וצורותיהם בניניהם גזרותיהם, כל על הפעלים לנטיית לוחות העברית בלשון שורשי-הפעלים כל של מחודשת רשימה בצרוף

אלה ימינו ועד התנ״ך מתקופתלנטייתם מפורטות הוראות עם

בידי ומסודר ערוד

91 עמוד - להערות ותקונים השלמותתשס״ח ,54 מס׳ הדפסה

״ ״לוח של י׳ למהדורה ״באחרית־דבר״ ם י ל ע פ )תשי״ג( ה

ת על הצבעתי ו ב ח ר ת ה ה ך־ י ל ה שהחלה העברית, לשוננו של ת

אוצר־יהמלים המסועפים. צרכיה על ■המדינה קום עם במיוחד

חדשות, באלפי־ימלים נתעשר אלה בשנים העברית הלשון של

בהוראתן אם — לתחייה שקמו ״גנוזות״, במלים — יותר ועוד

ולתנאים לצרכי־השעה בהתאם מחודשת, במשמעות ואם הקו־דמת

ונתבהרו זו בתקופה נתלבנו פן עכשיו. חיינו של המחודשים

והנטייה הניקוד הדקדוקית, הצורה מבחינת שאלות־לשון מאות

ה ע״י ואח״כ ועד־הלשון ע״י תחילה — י מ ד ק א ללשון ה

פאחד. וצעירים ותיקים חוקרי־לשון, ע״י ובן העברית,

את לפנינו גס כמובן, העמיד, בשדה־הלשון זה מבורך יבול

תיקון, הטעון את הפעלים״ ב״לוח לתקן — להתחדשות הדרישה

החידושים את ברשימת־השורשים ולהכניס להשלימו —ובמיוחד

השנים. במשך אחרים ובידי בידי שנאגרו הרבים,

בה ]נוספו י׳( )מהד׳ תשי״ג בשנת הרשימה חודשה בראשו־נה

לנטיות[. תוספות 1,300 ובערך חדשים שורשים 250כ־ אז

שורשים 300כ־ עוד נספח בצורת נוספו י״ד( )מהד׳ תשי״ט בשנת

נצטבר — נוספות שנים עשר לאחר — ועכשיו חדשים, ונטיות

כ־ ונטייה חידושי־שורש של עשיר אוסף שוב שורשים 500]

ר שהצריך דבר — נטיות[ 3000מ־ ולמעלה ו ד י ש ס ד של ח

המחודשות. נטיותיהם וקביעת ושימת־השורשים

ותיקונים השלמות 50 הספר בסוף מובאים כך על נוסף

ול־ העברית ללשון האקדמיה להחלטות בהתאם להערות,

את לציין יש )במיוחד השונים. חוקרי־הלשון של הצעותיהם

, יצחק הנודע חיוקר־הלשון של הצעותיו י ר נ י ב מהן שכמה א

(.5 בעמ׳ להלן בנפרד מובאות

פירושה אין ברשימה השורשים מן שורש הכללת — לדעת וזאת

ו ת ר ת ק עצמי את מלראות אני רחוק לשימוש. ה ס ו פ

לשימוש אחר או זה שורש להתיר המוסמך הפוסק זו. בהלכה

בכל העליון השופט שהיא האקדמיה, אלא אינה לפוסלו או

רק ראיתי תפקידי עיקר את —ואני העברית; הלשון שאלות

ר בכך: ו ג א ל שנתחדש מה את האפשר ככל ל ע ו פ העברי ב

שורש, פל של הנכונה צורת־נטייתו את ולציין האחרון בזמן

כל ישגה לא למען המקובלים, העברי הדקדוק לכללי בהתאם

>.דימ _ תושג זו מטרתי אם והיה, למעשה. הלכה בו המשתמש

תש״ל ניסן ירושליס־השלמה,ב ״ ש

ה ר ו ד ה מ ם ל י ר ש ע ם ה י י ת ש ( ו ה ח י ת פ (

:מעשיות הערות:השושים וברשימת בלוחות השימוש לדרך הערות כמה ניתנות בזה

ת ו ח ו ל כדלקמן: הוא בספר הלוחות סדר — ה ל. ע פ — ד. ל. ע פ — ג ל. 5 פ נ — ב )קל(. ל ע 9 — א.—ו ל. זן ן ת ה —ה ל י ע פ ל —ז ה ע פ )ד׳פגל(. ה

)קל(; על 9? והזרות הבודדות הנטיות לוח הספר: מכיל כך על נוסףת ה י מ ג ו ת לפי בלוחות מובאות הדוגמות — ד ו צ ו ב אלה: ק

ם (1 מי ל שלמים אפעל: ובמשקל אפעל במשקל גמורים שלמים — שם (2 ועוד. כפ׳ת בג׳ד בעלי י י נ ו ר היא השורש של אחת אות )= ג

ר פ׳־ — גרונית( י ג נ : פ׳א ואפעל, )אפעל פ״א ת: ו ) ה ח פ׳ה! נ! ע'* פ׳ע! פ׳ח: ת י נ ו ר ־ ג ר ל׳ י ג נ פ׳י־חסרה: — פ׳י (3 ועוד. ת ו

ג (4 ועוד. פ׳י־נחה ועוד. אפעל ובמשקל אפעל במשקל פ׳נ — פ׳א (5 יוצאים — ה ל׳ (6 מורכבים. — ל׳א ומתארים; יוצאים — ל׳

חי (9 ת. ׳ ל (8 נ. ׳ ל (7 מורכבים. — ל׳ה ! ומתארים י. ׳ ע ו ו ׳ ע נם (10 י ל ו פ ועוד. כפולים־גרוניים אפעל! ובמשקל אפעל במשקל — ב

הגזרות, של המקובלת מהחלוקה סטיה כמובן, יש, זה בסדר, שיטת זו, •שיטה כי לי, נראה אולם ת ו צ ו ב ק על להקל עשויה ה

הגזרות של תכונותיהן את כהלכה להבחין למד שטרם הצעיר, התלמיד שהרי בלוחות, המבוקשת הדוגמה את למצוא המדעית, חלוקתן ואת

ד. סימן לפי ק ר להבחנה ניתן השורש ח לפני יהיה אם :לדוגמה א יחפשנו י׳(, היא הראשונה שהאות )כלומר, פ׳י בעל שורש התלמיד זה שורש אם קודמת, הבחנה ללא פ׳י, פעלי של הדוגמות בקבוצת

מורכבת או היא פשוטה נטיתו אם הנחים, או הוא החסרים מגזרת ההערה את ויקרא בלוח המתאימה הדוגמה את שימצא ולאחר וכדומה!

מקומו וחלוקתן הגזרות ענין כהלכה. לנטותו ידע — מספר לאותוד ו מ י ל ק ב ו ד ק ד של מקומו את למלא באים אלה לוחות ואין הוא, ה

ר לו לשמש אלא העברי, הדקדוק ללימוד ספר וסיוע. עזם רי טו המספר, זה: סדר לפי הטורים באים הלוחות בכל — ה

עבר, בכל׳ם, ומקיר־עתיד(, )מקור־עבר המקור השורש, )הקבוצה(, הגזרהוצווי. עתיד )הוה(, פועל בינוני

ת רו ע ה ניתנות ביחד( דוגמות לכמה )או בלוח דוגמה לכל — ה מרומז בהערות בלוח. הדוגמה של מספר באותו המסומנית הערות למטה

וניקודה, המיוחדות תכונותיה הנטיה, בתבנית העיקריים סימניה עלזה. מכלל החורגות הנטיות בהן יצוינו וכן

־ רש ת מ ש י ר שו הא״ב סדר לפי כינסתי זו .ברשימה — ים ה ועד התנ״ר תקופת למן העברית הלשון של הפעלים שורשי כל את

ת הזמנים מן בזמן השתמשו שבהם אלה, ימינו רו פ ס השמוש )על ב (.57 ׳עמ הרשימה בראשית הערות הלומד ימצא ברשימה המעשי

העברית הלשון ״מלון אלה: מקורות לי שמשו זו לרשימה כמסמכים העברית״ השפה ״מלון ת(,—א )אותיות בן־יהודה לאליעזר והחדשה״ הישנה הערוך ולפירסט! למנדלקרן לתנ״ך הקונקורדנציות גרזובסקי! ליהודה הפרופ׳ )רשימת לרשב״ג לרש״י, מילוני־החידושים קוהוט(: )ד.וצ׳ השלם

כל וכן אבינרי, ליצחק ביאליק חידושי מילון ולאחרים! ילין( דודהעברי. הלשון ועד ע״י האחרונות בשנים שנעשו החידושים,

קדמונינו, השתמשו בהן הצורות, מן כמה בודאי, לדעת: וזאת הדבור בלשון שנתחדשו צורות, של רב מספר ולהפך, בלשון, נקלטו לא

— הלשון לעניני שלנו העליון המוסד ידי על אושרו טרם שבימינו, ובעתונותד ידי על ע ן ו שו ל ת, ה רי ב ע המורה בידי המלאה הרשות ולכן ה

אני תעודתי את זה. בדבר ההכרעה לי לא — צורה ולקבל צורה לפסולף בזה: אך ראיתי סו א שהוא כפי ובתבניתו, בצורתו הקיים החומר את ל

למעשה. הלכה ויפסקו רבותינו יבואו — ואידך השונים, במקורות מצוים חי נ מו ברוב המקובלים במונחים השתמשתי כלל בדרך — ה

חדשים. מונחים בלימוד התלמיד על להקשות שלא הדקדוק, ספריי יצחק של בשיטתו החזקתי <> <ג, <נ, התנועות בסימון רק נ ב ל

*דרור״, י)הוצ׳ והישנה" החדשה העברית הלשון ״דקדוק בספרו:, וקראתין: תש״ב(, ירושלים ״ ם ל ח ״ ״ ק ך חי , ״ ״ ה ר צ ״ להבדילם ו

ם, מן ל חו ך ה ה ? חי ה י ר י צ ה ם. צירי( לבני: )אצל ו אי ל מ ה, יצהק לא׳ העמוקה תודתי את להביע הנני זה במקום י נ ב ל

לרגלי נר הנ״ל ספרו היה וכן חשובות, שאלות בכמה ליעצני שהואיל יבוא כן במחלוקת. שנויה שנטייתם שרשים, מספר של הצורות בקביעת

, ישראל הא׳ הברכה על ן י ט ש ר ו ההגה״ ״תורת הספר מחבר ב דברים, בכמה עצה לקחתי מפיו שאף ירושלים(, מס, ראובן )הוצאת

מורה לכל מרובה טובה אחזיק כי במיוחד, להדגיש הצורך מן ואין להכניסם הראוי שמן ומלואים, .תקונים על להעירני שיואיל וחבר,

חדשה. במהדורה)קלל( גרקלי ׳שאול ד״ר

1 ■ י י' : י תש״ב תשרי ירושלים,

אבינרי: יצחק של מהצעותיול א( ע פ ת ף של ה ס־ מתועד כמו מתוסף. מנוקד הספר בגוף— י

מדקדקים שגם מתיסף. הקריאה צדקת את מוכיח אבינרי ואילו (.33 )ע־ התלמוד בכל —התלמודי הכתיב א( בידו: ראיות ושתי בה. תומכים אחרים

״וסוף. שמות־הפעולה: למצוא אין וב( ו־וין בשתי ״מתווספת״. למצוא איןועוד. יעיד מן ןעיךה ועד. ועוד, עיד יסיף מן וסיפה״

ו ד ׳ ק י מן אף )נתלקד(. נתוקד ולא נתוקד אבינרי, לדעת לומר. ̂יד ב( י ת שם* ע ל פעל ה ו ע י פ שר ב ם ב לי שי ע פ ה״ ל בת י נ ו ר לשלח. ןשלח, הדקדוק: ספרי בכל כמקובל מנוקד. הספר בגוף —ג

בהפסק(. )כמו לשלס לשלס. הקריאה: נהוגה הדבור בשפת יישלח. אשלח. וכן: בספרי גם אלה בפעלים הנהוג הנקוד על ומסתמך זו קריאה מצדיק אבינרי

בברכת ״אשוע״ וכן: ״לנצח״ לשבס, להלל. לשבח״. ״עליני כגון: התפילה. ״יזבס" תמיד נמצא במקרא גם ועוד. מאמין״( )״אני ״^יתמהמה״ ״המןדיל״(,

וכן די( יי. )שמות עמי״ את "לשלס גם נמצא ״לשלח״ ולעומת ח(,3ן! )ולא(.24 השלמות )וע׳ ועוד י״ז(, כ״ט, )שמות ״תנתח״

י ג( ו ו ל צ י ע פ ה ם ב י ש ו ע לי ב ע י פ לד.״ ב נ ו ר ה ה—ת ג ר צוזגח. )נסע(, ע03 יו״ד: בלא היא הרגילה ואולם בספר, שמנוקד כמו ל.נח, נ̂ז

גס ״הודיע׳־ נמצא בתלמוד יו״ד: עם לצווי גם סמוכין מוצא אבינרי מר )״אל ״הופיע׳׳ יש במקרא ו*ף—לנו״. הניח המזון-״יכךצונף ובברכת בצווי. לפיכך י״ח(. י׳׳ז, )ירמיה עליהם״ ״הליא וכן צווי כלשון הופיע״( נקמות

ר, מן אף יו*ד! עם בצווי השמוש את להתיר אבינרי נוטה ד אבינרי. סובר נר. משורש ״הדר׳׳ מן להבדילו כדי ״הדיר׳׳. בצווי לומר מוטב ד גם ה

בחירק. לצווי פנים שיש הורה. אבינרי, מעיר אבךגינאח. הקדמון דמדקדקן ד( שו ה ה הו ל ב ק נ ל ב י ע פ ה הצורה מובאת הספר .בגוף—ב

)מךכיךה(, ךת5מן כגון: בסוגרים(. מובאת בחירק )הצורה כעיקר הסגולה על מכניסה מןכיךה. הצורה את להעדיף נוטים בדורנו )מכניסה(. ממסת

מיךיךה מיעילה, מישביבה. מאכילה. מךגי^ה, וכן: מכנסת מז?ךת, הצורית: מכרעת. ך?ה כשם־תאר: בעיקר ותשמש נדירה הסגולה הצורה ועוד. ועוד

שמנהג סובר. אבינרי מספיקה(. מכריזה. היא )לעומת: קת5נ׳?ז תזונה מציאותה מתוך נובע ד,חרוקה על הסגולה הצורה את להעדיף המדקדקים

ורק :ול0ב זה ממין ■פעלים 11 ומצא אבינרי בדק )במקרא ובתלמוד במקרא את להעדיף יש לדעתו ואולם ובכתובים(, בנביאים חרוקות, צורות שלשאלה; מטעמים ״מ?ע?ית״ על ״מ?עילה״ צורת

מאכילה, מאכיל, :לרבים ומיחיד לנקבה מזכר המעבר קלות א( פעלים יש שכן הצורה, אחדות ב( מאכילות מאכלת. כן: ולא מאכילות...

ועוד. מקימה מביאה, היחידה: היא החרוקה הצורה שבהם למשל( ע״ו )נחי אינה בהפעיל הסגולה שהצורה יש פיי בחסרי ג( מוציאה ממציאה. וכן: מורדת כגין: לגמרי. אחרים פעלים של )פעל( קל מבנין במאומה שונה

מעיל מליך, מריד, השרשים: מן בקל ההוה צורות גם הן — מועלת מילכח. שבין בהבחנה גם לזלזל אין וד( יעי?(. יל׳ך, יריד, מן: בהפעיל ההוה )לצד

— מאכ־יה ושם־עצם: )פעל( לשוךהוה מבחינת ״מפעלת״ לבין ״מפעילה״ — מעריכה מזכרת. — מןכיךה וכן שמ־עצם. — סכין( — ) מא:לת פועל,

גם כי אבינרי, מסיק אלה כל יסוד על ועוד. מינקת — מיניקה עךכת.9 בלשון־הדרור )מפעלת( הסגולה הצורה לשליטת תסייע לא המקור זכות

מקומה... את לרשת עתידה )״מפעילה״( החרולה צורה וו שבימינו. ובספרות