Embed Size (px)
DESCRIPTION
כלכליסט, מאי 2009
Citation preview
07 28.5.2009 כלכליסט
אורי שני, איש של כוח שעבר בכל מוקדי הכוח, סוגר חובות. בראיון לכלכליסט אחרי שנות שתיקה ארוכות הוא מדבר על
הכל: על הכסף המסנוור שהוביל אותו לטעות ושמה ארקדי גאידמק. על החברה הישראלית ששונאת את השונה, במיוחד
אם הוא אשה שקוראים לה שרי אריסון. על הקרן החדשה שלו, שתקנה איגרות חוב של חברות בקשיים ותשתלט עליהן. על
המשבר, שצריך לנהל בדיוק כמו מלחמה אכזרית במיוחד. ועל אריק שרון, שעדיף היה לנתק מהמכשירים בלילה שבו עבר שבץ
כשהעסק מדמם ואתה
לא עוצר את זה אתה מת
"שגיתי. כל מי שקרוב אליי, כל מי שהתייעצתי איתו, אמר לי: 'אל תתקרב אליו, אל תעשה את זה'. גם אני,
אם היית שואל אותי דקה קודם אם יש סיכוי שאי פעם אעבוד עם
ארקדי גאידמק, הייתי אומר לך שאין סיכוי בעולם. גדלתי במושב,
באתי ממערכת ערכית, עבדתי רוב חיי בתפקידים ציבוריים — שם
אתה מרוויח גרוש ורבע. כסף לא היה כל כך חשוב לי, ואני לא
מחשיב יותר אנשים שמרוויחים יותר.
"עשיתי פה שגיאה. פעם ראשונה שהלכתי על הכסף. הרגשתי שאני
על גג העולם — הייתי במשרד ראש הממשלה, בשיכון עובדים, שיקמתי
את שיכון ובינוי. הרגשתי טוב מאוד וקיבלתי תחושה כזאת מהעולם
העסקי ומשרי אריסון. במקום להגיד לגאידמק 'לא', זרקתי לו מחיר,
הצעה שלא התכוונתי ללכת עליה. זה היה מספר שבחיים לא חשבתי
עליו, אבל הוא הצעה שאי אפשר לסרב לה.
"נגררתי ועשיתי טעות. קורה. אנשים עושים שגיאות. זה אנושי.
אני מניח שמעט מאוד אנשים היו מסרבים, אני לא בטוח שהרבה היו
עומדים בפיתוי; לא שאני אומר שזה מצדיק. כולם אמרו 'ידענו שזה
יקרה', ציפו לזה. אבל האמת — די הלהיב אותי להקים מערכת גדולה.
אבל אני מודה ששגיתי, ומהר מאוד, כבר אחרי חודש וחצי, הבנתי את
גודל השגיאה. ניסיתי לעשות מאמץ בכל זאת, ואחרי חצי שנה, ברגע
המשך בעמוד 8
גולן פרידנפלד, עמיר קורץ וגולן חזניצילום: שוגר דיוויד
כלכליסט 28.5.2009 06
אורי שני במשרדו. "מעט מאוד אנשים היו עומדים בפיתוי"
אורי שניהמנכ"ל שנפל עם עמידר,
זרח עם שרון ואריסון והתרסק עם גאידמק
יוצא לדרך חדשה
07 28.5.2009 כלכליסט
אורי שני, איש של כוח שעבר בכל מוקדי הכוח, סוגר חובות. בראיון לכלכליסט אחרי שנות שתיקה ארוכות הוא מדבר על
הכל: על הכסף המסנוור שהוביל אותו לטעות ושמה ארקדי גאידמק. על החברה הישראלית ששונאת את השונה, במיוחד
אם הוא אשה שקוראים לה שרי אריסון. על הקרן החדשה שלו, שתקנה איגרות חוב של חברות בקשיים ותשתלט עליהן. על
המשבר, שצריך לנהל בדיוק כמו מלחמה אכזרית במיוחד. ועל אריק שרון, שעדיף היה לנתק מהמכשירים בלילה שבו עבר שבץ
כשהעסק מדמם ואתה
לא עוצר את זה אתה מת
"שגיתי. כל מי שקרוב אליי, כל מי שהתייעצתי איתו, אמר לי: 'אל תתקרב אליו, אל תעשה את זה'. גם אני,
אם היית שואל אותי דקה קודם אם יש סיכוי שאי פעם אעבוד עם
ארקדי גאידמק, הייתי אומר לך שאין סיכוי בעולם. גדלתי במושב,
באתי ממערכת ערכית, עבדתי רוב חיי בתפקידים ציבוריים — שם
אתה מרוויח גרוש ורבע. כסף לא היה כל כך חשוב לי, ואני לא
מחשיב יותר אנשים שמרוויחים יותר.
"עשיתי פה שגיאה. פעם ראשונה שהלכתי על הכסף. הרגשתי שאני
על גג העולם — הייתי במשרד ראש הממשלה, בשיכון עובדים, שיקמתי
את שיכון ובינוי. הרגשתי טוב מאוד וקיבלתי תחושה כזאת מהעולם
העסקי ומשרי אריסון. במקום להגיד לגאידמק 'לא', זרקתי לו מחיר,
הצעה שלא התכוונתי ללכת עליה. זה היה מספר שבחיים לא חשבתי
עליו, אבל הוא הצעה שאי אפשר לסרב לה.
"נגררתי ועשיתי טעות. קורה. אנשים עושים שגיאות. זה אנושי.
אני מניח שמעט מאוד אנשים היו מסרבים, אני לא בטוח שהרבה היו
עומדים בפיתוי; לא שאני אומר שזה מצדיק. כולם אמרו 'ידענו שזה
יקרה', ציפו לזה. אבל האמת — די הלהיב אותי להקים מערכת גדולה.
אבל אני מודה ששגיתי, ומהר מאוד, כבר אחרי חודש וחצי, הבנתי את
גודל השגיאה. ניסיתי לעשות מאמץ בכל זאת, ואחרי חצי שנה, ברגע
המשך בעמוד 8
גולן פרידנפלד, עמיר קורץ וגולן חזניצילום: שוגר דיוויד
כלכליסט 28.5.2009 06
אורי שני במשרדו. "מעט מאוד אנשים היו עומדים בפיתוי"
אורי שניהמנכ"ל שנפל עם עמידר,
זרח עם שרון ואריסון והתרסק עם גאידמק
יוצא לדרך חדשה
כלכליסט 28.5.2009 08
שהבנתי שאין לזה סיכוי — חתכתי. ניתחתי
את זה עם עצמי מאז הרבה מאוד פעמים.
פשוט לא היה לי סיכוי".
100 מיליון שקל במזומן, בכיס, הסיטו את אורי שני ממסלולו. מי שנחשב לאיש הכל יכול בלשכת ראש
את שהציל הכוחני ולבולדוזר הממשלה
שיכון ובינוי במחיר פיטורים כואבים של
ואיבד את שיווי מאות עובדים, הסתחרר
המשקל. שני (62) מכיר את הוורטיגו הזה,
את שהכיר לפני הרבה אותו חווה הוא
ארקדי גאידמק. גם אז נפל, נחבט, היכה
על חטא, הפיק את הלקחים וקם להמשיך
הלאה, כמו שהוא עושה כעת.
אז המכה, לפחות בזירה הציבורית, היתה
רועשת יותר. בתחילת שנות התשעים כיהן
שני כיו"ר עמידר, תפקיד שהסתיים בדו"ח
אותו שהאשים המדינה מבקרת של חריף
קמפיין קשה, ציבורית ביקורת בשחיתות,
דמותו כיכבה שבו העבודה מפלגת של
וכתב נמאסתם" "מושחתים הכותרת תחת
אישום פלילי; אחרי הרעש, בסוף הוא זוכה
מרוב האישומים והורשע רק בהפרת אמונים
בתאגיד. "חשבתי אז שכל מה שהיה שם לא
היה נכון, לא היה לי קל, אבל כעסתי רק על
עצמי ולא האשמתי איש", הוא אומר היום.
הזה', מהדבר נלמד 'בוא לעצמי: "אמרתי
ועשיתי תיקון לכל המחשבות של איך צריך
לנהל, מה צריך לעשות. אחרי שיצאתי מכל
זה הייתי בן אדם מנוסה יותר, והכתבתי —
גם בניהול הליכוד ובלשכת ראש הממשלה
— התנהלות שונה לחלוטין. אפס ליקויים,
יש שחור ויש לבן, אין כלום באמצע".
את המסקנות מסחרור גאידמק שני עדיין
�למ במקביל בעיבוד. עוד התהליך מגבש;
שפט שהוא מנהל נגד מעסיקו לשעבר הוא
קרן בהשקת האנרגיות מרב את משקיע
חדשה, שתקנה חובות בעייתיים של חברות
בראיון שלהן. בניהול תתתערב ובתמורה
זה שלו והכן הפתוח ל"כלכליסט", בלעדי
שנים ארוכות, הוא מדבר לא רק על הטעויות
שלו, אלא גם על העיוותים בעולם העסקים
הישראלי, על מחדלי הממשלה ועל אריאל
בלילה למות צריך היה שמבחינתו שרון,
ההוא של 4 בינואר 2006.
מגדולתו", שירד לפני "דקה העסקי מצבו את שני מגדיר של ארקדי גאידמק בדצמבר 2007,
של העסקים כל מנהל להיות כשנהפך
המום; היה העסקי העולם המיליארדר.
את עוזב שהוא אריסון לשרי הודיע שני
ובינוי, שיכון קבוצת כמנכ"ל המשרה
מסכם חמש וחצי שנים של עבודה והולך
לה", לסרב אפשר שאי "הצעה בעקבות
כפי שהגדיר זאת אז. במשך כשבוע רחש
הבשורה שהגיעה עד ספקולציות, השוק
השנויה הדמות לגאידמק, החבירה על
ביותר במחלוקת בעולם העסקים הישראלי
ובהחלט לא אחד מהחבר'ה.
�"אישיות ציבורית בכירה מאוד מאוד הפ
גישה בינינו", מספר שני. "אותו אדם ביקש
ממני שאשב עם גאידמק לארוחת ערב. ככה
�הכרתי אותו. אחר כך נפגשנו עוד כמה פע
מים, סביב כל מיני הצעות עסקיות הקשורות
בשיכון ובינוי, אבל אמרתי לו שאני לא מוכן
לעשות איתו עסק. ואז באה ההצעה. אמרתי
לו: 'אני לא מוכן לעבוד איתך', ואז הוא שלח
מישהו לשאול מה אני כן מוכן. נתתי הצעה
שחשבתי שהוא יסרב לה: אמרתי 100 מיליון
שקל אצלי במזומן בכיס — אני בא לעבוד
איתך. ככה זה בעצם התחיל".
�שני מספר שעשה על גאידמק "כמה בדי
קות, שהראו שיש לו כסף במספרים גדולים.
אני חושב שיש לו גם עכשיו". בסופו של משא
ומתן ארוך נחתמו שלושה חוזים — בעברית,
אנגלית ורוסית; "אמרתי: נעשה חוזה, נאבטח
אותו. אז זה לא יהיה במזומן, זה יהיה במניות
ונאמנות, ואני יכול לקחת את זה מתי שאני
רוצה". תנאי החוזה, שהתפרסמו כשהעניינים
ברורה עדות הם המשפט, לבית התגלגלו
הן לחששות שליוו את שני מראשית הדרך,
והן למאמצים של גאידמק לגייס את המנהל
המנוסה כדי לזכות בלגיטימציה שחיפש. בין
מענק לשני לשלם גאידמק התחייב השאר
של 50 מיליון שקל במניות אוסיף שיופקדו
בחודש. דולר אלף 50 של ושכר בנאמנות
עסקית שותפות השניים הקימו במקביל
שהיתה אמורה להיות בסיס לחברת אחזקות;
10% ממנה, לפי ההסכם, היו בבעלות שני.
זה לא היה רק הכסף, שני אומר. הוא מצא אצל גאידמק אתגר ניהולי שכמוהו
עוד לא היה לו. "הרעיון היה לקחת את כל
העסקים שלו ולהכניס אותם למבנה של חברת
הנדל"ן האנרגיה, בתחומי ולפעול אחזקות,
וייצור המזון. זה ריתק אותי. אמרתי: 'זה מה
שאני יודע לעשות, אני אבוא, אני אעשה'. לי
היה בראש חברת אחזקות בינלאומית במודל
וזה מה שסיכמנו. או אפריקה, ובינוי שיכון
אבל די מהר הבנתי שאין היתכנות לדבר הזה,
לנהל, לי נותן לא שהוא — סיבות מהרבה
כוונה ואין בעין עין איתי רואה לא שהוא
לעשות את זה. אז נגמר הסיפור".
ביולי 2008, אחרי חצי שנה בלבד בתפקיד,
שני גמר את הסיפור. הוא עזב את גאידמק,
ודרש לקבל את המגיע לו, לטענתו — יתרת
המניות של אוסיף שגאידמק התחייב להעביר
�לנאמנות, בשווי 31 מיליון שקל; ו�10% מנ
כסי המיליארדר. העובדה ששימש בשירותו
של גאידמק רק כחצי שנה לא גרמה לו לוותר
ולּו על שקל מזכויותיו. זה ההסכם בינינו, טען
שני בכתב התביעה שהגיש ובבקשות העיקול
הנלוות, "אבל אצל גאידמק כסף זה לא כסף,
מילה זו לא מילה". גאידמק לא נשאר חייב:
"נוכל, חוצפן, עסקן פוליטי שלא יודע לנהל,
שהגיש בתגובה הטיח מאחריות", מתחמק
נגדית בסכום וצירף תביעה לבית המשפט,
של 100 מיליון שקל. גאידמק טען כי שני
הזיק לעסקיו, פגע בשמו ולא עשה דבר מלבד
"לשלוח כמה מיילים".
הסכסוך עבר לפסים צבעוניים עוד יותר
כשגאידמק, לטענת שני, התקשר אליו, איים
וקילל: "כלב מלוכלך, אני אחסל אותך" -
מה שגרר קובלנה פלילית מצד שני. אחר
כך אנשי גאידמק גררו את מכונית האאודי
לא "אני המפוארת שקיבל שני לשימושו.
צריך להתנצח איתו", אומר שני. "הוא הפר
נמצא שהנושא ומאחר ההסכמים, כל את
בבוררות אני מעדיף שלא להתייחס לפרטים
עצמם. זה סיפור שהוא מאחוריי.
�"סמכתי על חוזים והסכמים ואני גם מא
מין שהם יקוימו. אנחנו חיים במדינת חוק,
הוא ידע על מה הוא חותם, הוא יקיים את
החוזים — ואני אקבל את הכסף. אבל אני לא
מתעסק בזה, בשביל זה יש עורכי דין".
אולי שני התדמית של לאחור, במבט
ולא", "כן נפגעה, אבל הכיס לגמרי לא.
�הוא מסייג. "הרווחתי כסף, לא הייתי מר
שלי, בהרגשה אבל מקום, באף כך וויח
בבטן, עשיתי שגיאה. זה לא שהוכתמתי,
אבל הלכתי על משהו שהבטן אמרה לי לא
ללכת, וה�100 מיליון עם אפשרות לנהל
תאגיד חדש שאני מקים — זה קרץ".
היום אתה יודע על גאידמק משהו שלא
ידעת אז?
�פענ לא עוד ניגודים, מלא איש "הוא
חתי אותו. אני לא חושב שנדע אי פעם מי
זה באמת ארקדי גאידמק. לא קרה לי כזה
דבר בחיים — אין בן אדם שהייתי איתו, ואני
איש של אנשים, שאני לא יודע לעשות עליו
ניתוח. אני באמת לא יודע, יכול גם להיות
שנעשה לו הרבה עוול בארץ".
מושג הוא עוול" לו "נעשה כדי בו נעזר הוא שני. מפתח אצל את וגם יריביו את מקורביו, את לתאר
הקודמת, בפרשת עמידר, בנפילה עצמו.
הוא הכריז בתקשורת בריש גלי: "נעשה לי
עוול". במקרים אחרים הצביע על העוול
שנעשה לפטרונו אריק שרון.
היום, הוא אומר, גם שרי אריסון עוברת
את זה. וזה אותו עוול שנעשה לגאידמק:
ההקאה הישראלית של מי שלא צמח באותו
או רוסי מיליארדר זה אם בין ייצור, פס
�יורשת עשירה עם חיבה לניו אייג'. "אנ
חנו חברה שיש לה בעיה עם השונה", הוא
�אומר. "גם אני הייתי שם — כשבאתי מה
�מושב לעיר עבדתי בכל מיני עבודות ביט
חוניות, וכל דבר חריג נראה לי נורא ואיום.
היום אני הרבה יותר פתוח, כי הסתובבתי
וראיתי, אבל החברה שלנו לא.
מקבלים לא למשל, שרי, כמו "אנשים
קצת היא גדול. עוול לה ועושים אותם,
אז בתוכי', מתחיל 'השלום על מדברת
אומרים שהיא הזויה. הייתי לידה, שמעתי
�אותה; אם הסביבה העסקית, ג'ונגל עם חו
קים לא פשוטים, היתה נוהגת כמו שרי, זה
הסביבה כי אותה מקבלים לא נהדר. היה
המשך בעמוד 10
על ארקדי גאידמק:"נגררתי ועשיתי טעות. זה אנושי. חשבתי
שאין מצב שאני לא אוכל לתפקד שם, אבל פשוט לא היה לי סיכוי"
"הרעיון היה לרכז את עסקיו לחברת אחזקות שתפעל בתחומי האנרגיה, הנדל"ן, המזון. זה
ריתק אותי. זה מה שאני יודע לעשות"
עם גאידמק בשבועות הראשונים יחד. "לא נדע אף פעם מי הוא באמת.
ייתכן שנעשה לו עוול"
צילום: קובי קואנקס
כלכליסט 28.5.2009 10
לא בנויה לדיבורים כאלה — וכי היא אשה;
זה מתחיל מזה. אם היא היתה מפסידה כמו
לבייב, שחייב יותר ממה שיש לו, היו שו�
חטים אותה לחלוטין, כי זו היא. אם היתה
גבר היו מפרגנים לה, אבל אנחנו חברה שו�
ביניסטית ובאופן אוטומטי אומרים: 'מה היא
בכלל מבינה? שתשחק בבובות'. גם במישור
האישי, אם היתה גבר שהתחתן עם בחורה
גבר', 'אחלה אומרים היו והתגרש, צעירה
אבל אותה שופטים בצורה שוביניסטית. גם
וש� שוביניסטיות אגב, במשק, המנהלות
בויות בתפיסת ניהול גברית".
איך זה בא לידי ביטוי במשבר הנוכחי
בבנק הפועלים?
"אני חושב שזו שגיאה לריב עם רגול�
טור. אבל צריך להסתכל על הצד החיובי,
שהיא נתנה גיבוי למנהל. זה לא פשוט, כל
אחד אחר היה מטיס לדני דנקנר את הראש
אותה; מעריך אני זה בגלל שנייה. אחרי
הרי היא יכלה להתנער מזה ברגע, למה היא
צריכה להסתבך בשביל מנהל? יש פה ערך,
ואני מבטיח לכם באחריות שהיא לא מחו�
ברת לשום דבר לא נקי או לא הגון.
שגיאה עשתה שהיא להיות יכול "אז
או שתיים, אז מה? השחיטה שלה היא בלי
פרופורציה. היא בעלת שליטה חיובית ואדם
חיובי. אני סומך עליה שתפתור את הבעיה
אנושי, היא אדם כי ביותר על הצד הטוב
שום לה אין טוב, רוצה שקוף,
דבר לא חיובי סביבה".
אריסון של החיוביות חייבה אותה לגייס מנהל עבודה לעשות שיוכל היה שני אורי מלוכלכת. את כשעזב מצוינת. בחירה
לשכת ראש הממשלה, ב�2002,
את לו שנתנה זו היתה אריסון
התפקיד הניהולי הבכיר הראשון
שיכון כמנכ"ל העסקי, בעולם
שיכון על אז "פנטזתי עובדים.
ובינוי, אבל אף אחד לא התחייב
לי שזה מה שיהיה", אומר שני.
ההיכרות ביניהם, כמו היכ�
המשק, מבכירי רבים עם רותו
השלטון. במסדרונות התחילה
שס� מי ואת שרי את "פגשתי
ביבה הרבה פעמים במשרד ראש
הממשלה". לאורך חמש השנים
שלהם יחד, הוא אומר, שמרו על
הפ� גם נראתה וכך מאוד, טובים יחסים
רידה המפתיעה, ביוזמתו. "קיבלתי לאורך
וגם משרי, ופרגון תמיכה 100% השנים
ובכ� בסדר מאוד התנהגה היא כשעזבתי
בוד כלפי. כך גם כל סביבתה. אני בקשר
עם כל המערכת הזו עד היום, גם איתה".
חלק מהקשר, הוא אומר, מתבסס דווקא על
היותה אשה: "נשים זה עולם שאני מסת�
דר איתו. אני חושב שנשים מביאות יתרון,
למדתי המון מזה שאני אבא לארבע בנות
(בנות 40, 29, 28 ו�22) — על חשיבה קצת
שונה, מתוחכמת יותר".
פנטזיית שיכון ובינוי התממשה ב�2005,
המקרטע. הקונצרן למנכ"ל מונה כששני
המצב היה קשה, ואריסון אפילו שמה את
החברה על המדף; קונה לא נמצא. מבחי�
נת שני, גם זה היה אתגר שקשה לסרב לו.
"החברה הפסידה 300 מיליון שקל בשנה,
והפסידה ארבע שנים ברצף. כל מה שעשו
שם לא הצליח, ואין לך עוד הרבה זמן, אם
אתה לא עושה משהו — נגמרה החברה.
"דיברנו אז על תוכנית לסגור את מרבית
שיכון ובינוי, להעיף; את סולל בונה להעביר
ממחזור של מיליארד דולר למיליארד שקל;
למכור את המחצבות; לצאת מהבנייה למגו�
רים בארץ; לפטר את כל מי שעסק בזה ואת
המנהלים; ובמקום כל אלו לחזק את תחום
התשתית בארץ ובעולם".
תחת הטייטל של רה�ארגון הלכו הביתה
"זה לא פשוט. ו�60 מנהלים. 600 עובדים
היה שם ועד עובדים חזק מאוד; הזהירו אותי:
'תעשה משהו הכי קטן, הם באים עם שופלים
וטרקטורים מול הבית של שרי, שופכים שם
אדמה, ונגמר הסיפור — אין לך סיכוי לש�
רוד'. נתנו לי את הדוגמה של מנכ"ל בנק
הפועלים (אלי יונס), שפיטר אז 900 עובדים
והלך הביתה. מצד שני, היה לי ברור שאם אני
לא אפטר, גם אז אני אלך, כי התוכנית לא
תצליח. אם לא הייתי מזהה את הבעיה, סוגר
את כל המקומות המדממים ומבצע הליך פי�
טורים קיצוני, לא היה לחברה סיכוי. אני לא
אומר שפיטורים זה טוב, אבל אין לך ברירה.
להם שאין משפחה עם אנשים — כואב זה
עבודה אחרת, זה מקרים נוראיים, ופיטרתי
מאות אנשים. כל זה עבר בשקט כי עשינו את
זה בהכי כבוד שאפשר. אין דרך יפה לעשות
את זה אבל יש דרך מכובדת: להסביר לבן
אדם, לדאוג שיטפלו בו ולתת פיצויים קצת
יותר גדולים ממה שהוא מצפה.
לא מהמהלך משהו שאם ברור לי "היה
יצליח, אני אפוטר. ככה צריך להיות, מנהל
החוב. לבעלי החוב את מחזירים איך עיניו
פיננסיים משקיעים להיות מחשבה היתה
ואיגרות חוב כמו קרנות הון ולקנות מניות
סיכון. אבל חשבתי שזה לא נכון, שמה שצריך
לעשות זה להשתלט על חברות ולנהל אותן
וכך לשפר גם את מצבם של בעלי המניות
וגם את יכולת ההחזר לבעלי האג"ח. הערכתי
שכאשר מדובר במשבר כל כך גדול וארוך,
צריך לוודא לא רק שיפרסו לחברות את החו�
בות, אלא גם שהן יתנהלו קצת אחרת, כדי
שכאשר יגיע מועד התשלום יהיה להן איך
לשלם. כרגע מרבית החברות פשוט לא יכו�
לות לשלם את הכסף, ובמקומות שבהם הש�
קיעו לא צומח כלום, ואי אפשר לעשות בהם
עסקים בשנים הקרובות. לכן בשנתיים�שלוש
הקרובות יותר מרתק אותי ללכת לעולם הזה
ולראות איפה אני יכול לבטא בו את היכולות
שלי".
של ואסרטיבי אקטיבי "ניהול החוב" הוא המשימה העיקרית של הקרן החדשה, שנקראת גדעון (על שם השופט התנ"כי הקשוח והמנצח).
שני הוא יו"ר הקרן, שבה שותפות חברת
ההשקעות אקסלנס וחברת הערכות השווי
גיזה. המודל שהם מציגים חדש בישראל,
וכבר קיבל את אישור הרגולטורים. הקרן
מהם לרכוש מוסדיים לגופים מציעה
שנמצאות חברות של החוב איגרות את
בתשלומים; לעמוד ומתקשות בקשיים
יחידות המוסדיים יקבלו בתמורה
השתתפות בקרן. שני ושותפיו מתכננים
לצבור מסה קריטית של איגרות חוב של
החברות הבעייתיות, כמות שתאפשר להם
מיקוח. מעמדת הללו החברות אל לבוא
נדחה את החוב או נפרוס את התשלומים,
הם יציעו, בתמורה לרה�ארגון, פיטורים,
החלטות ושאר אסטרטגיים מהלכים
גדעון קרן אחרות, במילים עסקיות.
שואפת למשוך בחוטי הניהול מבחוץ.
רצינית, חוב מסת לגייס הצלחת "אם
יש לך הכוח לבוא לבעלים של החברה ול�
בנקים — ויש לך אפשרות להכתיב דברים.
במקום רק לפרוס חוב, נלמד את החברה,
נראה מה היא צריכה, ניקח לה חלק מהמ�
ניות והאופציות ונשתלט על הניהול. אין
דבר כזה להשאיר אותה במצב שהיא חייבת
כסף ומצד שני יש לה מטוס פרטי.
על להשפיע צריכים אנחנו "עכשיו
המוסדיים שאנו הזרוע הנכונה בשבילם, כי
הם לא יכולים לעשות את מה שאנו יכולים.
(בשל להם אסור לשבת סביב שולחן אחד
מגבלות רגולטוריות) ואין להם עוצמה מס�
פיקה למצב הזה, הם לא יראו כסף, אז ברור
שהם יפרסו חובות. אנחנו, לעומת זאת, נוכל
לייצג אותם. יהיה לנו הכוח הזה ביד".
אולי הם שלו ההפעלה ויכולת הכוח
מספר הוא שני. של העיקרית המומחיות
שצריך דבר לא זה ש"כוח משרון שלמד
לך שיש שיודעים מספיק אותו. להפעיל
שני הקרן. של הרעיון בדיוק וזה אותו".
מאמין שבטווח הקרוב תוכל גדעון להתחיל
צריך לשלם בכיסאו. מה שהיה חשוב לשרי
כל השנים, לפחות בקשר שלי איתה, זה שני
דברים: הנושא הירוק ולהיות בן אדם, ובשני
צריך עסק זאת עם עמדתי. האלה הדברים
לי נתנה שהיא ועובדה עסק, כמו להתנהל
ברירה. אתה צריך אין לעשות את המהלך.
לטפל בעסק המדמם, ואם אתה לא מפסיק את
הדימום — אתה מת. זה מה שהיה בשיכון ובי�
נוי - ואותו דבר צריך לעשות היום גם במ�
דינה. לזהות את הבעיה, לתת לחולי פתרון,
להכין תוכנית עם תקווה קדימה, ולבצע".
שני: של החדש הביזנס זה עצירת הדימום, פתרון לבעיות, תקווה — וביצוע. המשבר פצע הרבה יכול שהוא מאמין ושני חברות, מאוד
לעצור את הדימום באמצעות הקרן החדשה
הארוכה כזרוע לפעול שמטרתה שלו,
של המשקיעים המוסדיים להשבת חובות
בעייתיים ולניהול חברות בקשיים.
זה לא הניהול שהוא מורגל בו, של גופי
הענק הרוחשים, אבל זה מה שמתאים לו
עכשיו, אחרי גאידמק ובעיצומה של הט�
לטלה הכלכלית הגלובלית. "היו כל מיני
הצעות אחרי גאידמק, התלבטתי מאוד מה
הצעד הבא. אבל המשבר הזה שונה מכל
מה שהיה פעם. אף אחד לא יודע מה יקרה
ולא למדו את זה באף בית ספר. לכן חש�
בתי שלהיכנס היום ולנהל חברה לא יהיה
נכון. המצב הוא שמרבית החברות במשבר
לא החוב שלהן, להחזיר את יכולות ולא
משנה איזה קוסם יבוא אליהן, אז למה לי
להתנדב להיכנס למקום שאחרי חודשיים�
שלושה הכישלון שלו יהיה עליי?
"חשבתי שיותר נכון לי כעת דווקא ללכת
לקרן שתטפל בכמה תאגידים מהצד של בעלי
החוב ותעסוק גם בניהול, ניהול שרואה מול
על שרי אריסון:"היא נתנה גיבוי לדני דנקנר. זה לא פשוט,
כל אחד אחר היה מטיס לו את הראש אחרי שנייה ורבע. בגלל זה אני מעריך אותה"
"אנחנו חברה שיש לה בעיה עם השונה, ולכן לא מקבלים אותה. זה מתחיל מזה שהיא אשה, ואנחנו חברה שובינסטית"
אריסון במסיבת העיתונאים בפרשת דנקנר, לפני שבועיים. "באופן אוטומטי אומרים: 'מה היא מבינה? שתשחק בבובות'"
צילום: שאול גולן
המשך בעמוד 12
אסף רז (למעלה) ואודי רוזנברג, ממנהלי קרן גדעון. דגש על פעילות בחו"ל
כלכליסט 28.5.2009 12
להפעיל את המודל בכמה חברות בינוניות,
הרבה גדולות גם הפרק, על להן, ומעבר
יותר, כמו אפריקה ישראל, אזורים וארזים.
"אנחנו הולכים לאיפה שנוכל לסגור חוב,
דואג לא אני קדושה. פרה שום כאן אין
לטייקונים, הם יודעים להסתדר, אבל יש
פה מאות חברות שאין להן יכולת להחזיר
את החוב".
זה הפול טיים ג'וב של שני עכשיו. אחרי
ריצת הבוקר על חוף הים (שסייעה לו בשנה
האחרונה להוריד ממשקלו), הוא נוסע מבי�
תו בצהלה למשרדו במגדל אביב ברמת גן,
איתו: שעובדים המנהלים שני אל וחובר
רו"ח אסף רז, לשעבר סמנכ"ל הכספים של
ב.ס.ר אירופה, ואודי רוזנברג, לשעבר מנהל
אשראי במגדל ובבנק הפועלים. היתרון של
שניהם, מבחינתו, הוא הניסיון בעבודה עם
חו"ל. "להבדיל מקרנות המנוף, שמתמקדות
אנחנו בישראל, פעילותן שעיקר בחברות
מתכוונים לנהל חברות שפעילותן בחו"ל.
מצהיר הכוח", בכל זה על הולך "אני
שני, אבל שלא יהיו ספקות: הוא לא יטרוק
יתק� המשק מבכירי אחד אם הטלפון את
שר ויציע עבודה. "ירתק אותי לנהל תאגיד
גדול", הוא מבהיר, מכוון לאוזניים הנכונות,
"תאגיד גדול בישראל שהוא גם בינלאומי.
אין משהו למנהל שהוא יותר טוב מזה".
רק תפקיד אחד התחרה בחלום הזה של שני: ניהול לשכת ראש את עושה הייתי לא "אם הממשלה. לעשות כדי משלם הייתי הזה התפקיד
הלשכה כראש ימיו על אומר הוא אותו",
של שרון, "אבל לא הייתי חוזר לשם. אין
כמו תפקיד אין וגם בעולם, כזה תפקיד
ראש ממשלת ישראל. אף מנהיג לא חווה
על תסתכל עובר; הממשלה שראש מה
הפרצופים של המנהיגים בעולם — הם לא
יוצאים מתים או עם סרטן או עם פרצוף של
30 שנה. שרון כשר אף פעם לא הבין את
הממשלה ראש לתפקיד הגיע כשהוא זה,
פתאום ראית איך שהבן אדם, מתחיל לשבת
לו על הכתף העם היהודי מלפני 3,000 שנה
ועוד 3,000 שנה קדימה. זו הרגשה שנוחתת
על אדם והוא מתחיל להיראות אחרת, לדבר
אחרת, לעשות אחרת".
שרון היה מסלול ההמראה של שני למקום
השני ההלם מהשבץ לצד שימות השחורות.
של שרון — "מילדותי הוא היה אצלי כמו טרזן,
אכילס, יד הנפץ" — שני ידע מיד מה הדבר
הוא משחזר להדסה", "טסנו הנכון לעשותו.
איך נקטעה ארוחת הערב שאכל באותן שעות
ניתוח שעות שבע "אחרי נחמה. שלמה עם
'תקרא לבנים, לי: ואמר יצא אחד הרופאים
תסביר להם שכדאי שידברו איתנו'. הוא אמר
שצריך לקבל החלטה אם לגמור את הסיפור,
להגיד לרופאים שיסגרו את העסק. אני הבנתי
שאריק גמר את חייו. זה מאוד קשה לקלוט
כזה דבר, ודאי כשאתה מכיר בן אדם עוצמתי
כזה ומדבר איתו כמה שעות קודם. הבנים לא
יכולים לשמוע את הדבר הזה, עד היום היו
הם חושבים שיש סיכוי. אני לא בא לשפוט,
אבל אני חשבתי שצריך היה אז, בלילה, לג�
מור את הסיפור. אני מעריך שאם היו שואלים
את אריק, זה מה שהוא היה רוצה. אני גם לא
הולך אליו לבית החולים, לא מתקרב; אני לא
C ."מסוגל, לא רוצה
[email protected]@calcalist.co.il
המשך בעמוד 16
על הקרן שהקים:"עם מסה של איגרות חוב, יש לך הכוח לבוא
לחברה ולהכתיב דברים. אין דבר כזה רק לפרוס חוב; ניקח חלק מהמניות והאופציות
ונשתלט על הניהול"
"אנחנו הולכים לאיפה שנוכל לסגור את החוב, אין שום פרה קדושה. אני לא
דואג לטייקונים, הם יסתדרו, אבל יש פה מאות חברות בלי יכולת להחזיר את החוב" עם שרון, ב�2001. "לא
הולך אליו לבית החולים. לא מסוגל, לא רוצה"
"אנחנו במלחמה, וצריך להפעיל את מלוא העוצמה"
כשאורי שני חושב על המשבר הכלכלי, הוא חושב על
ליל השבץ השני של שרון, כשאף אחד לא הבין מה
קורה; הוא חושב על השבת ההיא ב�1973, שבה פרצה מלחמת
ימי על חושב הוא קורה; מה הבין לא אחד ואף כיפור, יום
שאין אמר מופז שאול כשהרמטכ"ל השנייה, האינתיפאדה
שאל "אריק המילואימניקים. לכל קרמיים אפודים מספיק
זה, והוא אמר — במחסני חירום למלחמה. אריק אותו איפה
אמר לו: זה מלחמה עכשיו. תבינו, גם הרמטכ"ל לא קלט".
הוא קולטים עכשיו, והמשק שלה לא ישראל גם מדינת
אומר. "זה משבר שלא היה כמוהו, ולאף מומחה אין פתרון.
יותר הרבה הוא כאילו אליו להתייחס צריכה המדינה לכן
גדול וחריף משרואים כרגע, ולמצוא פתרון קיצוני. כמו ביום
כיפור, כמו באינתיפאדה — כל מה שרגילים לעשות בימים
כתיקונם, כמו לא לשבור את התקציב, לא תקף היום. המדי�
נה צריכה להקביל את המשבר למלחמה, ולא לתת לפקידים
לנהל את העניינים. ביבי מנוסה, מבחינה כלכלית אני חושב
שהוא כן מנהיג, אבל אני חושש מכל בעלי המקצוע שנמצאים
בכל מיני מקומות באוצר, שמתנהגים כאילו אלה ימים כתי�
קונם, והם טועים ובגדול.
"כל אלה שאומרים הנה זה נגמר — טועים. גם כשהמניות
עולות — זה שטויות. מאות חברות כאן לא יכולות להחזיר את
הכסף, וכל מי שאומר אחרת פשוט לא רואה נכון.
"לכן חייבים לדאוג שהברזים יהיו פתוחים, הרבה יותר אש�
ראי לחברות ולהשקעות חדשות. יש טענה שזה בעצם לקחת את
הכסף של הנכדים שלנו, אבל כרגע אין ברירה. יש זמנים שבהם
שוברים את כל תוכניות החיסכון ומקווים שיהיה יותר טוב. אי
אפשר לחכות ולעשות צעדים מדודים, צריך לעשות את הדברים
בזמן. השכל הישר שלי אומר שמשברים בקנה מידה שלא ראינו
כמותם — צריך להפעיל מולם את מלוא העוצמה. אתה לא יכול
להגיד: 'אפעיל רק חיל אוויר'. זה כמו במלחמה — זה עסק שלא
צריך לעשות אותו ודבר נורא ואיום, אבל אם אתה רוצה מלח�
מה תעשה אותה הכי אגרסיבית והכי כוחנית, וכך תנצח.
"הנה, מדינות שלא הגיבו נכון או מעט מדי חטפו חזק. כאן
צריך בבומבה. יבוא זה אבל הזה, הפליק את חשנו לא עוד
תוכנית כלכלית של מנהיגות כלכלית כדי שהציבור והחברות
ירגישו ביטחון. צריך לסייע למשק, להזרים כסף ולא קיצוצים
ופיטורים. גם את דמי האבטלה הייתי מאריך, הייתי שם את
הכסף במקומות של הגדלת הצריכה ותחושת הביטחון".
תורת לחימה לימי משבר
שבו הוא נמצא היום. את הדרך הוא התחיל
וגדל יפעת, ובקיבוץ ברשפון כילד בכלל
קריית שליד משה משדה מושבניק להיות
גת, שמנהל משק של כבשים, תרנגולי הודו,
מטעי אפרסקים וכרמים. עם השנים התיידד
עם השכן מחוות שקמים, שאותו הכיר לרא�
התהדק הקשר כיפור. יום במלחמת שונה
כששרון היה שר המסחר, ושני ניהל מאבקים
בתנועת המושבים וארגוני הקניות, הרגעים
הציבורית. בזירה שלו הראשונים הכוחניים
להרשעה התגלגלו האלה שהרגעים אחרי
החק� את עזב שני הציבורי, הסדר בהפרת
לאות. "חשבתי שאהיה חקלאי כל חיי, אהב�
תי את זה, אבל כתוצאה מהמאבק לא בא לי
יותר. ראיתי שחקלאות זה בלוף, זה לא מאת�
גר אותי מספיק, ופרשתי". את האדמות במו�
שב הוא מחזיק עד היום, והמשק סגור; "לכן זה
המשק הכי רווחי בארץ", הוא צוחק.
כשעזב, שרון הציע לו להיות עוזר שלו.
אחר כך מינה אותו ליו"ר עמידר, וכשנפלט
משם פנה לעסקים פרטיים בתחום הנדל"ן.
הליכוד. למנכ"ל אותו מינה שרון ב�1999
הוא היה מאדריכלי שיקום התנועה והניצחון
של שרון בבחירות 2001. שני מונה לראש
יעיל, מנגנון ובנה הממשלה, ראש לשכת
הדוק וקשוח. הוא היה מנהל כל�יכול, אבל
אחרי שנה וחצי עזב, במפתיע. "שרון עלה
"רציתי הוא מסביר. הספיק", ולי בסקרים,
הוא אותי". שעניין מה זה למשק, לצאת
נשאר איש אמונו של שרון ואחד ממקורביו,
במשטרה, גם להתייצב אותו שחייב מה
"פעמים רבות ותחת אזהרה", בפרשות הק�
הולך שהייתי תקופות "היו לשרון. שורות
לאירועים חברתיים ולחברים שלי היתה אי�
נוחות מסוימת בשאלה אם להזמין אותי. זה
היה נורא, אבל זה גם מחשל".
הקשות. בתקופות עזר שרון עם הקשר
מהמ� ביצוע ואיש מחבר נהנה מצדו, שרון,
עלה הראשונה, מי שאפשר להטיל עליו את
מניתוק והקשות. השחורות המשימות כל
המיקרופון של יצחק שמיר בוועידת הליכוד
ב�1990, ועד ההתבוססות במדמנה הפוליטית
כדי להרכיב ממשלות. גם ב�4 בינואר 2006
שני היה איש של מעשים, שלא נרתע מהמ�
צילום: אלעד גרשגורן
