58
- לללל ללללל לללל ל3 ( ללללל25 : ללללללל, ללל לללללל) לללל ללל ללל תתתת תתתתתתת- תתתתת לל לל- ללללללל לללל לללל לללללל ללללל לללללללל לללללל לללללללל ללללללל ללללללל לל ללללל לללללל ללללל ללללללל לללללללל לללל: לללללל לללל ללללללל ללללללל לללללל לל ל”לללל” ללללל לל לללל ללללללללל לל ללללללל ללללל לללללל, לל לללל ללללל לל ללל לל ללללללל לל- ללללל ללללללל לל ללללל. ללללל לל ללללל לללללל ללללל לללללל לללללללללל ללללללללללל : ללללל ללל ללללללל. תתתתתת תתתתתתתת: - תתתתתת תתתת ת20 ללללל לל לללל לללללל ללל תתתתתתת תתתת , לללל לל לללללללל לללללל ללל ללללל לללללל ללללללל: ללללל ללללללל, ללללל לללל. ללללל: ללל ללללל לללל ללללל לללללל ללללללל לללל תתתתתת תתתתתת תת תתתת ת –20 לל ללללל לללללל- תתתתתת תתתתתתתתתתתתת לללללל)לללללל( לל ללללל ללל לללללל לללללללל ללללל לללללללל לללללל ללללללל ללללללללללללל לללללל ללללל. ללללללל ללללל ללללל: ללל ללל ללללל ללללללללל לל ללללל. - תתתת לללללללל לללללל לללללללל לל לללללל ללל ללללל לללללללל לללל. לללללל לללללל לללללללל, לללללל ללללללללללל. ללל לללללללל- ללללל לללללללל לל ללללל ל לללללל ללללל ללללל- לללללללללללל, ללללל לללל ללללל. תתתתתת תתתתתתתת תתתתתת תתתתתתת- ( ללללל ללללל לללל לללללל ללללל לללללל לללל ללללל לללל לללללDeutsch, 1949 .) ללללל לללל לל לללל ללללללל לל ללללללל ללללל ללללללל לל- ללללל לל לל. לל לללל ללללל לללל ללללל ללללל) ללל- ללללל ללללל, לללל( ללללל ללללל לל ללללל. ללל ללל ללללל לללל ללל לל לללללל ללל?.- ללללל ללללל ללללללל לללללללל לללללללל, לללל ללללל ללללל לללל לללל ללללל ללללל לללל ללללל ללללללל ללללללללללל ללל ללללל לללל לללללללללללללללל( . ללללל לל לללל ללל ללללל לל ללללל)ללללל-ללללל ללל( ) ללללללללל לללל לללללל1

סיכום למבחן

  • Upload
    nanu26

  • View
    784

  • Download
    0

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: סיכום למבחן

הורות - שלבי התפתחות שנים בכל שלב(: טירונות, שלב ביניים “25 שלבים )3מעגל החיים נחלק ל -

מאורעות חיים רבים עשויים להיות פוטנציאל לצמיחה והתפתחות - אך כל החוקרים מדגישים את כמספק הזדמנות לתהליכים רבים:המעבר להורות

להרגיש יותר מבוגרים”הזדמנות לחשיבה על ה”עצמי בחינה של דרכי ההתמודדות עם האחריות החדשה .תכנים ונושאים לא-צפויים, זה יכול להיות גם ילד עם התפתחות לא תקינה

הורות זה תפקיד שמאפשר תנופה לגדילה קוגניטיבית ופסיכולוגית : לבחון ידע ואמונות.

מבחינה היסטורית: - המוקד של אנשי המקצוע הנו 20בתחילת המאה ה , כאשר יש התייחסותהתפתחות הילד

להורות היא כוללת היבטים ישומיים: חינוך לניקיון, האכלה ועוד. כלומר: איך ההורה יכול לתמוךבתהליך התפתחות הילד

– של ילדים ואזלהעלאת האינטיליגנציה- יש עיסוק בדרכים 20במחצית השנייה של המאה ה הספרות המקצועית כוללת התייחסות להורים )אימהות( ולחלקן משמעותי בפסיכופתולגיה מסוגים

שונים. התייחסו להיבט שלילי: איך האם תורמת להתייחסות לא תקינה. - בכל הקשור להתפתחות כיום לתפקיד המשמעותי של ההורים התייחסות במיוחד הילד.

לחלקים החברתיים, רגשיים והתנהגותיים.תחילה , - הספרות הייתה בעיקר פסיכואנליטית תחילת ההסתכלות על הורות כ- שלב התפתחותי

אמהות.עבור

-הדגשים העיקריים בספרות המוקדמת ( הורות בעיקר לידה מייצגת הגשמה חיובית ומאד חשובה לצרי הנשיםDeutsch, 1949.)הצלחה או אי-הצלחה בקשר עם הילד משפיעים על מרכיבים שונים באישיות של ההורה )הערכה

עצמית, סופר - אגו(. אם הורה מרגיש שהוא מתפקד מספיק כהורה- תחושה של סיפוק. האם אנימצליח לשים בצד את הדחפים שלי?.

לילד לסייע בהתאם למונחים המקובלים בתיאוריה, כאשר ההורה באופן מודע מחפש דרכים בהשגת מטרותיו ההתפתחותיות הוא למעשה עוסק בקונפליקטים )במודע ולא-במודע( ובדרך זו

משיג רמה נוספת של בשלות. )פתרון הקונפליקט מביא לבשלות(

1

Page 2: סיכום למבחן

דוגמאות

)היכנסות ילד לבית-הספר - קשייו של ההורה ופחדיו ודרכי התמודדותו עם סמכות )התנגדויות עשויים להעלות שוב - השפעה על הילד, על ההורה ועל שניהם. אם היו להורה בעיות התנהגות/

קושי להיפרד/ הורה עם לקויות- החרדות יעלוהתמודדות עם מיניות - בגיל ההתבגרות יש התמודדות חוזרת של ההורים עם המיניות שלהם.. מה

הרשו להם? האם היו מקובלים?התמודדות עם פחדים. פחד גבהים/ פחד מחיות. האם ניתן לילד?. התמודדות עם קשיים: הפרעות

אכילה של ההורה, לקויי למידה, היפראקטיביות

התיאוריה הפסיכולינגוויסטית: כל הדברים הם דרך לבחינה מחדש של היבטים של דברים ופחדיםשמטרידים אותנו.

Benedek:שלבים בהורות--

- Iשלב

מההמשגה של הילד )דמיון לפני ההריון( עד לכניסה לבית-הספר - הילד כולו של ההורה.

IIשלב

הילד לא של ההורים. הקן המתרוקן - הזמן בו הילד הצעיר ביותר מגיע לגיל ההתבגרות.

IIIשלב

הולדת הנכדים - הפיכה לסבים וסבתות.ההורים משתנים וזו יכולה להיות חוויה מתקנת.

התיאוריות שמדברות על הורות בשלבים:

מספק תמיכה נוספת לכך שהורות הנה שלב התפתחותיים, אריקסון

2

Page 3: סיכום למבחן

עריכת שינויים והתאמות בתיאוריה של פרויד:

שמציג פסיכו-חברתיבנוסף להיבט הפסיכו-סקסואלי לשלבים ההתפתחותיים של הפרט יש היבט , סוגיית התפתחות מסוימת עמה מתמודדים - חשיבות מרובה לפתרון אך איןקונפליקט מרכזי

“התקבעות” )פרויד(. אימון בסיסי בדמות המטפלת- לעומת חשדנות, אוטונומיה )עצמאות ואמונה ביכולת( 18 עד גיל :

לעומת בושה וספק )אין לי יכולת להתמודד עם הדברים(, יוזמה לעומת אשמה, חריצות לעומתנחיתות, זהות לעומת בלבול תפקידים.

- שלבים נוספים 3 ההתפתחות נמשכת מעבר להתבגרות ומובילה ל : בגרות מוקדמת: אינטימיות עם בן זוג לעומת בידוד, )אין השגה של אינטימיות(.

בגרות: פוריות לעומת קיפאון )כגון: גידול ילדים וטיפוחם, פוריות בעבודה(, בשלות: שלמות האגולעומת ייאוש )ראייה אחורה של החיים- חשבון נפש(.

שלב חשוב!( פוריות( על-ידי מושגית היא לאחרים, היכולת לתת מעצמי כוללת הדגשה של דרכים, כגון: העברת ידע, סיפוק של אמפטיה והגנה - לפרט ולקבוצה. טיפול בילדים - מכיל הרבה

מאד מהיבט זה - נתינה, אמפטיה, הגנה, העברת ידע, הדרכה.וליכולת לחוות את מעט מהתנסויות החיים מספקות כל-כך הרבה הזדמנויות לטיפול באחרים

“להיות דרוש” - בדומה להורות.

הדגשים: 4 סיכום - תרומות הזרם הפסיכואנליטי להבנת התפתחות ההורות -

שלב משמעותי בחיים עם פוטנציאל רב לבחינה של היבטים בעצמי )שליטה בקונפליקטים, הערכה עצמית( והיבטים בהתייחסות לסביבה )הקטנת השקעה ביחסים בסביבה והגברת ההשקעה ביחסי

המשפחה(. .הורות הנה שלב שנמשך כל החיים עם התחלה ברורה, אמצע וסוף - בהתאם לשלבי הילד.הורות הנה תפקיד עם יישומים התפתחותיים בהווה ובעתידעם ילדיםהתיאוריה מספקת מסגרת לפיה יכולים הורים להיות בו זמנית בשלבים שונים -

עם הילד האחרון שעדיין “כולו של ההורה”, ושלבI : שלב Benedekבגילאים שונים )בהתאם ל - שלישי עם הילד הבכור שנולד לו ילד(.

המעבר להורות

מודל הבוחן את התפקוד ההסתגלותי של הזוג והמשפחה מנקודת מבט של איזון בין אינדווידואליות והדדיות, מעידים כי זוגות אשר לפני המעבר להורות גבוהים במרכיב ההדדיות, יגיבו באופן מאוזן

יותר וחיובי יותר במעבר להורות.

>=< אינדיוידואליות )חשיבות זמן פרטי( הדדיות )חלוקת תפקידים, תמיכה(

תרומת תיאוריית השלבים ושלבים בהתפתחות ההורות

ועוד(: רצף תיאוריית השלבים הנה מרכזית בפסיכולוגיה התפתחותית )פרויד, פיאז’ה, אריקסון אוניברסלי, כישלון או הצלחה בשלב אחד משפיעים על השני.

הדגשת יתר של הגיל הכרונולוגי ופחות דגש על השונות )כולל שונות בחיי פרטים, תרבות,ביקורת : חברת מהקשר התעלמות שלב, של וסיום להתחלה ברור סימן לאתר קושי ביטחוני(, מצב

והיסטורי, אידיאליזציה של נורמליות כך שכל שונות נתפסת כאב-נורמלית.

3

Page 4: סיכום למבחן

תפיסת ההורות כשלבים - מושפעת משני זרמים עיקריים

פיאז’ה אורינטציה פסיכואנליטית

שלבים קוגניטיביים בהתפתחות ההורות- פיאזה

באופן כללי - זרם זה עוסק במודעות החברתית - קוגניטיבית של ההורה בשלבים דומים למתואר על-ידי פיאז’ה המתאר את התפתחות הילד.

השלבים את ההורה מתפיסות מושפעת תפקידו ואת הילד את ההורה תפיסת )סנסורי - מוטורי - שנתיים, קדם אופרציונלי - עד שש,ההתפתחותיים בהם נמצאים הילדים

(.Sameroff, 1975( )12, חשיבה פורמלית - מגיל 11אופרציות מוחשיות - עד לדוגמא, בשלב הסנסו-מוטורי ההורה עסוק בעיקר בקשר המיידי, בתגובה מיידית להתנהגות הילד.

הקשר עור לעור מפורש כמאמץ האם לספק קשר רגשי חיובי דרך התחושה. גירויים..

, הבחינה בין:Newbergerחוקרת נוספת .מודעות ההורה” - מייצגת מבנים קוגניטיביים על תפיסות התינוק ותפקיד ההורה“

”עמדות” - נקודת מבט על התנהגות המטפל והסגנון שלו. לדעתה יותר קל להשפיע על מודעות ההורה - תוכניות התערבות ואימון הורים- מידע על שלבי

התפתחות הילדים..עמדות, קשה יותר לשנות. -כיווני השפעה על תיאוריות השלבים: קוגניטיבי, מושפע מאורינטציה הפסיכואנליטית -2תיזכורת

התמקדות במבוגרים.

התיאוריה הפסיכואנליטית:

Levinson המקור הנו גישתו של גישה שבוחנת דרך ראיונות מבוגרים את חיי המבוגרים במונחים הוליסטיים הכוללים חוקים )רמה חברתית-תרבותית(, איכות ותבנית היחסים )רמה בין-אישית( וטמפרמנט ואישיות )רמה אינטרפסיכית(.

השלבים.3תפיסה אוניברסאלית- בכל מקום אנשים חווים את

הסתגלות”, שלב השיא.

( העיסוק המרכזי הנו מודעות גדולה לכך שאיננו בני אלמוות ולכך40-45דוגמא, שלב הביניים )שהחלומות ברובם לא מתגשמים.

4

Page 5: סיכום למבחן

: (, בעקבותיו הגדירה את השלבים הבאים 1981 גלינסקי )

- לידה 1 שלב הריון וליצור דימויים משלהם על הלידה: ההורים לעתיד מתחילים לברור דימויים וההורות. הכנה של שנויים )תכנון עבודה(, לפתח רגשות לתינוק, לאחד בין הדימוי של התינוק המדומיין

והאמיתי, להתכונן לקראת השינויים ביחסים עם מבוגרים אחרים משמעותיים )בעל, אמא, חברות(.

גיל של התפתחות אוטונומיה “זוועטוטים” - התנסות בתיאום בין הצפיות: 0-2 טיפול וטיפוח 2 שלב וההורות האמיתית. המטלה בשלב זה הנה ליצור התקשרות. בשלב זה נעשית חלוקה של זמן לתינוק

ולדברים אחרים.

שלב האוטוריטה – 3 שלב מטלה מרכזית איך להתמודד עם הצבת גבולות ודרכים לפתרון: 2-5 קונפליקטים.

מטלה מרכזית לפרש את העולם עבור הילדים: מתן פירוש לעולם החיצוני: 5-12 שלב הפירוש 4 שלב והפנימי של הילד )רגש( , גישה למטלות , נתינת מידע ויצירת ערכים.

- התבגרות: 5 שלב עצמאות וכל ההיבטים “חדש” ילד בשלב ההתבגרות ההורה מתמודד עם הקודמים של היחסים נדונים מחדש ותכנים נוספים )מיניות(.

שלב העזיבה 6 שלב כשהמתבגרים גדלים המטלה המרכזית הנה לקבל את הפרידה, והייחודיות: שלהם תוך שמירה על קשר. המשפחה עוברת שינויים ומרבית המשפחות מחפשות בשלב זה דרכים

להגדרה מחדש. שלב של הערכת היחסים - הצלחות, כישלונות, מרחק, קירבה(.

הדגשים בגישת השלבים של גלינסקי:

בדומה ללוינסון לא הניחה שחיי כל ההורים דומים אלא הניח קיומה של תבנית שלבים הכוללת מטלות בסיסיות המשותפות להורים בתרבות דומה.

.כל השלבים חשובים במידה שווה)תרומה חשובה של גלינסקי: בתיאור אירועים בחיי המשפחה )הולדת ילד, תגובה לצעצוע חדש

נעשה שימוש במונח “צריך להיות”.

להורים יש תמונה על איך דברים צריכים להיות ועל דרך התנהגות ראויה שלהם ושל התינוק .

לא תמיד מודע - Image המונח “דימוי” -

.מונח דומה ל”חלום” אצל לוינסוןגמילה..( - השימוש ב”דימוי” מופיע בזמן שינוי( ,אם לא הושג במציאות יעלו רגשות שליליים

כגון: כעס ודיכאון )שלבים שונים של התפתחות התינוק, הקשר(.הנאה, גאווה, הערכה עצמית.: השגה של ה”דימוי” גורמת לרגשות חיוביים מעלה מספר היבטים: הפער בין הדימוי למציאות

מאפשר התפתחות עצמית )קבלת מציאות, התמודדות עם צורך בשליטה( התאמה של הדימוי לרמות מתאימות למציאות )הבנת שלבי הילד, אפיוניו- לא נצפה שהוא לא יבכה ביום הראשון כשהוא נכנס לגן(. התאמה של ההתנהגות להשגת הדימוי )תמיכה בפרידה(. לעיתים התערבות/ טיפול מסייעים

בהתמודדות עם הפער דימוי ומציאות – קבוצת תמיכה.

5

Page 6: סיכום למבחן

שינויים חברתיים והשפעתם על תיאוריות על הורות

ריבוי של משפחות מסוגים שונים לצד משפחות מסורתיות: ריבוי גירושין, חד הוריים, חד-מיניים. שינוייםהמעלים שאלות בהקשר להורות:

?האם השלבים של גלינסקי מתאימים להורים החיים בנפרד?האם הורים במשפחות לא מסורתיות חווים את אותם שלבים כמו הורים למשפחות מסורתיות

חודשי הריון9לדוגמא, הורים מאמצים דומים ושונים בשלבים מסוימים - שלב בניית הדמוי של ושל המתנה לאימוץ עשוי להיות שונה.

גישה הולסטית, התפתחותית, מערכתית לבחינת התפתחות ההורות

- השוואתי( הכוללת התייחסות )יחסי גישה הבוחנת את התפתחות ההורות בהתייחס להתפתחות לאורגניזם )תהליכי קוגניציה, רגש והתנהגות( בהתייחס להקשר הכללי של פעילות האדם. הסתכלות

רחבה אשר בוחנת משתנים ביולוגים, פסיכולוגים, חברתיים - תרבותיים.

אימהות

המושג “אמהות” מכיל התייחסות דיכוטומית:סודיות, אימה, גורל )נכנסת למש' מסוימת(חוכמה, הקרבה עצמית, נדיבות, פוריות >=<

.)נתינת חיים ופגיעה או סיום חיים )נטישה, פגיעה בנתינה של אהבה וטיפול,במהלך ההיסטוריה ילדים הושארו לטיפולם של תחליפי אימהות )יחד עם ילדיהן( - עזובה רגשית

דאגה קודמת לילדיהן. - שינוי בתפיסה של האימהות20במאה ה - .

לקשרים מאוחרים יותר.בסיס ביותר והוא מהווה החזק: אין אהבה כאהבת אם, זהו הקשר פרויד בעקבותיו, תיאורטיקנים נוספים )יחסי אובייקט- ויניקוט, מאלר, בולבי( מחזקים את התפיסה כי

לאם תפקיד חיוני ביצירת יציבות הרגשות של המבוגר.

חסך באימהות והתרומה/תפקיד/השפעה של הקשר אם-ילד.שני נתיבים הובילו למחקר בתחום:

חסך באימהות

- קיסר רומי רצה לבחון איזו שפה ידברו ילדים באופן טבעי )קבוצת2 פרדריך ה - 12במאה ה , ילדים נלקחה וגודלה על-יד הורים מאמצים - חויבו לא לשוחח איתם, האכלה, רחיצה, טכני(.

כל התינוקות במחקר זה נפטרו - לא שרדו טיפול ללא מגע, חיוך והחלפת רגשות, מילים רכותואהבה. התינוקות נסוגו - דיכאון - מוות.

-נמצא כי 20בבחינה של בתי יתומים בתחילת המאה ה מהתינוקות מתו ולעיתים בחלק90% .100%מהמקומות גם

תיאר ילדים ממוסדות אלו: לא חברותיים, פסיכוטיים, התנהגות עבריינית. הוא ייחסרנה ספיץ, זאת לחסך אימהי - טיפול שמספק צריכים בסיסיים אך ממעט ביחסי גומלין אנושיים. מעט מגע

אנושי כולל בהאכלה, מעט צעצועים..

6

Page 7: סיכום למבחן

סינדרום הכולל את התסמינים הבאים: עצב, חוסר קשר, חשש,דיכאון אנליטי”:תצפיותיו העלו “נסיגה, פיגור בהתפתחות, תנועה איטית, קיפאון, אובדן תיאבון, אובדן משקל, חוסר שינה.

מחקר נוסף של רנה ספיץ - קבוצה של תינוקות שהועברה למוסדות בשל מצב כלכלי קשה של האימהות והשוותה לקבוצת תינוקות שגודלה על-ידי ההורים. בשתי הקבוצות כל התינוקות בריאים - ירידה בגדילה, נסיגה בהתפתחות, עלייה בבעיות פסיכיאטריות, מחלות ושכיחות גבוהה של מוות

מחסור בזמן ליחסי גומלין ולביטויי רגש פגע בהתפתחות התקינה.- למרות הטיפול ההוגן - תינוקות שחסרים הזדמנויות לקשר רגשי עם אם או תחליף אם, עשויים להגיע למצב של חוסר

תפקוד ומוות.

(1999 ב )NICHDמחקרים עדכניים

אם-ילד איכותיחסי מאשר ילדים התפתחות של בבחינה שונות של יותר גבוה אחוז מסבירים של הילד.בסביבהוההשקעה

חשיבות העקביות והיציבות של הקשר הפיזי לאורך כל היום - הבדל בהתקשרות של ילדי קיבוצים: לינהשיתופית ומשפחתית.- אין תחליף לרגש.

תרומת הקשר האימהי

הנה התנסותלבריאות הנפשית של תינוקות וילדים- כי התרומה החשובה ביותר בולבי הדגשת ביחסים חמים, מתמשכים וקרובים עם האם )או דמות משמעותית אחרת(, שבה שנהם יכולים

.הנאה וסיפוקלמצוא לילדיהם.להורות שלהםהחשיבות איננה רק להתפתחות בשלבים המוקדמים אלא אף

זה משמעותי לקשר תורמים אשר האימהית יכולתמרכיבי ההתנהגות אמפטיה,הדדיות, רגישות, : לקרוא את איתותי התינוק )ישפיע אח"כ, אם לא יהיו רגישים לילד, הוא לא יהיה חבר טוב ולא ייקחותהליכי גבולות( הצבת )משמעת, הורי ניהול המשכיות, האחר(, של מבטו נקודת את בחשבון

התנהגות הפוכה )לא רגיש וזמין( עשויה לגרום לדפוס לא-בטוח.סוציאליזציה.

)סטרן( תהליך “הולדתה של אם”

.תהליך ההיהפכות לאם, “לקראת אימהות” - מכיל היבטים של זהות נשית נוספת שינויים פיזיים, דימוי גוף,התבוננות פנימיתההריון כולל סדרה של שינויים והופך לתקופה של(

התפקוד של הגוף, שינויים פסיכולוגיים(. - עלייה שוב בתחושות שלמעבר לקראת אימהות בזמן שעדיין קיימת חוויה של ילדות לאימהות

.תלות באימהות, רצון להתמזג?בתקופה זו יש עיסוק בשאלות, כגון: מי האם? מה היא מייצגת, איזה חלק ממנה הם רוצות למזג

איזה דמוי של אם אידיאלית יש בתוכן? - התחלה של הבנת האם מנקודת מבט של אם, רמהאחרת של קשר.

שני מוקדים - עיסוק בדימוי ובקשר לאם ו - דימוי התינוק. התבוננות פנימה :מוקד מקביל - בניית הקשר עם התינוק: עיסוק פסיכולוגי בדימוי של התינוק האידיאלי והתינוק

האמיתי שמצוי בתוכן )מגדר, תנועה, גודל, בריאות(.( 1959בנדיקט)תפיסת המעבר לאימהות כשלב התפתחותי בו האמהות הנה זרז לשינוי והרחבה -

בזהות העצמית. יש לדבריו קשר בין החוויה של מילוי צורכי התינוק לתחושות של כשירות והצלחה)סיפוק - גבוה - חוסר הצלחה במילוי - חוסר התאמה וכאב(.

”קשר הדדי בין האם לתינוק שיוצר שינוי מבני לכל אחד מהשותפים. השפעה“סימביוזה רגשית - הדדית על התהליך הפסיכולוגי של שני השותפים.

7

Page 8: סיכום למבחן

לדוגמא: האכלת התינוק. תינוק: סיפוק של צורך, חווה את האם כטובה. האם: היכולת להזין אתיכולת עשויה לתרום לתחושת פגיעה גורמת לתחושת סיפוק. חוסר ולספק את צרכיו התינוק,

ביכולת אם טובה = עצמי טוב. חוויות טובות/מתסכלות אלו מופנמות אצל שני השותפים - כל אחד מבני הזוג חווה בנייה של

הביטחון:

>=< מעגל שלילימעגל חיובי

חוויות טובות התנסות שלילית מזינה מעגל שלילי שמאופיין בתוקפנות וחוסר סיפוק.

מה מאפיין תהליך של מעבר לאימהות מבחינה רגשית?

של תחושת עצמי הקודמת, אופן ניהול הזמן, אובדן עצמאות וחופש, על החיים כפי שהיו...אובדן

אבל( השינויים בגוף, יחסיהם, חייהם המקצועיים, פעילויותיהם -Solchany, 2001.)

תחושת אלה של אבל ואובדן מעוררים תחושות נוספות של קונפליקט, אמביוולנטיות, עוינות, רגרסיה,תוקפנות- אלימות לילד..

Rubin השלבים בהתאם ל - 4 המעבר לאימהות -

שלבים 3 חיפוש אחר ביטחון לתינוק ולה בשלבי ההריון והלידה – - 1 שלב

שימושמהשליש הראשוןהחל אלכוהול, לתזונה, שתיית לב להקדיש תשומת נשים מתחילות .בחומרים - חששות סביב ההשפעות על הגוף

החששות מתמקדות בדאגה לעובר - דאגה לבריאותו, לתנועה, הקשבה לסיפורים, בשליש השני אמונות על התנהגות שעשויה לפגוע בעובר.

נשים מתחילות לראות עצמם “כאחד” עם העבר - פסיכולוגית יש תחושה של בשליש השלישי יחידה אחת. מופיעים פחדים לקראת הלידה - לגבי עצמה ולגבי התינוק.

פיזית - תחושת אי נוחות.פסיכולוגית - לקראת הסוף, חששות גדולים, תחושה של כיעור,.

בשל הצירים - תזכורות למעבר הצפוי - דואליות )שייגמר, שלא יגיע(.

- הבטחת קבלת הילד על-ידי האחרים. 2 שלב

- בתאם לRubin.זוהי מטלה קריטית - מחייב ליצור מקום פיזי ופסיכולוגי לתינוק הצפוי בעל, אחים(. מתחיל בתוך המשפחה( והגדרה מחודשת שלהם מחייב התאמה של היחסים

כשהאם חשה בתינוק ומתחילה לשתף אחרים בתחושות, חלומות, מחשבות, חששות.לכן, מגדר או אי-תקינות עשויים לעורר חרדה. המטרה - להשיג קבלה ללא תנאי -

. Binding in - קשירת הקשר - 3 שלב

זהו שלב שמתחיל בהריון - עולות שאלות כגון, מידת הרצון בתינוק גם אם תוכנן. בשליש השני כאשרמרגישים בתנועות יש עוררות של המטלה הזו.

חוקרים בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על שלב זה - לאימהות מסוימות ראיית התינוק בשלב מוקדם)עדיין לא דומה לתינוק( - שונה מהפנטזיה.

יותר לילד משאר חברי המשפחה - בשל השינויים הפיזיים והתנועות “חיים בתוכה” - האם מודעת לחלקם הלידה תפגיש אותם לראשונה עם נוכחותו.

- למידת הוויתור 4 שלב

- זהו שלב שמתחיל בהריון - בשל השינויים בגוף ובתחושות, בתפקוד, בקשרים, בסגנון החיים חוויה של וויתור.

8

Page 9: סיכום למבחן

מוקד עובר לתינוק - התעניינות, מסיבת מתנות - הופך להיות חלק מהמעגל התייחסות שהופנה אליה.

וגם )לידה - הסכנות, המאמץ, החששות הלידה - מעמת עם המחויבות של השליש השלישי הטיפול(, “אני לא יכולה לעשות את זה”.

רובין רואה בשלבים אלו ובמטלות של כל שלב הכנה לתפקיד האימהי שכולל: וויתורים )זמן, עיסוקים(,אהבה מתמשכת, נתינה, התכחשות לצורכי העצמי, אמפטיה.

- Mercer התפקיד האימהי - השלבים לאחר הלידה

בחנה את ההשפעה של מאפייני אימהות ומצבי הקשר להתפתחות של התפקיד האימהי.: מצב בריאותי, הערכה עצמית, מחויבות, יכולת.מאפיינים אישיים

: סוציאליזציה מוקדמת- נשים שמוכנות יותר לתפקיד, פרידה מהתינוק, תמיכה חברתית,מצבי הקשרערכים של התפקיד האימהי )מי אמור לטפל בתינוק?(.

אשר נבדקו: התקשרות, יכולת, הנאה וסיפוק מהתפקיד.המדדים חודשים בקרב אימהות בשלה גילאים.1,4,8,12 כלל אימהות לילדים בגילאי: המדגם

- מדד הרגשות האימהיים כלפי התינוק חודשים כאשר התינוק מגיב יותר4עלייה לקראת גיל חברתית.

- ירידה סביב שביעות רצון מהתפקיד חודשים )סביב חרדת פרידה ( ושוב בגיל 8 חודש )עלייה12 בניידות(.

- הקבוצה של הנשים המבוגרות יותר )בהתייחס לגיל הנשים ( דיווחה על פחות שביעות רצון30-39 על תחושת יכולת ומסוגלות הגבוהה ביותר.אךמהתפקיד בכל נקודת זמן

לבד אינו משתנה מנבא בשל היותו קשור להשכלה, יציבות במשפחה, ועוד.הגיל - עלתה במהלך השנה הראשונה - התנסות, למידת התינוק.תחושת ביטחון בתפקיד

היכולת להיות אם

קושי להצביע על משתנים וודאיים לניבוי יכולת אימהית אך משתנים בעלי השפעה הנם: היסטוריה של ילדות קשה, פסיכופתולוגיה )דיכאון(, דואליות כלפי ההריון, היעדרות של עדויות ליצירת קשר חיובי עם התינוק, חסך ביכולת לדאגה עצמית, אובדן לא פתור של דמות ההתקשרות, טראומה רגשית- פיגוע

)אי-זמינות לתינוק(.בראיונות נשים העלו סיפורי חיים עם אפיונים של ניצול, מחלות, נטישה נפשית, הזנחה ועוד.

תזכורת: השפעת הקשר על העצמי ועל יכולות הוריות )לספק טיפול הולם - אחד מהביטויים החשובים -סיפוק סביבה מכילה(.

האם כ”סביבה מחזיקה ומכילה”

Stern and Bruschweiler-Sternמתארים את הסביבה הפסיכולוגית שמחפשות נשים מהאחרים - לאחר הלידה במונחים דומים לאלו שמתאר וויניקוט את הסביבה לה זקוק התינוק.

וויניקוט מתאר את התפקיד האימהי כמספק אחזקה/הכלה ומערב את התפקידים הבאים:.הגנה מפני פגיעה פיזית.)התאמה לרגישות התינוק )עור, טמפרטורה, גירוי שמעתי, חזותי, כישלון.טיפול לאורך כל היום בהתאם לצרכים..אחזקה פיזית של התינוק - ביטוי של אהבה, מגע

אחזקה והכלה של תינוק -הנה מטלה שמחייבת משאבים פיזיים ופסיכולוגיים )רמת מחויבות, דרשנות( של המטפל ומשאבים אלו צריכים להיות מופנים ומותאמים באופן שיספק את צרכי הילד והתפתחותו -

מה נדרש מהאם כדי לספק תפקיד זה?

9

Page 10: סיכום למבחן

תפקוד השגחתי- הישרדותי

בשיחה עם אימהות לתינוקת - תשומת הלב שלהן חוזרת לתינוק - ללא הרף - גם בזמן מעורבותד’.20בפעילות או קשר אחר - בחינה של התינוק כל

אימהות מספרות על פיתוח “חוש שישי”, חיישנים לנשימה של התינוק - גם כשהן ישנות הן מבחינות” )וויניקוט(.Mother preoccupationבשינוי - “

גם כאשר התפתחותית - התחלת וויסות עצמי - חלק מהתפקיד האימהי הנו לתמוך בוויסות של התינוק. חודשים מושכבים לאחר שהורדמו - משקף תפיסה שאינם יכולים להירדם לבד. מאוחר3תינוקות בני

יותר יש יותר נטייה להניח אותם להירדם לבד - הזדמנות לווסת לבד את המעבר לשינה ואף להיעזר. אנחנו נותנים לתינוק לווסת לב את ההתפתחות שלו- לא לאכול אם הוא לא רוצה..באובייקט מעבר

תפקיד ההשגחה מקבל אופי שונה במהלך החיים - בהתבגרות: חברים, התנהגות מסוכנת.השגחה פחות אינטנסיבית עם העלייה בגיל. אתגר נוסף בתפקיד זה - איזון בין השגחה לחופש.

חלק מההורות המכילה מדבר על ויסות.

טיפול וטיפוח

זה נכללות פעילויות התומכות בהתפתחות: סיפוק צרכים, שמירה על בריאות, בית בטוח בתפקיד מסכנות, צרכים הקשורים בתלות ועוד קצה ההזנחה.

בחודשים הראשונים תפקיד זה כולל ייסוד של שיגרה ותבנית של יחסי גומלין ותקשורת. במחקר אשר בחן קשר בין סגנון הטיפול - טיפוח והתפתחות ילדים נמצא כי אימהות אשר הדגישו

קשרים חברתיים בטיפול תינוקותיהם היו בעלי נטייה חברתית גדולה יותר. לאימהות אשר היו מרוכזות בהפניית תשומת הלב החוצה כלפי חקר הסביבה היו תינוקות שהיו סקרנים

יותר כלפי חפצים, ובעלי מיומניות שפתיות גבוהות יותר.

(3הטענה של החוקרים הייתה כי יש חשיבות גדולה לאפיון הסביבה המסופקת )עד לגיל אחר-כך נראה כי ילדים עצמאים יותר בחיפוש אחר גירויים בסביבה.

- נראה כי מידת הגירויים והטיפול המסופק עולה כאשר הם מתחילים ללכת ולדברHRילדים מסביבות - עצמאות, הגעה ליותר גירויים, דרישה.

התינוק אינו יכול להתאים עצמו למטפל ולכן איכויות הסביבה הרגשית-חברתית שמסופקות לותלויות בכשירות המטפל אך מהם הגורמים שיכולים להשפיע על איכות יחסי הגומלין הללו?

התנהגויות סדירות ניתנות לניבוי- מתי יהיה רעב? מתי צריך יותר גירויים? על ההורה להתאים את עצמו לטמפרמנט.

..תגובתיות חברתית- כמה הילד רוצה בקשרים החברתיים, כמה הוא מגיב לכללים?מידת הבהירות של האיתותים שמספק התינוק- האם אפשר להבין אם הוא רעב/ פוחד.חשוב להדגיש - זוהי הסתגלות הדדית בין התינוק לאםלידה, סנדר )דכאון אחרי נפגעים. יחסי הגומלין - הסינכרוניות חשובה כאשר צד אחד פסיבי

מצוקה..(

תפקיד האם ביחסי הגומלין

בכל יחסי גומלין יש חילופין של רגשות ומידע. מה קורה ביחסי הגומלין אם - ילד? מה מאפיין יחסיגומלין אלו:

על-ידי האם בהתאם לגיל, רמתאחריות לחילופיןחלוקת תפקידים זו כוללת לקיחה גדולה יותר של התפתחות - ההורה מספק משוב מנחה כ”חילופין מלמדים” )בורנשטיין(. כלומר, בתוך היחסים

ההורה מלמד את הילד לקחת יותר תפקיד, תורות..

10

Page 11: סיכום למבחן

הדגשת התגובתיות של האם - היכולת להגיב ולפרש את התנהגות הילד =< פיתוח תחושת אמינות בסביבה ותחושה כי להתנהגותו יש השפעה על הסביבה.

תגובתיות נמוכה, לא שיטתית )פעם מגיבים ופעם לא( =<קשה לתינוק לייחס משמעות להתנהגותו שלווקיימים קשיים בביטחון בקשר. )אמא שצועקת כשהוא נופל(.

, כאשר האם אינה מפנה תגובה מיידית לילד, נמצאה מידה נמוכה שלבמשפחות עם מצוקה גבוהההבנת סיבה-תוצאה בהקשרים התנהגותיים.

שמירה על המשכיות וקביעות בתגובות – התקשרות בטוחה יותר.

יחסי גומלין אלו )יסנדר( מכונים בשמות כמו: ריקוד ואלס )שטף וזרימה, כלומר, אם לא נתאים לילד תהיה בעיתיות- אם לא נתאם צעדים נדרוך אחד על השני(, דיאלוג מתוזמר )לכל אחד יש תפקיד וביחד

נוצרת מנגינה(, סינכרוניות )סנדר(, התקשרות ועוד. מחייב רפרטואר התנהגויות משני הצדדים, פגיעה באחד הצדדים פוגעת בסינכרוניות )השכלה נמוכה -

פחות(, לקויות, פגים.

אתגרים באימהות

- חשיבות של ילדות מוקדמת - תלות - קשר א-סימטרי כוון שהילד תלוי בהורה.- טיפוחתקופה קריטית וטיפול קריטיים )הישרדותי, התפתחותי( - השפעה ישירה על ריווחתו - יכולת האם ליצירת קשר רגשי

היא קריטית גם להישרדות וגם להתפתחות )אתגר הישרדותי(. הופך להיות לסייע לילדהאתגר כבר ידע לדאוג לעצמו(. 9בהמשך - פחות תלות הישרדותי )ילד בן

להפוך למבוגר מתפקד - אחראי, חברותי =הכנה לחיים- מטרות המושגות דרך הקשר הרגשי.

נוספים:לאתגרים קשורי גילדוגמאות

דוגמאות למטלות גיל - למידה ופתרון בעיות, עיסוק בזכויות של אחרים )צעצוע שלו(.5-8גיל : וחוקים, משמעת מסגרת סיפוק אימהית: לעצמאותתגובתיות הזדמנויות עםמתן יחד

בקרה/השגחה. איך חוצים כביש. אם לא הם יתקשו ביצירת יחסים עם אחרים.אימהות שעבר טראומה לא יכלו “לפנות מקום לתינוק במחשבתם” - כשאר אין מקום כזה, מלאה

באובדן ובטראומה שלה התחושה היא של יתמות רגשית למרות נוכחות האם.

, שלשה הריונות )הפלה, אימוץ, תינוק(, חד-הורית, עברה התעללות מינית21דוגמא: “אמי” - אם בת בגיל צעיר, סולקה מהבית על-ידי אמה )הפרעת מצב רוח(.

בתצפית: האכלה שונה של תינוקות ללא מבט, דחיפה של אוכל, ללא משחק עם התינוק, ללא מגע,ללא החזקה, ללא דיבור.

חודש: ללא ביטויי שפה, אינו מחייך או צוחק, ביטוי מצומצם של רגש, מסורבל )קושי14התינוק - בגיל - מתעלם מהאם ולאנמנעבפעילויות מוטוריות(, איחור התפתחותי בכל התחומים, דפוס התקשרות

נעזר בה כבסיס בטוח.

הן עסוקות בטראומה ולא מפנות מקום לתינוק.

דחייה של האם על-ידי אמה גורמה לדחייה של התינוק )יפו( - חסר מודל. ,כמודל חליפי מדגיש במקרים כאלו את חשיבות הקשר עם אימהות אחרות לאחר הלידה סטרן

תמיכתי ולמידה של התנהגות אימהית.

חוסר זמינות רגשית עובר בין הדורות - צפייה באמי ובנה מעלה תחושה של “בור עמוק”, מחסור ורעשרגשי - מעגל מתמשך ללא התערבות.

הלך המחשבה האימהי - סטרן

היבטים לא - חדשה זהות של פסיכולוגית הולדה - לאם ההפיכה תהליך של הפנימית החוויה . היווצרות הזהות החדשהפיזיולוגיים ופרקטיים של האמהות אלא

11

Page 12: סיכום למבחן

.לפני ואחרי הלידהזהות שנוצרת בחודשים רבים

– תפיסה מוקדמת של סטרן האם הנה אישה שמוטלות עליה תפקידים נוספים, מפתחת מגוון חדש של רגשות ותגובות אבל נשארת

- דרך התפקוד של המחשבה העוזר לנו לארגן את החייםהגדרה של הלך המחשבהאותה האישה. המנטליים שלנו: עוזר לקבוע מה חשוב, למה אנו רגישים, למה נשים לב, מה מרגש ונעים, מה מפחיד,

משפיע על הבחירות, נטייה לפעולה ולמעשה משפיע על האנשים שאנחנו.

- הניח כי נשים מפתחות הלך מחשבה שונה מהקודם לה - החיים הקודמים נדחפים הצידה בהמשךומפנים מקום להלך מחשבה אחר שממלא תפקיד מרכזי בחיים הפנימיים שלה.

הפיכה לאם - לידת התינוק ונוכחותו משפיעים על כל הלך המחשבה, כיצד?

התינוק הופך להיות מרכז החשיבה, מרכז החששות והפנטזיות, משפיע על הרגשות, ועל המעשים, מגביר מערכות חישה ועיבוד מידע, משפיע על העדפות ועל היחסים הקודמים, הערכה מחדש של חברים, והגדרה מחדש של התפקיד במשפחה המקורית - משפחת המוצא. לידה

של הלך מחשבה שהוא כמו כוכב הצפון - ארגון חדש שפועל לצד הישן ומשפיע עליו.

הלך מחשבה שנמשך כל החיים אך עם שינויים במרכזיות שלו - מיד לאחר הלידה, הלך המחשבההזמן שהלך - משך לרקע עובר הקודם - הארגון המנטלי מרכזי - את המחשבה האימהי ממלא המחשבה תופס את מרכז הבמה הנו אינדווידואלי - תלוי במציאות )חזרה לעבודה, עיסוקים, הקשרים

משפחתיים(. הלך מחשבה זה נסוג ולא נעלם - נכנס לפעולה בזמנים שבו נדרש - ילד חולה, סכנה - ללא משמעות

הגיל.

בהתאם לסטרן במעבר לאימהות משתנה התפיסה העצמית של הזהות - מבת לאם - אובדן במה כרוך המעבר הזה?ורווח - מורכבות של רגשות -

פנייה לאימהות אחרות - התעניינות בחברת נשים..1עניין בזהות האבהית של בן הזוג - פחות כבן זוג ..2 . עיצוב משולשים חדשים - תפיסה מקובלת על משולש אם, ילד ואב. בהתאם לסטרן המשולש החדש3

שמקבל משמעות הנו אם-ילד -סבתא. - עיסוק בדמויות אימהיות וחיפוש וברירת מודלים אימהיים.. הבטחת הישרדות התינוק - חשש מרכזי - הכרה באחריות לחיי מישהו אחר.4. חיפוש אחר חיזוקים לזהות החדשה - יצירת רשת תמיכה )בחינת חששות, אישורים, תפקודים(.5- מצבים רגילים )כתבות, מאמרים( שהתגובה אליהן הייתה אדישות מעוררות6 . רגישויות חדשות

תגובות רגשיות חזקות. . שינוי בפנייה לאינטואיציה - קבלת העובדה שחלק מהזמן יש צורך בתגובות ספונטניות, פחות שליטה7

וחיפוש אחר מאגר פתרונות אינטואיטיביים.. איזון בין התינוק לקריירה.8. מציאת מקום חדש בחברה – לא רווקה- אמא!9

. מציאת מקום חדש במשפחת המוצא - ציר בשושלת הדורות - תפקיד חדש.10 . ניהול יומן חדש - פתיחת עידן חדש לשאלה מתי בפעם האחרונה היית בפריז “בואו נראה, זה היה11

בדיוק כאשר הבן שלי למד ללכת"- שני יומנים כללי ובהתאם לציוני הדרך בחיי התינוק. . המשימות השייכות לאם - הכוונה הנה לסוג האחריות המוטל על אם גם אם אחרים שותפים12

בביצוע המטלות

אבות

במידת נבדלים ואמהות זו שמבצעתהאחריותאבות היא הינקות האם בזמן למטלות המשפחה: בשכיחות גבוהה יותר מגוון של מטלות טיפול. בזמן הילדות - לדוגמא, תשומת לב לכך שהילד מבצע

מטלות )מקלחת, אוכל, סידור צעצועים(.

12

Page 13: סיכום למבחן

במרבית המשפחות - אבות שמים לב פחות למה שצריך להיעשות וממתינים שינחו אותם - מרביתהמשפחות מאפיינים את תרומת הבעל בטיפול בילד ובהחזקת הבית כ “עזרה” לבת הזוג.

שוני בזמן המושקע בטיפול בילד ובהחזקת הבית: מדדים - פעילויות טיפול בילד, מעורבות במשחק,פעילויות פנאי =< שוני בין אבות, שוני בימי שבוע

ויותר שוויון בגידול הילדים. עלייה בהיעדרות אב,מחקרים עכשווים: יותר מעורבות של אבות חוסר תמיכה והכחשה של אבהות.

ממעורבות אימהות67%( - שני ההורים עובדים - בימי השבוע מעורבות אבות הנה 1997מדגם גדול ) - ללא הבדלים אתניים )אפרו-אמריקניים, אירופאים, לטיניים(.87%ובסופי שבוע -

בשוודיה: משפחות בהן האב בחר להישאר חודש )לא מסורתי( ומשפחות מסורתיות - בבחינה של זמןו - 8המעורבות בגיל חודש - האימהות נמצאו כגבוהות יותר בביטויי חיבה והחזקה פיזית - ללא16

קשר לסוג המשפחה.

קיבוצים - לינה משפחתית - המטפלת הנה המטפל העיקרי. נמצא הבדל בין ההורים. 

ממצאים אלו )חלוקת זמן במשפחות בהן שני ההורים עובדים, שוודיה, קיבוצים - לא מסורתיים( - ההריון והלידה של הילד הראשון מחזירים לתפקידים המסורתייםתומכים בהנחות החוקרים כי

)האם יותר מטפלת(. 

- יש שוני נוסף - הפחתה בזמן שבו שוהיםבמשך הזמן עם ילדיהםבנוסף להבדל בין אבות ואמהות Yeung/שעות ליום )2.25 2-9 שעות/יום לעומת גיל 3 שנה: 0-2אבות עם הילדים במהלך ההתפתחות -

et al., 2001.)

סוג הפעילות משתנה - פחות משחק עם צעצועים ומשחקי חוץ ויותר טלוויזיה ומשחקי וידאו -עלייהבפעילות לימודית: קריאה, למידה, משחקים לימודיים.

  האם המעורבות הנמוכה בהשוואה לאימהות משמעותה יכולת נמוכהאחת הסוגיות שנבחנה במחקר -

יותר? 

. אבות רגישים לאותות של התינוקות בזמן האכלה באותה מידה כמו האם )שיעול,1- הממצאים פליטה( - בדומה לאם התאימו את ההתנהגות לאותות התינוק.

. התינוקות אכלו כמות דומה בזמן האכלה.2 

אבות תורמים ומעורבים פחות בטיפול אך כשנקראים לכך תפקודם יעיל

 שונות בסגנון יחסי הגומלין אימהות ואבות

 זה מוקדש יותר מזמן גדול בילדים אך מאידך אחוז זמן בטיפול האבות אומנם מבלים פחות

למשחק עם ילדיהם- באופן אבסלוטי בגלל הזמן הגדול יותר של האם עם ילדים משך הזמן יותרגדול(.

דוגמא נוספת, מחקרו שלLamb( יש הבדל בסיבות של אבות/אימהות להרמת התינוק -1977 ב ,) אבות בד”כ למשחק ואימהות לטיפול.

נמצאו הבדלים האבות נטו למשחק פיזי והאימהות למשחק עם צעצועים3-4גם במשחק בגילאי ומתווך( - מחקר אוסטרלי.-בובה/ צעצוע)אובייקט מעורב

 

האם יש דפוס אוניברסלי של משחק אבות/אימהות? 

13

Page 14: סיכום למבחן

 ובשוודיה פחות -,דפוס דומה )פיזי-צעצוע( נמצא משותף להורים באנגליה ואוסטרליה – בקיבוצים

יתכן ובשל שוויון בין המינים - סברה נוספת )מודלים הוליסטיים - התפתחותיים( - מאפייני אישיות, תרבות. )אבא חולה סכרת, הבדלים הורמונאליים(, מאפיינים ביולוגיים )אם שאוהבת ללכת(שונים

  

מהם הגורמים העשויים להשפיע על איכות האבהות? 

תרומת המשתנים הביולוגיםאבות עוברים אף הם שינויים הורמונליים כאשר בת הזוג בהריון ואף סביב הלידה -.

שינויים דומים למתרחש אצל נשים:הפרולקטין עולה גם אצל הגברים לקראת סוף ההריון .קורטיזול עולה לפני הלידה ויורד מיד לאחריה.

טסטוסטרון יורד לאחר הלידה.

? )הורמון גברי( מהי תרומת הירידה בטסטוסטרוןגברים עם טסטוסטרון נמוך ----החזיקו בובת ניסוי יותר זמן, הגיבו יותר לבכי ואיתותים של תינוקות

דיווחו על יותר תגובות בהריון בת הזוג. ואף מסביר את הירידה תגובתיות הוריתטסטוסטרון נמוך לאחר הלידה עשוי לעלות בהתנהגות

תחרותית ולא קשובה.ממצאים דומים לעלייה בפרולקטין - יותר תגובתיות של הגברים ויותר תגובות בזמן הריון בת הזוגולקראת הלידה עשוי לסייע לאב להתמקד ולהתקשר - עם התקדמות ההריון עלייה בקורטיזול

לתינוק.  

.ממצאים המעידים כי גברים מוכנים יותר משסברו בעבר להורות 

לא : קשר אינטימי משפיע על המערכת ההורמונלית וזו בתורה מקושרת ליותר טיפול בתינוק.הסבריםתנאי בלעדי - לראייה אבות מאמצים שמפתחים התנהגות הורית חיובית.

 משתנים יחידניים

הקשר עם משפחת המוצא : 1 משתנה –

הוריו כמשפיעה על מידת המעורבות שלו עם ילדיו.ובמשתנה זה נתייחס לאיכות הקשר של האב - תיקון ופיצוי או )דוגמא טובה( מודלינג  

גברים שאבותיהם היו מעורבים בגידולם לוקחים יותר אחריות, יחסי קירבה חמים יותר והשגחה(.Hoffman, 1999רבה יותר בהשוואה לגברים שאבותיהם מעורבים פחות )

(.Daly, 1993גברים אשר תפסו את אבותיהם כשליליים נטו להגביר את מעורבותם ) 

תהליך הבנייה יחידני של התפקיד האבהי. 2 משתנה -  

איך בונים הגברים את הדימוי של האבהות?בנייה של דימוי על תפקיד האב ממספר דמויות.§הסתמכות על דמויות מהדור שלהם ומהדור הקודם.§על-כך.§ מקשים והסביבתיים החברתיים השינויים - לאביהם להידמות ניסיון כשקיים גם

)שינויים חברתיים: דמות האב הייתה קשה והשתנתה(.

14

Page 15: סיכום למבחן

תהליך שמשלב בנייה של זהות דרך החזקה של חלק מהדימויים, השלכה של אחרים ---- תהליך של מיון---- נציבים שונים שמובלים לסוגים שונים של אבות.

 

תהליך הסוציאליזציה של בנים לתפקיד האבהי. 3 משתנה -  

האם בנים ובנות עוברים תהליך סוציאליזציה דומה המכשיר אותם להיות הורים? 

חלוקת תפקידים של ילדים בסיוע בבית מושפעת ממגדר: בנות - ניקיון, בישול, טיפול באחים. בנים -דהיינו: דשא. כיסוח זבל, מצומצםזריקת הנו הטיפול לתפקיד בהכנה מקבלים שבנים אימון

.בהשוואה לבנות - פחות הזדמנויות לתרגול

סימנים מחקריים לכך ניתן לראות במחקר אשר בחן התנהגות של ילדים בגילאי כלפי תינוקות עליהם התבקשו לשמור. 5 - 4

בנות - יזמו יחסי גומלין - בנים - התבוננו בהם באופן פסיבי. 

אנחנו לומדים כל מיני תפקידים- “תסריט חברתי”תהליך חברות זה הנו חלק מתהליך פיתוח של שכולל5 המלווה את התפקידים בחיינו - תסריט שמתפתח אצל ילדים לפני גיל במהלך הילדות

הערכה העצמית - התחושה כי אנו יכולים להתמודד בהצלחה עם התפקיד. את

מה תורם לכך? ככל שאנו מבלים יותר זמן ומשקיעים יותר בפעילות מסוימת כך נרכשת לגבי פעילות זו יותר הערכה 

עצמית. לפיכך, תהליך סוציאליזציה שונה של בנים ובנות תורם לשוני בהערכה העצמית את יכולתםכהורים.

עמדות, מוטיבציה ומיומנויות של גברים 4 משתנה - 

מחקרים רבים עוסקים בקשר שבין עמדות כלפי תפקידי מגדר ומעורבות.

ממצאים מחקריים:

אמונות אבות בבסיס הביולוגי של הבדלים במגדר, התפיסה שלהם על מיומנותיהם הטיפוליות§ -והערכיות של התפקיד האבהי - משתנים מנבאים מעורבות האב )משחק, טיפול, טיפול לא ישיר

(. משתנים אלו ניבאו גם כאשר נבחנה המעורבות על-ידי דיווח אימהות. כאשר הסתמכולהכין אוכל(.Beitel & Parke, 1998החוקרים על דיווח האבות - משתנה המוטיבציה נוסף )

עמדות אבות כלפי חשיבות מעורבותם עבור התפתחות ילדים בגיל טרום-ביה”ס ---נמצאה קשורה§ Mcbride & Rane, 1997; Bonneyלמדדים שונים במעורבות אבות )אחריות, יחסי גומלין, נגישות( )

et al., 1999.) במיומנויות הוריות ודרכים למשחק שונה מעלה את מידתתוכניות אימון אבותמחקרים מעידים כי §

(. Fagan & Hawkins, 2000מעורבותם ) 

מרכיבים משפחתיים 5 משתנה -

תחושותלמרות שיצהירו שהן רוצות שאבות יקחו חלק מאוד פעיל, יש – )לזכור(כשומרות סףאימהות אמביוולנטיות כלפי מעורבות האב - איום על התחושה כי האם איננה ברת-חליפין --- מונופול.

התנהגות של שומר סף - אמונות והתנהגויות שמגבילות ש”פ על-ידי הגבלת הזדמנויות לגבר ללמודולגדול דרך הטיפול בילד ובבית.

, העברת ביקורת.אימהות שמפחיתות מעורבות האב דרך הצבה של סטנדרטים נוקשים

ממצאים מחקריים:

15

Page 16: סיכום למבחן

קרירה כפולות אינטנסיבית(משפחות עובדים ההורים )שני מתוכן תפקדו21% מהאימהות כשומרות סף.

השפעה --- המידה בה האם ראתה עצמה כאחראית על בקרה/שפיטה של איכות טיפול האב שלילית על מעורבות האב )תרומת עמדות האם(.

מעורבות האבות >=< עמדות חיוביות של האם בין:השפעה הדדיתממצאים בדבר 

יש להדגיש כי אבות עשויים להיות שומרי סף במדדים אחרים של חיי המשפחה 

קשרי נישואין וקשר אב - ילד 6 משתנה -  

=< מסוגלות יותר גבהה לטיפולהדגשת המחקרים על תרומת התמיכה הרגשית שמספק האב לאם )התקשרות טובה ובטוחה יותר(.

איכות ההתקשרות תחושת המסוגלות הטיפולית 

איכות קשרי הנישואין תורמת לתבנית יחסי אב - ילד יותר מאשר תרומתההדגשה נוספת הנה כי לאיכות יחסי אם - ילד.

דוגמאות מחקריות: בלסקי ושותפיו- מעורבות האב בטיפול בתינוקות נמצא כקשור למידת מעורבותם בחיי הנישואין בגילאי

חודשים - עבור אימהות רק בחודש הראשון.1,3,9

לפיכך, כיצד משפיעים קונפליקטים בין ההורים על הסתגלות ילדים? כיוונים(:2לאופן בו מתמודדים עם הקונפליקט יש השפעה על תחושת הילד )

שכיחות גבוהה של קשיים.- שכיחות גבוהה של קונפליקטים, עוצמה רגשית גבוהה או אלימות Iכיוון .מוחצנים ומופנמים ופגיעה ביחסים עם בני הגיל

השפעה ישירה- קונפליקטים- עצבנות, מתח-<קשיי התנהגות של הילד: התנהגות מוחצנת: התפרצויות זעם, אלימות פיזית. התנהגות מופנמת: חרדה, עצב הסתגרות...

השפעה עקפה- יותר קונפליקטים=<יותר פגיעה בתפקוד ההורי.

.מודל לדרכים יעילות להתמודדות עם חוסר הסכמות. - פתרונות יעילים של הקונפליקטיםIIכיוון ילדים נכספים למודל שבו רואים איך ההורים מנסים לדבר ולראות מה נכון. הילדים לומדים להגיע

לפתרון במקרה של חוסר הסכמה.

ממצאים מחקריים נוספים

כאשר המריבות עוסקות בנושאים הקשורים לילדים - יש עלייה בקשיי ההסתגלות של הילדים.כאשר ההורים עוינים - דיווח מורות על בעיות מוחצנות.

כאשר אבות ביטאו ריחוק או כעס במהלך המריבות תוארו הילדים כנסוגים חברתית ועם רמת חרדהגבוהה.

:הורות האב תלויה יותר מהורות האם ביחסי נישואין תומכים - הסברים. רמת מעורבות האב קשורה לרמה בה האם מאפשרת.1 . בגלל שהתפקיד האבהי פחות מוגדר מהתפקיד האימהי - תמיכת בת הזוג עשויה לספק סיוע בגיבוש2

עוזרת, מכוונת.– של התנהגויות מתאימות לתפקיד. . בשל החשיפה הפחותה של גברים לתפקיד ההורי )סוציאליזציה( - מפיקים יותר תועלת מהמידע3

והתמיכה של בת הזוג.

  השפעת תמורות חברתיות על הקשר אב - ילד 7 משתנה -  

נתייחס למספר היבטים: עיתוי ההורות, תעסוקה ואבהות, 

עיתוי ההורות: תופעות: הורות בגיל מאוחר, הורות של בני עשרה. 2ריבוי של שכיחות

16

Page 17: סיכום למבחן

- נקודת הזמן שבה נמצא הפרט בהקשר של השכלה, חיי חברה, תעסוקה, יציבותהקשר במעגל החייםחיי הנישואין ועוד.

 הורות בגיל העשרה:

כניסה להורות כאשר אין מוכנות כלכלית, השכלתית, תעסוקתית, רגשית ויציבות חיי הנישואין נמוכה -שכיחות גירושין גבוהה או אך לא נישאים.

זוגות צעירים ולא נישואים - נמצאו הנתונים הבאים:600במחקר אשר כלל 13%.לא ביקרו אף פעם את ילדיהם 50%.פגשו את הילד פעם בשבוע ואף יותר 7%.פגשו את ילדיהם פעם בשנה .דיווחי אימהות הצביעו על שכיחות נמוכה יותר של מפגשים.משתנים שתרמו הנם: השכלה, יציבות תעסוקתית וקשר עם האם

הורות בגיל מאוחר: 

נולד לאחר שסיימו לימודיהם מדווחים על יציבות גדולה יותר בתעסוקה -ילדם הראשוןאבות אשר מאידך מופיע קונפליקט בין העבודה - משפחה.

- יותר מקילים מהורים צעירים, יותר מעורבים, תחושות חיוביות גבוהות יותר30-39אבהות בגילאי כלפי התפקיד בהשוואה לאבות שגילם בעשור השלישי.

אבות בעשור השלישי תרמו יותר להיבטים עקיפים של הטיפול כגון: כביסה, בישול בהשוואה לאבותבגיל העשרה.

יחס הפוך בין משחק פיזי וגיל האב - יותר משחקי קוגניציה והחזקה פיזית של הילד. 

תעסוקה ואבהות  

ממצאים מעידים כי כאשר האם עובדת מחוץ לבית מעורבות האב גדולה יותר- הסבר החוקרים - הקשר הנו אמונת האב על תפקידי מגדר וגידול ילדים. כאשר התפיסה מסורתית יותר --- אם לא עובדת ---

פחות מעורב )תפקיד מגדרי של האם(. - “העברה של השפעה” - גברים שחוו מצבי מצוקה בעבודה העבירו זאתRepetti, 1994מחקרה של

לקונטקסט הביתי ויחסי הגומלין היו יותר כעוסים ומשמעת גבוהה יותר.

האם יש קשר לסוג העבודה ולאבהות? גברים שהתנסו בעבודה עם אוטונומיה רבה העריכו עצמאות אצל ילדיהם, התייחסו למטרות הילדים

מאידך, אבות שהתנסו בפחות אוטונומיה התייחסו יותר לכוונות ופחות ופחות השתמשו בעונש פיזי.לתוצאות ונטו להעניש עונש פיזי - חזרה על ההתנסות בעבודה.

מה באשר לשביעות הרצון? -- התנסות חיובית ושביעות רצון קשורה ליותר תמיכה באוטונומיה של הילדומאידך קשורה להפחתה מזמן האינטראקציה.

 

השפעות האבהות על הגברים- ממצא אשר עולה ממחקרים רבים הנו ירידה בשביעות הרצון של הגבריםהשפעה על חיי הנישואין

מחיי הנישואין לאחר לידת הילד, אך עלייה ביציבות הנישואים )התמודדות רבה יותר עם הקשיים(

מהן הסיבות:. מאמצים מוגברים סביב הטיפול בילד.1. אחריות כלכלית גדולה יותר.2. דרישות רגשיות רבות.3. הגבלות כתוצאה מההורות.4. הגדרה מחדש של התפקידים.5

- המעבר לאבהות:השפעה על זהות עצמית גבריתהערכה עצמית.

תחושה של יצירה והולדה.

17

Page 18: סיכום למבחן

שינוי בתפקיד - פחות “בן זוג” יותר הורה.הגברת יכולת ההבנה של צרכי האחרים, אמפטיה.

מורכבות רגשית רבה יותר.המשך בין דורי.

הורות לתינוקות

קשרים חברתיים, הלך החשיבה, עמדות, כניסה של תינוק למשפחה משפיעה על אכילה, שינה, עבודה,(.I שעות שינה/שנה 350) אמונות, זהות עצמית

קשה טמפרמנט עם עצמו. הורה הילד על להשפיע עשויים גנטיים ביולוגיים מאפיינים – ישירה השפעה רגישיות אינטליגנציה במשפחה עוברות פסיכיאטריות ומחלות קשה. לקויות טמפרמנט עם ילד לו יהיה

אלרגיות... – שונות

התנסויות האם נראה התנסויות על מדברים אנו מוקדמות. אם התנסויות חשיבות – עקיפה השפעהזה? את מדגישה מהתיאוריות משמעותיות. מי פחות או משמעותיות כך כל הן מוקדמות

חשיבות ההתנסויות המוקדמות לעומת ההתנסויות בהווה:

בהיווריזם/בהתאם לגישת התיאוריה של הלמידה החברתית - אין חשיבות לגיל שבו מתרחשות ההתנסויות - האופן בו מגיב הילד אל האחרים הנו סך כל ההיסטוריה המצטברת של תגובות הסביבה

.כלפי התנהגות הילד

מאידך, הדגשת ההתנסויות בהווה - מאחר והילד פועל בהווה.

- התנהגות ותוצאות חיוביות ושליליות - התנהגות בהווההקבלה בין התנסויות לבין הקלטות על טייפ שינוי יחול במידה והתוצאהשחוזרת על תוצאות ההתנסות בעבר אינה מחוללת שינוי בסרט ההקלטה -

- השינוי לאורך זמן ועם שותפים שונים.שונה

כאשר אנו מקליטים שיר מסוים אם אני מקליטה שיר חדש אני מקליטה על השיר הישן והוא נמחק. לטענתם אני יכולה לשנות כל התנהגות של הילד בעבר על התנסויות בהווה. הילד אין לו הרגלים של

איך לעשות שיעורי בית בצורה מאורגנת עפ"י התיאוריה הזאת מה עליי לעשות?

18

Page 19: סיכום למבחן

לתת חיזוקים חיוביים כל פעם, לעשות מודל לאיך לעשות שיעורים, כל פעם שהילד לא עושה לתתחיזוק שלילי, אם אני בונה לפי העקרונות האלה להכחיד התנהגות לא רצויה ע"י חיזוק שלילי.

לא משנה מה קרה בעבר מה שמשנה זה מה שקורה בהווה.

התיאוריה הזאת פחות מדגישה את החשיבות להתנסויות בעבר. ניתן לעשות שינוי יש פחותהתייחסות להתנהגויות של מה שהילד עשה בעבר.

מאידך, אריקסון - מייחס חשיבות רבה יותר להתנסויות המוקדמות.

טען כי כל שלב בהתפתחות הפסיכו - חברתית מושפע מהשלב הקודם אריקסון -

להתייחסויותבשלבים גדולה חשיבות שיש אומרים הם חשדנות מול אמון למשל קונפליקט יש המוקדמות כי אנו לוקחים את מה שלא פתרנו בשלב הקודם תינוק שרכש אמון בסיסי בגלל ההתנסות

עם בן זוגאינטימיתיהיה תינוק שסומך על הסביבה והוא יוכל לרכוש מע' יחסים עצמאות, עם הוריו –בצורה מהירה יותר מאחר.

- נסיבות חדשות פותחות פתח לשינוי )חוויה של מערכת תומכתאין זו השפעה בלתי נמחקתעם זאת, אריקסון פותח פתח להתערבויות. יכולה לסייע לילד שלא רכש אמון בסיסי(.

תיאורית ההסתגלות של בולבי

מייחסת תפקיד מיוחד להתנסויות המוקדמות, אך נותנת מקום להשפעת ההתנסויות בהווה.התיאוריה כמו אריקסון.

ההתפתחות מתרחשת במסגרת של דפוסי הסתגלות קודמים - ציפיות מהעצמי והזולת - יש משמעות.לנסיבות החדשות - ויש משמעות לבחירה של הילד - גלובלי וספצפי

ההתפתחות של תינוקות מתרחשת בתוך היחסים המוקדמים האלה והם אלה שיקבעו מה יהיו הציפיות של הילד מעצמו ומאחרים אבל גם בולבי מדבר על ההזדמנויות לקשרים אחרים, ידבר על קשרים

ספציפים.

- כמות בכי, שינה, מהירות בה נרגעים.הבדלים בין ילודיםנראה: אם נסתכל על ילדים שרק נולדו :הבדלים בין תינוקות

חלקם מעוררים בקלות, בוכים לעיתים קרובות, מתקשים להירגע - אחרים, שלווים, נסערים לעיתיםחלק בטוחים במפגש עם התנסויות חדשות, אחרים חששניים ומהססים. רחוקות.

? מה יכול להסביר את ההבדליםשתי גישות עיקריות מתמקדות בשאלות אלו:

מבוסס על מטען גנטי וכל מיני השפעותהמולד של התינוק- הטמפרמנטישה אחת אומרת שהמזג גידה(.ביולוגיות שונות. )הריון, ל

- יחסי הגומלין הם אלה שישפיעו עלאיכות הטיפול שמקבל התינוקה מדגישה את יהגישה השנידפוסי ההתקשרות ולהם יש השפעה על החלק החברתי התנהגותי ועל מידת הביטחון.

19

Page 20: סיכום למבחן

Attachment תיאוריית ההתקשרות -

.Ainsworth, ופותח מאוחר יותר על-ידי Bowlby( 1969המונח התקשרות הוצג לראשונה על-ידי )

כ"יחס רגשי מובחן הנוצר בין אדם אחד לאחר והקושר אותם במרחב ובזמן"התקשרות מוגדרת (. Bowlby, 1969כאשר ההתקשרות הראשונית מתייחסת לרוב לקשר בין התינוק והאם )

המתהווה בין התינוק למטפל העיקר, באמצעותהרגשי והמתמשךתיאוריה זו מדגישה את הקשר ממושכים בהםיחסי גומליןפעילות גומלין חוזרות ונשנות המתקיימות לאורך הזמן - מרכיב הזמן,

קיימת למידה של התינוק והמטפל לתאם את התנהגותם - יחסים שיש בהם תרומה הדדית.

מה מאפיין את יחסי ההתקשרות?

גנה בפני חרדה ומצוקה, חיפוש אחר קירבה - מנגנון ויסות רגשי, בסיס בטוח לחקור את העולם.ה

המיועד לוויסות רגשות וניהול מצוקה והיא מובחנת מיחסיםמנגנון מולדמערכת ההתקשרות הנה חלק והיא ניתן להיות במערכת יחסים מבלי שמערכת ההתקשרות תופעל )חברתי, עבודה( בינאישיים:

.מקשר

אנו יכולים להניח שיש לנו יחסים חברתיים בעבודה עדיין החברה הזאת תהווה דמות התקשרות היא.תהפוך לדמות כזאת כאשר היא תעמוד בעת מצוקה

. בולבי לתת בסיס בטוח לחזור אליו-בעצם המטרה של יחסי ההתקשרות זה לווסת את הרגש תינוקות לא יכולים.אומר שתינוק אנושי לא יכול לשרוד בלי מבוגר ולכן מע' ההתקשרות היא מולדת

היא לגייס את המבוגר.תםחיוך המטרובכי לשרוד בלי מבוגר.

אפשר להיות במע' יחסים בלי ליצור מערכות התקשרות. מה שונה מע' ההתקשרות ממע' אחרות?

לבין התקשרות? Bonding מה ההבדל בין התחברות -

- הקשר הרגשי הנוצר בין ההורה לילד - בשעות הראשונות לאחר הלידה )התחברות Klaus & Kennell, 1976.)

16 אימהות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, חצי מהם קיבלו בשלשת הימים הראשונים - 28מחקר זה בחן שעות של מגע נוסף עם ילדיהם.

לאחר שנתיים - קבוצה זו נמצאה כבעלת התקשרות בטוחה בשכיחות גבוהה יותר.

חלק מהחוקרים - תנאי הכרחי להיווצרות התקשרות בטוחה.

מדגם בסיכון - כהוכחה שימשו מספר מחקרים אשר לא הצליחו להוכיח אתטענו שזה חלק אחר – הופרדו אשר בפגים התמקדו אשר מחקרים מספר לדוגמא, ההתחברות. של המכריע התפקיד

מאמהותיהם מיד עם הלידה - ויצרו בשלב מאוחר יותר התקשרות תקינה.

לתיאורית ההתקשרות שלש הנחות מרכזיות:

ן של התנהגויות, כגון: בכי, חיוך, השמעת קולות, מבט, אשרותינוקות נולדים עם מיגו: הנחה ראשונה ערךטיפול זה הנו חיוני ובעל מביאות את המבוגר הנמצא בסביבתו )לרוב האם(, לקרבה וטיפול בו.

20

Page 21: סיכום למבחן

עבור התינוק. השמירה על הקרבה הנה צורך ראשוני ומולד של הפרט והתנהגויות אלוקיומי הישרדותיהנן חלק מהמערך הפנימי - פסיכולוגי המולד.

התפקיד הביולוגי של שמירה על קירבה לדמות שיכולה לספק הגנה בפני סכנה עובר שינויים במהלך ההתפתחות: מטרות שונות - סכנות שונות, חיפוש קירבה שונה - סימבולי. מי שיש לו דפוס התקשרות

בטוח עם האם תמיד יוכל לפנות אל האם. חיפוש הקרבה שונה בגילאים שונים .

ההתקשרות הנה חיפוש אחר קירבה של דמות מועדפת אשר עשויה לספק עזרה, נחמה, הגנה, דאגה בפני איומים )ממשיים - רמזים - דמיון(.

קרבה, הפעל יתר של המערכת, תת הפעלהמערכת ההתקשרות מפעילה אחד משלוש האסטרטגיות – של המערכת.

- דפוס התקשרות בטוחאסטרטגיה ראשונה של המערכת: חיפוש קירבה.

השמירה על הקרבה הנה צורך ראשוני ומולד של הפרט והתנהגויות אלו הנן חלק מהמערך הפנימי -פסיכולוגי המולד. שיתוף הגנה בהתחלה יותר פיזי אח"כ יותר פסיכולוגי.

המטרה הנה לווסת מצוקה - להפחית איום על-ידי הקירבה. כאשר מושגת תחושת ביטחון - פעילותמערכת ההתקשרות נפסקת.

תחושה שלישנה כאשר הפרט מצליח על-ידי הפעלה של מערכת ההתקשרות לווסת את המצוקה: יש לי יכולת להפעיל ולהשיג תחושת ביטחון. כי חזרתי לויסות רגשי. ותחושה עולם בטוח

- ההנחה השניה השמירה על הקרבה תלויה בנוסף להתנהגויות ההתקשרות של הפרט גם יחסי הגומלין בין הפרט לדמויות המשמעותיות בחייו מעצביםבדמות הטיפולית, זמינותה ורגישותה.

את דפוס מערכת ההתקשרות.

, דמות אשר יכולה לספק לנו את תחושת הביטחון ומסייעת לנוAttachment figureדמות ההתקשרות - להשיג את המטרה של מערכת ההתקשרות.

אפיונים מרכזיים של דמות ההתקשרות

v.להוות מטרה לחיפוש אחר קירבה - היענות לפנייה

v..…להוות חוף מבטחים - נחמה, אישור

v - להוות בסיס בטוח - לאפשר לצאת תוך ידיעה שבשעת מצוקה ניתן לחזור לבסיס Secure base

SECURE BASEלאפשר בטחון ולהחזיר את הילד לחקור את העולם –

- קירבה(:1כשדמות ההתקשרות לא נגישה מופעלות אסטרטגיות אלטרנטיביות )

הפעלת יתר של המערכת - ננסה יותר חזק….. אני )לא בטוח, חרד, אמביוולנטי( ;אסטרטגיה שנייה אבכה יותר חזק יציקו יותר ינדנדו יותר, סקינר היה לו מחקר על היונים שכאשר הן לוחצות על מקום מסוים הם יקבלו אוכל לפעמים שהיונים לחצו נתנו ולעיתים לא נתנו – היונים כל הזמן לחצו וזה בדיוק

מבוגרים כאלה כל הזמן מוטרדים בקשר, חושדים שבוגדים בהם.מע' ההתקשרות.

21

Page 22: סיכום למבחן

תת הפעלה של המערכת - לא פועל אז: )נמנע, אדיש, לא יפנו לאם במצוקה( אסטרטגיה שלישית אפסיק - משאירה במצב המצוקה. אותם ילדים שלא יבקשו עזרה הם ינסו כל הזמן להסתדר לבד אך

לא ייצרו קשר. המצוקה נשארת.דפוס לא מאורגן משתמש בשתי האסטרטגיות.

היחסים שנוצרים עם דמות ההתקשרות הזאת אלה יעצבו את דפוס מערכת ההתקשרות.

השלישית ל"ההנחה מופנמות המשמעותיות, הדמויות עם הגומלין יחסי כי גורסת עבודה דגמי ( workingפנימיים" models)יחסים למערכות ומועברים והעצמי העולם לתפיסת המתייחסים ,

חדשות.

מודלים אלו מהווים את הבסיס להיווצרות סגנון ההתקשרות. בהתנסות האישית נצברים התנסויות בהםמערכת ההתקשרות פעלה באופן אופטימלי, הפעלת יתר )לא הייתה היענות( ותת הפעלה.

ס לקשר מהי הצפייהנ ביותר - כשאני נכדפוס ההתקשרות הנו אותו מודל עבודה שהוא הדומיננטיומהו הדפוס.

:ארבעת שלבי התפתחות ההתקשרות

: חודשים 0-3 . השלב הראשון - 1

מגוון רחב של התנהגויות המכוונות זה מאופיין בהתנהגויות טרום-התקשרות. התינוק מבטא שלב להתקשרות - אך הן אינן מכוונות לדמות מסוימת.

מסתכל על כל מי שנמצא קרוב אליו, מחייך לכולם - לכן כל אחד יכול לטפל בו מבלי שימחה על כך.

לסיכום, שלב זה יאופיין בתגובה חברתית בלתי מובחנת.

חודשים: 3-6 . השלב השני - 2

ניתן להבחין בהתנהגותו של התינוק בביטויים של העדפת דמויות מסוימות. הוא מנסה זה בשלב להתקרב לדמויות שהוא מכיר במיוחד - מתחיל לחייך פחות למי שאינו מכיר היטב.

לקראת סוף התקופה - התינוק מעדיף להיות בקרבת אדם מסוים - בדרך כלל האם - ומתחיל לגלותסמני אי-שקט וסמני חרדת זרים.

לסיכום, שלב זה מאופיין בהתנהגות חברתית בה קיימת הבחנה והעדפה ברורה לדמויות מסוימות בד"כ האם, אם מישהו אחר יעשה את הטיפול הזה של האם נראה את ההתנהגויות בסביבת התינוק

האלה כלפי הדמות המטפלת.

חודשים: 6-24 . השלב השלישי 3

בשלב זה מופיעים סמנים ברורים יותר להיווצרות יחסי ההתקשרות.

22

Page 23: סיכום למבחן

אחרותוי דמויות אב אם, ההתקשרות, דמויות עם קירבה על שמירה שמטרתה התינוק של זמה במשפחה המורחבת )התפתחות היכולת המוטורית והקוגניטיבית - הוא ייעשה משהו אקטיבי אם הן

חזרה לקרבה עם דמויות ההתקשרות(. .יתרחקו נראה שהתינוק יבכה ויצעק

- ביטויים שלתגובות קידום פנים - מחאה לפרידה.חרדת פרידהבשלב הזה נבחין גם בתגובות של שמחה גלויה במפגש המחודש.

בשלב הזה האם הופכת בהדרגה לבסיס בטוח - הפעוט מתרחק ממנה כדי לגלות את העולם, כל זה שלבחרדת זרים.נוכל להבחין בתקופה זו בהתנהגויות של עוד הוא יכול לחזור אליה כשירצה.

.משמעותי כי הוא עושה התנהגות מבחינה

לסיכום המאפיינים הבולטים של השלב השלישי, הופעה של התנהגויות ביסוס התנהגויות ההתקשרות יסוד תפיסת האם כ - “בסיס בטוח”...הכוללות בנוסף לשמירה על הקרבה, מחאה לפרידה

חודשים ויותר: 30 . השלב הרביעי מגיל שנתיים עד גיל 4

ואף פועלת היא לדרכים בהם ולתוכניות האם, יותר למטרות הילד מגלה הבנה רבה בשלב הזה לרגשותיה. ניתן לראות כי הוא מתחיל לפתח תמונת עולם מתוחכמת יותר.

לסיכום, השלב הרביעי כולל מאפייני קשר של שותפות - שלב השותפות.

תגובות התינוק )מחאה, חיפוש, בסיס בטוח( שכיחות עד גיל שנתיים שלש ומגיל זה נעלמות באיטיות. מאידך, התקשרות ממשיכה להתקיים לאורך מעגל חיי האדם, עם כי ביטוייה הנם בעוצמה ובתדירות

פחותים.

. Bowlby פותח בהתאם לתפיסתו של Ainsworthסיווג דפוס ההתקשרות כפי שתואר על-ידי

ונקראת “פרדיגמת הזר” או "המצב הערכת סיווג ההתקשרות עבור פעוטות נערכת בתנאי מעבדה (. strange situationהלא-מוכר" )

הערכה זו כוללת סידרה של תצפיות על אם, תינוקה ואישה שאינה מוכרת לתינוק, בחדר משחקים מעבדתי: תצפית על התנהגות התינוק בשני מצבי פרידה של האם והתינוק, באחת מהם התינוק נשאר

עם האישה הזרה ובשניה תחילה לבד ולאחר זמן קצר עם הזרה, לפני כניסת האם.

ושותפיה: Ainsworth ארבעת דפוסי ההתקשרות אשר תוארו על-ידי

( - B דפוס התקשרות בטוח )דפוס - .1

ליציאה לגילוי ובדיקת העולם הסובב אותםמשתמשים באם כבסיס בטוחתינוקות בעלי דפוס זה )כגון, צעצועים(

23

Page 24: סיכום למבחן

הם מקטינים את היציאה לגילויים כשהאם נעדרת ועשויים להיות במצוקה בהיעדרותה.

כתוצאה מהקרבה והקרבה עמה )נרגעים בקלות -חוזרים לוויסות רגשיפונים לאם בשעת מצוקה - חוזרים לשחק(

באיחוד מחדש: מחפשים מגע או פעילות גומלין, המגע יעיל בחזרה לוויסות - ולגילוי העולם.

מהאוכלוסייה. 2/3התינוקות בעלי דפוס זה מהווים כ-

התקשרות בטוחה מיוחסת לרוב לטיפול אימהי מגיב ורגיש לצורכי התינוק בשנה הראשונה לחייו.

A נמנע - דפוס . דפוס התקשרות לא-בטוח/2

תינוקות בעלי דפוס זה מגלים/בודקים את העולם עם התייחסות מעטה לאם, שיתוף רגשי מועט, מגליםמצוקה מנמלית בהיעדרות האם ואף נפרדים בקלות - נוח להתחבר לזר.

מתרחקים, לצדדים, מביטים הצידה, )פונים האם של מחזרתה פעילה הימנעות מחדש: איחוד מתעלמים(.

ככל שהחריפה המצוקה )פרידה שניה( - כך נמנעו מפעילות גומלין - הימנעות שחיבלה ביכולת להירגעולחזור ולשחק )אופייני לפרידה ממושכת(, לא הגיבו למגע.

מכלל האוכלוסייה. 1/5תינוקות בעלי דפוס זה מהווים כ -

ההתנהגות האימהית המיוחסת לדפוס זה, עשויה להיות פולשנית או לשקף חוסר נוחות עם מגע פיזי..כופות משהו בלי לשים לב לאיתותים של הילד

C . דפוס התקשרות לא-בטוח, חרד מתנגד -דפוס 3

יציאה מועטה לבדיקה/ זו תינוקות בעלי דפוס זה מאופיינים בהתנהגות של גילוי העולם. התנהגות משקפת קושי להתרחק מהאם, חשש ממצבים ומבני אדם חדשים.

תינוקות אלו הנם במצוקה מהפרידה ומתקשים להירגע במפגש המחודש.

באיחוד מחדש: קיימת בו זמנית התנהגות של חיפוש מגע עם התנגדות לו )בועט, מתפתל, דוחה - אין הקלה למצוקה ואין חזרה לגילוימתקשה להירגע ולחזור לוויסות רגשי צעצועים(. ניכר שהוא

העולם.

מכלל האוכלוסייה. 1/7שכיחות הופעת דפוס זה מוערכת כ -

התנהגות זו עשויה לשקף חוסר שיטתיות ועקביות של התנהגות ותגובה אימהית.

התנהגות האם – תגובה של האם לא שיטתית, כמו היונים, נראה ילדים קיבלו תגובות לא אחידות ולכןהם מגבירים את ההתנהגות.

D . דפוס לא בטוח/בלתי-מאורגן - דפוס 4

תוצאה של טראומה של האם ואצל ילדים לאמהות בדיכאון. Maltreatedדפוס זה שכיח בקרב ילדים - .או אובדן לא פתור של דמות ההתקשרות

בהנחה שליקויים( דאון סינדרום )קיימת המלצה לשימוש בדפוס זה גם לגבי ילדים עם ליקויים אורגנים התקשרות אסטרטגיות לפתח הילד יכולות של הגבלה על-ידי מאורגן: לא לדפוס תורמים אלו

.קוהרנטיות , או על-ידי התנהגות הורית מפריעה

24

Page 25: סיכום למבחן

: התקשרות לאב

קאית, תוארו תהליכי התקשרות דומים לאב ולאם - ברגעי מצוקה פנו יותר לאם - כאשריבחברה האמר עשויה להיות שונה -מתווכת: ההסבר הנו רמת המעורבות הגבוהה של האמהות - זמן, מעורבות רגשית

על-ידי הקשר אם- ילד - תרומת רמת הביטוי הרגשי והחברתי של המשפחה.

מחקרים חדשים סביב התקשרות לאב שני מחקרים אחרונים דיברו על יחסים אינטימיים וקרובים יותרהתקשרות לאב ליצור התקשרות עם חברה גדולה של חברים.

תיאוריית ההתקשרות מניחה, כי איכות ההתקשרות בין ההורה לילדו הנה בעלת תפקידמשמעותי בהתפתחות החברתית והרגשית של הילד.

מדוע?

Bowlbyלהתפתחות הבסיס את מניחים הראשית המטפלת הדמות עם תינוק יחסי איך תיאר רגשית-חברתית מאוחרת יותר. התבנית של ההתקשרות המוקדמת מהווה בסיס אשר עליו נבנה המודל

(.של העצמי )"מודל העבודה הפנימי" וזה משפיע על איזה ציפיות אנו יוצרים אצל אחרים

מודל כזה משפיע על הדרכים בהם הילד מתייחס לאחרים, לסביבה ומתמודד עם נושאים עיקרייםברמות מאוחרות יותר של ההתפתחות.

:חלק גלובלי וספציפי

לדפוסים המוקדמים- התייחסות נותן הוריך.בולבי עם על המשך ההתפתחותשפיתחת ישפיע זה על מדברים האחרונות בשנים תיאורטיקנים , רגשית ייתכן שלמרותדפוסים החברתית ספציפים

חס אלינו בזמינות ואיתה ניצור יחסיםי תתיהדמות השנייהשניכנס לקשר עם התקשרות לא בטוח אך . או שאם הגעתי עם דפוס בטוח )גלובלי והמטפלת לא תגיב ככה, אז איתה הדפוס לאאחרים לגמרי

יהיה בטוח(.

השלכות דפוסי ההתקשרות אצל ילדים:

ויסות רגשי

אפיוני הילד בעל ההתקשרות הבטוחה: בעל ציפיות חיוביות, על עצמו והאחרים. בנוסף, הוא תופס את העולם כבטוח, וכשהוא ניפגש עם סיטואציות מעוררות חרדה, הוא מתמודד עמן ביעילות או מחפש

)בד"כ מחפש אחר קרבה(.עזרה וסיוע בהתמודדות.

בניגוד לכך, תינוק אשר צרכיו הרגשיים אינם נענים רואה את העולם כלא בטוח, לא ניתן לניבוי והוא)לא יפעיל את המערכת(עשוי להגיב בדרך של הימנעות והסתגרות או בדרך של מלחמה. הם אלה

שלא יקחו סיכונים וישארו באותו מקום עבודה.

בדומה, כאשר האסטרטגיה המופעלת הנה אקטיבציה כרונית - רגישים לכל תחושה של איום, דחייה,הפעלת יתר של המערכת גם כשאין איום ממשי.

כאשר האסטרטגיה הנה הימנעות - הפסקת פעילות המערכת על-ידי:

- כי כל התייחסות גוררת הפעלה של המערכת. א. להתעלם מהמצוקות

- כי התייחסות אליו תפגיש עם תחושת אי הביטחון.ב. התעלמות מהשותף

25

Page 26: סיכום למבחן

מעורבות בעיסוקים שונים מחייבת לקיחת סיכונים, התנסויות חדשות מערבות לעיתים התמודדות עםמערכת של הפעלת שמצריכים ממצבים להימנע הנה הנמנע ומטרת רגשית(, )מצוקה מכשולים ההתקשרות )הימנעות מסיכונים ממשיים ומצבים שיכולים להוביל לאיומים( - אין מי שיסייע ולכן לא

כדאי להיכנס למצבים שבהם נפגשים ומתנסים עם תחושת מצוקה.

- אם יהיה במצוקה אוכל לפנות לאחר המשמעותי - הוא/היא יהיה זמין ותגובתי אלי -תסריט פנימי ואז נבנה מעגל של קירבה זו תסייע לי לחזור לרגיעה ולתחושת ביטחון - אוכל לחדש את פעילותי.

משאבי של והרחבה הבניה של מחזור - ביטחון של השגה - זמינה ההתקשרות דמות כאשר ההתמודדות - מצוקות שהופכות למצב חיובי - ראיה אופטימית - אמון בכוונת האחר - תחושה של

. resilienceיעילות עצמית וערך עצמי - בסיס ל -

הדגשת הוויסות הרגשי - יחסי גומלין חיוביים עם דמויות משמעותיות מובילים להופעת מצבים שכיחים וממושכים של רווחה נפשית, להתפתחות רגשות חיוביים כלפי העולם והעצמי ולתפיסת חרדה וכעס

להפעלת התמודדות. כסימנים

מאידך, יחסי גומלין שליליים עם הדמויות המשמעותיות עלולות ליצור מצב מתמשך של מצוקה נפשיתוראיית החרדה והכעס כמציפים ומשתקים.תפיסה שלילית של הסביבה והעצמי

בוויסות הרגשות מהווה בסיס ומסייעים רגישים זמינים, להיות יכולתם של האחרים המשמעותיים לתפיסת מערכת ההתקשרות כמספקת מקור לתמיכה בהתמודדות עם מצבי מצוקה שונים.

לעומת זאת, כאשר האחרים המשמעותיים אינם זמינים ורגישים לפרט, נתפסת מערכת ההתקשרות כלא-יעילה בהתמודדות עם המצוקה המופיעה, ונוצר הצורך להשתמש בדרכים אחרות ---- חסרות את

תחושת הביטחון הפנימי בדמות אמינה המסייעת בשעת מצוקה.

התורם לחוזק הפנימי, ואילו התקשרותגורם מחסןלפיכך, תחושת ביטחון בהתקשרות הנה המגביר את הפגיעות הנפשית.גורם סיכוןלא-בטוחה הנה

גומלין של פרטים אשר דפוס ההתקשרות שלהם הנו בלתי בטוח מאופיינות על-ידי: . קושי1יחסי . קושי בתפיסת האחר כמספק נחמה והקלה ואי-בטחון ביעילותם2בהתמודדות עם מצבי מצוקה ו-

העצמית להשגת רווחה נפשית.

ממצאי מחקרים

דו-ערכי, מאופניים בדגמי עבודה בהן קיימת הערכה מוגזמת של פרטים עם דפוס בלתי בטוח חרד/ מצוקות, וראייתם כמאיימות ובלתי-נשלטות. דרכי ההתמודדות שלהם, אופיינו בקשיים בשמירה על רווחתם הנפשית, קושי בהשתחררות מרגשות שליליים ותפיסת רגשות אלו, כמציפים ובלתי ניתנים

להתמודדות.

פרטים המסווגים כבעלי דפוס התקשרות נמנע, אשר דגמי העבודה שלהם אופיינו בתפיסת האחרכלא-אמין, נטו בשעת מצוקה להסתמך על-עצמם תוך שמירה על מרחק קוגניטיבי ורגשי מהזולת.

מאידך, פרטים עם דפוס התקשרות בטוח, אשר התנסו ביחסי גומלין חיוביים, למדו כי ניתן להתמודדעם מצוקה באופן יעיל, לסמוך על האחרים בסביבתם ולהתגבר על מכשולים חיצוניים.

26

ויסות

Page 27: סיכום למבחן

פרטים אלו, למדו כי ניתן לווסת רגשות באמצעות השימוש בהתנהגויות של התקשרות: הכרה במצוקה.והבעתה, נקיטת פעולות לפתרון הבעיה ובקשת תמיכה רגשית או מכשירנית מהאחר

התקשרות וויסות התנהגותי

- יכולת חברתית - דפוסי התמודדות עם מצבים ודמויות חדשות - דפוס בטוח שיודעים ילדים נראה יותר בגילאים גם חווים הם אותו המודל זה כי אמפתיה להפעיל כישלון, יודעים עם יותר טוב להתמודד

צעירים.

- תפקוד חברתי נמוך - הימנעות ועוינות ביחסיהם עם שותפים למשחק - קשיידפוס לא-בטוח ביחסי יםתהסתגלות וקשיים ביחסיהם הבינאישיים )תלות יתר בגננות, שיתוף פעולה( - פחות אמפ

שלהם. הגומלין

מאידך, מדווחים חוקרים אחרים כי ממצאיהם אינם מעידים על קשר מובהק בין דפוס ההתקשרות יחסים המורחבת למשפחה גדול תפקיד נותנים הם אחרים מפצים גורמים יש.והופעת קשיי הסתגלות

.האלה היחסים על לפצות שיכולים

הממצאים לגבי אוכלוסיות בעלות סיכון )מצוקות משפחתיות, ילדים זנוחים, אוכלוסיות בעלות קשיים פסיכיאטרים( - קשר בין הופעת דפוס התנהגות מהסוג הלא-בטוח )בעיקר הלא-מאורגן( והופעת קשיי

התנהגות.

מחקרים מספר המדריך. יש עם בטוח יהיה המדריך דמות למשל בפנימיות ילדים על שנעשו מחקריםA C של גבוהה רמה מאורגן לא של שכיחות נראה אלה ילדים קשות התנהגות הפרעות עם ילדים שבדקו פיגורים עם בטוחים. ילדים דפוסים פחות נראה ללקות בהתאם שונה תמונה נראה – לקויות עם ילדיםמאורגן. לא של גבוהה שכיחות נראה שונים

המחקר על התקשרות בילדים עם ליקויים התפתחותיים קשים מועט וממצאיו מעידים על כך שתהליךההתקשרות מתפתח יותר מאוחר.

(, אשר התמקד בילדים אוטיסטים וילדים עם תסמונת-דאון1990 ב )Hoppes & Harrisמחקרם של הדגים כי אימהות לילדים עם תסמונת-דאון דיווחו על יותר התנהגויות של התקשרות מאשר אימהות

תחושה להן יש – לקשר להיכנס נטייה יש סינדרום דאון עם ילדים שאצל יודעים אנולילדים אוטיסטים. שלהן. הרגישות על ישפיע זה ולעיתים יצליח שהוא כדי שם להיות צריכות שהן

על מדברים אנו שונה הוא החברתית מההתפתחות שחלק נראה לקויות עם ילדים התקשרות בעיות את לזהות מתקשים ההוריםPDD חולפים רגשות חלקי הוא שלהם הפנים שהבעות ואיחור. נראה שונות הבעת זמנית בו הילד. נראה של האיתותים את לקרוא יודע לא אסטרטגיות יש שלהורה להיות יכול הרגש

הנכונות. המסקנות את להסיק לא שזה הסיטואציה של נכון לא שלילי. פירוש או חיובי להיות שיכולה רגש

מחקר נוסף אשר התמקד בבחינת דפוס ההתקשרות של מבוגרים עם ליקויי למידה הצביע על שכיחותנמוכה של סיווג התקשרות בטוח, בהשוואה לאוכלוסייה רגילה.

מדגם ישראלי - גן, בי”ס יסודי

עם ילדים של ההתקשרות דפוס בבחינת קשותעוסק התנהגות במרכזיםהפרעות )המטופלים דפוס הופעת של רבה שכיחות ישנה זו, אוכלוסייה בקרב כי מציינים החוקרים הנפש(. לבריאות

התקשרות מהסוג הלא-בטוח, ובעיקר מהסוג הלא-מאורגן.

היבט נוסף – מהי תרומתם של ההבדלים האישיים והקשיים ההתפתחותיים של תינוקות/ילדים על יחסהאם ואיכות ההתקשרות?

27

Page 28: סיכום למבחן

כך לדוגמא, הורה לילד בעל לקות קשב מתנסה ברמה גבוה של עקה בהשוואה להורה לילד רגיל. לקות קשב, עשויה לגרום להורה להגיב ולהתנהג כלפי ילדו בדרכים שונות, על-מנת לפצות על הלקות

ולסייע בשמירה על הקשב. דרכי התגובה ההוריות, עשויות להשפיע על התקשרות הילד וייצוגיה.

הורות בגיל הרך

גיל הרך - מטלות רגשיות וחברתיות חשובות

עד גיל שנה.. מעבר מתלות מוחלטת בהורים להסתמכות רבה יותר על עצמם.1

וחצי. לשנתיים שנה בין לציית לכללי החברה ולצפיותיה - חברות - סוציאליזציה.להתחיל. 2

חברות - סוציאליזציה.תהליך הרכישה של כללים, נורמות והערכים של החברה

הנו תגובה לציפיות של הורים ודמויות סמכותיות נוספות.תחילה תהליך החברות

של נורמות אלה - שילוב הנורמות בעצמי והפיכתן לחלק ממנו - גיל הגן -הפנמה יכלול השלב השני.הרחב החברתי לסדר כהכנה ובמסגרת בבית כללים למידת - הרך בגיל התנסויות על מבוסס

בשלב=<הגברה של הדרישות המופנות כלפי פעוטות, גבולות וחוקים. של מואצת התפתחות יש זה גמילה. נראה מילי חד שלב לדבר מתחילים ילדים לרוץ לטפס מתחילים ילדים המוטוריקה

שונות תרבותית - שבטים סמואים - פינוק עד גמילה ואז תהליך החברות הנו מהיר.חברה מערבית -יש גיל - לקראת ולציות והבנת כללי5הדרגתיות בדרישה לעצמאות נכרת צפייה לשליטה עצמית -

התנהגות נאותה.

חברות בהתאם לשתי ההשקפות

- חברות הוא תהליך שבו נכפים הכללים והערכים על ילד סרבן בידי הורים . השקפה מסורתית1“חברות מבחוץ”.ומבוגרים אחרים - תהליך בו מתרחשת

=<תיאוריה פסיכואנליטית ותיאוריית הלמידה החברתית בצורותיהן המוקדמות

השקפה מאוחרת - תהליך טבעי, בו ילדים מסגלים ומאמצים לעצמם- סיפוח –“חברות מבפנים”.2והערכים של תרבותם כחלק מהשתתפותם ביחסים עם מטפליהם מבחוץ נעשה לא .את הכללים

ביחסים. כשותפים ונורמות כללים מאמצים

“חברות מבחוץ” - הרחבה

לילד לעזור זה והחברה ההורה ותפקיד בפנים דחפים של מבעבעת מסה הוא תינוק – פרויד של כתביו שלו אחת ודרך כועס מאד יהיה ילד וסובלימציה(. אם )עידון אותם לכוון אותם לתעל הדחפים את לרסן

דרך ספה, כדורגל על הכרית עם לסל, להרביץ לזרוק אותו ללמד יכול הוא שובר שהוא בכך זאת להוציאותחרותיות. תוקפנות להוציא

שיש תקינה לא בצורה נעשה שזה נראה מתונה. אם בצורה הדחפים את לתעל לעזור ההורים תפקידגדול. חרדה, כעס – טובים לא מצבים נראה אנו אז שיציית מנת על כלפיו גופנית או פיזית אלימות

28

Page 29: סיכום למבחן

=<ציות למשאלות ההורים כדי במידה מתונההורים חוסמים את התבטאותם של דחפים ביולוגיים .תהליך תקין וחיובי ---- אין חרדה או כעס או דיכוי: לשמר את אהבתם והטיפול שלהם

למה דמו הראשונים בשלבים בהיוויוריזם החברתית הלמידה של יותר המוקדמות התיאוריות כאשר מאמץ יעשו שילדים שכדי אמרו ( אח"כילדים מצייתים לנורמות כדי לשמר קירבה להורים ) אמר שפרויד

התנהגות(. תלמד ישירה )הוראה ועונש גמול צריך האלה הנורמות את אליהם לספח

עניין את מדגישים הם הישירה ההוראה את פחות , מדגישיםתיאורטיקנים בני-זמננו מתיאוריית הלמידה.(חשיבות החיקוי וגמול ועונש עקיפים )התנסות האחרים -MODELINGה

חשיפה להתנהגות רצויה של דמויות קרובות וצפייה בגמול שהללו מקבלים על ציותם לנורמותלדוגמא, עונש. אז לא ואם חיובי משהו יקבל לאחר הצעצוע את ייתן שילד פעם .ולערכים )נדיבות שזוכה לשבחים(

סוציאליזציהMODELING זה נוספים ואנשים שכנים השני את אחד משתפים הורים נעשה סיפוח הוא

השנייה. ההוראה לכיוון זזו ישירה. התיאורטיקנים הוראה ע"י רק ולא מבפנים

“חברות מבפנים” - הרחבה

הרעיון המרכזי: החברות נובעת מפנמיות הילדים - במהלך הטבעי של הדברים ילדים רוצים למלא אתזו מקבלת יצורים החיים בקבוצה. שאיפה הבקשות והצפיות של ההורים, שאיפה שמקורה בהיותנו

(.1974עידוד מן ההקשר החברתי בה גדלים ילדים )אינסוורת ושותפיה,

עבור פעוט מייצגים בני המשפחה בסיסים של בטחון ומטבע הדברים הוא רוצה לשמר יחסים קרוביםוהרמוניים עמם =< לא נניח שיתנגד באופן קבוע

עבורו יש הנאה להשביע את רצונם ולהיות חלק ושותף.

מחקרה של איינסוורת

רגישים מטפלים בעל טוב. ילד מאוד קשר נראה ההתקשרות דפוסי את נבדוק שאם אומרת אינסוורתרגישים. פחות להורים שנחשפו מילדים שנה בגיל גבוהה יותר היא שלהם הציות רמת

בעקשנות. בשלב מתנגדים שלהם, ילדים האוטונומית היכולת את מפתחים שילדים גיל זה שנתיים בגיל להתנסות עצמם על יותר לסמוך וגדלות שהולכות שלהם היכולות על מתאמנים ילדים הזה ההתפתחותי

.אלו שלא זכו להיענות ממטפליהם - התקשרות חרדהוהולכת. גדלה באוטונומיה

אומרת אני, לא. אינסוורת רק ואוטונומיה עצמאות לבד" מתרגלים "אני זה בשלב לומר נוטים ילדים בקשה לכל בעקשנות שמתנגדים ילדים נראה אם אך מושהה זה הזה. לעיתים התהליך את עובר ילד שכל

התנהגות של גבוהה שכיחות נראה אז האימביוולנציה חרדה התקשרות אין אם לבדוק צריכים אנו אזהילדים. אל רגישה להתייחסות שזכו אלה. ילדים לילדים

(.1963” - )אריקסון, Terrible twos”גיל שנתיים הנורא” - “

מרדנות כתוצאה של שלב התפתחותי בו מתרחבות יכולותיו של הפעוט והמעבר להסתמכותרבה יותר על עצמו - שאיפה לתרגל את המיומנויות והאוטונומיה החדשות שלו.

האם אין סתירה?

29

Page 30: סיכום למבחן

פעולה לשיתוף זמנית: שההנאה בו קיימים הדברים ששני אומרת מבפנים בחיברות שנוקטת הגישה נוכחים הם האלה הדברים שני לעצמאות הדחף כמו טבעית היא החברה של הנורמות ואת ערכים ולקבל

וטבעיים.ההתנגדות בעקביות לרוב הבקשות וסירוב לציית לרוב הבקשות =<קושי ביחסי הורה – ילד

אישיות הסתגלויות

אף בולטים האישיים ההתפתחות נתיבי הרגשות טווח והרחבת העצמית המודעות התפתחות במהלךבינקות. מאשר יותר

ילד העצמי של שלילית ראייה העצמי כלפי חיוביות וציפיות גישות

הרבה מקבל עצמו לגבי שלו ההתנהגות על ביקורת

הרגשי בוויסות קושי לעומת רגשות עם התמודדות מיומנויות

אלו אישיים בין הבדלים

ולאתגרים לאחרים, להזדמנויות הפעוטות תגובות לפעוטות האחרים תגובות

יוצרים את שורשי האישיות.דפוסי ההסתגלותסגנונות התגובה האישיים הללו או ( - סגנון התגובה הכולל של כל ילד את הזולת ואל הסביבה.pattern of adaptationדפוסי ההסתגלות )

תיאורטיקנים מציגים מספר גישות לבחינת התפתחות העצמי והקשרו לקשר הורה-ילד, כגון המודל Mahler etהאינטראקטיבי של סנדר, המודל האתולוגי של בולבי והמודל הפסיכואנליטי של מאהלר )

al., 1975, Harter, 1983 .)

אומר הוא סנדר של אינטראקטיבי מודל יש – הזאת המשמעותית הגיל בתקופת והילד ההורה תפקידוהילד. האם של הזוגי בקשר המתרחש עם מקושרת תהיה מאוד הילד של הארגון שרמת

הליך ההיפרדות והייחוד ת

של ההתפתחות תהליכי על מבוסס מאהלר של עצמאותהמודל לעומת )פרידה ייחוד( )או separation - individuation.)קורה שוב בגיל ההתבגרות.וחצי- שלוש שנתיים בין ,

מתייחס להבחנה בין העצמי ואובייקט - ההיפרדות הפסיכולוגית של הילד מן המטפל.המושג פרידה

מציין את המודעות הגוברת והולכת של התינוק שהוא מסוגל לתפקד באופן המושג עצמאות או ייחודעצמאי בנפרד מאמו והיותו אדם יחיד ומיוחד.

עם המטפל בהרפתקאות שלהקרבה המוקדמתמאהלר מציגה חמישה שלבים ומתארת כיצד תומכת למטפלת הילד של הגדולה הקירבה דווקא . תחושת הנפרדותלהתינוק בעולמו ובתרומת ההתנסויות

להיפרד. לו יגרום

לפיכך, שני מרכיבים מעודדים את התפתחות העצמי:

30

Page 31: סיכום למבחן

מסייעת להיווצרות תחושת. ההתרחקות הילדים מהמטפל והתנסויותיהם בעשיית דברים בעצמם1 .נפרדות מאלו של המטפלהעצמאות וההבנה כי פעולותיהם

- תומך בהתקדמות זו לעבר אוטונומיה ותחושה של עצמי.. המגע עם המטפל2

שלבים עיקריים - החל בלידה. 5 בהתאם למאהלר

: separation - individuation התפתחות התהליך של היפרדות וייחוד -

הפסיכולוגית לידה של מאבק:תהליך מאבק שזה אמר שפרויד כמו ולא ולצמוח לגדול ועצמאות. לגדילה הוא המאבק אומרת והיא קונפליקטים שזה אומר בקונפליקטים. פרויד

כמיהה לרגרסיה ולסימביוזה<--------->מאבק בין הצורך לגדולבניגוד לפרויד נשענת על המציאות )פנטזיה(, ומדגישה כיצד ההורים מסייעים לילד בהסתגלות

לחיים - גשר בינו לבין הסביבה - גשר שיסייע למזג ניגודים )אהבה ושנאה( .=< התגבשות העצמי.לילד( הורים בין הבחנה אין)מחוסר מובחנות

. SPLIT הגנה מודל מהמקומות בחלק – )סיפוק צרכים ביולוגיים ורק אחר-כך סיפוקקודם, התינוק בלידה יצור ביולוגי )סימביוזה - ביולוגיה

בקיעה. של תהליך מאסלו(. )כמוצרכים נפשיים

יחסי האובייקט )מאהלר הנה חלק מזרם אשר מעביר את הדגש מהדחף(הפסיכואנליטי זרם כמסביר התנהגות למושג של הקשר.

המושג יחסי אובייקט מתייחס לאופן שבו דרך קשר בינאישי מתהוות הפנמות, עולם פנימי המשפיע על תפיסת העולם של הפרט, על היחסים שהוא יוצר ועל תפיסת עצמו.

- איןההפנמות תוקעות אותנו, לכל קשר נכנס עם המאפיינים האלהכאשר קיימת פתולוגיה - התחדשות, גמישות, התעדכנות לגבי המפגש עם אנשים.

נקודות עיקריות בתיאוריות יחסי האובייקט:

כדי לתקן יחסים מוקדמים(.ולא רק על העבר א. דגש על הקשר )בטיפול יהיה דגש על כאן ועכשיו

ב. השקעה משמעותית יותר בתפיסת המציאות כמשפיעה על ההתנהגות.

ג. הפנמות של היחסים המוקדמים כמשפיעים על תפיסת העולם והעצמי

: separation - individuation ד שלבי התפתחות התהליך של היפרדות וייחו5

חודשים: 4 עד 0 . שלב אוטיסטי נורמלי ושלב סימביוטי נורמלי - 1

I שבועות - אוטיסטי נורמלי - פאזה 0-3 בתחילה בגיל

.בגיל הזה רוב פעילות התינוק היא שינה ואכילהההיענות לגירויים מבחוץ היא מועטה - )אוטיזם(הוא נראה כשקוע בתוך מערכת סגורה משל עצמו .

יש היענות..התינוק עסוק בהפגת מתחים וסיפוק צרכים- בשלב זה הוא אינו יכול לאתר את מקורות סיפוק הצרכים ולכן אין לו התייחסות ייחודית לאובייקט

לאיזון(. המערכת את )להחזירעסוק בהומאוסטזיס - שלב חוסר אובייקטobjectless - ו pre-object.

31

Page 32: סיכום למבחן

II חודשים - שלב סימביוטי נורמלי - פאזה 3 שבועות - 3 גיל

.1 החיוך ה-ישנה רגישות לגירויים הבאים מבחוץ. התינוק מתחיל להיות מודע לנוכחות הזולת..)מתחיל להבחין כי האובייקט הוא האחראי לסיפוק צרכיו - היכרות עם האובייקט )חיוך חברתי.הפעלה עצמית גדולה יותר - מבטים, תנועות, משחק, קולותהתינוק נמצא באחדות עם האובייקט - קשר חסר גבולות והבחנה בינו ובין האם - גופו וחיק האם

סמביוטי- האם חלק מגופי.מתמזגים - גוף האם ושאר העצמים בעולם הנם הארכה של גופו..בשלב זה יש נתינת סדר בעולם, התחלת ארגון במובן של נעים - קשה, רך - נוקשה.ארגון זה יחד עם תחילת העקבות בזיכרון עוזרים לו לחוש שליטה בעולם לאחר הלידה הביולוגית(.הלידה הפסיכולוגיתהשלב הקודם היה קדם אובייקט ובשלב זה נעשית( - מאפיין את השלב - תחושת אומניפוטנטיות - התינוק חש שהוא שולט באובייקט ובכל העולם

מתוך כך מפיק תחושת בטחון, סדר ----- מאפשר בשלות ונפרדות מאוחר יותר.

והאינדווידואציה של הספרציה ) 3-30לפאזה בספרות שונה חלוקה חודשים, אוטיסטי,4 פאזות: שלבים אצל סולברג(.5סימביוטי, ספרציה אינדווידואציה, קביעות אובייקט לעומת החלוקה ל -

.יש הבדל בין ספרציה לאינדווידואציה - תהליכים מקבלים - אינם זהיםאני( וייצוגים נפרדים גבולות, מרחק יצירת ספרציה הנה התרחקות. אינדווידואציה הנה

.לעומת הזולת(, יצירת הייחודיות והעצמאות.)במקביל להתרחקות נוצר דימוי עצמי באמצעות תפקודי אגו )תפיסה, זיכרון, ביקורת מציאותעשוי להיות פער בין התגבשות הספרציה והאינדווידואציה אצל אותו הילד - מודע לעצמיותו אך

קשה לו להיפרד וללכת לגן או כאשר קל לו להיפרד אך הוא ילדותי ותלותי.

חודשים: 3-10 . שלב ההבחנה הדיפרנציאציה - 2

מביצת הסמביוזה. יציאה מהמיזוג הדואלי חסר המובחנות. ביטוי גופני -מבקיעהשלב זה מתחיל מהחיק למבט החוצה, מסתכל מעבר לכתף, מושך בשיער, עוסק בגירויים מחוץ לגוף.

ופרדהקיימת הבחנה בין מה ששיך לו ולאם - מובחנות בין האם לאחרים - חרדת הזרים . הנוספות הדמויות עם היכרות )סבתא(כשקיימת בין האם מובחנות ישנה עדיין - חרדה ואין

לאחרים.

חודשים: 10-18 . שלב של אימון ותרגול 3

.. אימון מוקדם: בשלב זה מתחיל לזחול ולטפסא

תנועתיות לעבר הסביבה =<ילד >= התרחקות פיזית מהאם

ומספקת תדלוקים אמוציונליים )מביט, קורא לאם, שומע את קולה, חוזרנמל הביתהאם נשארת אליה(.

.סקרן, מתפעל את הסביבה, בודק חפצים ---- שב לאם כדי לקבל ביטחון.עשוי להיתקל בחפץ שייהפך משמעותי, ויעזור להתרחק מהאם - החפץ טעון במשמעויות של האם.האם נהווה תמיכה קונקרטית אך חשובה גם התמיכה להתרחק ממנה.בתהליך הבקיעה - גוף האב או גוף אחר יכול לסייע לילד לבקוע ולצאת- התייחסות למקרים בהם האם בשל חרדותיה אינה מאפשרת לילד להתרחק ובולמת את גדילתו

- היזרקות לנפרדות טרם זמנה וכהגנה חזרהTustinאם מותשת אשר דוחפת לנפרדות טרם זמנה )לאוטיזם(.

. Practicing proper . שלב שני באימון - ב

שלב של צמיחה המתאפיין בהזדקפות הילד ובמעבר לעמידה - מהפכה, נקודת מבט שונה, תחושת כוח ושליטה.

32

Page 33: סיכום למבחן

הנאה מהכוח, מההתרחקות, רצון לרכוש עצמאות --- )כל יכול(חזרה לתחושת האומניפוטנטיות - האם עדיין מהווה בסיס לתמיכה ובטחון.

עמדת האם בהתאמתה לילד: מחד לאפשר להתרחק ומאידך לאפשר לחזור לסימביוזה ) קושי בדואליות אצל הורים - מעכב גדילה(.

חודשים: 16-24 ( - rapprochement . שלב של התקרבות לעומת התרחקות - התפייסות )4

.חזרה אל האם לאחר התרחקות.הילד מבחין במחיר ההתרחקות ולתחושת האומניפוטנטיות המוטעיתההכרה בנפרדות הזולת מלווה בתחושה כי לא ניתן לשלוט באם או בזולת - נוצרת הכרה מכאיבה

האידיאלי.selfודכאונית של אובדן ה - ( לכן חשיבות15-18בשלב זה מופיע חרדת פרידה שהנה חרדה קיומית - )הפחתה בשנה השלישית

תהליך מתון והתאמה לצורך של הילד לצאת ולשוב.

– אנחנו לא יכולים לראות בומגוון של תגובות רגשיות חזקות כולל התקפי זעם כלפי פרידה מהאם לעיתים כדי לשמר את דמות “האם הטובה”, הכעס מושלך על. ו זמנית אדם רע וטוב או רק רע

, אנה פרויד(. פיצול ”splittingמנגנון הגנה של “דמות אחרת “הדמות הרעה” )וחרדה ממנה. נילווה לכך )אני לא חלק מהאם(הגדילה בשלב זה מתבטאת בתחושה של בדידות

התהליך של הבדלות המוטורית, כניסה למערכת, רכישת שפה )מחד שליטה ומאידך עד אז דייש ציפייה שאומר דברים באופן יותר ברור. ברמזים כדי שהאם תבין אותו(.

להפרעות אישיות בעלות ארגון אגו ירוד כגון:זה גורם משמעותי כשמשתבש משהו בשלב הזה Borderline.

שלב זה של הרפרושמנט מאופיין במעבריות בין הצורך לתת ולקבל, גמישות ועקשנות, דרשנות .וותרנות, פעלתנות לעצלנות, סימביוזה לאוטונומיה - חשיבות התאמת ההורות ללביליות זו

חרדת הנטישה המתאפיינת בגיל זה מוסברת כפחד לגדול - ככל שהילד נהיה עצמאי יותר כך גובר הפחד מפני האובדן.

חודשים (: 30 , 24 . שלב של גיבוש, קביעות האובייקט )החל מ - 5

3תהליך זה נמשך לאורך הילדות אך עיקר גיבושו נע סביב גיל.בשונה לקביעות האובייקט במונחי פיאז’ה המתייחס ליכולת הקוגניטיבית וקביעות העצמים - כאן

)מה מתקבע לילד(.נתייחס לקביעות האובייקט במונחים של יחסים בינאישיים.אפיין החשוב וההישג של שלב זה הנו התפתחות עצמי מאורגן, מובחן ונפרד,בשלב זה התינוק מתחיל להבחין בין עולם פנימי לחיצוני - יוצר ארגון של ניגודים אהבה - שנאה

דחייה - קבלה..עלייה ביכולת לשאת תסכולים פחות קושי להפרד.“אם טובה” ו - “אם רעה” - בהיעדרותה יכול להיזכר ולהירגע.ולא פיצול שילוב כגון:מרחק אופטמלילאורך כל השלב קיימות תופעות שממשיכות עד לרכישת ,shading.ומצפה שהיא תהיה צל שלו נהיה צל של האם - הילד Darting awayהתרחקות -

טוטאלית בה הילד מתרחק עד שהוא נעלם לאם והיא לו. לעיתים ההתרחקות אינה מוטורית אלאהתנגדות של אפיון נפרד(לובשת להרגיש )בכדי שלו על והתעקשות - ל להגעה עד מרחק

אופטימלי.

המודל של מאהלר הנו פסיכואנליטי ונשען על מעמדה הייחודי של האם - אין התייחסות מספקת לחלקו של הילד כמו כן חסרה נקודת המבט הקוגניטיבית.

:תהליך ההיפרדות והייחוד אינו חלק באותה המידה אצל כל הילדיםעשויה ההורים גבולות מול מתייצב והילד העצמי תחושת להופיע מתחילה כאשר - אריקסון

. להתפתח: עצמאות וכשירות חיובית =< או בושה וספקות לגבי עצמוסוגיה מכרעת “אוטונומיה מול בושה וספק”.

גורם נוסף המשפיע על תהליך ההיפרדות והייחוד - אימון בסיסי. אימון בסיסי חזק =< חתירה לאוטונומיה מלווה בתחושת בטחון

בגיל זה קיים ניסיון של הפעוטות למצוא פשרה בין חתירתם לעצמאות לביןבהתאם לסנדר - הצורך בקרבה ובטחון מהוריהם. תהליך מציאת הדרך הזו אינו מושתת רק על הסתמכות עצמית

אלא חיפוש אחר אוטונומיה מאוזנת בפניות לשותפות רגשית מתמשכת עם המטפל.

33

Page 34: סיכום למבחן

בטחון ביחסי התקשרות בטוחים. בטחון ביכולת להחזיר לעצמם את הקרבה הקודמת עם המטפל.וביטחון בטיפול שנשאר זמין

=<ירגישו חופשיים לחקור את כושריהם

מהימנות הורה בינקות - מולידה אמון בסיסי - אמון תומך באוטונומיה )אריקסון(.

תוצאות מחקרים:

פעוטות חרדים לזמינות המטפלים, אוטונומיה נכפית מוקדם, או ניסיונות לעצמאות אינם זוכים לעידוד - יכולתם לסמוך על עצמם נפגמת.

ודבקות - חששנות שונות בדרכים להיות מבוטאת עשויה על עצמם ביכולת להסתמך פגיעה במטפל, מאבקי כוח, פעילויות גומלין כעוסות, ניתוק רגשי ועוד.

לעומת תחושת ביטחון בקרבה גם אם פועלים בניגוד לרצון ההורים )אמון, התלהבות, תושייה בפתרון בעיות, בטחון(.

מקורות להבדלים בהסתגלות של פעוטות :

קור מ I דפוסי התקשרות והשפעתם על אופן ההתמודדות - בעיות )חילוץ סוכריה בעזרת קרש( - בני שנתיים בטוחים )הערכה בגיל 4בסדרה של 12 ,18

חודש( - הביעו התלהבות, פחות תסכול, גמישות, התמדה וש”פ - ללא קשר להבדלים במזג. : הצמדותהתנהגויות לא מסתגלותלעומתם - פעוטות עם התקשרות לא בטוחה הראו מגוון של

למטפל, התפרצויות זעם, תסכול ועימותים עם האם, מעורבות נמוכה, התנגדות עקיפה )להצעתהאם לקחו קוביה אך הניחו במקום שונה(.

מקור II ממצאי מחקרים על אופני סיפוק תמיכה בפעוטות במצבים - תמיכה וגרייה מתאימה - של פתרון בעיות, התאמה לדרישות המצב וצרכי הילד - מאפשרים לילד להתקדם בכוחות עצמו עד שהגיעו לגבול יכולתם - הציעו רמזים ואף סיפקו סיוע ישיר אם קלטו איתות לצורך - צפייה

מראש מצבים של תסכול ונקיטת צעדים למניעתו =< קשר ישיר לסיווג הבטוח. לעומתם - הורים לילדים נמנעים - לא הגדילו את מידת הסיוע המסופק. נשארו לא מעורבים גם

לנוכח הקושי של הילד. הורים לילדים עם התקשרות חרדה - מתנגדת הגדילו את כמות העזרה אך באופן לא מתאים ולא

ברור - הגדיל תסכול של שני השותפים.

מקור III נטיות מולדות - - בקרב ילדים עם מחלות שונות, פגים או ילדים לאימהות מכורות לסמים - הנטייה לרגזנות, אפתיה ומגוון הקשיים כתינוקות השפיעו הן על אופן הסתגלותם והן על

הקשר עם ההורה - גם לאחר הטיפול בקשיים הראשוניים.

מה באשר לילדים עם התפתחות תקינה? בתקופת הגיל הרך מאפייני המזג )כגון, רמת פעילות, עוצמת התגובות, העזה/עכבה( יציבים יותר.

לדוגמא, קיימת יותר הסכמה בין הורים ומשקיפים.

מדוע?

א. התנהגות הילד ברורה יותר. ב. תיאור ההורים טוב יותר. ג. הילדים מעוצבים במשך הזמן באופןהתואם את התיאורים של ההורים.

-ייחודיות)התנהגות הכוללת של הילד בגיל הרך נעשית לכידה יותר, ההבדלים נעשית ברורים יותר ( - ילדים בעלי מאפייני מזג שונים מגיבים אחרת לאותו המצבאורגניזמים- הילד נעשה יותר ברור

)פעוט עם רמת פעילות גבוהה עשוי להתפתל כאשר האם תנסה להושיבו בחיקה ולהקריא לוסיפור ואילו פעוט עם רמת פעילות נמוכה עשוי לשבת בסיפוק ולהקשיב בשלווה לכמה סיפורים(.

פעוטות נוחים וצייתניים - פחות גבולות ויותר תמיכה חיובית.פעוטות הנתפסים “כבעייתיים” - יותר משמעת, יותר תגובות שליליות.

34

Page 35: סיכום למבחן

ללא קשר למקור של התהליך - התנהגות הורים או מאפייני מזג - קיים פוטנציאל למעגלים חיוביים ושליליים בתקופת הגיל הרך.

יתכן ובשל 1מעגל שלילי מסוג( פעוט הזקוק ליותר תמיכה וטיפול עקבי - Cנוטה להיות פעוט - ) שקשה לטפל בו וקשה להיות עקבי - תגובות ההורים מנציחות את הקושי.

פעוטות מנותקים - הורים מרוחקים - הקטנת ההסתברות ליחסים שלמעגל שלילי מסוג שני - שיתוף פעולה.

לדוגמא, פעוטה מתנגדת לרצונות אמה ומתפרצת כאשר האם מנסה לעמוד על שלה - האם כדי מודל או דטרמיניזם הדדילא לעורר מהומה מוותרת - ההתנהגות הבעייתית מקבלת חיזוק -

חליפין

אם - התנהגויות חוסר עקביות, הססנות בהצבת גבולות

פעוטה - התנגדויות, התפרצויות כאשר האם מציבה דרישות

מודל החליפין - מתאר השפעות דו-סטריות מתמשכות בין הילדים לבין ההקשר הסביבתי שלהם

:אין ההורה אחראי לבדו להתפתחות היחסים עם הילד

א. דרך התגובה של ההורה מסייע להיווצרות תגובות מסוימות של הילד - פועל לשימור סגנון הטיפול.

ב. ההורה והילד אינם פועלים בחלל ריק - סביבה חברתית מפעילה מחד לחצים ומאידך עשויה לספקתמיכה.

: )יגדיל את הקשיים(אירועי עקה ותמיכה חברתיתגורמי סיכון/הגנה בהקשר של

=<אבטלה, מחלה, יחסים תומכים עם מבוגרים אחרים, תמיכת האב, יציבות בחיים.

הזנחה והתעללות בגיל הרך

: 3מקרים רבים של התעללות והזנחה בקרב פעולות מתחת לגיל

אפיוני הגיל - כעס רב סביב ניסיונות העצמאות, נטייה “להיכנס לדברים” אסורים תוך כדי חקר לשבור ולהזיז דברים.העולם.

.”לעיתים פירוש התנהגויות אלו כסרבנות ונקיטת עונשים כדי “להחזיר למוטב.לעיתים מבוגרים כורעים תחת הנטל.פגיעות ילדים בגיל הזה - קושי למלא את צורכיהם, אי-יכולת להימנע מטיפול לקוי

בעיות נלוות לטיפול לקוי

לעיתים קושי להפריד בין טיפול לקוי ובין גורמים נוספים הקשורים בו, כגון: עוני, גורמי לחץ משפחתיים.

.תוקפנות, ניתוק חברתי וקשיים בקשרים עם בני הגיל.הערכה עצמית נמוכה

35

Page 36: סיכום למבחן

.הפרעות רגשיות שונות: כעס בלתי נשלט, קושי לחוות הנאה, אדישות לנוכח אתגרים ועוד ובעיות בהורות.בהמשך ההתפתחות - תוקפנות

טיפול לקוי - ביטויים והשלכות:

.הזנחה פיזית - אי מילוי צרכים בסיסיים כגון: מזון, חמימות, ניקיון, טיפול רפואי

בלימודים והישגים שונים התפתחותיים הישגים בריאותיות, השלכות - בשפה=<תוצאות פגיעה , וקוגניציה.

התעללות פיזית - גרימת חבלה פיזית בכוונה תחילה

קהות רגשות, תוקפנות, העדר רגישות חברתית )תוקפנות - מאחר לא מאורגן,D=<התקשרות מסוג וההתעללות משפיע על תפיסת האחרים כמקור אפשרי לעוינות ואיום(

גורמי סיכון:

מאפייני ההורה

=<מערכת רחבה של מאפיינים: הערכה עצמית נמוכה, שליטה לקויה על דחפים, רגשות שליליים,ילד ורגשות ההורה כלפי )יכולת התמודדות עםיהתנהגות אנטי חברתית, מחשבות ילדים וגידול ם

ר ההורהולבטים ומצוקה בגידול, הבנה במה כרוך הטיפול כגון, תחושה שהתינוק מתנגד בכוונה(, עב יתעללו.70% סיפקו טיפול נאות.30%כילד שעבר התעללות -

הקשר סביבתי

=<הסתברות גבוהה - עוני, בידוד חברתי, חוסר השכלה, אלימות סביבתית )יפן - איפוק(, תמיכה. - גורם הגנה טובחברתית נמוכה - לעומת “חמולות”

היבטים בהורות משתני סיכון והגנה

מרכיב ההדדיות בקשרי הורה - ילד

קשרים שיש בהם הדדיות מאופיינים בשיתוף ברגשות ובהתנסויות - הם חשובים להתפתחות החברתיתוהרגשית של התינוק ודפוסי היחסים העתידיים שלו.

עם האם ואין הורה ללאוויניקוט טען כי אין דבר כזה “תינוק” - בכך התכוון שפסיכולוגית יש רק תינוק ילד.

מחשבות עיקריות של האם: ההתנהגויות,וויניקוט אפיין את המחויבות של ההורה לילד במונחים של והכוונות של התינוק צריכים למלא את מחשבות ההורה, להניע אותם הצרכים, מצבי הרוח

(.- הלך מחשבה אימהי עסוק יותר )דומה לסטרןלספק תגובה מתאימה לתינוק

- קיימות השפעות על כלל ההתפתחות.אובדן או הפרעה בקשראשר יש כדיווחי : אובדן - תינוקות שהופרדו מאימותיהם ספיץ גדלו במוסדותולא הייתה להם דמות רגשית,

)בכי, נסיגה וקיפאון בהבעה רגשית( )בולבי - פרידה ואובדן(. דיווחו על דיכאון אנקליטי -: דחייה בקשר, ניצול או הזנחה - מעידים על הפרעה בהדדיות )חשיבות הקשר(. , כגון הפרעה בקשר

. אמון בסיסידחייה, ניצול או הזנחה פוגעים ביצירת

36

Page 37: סיכום למבחן

Iיש משמעות רבה בפיתוח יחסים תקינים - אריקסון מדגיש מרכיב זה וטוען כי בשנת חייו ה - לאמוןתלוי התינוק בהוריו - הדרך בה מסופקים צרכיו עשויים ליצור תחושת אמון או חוסר אמון.

פתרון המשימה ההתפתחותית ישפיע על האופן בו ייתן או לא ייתן אמון באחרים.

--- הפרעה בקשר עשויה לנבוע מהשפעות בין-דוריות ב )Fraiberg. לדוגמא: (, טענה כי1975 של קשרים נוטות לחזור דור אחר דור )לכן הצורך בעבודה טיפולית( -תבניות חוזרות לא-תקינות

לזכור: בלי התערבות זה יחזור..Ghosts in the nursery“רוחות רפאים בחדר הילדים” -

השפעת התמיכה החברתית ויחסים תומכים על ההורות

חסי גומלין הורה - ילד מתרחשים בתוך הקשר רחב יותר של הסביבה.ינתייחס לשני מרכיבים: רשת חברתית ותמיכה חברתית.

רי הבית שעמם מעורב הפרט בפעילויות, שותפות רגשיתי - מוגדרת כדמויות מחוץ לדרשת חברתיתו/או קשרים אינסטרומנטליים.

-סיוע רגשי או אינסטרומנטלי )כולל מידעתמיכה חברתית (, המסופק על-ידי חברי- לאיזה גן ללכת הרשת.

דרכים לאמידת הרשת החברתית: הרכב, צפיפות, גודל, מספר יחסי הגומלין. 4

- מתייחס לשייכות הקטגוריאלית של כל אחד מהמשתתפים: חברים, חברי משפחה מורחבת,הרכבשותפים לעבודה ועוד.

- נמדד על-ידי מספר הקשרים בין החברים )זה עם זה(.צפיפות הרשת

במחקר נמצא פחות משמעותי. יותר משמעותי כמות הקשרים והעוצמה שלהם.גודל -

של הפרט עם חברי הרשת.מספר יחסי הגומלין

יותר קרבה=< מיתון הקשיים=< יותר דפוסי התקשרות בטוחים.

כיצד תורמת הרשת החברתית לאיכות ההורות?

תמיכה חברתית

תמיכה, משפיעה על אסטרטגיות התמודדות, הגנה בפני אירועים מאיימים, =<הפחתה של מצוקות סיפוק מידע: דרכי גידול ילדים,, משפיעה על הקלה בתחושת העומס בשל המטלות ההוריות, רגשית

. ככל שיש יותר מצבי מצוקה-<יותרסיוע מכשרני כגון: טיפול בילד, סיוע כלכלי שימוש במשאבי קהילה.תפקיד לתמיכה החברתית.

ממצאי מחקרים - סקירה בהתאם ל -

הורים שיש להם רשת חברתית תומכת מדווחים על התמודדות טובה יותר עם אירועי חיים גבוהה של תמיכהעם עקה גבוהה, דיווחו על רמה לקויות אשר לילדים עם לדוגמא: הורים

חברתית התמודדו טוב יותר עם קשיי הילד ואף דיווחו על רמת קבלה גבוהה יותר.- - רמה גבוהה של תמיכה חברתית קשורה לסגנונות הוריים שאינם מאופיינים בענישה וכפייה

השימוש בתמיכה כמקור כוח )פחות עומס יותר משמעת יעילה ומודלינג(.רמה גבוהה של תמיכה חברתית קשורה לפחות הזנחה, ניצול ואלימות. הורים מתעללים נמצאו

כיותר בודדים )פחות תמיכה( לדוגמא: חדשים בשכונה, פחות קרובים החיים בסביבתם, פחותנגישות למידע מסייע.

37

Page 38: סיכום למבחן

,ילדיהם חיוביים כלפי יותר רגשות נטו להביע גבוהה של תמיכה דיווחו על רמה הורים אשר תגובתיים יותר, רגישים לצורכיהם וביטאו פחות כפייה ואילוץ בהתמודדות עם גבולות ומשמעת.

מרכיב זה קריטי כאשר נבדקה קבוצות אימהות עםSESנמוך. אימהות מקבוצה זו אשר קיבלו סיוע לתינוקם בהשוואה רגישות יותר היו ובאחריות למשק הבית בילדם בטיפול מחברי המשפחה

דומה.SESלקבוצת ביקורת בעלות לא בטוחים. רמה נמוכה של תמיכה נקשרה לשכיחות גבוהה יותר של דפוסים נמצא קשר לרמת התמיכה. בקבוצות אתניות מסוימות )לדוגמא” אפרו-אמריקנים( הרשתותמוצאל

רחבות ותומכות יותר בהשוואה לאירופאים..השכלה נמוכה נקשרה לפחות נגישות לרשת תמיכה חברתית מעבר לשכנים הקרובים

תחומים:3לסיכום - תמיכה חברתית מסייעת למיומנויות הוריות ב -

שאפשר לאמץ.. חשיפה לגישות ודרכים להורות הולמת1

ובהתמודדות עם מטלות ההורות השונות.2 בילד אינסטרומנטלי בטיפול סיוע סיטר,. בייבי כסף, הסעות.

זה מספק משאבים.. גורם ממתן בהתמודדות עם מצבי עקה שונים. 3

שימוש בחומרים

בגורם זה תבחן ההשפעה על תינוקות והן ההשפעה על יחסי הורה - ילד.

וסמים קוקאין, אלכוהול, מריחואנה, הרואין כגון: חומרים עוסקים בבחינת השפעת מחקרים רבים נוספים על מדדי התפתחות של תינוקות אשר נחשפו לחומרים אלו בתקופה העוברית.

מחקרים מדווחים על פיגור בגדילה, פגיעה בתהליכי עיבוד מידע, לקויות קשב והפחתה ברמת יחסיהגומלין של התינוק והסביבה.

בהתייחסות לקשר הורה - ילד: יש פגיעה בהדדיות הקשר . התמכרות מונעת מההורה להגיב לצורכיהתינוק משום שהמוקד של ההורה הנו השגת החומר ולא צורכי התינוק.

עיסוק היתר בחומרים והעובדה כי מרבית אימהות אלו נחשפו להורות לא תקינה )שימוש בחומרים,פסיכופתולוגיה, אלימות( פוגם ביכולתן לספק הורות אופטימלית.

מחקרים מעידים על רמה נמוכה של הדדיות - קשרים המאופיינים בשיתוף ברגשות ובהתנסויות- בשל שלשה גורמים:

א. החשיפה העוברית לחומרים עשויה לגרום לקשיים בהתפתחות ולמעברים במצבי הרוח שבשלםתינוק זה עשוי להיות קשה יותר לטיפול ולכן אופי יחסי הגומלין עושי להיות פחות חיובי.

ב. שימוש קבוע בחומרים בעיקר קוקאין משפיע על היבטים נוירולוגים של ההורה: ריכוז, זיכרון, קשב,ביצוע מטלות. כמו כן קיימת עלייה בהפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון.

.=<ההורה נמצא פיזית אך לא זמין רגשית ואיכות הטיפול ירודה

בידוד אלימות, חסרי-בית, עוני, נוספים: סיכון לגורמי לעיתים תכופות נקשר ג. שימוש בחומרים סיכון גורמי מהווים בחומרים לשימוש בנוסף אלו משתנים --- השכלה תהליך הפסקת חברתי,

המשפיעים על איכות ההורות.

תינוק לא יכול לדאוג לעצמו, ילד כן.למשתנים אלו יש השפעה שונה בגיל שונה של הילדים. בכל הגילאים נראה כי אי הקביעות בארגון של הבית, כאוטיות, חוסר זמינות רגשית והתעלמות מצרכי

הילד הנם מאפיינים חוזרים.חיים באופן כאוטי חושפים את הילד בנוסף לעוני ורמה גבוהה של עקה.

38

Page 39: סיכום למבחן

אלימות

ים בסביבתם לאלימות מדווחים על תחושת חוסר אוניםחשפחשיפה סביבתית - הורים שילדיהם נ אלימות סביבתית- פשעים ברחוב.ותסכול מחוסר היכולת להגן על ילדיהם.

=<אחד מתפקידי ההורות - לספק סביבה מכילה ומגינה - וויניקוט - בה ההורה שומר על הילד מחד.ומאידך מעודד לעצמאות

=<כמחקרים אשר נערכו בשכונות מצוקה בהן רמת אלימות גבוהה דיווחו הורים על תחושה כי ילדיהם ( וכי המקום הבטוח הנו הבית -54%(, אינו בטוח במשחק בשכונה )12%ה”ס )יאינו בטוח בהליכה לב

פחות עידוד לעצמאות.הגנתיות יתר,

רגישים רגשית, זמינים להיות קושי - לאלימות כקורבנות חשופים או עדים עצמם ההורים כאשר ותגובתיים לילד -- פחות טיפול הולם.

כאשר ההורה עצמו חי תחת פחד - הילד מתקשה לבסס תחושת אמון בסיסי שהוא מרכיב חשוב להתפתחות הרגשית - חשיפה ממושכת לאלימות עשויה לגרום לדיכאון ההורה ולחרדה - -שנהם נמצאו כתורמים לקושי בסיפוק צורכי הילד, הגבה חיובית אליו ונקשרו לפחות חיוכים והבעות פנים של

התינוק.אימהות בגיל העשרה

למה זה גורם סיכון?.16הכוונה הנה מתחת לגיל מתוך המחקרים: פחות אינטראקציות מילוליות, פחות תגובתיות וחוסר פעילות ביחסי הגומלין )מדברות

מעט, הוראות קצרות, כפייה במקום הסבר(. מימצאים אלו נמצאו גם כשהתינוקות הופכים לפעוטות והם שונים מיחסי הגומלין של אימהות בוגרות

יותר בכמות ואיכות יחסי הגומלין .

=<השפעות על דלות בכישורי הילדים הקוגניטיביים והשפתיים וכן מעורבות רבה יותר ביחסי גומלין לא מווסתים של רגשות שליליים )ילד בוכה - אם צועקת( או קריאה לא נכונה של רמזים רגשיים )ילד כועס

והאם צוחקת(.

שניהם מלווים בהתנסות מוקדמתD ו - )נמנע(A דפוסי התקשרות נמצאו יותר דפוסים לא בטוחים של של חוסר רגישות וחוסר זמינות רגשית.

=< קשיים בתפקוד רגשי וחברתי.

נמצא כי יותר ממחצית מהאימהות אשר חיו בשכונות מצוקה היו אימהות בגיל העשרה - היוולדות לאם בגיל זה חושף למשתני סיכון נוספים שמגבירים סיכון לבריאות נפשית לא תקינה )קשר מובהק בין

והורות בגיל העשרה(. - )בעיות התנהגות אצל ילדים(CBCLתוצאות חשוב לדעת - גיל ההתבגרות הוא תקופה של התמקדות בעצמי , הרגשות של הנערה הנם במוקד - לכןלתינוק, הנו הגברת אמפטיה - בתוכניות התערבות המוקד קושי להתמקד ברגשות התינוק קיים

לרגשותיו וערנות לרמזים שהוא מספק - שימוש בקלטות.

ורגשי( - יש קשר לקשר חיובי עם התינוק.-עזרהלתמיכה שמקבלות אימהות אלו )מכשירניגורמי הגנה נוספים: סיום ביה”ס, כניסה למעגל עבודה, מודלים חיוביים, מיעוט בהריונות נוספים.

)גורם סיכון נוסף( פסיכופתולוגיה הורית

מאניהדיפרסיה וסכיזופרניה.הפרעות/מחלות פסיכולוגיות.הילדים, הזנחת בחומרים, שימוש נוספים: סיכון במשתני ההורית הפסיכופתולוגיה מלווה לעיתים

חשיפה לאלימות ועוד. לרוב הזנחת ילדים אשר מלווה פסיכופתולוגיה הורית כוללת חוסר תפקוד הורי עשויה להוביל לקשיי

הסתגלות ובעיות התנהגות קשות.

39

Page 40: סיכום למבחן

)אין חשק לעשות כלום(דיכאון אימהי נחקר רבות מאחר והוא תורם במידה רבה להורות לא תקינה החל מהזנחה, חוסר הקשבה ותשומת לב, משמעת לא יעילה, תפיסה שלילית של הילד.

דיכאון אימהי פוגע בהיבטים של ההדדיות בקשר - יש קושי בוויסות הרגשי כולל שיתוף ברגש בין ההורהלילד - יש קושי בזמינות הרגשית ותחושת הקביעות הרגשית )בולבי(, בהתכוננות )סטרן(.

תצפיות העלו כי אימהות מדוכאות היו בעלות קשיים לוויסות רגשי ונראו לא בהתאמה )סינכרוניזציה(עם התינוקות במקום להיות הד רגיש לתינוק.

=<הן הראו יותר התנהגויות שליליות מחיוביות - בהשוואה לאימהות לא מדוכאות כגון: נסיגה, רגש. )לא שמה לב מה מתאים(, חודרניות, גירוי יתר )אי אפשר להבחין אם היא שמחה(שטוח

בדומה לאימהות בגיל העשרה מדברות פחות לילדיהן, מראות פחות הבעות פנים חיוביות - קיימותעדויות כי אימהות עשרה בסיכון גדול יותר לפתח דיכאון.

ילדים אימהות מדוכאות נמצאים בסיכון הגדול ביותר לקשיים בוויסות הרגשי כולל עלייה בדיכאון, נטייהאובדנית ותוקפנות.

באופן כללי כתוצאה מהדיכאון או משתנה תורם --- יש פחות תמיכה ורשת חברתית מצומצמת יותר - -לפיכך חסר גורם הגנה חשוב להורות )תמיכה(.

עשוי למתן השפעה של אם בדיכאון ונראה )גורם הגנה משמעותי(טיפול של אב או דמות קרובה אחרתכי עם דמות זו קיימת עלייה העוררות וחילופי רגש חיוביים.

תינוקות לאימהות מדוכאות תורמים אך הם לקושי ביחסי הגומלין עמם מאחר ותינוקות אלו מראים בשלבים מוקדמים של ההתפתחות עלייה ברוגזנות, רמה נמוכה של פעילות, יותר קשה לנחם אותם יש

.מעגל של הזנה הדדיתכאן

ילדים צעירים עשויים להגן על עצמם ממשתני הסיכון בבית, על-ידי נסיגה או מציאת תמיכה ממקוראחר, ) טמפרמנט, מיומנויות, סגנון הורות והטיפול שלהן, מבוגרים תומכים(.

הורות - תקופת גיל ההתבגרות

והתמודדות ההורים עם זמנית לשינויים בו וחברתיים לעתים קוגניטיביים, רגשיים גופניים, שינויים תקופת "אמצע החיים" – הופך את התנהלות המשפחה למאתגרת עבור שני הצדדים.

מקורות לקשיים ולאתגרים במשפחה בתקופת גיל ההתבגרות

א. שינויים פיזיים והתפתחות מינית

שינויים המשפיעים על הדרך בה מתבגרים תופסים את עצמם והדרך בה הם נתפסים על-ידי§האחרים, שינוי בדמוי העצמי ושינוי בהופעה.

ויותר מצבים של )תנודתיות(שינויים הורמונליים ובעקבותיהם שינויים במצב הרוח – יותר לביליות§מצב רוח שלילי )בנים – תוקפנות ועצבנות, בנות – דיכאון(.

לצד תרומת ההורמונים לשינויים אלו גם השינויים התכופים בפעילות ובהקשר תורמים לכך.§ ההתפתחות המינית עשויה להשפיע על מידת הקרבה להורים ועל מידת הקונפליקטים. סברה -§

בסיס אבולציוני – נמצא גם בקרב זנים שונים של קופים.

ב. שינויים קוגניטיביים

40

Page 41: סיכום למבחן

שינויים ביכולת החשיבה, יעילות, חשיבה מופשטת, השערת השערות, מטה-קוגניציה, רב מימדיות§צפייה בהחלטות, לשיתוף רצון הוויכוחים, אופי את משנים הקוגניטיבית בתבנית שינויים –

לדומיננטיות בקבלת החלטות. בגיל זה חוקים והסכמות חברתיות מועלות כשאלות – המוסר והנורמות נתפסים כסובייקטיביים§

ויכוח על חוקים.וניתנים לברירה – קונפליקטים רבים הורים/מתבגרים.חלק מההורים חשים כי יש בכך דחייה של ערכיהם – אך יש בכך אימון ליכולות/"שריר" ויכוח.§ בחלק מהמשפחות יש רגיעה כאשר מחד יש הבנה של המתבגרים על ערך הנורמות ומאידך קבלת§

ההורים את האוטונומיה ויכולת השיפוט של ילדיהם.

ג. שינויים בהגדרה עצמית

כחלק מהשינויים הקוגניטיביים יש עיסוק בסוגיות הגדרה עצמית: מי הם ואיך הם מתאימים לעולם§החברתי בו הם חיים.

הרצון לספרציה ולבניית זהות עצמית עשוי להתנגש ברצון ההורים לשמר את התלות ולשמר את§ ולכן הם מורדים בנורמות.מערכת הערכים של המשפחה.

ד. שינויים חברתיים

ד משמעותיים ולמרות שההורים נשארים משמעותיים – בניוהקשרים החברתיים הופכים להיות מא§ועצות, מודל להתנהגות )סיוע לכן חלק מתפקידי ההורים קודם הגיל מקבלים תפקידים שהיו

ועמדות( – הורים רבים מדווחים כתוצאה על תחושה כי "הוצאו" מחיי ילדיהם. בנוסף, תחושה כי יש להם פחות שליטה על הבחירות החברתיות של ילדיהם – לעיתים התמודדות§

עם העובדה כי ילדיהם נעזרים "כמודל התנהגותי" במי שהיו מעדיפים שילדיהם לא יהיה בקשרעמם.

חששות רבות סביב בחירות חברתיות אלו והתנהגויות נלוות לקשרים אלו )התנהגויות סיכון(.§בקבלת§ משמעותי תפקיד להורים כי מדגישים המחקרים ממצאי אלו, היבטים למרות

החלטות/דרכי התנהגות גם בתקופה זו. ס§ התנהגויות מינית, )פעילות חדשות דאגות – השני המין בני עם נהיגה,יקשרים כוניות,

יחסים/קשרים זוגיים(.בקבלת§ משמעותי תפקיד להורים כי מדגישים המחקרים ממצאי אלו, היבטים למרות

החלטות/דרכי התנהגות גם בתקופה זו.

ד. שינויים חברתיים - השלכות

עלייה בפרקי זמן ללא השגחה – עיסוקי פנאי תופסים חלק מרכזי משנות הערות ולרוב ללא השגחת הורים, יותר ניידות - בניגוד לפעילויות מובנות עם השגחה בגילאים צעירים )כולל במצבי עבודה של

המתבגר(.

ממצאי מחקרים – מתבגרים מסתגלים )כגון תפקוד תקין בביה"ס, מיעוט בעיות חברתיות( – ילדיםלהשגחה דרך מציאת הנו האתגר – ועוד עושים מה מבלים, היכן חבריהם, מי היודעים להורים

Monitoring תוך הבנה שיש איזון בין אי היכולת להנחות ולנהל את פעילויות המתבגרים באופן ישיר - - איזון בין אוטונומיה ובקרה.

עלייה בצפייה לאוטונומיה בבית-הספר – איזון בין אוטונומיה ובשליטה צריך להתבטא גם במערכת האקדמית. בניגוד לנטייה של המערכות לשתף את ההורים במידע בגילאים צעירים, בגיל ההתבגרותואוטונומיה בתפקוד יש הסתמכות על מידע הניתן מהמתבגר. כמו כן, חיפוש אחר איזון בין בקרה

הלימודי.

: תרומת מרכיבי המשפחה

תרומה משמעותית לתחושות ההורים בהתמודדותם עם תקופת גיל זו – תהליכים מקבילים במעגל§החיים שלהם.

41

Page 42: סיכום למבחן

לעיתים בתקופת "אמצע החיים" – נקודת שפל בשביעות הרצון מהנישואין ומתחומים אחרים, יותרגירושין.

חוסר שביעות הרצון עשויה להיות קשורה גם לעלייה בקונפליקטים עם המתבגרים בעיקר עםהאימהות הנמצאות ב"קו החזית".

הליך מקביל - תפיסת הזמן והעתיד. המתבגרים מתחילים לחשוב על עתידם )אין סוף אפשרויות(§הפער ובבדיקת נפש בחשבון ועסוקים מוגבלת שלהם השינוי שיכולת חשים הוריהם בעוד צפיות/מציאות – במיוחד לנוכח הזדקנות הוריהם שלהם – תקופה שיש בה שלשה דורות – ההורים

באמצע.החפיפה בזמן הופעת משברים אלו עשויה להשפיע על האיזונים שהושגו במשפחה.§§– זהה המין ובנות(כאשר אימהות ובנים, ובהתרחקות)אבות הגיל בסממני עלייה וקיימת

המתבגרים – אימהות לבנות ואבות לבנים מראים יותר מצוקה פסיכולוגית, פחות שביעות רצוןמהנישואין ויותר קשיים של "אמצע החיים".

אין להן תמיכה.ממצאי מחקרים - אימהות במשפחות חד-הוריות חשופות יותר להשפעות אלו.§מאידך – גורמים ממתנים – מעורבות ההורים בעבודתם, שביעות רצון מחיי הנישואין.§ ממצאים אלו חשובים לאור הדיווחים כי משתנים רגשיים אלו של ההורים )דיכאון, חרדה, ספקות§

עצמיות( תורמים להפחתה ביעילות הטיפול והתפקוד ההורי.

נקודת מבט פסיכו

:אנליטית

§– מהוריהם להתנתק הינה המתבגרים היפרדות מטרת הביולוגיים מהשינויים מתחילה זו וההתפתחות המינית ומאופיינת בסערות ומתחים.

בהתאם לתיאוריה, המרד הזה הנו בלתי נמנע והוא תגובה נורמטיבית להתפתחות המינית ולקיומו§של תהליך אדיפלי שני.

הורים שתומכים, מקבלים וסבלניים להליך זה – מסייעים להתפתחות פסיכו-חברתית תקינה.§קונפליקטים§ של וקיומם אינדוודואציה של כהליך מההורים ההתנתקות תפיסת בהתאם,

, תיאר הליך זה כעוסק ב"ייחוד" – תחושה)Blos )1979אינטר-פסיכית לפרידה מההורה. לדוגמא, של העצמי כאוטונומי, כשיר ונפרד מהוריו.

אלא גם קוגניטיבי – ההורה הנו האובייקט ממנו נפרדים.איננו רק ביטוי התנהגותילפיכך, המרד §מהמשפחות דיווחו על קשיים משמעותיים ביחסים – מתוכם 25%ממצאים לדוגמא, § היו80%

קשיים ביחסים הורה-ילד בילדות. בהתאם לתיאוריה, יש תפיסה של מטלת האינדווידואציה כתהליך תקין כאשר הוא מתרחש בקשרי§

הורה-ילד קרובים. כלומר, סיפוק של אוטונומיה תואמת גיל תוך שמירה על קירבה, חום ומעורבות )עידוד להביע דעות גם אם מנוגדות, לקיחה בחשבון של השפעת המעשים, שני הצדדים שותפים

בהגדרה מחודשת של היחסים, הבנת ההדדיות(.

שינויים ביחסי הורה - מתבגר

הסכמה בין החוקרים כי בתקופת גיל זו חלים שינויים רבים במערך היחסים, בהשוואה לגילאים צעירים.דוגמאות למדדים בהם חל השינוי:

אוטונומיה. א.

בהיבט זה מעריכים את המידה בה המתבגר נמצא בבקרה/השגחה של ההורה.

תזוזה מתבנית של יחסי גומלין בהם היחסים הנם א-סימטריים ליחסים שיש בהם מידה רבה יותר§של שוויון.

קיימת התייחסות § זה רגשיתבמשתנה לשינוייםלאוטונומיה היבטים של עצמאות הקשורים – לגילאים )בניגוד בכך – הכרה ד-אידאלזציה של ההורה לדוגמא, תהליך של להורים. בקרבה

צעירים( שההורה איננו כל יכול/יודע. §– נתפס שלעיתים כפי ולא ההורים של יותר מאוזנת להתייחסות המובילה הכרה

התנכרות/התכחשות ודחייה של סמכות ההורה.42

Page 43: סיכום למבחן

הליך זה מלווה בהצבעה על חסרונות הורה, תופעה המעוררת רגשות שליליים רבים אצל ההורה.§ מתבגרים עם רמה גבוהה של אוטונומיה רגשית, מסתמכים יותר על עצמם, פחות תלויים בהוריהם§

ושומרים לעצמם חלקים רבים של חייהם. ולפעול לפיהם. בדרך כלל אוטונומיה התנהגותית§ ליכולת לקבל החלטות עצמאיות . מתייחסת

הניסיונות הללו הנם מקור לקונפליקטים רבים. הבדל במידת הנכונות של הורים לאפשר אוטונומיה משני הסוגים.§

. ב. הרמוניה

בתקופה זו נבחין בשינויים בהרמוניה המשפחתית: היחסים פחות קרובים, פחות פעילויות משותפות,פחות ביטויי חיבה, יותר רצון של המתבגר לפרטיות.

חלק מהחוקרים קושרים בין הנסיגה הזמנית בבטויי הרגש החיוביים לבין ההתבגרות המינית.§ ממצאים מעידים כי ירידה זו בקרבה ובביטויי הרגש לרוב הנה זמנית, ובאופן יחסי רמת הלכידות§

זו. כך, ילדים שהיו ביחסים קרובים וחמים עם הוריהם לפני המשפחתית לא משתנה בתקופה למרות זה, גיל קרובים במהלך נשארים והכמותההתבגרות, הגומליןשהשכיחות יחסי של

)לדוגמא, ידווחו על יחסי קירבה, הערכה לשיפוט ההורים, תחושה כי אוהביםצטמצמתהחיוביים מאותם ודואגים להם(.

. ג. קונפליקטים

מדד זה של היחסים מקבל דגש רב בקרב מתבגרים. מרבית הקונפליקטים הנם סביב עניני שיגרה, כגון: מטלות, לבוש, שעות חזרה. § ממצאים מחקרים: תסכול רב הנו סביב דרך פתרון הקונפליקטים ולא התכנים שלהם. בדרך כלל§

הפתרונות אינם נערכים דרך פשרה אלא ויתור או חוסר הסכמה )הפסקת הויכוח ויציאה מהבית,חדר( - שכילות נמוכה לפתרונות יעילים.

קונפליקטים לביןלממצאים נוספים - קושרים בין בני נוער אשר נחשפו להתמודדות יעילה ש§ תפקוד יעיל יותר עם בני הגיל - כך שלקונפליקטים אלו פוטנציאל ללמוד דרכי פתרון יעילות.

מה מגביר את שכיחות הקונפליקטים?

שינויים חברתיים ושינויים קוגניטיביים – המתבגר בוחן את תפקיד המשפחה כגון: חוקים, מידת§הבקרה.

לעומת§ גמור חופש – הללו הצפיות של "הפרה" לדוגמא, – מהצדדים אחד כל של צפיות הגבלות/בקרה.

ד. מגדר.

א. תרומת מדדי הקשר ליחסי הורה – מתבגר, דוגמאות:

באופן מפתיע, בנים ובנות מדווחים על רמת קירבה, רמת קונפליקטים ודרכי תקשורת דומות. §(:מגדר ההורה )תרומת בנים ובנות יוצרים יחסים שונים עם האב/האםמאידך,

יותר קירבה§ יותר זמן עם המתבגרים בהשוואה לאבות ומתבגרים מדווחים על אמהות מבלות לאימהות – משתפים יותר.

בנים נוטים לפנות יותר מבנות לאבות אך ביחסיהם יש פחות אינטימיות בהשוואה לקשריהם עם§האמהות.

כשהאבות מעורבים – יותר פעילות פנאי ופחות מטלות טיפוליות.§ האב נתפס כיותר סמכותי ומרוחק וכמי שמוסר מידע יותר אובייקטיבי )שיעורים( אך פחות כדמות§

חברה( לפנייה לתמיכה והדרכה )בעיות עם חבר/יחסים עם אמהות – יותר בעלי עוצמה רגשית – קירבה וגם קונפליקטים. §

43

Page 44: סיכום למבחן

ב. מבנה המשפחה.

האם יש לכךשינויים תרבותיים במנה המשפחה – חד הוריות, משפחות מעורבות, נישואים שניים ועוד. תרומה ליחסי מתבגר-הורה?

או§ ארגון( חוסר לעבור תקופה של )עשויות גירושים מיד לאחר אימהות למתבגרים ממצאים: לויות מתבגרים.יאימהות חד-הוריות – מבטאות רמה נמוכה של בקרה על פע

את§ יותר מוקדם לבטא נוטים גרושים להורים מתבגרים לפיהם ממצאים – אוטונומיה הד-אידאליזציה ולקחת אחריות וקבלת החלטות מוקדם יותר.

שנתיים לאחר הגירושים: יותר קונפליקטים אך חזרה לרמה רגילה. נישואין מחדש מעלים רמת§קונפליקטים.

ג. מוצא אתני.

סמכות, חום, קירבה, שליטה – מדדים העשויים להיות קשורים לתרבות, עמדות ולפיכך גם למוצא. לדוגמא, מחקרים מראים כי הורים גבוהים במדדי אוטוריטה )גבוהים בבקרה ונמוכים בחום וקירבה( –

שכיחים יותר בקרב מיעוטים בארצות-הברית. רמה גבוהה של צפייה לעצמאות ואוטונומיה – נמצאה בקרב אפרו-אמרקאים מאשר אירופאים בארצות

הברית.

SES ד.

מצב כלכלי קשה – תורם לאימהות/אבות למצב רוח דיכאוני, נוקשות ויותר קונפליקטים זוגיים.§ עם זאת, נמצא כי בתנאי מצוקה כלכלית, משפחות מתפקדות היטב אופיינו בשימוש באסטרטגיות§

לית לקשיי השכונה.אמישל קידום כוחות המתבגרים וכן הקפדה על חשיפה מינ רמה גבוהה של מצוקה כלכלית נקשרה ליותר קונפליקטים עם המתבגרים, פחות בקרה, פחות§

טיפוח וטיפול ופחות עקביות במשמעת וכן הורות המאופיינת בחוסר סבלנות, נרגזות.

סוגיה מחקרית – האם דפוסי ההורות תורמים להסתגלות מתבגרים?

ויכוח בספרות המחקרית – חלק מהחוקים נותנים דגש למרכיבים גנטיים. לדוגמא, בקשר אשר נמצא בין עוינות של הורים והתנהגות אנטי-חברתית של מתבגרים ניתן לטעון – שני הצדדים חולקים מטען

(.Harris, 1995; 1998גנטי משותף שהנו המקור להתנהגות התוקפנית )

דוגמא נוספת, בקשר שבין הורות המאופיינת בחום, קירבה לבין ורווחה נפשית של מתבגרים – ניתןלומר כי מתבגרים מסתגלים היטב מפיקים תגובות הוריות אלו.

ארוכי טווח ניתן דגש מועט להיבטים אלו וכן להיבטי הקשר עםםטענה כי מאחר ומרבית המחקרים אינהסביבה והחברים – כהוכחה – תפקוד שונה של אחים.

עם זאת- לא נבדק מספיק קשר גנטיקה סביבה )תרומת הטמפרמנט סביבה(.

44