20מתוך 1עמוד

א"נ קרליץ שליט"י הגר"בית דין צדק שעב

בני ברק

6497' בתיק מס

.ג שריאל רוזנברג"הרה, ג מרדכי פרבשטיין"הרה, ג יהודה סילמן"הרה: בפני כבוד הדיינים

: התובע

:באמצעות באי כוחו

ד"עו, ירון שפירא

ןעורכי די -' שפירא ושות

מגדל החשמונאים אביב -תל 100החשמונאים ' רח

03-5611523: טלפון 03-5611531 :פקס 054-4242805: נייד

spiralaw@gmail.com

זקס טוען רבני צבי

בני ברק, 14מרים הנביאה מרחוב

052-7649994: טל

1533-5741527: פקס

gmail.com@7649994: מייל

- נגד -

513973123פ "חמ "חברת פורקס פלייס בע :הנתבעת

FOREX PLACE LTD

2בן גוריון , מגדלי בסר

רמת גן

20מתוך 2עמוד

בגין היתר עיסקא תביעה כספית

מבוא .1

:מהו פורקס .א

ומאפשרת , ח"ה חדר מסחר במטמפעיל") החברה: "להלן(מ "חברת פורקס פלייס בע

, בין היתר באמצעות הטלפון, ח בעזרת מערכות החברה"לבצע עסקאות מט, ללקוחותיה

.'אינטרנט וכדו

במערכת החברה ניתן לבצע עסקאות בשערי חליפין של מטבעות שונים באמצעות רשת

שערי בשימוש במערכת מוצגים בפני הלקוח . בהוראות טלפוניות לחדר המסחר, האינטרנט

חליפין לצמדי מטבעות על בסיס השערים המוצגים על ידי מערכות מידע פיננסי שונות

לצורך קביעת שערי מסחר . ל"כשערי המסחר העדכניים ביותר בשווקי המטבע הבינ

על פי נוסחאות , לתקופות שונות מתבצעים חישובים מתמטיים על ידי מערכת החברה

כאשר שערים אלו כוללים , שוב הינו סופי ומחייבוהחי, מוכרות ומקובלות בשווקי המטבע

.את המרווח לטובת החברה בין מחירי הקניה והמכירה

המערכת אינה מאפשרת ביצוע עסקאות המסכנות סכומים הגבוהים מהעירבון , ככלל

באם לא , הלקוח נותן הרשאה לחברה לפעול בחשבונו לשם עצירת הפסד. שהפקיד הלקוח

כך שגובה ההפסד המרבי אליו יהיה חשוף הלקוח לא יעלה על , ידוניתנה פקודה כאמור על

. גובה העירבון שהפקיד בחברה

וניתנת להוראה , עסקה להגבלת ההפסד הינה עסקה הצמודה לעסקת המסחר שביצע הלקוח

או , ישירות על ידי הלקוח על ידי בחירת שער לעצירת הפסד או קביעת ההפסד המכסימלי

.י המערכת תוך סיכון סכום העירבוןבאופן אוטומטי על יד

לפי החל מיום ביצוע GMT 22.00העסקות מתחדשות באופן אוטומטי מדי לילה בשעה

: העסקה מסתיימת בקרות אחד משלושת האירועים הבאים. העסקה ועד למועד סיומה

שערי המסחר הגיעו לשערים שהוגדרו . ב. סגירה יזומה של הפוזיציה על ידי הלקוח. א

. המערכת סגרה את העסקה מחוסר בטחונות. ג. לת ההפסד או לקיחת הרווחלהגב

אשר הינה –במסחר במערכת ניתן לבצע עסקת פורוורד , מעבר לביצוע עסקאות כאמור לעיל

שער הפורוורד . עסקת חליפין בין שני סוגי מטבעות בשער ובתאריך עתידיים וידועים מראש

הפרש הריביות של זוג המטבעות לתקופת הזמן מורכב מציטוט השער הידוע הנוכחי ומ

שהינה עסקת מסחר מותנית לפי שער חליפין –ועסקת לימיט , החלה עד למועד שנקבע

20מתוך 3עמוד

ח יגיע לשער שנקבע לביצוע "העסקה תתבצע כאשר השער בשוק המט. מוגדר מראש

. העסקה

ר החברה אציג בקצרה את מהות עיסקאות הפורקס אש, בטרם אכנס לעובי הקורה בתיק זה

מספקת ללקוחותיה

רווח נוצר כאשר נמכר נכס במחיר . פעילות זו היא בעיקרה רכישת מטבעות זרים ומכירתם

הנכס . והפסד נוצר כאשר מחיר המכירה נופל מזה בו נרכש הנכס, העולה על מחיר רכישתו

המטבע הנרכש . של מטבע אחד כנגד מטבע אחר" פוזיציה"הנסחר בעסקאות מסוג זה הוא

" SHORT"והמטבע הנמכר נקרא " LONG"קרא נ

:ניתן להמחיש זאת באמצעות דוגמה

במועד הרכישה . ב"אלפי דולר ארה 100ח רוכש במועד מסוים ין יפני בשווי של "סוחר המט

שהסוחר רכש תמורת , מכאן. ין לכל דולר 100שער ההמרה של שני המטבעות עומד על

ין לכל 110 -דה וכעבור זמן משתנה שער ההמרה לבמי. מליון ין 10ב "השקעתו בדולר ארה

ח יבקש "שכן אם סוחר המט, ב"דולר ארה 9,091הרי שהפוזיציה מגלמת הפסד של , דולר

. פחות מסכום השקעתו, ב"דולר ארה 90,909למכור את היינים שברשותו יקבל עבורם רק

.ב"רהין לדולר א 100 -ייווצר לו רווח אם ירד שער ההמרה מתחת ל, בהתאם

את . שכן הפוזיציה עדיין לא נסגרה, הינו תיאורטי בלבד) או הרווח(בשלב זה ההפסד

מקבל , ובמידה וחדר העסקאות דרכו מתבצעת הפעילות, הפוזיציה ניתן לסגור בכל רגע נתון

סגירת הפוזיציה יכולה להיעשות באחד משני האופנים הבאים . הוראה מהלקוח לעשות כן

:שתוצאתם זהה

ח רוצה לקבע את הרווח "במקרה זה בו סוחר המט. הפוכה, פתיחת פוזיציה חדשה -האחד

ולכן עליו לרכוש , )או את ההפסד במידה ואינו מעוניין לקחת את הסיכון להגדילו(שנוצר לו

לפי (בה נרכשים ונמכרים אותם המטבעות בדיוק אלא שבכיוונים הפוכים , פוזיציה הפוכה

דרך זו היא המקובלת בקרב ). ב"ינים וירכוש דולרים ארההסוחר ימכור , הדוגמה לעיל

.דרך שניה היא להמתין למועד מימוש הפוזיציה שנקבע בעת רכישתה. ח"סוחרי המט

ח "נקראת עסקת המט, כאשר מועד מימוש הפוזיציה הינו עד שני ימי עסקים מיום ביצועה

תקרא , ני ימי עסקיםמעבר לש -כאשר מועד המימוש הוא עתידי"). SPOT" ("ספוט"בשם

"). FORWARD" ("פורוורד"העסקה

. התיאורטי למעשי) או ההפסד(רק בעת סגירת הפוזיציה הופך הרווח

לרכוש במועד עתידי ומוסכם כמות , מתחייב צד מסוים כלפי אחר, "פורוורד"בעסקה מסוג

טבעות שער ההמרה בין שני המ. נקובה של מטבע אחד תמורת כמות נקובה של מטבע אחר

שבו תבוצע העסקה ביום העתידי נקבע ביום קשירת העסקה ונשאר קבוע עד ליום ההמרה

בעת קביעת שער העסקה נלקחים בחשבון שיעורי הריבית של שני המטבעות . בפועל

20מתוך 4עמוד

, "פורוורד"משמעות עסקה . ח"ומשולמת עמלה בהתאם למוסכם בין הבנק לסוחר המט

ודרישה מצד הבנק שהלקוח יעמיד לו בטוחות ,היא העמדת אשראי על ידי הבנק ללקוח

.כנגד אשראי זה

הסיבה לכך . ח"הבנק לא מעמיד אשראי לסוחר המט" ספוט"בעסקה מסוג , לעומת זאת

-היא שבעת ביצוע העסקה חשבון הלקוח מזוכה ומחויב מיידית בגין סכומי המטבעות

ה הלקוח ביתרת חובה במידה וכתוצאה מעסקת ספוט יהי, אולם. בהתאמה, הנרכש והנמכר

יידרש הלקוח להמציא לבנק בטוחות , של מטבע אחד העולה על יתרת זכות של מטבע אחר

.מתאימות

. היתועד כאן בקליפת האגוז תיאור השירותים שמספקת הנתבעת ללקוח

:כללי - מהו היתר עיסקא .ב

. מהותו של היתר העיסקא ותוקפו במשפט הישראלי

שבמסגרתה הופכים נותן , קת הלוואה לעסקת יזמות משותפתהיתר עיסקא משמעו הפיכת עס

, פי יחס קבוע מראש-ההלוואה ומקבלה לשותפים ברווחים ובהפסדים שנגרמו בעיסקא על

. המשתנה בין נוסחי היתרי העיסקא השונים

המכונה גם (המלווה -היתר העיסקא משווה ליחסים שבין הצדדים אופי של פעילות עסקית

") המתעסק"או " המקבל"המכונה גם (המשקיע כספים במיזם המשותף והלווה הוא ") הנותן"

. הוא המשתמש בכישוריו כדי לעשות בהם שימוש ולהשקיע את הכספים בעסקה נושאת רווחים

, היתר העיסקא הינו אמצעי שנועד להתגבר על האיסור החמור שבדין העברי ליטול ריבית

. נן הכרחיות בכלכלה המודרניתשה, ומטרתו לאפשר ביצוע עסקאות אשראי

סכום כסף מסוים באופן שרק מחציתו ניתן ") המתעסק("בעיסקא הקלאסית ניתן ללווה , לפיכך

פלגא ("כהלוואה בלא ריבית ואילו היתרה ניתנת כפיקדון ללווה לשם עשיית עסק משותף עמו

שייכים למלווה הרווחים הנצמחים על המחצית שהיא בתורת פיקדון"). מלווה ופלגא פיקדון

ואילו הרווחים בגין המחצית שהיא בתורת הלוואה שייכים , ואין עליהם שום איסור ריבית

בהתאם לנוסחי היתר העיסקא השונים משלם המלווה למתעסק שכר . למתעסק ונשארים אצלו

בדרך זו אין . נוסף על הרווחים המחולקים ביניהם, טרחה בעבור התעסקותו עם הפיקדון

שיש בה משום ריבית אסורה עבור , של המתעסק בחלק הפיקדון התעסקות חינם בהתעסקותו

. ההלוואה שקיבל

נושא המלווה בסיכון עסקי של אובדן פירות - בניגוד להלוואה בריבית -מאחר שבעיסקא

, לרוב. העסקה הינה כשרה ואיסור הריבית לא חל עליה, ההלוואה ואף אובדן הקרן עצמה

יישא המלווה בשיעור של מחצית מההפסד ואילו -י אם יהיו הפסדים מוסכם בין הצדדים כ

פי -כך הוא גם על. ואם יהיו רווחים יתחלקו בהם שווה בשווה, במחצית הנותרת יישא הלווה

נקבע בהיתרי העיסקא , כדי להפחית את הסיכון להפסד למינימום. נוסח היתר העיסקא בענייננו

20מתוך 5עמוד

ובהעדר הוכחה , ש לעשות תוך שימוש בכלים ראייתייםכי את הוכחת ההפסדים או הרווחים י

. השווים בדרך כלל לריבית המוסכמת, "דמי ההתפשרות"משולמים

" דמי התפשרות"מסלול של תשלום - האחד : ללווה ניתנת האפשרות לבחור בין שני מסלולים

הרווח בו מוותר הלווה על הצורך להוכיח את ההפסד או, ")סכום השתוות: "או בשמו האחר(

במסלול . סכום קבוע ומוסכם מראש -שנגרם בעסקא ותמורת זאת משלם את דמי ההתפשרות

לרוב נדרש . ואת הפסדיו בשני עדים כשרים, השני על הלווה להוכיח את רווחיו בשבועה חמורה

. הלווה גם לדווח על רווחיו והפסדיו בכל ערב ראש חודש

, וככלל, מלווה בהתאם ליחס שנקבע מראש בהיתרהרווחים או ההפסדים מחולקים בין הלווה ל

אין הוא נאמן בהצהרתו על הפסדיו או , אם המקבל אינו עומד בפרוצדורה הראייתית שנקבעה

אין המלווה יכול , הברירה בין המסלולים היא בידי הלווה ואם בחר במסלול הראשון. רווחיו

. כמשקפים את חלקו ברווח, ותלחייבו ללכת במסלול האחר והוא חייב להסתפק בדמי ההתפשר

מקבל שלא נשבע במועדים ובפרוצדורה הקבועים בשטר , במקום שבו קיימת חובת שבועה

. רואים אותו כמי שבחר באופציה של תשלום דמי ההתפשרות, העיסקא

) א"ת(' גורן בהמ. השופט א' על מהותו של היתר העיסקא והברירה העומדת בפני הלווה עמד כב

: להלן( 353)ב(ח"מ תשמ"פס, טישלר' בנק המזרחי המאוחד נ 1024/86) א"ת( א.בת 5317/86

"): טישלר' בנק המזרחי נ"

:מכאן שלאחר כריתת הסכם ההשתוות עומדות בפני המקבל שתי דרכים"

לאחר שישבע , אם לא יהיו רווחים, ישלם את רווחי הפיקדון או שיפטר מתשלומם כליל -יחפוץ

". עיסקא"השבועה חמורה כתנאי שטר

ישלם לנותן את הרווחים בשיעור הנקוב בהסכם ההשתוות ויהיה -יבכר המקבל שלא להישבע

. פטור משבועה

והיא על פי השיעור הנקוב " עיסקא"דרך אחת בלבד לתבוע את הרווחים על ה, לנותן מאידך

בהסכם ההשתוות וזאת מהטעם שאין הנותן רשאי לחזור בו מהסכם ההשתוות ולדרוש

ראה הכלל (מה עוד שעל פי הכלל בדין העברי יש להימנע משבועה , מקבל שבועה דווקאמה

)".'סימן ח' חלק ח, ת ציץ אליעזר"בשו

המסדירים באופן שונה את מערכת , כי קיימים גוונים רבים של היתרי עיסקא, ראוי לציין

ימות לכל ובהתאם לכך תמצאנה גם תוצאות שונות המתא, היחסים שבין הצדדים לעסקאות

זו כדי לעמוד נספחי תביעהדי לבחון את נוסחי היתרי העיסקא השונים שיוגשו ב. מקרה ומקרה

. על התופעה

: התביעה .2

החוזית והחוקית של שטר , ההלכתית, נושא הדיון שלפנינו סובב סביב המשמעות המעשית

י "סודר עבשטר זה שלפיו מתנהלים עסקיו של חברת פורקס פלייס ואשר ". היתר עיסקא"

20מתוך 6עמוד

ומפאת חשיבתו נצטט את כל שטר ) 1ב כנספח "המצ(ב "ג שמואל אליעזר שטרן בב"הרה

:היתר עיסקא

חדר " פורקס פלייס"מורשה חתימה מטעם חברת , אני יוסי הרצוג החתום מטה"

מודיע בזאת בשם החברה וכל סניפיה שכל הפעילות הכספית , מטבע חוץ –עיסקאות

, ערבויות, התחייבויות, אשראי, הפקדות, הלואות: כולל שמתנהלת על ידם בכל מקום

כל העיסקאות שעלול להיות בהם איסור ריבית או חשש איסור , עסקי מניות ואגרות חוב

דהיינו שכל הרווחים וההפסדים שיגיעו מאותם עיסקאות , ריבית יהיו הכל בתורת עיסקא

אחד לטובת המתעסק בתור יתחלקו מחצה על מחצה בין הבנק ללקוחותיו בתוספת אחוז

.שכר טרחה

ועל , מקבל העיסקא לא יהיה נאמן על ההפסדים אלא על ידי שני עדים כשרים ונאמנים

בתוספת הצגת , גובה הרווחים לא תהא נאמנות אלא על ידי שבועה חמורה בפני בית דין

אך הוסכם בין הצדדים שאם יתן . מסמכים וראיות וספרי חשבונות המאשרות אותם

או כפי שיסוכם בינהם יהיו , בל למשקיע עבור חלקו בהשקעה כפי הנהוג והמקובלהמק

ללא שום זכות ערעור , יתרת הרווחים כולם של המקבל עבור חלקו בעיסקא ושכר טירחתו

.כלל

מוסכם בזאת שאין זכות ורשות לאף אחד ממנהלי החברה ועובדי החברה לעשות עיסקאות

ואף אם יופיע , שונה מתנאי העיסקא שהובאו דלעיל שיש בהם חשש איסור ריבית באופן

.בטופסי החברה ענין הריבית אין לכך כל תוקף ומשמעות

החלטה זו מחייבת את כל מנהלי החברה ועובדיה ואף אם יטענו שאין הם יודעים מתנאי

.העיסקא הנזכרים יחולו עליהם כל הזכויות והחובות הכלולות בשטר עיסקא זה

ולראיה באנו על , באופן היותר מועיל, ינו בקנין גמור בכלי הראוי לקנות בוכל זה קיבלנו על

ביום ראשון בשבת שמונה ועשרים ימים לחודש טבת , ארץ ישראל, החתום פה בני ברק

.והכל שריר וקיים, שנת חמשת אלפים ושבע מאות וששים ושמנה

ידי בין החברה ללקוחותיה אין ולא יכול להיות ויכוח על כך שבפעילות העסקית המבוצעת על

לצורך כך ערכה החברה את ההיתר עיסקא ובו נקבע כי כל הפעילות , קיים חשש איסור ריבית

הכספית המנוהלת על ידם בכל מקום כולל הלוואות הפקדות אשראי התחייבויות ערבויות עסקי

.מניות ואגרות חוב יהיו הכל בתורת עיסקא

:מה דוגמאות של חששות לאיסורי ריבית רק בכדי לסבר את האוזן ננקוב בכ

עצם זה שהחברה נותנת אשראי ומאפשרת ללקוח לבצע עיסקא הגבוהה מהכסף .א

ובכך מאפשרת לבצע עסקאות בשערי חליפין כאשר שערים )מינוף(המצוי בחשבונו

דבר זה , אלו כוללים את המרווח לטובת החברה בין מחירי הקניה והמכירה

מקבלת מלבד החזר , ת היות והמלווה קרי החברהכשלעצמו הוא חשש ריבי

למרות שבעסקת חליפין , ההלוואה תוספת של העמלות בעבור הקנייה והמכירה

החברה מקבלת כבטחון גם את המטבע שרוכש הלקוח וממילא אינה צריכה

שהלקוח יתן בידה ביטחון עבור כל ההלוואה אלא רק עבור ההפרשים שיחולו בין

20מתוך 7עמוד

ין נדרש הלקוח להלוואה לרכישת המטבע וכנגד ההלוואה הוא הרי שעדי, המטבעות

אך בנוסף להחזר ההלוואה הוא משלם את ההפרש , משעבד את המטבע שהוא רכש

בין המטבעות כך יוצא שהחברה קיבלה את ההלוואה ובנוסף לכך ריבית שאינה

אן (את העמלה או המרווח בין המטבעות ) אבק ריבית במובנו ההלכתי(קצוצה

).ח"דים בלשון סוחרי המטספר

ב והוא מעוניין לרכוש שקל "דולר ארה 1000למשל אם לקוח יש לו בטחונות בגובה

ח הרי "ש 4לצורך הדוגמא שער ההמרה הוא , ב"דולר ארה 100,000ישראלי ולמכור

ח "ש 400,000שהפעולה שמבצע הלקוח היא הוא מקבל הלוואה מהחברה על סך

ב שאותם הוא נותן לחברה כבטוחה עבור "דולר ארה 100,000ועם הכסף הוא רוכש

מלבד זאת נדרש הלקוח להעמיד בטחונות היות , ח"ש 400,000 –ההלוואה של ה

הרי ששווי המטבע שהוא רכש המצוי 3.95ובמידה ושער הדולר ירד לשער של

5000ח ומגולם בו הפסד של "ש 395,000 –שווה ערך ל ) ב"דולר ארה(בחשבונו

ח אלא יש מרווח בין המטבעות אותו נדרש הלקוח "ש 4אך שער ההמרה אינו , ח"ש

. לשלם כעמלה לחברה

.הרי שבעצם פעילות החברה יש חשש ריבית

אשר הינה עסקת חליפין בין שני סוגי מטבעות בשער ובתאריך – בעסקת פורוורד .ב

חי שער הפורוורד מורכב מציטוט השער הידוע הנוכ. עתידיים וידועים מראש

הדברים , של זוג המטבעות לתקופת הזמן החלה עד למועד שנקבע מהפרש הריביות

, )2ב כנספח "הרצ( מופעים במסמכי פתיחת חשבון

פי שער - על, מטבעות למסירה מאוחרת 2עיסקת פורוורד היא עסקת חליפין בין

השער בו מתבצעת העסקה נקבע בעת ביצוע ההסכם . ותאריך מוסכמים מראש

שער (שער הפורוורד מורכב מהשער הנוכחי השורר בשוק . נה שער פורוורדוהוא מכו

spot(ומהפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן עד לתאריך המוסכם.

למלא , הן על המוכר והן על הקונה, עסקת פורוורד היא חוזה על פיו חלה התחייבות

המפורטת ) מטבעה, הנכס(המוכר מתחייב לספק את הסחורה : קרי, אחר תנאיו

ולשלם ) המטבע, הנכס(הקונה מתחייב לקבל את הסחורה . בעסקה במועד שנקבע

לא , היות שמדובר בעסקת הפרשים .עבורה את המחיר שהוסכם עליו מראש

בזמן ביצוע .אלא רק חיוב או זיכוי של ההפרשים, תתבצע העברת סחורה בפועל

רשים כדי להבטיח עמידה פרט לביטחונות הנד, עסקת פורוורד אין כל תשלום

.בתנאי העסקה

שער , פי נוסחה ידועה-השער שבו מתבצעת העסקה מחושב על –שער מוסכם

.הפורוורד

20מתוך 8עמוד

, "תפורים לפי מידה"סכום עסקת פורוורד והתקופה –סכום מוגדר ותאריך מוסכם

ניתן לבצע עסקת פורוורד על כל , בעקרון. גמישים ונקבעים על ידי המשקיע -משמע

.ם ולזמן מוגבל של עד שנהסכו

חישוב שער בעסקת פורוורד

שער העסקה מבוסס על שער הספוט בשילוב של הפרשי הריביות בין המטבעות

.לתקופה שנקבעה לעסקה

נוסחת הפורוורד

FWD שער הפורוורד

SPOT שער הספוט בשוק

R1 מטבע הציטוט) שנתית(ריבית

R2 ע הבסיסמטב) שנתית(ריבית

דוגמא

יורו 100,000בהנחה שאנו מעוניינים לרכוש , EUR/USDנבחר את צמד המטבעות

.לתקופה של חצי שנה, )וליהנות מהתחזקותו כנגד הדולר(

):ספוט(ברגע זה EUR/USDציטוט שער החליפין

Bid Ask

1.4533 1.4528

ולכן בקניית היורו כנגד הדולר השער ) צד שמאלנמצא מ(היורו הוא מטבע הבסיס

.1.4533שער הספוט להצבה בנוסחה יהיה , לפיכך. ASKיהיה שער הקניה

):שער הריבית בטבלה הוא לשנה(לפי הטבלה הבאה , כעת נבחן את הריביות

לשנה לחצי שנה לרבעון לחודש לשבוע מטבע

AUD 5.43 5.51 5.56 5.62 5.73

CAD 2.80 2.91 3.03 3.19 3.37

CHF 0.69 0.73 0.78 0.85 1.04

EUR 2.09 2.10 2.17 2.22 2.36

GBP 4.51 4.53 4.53 4.50 4.78

ILS 3.85 3.80 4.00 4.18 4.25

JPY 0.03 0.02 0.02 0.04 0.16

NOK 2.31 2.24 2.35 2.44 2.67

NZD 6.99 6.99 7.11 7.18 7.26

PLN 4.53 4.51 4.45 4.38 4.33

20מתוך 9עמוד

SGD 2.13 2.25 2.25 2.31 2.31

USD 3.78 3.91 4.07 4.23 4.44

XAG 3.15 3.15 3.00 2.50 2.20

XAU 3.80 3.80 4.00 4.15 4.35

המצוטטים , הטבלה לקוחה מאתר איזי פורקס ומציינת שערי ריביות אמצע: הערה

שערי הריביות מוצגים .ליין ומתעדכנים אוטומטית עם השינויים בשוק-און

.ומדובר בשערי ריבית קו ישר, באחוזים במונחים שנתיים

. הריבית הדרושה להצבה בנוסחה היא ריבית היורו והדולר לתקופה של חצי שנה

מכיוון . כן את שערי הריבית השנתית המוצעים בשוק לתקופת חצי שנה-יקח עלנ

נחלק את הריבית המיוצגת בטבלה , שמשך התקופה של הפורוורד הוא חצי שנה

: בשתיים) של ריבית לחצי שנה, בעמודה הרלוונטית(

R1 לחלק לשתיים 2.220%( 1.110%ריבית היורו לחצי שנה היא(,

R2 לחלק לשתיים 4.230%( 2.115%יבית הדולר לחצי שנה היא ר.(

:נציב בנוסחה ונקבל בהתאם

FWD = 1.4533 x (1 + 0.0110) / (1+ 0.02115) = 1.4389.

קיבלנו ששער העסקה היום לעסקת פורוורד לחצי שנה רכישת יורו כנגד דולר

.מחיר הנמוך יותר מהמחיר השורר כעת בשוק, 1.4389יתבצע במחיר

, חובה(פעולת הפורוורד בדוגמא זו דומה ללקיחת הלוואה בדולר בריבית שנתית

המטבע , לפיקדון ביורו, לאחר המרה, והפקדת הסכום, 4.23%של ") משלמים"

התשואה על הפיקדון קטנה . 2.22%של ") מקבלים", זכות(בריבית שנתית , הנרכש

זו .ביות למשקיעוהמשמעות הינה הפסד הפרש הרי, מהתשלום עבור ההלוואה

.הסיבה שבמקרה זה שער הפורוורד אכן נמוך יותר משער הספוט

רתימת הריבית

יודע לצפות מתי הפרש הריביות , שמכיר את נוסחת הפורוורד" החכם"המשקיע

.ייקח זאת בחשבון בכניסתו לעסקה ארוכת טווח, לטובתו או לרעתו

בחון מהי התקופה באמצעות עיון מוקדם בטבלת הריביות יכול המשקיע ל

, כאשר הריביות לטובתו, האטרקטיבית בה הפרש הריביות הוא הגבוה ביותר

.ולחילופין כאשר הפרש הריביות לרעתו

!בעסקת פורוורד יש חשש ריבית

.על המטבע הנמכר, משולם ריבית יומית וכאמור לעיל בעסקת ספוט .ג

!בעסקת ספוט יש חשש ריבית

20מתוך 10עמוד

על פי שיקול , החברה רשאית) 2ב כנספח "רצ(ן כפי שנקבע במסמכי פתיחת החשבו .ד

החברה לא . לפעול כעושה שוק ולהוות צד נגדי לעסקה מול הלקוח, דעתה הבלעדי

היינו שכל הפסדי , נאמן או מתווך של הלקוח או עבורו, משמשת בשום תנאי כשלוח

כך שבנוסף לרווחי החברה מהשבת ההלוואה בשלמותה , הלקוח הם רווחי החברה

שוב . היינו ריבית שאינה קצוצה, היא זוכה בכל כספי העירבון של הלקוחהרי ש

תלויה ועומדת , לציין כי בנושא זה של עשיית שוק וניגוד העניינים שהדבר יוצר

יש בנותן , תביעה ייצוגית כנגד חברת איזי פורקס שאף היא שימשה כעושה שוק

ד"ביהל מנת לתת לטעם לצרף את התביעה הייצוגית כנגד חברת איזי פורקס ע

ב כנספח "רצ(הנכבד את אופי הפעילות המבוצע לכאורה בחברות שהם עושי שוק

3.(

וזאת מאחר ובכל רגע נתון ה כהגדרת 'עסקת פורוורד'אין מדובר בבחברת פורקס פלייס .ה

או הפסדיו באופן מיידי בלי צורך להמתין למועד סיום /רשאי הלקוח לממש את רווחיו ו

בכדי לסגור את , אותה כביכול מבצעת החברה, בר בעיסקא הפוכהאין מדו. העסקה

זאת בשונה מבנקים המבצעים . היות ואין עמלה לביצוע העיסקא ההפוכה - החשיפה

, עיסקת פורוורד אמיתית בה יש הבדל מבחינת העמלה במידה והעיסקא הגיעה למימוש

. ין עמלה נוספתקרי הלקוח נשאר עם העיסקא עד המועד בו נקבע תאריך המימוש א

היות ומדובר בעיסקא , במידה והלקוח ביצע עיסקא נגדית עליו לשלם עמלה נוספת

החברה נוטלת לאור האמור הרי שאין מדובר בעיסקאות פורוורד וממילא , חדשה

. ריבית

חשבון "להשלמת התמונה נוסיף כי החברה מאפשרת ללקוחותיה מהמגזר הערבי לפתוח

כי בפעילות החברה קיים חשש , מה שמוכיח שוב את הנזכר לעיל, בו אין ריבית" מוסלמי

.לאיסורי ריבית

שההפסד יתחלק כך לטענת התובע על החברה להשתתף בהפסד בהתאם לתנאי העיסקא

! הוה בשוובין הצדדים שו

מקבל העיסקא ") 1ב נספח "המצ(של חברת פורקס פלייס כפי שנקבע בהיתר העיסקא

ועל גובה הרווחים לא , י שני עדים כשרים ונאמנים"אמן על ההפסדים אלא עלא יהיה נ) התובע(

בתוספת הצגת מסמכים וראיות וספרי , תהא נאמנות אלא על ידי שבועה חמורה בפני בית דין

"חשבונות המאשרות אותם

טוען התובע כי אין צורך , ביחס לצורך בשני עדים להוכחת ההפסד כאמור בשטר העיסקא

כי , של החברה בהתאם לרשום בספרי החברהל דין היות וקיימת הודאת בע בהעדת עדים

ושאם לא כן הרי שהחברה מחויבת להשיב את כל סכום , התובע הפסיד את סכום השקעתו

. ההשקעה

20מתוך 11עמוד

". סקאישטר ע"שורש הנושא מבחינה הלכתית נעוץ במהותו של

הלכות ) (4ב כנספח "המצ( "ברית יהודה"מ לבאר את הדברים נצטט כאן קטע מן הספר "ע

): ט"ירושלים תשל, בלויא' ריבית ועיסקא מאת הרב יעקב ישעי

בשטרי עיסקא הנהוגים כיום נוספו על פי דברי הראשונים תנאים שונים שעל ידם בעל "

בעל המעות ... ביחס להבטחת הקרן. המעות כמעט בטוח בדמי הקרן וגם ברווח בדרך היתר

פ עדים כשרים "נאמן לומר שהפסיד מדמי הקרן כי אם ע מתנה עם המתעסק שלא יהא

לפי אותו עקרון יש בשטרי ... וכל זמן שלא יברר זאת עליו לשלם כל דמי הקרן, ונאמנים

ולפי ...העיסקא תנאים שלפיהם יהא בעל המעות כמעט בטוח על הריווח של העיסקא

יתן המתעסק , ובאם לאו... תנאי שטרי עיסקא אין הוא נאמן על כך כי אם בשבועה חמורה

סכום זה נקרא בשם סכום ... לבעל המעות סכום קצוב כפי שהתפשרו ביניהם

". ההתפשרות

לבין הנאמנות על הרווח ) עדים כשרים ונאמנים(ההבדל בהתנאה בין נאמנות על הקרן

ר אביגדור "מנדל ב' ר(ם "הוא בהתאם לשטר העיסקא שתיקן המהר, )בשבועה חמורה(

אין כאן המקום , )יהודה פרק מא-שבעה סימן מ ובספר ברית-מובא בנחלת, מקראקא

עיין בברית יהודה פרק לז (וסחאות השונות להיכנס לטעמים ההלכתיים המבדילים בין הנ

). אות כג

מצא דרך משוכללת יותר להבטחת הקרן והיא ) סימן שב(יצויין כי בעל תרומת הדשן

אולם ציין שדרך זו . ץ"שהמקבל לא יהיה נאמן על ההפסד אלא על פי עדות הרב והש

א לא מועיל תנאי אבל במקום ריבית דאוריית, מועילה רק במקום שאין ריבית דאורייתא

). ד שם"ז יור"עיין ט. (זה

כאשר הנותן עצמו התעסק בכסף בשליחות המקבל

) "המקבל"שהוא (זיכתה את התובע ) "החברה"שהיא (הנותן : בנדוננו נוצר מצב מוזר

אלא הנותן שהיא , התעסק בכסף) התובע(אולם לא המקבל , )באמצעות המינוף(בסכום כסף

י "נסגרה הפוזיציה ע ,ולאחר מכן ,ח"מקבל וקנתה בשבילו מטה עבורהחברה עשתה זאת

. החברה בהפסד

") החברה"כאמור (כי הנותן , להביא עדים על ההפסדאת התובע אין מקום לחייבברור כי

, והאמת ידועה לנותן, בכסף העסקמאחר והיא , ה יודעת שהתובע הפסידובעצמ הבכבוד

. סדים של הקרן והרווחומשום כך על הנותן לשאת במחצית ההפ

?האם התנאי שנדרש שני עדים פוסל דרכי הוכחה אחרות

20מתוך 12עמוד

. הבה נברר טענה זו

ל לחבריה כי פרעתין "ההוא דא): "ב,דף מא(ניתן לדמות דין זה לאמור במסכת שבועות

אמר אביי באפי בי תרי אמר . אזל ופרעיה באפי עדי מעלמא. פרעין לי באפי ראובן ושמעון

להכי קאמר ליה באפי ראובן ושמעון כי היכי דלא , אמר ליה רבא. פי בי תרי פרעיהבא, ליה

הא אפסילו להו , דכי אמר ליה לא תפרען אלא באנפי ראובן ושמעון: "ף"וכתב הרי". נדחייה

". וכיון דקביל על נפשיה הדין תנאה תנאי ממון הוא וקיים, שאר אינשי לגבי ההיא פורענא

ויחשבו כולם , שלא תתקבל כלל עדותם של עדים אחרים בדבר, ף"משום כך הסיק הרי

. כעדים פסולים מחוץ לאותם פלוני ופלוני

שכיון שבשטר העיסקא נקבע שהבירור יעשה רק , היה מקום לומר גם בנדוננו, לאור האמור

הדרך היחידה הפתוחה , על כן. לכן נפסלו בכך כל הדרכים האחרות לבירור, י שני עדים"ע

. ובע היא בירור באמצעות שני עדיםלפני הת

ד "אך יש לחלק בין עדות להודאת בע

ד וההיגיון מורה כן הואיל ויכול "י הודאת בע"י עדים לבין בירור ע"יש לחלק בין בירור ע

אדם לומר לחברו אינני סומך על אף אדם אלא רק על פלוני ופלוני ואם רצונך ליטול ממני

נאי שאת הפירעון תבצע בפני פלוני ופלוני לעומת זאת לא הלוואה הינך נדרש להסכים לת

... יכול האדם לומר אינני סומך על עצמי

ף באומר על תפרעני אלא בפני "בשיטת הרי) שם(ן בשבועות "חילוק כזה מוצאים בדברי הר

. וה עצמו תתקבלואולם הודאת המל, שנפסלו כל העדים האחרים, פלוני ופלוני

אל תפרעני אלא בפני "באומר ) ן שם"המובאת בר(מחלוקת הראשונים ענין זה עולה גם מ

המאור אינם -לדעת בעל, פלוני ופלוני ובאו עדים אחרים שהודה המלוה בפניהם בפרעון

שכיון שפסול העדים "ן "דעת הרמב. נאמנים כי כמו שפסל עדי פרעון כך גם פסל עדי הודאה

". פרעון הוא דאין נאמנים אבל בהודאה נאמניםאין לך בו אלא תנאו וב, הללו שלא כדין הוא

הסיק שמפאת ) ח"סק(ך שם "אבל הש, ן"פסק כדעת הרמב) ג, מ סימן עא"חו(ע "השו

) מובא בטור(ישעיה ' ך בשם ר"והביא הש. מחלוקת הפוסקים יכול המוחזק לומר קים לי

. תועיל לכל הדעות, ד"שהודאת המלוה בפני בי

וחשוב להוסיף כי במסמכי פתיחת , ד הנובעת ממסמכי החברה"בנדוננו ישנה הודאת בע

וממה נפשך אם התובע לא , חשבון נקבע כי ספרי החברה ישמשו כראיה מכרעת בין הצדדים

הפסיד את כספו הרי שהחברה מחויבת להשיב לו את כל סכום ההשקעה ולאור האמור אין

, צורך שהתובע יוכיח שהוא הפסיד את כספו

20מתוך 13עמוד

כי שטר ההיתר עיסקא של חברת פורקס פלייס שונה מהותית משטרי ההיתר חשוב להדגיש

, חות מאושרים"דו, שכל רישומים, עיסקא של הבנקים היות והבנקים הוסיפו כי מוסכם

לא ישמשו כראיה ביד המקבל , וכל מסמכים ורישומים מכל סוג שהוא, מסמכי תאגיד

. אואף לא ישמשו כאומדנ, ל"וכהוכחה מטעמו לבירור הנ

ונקבע בו מפורשת כי מסמכי בכך שונה שטר ההיתר עיסקא של חברת פורקס פלייס הואיל

ובמסמכי פתיחת חשבון נקבע מפורשות כי ספרי ) בנוגע לרווחים(החברה כן ישמשו כראיה

.החברה ישמשו כראיה מכרעת בין הצדדים

ת היות ובשטר במקרה שלפנינו לא ניתן לומר כי קיימת אפשרות רווח מעסקאות אחרו

יתחלקו , ההיתר עיסקא נקבע במפורש שכל הרווחים וההפסדים שיגיעו מאותם עיסקאות

מחצה על מחצה בין הבנק ללקוחותיו וממילא החברה מנועה מלטעון כי יתכן והמקבל

.הרוויח בעסקאות אחרות

ם "והמהרש) ג סימן קס"ק ח"מהד" (ומשיב-שואל"ניתן לפלפל רבות ביחס לחידושו של ה

כי בהלוואה בהיתר עיסקא יש להביא בחשבון ההפסדים והרווחים את כל ) ב סימן רטז"ח(

אך כאמור במקרה שלפנינו נקבע מפורשות כי לא יכללו כל עסקי , העיסקאות שעשה המקבל

וזאת בשונה משטרי היתרי עיסקא המצויים בידי , המקבל אלא אך ורק מאותם עיסקאות

המקבל יעסוק בדמי העיסקא בכל עסקיו ונכסיו לטובת הבנקים בהם נקבע מפורשות כי

ואפילו אם . בין בעסקיו ונכסיו הקיימים ובין בעסקים ונכסים שמכאן ולהבא, העיסקא

, הרי שלמרות התנאי האמור במסמכי הבנק, תינתן העיסקא רק למטרה מיועדת ומסוימת

ל"הבנק מסכים כי המקבל יעסוק בכל עסקיו ונכסיו לטובה בכסף הנ

" סתימת כל הפרצות –היתר עיסקא "מאמרו של הרב צבי יהודה בן יעקב 5ב כנספח "מצ

ב "המצ" נוסח מתוקן של היתר עיסקא לבנקים"וכן מאמרו של הרב שלמה דיכובסקי

6כנספח

שנקט ) 7ב כנספח "המצ(, ת אגרות משה יורה דעה חלק בסימן סג"כמו כן ראה בשו

אחרת הרי שתנאי ההיתר עיסקא הם ספציפיים לאותה בפשיטות שאם לא נאמר במפורש

וכאמור בהיתר עיסקא של חברת פורקס פלייס נקבע , עיסקא ולא לכל עסקיו של הלווה

"יתחלקו מחצה על מחצה שיגיעו מאותם עיסקאותשכל הרווחים וההפסדים "במפורש

:ת אגרות משה "שו

כשתהיה ההלוואה לעסק מיוחד כמו עוד יש לידע בענין היתר עיסקא שלא טוב לפני המלוה"

ש הבאנק אם היה הפסד ויפטר הלוה "ע יודעין וכ"דאז אפשר שכו, לקניית בתים וקרקעות

שלכן צריך לכתוב שהלוה יעשה , וכמובן הבאנק לא ירצה להפסיד, משבועה ומלברר בעדים

שאז , כל עסק שלפי האומדנא של האינשי יש להרויח לא פחות מכפלים מסך שקבעו לריבית

ה שלוקח המעות לקניית בית זה דהא ויצטרך הלוה לברר בעדים ובשבועה אף שאמר להמלו

כ אפשר "אפשר שהיה לו מעות לקנות הבית אך רצה שיהיו לו מעות גם לעיסקא אחרת וא

20מתוך 14עמוד

ויח וויח בעסק אחר ויצטרך לברר בעדים ובשבועה בכל אופן כשיאמר שלא הרושהר

והמארגיטש על הבית . בדבר שאמר שלצורך זה הוא לוהושהפסיד אף שיהיה ידוע שהפסיד

ולא כל לוה , צריך שיכתבו בהשטר שהוא לחשיבות משכון ולא שההלואה הוא רק על הבית

שלכן אף לעשות היתר עיסקא מיוחד עם כל לוה ולוה מיהודים אין זה עצה טובה . יבין זה

ן ההיתר יש לחוש שישקרו להבאנק שיהיו הרבה מאינם שומרים תורה שאם יסבירו להם עני

". ואם לא יסבירו להם הרי לא יועיל כלום, וישיגו עדים שקרנים

הרב עזרא בר שלום , בפני הדיינים הרב אברהם שרמן, מקרה דומה התדיין בבית דין רבני

הודאת בעל דין של הבנק מייתרת את הצורך "והרב שלמה דיכובסקי בו נקבע פה אחד כי

בהיתר עיסקא "לא שהרב שלמה דיכובסקי בדעת מיעוט קבע כי א, "בהוכחה על הפסד

אך כאמור , "שנערך בין הבנק ללקוח ניתן להניח כי הבנק שותף של הלווה בכל עסקיו

נקבע מפורשות כי הרווחים מאחר ובהיתר עיסקא של חברת פורקס פלייס אין הדבר כך

מור קיימים נוסחאות כא .וההפסדים יהיו מאותן העיסקאות שבין החברה ללקוח בלבד

רבות של היתרי עיסקא ולא ניתן להקיש מחוזה אחד למשנהו ויש לדון על כל היתר עיסקא

. לגופו

" היתר עיסקא במניות הבנקים"מאמרו של הרב אברהם שרמן 8כנספח ב "רצ

" היתר עיסקא במניות הבנקים"מאמרו של הרב עזרא בר שלום 9כנספח ב "רצ

" היתר עיסקא במניות הבנקים"ו של הרב שלמה דיכובסקי מאמר 10כנספח ב "רצ

דיני ריבית בראי הכלכלה "להשלמת התמונה ראה את מאמרו של הרב נתן דרייפוס

11כנספח ב "המצ" המודרנית

.לאחר שביראנו את הדברים מבחינה הלכתית נפנה למישור המשפטי

כאשר קבעה במספר , חוקית הפסיקה הישראלית הכירה בהיתר העיסקא ונתנה לו גושפנקא

יש . הקובע זכויות וחובות בין הצדדים לו, פסקי דין כי היתר העיסקא הינו חוזה לכל דבר ועניין

וההלכה המובאת לעיל נוהגת בבתי , לציין כי נושא זה לא נדון עד כה בבית המשפט העליון

. המשפט השלום והמחוזי

כי , קבע בית המשפט )ב(ח "מ תשמ"פס', חוא טישלר צבי' נהמאוחד בנק המזרחיבפסק דין

כהגדרת (הריהו חוזה ככל שאר החוזים ואין כל מניעה שבית משפט אזרחי " עיסקא"שטר ה"

על גישה זו ". הלכתי/ידון בתוקפו של הסכם אך ורק משום שתוכנו מכיל את הדין הדתי) הבנק

היתר העיסקא "נקבע כי בו ילתה' ל נ"ד בל"בנק אגוד ובפס' ויזל נד "חזר בית המשפט בפס

דיני החוזים כשהם מוחלים על היתר העיסקא מכפיפים אותו בין ...הוא חוזה ככל חוזה אחר

וראו ". השאר להוראות החוק והפסיקה הנותנות תוקף מלא לכוונות הצדדים ולאומד דעתם

: גולד' ד בנק פועלי אגודת ישראל נ"בפס

20מתוך 15עמוד

. בין הצדדים הינו דין החוזים במשפט הישראליאני סבורה כי הדין החל על מערכת היחסים "

-' וכד" קיבול"ו" הצעה"האם היו , שאלות כגון האם בין הצדדים נקשר חוזה מחייב, כך

' ד טישלר בעמ"בעניין זה פס' ור( 1973 -ג"תשל) חלק כללי(תבדקנה לפי הוראות חוק החוזים

360 .(

לחוק 26 - ו 25' י הוראות ס"יפורש עפהחוזה . י הדין הישראלי"גם פרשנות החוזה תעשה עפ

היינו תוך ניסיון להתחקות אחרי אומד הדעת המשותף של -ובהתאם להלכה הפסוקה , החוזים

. ומלשון ההסכמים, כפי שהוא עולה ממכלול הנסיבות שהוכחו, הצדדים להסכם

את הרי כדי לפרש , מאחר וההתקשרות החוזית בין הצדדים כללה את התר העסקא, עם זאת

וזאת מכוח כללי הפרשנות שבדין . יהיה מקום להתייחס גם להלכה היהודית, התר העסקא

כך כדי להבין את הרקע למוסד של . ועל מנת לאתר את אומד הדעת של הצדדים, הישראלי

שאלמלא איסור , יש לפנות למשפט העברי -ולהיתר עסקא הספציפי דנן, ככלל" התר עסקא"

". סקא דנן בא לעולםלא היה התר הע -הריבית בו

כפי , כהן' ח) בדימוס (השופט ' לא הלכה בדרכו של כב, הפסיקה שעסקה בנושא היתר העיסקא

בשאלת , חוות דעת זו ניתנה עבור בית משפט בניו יורק. 17/12/97שהיא עולה מחוות דעתו מיום

סקא אין ובה הובעה הדעה כי להיתר העי, תוקפו המשפטי של היתר העיסקא במשפט הישראלי

כהן מספר טעמים לאי ההכרה בתוקפו של היתר ' בחוות דעתו מעלה השופט ח. כל תוקף משפטי

הואיל וכל , שאין לצדדים גמירת דעת להתקשר בתנאי היתר העיסקא, טעם אחד הינו -העיסקא

ואף כוונת הבנקים אינה אלא לרצות את הלקוחות , כוונתם אינה אלא לצורך האיסור הדתי

כי עמידתו של המתעסק על זכותו החוזית לחלוקת הרווחים או , עם שני הינוט. הדתיים

חלק (לחוק החוזים 39ההפסדים על פי היתר העיסקא גובלת בחוסר תום לב בניגוד לסעיף

. 1973 -ג "התשל, )כללי

מאחר ויש בכך ניצול לרעה , כי שימוש בהיתר עיסקא מהווה חוסר תום לב, הטעם שלישי הוא

ת הבנקים אשר אפשרו ללקוחותיהם הדתיים לסחור בלי לעבור על איסור הריבית של נדיבו

על . בשאלת היחס שבין היתר העיסקא לבין חוזה ההתקשרות עם הבנק, טעם רביעי הינו. הדתי

במקרה של סתירה , גובר, כאשר חוזה מורכב מחלק סטנדרטי ומחלק ספציפי, פי נימוק זה

. החלק הספציפי, ביניהם

היבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר , משען.ביתר הטעמים שהובאו בחוות הדעת ראו ד לדיון(

445.(, 405)ט"תשנ, כרך ב(מחקרים בכלכלה ומשפט על פי ההלכה , כתר, עיסקא

לחוק 13אין לראות בהיתר העיסקא כחוזה בטל משום היותו חוזה למראית עין כמשמעו בסעיף

חוזה למראית עין קיים כאשר שני הצדדים אינם מתכוונים . 1973 - ג"תשל, )חלק כללי(החוזים

, לעומת זאת. שלחוזה תהא נפקות משפטית והמסמך נעשה רק בכדי ליצור רושם של חוזה

ייוותר האיסור על לקיחת , שאם לא כן, הצדדים להיתר העיסקא מעוניינים לתת תוקף להיתר

. ריבית על כנו

: בית המשפטקבע טישלר' בפסק דין בנק המזרחי נ

20מתוך 16עמוד

המגבילים את המתעסק בהתעסקותו כמו גם " עיסקא"אין ספק שהתניית תנאים בשטר ה"

פירוט התנאים המקשים על ביצוע שבועת הפטור אינם יכולים לשלול את זכות המתעסק

- ' סימן ח' חלק ח" ציץ אליעזר"ת "ראה שו(לפיקציה " עיסקא"להישבע שאחרת הופכת ה

בכל , העדפה של הימנעות משבועה אפילו כשהמדובר בשבועת אמת שמצד ההלכה אמנם קיימת

אופן הסברה נותנת שאין לפגוע בזכותו של הלווה להישבע ולאמת את טענתו שהקרן לא הניבה

)". פירות ולא קצרה רווחים

: שם קבע בית המשפט כיגולד ' בנק פועלי אגודת ישראל נוראו בפסק דין

יש לפרש את ההסכמה על קיום שותפות בין , על לקיחת ריביתבשל קיומו של האיסור החמור "

הרי דמי ההתפשרות , שכן אם מדובר בפיקציה -ולא כפיקציה , המקבל לנותן כאופציה אמיתית

). ד"לפסה 15' בעמ 28פסקה ) (ההדגשה במקור" (הם למעשה ריבית אסורה

השותפות שוללת את העובדה שהלווה זכאי לבחור באופציה של שבועה ולממש את אופציית

הייתה העיסקא הופכת לפיקציה , בלא האפשרות להישבע. היות החוזה בגדר חוזה למראית עין

שדינו , במנותק מהיתר העיסקא, ויחסי הצדדים היו נבחנים לאורה של עסקת ההלוואה בלבד

רי ה, לאור כך). וההפניות שם 58ש "ה 248' עמ, וינרוט ריבית הסכמית.ראו א. (היה להתבטל

שדרישת הלקוח לעמידה בתנאי ההיתר אינה אלא עמידה על זכות חוזית מפורשת המוסכמת על

לחוק החוזים 39פ סעיף "הצדדים ודרישה כאמור אינה מהווה התנהגות בחוסר תום לב ע

).446' בעמ, היבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עיסקא, משען.ד(

השוני בין חברת פורקס פלייס לבנק

היות והחברה יכולה , רקס פלייס שונה מהותית מבנקים הנותנים הלוואה לכל מטרהחברת פו

חשוב לציין כי בנושא זה של עשיית שוק , לשמש כעושה שוק והפסדי הלקוחות הם רווחי החברה

תלויה ועומדת תביעה ייצוגית כנגד חברת איזי פורקס שאף היא , וניגוד העניינים שהדבר יוצר

ש בנותן טעם לצרף את התביעה הייצוגית כנגד חברת איזי פורקס על מנת י, שימשה כעושה שוק

ב כנספח "רצ(הנכבד את אופי הפעילות המבוצע לכאורה בחברות שהם עושי שוק ד"ביהלתת ל

מה שאומר שהחברה מרוויחה את כל הפסדי הלקוחות וממילא ניתן לחלק בין חוות דעתו , )'ג

התייחס לבנקים שהפסד של מחצית מהלוואות יצור כהן אשר ' ח) בדימוס(השופט ' של כב

בפורקס פלייס הרי שבמידה והתביעה תאושר היא תאלץ ,אנדרלמוסיה כללית לעומת זאת

להשיב למשקיעים מחצית מהפסדיהם שהם לכאורה מחצית מרווחי החברה שהיא כאמור עושה

!שוק

ולא רק ( "סכום ההשקעה הגנה מפני הפסדים על כל"הגדילה לעשות החברה ובפרסומיה נתנה

'ביזפורטל'באתר 03.08.2008לדוגמא פרסום החברה מתאריך ) על מחצית כבהיתר עיסקא

היות והיא 01.12.2009 -החברה המשיכה את המבצע עד לכל הפחות ה 12כנספח ב "הרצ

13כנספח ב "הרצפרסמה את המבצע שוב באתר חרדים

20מתוך 17עמוד

: 03.08.2008מתאריך 'רטלביזפו'להלן פרסום החברה באתר האינטרנט

מוסיפה לסל השירותים שלה שירות - ח "חברה ישראלית שעוסקת במסחר במט, פורקס פלייס"

".הגנה נגד הפסדים: שכיום אין שני לו בעולם, חדש ומהפכני

לצמצם את , ח"המעוניין לסחור במט, ההגנה נגד הפסדים מאפשרת לכל לקוח של פורקס פלייס

ח למסחר "ההגנה למעשה הופכת את המסחר בשוק המט. מום האפשריהסיכונים שלו למיני

העמלות –תשלום עמלות לחדר המסחר : שבו הסוחר מסתכן בדבר אחד בלבד, הבטוח ביותר

. מהמרווח בין שער הקנייה לשער המכירה

בפורקס פלייס מבטיחים שההגנה שהם מציעים ללקוחותיהם לא הופכת את העמלות שלהם

, בנוסף. העמלות של החברה הן האטרקטיביות ביותר הקיימות בשוק , להיפך. ליקרות יותר

. ישנה אפשרות לקבל ערבות בנקאית כנגד כספי ההפקדה, אומרים בפורקס פלייס

, ח"לפי התנאים החדשים שמעמידה פורקס פלייס לסוחרים במט! קבל הכל בחזרה? הפסדת

מאחר שההגנה שמציעה פורקס , ברהיכולים הסוחרים לחוש בטוחים כשהם סוחרים דרך הח

. את ההימור ואת הסיכוי להפסיד, פלייס מסיר את הסיכון

, כלומר. רווח: הראשון") שם( .בכיר בחברה, מסביר תומר לוי, "קיימים שני מצבים אפשריים"

הוא רק , למעשה, אך ההפסד, המצב השני הוא הפסד. ירוויח כסף 2008ח בשנת "הסוחר במט

". ת כל שאר ההשקעה הלקוח מקבל בחזרהא. של העמלות

הכניסה של ההגנה נגד הפסדים לסל השירותים של פורקס פלייס משנה את אסטרטגיית

ההגנה מכוונת את הלקוחות לאסטרטגיות מסחר נבונות ולעבודה נכונה . המסחר של הלקוחות

תוך , קטנות למנות השקעה -כך שהלקוח יכול לחלק את ההשקעות בצורה יעילה , ח"בשוק המט

.שהוא לא משתמש במינוף המכסימלי האפשרי

להשיג תשואות 2008יוכלו במהלך שנת ,ח שיחלקו את השקעותיהם בצורה נבונה"סוחרי המט

כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של , זאת ועוד. בסיכון של עמלה בלבד, על התיק 100%של

ח כיצד ניתן "מדים הסוחרים במטשבהם לו, מציעים בפורקס פלייס קורסים חינם, הלקוחות

.בסיכון של עמלה בלבד, אחוז בשנה 100של לייצר תשואה

י מומחי פורקס פלייס בעלי ניסיון של יותר "תומר לוי מוסיף כי באסטרטגיות המסחר שפותחו ע

ח "בשוק המט 100עיסקאות מוצלחות מתוך 55ח ניתן להוכיח כי "שנה בשוק המט 20 -מ

אחוז ויותר בשנה על התיק בסיכון של תשלום עמלות 100של אה כוללת מניבות ללקוח תשו

!בלבד

שוק ההשקעה הכי בטוח

ח "הופך את ההשקעה במט, עם הערבות הבנקאית שניתן להצמיד לו, ההגנה נגד הפסדים

. להשקעה הבטוחה ביותר

20מתוך 18עמוד

כסימלי שלנו שיבטיח לנו כי הסיכון המ, בארץ או בעולם, אחד בשוק המניותהאם נמצא ברוקר

?הוא תשלום עמלות בלבד

החברה היא חברה ישראלית . ח הגדולה ביותר בישראל"חברת פורקס פלייס היא חברת המט

, תל אביב, חיפה, קריית שמונה(הפועלת באישור משרד האוצר ולה משרדים בכל רחבי הארץ

.ההנהלה וחדר העסקאות של החברה ממוקמים בקיסריה). באר שבע וירושלים

שפועל באמצעות האינטרנט , ח חדר אנליסטים חינם"חברה מעמידה לרשות המשקיעים במטה

פרשנויות , ניתוחים בזמן אמת ללקוחות הפעילים, ונותן נתונים עדכניים, שעות ביממה 24

.ואיתותי קנייה ומכירה בעברית

לפון שמאפשרת מסחר גם באמצעות הט, לחברת פורקס פלייס תוכנת מסחר ידידותית בעברית

".הסלולארי

ד של בנק ישראל המערערת את תקפותו של היתר העיסקא "חו

נתקבלה מאגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל חוות דעת בענין היתר ) 1992(ג "בשנת תשנ

היתר עיסקא הינו מסמך אשר מקובל בין יהודים : "העיסקא שנמצא בבנק לאומי לישראל

בהיתר עיסקא . ק לעסוק בעסקי אשראי ולקבל ריביתוהנותן היתר הלכתי לבנ, שומרי מצוות

. שבידי בנק יש מקום להנחת דעת צבור הלקוחות כי עסקי הבנק תואמים גם את רוח ההלכה

אין היתר עיסקא מסמך שלקוח או הבנק יכולים לאכוף , ]בהבדל מההלכה[מבחינת החוק הכללי

." זכויות מכוחו בבית משפט

האם מותר להמשיך ולנהל , לרבנים הראשיים לישראל בשאלהד זו פנו אנשים "בעקבות חוו

מבלי ' תוכניות החיסכון וכו, משכנתאות, עיסקאות האשראי, בבנקים את כל הפעולות הכספיות

. ו בעוון חמור של איסור ריבית"להיכשל ח

, כמכירת חמץ לנכרי לפני פסח -עיסקאות ממון אחרות הנעשות על מנת להינצל מאיסורי תורה

כאשר אין הן -ישראל לנכרי לפני השמיטה -ומכירת קרקע בארץ, ירת בהמה מבכירה לנכרימכ

אזי מתעוררת בעיה הלכתית לשיטתם של פוסקים רבים , מקובלות בדין המלכות ובחוק האזרחי

וממילא לא ניצולים מאיסורי תורה שהמכירה , פ דין תורה אין להן תוקף"הסבורים שגם ע

סקים טרחו למצוא דרכים כיצד להתאים עיסקאות אלו לדינא הפו. נועדה להציל מהם

אולם ביחס להיתר עיסקא הבא להציל מאיסור ריבית טרם נתלבן . דמלכותא ולחוק הכללי

. ל מצריכה עוד יותר לדון בדבר"חוות הדעת הנ. הנושא די צרכו

פסק דין , תאו מתוך אי ידיע, ג בהתעלמות"ד בשנת תשנ"יש לציין שבנק ישראל נתן את חוו

א "בתיק ת) 1987(ז "גורן כבר בשנת תשמ' י השופט א"א ע"שניתן בבית המשפט המחוזי בת

: ועל כן, ששטר העיסקא הינו חוזה ככל חוזה, בפסק דינו קובע השופט. 5317/86' המ 1024/86

ינא לענין זה אין נפקא מ, ידון בתוקפו) כ הבנק"כהגדרתו של ב(אין מניעה שבית משפט אזרחי . 1

. שהחוזה מכיל דין דתי הלכתי

, יש לראות בשטר העיסקא על כל תנאיו חלק מההתקשרות החוזית בין הבנק לחייב והערבים. 2

20מתוך 19עמוד

25ויחול עליו סעיף ] 11[סיפא לחוק החוזים 2בהיותו הצעה בדרך של פניה לצבור במובן סעיף

]. 11[לחוק החוזים

שאינו כופר בנפקותו של שטר , כ הבנק"טענת בד מביא השופט את "מפסה] 8עמוד [ 360בקטע

בהיותו מסמך , אם כי טוען שאין להעלות טענה בדבר תוקפו של זה בבית דין אזרחי, העיסקא

: על זה משיב שם השופט". 'הדין ההלכתי'

ואין , שטר העיסקא הריהו חוזה ככל שאר החוזים, לדעתי. כ הבנק"לא ירדתי לסוף דעתו של ב"

ידון בתוקפו של הסכם אך ורק משום שתוכנו ] כ הבנק"כהגדרת ב[משפט אזרחי כל מניעה שבית

".הלכתי/מכיל את הדין הדתי

א "ולהלכת פסק דין ע] 11[לחוק החוזים הכללי 24בהקשר זה יש להפנות להוראות בסעיף

על ' עיסקא'כי יש לראות את שטר ה, ולפיכך נראה לי... 1646עמוד ) 1(שמואל . שמואל נ 99/60

הצעה ' עיסקא'ובהיות שטר ה. כל תנאיו כחלק מההתקשרות החוזית בין הבנק לחייב והערבים

, שקובלה על ידי החייב והערבים] 11[סיפא לחוק החוזים 2בדרך של פניה לצבור במובן סעיף

חלק [לחוק החוזים 25כפי שעל כל הסכם חלה הוראות סעיף ' עיסקא'אין ספק שגם על שטר ה

": פירוש של חוזה"הקובעת 1973ג "תשל] כללי

ובמידה שאינה , חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה. 1

. מתוך הנסיבות -משתמעת ממנו

. פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל - חוזה הניתן לפירושים שונים . 2

תמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות ביטויים ותבניות בחוזה שנוהגים להש. 3

. הנודעת להם באותם חוזים

, ר המועצה המייעצת של בנק ישראל"יו, לורנץ' בעקבות חוות הדעת של בנק ישראל פנה הרב ש

: ה"וזו תשובתו מיום ב בתמוז תשנ, שיתייחס לנושא, מר זאב אבלס, למפקח על הבנקים

ם היתר עיסקא מהווה חלק מחוזה ההתקשרות בין הבנק לבין מקום הכרעתה של השאלה הא. 1

.הלקוח הינו בבית המשפט

1029/86) א"ת( 5317/86) א"ת(' א בתיק המ"ד של בית המשפט המחוזי בת"תשומת ליבך לפס. 2

יש לראות את היתר העיסקה על כל תנאיו כחלק מההתקשרות "בו נקבע במקרה הנדון כי

". ייב והערביםהחוזית שבין הבנק לבין הח

ד של שופט "ומעמידה על תוקפו את פסה, הודעה זו מבטלת את חוות הדעת של בנק ישראל

. גורן' השופט א, ש המחוזי"ביהמ

14כנספח ב "המצ" תוקפו של היתר עיסקא בבנקים"שרמן ' ראה מאמרו של אברהם ח

20מתוך 20עמוד

יכוםס

, תובע או באי כוחו לולא הועברו מאחר וחשבונות התובע נמסרו לאחרונה לידי בית הדין הנכבד

אור האמור לעיל ולכמה כסף לטענת החברה הפסיד התובע בדוק הנכבד ל ד"מתבקש ביה

. ל"במחצית מהסכום הנ חייבהל

י בית הדין להגיש כתב תביעה נפרד "זאת מבלי לפגוע בשאר טענות התובע כפי שכבר הוחלט ע

. בגין כל שאר הפסדיו

נספח

פרמס

1

נספח

פרמס

2

: שם משפחה *

: שם פרטי*

: ל" דוא*

: כתובת*

הרשמה לפתיחת חשבון . פלייסלפורקסברוכים הבאים

. נא למלא את הפרטים הבאים, לפתיחת חשבון אמיתי

.שדות חובה*

: מדינה*

: טלפון סלולארי*

: 1 טלפון נוסף

: 2 טלפון נוסף

: פקס

: שם משתמש*

. תווים המורכבת מאותיות לטיניות ומספרים6-12הסיסמא חייבת להיות בין

.או מספרים/ תווים מורכב מאותיות לטיניות ו6-12שם המשתמש חייב להיות בין

: סיסמא*

: דרכון/ ז . מספר ת*

הסכם משתמש

בין , ומאפשרת ללקוחותיה, ח"מפעילה חדר מסחר במט") החברה: "להלן(מ "חברת פורקס פלייס בע

וכל דרך , אינטרנט, בין היתר באמצעות הטלפון, ח בעזרת מערכות החברה"לבצע עסקאות מט, היתר ). בהתאמה" האתר"-ו" המערכת: "להלן(אחרת שמציעה החברה ביצוע עסקאות באמצעות המערכת וקבלת כל שרות אחר , הסכם זה מתאר את תנאי השימוש באתר

, ")הלקוח"או /ו" הגולש("כאשר ביצוע הפעולות המתוארות לעיל כפוף להסכמתך ולהצהרתך , מהחברה .כי קראת את ההסכם והסכמת לכל האמור בו

אחריות הלקוח

על המשתמש לוודא כי . בלבד 18ובשרותי החברה הינו אישי ומותר מגיל במערכת המסחר, השימוש באתר

וכי ביצע כל דרישה חוקית הנדרשת ממנו לצורך , אין כל מניעה חוקית או אחרת לפעילותו כאמוראו על ידי מי שאינו /החברה לא תשא בכל אחריות לפעולות שיתבצעו בניגוד לאמור לעיל ו. השימוש

.מורשה לכך, רכת החברה הינו לפי רשיון מוגבל אשר ניתן ללקוח באופן אישי ובלעדי ושאינו ניתן להעברהשימוש במע

או /או לאפשר לאחר לעשות כל שימוש ברשיון ו/או להמחות ו/אין להעביר ו. וכפוף לקיום תנאי הסכם זהנו או להעביר את שם המשתמש והסיסמה לאחר שאי/ו, י מי שאינו הלקוח"לפעול בחשבון הלקוח ע

לחברה , וכל נזק שיגרם לחשבון הלקוח, כל פעולה בניגוד לאמור לעיל תקנה לחברה זכות לבטלה. הלקוח .יהיה באחריות הלקוח בלבד, וללקוחות אחרים בגין פעולה כאמור

כל הציוד הדרוש , כמו כן. לרבות עסקאות הפקדת ומשיכת הפיקדון הינן באחריות הלקוח, כל העסקאותלרבות שמירה על שם , ה לשם פעילות תקינה שלו בחשבון הינה באחריות הלקוחללקוח כמשתמש קצ

.המשתמש והסיסמה בחשבון

מערכת בצוע עסקאות

וכל שרות CFDאו /או סחורות ו/במערכת החברה ניתן לבצע עסקאות בשערי חליפין של מטבעות שונים ובהוראות טלפוניות לחדר , רנטבאמצעות רשת האינט") מטבעות: "הכל להלן(אחר שתעניק החברה

בשימוש במערכת מוצגים בפני הלקוח שערי חליפין . בפקס ובכל דרך אחרת שתוסיף החברה, המסחרלצמדי מטבעות על בסיס השערים המוצגים על ידי מערכות מידע פיננסי שונות כשערי המסחר העדכניים

שונות מתבצעים חישובים מתמטיים לצורך קביעת שערי מסחר לתקופות. ל"ביותר בשווקי המטבע הבינ, והחישוב הינו סופי ומחייב, על פי נוסחאות מוכרות ומקובלות בשווקי המטבע, על ידי מערכת החברה

.כאשר שערים אלו כוללים את המרווח לטובת החברה בין מחירי הקניה והמכירה. ון שהפקיד הלקוחהמערכת אינה מאפשרת ביצוע עסקאות המסכנות סכומים הגבוהים מהערב, ככלל

כך , באם לא ניתנה פקודה כאמור על ידו, הלקוח נותן הרשאה לחברה לפעול בחשבונו לשם עצירת הפסד . שגובה ההפסד המרבי אליו יהיה חשוף הלקוח לא יעלה על גובה העירבון שהפקיד בחברה

ה ישירות על וניתנת להורא, עסקה להגבלת ההפסד הינה עסקה הצמודה לעסקת המסחר שביצע הלקוחאו באופן אוטומטי על ידי , ידי הלקוח על ידי בחירת שער לעצירת הפסד או קביעת ההפסד המכסימלי

.המערכת תוך סיכון סכום הערבון

לפי החל מיום ביצוע העסקה ועד למועד GMT 22.00העסקות מתחדשות באופן אוטומטי מדי לילה בשעה : האירועים הבאיםהעסקה מסתיימת בקרות אחד משלושת . סיומה

שערי המסחר הגיעו לשערים שהוגדרו להגבלת ההפסד או . ב. סגירה יזומה של הפוזיציה על ידי הלקוח. א . המערכת סגרה את העסקה מחוסר בטחונות. ג. לקיחת הרווח

יובהר כי החברה אינה מתחייבת כלפי הלקוח לאפשרות לביצוע עסקאות בכל שעות היממה ולא תספק

. או הימנעות מביצוע עסקאות/יצוע וייעוץ לבאשר הינה עסקת חליפין –במסחר במערכת ניתן לבצע עסקת פורוורד , מעבר לביצוע עסקאות כאמור לעיל

שער הפורוורד מורכב מציטוט השער הידוע . בין שני סוגי מטבעות בשער ובתאריך עתידיים וידועים מראששהינה –ועסקת לימיט , ופת הזמן החלה עד למועד שנקבעהנוכחי ומהפרש הריביות של זוג המטבעות לתק

ח יגיע לשער "העסקה תתבצע כאשר השער בשוק המט. עסקת מסחר מותנית לפי שער חליפין מוגדר מראש . שנקבע לביצוע העסקה

למעט המקרים , מערכת החברה מאפשרת סטופ לוס מובטח בשער – Stop Loss - שער הגבלת הפסד סטופלוס המבוסס על (סטופ לוס מלאכותי ) ב(, סטופ כניסה) א: (טופ אינו מובטחבהם סער הס, הבאים

hedge )אשר הינו דרך ) שתי עסקאות בכיוונים הפוכים באותו מטבע או מטבעות עם קורלציה גבוההסטופ בעסקה מתמשכת ) ג(, )מלכותית ליצירת סטופ כניסה אשר אינו מובטח בביצוע בשער המבוקש

) ד(ברציפות השערים ) gap(בהם נוצר פער , או בהפסקת מסחר וכדומה/אין מסחר ו לאורך ימים בהם ).'סחורות וכד, שער נפט(במכשירים שאינם מטבעות

הפקדה והשבה של הערבון

על הלקוח להפקיד ערבון להבטחת , כתנאי לביצוע עסקאות ולפתיחת חשבון על שם הלקוח בספרי החברה

הערבון המופקד בידי החברה ואינו נושא כל ריבית . ל ידי החברה מעת לעתהעסקאות בתנאים שיקבעו עהפסדים כתוצאה מביצוע עסקאות ינוכו מהעירבון ורווחים יצורפו אל הערבון וישמשו . או הצמדה/ו

כל חלק מהערבון שאינו משמש להבטחת העסקאות ניתן למשיכה על ידי . להבטחת עסקאות נוספותעל ידי כניסה למערכת יוכל הלקוח בכל עת לראות את גובה העירבון . חברההלקוח בהוראה מתאימה ל

. ואת העסקאות המבוצעות על ידוניתן להפקיד את סכום הערבון בחברה באמצעות אמצעי תשלום שונים ובכל מטבע שיאושר על ידי

קרי השער היציג ( לפי השער היציג הידוע באותו יום, ב"כאשר החשבון יומר וינוהל בדולרים ארה, החברה ).אשר יחול ממועד פרסומו, עד לפרסום השער היציג החדש באותו יום, הקודם הידוע

נדרש , פי דרישות החוקים והתקנות למניעת הלבנת הון-על, בעת ביצוע הפקדה באמצעות העברה בנקאיתעל הלקוח . והנמצא במדינת המגורים של הלקוח והרשום על שמ, הלקוח להשתמש בחשבון בנק אחד בלבד

וכן צילום המציין את פרטיו המלאים של חשבון הבנק השולח, אותנטי SWIFTלשלוח לחברה אישור .ברור של תעודה מזהה של הלקוח

משני , צילום אמצעי התשלוםנדרש הלקוח לשלוח לחברה כרטיס אשראי בעת ביצוע הפקדה באמצעות .וכן צילום ברור של תעודה מזהה של הלקוח, צידיו

יידרש הלקוח , או לפי דרישת החברה על פי שיקול דעתה הבלעדי/או בשיק ו/בעת ביצוע הפקדה במזומן ו, הלקוח מתחייב לספק מידע נכון ומלא אודותיו. להזדהות אישית בהתאם לנוהלי החברה ולכל דין

. רבוןיולחתום על כל מסמך שיידרש באופן סביר להפעלה התקינה של המערכת וניהול הע

שבת וראשון אינם , ימי שישי(ימי עסקים מיום קבלת בקשת המשיכה אצל החברה 14רבון עד ישבת העהההשבה תעשה באותו מטבע ולאותו חשבון ). בנוסף לימי חג וכל יום אחר שאינו יום עסקים, ימי עסקים

בהתאם לכל על פי שיקול דעתה הבלעדי ו, אלא אם בחרה החברה, או כרטיס אשראי ממנו הופקד במקור/ורבון בעת ביצוע ייובהר כי חישוב הע. להעביר את יתרת הפיקדון ללקוח לחשבון אחר ממנו הופקד, דין

באם בעת ביצוע . הפקדה ומשיכה על ידי הלקוח יחושב לפי השער היציג של הדולר הידוע באותה עתלים את המסמכים יידרש להש, ההפקדה לא העביר הלקוח את כל המסמכים שנדרש להעביר כאמור לעיל

. בטרם תתבצע ההעברה ללקוח, החסריםאו בלתי חוקית ואין בהם משום /הלקוח מצהיר ומתחייב כי כספי הפיקדון מקורם אינו בפעילות פלילית ו

. עבירה על חוקי איסור הלבנת בון בישראל ובעולםם שמקורם בחישובי שערי או הפרשי/או תביעה כנגד החברה בגין עיכובים ו/ללקוח לא תהיה כל טענה ו

או כל חיוב אחר שמקורם במערכות כרטיסי /או עמלות ו/המטבעות הנהוגים אצל חברות האשראי ובדומה ללקוח לא . לרבות בשל דרישות לשל חברות האשראי לזיהוי לקוח וכל דרישה אחרת, האשראי

או כל מערכת /אית ואו הפרשים שמקורם במערכת הבנק/תהיה כל טענה כלפי החברה בשל עיכובים ו .או חזרה ללקוח/אחרת שתאפשר העברת כספים לחברה ו

Margin call – באחריות הלקוח לודא כי ישנם מספיק בטחונות בחשבונן לכיסוי העסקאות הפתוחות ,מערכת החברה עלולה להודיע על מחסור בביטחונות ואז יהיה על הלקוח להשלים את , שאם לא

המערכת תסגור את העסקאות של הלקוח מחוסר , א יושלמו הבטחונותבאם ל. הביטחונות הדרושים .בטחונות

הרשאה לחברה

לפעול כזירת תיווך ולדאוג לכיסוי של עסקאות הלקוח מצד , על פי שיקול דעתה הבלעדי, החברה רשאית

לא החברה. וכן לפעול כעושה שוק ולהוות צד נגדי לעסקה מול הלקוח, או תאגידים אחרים/לקוחות ו . נאמן או מתווך של הלקוח או עבורו, משמשת בשום תנאי כשלוח

החברה רשאית לקבוע על פי שיקול דעתה את גובה הפוזיציה המקסימאלי ואת מספר הפוזיציות החברה מאפשרת פתיחת עסקאות באמצעות . המקסימאלי האפשריים בכל חשבון ובמערכת בכלל

כ "מליון מטבע בסיס מצטבר בסה 20כ "או סה/ו, יסמליון מטבע בס 10האינטרנט בהיקף של עד לחברה . לעסקאות נוספות מעבר לאמור לעיל דרוש אישור מיוחד מחדר העסקאות. בו זמנית, העסקאות

, ללקוח בעל יותר מחשבון אחד. לבטל כל עסקה שהתבצעה בניגוד לאמור לעיל, ישנה הזכות אך לא החובה .ל"ורך חישוב ההגבלות הניראו את כל החשבונות כחשבון אחד לצ

ציטוט שאינו משקף את שער , לרבות אך לא רק, במקרה של ציטוט שערים שגוי או ביצוע פעולה שגויהאו תקלה במערכות /עיכוב ו, טעות של עובד החברה, ח"החליפין כפי שנקבע באותה עת בשוקי המט

לבטל את העסקאות שבוצעו החברה תהייה זכאית, שבשליטת החברה ושלא בשליטתה, המחשוב והמידעהחברה אינה מתירה התבססות על פערי . ,או התקלות כאמור לעיל/על סמך הציטוטים השגויים ו

ידוע ללקוח כי במועד פרסום הודעות . ח"שמקורם בשימוש במערכות מידע שונות בשוק המט' ארביטראגשל אותם , בשערי החליפין או חדשות כלכליות בשווקים העולמיים יכולים להתבצע שינויים חדים/ו

החברה ממליצה . ובסמוך למועדים אלה יכולים להווצר עיכובים וטעויות בציטוטי שערים, מטבעות ובכללמה שיכול להוביל , שלא לסחור בסמוך להודעות אלו שכן העסקאות יכולות להתבסס על שערים שגויים

ח בשוק "מכרעת לנכונות שערי המטרישומי החברה ישמשו בראיה . לביטול העסקאות על ידי החברה . מובהר בזאת כי לחברה זכות לסרב לבצע כל עסקה.. העולמי ולציטוט השגוי שניתן ללקוח

דוחות ומידע

גובה הערבון ושיערוך , ")פוזיציות("בחשבון הלקוח יוצגו בכל עת נתונים לגבי עסקאות פתוחות בחשבון

הלקוח יוכל לעיין בפירוט עסקאות שביצע בעבר ובדוחות . וןשל החשבון לפי צירוף של הפוזיציות והערב .אחרים שמספקת המערכת

חשבון משותף

לייצג כי כל אחד מהם יהא מוסמך כל אחד מהשותפים בחשבון מסכים , אם החשבון הינו חשבון משותף

ד כל אח. האחריםלשותפים והכל ללא צורך במתן הודעה כלשהי , את כל השותפים אל מול החברהכאילו או מי מטעמה למי מהשותפים תחשב /על ידי החברה ומסכים שהודעה שתינתן מהשותפים בחשבון

חשבון מהשותפים המאת אחד לחברה שתינתן או הוראה /ווכל הודעה , חשבוןהשותפים בניתנה לכל .השותפיםתיראה כאילו ניתנה על ידי כל

כל השותפים בחשבון לדרוש כי , הבלעדי היקול דעתעל פי ש, תרשאי החברה תהיה, למרות כל האמור לעיל .או יאשרו פעולה כלשהי/ויבצעו

מיסוי והיטלים

באחריות . או היטל המתחייב על פי דין/ניתנת בזאת רשות הלקוח לחברה לגבות מחשבון הלקוח כל מס ו

. הלקוח לעמוד בכל דרישות המיסוי המוטלות עליו על פי דין

ח ידע פיננסי של הלקו

המסוגלים להעריך , מובהר בזאת כי שרותי החברה והשימוש במערכת מיועדים לבעלי ידע וניסיון פיננסי, ח"עבור עצמם את הסיכונים והסיכויים הכרוכים במסחר ספקולטיבי בכלל ובבצוע עסקאות בשוק המט

להבטחת המתאפיין בשינויים מהירים במחירים המטבעות ויכול להביא לאובדן הפיקדון המשמש

). Limit(לרבות בגין תנאי שוק שאינם מאפשרים ביצוע פקודות הגבלת שער , ההשקעה באופן מהירבעל יכולת פיננסית איתנה , ח"בשימוש במערכת הלקוח מצהיר כי הינו בעל ידע מוקדם במסחר במט

ביצוע כל פעולה יחסית לכספי הערבון וכי הינו מסוגל לשקול פעולותיו ואת הסיכונים הכרוכים בהם לפני .במערכת המסחר

הגבלת אחריות

אינם מתיימרים , הפועלים באתר, בעלי המניות ומי מטעמה, עובדיה, מנהליה, כי החברה, מובהר בזאת

לפיכך אין לראות בכל המידע . ח"מכירה אחזקה והשקעה במט, לייעץ לכל אדם בקשר אם כדאיות רכישהבכל חומר אחר המתפרסם באתר משום המלצה או חוות דעת כאמור בנתונים ו, בהודעותיו, המופיע באתר

המשתמש מצהיר . וכל המקבל החלטה כלשהי על סמך מידע המופיע באתר עושה זאת על אחריותו בלבדכי ידוע לו ששום דבר באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו

עובדיה ומי , מנהליה, לחברה. עלולה להוביל להפסדים כספיים ניכרים ח"ושל כל אדם וכי השקעה במטאו /ח ו"מטעמה הפועלים באתר יכול ויהיה עניין אישי בכל נושא העולה באתר ויכול והם מחזיקים במט

.ח"באופציות על מטחלים באחריותו הלקוח לוודא כי בצוע העסקאות והשימוש במערכת העסקאות אינו נוגד כל חוק או דין ה

עליו וכן לדאוג למלא כל חובה חוקית אחרת החלה עליו ונובעת משימוש באתר זה ולא יעשה שימוש . במערכת הנוגד כל דין

, ת ההפקדה והמשיכה בכרטיס אשראילרבות כל עסקאו, הלקוח אחראי לבדו על כל העסקאות בחשבונוהלקוח יהיה אחראי לבדו על כל נזק שיגרם כתוצאה . וכן הנו אחראי על אבטחת סיסמת הכניסה לחשבונו

. ממעשה או מחדל של הלקוח שיביאו לפעילות בלתי ראויה ובלתי תקינה בחשבונואו במערכת /לקוח באתר והחברה שומרת לעצמה את הזכות הבלעדית להפסיק באופן מיידי את שימוש ה

או בלתי סביר /וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי באם בצע הגולש שימוש בלתי ראוי ו, בכל עת, המסחר .או בניגוד להוראות תנאי השימוש/באתר ו

עובדיה וסוכניה אינם אחראים לכל , נושאי משרה, הדירקטורים המכהנים בה, עוד מובהר כי החברה

או /או עקיף ו/ישיר ו, או כל נזק אחר/לרבות אובדן רווחים ו, צאה שנגרמו ללקוחאו הו/מקרה לכל נזק ווכי הלקוח מצהיר כי הוא האחראי הבלעדי לכל סיכון , נסיבתי בקשר עם בצוע עסקאות ושרותי החברה

. או בשירותי החברה/או במערכת המסחר ו/שיגרם לו בגין שימוש באתר ו

הפסקת מסחר

המסחר או חלקו , על רשתות החלפת מידע ורשת האינטרנט, בין היתר, ר מבוססתמאחר ומערכת המסח. או בעקבות סיבות שאינן תלויות בחברה/ללא כל התראה מוקדמת ו', או להיקטע וכד/עלול להיפסק ו

ככל , במצב של הפסקת מסחר תהיה החברה רשאית לסגור עסקאות פתוחות של הלקוח ללא מתן הודעהתביעה או , ללקוח לא תהיה כל טענה. וגנים המשקפים את תנאי השוק באותה עתהאפשר במחירים ה

זכות לשיפוי כלשהו במצב זה בגין נזקים שלטענתו נגרמו לו עקב הפסקת המסחר בין בגין עסקות שביצע . או שלא ביצע

ת החברה תהיה רשאית לעצור א' וכד, רשת האינטרנט, במקרה של תקלות ברשת החלפת המידע, ככלל, במקרה כאמור. או צורך במתן הסברים או כל חובה אחרת/המסחר לפי שקול דעתה הבלעדי וללא נימוק ו

. או לאפשר המשך קיומן של פוזיציות בחשבון הלקוח עד למועד פקיעתן/החברה תהיה רשאית לעצור ובאפשרות אין , יובהר כי מאחר והמידע מתקבל מספקי מידע בינלאומיים המהווים צד שלישי לחברה

החברה והיא אינה אחראית על עדכון ונכונות המידע המופיע באתר ועמידתו במהירות ותדירות שינויו במקרה של זיהוי תקלה בשידור המידע החברה תהיה רשאית לעצור את פרסומו . בהתאם לשוק העולמי

. ולבטל את העסקאות שנעשו על סמך המידע השגוי

חשבון לא פעיל

לגבות , יום 60-במקרה והלקוח לא ביצע כל פעולת מסחר במערכת במשך למעלה מ, איתהחברה תהיה רשאו לסגור /אשר יגבו מכספי הערבון ו, פעיל בשיעור שיקבע על ידה מעת לעת-לא-מהלקוח דמי ניהול חשבון

. את חשבון הלקוח במערכת ולהשיב את כספי הערבון שנותרו לידי הלקוח

כח עליון

באחריות לכל נזק מכל סוג שיגרם ללקוח על פי טענתו באם היה מעורב כוח עליון או כל החברה לא תישאהחברה לא תישא באחריות לכל עיכוב . אירוע חיצוני בלתי נשלט על ידי החברה בעל השפעה על המסחר

בתקשורת או כשל ברשת האינטרנט לרבות נפילת מחשבים או כל כשל טכני אחר בין אם ארע בחברות או , במחשביה של החברה, במחשבי ספקי שרותי האינטרנט למיניהם, ונים וקווי התקשורת השונותהטלפ

. במחשבי הלקוח

קניין רוחני

או חומר המצוי /כל מידע ו. המידע המפורסם באתר ואופן עריכתו הינם בבעלותה הבלעדית של החברה

ין אם פורסם על ידה או על ידי גולש או על ב, או הניתנים לצפייה באתר הינו קניינה הבלעדי של החברה/וחל . אך מבלי להביא לאחריות החברה לדבר כאמור בסעיף הגבלת האחריות שלהלן, ידי צד שלישי כלשהו

לשכתב או לעשות כל שימוש שאינו מותר במפורש בתנאי שימוש אלו בכל , לפרסם, איסור מוחלט להעתיק .ובכתב של החברהמראש , חלק מן המידע ללא הסכמתה המפורשת

. אחר' כל סימני המסחר המופיעים באתר הינם בבעלותם הבלעדית של החברה או בבעלותו של צד ג

למעט אם נתקבל אישור מראש , שימוש כלשהו בלתי מורשה בסימני המסחר האמורים אסור בהחלטבו מוגנים על ידי האתר והמידע המופיע. שסימני המסחר הינם בבעלותו' או אותו צד ג/ובכתב מהחברה ו

.אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות, חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל

שימוש במידע והגנת הפרטיות

המשתמש נותן בזה את הסכמתו לכך שהחברה תוכל לבצע פיקוח ממוחשב על השימוש שלו בשירותים או /או פיקוח ו/לצורך בקרה ו, ולהשתמש בכל מידע כאמור) םואמצעים דומי" עוגיות"לרבות באמצעות (

מבלי לגרוע , או לצורך קיום הוראות כל דין/רמתם ותקינותם ו, או שמירה על איכות השירותים/פיתוח ו :תהיה החברה רשאית, מן האמור לעיל

מהמשתמש לחברה) אם מגיעים(למסור את פרטי המשתמש לצד שלישי לצורך גביית כספים המגיעים . א . ובלבד שהצד השלישי התחייב לשמור בסוג כל מידע שיימסר לו בקשר עם המשתמש, בגין השירותים

. י סמכות שבדין"למסור את פרטי המשתמש לאחר או לאחרים עפ. ב.לעשות שימוש בפרטי המשתמש ובמידע אחר הקיים בידי החברה בקשר עם המשתמש לצרכי החברה. ג

או /לחברה את הסכמתו לעשות שימוש בפרטי המשתמש לשם שליחת עדכונים ו המשתמש נותן בזאת

. הודעת טקסט וכל דרך אחרת, ל"לרבות בהודעת דוא, או חומר שיווקי/או מידע ודברי פרסומת ו/חומר ואשר משלוחם טרם הושלם בתוך , ויחול על פרסומים חדשים, ביטול ההסכמה יעשה בהודעה בכתב לחברה

החברה רשאית להשתמש ולאסוף למאגר המידע של החברה את . מתן הודעת הביטולימים ממועד 7 . לצורך שימוש מסחרי, הפרטים שנמסרו על ידי הגולש

ונוקטת אמצעים , יובהר כי החברה פועלת כמיטב יכולתה על מנת להגן על פרטיות המשתמש באתרת לחשוף מידע בקשר עם המשתמש החברה תהיה רשאי, למרות האמור. ל"סבירים לשמירה על המידע הנ

.או לצורך הגנה על החברה ומי מטעמה/או בקשר עם הליכים משפטיים ו/על פי כל דין כאמור ו .השיחות בין החברה ללקוח עלולות להיות מוקלטות

פרסומות וקישוריות

החברה הופעת פרסומת באתר . החברה אינה אחראית בשום אופן שהוא לתכני פרסומות המופיעות באתר

, או התחייבותם לתכנים המופיעים בפרסומות/או אחריותם ו/אינה מעידה על תמיכתם של החברה והפנייה באתר המפנה לאתר אינטרנט אחר שאינו . או דיוקו/נכונותו ו, איכותו, השירות המפורסם/למוצרו בפעולת האתר א/או שולטת בתכנים ו/אינה מעידה על כך כי החברה אחראית ו, ")אתר חיצוני("האתר

.והחברה לא תשא באחריות כלשהי בנושאים הקשורים באתרים חיצונים, החיצוניאין , ככלל. או חומרים מהאתר/או להעתיק חלקים ו/המשתמש אינו רשאי ליצור קישורים לדפי האתר ו

ח במידה והלקו. או ביצוע עסקאות במערכת/לעשות שימוש כלשהו באתר שלא למטרת הרישיון המוגבל ולרבות עצירת השימוש במערכת ובשרותי , הפר את האמור לעיל יפוג תוקפו של הרישיון המוגבל שניתן לו

.החברה מבלי שתהיה ללקוח כל טענה בעניין

הפרעה לשימוש במערכת

בגין כל מעשה או מחדל , או מי מטעמה מיד לדרישתה הראשונה/המשתמש מתחייב לשפות את החברה ואו העברת וירוס מחשב /או לקבצי מחשב שלא כדין ו/חדירה לחומר ו. א: מבלי לגרועלרבות אך , אסורים

כל שימוש שעלול לגרום נזק או הפרעה . ב. או שימוש או הפרעה למחשבים אחרים/למחשבים אחרים ואו העלול להוות פגיעה או הפרה של זכויות קניינות ואחרות /י אחרים ו"או הגבלת שימוש בשירותים ע/ו

משלוח הודעות דואר אלקטרוני למשתמשים באופן המעורר תלונות מצד המקבלים או , או/ו, חריםשל א, הוצאת דיבה, איום, לרבות הטרדה, ההודעות או בניגוד לקוד התנהגות המקובל ברשת האינטרנט

כולל הוצאות (או הפסד /נזק ו, תביעה, בגין כל אחריות שהיא. ג. 'גסות וכד, הפרת פרטיות, השפלהאו כל פעולה /או כשלון ו/הפרעה ו, או מוטעה/שימוש בלתי ראוי ו, שינבעו כתוצאה משימוש, )משפטיות

, חוק איסור לשון הרע, 1981-א "התשמ, חוק הגנת הפרטיות, 1995-ה"התשנ, אסורה על פי חוק המחשביםאו על פי כל /ו 1968 -ח "התשכ, פקודת הנזיקין, 1999 - ט "התשנ, חוק עוולות מסחריות, 1965 -ה "התשכ

.או בשירותים הניתנים בו/תכניו ו, במידע, או באמצעותו/באתר ו, או תנאי השימוש/דין ו

, הלקוח מתחייב כי הוא נוקט אמצעי אבטחה סבירים להגנה על המחשב ממנו נעשית ההתקשרות למערכתהמחשב והמידע השמור סוסים טרויאניים ואמצעי מעקב על פעילות, וירוסים, לרבות כנגד אמצעי פריצה

. ומסיר כל אחריות מן החברה כנגד כל נזק שיגרם לו עקב כשל בציוד הלקוח, בו

שחרור מאחריות

השימוש . או במידע/בעלי האתר והאתר משוחררים בזאת מכל אחריות שהיא הנובעת משימוש באתר ו . בתכנים ובמידע נעשה על אחריותו הבלעדית של הגולש, באתר

, היה וייגרם נזק כזה, חרר בזאת את בעלי האתר מאחריות כלשהי בגין כל נזק שייגרם למחשבוהגולש מש . או בשירותיו השונים/או בתכניו ו/כתוצאה מהשימוש באתר ו

, המנהלים, נושאי המשרה, עובדיהם, סוכניהם, שותפיהם, האתר, הגולש משחרר בזאת את בעלי האתראו /או נזקים כספיים ו/נם משוחררים מכל אחריות בנוגע להפסדים והי', בעלי המניות וכו, הדירקטורים

במקרה של ניהול תיקים על ידי . שינבעו כתוצאה מהשימוש באתר, או הונאה/נזקים אישיים גופניים ו, הלקוח מאשר כי התמורה המגיעה למורשה על פי הסכם בין הלקוח למורשה, מורשה מטעם הלקוח

באחריות הלקוח לודא את . נו בחברה בהתאם להוראות המורשה לחברהתועבר למורשה ישירות מחשבו . נכונות הוראות המורשה לחברה

שיפוי וזכות קיזוז

הלקוח מתחייב לשפות את החברה ומי מטעמה ולחברה ניתנת בזאת הזכות לקזז מחשבון הלקוח כל חוב

או /ה בניגוד לדרישות החברה ואו פעול/או הוצאה שנגרמה לה עקב הפרת הלקוח את תנאי השימוש ו/ודירקטורים ובעלי , בין היתר נושאי משרה בה, לרבות בגין נזקים שנגרמו למי מטעם החברה, לכל דין

. מניות

גילוי סיכון

במיוחד לאור תנודתיות , ח וביצוע השקעות במטבעות זרים"מובהר בזאת למשתמש כי במסחר בשערי מטגולם בחובו סיכון כספי של סכום , ריות המינוף הקיימות בשוקח ואפש"גבוהה אפשרית בשוקי המט

ח באמצעות המערכת "המבצע פעולות השוק המט. ובזמן מהיר, או חלק משמעותי הימנו/ההשקעה כולו ובשים לב ליכולתו , נדרש בזאת לשקול היטב את מצבו הכספי לעומת הסיכוי לרווח והסיכון של ההשקעה

מומלץ למשתמשים לצבור ידע תיאורטי בדבר . וא ההשקעה בפרק זמן קצרלספוג כלכלית את אובדן מלעל ידי עיון במקורות עיוניים , הידוע כשוק תנודתי, ח"עסקאות רגילות ועסקאות ממונפות בשוק המט

בטרם יבצעו עסקאות במערכת וזאת על , באתר החברה ובספרות מקצועית, הנמצאים ברשת האינטרנט . חות עצמם ובצורה ראויה את הסיכונים הכרוכים במסחר ובמסחר ממונףמנת שיוכלו להעריך בכו

או הימנעות מבצוע פעולת מסחר /החברה אינה אחראית לכל תוצאה שהיא כתוצאה ממסחר ו, בכל מקרה

.על ידי הלקוח

שירותים נוספים

אירועים כלכליים דיווח על , לרבות המלצות אנליסטים, החברה עשויה להציע ללקוחותיה שירותים שוניםמובהר כי השירותים . ב"סקירות וכיו, ליווי בשעות המסחר, איתותים טכניים ופונדמנטליים, ואחרים

או ללקוחותיה על ידי צדדים שלישיים והחברה אינה מתחייבת לאמור /עשויים להיות מסופקים לחברה ואו הימנעות /חברה לביצוע והשירותים אינם מהווים יעוץ מטעם ה. או לתוצאות המסחר לפיהם/בהם ו

החברה עשויה לשמש כצד נגדי לביצוע העסקאות והסוחר מסכים לכך באופן מפורש . מביצוע כל עסקהאטים כפופה לנקיטה בלשון 'ההשתתפות בשירותים בפורומים ובצ. ולא תהיה לו כל טענה בקשר לכך

כל המגיב בשירותים אלה עושה .מהפרעה ללקוחות אחרים ולשירותי החברה תראויה ומכובדת ובהימנעוהחברה שומרת על זכותה . זאת על אחריותו הבלעדית והחברה לא תהיה אחראית על תוכן התגובות

.לפי שיקול דעתה הבלעדי, או ללקוח מסוים/להפסיק את מתן השירותים בכל עת באופן כללי ו

שינוי תנאים

עת לעת לפי שיקול דעתה הבלעדי ותנאים החברה שומרת לעצמה את הזכות לעדכן את תנאי השימוש מגם אם חתם המשתמש , אלו יחייבו את המשתמש ואת החברה מרגע פרסומם באתר ויחולו רטרואקטיבית

. המשתמש נדרש לבדוק מפעם לפעם את תנאי השימוש דלעיל. על נוסח קודם של תנאי השימושם נוספים יכולים להיות מפורטים באתר יובהר כי כללי השימוש המפורטים במסמך זה אינם ממצים וכללי

.ובמסמכי החברה

בכל מבצע נשמר עותק תקנון המבצע במשרדי . החברה מקיימת מעת לעת מבצעים שונים ללקוחותיה

או המעוניין להצטרף למבצע רשאי לדרוש עותק התקנון לקראו בכל עת /והמצטרף למבצע ו, החברה . סבירה

.תנאי תקנון המבצע בנוסף לתנאים המפורטים בתנאי השימושהצטרפות למבצע משמעה הסכמה לכל

באחריות הלקוח לבקש ולקרוא את תקנון המבצע והלקוח מוותר בזאת על כל טענה כי לא קרא את תקנון . או נרשם וכי לא קיבל את עותק תקנון המבצע אליו הצטרף/המבצע אליו הצטרף ו

הדין החל וסמכות שיפוט

או תביעה /או דרישה ו/כל טענה ו. שימוש אלה כפופים אך ורק לחוקי מדינת ישראל השימוש באתר ותנאי

או לשימוש באתר יהיו בסמכות שיפוט בלעדית של בית המשפט המוסמך /הנוגעת לתנאי שימוש אלה ו . ספרי החברה ישמשו כראיה מכרעת בין הצדדים. ישראל, אביב- בתל

.ואת הצהרותיו והמתחייב ממנו ומסכים לאמור בו הלקוח מאשר בזאת כי קרא והבין את ההסכם

_______________________חתימה_________________________ שם מלא

נספח

פרמס

4

נספח

פרמס

5

סתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצות- - - - היתר עיסקא היתר עיסקא היתר עיסקא היתר עיסקא / / / / יעקב יעקב יעקב יעקב ----הרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בן/ / / / כרך כג כרך כג כרך כג כרך כג / / / / תחומין תחומין תחומין תחומין סתימת כל הפרצות- היתר עיסקא / יעקב -הרב צבי יהודה בן

-373-

יעקב יעקב יעקב יעקב ----הרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בןהרב צבי יהודה בןסתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצותסתימת כל הפרצות- - - - היתר עיסקא היתר עיסקא היתר עיסקא היתר עיסקא

ראשי פרקים

החשש מפני פסיקת בתי המשפט. א?מדוע לא ניתן לדון על היתר עיסקא בבית משפט. בבעיית השבועה החמורה. 1בעיית העדים. 2התדיינות בפני בית דין רבני. גהלוואות מותנות. דשטר עיסקא. ה

* * *החשש מפני פסיקת בתי המשפט. א

'עי(" תחומין"שאלת תוקפו של היתר העיסקא הנערך בבנקים נידונה כבר כמה פעמים מעל דפי ראשיהבעיה התעוררה כל עוד לא קיבלו ). 236-223' ותחומין כא עמ, 169-133' תחומין ח עמ

דברלראות בהיתר עיסקא הסכם מחייב לכל , באופן מפורש ובצורה מחייבת, הבנקים על עצמםעיסקאוכן שלא יטענו שהם רואים בהיתר ; כולל לענין דיונים משפטיים בבתי המשפט, וענין

הבנקיםואין הוא מציל את , במצב זה הפך היתר העיסקא להיות כחספא בעלמא". מסמך דתי"רובאבעקבות הודעות שיצאו מטעם פוסקים מובהקים הצהירו . ולקוחותיהם מאיסור ריבית

דיוןשהם רואים בהיתר עיסקא מסמך מחייב בכל , דרובא של מנהלי הבנקים בישראל וראשיהם.משפטי

כתוצאה, נותרה בעינה בעיית תקפותו של שטר העיסקא, אולם גם לאחר פירסום הצהרה זו-ועל, אף הצהרת הבנק והתחייבותו-שעל, קיים חשש. מעננה העולה מכיוון המערכת המשפטית

יסללו, אף שהבנק לא יטען בבית המשפט לאי תקפותו של שטר העיסקא מהבחינה המשפטיתההיתראחד מיסודות . להם השופטים דרך לא דרך להוציא משטר העיסקא את נשמת אפיו

אומקבל עיסקא שיטען שלא הרויח . מתייחס לאפשרות של הפסדים או אי רווחים, עיסקא,מקרקאמ "פ תקנת המהר"דרכי ההוכחה הם ע. פתוחה לפניו הדרך להציג את הוכחותיו, שהפסיד,ישראלפ דיני "ישבע המקבל שבועה חמורה ע, על פטור מהריבית בטענה של אי ריוח- דהיינו

עליו- ולענין טענה להפסד הקרן . ובכך יפטור את עצמו מתשלום הריבית, שהעיסקא לא הרויחההואאולם אם בית משפט יקבע מראש שאין . פ דיני ישראל"להביא שני עדים כשרים ונאמנים ע

פ"עלהביא את הוכחותיו ולממש את זכותו ) דהיינו הלקוח של הבנק(מאפשר למקבל העיסקא לפסיקהגם אם , הוא ירוקן בכך את שטר העיסקא מכל תוכן, מסיבה כזו או אחרת, שטר העיסקא

.זו תלווה הצהרה ששטר העיסקא הינו בר תוקף

כלפיהרצון הכן לעמוד מאחורי ההתחייבות - מצד אחד . ראשי הבנקים עמדו לפני התלבטותהינןכדי שציבור זה לא יחשוב שהצהרת הבנק והתחייבותו , הציבור שומר התורה והמצוות

אחדהדירקטוריון של . הבנק לא רצה להיות חשוף לסכנות תדירות- אך מאידך . מהשפה ולחוץפ"עעד לגבול המותר , הבנקים בישראל ביקש להדק ולסגור את מידת הסיכון שהוא לוקח

וזאת דווקא בשל הרצינות שבה אנשיו, ההלכה

-374-

.זהמכאן הצעת הנוסח החדש להיתר עיסקא המוצג בהמשך מאמר . מתייחסים להיתר העיסקאאתופרטי הדברים יתבארו בהערות המלוות , העקרונות יתבארו בפרקים הראשונים של המאמר

.שטר העיסקא

?מדוע לא ניתן לדון על היתר עיסקא בבית משפט. בבעיית השבועה החמורה. 1

העיסקאהיו שרצו להבטיח מראש ששטר . דין רבני-אחת הבעיות הינה התדיינות הבנק בפני ביתבהיתרולכן ביקשו שהעניינים הכרוכים , וכמו שציינתי לעיל, לא יקרוס במסגרת של דיון משפטי

מובטחבכך למעשה . ד רבני"יידונו בבי, דהיינו דרכי ההוכחה של השבועה והעדים, עיסקא זהעקרוניאולם הבנק התנגד באופן . שבית המשפט לא ירוקן את שטר העיסקא מתוכנו, הלקוח

.ד רבני"להתחייב להתדיין בבי

ביתאם . דין רבני-פ דיני ישראל צריכה להיעשות בפני בית"אין חולק על כך ששבועה חמורה עאתהוא יסקול בכך , יסקל את האפשרות המוקנת ללקוח להשבע על אי רווחיו) או הבנק(המשפט

שכשראך יצויין שזכות זו מוקנת רק למי , סביר להניח שאפשרות זו תינתן ללקוח. היתר העיסקא.דין-להשבע בבית

בעיית העדים. 2,חודש-ראשזכאי הלקוח להביא עדים על הפסדים שעליהם הודיע עד לערב - לפי תנאי העיסקא

המשפטכך שהעדים ישמיעו את עדותם בבית -אם הבנק יעמוד על. וכן על הפסדים בכל עסקיומצדואך תביעה כזו תהיה שגיאה . נראה שמבחינת איסור ריבית שטר העיסקא לא יפגם, דווקא

:משתי סיבות עיקריות- של הבנק

הוא. על דרך ההרחבה", פ דיני ישראל"עדים כשרים ונאמנים ע"בית המשפט יפרש את המושג . אפ"עכשרים להעיד , עלול לתת פרשנות הקובעת שגם אשה או אדם שאינו שומר תורה ומצוות

שומרסביר ששופט שאינו . וממילא להרחיב את דרכי ההוכחה העומדות בפני הלקוח, דיני ישראללעניןוהוא הדין . תורה ומצוות לא יהיה מוכן לקבל את פרשנות ההלכה ביחס להלכות עדות

הרבניהפרשנות שיתן בית הדין - מנגד . ביחס לעדות נשים, שופטים בעלי השקפה פמיניסטית.פ ההלכה"כמתחייב ע, תהיה על דרך הצמצום, ל"למושג הנ

:כגון, הקובעים את מידת הידיעה הנדרשת מהעדים, היתר העיסקא מורכב ממספר גורמים. ב);4ראה להלן הערה (המגבילה את טענת ההפסד לחודש העברי האחרון , אדם-תקנת בעל חכמת

מקיפהללא ידיעה . חובת העדים לדעת על כל עסקיו ונכסיו של הלקוח- והוא העיקר - וכן דרכיהצורך בידיעה זו בא להקשות על ). 10ראה להלן הערה (אין כל משקל לעדות העדים , ביותר

.ההוכחה

הזמןיתקשה במסגרת , אף אם הוא שופט השומר תורה ומצוות, נראה לי ששופט מן השורההבנהיתכן ומחוסר . להכנס להבנת העקרונות שעל פיהן מושתת שטר העיסקא, המוקצב לכל תיק

דרךשקיימת נטיה לפרש חוזים אחידים על , מה עוד. הוא יפסול שאלות שיופנו לעבר העד.הנראים לו כסעיפים דרקוניים, ובית המשפט אף מוסמך לבטל סעיפים בחוזה האחיד, הצמצום

ההיתרפ "יעקוף את טענת ההגנה ע- מחוסר הבנה או כהשקפה - אם השופט , ממה נפשך, לכןביתואם . יחזור הבנק לימים שבהם לא היה עוד תוקף להיתרי העיסקא שנערכו בהם, עיסקא

.סביר להניח שהדבר יהיה לרעת הבנק, המשפט יחליט להתחשב בהיתר עיסקא

-375-

התדיינות בפני בית דין רבני. גאתהעלה בא כוחו של הלקוח , בהתדיינות שנערכה בבית משפט בין לקוח לבין אחד הבנקים

דיןהבנק הסכים לבודד את הדיון בטענה זו ולהעביר את הדיון בה לבית . טענת היתר העיסקאזאתבית הדין יעשה . פ היתר העיסקא שמורה ללקוח זכות ההגנה"שיקבע הוא האם ע, רבני

שישתמש, את החלטתו יעביר לבית המשפט. לאחר קבלת עדויות וקביעה אם על הלקוח להשבעאתפ היתר עיסקא אין לפטור "החליט זה שע, לאחר שנקבע בית הדין, ואכן. בה לצורך פסק דינו

.לא מהקרן ולא מהריבית, הלקוח

הבנקיםאבל בדרך כלל ומראש סירבו , הסכמה זו של הבנק נעשתה תוך כדי הדיון בבית המשפט:ונימוקיהם עימם, להתחייב להתדיין במסגרת של דין תורה

המחלקהלפי זה יצטרך הבנק לבטל את . רוב התביעות של הבנק נסובות סביב ריבית. א.ולפתוח במקומה מחלקה רבנית, המשפטית

תביעהמאחר והפרוצדורה להגשת , צפוי הבנק לתביעות קטנות, עקב ההתדיינות בבית דין. בשלבעוד שבבתי משפט תביעה כזו כרוכה בתשלום שכרו , בבית דין רבני הינה פשוטה וזולה

.אגרות בית המשפט וסיכון בחיוב לשאת בהוצאות המשפט של הבנק, ד"עו

היתראך קיומן מעלה את החשש לקריסת , מבחינת ההלכה אין מקום לטענות אלו, כמובןלכךויש לדאוג , יש לדאוג שדרכי ההוכחה לא יינעלו בפני הלקוח, הרי גם על פי ההלכה. העיסקא

.גם אם הבנק לא מתחייב להתדיין בבית דין רבני

,רבנימאחר והשבועה תהיה בבית דין , אולם בהצעת הנוסח שתובא להלן לא ננעלו דרכי ההוכחהיוכללכל הפחות - גם אם לא יוסכם על כך . וסביר שכך יהיה גם ביחס לעדות העדים על הפסד

.ובכך למעשה לא ננעלה בפניו דרך ההוכחה, הלקוח להביא את עדיו בפני בית המשפט

כשהםשכן , אשר לחשש של הבנקים שהתביעות כנגדם ינותבו לבתי דין המחמירים עם הבנקיםלבנקנקבע שיש , בנוסח המוצע להלן- עליהם ללכת אחר מקומו של הנתבע , תובעים את הלקוח

לדרושנשללה הזכות ) שהוא הנתבע בדרך כלל(ומהלקוח , חופש תמרון בקביעת מקום הדיוןהנותןזה ' פיתוי. 'על פי הכלל שהתובע הולך אחר הנתבע, שהדיון ייערך בבית דין שהוא חפץ בו

שלאהגם , עשוי לשכנע אותם להביא את ענייניהם בפני בית דין רבני, יתר כוח בידי הבנקים.היתה התחייבות לכך

הלוואות מותנות. דמנתההמולה העיקרית בענין היתר העיסקא נולדה עקב הלוואה ספציפית שנתן הבנק ללקוחו על

עובדתלא תועיל , לפי הנוסחאות הקודמות של היתר העיסקא. נירות ערך, מהבנק, לרכוש ממנוההלוואהשהרי הבנק לא התיר לו לקנות בכספי , היות הבנק שותף בכל עסקיו ונכסיו של הלקוח

עלולה, כיון שנירות ערך מועדים להפסדים עקב נפילת שערים בבורסה. אלא נירות ערך בלבד.הלוואה כזו לגרום הפסדים לבנק

כספישבו מתיר הבנק ללקוח להשקיע את ), ב(לפתרון בעייה זו מוצע בנוסח להלן סעיף ערךאך הבנק מתנה זאת בכך שירכוש ביום קבלת ההלוואה נירות , ההלוואה בכל עסק שירצה

בכך. רשאי הלקוח לעשות זאת מממון אחר, מבחינת הבנק. לפי הסכום והערך שהודיע לבנק.גם בהלוואה מותנית מסוג זה, נעשה הבנק שותף בכל עסקיו ונכסיו של הלקוח

-376-

1שטר עיסקא . העל אנו החתומים מטה מתחייבים בזה בשם הבנק 2), הבנק: להלן... (פ החלטת הנהלת בנק"ע. א

כספיםבין עם אנשים וחברות המלווים , כי כל ענייני הכספים שיעסוק בהם הבנק, כל סניפיוסוגיבכל , או באי כוחם/ובין עם האנשים וחברות הלווים כספים מהבנק ו, או באי כוחם/לבנק ו

וסחרהנפקת מניות , חסכונות, משכנתאות, ערבויות, התחייבויות, כולל חיובים, אשראי ופקדונותריביתשיש בהם חשש , י הבנק"נאמנות ושליחויות המבוצעות ע, כולל פעולות ועסקי תיווך, בהם

ריביתואפילו מוזכר בכל אלו לשון הלוואה או ריבית או , דאורייתא או מדרבנן או אבק ריביתויהי, ל"בתורת עיסקא כתיקון חז) המקבל: להלן(כל אלו יהיו בידי המקבל או החייב , דריבית

והנותן, ובהפסד ישא המקבל ארבעים וחמישה אחוזים, חלקו של המקבל מחצית מן הריוחלבטלשאם יעסוק בעסקים שאין בתנאי היתר זה כדי , עוד הוסכם3. חמישים וחמישה אחוזים

4, אזי תנאי ההתעסקות בעסקים אלה יהיה בתורת פקדון כולו ביד המקבל, מהם איסור ריביתריביתואף אם יהיה כתוב בהם לשון הלוואה או , ועל המקבל תהיה אחריות גניבה ואבידה כשומר

יהיהוהריוח , והרשות נתונה למקבל הפקדון להתעסק ולהרויח בכספי הפקדון. או ריבית דריבית5. ולמקבל עשרים וחמישה אחוזים, לנותן שבעים וחמישה אחוזים

לטובתיעסוק בדמי העיסקא בכל עסקיו ונכסיו , בין בתורת עיסקא ובין בתורת פקדון, המקבל. בתנתןואפילו אם . בין בעסקיו ונכסיו הקיימים ובין בעסקים ונכסים שמכאן ולהבא, העיסקא

הבנק, הרי שלמרות התנאי האמור במסמכי הבנק6, העיסקא רק למטרה מיועדת ומסוימתרשוםש המקבל יהיה "ובלבד שע, ל"מסכים כי המקבל יעסוק בכל עסקיו ונכסיו לטובה בכסף הנ

זכויות על הנכס או ההשקעה

-377-

,פקדוןהמקבל בין בתורת עיסקא ובין בתורת , בכל מקרה7. עליו הודיע לבנק לפי תנאי הבנק.יתעסק בכסף בעסקים ונכסים הטובים המותרים והמובחרים ביותר

בקיאיןפ שומת "ע, המקבל מקנה לנותן חלק שוה ערך לסכום שקיבל בעסקיו ונכסיו הקיימים. גוהנכסיםוכן בכל העסקים . בקנין המועיל ביותר ובאופן המועיל ביותר8*, י הבנק"שיקבעו ע

,ולהתעסקהמקבל הינו מתעסק של הנותן לקנות , שיעשה המקבל משעת קבלת העיסקא ואילךהרי, כך שכל עסק ונכס שירויח בו המקבל9, 7ל"וחלקו של הנותן בעסקים ובנכסים אלו יהיה כנ

10. הוא ריוח העיסקא

-378-

על ולא יהיה נאמן 11, מ"על המקבל להוכיח שנהג ועסק בנאמנות בדמי העיסקא כתקנת מהר. דאיכן לא יהיה נאמן על הריוח או -כמו. פ דיני ישראל"הקרן כי אם בעדים כשרים ונאמנים ע

12. פ דיני ישראל"או בעדים כשרים ונאמנים ע, פ דיני ישראל"כי אם בשבועה חמורה ע, הריוחמוסכם שבכל מקרה וענין לא תישמע טענת

-379-

,הדיוןאלא זכותו של הבנק לקבוע את מקום , המקבל לדון לפי הכלל שהתובע הולך אחר הנתבע13. ובלבד שיהיה זה בית דין קבוע

סוגוכל מסמכים ורישומים מכל , מסמכי תאגיד, חות מאושרים"דו, שכל רישומים, מוסכם. ה14. ואף לא ישמשו כאומדנא, ל"לא ישמשו כראיה ביד המקבל וכהוכחה מטעמו לבירור הנ, שהוא

העסקיםעד ליום , ו הפסדיו/כי על המקבל להודיע בכתב לנותן על אי רווחיו או, כמו כן הוסכם. וזההרי , ל"ואם לא הודיע עד היום הנ. שהוא יחשב כזמן הפרעון, האחרון שבחודש העברי

ולא יוכל המקבל לטעון, כהודאת בעל דין שהעיסקא הרויחה

-380-

15. אדם-וזאת כתקנת בעל חכמת, ל"שהעיסקא הפסידה או לא הרויחה עד התאריך הנ

ואתאת חלק ההלוואה , כי על המקבל לשלם לנותן מיידית עם מתן ההודעה, כן הוסכם-כמו. זרשאיבית הדין יהיה , במידה ולא יעשה כן16. החלק שלא נפסד מהפקדון לטענתו של המקבל

17. לפסוק לפי ראות עיניו

יתןהוסכם שאם , פ האמור לעיל בענין צורת חלוקת הריוח וההפסד בין הנותן לבין המקבל"ע. חהצמדהכולל הפרשי , המקבל לנותן עבור חלקו בריוח כפי הנהוג בבנקים או כפי שיוסכם ביניהם

,משבועהאזי יהיה פטור מחובת ההוכחה ויהיה פטור , מענקים חד פעמיים, הטבות, למיניהם.ומותר הריוח יהיה שייך למקבל לבדו

אם לא יהיו נחשבים כי 18, שכל תשלום או הטבה אשר ינתנו לפני ההתעסקות, כן הותנה. טזכאיל "פ תנאי העיסקא אין מקבל התשלום הנ"שבמידה ויתברר שע, כתשלום על חשבון

.ינוכה סכום התשלום מן הקרן, לתשלום זה

בעליפ כח והרשאה שיש לה בשם "ע, כל זה הוחלט בהנהלת הבנק בהחלטה גמורה ומחייבת. יואין, ויש תוקף ועדיפות להחלטה והתחייבות זו ככל שאר תקנות הקובעות של הבנק, המניות

לקבללהתחייב או , ללוות או להלוות, בהווה ובעתיד, רשות לאף אחד ממנהלי הבנק או מפקידיו.באופן שיש בו משום איסור ריבית או חשש איסור ריבית או אבק ריבית, התחייבויות

בזאתהנהלת הבנק מסמיכה . כי שטר זה מחייב בכל דיון משפטי, הנהלת הבנק מצהירה בזאת. יא.לפי דרישת הלקוח, לחתום ולצרף שטר עיסקא זה באופן פרטי, את כל הגורמים המוסמכים

-381-

,זהשאף אם מאיזו סיבה שהיא לא ידע המקבל או הנותן ענין היתר עיסקא , בפירוש הותנה. יבפ"שעאחר , יהיה נוהג בו דין עיסקא כפי תנאי שטר זה, או שלא ידע בכלל מהו היתר עיסקא

המתעסקוכל . ל"פ דין תורה ותיקון חז"ל לא יעסוק הבנק בשום עניני כספים שלא ע"ההחלטה הנ.ל"פ היתר עיסקא הנ"דהיינו ע, פ תקנותיו הוא מתעסק"ע, עם הבנק

19. פ שטר עיסקא זה"ל יעשו אך ורק ע"כל העיסקאות הנ, י הבנק"מיום חתימת שטר זה ע. יג

טופסיללא אסמכתא וללא , ל נעשה בהודאה גמורה בקנין סודר בבית דין חשוב"כל הנ. ידבשטרומוסכם בזה שבכל ספק . והכל נעשה בקנין המועיל ביותר ובאופן המועיל ביותר. דשטרא

סברתומוסכם לקבל את , ולא חלילה באופן המבטלו, יש לפרשו באופן המקיים את השטר, זהלזכרוןהננו כותבים זאת , ולמען תת תוקף ועוז לכל האמור לעיל20. הפוסקים המקיימים שטר זה

.ומפרסמים בפני קהל ועדה תקנתנו והחלטתנו זו, בספר

....ק"עיהפה , פ הרשאה שיש לנו מטעם הנהלת הבנק" באנו על החתום ע21ולראיה ולקנין . טו...היום

. וכמובן אין הן מופיעות בשטר העיסקא עצמו, ההערות לשטר זה הינן הערות שוליים למאמר1כאןואין , נידון בהרחבה בספרי הפוסקים, אם יש בו משום ריבית דאורייתא או לא, מ" הנושא של חברות בע2

,ז) א"י בלוי שליט"מאת הרי(יהודה -אך עיין בספר ברית. מקום להאריך ולהביא את כל דעות הפוסקים בנידון,מ"בעשאף שנחלקו הפוסקים במקרה שהלווה הוא חברה - ומסקנתו , שהביא את דעות הפוסקים בנידון, כו-כהת"ושו, ראה שם הערה סז. לדעת הכל אין היתר ללוות מהחברה בריבית, מ"מ במקרה שהמלוה הוא חברה בע"מ

. סו-סה' ד סי"יעקב יו-חלקתרווחיםניתן לחלוק ), ב,ד קעז"ע יו"ושו, ב,מ סח"ב: ראה( כיון שבעיסקא צריך הנותן לתת למקבל שכר טירחא 3

מדוברבהלכה ). ד,ד קעז"ע יו"שו: ראה(י כך להמנע מחובת תשלום שכר טירחה "וע, באופן שהוא לטובת המקבלאוניתן להגדיל את חלק המקבל בריוח , אבל אם התנו בתחילת העסק, במקרה שלא התנו בתחילת העסק). ג,יהודה לו-ובברית, ע שם"שו: ראה(להקטינו בהפסד בכל שיעור שהוא

הערה, תרנג' עמ, יהודה-ברית: ראה' (עמלת ערבות וכד, הקצאת קו אשראי: משפט זה בא לפטור בעיות כגון4עיסקאכתבו הפוסקים לעשות היתר , ל"על מנת לפטור את הנ). הערה יג, תרמו' וכן עמ; טו,וכן שם מ; לפרק ה

עלואף שאין היתר עיסקא זה מבוסס אלא ). סד-סג' ד סי"יעקב יו-ת חלקת"שו: ראה" (כולו פקדון"בדרך של ). ב(יהודה מ -ראה ברית, מ לענינים אלו עדיף שיהיה כולו פקדון"מ, מחצה מלוה ומחצה פקדון

.הנותןמפני שרוצים להמעיט את הסיכון של , היא" כולו פקדון"הסיבה שאין עורכים שטר עיסקא באופן של המקבללא יוכל ) חלק המלוה(על מחצית , פ שטר עיסקא המבוסס על מחצה מלוה ומחצה פקדון"ע- דהיינו

לכן. אך לא טענת גניבה ואבידה, שם יוכל לטעון טענת אונס, כ במחצית הפקדון"משא; לטעון טענת אונסין. ויש בכך משום הגדלת סיכוניו של הנותן, בכל הסכום יוכל לטעון טענת אונס, בעיסקא שכולה פקדון

,לנותןהמקבל מתעסק עם מעות השייכות . משפט זה מתייחס לאופן חלוקת הריוח בהיתר עיסקא שכולו פקדון5וחמישהעשרים , (חלוקת ריוח באופן זה. ובתנאי שיתן למתעסק שכר טרחה, ועל כן יכול כל הריוח להיות לנותן

. מהוה שכר טירחה להתעסקותו במעות הנותן) אחוז מהריוח למקבל'. הלואה לרכישת נירות ערך וכד, משכנתא לדירה: כגון6מיועדשהכסף , משפט זה בא לתת תשובה על הסתירה הקיימת בין הוראת הבנק. כאן שיניתי מהנוסח המקורי7

קובעלכן . שיכול המקבל להשתמש בכסף ההלוואה לכל מטרה והשקעה, לבין שטר עיסקא זה, למטרה מסוימתבדירהש המקבל יהיו רשומות זכויות "בתנאי שע, שלמעשה יכול המקבל להתעסק בכל עסק שהוא, הבנק

. לפי תנאי הבנק), במקרה של הלוואה לצורך רכישת נירות ערך(ובנירות ערך ) במקרה של משכנתא(-פ נוסח זה "ע". ש המקבל"ובלבד שהזכויות של הנכס עליו הודיע לבנק ירשמו ע: "בנוסח של בנק טפחות נכתב

אך, ולכן נוסח זה יכול להתאים לבנק למשכנתאות), נירות ערך(ולא על השקעה ) דירה(מדובר על נכס , ראשיתיקנהולא , מה יהיה אם יחליט המקבל להשקיע את הכסף שקיבל בנכס אחר- אך יתירה מזו . לא לבנק מסחרי

לקנותד לא יוכל הבנק לכופו "לענ, לפי הנוסח של טפחות). דירה או נירות ערך(את הנכס שעליו הודיע לבנק אוחייב המקבל לדאוג לקנות את הנכס , לפי הנוסח המוצע כאןל. שמו-חייב לרשום על, רק אם קנה; את הנכס

לדאוגמ עליו "מ, אף שאין הוא חייב לעשות זאת בכספי ההלוואה שקיבל. את ההשקעה שעליהם הודיע לבנקבמקרה- דהיינו . לפי תנאי הבנק, כדי שיהיו לו זכויות בנכס או בהשקעה שעליהם הודיע לבנק, למימון מתאים

קבלתביום , שמו רכישה של נירות ערך בסכום שהודיע לבנק-עליו לדאוג שתרשם על- הספיציפי של נירות ערך . אף שההלוואה עצמה נועדה לאו דווקא לקניית נירות ערך, ההלוואה

לדאוגאולם עליו , מתיר הבנק ללקוח להשתמש בכסף לכל עסק אחר, ע"כשהבנק נותן הלוואה לרכישת ני, ז"לפ. לפי תנאי ההלוואה, ע"שביום קבלת ההלוואה תזקף לזכותו רכישה של ני

נעשהכאשר נכתב שהקנין . ז,מ ר"ע חו"עיין שו- פ שומת בקיאין "או שיסכימו ע, כל מכר צריך פסיקת דמים8,ישע-בגדית "פ המבואר בשו"אלא שהיו שהעירו שע. הרי זה כהסכמה לשומת בקיאין- באופן המועיל ביותר

שםהמעיין . י הבנק"כ יש לציין שהם יקבעו ע"וע, יש לציין מי הם השמאין, ט,מ יב"תשובה חו-המובא בפתחיס"הששמסתימת לשון , ישע כתב-בבגדי. שכתב דין זה לענין פשרנים, המשפט-יראה שלמד כן מדברי נתיבות

לשופראויתכן שאף , כ נראה שמעיקר הדין אין צריך לחוש לכך"ע. ע"ונשאר בצ, והפוסקים לא משמע כן. דמילתא הדבר מיותר

שלאכדי ), לפי חלקיות ההשקעה(שהמקבל מקנה לנותן חלק בעסקיו לפי ערך , ראוי ונכון לכתוב במפורש9שלאכיון , שהבנק לא נהיה שותף בעסקי המקבל הקיימים) או טענה מכל גורם שהוא(תישמע טענת המקבל

-לדוגמא , בקנין אחר) לעיתים(פ ההלכה "היות וכל דבר נקנה ע. פ ההלכה"הקנה המקבל לבנק כראוי ע;אגבבקנין - פקדונות ; בכתיבה ובמסירה- הלוואות בשטר ; הלוואות שאינן בשטר נקנות בקנין מעמד שלושתן

שמועיליםוכן יש קנינים . בחזקה או בסודר, בשטר, בכסף- מקרקעין ; בהגבהה או במסירה, במשיכה- מטלטלין כאןואין , ופרטי דיני הקנינים מרובים, סיטומתא עם קנין מדינא דמלכותא, אודיתא: כגון, בתנאים מסוימים,ביותרשמקנה לו בקנין המועיל , כ נהגו לכתוב בעיסקאות המורכבות מקנינים שונים"ע- המקום לפורטם

כלועדיף מלפרט את , שכן ראוי לכתוב, א"ש אלישיב שליט"ר י"ושמעתי בשם ה. ובאופן המועיל ביותרהוא, הדבר נועד כדי למנוע טענה שאף שהקנין נעשה, ומה שכותבים שהקנה לו באופן המועיל ביותר. הקנינים

. ד,מ מב"תשובה חו-פתחי; טז,ע מב"סמ; רו' סי, פסקים, הדשן-תרומת: ראה, לא נעשה כדין,עסקיושותף הנותן עם המקבל בכל , פ עיסקא זו"ע. שבאופן עקיף מקשה את דרכי ההוכחה, זהו גורם נוסף10

ע"שועיין (דרך זו הובאה באחרונים . הן בעסקיו הקיימים כעת והן בעסקיו שיהיו עד למועד החזרת הכסף לנותןאתמנת לפטור -על) הערה לג, יהודה לח-ברית; רטז' ב סי"ם ח"מהרש; קח' א סי"יושר ח-אמרי; מג-מב' הרב סע

. אלא להוצאות מחיה שוטפות', י לווים שלא לצורך עסקים וכד"בעית הריבית בהלואות שניטלות עיעסוק... המקבל"אלא , המעיין בהיתר עיסקא של בנק טפחות יבחין שאין המקבל מקנה לנותן חלק בעסקיו, ברם

חלקולא הוזכר שהמקבל מקנה לנותן ...". בין בעסקיו הקיימים ובין בעסקיו שמכאן ולהבא... בכל עסקיומ"חוע "שו: ראה(אף שבשותפים שהתחילו להתעסק השותפות מתקיימת באופן זה : והדבר צריך עיון. בעסקיו

העיסקאבהצעת היתר , ואכן). א"בסוף דברי הרמ, ג,מ קעו"חו: ראה(מ בעיסקא צריך קנין ממש "מ), א,קעוטענתמנת שלא תישמע -על, הוכנסו הקנינים לצורך הקנאת חלק הבנק בעסקי המקבל הקיימים, המובאת כאן

. פ ההלכה"בהעדר הקנין הנצרך לכך ע, המקבל שאין הנותן שותף בכל עסקיו הקיימיםהחודששכל עסקיו הפסידו במהלך , פ נוסח היתר עיסקא זה יצטרך המקבל להביא שני עדים כשרים"ע, מ"מ

בוודאותויודעים הם , העדים יצטרכו להעיד שיודעים הם על כל עסקיו של המקבל. בחישוב כולל, האחרון,ל"בחוהאם ידוע להם בודאות שלמקבל אין חשבון בנק - הנותן יחקור את העדים . מוחלטת שכל עסקיו הפסידו

ניתןבאותה מידה . י העדים בחשבון ואינה ידועה להם"שהרי יתכן שיש למקבל השקעה סמויה שלא נלקחה ענכבדדהו שהוריש לו סכום -האם ידוע להם בוודאות שהמקבל לא הוטב בצוואה של מאן, לשאול את העדים

ברורה- וידיעתם , עדות העדים תצטרך להיות ברורה וחד משמעית. הנושא פירות המשנים את מאזן עסקיו. ומוחלטת

שטרובכך פוגמים בכשרותו ההלכתית של , האם באופן זה אין אנו יוצרים חסימה הרמטית של דרכי ההוכחהערעוראין בכך ), ץ שנתן תוקף הלכתי לשטר זה"והבד(יהודה -מחבר הספר ברית, י בלוי"לדעת הרי? העיסקא

אין, אך עם היות הדבר נדיר באופיו ובמציאותו, לא מצוי שידעו עדים כל עסקיו של אדם, אכן. לתוקפו ההלכתיעלשידעו , בהחלט יכול לווה להכניס בסוד עסקיו שני עדים כשרים ונאמנים. לקבוע שהדבר לא מצוי לחלוטין

. בפרט אם מדובר בידידים קרובים, כל עסקיו,ברם. סוגרת את חובת ההוכחה, יש הסוברים שהטלת חיוב על העדים לענות על פרטים לא שכיחים, אולם מנגד

ד"ביה, ל"כאשר הנותן ישאל את העדים את השאלות הנ. מסיבה שונה, ד נראה שאין בכך חסימה מוחלטת"לענלהםעל סמך הידוע , רשאי להסתפק בעדות העדים שהמקבל ידוע ומוחזק כמי שהפסיד בכל עסקיו במאזן הכללי

שממנו, ד עד לקצה גבול הסביר"י ביה"תמתח ע, מידת הידיעה שתידרש מהעדים. מכח הכרות קרובה ביותר אתוהכלליםלפי , ד יש הסמכות לפרש הסכמים"לביה. והלאה המשמעות הינה סגירת מוחלטת של דרכי ההוכחה

והוצאת, ד לעשות זאת באופן שלא יגרום לקריסתו המוחלטת של השטר"אך חובתו של ביה; הקבועים בהלכהשהטלתד שסבור "ביה. בלשונות שבהן ניתן לפרש כן, כמובן, וכל זה). ט,מ מב"ע חו"שו: ראה(נשמתו מאפיו

תיפגםרשאי לפרש את מהות ההוכחה באופן שלא , ל אוטמת את דרכי ההוכחה"חיוב ידיעה על העדים כנידיעהלדרוש מהעדים , פ הכתוב בשטר העיסקא"אין מניעה ע. לבל ייכשלו הצדדים באיסור ריבית, העיסקא

בכליקשה על המקבל להוכיח את הפסדיו , פ הפרשנות הזו"שגם ע, אולם ברור. ברורה ורחבה עד לגבול מסוים. הפסדים שארעו בחודש האחרון בלבד, עסקיו

להוכיחנדרש המקבל ), מ' סי(שבעה -כפי שמובא בספר נחלת, מ מקרקא" בשטר היתר עיסקא שחיבר המהר11לפטורשבאמצעותה מבקש המקבל , ואילו ביחס לטענה שלא היה ריוח; י עדים כשרים בלבד"את הפסד הקרן ע

ז"בטועיין ), שב' סי(הדשן -דרך זו מקורה בתרומת. לא יהיה נאמן אלא בשבועה חמורה, עצמו מתשלום ריביתשלאובלבד ", פלוני ופלוני"שיכול הנותן להתנות שעדי ההוכחה יהיו , בדברי האחרונים מבואר. א,ד קסז"יו

,ומתןשאין להם ידיעה במשא , ץ"כדוגמת הרב והש(יהיו אלו עדים שבשום אופן לא תהיה להם ידיעה מעסקיו ). ולא יוכלו בשום אופן להעיד שהפסיד המקבל בעסקיו

עלוהוא מוכן להשבע , תוספת זו באה למנוע מאדם שאינו שומר תורה ומצוות לבוא ולטעון שהפסיד בעיסקא12לקוחהאם ייפטר אותו ". חשוד על השבועה"בגלל היותו , ד לא יאפשר לו להשבע"ביה. כך בשבועה חמורה

? מחיוב ההתפשרותמ"מהרפ תקנת "והיתה העיסקא ע, דן במלוה שהוציא שטר עיסקא על יורשי הלווה) סד' סי' תש(אבן -בטורי

,אביהםמחוייבים היורשים לשלם את הרווחים שעלו עד מות , לדבריו. ומת הלווה תוך זמן הפרעון, מקרקא-בחתםאמנם . מחוייב לשלם את דמי ההתפשרות, מ היתה שכל זמן שלא ישבע שלא הרויח"משום שתקנת מהר

חייביםואינם ; כתב דטענינן ליתומים כל מה דאבוהון מצי למיטען) ה אודות"ד, ס קלו"מ סו"ת חו"שו(סופר שאינוכיון - אבן אפשר שהוא הדין בחשוד על השבועה -לפי בעל טורי. כיון דטענינן להו שלא הרויח, לשלם

.חשודאבן יש מקום לחלק בין יתומים לבין -אף לפי דעת בעל טורי, אך לכאורה. חייב לשלם, נשבע שלא הרויח,הרויחוגם אביהם אם היה טוען שלא ; לא עדיפי היתומים מאביהם, ביתומים אף אי טענינו להו שלא הרויח

יחולועליו - דין אינם מאפשרים לו לעשות זאת -אלא שבית, כ בחשוד שמוכן להשבע"משא. היה עליו להשבע. צב' מ סי"דיני חשוד על השבועה האמורים בחו

),הרויחשהלקוח " ברי"שהרי הבנק אינו יכול לטעון טענת (היות ושבועה זו היא שבועת הנשבעים בטענת ספק מהנשבעיםהיה החשוד : "בזו הלשון, י' שם סע, ע"בכגון זה פסק בשו. יכול להשבע וליטול) הבנק(אין שכנגדו מקור(" שהרי לא טענו טענת ודאי, לפי שלא נתחייב זה שבועה, ואין שכנגדו נשבע, אינו נשבע- בטענת ספק

זופ שבועה "עכ). כח הסבר שינוי הלשון,ע צב"ועיין סמ; בשינוי לשון, ו,טוען ונטען ב' ם הל"מדברי הרמב- הדין לומרלמרות שניתן . נפטר בלא שבועה" - ודאי"כשאין שכנגדו טוען - ובדין חשוד , היא שבועת הנפטרים

לא- וכשלא נשבע , אלא כדרך הוכחה שקבע המתחייב לעצמו, ששבועה זו אינה מוגדרת כשבועת הנפטרים,ל"כנמ "פ האמור בחו"יקבע את דין החשוד ע, מ אפשר שבית הדין שידון בענין השבועה"מ, הוכיח את טענתו

. כ לעיל"וכמש, אין לחייבו, מ כשהמניעה לשבועה אינה מהמקבל"דאפשר שלדברי המהרבכך, שדרך ההוכחה על אי הריוח הינה באמצעות עדים בלבד, שאם נכניס סעיף מפורש בענין חשוד, היו שטענו

והרי; אנו קובעים בוודאות שאדם שאינו שומר תורה ומצוות יצטרך להוכיח את אי הריוח באמצעות עדים בלבדתשובהשערי , ד"לענ. אין להתנות שאי הריוח יוכח באמצעות עדים, והלבוש המובא בדבריו) א,קסז(ז "לדעת הט

באמצעותכ בשום אופן אין בכך קביעה מוחלטת שההוכחה על אי הריוח תהיה "וע, לא ננעלו גם מלקוח זהתהיההצעתי שייכתב שכל ההוכחה על אי הריוח , אולם מאחר שהיו שהתנגדו לסעיף מפורש. עדים בלבד

ירצהאו לא , ואם לא יוכל להשבע; לכל מקבל עומדות שתי האופציות, כלומר. באמצעות שבועה או עדים. וזה הנוסח שהתקבל, תהיה ההוכחה באמצעות עדים, להשבע

במידה(יוכל לכופו להתדיין בנושא גופו בבית דין רבני שיבחר הלקוח , כנתבע, הבנק אינו מעוניין שהלקוח13הנתבע- לאמור (ההלכה שהתובע הולך אחר הנתבע בקביעת מקום הדיון ). פ דין תורה"והבנק יחליט להתדיין ע

.א,ידמ "ע חו"א בשו"וכן פסק הרמ), א' ת סי"שו(ק "מקורו בדברי המהרי), רשאי לדרוש מהתובע להתדיין בעירו. או לפי רצון התובע, שמקום הדיון יהיה במקום אחר, אולם ברור שהצדדים יכולים להסכים מראש

.והוכחהכראיה , ניתן לפסול את מסמכי הלקוח. טעון בירור, האמור בהיתר עיסקא של בנק טפחות, נוסח זה14לאיאו להשבע על טענתו , על המקבל להביא אך ורק עדים להוכחת טענתו להפסדים, פ שטר היתר עיסקא זה"ע

לטעוןמ הבנק אינו יכול "מ, אף אם ראיות אלו פסולות להוכחה, אם יביא את מסמכי הבנק עצמו, ברם. ריוחונוסחאך היות . אלא פגם בתביעה, אין כאן סיוע להוכחה. כאשר מסמכי הבנק מוכיחים ההיפך, שהלקוח הרויח

. השארתי את הנוסח כפי שהוא מופיע במקור, י גדולי הפוסקים"זה אושר עשלגם אם יביא הלקוח מסמכים . שהרי הבנק שותף בכל עיסקי הלקוח, ל לא תפגע בתביעת הבנק" מחיקת הנגם

בהםכ אין "וע, יטען הבנק שמסמכים אלה מתייחסים לחלק מעסקיו של הלקוח, שיורו שהלקוח הפסיד, הבנק. ובוודאי שאינם מונעים מהבנק לטעון שהלקוח הרויח במכלול עסקיו, משום הוכחה

מסמכיכ "משא. דינו כמשנה שאינה צריכה, שמטרתו לפסול אף את מסמכי הבנק, ד שמשפט זה"כ נלענ"ע. י עדים בלבד"חשובה ביותר בעיגון ההוכחה ע' פסילת מסמכיו וכד- בפרט כשמדובר בחברה , הלקוח

בין": הנוסח המקובל בשטר הבוררין הוא. יחייבו אותו לחתום על שטר בוררין, כאשר הבנק מתדיין בדין תורהלהםוזאת מכח הסמכות שהקנו , פ דיני הראיות"רבים מבתי הדין פוסקים שלא ע". לדין ובין לפשרה ובין ליושר

כתוצאהויתכן שבית דין מסויים יפסוק , פ אומדן דעת"ד פוסק ע"פעמים רבות ביה, לכן. הצדדים בשטר הבוררין. הצדדים פוסלים את המסמכים אף לאומדנא, כדי למנוע מצב זה. פ אומדן דעתו"ע, ממסמכים כאלה או אחרים

):הקצרבנוסח (כלשונו , הוגבלה ההודעה על אי רווחים ועל הפסדים לזמן מסויים) כלל קמג(אדם - בחכמת15אזי, וכשלא אודיע לו. ו"שכן הפסד ח-וכל, בכל חודש אם לא יהיה ריוח) לנותן(רק שמחוייב אני להודיע לו "

.חודשל הינו בכל ערב ראש "שזמן ההודעה הנ, בנוסח הארוך מבואר." ל"שתיקה כהודאה שהיה ריוח כנבשוםאך , שבו נמסרת ההודאה) העברי(המקבל יכול לטעון אך ורק על הפסד שנעשה במהלך החודש - לאמור

אלהמאחר ונגד עדים , אף אם יביא עדים לצדקת טענתו, אופן אינו יכול לטעון על הפסדים שהיו לו קודם לכןעלכן לא יהיה המקבל נאמן בשבועה חמורה -כמו. שלא היו הפסדים) שתיקת המקבל" (דין-הודאת בעל"יש לנו

נכבדוספק אם הסכום יהיה , ריבית של חודש אחד בלבד" מסכן"הנותן - לאמור . אי רווחים של החודש הקודם. על מנת שהמקבל יבחר להשבע כתחליף לתשלום הריבית, ורציני דיו

יודיעשלא יעלה על הדעת שהלקוח - הסיבה להוספה זו . זוהי הוספה שנוספה בהיתר עיסקא של בנק טפחות16לתלותמסיבות של חשש ריבית לא רצו (שאף לדבריו חייב לבנק , תוך התעלמות מוחלטת מהחוב, לבנק שהפסיד

שמודהאם לא יפרע את החוב , כ יש כאן משום נקיטת סנקציה כנגד הלקוח"ע). ל"את הודעתו לבנק בתשלום הנ. בולבואוחייב , ד ידון בבקשתו ויאשרה"לפני שביה... על המקבל לשלם: " בנוסח המקורי של בנק טפחות נאמר17

ניסוחפ "האם ע? מה יקרה אם אכן ישתמט הלקוח מתשלום החוב." להתדיין בבית הדין מיידית בלא להשתמטד"ביהמאחר שלפי דעת , הדעת נוטה שיתערב? ד לא יתערב בסכסוך אף אם הבנק יפנה לבית המשפט"ביה, זה

.המשפטובוודאי אין בכח האמור בשטר זה להתיר את הפניה לבית , ש הינה בניגוד להלכה"הפנייה לביהממה". כולו ריוח"כל יום נוסף הינו עבורו בבחינת . ללקוח יש אינטרס ברור שלא להתדיין כלל בתביעת הבנק

שלאמחצה מלוה וחלק הפקדון (פ הודאתו הוא חייב לבנק "שגם ע, יכול לדחוק את הלקוח לשלם מיד את החוב? ולהתדיין במהירות האפשרית), נפסד לטענתו

,מסויימיםדין עלול להטיל עליו חיובים שונים במקרים -הלקוח צריך לקחת בחשבון שבית, בנוסח המוצע כאן. כאשר הדבר לא יהיה נוגד את איסורי ריבית

מאחר, יש להוסיף תנאי זה), לדוגמא( עקב חשש ריבית במענקים ובמתנות שנותן הבנק עם פתיחת חשבון 18). קפט' א סי"יושר ח-ת אמרי"שו: ראה(שאסור לשלם מראש את סך ההתפשרות

שעשהשגם שטר היתר העיסקא הקודם של הבנק תקף לגבי העיסקאות , הוספה זו באה למנוע טענה של לקוח19לעשותכ הוא התכוין "וע, מאחר והבנק לא ביטל את השטר עיסקא הקודם, י הבנק"לאחר חתימת שטר זה ע

.. עסקים עם הבנק על דעת שטר העיסקא הקודם'. לי וכו-קים, נוסחאות אלו נכתבו לשופרא דשטרא וכדי למנוע טענות של אסמכתא20שהרי, כדי שיתכוין בחתימתו לקנין סיטומתא עם דינא דמלכותא", ולראיה וקנין באנו על החתום" ציינתי 21

מ"חוע "שו; ב,יבמות נב: ראה(שלא קנה , כמו שמוכח מדין העודר בנכסי הגר וסבור שהוא שלו, קנין צריך כוונהכשסבורלבין , שחילק בין מקום שכלל לא סבור לקנות, לז' פסקים סי, ת רבי עקיבא איגר"ועיין בשו). כה,ערה

לסובריםמ "מ. ואין צריך כוונה דווקא לקנין סיטומתא, בנדוננו מתכוין לקנות, כ"וא. לקנות אך לא בקנין זהעללראיה באתי : "ד דכאשר כתוב"שנלענ, מה עוד. ל"כתבתי שיתכוונו לקנות בחתימתם כנ, שאין לחלק כדבריו

". ובזה באתי על החתום: "כ כשכותב"משא; משמעות הדבר לכאורה שבמפורש אין כוונתו לקנין", החתום

נספח

פרמס

6

���������������������������������������������������������������� ��������� ����� ��������� ����� ��������� ����� ��������� ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ���� ��������� ������������������������������������������� �������� ��������� ���� ��������� ���� ��������� ���� ��������� ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� �������������������������������������������� ��������������������������������������������������������� �� ����������!��������� � ���������������������� ���������������"�������� ��������� ��������������� ������������������� ���������������� ��������������������� ���!# ������������"�� ���������������� ������� ���� ���� �����$����� ������ ������ ��������� ������� %�������� ������������� �����������������������������!�������� ����������� ������������ ������ ��"������� �� �������� ���� �������������������������� ����� ������������� �� ���������� �������� ������ ������������ ��������������������������������� ���������������������������������� �� ��� �������������� &�� ������ ����������������������� �� ������������������������"������������� ������ �� �������� &����������������� ����������� �� ��� ����������������������������������� ��������&�������� ���������� ����� ��" ��������������������������� ����!��� &�� �� ������������ ������ ������������ �������� !� ����������� �&������"������������������������������������� ��� ��� ������� �������������� ���� �������� ��������������������"���������� ��� �$�������������� ���&�"%�������������������� ���������� ��������������� ���������������������� ���������������������� ������� ���� �� ���������������"���������� ���� ��! ��� ���������������"��������������������� �� ���������"�� ��� �������� �����������������"�� ���� ����� ���� ������������ �� ��'� ��������&��������������� ���"������� ��������� ������������������ �"��� ��� �� ������������ ����� ���"(����� ��� ��(� ��� �"���������������&���� �"������ ��� ��������������������� �������� �������"������ ������������������� ��!��������(��� � !����������������� � ��������� ������� �����������&����������������� ���� ����������� ��� �������������������������� �� ������������ �� ��������������� ��� ���� �� ���������������� ��������!����������� ������������� ���� �������������"��������� ��������� ����������"� ������� �� � ���������� �"��������������� ������������ ��� ���� ��&�"�� ������������������ � �����������(� ��������������� �������� ������ ����������� �����������������������������"��&�� �������)�������������������� ��������������� ��� ������"�����(����� ����(� ��� ������� ��� �� �"����� ��������������������������� ��� � �����"��������� ��� ����������� ��� �"�������� �������������� �������"�� ����� ��������������� ���� �������������� ���� ����������"������ ��� ��������������� ��� ���� � �����"���� ������������ �������� ���������������������&�����������������������

������������������ ����������������������������������������������������� �������������������������� ��������������������������������������������������������������������������������� ����������� ������������������������������������������������������������������������������� ����������� ���������������������������������������������������������������������������������� ������������������������������������������� ���������������������������������� ������������������������������������������������������������������������������ ��������������������������������� ������������������������������������������ ���������� ����������������������������������������������������������������������������� ���������������������������������������������������������������� ������������������������������������������������������������������������������� ������������������������������������������������������������� ������������������� ���������������������������������������������������������������������� �������������������������������������������������������������������� ����������� �������������������������������������������������������������������� ������������������������ ��������������������������������������������������������� ������������������������������������������������������������������������ ���� ����������������� �������������������������������������������������������������� ������������������������������������ �������������������������������������������������������������������������������� ���������������������������������������������������������������������������������������� ������������������������������������������������������������������������������������� ����������������������������������������������������������������������������� ������������������� ��������������������������������������������������������� ���������������������������������� �� !�"�!�"���� ����������������������������������������������������������������������������� �������������������������������������������������� �������������������# ����!�"�����!�"����!�"��� $%&'$(�����������)��*�+,�-�.�

נספח

פרמס

7

ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן סג"שו

מאד הנכבד ידידי כ "מע . א"תשל כסלו ' ח בהלואותיהם ינהגו איך תורה שומרי של באנק בדבר .א"ר יהושע מאיר פרישוואסער שליט"ש באמת מהר"מגזע תרשישים וגדולים בר אוריין ויר

יאמר ואם כשרים בעדים אלא נאמן יהיה לא שהפסיד יאמר אם שהלוה הוא עיסקא היתר ענין הנה עסק שהוא באנק לפני טוב לא הרי בשבועה אלא נאמן יהיה לא מעט רק שהרויח או הרויח שלא יש דהא , כללי עיסקא היתר שיהיה לנכרים ואף תורה שומרי לאינם וגם אנשים לאלפים להלוות שלא עמו להתנות דצריך בשבועה להאמינו שאין מי ויש בשבועה שנאמן מי דיש ללוה לוה בין חלוק אי הרי פומבי במקום תלוי כללי נוסח כשיהיה כשרין עדים ואף , כשרים בעדים אלא נאמן יהיה שאינם עליהם לומר במדינה לחשובים ידועין שהם עדים ויביא שהפסיד שיאמר למי לומר אפשר מפורש בהנוסח כתוב יהיה אם ואף , תורה שומרי שאינם יהודים או נכרים שהם משום נאמנים ו"ח לגרום ואסור , נאמנים שאין יאמרו שהרבנים איבה חשש יהיה התורה דין פ "ע כשרים שיהיו לומר לסמוך ואין , שלום דרכי ומשום , איבה חשש משום הקלו דברים הרבה דהרי איבה שיהיה שרק ולכתוב בכלל יהיו הנכרים גם כללי נוסח יהיה אם הא וגם . כך כל לחוש אין הזה שבזמן בין חלוק דבר בפומבי לעשות אין העיסקא תנאי בלא בהלואה הוא ולנכרים זה בתנאי הוא ליהודים ואף , כללי עיסקא היתר לעשות באנק לפני שייך לא במדינותינו ולכן , ישראלים ללוים נכרים לוים נוהג שאינו חילוני שהוא הקארט וכי עשו איך לי מובן לא ישראלים הם כולם שכמעט י "שבא בבאנק לא ודאי בלאנדאן אבל לעדות פסולים שהם שבת מחללי עדים על יסכים י "בא גם התורה כדיני .שייך זה

לקניית כמו מיוחד לעסק ההלואה כשתהיה המלוה לפני טוב שלא עיסקא היתר בענין לידע יש עוד משבועה הלוה ויפטר הפסד היה אם הבאנק ש "וכ יודעין ע "שכו אפשר דאז , וקרקעות בתים שלפי עסק כל יעשה שהלוה לכתוב צריך שלכן , להפסיד ירצה לא הבאנק וכמובן , בעדים ומלברר לברר הלוה יצטרך שאז , לריבית שקבעו מסך מכפלים פחות לא להרויח יש האינשי של האומדנא מעות לו שהיה אפשר דהא זה בית לקניית המעות שלוקח להמלוה שאמר אף ובשבועה בעדים ויצטרך אחר בעסק שהרויח אפשר כ "וא אחרת לעיסקא גם מעות לו שיהיו רצה אך הבית לקנות בדבר שהפסיד ידוע שיהיה אף ושהפסיד הרויח שלא כשיאמר אופן בכל ובשבועה בעדים לברר משכון לחשיבות שהוא בהשטר שיכתבו צריך הבית על והמארגיטש . לוה הוא זה שלצורך שאמר כל עם מיוחד עיסקא היתר לעשות אף שלכן . זה יבין לוה כל ולא , הבית על רק הוא שההלואה ולא להם יסבירו שאם תורה שומרים מאינם הרבה שיהיו להבאנק טובה עצה זה אין מיהודים ולוה לוה .ואם לא יסבירו להם הרי לא יועיל כלום, ענין ההיתר יש לחוש שישקרו וישיגו עדים שקרנים

דרובא שרובא זה בדבר , לדינא ברור לדעתי והוא ריבית איסור בענין חדוש אמרתי אני הנה אבל באלו ובפרט באנק בכל שנותנין הריבית ונוטלין בהבאנק במדינותינו מעותיהן מניחין דאינשי על דאיכא ריבית איסורי על עוברין שאין , יהודים של שהם באנק גם ויש באנק סייווינג שנקראו כלום לו שאין אף הלוה של גופו על שיש הגוף שעבוד איכא הרי מלוה דסתם משום , והלוה המלוה פעולה י "ע מעות להשיג חיוב עליו ויש , מצוה ח "בע פריעת ו "פ דף בכתובות וכדאיתא , לשלם חיוב החוב פרע ולא כשמת להלוה בזיון איכא ט "ומה . חיובו על עבר ישלם וכשלא לשלם ענינים ושאר לפרוע היתומים על מצוה אביי דאמר א "צ דף בכתובות איתא שלכן , לשלם ממה לו היה כשלא אף ו"פ דף ' התוס כדכתבו נכסים אחריות האב השאיר בלא אף והוא , אביהן כבוד משום אביהן חוב לוה דכתיב רשע בקרא נקרא דהרי הקלון איכא מטלטלין לא אף כלום הניח שלא ואף . פריעת ה "ד לעדות לפוסלו לטעם זה ' הגמ אמר ה "מ דף ב "בב דהא כלום לו באין אף והוא , ישלם ולא רשע ניחא דלא משום הוא בעדותו לו מ "והנ אחריתי ארעא ליה ולית באחריות שלא לחברו שדה כשמכר ח"בנק לישבע הלוה צריך דהא מטלטלין אפילו לו בלית איירי והא , ישלם ולא רשע לוה דליהוי

מתקנת רק הוא השבועה שחיוב ואף לו שמסדרין הדברים על יותר כלום לו שאין = חפץ בנקיטת =ם"הרמב כתב הא מ "מ ', א סעיף ט "צ סימן מ "חו ע "ובש ב "ה ממלוה ב "פ ם"ברמב כדאיתא הגאונים על מחרימין אבל ד "ב שליח ולא הוא לא לביתו ליכנס שאסור כתב התורה דין כשכתב מתחלה שם

-1-

ק"דמו ' מגמ שהוא מ "המ וכדכתב מחרימין התורה דמדין סובר הרי , חובו לבעל יתן ולא לו שיש מי מן הוי חרם דהך ל "ז לרבינו ליה דאית שם מ "בלח זה ומפורש , דמחרמינן מנלן רבא דאמר ז "ט דף ומה , תורה מדין הוי חרם דהך ליה דאית משמע הגאונים כשראו כתב כ "ואח תורה דין שכתב הדין למעשה אינו נוגע זה שתיקנו הגאונים לישבע משום דעתה אחרי ע פשוט שהוא "בש שלא הוזכר זה פשוט מחרימין אותן והחביא לו שיש טען כתב ם "שהרמב ואף . למעשה שנוגע מה רק נקט ע "והש אפילו זו ששבועה ת "בעה בשם מ "הכ כתב הא וגם לשבועה ענין רק שהוא ברי לטענת צורך שאין וכן , אותו משביעין לו יש שמא טוען אפילו אלא לפרעו במה לו שיש ברי בטענת עליו בא המלוה אין נמי מדינא דהוא דמחרימין שהדין מסתבר כ "וא , ז"ע חולק ם "שהרמב מדבריו משמע ולא י "בב כתב מן שגובין ד "ה א "בפ ם"הרמב שכתב מהמחרימין הקשה מ "הלח וגם , ברי טען בלא אף הוא טען בלא הוא שהתם תירץ ולא הגאונים מתקנת שהוא מ "המ שכתב שמחרימין אחר הקרקע ברי שיטעון צורך אין ודאי אלא , ברי המלוה בטען דוקא הוא מדינא שהוא והכא לו שיש ברי המלוה שחושדו מחמת שיחרימו ד "לב שטוען הוא לו שיש טען כ "במש ם "הרמב וכוונת , להחרים לחייב דהתם משום א "בפ לכתוב הוצרך לא וזה הלוה לו מאמין דאולי נחרים לא דמעצמנו לו יש שמא נשים להו אית הא אינשי וסתם מהקרקע לגבות לענין היא והשבועה לגבות קרקע לו שיש שאיירי שלא החשד בשביל להחרים יש , לו יש שמא חושדו אינו שהוא אף שלכן לכתובה משועבדת שהיא בחזרה לטרוף ודיינא בדינא לילך תצטרך קדים הכתובה שעבוד אם ואף , הכתובה שעבוד להפקיע לגבות קרקעות להלוה שאין ב "בפ אבל , שנחרים המלוה תביעת בלא אף מחרימין לכן , מהמלוה משום ד "הב שיחרימו המלוה שיתבע ם "הרמב מצריך לכן בלבד להמלוה אלא החרם צורך הוי ולא .שחושדו אבל מעצמנו לא נחרים

ודאי אחריתי ארעא ליה בלית הרי לשלם לו שאין הלוה כשאומר התורה מדין דמחרימין כיון פ "עכ לו כשאין ממנו יגבה ח "שהבע הלוקח מצד שיחרימו המלוה תבע לא אם אף והחרימו כדין עשו להשתדל ל "שהי לפרוע שעליו החיוב מטעם והוא , ישלם ולא רשע לוה נקרא מ "ומ ומטלטלין מעות ומה . אונס בלא גם חיובו על שעבר נמצא בזה וכשנתעצל קשות בעבודות אף לשלם הכחות בכל הוא ירושה שום ממנו ירשו כשלא אביהן כבוד משום אביהן חוב לפרוע היתומים על מצוה שליכא א"בהג מפורש וכן , ב"ל דף בקידושין אושעיא ר "ב נתן ' כר אב משל הלכה אב בכבוד דנפסק משום כבוד משום איכא מצוה אבל כופין אין כלום אביהם הניח דלא היכא מיהו שכתב ו "פ דף כתובות ליכא מצוה אפילו משלו אבל אביו משל רק אביו בכבוד חייב שאינו ד "למ איכא מיהו י "ר ' פי אביהן דאם אורו ה "ד ' בתוס שם בקידושין לטעמיה דהוא נראה י "הר וטעם , דקידושין ק "פ סוף ל "קיי וכן דהוא י "הר סובר מבזיון דלהצילו אולי וגם . ש"עיי משלו לפרנסו הבן דצריך לו יש והבן ממון לאב אין משל דאינו לצערו או לכבדו בין חלוק ואין איתא ' ח סעיף מ "ר סימן ד "יו א "שברמ ואף , בן משל גם .מצער עדיף עוד ואולי צער כענין הוא ובזיון בן משל אף דהוא שאני דלצערו סובר י "הר אולי , בן אצל ללמוד לילך מניחו אינו שהאב לענין איירי ד "דהתה מוכרח אינו ' מ סימן ד "מתה א "הרמ וראית ,תמיד שידאג ממנו כשילך שיצטער מחמת מניחו אינו ואביו הימנו ללמוד שיזכה בטוח שהוא רב תורה שלמוד לענין בינייהו לחלק אין נינהו שוה עשה מצות תרוייהו ומוראו דכבודו דכיון כתב שבזה אף לעבור להאב שומעין שאין לטעם שהוא כתב וכן ממורא עדיף הוא כן דכמו אב מכבוד שעדיף הוא כבוד דחיוב זה לענין אבל , מורא לענין נדרש דכן בכבודי חייבין שכולכם משום דרבנן איסור על האב כשמצטער הוא וכן המסתבר דבר הוא שכן , בן משל גם הוא מצער שלהציל אפשר אב משל ואית לאב ליה בלית ' בתוס שאיכא והנידון , מהצטער להצילו משלו הבן יתחייב נמי וכדומה מרעב פליגי בזה שמתעצל אך עצמו משל ולהתפרנס מלאכה לעשות ראוי עדיין דהאב לפרש יש , לבן ,צדקה ממעות אלא הבן על חיוב בזה דאין מודה י "הר גם ואולי , בן משל דהוא בזה גם סובר י "והר אינו כשהאב אבל , ם"דהרמב אליבא ו "סק ז "והט ו "סק / מ"ר ' סי /ך "הש בזה דפליגי ' ה בסעיף עיין ואולי בן משל דחייב ע "לכו א "בהג שהובא י "הר יסבור רעבון מצער הצלה שהוא למלאכה שוב ראוי דסובר מטעם הוא משלהם לשלם היתומין דפטורין א "הג מסקנת פ "עכ . כלל מחלוקת בזה ליכא א"הרמ דכתב הא ואולי , בדבריו כמפורש אב משל רק והוא חלוק ליכא צער בשביל דגם א "כהרמ ז"ק סימן ע "הסמ כתב וכן . א"מהג הוא אלא הציון כפי ד "מתה אינו לצערו או לכבדו בין חלוק דליכא .ש"א שהוא משום דכבוד אב הוא משל אב ולא מהבן עיי"סק

-2-

כלל תלוי ואין שישלם הלוה גוף על חיוב עושה שהוא מקום ובכל ' ובגמ שבתורה מלוה סתם וזהו והוא , חיובו מקיים כשאינו רשע ונקרא זה חיוב עליו נעשה לשלם לו אין או לשלם ממה לו יש אם ה"ד ו "פ דף כתובות ן "בר ועיין , מזה בא הנכסים ושעבוד העיקר שזהו הלוה על שיש הגוף שעבוד הוא שמכירתו פ "אע למחול יכול לחברו ח "שט שהמוכר על טעם ת "ר בשם כ "מש ח "שט המוכר לפרוע מחוייב שהוא לוה של גופו שעבוד הלוה על למלוה לו יש שעבודים ששני לפי מדאורייתא על למלוה שיש הגוף ושעבוד ערב מדין יפרע לא הוא אם נכסיו על ושעבוד השעבוד עיקר והוא הגוף שעבוד פקע שמחל וכיון בלבד נכסים שעבוד אלא נמכר אינו הלכך הוא מכירה בר לאו הלוה הגוף את המחייב דבר הוא שמלוה מפורש הרי , ערב מדין אלא שאינו נכסים שעבוד פקע וממילא מליקח בתורה נאסרה הלוה על תשלומין חיוב שעושה מלוה בסתם שרק נראה וממילא . לפרוע על אין הרבה ממון לו שיש שאף לשלם האדם גוף על חיוב שום עושה שאינו כזו מלוה אבל ריבית איסור ז "ע נאמר לא ישלם כשלא רשע יהיה ולא דתשלומין העשה עליו וליכא לשלם חיוב שום גופו אינם הביינק של הבעלים שגוף באמעריקא שבמדינתנו / הבנקים /הביינק ענין הוא וכן . ריבית ,לשלם מעות בהבאנק יהיה שלא יזדמן אם אף בהביינק מעותיהם שהניחו לאלו כלום מחוייבין ריבית איסור ליכא כן הוא בלאנדאן גם ואם . ישראל של הוא כשהבאנק אף ריבית איסור ליכא שלכן עבור אצלכם אינשורענס שלקחו לאלו רבית נותנין שלכם דאינשורענס שהקאמפאניע מה על .המעות שנתנו לזה

שיש פרטי איש הוא הלוה אם ישראלים של כשהוא מהבאנק ללוות להתיר מועיל אינו זה טעם אבל רוצה המלוה הבאנק אם קאמפאניע הוא אם ואף , לשלם ח "בע דפריעת והעשה הגוף שעבוד עליו אבל . בטוח כך כל לא הקאמפאניע שעסק מחמת יתחייבו עצמן דהקאמפאניע בעלים שגם דוקא איסור ליכא לשלם בעצמן מחוייבין הבעלים שאין מדינתנו שבפה הסתם כפי לקאמפאניעס להלוות לקאמפאניעס שלכם דאינשורענס מקאמפעניע להלוות תוכלו כן הוא בלאנדאן גם ואם . ריבית בעצמן הבעלים על גם חיוב שאיכא אלא הלואות בסתם כן אינו בלאנדאן ואם , בסתם גם אחרים עסק על אלא בתשלומין החיוב שאין הלואה בשטר בפירוש להתנות יש אמעריקא כבכאן שלא שנקרא בית לבנין כשלוה פרטי לאיש להלוות גם עצה ויש . עצמן הבעלים על ולא הקאמפאניע בעלמא למצוה לא אף תשלומין חיוב שום הלוה גוף על שאין הלואה בשטר להתנות היינו מארגיטש אלא הלואה לעשות לכם אפשר יהיה לא כזה באופן וכמובן , לבד הבית על רק הוא החיוב וכל הגוף לשעבוד המלוה לגביית צורך אין שאז המלוה מסך הרבה יותר למוכרה שוה הוא כשהבית .אלא יהיה די בבית זה שעשו המארגיטש עליו, ושעבוד שאר הנכסים

זה היתר ליכא הרי בעצמן חייבין הבעלים גם אלא דקאמפאניעס זה ענין ליכא בלאנדאן ואם אף , עיסקא היתר ענין להם ולהסביר ויחיד יחיד כל עם עיסקא היתר ישראלים עם לעשות ותצטרכו .שלא טוב להעסק כדלעיל

ולא להקאמפאניע שיש הנכסים על רק הוא השעבוד אם ניידי דלא מנכסי החברות בדבר הוא וכן כל של הנכסים על גם הוא השעבוד ואם , ריבית איסור ליכא בעצמו ויחיד יחיד כל של הנכסים על איסור איכא בתשלומין מחוייב הוא כ "ג ויחיד יחיד שכל מחמת בהכרח בא שזה בעצמו ויחיד יחיד אבל , תוכלו לעשות כן מהיום ולהבא הרי בהלואות שתלוו אתם ולכן . הם ישראלים ריבית אם המלוין נעשו אם באנדס שנקראו שקניתם קודם הראשונים הבעלים י "ע קדום מזמן שנעשו החובות שלכם שנעשה אחר עתה גם הוא זה ובאופן לגבות יוכלו עצמן הבעלים מנכסי שגם באופן הבאנדס על רק יהיה שהשעבוד באופן לשנות תצטרכו , להם משועבדים ואחד אחד כל של הפרטים שנכסים .נכסים השייך להקאמפאניעס שלכם

שנים לעוד ומקצתו לאחד רובו השייכים שיש עצמן שותפין החמשה של הקאמפאניעס ענין הוא וכן דההיתר , מאחרת אחת קאמפעניע ללוות לפעמים וצריכין אחרים בעלים יש וגם לאחד שכולו ויש .בלבד וקרקעותיה בכספיה הקאמפאניע אותה אלא בכלום יתחייבו לא עצמן כשהבעלים דוקא הוא רק אלא קבלן ערב לא שכן וכל ערב סתם לא , ערבין להיות עצמן הבעלים להאנשים א "א וכן

-3-

שעושין להלואות בין אחרים מבנקים להלואות בין קבלן ערב אף ערב להיות תוכל לבד הקאמפאניע זה עצמן השותפין של החברות שעושין שלהלואות לידע ויש . מזה זה השותפין של הקאמפאניע .מזה לא יועיל היתר עיסקא שהרי ידוע להם הריוח וההפסד ולא שייך להצריך שבועה ועדים

שם יש אחרים ומעות אלף מאה רק שם יש שלו שמעות לדוגמא שכתבתם ישראל של הבאנק כל נחשבו הבאנק בעל הישראל על הוא האחריות דאם בהאחריות זה תלוי הנה , פעמים מאתים שליח רק הוא והבאנק המלוים המעות בעלי הוו הבאנק על האחריות אין ואם שלו שבבאנק המעות .והעיקר למעשה הוא להנהיג כדלעיל, שלהם

וגובים אינשורענס של אחריות תעודות שמוכרים שדה פקידי הנכרים פ "ק אלא הנה שבת ובענין לעבוד ורשאים מקבלנים עדיפי הם קבועים וימים קבועות שעות להם שאין מכיון הממון מהם .במכירת תעודות האינשורענס מתי שירצו

שהמנהל מה היתר זה אין , ט"בי וכן השבת בתחלת החורף בימי הנידון אשר המשרדים ב "וי אין בשבת לעבוד מחוייב כשהוא נכרי שותף דגם מהרווחים חלק גם לו יש נכרי שהוא העסקים בשותף דמתיר א "ברמ ' א סעיף ה "רמ סימן / ח"או /ע "בש א "להי אף להתיר שייך דלא , להתיר מקום ,עצמו ברצון כשעוסק אלא בעצמו הנכרי עוסק ובשבת החול ימי כל ביחד עוסקים כששניהם נכרי הקונה ביהודי ' ו סעיף ד "רמ בסימן / ח"או /איתא ג "שבכה ואף . בשבת לעסוק מחוייב כשהוא ולא מאה לכשתגבה לו שאומר דהיינו בקבולת הוא אם מותר בשבת מכס לקבל י "א לו ומשכיר מכס שהתירו רק בשבת גם לגבות שמוכרח כיון אסור הוא בעצם נמי שם הא , וכך כך לך אתן דינרין דאדם משום דאורייתא איסורא לידי אתי לו שריית לא דאי משום כזה בקבולת גדולים בעסקים רק זה שנוגע כאן ליכא וזה , ז"י ק "ס א "ומג ו "סק ז "בט / ד"רמ ' סי ח "או /כדאיתא ממונו על בהול שאינכם ממכתבכם רואה אני וגם . זה בשביל בהול להיות כך כל הפסד בזה שאין טובים לימים .רוצים בהיתר דחוק אלא בהיתר ברור

השאלות על לענות המשרדים של להאפיס יכנסו עצמו השדה שפקידי כ "מע שכתב מה אבל אינם המשרדים אם , דנפשייהו אדעתא עבדי ממש שהרי להתיר יש זה , הטעלעפאן י "ע הבאות והנני . עין מראית מצד איסור יהיה שלא כלל פרישוואסער של שהוא ידוע שלא או יהודים במקום משה פיינשטיין, ידידם מוקירם

**אילן-בר' אונ- ת "מתוך תקליטור פרוייקט השו/ נא לשמור על קדושת הגליון **

-4-

נספח

פרמס

8

היתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקים/ / / / הרב אברהם שרמן הרב אברהם שרמן הרב אברהם שרמן הרב אברהם שרמן / / / / כרך ח כרך ח כרך ח כרך ח / / / / תחומין תחומין תחומין תחומין היתר עיסקה במניות הבנקים / הרב אברהם שרמן

-148-

הרב אברהם שרמןהרב אברהם שרמןהרב אברהם שרמןהרב אברהם שרמן*היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים

ראשי פרקיםספור העובדות והטענות. אכשנותן העיסקה יודע שלא היו הפסדים. במ"ם והשו"אפשרות רווח בעיסקה אחרת לפי המהרש. גאם וכיצד נוצרת שותפות עיסקה בין הצדדים. 1אם נלקח בחשבון רווח אסור. 2אם ועד כמה שתיקת הלקוח נחשבת כהודאה. דהודאה בחישוב או גם במרכיבים הלכתיים. 1אפשרות הודאה ברווחים אחרים. 2הסכמה לשלם דמי התפשרות. 3האם דמי ההתפשרות הם רק בגדר אבק רבית. הרבית שנלקחה בהסכמת החייב. 1הבחנה בין הסכום שחתם עליו לזה שלא חתם עליו. 2מ"אם יש בתשלום דמי ההתפשרות דרך מו. 3מסקנה לדינא. ו

* * *ספור העובדות והטענות. א

גבהשמכוחו , הסכסוך שלפנינו נסוב על מהות תוקפו של ההיתר עסקא שנעשה בין התובע לבנק.שנקבעה) הריבית(הבנק את הקרן שנתנה לתובע וכן חלק מדמי ההתפשרות

.נפתח בתאור העובדות

הלואותמספר , שהיה בעל חשבון בבנק, בקש התובע1983 ועד מאי 1982החל מחודש נובמבר המניותערך " נפל"בתקופה זו . מניות אלו נקנו ונמכרו במסגרת הבנק. לצורך רכישת מניות בלבד

.כדלקמןאופן בצוע ההלואות היה . כך שלא רק שלא נשאו רוחים אלא אף הקרן ירדה, שקנה.המניותהתובע פנה למנהל הבנק בבקשה שיאשר לו מתן אשראי ומשיכת יתר לצורך קנית

.פ החתים את מנהל הבנק על טופס קנית המניות בסכום שהוסכם"לכשאושרה בקשתו בע

-149-

אתקודם קנה התובע , בפועל. במקביל נרשם בחשבונו של התובע הסכום במשיכת יתר בחשבונובחשבונוולאחר מכן נרשם הסכום כהלואה בערך המניות , באמצעות הבנק, המניות, הסחורה

ש"העומתן האשראי לא נרשם בטופס הלואה מיוחד אלא נרשם ישירות בחשבון . כמשיכת יתר.והריבית, לאחר מפולת המניות נוצרה לתובע יתרת חובה הכוללת את קרן המניות, של התובע

ם"פתי שבירת פקדונות " דולרים נפרעו לבנק ע5,090סכום של . דולרים8,484הבנק נפרע בסך הכללייםבהתאם לתנאים , את השאר גבה הבנק ללא הסכמת התובע. בחתימתו של התובע

את. ם וכן ממכירת המניות של התובע"וזאת כאמור מפקדונות פת, המוסכמים בין בנק ללקוח.הסכום הנותר ביתרת החוב תובע הבנק מהתובע

מכחנובעות , וכן תביעת הבנק מהתובע להשלמת חובו, י הבנק שכלל קרן וריבית"גבית החוב ע.ההיתר עיסקא שקיים בין הבנק ובין כל לקוח

לבנקפ תנאי ההיתר עסקא המנוסחים בהיתר עסקא של הבנק אסור היה "טענת התובע היא שעהבנקבידיעת , המניות לא נשאו רוחים כי אם הפסדים. לגבות את הריבית וכן חלק מן הקרן

,בשוהדהיינו הבנק ולקוחו , ואם כן ההפסדים מתחלקים בין צדדי העסקא, שעסק במכירתן.כלשון העיסקא

כןשאין מקבל המעות נאמן לומר שהפסיד בקרן ובריבית אלא אם : "נאמר, בנוסח ההיתר עיסקאכשאיןשהרי תנאי השבועה קיים , ל שהיו רוחים"ולכן כל זמן שלא נשבע י", ישבע שבועה חמורה

ברור, הבנק, אבל במקום שגם לנותן המעות, ודאות אם היו למקבל המעות רוחים או הפסדים.עליו להתחלק בהפסדי הקרן, שהיו רק הפסדים כפי שדווח במסמכים שנמסרו ללקוח

עלתשובת הבנק היא שלפי תנאי ההיתר עסקא חייב התובע שבועה לא רק בעסקת המניות אלא הבנקטענה זו של . ועליהם אין הבנק יודע מאומה, כל עסקיו האחרים שהיו לו באותה העת

.קט שנזכרו בדברי חברי' ג סי"מ ח"והשו, רטז' ב סי"ם ח"מתבססת על שיטת המהרש

הבנקע שעסק בהם הבנק יכל התובע לסחור בהם מחוץ למסגרת "טענה נוספת היא שגם בני.ועל רוחים אלו אין הבנק יודע דבר, והבורסה ובזה יתכן שהיו לו רוחים

אומ נאמרה רק במקום שהמעות נתנו להוצאות "ם והשו"משיב התובע כי שיטת המהרשהותנהלהפחתת חוב או לכל מטרת מסחר שנראית בעיני מקבל המעות אך במקום שמתחילה עסקיםשנותן הדמים רק למטרה מסוימת והוגבלה אפשרות השמוש רק לאותה מטרה אין לראות

.ורוחים אחרים שעוסק בהם מקבל ההלואה כנכללים בעסקא מוגדרת זו

המניותשל הבנק שהוא מבקש שבועת התובע על כך שלא הרויח בסחר ' ביחס לטענתו השניעסקיםהשיב התובע שלא עשה כל , פ חוק"פ שאסור ע"דבר שמצוי אע, מחוץ לבנק והבורסה

מכירהאין כל דרך חוקית לבצע . מאחר ופעולה זו היא בגדר עבירה פלילית, במניות מחוץ לבנקולאולכן אין לחייבו בשבועה על דבר לא חוקי , וקניה של מניות מחוץ לבורסה וללא ידיעת הבנק

.ד יחייבו להשבע על כך הוא מוכן"ואם ביה, מצוי

אתלעומתו טוען הבנק כי מנוע התובע מלהשבע משום שקבל את דפי החשבון שכוללים גם באיויש לראות , ועברו חמשה עשר ימים שלא הגיב על כך, סכומי דמי הריבית שנזקפו לחובתו

,עצמווזאת כפי שנכתב בדף , תגובתו הודאה בנכונותם של הסכומים הנקובים בדפי החשבוןוכאמור, פ מתנהל חשבון לקוח עם הבנק" שבתנאים הכלליים שע32,31 20בהתבסס על סעיף

ואם השגה או התנגדות בכתב לא תתקבל על ידי הבנק תוך המועד האמור יחשב הדבר "32בסעיף -150-

הפרטיםכהסכמת הלקוח לתוכנו של כל מסמך זה וכהודאה מצד הלקוח בנכונות הסכומים ויתר ".המפורטים בו

:הבנק מפרש את ההודאה בשני פניםיש יום 15בחתימתו של התובע על התנאים הכלליים לפתיחת חשבון ושתיקתו במשך . 1

.ד בחוב זה אף אם בפועל איננו חייב"לראות הודאת בע.ל"מ הנ"ם והשו"ושבנו לשיטת המהרש, ידי שתיקתו הודה שהרויח בעסק אחר-על. 2

:תשובתו של התובע היא כי.כהודאת בעל דין והתחייבות מחודשת, אין שתיקה בקבלת מסמכים. א

מ"והשום "אין לראות באי מתן תגובה הודאה על רוחים בעסקים אחרים לשיטת המהרש. ב.מאחר ואין הם שייכים בנדון דנן

עקיפיםמתיחסת רק למספרים של זכוי וחיוב ישירים ולא לטעונים ' וכו20פ סעיף "ההודאה ע. ג.שאינם משתקפים ישירות מגוף החשבונות

הבנקאם לא יקבל "ד משפטית שקבעה בפסקנות שתנאי הבנק "לחזוק טיעון זה הביא התובע חווכמאשר ימים מתאריך קבלתו יהיה הבנק רשאי לראותו 15את הערותיו והשגותיו של הלקוח תוך

שלמתיחס רק לענין של חשבון ולא ענין ", את נכונותו של כל פרט המופיע באותם מסמכים.וטענה בענין היתר עסקא איננה בשום אופן טענה שמוותרים עליה, עקרון

.ונעמידם על ארבע כמבואר להלן, ומכאן נפנה לברור השאלות ההלכתיות, עד כאן הטענות

כשנותן העיסקה יודע שלא היו הפסדים. ב

היווקיים צורך לברר אם , תנאי השבועה על מקבל המעות שבהיתר העיסקא נדרש כשיש ספקלנותןאך במקום שהדבר ידוע וברור . שאז עליו לברר הדבר בשבועה, הפסדים למקבל המעות

בעצמוכשנותן המעות הוא , כבמקרה דנן, המעות שלא היו למקבל המעות רוחים אלא הפסדיםהניבוכפי שדווח במסמכים שיצאו מתחת ידו שהמניות לא , טפל בסחורה שנתן למקבל המעות

.אין מקום לתנאי השבועה שבהיתר העיסקא, כל רוחים

,ד"אבהד של "הובאה בפסה, שהוא הברור הטוב ביותר, ד עצמו"קביעה זו ביחס להודאת בעבעניןוזאת , ישעיהו שהובא בטור' ח בשם הר"מ סימן עא סק"ע חו"ך שו"ומקורה בדברי הש

אחריםבאומר לחברו אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני ובאו עדים , ב,ן שבועות מא"המובא ברגםכי כמו שפסל עדי פרעון כך , דלדעת בעל המאור אינם נאמנים, שהודה המלוה בפניהם הפרעון

,תנאוכיון שפסול העדים הללו שלא כדין הוא אין לך בו אלא , ן"ולדעת הרמב, פסל עדי הודאהך"השן אבל "ע שם פסק כדעת הרמב"השו. אבל בהודאה נאמנים, ובפרעון הוא דאינם נאמנים

ר"הרך בשם "אבל הוסיף שם הש. הסיק שמפאת מחלוקת הפוסקים יכול המוחזק לומר קים לילפנינוהרי . ד"ד תועיל לכל הדעות כי לא התכון לפסול את ביה"שהודאת המלוה בפני בי' ישעי

אלא, ואין לומר שהוא ברור טוב יותר. מברור של עדים' שהודאת בעל דין כוחה רב אפיכוללשכשקיימת הודאת בעל דין אין כלל ספק ובמקום שאין ספק לא קיימים כל תנאי הברור

.י שבועה"ד לא קיים תנאי הברור ע"במקום שקיימת הודאת בע, ולכן גם בעניננו. עדים או שבועה

הואאם , ד"ז אין כל צורך לתלות שאלה זאת במחלוקת הפוסקים בטעמו של דין הודאת בע"עפ.ד"ד בפס"משום נאמנות או התחיבות כפי שכתב אבה

-151-

ההיתרהקביעה דבמקום שהדבר ידוע לכל שלא הרויח אין יכול נותן המעות לדרוש את שבועת מקבלביחס למי שנשרף כל רכושו של , טז' ד סי"ת דברי חיים בהשמטות ליו"עיסקא כתובה בשו

א"חי "ת תמורת ש"וכן כתב בשו. הדמים והדבר ידוע שנשאר חסר כל שאין להשביעו שלא הרויחלידיונתן המלוה , ע כדי לפרוע חוב עבור בית שקנה"כג במי שבקש מחברו שילוה לו עצה' סי

שםומסיק , הרי ידוע לכל שלא השקיע המעות כי אם בפרעון חוב הבית, המוכר עבור הקונהאושאם שמו הבית ולא התייקר או שהוזל אינו יכול להשביעו כיון שידוע לכל שלא היה ריוח

בשמיםת הרי "ובשו' מ' ק סי"ד מהדו"ל ובטוטו' ב סי"א ח"ת פמ"וכן משמע בשו. שהיה הפסדריביתא להלכות "י בלויא שליט"הובאו דבריהם בספר ברית יהודה לגרי, ב סימן קמא"מהדו

שבכלדעת רוב הפוסקים , ואם ידוע לכל שלא הרויח: "וכתב שם, ח סעיף ד אות ו"ועסקין פרק לד"הבעואם כן במקרה דנן שלא רק שהדברים ידועים לכל אלא גם ," אופן אינו יכול להשביעו

.כ ודאי שאין מקום לחייב שבועה"ע, עצמו מודה

שקוניםג סימן רז בדבר המסחר של מניות "ת חלקת יעקב ח"בשאלה הזהה לנדון דנן כתב בשוגרעאבל בקניית המניות מחד גיסא מגרע : "... ל"וז, ובתוך דבריו כתב, ע"בהקפה אי מהני בזה הת

הכלאינו נוטל כלל לידו המעות שלוה אצל הבנק על המניות שקנה אצלם רק , זה הלוה, שהלוקחמנהלכ המניות בשליחות הקונה והוא גם "נשאר ביד הבנק והבנק הוא הקונה הוא המוכר אח

להםכ הפסד בהמניות איזה היתר יש "כ כשיש אח"א, החשבון של הרוח וההפסד של המניותבכלהא בגונא דא לא שייך שבועה או עדים על ההפסד כמו , לקבל שכר בעד המתנת המעות

."דהא הבנק הוא מנהל החשבון והוא הוא העוסק בעסק הלזה ולא הקונה, ע"התדמיהרי שביחס לענין הרוח וההפסד של המניות אין מקום לשבועה ואין הבנק רשאי ליטול את

.אדרבה עליו להתחלק בהפסד שבקרן. ההתפשרות

מ"ם והשו"אפשרות רווח בעיסקה אחרת לפי המהרש. גמעותם מלמדנו שאת חדושם אמרו במקום שאדם מקבל "מ והמהרש"עיון בדבריהם של השו

עסוקיוובפועל מעות אלו מחזקות את עסקיו האחרים או , כהלואה לצורך עסק או צורך אחר.לפרנסתו כעבודה ומלמדות

",עיסקאכ אותו מעות היה לו עזר שיוכל להרויח פרנסתו ושפיר נקרא "וא: "... מ שם"ל השו"וזעסקיוואם לא היה זוקף המלוה היה מוכרח להתבטל משאר : "ל"וז, ם שם כתב"וכן המהרש

".נראה דחייב לשלם העיסקא אם לא נשבע שלא הרויח בשאר עיסקא. ולשלם

קנייתוהבנק שנתן את המלוה הגבילו רק לצורך , בנדון דנן התובע לא קבל כלל לידיו המעות,בחשבונוובפועל רק לאחר שנקנו המניות עבורו נזקף לתובע המלוה כמשיכת יתר לחובה , מניות

בהלואתוכלל לא ראה , הבנק, וכן נותן המעות. הרי שמלוה זו כלל לא השתלב בעסקיו האחריםהמניותממון המחזק את עסקיו האחרים והתנה מפורשות שהלואה זו נתנת רק לצורך רכישת

שעשהאין לראות בעסקים אחרים כחלק מעסקת המניות , ואם כן, ולא לצורך עסקים אחריםחלקתת "ומצאתי שכתב כך מפורש בשו. ותנאי העיסקא לא חל על עסקים אלו, הבנק עם התובע

שאינםע אף לאנשים האלו "אף שבארנו בתשובות הקודמות דמהני הת: "ל"יעקב שנזכר לעיל וז,ב"וכיוכלוה המעות רק להשיא בתו או לקנות דירה , מלמדים וכדומה, פקידים, עוסקים במסחר

מהניז "וביארנו שבכ, כ אינם עוסקים במסחר"או מוסדות הקדושות הלוין מעות עבור המוסד גאבל, ע"הת

-152-

אצלאינו נוטל כלל לידו המעות שלוה , זה הלוה, שהלוקח, בקנית המניות מחד גיסא מגרע גרעכ"אחהבנק על המניות שקנה אצלם רק הכל נשאר ביד הבנק והבנק הוא הקונה הוא המוכר

כ"אחכ כשיש "א, המניות בשליחות הקונה והוא מנהל החשבון על הריוח וההפסד של המניותשייךהפסד בהמניות איזה היתר יש להם לקבל שכר בעד המתנת המעות דהא בגונא דא לא

".ע"שבועה או עדים על ההפסד כמו בכל הת

הבנקיםועדיין אני מסופק בענין : "ל"וז, ח סעיף ד בסוף אות ו"ל פרק ל"כ הברית יהודה הנ"וכשאיןהנותנים הלואה רק למטרות מיוחדות כגון רכישת הדירה ובהסכם ההלואה מותנה בפרוש

פ שיש"אע, הלוה רשאי להשתמש בדמי ההלואה למטרה אחרתאבלם לא כתב כן אלא כשמקבל הלואה בסתם "יש מקום לומר שאף המהרש, ע כללי"לבנק הת

בסתםע הכללי שנכתב "כשמתנים בפרוש שאין ההלואה נתנת כי אם למטרה זו אין בכח ההתהריביתכ בנדון זה אם הדירות לא נתיקרו כשעור "וא, להוציא מכוונת ההסכם המיוחד והמפורש

התיקרותע מועילה ואסור לבנק לגבות יותר משעור "הקבוע כסכום ההתפשרות אפשר שאין ההתולשעבדע מתחייב הלוה להשקיע כנגד סכום ההלואה "י ההת"ובדוחק אפשר לומר שעפ, הדירה

ומן, ודוחק הוא לפרש כן, ואין זה סותר את הסכם ההלואה, לעיסקא מנכסים אחרים שיש לו",מסופקאני "אף שבספרו כתב בלשון ." ע"וצ, הראוי לפחות לפרש זאת בעת קבלת ההלואה

שלכשהצגתי בפניו את הנדון שבפנינו חווה דעתו שאין מקום לחייב בשבועה מכח חדושם .ל"כנ, שלא נאמר בכגון דא, ם"מ והמהרש"השו

.א והסכים להם"ש אלישיב שליט"כ הצגתי דברים אלו בפני עמוד ההוראה הגרי"כ

:ל"וז, איך ינהגו בהלואותיהם כתב, בדבר בנק של שומרי מצות, ד סימן סג"ת אגרות משה יו"בשוהיהש הבנק אם "ע יודעין וכ"דאז אפשר שכו, שבהלואה לעסק מיוחד כמו לקנית בתים וקרקעות"

לכתובשלכן צריך , וכמובן הבנק לא ירצה להפסיד, הפסד ויפטר הלוה משבועה ומלברר בעדים,לריביתשהלוה יעשה כל עסק שלפי האומדנא של אינשי יש להרויח לפחות מכפלים מסך שקבעו

דהא, שאז יצטרך הלוה לברר בעדים ובשבועה אף שאמר להמלוה שלוקח המעות לקנית בית זהאפשרכ "וא, אפשר שהיה לו מעות לקנות הבית אך רצה שיהיו לו מעות גם לעיסקא אחרת

אף, שהרויח בעסק אחר ויצטרך לברר בעדים ובשבועה בכל אופן כשיאמר שלא הרויח ושהפסידשהבנקמ שכדי "הרי שהבין האג. כ"ע" שיהיה ידוע שהפסיד בדבר שאמר שלצורך זה הוא לוה

ההלואהיהיה רשאי ליקח הריבית מהלואות למטרות מיוחדות ומוגדרות עליו לפרש בשעת לצייןע שגם בלי "ם והשו"ואין לסמוך על שיטת המהרש, שהכספים ניתנים גם לצורך עסק אחר

.במפורש יש לראות את שאר עסקיו כחלק מהעיסקא

התעסקיש להוסיף שהבנק כלל לא סתר את טענתו של התובע שכבן ישיבה עסק בתורה ולא גריאותם שיקים ורשומים על העברת כספים של התובע לחברת . בכל עניני מסחר ורוחים אחרים

בתקופהי הבנק לא היו כלל "מ או סכומי כספים נכבדים שהועברו לפקודת אנשים אחרים ע"בעביןפעולות אלו בוצעו . 1983- ו1982דהיינו בין שנת , המדוברת בה קבל הלואות לרכישת המניות

לעניןמ "ד לקשור את עסקיו של התובע בחברת גרי בע"ד בפס"ודברי אבה, 1980 ושנת 1979שנת העיסקאהעיסקא ברכישת המניות בטעות יסודם שכן עסקים אלו נעשו כשנתים ומחצה לפני

ורוחיםשגם בהן היו לתובע עסקים , ואין להקיש מהם על התקופה הנדונה, ברכישת המניות.אחרים

-153-

אם וכיצד נוצרת שותפות עיסקה בין הצדדים. 1אחרותמ עסקים והכנסות "ם והשו"פ שיטת המהרש"לכלול ע, אף אם נקבל את טענת הבנק

שותףעדיין עומדת בפנינו שאלה עקרונית באיזה אופן נעשה הבנק , בעסקת רכישת המניותההלואהוזקיפת , בעסקיו של התובע כאשר התובע לא עשה כל מעשה בשעת רכישת המניות

שלובאיזה אופן השתעבדו רוחיו האחרים ? י פקידי הבנק"נרשמה כמשיכת היתר בחשבונו עבזהבשלב זה אינני רואה צורך לדון . ד"ד בפס"בשאלה זו דן אבה? התובע לבנק כשותף בהם

.מ"ם והשו"מאחר שכאמור במקרה דנן לא קיים חידושם של המהרש

אם נלקח בחשבון רווח אסור. 2למסגרתביחס לטענת הבנק שיש לחייב את התובע בשבועה שלא השתכר במסחר במניות מחוץ

אינהנראה שכאשר פעולה זו , מאחר ומסחר זה אינו כלול בחשבונות הבנק, הבנק והבורסההלכתיותודרך בצועה כרוכה בפעולות , פ היא נדירה ביותר"ועכ, חוקית ובצועה הוא פלילי

פ"עשגם אם אסור היה , ואין לדמותם כלל לסחר בדולרים- מסוימות שצריך לדעת על קיומם עלהרי בנסיבות הכלכליות בהן הדולר מהוה מטבע העובר לסוחר דרך השקעה ושמירה , החוק

גםמה , אין להטיל שבועה חמורה על מציאות רחוקה מעין זו. הוא מצוי ביותר, ערך הכסף.שהתובע אמר שהוא מוכן להשבע כי לא היו לו כל רוחים מעיסקאות מסוג זה

אם ועד כמה שתיקת הלקוח נחשבת כהודאה. דדפישהלוקח רשאי להגיב על , עתה נדון בשאלה אם תנאי ההסכם שבין הבנק ללקוח בהם נאמר

האם. החשבון שמקבל רק עד חמשה עשר ימים מיום קבלתם מתיחסים גם לתנאי ההיתר עיסקאהחשבוןניתן לומר שסעיפים אלו שבהסכם אינם מתיחסים רק לפעולת החשוב הרשומים בדפי

הלכותובמקרה דנן , אלא גם למרכיבים ההלכתיים שעומדים ביסוד כל עיסקא בין בנק ללקוחו?פ דין את הריבית שבינו לבין הלקוחות"שרק בגינם רשאי הבנק לגבות ע, היתר עיסקא

הודאה בחישוב או גם במרכיבים הלכתיים. 1,המעותההיתר עיסקא הוא שיטה הלכתית משפטית שמכוחה יכולים נותן המעות ומקבל

.ריביתללא חשש אסור ) דמי התפשרות(להסכים על תשלום ריבית , ובמקרה דנן הבנק והלקוחההיתרוברור שאין תנאי , אין ההיתר עיסקא נוגע לפרטי בצוע העיסקאות שבין הבנק ולקוחו

יעלהלכן לא . עיסקא שייכים כלל לפרטי החשבונות וסכומי הפעולות שנעשות בין הבנק ללקוחועלעל הדעת להחיל את תנאי ההסכם שבין הבנק ללקוח באשר לאי תגובתו על דפי החשבון

.ההיתר עיסקא ותנאיו

לאואם השגה או התנגדות בכתב כאמור : " שבהסכם בין הבנק ללקוח נאמר מפורש32בסעיף כזהתתקבל על ידי הבנק תוך המועד האמור יחשב הדבר כהסכמת הלקוח לתוכנו של כל מסמך

אלוהרי שסעיפים ". וכהודאה מצד הלקוח בנכונות הסכומים ויתר הפרטים המפורטים בוההיתראין בדפי החשבון כל אזכור של ענין . מתיחסים לסכומים ולחישובים המפורטים בו

.עיסקא

-154-

לאחדלכן בשום פנים ואופן אין לפרש אי תגובתו של הלקוח על דפי החשבון כהודאה והתיחסות .כולל ענין השבועה, מתנאי ההיתר עיסקא

ומשפטייםאין לקבל פרשנות כזו המחייבת את הלקוח להתבונן בכל המרכיבים ההלכתיים .שעומדים מאחורי כל פעולת הבנק המשתקפות בדפי החשבון

המתיחסיםד בפסק דינו דעה אחרת לפיה ענין ההיתר עיסקא כלול בסעיפי ההסכם "אמנם לאבה.וזאת בטענה שנושא ההיתר עיסקא הוא נשמת אפו של כל בנק מודרני, לדפי החשבון

,א"שליטי בלויא "א ולהגרי"נ קרליץ שליט"א והגר"ש אלישיב שליט"בנושא זה פניתי לכבוד הגריאתודחו , וכולם הסכימו לדברים האמורים, ס בית יהודה שידיו רב לו גם בהליכות בנקאות"מח

משוםפרשנותו של הבנק לסעיפים אלו לפיה יש בשתיקת הלקוח עד לאחר חמשה עשר ימים .הודאה על רוחים או על הסכמה להתפשרות ללא שבועה

ומשפטניםל אינה מקובלת על דעתם של שופטים "יש לציין שפרשנותו זו של הבנק לסעיפים הנהבנקוינרוט אותה צרף התובע בתשובתו לטענת . ר י"ד של ד"עמם שוחחתי וזה מתאים לחו

.ופרשנותו

אפשרות הודאה ברווחים אחרים. 2יש, לסעיפים אלו שבחוזה, ד"י אבה"שנתקבלה ע, אף אם נקבל עקרונית את פרשנותו של הבנק

:לראות את אי תגובתו של התובע כלפי היתר עיסקא בשני אופנים.י הבנק כדין נלקחה"ולכך הריבית שנלקחה ע, כהודאת בעל דין שהיו לו רוחים. א.הסכמה לתשלום דמי ההתפשרות כדי שלא להזדקק לשבועה. ב

:קיימות שלוש אפשרויות. באופן הראשון יש לבחון באילו רווחים מדובר.רוחים במניות עצמם. 1.רווחים במניות במסחר מחוץ למסגרת הבנק והבורסה. 2.רוחים מעסקים והכנסות אחרים. 3

לוי הבנק דווחו "שהרי אותם דפי חשבון שהגיעו אליו ע, האפשרות הראשונה דחויה היאאף, כהתחייבות מחודשת, הלקוח, ואם נפרש הודאת בעל הדין. שהמניות לא הרויחו אלא הפסידו

שהםאין בהתחיבות זו כדי להתיר לקחת דמי התפשרות , כנגד ידיעה ברורה אחרת שקיימת לבנק.ופשוט, בגדר ריבית

ביותרפ חוק ונדירה "שכן פעולה זו אסורה ע, גם האפשרות השניה אינה מתקבלת על הדעת כלל.ואין להניח כי שתיקת התובע מורה שבכל זאת נהג כן, כאמור לעיל

מ"והשום "שהודה שהיו לו רוחים בעסקים אחרים לפי שיטת המהרש, באשר לאפשרות השלישיתאיןמ לא נאמר בנסיבות נדון דנן "ם והשו"הרי לאור קביעתנו לעיל שחדושם של המהרש, ל"הנ

.בכוחם של רוחים אלו להתיר לקיחת הריבית מעסקת המניות האמורה

נניחבנוסף לכך ביכולתינו לפרש את הודאתו של התובע שהיו לו רוחים מעסקים אחרים רק אם דפי ימים ששתק בהם מאז שקבל את 15-מ בתוך ה"ם והשו"שידע את שיטתם של המהרש

.פרוש זה משולל כל טעם והגיון. והשלכותיה על ענינו, החשבון

קביעהס "אבל ענין שנקבע אך ורק ע, שתיקה כהודאה נתן לומר ביחס לדבר ברור ומובן לכל.הלכתית ומשפטית מסובכת ביותר אין לקבלו במסגרת שתיקה כהודאה

-155-

.מכל האמור יש לדחות לחלוטין טענת הבנק שהריבית שלקח מהתובע כדין נלקחה

הסכמה לשלם דמי התפשרות. 3,החשבוןהאופן השני בו פירש הבנק את שתיקתו של התובע לאחר חמשה עשר ימים מקבלת דפי

,לקבלוכ אין "ג, שיש בשתיקה זו הסכמה לתשלום דמי ההתפשרות כדי שלא להזדקק לשבועהמהשבועהמ להפטר "אמנם רשאי מקבל מעות בעיסקא להסכים לשלם את דמי ההתפשרות ע

,ההתפשרותוהסכמה זו מתירה לבנק לקחת את דמי , פ שיודע בעצמו שלא היה רוח בעסקים"אעיכוליןגם : "ל"וז, ע סימן סו סעיף ג"ו ובקצש' וכן פסקו החכמת אדם הלכות ריבית כלל קמב סי

תהאלהתנות שהברירה היא ביד המקבל שאם ירצה לתת להנותן כך וכך בעד חלק הרוח שלו ויתןהרשות בידו וכל מותר הרוח ישאר לו ודרך זו הוא נכון כי מסתמא המקבל לא ירצה לישבע כ"אחלנותן כפי מה שיקצבו ביניהם וזהו היתר עיסקא הנהוג בימינו ואפילו אם המקבל יודע

,ביניהםבעצמו שלא הרויח או אפילו אם הפסיד יכול ליתן להנותן את הקרן עם הריוח שקצבו ".דכיון שיש עליו חיוב שבועה יכול לפטור עצמו בממונו מן השבועה, ואין כאן שום אסור

,בשבועהפ תנאי ההיתר עיסקא "אולם דין זה נאמר רק במקום שנותן המעות יכול לחייבו עפ"עאבל במקום שאין יכולים להשביעו . שיכול מקבל המעות להמיר השבועה בדמי ההתפשרות

בפשטותכ "וכ. לא נאמר כלל דין זה ולקיחת דמי ההתפשרות היא רבית, תנאי ההיתר עיסקאדכיוןשאסור למתעסק להודות שהיה רוח כשיודע שלא הרויח , א סימן רכג"י ח"ת תמורת ש"בשו

במקום": ל"וז, וכן כתב הברית יהודה סימן לח סעיף ה, אגר נטר' שאינו חייב שבועה הוה לי

רוחפ שיודע בעצמו שלא היה "שיכול להשביעו ורוצה המתעסק לשלם כדי להפטר מהשבועה אעהטעםאבל במקום שאינו יכול להשביעו לא שייך : "והעיר שם אות ז". הסכמת הפוסקים להתיר."שנותן כדי להפטר משבועה

כהסכמהואם כן אין לפרש את שתיקתו , בנדון דנן אין מקום לחיוב שבועה כמבואר לעילוהסכיםאין להניח שבשתיקתו עבר על איסור . להתפשרות על חיוב שבועה שכלל לא קיים כלפיו

.פ הסכמתו לשלם רבית לא תועיל"ועכ. לשלם דמי ההתפשרות שהם בגדר רבית

האם דמי ההתפשרות הם רק בגדר אבק רבית. ה.ממשאו כרבית , האם יש לראות את הריבית שלקח הבנק כאבק ריבית שאינה יוצאה בדיינים.לכאורה קיימים שני נמוקים לקבוע שהריבית שלקח הבנק אינה אלא אבק ריבית

רבית שנלקחה בהסכמת החייב. 1ל"זק בוטשאטש "רטז שהביא בשם האבד' ב סי"ם ח"הבנק נשען בטעון זה על דברי המהרש

,בהיתרע אפילו אם לא הרויח אין בהריבית אלא אבק ריבית שהרי הקציצה היה "דבהלואה עדהתמקבלי הבנק בחתימתו והסכמתו של "שנגבו ע) דולריים(ם "והוסיף שביחס לאותם פקדונות פת

דפימאחר שקבל את , ואף ביחס לפקדונות אותם פדה הבנק בלא חתימתו), התובע(המעות ימים יש לראות בזה הסכמה15ל ולא מחה תוך "החשבון שהראו שנלקחו ממנו הפקדונות הנ

-156-

אבקאינם אלא בגדר , וגם אם אסורים הם, ולכן פקדונות אלו יש לראותם כנלקחו בהיתר, לשלם.ריבית

יוצאהואבק ריבית שאינה : "ריבית סימן טז דכתב' א הל"פ דברי המחנ"התובע עצמו השיב ע...דרביתאבדיינים נראה דהיינו דוקא היכא דידע לוה ויהב ליה משום ריבית אבל אי לא ידע לו

".והוי מחילה בטעות

הבחנה בין הסכום שחתם עליו לזה שלא חתם עליו. 2הסכמתו דולר אותם גבה הבנק מכח 5090ס "תשובה זו אין לקבלה ביחס לסכום הפקדונות ע

אםאם כהודאה על רוחים מעסקי המניות , וחתימתו זו יש לפרשה כהסכמה, בחתימה על טופסטענתו. נמצא שסכום זה בהיתר הגיע לידי הבנק, כהסכמה להתפשרות כדי שלא להזקק לשבועה

מתפרשתלעיל אמרנו כי שתיקתו אינה . י הבנק לחתום לא הוכחה כלל"של התובע שנאלץ עמתיחסתועל כרחך ההודאה , לא על רווחים מעסקים אחרים ולא על רווחים מהמניות, כהודאה

.לרוחים שעשה במניות וסחר בהם מחוץ לבנק והבורסה

אבל, אמנם אי אפשר לחייבו להשבע על רוחים אלו שאינם מצויים ויש בהם עבירה על החוקאחדמאחר שבאופן עקרוני שייך אפשרות של רווחי מסחר מסוג זה והתובע עצמו יודע טוב מכל

בזהגילה דעתו , אם הוא עצמו חתם ונתן רשות לפרוע הדמים מפקדונות אלו, אחר את רווחיורואיםכ יש להוסיף שאף שהפוסקים אינם "כ. שיש לבנק סיבה והיתר לקחת את הריבית

ם"והמהרשמ "שחדושם של השו, שבמקרה דנן עסקיו האחרים של מקבל המעות כלולים בעסקאכוללתאפשר שההתובע עצמו כשחתם סבר שהעסקא שבינו לבנק , לא קיים במקרה דנן כאמור

הריביתוזו מאפשרת לבנק לגבות את דמי , גם את שאר עסקיו ועל עסקים אלו הודה בחתימתו.מ שלא להזדקק לה"או שסבר שחל עליו חיוב שבועה ועל שבועה זו רצה להתפשר ע

יוצאצרוף טעמים זה יש בו כדי לקבוע כי סכום ההתפשרות שחתם עליו נלקח בהתר וודאי אינו .בדיינים וישאר בידי הבנק

קרליץנ "הסכים הגר, דולר שחתם עליו5090ס "שאין להוציא מן הבנק את הסכום ע, למסקנה זו.א"שליט

נלקח, שהבנק לקח מהפקדונות הדולריים בנגוד להסכמתו וללא כל חתימה, אך הסכום הנותר.באסור ריבית

החשבוןהסברו של הבנק שגם סכומים אלו נלקחו בהיתר עקב ואי תגובתו של התובע על דפי זואך אפילו אם נקבל ששתיקה , שהגיע אליו במשך חמשה עשר ימים נדחה באריכות לעיל

התובעהיא נעשתה בפועל לאחר שהבנק פדה את יתרת פקדונותיו הדולריים של , הודאה תחשבריביתולכן יש לראות לקיחה זו כנטילת , ובשעת לקיחת דמים אלו לא היתה כל שתיקה כהודאה

אלישבש "וכן חוו דעתם בפני הגרי, דמים אלו הם גזל ביד הבנק ולא אבק ריבית. שלא כדין.א"נ קרליץ שליט"א והגר"שליט

מ"אם יש בתשלום דמי ההתפשרות דרך מו. 3,ע"התבדבר המסחר של מניות שקונים בהקפה אי מהני בזה , ג סימן רז"ת חלקת יעקב ח"בשומ שקנה אצלו מניות"ד קיל הרבה שאינו דרך הלואה רק דרך מו"אכן לאידך גיסא ני: "ל"וז, כתב

-157-

סימןך "נרמז בש(ח ממלוה "ם ריפ"ומעלה לו המחיר בעד המתנת מעותיו ומבואר להדיא ברמב".דדין זה להרבות על המכר אינו אלא אבק ריבית) ד"קעג סק

שכרכ היה מקום לקבל את דברי החלקת יעקב שכל הריבית שלקח הבנק אינה אלא "נ ג"כ בנד"א.המתנת מעות עבור המניות שקנה

וסופידברים אלו יכולים להתקבל אם בשעת קנית המניות נקבע מחירם הגבוה ונשאר קבוע יפרעאך במקרה דנן ששכר ההמתנה משתנה ותלוי במועד שבו , כשהוא כולל שכר המתנת מעות

כשכראין לראות בזה , וככל שהזמן יתארך כן יגדל הסכום וככל שיתקצר יקטן הסכום, את החוב.א"נ קרליץ שליט"סברה זו העלה בפני הגר. ם שם"המתנת מעות שעליו מדבר הרמב

אלאל להוסיף שבמקרה דנן גובה הריבית עבור המניות לא נקבע בהתאמה למחירי המניות "וננרשםשכן חוב זה , בהתאם לגובה הריבית המשולמת עבור משיכת יתר מהבנק לכל מטרה שהיא

לראותמכל האמור נראה שאין . מ"לכן אין לראות בזה דרך של מו, בחשבונו הכללי של התובעוכגזלבריבית שגבה הבנק מפקדונות התובע ללא הסכמתו וחתימתו כאבק ריבית אלא כריבית

.גמור שיוצא בדיינים

מסקנה לדינא. ו:המסקנות ההלכתיות הנובעות מברורים הלכתיים דלעיל הם כלקמן

נאמרלא , תנאי השבועה שבהיתר עסקא על מקבל המעות לברור רוחים והפסדים בעסקא. אאווכן כשנותן המעות מודה על כך , במקום שהדבר ברור לכל שלא היו רוחים אלא הפסדים

.כשעסק בעצמו בעסקת מקבל המעותרוחיםם לכלול בתנאי השבועה שבהיתר העסקא עסקים נושאי "מ והמהרש"חדושם של השו. ב

כשהדמיםוכן . אחרים לא נאמר במקום שנותן הדמים היתנה במפורש מטרת אותם דמים.לא הגיעו לידי מקבל המעות אלא נשאר ביד נותן המעות והוא שעסק בהם

וכרוךאין להחיל את תנאי השבועה שבהיתר העסקא על רוחים מסוג עסק שאינו מצוי . ג.בעברה על חוק

רקפ היתר עסקא כדי שלא להזדקק לשבועה "מקבל המעות יכול להסכים לדמי התפשרות ע. דהסכמתוע "פ תנאי ההת"במצב בו אין לחייבו שבועה ע. במקום שתנאי השבועה קיים

.להתפשרות אינה מתירה לקיחת דמי ההתפשרות ויש לראותה כריבית.התנאים וכללי העסקא שבין הבנק ללקוח אינם מתיחסים לתנאי ההיתר עסקא. הריביתריבית שנלקחה מכח ההיתר עסקא והתברר שנלקחה שלא כדין אין לראותה כאבק . ו

.שאינה יוצאה בדיינים אלא כגזל וריבית גמורההמתנתי הבנק באשראי לקנות מניות אין לראותה כאבק ריבית בשכר "ריבית שנלקחה ע. ז

.מעות במקח אלא היא ריבית גמורהלאור כל האמור יש לקבוע

חוב דולרים שנגבו ממנו עבור 8484ס "ם ע"בתביעת התובע מהבנק להחזיר לו את פקדונות הפתשחתםי הבנק לאחר " דולר שנגבו ע5090וריבית העסקא של המניות יש להבחין בין הסכום של

החובי הבנק כפרעון " דולרים שנגבו ע3394ס "לבין סכום הנותר ע, י הבנק"והסכים לגביתם ע.והריבית ללא כל הסכמה מפורשת מהתובע

-158-

שישאם משום , דולרים רשאי הבנק לקחת בהתאם להיתר עסקא5090ס "את הסכום הראשון ע.לראותם כדמי התפשרות המותרים אם משום שאינם אלא אבק רבית שאינו יוצא בדיינים

.ועליו להשיבו לתובע, י הבנק שלא כדין באסור ריבית" דולרים נלקח ע3394ס "הסכום הנותר ע

.ס נדחית"תביעת הבנק על יתרת הסכום ע

.דיכובסקי לעיל' ראה הערת כותרת בפסק דינו של הרב ש*

נספח

פרמס

9

היתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקים/ / / / הרב עזרא בר שלום הרב עזרא בר שלום הרב עזרא בר שלום הרב עזרא בר שלום / / / / כרך ח כרך ח כרך ח כרך ח / / / / תחומין תחומין תחומין תחומין היתר עיסקה במניות הבנקים / הרב עזרא בר שלום

-143-

הרב עזרא בר שלוםהרב עזרא בר שלוםהרב עזרא בר שלוםהרב עזרא בר שלום*היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים

ראשי פרקיםספור העובדות והתביעות. אכשכל פעולות הלוה מופיעות באותו חשבון, ע"ם לכו"יישום חידוש המהרש. בפעולות הלוה כהודאה ברווחים אחרים. גהכחשת הבנק כי הגביל עיסקי הלוה. דפשר חשבון הלוה והנהגתו. המסקנה לדינא. ו

* * *ספור העובדות והתביעות. א

.ואחת של הבנק נגד יצחק בר, אחת של יצחק בר הלוה נגד הבנק, בפנינו שתי תביעות

רבים לויתי מהבנק כספים 1983 עד מאי 82בחודשים נובמבר : וזאת פרשת התביעה של הלוהלסך ועד להגשת התביעה חוייב חשבוני בריבית שהגיעה 82מאז נובמבר . לצורך רכישת מניות

. שקל793850

השקעתילא רק שלא נשאו רווחים אלא אף נשא הפסדים מהקרן - השקעותי במניות ירדו לטמיון רשאימשום כך אין הבנק . שקל1,087.622ואחרי שנמכרו המניות קיבלתי סך . שקל1,206.218

. שקל59,292ועליו לשאת בהפסדים בסך , אדרבה, שקל793.880לגבות הריבית דהיינו

. דולר8484ד עצמו סך "הבנק גבה ע

ריבית+ שקל 275,112.57 היה הלוה חייב סך 26.12.83בתאריך : תביעת הבנק נגד הלוה יצחק בר.11.1.84נכון ליום , שקל- 432.181עולה ל

.עד כאן התביעות

בסעיף, שקל100,000ס " ע12.4.83הוצג בתיק טופס בקשה למתן אשראי בתאריך : פרטי העובדות:ערבות כתוב

חוזהם והמניות עצמם לא היה שום "התובע מאשר שהבטחונות שהיו על ההלואות חשבון פת".על תנאי ההלואה אין שום טופס, הלואה

מכתב קיבלתי 18.10.84ב. מאז שהייתה כפיה בבנק טוען התובע נתקתי מגע לא התקשרתי אליהם.מהבנק על יתרת חובי

.ועוד, היתר עסקא, פירוט נירות ערך, יתרות חובה, כ צורפו לתיק העתקי חשבונות"כמו

-144-

מתאריךמתוך עיון בדוחות הבנק , תחילה יש לקבוע היאך היתה ההלואה לפי החומר שבתיק.לפני עסקת המניות שעליהם מתבססות התביעות, 82נובמבר

רכישתלטענתו הורשה למשוך כספים עבור . שקל9753,58הלוה יצחק בר היה חייב לבנק סך עםהוא קנה מניות ונרשם ביתרת חובה לא נפרדת אלא נכללה . ס מופרז"מניות דרך הבנק ע

לאחר. ס שניהם"ח יתרת חובה כוללת ע"ההלואה הראשונה שהיתה ביתרת חובה וכך הראה הדויומייםלאחר . שקל ושוב יתרת חובה הכוללת את שלש הפעולות1250יומים נרשם בחובה סך

שייך שקל וגם חשבון יתרת חובה הכוללת את כל החובות ללא כל פירוט מה 500שוב חובה של 18,966.04לאחר שלשה ימים נרשם לזכות סך . לחשבון של מניות ומה שייך לחשבונות אחרים

הלואותח "ח המניות ומה שולם ע"בלי לפרט מה שולם ע, שהופחת מהחובה הכוללת, שקלאחריםכל מסמכי חשבונות . והיתרה, חובה, זכות- ז היו כל החשבונות של התנועות "ועד, צדדיות.לא היו

למניותואין חשבון נפרד , ח הפעולה להראות בעליל שכל החשבונות אחד הם"הארכתי בהצגת דו.ולהלואות אחרות

כשכל פעולות הלוה מופיעות באותו חשבון, ע"ם לכו"יישום חידוש המהרש. בלוהם אם שאר עסקיו של "מ שיק והמהרש"עמיתי הרבנים האריכו הרחיבו בחידושם של המהר

שייךואם זה , וצריך לישבע שלא הרויח בעסק אחר שלא בא מהלואתו זו, משועבדים לחוב זהכ"וע, לטענת התובע כל עסקא עומדת בפני עצמה ועסקת המניות היתה בפני עצמה. לנדון דידן

רקוהבנק הגבילו , מכיון שהלוה לא קבל המעות לידו, ל על נידון דידן"לא יחולו השיטות הנם"המהרששלא שייך נידון , והברית יהודה, והביא ראיה מדברי החלקת יעקב, לצורך קנית מניות

כבודוכותב שהציג הדברים לפני , הדיין הרב אברהם שרמן מסכים לטיעון זה, חברי. לנידון דידן.בלוי והסכימו עמו. ג י"אלישיב והרה. הגאון הרב י

טעמםלראות , כ אינני חייב להתיחס לדברים אלו"והנה פסק דין חתום לא יצא מתחת ידם ועהבנקשהרי , ם בעלמא כאן יודו"אם יש חולקים על שיטת המהרש' כ אני רואה שאפי"ע, ונימוקם

הואוהלוה כשפרע וחזר ולוה גם הוא היה בדעה שכל החשבון , חיבר כל הלואותיו לחשבון אחדזהאם , וכשהיה לו יתרת זכות, אחד שהרי לא בקש בשום זמן מהזמנים להפריד את החשבונות

,הכללינכללה זו בחשבון , היה ממכירת ניירות הערך או מחשבונות שהכניס לבנק בכל דרך שהיאפוסקיםלאותם ' כ אפי"וא. ומעולם לא היה חשבון נפרד לניירות ערך כהלואה בפני עצמה

חשבונותבנידון דידן אין אלו נקראים , שאומרים שחשבונות אחרים לא משתעבדים לחוב זה,בעצמךהגע . ם"ש לשיטת מהרש"וכ, שהרי הבנק עצמו הוא המלוה בעסקים אחרים, אחרים

הפסידהשאדם שהלוה לחבירו סך מסויים וחציו שם בחשבון מניה זו וחציו במניה אחרת והאחת לךמה שהפסידה תחלוק עמי בהפסד ומה שהרויחה אשלם , היאמר הלוה למלוה, והשניה הרויחה

.וכל הפוסקים שהוזכרו לא דברו בכגון דא, לא יעלה על הדעת לומר כן? לפי חשבון

לוומאחר שכן נמצא כל חובו הרשום ביתרת החוב הוא חוב אחד אלא שלחלק מהסכום הורשה איןוכשם שבאותו חלק שבתוך הבנק . בתוך הבנק בלבד- ולחלק , לעשות עסקא מחוץ לבנק

.לבנקלהפריד בין מניה זו למניה אחרת כן אין להפריד בין עסקיו שבתוך הבנק לעסקיו שמחוץ כדיכ אף שמוכן הלוה להתפשר על עסקים שמחוץ לבנק יתכן שאלו הניבו פירות שיש בהם "וע

.על כל עסקיו, כ בודאי יש לחייבו שבועה"לכסות כל הפסדי השקעות המניות וע

-145-

פעולות הלוה כהודאה ברווחים אחרים. גבתאריך 47,311.54יתרה מכך מתוך עיון במסמכי תנועות הבנק מתברר שהלוה חוייב בריבית בסך

ומשיכות, 82כולל החוב הישן מלפני נובמבר , ויתרת החובה הראתה את כל סכום החוב, 14.1.83מכרהלוה ". גבא טורא ביניהו"יתר רגילות לצרכו חשבון זה בודאי היה לעיני הלוה שעדיין לא

שהמניותכ איך אפשר לטעון עתה "וא. ימים והבנק קיזז זכות זו מיתרת החובה10מניות לאחר שהודהאלא ודאי , מי יכול להפריד בין חוב הקרן לחוב הריבית. לא הניבו פירות ויחזיר מה שלקח

.פ השטר עסקא"שהיו לו רוחים ונתקזזו ע

לפנישכל סכום שייגבה , "ח הקרן נתתי שבהדיא כתוב בשטר עסקא"ואין ללוה לטעון ולומר עהתעסקותשאם נגבה לאחר , ומכלל לאו אתה שומע הן", ח"תחילת ההתעסקות יהיה כתשלום ע

.ח הרוחים כדמי התפשרות"הרי הוא ע

מניותיוובחודש לאחר מכן מכר הלוה , שקל157,653.54 נזקפה ריבית בסך 24.4.83וכן בתאריך .ל"כנ, שקל וקוזז מחשבונו100,000בלמעלה מ

הכחשת הבנק כי הגביל עיסקי הלוה. דשיקנהאם נקבל טענת הלוה שהותנה ביניהם שכל האשראי ניתן בתנאי ' וכל זה קאמינא אפי

אבל. והגבילו המלוה שרק בעסק זה הוא מלוה לו, מניות דרך הבנק וישארו בחשבונות בבנק

בזהוזהו טענתו של הלוה ואין הנהלת הבנק מודה לו . קושטא דמילתא קביעה זו לא הוכחה כללהבנקי הנהלת "אדרבה הוצג בפנינו מסמך ע. ולא הוצג בפנינו שום מסמך המעיד כדברי הלוה

ולא. ולא נזכרו המניות כלל, ח"והבטחון לאשראי הוא המט. שמאשרים לו אשראי ללא כל תנאיםוכאילו, ידעתי מדוע עמיתי הרבנים קבלו דברי הלוה כעדות חותכת שעל תנאי זה היתה ההלואה

אחתהרי קביעה זו היא . ד של גדולי ההלכה בזה"ומכאן לחוו! אתמהה, קביעה זו אין לה עורריןכלכ בודאי יש לראות את "אשר ע. ולא הוכחה טענתו של הלוה כלל, הטענות השנויות במחלוקת

אווחייב שבועה על כל עסקיו , אם מטעם זה או מטעמים לעיל, חשבונו של הלוה כעסקא אחת.ישלם ההתפשרות

פשר חשבון הלוה והנהגתו. המכר 22.5.83הנה בתאריך . גם זה צריך תלמוד, והנה על מה יש לחייבו שבועה אם ירצה לישבע

דברפירושו של . שקל667,802.24ס "שקל וקוזז מחשבונו ועמד ע- 160,000הלוה מניות בלמעלה מבתאריך. ל"ח כדי שירד סכום היתרה לסך הנ"שהרי שלם עה, שהלוה הודה שסכום זה הוא חייב

הקשהלא ציין הלוה את הסך בשקלים וכך . דולר5030.72ס "ח ע" חתם הלוה על מכירת מט7.6.83ועמדה נראה כי זוכה הלוה 7.6.83אבל מתוך דפי החשבון של אותו יום דהיינו . עלי את המלאכה

עצמווכאן הלוה טוען שאנסוהו לחתום על שטר מכר והנה הוא , שקל435,439יתרת החוב על סך ,החובמכניס בעצמו כספים לבנק להוריד את גובה יתרת , 18.7.83בתאריך , לאחר יותר מחודש

בגין מגדיל הבנק סכום יתרת החובה 25.7.83- אומנם ב. שקל370.884ויתרת החוב עומדת בסך . שקל ושוב הלוה מכניס כסף לבנק להוריד את יתרת החוב609,590ס "הריבית והיא עומדת ע

נמצא שהסך הזה הוא חייב ואינו יכול להשבע שלא היה לו רווח גם אם ירצה להשבע שהרי-146-

ולאואין כאן לא גזל , כדין פדה28.8.83כ מה שפדה הבנק מהמניות בתאריך "וע, התחיל לשלמו.ריבית

בעסקא יום ולא מיחה הרי הודה 15יתר על כן הודעה נשלחה אל הלוה והיה לו זכות למחות תוך בחוזהוכן הוסכם במשנה תוקף . שהרי כן התנו ביניהם בתחילת פתיחת החשבון, שנעשיתולא, אם היא שייכת רק להסכמה על המספרים, הן אמת שעמיתי התפלפלו בטענה זו, האשראי

היההן אמת שגם אני בדעה שאם הבנק . אך לדידי אין זה נוגע למכירת המניות. על העובדותעלמודיעו שחשבונו חוייב בסך כך וכך כריבית על משיכת היתר עדיין אין בשתיקה זו הודאה

,המניותשונה הענין במכירת . יום15כי טענה זו שלא הרויח איננו חייב להודיעה תוך , רוחיםחתםוהלוה , ח הריבית כך וכך"ס כך וכך וגבה ע"כשהבנק הודיע ללוה שמכר עבורו מניות ע

דומההא למה הדבר . יום לא יגיב הרי הוא מודה בנכונות שבעובדות15והסכים מראש שאם תוך מסויים יום לא יתקשר עמו הלקוח בענין חשבון 15למקרה בו הבנק היה מודיעו שאם תוך

לטעוןכ הלקוח "האם יוכל אח, וכן עשה, ש הרי הבנק סוגר אותו לשלשה חודשים"שנמצא בעוחדברי לי ששום משפטן לא יאמר שתנאי כזה הוא גזירה ? הרי יש לי הפסדים, מדוע סגרת

שעליו יום 15וכן אם שבר חשבון והודיעו תוך . זהו עניין של חשבון ולא של עקרון, צדדית.כןאף כאן הדבר . ולא מיחה אין הבנק נושא באחריות השבירה ובנזקין שבאו מחמתה, למחות

מפורשבטופס ההרשאה נכתב סעיף . הלוה הודה שכספי המניות היו כבטחונות עבור ההלואההבנקבשטר עסקא מוזכר שאם לא ישבע יהא רשאי . שרשאי הבנק למכור ולקבל תמורת חובו

ולאלא הגיב - והלוה טמן ידו בצלחת , גבה והודיעו, מכר, הבנק עשה כן. לגבות סכום התפשרותשלפניוכבר הזכרנו לעיל שעוד . כ הסך שנגבה ודאי היה כדמי התפשרות עבור החוב"א, נשבע

כ"וא, ז שייך שבועה"ע ע"אשר לכ, שקיבל את האשראי עבור המניות היה חייב סכום כסף לבנק.הגביה היתה כדין

כילא ברור מהיכן הכסף הזה . שקל237.693 נרשם פעולה של זכות בסך 30.8.83הנה בתאריך 276.872בכל אופן היתרה לחובה הגיעה לסך . ומהיכן נלקח סכום זה, ברשימת המניות אינו מופיע

חודש הבנק טוען ששלח דפי חשבונות בכל 1.8.83זהו חובו כולל הריבית שחייב עד תאריך , שקללאהמכתב . נשלח מכתב מיוחד להודיע על הפעולות18.10.83עוד טוען הבנק שבתאריך . כרגיל

הפסדיםפ ההיתר עסקא אינו חייב כיון שהיו " כי ע9.11.83תשובת הלוה בתאריך . נמצא בפנינואתולזכות , כ מבקש למחק את יתרת החובה"וע, בכספים שהיו מיועדים להשקעה בבורסה

עלאם מדובר , ח מדובר"ם מט"לא מובן באיזה פת. ח שנמכר ללא הוראתו"ם במט"חשבון הפת?ז"ע היאך כותב שנמכר ללא הוראתו בשעה שהוא עצמו חתום 7.6.83ח שנמכר בתאריך "מט

ונובמברדפי חשבונות של אוקטובר ! אתמהה? והאם מצא דרך למחות לאחר למעלה מחודשייםנרשם 26.12.83חשבון דצמבר נמצא ובתאריך . אינם בפנינו ולא ידוע לי איזה פעולות היו בהם83

,275ס " שקל ועם כל זאת יתרת החובה גדלה עד סוף ספטמבר ועמדה ע195.058לזכות הלוה סך ברשותוהאם ממכירת מניות שלא , שקל לא ברור לי מהיכן נלקחו הכספים הללו112.57

יתרתבכל אופן ? 9.11.83האם הלוה הכניס לבנק כספים אלו על אף שמחה בתאריך . ובהסכמתועדואם ישבע שלא היו לו רוחים , שקל זהו קרן שחייב275,112.57החובה שהגיעה לסוף דצמבר

.חשבוןאזי יוכיח כמה היו לו הפסדים ואז ינוכה מקרן זו לפי , היום אלא אדרבה היו לו הפסדים9.1.84ימים בתאריך ' אבל אם לא יהיה מוכן להשבע הרי שיתחייב גם בריבית שנזקפה כעבור מס

נכון, שקל486,624.81דהיינו סכום כולל של , שקל כתוספת לסכום האמור לעיל211,438.54ס "ע.כשהוא מוסיף ריבית עד ליום הפרעון, 9.1.84ליום

-147-

שלמקדמת דנא עמלו קדמונינו וטרחו למצוא דרך ותיקון לישובו . לפני שאסיים את דברי אומר.עולם למסחר ומתן ולהלואות ולא לנעול דלת בפני לווין

פירצהואינו מוצא , שמשאו ומתנו באמונה, ל על בן תורה המקדש שם שמים"וכבר אמרו רזואנשים.* ע אין הבנק אשם שנפלו המניות"הרי לכ. דחוקה היאך ליפטר מחוב שנטל על עצמו

זוישרי לב ונקיי כפיים היו טורחים למצוא דרך היתר לשלם לבנק חובותם ולא לחפש דרך מנימוקיםבסיכומיו של הלוה נכתב שאין להטות הדין . הגורמת נזק לרבים ולחילול שם שמים

לוידוע . אין בו משקל להכריע נגד ההלכה" שלא תנעל דלת בפני לווין"ו, שאינם הלכתייםכ"וע, וגם הבנק דנן עומד לערוך היתר עסקא משופר, שלבנקים אחרים יש היתר עסקא משופר

חרבהלא - כל דיליה על כגון דא נאמר ' יהיב לי' אפי, אנא' ואמינא לי. מבקש הוא דין תורה.ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה

הזמןכן הנני להודיע שלא נכנסתי לכתוב משא ומתן על דברי חברי ומה שנראה לי להעיר מחמת במידהד ובתנאי אינפלציה של היום ישנם הפסדים לבנק "שזה כמה זמן נשתהה פסה, העושק

.והלוה ישבע ויצטרך להחזיר הקרן בעינה

מסקנה לדינא. והלוהאם , באשר ליתרת חובו. וכל תביעות הלוה נדחים, כל מה שגבה הבנק כדין גבה. א: לסיום

לישבעאבל אם לא ירצה , שקל275,112.57אזי יחוייב רק בסך , ירצה לישבע שלא היו לו רוחיםישבעואם . כשהוא נושא ריבית עד ליום הפרעון-, 9.1.84 שקל נכון ל486,624.81יש לחייבו בסך

.פ שטר עסקא"שהיו לו הפסדים מהסכום דלעיל יקוזז לפי חשבון ע

.דיכובסקי לעיל. ראה הערת כותרת בפסק דינו של הרב ש*

נספח

פרמס

10

היתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקיםהיתר עיסקה במניות הבנקים/ / / / הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי / / / / כרך ח כרך ח כרך ח כרך ח / / / / תחומין תחומין תחומין תחומין היתר עיסקה במניות הבנקים / הרב שלמה דיכובסקי

-133-

הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי הרב שלמה דיכובסקי *היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים היתר עיסקה במניות הבנקים

ראשי פרקיםספור העובדות והצגת הבעיה. אעדים או שבועה, טענת הפסד כפי שהותנה"-שטר עיסקא"מהותו של . 1כאשר הנותן עצמו התעסק בכסף בשליחות המקבל. 2כפוסל דרכי הוכחה אחרות, התנאי. בכאשר למקבל יש נאמנות במיגו. 1שימצאו מלוים, תיקון העולם- ם שיק "תשובת המהר. 2ד"אם יש לחלק בין עדות להודאת בע. גם"אפשרות רווח בעסקה אחרת לפי המהרש- ד "ד בנד"אם יש הודאת בע. 1נאמנות או התחייבות- ד "תלות השאלה בגדר הודאת בע. 2רישום בספרי הבנק אינו בגדר הודאה. 3מרבה על המכר" - חלקת יעקב"תשובת ה. דאם נוצרה שותפות בין הנותן והמקבל. הד"סיווג עיסקת רכישת ניירות ערך בנ. וכל פעולה היא עיסקה עצמאית- בפעילות בנקאית . 1עד כמה עיסקאות אחרות נלקחות בחשבון. 2ללא אונס, השתוות עם הבנק- ז "שבירת פמ. 3שתיקת הלקוח תוך המועד המוסכם- תביעת הבנק . זמסקנה לדינא. ח

* * *ספור העובדות והצגת הבעיה. א

היתר"נושא הדיון בשני התיקים שלפנינו סובב סביב המשמעות המעשית וההלכתית של שטר שלצ "י הבד"אמריקה ואשר סודר ע-בשטר זה שלפיו מתנהלים עסקיו של בנק צפון". עיסקא

בתורתוכן הותנה שהמקבל בין בתורת עיסקא ובין : "העדה החרדית בירושלים נאמר כדלהלןעםפרט אם יושווה , פקדון לא יהא נאמן לא על הקרן ולא על הריוח כי אם בשבועה חמורה

הרווחיהא המקבל פטור משבועה חמורה ומותר , הנותן לתת על חלקו בריוח כפי הנהוג בבנקים".יהא שייך לו

מניות. י הבנק"שהועמדה לרשותו ע" משיכת יתר"רכש מניות שונות באמצעות . התובע יצחק בלשם כיסוי, והבנק חייבו במשיכת היתר ובריבית, בבורסה" מפולת המניות"ב" נפלו"אלו

-134-

מלואאין די בזה לכסות את , לטענת הבנק. ז לזמן קצוב"פקדונות מט" נשברו"חלק מן החוב בהפסדעל הבנק להשתתף , לטענת התובע. ועל הצד השני לשלם את החוב במילואו, החוב

חמורהביחס לצורך בשבועה ). שההפסד יתחלק בין הצדדים שוה בשוה(בהתאם לתנאי העיסקא אולם, טוען התובע כי עקרונית הוא מוכן להשבע, להוכחת ההפסד כאמור בשטר העיסקא

כי, ד של הבנק בהתאם לרשום בסיפרי הבנק"לטענתו אין צורך בשבועה היות וקיימת הודאת בע.ואלו ירדו בערכן, נרכשו מניות" משיכת היתר"בכספי

.שני הצדדים הביאו אסמכתאות הלכתיות מגוונות להצדקת טענותיהם

עדים או שבועה, טענת הפסד כפי שהותנה"-שטר עיסקא"מהותו של . 1כאןמ לבאר את הדברים נצטט "ע". שטר עסקא"שורש הנושא מבחינה הלכתית נעוץ במהותו של

ירושלים, בלויא' הלכות ריבית ועיסקא מאת הרב יעקב ישעי" (ברית יהודה"קטע מן הספר ):ד-ג' פרק ג- ט "תשל

המעותבשטרי עיסקא הנהוגים כיום נוספו על פי דברי הראשונים תנאים שונים שעל ידם בעל "עםבעל המעות מתנה ... ביחס להבטחת הקרן. כמעט בטוח בדמי הקרן וגם בריוח בדרך היתר

זמןוכל , פ עדים כשרים ונאמנים"המתעסק שלא יהא נאמן לומר שהפסיד מדמי הקרן כי אם ע

שלפיהםלפי אותו עקרון יש בשטרי העיסקא תנאים ... שלא יברר זאת עליו לשלם כל דמי הקרןעלולפי תנאי שטרי עיסקא אין הוא נאמן ...יהא בעל המעות כמעט בטוח על הריוח של העיסקא

שהתפשרויתן המתעסק לבעל המעות סכום קצוב כפי , ובאם לאו... כך כי אם בשבועה חמורה".סכום זה נקרא בשם סכום ההתפשרות... ביניהם

בשבועה(לבין הנאמנות על הריוח ) עדים כשרים ונאמנים(ההבדל בהתנאה בין נאמנות על הקרן מובא, ר אביגדור מקראקא"מנדל ב' ר(ם "הוא בהתאם לשטר העיסקא שתיקן המהר), חמורהבשבועהבעוד שבנוסח שלפנינו הסתפקו ), יהודה פרק מא-שבעה סימן מ ובספר ברית-בנחלת

יהודהובברית , ד כלל ו סימן ד"יור" גינת ורדים"לפי נוסח ה(חמורה גם על הקרן וגם על הריוח בבריתעיין (אין כאן המקום להכנס לטעמים ההלכתיים המבדילים בין הנוסחאות השונות ). שם

למקבלישנה אפשרות , נסתפק רק בציון העובדה שלפי הנוסח שבפנינו). יהודה פרק לז אות כגהנוסחבעוד שלפי , להשבע שבועה חמורה שהפסיד ולהיות זכאי להשתתפות הנותן בהפסד

כשריםאין הדבר בידי המקבל ועליו להזדקק לעדים , המתנה את הנאמנות בעדים כשרים).א בטעם ההבדל בהתניה בין הקרן לריוח"ד סימן קסז סק"ז יור"עיין בט. (ונאמנים

שהמקבלמצא דרך משוכללת יותר להבטחת הקרן והיא ) סימן שב(יצויין כי בעל תרומת הדשן במקוםאולם ציין שדרך זו מועילה רק . ץ"לא יהיה נאמן על ההפסד אלא על פי עדות הרב והש

).ד שם"ז יור"עיין ט. (אבל במקום ריבית דאוריתא לא מועיל תנאי זה, שאין ריבית דאוריתא

כאשר הנותן עצמו התעסק בכסף בשליחות המקבל. 2כסףבסכום ) שהוא המקבל(זיכה את התובע ) שהוא הבנק(הנותן : בנדוננו נוצר מצב מוזר

זאתאלא הנותן שהוא הבנק עשה , אולם לא המקבל התעסק בכסף), יתר-באמצעות משיכת(.י הבנק לאחר מכן בהפסד גדול"ומניות אלו נמכרו ע, בשליחות המקבל וקנה מניות בבורסה

-135-

בכסףכי הנותן בכבודו ובעצמו עסק , אין מקום לחייבו בשבועה על ההפסד, לטענת התובעשלומשום כך על הנותן לשאת במחצית ההפסדים , והאמת ידועה לנותן, בשליחות של התובע

.הקרן והריוח

כפוסל דרכי הוכחה אחרות, התנאי. ב)מהד הלכות ריבית והלכות עיסקא סעיף "יור, לרב בעל התניא(ע הרב "בשו. הבה נברר טענה זו

שוםשקיבל עליו המקבל שלא יהיה נאמן על ... עוד יש דרך אחרת שיהיה הקרן בטוח: "כתבמאמינוואפילו אם ... רק שיברר בשני עדים כשרים שאירע לו הפסד... הפסד מהקרן בשבועה

תנאיכל , בלבו אין בכך כלום כיון שהתנה עמו שאם לא יברר בעדים ישלם וקבל עליו תנאי זה".שבממון קיים

בגדראלא הוא , אינו בכדי לברר את האמת, שהצורך בהעדאת עדים כשרים ונאמנים, מתברר.ונאמניםי עדים כשרים "תנאי שבממון ועל כן גם אם מאמינו בלבו זכאי המלוה לדרוש בירור ע

שני". שבועה חמורה"או " עדים כשרים ונאמנים"אין הבדל בין אם התנאי היה , מבחינה הגיונית.וזכאי הנותן לדרוש את מימושם למרות שמאמינו בלבו, הדברים הם בבחינת תנאי שבממון

ליל לחבריה כי פרעתין פרעין "ההוא דא): "ב,דף מא(ניתן לדמות דין זה לאמור במסכת שבועות ביבאפי , אמר אביי באפי בי תרי אמר ליה. אזל ופרעיה באפי עדי מעלמא. באפי ראובן ושמעון

וכתב". להכי קאמר ליה באפי ראובן ושמעון כי היכי דלא נדחייה, אמר ליה רבא. תרי פרעיהלגביהא אפסילו להו שאר אינשי , דכי אמר ליה לא תפרען אלא באנפי ראובן ושמעון: "ף"הרי

,ף"הרימשום כך הסיק ". וכיון דקביל על נפשיה הדין תנאה תנאי ממון הוא וקיים, ההיא פורענאלאותםויחשבו כולם כעדים פסולים מחוץ , שלא תתקבל כלל עדותם של עדים אחרים בדבר

.פלוני ופלוני

כאשר למקבל יש נאמנות במיגו. 1במינשאל ) מ סימן סט"חו(ז "הט. יסוד זה נמצא בדברי הפוסקים גם לגבי נאמנות בשטר עיסקא

בעדיםוהתנה עמו שכל מה שלא יברר הפסד , שנתן עיסקא לחבירו בעל פה ללא שטר וללא עדיםדבריםועכשיו טוען הלוה שהיה לו הפסד ורוצה שיאמינו לו מכוח מיגו דלא היו , ישלם מכיסו

ישם כיון שלפי דעתו "מ נראה דיש כאן מיגו דלהד"מ: "וכתב, ז שנאמן במיגו"ופסק הט. מעולם,זהבאמת הפסד בעיסקא יכול לומר מעיקרא שהבטחתיך לברר בעדים לא גמרתי באמת בדעתי

היהשהתנאי "ז השיג עליו וכתב שכיון "והמגיה על דברי הט. ם"כי סמכתי עצמי שאוכל לומר להדולמיגוומה לנו , על כיוצא בזה נאמר כל תנאי שבממון קיים... שישלם כל הפסד שלא יברר בעדים

שבכל"כתב כדעת המגיה והוסיף ) ט"ביאורים סק(ובנתיבות שם ". שלו כיון שהוא מודה בתנאיאףבתי דינין שבישראל פוסקים בהלואת עיסקא דידן שאינו נאמן לומר שיהיה לו הפסד בעיסקא

מ"המום היה בעיסקא דידן שכל זמן שלא יהיה "דתיקון מהר... ם"פ ויש לו מיגו דלהד"שהוא בעבעניןוהוי תנאי , של העיסקא לפני עדים שהיה יכול לברר ההפסד בעדים שיהיה חייב באונסין

עיסקאהשווה דין ) יג,מ סימן עא"חו(א "גם הרמ". החיוב ודמי למתנה שומר חינם שיהיה כשואל.כאמור בסוגיא בשבועות, לנאמנות

-136-

שבועהי "שכיון שבשטר העיסקא נקבע שהבירור יעשה רק ע, יש לומר גם בנדוננו, לאור האמורלומרכמו כן ניתן . י עדים"כולל בירור ע, לכן נפסלו בכך כל הדרכים האחרות לבירור, חמורה

בירורהדרך היחידה הפתוחה לפני התובע היא , על כן. ד של הבנק"י הודאת בע"שנפסל בירור ע.באמצעות שבועה חמורה

שימצאו מלוים, תיקון העולם- ם שיק "תשובת המהר. 2כיבענין שטר עיסקא שהמקבל טוען ) מ סימן טז"חו(ם שיק "ת מהר"יש למצוא לזה סימוכין בשו

שיקם "והסיק המהר. התובע היה בכל החשבונות ויודע שהיה היזק וישבע שאינו יודע מההיזקהפסדתישלא יהא המקבל נאמן לטעון , שאין להטיל על התובע שבועה לפי ההיתר עיסקא שלנו

.על כן חובת הבירור מוטלת על המקבל ולא על הנותן. מהקרן אלא בעדים

עלכיון דתיקנו הגאונים בשטר עיסקא שלא יהא נאמן , נראה לי לדינא"ם שיק "והוסיף המהרדפסלעל כרחך ... על כן פסל את עצמו שלא יהא טענת ברי שלו כברי, הפסד הקרן אלא בעדים

קבלתועדיין היה אפשר לחייב ... כ אינו יכול לומר אשתבע"וא, עצמו ושויה לטענתיה טענת שמאלא, ואם לא, שבועה או חרם) את הנותן(אלא דעוד יש טעמים דאיך אפשר שנחייב אותו , חרם

עדיםי "הרי קבל על עצמו בשטר עיסקא שאינו נאמן להפסיד הקרן בטענתו אלא ע, ישלם לו.כשרים

ועוד... ואם נימא דאם לא ישבע או לא יקבל בחרם יפסיד הרי זה מינקט בלבושיה עד דנאמין ליהמעותהרי הגאונים נראה דתקנו כן משום תיקון העולם שיהיו שכיחים נותני , דזיל בתר טעמא

שבועהואי נימא דיכול לחייבו , ד סימן שב"עיין בתה, תקנו שלא יהא לנותן היזק בקרן, בעיסקאולכך. ואיכא אכתי חשש ליתן בעיסקא, או חרם והרבה אינשי דפירשו אפילו משבועות אמת

חרםנראה בכלל שלא יהא נאמן בהפסד הקרן אלא בעדים שלא יוכל לחייבו לא שבועה ולא ".שיצטרך לקבל המלוה כנהוג

מצדגם כאשר הקרן והריוח הובטחו בשבועה חמורה , ם שיק מורים באותה מידה"דברי המהראוכולל קבלת חרם , ועל כן אין להמיר את השבועה החמורה בכל אמצעי בירור אחר. הלוה

.שבועה מצד הבנק

ד"אם יש לחלק בין עדות להודאת בע. גמוצאיםחילוק כזה . ד"י הודאת בע"י עדים לבין בירור ע"אולם לאחר העיון יש לחלק בין בירור ע

כלשנפסלו , ף באומר על תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני"בשיטת הרי) שם(ן בשבועות "בדברי הר.אולם הודאת המלוה עצמו תתקבל, העדים האחרים

פלוניבאומר אל תפרעני אלא בפני ) ן שם"המובאת בר(ענין זה עולה גם ממחלוקת הראשונים כיהמאור אינם נאמנים - לדעת בעל, ופלוני ובאו עדים אחרים שהודה המלוה בפניהם בפרעון

כדיןשכיון שפסול העדים הללו שלא "ן "דעת הרמב. כמו שפסל עדי פרעון כך גם פסל עדי הודאה".אין לך בו אלא תנאו ובפרעון הוא דאין נאמנים אבל בהודאה נאמנים, הוא

הסיק שמפאת מחלוקת) ח"סק(ך שם "אבל הש, ן"פסק כדעת הרמב) ג, מ סימן עא"חו(ע "השו-137-

המלוהשהודאת ) מובא בטור(ישעיה ' ך בשם ר"והביא הש. הפוסקים יכול המוחזק לומר קים לי.ד"כי לא התכוין לפסול את בי, תועיל לכל הדעות, ד"בפני בי

איןולאור האמור , ד"ד הנובעת ממסמכי הבנק שהוצגו לפני ביה"בנדוננו ישנה לכאורה הודאת בע.צורך להשביע את המקבל

ם"אפשרות רווח בעסקה אחרת לפי המהרש- ד "ד בנד"אם יש הודאת בע. 1.הפסדד שלמקבל נגרם "כ הבנק מעולם לא הודה בביה"ב. יש לחלק בדבר, אלא שלאחר עיון נוסף

לכתלימכר במניות מחוץ -או עסק בסחר, יתכן והמקבל הרויח בעסקאות אחרות, לטענתםפלפלוכ הבנק והתובע "ב. כ הבנק לטעון כן"רשאי ב, פ שאפשרויות אלו רחוקות הן"ואע. הבורסה

כי) ב סימן רטז"ח(ם "והמהרש) ג סימן קס"ק ח"מהד" (ומשיב-שואל"רבות ביחס לחידושו של ה,המקבלבהלואה בהיתר עיסקא יש להביא בחשבון ההפסדים והרווחים את כל העיסקאות שעשה

אימ "מ, ואף אם אינו בעסק זה, דענין היתר עיסקא הוא כל מה שירויח": "שואל ומשיב"וכלשון העלואז לא היה לו מעות , לאו שהיה לו עסק זה היה מוכרח ליקח מעות אחר לעשות עסק זה

לעבודז המלמד שפרנסתו מהמלמדות ואם לא יהיה לו מה לאכול לא יוכל "ולפ. העסק האחרעושהדכל מה שאדם " היתר עיסקא"כ שפיר נקרא "וא, עבודת המלמדות ולא ירויח פרנסתו

נקראכ אותו מעות היה לו עזר שיוכל להרויח פרנסתו ושפיר "וא. להרויח פרנסתו מיקרי ריוחד"בעמ אין לראות בזה הודאת "מ, ם שם הביא חולקים עליו"ת מהרש"פ שבשו"ואע." עיסקא

ועומדת, כי יכול הבנק לטעון שהודה רק על דעת חידוש זה, מטעם הבנק שנגרמו לתובע הפסדים".קים לי"לו טענת

תיקוןהוא רק לשטר העיסקא שלפי , ם"ומשיב והמהרש-טענת התובע כי חידושם של השואלשתיקןאמנם יש הבדל בין השטר שלפנינו לבין השטר . אינה מתקבלת על הדעת, ם"מהר

מאשריותר , ם ראיה להכליל עסקים אחרים בחשבון הריווח"אולם אין בנוסח המהר, ם"המהרלפים "לכן כתב המהרש, הוא הנוסח הנפוץ, ם"כי היות ונוסח המהר, מסתבר. בנוסח שלפנינו

.ם"נוסח מהר

נאמנות או התחייבות- ד "תלות השאלה בגדר הודאת בע. 2אואם גידרה כנאמנות , ד"נוכל לתלות שאלה זו במחלוקת הפוסקים בהודאת בע, אם נעמיק יותר

אתטענתו של התובע יכולה להשמע רק אם נגדיר ). ד"עיין קצות החושן סימן לד סק(כהתחייבות ,התובעד בעובדות שמסר "אזי ניתן לטעון שיש במסמכי הבנק הודאת בע, ד כנאמנות"הודאת בע

אבל). אם לא נביא בחשבון אפשרות ריוח ממקורות אחרים, וזאת(ויש להסיק מכך את המסקנות בקבלתאלא יש צורך , אזי לא די בהודאה במספרים, ד היא בגדר התחייבות"אם הודאת בע

,כזהוהרי הבנק מסרב בתוקף לקבל התחייבות . פ"כדין כל התחייבות בכתב או בע, התחייבות.אין מקום לאלצו לכך, ולאור טענותיו

רישום בספרי הבנק אינו בגדר הודאה. 3שלפיה ספרי) ר יעקב וינרוט"ד(התובע עצמו צירף חוות דעת של משפטן בכיר : נקודה נוספת

-138-

,המספריםגם הבנק אינו מכחיש את . ואין בהם הוכחה מהותית, הבנק מהוים רק הוכחה מספריתפרשנותוולאור האמור אין , אלא שלטענתו הפרשנות בשטר העיסקא שונה מפרשנותו של התובע

.ד"נמצא שאין הרשום בגדר הודאת בע. של הבנק נטולת בסיס

מרבה על המכר" - חלקת יעקב"תשובת ה. ד:ואלו דבריו), רז' ג סי"ח" (חלקת יעקב"ת "הבעיה שהעלה התובע נדונה בשו, למעשהעםאי מהני ההיתר עיסקא שיש להבנק ... בדבר המסחר של מניות שקונים בהבנק המניות"

המניותשהלוקח זה הלוה אינו נוטל כלל לידו המעות שלוה אצל הבנק על ... הקונים שלהםהמניותכ "והבנק הוא הקונה הוא המוכר אח, שקנה אצלם רק הכל נשאר ביד הבנק

כ"אחכ כשיש "א. בשליחות הקונה והוא גם מנהל החשבון של הריוח וההפסד של המניותלאדהא בגוונא דא , איזה היתר יש להם לקבל שכר בעד המתנת המעות, הפסד בהמניות

והואדהא הבנק הוא מנהל החשבון , שייך שבועה או עדים על ההפסד כמו בכל היתר עיסקא".הוא העוסק בעסק הלזה ולא הקונה

:ועל כך השיב, שאלה זו היא ממש הנדון שלפנינו

שקונהשאינו דרך הלואה רק דרך מקח וממכר , אכן לאידך גיסא נידון דידן קיל הרבה ביותר"ממלוהח "ם רפ"ומבואר להדיא ברמב, אצלו מניות ומעלה לו על המחיר בעד המתנת מעותיו

תנעולכ ממילא במילי דרבנן וכדי שלא "א, דדין זה להרבות על המכר אינו אלא אבק ריביתמשועבדיםכ כמבואר בפוסקים שכל העסקים "ונאמר ג. דלת בפני לוקחין ומוכרין הקלו בו

הםוכשהקונה נתחייב להבנק לשלם המותר בעד המניות כל נכסיו , לנותן העיסקאסיבהבהמשך הדברים הביא ". וצריך לישבע להבנק שלא הרויח במקום אחר, משועבדים לזה

ודאי, ונוגע רק לריבית דרבנן, וכיון שיש לנו עוד צדדי היתר וכאמור: "נוספת להיתר והסיקעיסקאדכשעושין היתר , ויש להוסיף. מהני ההיתר עיסקא גם לענין מסחר של המניות

,ע"ההתובמסחר מניות יהיה גם הכוונה של , פ היתר של תורה"הכוונה שיהיה המסחר עשלואף שהחשבון ... דהטופיינא הוא בכלל המחיר וזה מותר, פ דין"כלומר באופן שמותר ע

לודהיינו שחוזר בו ממה שאמר , רצונם וכוונתם שיהיה באופן שמותר, הבנק לא נכתב כן".אלא המחיר יהיה כפי שיעלה לפי חשבון הבנק ביחס הפרעון, אם עכשיו בפחות

ליוםכוונת הדברים כי יש לפרש את ההסכם בין הבנק ללקוח שמחיר המניות יהיה לא בהתאם בשבילוממילא אין כאן ריבית ממש כי נחשב כמרבה על המכר , אלא בהתאם ליום הפרעון, הקניה

.המתנת מעותיו

הריווחם כי בחשבון "ומשיב והמהרש-הסיק כדעת השואל) ג סימן קצט"ח(יעקב -החלקת, ואגב.וכאמור לעיל, צריך לחשב גם מה שהרויח הלוה בעסקאות אחרות

אם נוצרה שותפות בין הנותן והמקבל. ה,התובעי הבנק עבור "נירות הערך נרכשו ע. בסבך ההלכתי בנושא זה מתעוררת גם בעיה נוספת

הכסףהתובע מעולם לא קבל את , כלומר. ורק לאחר רכישתם נרשמה בחשבון התובע יתרת חובהולאחר מכן, בכספים של הבנק, י הבנק"אלא נירות אלו נרכשו ע, לידו לשם רכישת נירות ערך

-139-

אורגילה שבה ניתן למקבל כסף " עיסקא"מצב זה אינו דומה ל. חוייב התובע בתשלום תמורתםלאהיות וכאן לא התעסק התובע , סחורה לעשות בהם עסק והוא עוסק בהם למחצית שכר

נרשמוורק , שמעולם לא היו בידו(ולא בכספים ), י הבנק"נירות הערך שנרכשו ע(בסחורה שהיאצריך להבין כיצד נוצרת השותפות , בהעדר כל פעולה מצד המקבל). בחשבונו כיתרת חובה

"?עיסקא"הבסיס של המהןבמה יקנה כל אחד , כשירצו השותפין להשתתף:" פסק) א"ד שלוחין ושותפין ה"פ(ם "הרמב

אותןיביא זה מעותיו ויביא זה מעותיו ויטילו , אם במעות נשתתפו- ממון חבירו להשתתף בו אחדה אם כל "ונראה דה: "הוסיף) א, מ סימן קעו"חו(הטור ". לכיס אחד ויגביהו את הכיס שניהם

והתחילואלא נשתתפו , ואפילו לא עשו משיכה לא זה ולא זה, משך מעותיו של חבירו דמהניבצירוףכ הלכה זו "ע הובאה ג"בשו". לישא וליתן בעסק השיתוף לקנות או למכור נראה דמהני

ללאז אם התחילו לישא וליתן בעסק השיתוף "ע והט"אולם שם נחלקו הסמ. התוספת של הטורנשתתפו": כתב) ז"סימן קעו סק(ע "הסמ. אם הדבר מועיל ליצור שותפות, מעשה קנין קודם

שםז "הט". שעירבו יחד, ל נשתתפו בהנחת ממונם"בפרישה כתבתי דר, והתחילו לישא וליתןבשלאהיינו , דבעינן נתערבו המעות... ל דהא דכתב"נ. ע שעירבו המעות"בסמ' פי: "חולק וכתב

בעסקעיקר הקנין הוא ההתחלה , אבל כאן מיירי בהתחילו לישא וליתן, התחילו בעסק משא ומתן".א עוסק לטובת השותפות"משא ומתן שכ

נירותי רכישת "ע, השותפים החלו לישא וליתן בעסק השיתוף. בנדוננו קיימות כל הלכות השיתוףבעצםיש גם מעשה קנין של סיטומתא . חשבונו של התובע- המניות הופקדו בכיס אחד . ערך

.דבר שלפי החוק נותן לתובע בעלות מוחלטת על נירות ערך אלו, רישום המניות בחשבון

ד"סיווג עיסקת רכישת ניירות ערך בנ. ושלע לאחר כנס ראשי ישיבות "י הסמ"קונטרס בעניני ריבית שנכתב ע(ע "הסמ. בעיה נוספת

קנוהסוחרים בירידים שכבר : "כתב) בקונטרס הקצר' אות ו- ז "שלוש ארצות ביריד בשנת שסס"בקצריך להקנות להם הסחורה , וכשאירע כן, לא יפה הן עושין, כ לוקחין מעות"הסחורה ואח

,בעסקולאחר שקנו ממנו הסחורה יתנהו לו , או במשיכה או בהגבהה או כדרך התגרים לפי הזמן".אבל נתינת המעות לא מהני לקנות הסחורה כי המעות אינן קונות

לווהכ "ורק אח, ללא מזומנים, ע מתיחס למקרה מצוי שבו היה הסוחר קונה סחורה ביריד"הסמ

ולא, בכגון זה קבל הסוחר את הסחורה מאדם שלישי. מעות בעיסקא לשם תשלום לספקיםהסחורהלכן יש מקום לתקנתו שהסוחר יקנה את . ורק לאחר מכן נטל מעות, מנותן העיסקא

אבל. כ את הסחורה לסוחר בתורת עיסקא"ונותן העיסקא יתן אח, לנותן העיסקא בקנין גמורהעיסקאעל כן יש כאן נתינת , בנדוננו קיבל התובע את נירות הערך מן הבורסה באמצעות הבנק

התניאלהרב בעל (ע הרב "ע אינם מוסכמים ובשו"יצויין כי דברי הסמ. י הנותן כדת וכדין"עשעשאוהאין צריך להקנות לו הסחורה אלא די בנתינת מעות "כתב ש) הלכות ריבית סעיף מג

".י מקח וממכר"חכמים כקנין גמור לענין היתר ריבית של דבריהם שע

כל פעולה היא עיסקה עצמאית- בפעילות בנקאית . 1"משיכת היתר"ואילו , בנוסף לכך נראה לי שעצם ההנחה כי העיסקא היא רכישת נירות הערך

-140-

לעיסקאנחשבת כל פעולה , בפעילות בנקאית. אינה נכונה, היא הלואה שבאה לממן את העיסקאלא, אם לא נראה את משיכת היתר כעיסקא. בין אם מדובר ברכישת נירות ערך או בקבלת הלואה

פעולהוכל , טיבה של פעילות בנקאית שהסחורה היא הכסף. יוכל הבנק לגבות ריבית עבורהואין, לכן שטר העיסקא שבידי הבנק הופך כל פעולה בנקאית לעסק. שנעשית בכסף היא עיסקא

.למדוד את הדברים במושגים של קנית סחורה וקבלת תמורה

יחדאולם . למרות הקשר הסיבתי שביניהן, ניתן לראות כל פעולה בנקאית כעיסקא בפני עצמההרווחיםשצריך להביא בחשבון , ם שהובאו לעיל"והמהרש" ומשיב-שואל"אם זאת לאור דברי ה

הפעילותיש להביא בחשבון את כל , לדבריהם- וההפסדים של כל הפעולות הבנקאיות גם יחד .הפיננסית של המקבל

עד כמה עיסקאות אחרות נלקחות בחשבון. 2היתרי "שנשאל באחד שלוה מחבירו ע) ד סימן קח"יור, מ אריק"לר(יושר -ת אמרי"ועיין בשו

.ביתועיסקא ולא עשה שום מסחר במעות רק לקח לשלם לבנק שהיה נושה בו ורצה למכור לומרורצה הרב השואל . והלוה מסרב לפרוע העיסקא בטענה שלא הרויח וגם המלוה יודע מזה

":יושר-אמרי"הוכתב . י ששילם לבנק לא מכרו את ביתו וישב בביתו"שאולי זה הוי ריווח שעסמכוואולי . פ היתר עיסקא לפרוע חוב ומשלמין העיסקא"ובאמת נתפשט המנהג מאוד שלווין ע"

הנותןוקונה אותה , וההיתר הוא על הסחורה, על זה שמסתמא יש לו למקבל סחורה בביתוהיהוצריך המקבל כשרוצה להפטר מהריוח להשבע שלא ... במעותיו דלענין ריבית מעות קונות

".כ לא הרויח בשום סחורה שקנה"סחורה בביתו בשעת הלואה וגם אח

,דבריולפי . ם"והמהרש" ומשיב-שואל"מרחיבים ביותר את יסודם של ה" יושר-אמרי"דברי הבתנאייש לראות , למרות שידוע לנו שקבלת ההלואה מן הבנק נועדה למימון רכישת המניות

.ועליו להשבע שלא הרויח בה, העיסקא הקנאה של המקבל לנותן על כל סחורה שיש לו בביתו

שקבלוהוא כאשר נשרף ביתו וכל אשר לו יחד עם הסחורה , רק במקרה אחד פטור המקבלחששבמקרה זה אין כל ). ק מצאנז בהשמטות סימן טז"הרה(חיים -כן פסק הדברי- בעיסקא

.לרווחים צדדיים

ולמכירהמעבר לקניה , עיון במסמכים שהוגשו לנו מגלה כי בחשבונו של התובע היו תנועות רבותבשםהתובע עסק בפעילות פיננסית עבור חברה ליצור כימיקלים : לדוגמא. של נירות ערך בלבד

כייש מקום לטענה . פעילות זו נערכה מתוך אותו חשבון שבו רכש ומכר נירות ערך". מ"גרי בע"התובעדברי . היתר שקבל מן הבנק-יתכן והתובע הרויח בפעולותיו אלו כתוצאה ממשיכת

אינן, מ לקבל פרס"שלא ע" עשית טובה לחבר"היו " מ"גרי בע"שעיסקותיו הפיננסיות עם חברת פרטילהשתמש בחשבון , משום שלא מקובל גם בעולמם של גומלי חסדים, מתקבלות על דעתנו

.של אדם זר עבור חברה מסחרית כעשית טובה בלבד

הריוחם שבחשבון "ומשיב והמהרש-בהחלט יש מקום להחיל כאן את דעות השואל, לאור האמורשקבלצריך לחשב גם מה שהרויח הלווה בעסקאותיו האחרות שנתאפשרו כתוצאה מן ההלואה

.מן הבנק

ויש לדון באופן, יתר כעיסקא בפני עצמה-טענת התובע שיש לראות כל עיסקה של משיכת-141-

ומשיב-השואלהיא בניגוד ליסודם של , נפרד על כל אחת מעיסקאות אלו אם היה בה הפסדאילוליואשר , שכן לדבריהם יש להביא בחשבון את כל העיסקאות שעשה התובע, ם"והמהרש

כלואין לנו , לא היה יכול לבצע את העיסקאות הללו, קבל כספים מן הבנק לרכישת נירות הערך.ידיעה שבעיסקאות אלו לא הרויח

ללא אונס, השתוות עם הבנק- ז "שבירת פמ. 3כיסוילצורך , פקדון מטבע זר הרשום על שמו" שבירת"התובע חתם על הסכמה ל. נקודה נוספת

,העיסקאהסכמה זו של התובע נחשבת להשתוות עם הבנק ביחס לתנאי . חלק ממשיכת היתר".בבנקיםפרט אם יושווה עם הנותן לתת על חלקו בריווח כפי הנהוג : "וכלשון שטר העיסקא

כיטענתו של התובע . לאחר השתוות זו אין התובע יכול לחזור בו ולתבוע להוכיח את הפסדיובהתראהאלא , שכן לא מדובר באונס פיזי, אינה מתקבלת על דעתנו, אותו לכך" אנס"הבנק

כיסוישהבנק רשאי לפי החוזה שנחתם עם כל לקוח להשתמש בפקדנותיו של הלקוח לשם מודעההיה עליו למסור , אם סבר התובע שהדבר הוא בניגוד להלכה. חובותיו בחשבונות אחרים

זביניהתלוהו וזבין "בפרט לפי ההלכה ש, אין מקום לטענת אונס, היות ולא עשה כן. בפני שניםעם" השתוות"מהווה איפוא , חתימת התובע על הוראה למכירת פקדון מטבע הזר שלו". זביניה.ואין מקום לעורר טענות לאחר מעשה, הבנק

שתיקת הלקוח תוך המועד המוסכם- תביעת הבנק . ז.11קרן וריבית עד לתאריך ( שקל 432181בפנינו גם תביעה של הבנק כנגד יצחק בר על סכום של

החיוב. ובהסכמת הצדדים הועברה אלינו, תביעה זו הוגשה במקורה לבית משפט השלום). 1.84.בסכום זה נוצר מיתרת משיכת היתר של יצחק בר שלא היה לה כסוי בפקדונותיו בבנק

י"עהחלק הארי של החוב כוסה : בהבדל אחד, מתיחסים גם לתביעה זו, הדברים האמורים לעילהיתהבעוד שלגבי חלק זה לא , זר-השתוות יצחק בר עם הבנק והוראתו לשבירת פקדון מטבע

.השתוות

הגיבוהנתבע לא , שהיות ונשלחה דרישה לנתבע לתשלום יתרת החוב, כ הבנק"בנקודה זו טען בהלקוחבהתאם לתנאי ניהול החשבון יש לראות בזה הודאה מצידו של , על כן, יום15על כך תוך

.בחיובו

שלפיהם 19-20כ הבנק הסתמך על סעיפים "ב. הויכוח בין הצדדים בפרט זה נסב על תנאי החשבוןשעות 48י הלקוח "י הבנק ללקוח בדואר רגיל תיחשב כאילו נתקבלה ע"כל הודעה שתשלח ע

.השעות 48 יום מתום 15וכי זכותו של הלקוח להעיר את הערותיו תוך , ממועד מסירתה למשלוח. יום לאחר ארבעת הימים15והגיב בתוך , ימים4הנתבע טען שקבל את תביעת הבנק רק לאחר

- שעות ממועד מסירתו 48יש מקום לפקפק בהגינות התנאי שכל מכתב יחשב כמתקבל לאחר גםניתן . כל תנאי שבממון קיים, מאידך גיסא, אולם, לפי מצבם של שירותי הדואר בארץ, וזאת

הימים 5ולומר שיתרת , ימים בלבד10-לראות את האורכה שהוסכמה בין הבנק ללקוחותיו כברור שהנתבע לא עמד בתנאים אלו והערותיו, מבחינה עובדתית. ניתנה בגלל שיבושי הדואר

-142-

שללאור זאת יש מקום לטענת הבנק שאי תגובתו . השעות48- יום מ15נשלחו לבנק לאחר תום סכוםמהווה ויתור מצידו על אפשרות טענת הפסד והסכמה לשלם את , הנתבע במועד המוסכם

.ההתפשרות

של היום מתיחס רק לנכונותם 15ר יעקב וינרוט שסעיף "לעיל הוזכרה חוות דעתו של המשפטן דהיתר"ברור לנו שלגבי ענין , יחד עם זאת. ולא לגבי מהותם, המספרים המופיעים בחשבונות

בנק של כל נשמת אפונשמת אפונשמת אפונשמת אפוהוא " היתר עיסקא"יש לזכור שנושא . יש בהחלט להחיל סעיף זה" עיסקאהיתרמבלי להתבסס על - אפילו בנק חרדי למהדרין - אין שום אפשרות לנהל בנק בימינו . מודרניישיבותז בכינוס ראשי "קונטרס שנכתב על ידו בשנת שס(ע "כבר בעבר כתב בעל הסמ. עיסקא

מ"ומדברים תמוהים ונראים כהערמה "כי כמה מן התקנות בענין היתר עיסקא הם ) ביריד בפולין).אות כב" (לצורך שעה אין לאוסרם כדי ליתן מחיה לבעלי ברית

,ההלכהיש לצמצם ככל האפשר את אפשרויות הטענה כלפי בנקים הנוהגים לפי , מטעם זה בלבדשקביעתברור לנו , מלבד זאת. ולהתבסס על העובדה שהנתבע איחר את המועד בהתנגדותו לבנק

מןהיא בודאי מתיחסת לטענות , גם אם אינה מתיחסת לטענות מהותיות, יום15המועד של ,יום 15גם לאחר , הבנקים נוהגים לתקן את חשבונות הלקוחות למפרע. הסוג שהעלה הנתבע

אתאלא נסיון לנצל , כאשר אין כל טעות במסמכים, אולם. באם מתברר שנפלה טענות בספריםכאמור, יום15-יש בודאי להגביל את זכות הערעור ל, עובדת היות הבנק מקפיד על שמירת מצוות

חוסרועל כן אין לטעון לגביהם טענת , בתנאים לניהול חשבון שעליהם חתום כל לקוח של הבנק).ה, מ סימן מה"יג וחו, ז סימן סו"אבהע(ע "ידיעה כפי שנפסק בשו

שיעמוד היום מהווה הסכמה לשלם את סכום ההתפשרות כפי 15אי מחאתו של הנתבע בתקופת אינו, ולאחר שהסכים לשלם את סכום ההתפשרות. לפי המקובל בבנקים, בערכו ביום התשלום

תופח הימים הללו ולמרות שהסכום 15על אף שהנתבע מחה לאחר , וזאת. יכול לדרוש להשבעאתיש להביא בחשבון בנושאים אלו , כאמור לעיל. י ריבית והצמדה"ועולה מידי יום ביומו ע

'השקידתם של חכמי ישראל על תיקון העולם בתקנות שונות שנועדו לאפשר גם לחרדים לדבר .לעסוק בפעילות פיננסית מקובלת

מקצת. לא בכל פעולותיו בנירות ערך היו הפסדים. בטענותיו של הנתבע יש חוסר הגינות בסיסיהצדדיםבשטר העיסקא נקבע שגם הרווחים יחולקו בין . מנירות הערך שרכש נמכרו בריווח

מפולתיש להניח בודאות שאילולי ? מדוע לא פנה אל הבנק בהצעה לשתפם ברווחיו. בשוההבנקולא מעלה על דעתו כלל ועיקר לשתף את , המניות היה גורף לכיסו את הרווחים הנאים

הנתבעדבריו של . למרות שכל טענותיו כלפי ההפסדים שרירות וקיימות גם כלפי הרווחים, בכךמאוחרתהיא נדיבות ), שהיו מעטים(לשתף את הבנק ברווחיו , שהוא מוכן עתה לאחר שהפסיד

.מדי

מסקנה לדינא. ח.ויש לקבל את תביעת הבנק כלפיו, יש לדחות את תביעתו של יצחק בר כנגד הבנק: לסיכום

אבי "נשלח לנו ע. ד הרבני בתל אביב"י ביה"שניתן ע, ד"מ/20053- ד ו "מ/17046 פסק דין בתיק בוררות *כך, ד ניתן בטרם נחקרו ונודעו מסקנות ועדת בייסקי בפרשת מניות הבנקים"פסה. ש דייכובסקי"הגר, ד"ביה

.הערת המערכת- כדרכנו הוספנו כותרות וראשי פרקים . ששאלת תרמית מצד הבנקים לא נידונה כאן

נספח

פרמס

11

נתן דרייפוסנתן דרייפוסנתן דרייפוסנתן דרייפוס/ / / / דיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית דיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית דיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית דיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית ////ריביתריביתריביתריבית. . . . 4444////משק וכלכלהמשק וכלכלהמשק וכלכלהמשק וכלכלה. . . . חחחחדיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית/ נתן דרייפוס

-207-

נתן דרייפוסנתן דרייפוסנתן דרייפוסנתן דרייפוסדיני ריבית בראי הכלכלה המודרניתדיני ריבית בראי הכלכלה המודרניתדיני ריבית בראי הכלכלה המודרניתדיני ריבית בראי הכלכלה המודרנית

ראשי פרקיםטעמי איסור ריבית. אצדקה ועזרה לזולת. 1תמורה להשקעה חסרת סיכון. 2מותרים- דמי שכירות , אסורה- ריבית בהלואה . ב"סף סיכונים"אחריות המשכיר מעל . 1חלוקת האחריות בהלואה ובהשכרה. 2הלואות שיש בהן סיכון למלוה. גהחזרת הלואה-סיכון אי. 1היתר ריבית בהלואות בעלות סיכון. 2מכירת שטר חוב. 3תיק השקעות. דהרכבתו. 1הלואה ללא ריבית בתיק השקעות. 2עסקא. הכללי העסקא. 1כמה פרטי דינים של עסקא. 2"עסקא"חלוקת רווח והפסד ב. 3ביטוח עסקא. 4מכירת סיכונים ורווח עתידי. 5היתר עסקא. ומקורו והולדתו. 1תוכנו ומהותו הכלכלית. 2הבסיסי" היתר עסקא"הרחבתו של . 3להלואות צרכניות" היתר עסקא. "4"היתר עסקא"יחס הפוסקים ל. 5מבט על ההווה ואל העתיד. ז"שטרות עסקא"התקנת . 1התאמת פעילות כלכלית. 2

* * *:דיני ריבית מיוחדים הם במצוות התורה משתי בחינות

:חומרת התיחסות כלפי העובר על אסור ריבית. א)ח"ה ה"מ פ"ירושלמי ב." (כל המלוה בריבית כופר בעיקר"פורקוכל הפורק ממנו עול ריבית; מקבל עול שמים, כל המקבל עליו עול ריבית: מכאן אמרו' - אני ה"

)ה"כ בהר כ"תו." (ממנו עול שמים)ו, ר לא"שמו." (לא יחיה לעולם הבא, מי שחיה בריבית בעולם הזה: ה"אמר הקב- וחי לא יחיה "

."כמו שהפליגו בחטא זה, לא מצינו חטא ועון שהפליגו בו חכמים: "ל בסוף נתיב הצדקה"בדברי המהרריביתאבק - "ואף ניתן לו שם מיוחד , הרחבה ורבוי של אסורי דרבנן מעבר לאסור דאורייתא הבסיסי. ב

חכמינו הוסיפו איסור מתן תוספת גם אם ; בהלואה בלבד) שנקבעה מראש(=התורה אסרה ריבית קצוצה להרבהכמו כן ). לאחר סיומה(וריבית מאוחרת ) לפני קשירת העסקה(וכן ריבית מוקדמת , נקבע כך מראש

תחולתל את "כן הרחיבו חז. היא מדרבנן בלבד) טובת הנאה, ריבית דברים(פוסקים מתן תוספת לא חומרית .ולא רק להלואות, איסורי ריבית למערכת של מקח וממכר

וכמה מעט תשומת , כמה מעט דיני הריבית מעצבים את ההתנהגות שלנו, פלא הוא, לאור יחוד כפול זה.יום שלנו-ומודעות מוקדשת לאסורי ריבית בחיי היום

שאיסור הריבית שקבעה, כי נראה, אבל מצד שני העדר הקשר אינו כל כך מפתיע-208-

פיננסייםל בכלל היתה משנה בנושאים "ואם לחז", לא קרב זה אל זה"התורה ונהול פיננסי של ימינו הם בגדר נוכלמתוך ראייה של שלמות התורה ונצחיותה. לכאורה אין נקודות מגע בינה ובין תפיסה כלכלית מודרנית

אנחנו מצווים לחפש קווים משותפים וגם הבדלים בולטים בין שני העולמות. להשלים עם מצב כזה.משום בירור הקודש וצמצום הפער בין קודש לחול

באמצעות- עסקא והיתר עסקא - הדברים להלן הם נסיון לנתח את דיני הריבית והנושאים הקשורים לכך בהםומתוך כך להבליט את היחוד של דיני התורה וגם לציין שטחים, הגדרות וכלים של כלכלה מודרנית

.עם גישות של נהול פיננסי בימינו, ואף מתישבת להפליא, ל מתקרבת"תפיסתם של חז

טעמי איסור ריבית. אצדקה ועזרה לזולת. 1

מצות צדקה הרי מתקיימת על . מסלול מרכזי בהסברת איסור ריבית הוא כחלק ממצות צדקה על ידי הלואהריביתיש גם מצות לא תעשה של לקיחת ", אם כסף תלוה"ובצד מצות העשה של , מתן הלואה לעני הנזקק

בתורהבהם מוזכר איסור ריבית , כי הרי בשנים מתוך שלשת המקומות, פשוטם של הפסוקים תומך בגישה זורק בדברים כג מוזכר איסור תשלום ריבית במנותק ). ויקרא כה, שמות כב(הדבר בא בקשר לעזרה לעני

בצורהוכן , ן בפירושו לשמות וגם בדברים"כגון הרמב, פרשני התורה רבים הלכו בדרך זו. ההקשר של צדקה.ו של נתיב הצדקה"ל בפ"המהר- משמעית -בולטת וחד

בגמרא ובשולחן ערוך, כי מבחינה הלכתית. אך הטעם הזה אינו יכול לספק את הסברת האיסור במלואוהריביתשאיסור , הלכה פסוקה היא. שום הבחנה בין הלואה במסגרת של צדקה ובין הלואה למטרות עסקיות

1. ואף אם השימוש בכספי ההלואה מניב ללווה רווח, הוא בין לעני ובין לעשיר

תמורה להשקעה חסרת סיכון. 2):לו,ויקרא כה(יקר נאמר ביחס לאיסור ריבית -בכלי

הואכי עיקר טעם איסור הריבית , וזיל בתר טעמא, ואף על פי שהלווה מרוויח בזה" - לאחיך לא תשיך"מסופקלפי שהוא ', כי כל בעל משא ומתן עיניו נשואות אל ה, לפי שהוא מסיר את מדת הבטחון מן האדם

יסיר לבו' ומן ה, וסומך על ערבונו שבידו, אבל הנותן בריבית רווח שלו ידוע וקצוב. אם ירוויח או לאוידועהוהוא מקיף כל השקעה המניבה תשואה בטוחה , לפי דבריו איסור ריבית אכן יוצא ממסגרת של צדקה

.ולכן אסרה התורה", יסיר לבו' מן ה"עד ש", מסיר את מידת הבטחון מן האדם, "הנוהג כך. מראש

כזוואסור לקחת ריבית על הלואה , צדקה-יש מצוה לתת הלואת: אין בכך סתירה להסברה שבפיסקה הקודמתבעזרתשישתתף ברווחי העסק שהושגו , ומן הדין והצדק- אך גם הנותן הלואה עסקית . כחלק ממתן הצדקה

לא יוכל לקבל את- הלואתו -209-

.וזהו יסוד איסור ריבית, תמורתו בדרך של קיצבה בטוחה

יהיה בעל משא ומתן, יקר-לפי בעל כלי? ואיך יעשה אדם הרוצה להשקיע את כספו ולהפיק ממנו רווחים'.וכך יהיו עיניו נשואות אל ה, אם ירוויח אם לא, הוא תמיד מסופק

התנאיםלהבדיל מן , יקר מושתתים על הגדרות של בעלי ההלכה לגבי איסור ריבית-דברי פרשנות אלה של הכליכאשרחכמינו קבעו גדרים מדוייקים של סיכונים ועלויות שקיימים. בהם מותר לאדם להנות מרווחי השקעתו

בכסףעלויות אלה מוטלים במלואם על המשתמש /אם סיכונים. אדם משקיע כסף או נכס אחר אצל חברוחלקרק אם בעל הנכס נוטל . על השקעתו) ריבית(=לקחת תמורה ) המלוה(=אסור לבעל הכסף ), הלווה(=

.מותר לו גם להנות מפירותיה, בסיכונים הטמונים בהשקעה

באופןעולה - אם יהיו , זכאי גם להנות מן הרווחים, שרק מי שנוטל חלק בסיכוני הנכס וההשקעה- העקרון :אך בהסברת שיוך זה יש מספר נתיבים, ברור ממפרשי הגמרא הראשונים והאחרונים ומדברי הפוסקים

.כפי שראינו לעיל, מוסרי-יקר יש כאן יסוד אמוני-לפי הכלי. א

לפי דרך זו קבלת אחריות מלאה ". בעלות"משפטיים של המושג -יש הנמקה המבוססת על גדרים הלכתיים. בדוגמאותוכמה . יוצרת מבחינה הלכתית מעמד של בעלות לגבי ענינים מסויימים, ואף כי לתקופה מוגבלת, נכס

:לכךמשנה(מאכילה כרשיני תרומה, פרה מישראל) ולהלן נפרט, קיבל באחריות מלאה(= ששם , כהן. "א

יוצרתהאחריות המוטלת על הכהן , למרות שזו פרה השייכת לישראל) - ב,יבמות סו, בבלי; ט,תרומות יא.בעלות זמנית להאכילה בתרומה כבהמת כהן

עליואם קיבל , שהגוי יעבוד בה בשבת, יש מתירים- ישראל שהשכיר בהמה לאינו יהודי לחרוש בה . במצווההרי למרות שאדם ). ולהלן נפרט, אחריות מלאה(= י אחריות מיתה וגזילה וגניבה ויוקרא וזולא "הא

זמניתי מסלקת "הרי קבלת האחריות המלאה על ידי הא, ואף אם היא מושכרת לאחר, על שביתת בהמתו).ויש שם שיטה האוסרת; ד,ח רמד"ע או"שו(את בעלות היהודי לענין זה

אבל אם קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי , חמץ של אחרים אין עוברים עליו בבל יראה ובבל ימצא. ג).ב,פסחים ה, בבלי(הרי זה כאילו החמץ שלו

הרי נוצר בגין כך מעמד זמני של בעלות , כאשר מלוא האחריות והסיכונים מוטלים על הלווה- כן בהלואה במועדתוך כדי יצירת התחייבות מוחלטת להשיב בעלות זו לידי בעל הנכס המקורי , כספי ההלואה בידי הלווה

היאאך מצד שני , בעלות זמנית זו נוצרת בגין קבלת מלוא הסיכונים על ידי הלווה/). 1ראה להלן ג(הפרעון חלקבעל הנכס המקורי אינו זכאי ליטול , לעומת זאת. מזכה אותו במלוא הרווחים הצומחים בתקופת בעלותו

משום שהוא מסולק מן הבעלות באופן זמני לענין הרווחים, של תקופה זו2ברווחים -210-

3. כמו לענין הסיכוניםאלווהדברים קרובים , גם מזוית ראייה כלכלית" בעלות"ל המבוססת על גדרי "אפשר לראות את ההסברה הנ. ג

בלשוןוהוא הנקרא , התורה אכן אסרה ריבית שאין בצדה נטילת סיכונים מסויימים על ידי המלוה: אל אלוסיכונים אך התורה התירה לבעל הנכס לפצות את עצמו על נטילת 4". סיכון-שער ריבית חסר"הכלכלנים

הגדירו חכמינו 5. ותשלום עלויות מסויימות בתקופת ההלואה על ידי גביית דמי שימוש או השתתפות ברווחיםדמי/פצויעל מנת להיות זכאי לגביית , את מינימום הסיכונים והעלויות שבעל הנכס חייב לקבל על עצמו

השימושלא הגבילו את גובה דמי ", מותר"ל" אסור"המבדיל בין , זה" סף סיכונים"אך מעבר לקביעת . שימושגבייתאלא התירו את - סיכון גבוה בתמורה גדולה , סיכון נמוך מזכה בתמורה קטנה- כפונקציה של גודל הסיכון 6. דמי השימוש באופן חופשי

מותרים- דמי שכירות , אסורה- ריבית בהלואה . ב"סף סיכונים"אחריות המשכיר מעל . 1

למרותאך אסור לקחת ריבית על הלואת כסף, על פי ההלכה מותר לגבות דמי שימוש על השכרת חפץהלואהההבחנה בין . שבמהותו של דבר גם כאן וגם כאן יש תשלום על שימוש זמני ברכושו של אדם אחר

בפיסקהשהגדרנו , עלויות/אסורה לבין השכרה מותרת היא זוית ראייה נוספת של משמעות סף הסיכונים:להבדיל מן הסברות העיוניות דלעיל, ע"ס ובשו"והיא המסגרת של ההגדרות שבש, הקודמת

ומותרהרי כאן השכרה" - מעל הסף"אך שומר לעצמו רמת אחריות , כשאדם נותן לחברו להשתמש ברכושומשאיראו , אך כשבעל הרכוש אינו נוטל על עצמו שום אחריות. הנקראים דמי שכירות, לגבות דמי השימוש.כי זוהי ריבית, שאסור לגבות את דמי השימוש, הרי כאן הלואה" - מתחת לסף"בידו מידת אחריות

וגםהשכרה"אינו טמון בשימוש במילה - להבדיל מן ההלואה האסורה - לפי זה היחוד של ההשכרה המותרת בתוכנואלא הדבר התלוי . בעוד הלואה היא של כסף, שהשכרה היא בדרך כלל של חפצים, אינו נובע מכך

6*. ובמידת האחריות המוטלת לפיו על בעל הנכס בתקופת השימוש, ובמהותו של הסכם השימוש-211-

חלוקת האחריות בהלואה ובהשכרה. 2כאשר אדם משתמש בחפץ של חברו, ל הגדירו מספר מרכיבים המתארים את הסיכונים ואת העלויות"חז

.המתבטא בירידה הדרגתית של ערכו, בלאי טבעי של שימוש בחפץ: """"פחתפחתפחתפחת"""". אאבידה או אונס , כגון גניבה, בגין השפעה חיצוניתloss (total(= אובדן ערך מוחלט : """"אחריותאחריותאחריותאחריות"""". ב

).עליוןבגיןשנוי בשווי הכספי של החפץ בין מועד העברתו לידי המשתמש ובין מועד החזרתו: """"יוקרא וזולאיוקרא וזולאיוקרא וזולאיוקרא וזולא"""". ג

.שנוי מחיר השוק של החפץ באותה תקופההשוויאם המשתמש מתחייב כלפי בעל החפץ להשלים לו את : ל"שהוזכר לעיל מוגדר על פי הגורמים הנ" סף"ה

החפץוגם מירידת מחיר השוק של , שנובע מבלאי טבעי וכן מאובדן החפץ מכל סיבה שהיא, הכספי של רכושוגבייתוכל , שבתום תקופת השימוש יהיה בידו שווי כספי כבתחילה, הרי בעל החפץ מובטח, בתקופת השימוש

.וזה אסור משום ריבית" - תוספת הכנסה ללא סיכון"דמי שימוש תהיה בגדר

הסיכוניםשאין המלוה לוקח על עצמו אף אחד מן , שבמהותה היא בנויה כך, היחוד בהלואת כסף רגילה הוא

ומהכי הרי הלוה מחזיר את הסכום המלא שלוה, אינם רלוונטיים בהלואת כסף" יוקרא וזולא"ו" פחת: "ל"הנאו " פחת של כסף"אין להגדיר כ, שהכסף מאבד מכח הקנייה שלו בעקבות עליית מחירי המוצרים הוזלת"כ

מאידך. לדעת הרבה פוסקים", היתר עסקא"וטעונה , ולכן גם הצמדת הלואה למדד כמוה כריבית7". מחירושהלואתמכאן . אבידה או אונס, אחריות החזרת ההלואה מוטלת באופן מוחלט על הלווה גם במקרה של גניבה

תשואה"וגביית ריבית תניב למלוה , כי היא חסרת סיכון", סף הסיכון"כסף רגילה היא מבחינת המלוה מתחת ל).ראה בפיסקה הבאה, לגבי סיכון פשיטת רגל" (חסרת סיכון

שבאמתהרי , שדוקא המלוה ישא בסיכוני ההלואה- באופן יוצא מן הכלל וחריג - אך אם הצדדים סיכמו ביניהם 9. ויש שאכן התירו לעשות כן הלכה למעשה. יש בכך פתח לגביית דמי שימוש בגין סיכון זה

המשתמשל מוטלות על "לפיו כל הסיכונים והעלויות הנ, באופן עקרוני אפשר לבנות גם הסכם שימוש בחפץמורכבתלגבי חפצים " סף הסיכונים"הגדרת , למעשה. שאסור לגבות דמי שימוש", הלואת חפץ"ובכגון זה יש

שדיפוסק כשיטת התוספות) ו"א סק"א וגר"ז סק"ט' ועי; ב,קעו(ע "השו. וגם שנויה במחלוקת בין הפוסקיםדמיולהתיר גביית , על מנת להמצא מעל הסף, שבעל החפץ ישא את עלות הפחת או אחריות הפסד החפץ, בכך

לבעלמותר , שגם כשסף הסיכונים נמוך יותר, ס ובפוסקים"אך קיימים ציורים בש. שימוש במסגרת השכרה10. הנכס בתנאים מסויימים לגבות דמי שימוש

-212-

הלואות שיש בהן סיכון למלוה. גהחזרת הלואה-סיכון אי. 1

בתמורהאך התירו אותה ", תשואה חסרת סיכון"ל אמנם אסרו גביית ריבית על בסיס של "שחז, איפוא, ראינואיסורולכן יש בה ", חסרת סיכון"שהלואת כסף רגילה במהותה היא , כן ראינו. לסיכונים ועלויות למיניהם

חשובוהוא מרכיב , שקיים לגבי כל הלואה, ל התעלמו לכאורה מן הסיכון הבסיסי ביותר"שחז, אך פלא. ריבית.שהלווה לא יחזיר את ההלואה, הסיכון: בכל תחשיב ריבית בהלואה על פי הכלכלה המודרנית

על פי השקפת התורה וחז- שסיכון כזה בהלואה רגילה בין שני יהודים באופן עקרוני אינו קיים , נראהכמעטעד שהיא מסלקת , המחויבות המשפטית והמוסרית המוטלת על הלווה להחזיר את ההלואה היא כה כבדה

:ואלו הם מחוייבותיו. פרעון-כל סיכון של אינפשובית דין מכין אותו עד שתצא , מי שיכול לקיים מצוה זו ואינו מקיימה. המצוה שאדם יפרע את חובו. א

11שאין): "צד-צג' ב עמ"ד ח"משה יו-אגרות(ל "מ פיינשטיין זצ"וכדברי הר", שעבוד הגוף"על הלווה מוטל . ב

רשעאינו משלם נקרא , ולכן. י פעולה ושאר ענינים"ויש עליו חיוב להשיג מעות ע, חייב לשלם, לו כלוםוהואשעבר על חיובו, נמצא, וכשנתעצל בזה. כי היה לו להשתדל בכל הכוחות לשלם אף בעבודות קשות

החזרתשהלווה חייב למכור את עצמו לעבד לשם , ויש אפילו סברה לומר." שיש על הלוה' שעבוד הגוף'מאשרחוץ " - כי לי בני ישראל עבדים"אלא שלהלכה דבר זה אסור משום , מכוחו של שעבוד הגוף, הלואה

12. לתשלום גניבהכי סיכון , ל"כמו לגבי סיכונים אחרים כנ, החזרת ההלואה-שאין היתר לקחת ריבית על הסיכון של אי, מכאןכסףמכדי להרים הלואת , ומכל מקום הוא קטן מדי. כמעט ואינו קיים בהלואה רגילה, ל"על פי תפיסת חז, פרעון.ולהתיר גביית פצוי בגין סיכון זה", סף הסיכונים"מעל

היתר ריבית בהלואות בעלות סיכון. 2רבותקף לגבי הלואה רגילה בין שני יהודים הכפופים למצוות התורה, פרעון-שאין סיכון אי, עקרון זה

איננהאו המצוה לפרוע חוב , כי מסיבה זו או אחרת אין שעבוד הגוף, בהם קיים סיכון כזה, המקרים והציוריםמותרבמקרים כגון אלו לכאורה . פרעון ההלואה-ל לא החשיבו את סיכון אי"שחז, והרי זהו הבסיס לכך. תופסת

כאשרבדומה להשכרת חפצים, החזרת ההלואה-וזאת תמורת הסיכון של אי, לגבות ריבית על השימוש בכסף.כפי שהתבאר לעיל, חלק מן הסיכונים נותרים בידי המשכיר

):בהמשך התשובה שהוזכרה לעיל(ל פוסק "אכן הרב פיינשטיין זצ

-213-

בתורהנאסרה ;], מכח שעבוד הגוף ומצות הפרעון[שעושה חיוב תשלומים על הלווה , רק בסתם מלוהלא נאמר על זה איסור ריבית... שאינו עושה שום חיוב על גוף האדם לשלם, אבל מלוה כזו. מליקח ריבית

בבנקכגון הפקדת כסף , מ"כשהלווה הוא חברה בע, ל הלואה בריבית"מכח סברה זו מתיר שם הרב פיינשטיין זצכאשר הלווה מן הבנק הוא אדם פרטי, אך לא(מ "וגם אשראי מהבנק כאשר הלווה הוא חברה בע, מ"בע

הלואת ועוד הוא מתיר שם אף 13. ואולי גם לא מצות פרעון הלואה, מ"שייך שעבוד הגוף לגבי חברה בע

וגםשלא יהיה על גוף הלווה שום שעבוד הגוף לפרוע , אם יתנו בשטר ההלואה במפורש, משכנתא לאדם פרטי.ורק הנכס ישמש בטחון להחזר ההלואה, לא מצוה בעלמא

פרעוןגם כשאין שעבוד הגוף ומצות , אך לדעתם, מ פיינשטיין"פוסקים אחרים מסכימים אמנם לסברתו של הרתורת בספר 15. שגם בכגון זה איסור הריבית הוא מן התורה, ויש מי שסובר14. עדיין יש איסור ריבית דרבנן

שבכגון , ש"ועי(מ ללא היתר עסקא כדין "שלכתחילה אין להלוות לבנק או לחברה בע, מסיק) נד,יז(ריבית ).ע מותר לסמוך על היתר עסקא"לכו

מכירת שטר חוב. 3שיהאובלבד , ואין בו משום ריבית, מותר למכרם לאחר בפחות, מי שיש לו שטר חוב על חברו או מלוה על פה"

הדברלכאורה תמוה ). א"ה ה"מ פ"ומקורו בירושלמי ב, ד,ד קעג"ע יו"שו" (אחריות השטר והמלוה על הלוקחסכוםהרי המוכר שטר חוב לפני מועד פרעונו בפחות מערכו הנקוב מקבל בעצם מרוכש השטר הלואה בריבית

השטרהריבית מתבטאת בפער בין מחיר זה לבין השווי הנקוב של ; ההלואה הוא שווי השטר במועד המכירההיוםתהליך זה נפוץ כצורה של הלואה בכלכלה של . וזמן ההלואה הוא עד למועד פרעון השטר; בעת הפדיון

".נכיון שטרות"ונקרא

מותראך הוא , כי הדבר רק נראה כריבית, "הלואה כדרכם של הכלכלנים" נכיון שטרות"דומה שחכמינו לא ראו באלאשאין כאן הלואה ), כא' ה סי"מ פ"ב(י "וכן בהגהות אשר). ל"פני משה בביאור הירושלמי הנ" (לכתחילה

מסביר המרדכי - דהיינו פרעון מוקדם של ההלואה - לגבי מכירת השטר ללווה עצמו . מכירת החוב."אין המחילה נחשבת ריבית לומר שיהא נחשב כאילו הלווה מלוה למלוה עד זמן הפרעון): "שיז

הראייהעל פי דרכנו אפשר אולי להסביר מכירת שטר חוב לאדם שלישי בדרך נוספת המתיישבת גם עם ,מ סו"ע חו"שו(חובו מחול , הלכה פסוקה היא שהמוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו ללווה: הכלכלית

למכורשאי אפשר , מסביר את טעם הדבר) ף בסוגיא בכתובות"על הרי(ן "הר). א,מימרא של שמואל כתובות פוהשטרולכן הוא יכול למחול שעבוד זה גם לאחר מכירת גוף , את שעבוד הגוף שיש למלוה המקורי כלפי הלווהבכך נשמט כליל. ומחילתו מפקיעה גם את שעבוד הנכסים התלוי בו

-214-

.ומכאן תוקף המחילה אף לאחר מכירת שטר, הבסיס לגביית החוב על ידי קונה השטר

המלוהאינו קונה את שעבוד הגוף שהיה מצד הלווה כלפי , שכל רוכש הלואה או שטר חוב, לעניננו למדנושמתבטאת, זהו הפתח להיתר גביית ריבית. דרגת סיכון מסויימת' לכן יש להלואה שנמכרה לצד ג. המקורי

.בנכיון השטר במחיר נמוך משוויו בעת הפרעון

החובלא יקבל על עצמו אחריות לגבי החזרת , הבא למכור שטר חוב, שהמלוה המקורי, אך ההיתר מותנה בכךבשועיין (כי על ידי כך הוא מסלק אותו סיכון המתיר את לקיחת הריבית - על ידי הלווה לבעל השטר החדש

).שם

תיק השקעות. דהרכבתו. 1

וחלוקתהמפגש בין שלשה אלה . יוזמה ועבודה, הון: בכל תהליך כלכלי יצירתי דרושים שלשה מרכיביםהואאחד הסממנים של הכלכלה המערבית המודרנית . הסיכונים והרווחים ביניהם הוא נושא לכל שיטה כלכלית

עצמיהמשקיעים הון - וכן בין בעלי יוזמה , שכלול הכלים והמכשירים המקשרים בין בעלי ההון ובין בעלי יוזמה.ובין פועלים המממשים בעבודתם את רעיונות היזמים- או הון זר של חוסכים אחרים

חסכוןחלק מן ההון הדרוש הוא מגייס באמצעות מניות או : הגישה הבסיסית של היזם היא בדרך כלל כדלקמןי קבלת דיווידנד בהתאם לגובה השקעתם "בעלי מניות אלה יהיו שותפים לרווחי העסק ע. שהוא עצמו צבר

העסקמנהלי . במקרה של פשיטת רגל, עד לגובה השקעתם לכל היותר, וכן להפסדיו; על ידי עליית ערך המניותוהםויתכן גם שזו תלויה במידה זו או אחרת בהצלחת המפעל בצורת בונוס - השכירים יקבלו משכורת קבועה

.אחראים כלפי בעלי המניות על ניהול תקין של כספיהם

והמחזיקיםהמלוים . חלק אחר מן ההון הדרוש מגוייס על ידי היזם באמצעות אגרות חוב או הלואות אחרותקיצונייםרק במקרים . ללא קשר למצבו של העסק, על השקעתם) ריבית(=באגרות החוב יקבלו תמורה קבועה

השקעתםולעיתים אף את הקרן של , הם עלולים להפסיד את הריבית, או מצבים קרובים לכך, של פשיטת רגל.אך גם במקרה של פשיטת רגל הם יפוצו לעולם לפני בעלי המניות

באופןבאופיו ובמצבו של העסק, חלוקת מקורות ההון בין מניות ובין אגרות חוב והלואות תלויה ברצון היזםתמורהח הרי יקבלו "כי בעלי אג, בסיסי משקל גדול יותר של אגרות חוב מגדיל את רווחי היזם בעסק מצליח

חובמשקל גדול של אגרות , במקרה של רווחים קטנים מן הצפוי או הפסדים. קבועה שאינה תלויה ברווחים.מקשה על מצבו של העסק מאותן הסיבות

בהשקעה במניות יש : והוא הצד השני של אותו מטבע, כך מחשבתו של החוסך והמשקיע, כשיקוליו של היזםחובלעומת זאת אגרות . ואף הפסד במקרה של כשלון העסק, הכנסה גדולה במקרה של רווחים וההעדר הכנסה

עד כדי שהלווה , והסיכון של פשיטת רגל, אך זו ידועה מראש, או פקדונות אמנם מניבים תשואה נמוכה יותרמידתהחוסך יחלק את השקעותיו בין מניות ואגרות חוב או הלואות על פי טעמו. קלוש, יעמוד בהתחייבויותיו

.התשואה הרצויה לו ומידת הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו

בדיוק בצורה המתוארת לעיל- יזמים חוסכים ומשקיעים - ל ראו את התנהגותם של היחידות העיסקיות "חזאופי המכשירים הפיננסיים של הכלכלה התלמודית

-215-

:אינו שונה במהות מן המכשירים הבסיסיים שתוארו לעילשכרשמעמדו כשומר , שבעליו נותנים בידי מתעסק שכיר" - פרקמטיא"או " פקדון: "ל"בפי חז" - מניה"

נזקפיםכל שאר הסיכונים והרווחים . והוא אחראי על הפסד הפקדון רק במקרה של גניבה או אבידה.לזכותו של בעל הפקדון

בכךחוב או הלואה מודרנית -שונה מאגרת" ל"חז-הלואת"אמנם ". הלואה: "ל"בפי של חז" - אגרת חוב"התשואהומאידך גובה , כמתואר בפרק הקודם, שאין בה כלל סיכון של פשיטת רגל והפסד קרן למשקיע

.בגלל איסור ריבית, 0שלה למשקיע הוא לעולםיצחק' אמר ר- "א ,מ מב"בב' ל את שיקולי המשקיע בדרך המתוארת לעיל עולה מן הגמ"ראיית חז

שכל אחת , א שם מפרש"המהרש." שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו, ישליש אדם את מעותיובטחון" - קרקע), "וסיכונים(רבוי רווחים " - פרקמטיא, "נזילות" - תחת ידו: "הדרכים האלה יש לה מעלה משלה

:הוא מביא שני פירושים" קרקע"לגבי כי הארץ לעולם עומדת והיא איננה נגזלת, שתשואתה נמוכה אך גם סיכון ההפסד, רכישת קרקע. א".כספים אין להם שמירה אלא בקרקע"ש, כמאמרו של שמואל שם בסוגיא, הטמנה בקרקע. ב

סיכון בהשקעה בעלת 1/3, נזיל - 1/3: איך ירכיב אדם את תיק השקעותיו, ל"הרי לפנינו עצה של חז, מכל מקוםנמוכהבהשקעה בטוחה ללא תשואה או בעלת תשואה - 1/3ו) מניה=פקדון=פרקמטיא(=מניבה תשואה

החלוקהבעוד ; ל הוא כמובן העקרון האיכותי של פיזור ההשקעות"המסר שבדברי חז). הלואה=קרקע(=.יכולה להיות גם שונה על פי טעמו של המשקיע והעדפותיו, הכמותית

הלואה ללא ריבית בתיק השקעות. 2שהואשיש להשקיע חלק אחד מן הרכוש בצורה , ל לבין זו של כלכלה מודרנית בכך"מצאנו דמיון בין תפיסת חז

וסיכוניווחלק שני באופן שהוא מחוסן מתנודתיות של רווחי העסק , משתתף בהצלחות העסק ואף בכשלונותיוברווחיואיננו נוגע כלל , על פי תורת הכלכלה- כשהוא מקבל ריבית , חלק שני זה נוגס מרווחי העסק, מאידך.ל"לפי חז- העסק

בצורהאם המשקיעים אכן מחלקים את השקעותיהם . כפי שנראה במבט ראשון, אך הבדל זה איננו כה מהותיהגדלתכי הרי הפסד ההכנסה הנובע מהעדר תשלום ריבית על ההלואות חוזר אל המשקיע דרך , המתוארת

מכלכלה!) דמיוני(במעבר . בגלל שהפירמות חוסכות מעצמם את תשלומי הריבית הללו, הרווחיות במניות שבידוהמשקיעיםוגם ), או של המשק כולו(מערבית לכלכלה תלמודית לא משתנות סך ההכנסות של עסק מסויים

המניותאך , כי אמנם ההלואות לא ישאו תשואה כלל, יוכלו להגיע לאותה תשואה על תיק השקעותיהם כמקודם16. ובממוצע לא יהיה שנוי, יהיו רווחיות יותר

מבחינת נהול תיק השקעות קיימת אם כן קירבה בין הכלכלה המודרנית ובין כלכלת-216-

17. למרות השוני ביניהם בענין הריבית, התורה

עסקא. הכללי העסקא. 1ראשיתהוא מכשיר פיננסי המבוסס על מגוון השיקולים שפותחו בפיסקאות הקודמות, ל"שבפי חז", עסקא"

שישוהציון ", עסקא"ב מופיע לראשונה הבטוי הפורמאלי ,מ קד"ב' בגמ). ב,א סט,סח(ה "מ פ"איזכורו במשניות ב

מילתאעבוד רבנן . פלגא מלוה ופלגא פקדון- האי עסקא : "כאן מעין תקנה לטובת המלוה ולטובת הלווה גם יחדבההשיקולים המפורטים ליצירת העסקא לטובת שני הצדדים הקשורים ." דניחא ליה ללווה וניחא ליה למלוה

18): ריבית' הל(מה ' וביתר פירוט בספר הלכות גדולות סי, ף על הסוגיא שם בדף קד"נמצאים ברי.פלגא מלוה ופלגא פקדון- האי עסקא : אמרי נהרדאי

.עבדו רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללווה? - מאי טעמארביתאסיר ליה למלוה למיכל רווחא דהוה ליה , דאי אמר נישוייה לכוליה עסקא הלואה- ניחא ליה למלוה

מידילית ליה למלוה לאישתלומי ולא , אי איתניס או מיגניב, ואי אמר מר לשויה לכוליה עסקא פקדוןמטא- ושויוה רבנן פלגא פקדון ; דאי מיתניס מיפרע ליה מיהת פלגא- הלכך שויה רבנן פלגא מלוה

וכי מטא הנאה. וכמאן דעסיק ביה איהו ורווח דמי, האי פקדון ברשותיה דמרא קאי, הנאה אמרינן.מיחזי כריבית

לשלומיואי איתניס בעי , קם ליה כוליה ברשותיה דידיה, דאי אמרת ליהוי כוליה הלואה- וניחא ליה ללווה ליה, דמטי עליה, וכל רווחא, פקדון ברשותא דמרא קאי- ואי אמר מר להוי כוליה פקדון . כוליה

ושויוהודמלוה ממילא קשביח, בדידיה קטרח, דכי קא טרח, הלכך שויה רבנן פלגא מלוה. לאיתהנויי מיניה.ולווה לא משלם אלא פלגא, ברשותא דמריה קא מיתניס, דאי איתניס, רבנן לפלגא פקדון

תשואההרי נפרשים כאן בפנינו בצורה מפורטת ומדוקדקת כל השיקולים המביאים לשילוב בין מכשירים בעלי היתהלו ההשקעה כולה - מבחינת המלוהמבחינת המלוהמבחינת המלוהמבחינת המלוה: ובין מכשירים נטולי סיכון וגם נטולי תשואה חיובית, אך מסוכנים

היה מפסיד את כל כספו במקרה של אונס , ולו כולה פקדון; היתה אמנם בטוחה אך ללא רווח, בצורת הלואהבגין(כך שבמקרה של הפסד יוחזר לו לפחות מחצית זו על ידי הלוה , לכן עשוה חכמים חציה מלוה. גניבה

ריביתשלגביו אין איסור , יקבל את רווחי מחצית הפקדון, ואם יש רווח); אחריותו המוחלטת להחזרת הלואהפקדוןואם כולה ; הרי במקרה של הפסד חייב להחזירה למלוה מכיסו, השקעה שכולה הלואה - מבחינת הלווהמבחינת הלווהמבחינת הלווהמבחינת הלווה

שהבאנו לעיל, יצחק' שלא כבמימרא של ר, וכאן. לכן כדאי השילוב גם מצידו. אם יהיו, הרי לא יהנה מרווחים-217-

לעסקוהמגייס הון , והן לגבי היזם"), המלוה("ששיקולי פיזור אלה תקפים הן לגבי המשקיע והחוסך , מודגש/).1ד(כפי שצויין לעיל "), הלווה("

הרלונטייםתואמת ביסודה את גישתם של שני המקצועות , ל"שבאה לידי בטוי בדברי חז, מערכת השיקוליםמצדנהול תיק השקעות"ו; לגבי היזם המגייס הון" - תורת מימון הפירמה: "בכלכלה המערבית המודרנית

השקעותשיש בה שילוב של , השקעה בודדת": עסקא"ל במכשיר של "אך חידוש חידשו לנו חז. החוסך המשקיעדוקאית הרי איננה 1/2-1/2החלוקה של (בטוחות נטולי תשואה והשקעות מסוכנות בעלי תשואה במינון הרצוי

רבותללא צורך לבנות את התיק המבוקש על ידי צבירה של השקעות ), יצחק לעיל' כפי שגם הסברנו בדברי ר19. עד שהממוצע יניב את השילוב הרצוי של תשואה וסיכון, בעלות תכונות שונות

כמה פרטי דינים של עסקא. 2הבירורחלקם ישתלבו בהמשך . שהם חשובים להגדרת מהות העסקא, להלן סקירה קצרה של מספר ענינים

:אם כי גם הם בודאי יוכלו להוסיף אור להבנת הנושא, וחלקם לא, שלנו1/3אם לנותן : בעסקא חייבת להתקיים סימטריות בין חלוקת רווחים לבין חלוקת הפסדים::::עסקא מול שותפותעסקא מול שותפותעסקא מול שותפותעסקא מול שותפות

אנשיםאם יש בין שני - לעומת זאת /). 3ראה גם להלן ה(ההפסדים - 1/3הוא חייב לשאת גם לפחות ב, ברווחיםלגביאך יש מחלוקת יסודית בין הפוסקים . הם יכולים לחלק רווחים והפסדים כראות עיניהם, יחס של שותפות

עובדיםאם שני הצדדים מכניסים כסף לעסק וגם שניהם - לכל הדעות ": עסקא"ושל " שותפות"ההגדרות של אבלהרי כאן עסקא, והשני עובד ואינו מכניס כסף, ואם אחד נותן רק כסף ואינו עובד; הרי כאן שותפות, בו

על פי הבית יוסף, א" ולדעת הרמ20, ם זוהי עסקא"לדעת הרמב- אם שניהם מכניסים כסף ורק אחד עובד שותפותם הרי כאן "לפי הרמב: מתהפך הדבר, אבל שנים עובדים, ואם הכסף של אחד בלבד21. כאן שותפות

אלא אלה , אין מטרתנו כאן לנתח ולהבין את העקרונות של השותפות להגדרותיה. א זוהי עסקא"ולפי הרמואינושאחד מכניס כסף - שאינו שנוי במחלוקת ההגדרות , וגם לגביה נצטמצם למקרה הפשוט. העסקא בלבד

וחברו עובד") הנותן(="עובד -218-

).מתעסק(=אך אינו מכניס כסף

מלוההאם יש כאן באמת - מלוה ופקדון - נחלקו הפוסקים לגבי מרכיבי העסקה ::::הגדרת מרכיבי העסקאהגדרת מרכיבי העסקאהגדרת מרכיבי העסקאהגדרת מרכיבי העסקאחדשהאו שמא העסקא היא יצירה "; פקדון"ו" מלוה"ולכן מרכיביה כפופים לדינים הרגילים של , ובאמת פקדון

דינו- מתעסק לגבי חלק הפקדון /מחלוקת זו מוצאת בטוי למשל באחריות הלווה. בעלת הלכות מיוחדותחלק וכן לגבי 23. וזה מעמד מיוחד, או שמא הוא פטור22; ד"החייב על גניבה ואבידה כדעת הראב, כשומר שכר

אותהעל פי ). ג,מ סז"חו(ושמיטה משמטת אותה אם לא כתבו פרוזבול , דהוי מלוה ממש, ע פוסק"השו- המלוה

הדבריםשאסור למקבל עסקא לעשות לנותן שום טובה מן ), סעיף לט, ריבית' הל(ע הרב "תפיסה פוסק בשוזאתלעומת . לווה לכל דבר וענין-משום שחלק המלוה שבעסקא יוצר יחסי מלוה, האסורים ללווה כלפי המלוה

החשן סז-קצות' עי(וזו בעצם יצירה חדשה , שאין דין מלוה חל על חלק המלוה שבכספי העסקא, יש סוברים

שיוסכם עליו , או כל שיעור אחר- שחציה , ביסודה של עסקא הוא":":":":עסקאעסקאעסקאעסקא""""הפסדים בהפסדים בהפסדים בהפסדים ב////תחשיב חלוקת רווחתחשיב חלוקת רווחתחשיב חלוקת רווחתחשיב חלוקת רווחהמתעסקוחציה הלואה ללא ריבית על אחריות , נחשב פקדון על אחריות הנותן וכל הרווח שלו- הצדדים

הואהפסדיו וכן את כל קרן ההלואה ואף אם /לכן הנותן יקבל בסוף את קרן הפקדון ורווחיו. והרווחים לזכותושתיבטבלה מודגם אופן החלוקה על ידי . הפסדים של ההלואה/המתעסק יקבל את הרווחים. הצטמק בגין הפסד

.אחת של רווח ואחת של הפסד, דוגמאות

תקבול רווח

רווח לנותן למתעסק לנותן למתעסק+ הפסד קרן / קרן רווח

10 10 110 120 20 100סך השקעה . 1

-10 - 60 60 10 50פקדון : מזה

- 10 50 60 10 50 מלוה

- 10- 10 90 80- 20 100סך השקעה . 2

- -10 - 40 40- 10 50פקדון : מזה

0- 10 50 40- 10 50 מלוה

הפסד חובת ההוכחה לגבי התוצאות העסקיות של העסקא במקרה של ":":":":העסקאהעסקאהעסקאהעסקא""""חובת ההוכחה לגבי תוצאות חובת ההוכחה לגבי תוצאות חובת ההוכחה לגבי תוצאות חובת ההוכחה לגבי תוצאות מאחריות ובכך הוא נפטר 24, שההפסד היה מבחינתו אונס, כדין כל השומרים הוא נשבע: מוטלת על המתעסק

).הפסד בחלק המלוה הוא בכל מקרה על חשבון המתעסק(ההפסד לגבי חלק הפקדון

ע"קיימת מחלוקת בין הפוסקים המובאת בשו, אם יש, לגבי הוכחות גובה הרווח-219-

השותפיןוהנותן יכול להשביעו שבועת , א חובת ההוכחה גם כאן על המתעסק"לפי דעה אחת ברמ: ד,מ צג"חומכלוהנותן יוכל להשביעו שבועת היסת בלבד, לפי הדעה השנייה נאמן המתעסק על גובה הרווחים. לשם כך

שבכל מקרה חובת ההוכחה תוטל על המתעסק בשבועה או בדרך אחרת, מקום אפשר להתנות בתחילת העסקא

בעלשהוא פקדון באחריות , המתעסק חייב לקבל שכר עבור טיפולו בחלק העסקא/ הלווה::::שכר המתעסקשכר המתעסקשכר המתעסקשכר המתעסקבמשנהא ,מ סח"ב(היה הדבר נחשב לריבית על חלק ההלואה שקיבל , לו היה מבצע עבודה זו ללא שכר. המעות

שוהא לפחות "וי, אך לפחות שוה פרוטה(את שכר הטרחה אפשר לקבוע מראש כסכום סימלי ). י שם"וברשואפשר גם על ידי חלוקה בלתי סימטרית לטובת המתעסק ; ולאו דוקא לפי עלות העבודה האמיתית) דינר

ההפסדיםמן - 1/2אך ישא רק ב, אם יהיו, מן הרווחים2/3המתעסק יקח למשל " - הפסד"ובין מצב " רווח"מצב .שהיא בלתי סימטרית לטובת המתעסק, או כל חלוקה אחרת, אם יהיו

"עסקא"חלוקת רווח והפסד ב. 3שמפעילהתקשרות עסקית בין בעל רכוש ובין מי : קיים קו משותף לעסקא ולשכירות כפי שתיארנו אותה לעיל

ועלכאשר בעל הרכוש נוטל חלק בסיכונים המאיימים על השווי הכספי של רכושו, רכוש זה לשם הפקת רווחיםבה מובטח למלוה החזר מלא של השווי הכספי, זאת להבדיל מהלואה; כך מבוססת זכאותו להכנסה

.קבלת תוספת אסורה משום ריבית

עצמובשכירות לוקח בעל הרכוש על . אך הבדל יש בין עסקא לשכירות לגבי אופן חלוקת הסיכונים וההכנסותתלויהשאינה ), דמי שכירות(=ומקבל בתמורה הכנסה קבועה , סוגים מסויימים של סיכון לגבי מלוא ההשקעה

וכמואם יהיו , לעומת זאת בעסקא שני הצדדים חולקים ביניהם את הרווחים. שהשוכר מפיק, בגובה הרווחיםחלוקה זו מבוססת על עצם הגדרת העסקא כשילוב . הכל על פי התוצאות העסקיות- כן לגבי הפסדים

שכל צד חייב להשתתף באחוז זהה ברווח ובהפסד , מכאן גם נובע לכאורה. כפי שראינו לעיל", פקדון"ו" מלוה"אך למעשה ענין זה איננו מוחלט וקשוח. בהפסד1/3גם , ברווח1/3ואם , בהפסד1/2אזי , ברווח1/2אם

, שהנותן יכול לקחת על עצמו אחוז גבוה יותר בהפסדים מאשר ברווחים, ראינו בסוף הפסקה הקודמת.לשלם את שכר המתעסק כנדרש

מתןוזאת כדרך עדינה של , בה הנותן מגדיל את חלקו בסיכון ביחס לאחוז הרווח שלו", צדקה-עסקת"יש גם ."חסיד- רחוק לשכר וקרוב להפסד ) "א,מ ע"ב( והוא הנקרא בלשון הגמרא 26, צדקה

שאם בעל הסחורה לוקח על עצמו את מלוא, לגבי עסקא של סחורה קיימת שיטה-220-

מכליחלקו ביניהם, ואם יהיה רווח; יוכל להטיל על המתעסק את כל שאר הסיכונים"), זולא(="סיכון המחיר לפיצריכים שני הצדדים לחלק את הרווח ואת ההפסד - ובודאי כשהיא בכסף - בעסקא מסחרית רגילה , מקום

אדםזו מידת כל - ורחוק מזה ומזה ), הפסד(=ולזה ) שכר(=קרוב לזה ) "שם(וזה הנקרא בגמרא , אותו יחסבשניהםהוא אחוז נמוך " רחוק; "הוא אחוז גבוה ברווח ובהפסד" קרוב. " בהפסד1/3גם , ברווח1/3אם : דהיינו

28שהגדרנוכפי ", סף הסיכונים"בשכירות עצם קבלת סיכון מעל : מכאן עולה עוד השוואה בין עסקא לשכירות

ללא שום מגבלה על גובה דמי השימוש כפונקציה , מכשיר את קבלת דמי השימוש, על ידי בעל הרכוש, לעילרווחמעט - מעט סיכון : קשר זה קיים", מידת כל אדם"שהיא , בעסקא הגונה. שכיחותו או גובהו, סוג הסיכון".לזה ולזה) רחוק(קרוב "כמשמעות , הרבה רווח- הרבה סיכון

יחסכדי להכשיר את מתן הרווח באותו , ל בעצם קיום הסיכון בידי בעל הכסף"אך גם בעסקא הסתפקו חז1/3 מהרווח וכן 1/3כי גם אם יקבל - למרות שתנאי זה איננו מספיק להשוואת הסכוי לרווח לסיכון להפסד

סכויהרי בסך הכל גדול , אך הסכוי שהעסקא תצמיח רווח גדול מן האפשרות שהיא תסתיים בהפסד, בהפסד.הרווח מסכוי ההפסד

המגבלות של ריבית אינן באות למנוע רווחים כל עוד שיש בצידם , כפי שראינו כבר לגבי השכירות המותרת29. ל"סיכונים על פי הגדרות חז

ביטוח עסקא. 4לבעלאם מותר , יש לברר, שנותן העסקא ישא בסיכונים מסויימים, אחרי שהגדרנו כתנאי לעסקא המותרת

לשלםדהיינו , או אולי אף למקבל עסקא עצמו; למכור סיכונים אלה לאדם שלישי- אחרי כריתת העסקא - הנכס בהעדראו שמא. ביטוח- והוא הנקרא בלשוננו , אם יהיו, אשר ישא במקומו בהפסדי העסקא, סכום כסף לאיש

וקבלת רווחים תיאסר משום ריבית, אין כאן יותר גדר של עסקא מותרת, על הנותןבפועלבפועלבפועלבפועלסיכון המוטל

, שאסור לנותן עסקא למכור את סיכוני ההפסד למתעסק30, א"מביא בענין זה החיד-221-

כמובאאך מאידך ). שלא כדעת הדרישה- א ,קסז(ז "וכן פוסק הט. כי בכך הוא כאילו הופך את העסקא להלואהשלישימותר לבעל הנכס למכור את אחריות הסיכון המוטלת עליו במסגרת העסקא לאדם - א שם "על ידי החיד

סיכוןכשזה מכירת , שמותר לעשות ביטוח, ק לו מדגיש"א שם בס"והגר, יט,ד קעג"ע יו"בדומה לכך פוסק בשו.אך לא כחלק של הלואה, העומד בפני עצמו

ממנואסור אמנם לראובן לתת הלואה לשמעון ולקבל : ואולי אפשר לדמות דבר זה לדין אחר בעניני ריביתובלבד שלוי , מלוי" מעין ריבית"ולקבל תשלום , אך מותר לו להלוות לשמעון; תוספת על הקרן שהלוה לו

אסור למקבל העסקא בעצמו לתת לנותן : כן בנדון שלנו). יג,ע קס"שו(יחזור ויגבה תשלום זה משמעון הלווה היאובפרט על הצד שמחצית העסקא (כי זה דומה להלואה בריבית , את רווחי העסקא וגם לבטח את סיכוניה

ביטוח מוענק על /בעוד הבטחון- המתעסק - אך כאשר תשלום התוספת בא מאדם אחד ). ל"כנ, הלואה ממש.אין איסור בדבר, אדם אחר

מכירת סיכונים ורווח עתידי. 5לעניננוהיקף המתקשר -הוא בעצם מקרה ספציפי של נושא עקרוני ורחב, שהזכרנו בסעיף הקודם" בטוח עסקא"

ודאות לגבי רווחים -שיש לו אי, אדם: ונתוחו" היתר עסקא"ודרכו נפתח בהמשך פתח להבנה כלכלית של ורצויהודאות זו איננה נוחה -ואי- ושמא יפסיד וכמה יפסיד , האם ירוויח וכמה- הפסדים כספיים במועד עתידי

שיחליףאו על ידי , הודאות הרובצת עליו-אי" מכירת"האם יכול האיש לשנות את מצבו העתידי על ידי : לוהרווח סכום כסף קצוב תמורת סכויי לקבללקבללקבללקבל- לגבי רווח אפשרי , דהיינו? ודאות מסוג יותר נוח לו-אותה באי

. סכום כסף קצוב תמורת סילוק סיכון ההפסד ממנולשלםלשלםלשלםלשלם- ולגבי הפסד אפשרי ; העתידיים המסופקים

עסקותכגון - נושאים אלה הם בשורשם ובמרכזם של המכשירים הפיננסיים המתוחכמים ביותר של היום הבעיותמהן ? ל חשבו על אפשרויות כאלה"האם גם חז: ואנחנו שואלים- עתידיות ואופציות למיניהן

?אלו פתרונות מותרים על פי ההלכה ואלו אסורים? ההלכתיות הכרוכות בכךמודעיםהיו , ובצורה עוד יותר מפורשת חכמינו הראשונים והאחרונים, שכבר חכמי התלמוד, אין ספק, ובכן

בחברתהודאות -וכן להחלפת צורה אחת של אי, ודאות-לרעיונות של קניית רווחים והפסדים עתידיים בתנאי אי

.זמננו-וזאת לעתים בדמיון מפליא לדרך החשיבה של השווקים הפיננסיים בני

מתחת(= שאשה מוכרת את כתובתה בטובת הנאה ), ב,א צא,כתובות נג(נפתח בדוגמא בסיסית מתוך הגמרא בעלהאך אם היא תמות בחיי - אם בעלה יגרש אותה או אם תתאלמן - והרי זה תקבול עתידי מסופק ). לשוויה

בלשוןטובת הנאה"והיא , תשלום עתידי מסופק זה ניתן למימוש בהווה במחיר מתאים. אין תשלום בכלל.הגמרא

לשלםוהוא מוכן , בזמן עתידי סכום כסף) לא לקבל(= אדם עלול להפסיד : שראינו לעיל, סיכונים-ענין בטוחיו(ל "ובכגון זה התירו חז), להבטיח את התקבול(= בהווה פרמיה על מנת לסלק את אפשרות ההפסד

.ל"כנ, אך לא למתעסק, וכן מכירת הפסדים אפשריים בעסקא לאדם שלישי). יט,קעג

להעדיףואדם עשוי , בדרך כלל אינו ידוע, אם יהיו, גם גובה הרווחים העתידיים- אך לא רק הפסדים אפשריים שגובהם איננו, הכנסה ודאית על פני רווחים עתידיים

-222-

):יב,קעז(ז "אומר בהקשר זה הט. ידועיהיהאסור למקבל העסקא לומר לנותן העסקה שהוא קונה ממנו חלק ברווח שהוא על ספק עדיין מה

שום, ודבר זה היה ראוי להתיר כאן. דבר קצוב עבור זה) לנותן(והוא יכניס עצמו בספק ויתן לו אסוראפילו הכי ... והוא כאיניש דעלמא שקונה דבר כזה, רק שקונה ממנו דבר שהוא ספק, ריבית כאן

.דמיחזי בריביתבמפורשוכך פוסק . אך לאדם שלישי מותר, שהאיסור הוא רק למכור למתעסק עצמו, ומהמשך דבריו עולה

:ריבית סעיף מ' ד הל"ע הרב יו"בשואםזה שקיבל ממנו המעות, מכל מקום. לאיש אחר;] רווח עתידי תמורת סכום קצוב[שרשאי למכור כן .נראה כלווה ממנו בריבית, פוסק לו רווח ידוע

הנותןאך אסור בין , מותר בין נותן העסקא לאדם שלישי- דין מכירת רווחים כדין מכירת הפסדים , ובכן.ומן הטעם שאמרנו לעיל, והמתעסק עצמו

העסקאיתן המתעסק דבר קצוב לנותן , אם ירוויח: אך גם למקבל עצמו התירו למכור רווחים באופן מסוייםאך לא ישלים מכיסו עד לשיעור הקצוב, יתן לו את הרווח כולו, ואם ירוויח פחות מן השיעור הקצוב

ובשו), יב,קעז(ז "כך מובא בט. ובלבד שאחריות ההפסד תהיה על שניהם, הרי זה מותר- לא יתן כלום , ירוויח:מנמק היתר זה) ריבית סעיף מא' הל(הרב

עודףאם יהיה , שמוכר לו המקבל חצי הרווח שלו בעד שמוחל לו הנותן את העודף על הדבר הקצוב.ומכירה זו איננה נראית כהלואה בריבית

והנהמתחלקים הרווחים בין שני הצדדים בכל רמה של רווח, הרי לפי תנאי העסקא הבסיסיים: ביאור הדבריםשזהנניח- (10%בתנאי שסך הרווחים נמוך מ, בציור שלפנינו מוכר המקבל לנותן את מחצית הרווחים שלו

לזכותו10%אחרי נכוי של , מוכר הנותן למקבל את מחצית הרווח שלו, ובתמורה לכך), השיעור שקצבו ביניהם.ודאות בין שני הצדדים-הרי כאן החלפה של מצבי אי

):דרך ארוכה אות ג(ע "עוד אופן של החלפה מובא בקונטרס הריבית לרבנו הסמחציתהיה הברירה בידך ליתן לי , אם תרוויח: דאומר הנותן למקבל, ויש נוהגים ומתנין בתחילת העסק

תהיה הברירה בידי לקבל עלי חצי הפסד או סכום קבוע , ואם תפסיד; הרווח או סכום קבוע של רווח.הפסד

מעלהוא מכר את הפסדיו : ובמינוח שלנו- הרי כאן הגביל הנותן הן את רווחיו והן את הפסדיו לסכום קבוע .ברווחיו מעל סכום קבוע" שילם"ו, סכום קבוע

מראששאינם ידועים , ניתן לראות באופן כללי את בעיות הריבית כנושא של מכירת רווחים והפסדים, בעצםרווחמפעילות זו עשוי לצמוח לו . חייב להשקיע אותו בעסק פעיל, הרוצה להפיק רווח מכספו, בעל רכוש

הפסד/רווחהרי לפניו . או אף את כולה, אך הוא גם עלול להפסיד חלק מהשקעתו, בשיעור בלתי ידוע מראשתמורתכאשר בעל הרכוש רוצה למכור ספק זה , הבעיות של ריבית מתעוררות. ודאות-עתידי במצב של אי

.הכנסה ודאית

ומוכר לו מראש את ) מלוה לו(=כשאדם משקיע כסף אצל חברו , איסור ריבית מן התורה מתקיים: נגדיראתאם לא קצבו ). ריבית קצוצה(=סכויי הרווח ואת כל סיכוני ההפסד שבהשקעה תמורת תשלום קצוב

קצוצהריבית שאינה (=ויש איסור דרבנן בלבד , הרי אין כאן מכירה היוצרת ודאות מראש- התשלום מראש

הרי בתנאים שהגדרנו- אלא הותיר בידו סיכונים מסויימים , ואם בעל הרכוש לא מכר את כל הסיכונים-223-

.ומותר לכתחילה לבצע השקעות כאלה, אין כאן איסור ריבית כלל", סף הסיכון"לגבי / 1לעיל ב

משלם"והקונה ; אדם מוכר חצי מכל רווח צפוי- ודאות עתידיים -היא בעצם מסחר במצבי אי" עסקא"גם הלשניודאות נוחה יותר -וזה יוצר אי) - או כל שיעור אחר(אם יהיה , שהוא נושא גם בחצי מכל הפסד, בכך

.הצדדים

ודאות-האישהן מאפשרות לצמצם את מידת , ודאות עתידית-בהן מותר למכור אי, המשותף לכל הדוגמאותבנוי על עקרון זה" היתר עסקא" גם 31. כי סילוק מוחלט הרי יוצר איסור ריבית- מבלי לבטל אותה כליל

.כפי שנראה בפרק הבא, שיכלל והקצין אותו

היתר עסקא. ומקורו והולדתו. 1לגיטימימופיעה בכל מקורותינו הכתובים כמכשיר פיננסי , המקורית כפי שתוארה בפרק הקודם" עסקא"ה

בסוף וכך גם עלה מן הנתוח 32, שהוא סותר את העקרונות של איסור הריבית, ואין מי שיטען; ופשוט להיתר.הפרק הקודם

בעסקאבמהלך הזמן התפתחה מגמה להמשיך ולצמצם את הסיכונים של בעל הכסף מעבר למה שטמון הדיונים לגבי מכירת נתחי 33. לפיה הוא מוכר את מחצית הרווחים בתמורה למחצית ההפסדים, המקורית

תקופתאך בעיקר מראשית , והם מופיעים כבר בתקופת הראשונים, שהבאנו בפרק הקודם הם עדות לכך, ודאות.האחרונים והלאה

נראההיתר עסקא"בראשית תקופת האחרונים יש גם למקם את תחילת השימוש במכשיר המכונה בפינו אביגדר מקראקא' ר מנחם מענדיל בר"היה הר, שנה400-לפני כ", היתר עסקא"שהראשון שיסד שטר של

ר מענדיל"מזכירים את תקנתו של הר, ועד ימינו אנו, מאוחרים יותר" היתר עסקא"הרבה שטרות של על פי"משמעות הפיסקה

-224-

35. שבשטרי עסקא" ל"ם ז"תקון מהראותווגם מיסד ", קונטרס הריבית"ע את הנושא מבחינה הלכתית ב"כמה שנים לאחר מכן ביסס בעל הסמ

ההחלטות). 1607(מבחינה ציבורית על ידי החלטת ראשי הישיבות שנתכנסו בלובלין ליריד גראמניץ בשנת שסז הניש לנו גם עדות ראשונה בסמוך לתקופה . ונקבעו בפנקסו, נתקבלו על דעת ראשי ועד ארבע הארצות

גינתבעל ספר , ר אברהם הלוי"ביהדות ספרד על השימוש בשטר היתר עסקא במתכונת הידועה לנו על ידי הרהתקופותוהוא התקבל על דעתם של כל גדולי ישראל בכל ", היתר עסקא"מאז ועד הנה הלך והתבסס . ורדים

אך כמעט אין חולק על עצם תוקפו ", היתר עסקא"אמנם רבו דיונים וחילוקי הדעות לגבי הפרטים של .ההיתר

תוכנו ומהותו הכלכלית. 2העסקיות חובת ההוכחה לגבי התוצאות 36. פקדון- 1/2 מלוה ו1/2של " עסקא"הנפוץ מבוסס על " היתר עסקא"

לגבי הוכחת הפסדים /). 2לעיל ה' עי(כמו בעסקא רגילה , מוטלת על המתעסק, גובה רווחים או הפסדיםהערהראה (שהיום עדיף להתבסס תמיד על הוכחת שבועה , יש סוברים. שהחמירו להצריך עדים במקום שבועה

38.(

משנתמתוך הנוסח של בנק לאומי לישראל , המתארים את מהותו" היתר עסקא"להלן הקטעים המרכזיים של :ם"התשד

עסקאיהיה בידי המקבל בתורת ... שכל עניני הכספים שיש בהם אסור רבית, מ מתחייבים בזה"אנו הח37. ו ישא המקבל שליש והנותן שני שליש"ובהפסד ח; וחלקו של המקבל יהיה מחצית מן הרווח

עסקאוחובת ההוכחה תהיה כפי המפורט בהיתר , על המקבל להוכיח שנהג ועסק בנאמנות בדמי העסקאבבנקיםשאם יתן המקבל לנותן עבור חלקו ברווחים כפי הנהוג , אמנם הוסכם... 38. ל"ם ז"של תקון מהר

ומותר הרווחים יהא , יהיה פטור מחובת ההוכחה"), סכום התפשרות- "להלן (או כפי שיוסכם ביניהם .לבדו

היתרכדי לנתח את המהות הכלכלית של , ל די בו"אך הקטע הנ, אמנם הנוסח המלא כולל פרטים נוספים רבים.עסקא

-225-

לבעלניתנת בידי המתעסק הברירה לשלם " היתר עסקא"ב: "היתר"מסוג " עסקא"השיקולים של המתעסק בהעסקאבמקום לתת לו את חלקו ברווחים על פי תנאי , מוסכם מראש, סכום קבוע, בלי הוכחות, הכסף

ויש להבחין בין שלשה מצבים, בחירתו של המתעסק תלויה בתוצאות העסקא. ולהשבע לו על תוצאות העסקאאתהמתעסק יבחר לשלם לבעל המעות : גבוהים מסכום ההתפשרות39הרווחים בפועל של העסקא . א

.וישליש לכיסו את ההפרש בינו ובין הרווח האמיתי, סכום ההתפשרות המוסכם בלי שבועהלמרותהמתעסק יבחר לשלם את סכום ההתפשרות: הרווח בפועל נמוך במעט מסכום ההתפשרות. ב

קטןאך כל עוד הפרש זה . שלשם כך הוא צריך להשלים מכיסו את ההפרש בין הרווח לסכום ההתפשרותעדיןמאחר ושבועה היא אקט . כי הוא חוסך כך מעצמו את חובת ההוכחה על ידי שבועה, כדאי לו הדבר

40. שוה לאדם להוציא כסף על מנת להפטר משבועה..."), כי לא ינקה("ולא אהוד מבחינה הלכתית יוותר המתעסק : וקל וחומר אם יש הפסד, מסכום ההתפשרותבהרבהבהרבהבהרבהבהרבהאם הרווח בפועל נמוך . ג

ושבועההפסדים/חלוקת רווחים- ויקיים תנאי העסקא המקוריים , האופציה לשלם דמי ההתפשרות.לאימות התוצאות העסקיות

יוצרהיתר עסקא"כי , רגילה" עסקא"על פני " עסקא מסוג היתר"מבחינת המתעסק תמיד עדיף הסכם של אתורק על פי בחירתו והכדאיות שלו הוא יבחר לשלם ; עבורו אופציה נוספת על גבי תנאי העסקא המקוריים

תמיד יוכל לנהוג על פי תנאי עסקא רגילים, ואם ירצה. במקום קיום תנאי עסקא הרגילים, דמי ההתפשרות

הקודם מבחינת בעל הכסף יש כאן דמיון מסויים למה שראינו בסוף הפרק ::::השיקולים מבחינת בעל הכסףהשיקולים מבחינת בעל הכסףהשיקולים מבחינת בעל הכסףהשיקולים מבחינת בעל הכסףשפעולה זו מותרת , שם ביררנו). דמי התפשרות(=תמורת סכום קצוב , שאינו ידוע, מכירת הרווח העתידי

מעבירגם בהיתר עסקא . משום שהדבר נראה כריבית, אך אסורה בינו והמתעסק עצמו, בעל הכסף ואדם שלישישנאסרמה " היתר עסקא"ולמה התירו ב. דמי ההתפשרות- בעל הכסף למתעסק את רווחיו תמורת סכום קבוע

איננוכי כאן תשלום הסכום הקצוב לבעל הכסף תמורת הרווחים ? מכירת רווחים למתעסק עצמו- בדרך כלל קיוםכפי שראינו לעיל, שיחליט על פי התוצאות העסקיות, כי הוא תלוי בבחירתו של המתעסק, ודאי מראש

ממשואין זה דומה ; שקיימות לכאורה בהסכם דמי התפשרות, כדי לסלק את בעיות הריבית, אפשרות זו די בו.למכירת רווחים למתעסק תמורת סכום קבוע ודאי

ריביתאחד המוביל לידי - לפי בחירת המלוה או הלווה , שיש בו שני מסלולי מימוש, הסכם בין מלוה ולווההריביתאך אם מסלול . ויש בו משום איסור ריבית", צד אחד בריבית"נקרא הסכם של - ואחד ללא חשש ריבית

צד אחד בריבית"אין איסור בהסכם של , ולא לריבית ממש" נראה כריבית"האסור מוביל רק למצב של עסקאיש כאן , על הצד שהמתעסק בוחר לא לממש את הסכם ההתפשרות": היתר עסקא"בדיוק דינו של שטר

נמכרלפיו הרווח העתידי , על צד מימוש הסכם ההתפשרות בין הנותן והמתעסק; רגילה ללא בעיה של ריבית",נראה כריבית"יש רק בעיה של - תמורת סכום קבוע

-226-

41. הסכם מן הסוג הזה מותר מדיני ריבית). יב,קעז(ז "כדברי הטויתור עליה סוגר את פתחו - 42" היתר עסקא"קיום אופצית השבועה בידי המתעסק הוא מרכיב חיוני של

43: אדם-וכך כותב בעל חכמת. ההיתרבשטראסור לכתוב - זהובים לשנה בעד השבועה 12ונתפשר עמו ליתן לו , זהובים לעסקא100הנותן יימר" - זהובים ולא אשבע12וקניתי ממנו את רווח בעד , קיבלתי מנה למחצית שכר: "עסקא

.ונמצא נותן לו ריבית, דירוויחהיתר"בבשימוש הרגיל שנעשה היום - או לאן נעלמה - היכן מסתתרת אופציה זו , בהמשך נשאל את עצמנו

".עסקא

כאשרלבעל הכסף בהשוואה לעסקא רגילה היא אך ורק בנסיבות של מצב ב" היתר עסקא"הכדאיות של חיובעל מנת לחסוך מעצמו את , המתעסק מחליט לשלם לבעל הכסף מכיסו דמי התפשרות מעל הרווח האמיתי

הסכם, אין הבדל' במצב ג; כי סכום ההתפשרות נמוך מהרווח האמיתי, בעל הכסף מפסיד' במצב א. השבועהאכןשהסכוי שהתסריט של מצב ב, מעריך" היתר"של " עסקא"בעל כסף שנכנס ל. ההתפשרות אינו ממומש

יהיו, למכור את רווחיו העולים על סכום ההתפשרות, תמורת סכוי זה, עד שהוא מוכן, יתרחש הוא כה גבוה.כאלה

מתבצעכי רק במצב ב, בדרכים שונות' שחכמינו טרחו להרחיב את התחום של מצב ב, בפיסקה הבאה נראה.לרווחת שני הצדדים" היתר"מימוש האופציה שב

הבסיסי" היתר עסקא"הרחבתו של . 3כדאיותטמונים שיקולים מורכבים של " היתר עסקא"לחשוף שב, מטרת הנתוח שבפיסקה הקודמת היתה

כפיהיתר עסקא"מכל מקום גם במבנה הבסיסי של . הן מצד נותן הכסף והן מצד המתעסק בו, כלכליתיקבלהוא ' כי הרי בהתקיים מצב ג, נותן הכסף אינו מקבל תמורה קצובה ובטוחה על השקעתו, שתיארנו אותו

,רק חלק מן הרווחים-227-

להסירכדי , אף אם הסתברות מימושו נמוכה, כפי שראינו לעיל די בסיכון זה. אם יהיו, ואף ישתתף בהפסדים).ב / - 2ראה לעיל פרקים א(את בעית הריבית מעל גבי מי שמקבל תמורה על השקעתו

אכןכך שבעל הכסף , שכדאי למתעסק לשלם את דמי ההתפשרות, טרחו עוד להבטיח" היתרי עסקא"אך מחברי בשני כוונים", היתר עסקא"לשם כך שיכללו את הנוסח של שטרי . יקבל את התמורה הצפויה על השקעתו

בנק" היתר עסקא"וכלשון , המתעסק משתף את נותן העסקא בכל עסקיו הרווחיים בהווה ובעתיד. א:שצטטנו לעיל, לאומי לישראל

ניידיבין בנכסי דניידי ובין בנכסי דלא , המקבל יעסוק בדמי העסקא בכל עסקיו המותרים לטובת העסקא.בין בעסקיו הקיימים ובין בעסקים שמכאן ולהבא

מבין לפחות אחדאחדאחדאחדשהמתעסק יבחר לשלם את דמי ההתפרשות בתנאי שיש לו עסק , תוספת זו מביאה לכךאתכי לחלופין הוא צריך לשתף . גבוהים מסכום ההתפשרות) מחצית הרווחים: דהיינו(שרווחיו , עסקיו

.ואף אם יהיה לו עסק כזה רק בעתיד במשך תקופת העסקא, בעל הכסף דוקא בעסק רווחי זהשהמתעסק, גם תוספת זו מגבירה את הסכוי. הכבידו על המתעסק לגבי דרכי הוכחת התוצאות העסקיות. ב

העסקאעל מנת לחסוך מעצמו את הצורך להוכיח לבעל הכסף את תוצאות , ישלם את דמי ההתפשרות ויש שדרשו 44; שהוכחת הפסדים תהיה דווקא על ידי עדים במקום שבועה, במסגרת זו יש שדרשו

לגביויבינו קצת בעסקים, יש שהקפידו שעדים אלה לא יגורו בריחוק מקום, מאידך. עדים מסויימיםדוקאשיישבע , יש שהכבידו על ביצוע שבועה זו על ידי דרישה, שבאה להוכיח את גובה הרווחים, השבועה

".בא לציון"ו" אשרי"בבית הכנסת בין אופציתאך לא ביטלו באופן פורמאלי את , התוספות האלה הגדילו את הסבירות לתשלום דמי ההתפשרות

ריביתובכך נשמר הקו הדק המבדיל בין עסקא מותרת ובין , לקיים את תנאי העסקא המקורית, המתעסק45. מכל מקום הם רוקנו למעשה את האופציה כמעט מכל תוכן ממשי; אסורה

מכלואכמ, אלו תנאים מגבילים אפשר לכלול בשטר היתר עסקא, רבו הדיונים והמחלוקות בין הפוסקיםהקיימתתרמה רבות למיעוט המודעות , שבפועל תמיד משלמים את דמי ההתפשרות, שהעובדה, מקום ברור.ומכאן לנושא הריבית בכללותו, למגבלותיו, לדרך פעולתו", היתר עסקא"לתוכנו של

להלואות צרכניות" היתר עסקא. "4,היא החלתו על הלואות" היתר עסקא"אחת ההרחבות המשמעותיות והבעייתיות של

-228-

חובותפרעון , מימון הוצאות שוטפות: כגון- שהשימוש בהן הוא מסוג שלא יוכל להניב רווחים ישירים ומדידים ובמידהרכב, רהוט, קיימא כגון מכשירי חשמל-או רכישת מוצרים בני) שהוא בעצם מימון הוצאות העבר(

שהעלינומתבטלות לכאורה כל הסברות , עסקא תניב רווחים/בהעדר האפשרות שההלואה. מסויימת גם דירה".היתר עסקא"בדיני עסקא ו

היתר"כך שניתן להכליל גם הלואות צרכניות במסגרת של ", רווח"אך האחרונים טרחו להרחיב את המושג ":עסקא

אם יש לו כאלה בהיקף ההלואה), האמיתיים(הלווה למטרות צרכניות יקנה למלוה חלק בעסקיו . א46. והרי זה כאילו לוה לצורך עסקים אלה, עתידים להיות לו

פיננסיותאו ) דירה מושכרת, חנות(אם יש ללווה השקעות ריאליות , ל כלול"כנ" עסקים אחרים"בכלל . בחוסךומימון ההוצאות על ידי הלואה ; נושאות רווחים') תכניות חסכון וכו, קופות גמל, אגרות חוב, מניות(

47. והם יוסיפו להניב רווחים, את מימוש ההשקעות האלההנאה" רווח שלא ניתן למדידה"אפשר להגדיר כ, גם מי שאין לו עסקים אחרים או השקעות אחרות. ג

נובע", רווחיות" לפי הגדרה זו כל הלואה משמשת מטרות 48. ותועלת שיש לו משמוש בכספי ההלואה.מעצם לקיחתה

הביתהרי מימון הוצאות : הבאה לקשר בין הלואה למימון הוצאות שוטפות ובין יצירת רווחים, ועוד סברה. דהואתמורתה , שאדם יוכל להרוויח את פרנסתו ולא יתבטל מעבודתו, הוא תנאי') אוכל וכו(השוטפות

49. כך שיש כאן עסקא, שמקורו בהלואה" רווח"זה גופא נקרא . מקבל משכורת

שישמבוסס על הבחירה " היתר עסקא"הרי כל : כפי שהגדרנו לעיל", היתר עסקא"ועוד על פי מהותו של . הדמיאו לשלם את , הפסדים ולחלקם עם הנותן על פי הסכם החלוקה/להוכיח את גובה הרווחים, למתעסק

יוכלגם אם המתעסק משתמש בכספי העסקא להוצאות פרטיות. ללא צורך בהוכחות כלשהן, ההתפשרותובמקרה הזה כל בירור לגבי יעוד השימוש , לשלם את דמי ההתפשרות על פי בחירתו וההסכם המקורי

50. הכסף אינו רלונטיהיתר עסקא"התירו הרבה אחרונים לקחת הלואות על סמך - כולם או מקצתם - על סמך נימוקים אלה

כגוןואמנם פוסקים אחרים אסרו במקרים . כאשר יעוד כספי ההלואה איננו עשוי להניב רווחים ישירים ומדידים51. אלה

-229-

"היתר עסקא"יחס הפוסקים ל. 5מתשלוםשבמהותו הבסיסית נבדל , שיש כאן אמנם מכשיר פיננסי, מעלה" היתר עיסקא"ל של שטר "הנתוח הנ

בינושלמעשה אין הבדל , במציאות יוצר מצב" היתר עסקא"אך יישומו של , ל"ריבית האסור על פי התורה וחזהפוסקיםאת הגישה הערכית למכשיר יש לקבוע על פי יחסם העקרוני של , עם זאת. ובין תשלום ריבית קבועה

".היתר עסקא"ל

וכמעט ואין חולק , התקבל על ידי כל גדולי ישראל במהלך הדורות" היתר עסקא"ש, ציינו בתחילת פרק זההתקנהשבעצם " בדיעבד"ויש אשר הדגישו את המימד של , עם זאת אפשר להבחין בגוונים52. עצם תוקפו

):דרך ארוכה אות כב, בקונטרס הריבית(ע "ובראשם בעל הסממכל מקום לצורך שעה , תמוהים ונראים כהערמה"] היתר עסקא"תקנת [ואף על פי שכל אלה הדברים

.כדי ליתן מחיה לבני ברית, לאוסרםרובז,ו(שיש בכך משום הערמה , חשש- הראשונים " היתרי עסקא"וגם הוא ממתקני - ורדים -וכן בעל גינת

פיקפקושלא , ואולי משמע מכך. לא התיחסו כלל לשאלה העקרונית", היתר עסקא"האחרונים שדנו בפרטי ". הערמה"שאין בשימוש בהיתר עסקא משום , ויש אף שדנו והכריעו". לכתחילה"בתוקפו של ההיתר אף

54: מסכם את היחס הרצוי כדלקמן", היתר עסקא"בתשובה לשאלה לגבי תוקפו של , פ טכורש"הרב כונפוצהוכבר נתקבלה התקנה בישראל ... אין לעורר פקפוק בקשר עם התקנה הזאת הנהוגה עידן ועידנים

וחלילהשיש בזה איזה זלזול בהלכות ריבית, ו לחשוב"וח. בכל ישראל באופן שאין לרופפה ולערערהההיתראם עושה זאת מתוך פקפוק בעצם - מי שרוצה לנהוג במנהג חסידות ... להוציא לעז על הראשונים

אםוהרי זה כמוציא לעז על הראשונים, מפני שההיתר מבוסס על פי ההלכה, אין זה ממידת חסידותבימיםשפיקפקו עוד , ומסתמך גם על אלה, הוא מתנזר מלהרוויח אפילו על דרך ההיתר מתוך רצון פרטי

מלהוציאאך יזהר , קדוש ייאמר לו ותבוא עליו ברכה;], ורדים-ע ולגינת"כנראה שהוא מרמז לסמ[קודמים .כי אז יצא שכרו בהפסדו, לעז על אחרים

55: בלויא' בהדגש מעט שונה כותב הרב יומכל מקום הירא וחרד לדבר "... היתר עסקא"ולא מצאתי בדברי הפוסקים האחרונים מי שיפקפק ב

דהיינואבל בדרך עסקא ממש(אין בזה משום חומרא יתירה , כי אם בדרך עסקא ממש, ונמנע מלהלוותוהרוצהיבוא ויסמוך, והרוצה לסמוך על דברי המקילין)... אין מקום להחמיר, קבלת מחצית שכר והפסד

.תבוא עליו ברכה, להחמיר על עצמו-230-

אם למטרות עסקיות : על פי יעוד השימוש בכספי ההלואה" היתר עסקא" קובע את היחס ל56ד הלוי "הרב חללאכפשט מצות התורה-אלא חובה להלוות, אסור- אם במסגרת עזרה לעניים ; מותר ואין בזה שום פקפוק

עסקכי הרי אין כאן , במקרה זה מתעורר הספק- אם לשימוש צרכני ; אינו מועיל" שטר עסקא"ושם , ריבית).ד הלוי מסיק בכגון זה לאיסור"הרב ח(וכפי שציינו לעיל

מבט על ההווה ואל העתיד. ז:ההתמודדות עם הבעיות של דיני ריבית צריכה להתנהל כיום בשני מישורים

, לביצוע פעולות, על פי יסוד חכמינו וכפי שתיארנו לעיל", היתר עסקא"התקנת שטרות של . א.היו אסורות משום ריבית

".היתר עסקא"כך שניתן לבצען גם ללא הסתמכות על , התאמת הפעולות הכלכליות. ב"שטרות עסקא"התקנת . 1

המקיף57, כללי" היתר עסקא"פועלים כולם על פי , כגון בנקים וחברות ביטוח, המוסדות הפיננסיים הגדוליםוכוחברות כרטיסי אשראי , קרנות נאמנות, קופות גמל: כגון- לרבות זו של החברות הבנות , את כל פעילותם

בזכות הרכוזיות הרבה במערכת הפיננסית של ישראל מכוסה אחוז גבוה של הפעילות הכספית במשק במערכתשכתוצאה מפתיחת שוק ההון לתחרות תוך צמצום משקל הבנקים , אך יש לציין. אלה" היתרי עסקא"

כבר כיום יש מספר לא קטן של מוסדות פיננסיים . ישתנה מצב זה, כפי שההתפתחויות מסתמנות כיום

הניזונהביוזמתם הם" שטר עסקא"שלגביהם תלויה הסדרת ), שרותים פיננסיים שונים, ברוקרים(בנקאיים פיננסית של התעשיה והמסחר-וכן המצב לגבי המערכת הלא. העובדים או הלקוחות, מהקפדת הבעלים

פניםועל כל ; שהיוזמות בנדון דלות למדי, אך הרושם הוא" - לא למראה עיניו ישפט ולא למשמע אזניו יוכיח"כי בודאי ", היתר עסקא"פועל על פי , בה הם רוכשים מוצר מסויים, אם החנות, הלקוחות לא יוכלו לדעת. חוץ מאשר בבנקים59, מצוי לפרסם דבר זה לרבים

-231-

מזוןבדומה לענין הכשרי כשרות , דרושה אולי פעילות על ידי הרבנות, בהעדר יוזמה ופרסום מצד בעלי העסקיםהמסייעיםולהציל מן האיסור את הלקוחות ואת העובדים , במטרה להסיר מכשול מרשות הרבים, למיניהםענפי" היתר עסקא"יש להחדיר את התקנת , במסגרת פעילות זו60. שיש בהם בעיות ריבית, לפעולות

וכן להעמיק את הידע ואת המודעות הציבורית לנושא, מסחר ותעשיה, שרותים פיננסיים ואחרים, המשק

התאמת פעילות כלכלית. 2עסקאהיתר "שיאפשרו לצמצם את ההזדקקות ל, יחד עם זאת יש לארגן מסגרות כלכליות ומכשירים פיננסיים

ארוכהוהדרך למטרה , זוהי משימה גדולה וכבדה. פחות מבחינה הלכתית" חלקים"ובפרט בתחומים שהם הצעדלעולם לא נתחיל לצעוד בה, אך אם לא נתחיל לפחות להרגיל את המחשבה לרעיון, ומלאה מכשולים

אתאשר יניב בראש ובראשונה , הראשון הנחוץ הוא שיתוף ושילוב בין בעלי ההלכה והיזמים בעולם הפיננסיהמובאותדברים אלו נאמרים בעקבות השורות הבאות . הגברת המודעות והעמקתה בנושאים של איסור ריבית

):א,טז(ריבית -בספר תורתעסקאהיתר "צריכים המלוה והלווה לדעת ולהבין את מהותו ואת ענינו של , בהלואה על צד היתר עסקא

הועילשלא , יש דעות בפוסקים", היתר עסקא"כי אם עשו הלואה ולא הבינו את ענין , ויש להזהר בדבר זה.באופן זה" היתר עסקא"

ריביתעוון . "העדר המודעות הוא גם בלם בפני ההתקדמות לשיפור ולשכלול הענין על פי דרך ההלכה ורוחה.שתיקון עוון זה יתרום לבנינו הגשמי והרוחני, יהי רצון) - לט,תשובה קעז-דרכי" (החריב את ארצנו

.א"ז סק"ובט, א"א סק"עיין שם בביאור הגר; א"א ברמ,ד קס"ע יו" שו1סיכוןבעוד צורת השתתפות על ידי קבלת אחוזי רווח מבלי קבלת ; השתתפות ברווחים על ידי קבלת ריבית קבועה אסורה מן התורה2

ורחוקקרוב לשכר "ביאור שיטותיהם בהסברת הגמרא ' עי(א "ת לדעת הריטב"ואסורה מה, י מדרבנן בלבד"הפסד אסורה לשיטת רש).א,בבא מציעא ע" - להפסד

כרךמסביב לבעית הריבית: "הרב רפאל קצנלבוגן'; ובסוף ענף ד בהסברת שיטת התוס, סו ענף ג' מ סי"משה ב- ראה דברות3.סיני צ" - קוי יסוד להגדרת מלוה בהלכה: "ציון אליאש-בן; יב).א,משנה מכות א' עי(אלא שהתורה אסרה לגבותו , לא משום שאין ערך לכסף במימד של זמן4וכן משמע במאמרו ; ובמקומות נוספים בספר, 187' עמtalmudique droit le dans capital et credit: וינגורט' ראה בספרו של א5

.3הרב קצנלבוגן המוזכר בהערה אחריותאם בעל הנכס מקבל על עצמו מידת ": בעלות"ל הדגיש אותו ענין לגבי גדר של "משה הנ- גם הרב פיינשטיין בדברות6

בהסברתש ענף ד בטעם ב"עי(למרות שחלקו באחריות נמוך , יוכל לגבות אף אחוז גבוה מן השבח", בעלות"המותירה בידו מעמד של ).שיטת התוספות

מחברהערת מערכת משמו של הרב י. - כ בהלואת כסף"משא, החפץ עצמו חוזר בעין- שבהשכרה , ההבדל היסודי הוא6*.יהודה-הספר ברית

.ה,ד עד"איש יו-חזון' עי7.לז-לה,ריבית יט-ר היישריק בספרם תורת"הרשלר והרב א' הרב מ; ג,יהודה כ-י בלוי בספרו ברית" הרב י8הגר ו35להלן הערות ' ועי", כולו פקדון"וזהו היסוד להיתר עסקא מסוג . שב' א על פי תרומת הדשן סי"א ברמ,ע קעו" שו9

.ב דוחה שיטה זו"סקועיין בנו, ד-ג,ע קעו"ועל פי זה פסק בשו". ההוא דודא דבני מר עוקבא: "א,ושם ע..."; השם פרה לחברו: "ב,מ סט"ב' עי10לבבאוכן מביא בספר עיניים. שלחלק מן הראשונים זו מצוה מן התורה, ד"תשובה סק-ש בפתחי"ועי. טו,מ צז"ע חו" שו11

.א,בתרא קעדעצמואך חיוב מוטל על הלווה , שבית דין אינם כופין אותו, ה"תשובה סק-שיטה המובאת בפתחי' ועי; ק כט"ע ס"ע שם ובסמ" בשו12

.כדי לפרוע חובו, להשכיר את עצמומצד החומרא בלבד" היתר עסקא"שלהפקדות בבנק דרוש , מא בנוסח שטר היתר עסקא' ג סי"ד ח"משה יו-ת אגרות"גם שו' עי13.כח' שלמה סי-ת מנחת"שו; ג' סי, א"יצחק ח-ת מנחת" שו14.קכו' ד סי"צבי יו- הר15תשואהעל מנת לשמור על אותה , במצבים מסויימים אמנם יצטרך משקיע בודד לשנות את הרכב השקעותיו בין מניות והלואות16

.ואותה מידת סיכוןבצורהשבכלכלה המודרנית מיועד לשערי הריבית תפקיד מרכזי בהסדרת הפעילות הכלכלית , במישור אחר קיים הבדל רב בכך17

כלכלית ללא שערי ריבית-איך יתפקד משק מבחינה מקרו, ויש לשאול, על פי כלכלת התורה נעלם פרמטר זה. תקינה ויעילהכלכלניםוהרבו לכתוב על כך ) 41ראה גם הערה (כי הרי גם לשיטתם קיים אסור ריבית ", הכלכלה האיסלמית"אחד הנושאים של .העוסקים בנושא זה

.תשובה ה, ד שער ח"ח, וכן נמצא בניסוח דומה בתשובת רב שרירא גאון בתשובות הגאונים שערי צדק18בבנקאות האיסלמית של ימינו- mudarabaוה, בעולם הנוצרי בימי הביניים- commenda מכשירים דומים לכאורה הם ה19

סיכוןאך במבנה של שני המכשירים האלה . ובכך יש דמיון לעניננו, מכשירים אלה נוצרו על רקע של איסור ריבית בהלואות רגילותהיתהתקופה של חדשנות פיננסית שלא - גם בימינו . ולכן אינם דומים לעסקא, ההפסד הוא במלואו על בעל ההון עד גובה השקעתו

וחלקיש היום קרנות נאמנות המשקיעות חלק מנכסיהם במניות ": עסקא"נוצרו כלים שדומים באופן חלקי למכשיר של - כמותה /יש לה אכן תכונות של עסקא מצד המשקיע, רכישת יחידת השתתפות בקרן נאמנות מן הסוג הזה. באגרות של המדינה

הרצויעל מנת ליצור את התמהיל , חלקן מניות וחלקן אגרות חוב, כי הקרן הרי משקיעה בהרבה השקעות בדידות, מצד הלווהפיננסילאחרונה נולד בשוק ההון הישראלי במימדים צנועים מכשיר . ובקטע הזה אין כאן מכשיר משולב כדוגמת העסקא, למשקיע

חובכשהמנפיק מצרף למניה גם אגרת ), פקדון(=יש בבורסה הנפקות של מניות : כפי שתיארנו אותה, שהוא למעשה זהה לעסקא.ממש" עסקא"והרי זה , ח"והוא מוכר למשקיע חבילה של מניה ואג), הלואה(=.א,שלוחין ושותפין ו' הל20.ג,ד קעז"ע יו" שו21משנהעיין בכסף - הרי הוא כשוכר , אלא על ההתעסקות בפקדון, ולמרות שאינו מקבל שכר על השמירה. ב,שלוחין ושותפין ו' הל22.שםלאיעסוקי, ופקדון נמי לא למיתב לנטוריה יהביה ניהליה: "ב,מ קד"מקובצת ב-המובאת בשיטה, וכדברי רב האי גאון בתשובה23

במאיאלא אית עליה למעבד ; ולא כשומר שכר לכל דבריו הוא, לאו כשומר חינם לכל דבריו הוא, הלכך. ביה ולמשקל ולמטרח."דעבדין תגרי בכי האי מילתא

שומרכי הוא נחשב , ם יכול להשבע גם על גניבה ואבידה"לפי הרמב. ל"כנ, שסובר שהמתעסק הוא שומר שכר, ד" כך לפי הראב24.חינם

כפי שביררנו לעיל, ולא כהרכבה טכנית בין מלוה ופקדון, כיצירה עצמאית" עסקא"אם נגדיר , יותר קל להבין גמישות זו25:משתי בחינות) ללא ריבית(ח "גמ- יש בכך עדיפות על פני הלואת26).א,עיין שבת סג(שאין לנותן חלק ברווחים , פחות יתבייש העני לקבל עסקא מאשר הלואה. אמבארשכל הסיכונים הרי מוטלים על הלוה , מאשר הלואה; שהנותן משתתף בהפסדים באחוז ניכר, העני יעדיף לקבל עסקא. ב

).א,מ ע"ד את הסוגיא בב"פסקי רי.א דחה שיטה זו"ב שהרמ,ד קטז"ע יו"בשו' ועי. ה דקא מקבלי"א ד,ע' מובאת בתוס, ן" שיטת הריב27מפירוששהנותן משלם בנוסף שכר המתעסק כנדרש, ומוסיף. ש את סוגיית הגמרא"חריפתא על הרא- כך מבאר פלפולא28

לשכרשמסביר , וכן משמע מפירוש המאירי. ש"עי, רק שהוא מתחשב גם בשכר המתעסק, א עולה חלוקה סימטרית"הריטבשווהכשחלק ההפסד " - רחוק"וכן " קרוב לזה ולזה"ומכאן ש"; שיהא חלק ההפסד גדול לבעל העסק מחלק השכר= וקרוב להפסד

.לחלק השכרשבעסקא המותרת תוחלת הרווח הסטטיסטית תהיה שוה ל, כדרישה" קרוב לשכר" שני מחברים הסבירו את סוגיית הגמרא של 29

בנספח(פרק בהלכות ריבית , צ אליאש"ב: ראה. הוא חסיד, ואם שלילית; בעוד נותן עסקא בעלת תוחלת רווח חיובית הוא רשעבדבריאך לא נמצא לדרך זו סמך . ישראל כרך ד-דיני, פרק במחשבה הכלכלית שבתלמוד, יהושע ליברמן; שנתון המשפט העברי כרך ה

במשנהחישוב הסתברותי : "ראה בזה מאמרו של אלקס קליין(ל היו מודעים לחשבונות של תוחלת סטטיסטית "למרות שחז, חכמינו.ל"על פי דרכנו גם אין צורך בהסבר הנ). כסלו תשמט", הגיון"בחוברת

.ש כלל פח"רטו בשם תשובות הרא' א סי"ז ח"ת הרדב"וכן בשו. ח"קסז בשם מהרלב' ברכה סי- בשיורי30עושה עסקא , בעל הרכוש, ראובן: הודאות כולה-שמשמעותו מכירת אי, שלא הוזכר בפוסקים, יתכן צירוף של פעולות מותרות31

בשלבומשלם לו סכום , לאחר מכן מוכר את מחצית ההפסדים שעליו ללוי. ממחצית הרווחים וההפסדים" מתפטר"ובכך , שמעוןמשתלםכמובן שהדבר . Bומקבל תמורת זה סכום , שהוא עשוי לקבל מן העסקא ליהודה, האחרון הוא מוכר גם את מחצית הרווחים

שכל אחת מהן הוזכרה להיתר על , במקרה זה יש כאן צירוף של פעולות. A גדול מן התשלום Bלראובן רק בתנאי שהתקבול !ע למעשה"וצ. והתוצאה היא הכנסה ודאית ללא סיכון לבעל הכסף, הפוסקים

.ג,יהודה לה-ברית' עי32אך אין זה מוקד דיוננו כאן, כפי שהירבו לכתוב מחברים שונים, כלכליים וסביבתיים, למגמה זו ללא ספק מניעים חברתיים33היהאך היתרו לא , שנה100-אביגדור בכ' ר מנחם מענדיל בר"הקדים את הרעיון שבתקנת הר) תשובה שב(הדשן - אמנם בעל תרומת34

אונס, גניבה- שכל הסיכונים , אלא הוא התיר לבעל הכסף לגבות דמי שימוש על הלואות כסף בתנאי", עסקא"על בסיס של ההיתר"אנחנו נתמקד בהבנת . 37 ולהלן הערה 9ועיין לעיל הערה ", כלו פקדון"והוא הנקרא היתר של , מוטלים על המלוה- זולא

פ יש כבר מפנה ' א סי"ת רמ"גם בשו. שרוב שטרי עסקא מבוססים עליו, כפי שפיתחנו בפרק הקודם, מקורית" עסקא"המבוסס על ).41ראה הערה " (היתר עסקא"

ההיתריםבעוד רוב , שכל הסכום למחצית הזמן פקדון ולמחציתו של הזמן הלואה, ר מענדיל הוא" אמנם מבנה העסקא שבהיתר הר35תקוןלכן יש שתיקנו לכתב . הנהוגים כיום מבוססים על כך שמחצית סכום העסקא הוא פקדון ומחציתו של הסכום הוא הלואה

אלא לשאר פרטיה, איננה לצורת מבנה העסקא" ם"על פי תקון מהר"ויש לומר שמשמעות ). ב,ריבית טז-תורת' עי" (חכמינו: אמנם יש צורות נוספות כבסיס להיתר עסקא36.כל סכום העסקא הוא מחצית התקופה מלוה ומחציתה פקדון. 1.ל"ואכמ, יש לה עדיפות הלכתית בנסיבות מסויימות" כולו פקדון"צורה זו של ". כולה פקדון"העסקא היא . 2

טיפולומן ההפסדים היא צורה של תשלום שכר הטרחה על - 1/3 ברווחים וישא רק ב1/2שהלווה מקבל , סימטרית- החלוקה הלא37/.2וכפי שפרטנו לעיל ה, ד,ע קעז"וזאת על פי שו, בפקדון

להוכיחשהיום עדיף , יב,רבית טז-אמנם ראה בספר תורת. י שני עדים"ואם הפסיד מן הקרן ע, י שבועה"על גובה הרווחים ע: דהיינו38.ועיין שם הערה סב נימוקים לכך. על ידי שבועה ולא עדים גם לגבי הפסד הקרן

.ג,דעת קסז-חוות' עי- חלקו של בעל המעות , דהיינו39מאשרוהוא מעדיף לשלם למפקיד את שווי הפקדון, שנעלם מביתו פקדון, א לגבי שומר חינם,מ דף פג" כעין זה יש במשנה ב40

.להשבע שלא פשע בונוספתיהודה פרק לה הערה נד-וכן בברית, פ' א סי"ת רמ"שו' עי. יהודה שם' א לדעת חכמים החולקים על ר,מ סג" ב41

.המוטלת עליו" פדיון חיוב השבועה"שתשלום דמי ההתפשרות על ידי המתעסק הוא לשם , אומרת, המובאת שםאיסורמתחבטת בבעיות דומות של , להבדיל, תופעה נפוצה בכל הארצות המוסלמיות, גם הבנקאות האיסלאמית: ייאמר בהערת אגב

קצובתעודת השתתפות לזמן "שאחד מהם הוא , אף הם יצרו כלים להתמודדות זו) 19' הע(וכאמור לעיל - כמונו היהודים - ריבית ))participation term certificate .ביתבאמצעות בנק(אדם משקיע כסף בבית עסק : שלנו" היתר עסקא"כלי זה דומה במידת מה ל

מראשומתחייב לשלם לבעל התעודה אחוז מוגדר ומוסכם מתוך הרווחים, בנכסים מניבי רווח" התעודה"העסק ישקיע את כספי

שיעוראם בית העסק הרויח בפועל . חודשים6: למשל- לתקופה קצובה - 15%: למשל" - משוער"מוסכם בין הצדדים שיעור תשואה ולדרוש הפחתת שיעור התשלום לבעלי התעודה למפרע ושנויו לעתיד, הוא רשאי לפנות לבנק המתווך, ל"נמוך מהנ

בפועל אף אחד אינו מעוניין בביקורת . לקבלת אישור כאמור, עליו לפתוח את ניהול מפעלו ואת ספרי חשבונותיו לביקורת הבנקעהדרישה לפתיחת הספרים דומה במשהו לדרישת השבועה . מראש הופך לריבית קבועה" המשוער"וכך אחוז התשואה , הסוג הזה

.פסקי ההלכה שלנו.סב' ב סי"ד ח"משה יו-ת אגרות"גם שו' עי42.ה,הריבית טז-וכן תורת; יב, קמב43. לעיל בענין זה39 אך ראה הערה 44שם אכן נטען לאפשרות של שבועה במקום תשלום ". היתר עסקא במניות הבנקים"המאמרים בנושא ', ראה תחומין ח45

איסורבאותה תקופה חל שם ". היתר עסקא"שנגע במהותו של ) בערכאותיהם( דיון משפטי 1968ב היה בשנת "בארה. התפשרותקבעבית המשפט . אך בשטר עסקא בין שני יהודים נקבעו דמי התפשרות מעל תקרת הריבית המותרת, לגבות ריבית מעל אחוז מסויים

Davidראה מאמרו של (ולכן מותר לקבוע אותם גם מעל תקרת הריבית המותרת על פי חוק , שדמי ההתפשרות אין דינם כדין ריביתBleich בכתב עת Tradition 19 חוברת.(

לשמוולא רק בעסק, מקנה לנותן חלק בכל עסקיו" היתר עסקא"שכל לווה על פי , עצה זו דומה למה שאמרנו בפיסקה הקודמת46.הוא לוה

.מימוש-וצריך שההשקעות הפיננסיות הן ברי. טו,ריבית טז- תורת47הנאהאלא בכל , שיש להתחשב לא רק בהכנסה או ברווח כספי מדיד, ויש כאן יסוד חשוב. קצט' ג סי"יעקב ח-ת חלקת" על פי שו48

תורתעל אותו יסוד בנויה (בדומה לכך חלים איסורי ריבית גם כאשר המלוה נהנה מן הלווה הנאה בלתי גשמית . במובן הרחבוהכנסתםשאלה רוצים להביא למקסימום את התועלת מרכושם , המנתחת את התנהגותם של בני אדם על סמך, הכלכלה המודרנית

).כפי שסברו בעבר, ולאו דוקא את עצם כמות הרכוש.קס' סי, ת שואל ומשיב מהדורה קמא" שו49ב"סק,קפט' ד סי" חלקת יעקב יו50.טו ובהערות שם,ריבית טז-ובספר תורת, יהודה פרק לח הערה יח-סיכום השיטות בספר ברית' עי51כי , לפיה אין לסמוך כלל על היתר עסקא), סעיף יג" (מעשה רב החדש"המובאת בספר , א" חריג בזה דעתו של הגר52

.א,ד קסז"ע יו"א בשו"וכן משמע בביאור הגר...", מעלה אינם מסכימים להיתרים ומכים ומענישים.כד' סי) י רבינוביץ"הרב ש(ישר -ת אורח"שו; קצג' ד סי"יעקב יו-ת חלקת" שו53.שמז' נעם כרך טו עמ", בענין היתר עסקא: "פ טכורש" הרב כ54.מ הערה א"יהודה פ- ברית55.בתשובה לאותה שאלה שנשאל הרב טכורש, שמח' עמ, כרך טו" נעם" שם ב56תורתכפי שמצויין בהערה , בעוד שלגבי יחידים הדבר שנוי במחלוקת הפוסקים", היתר עסקא כללי" לגבי בנקים מועיל 57

.לב והערה קכז,הריבית טזכשהתשלוםאו העלאת המחיר הבסיסי; בעיות הריבית של ענפים אלה הן בעיקר הנחות מחיר בגין הקדמת תשלום עבור מוצרים58

.איסורי הריבית בהקשר זה הם מדרבנן בלבד. זמנית שני המחירים-וכל זאת כשבפני הקונה עומדות בו. הוא בהקפהקכגלא והערה ,טז(ריבית -ועיין בספר תורת. ולא לעסקא הספציפית" היתר עסקא כללי"הרי זה ", היתר עסקא" ואף כשיש לחנות 59

העסקאאם מועיל ללא פירוט , ואפילו אז שנוי הענין במחלוקת הפוסקים"; היתר עסקא כללי"שבכגון זה נדרש שגם ללקוח יהיה , גם אם לא חתמו שני הצדדים על היתר כזה, של חנות" היתר עסקא כללי"הרב משה שטרנבוך מתיר ב. הספציפית שטר"ש

קצור דיני ריבית המצויים("והוי דינו כמו בבנק , ואז מועיל לכל הדעות; של החנות תלוי בחנות במקום בולט" העסקא.כאמור, אך לא מצוי כך בחנויות), במבוא שם

יהודה פ-בספר ברית' ועי. ב שעובר משום לפני עוור,מ עה"המוזכר במשנה ב" סופר"שדין עובד בחנות כדין , נראה60.גם אם האיסור נעשה בלעדיו, שיש איסור לסייע

נספח

פרמס

12

��������������������� ������������������� ���� ������� ������������������� !"��#$���%"&'(�%�)����)�*��*��+&�� ,-������� ���� ��,.�����/��������0������0��������������0����������1,������ �������,���������2����0�����3���-������,0�42�����������/�5�������,�0 ����������0�2���� ���������3�66�78���9��:7�:;�:<��� ��������� !"��42����0��������������/�������0,�0.���3�������0�����������-�������������������4 -�������������/�-��3���%�)����)�*��*������ ���3������/��-������� ���� ������������������0����42�����0����������,0�4�����-���3�����/�-���� ����/��-���������2���������0�����/��3������������ ��,������0�2����0����0�4�3�����0������� ������0/���������0������0��������-����=����3����������������������0����������������� �����������������������������-������������/��3����/��-����0�����-������-����� ����-�0�2�� 5�����4�������������������������2��2/�������0�������������>�����4�������������-����/�4����� ����������3�� �3���/��������������������/���� ')����?�!@&(��A���( �� ���-���0��-�/�������2���-��0�����������������������,0�4�-��0���-��3�-�0�2����0��-��0����-���3� ���0��5���4�3�����/��������������������������� �����0/��4���������3�����/����������/���� ��,-�����/�-���������-�����,�4�������"��!�"'�4���0����3�,���/����0���������3�42����0���,�����0� ;::<�>�3�0������������/�������������4������5/�4������4�������������/�������������/���3��/ ��10�������0������,�� ����0���������0������� 2�2�/��/���������������������-������������-������� ���� ����������3��� ����������������0������ 2�2�/����0������/�����3���� ���2�����������3�,0�4���0����3��0������53 ����������������������/�.����2��������������4����/�����������>������������/��/����5����� ��2�����0��,������������-����������/����0���04�����5�������3��;::<�������/���� ����6::B���� �����4��������������3�����������/1�4���3��0���������0��������3����/���� ���4��������������-����� -��0�-������42���-��0����-������-���,������������3�0�����"C'���6::������1�0/�4����������3��� ������� �����0������0������� 2�2�/���3�>�������������,��������������������������0��������������.�;:���������� 2��,��3�0�3��������0DD��5������0�������/����6::�2�������,������������00��'��"A���"C'���6::� �����������-���������3�����������������������1�0/E�� ���&"$(��A���F C��� "C�� ��-������� ���� ���4��������-������������������/�����42�����������/�5���,��0�2����������0 ��������� ������-/�/��! "!(�������������0/�4-������/�G�/��4�-�����/������������������3�����3�����0�2��� ����������H�� ��2������0�/������������������0,�/��������������� ��0�������/������������/�������0�/������0� ����/�������G�/����0���3��-���������I������������4���0�4���/����4-�������������/���J������� ��������-����������0�������/�������0���� ��2���-������������������������0�,-��0�-�2����/���0�0�4�2��2��/�������/�������;K������ ������4-���3���-�����������4�0�������/��1��-�0����-���������4����������3��������������/�������������� �������������������0�����3������������������0��4�����������2�������/��- ��0�������/����� ��

נספח

פרמס

13

����������������� �� �������������� ����� ������� ! "�#�� $�% & ���'��% ('��#!&"���!�!'������������)&��$���&(�� �#�!��*+,�-./0,,1-/023�-/45,6�7,0/,18/3�0. 9.8/3�0./��061/5,���-:�/;573�8+/<8�0./;571,8�8/*+�-*/�,/0,,1-/023�-1/4/3�0. 9.8:5,6�7,0/,18/�%� � ��=��%>?@?A@>B�?CD?E ��� &%��&(����&�(F������)&��F����%������#� &% )&��#��&(��& (�)�G(��H "����#% (� ����#�&( �� "� �%�%��!���� �I�& ��� � �&��%��� I��&(��F(J�&)��!��&G(���%��)%�����!�!� ��)����&%� ��� �(���������� ����(�)�����"��&!����&�(�J����� �����#)�&�%������������#����&�%��%H)�%�� ��%��I�(�������I)&I �������&�� �&% !J F#%�A��&%� ��"�F���&���&�� H�&�(�&�!�FJ(��&��% &�J&���!HI��&(���F�#%�(A>>B��!(���&�J�#%��"��H ���H�%��� ����� H������%)& ��J�&G(���)�(�)����)%��& %�!� FK �)��� �&(�����LI&I� �(�)��� �#��!�� ��� L#�#L����#!��HM�(���I�)�%�&����#�!#��� &( J)�(���!�(�)�� ���� �#�� ��%��G���#I)���)%����)%��� ��#����&���F��!���� ��I�& �&����!�J �%� �%�L�%����!���� ��"�� )#����&����)���#!����� &��&( ��)��%�&(��?>>N&�(�� �#!���%��� ���������J��(���������)&���%��#!������LI&I� F�������%�����#��#�% &��&�%���(����AE��#%M�(��I��&(��J ���&����%��&� �H%(�!������#=EE������ )��?>>��(���%����!� �%�����#�?>>N�%��!������)%����#%� ��������J ���L�$������)&���I��&(��F( /*8�7/�0-�*/*8�7/��1�O&�L� � �(�%P�(��%�% � P(��%��%���&��������������)$�#�!�����&(��=� &( ����% &AAI��L� A>?> ?CDQERRR STUVWSXUYZUXVS[\SXU]W_ RRR

נספח

פרמס

14

תוקפו של היתר העיסקא בבנקיםתוקפו של היתר העיסקא בבנקיםתוקפו של היתר העיסקא בבנקיםתוקפו של היתר העיסקא בבנקים/ / / / שרמן שרמן שרמן שרמן ' ' ' ' הרב אברהם חהרב אברהם חהרב אברהם חהרב אברהם ח/ / / / כרך כא כרך כא כרך כא כרך כא / / / / תחומין תחומין תחומין תחומין תוקפו של היתר העיסקא בבנקים / שרמן ' הרב אברהם ח

-223-

שרמןשרמןשרמןשרמן' ' ' ' הרב אברהם חהרב אברהם חהרב אברהם חהרב אברהם ח1תוקפו של היתר העיסקא בבנקים תוקפו של היתר העיסקא בבנקים תוקפו של היתר העיסקא בבנקים תוקפו של היתר העיסקא בבנקים

ראשי פרקיםד של בנק ישראל המערערת את תקפותו של היתר העיסקא"חוו. אש המחוזי על תקפותו של היתר העיסקא"ד של ביהמ"פס. בהמשקל ההלכתי הניתן לעמדת החוק האזרחי. גאין לחוק האזרחי כל מעמד לענין זה. 1החוששים לתוקפה של עיסקה שאינה חוקית במדינה. 2גילוי דעת שסומכים רק על ההלכה. דההבדל בין חוק המדינה לבין תקדים משפטי. ה?האם מודעים הבנקים לאמור בהיתר העיסקא. וחוסר הידיעה אינו מעכב. 1חוסר הידיעה מעכב: ע הרב"שו. 2?האם גילו הבנקים דעתם שאין להיתר העיסקא תוקף חוקי. זהעולה מתוך נוסח שטר היתר העיסקא. 1העולה מתוך הטענות המשפטיות של הבנקים. 2דברים שבלב מול מעשה החתימה על היתר עיסקא. חדברים שבלב אינם דברים. 1דברים שבלבו ובלב כל אדם. 2בהעדר הצהרה מפורשת. 3?האם ניתן לסמוך על חוסר רצונם של הבנקים לעבור איסור. טהצהרת הבנקים על קבלת היתר העיסקא כמחייב חוקית. י

* * *ד של בנק ישראל המערערת את תקפותו של היתר העיסקא"חוו. א

היתרנתקבלה מאגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל חוות דעת בענין ) 1992(ג "בשנת תשנשומריהיתר עיסקא הינו מסמך אשר מקובל בין יהודים : "העיסקא שנמצא בבנק לאומי לישראל

בנקבהיתר עיסקא שבידי . והנותן היתר הלכתי לבנק לעסוק בעיסקי אשראי ולקבל ריבית, מצוותהחוקמבחינת . יש מקום להנחת דעת צבור הלקוחות כי עסקי הבנק תואמים גם את רוח ההלכה

מכוחואין היתר עיסקא מסמך שלקוח או הבנק יכולים לאכוף זכויות ], בהבדל מההלכה[הכללי ."בבית משפטולנהלהאם מותר להמשיך , ד זו פנו אנשים לרבנים הראשיים לישראל בשאלה"בעקבות חוו

מבלי' תוכניות החסכון וכו, משכנתאות, עיסקאות האשראי, בבנקים את כל הפעולות הכספיות.ו בעוון חמור של איסור ריבית"להכשל ח

-224-

,פסחכמכירת חמץ לנכרי לפני - עיסקאות ממון אחרות הנעשות על מנת להינצל מאיסורי תורה הןכאשר אין - ישראל לנכרי לפני השמיטה -ומכירת קרקע בארץ, מכירת בהמה מבכירה לנכרי

רביםאזי מתעוררת בעיה הלכתית לשיטתם של פוסקים , מקובלות בדין המלכות ובחוק האזרחינועדהוממילא לא ניצולים מאיסורי תורה שהמכירה , פ דין תורה אין להן תוקף"הסבורים שגם ע

ולחוקהפוסקים טרחו למצוא דרכים כיצד להתאים עיסקאות אלו לדינא דמלכותא . להציל מהםחוות. אולם ביחס להיתר עיסקא הבא להציל מאיסור ריבית טרם נתלבן הנושא די צרכו. הכללי

.ל מצריכה עוד יותר לדון בדבר"הדעת הנ

ש המחוזי על תקפותו של היתר העיסקא"ד של ביהמ"פס. בדיןפסק , או מתוך אי ידיעת, ג בהתעלמות"ד בשנת תשנ"יש לציין שבנק ישראל נתן את חוו

א"תבתיק ) 1987(ז "גורן כבר בשנת תשמ' י השופט א"א ע"שניתן בבית המשפט המחוזי בתככלששטר העיסקא הינו חוזה , קובע השופט) 7 סעיף 354קטע (בפסק דינו . 5317/86' המ1024/86

:ועל כן, חוזה

נפקאלענין זה אין , ידון בתוקפו) כ הבנק"כהגדרתו של ב(אין מניעה שבית משפט אזרחי . 1.מינא שהחוזה מכיל דין דתי הלכתי

לחייביש לראות בשטר העיסקא על כל תנאיו חלק מההתקשרות החוזית בין הבנק . 2ויחול] 11[ סיפא לחוק החוזים 2בהיותו הצעה בדרך של פניה לצבור במובן סעיף , והערבים

].11[ לחוק החוזים 25עליו סעיף שטרשאינו כופר בנפקותו של , כ הבנק"ד מביא השופט את טענת ב"מפסה] 8עמוד [360בקטע

מסמךבהיותו , אם כי טוען שאין להעלות טענה בדבר תוקפו של זה בבית דין אזרחי, העיסקא:על זה משיב שם השופט'". הדין ההלכתי'

,החוזיםשטר העיסקא הריהו חוזה ככל שאר , לדעתי. כ הבנק"לא ירדתי לסוף דעתו של בורקידון בתוקפו של הסכם אך ] כ הבנק"כהגדרת ב[ואין כל מניעה שבית משפט אזרחי

.הלכתי/משום שתוכנו מכיל את הדין הדתיא"עולהלכת פסק דין ] 11[ לחוק החוזים הכללי 24בהקשר זה יש להפנות להוראות בסעיף

'עיסקא'הכי יש לראות את שטר , ולפיכך נראה לי... 1646עמוד ) 1(שמואל . שמואל נ99/60'עיסקא'הובהיות שטר . על כל תנאיו כחלק מההתקשרות החוזית בין הבנק לחייב והערבים

החייבשקובלה על ידי ] 11[ סיפא לחוק החוזים 2הצעה בדרך של פניה לצבור במובן סעיף לחוק 25כפי שעל כל הסכם חלה הוראות סעיף ' עיסקא'אין ספק שגם על שטר ה, והערבים":פירוש של חוזה" הקובעת 1973ג "תשל] חלק כללי[החוזים

שאינהובמדה , חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה. 1.מתוך הנסיבות- משתמעת ממנו

.פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל- חוזה הניתן לפירושים שונים . 2המשמעותביטויים ותבניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי . 3

.הנודעת להם באותם חוזיםהובאהאמנם בעתונות . שאינו גורם משפטי, ד בנק ישראל"פסק דין זה מערער לחלוטין את חוו

,הממשלהגם חוות דעתו של מי שהיה שופט בבית משפט העליון ומשמש כיועץ המשפטי של ,נמצא. שאין תוקף משפטי לשטר העיסקא שבבנקים, ד בנק ישראל"שגם היא קובעת כחוו

.ופסק דינו של השופט גורן אינו המלה האחרונה בנידון, שעמדת המשפטנים איננה אחידה בנידון

-225-

,ישראלר המועצה המייעצת של בנק "יו, לורנץ' בעקבות חוות הדעת של בנק ישראל פנה הרב ש:ה"וזו תשובתו מיום ב בתמוז תשנ, שיתייחס לנושא, מר זאב אבלס, למפקח על הבנקים

הבנקמקום הכרעתה של השאלה האם היתר עיסקא מהווה חלק מחוזה ההתקשרות בין . 1.לבין הלקוח הינו בבית המשפט

1029/86) א"ת (5317/86) א"ת' (א בתיק המ"ד של בית המשפט המחוזי בת"תשומת ליבך לפס. 2מההתקשרותיש לראות את היתר העיסקה על כל תנאיו כחלק "בו נקבע במקרה הנדון כי

".החוזית שבין הבנק לבין החייב והערביםשופטד של "ומעמידה על תוקפו את פסה, הודעה זו מבטלת את חוות הדעת של בנק ישראל

,נושאש העליון את דברו באותו "כל עוד לא אמר ביהמ, ועדיין. גורן' השופט א, ש המחוזי"ביהמעדיין, ואם כך. ובפרט כל עוד נשמעות דעות אחרות מצד משפטנים, אין בידינו פסק סופי מחייב

.יש לבחון את תוקפו ההלכתי של היתר העיסקא בבנקים

המשקל ההלכתי הניתן לעמדת החוק האזרחי. גאין לחוק האזרחי כל מעמד לענין זה. 1

כהלכהמהו המשקל שההלכה נותנת לעמדת החוק האזרחי בקשר לעיסקאות ולחוזים הנעשים ?פ דין תורה"ע

דינאפ "בקנין שמועיל ע, עט דן בענין מכירת בהמה מבכירה לגוי' אפרים סי-ת שער"בשו:מסקנתו היא. דמלכותא אך לא על פי דין תורה

...בדיננואם לא שיש לו , אף שיש לגוי איזה זכות בדיניהם, אין אנו יכולים להקל בבכוראחראין אנו הולכים בקדושת בכור ... שנימוסי הגויים לקנין בכור אינו מעלה ואינו מוריד

.בין להקל בין להחמיר, דיניהם כללולא, שדינא דמלכותא דינא הוא רק לעניני ממון), לא' חלק התשובות סי(שבעה -וכן פסק בנחלת

).טו' ב סי"ח(ציון -ת בנין"וכן פסק בשו. לעניני איסור

)לז' ח סי"ב או"ח(חיים -בדברי. פסק כך לענין מכירת חמץ לגוי) קל' מ סי"חו, דרימר(שלמה -בבית

ישפ חוק המלכות "מאחר וע, דן בתוקפם של שטרי מכירת חמץ שהיו כתובים בלשון הקודש:והשיב, תוקף רק לשטרי מכר שנכתבו בלשון המדינה

,עט' אפרים סי- כמבואר בשער, בין להקל בין להחמיר, ל דאזלינן בתר דיננו"אך באמת קיישטרדלא מהני שום , כ צריכים אנו לזה"ובע. תמח מסכים לדבריו' וגם בשערי תשובה סי

.כללדחוק גזר אצלם דמכירה כזו שנעשה להפקיע איסור אינה מכירה , בעולם בדיניהם,מכירתנוכ מה הוא "וא. וכל ערכאות לא יחזקו מכירה הלזו, ומשום הכי אין צריך סטעמפיל

אםולכן אין חלוק כלל ? או דאין לנו רק דין שפסקה לו התורה, אם אינו מועיל בדיניהם.ק או אשכנז"נכתב בלה

ה"דבלא, מ"מ מועיל בדד"אין מזיק לנו מה שאין השט"ד), רכג' ב סי"ח(ם "ת מהרש"וכן הוא בשו."אין בו ממש בדיניהם

)קצב' ג סי"ח(יעקב -ת חלקת"י ברייש בשו"התבסס הר) ם"חיים ומהרש-דברי(על שיטות אלה אוסריםבשעה שחוקי הממשלה , בשאלת היתר עיסקא בבנקים שעומדין תחת פיקוח הממשלה

לפיאו (שלפיו מחצית הכסף הינה מלוה ומחציתו פקדון , לבצע את התנאי שבשטר העיסקא:תשובתו היא). הצעות אחרות כל הכסף כפקדון

שהיוולחשוד שכל הבנקים של ישראלים חרדים , אין לחשוש כלל בזה לתלות בוקי סריקיבמקום שהיו רבנים, בפולניה ובשאר ארצות היו עושים באיסור

-226-

היתרי "רק היו מדקדקים לעשות עפ, גאונים וצדיקים שהיה בידם למחות בידי עוברי עבירהגרעדלא , והטעם בזה. עיסקא ועל כל שטר ועסק של הבנק היה חותם של היתר עיסקא

,הקודשמשטרי מכירות של חמץ בפסח הנעשים מכל הרבנים לאלפים ולרבבות בלשון ד"בניכ "א... ומבואר בדברי חיים, ק"ומחמת דינא דמלכותא לא יועיל שום שטר הנכתב בלה

שלאדמשמעותו שנותן המעות כולו או מחצה פקדון כדי , כשהבנק עושה היתר עיסקאלהפקיעכיון שנעשה , חיים-וכלשון הדברי, הערכאות לא יחזקו לזה, יעבור על איסורי ריבית

היתרכיון דלדידהו , וממילא לא יהיה נגד חוקי הבנק שהממשלה מפקחת עליהם, איסורבתרכיון דאזלינן , ולענין הפקעת איסור ריבית לא איכפת לן. עיסקא זה לא נחשב אצלם

.בין להקל בין להחמיר, דיננוהחוששים לתוקפה של עיסקה שאינה חוקית במדינה. 2

יש, כאשר דין המלכות אינו נותן תוקף לעיסקא, לדעתם. אולם לא כל הפוסקים מסכימים לכך):קיג' ח סי"או(סופר -ת חתם"כך בשו. לחשוש לתוקפה גם על פי דין תורה

אירע, ק לייפניק בחיים חיותו"ד דק"ל אב"ה ברוך פרנקל זצ"והנה בהיות עדיין הגאון מובשטרותשהיהודים מוכרים חמצם , מעשה שהלשינו מלשינים אצל שרי המדינה דמעהרין

זההדבר ידוע שאין : אמר, ה"וכשבא הדבר לפני החסיד קיר. ה"מבלי שטעמפל חותם הקירספקז נולד קצת "ועי. על כן אין זה בחיוב שטעמפל, אלא ענין דת רעליגיהאן, מ של תגר"מו

כי, ולבבי לא כן ידמה. דמשמע דמדינא דמלכותא פסול השטר ההוא, ל"ל הנ"בלב הגאון זצבדיניהן ; הרי הוא שלו, אם בא הגוי להוציא מקחו בדיינים, הן בדין ישראל- השטר כשר

,אמרה בחסדו וישרנותו "אך הקיר. אלא דאז צריך לשלם תחילה השטמעפל, אומות העולםאלא, כיון שאין טעם הקונה ומוכר כדרך תגרים, שעל כיוצא בזה לא הטיל עול השטעמפל

.ועל כל זה לא הטיל עול מס השטמעפל, להפקיע מאיסור חמץשבנוגעאלא , שעקרונית עיסקא צריכה לעמוד בדין המלכות כדי שתועיל להציל מאיסור, נמצא

שאינואפשר ששטר שנפסל בגלל . לשטר מכירת חמץ אף המלכות אינה עומדת על הצורך לביילו.ס היה חושש להשתמש בו"אף החת, כתוב בלשון המדינה

כלבחיוב שמטיל חוק המדינה לרשום , הפוסקים דנו גם לענין היתר המכירה לקראת שביעיתפשוטהעצם גוף המכירה הלכה : "ז"רידב-ז כתב בהקדמתו לבית"הרידב. עיסקת מקרקעין בטאבו

.ממשלהשבקרקעות לא מועיל מכירה אם לא נעשה בערכאות של ) קצד' מ סי"מפורשת ובחו' גמ(למכירתשאין תוקף , ל מבראד בסוף קונטרס קדושת שביעית"מ שטיינברג ז"וכן כתב הרא"

,אמוריםבמה דברים : "ב,מ קצד"ע חו"שניהם ציינו את ההלכה בשו. הקרקע בלא קיום הממשלהמיאבל אם דין אותו המלך ומשפט שלא יזכה בקרקע אלא . במקום שאין משפט ידוע למלך

ארץ-מעדניעוד ' ועי." עושים כפי משפט המלך, שכתוב בשטר או הנותן דמים וכיוצא בדברים אלו.מט' ב סי"צבי בעניני זרעים ח-ת הר"ושו, יט-יח' ל סי"ז אוירבך זצ"לרש

גילוי דעת שסומכים רק על ההלכה. ד:שני נימוקים הובאו לפסול עיסקא הנעשית בניגוד לדין המלכות

בהסכמהודיניה תקפים גם אם הקנין נעשה , המלכות קובעת את דרכי הקנינים והבעלות. 1.ובגמירות דעת של הצדדים בעיסקא

.פ דין המלכות"הצדדים סומכים דעתם רק כאשר העיסקא נעשית כפי שנקבע ע. 2-227-

דיןשדעתם סומכת על ההלכה ועל , מ בין שני הטעמים כאשר הצדדים גילו דעתם במפורש"נפאמת-בדבריוכן כתב , לפי הנימוק הראשון לא יועיל גילוי הדעת המפורש של הצדדים. תורה בלבד

:ט' מאש סי-ת מוצל"י אלפנדרי כתב בשו"אבל מהר. יב' סילמכירהשכתבו דכתיבה בפנקס המוטיולי מעכבת , לאחרונים רבני זמנינו' והשבתי אפי

בדיננווהוא לקיים שטר הנעשה , היינו משום דלא סמכא דעתיה דלוקח, ולקניית הלוקח.ולא תהא שיחה בטלה שלהם כתורה שלמה שלנו. אבל לא שיבטל לשטר שלנו, וחוזק

דעת. י אלפנדרי"ל עמדובשיטת הר'ר ברוך אנג"וה) סו' מ סי"חו(ט "אמת שם הובא שהמהרי-בדברייט' ל בתשובה סי'ב אנג"הוא מביא שכך כתב הר). סב' אמריליו סי(משה -ל הובאה בדבר'ב אנג"הר

שלאכל זמן , שהמוכר קרקע יכול לחזור בו גם אם החזיק הקונה בקרקע, י באסן"בשם מהרסמכיהמשום דכל זמן שלא נכתב על שמו לא , נרשמה הקרקע בספר המוטיבילי על שם הקונה

,אחריועליו סמכו כל הבאים . והקרקע ברשותא דמאריה קיימא, ועדיין לא קנה, דעתיה דלוקח-בתומת), עז' ב סי"ח, בנבנישתי(משה -י קצבי כמובא בפני"והר, מאש-כמו שנכתב בספר מוצל

מקוםמכל : "ר משה אמריליו"בסוף תשובתו כתב ה). כא' מ סי"חו(שלמה -ובכרם) רב' סי(ישרים ',גמכדין , קנה ואינם יכולים לחזור בהם, בדאיכא גילוי דעת להקנות אף בלא כתיבת המוטיבילי

בכסףאי איכא גילוי דעת או אומדנא לבד כוונתו להקנות ולקנות , והוא הדין בזה. דאי פריש."א לחזור בו"המכירה קיימת ואין יכולים לכ, לחוד:ק יג"יח ס' ארץ סי-ז אוירבך כתב בסיכום דבריו במעדני"הרש

דכתיבתופשוט הוא אצלם , ל כהדברי אמת"נתברר לי שכמעט כל גדולי הספרדים לא סואלו. ג דפירש הלוקח דניחא ליה למיקני גם בלא הא"בכה, המוטיבילי לא מעלה ולא מוריד

'סימ "חו(מטה שמעון , מ"ש והפנ"וכתב שכן סובר גם המהרח) סב' ב סי"ח(דבר משה : הםד"יו(פורת יוסף , והסכימו לדבריו רבני שאלוניקי) כט, כב, יט' סי(אשל אברהם ), קצ אות כב

ראיתיובספרי האשכנזים ... שכתב שפשטה ההוראה וכך נוהגים מעשים בכל יום) ב' סידפירשג "שכתבו להביא דבכה) ד סי קמג"ח(ובדברי מלכיאל ) יג' מ סי"חו(בתועפות ראם

.ג שלא זכה כלל בדינא דמלכותא"אף בכה, דסמכה דעתה שפיר קנה,לברכהולטי זכר צדיקים 'ב ז"י נסים והר"צ הר"בפסק דין של בית הדין הגדול בהרכב הראשל

)טאבו(דנו בתוקפו של הרישום בספרי אחוזה ) 384-376' ו עמ"ר ח"פד(ש אלישיב "א הרי"ויבלחביתד של "בפס. ל"והביאו פוסקים ומחברים רבים לשני הצדדים הנ, בקרקע מכח דינא דמלכותא

סופר-חתם, אמת-קבעו דעתם בפשטות כשיטת דברי) 121-120' ה עמ"ר ח"פד(הדין הרבני קניניםולא , שדין המלכות לרישום בטאבו הוא שקובע את הבעלות) יג' מ סי"חו(ראם -ותועפות

התורהאפילו גילו הצדדים דעתם והסכמתם שקניני , ומשמע שכך הוא2. פ דין תורה"שנעשו ע3. הם שיפעלו

-228-

פ"עשכל קנינים שנעשו בין איש לרעהו צריכים לדון , כתב) ח,מ טז"ליקוטים חו(איש -בעל חזון)ט,יק "ב(אבל במקום אחר . ג דדיניהם דלא ליכול ארעא אלא באגרתא דטאבו"אע, דין תורה

שישונראין הדברים , כ לעיל הדרנא בי"ועכשיו שזכינו למש: "לענין היתר המכירה לשמיטה כתבבטאבוכל שלא נכתב , ולא קני לה נכרי לענין תרומות ומעשרות ושביעית, לישראל זכות דיניהם

ולא, אפוא שהרישום בטאבו קובע את הבעלות4מסקנתו היא ." הרי היא של ישראל כדיניהםחמץדמהני מכירת מקומות , ל"פ מסקנה זו משתנית ההלכה שכתב בלקוטים הנ"ע. קניני תורה

5. אף שלא כתבו בטאבו

ההבדל בין חוק המדינה לבין תקדים משפטי. הכאשרחלים רק , שיש כח ביד המלכות לקבוע תוקף וחלות לעיסקא ולבעלות, ל"כל הדברים הנ

).טאבו(כדוגמת חוק הרישום בספרי אחוזה , קיים חוק מלכות מפורש בדבר הדרך להעברת בעלותהיתרלא קיים בישראל כל חוק או דין מלכות שמבטל את - אך בנדוננו לענין היתר עיסקא

פיקציההרואים בהיתר העיסקא , הדבר היחיד שקיים הוא חוות דעת של משפטנים. העיסקא.משפטית ותו לא

הדברלא היה , כפסק דין שניתן בבית המשפט, גם אילו היה בדבר חקיקה שיפוטית: יתר על כןם"מהרשת "מובא גם בשו(קעו ' ב סי"יעקב ח-ת שבות"כך כתב בשו. הופך להיות דינא דמלכותא

6: י המשפט האזרחי בענין הרחקת נזיקין"בשאלה אם יש לדון עפ) מא' ה סי"חואינושידועים ומפורסמים לכל בלי פקפוק כלל , כל זה לא נאמר אלא בהני דינים שלהם

הערכישמשתנה לפעמים לפי המקומות או לפי דעת השופט , אבל שאר דיניהם; משתנה כללדרכיהםכי לא , ובודאי בזה לא אזלינן בתריהם- דעת ואומדנא של חכמיהם , שבימים ההם

.דרכנו ומשפטים בל ידעום7): ד' סי(ת שלו "הדגיש זאת ביתר תוקף בשו) החשן-תלמיד מובהק לבעל קצות(ז ענזיל "מהריא

דינאאיך יעלה על דעת הדיינים המזכים לדון כאן , אמנם על זאת ישתומם כל איש ויתפלאואחרוניםדכל מי שיש לו עינים לראות ולב להבין בדברי הפוסקים ראשונים ?! דמלכותא

חקוקשדעת כולם שווה דלא שייך דינא דמלכותא דינא אלא בדברי חוק ומשפט , יראה ויביןבלי, מאת המלך מפורש וברור

-229-

הממוניםאבל בדברים התלויים בשיקול הדעת מהשופטים ... שום ספק שקול דעתעלמעולם לא עלה ... שמחזיקים בדינים שסדרו להם חכמיהם הקודמים בספריהם, בערכאות

הםאבל הם . דעת איש ישראל שיש לו קצת מוח בקדקדו לומר עליהם דינא דמלכותא דינאפסקישהרי כל , ותדע... שלא לדון בפניהם' שהזהירה אותנו התורה הק, ערכאות של נכרים

שלהםד אחד "ואין להביא ראיה מפס. גם אצליהם אינם נחשבים לדינא דמלכותא... דיניהםאנוועוד . ואפילו שלחו ממקום משפט יותר גבוה כידוע בנימוסי משפטיהם, על כיוצא בו

וכמה... שמבטלים פסקי דיניהם של השופטים ממי שלמעלה מהם, רואים מעשים בכל יום;עמווכל היועצים חברו מסכימים , פעמים ראינו ענין אחד נפל ליד דיין והוא מחייב

והוא, ובאותו מקום המשפט, וכשיפול ליד דיין אחר ענין דומה לזה בכל הצדדים לגמרימאגיסטראיך איפוא נאמר שכל משפט תרוץ מאיזה . ואין נודד כנף ושניהם מוחלטים, מזכה

ואויבינוק "כ בטלו כל דיני תוה"א?! או מאיזה שופט בעיר או בכפר יש לו דינא דמלכותא.ישתקע הדבר ולא יאמר! פלילים

:א"י בלוי שליט"כתב הרי) יא אות כא,מ(יהודה -בספר בריתאצלניסיתי לברר , י דיניהם להיתר עסקא של הבנקים"ולעצם השאלה אם יש תוקף חוקי עפ

לומראין סיבה , ולדבריהם. כמה מומחים למשפט חילוני ולא קיבלתי תשובה ברורה.פ כשנעשה באופן המועיל"ועכ, ש חילוני לא יתחשב בהיתר עיסקא"שבימ

בגדרהיה זה , י העיסקא"רק אילו היה חוק כנסת מפורש שאוסר על הבנקים לפעול עפ: הוי אומריעקב-חלקת(י ברייש "נראה שהר. פ דין תורה"שכוחו לבטל גם עיסקא שנעשתה ע, דינא דמלכותא

אתוזו אוסרת , דן בכהאי גוונא שהבנקים עומדים תחת פיקוח הממשלה) קצב' ג סי"ח- ל "הנ.העיסקא לפי חוקיה

תוקףשדין המלכות מערער את , ל"כל זה לשיטות הפוסקים שנוקטים כנימוק הראשון הנהצדדיםשאין גמירות דעת , אולם לשיטות הפוסקים שנוקטים כנימוק השני. העיסקא והקנין

,השופטיםלדידם יש מקום גם לחוות דעתם ופסיקתם של - לעשות עיסקא בניגוד לדין המלכות .ויש לחוש שמא העיסקא נראית בעיניהם כפיקציה משפטית וכהערמה דתית בלבד

?האם מודעים הבנקים לאמור בהיתר העיסקא. וחוסר הידיעה אינו מעכב. 1

שלאכן היה מקום להניח שגמירות הדעת , כאשר נתקבלה חוות הדעת הראשונה של בנק ישראל,הלקוחותוהם לא ראו בעיסקא חלק מהחוזה שבינם לבין , ד זו"הבנקים היא בהתאם לאמור בחוו

הבנקכך יש ללמוד מטענת . ולכן דעתם היתה שהלקוחות לא יוכלו לתבוע זכויות מכח העיסקאלעינישתנאי היתר עיסקא תלויים על כתלי הבנק , שבניגוד לטענת הנתבעים, גורן' בפני השופט א

היתרומתוך כך סמכו שהבנק לא יחרוג מתנאי , ר מועצת המנהלים ומנהל הבנק"בחתימת יו, כלבדיוןואין להעלותו , טענו נציגי הבנק שתוקפו של שטר העיסקא הוא מהדין ההלכתי, העיסקא

היתרשלבנק לא היתה גמירות דעת לתת ללקוח זכויות מכוחו של , הא למדת. אזרחי בבית משפט.העיסקא

-230-

הדעתאולם עדיין אין חוות הדעת של בנק ישראל יכולה ללמד אלא על המקור לעיצוב גמירות ,בוודאותואם נוכל לדעת אותה , אפשר שגמירות הדעת עצמה היא אחרת. של מוסדות הבנק

.חוות הדעת לא תשנה מאומה

.בבנקיכולים אנו ללמוד מהי גמירות הדעת של הבנק מתוך נוסח היתר העיסקא המצוי , לכאורה.טזריבית סוף פרק -ובספר תורת) ט,מא(יהודה -נוסחים של היתר עיסקא מצויים בספר ברית

בנקושל ) מ"תש(של בנק דיסקונט ), ד"תשמ(התפרסמו שם נוסחי ההיתר של בנק לאומי לישראל -ובחלקת) מא' ג סי"ד ח"יו(משה -ת אגרות"נוסח דומה יש בשו). ד"תשמ(פועלי אגודת ישראל

:ובו נאמר), שם סעיף ח(יעקב או, שאם מאיזו סיבה שהיא לא ידע מקבל או הנותן ענין היתר עיסקא זה, בפירוש הותנה

והחובותל ותחולנה עליו כל הזכויות "יהא נוהג בדיני עיסקא כנ, שלא ידע בכלל מהו עיסקאזוי החלטה "אחרי שעפ, כפי תנאי היתר עיסקא זה, שיש למקבל בעיסקא או לנותן בעיסקא

פיוכל מתעסק עם הבנק על , לא יעסוק הבנק בשום עניני כספים שיש בהם איסור ריבית.תקנותיו הוא מתעסק

העיסקאשהנהלת הבנק והלקוחות מקבלים על עצמם את כל סעיפי , נוסח זה אומר מפורששלכ מה לנו לחשוש ולדעת את גמירות הדעת "א. גם בלא שידעו את ענינו במדויק, ותנאיו

?הצדדיםלמרותשנוסח זה מעניק תוקף לעיסקא ) יא אות כא,מ(יהודה -י בלויא ביאר בספרו ברית"הרי

,קמג(אדם -שהבנק ולקוחותיו אינם מבינים את מהותה של העיסקא ולמרות מה שנפסק בחכמת-צריכים שיהיו ענינים הללו מבוארים בשטר וידעו ויבינו זה "ו, שהצורך בידיעה הוא לעיכובא) ג

ההיתרשאם ברור לנו שלא הבין ענין , פח אף פסק' צדק סי-ת צמח"ובשו..." הלווה והמקבלעיקר"שבימינו , ההסבר לדברי הרב בלויא הוא. אין היתר העיסקא בר תוקף והוא בטל, עיסקא

לקוחותהפועל על פי תקנות קבועות המחייבות את , ההיתר הוא מפני שהבנק הוא גוף ציבוריאיןוברור שתקנה כזו ... הבנק וגם ההיתר עיסקא צריך להיות אחד מהתקנות הקבועות של הבנק

המורשהי מועצת המנהלים או הגוף המנהל "כי אם ע, בכוחו של שום מורשה חתימה לעשותלידעכי עיקר החשש שצריך . ואז יש לזה תוקף אפילו לגבי מי שאינו יודע ענין היתר עיסקא, לכך

אבל. והיינו דוקא עם יחיד, ענין ההיתר עיסקא הוא שאם לא כן אינו מתחייב לפי דיני עיסקאעליווחלים , אף בלי לדעת הוא מתחייב להתעסק כפי תקנות היסוד של הבנק, כשמתעסק עם בנק

לבא ובסעיף ,טז(הריבית -דעה זו מובאת גם בספר תורת." כל דיני עיסקא בין לזכות בין לחובה).הערה קכז

חוסר הידיעה מעכב: ע הרב"שו. 2מעכביםערוך שלו משמע שהידיעה וההבנה של היתר העיסקא -אולם מדברי בעל התניא בשלחן

):ל,ריבית מו' הל(שכן כתב , בחלות העיסקאשבדיניואף . אם הלווה אינו יודע כלל ענין היתר כסף הכתוב בשטר חוב, ואין צריך לומר...

מכל, אף שאינו יודע כלום, מתחייב בכל הכתוב בו, ממונות כשהלווה חותם את עצמו בשטראלא, וזה לא נתכוין למכור כלל, מ"י קנין במו"מקום להתיר איסור ריבית אי אפשר אלא ע

?!אם הלווה אינו מקנה לו, והאיך יקנה המלוה. ללוות הלוואה גמורה-231-

,ריביתשבו אין איסור , כיון שלצורך הפקעת איסור הריבית משתנה ההלוואה לקנין, לדבריו8. כהקנאה או כהפקדת פקדון, נחוצה לכך ידיעה וגמירות דעת על אופן העיסקא כמכירה

אדםדיכול , דווקא לענין חיוב ממון"ש), מט' סי(ת שלו "ז ענזיל בשו"חילוק דומה כתב מהריאבמהקיבל על עצמו להתחייב , לכך כשהאמין לאחרים. לחייב עצמו במה שאינו חייב באמת

ידעאמדינן דעתיה להתחייב אף במה שלא ... שהאמינו על עצמו, שכתוב או שיכתוב אותו אדםשאם, ואפילו ידעינן ביה. אבל לענין קנין קרקע או מטלטלין צריך דעת המקנה בשעת קנין. עדיין

ל"כדקיי, מ כיון שבשעת קנין לא ידע המקנה לא קנו"מ, היה יודע בתחילה היה מתרצה להקנותוקודםופשיטא דלא מהני לענין קנין מה שחתם עצמו ... דלא קני, כאביי גבי יאוש שלא מדעת

דעתולא היה , כל שכן היכי שלא נודע לו לעולם. כ"פ שנודע לו אח"אע, שנכתב או קודם שקראו."מקנה כלל

נעשהע הרב מדבר בסוג של עיסקא אשר בה כדי להינצל מאיסור ריבית "ששו, אולם יש לציין,הבנקיםשהוא הבסיס להיתר העיסקא של , ם"אולם בהיתר העיסקא של מהר. מעשה של קנין

צורךבשינוי כזה צריך עיון אם יש . ושינוי זה אינו מצריך קנין, מדובר שההלוואה הופכת לפקדוןמעכבתאבל הידיעה אינה , שמא לא אמר בעל התניא דבריו אלא בקנין, בידיעת המלוה והלווה

.קניןאין צורך במעשה של , אם כהלוואה או כפקדון, כאשר לאופן העברת הכסף מהמלווה ללווהשבפועל, הרי שהדבר מאפשר להבין את מנהג ישראל, ואם אמנם אין צורך בידיעה במקרה זה

.בלא ידיעת מהות העיסקא ותנאיה, ם"עשו היתרי עיסקא כמהר

אביו. ק י"קפט ס' ג סי"יעקב ח-ת חלקת"י ברייש המובאת בשו"חילוק זה מובא בהגהת בנו של הרג,מהמ "חו(כפי ההלכה , שלקוחות הבנקים סומכים דעתם בחתימתם על דעת הבנק, כתב שם

שיאמרשכל הסומך על נאמנות של אחרים הוא גומר בדעתו להתחייב בכל מה ), ע שם"וסמאלאקנין אינו חל "שאכן , ע הרב"כ בשו"בן המחבר חילק שם בין דברים אלו לבין מש. בשטר

פקדוןי חתימתו התחייב שמוסר מעותיו רק בתורת "שעפ, ד"אבל בני... בכוונת קונה ומקנהקצד' שם סי, ועיין עוד בדבריו בהגהה...". וזה הרי מותר לו לחייב את עצמו, ומקבל אחריותם

.אות ב

מהותהמצריך ידיעה על ), פח' ד סי"יו, לובביץ(צדק -אבל חילוק זה אינו מתאים לשיטת הצמחוזהאלא שזה מלוה , שבאמת הכל יודעים שאין מתכוונים כלל לעסוק בשותפות"כיון , העיסקא

עשוכשלא ... אלא שלסלק האיסור הוא פוסק עמו על עיסקא, ורצונו ליתן לו ריבית, לווה ממשהשטרכ לכתחילה ודאי יש להזהר לכתוב "וע. מוכחא מילתא דערמה הוא, כן אלא באמירה

עושיםנמצא שעל מנת להסיר חשש שהלווה והמלוה ." ואין די באמירה בעלמא, עיסקא דייקא.גם כאשר אין בה כל מעשה קנין, יש צורך בידיעת מהות העיסקא, את העיסקא כפעולת הערמה

-232-

בנוישיסוד היתר העיסקא של הבנקים בזמנינו , יהודה-יעקב וברית-נראה כדברי חלקת, בכל אופןלביןעל כך שהיתר העיסקא הוא חלק מהתקנות הקבועות של הבנק על אופן ההתקשרות בינו

.שהכל סומכים דעתם עליהן, לקוחותיו

?האם גילו הבנקים דעתם שאין להיתר העיסקא תוקף חוקי. זהעולה מתוך נוסח שטר היתר העיסקא. 1

רקשנועד , אולם מעת שבנק ישראל נתן את חוות דעתו שהיתר העיסקא הוא מסמך הלכתי בלבדי"עומעת שעמדה זו הוצגה , להניח את דעת ציבור הלקוחות שחפצים לשמור על ההלכה היהודית

תוקףמתעוררות שאלות חמורות וספקות כבדים על , בא כוחו של אחד הבנקים בבית המשפט.ריביתו באיסור חמור של "ועולה החשש שמא רבבות הלקוחות נכשלים ח, היתר העיסקא בהלכה

היינו, שאף אם נאמר שאין הידיעה מעכבת) "ז אות יד,מ(יהודה -במפורש כתב הרב בלוייא בבריתוכאשר, אבל מה שמצוי לפעמים שהלווה או המלווה רוצה לעשות היתר עיסקא. דוקא בסתם

כדימדחה אותו ואומר לו שאינו מחייב כלום רק , שואלו השני מה הוא ענין ההיתר עיסקא).יבא אות ,ריבית טז-הובאו דבריו בתורת" (נראה שלכולי עלמא איסור גמור הוא- לעשות בהיתר

9הבנקובה חזר בו , ניתנה מטעם בנק ישראל חוות דעת חדשה, 1995בשנת , אולם בינתיים

:מעמדתו הקודמת בשני תחומיםהעיסקאשאין לו כל מעמד משפטי לקביעת עמדה על תוקפו ומקומו של שטר , הבנק קובע. 1

חלקאם היתר העיסקא מהווה , המקום להכרעה בשאלה זו. שנעשית בין הבנקים ללקוחותיהם.הינו בית המשפט, מחוזה ההתקשרות או שהינו מסמך דתי בלבד

,לורנץ' כבוד הרב ש, ר הוועדה המייעצת של בנק ישראל"בנק ישראל מפנה לתשומת לבו של יו. 2העסקאשפסק שיש לראות את היתר , א"ש המחוזי בת"גורן מביהמ' את פסק דינו של השופט א

.על תנאיו כחלק מההתקשרות החוזית שבין הבנק לבין החייב והערבים

תולהכיון שחוות הדעת החדשה . גורן הבאנו כבר לעיל' את תמצית פסק דינו של השופט אהעיסקאהרי שלא נותר לנו אלא לבחון את נוסחי שטרות היתר , עצמה בהנהלות הבנקים

בלתיששטר היתר העיסקא הוא חלק , בנוסחים אלה נאמר מפורשות, ואכן. שבבנקים עצמם.ללקוחותיוואין הוא שונה משאר סעיפי חוזה ההתקשרות שבין הבנק , נפרד מתקנות הבנק

הוחלטכל זה : "נאמר) טז' ריבית פר-הובא בספר תורת(מ "בנוסח בנק לאומי לישראל משנת תשדכאחתויש תוקף ועדיפות להחלטה והתחייבות זו , בהנהלת הבנק בהחלטה גמורה ומחייבת

-ואין רשות לאף אחד ממנהלי או פקידי הבנק לפעול בשם הבנק , מתקנות הקבועות של הבנק."באופן שיש בהם איסור ריבית- להתחייב או לקבל התחייבות , ללוות או להלוות

העדהצ "י בד"שנעשה ע) ד"תשמ(נוסח דומה נמצא בהיתר עסקא של בנק פועלי אגודת ישראל .די.איבנוסח היתר העיסקא של חברת ). שם, ריבית-כפי שהובא בספר תורת(החרדית בירושלים

הן, אבל אין רשות לאף אחד ממנהלי ופקידי החברה: "נאמר) מ"תש(בעלי בנק דיסקונט ., ביאולעבור על דין תורתינו הקדושה ולהלוות או ללוות בריבית , עכשיו והן לאחר זמן ולעולם

לעשות איזו פעולה שיש בה משום איסור-233-

בינינווכל זה נגמר . רק הכל יהיה נעשה על פי היתר עסקא וכפי החלטותינו דלעיל... ריביתאלוויש יפוי כח להחלטותינו ולתקנותינו , בהחלטה גמורה המחייבת את החברה, החתומים מטה

."כמו כל תקנות החברה

העולה מתוך הטענות המשפטיות של הבנקים. 2בתביעותאולם הצהרות אלו עומדות כנגד טענות שהועלו על ידי באי כוחם של בנקים שונים

היתהאביב -גורן בתל' טענת בא כוחו של בנק המזרחי בפני השופט א. משפטיות שהועלו נגדםחוות. וכל מהותו הוא עניין דתי הלכתי, שאין לראות את היתר העיסקא כמסמך וכחוזה מחייבים

למרותניתנה , ששללה את תוקפו החוקי של שטר היתר העסקא, הדעת הראשונה של בנק ישראל),1987משנת (גורן ' ש המחוזי א"שכבר היתה קיימת פסיקתו וקביעתו העקרונית של שופט ביהמ

הדעתושכנראה עליה סמכה חוות , ד דומה"חוו. ד זה הוא תקדימי וראשון בנושא"ולמרות שפספדרליניתנה על ידי השופט חיים כהן במשפט שנערך בבית משפט , הראשונה של בנק ישראל

,בעסקיהםוהללו טענו כי הפסידו , ובו תבע בנק איגוד שני לקוחות דתיים בגין חוב, ב"בארהכהן' חוות הדעת של השופט ח. ולפיכך על פי היתר העיסקא חייב הבנק לשאת גם הוא בהפסדים

.תמכה בטענות הבנק

הדתישהיתר העיסקא מתפרש באופן שמצמצם את חלות היתר עסקא לתחום , ל"בדבריו טען הנמבחינתםומאפשר לו להתעלם ממנו לחלוטין מבחינה מעשית באופן שישאר בלתי מזיק , הטהור

לעצמואו לא יכול היה להרשות , ששום בנק לא היה מסכים, הוא הוסיף ואמר. של הבנקיםלהתעלם, לפיכך הנוהג הזה שתואר כאן. לדרישות הדתיות להתחשב בצורך הדתי, להסכים

שפורסםממה . הוא הנוהג שבתי המשפט בישראל יתייחסו אליו מבחינה משפטית, מהעיסקאהנהלותכל , עולה שפרט לשני בנקים למשכנתאות) 15' עמ, ה"טו באב תשנ(נאמן -בעיתון יתד

משפטיתהבנקים לא רצו להצהיר ולהבהיר שדעתם היא שהיתר העיסקא מחייב גם מבחינה היתרבכך סותרים הבנקים את שהוצהר והובהר בשטרי , ולכאורה. ואינו רק מסמך דתי, אזרחית

.העיסקא שלשונם הובאה לעיל

דברים שבלב מול מעשה החתימה על היתר עיסקא. חדברים שבלב אינם דברים. 1

ונפסקא ,ב ונדרים כח,ס קדושין מט"עלינו להחיל במקרה זה את הכלל שנקבע בש, לכאורהבכוחםאין . שדברים שבלב אינם דברים, ד,מ רז"ע חו"ט ובשו,מכירה יא' ם בהל"י הרמב"בהלכה ע

דבריםגם אם ברור שבשעת מעשה היו בלב העושים , של דברים שהיו בלב לסתור מעשהאלאה "א ד,א קדושין נ"הריטב' בחי, רנד' כך מבואר במרדכי כתובות סי. שסותרים את המעשה

הנהלותבנידוננו המעשה הוא חתימתם של . קצג' ש סי"ת הריב"ובשו) שם, ף"על הרי(ן "הר, אמרהחתימהמעשה , וגם אם בשעת החתימה לא היתה דעתם כן, הבנקים ונציגיהן על היתרי העיסקא

הספרמחבר , י בלויא"כך שמעתי מפיו של הרי. הוא הקובע ולא הדברים שהיו בלבם באותה שעהעיסקאכל היתר : "ה"באלול תשנ' וכך פורסם בשמו בעיתון המודיע מיום שישי כ, יהודה-ברית

הנהלתי "כל זמן שלא בוטל רשמית ע, י מנהלי הבנקים הוא בתוקף"שנוסח כהלכה ונחתם עמתכחשותרק אם היו הנהלות הבנקים ) לאחר שהפניתי את תשומת לבו לדברים(לדבריו ." הבנק

תוקףאזי לא היה ), וכמובא לעיל, יד,כפי שהביא בספרו מ(במפורש לתוקפו של היתר העיסקא .הבנקים לא אמרו זאת במפורש- כך המשיך - אבל ; להיתר העיסקא

-234-

דברים שבלבו ובלב כל אדם. 2א,פאש "ה זבין ותשובות הרא"א ד,בכתובות צז' ד בשם תוס,מ רז"א בחו"אולם כבר פסק הרמ

שבלבשדברים ) ה אמר רבא"ב ד,ד קדושין מט"רי' וזוהי גם דעת רבינו חננאל שהובאה בתוס(אלא", אלו אינם נחשבים כדברים שבלב. הם דברים, שיש להם אומדנא המוכחת שכן היה דעתו

דבריםוהוו להו ) "ה אמר רבא"ב ד,ן בקידושין מט"לשון הר" (דברים שבפי כל העולם ובלבםבלאאבל דברים דאיכא אומדנה דמוכח ). "א,א קדושין נ"ריטב" (שבלבו ובלב כל אדם דהוי דברים

הויאפילו לא גלה דעתו בשעת מעשה לא , וכוונתו ידוע לכל לאיזה דעת הוא עושה, גילוי דעתו10). א,ש לד"תשובת הרא" (אלא עבדינן כאילו התנה, דברים שבלב

דעתםכל הבנקים גילו , כאשר נתעוררה השאלה בערכאות. ש מתאימים לנדון שבפנינו"דברי הרא

אלישיבר יוסף שלום "חיווה ה, על פי גילוי דעת זה. שרואים בהיתר העסקא מסמך דתי גרידאשטרידעתו שאנן סהדי ואומדנא דמוכח בלבו ובלב כל אדם שמנהלי הבנקים בחתימתם על

דתיהוא מסמך , לדעתם, וכל עניינו, פ חוק"ההיתר עסקא לא ראו בו כל מסמך חוזי מחייב ע,בנקאיותשבמצב הקיים יש בלקיחת הלוואות , ז פסק לי"ועפ. להפיס דעתם של לקוחות דתיים

.משום איסור ריבית, כולל משיכת יתר

הלוואותשלקיחת , ש אלישיב"ר י"בשם ה) ה"כב באב תשנ, נאמן-יתד(פסק דין זה פורסם ברבים קרליץר נסים "ה פירסמו ה"בחודש אלול תשנ. יש בה איסור ריבית, כולל משיכת יתר, בנקאיות

שוםמאחר שהבנקים מצהירים שאינם מוכנים לעשות , עלינו להודיע: "ובית דינו את פסק הדיןאתז שלא מתקנים "וכל הבנקים כ, כ אין להם שום היתר"א, דבר שיתן תוקף מעשי להיתר עסקא

."הרי הם באיסור ריבית, הדברים

בהעדר הצהרה מפורשת. 3לאואף , לא ידועה לנו) י בלויא"בדברי הרי(שכאמור לעיל , אולם על ההודעה האחרונה יש להעיר

שיתןשמענו כל הצהרה גלויה ורשמית של הבנקים ומנהליהם שאין הם מוכנים לעשות שום דבר דמוכחש אלישיב לא כתב דבריו אלא על סמך אומדנא "ר י"גם ה. תוקף מעשי להיתר העיסקא

להיתרשבמצב הנוכחי הבנקים אינם מוכנים לתת תוקף משפטי "ואנן סהדי שנוצר עקב העובדה 11. זאת גם מבלי שקיימת הצהרה רשמית של הבנקים על כך" - העסקא

דברועד היוודע ברבים , כל הנזכר לעיל היה נכון עד לפירסום חוות דעתו השניה של בנק ישראלוכפי, דברים אלו מערערים את הוודאות שבאומדנא בדעת הבנקים. גורן' פסיקתו של השופט א

):צה' א סי"ח(ץ "שנמצא בדברי התשבדעתהוי יודע שאין לילך אחר אומדן דעתא אלא בדברים שאין לפקפק כלל שלא היה כן

ושיהיה הדבר ההוא מפורש מן הסתם כאילו, הנותן או הנשבע-235-

למהפ שיותר נוטה הדעה "אע, אבל אם אפשר לחלוק בדעתו אם הוא כן או אינו כן... פירשושאינםל דברים שבלב "הו, כיון דאפשר על דרך רחוקה לומר שלא היה דעתו כן, שבלבו.דברים

ולאי שיותר נוטה הדעת לומר שבלבם של הבנקים היתר עיסקא הוא מסמך דתי "אעפ, גם בנדוננו-גם אם בדרך רחוקה - ואפשר , מכל מקום אין הדבר יוצא מידי ספק, פ החוק"חוזה המחייב ע

היתרפ "לומר שהנהלות הבנקים מסכימות לתוקפן המשפטי של העיסקאות המנוהלות ע.העיסקא

?האם ניתן לסמוך על חוסר רצונם של הבנקים לעבור איסור. טשבראשהפוסקים המערערים על תוקף היתר העיסקא בבנקים ראו לנגד עיניהם גם את העובדה

שומרימועצות המנהלים והדירקטריונים עומדים בדרך כלל יהודים שאינם , הנהלות הבנקיםהעיסקאכך שאין להם סיבה לגמור בדעתם שהיתר , תורה ומצוות ואינם חוששים לאיסור ריבית

'סיג "יעקב ח-ת חלקת"י ברייש בשו"לדברים אלו התייחס כבר הר. ייעשה באופן מחייב ומועיל:ושם כתב, קצג

,היתרודאי אמרינן ששניהם כוונתם רצויה לגמור העסק בדרך , היתר עיסקא בין שני יהודיםדשוחטוכהאי . ועסק כזה התורה התירה ולא שייך בזה הערמה, ועושין זאת בלב שלם

.דאמרינן דזה התורה התירה, מסוכנת בשביל כזית בשר.דנפש ישראל רוצה לקיים מצוות התורה, גרושין' ם בהל"ודימה לכך את דברי הרמב

באופןדברים אלו נכתבו כלפי יהודים שענין אסורי ריבית מהווה אצלם גורם לגמירות דעת ואשר, באשר למלוה וללווה שאינם חוששים לאיסורי ריבית. שהעיסקא תצילם מאיסור ריבית

י"הרנדחק , את הריבית מכח ההתחייבות לריבית ולא מכח העיסקא) וישלמו(בבוא העת יתבעו ק"בס(שוב סומך הוא . לומר שאין בכך ערעור על תוקף העיסקא) קצד' סי(ברייש בתשובה הבאה

מצוותכיון דנפש ישראל באמת רוצה לקיים , "ם בקשר לגירושין בכפייה"כ הרמב"על מש) אאיכפתכבר גירש מרצונו ולא , וכיון שאמר רוצה אני; התורה רק שהיצר הרע כופהו שלא לקיים

.בכך בא להמליץ טוב על הנוהגים היתר." לנו הדברים שבלבו

רקם כתב דבריו "שכן הרמב, ם לבין נידון דידן"ח הוסיף וחילק בין האמור ברמב' אולם בסע,כךבשלמא שהמלוה יודע מענין היתר העיסקא וחתם על , ואם כן", "רוצה אני"כשאומר בהדיא

בכללאבל מה נעשה כשהמלוה אינו יודע ... הרי אמר רוצה אני ולא איכפת לן מה שלבו בל עמואמראם כן הרי לא ), וכמובן שקשה להסביר לכל אחד ואחד את ענין העיסקא(מענין העיסקא

."ם"ואין לנו בזה סברת הרמב, בפירוש רוצה אנילגטשהרי שם מדובר בכפייה , בכפיית הגט" רוצה אני"ועדיין יש להעיר על מידת הדמיון לאמירת

-מה שאין כן החתימה על היתר עיסקא . ובמצוה זו חפצה של נפש ישראלית, מכח מצות חכמיםשלאלא רוצים רק בתוצאה , ואין מקיימים בכך לא רצון תורה ולא רצון חכמים, אין בה כל מצוה

גמירותשיש אצל החותמים , ם"לכך אין ראייה מדברי הרמב. שלא יעברו איסור ריבית, חתימה זו.דעת והסכמה

וכמו, יעקב נאמרו רק בבנקים המנוהלים על ידי שומרי תורה ומצוות-דברי בעל חלקת, ועודישראליםאין לחשוש כלל בזה ולתלות בוקי סריקי ולחשוד שכל הבנקים של : "קצב' שכתב בסי

שהיההיו עושים באיסור במקום שהיו רבנים גאונים וצדיקים , חרדים שהיו בפולין ושאר ארצות:ובסעיף ג שם הוסיף וכתב." בידם למחות ביד עוברי עבירה

-236-

מפאתוגם , יען דבכדי שלא יגע באיסור ריבית, היתר העיסקא בתוקפו להתיר איסור ריבית,לבוודאי גמר ומקני בכל , עונשו הגדול שנכסיו מתמוטטין אם עוברים על איסור ריבית

הסבראוכעין , פ הגלוי דעת של ההיתר עיסקא"שיהיה המסחר בהיתר ע, המלוה וגם הלווההוא: אנן נמי נאמר?!' מיכל קא אכיל מיניה, הוא עצמו מחזר עליו לשרפו: 'פסחים יא' בגמ

ובודאי?! יעבור על איסור ריבית כשנכסיו מתמוטטין, עצמו מחזר להרויח ממון בעסק הבנק.בלב שלם גמר ומקני לעשות כמבואר בהיתר עיסקא

)ו"תשנ, ערב חג הסוכות, יד בתשרי; נכון לשעת כתיבת שורות אלו(דבר זה לא קיים לצערנו חוששותוגם אינן , הנהלותיהם בדרך כלל אינן חוששות לאיסור ריבית- בבנקים בישראל

.להתמוטטות עקב עבירה על הלכות ריבית

הצהרת הבנקים על קבלת היתר העיסקא כמחייב חוקית. ינסיםר "ה, א"ש אלישיב שליט"ר י"ונודע ברבים פסיקותיהם של ה, לאחר שיצאו הדברים לפרסום

הפוסקיםמ בין הבנקים המסחריים ולמשכנתאות לבין נציגי "התנהל מו, א ובית דינו"קרליץ שליטבעסקותשבעקבותיה הוסר כל חשש ריבית , בנקים מסויימים חתמו על הודעה חדשה. ל"הנ

:וכדוגמת הנוסח הבא, הנעשות איתםבאה, לאור הפרסומים והדיונים הרבים שהיו לאחרונה בקשר לתקפותו של היתר העיסקא

חלק, ב על כל תנאיו"הנהלת הבנק ומבהירה בזאת כי היא רואה בשטר היתר העיסקא הרצמצהירההנהלת הבנק , כדי למנוע ספק. בלתי נפרד מההתקשרות החוזית שלה עם הלקוח

.בלבדב הינו למראית עין "שמעולם לא טענה ולא תטען כי שטר היתר העיסקא הרצבאופןב "ההנהלה מסמיכה בזה את הפקידים הרשאים לחתום על נוסח היתר העיסקא הרצ

.פרטי לכל מי שיבקש זאתכתיבתאולם בעת . מעתה לא יוכלו הבנקים להעלות טענה שהיתר העיסקא הינו מסמך דתי בלבד

אלוהנהלותיהם של בנקים . שורות אלו עדיין לא כל הבנקים בישראל חתמו על הצהרה זו,לעיללחתום אף הן על נוסח מעין זה הנזכר , נקראות להופיע בפני הרבנים הראשיים לישראל

האיסורובכך לנקות את כל פעולותיהם הממוניות של הבנקים ורוב אזרחי המדינה מכל חשש של 12. החמור של ריבית

זהשלום ומחבר מאמר -עזרא בר, מאמריהם של הרבנים שלמה דיכובסקי: בענין הנדון המאמר זה ראה עוד [1של במאמרו 18והערה ; 231-223' ז במאמרו של נתן דרייפוס בתחומין יד עמ-פרקים ו; 169-133' בתחומין ח עמ

הערמות"וראה גם במאמרו של הרב ישראל רוזן בכרך זה . 438-437' יעקב בתחומין יג עמ-הרב צבי יהודה בן]הערת מערכת". - הלכתיות כתקנות ציבור

בנדוננו. בפסקי הדין הרבניים הדיון נסב האם הרישום בטאבו הוא תנאי לתקפות מכירת קרקע בימינו [2ראה. הפעולה היתה לצורך הלכתי ואזי יש מקום לומר שהיא תקפה גם ללא טאבו וגם בניגוד לדינא דמלכותא

)]ר.י(הערת עורך /. - 2בכרך זה ובמיוחד בפרק ד" הערמות הלכתיות כתקנות ציבור"במאמרי ,דעתארץ שגם לדעות שללא טאבו אין סמיכות -ז אוירבך במעדני"בסוף הפיסקא הקודמת צוטטו דברי הרש [3

ר"והם "ושם הביא שגם המהרש". ג שלא זכה כלל מדינא דמלכותא"דסמכא דעתו שפיר קנה אף בכה"אם פירש ...וחזקהוכן מוכח גם מכל גדולי המחברים שהאריכו בתשובותיהם לענין קנין סודר : "וסיים. תאומים סבורים כן

כןגם זאת למודעי שלא הבאתי כי אם מהספרים שכתבו . מ"ה לא קנה משום דד"ולא זכרו כלל שבזמננו בלאמבכרתדאילו לענין מטלטלין רבים האריכו בזה כמו במכירת חמץ ובהמה . דהיינו בקרקע, ד"מפורש לענין נד

.)]ר.י(הערת עורך '". - וכדתוקףעוד יש להעיר שבדיונו הרחב השולל את ? ז ומנין נדע מהי מסקנתו הסופית"א סותרין זא"דברי החזו [4

באות, יתר על כן. לא נזכר כלל ענין העדר הרישום בטאבו) כד' שביעית סי' א הל"חזו(היתר המכירה בשביעית

מאיסורז ניצולים "ועפי"מכירת הקרקע לקראת שביעית לא חלה " אין שליח לדבר עבירה"שם כתב כי מכיון ד' דליהומה שלא שמיע ? בהעדר הרישום בטאבו" לא תחנם"ולכאורה ניצולים בפשיטות מ). לא תחנם" (=מכירה

.)]ר.י(הערך עורך '. - מכירה הלכתית'ולא סבירא ליה שזהו חסרון לפחות בישלדיון בשאלה זו האם ) כ-יח(ארץ על עניני שמיטה הקדיש שלשה פרקים -ז אוירבך בספרו מעדני"ר ש"ה [5

חבלוהסתמכות על , לאחר דיון ארוך'. הקנאות הלכתיות'צורך בטאבו והאם מתחשבים בדינא דמלכותא גם לדינאדעתו שם נוטה דהקנין תקף לענינים הלכתיים גם ללא רישום בטאבו וגם נגד , ראשונים ואחרונים

)]ר.י(הערך עורך . - דמלכותאבתיבפרק העוסק בפסיקת ) תחומין יח( הבאתי את הדברים במאמרי על מנהג המדינה ביחסי עובד ומעביד 6

).247-245' עמ(המשפט מטעמים השקפתיים .ל באותו פרק" גם דבריו הובאו במאמר הנ7-רצח' עמ(ציון ספר זכרון -שהובאו בקובץ אבן, בדבריו. ע הרב"ל את דברי שו"ר חיים ברלין זצ" לא כך הבין ה8שהביאן "סח ומתשובת הרמב' ה ובסוף סי,מ מה"בחו, ס סו"ע ס"א באה"ע הרב מדברי הרמ"הקשה על שו) ש

בדעתוסומך הוא על נאמנותו של חברו וגומר , שכל החותם עצמו על שטר ביד אחר) ה,מ מה"חו(ע "הסמהאמורומשעבד הוא את עצמו להתחייב בכל , אף אם לא קרא את השטר שחתם עליו, להתחייב בכל הכתוב שם

שנוגעאבל במה , שחוסר ידיעה גורעת במה שנוגע בין אדם לחברו בדררא דממונא, ח ברלין ביאר"הר. בוז"והטח "פלוגתת רבותינו האחרונים הב, לדבריו, שורש ענין זה הוא, קמי שמיא גליא- באיסור בין אדם למקום

אודיתאע הרב אינם נוגעים כלל לשאלה אם "דברי שו, ד"אבל לענ. לענין אודיתא בשקר) יז,ד קסח"ז יו"ט(.בממון יש לה השלכה לצד איסור בין אדם למקום

ש"יר "ה בשמו של ה"א תשנ"ב במנ"נאמן מכ-י אפרתי במאמרו ההלכתי בעתון יתד" דברים דומים כתב הר9.הן בקשר למכירת חמץ והן בקשר להיתר עיסקא, א"אלישיב שליט

כלבלבו ובלב "דיש הסבורים כי / 5פרק ד", הערמות הלכתיות כתקנות ציבור, "ראה במאמרי בכרך זה [10.)]ר.י(הערת עורך . - לא כהתנייה ישירה' אפי, היינו דוקא כשהזכיר שמהו בפיו" אדם

מעתההיו שפירסמו שביטול זה נוגע רק , מהרבנים שהכריזו על ביטול תוקפם של שטרי היתר העיסקא11להשתמשיוכלו , והוא להם שעת דחק, אלה שיש להם עסקים ויש להם זכויות למשיכת יתר"אבל , ואילך

).ר מנחם מנדל שפרן"פסק דינו של ה" (בינתיים לפי ההכרח'עמ) ז"תשמ(מ המתפרסם בתחומין ח "יושם אל לב שבנוסח המקובל של היתר עיסקא מיום יג בשבט תש [12

חברות, סניפיו, חברי הנהלתו, מנהלי הבנק: היינו(ל "י הרשויות הנ"ובפירוש הוחלט ע: "נאמר במפורש, 169ריביתשיהיה בה חשש של , י הבנק"שכל עיסקה שתיעשה ע) וכן כל הלווים והמקבלים מהבנק, הבת שלו

יהיהואי אפשר , פ החוק האזרחי"פ דין תורה ולא ע"לא יהא לה כל תוקף חוקי לא ע, דאורייתא או אפילו דרבנןידעגם אם לא . ל"לתבוע מכוחה של עיסקה זו לא בבית דין רבני ולא בבית משפט בארץ ולא בערכאות בחו

זהמעין ." יחולו עליו כל התנאים הכלולים כאן ללא כל דין ודברים, המקבל או הנותן תנאי היתר עיסקה זוללאאם כי ), 168-167' שם עמ(ש דיכובסקי "י הר"שהוצע ע" היתר עיסקא"מופיע בנוסח המתוקן של שטר

בהנהלתכל זה הוחלט : "אולם נאמר שם, פ שטר זה בבתי דין ובבתי משפט"הפירוט שלא יהיה ניתן לתבוע עוכחלק, ויש תוקף להחלטה והתחייבות זו כאחת התקנות הקבועות של הבנק, הבנק בהחלטה גמורה ומחייבת

דינונוסחים אלו באו לפני חוות הדעת של בנק ישראל ופסק ." בלתי נפרד של תנאי ההסכם שבין הלקוח והבנקלאומדוע , תמוה אפוא מה הוסיפו ההצהרות החדשות על נוסחים אלו. גורן המתוארים במאמר זה' של השופט א

.)]ד.א(הערת עורך ? - עמדו הדברים שבנוסחים אלו לנגד עיני נותני חוות הדעת ופסק הדין

לאהנהלת הבנק מצהירה שמעולם , כדי למנוע ספק" עיקר השוני בניסוח החדש נעוץ בנאמר ::::תגובת המחברתגובת המחברתגובת המחברתגובת המחברהעיסקאוכן בהדגשה שהבנק ונציגיו רואים בהיתר ", טענה ולא תטען כי שטר היתר העיסקא הינו למראית עין

.ניסוח זה לא נמצא מפורש בנוסחים הקודמים. ולא רק מסמך דתי, התקשרות חוזית לכל דבר