19עמק יזרעאל בתיאורי נוסעים במאה ה – מחבר: נתן שור

כארבע מאות תיאורים של עמק יזרעאל כלולים בספרות הנוסעים. כולם כמעט

וה-13בידי נוצרים מאירופה ואמריקה, שהמוקדמים שבהם נכתבו במאות ה-

. נזכיר להלן רק חלק קטן19( הם תיאורי המאה ה- 350רבים במיוחד )כ- . 14

.מהם. לנוחות הקורא, הבאנו אותם על-פי נושאים, ולא באופן כרונולוגי

מראה הנוף : 'מישור זה הוא החלק הפורה ביותר1801 מציין ב- 1 (Clarkeהאנגלי דניאל קלארק )

של ארץ כנען. על-אף היותו שומם, הוא נראה כדשא ענקי אחד, מכוסה במרעה עשיר'.

העשבים היו כה גבוהים, שהם הסתירו שנתיים קודם-לכן חטיבה שלמה של צבא

2נפוליון: שעה שהתקרב לעורף הכוח התורכי במהלך קרב התבור.

( הגרמני מעיד אף הוא, כי זהו אחד העמקים הפורייםSeetzenאולריך יספר זצן )

ביותר בכל ארץ-ישראל : האדמה שחורה-חומה, חסרת-אבנים וגדלים בה במהירות

3צמחי-בר לגובה רב, ובמיוחד סוג מסוים של קוצים.

1837( תיאר את העמק ב- Pucckler-Muskauהנסיך הגרמני פיקלר-מוסקאו )

כדלקמן:

הארץ המובטחת האמיתית משתרעת לפנינו: לכל עבר ישנן מדשאות ומקומות-מרעה

דשנים. זהו עמק יזרעאל... שבו מצפים לבואם של גוג ומגוג באחרית הימים. ואמנם

חושבני שיהיה כאן די מספוא לכל חילות הפרשים של אסיה ואירופה, במיוחד באביב.

אך בסוף הקיץ יבש המרעה ונשאר ממנו רק מעין אפר טיטי, והקרקע נסדקה על-ידי

החום עד כדי כך, שכמעט ואין לעבור בה על-גבי סוסים... פרח כחול נהדר נראה בתוך

הירק של המישור, כאילו היו שם אגמים. אילו היו מעבדים שטח זה, יכול היה להיות

כאן גן-עדן, אך בשל הזנחת התושבים אין רואים עד היכן שהמבט מגיע, לא עץ ולא

שיח, כי כל היערות נחרבו ולא ניטעו מחדש, והמעט שהיה ניטע מדרך הטבע. נאכל

מיד על-ידי כבשים ועיזים. הטבע יכול לתרום כאן רק מרעה ופרחים, ובתחומים אלה

הוא עושה אמנם כמיטב יכולתו. רק חלק קטן מעובד. אנחנו הקמנו את מאהלנו בערב

סמוך לכפר אל-מסר, ובקתות הבוץ העלובות שלו היוו ניגוד משונה לגן הפרחים

4הטבעי סביב.

: 'בבוקר נכנסנו לעמק יזרעאל... במשך1854( מספרת ב- Falklandהרוזנת פלקלנד )

כל היום עברנו בארץ יפה ופורייה; עברנו בשביל צר בין פרחים; ביניהם רב החבלבל

5הוורוד, שנצמד לקרקע ונעלם בין שדות התבואה'.

:1870( מספר ב- Phelpsהכומר האמריקני פלפס )

עמק יזרעאל הנרחב נראה היה בימי האביב כמדשאה פורחת. כולו שטח צמחיה אחד.

העשבים ועשבי הבר, או החיטה הצעירה, במקומות המעובדים הבודדים, שימשו

הוכחה ברורה לפוריותה של האדמה. אך מאחר ואינך רואה כמעט כפר מאוכלס בכל

השטח הרחב, שרוב רובו הוא בלתי-מנוצל, שלטת בכל אווירה של בדידות עצובה

באמצעיתו של ההדר הצומח. בדווים פרועים מעבר הירדן פושטים בכל שטחו ונסוגים

6על- גבי סוסיהם המהירים עם שללם, למורת רוחו של ממשל בלתי-יעיל.

את עמק חרוד:1874( תיאר ב- Ridgawayהאמריקני הנרי רידג'אווי )

ממעין ג'לוד המשכנו מזרחה... עברנו ליד כפר בנוי מבקתות-בוץ, הנקרא חביה ונמצא

לרגלי הגלבוע. כל העמק היה מלא קוצרים, מלקטים וקושרים: נראו חמורים עמוסים

אלומות-תבואה, שהסתירו כמעט את גופותיהם הקטנים, פרט לאוזניהם, וכן נשים

העוסקות לעתים בעבודת הליקוט בעזרת מקבת. לעתים קרובות ניתן היה לשמוע את

קול זמרתם של הקוצרים שעה שרכנו מעל לשיבולים, מודרכים בתנועותיהם על-ידי

קצב שירתם. אכלנו את ארוחת הצהריים סמוך למעיין גדול במישור הפתוח מתחת

לעץ-שיקמה - העץ היחיד שנראה בסביבה - כאשר תפסנו שם את מקומן של נשים

ערביות. הן היו עסוקות בניקוי אלומות-חיטה קטנות. לצד הנחל המלא מים פעלה

טחנה, שבה נטחנה התבואה של הסביבה כולה... הנחל, הוא נחל ג'לוד, היה מלא

7מים.

נחלים וביצות קיימות שתי גירסות מנוגדות לגבי ביצות עמק יזרעאל: האחת טוענת שהיה בדרך-כלל

יבש למדי ; ואילו השנייה שהיה בוצי מאוד. בדרך-כלל הגורם הקובע בעניין הזה היה

העונה בה הנוסע עבר בעמק - בקיץ או בחורף ובאביב.

8זצן הנ"ל, שעבר בקיץ, מציין, שבמשך כל מסעו מנצרת לג'נין לא נתקל במים זורמים.

האוסטרי פרוקש פון אוסטן

(Prokesch von Osten שעבר בו באביב של שנת ) מספר כי העמק מלא1829 ,

ביצות: 'תעינו בדרכים בחפשנו מעבר בין הביצות, עד שנפגשנו בבדווי שהעביר אותנו

, כי במקומות1833( מוסר ב- Fitzmaurice הקצין הבריטי פיצמוריס )9במעבר הנכון'.

אחדים, שם עברו ערוצי-מים, שקעו הסוסים עד לחצי גובה כתפיהם באדמה הטיטית.

(, מתאר את קשייו לעבור את נחל הקישוןSkinner קצין בריטי אחר, תומאס סקינר )10

בדרכו לנצרת:1834בחורף

בשל הגשמים הבלתי-רגילים של החודש האחרון גברו המים בנחל... חיכיתי זמן-מה

בין הבדווים על-מנת שכולנו נוכל לעבור יחדיו: אך לא היתה אפשרות להעביר את

כבשיהם ועיזיהם. הזרם היה מהיר מאוד, ואחדים מן הגברים התנדבו להעביר את

חפצי תמורת סכום קטנטן. אך המוביל שלי, שהיה בעל הסוס עליו רכבתי, הרים את

קולו במחאה כי לא רצה שיועבר, על אחת כמה וכמה מאחר שהוא עצמו רכוב היה

על-גבי חמור ולא ידע לשחות. 'מה אתה רוצה', אמר חסן, 'שוב הנוצרי! אמרתי לך

שכולם פחדנים. הבה נעבור!' הוא קשר את בגדיו לראשו, בעט רגליו בבהמתו עד

שנכנסה למים, ואני בעקבותיו. שנינו עברנו בשלום. המוביל, שלא רצה להתרחק

מסוסו, דחף את חמורו לתוך הזרם. אך ברגע שהחל לשחות, נסחף בזרם: החמור

המסכן כמעט ואבד: הרוכב זעק לעזרה, והבדווים צעקו וצעקו מהנאה: 'אללה גדול',

קראו. 'שם הוא שוחה; חזרה לחיפה ; אלוהים הוא רחמן ! איך בן-הבליעל הזה יודע

לשחוח לפתע !' הנוצרי המסכן היה המראה האומלל ביותר שראיתי. הוא הצליח

לבסוף לעלות לחוף, אך זאת בצד הבלתי-נכון של הנהר. שום דבר לא יכול היה

לשכנעו לנסות ולעבור בשנית. השארנוהו בוכה ומיילל. ולצידו החמור הרטוב שלו.

11שלעתים הוסיף את קול געירותיו ליללות אדונו.

(:Nugent העיד הלורד נוגנט )1843במרס

הגענו לעמק הקישון או מגידו. עמק זה הינו ביצה אחת רצופה כמעט. שחוצים אותו

שבילים שלעתים קשה למצוא אותם ואינם מתעלים כמעט מעל לבוץ ולשלוליות

ונקטעים על-ידי ערוצים שדרכם סוס עובר רק בקושי. בחורף שבילים אלה אינם

12עבירים כלל.

, כי בחורף כל רוחב העמק לצידי50( הבריטי, סופר בשנות ה- Finnלקונסול פין )

הקישון מוצף, ואפילו לאחר שהמים יורדים נשארת כאן ביצה, שמסוכן לבהמות משא

, כי1852( מוסר במאי Van de Velde הקצין ההולנדי ואן דה וולדה )13לעבור בה.

, כי נחל1874 הנרי רידג'אווי הנ"ל מציין ב- 14אדמתו של עמק חרוד היתה ביצתית.

15ג'לוד גורם גם בקיץ להצפות.

חיות-בר דרו סטנט16 גאזלות בעמק.1822( מזכיר ב- Marcellusהדיפלומט הצרפתי מרצ'לוס )

(Stent מרצה באוניברסיטת אוקספורד, מספר באביב ,)מישור זה... חלק גדול1842" :

ממנו איננו מעובד. השועל, הארנבת, התן והאיילה - והבחנו בעדר איילות רועות

בשלווה - הם בעליו הבלעדיים כמעט, ולצידם חוגלות אדומות הרגליים, ניצים, בזים

17ושלווים'.

תושבי העמק כי משפחה בדווית בודדת גרה במרומי גבעת המורה.18, 1805זצן הנ"ל מוסר ב-

בעמק עצמו נעים הלוך ושוב בדווים רבים. חלקם שייכים לשבטי הסח'ר והסברך.

אמירים מן השבט הראשון גובים מסים בכפרים השכנים, למעשה על-מנת שהם

עצמם לא יגעו לרעה במקנה. כן חיים בעמק תורכמנים, דוברי תורכית, המגדלים

מקנה ותבואה.

אחדים מהכפרים שבעמק:1816( מזכיר ב- Buckinghamבאקינגהם )

עברנו בשעה אחת מתחת לכפר פולי ]בתחום קיבוץ מרחביה של ימינו[ והשארנוהו

לשמאלנו... במרחק מיל מן הכפר הזה. לצד מערב, ישנה עפולה, הבנויה על שטח

מוגבה, ומכילה רק מבנים בודדים. לצד מזרח ישנו הכפר הגדול יותר, נוריס, וסביבו

עצי-זית, וישנם כאן מקומות-יישוב נוספים, שכולם מאוכלסים במוסלמים... בשעה

19שלוש הגענו לכפר זרעין שהוא גדול מן הקודמים, וגם הוא מאוכלס במוסלמים.

20, כי אין כמעט למצוא כפר בכל עמק יזרעאל.1821( טוען ב- Carneג'ון קרן )

* מוסר באותה שנה, כי כרבע מאדמות עמק20( יScholzהמלומד הגרמני שולץ )

יזרעאל הן בידי נוצרים היושבים בנצרת, ושאר האדמות שייכות למוסלמים. המיסיונר

, בדרכו מנצרת1823( הבחין בחמישה כפרים קטנים מאוד ב- Jowettהאנגלי ג'ווט )

(Geramb הנזיר גרמב )21לג'נין: 'הבתים הם בקתות הבנויות מבוץ, רובן חרבות'.

22, כי פגש בעמק פרשים בדווים ושיירות-גמלים המעבירות תבואה.1831מוסר ב-

, שבמרכז העמק לא מצא כמעט כפרים,1838( כותב ב- Robinsonאדוארד רובינסון )

אך בשוליו הוא מזכיר את לגיון, אום אל-פאחם, תענך, סילה, אל-יאון, אל-בריד, כפר

בתים,20עדאן ומוקיבלה, והוא עצמו עבר דרך ג'למה, סנדלה )חרבה(, זרעין )יותר מ-

23אך רובם חרבים(, שונם, פולה ועפולה.

:1884( מספר ב- Van Horneהאמריקני ואן הורן )

רכבנו לאורך שולי המישור. מבלי לראות כל כפר או בית של איכר בתחומו הנרחב

והפורה. המוביל שלנו סיפר לנו, שהתושבים אינם בעלים ולו של שעל-אדמה

מאדמותיו. לכן בקתותיהם העניות מוחבאות בשוליו בין הגבעות... הממשלה היא

בעלת האדמות והיא מחכירה אותן לסוכנים, שעליהם לשלם לה מעשר מערך היבול.

כל שנה נפגש הסוכן עם השיח' ושואל מהו גודל השטח אותו זורעים אנשיו. השיח'

מנסה להמעיט בהיקפו והסוכן - להגדילו. לאחר יומיים או שלושה של משא-ומתן הם

מגיעים בדרך-כלל לכלל פשרה; אך בשעת הקציר יש להשאיר את יבול התבואה

במקום, עד שייבדק בידי הסוכן, וכתוצאה הוא ניזוק לעתים קרובות, הסוכן מצליח

24בדרך-כלל לקבל כמות גדולה מן המגיע למעשה.

בתנאים אלה מוכנים היו התושבים להעביר את זכויותיהם לידי בעלי אמצעים ושררה,

שיוכלו להגן עליהם בפני עושק וגזל מצד חוכרי המסים. תהליך זה התנהל

בארץ-ישראל כולה. בעמק היו אלה מישל סורסוק ובני משפחתו, נוצרים מביירות,

, כי העמק1905( מציין ב- Volzשהצליחו להשתלט על רוב אדמותיו. הגרמני פולץ )

'איננו רק פורה, אלא בהווה אף מנוצל היטב. אך למי שייכת כל הפוריות הזו? לא

לאיכרים, אלא לבעלי רכוש חמסנים, המכוונים מביירות את מלאכתם הקשה של

אך דברי25הפלאחים. במקום חיים בריאים, קיימת כאן יד חזקה, בלתי-בריאה'.

ביקורת אלה אינם מוצדקים: בזכותה של משפחת סורסוק עובדו לראשונה מזה זמן רב

שטחים נרחבים מאדמות העמק.

(Guerlinרמת החיים של חקלאי העמק המשיכה להיות נמוכה ביותר. הצרפתי גרלין )

: 'פלאחים עניים שהצטופפו סביבנו והיו ציוריים מאוד,1908אומר על תושבי זרעין ב-

ריצ'רד פנלייק )26אך לבושים בקרעים. בקשיש קטן גרם לנשים להעלות חיוך נרחב'.

Penlake -1912( האנגלי, מתאר את נעין ב:

מכל הכפרים הקטנים וחסרי החשיבות נעין הוא אולי הגרוע ביותר... כתריסר בקתות

מבוץ ובתים אחדים גדולים יותר. מאבנים ומבוץ, מהווים את כל הכפר. ישנה שם

קאפלה קתולית קטנה. טיול מסביב לכפר היה מעניין, אך לא מעודד. ילדים ערומים

וערומים-למחצה שכבו או ישבו על קרקעית הבקתות, או זחלו ושיחקו עליה. חמורים,

כלבים, עיזים ותרנגולות טיילו מבעד לפתח לתוך הבקתות ויצאו שוב דרכו. בתי

הערבים העניים יותר מורכבים מחדר אחד בלבד. המשמש כחדר-שינה, חדר המחייה

וגם כאורווה. הילדים הקטנים היו מלוכלכים מאוד, ונראה שאיש איננו מטפל בהם...

שעשועם העיקרי היה לזרוק אבנים ובוץ בתרנגולות וביתר היצורים. על-אף שהמקום

היה קטן. הרי הרעש שהקימו החיות המוטרדות והילדים הצורחים היה מחריש אוזניים

27ממש. יש הרבה מה לשמוע בעניין. אך רק מעט מה לראות.

החקלאות כומר, אותו פגש בנצרת, מהו יבול התבואה של אדמות בני נצרת1805זצן שאל ב-

12 )כלומר, הכמות הנקצרת גדולה פי 12הנמצאות בעמק, ונענה כי חיטה פי

במקום אחר הוא מוסר, ששיחי הכותנה28.200מהנזרעת(, שעורה קצת יותר ודורה פי

29מחזיקים בעמק מעמד שנים אחדות, כאשר מטפלים בהם היטב.

30, כי מצא שדות חרושים רק בקצהו הדרומי של העמק.1816באקינגהם מספר ב-

31 , כי רוב העמק איננו מעובד כלל ומשמש רק למרעה.1822מרצ'לוס מאשר ב-

מצב זה בשינוי-מה, ומציין כי כל העמק הוא שטח של1828הרופא גורדון מאשר ב-

פיצמוריס טוען לעומתם, שלא ראה כמעט נסיון לעיבוד32מרעה ושדות מעובדים.

, כי רק1834 המרשל הצרפתי הדוכס מרגוזה, מנסה לדייק יותר וכותב ב- 33האדמה.

כחמישה אחוזים מאדמות העמק מעובדים, וזאת בשל חוסר הבטחון השורר באזור.

הכפרים המעטים נבנו, לדעתו, בכוונה הרחק ממקורות המים, מאחר ואלה מושכים

34נוודים עוינים.

, שבשולי העמק היו, כפרים מעטים,1836( מזכיר בקיץ Paxtonהאמריקני פקסטון )

ולצידם גפנים, עצי-זית ועצים אחרים. 'ראינו עדרי-צאן אחדים במישור, אך לא

אדוארד רובינסון מוסר, שחלק ניכר ממרכז35במספרים הגדולים כפי שנאמר לנו'.

העמק, אותו ראה בדרכו מג'נין לנצרת, היה מכוסה בחיטה, שזה עתה הוחל בקציר

:1840( מספר במאי Olin האמריקני סטפן אולין )36שלה.

למשך מילין אחדים מעבר לג'נין היתה האדמה מכוסה בחיטה או היתה חרושה

לקראת זריעת זיפן איטלקי. האנשים היו ככר בחוץ. עם שוריהם הקטנים, אך בעלי כוח

הסבילות, המושכים במחרשות הגרועות ביותר בעולם. היה אולי מספר פרות שווה

לזה של השוורים שמשכו במחרשות, ונדרש מהן לתת גם חלב וגם לעבוד בחקלאות...

ראיתי גם חלקות שעורה. אך רק מעטות. כי חיטה היא הגידול החשוב ביותר של ארץ-

ישראל ומצליחה בכל סוגי האדמות... לא הצלחתי לגלות סימן לכך, ששמים לב לזיבול

ועושים מחזור זרעים, או כל דבר אחר המראה על ידע בתחום החקלאות. אך החיטה

נראתה בסדר... גם כותנה מגדלים כאן בהיקף ניכר... אך אם לשפוט לפי שאריות

היבול מהשנה שעברה, הרי שצמח יפה זה איננו עומד כאן על רמה... בהמשך הדרך

נעשה העיבוד דליל יותר ופחות אינטנסיבי. שדות גדולים נשארו אדמות-בור, ולבסוף

כל השטח נשאר במצבו הטבעי, כלומר גדלו בו רק עשבים ותבואות-בר ורעו בהם

עדרי עיזים וכבשים... רק חלק קטן מן האדמה, בשולי המישור, מנוצל בידי האדם.

עמקי-משנה קטנים יותר, המחוברים למישור הגדול, נוצלו באופן סביר לעיבוד חקלאי

37.

:1843ג'ון וילסון מדווח באפריל

בעמק הגדול ראינו הרבה יותר שטחים מעובדים מאשר נמסר בתיאורי הנוסעים.

הדבר הפתיע בשל מיעוט הכפרים העוסקים בחקלאות שהבחנו בהם. מגדלים כאן

שעורה, חיטה, זיפן איטלקי, קטניות, שומשומין, פשתן וכותנה. שיבולת-שועל גדלה

38פרא בין שדות המרעה, שאין מטפלים בהם כמעט.

תיאורו של דרו סטנט קודר יותר: 'גדלה שם כמות-מה של כותנה בעלת איכות טובה,

אך אין רואים לא גפנים ולא זיתים, והתבואה היא דלילה ומצביעה על מצבה הגרוע של

, כי כשישית מן העמק מעובדת )כלומר פי שלושה1884 ואן הורן מוסר ב- 36הקרקע'.

אחוז זה הלך וגדל בשלהי התקופה40(.1834ויותר ממה שמסר דוכס רגוזה ב-

העות'מאנית, עם ההשתפרות במצב הבטחון ולאחר שמשפחת סורסוק השתלטה על

העמק כולו.

הרקע המדיני . אוזלת ידם של המושלים16השלטון התורכי נחלש והלך החל מסוף המאה ה-

העות'מאנים גרמה לעליית כוחם של הנוודים, שהחלו להצטייד בנשק חם, ולנסיגתם

ההדרגתית של החקלאים מן העמק. שטחי היער הרבים הושמדו, מתוך הזנחה או

, של19מתוך זדון, והוא קיבל את המראה המופיע רבות בתיאורי המאה ה-

שטח-מרעה ענקי, ביצתי בחלקו, שנעדרים ממנו עצים, שיחים ומתיישבי-קבע. תקיפים

מקומיים, כאחמד ג'זאר, פרסו לעתים את חסותם על העמק, הצליחו לרסן את

הבדווים וליצור תנאים שאיפשרו לעבד חלק מאדמותיו.

1799בדרך-כלל נשאר עמק יזרעאל הרחק מאירועי ההיסטוריה העולמית, אך באביב

נערך כאן אחד הקרבות המעניינים ביותר של נפוליון בונפארטה. הוא יצא

לארץ-ישראל, בין היתר, כדי להכות את הצבא שריכז מושל דמשק, וזאת הוא עשה

. אחד הגנרלים שלו, קלבר,1799 באפריל 16בהצלחה רבה בקרב התבור, שנערך ב-

30,000הגיע בשעות הבוקר לכפר פולה, לרגלי גבעת המורה, ושם צר עליו כוח של כ-

חיילים מדמשק ומהר שומרון. נפוליון, אשר צר באותו זמן על עכו, חש לעזרתו של

קלבר, הצליח להפתיע לחלוטין את הכוחות הערביים, ועל-אף שיחסי הכוחות היו כ-

לרעתו )בשום קרב אחר שלו לא היו יחסי הכוחות כל-כך לרעתו(, ניצח את צבא1:7

המושל נצחון מוחץ, והחיילים הערבים נפוצו לכל עבר. אך למרות נצחון מזהיר זה,

41נכשל בנסיונותיו לכבוש את עכו ונאלץ לסגת למצרים.

כיצד השליט בו ג'זאר את1801השקט חזר לעמק, אבל לא הבטחון. קלארק מתאר ב-

שלטונו:

300מצאנו את חייליו של ג'זאר חונים כמרכזו של עמק ענקי זה... במחנה היו כ-

פרשים, שדמו לליסטים יותר מאשר לחיילים סדירים. ואמנם הם גויסו מבין שבטי

הנוודים. יומיים לפני הגיענו, בחמישה ליולי, הם תקפו את הבדווים שטיפלו במיקנה

הרב שלהם, תפסו את רכושם והרגו רבים מהם. הם הצדיקו עצמם באומרם, שבדויים

אלה אינם משלמים אף פעם את המסים המגיעים לג'זאר, אלא אם גובים אותם בכוח

42הזרוע.

43 כי חוסר-בטחון שורר באזור כולו.1818( מאשר ב- Richardsonריצ'רדסון )

השתלטה מצרים, בהנהגתו של מוחמד עלי, על ארץ-ישראל כולה, והנהיגה1831/2ב-

1834בה מישטר תקיף יותר. אך הדבר היה לצנינים בעיני האוכלוסיה המקומית, וב-

פרץ 'מרד הפלאחים'. הדוכס מרגוזה, שביקר אותה עת בארץ, מעיד, שאיברהים פחה,

44בנו המאומץ של מוחמד עלי, ניצח בג'נין הסמוכה לעמק יזרעאל.

(,1840( ואולין )1838את השיפור במצב החקלאות, המתואר בכתביהם של רובינסון )

נכבשה הארץ בחזרה1840יש לזקוף כנראה לזכות המשטר המצרי התקיף. אך ב-

על-ידי התורכים, בעזרתה של בריטניה הגדולה, והמשטר התורכי הוחזר על כנו.

בעקבות זאת גברה חדירתם של שבטי הענזה הבדווים מעבר הירדן לתוך אזור

העמקים. התורכים נעזרו בתקיף מקומי, עקילא אגא, כדי להלחם בהם. הנוסע האנגלי

:1859( מתאר מצב זה ב- Dixonויליאם דיקסון )

את מקומו קבע ]עקילא אגא[ בהרים שמעבר לנצרת. בשבילים שבהם עוברים בני

שבטי הענזה, בדרכם לשטחי המרעה שלהם, ושם למדו לחשוש ממנו... במלאכה

החשובה הזו של עצירת הענזה משך אליו העקילא לראשונה את תשומת-לב התורכים.

תחת שלטונו הנועז ועינו הבוחנת נאלצו הבדווים לסגת אל מעבר לירדן. העמקים

45הפכו להיות בטוחים יותר ובעמק יזרעאל שוב אפשר היה לזרוע שעורה.

הקונסול פין נפגש בעקילא אגא ותיאר את הפגישה:

רכבתי-אל אוהלו של העקילא ומצאתיו מנגן על הרבאבה. עבד הכין קפה על-גבי

מדורה מגללי-גמלים מיובשים, וזאת על-אף שהיה זה מועד חג הרמדאן... לעקילא

הובאה לצורך שעשוע חיה טורפת הנקראת פאהד, הדומה לפנתר אך גדולה יותר...

היא נראתה פראית למדי, אך רוסנה על-ידי רצועה בה החזיק האגא, שאף ליטף

אותה... הוא היה פרא דיו בנימוסיו, וכן מלוכלך וערום למחצה. אך מאז פגישתנו

46הורגשה השפעתו וייתכן שתורגש שוב.

כאשר השלטון התורכי האמין שאין הוא זקוק יותר לשירותיו של עקילא אגא ופיטר

אותו, הוא התחבר עם הבדווים של שבט הבני צח'ר, הפך בעצמו למתמרד וסיכן עם

הוא שירת את השלטון60בני בריתו את הבטחון בסביבה כולה. עד לשנות ה-

47 נרצח.1868והתמרד בו לסירוגין, ובשנת

מצב הבטחון המעורער מתואר בידי נוסעים רבים, ולהלן תיאורו בידי הרוזנת פלקלנד

:1854בשנת

כאשר הגענו לג'נין, חסר היה אחד מחברי קבוצתנו, אך הוא הגיע למאהלנו עשר דקות

אחרינו... הוא רכב במרחק-מה מאחור. כאשר הוא תעה בדרך ופנה לכיוון הלא-נכון,

שני ערבים פגשו בו כשהוא לבד וכיוונו נגדו את רוביהם. אחד מהם ניסה לתפוס את

רסן סוסו, אך חברנו שיסה בו את סוסו, הפילו ארצה ודהר במלוא המהירות, כאשר

האנשים זורקים אבנים אחריו. כנראה שרוביהם לא היו טעונים, אילו היו, לא היה יוצא

48מזה בקלות כזו.

בתהליך מואץ של תיקונים19האימפריה העות'מאנית נתונה היתה באמצע המאה ה-

ורפורמות, והתקופה נקראת בפי היסטוריונים 'תקופת התנט'ימאת', כלומר

ההתחדשות. אך, עבר זמן רב למדי עד שתיקונים אלה הורגשו באזור מרוחק ממרכזי

השלטון כעמק יזרעאל. אולם בשלהי השלטון העות'מאני השתפר מאוד מצב הבטחון

אפילו בעמק, ועל רקע זה יש להבין את הגברת העיבוד החקלאי בו. בראשית המאה

הונחה בו מסילת- ברזל, שחיברה את הרכבת החיג'אזית עם חיפה. עתה20ה-

נתאפשרה העברתם הנוחה והקלה של הגידולים החקלאיים לשאר חלקי הארץ

ולנמל-יצוא מתאים. אך עוד לפני שהתפתחות זו יכלה להשפיע את מלוא השפעתה על

כלכלת העמק, פרצה מלחמת-העולם הראשונה.

(, הרופא הראשי של חיל המשלוח הגרמניSteuberנסיים בדבריו של ד"ר שטויבר )

:1917במלחמה זו, בסוף

בראשית דצמבר הגיע 'המחנה הגרמני לאסיה' לראשונה לגבעות נצרת. פרשים

גרמנים עם דגלונים שחורים-לבנים-אדומים הופיעו לראשונה בעמק יזרעאל, זירת

הקרבות מימי פרעה ונבוכדנצר ועד לימי בונפארטה... ריבוי הזכרונות ההיסטוריים...

הוא מחניק ממש, וזאת במיוחד כיום, כאשר עמק יזרעאל עומד שוב במרכזו של

המאבק על אדמת ארץ-ישראל בין שתי קבוצות עמים גדולות. משק פרסות-סוסים

באדמה הסלעית מחזיר את המחשבה להווה: שמה, בדרך בה עלו בעבר נבוכדנצר

ופרעה נכה. מופיעה עתה מסביב לסלעים )בעלייה לנצרת( קבוצת פרשים קטנה,

( - קודם-לכן מפקדFalkenhaynובראשה המפקד הגרמני העליון, גנרל פון פלקנהיין )

גרמני עליון ושר מלחמה. מבטו עוקב אחרי שני מטוסים המגיעים מצד דרום, בכדי

להצניח ארצה את התשדורות האחרונות מן החזית עבור המפקדה שבנצרת.

אני פונה לדרכי: מה צופן העתיד בחובו? האם תחזיק החזית התורכית מעמד, או האם

יצליח כוח האויב העדיף לפרוץ לו דרך, ועמק יזרעאל ייהפך שוב לשדה-קרב, ובו

יתפסו הפעם את מקומם של הקשתים של נכה ושל מרכבות הברזל של המלך יבין,

מכונות היריה המודרניות והמכוניות המשוריינות של הגנרל האנגלי אלנבי, בנסיונו

49להביא כאן את המאבק לכלל הכרעה?

* * *

1 .E.D. Clarke, Travels in Various countries of Europe. Asia and Africa, IV. London

1816-1824. pp. 255, 256

2 .H. Conrad )ed.(. Napoleon, Der Aegyptisch-Syrische Feldzug. II. Stuttgart 1911.

pp. 95-98

3 .U.J. Seetzen, Reisen durch Syrien, Palaestina…, II, Berlin 1855 )Fr. Kruse, ed(,

pp. 152-156

4 .H.F. Von Pueeckler-Muskau, Die Rückkehr. Berlin 1847, pp. 156-158

5 .Viscountess Falkland, Chow-Chow, II, London 1857, pp. 234, 235

6 .S.D. Pheips, Holy Land, New York 1877, pp. 361, 365

7 .Henry B. Ridgaway, The Lordws Land, New York 1876 1876, p. 358

.152,153(, ב, עמ' 3 הערה )לעיל . זצז8

9 .A. Prokesch Ritter Von Osten, Reise ins Heilige Land, Wien 1831, p. 129

10 .W.E. Fitzmaurce, A Cruise to Egypt Palestine and Greece, London 1834, p. 57

11 .Th. Skinner, Adventures During a Journey Overland to India, I, London 1836, pp.

117, 118

12 .Lord Nugent, Lands Classical and Sacred, II, London 1845, p. 228

13 .L. Finn, Byeways in Palestine, London 1868, pp. 236, 237

14 .C.W.M. Van de Velde, Narrative of a Jorney through Syrien and Palestine, II,

Edinburgh 1854, p. 367

.562(. עמ' 7 )לעיל, הערה . רידג'אווי15

16 .Vicomte de Mareellus, Rimembrabze Intorno allw Oriente, II, Prato 1841, p.427

17 .W.D. Stent, The Holy Land, London 1843, pp. 141, 142

.154-151(. ב. עמ' 3 )לעיל, הערה . וצן18

19 .J.S. Buckinggham Travels in Palestine, II, London 1822, pp. 381-384את מצאנו

.1799ב- המסעים, לראשונה בספרות פעמים מאה כמעט מוזכרות עפולה ואת פולה

La Feve הקרוי צלבני מבצר היה בפולה

20 .J. Carne, Letters from the East, London 1826, p. 250

20 *J.M.A. Scholz, Travels in Counries between Alexandria and Paraetonium,

London 1822, p.104

21 .W.Jowett, Christian Research in Syria and the Holy Land, London 1826, pp. 191,

192

22 .Marie Joseph de Geramb, Pelerinage a Jerusalem et au Mont Sinai, II, Bruxelles

1835, p. 10

23 .E. Robinson, Palästina und die südlich angrenzenden Länder, III, Halle 1841, pp.

409-411

24 .D. Van Horne, Tent and Saddle Life, Philadelphia 1886, pp. 241, 242

25 .P. Voltz, 'Von Tabor Nach Jerusalem', Palästinajahrbuch, I, Berlin 1905, pp.

114,115

26 .H.Guerlin, Vers Jerusalem, Tours 1909, p. 163

27 .R. Penlake, A Book of Modern Palestine, London ]n.d.[, p. 233

.143(, ב, עמ' 3 )לעיל, הערה . זצן28

.551 ,156. שם. עמ' 29

.384, 383(, ב, עמ' 19 )לעיל, הערה . באקינגהם30

.427, 426(, ב, עמ' 16 )לעיל, הערה . מקצ'לוס31

32 .Dr. Gordon's Journal, 1828, p. 106(המחבר של בספרייתו )כתב-יד

.57(, עמ' 10)לעיל, מס' . פיצמוריס33

34 .Due de Ragusa, Voyage… en… Syrie, en Palestine et en Egypte, II, Bruxelles

1841 pp. 17-19

35 .J.D. Paxton, Letters on Palestine and Egypt, Lexington 1839, pp. 214,215

.384-418(, ג. עמ' 23 )לעיל, הערה . רובינסון36

37 .S. Olin, Travels in Egypt, Arabia Petrea and the Holy Land, II, New York 1843,

pp. 378-380

38 .J. Wilson. The Lands of the Bible, II, Edinburg 1847, p. 85

.142(, ב, עמ' 1 )לעיל, הערה . סטנט39

.246-244(, עמ' 24 )לעיל, הערה הורן . ואן40

; הנ"ל. 'קרבות86-76, עמ' 1984 לארץ-ישראל, תלארביב נפוליון . ראה: נ' שור, מסע41

.38-44(, עם' 1982 )20תבור', קרדום, הר בסביבות נפוליון

.244-246(, ג, עמ' 34 )לעיל, הערה . קלארק42

43 .R. Richardson, Traves along the Mediterranean, London 1822, pp. 420, 421

.21(, ג, עמ' 34 )לעיל, הערה מרגוזה . הדוכס44

45 .W. H. Dixon, The Holy Land, Jena 1870, pp. 114-119

.96-98(, עמ' 13 )לעיל, הערה . פין46

.A. Steuber, 'Ildrim': Deutsche Streiter aufheiligen Boden, Berlin 1928, pp. ראה: 47

132, 151, 152

.235, 234(, ב, עמ' 5 )לעיל, הערה . פלקלנד48

49 .A. Steuber. Ildrim: Deutsche Streiter auf heiligem Boden, Berlin 1928, pp. 132,

151, 152

:ביבליוגרפיה19- ה במאה נוסעים בתיאורי יזרעאל עמק כותר:

שור, נתן מחבר:

עזר וחומר נבחרות : מקורות, סיכומים, פרשיות1967-1900יזרעאל, עמק הספר: שם

)ד"ר( נאור, מרדכי הספר: עורך

1993- תשנ"ג תאריך:

והדרכה לחינוך בן-צבי. המחלקה יצחק יד : זכויות בעלי

והדרכה לחינוך בן-צבי. המחלקה יצחק יד לאור: הוצאה

.17; עידן . סידרת1הערות:

לישראל. הקיימת הקרן תולדות לחקר המכון . בסיוע2

תולדות על ספרים ארץ-ישראל. פרסם חוקר הוא . המחבר1זה: לפריט הערות

ועוד. ירושלים, צפת, עכו

מקור:

http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=8149

אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. על אף שקדמה לצפת ולטבריה במאות -יפו

שנים לא דבק בה שמץ של קדושה. מקור השם שנוי במחלוקת - לפי המסורת היהודית

נקראה על שם יפת, בן נוח, שייסד אותה לאחר המבול. לפי מקורות ערביים נגזר שמה

אּפּו", שפירושו "יופי"(. יפו נבנתה על גבעה נמוכה )כ- lמטר מעל40מהניב המצרי )"י

פני הים(, הבליטה היחידה בין הנילוס לבין הכרמל, בצד מפרץ רווי ׂשרטונות )בנמלי

העולם הימאים היו אומרים זה לזה "שּוט ליפו" במשמעות של "לך לעזאזל"(. נמל

הסירות שנבנה במפרץ, על אף סכנותיו, שימש שער לבאי ארץ ישראל )וביניהם,

מובילי הארזים לבית המקדש שבנה שלמה המלך( וגם ליורדיה )וביניהם, יונה הנביא

(.שברח לנינוה ונתפס בלוע לוויתן

:יפו עברה מיד ליד

 ,המצרים ייסדו אותה-

 ,הפלשתים כבשו אותה-

 (,הישראלים )שבט דן-

 ,האשורים-

 (,הבבלים )הפרסים-

 (,הפיניקים )שבירתם צידון-

היוונים )שהדביקו לעיר את אגדת אנדרומדה שנקשרה לשרטון כקורבן לאל הים-

 (,פוסידון, והוצלה על ידי פרסאוס שהיה רכוב על גבו של הסוס המעופף פגאסוס

 ,החשמונאים-

הנוצרים )סנט פטרוס הגיע לעיר והחל לאכול מאכלים לא כשרים, אך ניסיונותיו-

 (,לבסס בעיר את הנצרות כשלו

 (,הרומאים )מרקוס אנטוניוס מסר את העיר לקלאופטרה, שהחזירה אותה להורדוס-

 ,הביזנטים-

 ,המוסלמים-

 ,הצלבנים-

 (,הממלוכים )שהחריבוה פן תשמש בסיס נחיתה לצלבנים-

 ,העות'מאנים-

 (הצרפתים )צבאות נפוליאון-

 ,שוב העות'מאנים-

 (היהודים )העלייה הראשונה והעלייה השנייה-

 (הבריטים )בימי המנדט יפו הייתה העיר הערבית הגדולה בארץ-

והישראלים )במלחמת העצמאות יפו הפכה למטרד ביטחוני עבור תושבי תל אביב.-

(...כוחות האצ"ל כבשו את העיר, ורוב תושביה הערבים נמלטו

יפו סופחה לתל אביב מייד לאחר מלחמת העצמאות, ומתוך חוסר רצון להתעסק

בשאלות של תקינות פוליטית נקראה בשם המאחד את שתי היישויות: "תל אביב-יפו".

יפו הפכה למטרד חברתי - שנים של הזנחה וחוסר התייחסות למיעוט הערבי הובילו

לפשיעה והתדרדרות. לאחרונה זוכה יפו לעדנה, ובפאתיה הצפוניים בוצעו מיזמים

נאים – גן הפסגה, כיכר השעון ונמל יפו. עם זאת, קיים פער אדיר בין האוכלוסייה

החדשה הנוהרת ליפו )אנשי עסקים יאפים שרוצים לגור בבתים היסטוריים ליד הים

וקרוב לתל אביב( לבין האוכלוסייה הערבית הוותיקה הנחשלת. פער זה יוצר בקרב

ערביי יפו תחושה של נישול, וקשה להתנבא מה יהיה עתידם )ויתור? מאבק?

?(אינתיפאדה

כיום יפו היא עיר של ניגודים – מושכת ודוחה, יפהפיה ומוזנחת, יהודית וערבית,

.פריפריה ומרכז

היא חבל ארץ קטן ונחשל19ארץ ישראל בתחילת המאה ה-- 19יהודי יפו במאה ה-

תחת שלטון האימפריה העות'מאנית )החולשת על שטח עצום לאורך חוף הים התיכון

מתורכיה עד אלג'יריה(. אוכלוסיית הארץ כולה מונה כרבע מיליון נפש, מתוכם כ-

יהודים המתגוררים בארבע ארצות )חברון, ירושלים, טבריה וצפת(. רובם היו10,000

 (.ספרדים, רובם התפרנסו מ"כספי החלוקה" )צדקה מיהודי הגולה

, אז עברו אליה1820 על ידי צבאות נפולאון, והחלה להשתקם ב-1799יפו נחרבה ב-

קומץ משפחות יהודיות )אפשר למנותן על כף יד אחת(. החומה שהגנה על העיר מפני

שודדים גזרה על יפו ניוון – סמטאות צרות, תעלות ביוב פתוחות, תברואה ירודה, בתי

בוץ לאדם ובהמה יחד(. מושל העיר כונה אבו-נּבוט, כיוון שנהג להכות את תושבי יפו

 .העצלים

ה )כיום דוברובניק, קרואטיה( ומחדש בה את1825ב- pגֹוז lמגיע ליפו ר' יהודה הלוי מר

הקהילה היהודית. למרות שרבני ארבע ארצות החרימו את הקהילה, הוא עשה שימוש

בבניין שנקרא "דאר אל יהוד" )כלומר, "חצר היהודים"( כדי לארח עולים והצליח

מונה הקהילה מאות יהודים.1840להשפיע על כמה משפחות להשתקע במקום. ב-

 ?מהיכן הגיעו כולם

נפש. משפחתו ישבה בעיר הנמל150 עולה ר' אברהם שלוש מאלג'יר בראש 1839ב-

ן מאז גירוש ספרד ) lומתוך אמונה דתית עלה ארצה – אבל, בשונה משאר1492אֹור ,)

העולים, עלה ארצה בגיל צעיר, לא כדי לסיים את חייו בארץ ישראל אלא כדי להתחיל

אותם. באוניית מפרש הגיעו למפרץ חיפה, שם תקפה אותם סערה והטביעה את אחת

מסירות ההורדה. שניים מבניו של אהרון – יוסף ואליהו – טבעו, ונותרו לו ולאשתו

שמחה בן אחד – אהרrן – ושתי בנות – ריקה ומנה. המשפחה נדדה מחיפה )שהייתה

עדיין כפר דייגים קטן( לשכם )בה לא הייתה קהילה יהודית( ולירושלים )שתושביה לא

עבדו לפרנסתם, אלא חיו מכספי החלוקה(. לבסוף השתקעו ביפו, שם קולטת הקהילה

 .המזערית את שבט שלוש

אברהם קונה לעצמו שם של צורף מיומן וחלפן כספים הגון. בנו אהרון למד ממנו את

המקצוע והתעשר ממנו. בכספיו רכש קרקעות מצפון ליפו מתוך ציפייה שהעיר לא

ציפייתו19תוכל להכיל את כל תושביה בין החומות לאורך זמן. בסוף המאה ה-

מתממשת – אהרן שלוש מוביל יחד עם שמעון רוקח את תהליך היציאה מבין חומות

.יפו והקמת השכונה היהודית נווה צדק

כשהחלו להיבנות שכונות יהודיות מחוץ לחומות יפו, החלו להיבנות גם- מנשייה

שכונות ערביות. אחת מהן – שכונת מנשייה – נבנתה מצפון לעיר והיוותה מעין שלוחה

ערבית של יפו בתוך השטח היהודי. בתי השכונה נמתחו עד מסגד חסן בק וחצצו בין

, בעיצומה של מלחמת העולם1917נווה צדק לבין הים. המסגד עצמו נבנה ב-

הראשונה. דווקא בשנות הרעב של המלחמה, כשכל המשאבים הופנו לחזית הדרום

)קו עזה - באר שבע(, בעת שרבים מתושבי הארץ גולים מבתיהם )חלקם בורחים

וחלקם מגורשים(, דווקא אז החליט חסן בק, מושל יפו, להקים מסגד על שמו. חומרי

הבניין נלקחו ממחסני הסוחרים היהודיים )וביניהם האחים שלוש(, והפועלים היו עובדי

כפייה שנתפסו באופן שרירותי ברחובות יפו. למרות שהשכונה נהרסה כליל היא

".מונצחת בסרט "קזבלן

בימי מלחמת העצמאות קו החזית בין יהודי תל אביב וערביי יפו- לאחר קום המדינה

עבר בין השכונות נווה צדק ומנשייה. צריח מסגד חסן בק שימש כעמדת צלפים, וכמה

מבנים בנווה צדק שימשו את כוחות האצ"ל כמפקדות ובסיסים. שתי השכונות ניזוקו

 .קשות

נקלטו עולים רבים בבתים הנטושים של מנשייה50בגלי העלייה הגדולים של שנות ה-

.ונווה צדק. במשך זמן רב התנוונו השכונות והפכו לצפופות ועניות להחריד

נהגתה תוכנית להחריבן. התוכנית נועדה ליצור "מרכז עסקים ראשי"60בשנות ה-

בצמוד לחוף בהשראת מנהטן של ניו-יורק. )על ביצוע התוכנית הופקדה החברה

העירונית "אחוזות החוף", שלימים שינתה את תחום פעילותה(. מנשייה נהרסה כליל –

למעט מסגד חסן בק ומבנה קטן הרוס למחצה, שהפך ברבות הימים ל"בית האצ"ל

בתש"ח על שם עמיחי פייגלין" שמספר את סיפור כיבוש יפו על ידי הארגון. את פסולת

הבניין שנותרה מהרס שכונת מנשייה דחפו אל הים וכיסו בעפר. כך אבדה גם רצועת

חול ים שהייתה יכולה לשמש כחוף רחצה, ובמקום ניטע גן צ'ארלס קלור על שם נדבן

 .יהודי בריטי

תוכניות ההרס פסחו על נווה צדק. גם בשעה שהדחפורים עלו על מנשייה וגם בשעה

שהמנופים הרימו את המגדלים הסמוכים נווה צדק שרדה בזכות התערבותם של

אישים וגופים שונים. מרכז העסקים הצמוד לחוף לא התפתח כצפוי והוא נבנה רק

זכתה נווה1987בחלקו, בעוד שמרכז העסקים הראשי נע מזרחה לציר איילון. בשנת

צדק לתוכנית שימור ושיקום – מבנים הוכרזו כמיועדים לשימור, ואחרים נועדו להיבנות

מחדש בהשראת סגנון הבנייה בשכונה. כדי לעודד את פיתוח השכונה הורשו בעלי

המגרשים לבנות את קירות בתיהם ממש בשפת הרחוב וכך לנצל את כל שטח

המגרש. לאחר שיקום מתחם סוזן דלל, בית הסופרים ובית רוקח והחייאת המרקם

החי של השכונה עם הקמת בתי עסק ומרכזים רוחניים, חזרה השכונה להיות בית

.עבור תל-אביבים רבים ומוקד תיירות ובילוי עבור מבקרים רבים

מנשייה מחניון יפו הרכבת תחנת על : מבט2 תחנה

היורדים בנמל יפו שביקשו לעלות לירושלים לא יכלו19במאה ה-- תחנת הרכבת יפו

... המסע מהחוף אל ההר ארך לפחות יומיים1 דקות על כביש 45פשוט לנסוע במשך

)החנייה הלילית הייתה כורח המציאות בשל החשש משודדים(. הרוכבים על

גמל/סוס/חמור שילמו מס בהמה, ואף נאלצו בעליות ההרריות לירושלים לרדת

מהאוכף ולוודא שהבהמות לא מחליקות לתהום. בעגלה רתומה לסוס נדרשו יושביה

לסייע בדחיפת העגלה במעלה ההר. כמו כן, נגבה מס גולגולת על כל אחד שיצא

 .לדרך מיפו, ובהגיעו לירושלים נדרש לשלם דמי כניסה לעיר

, הייתה שמחה גדולה בארץ.1892לכן, משנחנכה מסילת הרכבת יפו-ירושלים בשנת

המסילה נמתחה לאורך נחל איילון ונחל שורק, והנסיעה נמשכה כארבע שעות.

למחרת טקס חנוכת המסילה, סיכם אליעזר בן-יהודה את התרשמותו: "כדורי אש

ומשאות עשן ורעש אופן על מטילי ברזל, וקול אנחות עמוקות וקול בעבוע מים, וקול

צפירה וקול תרועת העם, הקיטור בא הקיטור בא." )בן יהודה עצמו חידש את המילה

ת", שפירושה שיירת גמלים(. אחד מנוסעיה sֶּל sמ lהעברית "רכבת" על משקל "ָּג

 .המפורסמים של הרכבת היה בנימין זאב הרצל שיצא לירושלים מתחנה זו

בתחנת הרכבת נבנו כמה בניינים לאורך השנים וביניהם אחוזת משפחת וילנד

)הטמפלרית(. במלחמת העצמאות שימשה התחנה את האצ"ל כמפקדה עורפית

וכבסיס גיוס. לאחר קום המדינה שכן במקום בסיס צה"ל שטיפל בנשק פגום ונשק

 .שלל

כיום תחנת הרכבת עוברת שיפוץ מאסיבי ותהליכי שימור במטרה להופכה למרכז

בילוי ותרבות )כמו נמל תל אביב(. מסילת הרכבת כבר לא יוצאת מכאן, אך היא עדיין

 .עולה באותו תוואי ומשך הנסיעה בה כשעה וחצי

ברנט זרח שלום, רחוב : נווה3 תחנה

ץ בשיטת החלוקה החליט לעשות pר' זרח ברנט היה יהודי אדוק ואיש עסקים. משק מעשה ויצא את ירושלים. עוד קודם לכן הוא השתתף בתהליך הקמתה של שכונת

מאה שערים ובייסודה של אם המושבות פתח-תקווה יחד עם יואל משה סלומון הקים את נווה שלום על יד נווה צדק,1890ואחרים, כך שהיה לו הניסיון הדרוש, וב-

.ובכך הייתה לשכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות יפו

את שם השכונה לקח מספר ישעיהו: "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים". על אף שהשכונה התבססה על ניסיונה של נווה צדק ועל התשתיות שבה, נווה שלום הייתה שונה ממנה בתכלית – בעוד שנווה צדק יועדה ליהודי יפו המבוססים, נווה

שלום הציעה דיור מוזל ובכך התחלפה זליגת התושבים מבין החומות בזרם איתן של מהגרים. הבתים נבנו בצמידות כדי שִיצרו מעין חומה שתגן על התושבים מפני

שודדים. כל מבנה כורכר חולק לשתי דירות, ובחצר המשותפת היו בית כיסא ובית.תבשיל

- אהרן שלוש, בנו של אברהם שלוש מחדש הקהילה היהודית ביפו, למדבית שלוש

מאביו את מלאכת הצורפות ומקצוע החלפנות. בחלוף הזמן, מתוך ציפייה לבניית

 שכונות מחוץ לחומות העיר, רכש כמות גדולה של חלקות קרקע בחולות שמצפון ליפו.

קביעת גבולות הנדל"ן שנרכש נעשתה בשיטה מיוחדת – המוכר והקונה היו יוצאים

לשטח ותוקעים מקל בקרקע. לאחר שנקבע התשלום היה הקונה זורק אבים מנקודת

המרכז עד שהיה נתחם שטח שעבר לבעלותו. מסופר על אהרן שלוש שהיה אשף

בזריקת אבנים.

בית אהרן שלוש נחשב לבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו. למעשה, אין זה מדויק

וניתן למצוא לכך עדויות בספר "פרשת חיי" שנכתב על ידי יוסף אליהו שלוש, בנו של

, לאחר הקמת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו1892אהרן. הבית נבנה בשנת

- נווה צדק ונווה שלום - ושימש את משפחת שלוש עד מותו של אבי המשפחה בשנת

1920. 

מקים שמעון רוקח את חברת "עזרת ישראל" ששמה למטרה1887- בשנת נווה צדק

תו פעולה – הוא wלייסד שכונה יהודית מרווחת מחוץ לחומות יפו. אהרון שלוש שיתף א

רצה לתת את קרקעותיו בחינם למתיישבים, אך בשל התנגדות "עזרת ישראל" קבע

עבור העולים על הקרקע מחיר סמלי )כשליש מהערך האמיתי( ודרש שבניית השכונה

תתחיל ללא דיחוי. את הכסף ששולם לו העביר לשכלול בית הכנסת של משפחתו

 )שקיים במתחם הבית עד היום(.

שם השכונה לקוח מספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברכך ה' נווה צדק הר הקודש".

לאורך הרחוב הראשי של השכונה )רחוב רוקח( נבנו הבתים היהודיים הראשונים מחוץ

לחומות יפו. בכל בית היו שני חדרים, שתי מרפסות, מטבח, שירותים וגינה. את המים

שאבו משתי בארות שנחפרו בקרבת מקום. בסופו של תהליך הקמת השכונה עמדו על

בתים. יהודי נווה צדק היו יוצאים לעבוד ולסחור ביפו ושבים לשכונה48תילם

המרווחת שהייתה למעין פרבר. בין העדֹות ביפו עצמה שררה מתיחות, אך רוקח

מהאשכנזים ושלוש מהספרדים יצאו בכרוז משותף למען הקמת קהילה מאוחדת, פן

 יחזור על עצמו הפילוג העדתי של ירושלים.

משהגיעו עוד עולים בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה נבנו עוד בתים ונוסדו עוד

(, אחווה )1904(, כרם התימנים )1890(, מחנה יוסף )1890שכונות – נווה שלום )

 (.1909( ואחוזת בית )1909

- אברהם חיים ויוסף אליהו, שניים מבניו של אהרן שלוש, הקימומפעל האחים שלוש

את מפעל המרצפות וחומרי הבניין בסמוך לביתם. המפעל סיפק את תצרוכת חומרי

 הבניין של השכונות היהודיות מחוץ ליפו.

חיו של אביו שטבעו בעלותם ארצה( היה גם קבלן. sיוסף אליהו שלוש )הקרוי על שם א

הוא בנה את בתי הספר לבנים ולבנות ואת מרבית בתי אחוזת בית )כולל בניין

 הגימנסיה הרצליה(, שבין מייסדיה נמנה גם הוא.

שלוש : גשר6 תחנה

מדי יום היה יוצא אהרן שלוש לעיסוקיו ביפו, אליה היה מגיע בדרך יפו שמדרום

לשכונה. כשהונחה מסילת הרכבת מיפו לירושלים נחפר ואדי בסמוך לביתו. אהרן היה

צולח את הואדי עם כרכרתו, ובאחד החורפים נטתה הכרכרה בבוץ והתהפכה. אהרן

נזרק ממנה החוצה ונקע את היד. כשמושל יפו דרש בשלומו וגילה שנפצע, ציווה

להקים את הגשר לכבודו )לימים אף נקרא על שמו(. כשהבריטים כבשו את הארץ מידי

התורכים, הם החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר ולכן הוגבה הגשר )ניתן להבחין

נים המבחין בין הגשר המקורי לגשר המוגבה(. לאחר קום המדינה המסילה sבקו לב

 יצאה מכלל שימוש ונעקרה, וכיום פועל חניון מתחת לגשר.

- אהרן שלוש זכה לעלות לארץ ישראל, לעמוד בראש קהילת יפו המתחדשת,סיכום

לייסד את השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר ולחזות בבניין אחוזת בית.

צאצאיו – שבט בישראל. המשפחה החליטה לוותר על מתחם הבית. בית הכנסת

ה sנ xש wהופרד לחלוטין מהבית והוא פועל באופן עצמאי. שטח המפעל פונה מדיירי-מ

ובתי המלאכה הוחרבו. הבית ושטח המפעל נמכרו והם נמצאים עד היום בבעלות

פרטית. בשטח המפעל צפוי לקום פרוייקט נדל"ן גדול והבית עצמו צפוי לעבור תהליך

 שימור.

http://knol.google.com/k/ סיור-בנווה-צדק-תל-אביב #

19היהודים בסוף המאה ה- ועד19 השנים שבין שנות השמונים של המאה ה-35בחלקה הראשון של תקופת התחייה - במהלך

למלחמת העולם הראשונה - חל גידול חסר תקדים באוכלוסיית היהודים, שמספרה כמעט הוכפל ומנה הריבוי הטבעי הגדול של היהודים, השינויים הכלכליים, ולא פחות מהם -  . מיליון נפש13יותר מ-

התעוררות האנטישמיות והפרעות, הביאו לתחילת ההגירה היהודית הגדולה, בעיקר ממזרח אירופה

מערבה – ואל המרכזים היהודיים החדשים שהוקמו מעבר לים - בארצות הברית, ארגנטינה, אפריקה .וארץ ישראל הדרומית, אוסטרליה