מחברת שיעור נזיקין - דר אמל גאברין

2009, אברין צילה ניהוז'ר אמל ג" ד–דיני נזיקין

1

16.2.09 בארין'ר אמל ג" ד–דיני נזיקין

מבוא ?השורה התחתונה שאליה נגיע בסוף היא איך מזהים את האירוע כנזיקין

:דוגמאות

. נגרם נזק–המכירות יורדות , כתוצאה מכך. השכן שלו פותח חנות ליד. אדם שיש לו חנות. 1 .שמעון עושה מעשה שגורם לראובן נזק

. על העסק וכתוצאה מכך המכירות יורדותרון בא מפיץ דברי שקשמע, לראובן יש עסק. 2 . שמעון תוקף את ראובן וגורם לו נזק גוף.3 . שמעון שופט ונותן פסק דין נגד ראובן וכתוצאה מכך לראובן נגרם נזק. 4וכתוצאה מכך נגרם לו של עורך דין או רואה חשבון ראובן מבצע עסקה על סמך ייעוץ מקצועי .5

נזק גוף או נזק לרכוש נהג מעורב בתאונת דרכים וכתוצאה נגרם נזק.6 כלב תקף אדם וגרם נזק.7 רופא המטפל בצורה רשלנית. 8

היה מצב נתון של ראובן ושמעון עשה מעשה שהעביר את : בכל הדוגמאות הללו ישנה תבנית אחת . ראובן ממצב נתון למצב יותר גרוע

שהנזק מתרחש הוא נגרם אצל הניזוק והוא רוצה לגלגל ברגע הראשון–השאלה הנשאלת היא . המזיק, המועמד הפוטנציאלי הוא שמעון. את הנזק על גורם אחר

?השאלה היא האם ניתן לגלגל את האחריות מכוח דיני הנזיקין

? מה היא אחריות בנזיקין . אם הנזק לא נגרם יש למנועו. מוטלת החובה להטיב את הנזק במידה והנזק נגרם

.)צו עשה או צו מניעה(ציווי פיצוי או –המטרה בהטלת האחריות היא קבלת תרופה .קמה זכות נזיקית לזכותו של ראובן, של ראובן לנזקו שמעוןעלאם מוטלת אחריות

אם מישהו עושה עוולה האחריות היא . האחריות הינה אזרחית ולא פלילית–אחריות נזיקית

. בנזיקין או להיטיב את הנזק –כלומר שמוטלת עליו תרופה , שהוא אחראי לנזקאם אומרים לאדם

.המשמעות היא הטלת האחריות. במקרה שנגרם או למנוע את הנזק במקרה ועדיין לא נגרם

, ובמקרה כזה לראובן ברגע שישנה אחראיות מכוח דיני הנזיקין קמה זכות נזיקית–זכות בנזיקין .ישנה אחריות נזיקית, המזיק, מעוןישנה זכות בנזיקין ולש, הניזוק

? מתי נטיל אחריות על נזקו של ראובן

? מתי נטיל אחראיות על שמעון לנזקו של ראובן, מכל הדוגמאות שנתנו :לעניין זה יש שתי גישות

די בגרימת . נידחת מיד ואומרת שמיד עם גרימת הנזק יש להטיל אחריות על הנזקהגישה האחת . קהנזק כדי לחייב בנז

גם במקרה ששמעון פתח חנות ליד חנותו של ראובן היינו , אם הגישה הזאת היתה מתקבלת . צריכים להטיל עליו אחריות ולחייבו בנזק

.הגישה הזו אינה הגיונית ולא מתקבלת על הדעתזהו תנאי הכרחי אך צריך להתקיים אלמנט נוסף . היא שלא די בגרימת הנזקהגישה שמתקבלת

לא כל מעשה ששמעון עושה וגורם . המעשים האלה הם עוולות. פן המעשה של שמעוןוזה תלוי באוברגע שלא מטילים . רק כאשר המעשה מוגדר בחוק כעוולה. נזק לראובן מספיק הטלת אחריות

. אחריות הנזק יישאר אצל הניזוקנטיל , רק אם המעשה ששמעון עשה מוגדר בחוק כעוולה. לא די בכך ששמעון גרם נזק, כלומר

. אחריות נזיקית . העוולה המטרה היא להטיב את הנזק ולהחזיר את המצב לקדמותוברגע שמוכרת

?מהי עוולה

אחריות התוצאה תהיה הטלת , ברגע שמתקיימת עוולה. עוולה זה מעשה שמוגדר בחוק כעוולה . על שמעון וקמה לראובן זכות בנזיקיןבנזיקין

:יישום הגישה על הדוגמאות


2

מוכרת כעצמה יש לבדוק האם פתיחת חנות , ובן אומר ששמעון פתח חנות לידו וגרם לו נזקאם רא . סביר להניח שלא ועל כן אין על מי להטיל אחראיות והנזק יישאר אצל הניזוק. כעוולה

מאחר ויש עוולת תקיפה מחייבים את שמעון . ישנה עוולת תקיפה כמו עבירת תקיפה, לגבי תקיפה

. ןבנזקו של ראוב

העבירה היא מעשה שמוגדר בחוק כאסור ואם עושים אותו מוטלת – יש קשר בין עוולה לעבירהגם עוולה זה מעשה אסור המוגדר בחוק ואם עושים אותו מוטלת אחריות . אחריות פלילית

. בנזיקין יכולה להיות עבירה פלילית ואז–תקיפה , למשל, אותו מעשה יכול להיות גם עוולה וגם עבירה

. ניתן להגיש תביעה נזיקית, מצד שני. מתלוננים במשטרה והמדינה מנהלת את התיק נגד העבריין

דיני נזיקין מתעסקים בסיטואציה בה נגרם , מהם דיני הנזיקין, אם ניקח את השאלה שבה פתחנו . בקרות הנזקנזק וקובעים מתי ניתן להטיל אחריות על הנזק הזה על צד שני

.את הנזק לאותו גורם שיטיב או ימנע את הנזקהמטרה היא לגלגל מעשים רק דיני הנזיקין מפרטים מעשים מסויימים כעוולות ו? איך עושים את זה דיני הנזיקין

. לא תוטל אחריות, כל עוד המעשה הוא לא בגדר עוולה.אלה מטילים אחריות

?לאאיך קובעים שבסיטואציה מסויימת כן ניתן להטיל אחריות ובמקרה אחר נקודת , עוולת לשון הרע, למשל, של המזיק, פרטנקודת המוצא צריכה להיות חופש הפעולה של ה

, כמו למשל שלמות הגוף, אל מול זה יש את האינטרסים של האחר. המוצא היא חופש הביטוי .נזק כלכלי, צנעת הפרט, השם הטוב, שלמות הרכוש

. ק אל מול שלמות הגוף של הניזוקבעוולת התקיפה קיים אינטרס חופש הפעולה של המזי .הסגת גבול, השחתת גזל–אינטרס שלמות הרכוש קיים בעוולות קנייניות

:המבנה של דיני הנזיקין

. תפקידם להגיד בסיטואציה מסויימת מתי מגלגלים את הנזק מהניזוק למזיק : בדרך כלל דיני הנזיקין מורכבים משלושה מרכיבים

כאשר המחוקק מפרט את . של פעולות העולות כי עוולהרשימה –פירוט העוולות .1אילו הגנות יש , מה יסודות העוולה–יש לפרט גם את הדין שחל על העוולה , העוולות

. מפני העוולה ומה התרופות בגין העוולה

. נורמה כללית שלא חלה רק על עוולה ספציפית אלא על כל העוולות–דוקטרינות כלליות .2זהו כלל שלא חל על עוולה ספציפית . 6 בנזיקין על קטין מתחת לגיל אין אחריות, למשל

כלל נוסף הינו הקשר הסיבתי שחל . אלא על כל העוולות ולכן כלל זה ייקרא נורמה כללית . על כל העוולות ולא על עוולה ספציפית

דיני הנזיקין אומרים מתי ניתן לגלגל את האחריות על הצד–המטרות של דיני הנזיקין .3מרכיב המטרות הינו עקרונות דיני . אם יש הגנות או אין הגנות ומהם הפיצויים, השני

. הנזיקין

?איפה דיני הנזיקין במשפט . דיני הנזיקין מגדירים את העוולות שמי שעושה אותן יחוייב באחריות כלפי מי שנעשתה הפעולה

נכנסה לתוקף בשנת מנדטורית והינה הפקודה . פקודת הנזיקיןדבר החקיקה הראשון והעיקרי זה ועד 47-כל התיקונים שיש בפקודה מ. לנוסח חדש68לאחר קום המדינה שילבו אותה בשנת . 47 פקודת הנזיקין היא הקודקס העיקרי בדיני הנזיקין אבל יש שני חוקים.68 גיבשו אותם בשנת 68שאינם שולבו בתוך גוףחוק הטבת נזקיו 52 משנת )אחריות המדינה(חוק הנזיקין האזרחיים –

. הפקודה אלא המחוקק קבע להם חוק מיוחדשני החוקים העיקריים . יש מספר חוקים שהם גם נזיקיים באופיים68לאחר , בנוסף לחוקים אלה

זהו חוק מיוחד שחל על נפגעי תאונות . 75משנת ) ד"פלת( חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכיםחוק זה חל גם הוא רק על נזקי . 80 משנת יות למוצרים פגומיםחוק האחרחוק נוסף הוא . דרכים

. גוף המתמקד 65משנת חוק איסור לשון הרע, למשל, ישנם עוד חוקים ששייכים לדיני הנזיקין, בנוסף

איסור הפליה . 99 משנת חוק עוולות מסחריות. 81 משנת חוק הגנת הפרטיות. בעוולת לשון הרע חוק הגנת הצרכן .2000 משנת למקומות בידור ולמקומות ציבורייםבשירותים ובכניסה , במוצרים

חוק ההגבלים העסקיים .1995 משנת חוק המחשבים .1981משנת

עוולות .עוולות פנים אל מול עוולות חוץ: את העוולות נחלק לשני סוגים


3

הנעשות בתוך בדיני העונשין עבירות פנים הן עבירות . חוץ בדיני העונשין/זה שונה מעבירות פניםעוולות פנים אלה עוולות שבתוך , ני הנזיקיןיבד. ישראל בעוד שעבירות חוץ נעשות מחוצה לה

. ועוולות חוץ הן מחוץ לפקודהת הנזיקיןפקוד

עוולות פניםהדברים המנויים להלן בפקודה זו הם ": וקובעפניםת הנזיקין דן בעוולות ה לפקוד3סעיף

על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא הניזוק או כל הנפגע -קודה ובכפוף להוראות הפ, עוולות קובע שכדי סעיף זה. "זכאי לתרופה המפורש בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה

אז הוא נגרם על ידי עוולה ושלו תקום זכות בנזיקין הוא צריך להראות שהנזק ,הניזוק, שלראובן ).צו עשה או צו מניעה( פיצוי או ציווי – לתבוע את האחראי לה ולדרוש תרופהיכול

.ובין היקף האחריותיש להבחין בין עצם הטלת האחריות בנזיקין

בהכרעת הדין קובעים האם אשם או לא –עצם הטלת האחריות מקביל להכרעת הדין בעונשין במידה ולא אחראי הסיפור . בהטלת האחריות קובעים האם האדם אחראי או לא אחראי. אשם

נגרם נזק של מיליון שקל , לדוגמא, חריות יש לקבוע את היקף האחריותבמידה וישנה א. מרנגלכל , כלומר, היקף האחריות קובע האם האחריות הינה לכל הנזק, ונקבע שהאדם אחראי לנזק

. המיליון

. עוולות16ישנן בפקודה . עוולות הפנים אלה העוולות שבתוך פקודת הנזיקין .ושתי עוולות סל) ספציפיות (פרטיקולאריות עוולות 14: סוגיםנחלק אותם לשני

עוולות פרטיקולאריות. זוהי עוולה סגורה. היא נקראת עוולה פרטיקולארית, כגון תקיפה, ברגע שהסיטואציה מוגדרת

. מגנות על אינטרס מוגדרפרטיקולאריותהעוולות ה בתוך הקודקס האזרחי ויישארו ארוהשבע הראשונות ייש: נחלק את העוולות האלה לשני סוגים

. עדיין תקפות14- כיום כל ה.רק שבע כיוון שקיימות כפילויות

, ) בקודקס466 (26סעיף –כליאת שווא , ) בקודקס464 (23סעיף –תקיפה : השבע הראשונות הן 468 (31 סעיף –הסגת גבול במיטלטלין , ) בקודקס468 (29סעיף – הסגת גבול במקרקעין

גרם , ) בקודקס473 (44סעיף –מטרד ליחיד , ) בקודקס471 (42 סעיף –מטרד לציבור , )סבקודק ). בקודקס476 (62 סעיף –הפרת חוזה

מניעת , 48 סעיף –הפרעה לאור השמש : שבע העוולות שקיימות כיום אבל לא תהיינה בקודקס הן

, 58 סעיף –שקר מפגיע , 56 סעיף–תרמית , 49 סעיף –עיכוב נכס שלא כדי , א48 סעיף –תמיכה .52 סעיף –גזל , 60 סעיף –נגישה

:דוגמאות לעוולות פרטיקולאריות

נגד ,ובמתכוון, תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא": לפקודת הנזיקין23 סעיף –תקיפה להשתמש ... וכן ניסיון או איום... שלא בהסכמת האדם... נגיעה, גופו של אדם על ידי הכאה

. אם משתמשים בכוח נגד אדם בכוונה מתקיימת עוולת התקיפה."ח כאמור נגד גופו של אדםבכו . האינטרס המוגן הוא שלמות הגוף

. שיקול הדעת של בית המשפט להגיד האם יש תקיפה או לא הוא כמעט מוגבל

: דוגמא נוספת ראובן הולך ואומר .שמעון רוצה לקנות רכב מלוי. בין שמעון ולוי יש חוזה :גרם הפרת חוזה

ראובן . שמעון אכן לא קונה ובכך הוא מפר את החוזה בינו ובין לוי. לשמעון לא לקנות את הרכב . גרם לשמעון להפר את החוזה בין שמעון ובין לוי

מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו ) א(": קובע62סעיף אולם האדם השלישי לא יוכל , עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישילבין אדם שלישי הריהו

להפר חוזה ' ב-גורם ל' אם א ."ממון-להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק . יוכל לקבל תרופה גם אם נגרם נזק ממון' אבל ג' עושה עוולה כלפי ג' א', עם ג

, לעניין סעיף זה" : קובע)ב(62סעיף , יש נזק ממוןבמקרה בו אישה משכנעת בעל לגרש את אשתו ו-ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה

לצורך הסעיף הזה ספציפית יחסי נישואין לא נחשבים חוזה ועל כן אישה שמשכנעת גבר . "חוזה . לגרש את אשתו לא תחוב בגין העוולה

:חוקקהרציונאל של המחוזה יכול לבוא לידי סיום . יש חוזה תקףלויהיא שבין שמעון ובין בעוולה הזו נקודת המוצא

. בוצע ובא אל קיצו או הפרה–באופן טבעי : בשני אופנים


4

החוזה יכול לבוא לידי סיום לא טבעי לא רק על ידי . המחוקק רוצה להגן על החוזה מפני הפרתוהצד החיצוני כאן זה ראובן ששכנע את שמעון להפר את . צד שלישיהצדדים לחוזה אלא גם על ידי

. החוזה עם לוי :יש שתי עילות תביעה, במקרה זה, ללוי

העילה הזו באה להגן על החוזה . עילת תביעה אחת היא תביעה חוזית נגד שמעון על הפרת חוזה .מפני סיומו על ידי אחד הצדדים לחוזה

. זיקין נגד ראובן של גרם הפרת חוזהעילת תביעה שניה היא תביעה בנ . הוא הגנה על החוזה מפני צדדים החיצוניים לחוזה, אם כן, הרציונאל

יש , ששמעון מפר את החוזהכ. לוי יש זכות חוזית בעלת ערך כספיברגע ששמעון כרת חוזה עם

יצור כלאיים שהיאזוהי זכות? האם זה מכוח הדין או מכוח החוזה. זכות אכיפה כלפי שמעוןלויל . של זכות מכוח הדין וזכות מכוח החוזה אך נקרא לה זכות חוזית

. ראובן זכות מכוח דיני הנזיקין כלפי ללוייש , גרם לשמעון להפר את החוזהראובןאם . העילה כלפי שמעון היא עילה חוזית בעוד שהעילה כלפי ראובן היא עילה נזיקית, כלומר

. וזה כעוולה בנזיקיןניתן להסתכל על כל הפרת ח

. בקודקס היא תיקרא גרם הפרת חיוב. כיום העוולה נקראת גרם הפרת חוזה

עוולות סל

.35-36 סעיפים – עוולת הרשלנות ו63 סעיף – עוולת הפרת חוקה חקוקה: יש שתי עוולות סל . תוטל עליו אחריות, רשלנות אומרת שמי שמתרשל וגורם נזק

קבלן , רופא שמתרשל–נן הרבה סיטואציות בהן ישנה התרשלות יש? אך מה זה מי שהתרשל . הורה שמתרשל בגידול ילדיו, אישה בהריון שמעשנת מתרשלת כלפיי הוולד שלה, שהתרשל

. חלה על אינספור מקרים, עוולת סל ובמיוחד עוולת הרשלנות . יס לעוולת סלכל עוולה שלא מצליחים להכניס תחת אחת מהעוולות הפרטיקולאריות ניתן להכנ

. עוולות הסל לא מגינות על אינטרס מסויים אלא יכולות להגן על כל מיני אינטרסים

פרטיקולאריות- עוולות חוץבתוך הרשימה נכללים . יש רשימה גדולה של עוולות מהסוג הזה. עוולות שמצויות מחוץ לפקודה

.תחוק הגנת הפרטיות וחוק עוולות מסחריו, חוק איסור לשון הרע

דוגמאות לעוולות החוץאך המחוקק , לכאורה ניתן להגיד כי מי שפוגע בזכות לפרטיות זו בעצם עוולה–פגיעה בפרטיות

הוא מגדיר , המחוקק עשה אחרת. ועל כן אין עוולה כזו" זכות לפרטיות"לא הגדיר את המונח רטיות היא אחת פגיעה בפ": קובע2סעיף . מעשים שבעצם עשייתם נחשבים כפגיעה בפרטיות

אם בולשים – "או הטרדה אחרת, העלולים להטרידו, בילוש או התחקות אחרי אדם) 1: (מאלה . זוהי פגיעה בפרטיות–אחרי אדם בצורה שעלולה להטריד אותו

נעשתה עוולה של פגיעה בפרטיות שהינה עוולה , אם עושים את המעשים הללו שהחוק מאזכר .קין המחוקק אמר כי כל המעשיים המנויים להלן הם עוולות לפקודת הנזי3בסעיף . אזרחית

. פגיעה בפרטיות מקוטלגת אל תוך דיני הנזיקין

:דוגמא נוספתלהשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו ) 1(-לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול " –לשון הרע

, ל לפגוע בבני אדם המחוקק מגדיר לשון הרע כדבר העלו– "לבוז או ללעג מצדם, מטרה לשנאה . זהו מבחן אובייקטיבי

לבזות , אם אדם אמר על אחר שהוא שקרן ועל פי המבחן האובייקטיבי זה עלול להשפיל אותותהא פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע ": לחוק לשון הרע קובע7סעיף , אותו

61 עד 58, ב55, 15עד ) 2(2סעיפים ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות ה, עוולה אזרחית . כלומר נזיקית, העוולה הינה אזרחית. "1944, א לפקודת הנזיקיים האזרחיים68 עד 63-ו

:דוגמא נוספתהחוק נכנס לתוקף . בין שני עסקים, עוולות אלה מתנהלות בעולם המסחר–עוולות מסחריות

, תיאור כוזב, עוולת גניבת עיןלמשל. החוק קובע דרכי התנהגות בעולם המסחר. 99בשנת .העוולות האלה הן בעסקים בינם לבין עצמם. גזל סוד מסחרי, התנהגות לא הוגנת


5

תבנית לכל , השאלה הנשאלת היא האם ניתן למצוא מבנה. לכל עוולה יש את היסודות שלה :ויש עוולות מעוולות שונות אך לרוב התבנית הכללית היא כז, באופן כללי? העוולות

. קשר סיבתי בין ההתנהגות ובין הנזק, נזק –יסוד תוצאתי , יש יסוד התנהגותיאבל יכול , ס העוולה היא עוולה תוצאתית ולא התנהגותית"כשמדברים על התנהגות נזק וקש .להיות שעוולה תהיה התנהגותית

אך ... א כדיןהסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין של ":29על פי סעיף , עוולת הסגת גבול הנה "נזק ממון על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך פיצוייםאין תובע יכול להיפרע

. עוולה התנהגותיתברגע שיש עוולה התנהגותית לא דרוש נזק לשם התגבשות העוולה וכאשר לא דרוש נזק גם אין

. ס"קש

:ות של אחריותאם לוקחים את כל סוגי העוולות ניתן לדבר על ארבע רמ

באחריות זו לא דרוש שום אשם . המקביל בעונשין זה אחריות קפידה– אחריות מוחלטת .1. מטילה אחריות, גם ללא אשם, עצם העובדה שהתקיימו יסודות העוולה. מצד המזיק

האשמה היא . גם אם אין אשם לעוולה, האחריות מוטלת על סמך היסודות העובדתיים . אפילו לא התרשלות, על חוסר יסוד נפשי מצד המזיקוכאן מדובר. ביסוד הנפשי

. הדוגמא שממחישה את האחריות המוחלטת בצורה הטובה ביותר היא תאונות דרכים -להלן (המשתמש ברכב מנועי ) א"(: לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע2סעיף . " שבה מעורב הרכבחייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים) הנוהג

האחריות היא ) ג(". הנהג אחראי לפצות את הנפגע בה בנזק גוף, אם היתה תאונת דרכיםואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא , מוחלטת ומלאה

. קובע כי אחריות הינה מוחלטת) ג(2סעיף . "היה אשם או אשם תורם של אחריםגוף שנגרם למי שנפגע בתאונת דרכים היא אחריות מוחלטת כי לא אחריות הנהג לנזק

.לא מוסרי ולא חברתי מצד הנהג, לא אובייקטיבי, לא סובייקטיבי, דרוש שום אשם

לא דרוש אשם אבל ניתן לו פתח . אחריות מוחלטת אבל יש הגנה למזיק– אחריות חמורה .2 .בצורה של הגנה

בתובענה בשל נזק ": א לפקודת הנזיקין קובע41 סעיף. דוגמא לכך היא היזק על ידי כלב -להלן (חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע , לגוף שנגרם על ידי כלב

ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של , לפצות את הניזוק) הבעלים ."הבעלים


6

בודקים בחוק האם , כןעל . אדם שננשך על ידי כלב רוצה לגלגל את הנזק על האחרהחוק קובע . א מגדיר את המעשה כעוולה41סעיף , במקרה זה אכן. המעשה מוגדר כעוולה

כי הבעלים של הכלב אחרי על נזק שנגרם על ידו ואין זה משנה אם הבעלים התרשל או , ובכל זאת נגרם נזק, גם אם בעל הכלב עשה כל מה שצריך על מנת שהכלב לא יזיק. לא

: ב קובע41לעת עתה זה נראה כמו אחריות מוחלטת אך סעיף . בגין הנזקוב הבעלים יח -אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה , בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים" ;הורו או ילדו, את בן זוגו, תקיפת הניזוק את הבעלים) 2( ;התגרות של הניזוק בכלב) 1(אם , למשל, ישנה הגנה לבעלים." של הבעליםהסגת גבול של הניזוק במקרקעין) 3(

. הניזוק התגרה בכלב הבעלים לא יחוב בגין הנזקמצד אחד ישנה אחריות מוחלטת אך מצד שני היא : העוולה הזו מורכבת משני חלקים

. האחריות תהא אחריות חמורה, בסופו של יום, אם כן. קובעת בצדה גם הגנה

אם למזיק היה יסוד . כאשר יש למזיק אשם כלשהו אחריות זו מוטלת – אחריות רגילה .4אחריות . על הניזוק–נטל ההוכחה מוטל על התובע . נפשי תוטל עליו אחריות רגילה

. רגילה זו אחריות המופנית באשמו של המזיק אבל נטל ההוכחה מוטל על הניזוק

–ק אחריות רגילה על בסיס אשם אבל נטל ההוכחה עובר אל המזי– אחריות מוגברת .3 . המזיק צריך להוכיח שלא היה אשם. הנתבע

:הופכים את נטל הראיה בשני אופנים

יש מקרים בהם בית המשפט הופך את נטל הראיה–על ידי הפסיקה .1

סעיף . רשלנות לגבי אש, למשל. המחוקק בעוולות מסוימות הופך את נטל הראיה .2ה שהנזק נגרם בתובענה שהוגשה על נזק והוכח ב" : לפקודת הנזיקין קובע39

וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבערת , על ידי אש או עקב אשעל -או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש , האש

התרשלות , הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותהאחריות רגילה היא עוולת הרשלנות דורשת רשלנות מהמזיק ולכן. "שיחוב עליה

אך ישנו מקרה . נטל ההוכחה מוטל על הניזוק, וכפי שראינו באחריות רגילהשבה המחוקק הפך את נטל הראיה מהניזוק אל , מיוחד של רשלנות לגבי אש

. המזיק ועליו להוכיח שהוא לא התרשל ואין לחייב אותו במקור האשאין . ירה הסמוכהראובן יושב בביתו ופתאום התפשטה אש בדירתו מהד: דוגמא

אילו העוולה . עוולה פרטיקולארית ועל כן הולכים אל עוולת הרשלנות הרגילההיה להוכיח כי היתה רשלנות , הניזוק, על ראובן, היתה עוולת רשלנות רגילה

קובע שאם מדובר ברשלנות באש הופכים את נטל הראיה 39סעיף . לגבי האש . תרשלות מצידוובמצב זה הנתבע צריך להוכיח שלא היתה ה

לא צריך . האחריות אינה אחריות רגילה אלא אחריות מוגברת, אם זה המצב . להוכיח רשלנות אלא צריך להוכיח שלא היתה רשלנות

. היפוך נטל הראיה הופך את האחריות לאחריות מוגברת

יחסי הגומלין בין העוולות . ות מחוצה להעד עכשיו אמרנו שיש עוולות בתוך פקודת הנזיקין ויש עוול

בתוך עוולות הפנים . עוולות סל2- עוולות פרטיקולאריות ו14- עוולות הפנים מתחלקות להפרטיקולאריות יש שבע עוולות שנראות מיותרות והמחוקק בחר להוציאן עם כניסת הקודקס

. האזרחי

וצרת ניה ואז ניש עוולות שלפעמים מתקיימים יסודות עובדתיים של עוולה אחת ולא של הש ).בדרך כלל החפיפה תהיה בין עוולה פרטיקולארית ובין עוולת סל(חפיפה בין העוולות

:יש להבחין בין שני סוגי חפיפות

, לדוגמא כליאת שווא, אם לוקחים מקרה המזכיר עוולה מסויימת פרטיקולארית – חפיפה חלקיתס את המקרה תחת עוולת במקרה כזה ניתן להכני. אך לא מתקיימים כל יסודות כליאת השווא

מצב בו נמצאים כאילו בתוך עוולה פרטיקולארית , כלומר, מצב זה נקרא חפיפה חלקית. הרשלנות .אך לא מתקיימים כל היסודות העובדתיים אבל יכולים להתקיים כל יסודות עוולת הרשלנות

לכאורה . ר רגלאדם שרץ בכביש מתוך בהלה ונתקל במישהו תוך כדי ריצה והוא נפל ושב, לדוגמא

זוהי סיטואציה עובדתית שנמצאת בתוך . המזיק נגע בגופו של הניזוק ללא הסכמה אבל ללא כוונה . עוולת התקיפה אבל לא מתקיימים כל יסודות התקיפה כי לא התקיים יסוד נפשי של כוונה


7

הוא . אותושומר בבניין צריך לבדוק בסוף כל יום אם הבניין ריק לפני שהוא נועל, דוגמא נוספתלכאורה אנחנו . נעל את הבניין והסתבר שמישהו נשאר בתוכו, אכן בדק וחשב כי הבניין ריק

.נמצאים בעוולת כליאת שווא אבל כליאת שווא דורשת יסוד נפשי של כוונה ולא היתה כאן כוונה

מים שבהם האירוע נמצא בתחומה של עוולה מסויימת אבל לא מתקיי, אם כן, יש כאן שני מצבים רשלנות כאשר לא הסל שלכל יסודות העוולה ואז השאלה היא האם ניתן לתבוע בעוולת

. מתקיימים כל יסודות העוולה הפרטיקולאריתהוא העביר את הבעלות על שמו . 70- גורדון מכר רכב בשנות ה:פסק דין גורדוןהשאלה הזו נדונה ב

ל מחשבי העירייה ומי שקנה את המחשב של משרד הרישוי לא היה מחובר א. במשרד הרישויח על עבירות פליליות ושולחת לגורדון כי "העירייה מוציאה דו. הרכב עשה הרבה עבירות חניה

במחשבים של העירייה גורדון היה רשום אבל בפועל הוא העביר את הרישום על שם הקונה העירייה . הוא מכר את הרכב, גורדון שלח מכתבים לעירייה וכתב שהוא לא הבעלים. החדש

גורדון אמר שהוציאו נגדו צו מעצר והוא . בתגובה אמרה לו שיהיה בסדר ואין לו סיבה לדאוגהעירייה בתגובה אמרה . מבקש שיעבירו את הבעלות גם בעירייה כי יכול להיות מצב שיעצרו אותו

. רייהבסופו של דבר אכן עצרו אותו והוא תובע את העי. שוב שאין לו סיבה לדאגה ויהיה בסדר לפקודת הנזיקין 60סעיף . היסודות העובדתיים של המקרה הזה נופלים תחת עוולת הנגישה

, נגד אדם-ובלי סיבה סבירה ומסתברת , בזדון ... - של הליך נפל ... נגישה היא פתיחתו": קובעאם פותחים ..."ונסתיים לטובתו, בשמו הטוב או סיכן את חירותו... וההליך חיבל... בפלילים

בהליך פלילי ללא שום סיבה סבירה וזה מחבל בשמו הטוב או חירותו של האדם ובסופו של יום . הוא יכול לתבוע בנזיקין בעוולת הנגישה, ההליך הסתיים לטובת אותו אדם שהחירות שלו נשללה

–גורדון רוצה לתבוע את העירייה שהתחילה נגדו בהליך נפל ללא שום סיבה סבירה בפלילים . העירייה לא עשתה זאת בזדון. הבעיה כאן היא שאין זדון. ו וההליך הסתיים לטובתועצרו אות

. לכן עילת התביעה בנגישה נגד העירייה נידחתהאירוע לכאורה הולך לתחום הנגישה אך הנגישה לא מתקיימת ואז עלתה השאלה האם אפשר

. לתבוע ברשלנות חסר –ירה הפרטיקולארית לא התקיימו כל היסודות של העב. זהו מקרה שדן בחפיפה חלקית

. התשובה לשאלה זו היא כן? האם ניתן לתבוע בעוולת הסל של רשלנות. יסוד אחד או יותרזה לא אומר שהוא לא יימצא , השופט ברק אומר שאם המזיק לא נמצא אחראי בעוולה אחת

אחריות אשר בהתקיימם מגבשים , המחוקק קבע יסודות מסוימים". אחראי בעוולה אחרת אך לא נובע מכאן כי .אינם מתקיימים אין אחריות בנגישהאם אותם יסודות . בעוולת הנגישה

אפילו אין , על כן.אין בה כל סימן המצביע על הסדר שלילילעניין הנגישה . אין אחריות בכללת אם אין מקום לגבש אחריו, עדיין יש מקום לבחון, מתקיים יסוד זה או אחר של עוולת הנגישה

יש לבדוק האם מתקיימים . העירייה לא אחראית ברשלנות באופן מידי".על פי עוולת הרשלנות . יסודות עוולת הרשלנות

פסק הדין הזה קובע שלמרות שנדחתה התביעה בנגישה זה לא מונע מהתובע להתקדם שלב נות גם אם תביעת הרשל. ולתבוע בעוולת הרשלנות וזאת על ידי הוכחה שמתקיימת הרשלנות

. ניתן להמשיך הלאה ולנסות לתבוע בגין עוולה אחרת, נידחתההלכה אומרת שאם לא מתקיימים כל יסודות העוולה הפרטיקולארית אין שום מניעה , אם כך

. לפנות אל עוולת הסל של רשלנות כי אין הסדר שליליש הפעולה של האינטרסים שיש כאן הם חופ. פקודת הנזיקין מאזנת בין אינטרסים, יתר על כן

האיזון בעוולת הנגישה מאוד מחמיר עם חירותו של האדם . העירייה אל מול חירותו של האדםזהו איזון מחמיר שבית המשפט רוצה . כיוון שהאדם מפוצה רק כאשר העירייה פעלה בזדון

. להרחיבו וגם אם הפעולה נעשית ברשלנות יש לפצות את האדם

עובדות המקרה יכולות להיכנס לדלי אחד ולפעמים , אותם כדליאם ניקח את כל העוולות ונדמיין . זה שהעובדות לא נכנסות לדלי אחד לא מונע מהן להיכנס לדלי אחר. ליותר

. מצב בו מתקיימות היסודות של שתי העוולות– חפיפה מלאה

ה במקרה של חפיפ. בחפיפה חלקית יסודות עוולה אחת לא התקיימו אז הולכים לעוולה אחרתהנטייה היא להגיד ? השאלה היא האם ניתן לתבוע. מלאה מתקיימות היסודות של שתי העוולות

? למה לא, אם ניתן לתבוע גם בכליאת שווא וגם ברשלנות. שכן

הבעיה היא שבעוולה אחת יש הגנה ספציפית ובעוולה . כל עוד שתי העוולות מתקיימות אין בעיה ? ת ההגנה על ידי הליכה אל העוולה השניההאם ניתן לעקוף א, השניה אין הגנה

חוק חולי הנפש מתיר . אשפזו את הגברת כרמלי בעל כורחה: פסק דין כרמליהשאלה הזו נדונה בלרוב . בתנאים מאוד מחמירים את הדרכים בהם ניתן לכלוא אדם או לאשפז אותו בעל כורחו

מוגבלת ואז צריך להביא את מאשפזים אדם בעל כורחו כדי להגן עליו או על הציבור לתקופהעל פי חוק חולי הנפש אפשר לאשפז ולאחר . המקרה לדיון בערכאה גבוהה יותר שתבדוק את זה


8

כיום . מכן יש להודיע על כך לפסיכיאטר המחוזי ולמשרד הבריאות והם צריכים לבדוק מה לעשות. יש תהליך, כלומר. החוק שונה ויש להביא את המקרה לדיון בפני שופט וישנה וועדה שדנה בזה

באותה העת ניתן היה לכלוא עד חמישה ימים ולאחר חמישה ימים יש להודיע למשרד הבריאות . ולפסיכיאטר המחוזי ויש צורך באישור להמשך האשפוז

חמישה ימים . מנהל בית החולים דיווח למשרד הבריאות לאחר יותר מחמישה ימים, במקרה דנן . ימים ללא אישור12ת כרמלי היתה בבית החולים האשפוז היה אשפוז כדין והגבר

. הגברת כרמלי תבעה את בית החולים על שלילת חירותה בעוולת כליאת שווא: לפקודת הנזיקין קובע26סעיף . יש אירוע שכל עובדותיו עונות על יסודות עוולת כליאת שווא

, למשך מן כלשהו,שלילה מוחלטת ושלא כדין, כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם" במקרה דנן היתה שלילת חירותה של גברת ."באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות

בתובענה שהוגשה על : " קובע הגנות לכליאת שווא27סעיף . כרמלי שלילה מוחלטת ולא כדיןהתובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או ) 3 (-שווא תהא הגנה לנתבע אם -כליאת

נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת , או נראה שהיתה, ושלילת חירותו היתה, בגופו . "לב ובלי זדון-אנשים אחרים ובוצעה בתום

. יסודות ההגנה אכן מתקיימים. 27בית החולים טען להגנה על פי סעיף צה לתבוע בגין תביעתה של הגברת כרמלי בגין עוולת כליאת שווא לא מתקבלת ועל כן היא רו

.החובה מכוח חוק חולי נפש, עוולת סל של הפרת חובה חקוקההשאלה שנשאלה היא האם היא יכולה לתבוע בהפרת חובה חקוקה חרף העובדה שלא התקיימה

. כליאת שוואבעוד שבפסק דין כרמלי יסודות , מלכתחילה יסודות העוולה לא התקיימו, בפסק דין גורדון

השאלה היא האם יש הבחנה בין המקרים או . התביעה נדחתה בגלל הגנההעוולה התקיימו אך . לא

לא ניתן לעקוף את ההגנה של , כלומר, קבעה שלא ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקהדעת הרוב . כליאת שווא

, בית המשפט אומר שמה שהפך את הכליאה לכליאת שווא זה שבית החולים לא קיבל אישור לכךהבעיה היא . ם היה מקבל את האישור זו היתה כליאה כדין ולא כליאת שוואוליחשהרי אם בית ה

לא בכליאה עצמה אלא בכליאה שנעשתה ללא האישורים הנדרשים על פי חוק חולי נפש ועל כן על . היא בעצמה הפרת חובה, שלא קיבלו אישור, אבל אותה כליאת שווא. הופרה חובה חקוקה

חזקה על המחוקק שנתן את , לפקודת הנזיקין) 3(27עיף בסכליאת שווא המחוקק הטיל הגנהלכן בית המשפט לא נותן לעקוף את ההגנה ולתבוע . אותה הגנה על אותו מעשה גם בחוק חולי נפש

בית המשפט קובע שבסעיף המדבר על כליאת , יתר על כן. בגין עוולת סל של הפרת חובה חקוקה . יש הגנה ולא ניתן ללכת לחוק חולי נפש אם המחוקק נתן הגנה –שווא יש הסדר שלילי

ההתייחסות –כליאת שווא זה כללי . אומרת שחוק חולי נפש זהו חוק ספציפידעת המיעוטלגבי גורם . הכולא אדם אחר, בין אם הוא גורם רפואי ובין אם לא, בכליאת שווא היא על כל אדם

מישה ימים יש לדאוג לאישורים רפואי קיים חוק חולי נפש הקובע הסדר ספציפי ואומר שתוך חדעת המיעוט מסתמכים על פסק דין גורדון . המתאימים ולכן אין הסדר שלילי וכן ניתן לתבוע

אם לא ניתן . ששם נקבע שאם לא ניתן לתבוע בגין עוולה אחת ניתן לתבוע בגין עוולה אחרתרדון לא הבחין בין מצב פסק דין גו. לתבוע בגין כליאת שווא ניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה

שלכתחילה לא התקיימו יסודות העוולה ובין מצב שהתקיימו יסודות העוולה אך הגנה מסויימת . הוציאה מתחום העוולה

. האחת אומרת שיש הסדר שלילי בעוד השניה אומרת שאין הסדר שלילי: יש שתי דעות, אם כן

:לסיכום. הסביבה הטבעית של האירוע, העוולה הטבעיתבהינתן אירוע צריך קודם כל לנסות להחיל את

פסק –במידה ואחד מיסודות העוולה הטבעית לא מתקיימים אזי ניתן לבדוק אחת מעוולות הסל . חפיפה חלקית, דין גורדון

אזי ניתן לפנות עוולת סל אם , במידה ויסודות העוולה הטבעית מתקיימים אבל יש בצידה הגנהה האם מדובר בהסדר שלילי או לאו היא החלטה של מדיניות ההחלט. מדובר בהסדר שלילי

. משפטית כתוצאה מאיזון בין אינטרסים שונים23.2.09

חזרה על השיעור הקודם .דיברנו על מה תפקידם של דיני הנזיקין

.דיני הנזיקין מגדירים מעשים אסורים כעוולות .את המזיק או את האחראי לעוולהזה מקנה לניזוק זכות לתבוע , אם הנזק נגרם על ידי עוולה :המרכיבים של דיני הנזיקין . דיברנו על החלוקה שבין עוולות הפנים לעוולות החוץ. המרכיב הראשון זה עוולות

. בעוולות חוץ נתנו דוגמאות. בעוולות הפנים יש חלוקה של עוולות פרטיקולאריות ועוולות סל . דיברנו על נוסחת העוולה הנזיקית


9

. חנה בין עוולה התנהגותית ובין עוולה תוצאתיתישנה הב . בין אחריות מוחלטת ובין אחריות המבוססת על האשם–דיברנו על רמות האחריות

לסיום דיברנו על יחסי הגומלין בין העוולות

דוקטרינות . העוולותכלדוקטרינה זוהי נורמה כללית בנזיקין שחלה על

ההגנה מפני תקיפה חלה רק על עוולת התקיפה ולכן , ש הגנהאם מדברים על עוולת התקיפה ובה ילא תוגש תובענה נגד אדם ": לפקודת הנזיקין9אבל אם מדברים על סעיף . זו לא נורמה כללית

סעיף זה קובע חסינות לקטין מתחת "על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שניםוצים לתבוע אלא הוא חסין בפני כל העוולות ולכן החסינות לא תלויה בעוולה שבגינה ר. 12לגיל

. זוהי דוקטרינההאחריות השילוחית עדיין תיחשב , אם יש אחריות שילוחית על כל העוולות למעט שתי עוולות

. כדוקטרינה

? איפה הדוקטרינות מצויותי הדוקטרינות נמצאות בפקודת הנזיקין כיוון שזהו הקודקס העיקרי של דינמטבע הדברים

. הנזיקין . הדוקטרינות והחלק המקדמי של חוק העונשין מצוי בחוק העונשין, בהקבלה לדיני העונשין

מבנה פקודת הנזיקין

שני הסעיפים הראשונים מדברים על פרשנות והגדרות בדיני הנזיקין–' פרק א

. מכיל דוקטרינות בדיני הנזיקין–' פרק ב כל - ובכפוף להוראות הפקודה , בפקודה זו הם עוולותהדברים המנויים להלן": קובע3סעיף

הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי . זהו העיקרון הכללי"עושה העוולה או האחראי לה

. כוללים בתוכם הגנות שונות לגבי כלל העוולות4-9סעיפים ן מעשה הזולת וזאת לאו דווקא לעוולה ספציפית אלא לכלל דנים באחריות בגי12-15סעיפים .העוולות

.כולו הוא פרק של דוקטרינות' פרק ב

.הפרק מונה את כל העוולות ולכל עוולה נותן את הדין שלה. דן בעוולות' פרק ג . פרק זה איננו פרק של דוקטרינות מאחר ולכל עוולה דין משלה

.האשםדן בסוגית הקשר הסיבתי ו' פרק ד

. הקשר הסיבתי שייך לכל העוולות ולכן פרק זה גם הוא דוקטרינות

.מורכבת מדוקטרינות', למעט פרק ג, כל פקודת הנזיקין

:דוגמאות לדוקטרינות בדיני הנזיקין

תתפרש פקודה זו בכפוף לפקודת הפרשנות". מדבר על פרשנות של דיני הנזיקין לפקודה1סעיף - חזקה היא - וביטויים המשמשים בה , פטית המקובלים באנגליהלפי עיקרי הפרשנות המש

שמשמעותם במשמעות -ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת הפירוש לפקודה יהיה על פי המשפט ."הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו

. האנגלי הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים כל": לפקודת סדרי השלטון והמשפט) ג(15סעיף

לא תהיה עוד -שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים באנגליה . לפקודת הנזיקין אך הסעיף עדיין כתוב בפקודה1 מבטל את סעיף "הוראה מחייבת

:4-9 סעיפיםדוגמא נוספת לדוקטרינות הן ההגנות הכלליות המצויות ב

שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור , לא יראו בעוולה מעשה: " לפקודת הנזיקין4סעיף . "בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כךדעת ומזג כרגיל לא היה -ואדם בר, תביעה לזכות נוגדת

. מעשה של מה בכך מקביל לזוטי דברים בדיני העונשין

או יש , ה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריךבתובענה שהוגש: " לפקודת הנזיקין5סעיף "את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו, להניח שידע והעריך


10

תהא הגנה שהמעשה או , חוץ מרשלנות, בתובענה שהוגשה על עוולה": לפקודת הנזיקין6סעיף ; ום לב בקיומה של הרשאה חוקיתשנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובת

." לרבות מחדל שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן-" מעשה", בסעיף זה

חסינות לעובדי המדינה: ו לפקודת הנזיקין7 –א 7סעיפים

או שהוא , אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם: " לפקודת הנזיקין8סעיף לא -לרבות בורר , וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, בותיו של אדם כאמורממלא כדין חו

שופט חסין בתביעה בנזיקין בין . "תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטיהחסינות לא . אם הוא התרשל ובין אם לא וזאת כיוון שאם לא מרוצים מפסק דינו ניתן לערער

.לכן זו דוקטרינהחלה על עוולה ספציפית ו

חסינות של קטין: לפקודת הנזיקין9סעיף

תחולת הדוקטרינות שפקודת הנזיקין על עוולות חוץ השאלה שעולה היא תחולת הדוקטרינות על עוולות חוץ

השאלה היא האם . מובן ואין מחלוקת שהדוקטרינות חלות על כל העוולות שבתוך הפקודה ?לות גם על עוולות החוץהנורמות הכלליות שבתוך הפקודה ח

היא עוולת חוץ כיוון שהיא לא . חוק איסור לשון הרע קובע עוולת חוץ שהיא עוולת לשון הרע

השאלה היא האם הנורמות הכלליות שבתוך הפקודה חלות גם על עוולת .בתוך פקודת הנזיקין . החוץ

. זולתו פגע בפרטיות של10 הוציא לשון הרע או קטין בן 10קטין בן : לדוגמא

התובע . לפקודת הנזיקין9 מכוח סעיף הקטין יטען להגנה. לפי חוק איסור לשון הרעיתבע נפגעה הקטין יטען שהנורמות הכלליות שבתוך הפקודה .יגיד שבחוק איסור לשון הרע אין הגנה של קטין

. חלות גם על עוולות חוץ

יחולו , אין בחוק הוראה לסתור": בעוחוק העונשין קג ל" כ34סעיף . בעונשין יש תשובה מפורשת . "הוראות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה

.חוק העונשין בעצם מייצא את הנורמות שלו גם אל עבירות שנמצאות מחוץ לחוק העונשין

. בדיני הנזיקין אין הוראה כזו

:נחלק את התשובה לשני מקרים

ראה שאומרת האם הוא מחיל או לא מחיל את פקודת מקרה בו בחוק החוץ יש הו .1 . הנזיקין

הניתוח המשפטי מתחיל מתוך החוק עצמו ויכול להיות , אם דנים בסוגיה מחוק לשון הרע. שבתוך החוק יש הוראה שאומרת האם הוא מחיל או לא מחיל את פקודת הנזיקין

. אל תוך החוקבמקרה שיש הוראה כזו זה ייחשב כייבוא הוראה מפקודת הנזיקין . אם יש הוראת ייבוא בתוך חוק החוץ ישנה תשובה לשאלה

. מקרה בו חוק החוץ שותק .2

. יש עוולות חוץ שמחילות את פקודת הנזיקין בצורה מפורשתיש חוקים שמחילים את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת : את ההחלה הזאת יש לחלק לשניים

. מחיל רק חלק מפקודת הנזיקין–רה מפורשת וחלקית ומלאה ויש חוקים שמחילים את זה בצו .ויש חוקים ששותקים בעניין הזה

:דוגמאות להחלת פקודת הנזיקין על עוולות חוץ

. חוק הגנת הפרטיות מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת ומלאה – החלה מלאה, קות אחרי אדםבילוש או התח) 1: (פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה": לחוק קובע2סעיף

"או הטרדה אחרת, העלולים להטרידו) נוסח חדש(והוראות פקודת הנזיקין , פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית": לחוק קובע4סעיף

."יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה . חוק הגנת הפרטיות מייבא אליו את פקודת הנזיקין


11

קטין פוגע בפרטיות של אדם מסויים והאדם במידה וברגע שיש הוראה כזאת כבר יש תשובה ולכן התובע יגיד שאין חסינות. לפקודת הנזיקין9 מכוח סעיף הקטין יטען לחסינות, תובע את הקטין

. מחיל את הוראות פקודת הנזיקין לחוק ש4הקטין יביא לעזרתו את סעיף בחוק הגנת הפרטיות ו

הגנת הפרטיות יש לבדוק האם החלת אם רוצים להחיל הסדר משפטי מפקודת הנזיקין על חוק .ייתכן מצב שההחלה לא מתיישבת. ההוראות האלה מתיישבת עם חוק הגנת הפרטיות

חוק לשון הרע מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת אך – החלה מפורשת ומצומצמת

.מצומצמתי הבריות או להשפיל אדם בעינ) 1 (-לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול ": לחוק קובע1סעיף

."לבוז או ללעג מצדם, לעשותו מטרה לשנאה, פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית": לחוק קובע7סעיף

א 68 עד 63- ו61 עד 58, ב55, 15עד ) 2(2ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים את כל פקודת הנזיקין אלא מחיל רק מחיללא הסעיף . "1944, לפקודת הנזיקיים האזרחיים

. סעיפים מסויימים של פקודת הנזיקיןהאם ההחלה מתייחסת אל אם תתעורר סוגיה של החלת דוקטרינה מסויימת יש לבדוק , לכן

. אותה דוקטרינה או לא

אם רוצים להחיל את הדוקטרינה מפקודת הנזיקין על עוולת החוץ אין שום בעיה אבל לפעמים . יש בהחלה סתירהלפעמים

: למקרה בו ההחלה אפשריתדוגמא

. ככל הנראה אין שום סיבה שלא להחיל,אם רוצים להחיל את חסינות הקטין על פגיעה בפרטיות . אין שום שיקול שאומר לא להחיל את דוקטרינת חסינות הקטין על עוולה של פגיעה בפרטיות

חוץ לפקודה ולא בתוכה לא משנה את התוצאה העובדה שעוולת הפגיעה בפרטיות מצויה מ . המהותית

. השאלה אם להחיל או לא להחיל את הדוקטרינה היא שאלה של טכניקת חקיקה

:דוגמא למקרה בו ההחלה סותרת

במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט ": א לחוק לשון הרע קובע7סעיף בתביעה בלשון ."ללא הוכחת נזק 50,000₪ שלא יעלה על לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי

. הרע ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק האם מוטלת אחריות –לב ראשון שלב הטלת האחריות ש: בנזיקין יש להבחין בין שני שלבים

, כלומר, השלב השני שלב היקף האחריות, במידה ומצאנו כי ישנה אחרית. מכוח חוק לשון הרע .לםכמה ישו

.הוא שמשלמים בגובה הנזק שנגרם, בדרך כלל, הכלל בתביעה נזיקיתהמחוקק במספר חוקים קבע מנגנון של פיצוי ללא הוכחת . יש חריגים של פיצוי ללא הוכחת נזק

. נזקשמו הטוב , למשל. אחת הרציונאליים של פיצוי ללא הוכחת נזק הוא שאינטרס הנפגע לא מוחשי

ת את הנזק והיעדר היכולת לכמת את הנזק מביאה לפיצויי ללא הוכחת לא ניתן לכמ. של האדם .נזק

בלשון הרע יש עוד רציונאל והוא שבנוסף לאמירת הלשון הרע מתנהל מאבק בחזית נוספת והיא . פגיעה בשמו הטוב של הנפגע

."תאגיד לא יפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק": לפקודת הנזיקין קובע10סעיף .לגבי תאגיד אין פיצוי ללא הוכחת נזק, לכן

: דוגמא

אחת הוציאה לשון הרע נגד . שתיהן משווקות מוצרים לכלבים. שתי חברות מתחרות אחת בשניה . אחת החברות תובעת את זו שהוציאה לשון הרע. השניה

? יכולה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזקהשאלה שעולה היא האם החברה הנפגעת . ק לשון הרע התשובה היא כן ואילו על פי פקודת הנזיקין התשובה היא לאעל פי חו

א 7החלת הסעיף מתנגשת עם סעיף , ישירות10למרות שחוק איסור לשון הרע מחיל את סעיף .והשאלה היא איך מיישבים את הסתירה

א וניתן 7 גובר על סעיף 10ניתן להגיד שסעיף . מבחינת פרשנות חוקית שתי הטענות לגיטימיות . 10א גובר על סעיף 7להגיד שסעיף

. השיקולים צריכים להיות שיקולים של מדיניות . המחוקק יצר מצב שיוצר סתירה וכל אחד יכול לטעון לכאן ולכאן


12

: ההכרעה תהיה על פי שיקולי מדיניותי העיקרי שבהם הוא הקושאחד הרציונאליים ו? מה הרציונאל שפוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק

אבל פגיעה בתאגיד זה . כשפוגעים בשמו של אדם קשה לכמת את הפגיעה בכסף. לכמת את הנזק . על כן ניתן לכמת את הפגיעה ביתר קלות. פגיעה במוניטין והמוניטין נמדד במכירות

. לפקודת הנזיקין צריך לחול10לכן אולי סעיף

מקרה בו חוק החוץ שותק– המקרה השלישיחוק החוץ מחיל את הדוקטרינה ואז קל יותר . על מצב שיש תשובה בחוק החוץעד עכשיו דיברנו

אבל לפעמים המחוקק לא מחיל את פקודת הנזיקין בצורה מפורשת ואז נשאלת לדעת מה לעשות .השאלה מה לעשות

. חוק הגנת הצרכן הוא דוגמא לחוק שותק לגבי החלת פקודת הנזיקין

בכתב או בעל פה או בכל דרך , במעשה או במחדל- ק דבר לא יעשה עוס": לחוק קובע 2 סעיף החוק קובע שאסור .)" הטעיה- להלן ( העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה -אחרת

להטעות צרכנים כדין עוולה לפי פקודת ' או ד', ג', דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב ":קובע לחוק 31סעיף

אבל המחוקק לא אמר אם . דין ההטעיה כדין עוולה, עשתה הטעייה אם נ.)"נוסח חדש(הנזיקין מצהיר רק המחוקק . אין כאן הוראת ייבוא. הוראות הפקודה יחולו בכפוף להוראות החוק

. שהטעייה זה כעוולה אבל המחוקק לא מייבא את פקודת הנזיקין אל החוקטעיה דומה לעוולה אבל זו לא ה, כלומר. הדמיון שכתובה בסעיף' כ-בית המשפט יכול להיתלות ב

.אוד וניתן להחיל כל תוצאה שרוציםלשון החוק רחבה מ. עוולה ממש

העקרונות והדוקטרינות " :מ"חברת קו צינור בע' ר נפסק דין סידכאשר החוק שותק יש את . "שבפקודת הנזיקין הן בגדר תורה כללית של דיני הנזיקין החלות גם על עוולות שמחוץ לפקודה

לא יכולים להיות בחוק הזה כל מיני הסדרים אבל . שזהו חוק נזיקי ספציפי, ת המעגל הפנימייש א. במידה ויש הסדר חסר ניתן להשלים אותו מתוך פקודת הנזיקין.חייבים להיות בו כל ההסדרים

אין מניעה להחלת אזי , מקום שאין תשובה או הסדר מפורט בחוק שבו מצויה העוולה", ובלבד שהחלה זו מתיישבת היטב עם יסודותיה...רינות שבפקודת הנזיקיןהעקרונות והדוקט

אם , כלומר."ועם המסגרת שבה היא נמצאת, עם בניינה של העוולה שבה מדובר, עם מהותהרוצים לקחת הוראה מפקודת הנזיקין ולשתול אותה אל תוך חוק החוץ יש לבדוק אם ההשתלה

. מתיישבת עם העוולה או לא

עוולות צרכניות יכולות להיחשב . דברים זוטי– בפקודת הנזיקין של מעשה של מה בכך יש הגנה להגנת על החוק של מעשה של מה בכך אם היינו מחילים את הדוקטרינה . כסכומים זעומים

.היינו מבטלים את התכלית של חוק הגנת הצרכןהצרכן

על עוולות חוץ ובלבד נזיקין גםאומרת אין מניעה להחיל את הדוקטרינות של פקודת הההלכה . שההחלה הזאת לא מתנגשת עם התכליות שמונחות ביסוד אותה עוולה

:יש שני נימוקים להלכה זוובכפוף , הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות": לפקודת הנזיקין3סעיף :נימוק ראשון

בישראל הא זכאי לתרופה כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה-להוראות פקודה זומבחינה לשונית המחוקק אומר שכל מי שנפגע ."המפורשת מידי עושה העוולה או האחראי לה

גם , על כל העוולותשל הדוקטרינות על ידי עוולה זכאי לתרופה על ידי הפקודה ולכן ישנה החלה . הפנים וגם החוץ

ר החקיקה העיקרי לעשות היקש זהלהגיד שמדובר בלקונה וצריך לעשות היקש ודב: נימוק שני . מפקודת הנזיקיןמהקודקס של דיני הנזיקין והוא

אם רוצים להחיל את חסינות קטין על עוולת חוץ מסויימת בה החוק לא אומר שפקודת : כלומר . ניתן להגיד שיש לקונה בחוק וצריך לעשות היקש שיעשה מפקודת הנזיקין, הנזיקין חלה

ן סידרדוגמא ליישום פסק די

בזק הבטיחה שהיא תחייב . היה מדובר בפרסומת של בזק לחיוג בינלאומי:בזק' נפסק דין ברזניו מחייבים התברר שבזק הפעילה שיטה של מונים והי. לפי שניהבחיוג בינלאומי את המשתמשים

. והיא מחייבת יותר ממה שהיא קבעה בפרסומת, שניות9שהיה , על מונההוא השתמש בבזק ונודע . הודה שהוא לא ראה את הפרסומתש בשם ברזני הגישו תביעה ייצוגית

.לו לאחר מכן שהיתה הטעיה . היא חייבה בניגוד לפרסוםעל כך שהמעשה של בזק היה הטעייה כי אין חולק

צורך העניין זו תביעה ל, לכן, אחד התנאים של תביעה ייצוגית הוא שלתובע הבודד יש עניין אישי . אישית


13

. טוען שבזק הטעתה אותו ולכן הוא דורש פיצויברזני . שהוא חוק של עוולת חוץהלכו לחוק הגנת הצרכן

. ברזני דורש פיצוי–היקף האחריות .בשלב הטלת האחריות יש אחראיותיש כאן הטעייה ולכן . בחוק הגנת הצרכן דאז לא היה פרק שדן בפיצויים

. יש דוקטרינה של פיצוי לחוק קובע ללכת לפקודת הנזיקין בה31סעיף פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או ": לפקודת הנזיקין קובע) 1(76סעיף

יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח , סבל התובע נזק) 1 (-אלא שאם ; במקומו פיצויים רק בגובהניתן לקבל ."ושבא במישרין מעוולת הנתבעטבעי במהלכם הרגיל של הדברים

.ס בין העוולה ובין הנזק"דוקטרינת הפיצוי דורשת קש. הנזק שנגרם בידי העוולה . ס"זני הודה שהוא לא קרא את הפרסומת יש קשברבו , אם במקרה זה היאהשאלה

על כל , כלשונה של פקודת הנזיקין ס " קבעה שצריך להחיל את דוקטרינת הקשדעת הרוב . גנת הצרכןהמבחנים שלה גם על ה

ס העובדתי המבחן הוא מבחן "בקש. ס משפטי"ס עובדתי וקש" קש–ס "יש שני חלקים לקשס " כל עוד לא מתקיים קש.שזה העוולה ובין הנזק, ס בין הפרסום"יש לבדוק קש, לכן. האלמלא

. עובדתי לא ניתן לתת פיצוישנבע , אה משימוש זהברזני היה צריך להראות שהוא השתמש בבזק כתוצאה מהפרסום וכתוצ

. נגרם לו הנזק, מהפרסום הנפגע הסתמך על הפרסום וזה הניע אותו להשתמש במוצר –במבחן האלמלא יש הסתמכות

.ובגלל השימוש נגרם לו נזקמחילים את הדוקטרינה , כלומר. פסק דין סידרכפי שנאמר ב, דעת הרוב מחילה את הדוקטרינה

. לבד שההחלה מתיישבתשל פקודת הנזיקין על חוק החוץ וב .עם חוק החוץמתיישבת דעת הרוב החילה את הדוקטרינה וההחלה

ס העובדתי אינו " הקש–בסופו של יום התביעה נידחת כיוון שהחלטת הדוקטרינה לא מתקיימת .מתקיים

להחיל את , כלומר, סידר פסק דין יש להחיל את:כהן-של השופטת שטרסברג דעת המיעוט

. ס ובלבד שאין זה נוגד את תכלית החוק"דוקטרינת הקשלא צריכה להיות , אחרס" צריך להיות קשס בעוולות צרכניות"דעת המיעוט קובעת שהקש

ההטעיה הצרכנית אינה עוולה מן :כהן מנתחת את זה באופן הבא-השופטת שטרסברג. הסתמכותהחיל את דיני הנזיקין לכן לא צריך ל. דין עוולה" כ"היא . המניין כמו שאר עוולות הנזיקין

.לא צריך להחיל את הדוקטרינות כלשונן אלא צריך לשנות אותן קצת. הרגילים המסורתייםשהיא גובה מחיר מסויים ונוצרה זכות בין בזק ובין כל אחד פרסמה היא הבטיחה בזק ברגע ש

ה ברגע שנוצרה הפר. X-נוצרה זכות של כל אחד מהמשתמשים שיחייבו אותם ב. מהמשתמשים .ם הוא לא הסתמך וגם אם המשתמש לא ראה את הפרסוםנגרם נזק למשתמש גם א

. שהנזק יכול להתקיים גם ללא הסתמכות, אם כן, דעת המיעוט קבעה

יחולו גם על הוראות הקבועות בחיקוק אחר לגבי ...הוראות סימן זה": לקודקס) ב(437סעיף ההוראה אומרת . כמו ההוראה בחוק העונשין, היום ישנה הוראה מפורשת ."גרימת נזק שלא כדין

. שסימן הנזיקין יחולו גם על חוקי נזיקין שהם חוקי חוץ

.לגבי חוק חוץ אין בעיה להחיל את הדוקטרינות של חוק הנזיקין ובלבד שאין סתירה לחוק

המטרות של דיני הנזיקיןלגלגל את הנזק אל נאים ק אצל הניזוק דיני הנזיקין מחליטים האם ובאילו תברגע שמתרחש נז

.המזיק ?מכוח מה ולמה מצדיקים את גלגול הנזק בחזרה אל המזיק

דיני בקודקס כתוב מה התכליות של . בפקודת הנזיקין לא כתוב מה המטרות של הפקודה) ב(; הגינות וסבירות, הבטחת צדק) א: (התכליות המנויות להלן הן מתכלית חוק זה": הנזיקין

"ות ויעילות במשפטודא, קידום בטחון

חשיבות העמידה על המטרות

. חשוב להבין את המטרות כדי להסביר את הדין הקיים •

.יש לפרש את הוראת החוק לאור התכלית ולכן יש לדעת מהי התכלית •

ולא ניתן להגיע להחלטה מבלי לדעת מה , יש מקרים קשים שקשה להגיע להחלטה • . התכלית

ות פלילית בגין עבירה שעבר כיוון שתכלית חוק העונשין חולה נפש פטור מאחרי, לדוגמא האם , והוא פטור מאחריות בפלילים, מה קורה אם חולה הנפש פוגע באדם. זה הרתעה


14

אם המטרה היא להחזיר את הניזוק למצב בו היה לפני ? הוא פטור גם מאחריות נזיקית .לא נחייב, אם המטרה היא להרתיע. יש לחייב אותו, הפגיעה

.כדי ליצור דין חדש יש צורך לעמוד על המטרות •

. מהפסיקה, ממאמרים,ניתן ללמוד עליהן מהספרות, אם לא כתוב בחוק מה הם המטרות

:יש שלוש מטרות מרכזיותהמטרה של הטלת . מישהו ביצע עוולה וזה גרם למצבו של הניזוק. היה מצב התחלתי– צדק מתקן

צדק עם המטרה של צדק מתקן זה לעשות. תו ולעשותהאחריות זה להחזיר את המצב לקדמו 5% - אם לאדם נגרם נזק שמתורגם ל, כלומר. ולהחזיר את המצב לכשהיה לפני הנזקהניזוק

. נפצה אותו ואז נחזיר את המצב לקדמותו, נתרגם את הנכות לכסף, נכות תרופה לניזוק על מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן": נקבעסבג דניאל' פסק דין גדי כרמי נב

בדרך של , שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, על כן, ומטרת דיני הפיצויים היא, הנזק שסבל, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, העמדת הניזוק

. "ללא מעשה הנזיקיןק של הניזוק לא צודק עם בתיאור הזה מתמקדים בניזוק אבל לפעמים דווקא חיוב המזיק בנז

. המזיק . אם נקודת המוצא היא התחשבות בניזוק יש גם להתחשב במזיק

יש האומרים שנחייב את המזיק בכל מקרה כי הוא –וקות מתי לחייב את המזיק ומתי לא יש מחל .יש האומרים שנחייב את המזיק רק אם יש אשם בהתנהגותו. זה שגרם לנזק .לקדמותו מתמקדת בניזוקהשבת המצב , הצדק המתקן

במזיק ובניזוק ולא , מתמקדים באירוע. בשיקולי הצדק התקן מתעלמים מכל שאר השיקולים .לא בחלוקת העושר מחדש אלא רק באירוע הספציפי, לא בצדק חלוקתי–בנתונים אחרים

–ד אם מפעיל בריכה לא שם מספיק הגנות וטבע ילד בבריכה אין זה משנה מאיזה רקע בא היל

. אם מפעיל הבריכה נמצא על סף פשיטת רגל אין זה משנה, כמו כן. אם הוא בא מבית עשיר או לא . הזה מפעיל הבריכה התרשל ויש לחייב אותו לא משנה מה קורה מעברכל עוד באירוע

בנוסף מטילים אחריות על המזיק כדי להרתיע אותו שלא לעשות את המעשה שוב ו– הרתעה

.להרתיע אחריםמטילים אחריות על המזיק במקרה . התאונהשיקולי ההרתעה מתמקדים בנקודות מבט לפני

. הספציפי כדי להרתיע אותו ואחרים מלעשות אותו מעשה

: בריכת שחיה–לדוגמא סך הכל הוצאות המניעה נזקים מתאונות

S0 –1,000 0 1,000 ללא מניעה

S1 850 100 950

S2 500 200 700

S3 400 400 800

שקל לשנה וזאת 1,000אם בבריכת שחיה קורים במהלך השנה ומעריכים את התאונות בסך של

לא , לא שם שלטי הזהרה–בהנחה שמפעיל הבריכה לא נוקט בשום אמצעים למנוע את הנזקים

.S0 - זהו המצב שב. שקל1,000סך כל הנזק הוא , אם כן. מציב מציליםזהו . סך הנזקים פוחת ועל כן סך הכל גם כן פוחת, משל שם שלטיםל, אם הוא מציב אמצעי הגנה

.S1 - המצב שבזהו . בתוספת של עוד אמצעי הגנה הנזקים פוחתים בחצי ועל כן סך הכל הוא המחיר הכי נמוך

S2 -המצב ב

. הנזקים וההוצאות בגובה אותו סכוםS3-ב

לא תוטל אחריות על , בבריכהאם הילד טבע או לא טבע , כלומר, במשטר של היעדר אחריות

כי אם לא תוטל עליו אחריות בכל מקרה הוא לא ינקוט בצעדי S0-מפעיל הבריכה והוא ימצא ב . הגנה ולכן המצב הראשון הכי זול לו

הוא מפנים את הרווח , כלומר, במצב זה מפעיל הבריכה מחצין את האחריות כלפי אחרים . משתמשים בהמהפעלת הבריכה אבל מחצין את העלות אל ה


15

המפעל ייקח זאת בחשבון אבל אם , אם מחייבים מפעל שמזהם בקנס על כל זיהום שהוא עושה . לא מטילים עליו אחריות הוא ימשיך לזהם כי הוא מרוויח יותר מהייצור

המזיק לוקח בחשבון רק את התועלת , בהיעדר משטר של נזיקין, בהיעדר משטר של אחריות, לכן

. תומחצין את העלו. המטרה של דיני הנזיקין היא לגרום למזיק להפנים גם את התועלת אבל גם ובעיקר את העלות

. המזיק צריך לקחת בחשבון את תוצאות מעשיו, כלומרלגרום לאנשים להפנים את התוצאות של המעשים . המטרה של דיני הנזיקין היא להרתיע, אם כן . שלהם

הנהג ימשיך לנהוג בפראות כי לא , יעשה הוא לא ישלםאם אומרים לנהג שעל כל תאונה שהוא

המטרה היא כן לחייב בגין הנזקים כדי שהנהג יהיה יותר . יהיה אכפת לו אם יגרום לתאונות . זהיר

. כיוון שהעלות עדיין קטנה יותר מהתועלתS2-מפעיל הבריכה יימצא ב, במידה וכן תוטל אחריות . יימצא במצב של הפסדאם העלות גדולה יותר מהתועלת הוא

. המטרה של דיני הנזיקין היא לשאוף לקבוע משטר אחריות שיביא את המזיק להשקיע

, יש האומרים כי צריך להטיל אחריות מוחלטת. יש מחלוקת איזה משטר אחריות יש להטיל על כל תאונה שקורת תוטל –אין זה משנה אם היתה התרשלות מצד המזיק או לא , כלומר

.אחריות

אם נגלגל .כשהנזק מתרחש הוא אצל הניזוק. לפזר את הנזק על כמה שיותר אנשים– פיזור נזק .הוא זה שנושא בו, אותו אל המזיק

לא רק על המזיק ולא רק על , א לפזר את הנזק על כמה שיותר אנשיםהמטרה של דיני הנזיקין הי .הניזוק

. יש כמה מנגנונים שבאמצעותם אפשר לפזר נזק

הקמת קופה שכל אחד משלם פרמייה ואם יקרה אירוע מסויים –ון אחד זה הביטוח מגנ • .למישהו מחברי הקבוצה הוא יפוצה מתוך הקופה

אם מחייבים מפעיל בריכה בנזק של אלה שטבעו – מגנון נוסף זה באמצעות מחירים •לה אצלו או שמחייבים את העירייה בנזק של אלה שנפגעו בתחומה ומפעיל הבריכה מע

הנזק בעצם מפוזר בין , את המחירים כי הוא מחשב את הנזק שהוא יצטרך לשלם כל שנה .כולם

כל נהג עושה ביטוח חובה שמכסה –לגבי פיזור נזק זה תאונות דרכים המנגנון הכי ידוע •חברות הביטוח מקימות קופה שבה נצברים הסכומים המשולמים על ידי כל . על נזקי גוף

. עד לשלם את הנפגעים בתאונות דרכים ועל ידי כך נוצר פיזור נזקנהג והכסף הזה מיו

:יתרונות פיזור הנזק

זה מונע את החמרת הנזקים , אם אומרים לנפגע שיש מאיפה לשלם באופן מיידי • . הקיימים והתפתחות נזקים נוספים

. אם אדם נפגע ואין מאיפה לשלם לו הנזק שלו יחמיר : לדוגמא

אם למזיק אין . ין לו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומישהו צריך לטפל בואדם נפגע ברגלו ואאבל אם הנזק יפוזר ויהיה מאיפה . הנזק הראשוני יתפתח לנזקים נוספים, כסף לשלם על הטיפול

.לשלם זה ימנע את החמרת הנזק הקיים ונזקים נוספים

חד מהם יתמוטט כלכליתואז אאם הנזק לא יפוזר הוא ייפול או על הניזוק או על המזיק •

אדם חסר כל מפיק הנאה – עקרון התועלת השולית הפוחתת של הכסף –נימוק כלכלי •גדולה יותר מהשקלים הראשונים שהוא צובר וזאת מאחר שהוא משתמש בהם לצרכים

עם צבירת ההון סדר העדיפויות משתנה ולכן הכסף משמש למטרות . עקרוניים וערכייםרך שמייחסים להון האחרון שנצבר הוא פחות מהערך שמייחסים פחות חשובות ולכן הע

. להון הקודםלכן עדיף לקחת מקבוצה גדולה של אנשים שקל אחד מאשר לקחת מאדם אחד סכום

.גדול

המטרה של דיני הנזיקין בין היתר היא להטיל את , אם אומרים שפיזור נזק הוא דבר טוב ורצוי . זקהאחריות על מי שיכול לפזר את הנ


16

בדוגמא של מפעיל הבריכה הוטלה אחריות כל עוד הוא לא הוציא הוצאות מניעה יעילות , לכן . שהיו מונעות עוד נזקים

במידה וכן מטילים עליו אחריות הוא יעלה את מחירי הכניסה לבריכה או יעשה ביטוח ועל ידי כך . מפזרים את הנזק

:דוגמאות

הוא ייקח בחשבון את העלות שמוטלת , על כל יצרן מוצריםאם נטיל אחריות על מפעיל בריכה או .יעלה מחירים ובכך יפזר את הנזק, עליו

הוא ירכוש , אם מטילים על בעל כלב אחריות לנזקי גוף שהכלב שלו גורם–אחריות של בעל כלב

. פוליסת ביטוח ועל ידי כך הנזק פוזר אל כל בעלי הכלבים כי מהקופה הזו ישלמו את הנזקים

אין הסכמה אחת על השאלה ? מה הן מטרות דיני הנזיקין, מתוך שלוש המטרות שהצגנו, אם כן . ואין זה נכון לדבר על מטרות דיני הנזיקין כמכלולשאלה זו

יש לבחון כל . יכול להיות מצב בו המטרות של לשון הרע שונות מהמטרות של הגנה על הפרטיות . סיטואציה בנפרד

שקלים 50,000צדק יותר לתת פיצוי של ת של לשון הרע היא להרתיע ולכן מוהמטרה הדומיננטי

. כי פחות מעניינת המטרה של השבת המצב לקדמותו ויותר מעניינת מטרת ההרתעה

. המטרה הדומיננטית במשפט היא פיצוי הניזוק והחזרת המצב לקדמותו :לדוגמא

אחר ולכאורה י המטרה היא הרתעה וזאת מ אם יש חסינות של קטין ניתן להבין כ–חסינות קטין .לא ניתן להרשיע קטין

.ההצעה בקודקס היא לבטל את חסינות הקטין ואז המטרה עוברת להיות פיצוי ולא הרתעהלא ניתן לחייבו כי יש , כיום, אם פרצה שריפה בבית של השכן בגלל שקטין שיחק בגפרורים

. שלהםחסינות אך ניתן לחייב את הוריו בגין רשלנותם

עקרון תום הלבניתן ללמוד על כך . הפעלת זכות בנזיקין כפופה לעיקרון תום הלב? מה עם תום הלב בדיני הנזיקין

ככל שהדבר מתאים לעניין , הוראות חוק זה יחולו": לחוק החוזים שקובע) ב(61מסעיף שאינם נובעים גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים , ובשינויים המחויבים

. "מחוזה

:דוגמאות לעיקרון תום הלב. 5%- יכול לעבור ניתוח ולהקטין את נזקו ל' ב. 10%ברגלו והנכות שנקעה לו היא ' ב-גרם נזק ל' א . מסרב לעבור את הניתוח' ב

במידה והניתוח היה –וזאת עם שיקולים נוספים , יכולה להיות חסרת תום לב' התנהגותו של באם הניתוח לא היה . חייבים לעבור אותו ואז ההתנהגות הינה התנהגות שבתום לבמסוכן לא מ

בכל זאת החליט שלא לבצע אותו ההתנהגות יכולה להיות חסרת תום לב כיוון שהוא ' ב-מסוכן ו .יכול למנוע את הקטנת הנזק ולא עשה זאת

תקנת הציבור

.נת הציבורעיקרון נוסף שניתן להחיל בדיני הנזיקין הוא עיקרון תק

בדיני החוזים אפשר לבטל חוזה או לבטל את הזכויות העולות מהחוזה אם הן נוגדות את תקנת . הציבור :לדוגמא

למרות שהסכם כזה עומד . 100,000₪שהוא ירצח מישהו ותמורת הרצח יקבל ' סיכם עם ב' א .יוכרמכוח שיקולים של תקנת הציבור חוזה כזה לא , לכאורה בתנאי דיני החוזים

.אפשר לשלול הרתעה או פיצוי בנזיקין כיוון שזה נוגד את תקנת השוק

עלתה השאלה האם ניתן לפסוק פיצוי לנפגע שזקוק מ"מגדל חברה לביטוח בע' פסק דין פלוני נבהנפגע טען שכתוצאה ממצבו הגופני הוא לא יוכל להשיג בחורות בדרך המקובלת . לשירותי ליווי

. ערות ליוויוהוא ייאלץ ללכת לנלכאורה יש להכיר בראש הנזק הזה אם המטרה היא להחזיר את המצב לקדמותו אבל בית

המשפט קובע שלמרות שהמטרה היא להחזיר את המצב לקדמותו ראש נזק זה לא יוכר בשל


17

לא יכול להיות שבית המשפט מצב אחד ילחם בתופעת הזנות ומצד שני ייתן פיצוי . תקנת הציבור .לנפגע כזה

:לסיכום

.הרתעה ופיזור, המטרות של דיני הנזיקין הן פיצוי . על דיני הנזיקין ניתן להחיל גם את עקרונות תום הלב ותקנת הציבור

על היחס בין דיני הנזיקין לבין ענפי משפט אחרים דיני הנזיקין במשפט

.דוקטרינות ומטרות, עוולות–עד עכשיו דיברנו על דיני הנזיקין . את היחס בין דיני הנזיקין כמכלול אחד ובין ענפים אחריםכעת נבחן

:היחס בין דיני הנזיקין לדיני עונשין

:נקודות השוני בין דיני הנזיקין ודיני העונשין

משפט ציבורי–דיני העונשין משפט פרטי–דיני הנזיקין הגנה על אינטרסים פרטיים על האינטרס המוגן

ם ידי הגדרת מעשים מסויימיכמעשים אסורים ומתוקף

הגדרה זו המעשים האסורים הופכים לעוולות

הגנה על אינטרסים ציבוריים על ידי הגדרת מעשים

מסויימים כמעשים אסורים ומתוקף הגדרה זו המעשים האסורים הופכים לעבירות

ברגע שנפגע אינטרס פרטי ויש מנהל ההליךההליך הוא הליך , עוולה

וא אזרחי והמנהל אותו ה הניזוק

ברגע שנפגע אינטרס ציבורי ויש עבירה המדינה היא זו

שמנהלת את ההליך

הרתעה אך בעיקר החזרת מטרת הדין המצב לקדמותו

הרתעה כללית והרתעת הנאשם

ההליך האזרחי מתנהל בסדר הפרוצדורה דין אזרחי

ההליך הפלילי מתנהל בסדר דין פלילי

:ובין דיני העונשיןנקודות הממשק בין דיני הנזיקין

אותו מעשה , כלומר. כאשר הפגיעה באינטרס הפרטי היא גם פגיעה באינטרס הציבורי • . הוא גם עוולה וגם עבירה

לשון הרע זו עוולה מאחר והניזוק פוגע בשמו הטוב של האדם אבל בו זמן זה גם פוגע . באינטרס הציבורי

כך חמורה עד כדי שהוא רואה בה המחוקק רואה בפגיעה באינטרס הפרטי הזה פגיעה כל . גם פגיעה באינטרס הציבורי בכללותו ולכן מגדיר אותה גם כעבירה

: אם אותו מעשה נחשב גם עבירה וגם עוולה יש שתי דרכי פעולה

. ניתן להתלונן במשטרה כי מדובר בעבירה והמעמד הוא מעמד של מתלונן .1

אדם פרטי יכול גם . ל ניזוק בה המעמד הוא מעמד שניתן להגיש תביעה אזרחית .2 . להגיש קובלנה פלילית

. הפיצוי מאפיין יותר הליך אזרחי. גם בהליך הפלילי ניתן לפסוק פיצוי למתלונן •

ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים •

:היחס בין דיני הנזיקין לדיני החוזים ודיני עשיית עושר . שפט האזרחי והם חלק מענף דיני החיוביםהחוזים ועשיית עושר שייכים למ, דיני הנזיקין

.הם מתעסקים במסגרת שבין אדם לחברו

חיוב זה קשר משפטי בין אדם לחברו שמכוחו מתחייב אותו אדם לעשות מעשה או ? מה זה חיוב . לא לעשות מעשה

. אם אדם מתחייב או לא מתחייב לעשות מעשה הוא ייקרא החייב . או הנושההאדם אליו התחייבו ייקרא הזכאי

:נקודות הממשק שבין דיני הנזיקין לדיני החיובים

שיש חיוב ראשוני ואז יש מישהו החוזים ועשיית עושר היא , התבנית הכללית של דיני הנזיקין . שהפר את החיוב


18

. ברגע שמישהו הפר חיוב קמה לצד השני זכות לתרופה .ואז יש חיוב משניהצד הראשון התחייב לתת תרופה , ברגע שקמה זכות לתרופה

. בנזיקין יש חובה ראשונית שהופרה וכתוצאה מההפרה קמה חובה משנית לתרופה

. החובה הראשונית בנזיקין היא לא לבצע עוולהאם מישהו תקף הוא הפר את החובה . החובה הראשונית היא לא לתקוף, אם תקיפה היא עוולה

. ואז קמה לניזוק הזכות לתרופה

, במידה והחובה הזו הופרה. ראשונית היא לקיים את כל מה שהוסכם בחוזהבחוזים החובה ה . הופר החוזה קמה לצד השני הזכות לתרופה, כלומר

:נקודות השוני שבין דיני הנזיקין ודיני החיובים

דיני עשיית עושר דיני החוזים דיני הנזיקין החיוב הראשוני

–מכוח דין מקור החובה הראשוניים לא דיני חיוב :רצוניים

האדם לא נטל על עצמו את החיוב לא

לתקוף או לא לכלוא מי . כליאת שווא

שהטיל את החובה זה הדין

מכוח ההסכמה .שנעשה בחוזה

האדם נטל על עצמו את החובה ולכן לדיני החוזים קוראים דיני

. חיובים רצוניים

לא –כתוכן העוולות תוכן החיוב הראשוני לבצע עוולה

שסוכם בין מה כל עוד , הצדדים

מדובר בחוזה חוקי

לא להתעשר על חשבון

הזולתהחיובים ) מספר(מגוון

הראשוניםכמספר העוולות

.הקימות עוולות יש 50אם יש

חיובים ראשוניים50

מה שהאדם לוקח על עצמו

לא להתעשר– 1

כלפי –חיוב ראשוני ?מי

דםכלפי כל א כלפי הצד לחוזה כלפי כל אדם

צמצום והרחבת החיוב הראשוני

יש חוזה ראשוני מכוח הדין בין אדם מסויים

כלפי כולם וניתן על ידי יצירת חוזה

ספציפי עם אדם מסויים לצמצם או

להרחיב את החובות

לא ניתן לרשום את החיוב כנכס החיוב כנכס

ניתן לרשום את החיוב כנכס

החיוב המשני תרופה מכוח דיני הסעד

הנזיקיןתרופה מכוח דיני

החוזיםתרופה מכוח דיני

עשיית עושר ,אינטרס ההסתמכות האינטרסים המוגנים

קרי להעמיד את הנפגע אילולא בוצעה

מוגן (העוולה כלפיו הנזיקין בעיקר בדיני

)על ידי חיוב בפיצויים

אינטרס הקיוםמוגן בעיקר ) (הציפייה(

בדיני החוזים על ידי פה תרופת האכיקרי , )ופיצויי קיום

להעמיד את הנפגע במצב לו קוים החוזה

אינטרס מניעת ההתעשרות שלא כדין

מוגן בעיקר על ידי (דיני עשיית עושר על

ידי חיוב המתעשר בתשלום טובת ההנאה

שבאה לו על חשבון ).הצד תמים

.א כדיןהקיום ומניעת ההתעשרות של, כל דיני החיובים מגנים על אינטרס ההסתמכות

האם ניתן . גם עוולה בנזיקין וגם עשיית עושר, יכול להיות שאותו מעשה הוא גם הפרת חוזה ? לתבוע בכל העילות או רק בעילה אחת


19

:דוגמאות דוגמא ראשונה

השוכר מפנה את הדירה שישה . חוזה השכירות מסתיים בדצמבר. יש חוזה שכירות למשך שנה .חודשים אחרי התאריך שסוכם

הוא לא פינה את הדירה במועד –הפרת חוזה : יש שלוש עילות שבגינן ניתן לתבוע מעשה זה בעצם הוא נשאר חצי שנה בדירה ולא שילם ולכן –עשיית עושר ; הסגת גבול–עוולה בנזיקין ; שנקבע

. עשה עושר ולא במשפט . שה עלתה השאלה האם ניתן לתבוע בכמה עילות שנגרמו בגין אותו מעפסק דין אדרסב

תביעות . אין בתביעה בעילה אחת כדי להכשיל תביעה בעילה אחרת": שנקבעה היאההלכה הצד התמים לא יתעשר מריבוי : ובלבד שיתקיימו שני עקרונות, במקביל בכל העילות אפשריות

".קבלת סעד אחר, קבלת סעד אחד אינה סותרת מבחינת מהות העניין; סעדיםר אך יש צורך שהסעדים יגנו אך ורק על האינטרסים השונים והנפגע ניתן לתבוע בגין כל סעד שנוצ

. אסור לבקש סעדים הסותרים אחד את השני, שנית. לא יתעשר על חשבון המזיק . ניתן לתבוע בגין כל העילות, בדוגמת השכירות שנתנו

זה להחזיר את המצב למקרה בו היה אם החו, כלומר, בהפרת החוזה התובע מבקש פיצויי קיוםהשוכר היה , כפי כשסוכם בחוזה, אם המשכיר היה יוצא בדצמבר מהדירה, כלומר. היה מתקיים

משכיר את הדירה והיה מקבל כסף ולכן המשכיר צריך לשלם את הנזק שנעשה בגין חצי שנה . שבהם שהה בדירה

בו היה להחזיר למצב, כלומר, התובע מבקש פיצויי הסתמכות–בתביעה הנזיקין בגין הסגת גבול סגת הגבול הוא היה מפנה את אם המשכיר לא היה עובר על עוולת ה. נמצא אלמלא בוצעה העוולה

במקרה כזה חזרנו למצב בו המשכיר צריך . המשכיר יכול היה להשכיר את הדירה לאחר, הדירה .לשלם את דמי השכירות כפול מספר החודשים בהם הסיג גבול

טובת . מבקש שהנתבע יחזיר את טובת ההנאה שצמחה לו התובע –בתביעה בגין עשיית עושר .גם היא סכום השכירות כפול מספר החודשים בהם שהה בדירה, ההנאהניתן לתבוע בגין שלוש העילות אבל בסופו של דבר יתקבל סכום אחד שהוא סכום , אם כן

יצויי גם על פ, השכירות כפול מספר החודשים כיוון שסכום זה מגן גם על פיצויי הקיום .ההסתמכות וגם על עשיית עושר

דוגמא שניה

דמי . המשכיר מפנה את הדירה חצי שנה לאחר מכן. היה צריך להסתיים בדצמברשחוזה שכירות . 1,500₪-אבל השוכר שכר את הדירה ב ₪ 1,000השכירות בשוק הם

.נזיקית ועשיית עושר, חוזית: גם במקרה זה יש שלוש עילות תביעהאם המשכיר . ת התובע מבקש להיות במקום בו היה נמצא אילו החוזה היה מתקייםבעילה החוזי

1,000לחודש ולכן פיצויי הקיום הם ₪ 1,000-היה מפנה את הדירה השוכר היה משכיר אותה ב . 6כפול

גם במקרה . בעילה הנזיקית התובע מבקש להיות במקום בו היה נמצא אילו לא התרחשה העוולה .6 כפול 1,000סכום הפיצוי היה , של העילה החוזיתכמו במקרה , זה

, במקרה זה. בעילה של עשיית עושר התובע מבקש לקבל חזרה את טובת ההנאה שצמחה לנתבע . 6 כפול 1,500טובת ההנאה היא

המתקבלים מהעילה ₪ 9,000בסופו של יום התובע יקבל . ניתן לתבוע בגין שלוש העילות, אם כן .ההסתמכות ועשיית עושר, סכום זה מגן על פיצויי הקיום, ןשכ, של עשיית עושר

דוגמא שלישית

. 1,500₪-והוא מוכר אותה ב ₪ 1,000ראובן גונב מכונית בשווי של . ניתן לתבוע בנזיקין על גזל וכן בעשיית עושר

להחזיר את המצב לקדמותו ולכן יקבל , כלומר, בתביעה בנזיקין התובע דורש פיצויי הסתמכות1,000₪ .

. 1,500₪בתביעה על עשיית עושר התובע יבקש את טובת ההנאה שצמחה לנתבע ולכן יקבל המגנים גם על עשיית עושר וגם על פיצויי ₪ 1,500אם התובע יתבע בגין שתי העילות הוא יקבל

.ההסתמכות

דוגמא רביעית . 800₪- ומוכר אותה ב ₪ 1,000ראובן גונב מכונית בשווי של

. 1,000₪בנזיקין התובע דורש פיצויי הסתמכות ולכן יקבל בתביעה . 800₪בתביעה על עשיית עושר התובע יבקש את טובת ההנאה שצמחה לנתבע ולכן יקבל

שמגנים גם על פיצויי ההסתמכות וגם על עשיית ₪ 1,000בתביעה בגין שתי העילות התובע יקבל . עושר


20

דוגמא חמישיתלצורך העניין התובע לא . 100,000₪מפעיל אותו ומרוויח , לט עליויש מגרש שומם ומישהו משת

. היה משתמש במגרש גם אם הוא היה נשאר ברשותובתביעה בנזיקין בגין הסגת גבול התובע לא היה מקבל כלום כיוון שלא נגרם לתובע נזק כי גם

.ללא הפלישה הוא לא היה משתמש במגרש . 100,000₪ל בתביעה בגין עשיית עושר התובע יקב

:לדיני הנזיקין יש השלכה ציבורית בכמה מישורים

כל החלטה היא החלטה כלל חברתית .1

אחריות של רשות ציבורית .2

. עוולות חוקתיות–אפשר לתבוע מכוח חוק יסוד .3

2.3.09 הפרת חובה חקוקה

אירועים בהפרת חובה חקוקה

סי.בי.אס' תקשורת וחינוך דתי נ995792/א "ע. 1

הם -המשיבים אף". משפחה"רים הם מוציאים לאור של עיתון המיועד למגזר החרדי ושמו המערע בעלי –המערערים ". משפחה טובה"ושמו , מוציאים לאור של עיתון המיועד למגזר החרדי

חובות 2לאור ללא רישיון עולה כדי הפרה של " משפחה טובה" טוענים כי הוצאת –" משפחה" . וכי גם מטעם זה יש למנוע את הפצתו ברביםחקוקות בפקודת העיתונות

:החיקוקים הרלוונטיים

: לפקודת העתונות4סעיף

או להדפיס איןעת לאור להוציא

ון בלא רשיון

אין להדפיס או להוציא לאור שום עתון . 4בישראל אלא אם כן קבל בעליו תחלה רשיון בחתימת הממונה על המחוז בטופס

. פקודה זוהקבוע בתוספת הראשונה ל

: לפקודת העתונות21סעיף

זכות הקנין על השם של

עתון

י סעיף "משניתן רשיון לבעל עתון עפ) 1( .21פרט למקבל , אסור לשום אדם, 5

זכות ההעברה של הבעל או לבא כחו להשתמש בשם , האישי או ליורשיו

של אותו עתון או בכל שם הדומה לו במדה שיהא עשוי לעורר בלבול

...דעות

כל המשתמש בניגוד להוראות ) 2(הסעיף הזה בשם של עתון או בכל שם הדומה לו במדה העשויה לעורר בלבול דעות יאשם בעברה ויהא צפוי

.22לעונשין שנקבעו בסעיף

'מוחמד בן מחמוד מוסטפה ואח' מוני בריגה נ80335/א "ע. 2

נהוגה בידי , התנגשה משאית, אביב- בכביש המהיר חיפה תל1.1.71 -שאירעה ב, בתאונת דרכיםהמשאית נסעה . כאשר המשיב נוהג בטרקטור, ידי טרקטור-שנגרר על, במכבש דרכים, המערער

אשר כתוצאה ממנה נפצע , אירעה התאונה70 -מ ה"וליד הק, אביב-אחרי הטרקטור בכיוון לתל . המערער ואושפז :החיקוק רלוונטי


21

על נסיעת טרקטור בכביש ) פלילי( האוסרות 1961 -א"תשכ, לתקנות התעבורה54, 34תקנות . מהיר

'המועצה המקומית בית שמש ואח' שלמה ועקנין נ80145/א "ע. 3

והמתופעלת בידי 1 בבריכת שחייה שבבעלות המשיבה , שנים15בהיותו בן , המערער שההשו נחבל רא, במקום בו היו המים רדודים, הוא קפץ קפיצת ראש למימי הבריכה. 2המשיבה

, שבמקום בו קפץ רדודים המים, המערער ידע. קשה והוא נפצע , בקרקעית הבריכה בעוצמה רבהשאסרו קפיצה למים , במקום לא היו שלטים. אך לא היה ער לסכנה שבסוג הקפיצה אותה ביצע

). בניגוד לתקנות רישוי עסקים(רדודים :חיקוק רלוונטי

1973 –ג "תשל, )אי תברואה נאותים לבריכות שחיהתנ(לתקנות רישוי עסקים ) 6(50תקנה הקובעת כי

, ליד הכניסה לחצרי הבריכה ובכל חדרי ההלבשה יוצבו שלטים ועליהם הוראות למתרחצים"

........: כלהלן

".הקפיצה למים מותרת רק מהדופן הצר של הבריכה בצד העמוק) 6( 'יכון ואחחיים ת' מ ואח"ח בע"בלומנטל בי. י82711/א "ע. 4

המערערים שבמסגרתה הם עתרו להוציא צו מניעה נגד המערערת ' תביעה שהגישו המשיבים נ ". שלא להפעיל מוסד הנמצא בבעלותם כמוסד לחולי נפש ולהורות על סגירתו"

חיקוק רלוונטיתכנית מתאר שחלה על המקום הכוללת הוראה האוסרת על קיומו של בית חולים לחולי נפש

. באזור 'ר ואח.ט.ש' עמוס בריגע נ79404/א "ע. 5

. היה ארגז ובו סיד כבוי, בו עבד המערער בשירותה של המשיבה, ליד ברז מים באתר בנייההטיל במתכוון סיד על , ברוגזו, וזה, ומים הותזו על עובד אחר של המשיבה, המערער שתה מהברז

ה חקוקה בכך שלא דאגה לכסות המערער תבע את המשיבה בהפרת חוב.פניו של המערער ופצעו .את בור הסיד כנדרש בתקנות

:החיקוק הרלוונטי

1955.-ו"תשט, )עבודות בניה(הבטיחות בעבודה לתקנות) א(91תקנה

90בור המכיל סיד כבוי יכוסה במכסה מתאים או יותקן סביבו מעקה בגובה של "

." אדם לתוך הבורולוחות רגליים למנוע נפילתו של סנטימטר לפחות מעל שפת הבור

חסן סולטאן' חוריה סולטאן נ81245/א "ע. 6-שהיה בידו אותה עת פסק בלי, בעל כורחה, המערערת, גירש את רעייתו, שהוא מוסלמי, המשיב

המעשה מהווה עבירה על . את הנישואין האישה להתיר המחייב את, דין שרעי-דין של בית

. אך על פי הדין השרעי הגירושין תופשים, 1977-ז"תשל, לחוק העונשין181הוראות סעיף המערערת הגישה תביעה בנזיקין נגד המשיב בעילה של הפרת חובה חקוקה בגין נזקיה תולדת

אותו מעשה גירושין שנעשה בעבירה : החיקוק הרלוונטי

"ו:שזו הוראתו, 1977-ז"תשל, של חוק העונשין181סעיף

באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של , האשההתיר איש את קשר הנישואין על כרחה של"

." מאסר חמש שנים-דינו , המוסמך המחייב את האשה להתרה זו בית המשפט או של בית הדין

'מאל ואח'אמיל ג' יונה לסלאו ואח902351/א "ע. 7

בו התגוררו המשיבים כדיירים , אביב-בתל13' המערערים היו בעלי בית ברח אהרונסון מס512

ואילו המשיבה השלישית , החזיקו כל אחד בדירה בת חדר אחד ושירותים2 1המשיבים . יםמוגנלנוכח מצבו של הבניין פנו המשיבים לבעלי הבית פעמים . החזיקה בדירה בת חדר וחצי ושירותים

העירייה .ואולם פניותיהם לא נענו, רבות בדרישה שיבצעו תיקונים וטיפולי תחזוקה שונים בבנייןלימים הבית . המערערים נאלצו לפנות ולהתגורר במקומות אחרים. ה צווי סגירה לבנייןהוציא

. נהרס ונמכר לצדדים שלישיים :החיקוק הרלוונטי


22

המורה , )חוק הגנת הדייר - להלן(1972 -ב"תשל, ]נוסח משולב[לחוק הגנת הדייר ) א(68סעיף

ב:כך, הבית במצב תקין וראוי לשימושבעל הבית חייב לתקן את התיקונים הדרושים להחזקת"

חוץ מתיקונים באותם חלקי הבית , כמפורט בתקנות באישור ועדת חוק ומשפט של הכנסת

."שהם בשימושו הייחודי של הדייר

י"מד' מ מרט נ.ג. ר85126/א "ע. 8

וכחלק מתנאי רישוי העסק , בהמלצת המשטרה, התקין מערכת אזעקה, מצפת, מפעל יהלומים, עקב טעות אנוש, אירעה פריצה במפעל כאשר1980בשנת . האזעקה חוברה למשטרהמערכת. שלו

חברת הביטוח ששילמה את למפעל ). היתה במצב הפסק ולא הפעל(המערכת לא הופעלה במשטרה .הפרת חובה חקוקה ורשלנות, הפרת חוזה: עילות התביעה. את נזקיו תובעת שיבוב מהמדינה

: החיקוק הרלוונטי

הקובע את חובתה של המשטרה לקיום , 1971-א"תשל, ]נוסח חדש[פקודת המשטרה ל3 סעיף .בטחון הנפש והרכוש ומניעת עבירות, הסדר הציבורי

כי הרשות רשאית להתנות את מתן הרישיון בתנאים מיוחדים , לחוק רישוי עסקים קובע7סעיף .שיש לקיימם

'יצחק לוי ואח' מדינת ישראל נ91915/א "ע. 9

-ה"תשל, שנהרג בתאונת דרכים שאירעה לפני כניסת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכיםאדם

ידי מונית שהשימוש בה היה מכוסה בפוליסה שהוציאה חברת -הוא נדרס על. לתוקפו, 1975ביטוח זרה שנרשמה גם בארץ אצל רשם החברות והותר לה לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי

, ל צברה גירעונות"חברת הביטוח הנ. דה שומרון וחבל עזה בלבדבמזרח ירושלים ובשטחי יהוהיא המשיכה לצבור . ודרישות המפקח על הביטוח לכסות גירעונות אלה לא זכו לתגובתה

ל והפסיקה למכור "התמוטטה החברה בחו, וכשנתיים וחצי לאחר שנרשמה בארץ, גירעונותביטוח על הפסקת מכירת פוליסות שלה שלושה שבועות לאחר מכן החליט המפקח על ה. פוליסותלשכנע חברות ביטוח אחרות או את , ללא הצלחה, באותו שלב ניסה המפקח על הביטוח. בישראל

החברה נכנסה להליך . מאגר חברות הביטוח לקחת על עצמן את התחייבויות חברת ביטוח זאתאשתו וילדיו של . עד שאזל הכסף, בתחילה שילם המפרק כספים בשל תביעות שהוגשו. פירוק

בטענה כי לנוכח מצבה הכספי המעורער של ) המפקח על הביטוח(המנוח תובעים את המדינה הפסקת הרישיון בעוד מועד מהווים -מתן הרישיון לחברה לפעול כמבטחת או אי, חברת הביטוח

.רשלנות והפרת חובה חקוקה :החיקוק הרלוונטי

: לפקודת הביטוח קובע כי7סעיף

אגודה שיתופית או חתם שהוא חבר , להרשות חברה, בהודעה ברשומות, ת רשאיתהרשו) א(ובלבד שלא תיתן , לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי, ידי הרשות-בהתאחדות חתמים המאושרת על

.או החתם מניחה דעתה, האגודה, הרשאה כאמור אלא אם יציבותם הכספית של החברה

, בהודעה ברשומות, רשאית היא, ח דעתה של הרשותחדלה יציבותו של מבטח מורשה להני) ב(להפקיע את ההרשאה שניתנה לו ולהודיע שאין הוא מורשה עוד לעסוק מכוח סעיף זה בעסקי

". ותקפה של ההודעה יהיה מן היום והשעה המפורשים בה, ביטוח

):1982 (836) 2(ד לו"פ, מדינת ישראל' לכדר נ80660/א "ע. 10

במפעל לא היה אותה עת איש המתמחה במתן. דינה התעלףעובד במתפרה של המ ו) א(147וזאת בניגוד לנדרש בסעיפים , עזרה ראשונה ולא היה ציוד עזרה ראשונה

ביקש מנהל המתפרה מן המערער לשאת את , לכן. לפקודת הבטיחות בעבודה) א(148 של הפרת חובההעובד תובע את המדינה בעוולה. ותוך שעשה זאת הוא נפגע בגבו, העובד

. חקוקה :הוראת חיקוק רלוונטית

ולפיהם צריך היה להימצא , ]נוסח חדש[לפקודת הבטיחות בעבודה ) א(148, )א(147,סעיפים מאומן במתן עזרה "ואותו אדם צריך להיות , הממונה על ארגז לעזרה ראשונה, במפעל אדם

".ראשונה

'לוטונט ואח' מפעל הפיס נ02610/א "ע. 11

נט הינה מועדון חברים המציע לחבריו מנוי להגרלות הלוטו בתשלום נמוך מהתשלום שהיו לוטוהיא ממלאה עבור חבריה את כרטיסי . צריכים לשלם לו היו ממלאים את הכרטיסים בעצמם


23

ידי צירוף כמה חברים לכל כרטיס שממולא היא -ועל, הלוטו בדוכני המכירה של מפעל הפיס לוטונט מרוויחה את הפער בין עלות הכרטיס לבין הסכומים ששילמו .חוסכת בעלויות כל כרטיס

. בעוולה של הפרת חובה חקוקה, בין היתר, מפעל הפיס תבע את לוטונט. החברים השונים עבורו )חוק העונשין(חיקוקים רלוונטיים

הגרלות איסור" והימורים

הגרלה או , המארגן או עורך משחק אסור. 225 מאסר שלוש שנים או קנס –דינו , הימור

".עשרים וחמישה אלפים לירות

השתתפות "בעריכת

הגרלות והימורים

או כל דבר , מוכר או מפיץ כרטיסים, המציע. 227הבאים להעיד על זכות להשתתף , אחר

וכן המדפיס או , בהגרלה או בהימורדינו , המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור

". קנס אלפיים לירות–

.המזיק הפר את החובה. בכל האירועים הנדונים יש חובה מכוח חוק מחוץ לפקודת הנזיקין .הניזוק טוען שהפרת החובה גרמה לו נזק

העילה היא הפרת חובה , אם זו הסיטואציה והטענה היא שיש חובה חקוקה והפרתה גרמה לנזקהמוטלת שאינו מקיים חובה י מפר חובה חקוקה הוא מ) א"(: לפקודת הנזיקין63 סעיף –חקוקה

או להגנתו נועד לטובתו , לפי פירושו הנכון, והחיקוק- למעט פקודה זו - חיקוקעליו על פי כל ; נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק לאותו אדם וההפרה גרמה, של אדם אחר

לפי, החיקוקם א, אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו ".התכוון להוציא תרופה זו, פירושו הנכון

:מספר הערות כלליות

.האחריות בנזיקין קמה מכוח העוולה עצמה בפקודת הנזיקין ולא מכוח החוק שהופר •

החובה היתה בחוק שהופר ללא קשר .הפרת חובה חקוקה לא מייצרת חובה נוספת • . להפרת העוולה

למרבית היסודות בעוולת . סגרת כמו עוולת הרשלנותהפרת חובה חקוקה היא עוולת מ • .המסגרת יש הרבה שיקול דעת של בית המשפט

:יסודות העוולה . פוזיטיביות והיסוד השישי נגטיביםחמש מה. יש שש יסודות

במידה ואחד . על הניזוק להוכיח בהפרת חובה חקוקה התקיימות של שש היסודות במצטברריות בהפרת חובה חקוקה אך אין זה אומר שאין אחריות בהפרת אין אח, היסודות לא מתקיים

. חובה אחרת

יש להראות שיש חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק למעט פקודת הנזיקין .1

. הניזוק צריך להראות שהחיקוק שהופר נועד להגן עליו. לא די בכך שהופר חיקוק .2

המזיק הפר את החובה .3

סיבתי יש קשר –ההפרה גרמה לניזוק נזק .4

. לא די בכך שנגרם נזק אלא הנזק שנגרם זה הנזק שהמחוקק התכוון אליו .5

.יש להראות שהחיקוק החיצוני לא התכוון לשלול תביעה בנזיקין .6

היסוד הראשון .למעט פקודת הנזיקין וקקיח שמוטלת על המזיק מכוח חובה

:מורכב מכמה יסודות משנה יסוד זה

אסור . הובה או לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעש חובה הקבועה בחוק היא ח– חובה . זה להימנע מלעשות מעשה–במקרה של עיתון המשפחה . להוציא עיתון ללא רישיון

. זוהי חובה לעשות מעשה–מעביד צריך להבטיח כללי בטיחות לעובדים שלו

. החובה צריכה להיות מפורשת . שתכל עוד החובה מפונית כלפי אדם פרטי היא מפור

:דוגמאות לחובה מפורשת


24

. אסור להוציא עיתון אלא אם יש רישיון* אסור לגרש את האישה אלא אם ניתן היתר * אסור לנסוע עם טרקטור בכביש מהיר * אסור לארגן הימורים*

. כל עוד החובה מופנית כלפי פרט היא לרוב מפורשת ולא מתעוררת בעיה

. פי רשות ציבוריתהבעיה היא כאשר החובה מופנית כל . במקרה כזה יש לבדוק האם מדובר בסמכות שבחובה או סמכות שבשיקול דעת

בסמכות שבחובה המחוקק מעניק לרשות סמכות לבצע פעולה מסויימת אבל הוא גם מגדיר את . המחוקק כמעט לא משאיר שיקול דעת לרשות. האופן שבה היא תעשה את המעשה

אם בא . הוא רשות מנהלית. סמכות שבחובה היא רשם המקרקעיןדוגמא לרשות מנהלית שיש לה . אליו אדם עם התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין הוא צריך לרשום הערת אזהרה

את התנאים ולא מותירים , ברגע שמגדירים את הפעולה שהרשות צריכה לעשות ואת המסגרת . שיקול דעת זאת חובה

. ת שבחובה זו חובה חקוקהכאשר מדובר בסמכו, לגבי רשות מנהלית . סמכות שבשיקול דעת זו סמכות שמותירה חופש פעולה נרחב לרשות בנוגע לדרך ביצוע הפעולה

. כדי להבחין בין סמכות שבחובה ובין סמכות שבשיקול דעת יש לבחון את מהות הסמכות . קובע שיש חובה להפעיל שיקול דעת להפעלת הסמכותפסק דין ברגר

: פסק דין לוי –מכות שבשיקול דעת הסימנים לס

שפירושו בחירה בין מספר דרכי פעולהנטי של שיקול דעת הסמכה שיש בה אלמנט דומינ .א

שיקול דעת שבו אין קריטריונים ברורים המורים כיצד יש להחליט .ב

, מחייב הכרעה בין שיקולים חברתיים, כפי שנקבע בחיקוק המעניק אותו, שיקול הדעת .ג ים מתחריםפוליטיים וכלכלי

:דוגמאות לסמכות שברשות אם אומרים שחובתה של – י"מד' מ מרט נ.ג.בפסק דין ר נדון – לפקודת המשטרה 3סעיף *

לכאורה המחוקק השתמש בלשון חובה אבל הסמכות להסדיר , המשטר לדאוג לסדר הציבורי .ביטחון משאיר שיקול דעת רחב למשטרה

. המפקח רשאי לשלול– יצחק לוי' הדין מדינת ישראל נבפסק נדון – לפקודת הביטוח 7סעיף * . לא כתוב איך ובאילו תנאים ועל כן זה נשאר לשיקול דעתה של הרשות

ואם מדובר בסמכות שבשיקול הנטייה בפסיקה היא לראות רק בסמכות שבחובה כחובה חקוקה

.דעת לא נטיל חובהלחובה איננה נחשבת , בצע פעולה מסוימתל, המלווה בשיקול דעת, הוראה המעניקה סמכות בלבד

אי ביצוע פעולה שעשייתה נתונה ולכן , ז" לפקנ63 לצורך סעיף ,חקוקה לביצוע אותה פעולה .הלשיקול דעתה של הרשות המנהלית לא ייחשב כהפרת חובה חקוק

לכן זו לא . אם המחוקק מעניק סמכות לשלול רישיון מחברת ביטוח הוא לא מטיל חובה לשלול .חשבת חובה חקוקה ואם לא מבצעים את זה לא הופרה חובה חקוקהנ

:יישום סמכות שבשיקול דעת לפקודת הביטוח מקנה למפקח על הביטוח סמכות להפקיע מחברה מסוימת 7סעיף :פסק דין לוי

וממילא לא יכולה לעלות , ואין הוא מטיל חובה לעשות כן, את ההרשאה לעסוק בעסקי ביטוח . פרתה של חובה זושאלה בדבר ה

בעילה של הפרת חובה חקוקה בשל אי הפעלת , נגד המפקח על הביטוח, לא ניתן לבסס תביעה . לפקודת הביטוח7הסמכות המוקנית לו בסעיף

. המסקנה היא שלא ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה כאשר מדובר בסמכות שבשיקול דעת

העירייה הוסמכה מכוח פקודת . כב אופניים בגן ציבורישה נפגעה על ידי רוי א:פסק דין גרובנר

הטענה היא שהיתה לעירייה סמכות לטפל ולפקח על . העיריות לטפל ולפקח בגנים ציבורייםבדקה והציבה שלטים אבל לא , העירייה פיקחה. הגנים הציבוריים ולכאורה היא לא פיקחה

העירייה טענה . פרת חובה חקוקההטענה היא שאי הצבת הפקחים היא ה. הציבה פקחים במקוםאם אין חובה אין גם הפרת חובה . אין חובה להציב מפקחיםכי מדובר בסמכות שבשיקול דעת ו

. ביצועה לא גורם להפרת חובה חקוקהועל כן אי

? בסמכות שבשיקול דעת כחובה חקוקהיםלמה בתי המשפט לא מכיר


25

על מזיק פרטי מחילים את החובה – יתבבין מזיק פרטי לבין רשות ציבורעיקרון השוויון .אלכן יש לעשות בין המזיק הפרטי ובין . לא מעניקים לו שיקול דעת, כלומר, לבצע משהו

רק במקרה של סמכות בשיקול דעת לא תוטל אחריות על . הרשות הציבורית שוויון .הרשות

כיבוד הדדי בין הרשויות .ב

. פיקחו על הגן הציבורי, א תחזקו אומרים לעירייה שהם ל– קושי בקביעת הפרת החובה .גלא ניתן . תשובת העירייה תגיד שהם לא פיקחו על הגן אבל כן פיקחו על דברים אחרים

.אזניםלחלוקת התקציבים והמ, ולא צריך להיכנס לשיקולי הרשות

השקעת משאבים רבים מצד המדינה, הרתעת יתר, ריבוי תביעות – שיקולים נוספים .ד

היא טעתה בכך , כלומר, פעילה את שיקול דעתה בסבירותאם חושבים שהרשות לא ה .ההעוולה תהיה , שהיא לא הציבה מפקחים במקום מסויים ושמה את כולם במקום אחר

כדי לא לטשטש את התחומים בין רשלנות ובין הפרת . רשלנות ולא הפרת חובה חקוקהש סמכות אם י. חובה חקוקה אומרים שחובה חקוקה זה רק במקרה בו יש חובה לעשות

אם יש סמכות והיא לא הופעלה כראוי יש לפנות לעוולת . לעשות לא תוטל חובה חקוקה . הרשלנות

. מוגדר בפקודת הפרשנות ככל חוק וכל תקנהחיקוק – חיקוק

, 'פסק דין אלכסנדרוביץפי על –תקנה מוגדרת כהוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי : יכה לקיים שני תנאיםהוראה בת פועל תחיקתי צר

"במשפט הנוהג במדינה"ולהביא בדרך זו לשינוי , עליה לקבוע נורמה משפטית .א

או , המופנית אל הציבור כולו, "'ופשטתמ ' נורמה כללית או"על אותה נורמה להיות .בשלא נקבע לפי שמותיהם של המוענים אליהם מכוונת , לפחות אל חלק בלתי מסוים ממנו

.התקנה

:הגדרת חיקוקיישום ל, חוק עזר, תקנה; )גם אם לא משתמשים בו והפך להיות אות מתה(חוק הגדרת חיקוק כוללת

שניתנו מכוח חוק או ...תוכנית בנין עיר או מסמך אחר, מודעה, הודעה, הוראה, צו, אכרזה, מנשר תקנה

חוזה נקבעה השאלה עולה כי לכאורה ב? האם מי שמפר חוזה אפשר להגיד עליו שהוא הפר חיקוק

חוזה ופסק דין לא נחשבים . אם יש בין שני צדדים חוזה חובה עליהם לציית לו מכוח החוק. חובה . כחיקוק כי נכון שהמקור של לכבד חוזה ולכבד פסק דין זה מהחוק אבל התוכן הוא ממקור אחר

אם מפרים המקור לכיבוד החוזה הוא מכוח החוק כי . ימים הוא מכוח החוזה7החובה לבנות תוך . את החוזה מוטלת סנקציה

.יש לכבד את הצו מכוח החוק אבל תוכן החובה הוא מפסק הדין, אם בית משפט נותן צו מניעה . כדי שתהיה הפרת חובה חקוקה גם המקור צריך להיות מהחוק וגם התוכן צריך להיות מהחוק

ופסק דין הם לא חובה כאשר המקור מהחוק והתוכן לא מהחוק זה לא חובה חקוקה ולכן חוזה . חקוקה

. אם אין הפרת חובה חקוקה ניתן לבדוק אם יסודות עוולה אחרת מתקיימים

. הוא עבר על עוולת התקיפה, אם אדם תקף אחר. בפקודת הנזיקין יש עוולות– למעט פקודה זו

עם יחד. הופרה חובה חקוקהבעצם אם מבצעים עוולה גם פקודת הנזיקין קובעת חובות ו, לכן . המחוקק אומר שהחוק שתובעים בגינו לא יהיה פקודת הנזיקין, זאת

.הפרת חובה בפקודת הנזיקין היא לא עילה להפרת חובה חקוקה

:שני רציונאליים יש לעניין זה

שלא להפוך את כל העוולות שבפקודת הנזיקין למיותרות אלא להשאיר אותן והפרת חובה .א .וץ לפקודהחקוקה תהיה לעוולות נזיקיות שמח

אם יש עוולה שדורשת יסוד נוסף ניתן היה לעקוף את היסוד . שלא לעקוף את כל העוולות .ב . ולתבוע בהפרת חובה חקוקה

מה עם . ביצוע עוולת פנים בתוך פקודת הנזיקין לא תחשב הפרת חובה חקוקה? מה לגבי לשון הרע

אותו רציונאל ולכן גם עוולות השאלה לא נדונה בפסיקה אבל הרציונאל הוא? ביצוע עוולת חוץ . חוץ לא ייחשבו כהפרת חובה חקוקה


26

זה לא משמש , ואין זה משנה אם זו עוולת פנים או חוץ, אם המעשה הוא ביצוע עוולה ורק עוולה .יסוד לתביעה בהפרת חובה חקוקה

א זה של–פסק דין כרמלי , למשל, אם המעשה הוא גם עוולה וגם הפרת חובה חקוקה חיצונית

ניתן , במקרה זה. היתה הפרת חובה חקוקה, בוא בזמן. קיבלו את האישור זה היה כליאת שווא .לתבוע בשתי העילות

בפסק דין כרמלי היתה בעיה של הגנה שיש בכליאת שווא ובגלל ההגנה לא ניתן היה לתבוע . בהפרת חובה חקוקה

:לסיכום

.א ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקהל, אם המעשה הוא רק עוולה ולא הפרת חובה חיצונית .אם המעשה הוא גם עוולה וגם הפרת חובה חקוקה חיצונית ניתן לתבוע בשתי העילות

היסוד השני

החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוקהניזוק צריך להראות שהחוק מלכתחילה . הפר חובה חקוקהלא די בכך שהניזוק יגיד שהמזיק

. נועד להגן עליו

: )ב(63התשובה לשאלה זו נמצאת בסעיף ? זה חיקוק שנועד לטובתו או להגנתו של הניזוקמהלהגנתו של אותו : אם לפי פירושו הנכון הוא נועד, רואים חיקוק כאילו נעשה להגנתו של פלוני"

"אדם בכלל-או להגנתם של בני; אדם מסוג שעמם נמנה אותו פלוני-או להגנתם של בני; פלוניולא נועדה לטובתו או להגנתו של הניזוק החובה הספציפית שטוענים שהיא הופרה אםבודקים

. בודקים האם כל החוק כולו נועד לטובתו או הגנתו של הניזוק

כאשר החוק נועד להגן על קבוצה שהניזוק לא נמנה :החוק לא מגן בשני מקרים, על דרך השלילה . כציבור ולא נועד להגן על אדם אחד כפרטעליה וכאשר החוק נועד להן על הציבור בכללותו

מי יקבע על איזו קבוצה החוק נועד –אשר החוק נועד להגן על קבוצה שהניזוק לא נמנה עליהם כ

פקודת הבטיחות בעבודה נועדה להגן על העובדים ולא על , לדוגמא. בית המשפט יקבע? להגן יכול לתבוע ברשלנות אבל הפרת חובה יכול להיות שהוא, אם יבוא אורח ויפגע ממכונה. אורחים

. חקוקה אין כאן כי החוק מגן על עובדים

. הקבוצה כוללת את אותם אנשים שנמצאים בתחום הסיכון שהחובה נועדה להגן עליהםלכאורה ניתן להגיד בפקודת הבטיחות בעבודה שכלל העובדים נמצאים בסיכון ולכן כלל העובדים

את הקבוצה שהחוק נועד להגן יקה יכולה משיקולי מדיניות לצמצםיהיו תחת קבוצה זו אבל הפס .עליה

בא עובד אחר . היה מדובר בעובד שהתעלף במפעל ולא היתה עזרה ראשונה :פסק דין לכדר, למשלבית אבל . יש הפרת חובה. פקודת הבטיחות בעבודה–יש כאן חובה חקוקה . והגיש לו עזרהשיימצא במפעל אדם , מתן עזרה ראשונה ובדבר חובההוראות הפקודה בדבר המשפט קבע

ולא נועדו להגן על אלה נועדו להגן על אנשים הנזקקים לעזרה ראשונה , המאומן במתן עזרה כזו . שמושיטים את העזרה

. החוק נועד להגן על אלה שזקוקים להגנה . חרתזה שאין עילת תביעה בהפרת חובה חקוקה לא אומר שאין עילת תביעה בעוולה א

זה שהתעלף גם היה צריך עזרה .מת לפניו והשני התעלף, במידה והעובד השני צפה בעובד הראשון

.במקרה זה ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה. ראשונה

לבדוק על מי הוא נועד להגן ואז מחליטים האם האדם שניזוק משתייך , יש לקחת את החיקוק . לאותה קבוצה או לא

בעל בית חייב לתחזק את הבית ואם הוא לא מתחזק הדיירים –ה בפסיקה דוגמא נוספת שהית

בית המשפט קבע ?מה קורה אם אורח. החוק נועד להגן על הדיירים.רשאים לדרוש לתחזק . נועדה להגן על הדיירים ולא על האורחיםשל בעל בית לתחזק את הבית שהחובה

הפסיקה – ולא נועד להגן על אדם אחד כפרטכאשר החוק נועד להגן על הציבור בכללותו כציבור

: בשני אופנים" להגן על בני אדם בכלל"פרשה את המונח


27

אלה אינטרסים . כחובה להגן על בני האדם כציבור ולא נועדה להגן על כל פרט ופרט בחברה. 1 זו חובה אבל היא נועדה להגן על המדינה –יש חובה לשלם מיסים , למשל. ציבוריים מובהקים

.כמדינה ולא על כל פרט באופן ספציפי . אם החובה היא חובה ציבורית מובהקת היא לא נועדה להגן על הניזוק

היא נועדה גם להגן על הציבור אבל גם על כל פרט ופרט –חובה ציבורית עם תכלית כפולה . 2

.במקרה זה החובה מגנה על הניזוק. הנמנה עם הציבור

א ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה כי היא לא נועדה להגן על על חובה ציבורית מובהקת להניזוק בעוד שחובה עם תכלית כפולה כן נועדה להגן על הניזוק ועליה ניתן לבסס תביעה בהפרת

.חובה חקוקה

: לתכלית כפולהותדוגמאלטי מוטלת על מפעיל בריכת שחייה להציב ש. היו תקנות של רישוי עסקים: פסק דין ועקנין

באותה מידה החוק נועד גם להגן על . על הציבור, מבחינה ציבורית, היא נועדה להגן. אזהרה . האינטרסים של המתרחץ היחיד

. תקנות רישוי עסקים נועדו להגן גם על הציבור וגם על היחידאם ניקח ספציפית את התקנה המורה שיש להציב שלט שאסור לקפוץ מהצד בו המים רדודים

היא נועדה להגן גם על אלה שנמצאים בתוך המים וגם על אלה שרוצים לקפוץ ובכללם , בבריכה .אותו ילד שקפץ

. לרבות הניזוק, החובה הזו נועדה להגן על הציבור בכללותו אבל גם על כל אדם ואדם, לכן

. החובה בפסק דין זה היתה שאסור לגרש אישה בעל כורחה: פסק דין סולטןכי ההוראה באה לא רק כדי לקדם את מעמד ציבור הנשים בכלל , מספקבעיניי נעלה הדבר"

אלא גם להבטיח את , למנוע הפלייתן ולהשוותן למעמד כלל הגברים, בחברה הישראליתהנמנית עם כלל הנשים העשויות להיפגע מהאפליה , האינטרס הפרטי של כל אישה ואישה

."שאותה ביקש המחוקק לעקור משורש, הספציפית הזו .זו גם תכלית ציבורית אבל גם להגן על כל אישה ואישה

:בפסק דין זה היו שתי הוראות חוק :פסק דין העיתונות

. הוראה אחת היא שאסור להוציא עיתון ללא רישיון .ההוראה השניה היא שאסור להוציא עיתון בשם הדומה לשם עיתון קיים

ימוש בשם דומה לשם עיתון קיים האוסר על ש, לפקודת העיתונות21אשר להוראת סעיף "שאם , להגן על הציבורנועדה היא . פניה-תכליתה הציבורית ברורה על. שעלול לבלבל את הדעות

אפשר אף שההוראה . יכול הדבר להביא להטעיה ולבלבול, יראו אור שני עיתונים בני אותו שםלהבדילם ולהבחינם מן , לפיקוח ולבקרה על העיתונים שקיבלו רשיון, להגן על השלטוןנועדה

בעל הרשיון מפני התכלית להגן על , לדעתי, ברורה, בעת-בה. העיתונים שלא קיבלו רשיון ." בזכותו לשמו של עיתונומתחרה העלול לפגוע

. סעיף זה נועד להגן על הציבור אבל נועד גם להגן על כל פרט ופרט מקרב הציבור

: לחובה ציבורית מובהקתותדוגמא

.ם מסיםחובת תשלו •

.עבירות נגד בטחון המדינה •

יש עיתון בשם משפחה ועיתון – פסק דין תקשורת וחינוךחובת הוצאת רישיון לעיתון •יש . עיתון משפחה תבע את עיתון משפחה טובה.בשם משפחה טובה שהוצא ללא רישיון

השאלה היא על מי נועדה להגן החובה . לפקודת העיתונות4חובה חקוקה מכוח סעיף החובה הזו נועדה להגן על המדינה . ייב מישהו אחר בקבלת רישיון כדי להוציא עיתוןלח

. בכללותה ולא על המתחרים הספציפייםלשלוט על הנעשה , לפקודת העיתונות לפקח על העיתונות הכתובה4תכליתו של סעיף "

... בה ולאפשר בקרה על הפסקת הפצתם של עיתונים שנאסרה או הושעתה הפצתםעל , אלא על הציבורלא נועדו מעיקרן להגן על היחיד, פי עצם טיבן- על, ת אלומטרו

לא לפקודת העתונות 4אין ספק בעיניי כי הוראת סעיף , אכן. על הקולקטיב, המדינה ."נועדה לטובתו או להגנתו של עיתון מתחרה

ע לא ניתן לתבו, לא נועד להגן על מתחרים ספציפיים אלא על הכלל4מאחר וסעיף . בהפרת חובה חקוקה


28

אף אחד לא עורך הגרלות . למפעל הפיס יש מונופול –איסור הימורים פסק דין הטוטו •מפעל הפיס תובע את . חברת לוטונט מנסה לארגן הימורים. והימורים חוץ ממפעל הפיס

. חברת לוטונט על ארגון הימורים מפני נזקיה תכליתם של האיסורים הפליליים הנדונים היא להגן על החברה"

הנזקים והסכנות הם בעיקר הנטייה . והשלכותיה של תופעת ההגרלות וההימוריםהאיסורים .. על כל השלכותיה השליליות על הפרט והחברה, להתמכרות למשחקי המזל

."הפליליים בחוק העונשין לא נועדו להגנת האינטרסים הכלכליים של מפעל הפיס

בהפרת חובה חקוקה כי היא לא נועדה להגן על ת תביעהחובה ציבורית מובהקת לא מקנה עיל . הניזוק

יסוד שלישי

יש להוכיח שהמזיק הפר את החובהאם החובה אומרת שאסור . אם החובה אומרת שחייבים לעשות משהו ולא עשית זה הפרת החובה

.לעשות משהו ועשית זה גם הפרה . הפרה יכולה להיות במחדל או במעשה

.עשיית מעשה בניגוד לחובההפרת החובה זה

. זו הפרת חובה, שה ללא קבלת היתר והבעל בכל זאת מגרשיאם אסור לגרש את הא •

זו , אם מוטלת חובה לא להוציא עיתון ללא רישיון ובכל זאת העיתון יוצא ללא רישיון • . הפרת חובה

. זו הפרת חובה, אם מוטלת חובה על מפעיל בריכה להציב שלטים והוא לא מציב •

. פסק דין העיתונות הוא דוגמא להיעדר הפרת חובהבית . קיימת חובה לא להוציא עיתון בשם הדומה לעיתון אחר כיוון שהציבור יכול להתבלבל

לא עלול להטעות ומכיוון שזה לא עלול לבלבל אין " משפחה טובה"ו" משפחה"המשפט קבע ש . הפרת חובה

יסוד הרביעי קשר סיבתי

. שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזקעל הניזוק להראות :הקשר הסיבתי מחולק לשניים

מלא הפרת יש להראות שאל,כלומר, המבחן הוא מבחן האלמלא–קשר סיבתי עובדתי .1 החובה הנזק לא היה נגרם

, בפסק דין ועקנין בית המשפט אומר שאם היו מציבים את השלט שאומר שאסור לקפוץבהמשך להנחה זו יש להניח . מנהג ואנשים לא היו קופצים משםיש להניח שהיה מתפתח

.שהניזוק במקרה דנן לא היה קופץ גם הוא . יש להראות שהנזק לא היה מתרחש אם ההפרה לא היתה מתבצעת

.יש צורך גם בקשר סיבתי משפטי. לא די בכך שהפרת החובה גרמה עובדתית לנזק

. ה משפטית הפרת החובה גרמה לנזקמבחינצריך להראות ש –קשר סיבתי משפטי .2

בקשר הסיבתי , דבר אחד גרם לדבר שני–אם בקשר הסיבתי העובדתי העניין היה עניין עובדתי . נתון לשיקול דעתו של בית המשפטהמשפטי זה

.שכל ישר; סיכון; צפיות: ס המשפטי בוחנים שלושה מבחנים"בקש

צריך להראות . קה הוא מבחן הסיכוןס המשפטי בהפרת חובה חקו"המבחן המתאים לקש . שתהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק נמצאים בתחום הסיכון אשר מפניהם נועדה החובה למנוע

הילד קפץ לבריכה ונפצע ואחיו צפה בקפיצתו וכתוצאה מהצפייה בקפיצה ולאחריה בפציעה נגרם

.לו נזק נפשי ?האם ניתן לתבוע. וקההאח שנגרם לו נזק נפשי רוצה לתבוע בהפרת חובה חק

החובה . יש חובה להציב שלטים המורים על האיסור לקפוץ–היתה כאן הפרת חובה חקוקה .כשהניזוק נכלל בהםהופרה ונועדה להגן על כלל המתרחצים

.ס עובדתי יש כיוון שלא היה נגרם לו נזק נפשי אם היו מציבים שלטים"קש


29

קבע האם תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק בית המשפט הוא זה שי, ס המשפטי"לגבי הקש . קביעה זו תעשה על פי שיקולי מדיניות. נמצאים בתחום הסיכון שמפניהם החובה נועדה להן

היסוד החמישי

. נתון לשיקול דעתו של בית המשפט–הנזק צריך להיות מסוג הנזק שהמחוקק התכוון אליו

מתקיים התנאי הזהבהןדוגמאות

ן הנזק שהמחוקק רצה למנוע זה שאדם יקפוץ ויגרם לו נזק כתוצאה בפסק דין ועקני • .ואכן זה מה שקרה במקרה דנן. מקפיצה למים רדודים

.בפסק דין סולטן הנזק שהמחוקק רצה למנוע זה אותו הנזק שנגרם לאישה •

הנזק שהמחוקק , למרות ששם בסופו של דבר התנאי לא התקיים, בפסק דין העיתונות •שאסור להוציא עיתון בשם הדומה לעיתון קיים הוא כדי להגן על קניינו רצה למנוע בכך

. של בעל העיתון הקיים

ן התנאי לא מתקייםדוגמאות בה

הדיירים אמרו שזה . בפסק דין בלומנטל לקחו מבנה והקימו בו בית חולים לחולי נפש • .רך הדירותהם טענו שהקמת בית החולים גורמת לירידה בע, בנוסף. גורם להם אי נוחות

המטרה היתה למנוע מפגע או מטרד . בית המשפט שאל מה המטרה של תוכנית המתאר . עקב התנהגות חריגה של החולים

זה , למרות שלדיירים נגרם נזק כיוון שלא נוח להם, לכן. המחוקק לא התכוון לסתם נזק . לא הנזק שהמחוקק התכוון אליו

קיימת חובה שלא לנסוע על כביש מהיר . ירבפסק דין בריגה הטרקטור נסע על כביש מה •הפרת החובה , כלומר. היתה תאונה. והטרקטור הפר את החובה בכך שנסע על כביש מהיר

. גרמה לנזקהאוסרות על נסיעת טרקטורים בכביש מהיר נועדו בית המשפט קבע שתקנות התעבורה

.נזקים פיזיים ורכושייםנועדו למנוע ולא , למנוע גודש תנועה .הנזק שנגרם בפועל הוא לא הנזק שהמחוקק התכוון אליו, ןלכ

מפעל הפיס תבעה את לוטונט על כך שהיא ארגנה הימורים בלתי , בפסק דין מפעל הפיס • . חוקיים

הנזק שהסעיף נועד למנוע הוא נזק לאנשים שהתמכרו להימורים ולא נועד למנוע נזק . כלכלי של מפעל הפיס

הרי הנזק הכלכלי שנגרם , ל הציבור מפני יצר ההימוריםאם תכלית החוק היא להגן עבמצב דברים . למפעל הפיס אינו הנזק שהמחוקק ביקש למנוע באמצעות החובה החקוקה

.זה אין עומדת למפעל הפיס עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה

ברר שהחוק אם הת. היסוד השני אומר שהחוק נועד להגן על הניזוק: יש כאן קשר בין שני יסודות . לא נועד להגן על הניזוק אז המחוקק לא התכוון להגן על הנזק שנגרם לניזוק

. קשר ישר בין התנאי השני לחמישי, במידה מסויימת יש זהות

.את התנאי הזה עוד יותרהפסיקה צמצמה . הנזק צריך להיות מאותו סוג נזק שהמחוקק התכוון אליו

. אופן התרחשות הנזק; היקף הנזק; סוג הנזק: יםבכל נזק יש להבחין בין שלושה דבר . 10%וגרם לו לשבר ביד ולנכות של ' תקף את ב' א

:במקרה זה . סוג הנזק הוא נזק גופני

מכה –אופן ההתרחשות . נכות10% –היקף הנזק

לא די הפסיקה אומרת ש. סעיף החוק אומר שהנזק צריך להיות סוג הנזק שאליו המחוקק התכוון

הנזק צריך ל אלא דרך התרחשותו ש, שהנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוקבכך . שתהיה באותה צורה שהחיקוק נתכוון אליה

העובד לקח סיד וזרק על זה . בפסק דין בריגע העובד שתה מברז מים והמים ניתזו על עובד אחר

. ששתה מהברז


30

אבל זו . נזק גוף כתוצאה מפגיעה מסיד–ון אליו זהו סוג הנזק שהמחוקק התכו, מבחינת סוג הנזק .לא דרך ההתרחשות שהמחוקק התכוון אליה

המחוקק התכוון לפגיעה מנפילה לתוך בור סיד כתוצאה מאי כיסויו ולא שמישהו אחר ייקח את .הסיד ויזרוק אותו

. למרות שזה אותו סוג נזק זו לא אותה התרחשות, לכן

שהמחוקק התכוון אליו וגם הדרך שבה התרחש הנזק היא אותה דרך צריך שיהיה אותו סוג נזק .שהמחוקק התכוון אליה

כדי שנזכה בתביעה כזו הניזוק צריך להראות שסוג הנזק שנגרם לו ודרך ההתרחשות הם כמו לא מספיק שסוג הנזק הוא אותו סוג נזק אלא גם דרך ההתרחשות צריכה . שהמחוקק התכוון .להיות אותה דרך

י שישיתנא

.יש להראות שהמחוקק לא התכוון לשלול את התרופה הזו

, סעדים עונשיים: כאשר החיקוק שהופר מעניק סעדים אחרים כגון, בעיקר, הבעיה מתעוררת .מנהליים ואף אזרחיים

. עונש–יש שם לכאורה סנקציה פלילית , אם מפרים הוראה בחוק העונשין

ילית זה לא מעיד בהכרח שהמחוקק העדיף לשלול את נקודת המוצא היא שזה שיש סנקציה פל . הסעד האזרחי

בית המשפט לרוב לא ישלול קיומו של סעד בנזיקין כיוון שבעונשין המטרה היא להרתיע בעוד . שבנזיקין המטרה היא לפצות

אך לא התערב בפגיעה , אם המחוקק שם לו למטרה למנוע קיפוחה של האישה": פסק דין סולטןמדוע נייחס לו , )הגירושין תקפים מבחינת הדין המוסלמי(עת מכוח הדין האישי שלה שהיא נפג

."כאילו הוא בא לשלול ממנה את העילה הנזיקית בשל אותה פגיעה, את הכוונה

אם יש פגם מנהלי בהחלטה מסויימת ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולקבל סעד . לא אומר שגם התקבל פיצויי על הנזק שנגרם לניזוקמנהלי אבל זה שהתקבל סעד מנהלי

.יש לפעמים סעד אזרחי שלא שולל את התביעה בנזיקין

בחוק הגנת הדייר נקבע שאם בעל הבית לא מתקן ליקויים בדירתו הדייר יכול : פסק דין לסלאו . לבקש מבעל הבית לתקן או שיתקן בעצמו

הכסף שהוציא בגין התיקון יש כאן סנקציה אזרחית מכיוון שהדייר יכול לתקן בעצמו ולדרוש אתאבל זה לא אומר שאם בעל הבית לא תיקן והדייר תיקן ונגרם לו נזק הוא לא יכול לתבוע בהפרת

. חובה חקוקה

הגנות מפני הפרת חובה חקוקה להעלות טענה של הסתכנות מרצון כנגד תביעה שעילתה הפרת חובה חקוקהלא ניתן


31

16.3.09

רשלנות :כשמדברים על רשלנות יש להבחין בין שלושה סוגי רשלנות

רשלנות כיסוד נפשי בדיני העונשין .1

התרשלות, כלומר, רשלנות כסטנדרט התנהגות .2

.רשלנות כעוולה .3הרשלנות שאנחנו עוסקים בה היא רשלנות כעוולה להבדיל מרשלנות כיסוד נפשי ורשלנות

. כסטנדרט התנהגותלא כל . והתרשלות היא לא בהכרח רשלנות, רשלנות כסטנדרט התנהגות נקרא התרשלותל

. ות תיחשב כרשלנותהתרשל

. 1932 כל עניין הרשלנות התחיל בפסק דין זה משנת Stevenson. Donoghue V יןפסק דהיא פתחה את . היא נכנסה למסעדה והזמינה בקבוק בירה. רצתה לשתות בירה דונהיו הגברת

. קבוק ומצאה בתוכו חילזוןהב .נגרם לה נזק, דונהיו טענה שנגרם לה עוגמת נפש

הנזק במקרה . נעשה מעשה שגרם לניזוק נזק: התבנית היא אותה תבנית שדיברנו עליה כל הזמן . ודונהיו רוצה לתבוע. זה הוא נזק לא ממוני אלא נזק מסוג של עוגמת נפש

ברגע שהיא נכנסה . א היתה תובעת בעילה חוזיתאילו דונהיו היתה תובעת את המסעדה הילמסעדה יש בינה לבין בעל המסעדה חוזה והחוזה קובע שהיא תשלם לבעל המסעדה כסף ובעל

במקרה זה בעל המסעדה סיפק לה מוצר לא מתאים ולכן . המסעדה יספק לה את המוצר המתאים . הופר החוזה

.בוקיםבעל המסעדה היה תובע בעילה חוזית את יצרן הבק .בשתי התביעות הללו אין בעיה

ולכן העילה היא קשר חוזי בחרה לתבוע את יצרן הבקבוקים ישירות ואין ביניהםאבל דונהיו .נזיקית ולא חוזית

אבל יכול להיות עילת תביעה בנזיקין . היא שלרוב הצדדים מרוחקים, המאפיין שלה, עילה נזיקיתרופא שהתרשל יש עילה של הפרת חוזה כי הוא עשה , משלל, שיש ביניהם חוזהבין אנשים קרובים

.מעשה שנוגד את החוזה שנעשה בין הצדדים ובנוסף יש עילה של רשלנות בנזיקיןאין קשר חוזי בינה לבין יצרן הבקבוקים ולכן היא לא תבעה בעילה חוזית , במקרה של דונהיו

אין עוולה פרטיקולארית זו כי אם נחפש עוולה פרטיקולארית לא נמצא עוולה כ. אלא נזיקיתהכלל . ולכן השופט קובע עקרון כללישאומרת שאדם שמוכר בקבוק עם חילזון בתוכו עשה עוולה

הכלל אל תעשה לאחרים מה ששנוא עליך הופך . של ואהבת לרעך כמוך הופך להיות לכלל משפטי . א כדיןשלאסור לגרום לאחרים נזק אבל לא סתם נזק אלא נזק . להיות כלל משפטי

השכן זה אותו אדם שצריך ? אבל מי זה אותו שכן. באחר, הכלל אומר בעצם שאסור לפגוע בשכנואדם עושה מעשה שכתוצאה ממנו יכול להינזק אדם , כלומר. לצפות שיינזק כתוצאה מהמעשה

אם המזיק יכול וצריך לצפות שהוא יינזק יש להימנע מעשיית המעשה ועל ידי כך להימנע מגרימת .נזקה

הכלל , בסופו של יום.עוגן לעוולת הרשלנות באנגליה 1932שנקבע בהלכת דונהיו בשנת הכלל הזה . הזה היה הבסיס לעוולת הרשלנות

:ת הנזיקין לפקוד35-36סעיפים עוולת הרשלנות מעוגנת ב

או לא עשה מעשה , עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות" :35סעיף או לא , או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, דם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבותשא

שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן , נקט מידת זהירותשלגביו יש לו באותן נסיבות , ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר; הרי זו התרשלות- נסיבות

."והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה, הרי זו רשלנות, נהוג כפי שנהגחובה שלא לכבר במשפט הראשון ניתן לראות כפילות שכתוב . יש הרבה כפילויות בעוולה וניתן לצמצמה

.ניתן היה לוותר על המילה נבון ולהסתפק במילה סביר". נבון"ו" סביר"ה מתנהג ואין זה משנה אם זה התנהגות במעשה ניתן להגיד שאדם התנהג לא כפי שאדם סביר הי

.או התנהגות במחדל . אם בעל מקצוע התנהג לא כבעל מקצוע סביר הרי זו התרשלות

. היסוד הראשון של עוולת הרשלנות זה התרשלות, אם כן

. התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה

. זאת רשלנותאם אדם התרשל ביחס לאדם אחר כאשר יש חובה לא להתרשל


32

. ההתרשלות נעשתה כלפיי אדם שהיתה מוטלת החובה שלא להתרשל . לא כל התרשלות זה רשלנות

כיוון שאם אין חובה שלא להתרשל זה לא . רשלנות זה התרשלות כאשר יש חובה לא להתרשל . משנה אם היתה התרשלות או לא

לא להתרשל וזאת להבדיל התרשלות כאשר יש חובה בית המשפט יהיה זה שיקבע אם היתה

. מהפרת חובה חקוקה שבה המחוקק קובע אילו חוקים יוצרים חובה חקוקה . בעוולת הרשלנות בית המשפט הוא זה שיקבע אם היתה חובה שלא להתרשל

. המשך הסעיף הוא שאדם לא התרשל סתם כאשר היתה חובה שלא להתרשל אלא הוא גרם נזק

. ותבמקרה זה מתקיימת עוולת הרשלנ

:אם כן היא, עוולת הרשלנות התרשלות של המזיק. 1 גרמה לנזק של הניזוק. 2 כאשר יש חובה לא להתרשל. 3

. כאשר אדם התרשל וגרם נזק כשיש עליו חובה שלא להתרשל– זוהי חובת הזהירות

העוולה בקודקסק בנסיבות שכלפיו חייב המזי, רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם) א(: "461סעיף

שאדם סביר לא היה , לרבות מעשה מכוון, התרשלות היא מעשה) ב. (העניין שלא להתרשל ."עושה בנסיבות העניין

הרעיון בעוולת הרשלנות

היה רשלנות הוא שמי שגורם לזולת נזק כאשר הוא לא מתנהג כפי שאדם סביר הרעיון בעוולת ה . תוטל עליו אחריו לשלם פיצוי, מתנהג

.הטלת האחריות היא פיצוימשמעות . הציווי בעוולת כליאת שווא הוא לא לכלוא כליאת שווא. הציווי בעוולת התקיפה הוא לא לתקוף

. הציווי בעוולת הרשלנות הוא לא להתרשל כאשר יש חובה לא להתרשל

הרציונאל בעוולת הרשלנות ?מדוע אם אדם מתרשל והוא גורם לאחר נזק הוא יחוייב בפיצוי

אם מחייבים את המזיק הספציפי לשלם זה מרתיע אותו על ידי אמירה –אחת היא הרתעה מטרה . שלא יעשה זאת שוב אבל גם מרתיעים אחרים

אם אומרים למפעיל בריכת השחייה שבזה שהוא הציב – הכוונת התנהגות מטרה שניה היאלהציב חמישה מצילים זה יגרום לו , שלושה מצילים ולא חמישה הוא יחוייב כיוון שהוא התרשל

. להבא ובנוסף יגרום למפעילי בריכה אחרים לעשות זאתלהתנהג כפי שאדם , המטרה של עוולת הרשלנות זה להפעיל סטנדרט התנהגות, בסופו של יום, לכן

. סביר היה מתנהגגם היא סטנדרט התנהגות , רשלנות. זה סטנדרט התנהגות אובייקטיבי, בחוזים, חובת תום הלב

. ם לחברה להתנהג כפי שהאדם הסביר היה מתנהגלגרו

הרשלנות כעוולה פתוחה אירועים ברשלנות

.אירוע בעניין אחריות מומחה שנותן חוות דעת לוועדת מכרזים. 1 )אשר אסבן' מ נ"אינטרדקו בע 1667/03) חיפה(א "מבוסס על ע(

. הוגשו שלוש הצעות. אוט פרסמה המועצה המקומית עקרון מכרז לרכישת מכונות טי2000בשנת המועצה החליטה כי לצורך שקילת ). התובעת-להלן(מ "אינטרדקו בעבין המציעים היתה חברת

לשם קבלת )הנתבע-להלן(ההצעות יש לקבל חוות דעת של יועץ מומחה ולפיכך פנתה למר אסבן מידת מר אסבן למד את שלושת ההצעות ונתן ציון משוקלל לכל הצעה שמשקף . חוות דעתו

אינטרדקו . אסבן העניק להצעה של אינטרדקו את הציון הנמוך ביותר. עמידתה בתנאי המכרזונובעים מעבודה רשלנית , אינם אחוזים במציאות"כי הממצאים שקבע אסבן בחוות דעתו , טענה

התיימר להיות בעל כישורים טכניים "בכך שאסבן : באלה, בין היתר, המתבטאת"וקלוקלתבכך שממצאיו של אסבן ; "שעה שהוא נעדר כישורים אלה, קת המכונותמספיקים לבדי

סותרים את האמת " בכך שממצאיו של אסבן ;"מעידים על חוסר הבנה מוחלט במכונות טיאוט"רשלנות , מעידים על אי אכפתיות"ובכך שממצאיו של אסבן ; "המדעית כמו גם את השכל הישר


33

הינו הגורם הישיר במעשיו ובמחדליו הנזיקיים "בן אינטרדקו טענה כי אס. "או אף למעלה מכך .שהביאו לאובדן ההזדמנות העסקית האמורה(...)

.דון בסיכויי תביעתה של אינטרדקו נגד אסבן בעוולת הרשלנות

. הדיון לקוח מתחום דיני המכרזים ונגרם נזק כלכלי אירוע בעניין אחריות סרבן גט לנזק נפשי שנגרם לאשתו . 2 ) פ.כ' נ. ש.כ 19270/03) ירושלים(ש "ס על תממבוס (

לשניים שישה ו.21.6.1982י ביום "נישאו זה לזו כדמו, המנהלים אורח חיים חרדי, בני הזוגבהיות בתם , 11.5.1992וביום , יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון. שלושה מהם קטינים, ילדים

עת גירושין לבית הדין הרבני האזורי הגישה האישה תבי, חודשים8הקטנה של בני הזוג בת ההליכים המשפטיים נ.אין בני הזוג מתגוררים ביחד, מסמוך להגשת תביעת הגירושין. בירושלים

לרבנים שונים כדי שיישבו את – לבקשת הבעל –כאשר במסגרתם פנו בני הזוג , נמשכו שנים רבותהטיל על , את הבעל ליתן גט לאישהמשלא נתן הבעל גט חייב, 2.2.2003ביום . המחלוקות ביניהם

.אך לא כפה על הבעל מתן גט ולא הורה להכניסו למעצר, הבעל את סנקציית חרם דרבינו תם

עוגמת : כי לאור סרבנותו של הבעל לתת לה גט נגרמו לה נזקים לא ממוניים ובהם, האישה טוענת, החיים ובכללם הנאה מיניתאובדן הנאות , בדידות וצער בשנות ההמתנה לגט, סבל, בושה, נפש

.וכן אובד הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם .דון בסיכויי תביעתה של האישה בעוולת הרשלנות

האירועים של עוולת הרשלנות לעולם קטגוריות פתוחות במובן זה שקשת המקרים שמכניסים

. אליה יכולה להיות דיי רחבה מבוסס על (יפול לקוי בתלונות שמוגשות על ידי אזרחים אירוע בעניין אחריות משטרה בגין ט. 3 )משה וייס' מדינת ישראל נ 1678/01א "ע

בסמוך לדירה מצוי בניין המשמש בית כנסת המנוהל על . משפחת וייס מתגוררת בדירה בבני ברקבין השכנים התעורר סכסוך סביב הרחבות בניה שנעשו ללא היתר כנדרש . ידי בצלאל פנחסי

, בני משפחת פנחסי החלו במסכת ארוכה של התנכלויות. לבירור בפני ערכאות משפטיותשהגיע הגיש מר וייס תלונה למשטרה נגד משפחת פנחסי 1986בשנת . איומים והטרדות נגד משפחת וייסהשחתת , מסכת ההתנכלויות הלכה וגברה וכללה אף איומים. אך התלונות לא זכו לטיפול ראוי

מר וייס הגיש מספר רב , במשך כל התקופה. אף ניסיון לשרוף את החנות שלורכבו של מר וייס והודיע מר וייס למשטרה על כוונתו , 1988בשנת , בסופו של דבר. של תלונות שלא זכו לכלל טיפול

עדיף להיות "השוטר בירך על הצעד ואף אמר למר וייס . לעזוב את בני ברק ולעבור למקום אחריס מכר את דירתו במחיר הנמוך בהרבה משוויה האמיתי ושכר דירה בפתח מר וי". חכם ולא צודק

. תקווה שאיננה מתאימה לאורחות חייו .דון בסיכויי תביעתו של מר וייס נגד המשטרה ברשלנות

.עוולת הרשלנות חלה על תחומים שונים של החיים. הדיון כרגע הוא במשטרה

א יכול לדחות את התביעה אבל אם ירצה אם המשפט לא ירצה להתערב בדיני המשפחה הו . להרחיב את דיני הנזיקין אל תוך דיני המשפחה ניתן לעשות זאת על ידי עוולת הרשלנות

של שוטר שלא מנע מעשה רצחאירוע בעניין אחריותו. 4 ).מדינת ישראל' ל נ"עזבון המנוח גלעד רביב ז 2555/00) ירושלים(א "מבוסס על ת(

אשר במהלכו שלף , )15בן (לבין גלעד רביב ) 19בן (תפתח עימות בין שלמה גבאי ה10.6.99ביום ואנשיה הבחינו בעימות ובשליפת , עברה ניידת משטרה במקום, אותה שעה. שלמה גבאי סכין

חלף . הוא שוחרר והסכין בידו, לאחר תשאול קצר. שלמה גבאי הועלה על ניידת המשטרה. הסכין .גלעד רביב נרצח. ו והתעמתופרק זמן קצר והשניים שב

.נגד שלמה גבאי בעוולת הרשלנות) עזבונו(דון בסיכויי התביעה של גלעד רביב אירוע בעניין אחריות של הורה לנזק נפשי שנגרם לילד שלו בשל התנכרותו ממנו. 5 ).דוד אמין' יצחק אמין נ 2034 / 98מבוסס על עא (

שהתאבדה סמוך ללידת הבן , אמין מאשתו הראשונהבתיה ואברהם הם ילדיו של יצחק , דודלאחר מותה שהו הילדים במוסדות רווחה ובמשפחות אומנות והידרדרו במורד הסמים . הצעיר

ניתק כל קשר עם , ולפי הסכם שעשה עם אשתו השנייה, המערער נישא בשנית. והעבריינות . המשיבים ואף סירב להניח להם לבקרו


34

. ת אביהם בגין התנכרותו והנזקים הנפשיים שנגרמו להם בעקבותיההילדים מבקשים לתבוע א . דון בסיכויי התביעה בעוולת הרשלנות

אפשר לבסס את התביעה גם בהפרת חובה חקוקה כיוון שיש חובה להורה לדאוג לצורכי ילדיו

. והאב הפר את החובה הזומכוח חוק הכשרות והאפוטרופסות . הטענה כאן היא שהאב התרשל בגידול ילדיו, הרשלנות ובנוגע לזהאבל אנחנו דנים כרגע בעוולת

אירוע בעניין אחריותו של מנהל אתר אינטרנט לתוכן הפרסומים המתפרסמים באתר וחובתו . 6

לבצע סינון מראש שימנע את פרסומה של לשון הרע ).שטלריד' יצחק סודרי נ 37692/03א "מבוסס על ת(

מטרתו.co.hydepark.wwwוא אחד ממקימיו ובעליו של אתר אינטרנט ה) הנתבע-להלן(ארנון שבמסגרתם יכולים גולשי אינטרנט להחליף דעות" פורומים", של האתר היא הקמת קבוצות דיון

,צחק סודריפרסומים הפוגעים במר י, על ידי גולשים אנונימיים, באתר פורסמו. בנושאים שונים סודרי ידוע כגוי גמור והוא "25.11.02פורסם ביום , למשל, כך. ". ס"ציבורית מש אישיות

ל כדי להגשים את שאיפתו להיות שרהרב עובדיה והכ ס וכל ביתו של"משתלט על תנועת ש פורסם כי26.11.02 ביום ב".איציק סודרי חילונים למען מדינת ישראל זה. במדינת ישראל

איציק" פורסם כי 25.11.02ביום " ת של שלומי סודרי פוטרה היום ממשרד הדתותהמאהב" על חשבון, האישית שלו המתורגמניתבחדר משותף עם, יים בועידת אירופהסודרי בילה שבוע

)"?מעניין מה היא תרגמה לו בלילות(ס "תנועת ש ? דון באחריותו של ארנון ברשלנות לפרסומים הפוגעים בסודרי

אירוע בעניין אחריות המשמר האזרחי והמשרד לביטחון פנים ביחס לגיוס נערים וציודם בנשק . 7 )המשרד לבטחון הפנים' יניב ידיד נ 3379/01א "מבוסס על ע (

לתחנת המשמר האזרחי בשכונת מגוריו ) התובע-להלן(פנה יניב דוד , 17ובהיותו בן , 1994בשנת לשירות במשמר העלים התובע מן הממונים על גיוסו את מחשש שייפסל. וביקש להתנדב למשמר

ואף מסר להם מידע כוזב על אודות , עובדת היזקקותו במשך שנים אחדות לטיפול פסיכולוגיאכן , הנתונים הכוזבים שמסר התובע לממונים על גיוסו. הפרופיל הצבאי שנקבע לו בלשכת הגיוס

התובע ירה בעצמו בנשק , 1996בשנת . חיהניחו את דעתם בדבר כשירותו לשרת במשמר האזר . שנמסר לו על ידי המשמר וכתוצאה מהירי הוא התעוור

. דון באחריות של משרד הפנים ברשלנות לנזקים שנגרמו למר דוד ניתן לתבוע את בית החולים על רשלנות שלא שמרו . חולה נפש בורח מבית חולים ופוגע באנשים. 8

. את החולה בבית החולים

.היא חלה על קשת רחבה של מקרים, כלומר,ופו של דבר עוולת הרשלנות הינה עוולה פתוחהבס .להבדיל מעוולה פרטיקולארית

עוולת התקיפה היא עוולה סגורה כיוון שיש מספר מצומצם של עובדות שניתן להכניס לתוך להכניס עובדות לא ניתן. 'השתמש בכוח נגד ב' א-העובדה היחידה שניתן להכניס היא ש. העוולה . אחרות

. הסיטואציות העובדתיות הן סיטואציות דיי רחבות, ברשלנות, לעומת זאת

הרשלנות ככלי לפיתוח דיני הנזיקיןנורמטיבית שבה , ובין שאלה משפטיתקביעת העובדות, כלומר, יש להבחין בין שאלה עובדתית

. מכריעים על סמך שיקולי מדיניות . זוהי שאלה משפטית נורמטיבית, בהאם לחייב או לא לחיי

. זוהי שאלה עובדתית, אם שואלים האם אדם עשה מעשה מסויים

כדי , ס בין ההתרשלות ובין הנזק וחובת הזהירות"קש, נזק, התרשלות– כל יסודות הרשלנותנורמטיבית ולא שאלה , השאלה הנשאלת תהיה שאלה משפטית, לבדוק אם התקיימו או לא

.עובדתית

ואלים האם אדם התרשל או לא התרשל צריך להגיד כיצד אדם סביר היה מתנהג ולבחון כששבית המשפט יהיה זה שיחליט כיצד אדם סביר . האם האדם הספציפי התנהג כמו האדם הסביר

.צריך להתנהג והוא יעשה זאת על סמך שיקולי מדיניות . ד עובדתינורמטיבי ולא יסו, כל יסוד ההתרשלות הינו יסוד משפטי, לכן


35

על בית . שנים זו קביעה עובדתית שאין עליה מחלוקת10זה שהבעל סירב לתת לאישתו גט במשך כיוון שזו אם בית המשפט ירצה לחסום את התביעות . המשפט להחליט האם זו התרשלות או לא

.תביעה השייכת לבית המשפט לענייני משפחה ולא תביעה נזיקית הוא יגיד שלא היתה התרשלותאבל אם בית המשפט ירצה לטפל גם בתביעות אלה במסגרת דיני הנזיקין הוא יקבע שאכן היתה

.התרשלות

. האם נגרם נזק או לא. יסוד הנזק הוא לכאורה היסוד הכי קל כיוון שהוא כולו עובדתיברור לחלוטין שיש כאן , 700,000₪אם אדם היה צריך להרוויח מיליון שקל אך בפועל הרוויח

. קנז .ברור שנגרם נזק, אם אדם תקף אחר וגרם לו לשבר ביד

? מה קורה כאשר אישה בהריון הולכת לבדיקה רפואית והמייעץ לא מייעץ נכון ונולד ילד בעל מוםטענת האישה יכולה להיות שאם היא היתה יודעת על המום מפי המייעץ היא לא היתה יולדת את

. הילדמצב אחד הוא מה היה קורה . הנעשית היא בין שני מצביםכאשר מדברים על נזק ההשוואה

. אלמלא העוולה בוצעה והמצב השני הוא מה קרה בפועליש מצב של אי , אילו היועץ היה נותן ייעוץ נכון והיו מגלים בזמן את המום והילד לא היה נולד

.לעומת ילד שנולד עם מום) ולא מוות כי מוות זה מצב שנוצר אחרי חיים(קיום .השאלה הנשאלת היא האם עדיף ילד שלא נולד לילד שנולד עם מום

ראינו כי הוא לא עובדתי ובית המשפט יכריע על , אפילו ביסוד הנזק שנראה עובדתי כולו, אם כן . פי שיקולי מדיניות

. ס יש שני מבחנים" בקש–ס "יסוד הקש

האם הנזק היה מתרחש . י טכנישזהו מבחן עובדת, ס עובדתי שהמבחן בו הוא מבחן האלמלא"קש . היה קורה או לא היה קורה–זהו מבחן המבוסס על עובדות . אם העוולה לא היתה מתקיימת

רק בית המשפט יהיה זה שיחליט , ס משפטי"בקש. ס משפטי המבחן הוא מבחן הצפיות"בקש . האם ניתן היה לצפות את הנזק או לא והוא יעשה זאת על סמך שיקולי מדיניות

נורמטיבי שיוכרע על ידי בית המשפט על פי , גם יסוד הקשר הסיבתי הינו יסוד משפטי, כןל .שיקולי מדיניות

מי שיקבע אם יש חובה או אין חובה יהיה בית המשפט על , החובה לא להתרשל–חובת הזהירות

.סמך שיקולי מדיניות

לסיכוםמוקנית לשיקול דעתו של בית , יומובדיקת קיומו או אי ק, כל אחד מיסודות עוולת הרשלנות

. המשפט

:השאלות שיש לשאול במובן הענייני ?איזה שאלות צריך לשאול עניינית, אם צריך לבדוק ביצוע של התרשלות

הוא לא , כלומר, אם התנהגות הנתבע היתה סבירה לחלוטין.היא האם הנתבע התרשל .1 . משנה אם נגרם נזק או לאהתרשל נגמר העניין כיוון שאם הוא לא התרשל אין זה

האם נגרם נזק ואם יש קשר סיבתי בין אם הנתבע התרשל ממשיכים לשאלה השניה והיא .2 .ההתרשלות לנזק

אם יש חובה לא . היא האם יש חובה לא להתרשלהשאלה האחרונה שצריך לשאול .3אין חובה לא , כלומר, אם התשובה לשאלה זו היא שלילית. להתרשל מוטלת האחריות

. לא תוטל אחריות, רשללהת


36

.אל מודל, את השאלות הללו צריך לקחת ולנסח בצורת יסודותמודל אחד נקרא המודל הצר שמאוד דומה למודל הענייני . היו שני מודלים של עוולת הרשלנות

.ויש את המודל הרחב

המודל הרחב . ועקנין ופסק דין גורדוןפסק דין, פסק דין יערי: המודל הרחב נקבע בשלושה פסקי דין

:על פי מודל זה יסודות עוולת הרשלנות הם

מושגית : הבדיקה נעשית בשתי רמות. האם ראוי להטיל אחראיות-חובת הזהירות .1 . וקונקרטית

התרשלות .2

נזק .3

ס"קש .4

לאחר מכן נלמד את . לצורך הבנת העוולה נחזור אל המודל הענייני ונתחיל בלימוד ההתרשלות . וף את חובת הזהירותס ולבס"הקש

. ננתח את המקרה לפי המודל הרחב, או העבודה/חשוב להדגיש כי לצורך המבחן ו

התרשלות . התרשלות זו הפרת החובה, בהקבלה בין רשלנות ובין הפרת חובה חקוקה

?מהי, התרשלות

. התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות העניין .ת מהווה סטייה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסבירהתרשלוניתן להגיד כי

. לא ראויהאו התנהגות לא סבירה ההתרשלות היא , בלשון עמך .התרשלות זה הפרת חובת הזהירות, אם חובת הזהירות היא החובה לא להתרשל, בסופו של יום

שלבי בדיקת ההתרשלות

:התרשלות בודקים בשני שלבים

מה הטענה כלפיו, ה מה האדם עש–מה קרה בפועל .1

. סביר היה צריך להתנהגהאדם ה בית המשפטאיך לדעת .2

בכתב התביעה לא צריך לציין את העילה אלא צריך לציין את העובדות ולכן אחד הדברים שיש לכתוב בעוולת הרשלנות הוא מה המעשה

:דוגמאות

וות דעת שלא במקרה של המומחה שנתן חוות דעת יש לכתוב בכתב התביעה שהמומחה כתב ח . כראוי

.יש לפרט בכתב התביעה מה מייחסים למזיק לצורך יסוד ההתרשלות ... ההתרשלות באה לידי ביטוי ב... המומחה התרשל בכך ש

.יש להוציא מתוך המקרה את המעשה שרוצים לייחס למזיק

, ראויהשוטר התרשל בכך שלא ביצע תשאול כ, במקרה של השוטר שראה שני נערים רבים ביניהם .שלא לקח את הסכין

. במקרה המשמר האזרחי ההתרשלות היא בכך שהבדיקה לא נעשתה כראוי

. יש לכתוב בכתב התביעה כי המעשה שהאדם הסביר היה עושה היה שונה מהמעשה שנעשה

ההתרשלות מתבטאת בסירובו של הבעל לתת גט במשך זמן כה : במקרה של הבעל סרבן הגט

.ארוך

באי נקיטת אמצעים , ההתרשלות יכולה להתבטא בבחירת מסלול הטיול: טיולבמקרה של ה ....חוסר במדריכים, היעדר הדרכה: כגון, למניעת הסיכונים בטיולים

ההתרשלות מתבטאת באי הצבת שלטי אזהרה או אי העסקת ):ועקנין(במקרה של בריכת השחיה . מספר מתאים של מצילים


37

. שואלים שתי שאלות, אם כן .השאלה האחת הינה קביעה עובדתית של המעשה שנעשה

השאלה השניה היא מה המזיק צריך היה לעשות או כיצד אדם סביר במקומו של המזיק היה .מתנהג או הקביעה האם המזיק התנהג בהתנהגות סבירה או לא

בית .זוהי שאלה משפטית נורמטיבית ולא שאלה עובדתית, ירההשאלה האם ההתנהגות סב .בגדר התרשלותפט יקבע על סמך שיקולי מדיניות האם המעשה הוא המש

חלק גדול מהתפקיד ובעיקר בהטלת החובה מוטלת על המחוקק, בעוולת הפרת חובה חקוקה . עיקר התפקיד של הטלת האחריות מוטל על בית המשפט, בעוד שברשלנות

?מיהו האדם הסביר

. האדם הסביר הוא בית המשפטזה מעשה שבית המשפט קבע . ה שבית המשפט ראה אותו כמעשה לא ראויהתרשלות זה מעש

מעשה שבית המשפט חושב שאם הוא היה במקום המזיק הוא היה עושה . אותו כמעשה לא סביר . אחרת

הערכים שיש להביאם בחשבון בעת בחינת סבירותה של ההתנהגות

? התרשלות או לאאיך נקבע האם היתה". הצילו"אדם עובר ליד בית ושומע קריאת

שייגרם לילד שלה נזק אם היא תמשיך 20%אומרים לה שקיים סיכון של , אישה בהריון שמעשנת. הוא יתבע את אמו על הרשלנות שהיא עישנה. האישה ממשיכה לעשן ולילד נגרם נזק. לעשן

.השאלה היא האם יש כאן התרשלות או לאלוקחים בחשבון את האינטרס , היתה התרשלותכלומר אומרים ש, אם עונים על שאלה זו בחיוב

.של הניזוק . יש לאמא חופש פעולה והיא יכולה לעשן אם היא רוצה בכך, מצד שני

אומרים לה שאם היא תמשיך ככה , אישה בהריון שמתעמלת ומאמצת את גופה מאמץ מוגבר

? תעמלניתן להגיד לה שתפסיק לה. היא המשיכה להתעמל. אולי ייגרם נזק לעובר שלה

ים שונים מאזן בין אינטרסכדי לקבוע האם מעשה הוא מעשה התרשלות אם לאו בית המשפט . בדיקה היא אינטואיטיביתשה בפסקי הדין השונים ניתן לראות, אבל

שמים את כל האינטרסים על השולחן ומאזנים ביניהם , כשבודקים האם היתה התרשלות או לא . בדיקה אינטואיטיביתאך בסופו של יום הבדיקה היא יותר

חוזרים אחורה בזמן לפני , כאשר בית המשפט אומר כיצד אדם סביר היה מתנהגמקובל להגיד כי

שהמזיק עשה את המעשה ובמקום המזיק שמים את האדם הסביר ובודקים כיצד אותו אדם . סביר היה מתנהג

, אינטרס המזיק, זוקאינטרס הני: האדם הסביר צריך לאזן בין שלושה סוגים של אינטרסים ). החברה(אינטרסים של צדדים שלישיים

אינטרס הניזוק

. מהות האינטרס של הניזוק הוא למנוע את הנזק :המשקל של אינטרס זה הנה תלוי בשני פרמטרים

L - שייגרם לניזוק במידה והנזק ייתרחשגודל הנזק - חומרת הפגיעה .

P-יכוי שעל ידי הצבת שלטי אזהרה בבריכה לא מה הס, למשל. ההסתברות להתרחשות הנזק . ייגרם נזק לניזוק

.L*P= תוחלת הנזק

כך , וככל שההסתברות להתרחשות הנזק גבוהה יותר, לדוגמא נזק גוף, ככל שגודל הנזק גדול יותר .יש להשקיע יותר בהוצאות למניעת הנזק

.יש לבדוק את אינטרס המזיק, אחרי שראינו את אינטרס הניזוק

אינטרס המזיק

. האינטרס של המזיק הוא חופש הפעולהבסטנדרט של התנהגות אדם ? לסכן את משאביו ולהציל את הניזוק למה יש לחייב את המזיק

. אומרים שנכון להתחשב באינטרס האישי אבל יש להתחשב גם בזולת, אדם–לאדם . נזקהאינטרס של המזיק נמדד לפי המשאבים שהוא צריך להשקיע למניעת ה


38

B - המשאבים הדרושים למניעת הנזק( הוצאות המניעה שיש להוציא לשם מניעת הנזק.(

איזון סביר הוא שהמזיק מאזן בצורה ראויה כאשר הוא מחשב את האינטרס של הניזוק , אם כך .נכון ומחשב את האינטרס האישי נכון ומאזן בין האינטרסים הללו

, או, שיבות האינטרס שלו ומתעלם מאינטרס של האחרהתרשלות תהא במצב בו המזיק מפריז בח .כאשר מפחית מעוצמת האינטרס של האחר, יותר נכון

ובודקים את הנוסחה על ידי בדיקה בערכים , אם מתחשבים בשני האינטרסים בצורה נכונהההתנהגות תיחשב התרשלות , כספיים מצד אחד של עלות מניעת הנזק ומצד שני מה תוחלת הנזק

. לות המניעה קטנה מהתוחלת והמזיק לא מונע את הנזקכאשר ע

P≤(B*L). התנהגות תיחשב כהתרשלות כאשר עלות המניעה יותר קטנה מתוחלת הנזק . יש למנוע את הנזק, אם ניתן למנוע נזק בעלות פחותה יותר מאשר הנזק עצמו

. למנוע את הנזקיש , אם ניתן למנוע נזק של מיליון שקל במאה שקל: דוגמא בערכים כספיים . אין דרישה למנוע את הנזק, במידה ועלות המניעה יותר גדולה מתוחלת הנזק

לכן התנהגות תיחשב כהתרשלות כאשר עלות המניעה של הנזק שהתרחש בפועל יותר קטנה ).הנד-נוסחת לרנר(. מתוחלת הנזק והמזיק לא נקט באותם האמצעים כדי למנוע את הנזק

תלויה בנסיבות , )P(ההסתברות להתרחשות הנזק , "הצילו"ד בית ושומעים במקרה בו עוברים ליזה מקטין את ההסתברות לכך , אם יש אנשים בתוך הבית שכבר מצילים את האדם. העניין

. שהנזק אכן יתרחש

הנד- דוגמאות להפעלת נוסחת לרנר את הסכין זה אומרים לשוטר שאם הוא משקיע עוד כמה דקות והיה לוקח, במקרה של המשטרה

והנזק שהיה נגרם לו היה לחזור אל תחנת המשטרה . היה מפחית מההסתברות להתרחשות הנזק .מאוחר יותר ולוותר על ההפסקה שלו

דוגמא נוספת

. השקעת יותר זמן בהכנת חוות הדעת- עלות המניעה,מקרה של המומחה נותן חוות הדעתב . ברה על ידי קטנת הסיכוי לטעות הקטנת תוחלת הנזק שנגרם לח-התועלת מהמניעה

דוגמא בה הנוסחה אינה מתקיימת

הפעלת מנגנון של פיקוח וסינון של עשרות אלפי הודעות -עלות המניעה, במקרה של אתר אינטרנט הקטנת הסיכוי להודעות משמיצות באתר וכפועל יוצא מכך הקטנת -התועלת מהמניעה. ביום

.הפגיעה בשמו הטוב של האדםמההקטנה בתוחלת הנזק ועל כן אי הפעלת מנגנון פיקוח לא גדולה עלות המניעה: מקרהבאותו

. נחשבת כהתרשלות

הנד-המסקנות מנוסחת לרנר

החברה רוצה למנוע את הנזקים שעלות מניעתם יותר קטנה –לא כל נזק כדאי למנוע .1 . הנזקהמזיק לא צריך למנוע את , אם מניעת הנזק גדולה מהנזק. מהתוחלת שלהם

. סימן שהנזק יעיל כי לא כדאי למנוע אותו, אם מניעת הנזק גדולה יותר מהנזקהמסקנה הראשונה מהנוסחה היא כי נזק יעיל לא כדאי למנוע ועל כן מונעים רק , לכן

.נזקים שאינם יעילים

: דוגמא לנזק יעיל סך הכל הוצאות המניעה נזקים מתאונות

S0 –1,000 0 1,000 ללא מניעה

S1 850 100 950

S2 500 200 700

S3 400 400 800

נקודת המוצא היא שאם לא נוקטים בשום , אם ניקח את הדוגמא של בריכת השחייה. שזה עלות הנזק, 1,000₪קורים נזקים של , אמצעי מניעה ומקיימים פעילות שחייה

. 1,000₪=עלות התאונה + עלות המניעה , כלומר+ עלות המניעה , כלומר. 150₪הוא היה חוסך , 100₪יה משקיע אם מפעיל הבריכה ה

. 950₪= עלות התאונה . 350₪הוא היה חוסך , ₪עוד מאה , אם מפעיל הבריכה היה משקיע נוסף על המאה

. 700₪= עלות התאונה + עלות המניעה , כלומר


39

ל הוספה של על כ, כלומר, 100₪היה חוסך , 200₪אם מפעיל הבריכה היה משקיע עוד . 800₪= עלות התאונה + עלות המניעה . ₪חוסכים רק חמישים ₪ מאה

. יש נקודת מוצא והיא מה סך כל הנזקים מהתאונות ללא נקיטת אמצעי מניעה

. הנד אומרת שיש להשקיע כל עוד ההשקעה משתלמת- הגישה הכלכלית ונוסחת לרנריש להשקיע עד אשר התועלת . כל עוד התועלת מההשקעה עולה על עלות הנזק, כלומר

.מעבר לזה לא כדאי להשקיע. שווה לעלות

. המזיק יחוייבS 2 עד S 0-כל עוד נמצאים ב, במשטר של רשלנות

דוגמא שניהשהותקף על ידי אסיר שהוא לקוח שלו בעקבות , עורך דין פליליסט: פסק דין מקרין

רשלנות על כך שלא הציבו שומר נציבות שירות בתי הסוהר בתבע, וויכוח על שכר טרחה .ולא מנעו את הנזק

לא ניתן לצפות שלקוח יתקוף את . שירות בתי הסוהר אמרו שהנזק בכלל לא היה צפוי . עורך דינו

אם . הכוונה היא שהסיכוי להתרחשות האירוע הוא אפס, כשאומרים שזה לא צפוי .לא צריך להשקיע הוצאות מניעה, הסיכוי להתרחשות הוא אפס

בחשבון , באשר למבחן הכלכלי" :ית המשפט קבע ששירות בתי הסוהר לא התרשלבההסתברות הנמוכה עד מאד להתרחשות הסיכון פוטרת את שלטונות בית , תועלת/עלות

העולות על המכפלה של גובה הנזק הצפוי ומידת , הסוהר מהשקעות למניעת הסיכון ". ההסתברות

2והנזק שיגרם הוא , למיליון1לדוגמא , וךבית המשפט אומר כי אם הסיכוי הוא נמאם כלכלית לא כדאי , לכן. לא כדאי להציב שומר, הם תוחלת הנזק ₪ 2, כלומר, מיליון

. בית הסוהר לא התרשל ולכן הוא פטור מאחראיות, למנוע את הנזק

, הנוסחה אומרת שיש לנקוט באמצעים יעילים: הנד-המסקנה השניה מנוסחת לרנר .2אמצעי שעלות הפעלתו יותר . עים שהעלות בנקיטתם יותר קטנה מהתועלתאמצ, כלומר

. לא כדאי לנקוט, גדולה מהתועלתהנוסחה אומרת שלא צריך לנקוט בכל האמצעים למנוע את הנזק אלא צריך לנקוט

.יעילים, באמצעים סבירים . יש לעשות מאמץ סביר. בעוולת הרשלנות יש להשתדל למנוע את הנזק

של יום הנזק נגרם לאחר שננקטו כל אותם אמצעים סבירים לא תוטל אם בסופו . אחראיות על המזיק

מפעיל הבריכה לא מבטיח שלא יהיו יותר תאונות בבריכה אלא שחובה עליו לנקוט האמצעים הללו הם הצבת שלטים כל עוד הצבת השלט . באמצעים סבירים למניעת הנזק

. מציל נוסף חוסכת יותרכל עוד העסקת , להעסיק מצילים. יעילה . אבל בסופו של יום הוא לא מבטיח הרמטית שלא יהיו עוד תאונות

. הדרישה היא למאמץ ולא דרישה לתוצאהאם הדרישה היתה תוצאה מפעיל הבריכה היה נדרש להעמיד מציל ליד כל מתרחץ או

ולא אלה כיוון שזהו האמצעי הבטוח ביותר למנוע תאונותלהפסיק את פעילות הבריכה . הפעולות הנדרשות ממנו

הנד-חסרונות נוסחת לרנר

יכול להיות שהקביעה האם ההתנהגות הינה בגדר התרשלות או לא תשפיע על צדדים שלישיים או . תפגע בערכים חברתיים

הסיכוי שיש בין הודעות אלה הודעת לשון הרע . אתר אינטרנט שיש בו חמש הודעות ביום, למשל . על כל חמש הודעות יש הודעה אחת, כלומר, 20%הוא

לסנן חמש ? יש לחייב או לא לחייב, כשהאיזון הוא בין הניזוק והמזיק, הנד-על פי נוסחת לרנרהמסקנה היא אולי , אם לוקחים את הנוסחה המצומצמת, לכן. הודעות יכול לערוך דקות ספורות

. שכן יש לחייבבמקרה של ספק האם ההודעה היא לשון הרע או , אדם שעליו מוטלת העבודה לסנן את ההודעות

. על ידי סינון ההודעה נפגע חופש הביטוי של כותב ההודעה. יסנן את ההודעה, לאיש לבדוק את ההשפעה של הסיווג על ערכים , ברגע שקובעים האם היתה התרשלות או לא, אם כן

. חברתייםדיברנו על עלות , ם בהתרשלותאז מחייבי, אם אומרים שרק אם העלות היא קטנה מהתוחלת

לעלות . במקרה של אתר האינטרנט העלות היא בהפעלת האנשים שמסננים את ההודעות. כלכלית .זו ניתן להוסיף עלות חברתית


40

היינו , הנד- החברתית של הפגיעה בחופש הביטוי אל נוסחת לרנראם היינו מוסיפים את העלות ואז לא היה צריך למנוע את הנזק בעוד שאם מגיעים למצב בו העלות היתה גדולה מהתוחלת

. התועלת היתה קטנה יותר מהתוחלת, היינו לוקחים את העלות הכספית רק

הנד לוקחים בחשבון גם ערכים -האם בנוסחת לרנר, בבית המשפט יש מחלוקת בעניין זה . חברתיים

. היתה מחלוקת בין השופט ברק ובין השופט ריבליןפסק דין חמדבהנד במובנה הכלכלי היא רק מזיק וניזוק ולכן הוא דוחה את -נוסחת לרנרשברק אומר השופט

.הנוסחה כיוון שלדעתו יש לשקול ערכים נוספים

אלו ערכים ... אלא שגורמים אלה כולם יכולים לבוא בחשבון נוסחת הנד": השופט ריבלין אומרהמשפט להציב -כן עשוי ביתבעשותו . המשפט הוא שנדרש ליתן להם משמעות-ובית, חברתיים

יכול הוא לערוך איזונים שונים בין סיכונים שונים הנגרמים . בנוסחה כל ערך הנראה לו כראויאדם שלישי והציבור ויכול הוא גם להתחשב בשיקולים , הניזוק, המזיק: לגורמים שונים

ת ומהי המשפט הוא המחליט מהי עלו-בית. ההוגנת והמוסרית, הנוגעים להתנהגות הצודקת . "תועלת

. תוך כדי התשאול הוא מקבל קריאה למקום אחר, במקרה של השוטר שמתחקר את שני הנערים

למשל , יש לשאול מה עלויות המניעה לשוטר, הנד בצמצום-אם היינו לוקחים את נוסחת לרנר 10ההסתברות לכך שאם לא היה נשאר עוד . 5₪ דקות ובכימות זה יהיה 10הימצאות במקום עוד

הוא היה צריך B > L*Pאומרים לשוטר שאם . 100₪דקות במקום הנזק שהיה נגרם הוא . דקות ולהישאר ועל ידי כך לצמצם את הנזק10להשקיע את אותם

למשל קיבל , אם השוטר עזב את המקום תוך כדי טיפול כי קיבל קריאה דחופה למקום אחר

דקות אלא גם חיי אותו 10 היא לא רק אותם העלות במקרה זה. קריאה שיש פצוע שצריך להצילוזה . הנוסחה במקרה זה תהיה מה הסיכוי שאותו פצוע ימות לעומת גודל הנזק שהוא ימות. פצוע

העלות לא ₪ 200אם זה שווה . חלק מהעלות ולכן צריך להוסיף את זה לרכיב העלות שבנוסחהיותר מתוחלת הנזק ולכן היה העלות גדולה , אם כך הדבר. 205₪אלא תהיה ₪ 5תהיה רק

. מוצדק שהשוטר הלך

בעצם מעשה , רופא שמגיעים לטיפולו שני פצועים מתאונת דרכים ובחר לטפל קודם בפצוע אחד .זה הוא עשה איזון ביניהם

באתר אינטרנט השאלה האם לסנן את הטוקבקים או לא האיזון הוא בין העלות של מפעיל האתר

. וי של כל הגולשים באתרובין הפגיעה בחופש הביט

הנוסחה נשארת תועלת מול עלות . השופט ריבלין אומר שניתן להתחשב במסגרת הנוסחה, אם כןאך לדעתו התועלת היא לא רק של המזיק והניזוק וגם העלות היא לא רק של המזיק והניזוק אלא

. של כלל החברה כשבראשם המזיק והניזוק

? אובייקטיבימבחן סובייקטיבי או: התרשלותהתרשלות היא גם התנהגות לא . מעשה שאדם סביר לא היה עושה–הגדרנו מה זה התרשלות

.סבירה .הנד בתוספת שילוב ערכים חיצוניים- נוסחת לרנר–דיברנו על המבחן לבחינת ההתרשלות

.האם המבחן הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי, כעת נדון בבחינת ההתרשלות

:דוגמא

אך נעלמה מעיניו הלכה . התכונן לתיק, הוא בדק את כל פסקי הדין. ין מטפל בתיקעורך דהוא הלך לדיון ולא טען את הטיעונים הנכונים ועל . מסויימת שהיתה ההלכה הכי חשובה בנושא

. הוא אפילו לא התרשל. הוא עשה את כל מה שהוא מסוגל לעשות, סובייקטיבית. כן הפסיד בתיק . דין סביר לא היה עושה את זהעורך, אובייקטיבית

.השאלה היא האם המבחן הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי, לכן

לא שואלים את המזיק האם הוא סטה . נקודת המוצא היא שהמבחן הוא מבחן אובייקטיבימרמת ההתנהגות שהוא מסוגל לה אלא אם הוא סטה מרמת התנהגות הנתפסת כראויה בחברה

. וקט בההיה נ" האדם הסביר"ש


41

לא אומרים . הוא לא אשם מוסרי, האשם בעוולת הרשלנות הוא לא אשם סובייקטיבי, מסיבה זובקנה , המעשה לא בסדר כי ברמה החברתית. למזיק שהמעשה שלו לא בסדר כי הוא לא בסדר

. מידה חברתי המזיק לא הגיע לרף החברתי

אין בו אשם , שהבין את מה שהוא עושהבלי , חולה נפש שתקף ילד, סבג' פסק דין כרמי נעל פי . מוסרי כלשהו אך אדם סביר לא היה תוקף ולכן זאת התרשלות

מזיק שעשה את כל מה שהוא מסוגל לעשות אבל ההתנהגות שלו לא הגיעה לאותו רף , אם כן

. ייחשב כמי שהתרשל, התנהגות אובייקטיבי

החוק שואל . כיצד אדם סביר היה מתנהג, כלומר, המבחן הוא איננו מבחן אובייקטיבי לחלוטין . את השאלה כיצד אדם סביר היה מתנהג בנסיבות העניין

לא לוקחים את האדם הסביר הערטילאי ובודקים באילו נסיבות הוא פעל אלא לוקחים , כלומר . בנסיבות בהן המזיק פעל, כלומר, את האדם הסביר ושמים אותו בנעלי המזיק

. סובייקטיבי למבחן האובייקטיבייש הכנסה של אלמנט, לכן

פנימיות וחיצוניות: את נסיבות העניין נחלק לשני סוגים

. קשורות למזיק ולניזוק– פנימיות

? האם נתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיק, לגבי המזיק

:לדוגמא מפעיל הבריכה טוען שהוא במצב כלכלי קשה ומבקשים ממנו להכניס חמישה מצילים לבריכה

הוא ממשיך ואומר כי הוא יודע שלפי סטנדרט התנהגות הוא צריך . אבל אין לו ממה לשלם להם . הוא יכול להעסיק שלושה במקסימום. להציב חמישה מצילים אבל אין לו כסף לשלם לחמישה

אין התחשבות בכך שהמזיק הוא עני או . הוא שלא מתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיקהכלל . המבחן הוא מבחן האדם הסביר וזה מבחן אובייקטיבי לחלוטין. פש או אדם בריאחולה נ, עשיר

הרציונאל

הדגש הוא להחזיר את המצב . הכלל מראה פחות או יותר שנקודת המבט היא יותר על הניזוק . לקדמותו

הוא יקבל כסף כיוון שמפעיל , והוא יפגע, אם מתרחץ אחד נכנס לאותה בריכה שהמפעיל שלה עני

אך אם מתרחץ אחר ילך לבריכה אחרת כי הוא יודע שבבריכה הזו מפעיל . הבריכה התרשל . הוא לא יקבל כסף כיוון שמפעיל הבריכה לא התרשל, והוא ייפגע, הבריכה עשיר

. בהתייחסות לסיבות הפנימיות של המזיק נוצרת אפליה בין ניזוק לניזוק

.לא מתחשב בנסיבות הפנימיות של המזיק, ותועל החזרת מצבו לקדמ, אם הדגש הוא על הניזוק

.מזיקים בעלי ידיעות מיוחדות, בעלי מקצוע, קטינים: לכלל הזה יש שלושה חריגים

קטינים . לא בודקים רמת התנהגות של קטין לפי אדם סביר אלא בודקים אותו לפי קטין סביר

היה מתנהג אלא יש לבדוק לא אומרים שיש לבדוק איך אדם סביר, 13אם המזיק הוא קטין בן . איך קטין בגילו של המזיק היה מתנהג

בעלי מקצוע

בעלי , מורים ושאר בעלי מקצוע למיניהם, שמאים, קבלנים, רואי חשבון, רופאים, לגבי עורכי דין . מקצוע לא בודקים לפי האדם הסביר

אדם סביר לא יודע עורך דין לא יכול להגיד שאדם סביר לא היה מזמין את העד הזה וזאת כי . משפטים

עורך דין ייבחן על פי עורך דין סביר וכן . את כל בעלי המקצוע בודקים לפי בעל המקצוע הסביר . הלאה

או שבמשלח פלוני לא השתמש "...: לפקודת הנזיקין שקובע35ניתן ללמוד זאת גם מסעיף ול באותו משלח יד היה שאדם סביר ונבון וכשיר לפע, או לא נקט מידת זהירות, במיומנות

"..משתמש או נוקט באותן נסיבות


42

בית המשפט יכול לקבוע את סטנדרט ההתנהגות של אדם סביר כי לבית המשפט , לגבי עורכי דיןיביאו '? קבלנים וכו, אך איך יקבע בית המשפט את הסטנדרט לגבי רופאים. יש רקע במשפטים

יביאו חוות דעת של רופאים שיגידו , תרשלחוות דעת של רופאים שיגידו שהרופא הספציפי הלבית המשפט יש קושי בלקבוע התרשלות . שהוא לא התרשל ובסופו של דבר בית המשפט יכריע

. והקביעה תהיה רק אם המדובר בהתרשלות רבתי

מזיק בעל ידיעות מיוחדות יקה מה קורה כאשר אדם מסגל לעצמו פרקט. יש פרקטיקה סבירה שבית המשפט קובע אותה

? יותר מחמירההוא החליט לאמץ . מפעיל בריכה יודע שצריך חמישה מצילים אך הוא מעסיק עשרה, למשל

לעצמו פרקטיקה מחמירה יותר אבל יום אחד הוא החליט לרדת אל הפרקטיקה הסבירה ונגרם .נזק

אם היינו מפעילים מבחן אובייקטיבי לחלוטין הוא לא התרשל כי הוא עדיין עומד בסטנדרט . הזהירות הנדרש

. קבע כי המבחן הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, במקרה זה, בית המשפטאם העובר היה במצב . 70-בפסק הדין דובר על לידות בשנות ה. פסק דין שטרןהשאלה הזו נדונה ב

בית החולים שיבא התחיל . של עכוז היו מיילדים אותו לידת עכוז שיש בה סיכונים מסויימיםבתקופה מסויימת בית . לבצע ניתוחים קייסרים במקרה של לידת עכוז70- סוף שנות הלקראת

אם בית החולים לא . לידת עכוז זה סטנדרט התנהגות סביר. החולים החליט לחזור ללידת עכוזהיה מבצע ניתוחים קייסרים אלא היה נשאר בלידות עכוז בית המשפט היה קובע שבית החולים

. לא התרשלי "ההתרשלות נקבעת עפ, אומנם". ט קבע שבמקרה הזה המבחן הוא סובייקטיביבית המשפ

מזיק שעשה כל שהוא מסוגל ולא סטה מרמת ההתנהגות . אמת מידה אובייקטיביתי "אולם התנהגותו סטתה מרמת הזהירות האובייקטיבית הנקבעת עפ, הסובייקטיבית שלו

נובע כי ההתרשלות הסובייקטיבית אינה מכאן לא...מבחני האדם הסביר ישא באחריות בנזיקיןהתרשלות זו רלבנטית היא במקום שהסטנדרט .רלבנטית לעניין אחריות בנזיקין ברשלנות

) האובייקטיבית(במצב דברים זה ההתרשלות . האישי הוא ברמה גבוהה יותר מהנוהג כרגיל נתבע יכול אבל. יש רף מינימאלי אובייקטיבי: כלומר.תקבע לפי הסטייה מסטנדרט זה

להידרש לסטנדרט גבוה יותר אם יש לו כשורים מיוחדים מעבר לכך או קיבל על עצמו סטנדרט ."גבוה יותר

, אם המזיק סיגל לעצמו פרקטיקה יותר מחמירה ואחר כך ירד לפרקטיקה של האדם הסביר . בוחנים אותו לפי הפרקטיקה המחמירה


43

23.3.9 המשך- התרשלות

:חזרה

.התרשלות זה מעשה שאדם סביר לא היה עושה, אינטרס הניזוק: על סמך איזוני אינטרסים, המחליט מה אדם סביר היה עושה הוא בית המשפט

צריך לאזן בין כל האינטרסים הללו ולהגיע . אינטרס של צדדים שלישיים, אינטרס המזיק .להחלטה כיצד צריך לנהוג

. הנד- ינטרסים האלה אל תוך נוסחת לרנראפשר ליצוק את כל האאפשר להכניס . עלות המניעה אל מול תוחלת הנזק, הנד היא בין הניזוק ובין המזיק-נוסחת לרנר

.אל תוך הנוסחה גם ערכים חברתייםאם אדם אומר שהוא עשה את כל ? האם היא סובייקטיבית או אובייקטיבית, בחינת ההתרשלות

המבחן הוא מבחן . ל לא הגיע לרף ההתנהגות של אדם סביראב, מה שהוא מסוגל לעשות . אובייקטיבי בנסיבות העניין

. חלוקה לנסיבות פנימיות ונסיבות חיצוניות–נסיבות העניין .נסיבות פנימיות הם של המזיק והניזוק

בעלי מקצוע ובעלי , קטינים: לא מתחשבים בנסיבות הפנימיות של המזיק למעט שלושה חריגים . פסק דין שטרן–עות מיוחדות ידי

.כן מתחשבים, לגבי נסיבות פנימיות של הניזוק

:לדוגמא

אמצעי זהירות שונים מטיול בו משתתפים כלפיהם יש לגלות ' אם מוציאים לטיול ילדי כיתה א . ב"תלמידי כיתה י

. אמצעי הזהירות משתנים לפי הניזוק הפוטנציאלי

.יך לנהוג מתחשבים בניזוקבחישוב כיצד אדם סביר היה צר

נסיבות חיצוניות

. נסיבות חיצוניות לא קשורות למזיק או לניזוק אלא קשורות לנסיבות בהן מתקבלת ההחלטה . המזיק מקבל החלטה

יש שוני בין רופא שמקבל החלטה בחדר מיון כאשר הוא צריך להחליט איך לטפל בחולה ובין

אמצעי הזהירות ואופן . יו להחליט על הטיפול הדרושרופא שנקלע לטיפול בתאונת דרכים ועל . קבלת ההחלטה צריכה להיות הרבה יותר זהירה בבית החולים מאשר בשטח תחת לחץ

שוטר שמטפל באירוע מסויים צריך להתנהג אחרת ומצפים ממנו להתנהג אחרת משוטר שנמצא

.יה יותרבתחנת המשטרה וכל הכלים עומדים לרשותו ועליו לפעול בצורה ראו

, הוא חוקר אדם כי הוא חושש שהפיגוע יצא לפועל. אם יש התרעה על פיגוע והשוטר נקלע לשטחמצפים ממנו לחקור אחרת מאשר היה חוקר אם הוא היה בתחנת המשטרה כאשר הסכנה לא כל

. כך מוחשית ומידית

. בחישוב ההתרשלות מתחשבים בנסיבות העניין

מצפים מהנהג שיתחשב בתנאים , ך לא מאפשרים לנהוג כמו ביום רגילכאשר יורד גשם ותנאי הדראבל אם מדובר . במהירות המתאימה לתנאים ולא במהירות הרגילה שבאותו שטח כבישוינהג

. מצפים לנהוג בהתאם, בתנאי כביש או בתנאי מזג אוויר ראויים

. בנסיבות החיצוניות כן מתחשבים, אם כן

לתהתרשלות פרקטיקה מקוב . התרשלות פרקטיקה מקובלת יכולה להיות טענת הגנה של המזיק

המזיק יכול לטעון כי כולם עושים כך . הנד נמצא שהוא התרשל-אומרים למזיק שלפי נוסחת לרנר . ולכן הוא לא התרשל


44

הכלל הוא שהטענה שכולם מתנהגים כך לא ? השאלה היא האם טענה כזו יכולה להתקבלה צריך להיות וכיצד צריך לנהוג זה לא מה שהאנשים עושים אלא מה מתקבלת כי מי שקובע מ

. שבית המשפט יחליטההחלטה הסופית היא שקביעת סטנדרט התנהגות נתונה בידי בית המשפט וזה שהחברה כולה

. נוהגת באופן אחד לא יחליף את קביעת בית המשפט מה אמור להיות

יש תחומים בהם לטענה הזאת אין , כלומר, חוםהטענה הזאת ומשקלה יכול להשתנות מתחום לת . כמעט שום משקל ויש תחומים שיש לה משקל מאוד חשוב

:לדוגמא

שואלים אדם למה הוא לא רשם הערת אזהרה והוא עונה כי לא רשם בלי –רישום הערת אזהרה ת לעומ ₪ 200 או 100אומרים לו שעלות מניעת הנזק בעצם רישום ההערה הוא . סיבה כלשהי

המזיק טוען כטענת הגנה שבאזור בו הוא גר אף אחד לא רושם הערת . תוחלת הנזק שהיה נמנע. הנד הוא התרשל אבל הוא טוען שזו פרקטיקה מקובלת-על פי נוסחת לרנר, כלומר. אזהרה

. בתחום הזה בית המשפט לא ייחס לטענה הזו כמעט שום משקל

אם כי לא , בו לטענה הזאת יש משקל חשוביש תחומים כגון התחום הרפואי ש, לעומת זאת . מכריע

. יכול להיות שיבוא הרופא ויגיד שהוא לא התרשל כיוון שכל הרופאים נוהגים כפי שהוא נהג . הטענה היא לא שאדם סביר נוהג כך אלא שכל הרופאים עושים כך

ים בהם הפסיקה קבעה שהטענה הזאת שכולם עושים כך בדרך כלל מתקבלת אך יש מקרים חריג . היא לא תתקבל

החלטותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על ידע רפואי ועדכני בהתאם ": פסק דין קליפורד

סבירותם של אמצעי זהירות נקבעת על פי , עם זאת. לנורמות בעת הרלוונטית בעולם הרפואה בהם ,אם כי לא שכיחים, ייתכנו מקרים, ועל כן, מידה אובייקטיבית נורמטיבית-אמת

קיומה של , למעשה. הפרקטיקה הנהוגה עלולה שלא לענות על סטנדרט ההתנהגות הנדרשאין ספק כי . פרקטיקה רפואית מקובלת אינה יכולה לחרוץ את גורלה של שאלת ההתרשלות

במכלול השיקולים שעל בית , ואפילו פרמטר חשוב, קיומה של פרקטיקה רפואית מהווה פרמטראולם אין הוא הפרמטר היחיד שיש , בוע סטנדרט התנהגות ראויהמשפט לשקול בבואו לק

. "להתחשב בו

לא תוכח ההתרשלות , במרבית המקרים בהם הרופא מוכיח שזאת הפרקטיקה הנהוגה, אם כןאם כי לא שכיחים בהם הפרקטיקה הנהוגה עלולה שלא , ייתכנו מקרים, למרות זאת, אבל. שלו

קיומה של פרקטיקה רפואית מקובלת אינה יכולה , ולמעשה. לענות על סטנדרט ההתנהגות הנדרששאם כולם מתנהגים כך זה אולי משמש , אבל, אין ספק. לחרוץ את קיומה של שאלת ההתרשלות

. כאינדיקציה לכך שזה מה שצריך להיות אך אין זה אומר כי זה מה שאכן צריך להיות .בסופו של יום ההחלטה היא בידי בית המשפט

הנתבע ברשלנות רפואית אינו יוצא בהכרח פטור מאחריות בשל כך ": ק דין קליפורדהמשך פס

במקרים רבים יהיו ...בלבד שמביא עדויות על כך שגם אחרים נהגו באותה דרך בה היה נוהגכל מקרה ונסיבותיו במסגרת זו ישקול , אולם..לעדויות אלו השפעה רבה על הכרעת בתי המשפט

, יקה המקובלת אל מול הסיכון הצפוי מהטיפול הרפואי בו מדוברבית המשפט גם את הפרקטטיב האמצעים שניתן לנקוט בהם כדי למנוע סיכון זה ואת שאלת הסיכונים הצפויים והחסרונות

."הטבועים בדרכי טיפול חלופיות

יכול להיות שבמקרה אחד מעשה הרופאים ובכללם הרופא . יש לבדוק את ההחלטה לגופו של עניין . יהווה סטנדרט התנהגות ראוי, במקרה אחר, זיק יהווה התרשלות ואותו מעשההמ

. תהיה התרשלות למרות שזו פרקטיקה מקובלת, אם יתברר שההחלטה היא לא סבירה . מי שיקבע את הסטנדרט אלה לא הרופאים אלא בית המשפט

, למה הזהירות, ומרכל, הטענה של פרקטיקה נהוגה, מדוע דווקא בתחום הרפואי הזהירות הזאת

:יש כמה סיבות? בית המשפט יקבל את הטענה למעט מקרים חריגים

ההנחה היא שעל הרופאים יש הוראה חוץ מהוראת החוק וזוהי השבועה שהם נשבעים .1הם רוצים באמת בטובתו של החולה ולכן גם ללא דיני הנזיקין קיימת . לטפל בחולה

. ההנחה שהם פועלים לטובתו של החולה


45

כל הרופאים נוהגים בצורה מסויימת אולי באמת קיימת ההנחה שזה מה שצריך אם . להיות

יהיו הרבה , אם בית המשפט יגיד שזה שכל הרופאים עושים דבר מסויים לא מעניין אותו .2מקרים בהם בית המשפט יבטל את הפרקטיקה הנהוגה ויפגע באמון הציבור במערכת

. הרפואית .א גם ערך חשובהאמון במערכת הרפואית הו

לכן יש . כל הרופאים יעידו שככה צריך להיות? איך בית המשפט יקבע שיש התרשלות .3 .קושי לבית המשפט להכריע

חשיפת הרופא לסיכון של הטלת אחריות בנזיקין תביא להשפעה על : הרתעת יתר .4ס שיקוליו לפני מעשה ולהניע אותו להגנה על אינטרסים שלו אף כשהדבר בניגוד לאינטר

.חברתי

קיומו של חוזה בין הרופא לבין החולה שבחר בדרך הטיפול לאחר שהוסברו לו כל .5 . האפשרויות

התרשלות והפרת חובה חקוקה

המעשה שמייחסים למזיק הוא בגדר הפרת חובה חקוקה או שהוא אפילו מקיים שיכול להיות ה או מקיים חובה השאלה היא האם זה שהמעשה הוא בגדר הפרת חובה חקוק. חובה חקוקה

.חקוקה פוטרת מהתרשלות

:לדוגמאביום מסויים התקיים . מפעיל בריכה צריך להעסיק חמישה מצילים, לפי תקנות רישוי עסקים

הטענה היא . באותו יום היו בבריכה חמישה מצילים. תיוויכה אירוע מיוחד לילדים עם מוגבלבבר . הוא יטען שהוא פעל לפי חובה חקוקה. םשמפעיל הבריכה התרשל בכך שלא העסיק יותר מצילי

התשובה היא . פוטרת מהתרשלות, שהמפעיל פעל על פי החוק, השאלה היא האם הטענה הזאת

. הפרת חובה חקוקה לא יכולה להכריע שאלת התרשלות, כלומר, שאלת קיומה או אי קיומה. לאיכול להיות . ך הוא הנכוןההפיכול להיות שאדם שקיים חובה חקוקה ייחשב כמי שהתרשל ו, לכן

. שאדם מפר חובה חקוקה ועדיין לא יתחשב כמתרשל

:לדוגמאהנהג . הנוסע במושב ליד הנהג מקבל התקף לב. ש לפי חובה חקוקה" קמ50נהג נוסע במהירות של

.ש" קמ50מחליט לנסוע מהר ואז הוא מפר חובה חקוקה והיא לנסוע במהירות של התועלת בהפרת החובה היתה . יש לבחון את התועלת מול העלות, אם בוחנים את ההתרשלות

. להקטין או למנוע את הנזק של אותו נוסע שקיבל התקף לב .מבחינת ההתרשלות הוא לא התרשל למרות שהפר חובה חקוקה, לכן

הנהג . ש לפי חובה חקוקה והנוסע במושב לידו מקבל התקף לב" קמ50נהג שנוסע במהירות

. ש על מנת לא להפר חובה חקוקה" קמ50מהירות של ממשיך לנסוע ב .העמידה על קיום החובה החקוקה דווקא היא התרשלות, במקרה זה

:לסיכום

. בוחנים כל מקרה לגופו .מי שיקבע את ההתרשלות יהיה בית המשפט

. מי שקובע הפרת חובה חקוקה זה המחוקק . שלותקיומה של חובה חקוקה מהווה אינדיקציה להתר, לעולם

.השאלה תתעורר אם יש התייחסות בחוק למעשה שבגינו רוצים לייחס רשלנות

התרשלות ומעשים מכוונים

?התרשלותהאם מעשה מכוון שגרם לנזק יכול להיחשב כ

:לדוגמא

.' תקף את ב'א •

.אין עוולה פרטיקולארית של סחר בנשים. אותה אישה תבעה אותו. עסק בסחר בנשים' א •לכן . חובה חקוקה אבל עוולה פרטיקולארית של סחר בנשים לא נמצאיש אולי הפרת

. אותה אישה תבעה את הסוחר בנשים ברשלנות


46

התרשלות התשובה היא ש. השאלה היא איך יכולה להיות התרשלות כאשר המעשה הוא מכווןהתרשלות זה מעשה שאדם . מעשה מכוון יכול להיות התרשלות, כלומר. כוללת מעשים מכוונים

אדם סביר לא היה , קל וחומר שמעשה שלילי שנעשה בכוונה. סביר לא היה עושה בנסיבות העניין . עושה אותו

אדם סביר לא היה מונע . אדם סביר לא היה עוסק בסחר בנשים. אדם סביר לא היה תוקף אחר .מאישתו לקבל גט במשך הרבה זמן

. לנותזה שהמעשה נעשה בכוונה לא מוציא אותו מגדר עוולת הרשואין למעשה עוולה , אם היינו מוציאים את המעשים המכוונים מגדר עוולת הרשלנות

. לא ניתן היה להטיל אחריות נזיקית בגין אותו מעשה, פרטיקולארית

".לרבות מעשה מכוון, התרשלות"בקודקס נקבע במפורש ש

נזק . אחריות אין –ן נזק אם אי, רשלנות זה נזקקיום האם אומרים שאחד היסודות החיוניים ל

הנהג התרשל אבל מאחר שלא נגרם , אם כן. ש אך לא נגרם נזק" קמ200אדם נהג במהירות של .נזק לא תוטל עליו אחריות על רשלנות

כאשר אומרים שאדם התרשל מתכוונים לכך שהוא יכול היה למנוע נזק שעלות מניעתו יותר

. יצר סיכון צפוי, יכון במודעאדם שהתרשל יצר ס, אם כן. קטנה מהתוחלת שלו

.שהסיכון התממש בסופו של יוםנזק זה הנזק הוא כאשר הסיכון . ש יוצר סיכון שאנשים יפגעו" קמ200נהג שנוהג במהירות של , לכן

.שאנשים יפגעו מתממש

. הוא התרשל, זה שאדם עשה מעשה. עוולת הרשלנות לא מטילה אחריות על יצירת סיכוןהמתרשל יצר סיכון לקרות נזק אבל בפועל לא , רה סיכוי להתרחשות מסויימתההתרשלות יצ

כלומר , יש צורך בנזק. לבדו לא תטיל אחריות, כלומר ההתרשלות, הסיכון ליצירת נזק. נוצר נזק .שהסיכון התממש

כדי שתוטל אחריות ברשלנות צריך שיהיה יצירת סיכון . רשלנות לא תוטל בגין יצירת סיכון לבדו .סיכון בסופו של יום התממשוה )ס העובדתי נלמד חריגים לפיצוי רק בשל יצירת סיכון"בקש(

הגדרת הנזק . נזק הוא כל אובדן או חיסור

, אבדן נכס, אבדן חיים-" נזק"": תההגדרה של נזק בפקודת הנזיקין היא הגדרה לא סיסטמאתי ";ן או חיסור כיוצאים באלהוכל אבד, או חיסור מהם, טוב-רווחה גופנית או שם, נוחות

בעצם זה יכול להיות . ברווחה גופנית או בשם הטוב, בנוחות, בנכס, האובדן והחיסור הם בחיים . כמעט כל דבר

.בקודקס יש הבחנה בין נזק גוף ובין נזק שאינו נזק גוף

. החשוב הוא שהגדרת נזק כנזק זה כל אובדן או חיסור

היא לעניין הפגיעות רחבה2בסעיף הגדרת נזק האמורה ": בע כיבפסק דין גורדון בית המשפט קבין פיסי , והיא כוללת את כל סוגי הנזק...הנזכרות ברישא והן לעניין הפגיעות הנזכרות בסיפא

היא משתרעת הן על נזק פיסי והן על נזק ...בין ממוני ובין שאינו ממוני, ובין שאינו פיסי . ..."כספי

.הסכמה כי נזק זה כל אובדן או חיסוריש איזושהי , אם כן

:במישורים שוניםמקובל להבחין במונח נזק

. נזק פיזי הוא נזק או לגוף או לרכוש–נזק פיזי מול נזק כלכלי טהור .1אותו נזק כלכלי שהוא כתוצאה או נלווה . כל נזק לגוף או לרכוש מתבטא בנזק כלכלי

. טהורנקרא לו נזק כלכלי לא, לנזק לגוף או לרכוש

: לדוגמא


47

5% וכתוצאה מכך הוא מפסיד לכל אורך חייו 5%אדם נפגע ברגלו ונגרמה לו נכות של , הנזק הוא נזק כלכלי אך לא כלכלי טהור כיוון שהוא תוצאה מפגיעה ברגלו. ממשכורתו

. גופו

זה נזק כלכלי אבל . 10,000₪כתוצאה מהפגיעה ברכב נגרם נזק של . רכבו של אדם נפגע . הוא נלווה לרכוש

. נזק כלכלי שנלווה לנזק גוף או רכוש הוא נזק כלכלי לא טהור

. כדי שיגרם נזק כזה זה אינטרס או לגוף או לרכושהאינטרס שנפגע כאן

לעומת נזק כלכלי לא טהור עומד הנזק הכלכלי הטהור .2 .נזק כלכלי טהרו זה נזק כלכלי שלא נלווה לנזק פיזי או לנזק לגוף

:גמאלדו

.אדם גנב כסף מאחר

נגרם נזק כלכלי טהור שלא נלווה לנזק לגוף או נזק –אדם לווה כסף מאחר ולא החזיר לו . לרכוש

של ההבחנה הזאת היא מכיוון שבדיני נזיקין הנטייה היא יותר להטיל אחריות על נזקים

. גוף ורכוש יותר מאשר על נזק כלכלי טהור . הנטייה תהיה שלא להטיל אחריות, רכאשר מדובר בנזק כלכלי טהו

כתוצאה מהאיחור הוא הפסיד פגישה עסקית . אדם נסע ברכבת והרכבת איחרה בשעה

. ל והנוסע איבד עסקה חשובה"אותו איש עסקים שהנוסע עמד לפגוש טס לחו. חשובה . במקרה זה יש נזק מסוג נזק כלכלי טהור? האם ניתן לתבוע את הרכבת על הפסד העסקה

:מכמה סיבות, לא להטיל אחריות, כאשר מדובר בנזק כלכלי טהור, הנטייה היא

.הוא כמעט אינסופי, בדרך כלל, הנזק הכלכלי הטהור. אכל הנוסעים , למשל. חוג הניזוקים בנזק כלכלי טהור יכול להיות חוג מאוד רחב. ב

כלכלי טהור אם כל אחד מהם יפסיד עסקה אחת כולם יתבעו את הרכבת על נזק . ברכבת . והרכבת תוכל לסגור את עסקיה אחרי יומיים

, למשל. ההנחה לגבי נזק כלכלי טהור היא כי הניזוק הוא מונע הנזק הטוב ביותר. גלקבוע עם , לצאת מוקדם יותר מהבית, הניזוק יכול היה לקחת מונית, במקרה של הרכבת

.איש העסקים מועדים לא צפופים לטיסתו

ההגנה על נזק כלכלי טהור . קין נועדו להגן רק על נזק רכוש או נזק גוףדיני הנזי, במקורגם דיני , בגלל הערבוב בין דיני החוזים לדיני הנזיקין, כיום. היתה שייכת לדיני החוזים

הנזיקין מתחילים להגן על נזק כלכלי טהור וגם דיני החוזים מתחילים להגן על נזק רכוש .ונזק גוף

ימת היום היא בין נזק ממוני ובין נזק לא ממוניהבחנה נוספת שקי .3 . להעריך אותו בכסף, נזק ממוני זה נזק שניתן לשום אותו

:לדוגמא

. שניםYהוא צפוי לעבוד עד , בחודש ₪ Xהוא משתכר , נכות5%אומרים שלאדם נגרם . ניתן לחשב את הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מהנכות

. ספיים בחישוב על נזק פשוט ייקרא נזק ממוניכל מה שניתן לכמת בערכים כ

הנזק , נזק גוף ורכוש ונזק כלכלי טהור, כלומר, אם הולכים על הקטגוריות של הנזקים

. הכלכלי הטהור מטבעו יהיה נזק ממוני . ניתן להעריך אותולא כל נזק גוף

. לשום בערכים מתמטיים ייקרא נזק שאיננו ממוני, נזק שלא ניתן להעריך

:לדוגמא


48

התשובה היא ? איך אפשר לכמת את הנזק. אדם אומר שאחר דיבר עליו ונפגע שמו הטוב . שלא ניתן לכמת ולכן הנזק יהיה נזק לא ממוני

נזק גוף ממוני

יש כמה סוגים של נזק . נזק גוף ממוני הוא נזק שנגרם לגוף וניתן להעריך אותו בכסף :כזה

יפצו אותו על , ברגע שלאדם נגרם נזק גוף – אבדן השתכרות או כושר השתכרות •בעקבות הפגיעה הוא . 5,000₪הוא הרוויח לפני הפגיעה שלו . אובדן כושר השתכרות

מהמשכורת עד יציאתו 50%כתוצאה מכך הוא מפסיד , עבר לעבודה בחצי משרה .הוא יפוצה על אובדן חצי משכורת מיום פגיעתו ועד יציאתו לפנסיה, אם כן. לפנסיה

אין זה . כתוצאה מהנזק גוף הנפגע צריך לעבור טיפולים רפואיים– צאות רפואיותהו •הוצאות הטיפול הרפואי הם חלק . משנה אם הטיפולים נמצאים בסל הבריאות או לא

. מהנזק

כתוצאה מאותו – )'התאמת דיור וכו, ניידות, עזרת הזולת(הוצאות שאינן רפואיות •הנפגע לא יכול לעלות מדרגות , למשל, ינן רפואיותנזק גוף יכולות להיות הוצאות שא

אדם צריך .או לא יכול לעלות במעלית וצריך להתאים את הבית אל צרכי הנפגע אלה הן הוצאות שאינן רפואיות . השגחה צמודה, עזרה

נזק גוף לא ממוני

. נזק גוף יכול להיות גם נזק לא ממוני

נכון שאדם שבר את . תחלה הם הכאב והסבלנזקי הגוף הלא ממוניים שהיו מקובלים בה נכות אבל בנוסף היה לו כאב וסבל שהם מעבר לאובדן כושר 10%רגלו ונגרם לו

. ההשתכרות

וכתוצאה 70 אדם היה אמור לחיות עד גיל –אב הנזק השני הוא קיצור תוחלת החיים החיים של . נה ש20נמנעו ממנו חיים של . 50הניזוק יחיה עד גיל , מהמעשה של המזיק

. שנים מחייו הוא תובע בגין נזק לא ממוני20אותו ניזוק היו מהנים כל כך שעל הפסד

למשל . עוד נזקים לא ממוניים היום הם נזקים בגין פגיעה באינטרסים לא מוחשיים . פגיעה בכבוד, פגיעה בשם הטוב

מקור . ה בכבודהם נזקים כתוצאה מפגיע, בעיקר לאחר חוקי היסוד, האינטרסים האלה . הנזקים הללו הוא באותם התחושות שהמעשה יוצר

אצל אותו אדם , אם אומרים שאדם נפגע כתוצאה מלשון הרע שאחר הוציא עליו, למשל

. אם הפגיעה בשמו הטוב גרמה לו לא להתקבל לעבודה זה נזק ממוני. נפגע שמו הטובתחושות שהיא יצרה אצל בנזק שאיננו ממוני מדובר על עצם הפגיעה כפגיעה ועל ה

. הניזוק

לאדם יש זכות לחיות את חייו איך שהוא רוצה ואם במהלך חייו –פגיעה באוטונומיה . הוא מקבל סיפור חיים שונה נוצרת פגיעה באוטונומיה שלו

. הוא פגיעה בתחושות, אם כן, העיקר

:יישום על הדוגמאות

חוות הדעת היתה רשלנית . הכין חוות דעתהמומחה של וועדת המכרזים :מקרה של המומחהבנזק ברגע שהחברה הפסידה מכרז היא הפסידה עבודה ולכן הנזק הוא . והחברה הפסידה מכרז

. כלכלי טהור ממוני האישה טענה שסירוב הגט גרם לה . אותו בעל שסירב לתת לאשתו גט :מקרה של סרבן הגטב

. גוף לא ממוניכל אלה הם נזקי. אובדן הנאה בחיים, לכאב וסבל אותה משפחה שהתנכלו לה והלכה למשטרה והמשטרה ): המשטרה(מקרה של משפחת וייס ב

למכור את הדירה במחיר . בסוף המשפחה נאלצה למכור את דירתה במחיר זול. לא עשתה כלוםהמשפחה טענה כי נגרם לה גם כאס , בנוסף. )ההפרש במחיר המכירה(נזק כלכלי טהור מוזל זה

נזק תוצאה מכך שהמשטרה לא טיפלה בתלונתם וההתנכלויות נמשכו ועל כן נגרם להם גם וסבל כ ).עוגמת הנפש(גוף ללא ממוני


49

. שוטר סיור שראה שני נערים רבים ביניהם כשלאחד מהם יש סכין: מקרה של גלעד רביבבנער . השוטר אמר להם שזה בסדר והלך. השוטר שאל אותם מה הם עושים והם ענו לו שהם רבים

. נזק גוףאחד דקר את השני וזה בעל שהתחתן עם אישה שניה והיא הסכימה להתחתן איתו בתנאי ): אמין(מקרה של ההורה ב

נזק נפשי זה בעצם נזק גוף לא .נזק נפשיהוא אחר התנכר להם ולידי נגרם . שהוא יתנכר לילדיו . ממוני

תבות באינטרנט נפגע שמו הטוב של במקרה שלא מסננים הודעות שנכ: מקרה אתר האינטרנטב

. נזק גוף לא ממוניהאדם והנזק הוא פקיד משמר אזרחי לא בדק כראוי את המתנדב ונתן לו אקדח : מקרה של המשמר האזרחיב

. נזק גוףנגרם לו . והמתנדב ירה בעצמו

על אך אם מדברים. אם כתוצאה מהמעשה נגרם לניזוק כאב וסבל הנזק היה נזק גוף לא ממוני . הוצאות רפואיות והוצאות טיפול הנזק ייקרא נזק גוף ממוני, אובדן כושר השתכרות

. נחזור למונח נזק

הניזוק , כלומר, חיסור זה מצב יחסי. כל חיסור ייחשב נזק. נזק בסופו של יום זה אובדן או חיסור

שהוא גרוע Yהמזיק עשה מעשה שכתוצאה ממנו הניזוק נמצא במצב . Xאומר שהוא היה במצב . יותר ממה שהיה לפני המעשה

אם . יש להשוות את מצבו של הניזוק אלמלא המעשה לעומת מצבו של הניזוק כתוצאה מהמעשהאזי יש כאן , מצבו של הניזוק כתוצאה מהמעשה יותר גרוע ממצבו של הניזוק אלמלא אותו מעשה

. נזק

גיות שבהן שאלת הנזק היא שאלה שאלת הנזק היא שאלה עובדתית אבל מתברר שיש סו, לרוב . כדי שבית המשפט יקבע אם יש נזק או לא הוא יכניס שיקולי מדיניות, כלומר, משפטית

המקרים בהם בית המשפט ישקול שיקולי מדיניות על מנת לקבוע אם יש נזק או אין יהיו מקרים .של הולדה בעוולה

הולדה בעוולה

. ה במקרים של הולדה בעוולההסוגיה של ספק לגבי קיומו של נזק עול

. שער הכניסה הראשי לנושא ההולדה בעוולה הוא ילד שנולד עם מום : יכולים להיות לכך מספר גורמים

אומרים שאם אישה , למשל. גורמים מסויימים שיצרו את המום–גורם אחראי ליצירת המום במידה ואישה בהיריון . מעשנת בזמן ההיריון זה מגביר את הסיכון לכך שהילד נולד עם מום

האמא היא , עישנה והיא ידעה שיכול להיגרם מום לעוברה ובסופו של דבר הילד אכן נולד עם מוםהטענה היא ? השאלה הנשאלת היא האם במקרה כזה יש נזק או אין נזק. זו שיצרה את המום

נולד ילד עם שהתינוק יכול היה להיוולד ילד בריא אך בגלל שהאמא עישנה במהלך ההיריון הוא . התשובה היא ברור שזה נזק? ילד עם מום לעומת ילד בריא נחשב כנזק או לא. מום

במקרים בהם המום נוצר כתוצאה ממעשה אדם אין בעיה לקבוע שזה נזק וקל לזהות את .המקרים האלה ולכן לא נדון בהם

לעובר יש . נטינדון במקרים בהם המום נוצר לא כתוצאה ממעשה אדם אלא כתוצאה ממטען ג

לאתר את הסיכוי להתרחשות המום , פוטנציאל להיוולד עם מום אבל ניתן היה למנוע את המוםהילד מבקש לתבוע את אותו אדם שיכול היה לאתר את המום מבעוד . ואף אחד לא מנע את זה

.מועד ולמנוע את הנזק

:דוגמאות לגורמים

תן ולהביא ילדים לעולם כשהם אב ואם שהם קרובי משפחה והחליטו בכל זאת להתח • .יודעים על הסיכונים הכרוכים בדבר

יכול להיות שהגבר והאישה הלכו ליועץ גנטי ושאלו אותו האם יש סיכון והיועץ נתן להם • .עצה רשלנית ואמר להם שזה בסדר אך בסופו של דבר הילד נולד עם מום

הוא לא האשם , המוםיש לשים לב שלא מדובר על כך שהיועץ הגנטי הוא זה שיצר את . באי מניעתו, הוא אשם בעיקר באי איתור המום. ביצירת המום


50

יכול להיות שהעצה שבני הזוג קיבלו מהיועץ הגנטי היתה נכונה ובני הזוג קיימו יחסים • אבל הרופא דסאונ- ניתן היה לגלות את המום בבדיקות האולטרה. כרגיל לאור אותה עצה

. לא גילה

העובר מנסה לתבוע , שניתן היה לאתר את המום ולמנוע את קיומו ולא מנענובכל המקרים האלההטענה היא שניתן היה לאתר ולמנוע את המום והמום לא נמנע . בתביעה שנקראת הולדה בעוולה

.כי לא איתרו אותו

יש להבחין בין תביעה של ההורים שטענתם היא שנכפתה עליהם לידה שהם לא רצו בה כיוון שאם יו יודעים שיש ילד עם מום הם לא היו מגדלים אותו בכלל ובין תביעה של הילד עצמו שטוען הם ה

.כי הוא נולד עם מום

תביעת הילדנתחיל בהם הראו לה . בפסק דין זה בני זוג הלכו אל יועצת גנטית. כץ' זייצוב נתביעת ילד נדונה בפסק דין

היועצת אמרה להם שעל פי . להם כיצד לפעולאת הנתונים הגנטיים שלהם וביקשו שהיועצת תגיד הם שמעו בעצתה ואכן התחתנו . הנתונים שקיבלה מהם הם יכולים להתחתן ולהקים משפחה

הילד תבע את היועצת . מתברר כי עצתה של היועצת היתה עצה רשלנית. ונולד להם ילד בעל מום .בהולדה בעוולה

ים האם נגרם נזק יש להשוות בין המצב שהיה כשבודק. היועצת טענה להגנתה כי בכלל אין נזק

אלמלא המעשה לא היה נולד , במקרה זה. אלמלא המעשה ובין המצב שנגרם כתוצאה מהמעשה .ילד בעל מום הוא אינו נזק, לטענת היועצת. ילד בעוד שכתוצאה מהמעשה נולד ילד בעל מום

. יכול עקרונית לתבועילד שנולד עם מום. ההלכה היא שיש עילת תביעה בהולדה בעוולה

הטענה שבכל מקרה בו ילד , כלומר. ארבעה שופטים בפסק הדין קבעו שיש עילת תביעה של הנולד

בילד שנולד עם מום נגרם נזק, כפועל יוצא מכך. נדחתה, נולד עם מום אין נזק

בעצם הקביעה. קבע כי תמיד אי אפשר לקבוע שאדם הוא נזק, בדעת מיעוט, השופט גולדברגעם מום , אדם לעולם, שהאדם הוא נזק אומרים שעדיף שהוא לא היה נולד ולדעת השופט גולדברג

. עדיף על אי קיום, ככל שיהיה

חלקו על השאלה מתי קמה , למרות שהסכימו על כך שיש עילת תביעה, השופטים בדעת הרוב . עילת תביעה

זה מצב של , ינה קונספטואליתמבח, מחנה אחד של השופטת בן פורת ודוב לוין אמרו שנזק

אלמלא , במקרה זה. השוואה בין מצבו של הניזוק אלמלא המעשה לעומת מצבו עקב אותו מעשהבעקבות המעשה מצבו של הניזוק . המעשה התינוק לא היה נולד ולכן המצב הראשון הוא אי קיום

. הוא קיום עם מוםהם אי קיום לעומת קיום עם , זהלשיטת מחנה, לכן שני המצבים שמתבקשת ביניהם השוואה

. מוםייתכנו מקרים בהם , אם כי, יפים קיום עם מום על פני אי קיוםנקודת המוצא היא שלרוב מעד

.למשל כאשר מדובר במגבלות חמורות, ניתן לקבוע שטוב לאדם פלוני שלא היה נולדן שקיום עדיף על אי השופטת בן פורת אומרת כי נקודת המוצא היא שלרוב אין נזק כיוו, אם כן

השאלה מה זה מום חמור תקבע בכל מקרה לגופו על ידי . קיום אלא אם כן מדובר במום חמור . בית המשפט

. בהם ניתן יהא לקבוע שטוב היה לאדם פלוני שלא היה נולד, אם כי נדירים, ייתכנו מקרים"יות עם מגבלות לעתים תהא זו הנחה חברתית מוסכמת שמוטב היה לפלוני לא להיוולד מלח

מונח -"האדם הסביר"הנחה חברתית כזו תוסק אם במקרה נתון תהיה זו דעתו של . חמורות ."המושרש היטב בדיני הנזיקין

אם היועצת הגנטית היתה אומרת לבני הזוג כי יש להם סיכוי גדול יותר ללדת ילד בעל מום ובני

? האם הילד יכול לתבוע את הוריו, הזוג החליטו לקחת את הסיכון ואכן נולד ילד בעל מוםהתשובה לכך אינה חד משמעית כיוון שבעצם התביעה הילד טוען כי הוא היה מעדיף שלא להיוולד

יכול להיות שאכן בתנאי חייו היה עדיף לו שלא , מנגד. ובעצם הוא מגדיר את עצמו ואת חייו כנזק . ייוולד


51

נגרם כאשר הילד נולד עם מום ולכן על פי גישה גישתם של השופטים ברק ושלמה לוין היא שהנזקזו אין מצב של אי קיום אלא יש מצב שגרמו לילד להיוולד עם מום ועל כן כל מום שיהיה מקים

. עילת תביעה

יש עילת תביעה והמחלקות היא לגביי מתי קמה , כמו שציינו קודם? מה ההלכה בעניין זה, אם כןמחנה אחד אומר ). ק כיוון שאם אין נזק לא תוטל אחריותמתי יש נז, כלומר(עילת התביעה

שעילת התביעה קמה רק כאשר מדובר במום חמור ומחנה שני גורס כי עילת התביעה קמה בכל . מום שהוא

יש . בתי משפט שדנים בתיקים כאלה כיום אומרים כי קיימת הלכה בנוגע לכך שיש עילת תביעהמתי קמה עילת התביעה והשופטים בדין המסויים יכולים שני שופטים מול שני שופטים בנוגע ל

. בתי המשפט בוחרים בגישתו של ברק, לרוב. להכריע לפי כל אחת מהגישות

תוך כדי . שהיה בשנה שעברה בחיפהמדינת ישראל' פלוני נכדי להדגים זאת נבחן את פסק דין האישה היתה ). סנטימטר150-152(בדיקת הריון של אישה היה חשש שהעובר ייוולד נמוך קומה

היא הלכה לוועדה להפסקת הריון והמומחים אישרו לה להפסיק את . להריונה21-בשבוע ה צריך 24 להריונה ובשבוע 24-עד שהאישה קיבלה את ההחלטה היא התקרבה לשבוע ה. ההיריון

יתה עדיין וועדת העל ה. זו כבר לא המתה פסיבית ולכן יש וועדת על, המתה אקטיבית של העובר מנהל המחלקה –לא מפותחת כמו שהיא כיום ובאותו מקרה היו חברים שני אנשים בוועדה

מנהל המחלקה קבע שאין עילה להפסקת היריון והוא לא אישר את . ומנהל בית החולים .את בית החולים, הוא תובע את הרופא. בסופו של דבר הילד נולד. ההפסקה

. התביעה היא רשלנותעילת .ד הראשון של העוולה צריך להיות התרשלותהיסו

שהיו בה בסך הכל שני חברים ) וועדת העל(התובעים טענו להתרשלות באופן הרכב הוועדה . ולטענתם הוועדה היתה צריכה להיות רחבה יותר

הציפייה . התובעים טענו להתרשלות באופן שבו הוועדה קיבלה את ההחלטות שלה, שניתבאותו . יקיימו דיון מסודר ואז יקבלו החלטה, לה טיעונים בעד ונגדמהוועדה היא שתשב ותעקרא את החומר , הוא ישב בחדרו. החומר נשלח אל מנהל המחלקה. מקרה לא היה שום דיון

הוא שלח את החומר אל מנהל בית החולים שאישר את . והחליט שלא לאשר את הפסקת ההיריון . וועדה אלא זו היתה החלטה של אדם אחדלא היה. קביעת מנהל המחלקה על ידי חותמת

התובעים טענו להתרשלות בכך שהרופאים לא עירבו את ההורים בהחלטה ולא שמעו , שלישית . את דעתם להפסקת ההיריון או להמשכו

גם אילו היתה וועדה רחבה ואילו . סבירה, התברר שההחלטה בסופו של דבר היתה החלטה נכונהלהמשיך , קולים בעד ונגד ההחלטה שהיתה מתקבלת היא אותה החלטההיו מתדיינים ועורכים שי

. את ההיריון . גם אם לא היתה התרשלות באופן ניהול הוועדה אותה החלטה היתה מתקבלת

ולא , תביעת נזיקין לפני. החלטה סבירה לא יכולה להכשיר הליך קבלה פגום ורצוף כשלים"הבדיל בין הפגם לבין נפקותו ולבחון החלתו של היה מקום ל, אולי, במסגרתה, עתירה מנהלית

משמעותה של החלטה שהתקבלה בדרך רשלנית ובגינה , בדיני הנזיקין. כלל הבטלות היחסיתעל מנת להשיג צדק מתקן ולהרתיע מזיקים נגרם נזק היא כי יש לפצות בגין הנזק

."פוטנציאלייםאין , ריך היו מגיעים לאותה תוצאהאם אומרים שגם במידה והיו מנהלים את הוועדה כמו שצ

. התרשלותלגבי הנזק יש שתי גישות על פי פסק דין זייצוב . השאלה אם החלטת הוועדה גרמה לנזק או לאההתנגשות בין תחושת הצדק , במקרה שלפני". ובית המשפט במקרה זה מעדיף את גישת ברק

. הקונבנציונאליים מחייבת הכרעהלבין הקושי המושגי שכרוך בפיצוי שלא על פי כללי הנזיקין . "לוין. ש-מצאתי להעדיף את עמדת השופטים ברק ו, לצורך העניין שלפני

לפי גישה זו אין צורך להשוות בין מצבו של הניזוק אלמלא : הנימוקים להעדפת גישתו של ברקגוף המעשה ובין מצבו בעקבות המעשה וזאת כיוון שבגישת ברק מעדיפים את הניזוק על פני ה

.הרפואי שהחליט את אשר החליטהביאו חוות דעת שגובהו של הניזוק עשוי . יש לבדוק האם נגרם נזק על פי גישתו של ברק, אם כן

סוג אחד . יש שני סוגים של גמדות. סנטימטר והוא לא סובל משום תחלואה נוספת150להגיע עד סבל מגמדות ללא , במקרה זה, קהניזו. זה גמדות עם תחלואות נוספות וסוג שני זה רק גמדות

. תחלואה נוספתיש לו , חש קצת נחות, הוא חש לא בטוב, היה שאנשים מסתכלים עליו בעין לא יפה, לטענתו, הנזק

הוא טוען כי אולי גם יפלו או , שזה נזק לא ממוני, מעבר לפגיעה בתחושות. תאקונומי-פגיעה סוציוהוא ממשיך . הן ולכן נפגע גם כושר ההשתכרות שלויש עבודות שהוא לא יוכל לעבוד ב, בעבודה

. וטוען כי ייתכן שהוא יצטרך הוצאות עזרה גם לעבר וגם לעתיד ומעריך אותם בכסף


52

הוא מחלק את הנזק שלו לכאב וסבל בגלל אותם מבטים ובגלל המראה שלו והוא גם , כלומר . מבקש נזק ממוני על כך שהוא לא יצטרף לשוק העבודה

אני נמנעת .השפעה ברת פיצוי על חייונראה שלמחלתו של התובע ": המשפט היאהחלטת ביתהתובע מבקש , כאמור.ולא אאמוד את נזקיו בדרך הרגילה, ביודעין מלקבוע את נכותו התפקודית

, לטענתו עוגמת הנפש ותסכולו קשים. לפצותו בגין הכאב והסבל שקומתו הנמוכה מסבה לו". ום עם המבטים ועם התגובות של בני האדם לצורתו המיוחדתויהא עליו להתמודד מדי י"

מדוע לא נפצה גם , אם אדם נמוך זכאי לפיצוי בגין מראהו. טענה זו בעייתית מבחינה מושגיתובעיקר בגין החשש ממדרון חלקלק , בגין שיקולים של מדיניות משפטית? אנשים מכוערים

." 750,000₪בסך של , לראשי הנזק השוניםמבלי להידרש, אקבע את הפיצוי באופן גלובאליהאם מן הראוי שבית המשפט יגן על . בית המשפט קובע כי יש במקרה זה שאלות הרות גורל

האם בית המשפט ייתן גושפנקא לכך שגמדים ? התחושה שעל גמד החברה מסתכלת בעין לא יפה שאלות קשות והוא אינו בית המשפט אומר שאלו? לא יתקבלו לעבודה ולא ישתלבו בשוק העבודה

.וזאת מבלי לדון באף שאלה ₪ 750,000מוכן לדון בהן אך קובע פיצוי של

תביעה בגין לידה לא רצויהעד עכשיו דיברנו על תביעה של ילד שנולד עם מום וטענתו היא שלא איתרו את המום בזמן ועל כן

.הוא תובע ?אבל בסופו של יום הילד נולד) ל מוםלאו דווקא ילד בע(מה קורה אם הורים לא רצו בילד

אישה שמסיבות רבות אינה מעוניינת להמשיך דובר ב ח של ההסתדרות"קופ' פסק דין אסייג נב

ונאמר לה מפורשות שניתוח זה מונע באופן , היא עברה ניתוח לקשירת החצוצרות. וללדת ילדיםהאישה . ה להריון ונולד ילד בריאמתברר כי הניתוח היה רשלני והאישה נכנס. סופי כניסה להריון

? האם ילד בריא יכול להיחשב כנזק, שם עלתה השאלה. תבעה את הרופא ואת בית החוליםפורת כיוון שאין כאן -אין סיכוי שתביעתו תתקבל לא על פי ברק ולא על פי בן, לגבי הילד עצמו

שבעצם נכפה עליהם לגדל יש במקרה זה פגיעה של ההורים, לעומת זאת. מום ועל כן לא נגרם נזקולאחר מכן מפחית את 18הנזק הוא נזק ממוני של הוצאות גידול הילד עד גיל . ילד שלא רצו בו

.21הסכום עד הגיעו לגיל . בית המשפט פוסק להורים הוצאות גידול לילד

יש את הזכות לאוטונומיה שהיא הזכות של אדם להכתיב את סיפור חייו וכאן יכולה להיות . נה כי הרופא שינה את מסלול החיים של אותה אישה ולכן ישנה פגיעה באוטונומיה שלההטע

גם הפגיעה באוטונומיה וגם עוגמת נפש וההוצאות הכרוכות בגידול הילד מתקזזות עם ההנאה . שבגידולו

שהיתה בקשרי חברות , נערה 'שירותי בריאות כללית ואח' נ' פלוני ואחמקרה נוסף הוא פסק דין

לאור חשד , 2001בשלהי שנת . קשר רומנטי ארוך וקבוע עם חברניהלה, בהיותה תלמידת תיכוןר וינר "פנתה התובעת לד, אשר התעורר בקרבה כי היא נכנסה להיריון כתוצאה מיחסיה עם החבר

וזו הפנתה אותה לבצע בדיקת דם , אשר היתה רופאת הילדים של החבר ומשפחתו) הנתבעת(סיפרה האחרונה לאם החבר על , בביקור של אימו של החבר אצל הרופאה .בישהעלו ממצא חיו

כתוצאה מכך התחילה שרשרת עובדתית בה האמא . טרם ידעה על כך התובעת, זאת, דבר ההיריון. הם אכן נישאו ונולד להם ילד. של החבר סיפרה לאבא של הנערה והאבא הכריח אותה להינשא

. שולאחר חמש שנות נישואים הם התגר . היא תובעת בראש ובראשונה על נזק ממוני בכך שהיא מגדלת ילד לא רצוי

לא כל שכן נערה , שה בהיריוןיפרסום דבר היות א. היא תובעת על פגיעה בפרטיות שלה, שניתלפגיעה מסוג של , עלול לגרום כנזק קרוב ומסתבר בדרגת הסתברות גבוהה, קטינה שאינה נשואה

. פגיעה בשם הטוב וקרע משפחתי, הטלת כתם, חברתינידוי , ביזוי, השפלההיא אומרת שהיה לה סיפור חיים מסויים וכתוצאה . היא תובעת על פגיעה באוטונומיה, שלישית

. ממעשיה של הרופאה כל סיפור חייה השתנה ולכן יש כאן פגיעה באוטונומיה

יכול להיות . ס או לא"ברגע שטוענים לכמה נזקים יש לבדוק לגבי כל אחד מהם האם יש קש . ס"ס בעוד שלנזק האחר אין קש"שלנזק אחד יהיה קש

. פגיעה בפרטיות ורשלנות, הפרת חובה חקוקה: עילות התביעה הן

.אם התביעה היתה בהפרת חובה חקוקה היה עלינו לבדוק לאיזה נזק התכוון המחוקק אך דוחה את התביעה על בית המשפט מקבל את התביעה על הפגיעה בפרטיות, לגבי הרשלנות

. גידול ילד לא רצוי ועל הפגיעה באוטונומיה כיוון שהסתבר שאותה נערה לא היה עושה הפלה .בנוסף היא והחבר שלה התכוונו בכל מקרה להתחתן

. 180,000₪לכן התביעה נדחתה והתקבלה רק בגין פגיעה בפרטיות והיא קיבלה פיצוי של


53

30.3.09 :חזרה

דיברנו על יסוד . דיברנו על יסוד ההתרשלות שהוא היסוד ההתנהגותי. הרשלנותאנחנו בעוולת .הנזק

.כאשר יש התרשלות מצד אחד ונזק מן הצד השני יש לדון האם יש ביניהם קשר סיבתי

קשר סיבתי . זה בדיקת קשר בין שני אירועים, לאו דווקא ברשלנות, סיבתיות באופן כללי

. אירוע אחד גרם לאירוע שניהאםהשאלה אותה שואלים היא יכול להיות שמבחינה מדעית יש קשר בין שני האירועים אך . הקשר הסיבתי הוא מבחינה משפטית

. השאלה היא יותר שאלה משפטית

. ס"בפקודת הנזיקין יש מונחים שמצביעים על קש? ס בין שני אירועים"למה צריך לדעת קש :למשל

אם אומרים שדבר , כלומר, "גרם"ן מוזכר המונח א לפקודת הנזיקי41- ו35בסעיפים • . ס"יש לבדוק קש, נגרם על ידי

, כלומר, אדם סבל על ידי מעשה של אחר–" סבל על ידי" לפקודה מוזכר המונח 29בסעיף • .ס"יש קש. אדם סבל כתוצאה מהמעשה של האחר

" עקב"המונח •

..."כתוצאה מ"המונח •

..."בא מ"המונח •אם התנאי הזה התקיים יש , כדי לבדוק אם המונח התקיים. ס"ים על קשאלה מונחים שמצביע

.ס"לבדוק קש

. יהיו מקרים בהם הסיבה היא זו שגרמה לתוצאה : למשל

כמובן שהאדם הוא לא הסיבה אלא המעשה שהוא . האדם הוא הסיבה. אדם גרם נזק • . עשה זוהי הסיבה

אשם •

עוולה •

התנהגות •

:ים שוניםגם לגבי התוצאה ניתקל במונח

אדם גרם לאחר נזק–נזק •

אדם גרם לאחר פגיעה– פגיעה •

אדם גרם להפרת חוזה–הפרת חוזה •

הטעיית הניזוק •

יכולים להיות מונחים שונים לגבי הסיבה ולגבי התוצאה אך בסופו של דבר יש לבדוק , אם כן .ס בין הסיבה לבין התוצאה"קש

. ס בין ההתרשלות ובין הנזק"יקת קשנזק ובד, התרשלות: ברשלנות יש כמה יסודות

ס היא כללית לדיני הנזיקין "ס בין ההתרשלות ובין הנזק אך דוקטרינת הקש"בשיעור נלמד על קש . לאו דווקא לעוולת הרשלנות, כלומר, ולאו דווקא בין ההתרשלות ובין הנזק

פורמאלית של במשפט הישראלי יש נוסחה ? האם בכל מקרה ומקרה ההתרשלות היא הגורם לנזק

הוא מעשהו או מחדלו של " אשם"": לפקודה64ס בדיני הנזיקין והנוסחה מופיעה בסעיף "קשאו שהם התרשלות שהזיקה , או שהוא עוולה כשיש בצדם נזק, שהם עוולה לפי פקודה זו, אדם

;אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, לעצמו, רגיל- הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי) 1: ( יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלהאולם לא

; אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה-שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי ."אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק) 2(

". התנהגות"במילה " אשם"נחליף את המילה


54

או ) עוולה התנהגותית(הוא כאשר ההתנהגות יכולה להיות עוולה בפני עצמה המדובר , אם כן ).עוולה תוצאתית(כאשר ההתנהגות לא מקימה עוולה אלא אם כן מתרחש נזק

.הגדרנו מהי התנהגות עוולתית

.כניסה לשטח שלא כדין, כלומר, ההתנהגות העוולתית שבהסגת גבול היא הסגת הגבול עצמה .ית ברשלנות היא ההתרשלותההתנהגות העוולת

. ההתנהגות העוולתית זה היסוד ההתנהגותי של העוולה

ס בין ההתנהגות ובין הנזק כאשר ההתנהגות היא אחת הסיבות "קיים קש, על פי הנוסחה שבסעיף

. לנזק ולמעט חריגים מסויימים . של הסעיף והסיפא בו כתובים החריגיםהרישא: הנוסחה מורכבת משני חלקים

מאגדים בתוכם את , החריגים, ס העובדתי והסיפא"הרישא של הסעיף מאגד בתוכו את הקש . ס המשפטי"הקש

ס "אחד הוא קש. סים" לפקודת הנזיקין דורשת שני קש64ס על פי סעיף "נוסחת הקש, אם כן . ס משפטי"עובדתי והשני הוא קש

הקשר הסיבתי העובדתי

. טכני בין ההתנהגות ובין הנזק האם יש קשר–ס העובדתי הוא טכני "הקש . כמעט ואין לבית המשפט שיקול דעת, מאחר וזו בדיקה טכנית

ס "ס עם הנזק לעניין הטלת האחריות אבל צריך קש"כאשר מדובר בעוולה התנהגותית אין קש

. לעניין היקף האחריות

הנזק אם ס עובדתי בין ההתרשלות ובין"ס העובדתי היא שקיים קש"הנוסחה לבחינת הקש . ההתרשלות היתה הסיבה לנזק או אחת הסיבות לנזק

אם בלעדי ההתרשלות לא , כלומר, ס העובדתי הוא מבחן האלמלא"המבחן המקובל לעניין הקש . ס"יש קש, היה נגרם נזק

, כלומר, ס"ההתרשלות היתה גורם עובדתי לנזק ולכן יש קש, ס העובדתי"על פי מבחן הקש . א ההתרשלות הנזק לא היה נגרםס מתקיים אם אלמל"הקש

ס עובדתי בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר ההתרשלות היא תנאי הכרחי לקיומו של "קיים קש

על מנת לבדוק זאת יש לשאול האם הנזק היה מתרחש . ללא ההתרשלות אין נזק, כלומר. הנזקש אלמלא הנזק לא היה מתרח–לא , כלומר, אם התשובה היא שלילית. אלמלא ההתרשלות

, כלומר הנזק היה מתרחש אלמלא ההתרחשות, אם התשובה היא חיובית. ס"יש קש, ההתרשלות . ס"אין קש, הוא היה מתרחש ממילא בלי קשר למעשה ההתרשלות

:דוגמאות

המומחה הכין חוות דעת . היה מכרז וועדת המכרזים הגישה אותו למומחה–דוגמת המומחה מקום הראשון היא עברה למקום החמישי ולכן הפסידה את רשלנית ובמקום שהחברה תהיה ב

. המכרזהנזק . מייחסים למומחה התרשלות בהכנת חוות דעת רשלנית. תובעים את המומחה ברשלנות

. ס"השאלה היא אם בין ההתרשלות ובין הנזק יש קש. מתקיים בכך שהחברה הפסידה את המכרזהתשובה היא . נגרם אלמלא ההתרשלותס העובדתי שואלים האם הנזק של החברה היה"בקש

היה מציב את , כלומר, היה מכין חוות דעת נכונה, כלומר, אילו המומחה לא היה מתרשל. לא . החברה היתה זוכה במכרז והנזק שלה היה נמנע, החברה במקום הראשון

. ס"בסופו של דבר יש קש, אם התובע מצליח להוכיח זאת

. ית והתנכר לילדיו ונגרם להם נזק נפשי אבא התחתן בשנ–דוגמת ההורים .מייחסים לו התרשלות בכך שהוא התנכר להם. הילדים תובעים את אבא שלהם בעוולת הרשלנות

ס "בקש. ס בין ההתרשלות ובין הנזק"יש להוכיח קש. הנזק מתקיים בכך שלילדים נגרם נזק נפשיאילו לא היה מתנכר , כלומר, העובדתי שואלים אלמלא ההתרשלות של האבא בגידול הילדים

הנזק הנפשי שלהם לא היה נגרם ולכן , אילו היה מתנהג כפי שאדם סביר היה מתנהג, כלומר, להם . ס עובדתי"יש קש

.ס העובדתי מנסים להוכיח לבית המשפט מה היה קורה אילו ולא מה קרה בפועל"בקש


55

. ותו הדבר לגבי הנזקא. מוכיחים משהו שקרה, כשמנסים להוכיח לבית המשפט התרשלותס העובדתי התובע צריך להוכיח לבית המשפט "בקש, לעומת זאת. ההוכחה היא לגבי משהו שקרה

.זוהי מציאות שלא התרחשה. האבא היה מגדל את ילדיו נכון, למשל, מה היה קורה אילו

היא פנתה למשטרה והתלוננה. שהתנכלו להחרדית אותה משפחה –משפחת וייס דוגמת לאחר מכן נגרמו כל מיני נזקים למשפחה ובסוף . שנים6 במשך טרה לא עשתה כלוםוהמש

. החליטה למכור את הבית במחיר נמוך ולעזובהמשפחה נזק . בתלונה שלהם על כך שלא טיפלו כראוי התרשלותמייחסים. המשפחה תובעת את המשטרה

במבחן . ת הדירה בזול כי המשפחה מכרה אבכך שמכרה את הדירה בזול והפסידה את ההפרש, אילו המשטרה לא היתה מתרשלת, קרי, אלמלא המשטרה היתה מתרשלתהאלמלא אומרים

אילו המשטרה היתה מטפלת בתלונה כראוי אולי כל ההתנכלויות היו נפסקות והמשפחה לא ,קרי .ס"יש קש, אם כן.היתה עוזבת והנזק לא היה נגרם

השוטר . יבה בין שני נערים שלאחד מהם היה סכין שוטר שהגיע לשטח מר–דוגמא של רביב

.אחרי כמה דקות אחד הנערים דקר את השני. תשאל אותם כמה דקות ולאחר מכן עזב אותםאנחנו דנים בתביעה של . עם תביעה כזו אין בעיה. הנער שנדקר יכול היה לתבוע את זה שדקר

.הנער שנדקר כנגד השוטרהטענה . הדקירהנזק גוף שנבע מהנזק הוא . רשלות בתשאולהתמייחסים . הנדקר תבע את השוטר

אילו השוטר היה מתחקר כראוי והיה , קרי, ס העובדתי היא אלמלא השוטר היה מתרשל"בקשסביר להניח שהיה מגלה שיש סכין והוא היה לוקח את אותה סכין והנזק , בודק את נסיבות העניין

. לא היה נגרם, מאזן ההסתברויות ברמה האזרחית51% ברמת וודאות של אם התובע יצליח להוכיח את זה

.ס עובדתי"בעצם יש קש

ס עובדתי"אין קשבו מקרה שהן הזעיקו את שרותי הכבאות שיצאו . היתה שריפה בדירה בה היו שתי נשיםמדובר במקרה בו

תרשלות ה. שתי הנשים שהיו בתוך הדירה ניזוקו.באיחור של כמה דקות ולא צויידו בציוד הנדרש בציוד שלא היו מצויידיםשתיים בכךשאיחרו ואחד בכך . שני דבריםשל שירותי הכבאות יש ב

שאף , על ידי חוות דעת של מומחים, םהתברר ש אלא ש.כי הנשים ניזוקונזק יש . המתאיםאלמלא העיכובים ביציאה לאירוע והתארגנות הכבאים בשטח וגם אילו צוותי הכיבוי היו

יש , לכן. הציוד הנדרש לא ניתן היה לחלץ את הנשים והנזק היה נגרם בכל מקרהמצויידים בכל . ס עובדתי"התרשלות במקרה זה וישנו גם נזק אבל אין קש

אילו מטרת דיני הנזיקין היתה להרתיע היו מייחסים אחריות לשירותי הכבאות אך המטרה היא

הוא זה שגרם לנזק של הניזוק לא תוטל לא , כל עוד המזיק. יותר לעשות צדק בין הניזוק למזיק עליו אחריות וזאת גם אם הוא יצר את הסיכון להתרחשות הנזק

הבעייתיות במבחן האלמלא

מבחן האלמלא בנוסחתו הקלאסית שדיברנו עליה עכשיו ייתקל בבעייה ביישומו בשני סוגים של .סיבתיות עמומה/ גורמים חלופיים ואי וודאות:מקרים

. כאשר כל אחד מהם לבדו גרם לנזק– ייםגורמים חלופ

:דוגמא

לאחר חמישים ותשע . מי ששתה מהרעל ימות תוך שעה ואין דרך חזרה. ראובן שם רעל בכוס ללוי . שמעון ירה בלויוחמישים ושמונה שניות דקות

.כל אחד בנפרד, העיזבון של לוי תובע את ראובן ואת שמעון וזאת כיוון רעללו התרשלות של ראובן יש בכך ששם – נתחיל בעיזבון של לוי נגד ראובן

עובדתי כי ס"ראובן יטען שאין קש. נזק יש כיוון שנגרם מוות. שהתרשלות כולל גם מעשה מכוון .במקרה כזה ראובן היה יוצא פטור. לא מתקיים מבחן האלמלאלוי היה מת בכל מקרה ולכן

בכך שירה בו וזאת כיוון שהתרשלות כולל גם התרשלות יש–תביעת העיזבון של לוי נגד שמעון ס עובדתי כי לוי היה מת "גם הוא יגיד שאין קש, שמעון. נזק יש בכך שנגרם מוות. מעשה מכוון

. אלמלא הירייה. וריםטשניהם היו פעל המקרה הזה מפעילים את מבחן האלמלא כלשונו היינו אם יוצא מכן ש

מבחן מבחן שנקרא לזנוח את מבחן האלמלא ולהפעיל הפיתרון במקרה של גורמים חלופיים הואבדוגמא . על פי מבחן זה שואלים האם די בהתרשלותו של המזיק כדי לגרום נזק לניזוק. הדיות

אכן די בשתיית –שנתנו השאלה הנשאלת היא האם די בהתרשלותו של ראובן כדי לגרום נזק


56

, אם כן. אכן די בירייה–כדי לגרום נזק שאלה נוספת היא האם די בהתרשלותו של שמעון . הרעל . על פי מבחן זה גם ראובן וגם שמעון יצאו חייבים

למבחן הדיותהרציונאל

? למה עזבנו את מבחן האלמלא ועברנו למבחן הדיותהבעיה היתה להטיל אחריות לגבי . יכול להיות שלגבי שמעון לא היתה בעיה להטיל אחריות

התמזל מזלו ומישהו את מבחן האלמלא על ראובן הוא היה פטור כיאם היינו מפעילים . ראובןלכן מפעילים את מבחן הדיות כי זה לא צודק לפטור את המזיק או כל אחד מהם . התערב באמצע

. רק בשל קיומו של גורם חלופי .זה לא צודק מבחינת שיקולי צדק, אם כן

. רציונאל נוסף הוא שיקולי הרתעה

או : אם צריך להחליט החלטה אחת מבין שתיים. שה מעשה שהוא לא בסדרכל אחד מהמזיקים עלהסתפק במבחן האלמלא ואז לפטור את שניהם או דווקא לעבור למבחן אחר שעל פיו שניהם

. נעדיף לחייב, יחוייבו

: ס בקודקס"מבחן הקשהעוולתית ההתנהגות ) 1: (יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם לגביה נתקיימו כל אלה"

ואולם , לא היה הנזק נגרםגורם שבלעדיו -"גורם עובדתי"בסעיף זה ; היתה גורם עובדתי לנזק . "יראו כל אחת מהן כגורם עובדתי, אם נגרם הנזק על ידי יותר מהתנהגות עוולתית אחת

ס העובדתי הוא מבחן "המבחן לבחינת הקש. ס העובדתי"חלק זה של הסעיף מדבר על הקש . מקרה של גורמים חלופיים עוברים למבחן הדיותהאלמלא וב

על התובע להוכיח . בעס העובדתי מוטלת על התו" הוכחת הקש– סיבתיות עמומה/אי ודאותהתובע אומר לבית . שהנזק לא היה נגרם אלמלא ההתרשלות, מאזן הסתברויות, 51%ברמה של

הניזוק צריך להוכיח מציאות ס העובדתי "בקש. המשפט שהוא הוכיח שהיתה התרשלות והיה נזק . חלופית שלא התרחשה והוא משער בה כי אם לא היתה התרשלות לא היה נגרם נזק

.הקושי שעומד בפני הניזוק להוכיח מה היה קורה אילו משתנה ממקרה למקרה

. נבחין בין התרשלות במעשה ובין התרשלות במחדלכאשר הניזוק . יה עושה כך היה קורהבהתרשלות במעשה אומרים שהמזיק עשה מעשה שאם לא ה

המציאות , אילו המעשה לא היה נעשה, כלומר, מנסה להוכיח מה היה אלמלא התרשלות במעשה . הזו היתה קיימת כבר קודם

. ההתרשלות היא עצם התקיפה והנזק הוא הפגיעה שנגרמה לו. תובע ברשלנות' ב. 'תקף את ב' אלא היה תוקף אותו הוא ' אם א, כלומר. לא היה נגרםלהוכיח כי אלמלא ההתרשלות הנזק' על ב

.היה נמצא באותו מצב בו היה לפני התקיפהס עובדתי "המציאות של מה היה קורה אילו כבר ידועה מראש ולכן יחסית קל להוכיח קש, אם כן

. בנוגע להתרשלות במעשה

:דוגמאהחולה יצטרך . לחולה נזקאדם נכנס לניתוח והרופא התרשל בטיפול במהלך הניתוח ונגרם

להוכיח בפני בית המשפט שאם הרופא לא היה מתרשל ומבצע את הניתוח כפי הנדרש הנזק לא . קל יותר להוכיח מה היה המצב לפני הניתוח ומה המצב בעקבות הניתוח. היה נגרם

הבעיה קיימת בהתרשלות במחדל כיוון שהתובע מנסה להטיל אחריות על מעשה שלא נעשה

הבעיה היא שלא ניתן לדעת . הנזק לא היה נגרםנה היא שאילו המזיק היה עושה את המעשה והטעמה היה קורה אילו המזיק היה עושה מעשה שלא עשה ולכן במקרה זה מציירים מציאות דמיונית

. בפני בית המשפט וההוכחה קשה יותר מהוכחה בהתרשלות במעשה

לפעמים יכול להיות קושי לא גדול . קרה למקרהגם רמת הקושי משתנה ממ, למרות מה שאמרנו . ולפעמים הקושי יהיה גדול

: לקושי שהינו פתירדוגמא

הוא היה במקום –שהינו תיק פלילי והלקוח טוען טענת אליבי , עורך דין מייצג לקוח בתיק רצחרה השאלה היא מה היה קו. הצפייה מעורך הדין היא להזמין את העד. אחר בזמן שהאירוע קרה

סביר להניח שאם עורך . כל התשובה היא הנחות וניחושים. אילו עורך הדין היה מזמן את העדהעד היה אומר כך וכך ועל בסיס דבריו השופט היה משנה את החלטתו , הדין היה מזמין את העד

. יש קושי להוכיח אבל זה קושי פתיר. בתיק הפלילי


57

:דוגמא לקושי ברמה גבוהה יותר .עשו הפריית מבחנה והקפיאו עובר, בני זוג מבוגרים מידיאן וויסט' ה רונית נאורמפסק דין

. כתוצאה מרשלנות בית החולים, העובר המוקפא הלך לאיבוד. ההתרשלות היא בכך שבית החולים איבדו את המבחנה. הזוג תובע את בית החולים ברשלנות

כי ) 51%(על בני הזוג להוכיח ס "הקשבשאלת . הנזק הוא בכך שבני הזוג לא יכולים להיות הוריםעד , עוברם המוקפא היה עובר את התהליך הארוך והקשה מלא הסיכונים, אלמלא ההתרשלות

). התרחשות היפותטית. (התפתחות הריון תקין ולידת ילדאם לא בלתי אפשרית וזאת כיוון שלא ניתן להביא את המבחנה , ההוכחה הזאת תהיה קשה

. ם העובר היה מתפתח או לאהספציפית ולבדוק האהסיכוי שהעובר יתפתח לילד הוא סיכוי באותו מקרה הוכח בבית המשפט שבמקרים מהסוג הזה

.10%של

דוגמא נוספתהתובעת .ניתוח ביופסיה בכתפה של התובעת בית החולים כרמל' מיאסה דעקה נפסק דין

לט לדחות את הניתוח ברגל אך ברגע האחרון הוח, הוחתמה על טופס ההסכמה לניתוח ברגלכאשר ההסכמה לניתוח בכתף ניתנה כשהחולה היתה מטושטשת , ולבצע ניתוח ביופסיה בכתףכתוצאה מהניתוח נותרה הכתף של התובעת קפואה ונקבעה לה נכות . מתרופות שנטלה קודם לכן

ות הנזק שנגרם הוא בגדר הסיכון הטבוע בניתוח ולמעשה לא היתה רשלנ .35%בשיעור של הרופאים התרשלו לא בטיפול עצמו אלא באופן קבלת ההסכמה של . רפואית בניתוח עצמו

הרופאים אמורים היו לקבל את הסכמתה של התובעת מבעוד מועד כשהיתה עירנית . התובעתעל החולה להוכיח בעודף ס " בשאלת הקש.ואף להסביר לה את הסיכונים הכרוכים בניתוח

ה והיא היתה עירנית והרופאים היו שואלים אותה היא לא היתה כי במיד51%הסתברויות של . מסכימה

שאם היא היתה עירנית ומפוקחת 51%הדגש הוא על כך שהחולה היתה צריכה להוכיח ברמה של אם היו מוכיחים שהיא היתה מסכימה הניתוח . היא לא היתה מסכימה לערוך את הניתוח שערכו

. הדגש הוא על חוסר הסכמתה, לכן, היה מתבצע ולכן הנזק היה נגרםבבית המשפט כשישאלו אותה אם היא היתה מסכימה או לא תשובתה תהיה בוודאי שלא היתה

. מסכימה . בפסק דין זה נחלקו דעות השופטים בנוגע לשאלת בחינת ההסכמה

אומרת שהמבחן האם החולה היתה מסכימה או לא מסכימה , בדעת מיעוט, השופטת בינישמה חולה , כלומר. הניתוח הוא לא מבחן של החולה הספציפי אלא מבחן של החולה הסבירלביצוע

, לכן. השופטת ביניש טענה שלדעתה חולה סביר לא היה מסכים לקיום הניתוח. סביר היה מחליט . ס בין ההתרשלות ובין הנזק"אם חולה סביר לא היה מסכים לביצוע הניתוח יש קש

וא לא מבחן אובייקטיבי אלא צריך לבדוק מה אותה חולה היתה שופטי הרוב אמרו שהמבחן ה .ס"מחליטה והם הגיעו למסקנה שהיא היתה מסכימה לבצע את הניתוח בכל מקרה ולכן אין קש

. בסופו של יום היא קיבלה פיצוי על פגיעה באוטונומיה על כך שביצעו בגופה פעולה בלי הסכמתה

לתובע יש בעיה להוכיח את , אלמלא במצבים של אי וודאותאם היינו מפעילים את מבחן ה, אם כן . ס העובדתי בתביעתו"הקש

יש צורך להוכיח בבית המשפט שהמצב הוא מצב של אי , כאשר יש מצב קלאסי של אי וודאות

שתי במקרה כזה בית המשפט ייחלץ לעזרת התובע על ידי אחת מ. וודאות ולא ניתן להתגבר עליו . נזק ראייתי ופיצוי בגין פגיעה בסיכוי: לתובע בתביעה כזודוקטרינות אשר יעזרו

.הדוקטרינות הללו ישמשו בעיקר במצב של רשלנות רפואית .הדוקטרינות יחסית מודרניות ואולי לא מתיישבות עם דיני הנזיקין הקלאסיים

כיח להו' עושה מעשה ומערים קושי על ב' אדם א – נזק ראייתי -נתחיל בדוקטרינה הראשונה

. משהויכול ' בחוזה הזה א. וגנב לו את החוזה' נכנס לביתו של א' ג. יש חוזה למכירת קרקע' א- ל: לדוגמא

היה לתבוע מישהו על כך שלא שילם לו כסף אבל כיוון שאין לו את החוזה קשה לו להוכיח שלו . שילמו לו כפי שסוכם בחוזה

נזק ' א- הוא עצם הגניבה ושנית הוא גרם להמעשה הראשון . שגנב את החוזה עשה שני מעשים' ג . ראייתי

. נזק ראייתי זה הערמת קושי על התובע להוכיח את תביעתוהנזק : גורם לשני נזקים) או ההתרשלות של המזיק(על פי הדוקטרינה הזו המעשה שעושה המזיק

ם על הנזק במקרה של העובר בני הזוג תובעי, למשל. האחד הוא הנזק שבגינו תובעים את המזיקישנו נזק , אבל. אובדן המבחנה, שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות והנזק הוא שהם אינם הורים

. ס"הוא מערים קשיים על הניזוק להוכיח את יסוד הקש, קרי, נוסף שהוא נזק ראייתי


58

, כלומר, מקורו בהתרשלות של המזיק, במעשהס העובדתי "כאשר הקושי להוכיח את הקש, אל המזיק, מוצדק להעביר את נטל הראייה אל הנתבע, מה לנזק ראייתיהתרשלות המזיק גר

. ס"להוכיח שלא היה קש . 51%על הנתבע להוכיח לבית המשפט מה היה קורה אילו ברמה של , במקרה כזה, אם כן

רגיל מה שאומר הנתבע הוא הנכון אלא אם ה הטבע במצבשנטל ההוכחה אומר שיש נקודת מוצא

כשמעבירים את נטל ההוכחה נקודת המוצא משתנה לכך שכל מה שאומר . חרתהתובע הוכיח א . התובע הוא הנכון אלא אם הנתבע הוכיח אחרת

יישום הדוקטרינה

התרשלות בית החולים בשמירה על המבחנה , אם ניישם את הדוקטרינה על המקרה של העוברעל ההורים להוכיח מה היה הערימה קשיים . 2; איבוד המבחנה. 1: גרמה להורים שני נזקים

הנזק הראייתי מצדיק העברת נטל ההוכחה לבית החולים שצריך . נזק ראייתי–קורה אילו .ס עובדתי"להוכיח שלא היה מתקיים קש

זה לא היה עוזר להורים כי על בית החולים להוכיח שגם אם ההפריה היתה נשארת יש סיכוי של . שהנזק היה נגרם בכל מקרה90% . מקרה זה הדוקטרינה לא היתה עוזרתב, לכן

התרשלות בית החולים בכך שלא קיבל את הסכמתה –יישום הדוקטרינה על המקרה של דעקה

של החולה בטרם היתה מטושטשת מערימה עליה קשיים להוכיח מה היתה מחליטה אילו לא ולים להוכיח זה בעצם נזק ראייתי שמצדיק את העברת נטל הראייה אל בית הח. היתה מטושטשת

. 51%שהיא כן היתה מסכימה ברמת הסתברות של

מספר הערות לגבי נזק ראייתי

ניתן להפעיל את הדוקטרינה לגבי כל יסודות –ס "נזק ראייתי הוא לאו דווקא לגבי הקש • . עוולת הרשלנות

רופא לא מנהל רישומים רפואיים ובמסגרת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח : לדוגמא. א התרשל אבל הניזוק לא מצליח להוכיח שהרופא התרשל כי אין לו רישומיםשהרופ

במקרה זה אומרים לרופא שהוא התרשל לא רק בהתרשלות עצמה אלא גם בכך שלא גרמה נזק ראייתי , שלא הקפיד על רישום, ההתרשלות הזאת. הקפיד על הרישום

. ס"גבי יסוד הקשומעבירים את נטל ההוכחה לרופא לגבי יסוד ההתרשלות ולא ל

ס לגבי נזק ראייתי כיוון שיסוד הנזק או "חשוב לזכור כי מדובר רק בהתרשלות או בקששהוא קיים או שלא ולכן אין מה לדון בנזק ראייתי וחובת הזהירות הינה חובה משפטית

. שגם בה אין מקום לדון בנזק ראייתי

אם המזיק גרם נזק , כלומר, ייתיעד עכשיו דיברנו על פועלה של הדוקטרינה במישור הרא •, כלומר, אבל ניתן לחשוב על נפקות מהותית. ראייתי הנפקות היא העברת נטל הראייה

מה . תביעה שאב הנזק בה הוא נזק ראייתי–אפשר לתבוע בגין הנזק הראייתי עצמו . על הנזק' ניתן לתבוע את צד ג? גרם לנזק ראייתי' קורה אם צד ג

. הילד הגיש תביעה נגד בית החולים, יעה של רשלנות רפואית בלידהבמסגרת תב: לדוגמאלאחר שהגישה את . כי היא צריכה להגיד מה היה שם, האמא הגישה תצהיר בתביעה

הילד , בנוסף. העיזבון של האמא יוכל לתבוע את הרוצח על נזק גוף. התצהיר היא נרצחההאמא נרצחה נגרם לילד נזק כשהטענה היא ש. יכול לתבוע את הרוצח על נזק ראייתי

כמובן שעל הילד . ראייתי בכך שהוא לא יכול להוכיח את תביעתו נגד בית החולים . להוכיח את כל יסודות התביעה

. כאן הפועל של הנזק הראייתי הינו פועל מהותי ולא פועל ראייתיה הפסיק. יש מקרה אחד שעדיין לא הגיע לידי הכרעה. בפסיקה לא נראה מקרה שכזה

הפסיקה מכירה בנזק הראייתי רק . עדיין לא מכירה בנזק ראייתי כאב נזק בפני עצמו . לצורך העברת נטל הראייה

פיצוי בגין פגיעה בסיכוי

במידה ואכן מדובר . עד עכשיו דיברנו על ניזוק שמצליח להוכיח את כל יסודות עוולת הרשלנותס "אם הניזוק מצליח להוכיח קש. ן מלוא הנזקבניזוק כזה הפיצוי שהוא יזכה לו יהיה פיצוי בגי

. הוא לא יזכה בפיצוי51% במקום של 45%ברמה של . השיטה הקלאסית של דיני הנזיקין מבוססת על שיטת הכל או כלום


59

במצב של אי וודאות שיטת הכל או כלום יכולה לפגוע בניזוק ולכן היום מתחילים לאמץ את .וידוקטרינת הפיצוי בגין פגיעה בסיכ

הוא מנסה לשכנע את בית המשפט מה . הניזוק מנסה לשכנע את בית המשפט מה היה קורה אילובית המשפט מעריך את הסיכוי להתרחשות אותה . הסיכוי להתרחשות של מציאות שלא התרחשה

. מציאות חלופית ונותן לניזוק פיצוי בגין גובה הסיכוי הזה . ס ההסתברותי"בת שיטת הקשבמצב זה זונחים את שיטת הכל או כלום לטו

מספר הערות לגבי פיצוי בגין פגיעה בסיכוי

ס "כלומר רק אם הוא מצליח להוכיח קש. התובע, השיטה הזאת עובדת רק לגבי הניזוק • ומעלה הוא 51%אם הוא מוכיח ברמה של . נותנים לו לפי הסיכוי51%-ברמה של פחות מ

. יקבל פיצוי מלא

. ת כרגע למבחן בית המשפט העליון בדיון נוסף בעניין מלולהדוקטרינה בכללותה עומד •בית המשפט בוחן את הדוקטרינה כיוון שזה מתחיל להיות מדרון חלקלק אבל בינתיים

. היא דוקטרינה קיימת

יישום הדוקטרינה 51%במקרה הקלאסי בני הזוג היו צריכים להוכיח ברמה של , במקרה של בני הזוג עם העובר

בפיצוי בגין פגיעה בסיכוי שואלים מה . ילד ואז הדוקטרינה הזאת לא היתה מיושמתשהיה נולד . 10% ולכן הפיצוי הניתן יהיה 10%התשובה היא . הסיכוי שהיה נולד ילד

. הפיצוי בגין פגיעה בסיכוי הוא אותו סיכוי שהתובע מבקש להוכיח

או לא מסכימה לביצוע במקרה של דעקה צריך להעריך מה הסיכוי שהחולה היתה מסכימהבית המשפט אומר שבגלל שזה דבר שקשה להוכיח הוא נותן . זה דבר שקשה להוכיח. הניתוח

. 50%פיצוי של

הסיכוי שייוולד לבני הזוג ילד הוא סיכוי . את המקרה של ההורים והעובר ניתן לתקוף מצד נוסף 100%לים איבד נגרם נזק של זה נכס שברגע שבית החו, כלומר המבחנה, האלה10%-ה. 10%של

ס " ניתן היה להוכיח קש10%-אם הנזק היה מוגדר כ. סיכוי לילד10%לבני הזוג לגבי אותם שלא ניתן להוכיח ואז בית המשפט 100%- הבעיה היא ברגע שהגדרנו את הנזק כ. 51%ברמה של . בגין פגיעה בסיכוי10%נתן פיצוי

-ההבדל היחיד הוא שאם הנזק היה מוגדר כ. ותו דברבסופו של יום שתי הדרכים מובילות לא . הכל או כלום, כלומר, הדוקטרינה הקלאסית לא היתה נזנחת10%

בגין הגברת סיכון פיצוי

הסיכון שהילד היה נולד עם אותו שיתוק . ילד שנולד עם שיתוק מוחי ונולד פג– פסק דין מלולאותו מקרה היתה התרשלות בהליך הלידה ב. 80%כתוצאה מהפגות שאף אחד לא אשם בה הוא

. הילד תובע את בית החולים. 100%- ל80%-והסיכון הוחמר מאבל הוא , נזק יש, אומרים שבית החולים התרשל בלידה, אם נלך על פי הדוקטרינה הקלאסית

ס "ולכן לכל היותר הילד היה מצליח להוכיח קש). 80%לפי הסיכון של (היה נגרם בכל מקרה בית המשפט השתמש בדוקטרינה של פיצוי בגין החמרת הסיכון ולכן יפצה את . 20%ל ברמה ש . 20%-הילד ב

אבד הסיכוי ולכן מגיע . 20%? מה הסיכוי שהיה נולד ילד בריא–ניתן להגיד את זה גם אחרת . בגין פגיעה בסיכוי20%פיצוי של

. כון זה הינו אךהסי) החמרת(פיצוי בגין פגיעה בסיכוי ופיצוי בגין הגברת

הקשר הסיבתי המשפטי

. ס העובדתי לבדו"לא ניתן לבסס אחריות בנזיקין על סמך הקשהטענה היא כי

:דוגמאלשמעון כתוצאה מכך נגרמה . החולה, גרם נזק משמעותי לשמעוןוהתרשל בניתוח שראובן רופא

כו להיות מובטלים ובינם כל העובדים הפ, כתוצאה מכך. נכות צמיתה וסגר את המפעל שבבעלותולא מצא עבודה והוציא את הילד שלו מבית הספר כי אין לו מאיפה לממן , לוי נכנס לדיכאון. לוי

. התדרדר לפשע ורצח את אמנון, בנו של לוי, יוסי, כתוצאה מכך. את לימודיי הילד . הרופא, דון בתביעתו של אמנון נגד ראובן

. תוח בני ידוע שראובן התרשל–תרשלות ה


60

כיוון שהתביעה היא של אמנון כנגד הרופא ואכן רכיב הנזק הוא הנזק של אמנוןשמתכוונים הנזק .גם הוא מתקיים

.ס עובדתי מתקיים"קש, ס"בבדיקת הקש

כלפיי כל אלה לאחריות , ראובן, היינו חושפים את הרופא, העובדתיס"אם מסתפקים בקש, לכן . שניזוקים בשרשרת העובדתית שלאחריו

המסננת הזאת נבדקת . צריך עוד משהו שיפסיק את הטלת האחריות, לכן צריך עוד מסננת

ן כל מבי, ס המשפטי זה בעצם מסננת לבחון מבין כל אלה שגרמו לנזק"הקש. ס המשפטי"בקששלגביהם מתקיים מבחן האלמלא את אותם הגורמים שדווקא הגורמים העובדתיים של הנזק

. יותרוצים להטיל עליהם אחר

ס המשפטי זה בית המשפט בשיקולי מדיניות הנתונים לשיקול דעתו של בית "המחליט על הקש בית המשפט יחליט האם במקרה . שהינו עניין עובדתיס העובדתי"להבדיל מהקש, המשפט

. הספציפי להטיל אחריות או לא

ס "בקש, יועד עכש. ס המשפטי דורש זיקה נוספת מעבר לזיקה העובדתית"בדרך כלל הקשמבחינה . אבל זה לא טוב לתורת המשפט. זה גרם לזה עובדתית. העובדתי הוכחנו זיקה עובדתית

ס העובדתי "צריך שיהיה לא רק זיקה עובדתית בקש, ס באופן כללי"כדי שיהיה קש, משפטית . ס המשפטי"אלא צריך עוד זיקה נוספת שנבחנת בקש

. לה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפטזו שא, מה היא הזיקה והאם הזיקה התקיימהס משפטי בין התרשלות של המזיק לבין נזקו של "יש הרבה נתונים בכדי לבדוק קש, בעיקרון

.הניזוקס המשפטי בית השפט לוקח את כל הגורמים האחראים ברמה העובדתית שמתוכם הוא "בקש

. פוסל את אלה שלא התקיימה לגביהם אותה זיקה משפטית . משפטית היא מידת האשם של כל אחד מהגורמים המעורביםהזיקה ה

במקרה שלנו , בהינתן ההתרשלות של המזיק, כלומר, הנתון החשוב יותר הוא הנתון ההסתברותיאם אומרים שראובן ? שיתרחש הנזק לניזוק) מה הסיכוי(מה ההסתברות , בניתוחההתרשלות

ניזוק היא גדולה אבל ככל שיש יותר ההסתברות שיתרחש נזק ל, הוא רופא שהתרשל בניתוח . ויותר גורמים ההסתברות מתחילה להיחלש ונעשית יותר קטנה

. רף ההסתברות משתנה מעוולה לעוולה ובית המשפט קובע אותה

פותחו מבחני משנה אי אפשר להגיד שבוחנים הסתברויות ובוחנים אשם של כל אחד ואחד אלא .ס המשפטי"לבדיקת הקש

ס משפטי"נה לבחינת קשמבחני מש 3

מבחן הצפיותס "קיים קש, על פי מבחן זה –ס המשפטי זה מבחן הצפיות "המבחן הראשון לקיומו של הקש

) ואז ייחשב כגורם ממשי לנזק( של הניזוק הרלוונטי לבין הנזק של המזיקמשפטי בין ההתרשלות) ציה של הנתון ההסתברותיכפונק(לצפות היה יכול וצריך , במקומו של המזיק, כאשר אדם סביר

הצפיות הנדרשת איננה ראיית נולד . את תהליך התרחשות הנזק ואת סוגו עקב ההתרשלותזאת לגבי תהליך התרחשות הנזק . מדויקת של כל פרטי העניין אלא ראייתו בקווים כלליים בלבד

. וסוגו

מבחן הסיכוןס משפטי "קיים קש, על פי מבחן זה –מבחן הסיכון ס המשפטי זה "המבחן השני לקיומו של הקש

כאשר תהליך התרחשות הנזק וסוגו של הניזוק הרלוונטי לבין הנזק של המזיק בין ההתרשלות ואשר עוולת הרשלנות נועדה )גם אם הנזק איננו צפוי(נמצאים בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה

חום הסיכון רק אם עוולת הנזק יהיה בת. לא כל נזק הוא בתחום הסיכון, כלומר. להגן מפניו .עוולת הרשלנות נועדה להגן על סיכון צפוי. הרשלנות נועדה להגן מפניו

. ס בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר מדובר בסיכון צפוי"על פי מבחן הסיכון קיים קש, אם כן . סיכון צפוי הוא לפי מבחן הצפיות

ות חמורה או מוחלטת כגון תאונות מבחן הסיכון רחב ממבחן הצפיות ומתאים לעוולות עם אחרי( ). דרכים

כאשר תחום הסיכון משתנה מעוולה לעוולה ובנוגע הסיכוןמבחן ס הוא "המבחן הדומיננטי בקש . לעוולת הרשלנות מדברים על סיכון צפוי

ס בין המעשה לבין הנזק כאשר הנזק הוא בתחום הסיכון שמפניו " קיים קשבמבחן הסיכון .העוולה נועדה להגן


61

:דוגמא. האדם נבהל מהנביחה ונגרם לו התקף לב. כלב נבח ליד אדם. עוולה של נזק שנגרם על ידי כלב

בעל הכלב יהיה , אין זה משנה אם יש אשם מצד בעל הכלב או אין אשם, בנזק שנגרם על ידי כלביש לבדוק את רכיב , כלומר. כל מה שצריך להוכיח זה האם הנזק נגרם על ידי הכלב. אחראי

ס העובדתי השאלה היא "בקש. ס המשפטי"ס העובדתי ואת הקש"יש לבדוק את הקש. ס"קשהנשאר . ס העובדתי מתקיים"התשובה היא לא ולכן הקש. האם אלמלא הכלב היה נגרם הנזק

השאלה הנשאלת היא האם תהליך התרחשות . ס המשפטי בו נוהג מבחן הסיכון"לבדוק את הקשוסוג הנזק נמצאים בתחום הסיכון , דם נבהל ועבר התקף לבכלב נבח וא, במקרה שלנו, הנזק

בסופו של יום בית המשפט יהיה זה שיכריע בשאלה . שעוולת היזק על ידי כלב נועדה להגן מפניהאם בית המשפט ירצה להרחיב את המקרים שנופלים תחת עוולה זו הוא יגיד שגם תאונה כזו . זו

.שאין בה מגע פיזי תיכנס תחת העוולה

האשה טוענת כי . האדם קם ותוקף את אשתו. כלב לא מפסיק לנבוח בלילה ומוציא אדם מדעתוהאם מקרה , ס המשפטי"לגבי הקש. ס עובדתי במקרה זה מתקיים"קש. הנזק נגרם על ידי כלב

. את זה בית המשפט יצטרך לקבוע, כזה נמצא בתחום הסיכון או לא

ס "הקש. נפגע ואולי גם מת, כדי הבריחה נפל לתוך בורהילד ברח מהכלב ותוך. כלב רדף אחרי ילדבית המשפט יצטרך להכריע האם מקרה זה , ס המשפטי"לגבי הקש. העובדתי במקרה זה מתקיים

. עוולת היזק על ידי כלב נועדה להגן מפניוהוא בתחום הסיכון ש

. יש התרשלות ויש נזק–נחזור לרשלנות . אלמלאס עובדתי בדקנו על פי מבחן ה"קש

ס המשפטי בודקים האם המקרה הוא בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה ואשר עוולת "בקש . הרשלנות נועדה למנוע

. עוולת הרשלנות נועדה למנוע סיכון צפוי ולכן זה חוזר להיות מבחן הצפיות. כל פעם שהצפיות תתקיים גם הסיכון יתקיים. מבחן הצפיות הוא מקרה פרטי של מבחן הסיכון

. הפך הוא לא נכון בהכרח אלא אם מוספים שמדובר בסיכון צפויה

ס המשפטי הוא "הקש. ס עובדתי בין הפרת החובה ובין הנזק"בהפרת חובה חקוקה בודקים קש . האם תהליך התרחשות הנזק וסוגו הוא בתחום הסיכון שהחובה נועדה למנוע

גמא הזו עובד לקח סיד מהבור וזרק בדו. בהפרת חובה חקוקה דיברנו על אדם שלא כיסה בור סידלצורך העניין . המעביד לא כיסה את בור הסיד כפי שהיה מתחייב מהפרת חובה חקוקה. אותו

אם הבור היה מכוסה העובד לא היה לוקח סיד וזורק אותו ולכן , כלומר, ס עובדתי"נניח שיש קש שעובד ייקח מהסיד ,כלומר, ס המשפטי שואלים האם תהליך התרחשות הנזק"בקש. ס"יש קש

במקרה הזה . זה בתחום הסיכון שהחובה לכסות את הבור נועדה להגן מפניו, ויזרוק על חברוזה הסיכון . הוחלט שלא כי כתוב שצריך לכסות את הבור כדי למנוע שמישהו אולי ייפול לבור

. חרהיא לא נועדה למנוע מקרה שמישהו ייקח את הסיד ויזרוק על א. שהחובה נועדה למנוע

ס העובדתי המבחן הוא מבחן האלמלא "בקש, ס בעוולה מסויימת"כשבודקים קש, אם כן . ס המשפטי המבחן הוא מבחן הסיכון"ובקש

. בגלל שהסיכון הוא סיכון צפוי חזרנו למבחן הצפיות, בעוולת הרשלנות

וקה כמו למשל תחום הסיכון שבחובה החק, תחום הסיכון יהיה כתוב במפורש בחוקלפעמים כמו למשל תאונות . אבל ישנם מקרים רבים בהם תחום הסיכון אינו מפורש בחוק. לכסות בור סיד

.דרכים

:דוגמאהוא עצר לעזור לאדם שנפגע ובדרכו . אדם נהג ברכב ותוך כדי נהיגה ראה שיש תאונת דרכים

ים נחלקו השופט? האם זה בתחום הסיכון שתאונת דרכים נועדה למנוע. חזרה הוא בעצמו נפגע . חלק אמרו שכן וחלק אמרו שלא. בדעותיהם

האם זה . תוך כדי החזרה לרכב הוא נפגע. אדם ראה נפגע בכביש והוא ירד להזיז אותו מהכביש

? נחשב תאונת דרכים או לא

ס המשפטי מתקיים אם לאו ולמרות שיש לבית "בסופו של דבר בית המשפט יכריע האם הקש . גבל בתכלית החוק כיוון שתחום הסיכון נקבע על פי תכלית החוקהמשפט שיקול דעת הוא מו

אם תכלית החוק קבועה בחוק בית המשפט יהיה כפוף לה ואם היא לא קבועה בחוק לבית המשפט יהיה שיקול דעת


62

מבחן השכל הישרס "קיים קש, על פי מבחן זה –מבחן השכל הישר ס המשפטי זה "המבחן השלישי לקיומו של הקש

י בין ההתרשלות לבין הנזק כאשר על פי ההיגיון הפשוט והשכל הישר ההתרשלות היא זו משפט . להתרחשותו של הנזק) על פני הנתון ההסתברותי(שגרמה בפועל

. בית המשפט יהיה זה שיחליט האם ההתרשלות גרמה להתרחשות הנזק על פי שיקולי מדיניותשפט יבדוק את החלק של ההתרשלות של בית המ, כדי לבדוק תרומה ממשית להתרחשות הנזק

. המזיק לעומת חלקם של אחרים

. ס ועל מבחני המשנה שלו"עד עכשיו דיברנו על הקש

. יש להבחין בין שני מקרים

היה קשר , כלומר, כאשר מאז שהתחילה ההתרשלות ועד שהנזק נגרם אין שום גורם זר מתערבסביר להניח שיש גם , שאין שום גורם זר באמצע, במקרה כזה. ישיר בין ההתרשלות ובין הנזק

ס עובדתי סביר "אם קיים קש, לכן. צפיות וגם סיכון ולפי השכל הישר אף אחד אחר לא תרם לנזק . ס משפטי"להניח שקיים גם קש

. הבעיה היא כאשר בין תהליך ההתרחשות לבין קרות הנזק היה גורם זר מתערב באמצע

כל גורם חוץ . כל גורם חוץ מהמזיק ייחשב גורם זר. למתרשלגורם זר מתערב הוא גורם זר . מהמזיק שהתערב בין ההתרשלות של המזיק ובין הנזק נקרא גורם זר מתערב

הבעיה ברגע שיש גורם זר מתערב זה מחליש את הזיקה בין ההתרשלות של המזיק הראשון ובין . הנזק

שאת הנזק , הניזוק; דקים את התרשלותושבו, המזיק: כשיש גורם זר מתערב יש שלושה שחקניםשמחליש את הזיקה בין התרשלותו של המזיק לבין הנזק של , הגורם הזר המתערב; שלו בודקים

. הניזוק

:דוגמאתחקר אותם קצת והלך לדרכו ואחד , השוטר שראה שני נערים רבים, במקרה של המשטרה

. ר שנדקר נגד השוטראנחנו מדברים על התביעה של הנע. הנערים דקר את השני . התרשלות יש

. מבחן האלמלא מתקיים–ס עובדתי יש "קש. הנער השני, השוטר טוען כי מאז שהוא התרשל ועד שנגרם הנזק היה גורם זר מתערב באמצע

. ולכן יש להעביר את האחריות אל הנער השני . ס משפטי"זוהי טענת הגנה להגיד שאין קש

?ס"מתערב לא מנתקת את הקשמתי התערבותו של גורם זר

, ס בין ההתרשלות ובין הנזק כאשר תהליך ההתרחשות וסוג הזנק היה בתחום הצפיות"יש קש . הגורם הזר המתערב הינו חלק מהתרחשות הנזק. היה בתחום הסיכון

השוטר : התהליך הוא, אם היינו שואלים איך נגרם הנזק לנער שנדקר במקרה של המשטרה .זה חלק מתהליך התרחשות הנזק. אחד הנערים לקח סכין ודקר את השנילאחר מכן . התרשל

.כל הסוגיה של גורם זר מתערב זה לא משהו חדש : איננה מנתקת את הקשר הסיבתי אם וכאשרהתערבותו של גורם זר, אם כן

יכול אדם סביר במקומו של המזיק , כלומר, רבות זו הנה בתחום הצפיות הסבירההתע • . ת את תהליך התרחשות הנזק לרבות התערבותו של הגורם הזרוצריך היה לצפו

. הנה בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה ושאר העוולה נועדה להגן מפניההתערבות זו •, הסיכון שרוצים למנוע הוא סיכון צפוי ולכן חזרנו למבחן הצפיות, במקרה של רשלנות

. המבחן הראשון

איננה שוללת את הקשר , ל הגורם הזר המתערבהתערבותו ש, על פי ההיגיון השכל הישר •הגורם , אם המזיק עדיין תרם תרומה ממשית לקרות הנזק. שבין ההתרשלות לבין הנזק

.ס"הזר המתערב לא ינתק את הקש

ס על ידי גורם זר מתערב"דוגמאות לאי ניתוק הקשל בשמירה על התרש, שבו מצוי מחסן נשק, ע"שומר מועדון לגדנ: פסק דין שמעון נגד ברדה

-15למועדון פרצו נערים בני . המועדון בכך שלא סגר כראוי את החלון שמעל דלת הכניסה למועדון ולקחו נשק משם והתחילו לשחק בו משחקי מלחמה כאשר במהלך אחד המשחקים נפגע אחד 16

).הניזוק(מהם .הילד שנפגע תובע את השומר


63

. יש בכך שלא שמר כראוי–התרשלות . יש–נזק אלמלא השומר לא היה מתרשל הנערים לא היו נכנסים למחסן הנשק . עובדתי יש–ס "קש

. והניזוק לא היה נפגע. האם תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזק היו בתחום הצפיות של עוולת הרשלנות–ס משפטי "קש

מתערב התשובה לטענה זו היא שגורם זר. השומר יגיד שזה לא היה צפוי כי יש גורם זר מתערבאדם סביר במקומו של השומר היה . ס כאשר היה צפוי שיהיה גורם זר מתערב"לא מנתק את הקש

. יכול וצריך לצפות שאם משאירים חלון פתוח ילדים יכנסו פנימה וישחקו בנשק ואחד מהם יפגעהוא לא צריך לדעת באיזו . הצפיות הנדרשת מאותו שומר היא לא ראייה מדוייקת של כל הפרטים

הצפיות הנדרשת . איזה סוג נשק הוא ייקח ובאיזה מקום בדיוק ישתמש בנשק, עה הילד ייכנסש . היא צפיות בקווים כלליים שילדים ייכנסו פנימה וישחקו בנשק

האם אי שמירה על –בחנו את המקרה על פי מבחן הצפיות אך ניתן לבוחנו גם על פי מבחן הסיכון

התרשלותו של ? תלמידים או ילדים יכנסו וישחקו בנשקמועדון הנשק יצר סיכון שמא אולילקיחת נשק ומשחק , השומר והשארת המועדון פרוץ יצרה את הסיכון של כניסת נערים למועדון

.בנשק זה

האם עדיין תרומתו של השומר בהתרחשות הנזק היא ממשית או לא , על פי מבחן השכל הישרכי אם , היגיון והשכל הישר ניתן לסבור ולחשובעל פי ה? ממשית למרות שיש גורם זר מתערבהנערים ייכנסו למועדון וייטלו את הנשק למטרות ירי גם , השומר מתרשל בשמירה על המועדון

.אחד על השני

. ס המשפטי"התערבות גורם זר במקרה זה לא מנתקת את הקש, בסופו של יום, לכן

ן לבין הנזק איננו מעיד על מאומה על ס בין ההתרשלות של המזיק הראשו"היעדר ניתוק הקשכל מה .גם המזיק השני יכול להיות מעוול בפני עצמו .מידת הפסול במעשהו של המזיק השני

.שנאמר הוא שאשמו של המזיק השני איננו הסיבה המכרעת לנזק

נמאס לה . בעל שהתעלל באשתו תקופה ארוכה: מדינת ישראל' פסק דין בוריס יעקבובוב נ .האשה תובעת את בעלה. לות והיא קפצה מהחלון במטרה להתאבדמההתעל

. התעללות–התרשלות של הבעל יש . יש–נזק .מבחן האלמלא מתקיים, עובדתי–ס "קש

. האשה עצמה שהתאבדה– הבעל יטען לגורם זר מתערב –משפטי . זר מתערבגורם זר מתערב הוא כל גורם חוץ מהמזיק ולכן הניזוק עצמו יכול להיות גורם

. ס"יש לבחון האם התערבות הגורם הזר מנתקת את הקשהאם בעל סביר יכול וצריך לצפות , במקרה זה. ההתערבות לא מנתקת אם היא בתחום הצפיות

על רקע נסיבות , כמובן, התשובה היא כן? שאם הוא יתעלל באשתו אשתו תתאבד או לא תתאבד . המקרה

. התשובה היא כן? או לא בתחום הסיכוןהאם ההתערבות היא בתחום הסיכון . התרומה של המזיק במקרה זה עדיין תרומה ממשית, על פי מבחן השכל הישר

?ס"מתי התערבות גורם זר מתערב כן מנתקת קש

:ס כאשר"התערבות גורם זר מתערב כן מנתקת קש

.איננה בתחום הצפיות הסבירה •

.איננה בתחום הסיכון שההתרשלות יצרה •

אם , ערבותו של הגורם הזר המתערב תרומתו של המזיק הפכה להיות שוליתלאחר הת • . בכלל

ס על ידי גורם זר מתערב"דוגמאות לניתוק הקש

העובד רוצח את . מעביד שנותן נשק לעובד שלו במסגרת עבודתו כשומר: וייס' פסק דין כיתן נ . עורך הדין שלו באמצעות הנשק

. הדין נגד המעבידאנחנו מדברים על התביעה של עורך . בהנחה והמעביד התרשל בכך שמסר את הנשק התרשלות יש

. נזק לעורך הדין ישהעובד לא היה יורה , אלמלא המעביד היה מוסר את הנשק. ס עובדתי יש"קש. ס"צריך לבדוק קש

. בעורך הדין


64

א לא בתחום ההתערבות שלו הי. המעביד יטען כי יש גורם זר מתערב והוא העובד–ס משפטי "קש . הצפיות נלמדת לפי השכל הישר וההיגיון מתוך הנסיבות. הצפיות

ועל כן מעשה נקבע כי העובד הוא אדם נורמטיבי ולא היו שום אותות אזהרה לגביובאותו מקרה .הרצח שנעשה על ידו לא היה צפוי ולא היה בתחום הסיכון שהתנהגות המעביד יצרה

נורמטיבי לחלוטין ללא שום , נער מלא חיים: בן ציון סלע' צמן נפסק דין עזבון המנוח שלומי וי

הנער התאבד לאחר שהנהלת בית הספר הודיעה לו כי היא מענישה אותו לאור . אותות מצוקה .העונש כלל שלילת תעודת הצטיינות. מעשה שעשה

. לצורך העניין נניח כי היתה התרשלות של המנהלת בענישה . יש–נזק .אלמלא הענישה הנער לא היה מתאבד. תי יש עובד–ס "קש

כי מעשה ההתאבדות לא היה צפוי ואף לא היה בתחום הסיכון שהתנהגות הנהלת , נקבע –משפטי . כי היה מדובר בנער נורמטיבי שלא היו אותות אזהרה לגביובית הספר יצרה

.ס"ך להוכיח קש ולכן אין התרשלות ולכן אין צור0תוחלת הנזק היא , אם זה לא היה צפוי

. ס המשפטי"פעם אחת בהתרשלות ופעם שניה בקש: בודקים את הצפיות בשני מקרים, אם כן

כאשר מדובר במאורע טבעי בלתי . הגורם הזר המתערב יכול להיות גם מאורע טבעי בלתי רגיל . ס המשפטי יתנתק"הקש, רגיל ולא צפוי

במקרה . ס המזיק לא יהיה אחראי"קשכאשר התערבותו של הגורם הזר המתערב מנתקת את ה

.שאשמו הוא אשם מכריעזה אומרים על הגורם הזר המתערב . וייס אשמו של העובד הוא האשם המכריע' במקרה של כיתן נ

ס "קיים קשס כאשר " לפקודת הנזיקין שאומר שמתקיים קש64על רקע זה ניתן להבין את סעיף

. ס המשפטי"וזה הקש, אשם מכריעעובדתי אלא אם כן יש מישהו אחר שיש לו

:ס בקודקס"נוסחת הקש 439סעיף

:יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם נתקיימו לגביה כל אלה) ב(

.ס עובדתי בין ההתנהגות לבין הנזק"קיים קש) 1( •

.סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק היו בתחום הסיכון שמפניו באה העוולה להגן) 2( •וכן , סוג האחריות והאינטרס המוגן, בין היתר, ייבחנו, )2)(ב(ין תחום הסיכון בסעיף קטן לעני) ג(

אלה

הצפיה הסבירה של סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק כתוצאה מצטברת של ) 1( • ; ההתנהגות העוולתית

;מידת תרומתה של ההתנהגות העוולתית להגדלת הסיכון לגרימת הנזק) 2( •

שהיתה גורם , או של הנפגע, מה שבהתנהגות עוולתית של אדם אחרמידת האש) 3( • ; עובדתי לנזק

. מידת האשמה שבהתנהגות העוולתית של המזיק) 4( •

מעשה שנעשה , כלומר, עצם העובדה שהתערבותו של הגורם הזר המתערב היתה התערבות מכוונתהסיכון , יה מבחן הצפיותמבחן יה, יש לבדוק האם המבחנים. ס מתנתק"לא אומר שהקש, במכוון

. ס מתנתק או לא"והשכל הישר מתקיימים או לא ועל פיהם להכריע האם הקשס מתנתק "ס אבל זה לא אומר שהקש"הנטייה היא לנתק את הקש, ככל שמדובר במעשה מכוון

. באופן מוחלט


65

20.4.09 חובת הזהירות

אם הניזוק עבר את כל השלבים . ס"זק וקשנ, עד עכשיו דיברנו בעוולת הרשלנות על התרשלות . ס בין ההתרשלות ובין הנזק"ההתרשלות גרמה לנזק ויש קש, האלה הוא הוכיח שהמזיק התרשל

. נשאר יסוד אחד שנקרא חובת הזהירות

.חובת הזהירות היא החובה לא להתרשל

אם הניזוק . שליש צורך להוכיח שהיה חובה על אותו אדם שלא להתר, אדם התרשל וגרם לנזק . התוצאה תהיה שהמזיק לא רשלן, לא מוכיח שהיתה חובה כזאת

על המזיק חובת הזהירות היא מסננת שמתוכם מוציאים תחומים שלא תוטל עליו אחריות

.שהתרשל וגרם לנזק

הוא התרשל וגרם לנזק אבל , לא תוטל עליו אחריות, אם אומרים שאבא שהתרשל בגידול ילדיו . בה לא להתרשל ולכן גם אם התרשל לא תוטל עליו אחריותאין עליו חו

יש להטיל אחריות על אב שהתרשל בגידול ילדיו כדי להחזיר את המצב לקדמותו וכדי לגרום

. להורה לגדל את הילד שלו בצורה יותר טובהמנגד האבא יגיד שגם אם הוא מחנך את הילד שלו שלא כראוי לא צריך להטיל עליו אחריות

:ה סיבותמכמ

מתערבים בחיי המשפחה שלו .1

הרבה ילדים יתבעו את ההורים שלהם –בית המשפט יגרום להצפת תביעות .2

אנשים יחששו להביא ילדים לעולם כיוון שהם יפחדו –בית המשפט יגרום להרתעת יתר .3 . מתביעות עתידיות של ילדיהם

הם בית המשפט לא רוצה חובת הזהירות נמצאת במקומה כדי להוציא את אותם המקרים שב

. להטיל אחריות חרף העובדה שהיתה התרשלות וההתרשלות גרמה לנזק

. בחובת הזהירות השאלה הנשאלת היא האם מן הראוי במקרה הספציפי להטיל אחריות, לכןס "קש, נזק, אם הפסיקה היתה מאמצת את השאלה הזאת היינו צריכים לבדוק התרשלות

. מבחן הצפיותהלכה על אלא שהפסיקה טיל אחריות ושואלים האם מן הראוי להאם שואלים את השאלה האם מן הראוי להטיל אחריות מובן למה חובת הזהירות היא הבדיקה

אם לא ראוי להטיל אחריות אין סיבה להמשיך לבדוק את . הראשונה שעושים בעוולת הרשלנות . א תוטל אחריותגם אם היתה התרשלות וגם אם לא ל. שאר הרכיבים של העוולה

המבחנים של חובת הזהירות על פי הפסיקה

במישור המושגי ובמישור . על פי הפסיקה נקבע שחובת הזהירות בודקים אותה בשני מישורים . מבחן הוא מבחן הצפיות כאשר בכל אחד משני המישורים הקונקרטיה

הוא מבחןבל בפסיקה ההיה צריך לשאול האם מן הראוי להטיל אחריות א, לפי המודל הענייניבכל . ברמה המושגית וברמה הקונקרטית: המבחן הרחב בודק את זה בשתי רמות. מבחן רחב

.צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית: נחלק לשנייםש הצפיות רמה ורמה בודקים את זה לפי מבחן

נתחיל ברמה המושגית חובת הזהירות המושגיתכאשר ניתן אירוע וצריך לבדוק חובת זהירות מתחילים קודם כל ב

בחובה זו מתנתקים מהאירוע הספציפי ומדברים על קטגוריות של – חובת זהירות מושגית

. הפעילות הרלוונטית ונזקים, ניזוקים, מזיקיםבחובת הזהירות המושגית שואלים האם על הרופאים . נות חולהאירוע של רופא שניתח ברשלניתן

) הנזק(ביחס לנזקי גוף ) קבוצת הניזוקים( כלפי החולים יש חובת זהירות) קבוצת המזיקים( ). הפעילות הרלוונטית(שנגרמים במהלך ניתוח

אברין היא 'ר ג"לפי ניתוחו של ד, השאלה, כששואלים האם קבוצה כזאת חבה חובת זהירות כזאתידי האם מן הראוי להטיל על רופאים אחריות כלפי החולים בכל מה שנוגע לנזק גוף שנגרם על

. ניתוח רשלני . היא במבחן הצפיות שמחולק לצפיות טכנית וצפיות נורמטיבית, לפי הפסיקה, הבחינה


66

מוטלת כלפי כל אדם כל אימת 35החובה האמורה בסעיף ": קובעלפקודת הנזיקין 36סעיף שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע צריך באותן נסיבות לראות מראששאדם סביר

שואלים את המזיק בעצם האם הוא יכול ".ה או מחדל המפורשים על פי אותו סעיףממעשאנחנו נמצאים ברמה המושגית ולכן גם את השאלה . לצפות מראש שעלול להיגרם נזק לניזוק

האם אדם סביר במקומו של המזיק או של קבוצת המזיקים –הזאת צריך לשאול ברמה המושגית על רופא שניתח חולה בצורה רשלנית השאלה הנשאלת היא האם באירוע. יכול לצפות את הנזק

. התשובה היא כן. רופא כלשהו יכול לצפות באופן עקרוני שאם הוא יתרשל ייגרם נזק למטופל

:דוגמא . הורה בשם ראובן שהתרשל כלפי הילד שלו בשם שמעון

הירות של הורים כלפי בתחילת פתירת האירוע כותבים חובת זהירות מושגית שבא בודקים חובת זבודקים צפיות טכנית והשאלה היא האם הורה יכול לצפות שאם הוא יתרשל כלפי הילד . ילדים

מאחר והצפיות הטכנית ברמה המושגית מנותקת מהאירוע . התשובה היא כן? יגרם נזק נפשי . והשאלה היא תמיד כללית היא תמיד מתקיימת

כולה לצפות באופן טכני את הנזק שייגרם לקבוצת עד עכשיו הדגמנו שקבוצת המזיקים י

. אלא שהחוק לא אומר אם המזיק יכול לצפות אלא אם המזיק צריך לצפות. הניזוקיםזה חובת " צריך לצפות"המונח . כי או שצופים או שלאמוטעההוא מינוח "הצורך לצפות"המינוח

כול היה לצפות אבל הוא לא בהכרח יודעים שהמזיק י, כלומר. זו הצפיות הנורמטיבית. הזהירות . צריך היה לצפות לכן הצפיות הנורמטיבית היא חובת הזהירות

לכן ובעצם אין חובת זהירות ולכן לא תוטל אחריות, אם אומרים שהמזיק לא צריך היה לצפות .ראוי להטיל אחריותמן ההשאלה האמיתית היא האם הצורך לצפות זה מינוח מוטעה ו

בית המשפט קבע שאם . הקשר הוא חזקת חובה? יכולת לצפות ובין הצורך לצפותמה הקשר בין ה

אם אדם יכול היה לצפות את . הנזק הוא צריך לצפות אותו התרחשותאדם יכול היה לצפות את .המצדיקים שלילת הצורך לצפותאלא אם כן יש שיקולים הנזק עליו למנוע אותו

דם צריך היה לצפות את נזק ולא מנע אותו יש שיקולי צדק ושיקולי הרתעה אומרים שאם א .להטיל עליו אחריות

, כלומר, נקודת המוצא היא שאם אדם יכול היה לצפות את התרחשות הנזק תוטל עליו אחריות . יש צפיות נורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולים נוגדים

. נקודת המוצא היא להטיל אחריות

ואם יש צורך לצפות יש חובת זהירות ואם יש חובת זהירות אם יש יכולת לצפות יש צורך לצפות .יש הצדקה להטלת אחריות

השיקולים שיכולים להיות לשאלה למה לא להטיל אחריות

. 'ב-גרם נזק ל' א. מקרה של ניזוק משני שגרם לנזק נפשי הבית כתוצאה מכך הבית קרס והילד שהיה בתוך. קבלן בניין ובנה בית בצורה רשלנית' למשל א

לא רק להורים אלא לכל חבריו מהכיתה . מת וכתוצאה מהמוות של הילד להוריו נגרם נזק נפשי . נגרם נזק נפשי

בתחילה בודקים צפיות . בודקים חובת זהירות מושגית–התביעה של עיזבון הילד נגד הקבלן קבלן השאלה היא האם. טכנית בין קבוצת הקבלנים לקבוצת אנשים שנמצאים בתוך הבניין

כלשהו יכול לצפות שאם הוא יתרשל בבנייה הבית יקרוס ולאנשים שנמצאים בתוך הבניין ייגרם . התשובה היא כן? נזק

הנוסחא אומרת שהקבלן לא רק יכול היה לצפות אלא צריך . לאחר מכן בודקים צפיות נורמטיביתם הוא יתרשל בבנייה השאלה היא האם קבלן שיכול היה לצפות צריך היה לצפות שא. היה לצפות

נקודת המוצא היא שאם יכול היה ? הבית יקרוס ולאנשים שנמצאים בתוך הבניין ייגרם נזק . לצפות הוא גם היה צריך לצפות ואם הוא לא צפה ולא מנע את הנזק תוטל עליו אחריות

ו אם הוא לא צפה וגרם נזק מוצדק להטיל עלי. הוא צריך לצפות משיקולי צדק ושיקולי הרתעה . אחריות בכדי שיתנהג פעם הבאה ביתר זהירות

קשה לחשוב על שיקול שיגיד למה לא , )תביעת הנפגעים שנמצאים בתוך הבית(לגבי תביעת הילד . ולכן בסופו של יום יש צפיות נורמטיבית. להטיל חובת זהירות כלפי אלה שנמצאים בתוך הבית

. נזק נפשינמשיך הלאה לתביעת השכנים של הילד שנגרם להם

חובת זהירות מושגית בין הקבלנים לבין קרובים שראו שמישהו נפגע בתוך בית ונגרם להם נזק .נפשי

השאלה היא האם יכול להיות שאם הבית יקרוס ומישהו יפגע או ימות –צפיות טכנית יש .טכנית זה יכול לקרות? כתוצאה מכך לקרוב משפחה של הנפגע ייגרם נזק נפשי


67

נקודת המוצא היא שאם יש יכולת לצפות צריך גם לצפות אלא אם כן קיימים –טיבית צפיות נורמ . שיקולים למה לא לצפות

תהיה הצפה של , השיקולים למה לא במקרה זה הם למשל שמספר הניזוקים יכול להיות גדול . תביעות ואנשים לא ירצו להיות קבלנים

. וצריך להחליטבסופו של יום יש שיקולים בעד ויש שיקולים נגד

)חובת הזהירות המושגית(השיקולים השונים בעד ונגד הכרה בצפיות נורמטיבית שיקולי צדק והרתעה השיקולים בעד הטלת אחריות הם

:השיקולים נגד הטלת אחריות הם

.השפעה שלילית של הטלת האחריות על הפעילות של המזיק •

דוגמא . רפואה מתגוננת, כול לטעון שזה הרתעת יתראם מטילים אחריות על הרופאים הרופא י

. במקרה שהמשטרה עצרה חשוד ושחררה אותו ולאחר שעתיים הוא רצח מישהו אחר

בודקים חובת זהירות מושגית בין המשטרה ובין האזרחים שעלולים להיפגע כתוצאה המשטרה יכולה לצפות כעניין טכני שאם היא תתרשל . מהתרשלות בחקירת חשודים

. השאלה עכשיו היא האם המשטרה צריכה לצפות. ת חשוד אזרח יכול להיפגע מכךבחקיר אם תוטל אחריות על –השיקולים נגד הם הרתעת יתר . השיקולים בעד הם צדק והרתעה

. השוטרים יעצרו בלי לשחרר, כל שוטר שעצר אדם ושחרר אותו

אחריות על מנהל אם נטיל. יש הרבה לשון הרע בטוקבקים, במקרה של אתרי אינטרנטאתר שלא מחק טוקבק זה יגרום לו לסנן מיד מה טוב ומה לא טוב ובמקרה של ספק הוא

. יחמיר וימחק

. הטלת אחריות יכולה לגרום להרתעת יתר, לסיכום הטענה אחד יגיד שהרופא יהיה מורתע יותר –הטענה הזאת כמעט ולא מתקבלת כי יש טיעון נגד

בטענת הנגד הטלת האחריות . זהיר יותר ולכן יהיה טוב יותרושני יגיד שהרופא יהיה . תגרום לזהירות

הטענה היא כי אם תוטל אחריות על מזיקים מסויימים .הצפת תביעות והמדרון החלקלק • . תיווצר הצפה של תביעות

. הטיעון הזה נשמע בכמה מקרים

אשה שיש לה : סוהן' פסק דין מדינת ישראל נ. מקרה אחד הוא בתביעות נגד שוטרים. פסק דין על מזונות והגישה הוצאה לפועל נגד בעלה הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ

. השוטר התרשל בביצוע צו העיכוב והבעל הצליח לצאת מהארץהמופקד על , האם שוטר -חובת זהירות מושגית בודקים . האשה תובעת את המשטרה

חב חובת זהירות כלפי מי , ה שיפוטי כנגד פלוניובידו צו עיכוב יציא, ביקורת הגבולות ? במידה והשוטר יתרשל ולא יבצע את הצו, שעלול להיפגע

בודקים צפיות טכנית ושואלים האם שוטר כלשהו שמופקד על סיטואציה יכול לצפות התשובה ? שאם הוא יתרשל בביצוע קיום הצו יכול להיגרם נזק למי שהצו ניתן לטובתו

ביר יכול לצפות כי התרשלות בביצוע הצו יכולה לגרום נזק לאלה שוטר ס, היא כן .שביקשו את הצו

עוברים לבדיקת צפיות נורמטיבית והשאלה היא לא אם הוא יכול היה לצפות אלא אם הכלל הוא שמקום שניתן לצפות את הנזק מוטלת חובה לצפות את . צריך היה לצפות

השיקולים . שוללים קיומה של חובה זוהנזק אלא אם קיימים שיקולים של מדיניות ה הצפת תביעות כנגד המשטרה השיקולים נגד הם. בעד הטלת החובה הם צדק והרתעה

. של המשטרהוהרתעת יתרמה גם שלא הוכחה באופן , וייחס לה משקל קטן, בית המשפט דחה טענת ההצפה

ייפגע יוכל כיוון שלא הרבה אנשים ייפגעו כתוצאה מההתרשלות הזאת ומי ש. אמפירי . להגיש תביעה ועדיין לא תהיה הצפת תביעות

אמרו שאם . הצפת התביעות עלתה גם בסיטואציה של ניזוק משני שנגרם לו נזק נפשי

מכירים באחריות של הקבלן כלפי הניזוק המשני זה יגרום להצפת תביעות של הניזוקים המשניים


68

הצפת תביעות ניתן יהיה לחייב גם אם תהיה. הועלתה טענת נגד לטענת הצפת תביעות

. ובכך למזער את החשש מפני הצפת תביעות הגנת זוטי דברים ועוד,הוצאות משפטב

הכרה – פסק דין אמין –הצפת תביעות הועלתה גם בתביעות של ילדים נגד הוריהם העקרונית באחריותם המשפטית של הורים כלפי ילדים לנזקים נפשיים לא יהיה גבול

ייפתח להם פתח כמחט הסדקית והמה יעשוהו כפתחו של : בבחינת, פיצוייםלתביעות .אולם

. בית המשפט דחה את הטענה הזאת

.ישנם שיקולי צדק לא להטיל אחריות גם אם האדם התרשל וגרם לנזק. שיקולי צדק • :דוגמא

. הוא התרשל וגרם לנזק, חולה נפש שתוקף אדם צדק מתקן והרתעה של –מצב לקדמותו להחזיר את ה? למה להטיל עליו אחריות

. האחראים עליו . סך הכל הוא חולה נפש–שיקולי צדק ? למה לא להטיל עליו אחריות

.בסופו של יום החליטו כן להטיל עליו אחריות

:לסיכום . יש צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית

. הצפיות הטכנית תמיד מתקיימתהשאלה היא באמת האם מן הראוי להטיל . לצפותבצפיות נורמטיבית שואלים האם צריך

. יש לכך שיקולים בעד ושיקולים נגד. אחריות

: מספר דרכים להמשיךםלאחר שמנינו את השיקולים ישנ

במידה ואדם כלומר . להגיד שיש חובת זהירות מושגית ואין שום מניעה לצמצם אותה .1 .התרשל תוטל אחריות

.כן אין אחריות גם אם האדם התרשל וגרם לנזקלהגיד שאין חובת זהירות מושגית ול .2

. הכרה עקרונית בחובת זהירות מושגית תוך התוויית גבולותיה .3

ברגע שאומרים שיש חובת . במרבית המקרים שהגיעו לבית המשפט יש חובת זהירות מושגיתפי אם אומרים שיש חובת זהירות מושגית על המורים כל, כלומר. זהירות מושגית זה כמו תקדים

. התלמידים בטיולים אז תוטל אחריות במקרה והיתה התרשלות

. בפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון תמיד הכירו בחובת הזהירות המושגית הוא פסק דין ממסי. היו כמה פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי שבהם לא הכירו בחובה

היו שני . נותנת רישיונות נהיגה בינלאומייםממסי היא חברה ש. פסק דין כזה שנדון עכשיו בערעורהנהג החזיק ברישיון נהיגה בינלאומי שניתן לו על . ל והיתה תאונת דרכים"ישראלים שהיו בחו

. הנפגע בתאונה תובע את ממסי בטענה שהחברה התרשלה בנתינת הרישיון לאותו נהג. ידי ממסי עליה אחריות כי היא ממלאת אחרי בית המשפט קבע כי אין חובת זהירות על ממסי ולא תוטל

לא ניתן להגיד . אדם מביא לה רישיון ישראלי והחברה נותנת לו רישיון בינלאומי. תנאי החוקלממסי לבדוק שוב את כשירותו של כל אדם לנהוג ובנוסף את הכשירות שלו לנהוג באותה מדינה

את הכשירות של נהיגתו שם אם הוא ייצא לאנגליה צריך לבדוק. ספציפית אליה הוא אמור לצאת . לעומת הכשירות שלו לנהוג במדינה אחרת

. העלות שבהטלת האחריות הוא גבוה יותר מהתועלת ולכן לא מטילים אחריות

). תמיד הכירה בחובת הזהירות ולכן הוטלה אחריות(לא נתנה חסינות , אם כן, הפסיקה . נתן חסינות במקרים מסויימיםיכול לתת חסינות והוא אכן , בניגוד לפסיקה, המחוקק

:למשל

דין או אחד -משפט או בית-אדם שהוא גופו בית": לפקודת הנזיקין8 סעיף – חסינות לשופטים, שיפוט-וכל אדם אחר המבצע פעולות, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, מחבריהם

"קידו השיפוטי לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפ-לרבות בורר התביעה היתה נופלת בצפיות , לא היה קיים ואדם היה תובע ברשלנות שופט8אם סעיף

לאפשר לכל : שיקוליםמהנורמטיבית כי השיקולים בעד הם צדק והרתעה אבל לא תוטל אחריות תלות וחירות של העוסקים במלאכת השיפוט למלא תפקידם ללא חשש או משוא פנים ותוך אי


69

; עודד אנשים מוכשרים לעסוק בשיפוטל; פטיםהרצון לחסוך בזמנם של השו; שיפוטישיקול דעת . אי חידוש משפט שהסתיים

.אלה אותם השיקולים שהובילו את המחוקק להעניק חסינות

35האחריות לפי סעיפים : " לפקודת הנזיקין37 סעיף – חסינות של בעל מקרקעין כלפי מסיג גבוללא , תחזוקתם או תיקונם, בשל מצבם של המקרקעין, ו של תופשם של בעל מקרקעין א36-ו

לב ובלי כוונה -אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום, תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול ".לעבור עבירה או לעשות עוולה

תוך כדי גניבה הוא נפל במדרגות שלא היו מתוחזקות . אדם נכנס לביתו של אחר במטרה לגנובבעל מקרקעין או התופס מקרקעין אחראי כלפי ,כללית. הוא תובע את בעל הבית בנזיקין. כראוי

חובת זהירות זו מקורה .הנמצאים במקרקעין שלו לנזקים שמקורם בתחזוקה של המקרקעיןמקרקעין לבין מבקרים פוטנציאליים אבל במקרה זה מדובר במסגי גבול בזיקה שבין בעל ה

. בירהשנכנסו לבית כדי לבצע ע . אם אדם מתרשל בנוגע לתחזוק המקרקעין שלו מי שנמצא בתוכם יינזק. צפיות טכנית יש

-להחזיר את המצב לקדמותו והרתעה- השיקולים להטלת האחריות הם צדק–צפיות נורמטיבית . השיקולים נגד הטלת האחריות הם כדי שהחוטא לא ייצא נשכר. לתחזק את הבית כראוי

המחוקק . להחליט אם תוטל או לא תוטל אחריות והמחוקק קבע כי לא תוטלבסופו של יום צריך . קבע שיש לבעל המקרקעין חסינות כלפי מי שנכנס שלא בתום לב בכדי לבצע עבירה

. גם אם לא היה את הסעיף בפקודה יכולנו להגיע אליו באמצעות חובת הזהירות

זה אחד המקרים בו ? בעל הדין שהפסידהאם הוא אחראי בנזיקין כלפי , שמעיד עדות שקראדם פסק הדין הזה יחסית ישן וטעמיו היו שלא רוצים להרתיע . בית המשפט לא מוכן להטיל אחריות

.לא רוצים להטיל עליהם את אימת הדין, עדים

אדם הגיש בקשה לעיקול זמני ובית המשפט צריך להסתפק בראיות לכאורה על פי התצהיר האם אפשר להטיל אחריות ברשלנות כלפי בעל .לעיקול זמני שלא כדיןאדם מקבל בקשה . שמוגש

. ההלכה היום קובעת שכן? דין שהגיש בקשה לעיקול זמני וקיבל את הצו שלא כדין

האפשרות . יש חובת זהירות, כלומר, האפשרות העיקרית היא להגיד שכן מטילים אחריות, אם כןזה המחוקק עושה בחסינות שהוא קובע ולא בית ואת (השניה היא להגיד שאין חובת זהירות

. האפשרות השלישית היא לתחום את חובת הזהירות). המשפט רועוןיא

ההורים שלו ששמעו על . פגע בילד והוא מת, ענף נפל מגזע עץ. שהיה בגן ציבורי בחיפה, ילד, ראובן . נגרם להם נזק נפשי, ל באותה העת"מות ילדם ושהו בחו

.האחראית על הגן, ל ההורים נגד העירייהדון בתביעה ש

הניזוק ; הילד– הניזוק הישיר ; העירייה–המזיק : בסיטואציה הזאת מעורבים שלושה שחקנים . ההורים–העקיף /המשני

ס " יש קש,כלומר, ו גופני עקב הפגיעה בניזוק הישירניזוק עקיף זה אדם שנגרם לו נזק נפשי א

.וק הישיר לבין הנזק שנגרם לניזוק העקיףעובדתי בין הנזק שנגרם לניז

. השאלה הזאת של האחריות לניזוק עקיף עלתה בפסיקה פעמים רבות ונקבע לה דין מיוחד

אם יש להטיל על המזיק אשר גרם ברשלנותו שאלה היא ה ה–חובת הזהירות המושגית נתחיל במקום שהנזק לניזוק העקיף , יףנזק גוף לניזוק הישיר אחריות בגין נזק נפשי שנגרם לניזוק העק

? נגרם דווקא בשל הפגיעה בניזוק הישיר

בודקים את חובת הזהירות על פי הצפיות הטכנית בה שואלים האם אדם –צפיות טכנית בודקים כי אם נגרם נזק גוף לניזוק הישיר יכול להיגרם , כעניין טכני, סביר במקומו של המזיק יכול לצפות

.התשובה היא כן ? העקיףגם נזק נפשי לניזוק

האם אדם סביר במקומו של המזיק צריך לצפות –צפיות נורמטיבית היא , אם כן, השאלה כרגע התשובה ?כי אם נגרם נזק גוף לניזוק הישיר יכול להיגרם גם נזק נפשי לניזוק העקיף, כעניין טכני

הנזק אלא אם כן מקום שאפשר לצפות את הנזק צריך לצפות את , כלומר, היא חזקת חובה . קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת


70

הצפת תביעות : כלפי ניזוק עקיףבעניין הזה מקובלים שני שיקולים למה לא להכיר באחריותזה יפתח פתח , העקיפים, הטענה היא שאם נכיר בנזק של כל הניזוקים המשניים. והרתעת יתר

. לתביעות רבותקף חובת הזהירות ולקבוע אמות מידה אשר יגבילו את ייל הבסופו של יום נקבע כי יש להגב

.האחריות של המזיק כלפי הניזוק המשני : הלכת אלסוחהארבע אמות המידה האלה נקבעו בהלכה מפורסמת שנקראת

לבין הניזוק ן הניזוק העקיףהקרבה ביאו ליתר דיוק זהות הניזוק המשני , זהות התובע .1י תוכר תביעה רק לניזוק משני שיש לו קרבה מדרגה באותו פסק דין נקבע כ– הישיר

לאורך הזמן הפסיקה התפתחה והכירה גם במקרים של אבל) ילד, בן זוג, הורה (ראשונה )חבר, אחיינית, ידועה בציבור (קרבה יותר רחוקה

התרשם בצורה , הניזוק המשני, התובע הכלל הוא ככל ש–התרשמות ישירה מהאירוע .2 התרשמות ,לעניין זה. הנטייה היא להכיר באחריות, קרוב לאירועהיה, ישירה מהאירוע

צפייה ישירה . או האזנה לדיווח מילולי צפייה ישירה בטלוויזיהישירה יכולה להיות גם אם אדם צופה במשחק כדורגל ורואה שיש בלגאן בקרב האוהדים ובנו נמצא –בטלוויזיה

צפייה ישירה יכולה . נגרם נזק נפשיבמשחק והוא חושש לחייו של הילד וכתוצאה מזה להיות גם במקרה בו אדם הלך לישון וביקש שיקליטו לו את המשחק וכאשר הוא קם

לצפות בו הוא ראה את הבלגאן שמתרחש ובנו עדיין היה שם והוא חשש לחייו וכתוצאה ל אירוע אבהדיברנו על מקרים בו הניזוק המשני מתרשם מ, אם כן. מכך נגרם לו נזק נפשי

נוכח כלל הורחב בפסיקה ונקבע שלא תישלל על הסף תביעתו של ניזוק משני שלא היה ה . אלא שמע על כך מכלי שניבאירוע

הכלל הוא ככל – באירועזמן והמקום להתרחשות הנזקאופן התרחשות הנזק והקרבה ב .3יש מקום להרחבה ואין אבל . הנטייה היא להכיר, סמוך לאירוע, נגרם מיידיתשהנזק

.לשלול מקרים שהנזק התרחש מאוחר יותר

כשמדברים על חומרת הנזק יש . זוהי אמת המידה המכריעה ביותר –חומרת הנזק .4, סיוטים (לית לאירוע החל מאי נוחותאנזק נפשי זו תגובה מנט. להגדיר מהו נזק נפשי

זוק בהלכת אלסוחה נקבע כי תוכר פגיעה של ני. ממששל עד מחלת נפש )'נדודי שינה וכובפסיקה תירגמו את זה . שעולה כדי מחלת נפשמהותי משני רק כאשר מדובר בנזק נפשי

, יחד עם זאת. זוהי אמת המידה העיקרית).מינימום( לצמיתות 15% של נכות –למספרים קום להגמיש את אמת המידה הרביעית במקרים קשים בפסק דין אלסוחה נקבע כי יש מ

. נכות צמיתה15%- להסתפק בפחות מהכוונה היא , להגמיש. וברורים

ההורים עומדים באמת המידה , אם לוקחים את אמות המידה הללו–בחזרה לאירועון על הילד באמת המידה . באמת המידה השלישית גם חלקית, חלקית באמת המידה השניה, הראשונה

ק נפשי מעל הרביעית בית המשפט ירצה לשמוע חוות דעת של פסיכיאטר שיגיד שלאבא נגרם נז . אם בית המשפט ישתכנע זה הכי חשוב. נכות15%

. ניתן להגמישה במקרים קשים וברורים. אמת המידה הרביעית הכי חשובה, אם כן

. עד לפני שנה בית המשפט לא קבע מה הם אותם מקרים קשים וברורים .לפני שנה הגיע מקרה ברור וקשה

היו לה צירי לידה ובבית החולים.אשה הגיעה ללדת: קבית החולים שערי צד' פסק דין לבנה לוי נ 7לאחר אלא בדקו אותה הם לא . אמרו לה לחזור לבדיקה בעוד שעתייםשלחו אותה להסתובב ו

.העובר היה ללא דופק, כאשר בדקו אותה. שעות . תביעת ההורים נגד בית החולים

ובלת וקבע שהיה על את הפרקטיקה המק, בית המשפט בוחן את הנהלים. יש –התרשלות .1זה שלא בדקו . בית החולים לבדוק את היולדת כל שעתיים כדי לראות אם יש סיבוכים

.אותה כל שעתיים עולה כדי התרשלות

מות העובר. יש–נזק .2

על היולדת להוכיח שאם היו . ס כי יש אי וודאות" היתה בעיה בהוכחת הקש–ס "קש .3ס "יש אי וודאות בהוכחת הקש. לא היה מתהעובר היו עולים על הסיבוך ובודקים אותה

שבו מעבירים את נטל נזק ראייתי וכאשר יש אי וודאות מפעילים את דוקטרינת הובית החולים יצטרך להוכיח שגם אם היו בודקים אותה העובר ההוכחה אל בית החולים

.ס"יש קשבית המשפט קובע שבית החולים לא הצליח להוכיח זאת ועל כן . היה מת . ס"יש נזק ויש קש, חנו עד עכשיו שיש התרשלותהוכ

העובר מת . תביעת העובר נדחתהעיזבון העובר תובע את בית החולים ו. נעבור לתביעת העובר

לחוק הכשרות קובע כי כל אדם כשר לחובות ולזכויות 1סעיף . בתוך הרחם ולכן אין לו כשירות


71

אם העובר היה נולד ואחרי דקה . לתבועמאחר והוא מת בתוך הרחם הוא לא כשיר. בגמר לידתו . מת הוא היה יכול לתבוע אבל מאחר והוא נולד מת אין לו זכות לתבוע

הם טענו כי –קודם כל הם תבעו כסף בנזק ממוני .מתחלקת לשנייםנחזור לתביעת ההורים ש

. ס"קשבית המשפט פיצה על נזק זה כי יש . ההיריון עלה להם כסף וביקשו החזר על ההוצאותבבית המשפט העליון נקבע בדעת רוב כי האמא . בנוסף ההורים תבעו על הנזק הנפשי שנגרם להם

נגרם לה איבר בגופה ומצד שני הנזק הנפשי היא ניזוק מעין ישיר כי מצד אחד העובר היה מעיןאם היינו הולכים לפי הלכת . 15% לאמא נגרם נזק נפשי שלא עולה כדי .כתוצאה ממות העובר

זהו מקרה קשה וברור בו מגמישים את הלכת אלסוחה ולכן .לסוחה היא לא היתה מקבלת פיצויא . נכות15%-ניתן להסתפק בפחות מ

נכות אבל גם 15%-מה לו נכות של פחות משנגרעקיף האב הוא גם ניזוק . ל לגבי האבא"כנ .כהכן גם לגבי האב יש להגמיש את ההלהמקרה של האבא הוא מקרה ברור וקשה ול

בית המשפט אומר שבמקרה זה אין . הרציונאל של הלכת אלסוחה הוא החשש מפני הצפת תביעות

במקרה (על כל ניזוק ישיר , כלומר, חשש מפני הצפת תביעות כי מדובר בסך הכל באבא ובאמא . ולכן יש מקום להגמיש את הלכת אלסוחה) האבא והאמא(יש רק שני ניזוקים עקיפים ) הזה

האמא וגם האבא הם ניזוקים ישירים ולכן אין צורך לעמוד באמות ט נקבע כי גם בדעת מיעו

. המידה שנקבעו בהלכת אלסוחה

ניזוק משני שנגרם לו נזק גוף יכול להיות שלניזוק המשני נגרם נזק גוף . עד עכשיו דיברנו על נזק נפשי שנגרם לניזוק המשני

). לחץ דם, אולקוס, סכרת(י נגד קישוויעקב פסק דין הכיר באחריות בנזק גוף של ניזוק משני נדונה בהשאלה האם אפשר ל

הוא טען .גרמו למותו של אחד מהםו בשוטרי משמר הגבול שיורים בילדיואב צפה :מדינת ישראל . שנים לאחר האירוע4 היתה מחלת הלב בה לקה. ה בליבולקשנגרם לו נזק נפשי ו

הוא עמד . בי הנזק הנפשי החילו עליו את הלכת אלסוחהלג. מחוזי התביעה נדחתהבית המשפט הבלא לגבי מחלת הלב .15%-ברביעי לא עמד כי הנזק הנפשי שלו היה פחות מ. תנאי אלסוחה3-ב

ס בין הנזק של הניזוק "אין קש, כלומר, האבא היתה דווקא בעקבות מות הבןהוכח שהמחלה של .הישיר ובין הנזק של הניזוק העקיף

שאלה האם ניתן להכיר באחריות ה שם נדונה החלטה נשארה על כנה אך–עליון הבית המשפטב אין .כןבית המשפט קבע ש. ף כי עד עכשיו דיברנו על נזק נפשי ולא גופנילנזקי גוף של ניזוק עקי

.טעם להכיר בנזק נפשי של ניזוק עקיף ולא להכיר בנזק גופני : המחוייביםבדיקת אמות המידה באלסוחה מתאימות בשינויים

.אמת המידה הראשונה מיושמת ללא שינוי. יש–קרבה .1

. אמת המידה השניה מיושמת ללא שינוי. יש–התרשמות מהאירוע .2

יש בית המשפט אומר שכאן יש מקום להגמיש את הכלל כי –האופן בו התרחש הנזק .3 ). כמו אולקוס( גוף שמתרחשים יותר מאוחר נזקי

בית המשפט לא . מדובר על נזק נפשי וכאן על נזק גופני באלסוחה היה –חומרת הנזק .4אך קובע כי ניתן להכיר בנזק גופני רק כאשר לגבי אמת המידה הרביעית קובע מבחנים

.מדובר בנזק פיזי ממשי ובעל השפעה על יכולת תפקוד יומיומית

חובת הצלהמשיך בדרכו ולא מגיש ראובן מ. מתוך בית שעלה באש" הצילו"ראובן עובר בכביש ושומע זעקת

השאלה האם ניתן להטיל . שמעון מגיש תביעה נגד ראובן בגין אי הגשת עזרה. עזרה לשמעון ?אחראיות על ראובן בשל העובדה שלא הציל את שמעון

? השאלה הראשונה אותה יש לשאול היא האם ישנה חובת הצלה כללית במשפט הישראלי

.התשובה היא לא

: צלה הםהנימוקים בעד חובת הה

למנוע המשך נזק מהניצול .1

.להגדיל את הסולידאריות בחברה .2

:הנימוקים נגד חובת ההצלה הם


72

. מטילים אחריות בגין מחדל, כלומר, הציווי שעולה מחובת ההצלה הוא ציווי עשה .1 . מבחינת חובת הזהירות היא לא להכיר באחריות בגין מחדלהנטייה במשפט

לא ראובן יצר את . כון לניזוק הוא לא המזיק עצמו מי שיצר את הסי–טיעון מוסרי .2 . הסיכון לכך ששמעון נשרף ובעצם מחייבים את ראובן להציל סיכון שמישהו אחר יצר

יש חשש להצלה לא מקצועית .3

יש קושי לקבוע גבולות לחובת ההצלה .4

. שאין חובת הצלה כלליתפסק דין לורנסבגלל כל השיקולים האלו נקבע ב

. בת הצלה במקרים מיוחדים שבהם יש יחס מיוחד בין המציל לניצולבמשפט יש חו : לדוגמא

לחוק העונשין יש חובה על ההורה או על מי שאחראי על הילדים לא 362 בסעיף – הורים וילדים . שנים14להזניח את ילדיו שלא מלאו להם

ך זה אפשר ללמוד אם מישהו הפר את החובה הזאת ניתן לתבוע אותו בהפרת חובה חקוקה ומתו .על חובת הצלה למרות שהחובה היא יותר חובת דאגה

גם כאן אי . שוטרים שמתוקף תפקידם עליהם לדאוג, מצילים, כבאים– בעלי תפקידים מיוחדים

.אפשר לדבר על חובת הצלה כי זה בעצם ביצוע תפקיד

רה קובעת כי אסור א לתקנות התעבו64תקנה , אם נהג מעורב בתאונה– תאונות של פגע וברח .לברוח מהזירה וחייבים להגיש עזרה

כלומר היו הרבה אנשים בסביבה . אדם שהתחיל בהצלה– מקרה שהוכר בפסיקה בארצות הברית

. עם התנדבותו התפזרו השאר ובטרם הוא סיים להציל הוא גם הלך. ואחד התנדב להציל

היא חלה על . וק לא תעמוד על דם רעךבנוסף לכל אלה יש חובת הצלה כללית אבל היא נמצאת בח . כל אחד להבדיל מהחובה המוטלת על אנשים שיש יחסים מיוחדים בינם ובין הניצול

החובה מצומצמת בכך שכתוב בחוק שהסכנה צריכה להיות חמורה ומידית עקב אירוע פתאומי כנה לכן החובה ניתן לצאת ידי חובה בכך שמודיעים לרשויות על הס. שהתרחש לנגד עיניי המציל

.היא מאוד מצומצמת

תובע את ראובן הוא יכול לתבוע אותו מכוח חוק לא תעמוד על , שנשרף בתוך הבית, אם שמעון : התביעה הזאת מעוררת כמה שאלות. דם רעך

קשה להוכיח חובה שקמה על פי החוק אבל זה לא בלתי ? האם בכלל היתה שם חובה .1 אפשרי

אין על ? האם ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה. ו חוק פליליחוק לא תעמוד על דם רך הינ .2 . כך הלכה פסוקה בעניין

האם החובה נועדה ה צריך לבדוק אם ישנה חובה חקוקה וכשתובעים בהפרת חובה חקוקס בין הנזק "צריך להוכיח קש. הקושי הוא לדעת אם יש חובה חקוקה. להגן על הניזוק

. ובין הפרת החובה . וק האם החוק התכוון לשלול תביעה אזרחיתבנוסף צריך לבד

. היסוד הראשון שיש לבחון ברשלנות הוא חובת זהירות? האם ניתן לתבוע ברשלנות .3 . חובת הזהירות היא של בני אדם כלפי כל בני האדם שזקוקים להצלה

. צפיות טכנית ישוהגברת הרתעה , השיקולים להטלת האחריות הם צדק. נשאר לבדוק צפיות נורמטיבית

השיקולים נגד הטלת האחריות הם כל אותם השיקולים שדיברנו . הסולידאריות בחברה . עליהם קודם

קבע את תחום החובה בחוק המחוקק . אותו מזיק לכאורה יכול להגיד שיש הסדר שלילי .לא תעמוד על דם רעך והוא לא רצה להטיל חובה מעבר

שיהיו תביעות רשלנות גם באותם בפסיקה השאלה הזאת לא נדונה אבל אין שלילה . מקרים שלא עונים על הקריטריונים שמופיעים בחוק לא תעמוד על דם רעך

שמעון תובע את ראובן על כך שגרם לו . מציל את שמעון ותוך כדי הצלה שמעון מת, ראובן נכנס

על כך שמעון לא תובע על כך שראובן לא הציל אותו אלא. התביעה השתנתה? נזק תוך כדי הצלה .שראובן גרם לו נזק


73

. אם התביעה היא ברשלנות הולכים לחובת זהירות מושגית. השאלות נשארות אותן שאלות .התשובה היא כן? מציל שהציל ברשלנות יכול לצפות יגרם נזק, טכנית

. יש שיקול חשוב למה לא להטיל אחריות והוא שראובן בא ומציל. נשארנו בצפיות נורמטיבית היה רוצה לפטור את המציל הוא היה קובע חסינות למציל אבל המחוקק לא קבע אילו המחוקק

שם נקבע שלמציל שגרם נזק לניצול יש 446את החסינות הוא קבע בקודקס בסעיף . חסינות . חסינות ובלבד שיש יחס סביר בין הנזק שרצו למנוע לבין הנזק שנמנע


74

4.5.09 חובת זהירות קונקרטית

. בחובת הזהירות הקונקרטית דנים במזיק הספציפי בנסיבות המיוחדות של המקרההשאלה ששואלים היא האם מן הראוי במקרה הקונקרטי להטיל אחריות על המזיק הספציפי

.כלפי הניזוק הספציפי

אין , היה כי זה כמעט ולא קורהמה שנדיר שי, אם הגענו להחלטה שאין חובת זהירות מושגיתצורך להמשיך ולבדוק חובת זהירות קונקרטית וזאת כיוון שאם אין חובת זהירות מושגית כל

אם כל הקבוצה לא חבה כלפי הקבוצה השניה . קבוצת המזיקים לא חבה כלפי קבוצת הניזוקיםגית אין גם אם אין חובת זהירות מוש, לכן. כל אחד מחברי הקבוצה לא חב חובת זהירות

. קונקרטית לדוגמא

הרופא הספציפי לא חב כלפי החולה , אם אומרים שרופאים לא חבים חובת זהירות כלפי חולים . הספציפי

שואלים האם במקרה הקונקרטי מוטלת על המזיק הספציפי חובה שלא להתרשל כלפי הניזוק

, כלומר. זק הספציפי שקרההספציפי בכל מה שנוגע לאותה פעולה ספציפית שקרתה וגם לגבי הנ . מדובר במשהו קונקרטי ולא קטגורי

אברין השאלה האמיתית שצריך לשאול היא האם מן הראוי להטיל על המזיק 'ר ג"לדעת ד ?הספציפי אחריות כלפי הניזוק במידה והוא התרשל וגרם לנזק

התפקיד של חובת הזהירות הקונקרטית

המשמעות היא שגם , בת זהירות על המזיק הספציפיאם אומרים שאין חו. התפקיד הוא מסננת . אם הוא התרשל וגרם לנזק לא תוטל עליו אחריות

קרטיתההבדל בין חובת זהירות מושגית ובין חובת זהירות קונ

בחובת הזהירות המושגית בודקים קבוצה כלפי קבוצה ולכן ההחלטה של חובת הזהירות הזהירות הקונקרטית בודקים את החובה בנסיבות בחובת, לעומת זאת. המושגית היא תקדימית

. המקרה וזה לא מהווה תקדיםאם קבענו שהרופא הספציפי חב חובת זהירות כלפי החולה הספציפי התחולה לא תהיה על כל

.הרופאים לגבי כל החולים

?איך בודקים חובת זהירות קונקרטית . חן הצפיותהבדיקה נעשית על פי מב, אם הולכים לפי הפסיקה והחוק

אברין הבדיקה היא לא על פי מבחן הצפיות כי בחובת זהירות קונקרטית מניחים 'ר ג"לדעת ד

אם הולכים ? שהמזיק התרשל ואם הוא מתרשל יש כבר צפיות אז למה צריך לבדוק צפיות שובחובת הזהירות הקונקרטית , אברין והשאלה היא האם ראוי להטיל אחריות'ר ג"לשיטתו של ד

. תרתימתיאבל במבחן עלינו לפעול על פי הפסיקה והחוק ולכן נלמד איך בודקים את חובת הזהירות

.הקונקרטית על פי מבחן הצפיות

. הוא מבחן הצפיות, אם כן, המבחן לבדיקת חובת הזהירותהחובה מוטלת עליו כל אימת שהיה צריך לצפות ? מתי מוטלת על אדם החובה להיות זהיר

. שאם לא יהיה זהיר יתרחש נזקבנסיבות העניין . קודם כל צפיות טכנית ואחר כך צפיות נורמטיבית–" צריך לצפות"

בצפיות הטכנית שואלים האם אדם סביר במקומו של הנתבע יכול היה לצפות בנסיבות המקרה . את התרחשות הנזק כתוצאה מההתרשלות

ביר יכול היה לצפות את התרחשות מה הכוונה כששואלים האם אדם ס–בשאלה הזו יש סתירה התרשלות זה כאשר אדם יכול היה לצפות ? הרי מה זה התרשלות? הנזק כתוצאה מההתרשלות

.הוא יכול היה לצפות את הנזק, אם כן. את הנזק ולא מנע אותו

צפיות טכנית בחובת הזהירות המושגית תמיד מתקיימת כי בודקים אותה באופן כללי ולא על בעוד שבחובת הזהירות הקונקרטית בודקים את הצפיות הטכנית על רקע נסיבות . מקרה מסויים

אם בודקים על רקע נסיבות מיוחדות יכול להיות שבנסיבות הללו לא תהיה צפיות . מיוחדות


75

המזיק לא יכול היה לצפות את התרחשות הנזק כתוצאה מההתרשלות בנסיבות , כלומר, טכנית . המיוחדות

. הנזק כי לא יכול היה לצפות אותו הוא לא נחשב רשלןאם אדם לא מנע את . מלכתחילה גם אין התרשלות, אם אין צפיות טכנית

תהליך התרחשות הנזק , כלומר, איך הנזק התרחש: כשמתייחסים לצפיות מתייחסים לשני דברים

. הצפיות מתייחסת גם לתהליך התרחשות הנזק וגם לסוג הנזק, לכן. וסוג הנזק

לדוגמא המשפחה שהלכה להתלונן במשטרה והמשטרה לא טיפלה בתלונות והמשפחה –משפחת וייס

. נאלצה למכור את הבית ולעזובבחובת זהירות מושגית השאלה היא האם על המשטרה חובת זהירות כלפי האזרחים בגין טיפול

. זוק ספציפיהשאלה היא לא לגבי שוטר ספציפי או ני? בתלונות כדי למנוע מהם נזקים כלכליים .קבענו בשאלה זו שיש חובת זהירות כי יש צפיות טכנית ויש צפיות נורמטיבית

כלפי כל האזרחים אלא כלפי משפחת וייס בנסיבות בחובת הזהירות הקונקרטית לא בודקיםיכלה לצפות שאם היא תתרשל האם המשטרה בנסיבות העניין לגבי צפיות טכנית שואלים. העניין

. פחת וייס והנזק שייגרם יהיה עוגמת נפש למשפחה והיא תמכור את הביתייגרם נזק למש אם משפחת וייס היתה מתלוננת פעם אחת ולאחר מכן –בודקים את העניין בנסיבות המקרה

אבל אם המשפחה מתלוננת מספר רב של פעמים ולא . הולכת הביתה לא ניתן להגיד שיש צפיותם מודיע למשטרה שאם העניין לא יטופל הוא יעזוב את רק שמתלוננים הרבה אלא אב המשפחה ג

. במקרה זה יש צפיות, ביתו והשוטר אומר לו שיעזוב

. בודקים על רקע נסיבות המקרה, אם כן, את הצפיות הטכנית בחובת הזהירות הקונקרטית

לא היתה בכלל , במידה והיינו קובעים שאין צפיות טכנית בחובת הזהירות הקונקרטיתאם . זה הסיכוי שהנזק יתרחש אל מול עלויות מניעת הנזק, על פי מבחן הנד, התרשלות. ותהתרשל

. הסיכוי שהנזק היה מתרחש הוא אפס ואז לא היתה התרשלות, לא ניתן היה לצפות. פעם אחת בהתרשלות ופעם שניה בחובת הזהירות הקונקרטית–את הצפיות בודקים פעמיים

. נקרטית והבדיקה של ההתרשלות היא אותה בדיקההבדיקה של חובת הזהירות הקו

דוגמא נוספת . השוטר שראה שני נערים רבים ביניהם ולא לקח את הסכין מאחד מהם–רביב

בחובת הזהירות המושגית שואלים האם שוטר חב חובת זהירות כלפי נפגעים כתוצאה מתשאול .ברמה המושגית יש חובה. ציפילא דיברנו על שוטר ספציפי ולא דיברנו על נפגע ספ. לקוי

בחובת הזהירות הקונקרטית שואלים האם השוטר הספציפי חב חובת זהירות כלפי הניזוק . הספציפי

האם שוטר סביר במקומו של השוטר הספציפי יכול היה לצפות –בתחילה בודקים צפיות טכנית זק יתרחש כפי כי בנסיבות המיוחדות של אותו מקרה שאם הוא יתרשל בחקירת הנער הנ

במקרה הנדון כשהשוטר בא וראה שיש מריבה בין ? שאחד הנערים ידקור את השני–שהתרחש . שני הנערים וראה שלאחד מהם יש סכין יש צפיות

מדברים ביניהם , ראה שני נערים מסתודדים בצד, אם היינו אומרים כי השוטר הסתובב במקום

. במקרה זה אין צפיות, סימני אזהרה אחריםואין שום , או אפילו צועקים אחד על השניכשאומרים שאין צפיות הכוונה היא שהסיכוי שיתרחש הנזק הוא כמעט אפסי ואם הסיכוי כמעט

. אפסי מצפים מהשוטר שילך הביתה ובמידה והוא הולך הביתה הוא לא התרשל

.אין התרשלותמלכתחילה באין צפיות

היקף הצפיות הנדרשת . תהליך התרחשות הנזק וסוג הנזקהצפיות היא לגבי

שנער אחד –למשל . לא צריך לצפות את כל הפרטים המדוייקים, לגבי תהליך התרחשות הנזקאת זה לא צריך לצפות אלא . והדקירה תהיה בדיוק בצוואר15:30ידקור את הנער השני בשעה

. שנער אחד ידקור את השני, כלומר, ראייה בקווים כלליים

צפיותדוגמא שאין אדם הלך להתנדב במשמר האזרחי הוא היה חולה נפש אבל על פניו כשהיה בפני הפקיד הוא היה

בכל החומר הרפואי נמצא כי הוא . לא היו עליו שום אותות אזהרה–נראה נורמטיבי לחלוטין . במקרה הזה הפקיד קיבל את המועמד להתנדבות ונתן לו נשק. נורמטיבי


76

אם . והוא אפסיהנזק זה הסיכוי להתרחשות הנזק י אומרים שתוחלת במקרה זה אין התרשלות כ . הסיכוי הוא אפסי אין התרשלות

. במקרה זה אין צפיות ולכן אין חובת זהירות. בחובת הזהירות הקונקרטית בודקים צפיות . השאלה בבדיקת ההתרשלות ובבדיקת חובת הזהירות הקונקרטית היא אותה שאלה

ס ובחובת הזהירות "בקש, בהתרשלות: בודקים בשלושה מקומותאת הצפיות הטכנית

. השאלה בכל שלוש המקומות היא אותה שאלה. הקונקרטית

דוגמא נוספת לכך שאין צפיותפתחו לה תיק בלשכת . אישה מוכה הלכה אל פקידת הרווחה ואמרה לה שבעלה מכה אותה

. גד הבעל והאישה דחתה את הדיוןהיה צו מניעה כנ. התברר שזה היה מקרה חד פעמי. הרווחההתשובה ? האם במקרה זה פקידת הרווחה יכולה לצפות שאם היא לא תטפל בתיק הזה ייגרם נזק

. היא לא. אם האישה היתה תובעת את פקידת הסעד ברשלנות ניתן לומר כי אין צפיות ולכן אין התרשלות

. הקונקרטיתאך כמו שאנחנו רואים בודקים את הצפיות גם בחובת הזהירותבבדיקת חובת זהירות מושגית השאלה היא האם פקידי שירות הרווחה חבים חובת זהירות כלפי

אבל במקרה . התשובה היא כן? נשים שהתלוננו על אלימות מצד הבעלים ולא טיפלו בהםהאישה , בנוסף. הקונקרטי הזה התשובה היא לא כיוון שלא על כל תלונה מחייבים טיפול מאסיבי

. שרה אל פקידת הרווחה ואמרה שהכל בסדר ולכן אין חובת זהירות קונקרטיתהתק . אין חובת זהירות קונקרטית, שלישית. ס"אין קש, שנית. אם אין צפיות טכנית אין התרשלות

דוגמא נוספת

החקירה היתה . שוטר שחוקר חשוד ומתברר שהחשוד היה חולה נפש והשוטר לא ידע זאת . תלה את עצמומאסיבית מדי והחשוד

בחובת הזהירות המושגית שואלים האם יש לשוטרים חובת זהירות כלפי חשודים שתולים את ? עצמם כתוצאה מחקירה מאסיבית

בחובת הזהירות הקונקרטית השאלה היא האם לשוטר הספציפי יש חובת זהירות כלפי החשוד .הספציפי בנסיבות המקרה הספציפי

הצפיות , לגבי סוג הנזק. זק שבו הצפיות צריכה להיות באופן כללידיברנו על תהליך גרימת הנ

. היא לגבי סוג הנזק ולא את היקף הנזקהנדרשת

אבל באותה מידה ₪ 1,000הרכב יכול להיות שווה , אם למשל מוסכניק מתקן רכב ברשלנות . ₪הרכב יכול להיות שווה מיליון

נזק (ת שקל אחד והנזק יכול להיות מוות אפילו הנזק יכול להיו, אם למשל אדם תוקף אדם אחר

). בסכום גבוה יותר

בדוגמא הראשונה מדובר בנזק רכוש ובדוגמא השניה . הנזק שיש לצפות הוא סוג הנזק, כלומר . מה שצריך לצפות זה רק סוג הנזק ולא היקף הנזק. מדובר בנזק גוף

. קף הנזקברגע שניתן לצפות את סוג הנזק ישנה אחריות למלוא הי

אם המזיק גורם לאדם נזק ראשוני וכתוצאה ממום נדיר –מכך נגזר עיקרון הגולגולת הדקה

המזיק חייב על כל מלוא היקף הנזק כי מספיק שהמזיק צפה את , הועצם, אצלו הנזק שלו הוחמר . סוג הנזק ואז האחריות היא על מלוא היקף הנזק

לנזק לאחר והניע את השרשרת הזאת אז צודק יותר אם אדם גרם . זה מוצדק גם משיקולי צדק . שיהיה אחראי למלוא ההיקף

אדם דחף מישהו אבל יכול היה לצפות שהאדם חולה . כל אחד יכול לצפות שלשני יש גולגולת דקה

. ושהדחיפה יכולה לגרום לו נזק גדול יותר

ת קונקרטית ואז אין חובת אין חובת זהירו, אם בדקנו צפיות טכנית וקבענו שאין צפיות טכנית . ס"זהירות בכלל וגם אין התרשלות ואין קש

מצפים ממנו , המזיק בנסיבות המקרה יכול היה לצפות את הנזק, כלומר, אם יש צפיות טכנית

. לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את הנזק, להיות זהיר


77

ה וצדק אלא אם כן השיקולים שמצפים מהמזיק לנקוט באמצעי זהירות הם שיקולי הרתע . קיימים שיקולים השוללים זאת

נקודת המוצא היא שאם יש צפיות טכנית צריך לצפות את הנזק וצריך למנוע את הנזק אלא אם לא רק אם המזיק יכול , כלומר. זאת הצפיות הנורמטיבית. כן קיימים שיקולים השוללים זאת

.היה לצפות אלא אם היה צריך לצפותאם המזיק יכול היה , בדיוק כמו בחובת הזהירות המושגית, רמטיבית הואהכלל בצפיות הנו

. לצפות הוא גם צריך לצפות אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאתהרי כבר , בדקנו שיקולי מדיניות בחובת הזהירות המושגית אז באילו שיקולי מדיניות מדובר כאן

תה צפיות טכנית ואם היתה צפיות טכנית יש גם בחובת הזהירות המושגית הי? בדקנו אותםבדקנו זאת כבר אז , כלומר, צפיות נורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאת

הצפיות הנורמטיבית בחובת הזהירות ? למה צריך לבדוק אותם שוב בחובת הזהירות הקונקרטיתאז . ן שבעצם בדקנו אתה בהתרשלותהצפיות הטכנית מיותרת כיוו. הקונקרטית בעצם מיותרת

בחובת הזהירות המושגית בודקים , בדרך כלל, למרות זאת? למה צריך חובת זהירות קונקרטיתובחובת הזהירות הקונקרטית בודקים ) 'וכו, הרתעת יתר, הצפת תביעות(שיקולים מאקרו

.שיקולים מיקרו

ם שוטר יכול לצפות שבמידה והוא במקרה של רביד אנחנו שואלים בחובת הזהירות המושגית האיש עליו חובה לצפות , אם הוא יכול. הצפיות הטכנית מתקיימת. יתרשל ייגרם נזק לנער השני

שיקולי המדיניות . וזוהי הצפיות הנורמטיבית אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאתו של יום במקרה זה קבענו בסופ. והרתעת יתרשיכולים להיות לגבי משטרה הם הצפה של תביעות

במקרה הזה האם טכנית . כי הוא חייב לצפות ולכן עוברים לבדוק את חובת הזהירות הקונקרטיתלכן גם צפיות נורמטיבית יש אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים . יש? יש צפיות או אין

ת בחובת הזהירות השיקולים הקיימים הם אותם השיקולים שציינו בצפיות הנורמטיבי. זאת .המושגית אבל בודקים בנוסף עוד שיקולים מיקרו

. לכל פעולה שאדם עושה נלווים לה סיכונים– סבירות הסיכון:שיקול ראשון

. ישנו סיכון שהחשוד יתאבד, אדם חוקר חשודים. אדם שמשחק כדורגל מסתכן בפציעה : 2-את הסיכונים מחלקים ל

אדם עובר ברחוב .חלק בלתי נפרד וטבעי מהפעילות יוצרת הסיכון מהווים – )טבעי(סיכון סביר .סיכון זה הינו סביר. והוא יכול למעודסיכון בלתי סביר הוא סיכון קבע כיפסק דין ועקנין השופט ברק ב– )לא טבעי(סיכון לא סביר

כדי באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים, שהחברה רואה אותו בחומרה יתרה . למנעו

. הסיכון שבו מטילים חובה למנוע את הנזק הוא סיכון לא סביר

רשת בהוצאה הנד, בהקשר זה יש להתחשב בהסתברות להתרחשות הנזק”: המבחן לסיכון סבירהסיכון הינו אם הוצאות המניעה יותר גדולות מתוחלת הנזק " בחומרת הנזק, למניעת הסיכון

, ת המניעה גדולות יותר מתוחלת הנזק והמזיק לא מנע את הנזקאם הוצאו, כלומר. סיכון סביר .מבחן ההתרשלות, הנד-הנוסחה הזו היא נוסחת לרנר. הוא לא מתרשל

ברמה המושגית שואלים האם עירייה . אדם הלך ברחוב ומעד על המדרכה ותבע את העירייה

– צפיות טכנית יש ?אחראית כלפי התושבים לנזק שנגרם כתוצאה מתחזוקה לקויה של מדרכותצפיות נורמטיבית . עירייה יכולה לצפות שאם היא תתרשל בתחזוקת המדרכות אנשים ימעדו

. מתקיימת אם צפיות טכנית מתקיימת אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות השוללים זאתמושגית אך השיקולים לא שוללים ולכן יש חובת ' השיקולים שיש כאן הם הצפת תביעות וכו

. במקרה הקונקרטי יכול להיות שצפיות טכנית יש. ים לבחינת חובת הזהירות הקונקרטיתועוברהסיכון הוא טבעי ? האם הסיכון הוא טבעי או לא–נמשיך הלאה לבחינת הצפיות הנורמטיבית

לעומת זאת אם היה מפגע גדול . ולא ניתן לצפות מהעירייה לתקן כל מדרכה שקצת פגומהסיכון לא סביר הוא סיכון שההסתברות . סיכון לא סביר, כלומר, ל יותרבמדרכה הסיכון הוא גדו

. תוחלת הנזק היא גדולה ועלות המניעה שלו יחסית קטנה, כלומר, להתרחשות שלו היא גדולהולכן על סיכון סביר לא סריקה של כל המקום על ידי גלותו אם הפגם במדרכה הוא פגם קטן ניתן ל

. יכון לא סביר כן מטילים אחריותמטילים אחריות בעוד שעל ס . על סיכון סביר אין התרשלות ובכל זאת עושים את בדיקת הצפיות פעמיים

דוגמאות לסיכונים סבירים

הסיכון שאדם יקפוץ לתוך מים רדודים ויפגע –אותו נער שקפץ קפיצת נר , בפסק דין ועקניןזה סיכון , שהמים עמוקים והוא נפגעאם אדם קופץ לבריכה במקום . בראשו הינו סיכון לא סביר

, לכן. הפך את הסיכון לסיכון לא סביר, במקרה הזה, אבל עצם הפיכת המים למים רדודים. סביר


78

יתכנו מקרים שבהם הסיכון היה סיכון סביר אבל בנסיבות מסויימות הסיכון הפך להיות סיכון . לא סביר

לא כל אדם . סיכון סביר שהוא ייפוליש , אדם שמחליק על קרח–החלקה על קרח , לדוגמא

כדי למנוע את הנזק על . שמחליק על קרח ונופל ייתבע את המפעיל כיוון שהסיכון הינו סיכון סביראם במגרש , לעומת זאת. המפעיל לסגור לחלוטין את המקום או שהמפעיל יצמיד מדריך לכל אדם

הסיכון הפך להיות סיכון לא , פל שם איש ומישהו נ200 איש בו זמנית יש 50החלקה שיכול להחיל אבל בשינוי נסיבות זה הפך להיות סביר כיוון שהסיכון הסביר הוא שהאדם ייפול באופן רגיל

. סיכון לא סביר

אם הוא בחר מסלול לא . הסיכון הוא סיכון סביר, אדם שרוכב על סוסים ונופל תוך כדי רכיבהן חמישה אנשים במקום שלושה אנשים או טוב או בחר לרכב על סוס חולה או שמורה אימ

כל אלה הופכים את הסיכון מסיכון סביר לסיכון לא , שהמדריך שלימד את הרוכב לא היה מוסמך . סביר

חובת הזהירות מוטלת על . על סיכון סביר לא מטילים אחריות ולכן הניזוק הוא זה שצריך להיזהר

. מניעת נזק בסיכון לא סבירהאחריות מוטלת בעצם בגין אי . הסיכון הלא סבירהנזק עליו אחראי המזיק הוא אם נגרם נזק בסיכון . מישהו אחראי עליו, לא כל נזק שקורה לאדם

. לא סביר

ביום מסויים . איש100 מצילים על כל 3בבריכת שחייה דרוש על פי תקנות רישוי עסקים שיהיו התשובה היא ? מצילים באותו יום3ק האם ראוי להמשיך ולהעסיק ר. תלמידים נכים100הגיעו

למרות שמפעיל הבריכה קיים את הוראות החוק על פי תקנות רישוי עסקים זה לא מכסה את . לא לפעמים המפר –ניתן להיות רשלן למרות שלא הופרה חובה חקוקה וההיפך . התנהגות המפעיל

. חובה חקוקה לא יהיה רשלן

. כיוון שמי שיכול למנוע את הנזק יותר טוב זה הניזוק? ירלמה לא מטילים אחריות בגין סיכון סבלא היתה התרשלות מצד המפעיל כיוון שהוא לא יכול היה למנוע , אם אדם החליק על החלק ונפל

בשביל למנוע את הנזק המפעיל היה צריך לסגור את המקום או להציב מדריך ליד כל . את זה . מחליק

. הנזק קטנה מהנזק והמזיק לא מנע את הנזק הוא רשלןהנד אומרת שאם תוחלת-נוסחת לרנר

אם הסיכוי . הוא לא רשלן, אם עלות המניעה יותר גדולה מתוחלת הנזק והמזיק לא מנע את הנזקאם אין צפיות , לכן. כל עלות מניעה תהיה גדולה יותר ולכן המזיק לא יהיה רשלן, הוא אפסי

. ולכן אין צפיות נורמטיבית המזיק לא התרשל גם לגבי סיכון סביר. טכנית המזיק לא התרשל . הבדיקות הן אותן הבדיקות

אך יש לציין " ראה לעיל"במבחן יש לעשות את הבדיקות כפי שלמדנו ללא קיצורי דרך או לכתוב

ויש לציין את (בדקנו אותו . כי מבחן הצפיות הטכני במקרה דנן הוא מבחן כפול, למשל, במפורש .ה לעיל שםרא, )השלב בו בדקנו

ככל שהניזוק מסתמך על המזיק – בין הניזוק לבין המזיק קיומם של יחסי הסתמכות :שיקול שני

. אם יש הסתמכות הקשר הוא יותר קשר חוזי מקשר נזיקי. מטילים אחריות, שימנע את הנזק

מי לוקחים סיטואציה ושואלים בנסיבות העניין–זהות מונע הנזק הזול ביותר :שיקול שלישי . יכול היה למנוע את הנזק בצורה טובה יותר

בבית . הלקוח מציע לעורך הדין להתחשבן בכלא. עורך דין שהיה מסוכסך עם הלקוח שלו, לדוגמא. אחרי שתי דקות הלקוח תקף את עורך הדין. בלי פיקוח, הסוהר עורך הדין יושב עם הלקוח לבד

ורך הדין בגין נזקים שנגרמים להם על ידי שירות בתי הסוהר אחראים כלפי ע, ברמה המושגית, במקרה הקונקרטי הזה, ברמה הקונקרטית. התשובה היא כן? הלקוחות שלהם שתוקפים אותם

הוא היה צריך , אם עורך הדין מסוכסך עם הלקוח. בודקים בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפיז שירות בתי הסוהר היו יכולים ליצור קשר עם שירות בתי הסוהר וליידע אותם לגבי הסכסוך וא

. עורך הדין הוא מונע הנזק הטוב ביותר כיוון שביכולתו למנוע את הנזק, לכן. להציב שמירה

לא רק מי שיכול היה למנוע את הנזק אלא גם מי – זהות מפזר הנזק הטוב ביותר:שיקול רביעי .שיכול לפזר

את הנזק ואז שואלים מי יכול לגלגל את הנזק פיזור הנזק זה בהנחה ואף אחד לא יכול היה למנוע . על צדדים אחרים


79

מפעיל הבריכה יכול להעלות את מחיר כרטיס . אותו יצרן שיכול להעלות את מחיר המוצר, למשל . הכניסה ואז כולם ישאו בנזק

תאונות דרכים

. בשלב הזה תאונת דרכים היא מה שמוכר בחיי היומיום כתאונת דרכים

: ים יש לעשות שתי הבחנותבתאונת דרכ

בתאונות דרכים הנפגעים מחולקים תמיד לאחד ? מי יכול להיפגע בתאונת דרכים •) אדם שנמצא ברכב אבל לא נוהג(או שהוא נוסע , או שהנפגע הוא הנהג: משלושה סוגים

. או שהוא הולך רגל

. גוף או רכוש? אילו נזקים יכולים להתרחש בתאונת דרכים •

.דון באחריות לנזקי גוף שנגרמו. דרכים בין שני רכביםהתרחשה תאונת ללא דין מיוחד היינו מחילים על תאונות דרכים את עוולת הרשלנות וזה היה המצב בישראל עד

במקרה של תאונה כל הצדדים . תאונות דרכים היו מוסדרות ברשלנות1975עד שנת . 1975שנת . מצד השניהיו הולכים לבית המשפט וכל אחד טען לרשלנות

. הטענה היא שהחלת עוולת הרשלנות על תאונות דרכים היתה מותירה הרבה נפגעים ללא פיצוי

הרבה , והיינו בודקים תאונות דרכים על פי רשלנות, אם היינו חיים בעולם של רשלנות, כלומר ?וזאת למה. נפגעים בתאונות דרכים היו נותרים ללא פיצוי

. תאונות שאף אחד לא היה אשם, לדוגמא.יש תאונות שאין להן אחראי .1

תאונות של פגע וברח .2

. בתאונה עצמית זה לא הגיוני שהנהג יהיה אחראי כלפי עצמו–תאונות עצמיות .3

רואים שנגרם נזק ואין את מי , יוצאים מהתאונה, כלומר. בעצם אין אחראי, בכל המקרים האלהך המשפטי בתביעת רשלנות הוא ארוך גם אם מוצאים אחראי מתברר שההלי, בנוסף. לתבוע

. יש להוכיח מי התרשל ולפעמים קיים קושי הוכחתי. ומסורבל

. הטענה היא כי לרוב אין אחראים וגם אם יש אחראים ההליך המשפטי ארוך ומסורבל, אם כן . מכאן יוצא כי משטר הרשלנות בתאונות דרכים הוא לא טוב

.על כן ההחלטה היתה לעבור למודל חדש

להחיל חוק מיוחד , אם יש תאונת דרכים יש להחיל עוולה פרטיקולארית? מה זה מודל חדש

. ולצאת מעוולת הרשלנות

. הבריחה מעוולת הרשלנות היא כי אין הבטחה לפיצוי לכל נפגע ובנוסף אין הבטחה לפיצוי מהיר . גם אם היה מתקבל פיצוי הוא היה מתקבל לאחר זמן

שהמנגנון של , ש היא להבטיח פיצוי לכל נפגע ושהפיצוי יהיה פיצוי מהירהמטרה של ההסדר החד . הפיצוי יהיה מנגנון מהיר

, בהנחה שהצליחו לחייב את מי שאחראי לתאונה לשלם פיצוי–עוד מטרה נוספת שחשבו עליה

בסופו של דבר מי שמשלם זה המזיק או הניזוק ויכולה להיות תאונת דרכים שהנזק בה הוא ואין זה משנה לצורך העניין אם זה , יונים וזה יכול למוטט כלכלית את האדם שצריך לשלםבמיל

. מטרה נוספת היא פיזור הנזק, לכן. הניזוק או המזיק

שהפיצוי יהיה מהיר ובנוסף שישולם על ידי כלל , פיצוי לכל נפגע: מטרות ההסדר החדש הן, אם כן .לפזר את הנזק, כלומר, זוקבעלי הרכב ולאו דווקא על ידי המזיק והני

כל אחד . פיזור הנזק מוצדק משיקולי צדק כי מי שיוצר את הסיכון לתאונות דרכים זה כולם

.שנמצא בכביש יוצר סיכון לתאונת דרכים ולכן מוצדק שהוא ישתתף בנזק שנגרם . יש שיקולים כלכליים עליהם דיברנו בהרחבה בתחילת הקורס, בנוסף

החוק הראשון הוא חוק : יצאה בשני חוקים 1975-הדרכים שיצאה לדרך בהרפורמה בתאונות

דבר החקיקה השני הוא פקודת ביטוח רכב . 75משנת ) ד"פלת(הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים . 75 שתוקנה ברפורמה בשנת 70מנועי משנת


80

. דרכיםכשמדברים על הרפורמה בתאונות דרכים מדובר על נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת .בנוגע לנזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים המשטר הוא עדיין משטר של רשלנות

:המרכיבים של הרפורמה בתאונות דרכים

, הגבלת היקף הפיצויים, ייחוד עילה, שלילת זכאות- מרכיבים לרפורמה בתאונות דרכים 6ישנם אחריות מוחלטת , ביטוח חובה, קרנית

המשתמש ברכב ) א(": ד" לחוק הפלת2זה בא לידי ביטוי בסעיף המרכיב ה– אחריות מוחלטת

לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב חייב) הנוהג- להלן (מנועי , מוחלטת ומלאההאחריות היא ) ג (.קובע כי מי שחייב לפצות את הנפגע זה הנהג' סעיף א.הרכב

אשם ואין נפקא מינה אם היה או לא היה וחלטת ומלאה האחריות של הנהג כלפי הנפגע היא מ " .אשם או אשם תורם של אחרים ואם היה או לא היה מצד הנוהג

:לדוגמא

אמנון רץ ועובר במעבר חציה באור אדום . הכי זהיר שיכול להיות, ש" קמ20יוסי נהג במהירות . ונדרס על ידי יוסי

יש תאונת . וסי שהוא נהג ואת אמנון שהוא הולך רגליש את י. ד תמיד יש לפצות את הנפגע"בפלתהעובדה שאמנון עבר . הנהג, יפוצה על ידי יוסי, הולך הרגל, דרכים בה מעורב כלי רכב ולכן אמנון

. ברמזור אדום ומיהר ויוסי היה זהיר לא מעניינת לעניין הפיצוי

רכים שבה היו מעורבים בתאונת ד) א"(: ד קובע" לחוק הפלת3סעיף , אם מדובר בשני רכביםהעיקרון .תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו, מספר כלי רכב

כל נהג , אם מדובר בתאונה בה מעורב יותר מרכב אחד. הכללי הוא שהנהג חייב כלפי כל הנפגעים היו מעורבים בתאונה דרכים שבה, נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב) ב(. אחראי על הנוסעים שלו

בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב ; יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחודמספר כלי רכב רואים כלי רכב כמעורב , לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה. בחלקים שווים

י הולך לגב"בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגעכל רכב שהיה לו מגע טכני עם אחד הרכבים או עם . תלוי איזה מגע היה בינו לבין הרכבים, רגל

רכב אחד סנוור את הרכב האחר . יש רכב אחד ומולו יש רכב אחר, למשל. אחראי–הולך הרגל אבל אם . האחראי להולך הרגל הוא הנהג של המכונית שפגעה בו. והרכב האחר פגע בהולך רגל

צריך להיות מגע . שני הנהגים יהיו אחראים, ב אחד פגע ברכב אחר והרכב האחר פגע בהולך רגלרכ .טכני

. אחריות מוחלטת–עד עכשיו דיברנו על המרכיב הראשון

:יתרונות האחריות המוחלטת

האחריות המוחלטת מייתרת . לא צריך להוכיח בבית המשפט מי התרשל ומי לא התרשל • . התרשלותאת הצורך בשאלת ה

האחריות המוחלטת מקנה לנפגע פיצוי גם במקרים בהם אין אשם כיוון שאין זה משנה • . נהג הרכב הפוגע ישלם, אם היה אשם או לא היה אשם

: האחריות המוחלטתנותחסרו

גם במידה שהוא לא היה אשם והתנהג כמו שצריך עליו . הנהג, חוסר צדק עם המזיק • . רמהלפצות את הניזוק כי זו הרפו

אם לא היה אשם אבל , או שהניזוק–עד עכשיו באחריות מוחלטת מישהו צריך לשלם •אחריות מוחלטת לבדה . בכך הנזק לא פוזר. והוא יצטרך לשלם, המזיק, עכשיו יש אשם .לא עושה פיזור

בתאונת פגע וברח אחריות –אחריות מוחלטת לא פוטרת את הבעיה במקום שאין אחראי •אם יש . או למשל תאונות עצמיות. ת כיוון שלא מוצאים את הנהג שפגעמוחלטת לא עוזר

.תאונה עצמית האחריות המוחלטת מטילה על הנהג אחריות כלפי עצמו

האחריות המוחלטת פטרה חלק מהבעיה אבל יש עדיין חסרונות ולכן יש צורך להמשיך ולחפש .מה והוא ביטוח חובהממשיכים למרכיב השני ברפור, לכן. פתרונות נוספים ברפורמה

ולא -לא ישתמש אדם , בכפוף להוראות פקודה זו) א"(: לפקודת הביטוח2 סעיף – ביטוח חובה

אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם , ברכב מנועי-יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש


81

-ות סעיףהעובר על הורא) ב. (תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו-האחר באותו רכב פוליסה בר ..." לירות750 מאסר שלושה חדשים או קנס -דינו , )א(קטן

: פוליסת הביטוח מכסה את הנהג בשני דברים? השאלה כרגע היא מה זה ביטוח לפי הדרישותזה (המרכיב הראשון בפוליסה הוא כיסוי הנהג עצמו על כל נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים

אם נהג נפגע בתאונת דרכים הוא תובע את חברת , לכן ).'נקרא ביטוח אישי או ביטוח צד א .הביטוח כי פוליסת הביטוח מבטחת אותו על כל נזק גוף

הנהג חייב . ד"המרכיב השני בפוליסה הוא כיסוי הנהג על כל חבות שהוא עשוי לחוב לפי הפלתזה (וח מי שיכסה אותו תהיה חברת הביט, אם הוא חייב כלפי הנפגעים. ד"כלפי הנפגעים בפלת ). נקרא ביטוח אחריות

. ביטוח החובה מכסה את נזקי הגוף של הנהג עצמו ואת החבות שלו, אם כן

הרכב של יוסי . כתוצאה מהפגיעה גם יוסי וגם שמעון נפגעים. יוסי נוהג ברכב ופוגע בשמעון . דון בתביעה של יוסי ושמעון. מבוטח

. תביעה חוזיתיוסי הוא נהג והוא תובע מכוח הפוליסה ותביעתו

ד שקובע שהנהג אחראי כלפי הנפגע " לחוק הפלת2שמעון הוא נפגע ותובע את יוסי מכוח סעיף יוסי הנהג עשה , בנוסף. הנהג, לכן שמעון יתבע את יוסי. והאחריות שלו היא אחריות מוחלטת

וסי וחברת י–' זה חוזה לטובת צד ג(ביטוח והביטוח מכסה גם את האחריות של יוסי כלפי שמעון ). הביטוח עשו פוליסה שאומרת שאם יוסי יימצא אחראי כלפי אדם כלשהו הביטוח יכסה את זה

–לכן לגבי הנפגע . פקודת הביטוח מקנה לנפגע עילת תביעה ישירה נגד חברת הביטוח, לא רק זההג הנפגע יכול להחליט לתבוע את הנ. ד ותובע את חברת הביטוח"הוא תובע את הנהג מכוח הפלת

בלי לתבוע את חברת הביטוח אבל בפועל תמיד יתבע את חברת הביטוח כי הוא רוצה את , לבדוהנפגע לא יוכל אף פעם לתבוע את חברת , גם על פי ההלכה הפסוקה וגם על פי החוק, שנית. הכסף

. הביטוח לבדה אלא תמיד יצטרך לצרף את הנהג

הוא . גם את הנהג וגם את חברת הביטוח: 2 הנפגע יתבע' במקרה של תאונת דרכים עם צד ג, לכןהנהג מבוטח בפוליסת . הנהג נהג ברכב. יגיד שהיתה תאונת דרכים ביום כך וכך בה מעורב הרכב

. ביטוח חובה כך וכך ולכן התובע תובע את שניהם

ביטוח החובה מכסה את נזקי הגוף של הנהג עצמו ושל נפגעים שלנהג יש אחריות כלפיהם על פי לרכב של ' פוליסת ביטוח מקיף צד א–ד וזאת בשונה מביטוח מקיף שמבטח נזקי רכוש "הפלת

אבל ' יש אנשים שעושים רק ביטוח מקיף לצד ג. 'הנהג אם נגרם לו נזק ופוליסת ביטוח מקיף צד ג . על נזק גוף' זה ביטוח רק על הרכוש בעוד שביטוח החובה הוא ביטוח צד ג

:היתרונות של ביטוח החובה

את עלות . חוק אומר לכל בעל רכב היום שאם יש לו רכב עליו לעשות ביטוח חובהה •מי שמשלם את עלות הנזקים של כל התאונות היא . הביטוח משלמים לחברת ביטוח

. חברת הביטוח ולכן עשו כאן פיזור נזק

. המזיק כיום לא חשוף לתביעה של מיליונים. ביטוח החובה מחסל את הבעיה של המזיק •המזיק לא צריך , גרמת תאונת דרכים ואפילו אדם מת והתביעה היא של מיליוניםאם נ

.לשלם כלום אלא מספיק שהוא שילם את הפרמייה

אם הנהג ייפגע הוא יכול לתבוע . ביטוח החובה מחסל גם את הבעיה של הנהגים עצמם • .את חברת הביטוח שלו

. מתברר שגם ביטוח החובה לא מספיק עד עכשיו דיברנו על אחריות מוחלטת וביטוח חובה אבל

על פי מה שדיברנו מי , עד עכשיו. מקרה אחד שביטוח החובה לא עוזר בו הוא תאונות פגע וברחמה קורה כשהנהג , שנית. אין מי שיפצה אותו? יכסה אדם שנפגע על ידי רכב שברח לאחר האירוע

אין לה , טוח פשטה את הרגליכול להיות שלנהג יש ביטוח אבל חברת הבי, שלישית? לא מבוטח .מאיפה לשלם

סטטוטורית שנקראת קרנית והיא , בשלוש המקרים הללו הוקמה חברת ביטוח ממשלתית .המרכיב השלישי של הרפורמה

קרנית , )נהג ללא ביטוח וחברת ביטוח שפשטה את הרגל, פגע וברח( לגבי שלוש המקרים – קרנית

מה שמדביל . קרנית היא חברת ביטוח רגילה, הנוגע לנוככל . היא זו שמכסה את הנזקים שנגרמים . מטעם הממשלה, בינה לבין חברת ביטוח רגילה הוא שהיא מוקמת מטעם המדינה

תפקידה של הקרן הוא לפצות נפגע ) א"(: ד" לחוק הפלת12תפקידה של קרנית על פי סעיף ואין בידו ד" שלו לפי הפלתהנפגע צריך להוכיח את הזכאות, כלומר הזכאי לפיצויים לפי חוק זה


82

הנפגע זכאי לקבל פיצוי אבל אין לו חברת ביטוח לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה; הנוהג האחראי לפיצויים איננו ידוע,כלומר, מדובר בתאונת פגע וברח )1: (שהוא יכול לתבוע כי

) 3... ( החבות הנדונהאין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח איננו מכסה את) 2( . " המבטח לא יכול לשלם, כלומר המבטח נמצא בפירוק

אמנון יתבע קודם כל את יוסי וירצה לתבוע גם את חברת , הולך רגל, נהג פוגע באמנון, אם יוסי

אם יוסי לא מבוטח אמנון כול לתבוע את קרנית ולכן התביעה שלו תהיה נגד . הביטוח של יוסי . היא תתבע את הנהג ללא הביטוח. קרנית תוכל לחזור אל יוסי. יוסי ונגד קרנית

. ביטוח חובה וקרנית, אחריות מוחלטת: מרכיבים3עד עכשיו דיברנו על

בחודש ₪ ל בנק שמשתכר מיליון " נניח שיש מנכ- הגבלת היקף הפיצוייםהמרכיב הרביעי הוא

₪ ן הרגיל צריך לתת לו כל חודש מיליון על פי העיקרו. 30-35והוא נפגע בתאונת דרכים בהיותו בן אם לכל אדם עשיר שנפגע בתאונת דרכים . כל הקופה של חברת הביטוח מתרוקנת. שנה30למשך

, מנגד. חברת הביטוח תצטרך לשלם את מלוא הכסף זה יגרום לפרמיות שכל נהג משלם לעלותק בתאונת דרכים הוא בחודש ומשלם את אותו סכום פרמיה והוא יינז ₪ 3,000אדם שמשתכר

ונוצר מצב שבו עניים מסבסדים את . יקבל מחברת הביטוח מאית ממה שקיבל העשיר שניזוקלא משלמים . ד תיקרה להיקף הפיצויים"כדי למנוע את המצב הזה נקבעה בפלת. העשירים

. מהשכר הממוצע במשק3התקרה הזאת היא עד פי . יש גבול, פיצויים עד אין סוף אלא יש תיקרה מהשכר 3אם המשכורת היא יותר מפי , כשמחשבים אובדן כושר השתכרות של נפגע, כלומר

. 3הממוצע לוקחים בחשבון רק עד פי הגזר הוא שנותנים אחריות מוחלטת והמקל הוא שהפיצוי שניתן –זה מעין מצב של מקל וגזר

.לקבל הוא פיצוי מוגבל

ד הוא "בחודש ורואה שעל פי הפלת₪ מיליון אדם שמשתכר– ייחוד עילההמרכיב החמישי הוא או למשל אדם שהכניס את רכבו . מהשכר הממוצע ירצה לתבוע ברשלנות3יכול לקבל רק עד פי

הנפגע לא ירצה לתבוע את הנהג . למוסך והרכב היה מקולקל וכתוצאה מכך היתה תאונת דרכיםד וילכו לחוקים אחרים נקבע "תכדי למנוע מצב כזה שבו אנשים יזנחו את הפל. אלא את המוסך

מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה ) א"(: ד קובע" לחוק הפלת8סעיף . עיקרון ייחוד העילה, לפקודת הביטוח) ד(3ובסעיף ) 2)(א(3לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף , על פי חוק זה

-ת אם נפגע בתאונה שנגרמה עלזול, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוףהמשמעות שלו היא שאדם שזכאי לתבוע את פוליסת ביטוח , ייחוד העילה. ידי אדם אחר במתכוון

לא יכול לתבוע בעילה ) נוסע או הולך רגל(ד "או אדם שזכאי לפי הפלת) נהג(החובה האישית שלו דת הנזיקין של מי שאין לו כדי לגרוע מתביעה על פי פקו) א(קטן -אין בהוראת סעיף) ג(. אחרת

."עילת תביעה על פי חוק זהאם אדם הכניס את רכבו למוסך והמוסכניק היה רשלן והיתה תאונת דרכים והניזוק מעוניין , לכן

החוק קובע שלא ניתן כיוון שמדובר בתאונת דרכים ולכן ניתן יהיה , לתבוע דווקא את המוסכניק . ד"לתבוע רק בגין הפלת

. אדם הולך לשדוד בנק ועשה תאונת דרכים, לדוגמא– שלילת זכאותהוא י המרכיב השיש

אבל יש כאן . צריך לפצות גם אותו, שרוצים לפצות כל נפגע, על פי התכלית הסוציאלית, לכאורה לחוק 7יש בכך פגם מסויים ולכן סעיף , לתת לאדם שהלך לשדוד בנק פיצוי–איזשהו פגם

ד נשללת "ם שלמרות שהנפגע יהיה זכאי לפיצוי על פי הפלתד מונה רשימת מקרים שבה"הפלת אם הוא משתמש –למשל . דבק פסול בהתנהגותו, ממנו הזכאות לפיצויים כי דבק פגם בהתנהגותו

. ברכב למטרת פשע או שאין לו רישיון נהיגה או שאין לו ביטוח

. אל פרטי ההסדרעד עכשיו תיארנו בגדול את תמונת המצב בתאונות דרכים ועכשיו ניכנס

. ד"ד המדבר על תנאי הזכאות והאחריות בפלת" לחוק הפלת2העיקרון הכללי מעוגן בסעיף חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת ) הנוהג-להלן (המשתמש ברכב מנועי ) א("

ים בה המשתמש אחראי כלפי הנפגע שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכ ."דרכים שבה מעורב הרכב .מעורב כלי רכב

אם בא לעורך הדין נפגע צריך לבדוק קודם אם הוא . אנחנו מסתכלים על נקודת מבטו של הנפגע

. ד או לא ולכן יש לעבור על כל יסודות הסעיף"נכנס לפלת

צריך לקבוע האם מדובר בתאונת דרכים או לא וזוהי , כלומר. תאונת דרכיםהיסוד העיקרי הוא . שיכולה להיותהשאלה הכי קשה


83

בכל תאונת דרכים צריך להיות לפחות רכב ? זה רכב מנועינתחיל בשאלה מקדמית יותר והיא מה . אם שני אנשים מתנגשים אחד בשני זה לא תאונת דרכים כי מדובר בבני אדם ולא בכלי רכב. אחד

ורב הרכב הוא מי שזכאי לפיצויים אם יש תאונת דרכים בה מע. הוא הנפגעמונח נוסף שנדון בו

. הנפגע ויש לדון בשאלה מי הוא הנפגע

הנפגע . לכאורה ניתן היה להגיד שנפגע הוא אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים

אם נגרם למעט, אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים": ד" לחוק הפלת1הנפגע מוגדר בסעיף . "1970-ל"התש, יבהמפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות א

. מובן שיהיה זכאי לפיצויים, אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים

נפגע . ד"יש החרגה ראשונה בסעיף ואומרים שגם נפגע פעולת איבה זכאי לפיצויים לפי הפלת . פעולת איבה רלוונטי במידה ובפעולת האיבה מעורב גם רכב

. ים וביטוח לאומי ואליו הנפגע צריך לפנותבנוגע לנפגע פעולת איבה יש את חוק התגמולמפנים אותם לחוק התגמולים כיוון שהשלמים ביטוח , תאונות דרכים שהם תוצר של פעולת איבה

ציבור בעלי הרכבים , אם כן. ד המשלמים הם בעלי הרכבים"לאומי הם כלל הציבור ובפלת נפגעי פעולות איבה והנטל אומרים כי הם מוכנים לממן תאונות דרכים רגילות אך קשה לממן

בנוגע לנפגעי פעולות איבה הולכים אל חוק , לכן. בנפגעי פעולות איבה צריך ליפול על כל הציבור . התגמולים ובכך הנטל נופל על כלל הציבור

המונח נפגעי פעולות איבה מוגדר בחוק התגמולים וההגדרה רחבה מאוד אבל יתכנו מקרים

בודקים את זכאותו . פעולת איבה ולכן יש לפנות אל חוק התגמוליםשבהם אדם לכאורה הוא נפגע . על פי חוק התגמולים ואז מתברר שהוא לא זכאי על פי החוקהלך לחוק התגמולים והתברר , השאלה היא מה דינו של אדם הוא לכאורה נפגע פעולת איבה

פסק דין הזו נדונה בהשאלה? ד"האם הוא יכול לחזור לפלת, שהוא לא זכאי לפי חוק התגמוליםזרקו עליו אבנים והוא בעצמו היה נפגע . תושב השטחים נכנס לישראל ללא אשרת כניסה: סאלח

, בחוק התגמולים כתוב שמי שנכנס לישראל ללא אשרת כניסה ונפגע מפעולת איבה. פעולת איבהם כל אל חוק סאלח הינו נפגע פעולת איבה ועל כן חייב לפנות קוד, כלומר. לא זכאי לפיצויים

בבדיקת זכאותו על פי החוק יצא שהוא לא . התגמולים שעוסק במתן פיצויים לנפגעי פעולות איבהההוראה "בית המשפט קבע שכן כיוון ש? ד"השאלה היא האם הוא יכול לחזור בחזרה לפלת. זכאי

חלה רק במקרים בהם הנפגע זכאי לתגמולים מכוח חוק ..." למעט אם נגרם מפגיעת איבה"הוא חוזר למסלול המתווה בחוק , קרי בהיעדר כיסוי חלופי, אחרת,)פגיעה מזכה(התגמולים

המונח נפגע פעולת איבה מתייחס . ")ד"ובמקרה זה יש לבחון את הזכאות לפי הפלת(ד "הפלתמי שנפגע בפעולת איבה והיא לא , לכן. נפגע פעולת איבה שיש לו זכאות לפי חוק התגמוליםרק ל

ובלבד שיקיים את התנאים , ד"הוא עדיין נחשב כנפגע לפי הפלת, לפי חוק התגמוליםמזכה אותו .ד"של הפלת

רכב מנועי

ונכנס 1975-החוק חוקק ב. שני גלגולים לחוק, היו שתי הגדרות, לגבי ההגדרה של רכב מנועירא וההגדרה השתנתה בתיקון שנק1983 עד 1976-ההגדרה הראשונה היתה מ. 1.1.76-לתוקף ב

. לחוק תקפה עד היום4ההגדרה שנכנסה בתיקון . לחוק4תיקון

שנע בכח רכבכל , אם כן".רכב המונע בכוח מכני הוארכב מנועי : "היתה זוההגדרה המקורית כל מה שנועד לנוע . מה שנע על שפת הים, מה שנע בהרים, מה שנע בשדות– מכני נחשב רכב מנועי

. להגדרה של רכב מנועיעל פני הקרקע בכח מכני נכנס

האם , כשמסתכלים על ציבור בעלי הרכבים שבעצם מממנים את הפיצויים לנפגעי תאונות דרכיםהתשובה ? רוצים שהם יממנו כל תאונה לרבות תאונה שנגרמת מסירה ששטה בים או טרקטורון

. היא לאלכן המחוקק והפסיקה הרחיבה את ההגדרה עוד יותר ו, המחוקק ראה שההגדרה רחבה מדי

צמצם את ההגדרה וכיום לא מדובר בכל רכב המונע בכח מכני אלא כלים שמיועדים להובלת . אנשים ומטענים וזה נקרא תחבורה יבשתית

והגדיר רכב מנועי 83בעקבות ההגדרה הרחבה המחוקק צמצם את ההגדרה של רכב מנועי בשנת

לא מדובר בסתם . "שמש לתחבורה יבשתיתרכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו ל"כרכב מנועי שנע בכח מכני על פני הקרקע אלא צריך שיהיה לו יעוד והיעוד שלו הוא תחבורה

מכונה , טרקטור, לרבות רכבת": המחוקק לא הסתפק בהגדרה הזו והוא ממשיך וקובע. יבשתית


84

אלה הם מצבי . "כב מנועיניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רהמשיך המחוקק ונתן מצב . יש את ההגדרה הבסיסית של רכב מנועי ויש מצבי ריבוי, כלומר. ריבוי

."עגלת נכים ומדרגות נעות, ולמעט כסא גלגלים": מיעוטאו עונה על אחד ממצבי הריבוי /כלי נחשב רכב מנועי אם הוא עונה על ההגדרה הבסיסית ו, אם כן

. ל המיעוטולא עונה ע . רכבת עונה על אחד ממצבי הריבוי ולא עונה על מצב המיעוט ולכן מדובר ברכב מנועי

נתחיל בבחינת ההגדרה הבסיסית

ניתן להחליף את המילה רכב שכתובה בחוק במילה (זה כלי , על פי ההגדרה הבסיסית, רכב מנועי .בשתיתשנע בכח מכני על פני הקרקע והיעוד שלו הוא לתחבורה י) כלי

ועיקר ייעודו לשמש ; על פני הקרקע; שנע בכוח מכני; רכב : תנאים4יש בהגדרה הבסיסית .למטרה תחבורתית

) גלגלים-המרכיב החשוב(כנולוגית מונח פתוח שתוכנו עשוי להשתנות לפי ההתפתות הט – רכב

צריך להיות הכלי. הוא להבדיל מהכח הפיזי) שהוא הכח המוטורי(הכח המכני – נע בכח מכני

או כל מקור אנרגיה שהוא למעט , על ידי חשמל, זה יכול להיות על ידי דלק. מונע בכח מכניעגלה רתומה לסוסים או אופניים לא יחשבו כרכב מנועי בגלל שהם לא מונעים , לכן. אנרגיה פיזית

. בכח מכני

היות מיועד לנוע בכח הכלי צריך ל–המבחן לגבי הכח המכני הוא מבחן היעוד הכללי של הכלי אם היתה תאונה כשהמנוע דומם הוא עדיין נחשב כרכב מנועי כי היעוד שלו הוא להיות , לכן. מכני

לא חייב שבעת התאונה הוא יהיה ממונע בכח המכני אלא צריך שהיעוד שלו להיות רכב . ממונע .מנועי

וא עדיין רכב מנועי כיוון ה, אם ניקח רב שהוציאו ממנו את המנוע באופן זמני כדי לתקן אותו . שהיעוד שלו עדיין להיות ממונע

, ובעל המשאית הפך אותה למחסן, אם היתה משאית שהמנוע הוצא ממנה לצמיתות, לעומת זאת . היא הפסיקה להיות רכב מנועיהוא שהוא מיועד להיות רכב ממונע בכח מכני גם אם בעת התאונה צריך שהיעוד הכללי של הכלי

. ול להיות ממונע בכח מנועי אבל באופן זמנילא היה יכ

היעוד העיקרי שלו צריך להיות לנוע על . גם כאן המבחן צריך להיות מבחן היעוד– על פני הקרקעלא מיועד לנוע על פני הקרקע ואם היתה תאונה כשהמטוס נחת לא , מטוס, לכן. פני הקרקע

על פני "ועי כי הוא נופל ברכיב ההגדרה של מדובר בתאונת דרכים כיוון שהמטוס הוא אינו רכב מנגם אם התאונה התרחשה על הקרקע זה לא נחשב פני הקרקע כיוון שבוחנים את היעוד ". הקרקע

. העיקרי של הכלי

מדובר בשתי נקודות על פני הקרקע אבל התנועה ביניהן לא חייבת " נע על פני הקרקע"כשאומרים , יש לה זיקה לקרקע, כלומר, ות כל הזמן צמודה אל הקרקעלהיות על פני הקרקע אלא יכולה להי

. כמו רכבל–ניתן לנוע בשתי נקודות על פני הקרקע באמצעות כבלים . למשל באמצעות כבליםאם כי התנועה בין שתי , נשאר צמוד לקרקע, הרכבל נשאר על הקרקע, מבחינת הרציונאל

ר אנשים ממקום למקום ובעצם מהווה הרכבל בחיפה מעבי. הנקודות נעשית לא על פני הקרקע . תחליף לרכב ולכן גם אם נחשוב מבחינת הרציונאל רוצים שזה ייחשב כרכב מנועי

לא סתם רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע אלא צריך – לשמש למטרה תחבורתיתעיקר ייעודו

רכב הנע בכח לא כל כלי . להובלת אנשים ומטענים, כלומר, שהיעוד שלו יהיה תחבורה יבשתית . ייעודו הוא להובלת אנשים ומטענים, מכני על פני הקרקע

. לחוק4יסוד זה הוא השינוי העיקרי שנעשה בתיקון

תחבורה יבשתית זה הובלת אנשים ומטענים אבל הובלת אנשים ומטענים ממקום גיאוגרפי אחד ברור שאם . אין תשובהלשאלה מה זה הובלה ממקום גיאוגרפי אחד לאחר . למקום גיאוגרפי אחר

האם מעבר ממקום , אך מה לגבי מפעל גדול. חוצים כביש עוברים ממקום גיאוגרפי אחד לאחרבשני נקבע כי מדובר? אחד במפעל למקום אחר במפעל נחשב מעבר ממקום גיאוגרפי אחד לאחר .מקומות גיאוגרפיים רק כאשר המעבר מהאחד לשני יוצר סיכון תעבורתי

: על כל מיני כלים הבסיסיתהיישום ההגדר

האם מבחינה אינטואיטיבית ניתן להסתכל על . קודם כל צריך להיות כלי עם גלגלים–מעלית ' מ נ"פסק דין חברה ישראלית לקירור והספקה בעכהן אמרה ב- השופטת שטרסברג? מעלית כרכב


85

א צריכה לנוע הי, בהנחה שמעלית אכן נחשבת כרכב. שהיא לא מתייחסת למעלית כאל רכבסובחנניח שגם היסוד השלישי מתקיים ומדובר בכלי שנע בכח . המעלית אכן נעה בכח מכני. בכח מכני

המעלית כן מובילה . נותר לבדוק האם ייעודו הוא לשמש לתחבורה יבשתית. מכני על פני הקרקעה בית המשפט קבע שהובל. אנשים ומטענים אבל צריך שההובלה תהיה ממקום אחד למקום שני

זה לא הובלה ממקום גיאוגרפי אחד לשני אלא זה אותו מקום גיאוגרפי ולכן 5 לקומה 1מקומה . זה לא רכב מנועי

נותר . על פני הקרקע, הוא נע בכח מכני. מדובר ברכב כיוון שיש לו גלגלים–קורקינט ממונע

משפט השלום בית. השאלה למה נועד קורקינט. עיקר הייעוד שלו–לבדוק את התנאי הרביעי קבע שיש קורקינטים שמחליפים כיום את הרכבים ולכן לא מן הנמנע לראות בקורקינט רכב

אלה שיגידו שקורקינט נועד . זו קביעה של בית משפט השלום אבל זו איננה הלכה. מנועיעד עכשיו היה פסק דין אחד . זה לא ישמש לתחבורה יבשתית ולא ייחשב כרכב מנועי, לשעשועים

. שקבע שאכן זה רכב מנועיבנושא

מדובר ברכב נע בכוח מכני אך ייעודו העיקרי הוא לא לתחבורה –מכונית שעשוע בלונה פארק . יבשתית אלא לשעשוע ולכן אינו נחשב כרכב מנועי

מדובר ברכב שנע בכח מכני על פני הקרקע אבל –) קומביין, מחפרון, מכבש(כלי עבודה למיניהם

לא להעברת אנשים ומטענים אלא לעבודה ולכן לא ייחשבו כרכב מנועי על פי הייעוד שלו הוא . ההגדרה הבסיסית

. לא ייחשב כרכב מנועי כיוון שהוא לא נע על פני הקרקע–מטוס הנמצא על פני הקרקע

באשר לתנאי . השאלה היא מה היעוד שלו. מדובר ברכב שנע בכח מכני על פני הקרקע–מלגזה

הובלת מטענים ממקום אחד לשני : תחבורתי, הראשון: וב המלגזות יש שני ייעודים לר-הרביעי . הנפת מטענים והורדתם ואז לא מדובר ברכב מנועי: לא תחבורתי, השני. וכן מדובר ברכב מנועי

ועל כן יש לבחון בכל , הייעוד העיקרי של המלגזה משתנה ממלגזה אחת לשניה לפי סוג המלגזהשכן הסיכון , רק מלגזה שעיקר הייעוד שלה תחבורתי היא רכב מנועי. העיקרימקרה מהו ייעודה

.הטמון בה הוא סיכון תעבורתי

מצבי הריבויאם כלי עונה על יסודות ההגדרה הבסיסית מדובר . יש את ההגדרה הבסיסית למונח רכב מנועי

ודות ההגדרה אם הכלי לא עונה על יס. בהנחה והכלי לא נכנס למצב המיעוט, ברכב מנועיהבסיסית אין זה אומר שלא מדובר ברכב מנועי כיוון שיכול להיות שהכלי עונה על אחד ממצבי

. הריבוי ולכן יש לבדוק זאתמכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או , טרקטור, רכבת": מצבי הריבוי הם

. "נתמך על ידי רכב מנועייש . חשבים רכב מנועי גם אם הם לא עונים על ההגדרה הבסיסית כלים שנ4מדובר ברשימה של

. אם הכלי עונה על אחד מהם מיד יודעים שמדובר ברכב מנועי. בהם חזקה חלוטה שהם רכב מנועי

מדובר ברכב הנע בכח מכני על פי הקרקע ועיקר היעוד שלו . עונה על ההגדרה הבסיסית– רכבתל ההגדרה הבסיסית המחוקק כתב את הרכבת גם במצב למרות שזה עונה ע. להוביל מטענים

. הריבוי כי היה ספק לגבי זה ורצו להכניס את זה להגדרה של רכב מנועי

היעוד של הטרקטור . הבעיה היא לגבי היעוד שלו. זה רכב שנע בכח מכני על פני הקרקע– טרקטורהמחוקק אומר . סיסיתהוא לאו דווקא להובלת אנשים ומטענים ולכן הוא נופל בהגדרה הב

שלמרות שזה נופל בהגדרה הבסיסית הוא רוצה להכניס אותו להגדרה של רכב מנועי ועל כן הוא . במצב הריבוי

ד משמעותו כלי עבודה ממונע המאופיין "טרקטור בחוק הפלת: " נקבעלוי' פסק דין קרנית נב ".אשר עיקר שימוש ולחקלאות, בכושר לגרירת מטענים

נראה כמו טרקטור אבל הוא לא מיועד לחקלאות אלא מיועד לחפירה ולכן לא , ללמש, דחפור . ייחשב כטרקטור

מדובר ברכב הנע בכח מכני על פני הקרקע אך נועד לשעשוע ולכן לא נכנס אל ? מה לגבי טרקטורוןאם אדם רואה בטרקטורון תחליף לרכבים ואנשים מתניידים באמצעות . גדר ההגדרה הבסיסית

בינתיים . רון זה יעמוד בתנאי הרביעי של ההגדרה הבסיסית ולכן ייחשב רכב מנועיהטרקטולא , אנשים רואים את הטרקטורון כשעשוע ובנוסף כלי עבודה ועל כן זה לא ייחשב כרכב מנועי

נקבע כי האחים לוינסון' נ פסק דין אבנרב. על פי ההגדרה הבסיסית ולא על פי מצבי הריבוי דיוננו מוגדר כציוד מכני הנדסי או כמכונה ניידת לצמד הזרועות של הטרקטורון נשוא"


86

, שואב אבק, מטאטא, מקדח, כף של טרקטור: כגון, הטרקטורון ניתן לחבר כלי עבודה שונים, אין די בכך: ""רכב מנועי". בכל מקרה ייעודו המרכזי לשמש כלי עבודה. שיניים למלגזה ועוד

עיקר יש הכרח שיעוד תחבורתי זה יהיה . הינו יעוד תחבורתישאחד מייעודיו של הטרקטורון לאור : "טרקטור"". בענייננו עיקר ייעודו של הטרקטורון הוא לשמש כלי עבודה, וכאמור. ייעודו

כי אינו כשיר לגרירת מטענים ועיקר שימושו , "טרקטור"טרקטורון אינו : הגדרת טרקטור נקבע .אינו לחקלאות

כל מכונה ניידת הכשירה לנוע על פני הכביש היא – לנוע בכוח מכני בכבישמכונה ניידת הכשירה

זה דומה מאוד להגדרה הבסיסית רק שכאן לא דרוש ייעוד לתחבורה יבשתית ובכך . רכב מנועילמכונה הניידת לא צריך ". כשירה לנוע על פני הכביש"הצמצום הוא ב. חזרנו להגדרה המקורית

חסות היא בעיקר לכלי עבודה ממונעים בהגבלה שהכלי כשיר לנוע על להיות יעוד מסויים וההתיי . פני הכביש

אם ? האם הכשירות לנוע על פני הכביש היא יכולת פיזית? השאלה היא מה זאת הכשירות הזאת . כל כלי היה הופך להיות רכב מנועי, היינו אומרים שהכשירות היא פיזית

מותר לכלי על פי דיני התעבורה לנוע בכביש , ומרכל, לכן הכשירות היא כשירות נורמטיבית . לא לכל כלי מותר לנוע על פני הכביש). בשונה מלנוע בדרך לא סלולה(

. תקנות התעבורה קובעים לאילו כלים מותר לנוע בכביש ולאילו לאכלי שהמהירות המקסימאלית שלו , למשל. אחד הדברים החשובים ביותר הוא לעניין המהירות

או כלי שהמימדים שלו רחבים מאוד או . אסור לו לנוע על פני הכביש, ש" קמ30-ת את הלא עובר . אסור לו לנוע על פני הכביש, שהוא גבוה מאוד

הוא לא רכב מנועי כי היעוד שלו הוא לא למטרות תחבורה , על פי ההגדרה הבסיסית–דחפור

. לבדוק האם מדובר במכונה ניידתממשיכים . הוא לא טרקטור–עוברים למצבי הריבוי . יבשתיתהוא לא ייכנס למצב הריבוי כי הוא לא , ש" קמ15אם המהירות המקסימאלית של הדחפור היא

. כשיר לנוע על פני הכבישזה לא ) פעמית-בנסיעה חד, למשל(אם יש כלי מסויים שנתנו לו אישור לנסוע במקרים מיוחדים

אם , כלומר. יות כשירות כללית ולא כשירות ספציפיתהכשירות צריכה לה. הופך אותו לרכב מנועיזה שנתנו לו היתר . הוא לא ייחשב כרכב מנועי, אמרו לדחפור מסויים לנסוע בכביש והיתה תאונה

. פעמי לא הופך אותו לרכב מנועי- חד

)אינם רכב מנועי(רשימת כלים שאינם עונים על ההגדרה הבסיסית והריבוי

סיסית הוא אינו רכב מנועי כיוון שהוא נופל ביסוד הייעוד כי בהגדרה הב– מכבש דרכים •במצבי הריבוי הוא נופל בכשירות כיוון שהוא . הוא לא מיועד להובלת אנשים ומטענים

.לא כשיר לנוע על פני הכביש

בהגדרה הבסיסית הוא נופל ביעוד ובמצב הריבוי הוא נופל בכשירות כיוון – מחפר זחלי • ש"מ ק15שהמהירות שלו

בהגדרה הבסיסית הוא נופל ביעוד ובמצב הריבוי נופל – )כלי לגרירת עצים ביער( סקידר • . ש" קמ10בכשירות כיוון שהמהירות שלו

בובקט •

נופל ביעוד בהגדרה הבסיסית ובמצב הריבוי לא –) כלי שקוצר יבול חקלאי( קומביין • . נכנס אל ההגדרה של טרקטור ונופל בכשירות

הנגרר בעצמו . ויש נגרר יש גורר שהוא רכב מנועי בעצמו – ו נתמך על ידי רכב מנועירכב נגרר א

הראשון הוא שהוא לא צריך להיות מונע . יש כאן שני חריגים בנוגע לרכב נגרר. נחשב רכב מנועיהחריג השני הוא שאין צורך שהיעוד של . בכח מכני ולכן גם סתם עגלה נגררת תחשב רכב מנועי

. תחבורה יבשתיתהנגרר יהיהההגדרה לגבי רכב נגרר כמעט מיותרת כיוון שהיא לא עוזרת לנפגעים כי כאשר יש תאונת דרכים

אז למה צריך את הגדרת , והרכב הנגרר מחובר לרכב הגורר התאונה יכולה להיות של הגוררב של וכמעט אין תאונות דרכים במצכאשר הרכב הנגרר מנותק מדובר במצב של נייחות ? הנגררבמקרה שבו הנגרר מתהפך או מתדרדר זה כבר . לכן ההגדרה הזאת לא משנה כמעט כלום. נייחות

. מצב של תאונת דרכים

מצבי מיעוטהדברים הללו בשום אופן לא ייחשבו כרכב ."עגלת נכים ומדרגות נעות, כסא גלגלים ,למעט"

ומרים שהכלים האלה לא מנועי ולא יהיה משנה מה מצבם לפי ההגדרה הבסיסית כיוון שא . יוצרים סיכון תחבורתי


87

. מדובר ברכב הנע בכח מכני על פני הקרקע ומיועד לתחבורה יבשתית–עולה שאלה לגבי קלנועית , אם כן. ולא מחוייבת ברישוי ובכל זאת ייחשב כרכב מנועיקלנועית לא מחוייבת ברישיון

מנועי אבל צריך להמשיך ולבדוק האם הקלנועית עונה על ההגדרה הבסיסית ולכן תיחשב כרכב . מדובר באחד ממצבי המיעוט

אין הלכה של בית המשפט . השאלה היא האם קלנועית נחשבת כעגלת נכים או כיסא גלגלים . יש פסיקה סותרת בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי. העליון לגבי קלנועית

קלנועית רכב תלת אופני שלפי טיבה "בע כי שניתן בבית המשפט השלום נקיוסף' פסק דין נוצה נבמבחינה זאת צריך להיות דינה . נכים ואחרים המתקשים בהליכה, נועדה לשרת אנשים מבוגרים

אני סבור כי .. כדין כסא גלגלים המונע במנוע חשמלי שהוא נקרא גם עגלת נכים חשמליתויים ונפגעי תאונות דרכים שבחוק הפיצ" רכב מנועי"הקלנועית נכנסת למסגרת הסייג שבהגדרת

)."4' לאחר תיקון מס(הגדרתה של "כי בבאמרת אגשניתן בבית משפט מחוזי נקבע קנטור' פסק דין גוטליב נב

בהתאם , הקלנועית כעגלת נכים או ככסא גלגלים לנכה היא שאלה הטעונה בדיקה וליבוןסבור כי ניתן לקבוע באופן איני . דגם הקלנועית ואופי השימוש בכל מקרה ומקרה, לנסיבות

".הנסיבות מדובר בכסא גלגלים או עגלת נכים מוחלט כי בכלגישה אחת אומרת כי מדובר ברכב מנועי שלא עונה על מצב הריבוי של כיסא גלגלים ולכן , אם כן

זה נשאר רכב מנועי בעוד שגישה שניה אומרת שקלנועית כן עונה על הגדרה הבסיסית אבל זה . זה לא רכב מנועיבמיעוט ולכן


88

11.5.09 ' חלק ב–תאונות דרכים

למעט פעולת , דיברנו על נפגע. דיברנו על שני מונחים. התחלנו לדבר על מה זה תאונות דרכיםתאונת ללא רכב מנועי אין . לאחר מכן הגדרנו מה זה רכב מנועי. הגדרנו מה זה פעולת איבה. איבה

. דרכים

)באופן מוחלט( חייב) הנוהג-להלן (המשתמש ברכב מנועי ) א"(: ד קובע" לחוק הפלת2סעיף . "לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב

בא אדם אל . בכל הסוגיה של תאונת דרכים השאלה העיקרית היא האם מדובר בתאונת דרכיםהשאלה הראשונה שיש לשאול היא האם . לו על סיטואציה שגרמה לו נזקעורך הדין ומספר

. מדובר בתאונת דרכיםהנפקות היא שאם נמצא כי אכן מדובר בתאונת דרכים ? מה הנפקות לכך שמדובר בתאונת דרכים

ד ופקודת הביטוח ואם לא מדובר בתאונת דרכים הולכים אל דיני הנזיקין "הולכים אל חוק הפלת .אם מדובר בתאונת דרכיםיא הלכן השאלה ה. לרבות לעוולת הרשלנות,הרגילים

. ההגדרה של תאונת דרכים עברה שני גלגולים

שתוקנה עד1976ההגדרה הראשונה היתה משנת , 1976- ונכנס לתוקף ב1975החוק חוקק בשנת . לחוק8תיקון ב 1990 -ב

. "ב שימוש ברכב מנועימאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עק" – ההגדרה הראשונה . המחוקק לא הגדיר לשם מה השימוש ברכב מנועי ולא אמר מה זה שימוש ברכב מנועי

הפסיקה הגדירה את המאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי כהגדרה מאוד . רחבה ונקבע כי שימוש ברכב מנועי זה בעצם כל שימוש שניתן לעשות ברכב מטבע ברייתו

יש לו מנוע ולכן ניתן להשתמש ברכב להובלת אנשים ומטענים וזה ? ניתן לעשות ברכבמה . אבל ניתן להשתמש ברכב גם כמקור אנרגיה. השימוש שיעשה ברכב בדרך כלל

בתקופה הזאת הפסיקה התייחסה למבחן הייעודי וכמעט כל תאונה שהיה מעורב בה רכב נחשבת . כוונה תחילהכרכב מנועי אפילו אם התאונה היתה ב

בעלי הרכבים שמשלמים את הפרמיות אמורים להתנגד לכך שיש הרבה אירועים שייחשבו

הוא מבחן מרחיב מדי , שהפסיקה אימצה, כתאונת דרכים ולכן המחוקק קבע שהמבחן הייעודיכיסוי תאונות הדרכים יהיה , כלומר, התחבורתיולכן רוצים לצמצם אותו על ידי מעבר למבחן

. הובלת אנשים ומטענים–שתמשים ברכב למטרת תחבורה כאשר מהמצב שכל תאונה בה מעורב רכב ייחשב כמצב של תאונת דרכים הוא מצב לא רצוי ולכן יש לעבור

מהמבחן הייעודי אל מבחן הסיכון התחבורתי ועל ידי כך יכוסו רק נזקים שנגרמו כתוצאה .משימוש ברכב למטרות תחבורה

המטרה של התיקון היתה לזנוח את המבחן . 1990-ד מ" לחוק הפלת8יקון ת– ההגדרה השניה

הייעודי ולאמץ את המבחן התעבורתי ועל ידי כך רק סיטואציות שבהן השתמשו ברכב למטרות .ד"תחבורה יכוסו על ידי חוק הפלת

כמו בהגדרה של רכב . חלקים3- מורכבת מההגדרה של תאונת דרכים על פי המבחן התחבורתי . כך גם בהגדרה של תאונת דרכים, מצבי ריבוי ומצבי מיעוט, בה יש הגדרה בסיסית, ועימנ

תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב " : של תאונת דרכיםההגדרה הבסיסית . "למטרות תחבורהשימוש ברכב מנועי

ב מנועי אלא יש לא סתם שימוש ברכ–אם המחוקק היה מסתפק בהגדרה הזאת הכל היה מובן הוסיפו עוד . זאת התוספת בעצם להגדרה הראשונה. צורך בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה

על פי , שלושה מצבי ריבוי שבהם גם אם לפי ההגדרה הבסיסית הם לא נחשבים תאונת דרכיםגם יש בהגדרה , כמו כן. המצבים האלה לא מתיישבים עם הסיכון התחבורתי. מצבי הריבוי הם כן

.מצב מיעוט

איך בודקים האם מדובר בתאונת , כאשר מגיע אל עורך הדין לקוח והוא מספר סיפור מסוייםלכאורה מדובר , אם כן. לוקחים את האירוע ובודקים האם הוא בגדר ההגדרה הבסיסית? דרכים

אם האירוע לא עונה על . אירוע לא נופל בגדר מצבי המיעוטזאת בתנאי שהבתאונת דרכים ואם הוא לא במצב הריבוי ולא . הגדרה הבסיסית בודקים אם הוא עונה על אחד ממצבי הריבויה

או באחד ממצבי /אם האירוע בגדרה הבסיסית ו. בהגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים . הריבוי צריך לבדוק אם הוא לא במצב מיעוט

אחד ממצבי הריבוי ולא עונה או/זה אירוע שעונה על ההגדרה הבסיסית ו, אם כן, תאונת דרכים . על מצב המיעוט


89

דוגמא. הוא רצה להיכנס לבית דרך החלון כדי לקחת את המפתחות. ראובן שכח את המפתחות בבית

פתח את החלון ותוך כדי , עלה על גג המשאית, הוא שם את המשאית שלו מתחת לחלון הביתאם האירוע עונה על . אונת דרכיםצריך לשאול האם מדוברת בת. טיפוס על המשאית הוא נפגע

אם לא . ההגדרה הבסיסית יש לבדוק שהוא לא עונה על מצב המיעוט כדי שייחשב כתאונת דרכיםאם מדובר באחד מצבי . עונה על ההגדרה הבסיסית יש לבדוק האם מדובר באחד ממצבי הריבוי

בוי האירוע לא אם לא מדובר באחד ממצבי הרי. הריבוי יש לבדוק שלא מדובר במצב מיעוט . ייחשב תאונת דרכים

ולא לענות ) או על שניהם(האירוע צריך לענות על ההגדרה הבסיסית או על מצבי הריבוי , כלומר . על מצב המיעוט כדי שייחשב תאונת דרכים

ההגדרה הבסיסית

. "למטרות תחבורהתאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי " ;שימוש; עקב; שנגרם בו נזק גוף;מאורע : יסודות שיש לבדוק6-ההגדרה הבסיסית מורכבת מ

. למטרות תחבורה;ברכב מנועי

בסיטואציה שאותה בוחנים צריך להיות . פעמי שקרה-חד, צריך להיות משהו פתאומי– מאורע .משהו פתאומי מוגדר בזמן ובמקום. משהו פתאומי שעכשיו קרה

רחשות שאיננה מאורעדוגמה להת

לכאורה מדובר בנזק גוף עקב , אדם שנגרם נזק לגבו כתוצאה מנהיגה של שנים במשאית •שימוש ברכב למטרות תחבורה אבל במקרה זה לא היה מאורע כיוון שהנזק בגב הוא

. תהליך מתמשך

אדם שגר בסמיכות לכביש ראשי וטוען שכתוצאה מתנועת הרכבים נגרם לו נזק • . במקרה זה אין מאורע כיוון שמדובר בהליך ממושך, בריאותיו

. צריך להצביע על משהו קונקרטי שקרה

דוגמאות להתרחשות שתיחשב מאורע

. במקרה זה ניתן להגיד שיש מאורע, נהג עלה על במפר וכתוצאה מכך הגב שלו נתפס •

.דריסת הולך רגל זה מאורע •

. זה הוא מאורעגם מקרה, אדם שחטף התקף לב תוך כדי נסיעה ברכב •

. כדי שתהיה תאונת דרכים צריכים להראות שקרה משהו פתאומי וזה נקרא מאורע

המאורע שבו . השאלה איך קרה המאורע. קרה מאורע– שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה .לא סתם נגרם לו נזק גוף אלא עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. נגרם לאדם נזק גוף

לא מדובר בנזק שנגרם סתם אלא נזק שנגרם עקב שימוש . י העיקרי בהגדרה החדשהזה השינו

ברכב מנועי ולא סתם שימוש ברכב מנועי אלא נזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות . תחבורה

ברכב ; שימוש: יש כאן שלושה מונחים. השאלה היא מה זה שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה

. חבורהלמטרות ת; מנועי .הגדרנו מה זה רכב מנועי ולכן נשאר להבין מה זה שימוש למטרות תחבורה

.מטרות תחבורה הגדרנו כהובלת אנשים ומטענים .נשאר להבין מה זה שימוש, אם כן

לחוק 1בסעיף . אם המחוקק היה אומר רק את המונח שימוש לא היינו יודעים מה זה– שימוש, החנייתו, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, נסיעה ברכב": ושד המחוקק קבע מה זה שימ"הפלת

שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם , דרך ברכב-דרך או תיקון-טיפול, דחיפתו או גרירתוהידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של לרבות , אחר שלא במסגרת עבודתו

שלא , ת או נפילה כאמור מרכב עומד או חונהחלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקוכשהרכב , טעינתו של מטען או פריקתוולמעטתוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו

."עומד . בבחינת אירוע יש לבדוק האם הפעולה שגרמה לנזק נכללת בגדר שימוש


90

:מספר הערות

ן יהיה להגיד שנעשה כדי שנית. רשימת הפעולות שנחשבות כשימוש היא רשימה סגורה • . שימוש ברכב יש להצביע על כך שהפעולה הרלוונטית היתה ברשימה

אם הפעולה לא היתה למטרת . כל אחת מדרכי השימוש צריכה להיות למטרת תחבורה • תחבורה לא מדובר בתאונת דרכים

1ניישם את ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים עם כל אחת מדרכי השימוש המנויות בסעיף

. ד"לחוק הפלת

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב הנסיעה ברכב מנועי למטרות -"תאונת דרכים"" – נסיעה . לכאורה צריך להיות מדובר בתאונת דרכים–אם אדם נפגע תוך כדי שהוא נוסע . "תחבורה

הפסיקה קבעה שהמונח נסיעה הינו מונח מופשט . השאלה לגבי הנסיעה היא מה זה נסיעה . שלו תהיה לפי המבחן התעבורתישהפרשנות

השאלה היא האם . עצר בצד להתרעננות ותוך כדי העצירה נפגע, אדם שהתעייף באמצע נסיעתו . העצירה היא חלק מהנסיעה

. השאלה יכולה לעלות לגבי הפסקת הנסיעה בקטע מסויים ויכולה לעלות גם לגבי פעולות הכנהבודה ועושה פעולות הכנה ליציאתו כגון שטיפת אדם שקם בבוקר ויודע שהוא צריך לנסוע לע

השאלה היא אילו פעולות עושים לפני הנסיעה . לכאורה פעולות אלה הן הכנה לנסיעה. פנים . ורואים בהם חלק מהנסיעה

, כלומר, מהנסיעהלי א חלק אינטגרהפסיקה קבעה כי פעולה שתחשב חלק מהנסיעה צריך להיות . משתלבת בתוך הנסיעה

. קדמיות שנעשות בתוך הבית או ירידה אל החנייה לא ייחשבו כחלק מהנסיעהפעולות מנהג אוטובוס , התנעת הרכב, כיוון מראות, הפעולות שתיחשבנה כחלק מהנסיעה הן ניגוב שמשות

. פעולה זו יכולה להיחשב גם היא כחלק מהנסיעה–שמחליף את מספר הקו של האוטובוס הג אוטובוס שעשה סריקה ביטחונית ותוך כדי שהוא ביצע את נ– יעקב ינטל' פסק דין אגד נ

אך בית המשפט קבע מבחינה אינטואיטיבית מדובר בחלק מהנסיעה , לכאורה. הסריקה הוא נפגעבמקרה הזה שלא כיוון שלדעת בית המשפט פעולה זו היא חלק מהסיכונים הביטחוניים ולא חלק

. מהסיכונים התעבורתיים

בדרך כלל יסוד . הובלת מטענים ואנשים, מוש צריכה להיות למטרת תחבורהכל אחד מדרכי השי .זה מתקיים בנסיעה

יכול להיות שיסוד מטרת ההובלה לא יתקיים ולכן אירוע , אם משתמשים ברכב כדי לגרור משהו . כזה לא ייחשב כתאונת דרכים

אם נהג . להיפגע גם הולך רגלתוך כדי נסיעה ברכב יכול. הנזק לא חייב להיות לנהג עצמו או לנוסע

. הולך הרגל נפגע תוך כדי נסיעה של מישהו אחר, פוגע בהולך הרגל

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב -"תאונת דרכים"" –למטרת תחבורה ) יציאה ממנו(כניסה לרכב ."למטרת תחבורה, או יציאה ממנו, כניסה לתוך הרכב מנועי

ת מהרכב ונגרם לו נזק גוף עקב הכניסה או עקב היציאה אדם שמבקש להיכנס אל הרכב או לצא . ייחשב כתאונת דרכים

הפסיקה קבעה מבחן טכני שהכניסה לרכב . השאלה לגבי כניסה היא ממתי מתחילה הכניסה . ללא יצירת מגע אין מדובר בכניסה. מתחילה מעת שנוצר מגע ברכב

, שר פותחים את הרכב על ידי שלטאם נגרם נזק גוף כא, בנוגע לפתיחת הרכב באמצעות שלט) במקום לפתוח את הדלת במפתח פותחים אותה עם שלט(כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית

אברין רואה בזה או חלק מהכניסה לרכב או חלק מהנסיעה כיוון שללא פתיחת הדלת לא 'ר ג"ד . בפסיקה מקרה כזה לא נדון. ניתן לנסוע

למרות שהוא התכוון להיכנס אל הרכב זה , הליכה אל הרכבאדם שהולך אל הרכב ונפגע תוך כדי .לא ייחשב ככניסה כיוון שלא נוצר מגע

כשעשה את דרכו חזרה אל הרכב . היה מקרה של נהג מונית שעצר באמצע נסיעה כדי להתפנותאברין מדובר בחלק מהנסיעה כיוון שהוא עצר 'ר ג"לדעת ד. נקבע שלא מדובר בכניסה. הוא מעד

אם הוא היה ממשיך לנסוע באותו מצב שבו . כל להמשיך לאחר מכן את נסיעתו בבטחהכדי שיו .היה נמצא הוא היה מסכן את עצמו ואת האחרים

.בית המשפט רוצה לקבוע מבחן טכני אחיד ולכן קבע במקרה זה שלא מדובר בחלק מהכניסה

אם אדם . ציאה מהרכב תאונת דרכים זה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב הי–לגבי יציאה . יוצא מהרכב ונגרם לו נזק גוף מדובר בתאונת דרכים


91

הסיכון . בנושא זה אין הלכה. ביציאה שואלים עד מתי, אם שאלנו לגבי הכניסה ממתי הכניסהביציאה הוא שכאשר אדם מנסה לרדת מהרכב הוא ימעד על ידי כך שלא יחזיר לעצמו את

זה לא קשור , עצמו את היציבות והחל ללכת ואז מעדאם האדם החזיר ל. היציבות הנדרשת .ליציאה

היא ששלב היציאה נמשך עד שרוכשים יציבות מלאה , אם כן, הדעה הרווחת לגבי שלב היציאה . מחוץ לרכב

דרכי השימוש צריכות להיות למטרות תחבורה ולכן הכניסה והיציאה צריכות להיות למטרות

. תחבורהזה נקבע . לשמוע רדיו ותוך כדי נגרם נזק לא מדובר בתאונת דרכיםאם אדם נכנס לרכב כדי

. נהג משאית חנה ליד ביתו וכשעלה לביתו נזכר ששכח את המצית שלו במשאית: פסק דין פדידהבמאורע יש . חזר למשאית כדי לקחת את המצית ותוך כדי שהוא יוצא מהמשאית הוא מעד ונפל

מה שחסר זה יסוד המטרה . יציאה מהרכב–ב יש שימוש ברכ. נזק גוף גם יש. במקרה זהעל נפגע להוכיח כי נגרם לו נזק עקב העלייה לרכב על ": ההחלטה בפסק הדין היתה. לתחבורה

. או עקב ירידה ממנו בסיומה של נסיעה, מנת להסיעו או לבצע כל פעולה למטרת תחבורה ."מציתהעלייה לא היתה למטרת תחבורה אלא רק כדי לקחת , במקרה דנן

עובר אורח . אישה שכחה את התינוק שלה ברכב: אריה' פסק דין זוהר מרקו נמקרה נוסף הוא

כאשר עובר האורח שבר את . שבר את החלון כדי להכניס את היד לרכב ולהוציא את התינוקצריך להחליט האם מדובר בתאונת דרכים וזאת כיוון שהיה מעורב כלי . החלון הוא נפגע בעצמו

ברור . יסוד השימוש ברכב הוא יסוד קצת מעורפל. נגרם נזק גוף. יש מאורע במקרה זה.רכבלחלוטין שמבחינתו של עובר האורח מדובר בכניסה אבל הכניסה צריכה להיות למטרת תחבורה

מטרת תחבורה זה הובלת אנשים ומטענים למניעת סיכון . והוא נכנס כדי להוציא את התינוק נכנס כדי להקטין את הסיכון התחבורתי כיוון שאם הוא לא היה מציל את עובר האורח. תחבורתי

הוא היה מצוי , התינוק הוכנס לרכב למטרת נסיעה". התינוק הנזק של התינוק היה מוגדל. ד"היה נזק זה בגדר של תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפלת, בסכנת חיים ואם היה נגרם לו נזק

. ד"ה לרכב הייתה זו תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלתלו האם הייתה נפצעת במהלך הכניסלמנוע את הסיכון שנגרם לתינוק כתוצאה משימוש ברכב למטרות המערער נכנס לרכב במטרה

ומכאן , מניעת סיכון תחבורתי, מכאן שכניסתו לרכב הייתה גם היא למטרת תחבורה. תחבורהנעשה כאן שימוש בפרשנות . "ד"כמשמעו בחוק הפלת" תאונת דרכים"שפציעתו היא בגדר של

.מרחיבה כדי לפצות את הנפגע. לא מדובר בעקב הכניסה של עובר האורח אלא עקב היציאה של התינוק–ניתן להגיד גם אחרת

התינוק לא יכול היה לצאת לבד מהמכונית אלא מישהו היה צריך להוציא אותו ועובר האורח הוא . כי הנזק נגרם עקב היציאה של התינוקזה שהוציא את התינוק ולכן ניתן להגיד

. הפרשנות במקרה זה היא פרשנות מרחיבה מאוד

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב -"תאונת דרכים"" – דחיפתו או גרירתו, החניית רכב מנועי ."דחיפתו או גרירתו למטרת תחבורה, החניית רכב מנועי

על חנייה אלא על החנייה והרכב עדיין לא מדובר . אלה מצבים שבהם הרכב נמצא במצב נסיעה . במצב של נסיעה ולכן אין כאן שום חידוש

אם רכב התקלקל והנהג מנסה לגרור אותו ותוך כדי הגרירה נפצע אדם מדובר בתאונת דרכים . דחיפה או החנייה של הרכב, גרירה–כיוון שזה מאורע שבו נגרם נזק גוף כתוצאה משימוש

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב טיפול דרך או - "תאונת דרכים"" – דרךתיקון דרך או טיפול

. "שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, תיקון דרך ברכבהמחוקק רצה לכאורה לכסות מצבים שבהם אדם מטפל ברכב או מתקן רכב ונגרם לו נזק בגדר

יג אחד קשור למהות הטיפול והסייג השני קשור סי. דרכים אבל המחוקק שם שני סייגיםתאונות .לזהות המטפל

.בפסיקה לא נעשתה אבחנה בין תיקון דרך לבין טיפול דרךהטיפול צריך להיות טיפול דרך ואז עולה . לא כל טיפול שייעשה ברכב זוכה להיות תאונת דרכים

:פול דרךבפסיקה נקבעו שלושה תנאים שקובעים מה זה טי. השאלה מה זה טיפול דרך

סיכון שנגרם – )יסוד פונקציונלי(נועד להקטין את הסיכון התחבורתי הטיפול או התיקון .1 טיפול קוסמטי ברכב לא נכלל.מהרכב תוך כדי נסיעה שמטרתה להוביל אנשים ומטענים

. )שטיפת המכונית, שאיבת אבק(

המדובר – )ןיסוד הזמ(נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי הטיפול או התיקון .2בתיקוני פתע או בלתי צפויים שנתעורר בהם הצורך במהלך הנסיעה או לצורך המשכה

.המיידי


92

)יסוד גיאוגרפי(בדרך ולא בבית או במוסך הטיפול או התיקון נעשה .3

יישום ר בגלגל ורוצה 'הוא רואה פנצ. אדם קם בבוקר ומסתכל על הרכב שלו לפני שהוא מתחיל לנסוע

על פי המבחן הזה לא מדובר בטיפול דרך כיוון שזה נופל ביסוד . בחנייה שלולהחליף אותואבל אם אותו אדם היה מניע את האוטו ומתקדם . הטיפול נעשה בבית ולא בדרך–השלישי

מדובר יהיה , מהחנייה שלו אל עבר הכביש ואז עוצר ומחליף את הגלגל ואז קרתה תאונת דרכים . בטיפול דרך

ל דרך נקבע בבית המשפט העליון ובערכאות הנמוכות לא אהבו את הנוסחה הזאת הנוסחה לטיפו

מהסיבה הזאת מספר בתי משפט שלום פיתחו מבחן . כיוון שהמרכיב השלישי בה הוא בעייתי . בניגוד להלכה בעליון, חלופי

ם לעזרת מוסכיטיפול ותיקון שנוהגים לעשות בדרך ולא נזקקים בו "משפט השלום אמרו בבתי

דבר שצריך איש מקצוע בשבילו לא יחשב תיקון דרך בעוד שדבר שכל אדם יכול ."ובעלי מקצועמטרת בית משפט . החלפת גלגל תיחשב טיפול דרך, על פי מבחן זה. לעשות יחשב כטיפול דרך

.השלום במבחן זה היה להרחיב

או בידי ) הנוהג(שתמש טיפול דרך שנעשה בידי המ/רק תיקון "–הסייג השני נוגע לזהות המטפל ייחשב ) עובד מוסך או אדם אחר שהתיקון או הטיפול ברכבים הוא מקצועו(מי שאיננו עוסק בכך אדם זכאי לפיצוי כאשר נגרם . לא כל אדם שנפגע בטיפול דרך זכאי לפיצוי". כשימוש ברכב מנועי

. לו נזק בטיפול דרך רק אם הוא לא עובד בתיקון רכביםאו התיקון נעשה בידי איש מקצוע בעניין טיפולים ותיקונים מסוגו של הטיפול במידה והטיפול

.הרציונאל הוא שמדובר בתאונת עבודה. והתיקון זה לא ייחשב תאונת דרכים

הנטייה היא להגיד ? מה קורה כאשר מדובר במוסכניק שבעצמו מתקן את הרכב שלו באופן פרטי האחת היא כי בפסיקה נקבע שהתיקון יעשה בידי הסיבה: שמדובר בתאונת דרכים משתי סיבות

הסיבה השניה היא שזה . המשתמש ובמקרה שהמוסכניק מטפל ברכבו שלו הוא נחשב המשתמש . לא יחשב לו תאונת עבודה ולכן צריך לכסות את זה בתאונת דרכים

:בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים" שימוש"מצבי הריבוי של ה

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב -"תאונת דרכים"" – ל הרכבהתדרדרות או התהפכות ש . "התדרדרות או התהפכות של הרכב למטרת תחבורה

ההגדרה הזאת מוטעית כיוון שהתדרדרות או התהפכות של הרכב זה לא , אברין'ר ג"לדעת ד

. מאורע, כלומר, שימוש ברכב אלא התרחשותאו מתדרדר ונגרם לאדם נזק גוף מדובר בתאונת אם הרכב מתהפך . לגופו של עניין אין זה משנה

. מובן מאליו שבמצב כזה הרכב נמצא בתנועה. דרכים

אם היינו אומרים שמוסכניק מתקן ? מה קורה במקרה בו מוסכניק מתקן רכב והרכב מתדרדרבמצב בו הרכב נמצא במוסך . מדובר בתאונת עבודה ולא תאונת דרכים, רכב ונפגע תוך כדי טיפול

נקבע כי מדובר מ"מגדל חברה לביטוח בע' קנאפו נבפסק דין , כב מתדרדר תוך כדי טיפולוהרנכון שניתן להגדיר את המקרה כתאונת עבודה אבל הרכב לא שימש כחפץ . בתאונת דרכיםברגע שהרכב מתדרדר הסיכון התחבורתי שנובע מהתדרדרות קם לתחייה ולכן . שמתקנים אותו

. מדובר בתאונת דרכים

הנטייה של . מוסכניק לקח רכב לנסיעת מבחן ותוך כדי נגרם לו נזק גוף–אם תהיה בבחינה שאלה . אברין היא להגיד שאם מוסכניק נפגע תוך כדי נסיעת מבחן מדובר יהיה בתאונת דרכים'ר ג"ד

, מצד אחד ניתן להגיש שיש כאן תיקון וטיפול על ידי איש מקצוע ולכן זו לא תאונת דרכיםכאשר מדובר בנסיעה הסיכון התחבורתי קם לתחייה ולכן זו תאונת , אבל מצד שני. לכאורה

ניתן ללמוד קל וחומר מפסק דין קנאפו ששם רכב התדרדר תוך כדי טיפול ואמרו . דרכים . הסיכון התחבורתי קם לתחייה קל וחומר כאשר הרכב בנסיעה. שהסיכון התחבורתי קם לתחייה

האם מדובר בתאונת דרכים לגבי . ותוך כדי תיקון נפגע עובר אורחמוסכניק מתקן רכב במוסך

השאלה היא רק לגבי הנפגע ולא לגבי המוסכניק כי אצל המוסכניק לא מדובר ? הנפגע הזההבעיה היא שלא לבעל המקצוע . לגבי אותו אדם זה מאורע שנגרם לו נזק גוף. בתאונת דרכים

וא שיש לפצות את המוסכניק בגלל שמדובר בתאונת אם הרציונאל ה. נגרם נזק אלא לעובר אורח


93

, למרות שזה לא נדון בפסיקה, ככל הנראה, לכן. הרציונאל הזה לא חל על צד שלישי, עבודה .המקרה ייחשב כתאונת דרכים לגבי הנפגע

יש לשים לב שאותו אירוע לא נחשב תאונת דרכים לגבי המוסכניק בעוד שכן נחשב לתאונת דרכים . ישילגבי צד של

על אותו משקל שעובר אורח נדרס מרכב (באוטו הוא טיפול או תיקון דרך ' השימוש שיש לצד ג ). הוא נדרס עקב הנסיעה למרות שהוא לא נהג בעצמו–נוסע

מאורע שבו -"תאונת דרכים"" – התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה

."ה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעהנגרם נזק גוף עקב התנתקות או נפילההגדרה הזאת דיי . אם מטען מתנתק תוך כדי נסיעה ולאדם נגרם נזק גוף מדובר בתאונת דרכים

. לא מדובר בשימוש אלא בחלק מההתרחשות. מיותרת כי מדובר בחלק מהנסיעה

תאונת "" – ...התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כשהרכב עומד או חונה מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו כאשר -"דרכים

."הרכב עומד או חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת מקצועומדובר בתאונת דרכים אלא אם כן באותה העת מטפל , רכב עומד ומטען מתנתק וגורם לנזק גוף

). כוונה למוסכניקה(ברכב אדם מקצועי

קובע כי אם חקלאי מטפל ברכב שלו לא במסגרת מ"אררט חברה לביטוח בע' פסק דין יונאי נ .מקצועו ומתנתק מטען מדובר בתאונת דרכים כיוון שהוא לא מוסכניק

ונופל על אדם שמטפל ברכב במסגרת אירוע לא ייחשב תאונת דרכים רק כאשר המטען מתנתק . למוסכניקמקצועו והכוונה היא

:בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים" שימוש" של המיעוטמצבי ה

מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב -"תאונת דרכים"לא ייחשב כ" – טעינתו של מטען ופריקתו . "טעינתו או פריקתו של מטען כשהרכב עומד

א ייחשב כתאונת זה ל, והרכב עומד ונגרם נזק, אם אדם מטעין מטען אל רכב או פורק מטען מרכבמצד אחד נזק שנגרם כתוצאה טעינה או פריקה צריך להיחשב כתאונת דרכים כי רוצים . דרכים

חלק מהובלת אנשים ומטענים זה לטעון . הובלת אנשים ומטענים–לכסות סיכון תחבורתי ,בסופו של יום. מצד שני פריקה וטעינה זה חלק מהסיכון הרגיל ולא קשור לרכב כרכב. ולפרוק . קבעו שפריקה וטעינה לא ייחשב כתאונת דרכים8בתיקון

ברור לחלוטין שפעולת הפריקה והטעינה . ינהלגבי פריקה וטעינה שואלים מה זה פריקה וטע

האם זה חלק מתהליך . אדם סיים לטעון מטען ונותר לקשור אותו. עצמה זה פריקה וטעינההשאלה היא מתי . רכה בצידו השני של הכבישאו אדם שהוריד מטען ומניח אותו על המד? הטעינה

נקבע שפעולת הטעינה והפריקה זה לאו דווקא . מתחילות ומסתיימות פעולות הפריקה והטעינהספציפית ההליך עצמו אלא זה יכול לכלול גם פעולות לוואי שהן חלק אינטגראלי מהפריקה

אבל . לוונטית לפעולה עצמהצריך להיות סמיכות זמן ומקום וחייבת להיות תרומה ר. והטעינה . בגדול זה משהו שצריך להיות קשור לפריקה ולטעינה

כגון מחלקי עיתונים שזורקים את העיתונים תוך כדי (אם מדובר בפריקה וטעינה תוך כדי נסיעה

. ואין קשר לטעינה ופריקה" נסיעה"פגיעה במקרה זה תיכנס אל ) נסיעההתנתקות או "או אל " נסיעה"זה ייכנס אל , שהו נפגעאם אדם זרק מטען תוך כדי נסיעה ומי

". נפילה של מטען כשהרכב נוסע . טעינה ופריקה לגבי רכב נוסע לא ייכנס אל מצב המיעוט של טעינה ופריקה

אם אדם הטעין מטען וכיסה אותו בברזנט ואז נפגע זה חלק מהטעינה ולכן לא מדובר בתאונת

.דרכים

פסיקת בית המשפט . ואז נפגע' קניות מהסופר וכו, הכניס את התיק שלואדם הולך לרכב ורוצה להמחוזי קבעה שהטעינה והפריקה שבמסגרת המיעוט מתייחסת לטעינה ופריקה של דברים

אם מכניסים , לכן. מסחריים ולא מתייחסת לטעינה ופריקה של דברים אישיים של כל אחד ואחדיש להצביע על כך . מטען זה ייחשב תאונת דרכיםתיק מסמכים או מכניסים קרטון לתוך תא ה

. שאכן מדובר בתאונת דרכים אבל זה לא ייפול במצב המיעוט של פריקה וטעינה

בכל דרכי השימוש מדובר בתאונות . הטעינה והפריקה הוא מצב המיעוט היחיד בדרכי שימוש . דרכים למעט פריקה וטעינה


94

אם לפי שתי דרכי השימוש מדובר בתאונת ? ימושמה קורה אם יש אירוע שנופל בשתי דרכי ש . דרכים אין בעיה

.הבעיה מתחילה אם דרך אחת היא תאונת דרכים והדרך השניה היא לא תאונת דרכים :דוגמאות

אדם מטעין מטען על רכב עומד ? מה קורה בנוגע למטען שמתנתק תוך כדי טעינתו ופריקתו? האם מדובר בתאונת דרכים או לא. סגרת תפקידווהמטען נפל ולא תוך כדי טיפול של אדם במ

אין נוסחה . יש כאן התנגשות. מצד שני זה חלק מטעינה. מצד אחד נפילת מטען זה תאונת דרכים . כללית לדעת מה גובר על מה ובית המשפט פוסק בכל מקרה לגופו

יקה וטעינה פר, במקרה הזה בית המשפט קבע בהתנגשות בין התנתקות מטען לבין פריקה וטעינה . יהיה הגובר ולכן זה לא תאונת דרכים

, מסייג את הריבוי, פריקה וטעינה, כלומר, הרציונאל העיקרי הוא מבחינה לשונית ובו המיעוט . כלומר התנתקות מטען

אדם שנפגע על . רציונאל נוסף הוא שלפעמים יכול להיות שתוך כדי פריקה וטעינה מטענים יפלו .גע לרוב על ידי כך שהמטענים ייפלו ויפגעו במישהוידי פריקה וטעינה ייפ

הרי חלק , מה קורה לאדם שמנסה להיכנס אל הרכב או לצאת מהרכב כדי לפרוק ולטעון

מצד אחד ? מה ההתנגשות במקרה זה. מהפריקה וטעינה זה להיכנס ולצאת ותוך כדי הוא נפגעמצד שני פריקה וטעינה לא . כאשר אדם נפגע תוך כדי כניסה ויציאה מדובר בתאונת דרכים

מ נגד "פסק דין אוסם תעשיות מזון בעהשאלה הזאת נדונה ב? מה הדין. נחשבים כתאונת דרכים, מקום בו ניתן לשייך אירוע אחד למספר קטגוריות בהגדרת השימוש" : ושם נקבעה יעקוב'סמג

-נפגע זכאות עלתקום ל, לאו–פי האחרת -ועל" שימוש"פי אחת מהן מהווה הפעולה -כאשר עלאם יש פעולה שהיא בגדר שימוש מוכר ולכן מדובר בתאונת דרכים , כלומר"פי חוק הפיצויים

הנטייה תהיה לקבוע שכן מדובר , ומצד שני יש שימוש לא מוכר ולכן לא מדובר בתאונת דרכיםתה שזה תאונת דרכים ומצד שני הירידה היבמקרה בו יש ירידה מצד אחד , לכן. בתאונת דרכים

. הקביעה תהיה שכן מדובר בתאונת דרכים, תוך כדי פריקה וטעינה ואז לא מדובר בתאונת דרכיםכגון פריקה וטעינה בהתנגשות עם התנתקות (המבחן הוא מבחן כללי אך יש לזכור את החריגים

ולא (בנוגע לדרכי שימוש שונים המתנגשים . שאומרים שהאירוע לא ייחשב כתאונת דרכים) מטעןה 'נגיד על פי הנקבע בפסק דין סמג) בר בהתנגשות של התנתקות מטען ופריקה וטעינהמדו

. שמדובר בתאונת דרכים

אם האירוע נופל בהגדרה הבסיסית יש לבדוק אם הוא לא נופל . סיימנו את ההגדרה הבסיסית .אם הוא אינו נופל בהגדרה הבסיסית יש לבדוק את מצבי הריבוי. בחזקה הממעטת

ריבוימצבי ה

ואין זה משנה אם על פי מצבים שאם האירוע נופל בגדר אחד מהם מדובר בתאונת דרכים3 .ההגדרה הבסיסית האירוע לא נחשב תאונת דרכים

שאירע עקב התפוצצות או יראו כתאונת דרכים גם מאורע " – התפוצצות או התלקחות של הרכבומר אחר שהם חיוניים לכושר שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל ח, התלקחות של רכב

"אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, נסיעתואם לאדם נגרם נזק גוף עקב התלקחות של הרכב זה תאונת דרכים וזה לא משנה אם האירוע לא

. נופל בהגדרה הבסיסיתולא משנה אם זה התלקחות מתוך ( לא מדובר בסתם התלקחות –יש סייג אחד על המצב הזה

רכיב התפוצצות או ההתלקחות נגרמו בשל שהאלא ) לא משנה מה מקור האש, או מחוצה לוהרכב הכוונה היא לרכיב הראשוני שנשרף . של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו

. הרכיב הראשוני שהתלקח בתוך הרכב צריך להיות רכיב חיוני לכושר הנסיעה, כלומר, ברכבפסק דין עבד אבו השאלה הזאת נדונה ב? ה זה רכיב חיוני לכושר הנסיעהמ, אם כן, השאלה היא

ילד שיחק באש ושרף את המושב של הנהג ואז הרכב התלקח והילד : 'נתן כהן ואח' קטיפאן ניש לבדוק מהו הרכיב . יש כאן מאורע שבו נגרם לילד נזק גוף עקב התלקחות של הרכב. נפגע

הדין כי המדובר ברכיב או חומר החיוניים להגשמת כושר בפסק נקבע . הראשוני שהתלקח ברכבמשהו שהרכב לא יכול , כלומר, צמיגי גלגלים, מנוע, מצבר, שמן, דלק: כגון, התנועה של הרכב

במקרה של אבו קטיפאן המושב הוא הרכיב הראשוני שנשרף והוא אינו . תניאלזוז בלעדיו מכנית הרכב יכול אסוע בלי המושבים אבל מבחינה מכיכול להיות שלא ניתן לנ. חיוני לכושר התנועה

. לנסוע ולכן לא מדובר בתאונת דרכים כיוון שהאירוע לא נכנס אל מצבי הריבוי

."יראו כתאונת דרכים מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור" – חניה אסורה :דוגמאות


95

התנגש ברכב , וכב אופנייםר, אמנון. רכב חנה בחניית נכים על אף שלא היה זכאי לכך • ונגרם לו נזק גוף

התנגש בו רוכב אופניים ונגרם לו נזק . נהג רכב התעייף ועצר בצידי הדרך כדי להתרענן • גוף

. בשתי הדוגמאות מדובר באדם שנגרם לו נזק גוף עקב פגיעה ברכב חונה –חנייה מותרת בדוגמא הראשונה החנייה אסורה על פי דיני התעבורה בעוד שבדוגמא השניה ה

. לטיפולי דרך, מותר לחנות בצידי הכביש כדי להתרענןד חנייה אסורה היא חנייה "לצורך חוק הפלת? ד"השאלה היא מה זה חנייה אסורה לצורך הפלת

, שאנשים יכולים להיפגע כתוצאה מהימצאות הרכב באותו מקום, כלומר, היוצרת סיכון תחבורתיחנייה יכולה להיות אסורה על פי דיני , לכן. י דיני התעבורהולאו דווקא חנייה אסורה על פ

חנייה יכולה להיות מותרת על פי דיני , וגם להיפך. ד"התעבורה אבל לא אסורה על פי הפלת . ד"התעבורה אבל אסורה על פי הפלת

יישוםורך זו חנייה בתוך חניון שלא יוצרת סיכון תחבורתי ולכן לצ, של חניית נכים, במקרה הראשון

ד זאת לא חנייה אסורה כי היא לא יוצרת סיכון תחבורתי למרות שהיא אסורה על פי דיני "הפלת . לכן לא מדובר בתאונת דרכים. התעבורה

כן מדובר בתאונת דרכים מכיוון שמדובר בחנייה אסורה על פי , בדוגמא השניה, לעומת זאת . על פי דיני התעבורהד שכן זו יוצרת סיכון תעבורתי למרות שהיא מותרת"הפלת

. חנייה אסורה לצורך מצב הריבוי זה חנייה שיוצרת סיכון תחבורתי–לסיכום

יראו כתאונת דרכים מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של " – ניצול כוח מכני של הרכב ."ובלבד שבשעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי, הרכב

תרת את ההגדרה הבסיסית כי נאמר בה שאם מנצלים את הרכב ניצול החזקה הזאת כמעט מייהעניין הוא שהניצול יהיה בדרך כלל . מכני ואדם נפגע כתוצאה מניצול מכני יש כאן תאונת דרכים

. גם כשהרכב נוסע מנצלים אותו ניצול מכני. ניצול מכני :דוגמא

האם מדובר . נפל ופגע במישהוהמטען. מעמיסים מטענים באמצעות משאית שמורכב עליה מנוף ?בתאונת דרכים

אם לא נכנסו . על פי ההגדרה הבסיסית לא מדובר בתאונת דרכים כיוון שמדובר בפריקה וטעינה . במצב הריבוי מדובר בניצול מכני. להגדרה הבסיסית יש לבדוק את מצבי הריבוי

תר את כל ההגדרה הבסיסית מכיוון שההגדרה של ניצול מכני היא הגדרה מאוד רחבה ויכולה ליישמנצלים את הרכב ניצול מכני ונגרם נזק גוף ולכן ) 'דחפורים וכו(וניתן להגיד על כל כלי העבודה

. ד ולא בתאונת עבודה ולכן מההגדרה הבסיסית כמעט ולא נשאר דבר"מדובר בפלתה הזאת מסיבה זו הפסיקה צמצמה את החזקה הזאת עד כמה שהיא יכלה וקבעה כי כדי שהחזק

, כלומר, היעוד הראשוני צריך להיות ייעוד תחבורתי. ייעודי- תחול צריך שהרכב יהיה לפחות דומשאית שעליה , למשל. הייעוד השני צריך להיות ייעוד לא תחבורתי. להוביל אנשים ומטענים

. להוביל אנשים ומטענים וגם להניף מטענים–יש לה שני יעודים . מנוף במקום שמדובר ברכב שהייעוד שלו תעבורתי בלבד ומשתמשים בו לייעוד החזקה הזאת לא תחול

. צריך שיהיה לרכב במקור שני יעודים. שהוא לא תעבורתיהחזקה הזאת גם לא תחול אם בעת ניצול הכוח המכני הרכב היה רק חד ייעודי ליעוד הלא

היא הפסיקה . טעניםיש משאית שהוציאו ממנה את המנוע והיא רק מניפה מ, לדוגמא. תעבורתי . להיות תעבורתית והייעוד שלה הו רק לייעוד לא תעבורתי ולכן החזקה לא תחול

אם הרכב הוא תעבורתי בלבד החזקה לא חלה ואם הרכב לא תעבורתי החזקה גם לא , כלומרהיה רכב שהייעוד , למשל. ייעודי אבל משנים את הייעוד הלא תעבורתי-גם אם הרכב הוא דו. חלה

, כלומר. לחפירת אדמות, תעבורתי שלו היה להוביל מטענים ומשתמשים ברכב לניקוי תעלותהלא .משנים את הייעוד הלא תעבורתי וגם אז החזקה לא חלה

כדי שפגיעה כתוצאה מניצול כוח מכני של הרכב תיחשב כתאונת דרכים צריך שלרכב יהיו , אם כן . לושני ייעודים והרכב לא שינה אף אחד מהייעודים ש

בנוסף יש . רצוי לבדוק אם האירוע נופל תחת ההגדרה הבסיסית, כדי לכסות את כל הנושא במבחן

תאונת דרכים מתרחשת אם האירוע , בסופו של דבר. לבדוק אם האירוע נופל תחת מצבי הריבוי .נופל בהגדרה הבסיסית או באחד משלוש מצבי הריבוי ולא במצב המיעוט

מצב המיעוט

יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק ואולם לא "והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של , לגופו או לרכושו של אותו אדם

. "המעשה על השימוש ברכב


96

. המיעוט היחידי הוא כאשר כל מה שהתחיל את שרשרת הנזק התחיל ממעשה מכווןבסיפור שהוא מספר מעורב רכב אבל גם יש מעשה . ורך הדין לקוח עם נזק גוףאם מגיע אל ע

זה חשוד בכך שנכנס אולי במסגרת המיעוט כי מצב , אם יש מעשה מכוון ויש לו נזק. מכוון . המיעוט קובע שמעשה מכוון לא נחשב תאונת דרכים

ה המכוון גרם לנזק אם היה מעשה מכוון והמעש: אבל החזקה הממעטת מבחינה בין שני מצביםאם המעשה , לעומת זאת. זו תאונה מכוונת ולא תאונת דרכים, אזי יש כאן חזקה ממעטת, ישירות

איבוד שליטה ברכב , למשל, המכוון לא גרם ישירות לזנק אלא גרם להשפעה על השימוש ברכב . החזקה הממעטת לא חלה, כלומר, אזי זה תאונת דרכים, וכתוצאה מכך נגרם נזק גוף

:דוגמאותבמקרה זה מדובר בנזק ישיר . נזק גוף' א-כתוצאה מכך נגרם ל. זורק עליו אבן' ב. נוהג ברכב' א -

. ולכן זה לא תאונת דרכים . הרכב התהפך ונגרם לו נזק גוף. הנהג נבהל ואיבד שליטה. זרק אבן על הרכב' ב. נוהג ברכב' א -

לא המעשה הישיר הוא שגרם לנזק אלא , קזאת תאונת דרכים כי לא האבן היא זו שגרמה לנז .השפה המעשה על השליטה

. הרכיב הראשוני שהתלקח זה המנוע. 'ב-והרכב התלקח וגרם נזק ל' ב-שם מטען חבלה ל' א -השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם מדובר . בודקים האם האירוע הוא תאונת דרכים

בודקים האם . אין כאן את רכיב השימושלא מדובר בהגדרה הבסיסית כי . בהגדרה הבסיסיתלכאורה האירוע עונה על מצב התלקחות הרכב ואכן זה עונה על . מדובר באחד ממצבי הריבוי

התלקחות של הרכב כי מדובר במאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב התלקחות של הרכב כאשר . המנוע–הרכיב הראשוני שהתלקח היה רכיב חיוני

. ר בתאונת דרכיםלכאורה מדוב, לכןמדובר במאורע שבו נגרם נזק גוף כתוצאה . עכשיו יש לבדוק האם האירוע עונה על מצב המיעוט

. לכן לא מדובר בתאונת דרכים. ממעשה מכוון והנזק נגרם ישירות . נוסע ומתפוצץ מטען חבלה בכביש' א. 'בנתיב הנסיעה של א', שם מטען חבלה ליד הרכב של א' ב .נס בעץ או שהרכב מתדרדר ונגרם לו נזק ונכנבהל' א

על פי ההגדרה הבסיסית . בהתחלה בודקים האם מדובר בתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית . מדובר בנסיעה ולכן האירוע עונה על ההגדרה הבסיסית

יש כאן מעשה מכוון אבל הנזק לא נגרם על ידי . יש לבדוק האם האירוע עונה על מצב המיעוטוון ישירות אלא נגרם על ידי השפעת המעשה המכוון על השליטה ברכב ולכן מצב המעשה המכ

.המיעוט לא חל ומדובר בתאונת דרכים

הרציונאל לכך שמעשה מכוון הוא לא תאונת דרכים הוא כי נהגי הרכב לא רוצים לכסות פעילות . עבריינית שקשורה לרכבים

.הגדרה הבסיסית מדובר בתאונת דרכיםעל פי ה. הולך רגל', נהג ברכב ודרס את ב' א

האירוע נכנס אל מצב המיעוט ולא מדובר בתאונת , בכוונה, הול רגל', נהג ברכב ודרס את ב' אם א .וזאת כי לא רוצים לכסות פעילות עבריינית בתאונות דרכים. דרכים

רכב אבל אם המעשה המכוון לא גרם לנזק ישירות אלא משפיע על השליטה ואיבוד השליטה ב .הוא זה שגורם לנזק החזקה הממעטת לא חלה ומדובר בתאונת דרכים

: יש שלושה סוגי נפגעים? מי יכול להיפגע כתוצאה ממעשה מכוון–על מי חלה החזקה

. הקורבן שרצו לפגוע בו–קורבן מיועד .1עזבונו , הקורבן, כלומר, חלה החזקה הממעטת,אם הנזק נגרם ישירות על ידי המעשה

. ד"יים בו אינם זכאים מכוח הפלתוהתלו ואזתאונת דרכיםב מדובראם הנזק נגרם על ידי השפעת המעשה על השליטה ברכב

. ד"עזבונו והתלויים זכאים מכוח הפלת, הקורבן

אין הלכה פסוקה בנושא הזה אלא יש . Y- ופגע בX- אדם רצה לפגוע ב–הקורבן התמים .2גם לגבי הקורבן התמים את החזקה הממעטת כי הנטייה היא להחיל . דעות לכאן ולכאן

. הרציונאל הוא אותו רציונאל של פעילות עבריינית ולא משנה מי נפגע

פסק השאלה של התאבדות נדונה ב. התאבדות זה מעשה מכוון–מחולל התאונה עצמו .3נקבע . אדם שכב על פסי רכבת ונדרס על ידי רכבת: רשות הנמלים' דין עזבון המנוח לזר נ

. שהתאבדות זה לא תאונת דרכים ואם לא מדובר בתאונת דרכים העיזבון לא זכאי לכלוםמבחינת , שנית. הרציונאל הוא שמבחינה לשונית החזקה לא מחריגה את האדם עצמו

. אם יינתן פיצוי למתאבד אנשים יתחילו להתאבד, מדיניותלא די . ק לגופו או לרכושו של אדםהכוונה צריכה להיות ספציפית ומוגדרת לגרום נז, לגבי הכוונה

. ביצירת סיכון אלא היתה כוונה של ממש לגרום לו נזק


97

18.5.09 ' חלק ג–תאונות דרכים

על כל מרכיבי , כשנתון אירוע השאלה הראשונה שיש לבדוק היא האם מדובר בתאונת דרכים .מצבי ריבוי ומצב מיעוט, הגדרה בסיסית–ההגדרה

גם למצבי הריבוי וגם למצב המיעוט תמיד נצטרך ליישם , הבסיסיתאם נתייחס גם להגדרה

. ס"נוסחת קש. תאונת דרכים זה נזק גוף שנגרם עקב השימוש ברכב מנועי, אם לוקחים את ההגדרה הבסיסית

. ס בין השימוש ברכב לבין הנזק"יש למצוא קש, לכןס בין "ב ולכן יש למצוא קשתאונת דרכים במצבי הריבוי זה נזק שנגרם עקב התלקחות של הרכ

.ההתלקחות ובין הנזק .ס בין הרכב החונה לבין הנזק"יש למצוא קש, נזק שנגרם עקב פגיעה ברכב חונה

.ס"בכל ההגדרות של תאונות דרכים תמיד צריך ליישם נוסחה של קש

ציון ' פסק דין שולמן נהשאלה הזאת בעיקר נדונה ב. ד"ס בפלת"השאלה היא מה נוסחת הקשס הכללי "ד כנוסחה כללית לא שונה מהקש"ס בפלת" והכלל הוא שהקשמ"ברה לביטוח בעח

. ס צריך להיות עובדתי ומשפטי"קש, כלומר, בנזיקיןאם אנחנו בהגדרה . באופן כללי הבדיקה תלויה באיזו הגדרה של תאונת דרכים נמצאים

חד ממצבי הריבוי בודקים אם אנחנו בא. ס צריך להיות בין השימוש ובין הנזק"הקש, הבסיסית. ס בין הפעילות ברכב ובין הנזק"צריך לבדוק קש, כלומר. ס בין התלקחות ובין נזק"למשל קש

. הפעילות תלויה בהגדרה בה נמצאים

. ס עובדתי"ס משפטי וקש"מקש, ס הרגיל"כמו הקש, ס מורכב"הקש

בזה אין שום דבר ? רםס העובדתי שואלים האם אלמלא הפעילות ברכב הנזק לא היה נג"בקש .חדש

ס "קיים קש, על פי מבחן הסיכון. ס המשפטי שבו המבחן הוא מבחן הסיכון"החידוש הוא בקש

משפטי בין הפעילות ברכב ובין הנזק כאשר סוג הנזק ותהליך התרחשות הנזק הם בתחום הסיכון . שהפעילות ברכב יצרה ואשר המחוקק מבקש לפצות בגינו

המחוקק רוצה לפצות על נזק , אם נמצאים בהגדרה הבסיסית. תלוי? ת יצרהאיזה סיכון הפעילו, אם נמצאים במצב הריבוי של התלקחות הרכב. זהו הסיכון התחבורתי, כתוצאה מהשימוש

אם מדובר בניצול כח מכני הסיכון הוא של . המחוקק רצה למנוע את הסיכון של התלקחות הרכבתלוי , הסיכון שהמחוקק רוצה לפצות בגינו תלוי בפעילות, כןל. נזק שנגרם על ידי ניצול כח מכני

.מה בודקים

:דוגמאותנגרם נזק וכתוצאה מההתהפכות הוא , הנהג, לראובן. ובמהלך הנסיעה הרכב מתהפךרכב נוסע

.דון בזכאות של ראובן ושמעון. גם ראובן וגם שמעון נפגעו. שמעון, פוגע בהולך רגל : הנהג–ראובן

אם מדובר . קרית שיש לשאול בתאונות דרכים היא האם מדובר בתאונת דרכיםהשאלה העי . ד ואם לא מדובר בתאונת דרכים הולכים אל דיני הנזיקין הרגילים"בתאונת דרכים הולכים לפלת

כדי שאירוע יהיה תאונת דרכים צריך שיהיה או בגדר ההגדרה הבסיסית או באחד משלוש מצבי .ל מצב המיעוטהריבוי ובלבד שלא עונה ע

–מאורע : רכיבי ההגדרה הבסיסית הם–במקרה הזה היתה התהפכות של הרכב ואדם נפגע ; ס" קש–עקב ; יש נזק גוף–נגרם נזק גוף ; במקרה הזה מתקיים כי מדובר במשהו חד פעמי

במקרה זה השימוש הוא נסיעה . מצד אחד יש נזק ומצד שני צריך שיהיה שימוש ברכב–שימוש באירוע הזה לא צריך להיכנס לשאלה האם מדובר ברכב מנועי או לא –ברכב מנועי ; הפכותאו הת

. אבל באירוע שמדובר בקלנועית יש להיכנס לסוגיה זו ". עקב"היסוד שלא נגענו בו הוא

. הנסיעה ובין הנזק, ס בין השימוש" צריך לבדוק קש–עקב הרכב לא היה מתהפך , הנסיעה של ראובן אלמלא – מבחן עובדתי –ס בודקים רגיל "את הקש

.ס עובדתי"יש קש. והנזק לא היה נגרםהם בתחום הסיכון ) התהפכות(ותהליך התרחשות הנזק ) נזק גוף( האם סוג הנזק –ס משפטי "קש

זה ? ד"יצרה ואשר המחוקק רוצה לפצות בגינה באמצעות הפלת) הפעילות הרלוונטית(שהנסיעה השאלה הזאת האם זה בתחום . תהפך תוך כדי הנסיעה והנהג ייפגעאכן בתחום הסיכון שרכב י

זו שאלה משפטית שבית המשפט יחליט , ס משפטי"האם יש או אין קש, כלומר, הסיכון או לא . לגביה לפי שיקולים של מדיניות


98

היא , ככל שמדובר ברכב מנועי, מצד אחד הנטייה של בית המשפט? איזה שיקולי מדיניות ישאלה שמשלמים את הפרמיות לא ירצו , מצד שני. רוצים לפצות כמה שיותר נפגעיםלפצות כי

. לפצות בגין כל תאונה אלא רק תאונות שהן באמת בתחום הסיכון הסביר .במקרה של ראובן אכן מדובר בתאונת דרכים, אם כן

הולך רגל–שמעון יך שיהיה מצד שני שימוש צר, נזק גוף נגרם, זהו מאורע–שואלים האם מדובר בתאונת דרכים

. ברכב מנועי ויש כאן כיוון שהולך הרגל נפגע מהנסיעה של ראובןהנסיעה ברכב של ראובן יכולה לגרום נזק לראובן אבל יכולה לגרום נזק גם לצדדים שלישיים

). נוסעים בתוך הרכב או הולכי רגל( . שפטי שגם הוא מתקייםס מ"וקש. ס עובדתי שברור במקרה זה שמתקיים"בודקים קש" עקב"ב

. שמעון נבהל וחוטף התקף לב. כמעט דורס את שמעון, ראובן נוסע, נזק גוף; מתקיים במקרה, מאורע–יסודותיה , ההגדרה הבסיסית? האם מדובר בתאונת דרכים

.רכבו של ראובן, מתקיים, שימוש ברכב מנועי; מתקיים שואלים האם סוג הנזק שנגרם לשמעון –י משפט. עובדתי מתקיים–ס "מה שנשאר לבדוק זה קש) שהרכב כמעט התקרב לשמעון ולכן שמעון נבהל וקיבל התקף לב(ותהליך התרחשות הנזק

מדובר . בית המשפט יחליט בשיקולי מדיניות האם זה בתחום הסיכון או לא? בתחום הסיכון .בחלק מהסיכונים של הרכב

ניתן לנסח . נבהל ונפל, ילד עמד במרפסת. ופר חזקנהג המשאית צ. משאית ענקית עוברת ליד בית

או שהמשאית צפרה חזק או שהמשאית כמעט פגעה במרפסת והילד : את השאלה בכמה אופנים .נבהל ונפל מהמרפסת

האם מדובר –בהגדרה הבסיסית ? האם מדובר בתאונת דרכים. מדברים על הנזק של הילדצריך שיהיה שימוש . נגרם לילד נזק גוף. ובמקוםזה אירוע חד פעמי המוגדר בזמן, כן? במאורע

. השימוש שהיה הוא נסיעה כיוון שחלק מהנסיעה זה גם לצפור–במשאית אלמלא הנסיעה והצפירה הילד לא היה נבהל ולא היה נופל – עובדתי מתקיים –ס "יש לבדוק קש

ה כן בתחום בית המשפט יקבע שז? האם מדובר בתחום הסיכון או לא–משפטי . מהמרפסת .אם זה לא בתחום הסיכון לא מדובר בתאונת דרכים. ואז המדובר בתאונת דרכים.הסיכון

אם הנטייה היא לפצות אנשים תמימים שנפגעו מהרכב שיקולי המדיניות יגידו שמדובר בתחום

ד שיקולי המדיניות ישללו "הסיכון אך אם הנטייה היא לסנן ולא להחשיב כל אירוע כפיצוי בפלת . את הסיכון

ד"ס בפלת" במסגרת הקשנזק גופני ונפשי לניזוק עקיף

צפה באירוע ונגרם לו , אביו של שמעון, לוי. ראובן דורס את שמעון לא בכוונה. ראובן נוסע ברכב .נזק נפשי

. מדובר בסיטואציה שבה לאדם נגרם נזק כתוצאה מהפגיעה בניזוק העיקרי ולא ישירות מהרכבד "אם הניזוק העיקרי לא נכנס לפתל. ק העיקרי ניזוק כתוצאה מתאונת דרכיםההנחה היא שהניזו

אם הניזוק העיקרי כן ניזוק כתוצאה מתאונת . גם העקיף לא ויהיה מדובר בדיני הנזיקין הרגילים פסק דין אלסוחההשאלה הזאת נדונה ב. דרכים לא בהכרח שהמשני הוא גם תאונת דרכים

מבחינה עובדתית יש קשר בין הפעילות ברכב לבין הפגיעה של מצד אחד ). שלמדנו ברשלנות(. ס עובדתי הנטייה היא להכניס את זה אל תאונות דרכים"הבעיה היא שאם יש קש. הניזוק המשני

נקבע , לכן. מספר הנפגעים המשניים יכול להיות גדול מדי ולא רוצים להעמיס על הקופה, מצד שני 4-שני ייחשב כנפגע תאונת דרכים הוא צריך לעמוד בבפסק דין אלסוחה כי כדי שניזוק מ

): בשיעור העוסק ברשלנות–להרחבה (קריטריונים סוג הקרבה הוא דרגה ראשונה אבל . קרבה בין הניזוק המשני לניזוק הישיר– זהות הנפגע .1

. ידועה בציבור, חבר וחברה, בן דוד, הכירו באחיין ובאחיינית, הפסיקה הרחיבה את זה ההתרשמות צריכה להיות ישירה אבל גם התנאי הזה – מהאירועשל הניזוק העקיף התרשמות . 2

. הנטייה היא ככל שהניזוק העקיף נמצא באירוע היא להכיר אבל יש חריגים. הורחבככל שהנזק התרחש באופן . האופן שבו התרחש הנזק לניזוק העקיף–קרבה במקום ובזמן .3

מיידי הנטייה היא להכיר ומעלה נכות נפשית 15% – חומרת הפגיעה. 4

למדנו על כך שההלכה של פסק דין אלסוחה הורחבה בפסק דין שווקי הורחבה לנזק גוף ברשלנות . מה שדיברנו בשיעור ברשלנות יכול להיות יפה גם לגבי תאונות דרכים). ולא חלה רק על נזק נפשי(

נדונה ברשלנות יכולה להיות יפה גם לגבי ההרחבה לגבי ניזוק עקיף שנגרם לו נזק גוף אשר .תאונות דרכים


99

רכב נסע ודרס את הילדה והאמא חטפה התקף לב כתוצאה מכך . ילדה ואמא הולכות ברחוב ?האם לאמא נגרם נזק בתאונת דרכים. שצפתה בילדה שלה נדרסת מול עיניה

אם מדובר . י הבתהאמא היא ניזוקה עקיפה ולכן יש לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים לגב הקריטריונים שנקבעו בפסק דין אלסוחה ואם האמא 4בתאונת דרכים לגבי הבת יש לבדוק את

. עומדת בהם מדובר גם בה בתאונת דרכים

ד כאשר יש גורם זר מתערב"ס משפטי בפלת"קש :דוגמאות

האם מדובר . ברכב יש כלב והכלב נושך את הנוסע ואת הנהג. אדם נוסע בתוך הרכב • ?תאונת דרכיםב

מקרה בו חייל נסע בטרמפ והיה לו רובה ונפלט בטעות כדור תוך כדי נסיעה ופגע בנוסע • ?האם מדובר בתאונת דרכים. אחר

שתי הדוגמאות האלה הן מקבץ אחד כי המאפיין שלהן הוא שהן התרחשו בתוך הרכב

.געו גשר עילי שקרס על רכבים שהיו מתחתיו ואנשים נפ–מקרה של גשר שפירים •

חברה שעבדה בעבודות סלילה ותוך כדי עבודות הסלילה שברי סלעים עפו אל תוך הכביש • ופגעו ברכבים

. המשותף לשתי הדוגמאות הללו הוא שהגורם הזר הוא מבחוץ

.אם היינו מיישמים את מבחן הסיכון השאלה היתה שאלה קשה, לכאורה ? צות בגינו האם זה בתחום הסיכון שהמחוקק רוצה לפ–לגבי הכלב

.הצגת השאלה בצורה כה יבשה אולי מקשה עלינו לתת תשובה

בית המשפט פיתח מבחן עזר נוסף למבחן הסיכון והמבחן , כאשר האירוע התרחש בתוך הרכב . נקרא מבחן השכל הישר וליתר דיוק מבחן הזירה

יש , כלומר, כדבר אשר גרם לנזק הגוף - רואים את הפעילות ברכב המנועיעל פי המבחן הזה וזאת להבדיל ממצב תרמה תרומה רלוונטית וממשית לקרות הנזקכאשר הפעילות , ס משפטי"קש

.ובו הרכב שימש רק כזירה לאירוע מבלי שהיא תתרום תרומה כלשהי לקרות הנזקאבל אם הרכב בסך הכל . ס"יש קש, אם היא תרמה להתרחשות–בודקים מה הנסיעה תרמה

. ס"אין קש, שימש כזירה

שואלים אם הכלב נשך סתם כי בא לו לנשוך והוא יכול לנשוך , אם אומרים שהכלב נשך נוסע,לכןאך אם כתוצאה . ס משפטי"הרכב שימש רק כזירה ואז אין קש, בתוך בית ובכל מקום אחר

. ס משפטי"הנסיעה תרמה ולכן יהיה קש, מהנסיעה הנהג צפר והכלב נבהל ונשך נוסע

הכדור נפלט בטעות הרכב שימש רק כזירה אבל אם כתוצאה מהטלטול בנסיעה אם , לגבי החייל .ס משפטי"הנסיעה תרמה ולכן יש קש, נפלט הכדור מהרובה

. עדיף ליישם את מבחן הזירה, כאשר האירוע בתוך הרכב

הגשר (ס "מעורבותו של הגורם הזר תנתק את הקש? מה לגבי כאשר הגורם הזר הוא מבחוץ

:כאשר יש שני תנאים מצטברים) ית או הסלעים בדוגמא הרביעיתבדוגמא השליש

המעורבות של הגורם הזר באירועים מעין אלה נמוכה מאוד .1

השכיחות של מעורבות הגורם הזר בזירה התחבורתית איננה גבוהה ממעורבותו בזירות .2 אחרות. ני תנאיםס כאשר מתקיים אחד מש"מעורבות הגורם הזר לא מנתקת את הקש, על דרך השלילה

או המעורבות ) זה קורה, זה לא נדיר(המעורבות שלו בזירה התחבורתית היא לא נמוכה , הראשון . שלו נמוכה בזירה התחבורתית אבל היא יותר שכיחה בזירות אחרות

כאשר הגשר , קורהאם זהאבל . זה נדיר שגשר יקרוס. גשר שפירים זה גשר שנמצא מעל הכביש

בשכונה או רק פוגע במכוניות , אם הוא פוגע בהולכי רגל שהולכים בכבישה? קורס הוא פוגע במיגשר ? שנוסעות על הכביש עצמו וזה ייחודי רק לזירה התחבורתית או יכול ללכת לזירה אחרת

ולא (כשהוא קורס הוא פוגע באנשים שמעורבים בזירה התחבורתית , שמחבר בין שני צידי הכביש ). למשל בשכונות מגורים, באנשים שנמצאים בזירות אחרות

ס "יש קש, על כן. מדובר במעורבות נמוכה אבל ייחודית לזירה התחבורתית, לגבי גשר שפירים

.משפטי


100

ליד הכביש שעבדו בו היתה שכונת מגורים והסלע יכול היה לעוף גם אל עבר הכביש , לגבי הסלעיםאין , על כן. י לזירה התחבורתיתמדובר במקרה נדיר אבל לא ייחוד. וגם אל עבר שכונת המגורים

.ס משפטי"קש

שלילת זכאותאם זה לא תאונת . עד עכשיו בדקנו האם האירוע המדובר נופל בהגדרת תאונת דרכים או לא

אבל גם אם מדובר בתאונת דרכים ולכאורה הנפגע זכאי יתכנו . דרכים הולכים לדיני הנזיקיןמצד . פגם בהתנהגותו שמצדיק שלילת זכאותדבק , מקרים שבהם הנפגע התנהג בצורה פסולה

.אחד רוצים לפצות אותו אך מצד שני הוא התנהג לא בסדר ועל כן צריך לשלול את זכאותושאם הנפגע ) וזו רשימה סגורה( מקרים 6ישנם . ד" לחוק הפלת7המקרים האלה מנויים בסעיף

. יםעונה על אחד מהם הוא לא זכאי לפיצוי למרות שמדובר בתאונת דרכ

:הערות כלליות

אין עוד מקרים נוספים. הרשימה היא רשימה סגורה •

התלויים בו כן זכאים, אם הוא מת, למרות שהנפגע לא זכאי •

.ד לא אומרת שהנפגע לא יכול לתבוע בעילה נזיקית אחרת"שלילת הזכאות לפי הפלת •או , בר בתאונת דרכיםד כי לא מדו"או שלא מדובר בכלל בפלת: אפשרויות3באירוע נתון ייתכנו

ד וזכאות הנפגע נשללת לפי "או שמדובר בפלת, ד והנפגע זכאי לפיצויים על פי זה"שמדובר בפלת .7סעיף

מי שגרם לתאונה במתכוון ונפגע בעצמו לא זכאי – "מי שגרם לתאונה במתכוון"): 1(7סעיף

.לפיצויי :דוגמאות

. ראובן נשכב מתחת לפסי רכבת והתאבדלא מדובר בתאונת , במקרה הזה התאבדות, דם נגרם נזק ישיר על ידי מעשה מכווןברגע שלא

.מדובר בחזקה הממעטת שהיא תאונה מכוונת ולכן לא מדובר בתאונת דרכים. דרכים

ראובן מאבד . שמעון משליך אבן אל עבר ראובן והאבן פוגעת בעינו של ראובן. ראובן נוסע ברכב .הרכב מתהפך ופוגע בשמעון, השליטה על הרכב כתוצאה מהפגיע

.זה מצב מיעוט ולא תאונת דרכים, לכן. לראובן נגרם נזק ישיר על ידי המעשה המכוון

לראובן לא נגרם נזק אבל הוא מאבד שליטה . שמעון משליך אבן אל עבר ראובן. ראובן נוסע ברכב .הרכב מתהפך ופוגע בשמעון, על הרכב

מהמעשה שלו אלא כהשפעה מהמעשה שלו על השליטה לשמעון לא נגרם נזק כתוצאה ישירהאבל הוא לא . החזקה הממעטת לא חלה במקרה זה ומדובר בתאונת דרכים, לכאורה, לכן. ברכב

שאומר שאם אדם גרם בעצמו לתאונה במתכוון ונגרם לו נזק הוא לא ) 1(7יהיה זכאי מכוח סעיף . יהיה זכאי

אם הוא היה נפגע במישרין זו . ורם התאונה נפגע בעקיפיןרלוונטי לאותם מקרים בהם ג) 1(7סעיף

. לא היתה תאונת דרכים בגלל שמדובר בחזקה הממעטת . יש לזכור שאם מחולל התאונה מת התלויים בו כן היו זכאים לפיצויים

, )שימוש ברכב ללא רשות(מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין "): 2(7סעיף מי שנוהג ברכב ללא רשות – "וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור, 1964 -ד"תשכ

גם מי שנמצא בתוך הרכב . ונפגע בעצמו לא יהיה זכאי לפיצויים למרות שמדובר בתאונת דרכים . גם הוא לא יהיה זכאי לפיצויים, ויודע שנוהגים בו ללא רשות והוא נפגע

התלויים בו יהיו זכאים לפיצויים וזאת כי רוצים להרתיע , במידה וכל אחד מהנפגעים האלה מת .את הנפגע עצמו ולא את התלויים בו

:דוגמאש היתה " קמ30-תוך כדי הנסיעה ב. ש" קמ30ראובן גנב את רכבו של שמעון והוא נוהג במהירות

. תאונת דרכיםים נשללת לפי סעיף לפי ההגדרה הבסיסית מדובר בתאונת דרכים אבל זכאותו של ראובן לפיצוי

7)2 .( . לא צריך להיות קשר בין האופי שבו התרחשה התאונה לבין עצם השימוש ברכב ללא רשות

אין קשר בין העובדה שהרכב גנוב או שהשימוש בו נעשה ללא . התאונה יכולה להיות תאונה רגילה . רשות לבין העובדה שקרתה תאונה

. יש להבחין בין הנהג ובין הנוסע


101

.התלויים בו יהיו זכאים, אם הוא מת. הוא לא יהיה זכאי לפיצויים, ג נוהג ללא רשותאם הנה . לגבי הנוסע מבחינים בין שני סוגים

נוסע שיודע שנוהגים ללא רשות ונפגע בעצמו בתאונה לא יהיה זכאי אבל אם הוא מת התלויים בו . יהיו זכאים

ד וגם "אונה זכאי ויתבע את הנהג לפי הפלתנוסע שלא יודע שנוהגים ללא רשות ונפגע בעצמו בתיתבע את חברת הביטוח של הנהג אבל הביטוח של הנהג לא יכסה כי הנהיגה היא ללא רשות ואז

. הנפגע זכאי לתבוע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג

תשלום -למעט רישיון שפקע מחמת אי, מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו"): 3(7סעיף למעט אם , ד" מי שנוהג ברכב כשאין לו רישיון נהיגה לא יהיה זכאי לפיצויים לפי הפלת– "האגר

.הרישיון פקע מחמת אי תשלום אגרההסעיף חל על מי שמלכתחילה אין לו רישיון נהיגה או על מי שיש לו רישיון נהיגה אבל הרישיון

.נשללאם ניתן , כלומר. ות מודע שהוא פסולהנהג צריך להי, הפסיקה קבעה שבמקרה של פסילת רישיון

נגד אדם גזר דין ובו נפסל רישיון הנהיגה שלו והוא לא מודע לזה הוא ייחשב כמי שנוהג עם . רישיון

אם היה לאדם רישיון אבל הרישיון לא חודש כי האדם לא שילם את האגרה הוא , לפי הסעיף

הכיסוי הביטוחי בכך שהיה רישיון יהיה כולן מתנות את , ייחשב עם רישיון אבל בפוליסת הביטוח . בתוקף במשך שנה או שנתיים לפני התאונה

:דוגמא . לאדם אין רישיון נהיגה במשך שלוש שנים כי הוא לא חידש אותו

. לפי פוליסת הביטוח לא, לפי החוק הוא זכאי לפיצוייםפגע לא יקבל הפסיקה קבעה שההגבלה של שנה או שנתיים שעושות חברות הביטוח תקף והנ

. פיצוי . חברת הביטוח מצמצמת או מתנה על החוק והפסיקה קבעה שההתניה תקפה

. דין תשלום קנסות כדין תשלום אגרה? מה עם תשלומי קנסות. הסעיף מדבר על תשלום אגרה

אם אדם לא מחדש את רישיון הנהיגה שלו בגלל שלא שילם אגרה הוא נחשב כמי שנוהג עם דינו כדין אדם ? אם אדם לא חידש את רישיון הנהיגה שלו בגלל לא שילם קנסמה קורה. רישיון

. שלא שילם אגרה

יש לו רישיון ? משקפיים, למשל, מה קורה לאדם שיש לו רישיון נהיגה אבל ברישיון יש הגבלותלא מרכיב משקפיים כשברישיון יש לו הגבלת , כלומר, אבל הוא נוהג בניגוד לתנאי הרישיון

.יםמשקפי :לעניין זה הפסיקה מבחינה בין שני סוגים של הגבלות

זה לא מכוון כלפי הנהג אישית אלא כלפיי כל –מכוח חוק , הגבלות סטטוטוריות–סוג ראשון זו . 'ידוע מה זה רישיון מסוג ב, למשל', אם אדם מחזיק ברישיון מסוג ב. הנהגים לפי דרגת רישיון

הוא רכב שמספר הנוסעים בו לא ' רישיון סוג ב. יווידואלית ולא הגבלה אינדתהגבלה סטטוטורי . מי שמחזיק ברישיון מהסוג הזה צריך לנהוג בתנאים אלה. טון4 ומשקלו לא יעלה על 8עולה על

זה לא קשור לדרגת הרישיון של –פרטניות , הסוג השני של ההגבלות זה הגבלות אינדיווידואליות . הגה כוח, משקפיים: למשל. הנהג אלא קשור בנהג באופן אישי

הפסיקה קבעה שיש להבחין בין שני סוגי התנאים ורק נהיגה תוך הפרה של הגבלה סטטוטורית רק אם הנהג מפר הגבלה או תנאי , כלומר. שעניינה סוג הרכב תיחשב כנהיגה ללא רישיון

הנהג ייחשב רק אז , ולא כל הגבלה סטטוטורית אלא רק הגבלה שעניינה סוג הרכב, סטטוטורי . כמי שנוהג ללא רישיון

הגבלה לעניין סוג הרכב זו הגבלה המתייחסת ? השאלה היא מה זה הגבלה לעניין סוג הרכב . נפח המנוע, משקל הרכב: למשל. למימדים פיזיים של הרכב

אם לאדם . אם המימדים הפיזיים של הרכב השתנו הנהג צריך להחזיק ברישיון אחר ממה שיש לוהוא צריך רישיון , טון6 טון והוא נוהג ברכב שמשקלו 4המאפשר נהיגה ברכב עד ' ן סוג ביש רישיו

. אחר :דוגמאות

.אדם מחוייב להרכיב משקפיים אך בעת התאונה לא הרכיב .המדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיון

.כוחאדם נוהג ברכב ללא הגה כוח כאשר חייב הגה

.המדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיון


102

. נוסעים8 נוסעים ויכול להסיע רק עד 20נהג מסיע .המדובר בהפרת תנאי סטטוטורי אבל לא נוגע לסוג הרכב ועל כן ייחשב כמי שנוהג עם רישיון

. ישיוןנהג שחורג ממספר הנוסעים המותר ייחשב כמי שנוהג עם ר

. טון4 טון כאשר הרישיון שלו עד 6אדם נוהג ברב שמשקלו .המדובר בהפרת תנאי סטטוטורי שעניינו סוג הרכב ולכן נחשב כמי שנוהג ללא רישיון נהיגה

.אדם שאסור לו לנהוג ללא נהג מלווה אך בעת התאונה הוא לא היה עם נהג מלווה

גם אם נחשיב את .הוא נחשב כמי שנוהג עם רישיוןהמדובר בהפרת תנאי אינדיווידואלי ועל כן לא מדובר בסוג הרכב ולכן הוא ייחשב כמי שנוהג עם רישיון ויהיה , התנאי הזה לתנאי סטטוטורי

.זכאי

הוא לא יהיה זכאי לפיצויים ? מה קורה כאשר נהג נפגע בעצמו או מת כאשר אין לו רישיון נהיגה .אך התלויים יהיו זכאים

הוא יתבע את הנהג ולכאורה את ? אם אדם נפגע על ידי רכב שנוהגים בו ללא רישיוןמה קורה

.חברת הביטוח אך הביטוח לא יכסה ולכן הנפגע יתבע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג

"לביצוע פשע, או סייע בידו, מי שהרכב שימש לו"): 4(7סעיף :ותדוגמא

.ה תאונה דרכים בה היה מעורב רכבםבדרך הית. ראובן ושמעון בדרכם לשדוד בנק ).4(7אם זו תאונת דרכים לכאורה הם זכאים אבל זכאותם נשללת לפי סעיף

, לכן. הזכאות היא לא רק לגבי הנהג אלא כל מי שנמצא בתוך הרכב והרכב משמש לביצוע פשע ".ביודעין"במקרה זה צריך את יסוד ה

.לשדוד בנק אבל שמעון לא ידע על כךראובן היה בדרכו . ראובן לקח את שמעון טרמפ

.שמעון יהיה זכאי לפיצויים

או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה , מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח"): 5(7סעיף מי שנוהג ברכב ללא ביטוח או שהביטוח שלו לא מכסה כרגע את השימוש – "את שימושו ברכב

.שלו ברכב לא יהיה זכאי לפיצוייםכי הנהג תובע את חברת , עיף הזה לכאורה מיותר כי מי שנוהג ללא ביטוח לא יכול לתבועהס

.הביטוח על פגיעתו מכוח פוליסת הביטוח . בין נהג שהוא בעל הרכב לבין נהג שהוא לא בעל הרכב: הסעיף מבחין בין שני סוגי נהגים

.ח הוא לא זכאי לפיצוייםברור שאין לו זכאות כי אם אין לו ביטו, אם הנהג הוא בעל הרכבבמצב ? מה קורה אם נהג לוקח את הרכב ממישהו אחר ומתברר שלרכב אין ביטוח והיתה תאונה

מי , )5(7על אף האמור בסעיף ":א שקובע7חל סעיף , כאשר מדובר בנהג שהוא לא הבעלים, זהאו , הביטוחללא ביטוח לפי פקודת, שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו

והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר , כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכבאם הוא לא ידע שאין ביטוח או לא יכול היה לדעת שאין ..."יהא זכאי לפיצויים מן הקרן, שיידע

.ביטוח הוא זכאילו שיש ובעצם אין ביטוח אדם שלוקח את הרכב של חברו ושואל אותו אם יש ביטוח ואומרים

.הוא זכאי לפיצויים כי הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שאין ביטוח האם הוא צריך לבדוק ולחקור אם יש ביטוח או –השאלה היא מה מוטל על הנהג במקרה זה

. זו שאלה של מדיניות משפטית שבית המשפט יכריע בה. לשאול ולהסתמך על התשובה שמקבל

.כאשר לא היה ביטוחנפגע בתאונה הוא לא נהג ל רכב שבע): 6(7סעיף :דוגמא

. לקחו אותה לבית החולים והנהג היה בעלה, היו לה צירי לידה. אישה שבעלה רשם על את הרכב. בעת הנהיגה התברר שלבעלה לא היה רישיון נהיגה ואם אין רישיון נהיגה גם אין כיסוי ביטוחי

.היא נפגעה בעצמה בתאונה . בעלת רכב שנפגעה בתאונה כאשר על הרכב לא היה ביטוחיש כאן

. לכאורה היא יכולה לתבוע את הנהג ואת קרנית. 'הסעיף הזה קיים כי בעלת הרכב נחשבת לצד ג . גם לא כלפיי קרנית, הסעיף קובע כי היא לא זכאית בכלל

? כיסוי ביטוחימה קורה כאשר בעל הרכב לא ידע או לא יכול היה לדעת שאין ביטוח או אין

. במקרה הזה התברר שהאישה לא ידעה שלבעלה אין רישיון


103

כי בעל רכב שלא ידע ולא יכול היה לדעת 'דחבור פרח ואח' קרנית נבית המשפט קבע בפסק דין . הזכאות שלו לא תישלל, שאין כיסוי ביטוחי

פגש חבר שלו וביקש ובדרך, בפסק דין זה אדם שהיה בעל רכב והיה בעבודה בירושלים חזר לביתוהוא חשב שלחבר יש רישיון אך התברר שנפסל . ממנו שיחליף אותו בנהיגה כי הוא היה עייף

קביעת בית המשפט היתה שבעל הרכב לא ידע ולא יכול היה לדעת . רישיונו זמן קצר קודם לכן . ולכן הזכאות שלו לא נשללת

ד"האחראים לפי הפלת

מצאנו שאכן מדובר בתאונת . י האם מדובר בתאונת דרכיםעד עכשיו בדקנו על מקרה ספציפהוא , אם כך. מצאנו שהזכאות לא נשללת. 7בדקנו האם זכאות הנפגע נשללת לפי סעיף . דרכים

.זכאי . ד צריך להחליט מי אחראי"ברגע שאדם זכאי לפי פלת

בע שמי שאחראי ד קו" לחוק הפלת2סעיף ? מי אחראי כלפיו, ברגע שהנפגע הוא נוסע והולך רגל

. על הנזק של הנפגע זה המשתמש ברכב מנועי

. לכאורה המשתמש זה הנהג אבל מתברר שההגדרה יותר רחבהכאן רואים שיש ? והוא מתדרדר ופוגע בהולך הרגל, חונה, מה קורה אם רכב נמצא במורד הכביש

.א מי זה המשתמשאז השאלה הי. בעיה להגיד שהמשתמש הוא הנהג כיוון שהרכב חונה ואין נהגגם אם בפעולה . באופן כללי, המשתמש הוא האדם שיש בידיו שליטה ופיקוח על הפעלת הרכב

.הוא לא שלט ברכב, הספציפית הרלוונטית . זה שיש לו שליטה בדרך כלל על הרכב הוא הבעלים אבל לא בהכרח, אם כן

:דוגמאות

? מי אחראי במצב זה, רכב שמתדרדר ופוגע בהולך רגל . מדובר בתאונת דרכים והוא תובע את בעל הרכב, במקרה זה הנפגע הוא הולך רגל

.נוסע שטורק את הדלת על נוסע אחר עת כניסתו לרכב

, נוסע נוסף התכוון להיכנס לרכב ונוסע אחר טרק עליו את הדלת. יש נהג ויש נוסע שמנסה להיכנס ?מי אחראי

המשתמש הוא האחראי ובמקרה הזה , ת דרכיםהנוסע נפגע של תאונ. מדובר בתאונת דרכים . המשתמש הוא הנהג

.לפעמים קיימת הפרדה בין הבעלים ובין הנהג

:דוגמא . נוסע ופוגע בלוי, ראובן נוהג ברכב של שמעון ברשות

לוי נפגע והוא ירצה לתבוע קודם כל . בשלב הראשון יש לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים או לאאומר שאם השימוש ברכב ) ג(2סעיף . בעת הנהיגה לנהג היתה שליטה. טהאת מי שהיה לו שלי

הנפגע במקרה זה תובע קודם כל את , לכן. האחראי יהיה גם מי שהיתיר את השימוש, היה בהיתר . הנהג אבל בנוסף לנהג יתבע את מי שהיתיר את השימוש

? מה קורה כאשר השימוש לא בהיתר

האם ניתן לתבוע את . הגנב, הולך הרגל תובע קודם כל את הנהג. אדם גנב רכב ופגע בהולך רגל .את הבעלים ניתן לתבוע רק במקרה שהשימוש נעשה בהיתר. לא? הבעלים

הנפגע תובע את מי שמשתמש בלא היתר ותובע לכאורה גם את , במידה והשימוש לא היה בהיתרוח מכסה כאשר השימוש הביט. חברת הביטוח אבל אין חברת ביטוח כיוון שהביטוח לא מכסה

. הגנב, הנפגע יתבע את קרנית וקרנית תחזור אל הנהג, לכן. היה בהיתר

?מה קורה כאשר היה שימוש בהיתר אבל בעת התאונה היתה סטייה מהיתר .יש היתר ראשוני אבל היתה סטייה מההיתר

:דוגמאהיתר אבל ההיתר מוגבל יש , כלומר.17:00אב ששנתן לבנו לנהוג ברכב ובתנאי שיחזור עד שעה

מתרחשת תאונה שבה נפגעו הבן והולך בדרכו חזרה 22:00בשעה . 17:00הבן לא חזר בשעה . בזמן .רגל

?האם מדובר בנהיגה ביתר או לא נהיגה בהיתר, השאלה היא מה דין סטייה מהיתרי היא שדן במתן הרשאה ראשונית לאדם אחר כדסלהב' אלחדד נההלכה שנקבעה בפסק דין

אפילו סטייה , להטיל על בעל הרכב את האחראיות ולא משנה אם מקבל ההיתר סטה מההיתר


104

העובדה שמקבל ההיתר . די בכך שבעל הרכב בהתחלה נתן את הרכב למישהו, כלומר. מהותית . סטה מההיתר לא משנה והנהיגה עדיין נחשבת נהיגה בהיתר

.את האב ואת חברת הביטוח, לתבוע את הנהגהנפגע יכול , לכן בדוגמא של האב שנתן היתר לבנו

. יק לקח את הרכב כדי לנסוע לחתונההמוסכנ. אדם הכניס את רכבו למוסךזה נחשב היתר ראשוני והנהיגה היא נהיגה בהיתר כי יש היתר ראשוני וגם אם היתה סטייה

למישהו הרציונאל הוא שאם נותנים . מהותית מההיתר הנהיגה עדיין נחשבת לנהיגה בהיתר, לכן הנפגע יוכל לתבוע את המוסכניק. אישור לנהוג יוצרים סיכון שהוא ייצא מגבולות ההיתר

. שהוא הנהג ואת הבעלים שהיתיר את השימוש

-היתר ראשוני יהיה גם במקרה בו אב נותן לבנו את הרכב והבן לא חזר הביתה במשך יומיים . שלושה

הנהיגה עדיין נחשבת , שליטה עדיין בידי מקבל ההיתרכל עוד השליטה לא הוחזרה לבעלים אלא ה . בגדר ההיתר הראשוני

חברת השכרה נותנת רכב למישהו וכתוב בחוזה שאסור לו להעביר את :אליהו' פסק דין אסרף נ

נקבע כי גם . השוכר הראשוני מעביר את הרכב לשוכר אחר והיתה תאונה. הרכב למישהו אחר . בהיתרהנהיגה של השוכר השני היתה

מה קורה בתאונה בה מעורבים מספר . עד עכשיו דיברנו על סיטואציה בה מעורב רכב אחד

?רכבים

תאונה בה מעורבים מספר רכבים . הולכי רגל ונהגים, בתאונה שבה מעורבים מספר רכבים חשוב להבחין בין נוסעים

המשתמש ונותן היתר , האחראי כלפי הנוסע שנפגע הוא הנהג, אם מדובר ברכב אחד–נוסעים . השימוש

בתאונת דרכים שבה מעורבים "): א(3כאשר מדובר בתאונה בה מעורבים מספר רכבים חל סעיף כל , כלומר. "תחול על כל נוהג האחריות לנזק הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו, מספר כלי רכב

. אחד אחראי על הנוסעים שלובמקרה בו הנהג הוא לא הבעלים ניתן . ב בו הוא נסעכל אחד יתבע את הנהג של כלי הרכ, לכן

.לתבוע גם את מי שהיתיר את השימוש

אם יש כמה רכבים באירוע לא בהכרח ?השאלה היא מה זו תאונה בה מעורב יותר מרכב אחד .כולם מעורבים בתאונה

ל לא בהכרח לכאורה יש כאן שני כלי רכב אב. ברכב החונה, בא רכב אחר ופגע בו. רכב עמד בחנייה .מדובר בתאונה שמעורבים בה מספר רכבים

.עצם המצאות הרכב לא בהכרח מעידה על כך שהוא מעורב בתאונה . מנקודת מבטו תאונת דרכים, כדי שהרכב יהיה מעורב בתאונה צריך שתהיה מבחינתו

נה מדובר בתאו, אם אומרים שהרכב החונה לא מעורב בתאונה ורק הרכב הפוגע הוא זה שמעורבהמשמעות היא שכל הנפגעים יתבעו את ). א(3 ולא סעיף 2בה מעורב כלי רכב אחד ואז יחול סעיף

אם גם הרכב החונה היה מעורב בתאונה מדובר בתאונה בה , לעומת זאת. הנהג של הרכב הפוגע ).א(3מעורבים מספר רכבים יחול סעיף

. )א(3 או להחיל את סעיף 2הנפקות היא האם להחיל את סעיף האם מדובר . המעורבות בתאונה של הרכב היא פועל יוצא של השימוש שלו ברכב: ההלכה היא

. בתאונת דרכים מנקודת מבטו של הרכבכל רכב שמבחינתו מדובר בתאונת דרכים . בודקים לגבי כל רכב האם זו תאונת דרכים או לא

. ייחשב כמעורב בתאונה :דוגמא

הגיחה . נהג שהיתה לו תקלה ברכב עצר בצידי הדרך: 'רי ואחיצחק אד' פסק דין הכשרת הישוב נ . סטתה ממסלול הנסיעה ופגעה ברכב החונה, מכונית אחרת

השאלה היא לגבי הנהג והנוסעים ברכב . הוא מעורב בתאונה. לגבי הרכב הפוגע אין בכלל שאלה . החונה

לכן יש לבדוק האם . סורהלגבי רכב חונה לא מדובר בתאונת דרכים אלא אם כן מדובר בחנייה אכאן מדובר . חנייה אסורה היא חנייה שיוצרת סיכון תחבורתי. מדובר בחנייה אסורה או מותרת

.בחנייה שיוצרת סיכון ולכן מדובר בתאונת דרכים . שני הרכבים מעורבים בתאונה ולכן כל אחד תובע את הנהג שלו

.ת הנהג ואת מתיר השימוש הולך רגל שנפגע על ידי רכב אחד יתבע א– הולך רגל


105

, נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב"): ב(3ברגע שהולך רגל נפגע על ידי יותר מרכב אחד חל סעיף בינם ; יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב

רכב בתאונה בה אם מעורבים שני כלי, כלומר. "לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שוויםזה במישור היחסים בין . הולך הרגל יכול לתבוע אחד מהם או את שניהם יחד, נפגע הולך רגל

. הם ישאו בנטל בחלקים שווים, במישור היחסים שבין הנהגים. הנפגע ובין הנהגים

לעניין . עצמו) ב(3המבחן נקבע בסעיף . השאלה היא מה זה רכב מעורב בכל הנוגע להולכי רגלרואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת , לוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זהח

כדי להגיד על רכב שהוא , כלומר. התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע . מעורב צריך שיהיה מגע כלשהו בינו לבין רכב אחר בתאונה או בינו לבין הולך הרגל

:דוגמאותשמעון פגע ברכב של . הגיח מאחור רכב הנהוג בידי שמעון. בן נוסע ברכב ועצר ברמזור אדוםראו

. כתוצאה מהפגיעה הרכב של ראובן התקדם קדימה ופגע בהולך רגל שעבר במעבר החצייה. ראובןמדובר בשני כלי רכב כי היה מגע טכני בין הרכב האחורי לרכב הקדמי והיה מגע בין הרכב הקדמי

.כולם נגעו זה בזה. הרגללהולך שניהם יחד או רק אחד מהם והם יתחלקו את -הנפגע יכול לתבוע גם את ראובן וגם את שמעון

.ביניהם בחלקים שווים

ראובן מסנוור את שמעון ושמעון סוטה מהדרך ופוגע בהולך . מולו מגיח שמעון. ראובן נוסע ברכב . רגל

ר ברכב אחד בגלל שלא היה מגע בין ראובן ובין הרכב למרות שראובן הוא זה שגרם לתאונה מדוב . האחר או בין ראובן ובין הולך הרגל

הנתבע יוכל לתבוע רק את שמעון ואת נותן היתר השימוש במידה , מאחר ומדובר בכלי רכב אחד . ושמעון הוא אינו הבעלים של הרכב

הולך . א זה שנמצא ברכב ולא נוהגהנוסע הו. הנהג הוא זה שנוהג ברכב– נוסע או הולך רגל, נוהג

השאלה . אבל לפעמים נהג ונוסע יפגעו כאשר הם מחוץ לרכב. הרגל הוא זה שנמצא מחוץ לרכב . נוסע או הולכי רגל/במקרה זה היא האם הם ייחשבו נהג

אם הוא ייחשב הולך רגל , הבחנה זו חשובה כיוון שאם נהג יוצא מרכבו ונפגע על ידי רכב חולף את הרכב החולף אך אם ייחשב לנהג יצטרך לתבוע את ביטוחו שלו כיוון שמדובר הוא יתבע

. בתאונה בה מעורבים מספר רכבים וכל נהג אחראי לנוסעים שלו

יצא , סטה לשוליים, נהג שהבחין כי רכבו מתחמם: עיסא אלרהאב' פסק דין מדינת ישראל נוהנהג קפץ אחורנית ונפגע על , רדיאטוראז ניתזו מים רותחים מה. מרכבו ופתח את מכסה המנוע

אך אם הוא . אם מעמדו כמעמד הולך רגל הפוגע ישא באחריות. השאלה מה מעמדו.ידי רכב חולף . חברת הביטוח שלו היא אחראית, עדיין נהג של הרכב שלו

כב קשורה כל עוד הימצאותו של הנהג מחוץ לר: ההלכה לעניין ההבחנה בין נהג להולך רגלכי אז פגיעה בו , ולמעשה מהווה אותו השימוש, )במקרה זה הנהיגה (רכבשימוש בל טבורהב

. תיחשב כנגרמת עקב השימוש .במקרה הזה מעמדו של הנפגע הוא של נהג ולכן יתבע חברת הביטוח שלו

נהג שיצא מרכבו על מנת לבדוק שלומם של :המוסד לביטוח לאומי' נ' קלאי ואחפסק דין ביטוח ח

השאלה האם הוא נחשב נהג של הרכב .נפגע מרכב חולף, ונת דרכים ובשעה שעשה כןנפגעי תא . שלו או נחשב כהולך רגל

הניסיון לקשור את הימצאותו של הנפגע מחוץ ". בית המשפט העליון החליט שמדובר בהולך רגל דינו להיכשל במקרה - בבחינת שימוש לוואי-של הנסיעה עצמה, לרכב לשימוש הקודם

שלב . ושב לקרבתו, התרחק ממנו, הנפגע יצא מהרכב, התאונה הביאה אל הנסיעה לקיצה...זההנפגע לא נפגע במסגרת השימוש של הנסיעה או במסגרת , הנה כי כן. נסיעת ההמשך טרם התחיל

". שימוש אחר

רכב הוא עצר בצד כדי להזיז את המפגע ונפגע על ידי . נהג ראה שיש מפגע בכביש ורצה להזיז אותור גאברין מדובר בנהג כיוון שהוא לא רצה להפסיק את "לדעת ד? האם הוא הולך רגל או נהג. חולף

. הנסיעה אלא כוונתו היתה להמשיך אותה

. כמובן שמבחינת הנפגע הוא יקבל פיצוי והשאלה היא רק ממי

. גם נוסע יכול להימצא מחוץ לרכב ולהישאר עדיין נוסע . הנפגע ייחשב כנוסע, וצא מהרכב ומכוון את הנהג והנהג פוגע בובמקרה בו נוסע י, למשל


106

סיכוםלאחר שהחלטנו אם יש או . עד עכשיו לקחנו אירוע והחלטנו לגביו אם יש תאונה או אין תאונהבסופו של יום יצרנו מתווה . אין תאונה יש לבדוק האם נשללת או לא נשללת הזכאות לפיצויים

לאחר מכן יש לשאול מי אחראי לפצות על פי . גע לפיצויים לא נשללתשמדובר בתאונה וזכאות הנפלפי הקביעה אם . כדי לקבוע מי אחראי יש לבדוק האם מדובר ברכב אחד או יותר. ד"הפלת

לאחר הטלת האחריות על הנהג . מדובר ברכב או יותר יש להטיל על הנהג הרלוונטי את האחריות . י שהיתיר את הנהיגההרלוונטי יש לבדוק הטלת אחריות על מ

. ד ולא בהקשר של חברות הביטוח"כל זה מדובר בהקשר של חוק הפלת, ד"ד מדבר רק על האחראים מכוח הפלת"כל החוק הפלת. מי אחראי, ד קובע מי זכאי"חוק הפלת

. בני אדם בשר ודם לא חברות הביטוח . חברת הביטוחד נכנסת לתמונה "לאחר שזיהינו מי הזכאים ומי האחראים לפי הפלת


107

25.5.09 ' המשך חלק ג–תאונות דרכים

לקחנו אירוע ובדקנו האם מדובר בתאונת דרכים . עד עכשיו דיברנו על תאונות דרכים בשני שלבים . ד"אם מדובר בתאונת דרכים נכנסו לפלת. או לא

. 7 לפעמים שיש שלילת זכאות מכוח סעיף ד יכול להיות"למרות שנכנסו לפלת . יש לשאול מי אחראי, כלומר יש זכאות, 7ד ואין שלילת זכאות לפי סעיף "אם מדובר בפלת

. בדרך כלל האחראי יהיה הנהג או המשתמש או מי שהיתיר את השימושים ועל דיברנו על הנפקות למעורבות של שני רכב–יש מקרים שבאירוע יש שני רכבים או יותר

. האחריות במקרה זהד על "עד עכשיו לא דיברנו בפלת, במקרה שהחלטנו שיש תאונת דרכים והחלטנו שיש אחראי

. ד הוא יכול לתבוע את ראובן"על פי הפלת, אם שמעון נפגע על ידי ראובן. חברות הביטוח. הביטוחמי אחראי מבחינת , כלומר, ד והוא השלב הביטוחי"כעת מגיע השלב השני של פלת

הנהג ויכול , ד הוא אדם"האחראי מכוח הפלת. ד זה להגיד מי זכאי ומי אחראי"תפקידו של הפלת . להיות שאין לו כסף לפצות ולכן מעוניינים בחברת הביטוח

אחריות הגורמים המבטחים

. יש חובה על כל בעל רכב להוציא פוליסת ביטוח חובהפוליסת הביטוח מכסה . ד" נמצא אחראי לפי הפלתביטוח אחראיות מכסה את הנהג ברגע שהנהג

.'את הנהג כלפי צד ג :דוגמא

. שמעון נוסע לידו והיתה תאונת דרכים. ראובן נוהג ברכבובפוליסה יש ) במידה ויש לו(לראובן יש פוליסת ביטוח חובה . ד שמעון יתבע את ראובן"לפי הפלת

הנפגע יתבע קודם כל את , לכן. וןחלק אחראיות שמכסה את האחריות של ראובן כלפי שמעפוליסת הביטוח היא בעצם חוזה בין בעל . ד אבל יתבע גם את חברת הביטוח"האחראי לפי הפלת

. הרכב ובין חברת הביטוח לטובת כל הנפגעים בתאונות דרכים

אם הנהג יימצא אחראי לפי . ד"מכסה את הנהג על כל אחריות לפי הפלת, אם כן, הפוליסה . ברת הביטוח תפצהח, ד"הפלת

:דוגמא .דון בזכאות של ראובן ושל שמעון. והיתה תאונת דרכיםשמעון נוסע לידו , ראובן נוהג ברכב

ברגע שעשינו בדיקה האם מדובר בתאונת דרכים ומצאנו . שמעון הוא נוסע שנפגע בתאונת דרכיםשמעון תובע . ד"ק הפלתזה לפי חו. הנהג יהיה אחראי כלפיו, שאכן מדובר ושמעון זכאי לפיצויים

. גם את חברת הביטוחלחברת הביטוח ושמעון יכול ' א שמעון יכול לתבוע את הנהג והנהג ישלח הודעת צד ג"מבחינת סד

כדי . לתבוע גם את הנהג וחברת הביטוח ביחד אבל הוא לא יכול לתבוע את חברת הביטוח לבדהעה נגד חברת הביטוח היא עילת תביעה עילת התבי. לתבוע את חברת הביטוח יש לתבוע את הנהג

. חוזיתהפוליסה מכסה את . מדובר בתאונת דרכיםטענת ההגנה שיכולה לטעון חברת הביטוח היא שלא

הטענה , לכן. ד כאשר יש תאונת דרכים"ד והנהג יהיה אחראי לפי הפלת"אחריות הנהג לפי הפלת .הראשונה של חברת הביטוח תהיה שלא מדובר בתאונת דרכים

. מי שהיה אמור לטעון את הטענה הזאת זה הנהג אבל הוא לא מנהל את ההליך ולכן לא אכפת לו . מי שמנהל את ההליך מול הנפגע היא חברת הביטוח ולכן היא זו שתטען את הטענה הזו

המחשבה היא שהנהג , בהנחה ועברנו את המכשול הזה והוכח שאכן מדובר בתאונת דרכים

ת חברת הביטוח תשלם אלא שהתברר שחברות הביטוח מכניסות בפוליסה אחראי ולכן אוטומטי אחת המשוחה –לכן הנפגע צריך לעבור שת משוחות . ד עצמו"כל מיני הגבלות שאין מעבר לפלת

. והמשוחה השניה היא הגבלות הפוליסה7ד כולל סעיף "של הפלת

סוגי ההגבלות . 24ה רק אם גילו של הנהג מעל חברת הביטוח יכולה לכתוב בפוליסה שהפוליסה מכס

:טענות חברת הביטוח בדיון

טענה ראשונה היא תטען שלא מדובר בתאונת דרכים וגם אם כן מדובר בתאונת דרכים הזכאות בהמשך היא תטען כי גם אם מדובר בתאונת דרכים והנפגע . 7לפיצויים נשללת מהנפגע בגלל סעיף

.24- ולכן הם לא חייבים לפצות כי גילו של הנהג מתחת ל24הנהג היה מתחת לגיל , זכאי לפיצויים

שתי הטענות הראשונות הן מכוח –יש הבדל בין שתי הטענות הראשונות ובין הטענה השלישית . פוליסת הביטוח, ד בעוד שהטענה השלישית היא מכוח חוזה"חוק הפלת


108

? בפוליסת הביטוחמה תוקפן של ההגבלותהשאלה היא

ובפוליסת הביטוח ישנה הגבלה שגיל הנהג חייב 20היה בן , הנהג, בהתחלה ראובןבדוגמא שנתנוהשאלה . חברת הביטוח תטען כי יש הגבלה בפוליסה ולכן אין היא צריכה לפצות. ומעלה24להיות

. היא מה תוקף ההגבלה הזאת

חה ושילמה החברה ביט. לכבד את התנייה הם חופש החוזים וחופש הקניין של החברההשיקולים . פרמיות בהסתמך על ההגבלות

ד "כל התכלית הסוציאלית של הפלת, אם חברות הביטוח יעשו הגבלות אין סופיות, מצד שני . שהיא לפצות כמה שיותר נפגעים מתרוקנת

, כלומר, בטלות' כלפי צד ג, מהתניות האלה100%בסופו של יום המחוקק עשה איזון וקבע כי , לכן . לא תקפות

וחברת הביטוח תטען שגיל הנהג נמוך מהגיל 20במקרה בו שמעון תובע את ראובן שהוא בן , לכן .טענתה לא תתקבל ויש כיסוי ביטוחי, המצויין בהגבלה של פוליסת הביטוח

:את זה שואבים משני סעיפים

שאם לאחר , האומר3תנאי בפוליסה שהוצאה לפי סעיף ": לפקודת הביטוח קובע14סעיף

, המשמש עילה לתביעה על פי הפוליסה ייעשה או לא ייעשה דבר פלוני כמפורש בתנאיהמקרהאין לו תוקף לגבי תביעות בשל –לא תנבע מן הפוליסה שום חבות או שתחדל חבות שנבעה ממנה

אם יש בפוליסה תנאי שאומר שעל הנהג לעשות מעשה או לא לעשות מעשה ". חבות טעונת ביטוח . התנאי בטל, לכיסוי הביטוחיאחרי התאונה כתנאי

או שכותבים . שעות על התאונה48כותבים לפעמים בפוליסה שעל הנהג להודיע תוך , למשלאלה הגבלות שאומרות לנהג שעליו . בפוליסה שאסור לנהג לחתום על כל מסמך של צד שלישי

. הוא בטל, אם יש תנאי כזה. לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה אומר 14סעיף , שעות על התאונה והוא צריך היה להודיע48הנהג לא הודיע תוך אם , כלומר

.שהתנאי לא תקף ולכן הנהג לא חייב להודיע

לא יהיה , 3מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף ": לפקודת הביטוח15 הוא סעיףהסעיף החשובם של המבוטחים לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוח, לגבי חבות טעונת ביטוח, תוקף

הגיל או המצב הגופני או הנפשי של הנוהגים ברכב או ) 1: (בה על סמך אחת הנסיבות האלהמשקלם וטיבם הפיסי של ) 3(; מספר האנשים המוסעים ברכב) 2(; משך היותם בעלי רישיון

אם יש הגבלה בפוליסת . "מציאותם של סימני זיהוי ברכב) 8. . . . (הטובין המובלים ברכב . 'היא לא תקפה לגבי צד ג, החלופות של הסעיף8-שנופלת באחת מטוח הבי

. את חברת הביטוחבעשמעון תבע את ראובן ות, בדוגמא שלנו

. חברת הביטוח טענה שלא מדובר בתאונת דרכים ודחינו את הטענה הזאת . ודחינו גם את הטענה הזאת7חברת הביטוח טענה שאין זכאות לשמעון בגלל סעיף

נגיד . ומעלה24 ויש הגבלה בפוליסה שגיל הנהג צריך להיות 20ראובן בן רת הביטוח טוענת שחב התביעה והביטוח תקף ולכן)1(15הגבלה זו לא תקפה לגבי שמעון בגלל סעיף לחברת הביטוח שה

. נגד חברת הביטוח תתקבל :דוגמא

יסת הביטוח של הרכב של ראובן בפול. נפגע על ידי רכב חולף שנהוג בידי ראובן, אמנון הולך רגלבאותו מקרה הניחו כי ראובן . ישנה הגבלה ולפיה אין כיסוי ביטוחי כאשר הנהג חולה אסטמה

.דון בזכאותו של אמנון. היה חולה אסטמהבמידה ומדובר בתאונת . לכן צריך לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים. אמנון הוא הולך רגל

שמדבר על שלילת 7באירוע שניתן אין לדון בסעיף . ד"וח הפלתדרכים תובעים את הנהג ראובן מכ. ד"בסופו של יום אמנון יתבע את ראובן על פי הפלת, לכן. 7 כי לא מתעורר חשד לגבי סעיף זכאותחברת הביטוח תטען כי ישנה הגבלה לעניין מחלתו של . אמנון תובע את חברת הביטוח, בנוסףולכן ' צד גתקפה לגבי והיא אינה הנהגהנוגעת למצבו הגופני של זו הגבלה ) 1(15לפי סעיף . ראובן

. טענת חברת הביטוח תידחה

קרנית : תקיימו אחד משלושה תנאיםוהוא תבע את האחראי אלא שהד "הנפגע זכאי לפי הפלתבהנחה ו

הנהג לא ידוע .1

הנהג ידוע אבל לא מבוטח .2

.חברת הביטוח פשטה רגל .3


109

ד אבל התקיימו אחד משלוש "מדובר בנפגע לפי הפלתכאשר , רכלומ, בכל שלוש המקרים הללואם יש אחראי לתאונה ואת הנתבע תובע את האחראי , אם כן. התנאים נכנסת לתמונה קרנית

. קרנית :דוגמאות

?מה הדין. תאונת פגע וברח, אמנון נפגע על ידי רכב חולף וזהותו של הנהג לא ידועה התקיים כאן המקרה שאדם זכאי לפי תאונת דרכים וזהותו אמנון הוא נפגע תאונת דרכים ולכן

.של הנהג לא ידועה ועל כן הוא יכול לתבוע את קרנית

לאחר מעשה התברר שראובן לא מחזיק . נפגע על ידי רכב שנהוג על ידי ראובן, הולך רגל, אמנון .דון בזכאות של אמנון. בפוליסת ביטוח חובה

ד את ראובן "נתבע על פי הפלת, לכן. וזהותו של הנהג ידועה לגבי אמנוןמדובר בתאונת דרכים . ואת קרנית כי אין חברת ביטוח

קרנית זו חברת ביטוח סטטוטורית שבאה במקום חברת ביטוח רגילה אלא שהיא מפצה נפגעים

ד שלא יכולים לתבוע חברת ביטוח רגילה בגלל שהנהג לא ידוע או שהנהג ידוע "זכאים לפי הפלת . מבוטח או שהנהג ידוע ומבוטח אבל חברת הביטוח פשטה רגלאבל לא

. חזור אל הנהג הלא מבוטחוכל לקרנית ת, להשלמת התמונה

ביטוח אישי

. עכשיו נדבר על הנהג. נוסע או הולך רגל נגד הנהג, כלומר', עד עכשיו דיברנו על תביעה של צד גהנהג מפעיל את , כלומר. סוי הנזק שלונהג שנפגע בתאונת דרכים מפעיל את הפוליסה לצורך כי

. ופעם שניה בכיסוי נזק שנגרם לו עצמו' פעם אחת אם הוא פגע בצד ג–הפוליסה פעמיים

נזק גוף שנגרם להם בתאונת פוליסה שהוציאה החברה המבטחת את בעל הרכב והנוהג בו מפני מוצא אחראי , ד"ם כל לפלתהולך קוד' צד ג. ד"לכן הנהג לא הולך לפלת. כמשמעותם בחוקדרכים

. ואחר כך תובע את חברת הביטוח של האחראי או את קרנית במקרה ואין חברת ביטוח לתבוע. מכוח פוליסת הביטוח, עילת התביעה של הנהג היא בעילה החוזית.הנהג שנפגע הולך לפוליסה

. פוליסת הביטוח האישי מכסה את הנהג על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים . ד"מהפלת? מאיפה שואבים את המונחים האלה? ה זה נזק גוף שנגרם לנהג בתאונת דרכיםמ

. ד" כמשמעותה בפלתשואבים את כל הוראות החוק אל כל הפוליסה מתוך הפוליסהחברת בהתקיים תנאי שמדובר בנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים חברת הביטוח מבטחת ולכן

ם כיוון שכדי שהפוליסה תכסה צריך להיות מדובר דובר בתאונת דרכיתטען שלא מהביטוח .בתאונת דרכים

תובעים את הנהג או את המשתמש , ד"הנוסע והולך הרגל שנפגעו בתאונת דרכים פונים לפלת

בנוגע לנהג פונים ישירות לחברת הביטוח וחברת . ונותן היתר השימוש ואת חברת הביטוח שלו .הביטוח תטען שלא מדובר בתאונת דרכים

:דוגמא

הרכב של . היתה תאונת דרכים ושניהם נפגעו, הרכב התהפך. ראובן נוהג ברכב ושמעון נוסע לידו .ראובן מבוטח בפוליסת ביטוח חובה בחברת הראל

טענתו תהיה כי נגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים . ראובן יתבע לפי הביטוח שלו את הנזק שנגרם לו .נאי הפוליסהוחברת הביטוח חייבת לפצותו על פי ת

ד ותובע את חברת הביטוח הראל כי היא התחייבה לכסות כל "שמעון יתבע את הנהג בגלל הפלת . 'התחייבות שיש לראובן כלפי צד ג

הוא תובע את חברת הביטוח וטענתה . כל עוד יש ביטוח והביטוח מכסה אין שום בעיה, לגבי הנהג

.םשל חברת הביטוח תהיה כי לא מדובר בתאונת דרכי

מה קורה לנהג כאשר יש תאונת דרכים ובעת התאונה אין לו ביטוח או שיש פוליסה אבל לפי או שמלכתחילה אין פוליסה או שיש פוליסה אבל לפי התנאים בה ?התנאים הביטוח לא מכסה

.היא לא מכסה. יםקרמבחינים כאן בין שני מ? מה דינו. נהג נפגע בתאונה ואין לו ביטוח או שהביטוח לא מכסה

אם הנהג נוהג בהיתר אבל ידע או יכול לדעת שאין ביטוח גם .אם הנהג הוא הבעלים הלך עליואין לו עילה גם נגד קרנית כי קרנית מכסה .אין לו עילת תביעה כי אין ביטוח, כלומר. הלך עליו


110

שאין נהג לכן ד אלא זכאי מכוח הפוליסה ו"הנהג לא זכאי מכוח הפלת. ד"נפגע שזכאי לפי הפלת . לו ביטוח לא יוכל לתבוע את קרנית

. יהנה מקרניתיגם משיקולי מדיניות זה נכון כי אדם שלא מבטח את עצמו לא נכון ש . אם יש גורם אחראי בנזיקין הוא יכול לתבוע בנזיקין

:דוגמאכשיצא מהמוסך התברר שהתיקון לא נעשה כמו שצריך והוא נפגע . אדם תיקן את רכבו במוסך

. דרכים כשאין לו ביטוחבתאונתד ומסיבה זו גם "ד כי הוא זכאי מכוח פוליסת הביטוח ולא מכוח הפלת"הוא לא יכול ללכת לפלת

. הוא יכול לתבוע כל גורם בנזיקין לרבות המוסך בהנחה ויש עילה נזיקית. לא יכול ללכת לקרנית

י נהגים ולאחד מהם אין כפועל יוצא מכך שנ שני רכבים ו בהיש מדובר בתאונת דרכים שכאשר במקרה הזה אם אין ביטוח. לגבי שני רכבים באופן כללי כל אחד אחראי על הרכב שלו, ביטוח

כמו כן לא יכול לתבוע את קרנית , את הביטוח שלו כי אין לוהנהג שאין לו ביטוח לא יכול לתבוע שני אם יש עילה הג הנד אלא יכול לתבוע את ה"שני בפלתנהג האת הוכמובן שאינו יכול לתבוע

. כלומר צריך להוכיח שהנהג השני אחראי מכוח דיני הנזיקין, בדיני הנזיקין :דוגמא

יש תאונת דרכים . רכב שני יוסי נהג ואמנון נוסע. רכב ראשון ראובן נהג ושמעון נוסע:שני רכבים, של יוסי, שניהרכב ה. בביטוח חובה לגבי נזק גוףהרכב של ראובן לא מבוטח. בין שני הרכבים

.דון בזכאות של הנפגעים. כל המעורבים נפגעו. מבוטחד תמיד תהיה שאלה ואז נצטרך לדון בזכאות של כמה מעורבים ויש לבחון כל אחד "בשאלות פלת

.בנפרד בשני רכבים כל אחד אחראי על הרכב .נפגע בתאונה שבה מעורבים שני רכביםשיוסי הוא נהג

הטענה של חברת הביטוח תהיה שלא . רת הביטוח שלו מכוח הפוליסהלכן הוא יתבע את חב. שלו .כמובן שיש לבחון האם מדובר בתאונת דרכים. מדובר בתאונת דרכים

. )א(3בתאונה שבה מעורבים שני רכבים ולכן חל סעיף , אמנון הוא נוסע שנפגע בתאונת דרכים לתבוע את חברת הביטוח הוא הוא יכול להסתפק ביוסי אבל אם ירצה. הנהג האחראי הוא יוסי

. יתבע את חברת הביטוח של יוסיהוא יתבע את חברת הביטוח שאין לו . ראובן הוא נהג שנפגע בתאונה שבה מעורבים שני רכבים

לכל היותר הוא יכול לתבוע את יוסי מכוח דיני הנזיקין . ולכן אין לו גם עילת תביעה נגד קרניתאם הוא יתבע את יוסי בנזיקין הוא יתבע אותו . ני הנזיקיןאם יצליח לתבוע את יוסי מכוח די

ד "בשאלת הפלת חשוב במבחן רק לציין שהוא יכול לתבוע ברשלנות ואין צורך להיכנס –ברשלנות .לתנאים של עוולת הרשלנות

הנהג שלו אחראי לו ובנוסף יתבע . שני רכביםמעורביםשנפגע בתאונה בה ) 'צד ג(שמעון הוא נוסע . נית כי אין לנהג שלו חברת ביטוחאת קר

בכל מקרה הזכאות שלו , לגבי הנהג יש להבחין בין נהג שהוא הבעלים או ידע או יכול היה לדעת

.יש לזכור שבמידה והנהג מת התלויים בו זכאים. נשללת וזה מה שחל עליו

הזה הנהג זכאי במקרה ?מה לגבי נהג שנהג בהיתר אבל לא ידע ולא יכול היה לדעת שאין ביטוח .א7את זה למדנו בסעיף . ישירות מקרנית

מה השאלה היא . יש הגבלות בפוליסה, התביעה היא של הנהג, גם כאשר מדובר בביטוח אישי

הוא תמים ולא קשור ' צריך להיות שוני כיוון שצד ג? תוקף ההגבלות בפוליסת הביטוח כלפי הנהגבית המשפט אמר שצריך לאזן בין גם כאן . ר לענייןככל הנראה הוא קשו' לעניין אבל לגבי צד א

. מצד אחד הרצון לפצות ומצד שני חופש החוזים. השיקולים השונים, כי כדי שלהגבלה יהיה תוקף קבעהמ "מגדל חברה לביטוח בע' פסק דין אשור נבההלכה שנקבעה

, מודעתוי נמצא בשהתנא, האחד:לא יהיה ביטוח צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים, כלומרהתנאי השני . יכה להבטיח שהנהג יודע על התנאיחברת הביטוח צר, כלומר, ידיעתו של הנהג

הוא צריך לשלוט האם ההגבלה , כלומר, לה צריכה להיות בשליטתו של הנהגשהתקיימות ההגב .מתקיימת או לא

:דוגמאהנהג יודע את זה . ומעלה24 אם יש הגבלה שאומרת שהביטוח מכסה רק מגיל –הגבלה לגבי גיל שני . בגיל המתאיםכאשר לא היה הוא נהג –הוא יודע את זה וזה בשליטתו . 22ונוהג כשהיה בן

כלפי הנהג אין ביטוח אבל כלפי יש לשים לב ש. ההגבלה תקפה ואין ביטוחהתנאים התקיימו ולכן . 15יהיה ביטוח מכוח סעיף ' צד ג

ולכן יש ' ולכן אין ביטוח ואינה תקפה כלפי צד ג' גבי צד איש לשים לב שאותה הגבלה תקפה ל

.ביטוח


111

ייחוד העילהאבל . מי שנמצא בתוך הרכב, עד עכשיו דיברנו על כך שמי שאחראי לתאונה הם האנשים עצמם

מוסכניק שתיקן , אדם מחוץ לכביש, מי שתיקן את הכביש(לתאונה יכולים להיות הרבה אחראים אדם לא רוצה לתבוע את . ד"ניתן היה לתבוע אותם אם לא היה פלתמים שכל אלה גור). את הרכב

העיקרון . חברת הביטוח שלו אלא רוצה לתבוע את המוסכניק שתיקן את הרכב שלו לא נכוןמי שתאונת דרכים ) א"(: קובע8סעיף . ד" לחוק הפלת8סעיף , שנקבע הוא עיקרון ייחוד העילה

ובסעיף ) 2)(א(3לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף , מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זהזולת אם , לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, לפקודת הביטוח) ד(3

מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה . "ידי אדם אחר במתכוון-נפגע בתאונה שנגרמה עלובין אם ' ד בין אם מדובר בצד ג"וע לפי הפלתכל אדם שיכול לתב, כלומר,לרבות תביעת הנהג

. לא יכול לתבוע בעילה אחרת,מדובר בנהג :דוגמא

האם הנהג או הנפגעים . היתה תאונה בגלל הצמיג. מתברר שהצמיג לא תקין. אדם קנה צמיג חדש קובע שבמידה ומדובר בתאונת 8התשובה היא לא כי סעיף ? יכולים לתבוע את יצרן הצמיגים

הם לא יהיו זכאים לפי כל עילה , ד"הם זכאים לפי הפלת, כלומר, וזכאותם לא נשללתדרכים .אחרת

.זה לא אופציונאלי. ד"המשמעות של ייחוד העילה היא שחייבים ללכת אל הפלת

גם חברת הביטוח לא יכולה לתבוע בגין עילה אחרת כי היא נכנסת בנעלי המבוטח ואם המבוטח

. הביטוח לא תוכל לתבועלא יכול לתבוע גם חברת

יקרון הזה כי זה פוגע באלמנט ההרתעה כיוון שיש גורמים שיצאו פטורים יש ביקורת על הע .מתשלום

סיקה הרחיבה את זה לדיני כתוב שלא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין אבל הפ8בסעיף .למשל מכוח החוק למוצרים פגומים, על כל עילה נזיקית אחרת, הנזיקין

העיקרון הזה של ייחוד העילה מיישמים אותו והוא גם מקומם על נזק גוף שתחילתו בתאונת

.דרכים וסופו ברשלנות רפואית :ותדוגמא

הובהל לבית החולים ושם בוצע בו ניתוח רשלני ונזקו . אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק קל . ד"הוא יכול לתבוע רק על פי הפלת. 100הוחמר פי

תאונת דרכים זה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב . יזוק רוצה לתבוע את הנזק המוגדל שלוהנ אלמלא התאונה לא היה נגרם לו הנזק – עובדתי מתקיים. ס"עקב זהו קש. שימוש ברכב מנועי

.לא היה מבוצע בו ניתוח רשלני ונזקו לא היה קורה, לא היו לוקחים אותו לבית החולים, הקליילקח , שאדם ייפגע בתאונת דרכים האם זה מתחום הסיכון –טי זה מבחן הסיכון ס משפ"קש

מי שיחליט אם מדובר בתחום הסיכון או לא יהיה בית ? לבית החולים ויבוצע בו ניתוח רשלני. שיקולי המדיניות אומרים שכן ולכן מדובר בתאונת דרכים, לרוב. המשפט משיקולי מדיניות

ואית תהיה קיצונית מאוד שיקולי המדיניות יחליטו שלא מדובר במקרים בהם הרשלנות הרפ .בתחום הסיכון על מנת להטיל את האחריות על בית החולים ולא על האחראי לתאונת הדרכים

נקלח לבית החולים ובית החולים , דוגמא שמובאת בספרות היא אדם שנפגע קל בתאונת דרכים

.נשרף והוא מתס עובדתי ולכן נשאר "יש קש. נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכיםתביעת העיזבון שלו היא על

. שיקולי המדיניות יכולים להיות לכאן ולכאן. לבדוק האם זה בתחום הסיכון

, מיצה את העילה ולאחר שקיבל את הכסף מצבו הוחמר, ד"מה קורה כאשר אדם תבע לפי הפלתד "עילת הפלתש חל ייחוד העילה כיוון לא במקרה זה? הלך לבית החולים ובוצע בו ניתוח רשלני

. ולכן ניתן לתבוע את בית החולים. כי הוא מיצה אותהלא קיימת

הערות לגבי ייחוד עילה

יש . אין הלכה בנושא? כלומר מונע תביעה חוזית, האם ייחוד העילה חלה על עילה חוזית • .דעות שונות

. ר בתאונה מכוונתכאשר מדוב, וזה קבוע בסעיף עצמו, הייחוד העילה לא חל • :ותדוגמא


112

האם מדובר . שמעון זרק אבן לעבר ראובן והאבן פגעה בראובן ונגרם לו נזק. ראובן נוהג ברכב ? בתאונת דרכים לגבי ראובן

.המקרה הזה הוא לא תאונת דרכים כי מדובר בנזק ישיר

. אובן נזק גוףראובן איבד שליטה והרכב התהפך ונגרם לר. ראובן נוהג ברכב ושמעון זרק אבןהחזקה הממעטת לא חלה כי מדובר בנזק עקיף , מדובר בתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית

. ולא ישירלכן . במקרה הזה לא חל ייחוד העילה כי זו תאונה מכוונת והנפגע יכול לתבוע את מי שפגע בכוונה

. לתבוע את שמעוןאם נשאר נזק שלא כוסה הוא יכול . הוא יתבע את חברת הביטוח עד הכיסוי

מעוולים יחד על ידי יותר םאבל ייתכנו מקרים בהם נזקו של אדם נגר' יתבע את א' ואז ב' גרם נזק לב' א

. ממזיק אחד

:כאשר יש שני מזיקים שגרמו נזק לניזוק עולות כמה שאלות

ברגע שיש כמה מזיקים עולה . אם היה מזיק אחד הניזוק היה תובע אותו–את מי לתבוע .1 .השאלה את מי הוא יתבע

כי בסופו של יום הניזוק לא – אם הוא תובע את שניהם איך יחלקו את האחריות ביניהם .2 . אז השאלה היא איך יחלקו את האחריות ביניהם100%- יקבל פיצוי על יותר מ

:נחלק את ריבוי מעוולים לשלוש סיטואציותכדי לענות על שתי השאלות

. עשה נפרד וכל אחד גורם לנזק שונהשני מזיקים שכל אחד עושה מ .1ראובן . מישהו נותן לראובן מכה ברגל והשני נותן לו מכה בעיניים, דוגמא הכי פשוטה

. יתבע את הנזק שגרם הראשון ואת הנזק שגרם השני וכל תביעה תהיה בנפרד

. מזיקים במשותף שמבצעים מעשה אחד .2 : את הסיטואציה הזאת נחלק לשלוש קטגוריות משנה

הם הלכו לתקוף . בוא נלך לתקוף–אם שני המזיקים מבצעים מעשה ביחד . 1 . מתוך מטרה מסויימת ולא משנה מי עשה מעשה

יש שניים או יותר שחבים אותה חבות כלפי אדם מסויים והם הפרו את . 2אם יש חובה חקוקה על מפעיל הבריכה להציב חמישה , למשל.החבות הזאת

החובה מוטלת על שניהם ושניהם עשו אותו , י בריכהאם יש שני מפעיל. מצילים . מעשה ולא הציבו חמישה מצלילים

העובד . למשל עובד ומעביד, יש מעוול אחד והשני נושא באחריות שילוחית. 3 . הוא עשה את המעשה אבל המעביד אחראי עליו שילוחית, אחראי

.אותובמקרים האלה נעשה מעשה אחד אבל היו שניים או יותר שביצעו

.כל אחד עשה מעשה נפרד אבל גרמו לנזק אחד בלתי ניתן לחלוקה .3, שומר מועדון שיש בו נשק השאיר חלון פתוח ונכנסו נערים:ברדה' פסק דין שמעון נ

. הנער שירה ביצע עוולת רשלנות ותקיפה והשומר התרשל. שיחקו בנשק ואחד ירה בשני כי בסופו של יום הנער נורה מו לנזק אחדיש כאן שני מזיקים שביצעו שתי עוולות אבל גר

. לא ניתן להפריד בין הנזקים של המעשהכתוצאה משני המעשים ו

. מעוולים יחד זה כל הסיטואציה השניה על קטגוריות המשנה שלה והסיטואציה השלישית :אם נכנסו לקטגוריה של מעוולים יחד המצב הוא

מעוולים ניתנים להיתבע יחד ולחוד על ידי לפקודת הנזיקין שאומר ששני ה11יחול סעיף .1זה במישור . המשמעות היא שהניזוק יכול לתבוע אחד מהם או את שניהם. הניזוק

.היחסים בין הניזוק ובין המזיקיםהמזיק הראשון יכול לתבוע את המזיק השני או , הניזוק יכול לתבוע את המזיק הראשון

. 'ק השני הודעת צד גלצרף את המזיק השני לתביעה כנגדו או למזיהתביעה תתנהל קודם כל נגד המזיק , אם הניזוק בוחר לתבוע שתי תביעות נפרדות

ידונו באחריות של השני אבל לא ינהלו , לאחר תקופה יהיה דיון במזיק השני. הראשון . יש מעשה בית דין לעניין גובה הנזק, כלומר, התדיינות נוספת לגבי גובה הנזק

אומר שכל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע 84סעיף , ים בין המזיקיםלגבי מישור היחס .2. חלוקת האחריות ביניהם תהיה על פי רמת האשם המוסרי של כל אחד. מהאחרים

. המבחן הוא מבחן האשמה המוסרית ביחס למעשה


113

מעוולים ביחד הם או מספר מזיקים שעשו מעשה אחד שגרם לנזק אחד או מספר מזיקים , אם כןבמקרה כזה הניזוק יכול לתבוע יחד ולחוד והחלוקה בין . שו מספר מעשים שגרמו לנזק אחדע

. המעוולים תיעשה על פי רמת האשם המוסרי

השאלה היא אם הנזק . הבעיה היא להבחין בין הקטגוריה הראשונה ובין הקטגוריה השלישיתה הראשונה ואז מדובר בתביעה אם הנזק ניתן לחלוקה הלכנו לקטגורי.ניתן או לא ניתן לחלוקה

. אם הנזק לא ניתן לחלוקה מדובר בקטגוריה השלישית ואז זה מעוולים יחד. רגילה בנזיקיןהנטייה של דיני הנזיקין היא להטיל על כל אדם אחריות לפי רמת האשם המוסרית שלו ולכן

.השאיפה היא שהנזק ניתן יהיה לחלוקהכלב . תקפו אדם וגרמו לו נזקים שלושה כלבים :פסק דין קורנהייזרהזאת התעוררה בשאלה ה

. 600,000₪לנפגע נגרם נזק . אחד הוא כלב רחוב שאין לו בעלים ושני כלבים יש להם בעל אחדהשאלה היא האם נזקו של האדם הוא נזק שניתן . הבעל של הכלבים, הוא ירצה לתבוע את ראובן

ישא בנזק והניזוק ) שליששני( ₪ 400,000-שא באם הנזק ניתן לחלוקה ראובן י? לאלחלוקה או אבל אם ייקבע שהנזק לא ניתן לחלוקה מדובר בשני נזקים שנגרמו על ידי כמה 200,000-של ה

.מעוולים ולכן ניתן לתבוע את ראובן על סך הנזקאם בית המשפט ירצה לאזן . השאלה היא עובדתית אבל בית המשפט יכריע בה בשיקולי מדיניות

שזה נזק שניתן לחלוקה ואם הוא ירצה להיטיב עם הניזוק לא יהיה בין כל הצדדים הוא יגיד . מדובר בנזק שלא ניתן לחלוקה

ישא בנזק של שני בערכאה הראשונה נקבע שזה נזק שניתן לחלוקה ולכן הבעלים של הכלבים . דעת המיעוט היתה שמדובר בנזק שלא ניתן לחלוקה. שליש

דעת . שמסתתר בסופו של יום זה שיקולי מדיניותבדיון נוסף נקבע שלא ניתן לחלוקה ומה . שא בשני שלישהמיעוט קבעה שזה נזק שניתן לחלוקה ולכן בעל הכלבים י

הגנות בדיני הנזיקין

המונח הזה כולל את חמונ ה.חריותשאים באנומתי לא , כלומר, ים לאחריותיש את המונח סייג . הגנה והמונח חסינות

שוללים בחסינות . חסינות עניינה בשלילת האחריות לא בגלל המעשה אלא בגלל מעמדו של המזיק .אחריות לא בגלל המעשה אלא בגלל המעמד של המזיק

נסים לשלול את האחריות או להפחית את ההיקף שלה דווקא בגלל המעשה של המזיק בהגנה מ . או המעשה של הניזוק

דוגמאות לחסינות

בנזיקין למרות שעשה שנים חסין מפני תביעה12קטין שלא מלאו לו . 9סעיף – קטין • .את האחריות בגלל מעמדווללים ש.עוולה

לא זה . הוא חסין, לא משנה מה השופט יעשה תוך כדי מילוי תפקידו.8 סעיף –שופט • .אומר שהמעשה שעשה הוא לא עוולה אלא מעניקים לו חסינות

.להבחין בין חסינות מהותית לחסינות דיונית וזה חשוב לצורך האחריות השילוחיתש י

אין המעשה לא מקים עוולה וגם אם יש אחראי שילוחי. אין אחריות בכלל–חסינות מהותית . אחראי שילוחי כי אין עוולה מלכתחילה

. לא ניתן לתבוע אותו אבל ניתן לתבוע מישהו אחריש עוולה אבל –חסינות דיונית

על כך וויכוחיש . אם היא מהותית לא ניתן, נהניתן היה לתבוע את המדיהחסינות של השופט אם היא כמעט מהותית וניתן לתבוע היא להגיד שהחסינות של שופטנטייה ה.לאיזו חסינות זה שייך

.את המדינה רק במקרים קיצוניים .'חסינות של עובד ציבור וכו, למשל, עוד חסינויותיש

הגנות

.הגנה כלליתבין הגנה ספציפית ולהבחין בין יש ת התקיפה ויש הגנות שקשורות ליש את עוולמשל . הגנה ספציפית קשורה לעוולה ספציפית

. והגנות שקשורות לעוולה הזוכליאת שווא עוולת . לעוולה זו . חלה על כל העוולות–הגנה כללית

אם . ותהגנות שנועדו לשלול את האחרייש . גיםעל ההגנות הכלליות אותן יש לחלק לשני סונלמד

–הגנה שנועדה להפחית היקף האחריות שני הוא סוג . תתקבל ההגנה המזיק לא אחראי בכלל .המזיק אחראי אבל לא על כל הנזק


114

הגנות שנועדו לשלול את האחריות לפקודת הנזיקין המעשה לא ייחשב כעוולה אם אדם 4סעיף . זוטי דברים– מעשה של מה בכך

הנזק הוא אם . בית המשפט משיקולי מדיניותואה המי שיחליט על ז. סביר לא היה מגיש תביעה .גם חוסר תום לבוזה . מינורי לא שווה להטריח את המערכת בגלל הנזק

הנאה בזיקת . אם המעשה היה חוזר ונשנה היה מקים זכות נוגדת–יש סייג אחד שקשור לקניין יו מגישים ובר זה זוטי דברים אבל אם לא הא עפעם שהוכל . שנה30אדם עובר בחלקת אחר

על מעשה שאם היה הסעיף הזה לא חללכן . שנה הוא היה טוען לזיקת הנאה30תביעה נגדו אחרי .חוזר ונשנה היה מקים זכות נוגדת

או , בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך)א(" :5סעיף – מרצון הסתכנות

את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה , יש להניח שידע והעריך . "מרצונו

:דוגמאותהמדינה הזמינה אצל אלי מלול עבודות לביצוע הובלת מים :'אלי מלול ואח' אבנר בגא נדין פסק

, במהלך אחת ההובלות .נהג לבצע הובלות אלו, עובד של מלול, התובע. ל בדרום לבנון"למוצב צה .והתובע נפגע, ל"עת שהיתה מלווה בשיירת של צה, )שלא היתה ממוגנת(הותקפה המשאית

המעביד והמדינה התגוננו בטענה של .התובע תובע את המדינה ואת המעביד שלו ברשלנותהתובע בחר לסכן את עצמו מרצונו חרף העובדה שהיה מעורב באירוע : לאמור, הסתכנות מרצון

.טענת ההגנה נדחתה. ירי קודם לכן בדרום לבנון בנסיבות דומות

עת שהשתתף במשחקי חברה , שנפגע, תביעתו של אורח במלון :מוני הראל' יוסף עזרן נדין פסק קיבל את , בית המשפט. המלון טען להגנת הסתכנות מרצון. הנפגע תבע את המלון .שהמלון ארגןשכלליו , המסכים להשתתף במשחק, כמו התובע, אדם"ביעה בקובעו כי דחה את הת, טענת ההגנה

סביר להניח , "מפסיד במשחק"לאחר שכבר ראה את חברו , והסכנות הטמונות בו ידועות לו היטב . "שגם מסכים לשאת בתוצאות המשפטיות של הנזק שייגרמו לו ממשחק ספורטיבי זה

ואם הוא , כל אדם חופשי לנהל ולכלכל את ענייניו כרצונו. הוא שמדובר בשוק חופשיהרציונאל

.וא נכנס ומסכים למצב זה אין לו להלין אלא על עצמויודע למה שה

:להגנה הזוהתנאים את פרטי )ולא די בידיעה בכוח(בפועל לדעת ) התובע(על הניזוק - תנאי הידיעה על הסיכון. 1

. פוטיבו והיק, לרבות אופן גרימת הנזק, הסיכון עלקחת היא שהוא צריך היה להטענה אדם שלוקח שיעורי רכיבה על סוסים והוא נפל ,למשל

או שהיה מסלול ס היה מועד יתברר שהמדריך לא היה מתאים או שהסואם . הסיכוןעצמו את . להיפגע כי לא היה מדריךהנפגע לא לקח על עצמו את , מסוכן

יש , למעשה.חופשי לסיכון מרצוןיש להראות שהניזוק חשף עצמו - הרצון להיחשף לסיכון. 2 . יתלהראות שהניזוק קיבל על עצמו את הסיכון לפגיעה הפיס

. לחץ שמופעל פוגע בתנאי הרצוןכל לא קיבלו את הטענה שהוא לא נחשף לסיכון , ונפגע בעצמובו עובד ניסה להציל עובד אחר מקרה

.מרצונו כי אם מקבלים את הטענה הזאת אף אחד לא ירצה להציל אחרים פגיעה ההגנה תעמוד רק מקום שהתובע קיבל על עצמו את הסיכון של - נטילת הסיכון המשפטי.3

) על פי שני התנאים הראשונים( יש להראות כי התובע נטל על עצמו נוסף לסיכון הפיסי .ללא פיצוי .יעהסיכון משפטי שלא להגיש תביעה בגין הפג

.הזאת כמעט לא מתקבלתההגנה יש מפגש אם . עוד לא היה מפגש מקדים בין הניזוק למזיק הוויתור כמעט לא יתממש אף פעםכל

המזיק מחתים את הניזוק ואז מדובר בחוזה אחיד וניתן לתקוף זאת דרך תנאי , בין הניזוק למזיק . מקפח בחוזה אחיד

:)ב(5 סעיף – תכנות מרצוןלהסהחריגים

שלא ניתן כיוון . כאשר עילת התביעה היא הפרת חובה חקוקהן להעלות מרצון לא ניתהסתכנות . לתת למישהו רישיון להפר את החוק

לא , מצילים והשוחה נפגע5- מצילים ועל פי החוק יש דרישה ל4כנס לבריכה שהיו בה אדם נאם נותנים רישיון להפר את ובקבלתהסתכנות מרצון כיוון שבהעלאת הטענהניתן להעלות טענת ה

. החוק

ריך את הסיכון ועל כן לא ניתן העשידע או לא ייחשב כמי 12נוסף הוא ילד מתחת לגיל חריג . להעלות נגדו טענה של הסתכנות מרצון


115

1.6.09 חסינויות והגנות

יוצאים מנקודת הנחה שהתקיימה עוולה כלשהי אבל אם מתקיימת אחת החסינויות או ההגנות . התוצאה היא שהתביעה תידחה על אף שהוכח קיום העוולה,שברשימה

?אילו טענות באות בחשבון

המדינה יכולה להתגונן בטענה שהיא חסינה מתביעה . הטענה הראשונה היא פעילות מלחמתיתאחריות ( לחוק הנזיקין האזרחיים 5סעיף . כיוון שהמאורע התרחש במסגרת פעילות מלחמתית

. ן בנושאהוא הסעיף שד) המדינהפסק דין בני יעודה דן בסיטואציה בה אדם נמצא בתוך מסגרייה ונורה מבחוץ במהלך פיזור הפגנה

השאלה היא האם פיזור ההפגנה . ל טוען לחסינות כיוון שזו פעילות מלחמתית"צה. שהיתה שם לא בודקים אם היתה רשלנות או, אם הטענה מתקבלת התביעה נידחת? מהווה פעילות מלחמתית

.לאההבדל הוא . בית המשפט העליון מחליט שיש לאבחן בין פעילות מלחמתית לבין פעילות שיטורית

כאשר המשטרה פועלת . שפעילות שיטורית גם כאשר מבוצעת בידי צבא אינה מקנה חסינות .ל כשהוא פועל בשטחים"אותו הדבר גם אצל צה, בתחומי הקו הירוק אין לה חסינות

את , את מקום האירוע, המשפט קובע כי יש לבחון את מטרת הפעולהבית? מה הקריטריוניםאת , את האיום שקדם לפעילות ושנצפה ממנה, את זהות הכח הצבאי הפועל, משך הפעילות

. עוצמת הכח הצבאי הפועל והיקפו ואת משך האירועחלה לאור כל הקריטריונים נקבע שפיזור הפגנה מהווה פעילות משטרתית ולכן לא –יישום

.חסינותבדרך כלל בתביעה התובע צריך להוכיח . א הקובע כי הנטל על התובע5הכנסת מחוקקת את סעיף

א קובע שגם באותם מצבים בהם כלל 5סעיף . אך ישנם מצבים בהם נטל הראייה עובר על הנפגע ובזמנו גם(הרי ברגע שמדובר בפעילות ביהודה ושומרון , נטל ההוכחה אמור לעבור אל הנתבע

ל חשש שברגע "הסיבה לכך היא שהיו הרבה אירועים שצה. נטל ההוכחה יישאר על התובע) בעזה . שיעבירו אליו את הנטל הוא לא יהיה מסוגל לעמוד בו כי אין לו מושג מה קרה

התובע הצליח להוכיח התרשלות של הצבא ולכן המדינה חייבת פסק דין חמד ופסק דין לרנר .לשלם פיצויים

ל על " חבר בארגון מחבלים לא יוכל לתבוע את צה– פטור כלפי ארגוני מחבלים )ב(5סעיף .התרשלותו

מיהודה ושומרון 90% שר הביטחון הגדיר –קבע פטור בשל פעילות באיזור עימות ) ג(5סעיף . בזה נוצר פטור. כאיזור עימות

כבלתי ) ג(5על סעיף עתירה שבה מבקש הארגון שמייצג את ערביי ישראל להכריז – ץ עדאללה"בגהטענה היא שהסעיף פוגע בצורה בלתי . כבוד האדם וחירותו: היסוד את חוק יסוד, חוקתי

. בית המשפט מקבל את העתירה ופוסל את הסעיף. חוקתית

חסינות עובד ציבור התביעה היא תביעת אזרח כנגד עובד הציבור הסעיף קובע שני תנאים .א לפקודת הנזיקין7סעיף

. ם להחלת החסינות על עובד ציבורמצטברי

תפקיד שלטוני פירושו תפקיד . עובד הציבור עשה את המעשה במסגרת תפקידו השלטוני .1 . שאין לו מקבילה בשוק הפרטי

המעשה לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או מתוך שוויון נפש בנוגע לאפשרות גרימת .2 .הנזק

קליטות המדינה מודיעה שהעובד חסין ולכן פר? מה קורה כשמוגשת תובענה נגד עובד הציבור . התביעה תתברר נגד המדינה או הרשות המקומית ולא נגד העובד

.החסינות חלה רק על העובד והתביעה כלפי המדינה היא מכוח אחריותה השילוחיתהסעיף שדן בזה הוא ? מה תעשה הרשות כלפי עובד הציבור. אין בעיה לאזרח לתבוע את הרשות

הוא התרשל , האחד. מאפשר לרשות לתבוע את עובד הציבור באחד משני מצביםו ה7סעיף הוא התרשל התרשלות חמורה ובכך גרם , מצב שני. התרשלות חמורה ובכך גרם לרשות נזק . לאזרח נזק והרשות פיצתה את האזרח

חסינות שופט

. לפקודת הנזיקין קובע ששופט חסין במילוי תפקידו8סעיף במקום להגיש ערעור , זה אמצעי לעקוף את הערעור? אם ניתן לתבוע את המדינהה. שופט התרשל

אם מגישים תביעה נגד בית משפט עליון על רשלנות שגרמה ' ב. אנשים יגישו תביעה נגד השופטשופט בית משפט שלום יצטרך , כלומר. התביעה תוגש לבית המשפט שלום, נזק של מאה אלף שקל

. שפט עליון התרשללקבוע האם שופט של בית מ


116

פסק דין של בית המשפט , חריג אחד. רוב פסקי הדין קבעו שלא ניתן לתבוע גם את המדינההמחוזי בירושלים פסק דין פרידמן שקבע כי במצב של התרשלות חמורה ניתן יהיה לתבוע את

.המדינה

חסינות קטין 18חסינות עד גיל . 12ה עד גיל לפקודת הנזיקין קובע חסינות מלא9סעיף . 12קטין חסין עד גיל

בעניינים הקשורים לחוזים כי לפי חוק הכשרות הם לא כשרים לכרות חוזה אז אנשים יתבעו . החוק לא מאפשר את זה–בנזיקין ולא בחוזים

הגנות

מעשה של מה בכךהסעיף קובע הגנה כאשר מדובר במעשה קל ערך שאדם סביר לא היה . לפקודת הנזיקין4סעיף

. בע בגינותו

הסתכנות מרצוןהוא לוקח על עצמו גם את הידיעה שאם . אדם לוקח על עצמו את הסיכון על הפעילות שהוא עושה

.ייגרם לו נזק הוא לא יתבע

אשם תורםהתנהגותו של הניזוק יכולה להשפיע במספר . ההגנה של אשם תורם דנה בהתנהגותו של הניזוק

:דרכיםהסיבה המרכזית לנזק היא התנהגותו של , כלומר, מכרעת לנזקהיא יכולה להיחשב לסיבה

.התביעה נגד המזיק תידחה, אם זה המצב. הניזוק, כלומר, היא יכולה לגרום לניתוק הקשר הסיבתי בין התנהגות המזיק לבין הנזק, מצב שני

גם אם המעשה היה כל כך בעייתי עד שהוא מנתק את הקשר בין מעשיו של הנתבע לבין הנזק ולכן .בפועל בוצעה העוולה התביעה תידחה

היא יכולה להיות קלה יותר ביחס לשני המצבים הקודמים ואז היא תביא רק , המצב השלישי . להפחתת סכום הפיצויים הסעיף קובע שני מבחנים בנוגע להפחתת . לפקודת הנזיקין68ף הסעיף שדן בכך הוא סעי

:הפיצויים היה נזהר יותר המבחן הראשון האם האדם הסביר

. המבחן השני מה היא תרומת הניזוק לנזק מבחינה מוסריתשבו נקבע אשם תורם בשיעור של עוואד ' פסק דין קופת אשראי וחיסכון נפסק הדין שדן בכך הוא

היתה התרשלות של קופת אשראי וחיסכון ולכן התביעה , התביעה כאילו התקבלה. 100% . לא מקבלים פיצוי, כלומר, 100%הפיצויים בגובה של מתקבלת אבל בפועל הוא מפחית את

:קיימות שתי אוכלוסיות לגביהן הנטייה הינה לא לייחס אשם תורם

הנטייה היא לא לייחס אשם תורם לעובד כיוון שתנאי –האוכלוסייה הראשונה היא עובדים העובד יביא על העבודה נקבעים על ידי המעביד ולכן הוא יכול היה מראש למנוע את הסיכון ש

.אטדגי' מ נ"פסק דין מחמור בעההלכה נקבעה ב. עצמו

: שני פסקי דין שדנו בכך. האוכלוסייה השניה שהנטייה היא לא לייחס לה אשם תורם הינה ילדים שם דובר בתלמידה שירדה מטיולית ותוך כדי שהיא מדינת ישראל' מרצלי נ הראשון דיןה פסק

הלך טיול שנתי היא השעינה את האצבע על הסולם וכשהיא ירדה מהטיולית וקפצה למטה במפסק הדין ניתן לפני שחוקק . כיום היה מדובר בתאונת דרכים(קפצה האצבע נשארה על הסולם

יש לו חובה כלפי עצמו אבל . בית המשפט פסק שקטין חייב לשמור על שלומו שלו). ד"חוק הפלתעד כדי כך שהוא מנתק את הקשר , מכריעהאשם של המורות שליוו את הטיול השנתי הוא כה

לפיכך התביעה התקבלה ולא ייחסו לתובעת אשם . הסיבתי בין ההתרשלות של הילדה לבין הנזק .תורם

חייל גנב תיל מהצבא ולקח אותו הביתה והטמין אותו : אייגר' מדינת ישראל נפסק דין מקרה שני

. סיפר לאביו ואביו אמר לו לא לגעת בטיל. גילה את הטיל11אחיו הקטן בן . בעליית הגג בביתוהוא אושפז והגיש . הוא עולה חזרה לעליית הגג ובודק את הטיל מזוויות שונות והטיל מתפוצץ

לא היה יודע מה הוא 11 ילד רגיל בן –הבעיה של בית המשפט באשם התורם היא כזו . תביעהילד הזה מבין יותר נסכים לייחס לו אולי אם ה. רואה אבל כאן יש ילד שהוא לא בגדר ילד רגיל

בית המשפט בסוף . אשם תורם שלאחרים לא מייחסים שהרי בדרך כלל המבחן הוא אובייקטיבימשאיר את הסוגייה בצריך עיון כיוון שהוא קובע שבמקרה הזה הילד הוזהר על ידי אביו ואם


117

וא מקבל פיצויים וה20%קובעים אשם תורם של . האב הזהיר אותו ברור שיש לו אשם תורם .80%בגובה של

הקטנת הנזק

שעל הניזוק לעשות כל פעולה שאדם סביר היה עושה כדי להפחית , משמעו, הנטל להקטנת הנזק . את הנזק

אמת המידה היא . תפקיד הניזוק הוא לא לדאוג להפחתת סכום הפיצוים אלא להפחתת הנזק .אמת מידה אובייקטיבית

האם הוא מחוייב , קטין את נזקו באמצעות ניתוח כיוון שמצבו יוטבכאשר אדם יכול לה, לדוגמאבדרך כלל לא נחייב אותו , בית המשפט קובע שבשל האוטונומיה של האדם על גופו? לעבור אותו

אזי הוא יהיה , כאשר ברור שלניתוח אין סיכונים. כלל' פסק דין גולדפארד ננקבע ב, לעבור ניתוח' נקבע בפסק דין לוי נ, זה יהיה בגדר הפרה של הנטל להקטנת הנזקמחוייב לעבור אותו ואם לא

.מזרחי מדובר במורה – אריה חברה לביטוח' גנזך נ מקרה של –הקטנת הנזק שלא בהקשר של ניתוח

אחרי תאונת הדרכים הוא חזר לעבוד ובית הספר שהוא עבד בו התאים לו . שנפגע בתאונת דרכיםשנה שהוא חזר לעבוד הוא פורש מעבודתו כי הוא מתבייש והוא אחרי . את תנאי הלימוד למצבו

שזה היה 60הוא תובע על אובדן כושר השתכרות מגיל . לא מסוגל לעמוד מול כיתה במצבו הנוכחיבית המשפט קובע שאדם סביר לא היה פורש מעבודתו בשל בושה ולכן הוא קובע . 67גילו עד גיל

. שמדובר בהפרת החובה להקטנת הנזקהמשמעות הכלכלית של הפרת חובת הקטנת הנזק הוא שלא מקבלים את הפיצויים בגין רכיב

. אובדן כושר השתכרותבתאונות דרכים אין אשם תורם . יש הבדל בין הקטנת הנזק ובין אשם תורם לגבי תאונות דרכים

הנטל . תכיוון שאשם תורם מטפל במה שיש עד הנזק ואז יש אחריות מוחלט. אבל יש הקטנת נזק .להקטנת הנזק מטפל במה שקורה אחרי התאונה ואין סיבה שהנזק שיש לאחר התאונה לא יטופל

התיישנות

האחד זה חוק ההתיישנות שדן בהתיישנות במשפט האזרחי . ההתיישנות מבוססת על שני חוקים. נזיקיןבכלל והשני זה פקודת הנזיקין שיש בה מספר סעיפים שמייחדים את סוגיית ההתיישנות ב

. השילוב שלהם הוא זה שקובע מה תהיה תקופת ההתיישנות

Documents

מחברת שיעור נזיקין - דר אמל גאברין