איזון מתאים, הסגולה הנרכשת- מטרה. ההנאה בלהציב אותה, בלחתור אליה, בלכבוש אותה, גם עם היכולת

להתפשר עם גבולות המציאות )שהשאיפות יהיו מציאותיות, ריאליות(. )גיל בי"ס יסודי(- מקביל לשלב החביון. לילד לא חשוב רק ליזוםחריצות לעומת נחיתות#

דברים חדשים, אלא חשוב לו גם שהביצוע של מה שהוא עושה יהיה ראו להערכה ומוצלח. כמעט בכל התרבויות יש בגיל זה כניסה למערכת חינוכית או התחלה של לימוד מיומנויות של

בוגרים. לפיכך ישנו דגש מאוד חזק על המיומנויות והיכולות של הילד, ובפעם הראשונה הן נבחנות אל מול סטנדרט )למשל, בלימוד חשבון(. יש חוויה של היכולת של הילד לעמוד

בציפיות בהצלחה. לפי אריקסון החריצות היא צורך האגו. כדי לעמוד בצורה מוצלחת בשלב זה,

הילד צריך להרגיש שהוא מצליח במשימות שהחברה מייעדת לו. במידה ולא, הוא יחווה חוויה של נחיתות, שהוא לא מוצלח או שירגיש שהאופציות שלו מוגבלות בגלל הגזע, המין- דברים

- במידה ויש יותרתחושת קומפטנטיותשחוסמים ומגבילים אותו. הסגולה הנרכשת בשלב זה- חריצות מנחיתות, ההרגשה שלנו שביכולתנו לעמוד בהצלחה במשימות וצפיות חברתיות, מה

שהחברה מוצאת כחשוב. חשוב שהחוויות הראשונות של הילד יהיו רוויות בהצלחה מאחר וזהמטעין אותו.

(- המתבגר מוטרד מעתידו12-20 )גיל ההתבגרות, בערך זהות לעומת פיזור/בלבול תפקידים# בחברה, הוא בעצם צריך לעשות איזושהי אינטגרציה מכל החלקים שהתפתחו עד עכשיו,

ולפתח איזושהי זהות אישיות, גם השינויים הפיזיולוגיים מעוררים ומעודדים זאת. כדי שהוא יוכל לעשות זאת הוא צריך פסק זמן מחובות חברתיים- מורטוריום- נטישת חובות זמנית.

החברה שומטת את החובות של המבוגר עבור המתבגר כדי שיהיה לו את החופש למצוא את עצמו. במידה והוא מצליח לעשות איזשהו גיבוש של העצמי- מה מנחה אותו במגוון החלטות

שיש לקבל כמבוגרים, והוא מצליח למצוא איזושהי המשכיות בחוויה שלו, הוא רוכש את סגולת - נאמנות לעצמי ולדרך בה בחרתי. במידה והוא לא יצליח בכך, הוא יחווה בלבול-הנאמנות

תחושת איבוד הדרך.

James Marcia מצבים של זהות, ע"פ4דוקטורנט של אריקסון, שרצה להרחיב את השלב החמישי, והוא יצר

קריטריונים:2 של חקירה, של התלבטות.זמן-האם היה או לא היה

- מבחינה אידיאולוגית ומבחינת מקצוע.מחויבות-האם יש אפשרויות:4על פי כך הוא יצר

- התחייבות לזהות כשלא הייתה כלל חקירה. למשל, ילדים הוריים או ילדיםגיבור בטרם עת= שמראש מכוונים אותם לאג'נדה מקצועית. אורח חיים חרדי הוא מידה מסוימת של חקירה

מצומצמת והבחירה מצומצמת.- יש זמן של חיפוש, אך יש קושי במחויבות, יש רגליים קרות מהתחייבות.גיבוש מעורב= - לא היה חיפוש משמעותי ולא נעשתה מחויבות, למשל אדם שלא מגיע לבדיקהפיזור זהות=

של ממשיות של קשר, אין קשר משמעותי.- נעשה חיפוש משמעותי וישנה מחויבות. גיבוש זהות=

חלקים שונים בזהות יתכן נמצאים במצבים שונים. למשל גיבוש בטרם עת- לכולנו יש חלקים באישיות שהם כך כמו הדעות הפוליטיות. ישנם גם חלקים מעורבים, כמו למשל גיבוש הזהות

המקצועית.

חסך אימהי - הקשר האינטימי הראשון שנוצר בין התינוק לדמות המטפלת, וההשלכות של טיבהתקשרות

הקשר.המחקר על התקשרות התחיל עם המחקר על חסך אימהי, ישנם שני סוגים:

- החסך היה מהלידה או סמוך לו.privation פריבציה#- היה קשר שנגדע, נפסק. deprivation דה פריבציה#

- אין דמות מטפלת יחידה בילד, או משמעותית או יציבה.-חסך מוחלט- האם נוכחת אך נעדרת רגשית )כמו בדיכאון לאחר לידה(.-חסך פונקציונאלי

בעבות מלחמת העולם השנייה שיצרה יתמות רבה, או היפרדות40המחקר התחיל בשנות ה ממושכת מההורים.

עלתה השאלה מה ההשפעות וההשלכות כאשר במהלך הילדות המוקדמת ישנה היפרדותממושכת מהאם.

התפתחו שני כיווני מחקר: של מה המשמעות ויציאה לחקירה. הבנה תיאורטית.1

- פסיכואנליטיקאי, הוא ניסה להסביר מה יכול לקרות כאשר יש חסך אימהי, על פירנה ספיץ התיאוריה הפסיכואנליטית- כאשר בהתפתחות התקינה הדחפים, הליבידיאני והתוקפני,

מופנים כלפי האובייקט. בהעדר אובייקט, האחר היציב, הקבוע, שהוא יכול להפנות כלפיו את הדחף- הוא מפנה אותו כלפי עצמו, הוא הופך לאוטואירוטי- הגוף שלו מספק אותו )ניתן

לראות זאת על ידי תנועות ריתמיות חזרתיות שנועדו להרגעה עצמית(. גופו מתחיל להיחלשואף למות )תופעות פסיכוסומטיות: חולה, מרזה...(.

סוגי מוסדות: בתי ילדים ובתי יתומים. 2לאור כך, ספיץ עשה השוואה בין בית הילדים- מקום אליו נשלחו נערות בהריון מרקעים לא כל כך מיטיבים )שולי החברה,

בעיות הסתגלות...(, שם האימהות התגוררו עם תינוקיהן. בית היתומים- בו היו תינוקות שנולדו לאימהות מרקע סוציו אקונומי גבוה יותר, אך לא יכלו

חודשים של שהייה משותפת, התינוקות נותרו במוסד.3להחזיק את הילד, ולכן לאחר ספיץ השווה את המוסדות על מגוון של תנאים.

ילדים.7בבית הילדים- התינוקות היו עם האימהות ובבית היתומים הייתה מטפלת אחת לכל ספיץ מצא שיש הבדלים בהתפתחות של הילדים בשתי המוסדות, כאשר הוא ייחס את

ההבדלים האלה לחסך האימהי.הביקורת אמרה שהיו עוד הבדלים )במרחב, צעצועים וכו'( שלא ניתן להתעלם מהם.

ילדים בבית היתומים שיש נפתרו91ספיץ עקב אחר הילדים עד גיל שנה וחצי- שנתיים. מתוך ילדים שבגיל שנתיים2במהלך הזמן, לאלו ששרדו היה עיקוב התפתחותי משמעותי. היו רק

יכלו לדבר קצת וללכת, אך אף אחד לא נגמל. לעומת זאת, הילדים בבית הילדים התפתחובצורה תקינה.

ספיץ טען שכאשר ישנו מצב בשנה הראשונה של חסך אימהי ליותר מחמישה חודשים, ייווצרדיכאון תלותי/אנקליטי- דיכאון כתוצאה מהאובדן. נוצרת תגובת אבל על האובדן.

שלבים:3ספיץ ראה שהאבל בא לידי ביטוי ב בחודש הראשון התינוקות הראו בכי רב, דרישה לתשומת לב רבה מהסביבה.- בחודש השני- הבכי מונוטוני ומתמשך, חוסר תיאבון, הפרעות בשינה, ירידה במשקל,-

עצירה התפתחותית.בחודש השלישי- המשך נסיגה, הילד נרתע מקשר, נטייה לחלות.-

אחרי החודש השלישי- הבעת הפנים הופכת קפואה, נוקשות וחוסר תנועתיות ועיכובהתפתחותי בכל התחומים.

כי ההתפתחותIQ מדברים על 3ספיץ עשה לילדים גם מבחני התפתחות ומאחר ורק מגיל .DQ- תכונה עם יציבות יחסית, ה IQלבילית, מהירה ולא יציבה, ו

חודשים ירידה3-5 נקודות, בין 12.5 מהפרידה חודשים, ירידה ממוצעת של 3הוא ראה שעד נקודות.25 חודשים ירידה של 5 נקודות, מעל 14של

12.5 חודשים של פרידה, הייתה עלייה של 3-5במידה והיה איחוד מחדש עם האם בגיל חודשים של פרידה- לא נמצאה התאוששות.5נקודות, מעל ל

הוא סיכם שכאשר יש חסך בחצי שנה הראשונה לחיים, או חסך כתוצאה מפרידה בשנה חודשים, הילד מגיע למצב של דיכאון שנמשך למצב של5הראשונה לחיים, שהיא יותר מ

(- מצב בו הגוף נחלש, תחלואה גבוהה ולא מוסברת.hospitalismהוספיטליזם )הממצאים של ספיץ חריפים ונמצא כי המצב כן הפיך.

ניתן להסתכל על חסך אימהי גם דרך התיאוריה של אריקסון- החשש לתת אמון בעולם, וישאיבוד של תקווה )ההוספיטליזם(.

.מהחקירה לתיאוריהמחקר שדה- .2 2- פסיכולוג שפיקח על כמה מוסדות יתומים. יום אחד הגיעו למוסד Skeelsהמחקר של

חודשים אובחנו כבעלות פיגור, לכן הכניס אותן7 חודשים, שבסביבות 16 ו 12תינוקות שנות בנות שנתיים2למוסד של בנות ונערות עם פיגור. לאחר כמה חודשים ביקר שם וראה

מתרוצצות ובעלות רמות פעילות תקינות שבעצם אומצו על ידי הנערות במוסד. חודשים עד שנתיים, שאת מחציתם5 פעוטות ששהו בבית יתומים, בגילאי 25הוא לקח

שנה, שם אומצו על21העביר למוסד לפיגור שכלי, שם הוא בדק אותם ועקב אחריהם במשך (. את המחצית השנייה הותיר בבית היתומים )קבוצת18-50ידי הנשים בעלות הפיגור )בגילאי

ביקורת(. עלה בקבוצת האימוץ וירד בקבוצת הביקורת.IQלאחר שנתיים וחצי ה

הוא ראה שטיפול רגשי, גם על ידי מבוגר מוגבל, שינה את התפקוד המנטאלי של הילדים.

מחקרי חסך עכשוויים המזרח נפתח לאימוץ בין מדינתי, המצב התגלה כמאוד עגום והתנאים הפיזיים90משנות ה

היו קשים. המחקרים מצביעים שכן יש לקויות בהתפתחות הרגשית והחברתית בקרב ילדי בתי יתומים. אחד המאפיינים הנפוצים- חברותיות בלתי מובחנת )אין הבחנה בין זר למוכר ואף

חברותיות יתר כלפי זרים(, וזיהוי לקוי של רמזים חברתיים..לקות בזיהוי הבעות פנים אמוציונאליותאחד ההסברים היה כי יש

הבעות פנים וסיפורים שקשורים לאמוציות6*סלוטצקי שבדק זאת נתן לילדים תמונות של שונות, והילדים היו צריכים להתאים תמונה לסיפור. ילדי בית יתומים זיהו פחות טוב כעס,

שמחה , פחד והנאה מקבוצת הביקורת, ולא היה הבדל בזיהוי גועל ועצב. השימוש בזיהוימשבש את כל האינטראקציה.

שנים, הם השוו אימוץ תוך3-4*ראת'ר ועמיתים בדקו ילדים שאומצו מכמה חודשים עד מדינתי )כאשר לא הייתה שהות במוסד( לאימוץ בין מדינתי )כאשר הייתה שהות בבית

6%יתומים(. הם בדקו את היחסים החברתיים, קשיי תקשורת, התנהגות סטריאוטיפית ועוד. שנים,4מהמדגם של הילדים שגדלו בבתי יתומים ברומניה, הראו התנהגות אוטיסטית בגיל

שנים.6שנעלמה ברובה בגיל במחקר נוסף שעשו, נמצא שהחסך היה קשור בבעיות שונות אך לא בבעיות רגשיות, בעיות התנהגותיות או לקויות חברתיות. לא נמצא שהליקויים היו "גלובאליים" כמו שספיץ תיאר,

ולרוב הילדים לקויות בתחום ספציפי. .גיל האימוץ משמעותינמצא גם כי ככל שגיל האימוץ גדול יותר- יש יותר לקויות-