124
םםם- םםםםם םםם םםםם םםםםם םםםםםם© םםםםםם. םםםםםם םםםםםםםם- םם םםםםםםם םםםםםם םםםםם םםםםםם םם1 םםםםם םםםם םםםםם

נוף אדם בנגב

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: נוף אדם בנגב

חידון נוף-אדם

בנגב

חוברת לתלמיד

1 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

חברה מינהל

ונוער

Page 2: נוף אדם בנגב

חידון נוף-אדם

בנגב

מקראה לתלמידקהילתית חברתית מעורבות בסימן

ואזרחית

אל תסתפקו במועט:–"אתם בני הנוער

תעיזו לבצע החזון הגדול במלואו"

דוד בן-גוריון

1949'בכוח החזון והרצון החלוצי',

2 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 3: נוף אדם בנגב

3 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 4: נוף אדם בנגב

חידון נוף-אדם בנגב

, רועי אופנבכר, המכון למורשת בן-גוריוןאילן בן יעקב כתיבה:

ועדת היגוי:

משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, מחוז דרום:

מר אלי שטרית, מנהל מינהל חברה ונוער, מחוז דרום

גב' רינה מסיקה, ראש תחום חינוך חברתי

גב' זהבה הראל, ראש תחום תכנים ותכניות ומנהלת מרכז ההדרכה

מר מאיר מלכה, מפקח חינוך חברתי

המכון למורשת בן-גוריון:

גב' דגנית גולדבלט, ראש המערך לפיתוח תכניות לימודים

גב' טל שמואלי, ראש היחידה לפעילויות ילדים ונוער

, ראש מדור היסטוריה, המערך לפיתוח תכניות לימודיםאילן בן יעקבמר

קראו והעירו:

המכון למורשת בן-גוריון: גב' עדנה בטאן, גב' גילי גופר, גב' דגנית גולדבלט

משרד החינוך: מר מאיר מלכה

ייעוץ היסטורי:

המכון למורשת בן-גוריון: גילי גופר

: עריכה

המכון למורשת בן-גוריון: עדנה בטאן, דגנית גולדבלט

הביאו לדפוס:

מהדורה ראשונה, כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון, כסלו תשס"ז,©

.2006דצמבר

אין להעתיק או לעשות שימוש כלשהו בחומר הכתוב או בחלק ממנו, ללא אישור

מהמכון למורשת בן-גוריון וממינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מחוז דרום.

4 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 5: נוף אדם בנגב

אלי שטרית–פתיחה

5 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 6: נוף אדם בנגב

–בן-אדם: שים פניך

והטף אל הדרום, והינבא

אל יער השדה נגב.

יחזקאל כ"א ב'

מסביר דוד בן-גוריון מדוע הדרום והנגב הם–במאמרו דרומה

עריסת אומתנו, אזורי התורפה המסוכנים, וגם תוחלתה הגדולה.

את הללו: הצירים שלושת את במעט ולו לחשוף מנסה שלפניכם, החוברת

אבות האומה בנגב, את המיוחד והמסוכן שבגבולות הנגב ואת הניסיוןתהתיישבו

להתחיל ולממש חלק מהתוחלת שבנגב.

לדור - הקריאה והוא נוסף מוסף ערך הנגב, בתולדות ולעיון ללימוד לחוברת,

הצעיר להצטרף למה שהתחילה התנועה הציונית ולהמשיך ולממש את הפוטנציאל

הטמון בנגב.

לראות את עצמנו על קו הרצף של אברהם אבינו שעלה לנגב, של יצחק, בנו של

והחלוצים שהקימו פה את ושל לוחמי מלחמת השחרור אברהם, שחפר בארות

ביתם.

דוד בן-גוריון האמין בנפש האדם, ברוח האדם, בכוח המחשבה ובעוז הנפש. הנגב

והאנושי מציע יותר מתמיד, לכולנו להתלכד סביב האתגריעל חספוסו הגיאוגרפ

שמציב הנגב - לפיתוח ההון האנושי, התרבות הישראלית, המחקר והפיתוח.

עדנה בטאן

סגנית מנהל המכון למורשת בן-גוריון

6 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 7: נוף אדם בנגב

תוכן עניינים

7...............................................................................................................היכרות עם הנגב

8........................................................................................................מה זה מדבר?

9........................................................................................................האדם במדבר

10........................................................................................................גבולות הנגב

11...........................................................................................................יחידות נוף

12..............................................................................................................קרקעות

12........................................................................................................אקלים הנגב

13.......................................................................................'סם החיים' – מים בנגב

14............................................................................................צמחים ובעלי - חיים

15.............................................................................................................מחצבים

16.................................................................................................משאבים נוספים

16.......................................................................................................ומה איתכם?

17................................................................................................שימור מול פיתוח

19...........................................................................................................דוד בן-גוריון והנגב

20....................................................................................דוד בן-גוריון – קורות חיים

23....................................................................................חזון הנגב של דוד בן-גוריון

28..............................................................................................בן-גוריון עולה לנגב

36.......................................................................................................ומה איתכם?

37.............................................................................................................ההתיישבות בנגב

38.................................................................................20הנגב בראשית המאה ה-

40...................................................................רוחמה – היישוב היהודי הראשון בנגב

44................................................................................הקמת שלושת המצפים בנגב

49.........................................................................הקמת אחת עשרה הנקודות בנגב

52............................................................................................עיירות הפיתוח בנגב

58.....................................................................................................ירוחם

62....................................................................................................שדרות

66....................................................................................................דימונה

70....................................................................................................נתיבות

71.........................................................הקמת מושבי העולים בנגב בשנות החמישים

75...........................................................התיישבות אזורית בנגב – הקמת חבל לכיש

77...........................................................................................................................מקורות

7 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 8: נוף אדם בנגב

היכרות עם הנגב

8 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 9: נוף אדם בנגב

�ר'� 'ש! ר ה מ�ד�ב

האגדה מספרת שכשברא אלוהים את העולם הוא חילק את השליטה בחלקי העולם

לשריו. כל שר נגש בתורו, וביקש מהאל שייתן לו מעט מאוצרותיו. האל חילק לשרים

ברוחב לב:

שר היערות קיבל את העצים, הקופים, הירק, הבננות והגשמים.

שר הימים קיבל את המים, הגלים, הדגים, הצדפות והלווייתנים.

שר ההרים קיבל את הסלעים, המצוקים, הנופים, הדובים והשלגים.

כך כל שר קיבל את חלקו בעוגה העולמית.

יום ארוך בא אל קיצו והאל פנה לנוח על משכבו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת

ולחדר פרץ שר המדבריות הזקן, והוא מלוכלך, מזיע ומתנשף .

הביט האל בשר המרושל, ואמר: "אין לי מה לתת לך, הכל אזל".

התמתח השר הזקן ואמר: "הן הגעתי מרחוק, אין אפילו קצת?!"

האל שלא רצה להשיב את השר בידיים ריקות, חיטט בשקים הריקים ובמאמץ רב

גירד את השאריות מהדפנות. הוא מצא כמה טיפות מים שטפטפו לשר הימים, קצת

בעלי חיים וקצת צמחים שנפלו לשר היערות ושניים וחצי עננים ששכח שר ההרים.

מסרם לשר המדבריות ואמר: "תודה שבאת ולהתראות בחגים".

הזקן המאוכזב עמד לסגור אחריו את הדלת כשלפתע הבחין בשני שקים נשכחים,

על ענקיים שקים שני

ועל "שקט" רשום אחד

האל "שלווה". השני

העניין את ראה העייף,

בשני הזקן שגילה

"קח ואמר: השקים,

אין כבר היום אותם,

קונים לשקט ושלווה." כך

למדבר, הזקן השר חזר

עם מעט מים, כמה בעלי

חיים וקצת צמחים, שניים

וחצי עננים... אבל, עם שקט ושלווה לכל החיים.

מה זה מדבר?

9 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

חזי צילום:

Page 10: נוף אדם בנגב

�ר �ו מ�יד�ב

זהו תהליך שבו תופעות האופייניות לאזורי

המדבר מתפשטות לעבר אזורים שאינם

זה תהליך האחרונות בשנים מדבריים.

מואץ ובמקומות רבים תופעות הקשורות

למדבר )יובש, חום, מיעוט צמחייה ובעלי

השכנים לאזורים מתפשטות חיים(

רבות זה לתהליך הסיבות למדבר.

ומגוונות: התחממות כדור-הארץ, תקופות

נובע משילוב של גשמים היובש ביותר של המדבר. היובש הוא המאפיין הבולט

מעטים, טמפרטורות גבוהות וקרינה חזקה, הגורמים לאידוי מהיר של מעט המים

אזור בו–הקיימים. נהוג להבחין בין שני סוגים של אזורים יבשים: אזור אקלים צ2ח1יח

מ - מ"מ גשם בשנה והטמפרטורה הממוצעת בו היא למעלה200יורדים פחות מ-

מעלות )אזור מצפה רמון או אילת לדוגמה(.18

אזור על גבול המדבר, בו כמות המשקעים–)מלשון חצי( אקלים צ2ח1יח ל7מ6ח5צ2ה

מ"מ גשם בשנה )אזור קריית-גת לדוגמה(.400ל - מ"מ200נעה בין

היובש הרב והתנאים הקשים אינם מאפשרים ליצורים רבים להתקיים במדבר. כפי

שראינו באגדה, במדבר יש מעט צמחים, מעט בעלי-חיים ולרוב גם מעט אנשים.

אך בניגוד לרושם המקובל המדבר אינו רק חול וחול, המדבר מורכב מנופים שונים

19ית7רו8נו8ת– רכים. צורות נוף אלה סלעים מחודדים, הרים גבוהים, מצוקים, קניונים וב

מעוצבות בעיקר ע"י הרוח והמים בתהליכים של בליה וסחיפה; המים והרוח מסיעים

וסוחפים חומרים ממקום למקום, כך במקום אחד מתפרק סלע ובמקום אחר נוצרת

גבעה מהחומר שהתפרק.

הם הארץ כדור פני על היבשה משטחי כשליש

מפת של בדיקה שונות. נוף בצורות מדבריות

רובם מעניינת: נקודה מעלה העולמית המדבריות

°15המכריע של המדבריות נמצאים בין קו הרוחב

בקירוב, משני צידי קו המשווה.°30לבין קו הרוחב

שורר בהן עולמיות רוחב רצועות שתי יש כלומר,

אקלים מדברי. אקלים זה נוצר בשל תנועה של אויר

קו בסביבות ויורד המשווה, קו באזור העולה חם

. הנגב שלנו הוא בשוליים הצפוניים של°25רוחב

, של החצי הצפוני של°30רצועה זו, אזור קו רוחב

כדור-הארץ.

האדם במדבר

התמודדות במדבר החי מהאדם ההיסטוריה לאורך תבעו הקשים החיים תנאי

יומיומית. המחסור במים ובמזון הביא את האדם, במדבריות שונים, לחפש פתרונות

מקוריים. הפתרון הרווח ביותר הוא 'הנוודות'. זהו אורח חיים המתבסס על מעבר

שותים מבאר אחת וכשנגמרים בה המים–ממקום למקום בעקבות מקורות המים

באזור האקלים המדבר, בשולי הם הנוודות מסלולי רוב הבאה. לבאר עוברים

הצ2ח1יח ל7מ6ח5צ2ה, שם יורדים יותר גשמים והחום פחות מעיק.

10 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 11: נוף אדם בנגב

במדבר יש גם יישובי קבע, בדרך כלל יהיו התיישבויות אלה סביב מקור מים קבוע.

לפתח האדם החל האחרונות השנים במאה

אמצעים המאפשרים מגורים של קבע במדבר:

גם וכמובן כלי תחבורה מים, חשמל, צינורות

המדבר אזורי הפיתוחים, כל למרות מזגנים.

של היישוב אזורי לשאר יחסית ריקים עדיין

שאוכלוסיית שככל מעריכים חוקרים האדם.

יגדל, מחיה בשטחי והמחסור תתרבה האדם

יעברו אנשים רבים יותר לחיות במדבר.

במגורים שיש יעידו המדבר תושבי זאת, עם

שנראה כפי רבים. יתרונות גם זה במקום

על הנמצאים רבים אוצרות במדבר בהמשך,

הולך בעולם כמו-כן, ומתחתיה. האדמה פני

הפתוחים, האזורים מתמעטים בו ונבנה,

ללא כמעט נוף בראשית, נוף מציע המדבר

שינויים.

המדבר שלנו - הנגב

בספר בראשית מסופר על יעקב שיצא מבאר- שבע לח>ר2ן שבצפון. בדרך לשם חלם

חלום ובו סולם המגיע עד לשמים ומעליו ניצב ה' האומר ליעקב:

#ב"!ה $ג !נ !ה ו #צ!פ%נ !ק&ד#מ!ה ו !ה ו !מ" ! י "פ!ר'צ#ת" ! כ"'ע)פ'ר ה!א!ר$ץ, ו 'ר#ע)ך !ה ז #ה!י (.14 )בראשית כ"ח ו

מפסוק זה אנו מבינים ש"נגבה" פירושה דרום ומכאן שהשם נגב הוא שם החלק

הדרומי של ישראל.

אזי כדור-הארץ, על-פני היבשה משטח שליש מהוות העולם מדבריות אם

יותר הנגב מהווה כ-–בארץ-ישראל המצב קיצוני אף אחוז משטח המדינה!60

, ולכן הוא נחשב לחלק מרצועת המדבריות°30הנגב ממוקם בסמוך לקו רוחב

(.°30 לקו רוחב °15העולמית )בין קו רוחב

גבולות הנגב

11 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

חזי צילום:

Page 12: נוף אדם בנגב

בבואנו לקבוע את גבולות הנגב עלינו להתחשב במספר גורמים: פיסיים, אקלימיים,

מדיניים, מנהלתיים ועוד. הנגב כפי שאנו מכירים אותו היום נתחם בגבולות מסוגים

וארוך; בסיסו בקו שונים, היוצרים משולש צר

ים-תיכון - ים-המלח וקודקודו באילת. גבולותיו

הם:

עובר בערבה, נמתח מאילת ועד– גבול מזרחי

ים המלח. זהו גבול גיאוגרפי בין אזורים )הנגב

וכן גבול מדיני בין מדינות )ישראל והרי אדום(

וירדן(.

מערבי ישראל– גבול בין המדיני הגבול

ב- לראשונה שנקבע בין1906למצרים ,

העות'מאנית. לאימפריה הבריטית האימפריה

הגיאוגרפים והתנאים האקלים תנאי מבחינת

ניתן לראות את מדבר סיני כחלק מהנגב.

בשל המבנה המשולש של הנגב– גבול דרומי

גבולו הדרומי הוא למעשה הרצועה הצרה של

אזור אילת.

מקובל לראותו כקו רוחב בתוך שטחי מדינת ישראל, העובר מדרום– גבול צפוני

להרי חברון ולאורך נחל שקמה, הנשפך לים דרומית לאשקלון. גבול זה נקבע לפי

נוף, חלוקה של אזורים לפי מועצות גורמים: כמות משקעים, צורות מכלול של

אזוריות ועוד.

12 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 13: נוף אדם בנגב

כ�ת�ש מ�

המוקפת קערה כמעין צורתו

נישאים, צוקים עבר מכל

ומנוקזת לרוב על ידי נחל אחד.

רמון מכתש הוא הדופן יוצא

ממנו יוצאים מספר נחלים.

מכתשי הנגב הם ייחודיים בעולם

היווצרות אלוםבדרך מכתשים .

שגרמה מבלייה כתוצאה נוצרו

הקשה הסלע כיפת להסרת

יחידות נוף

מקובל לחשוב על הנגב כרצועת מדבר אחת הנמשכת מאזור באר שבע ועד אילת.

יש בו הרים–אך מי שמכיר את הנגב מקרוב יעיד שלנגב חלקים שונים אחד מהשני

שראינו, כפי . ועוד עמוקים מכתשים נודדים, חולות נמוכות, גבעות מחודדים,

לעיתים נמשכים האזורים הללו מעבר לגבול המדיני של ישראל, אל תוך סיני .

המרחבים הגדולים של הנגב מחולקים לשישה תתי-אזורים שונים:

אזור מישורי ברובו המתפרס ממורדות הר-חברון במזרח– הנגב הצפוני.1

זה הוא )חוף ועד לחוף הים התיכון בצפון לחולות חלוצה בדרום מערב

בתחום הרשות הפלסטינית(. מורדות הר חברון אלה גבעות המגיעות עד

לגובה שלוש מאות מטר. הגבעות הללו פוגשות בחלקו המרכזי של האזור

את בקעת באר-שבע, הנפרסת עד ל'חולות חלוצה'. 'חולות חלוצה' הוא

סיני. תוך אל הנמשך ברוח( הנישאים )חולות נודדים חולות של אזור

שני נחלים גדולים זורמים באזור, נחל הבשור ונחל שיקמה, המנקזים את

נוף ונוצר עמוקים חריצים בקרקע חורצים הנחלים לים-התיכון. המים

המכונה 'נוף בתרונות', צורת נוף ייחודית לצפון מערב הנגב.

הגבוה הר הנגב.2 מורכב– הנגב אשר מזרח בצפון ביותר הגבוה האזור

מפרידה לרכס רכס ובין עיקריים רכסים מארבעה

ביקעה. זהו אזור הררי מבותר המגיע לשיא גובהו בהר

רמון- הנקודה השנייה בגובהה בארץ ישראל . הרכסים

הם:

הרכס הצפוני ביותר, המתפצל לשני–א. רכס ירוחם

'בוקר'. - ו 'חלוקים' קטנים: רכסים

חתירה רכס הגדול.–ב. המכתש נוצר בו

חצרה רכס הקטן.–ג. המכתש נוצר בו

בו נוצר מכתש רמון.–ד. רכס מחמל

הרמה היא:

'רמת עבדת'. היא תוחמת את הרכסים בדרום- מערב. הרמה הינה שטח

מ' מעל פני הים. את האזור חוצה נחל צין הגדול,500מישורי בגובה של

ק"מ אורכו, הזורם מזרחה לים המלח. 120

מישור– המישורים הגדולים והבקעות.3 נפרסים מדרום לאזור הר-הנגב

2אר2ן ומישור ח2יו8ן. שני המישורים הללו נקראים על-שם שני הנחלים הגדולים פ9

נחל פראן ונחל חיון. כמו נחל צין גם–הזורמים באזור ונושאים שמות אלה

רוב האזור הוא מישור ונשפכים לערבה. זורמים מזרחה שני נחלים אלה

13 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 14: נוף אדם בנגב

ל- 300שגובהו נע בין מטרים. דרומית לשני המישורים מצויות שתי400

9ב7ד2ה. –בקעות גדולות בקעת סיירים ובקעת עו

ועד– הרי אילת.4 אזור הררי בדרום הנגב הנפרש בין מפרץ הים האדום

>ע. באזור בולטים הרים אדומים, מפרץ כחול, קרקע חולית נ לסביבות ת1מ7

רכה, קרקע סלעית קשה, סלעים עתיקים וסלעים צעירים.

בקעה ארוכה, – הערבה.5 ק"מ אורכה, הנמתחת מאילת בדרום ועד175

הב69ק>ע 'מערכת שמכונה ממה חלק היא הערבה בצפון. המלח לים-

250הסורי-אפריקני'. החלק המרכזי של הערבה מתרומם עד לגובה של כ-

מ' מעל לפני הים.

קרקעות

ולעומת זאת הקרקעות בנגב הן לרוב קרקעות המכילות כמות מעטה של מים

עשירות במלחים. בתנאים אלה, בנוסף על תנאי החום והיובש, מתקשים צמחים

רבים לגדול ולצמוח. אותם הצמחים ששורדים מפתחים מנגנונים מיוחדים ומרתקים,

באמצעותם הם שורדים.

יחסיתקרקע הל&ס דקים גרגירים של זוהי קרקע בנגב. גדולים מכסה שטחים

שהרוח נשאה אל הנגב )יש מקומות בהם הגיעו גרגירים אלה גם במי הנחלים(.

במגע עם מים הופך הלס לשכבה אטימה ודביקה המכסה את פני השטח. מי שהלך

על קרקע ל=ס הרגיש איך משקל רב נוסף לנעליו והבוץ דבק בעקביו. בוץ זה אטים

למים ולכן במקום שהמים יחלחלו דרכו כמו בחול הים, המים זורמים על פני קרקע

הל=ס ונוצר שיטפון.

אקלים הנגב

בדומה לשאר מדבריות העולם שורר ברובו של הנגב, מבאר-שבע דרומה, אקלים

צחיח. מצפון לבאר שבע ועד לאזור קריית-גת שורר אקלים צחיח למחצה.

רוב ימות השנה הנגב שטוף שמש. החורף בנגב קצר יחסית והגשמים– משקעים

מעטים. ככל שמדרימים, כמות המשקעים השנתית הולכת ופוחתת; אם בבאר-שבע

מ"מ80 מ"מ, במצפה-רמון הממוצע הוא 200כמות המשקעים השנתית היא סביב

יכולה להגיע30ובאילת רק מ"מ. לשם השוואה בצפון הארץ כמות המשקעים

מ"מ. 800ליותר מ-

14 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 15: נוף אדם בנגב

כמות המשקעים בנגב משתנה משנה לשנה וממקום למקום. יש שנות בצורת בהן

כמעט ולא יורד גשם ויש שנות ברכה, בהן כמויות המשקעים עוברות בעשרות מ"מ

את הממוצע השנתי.

וקור ממאפייניחום אחד הוא ממש, היממה באותה וקור חום של השילוב -

האקלים של המדבר בכלל ושל הנגב בפרט. ההפרש בין טמפרטורת השיא בצהרי

היום לבין הטמפרטורה הנמוכה לפנות בוקר הוא גדול יותר מאשר בכל אזור אחר.

נושבת באין מפריע. היארוחות וסופות אבק - בשטחים הפתוחים בנגב הרוח

מרימה איתה כמויות אבק גדולות שמיעוט הצמחייה הקיים אינו יכול להחזיק על פני

הקרקע. כתוצאה מכך מתרחשות לא פעם סופות בהן ענני אבק מכסים שטחים

כשהרוח נרגעת והאבק שוקע, מתחילים לנקות את האבק. .נרחבים

בחודשי הקיץ החמים אנו חשים לא פעם תחושה– לחות נמוכה והתאדות גבוה

מעיקה בעיקר באזור החוף. הסיבה לכך היא הקרבה לים. הים הוא מקור אדי המים

הקיימים באוויר שנקראים לחות. אותה לחות היא הגורמת לתחושת מועקה זו. בנגב

יותר מאשר באזור החוף, אך המרחק מהים מוריד את אחוז הלחות אומנם חם

באוויר. כך גם בקיץ ניתן לנשום לרווחה. אומנם החום כבד יותר בנגב מאשר ברוב

אזורי הארץ, אך האוויר רווי פחות במים והאידוי גבוה יותר.

15 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 16: נוף אדם בנגב

רסיסי לילה

המדבר מציע במועט למסתפקים

בכמות טל טיפות נוספת, אפשרות

גדולה. בדרך כלל אנחנו לא מיחסים

ומנגבים אלו קטנות לטיפות חשיבות

יש אבל המכונית, מחלון אותן

בעלי-חיים קטנים וגם צמחים מסוימים

מים בנגב–'סם החיים'

'סם-החיים', שיפנה - מי שרוצה להבין באמת את משמעות הכינוי שדבק במים

למדבר. שם, במקום בו חיות נודדות בעקבות מקורות מים, צמחים אוגרים טיפות

קטנות של טל ואנשים חופרים בורות עמוקים, שם לומדים להעריך את משמעות

המים.

כפי שראינו, מי גשמים מעטים יורדים בנגב, גם אלה שיורדים נשטפים או מחלחלים

ומהר מאוד נעלמים. היכן בכל זאת מוצאים מים בנגב?

את המים ניתן למצוא בשני מצבים:

6ג6ר ע1יל1י מים הזורמים מעל פני הקרקע כמו בשיטפון. –נ

י ת7הו8ם - מים המחלחלים אל מעמקי האדמה. מ6

המכונה תת-קרקעי למאגר לרוב מגיעים התהום מי

חלקם אקויפרים, כמה פזורים הנגב במעמקי 1יפ6ר. א>ק7ו

מימדים. אדירי כולם אך לא, וחלקם לשתייה ראויים

לעיתים נדירות קורה שמי התהום נאגרים בסמוך לפני הקרקע ופורצים החוצה, כך

נוצר מעיין.

תופעת השיטפון

שיטפון הוא זרם מים עז השוטף את הנחל בפתאומיות. זהו מחזה מרהיב, המתחיל

אכזב לנהר סוער. השיטפון סוחף בזרם דק ולבנבן, המתגבר והופך תוך דקות נחל

צמחים, קרקע, גושי סלעים, כבישים ובמקרים מצערים–את כל מה שנקרה בדרכו

גם מכוניות ואנשים. השיטפון נוצר משילוב

של כמה גורמים:

.סופת גשמים חזקה

כמויות לתוכו האוסף גדול נחל

גשם עצומות.

מאפשרת שלא אטימה קרקע

חדירה של מים.

מסוגלת שאינה מועטה צמחייה

להאט את זרימת המים.

באזורים רבים של הנגב מתקיימים תנאים אלה ולכן תופעת השיטפונות מתרחשת בו

בחודשי החורף.

16 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 17: נוף אדם בנגב

מבין הנחלים הידועים בשיטפונותיהם הגדולים נציין את נחל פארן המתחיל דרכו

בסיני, נחל צין השני באורכו מבין נחלי הנגב ונחל הבשור .

17 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 18: נוף אדם בנגב

ספינת המדבר

אינו מסתפק במעט המים הגמל

רבים. למים זקוק הוא שבמזונו,

כאשר הוא מגיע למקור מים הוא

נוזלים, של גדולות כמויות שותה

שהם100לעיתים מים, ליטר

קולה בקבוקי ושישה שישים

צמחים ובעלי - חיים

תנאי המדבר קשים ולכן עולה השאלה: איך אפשר לחיות בתנאים אלה? איזו צורת

ימים חמים, קרקע לילות קרים, יכולה להתמודד עם מחסור חמור במים, חיים

מלוחה, סופות חול, שיטפונות, אידוי גבוה, קרינה חזקה ועוד? אכן קשים החיים

במדבר, אבל מסתבר שצמחים, בעלי-חיים וגם אנשים מצאו לעצמם דרכים מיוחדות

לשרוד, להישאר בחיים ולעיתים אף לשגשג.

א נושא מרתק, המעוררוהסתגלותם של צמחים לתנאי המדבר ה סיפור – צמחים

מכל הבעיות והקשיים,מטיילים ומלהיב את דמיונם של חוקרים. את סקרנותם של

הקשה ביותר היא בעיית היובש. אחת הדרכים הנפוצות להתמודד עם בעיה זו, היא

דרכם של קבוצת ה- 'חד-שנתיים'. עם קבוצה זו נמנים צמחים שבמשך רוב ימות

ורק בעונה הרטובה מתעוררים זרע קטן באדמה השנה מצמצמים עצמם לכדי

ונובטים. כשנגמרת עונת הגשמים הקצרה, שבים ומתייבשים ולמעשה מתים. זרע

חדש נשאר שריד לחיים, עד לשנה הבאה.

הרותם את נציין אחת, משנה יותר המתקיימים צמחים 'רב-שנתיים', ה- מבין

דרך הנוזלים איבוד היא במדבר הצמחים של הגדולות הבעיות אחת המדברי.

העלים. ככל שהעלה גדול יותר כך הוא מייצר יותר מזון אך גם מאבד יותר נוזלים.

צמח הרותם, הנפוץ בנגב, מצא שיטה המכונה על-שמו - 'צמיחה רותמית': גבעול

הצמח מתפקד כגבעול לכל דבר אך גם כעלה. כך חוסך הרותם את האנרגיה שהיה

צריך להשקיע בקיום העלים ומאבד פחות נוזלים. טכניקה זו קיימת אצל צמחים

רבים אחרים, אך הצלחתו של הרותם הביאה לו את זכויות היוצרים.

אצל חיות המדבר כל טיפת נוזל הקיימת בגוף חשובה, כך שגם– בעלי - חיים

נחשבת לדוגמא( הזעה )כמו הגוף בקירור מים השקעת

המדבריים בעלי-החיים מבין שרבים הסיבה זו מותרות.

מעדיפים להיות פעילים דווקא בלילה אז הטמפרטורה נמוכה

ונחסכים נוזלים יקרים.

נוספת עבור החיות במדבר היא ההבדלים הקיצוניים בעיה

והלילה. רבים מבעלי-החיים מוצאים בין היום בטמפרטורה

הקיצוניים והקור החום מפני הגנה

במקומות מבודדים, כמו מחילות ואבנים.

האבן היא גורם מבודד. ביום היא מספקת

צל ובלילה מחסה מפני הקור.

מי לשתות המבקש מדברי חיים - בעל

כי בהגיעו למעיין הוא יודע מעיין קרים,

18 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 19: נוף אדם בנגב

חושף עצמו לעיני הטורפים. המעיין הופך לנקודה אליה מתרכזים חלק גדול מהחיים

הכרוכה והסכנה במים החוסר מאוד. עד מסוכנת הופכת היא מהחיות ולחלק

בשהייה בצד מעיין, הביאה רבות מהחיות להסתפק במים שהם מקבלים ממזונם,

בעיקר מעלים ירוקים.

מחצבים

לאורך ההיסטוריה של הנגב, רבים ראו בו כטומן בחובו אוצרות גדולים. "אם רק

נצליח לחדור את הציפוי היבש" חשבו לעצמם "נמצא ברזל, נחושת, אבני חן, מלח

ואכן, כמו מאגרי מי התהום הגדולים, גם חומרים אחרים כמו גבס, מלח, וכו".

פ2ט, נפט וגז התגלו במעמקים. המחצבים נמצאים עמוק בבטן האדמה נחושת, פו8ס7

2ה, חציבה או שאיבה. דרכים אלו נמצאות לא פעם ולרוב הדרך אליהם כוללת כ7ר1יי

יקרות מידי ועלות ההפקה עולה על הרווח המופק מהמחצב עצמו. עם זאת הנגב

מציע כמה משאבים שהרווח הכלכלי והחברתי יכול להיות גדול מאוד.

בעבר כיסה את הנגב כולו ים קדום בו חיו דגים ובעלי-חיים אחרים שגופם–פו)ס�פ�ט

הכיל כמויות גדולות של זרחן. גם מי הים הכילו כמות רבה יחסית של מזון וזרחן.

תנאים אלה היו אידאלים לבעלי

החיים שהתרבו בקצב מהיר. כל

ושקע מת יומו בבוא בעל-חיים

בקרקעית הים שם התערבב עם

מיליוני כיום, אחרים. חומרים

אנו זה, תהליך אחרי שנים

המורכבים סלעים מוצאים

מריכוז גבוה של שרידי בעלי חיים

אלה– סלעים הפוספטים.

שהיו כשם בזרחן, עשירים

אותם. שהרכיבו בעלי-החיים

חיים של לקיומם חיוני הזרחן

ובמפעלי הפוספט משתמשים בו

בעיקר לייצור דשנים.

חול– חול מרבצי יש בנגב

בתור לנו המוכרים גדולים,

'חולות צבעוניים'. חול זה בניגוד

19 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

חזי צילום:

Page 20: נוף אדם בנגב

זכוכית. ולכן מתאים לייצור לחול שעל שפת הים נקי עד מאוד מחומרים נלווים

במפעל 'פיניציה' שבירוחם עושים שימוש בחולות המכתש הגדול לשם ייצור בקבוקי

זכוכית.

זוהי מתכת רכה ונוחה לעיבוד. בנגב קיימים מרבצי נחושת באזור 'בקעת–נחושת

תמנע' הקרוב לאילת. כבר לפני אלפי שנים גילו יושבי הנגב את מחצב הנחושת

ועשו בו שימוש לתכשיטים וכלי בית. לאחר קום המדינה הוקם מפעל לכריית נחושת

ואף נחצבו מנהרות תת-קרקעיות באורך עשרות קילומטרים. במשך הזמן הסתבר

וב- יותר כדאית אינה הנחושת של המנהרות1976שההפקה נסגר. המפעל

התת-קרקעיות הארוכות נשארו זכר למפעל כריית הנחושת המרשים שהיה כאן.

משאבים נוספים

במרכז לאנרגיה סולרית שבשדה-בוקר עובדים חוקרים על –אנרגיה סולארית

ניצול אחד המשאבים הגדולים והבלתי נגמרים של המדבר - אור השמש. מטרתם

היא ניצול האנרגיה הרבה שמועברת מהשמש לכדור-הארץ לשם שימוש יום-יומי.

כיום עיקר השימוש באנרגיית שמש הוא דודי השמש שאנו מכירים מגגות הבתים,

דודים המספקים לנו מים חמים. אחת השאיפות המרכזיות בתחום זה היא הפקה

של אנרגיית חשמל שתפחית את השימוש בחומרים כפחם, נפט וגז, שהם חומרים

יקרים ולרוב גם מזהמים.

כמעט מאז ומתמיד הייתה אילת יעד תיירותי ממדרגה ראשונה, לנופשים– תיירות

מהארץ מהעולם. בעשרים השנים האחרונות החלו להתפתח מוקדי תיירות נוספים

ברחבי הנגב. בשנים האחרונות נוספו ברחבי הנגב מוקדי תיירות נוספים. לרוב אלה

הם אזורים שלווים בהם הטבע נשאר עדיין פראי ולא מיושב. המבקרים בנגב נהנים

מהשקט שבמרחבים, מהיופי של המכתשים, ממי המעיינות הקרים, מדרכי הג'יפים

המתפתלות ומאירוח בדואי כמיטב המסורת.

בנגב מספר מוסדות להשכלה גבוה, הבולטת והגדולה– אוניברסיטת בן-גוריון

ב- הוקמה האוניברסיטה בבאר-שבע. האוניברסיטה היא ובשנת1969מביניהם

שהיא1974 למרות שמו. על אותה לקרוא הוחלט בן-גוריון של מותו לאחר

סטודנטים חדשים באים בשעריה אלפי מידי שנה האוניברסיטה הצעירה בארץ,

וקצב הגידול שלה הוא הגדול ביותר בארץ. כיום לומדים באוניברסיטה למעלה מ-

סטודנטים.17,000

20 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 21: נוף אדם בנגב

ומה איתכם?

לתושבי כדור-הארץ הולך ומתברר כי חומרים רבים מהם אנחנו מייצרים לעצמנו

הדברים וכל שאר הנייר הנחושת, הנפט, הפלסטיק, ונעלמים. הולכים מצרכים

המאפשרים את חיינו הם חומרים בכמות מוגבלת שאם לא נדע להשתמש בהם

בחוכמה יום אחד הם ייעלמו.

אז מה אפשר לעשות?

פתרונות כמה להתפתח החלו האחרונות בשנים

לבעיה זו: כיוון אחד של פתרון הוא שימוש במקורות

רב זמן עוד להחזיק שעתידים או נגמרים שאינם

אנרגיה הסולארית, האנרגיה לדוגמא כך מעמד.

לאנרגיה נהדר תחליף היא מקרני השמש המופקת

שמופקת משריפת פחם.

חומרים יש מיחזור. חוזר, שימוש הוא אחר כיוון ב.

פעם בהם להשתמש כלומר למחזר, שניתן בעולם

נוספת או אף יותר. כל שעלינו לעשות זה למצוא להם

יכולים להשתמש אנחנו לדוגמא הנכון. את השימוש

בזבל האורגני שלנו כמו קליפות, גרעינים של פירות או

אפשר גינתנו. את לדשן כדי רקובים ירקות אף

במקום נוספת פעם ההקניות בשקיות להשתמש

לקחת כל פעם שקית חדשה. יש עוד מגוון רחב של

אפשריות למחזר גם בתוך הבית, גם בדברים הקטנים. כל שעלינו לעשות זה להיות

9דעים למגבלות העולם בו אנו חיים. יצירתיים ומו

שימור מול פיתוח

ביחסים של האדם והמדבר היו תמיד יחסים מורכבים, לפעמים שררה ביניהם עוינות

גדולה ולעיתים אהבה גדולה. בן-גוריון עליו נלמד מעט בעמודים הבאים, אמר לא

פעם ולא פעמים כי יש לעשות הכל כדי לפתח את הנגב. הוא ראה בנגב מפותח

מפתח לקיום המדינה ובנגב לא מפותח סכנה גדולה:

"מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה.

אם המדינה לא תחסל את המדבר,

(.1955עלול המדבר לחסל את המדינה." )דוד בן גוריון,

21 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

חזי צילום:

Page 22: נוף אדם בנגב

בן-גוריון. בשנים חזונו של והפרחתו את הגשמת הנגב ביישוב רואים כיום רבים

יעשה יש מי שמרגישים שטוב יש מי שרואה את הדברים באור אחר. האחרונות

האדם אם ישאיר את המדבר פראי כמו שהוא וישאיר את רבי-הקומות והמכוניות

במרכז הארץ. אותם אנשים חושבים שהאדם צריך לכבד את המדבר ולא לחשוב

עליו כשממה, אלא כמקור של שקט ושלווה:

"המדבר אינו יכול להחליט

אם יישאר מדבר או לא.

רק האדם יכול להחליט על כך.

ירצה האדם, יהפוך ארץ נושבת למדבר שממה.

ירצה - יהפוך את המדבר לגן פורח.

לי אין ספק שהמדבר

על אף חוסר האונים מול האדם,

יודע היטב את מה שהוא רוצה

אני משוכנע שהמדבר

היה רוצה להישאר כפי שהוא". )עמוס קינן(

כיום הויכוח בין שתי גישות אלה, האחת האומרת לפתח והאחרת לשמר, הוא אחת

מהישובים כמה וגם ושם פה הקמות הבודדים חוות בנגב. המחלוקת מנקודות

העומדת והסכנה בן-גוריון של חזונו הגשמת חשיבות את מדגישים החדשים,

מהתעלמות מחזון זה. לעומתם עומדים ארגונים 'ירוקים' וזועקים כי החלקים הבלתי

מיושבים בנגב, הם אולי האזור האחרון בארץ בו ניתן עדיין ליהנות עדיין מטבע פראי

ואמיתי. ארגונים אלה טוענים כי עדיף להשקיע בישובים הקיימים ולפתח אותם ולא

להקים נקודות ומאחזים חדשים.

פיתוח המתחשב בתנאי הטבע ולא–פתרון אחד לסוגיה זו הוא פיתוח בר קיימא

זה היא פיתוח דוגמא לכך היא התיירות-האקולוגית. משמעות מושג הורס אותו.

אתרי תיירות אשר אינם פוגעים בסביבה, אלא משתמשים במה שיש לטבע להציע

זו והחל כמוקד משיכה לתיירים. מאז סוף שנות השמונים הושם דגש על תיירות

פיתוח של אתרים. כך לדוגמא מצפה-רמון של השנים האחרונות הפכה לעיר מוצא

למטיילים ולמרכז תיירותי. הוקמו בה מרכז מבקרים, פארק צלילי מדבר, טיילת

לאורך המצוק ואף מצפה כוכבים. והנה הסיבה להקמת מצפה כוכבים כאן היא

והבתים הרחוב אורות מפריעים הארץ שבמרכז בעוד החשוכים. הלילות דווקא

לראות את הכוכבים, בנגב החושך מאיר את הכוכבים. כך מנצלים את מה שנחשב

לחיסרון - חושך בלילות, והופכים אותו ליתרון.

22 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 23: נוף אדם בנגב

23 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

ומה איתכם?

הנגב מתקיים במתח בין התפתחות לשימור הקיים. אנחנו, החים בנגב מכירים

וגדל, אבל שלנו מתרחב הישוב לנו: הזה מהסביבה הקרובה את המתח

השדה הפתוח שליד הבית הולך ומתרחק.

בעייתי. תמיד היה הפתוחים המרחבים לבין הישוב איזור שבין הגבול קו

פר' , מצטברת לפעמים 2ה' או 'ס7 באזורים אלה, המכונים לא פעם 'פ7ר1יפ=ר1י

ניירות, - שקיות, יום כמו זורק בכל יש פסולת שכל אחד מאיתנו פסולת:

שאריות אוכל וכו', ויש פסולת שמי שזורק אותה הם ארגונים גדולים כמו מלט,

אספלט, ברזלים וכו'.

יכולים להפוך את השדה הקרוב לביתנו למקום נעים אנחנו החיים ביישוב

הרבה יותר. הגבול בין היישוב שלנו לטבע המדברי, יכול להיות מסדרון כניסה

למדבר, חלק מהטבע, מקום אליו אפשר לצאת מהעיר. אנחנו הצעירים

ביישוב יכולים לשנות את פני המסדרון, לא קשה להתארגן ולסדר לנו, אפילו

חזי צילום:

יצחק

Page 24: נוף אדם בנגב

דוד בן-גוריון

והנגב

24 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 25: נוף אדם בנגב

דוד גרין וחבריו בפלונסק, ערב עלייתם לארץ )באדיבות בית

בן-גוריון(

בגדוד חייל

העברי

קורות חיים–דוד בן-גוריון

ילדות

בשם דוד גרין בעיירה, 1886 באוקטובר 16בי"ז בתשרי תרמ"ז, דוד בן-גוריון נולד

פלונסק. דוד היה בנם השישי של אביגדור ושינדל גרין. פלונסק הייתה עיירה פולנית

בית ספר יהודי מסורתי. אביו של, יהודים. כילד למד דוד תורה ב'חדר'תושביהוב שר

התכנסו ובביתו ציוני היה דוד עלייההילד על דנו בהן לארץ-ישראלאספות

והתיישבות בה.

ייסד, עם חברו שלמה צמח ונערים נוספים מבני עירו, אגודה ציונית בשם14בגיל

שפה העברית. חברי האגודהשימוש בדיבור ב'עזרא' שמטרתה הייתה לחזק את ה

ובהתיישבות בה. הם התחייבו האמינו בעלייה לארץ-ישראל

את הם רק עברית ולימדו צעירים מבין עניי העירילדבר בינ

השפה העברית שהיתה כל כך חשובה להם. פעולות האגודה

ילדים יהודים פעלו במסגרתה. 150הצליחו מאוד, כ-

עלייה לארץ-ישראל

בן , 1906בשנת לארץ-ישראל.20כשהיה בן-גוריון עלה

עלו לארץ צעירים נוספים שרצו, הנקראת תקופת העלייה השנייה, באותה תקופה

הלך ברגל כמהמיפו הואליצור חברה טובה יותר. בן-גוריון הגיע בספינה לנמל יפו.

בה עבד בימיו הראשונים,שעות כדי להגיע למושבה החקלאית היהודית פתח-תקווה

תעלות השקיה. אחרוחפירתבעבודות כמו נטיעת עצים עבד בארץ. בפתח תקווה

כך עבד ביקב בראשון-לציון ובכפר-סבא.

כעבור שנה עבר ממרכז הארץ לגליל התחתון והתיישב במושבה סג'רה. סג'רה,

ובה חווה ללימוד עבודת אדמה. 'אילנייה', הייתה מושבה כפרית שהיום נקראת

ורבים מחבריו עבדו בחווה החקלאית.במושבה בן-גוריון עבד אצל אחד האיכרים

הם פעלו למען העברת השמירה בחווה ובמושבה לידי יהודים. על התקופה בה חי

בסג'רה אמר דוד בן-גוריון שהיו אלה הימים היפים ביותר בחייו.

תחילת דרכו כמנהיג

מסג'רה לירושלים כדי לכתוב בשבועוןדוד בן-גוריון עבר , 1910בשנת

עברי: משפחה בשם חתם העת בכתב מאמריו על 'האחדות'.

אחד ממנהיגי(, על שמו של במקום השם הלועזי - 'גרין')'בן-גוריון'

לספירה.70המרד הגדול ברומאים בשנת

שביוון, 1912בשנת טורקית בסלוניקי בן-גוריון, לאחר שלמד נסע

באיסט משפטים היהודיםנללמוד את לייצג כדי שבתורכיה, בול

25 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 26: נוף אדם בנגב

דוד בן-גוריון כמנהיג פועלים

כשהגיע לחופשה בארץ בתום שנת, 1914ב-בארץ-ישראל אל מול השלטון התורכי.

הלימודים, פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ, גרשו את

בן-גוריון מהארץ יחד עם עוד רבים נוספים שהיו אזרחים של מדינות שנלחמו נגד

תורכיה במלחמה.

למען שיכלו ככל ופעלו הברית לארצות יצאו בן-צבי יצחק וחברו בן-גוריון דוד

יורק פגש בן-גוריון את פולה מונבז ונשא-הציונות. בעיר ניו

לאחר לאישה. אתשאותה פרסמה בריטניה ממשלת

בלפור' בית,'הצהרת בבניית תמיכתה על הצהירה בה

ובן-צבי לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, החלו בן-גוריון

מיוחדים יהודיים בגדודים להלחם שרצו יהודים לארגן

הבריט אלו בצבא גדודים העבריים'.י. 'הגדודים נקראו

בידי שנכבשה אחרי לארץ-ישראל חזר ואיתו הגדודים לאחד הצטרף בן-גוריון

הכוחות הבריטיים.

אחרי שהגיע לארץ-ישראל פעל בן-גוריון לאיחוד כל המפלגות שהיו שייכות לתנועת

'אחדות העבודה'. אחר כך הוא נסעמפלגת פועליםהעבודה. הוא הקים בשם

ללונדון, בירת בריטניה, ששלטה אז בארץ-ישראל. כשחזר עמד בראש 'הסתדרות

ההסתדרות. , ארגון כללי לפועלים היהודיים בארץ-ישראלהעובדים בארץ-ישראל'

הוקמה על מנת לאפשר בניית חברה המושתתת על עבודה יצרנית, על מעורבות

חברתית ולקיחת אחריות פעילה על החברה הישראלית בתחומי החיים השונים, כגון:

חינוך, בריאות, תרבות וכלכלה.

. בן-גוריוןעם מפלגת 'הפועל הצעיר'מפלגתו של בן-גוריון התאחדה 1930בשנת

מפא"י - מפלגת פועלי ארץ-ישראל. בתור שנקראה:היה מנהיג המפלגה החדשה

בן-גוריון נבחר לעמוד בראש ,1935, בשנת מנהיג המפלגה הסוכנות היהודית

עולם.כל האת הציונים ב שייצגה

26 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 27: נוף אדם בנגב

27 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

יפו

פתחתקוו

סג'רה

1907, בן-גוריון סג'רה: חקלאי פועל

אביב תל

תל1921 , בן-גוריון אביב:

ממנהיגיההסתדרות.

תל-אביב:1935 , יו"ר בן-גוריון

הסוכנותתל-אביב:1948 ,

1973: נפטר בן-גוריון בן ונקבר במדרשת

גוריון

שדה

בוקר

בן-גוריון בארץ-ישראל: תחנות עיקריות

בחייו

1906 ,בן-גוריון פתח-תקווה:

עובד בחקלאות

1906 ,בן-גוריון פתח-תקווה:

עובד בחקלאות

2

יפו: 6091 ,לארץ עולה בן-גוריון

ישראל

יפו: 6091 ,לארץ עולה בן-גוריון

ישראל

1

21

3

0191 ,בן-גוריון ירושלים :

בעיתון 'האחדות'

0191 ,בן-גוריון ירושלים :

בעיתון 'האחדות'

4

4

1911 – סלוניקי,1919 ,

איסטנבול, ניו יורק:לומד בן-גוריון

באוניברסיטה,

5

5

6

6

3591 :לנגב עולה בן-גוריון ומתיישב בשדה בוקר

3591 :לנגב עולה בן-גוריון ומתיישב בשדה בוקר

7

7

8

8

3

Page 28: נוף אדם בנגב

חזון הנגב של דוד בן-גוריון

בן-גוריון כותב לראשונה על הנגב

)בשנים -1918בזמן שהיה בארצות הברית בתקופת מלחמת העולם הראשונה

(, חיבר בן-גוריון, יחד עם חברו יצחק בן-צבי, את הספר 'ארץ-ישראל בעבר1915

ובהווה' שנכתב ביידיש. בספר כתבו המחברים סקירה על מצבה של ארץ-ישראל

מבחינה היסטורית, גיאוגרפית וכלכלית, ועסקו גם בנגב. בחלק העוסק בנגב, תיארו

המחברים את פריחתו של הנגב בתקופות שונות, כמו התקופה הנבטית בה חיו בני

אדם בנגב ואף פיתחו בו חקלאות משגשגת. מצבו של הנגב בזמן כתיבת הספר היה

גוריון ויצחק בן-צבי:–שונה. כך תיארו אותו דוד בן

בשום מקום אין חורבנה של הארץ מלא כל כך כפי שהוא ]ב[נגב. במקום

שהיה לפנים נמל הסחר הגדול של אילת ועציון גבר, לחוף ים סוף, שדרכו

ישכון עתה הכפר העלוב עקבה, הודו, עם ארץ-ישראל עבר סחרה של

.המונה פחות מאלף תושבים עניים

המחברים קבעו כי כשם שהנגב פרח בתקופות קדומות, כך ניתן באותה מידה ליישב

את הנגב גם כיום: "הנגב כולו עדיין ריק ושומם ומצפה ליד חרוצה ובעלת מרץ

שתחייה בו את מצבו כבעבר". בניגוד לחוקרים שטענו כי היישוב בארץ-ישראל ובנגב

התמעט בגלל שינויים באקלים, טענו המחברים כי בני האדם אשמים בהתמעטות

וליישב באזור יוכלו לשוב וביטחון, ישכון באזור שלטון של צדק ההתיישבות, ואם

מיליוני אנשים.

הביקור הראשון בנגב

ביקר דוד בן-גוריון בפעם הראשונה בנגב. במסעו הראשון, יחד עם1935בשנת

ברל כצנלסון ואליהו אפשטיין )ששינה את שמו מאוחר יותר לאליהו אילת(, ביקר

ברבת עמון, פטרה, עקבה, אום-רשרש )שלימים הפכה לעיר הישראלית אילת(,

הנגב ובאר שבע. בן-גוריון התרשם במיוחד מהביקור במפרץ אילת, ובעקבותיו כתב

תזכיר לשופט בית המשפט העליון בארצות הברית, לואי ברנדייס, ממנהיגי התנועה

הציונית בארצות הברית:

בעוד[...]המצוקה האיומה של המוני היהודים בארצות אירופה ובגרמניה

להמוני האחד למקלט ארץ-ישראל הפכה סגורים, הארצות כל ששערי

החשיבות המיוחדת של הנגב היא בכך, כי שטחים גדולים שם[...]היהודים

28 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 29: נוף אדם בנגב

בן-גוריון באחד מסיוריו בנגבבן-גוריון באחד מסיוריו בנגב

עתידנו קשור בהתיישבות חקלאית גדולה]...[ הם למעשה בלתי מיושבים

ויזמה יהודית בים. ככל שנקדים לעשות זאת כן בנגב ועם התחלת עבודה

יובטח מצבנו בשטח מבטיח זה בין על האדמה ובין על הים.

בתזכיר ביקש בן-גוריון מברנדייס לתרום כסף לפיתוח נמל אילת, והוא נענה ותרם

דולר למטרה זאת. 25,000

בעקבות תרומתו של ברנדייס, יצא בן-גוריון, יחד עם מנהיגים נוספים, למסע נוסף

לאזור באר שבע וערד. המסע חיזק את אמונתו של בן-גוריון כי הנגב כולו ראוי

להתיישבות יהודית נרחבת.

הנגב בתקופת המקרא

משמעותבן-גוריון ראה בנגב איזור חשוב ביותר עוד מתקופת המקרא. במאמרו

הוא מתאר את ההתיישבות היהודית בנגב, החל מאברהם אבינו ועד לתקופתהנגב

המלכים. בן-גוריון מעיר כי במקרא לא מופיע ולו פעם אחת הביטוי "לרדת לנגב"

יהודי, אלא דווקא "לעלות לנגב". מלכי בית דוד תמיד חתרו לקיים באילת נמל

שיאפשר מסחר ימי עם מדינות אפריקה. בייחוד מציין בן-גוריון את המלך עוזיהו,

"מגדולי מלכי יהודה אם לא הגדול שבהם", אשר מלבד כיבוש שטחים רבים עסק

גם בבנייה ובהתיישבות במדבר, "כי אוהב אדמה היה". על פי בן-גוריון, תקופתנו היא

המשך טבעי לתקופת המקרא, כאשר העם היהודי מחזיק במרחבי הנגב הצפוני

והדרומי ובנמל אילת. לאחר כיבוש באר שבע כתב ליגאל

"בדמכם הכיבוש: על שפיקד הדרום חזית מפקד אלון,

המקרא, תקופת אבינו". אברהם עם הקשר חידשתם

בנגב, קדומה התיישבות על הארכיאולוגיים והגילויים

מהווים עבור בן-גוריון הוכחה לכך שניתן להפריח את הנגב

וליישבו.

חזון הנגב

יש חשיבות רבה במספר על פי חזונו של בן-גוריון לנגב

תחומים:

מעלתו הראשונה של הנגב היא שיש– דמוגרפיהא.

העשויים מהתיישבות, ריקים גדולים שטחים בו

לשמש פיתרון ליישובם של מיליוני יהודים.

כבר במאמריו המוקדמים ביותר הצביע– תחבורהב.

בן-גוריון על כך, שהנגב שימש כנתיב מקשר בין ים

פי על הנבטים. בתקופת עוד התיכון והים סוף

29 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 30: נוף אדם בנגב

בין אירופה ואסיה, כיוון ש"ישראלגשר יבשתיבן-גוריון, הנגב יכול לשמש כ

היא אחת המדינות המעטות בעולם שיש לה גישה ימית ישירה גם לאוקיינוס

)מתוךהאטלנטי דרך הים התיכון, וגם לאוקיינוס ההודי והשקט דרך ים סוף"

מאמרו 'משמעות הנגב'(.

כבסיס– כלכלהג. לשמש העשויים ומחצבים, טבע באוצרות עשיר הנגב

למפעלי תעשייה ולהתיישבות עירונית בנגב: מכרות פוספטים, שמהם ניתן

לייצר דשנים ואף להפיק אורניום לייצור כוח אטומי, מכרות נחושת, ברזל

"העשיר המלח ים של חשיבותו על בן-גוריון עמד כן כמו זכוכית. וחול

בשנות השישים כינה את ים במלחים ומינרלים יותר מכל ים אחר בעולם"

המלח "הים המתוק", בגלל אוצרות הטבע הרבים שבו.

ביטחונית.– ביטחוןד. מבחינה רבה ישנה חשיבות לנגב כי בן-גוריון קבע,

מישור באיזור כולה כמעט באותה תקופה התגוררה היהודית האוכלוסיה

החוף. בן-גוריון קבע כי מצב זה מסוכן: "הרצועה הצרה שבין יפו וחיפה ]...[

והדרום". הנגב במרחבי ומבוצר רב יישוב בלי ימים לאורך תעמוד לא

במלחמת העצמאות, כאשר נשמעו קולות שקראו לוותר על הגנת הנגב,

לא תעמוד תל–דחה אותם בן-גוריון בטענה: "אם לא נעמוד על המדבר

אביב".

הנגב כאתגר

למרות חשיבותו הרבה של הנגב, הוא נותר בלתי מיושב כמעט לגמרי עד לשנות

לו שחסר "מה ממאמריו: באחד כתב בן-גוריון העשרים. המאה של הארבעים

ראוי שיהיה מנת על להכשיר את האזור יש כלומר ויהודים", מים זה )=לנגב(

למגורים ולחקלאות )מים(, ויש להביא אל הנגב מתיישבים )יהודים(, ואת שניהם ניתן

30 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

האוקיינוס

האטלנטי

לאוקיינוס

ההודי

הים התיכון

הנגבהנגב כ'גשר יבשתי'

"מבחינת התחבורה העולמית דומה

הנגב לתעלת סואץ. הוא משמש גשר

בין שני אזורי השיט העולמיים..."

)דוד בן-גוריון, משמעות הנגב(

האוקיינוס

האטלנטי

לאוקיינוס

ההודי

הים התיכון

הנגבהנגב כ'גשר יבשתי'

"מבחינת התחבורה העולמית דומה

הנגב לתעלת סואץ. הוא משמש גשר

בין שני אזורי השיט העולמיים..."

)דוד בן-גוריון, משמעות הנגב(

Page 31: נוף אדם בנגב

להשיג בכוח המדע והחלוציות. בן-גוריון הרבה לדבר על הנגב כאתגר החלוצי של

תקופתו, וכמבחן לעם ישראל: "בנגב ייבחן העם בישראל":

אנשי המדע והמחקר צריכים להתרכז בתחומי מחקר חדשים:– אתגר מדעיא.

ניצול אנרגיית הרוח והשמש, פיתרון בעיית המים בעזרת ניצול מי שיטפונות

ליישם באזורים ניתן שימושי החקלאות אותם ים, מחקר על מי והתפלת

מדבריים, ניצול המחצבים הרבים באזור הנגב ועוד. בן-גוריון סבר כי מחקר

מדעי בתחומים אלה יתרום לא רק למדינת ישראל אלא למין האנושי כולו.

הנגב הוא מבחן לכושר החלוצי של העם היהודי, ובעיקר של– אתגר חלוציב.

הנוער. בן-גוריון קרא להתיישבות חלוצית רחבה בנגב, שתשלב בין בני הארץ

הוותיקים לבין עולים חדשים. הוא קבע כי רק שיתוף פעולה בין מוסדות

המדינה ומתנדבים מתוך העם יביא להפרחת השממה.

בן-גוריון פועל כמנהיג למען הנגב

בתקופת המנדט הבריטי הממשלה הבריטית לא התירה ליהודים לרכוש קרקעות

ולהקים יישובים בנגב. הבריטים לא האמינו כי ניתן לחיות בתנאי המדבר, לא רצו

להסתכסך עם האוכלוסיה הערבית המקומית, והיו מעוניינים שהשטח יישאר בידיים

בריטיות. בן-גוריון היה מהיוזמים הפעילים לרכישת קרקעות והתיישבות מהירה בנגב,

ולמאמצי שכנוע בוועדות הבריטיות שהנגב ראוי להתיישבות. במסגרת הניסיונות

ליישב את הנגב למרות הגבלות השלטון הבריטי, עמד בן-גוריון כמנהיג התנועה

הציונית בראש מבצעי ההתיישבות הגדולים:

)בשנת שלושת המצפיםהקמת א. (. המצפים הוקמו כתחנות מחקר1943

לבחינת התנאים להתיישבות באזור.

)בשנת אחד עשר היישובים בנגבהקמת ב. (. היישובים הוקמו בלילה1946

אחד כתגובה על הניסיון להוציא את הנגב משטח המדינה היהודית שתקום.

כללה את1947בסופו של דבר מאמציו נשאו פרי: החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר

רוב הנגב בשטח המדינה היהודית, וערב מלחמת העצמאות היו ברחבי הנגב יישובים

רבים.

בן-גוריון והנגב במלחמת העצמאות

כפי שראינו, קבע בן-גוריון כי לנגב ישנה חשיבות ביטחונית רבה. במהלך מלחמת

העצמאות, כאשר הנגב נותר במצור והיה קשה מאוד להגן עליו, חשבו כמה יועצים

צבאיים ומדיניים כי יש לפנות את היישובים מדרום לקו עזה-באר שבע, על מנת להגן

–בצורה טובה יותר על ירושלים והמרכז. בן-גוריון קבע: "אם לא נעמוד על המדבר

הוא–לא תעמוד תל אביב, והוצאת שנים עשר מיליון דונם אדמת מדבר מהחשבון

31 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 32: נוף אדם בנגב

שתפקידה היה לדאוג ליישוביםועדת הנגבחשבון לא ציוני". בן-גוריון הקים את

ביניהם הנגב, והגנת לכיבוש רבים ויזם מבצעים בזמן המלחמה, בנגב היהודיים

, בו נכבשה אילת.ומבצע עובדה, בו נכבשה באר שבע, מבצע יואב

בן-גוריון כראש ממשלת ישראל

בשנותיה הראשונות של המדינה פעלה הממשלה, בראשותו של בן-גוריון, להקמת

פיזור עיקרון ומתוך המדינה גבולות את לקבוע מנת על בנגב, רבים יישובים

האוכלוסין, שעל פיו יש ליישב את כל שטחה של המדינה ולא רק את אזור המרכז.

בנגב הוקמו יישובים משני סוגים:

יישובים חקלאיים וקיבוצים שהקימו גרעינים של בני הארץ יישובים כפריים -

הוותיקים שהשתחררו מצה"ל, וכן גרעיני נח"ל )נוער חלוצי לוחם(. כמו כן

הוקמו מושבי עולים ע"י העולים החדשים. חונכים מוותיקי הארץ שהצטרפו

למדינת הראשון בעשור היישוב. בהקמת להם וסייעו אותם ליוו אליהם,

קיבוצים והיאחזויות וכשלושים מושבי עולים.11ישראל הוקמו בנגב

עירוניים בן-גוריון את יישובים יזם פיזור האוכלוסין, ממדיניות כחלק -

עיירות בנגב. וגם רחבי הארץ עיירות הפיתוח, שהוקמו בכל הקמתן של

הפיתוח נועדו לשמש מרכזים עירוניים עבור היישובים החקלאים באזור. בנגב

ירוחם, דימונה ומצפה רמון, שנועדו למגורים–הוקמו גם עיירות מחצבים

עבור עובדי תעשיית המחצבים במכתשים ובים המלח. כמו כן התפתחה העיר

באר שבע כבירת הנגב, המשמשת כעיר הראשית עבור כל יישובי האזור.

בן-גוריון מפתח את הנגב

כמה נראה להלן והרוח. המדע לאנשי אתגר בנגב בן-גוריון ראה שראינו, כפי

מבחינה ישראל מדינת לפיתוח ומחקרי מדעי כמרכז הנגב לפיתוח מניסיונותיו

כלכלית, ביטחונית וחברתית:

ציין את הכור הגרעיני בדימונהא. גוריון בנגב, - בין אוצרות הטבע שמנה בן

–ח אטומי ומכרות הפוספטים, אשר מהם נתקבל "החומר היקר שעתיד לייצר כ

אורניום". בן גוריון, אשר חשש מפני תקיפת מדינת ישראל על ידי מדינות ערב,

העלולה להביא לחיסולה, ראה חשיבות רבה בפיתוח יכולת הרתעה גרעינית.

זאת מתוך אמונה כי לישראל יהיו היכולת המדעית וחומרי הגלם להגשמת מטרה

בשנת כבר גרעינית1949זאת. פיסיקה ללמוד סטודנטים מספר נשלחו

הוקמה הועדה לאנרגיה אטומית. 1952באוניברסיטאות באירופה. ב-

, הוא החל לפעול במרץ1955עם שובו של בן גוריון לשולחן הממשלה בשנת

על מנת להשיג את תמיכתהצרפתלהקמת כור גרעיני. התקיימו שיחות עם

32 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 33: נוף אדם בנגב

הקמת אוניברסיטת הנגב

החלו עבודות העפר סמוך לדימונה. ב-1957להקמת הכור. ב- נתגלה1960

שצילמו את האזור. הממשל ריגול מטוסי ע"י האמריקאים, באמצעות הכור

האמריקאי דרש מישראל לפרט מה מתרחש באותו כור.

בן גוריון הודיע מעל בימת הכנסת כי פיתוח הנגב מחייב מחקר מדעי רב צדדי,

ולכן מדינת ישראל הקימה מכון מדעי למחקר השממה והצומח והחי במדבר,

כי בכור הגרעיני גרעיני אשר משמש למטרות שלום בלבד. הוא הדגיש וכור

מתבצעים מחקרים על מנת להקים בעתיד תחנת כוח אטומית לייצור חשמל.

ארה"ב שמרו ומאז בעולם, הסערה שככה הבינלאומיים הלחצים למרות

ובריטניה על "פרופיל נמוך" בכל הקשור למדיניות האטום של ישראל.

- יחד עם הודעתו על הקמת הכור הגרעיני, הודיע בן גוריון אוניברסיטת הנגבב.

בכנסת כי עתידה לקום אוניברסיטה בנגב. באוניברסיטה ראה בן גוריון חשיבות

רבה לפיתוחו המדעי של הנגב. הוא

מדע אנשי להכשיר יש כי סבר

שמכירים את הארץ "מתוך נסיון חייהם

בתחילה בלבד". ספרים מתוך ולא

התקיימו הרצאות בבאר שבע מטעם

אגודה הוקמה בהמשך וייצמן. מכון

גבוהה להשכלה המכון שנקראה

וב- רשמית1969בנגב, נוסדה

של מותו לאחר הנגב. אוניברסיטת

לאוניברסיטת שמה שונה בן-גוריון

סטודנטים. מאז הקמתה,17,000בן-גוריון בנגב. כיום לומדים בה למעלה מ-

חקלאות של ופיתוח במחקר עולמי מוניטין האוניברסיטה מדברית צברה

מדעית ובגישתה החדשנית לרפואה קהילתית ורב-תרבותית, והיא תורמת תרומה

תפקיד מרכזי בפיתוח בן-גוריון לאוניברסיטת .חשובה לארצות מתפתחות בעולם

אלפי בנגב. והחינוך בתוכניות התעשייה, החקלאות לוקחים חלק סטודנטים

למעורבות בפועל שונות ובהתנדבות קהילתית, בנוסףבקהילהחברתית ,

ללימודיהם.

כבר בשנות החמישים, כאשר ביקר באזור עין עבדת,– מדרשת שדה בוקרג.

העלה בן-גוריון את הרעיון להקים במקום מרכז חינוכי ומדעי. על פי חזונו של

בן-גוריון יש להקים בנגב "אוקספורד ויבנה" )אוקספורד = אוניברסיטה אנגלית

היישוב היהודי יבנה = המרכז הרוחני של ידועה, המסמלת מצוינות מדעית,

בארץ-ישראל לאחר חורבן בית שני(. בתחילת שנות השישים הוקמו בית ספר

33 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 34: נוף אדם בנגב

שדה, בית ספר תיכון ומוסד להכשרת מורים. בסוף שנות השבעים הוקם המכון

לחקר המדבר כחלק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והמכונים למורשת בן-גוריון

העוסקים בחקר מורשתו של דוד בן-גוריון ובהנחלתה. לאחר מותו של בן-גוריון

נקראה המדרשה על שמו: מדרשת בן-גוריון. כיום משמשת המדרשה כמרכז

מדעי, חינוכי ותיירותי.

34 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 35: נוף אדם בנגב

בן-גוריון עולה לנגב

הביקור הראשון בשדה בוקר

, בדרכו חזרה מטקס פריצת דרך 'מעלה העצמאות' במכתש רמון,1952בשנת

ראה בן-גוריון צריף ומספר אוהלים. הוא עצר את הרכב, ירד ושוחח עם הצעירים

שהיו במקום. הם סיפרו לו כי נלחמו במקום במלחמת העצמאות, והם סבורים כי

לא די להלחם עליו אלא יש להתיישב בו. בן-גוריון התרשם מאד גם מהעובדה כי הם

ואינם מזוהים מפלגתית. לאחר מספר אינם שייכים לתנועה התיישבותית מסוימת

ימים קיבלו המתיישבים הצעירים בשדה בוקר מכתב מראש הממשלה ובו כתב:

שנותי47במשך שרקי יודע, ואני חלוציים, מפעלים כמה ראיתי בארץ

בזכותכם ובזכות המפעלים החלוציים שקדמו לבואי לארץ עשינו מעט החיל

אשר עשינו ]...[ ותסלחו לי אם אומר, שלא ראיתי מימי מפעל חלוצי כשדה

בוקר ]...[ לא קינאתי מעולם באיש או בקיבוץ אנשים, לא ברכוש ובתואר

ובסגולות שיש לאנשים ]...[ אולם בביקורי אצלכם היה קשה לי לדכא בלבי

מעין רגש של קנאה: למה לא זכיתי להשתתף במעשה מעין זה ]...[ היו

ברוכים ותצליחו!

העלייה לשדה בוקר

1953לאחר זמן קצר הגיע בן-גוריון לשדה בוקר וביקש להצטרף למקום כחבר, וב-

והצטרף עם רעייתו לשדה בוקר. ושר ביטחון התפטר מתפקידיו כראש ממשלה

בן-גוריון לא פרט את הסיבות להתפטרות ולעלייה )ולא "ירידה", כפי שהקפיד לומר(

לשדה בוקר, אולם ניתן להעלות מספר השערות:

הסיבה הרשמית היחידה אותה ציין בן-גוריון במכתב ההתפטרות– עייפותא.

לאחר67 היה בן-גוריון בן ה-1953שהגיש לנשיא ובנאומיו היו עייפות. בשנת

שנה כיו"ר הסוכנות היהודית.17 שנה של הנהגה, מתוכן יותר מ-30יותר מ-

יותר במתיחות הנפשית יכול לעמוד בן-גוריון כתב במכתבו לנשיא כי אינו

הכרוכה בתפקיד זה ולכן הוא מעוניין לצאת לחופשה של "שנה או שנתיים או

יותר".

מצד שני, ייתכן כי לאחר שנים של אירועים היסטוריים גדולים, דווקא העיסוק

שהביא הוא ובהנהגתה, ממשלה בהרכבת יומיומיים, פוליטיים בעניינים

המתח הוא שעייף אתהיעדרלהחלטתו לעזוב את התפקיד, ואולי דווקא

בן-גוריון.

35 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 36: נוף אדם בנגב

אישית ב. החלוציות,–דוגמה שרוח בן-גוריון חשש המדינה קום לאחר

שאפיינה את הדורות שקדמו להקמתה, תדעך, ולכן ניסה ליזום הקמת 'גדודי

עבודה', תנועות חלוציות מטעם המדינה. משנכשל ניסיון זה, הקים בן-גוריון

למשימות אנשים יתנדבו שבמסגרתו לישראל, חלוצי שירות השח"ל, את

חלוציות. גם ניסיון זה לא הצליח. ייתכן כי בן-גוריון חש כי עליו לעשות מעשה

חלוצי בעצמו כדי להראות את כוחה של החלוציות האישית. וכך כתב בדברי

הפרידה שלו מהעם:

בטרם הוא תובעמעצמוסודה של החלוציות הוא בתביעה, שאדם תובע

מהזולת; הוא מקיים בחייו מתוך צורך נפשי, כל אשר הוא רוצה שאחרים

חייעשו גם הם ]...[ הוא מגשים בעצמו את אמונתו בחיי יום-יום, הוא

בה.

קריאתו של בן-גוריון להתיישבות רחבה בנגב נותרה כמעט ללא מענה. ייתכן שחשב

כי מעשה זה של מעבר לנגב יסחוף אחריו את ההמונים. וכך כתב בן-גוריון באחד

ממכתביו:

וכאשר ראיתי אחרי מלחמת הקוממיות מרחבי הנגב העזובים והשוממים

יפרח גם הנגב, כאשר יבואו הנה חלוצים לעבוד, אמרתי בלבי, שאם

"ם"נאמר בספר ישעיהו #ש65ש5ו ת", ותגל ערבה ותפרח כחבצלה מדבר וצייי

]...[ולכן אמרתי: יהיה אחר ראש ממשלה, ואני אלך המדברה לעבוד עם

חברים שנמצאים שם.

במקומות רבים מספר בן-גוריון על געגועיו לימי צעירותו, בהם–געגועים ג.

עבד כפועל חקלאי בסג'רה. בעקבות הרושם העז שהותיר עליו המפגש עם

החלוצים הצעירים בקיבוץ שדה בוקר החליט להצטרף אליהם בערוב ימיו.

בוקר לא כי חברי שדה בן-גוריון היתה העובדה נוסף שהרשים את דבר

השתייכו לתנועה כלשהי והיו בלתי מזוהים מבחינה פוליטית. בן-גוריון, שיצא

נטלה, שלא משום הקיבוצית התנועה על ימים באותם קשה בביקורת

לדעתו, חלק מספיק בקליטת העלייה הגדולה, ביקש להוכיח כי ניתן להגשים

את הרעיונות החלוציים גם שלא במסגרת התנועה הקיבוצית.

36 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 37: נוף אדם בנגב

דוגמה אישית

בן-גוריון מדגיש כי לא רק מנהיג, אלא כל אדם, צריך לתת דוגמה אישית במעשיו לאמונותיו, השקפותיו וחזונו.

אדם צריך לחיות את אמונתו ולא רק להטיף לה. אם אתה מאמין במשהו, עליך לקום ולעשות מעשה!

בני נוער מתנדבים במשמר האזרחי באכיפת חוקי השמירה על איכות הסביבה

)מתוך: אתר משטרת ישראל(

דוגמה אישית

בן-גוריון מדגיש כי לא רק מנהיג, אלא כל אדם, צריך לתת דוגמה אישית במעשיו לאמונותיו, השקפותיו וחזונו.

אדם צריך לחיות את אמונתו ולא רק להטיף לה. אם אתה מאמין במשהו, עליך לקום ולעשות מעשה!

בני נוער מתנדבים במשמר האזרחי באכיפת חוקי השמירה על איכות הסביבה

)מתוך: אתר משטרת ישראל(

37 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 38: נוף אדם בנגב

החיים בשדה בוקר

חודשים עד שנקרא לשוב לתפקיד שר הביטחון14בן-גוריון שהה בשדה בוקר כ-

יותר לראשות הממשלה. בקיבוץ עבד מספר שעות ביום ואת שאר היום ומאוחר

הקדיש לכתיבה. למרות שלא נשא בתפקיד רשמי, שימש ביתו מקום עלייה לרגל

למשימות לרתום את העם בן-גוריון ניסה כן כמו רבים. ציבור ואנשי למדינאים

נוער ממלכתית, תנועת הלאומיות שלא במסגרת ממשלתית. הוא פעל להקמת

"חזית הנוער", שתכוון את הנוער לקליטת עלייה ולהתיישבות בנגב במסגרת הגדנ"ע

להירתם לנוער וקרא שונים בארץ נוער במקומות לכנסי יצא בן-גוריון והנח"ל.

למשימות הלאומיות של התקופה: קליטת עליה והתיישבות, בעיקר בנגב.

38 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 39: נוף אדם בנגב

מכתבו של דוד בן-גוריון לחברי שדה בוקר, בעקבות ביקורו במקום:

39 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 40: נוף אדם בנגב

בן-גוריון קורא לבני הנוער

אחד המעמדים שיזם בן-גוריון מאז שפרש לשדה בוקר היה כנס לתלמידי כיתות י"א

באמפיתאטרון בשיח מוניס1954וי"ב מתל אביב, ירושלים וחיפה, שהתקיים בקיץ

את בן-גוריון תיאר בכנס בנאומו אביב(. תל אוניברסיטת במקום נמצאת )כיום

לכל קרא הוא שליחות. או קריירה הנוער: בני בפני העומדת ההתלבטות

ויישוב המשתתפים לקחת חלק באתגרים העומדים בפני המדינה: קליטת עלייה

הגבולות. אולם דבריו של בן-גוריון נתקלו באדישות מצד בני הנוער. את הכנס,

דן אלמגור, שסיקר את האירוע מנקודת מבטם של בני הנוער, תיאר הפזמונאי

:19כחייל בן

חזרנו אל העיר, לקן ולקולנוע

הנאום פרח מזמן: אל צער ויגון

אומרים שהמדינה זועקת אל הנוער

–אך מי מוכן לשמוע

עת יש בפה שלגון?

–ומי מוכן לקום, לעור ולבצע?

על שוש להישען הרבה יותר נעים!

–ואם גם ישראל נאבקת על חייה

שתאבק לבד!

אני עושה 'חיים'!....

וכך כי הכנס לא השיג את מטרותיו בן-גוריון הרגיש גם

כתב:

מוצלח. כשרק היה לא מוניס בשיך הכנס עצמו

באתי למקום וראיתי המון הצעירים השרועים על

]...[ זו המסיבה המתאימה לברור רציני תל האמפיתאטרון הרגשתי שאין

הנוער ייענה, אבל אין לי ספק שהנוער בימינו אלה אינו גרוע ידעתי שלא כל

מהנוער בדורות הקודמים וגם לא מהנוער בתקופת מלחמת הקוממיות.

40 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 41: נוף אדם בנגב

כוחו של הנוער

ולהירתם לחולל מהפיכות הנוער של בכוחו גדול היה מאמין בן-גוריון

בגיל בן-גוריון עצמו הקים זה לא מפתיע. )!( 14למשימות לאומיות.

אגודה ציונית בפלונסק. בנאומו בכנס בשיח מוניס קובע בן-גוריון:

הצעיר הדור ולכל לכם מציגה בזמננו היהודית ההיסטוריה

המשימות ]...[ שליחות? או קריירה גורל: שאלת בישראל

מתנדבת, יזמה בלי יבוצעו לא דורנו על המוטלות הגורליות

בנוער – כל וקודם בעם, הכוחות טובי של חלוצית יזמה בלי

דמות הנוער ]...[ דמות האדם בישראל פירושה קודם כל –

לשליחות בישראל נאמנות החלוצית, יוזמתו היוצרת, יכלתו .

שהטילה עליו ההיסטוריה בדורנו ]...[ אם הנוער יאמר: עלה

נעלה! – תענה לעומתו ההיסטוריה: יכול תוכלו!

בני נוער מבאר שבע בפרוייקט שיקום חברתי ופיסי

. מתוך: אתר "כיוונים"ביישובי הצפון

למחרת התקיים כנס נוסף, בנהלל, ובו קרא בן-גוריון לבני המושבים ללכת ליישובי

תנועת בניהעולים ולחיות איתם. כנס זה זכה דווקא להצלחה ובעקבותיו קמה

, שבמסגרתה התנדבו מאות בני מושבים ועברו להתגורר ביישובי עוליםהמושבים

בנגב.

41 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 42: נוף אדם בנגב

התקופה, לבן-גוריון: באותה בצופים , מדריךעוז עמוס שכתב מכתב

42 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

מר בן גוריון

אני חבר תנועת נוער )הצופים(, יליד הארץ, מתעניין בבעיות אקטואליות,

מסתייג כי אם השלטון. את בעזבך שעשית הגדול המעשה את מעריך

במקצת, ואפרט זאת בהמשך מכתבי. חשוב מאוד הוא החלוץ הבונה את

כמעט עצמו המנתק הפרסומות, מזרקורי האפשר ככל הרחק הנגב,

אך השממות. בהפרחת ישותו כל את ומשקיע החיצוני, מהעולם לגמרי

מנהיג להפוך נקל הנכון". במקום הנכון "האיש מנהיג. – ממנו חשוב

לרועה צאן. אך לא תמיד ניתן להפוך רועה צאן למנהיג. אך אל נא תפרש

את דברי שלא כראוי: יש הבדל בין שלטון לבין מנהיגות. שליט חייב לשבת

במשרד ולנהל את עניני נתיניו. מנהיג יכול לשבת גם בשדה בוקר, ולכוון

את העם.

לקחת מנת על הדרושים והמעוף הכוח בך שיש סבור, אתה אין כלום

תפקיד זה על שכמך? – "שדה בוקר" הציבה לפנינו מטרה. אך לא בכוחות

ואין בוקר. לשדה שיובילנו האדם נחוץ בוקר. לשדה כולנו נגיע עצמנו

דוגמא קרייריזם, ריקנות, שחיתות, להלחם: במה יש קלה. המלאכה

אישית שלילית ועוד. הצבת לפנינו מטרה נעלה: שדה בוקר והדומים לה.

סייע לנו להגיע למטרה זו. באין אחר שימלא את חציו השני של התפקיד

הגדול, תאלץ לקחת גם זאת על שכמך. אומנם, אישית מתנגד אני להניח

לאדם יחיד לבצע לבדו משימה גורלית. יחיד מסוגל לטעות, כפי שהוכיחה

את תקופת שלטונך. אבל אין אחר, כאמור. ואין ברירה. ולבסוף, שאלה

שבור עייף, אדם של וכניעה נסיגה בוקר" "שדה ההייתה במקצת: קשה

באם – מנהיג? של מאבקו בדרך וחוליה שלב המעשה היה או ומיואש,

תשובתך מזדהית עם האפשרות הראשונה, לא נותר לי עוד אלא להספיד

מנהיג שנשבר, ולקחת את דברי בחזרה. אך אם יש אמת בהנחה המתנגדת

)שדה בוקר – שלב במאבק(, סבורני כי חייב אתה תשובה למכתב זה, סלח

לי כי מכתבי נעדר כל גינונים והקדמות שבנימוס, אך סבורני כי הרבה נייר

מבוזבז למטרות כאלו, וכי איש משנינו אינו זקוק לגינונים.

שלך,בהערכה, אך לא בלי הסתייגות

עמוס עוז

שבט "מצדה"

הסתדרות הצופים

מר בן גוריון

אני חבר תנועת נוער )הצופים(, יליד הארץ, מתעניין בבעיות אקטואליות,

מסתייג כי אם השלטון. את בעזבך שעשית הגדול המעשה את מעריך

במקצת, ואפרט זאת בהמשך מכתבי. חשוב מאוד הוא החלוץ הבונה את

כמעט עצמו המנתק הפרסומות, מזרקורי האפשר ככל הרחק הנגב,

אך השממות. בהפרחת ישותו כל את ומשקיע החיצוני, מהעולם לגמרי

מנהיג להפוך נקל הנכון". במקום הנכון "האיש מנהיג. – ממנו חשוב

לרועה צאן. אך לא תמיד ניתן להפוך רועה צאן למנהיג. אך אל נא תפרש

את דברי שלא כראוי: יש הבדל בין שלטון לבין מנהיגות. שליט חייב לשבת

במשרד ולנהל את עניני נתיניו. מנהיג יכול לשבת גם בשדה בוקר, ולכוון

את העם.

לקחת מנת על הדרושים והמעוף הכוח בך שיש סבור, אתה אין כלום

תפקיד זה על שכמך? – "שדה בוקר" הציבה לפנינו מטרה. אך לא בכוחות

ואין בוקר. לשדה שיובילנו האדם נחוץ בוקר. לשדה כולנו נגיע עצמנו

דוגמא קרייריזם, ריקנות, שחיתות, להלחם: במה יש קלה. המלאכה

אישית שלילית ועוד. הצבת לפנינו מטרה נעלה: שדה בוקר והדומים לה.

סייע לנו להגיע למטרה זו. באין אחר שימלא את חציו השני של התפקיד

הגדול, תאלץ לקחת גם זאת על שכמך. אומנם, אישית מתנגד אני להניח

לאדם יחיד לבצע לבדו משימה גורלית. יחיד מסוגל לטעות, כפי שהוכיחה

את תקופת שלטונך. אבל אין אחר, כאמור. ואין ברירה. ולבסוף, שאלה

שבור עייף, אדם של וכניעה נסיגה בוקר" "שדה ההייתה במקצת: קשה

באם – מנהיג? של מאבקו בדרך וחוליה שלב המעשה היה או ומיואש,

תשובתך מזדהית עם האפשרות הראשונה, לא נותר לי עוד אלא להספיד

מנהיג שנשבר, ולקחת את דברי בחזרה. אך אם יש אמת בהנחה המתנגדת

)שדה בוקר – שלב במאבק(, סבורני כי חייב אתה תשובה למכתב זה, סלח

לי כי מכתבי נעדר כל גינונים והקדמות שבנימוס, אך סבורני כי הרבה נייר

מבוזבז למטרות כאלו, וכי איש משנינו אינו זקוק לגינונים.

שלך,בהערכה, אך לא בלי הסתייגות

עמוס עוז

שבט "מצדה"

הסתדרות הצופים

Page 43: נוף אדם בנגב

תשובתו של דוד בן-גוריון :

רב. - שלום עוז לעמוס

מחוץ הדעות בחלוקי אגע מדבריך, ולא לכמה הסכמתי לא כי מכתיבתך, אם נהניתי

לאחד.

מבקר-המדינה, תעודת בשחיתות. זוהי הנוער, המלחמה לי, כתפקיד נראית לא

טוב איש כל תעודת הנוער, וכן עליהם. תעודת סומך - ואני המשטרה, המשפט

כמה אותו, עד מחייבת משהמדינה יותר קצת אור, לעשות להרבות - היא במדינה

הרע מניעת חיובית, לא עשיה היא ממש בה שיש המכסימום. ועשיה - לעשות שאפשר

שיש החיוביים היוצרת. והדברים יכולתך בעצמך, במלוא הטוב עשית אחרים, אלא של

והליכה לעולים שנים: הליכה בעיקרם - הם עליהם לצוות יכולה המדינה - ואין לעשות

עבודת עם יחד הכורכת התיישבות היא בעיני חלוצית חלוצית, והתיישבות להתיישבות

ושרותי-המדינה. והאויר הים גבוהה, כיבוש הבטחון, השכלה ובנגב( צרכי )בגליל האדמה

וריקנות. האור שחיתות כל ממילא - יחניקו זאת ויעשו יקומו צעירים בחורים אלפי אם

החושך. מאליו מגרש

אתי. השמורים מטעמים תשובה בלא להשאיר עלי משאלותיך כמה

רב בכבוד

ד. בן-גוריון

43 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 44: נוף אדם בנגב

הצעדה היומית

בן-גוריון ידוע כמי שהקפיד על פעילות גופנית. תמונתו עומד על הראש בחוף הים

בתל אביב היא מהתמונות המפורסמות ביותר שלו. אחד הדברים שעליהם לא ויתר

בערב. כשצעד4 בבוקר ו-4 ק"מ, 8בן-גוריון היו הצעדה היומית. מדי יום צעד כ-

בשדה בוקר ליווה אותו חברו יהושע כהן. לאורך הצעדה שמרו עליו אנשי ביטחון

וליווה אותו רכב. בן-גוריון כל כך הקפיד על הצעדה, שגם בימים שמזג האוויר לא

, בזמן1963איפשר לצעוד בחוץ, הוא מצא פיתרון. וכך הוא כותב ביומנו משנת

שהיה בחופשה בטבריה:

לקחתי את שמעון ]שמעון פרס, סגן שר הביטחון באותו זמן[ לצעדה אבל

אחרי שצעדנו קילומטר וחצי התחיל לטפטף גשם והוכרחנו לשוב לגלי-כינרת

באוטו ]...[ בערב השלמתי את הצעדה במסדרוני גלי-כינרת. אורך המסדרון

פעם לכל צד וזה נמשך חצי שעה.40 מטר, עברתי בו 50

ההחזרה לראשות הממשלה והפרישה השניי

נקרא בן-גוריון לשוב לכהן כשר ביטחון. הוא נענה לבקשה. לאחר1955בשנת

עד זה בתפקיד ושימש ממשלה כראש שוב נבחר חודשים בכל1963מספר .

פרש מתפקידיו בממשלה וחי1963התקופה התגורר בן-גוריון בשדה בוקר. בשנת

.1973בקיבוץ שדה בוקר עד פטירתו בשנת

, נפטר דוד בן-גוריון ונקבר במדרשה87(, בגיל 1.12.1973ביום ו' בכסלו תשל"ד )

בשדה בוקר הנושאת היום את שמו, מדרשת בן-גוריון, ליד פולה רעייתו.

כיצד בחר בן-גוריון את מקום קבורתו?

נפטרה פולה, ובן-גוריון הלך, יחד עם בנו עמוס וחברו הטוב יהושע1968בשנת

כהן, לבחור לה מקום קבורה, ובכך לקבוע למעשה היכן יהיה קברו שלו. בנו עמוס

מספר:

היה חורף קר, יהושע בא בג'יפ ונסענו למדרשה. אבא שוטט פה ושם, נעצר

זה באמצע–ובחן נקודה מסויימת. "פה יקברו את פולה, פה!" אני מסתכל

אם הוא רוצה שיקברו פה את פולה, ברור שגם הוא ייקבר כאן.–מדרון

אי במדרון באמצע כאן אחר. מקום לבחור '"מוכרחים ליהושע: אמרתי

ניגש אליו ודיבר על ליבו לקבור את אפשר להקים את ההנצחה". יהושע

פולה במקום שטוח. אחזנו בו והלכנו איתו לעבר שטח מישורי. אנחנו סוחבים

לוקחים אותו למישור והוא בחזרה לשטח שלו. אנחנו הוא–אותו לשם

מסתלק למדרון. לבסוף נמאס לו והוא שואל ברוגז: "תגיד, עמוס, מי ישכב

אני או אתה?" הזקן ניצח. למחרת באו בולדוזרים והכשירו את השטח.–פה

למה כאן, דווקא "למה אותו: שאלתי פולה של קיברה ליד זמן כעבור

44 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 45: נוף אדם בנגב

התעקשת?" והוא שלח מבט חולם לעבר האופק ואמר: "תראה, תראה את

הנוף השומם והנפלא. כאן הכל יהיה ירוק ירוק".

45 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 46: נוף אדם בנגב

ומה איתכם?

חזון הנגב של בן-גוריון, ובעיקר עלייתו לנגב, מוכיחים כי חלוציות ויוזמה אינם שייכים

רק לממשלות ולארגונים גדולים, אלא הם נחלתם של כל אחד ואחד מאיתנו. כל

אחד יכול לקום ולעשות מעשה כדי לשנות את מה שבעיניו דורש שינוי.

הערכת מצב

נתחיל בהתבוננות במעגלים הקרובים אלינו: משפחה, כיתה, בית ספר.

)יתרונות במצב הנוכחי(מרכיבי העוצמה ננסה לעשות הערכת מצב: נזהה מהם

)דברים שהיינו רוצים לשפר(. אפשר לסדר את הדבריםנקודות החולשהומהן

בטבלה.

דרכי פעולה

כעת, לאחר שערכנו מיפוי של ההווה, נסתכל עם הפנים לעתיד.

מנקודות או אחת שניתן לחזק, מן הדברים הטובים נבחר מתוך הרשימה אחד

יכולים לעשות? מהן דרכי הפעולהאנחנוהחולשה שראוי לשפר, וננסה לחשוב: מה

שניתן לנקוט כדי לחזק את היתרונות או לפתור את הבעיות?

המעגל מתרחב...

לאחר התרגיל שעשינו, ננסה ליישם אותה שיטה לגבי מעגלים רחבים יותר: היישוב

שלנו, והנגב כולו. נרשום את מרכיבי העוצמה ואת נקודות החולשה ביישוב שלנו,

ונחשוב מהן דרכי הפעולה על מנת לחזק ולשפר.

! אם לדוגמה מפריע לנו שביישוב שלנו לאעבורנושימו לב: המשימות מיועדות

, ולא אחריםאנחנושומרים מספיק על הסביבה, בדרכי הפעולה נחשוב על מה

)ממשלה, רשויות וכו'( יכולים לעשות כדי לשפר את המצב.

ומה אנחנו יכולים לעשות?

אזרחותמה באמת בני נוער יכולים לעשות כדי להזיז דברים? עלינו לנקוט בדרך של

, כלומר להיות אזרחים המבקשים להשפיע על מה שקורה מסביבם. איךפעילה

עושים את זה?

יש רעיון שאתם רוצים לקדם? יכול להיות שמישהו כבר חשב– התנדבות

עליו והקים תנועה או ארגון! תוכלו להתנדב למסגרות שונות המיועדות לבני

נוער וכך להגשים את אמונתכם.

אמנם אתם לא יכולים עדיין להשתתף –השפעה על מקבלי החלטות

בבחירות, אך יש עוד דרכים רבות להשפיע על מי שקובע בשבילכם. משהו

מפריע לכם בבית הספר? פנו למועצת התלמידים, למורה או להנהלה כדי

לשנות אותו. יש לכם רעיון לשיפור ברחוב שלכם או ביישוב שלכם? כתבו

46 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 47: נוף אדם בנגב

לקדם את כדי נוספים אנשים לרתום צאו או המקומית למועצה מכתב

מטרתכם.

כמו שאמר בן-גוריון: אם הנוער יאמר "עלה נעלה", תענה ההיסטוריה "יכול תוכל".

לקום ולעשות!

47 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 48: נוף אדם בנגב

ההתיישבות בנגב

48 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

יישובים בנגב, על פי כיוון השעון: רביבים, פדויים, ירוחם, נתיבות

Page 49: נוף אדם בנגב

20הנגב בראשית המאה ה-

הייתה שונה מאוד מזו של ימינו 20המציאות בנגב בראשית המאה ה- תחילת–

. קל יותר לומר מה לא היה בנגב מאשר לנסות לתאר מה היה. כל21המאה ה-

לא הגיעו עדיין לנגב. לא היו דרכים וכבישים,20פלאי הטכנולוגיה של המאה ה-

לא חשמל וטלפונים, לא מים זורמים, לא יישובים, ולא חקלאות, תעשייה וכדומה.

בכל זאת מה היה? מרחבים שוממים כמעט מבני אדם, טבע שהאדם עדיין לא פגע

–בו, שרידי חורבות ישובים גדולים, המעידים על תקופות פריחה בעבר. בקיצור

"ארץ בראשית".

מאזור הר חברון ודרומה, ממשור חוף עזה מזרחה, הייתה אוכלוסייה דלילה של

מזדמנת ומעט חקלאות גמלים צאן, מרעה על הייתה פרנסתם בדואים. שבטי

)חיטה ושעורה(. הבדואים נדדו במרחבים לפי כמות המרעה )המזון( לצאן. לעיתים

נלחמו זה בזה על שטחי המרעה.

העות'מאניי1900שנת התורכים הנגב. בתולדות חשובה ציון נקודת מהווה ,ם

.באר שבעששלטו אז בכל האזור, החליטו על הקמת עיר בירה חדשה לאזור הנגב:

המקום נבחר כי שימש כמקום מפגש לשבטי הבדואים. דרכי העפר שהגיעו לבאר

שבע, שימשו הולכי רגל, גמלים, סוסים וחמורים )עגלות לא נראו אז בנגב(.

כדאי לזכור, כי באותה עת, כבר הגיעו כמה מפלאי הטכנולוגיה לארץ-ישראל, אך

. משנת19 של המאה ה- 70לא לנגב. עגלות עשו דרכם מיפו לירושלים משנות ה-

ישובים1892 היו טלגרף, וקו דואר היה יפו-ירושלים. בקו רכבת הייתה אפילו

תוססים, היו הערים חיי הארץ. חופי את פקדו קיטור אוניות ועירוניים. כפריים

מלאכה זעירה, מסחר )ואפילו יבוא וייצוא(, ספרים, עיתונים ועוד.

ארצות המערב גילו התעניינות בנעשה בארץ-ישראל, אבל לא בדרומה- בנגב.

, החלו ניצני התעניינות בנגב.ת, סוף התקופה העות'מאני 20 בראשית המאה ה-

נמתח1906הוקמה בירת הנגב, העיר באר שבע )קטנה אבל מתוכננת(. בשנת

הגבול בין הנגב )ארץ-ישראל( וסיני )מצרים(.

)במלחמת העולם הראשונה והגרמנים לכבוש את1918- 1914 ניסו התורכים )

מצרים, ובדרכם לתעלת סואץ, הם חיברו את צפון הארץ במסילת רכבת לבאר

שבע ועוג'ה )על גבול סיני(, ואפילו קו טלגרף הגיע לנגב )לצרכי הצבא(. הגרמנים

הביאו עמם מטוסים לנגב. האנגלים סללו מסילת רכבת ממצרים לאורך חוף הים

במסע הכיבוש שלהם.

חלו שינויים מרחיקי לכת בנגב. נסללו דרכי עפר )גם לכליבתקופת המנדט הבריטי

לגילוי מחצבים ונפט בנגב ועוד. תרכב(. הוקמו נקודות משטרה. נעשו ניסיונו

49 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 50: נוף אדם בנגב

אבל עם כל זה הנגב היה רחוק, מנותק ולא ידוע.

התנועה הציונית והנגב בתחילת המאה העשרים

דחה1903בשנת התנועה הציונית מראשיתה לא הביעה התעניינות רבה בנגב.

התורכי בירושלים למכור לתנועה הציונית )השליט באזור(הרצל הצעה של הפחה

הרצל טען שיש.שטח של חצי מיליון דונם באזור באר-שבע במחיר כמעט אפסי

לקנות אדמות.אחר כך ורק )=אישור להקמת בית לאומי(להשיג קודם כל צ'רטר

התארגנה משלחת מטעם התנועה הציונית כדי לבדוק האם יש בנגב1910 שנתב

קרקעות מתאימות להתיישבות חקלאית של יהודים. מסקנות המשלחת היו זהירות

ולא הביאו לפעולה ממשית.

גם בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בשנות העשרים של המאה העשרים, חשבו

בהנהגת התנועה הציונית כי "הנגב לא יברח". ההנחה הייתה כי יהיה קשה מאוד

להקים יישובים חקלאיים על אדמות הנגב, וכי אין לנגב דורשים רבים. גם הניסיונות

המעטים לרכישת קרקעות בנגב הפסיקו לאחר שנתקלו בקשיים משפטיים.

50 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 51: נוף אדם בנגב

היישוב היהודי הראשון בנגב–רוחמה , 1960-1900, יישוב הנגב: (1912-1917 רוחמה - היישוב היהודי הראשון בנגב )מעובד על פי: אליהו כנעני,

.15-29 , עמ' 6עידן

ישוב.יהקמת ה

שהייתה1911בשנת ג'ממה, אדמת הנגב, בצפון הראשונה הקרקע נרכשה

זאת למרות הקושי הקרקע היהודית היחידה בנגב עד מלחמת העולם הראשונה.

נתינים מחוץ לארץ לרכוש מאדמות הארץ. על לע אסרשנבע מהחוק התורכי ש

בנגב ושמו רוחמה, על פי הכתוב בספרהראשון ישוב היהודי י הוקם הג'ממהאדמות

וריחמתי את לא רוחמה".,"וזרעתיה לי כארץ יהושע

תיישב בסביבה מדבריתמעטים היו מוכנים להישוב הייתה מרובת קשיים. י הקמתה

, קשה היה האקלימיים והחברתיים ששררו אז בארץ-ישראל, בתנאים המדיניים.זאת

על אף הקשיים קם והיה היישוב.להירתם למשימה קשה זו. אך,

העלייה לקרקע

כדצמבר 5ביום א' חנוכה תרע"ג. . נחנך המושב רשמית - היישוב הראשון1912

מאז חידוש ההתיישבות בארץ-ישראל. ,בנגב ך כתב אחד מראשוני המתיישביםכו

: ביומנו(הירשפלד)צבי

... הדלקנו נרות חנוכה ופגשנו את הנס הלאומי בתרועת גיל ושמחה. כל

אחד ואחד מאתנו הביע את רגשותיו לחנוכת המושב החדש, והנרות עוררו

. בנו רגש נעים מאוד. - - - כל הלילה בילינו בשמחה רבה...

כבר הנצו עצי השקדים ולובן פריחתם סנוור את העיניים. האביב הביא1914באביב

מטר. הבאר סיפקה כארבעים38עמו גם את בשורת המים, שנמצאו בעומק של

לשעה לצורכי משק ובית, וכך השתחררה החווה מתלותה בבאר )מטר מעוקב(מ"ק

ויצאה למרחב. בתנופת הפיתוח נבנתה בריכת מים בקיבול מ"ק40של ג'ממה

מטר מצפון-מערב לחצר, והונחו צינורות שהובילו300 לגובהבגבעה המתרוממת

את המים מן הבריכה אל שטח ההשקיה. היישוב מנה עתה קרוב לחמישים נפש וידע

שגשוג.

: בפרט יפתה רוחמה באביב

אדמת רוחמה הוצפה בפרחים, כאילו היה מרבד הדור. בצאתי לשדה הייתי

מלאו כל החדרים באוויר. שנישאו החריפים הריחות הבושם. מן שיכורה

שהתגוללו בכל פינה,פרחים על – יד סירי הבישול. בצלחות ובכוסות ועל

אדני החלונות

.'('ספר העלייה השנייה )עדותה של ציפורה זייד ב

51 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 52: נוף אדם בנגב

הושקעו במקום אלפי פראנקים ורובלים בהכשרת הקרקע1912-1914בשנים ,

צבי במשק החי ובמבני משק שונים. ביוזמת במתקנים להובלת המים,בקידוחי מים ו

הוזמנו למקום אגרונומים לתכנון שטחים נוספים,ן-טובב אליהו א,הירשפלר ועוזרו

למטע שקדים. כן הוקמו חדר-אוכל, מרפאה ומטבח פועלים, בהנהלתה של ציפורה

זייד. המטבח שכן בצריף עץ בלא רצפה, אך בחדר-האוכל הונחה רצפת בטון. נוסף

מקסטינה לחם הבאת שכן מאפייה, נבנתה כך היישוב(באר-טוביה)על שהיה

העברי הקרוב ביותר, הייתה כרוכה בקשיים רבים ולעיתים אף בסכנת נפשות.

בסבך יחסי שכנים

כבר מראשית ימיה של החווה עמדו אנשי רוחמה על הצורך להיאבק על קיומם

הפיסי ועל מעט רכושם. בסוף ימי השלטון העות'מאני היו ההתנכלויות למתיישבים

דבר יום ביומו. בלית-ברירה נאלץ המתיישב היהודי לאחוז בנשק. לעיתים רק כדי

אזורי בכל שררו אלה תנאים ממש. בו להשתמש כדי אחת לא אך להרתיע,

עשרות של ברדיוס רוחמה. בסביבת וחומר קל הצעירה, היהודית התיישבות

בשעת לעזרה לחוש יכלו שאנשיה שכנה, יהודית נקודה הייתה לא קילומטרים

מצוקה, וכנופיות השודדים ניצלו את הדבר. גבולה של ההתיישבות היהודית בדרום

אלא משפחות יהודיות – עד הקמת רוחמה – היה בקסטינה, ומדרום לה לא גרו

)לימים הוקם באזור זה קיבוץ ברור-חיל(, בעזה ובבאר-שבע.בC9ר=ייר יחידות בכפר

הסכנות מצד הבדווים, לא נשקפה כזמן ההוא סכנה מצר עובדי-האדמהלעומת

ג'ממההחקלאים הערבים שעיבדו את אדמותבסביבה. ידעו, שמכירת האדמות

ג'ממה נשאר על תלו, ולא הערבי אינה פוגעת בהם. הכפריהודיםלמתיישבים ה

עם תושבי הכפרנלקחו ממנו שטחי מחיה. מתוך רצון לטפח יחסי שכנות טובה ,

בשדות השלף, בעיקר בשנותיהם לרעותעדרלהביא את רוחמהאנשי להם התירו

בצורת. אדמות רוחמה נרכשו מאפנדים בחוץ-לארץ, שביקשו להיפטר מן השטחים

המבותרים של ג'ממה וקיבלו תמורתם כסף מלא. היה ידוע לכול, שאם מישהו דואג

העלובים, הרי אלה מתיישבי רוחמה, ולפיכך שררו יחסי שלום ביניהם.תושבי הכפרל

שבאזור )מנהיגים ערבים('יםחבין אנשי רוחמה ובין רבים מן השיהיו יחסי כבוד הדדי

באר-שבע. היו נכבדים ערבים שביקשו לפעול בעצה אחת עם היהודים, כדי לסכל

נגד האוכלוסייה המקומית. השלטונות מזימות של השלטונות התורכיים במשותף

המקומיים הביטו בעין רעה על ניסיונותיהם של יוזמי הידידות בין הערבים ליהודים

ועודדו את הבדווים למעשי שוד ואף לפרעות. מתוך ביטחון שהשלטונות לא יפגעו

בהם לרעה, יצאו הבדווים נגד רוחמה. אנשי החווה נערכו לקראת ההתנפלויות,

ובצד מאמצים לכונן יחסי שלום החליטו גם להפגין כוח. במשך לילות רבים ניסו

פעם אחר פעם. ההתנפלויות הלכוך הם הוברחו , איישובהבדווים לחדור אל ה

52 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 53: נוף אדם בנגב

לעובדים בשדה. ניסיונות להתנכל היו ואף ניסוותכפו, רוחמה אנשי לפייס את

החליטו למסור את השמירה לידי אגודת, ובמקביל בדרכי שלוםהבדווים השכנים

סופו של דבר נפסקוב'השומר'. כוח-העמידה של השומרים החדשים עשה את שלו, ו

רוחמה ובין השיח' הבדווי,מוכתר )=מנהיג( ואף נכרתה ברית בין ,ההתנפלויות כליל

מה שררו יחסים של שכנות טובה בין שני הצדדים. ובמשך תקופת-

יחסי עבודה

בזכותם של צבי הירשפלד ואליהו אבן-טוב, עוזרו הנאמן, נשמר בקפדנות עקרון

בין מנהלי – קצתם מדומים – העבודה העברית. מדי פעם, אמנם, נתגלעו סכסוכים

החווה לבין העובדים, אלא שאלה לא מנעו את התפתחות החווה.

מראשוני,רשפלדיה המתיישבים יהודיות,רוחמהב לגייס כספים מקהילות הצליח

בחו"ל.

פגעים מידי הטבע.

רוחמה על וגם העברי, ביישוב קשה פגיעה פגעה הראשונה העולם מלחמת

היו ימים טובים לשדותיה של רוחמה. ריחוקה1915המבודדת לא פסחה. ימי אביב

מדרך המלך היה יתרון חשוב, שכן היה אפשר לתכנן את המשק ולפתחו בלא חשש

מפני פורענויות המלחמה. מסביב הוריק הכול, בעיקר נטיעות השקדים. אלו נקלטו

מדרום למקום היישוב של ימינו. על המטע, גורן עגולה-יפה והקיפו את המושב בחצי

פיקחו טובי האגרונומים בארץ באותו הזמן. בעקבות ההצלחה תכננו הנוגעים בדבר

את הגדלת החלקות, ואף את שיעור ההכנסות חישבו מראש.

והנה לפתע, בעיצומן של הכנות אלו, ירדה על היישוב מכת הארבה, שהתקיף את

וגם הבשילה, למיניהם. השעורה בגידולים פגיעה קשה ופגע גלים בשני החווה

גויסו להביא את התבואה אל הגורןכל המתיישביםהחיטה המעטה הזהיבה. כדי

ביציו. אמצעי לאפשר את שידוד האדמה, שכן הארבה כבר הספיק להטיל את

הועלו מדורות, נחפרו תעלות מסביב לנטיעות, העובדים: הלחימה היו פרימיטיביים

ה- התורכית הדיוויזיה חיילי ואף שיכלו, ככל המזיק את בשערי51רמסו שחנו

. ואכן, הודות למאמצים המשותפים ניצלו חלקותארבהרוחמה, סייעו במלחמה ב

רבות מהשמדה; אלא שהייתה זו הצלחה לשעה קלה בלבד, כי לפתע הופיעו מחנות

אדירים וחדשים של ארבה, שכיסו את פני השמים כעננים וירדו על הנטיעות. תוך זמן

ולו גם עלה ירוק'היה גן-עדן שלנו לשממה'קצר )הירשפלד(, ולא נשאר ממנו

אחד. יושבי המקום התהלכו אבלים על האסון שפקד אותם. מרבית הנטיעות אבדו,

כרסם הספק אם יהיה,ולנוכח מצב המלחמה שהכבידה והקשיים הכספיים במשק

אפשר לשקם את היישוב.

53 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 54: נוף אדם בנגב

ניצנים. החווה שקקה חיים. לאחר טיפול מסור התאוששו האילנות והעצים כוסו

והנה, עתה באה המכה מידי האדם. אלפי חיילים פשטו בשדות ושלחו ידם בביזה.

ארוכה נאסר על תוך זמן קצר הייתה רוחמה לתחנת מעבר לגייסות. ובמשך תקופה

כל תושביה, הזמניים והקבועים, לעזוב את החווה. פלוגות חיילים נשלחו לשמור על

וצריך היה להאכיל גם אותם מהמעט שהיהיושבי המקום . הוראות באו והוראות

בוטלו, וכל קצין נהג בשרירות לבו.

נטישת הישוב בפעם הראשונה.

הצבאיים שהשלטונות למרות במקום, החיים נמשכו התורכייםבינתיים הוסיפו

להתנכל ליישוב בדרכים שונות. כך למשל החרימו את בהמות העבודה ואת סוסי

ליחידות הצבא והעגלות וגייסו את המחרשות התורכיהשמירה ; הקצינים לקחו

קבלות' על סכומים זעומים. 'מצרכי מזון ותמורתם נתנו

באין מוצא החליטה הנהלת החווה להעביר חלק מן המשק החי ומאמצעי-הייצור

לקסטינה. הייאוש אחז בכול. אט-אט חדרה ההכרה, שקשה לקיים את רוחמה בלא

.סיוע כספי קבוע

למרות המצב הקשה,עידוד חשוב למשק היו קווי הטלפון והטלגרף שנמשכו מעזה.

ג'בר עד רוחמה. לצורכי הצבא הוכנה תוכנית להמשיך את מסילת הברזל מאבו-

החווה הלכה והידלדלה, אך בינתיים שכן האמינו בזכות קיומה של רוחמה ובעתידה.

עד אשר הונחתה עליה המהלומה האחרונה, עם גילוי הרשת של אנשי קבוצת ניל"י

.המחתרתית

סופה של רוחמה הראשונה.

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה,1917בשנת- כ, הבריטים את אבשו רץ

דרך צפון סיני, צפון הנגב לכיוון יפו- ירושלים.ישראל

עם התקדמות הבריטים, היה אפשר להניח כי רוחמה תהיה היישוב1917בסתיו ,

להתכונן חובה חשו החווה יושבי מסיני. צפונה בדרכם שיכבשו הראשון העברי

יוכלו הם , או התנפלות הערבים,והגיעו למסקנה כי עם נסיגת התורכים, למאורע זה

נשק המצוי בידם עד שתגיע עזרה מהאנגלים ומהיישוב. ה החזיק מעמד בזכותל

עוד לפני בוא הצבא הבריטי לרוחמה, גורשו היהודים ממנה ע"י התורכים,אולם,

תם פרק ראשון בתולדותיה. כך, וחלקם הושמו בכלא התורכי.

היה עתיד.אבל להתיישבות היהודית ברוחמה עוד

, בעקבות1929 התיישבו יהודים ברוחמה בפעם השנייה, אולם בשנת 1920בשנת

היה בשנת נוסף ניסיון לעזוב בשנית. נאלצו , אולם בעקבות1932המאורעות,

נעזב היישוב בשלישית. 1939-1936מאורעות

54 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 55: נוף אדם בנגב

הקים גרעין של תנועת השומר הצעיר את קיבוץ רוחמה, הקיים עד1944בשנת

ובמלחמת העצמאות שימשה היום. במקום הוקם גם בסיס אימונים של ההגנה,

רוחמה כבסיס המוצא של חטיבת הנגב.

55 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 56: נוף אדם בנגב

הקמת שלושת המצפים בנגבהמצפים  :ל שתי פרשיות בקורות ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינהמעובד על פי רות קרק, ע

101-116 , עמ' ב(" )תשס152-153  אריאל, ואחת-עשרה הנקודות בנגב

מבוא

, בתקופה1882תכניות ראשונות להתיישבות יהודים בנגב היו קיימות כבר משנת

ניסיונושבה שלטה בארץ האימפריה העותמנית היו כן לרכישת קרקעותת. כמו

של המאה העשרים,ולהתיישבות שלא תמיד הצליחו. לקראת סוף שנות השלושים

קרקעות בנגביהודים לרכושהבתקופת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, התחילו .

המוסדות הלאומיים. רכישת –לאחר מכן , ו רכשו קרקעותאנשים פרטייםבתחילה

משיקולים אסטרטגיים ומדיניים מובהקים. בין היתרהקרקעות הושפעה

המנדט הבריטי והנגב

פורסמה 1937 בשנת "הוועדה המלכותית". של זו הצעת החלוקה לפי הצעה

רשויות ומנדטורית. חולקה ארץ-ישראל לשלוש יהודית, ערבית נכלל: כולו הנגב

. גבול המדינה היהודית הגיע בדרום, לפי תכנית זו, עד לאזור בארבמדינה הערבית

טוביה.

שלפיו נכללשבמסגרתו נחקק חוק הקרקעות, "הספר הלבן", פורסם 1939 בשנת

הבריטי המנדט בתחום בידיהנגב קרקעות לרכישת האסור כאזור סווג חלקו .

יהודים, וחלקו כאזור שבו העברת קרקע ליהודים הותנתה באישור מיוחד של הנציב

הקרקעות, בין היתר בתיווכם שלברכישת היהודים למרות ההגבלות המשיכו העליון.

ערבים בעלי ברית.

המצפים

,בגבולות 1943- ב)קרן קיימת לישראל(שלושת המצפים שהוקמו בנגב בידי קק"ל

בית אשל ורביבים נועדו לבחון את תנאי החקלאות וההתיישבות בנגב. מטרה נוספת

של המצפים הייתה לבדוק את תגובת הבריטים כהכנה להתיישבות בקנה מידה

נרחב יותר בנגב בעתיד. המצפים הוקמו במתכוון בשלושה מקומות השונים זה מזה

דבר שלא,כדי לבחון את תנאי הקרקע, האקלים, החקלאות והמים באורח שיטתי

נעשה קודם לכן.

ימים, וויץ ,מראשי הקרן הקיימת לישראל באותם מפרט את התכנית לגבייוסף

המצפים ומהותם:

(.1943 )תש"גשנת הקמת עשרה מצפים במשך .1

שתיבניין המצפים יהיה חצר מוקפת חומה ובה שני חדרים, מגדל בטחון בן.2

ומטבח, חדר לנשק, חדרי שרות, סככות לכלי עבודהקומות , חדר אוכל

ובהמות עבודה.

56 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 57: נוף אדם בנגב

על-ידי קידוח או אגירת מי גשם בבריכות. השתייהכרחי לספק למצפה מי .3

עובדים, שתפקידם יהיה : עזרה למודד בשעת מדידתעשרה פה יהיו צבכל מ.4

; טיפול במשק בית,ןניסיוהקרקע הנרכשת; חריש ועיבוד הקרקע ; עבודות

אנשים. 5-4שמירה. אם יהיה אפשר להסדיר נוטרות רשמית, יצטרפו עוד

העובדים במצפה ייחשבו לעובדים אצל המוסדות ויקבלו שכרם הקבוע, יומי.5

או קבלני. המצפה שייך למוסדות, מלבד מערכת כלי העבודה, שתהיה קניין

העובדים.

זו יש.6 ההתיישבות במתכונת של מצפה תימשך שנתיים או שלוש. בתקופה

ל המותאם לגוש קרקע שטח במקום תנאיילרכוש את ללמוד וכן ישוב

בתכנית לעיין אפשר יהיה כך שאחר באופן הקרקע, ועיבוד האקלים

להתיישבות קבועה.

בסופו של דבר הוקמו רק שלושה מצפים, היוצרים מעין משולש : בית אשל במזרח

הדרומית מכולם. – )ליד באר שבע(, גבולות במערב, בקודקוד המשולש, ורביבים

סוגיית המים ועיבוד הקרקע

מיד לאחר הקמת המצפים הוחל בקידוחים לחיפוש מים, כדי לנסות לפתור את

באזור גבולות ובבית אשל נערכו שישה קידוחים וברביבים קידוח בעיית מי השתייה.

אחד. נעשו גם ניסיונות לאגירת מי גשמים ושיטפונות לשתיה ולהשקיה על-ידי ציפוי

משטחים באספלט מעורב בלס, סיכור אפיקי הנחלים, ואפילו בניית סכר בטון, כפי

הוכתרו אלו ניסיונות ברביבים. שנעשה

בהצלחה חלקית בלבד.

בתחום חשובים ניסויים נערכו במצפים

התאמת על ללמוד שנועדו החקלאות,

כמות לחקלאות, שונים וזנים מינים

זמני, הזרעים לדונם, ודרכי הכנת האדמה

הזריעה של הגידולים השונים, כמו ירקות,

מספוא, מטעים, ייעור ומשקי עזר. כן ניסו

למצוא פתרונות לבעיות כגון קרום הלס,

היבלית בעיית סחף, הקרקע, מליחות

והתמודדות עם סופות חול ואבק.

אנשי המצפים אף סייעו למחקרים שונים שנעשו בנגב מטעם המוסדות הלאומיים

בתחומי האקלים, הקרקע והמים. השהות במקום וההיכרות עם השכנים, סייעו גם

57 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

שיטפון בנחל רביבים,

Page 58: נוף אדם בנגב

בשמירה על קרקעות בבעלות יהודית בשטחים נרחבים, ולא רק, ברכישת קרקעות

בקרבת המצפים.

להיעזר בתעשייה. בבית אשל הוקמו מפעלים לעיבודתניסיונובמצפים נעשו גם

צמר, לייצור בלוקים ומפעל פחחות. בגבולות נעשה ניסיון להקים מפעל לליטוש

בית חרושת לשימורי בשר, דגים וירקות. – יהלומים, וברביבים

אולם עיקר תפקידם של המצפים היה לשמש תחנות ניסוי חקלאיות, שבדקו הלכה

למעשה את האפשרויות לפיתוח משק חקלאי בנגב, תוך לימוד בעיות האקלים,

ההתיישבות על רבה השפעה הייתה במצפים שנאגר למידע והמים. הקרקע

החקלאית בנגב, גם בתקופה שלאחר קום המדינה. למרות הבעיות השונות שנתקלו

הן באשר בהם, את התקוות שתלו הצדיקו הם והמוסדות, אנשי המצפים בהן

לבדיקה שיטתית של תנאי האקלים, הקרקע והחקלאות והן מן הבחינה המדינית.

שאלת הביטחון

המצפים שנבנו תקופה קצרה לאחר העלייה למקום, היו מעין "טירות" מתוכננות

המבנה היה בן שתי קומות עם מגדל הבנוי באחת מהפינות הגבוהות,. עם אשנבי ירי

וכלל חדר נשק, ובראשו נקודת תצפית. בקומת הקרקע היו ארבעה חדרי מגורים,

בניית וחדר אוכל. המצפים הוקמו כחצר מרובעת מוקפת חומה מסביב. מטבח

החצר והמבנים בצורת ריבוע נבעה משיקולים ביטחוניים.

הטירה למשל, ברביבים, המקום. באבני האפשר ככל השתמשו הבנייה לצורך

נבנתה מאבן גיר מקומית, ובשל האבן הרכה בנו קירות עבים במיוחד. מאחר שלא

היה מחסור באבן, נבנתה גם החומה שמסביב באבן, ובדומה לה אף בבית אשל –

המבנה כולו, כולל החומה, נבנו באבן. בגבולות נבנו החומה וחדרי המגורים מחומר,

והמגדל מבלוקים עם גג בטון.

המדיניות הייתה להשאיר את המגורים של אנשי המצפה עד כמה שאפשר בתוך

החומה. במידה שבנו מחוץ לחומה, הרי שהיו אלו רק מבנים ששימשו לאורווה, דיר

אוהל האירוח, ליד גדר – או מחסן תבואות. כמו כן נבנה, בדרך כלל, "המדיפה"

התיל שהקיפה את כל שטח המצפה מסביב.

בגבולות לא הייתה כמעט תוספת של מבנים בתוך החומה, בעוד שברביבים הרחיבו

מעט את המבנים שבתחום החומה.

לשיקול הביטחוני הייתה השפעה רבה על התכנון. בדיון על תכנית הנקודה החדשה

"... בכל חלקי הארץ מניחים שיש להחזיק בנקודה ולהגן עליה : ברביבים נאמר

על הישוב להחזיק מעמד... זמן ממושך ויש,שעות מספר עד שתבוא תגבורת. בנגב

להביא זאת בחשבון בתכנון...".

58 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 59: נוף אדם בנגב

וקשרו עמם חיו באזור לצד הבדווים, למדו להכיר את מנהגיהם אנשי המצפים

הישובים שקמו במוצאי יום הכיפורים11קשרים. ידע זה הועבר מאוחר יותר לאנשי

שעלו 1946 האחרים למשקים לקרקעוכן מבחינת העצמאות. מלחמת לפני

המצפים תושבי של הנוכחות חשובה הייתה השלטונות, מבחינת ואף הבדווים

במקום.

שלושת המצפים ואופיים

בית אשל

ק"מ ממזרח לבאר שבע, על אדמה מישורית רחבת ידיים3 בית אשל הוקמה כ-

מ'. השטח היה נוח לעיבוד. האדמה הייתה ברובה אדמת לס טיפוסית.300בגובה

הנקודה הוקמה בידי ארגון "היוגב", שכלל שלוש חבורות של עליית הנוער מגרמניה

ב הצטרפה אליהן בשומרון. ילידי 1939שנת ואוסטריה, שהתארגנו של קבוצה

איש. הוא40 הארץ ועולי רומניה. בזמן העלייה לבית אשל מנה הגרעין קרוב ל-

השתייך לתנועת המושבים ומטרתו הייתה הקמת מושב עובדים.

עם שני אוהלים וטרקטור. אוהל9.8.1939-המתיישבים הראשונים עלו למקום ב

ם.אחד שימש כמטבח, והאחר מחסן לכלים. הם עצמם לנו תחת כיפת השמי

חיים חייבו ניטשה לאחר מלחמתמשותפיםהתנאים הקשים במקום בית אשל .

.השחרור וחבריה ייסדו את מושב "היוגב" בעמק יזרעאל

גבולות

מ' מעל פני הים.125המצפה הוקם באבו זבורה, על כתף שטוחה ורחבה בגובה

זהו שטח מישורי שרובו חול וחול לס. מדרום לגבולות מתחיל אזור נרחב של חולות.

הבעיה העיקרית מבחינת מיקום, נבעה מן הפיצול הרב של הקרקעות, שהשתרעו

ו אלף דונם, אף שאבו זבורה נמצאת, פחות או יותר, במרכזן. 7יחדיו על

יהיה לכלול את כל האדמות כבר עם תחילת ההתיישבות היה ברור שאי אפשר

ביחידה אחת. הפיזור הרב והטיב השונה של הקרקעות לא אפשרו עיבוד וזריעה

משקית.

)ז' באייר תש"ג(. הייתה זו נקודת המצפה הראשונה 12.5.1943ב-גבולות נוסדה

בנגב. עלו שהוקמה הראשון טרקטור12ביום אוהלים, ארבעה עם בחורים

ומשאית. האנשים השתייכו לקיבוץ השומר הצעיר, רובם ילידי הארץ ומיעוטם עולים

בהתחלה הייתמבולגריה. לכל נקודת התיישבות כזוה מחנה עורפי . המחנה של

משפחות ושני30 חברים, מהם 120היה בראשון לציון, והגרעין כולו מנה גבולות

הוא כלל מפעלי מלאכה,.ילדים .היקף המשק שניהלו בראשון לציון היה רחב למדי

כגון נגריה, מסגריה, טרקטורים ומכונות, ומשק חקלאי ובו ירקות, משתלה, מספוא,

59 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 60: נוף אדם בנגב

רפת, לול ומכוורת. במצפה גבולות שהו בדרך כלל רק חלק מחברי הקיבוץ. לפני

, שתעזור להםשקיבלו על עצמם את אחזקת גבולות, החזיקו אף פלוגת עובדים

במשימה.

רביבים

גיר סלעי גבעת על הוקם בתקופה,המצפה כבר ישוב שהיה במקום

בתחתית הגבעה היה אולם רחב חצוב בסלע, שהיה במקורו בור.ביזאנטית-הרומית

יותר למגורים אנשי הקיבוץ גרו תחילה.מים ושימש, כנראה, בתקופות מאוחרות

זו. אחר כך היא שימשה כבית במערה

מלאכה, מחסן לכלים, אכסניה לפלוגות

ולבסוף במקום, לבקר שבאו נוער

כמרפאה.

מישורים מצויים המצפה נקודת סביב

לאורך המשתרעים ק"מ8שטוחים

לחולות משיקים שהם עד לפחות,

היא האדמה חלועה. של הנודדים

בעיקרה אדמת חול.

חניכי של קבוצה כלל המיישב הגרעין

הנוער העובד בירושלים, שהתאחדו עם

בשם "רביבים". המחנה הוקם בראשון לציון. הםקבוצהגרעין עולי גרמניה והקימו

ומאה מנו ; פרדסי הסביבה,עשרים חברות חברים שעבדו בעבודות חוץ שונות

מחנות צבא בריטיים בדרום ובנגב, שדה התעופה של תל נוף וסלילת כבישים בבאר

יעקב. ברשותם היו משק חקלאי קטן, נגריה ומסגריה.

,28.7.43 -ל הרשמי נחשב ההעלייתאריך ד' בתמוז תש"ג. למעשה היו שלושה

ונדרשו לפנות את השטח על-ידייעלו חודשישאנשים ם קודם לכן עם טרקטור,

לאחר כשלושה,ההשנייהבריטים, בטענה שהם עורכים במקום תמרונים. בפעם

עלו שישה אנשים. קק"ל נתבקשה להוסיף אנשים, ותוך שנה הגיע מספרם,חודשים

. 12-ל

בזמן בניית המצפה נוספו גם אנשים מהחוץ : אנשי סולל בונה ועוזרים מהקיבוץ

ושמונה עשרהמאוחד. עד למלחמת העצמאות שהו במצפה "רביבים" שבע חברות

בשנה זו חל משבר עשרים וחמישה חברים. 1947חברים. הגרעין כולו מנה במארס

חברתי בגרעין, ואנשים מרכזיים רבים עזבו ועברו לקיבוץ אלונים. בביר עסלוג' נותר

איש. 25רק גרעין של

60 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

3491הקמת המבנה הראשון ברביבים, שכונה 'הטירה',

Page 61: נוף אדם בנגב

עסלוג' ותל צופים. :המצפה ברביבים כונה גם בשמות

תרומתם של שלושת המצפים–סיכום

המצפים מילאו תפקיד של תחנות ניסיון חקלאיות, שנועדו לחקור את האפשרויות

לפיתוח משק חקלאי בנגב תוך לימוד בעיות האקלים, הקרקע והצומח.

המצפים סייעו רבות למחקרים השונים שנעשו על הנגב, שהיה עד אז אזור בלתי

ידוע. בתחום האקלים, לדוגמא, המחקר לא יכול היה להתבצע ללא המצפים, שכן

נדרשו מדידות מדויקות יומיומיות והשגחה מתמדת במקום. ואמנם, הכל מסכימים כי

המידע המדויק ביותר על אקלים הנגב באותה תקופה מבוסס על המדידות שנעשו

.1943-1947במצפים בשנים

למצפים נודעה חשיבות ראשונה במעלה ברכישת קרקעות ובשמירה עליהן, לא רק

בסביבתם אלא גם בשטחים נרחבים אחרים. אנשי המצפים עזרו ברכישה עצמה

למצפים נודעה חשיבות גדולה ברכישת הקרקעותבשמשם בסיס פעולה נוח ובטוח.

ושמירה עליהם.

מזמן שקמו המצפים גבר הביטחון באזור, דבר שאף סייע למחקרים שנערכו באותה

מכונסת בצורה המשקים את לבנות היה המצפים מן הלקחים אחד תקופה.

ובנקודה גבוהה מטעמים ביטחוניים.

61 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 62: נוף אדם בנגב

הקמת אחת עשרה הנקודות בנגבהמצפים  :ל שתי פרשיות בקורות ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינהמעובד על פי רות קרק, ע

101-116 , עמ' ב(" )תשס152-153  אריאל, ואחת-עשרה הנקודות בנגב

הרקע המדיני

פרסמה ממשלת המנדט הבריטי את "הספר הלבן", שגזר על הפסקת 1939בשנת

מכסת צומצמה בארץ. היהודית רכישתההעלייההתיישבות על ונאסר לארץ

קרקעות ננגב. באותה עת ניחתה השואה על יהדות אירופה וסכנת השמדה ריחפה

אובדן הסיכוי האחרון כמעטההייתעל מיליוני 'הודים. נעילת שערי הארץ עבורם

להצלתם. תושבי הארץ היהודים התארגנו לרכישת קרקעות חרף האיסור.

הגישה ממשלת בריטניה הצעה חדשה לחלוקת ארץ-ישראל, הידועה1946ביולי

גריידי". התכנית הציעה לחלק את הארץ לארבעה אזורים ;-בשם "תכנית מוריסון

אזור יהודי, אזור ערבי, אזור ירושלים ואזור הנגב, ועל ארבעתם יהיה ממונה הנציב

העליון. האזור היהודי היה מצומצם ולא כלל את הנגב. התכנית נדחתה בידי הישוב

ב- בריטניה החליטה זאת בעקבות כאחד. והערבי את 1947היהודי להעביר

או"ם.ההכרעה ל

תגובת היישוב היהודי

הרחבת על-ידי היתר, בין לסיכולה, היהודי הישוב פעל התכנית פרסום עם

להינתק נועד אשר הנגב, של יישובו היה המרכזיים היעדים אחד ההתיישבות.

בתכנית הנזכרת מהישוב היהודי. הוחלט על מבצע רב היקף של העלאת נקודות

המחלקה : המיישבים הגורמים כל שותפים היו לתכנית בנגב. חדשות ישוב

וה"הגנה". במקביל לתכנון להתיישבות בסוכנות היהודית, קק"ל, חברת מקורות

אספקת המים הוחל בבחירת מקומות ההתיישבות. היות שמפעל המים חייב המתנה

ממושכת, הוחלט להעלות את הישובים עוד לפני סיומו. לאחר סקרים ובדיקות סוכם

ישובים. היה זה המבצע ההתיישבותי הגדול ביותר שידעה11להעלות בו זמנית

הארץ עד לאותה תקופה. הידיעה על העומד להתרחש נמסרה לגופי התיישבות

מכל הזרמים, שרובם כבר שהו במושבות כפלוגות עבודה, ומיעוטם עדיין כגרעיני

הפלמ"ח במסגרת מחץ(נוער )פלוגות לעליה מיד להתכונן עליהם הוטל .

חברים וחמש חברות, שתהווה את חיל החלוץ25להתיישבות, ולהכין פלוגה בת

הדבר לבדווים ולשלטונותייודע לבל רבהע תוכנן בסודיותצלישובים החדשים. המב

המנדט, שהיו עלולים לסכלו. לוי אשכול מטעם המוסדות הלאומיים ויוסף אבידר

ע. המועד שנקבע היה מוצאי יום הכיפוריםבצמטעם ה"הגנה" היו האחראים למ

. 1946 באוקטובר 6תש"ז, ה-

62 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 63: נוף אדם בנגב

כ- של כוח מועד בעוד גויס המבצע של1,000לצורך רבות עשרות לוחמים,

וגגות הצריפים ומגדל עץ לבנייתמשאיות, גדרות תיל, קירות מיכלי המים.עבור

ע תוכנן במדוקדק. מטה המבצע על מפקדתו התמקם בניר עם, ולאבטחתוצהמב

נשלחה מחלקת פלמ"ח מתוגברת.

יום הכיפוריםצוםתחילת המתיישבים הגיעו תחילה לניר עם ושם פוזרו לפני אל

ה כבר מרוכזים היו שבהן המוצא, התרכזוצנקודות המתיישבים והאספקה. יוד

החדשה.בישובים ותיקים וסמוכים ככל האפשר למקומות שנבחרו להתיישבות

החיים ביישובים החדשים

שכר שקיבלופרנסת המתיישבים בתקופה הראשונה לעלייתם התבססה בעיקר על

לישראל על קרן קימתמ קרקע, וכן מעבודתם כשכירים ב"סולל בונה"ההכשרת

הוחלבביצוע השטחים הכשרת לאחר הבריטי. הצבא במחנות שונות עבודות

אופי ניסויי. אחד הקשיים היה, שהייתה בשלב זה בעלת בעבודה חקלאית של ממש

נוספים יחסית. קשיים פיזורן של חלקות הקרקע של הישובים במרחקים גדולים

שונים שירותים יהודי, הקושי באספקת ישוב ומכל נגרמו בשל הריחוק מהמרכז

ושיווק התוצרת.

העיבודים החקלאיים בישובים נעשו בהשגחת תחנת הניסיונות ברחובות, שהכינה את

התכניות, קבעה את דרכי העיבוד והתאימה את הגידולים לסוגי הקרקע השונים.

למתיישבים מניסיונם. תרמו עזרו ו,שליחים ממשקים ותיקים בארץ

צינור המים לנגב

המים הובאו תחילה במיכלים ורק מאוחר יותר הגיעו מים זורמים. ביצוע התכניות

אלה חדשים לישובים מים עם,לאספקת ניר באזור מקידוחים בגלל, התעכב

היה צריך לעבור באדמות לא יהודיות, וכן בשל קשיים שהערימו המיםהעובדה שקו

194שלטונות המנדט. המפעל הושלם רק כשנה לאחר העלייה על הקרקע, בסתיו

7.

מעדותו של מנהל המחלקה להתיישבות דאז:

התיישבות מערך בנגב להקים העולם,הצורך מלחמת אחרי התעורר

השנייה. הנגב רחב הידיים והאפשרויות הגלומות בו הצטייר כפתרון אפשרי

ליישוב העולים.

היהקיים חשש שהנגב, שהיה כמעט ריק מיהודים, ייקרע מתחום המדינה

ובנגב בסתיו י"א הישובים בדרום ,1946 היהודית העתידה לקום. הקמת

נועדה לשכנע שהנגב חיוני ליהודים. השיקול האסטרטגי-מדיני הוא שהכריע.

63 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 64: נוף אדם בנגב

– יהיה אפשר או בנגב מים, ולאצמהנדס המים, שמחה בלאס, סבר שיימ

עם וניר עם, שעלו על . כך או אחרת אפשר יהיה ליישבן. סמוך לגברביאםלה

אכן התגלו בקידוחים מים בשפע. ,1943-1942 הקרקע בשנים

בלאס הגה רעיון להוביל את המים בצינורות ששרדו במלחמת העולם השנייה

ור קן ארוך. בלאסצאת הצינורות אפשר היה לחבר במהירות ולי בלונדון.

מקצה פרטיים. בשטחים יעברו שלא כדי הדרכים לאורך להניחם תציע

ון טוב. הוא תכנן להזרים אתציע ליעד לבדווים, כמחווה של רצמהמים ה

ישובים, בשני קווים. אורך הקווים, על הסתעפויותיהם, היה אמורלשניהמים

ל- ב-260להגיע הוערכה ועלותם ק"מ, לא"י100 אלף ארץ )לירות

בפרטים עם אנשי הסוכנות,, סכום נכבד באותם ימים. הוא דן ישראליות(

את התכנית לעיונו שלוהביא וגז ר הסוכנות,בראש המחלקה להתיישבות

ש המחלקהזהאלא של השנתי התקציב להתלהבותם. שותף היה לא

היה ל200להתיישבות נראתה כפליים שעלותה ותכנית לא"י אלף ו

הרפתקה כלכלית. להתנגדותו היו גם טעמים מדיניים: הוא הטיל ספק אם

ה להעברת יסכימו בתוואיצהבריטים )במסלול(ינורות מאחר ששורטט.

ניאות למינוי של ועד,שהצינורות כבר היו ברשותנו היה להכיןשתפקידה ה

חומר רקע, מפות של השטח, נתוני קרקע ומים, וכן לארגן סיורים מכינים.

. שלא להמליץ על שטחים מעל גובה מסוים, כדי שלא יהיההועדה נזהרה

היא תכננהצורך לדחוף את המים בעזרת משאבות, דבר שעלותו גבוהה.

משפחות. כשמונים לאכלס שיוכלו המליצהישובים להקים הועדה 11

.ישובים

נתנו את ברכתם גם הנהלות הסו1946בספטמבר ולקנות והקרן הקיימת. השיכ

הלוואה מיוחדת. באמצעותהמדיני גבר על השיקול הכלכלי. המימון הושג

מיוחד מטעם צאת התכנית המב הכין מטה ועית כלההגנה לתפוס את הוחלט

ינורות. למקצת הישוביםצהשטחים בעת ובעונה אחת ולא להמתין עד שיזרמו מים ב

יביאו לפי שעה מים במכליות ומקצתם יקבלו את מימיהם מבארות בסביבה. איכות

עשויים ו )בכמות קטנה( ירודה. כך או אחרת, המים היו במשורהההייתהמים האלה

ה בלבד. צ לשתיה ולרחהיו להספיק

על הצד הטכני הופקדו המחלקה הטכנית של הסוכנות והמהנדס שלה אלכסנדר

צריפיםיועברו ,יבנהיישוב יוקם בית ביטחון דו-קומתי. ועד שיבסין. סוכם שבלב כל

והמחנה יוקף בגדר תיל. המבצע היה מורכב והועלם מעיני השלטונות.

סיכום

64 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 65: נוף אדם בנגב

עלו אפוא על 1946 באוקטובר 6 ל-5 בלילה שבין ,שחל בשבת,במוצאי יום כיפור

בדרום ממפעלי יי 11הנגב הקרקע אחד זה היה הגדוליםתההתיישבושובים.

, המבצע שינה את פני ההתיישבות היהודית בנגב ,בתקופה של טרם הקמת המדינה

הואיל ולא היה ספק שעתידם של השמספר יישוביו הוכפל באחת. ישובים מותנהי

דשים לאחר מועדובהספקה סדירה של מים, החלו להניח את קו המים כשלושה ח

.1947 עד ספטמבר 1906מבר צהמים נמשכה מדקו על הקרקע. הנחת ההעליי

ינור בישרה למתיישבים את ראשיתה של תקופה חדשה ומבטיחה. צזרימת המים ב

שמות היישובים שהוקמו:

שובל.1

משמר הנגב.2

בארי.3

כפר דרום.4

תקומה.5

נירים.6

אורים.7

נבטים.8

חצרים.9

קדמה.10

גלאון.11

65 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

8491היישובים בנגב,

Page 66: נוף אדם בנגב

עיירות הפיתוח בנגב

מדינת ישראל בשנות החמישים

, ונלחמה על קיומה במשך יותר משנה, עד יולי1948מדינת ישראל, שהוקמה ב-

, יום חתימת הסכם שביתת הנשק עם סוריה, נאלצה להתמודד עם אתגרים1949

רבים בשנים הראשונות לקיומה:

גדולה.1 ישראל את– קליטת עלייה מדינת בשנותיה הראשונות הכפילה

שמנה היישוב, ויותר: שניים פי קום650,000אוכלוסייתה עם יהודים

כ- וחצי שנים. העלייה הגדולה700,000המדינה, קלט עולים תוך שלוש

ממדינות ערב ומאירופה חייבה את המדינה הצעירה למצוא פתרונות הזנה,

דיור, תעסוקה, חינוך ובריאות למאות אלפי העולים החדשים.

ישראל כבשה במהלך מלחמת העצמאות שטחים גדולים,– יישוב הגבולות.2

בעיקר בנגב, והיה צורך ליישב אותם על מנת להבטיח את הריבונות עליהם

וליצור רצף טריטוריאלי של יישובים יהודיים עד לאילת.

של המדינה, בעיקר באזורים החדשים שנכבשו במלחמה פיתוח כלכלי.3 –

להפקת מחצבים בנגב ופיתוח חקלאות ותעשיה במקום.ןניסיו

העלייה הגדולה

בשנות החמישים הגיעו לישראל מאות אלפי עולים מאירופה

הייתהוממדינות ערב. רוב האוכלוסיי אוכלוסייה עירונית,ה

ועל כן היה רצון ליישבם בערים.

במרכז ושכונות לערים החדשים העולים נשלחו תחילה

הארץ, שננטשו מתושביהן הערבים במלחמה )כגון ירושלים,

יפו, חיפה, לוד( ובבסיסים ריקים של הצבא הבריטי. לאחר

מכן נשלחו העולים לערים נטושות באזורים מרוחקים יותר

רוב גם שם אזלו הדירות. בית שאן( אך )אשקלון, צפת,

העולים שוכנו באופן זמני במחנות עולים בכל רחבי הארץ,

הועברו כך, חדשים. יישובים עבורם להקים צורך והיה

צמוד היה הגדול שחלקן ל'מעברות', מהמחנות העולים

לערים קיימות ואחרות היו יישובים זמניים, שהוקמו באזורים

ערי פיתוח. –בהם עתידים לקום יישובי קבע

66 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

עולים

חדשים

באופקים

Page 67: נוף אדם בנגב

עיר גדולה

עיר נפהמרכז עירוני כפרי

מרכז עירוני כפרי

מרכז עירוני כפרי

מרכז כפרי

כפר

כפר כפר

מרכז כפרי

כפר

כפר

כפר

עיר גדולה

עיר נפהמרכז עירוני כפרי

מרכז עירוני כפרי

מרכז עירוני כפרי

מרכז כפרי

כפר

כפר כפר

מרכז כפרי

כפר

כפר

כפר

ערי הפיתוח נקראו כך משום שהיו ערים שהוקמו בתמיכה ובתכנון של הממשלה,

באזורים שהמדינה רצתה לפתח.

הפיזור האוכלוסיי

חיו המדינה הקמת מהאוכלוסיי80%בזמן כ- ה החוף. מישור באזור 60%

וחיפה(. האחרים חיו ירושלים מהתושבים חיו בשלוש הערים הגדולות )תל-אביב,

במושבות, מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ.

פיזורמדיניות התכנון בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, התבססה על עיקרון

על פני חלקיה השונים שלהעל פי עיקרון זה, יש לפזר את האוכלוסיי :ההאוכלוסיי

המדינה ולמנוע את הצטופפותה באזור המרכז. על פי עיקרון זה תוכננו רוב עיירות

הפיתוח לקום באזורים מיושבים פחות ומרוחקים ממרכז הארץ ומישור החוף.

למדיניות זו היו יעדים נוספים:

להגביר את הנוכחות הישראלית לאורך הגבולות.–יעד בטחוני א.

לנצל את המשאבים הטבעיים המצויים באזורים השונים.–יעד כלכלי ב.

להקים ערים בינוניות, שישמשו מרכז עירוני ליישובים הקטנים–יעד מנהלי ג.

דירוג יישובי.שסביבם על פי העיקרון של

דירוג יישובי

, כלומר היו רק שניקוטביעד שנות החמישים להתיישבות בארץ-ישראל היה אופי

סוגי התיישבות שונים מאוד זה מזה:

ערים גדולות מאוד, בהם התרכזו המוסדות.1

והשירותים כולם.

כפרים, מושבים וקיבוצים קטנים בעלי אופי.2

חקלאי.

אגף התכנון במשרד ראש הממשלה עיצב בשנות

תכנית ארצית לפיתוח מדינת ישראל שקבעה50ה-

ממערך לעבור יש למערך קוטביכי .מדורג

במערך מדורג יש חמש דרגות של יישובים:

חקלאי.1 מאות– כפר כמה גרים שבו

תושבים.

לכל כמה כפרים יהיה מרכז– מרכז כפרי.2

שבו מוסדות משותפים לכל הכפרים, כגון:

מאפיה, מכולת, מוסדות חינוך.

67 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 68: נוף אדם בנגב

עירוני-כפרי.3 כ- מרכז המשרת מרכז30 יהיו במרכז חקלאיים. יישובים

חינוך ומוסדות האזור תוצרת על המבוססת חקלאית תעשיה מסחרי,

ובריאות.

בכל איזור גיאוגרפי )נפה( תהיה עיר בינונית שתספק שירותים– עיר בינונית.4

מרפאות בנקים, תרבות, מוסדות יהיו בעיר האזור. יישובי לכל עירוניים

ומפעלי תעשייה גדולים.

הערים הגדולות: תל-אביב, ירושלים וחיפה.3 – עיר גדולה.5

שירותים יספק אשר העירוני-כפרי המרכז להיות אמורות היו הפיתוח עיירות

לאוכלוסייה הכפרית הסמוכה.

הקמת עיירות הפיתוח

בנגב. רובן הוקמו בתחילת11 עיירות פיתוח, מתוכן 29בסך הכל הוקמו בישראל

שנות החמישים. חלק מהעיירות הוקמו על בסיס יישוב קיים, שתוכנן מחדש כעיירת

פיתוח, וחלק הוקמו מלכתחילה כעיירות פיתוח. בנגב הוקמו שני סוגים של עיירות

פיתוח:

ליישובים.1 עירוני מרכז לשמש כדי היישובי הדירוג פי על שהוקמו עיירות

חקלאיים, כגון: נתיבות, שדרות ואופקים.

יישובי הסביבה, אלא המחצבים.2 היה לא עיירות שהבסיס הכלכלי שלהם

.עיירות המחצביםבאזור, כגון: ירוחם, מצפה רמון ודימונה. אלה הן

עיירות מחצבים

מלבד הערים שקמו כמרכזים עירוניים להתיישבות החקלאית, הוקמו בנגב הדרומי

ארבע עיירות ששכנו בקרבת מקורות מחצבים, למרות שלא היו יישובים חקלאיים

בקרבת שהוקמו ערד, יותר ומאוחר דימונה ירוחם, רמון, מצפה בסביבתם:

המכתשים ומפעלי ים המלח. העיירות היו אמורות לשמש מקום מגורים לעובדים

ובים המלח, שתוכננו להיות מקור תעסוקה לעשרות במפעלי תעשיית המחצבים

אלפי תושבים.

ואלו הן העיירות ...

שכונות הקמת מועד צוין ותיקות )בערים הקמתן סדר פי על בנגב, שהוקמו

העולים(:

שבע.1 )באר מחדש–( 1949 הקימו שהתורכים המקרא, מתקופת עיר

הראשונה. העולם במלחמת כבשו והבריטים בארץ, שלטונם בתקופת

ב- יואב.1948המצרים תפסו את באר שבע וצה"ל כבש אותה במבצע

תושביה הערביים עזבו את העיר. לאחר המלחמה קיבלה העיר מעמד של

עיר פיתוח שתוכננה להיות העיר הגדולה בנגב. עולים רבים הגיעו לבאר

68 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 69: נוף אדם בנגב

ועבדו במפעלים שהוקמו בעיר. בשנת 50שבע בשנות ה- הוקם בה1959

בית חולים גדול לשרות תושבי הנגב ובסוף שנות השישים קמה בבאר שבע

אמורה למשוך אליה אוכלוסייה חזקה. העלייה הגדולההאוניברסיטה שהיית

הביאה רבים מהעולים לבאר שבע והיא נהנתה90מחבר העמים בשנות ה-

מתנופת בנייה ופיתוח. כיום בבאר שבע יש אוניברסיטה, בית חולים, משרדי

ממשלה, בית משפט ומרכזים מסחריים רבים.

)ירוחם.2 הראשונה בין עיירות המחצבים. הוקמה כמעברה בשנת–( 1951

עבור עולים מרומניה שעבדו במחצבות באזור, הפכה לכפר חקלאי1951

למחצה ומאוחר יותר למועצה מקומית. נמצאת סמוך למכתש הגדול. רוב

המקומית.התושביה מועסקים בתעשיי

לאחר שכוחות צה"ל הגיעו לקצה הצפוני של מפרץ אילת–( 1951 )אילת.3

יותר שנתיים מאוחר צריפים. הוקמו במקום מספר במלחמת העצמאות,

הוקמו הדירות הראשונות והוכרז על הקמת נמל אילת. בתחילה התפתחה

אילת כעיר נמל. בנוסף עבדו תושבי המקום במכרות הנחושת בתמנע, עד

שנסגרו בשנות השבעים. כיום עיקר פרנסתם של תושבי העיר היא בתיירות

ומהעולם נופשים רבים מהארץ ישראל. ידועה כבירת התיירות של והיא

החוף על מבלים הם השנה. עונות בכל בעיר המלון בתי את ממלאים

ובאטרקציות השונות ברחבי העיר.

)שדרות.4 בשנת –( 1951 כמעברה הוקמה בשנת 1951 הפכה1955.

לקיבוצי המועצה האזורית עירוני כמרכז היא משמשת מקומית. למועצה

שער הנגב. במשך השנים התפתחה במקום תרבות ייחודית, שבאה לידי ביטוי

קיבלה מעמד של עיר.1996בזמרים ולהקות רבים שיצאו משדרות. בשנת

כמחנה לעובדי המחצבות במכתש1951 הוקמה ב-–( 1951 )מצפה רמון.5

יותר כמחנה לסוללי הכביש לאילת. ב- הפכה ליישוב1956רמון, ומאוחר

)שיתופי( שנועד להתבסס על הפקת מחצבים במכתש. קבע קואופרטיבי

ה- שנות היישוב80בסוף תוכנן מצרים, עם עם חתימת הסכמי השלום ,

כמגורים לאנשי הקבע המשרתים באזור, אולם רובם לא השתקעו ביישוב.

האוכלוסיי את ניכרת בצורה הגדילה לשעבר המועצות מברית ההעלייה

ביישוב. כיום הבסיס הכלכלי של מצפה רמון הוא תיירות: בתי מלון, אכסניות

ופעילויות במכתש רמון.

)דימונה.6 העיר השלישית בגודלה בנגב, אחרי באר שבע ואילת.–( 1955

כמקום מגורים לעובדים במפעלי ים המלח בתנאי אקלים1955הוקמה ב-

נוחים יחסית. מלבד עולים מצפון אפריקה, הודו וברית המועצות לשעבר,

69 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 70: נוף אדם בנגב

התיישבה במקום קהילת "הכושים העבריים" מארצות הברית, המונה כמה

אלפים. בעיר הוקמו מספר מפעלי טקסטיל גדולים שסיפקו עבודה. רבים

מתושבי העיר עובדים בקריה למחקר גרעיני הנמצאת בסמוך לעיר.

)אופקים.7 באזור–( 1955 החקלאיים הסביבה ליישובי כמרכז הוקמה

יישובים, חלקם מושבי עולים שהוקמו באותה התקופה.9מרחבים, שמנה

הגיעו90העיר סבלה במשך שנים מעזיבת תושבים ומקשיים רבים. בשנות ה-

קיבלה1955לאופקים עולים רבים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. ב-

מעמד של עיר.

)קריית- גת.8 הוקמה כעיר מרכזית לחבל לכיש לפי תכנון אזורי–( 1956

רוב המועסקים בעיר80 קיבלה מעמד של עיר. בשנות ה- 1972כולל. ב-

הקימה חברת המחשבים אינטל את אחד1996היו בענף הטקסטיל. ב-

ממרכזי הייצור בקרית גת וכיום היא המעסיקה הגדולה בעיר.

הוקמה בשם עזתה ליד הכביש בין עזה לבאר שבע כמרכז–( 1956 )נתיבות.9

ושלחים, שמנה עזתה לאזור התושבים11עירוני רוב יישובים חקלאיים.

בעיירה היו עולים ממרוקו ומתוניס. לנתיבות אופי דתי מאז הקמתה ויש בה

סאלי, אבוחצירה, הבבא ישראל רבי רבים. דתיים חינוך ומוסדות ישיבות

קיבלה2001התגורר בעיירה, וקברו משמש מרכז רוחני עד היום. בשנת

מעמד של עיר.

)ערד.10 הוקמה בתכנון מוקדם לפני אכלוסה. בניגוד לשאר–( 1961

העיירות, ערד לא אוכלסה בעולים חדשים אלא בזוגות צעירים ותושבי הארץ

ידועה כנוחה למגורים לחולי אסטמה, בשל האוויר היבש הוותיקים. העיר

יש לעיר מאגר גז טבעי המספק גז למפעלים ולתושבים. במקום. כמו כן

העיר משמשת מרכז תיירות למטיילי מדבר יהודה.

בין תכנון למציאות–עיירות הפיתוח

לאחר מעשה התברר כי המטרות שלשמן הוקמו עיירות הפיתוח התממשו באופן

חלקי בלבד, מסיבות שונות:

העיירות לא שימשו בפועל כמרכזים עירוניים ליישובים החקלאיים. היישובים.1

החקלאיים סיפקו לעצמם את מרבית השירותים, ולשאר הצרכים השתמשו

בשירותי הערים הגדולות. הפער החברתי והתרבותי שבין תושבי הקיבוצים

והמושבים הוותיקים לבין העולים החדשים היה גדול.

העיירות הוקמו ללא יצירת מקומות עבודה, מתוך הנחה כי בשנים הראשונות.2

ועבודה שכירה בחקלאות. בתחילה יעבדו התושבים בבניין בעיירה עצמה

70 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 71: נוף אדם בנגב

תעשיה. מפעלי הוקמו לא אך כבישים ובסלילת בבניין העולים הועסקו

תעשיית המחצבים לא סיפקה תעסוקה מספקת לכל תושבי העיירות ונוצרה

בעיה של אבטלה ומצוקה כלכלית.

מבחינה חברתית, העובדה כי דווקא העולים החדשים נשלחו אל העיירות.3

המבודדות והרחוקות יצרו תחושות של כעס וקיפוח כלפי המדינה ומוסדותיה.

ישראל הביאו לעזיבה של כל התחושה הקשה של הזנחה מצד ממשלות

החזקה. ההאוכלוסיי

70 וה-60שנות ה-

החל מהלך של עזיבת העיירות בנגב לכיוון צפון. מאזן הגירה70מתחילת שנות ה-

שלילי )יותר אנשים שעזבו את המקום מאנשים שבאו למקום( נרשם בכל עיירות

הנגב.

הבעיות המרכזיות שהתעוררו בעיירות הפיתוח היו:

עיירות רבות, בעיקר ברמת הנגב )ירוחם, דימונה, מצפה–הריחוק והבידוד .1

רמון(, היו רחוקות ממרכזים עירוניים קיימים. כבישים נוחים המקשרים בין

וקיצרו אך במעט את יותר, ובינן לבאר שבע נסללו רק מאוחר העיירות

הדרך הארוכה לערים הגדולות.

העיירות התקשו לגייס מורים מנוסים שישתקעו בעיר,–רמת החינוך בעיירות .2

ונוצרה תחלופה מתמדת של מורים ומנהלים בבתי הספר. במספר עיירות לא

היו כלל מסגרות לחינוך על-יסודי, ובשאר העיירות הוקמו בתי ספר מקצועיים

תושבים חדשים הגיעו לא הייתה מספקת לא כיוון שרמת החינוך בלבד.

ותושבים ותיקים עזבו את העיירות.

כפי שנאמר, העיירות הוקמו ללא פתרונות תעסוקה מספקים.–התעסוקה .3

החלו להקים מפעלי תעשייה בעיירות.70 וה-60בשנות ה-

עם זאת, האווירה המשפחתית החמה, והחיים ביישוב קטן שבו "כולם מכירים את

כולם", יצרו בעיירות קהילות חמות ותומכות. למרות הקשיים הרבים, ותיקי עיירות

הפיתוח מציינים את העזרה ההדדית ויחסי השכנות הנהדרים שנוצרו במקום, כיתרון

על פני הערים הגדולות במרכז הארץ.

גל עלייה נוסף–שנות התשעים

, השפיעה בצורה90העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שהחלה בשנות ה-

בעיירות הפיתוח. עשרות אלפי עולים חדשים התיישבו בהן,הניכרת על האוכלוסיי

ובחלק מן העיירות הכפילו את אוכלוסייתן. כרבע מכלל העולים התיישבו בעיירות

71 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 72: נוף אדם בנגב

ערי גם בהנהגה המקומית של בכל הארץ. כעבור כמה שנים השתלבו העולים

המקומית. גם אלפי העולים שהגיעו מאתיופיה התיישבו בחלקההפיתוח ובתעשיי

מעיירות הפיתוח.

ה מהאוכלוסיי40%מבין עיירות הפיתוח בנגב בולטות במיוחד ערד ושדרות, בהם כ-

הם עולים חדשים, אך גם בשאר העיירות העולים מהווים כרבע מאוכלוסיית המקום.

ועד היום90כלכלה ותעסוקה בעיירות הפיתוח משנות ה-

הגדול בנגב והעסיקה עבר ענף הטקסטיל, שהיה ענף התעשיי90בתחילת שנות ה-

הביאו נוספים, ותהליכים ירדן עם השלום חמור. משבר עובדים, אלפי עשרות

לסגירתם של רוב מפעלי הטקסטיל בנגב ולהעברתם למדינות בהם כוח העבודה זול

יותר, כמו מצרים, ירדן ותורכיה.

בשנים אלה הוקמו בנגב מפעלי חשמל ואלקטרוניקה רבים וענף זה הפך לגדול

באזור, יחד עם התעשיות הכימיות. עם זאת, למרות שלכאורההמבין ענפי התעשיי

מדובר בתחום מפותח יותר מענף הטקסטיל, רוב מפעלי האלקטרוניקה בנגב הם

עתירי עבודה בשכר נמוך ואינם כוללים כמעט מחקר ופיתוח. יוצא מן הכלל הוא

, ובו מפעלי היי-טק רבים, המעסיקים1995 בעומר, שנפתח בשנת הפארק התעשיי

אקדמאים ומהנדסים רבים שנשארו בנגב לאחר לימודיהם באוניברסיטת בן-גוריון

בבאר שבע.

בנגב הוא העברת מפעלים רבים בנגב משליטתהתהליך נוסף שעבר על התעשיי

והדבר משפיע על מצב התעסוקה בנגב. לידיים פרטיות, וההסתדרות הממשלה

חברת כימיקלים לישראל, לדוגמא, העבירה את משרדיה הראשיים מהנגב למרכז

הארץ בגלל שיקולי יעילות. כמו כן חברות רבות מעדיפות לשכור עובדים דרך חברות

כוח אדם, דבר הפוגע במקרים רבים בשכר ובשאר הזכויות של חלק מן העובדים.

ענף כלכלי נוסף המתפתח בנגב בשנים האחרונות הוא ענף התיירות. מטיילים רבים

ממלאים את כבישי הנגב בסופי שבוע ובחופשות, ותושבים רבים בנגב עובדים בבתי

המלון, המסעדות וחברות הטיולים ברחבי הנגב.

72 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 73: נוף אדם בנגב

ירוחם... הוקמה כךהסתובב1951 של הימים באחד מחנה בשוק

יוצא רודי יהודה גן מקיבוץ פלמ"ח קליינר,

בעודו את באקראי פגש ירקות קונה שמואל.

מחלקת ראש עת באותה יוספטל, ששימש גיורא

של יישובם על והאחראי בסוכנות ההתיישבות

אלה?" בימים עושה אתה החדשים. "מה העולים

מיוחד" השיב דבר "שום.חברו את יוספטל שאל

בשבילי" אתגר לך יש אם מאוד "אשמח קליינר

הוסיף.

"למה כמה בדעתו חכך יוספטל שלא שניות.

קליינר לו. "איפה?" שאל מעברה?" הציע תנהל

תקים שלא למה אז – אתגר רוצה אתה "אם

אני מעברה "מצוין. קליינר: את אוהב בנגב?"

ירוחם

כמעברה והייתה העיר הראשונה שהוקמה מדרום לבאר1951ירוחם הוקמה בשנת

שבע.

1954- 1951מעברת 'תל ירוחם'

ברחבי עולים' ב-'מחנות העולים שוכנו ישראל, מדינת של הראשונות בשנותיה

הארץ. התנאים במחנות היו קשים והעולים סבלו מצפיפות, רעב ומחלות. באפריל

הציע לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבו1950 של הסוכנות היהודית, להקיםת

שיכוני מעבר זמניים לעולים. שיכונים אלה נקראו 'מעברה', מלשון מעבר, מתוך

הנחה כי העולה יישאר בשיכון באופן זמני, עד שייקלט

באופן קבוע בחברה הישראלית. רוב המעברות הוקמו

קיימים יישובים כמה–ליד אולם וכפריים. עירוניים

אמורות שהיו עצמאיות, כמעברות הוקמו מעברות

כזו עצמאית מעברה קבע. ליישוב הזמן עם להפוך

מעברת תל ירוחם. ההיית

היית לא הוקמהההמעברה אלא מראש תכנון פרי

בצורה מאולתרת ביזמת מחלקת העלייה של הסוכנות,

בניגוד לתוכניות של אגף התכנון, הגוף שהיה ממונה על

יישובים. לכן רק לאחר שנים, בהן סירבו אגף הקמת

קבע, כיישוב בירוחם להכיר השיכון ומשרד התכנון

קיבלה ירוחם הכרה כיישוב.

מיקום המעברה נבחר על פי הקרבה למכתש הגדול ושדה אורון, שם קיוו למצוא

מיועדת לעובדי מחצבת 'אבן וסיד' ליד באר שבעהמחצבים רבים. המעברה היית

ולעובדי המחצבות במכתש הגדול.

עולים מרומניה. 270 הגיעו ראשוני העולים, 1951בקיץ

קשה ביותר. עובדים מעטיםההשנה הראשונה היית

ואילו ליתר העובדים נמצאו בלבד עבדו במכתש,

החום מפני הגנו לא הצריפים יזומות. עבודות

והקור והתנאים היו קשים.

בית יותר הוקמו במקום מאפיה, מכולת, מאוחר

חרושת לקרח וספריה, אולם כעבור שנתיים עדיין

מהמתיישבים כמחצית וחשמל. מים היו לא

הראשונים עזבו את המעברה.

73 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 74: נוף אדם בנגב

לירוחם הגענו כךשעלו נעים משפחת של סיפורה מירוחם,

המשפחה שמונהמתוניס: ועולים בבוקר.

עשר על מועלים אחרים חדשים משאית.

המיוחלת. בארץ חדשים לחיים כמהות משפחות

עיני המסע הנשים מתארך. והילדים הגברים,

עיניהם. אט, לנגד החולף הנוף במראות נעוצים

והם לצהוב הירוק הופך אט נוסעים מדברי,

הולך באבריהם. והחום נמסכת ונוסעים. עייפות

סוף נעצרת אחה"צ, והמשאית וששל השעה ורב.

כמה מחנה ליד סוף מהמשפחות צריפים.

ליד מסרבות פנחס ממתין המשאית לרדת.

"אני אומר והוא מוצ'ניק המועצה ראש להם:

ברו המקומית ופותח יםכירוחם... הבאים!"

הזה. המקום טוב כמה ושיכנוע, עד דיבור בשטף

ומוכנסות דבר של בסופו נעתרות המשפחות

שלימים "הצריף אל כבוד אחר הפך הירוק",

המשפחה, אם מספרת. המקומי הנוער למועדון

כי... שבת ערב זה אסתר: "היה נרד החלטתי,

האחרים. אמרתי את גם מהמשאית, ושיכנעתי

,"כאן! טוב תראו, יהיה אתם"ולמשפחתי: להם

..לצריף. ונכנסנו

החל המצב להשתפר. שליח המוסדות החדש, פנחס מענית, התיישב1954בשנת

עם משפחתו בירוחם ופעל רבות למען התושבים. המעברה חוברה למים ולגנרטור

והוקם בית ספר ראשון במעברה.

יישוב חקלאי–כפר ירוחם

להפוך את ירוחם לכפר, שתושביו יעבדו במפעלין נעשה ניסיו1958-1955בשנים

האזור ובנוסף יפתחו משקים חקלאיים קטנים ליד הבית, אולם בשל המחסור במים

ניסיו נוספיםןוהאדמה המלוחה ועולים לעזוב רבים המשיכו תושבים נכשל. זה

עולים. מספר התושבים5000, עברו בירוחם כ-1957-1954נשלחו. בין השנים

ל-1957בסוף הגיע לילה880 לירוחם בשעת הובאו העולים מן רבים בלבד.

רבים עזבו, והשאר נשארו–מאוחרת על מנת שלא יראו לאן הגיעו. כשקמו בבוקר

בלית ברירה. באותן שנים הגיעו קבוצות ראשונות של עולים ממרוקו ומהודו.

ירוחם, באותה תקופה נסלל הכביש המרכזי לאילת, דרך הערבה. כשהקימו את

משמעות רבה למיקומה על הדרך לאילת. משנסלל הכביש החדש לאילת,ההיית

ירדה קרנה של ירוחם.

מכפר למועצה מקומית

שונה שם המקום1962 ניתן לירוחם מעמד של מועצה מקומית ובשנת 1959בשנת

כ- אז חיו ביישוב ל'ירוחם'. ירוחם' איש2500מ'כפר

אולם עדיין לא הוקמה תעשייה מקומית בעיירה. תושבים

רבים יצאו להפגנות ולחסימות כבישים במחאה על מצב

בשנת במקום. החלטה1963התעסוקה בעקבות ,

להקים מפעל בערד ולא בירוחם, התפטרו ששת חברי

המועצה במחאה.

התפתחה מערכת החינוך בירוחם:60בתחילת שנות ה-

הוקמו בתי ספר חדשים )ממלכתי וממלכתי-דתי(, הופעל

יום חינוך ארוך ונפתח מרכז נוער.

בעיירה עבר שינויים: בשנים אלו הגיעוההרכב האוכלוסיי

והפכו לרוב בעיירה. ויותר עולים מצפון אפריקה יותר

רבים עולים העולים. לקליטת נוספת הוקמה מעברה

מהודו בשנת חיכוכים על1963הגיעו נוצרו ולעתים ,

רקע עדתי בעיירה.

תעשייה בירוחם–שנות השישים

74 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 75: נוף אדם בנגב

יעקב בירוחם. צילם: הרחוב הראשי

עיני

שנה לאחר הקמת ירוחם, הוקם לראשונה מפעל עתיר עבודה בירוחם.16רק כ-

ובשנת 1965בשנת זכוכית, 'פיניציה' לייצור בקבוקי הוקם מפעל מפעל1968

'טמפו' לייצור בקבוקי משקה, משקאות וארגזי פלסטיק. גם במפעלי הפוספטים

ויותר עובדים מירוחם. במקביל הוקמו בירוחם יותר ובתעשיות הביטחוניות נקלטו

מבני ציבור כגון קופת חולים, בריכת שחייה ובית כנסת מרכזי. הקמת המפעלים

זו תעשייה המבוססת על עבודההאמנם שיפרה את מצב התעסוקה, אולם היית

במשמרות, ללא הכשרה מקצועית, שהנציחה את תחושת התסכול והייאוש בקרב

התושבים.

גם מצב החינוך בעיירה היה קשה: בבתי הספר לימדו מורים בלתי מנוסים שהגיעו

לתקופות קצרות בלבד. בית ספר תיכון לא היה והתלמידים נאלצו לנסוע מרחקים

הוקם בירוחם בית ספר תיכון70ארוכים או ללמוד בפנימיות. רק באמצע שנות ה-

ממלכתי.

ה ייאוש ותקוו–שנות השבעים והשמונים

בשנות השבעים ניכרת ירידה משמעותית במספר התושבים. משפחות רבות עזבו את

היישוב והאבטלה גדלה.

לקראת שנות השמונים התחילה מגמה של שינוי חיובי ביישוב. המראה החיצוני של

ירוחם השתפר, הרבה בזכות פרויקט שיקום השכונות, ויחד אתו גם תחושת השייכות

הספרייה כגון תרבות מוסדות גם הוקמו השמונים בשנות העיירה. תושבי של

העירונית והמרכז למוסיקה בזכות תרומתה של קהילת מונטריאול מקנדה.

מצד שני, מצב האבטלה החמיר ביותר ורבים מתושבי העיירה עלו לירושלים על מנת

להפגין מול בית ראש הממשלה.

באותם שנים החלו להגיע לירוחם גרעיני הנח"ל המשימתיים של תנועת בני-עקיבא.

מהם ורבים בירוחם הצבאי השירות של האזרחי הפרק את עשו הגרעינים בני

התיישבו בה לאחר שחרורם וחיים בה עד היום.

התשעים ומהפכה–שנות גדולה עלייה

חינוכית

השתלבו בהנהגת היישוב יותר ויותר צעירים90בשנות ה-

ילידי המקום, ששמו את הדגש על שינוי מהותי במערכת

החינוך. על פי מודל של משרד החינוך, שהופעל בשלושים

יישובים בישראל, ונקרא 'פרויקט שלושים היישובים', ליוו

מומחים חיצוניים לחינוך את אנשי החינוך המקומיים בבתי

ל-17%הספר. בתוך מספר שנים עלו שיעורי ההצלחה בבחינות הבגרות בירוחם מ-

.73% היה אחוז הזכאים לבגרות 2003, יותר מן הממוצע הארצי, ובשנת 60%

75 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 76: נוף אדם בנגב

האוכלוסיה בירוחם 1954 - 2005

0

2000

4000

6000

8000

10000

2005

1995

1990

1985

1980

1978

1971

1966

1964

1961

1957

1954

שנה

הסי

לוכ

או

מבנה דמוגרפי בירוחם, 1996

יוצאי אסיה ואפריקה,

50%יוצאי הודו,

21%

יוצאי ברית המועצות,

17%

יוצאי ארה"ב ואירופה,

12%

()מקור: עיתון 'הארץ'

ה- הביאו90שנות

לירוחם תושבים רבים.

מברית רבים עולים

לשעבר המועצות

ביתם את מצאו

והשתלבו בירוחם,

החינוך במערכת

כיום היישוב. ובהנהגת

כ- מהווים 20%הם

מתושבי ירוחם.

ותעסוקה כלכלה

ביישוב

ביישוב עובדים במפעלי התעשיי ובאזור. בניגודהרוב המועסקים השונים בעיירה

לשאר עיירות הפיתוח, רוב המפעלים בירוחם קשורים לאוצרות הטבע של האזור:

ו'נגב זכוכית מחול המכתש, ומפעלי 'אקרשטיין' 'פיניציה' המייצר בקבוקי מפעל

למוצרי 'אגיס' מפעל כן כמו האזור. ממחצבי בניין חומרי המפיקים קרמיקה'

ענף הוא בגודלו רבים. הענף הכלכלי השני עבודה קוסמטיקה מספק מקומות

השירותים הציבוריים והקהילתיים.

בירוחםההאוכלוסיי

בתרשים שלפניכם ניתן לראות את השינויים באוכלוסיית ירוחם לאורך השנים:

: מעברה קטנה, כמה מאות תושבים.50בשנות ה-

: העלייה מצפון אפריקה והודו.60שנות ה-

: הגירה שלילית. ירידה במספר התושבים80 וה-70שנות ה-

: העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר.90שנות ה-

בירוחםההרכב האוכלוסיי

הרכב את לראות ניתן בתרשים

פי הקבוצותההאוכלוסיי על בירוחם

76 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 77: נוף אדם בנגב

השונות שהגיעו אליה: העליות מצפון אפריקה, הודו, ברית המועצות לשעבר, ויוצאי

אירופה וארה"ב שהגיעו במסגרת הגרעינים המשימתיים והקהילה החרדית במקום.

מהווים כמחצית מתושבי ירוחם. קבוצה ראשונה של עוליםיוצאי צפון אפריקה

הגיעה קבוצה גדולה יותר ממרוקו והפכו לרוב1963, אולם רק ב-1954הגיעה ב-

ביישוב.

הגיעו בקבוצות קטנות כבר בשנות ה-יוצאי הודו עזבו. ב-50 רובם אך 1963

הגיעה קבוצה גדולה של יוצאי הודו. יוצאי הודו חיים בירוחם בקהילה המרוכזת סביב

בית הכנסת "שערי רחמים" המשמש גם כמרכז תרבותי וחינוכי.

אתרים בירוחם

בירוחם ובסביבתה ישנם מספר אתרים המהווים מוקד למטיילים רבים:

בסמוך ליישוב נמצא פארק ירוחם. במרכזו ישנו אגם מלאכותיאגם ירוחם -

ובשנות ה- נעשה80באפיק נחל רביבים. האגם הוקם למטרות השקייה,

לפתח תיירות סביב הפארק. כיום הוכשר בפארק אגם קטן ומדשאות,ןניסיו

המיועדים לטיולים, פיקניקים ודיג.

לא רחוק מאגם ירוחם נמצאת שמורת החלמוניות.– שמורת החלמוניות

מוקד ומהוות בצהוב המדבר את צובעות בסתיו, הפורחות החלמוניות,

משיכה למטיילים וחובבי טבע.

'פסל בולט ומרשים בגובהו, הבנוי משני ניצבים מבטון בגובה– 'פסל הזהות

מטר, המוצב בכניסה לירוחם. הפסל עוצב על ידי הפסל עזרא אוריון,20

המתמחה בפיסול מדברי.

77 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 78: נוף אדם בנגב

שדרות

)יחד עם עיירות הפיתוח בנגב המערבי שדרות היא אחת משלש

בה שנוצרה בכך הפיתוח עיירות מבין ייחודה ואופקים(. נתיבות

לידי ביטוי במוסיקה, קולנוע ייחודית הבאה במשך השנים תרבות

2000וספרות. כמו כן קרבתה לרצועת עזה הפכה אותה משנת

ליעד להתקפות טילים. תושבי שדרות סובלים מטילים אלה עד היום,

מדי יום.

מעברת גבים- דורות

כמעברת גבים-דורות. המתיישבים הראשונים במעברה1951שדרות הוקמה בשנת

היו עולים מפרס וכורדיסטאן, שעבדו בקיבוצי האזור. למעשה, בתוכניות של אגף

,1955התכנון תוכננו לקום באזור רק שתי עיירות: אופקים ונתיבות, אולם בשנת

בעקבות לחץ של תושבי המקום בסיוע הסוכנות היהודית, הוסכם להקים גם במקום

יישוב קבע.

ממעברה לעיירה

הוכרזה המעברה כעיירת פיתוח בשם שדרות. לפי אחת הדעות, מקור1955בשנת

לבאר-שבע, הכביש לאורך בראשיתה שניטעו האקליפטוס עצי בשדרות שמה

שדרות חלק מהמועצה האזוריתהובנטיעתם עבדו העולים החדשים. בתחילה היית

הפכה שדרות למועצה מקומית.1956שער הנגב. בשנת

היישוב תוכנן כיישוב עירוני-כפרי, כלומר יישוב בעל אופי כפרי למחצה. אופי זה, בא

לידי ביטוי:

תושבים(.12,000 ל-6000בגודלו הקטן של היישוב )בין

.בבנייה חד קומתית

.במשקים קטנים ליד הבתים

חקלאית. הבתעשיי

תכנון זה יצר מרחק גדול בין בית לבית והקשה על

הכנת תשתיות מתאימות של מים וחשמל. כמו כן

מרוחקים היו והבריאות החינוך המסחר, שירותי

מבתי המגורים.

78 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

7591בונים את שדרות,

Page 79: נוף אדם בנגב

1959שדרות,

אנשי הסוכנות שלחו לשדרות עולים רבים מעבר לתכניות אגף התכנון. הבנייה לא

הדביקה את קצב העלייה ולכן נאלצו לבנות שתי מעברות בתוך שדרות, מצריפים

מ- עולים חדשים שהגיעו לאחר קום90%ופחונים. למעלה היו מתושבי שדרות

כ- מפרס75%המדינה. והשאר אפריקה, מצפון עולים היו העיירה מתושבי

ומרומניה.

: מסתננים רבים )שנקראותבשנות החמישים ידעו תושבי שדרות גם מצוקה ביטחוני

'פדאיון'( מרצועת עזה נכנסו ליישוב. בדרך כלל גנבו המסתננים ציוד ואוכל, אך

לעתים הניחו מוקשים. באחד המקרים עלתה עגלה רתומה לחמור שהובילה חמישה

וכל מתושבי שדרות לעבודה בשדות האזור,

החמישה נהרגו. על שמם נקרא 'גן החמישה'

בעיר.

הגיע גל שני של עולים60בתחילת שנות ה-

את הכפילה כמעט והעיירה לשדרות

1964אוכלוסייתה בתוך שנתיים. אולם משנת

איטית ביותר, בין השאר בגללההצמיחה היית

שהעלייה פחתה באופן כללי. למרות ההגירה השלילית מהיישוב, אוכלוסיית העיירה

המשיכה לגדול בגלל הריבוי הטבעי הגבוה.

שנות השבעים

, לאחר שהתברר כי עיירות הנגב הצפוני )נתיבות, אופקים50כבר בסוף שנות ה-

ושדרות( לא הפכו למרכזים עירוניים ליישובים החקלאיים, השתנתה מדיניות התכנון

לגביהן, ובמקום יישוב עירוני-כפרי קטן, תוכננה העיירה להפוך לעיר שבה יתגוררו

שתקום במקום. את המדיניות החדשההעשרות אלפי תושבים, שיעסקו בתעשיי

. גם הבנייה השתנתה ובמקום בתים חד70החלו ליישם באופן מלא רק בשנות ה-

קומתיים נבנו בניינים של שלש וארבע קומות.

הבסיס הכלכלי של היישוב השתנה: בשנים הראשונות עבדו רבים מתושבי שדרות

ויותר מפעלים, הן בעיירה70בחקלאות בקיבוצי הסביבה. בשנות ה- הוקמו יותר

של שיעורם ועלה בחקלאות המועסקים שיעור ירד ולכן בקיבוצים, והן עצמה

.ההמועסקים בתעשיי

המפעלים שהוקמו בשדרות היו מתחומים מגוונים:

תעשייה הקשורה בתוצרת החקלאית של הסביבה כגון כותנה, תפוחי אדמה.1

ועופות.

79 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 80: נוף אדם בנגב

נייר, מפעלי.2 תעשייה מקומית בתחומים שונים: מפעל למודדי חום, מפעל

טקסטיל, מפעל המזון "אוסם" ומפעל המייצר בתים טרומיים.

היחסים בין שדרות ויישובי הסביבה

ברובה מורכבת בתחומה, הוקמה שדרות אשר הנגב, שער האזורית המועצה

מקיבוצים. רוב התושבים בקיבוצים אלה היו מיוצאי אירופה ואמריקה, בעוד הרוב

המכריע של תושבי שדרות היו יוצאי צפון אפריקה ואסיה.

התייחסה התנועה הקיבוצית לעלייה הגדולה כעלייה של נחשלים,70עד שנות ה-

אשר יש לסייע להם להפוך לישראלים על פי מודל 'כור ההיתוך', כלומר הפיכת

העולים לאדם חדש, המשתחרר מתרבותו הישנה והפרימיטיבית. הקיבוצים העסיקו

את תושבי שדרות והתנדבו במעברות ובמרכזי הקליטה. תפיסה זאת, למרות שנבעה

מכוונות טובות, הייתה מתנשאת, כיוון שהתייחסה לתרבותם ומנהגיהם של העולים

בביטול.

תפיסה והקיבוצים" הקבוצות ב"איחוד להתפתח החלה שנות השבעים בתחילת

שוויונית יותר של היחס בין הקיבוצים לעיירות הפיתוח. במקום "חינוך", "השפעה"

ו"שיקום", דיברו על "שוויון", "שיתוף פעולה" ו-"הדדיות". את הדגם השוויוני יישמו

לראשונה בתוכנית שנקראה "שיתוף פעולה שדרות-שער הנגב". מטרת התכנית היו

הפחתת העוינות והאיבה ההדדיות, פיתוח מערכת רווחה בשדרות וקידום אינטרסים

. משותפים לשדרות ולקיבוצי שער הנגב

יחד עם צעירים משדרות לארגון פעילויות מספר גרעינים של בני קיבוצים פעלו

משותפות לשדרות ויישובי הסביבה: קייטנות, חוגים, טיולים ופסטיבלי זמר. באותם

פסטיבלים החלה להתפתח התרבות המוזיקלית הייחודית לשדרות, שבאה לידי ביטוי

בלהקות הרבות שיצאו ממנה בשנות התשעים.

העירוני1987בשנת הקיבוץ את קיבוצים, יוצאי רובם צעירים, מספר הקימו

. הרעיון בהקמת הקיבוץ היה קיום מסגרת קהילתית ושיתופיתמגווןבשדרות, קיבוץ

הקימו חברי1994בעיר ופעילות למעורבות והשפעה בחברה הישראלית. בשנת

לפיתוח החינוך, הקהילה והסביבה, המפעילה עשרותעמותת גווניםהקיבוץ את

בקרב העמותה פעלה הפעילויות, שלל בין המערבי. ובנגב בשדרות פרויקטים

המשפחות שעלו מקווקז ומבוכרה, והקימה את מרכז דורות, מרכז קהילתי1500

לעולי קווקז בשדרות.

מרכז תרבותי בנגב–שדרות

80 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 81: נוף אדם בנגב

התפרסמו להקות מוסיקה רבות שיצאו משדרות ונתקבלו80לקראת סוף שנות ה-

בתרבות הישראלית כמייצגים קול שונה ומעניין במוסיקה. בין הלהקות הידועות ניתן

רוק; 'שפתיים', המשלבת שירים מרוקאיים מסורתיים בעיבודי למנות את להקת

הפריפריה קול את גם בשיריה המביאה ישראלית פופ להקת 'טיפקס', להקת

רוק שהתקבלה כנסיית השכל, להקת ולהקת מזרחיים; מוטיבים ומשלבת בהם

באהדה רבה על ידי המבקרים והקהל, וגם ביצירתה ישנם מוטיבים מזרחיים.

הוקם סינמטק בשדרות,1999שדרות בלטה גם בתחומי תרבות אחרים: בשנת

המשמש כמרכז לקולנוע ותקשורת ומשלב גם פעילות חינוכית בבתי הספר.

מכללת הנגב

ה- הסביבה. 70בשנות לתושבי אזורית מכללה לשדרות בצמוד הוקמה ראשוני

לפתח את האזור כולו, ולהביא לכל תושביו השכלה, חינוך ותרבותשאפו המקימים

המכללה חותרת למתן הזדמנות שווה לכל מי שרוצה. בן-גוריוןברוח חזונו של דוד

מכללת הנגב–בהשכלה אקדמית. כיום לומדים במסגרות השונות של המכללה

ספיר פנחם ע"ש האקדמית כ-–והמכללה המכללה8,000 והיא סטודנטים,

הציבורית הגדולה בישראל. תרומתה של המכללה לשדרות הוא משמעותי ביותר.

בעיירה, המתגוררים הסטודנטים מאות לחייםמלבד מלאה שותפה המכללה

עם בשיתוף פעילויות של רב מספר ומקיימת בסביבה, והקהילתיים החברתיים

ועזרה לילדים התושבים: ערבי הרצאות פתוחים, קורסי העשרה למבוגרים, סיוע

ונוער.

המכללה גם מקיימת מדי שנה את "כנס שדרות לחברה" בו דנים מומחים ביחסי

מרכז ופריפריה.

העלייה הגדולה בשנות התשעים

הגיעו לישראל כמיליון עולים חדשים מברית המועצות שהתפרקה.90בשנות ה-

עיירות הפיתוח נהנו מגידול משמעותי באוכלוסייתן, אולם שדרות כמעט והכפילה את

היוו העולים החדשים כ-2000אוכלוסייתה בזכות העולים החדשים. בשנת 40%

קבלה שדרות מעמד של עיר. 1996מאוכלוסיית שדרות. ב-

יישוב בקו החזית–שדרות

השניי בשנת ההאינתיפאדה שפרצה הנאלץ2000, ליישוב שדרות את הפכה ,

נורתה הרקטה הראשונה מסוג2001להתמודד עם הפגזות מדי יום. באוקטובר

'קסאם' על שדרות. מאז נורו מאות קסאמים על שדרות ועל היישובים בסביבה.

81 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 82: נוף אדם בנגב

במספר מקרים גבו ההפגזות גם קרבנות בנפש. פגיעות הרקטות גרמו למותם של

כמה מתושבי העיר, מתוכם מספר ילדים, לפציעתם של עשרות ולנזק לרכוש. תושבי

העיר מתקשים לנהל שגרת חיים נורמליים בצל ההפגזות הרבות. תושבים רבים עזבו

החליטה המועצה לבטל את האירועים והקייטנות ביישוב2005את היישוב ובקיץ

20 החל צה"ל להפעיל מערכת המתריעה כ-2004בגלל החשש מקסאמים. בשנת

שניות לפני נחיתת הרקטה, על מנת שהתושבים יוכלו לתפוס מחסה.

82 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 83: נוף אדם בנגב

דימונה

בחירת המיקום

בתחילת שנות החמישים הועלו מספר הצעות להקמת יישוב קבע לעובדי המפעלים

זמני ליד בים המלח, שהתגוררו מאז הקמת המפעלים בשנות השלושים במחנה

המפעל. רבים מאנשי המפעל דרשו להקים את היישוב באזור ים המלח. מצד שני

תבע ראש עיריית באר שבע כי העובדים יתגוררו בעירו.

דב יוסף, שר הפיתוח באותם ימים, מינה וועדת רופאים

שתייעץ מהי השפעת האקלים על העובדים בתנאי ים

היית הוועדה המלצת מגוריההמלח. את לבנות

העובדים בגובה רב יותר, בו טמפרטורת הלילה יותר

קרות, על מנת "להחזיר לעובדים את הלחות הגופנית

שהם מאבדים בשעות עבודתם", כלשון הוועדה.

דימונה תוכננה להיות מרכז עירוני, שבו יתגוררו עובדי

המחצבים ומפעלי האשלג בים במלח, עם סלילת כביש מעלה תמר-סדום בשנת

להקים אותן לא במקום הפקתה. המגמה בהקמת עיירות המחצבים היית1953

המלצות פי על יותר, נוחים סביבתיים תנאים יש שבו במיקום אלא המחצבים

מטר מעל פני600-500הוועדה. הוחלט כי העיר שתקום תהיה על הרמות בגובה

הים, ליד עתיקות העיר הנבטית ממשית )כורנוב(. לאחר מספר סיורים באזור הוחלט

ק"מ מערבית לממשית. 7להקים את העיר כ-

יהודה מטה נחלת "זאת יהושע: בספר מופיע דימונה, לעיר, שנבחר השם

למשפחותיהם... וקינה ודימונה ועדעדה" )יהושע כ, כ"ב(.

המתיישבים הראשונים

משפחות מצפון אפריקה, והועברו באותו32 הגיעו לנמל חיפה 1955בספטמבר

יום לצריפים שבדימונה. כך התחילה בנייתה של העיירה דימונה. משפחות אלה הם

אלה שבנו מאוחר יותר את בתי הקבע הראשונים בדימונה.

בשנת יותר, העובדים1957מאוחר מחנה נסגר ,

גם )שהיה מקלף מרדכי המפעל, ומנהל בסדום,

הרמטכ"ל השלישי של צה"ל( דרש כי עובדי המפעל

יעברו להתגורר באזור עם משפחותיהם. הוא העניק

תנאים מועדפים לבוחרים להתיישב בדימונה. מאז,

83 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

ביתם, את בונים דימונה ראשוני

6591

דימונה,

5591

Page 84: נוף אדם בנגב

. צילם: יעקב עיני1996מפעל 'כיתן', דימונה,

החל ממתן הגנרטור הראשון לעיר–ליוו מפעלי ים המלח את הקמתה של דימונה

ועד להקמת גני ילדים ובית קפה, על מנת לעודד השתקעות של עובדים במקום.

, ועד50אל העיר נשלחו עולים רבים, רובם מצפון אפריקה ומהודו, במהלך שנות ה-

איש. 5000 כבר חיו בעיר 1961שנת

קרובה ללבו של דוד בן-גוריון: הוא הציע בזמנו להקים את בירתההעיר דימונה היית

ופעל להקמת הכור ישראל בכורנוב )העיר העתיקה ממשית, הסמוכה לדימונה(

הגרעיני ליד דימונה. כף בנאים, שקיבל מתושבי דימונה כמזכרת, מונחת במקום

בולט בצריפו בשדה בוקר.

תושבים והפכה להיות העיר השלישית40,000במשך השנים גדלה דימונה עד ל-

בגודלה בנגב, אחרי באר שבע ואילת.

תעסוקה

בשנותיה הראשונות עבדו תושבי דימונה בעבודות פיתוח ובנטיעת חורשות מסביב

לעיירה. רבים מתושבי העיירה עבדו במפעלי ים המלח. כמו כן, עד תחילת שנות ה-

'כיתן60 מפעל רבים: תושבים שהעסיקו טקסטיל מפעלי שני בדימונה הוקמו

ב- שהוקם ב-1958דימונה', שהוקם דימונה', 'סיבי ומפעל של1960, יתרונה .

לרשות להעמיד שיכלה הנרחב הקרקעות היצע היה אלו למפעלים דימונה

המפעלים. בניגוד למפעלי המחצבים בים המלח, מפעלי הטקסטיל נתנו גם פיתרון

מספר תכנון שני, מצד בעיירה. הנשים לתעסוקת

להיות עלול בלבד אחד בתחום גדולים מפעלים

ואכן, משברים–מסוכן, במקרה של משבר בענף

לסגירת הביאו הטקסטיל תעשיית את שתקפו

מפעלים ולאבטלה גדולה.

בעקבות פתיחת כביש הערבה לאילת דרך דימונה,

ושירותי הדרך. הוקמה התפתח מעט ענף התיירות

באזור המטיילים את ששימשה "דרכים" אכסניית

והוקמו תחנות דלק, מסעדות וחנויות לעוצרים בדרך

לאילת.

תעשיית הפכה הטקסטיל, בתעשיית המשבר לאחר התשעים, משנות החל

בשנת בעיר. הגדול התעשייתי לענף כ-2001האלקטרוניקה מהעובדים72%

בתעשייה בעיר עסקו בתחום זה.

הקריה למחקר גרעיני

84 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 85: נוף אדם בנגב

גוריון בנגב, ציין את מכרות הפוספטים, אשר מהם- בן דודבין אוצרות הטבע שמנה

אורניום". בן גוריון, אשר חשש מפני,נתקבל "החומר היקר שעתיד לייצר כוח אטומי

, העלולה להביא לחיסולה, ראה חשיבותהתקפה של מדינות ערב על מדינת ישראל

יכולת הרתעה גרעינית, מתוך אמונה כי לישראל היה את היכולתתרבה בפיתוח

הוא החל לפעול1955בשנת המדעית ואת חומרי הגלם להגשמת מטרה זאת.

במרץ להקמת כור גרעיני. התקיימו שיחות על מנת להשיג תמיכה מצרפת להקמת

ב- לדימונה1957הכור. סמוך העפר עבודות החלו וב- הקריה1959, הוקמה

למחקר גרעיני )קמ"ג( בסמוך לדימונה.

בניית הכור הביאה לדימונה ולבאר שבע מאות טכנאים עם משפחותיהם, וסיפקה

כ-"מפעל הכור של קיומו הוסווה שנים במשך אותו. שבנו לפועלים תעסוקה

טקסטיל".

הכור, אשר שלחו מטוסי ריגול על מנת לצלםגילו האמריקאים את 1960שנת ב

תגובתו של. הממשל האמריקאי דרש מישראל לפרט מה מתרחש באותו כור. אותו

לדרישה זו, ניתנהבן גוריון מעל בימת הכנסת כי פיתוח הנגב מחייב. הוא הודיע

מחקר מדעי רב צדדי ולכן הוקמו המכון המדעי למחקר השממה והצומח והחי

במדבר, והכור הגרעיני אשר משמש למטרות שלום בלבד, ומתבצעים בו מחקרים

ח אטומית. ועל מנת להקים בעתיד תחנת כ

רבים תושבים זאת, עם דימונה. מתושבי רבים מעסיקה גרעיני למחקר הקריה

עוינים, שעלולים להביא גורמים בדימונה חרדים מתאונה בכור או מתקיפה של

חולקו לתושבי דימונה והסביבה כדורים לצמצום נזקי2004באוגוסט לאסון בעיר.

למקרה של דליפה בעתיד. קרינה רדיואקטיבית

קהילת העבריים

נוצרים שחורים, שראו60בשנות ה- קמה בשיקגו שבארצות הברית קהילה של

בשנת האבודים. השבטים עשרת כצאצאי ,1969עצמם

ודרשו להירשם93הגיעה קבוצה של זאת, מבני קהילה

הקבוצה בני קבלו לחצים, שהפעילו לאחר כיהודים.

הראשונה הכרה כעולים והתיישבו בערד ובדימונה. מאוחר

נוספות, הן קיבלו אשרת מבקרים יותר, כשהגיעו קבוצות

לא הורשו יותר בני1971בלבד ולא הוכרו כיהודים. משנת

כעולים להכרה בבג"ץ ותביעתם לארץ, להיכנס הקהילה

נדחתה. בני הקהילה שכבר חיו בארץ התגבשו במספר יישובים, שהמרכזי בהם הוא

קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבים ארעיים בישראל וניתנו1991דימונה. בשנת

85 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 86: נוף אדם בנגב

התגייסה2005 הוכרו כתושבי קבע. באוגוסט 2004להם רשיונות עבודה, ובשנת

הוקם בית הספר 'אחווה'1993קבוצה ראשונה של בני הקהילה לצה"ל. בשנת

ומוכר ע"י משרד החינוך. הקהילה היא שיתופית, וחבריה דוגלים השייך לקהילה

בטבעונות.

המאבק על כספי הארנונה

יצאו יחד ראשי הערים דימונה וערד למאבק על חלוקה צודקת ושוויונית2004ב-

של הקרקעות באזור. על פי טענתם, המועצה האזורית תמר, הסמוכה לדימונה

וערד, אשר לה שטח שיפוט גדול ומספר תושבים קטן מאוד, נהנית מכספי ארנונה

רבים מהמפעלים )מפעלי הפוספטים והכור הגרעיני(, המלונות ובסיסי צה"ל באזור.

ראשי שתי הערים דרשו לחלק מחדש את הגבולות בין המועצות, כדי שגם דימונה

וערד, מהן מגיע רוב כוח העבודה למפעלים אלה, יוכלו לעשות בכספים אלה שימוש

המאבק של בשיאו בנגב. והתיירות הטבע מאוצרות וליהנות הערים, לפיתוח

התבצרו שני ראשי הערים על המצדה עד שידונו בתביעתם. כמו כן תושבי שתי

הערים חסמו את הכביש לים המלח. בעקבות המאבק, הורה שר הפנים על העברת

הכור הגרעיני ופארק התעשיות הסמוך לרשות עיריית דימונה. מאבק זה הוא פתח

אפשרי למאבקן של עיירות פיתוח נוספות לחלוקה שוויונית יותר של משאבי הקרקע

והמשאבים בכלל במדינת ישראל.

דימונה כסמל למאבקי עובדים

הכימית באזור, הפכה דימונההבשנים האחרונות, לאחר ההפרטה שעברה התעשיי

ביקשו כ- 2003לסמל למאבקי עובדים על זכויותיהם. בשנת מעובדי חברת50

להקים ועד עובדים'חיפה כימיקלים דרום', הנמצא במישור רותם שליד דימונה,

זכויותיהם שיפור על ולהיאבק ההסתדרות, שהתנגדה.בחסות ההנהלה,

ובשער בפיטורים, איום גם שכללו העובדים על לחצים הפעילה להתארגנות,

ששכרה השמירה חברת ובין העובדים בין אלימים עימותים התפתחו המפעל

ההנהלה. אישי ציבור רבים נרתמו למאבק, שזכה להד תקשורתי רחב. העובדים

עתרו לבית הדין לעבודה, שהורה למפעל לאפשר להם להתאגד. מאבק זה הפך

לאחד מסמלי המאבק על העבודה המאורגנת בישראל.

86 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 87: נוף אדם בנגב

87 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 88: נוף אדם בנגב

עזתה, מעברת

1956

העיירה נתיבות

נתיבות

)יחד50נתיבות היא אחת משלש עיירות הפיתוח שהוקמו בנגב המערבי בשנות ה-

עם שדרות ואופקים(.

הקמת העיירה

שנקראה התכנון, אגף של המקורית בתכנית

'תכנית שרון' )על שם האדריכל אריה שרון, ראש

משנת תקופה( באותה התכנון היו1951אגף

בלבד: עיירות שתי המערבי בנגב לקום אמורות

היישוב להיות תוכננה נתיבות ואופקים. נתיבות

הגדול יותר. אולם למרות שתוכננה כבר בראשית

1956שנות החמישים, הקמתה התעכבה עד שנת

מכמה סיבות:

התנגדות של הוועדה לשמירת קרקע חקלאית,.1

בעזרת לחקלאות הקרקע את לנצל שחשבה

מים שיגיעו מן הצפון.

.1954- 1952צמצום העלייה בשנים .2

הוצעו שישה אתרים–אי הסכמה לגבי המיקום .3

שונים להקמתה.

המועצה האזורית עזתה, שרצתה מרכז שיספק שירותים

וכוח אדם ליישובים החקלאיים, הפעילה לחצים ובשנת

השבועות1956 חג בערב 'עזתה'. המעברה הוקמה

הגיעו למעברה העולים הראשונים. במקביל מינה ראש המועצה האזורית 'מזכיר

נתיבות' שהחל להקים את העיירה נתיבות בסמוך לצריפי המעברה.יהמועצה לעניינ

ומנהל המעברה הראשון, אשר1960בשנת הוקמה המועצה המקומית נתיבות

אוחיון, נבחר לעמוד בראשה.

העולים מצפון אפריקה שנשלחו לעיירה עסקו בשנים הראשונות בעבודות בנייה

ופיתוח, בסלילת כבישים ומפעלי השקיה ובהכשרת קרקעות לחקלאות.

אופי דתי

וכוללים רבים. ישיבות דתי. בעיירה בתי כנסת, מאז הקמתה היה לנתיבות אופי

נתיבות ידועה כמרכז רוחני למאמינים רבים, הפוקדים בעיקר את קבריהם של הרב

שלום איפרגן והרב ישראל אבוחצירא )הבבא סאלי(.

88 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 89: נוף אדם בנגב

הבבא סאלי

מוקד בנתיבות, מהווה ופעל ישראל אבוחצירא, שהתגורר ר' אחוזת הקבר של

ב- שנולד סאלי, הבבא שנה. מדי מאמינים אלפי עלה1890למאות במרוקו,

ולאחר שגר תקופה קצרה בירושלים, יבנה ואשקלון, השתקע50לישראל בשנות ה-

בנתיבות. הבבא סאלי נודע כעושה מופתים, ורבים נהרו לביתו לקבל את ברכתו.

, ומאז עולים עשרות אלפי מאמינים מדי שנה להילולה בקברו. 1984הוא נפטר ב-

קליטת עולי אתיופיה בנתיבות

בשנות השמונים והתשעים עלו לישראל רוב יהודי אתיופיה בשני גלים: מבצע משה )

בראשית שנות(. עולים רבים מאתיופיה הגיעו לנתיבות 1991( ומבצע שלמה )1984

ומאז אוכלוסייתם גדלה בהתמדה כאשר עולים רבים ממרכזי קליטה בסביבה90ה-

לאחר שעזבו את מרכזי הקליטה.)בעיקר ממעגלים ומבועות( בחרו לגור בנתיבות

הפעילות לעולים מאתיופיה מתמקדת בעיקר בתחום ההעשרה, הלמידה והקניית

ת שונות. בין היתר הופעלו תוכניות ביתיות, תוכניות תחזוקת בית,יוהרגלים ומיומנו

לנוער פעילות הבית, בשיעורי ועזרה העשרה פעילות למידה, מרכזי אתג"ר,

ופעילויות לכלל הקהילה.

עם הזמן, ועם התערותם ההדרגתית של העולים בחיי הקהילה, ניתן להבחין ביוזמות

ניכרת כמו כן, .של עולים להשתלב בתעסוקה ובתחומים אחרים במעורבותעליה

בוועדות בת,פעילים בנושאי חינוך, תרבות וקהילה, בוועדות חינוך פנימיות ספרה י

ת בקהילה. וובוועדות אחר

עיריית נתיבות מפעילה מספר מועדונים לילדים, נוער ומבוגרים עולי אתיופיה.

89 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

אתיופיה, לעולי הרוחני המרכז

נתיבות

Page 90: נוף אדם בנגב

אמיל צילם: תפרח. במושב רפת

פרייליך

הקמת מושבי העולים בנגב בשנות החמישים

מבוא

רבים: קליטת העלייה ישראל בשנותיה הראשונות התמודדה עם אתגרים מדינת

הגדולה מאירופה ומארצות ערב, יישוב הגבולות ופיתוח כלכלי של הארץ. בפרקים

ערי הפיתוח –הקודמים ראינו את הקמת היישובים העירוניים כמענה לאתגרים–

הציונות מטרות הגשמת את מראשיתה ראתה הציונית התנועה אולם אלה.

בהתיישבות כפרית חקלאית, וגם ראשי המוסדות המיישבים האמינו כי צורה זו של

באו שרובם החדשים, העולים של התרבותית לקליטתם גם תסייע התיישבות

כי הפניית העולים להתיישבות חקלאית עירוניים. מנהיגי המדינה סברו מיישובים

תסייע להם "להפוך לישראלים" ועל כן ניסו למצוא מסגרת של התיישבות חקלאית

עבור העולים החדשים.

ההתיישבות החקלאית עם קום המדינה

בארץ-ישראל התפתחו עד לאותה תקופה שלוש צורות של התיישבות חקלאית:

צורת ההתיישבות החקלאית הראשונה של היישוב העברי החדש–המושבה .1

בשנת הוקמו הראשונות )המושבות הקרקעות1878בארץ-ישראל .)

והנכסים במושבה, היו בבעלות פרטית של המתיישבים, ורוב העבודה נעשתה

על ידי פועלים שכירים.

צורת התיישבות שהתפתחה בתקופת העלייה השנייה והשלישית.–הקיבוץ .2

ועל והרכוש, של הקרקעות מלא כלכלי שיתוף על מבוסס היה הקיבוץ

עבודה שוויונית של כל החברים בענפי הקיבוץ.

צורת התיישבות שהתפתחה בתקופת העלייה השלישית. עקרונות–המושב .3

המושב היו שילוב רכוש פרטי של כל חבר ועבודה עצמית, יחד עם עזרה

הדדית וקהילה תומכת.

עם קום המדינה הוחלט על הקמתם של עשרות יישובים חקלאיים בכל רחבי הארץ,

ובעיקר בשטחים שנכבשו במלחמת העצמאות, אולם היה מחסור גדול במועמדים

להתיישבות. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, קרא לכל

תנועות ההתיישבות להתגייס לקליטת העולים הרבים

ולהקים יישובים חקלאיים עבורם.

התנועות הקיבוציות טענו, כי צורת החיים של הקיבוץ

דורשת הכשרה חינוכית ארוכה, וכי לא ניתן ליישב את

90 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 91: נוף אדם בנגב

. צילם: אמיל 1955מטע אגבות במושב גילת,

פרייליך

העולים החדשים מייד בקיבוצים, אלא רק בתהליך ארוך ובכמות קטנה. כמו כן,

טענו, כי אורח החיים השוויוני וחיי עבודה חקלאית אינם מתאימים לעולים החדשים,

שרובם באו מערים ולא עסקו בחקלאות.

לעומת זאת, תנועת המושבים נענתה לקריאה לקליטת עלייה במושבים. מועצת

תנועת המושבים התכנסה כבר בעיצומה של מלחמת העצמאות והחליטה לפעול

להקמת מושבים עבור העולים החדשים. נציגים של תנועת המושבים יצאו אל מחנות

העולים במטרה לגייס מבין העולים משפחות להקמת מושבים חדשים. במהלך שנת

הוקמו ברחבי המדינה 1949 מושבי עולים ובסך הכל הוקמו בשנים 47 1952-

עולים חדשים.100,000 מושבי עולים, בהם נקלטו כ-282 1949

מושבי העולים הראשונים בנגב

הארץ במרכז בעיקר מושבים הוקמו העולים מושבי להקמת הראשונה בשנה

ובצפונה. בעיני הגורמים המיישבים, הנגב לא התאים לקליטת עולים חדשים. בשנת

ידי גרעיני התיישבות1949 עלו לנגב שלושה מושבי עולים חדשים, שהוקמו על

שבחרו להתיישב בנגב:

הוקמה על ידי צעירים רווקים, חניכי תנועת 'בני עקיבא', שעלו– שרשרת.1

מג'רבה ומדרום תוניסיה. לאחר שנה של הכשרה בקבוצת יבנה התיישבו בין

מושב תקומה לקיבוץ סעד, שם הדריכו אותם בני מושב תקומה. אליהם

הצטרפו מספר משפחות שהגיעו מאלג'יר ותוניסיה. שם היישוב מסמל את

השאיפה להקים שרשרת של יישובים דתיים באזור.

הוקם על ידי צעירים ניצולי שואה, שעלו מהונגריה, והתארגנו בארץ– תפרח.2

יישוב חדש בנגב. שמו נבחר על פי להקמת

" ד7ב29רהפסוק מ1 9ם 7שCEשEו עFר2ב2ה י 7ת2ג=ל ו 29ה 7צ1י ו

7ת1פ7ר>ח 29ל6 ו 9>חFב>צ .ת" )ישעיהו לה, א(כ

- הוקם על ידי צעירים שעלו מתוניסיהגילת .3

ושירתו בצה"ל, ורצו להקים יישוב חדש בנגב.

לצורך גיוס מתיישבים נוספים יצאו אל מחנות

יוצאי נוספים וצירפו אליהם צעירים העולים

תוניסיה.

היה, הראשונים העולים מושבי לשלושת המשותף

ולא המתיישבים של יוזמה מתוך קמו ששלושתם

מתוך תכנון של המוסדות המיישבים.

91 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 92: נוף אדם בנגב

ראשי התנועות המיישבות, שחששו בתחילה להקים מושבי עולים בנגב, התרשמו

משלושת המושבים והחליטו להקים מושבי עולים נוספים ברחבי הנגב.

תנופת מושבי העולים בנגב

הוחלט להקים מושבי עולים רבים בנגב, בעיקר לאורך "כביש הרעב"1950בשנת

ב- הבריטים ידי על שנסלל שסבלו1946)כביש לבדואים תעסוקה לספק כדי

מרעב(, כדי ליישב את השטחים סביב צינור המים, וכדי לחסום את הגבול בין ישראל

המושבים קמו כך ופטישומצריים. וכן-פדויים, מסלול יומיים, בתוך שהוקמו

. בכל מושב התגוררו עולים מארץשובה, בטחה, רנן, יושיביה, יכיני ומבטחים

מושבי35 תימן, פרס, כורדיסטן, לוב ואלג'יר. בסך הכל הוקמו בנגב –מוצא אחת

עולים.

מכולת, גן ילדים–בכל אחד מהמושבים נבנו מספר צריפים ששימשו כמבני ציבור

ובית כנסת. לכל מושב הצטרף צוות של מדריכים, שסייעו בארגון המקום: מדריך

חקלאי, נהג טרקטור, גננת וחובשת. לאזור כולו נתמנה מפקד אזורי. גיוס המדריכים

לבין הוותיקים המדריכים בין היחסים כן, כמו פשוט. היה לא הוותיקים מבין

המתיישבים יצרו לעתים חיכוכים.

החיים במושבי העולים

הבתים בבניית העולים הועסקו בתחילה

במושב. לכל חבר במושב ניתנו מספר דונמים

של קרקע על מנת לפתח משק חקלאי, אולם

עבודות התשתיות ארכו זמן רב, ובינתיים סיפקו

לעולים עבודה בונה' ו-'סולל הקיימת הקרן

הנסיונות עצים. ונטיעת כבישים בסלילת

בחלקות חקלאית תוצרת לגידול הראשונים

הקטנות לא עלו יפה, ובנוסף סבלו התושבים

ממחסור במוצרי מזון וממצוקה ביטחונית בשל ההסתננויות מאזור מצרים.

ההישגים

למרות הקשיים ניתן להצביע על ההישגים הבולטים של מושבי העולים:

לרצונם, הצליחו להקים בניגוד נשלחו אל המושב העולים, שרבים מהם

קהילה תומכת ומגובשת, שסייעה להם לעבור תקופות קשות.

במושבי מקומית מנהיגות להתפתח החלה החמישים שנות במהלך כבר

העולים, אשר ייצגה את התושבים מול הגורמים השונים וחלקה אף הגיעה

לעמדות הנהגה ארצית.

92 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

פדויים, אלי1954מושב צילם: .

טורבאן

Page 93: נוף אדם בנגב

כיום ישנה הכרה גוברת והולכת בחשיבותו של המעשה החלוצי של העולים, אשר

הצליחו להתפתח ולהקים קהילות מפוארות למרות התנאים הקשים.

93 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 94: נוף אדם בנגב

הקמת חבל לכיש–התיישבות אזורית בנגב

הרעיון

את הרעיון להקמת התיישבות אזורית, העלה דוד בן-גוריון לראשונה כשהוא לבוש

. בן-גוריון, שפרש בשנה שלפני כן מתפקידיו1954בחלוק ופיג'מה... השנה הייתה

כראש ממשלה ושר ביטחון, אושפז בבית החולים 'תל השומר' לצורך טיפול רפואי.

בן-גוריון קרא אליו להתייעצות בבית החולים מספר מחבריו, שהיו קשורים בדרך זו

או אחרת לנושאי התיישבות.

בישיבה העלה בן-גוריון לראשונה את נושא ההתיישבות האזורית. עד אותם ימים היה

נהוג להקים יישובים בודדים, ואילו בן-גוריון הציע ליישב בבת אחת אזור שלם. כל

היישובים יהיו קשורים זה לזה במרכזים תרבותיים וכלכליים, אולם כל יישוב ישמור

בדרום ובגליל.–על אופיו. בן-גוריון הציע להקים שני אזורים

התכנון

אזור לכיש נבחר לביצוע תכנית ההתיישבות האזורית בדרום. באזור שכנה בתקופת

המקרא העיר לכיש, המוזכרת כאחת הערים שהחזיקו מעמד זמן רב מול המצור של

צבא בבל. במלחמת העצמאות פלשו המצרים לאזור, ובשנות החמישים היה האזור

לחברה ואתגר ביטחוני פתרון האזור ביישוב ראה בן-גוריון התיישבות. ללא

הישראלית, אשר ימשוך את הנוער להתיישבות ויביא למיזוג גלויות.

לצורך המשימה הוקמה בסוכנות 'רשות חבל לכיש', אריה )לובה( אליאב מונה לרכז

החבל, והוחל בתכנון היישובים שיקומו:

שבהם יגורו עולים מארץ מוצא אחת בכל יישוב.כפרים חקלאיים

ובהם מוסדות חינוך, בריאות ומסחר בסיסיים.מרכזים כפריים

שירותיעיר שדה תושבי האזור יקבלו ובה תושבים שתמנה כמה אלפי ם

עירוניים מגוונים. עיר השדה של אזור לכיש היא קריית גת.

הביצוע

בשנת החלה היישובים במחנות1955הקמת התגוררו הראשונים המתיישבים .

יישובים חדשים בקצב של שני יישובים20מעבר אולם תוך שנה הוקמו למעלה מ-

בחודש.

המתיישבים באזור הוכשרו לעבודה חקלאית בשיטה שנקראה "משק-מעבר מנוהל".

על פי שיטה זאת, בשנים הראשונות להקמת היישוב מנוהל המשק החקלאי על ידי

94 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 95: נוף אדם בנגב

על הבעלות עוברים בהדרגה כשכירים. עובדים והתושבים המיישבת התנועה

הקרקעות וניהול המשק לידי התושבים.

עלו לקריית גת 1956בשנת המשפחות הראשונות. בתחילה עסקו התושבים18

'סוגת' לייצור סוכר–בעיבוד התוצרת החקלאית מפעלים לעיבוד כותנה, מפעל

מסלק סוכר שגדל באזור, ובתי אריזה. מאוחר יותר הוקמו מפעלי תעשייה בתחום

הוקם בעיר מפעל 'אינטל' לייצור שבבי1996המתכת, הפלסטיק והבנייה. בשנת

מחשב ובעקבותיו מפעלי היי-טק נוספים.

סיפור הצלחה–חבל לכיש

בשנות השבעים שימש חבל לכיש דוגמה להתיישבות אזורית מצליחה. החקלאות

המשגשגת והמבנה העדתי המיוחד של כל יישוב הפכו למופת בארץ ובעולם. בשנים

יותר מקור תעסוקה בלעדי, ותושבים רבים האחרונות החקלאות כבר לא מהווה

הארץ למרכז היחסית הקרבה ליישוביהם. מחוץ ובשירותים בתעשייה מועסקים

מאפשרת לתושבי האזור להמשיך ולהתגורר באזור ולעבוד בתחומים שונים במרכז

הארץ. הקמת מפעל 'אינטל' בקריית גת הרחיבה את אפשרויות התעסוקה באזור.

95 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 96: נוף אדם בנגב

מקורות

דוד בן-גוריון והנגב

,2002, 11-18(: 152-153 )23 אריאלזאב זיוון, הנגב בחזונו של בן-גוריון

,יצירת מדעי חברה ציוניים: חישוב "כושר הקליטה הכלכלי" של אילן טרואן

עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת, ארץ-ישראל

1991 ,481-495: 1 ישראל

,דוד בן-גוריון והנגב: "בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוציאבי בר-אייל

36-41, 1981אוקטובר , סקירה חודשית: ירחון לקציני צה"ל, של ישראל"

,1930חנינא פורת, מישימון לארץ נושבת, רכישת קרקעות והתיישבות בנגב

– 1947.

,תרומת התפיסה הגיאוגרפית-יישובית של בן-גוריון להתיישבותחנינא פורת

בשנות ולפיתוחו המלחמה המדינה בנגב שלאחר עיונים, הראשונות

114-143 )תשנג( 3 בתקומת ישראל

תואר קבלת לשם חיבור ונושאיו, החלוציות רעיון בן-גוריון: קבלו, פולה

.2000'דוקטור לפילוסופיה', אוניברסיטת תל-אביב,

רמת אפעל והקיבוץ, בן-גוריון בתוך: בוקר, בן-גוריון בשדה צחור, זאב

1995.

:מדוע החליט בן-גוריון לרדת לשדה-בוקריחיעם וייץ, אל הפנטזיה ובחזרה?

. 298-319 )תשנח( 8 עיונים בתקומת ישראל

רוחמה

( יישוב1912-1917אליהו כנעני, רוחמה - היישוב היהודי הראשון בנגב ,)

.15-29, עמ' 6, עידן 1960-1900הנגב:

המצפים ואחת עשרה הנקודות

רות קרק, על שתי פרשיות בקורות ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום

)תשס"ב(,152-153 אריאל המדינה: המצפים ואחת-עשרה הנקודות בנגב,

101-116עמ'

התמונות באדיבות מצפה רביבים ע"ש יוסף וייץ.

עיירות הפיתוח בנגב

141-150(: 150-151 )23אריאל , , עיירות הפיתוח בנגב, אפרת, אלישע,

2001 .

,עמ'העשור הראשון: תש"ח=תשי"ח )קבץ( ,אפרת, אלישע, עיירות הפיתוח

103-112.

96 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 97: נוף אדם בנגב

,2002בן-סימון, דניאל, עסקה אפילה בדרום, ירושלים, כתר.

1900ישוב הנגב, , תכנון הנגב והקמת עיירות הפיתוח, ברוצקוס, אליעזר-

. 157-166 עמ' )קבץ(: ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו ,1960

,התעשייה בנגב : מבנה, תהליכים ומיקום : סקר תעשיות בנגבגרדוס, יהודה

באר-שבע : מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,, 2001

.2002תשס"ב

,23אריאל , גרדוס, יהודה, פיתוח אזורי ועירוני בנגב( 150-151 :)162-

151 ,2001

תל אביב תשל"ב.שדרות : התפתחות כלכלית-חברתית ,דורון, אשר ,

,זאב הדרומי זיוון, בנגב הישראליים והמדיניות ,1949-1957המעשה

.1998האוניברסיטה העברית בירושלים,

,152 )23אריאל , זיוון, זאב, ראשיתן של ערי הפיתוח מדרום לבאר שבע-

153 :)137-146 ,2002

כהן, אהרון, ההיסטוריה של נתיבות, המרכז לערי פיתוח. )טרם נדפס: תודה

לארה'לה כהן על המקורות(

כהן, אהרון, שדרות: היסטוריה וראיונות עם ראשוני העיירה, המרכז לערי

פיתוח. )טרם נדפס: תודה לארה'לה כהן על המקורות(

,ירוחם, דימונה ומצפה רמון - ערי פיתוח ברמת הנגב המרכזיתלבני, שמשון,

ארץ הנגב: אדם ומידבר )קבץ(: תל-אביב, משרד הבטחון-ההוצאה לאור,

. 588-595 כרך ב', עמ' , 1997

,וחינוך, המופע של שדרותסעדה, גלית , פנים: כתב-עת לתרבות, חברה

10 :41-45 ,1999.

,בית ספר שדה-בוקר :, עיירות הפיתוח בנגב : חומר רקע למדריךעיני, יעקב

.1987, שדה שדה בוקר

,ארץ הנגב: אדם,התפתחותן של עיירות הפיתוח בצפון הנגבקרקובר, שאול

, 1997ומידבר )קבץ(: תל-אביב, משרד הבטחון-ההוצאה לאור, ',בכרך

.596-611 עמ'

החינוך משרד באתר בנגב, הפיתוח ערי דרום,–ראשוני מחוז

http://www.edu-negev.gov.il/first

,2002, 147-170(: 152-153 )23אריאל , שילר, אלי, ערי הנגב כיום

,גילת לאה; שאנן, דורית; לוין, יאיר; כהן, סעדיה; מנדל, אמנון; שנער,

נינה, : קוים מנחים לפיתוח ולהתחדשות : עבר, הווהאורלי; לוין, ירוחם

.1983, ירוחם : מועצה מקומית ירוחם, ועתיד

97 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©

Page 98: נוף אדם בנגב

התמונות באדיבות:

,יעקב עיני, מדרשת שדה בוקרwww.boker.org.il

,'בנגב הפיתוח ערי 'ראשוני אתר בביוף, -http://www.eduאלישע

negev.gov.il/first

.אהרן כהן, המרכז לערי פיתוח

מושבי העולים בנגב

,היבטים גיאוגרפיים-יישוביים בעת הקמת מושבי העולים בנגב,חנינא פורת

)עורכת(, 1948-1952 עופר דליה בתוך: ישראל, : לוותיקים עולים בין

הגדולה, :, 1948-1953בעלייה בן-צבי, ירושלים יצחק ,1996תשנ"ו  יד

.227-260עמ'

,דבורה הראשוןהכהן, בעשור בנגב העולים התיישבות והריחיים: הגרעין

.1998תל-אביב : עם עובד, תשנ"ט , למדינה

התמונות באדיבות ארכיון הנגב ע"ש טוביהו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.

הקמת חבל לכיש

,28 סקירה חודשית , חבל לכיש - דוגמה לתכנון חבל התיישבותיויץ, רענן,

.40-48 , עמ'(1981 )1

98 כל הזכויות שמורות למכון למורשת בן-גוריון. מהדורה ניסיונית©