אוצרות תשע"א

107 | ראש השנה תשע"א |

אנו מודים לרבבות החסידים שבחרו לטוס אירוסוויט. חברת אירוסוויט תמשיך לדבוק ברמת השירות

הגבוהה שהציבה לעצמה, במשך כל ימות השנה, לרווחת כל החסידים.

תודה!СпасибоThanks

| ראש השנה תשע"א | 106

הרב יהודה צבי שפירא

בשערי ציון... פעמוני הדרך כהד מתריעים

הנה קרבים ובאים הימים הנוראים. הנותן בים דרך ובמים נתיבים,

בסוד כוונת 'אלול' גלומים וגנוזים.לנסיעה הקדושה אומנה רבות ההכנות,

ברצונות, כיסופין ותפילות.

צרור חבילות בידי כל אחד אחוז,משא הדרך על השכם ארוז.

כל ימות השנה מתקבצים ובאים, השעות ואף הרגעים.

ובדרך, אורות זעירים וטמירים ניצתים,באגודת חסידים מחדש מבהיקים.

אי שם בין שמים וימים,שביבי אמת בוקעים וקמים. מה רבו נפלאותיך בשחקים, ומה דלים מעשינו, אלוקים.

"דרך מצוותיך ארוץ", כך בתחינה לה',ו"אור בהירות הדרך" יבהיק ויתעצם.

"ובלכתך בדרך" אף בפאתי רקיע,כי הרי דין וחשבון גם על יום הנסיעה

יגיע. מסכת דרכים ארוכה מני ים,

ורז קרבת אלוקים כמוס בה ונעלם. מה יפו פעמייך בנעלים,

להתהלך לפניו בארצות החיים...

אבני חן מאירים כספירים,אגלי זהב מבהיקים ומזהירים. מטמונים ואוצרות מסולאים,

שכיות כלי חמדה גדושים ומלאים. בקודש הקודשים כל אלו גנוזים ואצורים,

ברגבי ציונו אשר בעפר טמירים. ימי השנה החדשה כאן נרקמים,בכוחו של צדיק ניעורים וקמים.

תפילת "זכרנו לחיים" שבימים אלו מעתירים,

ב'ציון המצוינת' בוקעת רקיעים.הנסיעה לקראת השנה החדשה כאן החלה,

שנה טובה ומתוקה בכוח 'בן שמחה'.שנה שבבריאה טרם הייתה,

שהרי אין שנה דומה לחברתה."זכרתי לך חסד נעורייך" בוקעת הקריאה,

"אהבת כלולותיך בארץ לא זרועה"...

אגלי טל מהולים בטיפות ממטרים,השחר עולה ברכסי ההרים.

עורגים הלבבות – אל הקלויז כמו נשאבים,אצים-רצים החסידים, ופניהם להבים.

"אשרי יושבי ביתך" נפתחת זעקת 'זכור ברית',

ועמה הלב ברעדה מרטיט. הנה, הנה קרב ובא סיום השנה -

"עוז והדר לבושה". יום אשר כלול בו מכל השנה,

אחריתה וגם ראשיתה מצפה לתיקונה. נחפזים בדרך - היום עוד מעט יערוב,

במדרון התלול נעצרים, בין מישור לעקוב. שם על ה'ציון' מנערים כל מה שמעיק,

ברגש משיחים כל מה שמציק. ביום זה מופשלים בגדי החול,מחלצות לבנות עוטים הכול.

מזוככים וטהורים מכל זוהמה ולכלוך,לאחר טבילה במקווה-טהרה וזיכוך.

על אדמת קודש מפילים מחיצות שגבהו,באמירת 'מכתם לדוד' - שערי שמים

ייקרעו. בגיל וברעדה צועדים במשותף,

מחזורים בידיהם, זקנים וטף. רועדים בדמדומי חמה,

במנחה אחרונה של שנה שכבר תמה. משתתפי ה'קיבוץ' לאלפיו מבקשים,

"פתח שערי שמים" ברגעים מקודשים. "אחרית שנה" ב"ראשית" נכללים,

עבר ועתיד בתקווה נמהלים. כולם נקבצו ובאו לעת דודים,

שעשועי מרומים עולים מ'עיר הגעגועים'.

ישועות וחסדים זורמים למבקשים, בכלים מכלים שונים:

אומר, דברים וריצויים, תחינות, פיוסים ווידויים.

"ציונו הקדוש, קודש קדשים", שעריו לא ננעלו מפני שבים.

לא עת החשות, לא זמן הרפות.

ימי הוד אלו כבי-הילולא, "חטוף ואכול חטוף ושתה" לשנה כולה.

עת רצון ביעף חולפת, בל נמירה בבלבולי דרך.

בשעת רצון, בחלקת השדה באומן, צידה לדרך נאגור, נשאב כוח לעמוד איתן.

נשוב למעוננו בנפש צחה וזכה, שנת התשע"א תגיענו לטובה ולברכה...

לתועלת הציבור הק' המתקבץ לרביה"ק וחפץ לדעת את אשר יעשה ישראל בדבר ה' זו הלכה.

הננו להציג רשימת רבנים מאנ"ש מורי הוראה בישראל הנמצאים פה באומאן.

80638783641 אלגרוד שליט"א......... אלחנן שלום הרב 80638783642 שליט"א......... אנשין )ברי"נ( יצחק הרב 80638783603 שליט"א......... אנשין שמעון הרב 80638783611 ......... שליט"א בצרי בנימין הרב 80638783613 שליט"א......... ברלנד נחמן הרב 80638783612 שליט"א......... בריינס נחמן הרב 80638783616 שליט"א......... ברלב מאיר יצחק הרב 80638783619 שליט"א......... ברסקי יהושע הרב 80638783645 שליט"א......... ג'אן יעקב הרב ......... ......... שליט"א... גולדשטיין עקיבא פנחס הרב 80638783644 ............ ......... ......... ......... ............ .........80638783647 שליט"א......... הכט בנימין הרב 80638783620 שליט"א......... הרוש משה הרב 80638783621 שליט"א......... וינשטוק נחמן הרב 80638783622 שליט"א......... טאובר אלחנן הרב באידיש ואנגלית בלבד80638783625 שליט"א......... יארבלום אברהם הרב רח' פושקינא 27/4480638783626 שליט"א......... כהן נחמן הרב 8 0 6 3 8 7 8 3 6 2 7 הרב אברהם כץ שליט"א ......... באידיש ואנגלית בלבד80638783628 ......... שליט"א לפק דוד הרב 80638783629 ......... שליט"א מנדל יצחק הרב באידיש ואנגלית בלבד80638783631 שליט"א......... מרגוליס נחום הרב 80638783633 שליט"א......... נהרי בצלאל הרב 80638783634 שליט"א......... נקר ראובן הרב

בין השעות 12:00-16:00 80632275965 שליט"א......... סירוטה מאיר הרב 80638783635 שליט"א......... קעניג שכנא נחמן הרב 80638783637 שליט"א......... קעניג נחמן הרב 80638783639 שליט"א......... קורץ יעקב משה הרב 80633495819 שליט"א......... רוזנבלט יצחק הרב 80638783640 שליט"א......... רביבו מאיר הרב

הרבנים דלהלן משמשים גם כחברי ועד העירוב באומאןהרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א......... 80638783555 רח' פושקינא 27/4380638783530 שליט"א......... מן שמעון הרב 80638783535 שליט"א......... פישר נתן הרב 80638783536 שליט"א......... פרנק זאב נחמן הרב

מפאת קוצר הזמן ומסיבות טכניות לא הצלחנולהשיג את כל הרבנים ועם כבוד תורתם הסליחה.


והמדות והתאוות השעבוד ממנו נתבטל נהירין'... רעות", כמובא בליקוטי מוהר"ן קא.

מהמסד ההלכה ללימוד היוצר בית הוא זה כולל עד טפחות, ללבן שוב ושוב את הצריך הכרעה ופסק. מעלת ונחיצות חשיבות על האמונים הכולל, לומדי לימוד ההלכה בעיון, מצויים היטב בטיבה של סוגיה, הסוגיות בשורשי והעיון העומק על מוותרים ואינם בש"ס, ראשונים ואחרונים, וכלה בליבון הדברים הלכה

למעשה כפי שנתבארו על ידי פוסקי דורנו.למעלה מ-13 שנים קיימת פנינת חן זו בכתרה של ירושלים, ומקרינה מאור התורה והצדיק על ירושלים

עיר קדשנו ותפארתנו.נכבד מאברכי הכולל פריה. חלק יאכל נוצר תאנה ערוך, משולחן נרחבים בחלקים המבחן בכור עמדו ובהם: הלכות מליחה, בשר בחלב, תערובות וטהרה – ב'אורח- – החמורים הלכות שבת וכל ב'יורה-דעה',

חיים'.יוחנן רבי הרה"ג ה"ה כולל, לראש זכו הכולל בני כוחו בכל ומעודד מטפח המשקיע, שליט"א, ווינר ונימי נפשו את אברכי המשי, במסירות בלתי מצויה, כדי שיגיעו לייעודם להורות דבר ה'. ראש הכולל אינו שוקט על שמריו, כשמטרתו היא להקים דור של רבנים ולהוסיף עוד שורות רבנים בכרם בית ובעלי הוראה, ישראל שיקבלו סמיכת 'יורה יורה', בהתאם לדרישתו החוזרת ונשנית של הרב ברלנד שליט"א המביע שוב

ושוב את המשאלה הנכספת הזאת.מיום הכולל את ליוו אשר החשובים הרבנים בין היווסדו וגם בחנו וסמכו את האברכים, נמנו הרבנים בירושלים: צדק דין בית חברי והפורסמים, הגדולים זכר ברנסדורפר מאיר ורבי הלברשטאם משה רבי צדיקים לברכה, שרישומם והשקעתם העצומה ניכרת

עד היום בין כותלי בית המדרש. אנשי וחשובי מזקני רב עידוד הכולל שאב כן דורפמן מיכל יחיאל רבי הרה"ח ובראשם שלומינו, זצ"ל, שהתרגש בכל פעם מחדש כשהשתתף במעמדי 'חלוקת תעודות' לאברכי הכולל, בהטעימו את סיבת שבו כזה מצוין בכולל זכתה "ברסלב התרגשותו:

לומדים תורה בכל הכוחות על פי דרך רבינו הקדוש".יגעת ומצאת תאמין. היה זה בחורף דהאי שתא, עת זכו אברכי הכולל, רבנן ותלמידיהון, לראות ברכה בפרי עמלם: שני תלמידי חכמים, הרב דוד לפק והרב נחמן הוראה בכתר התעטרו הכולל, תלמידי שליט"א, כהן רבי הגדול הגאון אצל ממושך ולימוד שימוש לאחר יעקב מאיר שטרן שליט"א, דיין בבית דינו של עמוד

ההוראה הרב וואזנר שליט"א.במעמד מרומם ומלא התרגשות, בהשתתפות רבנים ודיינים חשובים, זקני וחשובי אנ"ש, קיבלו השניים את סמיכתם להורות דבר ה' לבית ישראל ולענות לרבים

את המעשה אשר יעשון.כחוט השני עברו בין כל הדוברים במעמד זה מילות פירות הקוצרים החיל, בני למראה והתפעלות שבח בתורה הקדושה ובד בבד הוגים בחסידות ובעבודת ה'

כציר מרכזי במהות חייהם.

עשר שעות, ללא הפסקבשלל מאירות כולן לתורה, לה יש פנים שבעים

אורות ובחדוותא דאורייתא.בית משתלב ירושלים של באורה יקרת כפינת הרה"ח בראשות ברסלב, דחסידי להוראה המדרש הכולל כותלי בין שליט"א. קעניג יהודה אליעזר רבי אברכי דרבנן, צורבי עמלים בייחודיותו, המתבלט מיוחד דגש שימת תוך השו"ע, חלקי ד' בכל אנ"ש, על לימוד 'חושן משפט' ולימוד רצוף יום-יום בן 10

שעות, ללא הפסקה.לא כמבצע חד-פעמי, לא בעת רעווא מיוחדת, כי אם דבר יום ביומו, 10 שעות רצופות של לימוד תורה

בהתמדה ובדבקות - הלא דבר הוא.ראש הכולל, שזכה להתאבק בעפר רגליו של הרה"צ אמת: נקודת הימנו קיבל זצ"ל, שפירא שמואל רבי "להבין היטב את החומר הנלמד ולא לרמות את עצמו",

כפי שהיה שגור בפי רבי שמואל.בנו של הרה"ח יהודה קעניג - רבי אליעזר הגאון למען ומאודו נפשו את מסר אשר זצ"ל, צבי נתן ר' התורה הקדושה ותפארת שם רבינו בעיר התורה בני-ברק - מגדיר את מטרת הכולל: להורות לאברכים אשר נפשם חשקה בעמל התורה ובקניינה, את הדרך אשר ילכו בה, לקנות ב'שכל הנקנה' את כל ד' חלקי השולחן ערוך, ולהגיע לדרגות גבוהות בתורה מתוך עמל ויגיעה,

ולהכשירם לכהן כרבנים ודיינים בישראל.סדר-היום של הכולל, ראוי בצדק רב להיקרא 'סדר היום'... לאמור: סדר ללא כולו, היום פני על המתפרש

בין-הסדרים כלל.הלימוד מתחיל בשעה תשע סדר השעה עד ברציפות ונמשך בבוקר, ארוכות שעות במשך בערב. שבע בטור נמרץ בעיון הכולל בני הוגים ובית יוסף, שולחן-ערוך ונושאי כליו, סוגיות וה'נתיבות'. החושן' 'קצות נלמדות להלכות, הנוגעות הגמרא והאחרונים הראשונים עם ידם על

בהבנה ובעיון.ג' הפחות לכל הנדרש, ההספק עם ערוך שולחן של בשבוע דפים נושאי הכלים. כאמור, עיקר הלימוד כיום הוא בחלק חושן משפט שהוא

החלק הקשה והמסועף ביותר; וכבר אמרו חז"ל )ב"ב ממונות, בדיני יעסוק שיחכים, "הרוצה ע"ב(: קעה

שאין לך מקצוע גדול מהן, והן כמעיין הנובע".רבים כוחות המשקיעים החשובים, האברכים בלימוד ביגיעה ובהבנת כל דבר על בוריו - עושים חיל בלימודם. בימים אלו ממש, לאחר שש שנים של לימוד בהתמדה בשו"ע חושן משפט עם הנו"כ, ואחרי הרבה לפני לדיינות בבחינות אברכים מניין עומד חזרות, הרבנים הגאונים: רבי אברהם יצחק אולמן ורבי יעקב בלוי שליט"א, דייני העדה החרדית, ולפני רבנים נוספים, אשר מפליאים את יכולתם העצומה הן בבקיאות והן בהבנתם העצומה והברורה. ואמנם, בעזהשי"ת בקרוב

יקבלו סמיכה לכהן כדיינים ומורי הוראה בישראל.מלבד עצם הזכות של האברכים עצמם, בוודאי יש ונעלה נפלא באופן צדיק רצונו של קיום בזה משום המתעטרים ברסלב מחסידי אברכים לראות ביותר, ז"ל רבינו אמר וכבר הדיינות; ובכתר ההוראה בנזר העמדת ידי שעל י(, הדינים המתקת המידות )ספר דיינים כשרים מתבטלות הצרות והתורה נעשית חביבה

בעולם.

***לתפארה הצומח התורה עולם תמה. לא היריעה בכרם בית ברסלב, מעלה נחת רוח לפני הקב"ה האוהב התמקדה הפעם בהלכה. המצויינים השערים את היריעה בעיר הקודש ירושלים, "כי מציון תצא תורה", נגלה טפח ה' בגליונות הבאים עלינו לטובה, ובעזרת

וטפחים מאותו עולם מופלא בכל עיר ופינה.להיכלל ומתגעגעים כוספים אנו ברסלב כחסידי והוראות. הלכות של עולם - זה מופלא בעולם זצ"ל: שפירא שמואל רבי הרה"צ זאת להגדיר הטיב "אנו חסידי ברסלב, אין לנו פנאי כלל, כי מלבד חיובי הלימודים כגדולי תופסי התורה, יש לנו עוד מחויבות

של 'חצות', 'התבודדות' ולימוד ספרי רבינו הקדוש".שתבע בנדר יצחק לוי רבי אחריו החרה-החזיק בכל עת: "מ'דארף היטן די צייט!" )= צריך לשמור את הזמן(. כשהחברותא שלו היה מאחר והחל להסביר את סיבת איחורו, היה קוטע אותו: "תירוצים אתה מספק

לי?! תן לי תורה!"וכותלי בית המדרש יוכיחו, כי שפע של תורה יש,

וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול...

"ליד שולחן זה ישבו זקני החסידים, רבי

אלחנן ספקטור, רבי יעקב הכהן ברזסקי

ורבי יחיאל גרינוולד, כשהם הוגים בצוותא בספר 'משנה ברורה'. כעת על אותו ספסל

יושבים אברכים שזה עתה נישאו והקימו בית בישראל, וגם הם הוגים

במשנה ברורה"


| הרב יהודה צבי שפירא |צילום: עזרא לנדא

נם את שנתו. כמעט לילה מאוחרת. העולם שעת משה רבי של בביתו סביב. השקט את למשש ניתן ברסלבר, מתנגנת נעימה קדושה. רבי משה, מתלמידיו הגדול, ה'טור' על רכון יושב נתן, רבי של הגדולים את ושוב שוב ומשנן לילה, חצות אחר של בשעה פירושו של הב"ח על ה'טור שולחן ערוך': "זאגט דער

הייליגער ב"ח"...רבי משה עצמו היה לו בשופי ממי ללמוד מסורת זו. רבי גדול היה לו - הלא הוא רבי נתן, תלמידו הגדול של רבינו הקדוש, שלימוד השולחן ערוך עם הנושאי-

כלים היה נר לרגליו, וכעדותו של רבי נתן בספרו 'חיי מוהר"ן': "כשהכניס אותי בהתמדת הלימוד, וצווה עלי רצונו היה ואז יום... בכל גדולים שיעורים לי וקבע הגדולים ערוך שולחן הארבעה כל שאגמור הקדוש בשנה אחת; וקבע לי שיעור ללמוד חמשה דפין בכל ה'אורח- כל וגמרתי כמו חצי שנה, קיימתי וכן יום.

חיים' עם ה'מגן אברהם' וט"ז, וה'יורה דעה' סמוך עד לסופו".

התלמידים, לכלל גם אלא נתן, לרבי רק לא אך בהמשך הדורות, ציוה רבינו על לימוד זה: "ופעם אחת חשב רבינו ז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום, עד בכל שנה ש"ס עם לגמור דהיינו היום מספיק, שאין הרי"ף והרא"ש, וד' שו"ע הגדולים" )שיחות הר"ן עו(.

כשלומדים גמרא ולאחר מכן מלבנים את הסוגיות אליבא דהלכתא, וזוכים לדעת כל דין ממצוות התורה הלכות' ב'ליקוטי באריכות נתן רבי מסביר - באמת ושמחת דגדלות המוחין עיקר "זהו – ז( )פסח

התורה".הרגלו את נתן מרבי מנעו לא והשלגים הקור גם בלימוד השולחן ערוך, וכפי שסיפר תלמידו רבי נחמן טולטשינער. היה זה בימות החורף, כאשר הזדמן לרבי נחמן לשהות עם רבי נתן באכסניה שכל חלונותיה היו רבי חפץ אז, ששרר הקור לגודל ושבורים. פתוחים אך לסוגרם, שיוכלו באופן החלונות את לתקן נחמן לא עלה הדבר בידו. כאשר הגיעה שעת חצות לילה, ראשו שקוע נתן רבי את לראות נחמן רבי השתאה האימים קור למרות יורה-דעה בשולחן-ערוך ורובו

ששרר באכסניה.

ברסלב – הלכה למעשהלא מעטים הם בעלי ההוראה וההלכה שפיארו את בית מדרשו של רבינו, וכעדותו של הרה"ק מברדיטשוב לומדים ככולם רובם הם רבינו שמקורבי זי"ע

מופלגים:רבי מרדכי הדיין מטפליק, שרבינו שיבחו והעריכו; רבי דוב הדיין מלאדיז'ין שעזב את משרתו ועבר לגור בעיר ברסלב, כדי להיות סמוך לרבינו; רבי אהרן רבה המדמה' 'בירור לו שנתן אמר שרבינו ברסלב, של בפסיקת שאלות; בנו ומ"מ רבי הירש לייב, שהגאון רבי שלמה קלוגר העיד עליו שהוא גאון ירא וכשר; ונכדו יכול שהוא עליו העידו דורו שגדולי מטשערין, הרב

לכהן כרב בכל תפוצות ישראל.להם אשר כל את שהשקיעו שבחבורה, האריות בקניין השולחן ערוך - רבים הם. על רבי אברהם ב"ר נחמן מסופר )שיש"ק ח"ג, תנד( שכמה בני תשחורת בהלכות הש"ך דברי את להם לפרש הימנו ביקשו

מילה בעל-פה הש"ך דברי על חזר והוא - טריפות במילה.

שטרנהרץ, אברהם רבי של ימיו בסוף כי מסופר, ביקש ממאן דהוא שיביא לו את השולחן ערוך הגדול יש היום הרי הלה, הציע הגדולים(. המפרשים )עם 'משנה ברורה', שלבטח יקל עליו את הלימוד כעת לעת זקנותו. השיב רבי אברהם: "מתמיד היינו עוסקים רק

בשולחן ערוך עם ה'מגן אברהם' וכו' ולא קיבל.לוי רבי של שהותו מתוארת חסידך' 'איש בספר יצחק בנדר ז"ל במחנה באד-רייכנהאל שבגרמניה, שם הורה הלכה למעשה לשוהים במחנה: "זכורני - מעיד ר' משה ברייט - כי לפני שהסכים ר' לוי יצחק לקבל על עצמו את עול הרבנות, התלבט בנפשו זמן רב מאוד. אותה עת אצל בראותו את המצב הקשה ששרר רק אחינו בני ישראל, קיים בנפשו את דברי חז"ל 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש' - והחל לנהוג רבנותו ברמה. מדי פעם נתגלתה ידענותו העצומה בתורה, בעת בעניינים שערך דינים ובפסקי מדין, על יושב היותו חמורים שבתורה, ואשר התפרסמו עד מהרה על פני

המחנה".אותן חוליות יקרות, השלובות בשושלת הזהב של ההלכה הצרופה מימי רבינו הקדוש ועד עתה, ממשיכות להאיר בדל"ת אמות של הלכה, בקרב תלמידיו ותלמידי תלמידיו של רבינו. אמת מה נהדר לראות בכל ריכוזי על דגש שמים אשר כרבים, יחידים שלומנו, אנשי יקרות, באור ובכך מאירים לימוד ההלכה הצרופה -

להאיר לארץ ולדרים.הקודש, עיר בירושלים מלך, של בפלטרין גם משובצים כוללי ברסלב להלכה, כאבני חן זוהרות בכתר

עולם התורה.

כולל הלכה בביהמ"ד הגדולשנקרא הגדול הכנסת בבית שערים, מאה ברחוב על-שם רבינו הקדוש )בלשון החסידים: 'השול'(, אשר נוסד על-ידי גדולי וזקני אנשי שלומנו, שוכנים כבוד

כוללי הלכה והוראה.שנה, מ-30 למעלה לפני הכוללים, של ראשיתם כאשר הרה"ח רבי אפרים נחמן אנשין שליט"א הרצה סיום עריכת בעת אנ"ש, קהל לפני התעוררות דברי על-ידי עשרות אברכים מחסידי ברסלב על חלק נכבד

מהשולחן-ערוך.וזקן פאר גם השתתף מצווה של מסיבה באותה אפרים רבי זצ"ל. בנדר יצחק לוי רבי הרה"ח אנ"ש, נחמן נשא דברים נלהבים על חשיבות לימוד הפוסקים על פי תורת רבינו. לאחר שגמר את דבריו, ניגש אליו רבי לוי יצחק, וכה אמר: "בפעם הבאה תגיד לאברכים, על ערוך השולחן את שילמדו רצה הקדוש שרבינו הסדר, ולא רק חלק אחד, אלא את כל ארבעת חלקי

השולחן ערוך!"הדברים היוצאים מן הלב פעלו את שלהם, ומני אז - הלימוד ברשת הכוללים בבית המדרש הוא על פי

הסדר, כרצון רבינו. כיום, די להביט בנעשה בבית המדרש הגדול במאה שערים, ולראות את חיי התורה השוקקים בו מחצות הלילה, דרך כל שעות היום, עד לאחר צאת הכוכבים למחרתו - כדי להרנין את הלב במראה הגדול הזה של בשקידה ביגיעה, בהתמדה, הצרופה, ההלכה לימוד

ובהצלחה.בכולל חצות שבבית המדרש במאה שערים 'אורות

הנחל', הלימוד מתחיל בסוגיות הגמרא, עבור דרך 'טור' ו'בית יוסף', ועד ל'משנה ברורה', 'ביאור הלכה' ו'שער כל על מעמיק מבחן מתקיים שבועיים מדי הציון'.

הנלמד.זאת לאור דבריו של רבי אברהם ב"ר נחמן בביאורו כוונת כי אביו, בשם מוהר"ן, שבלקוטי ג' תורה על רבינו בתורה זו העוסקת בלימוד התורה בלילה, "שיהיה עיקר הלימוד, בבירור הלכה מתורה שבעל פה". בהמשך דבריו מציין ראבר"ן שהכוונה גם ללימוד תורת הנסתר

- דבר המתקיים גם הוא במקום קדוש זה.ההלכה', 'עיון ההוראה כולל היא, הכותרת גולת המתקיים במשך שעות היום בהיכל בית המדרש הגדול דחסידי ברסלב במאה שערים. בכולל זה הוגים בתורה העמלים צעירים אברכים צורבים, של רבות עשרות בתורה - תחת הנהגתו של ראש הכולל הנערץ, הגאון החרדית, העדה מו"צ שליט"א, רוזנבלט יצחק רבי ליבון תוך למעשה, הלכה ההוראה בדרכי המדריכם

השאלות הרבות המתעוררות אגב הלימוד.הלכות שבת החמורות. כל סיימו עתה את בכולל על חלק מן ה'סימנים' נבחנו חברי הכולל אצל הגאון האדיר רבי יעקב מנדל יאראוויטש שליט"א, חבר בד"צ מהידיעות התפעלותו את שהביע החרדית, העדה המקיפות שגילו האברכים, בציינו כי ללא ספק צומח

כאן דור של רבנים ומורי הוראה חשובים.כל הנכנס להיכל בית המדרש בשעות היום, עומד מלא התפעלות כשהוא רואה אותו מלא מפה אל פה, קול התורה נשמע בו ברמה, ואוירה של עמל התורה

מרחפת בחלל."ליד מסוים: שולחן על מצביע נחמן אפרים רבי אלחנן ספקטור, רבי זקני החסידים: ישבו זה שולחן רבי יעקב ברזסקי ורבי יחיאל גרינוולד, כשהם הוגים כעת, על אותו ספסל, ברורה'. 'משנה בצוותא בספר במשנה והוגים נישאו, עתה שזה אברכים יושבים השייכות הגמרא סוגיות את שליבנו לאחר ברורה, לאותו עניין, ולמדו את הטור ואת ה'בית יוסף', ואחרי כן את 'המחבר', הרמ"א, ה'מגן אברהם' והט"ז. ההלכה יוצאת מחודדת בפיהם של האברכים, בצורה שתישאר

חקוקה בהם לעד".אומרים על אברכי כולל מפואר זה, שגם אם יעירום באמצע שנתם וישאלום בהלכות שבת - יוכלו להשיב תורה דברי "שיהיו בבחינת ברהיטות, למעשה הלכה

משוננים בפיך". היסוד שהטביע מוהרנ"ת שיש ללמוד פוסקים יום יום, חוק ולא יעבור, הוא הקובע והמנווט את דרכם של לומדי בית המדרש הגדול במאה שערים, השונים

הלכות בכל יום.

כולל ברסלב להוראהשני בדומה לו, אחד מיהלומי החן בחצרו של רבינו הקדוש, הוא 'כולל ברסלב להוראה' המתנוסס לתפארה בירושלים, בראשות הרה"ח רבי אליעזר ברלנד שליט"א, שאינו מרפה בדרישותיו מאברכי התשחורת להשקיע את כל ישותם בלימוד בעיון בכל שעות היממה, כשהוא חוזר ומשנן לשומעי לקחו את דבריו של רבינו הקדוש הידועה כמקבילתה השכל" לחדד גדולה ש"מצווה

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".מעבירין תורה, עול עליו המקבל "כל ועוד: זאת שלומד מי היינו - ארץ דרך ועול מלכות עול ממנו בעיון, שמעיין ומבין חכמת התורה, שזהו בחינת 'אנפין


זוהרות בכתר אבני חן

עו לם התורה


עו לם התורה החוליות היקרות, השלובות

בשושלת הזהב מימי רבינו הקדוש ועד עתה, ממשיכות

להאיר בקרב תלמידיו ותלמידי תלמידיו של רבינו, בכל ריכוזי

אנשי שלומנו, אשר שמים דגש על לימוד ההלכה הצרופה

הרב יהודה צבי שפירא סוקר את ממלכת ההוראה של

ברסלב בפלטרין של מלך


גישושים מסע במיוחד. יעיל מחקר כצוות התגלתה הם עלומים. ניגונים בעקבות אותם מוביל מפעים פני על אחורה מדלגים תווים, בעקבות צועדים ועוד צליל של שבריר מלקטים קטועה, היסטוריה הצלילים עם יחד חושף מידע. המסע המרתק פיסת

הרבה סיפורים.לחיפוש חשין אליעזר ור' חזין יצאו למשל, כך, בעקבות 'ניגון דבקות'. עקבות ראשונות נמצאו בספר מחקר. היו שם תווים של שני ניגונים המיוחסים לרבי תיבות ראשי בעקבות מתיש מחקר מברסלב. נחמן משפחה, ושמות טלפון מספרי בין גישוש עלומות, והצוות מגיע לנכדו של רב ואב בית דין ביאליסטוק. הנכד זוכר את הניגון מבית אביו, ויודע שהוא ירושה מסב זקנו. במשפחה ידעו תמיד שהניגון מיוחס לחסידי

ברסלב.'ניגון גוט שבת' מוביל אותנו אחורה לסיפור מרטיט של חסיד ברסלב מופלא, שכל חייו היו תשוקה אחת לקדושת שבת. עם ניגון זה הוא חי, נטל אותו עימו לכל מקום, ובסוף לקח אותו הניגון לעולם שכולו שבת. הוא נרצח בידי הגרמנים, כשהוא שר ומנגן 'גוט שבת', מנגן

ושר עד נשימתו האחרונה. זה האבוד', 'הניגון ספק ללא היא הכותרת גולת הוא היסטוריות, עדויות פי על כעת. ממש שנמצא

והוא מסוגל להוביל את נשמות נחמן, מתייחס לרבי הצדיקים לגן עדן.

הקפדה על הנוסחהיצירות כל ניגונים. 17 ישנם הכפול באלבום הושם הפעם לרבינו. אחרת או כזו בדרך שייכות ב'הינדיק' המסורתי. לדיוק גם לאיכות, מעבר הדגש מספרים על אינספור שעות עבודה מאומצת, עוד לפני הכניסה לאולפן. בין היתר דרשה העבודה הצלבת מידע והתאמה מקסימאלית עם כל יודעי נגן - טובי המנגנים וחוקרי אנ"ש זקני והמשוררים, החזנים בברסלב, העיתים. "הקפדנו מאוד על הנוסח הנכון", מספר ר' חיים. "לפעמים שינינו קטע אחד פעם ועוד פעם, עד

לתוצאה משביעת רצון לכל הדעות".

ברשימת מדהימים. פשוט והאיכות ההשקעה פחות. לא הראשונה. השורה את תמצאו הנגנים דוד ר' טוב. לבית הם גם שייכים הנפלאים הקולות קאליש, מקהלת 'ידידים', ילד הפלא מוטי לזר, והסולן ההשקעה והליטוש, האיכות מושקוביץ. אברהם ר' הזה האלבום את שהפכו אלו הם הנשמה, ובעיקר

לחוויה יהודית.שנים שבע יומולדת: גם חוגגים הפקות' ב'הינדיק זו גם סיבה טובה ללגימת "לחים". חזין כבר רואה את העתיד הוורוד - ממתין לנו שם אלבום נוסף, ניגונים

מרבי נתן ותלמידיו הקדושים. זו התוכנית העתידית. ורגע לפני שנפרד מבקש ר' חיים להוסיף עוד משהו חשוב. "ביצירה הזו הושקע הון של ממש, לא חסכנו

ולא התפשרנו, הלכנו על הכי טוב שיש. כח לנו יהיה וכדין כדת האלבום את תרכשו אם לנו מוציאה דיסקים צריבת זכרו, ולהפיק. להמשיך את הרוח מהמפרשים. אצלכם זו קניה קטנה, אצלנו זו

שאלת קיום עתידית".

כך יצאו לחיפוש בעקבות 'ניגון דבקות'.

עקבות ראשונות נמצאו בספר מחקר. היו שם תווים של שני ניגונים המיוחסים לרבי נחמן

מברסלב. מחקר מתיש בעקבות ראשי תיבות עלומות, והצוות מגיע לנכד הזוכר את הניגון

מבית אביו

תווי 'הניגון האבוד'


של רבבות החסידים אצורה שם, ממתינה למי שיקרא לה לתחייה.

המחקר כשלעצמו אפור ומאובק, רחוק מלהיות מרגש סבוכות, פרוצדורות גישושים, של שנים מפעים. או והמון בירוקרטיה קפואה כמו שרק פקידים אוקראינים יכולים ליצור. את הדרכים אל האוניברסיטאות השונות למד נחום על-פה, הוא עשה אל אותם ארכיונים את הדרך הלוך וחזור פעמים אין-ספור. לפעמים, רק כדי

לגלות את השער נעול. עם השנים נוצרו גם הקשרים, והחוקר הצעיר מצא עצמו במקומות שרגלו של היסטוריון מבחוץ מעולם לא הורשתה לדרוך. כשהוא חף מכל תעודה, ומאחוריו את קרלינסקי פילס רשמי, מוסד שום עומד לא בבניית והשתדלות בעזרת השגחה שמימית רק דרכו קשרים. ואז, בעיצומו של מחקר סתמי, בתוך ענני אבק

היסטוריוני, נתקל בתגלית חייו. נכון, לעכשיו. ל'ניגון התווים את בתוכו גנז רגיל לגמרי ארגז שנכתבו המילים עדן'. לגן הצדיקים את שמלווה בהמשך, גרמו לר' נחום להחסיר יותר מפעימה. נכתב

שם: "בקבלה מרבי נחמן מברסלב". מה כבר יכול לרגש יותר חסיד שמוצא את ניגונו של התווים דעתו. את על ובמקום האחרון שהעלה רבו,

וגם את הצלילים הוא הביא עמו. כעת נמצאה עבורם גם אכסניה מכובדת.

- - -

לעלות אל האורענק הפקת הפקות' 'בהינדיק סיימו אלו בימים של אלבום ראשון מסוגו. מה מיוחד כל-כך באלבום

החדש? ר' חיים חזין, הבעלים של 'הינדיק', בוחר להתחיל בהסבר קצר על חברת ההפקות שבבעלותו. "המטרה שלנו מתומצת בעצם בשם שלנו, שמבוסס על סיפורו הידוע של רבינו ה'הינדיק'. הרעיון הכללי הוא לרדת אל מתחת השולחן, ודווקא מתוך מה שנדמה לירידה, אנחנו מקווים לעזור לאלו שלמטה לעלות אל האור".

פעמים, מעט לא להפתיע הספיקו כבר ב'הינדיק' גם באמת, מיוחד במשהו מדובר הפעם זאת ובכל בקנה מידה המקצועי של 'הינדיק'. הרעיון נולד מתוך הגילויים החדשים בתחום המוסיקה שהיתה ונעלמה. 'הניגונים שאבדו' וקמו עכשיו לתחייה, עוררו מחדש את הצורך להחזיר לברסלב את מה שהיה לה - ואבד. לא כולם יודעים, אבל לברסלב, כך מתברר כעת, יש רקע מוסיקלי נרחב. התגליות החדשות, שהרעישו את עולם התווים החסידי בשנים האחרונות, עם חשיפת שהיה שלם עולם אלינו גם הביאו אנסקי', 'אוצר

ואיננו. תגליותיו של קרלינסקי כוללים ניגונים שהיו ונעלמו.

אלו הופיעו כעת בעולמנו ממש מחדש. כשר' חיים חזין שמע על התגליות, הוא אמר לעצמו 'מתאים לי'. הגיע הזמן שנוכל לרכז באלבום אחד את

כל הניגונים שלנו, אלו שפזורים במאגרים שונים, כאלו ואלו מסוימים, וזיופים שינויים עברו השנים שעם

שרק כעת שלחו אלינו אות חיים. גבוה. חברת ההפקות להילוך מיד נכנסו ב'הינדיק'

באחת המחברות מופיע תיעוד של

קהילת חסידי ברסלב בעיר ברדיטשוב. חברי

המשלחת פגשו שם חסידים, במקום מגורם

ובבית מדרש. הם ליוו אותם בתפלות ושהו עימם שבת שלימה.

במחברת מוזכרות הנהגות מופלאות, והווי

חיים נעלה ומרתק


ניגונים חסידיים עתיקים, ובהם ניגוני הקודש של ברסלב, אצורים בהקלטות 'פונוגרף' ובמחברות שהפיקה 'משלחת אנסקי', שדילגה לפני 100 שנה מעיר לעיירה ברחבי אוקראינה, ותיעדה את החיים היהודיים בקהילות הקודש שנים של מחקר וחיפושים אחר האוצר הובילו לתגליות מרגשות, כאשר באחד הארגזים נמצאו התווים של הניגון עליהם רשום שרבינו אמר שהוא: 'ניגון שמלווה את הצדיקים לגן עדן' ר' חיים חזין, הבעלים של 'הינדיק הפקות', מספר על 'מאחורי הקלעים' של האלבום החדש, בו מופיעים לראשונה הניגונים שהתגלו מאוצרותיו של רבי נחמן, לרגל יום השנה ה-200 להסתלקותו

עוד הניגון חי'דעם רעבנ'ס טיש' < מסע גישושים ומחקר הקים לתחייה את 'הניגונים שאבדו', ומחזיר את האוצרות שנעלמו

הטמינו את הווי חייהם, את אמונתם היוקדת, ובעיקר שהלחינו כאלו בניגונים. - הכמוסים כיסופיהם את בעצמם, ואחרים שהורישו להם אבותיהם מדור-דור. הניגונים הולחנו בבתי המדרש, בחדרו של צדיק רוב

קדוש, או בתפלתו של חסיד בוער. את האוצר הזה היה מישהו שהשכיל לאסוף בעוד

מועד.

אוצר בארגזשלמה רפפורט, או בכינויו הספרותי ש' אנסקי, היה בתיעוד. גם השאר, בין שעסק, ויוצר, משורר סופר, הוא הבין שהחיים היהודיים במזרח-אירופה עלולים לא אם להציל, שחייבים והחליט להעלם, הזמן עם אותם בעצמם, לפחות את רוחם. 40 שנה מאוחר יותר התברר שהוא צדק. העולם היהודי נמחק כמעט לגמרי

מהמפה האירופאית, אבל בכמה ארגזים חתומים היתה רוחו עדיין אצורה וגנוזה.

עם יחד כשיצא אנסקי, צבר הארגזים תכולת את בשם המוכרת משלחת יהודים, של קטנה משלחת 'משלחת אנסקי', וכללה צלם, מקליט בפונוגרף, וכתב שתיעד בכתב. במשך שנים נדדו אנסקי ואנשיו בערים מוכרות יהודיות קהילות עם נפגשו הם והעיירות. ושאינן מוכרות, שוחחו עם מנהיגים יהודיים, הקליטו אדמו"רים וצדיקים, ורשמו תווים של ניגונים לאלפים. אנסקי, שנאלץ לברוח מפולין לפני המהפכה, הותיר בקלסרים צבור כשהוא שאסף, החומר את מאחוריו וארגזים. חלק מהחומר נמצא בישראל, בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, ויתר החומר מסתובב בעולם. היקר, החומר את אנסקי הטמין קרלינסקי, לטענת לפני באדמה, קבר אותם ארגזים, בחמישה ביותר

שברח מפולין.בכתב. גם אנסקי' 'משלחת תיעדה הסיקור את חסידי קהילת של תיעוד מופיע המחברות באחת שם פגשו המשלחת חברי ברדיטשוב. בעיר ברסלב חסידים, במקום מגורם ובבית מדרש. הם ליוו אותם בתפלות ושהו עימם שבת שלימה. במחברת מוזכרות

הנהגות מופלאות, והווי חיים נעלה ומרתק.אנסקי שם פגשו אותם המעניינים האישים בין וחבריו היה ר' אייזיק'ל, נכד רבינו. הם ביקרו בביתו, בכינור ומנגן שר כשהוא בפונוגרף, אותו והקליטו

שקיבל מירושה מזקנו הבעל-שם-טוב הקדוש.על האוצר הזה ידע קרלינסקי. הוא ידע גם שכאשר מישהו יצליח למשות אותו מתהום הנשייה, תתרומם משם חתיכת חיים יהודיים, תוססת ומלאת חיוניות. האוצר הנעלם קבור יחד עם נשמות הניגונים, ורוחם


עוד הניגון חי'דעם רעבנ'ס טיש' < מסע גישושים ומחקר הקים לתחייה את 'הניגונים שאבדו', ומחזיר את האוצרות שנעלמו

| הלל אידלזון |כשבעולם הגדול מציינים 200 שנה להסתלקות רבי נחמן מברסלב, בברסלב יש מי שעובד שעות נוספות בכדי להביא את ה'טיש' של ברסלב. ואם המשפט הזה נשמע יומרני מדי, כדאי לכם להאזין לאלבום החדש, שיצא זה עתה אל המדפים: 'דעם רעבנ'ס טיש' - זה שמה של יצירת המופת, עליה שקדו בתקופה האחרונה

ב'הינדיק הפקות'.מאחורי הפרויקט המיוחד יש סיפורים רבים. אחד מהם שייך לר' נחום קרלינסקי, חוקר ומתעד חסידות בכלל וברסלב פרט. תואר של ממש עדיין אין לא, אבל מרץ, רצון ובעיקר לב ברסלבאי פועם - יש גם יש. שנים 'חורש' את אוקראינה, מבקר בכל מאגר מידע שהוא

קיים, נובר בספריות, ומתגנב למרתפי אוניברסיטאות.בהיסטורית המחקר והתחביב של ר' נחום, רשומות ראתה שלו המצלמה עדשת מעטות. לא תגליות דברים שחוקרים רבים יהיו מוכנים לשלם עבורם הון. כמו במחקר שכן, הנודד. לחוקר לו, היו אכזבות גם במחקר, אף פעם אינך יודע מה תמצא, אם בכלל. כעת הוא קוצר פירות של שנות עמל, המוגשים לנו באלבום

המפואר שהשיקו 'הינדיק הפקות'.בברסלב כתובים כוחו, ועל ניגון של מעלתו על כמה תורות. כשמלחין הניגון הוא 'איש כשר', יכולים התווים לקחת את הנפש גבוה מאוד. וכשמלחין הניגון הוא הרבי בעצמו - מה יש כבר להוסיף. מאז ומעולם תפסה הנגינה מקום של כבוד בעולם הצדיקים. חסידים של ימיהם ובדברי בנגינה, רבות בילו מעשה ואנשי

קהילות הקודש תופס הניגון מקום חשוב.

יש את הניגונים שנשמעו בלילי שישי, כשניחוח של שבת כבר הכה בחוטם, ויש את הניגונים של ליל שבת, בנועם רותחים בלבבות ועדה, קהל מפי שיצאו אלו חסיד, של מפה יצאו כשהם הניגונים, שבת. קדושת היה בהם הרבה מאהבת חברים, דבקות, שמחה, ובעיקר

חיים. התקיימו שנה, מ-100 יותר לפני של באוקראינה קודש, חצרות עוצמתם. במלא היהודיים החיים אירופה, יהדות על הכורת כשעלה לרבבות. קהילות גם החיים באוקראינה נעלמו, נקברו תחת אפר החורבן, כאשר עוד קודם לכן, עשה שם המשטר הקומוניסטי שמות - ולא נותרו מכל תפארתה של יהדות מזרח-אירופה אלא זיכרונות. ואלו צרורים היו באוצרם של

זקנים, שגם הם הלכו מאיתנו ברבות הימים.חורבן, קודם של בעולם שם, שחיו היהודים


חדרי ה"התבודדות" על גג בית הכנסת דחסידי ברסלב בוויליאמסבורג

"שבתא בברכת מסתיים הריקוד שבת. ניגוני עם טבא".

הגיליון את לוקחים לבימה, כולם ניגשים כעת לב וטובי ושמחים ברסלב', 'אוצרות של השבועי יוצאים המוני המתפללים, פוסעים יחד הביתה. בדרך מדברים יחד שיחה נעימה, וכך נפרדים איש מעל אחיו

באהבה וברעות.התפילה השכם. בבוקר מתחילה שחרית תפילת נערכת כיאה וכראוי לחסידי ברסלב. מכניסים את כל הכוחות לתוך התפילה, ומחדשים את החיות מתוכה.

בגמר התפילה ואמירת ה'תיקון הכללי' בהתעוררות מחשובי לב נדיב שתורם רבא, קידושא נערך רבה, אנ"ש, כאשר אברך אחד )בכל שבוע אברך אחר( עומד ולומד לפני הציבור בספה"ק 'סיפורי מעשיות'. תוך כדי הלימוד צצים רמזים נאים בדברי המעשה, ומתיישבים על לבות המקשיבים, המקבלים את הדברים 'לעובדא

ולמעשה'. הדיבורים רושם נלהב. בריקוד מסתיים המעמד כולנו הריקוד. בשמחת היטב ניכרים עתה שנלמדו יוצאים משם עם הרגשה שעניינו של רבינו איננו ישן

נושן, אלא מחודש ומלא חיות בכל עת.

הסעה אל מחוץ לעירגם גדול. ציבור מתכנס שלישית, סעודה לקראת כאן להתחמם לכאן באים מאנ"ש שאינם אנשים בדברי חיזוק ועידוד ממעיינות הנצח האין-סופיים של הננמ"ח. שולחנות ארוכים ערוכים, שורות-שורות של וסועדים מסובים יושבים ובחורים, זקנים אברכים,

יחד; מעלה-מעלה עד כי אינה ניתנת לתיאור. ערגת הציבור הרחב כשהוא שר יחד בקול רם את הניגונים הלבביים של 'שלש סעודות', היא, כאילו אתה נמצא בעולם אחר לגמרי. עולם טוב בוודאי. המועקות והדאגות של ימי החול אינן תופסות עתה שום מקום מעלה, של בעולם עתה נמצאים אנו כלל. ומציאות עולם של שבת; ואתה מרגיש שכל דקה עתה שווה כל הון דעלמא. אתה מרגיש שיש בורא ויש עם ישראל, יש תורה ויש שבת, ויש צדיקים אמיתיים. כך נמשכות

הזמירות עד לזמן אמירת התורה. המסובים בפני לומד החשובים מהאברכים אחד תורה ב'ליקוטי מוהר"ן', הציבור שותה את דבריו בצמא. הדרשן מדגיש נקודה שהאירה לו בתורה, ועל נקודה

זאת הוא מתמקד ומרחיב את הדיבור. הוא מקיף את העניין מכל צדדיו, עד שהנקודה מתבארת ומתבהרת על חיזוק בדברי מסיים הוא למעשה. עד מהשורש העניין המדובר, מתחילים לזמר 'ידיד נפש', ועל הציבור

ניכר שקלט את הדברים ונהנה מהם. ועליז שמח בריקוד יוצאים ערבית תפילת לאחר טוב, "שבוע לזה זה מאחל הציבור קצרות. לדקות קבוצות אברכים עומדות עדיין ושם פה היקר". אחי שחוזרים יחד על הדיבורים היקרים שנשמעו עכשיו. כל אחד מעיר ומאיר את שלו. בפינה אחרת מתיישבת קבוצה אחת ולומדת יחד את העמוד היומי שב'ליקוטי

מוהר"ן' והדף היומי מ'ליקוטי הלכות'. לאט-לאט מתרוקן בית המדרש. כל אחד יוצא מכאן מלא חיזוק והדרכה לכל השבוע. כל אחד חוזר הביתה עם הרגשה שיש רבי בעולם והוא חי עדיין וגומר את

שלו כמו שהבטיח: "גמרתי ואגמור". מחוץ אל הסעה בוקר בכל יוצאת החול בימות לעיר, להתבודד בשדה, כעצת רבינו. נוסעים עמה הרבה אברכים, החוזרים משם מחודשים ורעננים לעבודת ה'.

כמו כן מתקיימים תפילות ושיעורים כסדרם. מסוים, זמן תורה עם 'ללכת' רגילים החבורה בני את בעיון ולומדים יחד, מתוועדים בשבוע כשפעם רבי מוסר התורה, לימוד ובסיום הזמנית'. 'התורה אברהם גלינסקי שיעור כללי בתורה הנלמדת. השיעור על ומתפרס לסופה, כל התורה מתחילתה מקיף את

שניים או שלושה שיעורים לכל תורה.

עם הכניסה לפרוזדור, אנו עומדים מול דלת

צדדית, עליה קבוע שלט: "התבודדות היא

מעלה עליונה וגדולה מן הכל". מה פשרו של

שלט זה, ולאן דלת זו מובילה?


גדול מקום אחר בחיפוש פתחו הקהילה עסקני ומרווח, שיכיל את כל הקהל הצמא לדבר ה'. סייעתא דשמיא נדירה ליוותה אותם, כשמצאו שטח גדול, מיועד להשכרה. על שטח זה בנו בניין יפה וגדול, ומאז הציבור הולך וגדל בלי עין הרע, עד שכמה פעמים מתכנסים

לסעודה שלישית ציבור רחב של יותר מ-100 איש. העיר, בכל מפרסמים אנ"ש, מגדולי אורח כשבא שבשבת זאת ידרוש האורח הדגול בסעודה שלישית -

ואז מגיע ציבור גדול של 200 איש ולפעמים 300. בסעודת ההילולא של רבינו בשנה האחרונה השתתף זצ"ל מוהרנ"ת ההילולא של בסעודת גם ענק. ציבור הכבד הגשם אף על פה. אל מפה מלא ביהמ"ד היה ולהשתתף לבוא האנשים מאות נמנעו לא והברד,

בסעודת ההילולא.החוויות מן המקצת מן מקצת להעביר אנסה הרוחניות של שבת אחת בבית המדרש, את יופי בית המדרש הזה, ואת תפארת האנשים הבאים אל שעריו.

מעל השער מתנוסס בגאון השלט: "ביהמ"ד אברכים דחסידי ברסלב – ע"ש רביה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע". כה באופן העיר, בחוצות רבינו של שם הזו ההכרזה באומן, עתה נמצאים אנו כאילו הרגשה נותנת גלוי, מברסלב", נחמן רבי ציון "היכל הענקי השלט מול הרגשה שברסלב הוא דבר כה מכובד וכה עוצמתי, שאין שום מקום להתבייש בו. אדרבה, זהו מקור ל'ויגבה

לבו בדרכי ה''. עם הכניסה לפרוזדור, אנו עומדים מול דלת צדדית, עליה קבוע שלט: "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל". מה פשרו של שלט זה, ולאן דלת זו מובילה? גרם הדלת; בפתיחת מעצמה נפתרת הפליאה חדרים שני בנו כאן הגג. אל אותנו מעלה מדרגות למעלה הגג, על פה, להתבודדות. מיוחדים קטנים מהמיית העיר הסואנת בטירוף ובבהלה, מיישבים את הדעת מתוך חירות המוח; פה שופכים שיח מול פני ה'

וזוכים למעלה עליונה וגדולה מן הכל.

הידידות מצמיחהענפים חדשים

בהיכל בית המדרש הרחב אנו מוצאים ציבור מגוון, צעירים ומבוגרים.

ערב שבת. הציבור יושב וממתין לכניסת שבת. בפינה אחת יושבים שניים ולומדים יחד 'ליקוטי הלכות'; לצד

שולחן אחר לומדים שניים בחברותא את העמוד היומי ב'ליקוטי מוהר"ן'. מסביב לבימה עומדת קבוצת אברכים המשוחחים בידידות חמה; הם מדברים על רעיון שהגה אתמול רבי אברהם גלינסקי שליט"א בשיעורו הקבוע

)שמועבר בשידור-חי מדי שבוע(. מסוגים מורכבת שהקבוצה מגלה הצד מן מבט שונים של אנשים; אברכי כולל יחד עם אנשי עסקים; אנשי עבודה ליד פשוטי עם - כולם משוחחים בידידות לקבוצה ניגש כשאחד אחת. משפחה הם כאילו המשוחחת לשמוע אף הוא דיבורי אמונה, הם מקבלים אותו במאור פנים, בקריאת "שבתא טבא, חבר יקר", משתפים אותו בשיחה ההדדית. וכך נמשכת שיחתם באהבת חברים בלתי רגילה, שאין מוצאים דוגמתה כי אם בברסלב, כמאמרו של רבינו: "העולם ראוי שיתמהו

על האהבה שבינינו". אחד וכל חבורה, לצד חבורה להן מתלקטות כך והרוחני, הגשמי בשלומו ושואל האחר עם מתיידד את פה שמרגישים עד ונעימה, זכה היא והאווירה מאמר הזוהר "אנן בחביבותא תליא מילתא". השיחות נמשכות והידידות מצמיחה ענפים חדשים וטריים, עד רבינו, לענייני ונפש לב בכל המסור הנאמן שהגבאי אחד את התפילה לעמוד שולח ווברמן, יצחק ר'

מהאברכים, והתפילה מתחילה.היכל רקיעים. בוקע למרחוק, נשמע התפילה קול בית המדרש כולו אפוף באש יוקדת, כשכל אחד שופך 'הודו'. הזעקות מפלחות את כל לבו לפני ה' במזמור את החלל. ה'שמונה עשרה' מתארך לדקות ארוכות. כך

מתפללים את המנחה האחרונה של השבוע.לקבלת שבת יורד לפני התיבה אברך עם קול ערב, האווירה בביהמ"ד משתנית לאווירה של שבת, אוירה החדש השיר מזמורי באמירת מנעימים נינוחות, של שלעתיד. במנגינת "ובהיכלו כולו אומר כבוד" הברסלאי, מרגישים כי הבריאה פושטת עתה את בגדיה של חול

ולובשת בגדי שבת וכבוד והדר.אברכים עשרות כשעשרות אורה מתמלא הבית פני את מקבלים כשהם דודי' 'לכה שירת יחד שרים השבת בשמחה ובצהלה. חדוה ושמחה עילאה אוחזות בכולם באמירת "וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין"... ממש יכולים ומרוממת, שבתית כה היא האווירה

למששה בידיים.והנה נשמעת שאגת הבעל-תפלה: "ברכו את השם המבורך!" לעומתו ברוך יאמרו כל המתפללים ערבית

של שבת בחיות ובהתלהבות.גדול, במחול ברסלב, כמנהג יוצאים, התפלה אחר ורוקדים בשמחה ובששון. דקות ארוכות נמשך הריקוד

הרה"ח ר' שמואל משה קרמר בבית המדרש בוויליאמסבורג

צר המקום מלהכיל. בית המדרש הישן של 'התאחדות האברכים'

מבט מן הצד מגלה שהקבוצה מורכבת מסוגים שונים של

אנשים; אברכי כולל יחד עם אנשי עסקים;

אנשי עבודה ליד פשוטי עם - כולם משוחחים

בידידות כאילו הם משפחה אחת.


מטעם ודעת'.אין מי שיכול לרדת לעומק תופעה זו; לנגד עינינו של מפעולותיו ונסתרים, עלומים דברים מתרחשים 'בעל השדה', העוסק בתיקונן של נשמות ישראל ואשר

הרהיב עוז בנפשו להיות בעל השדה.וכך כותב המקורב החדש:

בעשור האחרון החלה תנועה ענקית בקרב שכבות העם להתקרב לברסלב, תוך נהירה על טבעית. מאות-

מאות אברכים ובחורים, מכל החוגים והעדות, חסידים, לרבינו להתקרב נקבצו כולם - אמריקנים ליטאים, חסידי הם כאילו - כזאת ובהתלהבות כזאת באש

ברסלב וותיקים משכבר הימים.מאות עוסקים בספרי רבינו בשקידה רבה, ושמחים על שזכו להתקרב לרבי טוב כזה, למנהיג רחמן ונעים כזה, המנחמם ומחזקם בשבעה משיבי טעם, ומדריכם ולחזות ולעלות להגיע - כזאת וקלה אמיתית בדרך

בנועם השם בזה ובבא לנצח נצחים.כיום אפשר לומר, שכמעט אין בית אשר אין שם מקורב לרבינו. כבר אי-אפשר להתעלם מברסלב כאילו קיימת, מציאות היא היום ברסלב קיימת... איננה

הטופחת על כל מי שיש לו מוח בקדקדו: 'ראה נא, גם פלוני התקרב לברסלב, וחיוך שליו נסוך פלמוני גם מתמיד; וחמוצות זועפות שהיו פניו על התקרב, וראה נא איזה אושר של אמונה מתלווה לכל דברי תרעומות רגיל להביע היוצא מפיו שהיה דיבור תמיד. משהו קורה כאן, יש פה איזה כוח אדיר העומד הללו שבספרים להיות מוכרח העניינים, כל מאחורי

אנסה ולשמוח. לשמוח טעם לחיות, טעם מוצאים ולדבר עם אחד מחסידי לעיין בספרים הללו אני גם

ברסלב'וכך נמשך גם הוא ומתקרב לאורו הבהיר של רבינו; וכן חברו, את גם הוא מצית - ונפגע שהציץ וכיוון

הלאה. אין שום שכל והגיון שיוכל להסביר איך זה קרה ומהו הגורם לכל זה. אין זאת כי אם שרחמי שמים נכמרו על עמו שבגולה, ושלח לנו הארה וגילוי שנוכל למצוא את צדיק האמת, ולעשות 'אתחלתא דגאולה' ולהתכונן

לקראת בואו של המלך אשר אליו אנו מחכים.

כאילו נמצאים באומןבוויליאמסבורג קיימים כמה קיבוצים ובתי מדרשות של אנ"ש. הבה נטייל ונציץ מן החרכים ונעייל בכרך המדרש בבית בוויליאמסבורג, אחת שבת לשבות -

אברכים דחסידי ברסלב - ראטלידזש סטריט.שטיבל זה, שנוסד לפני שלוש שנים, התחיל מקומץ בליל שישי יחד אברכים, שהיו מתקבצים של שישה ולהתחזק. לחזק ביחד, לערוך שיחת חברים וכדומה, יחד. להתפלל והחליטה גדלה החבורה הימים ברבות אמרו ועשו. נותר רק לחפש מקום ראוי לתפילה. לאחר כשני להכיל שיכול קטן מקום מצאו רבים חיפושים

מניינים בצמצום. בחיות אנ"ש, אברכי כדרך שם נערכו התפילות ובהתחדשות. והנה, לא חלפו ימים מועטים, והשטיבל קנה לו שם טוב. אנשים נוספים החלו לבוא, והחבורה הקדושה גדלה והתרחבה משבוע לשבוע, עד שהמקום

נעשה צר מהכיל.

בעשור האחרון החלה תנועה ענקית בקרב

שכבות העם להתקרב לברסלב, תוך נהירה

על טבעית. מאות-מאות אברכים ובחורים,

מכל החוגים והעדות, חסידים, ליטאים, אמריקנים - כולם

נקבצו להתקרב לרבינו באש ובהתלהבות

כזאת, כאילו הם חסידי ברסלב וותיקים משכבר

הימים.

מבעיר האש בארה"ב. הרה"ח ר' הרשל וואסילסקי ז"ל


| דב גרינהוט |הבהרה נחוצה תחילה: הסקירה המוצגת לפניכם, על דברי ימי חסידות ברסלב בארצות-הברית הינה חלקית מאוד, וחסרים בה פרטים ואישים רבים, שפעלו נצורות ז"ל, וואסילסקי הערשל רבי רוחני. יובש של בשנים בניו וחתניו, לצד רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל, ועוד רבים טובים ששמם לא הוכנס ופועלם לא סוקר, מחמת קוצר המצע וקוצר הזמן, ועוד חזון למועד לסקר

את יובל השנים שלאחר השואה בצורה נרחבת.עיקר כוונתנו בסקירה זו היא, להעביר את התחושות חדשים, מקורבים מאות חשים אותן המופלאות בארצות- רבינו לדעת האחרונות בשנים שהתקרבו

באוצרות להשתמש ולהתחיל יחד להתחדש הברית, עצותיו, ז"ל, רבינו ספרי הם הלוא שלנו, היקרים

בתמימות ובפשיטות.

גרעין קםממודעה בעיתון

"אנו צריכים ליתן שבח והודאה להשם, שהיה לנו מניין מרווח של כ-15 איש". במילים אלו פנה ר' בירך רובינסון ז"ל אל ר' הערשל וואסילסקי ז"ל, עם סיום סייד' 'איסט של ב'קיבוץ' השנה ראש בימי התפילה

בניו יורק.השנה: תשי"ג.

בארצות-הברית התלקטו אודים מוצלים מאירופה האיומה, השואה לאחר ספורות שנים הדם, ספוגת שקיפדה את חייהם של רוב מניין ובניין יהדות אירופה, הי"ד. באותם ימים הגיע ר' בירך רובינסון ז"ל אל אדמת

אמריקה. את ראה ועוד נלבב ברסלב חסיד שהיה בירך, ר' בה תקופה בתפארתה, בפולין ז"ל רבינו אור הפצת התקרבו מאות ואלפים על-ידי המשפיעים רבי יצחק כניצול הגיע - הי"ד ציגלמן לייב אריה ורבי ברייטר ברסלב חסידות של המפואר העבר מכל יחיד כמעט בפולין - לשממה רוחנית וחסידית ששררה בארצות-

הברית החומרנית והשאננה. כאן לקומם ניתן האם אחזוהו: ייאוש הרהורי בארצות-הברית את הריסותיה של ברסלב? האם יש אחד היודע על קיומו של רבי גדול שאורו יכול לשטוף ולהאיר, ולרפאות את שבר בת עמי? והיו מחשבותיו הדל בכוחי אני איך - לייאוש מתקווה מתנדנדות אצליח לנטוע כאן מחדש זרעים של אמונה, של תקווה, בינו לבין ידעו עיט לשפוך שיח ונתיב שלא של דרך וטללי רפואות של התחזקות, של שמחה, של קונו, וכל ראש השנה, ריקודים, טובות, נקודות נוחם, של שחווה כפי ברסלב, של והעשירה המפוארת משנתה

אותה בטהרתה בפולין בימיה הטובים. ההתחזקות בדיבורי הספוג אמיתי, ברסלב כחסיד של רבינו, שהושמעו בעוז על-ידי רבי יצחק ברייטר, בעוז מותניו חגר - באוזניו מצלצל עדיין שקולו

וב"אמונה בעצמו". הוא פסולה, בענווה ללוכדו ליצר מניח כשאינו היסודות להנחת בדרך גורלי, אך קטן, צעד עושה המחודשים של חסידות ברסלב על אדמה נכריה, ארץ מכניס הוא אמריקה: של ארצות-הברית זרועה, לא מודעה זעירה בעיתון היומי 'מארגן דזשורנאל', הרואה

אור בניו-יורק. המודעה קראה לכל מי שיש לו שייכות לספריו של רבי נחמן מברסלב זי"ע, ורוצה ללומדם בחבורה, יפנה

לר' בירך רובינסון נ"י. למודעה צורף מספר טלפון. תוצאותיה של המודעה לא איחרו לבוא. לא חלפו אלא ימים אחדים ור' בירך מקבל פניה מאחד המתעניין בחסידות ברסלב ורוצה להצטרף לשיעורים. והנה עוד אחד ומשם אחד מפה בקשה. באותה הפונה אחד שיעורים לקביעת הבודדים ברסלב חסידי הצטרפו וסועדים מתקבצים לפעמים רבינו. בספרי משותפים בגדולת ומשוחחים יושבים יחד סעודת מלוה מלכה, אנ"ש מצדקת ומשוחחים ונזכרים הקדוש, רבינו

שבפולין ושבאומן הי"ד. רבינו שעניין באמונה יחד מתחזקים הם כאן נוהג גם עתה, על אף שלפי מראית העין נראה ממש והקטנות ההסתרה בשיא רבינו של ועינינו ההיפך פה בארצות-הברית. הם מאמינים שמאמרו של רבינו שריר עדיין - המשיח" ביאת עד תוקד שלי "האש וקיים, ומצפים שאורו הקדוש עוד יתגלה ויתפשט גם

פה בארצות-הברית.

חברך - חברא אית ליהחברך - חברא אית ליה, וזעיר פה וזעיר שם מתקרב

עוד אחד ועוד אחד. אט-אט החבורה גדלה. בשל כבר הזמן כי בירך, ר' מחליט הימים באחד לייסד 'שטיבל' על-שם רבינו. אמר ועשה. נכנס בעובי הקורה, ועמל ויגע, עד שהצליח לכונן ולטפח את מה בארצות- הראשון המדרש בית לו: קיווה שכל-כך

הברית, הנקרא על-שם רבינו הקדוש.תושביה היהודיים של שכונת איסט-סייד שבניו-יורק, הופתעו לגלות בוקר אחד שלט מתנוסס על אחד הבתים: "ביהמ"ד דחסידי ברסלב ע"ש הננמ"ח מברסלב

זי"ע". האדמו"ר ומיהו ושאלו; תמהו - ברסלב? זה מה

פה? עד מהרה קלטו והבינו שיש חסידות המכנה עצמה ברסלב, חסידות שאין לה אדמו"ר חי, וחסידיה הולכים ומכנים ומדברים שנה, כ-150 מלפני רבי של לאורו

וצועדים בדרך "דער רבי", כאלו הוא חי עדיין, אותו אליו עצמם מקשרים וגם בחייו, עוד להם שהתווה

לפני כל תפילה ומצווה. כזו, חסידות שיש הבינו לעומק. קלטו ולא קלטו אבל לא הבינו שחסידות זו נחלת הכלל היא, ושייכת לכל אחד ואחד בשווה. המבט עליהם היה כעל משהו עליה השומרים שיש עתיקה מסורת על מיושן, מדובר כי דעתם, קצה על העלו לא הם במסירות. במשהו שיכול להושיע כל יהודי באשר הוא, יהיה מי

שיהיה ובאיזה מצב שיהיה. בשל הסתכלות מוטעית זו, נשארה ברסלב בארה"ב כמו צמחה ולא מועט, קומץ הבאות השנים במשך

שראוי היה שתצמח ותגדל.בימים ברסלב על ניו-יורק יהודי שהביטו המבט שכבר אחרי גם ושנים. ימים אותם ליווה ההם, הידועה פעילותו בעקבות החסידות קצת הורחבה ז"ל רוזנפלד ציון בן אריה צבי רבי של והמפורסמת רבינו לדעת אנשים עשרות שקירב הבלתי-נשכח, ז"ל, בדרכו המיוחדת, ועל אף שכבר נפתחו כמה וכמה שטיבלאך על-שם רבינו ז"ל - עדיין ההעלמה כיסתה

על האור של רבינו. והליטאית החסידית היהדות בקרב לברסלב היחס למחנה, שאין חוג שמחוץ כאל היה בארצות-הברית הטובע לחלוטין, שבור איש רק אליו, מתקרב איש במצולות הדיכאון, או איש צדיק, מופשט מכל הוויות כאלה השורה? מן אנשים אבל - לגמרי הזה עולם שכאילו לא קיים אצלם חשש שיזדקקו לקריאת "אל מעל לחיות של בדרגות אוחזים לא וגם תתייאש", העולם הגשמי הזה - לאלו האנשים אין צורך ושייכות

לתורת ברסלב. כזו הייתה השקפת ההמון על ברסלב. מסיבה זו לא הייתה נהירה של מקורבים חדשים לברסלב, רק במידה בארצות-הברית המצב היה וכזה מאוד, מצומצמת

קרוב ליובל שנים.

המהפכה:"והארץ האירה מכבודו"

רוח בארצות-הברית לנשב החלה כעשור לפני אחרת, רוח של התקרבות המונית לדעת הצדיק. סכר ושוצפים, שוטפים ומימיו נפרץ, כאילו יומין עתיק מחלחלים לכל פינה ומשקים כל אילן ושיח. המונים מכל העדות והחוגים החלו לגלות עניין בתורת ברסלב ולנסוע לאומן. משטעמו טעם של דבקות, של ביטול כל הרצונות אצל רבינו הקדוש, חזרו כמו אריות צמאי דעת ורעבי קרבת אלוקים, בוערים עד לב השמים באור

הצדיק. באור חברו את אחד מדביקים החלו אלו נשמות

וחיות, עד שמלאה הארץ דעה את ה'. בארצות-הברית ברסלב של קהילה כל ראויה מלהקיף היריעה קצרה כאמור, אולם, נרחב, לסיקור את כל המסכת הנהדרת של התפשטות אור רבינו ז"ל

בארצות-הברית.ברצוננו רק להטעים את הקורא מקצת מן המקצת, מכלי ראשון, מתוך תיאורו הנלבב של מקורב מקהילת ברסלב בוויליאמסבורג, שזה לא מכבר התקרב, המתאר חיות דין, מן דין לקבל נוכל למען הרוח, הלכי את והתקרבות מחודשת לנחל נובע מקור חכמה, שמימיו 'שלמעלה בצורה העולם, כל את ושוטפים הולכים

הוא מכניס מודעה זעירה בעיתון היומי

'מארגן דזשורנאל', הרואה אור בניו-יורק.

המודעה קראה לכל מי שיש לו שייכות לספריו של רבי נחמן מברסלב

זי"ע, ורוצה ללומדם בחבורה, יפנה לר' בירך

רובינסון נ"י. למודעה צורף מספר טלפון.


כשר' בירך רובינסון ז"ל הגיע מפולין השרופה לאמריקה הוא פרסם היו: שלה שהתוצאות דזשורנאל', 'מארגן בעיתון זעירה מודעה הנחת היסוד לחסידות ברסלב בארצות-הברית כמעט יובל שנים נשארה ברסלב קומץ מועט, עד שלפני כעשור התחולל המהפך: של יומנו באמצעות מגולל, גרינהוט דב המונית התקרבות 'מקורב', את ההיסטוריה של ברסלב בניו-יורק, ולוקח למסע של ראטלידזש - ברסלב דחסידי אברכים המדרש ב'בית אחת שבת סטריט', בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין האש שלי תוקד עד

ביאת המשיח - גם באמריקה

מה מסתתר מאחורי דלת צדדית בבית-מדרש בשכונת ויליאמסבורג, עליה קבוע שלט: "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"?

כבר לא שואלים:באמריקה

מה זה ברסלב?


עניינו של רבינו, באמריקה <

מה מסתתר מאחורי דלת צדדית בבית-מדרש בשכונת ויליאמסבורג, עליה קבוע שלט: "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"?


הספדן: הספידו יוחנן, רבי הסתלקות ולאחר מהגיהינום, 'אחר' את הוציא יוחנן 'אפילו שומר הפתח )של גיהינום - רש"י( לא עמד לפניך רבינו". והמהרש"א כותב על כך: "על דרך שאמרו 'ותגזור אומר ויקם לך' - שהצדיקים גוזרים והקדוש ברוך

הוא מקיים".כך עמד והפריך בתוקף את דבריו של אותו אדם שערער על האמונה בצדיק.

העני ההגון שבירושלים…תלאות רבות עבר רבי שלמה בחייו; כ-15 שנים חלפו מאז נישואיו, עד שנולדה בתו היחידה. את כל ליבו ונפשו נתן על חינוכה. צדקותה וצניעותה היו מופלאים, ידועת חולי ומכאוב היתה מנעוריה. ביומנו, מספר רבי שמואל הורביץ, כי אולם

בשנת תרפ"ד שהה רבי שלמה במשך כל תקופת הקיץ עם בתו בעיר צפת.בהגיעה לפרקה, נישאה לרבי יהודה צבי ברנדווין, שנודע לימים כאחד מגדולי מקובלי ירושלים וחיבר ספרים בתורת הנסתר. באותם ימים, לא הייתה בידי רבי שלמה פרוטה להוצאות החתונה, וכאשר היתה זוגתו שואלת אותו בדאגה: "כיצד נשיא את בתנו?" היה משיב לה בביטחונו הגדול בה', כשרוגע נסוך על פניו: "ה'

יהיה בעזרנו".באותה עת הגיע לבקר בירושלים יהודי אמיד מחו"ל שבתו הייתה חולה, ונדר סכום הגון לצדקה. הוא קיבל על עצמו לתת את הסכום שנדר, לעני הראשון שיפגוש בירושלים. אותו יהודי ראשון היה לא אחר מרבי שלמה... העשיר השתכנע מיד כי מדובר באדם עני ואביון, אך הסתפק אם לתת לו את הסכום שנדר. מראהו של רבי שלמה היה יוצא דופן, עקב מנהגו שלא ליגע בזקנו, עד שנוצרו בו קווצות שיער

המכונים 'קאלטינעס'.עלה העשיר אל ביתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, וסיפר לו על נדרו ועל לבטיו. יוסף זיכו אותך, ומצאת את העני ההגון שבירושלים", נענה לו רבי "מן השמיים

חיים. נתן העשיר את הסכום לרבי שלמה, וכך יכול היה להשיא את בתו בכבוד.אך טרם נשלמה סאת תלאותיו של רבי שלמה. בעת שילדה בתו היחידה את בנה

ובתה התאומים, נפטרה לעולמה.התינוקות היתומים הרכים נותרו בביתו של רבי שלמה, ושם גדלו עד לנישואיהם. בהגיעה לפרקה, נישאה הנכדה לרבי אריה לייבוש הלברשטם, שלימים נודע כאדמו"ר לעולמה. ונפטרה ב'טיפוס' כעבור תקופה חלתה אך בן, ילדה אף היא מז'מיגרד. באותה עת היה רבי שלמה כבר בא בימים, ומתוך חשש לבריאותו, לא סיפרו לו

דבר על האסון. לימים סיפר האדמו"ר מז'מיגרד לחסידי ברסלב: "לאחר שנישאתי בשנית ובאתי - הקטן בני עם שלמה, רבי את לבקר החלטתי בירושלים, לבקר משפחתי עם

נכדו."זוגתי, שידעה כי רבי שלמה איננו יודע על פטירת נכדתו, לא רצתה לבוא יחד לגודל וזאת בדבר, יבחין לא שלמה רבי כי להעיד 'יכולני לה: אמרתי אך עימי.

קדושתו ופרישותו' ".הוא שטרנהרץ. אברהם רבי החסיד הגאון לארץ-ישראל עלה תרצ"ו בשנת התיישב בירושלים, בשכונת 'בתי מחסה', ליד רבי שלמה. מאז נהג רבי שלמה לבקרו

מדי יום ביומו, כאשר שני נקיי דעת אלו לומדים יחדיו בספרי רבינו הקדוש. רבי שלמה אף נהג להביא איתו מדי יום פרי עבור רבי אברהם, כשהוא אומר: "רצוני

לקיים את מאמר חז"ל 'כל המביא דורון לתלמיד-חכם, כאילו מביא ביכורים'".גם בימי זקנותו היה רבי שלמה הוגה בתורה בהתמדה מופלאה, כשכל כולו שקוע זה בעת מלחמת תש"ח, כאשר נשמעו הפגזות בעיר העתיקה. רבי בלימודו. היה שלמה, שבאחת מהן ישב והגה בתלמודו, פנה אל חתנו וביקש ממנו: "לך ואמור

לשכנים שיפסיקו להרעיש"...עד ימיו האחרונים עבד את בוראו במסירות-נפש. ימים ספורים לפני פטירתו, שמעוהו כשאר הוא שוכב חסר מנוחה על מיטתו ושואל שוב ושוב: "מתי חצות

לילה?"בהגיע עת חצות, היה מתחיל לערוך תיקון חצות ועוסק בעבודת ה', כשרק אז

נחה דעתו.ביום י' באדר שנת תשי"ד נסתלק רבי שלמה לגנזי מרומים ונטמן בירושלים.

על דבקותו העצומה ברבינו הקדוש, תעיד העובדה שמעולם לא הצטער על כך שלא יצא מגבולות ארץ-ישראל, לבד מפעם אחת שבה שמעוהו אומר: "מתחרט אני על כך שהתלבטתי אם לצאת אל חוץ לארץ, כדי להשתטח על ציון רבינו הקדוש

באומן".

חלק מהסיפורים במאמר זה לקוחים מהספר 'סיפורים ירושלמיים'.

אגרת ששלח ר' שלמה וקסלרלר' ישראל דוב אודסר ז"ל בשנת תרפ"ז

בע"ה פה אור יום ב פ' האזינו תרפ"ז לפ"ק

לבבי בקירות הנצמד כנפשי לי החביב חברנו לכבוד ושוכט"ס כוח"ט השותה מבאר מים חיים הנחל נובע מקור חכמה עמנו יחד כמוהר"ר ישראל

דוב בן רבקה שיינדעל נר"ו שליט"אלאנ"ש להגיד קיימתי ותיכף לבבי נשבר הרבה איגרתך בראותי הנה ובלילה הזכרנוך בריקודין להמתיק להזכירך, והתפללנו אצל כותל המערבי כל ויסיר לך יושיע יתברך והשם אספנו כבר כסף קצת גם ממך, הדינים

מחלה ממך אכי"ר.והעיקר רפואה של הבת מלכה ע"י הבעטליר שבלא ידיים המנגן לפניה כל העשר' מיני-נגינה ושמחה ואמר רז"ל כי כל חולאת האדם ח"ו בא ע"י עצבות ולהיפך עיקר הרפואה ותיקון כל חולאת ע"י מחול ושמחה, וזה גם ברוחניות כמו שהוא בגשמיות כאשר אמרו הרופאים כמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"ב סי' כד'. ועל כן אחי חזק ותתחזק ותאמר לבעל דבר הרוצה להכניס חס ושלום מרה שחורה צא ממחיצתי, וגם עשרת ימי תשובה נגד עשרה מיני שמחה ועשרה מיני נגינה ועל כן יום הכיפורים היה מימים טובים הגדולים בישראל וצריך לשוב בשמחה ולשבר הסטרא אחרא על ידי ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה כי ס"מ ונוק' נקרא יגון ואנחה שהם תועבת ה"י וה"י שונא אותם, ולהיפך השכינה שורה דווקא על ידי שמחה כמו באלישע הנביא "ויהי כנגן ה'מ'נ'ג'ן' גימטריה הנ'נ'מ'ח' אז שרה עליו רוח הקודש, והוא אמר שיש לו לנגן הניגון שהוא כל חלק עולם הבא של כל הצדיקים וכל החסידים געוואלד הארציגער ברודער ווער קאן זעלכע ווערטער זאגן נאר דער הייליגער רבי ז"ל ואס ער איז מקור החכמה והחיות והעולם הבא והעולם הזה של כל אדם ושל כל הגאולות והישועות )= מי יכול לומר מילים כאלו רק רבינו הקדוש ז"ל שהוא מקור החכמה והחיות וכו'( על כן שמח נפשך במה שזכית לאמונה בו

ואז תתחזק ותתרפא והיתה לך שמחת עולם אמן כן יהי רצון שי' אנ"ש ולכל לך הנלווים ולכל לך טובה וחתימה בכתיבה ואסיים ולכמוהר"ר שלמה קאוולער נר"ו ולכמוהר"ר נתן נר"ו ולכמוהר"ר אבנר נר"ו

וכל מיודעינו שמהכנאום ידידך עוז שלמה בן קליכלא

"רבינו הק' שהוא מקור החכמה והחיות והעולם הבא

והעולם הזה של כל אדםושל כל הגאולות והישועות"


דוד'ל.ירושלים, ממקובלי שיינקר, שמואל רבי חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד, שנהג לקום שלמה רבי עם לומד היה שלמה, רבי בפני בחברותא את תורת הח"ן במשך שנים ארוכות. גם שאר מקובלי ירושלים כרבי ניסן שוסטר )= הסנדלר(, עליו התבטא המהרי"ל דיסקין שהוא 'צדיק נסתר', רבי שמעון לידר, ורבי בן ציון ב"ר רבי בצוותא עם הוגים היו מיכל שפירא, צבי

שלמה בתורת הנסתר.

"הרבי הקדושבוודאי יכול!"

שלמה. רבי סביב התהלכו מופת סיפורי אהרן מרדכי רבי אחיינו ספר מהם אחד על

שיינברגר שליט"א: "פעם חלה אחד מבניו של גיסי רבי לייביש לעבור שעליו אמרו והרופאים זצ"ל, דייטש לעיר וגיסי, אני שנינו, הלכנו במעיו. ניתוח שיזכיר כדי רבי שלמה, ביתו של אל העתיקה, את הילד לתפילה וברכה - ומה הופתענו כאשר במקום לברך את הילד, אמר לנו רבי שלמה: 'אין

צורך לנתח את הילד'. חשש גיסי מעורבים. ברגשות מביתו "שבנו החולים. לבית בנו את ולקח כדבריו, לעשות כשהגיעה שעת הניתוח, קבע הרופא כי יש לדחות מהצטננות. סובל והילד מאחר הניתוח, את הוצרך לא ושוב הילד, הבריא קצר זמן כעבור

לעבור ניתוח עד עצם היום הזה".טובה שום החזיק לא מצידו שלמה רבי לעצמו. חסיד נאמן היה, המקושר בכל נימי נפשו לרבו, וכל טובה שהיא זקף לזכותו. על ביטולו המופלא לרבינו הקדוש, סיפר החסיד רבי יחיאל גרינוולד: "ארע פעם אירוע מצער באחד מבתי העיר העתיקה. תינוק כבן חצי שנה נפל ארצה, נפצע אנושות. עקב תנאי וכתוצאה מן הנפילה הרפואה הפרימיטיביים של אז, הרימו הרופאים ידיים בחוסר-אונים. 'חיי הילד בסכנה. במקרה הטוב - ישאר נכה לכל ימי חייו', קבעו. לפתע קראה אחת הנשים: 'הלא איש צדיק וקדוש חי הילד את הביאו וקסלר, שלמה רבי בשכנותנו,

לפניו'."כשהגיעו הורי הילד עם בנם התינוק הבוכה מתוך כאביו אל בית רבי שלמה, נצטיירו אותות תדהמה על פניו; הוא לא הבין על מה ולמה פנו אליו... אך כשראה את הצער העמוק שעל פניהם, נטל מידיהם את הילד, ניגש אל הארון, פתח את הספר 'ליקוטי מוהר"ן', והניח את התינוק צמוד אל הספר, תוך שהוא אומר להורים: 'אני אינני יכול לעזור כלום, אבל הרבי הקדוש, מחבר הספר

הזה - בוודאי יכול!' "הוא החזיר את הילד להוריו, ומאותו יום הלך התינוק והחלים, עד שהבריא לגמרי. כשגדל הילד והיה לאיש, סיפר את סיפור הצלתו המופלאה, כשהוא מסיים: 'את חיי חב אני לחסיד ברסלב זה היה וקסלר'. שלמה רבי ושמו מירושלים כאשר האיש, שעמד בראש אירגון חסד בארה"ב, העדיף לשלוח תלושי מזון לאברכי ארץ ישראל

בירך רבי ברסלב, חסיד סוכן ידי על דווקא רובינזון - לאות הכרת טוב לרבי שלמה שנמנה

בין חסידי ברסלב. היתה הקדוש רבינו עצות בקיום דבקותו מלהזדקק ימיו כל התרחק למשל, כך, לפלא: סרב אך היה, מעיים חולה ותרופות. לרופאים ליטול תרופות, וכשראתה זוגתו שבא לידי סכנה, מיהרה אל בית החולים 'שערי צדק' וסיפרה על מצבו לד"ר וולאך, שהיה אף הוא ממוצא גרמני

וממעריציו של רבי שלמה.אל ומיהר עבודתו חדר את וולאך ד"ר עזב בית רבי שלמה, וכה אמר לו: "יודעני כי אינכם מן תרופה כן אם לכם אתן תרופות, נוטלים לא לכך יום". בכל תפוחים איכלו - הצומח עבורו, שהשיגו לאחר ואכן שלמה, רבי התנגד במאמצים מרובים, תפוחים שבאותם ימים היו יקרים מאוד, עקב ייבואם מחו"ל, אכל מהם רבי

שלמה.

הזמנה דחופהב'קבלת שבת'

קנאותו של רבי שלמה עבור קודשי ישראל, הינה מן המפורסמות. לצד היותו טוב לב מאין נשא לא שמים, בכבוד היה כשמדובר כמותו,

פנים לאיש. לנקוט הציונות מנהיגי החלו ימים באותם באמצעים שונים, על מנת לחדור אל תוככי כרם בית ישראל ולחבל בקדושתו. הם ייסדו מוסדות חינוך בהם לימדו לימודי קודש, לצד שפות זרות מטרתם את מסווים כשהם חיצוניות, וחכמות האמיתית, להעביר את ילדי ישראל על דתם ועל

דעתם. המהרי"ל בראשות וחכמיה, ישראל גדולי דיסקין, הכריזו מלחמה על בתי חינוך אלו, וגזרו להתחנך ילדיו את שישלח מי על חמור חרם

בהם. בגרמניה נעוריו בימי שכבר שלמה, רבי חכמות שבלימוד העצום בנזק חזה מולדתו, הגויים, ואמונתו להטה בקרבו כאש יוקדת, לא בזדון עול פורקי באים כיצד לראות היה יכול

ומעל, לחלל את קדושת עיר הקודש. הוא פעל בעוז וגבורה, והשפיע על כל מי שיכל, להתרחק כמטחווי קשת מאותם מוסדות שנראו כ'תמימים'

בתחילה.בספר 'עמוד אש' )תולדות המהרי"ל דיסקין( מסופר, כי פעם, בערב שבת קודש עם חשיכה, בשעה שהכל כבר היו בעיצומה של 'קבלת שבת', שלח רבי יהושע לייב דיסקין שליח להזמין אליו באופן דחוף את רבי שלמה וקסלר. רבי שלמה שהופתע מהזמנה דחופה זו בשעת כניסת השבת, רבי כשראהו המהרי"ל. בית אל ועלה מיהר יהושע לייב, שלח אותו אל פלוני מאנשי העיר, הנמצא בבית הכנסת בקבלת שבת, וישאל אותו בשמו, אם נכון הדבר שהוא מפקפק בחרם נגד

בית ספר פלוני.רבי אלעזר בריזל, מזקני חסידי קרלין, סיפר, כי לאחר שנפתח אותו בית ספר, לא ידעה נפשו עד דעתו התקררה ולא מנוח, שלמה רבי של שהלך עם רבי מאיר סעמעניצר )הלר( להשליך

אבן אל מבנה בית הספר, לאות מחאה.מידת קנאותו הטהורה של רבי שלמה התגלתה דהוא מאן שומע היה כאשר תפארתה, במלוא המדבר סרה על דרכם של חסידי ברסלב, בדברים בטלים שאין בהם ממש. אותה שעה דומה היה

לארי בגבורתו.בפה הלועג מישהו פעם כששמע זה היה מלא: "כיצד אתם חסידי ברסלב מאמינים שהרבי

שלכם יוציא אתכם מהשאול תחתיות?"מקורות שני אתר על שלמה רבי לו הראה מן הש"ס. האחד: ממסכת סוטה )י ע"ב(: "הני תמניא זימני 'בני' למה? שבעה, דאסקיה משבעה דאתי" לעלמא דאייתיה ואידך, גיהינום; מדורי 'בני' המלך דוד שזעק הפעמים שמונה )אלו על אבשלום בנו, למה? שבע, שהעלהו משבעה

מדורי גיהינום; ואחת, שהכניסו לגן עדן(.והשני: במסכת חגיגה )טו ע"ב( מסופר, שרבי

"ישב שם רבה של ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ולמד. לפני תפילת

מנחה נכנס רבי שלמה לבית-הכנסת. באותו רגע ראיתי את

רבי יוסף חיים קם מלוא קומתו לפניו.

הוא היה אומר על רבי שלמה שהוא 'ספר

תורה' "

הרה"ח רבי אברהם שטרנהארץ ז"ל


"רבי שלמהאיש קדוש"

נוהג שלמה רבי היה העצומה, גדלותו כל עם בפשטות עצומה. אהבה עמוקה היתה לו לכל יהודי, ובפרט אם נמנה בין המקושרים לרבינו הקדוש. גם

לילדים קטנים היה מאיר פניו. כי מספר, שיבלחט"א ירושלים מזקני אחד לכותל חבריו עם הולך שהיה פעם בכל בילדותו, המערבי, נוהגים היו בקביעות להיכנס אל ביתו של רבי שלמה. הוא היה מחלק להם סוכריות, לומד עמם קטע מ'ליקוטי מוהר"ן', ולאחר מכן עורך עמם ריקוד,

ונפרד מהם לשלום.מספר היה אודסר דוב ישראל רבי החסיד רגליו מדי רבי שלמה היה מכתת כיצד בהתפעלות, שבת בשבתו, אל ביתו של אחד מחסידי ברסלב, כדי ללמוד עמו 'סיפורי מעשיות', כשאינו חס על כבודו. יצא לא כמעט שלמה שרבי העובדה למרות וזאת, פניו כובש היה זאת, וגם כאשר עשה ביתו, מפתח

בקרקע, ולא מוציא עיניו מארבע אמותיו.סיפר פעם אחד מצעירי החסידים, שכאשר הגיע רבי שלמה לו לבקרו, שח רבי שלמה ביתו של אל בכאב, כי בעת האחרונה אין לו דיבורים בהתבודדות כמקדם, דבר שמסב לו צער רב. אותו חסיד התמלא רבי של והפשיטות התמימות ממידת התפעלות שלמה, שאינו חש פחיתות כבוד לגלות זאת לאברך

צעיר.כשעבר החסיד רבי שמואל הורביץ תלאות רבות בתקופת התקרבותו לדרך רבינו, היה לו רבי שלמה

למשיב נפש. כל אותם ימים תמך בו וחיזק את ידו.וכך מספר רבי שמואל ביומנו: "נכנסנו לבית רבי שלמה וקסלר, ודיברנו ביחד בעבודת ה'. ויאמר לנו רבי שלמה נרו יאיר, כי הוא מצא אצלו כתב יד מורנו הרב רבי אברהם בן רבי נחמן זכרונו לברכה, העתק מכתב יד של מוהרנ"ת ז"ל, וזה לשונו: 'ועתה צריך קצה עד במחשבתו נפשו למסור מאיתנו אחד כל האחרון בגוף ונפש וממון, אך מאחר שאוחזין בקצה איך מחשבות לחשוב צריכים וחלילה, חס האחרון

למלט נפשו לפי שעה'."והראה לנו רבי שלמה את הכתב יד, ואמר לנו שזה לא דבר ריק, כי זה כמה שנים שלא מצא את הכתב הזה, וכמה פעמים חיפש את הכתב הזה ולא מצא, ואך כעת הזדמן לפניו הכתב יד בלי חיפוש - ובכן

צריכים אנחנו לדעת, ולשים ליבנו, שזה לא לחינם, ובודאי דא רמיזא שיעבור עלינו איזה מסירות נפש,

וצריכים להכין את עצמנו לזה".יושב היה, ובנסתר בנגלה עצום ומתמיד גאון התורה על כימים לילות ומשים בביתו ספון היה והעבודה, ספריו הרבים - בכל חלקי התורה, הלכה ואגדה, חכמת הנסתר והנגלה - היו מלאים חידושים

והגהות בכתב ידו.את המתגבר; כמעיין היה רבינו, בספרי בלימודו דפי על מציין היה לימודו בעת לו שעלו חידושיו

הספר, וכך נשתמרו חלק מהם עד עצם היום הזה. 'עלים הקדוש הספר היה במיוחד, עליו חביב לתרופה' - מכתבי קדשו של רבי נתן. מרוב חביבותו תמציתו את מכתב כל של בצידו ציין זה, לספר

למעשה.בוראו, לעבודת כארי בחצות היה קם לילה מדי בימי חורף כבימות הקיץ, כשאינו מוותר על הנהגה

קדושה זו.גדולי ירושלים הכירו בו כאיש קדוש, אשר ראשו היה ידוע גדול. בכבוד כלפיו ונהגו שמיים, בשמי היהודים משני אחד הינו שלמה רבי כי בירושלים, שהאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמאן מלעלוב קם בפניהם. "רבי שלמה הוא איש קדוש וטהור", היה אומר רבי

הערצה גדולה רחש רבי שלמה לאביו; וכך היה

אומר: "בכל הדברים גדול אבי ממני, לבד

משני דברים, שזכיתי אני יותר ממנו. האחד:

התקרבתי לרבינו הקדוש הנ'חל נ'ובע

מ'קור ח'כמה; והשני: שזכיתי לעלות לארץ-

הרה"ח רבי ישראל נחמן אנשין בצעירותוישראל"

הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר ז"ל



שינוי שום ניכר לא ימים, באותם שלמה. רבי במצב רוחו; שמחתו התמידית שקרנה מפניו, לא נגרעה כהוא זה, והוא המשיך לעבוד את בוראו

עבודה תמה.וביטחונו ואמונתו היה, מופלג ביטחון בעל האיתנים בה', השפיעו על כל סובביו. גם כאשר לחץ, ומים צר מלחם ביתו ובני הוא התקיימו מלחמו פורס והיה שלו החסד במעשי המשיך של כזו ובשמחה, פנים במאור והכל - לרעב

אנשי רבינו הקדוש.נכנס וכאשר מפיו, מתנגנים שמחה ניגוני אורח אל ביתו, היה נותן ידו בידו, ופותח עמו

בריקוד נלהב...על הכנסת האורחים המופלאה של רבי שלמה, דוב ישראל רבי הישיש החסיד מפי שמענו חיים בצבעים מתאר הוא כך, כשאגב אודסר,

את קדושתו הנשגבה של רבי שלמה.בשנת תרע"ט, נסתלק לשמי מרומים החסיד המופלא רבי ישראל קרדונר, רבו של רבי ישראל הראשונות ה-20 בשנות הצעיר, האברך דוב. רבי במחיצת השהות יתום. כמו חש לחייו, והיערות, ההתבודדות איש קרדונר, ישראל בוראו, בעבודת גן-עדן טעם אותו הטעימה וכאשר נסתלק מורו ורבו, לאחר מחלה קצרה,

דומה היה עליו כאילו חרב עולמו.כיוון שבטבריה עירו לא נמצאו חסידי ברסלב, עלה לירושלים עיר הקודש, כדי למצוא בה נחמה במחיצתם של אנשי הצדיק. לימים כשסיפר על בירושלים שהתגוררו הנלבבים, ברסלב חסידי באותה עת, היה מעלה את זכרו של רבי שלמה,

שאצלו היה כבן-בית, ברטט ובערגה:התמלאתי במחיצתו, לאכול ישבתי "כאשר בושה ויראה מפניו, והרהרתי לעצמי: 'אני, אין לי שום קשר עם רבי שלמה; הוא איש קדוש, מלאך! רק לראות אותו בעת האכילה - היה די; הוא אכל מעט מעט, בקדושה גדולה, ופניו היו

מלאים אור! "לא היה לו כלל 'ריח של כסף'; הוא לא ידע אליו, בא כשהייתי בעולם. כסף יש אם כלל היה נותן לי את כל אשר בביתו. הוא היה לומד

איתי בספרי רבינו הקדוש, ואחרי כן רקדנו יחד בשמחה...

לילה אל לוקח אותי עמו בחצות "הוא היה גדול פחד היה ימים באותם המערבי. הכותל מפני ערביי הארץ, אולם הוא היה הולך לכותל ללא שום פחד, ובכותל היה מבקש רחמים על

עם ישראל."אני זוכר שהייתי פעם בבית-כנסת בירושלים, חיים יוסף רבי ירושלים, של רבה שם כשישב זוננפלד זצ"ל, ולמד. לפני תפילת מנחה נכנס רבי שלמה לבית-הכנסת. באותו רגע ראיתי את רבי יוסף חיים זוננפלד קם מלוא קומתו לפניו, כמו לפני מלך. הוא היה אומר על רבי שלמה שהוא

'ספר תורה' ", סיפר רבי ישראל דוב .

מטבעות יקרותעל הריצפה

בורשטיין, ישראל נחמן רבי הרה"ח מפי גם רבי של פרישותו גודל על שמענו שיבלחט"א,

שלמה ושנאת הבצע שלו:"אמרו עליו, ולא כמשל, שאינו מכיר בצורת העתיקה, בעיר ילדותי מימי זכורני מטבע. מתחת מחסה', ב'בתי שלמה רבי של שבביתו מטבעות מפוזרות היו המבוא, שבחדר למיטה רבי רב. היה שערכם 'שילינגים', חלקן רבות. לא לארץ, מטבע נפלה כאשר הקפיד, שלמה היא ממון תאוות הלא כי ולהרימה, להתכופף ואסור כג(, ח"א מוהר"ן )ליקוטי עבודה-זרה

לכרוע בפני עבודה זרה!"בכל פעם שנפלה מטבע בביתו, היה משאירה על הריצפה. נתקיימו בו ברבי שלמה דברי הנביא על אחרית הימים: 'ביום ההוא ישליך האדם את

אלילי כספו ואלילי זהבו'...ביתו, דלת על צדקה גבאי התדפק "כאשר היה רבי שלמה מחווה לו תחת המיטה ומורה לו

לקחת את מבוקשו.אמנו, רחל בקבר להתפלל נוסע "כשהיה אותו בשקיות שונות של מציידת זוגתו הייתה מטבעות: 'צרור זה תיתן לנהג של הרכב הראשון, ואת זה לנהג הרכב השני"... רבי שלמה, שהמושג 'ממון' היה רחוק לגמרי מעולמו, היה לא פעם

טועה ומחליף בין צרורות הכסף".אך אם ממון כשר, היה לדידו 'מוקצה מחמת סרך בו בכסף שיש היה מדובר כאשר מיאוס'. איסור, היה מתמלא יראה ופחד, ובאותם רגעים

ראו בעליל יראת חטא מהי.היה זה, כשהגיעה אליו הודעה מאחד הבנקים, כי כסף שנשלח עבורו מחוץ-לארץ, ממתין עבורו. הלך רבי שלמה אל הבנק, שם קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות, כשהוא מסביר לו בפרוטרוט: "סכום הקרן שהתקבל עבורך, הוא כך וכך, ועבור לך מגיעה ברשותנו, מופקד היה הימים שבהם

ריבית של כך וכך".ברגע בו שמע רבי שלמה את המילה 'ריבית' יוצאת מפי הפקיד, אחז אותו חיל ורעדה. הוא נשא השליך את הכסף על שולחנו של הפקיד,

את רגליו ונמלט מן המקום כבורח מפני הארי.רבי היה האישיים, לצרכיו הקשור בכל ועד מכזית מדקדק במועט, מסתפק שלמה גמרא, בדפי הרעבה נפשו את ומשביע כביצה, זוהר ו'ליקוטי הלכות'. אולם, כאשר מדובר היה כל את למלא כל שביכולתו עושה היה בזולת,

מחסורו, ונותן את כל אשר לו.'הכנסת-כלה', מצוות עליו הייתה חביבה

ועובדה מופלאה קשורה בכך: קרוב משפחה היה לו בעיר חיפה, שהיה אמיד שידעו שלמה, רבי של מכריו אמצעים. ובעל על מצבו הדחוק, פנו אל אחד מאנשי ירושלים בקביעות, לשם ונסע בחיפה, כחזן ששימש כך על קרוב, אותו את ליידע ממנו וביקשו ומחסור, מעוני סובל רבי שלמה, בשרו ששאר

וביתו כמעט ריקן מכל. וכשחזר השליחות, את מילא יהודי אותו קרוב: אותו לו אמר כך כי סיפר ירושלימה, "בעבר הייתי שולח לו סכומי כסף, אך הפסקתי, הכסף כל את מחלק הוא כי ששמעתי לאחר

עבור הכנסת כלות עניות"...עם שלמה רבי מכרי סיכמו יום אותו למן אותו קרוב חיפאי, שישלח בכל פעם את הכסף כבר והם הירושלמים, החנוונים לידי היישר

ידאגו להביא מזון אל בית רבי שלמה.מבקש אותו, מוצאים אנו ממכתביו, באחד רבינו מצאצאי אחד עבור כלה להכנסת סיוע הקדוש, כשהוא מזכיר את דברי רבינו על מעלת

קדושת צאצאיו: זה כל שיהיה שלמה, באמונה מאמין "ואני אסיים זיע"א... הקדוש לרבינו גדול רוח לנחת את המחזיקים מועטים אלה, בדברי כעת המרובה, להועיל ולעזור בעניין גודל המצוה של

הכנסת כלה, ובפרט לזרע רבינו ז"ל".

לשם כך זימן את הכלה והוריה אל

ביתו של המהרי"ל דיסקין זצ"ל, וביקש

מהנער להציץ מבעד חור המנעול. התכופף שלמה אל

חור המנעול, תוך כדי שהוא מסתירו בכף

ידו, ומסתכל על ידו... זמן קצר לאחר מכן,

נתקיימו הנישואין

הרה"ח רבי שמואל מאיר אנשין ז"ל



מסירות-נפש עלו והשתקעו בארץ.באותן שנים אף עלה ארצה, רבי נתן בייטלמכר, בנו של רבי פנחס יהושע מטשערין, תלמיד מוהרנ"ת, וחתנו של רבי נחמן מטולטשין, זכר צדיקים לברכה.

ידידות אמיצה נקשרה בין רבי שלמה ובין חסידים נלהבים אלו, שתום ליבם ודביקותם העצומה ברבינו קרנו מפניהם. בייחוד התיידד רבי שלמה עם החסיד רבי נתן בייטלמכר. שנים ארוכות היו לומדים יחדיו

בספרי רבינו הקדוש, ועוסקים בקיום עצותיו. וריקודים': ב'שמחה להם הייתה גדולה עבודה ומרקדים שרים היו לימודם, את מסיימים כשהיו להתקרב שזכו על אושרם מתוך עצומה, בשמחה לאורו של צדיק האמת. על חברותא קדושה זו לא ויתרו מעולם. כאשר חלה אחד מהם, היה חברו בא

אל ביתו לבקרו, וללמוד עמו בספרי רבינו.בית-המדרש בירושלים נוסד תרס"ב, בשנת הראשון שנקרא על-שם רבינו, מול מקום המקדש, ממקום לנדוד שונות מסיבות נאלץ יותר ומאוחר למקום. אחת 'מתחנותיו' הייתה בבית-מדרש סמוך

לבניין 'גמילות חסד'. "באותה תקופה", סיפר החסיד רבי שמואל מאיר אנשין לבנו רבי ישראל נחמן, "נהגו אנשי שלומינו, לרקוד נחמן, רבי בן אברהם רבי דברי בהשפעת שמחה של ריקוד ערבית תפילת לאחר לילה מדי שנמשך כחצי שעה. ערב אחד, הגיעו קולות השירה והריקודים לאוזני שוכני הבניין הסמוך, וכיוון שלא והרימו בית-המדרש אל מיהרו בכך, רגילים היו קול מחאה. לנוכח מחאתם פסקה השירה הנלהבת

באחת. "רבי שלמה החל נושא ונותן עמם בדברים, כשהוא מסביר להם, כי אין כל פסול ופגם בהנהגה זו. אולם האנשים עמדו על שלהם. באותם רגעים, נכנס אל בית-המדרש רבי אברהם. בראותו את הדיון הסוער, שאל את אנשיו, במה דברים אמורים? כששמע על

מה נסוב הוויכוח, פנה אל המוחים, ואמר: 'רצונכם לקיים את המצווה של עצבות? קיימו אותה, אולם

אנו חפצים לקיים את המצווה של שמחה'..."בין ימים באותם שררו עצומים ואחווה אהבה חסידי ברסלב המעטים, אפילו המתנגדים היו יוצאים חסידי כי ואומרים, והתפעלותם, מגדרם נכחם

ברסלב נראים כמשפחה אחת.החסיד רבי שמואל מאיר אנשין, היה אומר לבניו:

"בשמחה משפחתית אני משתתף רק אם אני מוזמן אליה, אך כשהשמחה שורה במעונו של אחד מחסידי

ברסלב, אני מגיע גם ללא הזמנה".

החסיד שאסףמחוסרי בית

בעל לב רחב וגדול היה רבי שלמה. ביתו היה פתוח לרווחה לכל אדם. באותן שנים, סבלו בני ירושלים מדמי הייתה העיקרית פרנסתם ומחסור, מעוני משפחה כל כאשר מהכוללים, שקיבלו ה'חלוקה' נתמכת על-ידי הכולל השייך לארץ מוצאה. מדובר בקושי אך שהספיקה ביותר, זעומה בקצבה היה לכלכלת המשפחות. גורלו של רבי שלמה שפר עליו, כיון שעקב מוצאו הגרמני, השתייך לכולל הו"ד )= וגרמניה. הולנד יוצאי של האלאנד-דייטשלאנד( נמנות מאידך, כאשר אמצעים, בעל היה זה כולל מצבו את ניצל שלמה רבי בודדות. משפחות עליו כפו לנזקקים; לסייע כדי יחסית, המשופר הכלכלי פרש לעני וידו שילח לאביון, ולא פעם אסף אנשים

מחוסרי בית אל ביתו לתקופות ארוכות. ההוראה מורה מגדולי זצ"ל, אייזן שלום רבי תקופה שלמה רבי בבית בילדותו גדל בירושלים, היה ימיו וכל מאביו, שהתייתם לאחר ממושכת, וקדושתו של צדקותו על מעשי בהתפעלות מספר

רבי שלמה.של אחיינו שליט"א, שיינברגר אהרן מרדכי רבי ייסוריו גלמוד, שברוב יהודי על רבי שלמה, מספר ורבי שלמה הכניסו היה מתרעם תמיד על סובביו, בנו. היה משל מיוחד, ביחס כלפיו ונהג ביתו, אל במחיצתו היה אותו יהודי לאדם אחר, ומילת טרוניה

לא נשמעה מפיו.ואז, קיצן. אל באו רווחה, שנות אותן גם אך דלותם של בני היישוב הישן הייתה גם נחלתו של

שלמה'לה הצעיר, שמידת העקשנות

דקדושה טבועה היתה בנפשו, לא ויתר

על רצונו. הוא שב והפציר, עד שנענה

אביו: "רצונך לעלות לארץ-ישראל? עלה לבדך, ואני אדאג לך

להוצאות הדרך". נפרד הנער הצעיר ממולדתו

וממשפחתו, ארז את חפציו, והפליג באוניה

הרה"ח: רבי ישראל בר אודסר )משמאל( ורבי שמואל הורביץ )עומד( באירוסין של רבי עמרם הורביץ ז"ל



| נחמן גורליץודוד ברסלבר |

צילום: ארכיון

בעיר היהודים ברחוב הספרים חנות כתלי את גדושים מדפים, עשרות כיסו שבגרמניה הוכברג בספרי קודש שונים. המוכר, יהודי מקומי, טרוד היה בנו בסידור הספרים, שעה שדמותו של שלמה'לה, חביבו של רבה הנערץ של העיר, נראתה קרבה ובאה

אל החנות, תוך כדי שהוא כובש פניו בקרקע. והנער פניו במאור-פנים, בעל החנות קידם את השיב לו לשלום, אגב צעידה אל תוככי החנות, לעבר עיניו לאפלולית המדפים העמוסים. כאשר התרגלו ספרים אחר בסקרנות תר החל במקום, השוררת

בלתי מוכרים, כאלה שטרם שזפו עיניו.מבקש ה' הוא הנער, בעל נשמה מלאת כיסופים המודרנית: בסביבתו הוא חריגה דמות לבוראה. הליכותיו ובשאר ברחוב בלכתו עיניו בשמירת

הקדושות, השונות משאר בני גילו.הספרים, על רב בעניין מדלגות עיניו היו עתה, כשלפתע צדו ספר לא מוכר, מאובק קמעא: 'ליקוטי

עצות' - - -חנות אל מופלאות בנסיבות שהגיע הספר, הספרים בגרמניה, המתין ימים רבים לרגע בו ימלא

את שליחותו. והנה הגיעה השעה...שלמה'לה פותח את הספר, ומיד כשעיניו עוברות על פני השורות, מבחין הוא כי אין זה ספר כשאר ספרי המוסר וההגות אליהם הורגל. רוח מיוחדת של

קדושה ודעת מנשבת בין דפיו.אליו שקראה האמת צדיק של רוחו זו היתה מתוך המילים: 'רצונך להתקרב לעבודת הבורא? הבה

ואלמדך מאל"ף עד תי"ו'...בלב מהחנות ויצא הספר, מחיר את שילם הוא הולם מהתרגשות, מאמץ את הספר החדש קרוב אל

לבו.שורה כל עם בספר. והגה ישב לביתו, בבואו ושורה, חש התפעלות נפש עמוקה. עולמות חדשים התגלו לפניו: 'אכילה בקדושה', 'התבודדות', 'רצונות וכיסופין'... הוא חש שמחבר הספר מבעיר שלהבת

קודש בליבו. מיום זה ואילך, לא מש הספר מתחת ידו. הוא החל מקיים בדביקות את הנאמר בו; באותם ימים נקשרה

נפשו בנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, לכל ימי חייו.

לארץ הקודש,בעקבות ספר

החסיד המופלג רבי שלמה וקסלר, נולד בגרמניה, לאביו הגאון הצדיק רבי פנחס משה אלחנן, שכיהן

כרבה של הוכברג. גדול בתורה וביראה היה האב, מכל רחבי גרמניה תורה ללמוד כדי דעת, מבקשי נערים אליו נהרו

מפיו. חבריו משאר התבלט שלמה'לה, הצעיר, בנו המוקדמות בחרותו בשנות כבר גדל; שבמחיצתם מאס בהבלי העולם הזה ותאוותיו, ונכסף בכל מאודו

לעבודת ה'.משמים צפו בכיסופיו הטהורים, וסללו עבורו את

הדרך אל הצדיק.מתגלה, אינו רבינו של שאורו הוא, ידוע כלל אלא למי שלב מתגעגע לו. שלמה'לה היה בעל לב כזה. הספר שמצא, הפך לידידו הטוב ביותר, והבעיר

בקרבו להבה יוקדת ליוצרו.למרות מפליאה: עובדה שלמה רבי יציין לימים שבגרמניה מולדתו, לא נמצאו חסידים, וחסידי ברסלב בפרט, ולפיכך גם 'מתנגדים' לא היו - אך כיוון שכבר צמח מחלוקת", - מתנה לכם "הבאתי רבינו אמר זה היה לדרכו החדשה. למקורב החדש, מתנגד לו, הספר את להחביא קבע דרך שנהג מקרוביו, אחד מפניו, כל אימת שהיה משאירו על החלון. ובכל פעם

מחדש, היה עליו לחפש אחר הספר הקדוש...בכל השתוקק רבינו, של בדרכו הנער דבק מאז ליבו לקיים את כל הנאמר בספר, מהסעיף הראשון ועד האחרון. כיון שכן, חש שהמילים שלהלן זועקות אליו: "מי שרוצה להיות איש ישראל באמת, דהיינו על-ידי אם כי אי-אפשר – לדרגה מדרגה שילך

קדושת ארץ-ישראל"!מיום ליום הלכו כיסופיו לארץ-הקודש וגברו, עד שיום אחד פנה אל אביו ובקשתו בפיו: "הבה נעלה

לארץ אבותינו!"באותם ימים נחשבה העלייה ארצה למעשה חריג; עוררו דבריו גרמניה. ביהודי כשמדובר וחומר קל שמידת הצעיר, ששלמה'לה אלא גדולה. תמיהה ויתר לא בנפשו, היתה טבועה דקדושה העקשנות על רצונו. הוא שב והפציר, עד שנענה אביו: "רצונך לך אדאג ואני לבדך, עלה לארץ-ישראל? לעלות

להוצאות הדרך".ארז וממשפחתו, ממולדתו הצעיר הנער נפרד את חפציו, והפליג באוניה לעבר ארץ חמדת אבות. היה זה בשנת תרמ"ח. לאחר שהטילה האוניה עוגן בחופי הארץ, ירד שלמה'לה ממנה, כשליבו עולה על גדותיו... הנה עומדות רגליו על אדמת הקודש, שעל רוממות מעלתה למד כה רבות מתוך הספר הקדוש

שעמו.שוטרים על-ידי נשאל האוניה, מן ברדתו

טורקיים, ששלטו אז בארץ: "מאין הגעת?"- "מגרמניה".

בארץ, "שהותך נחרצות, לו השיבו כך", "אם מוגבלת למספר חודשים בלבד".

דשופריא, קרתא לירושלים בחדווה עולה הנער דאז, שהייתה בירושלים גם מושבו. בה את וקובע מלאה תלמידי-חכמים ויראי ה', לא הצליח להסתיר את יראתו שקרנה מפניו. שמירת עיניו הייתה לאות =( בחור" פרומער "דער כינוהו: והכל ולמופת,

הבחור הירא והחרד(.בירושלים התגורר באותם ימים הגאון רבי עקיבא על שיראתו הנער העברי'. 'לב בעל שלזינגר, יוסף פניו, נשא חן בעיניו והוא קרבו קירבה רבה ודאג לכל כיוון שהיה שלמה כבן-בית אצלו, הבחין מחסורו. מש שאינו עצות' 'ליקוטי בספר יוסף עקיבא רבי

מחיקו של הנער. העברי' 'לב בעל של היוקדת והערצתו חיבתו בספרו המפורסמות. מן היא רבינו של לתורתו בהקמת סייע אף ולימים רבינו, מדברי הוא מביא בירושלים ברסלב חסידי של הראשון המדרש בית

העתיקה, מול מקום המקדש."יש עוד ספרים "היודע אתה?", פנה אל שלמה,

נפלאים ממחבר קדוש זה; הבה ואראך". הוא הוליכו 'ליקוטי הספרים את לו והראה הספרים, ארון אל מוהר"ן' ו'ליקוטי הלכות', וסיפר לו על חסידי ברסלב

המתגוררים בירושלים.כמוצא שגילה, החדשים הספרים על הנער שש

שלל רב, והרווה את צימאון נפשו בהם.בתו עם יוסף עקיבא רבי שידכו תקופה, כעבור זימן את כך של רבי מנחם מאניש שיינברגר. לשם זצ"ל, דיסקין המהרי"ל של ביתו אל והוריה הכלה וביקש מהנער להציץ מבעד חור המנעול אל החדר בו ישבו. התכופף שלמה אל חור המנעול, תוך כדי שהוא

מסתירו בכף ידו, ומסתכל על ידו... זמן קצר לאחר מכן, נתקיימו הנישואין, ובעקבות בארץ להישאר חוקית מבחינה לו הותר כך,

לקביעות.כל אותם ימים, עמד רבי שלמה בקשרי מכתבים עם בני משפחתו ואביו שבגולה. הערצה גדולה רחש רבי שלמה לאביו, וכך היה אומר: "בכל הדברים גדול אבי ממני, לבד משני דברים, שזכיתי אני יותר ממנו. לעלות שזכיתי והשני: לרבינו; התקרבתי האחד:

לארץ-ישראל".שם מחסה', 'בתי בשכונת התיישב שלמה רבי העיר לנפילת עד שנים, מיובל למעלה התגורר

העתיקה, בשנת תש"ח, לידי הירדנים.

מצא את שאהבה נפשובאותם ימים דרו מתי מעט חסידי ברסלב בעיר הקודש והמקדש. כעבור מספר שנים, בשנת תרנ"ד, עלה ארצה החסיד הגדול, איש האלוקים, רבי אברהם בן רבי נחמן חזן, מאומן. הוא השתקע בארץ-הקודש באוניה הפליג שנה מידי כאשר שנה, 20 למשך כדי ימים, אותם של הקשים בתנאים לאוקראינה,

לקיים את דברי רבינו - להיות אצלו בראש-השנה.אברהם, רבי עם שלמה רבי של ההיכרות מרגע נקשרה נפשו בנפשו. הוא מצא בו את שאהבה נפשו, וסוד, נגלה התורה, מכמני בכל הבקי וחסיד, גאון שפל בעיני עצמו, ודבוק בדביקות יוקדת, בכל נימי

נפשו ברבינו הקדוש.את חסידי ברסלב, שדרו באותם ימים בירושלים, רבי והעריך חיבב לפיכך, אחת. יד על למנות ניתן אברהם את רבי שלמה בלי שיעור, ופתח בפניו את

אוצרות-הטוב הצפונים במוחו ובליבו.רבי שלמה דבק בדברי רבי אברהם והיה מעלה על הכתב את אשר שמע מפיו. מעט מזעיר מרשימותיו,

הודפס בספרים 'כוכבי אור' ו'חכמה ותבונה'.כעבור מספר שנים עלתה ארצה קבוצה של חסידי ברסלב. היו אלה בני החבורה מברדיטשוב: רבי נפתלי כהן - חותנו של רבי אברהם, וכן מקורביו של רבי אברהם: רבי יעקב פילמר ומי שהיה אחר כך לחתנו רבי שמואל מאיר אנשין, רבי שמואל העשיל פרידמן, בן-ציון ורבי סטלמאך צבי רבי ברגר, גדליה רבי

דובינקי.רבי אברהם, שצפה בעיניו הטהורות את הסכנה היה רוסיה, יהדות על ובאה הממשמשת הרוחנית השפעה לו שהייתה אלו של לבם על לדבר מרבה עליהם, שיעשו כל שביכולתם, כדי לעלות ולהתיישב

בארץ-הקודש.משאיר כשחלקם לדבריו, נשמעו זו חבורה בני מתוך וכך, ונכסים. מבוססת פרנסה מעמד, בגולה



"דער פרומער בחור" מגרמניה < סיפור חייו המופלא של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל

ספר מאובק שמצא בחנות ספרים בעיר הוכברג שבגרמניה, סלל את דרכו של שלמה'לה, בנו של רב העיר, אל חסידות ברסלב נחמן גורליץ ודוד ברסלבר פורסים, עובדות חיים וסיפורים מופלאים על דמות המופת של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב בירושלים, שהאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמאן מלעלוב ורבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל היו קמים בפניו בית אבא בגרמניה, העלייה לארץ-הקודש בשנת תרמ"ח, ההשתקעות בשכונת 'בתי מחסה', ההתקשרות בכל נימי נפשו לרבינו, חיי חבורת ברסלב בעיר העתיקה, הכנסת האורחים המיוחדת והריקודים הנלהבים, סיפורי המופת וקנאותו לקודשי ישראל

מגרמניהעלה מופלא חסיד


"דער פרומער בחור" מגרמניה < סיפור חייו המופלא של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל

מימין לשמאל רבי שלמה ווקסלר, נכדו החתן רבי משה חיים ברנדויין, והמגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר ז"ל

מופתדמות


ברוכים הבאים בשם ה'

אגודת 'אהלי צדיקים'

מקדמת בברכהאת רבבות אלפי ישראל העולים

לציון רביה"ק לקיים ציוויו ולהשתתף בקיבוץ הקדוש

ומזמינה את הציבורלהנות מפעילות הכנסת אורחים של האגודה:

מקוה טהרהחדר השתיהחדרי הנוחיות

)מול הציון(

מתחם אהל הכנסת אורחים)ברחוב פירוסקא פינת פושקינא, מול קרית ברסלב(

כתיבה וחתימה טובה

אגודת אהלי צדיקים-גדר אבותאיתור, שיקום ושימור בתי קברות, קברי אחים וקברי צדיקים ברחבי העולם

בראשות הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאיהצלת בתי קברות, קברי אחים וקברי צדיקים | הקמת מרכזי הכנסת אורחים סמוך לקברי צדיקים

הדלקת נר תמיד על קברי צדיקים | הכנסת ספרי תורה לקברי צדיקים


מפת העירוב אומן - ראש השנה תשע"א

הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א ראש הוועדחברי הוועד:

הרב שמעון מן שליט"א

הרב נתן פישר שליט"א

הרב נחמן זאב פראנק שליט"א

לתרומות והנצחות בית מדרש להוראה דחסידי ברסלב עיה"ק ירושלם ת"ו ת.ד.57554 ירושלם ת"ו

נ. ב. הבתים שאצל האגם והבית החים החדש אינם כלולים בערוב, כמו"כ יש לשים לב לשינוים בקו הערוב

להרב אליעזר יהודה קעניגלהארות והערות ניתן לפנות:הרב שמעון מן שליט"אהרב נתן פישר שליט"א

הרב נחמן זאב פראנק שליט"א

באומן: 063-8783-555באומן: 063-8783-530באומן:063-8783-535באומן:063-8783-536

בא"י: 052-7635068בא"י: 052-7693475בא"י: 052-7620166בא"י: 057-3124041


: ‘ ’ ‘ ’

‘ “ , ‘ “. ‘ “ , ‘ “

“

. “ ‘ : ,

. ,

, -

.

! ,‘ ’

.

“ 03-6160120 : 7 ‘

[email protected] : “ 03-5783449 : 51467


ההתלהבות לא הייתה מאחרת לבוא.בקשר לקושי שיש לנו לפעמים לספר לפני רבינו את אשר עובר עלינו - חשוב לזכור שרבינו יודע את כל מה שעובר עלינו, יותר מאתנו. רק בתור איתערותא דלתתא אנו אמורים לספר לפניו את לבנו; וכמו שאמר רבינו: "אני לא יכול לעזור, אלא רק למי שבא לפני ומספר את חסרונו". ולכן, לא צריך להתבלבל מכך שהדעת מבולבלת ואי-אפשר לספר את הכל ולשטוח כי סוף-סוף אין סיפורנו ודקדוקיהם, את הבעיות כדבעי על כל פרטיהם ושיחתנו כי אם השתדלות, ו'אבנים וסיד' וכלים כדי לקבל את תיקונו של הצדיק. ולכן איך שמספרים – זה טוב; העיקר לשים את האצבע על החיסרון,

ולספר עליו איך שאפשר. גם כאן חוזר על עצמו הכלל החשוב: גם דיבורים פשוטים ויבשים, גם

סיפורים מבולבלים ומגומגמים - יש להם כח עצום!חשוב גם לזכור שאדם הוא לא מלאך, וגם בבית קשה מאוד לעסוק כמה שעות רצופות בהתבודדות ושפיכת לב. לכך יש לנו ברוך ה' ספר תהילים או 'ליקוטי תפילות', שאפשר לבלות בהם בנעימים, לטייל ממזמור למזמור,

ולשפוך את הלב במילותיו של נעים זמירות ישראל או של מוהרנ"ת. זיכרו! רבינו אמר, שיהיו לו שעשועים גדולים ו'חילוץ עצמות' מאמירת

מזמור תהילים בכוונה על ציונו.

ה'קיבוץ' המגוון:רציתי לגעת כאן בנקודה רגישה, אך חשובה ביותר לרבים מאיתנו:

משנה לשנה גדל בלי עין הרע מספר האנשים העולים ומתקבצים אל רבינו הקדוש - ואיתם גדל מספר ה'טיפוסים' שזכאים גם הם להגיע לכאן ולזכות בתיקון. ביניהם גם רבים שהאווירה הברסלבית הוותיקה איננה ידועה להם; בעיניהם - לדוגמא - ערב ראש השנה ומוצאי ראש השנה, דינם שווה לעניין ריקודים ומחולות. בו בזמן, שבאומן של פעם היה ערב ראש השנה זמן שכל כולו תשובה ולב נשבר, וידוי דברים ובכיות )כמובן מתוך שמחה פנימית, אך

מאופקת( וריקודים לא מצאו את מקומם אלא רק במוצאי החג. זאת רק דוגמא אחת מתוך רבות. לאלה שעדיין זוכרים את הטעם הטוב

של ה'קיבוץ' החמים והביתי של פעם - הדבר כואב. אכן הכאב הוא כאב, ומי שיכול לתרום לשינוי המצב - אשריו. אך גם לאלו הכואבים מצאנו נחמה, בדברי מוהרנ"ת, בהם הוא מסביר שגם יעקב - לכם ואגידה 'האספו' " לבניו: אמר ובתחילה כמותם, סבור היה אבינו שסבר שעל ידי האסיפה לבד של בניו הקדושים שכולם צדיקים - על ידי זה יוכל לגלות ולקרב קץ הגאולה. אבל השכינה נסתלקה הימנו, ואז הבין שאי אפשר להביא הגאולה על ידי בחינת 'אסיפה' לבד, דהיינו שיאסוף הצדיקים לבד, כי השם יתברך חושב לבל ידח ממנו נדח, וכל עיכוב הגאולה ואריכת הגלות הוא מחמת ריבוי רחמנותו על כל הרחוקים והנידחים מאד, שצריכין הקיבוץ על ויתווספו ויבואו הרחוקים שישמעו עד ולחכות להתמהמה

הקדוש של ישראל. אני עתה שאמר: ושמעו', 'הקבצו 'קיבוץ': לשון אח"כ שאמר "וזהו מבין שעיקר הגאולה תלויה על ידי בחינת 'הקבצו', דהיינו על ידי שיקבצו הרחוקים מאד הנקראים 'נדחים', בחינת מקבץ נדחי ישראל, בחינת 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וכו' והנדחים וכו' - על ידי זה דייקא יתגדל ויתרבה הקיבוץ הקדוש בתוספות שכנים הרבה, שהיו מתחילה רחוקים - שעל ידי זה יתרבו הבתים עד אין קץ; שעל ידי זה יכמרו רחמיו

יתברך ויחיש לגאלנו"!ניחמתנו, ר' נתן!

חוזרים הביתה:אני מתאר לעצמי, שאם הצלחת באומן לקבל התעוררות הלב, ולשפוך שחייך ומקווה מצפה בוודאי אתה - שרצית כמו יתברך ה' לפני שיחך עומדים להשתנות; מידותיך יתעדנו, שעת הקימה שלך תתחלף אוטומטית מ-8 בבוקר, ל-3 בלילה, התפרצויות הכעס לא יחזרו על עצמן... וכן הלאה.

בקיצור, "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס". וכשזה לא קורה - אתה מתאכזב...

אז מה האמת? מה אמור להשתנות כשאנחנו חוזרים מאומן? התעוררנו לתשובה, בכינו גם מעומק הלב; העתרנו ביקשנו והפצרנו. נו, מה הלאה? מה

אמור לקרות עכשיו? באיזה צורה הישועה אמורה להגיע?ובלשון חסידות: באנו לרבי לחפש את אבידותינו הרוחניות: את המוח שאיבדנו - הטובות המידות את הקדושים, הלב רגשות את הטהור, בעוונותינו, וביקשנו לקבל אותם בחזרה. ועתה, באיזה אופן רבינו מחזיר לנו אותם? האם בדרוך רגלינו על מפתן ביתנו אמורים להציף אותנו כל הרגשות

הקדושים שאיבדנו, היראה והאהבה, הששון והשמחה? ובכן, רבי נתן מלמד אותנו שתי ידיעות נחוצות בקשר לקבלת האבידות

בחזרה:את האבידות אין מקבלים בבת-אחת, אלא בהדרגה. גם אם פעלת את הישועה, תקבל אותה במינון שמתאים לך. וזאת, כדי שלא תינזק מ'ריבוי אור'; שלא תגרום לך ההתקרבות לאבד את יציבותך הרוחנית, או לגאווה

ולישות. וכך, אם תמשיך את דרכך בסבלנות, תתקדם לאט ובטוח...את האבידות מחזיר הצדיק באמצעות תורותיו! כשרבינו רוצה להעניק לך עצה, אור, כוח, לעבודת ה', הוא עושה זאת דרך תורתו. הוא פותח את עיניך ולבך בתורה מתורותיו, בשיחה משיחותיו, בסיפור מסיפוריו - ושם אתה

מקבל את אשר איבדת.לאור שתי ידיעות אלו, נסיק ש:

בחזרתנו מרבינו, אנו חוזרים מלאי אמונה שתפילותינו ליד הציון ושיחותנו לפני רבינו, הגיעו לכתובתן והתקבלו, ואנו חוזרים להיכנס בעבודת ה' מחדש, בהתחדשות נפלאה. גם אם אחרי החזרה מרבינו לא קרה שום שינוי דרסטי, זה לא אומר שלא נושענו, ותפילותינו לא התקבלו; זה רק אומר, שהישועה

התחילה, בהדרגה ובמידה - לטובתנו האישית. אם ברצוננו למצוא באמת את אבידותינו, נתחדש בעסק תורתו של רבינו, כדי לתת את האפשרות לרבי להחזיר לנו את אבידותינו. אנו קובעים לנו זמן ללמוד את תורתו בשימת לב ובישוב הדעת. קוראים סעיף אחר סעיף 'אוצר היראה', או כל ספר אחר שקרוב ללבנו ולהבנתנו. ב'ליקוטי עצות', וכך - רבינו לנו סלל אשר בדרך וללכת העצות, את ליישם משתדלים

מקבלים בחזרה את האבידות.מיותר לציין, שבדרך חזור אנו נשמרים בכל עוז שלא לחזור ולאבד את

אשר קיבלנו! שומרים על העיניים כעל בבת העין...


אך שים לב! סדר היום בא רק לעזור לך, ולא לשבור אותך כשאתה לא מצליח לעמוד בו. סדר היום אינו ה'בוס' שלך שאמור לנזוף בך כשאתה לא ממלא את הוראותיו, אלא הוא המשרת שלך, שאמור

לעזור לך לנצל את הזמן היקר שעומד לרשותך. לתועלתך ולהנאתך, שמור על שיעוריך הקבועים בתורה הקדושה: על לשמור החובה מלבד בהם. וכיוצא ערוך, בשולחן בגמרא, השיעורים הקבועים, יש לכך גם תועלת עצומה: לחדש את המוח,

ולרענן את החיות דקדושה. או תוספות, רש"י, גמרא, בדף ומתעמק לפינה, פורש כשאתה בסעיף שולחן ערוך - אתה נותן לנשמתך מנוחה. לפי דברי רבינו, שעת הלימוד היא עבורך שעה, שמחדשת לך את המוחין - וכך תוכל

לחזור לעבודת הבורא ביתר שאת וביתר עוז.שפיכת שיחה לפני השם:

גולת הכותרת של הנסיעה, היא הזמן בו אנו עומדים לפני רבינו, ומשיחים את לבנו לפני השם. הלא על כך כבר התבטא מוהרנ"ת: "כי כל מגמתי וכל תשוקתי ותקוותי הוא רק להיות על הציון הקדוש הרבה פעמים, אולי אזכה לפרש את שיחתי, לשפוך לבי כמים נוכח

פני השם"! )עלים לתרופה, שפ(.שמות ומזכירים שבאים מקום רק לא הוא רבינו, של הציון לרפואה ולהצלחה; הציון של רבינו, הוא המקום שבו עומד התלמיד לפני רבו, ומספר את הכל... הרצונות, ההצלחות, האכזבות, הקשיים,

והספיקות. ובעצם, מה לא?

לא רבה. יודע, שהדבר מצריך עקשנות ותיק כמו חסיד מי אך תמיד זה הולך חלק. יש מי שדואג להקשיח את לבנו, ולסתום את

פינו - ואז למשוך אותנו לפינת העוגות והקפה... ואכן, בלי עקשנות זה לא הולך. אם הגענו כבר עד לשער השמים, תהיה זאת טיפשות גדולה לוותר בגלל אטימות הלב וחוסר דיבורים. בהגיעו לגיבור שכבש מדינה שלימה, אך זאת פעם, רבינו המשיל לפתח חדרו של המלך - נמנע מלהיכנס מחמת קורי עכביש שחסמו

את המעבר... ביחס לריווח שאותו אנו מרוויחים עם דיבורי התפילה והשיחה, עכביש' מ'קורי יותר אינם דיבורים, וחסרון הלב שאטימות הרי

שחוסמים את המעבר לישועה המובטחת!וללעוג ידיעתם תעזור להתעקש גרגירים, אשר והרי לכם כמה

ל'קורי העכביש' שחוסמים את המעבר לישועה:עיקר הקושי בשפיכת הלב, נובע מהטעות שרק דיבורים הנאמרים מתוך רגש והתלהבות, יש להם כוח לפעול; צריך לזכור ולשנן שוב לפעול, עצום כוח להם יש ופשוטים יבשים דיבורים שגם ושוב,

לשנות ולתקן. אם היינו רואים את השינויים שהדיבורים 'הפשוטים והיבשים' מחוללים - היה לנו הרבה יותר קל, לעמוד זמן רב ולהפציר בתפילה. קדושה מלאה מתוקה בשנה לזכות משוכנעים שאפשר היינו אם עקשנות מתוך הנאמרים יבשים דיבורים באמצעות גם ושמחה, שגם וכמובן, האטום... הלב על מתלוננים היינו לא - דקדושה

סדר היום בא רק לעזור לך, ולא לשבור אותך כשאתה לא מצליח לעמוד בו. סדר היום אינו

ה'בוס' שלך שאמור לנזוף בך כשאתה לא ממלא את הוראותיו, אלא הוא המשרת שלך שאמור

לעזור לך לנצל את הזמן היקר


עבורכם ליקטתי כאן לכם - חסידים אהובים. מוקדש באהבה, זה מדור מעט ניצוצי דעה, שיעזרו לכם לפתור את הבעיות הצצות אצל כל חסיד העולה

אומנה.צדיקים, שמטרתה נסיעה סתמית לקברי אינה לאומן, נסיעתו של חסיד לפעול ישועות ולזכות לברכות. נסיעתו ספוגה בכיסופים ובגעגועים לקראת

פגישתו עם רבו הקדוש! שהייתו באומן טעונה ומלאה ברצון ובתקווה אינסופית - אולי יזכה לפרש את שיחתו ולשפוך את לבו לפני הבורא יתברך אצל המנהיג הרחמן, ולקבל

שפע חדש של עצה ותבונה, כוח וגבורה. כאן רבים. של חלקם מנת הם והקשיים שהאכזבות להבין, קל לכך, אי ונעזבים; נשכחים והכיסופים - הלב ואת המוח את הדרך טרדות טורדים כאן הפה סתום והלב אטום; כאן נהיה פתאום יבש ומשעמם, ולא יודעים מה

לעשות. הרי סוף-סוף מדובר בבשר ודם.ואכן לשם כך אספנו עבורכם מספר רעיונות, שידיעתם תחסוך לכם בעזרת ליד והשהות לנצל את המירב מהנסיעה לכם ותעזור נפש, ועוגמת ה' צער

הציון הקדוש. חשבנו לקרוא למדור הזה 'צרות של עשירים', כי אכן, הצרות האלה, צרות של עשירים הם. מי שלא טעם את 'היין ההונגרי' לא יבין את טיבן של 'בעיות'

אלו. אך מי שכבר כן טעם, ימצא נחת בשורות דלהלן, בעזרת השם יתברך.

טרדת הדרך:מי מאתנו אוהב את הדרך? אולי כשהיינו ילדים קטנים, נהנינו לראות את הנחיתה ואת ההמראה. אך כיום, כולנו מוותרים על התענוג הזה, לעבור בשדה התעופה המרובה מרעין בישין מכל הסוגים, ולהיטלטל כ-12 שעות מהבית

עד לאכסניה באומן.להיכן ראש' מ'להחזיק מעייפת גם אלא מתישה, שהיא רק לא הנסיעה נוסעים - ולקראת סופה היא כבר מוצצת את לשד הכיסופים והגעגועים שהיו

לנו בתחילת הנסיעה... מוכר או לא?

בכן, הא לכם נקודות ספורות, שידיעתן תעזור לכם:בפני עצמו. ערך גם אליו, אלא להגיע רק אמצעי לא היא לרבינו, הדרך

הנסיעה עצמה לצדיק, מתקנת תיקונים נפלאים, ומועילה לנשמת האדם.לדוגמא: מכל פסיעה ופסיעה נברא מלאך טוב, שיעמוד לצידנו בבוא הזמן.

)גם על כל פסיעה שאנו נשרכים בתור הארוך לכיוון הדלפק בקייב...( לא רק שהדרך היא תיקון בפני עצמו, אלא גם הבלבולים וטרדות המוח שבדרך, יש להם מטרה ותועלת; כשנוסעים לצדיק האמת, ולמענו מוכנים גם לעבור את הדרך על כל בלבוליה - מעלים את כל הבלבולים הללו, ועושים מהם כלים לקבל את אורו של הצדיק )ליתר הבנה בפנימיות העניין, ראה נא

ב'ליקוטי הלכות', ברכת הריח ד', יד וטז(.אם לקראת סוף הדרך אתה מרגיש מותש ומרוקן מכיסופים ומגעגועים - אין זו סיבה להצטער; תופעה זו צפויה, וכבר נכתבה ב'ליקוטי מוהר"ן' )עב( לפני כ-200 שנה. תופתע גם לשמוע את הסיבה: ככל שמתקרבים לצדיק -

היצר הרע הקודם מת, ומקבלים יצר הרע גדול יותר.קבל זאת בהבנה, והשתדל לעשות את שלך: להתגבר בכיסופים חדשים!

ניצול הזמן באומן:כל חסיד שוהה באומן כ-7 ימים בממוצע. על פי חשבון שערכנו, ישנן 168 שעות ב-7 יממות. סך הכל: 10.080 דקות. כל דקה ליד הציון הקדוש היא

מכרה של זהב נצחי! האוצר פתוח - וכל הרוצה יבוא וייטול.בשוטטויות, הזמן, את לעשוק היצר ודואג עומד השני שמהצד כמובן, מקדימים כך על הלא הזה. המגזין ו...בקריאת סרק בשיחות בנשנושים, החסידים לנסיעה תפילות רבות: "בידך עיתותי, הצילני מיד אויבי ומרודפי" –

'עזור לי לשמור ולנצל את הזמן היקר'.הרי לכם כמה תחבולות איך להישמר מהעושק הנוראי:

ראשית כל, אין כמו 'סדר יום', בכדי להציל את הזמן; בלי סדר, הזמן חומק מתחת לאצבעות. השתדל ליישב את דעתך, ולרשום על פתק: מתי אתה קם,

מתי אתה אוכל, ומה אתה עושה בשאר הזמן.

| יעקב פרויליך |צילום: יוסי גולשמידט

המדריך לנוסעצידה לדרךנסיעתו של חסיד לאומן, אינה נסיעה סתמית לקברי צדיקים, שמטרתה לפעול ישועות ולזכות לברכות; נסיעתו ספוגה

בכיסופים ובגעגועים לקראת פגישתו עם רבו הקדוש! איך עוברים את הנסיעה בשלום? יעקב פרויליך עם מבחר רעיונות שיעזרו לכם לנצל את המירב מהנסיעה והשהות ליד הציון הקדוש

הדרך לרבינו, היא לא רק אמצעי להגיע אליו, אלא גם ערך בפני עצמו. הנסיעה עצמה לצדיק, מתקנת תיקונים נפלאים, ומועילה לנשמת האדם. לדוגמא: מכל פסיעה ופסיעה נברא מלאך טוב,

שיעמוד לצידנו בבוא הזמן


כל ולזכות לכלל טובה’ העולמי ‘נקודה מבצע עם ישראל

מבצע חדש ומיוחד, מבצע 1000 נקודות טובות, לדון את הכל לכף זכות.

כל אחד ואחד )המבצע מיועד לכולם וגם לכולן, גדולים על הקטנים( מחפש ומבקש ומוצא באבא, אימא, אחים, אחיות, כל המשפחה, שכנים, חברים ורושם טובה נקודה אחד ובכל מלמדים משגיח, אותה בפנקס )או מחברת( וזאת המחברת תעמוד למזכרת לאורך ימים למשמרת, חרוט בעט ועופרת

לשם ולתפארת.יוקרתי בפרס זוכה אחד וכל פשוט, מאוד בהגרלה להשתתפות זכות ובכרטיס ואיכותי

הגדולה.

לקברי לנסיעה למימוש 500$ על ההגרלה

צדיקים בארץ או באירופה תיערך בעזרת ה’ בר”ח כסלו תשע”א בנוכחות רבנים ומו”צ העדה החרדית

במשרדי “נקודה טובה” ירושלים עיה”ק ת”ו.פרס מיוחד נוסף על סכום של 500$ למימוש לנסיעה לקברי צדיקים בארץ או באירופה יחולק ללא הגרלה למשתתף אשר ימצא וירשום את מירב

הנקודות הטובות. )מעל 1000(יש להירשם בטלפון: 02-6282867 לכל נרשם “נקודה של מיוחד חבר וכרטיס עלון ישלח

טובה”.זמן המבצע: ד’ תשרי תשע”א – ר”ח מרחשון

תשע”א.‘נקודה בעצם זה מה שואלים שעדיין ולאלו

טובה’ -הכל נחשב, כל מצווה, מעשה טוב, מידה טובה

מכל סוג שהוא, נחשב לנקודה טובה...

לדוגמא:זכיתי לנשק את המזוזה

זכיתי ליטול ידיים ליד המיטהזכיתי לשמוע בקול אבא ואמא

זכיתי לוותר לאח שלי על המשחקזכיתי לענות אמן על ברכות השחרזכיתי לעזור בהכנות לכבוד שבת

ולסיום, )מתוך מכתב של בחור עילוי בישיבה מב”ב(

ולא זמן בזבוז שזה חשבתי פעם אני “גם בשבילי, אולי לילדים זה מתאים, אבל תגידו מה

שתגידו, מבצע “נקודה טובה” הציל אותי ושינה את חיי, ורואה רק את הטוב, היום אני מודה לה’, שמח, נקודה רק המלאה...בקצרה הכוס חצי את תמיד

טובה, כי אין שום ברירה”

ממראות "אבות ובנים" שע"י ארגון "נקודה טובה" באומן

מבצע ה-1000)אלף = פלא(



| הרב שלמה גולדפעלד |צילום: "נקודה טובה"

נפגשנו לראשונה בשמחה משפחתית. הוא ניגש אלי, יד לשלום. בחור צעיר בלבוש לי והושיט בירך אותי אפשר ראשון במבט רחבה. חגורה בלורית, צבעוני, השערות ערימת על שמונחת הכיפה רק לטעות.

המעוצבת שלו, מציינת עם חיוך - אני יהודי.ללא מילים ובלי קול, מתעוררת בתוכי השאלה, מי

אתה? איך אתה בכלל קשור לכאן? מחייך לומר, שאסור מה את שומע כאילו והוא ועונה: אני משה, זה קצת מסובך איך אני קשור לכל הבלגן הזה, תשאל מישהו... טוב, שיהיה במזל טוב, אני

חייב לזוז, שיהיה לך יום נעים...אחר-כך נפגשנו שוב, פה ושם. פגישות קצרות של שלום, שלום, מה נשמע... הרי כבר קצת מכירים, יש

לנו איזה קשר...

אינה האכילה מנוחה. שאין ימים מספר כבר מסודרת, השינה קצרה וחטופה. ראש השנה כבר כאן, צריך להכין את המאמר הזה, ומה שאני מנסה ועושה פשוט לא יוצא. עוד גרסה, עוד ניסיון, עוד נוסח. אבל

זה לא זה.טובה’ ‘נקודה של והארגון ההכנות כל את ויש והעיקר ‘אבות ובנים’ – אומן. לוח הזמנים, לתאם עם הרבנים, המשפיעים, לסיים את הכנת חוברת הלימוד, ‘נקודה מבצע הפצה, פרסום, גרפיקה, דפוס, הגהות, כרטיסי מודעות, להכין ממתקים, פרסים, טובה’, ולהכין את עשרות הקרטונים והגרלות, לארוז מבצע למשלוח בין-יבשתי, לדבר עם תורמים ונדיבים ולרכז האחרון הכללי בתיקון להזכיר שיש השמות כל את

של השנה.ריבונו של עולם,

תרחם עלי, הרי הכל שלך, הכל, הרי נתת לי זכות ומתנה - ארגון ‘נקודה טובה’, ואינני יודע מה לכתוב, לחוצים, טרודים, עסוקים, וכולם לכתוב, איך או עייפים, אין למי לפנות, אין לאן ללכת, אז אם אתה באמת רוצה שהמאמר הזה יראה אור עולם, בשבילך

ולכבודך,תעזור לי, בבקשה...

...ואז נפגשנו שוב.

במחסן של ‘נקודה טובה’. חדר קטן שבקושי יש בו שיעור מזוזה.

איך הוא בכלל קשור לכל הבלגן הזה?לאל ‘תפילה חוברות פרסים, ספרים, של ערימות אלבומי דקדושה’, ‘אמירות מבצע של דפים חיי’, עשרות פזורות ביניהם דיסקים, פאזלים, מדבקות, תהלים, אמירת בעת הילדים מאות של תמונות הבנים אשר על רבות של מאות האבות עם תמונות לימוד התורה שוקדים, שקיות אשפה מלאות בחתיכות

נייר מוזרות...פיניתי כסא והצעתי לו לשבת. התחלנו לדבר. סיפר פרנסה. עבודה, בחיים, עושה מה עצמו, על קצת הקשיים, על והנפילות. המעידות הירידות, על סיפר כל איך בהתרגשות, לי סיפר הבלבולים. הדמיונות,

פעם שהוא נכשל, הוא נשבר, הולך לבכות לה’, להגיד תהלים. הוא יודע שהכל שטויות, אבל היצר-הרע, חזק

ואכזר.לפעמים תפילין, מניח שבת, שומר צעיר, בחור שאפשר, כמה כשר אוכל ביום, תפילות 3 מתפלל בלי אך הראש, על כיפה ונבילות, טרפות לא כלומר

ציצית.תגיד לי משה’לה, כל הרשימה הזאת שעכשיו סיפרת לי שאתה עדיין שומר ועושה, אתה מעריך את זה? יש

לזה משקל אצלך?אומר המבט רטובות, העיניים עלי, מסתכל משה בנקודה ופגעו חדרו ויצאו, שנאמרו המילים הכל.

הפנימית שלו.ה’כשרות’ לשמירת ערך? יש שלי השבת לשמירת שלי יש משקל? זה בכלל שוקל משהו? לעומת אין-סוף

הדברים השליליים, אלפי הקילוגרמים של הרע...שמירת כי יקירי, לך, דע ובנחת, ברוגע לו עניתי השבת שלך, שווה זהב, ולא רק השבת, אלא כל דבר ביותר, איזה מצווה, ואפילו הקטן שאתה עושה טוב מחשבה טובה, איזה רצון טוב, המעט מעט טוב הזה,

שווה הרבה, שווה זהב.משה שוב סוקר את ‘המחסן’ במבטו ועיניו נופלות על שקיות האשפה המלאות בחתיכות נייר מוזרות, מעין

פתקים שרשום עליהם כל מיני הערות ותזכורות...זה כל השקים האלה עם הניירות? הוא שואל מה

מסוקרן.כבר אני עונה לך, תיכף אתה כבר תדע הכל, רק רגע,

אני רוצה לספר לך סיפור קטן, משל:כשאדם נופל לבור, ושם בתוך הבור חושך, נחשים, הדבר מוות, אימת כיוון, מכל וייאוש פחד עקרבים, היחידי שבוודאי צריך להעסיק אותו זה איך, איך אני

יוצא מכאן?צריך הוא חבל, צריך הוא משם לצאת כדי אבל אותו וימשכו חוט של קצה איזה למטה לו שיזרקו

למעלה, החוצה, אל האור.אבל, גם הוא מצידו צריך לעשות משהו, פעולה אחת קטנה, הוא צריך להושיט את היד ולאחוז את החבל. וכבר מרגיש את שמחת בחבל, אוחז ועכשיו כשהוא ההצלה, את מתיקות האור בעיניים, נכון הוא ניצל מן הנפילה, מן הבור. אבל, קרה כאן עוד משהו נפלא, הוא הבור מבחינתו אחר, במצב שונה, במציאות עכשיו נשאר מאחור ובאמת לא קיים יותר, גם לא הסכנה, מה שחשוב זה שיש חבל, יש הצלה, יש תקווה ושמחה. יש רק את מה ששם למעלה מחוץ לבור. כי היכן שהאדם פעולה בזכות קרה זה וכל נמצא. הוא שם - חושב

אחת קטנה - נקודה, מעט טוב - נקודה טובה...אתה מבין, במושגים הללו של אמת לאמיתה, של אמונה, אצל הקדוש ברוך הוא, גרם אחד של זהב שוקל

יותר...שקי כל האלו, השקים על ששאלת מה ולגבי

האשפה הללו המונחים כאן במחסן של ‘נקודה טובה’, ורבבות, לאלפים ופתקאות נייר בחתיכות המלאים תדע לך שעל כל פתקה ופתקה חקוקה באותיות של זהב ‘נקודה טובה’, אוסף עצום ונדיר של נקודות טובות שחיפשו ומצאו ורשמו כל הילדים, והילדות, הבחורים והאברכים בני תורה, שהשתתפו עד כה במבצעי ‘נקודה

טובה’.משה’לה מביט בי ולא מאמין, בחיים שלו לא שמע נייר שכל ובטח שלא ראה דבר שכזה: אלפי חתיכות

אחת שווה זהב.הציצית בחוטי אוחז עיכול, זמן קצת, ממתין אני שלי ואומר לו, משה’לה היקר, תדע לך, בדור הזה, כולנו “עקבתא לזה קוראים בטח שמעת, הזה, לבור נפלנו דמשיחא”, זה המקום הכי נמוך, אבל אתה רואה את אלה? את הציציות? זה חבל ההצלה שלנו, מי שיאחז בחבלי הקדושה האלו ינצל וגם יתהפך לו הכל לטובה, ארוכים האלה החוטים ולכן העלייה, תכלית ירידה כדי שירדו וישתלשלו עד למקום שלנו, אבל כל אחד צריך לעשות פעולה קטנה כדי לאחוז בקדושה, לדון ולבקש לחפש זכות, לכף אחד( כל )ואת עצמו את איזו - טוב מעט איזה אחד( )ובכל בעצמו ולמצוא

נקודה טובה.חייב כבר הוא המתוק, חיוכו עם בי מביט משה בציצית, לאחוז נדר בלי עצמי על מקבל “אני לעוף.

בעזרת ה’ אני אלבש ציצית...”, הוא אומר ונעלם.עכשיו כבר ברור גם למשה גם לכולם מה שוקל יותר

- אחד גרם של זהב או 10 טון אשפה?

ואיך כל זה קשור ל’אבות ובנים’ - אומן?

הנקודות של והליקוט החיפוש פעולת עצם כי הטובות, היא עצמה מבררת את הרוח הטובה מהרוח הנכאה, הרוח הרעה, העצבות, הדיכאון, הייאוש, ועל תפילה וכל תפילה, זה וניגון ניגונים... נעשין זה ידי ותפילה היא חלק ואבר מבניין המשכן, ובלב ליבו של המשכן, קודש הקודשים, שם מונח ארון הקודש, ארון הברית, ועליו שני כרובים, שני מלאכים ולהם פני תינוק של בית רבן, ומשם מקבלים התשב”ר את הבל פיהם

הטהור שאין בו חטא המקיים את כל העולם...

< ובערב ראש השנה בדקות האחרונות של השנה, יאמרו מאות תשב"ר אלו את “התיקון הכללי האחרון של השנה” בעבור כלל עם ישראל, וגם אתה תוכל שיזכירו את שמך לטובה, לעורר את מידת הרחמים ולדון את

הכל לזכות, רגע לפני כניסתך להיכל המשפט...

ניתן להעביר שמות ובקשות בטל’: 02-6282867.


כל שקי האשפה המונחים כאן במחסן של ‘נקודה טובה’, המלאים בחתיכות נייר ופתקאות לאלפים, תדע לך שעל כל פתקה ופתקה חקוקה באותיות של זהב ‘נקודה טובה’. אז מה שוקל יותר - אחד

גרם של זהב או 10 טון אשפה? ואיך כל זה קשור ל’אבות ובנים’ - אומן? <<<

חוטי הזהב של משה’לה

עומדת תלוייה, והאמת מציאות; מעצבות שלהם ומשתנה בהתאם לרצונם ולנסיבות הנוחות להם.

קשורה הייתה בחוצפתה, יותר מדהימה תשובה למז'בוז'. רבי שמואל ומלווהו, שרצו לנצל את שהותם של לציונו - למז'בוז' לנסוע ביקשו רוסיה, באדמת מרנא הבעש"ט, ולברדיטשוב - לציונו של הרה"ק רבי לוי יצחק. משפנו אל אנשי האינטוריסט בבקשה לנסוע לשם, השיבו להם תשובה מדהימה, המסבירה הרבה על

אטימותה של ברית המועצות של הימים ההם:"אין בברית המועצות ערים בשמות האלה..." )ניתן היה להשלים עם השקר הזה, בעיירה הקטנה מז'יבוז'. בעובדה בהתחשב מדהים, הזה האווילי השקר אבל זו נפש. אלף כ-60 ההם בימים מנתה שברדיטשוב הייתה גישה קומוניסטית טיפוסית, הסבורה שמילים התרסקה אכן הזו ה'מציאות' מציאות. מעצבות הברזל כשמסך תש"נ, בשנת בפניהם, לקומוניסטים נעלם כלא היה, והוכיח בקריסה השקטה שלו, עד כמה

ריקני היה השקר האדיר, ששלט במחצית העולם(.בלית ברירה נשארו במלון דנייפר.

ביום חמישי יצאו לשדה התעופה. המריאו למוסקבה, הייתה לא ההם )בימים לפרנקפורט טסו ומשם אפשרות לטוס מקייב או ממוסקבה ארצה, מאחר ולא המועצות ברית בין דיפלומטיים יחסים קיימים היו לישראל(. שם פגשו יהודי הטס חזרה לארץ-ישראל. ר' יוד'ל המלווה הנאמן נפרד מרבי שמואל, שב לביתו לארץ- יהודי אותו עם שב שמואל ורבי בניו-יורק,

הקודש.

איך הייתה 'קבלת הפנים' של רבינו?

רבי עלה לביתו, שב טרם עוד ארצה, שובו עם שמואל אל הכותל המערבי, להודות על חסד שמים.

"נו, איך קיבל אותך רבינו?" שאל אותו רבי בן ציון גרוסמן שפגש בו שם.

"רבינו קיבל אותי בצורה נפלאה!" השיב רבי שמואל, והוסיף: "מעולם, בכל ימי חיי, לא חשתי אותה הרגשה שהרגשתי בציון הקדוש... היה שווה להתייסר חצי שנת

גלות בשביל זה..."נסיעתו של רבי שמואל וההצלחה המופלאה, הניבה

תוצאה מעניינת:לפני נסיעתו היה רבי לוי יצחק בנדר מרבה להביע ספקנות בכדאיות הנסיעה לאומן במחתרת, בגלל גודל בשנת הזעם. בשנות כידוע שם שעבר ומה הסכנה את שיתף מנסיעתו, שמואל רבי שב כאשר תשל"א,

רבי לוי יצחק, רעו הגדול, ברצף הניסים וההתפעלות הביאו האלו המאורעות הזו. בנסיעה שידע העצומה את רבי לוי יצחק להתפעלות פנימית גדולה, ומאז שינה

את דעתו בעניין.חצי רק נתגלה נסיעתו דבר כי הוא, מעניין אך כי לאיש סיפר לא ארצה כששב נסיעתו. אחר שנה היה באומן, מלבד חלק מבניו ומתי מספר שנצרו את לשונם. כחצי שנה אחר נסיעתו הגיע בן לוויתו ר' יוד'ל שמואל רבי לפניו קם מדרשנו ובבית ארצה, ליכטר

וכיבדו מאוד. לשאלת אנ''ש על דבר החיבה שנוהג בו רבי שמואל, עימו הייתי מזמן לא ''הלא לתומו: יוד'ל ר' ענה

באומן...'' הסוד נתגלה.

בברסלב הפכה שפירא שמואל רבי של נסיעתו למקור השראה, ופתחה לבבות נוספים רבים לנסיעה הזו. בשנים שלאחר נסיעתו, עתידים לנסוע ולשהות בארצות-הברית כמה מאנ"ש, בניסיון לקבל דרכון זמני

שיאפשר להם לעלות, לראות וליראות בציון.חלקם הצליחו לקבל את הדרכון הזמני ולהגיע איתו לאומן, ולרבים אחרים לא נותרה ברירה, כי אם לקחת ש'הותאמו' דרכונים באמצעות ולנסוע הסיכון את המופיע לזהות הותאמה שזהותם או לזהותם,

בדרכון...----

סיפור הנסיעה המופיע כאן הוא מתוך ספר העומד לראות אור בקרוב, ובו פרקים מתולדות חייו של רבי מודה ברסלב' 'אוצרות מערכת זצ''ל. שפירא שמואל לר' אהרן קליגר על שניאות לפרסם את סיפור הנסיעה

בפרסום ראשון בגיליוננו. תודה רבה להרה"ח ר' נחמן רוזנפלד על השתדלותו על והעמידה הגהתו הנסיעה, סיפור בסידור הרבה

דיוקו.

לאחר שלוש שעות תפילה, בכיה

והתרפקות בציון הקדוש, נכנס הנהג

והזכיר כי חייבים לחזור לקייב. באותו רגע

התחולל בחצר מעמד מצמרר של "קשה עלי

פרידתכם"; רבי שמואל פנה לצאת, התקדם

לעבר השער, וחזר על עקבותיו, שב והשתטח,

והחל לבכות מחדש...

רבי שמואל מלווה בבנו ר' מרדכי, בדרך למקווה בערש"ק


רבי שמואל ביציאתו מהר ציון מלווה בחתנו ר' יהודה לייב פראנק. הושענא רבה תשכ"ג.

באקראי טפח מדהים ממסתרי נפשו; מה חווה בציון מהציון אפילו אז חש ניתוק של מידה ואיזו רבינו,

עצמו!... במנחם אב תשמ"ח, זמן מה לפני הקריסה הסופית של מסך הברזל, התקיימה נסיעה לאומן, בה השתתפו שבועות ארבעה התרחש המסע ברסלב. מחסידי 40לראש הראשונה, הליגאלית, הגדולה הנסיעה לפני השנה של שנת תשמ"ט - נסיעה אותה אירגן הרה"ח הדרך לפתיחת נפשו שמסר מי ברלנד, אליעזר רבי לאומן שנים רבות, נסיעה בה עתידים להשתתף כ-250

חסידים, ביניהם רבי שמואל עצמו.אחד מחשובי הנוסעים אז, רבי אליעזר יהודה קעניג,

משמשו של רבי שמואל, נכנס אליו בשובו מהנסיעה.הנה עדותו המדהימה של בעל העובדה עצמו:

פורצת עזה בשמחה פניי את קידם שמואל "רבי גבולות. 'הנה'! אמר בהתפעלות, 'הנה הגיע אורח חשוב מכל המטהר 'הנהר אצל להיות שזכה מעלה, ורם

הכתמים'! "בהמשך החל רבי שמואל להיכנס עמי לפרטים על מיקום הציון עצמו. הוא ביקש לדעת איך יהיה הציון ערוך לכלול את מאות האנשים האמורים להסתופף בו במהלך ראש השנה תשמ"ט. התחלתי לפרט באזניו את התכניות. במהלך שיחתנו, נכנסתי לפרטיה של החצר,

צורתה וגודלה. "לתדהמתי הבנתי משאלותיו, כי הוא עצמו למרות שביקר שם, אין לו מושג איך נראית החצר... 'האם חצר נראית בתמונות?' שאל. נראית כמו שהיא הציון אכן

או: 'האם גדר העץ שעליה מסופר, אכן עומדת שם?' משפגשתי כעבור זמן את מלווהו בנסיעתו, ר' יודל

ליכטר, סיפרתי לו בתמהון על כך. הוא לא הביע פליאה.

זוכר את הציון, יודל, "אינו ר' "רבי שמואל", אמר נכנס גופו אמנם היה שם מעולם... לא משום שהוא ורגליים, ידיים בפישוט עליו השתטח הציון, לחצר אך היה מצוי אז ב'אומן של מעלה'... מיד כאשר נכנס אש כלפיד אז בער הוא איתי... היה לא כבר לציון, ההן השעות בשלושת המוקד!... בית כמדורת ממש, לחצר מעל ולזמן; למקום מעל שרויה נפשו היתה ולגדרי העץ שבה... התבוננתי בו אז, ראו רק את קומץ

אבריו הגשמיים... הוא היה שרוי גבוה מעל גבוה".

בין אומן לקייב: כשהחדווה עולה על

גדותיה בתוך מכונס שמואל רבי ישב לקייב חזרה בדרך עצמו, אפוף מחשבות. לאחר כמחצית השעה, התעורר ישב הוא עצומה. חדווה למצב של ונכנס מהרהוריו, האינטוריסט שהעמיד השרד ברכב לוויתו בן עם לשירותם, והשניים שרו בקול גדול, תוך הודייה להשם יתברך על גודל הזכות. שמחתו של רבי שמואל עלתה על גדותיה, והוא החל לתופף בחדוות הלב על כרית

משענת הכסאות הקדמיים ברכב, לקצב השירה...השבים המוזרים, בנוסעיו בתדהמה הביט הנהג עזה עליצות שטופי המוזנחת, באומן עלובה מחצר איזו או מצאו אוצר איזה לדעת, והשתאה כל-כך, שברחוב המסתורין בחצר שם להם נודעה תגלית

פושקינא באומן...הם שבו לקייב בשלום, ופנו ללינת הלילה בחדרם.

שמואל רבי את פקדו ה'השתטחות', למחרת יסורי נפש גדולים. קייב הגדולה, כמסתבר, לא הייתה להיטהר השתוקק שמואל רבי במקוואות... משופעת

במימי מקווה לפני תפילתו.בצר לו, פנה עם המלווה שלו לאנשי האינטוריסט בבקשה לאשר להם הליכה לבית הכנסת בעיר, מתוך אנשי אולם טהרה. מקווה חבוי גם ששם תקווה המשכנע הסובייטי בהסבר אותנו דחו האינטוריסט

ביותר:"אין בית כנסת בעיר..."

שהמילים הנחה, מין השנים עם פיתחו הרוסים

"רבי שמואל אינו זוכר את הציון, משום שהוא

לא היה שם מעולם... גופו אמנם נכנס לחצר

הציון, השתטח עליו בפישוט ידיים ורגליים, אך היה מצוי אז ב'אומן של מעלה'... מיד כאשר נכנס לציון, כבר לא היה

איתי..."


עיריית בית אל העירה, לנסוע היה הכרח - אחרים אומן, ולחפש שם.

את התנהלותו של רבי שמואל ברגעי האימה האלו, מתאר ר' יודל, עד הראייה:

"...בעוד אני מתמקח עם בעלת הבית בשפה עילגת, הבחנתי הרוסית, השפה שהיא מה משום שסברתי ושיגו, שיחו כולו מהעולם מנותק שמואל שרבי במשא הזה הנורא הרגע את להעכיר היה אי-אפשר מסמכים על ודיונים מרשעת, אוקראינית עם ומתן יובל כליו את והכשיר זיכך כך לשם לא ו'אשרות'... שנים! הוא עמד מן הצד, ופתח בשלווה באמירת 'תיקון ונפשו התכנסו רוחו גופו, היה שאברי ניכר הכללי'... לחטיבה מרוממת אחת, והפכו שותפים חיים ב'תיקון

הכללי' הנורא ההוא... "הבנתי לנפשו. רבי שמואל חשש מסרוב מוחלט או גירוש. ואם לא עכשיו - אימתי... משראיתי כך, חדלתי אף אני מהוויכוח, וללא אומר ודברים הצטרפתי אליו,

ופתחתי אף אני באמירת ה'עשרה מזמורים'..."משסיימנו, ניגשתי לנהג וביקשתי להסיע אותנו אל בניין העירייה, על מנת להשיג את האישורים הנחוצים. ממשרד מתרוצצים והתחלנו לשם, אותנו לקח הוא למשנהו. כל פקיד הפנה אותנו אל האחראי עליו, כולם סרבו בעקשנות לקבל אחריות. כזו הייתה אוקראינה הסובייטית: המשאלה הנצחית של כל פקיד סובייטי, אחריות, מקבלת להימלט הייתה בכיר, או זוטר לאחד מפחידה בקלות אותו להביא הייתה שעלולה

הגולאגים בסיביר.בהולות טלפון שיחות ולאחר דבר, של "בסופו לאומן לנסיעה האישורים אכן האם לברר לקייב, ובילינסקי, פושקינא הרחובות לצומת חזרנו תקפים, וכשבידנו האישור המיוחל, פתחה עבורנו בעלת הבית

את השער החורק".

רגע השיבה הביתהלחיקו של אבא

שמואל רבי נכנס בהונות, על כאילו חרש-חרש, אל הקודש. ה'קודש' - היינו חצר מוזנחת, עשבי פרא וחרולים שהצהיבו, בין שני חלונות הכותל, שוכן מקום

מנוחתו של רבינו הקדוש, קודש קודשים.רבי שמואל היה מנותק לחלוטין מהסובב והסובבים. על פניו הייתה נסוכה שלווה מופלאה, שלוותו השלימה עיניו אבא... לחיק הביתה, סוף-סוף שהגיע מי של הטהורות פקוחות לרווחה גדולה, ונהורא עמיה שרא. זו לא הייתה השתטחות. זה היה רגע המפגש הראשון אל הטהורות עיניו את נשא הוא הקדוש. רבו עם ואמר הקדוש, הציון אל בבית, השני החלון מרגלות

משפט אחד בלבד:"יש דעה שהיום, כ"ז תמוז, הוא יום הילולת יוסף

הצדיק". תו לא מידי.

את ולאחריו מקשר' ה'הריני את לומר החל ואז מאופק, בקול במילה, מילה בשנית. הכללי' ה'תיקון

התנהגותו לא ביטאה שום צורה של התפעלות. עמדה שם הרגשה מוחשית של "קול ה' בהדר".

וסימן חיצוני שיסגיר לפתע פתאום, ללא כל אות את הלמות לבבו, משהגיע רבי שמואל ב'תיקון הכללי' ט"ז, פרק הראשון הקפיטל של השלישי לפסוק בבכיה פרץ המה", בארץ אשר "לקדושים למילים

משוועת, זרועות שתי הניף ממיסת-לבבות, עצומה לסירוגין האדימו הכחילו, פניו מקרטעות; רותחות, מעוצמת החוויה, והוא שיווע, כעבדא קמיה מריה, כבן

מתחטא:"לקדו - - שים אשר בא - - רץ ה - מה - - "

"לקדו - שים אשר בארץ - - - "שנות 40 מחוקק מחלקת ועלו בקעו אחת בבת

ערגה צפיה וכיסופין. החצר הפכה ליורה רותחת. ואז, משהגיעה שעתה של הנפש להביע ולבטא את של ביטוי לשום תפיסה מקום היה לא כבר חלקה, הגוף, אפילו לא לתפילה... הוא חדל מאמירת ה'תיקון הכללי' ונפשו התמסרה כליל לבכי נורא שהרטיט את חוט שדרתו, ושטף את הציון בנהר המטהר של כלות

הנפש.נחלים של דמעות שפך רבי שמואל אותה שעה על שחסמו המחיצות כל את וטיהר שטף הבכי הציון. הוא אפיו... מרוח פיזי ריחוק שנות ב-40 נפשו את המתחטא, כבן התרפק דרכו, שיווע הבכי. דרך דיבר סיפר לאבא הכל, שוחח יותר משביקש, התרפק יותר

משדיבר..."בן המתחטא" נוסח רבי שמואל, הוא ילד רך הנתלה על ומשווע אבא, של באבנטו בערגה, אין-אונים, נפשו! על חייו! על עצם קיומו... וכל דמעה שלו היא

נטיף-דם, וכל קריאה שלו היא סכין מחתכת:"ווי! א-ב-א! אל תלך ממני. א-ב-א! ווי!"

אשר ה"לקדושים בציון שם התנסח בדיוק, כך, בארץ המה".

אותה שעה המה שם הסער. גידיו של רבי שמואל השתרגו, פניו היו חיוורות כסיד ההיכל, הוא התנשא מעבר למקום ולזמן, והיה חוזר ללא לאות וללא כהות, על אותו פסוק. תופס שוב ושוב בחלאטל של אבא, מדורי שבעת אכולת מיובלת, ילדותית ברגל רוקע גיהנום של מאבק אינסופי עם ייצר לב האדם, ומתחנן,

ומשווע, ומיילל... רבי שמואל ידע היטב את מלאכת ה'יללה':

"ואדירי כל חפצי בם! - - -"הזדככות, ונהר ומורסות, דם שטוף ההוא, הבכי

ואשדות אושר, המשיך ורעם ודישן וייסר וליטף... כל 40 השנה בהם ייחל לבוא הנה, התגבלו אל תוך

שלושת השעות המופלאות ההן...שמואל רבי של הבכי כי העיד, המלווה יוד'ל ר' השפיע עליו השפעה דרמטית, והביא עימו התעוררות ותפיסות חדשות שעמדו לו לר' יוד'ל לאורך כל שנות

חייו...

מדוע זכר רבי שמואל מאות שמות על פה?

לאחר 'תיקון הכללי', פנה רבי שמואל לומר ברעש גדול את תפילתו של מוהרנ"ת זי"ע שלאחר ה'תיקון הכללי'. לאחר התפילה, אמר "א-ל מלא רחמים" עבור

נשמת רבי יעקב תפילינסקי שנפטר אותה שנה.לאחר מכן החל מזכיר שמות חולים, חשוכי בנים, ושאר צריכי ישועה. המלווה עמד נדהם. משך למעלה בעל-פה. שמות, שמואל רבי הזכיר השעה ממחצית וכך התברר באקראי, שרבי שמואל שהרגיל את עצמו זכר על פה מאות יהודי, לחוש בעצמו בכל צער של

שמות נזקקים, עליהם היה מתפלל מדי יום.משסיים להזכיר את השמות, השתטח רבי שמואל

כרבע שעה בפישוט ידיים ורגליים על הציון, ושוב פרץ בבכיה עצומה שהרטיטה את גופו. זה כבר היה רגע שבו

חשש מלווהו לשלומו.לאחר שלוש שעות תפילה, בכיה והתרפקות בציון הקדוש, נכנס הנהג והזכיר לנוכחים כי השעה מתאחרת,

וכי הם חייבים לחזור לקייב.באותו רגע התחולל בחצר מעמד מצמרר של "קשה עלי פרידתכם". רבי שמואל פנה על כרחו לצאת. התקדם לעבר השער, וחזר על עקבותיו אל רבו, שב והשתטח, והחל לבכות מחדש... עם כל רעננות החושים, רעננות פנה אל וקם, כרחו שב ורעננות החדווה... על הכאב השער, אבל ליבו לא עמד ביסורי הפרידה, והוא שב על

עקבותיו, השתטח, התרפק, בכה... עד שמוראה של רוסיה הסובייטית כפתה פרידה...

משיצאו בסופו של דבר מהחצר, אמר רבי שמואל לבן לוויתו הנאמן:

"ארבעים שנה חיכיתי וייחלתי ליום הגדול והנורא הזה..."

משפט דומה הביע רבי שמואל בשנת תשמ"ה, באזני נכדו, רבי ברוך מרדכי פראנק, שביקש לנסוע להשתטח באומן. היה זה שנים ספורות לפני קרוס 'מסך הברזל' הסובייטי, והתארגנה אז קבוצה שנסעה לאומן לראש-השנה, בדרכים לגיטמיות למחצה בלבד. ביקש, אפוא, רבי ברוך מרדכי פראנק מסבו, שיזכיר אותו בתפילותיו,

שיזכה להשתטח בראש השנה על ה'ציון' הקדוש.יגעתי שנה "ארבעים ואמר: שמואל רבי נענה בתפילותי בכדי להגיע לציון אויף א פראסטן מיטוואך ללא מיד, כך, רוצה ואתה - פשוט( רביעי ליום =(

הכנה, את אומן בראש השנה?!"על בניגון וחזר רבי שמואל שב הרכב, אל בדרכם

מילותיו של מוהרנ"ת על מקום קבורת רבנו הקדוש: בראשית ימי מששת לו המוכן המקום שם "כי שיבוא מי לכל לדורות, העולם בתיקון שם לעסוק

אליו לשם..." את המילים האחרונות הטעים בהתרגשות עצומה

פעמים רבות.שמואל רבי חשף האלו, מהרגעים שנה 17 כעבור

"נו, איך קיבל אותך רבינו?" שאל אותו.

"רבינו קיבל אותי בצורה נפלאה!" השיב

רבי שמואל, והוסיף: "מעולם, בכל ימי

חיי, לא חשתי אותה הרגשה שהרגשתי בציון

הקדוש... היה שווה להתייסר חצי שנת גלות

בשביל זה..."


חרדות אחרונות בקייב: בין תקווה לייאוש

שעות חלפו. השמש פנתה, היום העריב - ותשובה בלתי היתה המכריעים ברגעים החרדה אין. עדיין לפתע בסכין. המתח את לחתוך היה ניתן נסבלת.

מצלצל הטלפון. אנשי האינטוריסט על הקו. "היום כבר מאוחר", הם אומרים, כאילו דיווחו על תחזית מזג-אוויר. "אי-אפשר כבר לנסוע היום. מחר

עם שחר ניקח אתכם לאומן".מהרגעים אחד הייתה הזו, העניינית ההודעה רבי שמואל. בחיי הרוח של וצמתי הדרכים הגדולים נפשו. החדווה האירה, הציפה ושטפה בבת אחת את בנפש ענוגים מיתרים שנה יובל שהרעידה הציפייה הענק שלו, עומדת להתממש בעזרתו של השטן עצמו. את העבירה ובעצמה בכבודה אחרא הסטרא

הבשורה המפעימה: "מחר, עם שחר, ניקח אתכם לאומן - - - "

ליל עלי "עבר יוד'ל, ר' מספר ההודעה", "למרות נבזי נוסף חרדות. חשדתי שההודעה הזו היא תעלול מבית מדרשו של האינטוריסט. לא הייתי בגדר 'חושד בכשרים'. היה צד לחשוש שכוונתם להרדים את ערנותנו, על מנת לגרש אותנו מחר עם שחר חזרה לווינה, כפי שעשו לקבוצות רבות של אנ"ש. ההודעה הייתה עלולה ולמנוע ולהרגיענו, חושינו את להרדים נסיון להוות

מאיתנו לחמוק לאומן מתחת לאפם". – יוד'ל ר' עין. השניים עצמו לא לילה אותו בהכנות היה עסוק הוא שמואל? ורבי מהתרגשות; אחרונות לפגישה המרטיטה עם רבו הגדול. זה היה ליל

הכנה נשגב, לילה של מורא גדול וגילוי שכינה... אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק... על רבי שמואל להתקדש גשמי, מלבוש שריד כל מעליו להסיר היה בקדושה של מעלה, וללבוש את מחלצות הדעת לפני

רגע ההתחברות לאור האורות.שמונה בשעה הבוקר, בעלות השלישי ביום ויהי בדיוק, התייצבו השניים בעמדת האינטוריסט, מצפים

לרכב שעתיד לקחת אותם לאומן, אם וכאשר.זמן ניכר חלף, לבסוף הופיע רכב שחור, גדול ומפואר,

נהוג בידי נהג חמור-סבר, ועצר בחצר המלון.

נפיץ כל-כך! שברירי כאן הכל ממתינים... עדיין לייאוש גדולה תקווה בין העת כל נע הלב כל-כך! שחור. אנשי האינטוריסט הסבירו לנו כי הם ממתינים למדריכת הקבוצה, ש"בוששה משום מה לבוא"... בליבו אותה, תקפה מחלה כי מחשבה חלפה יוד'ל ר' של

ושמה 'תפילה'."מזווית העין", מספר ר' יוד'ל, "הבחנתי ברבי שמואל הניצב בפינתו, אוחז אומנותו בידו, מתפלל בלב נשבר שעיכובה יהיה מוחלט. שומע תפילה סייע גם לבקשה הגיעה, טרם והמדריכה ארוכה שעה ומשחלפה הזו, הורה והוא האינטוריסט, ממונה של סבלנותו פקעה

לנהג לצאת לדרך - ללא המדריכה.נפתחו ציון האחרון. שערי הרוחני המכשול הוסר ורמ"ז הרכב, על עלה שמואל רבי של לבו לרווחה...

אבריו נשרכו אחריו...

40 שנות נסיעה אל החצר בסימטת בילנסקי

הרכב התניע. יוצאים לדרך.בקול העולם על מתרגשים הגדולים הרגעים כל הגדול כשהמסע יחסית, קייצי יום היה דקה. דממה הגיע לרגעי השיא שלו. הייתה שעת בוקר, מזג אוויר נפלא, מרחוק נראו פרבריה של אומן. גם השמים הראו פנים שוחקות. השמש האוקראינית הקרה חייכה לפתע

בחמימות...במשך הנסיעה ישב רבי שמואל מכונס בעצמו. שקוע בעולמו הפנימי, זר לא יבין. הפנים שלו היו מזיגה של שלווה גדולה, רוויה מופלאה ואור בהיר. כל התרגשות רבי חייו. שברגעי במרגש היום, פניו על ניכרה לא שמואל הכין 40 שנה את כליו, זיכך, עידן, ויצר 'בתי

קיבול' לאושר הרוחני השלם הזה.לרבי שמואל הדרך מקייב לאומן אורכת 3 שעות.

ארכה הדרך הזו 40 שנות הכנה!נכנס אל העיר אומן עצמה, שעה קלה הוא הרכב

ללא פתאום, כך עצר הרכב העיר, ברחובות מטייל הכנה וללא צלצולי פעמונים שיבשרו ויודיעו... שערי פינת פושקינא ברחוב שם, להם המתינו לא זהב בילינסקי. אפילו לא שלט שיבשר ויודיע. לא ברעש ה'. רק שער חורק לכל משב רוח, חצר קטנה ומוזנחת בת

שני מטרים רבועים, וגוייה עוינת המופקדת עליה... הזמן כאילו עצר מלכת. הלב שלי, מספר בן הלוויה, הבית, כותל למרגלות ממשכנו... לפרוץ ביקש כאילו מוזנחת בפינה החלונות, שני בין הזמן, שיני אכול פזורות, מחוספסות מרצפות וחרולים, קוצים זרועת שתולות באדמה תחוחה, שם אבן השתייה, מקור כל

החיות וההארות...לבבות רבבות הלמו - הזו האפרורית הפינה אל הזו, המרוצפת הפינה אל שנים... יובלות במשך בסימטת בילנסקי 1 הלם ליבה של כנסת ישראל ב-70

שנות כיבוש קומוניסטי.מקום מנוחתו של רבינו הקדוש.

המרשעת בעלת-הבית, אך הבית. אל ניגשו הם היתה בכך גם השער. את לפתוח סירבה הנודעת, הרכב שבין האחרון המטר את גם רוחנית: תפיסה אחת, מניעה עוד בכוחות... לפלס הכרח היה ל'ציון'

הכרח היה שתתרגש ותבוא לעולם... לפני רבות שנים הזה בבית שחיה הבית, בעלת ששררו הנפתלים היחסים את הכירה שנה, כ-40 למבקרים הסובייטיים השלטונות בין השנים במהלך המוזרים והמסתוריים בחצר שלה. היא ביקשה לבטח את עצמה, ודרשה לדעת אם מדובר בקבוצה מאורגנת, האם הקבוצה הגיעה ברכב רשמי, ודרשה בתוקף לראות

מסמך רשמי המאשר את הנסיעה לאומן. את להניח הצליחו לא השתדלנות נסיונות כל דעתה. אימת השלטון הבולשביקי הייתה משכנעת מכל

שתדלנות. ליוויו ללא נסעה הקבוצה מעשית. בעייה נוצרה של ה'אח הגדול', איש האינטוריסט, שמטבע הדברים היו בידו סמכויות ואישורים. על מנת להביא מסמכים

על כרחו חזר רבי שמואל ארצה. היה

נראה שהנסיעה כולה הייתה לשווא. אולם

רוחו של רבי שמואל לא נפלה. המכה אפילו לא

נגעה בעולמו הרגשי והמעשי. מיד בהגיעו

ארצה המשיך בעבודתו תמידין כסדרן, כאילו

לא היה הפסק

הרה"ח ר' צבי אריה רוזנפלד ז"ל על הציון הק'.


"על פי בקשת רבי שמואל לפני המסע, הבאתי איתי ספרים רבים, אבל פיזרתי אותם במזוודות ובתיקים, על מנת שלא להצית את חמת הקומוניסטים, ולא לעורר את חשדם. אלא שבדיקתם המדוקדקת גילתה את כל

הספרים, ועם כל ספר שגילו, עלתה חמתם להשחית.ומתארכות, מוזרות ודרישות חקירות "לאחר שוחררנו, לא לפני שהזהירו אותנו באזהרה חמורה, לבל

נהין להותיר שום ספר במדינתם ה'מתוקנת' ".

האם מדריכה תלווהאת רבי שמואל לאומן?

התיור סוכנות של הסעה לנו המתינה "...בחוץ למלון אותנו שהובילה 'אינטוריסט', הסובייטית 'דנייפר' שבקייב, שם הוזמן עבורנו חדר על-ידי הסוכן

עוד טרם נסיעתנו.והיה - אותנו שליווה האינטוריסט שאיש "אלא כמובן גם סוכן ק.ג.ב. )ככל אנשי האינטוריסט בתקופה ההיא( - סירב בכל תוקף להלין את שנינו בחדר אחד, והכריח את אנשי המלון לשכן אותנו בחדרים נפרדים.

"חיתתו של רבי שמואל שפירא וה'חצות' שלו נפלה על רוסיה האדירה - - -

הממושך, מהמסע עייף הייתי לחדרינו, "פנינו מהמתחים. אבל רבי שמואל, כפי שסיפר לי למחרת, מין אותו אפפה לעיניו. תנומה ההוא בלילה נתן לא שלווה גדולה, ונהרה הייתה זרועה על פניו. הוא פנה לתפילה, - וממנו חצות', 'תיקון לעריכת בניחותא ה'דנייפר' במלון השבוי המייה, שטוף מלב שבקעה

בקייב הבולשביקית. התפילה, לאחר השכם שני, יום המחרת, "בבוקר פנינו בבקשה תמימה לכאורה, אל דלפק האינטוריסט

במלון. "אנחו רוצים לנסוע לאומן", אמרתי. לבי הלם בקצב

מטורף.בפנים אלי הביט מהוגן, קומוניסטי ככל "הפקיד, חתומות, לא הרחיב ולא הסגיר את מה שסבר באמת, אחר לחדריכם. שובו זאת. 'נבדוק לקונית: והשיב

הצהרים תקבלו תשובה'.

"נרגש ומבולבל, שבתי לחדר. רבי שמואל חזר מיד ללא היסח-הדעת לאומנותו: החל מתפלל, ושוטף את ירחם יחוס, אולי ריצפת החדר בדמעות-דם - אולי

ונקבל תשובה חיובית.ידועים, היו לאומן נסיעה לאישור "הסיכויים האינטוריסט. אנשי של ואטימותם רשעותם כמו גם ריחף בחיוב. שניענה מאוד קלושים סיכויים היו החשש הסביר, שעצם הבקשה תפנה אלינו תשומת לב שלילית, ועימה פיקוח הדוק יותר של הבולשת, העלול להקשות עלינו בהמשך, אם ננסה בכל זאת לעקוף את

רצון הממשלה ולנסוע".התעוררה לפתע בעיה צדדית נוספת, שהטרידה את

שלוות נפשו של רבי שמואל.בשטחה, הנוסעים התיירים על לפקח מנת על מטעם מדריכה להצמיד המועצות ברית הקפידה האינטוריסט לכל קבוצה, קטנה ככל שתהיה, הנוסעת למטרות תיירות. למדריכה, היו כמובן, שני תפקידים. מחד, הדרכת הנוסעים אל מוקדי תיירות )אלו שברית ההדרכה שימשה ומאידך, ביקרם(; חפצה המועצות שלה מעין מעקב ופיקוח. ה'מדריך' דיווח לק.ג.ב על כל אשר שמע או ראה, מחשיד או לא, למטרות פיקוח על

זרים ומיגור תאים מהפכניים.ה'נהר הקדוש, רבינו לציון שנסעו החסידים עבור המטהר מכל הכתמים', על אחת כמה עבור רבי שמואל, שמסר גוף ונפש על טהרת העיניים - היה הדבר בלתי נסבל. יתכן הדבר? לנסוע לרבינו הקדוש בהדרכת אשה,

ועוד כזו שהצניעות אינה נמנית בין מידותיה?המכשול האחרון הזה בדרכם, משמש המחשה למסע היסורים שחסיד ברסלב נאלץ לעבור בימים ההם כדי להגיע למחוז חפצו, ואילו פרטים זניחים ובלתי צפויים

היו מסוגלים להכשיל את המסע כולו!להחליף מהרוסים לבקש מקום כמובן, היה, לא ההם בימים שניצבו העצומים הקשיים אחד מדריך. של יציבותו וחוסר הפכפכותו הייתה הנוסעים, לפני צפויות, בלתי היו שלהם התגובות הרוסי. המשטר הרוסים יגיבו איך לדעת היה אי-אפשר ולעולם

לדרישה מהדרישות. נפלה. ליכטר יוד'ל ר' המסור המלווה של רוחו בגלל הנסיעה לגורל "וחששנו סיפר, מאוד", "דאגנו יום בתפילות למען קדושת הזה. הרבינו אותו הפרט

הנסיעה. ידעתי כי הדבר הוא בנפשו של רבי שמואל".----

השניים שרו בקול גדול, תוך הודייה להשם

יתברך על גודל הזכות. שמחתו של רבי שמואל עלתה על גדותיה, והוא

החל לתופף בחדוות הלב על כרית משענת

הכסאות הקדמיים ברכב, לקצב השירה... הנהג הביט בתדהמה

פחד יצחק. הרה"ח רבי יצחק אנשין ז"ל עם יבלחט"א הרה"ח רבי משה קרמרבנוסעיו המוזרים

רבי שמואל, עם הרה"ח רבי שמואל צ'ציק ז"ל


הכוחות מיזוג גווניו בשלל בלט הנסיעה, במהלך המופלא שלו. היכולת להמות בשלווה, להתרגש בישוב דעת, ולהרכין ראש על כל גל וגל מרגשותיו. הוא כבש את הסוערים ברגשותיו חדר לפנים מחדר, "מלך מושל בודדים רגעים זוכר ממהלך הנסיעה ברוחו". המלווה בלבד, שבהם אי-אפשר היה לו לרבי שמואל לחשות

יותר, והוא נתן דרור לרגשותיו.שמואל רבי עבר התבודדותו, מדבקות משניעור בזריזות לעולם המעשה, ופתח בחישוב מהיר של זמני היום בהלכה: שקיעה, זריחה, זמני קריאת שמע תפילה וחצות חישובים שעמדו לצידם במהלך שהותם באדמת

ברית המועצות.שדה התעופה בווינה קידם את פניהם בשלל אורות המערבית, בווינה גם דשיקרא. עלמא של ומראות

ערש התרבות האירופאית, לא נוצר שמץ מגע בין רבי לעולם שערים', 'מאה של ה'געסאלאך' איש שמואל לא וצבעיו. צליליו בשלל לחייו לפתע שפלש הגדול הגדול מהיעוד היסח-הדעת של עין הרף אצלו היה

שלבו הלך לשם: אומן.בן לוויתו, ר' יודל ליכטר, מתאר בציוריות את אשר

התרחש בשדה התעופה הווינאי:בעיניים שמואל רבי הלך בוינה התעופה "בשדה עצומות, וכפות ידיו מגוננות על עיניו, לבל יכשל חלילה בנדנוד של איסור. סביבו שמעתי אנשים אומרים, 'פנו

דרך ליהודי העיוור'..."מהמטוס, הנוסעים ירדו הווינאי התעופה בשדה היישר להובילם שעתיד הרוסי, המטוס אל ועלו אז שכונה מה של בירתה קייב, של התעופה לשדה 'הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוקראינית',

שהייתה חלק קטן מברית המועצות הגדולה.חלפה והטיסה גדול, אינו לקייב וינה בין המרחק

במהירות. בלילה, אור ליום שני, נחתו באדמת קייב. הישר אל לוע הארי של השטן הסובייטי.

ליל אימהבטרמינל בקייב

גם ימיש מעבודתו הקדושה. נער לא ורבי שמואל בקייב, בצל האיום הסובייטי הנורא, בו כל אדם ודבר היו חשודים עד שיתברר אחרת, ניצב רבי שמואל, עצם את עיניו מראות ברע, וכיסה את עפעפיו בידו, כאילו

היה מצוי במירון.שדה של בלב-ליבו הניצב שחורים לבוש תייר - פניו את מכסות וידיו עצומות עיניים עם תעופה נראה משונה מדיי. מה שהיה משונה - היה ברוסיה

חשוד. מה שהיה חשוד - היה מסוכן.היה צריך לעשות משהו.

מתאר בלשונו ר' יודל, בן הלוויה:"'רבי שמואל!" אמרתי לו בחלחלה, "הלא 'תיירים'

אנחנו, ולראות את ארצם באנו, ואתה עוצם את עיניך? זה ייראה חשוד מדי!"

אבל רבי שמואל אינו רואה את הסובייטים חזקים יובל שנים עיניים שהיו עצומות לפקוח כדי מספיק,

לרווחה. הוא איננו מתרגש. "אל תגיב ואל תיבהל", הוא אומר לר' יודל בפסקנות. "תתקדם בתור לביקורת, ותשמיע קול מוסכם כאשר

נגיע לדלפקים"."הייתי בלחץ נורא", משחזר ר' יודל. "הטרמינל היה הקומוניסטית; המסורת כמיטב בלבד, חלקית מואר כמו כל פעולה רוסית, גם התאורה העמומה שימשה בברית המועצות אמצעי להטלת אימה. הטלת-האימה בכל הדרך, אורך לכל נוספות: שעות עבדה בקייב שוטרים, או חיילים דרוכים ניצבו ספורים, מטרים ונשקם שלוף. זה היה מחזה מעורר חלחלה ומורך לב, והוא לימד גם על עוצמתה וגם על חולשתה של ברית המועצות: כל תייר מזדמן היווה איום פוטנציאלי על

האדירה בממלכות. עיניו עצומות, רבי שמואל שפירא, נשרך "...לצידי אצבעותיו הטהורות מכסות את פניו. הוא בלט באופן בוטה ומעורר אי נוחות באווירה הסוריאליסטית של

שממת הנמל. הפחד שלי הלך וגאה..."קרבנו אל הדלפקים. 'הגענו', לחשתי לרבי שמואל, מן אדם ונעשה חזר כאילו עיניו, את פקח והוא

הישוב..."הגיע תורנו לגשת אל הבידוק. הרוסים, עם מוזר אבל לא שוטה, חשדו בצדק בכל מי שנכנס לארצם. על כל מי שנכנס הוטבע חשד של מהפכן פוטנציאלי, או איש חסר בינה. משראו אותנו, בעלי המראה היהודי הבולט, התעצמו החשדות שלהם. הם פתחו כל מזוודה פריט כל ומששו בקרביהם, פשפשו נברו, תיק, וכל ופריט, כאילו היה בו כדי לאיים על שלימותה של 'אמא

רוסיה' הגדולה. "בלא להבין שהיחיד שמאיים בפועל על רוסיה, היא

רוסיה עצמה.

והיה גם במהלך הסידורים המעשיים

להכנת הדרכון, פעולה שהייתה כרוכה

במסירות-נפש של ממש: רבי שמואל ביצע

אותה למען המטרה, למרות שכל ימיו התנגד

לה בחריפות. הוא הסכים להצטלם לקבלת

הדרכון...

למרות שהתנגד בחריפות לצילום. תמונות הפספורט )מימין( והויזה )משמאל(


אברך אמריקני צעיר מאנ''ש, ששהה אז בארץ-ישראל לתקופה קצרה, וסיפר לו שיש סיכוי גבוה שבאמצעות הסוכן הלונדוני תתקבל האשרה הנכספת. האופטימיות נבעה דווקא מחוסר הנסיון של הסוכן בבקשות כאלו. ברית- משלטונות מעודו ביקש לא הלונדוני הסוכן

והיה זמני, אמריקני דרכון לבעלי אשרות המועצות מקום להעריך שייענו לו.

ר' אהרן, שפעל ללא ליאות למען נסיעתו של רבי הנכספת והאשרה במידה אם לברר, ביקש שמואל, תתקבל, יסכים ר' יוד'ל ליכטר ללוות את רבי שמואל במסע הזה, עם הדרכון האמריקני האמיתי שלו, דבר מובן מאליו כולו. מן הסתם על התהליך שהיה מקל לאשרת נזקק אמריקני, קבע כתושב יוד'ל, רבי שגם

כניסה לברית-המועצות."לא האמנתי אז שרבי שמואל יקבל אשרה", סיפר לימים ר' יודל ליכטר, "משום שעשרות מאנ"ש, בעלי אזרחות אמריקנית תקינה – נכשלו. קשה היה להניח נכשלו בו במקום יצליחו הזמניים הדרכונים שבעלי הסכמתי זאת, למרות קבועים. אמריקניים אזרחים

מיד".משנענה בחיוב, הזדרז ר' אהרן ושלח בדואר מהיר אל ללונדון, יודל ור' שמואל רבי של דרכוניהם את באותו לבקשת האשרה. שיגישם כדי הנסיעות, סוכן זמן, היה רבי שמואל עסוק בשתדלנות נמרצת משלו:

בקע רקיעים בתפילותיו להצלחת הפעילות.עברו שלושה ימים, ומלונדון נתקבלה באופן מפתיע

תשובה חיובית!

המונח הטכני "תשובה חיובית" הרעיש את הלבבות דיו בחותמת די המעשה: עולם הוא כזה בירושלים. להיפגש שמואל רבי של דרכו את לסלול כדי אחת,

עם רוח אפו!'אומן' באשרת הכניסה, נזכרה המילה מעשית, לא ולמעשה האשרה לא קבעה שהממשלה הסובייטית אכן ולענין תאשר להם לנסוע גם לאומן. אולם מה להם פעוט זה! את חומת הסטרא האחרא כבר הכריעו, ומה

להם ולמשוכה קלה זו. יגיעו לשם - ויתמודדו עימה.בימים ההם, כשהנסיעות לאומן וניתוץ 'מסך הברזל' היו בגדר חלום קסום, יותר מאשר מציאות חיים, די היה באשרת כניסה פשוטה לאודסה, על מנת להסעיר

את ליבו של כל חסיד ברסלב...לנסיעה רגישים הסובייטיים השלטונות היו מדוע

לאומן?לכניסה רגישים היו שהשלטונות מהסיבות אחת המקום בקדושת מההכרה כמובן נבעה לא לאומן, והציון; הנטייה והנהירה למקום טרם חדרה לתודעת להקנות ההיא בתקופה ניסו הרוסים הסובייטים. את הברזל, לחומות שמחוץ לעולם באובססיביות הרוסים עדן'. גן היא ש'רוסיה המגוחכת התחושה יבקרו המערב, מארצות בפרט חוץ, שתיירי העדיפו בערים המפוארות והמתועשות, ששימשו חלון הראווה

שלהם. 'מפוארת של מהגדרה רחוקה הייתה אומן

ומתועשת'.היה כאמור, הרוסים, של לסירובם נוספת סיבה

המחנה הצבאי הגדול ששכן בה.הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה בה הצליח סוכן הנסיעות הלונדוני לקבל אשרות כניסה עבור החסידים לברית-המועצות. מאוחר יותר קלטו, כנראה, הרוסים כי החסידים מנסים על ידו את מזלם, וסירבו לאשר העדן ל'גן כניסה כאלה לקבוצות באמצעותו שוב

הסובייטי'.אחד מסוכן נודדים החסידים היו ואילך מכאן להם שהיה העולם ברחבי שונים סוכנים למשנהו, קשר כזה או אחר עם הרוסים, עד שגם אותו סוכן היה

'מסומן' על-ידי הרוסים וחוזר חלילה.

המסע הביתה נפתח: פנו דרך ליהודי העיוור!...

חזקה על תפילה שאינה שבה ריקם, ועל געגועים - שאין דבר העומד בפניהם; וחזקה על דמעותיו של יהודי, קל וחומר על דמעותיו של רבי שמואל, שבכוחם להבקיע חומות ולנפץ מניעות. לאחר 40 שנות ציפייה, וגעגועים, החל רבי שמואל שפירא אורז בכי, תפילה את חפציו, ליבו מרקד בקרבו, ונפשו עולה על גדותיה

מגודל הזכות.לאומן הוא נוסע. לביתו שלו! מכורתו!

שמואל רבי יצא תשל"א, תמוז כ"ה ראשון, ביום לשדה בדרכו שערים, מאה בשכונת ביתו פתח את נפתל נסיעה במסלול ראשון צעד היה זה התעופה.

ומופלא, מייגע וקסום, אל החלום הגדול - אומן.חרג נגדו, החשדות את להעצים שלא מנת על ולבש ממנהגו, המסע במהלך לראשונה שמואל רבי ירושלים, מנהג כמנהגו, שלא - ארוכות מכנסיים ארוכים וגרביים הברך, עד לבנות מכנסיים ללבוש

המכסים את הרגליים. התחנה הראשונה הייתה העיר וינה.

במהלך הטיסה כולה, היה רבי שמואל שרוי בישוב דעת מופלג, עיניו עצומות, ובחלל ריחפה הרגשה שהוא מצוי מעל למקום ולזמן. זו הייתה השעה הנפלאה ביותר ר' הנאמן, מהמלווה ביקש הוא 'התבודדות'. לעריכת יודל ליכטר, שלא לדבר איתו במשך שעה רצופה בשום עולמו חלל אל החלון, לעבר פניו את הפנה נושא, הטהור של הקדוש ברוך הוא, ופנה להתבודד עם קונו

וסערתו הכבושה.

"רבי שמואל היה פוסע כשהוא מחזיק בי ועיניו

עצומות לגמרי. היו אלה ימי חורף... שלג

כבד כיסה את רחובות האיסט-סייד. השלג

קפא עם הזמן, וסכנת החלקה איימה על כל צעד ושעל ברחובות

הקפואים והחלקלקים"

תבערת אש. רבי שמואל בקבר יהושע בין נון בכפר חארס


את להרעיש תשומת-לב, לעורר כדי והגיון, סיבה מאחוריהם שאין דברים הלבבות...

זו הייתה, לכאורה, מכה אנושה, למי שגלה חמישה חודשים מארצו ומולדתו, לארץ הדרכון את דרכון. לקבל כדי זרועה, לא לארץ והרגליו, קנייניו מכל

המיוחלת קיבל - ושמה לא יבוא!על כרחו חזר רבי שמואל ארצה. היה נראה שהנסיעה כולה הייתה לשווא.

אולם רוחו של רבי שמואל לא נפלה. המכה אפילו לא נגעה בעולמו הרגשי היה לא כאילו כסדרן, תמידין בעבודתו המשיך ארצה בהגיעו מיד והמעשי.

הפסק שקטע את רצף העבודה התמימה.ראשית שלטה כאן מידת ה'השתוות'. רבי שמואל לכל מלוא קומתו היה עבדא דמריה. עבד עושה את עבודתו, ואינו מפתח צד רגשי בשקולי בעליו. מימיו לא נשבר רבי שמואל ברגעי מפולת, כשם שלבו לא גאה ברגעי הצלחה. רגשי סבל

או אושר הם ענפים מה'יישות' המאוסה. גם לא היה לו לרבי שמואל פנאי לרגשות כאלו. המבט, המחשבה והרגש -

היו מנווטים תמיד, דרוכים אל היעוד האלוקי הבא!מעבר לזה, הגעגועים והכיסופים עצמם - היו סעיף נכבד בעבודתו הרוחנית. מוקד היתה אומן כשלעצמה. מרוממת תכלית היא - יתברך להשם לכסוף גם נשאו אפיו, לרוח צמוד-קרוב להימצא העזה השאיפה ולצד כיסופיו,

הכיסופים עצמם מימד של גבהות.לזכות שלו התפילות ארצות-הברית: גולת לאחר בעולמו חל אחד שינוי להגיע לאומן התעצמו מאוד בימים ההם, וכיוון שחי כל רגע בהרגשה חושית שחזקה על תפילה שאינה שבה ריקם, היה ברור לו ש"רבנו עוד יקרא לו". יתכן

שגם כאן מקור השלווה הגדולה שלו אחר התנפצות החלום.

קרן אור מלונדון מבקיעהאת חומות הברזל...

שמואל רבי של שובו לאחר דווקא הדעת". בהסח אלא באה גאולה "אין ארצה, נפתח פתח לקבלת אשרת-כניסה ממקום אחר.

בלונדון חי ופעל בימים ההם סוכן נסיעות גדול, שנהנה מקשרי עבודה רציפים ר' אמונם. את לרכוש הצליח עבודתו בשנות ברית-המועצות. עם שלטונות כניסה אשרות ראשונה בפעם דרכו להשיג וניסה אליו, פנה וינשטוק אהרן

לבעלי דרכון אמריקני זמני. ליכטר, יוד'ל ר' דרכון אמריקני, ר' אהרן לאחד מאנ"ש, בעל פנה בד בבד

שותף למסע. ר' יהודה ליכטר

הרב בנימין זאב קנפלמכר

אשרינונפתח דברינו בעבודת ה’ שהיא תכליתנוחיים אמיתיים נרגיש כשזו תהיה דרכינו

משיחות הר”ן למדים: "הרחמנות הגדולה ביותר על המזלזל בחבירו"נפלאים דברי התנא דבי אליהו:

“כי תראה ערום וכיסיתו” הוא זה שערום מחיובו

בראשית חכמה שער הקדושה י”ז:"תיקון הברית שישתדל להחזיר אחרים בתשובה"

נתיב הצדק ל”א מרבינו:"לא להחליש אדם אלא לקרבו היא הנקראת מלאכה"

פעם אמר כי לדעת מי לרחק ומי לקרב צריך להתפלל הרבהיעויין בכוכבי אור חלק אמת ואמונה:

"רק על האפיקורסים נאמר שאסור לקרב"גישת האדם לעבודת ה’ היא יראת העונש בתחילתו

אשר בלעדיה לא יגיע לדרגת הצדיק באהבתו

מה רב שכרו שעומד איתן בעד הנסיוןבזה ורק בזה רבים סיכוייו לכל נצחוןרבים הגיעו על ידי כך לרום המעלות

סופם היה כצדיקים שעברו בשלום כל הנסיונותלדבר עם חברו ביראת שמים ובתכלית החיים

בזה האריך רבינו בספריו כמה וכמה פעמים

זה היה דרכו להעדיף הצעירים מהזקניםישתדל אצל העשירים וביותר במוכשרים

על דבריו כי קל יותר העבודה הגדולה בעבודת ה’ מהקשה בפרנסהאיתא כן ברמב”ם תשובה ה,ב שלא כדברי טפשי האומות

וגולמי העולם שטבעו כן אלא בידו העבודה

בספר הברית ב’ י”א: "שאפילו כמשה רבינו יכול אדם להשיגן"זכות קירובו של ר’ מיכלי מזלאטשוב לבעל שם טוב

היה נכדו של ר’ יצחק מדראביטש ומעשה קטנה הגיע למעלתווכבר אמר רבינו: "עיקר חסרון האדם שאינו מאמין ביכלתו"

בליקוטי הלכות ברכת השחר ג’:"עיקר צדקת הצדיק ע”י התגברותו התחזקות ויגיעתו"

נענה רבינו תורה כ”ב ח”ב: "כי יגיעה גדולה צריך באמת לענוה"סילוקו של הבעש”ט היה אל תביאני לידי גאוה

יחד דברתו בתורה ער”ב כי כלל גדול בעבודהמחשבתו תהיה אך ורק לאותו יום ובקולו ישמע

אנחנו בדרך רבינו נלך במסירותתורתו לנו מסילה מקיימו בבהירות

חיי עולם נטע בתוכנויענו הכל אשרינו אשרינו


באותה מידה גם הקפיד הקפדה עצומה על טבילה דווקא במסירות-נפש, חייו כבכל במקווה, יומיומית עלות "עם בניו-יורק. אז ששררו הקשים בתנאים השחר", מעלה רבי חיים מנחם קרמר זכרונות מאותם שהיה למקווה, שמואל רבי את לוקח "הייתי ימים, שמואל רבי מביתנו. הליכה שעת רבע במרחק מצוי היה פוסע כשהוא מחזיק בי ועיניו עצומות לגמרי. היו ימי חורף... שלג כבד כיסה את רחובות האיסט אלה סייד. השלג קפא עם הזמן, וסכנת החלקה איימה על כל צעד ושעל ברחובות הקפואים והחלקלקים. סכנת החלקה אורבת כמובן במיוחד לאנשים עוורים... אבל רבי שמואל כבכל חייו לא וויתר באף יום מושלג, על

טבילה במקווה".

מהי אמריקה? טרמינל ענק בדרך ל'ציון'

במשך כל ימי שהותו בארצות-הברית, הירבה רבי שמואל לכתוב לבני משפחתו בארץ-ישראל. המכתבים בנפשו שהתרחש למה כלשהו צוהר משמשים האלו הגדולה בגו גלותא. אלו היו מכתבים שטופי כאב וצער, על ריחוקו מקדושת ארץ-ישראל הגבוהה מכל הארצות, הוא הארצות. מכל הנמוכה באמריקה שלו והשהייה מתאר את געגועיו העזים למקום השכינה, אבל תמיד היה מסיים בנחמה, כי הקירבה הצפויה לרבנו מחשלת

את רוחו )מפי בתו הרבנית פראנק(.במילים מסיים היה ההם מהימים מכתביו את גלות פה, "הכותב הרוחניים: קשייו את שסימלו אמריקא". כל מכתב מהימים ההם היה מסיים בנחמה בלשון זו: "שנזכה לביאת גואל צדק אמן, בירושלים עיר

הקודש תובב"א, בהתגלות רבנו הקדוש".מילות הכאב שלו לא היו רגשות ערטילאיים, וודאי של איש היה לא שמואל רבי בעלמא. מילים שלא חיים ממסלול חלק הייתה שביטא מילה כל מילים. מארץ-הקודש, יצא לא לידתו מיום ומנווט. מתוכנן מלבד למטרה היחידה, ההשטתחות על הציון הקדוש. כאב הגלות שלו היה אמיתי ופנימי מאוד, ונגע בנקודת

נפשו.כבגלות: התנהל אמריקה", "גלות שכינה במה גם סירב לעשות שם כל דבר אחר מלבד להמתין; להמתין לקדושת אותו שיוביל הזמני הדרכון נפשו: לגאולת

הציון - ומשם חזרה לקדושת ארץ-ישראל.שהותו בעת הזו: לגישה חריפה המחשה הנה כמה נישואי ערב שמואל רבי עמד בארצות-הברית, זקוק היה והוא התארס, כבר מילדיו אחד מילדיו. כחמצן לנשימה למימון הוצאות נישואיו. לרבי שמואל

לא היה מימיו מגע, משא ומתן עם ממון.יוסף רבי הרה''ח ימים באותם אפוא, אליו, ניגש צבי ווסילסקי, מחשובי אנ''ש בארצות-הברית, וניסה האדמו"ר של מדרשו לבית עמו לבוא עליו להשפיע פתוחה, ויד לב בעלי נגידים מצויים שם מסטמאר,

שישמחו לסייע בידי האורח הגדול מארץ-הקודש.רבי שמואל סירב נחרצות. בשביל ממון קיים השי"ת.

לא נגידי מנהטן.יוסף צבי להניע ניסה רבי "לא תעשה שם כלום",

אותו, "אני אישית אתרים את הציבור".רבי שמואל סירב לשמוע על כך. "לא נסעתי היום מארץ- יוצא לא "אני בפשטות. אמר לאמריקה", הקודש. אמריקה איננה אלא בית נתיבות גדול... דרך-מעבר לאומן... אין עושים 'ביזנעס' בארץ מעבר... אלא ילדי? המכלכל חיים יסייע בדרכו גם מאי, לחתן את

בארץ-ישראל" )מפי נכדו הרב ברוך מרדכי פראנק(.

מצלמה של מסירות-נפש והתנפצות החלום

חמישה חודשים שהה רבי שמואל בגולת ארצות-הברית. במהלך תקופה זו עסק רבי צבי אריה בשתדלנות נמרצת למענו, באמצעות עורך-דין נודע ממנהטן, עד

שלבסוף קיבל רבי שמואל את הדרכון הזמני המיוחל.לשם סידור הניירות הרשמיים ההכרחיים, נאלץ רבי יומיים; שמואל לשהות בלב-ליבה של מנהטן עצמה והיה גם במהלך הסידורים המעשיים להכנת הדרכון, פעולה שהייתה כרוכה במסירות-נפש של ממש: רבי

ימיו שכל למרות המטרה, למען אותה ביצע שמואל התנגד לה בחריפות.

הוא הסכים להצטלם לקבלת הדרכון...סלידתה ושיגה, שיחה הזו, הדמות את מי שהכיר של מידה איזו להעריך יכול ומפרסום, מתמונות שפירא, שמואל כרבי מאדם נדרשה מסירות-נפש לשבת בפשטות מול צלם על כסא, לכוון פנים למצלמה, ולהמתין לצילום... )הרה''ח רבי משה קרמר מספר כי שידע מפני רק מקטמון, לחתונתו הגיע שמואל רבי שלא יהיו שם צלמים. מן המפורסמות היא התנגדותו החריפה לצילום בחתונות, ובכלל היה מתחמק תמיד, וכשהיה בכל מקום, מצילום, או בכותל בזמן שהותו זאת. עושה היה בפועל, פניו להסתיר גם צריך ''הצילום'', היה אומר בשם רבי יונתן אייבשיץ, ''פוגע

בצלם אלוקים''(.

"למען רבנועושים הכל!"

אריה צבי הרב מלווהו, אותו לקח הימים באחד שבמנהטן, המפורסם השחקים גורד אל רוזנפלד, ה'אמפייר סטייט בילדינג', שגובהו עם התורן שבראשו אז קומות 102 לגובה מתנשא והוא מטר, 436 הוא למשרדו אז להגיע עליהם היה בתבל הגבוה הבניין רבי הדרכון. לקבלת אחרונים לסידורים עו''ד של שמואל עלה לקומה האחרונה ופקח עיניו לחזות בנוף

העצום...רבי מארחו, את שמואל רבי כשפגש ערב, באותו

חיים מנחם קרמר, אמר לו בהשתאות:יהודים להרגיש כאן רוממות והרגשה יכולים "איך בעבודת הבורא? הלא אין כאן אוויר כלל... צפוף כאן

כל-כך..."יניקתו בתום חמישה חודשי גלות וריחוק מקרקע

וחיותו, הונחתה עליו מהלומה שלא פילל לה.מעשה אבל בידיו, אמנם היה כבר הזמני הדרכון לברית-המועצות. קיבל אשרת-כניסה לא הוא שטן, המסע. את הרוסים אישרו לא מסתוריות מסיבות לרוסים נודעה חיבה יתירה, לעשות פעולות מוזרות,

ר' יוד'ל ליכטר, מתאר בציוריות את שהתרחש

בשדה התעופה הווינאי: "רבי שמואל

הלך בעיניים עצומות, וכפות ידיו מגוננות על עיניו, לבל יכשל חלילה

בנדנוד של איסור. סביבו שמעתי אנשים

האומרים: 'פנו דרך ליהודי העיוור'..."

דרכון הנסיעה של רבי שמואל


אכסניות נאות ומרווחות - סרב. ראשית, אכסניה נאה ומרווחת - היא גריעותא בפני יהפכו החסידים את הוא חשש שמא שנית, עצמה... עליו את חרפת וימיטו לרגל', 'עליה אכסנייתו מוקד

הכבוד. מוויליאמסבורג איימה עליו ''סכנה'' נוספת:

הרה"ק רבי יואליש מסאטמר זי"ע, בעל 'ויואל משה', מקבלת- חשש והוא מאוד, אותו והחשיב העריך

פנים שהאדמו"ר עלול לארגן לכבודו. רבי שמואל לא חשש שהכיבודים יעבירו אותו על דעתו חלילה. כבוד ופרסום היו בעיניו הלצה מאוסה שהחליקה על דלתי לבבו. לא הייתה לו שמץ 'נגיעה'... אלא שהאיסטניסיות שלו לא יכלה לשאת את המיאוס הדוחה הזה ששמו

כבוד ותהילה.בביתו ב'איסט-סייד', להתארח העדיף שכך, כיוון נפשו על והתחנן רוזנפלד, אריה צבי רבי של הצנוע באוזני מי שידע על בואו, שיניחו לו וימנעו ממנו את

בזיונות ויסורי הכבוד.השנייה, בקומה אריה, צבי רבי של לדירתו מעל מנחם חיים רבי הצעיר, חתנו עת באותה התגוררו להם, היו לא עדיין שילדים מכיוון ורעייתו. קרמר ושניהם שהו מחוץ לבית רוב שעות היום, נבחר המקום

כאכסניה לרבי שמואל.דירה הייתה היא עצום: יתרון היה זו לדירה וכיוון ומטבח. קטנים חדרים שני ופשוטה, צנועה הרי הפנימי, בחדר היום כל התגורר שמואל שרבי שהיה מופרש מהאווירה התוססת שטופת החומרנות

שאמריקה שוטפת בה את אורחיה.

לילות הזהב של רבי שמואל מאירים בחשיכה

האמריקנית הרהבתנית, ההומה, ניו-יורק של בלב-ליבה וכך, הקיף רבי שמואל את עצמו בדל"ת אמות של קדושה למעין הפך באיסט-סייד הקטן הבית ופרישות. מצולת ביוון ארץ-ישראל, קדושת של מובלעת הטומאה האמריקנית. רבי שמואל, שחרד חרדה גדולה מההוויה האמריקנית, הקפיד שלא לצאת מהבית, מלבד

לטבילה במקווה ותפילה במניין. טבל המיוחל, לדרכון ההמתנה חודשי כל במשך בלימודו, חושיו מלא הזה הפנימי בחדר שמואל רבי הרועש מהעולם כליל מנותק ועבודותיו, תפילתו

והרוגש סביבו.הלילות המאירים של רבי שמואל שפירא הפיצו אור יקרות במלא עוצמתם גם כאן בניו-יורק. דווקא כאן תפילת לאחר בלילה, חשוכא. מגו נהורא בניו-יורק. על עולה שמואל רבי היה הסמוך, בשטיבל מעריב יצועו בשעה שמונה בדיוק, כאשר באמנה איתו. ובהגיע לעבודת ופונה משנתו, כארי מזנק היה חצות, שעת לילו. מקונן על גלות השכינה וצערה, במיוחד בגולת

ארצות-הברית. ובשעה ששאר בני אנוש המצויים חמישה חודשים בגלות וחרדת המתנה, חווים את גלות ויסורי עצמם, חווה רבי שמואל מלוא חושיו את גלות השכינה בגיא

החומרנות אליו הושלך. לאחר 'תיקון חצות', היה שוקע בעבודותיו עד אור

הבוקר, בו ליוו אותו למקווה ולתפילה.ההיא בתקופה ללכת נוהג היה במניין לתפילות

לבית מדרשו של הרב רובין, אחיינו של ה'ויואל משה' לא ששכנה המפוארת, מיר לישיבת או מסאטמר, כשהלך שגם לציון, הראוייה מעניינת עובדה הרחק. להתפלל בישיבת מיר הליטאית, הקפיד להופיע בלבושו

הירושלמי.והיזדככות עליונה בהיטהרות הוא הרגיש חשיבות מופלגת מכל זיקה לגופניות, דווקא בגולה האמריקנית. בתקופה ההיא צמצם במיוחד מארוחותיו. עד שסיים סירב הצהריים, לשעות סמוך וסדריו תפילתו את לטעום מאומה. גם לאחר מכן היה ממעט מאוד מאוד באכילה. מהאוכל שהכינה לו רעייתו של רבי צבי אריה משהו לטעום אותו כש'אילצו' גם מאוד. מעט טעם מאוד הקפיד הקשה, בתקופה הגוף לחיזוק בשרי שיהיה הבשר דווקא משחיטת סאטמר )מפי הרב חיים

מנחם קרמר(.לצורך "ירידה ימי באותם מאוד הירבה גם הוא וכל סיבה כך כל עת מצוא וניצל לשם עליה" לצום, לצומות. הצומות האלו, דווקא בתקופה הנפתלת ההיא, להעדר מתאווה שהוא בחוש נראה היה בנפשו. היו

תאווה... אותו לשדל שהירבה מארחו, מנחם, חיים לרבי הוא כי שמואל, רבי הסביר בריאותו, למען לאכול

מתענה משום שבכוח התעניות ניתן לצאת מהגלות...

הוא חשש שמא יהפכו החסידים את אכסנייתו

מוקד 'עליה לרגל', וימיטו עליו את חרפת

הכבוד. מוויליאמסבורג איימה עליו סכנה

נוספת: הרה"ק מסאטמר זי"ע, בעל 'ויואל משה', העריך והחשיב אותו מאוד, והוא חשש מקבלת-

פנים שהאדמו"ר עלול לארגן לכבודו

מעין דמעות שאינו פוסק. רבי שמואל בכותל המערבי


| אהרן קליגר |צילום: מתוך הספר 'השרף'

העומד לראות אור בקרוב | ארכיוןירושלים, אייר תש"ל.

שמועה עוברת מפה לאוזן וגורמת לגלי שמחה בין חסידי ברסלב בארץ-הקודש: הרה''ח רבי צבי אריה מי בארצות-הברית, ברסלב חסידי מחשובי רוזנפלד, שהקדיש את חייו להפצת עניינו של רבנו, מתמקד גם בניסיונות לפריצת 'מסך הברזל' ומארגן נסיעות לציון הקדוש באומן. השמועה סיפרה, כי הוא מארגן קבוצה של בעלי אזרחות אמריקנית, לנסיעה לאומן, באמצעות

ויזה רשמית וחוקית.חסידים קוצים. בשדה כאש פשטה השמועה כל כיסופיהם שמוקד ברסלב, מחסידי מעשה ואנשי לברר החלו הקדוש, הציון על להשתטח היה ימיהם בקדחתנות: איך וכיצד משיגים דרכון אמריקני, שהפך

כעת למסמך נכסף.'גרין קארד'. גרין קארד התהליך היה כרוך בהשגת רשיון ומהגרים זרים לתושבים המעניק כרטיס הוא שהייה קבוע בארצות-הברית. בין שאר מעלותיו של האפשרות את לבעליו מעניק הוא - קארד' ה'גרין לשאת דרכון ארעי –דרכון לבן, לארצות שאזרח ישראלי

אינו מסוגל להגיע אליהן.ל'ברית המועצות' למשל. לאומן בעקיפין.

אלא שהשגת הגרין קארד כרוכה בדרך-כלל במסלול יסורים מתמשך. הדרך המהירה והיעילה ביותר להשגתו חשוב אזרח הוא שהמבקש לשלטונות, להבהיר היא לקהילה האמריקנית. אחת האפשרויות שאנשי תורה הרבו לעשות בה שימוש, היא יצירת מצב שבית-כנסת את מזמינה ארצות-הברית, מערי באחת קהילה או

מבקש הגרין קארד לכהן בה כרב.אלא שגם לאחר השגת הגרין קארד והדרכון הארעי, אומן. כמו לעיר באמצעותו להגיע מאוד קשה היה הארצות חבר =( המועצות בברית שהייה אשרות שכללו את רוסיה, אוקראינה ועוד( ניתנו בימים ההם, שהוגדרו מסוימים, ולאזורים גדולות ערים עבור רק מראש על-ידי השלטון הקומוניסטי. בדרך-כלל, ערים מפותחות שהרוסים חפצו ביקרן. האישור לבקר מאחת המצורפת בוויזה במפורש הופיע הגדולות מהערים לדרכון, אולם אומן לא רק שלא נמנתה על האזורים הללו - אלא חמור מכך: היא נחשבה כ'אזור צבאי סגור'

לתיירים, זאת בשל מחנה צבאי גדול ששכן בה. תייר שנתפס שם' עלול היה למצוא עצמו מואשם

בריגול.'מרגלים', כמה שלה בהיסטוריה הכירה ברסלב

שאכלסו את מרתפי הק. ג. ב.עליונים, ומאמצים שתדלנות לאחר שבעבר, אלא בדרך-לא-דרך, אשרת להשיג, אריה צבי רבי הצליח כניסה לאומן עצמה. כיוון שכך, פתחו רבים מהחסידים הארעי הדרכון ועימו קארד, גרין להשיג במאמצים הקדוש לציון מסע של בסופו להגיע כדי הנכסף,

באומן.הוד, דמויות עשרות סוריאליסטי: מצב נוצר כך גדולי העובדים, אנשי השם בחצרות ברסלב, שרגליהם גט שהעניקו שמיא, בשמי ונפשם וליבם בקרקע, כריתות לכל אשליותיו ומשאלותיו של עלמא דשיקרא, מקום ואת המקודשות, אמותיהם ארבע את עזבו הקודש והמקדש, והיגרו לבית החרושת הגדול בעולם

על-מנת והכל - ארצות-הברית הממון: לתאוות להשיג את הדרכון הזמני הנכסף...

נשואים - נפשם מיתרי וכל וליבם, ...ועיניהם, לקצהו השני של העולם - לאומן האוקראינית.

ניו-יורק העיר את פתאום תקף תקופה באותה דחף שאינו בר-כיבוש להכתרת רבנים. עשרות הזמנות של מארצות-הברית דרכן את עשו רבניות לכהונות אמריקה לארץ-ישראל, ועליהן שמות אנשים שעבור בכתר להתעטר מסכימים היו לא דעלמא הון כל

הרבנות. שביקשו יקרים, יהודים עמדו ההזמנות מאחורי למלחמה היוצאים בירושלים, לאחיהם בכך לסייע למחוז להגיע כדי הקומוניסטית, אחרא' ב'סטרא להתארח נוהגים הנוסעים היו בארה"ב כיסופיהם. צבי יוסף רבי כמו שם, אנ"ש יקירי של בביתם

ווסילסקי, רבי אלעזר ווייצהנדלר ואחרים.גדליה יעקב רבי ראשון עשה את המסלול הרה''ח לארצות- יעקב רבי יצא תשכ"ט בחורף תפילינסקי. הברית, ולאחר ארבעה חודשי שהייה בגולה האמריקנית, קיבל דרכון זמני - ויצא לאומן. באותה שנה פקד את

הציון גם הרה''ח רבי אליעזר שלמה שיק.

אמריקה בעיני רבי שמואל: חותמת גומי

לדרכון...גבוה מעל גבוה, תוססת ביקוד שלא מעלמא הדין, וספונה בנקודת-הנפש שלו ממש, בערה ויקדה באש שפירא שמואל רבי של תשוקתו גוונים, שלל בת

להשתטח על ציונו של רבנו הקדוש. של נפשו עם מרטיטה מפגש נקודת הייתה אומן ועצותיו ספריו ואם לצדיקים"; "נפשות בחינת רבנו, של רבנו שלטו ומלכו על עולמו השכלי של רבי שמואל, סימלה אומן את הקירבה הרגשית העזה ביותר לעולמו

של רבנו. התשוקה הזו הרעידה יומם וליל את מיתרי נפשו.

הגעגועים שלו לרבנו - גבלו ביסורים פיסיים של בתנוחה שעות, במשך רכון אותו פוגשים היו ממש. הקבועה שלו, ליד הציון במירון, משווע, מחלה ומייחל,

ונחל דמעות משוך תחתיו:"בשערי ציון נעוף כיונים - - - בשערי ציון נעוף

"- - -החל ארצות-הברית דרך לאומן שהמסלול לאחר קורם עור וגידים, הוא הוצע גם לגדול הכוספים בדור

- רבי שמואל עצמו.ההכרעה אם לנסוע הייתה, על פניה, כמעט בלתי-

אפשרית: לארצות- שפירא שמואל רבי של נסיעה מחד, שמואל, רבי מתוכו. מזוייף רעיון הייתה הברית, התגלמות החסיד של הפסוק "עני נכא רוח וחרד על וכחמץ דארעא כעפרא שביטל שמואל רבי דברי"; לאחר זמן הביעור כל ניצוץ של יישות שעולם החומר הציע, לא היה לו לרבי שמואל מקום בארץ שה'יישות' החומרית המתפרצת שלה הפכה כמעט לדת. הקשר בין רבי שמואל, שנמלט כל ימיו על נפש יחידתו מתאוות העולם, לאמריקה הבורחת כל עוד נפשה בה אל תוככי

תאוות העולם - היה הזוי, מופרך... מה לו לכהן בבית הקברות?!

'כלי' גם זה, הייתה ארצות-הברית כעת אבל לצד

לקרב אותו לעניין של רבנו.לרבי שמואל לא היו התלבטויות. העולם היה בעיניו החומרנות שגם ממשות, כל חסר כל-כך, מופרך שבז, מי עליו. איימה לא הברוטאלית, האמריקנית מסוגל אינו וחילותיו, מהחומר כליל ומנותק מנוער רבי של בעיניו ארצות-הברית חיבור. אליו להרגיש רכבת תחנת 'טרמינל', מין למעשה הייתה שמואל גדולה, אמצעי חסר חשיבות, שתפקידו היחיד הוא -

להביאו למקור ערגתו.רבי של הבהיר המבט יום כבאור האיר כאן גם שמואל על עולם ויושבי בו: אמריקה האדירה, התפוח העולמית האשליה ראוותנותה, עושרה, הגדול, צלם חסר 'כלי' עבורו שימשה והמשכרת, הסוחפת על חותמת זו - מכיל שהוא היחיד שהדבר ודמות,

דרכון. אריה צבי רבי של ביקורו לאחר ששנה ארע, כך רוזנפלד בארץ-ישראל - במהלכו הבטיח לו להשתדל, בכל האמצעים, להשיג עבורו 'דרכון לבן' )דרכון זמני( הגלות אל לארצות-הברית, שמואל רבי גם יצא -הקשה ביותר, והמופלאה ביותר מכל הגלויות שנפשו

חוותה!

בעיניים עצומותלארץ פקוחת עיניים...

החרדה העיקרית שליוותה את רבי שמואל במסע זה, הייתה הקושי בשמירת העיניים, שכן היה זה מסע אל עולם שעיניו פקוחות לרווחה גדולה; לעולם שפקיחת העיניים היא עצם הוויתו. הוא חשש מתקלות בקדושת ארצות-הברית וכמובן, הארוכה. בטיסה העיניים עצמה, ערש זוהמת החומר - לא הייתה סימטת חנן

מקום מגוריו בשכונת מאה שערים...שהתרחש על-טבעי אירוע על סיפר לוויתו בן במטוס: רבי שמואל חשש, שבמשך 12 שעות טיסה, בנוסעים להיתקל עלול הוא הנוחיות, אל בדרכו נוספים. באורח פלא, כל עת שרבי שמואל נאלץ לקום ממקומו, היו המעברים במטוס ההומה ריקים מאדם. )מעדותו של רבי צבי אריה רוזנפלד, באוזני חתנו רבי

חיים מנחם קרמר(.החששות בשמירת הענייים התעצמו והפכו לחרדה שבהן הפעמים במעט הטומאה. בארץ - ממש של נאלץ לצאת מביתו, היינו לתפילות בבית הכנסת, היה

הולך עם מלווה, בעיניים עצומות. בארצות-הברית לא פקח את עיניו אפילו פעם אחת

מחוץ לחדר הלימוד שלו.הייתה חרדה נוספת שהדריכה את שלוותו בנסיעתו התורה לחכמי הכבוד חלוקת דרכי לארצות-הברית: במידה מתוחמים בארץ-הקודש, הנוהגים ה' ועובדי הארץ. בני של הפשטני לאופי המתאימה סבירה, ארצות-הברית מאידך, באופייה ונשמתה - היא ארץ עם הזו, האווירה גועשת... תסיסה מלאת צבעונית, ה'דינרים' וה'מיטינגים' הקולניים שלה, השפיעה גם על

צורת הפרסום והיקר המוענקים שם לאנשי מעלה. עם סכנות הכיבודים בארץ היה קל לו יותר להתמודד. הוא חרד חרדה גדולה מצורת הכבוד שארצות-הברית

עלולה להעריף עליו. כיוון שכך, הוא נמנע מלהתאכסן באיזורים חרדיים-שהייתה ויליאמסבורג, כשכונת אדם הומי חסידיים מקום טבעי להשתכן בה. לכן, למרות שהוצעו לו שם



ארבעים שנהוייחלתיחיכיתי

ליום הגדולוהנורא הזה...

"

"

40 שנה למסעו הראשון של רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן

רבי שמואל משטתח על הציון הקדוש


פרסום ראשון <

אהרן קליגר מגולל בצורה מרתקת ועוצרת נשימה את

סיפורו המופלא והבלתי-ייאמן של המסע הראשון שערך

רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן, בשנת

תשל"א בעזרת מי שליוו את המסע מקרוב, הוא מתאר, שלב אחר שלב, את חמשת

חודשי הגלות בארצות-הברית בדרך אל ה'גרין קארד' הנכסף,

הכישלון, הישועה שהגיעה מלונדון, רגעי האימה בטרמינל

של קייב, הדרמה ליד הבית בסימטת בילנסקי 1, רגעי

ההשתטחות, והפרידה הכואבת מהציון הקדוש, ומסביר מדוע

שנים אחרי מסעו, התעניין רבי שמואל: "האם חצר הציון אכן נראית כמו שהיא נראית בתמונות?" מי יתן לי אבר

כיונה

ארבעים שנהוייחלתיחיכיתי

ליום הגדולוהנורא הזה...

"

"

40 שנה למסעו הראשון של רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן


AD2560-AD2680


לעניין אלו ששינו את לבושם, ובמקום המעיל הארוך המסורתי חיקו את הגויים שלבשו חליפות קצרות, ענה ואמר: "א קורצער בגד - א קורצער יוד" )בגד קצר - ו. תקל(. זאת, מחמת יהודי קצר( )שיח שרפי קודש עד מחלחלת הגויים לבוש של ההרסנית שהשפעתו לפנימיות הנשמה. והדברים מבהילים, מחמת ש'יהודי יהודית. מבחינה ומצומצם' 'מוגבל משמעותו, קצר'

יהודי "בערבון מוגבל".גם שיחתו של רבינו: "באשכנז אינם נמצאים ספרי הזוהר הקדוש ומחמת שאין שם ספרי הזוהר הקדוש - על כן הם הולכים במלבושי דייטש )- גרמניה, הכוונה להפליא מובנת - הגויים(" כמנהג קצרות לחליפות פנימיות כידוע, מאיר את הזוהר הקדוש כי זו, בדרך התורה בישראל, והמלבושים קשורים קשר בל יינתק

לפנימיות הנפש.

מלבוש יהודי, זה יפהגם ללמוד ניתן היהודי, הלבוש של חשיבותו את ר' זועק נתן בכתביו, שם ר' מהתבטאויות רבות של את וקושר זו פרצה למראה העצום כאבו את נתן כאשר ישראל, אמונת עם אחת בנשימה הלבוש במקביל הלבוש הגויי מזוהה אצל ר' נתן עם חכמות

הגויים ואפיקורסות."ועל כן ראוי לנו לבכות ולצעוק יום ולילה, נבטוש התפלשי שק חגרי עמי בת דביתא. בכותלא רישא בעפרים, אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים. על גודל עדיין אשר בעולם. הנשמעת הגדולה והצרה השבר כמה מקומות בכמה נתחברו אשר כזאת. היתה לא כתות רשעים גמורים מפורסמים. ועשו לעצמן חברת חינוך נערים... כי מרגלים אותם בדרכי העובדי כוכבים יקרות נפשות צדים והם מנעוריה ובמלבושיהם

לפורחות לגיהנם". )ליקוטי הלכות, פסח ז,ו(.הוא עתה משיחא עקבות שהם הללו "בדורות בחינת אחרית הימים, שעל זה התנבא משה רבנו עליו השלום, בתורתנו הקדושה. בצר לך ומצאוך באחרית נכשלו עמנו פריצי מבני ורבים וכו'... האלה הימים הזקן את לגלח להתנהג, ראוי שכך ונתעו... ונפלו וללמד כוכבים, העובדי במלבושי וללבוש והפאות, לשונות וחכמות חיצוניות וכו' רחמנא לצלן". )ליקוטי

הלכות, משא ומתן ד,טז(."כמה רע ומר עד הנפש, דרכי אלו הפורשים מדרכי ישראל, ההולכים בכל מנהגיהם בדרכי העכו"ם דייקא... כי אנשי ישראל הפשוטים... מאחר שיש להם אמונה ומתנהגים בדרכי אבותינו אשר מעולם, פנים, כל על ואינם ובמנהגיהם מלבושיהם בדרכי הולכים ואינם וכו'" ולשונותם ספריהם בלימוד בניהם מחנכים

)ליקוטי הלכות, פו"ר, ג'(אנחנו צריכים להיות כל-כך מובדלים מהגויים לא רק בבגדים אלא אפילו בנעליים. זאת נלמד מהציטוט

אפילו העכו"ם מן בדלים להיות צריכין "אנו הבא: שאמרו וכעין המנעלים. בלבישת אפילו במלבושים, רבותינו זיכרונם לברכה בשעת הגזירה, 'אפילו אערקתא היו שהיהודים הנעל, רצועת צבע על -( דמסאני מובדלים בה מהגויים( ייהרג ועל יעבור', כי המנעלים בהם שנאחז עור', 'כתנות פגם בחינת הוא שלהם בבחינת הם דקדושה שלנו ומנעלים הנחש... מחמת תיקון והזדככות 'כתנות עור', בבחינות מה יפו פעמיך בנעלים. ועל כן יש אצלנו כמה דינים בלבישת מנעלים, כי אנו צריכים ללבוש המנעלים על פי התורה הקדושה

וכו'" )עצות ישרות ערך בגדים ג'(.יופי מושגי להתווכח. אין וריח טעם על נכון, ללבוש מישהו לחייב וקשה לאדם, מאדם משתנים אנו דבר, של לאמיתו אבל בעיניו, יפה שאינו בגד יהודי מלבוש רק אשר שקבעו בצדיקנו מאמינים מקורי הוא יפה: "כי עיקר החן והחשיבות וההתפארות

אמיתי הוא רק אצל ישראל, בבחינת 'ישראל אשר בך אתפאר'. ומלבושים של ישראל... יש בהם כל מיני חן בהיפך העכו"ם הם כן מיני התפארות, מה שאין וכל 'ולא התורה: שהזהירה וזה הזה. והחן מההתפארות תחנם', ודרשו רבותינו ז"ל 'לא תתן להם חן', שאסור לומר, כמה נאה עכו"ם זה; כי עיקר הנוי וההתפארות הוא רק אצל ישראל, על-כן צריכין להתלבש במלבושי

ישראל דיקא" )אוצר היראה בגדים יא(. על עניין זה אפשר לומר בדרך מליצה את הנאמר:

בגדי לקח צר ואני אומללה )תיקון חצות(.

הלבוש משפיע לטובהשהבגד היא הקדוש רבינו דעת כי לדעת נוכחנו כשר, יהודי בלבוש שמתלבש ומי האדם, את עושה הלבוש משפיע עליו לטובה - ולבוש לא-יהודי משפיע של מסוים לסגנון רבינו כוונת אין לרעה. האדם על הוראה אלא מסוימת, עדה או קבוצה של מלבושים עקרונית: ללבוש בגד יהודי אמיתי, לבוש אשר מובדל לבוש - הרחובי ומהסגנון החילוני מהלבוש ומופרש פעם ששימשו מה את כיום משמש אשר פסול,

החליפות הקצרות - להדמות לגויים ולרחוב.איננו באים להחליש או לרפות ידיו של האדם אשר קשה לו, או שמנוע מסיבה זו או אחרת מלבוש יהודי, רק באנו לפזר את הערפל, להבהיר מהו הסגנון והכיוון

הרצוי, ולאן צריכים לשאוף.נקודה על לעמוד יש עניין: באותו לעניין מעניין והפאות. הזקן נושא והיא יותר ידועה חשובה שהיא שכן על פי פנימיות התורה מעלת הזקן והפאות גבוהה בספרי רבים במקומות וכמבואר כידוע, מאוד מאוד

מוהרנ"ת ובכל ספרי המקובלים. ועל זה אמר מוהרנ"ת "ואין מי שיכול לשער ולתפוס להיפך וכן הקדוש. הזקן קדושת מעלת עצם בדעתו כל זמן שאינו גילוח ב,ג,[ יו"ד הלכות ]לקוטי הלכות משליך מעליו הפיאות והזקן ואפילו אם הוא כמו שהוא עדיין יש לו סימן ישראל ויכול עדיין לשוב לה' בנקל כי שערות הפיאות והזקן נמשכים ממקום עליון וגבוה

כזה". ]אוצר היראה קומת האדם ט"ז[.הזקן עניין את רבינו נקט המצוות, ורואים שמכל והפיאות דייקא. ואמר "ומה יש לו לנפטר להיות שרוי בעצבות מאחר ששוכב לצד הדלת מגודל ומעוטר בזקן

ופיאות" ]שיש"ק ב – ריט[.וכן סיפר ר' ישראל בער אודסר, ששמע את רבו ר' פטירתו, לפני קרדונר בעת שעודד את עצמו ישראל ואמר "ברוך ה' שאני הולך ועוזב את העולם הזה כשאני

עטור בזקן".לגמרי, לגלח מצוה הראש שערות את מזו. יתרה כדברי מוהרנ"ת )הל' גילוח(: "אבל כל שאר השערות מחמת שהם בבחינת מותרות, יש בהם יניקה לסט"א צריך הרבה כשנגדלין וע"כ יניקתן, עיקר משם כי

לחותכם...וע"כ מצוה לגלחם ערב הרגל". להחיותך אוכל "אולי נתן, ר' של במכתב ונסיים ולשמחך, ולהזכירך שאנו מברכין בכל יום שלא עשני גוי, וצלם אלקים עליך ועל כולנו בני ישראל ההולכים ראוי ישראל... של ההידור עיקר שהם ופאות, בזקן הקדושים ופאותיו בזקנו לשמוח ישראלי לאיש ]עלים עמו..." ה' שעדיין לידע זה ידי על ולהתחזק

לתרופה מכתב שעח[בזקן ללכת הדורות בכל נהגו אכן ואנשי-שלומנו היכר כסימן מסירות-נפש, של במקום גם ובפאות,

לתפארת עם ישראל.

"אנו צריכין להיות בדלים מן העכו"ם

אפילו במלבושים, אפילו בלבישת המנעלים. וכעין שאמרו רבותינו זיכרונם

לברכה בשעת הגזירה, 'אפילו אערקתא דמסאני

)- על רצועת הנעל, שהיהודים היו מובדלים בה מהגויים( ייהרג ועל

יעבור', כי המנעלים שלהם הוא בחינת פגם

'כתנות עור'"

"על-ידי שמתדמה בלבושיו לצדיקים, יזכה להיכלל בהם, ולבסוף יהיה כמותם".<<<ליקוטי הלכות


מצד עצמם בשרשם, הם רחוקים לגמרי מכל העוונות, ואין שום עוון שייך לאיש ישראלי כלל לפי קדושתו משורשו. כי ישראל הם עצם הטוב, והם רחוקים מן להסטרא אין כן ועל הריחוק בשרשם. בתכלית הרע מישראל אחד לפתות ושייכות אחיזה שום אחרא חס ושלום, כי אם על ידי כח המדמה )=הדמיון(, כי המדמה מטעה את האדם, שהוא מדמה דבר לדבר, עד שהוא מהפך חס ושלום, ומשים רע לטוב, אור לחושך, כמו שכתוב 'שמים אור לחושך וחושך לאור שמים מר

למתוק ומתוק למר' וכו'".כל אחד מאתנו יודע ומרגיש היטב עד כמה קולעים דברי ר' נתן, הרי אף אחד מאתנו אינו רוצה לחטוא. ובכל זאת, כמה מכשולים אירעו בגלל 'לא ידעתי', 'לא חשבתי', 'לא התכוונתי', 'לא הבנתי', 'לא היה ברור לי' היצר בדבר תחבולות קץ, בלי והרשימה מתארכת -לכנות ראוי זועק שהיה שרבינו כפי המדמה', 'כח -

ליצר."ועל כן", ממשיך ר' נתן - "גזרה עלינו התורה שלא ללכת בחוקותיהם, ושלא להתדמות להם בשום דבר, חס כח ליתן שלא כדי דייקא, להם להתדמות שלא ושלום להכח המדמה. כי הגויים הם הרע של כל התאוות והמידות, כמובא בדברי רבינו ז"ל, ועל כן כשמתדמין להם בשום דבר, על ידי זה מתגבר המדמה חס ושלום, ויכולין לבוא חס ושלום על ידי זה לידי דעותיהם. כמו )תהילים ממעשיהם' וילמדו בגויים 'ויתערבו שכתוב

קו(".הרובץ, לחטאת פתח איפוא, מהווה, הגויי הלבוש

והוא מסייע ומאפשר ליצר להכשיל ולפתות.ומנוסה. בדוקה היא זו אזהרה אשר לספר, מצער את שינו סיפרו, שכאשר מאוד היקרים מאנ"ש כמה כוונה רעה, אולי אף לבושם ללבוש רחובי, בלי שום הפנימיות, על יותר רב דגש לשים יוכלו שכך סברו בירידה עצמם את מצאו קצרה תקופה תוך אולם לעצמם שיערו שלא תלולה ירידה נוראה, רוחנית

מעולם שיגיעו אליה.לא בכדי אמרו חז"ל )פסיקתא שמות ו,ו( ש'ישראל לשונם שמם על ששמרו בזכות ממצרים נגאלו ומלבושם', דברים אלו, שהם אמנם חיצוניים הם אלו

שהיוו סיבה לעם ישראל לצאת מהגלות .נתן ר' מוסיף יהודי, לבוש מהו שתוהה ולמי ישראל במלבוש להתלבש צריך כן "ועל ללמדנו, דייקא, ולהתדמות בכל דבר לדרכי החכמים והצדיקים שאמרו כמו - היהודי הלבוש הוא זה – האמתיים חז"ל "הדבק בתלמידי חכמים וכמו שכתוב 'הולך את במעשיהם עצמם שמדמין ידי על כי וחכם', חכמים זה על-ידי האמתיים, הכשרים לדרכי ובהנהגותיהם

זוכין להיכלל בהם, ולסוף יהיה באמת כמותם.נוגה שהיא לפעמים כוח המדמה הוא בבחינת "כי דמיון, בחינת הוא כי להיפך, ולפעמים בטוב נכלל הבחירה ועיקר נכלל שם עצמו שמדמה ולמקום

והניסיון של האדם הוא בכח המדמה".

בגד קצר, יהודי קצרעומק נוסף במעלתם של בגדי עם ישראל אנו למדים

מדבריו של ר' נתן בהלכות חוקות העכו"ם )א'(:"כי ישראל עם קדוש נבדלו מכל השבעים אומות, וזכו להתקרב להשי"ת... ועל כן צריכין ישראל להיות הענינים, בכל אומות השבעים מן ומובדלים פרושים של והבגדים במלבושים. והן ושתיה, באכילה הן

בספר כמובא האדם, של מידותיו על מרמזין האדם הא"ב )ספר המידות( אות בגדים )סימן א'(. וכמבואר בליקוטי-מוהר"ן )תו' כ"ט( על הפסוק 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים', "בגדיך" מלשון גידיך, היינו שכל השס"ה

גידים של האדם יהיו טהורים ומקודשים.השבעים מכל במלבושיהן משונין ישראל כן "ועל ציצית כגון בהבגדים מצוות כמה להם ויש אומות ושעטנז כי הבגדים של ישראל יקרים מאד כמו שכתוב 'שלמותיך כריח לבנון' )שיר השירים ד' ועיין רש"י( כי

עיקר קדושת ישראל תלויים וניכרים בהבגדים כנ"ל".ולעומת זאת, גם החטא תלוי ומושרש בבגדים: "כי עיקר העונש שנענשים להתלבש בבגדים צואים ח"ו... כי צואים'... בגדים לבוש היה 'ויהושע שכתוב כמו הפגם ניכר בבגדים בבחינת גם כנפיך נמצא דם נפשות

אביונים נקיים".להפרע הקב"ה "עתיד ט(: )בגדים המידות ובספר

מאותם הלובשים מלבושי עכו"ם".כעת אנחנו יכולים להבין באופן פלא, שלמרות כל הביקורת של רבינו כלפי מנהיגים מסוימים בדורו, על שלא דאגו כראוי לרוחניות של צאן מרעיתם, בכל זאת הדגיש רבינו חזור ושוב שהם "יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך, ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקין ממנהגי הקלי-עולם, ההולכים ומנהיגים עצמם דייקא בדרכי העכו"ם... להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן עכשיו נתפשט כאשר הגויים כמנהגי ובמנהגיהם )-המנהיגים פועלים היו לא ואם הרבים, בעוונותינו כל כי דים. כן גם כי אם מה שמרחקין מהם, הנ"ל( מנהיג, איך שהוא מתנהג בעבודתו, על כל פנים הוא מאחר כי אליהם. המקורבים וכן מדרכיהם. רחוק הראש פאות אחורי שיער להניח לבלי שמדקדקים ממילא אינם מגדלים בלורית שקורין 'ביי-האר'" )חיי

מוהר"ן תכא(.קצרה באימרה להביע צדיקים יכולים לפעמים לנסות שלמים מאמרים שיוכלו ממה יותר וקולעת,

בהבעה. הבעל-שם-טוב של הידועה שיחתו כמו ואין הקדוש, לבטא את כוחו ההרסני של הלבוש הלא-יהודי, כאשר התייחס )כפי המקובל בפי אנשי שלומנו בשמו(

>>>חשובי אנ"ש ז"ל

מהדורות הקודמיםבלבוש יהודי אותנטי

ר' ישראל דב אודסר ז"לר' יצחק מאיר קורמן ז"ל ר' יחזקאל מנדלאיל ז"ל ר' הירש לייב ליפל ז"ל

את חשיבותו של הלבוש היהודי, ניתן ללמוד גם

מהתבטאויות רבות של ר' נתן בכתביו, שקושר

את הלבוש בנשימה אחת עם אמונת ישראל,

כאשר במקביל הלבוש הגויי מזוהה אצל ר'

נתן עם חכמות הגויים ואפיקורסות


| דוד גולדמן |פעמי נשמעים כבר דמשיחא. עקבתא דור דורנו הגאולה. גם הסימן אשר אור הצדיק יתפשט בעולם, מחצבתם, לצור שבים רבים כאשר ומתקיים, הולך ומתוכם רבים זוכים להתקרב ולטעום מאורו הגנוז של

רבינו, ברוך ה'.אולם, הצד שכנגד אינו טומן ידו בצלחת, והוא נאבק

כנגד כל שביב אור, ועל כל סנטימטר של קדושה.כך קורה, שגם בקרב חוגים רחבים, הנושאים את שם הצדיק בגאון, השמחים בעצותיו, מתעוררים בחיזוקיו, ומוצאים תחת כנפיו טל של תחיה, עדיין ישנו תחום מהי בשאלה: הדיון והוא - מעורפל שהוא מסוים ההופעה הראויה לחסיד ברסלב? מהו הלבוש הקדוש

המתאים למי שמקורב לצדיק הגדול?אתם בוודאי מרימים כעת גבה. ממתי שמענו שיש קוד לבוש אצל רבינו הקדוש? משנתו הסדורה חובקת עולם ומלואו, ומתאימה לכל עם ישראל על כל גווניו הפנימית האמת על דגש שם אשר רבינו ומלבושיו, להופעתו חשיבות מייחס הוא האם - אחד כל של

החיצונית של האדם?הגיעה אפוא העת, להזדקק לסוגיה סבוכה זו, ולשאול בקול: מהו אכן מקומו של נושא הלבוש, או ליתר דיוק,

הלבוש היהודי, במשנתו המפוארת של רבינו?

לבוש יהודי, למרות הקשייםשל לאזנם ינעמו לא אלו שדברים מאוד ייתכן הלבוש החסידי. כלפי רתיעה יקרים שפיתחו יהודים שכן, יש מהם, אשר במהלך שיחם וסיגם עם יהודים חסידים, הלובשים את כל ה'שמונה בגדים', אירע להם לעיתים מזומנות שהתנהגותם של אלו לא עלתה בקנה הגמור ההיפוך אף אולי החיצונית, חזותם עם אחד מכך, ולכן מתוך כעס ואכזבה, חפצים הם להתנתק מכל פגעו או אותם שרימו אלו, של החיצוניים הסימנים

בהם חלילה.היקרים מאנ"ש שיש מכך הדבר נבע ולעיתים יש אמת כזו בנו הכניס הק' שרבינו שמכיון החושבים, ופנימיות, אז אין לנו שום ענין באלו מלבושים להתלבש, שהלא העיקר הוא הלב הבוער והכוסף לה' ית' - - -

הוא האותנטי היהודי הלבוש שעניין מסתבר, אך או זו לקבוצה ההשתייכות לסמליות מעבר הרבה אחרת. הלבוש היהודי הוא ערך חשוב כשלעצמו, וכלי עזר חשוב ומיוחד בעבודת הבורא. כל-כך חשוב, עד שלא כדאי לוותר עליו משיקולים של כעס או שנאה

כלפי אנשים מסוימים, או על חברה מסוימת. וכי יעלה על דעתו של אדם שמכיוון שפגע בו אדם כי תפילין, להניח כך משום יפסיק תפילין, המניח

הפוגע בו גם מניח תפילין?מעשיות', 'בסיפורי רבינו, שכתב שמה ובוודאי היה לא הבגדים "שעל תפילה, הבעל של במעשה מקפיד )הבעל תפילה( כלל", שאין הכוונה שה'בעל-הגויים במלבושי להתהלך לתלמידיו נתן תפילה' מכובדים בגדים של בהקשר היא הכוונה אלא ח"ו, ומפוארים כדרכי העשירים, כי מסופר שם ש"היה להם לא בגדים ועל - מהם שאכלו ופירות ואילנות נהר היה מקפיד כלל". כלומר, שלא טרחו לבלות את זמנם לטרוח להשיג בגדים יקרים וחשובים, ואין המדובר על

נושא הלבוש היהודי.הבגדים סוגי על הקפיד שלא לרמז ניתן אולי המתויגים - להבדיל מהחצרות החסידיות ששם מקובל לבוש אחיד, כפי שאנו אכן מוצאים בברסלב מגוון סוגי לבוש ממגוון החצרות, וכך אכן נהגו באומן, שכל אחד מאנ"ש היה לובש את סוג הלבוש היהודי שהיה רגיל בו מביתו ומבית הוריו, אולם כל הלבושים הללו היו כולם לבושים יהודיים אותנטיים וחסידיים. כולם כאחד היו

שונים לחלוטין מהלבוש הרחובי והגויי.מניעות שישנם שבקדושה, דבר בכל כמו כמובן, ועיכובים, הרי גם בעניין הלבוש היהודי יש אשר באמת קשה להם. לא קל בבת אחת לשנות את ההופעה: יש קושי נפשי וחברתי, מצד האדם עצמו ומצד הסביבה. אלה של בערכם להפחית או לזלזל ח"ו באים איננו אשר קשה להם. אבל יש לעורר ולהבהיר שיש כאן ערך חשוב, יסודי ומהותי, אשר כמו בכל ענייני רבינו, יש לכסוף ולהשתוקק להשיג אותו, אף להתפלל ולשפוך שאלבש רוצה הרי אתה 'רבש"ע השי"ת: לפני שיחו יודע ואתה אותנטי, יהודי לבוש יהודי, של בגדים

שקשה לי, עזור לי לעשות רצונך'.

אם האמת. מידת על אמונים הרי בברסלב אנחנו האמת היא שצריך לקום בחצות לילה, אינני מתכחש לאמת הזו. אף-על-פי שקשה לי לקיים אותה, בכל-זאת אני נכסף ומתפלל על-כך. אם האמת היא שצריך להתפלל בכוונה, להתמיד בלימוד התורה, וכן הלאה - הרי לא ימצא אדם שינסה להכחיש ולטשטש הדברים

האמיתיים, רק מפני שקשה לו. כך גם בעניין ה'לבוש היהודי', נניח את הקשיים ואת

המניעות בצד, ונראה מהי דעת רבינו הקדוש בנושא.

"ואסור ללבוש במלבושיהם"נפתח בדברי ר' נתן )ליקוטי הלכות, חוקות העכו"ם ב(, שביאר סוגיא זו היטב: "צריכין להתרחק מהם )- מהגויים( בכל הדברים, שלא להתדמות להם בשום דבר שבעולם, אף על פי שאין בזה הדבר שום איסור מצד עצמו, אף על פי כן אסור להתדמות להם בשום עניין שבעולם. ואסור ללבוש במלבושיהם וכו' כי בזה כלול

כל התורה כולה".כעת מסביר ר' נתן את חומרת העניין ואת התוצאות ישראל "כי באמת לגויים: בהתדמות ההרסניות שיש

מהי ההופעה הראויה לחסיד ברסלב? האמת על דגש שם אשר רבינו, האם הפנימית של כל אחד, מייחס חשיבות האדם? של החיצונית להופעתו של מקומו נידון שלפניכם במאמר ה'לבוש היהודי' במשנתו המפוארת של חשיבותו, על מקורות מוצגים רבינו, צריכים אנחנו מוהרנ"ת: וקביעת רק לא מהגויים מובדלים להיות

בבגדים, אלא אפילו בנעליים!ר' ברוך ברדיטשובר ז"ל

כך אכן נהגו באומן, שכל אחד מאנ"ש היה לובש את סוג הלבוש היהודי

שהיה רגיל בו מביתו ומבית הוריו, אולם כל

הלבושים הללו היו כולם לבושים יהודיים

אותנטיים וחסידיים. כולם כאחד היו שונים

לחלוטין מהלבוש הרחובי והגויי


האם בברסלב לא התמקדו במלבושים...)?(>>>

הבגד עושה את האדם < ה'לבוש היהודי' האותנטי הוא הרבה מעבר לסמליות. יש לו קשר בל יינתק לפנימיות הנפש



בס"ד, חודש אלול תשס"ט

הן נודע בכל אפסי ארץ גודל יקרת מצוות הצדקה אשר בזכותה נמתקין כל הדינים ונתמלא כל העולם

כולו במידת החסד ובמידת הרחמים, וכמה הפליג רבינו הקדוש ז"ל בהפלגות נוראות על עוצם מצוות הצדקה

והשפעותיה, ומדורות עולם היתה בין אנ"ש עבודה חביבה מיוחדת במינה, ואף במצבים של חוסר כל מסרו

נפשם להפריש מפת לחמם כדי לקיים בשמחה ובהתלהבות את מצוות הצדקה, ועיננו ראו את אשר התנשאו

כארי לפזר לאביונים להחיות נפשות.

ובכן כאשר זכה דורנו בהקמת קופת הצדקה הגדולה והקדושה "ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק"

אשר עומדת להצלת רבבות עניי ארץ ישראל ובתוכם אלפי אנשי שלומנו מכל ערי הארץ אשר נתמכים ונעזרים

בקביעות בסכומים אדירים ע"י ועד הרבנים העומדים על המשמר להאיר חשכתם ולהצילם מחרפת רעב.

לזאת נקרא בקריאה של חיבה לכלל אנשי שלומנו היקרים די בכל אתר ואתר, את אחי אנכי מבקש,

להתאמץ ולתרום בעין יפה ורוח נדיבה כראוי לגודל חביבות וחשיבות קופת הצדקה החביבה והנאמנה להצלת

עניי ארץ ישראל בכלל ועניי אנ"ש בפרט.

וזכות הצדקה תעמוד לנו להמתיק את כל הדינים בשורשם ולעורר רחמים וחסדים עליונים ולהמשיך

שפע ישועה ורחמים בעולם, אכי"ר.

יעקב מאיר שכטער שמואל משה קרמר משה בורשטיין

אלעזר מרדכי קעניג אליעזר ברלנד

ניסן דוד קיוואק שלום הרוש שמעון טייכנר יצחק מאיר מורגנשטרן

אברהם יצחק כרמל אליהו גודלבסקי

חסיד ברסלב'ר מדוע תורם לועד הרבנים???

הוא השתוקק, התבודד, קנה כרטיס טיסה, סידר לעצמו כרטיס אש"ל, ארז

מזוודות ויצא לדרך...

התעופה בשדה הבידוק בדלפק עוצרים בעדו. דרכון בבקשה!!!

הרי רגע, להבין. הצליח לא הוא קניתי כרטיס, הכל כבר מוכן, סך הכל

חסר לי איזה מסמך.

דממה בקול רטן עוד בתחילה מהרה עד אך עצמו אל כמדבר שקטה שרק קולנית לתיגרה הפך והויכוח התלהם

בהתערבות אנשי הבטחון שקטה.

לקח לו רק להבין נקודה אחת: "זה אמנם רק מסמך פורמאלי אך זהו המסמך שפותח

לך את הדרך, זה מסמך הפתיחה!"

במוצאי בעצם התחילו כבר הכיסופים הכריז: שהטייס בשעה תשס"ט גדליה צום שערים פתיחת בשלום, עברה "הנחיתה

בבקשה".

צום בענקט הארץ די בוער, הלב קוואל...

"אומן", את כי שאמר מי צודק האור והמתיקות, הכיסופים והגעגועים, טעם אין וההשתוקקות, הכמיהה להסביר. למה? כי למי שלא טעם לא אינו טעם שכבר ומי להסביר שייך

זקוק להסבר.

מה בעצם הנקודה הכל כך סוחפת של "אומן ראש השנה"???

ההתחלה!!! הפתיחה החדשה!

כל אחד רוצה להתחיל מחדש...

מסוימת נקודה לו יש בעולם אחד כל משהו להשתנות, מעונין היה בה (לפחות) מסוים שהיה רוצה לגלגל את הגלגל אחורה

ולחזור לנקודת ההתחלה. מי יתנני...

הנקודה הזאת היא מה שמתחוללת אצל

מוכן אשר במקום הגדול הנפשות רופא

מששת ימי בראשית לתיקון העולם לדורות

מעשיך תחילת היום זה השנה, ראש ביום

(עפ"י ליקוטי הלכות תפילין ה כג).

כאשר עומדים בנקודת ההתחלה ויוצאים

לדרך החדשה צריך את הפתיחה, מה שיפתח

לך את הדרך.

מה אם כן איפוא תהיה ה"פתיחה" שלנו

לקראת הדרך החדשה???

ח"ב (ליקו"מ הקדוש רבינו זאת גילה

הוי צדקה". ע"י הפתיחות "כל כי ד) תורה

דבר לכל הפתיחה היא היא "צדקה" אומר

הדרך, בתחילת בעמדנו ובפרט שבקדושה,

בנקודת ההתחלה.

וכשרבינו מדבר על "צדקה" עלינו לבחון

ולברר אם כן איפוא, מהי הצדקה המהודרת,

הנקיה והמבוררת?

- בארה"ק צדקה לעניני הרבנים "ועד

הצדקה המהודרת והמובחרת ביותר בדורנו"

גדולי משמעי וחד ברור באופן הכריעו כך

ומפקחים בראשה העומדים הדור ופוסקי

כל כי מעידים והמה אישי באופן עליה

פרוטה ופרוטה מגיעה בשלימות לידי עניים

אמיתיים.

כך הנני יודע בבירור כי השקלים הבודדים אכן לצדקה להפריש לחמי מפת שחסכתי כי אמיתיים. עניים לידי בשלימות מגיעים

תרמתי ל"ועד הרבנים"!

כך הנני יודע כי ב'פרוטה לצדקה' זכיתי להחיות זכיתי אומללות, נפשות להציל למחות זכיתי יום, וקשי עגומים נפשות ויתומים מיוסרות אלמנות פני מעל דמעה מסוכנים חולים להציל זכיתי אומללים, הנאבקים על חייהם, זכיתי להציל משפחות במצוקה מהתמוטטות וקריסה, זכיתי לתמוך מתוך בטהרה תורה עמלי חכמים בתלמידי חשכת להאיר זכיתי עניות, ודקדוקי הדחק עוללים רעבים ללחם השרויים בערום ובחוסר

כל. כי תרמתי ל"ועד הרבנים"!

כך הנני יודע כי זכיתי לתרום את כספי כי הצדקה עבור אנשי שלומנו, עלינו לזכור אלפי משפחות מאנ"ש בכל ערי ארץ ישראל נתמכים בקביעות בסכומים אדירים ע"י ועד לעניי חולקו כבר שקלים מיליוני הרבנים, אנ"ש ע"י ועד הרבנים, וכך זכיתי בדרך כבוד אנ"ש לעניי להעביר את כספי הצדקה שלי תרמתי כי תתעלם". אל "מבשרך וקיימתי

ל"ועד הרבנים"!

התיקון מהלך מכל חלק הינה הצדקה של "אומן ראש השנה".

מסדרי חלק היא לצדקה' ה'פרוטה

הציון, על רבינו בהשתטחות התיקון שגילה

קודם אמירת התיקון הכללי.

של ההשתדלות היא לצדקה' ה'פרוטה

כל אחד בימי הרחמים והרצון.

שום יוותר לא עליה לצדקה' ה'פרוטה

בערב נפש הפדיון מעריכת חסיד ברסלב'ר

ונחיצותה סודה גילה שרבינו השנה ראש

להמתקת הדינים.

בטוב לבחור אותנו חינך שרבינו וכמו

כך שבקדושה, דבר בכל ביותר ובמובחר

עלינו לנהוג גם במצוות הצדקה.

וכמו שרבינו חינך אותנו כי פוסקי ההלכה

והכרעותיהם פסקיהם לאור אשר המה הם

נלך בכל דרכינו ועליהם נסמוך לבחור עבורנו

את האופן המובחר ביותר של קיום המצווה.

ההלכה פוסקי וגמרו שנמנו אחר ולכן,

ביותר המובחר האופן כי ההוראה ועמודי

לקיום מצוות הצדקה בדורנו הוא ע"י התרומה

לועד הרבנים לעניני צדקה -

איך יוכל ברסלב'ר חסיד לוותר

לועד תרומה של זו זכות על

הרבנים???

רשימת הרבנים המקבלים תרומות ל"ועד הרבנים מופיעה ע" ג המעטפה מצורפת לעלון זה

1-800-22-36-36טל: 02-5019111 * ת.ד. 50112 ירושלים * מ.ח. בנק הדואר 2287438 * לעמותה אישור מס הכנסה לפי סעיף 46

ארה"ב: 1-877-8223-427אנגליה: 0-800-917-5823

צרפת: 0-800-106-135

לתרומות ולהעברת בקשות לתפילה 24 שעות ביממה:

ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק


בס"ד, חודש אלול תשס"ט

הן נודע בכל אפסי ארץ גודל יקרת מצוות הצדקה אשר בזכותה נמתקין כל הדינים ונתמלא כל העולם

כולו במידת החסד ובמידת הרחמים, וכמה הפליג רבינו הקדוש ז"ל בהפלגות נוראות על עוצם מצוות הצדקה

והשפעותיה, ומדורות עולם היתה בין אנ"ש עבודה חביבה מיוחדת במינה, ואף במצבים של חוסר כל מסרו

נפשם להפריש מפת לחמם כדי לקיים בשמחה ובהתלהבות את מצוות הצדקה, ועיננו ראו את אשר התנשאו

כארי לפזר לאביונים להחיות נפשות.

ובכן כאשר זכה דורנו בהקמת קופת הצדקה הגדולה והקדושה "ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק"

אשר עומדת להצלת רבבות עניי ארץ ישראל ובתוכם אלפי אנשי שלומנו מכל ערי הארץ אשר נתמכים ונעזרים

בקביעות בסכומים אדירים ע"י ועד הרבנים העומדים על המשמר להאיר חשכתם ולהצילם מחרפת רעב.

לזאת נקרא בקריאה של חיבה לכלל אנשי שלומנו היקרים די בכל אתר ואתר, את אחי אנכי מבקש,

להתאמץ ולתרום בעין יפה ורוח נדיבה כראוי לגודל חביבות וחשיבות קופת הצדקה החביבה והנאמנה להצלת

עניי ארץ ישראל בכלל ועניי אנ"ש בפרט.

וזכות הצדקה תעמוד לנו להמתיק את כל הדינים בשורשם ולעורר רחמים וחסדים עליונים ולהמשיך

שפע ישועה ורחמים בעולם, אכי"ר.

יעקב מאיר שכטער שמואל משה קרמר משה בורשטיין

אלעזר מרדכי קעניג אליעזר ברלנד

ניסן דוד קיוואק שלום הרוש שמעון טייכנר יצחק מאיר מורגנשטרן

אברהם יצחק כרמל אליהו גודלבסקי

חסיד ברסלב'ר מדוע תורם לועד הרבנים???

הוא השתוקק, התבודד, קנה כרטיס טיסה, סידר לעצמו כרטיס אש"ל, ארז

מזוודות ויצא לדרך...

התעופה בשדה הבידוק בדלפק עוצרים בעדו. דרכון בבקשה!!!

הרי רגע, להבין. הצליח לא הוא קניתי כרטיס, הכל כבר מוכן, סך הכל

חסר לי איזה מסמך.

דממה בקול רטן עוד בתחילה מהרה עד אך עצמו אל כמדבר שקטה שרק קולנית לתיגרה הפך והויכוח התלהם

בהתערבות אנשי הבטחון שקטה.

לקח לו רק להבין נקודה אחת: "זה אמנם רק מסמך פורמאלי אך זהו המסמך שפותח

לך את הדרך, זה מסמך הפתיחה!"

במוצאי בעצם התחילו כבר הכיסופים הכריז: שהטייס בשעה תשס"ט גדליה צום שערים פתיחת בשלום, עברה "הנחיתה

בבקשה".

צום בענקט הארץ די בוער, הלב קוואל...

"אומן", את כי שאמר מי צודק האור והמתיקות, הכיסופים והגעגועים, טעם אין וההשתוקקות, הכמיהה להסביר. למה? כי למי שלא טעם לא אינו טעם שכבר ומי להסביר שייך

זקוק להסבר.

מה בעצם הנקודה הכל כך סוחפת של "אומן ראש השנה"???

ההתחלה!!! הפתיחה החדשה!

כל אחד רוצה להתחיל מחדש...

מסוימת נקודה לו יש בעולם אחד כל משהו להשתנות, מעונין היה בה (לפחות) מסוים שהיה רוצה לגלגל את הגלגל אחורה

ולחזור לנקודת ההתחלה. מי יתנני...

הנקודה הזאת היא מה שמתחוללת אצל

מוכן אשר במקום הגדול הנפשות רופא

מששת ימי בראשית לתיקון העולם לדורות

מעשיך תחילת היום זה השנה, ראש ביום

(עפ"י ליקוטי הלכות תפילין ה כג).

כאשר עומדים בנקודת ההתחלה ויוצאים

לדרך החדשה צריך את הפתיחה, מה שיפתח

לך את הדרך.

מה אם כן איפוא תהיה ה"פתיחה" שלנו

לקראת הדרך החדשה???

ח"ב (ליקו"מ הקדוש רבינו זאת גילה

הוי צדקה". ע"י הפתיחות "כל כי ד) תורה

דבר לכל הפתיחה היא היא "צדקה" אומר

הדרך, בתחילת בעמדנו ובפרט שבקדושה,

בנקודת ההתחלה.

וכשרבינו מדבר על "צדקה" עלינו לבחון

ולברר אם כן איפוא, מהי הצדקה המהודרת,

הנקיה והמבוררת?

- בארה"ק צדקה לעניני הרבנים "ועד

הצדקה המהודרת והמובחרת ביותר בדורנו"

גדולי משמעי וחד ברור באופן הכריעו כך

ומפקחים בראשה העומדים הדור ופוסקי

כל כי מעידים והמה אישי באופן עליה

פרוטה ופרוטה מגיעה בשלימות לידי עניים

אמיתיים.

כך הנני יודע בבירור כי השקלים הבודדים אכן לצדקה להפריש לחמי מפת שחסכתי כי אמיתיים. עניים לידי בשלימות מגיעים

תרמתי ל"ועד הרבנים"!

כך הנני יודע כי ב'פרוטה לצדקה' זכיתי להחיות זכיתי אומללות, נפשות להציל למחות זכיתי יום, וקשי עגומים נפשות ויתומים מיוסרות אלמנות פני מעל דמעה מסוכנים חולים להציל זכיתי אומללים, הנאבקים על חייהם, זכיתי להציל משפחות במצוקה מהתמוטטות וקריסה, זכיתי לתמוך מתוך בטהרה תורה עמלי חכמים בתלמידי חשכת להאיר זכיתי עניות, ודקדוקי הדחק עוללים רעבים ללחם השרויים בערום ובחוסר

כל. כי תרמתי ל"ועד הרבנים"!

כך הנני יודע כי זכיתי לתרום את כספי כי הצדקה עבור אנשי שלומנו, עלינו לזכור אלפי משפחות מאנ"ש בכל ערי ארץ ישראל נתמכים בקביעות בסכומים אדירים ע"י ועד לעניי חולקו כבר שקלים מיליוני הרבנים, אנ"ש ע"י ועד הרבנים, וכך זכיתי בדרך כבוד אנ"ש לעניי להעביר את כספי הצדקה שלי תרמתי כי תתעלם". אל "מבשרך וקיימתי

ל"ועד הרבנים"!

התיקון מהלך מכל חלק הינה הצדקה של "אומן ראש השנה".

מסדרי חלק היא לצדקה' ה'פרוטה

הציון, על רבינו בהשתטחות התיקון שגילה

קודם אמירת התיקון הכללי.

של ההשתדלות היא לצדקה' ה'פרוטה

כל אחד בימי הרחמים והרצון.

שום יוותר לא עליה לצדקה' ה'פרוטה

בערב נפש הפדיון מעריכת חסיד ברסלב'ר

ונחיצותה סודה גילה שרבינו השנה ראש

להמתקת הדינים.

בטוב לבחור אותנו חינך שרבינו וכמו

כך שבקדושה, דבר בכל ביותר ובמובחר

עלינו לנהוג גם במצוות הצדקה.

וכמו שרבינו חינך אותנו כי פוסקי ההלכה

והכרעותיהם פסקיהם לאור אשר המה הם

נלך בכל דרכינו ועליהם נסמוך לבחור עבורנו

את האופן המובחר ביותר של קיום המצווה.

ההלכה פוסקי וגמרו שנמנו אחר ולכן,

ביותר המובחר האופן כי ההוראה ועמודי

לקיום מצוות הצדקה בדורנו הוא ע"י התרומה

לועד הרבנים לעניני צדקה -

איך יוכל ברסלב'ר חסיד לוותר

לועד תרומה של זו זכות על

הרבנים???

רשימת הרבנים המקבלים תרומות ל"ועד הרבנים מופיעה ע" ג המעטפה מצורפת לעלון זה

1-800-22-36-36טל: 02-5019111 * ת.ד. 50112 ירושלים * מ.ח. בנק הדואר 2287438 * לעמותה אישור מס הכנסה לפי סעיף 46

ארה"ב: 1-877-8223-427אנגליה: 0-800-917-5823

צרפת: 0-800-106-135

לתרומות ולהעברת בקשות לתפילה 24 שעות ביממה:

ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק


אני נזכר שלפני כמה חודשים עברתי באותה סימטה הספרים מחסן שוכן שבה שערים במאה ציורית המרכזי של ספרי הקרן, והופתעתי לראות כיצד מגיע מבית הדפוס משלוח חדש של סטים "ליקוטי הלכות תכננתי והמפוארת, הכריכה החדשה התורה" עם על להכנס למחרת ולרכוש את הסט המוצלח, אך מסיבות סבור שהייתי בשעה ליום, מיום הדבר נדחה שונות חודש-חודשיים, עוד אגיע אם כלום יקרה שלא כמות עצומה כזו שראיתי אינה נמכרת כל כך מהר -

חשבתי.נכנסתי מספר שבועות כעבור בגדול, טעיתי אך ברוב חשיבות בכדי לרכוש את הסט, ולאכזבתי שמעתי כי הספרים אזלו! המפיצים הבלתי נלאים "דאגו" שתוך

חודשיים לא ישאר אפילו סט אחד לרפואה...

מוסדות חינוך מקורייםעלינו שומה הקרן, של ה"צבא" את הזכרנו ואם שאבותיהם החמד, לילדי החינוך בתי את להזכיר מוסרים את נפשם למען רבינו, ילדים אלו היו מפעל-כוחותיו ר' עמרם, עליהם מסר את שארית חייו של ואת לשד עצמותיו, יושב היה במשך רוב שעות היום איש ובין לאשתו איש בין משלים מחנך, ומדריך, לרעהו, מורה דרך ונתיב במים עזים, ועל כולנה כאשר אדיר החינוכי המפעל את הקים אצבעותיו בעשר המימדים, שלשה בתי "תלמוד תורה" לבנים, ושני בתי חינוך לבנות, בבית שמש, אלעד וצפת, בהם מתחנכים מאות רבות של ילדים טהורים שלא טעמו טעם חטא, ושתמיד התבטא עליהם ר' עמרם: "הזהרו בבני עניים

שמהם תצא תורה".בהתאם להוראותיו של ר' עמרם מתקיימים המוסדות וממשלתי, ציבורי גוף מכל תמיכה שום ללא האלו אפילו ההכנסה היסודית של כל בית חינוך שהוא "שכר לימוד" אותו משלמים ההורים - גם הוא לא קיים כאן, המוסדות כולם נמצאים במקומות שכורים הגובים הון עתק מידי חודש בחודשו, המחנכים הם אברכים חסידי הממשיכים בעצמם, משפחות בעלי וותיקים ברסלב את המסורת המקובלת בקרב אנשי שלומינו הוותיקים, בדגש מיוחד שהלימודים יתנהלו בשפת האידיש כמנהג משפחות כאשר בשטח ניכרות והתוצאות אבותינו. שלימות קמות ומתבססות בכרמה של חסידות ברסלב,

ביסודות איתנים וחזקים.


| שמואל ערליך | רבי עמרם חי!!!

כאשר סיימתי את השיחה עם בניו, הגעתי למסקנה: "ר' עמרם עדיין חי בתוכנו!!!"

בד' אב אשתקד, כאשר בשורת האיוב על פטירתו של הרה"ח ר' עמרם יוסף הורביץ זצ"ל הכתה את כולנו בתדהמה, לבד מהאבל העמוק על גדיעתו של האילן רב הפארות בהסתלקותו של אדם גדול זה - בתוך הלב פרפר לו חשש כבד, שמא מרחפת כעת סכנת קיום על

מפעל חייו האדיר עליו מסר את נפשו, גופו ונשמתו.רחובות מאה שערים השחירו כאשר אלפים צעדו אחר מיטתו, בבכי ובדמעות שליש, וכתולעת כירסמה בדרך כעת מלווים אנו שמא האיומה, המחשבה בנו האחרונה גם את "קרן רבי ישראל דב אודסר" האחראית למהפכה החיובית האדירה בכל הקשור להפצת תורת

ברסלב בעולם.הכובשת האישיות בעל הורביץ, עמרם ר' החסיד והדעה המוצקה, האם יש מישהו שיכול למלאות את ש"עסק סיכוי יש האם כעת?! שנפער האדיר החלל התלמידים מאות להתקיים?! ימשיך ההדפסה" והמוסדות המפוארים שהוקמו עבורם, מי ידאג להם?!

חלפה לה שנת האבל, והמציאות עולה על כל דמיון, הספרים כסדרן, מתנהלות הפעולות שכל רק לא דורות לגדל ממשיכים והמוסדות להופיע ממשיכים הספרים מכך: יותר הרבה אלא - ומבורכים ישרים ביותר, ומפוארות חדשות במהדורות כעת מודפסים והעיקר: הדפוס לבית בדרכם לגמרי חדשים ספרים ר' עמרם רוחו של החסיד על מלא בפה להגיד ניתן ממשיכים צאצאיו כאשר בפעילים, פועמת שעדיין והופכות המתלהטות הלוחשות הגחלים את ללבות

למדורת אש יוקדת הכובשת את כל הנקרה בדרכה.לרגל שהופיע החדש בספר נתבונן אם לנו די המתגבר" "מעין תש"ע, אב ד' הראשון השנה יום שמו, שהוא כרמז בעלמא לקראת הופעתם של שאר המקורית הדרך הקרן, מנהלי הוגים אותם הרעיונות מוהר"ן הליקוטי את עמרם ר' מפרש בה והמקיפה להתעמק המבקשים לכל חיים כדרך לשמש עשויה בהבנת תורות רבינו. גם הרמזים המפתיעים בסיפורי

מעשיות שמגלים לנו כי פנים חדשות באו לכאן.שעות מספר לאחר שסיימתי את השיחה שכל כולה עדיין שורשית, ברסלבאית ובהתלהבות בלהט היתה עמדתי נפעם ומשתומם, חשתי כאילו אביהם ר' עמרם מדבר מתוך גרונם "לא כהתה עינו ולא נס ליחו", לא כיצד מובילה ההשגחה שבזכות יכלתי שלא להתפעל בהמשכיות להנהיג ושארית שם נשאר הקדוש רבינו

את גומרים כולנו עליה הברוכה הקרן את צרופה ההלל.

מקיימים את צוואת מוהרנ"תעשרה בטבת תר"ה בעיר ברסלב שבאוקראינה. שעת של המובהק תלמידו נתן ורבי מוקדמת בוקר לפנות סובבים תלמידיו ערש-דוי, על שוכב הקדוש רבינו אותו כחומה ומטים אוזן קשבת, הלב ממאן להאמין שאלו הם הדיבורים האחרונים שהם שומעים ממורה

דרכם.קולו את מרים נתן רבי בקהל, הושלך הס לפתע וצועק בשארית כוחותיו, מעומק לבו הטהור: "נו, זאג איך אייך אן! אז אייער עובדא זאל זיין איר זאלט דרוקן די ספרים! סע זאל זיין 'יפוצו מעיינותיך חוצה', איהר זאלט זיין שטארק מיט געלט און מיט רצון און מיט נו, אני מצווה אתכם! העובדה שלכם טירחא!!!". )= 'יפוצו מעיינותיך תהיה להדפיס את הספרים! שיהיה

חוצה', שתהיו חזקים בממון וברצון ובטירחה!!!(.עד הלבבות ומרעידה את עומדת זו נוראה צוואה במלאכת העוסקים את ומדרבנת ופועלת הזה, היום זו היתה המשך למשהו, ההדפסה שיודעים כי צוואה המשך לדיבור עמוק עמוק שגילה מוהרנ"ת לפני שציוה

מה שציוה, וכך היו דבריו:"ביום זה, עשרה בטבת, ארעו שלשה צרות, בו ביום יוונית ונבקעה העיר, מת עזרא הסופר, נכתבה תורה מתגבר פסול" ו"טרייף מסתלק, הסופר כשעזרא נו, כל-כך, כפי הזמן הזה שישנם אלפים ורבבות "טרייף יהיה רבינו מספרי אחד שדף מקוה אני רק פסול",

תיקון על כל זה!!!"כלומר, כאשר החושך יכסה ארץ, רוחות ההשכלה וספרי הפסול שוטפים כמבול ומאיימים להטביע את כלל ישראל, התיקון לכל זה הם ספרי רבינו הקדוש, הזעקה ההיסטורית, המחייבת וזעק את ולכן המשיך הזה: היום ועד מאז ברסלב מחסידי ואחד אחד כל

"תדפיסו את הספרים!!!"ובאמת אמרו כי מיום פטירת מוהרנ"ת - עד ליום הקמת קרן רבי ישראל דב אודסר, לא היתה ההדפסה שכזו. מאסיבית ובצורה עולמי מידה בקנה וההפצה כיום כמעט שאין עיירה כלשהיא בכל העולם כולו שלא זוהי בהחלט ידי הקרן. על הגיע לשם ספר שהודפס

קיום הצוואה לדורות.

לפאר את שם הצדיקכיצד הדרך את התווה חיותו בחיי עוד עמרם ר' ששייך. מובחרת הכי בצורה הספרים את להדפיס מתפשרת בלתי השקעה ישנה ובראשונה בראש

שהספרים יעברו הגהה מקצועית ומעמיקה לפני שהם נשלחים להדפסה, לצורך כך מגוייסים טובי המגיהים, היטב הבקיאים ודקדוק ספר יודעי חכמים תלמידי

בתורת ברסלב על כל ענפיה.כמה דמים וכוחות השקיע ר' עמרם על עיצוב האות את שהפכה הקרן, ספרי את המאפיינת המיוחדת הלימוד והעיון בספרי רבינו לעונג נפלא ממש, המשך ובהדגשה ביותר והמשוכלל המקצועי וסדר בעימוד ברסלב חסידי לקהל מתאים יהיה שהוא חזקה של המסורת כמיטב כאחד. והמקורבים הוותיקים הקרן אין שום פשרה בנוגע לאיכות הנייר, הנייר עליו

מודפסים הספרים הוא היקר ביותר בתחום!השקיע מאמצים כמה יאומן לא הספרים, כריכות ולנסות ר' עמרם כשהוא אינו מפסיק לחדש ולשנות עוד ועוד עיצובים שיהיו בכל הדפסה מחודשת בפאר ויופי, עד שכיום הגענו לשלב שכל ספרי הקרן הודפסו מחדש בכריכה אומנותית המתאימה לכל בית בישראל המקובלים, היסודיים הקודש ספרי עם ומשתלבת בעלת מיוחדת מהדורה גם מודפסת בנפרד כאשר כריכה המתאימה יותר לציבור הכללי, וישמעו רחוקים

ויבואו.

התאמה לכל שכבות הציבורספרי את מדפיסה הקרן שמע: לא שעדיין ולמי רבינו בכמה וכמה שפות כמו אנגלית, רוסית, צרפתית, טובי נשכרים שכזה ספר לכל כאשר ועוד, ספרדית המתרגמים שעבורם השפה המדוברת היא שפת האם.

כעת אנשי בשורה אנחנו: לקראת ראש השנה הודפסו מחדש כל ספרי הקרן במהדורה חדשה ומפוארת בשיא היופי, כאשר עסקני הקרן לוקחים על עצמם עול של חובות עצומים הרבה מעל ומעבר למצופה, הכל בכדי שרבבות חדשה, תנופה תקבל הצדיק תורת שהפצת אלפי בני ישראל מכל גווני הקשת הצמאים ומתחננים

שהספרים יגיעו אליהם - תתמלא בקשתם.חסיד לאברך ליום, מיום וגובר עולה והצמאון הדברים היכן עד מושג כל אין השורה מן ברסלב מגיעים, מראשי ישיבות ואדמורי"ם, עבור דרך מגידים ואישי חינוך, ועד לפרופסורים ואנשי רוח שהם "עדיין" רחוקים מן הדת, וכמעט בטוח שלאחר שהספרים יגיעו

ליעדם הם יעשו את דרכם לאבינו שבשמים.

"צבא ההפצה"...נלהבים שהמטרה מפיצים של ומלוכד מיומן צבא היחידה העומדת לנגד עיניהם היא: הפצת דעת הצדיק, עומד הכן ותוך תקופה קצרה מפיץ ומוכר את הספרים,

עד שלאחרונה אזלו כמעט כל הספרים.


האששלכולנו"האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" הבטיח רבינו,"קרן רבי ישראל דב אודסר" מקיימת את ההבטחה:האש ממשיכה לבעור ולכבוש את כל העולם.כעת ה'קרן' נותנת הזדמנות שהאש הזאת תהיה של כולנו



ילדים! אתם מזכים

את כל העולם!

השלבים המומלצים להכיר וללכת עם 'תורה':יומיומית חוזרת, ובראשונה מתאקלמים לאווירת המאמר על-ידי קריאה בראש

איטית ומתונה; וכמה שאפשר - במנגינה ערבה. דרך הקריאה, לנו כל השאלות שעלו וכותבים בה את רוכשים מחברת מיוחדת תוך כדי עיון קל ושטחי. והנה, להפתעתנו, בתום הכנה זו כבר נפלו מעצמן הרבה

שאלות. - וכדומה מלכות אהבה, יראה, כגון העיקריים, במושגים חוקרים מכן לאחר

המופיעים באותה התורה, ומחפשים את פירושם בספרי הקודש.הפלא למרבית המקומות. במראה המצוינים המקורות לכל חוזרים מכן לאחר מגלים אנו, שכל פסוק וציטוט, כולל ההיקף שלו והמסתעף ממנו )כגון דרשות חז"ל מן שהמסתעף וכמה ההשגה, עצם על-ידי מדהים באופן מתפרשים ומדרשיהם(,

הציטוט הלז מוסיף מידע והבנה בנידון הנלמד.בלתי זוויות בהם ומאיר בחיים שלנו נכנס כבר העיון שלנו שיעור הזה, בשלב

צפויות. רק אז נכנסים לגן עדן ממש, שהוא משנת התלמיד, משנת רבי נתן. יש לו דרושים ארוכים, הנקראים 'הלכות', המבארים את רוב התורות. על התורות שלא פורשו על ידו ישירות, ישנם קטעים נפרדים המפוזרים בהלכות אחרות, שמסבירים נקודה זו או

אחרת. ציונם המדויק נמצא בספר המפתחות 'פתוחי חותם'.על כל תורה ותורה - ועל פי פקודת רבינו שהורה לעשות מתורה תפלה )מהשכלה לקיים מה שנאמר לזכות יקרות, שעניינן נתן תפלות רבי חיבר לדבקות( - בסיס במאמר, כי זה העיקר. לכן, לא ייתכן עיון רציני ללא סיור מתמיד בעולמן הקסום של

התפלות הללו, בפרט התפלה השייכת לתורה שאנחנו הולכים איתה. הגדולה שמעוררות ההתרגשות מהר, שמלבד מגלה זה, שילוב לקיים הזהיר כל

התפלות, הן מהוות גם פירושים נפלאים שמוסיפים ניחוח לבבי לעיון השכלי. כאשר זכינו לעבור בשלום את כל השלבים הקודמים, הננו מוכנים לגשת לקודש הקודשים, פנימיות דפנימיות, על-ידי ריכוז עיוני בשאלות שהעלה שכלנו עד הנה,

שאלות כאלו שאין ביקום יצור שיוכל לענות עליהן. לאחר מכן, רצוי להשלים את עיוננו עם שאר המפרשים, שהעיקריים בהם הם: פרפראות לחכמה, באבי הנחל, יקרא דשבתא, זמרת הארץ, ביאור הליקוטים, עצות

המבוארות, מי הנחל וכו'.והעיקר, לכתוב את החידושים שזכינו להם על-ידי העיון, שיהיו שמורים לעד. כי חייב אדם להאמין שיש להשם יתברך נחת גדול מכל דבר טוב שעושים למען שמו;

וכיוון שאין טוב אלא תורה - ודאי שזה חשוב למעלה יותר מן הכל. מי שאינו מאמין בחידושי עצמו, הוא לקוי בענווה פסולה ומונע טוב מזרעו, כיוון שהסוד הכמוס אצל ההורים היא הירושה הרוחנית והנצחית שהוא מנחיל לצאצאיו -

ואם לא ירשו את החידושים בזמנם, מה יישאר מהם לאחר זמן? אבל העיקר שלא לעזוב את התורה הנלמדת עד שנזכה להוציא ממנה את התמצית

העיקרית: השגת שינוי לטובה!מובטח לכל הצועד לתומו במסילה הנעלה המתוארת כאן, שישיג דברים עליונים, שהחשוב מכולם הוא כאמור השגת סוד-עצמו. כי יש לכל אדם נקודת אור המיוחדת

לו ואינה נמצאת אצל שום נברא אחר. נקודה זו מחוברת באופן ישיר לנשמה הכללית, הצדיק, עד שבכוח גילויה מתחזק

החיבור ומתעצם היצור. אמנם, כיוון ש"הקליפה תמיד קודמת לפרי", ישנה גם שכבה של חושך המסתירה שמקורן התקלות, לכל גורמת זו שכבה להתגלות. ממנו ומונעת האור אותו את שהיא ובמניעות בקליפה נתקל הוא כאשר הנעלה האיש שחווה כישלון בתחושת

מעוררת כנגדו.וייאוש, גילה רבינו תורה מתאימה על מנת כנגד כל סוג וסוג של חושך, מניעה להכניע ולבטל את כל המניעות המיוחדות, תחושות הכישלון והתבוסה, וההרהורים

על עזיבת השאיפות, הנובעים מהתגברותן של הקליפות.כך שמי שמשיג ולו אחת מן ההשגות הללו - פירק, ביטל והכניע את החושך שלו,

והנה זריחת אור נשמתו מתעוררת לקראתו - אשרי לו!"הספר שלי הוא אתחלתא דגאולה!" כך אמר רבינו.

התרצו להיגאל? בבקשה, הדלת פתוחה...

כל זה מבואר בהרחבה בספרנו 'מסילת הקשרים'.

הרב יוסף צבי קעניג

טייערע קינדערלאך! ילדים יקרים!המקום אשר אתם עומדים עליו - אדמת קודש היא!

אשריכם, אשריכם שזכיתם בזכות גדולה ועצומה, לבוא לכם לא היא זו זכות באומן. אנ"ש של הקדוש לקיבוץ בלבד, אלא בכך אתם מזכים את כל העולם, כפי שחז"ל הפליגו במעלתכם המיוחדת - תינוקות של בית רבן, שכל

העולם מתקיים על הבל פיכם שאין בו חטא. יש תשב"ר על-ידי שנעשית ומצווה מצווה לכל אם מעלה מיוחדת - בוודאי כשמדובר על "דעם רבי'נס ראש גדולות לפעול מכם ואחד אחד כל של בכוחו – השנה"

ונצורות לטובה עבור כל העולם כולו. אשריכם!יחד עם זאת, הרי כל אחד ואחד מכם בא לרבי זיע"א במה לטובה ולהשתנות להשתפר להתחזק, רצונות עם שצריך. לכן עליכם לדעת, שכמו שתכינו את עצמכם לכך שיש הטובות האפשרויות את לקבל ראויים תהיו כן -

בקיבוץ הקדוש. הקדושים, השנה ראש ובימי הראש; הוא העיקר כי כשבאים לצדיק, זוהי התקבצות של שלושה ראשים: 1. כל אחד בא עם ראשו-מחשבתו; 2. ביום שהוא הראש של

השנה; 3. באים לראש בני ישראל-הרבי. לקראת טובות; במחשבות להתחדש הזמן זה ובכן,

התחדשות השנה; בהתחדשות האמונה בצדיק. שיחיו, היקרים להוריכם טובה הכירו זאת, עם יחד לרבינו לבוא שתזכו בכדי מאוד גדולים מאמצים שעשו ימיהם יאריך שה' בתפילותיכם, אותם והזכירו זיע"א,

ושנותיהם בטוב ובנעימים, ויזכו לרוות מכם נחת. כן עליכם להודות לצדיק, שזיכה אתכם לבוא אליו, כי לקיבוץ של רבינו הקדוש זיע"א זוכה לבוא רק מי שרבינו

קרא לו והזמין אותו. אך בעיקר עליכם להודות לבורא העולם, שזיכה אתכם - העבר על ההודאה עם ויחד חיים. של נוספת בשנה תבקשו על העתיד, שתכתבו ותחתמו לשנה טובה בספרן

של צדיקים אמיתיים!


העיון בתורת רבינו "העולם לא טעמו אותי כלום עדיין. אילו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר, עם הניגון והריקוד שלה, היו כולם בטלים בביטול גמור. היינו כל העולם כולו, אפילו חיות ועשבים, וכל מה שיש בעולם - הכל היו מתבטלין בכלות הנפש, מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאד מאד". )חיי מוהר"ן(

יעזוב אותנו, ואדרבה בטרם עלתה נשמתו השמימה, הבטיח רבינו שלא עוז להדריך אותנו בחשכה ויתר ביתר שאת ימשיך והנפלא הגדול אורו -

הגלותית שלנו, עד שנגיע ליעד המובטח: תיקון העולם. ספריו - תורתו באמצעות מתבצע בינינו הצדיק של הישארותו עיקר שלל מהם ולהוציא בם, ולדבר לעיין כדי ברכה אחריו הקדושים שהשאיר

עצות, ישועות וסודות, על מנת לשרוד את המבחן האחרון.כי כאשר צפה את העתיד להיות בעולם, בעקבתא דמשיחא - 'בירורים' בקליפות קשות - ידע רבינו שלא ישרדו מבול זה של כפירה, אלא התמימים

בעם שיחזיקו בתומתם. כלים הכין לכן להשגה, הכי קשה היא הזאת ביודעו שהתמימות אמנם, כתנאי התמימות, מידת את חלקית, ולו לרכוש, לאפשר כדי נפלאים,

להישרדותנו.על זה נאמר: "אשרי תמימי דרך" - אלה שמשתדלים ללכת בתום, ואיך? "אורייתא להתגלות, שעתידה התורה זו - ה'" בתורת "ההולכים על-ידי:

דעתיקא סתימאה דעתידא לאיתגליא".המאפשרת ומתודה, שיטה גישה, ישנה כאן, המדוברות הנפלאות לכל

באופן טכני לכל האזרח בישראל להשיג כפי ערכו, כפלי כפליים ממעלתו!

משנתו של רבינו הינה כל כולה עתידית, מושרשת במעיין הנחמה; גילוי מסתורי כל יתבהרו ושדרכו המשיח, בביאת שיתגלה הגנוז לאור מוקדם ההוויה, כולל אותם הרזים הטמונים בתוך נשמת כל חי. השגתם תשפוך אור

רב על כל אופני תפקודנו, כך שסוף כל סוף נתחיל להבין קצת את עצמנו. ובכן, כאשר לומדים את תורותיו, מתחברים אנו למחר המואר, שבשביל

קרינה אחת זעירה ממנו, כדאי כל האופל וכל הסבל.הזאת מנחמת, מחזקת את המרוסקים, תוך שהיא ממריצה את והתורה

הגיבורים - ואיך? היא מראה לנו את הכדאיות של קושי הגלות. שכן אין נחמה אחרת בעולם, אלא כשמראים לנו - ואף מוכיחים - את השכר המופלא המצפה לכל המתעודדים, אפילו אם בינתיים עוברים עליהם קשיים מרים, עקב גסות ה'קליפות' השוררות בימינו. העיקר שלא נרים ידיים

בשום פנים ואופן.כל זה נאמר כשלומדים את תורתו של רבינו אפילו באופן פשוט, וגם ללא מרוממת היא אותה, שמאפיינים החיובית להכוונה הודות כי הבנה. הרבה

אותנו באופן פלאי, כי כל כולה גדושת עידוד חיזוק ונחמה. כל שכן וכל שכן כשנתבונן ונבין שיש לכולנו חלק בה, כפי ערכנו, כולל

בסודותיה המרפאים והמושיעים מכל הצרות!

ברוב חמלתו על "דור עני כי אין עוזר", הורה רבינו כיצד להיכנס לטרקלין שלו, לקבל ממנו את נחמתו, תוך הצעת שיטה ברורה ופשוטה:

אחים יקרים! קבעו לכם שני שיעורים יומיומיים בספר 'ליקוטי מוהר"ן':והוא הידע המקיף, 'בקיאות' בלשון חסידים, שיעור אחד - מה שנקרא החשיבות כאן כי מחקר, של ניסיון ללא מהירה, בגריסה דווקא שנרכש בונים וגם המיוחד, לסגנון מתרגלים זו בדרך ובמהירות. בכמות מתבטאת לעצמנו עם הזמן מילון-מושגי-יסוד, שיהיה נחוץ ביותר להצלחת השיעור

השני.השיעור השני - שנקרא 'עיון' הוא, כמובן, העיקרי. האופן האידיאלי לקיים שבליקוטי התורות מאות ארבע מתוך תורה שבוחרים על-ידי הוא אותו וכדומה. הישגים )מידות, לשפר אנו שמעוניינים התחום לפי - מוהר"ן הבחירה קלה לפי מפתח העניינים שבראש הספר( - ו'הולכים' עם התורה

במשך תקופה מסוימת. זו הוא כלל פז שאין כדוגמתו: כל מאמר ומאמר ממאות לגישה הבסיס הנושא אחת, מרכזית נקודה סביב שסובב מעגל כעין בנוי הללו התורות המרכזי, כשכל אבריו של המאמר, חלקיו וסעיפיו, מתחברים זה לזה באופן פלאי. הסוף מפרש את האמצע, שמפרש את תחילתו, שחוזר חלילה לסוף,

וכן הלאה. אפילו אחר, מקום משום זר מידע להוביל או להקיש נצטרך שלא כך מתורות אחרות )פרט לפירושם של המושגים שבשבילם הייבוא רצוי, ואיננו נחשב לדרש אלא להשלמת הפשט(, כי הכל כבר מוכן ומזומן לנו כאן באותו

השטח, כדי להשלים את ההשגה שלנו. כלל זה נקרא 'מיניה וביה', ונלווים אליו עוד י"ז כללים נוספים, המובאים הכלל ליישם את איך וכלים "מסילת הקשרים", אשר הם טכניקות בספרי

העיקרי; איך לחבר את כל הפרטים להשלמת ההשגה!

הרב ישראל יצחק בזנסון



קצרה לעובר-ושב תענה לך על ה'קושיא' וזו איננה סתירה להתבודדות. כך גם בעניינים רוחניים, ישנן שאלות של חוסר ידיעה. רב יוכל לקצר את

הדרך ולחסוך כאבי נפש וטעויות. "השאלות לגבי מקום לימודים מתאים, הן דוגמא טובה. הורה מעוניין צורך יש תמיד לא אלי. פונה הוא לבנו, ומתאים טוב מוסד על לדעת ב'נבואה'. אני, למשל, מתעסק המון בתחום ומכיר מוסדות לימוד רבים. לפעמים אומר לשואל בפירוש: 'בית הספר הזה איננו מתאים עבור בנך'. זו תשובה טכנית לגמרי, הרב מכיר את השואל ואת משפחתו, הוא מכיר גם את המוסד החינוכי, הצוות והתלמידים, ובהצלבת מידע פשוטה המסקנה

ברורה". יהודי בינלאומית. הוא אמנם ובעלים של חברה ר' סולי הפך למנכ"ל לא תהליך לעבור אמורה היא גם החברה, עם מה אבל מצוות, שומר

פשוט.< התחזקת, ומה קרה עם שמירת שבת בחברה?

"זוהי שאלת השאלות. בשלב מסוים התחלתי להבין שגם אם אני שומר ולהרוויח כסף יכול להרשות לחברה שבבעלותי לחלל שבת אינני שבת, זהו תהליך כמעט בינלאומית לשומרת שבת, שאיננו כשר. להפוך חברה אותי, 'לטרוף' רצו המנהלים ההצעה, את העליתי כאשר אפשרי. בלתי הדו"ח ניבא הפסד צפוי. זוהי פרוצדורה מסובכת. חברה בפריסה בינלאומית לעניין מורכב מענה לתת אמורה בעולם, מקום לכל סוכנים שמשגרת שמירת השבת. אם, לדוגמא, סוכן שלך סגר עסקה ביום שישי, הוא מעוניין כעת לחזור הביתה מיד לאחר גמר החוזה, וזה יקרה כמובן בשבת. אסור לך לעשות לו את זה. לשם כך מממנת החברה יום וגם יומיים נוספים בבית

מלון על חשבונה. "היום שמירת ההלכה טבועה עמוק בנהלים של החברה. את התהליך דיבר שגם זה הוא טייכנר. הרב של להוראותיו בצמוד עשינו הראשוני על ליבם של העובדים והמנהלים. בסופו של דבר הם קיבלו את זה יפה

מאוד".

אסור לשנות מן האמתהרב טייכנר, כך מתברר כעת, יושב גם בישיבות צוות עסקיות. גם שם כבוד רוחשים החברה מנהלי הרבי. של משנתו מתוך להגיד, מה לו יש לדעת תורה, ועדיין קשה לנו להבין איך מציגים דרישה הלכתית לפני אדם

רחוק, במיוחד כשזה נוגע לפרנסה ומשפחה?הרב טייכנר: "חשוב לי לציין, הזכרנו שיש צורך להציג את היהדות באופן בלתי מלחיץ, ועם זאת, לעולם אין לשנות עבור כך את האמת, גם כשנדמה התחיל דתי שאינו בחור מעניין, מקרה לי היה להפסיד. עלולים שאנו לשמוע שיעורים שלי. תקופה ארוכה הוא בא, הקשיב והפנים בהתלהבות. בשלב מסוים הבנתי שהוא עדיין איננו שומר שבת. פעם לאחר השיעור הוא ניגש אלי, הוציא פנקס המחאות, רשם סכום הגון והעניק לי תרומה עבור הישיבה. הבטתי בהמחאה ובו, ידעתי שאסור לי לקחת כסף של מחלל שבת, ומאידך אסור לפגוע בו. הרמתי עיניים למעלה, שלא תצא כאן תקלה. אמרתי לו בפשיטות: 'אינני יכול לקחת את כספך, אתה מחלל שבת'. הוא הביט בי ושאל: 'וכסף של מחלל שבת טמא?'. שמעתי את עצמי עונה: 'כן'.

הוא השפיל מבט והלך. - בלשוני יותר להיזהר צריך הייתי כנראה, טעיתי מעצמי, "נבהלתי כך חשבתי כמה ימים. לשיעור הבא הוא הופיע כרגיל - ואני הופתעתי. לי הביט מכובדת, המחאה רשם שוב, ניגש הוא שיעורים כמה לאחר בעיניים ואמר בהתרגשות: 'זהו כסף של שומר שבת'. היום הוא אברך כולל שמוסר שיעורים לאחרים. אסור לשנות מן האמת; עדיף שהיא תדבר בעד

עצמה".כיום שקוע סולי בתורה ובעבודת ה' ברוב ימי השבוע, כאשר כל העסק מנוהל על-ידי אנשי אמונו. רק מעט מאוד שעות שבועיות הוא מקדיש

לעסק שמגלגל מיליונים רבים, ועל פניו נסוך חן יהודי אמיתי. עוד המון מה לספר, אבל השעון מורה כעת על השעה לר' סולי יש עשרה לשלוש. בעוד כמה דקות יבואו האברכים, והסלון הנחמד שבתוך ביתם הפרטי של משפחת כנס, ייהפך שוב, כמו בכל יום אחר-הצהריים

- לבית מדרש. אולי בעתיד נשוב לשמוע את מה שעלול להתחולל מעתה ועד אז.

הרב נחמן ברלנד

"וגילו ברעדה"ימי ראש השנה קרבים ובאים, ביראה רבה ובשמחה עצומה נזכה כולנו לעלות ולהיראות את פני האדון ביום הקדוש "ראש השנה", יום אשר ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, יום בו נכתב מי 'יחיה'

בחיים רוחניים מלאי דביקות בשנה הבאה לטובה; ומי 'ימות' בעצבותו, חדלונו ותאוותיו רח"ל. לכן בוודאי יש לכל מבקש ה' לחפש את הדרך הראויה והעבודה התמימה בימים אלו, כי הרי מחד הקדושים: וכדבריו הצדיק, אל ר"ה לימי בבואנו והחדווה השמחה אודות הקדוש רבנו התבטא "מי שהיה אצלי על ר"ה - ראוי לו לשמוח מאד; אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא מעוזכם". אף בשו"ע כתב המחבר )בסי' תקצז(: "אוכלים ושותים ושמחים - שמובטחים שיצאו

זכאים בדינם". פניו רבינו הקדוש מסופר, שהייתה שורה על ואף על מאידך, הלא אימת הדין שרויה על הכול, אימה נוראה בראש השנה, בפרט ביום הראשון, יום שבו "דינא קשיא", ולא היה משוחח אז שום שיחה. כך שבוודאי שיש לנו ליזהר במשנה זהירות מלמלא פינו שחוק שיר ורננה ביום שבו מידת

הדין מתוחה.כדי להבין את הדרך הרצויה בין השמחה הגדולה לבין היראה האופפת יום זה, יש לבאר זאת על פי דברי רביה"ק בתורה יז, שאצל הצדיק מקבלים יראה ואהבה, וכי יש להקדים את היראה לאהבה, "כי ע"י היראה, מתגלה הרצון והאהבה" יותר מאשר בשאר ימות השנה, כדברי רביה"ק שם בתורה, "כי מלפני המלך, בוודאי הכל יראים וחרדים, אך אף על פי כן, ביום הולדת המלך, כשלובש בגדי התפארות - אז נתגלה היראה יותר ויותר, כשהוא לבוש בבגדי התפארותו ומנהיג חילותיו". רק כאשר מקבלים את מלכותו וממשלתו מתוך יראה והתבטלות, אז "הוא מגלה רצונו לכל אחד ואחד

ונותן להם מתנות ומרומם קרנם".כך הוא גם סדר העבודה בראש השנה: רק כאשר ניגשים באימה, מתוך תשובה וחרטה ומתוך הרגשת כאב העוונות ודלות המעשים, מתוך יראה ופחד - זוכים לאהבה, לגילוי של הארת פנים והקב"ק

'נותן מתנות'. אולם, אם אין באים בהרגשה שכזו, הרי גם המתנות יהיו בהתאם. אולי יקבל האדם חיים גשמיים

מתוך בריאות איתנה, אך הרי בחיים אמיתיים אנו חפצים. אם היראה יורדת בראש השנה על כל העולם כולו - על אחת כמה וכמה שהיא יורדת באומן, על

ציונו של רבנו הקדוש, בעוצמות כפולות ומכופלות, שהלא שם ההכתרה!בזה מבואר, שגם את החיבור בין יראת אלוקים, לבין שמחה וחדווה רבה בהשי"ת וצדיקיו, מקבלים האדם את להפיל ועלולה כלל, שלימה אינה ושמחה אהבה ללא שיראה וכמו הצדיק. אצל רק

לעצבות ומרה שחורה, כך גם אהבה ושמחה ללא יראה ופחד, עלולה להביא בסופה לפריקת עול. אמנם בטוחים וסמוכים אנו שנצא זכאים בדין, בכוחו של אותו זקן שבקדושה, אולם אין בדבר משום סיבה חלילה להקל ראש במשפט נורא הוד זה, כפי שהגדיר זאת דוד המלך ע''ה בפסוק "וגילו

ברעדה" - גילה מתוך רעדה.אם מקלים ראש ח"ו בחומרתו של יום הדין, אזי דומים לאותו אדם המואשם בעבירות חמורות, וכאשר מובא לפני שופט, הוא מפגין זלזול וגסות רוח, מתוך ביטחון שעורך דינו יעשה עבורו את המלאכה. הלא לשוטה ייחשב; וכי לאיזו מחילה יצפה?! לא כן כאשר יופיע בנמיכות רוח, תוך הבעת

חרטה - או אז יוכל הצדיק הגדול לפעול בעבורו גדולות ונצורות.ראש, בכובד הקדוש לציון לגשת הדורות, בכל אנשי שלומנו מנהגם של הצאן, בעקבי לך וצאי

בהתבטלות ובהכנעה, להתכונן כראוי ולהתחטא, להתחנן ולבקש."אנשים אחרים היו מרוצים שיהיה להם ראש השנה, כמו ערב ראש השנה שלכם", התבטא רבנו ועת. זמן בכל הקדוש ציונו ליד אלא השהות השנה, ראש על דווקא לאו אמור והדבר הקדוש, כשנגשים ובאים לשם, יש להתאזר ביראה ופחד, כמו שאבי מורי שליט"א מזכיר תדיר שרבי אברהם ב"ר נחמן זצ"ל הקפיד שבאומן לא ישהו יותר משבועיים ימים, והוא מוסיף בשם רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל שסיפר לו, שפעם שהה באומן וחלפו שבועיים - ויום לאחר מכן חל ל"ג בעומר. למרות זאת, כששאל את רבי אברהם ב"ר נחמן אם הוא יכול להישאר, ענה לו, שאף לא יום אחד יותר משבועיים,

ושיסע לביתו וישוב לל"ג בעומר. והסביר אבי מורי שליט"א את טעם הנהגה זו, שכן אצל רביז"ל צריכים לעמוד בחיל וברעדה, באימה וביראה; וההרגל הרי משכיח לאדם את היראה והחרדה, כמו כן מתמעטים אצל האדם הכיסופים, הקדשים קודש כקדושת הוא הציון קדושת כי הקדוש, לציון הנצרכים והגעגועים ההשתוקקות קדושתו בגודל הקדוש שרבנו אלא ו(, )תפילה אור' 'כוכבי בספר שמובא כפי מפנינים, היקרה מצמצם זאת, שאף אנו שעדיין לא פשטנו את הגוף, נוכל להיכנס לקודש לפני ולפנים, בפרט בראש

השנה.לאחר ימי ראש השנה אפשר להבין את השמחה והריקודים, כי רק לאחר שזוכים ליראה ובושה בימי ר"ה הקדושים, אז דווקא מגיע זמנה של השמחה ושל התקווה, בכך שרבנו הקדוש העביר אותנו בדין

כבר בלילה הראשון של השנה לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים.


אתה רוצה שהעלון יגיע ליקיריך? רוצה להפיץ את העלון באזור מגוריך?

רוצה שעוד אנשים ברחבי הארץ ייהנו מהעלון?

הצטרף לתוכנית המנויים,על ידי הצטרפות לאחד המסלולים.

בכך תהווה חלק בלתי נפרד מהמערך המופלא של מזכי הרבים, המפיצים מדי

שבוע בשבוע את העלון ברחבי תבל.

לפרטים והצטרפות:02-9993338

מנויזיכוי

הרביםלהפצת העלון בבתי כנסת באזור מגוריך

או בבתי כנסת אחרים ברחבי הארץ

)אנו נעשה בשבילך את התיאום עם הקהילות

שמעוניינות בכך ועדיין לא זכינו להיענות להן(.

מנויאישי שנתיאנו נשלח לך כל שבוע את העלונים בכל

כמות שתדרוש, הישר לכתובתך או לכתובתו של אחד מקרוביך

או ידידיך המעוניינים בזה.


מורכב שהיה הציבור להתכופף. צורך היה בתקרה ביניהם ומחיצה מפסיקה בנפרד ישב ונשים, מגברים הייתה ולרעייתי חדש, הכל היה עבורי וכדין. כדת נסגר שוב טייכנר. הרב היה השיעור מוסר הפתעה:

מעגל באופן מופלא.התורני המפגש היה ברמות-השבים, "השיעור משם יצאתי רציני. באופן אליו שנחשפתי הראשון שבוע מדי כזה דבר לשמוע מעוניין אני - וידעתי בשבוע. הרגשתי חי מחדש, ומשם הכל התחיל כאילו נולדתי זה עתה. החלטנו להתייעץ עם הרב בכל דבר

משמעותי, כך נוכל להתקדם בכיוון נכון וברור יותר".ב'ליקוטי שיעור היה ברמות-השבים השיעור מוהר"ן'. מנקודת מבט של כמה שנים טובות לאחור, יכול ר' סולי להצביע ולומר באופן ברור: "אילו נתקלתי הייתי לא מעולם ספק, אין - פשוט הלכה בשיעור הרוחניות אותי. תופס היה לא זה הלאה. ממשיך הלאו-דווקא מובנת, היא זו שמושכת הרבה מהנפשות

התועות, בחבלי קסם".

כך תוכל לצעוד נכוןהצורך בין האיזון את יוצרים איך טייכנר, הרב >

הפנימי ברוחניות, להכרח בידיעת יהדות פשוטה?"זו סוגיה מורכבת וחשובה מאוד. אין ספק שהחלק לתת יש זאת ועם הנפש, את מאוד 'תופס' הרוחני דגש על קיום תורה מעשי. אני באופן אישי, משתדל התורות הרוחני. העומק על כמובן לדבר בשיעורים ורבדים פנימיים, ואנשים של רבינו מלאות בעומקים אשתדל זאת עם אותם. ולחוות לשמוע משתוקקים שייקנה אחד, מעשי משהו בסוף לתת שיעור בכל יש כך הללו. הרבדים את להגשים כלים לשומעים

לדברים אחיזה במבחן המעשה."ככלל, הקו המנחה אותי הוא, לעולם לא להכריח אף אדם לקיום מצוות. אני מדבר איתם על משמעות המצוות, נותן להם להבין עד כמה זה חשוב והכרחי. את המסר הם מפנימים לבד בדרך-כלל. זה לוקח אמנם זמן, אבל הסבלנות משתלמת. מתוך ניסיון של שנים, אני יכול לומר שזה עלול לקחת עד שנתיים. בשנתיים הללו אתה יכול לראות אדם שבא בכל שבוע לשיעור בעקשנות, אך עדיין אינו משנה את חזותו החיצונית, אינו שם לראשו, אך לאחר שנתיים של כיפה אפילו שמיעת שיעורים באופן קבוע, השינוי מתחולל מתוך

נעימות".הקשר בין חוזר בתשובה לרבו ולהדרכה תורנית - מורכב. בעולמנו יש לסוגיה הזו משקל מכובד. לר' סולי יש המון דוגמאות על החיים שמתנהלים מתוך דבקות באמונת חכמים: "אתה מבין שאינך יודע מאומה, ואתה מוכרח שמישהו ינחה אותך, דעת תורה היא הכרח, רק

כך תוכל לצעוד נכון".< ויש גם את השאלות הקשות, אלו שקשה להאמין לאורים- להזדקק בלי עליהן לענות מסוגל שמישהו

הצד את דווקא לשמוע מעוניינים אנו כאן ותומים. השני, זה שמאחורי הקלעים: איך הרב בעצמו מתמודד נוגע זה לפעמים הרי וכבדות, גדולות שאלות עם

לפיקוח נפש רוחני או גשמי."אין ספק", אומר הרב טייכנר בגילוי-לב. "זהו עניין יודע אינני בעצמי אני לפעמים דשמיא. סייעתא של תשובה לשאלה, ורק תוך כדי שיחה מגיעה התשובה. כך אירע לי פעם בשיעור ליקוטי מוהר"ן כשקטע סבוך התלמידים גם שיעור. כדי תוך לי התבאר במיוחד ותוך-כדי מתוך דווקא למדתי הרבה המון. מלמדים

מסירת השיעורים".< הקשר עם רב - הכרחי, וכל-שכן לבעל-תשובה. הקשר יוצר תלות, היכן עובר הגבול בין קשר חיובי של

אמונת חכמים, לתלות לא נכונה?"ראשית, חשוב להדגיש: לדעתי, הנטייה של בעלי תלותי באופן רבנית דמות על להסתמך תשובה ומוחלט, איננה נכונה וגם מסוכנת. והכוונה לקשר בו מבקש האדם למצוא בדמות הרוחנית מישהו שיעשה אני, התקדמות. ומונע מזיק זה עבורו... העבודה את למשל, דואג שהתלמידים יבינו שאני רק מדריך, אינני למצוא ולעזור לך להאזין רק יכול אני בעיות, פותר את הבעיה במפה התורנית - כך אני מסביר להם. את יחידי צדיקים רק תעשה. אתה רק - שלך העבודה הדורות כדוגמת רבינו הקדוש רבי נחמן יכולים לקחת על עצמם פרויקטים של תיקון נשמות ישראל, וגם זה

בתנאי שהאדם יעשה מצידו את עבודתו האישית".טלפון שיחות יום כל מקבלים כמוכם אנשים >

רבות, פניות לעזרה ויעוץ. מה עם שחיקה?"היא קיימת, בוודאי, ולכן אני מקפיד לענות לשואל אבקש זאת, בהיעדר לכך. מוכנה שנפשי בשעה רק להתקשר מאוחר יותר, כך אוכל לשמוע אותו. מניסיון, רובן של השאלות נפתרות מעצם ההאזנה, אדם מבקש בעיקר שיאזינו לו, שיבינו אותו - השאר מסתדר כבר

כמעט מעצמו".

סוכן המכירותהופך ל'בוס'

להיוותר אפשרי בלתי זאת ועם מרתקת, השיחה את להכיר בקשנו מבחוץ. שקורץ הנוף מול אדיש ההרים, בין אותו זו שמלווה נוספת, מזווית סולי ר'

בהתבודדות. ואת ויערות, שדות הרבה יש ל'מבוא-חורון' האופקים הבלתי נדלים שלה גילינו לאחר נסיעה של כמה דקות. הרב טייכנר ור' סולי על הג'יפ הסגור, ואנו דוהרים מאחור על שני טרקטורונים אימתניים. השטח חובטת ורוח עפר, שבילי על מטפסים פנים, מסביר בפנים. בסיומו של מסע, 'מנחית' אותנו ר' סולי בראש הר. למטה - אגם, ממול - רכס הרים, ומסביב חוגג עולמו של הבורא במלא גווניו. "זהו המשרד השני שלי" - מצהיר ר' סולי. כאן הוא פוגש אנשי עסקים, אבל בעיקר מתרחשות כאן הפגישות היותר חשובות, אלו

שבינו לבין אבא שבשמיים. החלק את סולי ר' מגולל קדומים נוף בהשראת כאיש עבדתי "כזכור, חייו: סיפור של יותר הסוער מכירות בכיר ב'אדיוספט'. יום אחד שמעתי על צדיק מסוים, התייעצתי עמו לגבי מקום מגורים. הרב דיבר קצרות וקיפל את כל כולי בכמה מילים. לגבי דירה הוא הורה לי לחפש מקום גבוה, ורחוק מההורים. ההמשך אמר שלכם', העסקית 'בחברה ומבהיל. מפתיע היה לי הרב שמעולם לא שמע אפילו את שמי, 'יש הרבה כסף, אפילו שהמנהלים עצמם אינם יודעים מזה. 'הבוס שלך', המשיך הרב להנחית הפתעות, 'הוא אדם נאיבי, יהיה כזה. אמור לו בעוד כמה חודשים הוא כבר לא שאם רצונו להצליח, שיתחיל לתרום בכל חודש 1800

שקלים'. אמר ולא יסף.בחודש כפשוטם. דברים ואמרתי לבוס "נגשתי ואז הפרצופים. הוא תרם, אחר-כך התחילו הראשון הקב"ה כאילו לחץ על כפתור, והעסק התחיל להתגלגל הם להפסיד, החלה הקנדית החברה מבהיל; בקצב

החליטו למכור את העסק. לנו העובדים גונבה השמועה אותנו, לרכוש עומדת סבא מכפר ישראלית שחברה חישוב עשה המנכ"ל מפוטרים. עצמנו נמצא וכולנו מהיר: בעוד יומיים אנחנו בחוץ, חבל על הזמן, עדיף לעשות טיול. אין מה להפסיד. הוא יצא ואני נשארתי

במשרד לימים אחרונים".וכאן מתחיל בעצם החלק הבלתי יאמן בסיפור. ר' פעמים כמה מופלאה. פרשייה באוזנינו מגולל סולי הבטתי בו, לוודא שזו לא 'מתיחה'. מסתבר שכשהקב"ה רוצה להפוך מישהו למיליונר, זה יקרה בכל מחיר, גם אם הוא מצידו יעשה סדרה של טעויות. ר' סולי הוא עדות-חיה. את סיפורו הארוך והמדהים, כדאי לשמוע ממקור ראשון. רק נספר, שבסיומה של פרשייה, רכש למנכ"ל והפך החברה, את אמש של המכירות סוכן ובעל הבית בתוך תקופה קצרה. במשך שנה ומחצה לא היה לו מושג היכן יסתיים היום, בבורסה או בבית כלא.

אבל מכל הבלגן הזה הוא רק נהיה יותר קרוב. כך "המראתי, סולי, ר' אומר ההיא", "בתקופה להערכתי, קילומטרים רוחניים. המציאות הזו 'הדביקה' אותי לקב"ה, לא יכולתי לעבור יום בלי שיחה רצינית

עם אבא הטוב ששומע תמיד".

להפוך חברה בינלאומיתלשומרת שבת

טייכנר, הרב התבודדות, על מדברים כבר אם >תשובה בעל של ההכרחי הצורך את קודם הזכרתם להתכחש אי-אפשר רבנית. להדרכה צמוד להיות מתוך נוצרים בהתבודדות ניכרים שחלקים לעובדה תהפוכות נפש וספקות. היכן יש להיעזר בהדרכה, ואיך

היא לא תגרום לנו לאבד את הצורך בהתבודדות?עם האישי הקשר ספק, אין מצוינת. שאלה "זו הקב"ה - הכרחי. רבינו מלמד אותנו לפנות בכל דבר אל השם, ובשום אופן אין להפסיד את זה. הרב או המדריך השם מול אתה שתעשה מה את לעשות יכול לא בהתבודדות. ובאמת, עצות רבות שלי הן: 'לך תעשה התבודדות'. אחרי הכל, במקומות הרגישים, היכן שרק אתה והקב"ה מצויים, אף אחד לא יוכל לפתור לך את מופנים עצמם את מוצאים רבים ושואלים הבעיות,

ממני אל השדה". אפשרי שבלתי בוערים דברים יש זאת, ובכל >להחליט לבד, מישהו מוכרח להורות הוראה מעשית,

לא? "אכן, ראוי להדגיש, ישנן שאלות פשוטות, לפעמים זה פשוט חוסר בידע. אם תיקלע לעיר זרה, אינך מכיר את הרחובות, אתה אמור להגיע לכתובת כלשהי. שאלה

את הנסיעה הראשונה לאומן הוא עשה מתוך

הקרבה של ממש. בתקופה ההיא הוא

היה עדיין רחוק מאוד מהמצב של היום

מבחינה כלכלית, ולוותר על 20 אלף דולר בשעה

שבבית אין אוכל, זוהי מסירות-נפש באמת


מוערכים, יחושו בהתאם. יתנהגו מאופקת דרך זוהי הבטוחה הדרך גם זו אבל יותר, ארוכה אולי אמנם, נפלאות. בדרך-כלל, והתוצאות, ביותר. והאחראית באופן נשמרת והשבת כשר, אוכל בו שמבושל בית כלשהו, אזי בוודאי שהזמן יעשה את שלו, והקדושה

תפלוש גם לתחומו של השני".תוך כדי תשובתו של הרב טייכנר, הרי אצל ר' סולי כמה אחרי האסימונים נופלים לפעמים מעגל. נסגר שנים טובות - כך מסתבר. "כשאני מתבונן בתקופה אומר מהרב", כעת שומע שאני הדברים מתוך ההיא "אני מבין עד כמה נמזגת בקולו, והתרגשות ר' סולי הייתה ההתנהגות סביבי חכמה וסובלנית. יתכן שזוגתי בשבת, אחת פעם פעולה. בשיתוף פשוט עבדו ובני 'אבא הילד: לי כהרגלי לשוק, אמר כשבקשתי לצאת

אולי נוותר היום ונלך לבית הכנסת, שבת בכל זאת'."בכל אותה תקופה, מעולם לא שמעתי שום מילה של ביקורת, לא ביקשו ממני לשמור שבת, ולא שום דבר. ההנחיות על פיהן פעלה זוגתי היו, חכמות כל-

כך, שאני לא חשתי מאויים. בסופו של דבר הייתי אני המחליט, נתנו לי את ההרגשה – 'אתה הקובע בבקשה', ואני ידעתי גם לגמול באותו המטבע. בשעה שהעולם אירועים הקלעים מאחורי מתרחשים נוהג, כמנהגו משמעותיים מאוד - כך מסתבר. בדרך-כלל עיניים של בשר אינן רשאיות להתבונן במה שמעבר לכאן. לפעמים רק לאחר כמה שנים נעלם הלוט, ואז אתה נותר נדהם

מול יופייה של ההשגחה העליונה. אין מילים".

ההצלחה מתחילהלהאיר פנים

כזה הוא הפאזל שהולך ונשלם כאן על שולחן העץ, מתחברים, החלקים כנס. משפחת של ה'כולל' בחדר את מנהל מלמעלה מישהו - מבינים אנו ושוב

העסק... בעסקים העניינים רעייתי, להתחזקות "במקביל נפתחים פתאום משמעותי. באופן לזוז מתחילים

דברים שגרתיים, בלתי אירועים מופלאים, שערים שמעבר לטבע, וכל מיני הפתעות נכנסות לנו לחיים.

"בשנת תשנ"ח עבדתי כסוכן ביטוח, עם משכורת רעב ושום התקדמות עתידית. בשלב מסוים נאלצתי בתקופה בדיוק פני. מועדות אנה ברצינות להחליט היי-טק עיתון: חברת במודעת לפתע נתקל אני הזו ראשון במבט במזרח-אירופה. מכירות איש מחפשת לא ראיתי שום קשר לעניין. מה לי ולמזרח-אירופה? לא מכיר את השפה ואין לי שום ניסיון בשטח. משום-מה ניסיתי את מזלי, ובאופן חסר כל היגיון התקבלתי

כאיש מכירות. בבורסה מלכתחילה שנסחרה 'אדיוסופט', "חברת הולנדית, חברה על-ידי כעת נרכשה האמריקנית, והפכה לחברה פרטית. בתפקידי החדש הפכתי לפתע, מכירות לאיש במינימום, שמשתכר מכירות מאיש לא ממש אלף, 18 של חודשית משכורת בינלאומי, המשכורת דירקטור, לתפקיד קודמתי הזמן עם רע. שיסודות להבין מתחיל אני ואז - בהתאם נוסקת שמגלה וסמנכ"ל מתפטר, מנכ"ל רעועים. די החברה סימני התנדנדות. סמכויות גדולות נופלות עלי, ובשלב וברור: יפה ואומר החברה, למנהלי ניגש אני מסוים אני שמח לקדם את החברה, אבל בשום נפלא, 'הכל סמנכ"ל תפקיד שאמלא הדעת על מתקבל לא אופן

במשכורת של איש מכירות'."אינני יודע מהיכן שאבתי תעוזה לדרוש את תפקיד הסמנכ"ל. אבל כמו במקרים רבים בעתיד, אני מוצא שוב ושוב את ההשגחה מנהלת לי את החיים, דרכי, אך

עם זאת בלעדיי, מדהים. "בינתיים 'אדיוסופט' נמכרת. המנכ"ל החדש שומע בתמורה לפגישה. מוזמן ואני כנס, סולי על איכשהו לחזרתי לחברה, דרשתי לא פחות מ-31 אלף שקלים המנכ"ל המכירות. בכל אחד אחוז ובנוסף לחודש, אותי להוריד ניסה הוא סכום, כזה ראה לא בעצמו - ואני בשלי. בפגישה הבאה התפשרנו על סכום נמוך כמות לסגור אצליח ובאם בהחלט, מכובד אך יותר, אגדתית של חוזים עד לסוף ששת החודשים הקרובים, אקבל את התנאים שדרשתי במלואם. במחצית השנה

הבאה, סגרתי בסייעתא דשמייא שלא מן העולם הזה, מלוא את וקיבלתי הדרושה, העסקאות כמות את

התנאים".האמונה עם יחד פנים, להאיר מתחילה ההצלחה העסקים כנס. משפחת לבית אט-אט שחודרת מתחילים לצבור תאוצה, וזה מזיז משהו גם בליבו של סולי, איש המכירות השקוע עד למעלה מראש בביזנס

טהור ואינסופי."הקב"ה ליווה אותי אז באופן צמוד כל-כך, שהדברים אירעו בדיוק ובתזמון שמעבר לכל דמיון. בשלב מסוים התחלתי להתעניין, יזמתי אפילו הרצאה שבועית בבית. באחד השיעורים התעורר בי רצון להתחיל לתת צדקה. את לעשות רציתי המרצה, של עזרתו את ביקשתי זה הכי טוב שאפשר, ובקשתי המלצה על מקום הגון רמות-השבים, בשם מקום על לי המליץ הרב ונכון. בידי טופס וצירף הוא אמר, לעזרה" - זקוקים "שם

'הוראת קבע'. "כמו כל דבר, גם את מצוות הצדקה בקשתי לעשות נסעתי השטח, אל אחד יום ירדתי יסודי; באופן

לרמות-השבים. הגענו אל המקום אני ורעייתי. להתנגש לא שבכדי ונמוך, קטן לחדר "נכנסנו

"נכנסנו לחדר קטן ונמוך. הציבור שהיה מורכב מגברים ונשים, ישב

בנפרד, ומחיצה מפסיקה ביניהם כדת וכדין. עבורי היה הכל חדש, ולרעייתי

הייתה הפתעה: מוסר השיעור היה הרב

טייכנר. שוב נסגר מעגל באופן מופלא"

הרה"ח ר' שמעון טייכנר )משמאל(, עם ר' סולי כנס


| צבי רוזנהיים |צילום: עזרא לנדא

קלה סטייה לירושלים. בני-ברק בין חורון, מבוא מהכביש הראשי, והשעון כאילו עצר מלכת. שם שוכן הארץ למרכז קרוב חורון. מבוא הפסטורלי היישוב

מבחינה גיאוגרפית, ורחוק מאוד מכל הבחינות. במקום המדהים הזה מתגוררת משפחת כנס.

הפנים, קבלת תוך סולי, ר' מספר הנה", "הגענו שלנו הדרישות על ענו כאן שהקריטריונים "משום דורשת ביישוב הקבלה ועדת אחר. מקום מכל יותר מהתושבים את מה שטוב עבורנו. כך אנו יכולים לחיות בראש שקט, להיות רגועים גם כשהילדים מסתובבים

בחוץ - וזה מה שחשוב לנו".השיחה עם ר' סולי מרתקת, בפרט כשהיא נערכת טייכנר. שמעון הרב שלו, הרוחני מורה-הדרך עם ביקשנו להושיב אותם יחד, את הרב ואת התלמיד, כדי שנוכל לתפור את שני הצדדים: זה של התוהה, מחפש ומגשש - וזה שמייעץ. כמו שדמותו של סולי מלאת הגוונים גם חייו מתרחשים, איך לא, בכל כך גוונים,

האפשריים. הרקע - נכון לעכשיו, הוא מבוא חורון, היישוב הדתי והוותיק ביותר מיישובי בנימין. הפגישה שלנו מתנהלת במה שנדמה היה לי מלכתחילה כחדר האורחים. תוך כדי שיחה הבינותי, שהחדר המרווח והמרוהט בטוב-

טעם, הוא בעצם ה'כולל'. ר' סולי, שאוהב תורה, ויותר מכך את לומדיה, בחר להביא אותם אל הבית הפרטי

שלו פנימה.בעלי- לומדים כנס משפחת של הפרטי בכולל

פן לחיים להעניק המעוניינים עסקים, ואנשי בתים הרב מספר הללו", "האנשים לעסקים. מעבר אמיתי, טייכנר, ראש הכולל, "החליטו לצמצם את העיסוקים והערב, הצהריים שלפני בשעות ולרכזם החומריים כך שבשעות אחר-הצהריים הם עוסקים כאן בתורה,

תפילה ושיחות חברים בעבודת ה' ".המוקדמות, הבוקר בשעות שהחלה שלנו, השיחה הכולל ואלמלא הצהריים, לשעות מאוד מהר גולשת מתי יודע מי שלוש, בשעה בדיוק להתחיל שאמור היינו מסיימים. ר' סולי עצמו עסוק מעל ומעבר. חברה בינלאומית החולשת על סניפים ב-63 מדינות, תופסת הספורים מהטלפונים בראש. אחוזים כמה זאת בכל על ללמוד יכולנו שיחתנו, אל להידחק שהצליחו השקט האיש מאחורי המתנהלת האדירה האימפריה

והשליו הזה. נציג עם דחוף ומתן משא מנהל סולי שר' בשעה בכיר מעבר לים, מספר לנו הרב טייכנר, שהבעלים של החברה האדירה 'אדיוסופט' יושב היום כמעט כל-כולו באוהלה של תורה. "ר' סולי הוא אברך כולל כפשוטו, גבי שעות. את על לומד שעות הוא היום כך. ממש העסקים הוא מנהל בזמנים אחרים. שעות הכולל הם קודש הקודשים, ושום דבר, דחוף יותר או פחות, לא

יצליח להשתרבב לתוך השיעורים הקדושים".איך זה קורה הדבר הזה?

אנחנו לא ממש מבינים, ובדיוק לשם כך באנו הנה, לשמוע מכלי ראשון על סודם של דברים.

שיעור מעורר דאגההסיפור של ר' סולי מתחיל בקנדה, שם נולד להורים שהיגרו מארצות אירופה כניצולי שואה. "ההורים היו נהג אבא דאז. קנדה של העלובים במושגים דתיים

להגיע לבית הכנסת האורתודוקסי בשבת בעזרת רכב, היגרה יותר מאוחר ביהדות. שלי המושגים היו אלו

המשפחה לקוסטה-ריקה ומשם עלתה ארצה".בארץ-ישראל הם משתכנים בכפר-הרואה. היישוב הדרישות על בדיוק עונה לא ולשליש למחצה הדתי הדתיות, וסולי הנער מוצא עצמו מבולבל. מקבוצת נוער הוא עולה לישיבה, מתנדנד בין המסגרות ומוצא עצמו לו ההשגחה בעומק לבנון בסיכון תמידי. שם מאירה רמזים ראשונים. פעם זה מטען אדיר שמתפוצץ והוא וחבריו ניצולים בנס, במקרה אחר נופל טיל לתוך האוהל שעולה באש. מסביב נהרגים מדי פעם חברים קרובים, יש פצועים ומקרים קשים, וסולי מוצא עצמו מהרהר לא אחת מהי תכלית החיים. אך המציאות החומרית משתלטת על התובנות הנעלות, והחיים סוחפים אותו

הלאה אל פריקת עול. הוא זוכה להקים בית. בתקופה שלאחר נישואין הוא מסייע בעסק אביו. בשלב מסוים הוא מגלה שמעבר לשאר הכישורים, יש בפנים גם חזן לא קטן. תקופת קופץ הצעיר והחזן - לחזנות בבית-ספר לימודים בבית-מלון נוראים' ב'ימים לפני התיבה עובר למים, מחו"ל עבודה והצעת בכלל, רע לא הביצוע בנתניה, מעניקה לו משכורת של 20 אלף דולרים בשבועיים של

'ימים נוראים'. נזכר סולי", ר' את שהכרתי הראשונות "בפעמים כעת הרב טייכנר, "הוא סיפר לי על כשרון השירה שלו. האזנתי להקלטה שלו. מה אומר לך? שמעתי והתרגשתי, היה זה חזן של ממש. את הנסיעה הראשונה לאומן הוא עשה מתוך הקרבה של ממש. בתקופה ההיא הוא היה עדיין רחוק מאוד מהמצב של היום מבחינה כלכלית, ולוותר על 20 אלף דולר בשעה שבבית אין אוכל, זוהי

מסירות-נפש באמת".סולי: "בשלב מסוים החלטתי שזהו, אני יורד מהארץ. עברנו להולנד, המקום היה ריק כמעט לגמרי מיהדות. הגעתי לקהילה ישנונית למדי, סיפרתי שאני חזן, סידרו ההיא בתקופה שנים. לכמה חוזה חתמנו משרה. לי מחייב התפקיד לטובה. מסוים שינוי אצלי התחולל - מה לעשות. לימדתי את הילדים מושגים ראשוניים מהי להם והראיתי חיות, לגן אותם לקחתי ביהדות, חיה כשרה ומה לא. שוחחתי עם קשישים ועשיתי כמה

דברים טובים למען הקהילה. התגלגלתי לעזוב, הוכרחתי החוזה, "כשהסתיים לקוסטה-ריקה ומצאתי עצמי בבוץ רוחני עמוק מאוד. תקופת התחילה וכאן ארצה, חזרתי בניסי-ניסים

האור."בשלב כלשהו, התוודעה רעייתי לשיעורים בנושאי

יהדות. היא חזרה מהרצאות עם אור בעיניים, משהו לעניינים, מחוץ לגמרי אז חייתי אני בלב. לה נפתח עניינו אותי עסקים, ורק עסקים. בוקר, ערב וצהריים, אל רצתי אפשרית, שעה בכל הלילה, באמצע גם בעיני האור את ראיתי עולמי. כל היה זה העסקים. רעייתי, וידעתי שהיא מצאה משהו מעניין. לאמיתו של דבר פחדתי. חששתי שאחר-כך יבוא הגרוע מכל, מי

יודע אולי 'נשתגע' ונחזור בתשובה...המחפשת, רעייתי את הובילו הללו "ההרצאות לשיעוריו של הרב טייכנר. באותה התקופה הוא מסר שיעור קבוע בגבעת-עדה. אחרי השיעור הראשון היא חזרה הביתה כשהיא זורחת מאושר אמיתי, ולי נהייה חושך מוחלט בעיניים. הבנתי שהעסק מסתבך. ידעתי ביטוי בהתנהגות לידי זה בא שמשהו טוב קורה לה, בו, נולד ובחיים, פתאום האדם משתנה, משהו חדש ואני הבנתי את זה. הבנתי, אך מאוד לא רציתי להבין. ידעתי שזה עלול לחייב אותי, ומאוד לא רציתי לשנות

את החיים הנהנתניים למשהו דתי."אם עלי לא הצליחה, הרי שאת הורי היא סחפה. אל השיעור הבא הצטרף גם אבי. הוא דווקא אדם ביקורתי לאחר ממנו וכששמעתי מעודן, טעם לו יש מטבעו, השיעור שזה משהו טוב ומלהיב, דאגתי, אפילו פחדתי

נורא. ידעתי שזה רציני".

יופייה שלההשגחה העליונה

< נגענו כעת בנקודה רגישה. אחד מבני הבית מתעורר ומגלה את האור. בבית ממתין אדם נוסף, במקרה הזה הוא בעל וגם אבא לילד קטן ותמים. מה עושים? איך שומרים את הבית שלם מבלי להפסיק להתקדם אל ה' טייכנר. הרב אל מפנים אנו הזו יתברך? את השאלה בלא אותו העמידה הזו שהשאלה דומה מחייך, הרב

מעט התמודדויות.בעיקר בעלי התשובה, נפוצה אצל "ובכן, תופעה שהם ולאמת, לאור חשיפה של ראשונים בשלבים חשים חובה של ממש לקרב אל האמת את כל מי שבא איתם במגע. כשלעצמה, זו בוודאי תופעה ברוכה, זכית, מדוע שלא תזכה את חבריך. אבל, עצה טובה והכרחית - עם הקרובים תתחיל בסוף. דווקא הקרובים והיקרים לך, הם אלו שיש לנהוג בהם בחכמה ובסבלנות גדולה

יותר. "לבעל תשובה יש תבערה בתוך הלב, בעיקר כשזה הוא האור. את עדיין לגלות זכו שלא ליקיריו נוגע מעוניין להפוך אותם כבר היום לבעלי תשובה גמורים

כאן ועכשיו. אבל זה מסוכן.אומר אני שכאלו, מקרים מאות עם "מניסיון בבני כשמדובר לכבד. מכך, ויותר סבלנות. ברורות: הבית שמתחזקים, הדבר פשוט הרבה יותר. בדרך-כלל בפן ליהדות ההתקרבות את הזוג לבן להציג מומלץ האישי יותר. ניתן לדבר בצורה כנה ולומר: 'זה עושה לי טוב, תתחשב בי, עבורי'. אם בני הבית יחושו שמכבדים גם ולהקריב להעניק ישמחו הם דעתם, ואת אותם מצידם. ביחד יהיה קל יותר לשמור על יהדות בסיסית. דברים הסכם, מעין לערוך בדרך-כלל ממליץ אני עקרוניים יש לסכם מראש. שמירת שבת, לדוגמא, ניתן להגיע יחד אל ההבנה ש'אני שומר ואתה אינך מפריע

לי, אינך מחויב, עשה כרצונך וכבד אותי'.בצד ולהתמקד לשבח מאוד חשוב נוסף: "דבר שכאשר כך הבית, בני בפני להדגיש ואותו החיובי,

"אחרי השיעור הראשון היא חזרה הביתה

כשהיא מאושרת מאושר אמיתי, ולי נהייה חושך מוחלט בעיניים. הבנתי

שהעסק מסתבך. ידעתי שמשהו טוב קורה

לה, זה בא לידי ביטוי בהתנהגות ובחיים,

פתאום האדם משתנה, משהו חדש נולד בו"


סיפור ולקחו < סיפור התקרבותו של ר' סולי כנס הוא המודל של הרב שמעון טייכנר להסביר:מהי הדרך הנכונה שעל בעל תשובה להתקדם בעבודת ה'

ר' סולי כנס הוא נשיא ומנכ"ל חברת 'אדיוסופט'. הרב שמעון טייכנר הוא מורה-הדרך הרוחני שלו

צבי רוזנהיים הושיב את הרב ואת התלמיד לשיחה מיוחדת, כדי לשמוע את שני הצדדים: זה של התוהה, מחפש ומגשש - וזה שמייעץ התוצאה: מסע מרתק אל סיפור חיים מופלא ורצוף השגחה-פרטית - ולקחו כפי שהוא מוצג לאורך כל הדרך על-ידי מורה דרכו, עבור כל בעל תשובה

הדרך אשר ציווה ה'

הנס של סולי כנס


סיפור ולקחו < סיפור התקרבותו של ר' סולי כנס הוא המודל של הרב שמעון טייכנר להסביר:מהי הדרך הנכונה שעל בעל תשובה להתקדם בעבודת ה'

הנס של סולי כנס

פרסום ראשון <

| מדריך אומן | 40

מרכז ברסלב העולמי למען ציון רביה“קבהנהלת רבני אנ“ש

בעזהי“ת חודש הרחמים והסליחות תש“ע

קול קורא למען ציון רביה"ק ולמען ר"ה שלוזה היום עשה ה‘ נגילה ונשמחה בו!

יחד - המתקבצים גווני הקשת יחד רבני ומשפיעי קהילות ברסלב מכל בהתאספנו בימי ראש השנה הקדושים כהוראתו של רביה“ק זיע“א - התאחדנו כאיש אחד בלב ברסלב ”מרכז לעמותת המנין מן כחברים והצטרפנו הציוה“ק, למען לפעול אחד

העולמי“ ומעתה יתנהל בשיתוף מלא אתנו.אנו סמוכים ובטוחים שאחדות זו תביא שמחה בלב כלל חסידי ברסלב ויצטרפו אף הם להיות חלק באחדות זו, לתרום ולהתרים למען פעולות הציוה“ק, לר“ה ולכל השנה, להרים קרנו של המקום הקדוש הזה שהוא תל תלפיות לאחינו בני ישראל ובמיוחד אלפי לרווחת - זה ונורא קדוש למקום כיאות ולשכללו לשקמו שלומינו, לאנשי

רבבות ישראל הנוהרים לשם.ובכן אנו יוצאים בקריאה של חיבה ואחדות לכל אחד ואחד שלבו ער ומעריך את

המקום הקדוש הזה, לקחת חלק בהחזקת הציון ובשכלולו,

בהוראת קבע של שקל אחד ליום,כלומר 360 ₪ לשנה.

ויהיה זה זכות גדולה לו ולבני ביתו ולכל הנלוים אליו.הן המלא, פיקוחנו תחת יעמדו הכספים שכל להודיע וחובה זכות אנו ומוצאים

בהכנסות והן בהוצאות. בתקוה ובתפילה שלא יצא מכשול מתחת ידינו.אחים יקרים, בואו נא לעזרת ה‘ בגיבורים להחזיק אתרא קדישא זו, לרומם שם הצדיק ובזכות נכונה, בבריאות צדיקים של בספרן טובים לחיים ולהתברך כולו, בעולם

האדרת שם הצדיק נוושע במהרה בתשועת עולמים בביאת גוא“צ במהרה.

הכו“ח בברכות עד בלי די רבני קהילות ברסלב משפיעי וחשובי אנ“ש די בכל אתר ואתר

הרב משה קרמר הרב אלעזר קעניג הרב אליעזר ברלנדהרב אברהם יצחק כרמל הרב אליהו גודלבסקי הרב בצלאל פרידמן

הרב יצחק אנשין הרב מרדכי פרנק הרב ניסן דוד קיואק הרב נתן מיימוןהרב שלום ארוש הרב שמעון טייכנר

מרכז ברסלב העולמי בהנהלת רבני אנ“שרח‘ האמרכלים 20 ירושלים

אהלי השטיבלאך עוד חידוש נוסף השנה: יוקמו בע"ה מספר אהלים בגודל של 30 מ"ר כל אחד והם ישמשו כשטיבלאך לתפילות ושיעורים במהלך הימים של לפני ואחרי ראש השנה

לתועלת כלל הציבור.

הגלריה במהלך כל חודשי השנה התנהלו מגעים אינטנסיביים מצד כל הגורמים, במטרה חסידים אלפי לעוד מענה שתתן הקלויז בהיכל המיוחלת ה'גלריה' את לבנות המשוועים למקומות ישיבה בהיכל הקלויז. יצוין, שכל הפעילות בנושא התנהלה וזאת עקב הניסיון העגום שצברנו עד כה, בהכוונת רבני אנ"ש באחריות מרבית, עסקני ואכן וד"ל... אומאן בעיר הבנייה מהתנהלות העבר פרשיות בעקבות וכן לכל ומושלמות ערוכות המעשיות התוכניות וב"ה שקטו, ולא נחו לא המרכז מבחינת והן וההנדסי, האדריכלי התחום מבחינת הן והמורכב, הגדול הפרויקט הנושא הבטיחותי שהושת עליו דגש מיוחד, לאחר שלפני שנתיים נאלצו לפרק את הגלריה שעמדה כבר על תילה, דבר שגרר בעקבותיו הפסדים כספיים כבדים - מאחר שהגלריה לא עמדה בכל תנאי הבטיחות המחמירים )כתבה נרחבת על כך התפרסמה בעלון המידע של מרכז ברסלב אשתקד(. בחודש האחרון, סוכמו ומפורסמת באוקראינה שמתמחה גדולה הפרטים האחרונים עם חברה קבלנית הנתונים כל ולפי זה, בתחום רבות ניסיון שנות ומאחוריה אלו, מעין בעבודות נראה שמיד אחרי ראש השנה יתחילו בע"ה בתהליך בנייה מואץ, בתפילה ותקווה

שבורא עולם בקניין ישלים זה הבניין.

הפתרון הזמני תוספתשל 800 מקומות ישיבה

ימים ובעצם ידם בצלחת גם לעת עתה לא טומנים העסקנים היקרים את אולם אלו נעשים כל המאמצים הניתנים על מנת שכבר השנה ינתן פיתרון ולו באופן זמני לתוספת מאות מקומות בהיכל הקלויז. בעת כתיבת שורות אלו עושה משלחת "צפרא התפילה חברת מייסד פראנק לייב יהודה הרה"ח בראשות מיוחדת דשבתא" בעיר אומאן ופועלים בכל המרץ והתנופה לגבש פתרון מיידי כבר השנה בעזהי"ת להרחיב את מתחם הקלויז בעוד כ-800 מקומות ישיבה, מי יתן וחפץ ה'

בידם יצליח ויזכו לראות בהגשמת שאיפות כולנו בזכות וכוח תפילות הרבים.

המקוואות ההפעלה מערכות בכל ומקיפה כוללת בדיקה נערכה החולפת השנה במהלך הממצאים בעקבות והשירותים. המים, אוצרות המקוואות של והתחזוקה שנתגלו החלו בתהליכי ביצוע של שדרוג והחלפת המערכות השונות כגון התקנת רדיאטורים חדשים, החלפת צינורות ישנים של המים והביוב, כשגולת הכותרת היא החלפת צינור המים המרכזי המספק את כל המים לבניין הקלויז ממעיינות וכן חדישה ברזים מערכת הותקנה כן כמו בו. שהתגלה דליפה עקב התהום

משאבה מיוחדת להזרמת מים חמים במערכת ההסקה.

כמו כן נעשו עבודות איטום וזיפות בחלקים גדולים של המבנה והמרזבים, וכן בין האבנים החיצוניים של הבניין, לאחר שהתגלה רטיבות בכמה מן הקירות בקומת המקוואות. הבורות של "אוצרות מי הגשמים" רוקנו, נערך בהם ניקוי יסודי והם

שבו והתמלאו מחדש במהלך החורף.

תחנה קבועה לשירותי עזרה ראשונה החל מערב חג השבועות העל"ט פועלת בחצר הקלויז תחנה לשירותי הצלה ועזרה ראשונה. התחנה שוכנת במבנה מאובזר ומשוכלל והיא ערוכה לפעול במשך כל ימות השנה. טובי החובשים ואנשי רפואה והצלה מאיישים את המקום בתורנות. התחנה מצוידת במיטב הציוד והמכשור הרפואי, והיא ערוכה להגיש שרותי רפואה בזמני הנסיעה הקבועים כל צרה שלא תבוא. כאמור, התחנה פועלת והצלה על

ומתוגברת בתוספת יתירה הן בכוח אדם והן בציוד רפואי. על אף הזמן הקצר מאז החלה פעילות התחנה היא כבר רשמה הישגים והצלחות. אך לנוכח הציבור הגדול ובאביזרים בתרופות במחסור שמתבטא במשאבים חוסר קיים להגיע, העומד רפואיים להצלת חיים, אין צורך להכביר במילים על הדחיפות והנחיצות של עניין חשוב זה, וכל תרומה תתקבל בברכה. זכרו! כל המציל נפש אחת מישראל כאילו

קיים עולם מלא.

שיפוץ הכביש המוביל לתשליךבצדו הדרומי של הקלויז קיים הכביש אשר במורדו צועדים רבבות החסידים לנהר ובורות, סדקים בו נפערו ביותר, הכביש ניזוק הקשה החורף בעקבות התשליך. ונוצר בו סחף מסוכן של אבנים ועפר. בחודשים האחרונים נערכו תיקונים יסודיים בכביש זה, כשכל העול הכספי והביצועי מוטלים על כתפי מרכז ברסלב, וזאת עקב התעלמותם התמוהה של הגורמים בעיריית אומאן שתיקון הכביש אמור להיות

בתחום האחריות המוניציפאלית שלה.

בניית הגדר סביב בית העלמין החדש זה שנים, שבית העלמין ה"חדש" בעיר אומאן, להבדיל מבית העלמין הישן שבו טמון רבינו, הממוקם בפאתי הכביש המוביל למתחם האוהלים, מצוי במצב עלוב הרבה והעזובה שההזנחה הי"ו זילברמן פנחס הר"ר המרכז איש ביותר, ומוזנח הושגו מרובים מאמצים לאחר הקורה לעובי נכנס לליבו, נגעו שם השוררים השרטוטים המדויקים של גבולות בית העלמין והחל לפעול בעושה ומעשה למען גאולת המקום והסרת החרפה ממקום קדוש זה, בחודשי החורף התפרסמו בכל ריכוזי אנ"ש כרוזים של "קריאה וזעקה להצלת בית החיים החדש באומן" ובהם נאמר בין היתר: "בית החיים החדש הקיים כבר מאז ימי רביז"ל, ואשר בו טמונים השואה, לפרוץ עד לדורותיהם אנ"ש גדולי וטהורים קדושים וחסידים צדיקים ובו נמצא זי"ע, זיע"א ותלמידי מוהרנ"ת נפתלי בהם תלמידי רבינו כהרה"ק רבי גם קברם של החסידים המופלגים רבי יוסף יונה בן מוהרנ"ת, ורבי געצ'ע זצ"ל רבי אברהם בר"נ זצ"ל ורבי שמשון בארסקי זצ"ל ועוד, שלוש משפחות גויים השתכנו כן ובעלי חיים מסתובבים בכל השטח, כמו זרעו שם חלקות שדה כבר במקום, הקימו משחטה לנחירת ד"א רח"ל ועושים שם ככל העולה על רוחם, אוי לעיניים

שכך רואות".

בית של החזית צד את לגדר האחרון בחודש זכינו מואצת פעילות לאחר ואכן העלמין בגדר יצוק מבטון משולב בברזל, אולם עדיין מצפה לנו מערכה משפטית לא קלה על מנת לסלק את הגויים שהשתלטו שם, לבלום את המשך ההשתלטות

של תושבים נוספים וכן לשקם עד כמה שניתן את המצבות במקום.

חסיד ברסלב! שכבוד הקדושים והטהורים יקר בעיניו ---

עד ידוע הן הזאת, החרפה את להסיר היום חובת נפלה עלינו לחשות עת לא כמה הפליגו חז"ל בעניין החמור של חיטוטי שכבי המעורר דינים וחרון אף רח"ל, ומה גם שמחויבים אנו לדרוש את כבוד עובדי ה' הטמונים שם, אמנם הפעולות הנדרשות באופן הכרחי מסתכם בהון עתק, ואין הקומץ משביע, אי לכך אנו פונים נחיצות העניין, להירתם גודל נכון את ומבין אל בזאת לכל אחד ואחד שלבו ער בעושה ומעשה למען מטרה קדושה זו, ויפה שעה אחת קודם! ובוודאי שבזכות שיקום בית החיים שיגרום נייחא לנשמתם של הצדיקים השוכנים שם, הם ימליצו

טוב בעד כל העוזרים והמסייעים להיוושע בכל העניינים

מערכות התורה, שיעורי כגון ברסלב מרכז ע"י המוגשים השירותים שאר גם הכריזה והמודיעין, שמירת חפצים, מעבדת שעטנז, ומוקד להשבת אבדה יתקיימו

בע"ה גם השנה ויפעלו כסדרם. נא לעקוב אחרי המודעות במקום.

ולהיחתם להיכתב ונזכה וכיאות כראוי עלינו יעברו השנה ראש שימי רצון ויהי עלינו צדיקים ואור גמורים צדיקים של בספרן ולשלום טובים לחיים לאלתר

ישמח.

כל החפץ ליטול חלק ולהיות שותף במגוון הפעולות שנמנו לעיל

יפנה לאנשי מרכז ברסלב ה"ה הרה"ח ר' דניאל דיין, הר"ר פנחס זילברמן, והר"ר יחיאל פרידמן או למשרדנו בא"י: בירושלים רח' האמרכלים 20 טל: 02-5002934/5

בצפת ת.ד. 1536 טל:076-5400942 באומן: במשרדנו בבניין הקלויז קומת בית הכנסת הספרדי.ויהי רצון שימי ראש השנה יעברו עלינו כראוי וכיאות

ונזכה להיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים ואור צדיקים עלינו ישמח.

המאתיים לכינון הקיבוץ הקדוש בעיר אומאן, שנוסד על ידי רבינו הקדוש בשנת תקע"א בסמוך להסתלקותו, שאז כידוע הניח את היסוד והתשתית לקיום הקיבוץ

הקדוש של ראש השנה באומאן לדורות עולם והדברים עתיקים...

שלטים וסימונים מאירי עינייםהשנה יקדמו את פני הבאים, שלטים מאירי עיניים עם הוראות והדרכות בשפה ברורה, וכן הכוונות מדויקות להתמצאות בשטח. השלטים יוצבו במספר מקומות

בולטים בכל רחבי המתחם, ויעניקו בס"ד שירות טוב יותר לציבור החסידים.

כמו כן סומנו מחדש באופן ברור ובולט בצבע צהוב כל גבולות בית החיים ברחובות מסביב לרווחת הכוהנים.

הגברת אמצעי האבטחה עקב ההוראות המחמירות מצד הגורמים הרלוונטיים להגביר את מערך האבטחה הקלויז מתחם כל 'כוסה' ולכן מיותר סיכון במרכז נטלו לא המתחם רחבי בכל ורחבת כיכר פושקינה במצלמות אבטחה כאשר כל האיזור מתועד במעגל סגור

24 שעות ביממה.

מתחם הציון הקדושהפועלים עשרות כאשר מוגברת פעילות אלו בימים רוחש הק' הציון איזור כל נאותה בצורה אותו ולהכין המקום את להכשיר מנת על לשעון מסביב עובדים מערך לאחר אחרונות ניקיון עבודות מתבצעים במקום האלפים, הגעת לקראת בהמשך(. ראו כך )על האחרונה בתקופה שם שהתבצע והשיפוצים ההרחבה דגש מיוחד מושם על הניקיון מתחת למתחם, שנבנה כזכור בשיטת "כיפין על גבי כיפין" לרווחת הכוהנים, כאשר במרווח שנוצר בין הכיפין השתכנו עם הזמן בעלי חיים שונים, שהביאו עמם זוהמה וריחות רעים. בימים אלו מנוקה המקום באופן

יסודי, נערכת בו הדברה ונאטמים דרכי הגישה אליו.

גשר הכהנים החדשלכל המתוח החדש הכהנים גשר ספק ללא הוא השנה ביותר הבולט החידוש רוחב מעלה בילינסקי בואכה שערי הציון הק'. הגשר החדש והמרווח נבנה ישירות צדיקים אהלי אגודת של הציוה"ק מול הממוקם האורחים הכנסת ממרפסת והוא מוביל אל תוך חצר הציון גבאי שליט"א ר' ישראל מאיר בראשות הרה"ח נוסף מדרגות גרם נבנה כן כמו הציון, שבחצר האחורית המרפסת אל וגם הק', פוקדי מכל שהתקבלו הנלהבות התגובות מהרחוב. האורחים להכנסת לעלייה מכמה הנוכחי במיקומו הגשר מבנה של האדירה תרומתו על מלמדות המקום, היבטים: א. מלבד מטרתו העיקרית לאפשר לציבור הכהנים את הגישה והשהות בציון רבינו, הרי שגם כלל הציבור הנמצאים בתוך הציון יצאו נשכרים מכך, כי עד היום כל מי שהוצרך לפסק זמן אם לשתיה והתרעננות וכדומה, היה נאלץ לצאת כל ההמולה הגדולה כדי היקלעות בתוך ממתחם הציון, לרדת במורד ההר תוך חזור בדרך וכן האורחים, הכנסת לפתח להגעתו עד בילינסקי ברחוב הרוחשת

היה עליו לשוב ולהעפיל במעלה ההר ולהידחף בין ההמון, הרי שמהיום הגשר יצר מעבר קל זמין ונוח ישירות מהציון אל הכנסת האורחים וכן ממנה אל הציון.

נקודה חשובה ראויה לאזכור: שעמוד התמך הגדול והרחב של הגשר הישן עוד שניצב 'תקוע' באמצע הכביש, היה מאט ומעכב את זרימת ההמון הבאים לאומן העולים ויורדים בדרך זו עם המזוודות. בנוסף לכך היו נוצרים התקהלויות שונות סביבות העמוד ששימש כלוח מודעות מאולתר בו היו מודבקים פרסומות והודעות

שונות, כהיום, עם העתקת הגשר התרווח מקום זה.

אולם התרומה החשובה ביותר של הגשר החדש הינה ללא ספק – היתוספות של הגשר מביטול כתוצאה שהתאפשרו חדשים! ישיבה מקומות וחמישים כמאה הישן ש'תפס' שטח גדול בחלקו המזרחי של חצר הציון )מיד אחרי שער הכניסה

בצד ימין( ועל גבי השטח שהתפנה נוספו כאמור כמאה מקומות ישיבה.

הותקנה מערכת מיזוג אוויר בהיכל הכהניםהחום הכבד ששרר בקיץ האחרון בכל רחבי העולם לא פסח אף על העיר אומאן, בעומס מעיקה הכבדה והורגשה הטמפרטורות נסקו האחרונים הקיץ ובחודשי כל ללא ב"ה התפוקה, במלוא המזגנים פעלו בעצמו הציון בהיכל אמנם החום, בהיכל הותקנה לכך אי נשוא, לבלי החום העיק הכהנים בהיכל אולם דופי, הכהנים מערכת חדשה למיזוג אוויר ונחיצותם הגדולה הורגשה עד מהרה כאוויר

לנשימה...

הכשרת שטח נוסף בחלק המערבי מאחורי הציון

גם ביציאה מהשער האחורי של הציוה"ק בצד מערב לכיוון רחוב פירוסקה )במקום ונכבד גדול נוסף שטח הוכשר אודסר( רי"ב תלמידי לקבוצת מניין מתקיים בו והוא סופח למתחם הציון הקדוש, כל השטח נוקה באופן יסודי כאשר הצמחייה העבותה והעצים שהיו שם נעקרו, ומעל גבי השטח שהתפנה נוצקה שכבת ביטון מאסיבית, השטח החדש משתרע עד לשביל הצר המוביל מרחוב פירוסקה לכיכר

פושקינה. בעקבות העבודות שנעשו, הורחב גם שביל זה באופן משמעותי.

גמ"ח תפילין ניתן להשיג תפילין רש"י בו ייחודי נוסד בהיכל הציון הק' גמ"ח בחודשי החורף אשכנזי וספרדי, הגמ"ח פעיל בכל ימות השבוע משעת תפילת וותיקין, ניתן לפנות

לאחראי במקום הרה"ח ר' לייבל ברגר הי"ו.

מתחם הקלויז במהלך השנה החולפת נערך בדק בית כללי בכל רחבי ההיכל, בוצעו בו עבודות צבע ותיקונים בכל המקומות הדרושים. נערך סידור מחדש ותרשימי מיפוי לכלל האוורור מכונות הספרדי. בהיכל ובמיוחד הכללי, בהיכל הן הישיבה מקומות והמפוחים הענקיים שתפקידם להזרים אויר צח הועתקו אל מחוץ למבנה בכדי

למנוע רעשים מיותרים בעת התפילות, ובהיכל הושארו רק פתחי האוורור.

הגשר החדש לכהנים שיפוץ וגידור בית החיים החדש באומן

מעשה אומןב"מרכז ברסלב העולמי" נמצאים כעת בישורת האחרונה של הפעילות המאסיבית בעיר אומאן למען הכשרת השטח והעמדת השירותים הנאותים שיאפשרו את

קליטת האלפים והרבבות כ"י סקירה מיוחדת על הנעשה והנשמע באומן

| י.ז. פרידמן |

ה'מרכז' שהתנהל בראשותו ובנשיאותו של הרב החסיד רבי יחיאל מיכל דורפמן זצ"ל שם לו למטרה: להקים ולכונן את היכל הקלויז הגדול ומקוואות הטהרה בעיר אומאן, ולהכשיר שם את השטח לקליטת ההמונים הבאים לפקוד את מקום גניזתו זי"ע, בכל עת, ובפרט בימי ראש השנה נובע מקור חכמה של רבינו הקדוש נחל שאז מתקבצים כלליות אנ"ש מכל קצווי תבל "להתפלל עמו יחד ברננה". בעניין זה של בניין הקלויז ראה הרב החסיד רבי מיכל זצ"ל חזות הכול ולשם כך הוא השקיע את מיטב חלבו ודמו. הוא הגבר הוקם עול, שעוד זכה לראות את אומאן בשלהי תפארתה לפני מלחה"ע, והמשיך להשתתף בקיבוץ באומאן במסירות נפש ממש בשנים לאחר מכן בתקופת מסך הברזל. מיד עם יציאתו מרוסיה בשנת תשכ"ט

החל בפעולות שונות שאכהמ"ל למען גאולת הציון והמסתעף.

בשנים האחרונות זכה רבי מיכל להגשים את משאת נפשו - לצקת יסוד ובסיס איתן לבניין הקלויז הגדול, אם כי הוא לא זכה לברך על המוגמר, אולם תלמידיו הנאמנים

ובראשם הרה"ח ר' נתן מיימון שליט"א והרה"ח ר' דניאל דיין שליט"א המשיכו בס"ד את פעילות מרכז ברסלב העולמי, כאשר אליהם נלווים עמיתיהם לעבודת הקודש תלמידי הרב החסיד רבי צבי אריה רוזנפלד זצ"ל מארה"ב הפועלים ללא המפעל את ולקיים להחזיק ובטרחה, בממון ברצון השנה, ימות כל במשך סייג הקדוש הזה, ותומכים ומסייעים בכל דבר ועניין לצורך הפעילות הנדרשת באומאן

במסירות ונאמנות.

לידיעת כאן מביאים הננו הבעל"ט תשע"א שנת של השנה ראש ימי לקראת בכל המרכז פעילי של הגדולה ההיערכות על וממצה קצרה סקירה הקוראים התחומים. כמו כן נסקר את הפעילות השוטפת להחזקת הציון הקדוש וסביבתו, בקיץ היממה שעות בכל והשמירה הניקיון שירותי המים, החשמל, התמיד, נר

ובחורף. וכן את החידושים שהתחדשו שם במהלך השנה החולפת.

לפעילות השנה נוסף נופך מיוחד, כאשר בשנה זו יציינו בחסידות ברסלב את שנת

מבנה המרפאה באומן


ברך ה' חילוופועל ידיו תרצה

ברגשי הוקרה והערצה משגרים אנו את ברכותינו הנאמנות, לידידנו האברך החשוב והיקר, האי צנתר דדהבא, איש

חי ורב פעלים, ידיו רב לו בפעלים ברוכים למעננו במסירות נפלאה, יקר רוח ורב

תבונות, טוב לב ומכובד על הבריות

מוה"ר שלמה מאיר הנדלר הי"ו

אשר עומד לימיננו מעת התייסדותגליונות "האוצרות" בממון ובטירחה

זכות התמסרותו להפצת דעת רבינו הק' בעולם תלווהו תמיד, שבכל אשר יפנה ישכיל ויצליח,

ויהי נועם ה' במעשה ידיו, ויזכה לראות מכל יוצאי חלציו דורות ודורי דורות הדבקים באור האורות,

מתוך נחת והרחבה, אכי"ר.


'דע כי על-ידי התורה נתקבלים כל התפילות והבקשות', התחיל לפרש על פי תורת הקבלה מה זה 'דע', מה זאת 'התורה' וכיצד מתפרש הדבר שעל-ידי זה מתקבלות הבקשות. ממש נורא נוראות. לא ידעתי את נפשי. בקושי עצרתי אותו, ואמרתי לו שאני לא מסוגל לקבל את האור. "רבי מרדכי!" אמרתי לו, "אתם צריכים ללמד

אותי ליקוטי מוהר"ן - ולא להיפך"...רבי יעקב מאיר: "בבית מדרשנו בעיר העתיקה היה מגיע יהודי ספרדי בשם יוסף יוצא בריקוד )בשורוק(. הוא התפלל בנעימות בלתי מצויה, ואחר התפילה היה לבדו, תמיד עם אותו ניגון. במבטא ספרדי עמוק היה משורר את הניגון הברסלבי

ששרים על 'שמחו בה' וגילו צדיקים'...זאת פעם לאביך, התפעל "סיפרתי ישראל: נחמן לרבי פונה יעקב מאיר רבי ואמר לי: 'אתה?! היתכן שהנך עוד זוכר את יוסף?!...' והבנתי מדבריו שהאיש היה

אדם מיוחד".

אצלנו התקיים:"שמחנו כימות עניתנו"...

רבי נחמן ישראל: "אחד מהבחורים שהסתופפו בבית מדרשנו ברובע היהודי, היה רבי מיכל'ה מנתניה, כיום האדמו"ר מזלוטשוב".

נמשך היה מילדותו ארוך, חלאט תמיד לבש מיכל'ה "רבי מאיר: יעקב רבי להתעלות באידישקייט, מתמיד היה לו נימוס של אדמו"רים. אני זוכר בבירור כי

הוא התפלל כמה שנים אצלנו ב'קיבוץ'.חברים היו שניהם ירושלים, מקרעטשניף האדמו"ר של נפש ידיד היה "הוא והולכים יחד ברחוב כשהם לבושים בשיראין, בשמירת עיניים מופלגת, כשאחד מסייע לחברו. לאחר שקמה המדינה, ניסו לקחת אותו לצבא, לעבודות ביצורים.

הוא הגיע לשם עם שמירת עיניים וכל ההידורים..."שאלו אותו: 'מה המקצוע שלך?'

'אני נגר...' 'האם אתה עצמאי או שכיר?'

'אני עוזר לבנות את סוכת דוד הנופלת'..."מיד שחררו אותו לנפשו..."

< לסיום נשאלת השאלה המתבקשת: איך ניתן להסביר את הפלא הגדול שאין שום פרופורציה במימדים שבין ברסלב לפני 70 שנה לבין ברסלב בימינו? מציבור קטן של כ-80 משפחות לכל היותר, צמחה לה חסידות שנחשבת אולי הגדולה

ביותר בעולם כולו!כימות 'שמחנו "אין ספק, אצלנו התקיים במלואו הפסוק: ישראל: נחמן רבי

עניתנו' ".רבי יעקב מאיר עונה לעומתו: "תחיית המתים ממש!"

והוא מוסיף: "המצב אז היה כזה, שכאשר סוף-סוף התארס חסיד ברסלב, היו נדים לכלה: 'עם ברסלב'ר?! הייתכן?!" והיא היתה עונה: "נו, טוב יותר מגוי..." וזו כבר היתה מעלה גדולה, כי היו כאלה שהחשיבו את חסידי ברסלב גרועים יותר

מגויים רח"ל..."אין ספק שהעובדה שבדורות האחרונים התחילו להשקיע רבות בחינוך הנוער, בהדפסת הספרים שיהיו מתאימים כפי ערך הדור - כל אלה תרמו רבות לצמיחתה

של ברסלב".אדיר בקנה-מידה ברסלב בניינה מחדש של חסידות "הנס של דוד: נתן רבי שכזה, אין לו שום הסבר הגיוני בדרך הטבע. אין זה אלא מופת של רבינו. הרי אנו

מאמינים בכוחו הגדול. כל זה הוא כנראה הכנה לתיקון העולם וביאת המשיח.

הרב פינחס בונקר

מדוע ראש השנה הוא "של רבינו"?! "הראש השנה של רבינו", כך נקראים בפי אנ"ש, לאורך הדורות, ימי ראש השנה. אף רבינו הקדוש בעצמו התבטא, כמה פעמים, בלשונות דומות, כגון: "הראש השנה שלי עולה על הכל", וכן: "ראש השנה שלי הוא חידוש גדול... והשי"ת נתן לי את זה במתנה". מלשונות אלו עולה, כאילו הראש השנה שייך לרבינו;

זה ראש השנה שלו. דבר זה טעון ביאור: מה המשמעות בזה שהחג שייך לרבינו? )אף על פי שהיה אפשר לומר שהכוונה 'הראש השנה שלי' פירושו, הראש השנה שבו נוסעים אלי, הרי נסעו לרבינו גם בשבועות ובשבת חנוכה - ולא מצאנו שנקט בלשון

דומה, כמו 'השבועות שלי' או 'השבת חנוכה שלי'(. ובכן, ראש השנה הוא יום המלכת השי"ת. כיוון שבאותו יום היה חטא האדם הראשון, שגרם לסילוק מלכותו יתברך מהעולם, ולקיטרוג גדול על עצם בריאת העולם, דבר החוזר על עצמו בכל שנה בראש השנה - לכן בכל שנה באותו יום

עלינו להמליך את השי"ת מחדש.הזוהר הקדוש והאריז"ל מגלים, שהחטא הקדמון גרם שגם אם בראש השנה מתחילה ההמלכה - אי-אפשר לגמור אותה ביום אחד. רק בשמחת תורה - אחרי עבודה עצומה של עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות והושענא רבא - נעשה ייחוד בין הקב"ה והשכינה הקדושה והשי"ת מתרצה כביכול באהבה עצומה למלוך עלינו שנה נוספת. לעתיד לבוא נזכה, שיסתיים ייחוד קודשא

בריך הוא ושכינתיה בראש השנה עצמו ולא יתמשך עד הושענא רבה. מעתה מובן שכיוון שרבינו מצידו כבר תיקן את חטא אדם הראשון לגמרי, הרי אצלו כבר נעשה הייחוד השלם בראש השנה בעצמו, כמו שאמר במפורש: "מה שצדיקים אחרים עמלים מראש השנה עד הושענא רבה - אני עושה כבר בלילה

הראשון של ראש השנה". אבל 'המלך' צועקים העולם "בכל באומרו: נתן, רבי מורנו התכוון גם לכך ההכתרה היא באומן". שכן אצל רבינו לא רק מתחילה ההמלכה בראש השנה, אלא היא גם נגמרת בהכתרה של ממש בראש השנה, כמו שיהיה לעתיד לבוא; תיקון העולם ממש! ועל כן: "כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלו", ו"כל

נסיעה לראש השנה יש לה חלק בגאולה העתידה" )מתוך שיחות רבינו(.בכך יובן הפלא ופלא, ביטויו הנורא של רבינו, "שמי שהיה אצלי ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאוד". כאשר עזרא הסופר מתאר את ימי החגים בזמן הבית, הוא כותב שבראש השנה שמחו בני ישראל "שמחה גדולה", ואילו בסוכות, הוא

כותב: "ותהי שמחה גדולה מאוד". מובא בראשונים, שמילת 'מאוד' כוונתה 'בלי גבול'. כמו כן מובא במפרשים, שבראש השנה שמחו רק שמחה גדולה, כי ראש השנה הוא יום דין, ועדיין לא כן בסוכות, אז השמחה היא גבול לשמחה. מה שאין יש ולכן נגמר התיקון,

שמחה בלי גבול ממש, כי בסוף סוכות הייחוד נשלם. לשמוח לו ראוי השנה, בראש אצלו שהיה ש"מי הקדוש רבינו אמר לפיכך כבר רבינו אצל כי ותכלית! סוף לה שאין גבול, שמחה בלי היינו - מאוד" אז ראוי כבר כן ועל השנה, ראש בליל תורה שמחת של התיקונים נעשים

לשמוח 'מאוד'.בזה גם יובן למה ראש השנה נקרא "ראש השנה של רבינו". שכן ראש השנה בשלימותו, היינו ראש השנה שיהיה נעשה בו הייחוד של שמחת תורה - שזה ממש תיקון העולם שלעתיד לבוא, וכך היה צריך להיות באמת מתחילת הבריאה

לולא חטא האדם הראשון - נעשה היום על-ידי רבינו הקדוש.הנה כי כן, מי שנמצא אצל רבינו בראש השנה, נתקן לגמרי, כי הוא נכלל בתיקון

הזה. אשרינו!

הבחור ישראל'יק הי"ד בן ר' יעקב ברזסקי )משמאל( עם אחיו ר' יצחק גרשון )מימין(




אך אבי אמר לי בכנות, שבזקנותו היה לו שיעור איתו בליקוטי מוהר"ן, והיו לו רעיונות פלאי פלאים; הוא היה מסוגל לפרש פרשה שלמה מן התורה על פי הליקוטי

מוהר"ן. אבי הופתע לראות שיש לו מוח כזה".רבי נתן דוד מגיב בהתפעלות: "תמיד ראיתיו יושב כשלצידו הספר 'ביאור הליקוטים'. חשבתי שהוא אינו מבין אני לראשונה כעת אך כזה, עמוק בספר מבין

שטעיתי".שלישית בסעודה אחת "שבת ישראל: נחמן רבי מוהר"ן' ב'ליקוטי 'תורה' ולמד לקטמון אלינו הגיע אמירת לאחר הליקוטים'. ה'ביאור על-פי ופירשה התורה אמרתי לו: 'ר' גדליה, הלא על תורה זו לא קיים

פירוש בביאור הליקוטים?!' יכול 'מי שמכיר את המהלך של ביאור הליקוטים, לעבור על כל התורות שבליקוטי מוהר"ן לפי מהלך זה" - ענה ר' גדליה. צאו וראו איזו גאונות הייתה מקופלת

ומוסתרת תחת דמותו התמימה למראה".

"גם אתהרוצה אקדח?!"

ניסו זה, כאשר פרק מצער מאוד נחשף ברב-שיח להיזכר בדמויות שונות שהיו חלק מהנוף הברסלבי של אז, אך למרבה הצער נעקרו באכזריות מהעולם החרדי חלקה כל שכילו הציוניים הארגונים אלו היו בכלל.

טובה.ונסחף: כמעט הוא שגם מגלה ישראל נחמן רבי מבינינו צעיר בחור אז היה איתי. היו "ניסי-ניסים לבש עוד שלו בבר-מצווה האצ"ל. לזרועות שנפל יום אחד ופיאות ארוכות. גרביים שחורים שטריימל, אקדח כן, אקדח, לי והראה בהיחבא אלי ניגש הוא אמיתי... הדבר הצית את דמיוני, והוא שאל אותי: 'האם גם אתה רוצה אקדח?' הוא סיכם איתי שאפגש איתו בבית מדרשנו למחרת בשעה שתיים בצהריים, משם 'והם יתנו לך אקדח' - נלך יחדיו לבסיס של האצ"ל

הבטיח בלשון חלקלקה.'כל – לשם שהולכים שלאחר ידעתי ליבי "בתוך באיה לא ישובון'. בלילה התהפכתי על מיטתי. היה זה כבר בשעה 2-3 לפנות בוקר. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אבי נמצא אז בשבי הירדני, אמי בשום אופן לא תוכל לשרוד את האסון שאני אלך לאצ"ל; ומה יאמר וישמע שהלכתי לאצ"ל? הרי יגיע מהשבי אבי כאשר

זה איום ונורא."כל הלילה לא הצלחתי להירדם. למחרת החלטתי: 'אני אינני הולך! ויהי מה!' אמנם היה קשה לי לאכזב חיי דבר, של בסופו אך לי, שחיכה נעורי ידיד את

הרוחניים ניצולו אודות לסירוב הגורלי הזה".רבי יעקב מאיר חושף שגם עליו לטש עיניים אותו בחור 'משלנו': "בימים ההם הלכתי למאה שערים כדי לתקן איזה מוצר בחנות מסוימת שהיתה שייכת לאברך הארגונים אחרי שבי הלך הוא שגם מאנ"ש, צעיר אני את הבחור רואה והנה לחנות, נכנסתי הציוניים. כשהם לאצ"ל. אותי למשוך מנסה הוא כי שידעתי איך יודעים שהם ביניהם לדבר התחילו בי, הבחינו שאתערב ברורה כשכוונתם וללח"י, להגנה נכנסים רח"ל. לשם להיכנס כיצד אותי 'ידריכו' והם בשיחה סיפרתי לא מהם. וניצלתי בניסיון עמדתי ה' בחסדי בידי כך על להיאסר עלולים היו הם לאיש; זאת הבריטים. הארס חלחל בהם אט-אט ועם קום המדינה

עזבו שניהם את החיים החרדיים רח"ל".רבי נתן דוד סוגר את המעגל: "לאחרונה שניהם זכו להיות באומן. האברך בעל החנות היה בשנה האחרונה לחייו באומן, ואילו הבחור, זה כבר כמה שנים שאינו מחסיר להיות בראש-השנה באומן, וכן בשאר אירועים מרכזיים אצל אנ"ש. בכלל, לאחרונה הוא השתנה; הוא

חוזר בתשובה".רבי יעקב מאיר מציין בסיפוק: "אכן, לאחרונה נודע

לי שהוא השתנה לחלוטין".שמים ירא בחור נוספת, דמות מזכיר נחמן רבי שוך לאחר מיד שמים, בחסדי אך ללח"י, שהתגייס הקים הימים וברבות שלימה, בתשובה שב הקרבות,

בית לתפארת.יעקב מאיר: "הוא היה מהיחידים שחזר משם רבי ראיתיו תשובה... הרבה עשה אבל ברוחניות, שלם שהיה ער לילות שלימים. במשך מספר שנים הסתובב בבית מדרשנו וכמעט שלא יצא משם. הוא היה כנראה שבור מאוד לאחר שהלך מהלח"י, הרי עבדו שם בשבת, ומסתמא עברו עבירות רבות. הוא אמר הרבה תהילים, ראו שהוא עושה תשובה. לשבחו ייאמר כי הוא גם לא

שינה את לבושו, מה שהקל עבורו את הדרך חזרה.ניגש אליו לבל יונה רבי הימים ראיתי את "באחד לחזקו, כשהוא אומר לו: 'כאן תהיה, כאן תשב, וכאן מה וזה - אחד דיבור שתשמע עד דיבורים, תשמע

שיציל אותך".דבר לו יש הרי אחד "כל מסביר: מאיר יעקב רבי מסוים שמציק לו ואינו נותן לו להתקדם בעבודת ה'. ברגע שהוא שומע את הדיבור המתאים - הוא ניצול.

בפורים פעם היה בחור "אותו ישראל: נחמן רבי אצל ר' אברומל'ה. הוא שכב על הספה וזעק לרבי יונה לבל: 'יונה, כמה ימים 'מתים' יש לך כבר?! כל-כך הרבה ימים 'מתים' יש לי כבר... בא איתי ביחד להחיות את

הימים ולתקנם..."

"לפחות לאנשארתי מתנגד..." < האם היו אז 'מקורבים' חדשים לברסלב?

היה למשל "היו מספר מקורבים. יעקב מאיר: רבי חלק והיה אז שהתקרב אטיק, שלמה ר' הגה"צ מהחבריא קדישא של רבי וועלוול חשין, רבי יונה לבל, רבי משה רוזנטל ועוד. רבי יונה לבל סיפר לי שכאשר

רבי שלמה אטיק האזין לדבריו של רבי שמואל הורביץ כל בולע הוא כאשר עצומה, פניו התפעלות על ראו

מילה בצימאון אדיר."אבל הוא לא הצליח להחזיק מעמד בברסלב, שכן כל העיר קמה עליו, ובכוח ניתקו אותו מברסלב. עם כל זאת, כמדומני שבסתר היה לו קשר מכתבים עם רבי

שמואל הורביץ.רבי נתן דוד מספר על 'מקורב' נוסף שגם הוא לא אבי עם ישבתי בשבט, ט"ו ביום אחת, "שנה שרד: בחדרנו שבמירון. לפתע נכנס המקובל רבי אשר זעליג במצוות לכבדנו כדי בידו, פירות עם ומגש מרגליות היום. היה זה רגע של הארה מיוחדת מצידו, ואז הוא גילה לאבי שבצעירותו היה יושב הרבה בבית מדרשנו 'ליקוטי תפילות'. ואומר הרבה שב'ווארשעווער חצר' כפי עדותו אז, היה בימים ההם מקורב לברסלב, אך גם הוא לא הצליח לעמוד בלחצים מצד האנשים שניתקו סיפורו את אז סיים זעליג אשר רבי מברסלב. אותו כשהוא מתנחם: 'ברוך ה' שלפחות לא נשארתי מתנגד.

בספרים שחיברתי אני מביא את תורות רבי נחמן' ".רבי יעקב מאיר: "לי סיפר רבי אשר זעליג, שכאשר המדרש בית ליד ברחוב עמד נחמן ב"ר אברהם רבי שב'חברונ'ער גאס' ואסף מניין למנחה, כמעט אף אחד לא רצה לעלות ולהצטרף עם ה'ברסלב'ר רחמנא ליצלן'. ומצטרף עולה היה שתמיד היחיד כמעט היה הוא

למניין."הוא היה מקובל גדול, וסיפר לי שלמד עם רבי חיים שאול דווייק את הספר 'עץ חיים' לפחות שש פעמים. רבי חיים שאול היה אדם גדול מאוד, היו מי שסברו שהוא הממשיך של הרש"ש, היה לו ראש חריף ועמקן, והוא חיבר את הספר 'איפה שלימה'. אמר לי רבי אשר מוהר"ן, הליקוטי על פירוש כותב הייתי 'אם זעליג:

הייתם רואים איזה ליקוטי מוהר"ן יש לכם" - - -רבי נחמן ישראל: "המקובל רבי מרדכי שרעבי היה 'דעת בספר שיעור ומוסר לקטמון פעם מדי מגיע חי'. איש מה'בן בקבלה יסודי מדריך שהוא תבונות' שאי- מוהר"ן בליקוטי גדולים חלקים שישנם ידוע אפשר להבינם ללא הקדמות נחוצות מתורת הקבלה. דיברתי עם רבי מרדכי וביקשתי ממנו שילמד אותי את איתי לקבוע הסכים הוא הפנוי. בזמנו הקבלה תורת שיעור כשעה ומחצה לפני מנחה, בתנאי שאני אלמד

אותו ליקוטי מוהר"ן!."נו, הגיע היום והתחלנו ללמוד ליקוטי מוהר"ן. מה אומר ומה אדבר, רק ציטטתי את הפיסקה הראשונה:

הנס של בניינה מחדש של חסידות ברסלב

בקנה-מידה אדיר שכזה אין לו שום הסבר

הגיוני בדרך הטבע. אין זה אלא מופת של

רבינו. הרי אנו מאמינים בכוחו הגדול. כל זה

הוא כנראה הכנה לתיקון העולם וביאת

המשיחהרה"ח ר' בנימין זאב חשין ז"ל



"""""

' '

,

,

' ' ,

. , '' , ,

. ' '' . ' '' . ' '' . ' '' . ' ''

Gra

ph

ic D

es

ign

|


זקן. ועד מנער היהודים כל את ולשחוט ירושלים הפחד גרם לאנשים להתייאש מחייהם. בחצר של ר' רצה היא פריידא, בשם אישה התגוררה יודל חיים לה מותר 'האם בפיה: ושאלה וקסלר שלמה לרבי אימי אפילו המים..." בור לתוך עצמה את להשליך 'הלוואי והיה כאן איזה ים שנפיל זעקה בהיסטריה: עצמנו לתוכו' - - - היה זה רבי שלמה שהרגיע את כולם, הוא הכריז שאסור להתייאש, וכל עוד לא נגזרה כליה רח"ל, אסור לחשוב על רעיונות משונים כאלה.

רבי נתן דוד: "האמת היא, שלימים התברר שהייתה אז הצלה ברגע האחרון, כאשר הגיעו הכנופיות לאזור היהודי בכוונה להשמיד להרוג ולאבד. היה זה הבחור

ישראל'יק הי"ד, בנו של ר' יעקב ברזסקי, שהגיח לפתע וזרק חבית של חומר נפץ על שיירת הכנופיות. רבים מהם נהרגו והשאר ברחו. היה זה נס גדול, כי לאחר מכן הגיעו הליגיונרים הירדניים, שאיתם היה אפשר לעשות איזה הסכם, כפי שאמנם עשו בסוף. אבל הכנופיות באו

רק להרוג רח"ל".רבי יעקב מאיר: "היה מאלף לראות את רבי אברהם - המהומה כל למרות כיצד זו, בתקופה שטרנהרץ לא התפעל, מוחו עבד היטב. במחסן הקטן שאולתר למקלט הוא ישב לו בפינתו סמוך לחלון וניהל את כל סדר יומו, כולל סדרי שיעוריו, ובמיוחד הירבה ללמוד

'ליקוטי הלכות'."אחד הנוכחים לא התאפק ושאלו: 'כיצד אתה יושב יכנסו מעט עוד הרי הלכות, ליקוטי ולומד בניחותא אברהם רבי ענה כולנו?!' את וישחטו הערבים לכאן איש =( יונגערמאן הנך הרי אתה 'נו, לשונו: במתק צעיר(, אבל אני כבר יהודי זקן; ממילא אני צריך למות, מה כבר ההבדל אם אמות בצורה כזו או אחרת?!... כל עוד חיים, צריך ללמוד". המצב היה נורא, המוות ריחף

בחלל, ממש אמרו ווידוי - - -"רבי משמעות: רב חיוך מחייך מאיר יעקב רבי שבועות רוחנית, שמבחינה לי, אמר שפירא שמואל אלו 'השתלמו' לו מאוד... הוא טען בפני: 'אני הרי אדם שמפריעים לו כל מיני דברים, מכל שכן במקלטים הרי יש ממה להיות מופרעים, אבל מרוב בכיות ופחד - לא

הופרעתי משום דבר...'

השקרים הנוראים שדיברו עלינו

אברהם ר' עם לו שקרה בסיפור נזכר נחמן רבי הכנסת לבית הולך ראיתיו אחת "פעם שטרנהרץ: היו שלו התפילין ותפילין. הטלית שקית עם בבוקר ניגשתי והוא נשא גם מספר ספרים. וכבדות, גדולות אליו והצעתי לו: 'ר' אברהם, אני אשא זאת'. ענה לי: צריך שיהודי הראשון שהמשא אמר הקדוש 'רבינו הסכים ולא והתפילין..." הטלית זה בבוקר, לשאת

שאסייע לו.רבי נתן דוד שואל את רבי יעקב מאיר: "אביך ידע

היטב הלכות מקוואות; אצל מי הוא למד זאת?"גדול בהלכות ידען יעקב מאיר: אכן, אבי היה רבי מקוואות; הוא למד זאת בעצמו. היו לו הרבה קשרים עם רבני העיר. פעם אחת שהה בשטיבלאך של שכונת מדבר הרבנים מחשובי אחד את ושמע ישראל' 'בית דברי התנגדות על מוהרנ"ת. ניגש אליו ושאלו: 'האם

למדתם פעם ליקוטי הלכות?''לא', ענה הרב.

נפסקה ובכך - מדברים?!" אתם למה כן 'אם השיחה...

לתאר, שאין בצורה נוראה, אז הייתה "ההתנגדות דווקא גרם זה לי אך עלינו, אמרו איומים שקרים לחיזוק רב. כששמעתי את השקרים הנוראים שדיברו דברי שאר כך - שקר שזה 'כמו חשבתי: עלינו,

ההתנגדות הם שקר'..."אבי היה עורך את תשובותיו להלכה של הגאון רבי וגם שימש אותו הרבה. מפעם לפעם אליהו קלצקין, היה אבי מגיע איתו לאסיפות חשובות של רבנים, וכך הכיר אותם ואף שימש כשליח ביניהם. במסגרת זו היה רבי הגאון ירושלים, רבה של גם עם מיוחד לו קשר

יוסף חיים זוננפלד."אבי סיפר לי, שכשאני נולדתי, היה זה בזקנותו של ורוב הסתלקותו, לפני ומחצה כשנה חיים, יוסף רבי אנשי העיר כבר לא לקחו אותו בתור מוהל. אבל אבי לא היה מסוגל למחול לעצמו שאצל בנו הראשון לא

יהיה רבי יוסף חיים המוהל.הקשר את מנצל חיים, יוסף לרבי אפוא "הלך המיוחד שהיה לו איתו, ואמר לו כך: 'אמנם ציבור גדול כבר הפסיק לקחת אתכם למוהל, אבל הרב של העיר הרי נשארתם, ממילא אני שואל אתכם בתור רב: האם

יכולים אתם עדיין למול?"...'כן! כן!' - ענה לו רבי יוסף חיים בעגה אוסטרית. ואכן אני זכיתי להיות מהילדים האחרונים שרבי יוסף רבי היה הסנדק כמוהל. אצלם שימש זוננפלד חיים

אליהו קלצקין.

רבי נחמן ישראל: "רבי גדליה ברגר סיפר לי, שפעם נכנס לרבי יוסף חיים זוננפלד. אמר לו הרב: 'הרי הנך להם 'תתן ברסלבית: אימרה לך אומר ברסלב, חסיד על לרמז - נחמן תיבות סופי - תפתח' ילקוטון

ה'ליקוטי' מוהר"ן שחיבר רבי נחמן'...

הנס הגדולשל רבי גדליה

את השולחן על להעלות מנסה ישראל נחמן רבי מאיר יעקב רבי ברגר. גדליה רבי החסיד של דמותו "דעם בזכות חייו ניצלו כיצד הגדול, הנס את מציין

רבי'נס ראש השנה":"רבי גדליה היה נוהג לסדר את כל ענייני ה'קיבוץ' גוייס הוא הראשונה מלחמת-העולם לפני הטכניים. לצבא הטורקי, אך כאשר הגיע ראש השנה, הוא ערק מהמחנה ללא רשות והגיע ל'קיבוץ' בירושלים. לאחר שהמחנה גילה למחנה, לחזור כשרצה השנה, ראש כך זכר. ולא נשאר ממנו בידי הבריטים, כולו הופצץ

ניצלו חייו בזכות הראש השנה."הבן של רבי גדליה, רבי בנימין, אף שהיה אדם חלש מטבעו, התמסר גם הוא לסדר את ענייני ה'קיבוץ', את השולחנות ואת כל הנצרך, שכן משום אותו נס, הרגיש

חובה בנפשו להשתדל בדבר.רבי נחמן ישראל: "לי סיפר רבי גדליה סיפור נוסף היאך ניצלו חייו בזכות מסירות נפש על טבילת מקווה. היה זה כאשר המחנה של הטורקים היה באזור באר-לטבול זכה לא בהם עברו שלימים חודשים שבע. במקווה טהרה. באחד הימים הוא לא עצר בעד נפשו, ויצא מהמחנה לחפש איזה מקור מים באזור... עברה שעה, חלפו שעתיים, ובתוך כך נערך מיפקד במחנה, שם גילו שרבי גדליה חסר. בימים ההם לא היה כל ערך לחיי אדם, ובשניה אחת היו חורצים את דינו למוות. לדאוג התחיל חזרה בדרכו אך מצא, לא מים מקור כבר חשו בוודאי לאחר שהטורקים בסופו, יהיה מה בהעדרו. הוא גישש את דרכו למחנה אט-אט, כשהוא רועד מפחד, והנה הוא מתקרב למחנה ורואה שהמחנה הופצץ כולו, וחוץ מכמה אודים עשנים - אין כל זכר

למחנה"...רבי יעקב מאיר: "מבחוץ היה רבי גדליה נראה תמים,

כאשר רבי לוי יצחק הגיע לכאן, היה רבי שלמה כבר מרותק

למיטה, ובקושי דיבר, אך רבי לוי יצחק היה מגיע בכל בוקר לאחר תפילת

שחרית לבית נכדו, ר' משה חיים ברנדוויין,

שם שכב, בכדי להתבונן בצורה הקדושה של רבי

שלמה!

הרה"ח ר' אברהם יעקב גולדרייך ז"ל

הרה"ח ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל בצעירותו



הוא נזכר כיצד היו רבי שמואל שפירא וחבריו יושבים וורשה, שבחצר המדרש בבית זמנם את וממלאים בתורה ובתפילה: "הייתי אז כבן 10. באחד הימים לא הלכתי לחיידר ללמוד, והלכתי לבית מדרשנו. ראיתי שם את רבי שמואל שפירא, רבי מרדכי לוזער רובינשטיין, )הלמן( שותק נחמן רבי גולדרייך, יעקב אברהם רבי ועוד כמה 'עובדים'. הם היו כנראה לאחר 'עבודה' של לילה שלם, והתכוננו ל'ארוחת בוקר', אם אפשר לקרוא

לזה כך..."על השולחן נחה ככר לחם אחת ולידה בקבוק מים שפירא שמואל רבי כאשר הסמוך. מהבור שנשאבו הבחין בי, הוא מסר בידי טאלער )= פרוטה(, וביקש של הקטנה בחנות בוטנים כמה לקנות לרדת ממני הפרסי שהיתה ליד ה'שטומער פון די וויין' )= האילם

בעל חנות היין; הייזלר(."וזו הייתה ארוחת הבוקר של ה'עובדים': לחם עם בוטנים... כל אחד מהנוכחים קיבל שני בוטנים בלבד, ולי הוא נתן בוטן יחיד, כשהוא מתנצל שלא נשאר לו

עוד אחד". רבי נחמן ישראל מסיים את סיפורו בכמיהה: "און אזוי האט מען געדינט דעם אויבערשטן" - וכך עבדו

את השם יתברך.רבי נתן דוד: "רבי שמואל רבינוביץ, מגדולי חסידי

חב"ד, אמר פעם לר' נחום שלזינגר: 'האם אתה רוצה =( תלמיד' בעל-שם'סקער 'א מתפלל כיצד לראות תלמיד הבעל שם טוב(?' והעלה אותו לבית מדרשנו בבתי מחסה, כשהוא מראה לו את אבי שקוע ב'ספירת

העומר' " - - -רבי נחמן ישראל משלים את הסיפור בעדות אישית: "בכל יום שישי היה רבי שמואל רבינוביץ עולה לבית מדרשנו ואומר 'תיקון הכללי'!" בנו ר' נחום רבינוביץ, העיד, שאביו הציע לו ללכת לשמוע את תורתו של רבי

אברהם שטרנהרץ: "יש מה לשמוע ממנו".

ימי מלחמה,המוות ריחף בחלל

התקיימה שלי "הבר-מצווה ישראל: נחמן רבי עליתי ישראל, כמנהג תש"ז. בשנת העתיקה, בעיר לתורה למפטיר. הייתה זו פרשת קורח, בה מסתיימת לו אתכם לעשות ה' הואיל 'כי במילים: ההפטרה ומשגמרתי מלמד, יעקב רבי היה הבעל-קורא לעם'. את ברכות ההפטרה נענה בהתלהבות: 'נחמן! שים לב 'גדול'! הכוונה נהיה למה שקראת עכשיו! כעת אתה בפסוק זה היא אליך, שתהיה 'לעם', כעת אתה 'מתברג'

בחסידות ברסלב'.קדם, ירחי יתנני מי "אייי... נחמן: רבי משתפך המראות בבית מדרשנו בעיר העתיקה אינם משים מנגד עיני אף לא לרגע; בעיני רוחי רואה אני את ר' אברהם וקסלר רבי שלמה הקטן, החלון ליד יושב שטרנהרץ זו, לצידו, רבי שמואל הורביץ גם הוא מתכנס בפינה

ורבי יעקב כהן-ברזסקי בצדו השני של השולחן"...שם שהייתה הנעימה "האווירה מאיר: יעקב רבי עלינו, חולקים ורבים קטן ציבור שהיינו מכך נבעה לפיכך החזקנו את עצמנו חזק יותר. וכך אמר לי רבי כתוצאה ברסלב חסיד נהייתי 'אני כהן: מנדל יצחק מכמה ביקורים שערכתי בבית המדרש בעיר העתיקה. האחדות החביבה שהיתה בין החסידים, היא זו שקירבה

אותי לברסלב'".ואם דיברנו על בר-מצווה - רבי נתן דוד הרי נכנס הפך העתיקה בעיר היהודי היישוב כאשר למצוות במירון, בעשרת היתה "הבר מצווה שלי להיסטוריה. הדג את שוכח לא כשהוא מספר, הוא תשובה", ימי

המיוחד שבישל רבי ראובן שפנייר לכבוד השמחה...בעת עולם, הרת לתקופה עוברים אנו כעת שהתמוטטו סדרי ארץ ומצב של מלחמה שרר באזור. רבי יעקב מאיר מציין, שרוב חסידי ברסלב נשארו לגור ישראל נחמן רבי המאורעות. למרות העתיקה, בעיר

בספר רבינו דברי עם מתיישב הדבר כיצד מבין אינו המידות: "מי שהוא פיקח בורח מן הצרה", אך רבי יעקב נעשה המדינה הכרזת לאחר שרק זאת, מתרץ מאיר

המצב מסוכן באמת, ובאמת אז עזבו רובם.רבי נחמן ישראל: "זוכר אני את יום השני האיום. על לעלות זמם משולהב ערבי המון של כנופיות

רבי יעקב מאיר: "בכל הזדמנות לעגו לנו,

כל עוול שמישהו מאתנו עשה, אמרו 'א

ברסלב'ער'. כשנכנסתי לישיבה הייתי נזהר

ביותר שלא למעוד. על כל צעד ושעל אמרו לי בלעג: 'אתה ברסלב'ר'

"... רבי נחמן ישראל: "כששאלו אותנו אילו

חסידים הנכם, התביישנו לענות שאנו ברסלב'ר"

הרה"ח ר' נחמן שותק ז"להרה"ח ר' משה ליקעווער )גרומן( ז"ל

הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א הרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין



שמישהו מאתנו עשה, אמרו בהיתול: 'א ברסלב'ער'... כשנכנסתי לישיבה, הייתי נזהר ביותר שלא למעוד, על

כל צעד ושעל אמרו לי: "ברסלב'ער".חסידים אילו אותנו "כששאלו ישראל: נחמן רבי אנו, התביישנו לענות שאנו חסידי ברסלב. כאשר גילו בי: זלזלו לברסלב, משתייך שאני חיים' 'עץ בישיבת "היי! מה אתה? ברסלב'ר משוגע?!" הבושה צרבה את פנינו. אגב, לפני כמה שנים, כשהיו באומן כ-12 אלף איש, פגשתי את אחד מהחברים שלעגו לי אז, ואמרתי לו בנימת ניצחון: 'מה אתה אומר היום על ברסלב?!...'

לתל-אביב, הזדמנתי "לאחרונה מאיר: יעקב רבי חסידות של בבית-מדרש מנחה להתפלל ונכנסתי שמתמיד התנגדה לברסלב באופן מיוחד. לאחר התפילה הזמינו אותי להיכנס לחדרו של האדמו"ר. נכנסתי אליו, מיד: לי אמר ברסלב, חסיד הבין שאני וכשהאדמו"ר "אייער 'אומן' מאכט אזא קידוש השם!" )= ה'אומן'

שלכם עושה קידוש השם כה גדול!(.

כאשר רבי שמואלהיה מדבר< מי היו אז 'פני המזרח' בברסלב?

רבי יעקב מאיר: "רבי אברהם שטרנהרץ, מאז שהגיע היה יומו סדר בכלל, המדברים. לראש היה מחו"ל, להפליא. היה קם לפנות בוקר, מתפלל כוותיקין, ולא דיבר אף פעם דברים בטלים. אפילו בעניינים נחוצים, מעניין מוכרח. וממה שהיה מרגילותו יותר דיבר לא רבי רבות. איתו ששוחח היחיד האדם היה שאבי שאלותיו, כל על תשובות לאבי משיב היה אברהם

וזאת משום שידע שהוא תלמיד-חכם."זכורני כי פעם אחת עלה אבי לרבי אברהם, ושאל אותו: 'האם הרב מטשערין עשה את הספרים 'לשון-

לחסידי או הכללי, לציבור ו'דרך-חסידים' חסידים' ברסלב?" ענה לו רבי אברהם: 'אני זוכר שכאשר הרב חיבר את הספר, אמר לי שהוא עושה זאת למען חסידי

ברסלב - כדי שלא תשכח מהם תורת הבעש"ט!'"היו אז שני בחורים בברסלב שהיו לומדים בקול גדול ובמתיקות: יצחק ב"ר יעקב ברזסקי, ונחמן ב"ר וועלוול רבי של חתנו היה שלימים יגלניק, מוט'ל חשין. הם ישבו ולמדו, וכאשר הגיעו לסוגיה מסובכת והתקשו להבינה, ניגשו אל אבי וביקשו ממנו שיפרש להם את דברי הגמרא, אך הוא היה עונה להם: 'אינני יודע, כבר שכחתי הכל...' הם לא התייאשו, ולא הניחו

לו עד שניאות לפרש להם את הסוגיה בבהירות".< מי מסר שיעורים לאנ"ש?

ארצה, אברהם רבי שהגיע "לפני מאיר: יעקב ר' היה עושה זאת רבי שלמה וקסלר. בדבריו היה מתבל גם דיבורי קנאות נגד מרשיעי ברית. אבי העיד, שכל פעם שהיה נכנס לביתו, היו לו חידושי תורה להרצות

לפניו."רבי לוי יצחק אמר לי, שבאומן היה רבי אברהם ב"ר ירושלמים: רבי נחמן מדבר בהערצה על שני צדיקים כאשר זוננפלד. חיים יוסף רבי והגאון וקסלר שלמה רבי לוי יצחק הגיע לכאן, היה רבי שלמה כבר מרותק למיטה ובקושי דיבר, אך רבי לוי יצחק היה מגיע בכל בוקר לאחר תפילת שחרית לבית נכדו, ר' משה חיים ברנדוויין, שם שכב, בכדי להתבונן בצורה הקדושה של

ר' שלמה! היתה לו אמנם צורה נוראה".מוסרים היו אברהם ורבי שלמה רבי רק >

שיעורים?מגיע היה לא אברומל'ה "כשרבי מאיר: יעקב ר' 'ליקוטי לומד ברזסקי יעקב רבי היה כלשהי, מסיבה מוסר היה הורביץ שמואל רבי הקהל. לפני מוהר"ן' שיעורים בחסד עליון. אינני יכול לשכוח את השבתות במאה שערים, כאשר רבי שמואל היה מדבר בסעודה הרגשתי לגמרי... אחר שבוע אז לי היה שלישית, שהשגתי משהו. רבי שמואל הורביץ הוא זה שקירב את רבי וועלוול חשין ואת רבי יום טוב זלוטניק לברסלב. הם התפעלו מאוד ממנו, משום שהיה למדן ומקובל. למרות שאף פעם מרגליות, זעליג רבי אשר המקובל לא האזין לדרשות ושיעורים, כאשר שמע במירון שרבי שמואל הורביץ מדבר, היה יושב אצלו, כשהוא מתבטא בפני בנו ר' שלמה אליעזר: 'הוא מלא וגדוש'. יש לדעת

מקובלים היו שמואל רבי וגם זעליג אשר רבי שגם גדולים".

זעליג רבי אשר היטב את זוכר "אני דוד: נתן רבי יושב בשיעוריו של רבי שמואל הורביץ".

בעיר התפילה ובעלי בתורה הקורא היו מי >העתיקה?

היה שיחיה בורשטיין משה "רבי מאיר: יעקב רבי יעקב רבי לרוב היה תפילה והבעל הבעל-קורא, ברזסקי, וכן רבי יעקב מלמד שהיה מגיע ממאה שערים. בנוסף לכך היה גם יהודי יקר, רבי שלום יוסף הסופר, שהיה 'חצות איד' )= יהודי של חצות( והתפלל תמיד כוותיקין. הייתי נכנס אליו ורואה את הנהגותיו שהיו כל את מכין היה הוא אדמו"רים. של לאלה דומות האוכל בעצמו. בשבת היה מגיע מביתו שברחוב סלנט במאה שערים עד לבית מדרשנו בעיר העתיקה, כשהוא לובש בגדים לבנים. ר' שלום יוסף זה אמר לי, שכאשר הוא יושב בברסלב ולומד 'ליקוטי הלכות', הוא שואב 'חיות' עצומה. כשלעצמי, בכל פעם שהייתי נכנס לביתו

הייתי יוצא עם הארה".רבי נחמן ישראל: "למדתי את מקצוע כתיבת סת"ם אצל הסופר ר' אהרן אונגר. בהזדמנות מסוימת סיפר לי כי בצעירותו עבד בצפת עם ר' שלום יוסף, ולמד איתו ליקוטי הלכות. במרחק של שנים הוא התלהב: 'היה זה גן עדן ממש! אינכם יודעים איזה ספר נפלא יש לכם!'

ארוחת הבוקרשל ה'עובדים'

< מה אתם יכולים לספר לנו על רבי שמואל שפירא בצעירותו?

לילות מבלה היה שמואל "רבי מאיר: יעקב רבי שלימים בכותל המערבי; לא היה חצות לילה שהחסיר להיות במקום קדוש זה. זוכרני כי פעם אחת, כשישב ליד הכותל, נשכו עקרב ארסי. יומיים שכב בביתו ולא הלך לרופא, וביום השלישי חזר למקומו הקבוע בכותל

- - -"הייתי לומד איתו בחברותא בכל ליל שבת. היתה ונאלץ לחבוש את עינו האחת. תקופה שחלה בעיניו כשעינו כך ללכת ממשיך והוא חודשים מספר עברו חבושה. פעם אחת גילה לי, שהאמת היא שהעין כבר נתרפאה מזמן, אך היות וסובביו התרגלו שהוא הולך כמה עד התחבושות את להשאיר מעדיף הוא כך, שניתן, בהוסיפו: 'שמירת עיניים של עין אחת, זה גם

כן דבר גדול...'בקטמון לשדה איתו יוצא הייתי "לפעמים לי שבדרך-כלל סיפר הוא לילה. בחצות להתבודדות ילדיו מציקים בלילות. 'את עבודת הלילה לקחתי על עצמי', אמר. 'כשאני נמצא בבית, האישה איננה צריכה

לקום לילדים'."גיסי ר' נתנאל תפילינסקי היה שכנו. היה זה בחג הסוכות, ומרוב עניות, רק דופן אחת של עץ הפרידה ר' הצליח בחצות, הלילות באחד הסוכות. שתי בין נתנאל להציץ לסוכת משפחת שפירא, והנה רואה הוא כיצד רבי שמואל יושב ליד השולחן, תינוק אחד על ידו, והוא מחזיק לו בקבוק בפה, ברגלו אחת הוא מגלגל עגלת תינוק אנה ואנה, ותוך כדי כך הוא אומר תיקון

חצות..."רבי נחמן ישראל בחיוך צופן סוד מצביע על רבי נתן אייייי..." קטן... ילד אז היית אותך... זוכר "אני דוד:

"לי אישית כאב הדבר עד למאוד. לאחר

חתונתי פגש אותי יהודי אחד בשכונת 'בית ישראל' ואמר

לי: "יעקב מאיר, היום כשאומרים 'ברסלב'ר

יונגערמאן' הכוונה רק אליך! אין היום אברכים

נוספים..." הדברים דקרו לי כמדקרות

חרב ולקחתי על עצמי לעסוק עם הנוער"

הרה"ח ר' בנימין ברגר ז"ל )מימין(



,

02-50-222-33

"

" 23 ' - ( " 17/12) - ( " 24/17)


ביותר בימים ההם: הוא יכול היה לבחור לעצמו אחד בין לעבור או אחת, באבחה להיהרג או - מהשניים בו, כשבדרך- שתי שורות של 100 חיילים, שיצליפו כלל הנידון נופל שדוד בתחילת המסע האיום. החייל, אביו של רבי נפתלי, בחר באפשרות השנייה; הוא עבר

בין השורות - ושרד!להישאר שהצליח מי אז, ששרר לחוק "בהתאם בחיים לאחר עונש כזה, היה משתחרר לביתו. גם הוא לראשונה את בה עשה לעיר מסוימת, והגיע שוחרר דרכו לרב, כשהוא מביע את רצונו לשוב ולהיות יהודי

כשר. לאחר מכן נישא ונולד לו בנו רבי נפתלי".רבי יעקב מאיר ממשיך לתאר את ה'עבודה' של רבי נפתלי: "בשנות מגוריו בחו"ל עבד כקבלן בנייה, והוא חסידי האחרון של הקלויז את זה שבנה מחדש היה היתה, הקבלנות בעבודת מטרתו כל באומן. ברסלב לאומן. התכופות נסיעותיו הוצאות את לממן כדי כאשר קיבל עבודת בניה וקיבל סכום כסף היה עוצר את העבודה, נוסע לאומן ועובד את השי"ת עד שתם עד לעבוד והמשיך הבניה לאתר חזר או-אז הכסף,

ששוב קיבל כסף, ואז חוזר לאומן, וחוזר חלילה..."< האם זה נכון שחתנו רבי אברהם ב"ר נחמן, היה

מבוגר ממנו?אייר ג' ביום נפטר נפתלי "רבי ישראל: נחמן רבי שנת תש"ב, בערך בגיל 90, ואילו ראבר"ן נפטר בשנת בשנתיים. ממנו מבוגר היה כן אם ,69 בגיל תרע"ח, לי, שמלפנים אגב, רבי יעקב מלמד )קלמנוביץ( אמר רבי של מקומו על יושב נחמן ב"ר אברהם רבי היה נפתלי ב'ניסע'ס שול' ליד ארון הקודש, ולאחר שנסע

לאומן ולא חזר - ישב ר' נפתלי על מקום זה".רבי יעקב מאיר: "רבי משה ליקובר )גרומן( ישב מול מקומו של רבי נפתלי. הוא היה יושב ולומד בקול גדול

במשך שעות רבות".רבי נחמן ישראל: "רבי משה ידע היטב ללמוד; פעם מלון בעלי לשני ונכנסתי בתל-אביב אבי עם הייתי ליקובר משה שרבי וראיתי לישיבות, תורמים שהיו זה יושב ולומד איתם 'ליקוטי מוהר"ן'. זוכרני שהסביר להם במתיקות את עניין קדושת שבעת הנרות מתורה כ"א, בהטעימו שכל יהודי יכול בכל יום ויום להדליק אכן אם בזמנו, הכהן אהרן כמו ממש המנורה, את ישמור את עיניו, את פיו ואת שאר הנרות. הוא היה גם

בעל תפילה נעים מאוד".

רבי יעקב מאיר: "אביך רבי משה סיפר לי, שהיתה מדרשנו בבית מניין לארגן הצליחו לא שבה תקופה בימי החול. באחד הימים החליט רבי נפתלי שחייבים מידי המדרש לבית להגיע והחל קבוע, מניין לארגן יום, ובמשך חצי שנה אף התפלל ביחידות. הבחין בכך ועוד עוד נוספו כך לתפילות. הוא הצטרף וגם אביך

מתפללים, עד שבסוף היה מניין קבוע גם בימי החול.יראים יהודים =( אידן' 'ערליכע נפתלי אהב "רבי העלייה מבני אחד אז התגורר בירושלים ושלמים(. הליטאיים, שהיה ידוע כאיש קדוש, אך מתנגד לחסידות.

למרות זאת, רבי נפתלי אהב אותו אהבת נפש."פעם ניגש אבי לרבי נפתלי והביע לפניו את פליאתו:

'הרי הוא מתנגד לבעש"ט ולרבינו!!!''הבעש"ט הוא סוד, רבינו הוא ענה לו רבי נפתלי: סוד, מה לעשות שהוא אינו יודע מהסוד... אבל הוא

חרד לדבר ה' – וחרדים לדבר ה' צריכים לאהוב!'"את הפלא הזה יכול להבין רק מי שהכיר את רבי נפתלי כחסיד ברסלב אדוק ללא פשרות, ומאידך את הצדיק הליטאי, שהיה מתנגד חריף כל כך, אהב אהבת

נפש".

אילו נרדפיםהיינו פעם!< מה היה אז מצב הנוער בברסלב?

האצ"ל, - הציוניים "הארגונים מאיר: יעקב רבי הלח"י וההגנה - הרסו עולמות של בני נוער. אם בכל זאת נשאר נער ירא וחרד, לרוב לא היה נשאר חסיד היו לחסידי ברסלב: לי אבי, שאומרים ברסלב. סיפר עד תבער שלו שהאש הבטיח שלכם הרבי "אמנם ביאת המשיח, אבל כנראה שעכשיו הוא הדור האחרון

שלכם...""לי אישית כאב הדבר עד מאוד. לאחר חתונתי פגש אותי יהודי אחד בשכונת 'בית ישראל' ואמר לי: 'יעקב =( יונגערמאן' 'ברסלב'ער כשאומרים היום מאיר! אברכים היום אין אליך... רק הכוונה ברסלבי( אברך

נוספים'."הדברים דקרו לי כמדקרות חרב ולקחתי על עצמי לעסוק בחינוך הנוער. בתחילת הדרך היה לי 'מזומן' של שלושה בחורים בלבד לסעודה שלישית. מספר בחורים שבעזרת עד שאירגנתי, מלכה למלווה להגיע החלו

השם אספתי 24 בחורים. היה זה שבירת שיא!בבני-ברק ליברמנש נתן רבי גם תקופה, "באותה לעת חדש. דור נוצר כך זה. בתחום לעסוק התחיל רוגזים 'המתנגדים בבדיחות: אבי לי אמר זקנותו, זאך )= עניין רבינו( נמשך מאוד עליך... דעם רבי'נס

הלאה..."בית את הקימו שכאשר אני "זוכר דוד: נתן רבי בבית לבדי ישבתי שערים, במאה הגדול המדרש המדרש ולמדתי; והנה נכנס אדם מכובד הרחוק מהווי החיים החסידיים, אך הוא הכיר את רבי אברהם ב"ר לברסלב'ער להם מתאים "איך השתומם: הלה נחמן, חברונ'ער של הכנסת בית שכזה?! יפה בית-כנסת גאס )= רחוב חברון( בעיר העתיקה - זה היה מתאים

לברסלב..."במה התבטאה אז ההתנגדות לברסלב?

רבי נחמן ישראל: "רבי בנימין ברגר סיפר, כי בשבת נכנס להשלים את הסעודה השלישית אחר הצהריים הכנסת בית מתפללי היו איתו יחד שול'. ב'ניסע'ס ודברים דין ביניהם התגלע לזימון. מניין משלימים האם מותר לצרפו... הרי הוא ברסלב'ר... הוא ישב בצד ושמע את כל הצדדים, עד שקם אחד מהם ואמר: 'הרי הוא לא כרבי שמואל שפירא העוסק הרבה בהתבודדות

ובקברי צדיקים; הוא יהודי פשוט, ניתן לצרף אותו..."לתאר את ההתנגדות "אי-אפשר יעקב מאיר: רבי העצומה שהיתה פעם. היתה לי הזכות להכיר מקרוב ופעם אחת פריינד, אריה רבי משה הגאב"ד מרן את אף הזמנתי אותו לסעודת ההילולא של מוהרנ"ת. הוא הגיע לסעודה והתפעל מאוד מהקהל הענק של חסידי ברסלב ומהדיבורים הנלהבים שנשמעו במקום. לימים סיפר לי אחד הגבאים, כי בדרך חזרה התבטא הגאב"ד: "אינני יכול לתאר לכם אילו נרדפים הם היו פעם, אבל

הם קיבלו זאת באהבה - והשי"ת עזר להם!'שהזדמן ברסלב חסיד ילד נורא. ממש היה "זה וסבל למצוא את מקומו לא הצליח למקום אחר, לו נוראות. אמרתי פעם, שהנס היהודי של 'כבשה אחת שזכינו העובדה עלינו, גם נסוב זאבים' שבעים בין

לשרוד - זה רק מופת של רבינו".רבי יעקב מאיר: "בכל הזדמנות לעגו לנו; כל עוול

"פעם ניגש אבי לרבי נפתלי והביע לפניו

פליאה: 'הרי הוא מתנגד לבעש"ט ולרבנו!!!' ענה

רבי נפתלי: 'הבעש"ט הוא סוד, רבינו הוא

סוד, מה לעשות שהוא אינו יודע מהסוד? אבל

הוא חרד לדבר ה' - וחרדים לדבר ה' צריכים

לאהוב!' את הפלא הזה יכול להבין רק מי שהכיר את רבי נפתלי"

הרה"ח ר' דוד שכטער ז"ל )מימין(



היו הם קבועים. מניינים שם היו וגם מקווה, היה יושבים ולומדים בספרי רבינו, ליד חלונות אלו".

ר' נפתלי היה 'מתפלל'בית בסדרי מעורבים גם היו ברסלב חסידי >

הכנסת?רבי של חותנו כהן, נפתלי "רבי מאיר: יעקב רבי אברהם ב"ר נחמן, היה שם 'שמש' בתקופה מסוימת. הוא היה מתפלל כוותיקין, כמנהג אנ"ש, ולאחר התפילה היה נשאר בבית הכנסת כדי לבצע את תפקידיו. בעל דעה חזקה היה, אף שכבר היה אז זקן מאוד. התפילה שלו היתה 'תפילה'... הוא היה 'מתפלל'... זוכר אני את תפילתו היוקדת, כיצד היה מתפלל 'מיט א געשמאק' )= בנעימות(. קול חזק כבר לא היה לו אז. זוכרני שהיה ובולט היה יושב לצד השולחן הסמוך לארון הקודש,

בכך שהיה מרים את ידיו למעלה בעת התפילה".רבי נחמן: "לרבי נפתלי היתה חנות ליד 'המדרגות

הרחבות', בה מכר שימורי דגים שונים".האחרונה כמעט היתה זו "חנות מאיר: יעקב רבי הכניסה לפני היהודים( רחוב =( גאס' מה'אידישע לא ההם בימים המוסלמי. השוק( =( ל'באטראק' ודיבר בפינתו ישב נפתלי ורבי מרובים, הקונים היו דיבורי תפילה להשם יתברך. החנות שלידו היתה של ה'קאווע-ברענער' )= קולה פולי הקפה(. בעל החנות היה ר' העניך, חסיד גור, שרבי הירש לייב ליפל 'אחז

ממנו עולמות', כי היה שומר עיניים".ר' אודות מבדחת באפיזודה נזכר מאיר יעקב ר' נפתלי: "היה זו בתקופה בה התגוררה משפחתנו בחצר אחת עם רבי נפתלי כהן, חלונות ביתנו פנו לעבר ביתו. ערביה(, פלחית; =( "פלאכטע" הגיעה הימים באחד והתחילה לצעוק עד לב השמים, כשהיא טוענת על רבי

נפתלי שגרם לבנה שימות..."התברר שכמה ימים קודם לכן נכנסה לחנותו של ריקה, כמעט היתה החנות דגים, לקנות נפתלי רבי ומעט הדגים שהיו בה כבר התעפשו. למרות שהדגים וקנתה הערבייה למכירה, התעקשה מיועדים היו לא אותם במחיר זול. התוצאות היו קטלניות, ובנה הילד התפגר מיד לאחר שטעם מהדגים המקולקלים. כעת

היא הגיעה והתחילה לצעוק צעקות מחרידות.לפתע ניגש אליה יהודי ספרדי ושאל אותה: 'ובכן,

מה את רוצה עכשיו?'

ענתה הערביה: 'אני רוצה את הכסף בחזרה...'"טויבע, אשתו של רבי נפתלי, יצאה מיד עם סכום ונמלטה הביתה במהירות. כסף ומסרה אותו לערביה

בזה הסתיימה הפרשייה". רבי נחמן: "פעם נכנס ערבי לחנותו וניסה לגנוב דג מלוח. ניגש אליו רבי נפתלי ונתן לו סטירה מצלצלת

שהבריחה אותו כל עוד נשמתו בו".רבי יעקב מאיר: "אנ"ש אמרו על רבי נפתלי שהוא שמור מאוד בענייני קדושה. כאשר רבי נפתלי היה מדבר מרבינו, או כשרק נזכר מרבינו, היו עיניו זולגות דמעות. ברסלב'ר חזק היה. כאשר לקה במחלת הטיפוס, קראו לד"ר וולך מ'שערי צדק' לבודקו. רבי נפתלי, שהיה אמון על הוראת רבינו שלא להזדקק לרופאים, הושיט לוולך 'א פייג' )= אצבע משושלת( וזה עזב את הבית בכעס

גדול. אך ר' נפתלי הבריא בלעדיו..."

ערליכער אידאינו יודע סוד

רבי יעקב מאיר: "רבי נפתלי סיפר לאבי סיפור נורא בלתי ידוע, כיצד הוא נולד:

"אביו היה מהקנטוניסטים שנחטפו מחיק אמותיהם, ולמרות ימח-שמו, ניקולאי הרוסי הצאר בהוראת הוא עברו, את להשכיח החוטפים של הניסיונות כל זכר תמיד שהינו יהודי, ובמשך הזמן אף השיג לעצמו

תפילין."באחד הימים, בהיותו כבר כבן 40, תפס אותו גנרל אליו ניגש הגנרל התפילין. את שהניח בשעה בכיר ותלש את התפילין של-ראש. החייל ההמום לא שלט על עצמו, הוציא את הרובה ועם הקת היכה את הגנרל

מכה שהרגה אותו על המקום - - -האכזרי היה וגזר-דינו נעצר, שהחייל "כמובן

כאשר רבי נפתלי היה מדבר מרבינו, או רק

נזכר מגדולת רבינו, היו עיניו זולגות דמעות.

ברסלב'ר חזק היה, כאשר לקה במחלת הטיפוס ל"ע, קראו

לד"ר וולך מ'שערי צדק' לבודקו. רבי נפתלי,

שהיה אמון על הוראת רבינו שלא להזדקק לרופאים, הושיט לו

אצבע משולשת

הרה"ח ר' נתן דוד שפירא והרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין


| שמואל מאיר חשין |צילום: עזרא לנדא

| ארכיון ר' נחמן גולשבסקי |בסמטה קמורה בירושלים שבין החומות לפני כ-70 'ניסע'ס המרכזי הכנסת לבית בסמיכות ויותר, שנה שוהל', הייתה חצר עתיקת יומין שכונתה 'ווארשעווער חצר' )- חצר וורשה(, ואכלסה בתוכה מספר משפחות, פזורות בבתים קטנים, בני חדר יחיד, רובן משתייכות

לחוג המצומצם ויוצא הדופן בימים ההם: ברסלב.בית- היה החצר, בתי מעל העליונה, בקומה

נסיעתו עם לעלוב. חסידי התפללו בו צנוע, כנסת הכנסת בית התרוקן לחו"ל, מלעלוב האדמו"ר של ברסלב, חסידי של לחזקתם הועבר והוא ממתפלליו שמצאו בו מציאה גדולה: גג המשקיף למקום המקדש. אמנם בית הכנסת 'ניסע'ס שול', המזדקר ממול, מסתיר מעט את קשר העין למקום המקדש, אבל כל זה אינו בכיסופים שלימים לילות לבלות מה'עובדים' מונע ובאמירת 'תיקון חצות' על הגג הקרוב כל-כך למקום

המקדש.שהיו המעטים ברסלב חסידי חיים. שקק המקום בימים ההם בארץ-ישראל התרכזו בעיקר בעיר הקודש אך ובתל-אביב, בבני-ברק מקצתם רק ירושלים, הצד השוה שבהם, שבהגיע ימי ראש השנה היו כולם מתקבצים לחצר ישיבת 'עץ חיים' שבחורבת רבי יהודה 'שיא' של החסיד, שם התקיים ה'קיבוץ' בהשתתפות

כ-70 מתפללים.ציבור זה היווה את רוב מניין ובנין חסידות ברסלב נכללים גם משתתפי הקיבוץ זה בעולם. בתוך מספר הערבים; פרעות עקב והמסוגרת, השוממת במירון חסידי ברסלב שבאירופה נמצאים בגיא ההריגה הנאצי אפילו מניין לגייס מתקשים ובארצות-הברית רח"ל;

לראש-השנה.כמשפחה אחת חשים כל החסידים בעיר העתיקה. שמחת היחיד היא שמחת הכלל, כשכולם מטים כתף הבן את כעת מכניסים עצמם הם כאילו תומכת, לחופה, או את הנער למצוות. כולם מכירים את כולם, אודותם, נאריך שלהלן העובדים, חבורת וחומר קל המהווים את הגרעין הקשה במרקם המרתק, המרכיב

את הפסיפס המעניין של החסידים דאז.בין החסידים ישנו מספר קטן של צעירים. ביניהם נחמן יותר הצעיר חברו שכטר, מאיר יעקב הבחור

בורשטיין, והילד נתן שפירא.חסידי וחשובי מזקני הם שכיום שלושתם, את ברסלב, זימנו במערכת 'אוצרות' לפונדק אחד. מיותר קיום רב-שיח להדגיש את ההתרגשות ששררה בעת מאיר יעקב רבי של במעונו שהתקיים שכזה, מרתק ההם הימים שמאורעות מביניהם, המבוגר שכטר,

כאילו חיים לנגד עיניו.רבי נחמן ישראל בורשטיין, בזיכרונו הפנומנלי, כבור סוד שאינו מאבד טיפה, מעורר את זיכרונות הנוכחים, וגורם לחשיפתן של עובדות שעדיין לא שמעתן אוזן שפירא, דוד נתן רבי הוא שבחבורה הצעיר מעולם. ד' אמות ילדותו היפות באותן שמקפל את כל שנות 'ווארשעווער חצר' ובתי מחסה, והן אשר מלוות של

אותו כל ימיו.מטבע הדברים אנו שומעים כאן רבות על אבותיהם של הנוכחים, החל מרבי דוד שכטר, אביו של רבי יעקב רבי בורשטיין, אביו של רבי משה ויבדלחט"א מאיר,

נחמן ישראל, וכן עדויות חדשות על השרף רבי שמואל שפירא, אביו של רבי נתן דוד.

החלונות של ברסלב ב'ניסע'ס שוהל'

קצרה ושיחה הנוכחים בין מרגשת פגישה לאחר בנוגע למהלך הלימוד בליקוטי מוהר"ן, כפי שר' יעקב מאיר מלמד בסדרת השיעורים שהוא מוסר לאחרונה,

אנו פותחים:< כיום קשה להאמין, האומנם היה פעם מספר כה

קטן של חסידי ברסלב?רבי יעקב מאיר: "אכן היה מספר מועט של חסידים, אבל צריך להבין שחלקם היו יוצאי פולין, שלא הורגלו לוותר היו מסוגלים בירושלים; הם לא לעוני המרוד על מעמד פרנסה, והיות שבירושלים נמנע מהם הדבר, עקב הוראות השלטון הבריטי - התיישבו בתל-אביב. לאחר קום המדינה, כאשר החיים הרוחניים בתל-אביב הפכו לבלתי נסבלים, הם עברו לבני-ברק. בכל אופן, להתפלל לירושלים, מגיעים כולם היו השנה לראש

ב'קיבוץ' ".רבי נחמן ישראל: "מספר פעמים התפללתי ב'קיבוץ' את חידש שטרנהרץ אברהם שרבי לפני הירושלמי, ה'קיבוץ' במירון, בשנת תש"א. אגב, באותה שנה מניין ושלושה אברכים מ-13 הורכב במירון המתפללים בחורים... ה'קיבוץ' בירושלים התקיים בחצר 'עץ חיים' ליד ה'חורבה שול', בפרוזדור צר וארוך, שם התקבצו

קרוב ל-80 חסידים".רבי יעקב מאיר: "התפילות התקיימו בהיכל הישיבה-בהתלהבות היתה והתפילה חיים', 'עץ של גדולה רבה, קולות התפילה נשמעו למרחוק, וגם חלקם של

הריקודים לא נגרע..."מה היה הקשר של חסידי ברסלב ל'ניסע'ס שול'?

רבי יעקב מאיר: "השם הרשמי של בית הכנסת היה 'תפארת ישראל' - על שם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. רוז'ין? של לבית-כנסת ברסלב חסידי מגיעים וכיצד היה זה בעיצומה של בניית בית הכנסת בשנת תרכ"ח. ביניהם ומלוויו, מטשערין הרב לארץ הגיע זו בשנה כאשר מוהרנ"ת. תלמיד אבא'לה, רבי הנגיד החסיד ביקר רבי אבא'לה בעיר העתיקה, ניגש אליו בונה בית

בית למען תרומה ממנו וביקש בק, ניסן רבי הכנסת הכנסת, כשהוא מנמק את בקשתו בכך שחסידי ברסלב הם יוצאי ווהאלין. ענה לו ר' אבא'לה: "אני הרי חסיד לכך אי משלהם, בית-כנסת אין ולברסלב'ר ברסלב, ברסלב". לחסידי שיהיו מקומות כמה אצלכם אקנה

הסכים ר' ניסן, והדבר יצא לפועל".בכשניים-שלושה מדובר הכל "בסך נחמן: רבי

לשני היו מתחת לאנ"ש. המקומות מקומות שהוקצו החלונות משמאל לארון הקודש, בהם ישבו: רבי אברהם שלמה רבי בקביעות, שם מתפלל שהיה נחמן ב"ר וקסלר, רבי נתן בייטלמאכער, רבי נפתלי כהן, וגם רבי

אברהם שטרנהרץ היה יושב שם הרבה פעמים". רבי נתן דוד: "מחלונות אלו היו משקיפים על מקום

המקדש".'די אלו: לחלונות קוראים "היו מאיר: יעקב רבי שני נדב אבא'לה רבי שכן פענסטערס', ברסלב'ער בעת זה במקום ישבתי בעצמי אני גם אלו. חלונות שהתפללתי ב'ניסע'ס שוהל'. יש לציין, כי זקני אנ"ש היו מתפללים רבות במקום, היות ובמרתף בית הכנסת

הוא נימק את בקשתו בכך שחסידי ברסלב הם יוצאי ווהאלין. ענה לו ר' אבא'לע: "אני הרי חסיד ברסלב, ולברסלב'ר אין בית-כנסת משלהם, אי לכך אקנה אצלכם כמה מקומות שיהיו לחסידי ברסלב". הסכים ר' ניסן

בק והדבר יצא לפועל

הרה"ח ר' יונה לבל ז"ל

הרה"ח רבי יעקב מאיר שכטר, רבי נחמן ישראל בורשטיין ורבי נתן דוד שפיראעל חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני כ-70 שנה

בחזרה אל הימים שאף אחד לא רצה להצט רף למניין עם הברסלב'ר

ה'עובדים', הדמויות הייחודיות, הרדיפות וההתנגדות,

'פני המזרח',מוסרי השיעורים,

ימי המלחמה, המלכודת הציונית,

ה'מקורבים',ה'קיבוץ' הירושלמי

הרה"ח רבי יעקב מאיר שכטר, רבי נחמן ישראל בורשטיין ורבי נתן דוד שפיראעל חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני כ-70 שנה

בחזרה אל הימים שאף אחד לא רצה להצט רף למניין עם הברסלב'ר

זיכרונות <מ'ווארשעווער חצר'

ברסלב בחבורת כילדים מי שגדלו בירושלים, העתיקה בעיר הקטנה ובניין מניין רוב את שהיוותה הרה"ח בעולם, ברסלב חסידות רבי יעקב מאיר שכטר, רבי נחמן דוד נתן ורבי בורשטיין ישראל שפירא, כיום מזקני וחשובי חסידי על לראשונה מספרים ברסלב, כ-70 שלפני ימים באותם החיים עתיר ברב-שיח ויותר שנה גילויים הם מגוללים את התפילות החיים הווי שול', ב'ניסע'ס ההוד אנשי חצר', ב'ווארשעווער וההתנגדות 'המזרח', את שפיארו מתארים סבלו, ממנה העצומה דמויות של מרתקים תיאורים התנהלו וכיצד נשכחות, חסידיות החיים תחת אש המלחמה, חושפים שפרשו המלכודות הונחו איך לצעירים, הציוניים הארגונים ה'מקורבים' שלא על אור שופכים על חדשות עדויות מוסרים שרדו, ועונים שפירא, שמואל רבי השרף של קטן מציבור איך השאלה: על כ-80 משפחות צמחה חסידות כה

גדולה בלעה"ר?



שילובם של שני הכוחות הללו, נותן שלמות בתורה, בעבודת ה' וגם בבריאה כולה. לכן "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת" )דברים יט(, כי אחד אין בו שלמות, מלבד הבורא, כמובן. כל שלמותה של הבריאה היא בשניים, כי "טובים השניים מן האחד" )קהלת ד(, ולכן רק "על פי שניים עדים יקום דבר"

)דברים יט(. שני יהודים כשרים מכילים את שני הכוחות הללו - כח הנתינה וכח הקבלה, כי אין שני אנשים שווים. בוודאי אחד מהם גדול יותר מחברו. מן

הדין, אפוא, שעל פיהם יקום דבר.

אם היה לך כח לקרוא עד כאן, רבי נתן נותך לך 'טיפ': על פי דרך זו מתבאר מדרש תמוה מאוד, בביאור מתוק מדבש.

"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו. תאנא )= למדנו(, איזהו חג שהלבנה מתכסית בו, הוי אומר זה ראש השנה. ואמאי )= מדוע( מתכסה הלבנה? לפי ודן את העולם, והשטן בא דין, יושב על כסא שביום זה הקדוש ברוך הוא והוא 'הבא עדים' ואומר לו הקב"ה: ומזכיר עוונותיהם, ומקטרג על ישראל הולך ומביא את החמה, ואומר לו הקב"ה: 'על פי שנים עדים יקום דבר', והולך להביא את הלבנה - והיא מתכסית, ומבקש אותה ואינו יכול למוצאה - ואז

הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים".מדרש זה אומר כל כולו דרשני: וכי צריך להביא עדים לפני הקב"ה? מה משמעותה של התכסות הלבנה? ובכלל, בזכות מה הקב"ה "עומד מכסא דין

ויושב על כסא רחמים"?לפי דברינו נוכל להבין קצת. השטן תפקידו לקטרג ולמצוא פגמים וחסרונות איננה שלנו ה' עבודת שכן מוצדק, הוא רבות פעמים ואכן, ישראל. בעם מושלמת. אבל הקב"ה עונה לו: "על פי שנים עדים יקום דבר". כלומר, כשם שבהלכות עדות אין להתחשב בעד אחד, משום ששלמותה של הבריאה היא היא אף מורכבת ה' עבודת כך והקבלה, הנתינה הכוחות, שני בשילוב רק

מ'נעשה' ומ'נשמע', ואין לדון על סמך אחד מהם לבדו.הולך השטן ומביא את השמש, שהיא כאמור כנגד כוח הנתינה - הנעשה. בחלק זה אכן יש ליקויים ופגמים, איננו מושלמים - אבל "תביא גם את הלבנה" אומר לו הקב"ה. כלומר, הבה ונבדוק אם ישראל פגמו גם בחלק ה'נשמע' -

ברצונות ובכיסופים, המקבילים ללבנה שיש לה את הכוח לקבל את האור. אבל כאן, בשלב זה, נכשל השטן, כי "הלבנה נכסית, ומבקש אותה ואינו

יכול למוצאה". לאמור, עם ישראל בכלליותו נכסף ומשתוקק מאוד אל הקב"ה - "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" )שיר השירים ח, ז( - הרצונות הטובים שיש בתוך תוכו של כל יהודי - הם עצומים, והוא שבשמים, באביו הגמורה הדבקות אל ביותר, הגבוהה הדרגה אל משתוקק דרגה שגבוהה אפילו מהשגתם של מלאכי "עתידים חז"ל: שאמרו כמו - השרת צדיקים שתהיה מחיצתם לפנים ממלאכי מזו ובוודאי - א( רבה )דברים השרת" של השטן. כשהוא רואה שהלבנה, הרצון ומכוסה, גבוהה כה בדרגה אוחז הטוב,

נסתתמים טענותיו.או אז, כשמתברר שבני ישראל, למרות כל עוונותיהם, משתוקקים ונכספים לה', כך שאפילו השטן אינו יכול לקטרג עליהם - מתעוררת זכות גדולה עליהם ו"הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים". כלל עם הוא מתנהג כללי באופן כלומר ישראל לפנים משורת הדין, אבל בוודאי כל אחד ואחד באופן פרטי, ככל שישקיע לכסוף, עצמו על יקבל - שלו ב'לבנה' מה את גם לקיים ולהתפלל להשתוקק הקב"ה כך - לקיים בכוחו אין שכרגע יתנהג עמו יותר במידת הרחמים, וימחל

לו על חטאיו שפגם ב'שמש'-בנעשה.

דרך נפלאה זו של עשיה בצד כיסופין ליותר עשייה, אינה רק מתכון בטוח להצלחה בדין, ודרך לשיפור ולהתקדמות בעבודת ה', אלא היא אף מקור לשמחה ולסיפוק בכל שלב ודרגה שאדם נמצא

בה. שכן לכאורה, קשה לנו לשמוח בקיום המצוות שלנו. מילא אם היינו זוכים לקיים אותן בשלמות, בכוונת הלב, בדחילו ורחימו - בוודאי היינו שמחים מאוד, שמחה היא הרי שלמות,ככתוב: "ושמחת בכל הטוב" )דברים כו יא(, "שמח תשמח - כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" )מתוך ברכות נישואין(, אך

כשיש חיסרון כלשהו, איך אפשר לשמוח? אבל בדרך זו של הנעשה ונשמע, יש לאדם שלמות. אמנם לא ב'נעשה', אבל לפחות ב'נשמע'. הוא יכול לכסוף ולהשתוקק לשלמות הגדולה ביותר. וזה אכן

מקור בלתי נדלה לשמחה שאין לה קץ וסוף. בני שעתידים ראשם" על עולם "ושמחת מהפסוק חז"ל למדו בכדי לא ישראל לזכות שוב לכתרים של הנעשה והנשמע שנלקחו מהם )שבת פח(, שכן

הנעשה והנשמע הם השמחה של עם ישראל. מובא בשם האר"י הקדוש, שבעקבות משיחא יוכלו להגיע לדרגות גבוהות מאוד גם במעט פעולות בעבודת ה', ושגור בפי אנ"ש להוסיף: 'במעט פעולות,

אבל בהרבה רצונות וכיסופין ותפילות!' זאת נוכל להבין גם ממה שאמרו חז"ל )דברים רבה, ג(: "שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן" )דברים ג( - "מה ראה לומר להם כאן 'שמע ישראל'? רבנן אמרי, למה הדבר דומה - למלך שקידש מטרונה בשתי מרגליות. אבדה אחת מהן, אמר לה המלך: 'איבדת אחת - שמרי את השנייה'. כך קידש הקב"ה את ישראל ב'נעשה ונשמע'. אבדו את נעשה, שעשו את העגל, אמר להן משה:

'אבדתן 'נעשה' - שמרו 'נשמע'. הוי )= זה משמעותו של( 'שמע' ישראל". זכינו לקיים הכל לאמור, שאף על פי שבתחום ה'נעשה' אנו לקויים ולא כראוי - עלינו להתחזק על כל פנים בתחום ה'נשמע' - לכסוף ולהשתוקק, לערוג ולהתגעגע, להתפלל, להתחנן ולבקש שנזכה לעשות אי פעם את רצון

ה' בשלמות.

)על פי ליקוטי הלכות, מתנה ה, ז-י(


"מה שסיפר קודם ראש-השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא לו השוחט מטעפליק כסא נפלא. וסמוך לזה סיפר זאת שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא, והיה אש סביבה. והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה... וגם כל מנהיגי הדור כולם הלכו לראותה... וראיתי שם שהיה חקוק על הכסא כל צורות של כל ברואי עולם".

)חיי מוהר"ן פד(

החברה היא יודאיקה" "שורשים חברת החלוצה אשר נטלה על עצמה עבודה מורכבת רבינו של ה"כסא" של מושלם העתק ליצור זו זיע''א לאחר חיפושים נמרצים בכל העולם אחר ליצור שידעו בתחום ומומחים אומנים, גלפים, את הכיסא הנ''ל כתבניתו המדויקת.

לאחר שיצרו הגלפים כמה העתקים של "הכסא" נוכחו בחכמה מטעפליק השוחט יצר הכסא שאת לדעת גרם ובכך ועיטור עיטור כל בין רווחים ויצר נפלאה, שהרווחים הנ''ל מחזיקים את היצירה ללא שום סדק ורק כך שומרים על שלמותו, לכן היה צורך להתחקות אחר סוגי מנת על זו גבוהה גילוף ברמת יעמדו אשר מובחרים עצים להגיע לתוצאה הקרובה ביותר למקור.

שנה וחצי של פיתוח בכל העולם, הובילה לתוצאה מדהימה זו, ובס"ד נמצאו גלפים מומחים באי בודד ליד יבשת אוסטרליה הרחוקה.

הליך העבודה על כל כסא מצריך לכל הפחות חמישה גלפים מיומנים שיעבדו על "הכיסא" במשך שבועיים ימים, כאשר כל אחד מין הגלפים מופקד על סוג אחד או שנים מין העיטורים המעטרים את הכיסא כולו לפי תחום התמחותו.

הכסא מוצע בשני סוגי עצים מובחרים האחד עץ אפריקאי והשני עץ מהגוני רבינו ישב שעליו ה"כסא" כמו ומדויק מפואר כסא התוצאה: והרי משובח. הקדוש זיע"א השוכן בבית הכנסת הגדול בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.

כסא אשר יפאר את בית הכנסת שלכםאו את שולחן השבת שלכם.

"שורשים יודאיקה"054-5516655 - 052-8281148 - טלפקס: 077-5131600

הכסא


אנשים שרוצים להתעשר, אבל יש המסתפקים או הגרלה, כרטיס בקניית גם ואולי ברצון, שכל אנשים גם יש - קטן עסק פותחים מעייניהם נתונים אך ורק לעשייה, איך 'לעשות'

יותר ויותר כסף. כך, להבדיל, גם בעבודת ה': כולנו מעוניינים להתקדם ולהשתפר, חלק מוכנים גם להשקיע שקועים מעטים רק אבל זו, למטרה כוחות

ברצון הזה בכל לבם.

מעשה שהיה, יעזור לנו להמחיש את העניין. סיפרו לרבינו, שמחותנו הרב מוואלטשיסק, לארץ- לעלות שנה ארבעים כבר משתוקק אחר שמחותן לו, וספרו והוסיפו ישראל. הזו התשוקה על שמע מחמלניק, הרב שלו, מה "בשביל והפטיר: השנה, ארבעים בת כסף לוקחים שנה? ארבעים להשתוקק צריך

ונוסעים!" מוואלטשיסק "הרב רבינו: כך על הגיב שהשתוקק ארבעים שנה - יזכה בסופו של דבר להגיע לארץ ישראל, ואילו הרב מחמלניק- לא

יזכה!" וכן היה.רבות שנים שהשקיע מוואלטשיסק, הרב בכיסופין ולא "לקח כסף ונסע", היו לו סיבות לכך; בוודאי היו לו מחויבויות ועניינים שעיכבו גרס מחמלניק שהרב בעוד אבל נסיעתו, את אם אומרת זאת ונוסעים", כסף ש"לוקחים אתה יכול - סע, ואם אינך יכול - מה לעשות, עבור לסדר היום והתעסק בעניינך האחרים - "גם כי הסוד את ידע מוואלטשיסק הרב הרי מה שאינך יכול לקיים עכשיו - לפחות תכסוף

ותשתוקק לקיים".בסוף, ביטוי לידי בא הגישות בין ההבדל יגיע וישתוקק, שיכסוף זה התוצאה: במבחן בסיכומו של דבר אל המטרה, כפי שציין רבינו, אבל לא רק אז, הרצון בעצמו לאורך כל הדרך, את... ה' "רוצה כי גדולה, מעלה בעצמו הוא

המייחלים לחסדו" )תהילים קמז(.

כשנתבונן נראה ששני הכוחות הללו - נעשה והתשוקה שאפשר, מה של הקיום ונשמע, מצטמצמים אינם - עדיין אפשר שאי למה רק לעבודת ה', אלא הן אבני יסוד הבונות כל פרט וכל חלק בבריאה, בהתאם לכלל "אסתכל הוא ברוך הקדוש =( עלמא" וברא באורייתא

הסתכל בתורה, וכך ברא את העולם(.'נעשה' הוא כוח העשייה, ההשפעה והנתינה; )מלשון ההכלה הקבלה, כוח הוא 'הנשמע' שהם כפי או השפע, של והצמצום להכיל(

נקראים בשפת המקובלים 'חסד' ו'גבורה'. כוחות אלו, מהווים כביכול את הידיים שבהן אליהו', ב'פתח כמבואר וארץ, שמים נבראו גבורה, כנגד - ושמאל חסד, כנגד ימין שיד ועל כך נאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה

שמים". כל הבריאה בנויה משני הכוחות הללו - של אור משפיעה השמש - מקבל ושל משפיע וחום - והחי והצומח מקבלים. השמים שופעים גשמים - והארץ מקבלת. הצומח מניב פירות - והירח, שנבראו גם השמש והחי מקבל אותם. את יש לשמש כך: פועלים הארץ על להאיר וללבנה - את הכוח לקבל את האור. הנתינה, כידוע, שאורה של הלבנה הוא רק מאורה של

השמש שמאירה בה.הוא אף ונשמה, גוף בין הבסיסי החיבור חיבור בין הנשמה שנותנת חיות - לגוף המקבל. בעצם, גם היחס בן הבריאה לבורא מבוסס על עיקרון זה: "עיני כל אליך ישברו - ואתה נותן

להם את אכלם בעתו".

"דרך נפלאה זו, נעשה ונשמע - עשיה וכיסופין ליותר, אינה רק מתכון בטוח להצלחה בדין,

ודרך לשיפור ולהתקדמות בעבודת ה', אלא היא אף המקור לשמחה ולסיפוק בכל שלב ודרגה שאדם

נמצא בה"

"יש אנשים שכל מעייניהם נתונים איך 'לעשות' יותר

כסף, חס ושלום. כך, להבדיל, גם בעבודת ה': כולנו מעוניינים להתקדם ולהשתפר, חלק מוכנים גם להשקיע כוחות, אבל רק מעטים שקועים ברצון

הזה בכל לבם"



שאלו את אחד הצדיקים: "מדוע אתה מפחד כל-כך מהימים הנוראים? מה זה, דוב?" - ענה להם: "זה יותר מפחיד מדוב. דוד המלך לא פחד מדוב '- גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך' - אבל 'סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי'.

מהמשפט הוא כן פחד. וחוששים נרתעים אנו מהעונש, מפחדים שאנחנו ממה יותר אולי בעצם, כל מה ולהתמודד עם נדרשים אחת לשנה להתעמת מהמשפט בעצמו. אנחנו שאנו כל השנה מטאטאים אל מתחת השטיח - המעשים, הדיבורים, המחשבות. כל אורח החיים שלנו - מוצג בבת אחת לאור הזרקורים, כנגד עיניו החודרות

של שופט כל הארץ. לא נעים להכיר בעובדה שהמאזן הזה שלילי, אבל לא נעים שבעתיים, מתסכל כתוב הקדושים בספרים נכון, כביכול. לעשות מה אין שבעצם לדעת ומדכא, יודע ה' עובד. לא זה אצלי "אבל... ושיפור, לשינוי אפשרות על תשובה, על שכבר הרבה פעמים רציתי להשתפר ולא הצלחתי. מה לעשות זה מה שאני. אז... אין ברירה, במסגרת המאמצים שלי לשנה טובה יותר, אצטרך להסתפק בהכנת

מעדנים לסעודת ראש השנה... אלא מה, יש לכם רעיון אחר?"מסתבר שיש; ולא רק רעיון, אלא דרך חיים שיטתית. אפשר לגדול, לצמוח

ולהשתפר במילוי התפקיד שלנו עלי אדמות.

יש הסבורים שעבודת ה' פירושה קיום המצוות - וזה בוודאי נכון. אבל מלבד עוד ממנו נדרשת האדם, של והשגתו כוחו כפי התורה לימוד המצוות, קיום עבודה - לשאוף ולכסוף למה שעדיין הוא למעלה מכוחו ומהשגתו, כפי שלומד חוקיך" לשמור דרכי יכונו "אחלי מהפסוק )בהקדמתו( הלבבות' 'חובת בעל )תהילים קיט( - שאנחנו מצווים לייחל ולהשתוקק לקיים את כל מצוות ה', גם

את אלו שאין בידינו לקיימם בפועל.וכך מובא ב'ליקוטי מוהר"ן' )כב(, שזה פירוש 'נעשה ונשמע' שאמרו ישראל אין שעדיין את - ונשמע שביכולתנו; כל את - 'נעשה התורה: קבלת בעת

באפשרותנו לקיים. לפחות נשמע אותם ונשתוקק לקיימם'. לכן הוכתרו ישראל בשני כתרים - אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע )שבת פח.( - שכן זוהי משמעותה של קבלת התורה: שנקיים כל מה שאנחנו יכולים, ונשתוקק להגיע לדרגה גבוהה יותר, ושנוכל לקיים עוד יותר - בכמות ובאיכות.

כמובן, מצוות התורה מחייבות כל אחד בכל מצב, אבל כמעט לכל אחד יש מצוות שקשה לו לקיים, והוא אף נכשל בהן לפעמים, וכפי שכבר אמרו חז"ל,

ששלוש עברות אין אדם ניצול מהם בכל יום )בבא בתרא קסד(. יתירה מזאת, גם המצוות שאין בהן קשיים, או מי שכבר הגיע לדרגה שכל המצוות הן כדבר המובן מאליו אצלו - בכל זאת, באיכות הקיום, תמיד אפשר להוסיף ולשפר, כי שלמותה של מצווה היא כשמקיימים אותה בשמחה ובחשק, בדחילו ורחימו, כמבואר בזוהר, ש"אורייתא בלא דחילו ורחימו, לא סלקא לעילא

)= תורה שנלמדת ללא יראה ואהבה, איננה עולה למעלה(. פנימיותה של המצווה, השמחה וההתרגשות שבקיומה, הן בוודאי דבר התלוי בדרגתו של האדם. לכן, מלבד ההשתדלות בקיום המצווה כמיטב יכולתנו, עלינו לשאוף ולכסוף לדרגה גבוהה יותר שבה נוכל לשדרג את האיכות שלהן. והרי כך אנו אומרים לפני קיום מצווה: "יהי רצון כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה

וכוונותיה"...בדרך זו, גם אם אין עבודתנו שלימה עדיין, יש לה מימד של שלמות, לאמור, נכספים לפחות אנחנו אבל ובאיכות, בכמות בחסר לוקה עבודתנו אומנם

ומשתוקקים אל השלמות, שעל-ידה נעלה ונשפר את עבודתנו. זאת ועוד, הרצון והתשוקה בעצמם נחשבים כאילו השגנו וקיימנו את הדברים, עליו מעלה עשאה, ולא ונאנס מצווה לעשות אדם "חשב חז"ל: שאמרו כמו

הכתוב כאילו עשאה" )קידושין מ(.ובכ, אתה שיש לך 'בעיה' עם אלול וראש השנה, אתה אמנם מודע לחסרונות, אך אינך רואה שום דרך לתקן אותם, ומרגיש שככל הנראה גם השנה ימי התשובה יעברו ללא שום התקדמות ממשית - קודם כל זו לא בעיה פרטית שלך. כך זה אמור להיות. כך קיבלנו את התורה, שהקיום שלנו, ה'נעשה' אומנם אינו מושלם, אכן איננו מתעלמים מהחסרונות, אך מייחלים ומצפים אנו להשלים אותם - זה

ה'נשמע'. יש לך, אפוא, דרך סלולה: השתדל לעשות ככל יכולתך, אבל בנוגע לכל השאר - אל תעזוב את הרצון; תכסוף, תתגעגע ותתפלל, עד שתגיע לדרגה שגם את את ישלימו בעצמם והגעגועים הכיסופים גם זמנית ובו לקיים, תוכל השאר

עבודתך.לא שאנחנו חושבים שאינך רוצה. אבל יש רצון - ויש רצון. כשם שיש הרבה

| שמחה ברנד |צילום: נחמן וייס. נ.ה.ב.

אל תעזוב את הרצון!"ה' יודע שכבר הרבה פעמים רציתי להשתפר ולא הצלחתי. אז אין ברירה:

במסגרת המאמצים לשנה טובה יותר, אצטרך להסתפק בהכנת מעדנים לסעודת ראש השנה. אלא מה, יש רעיון אחר?" מסתבר שיש. ולא רק רעיון, אלא דרך-חיים שיטתית

"יש לך, אפוא, דרך סלולה. השתדל כמובן לעשות ככל יכולתך, ובנוגע לכל השאר, אל תעזוב את

הרצון. תכסוף, תתגעגע ותתפלל, עד שתגיע לדרגה שגם אותו תוכל לקיים, וגם הכיסופים והגעגועים

בעצמם ישלימו את עבודתך"


מכוןליקוטי מוהר"ן המבואר

את עצמו על לקח המכון על לבאר הקשה האתגר הקדוש הספר את פשט פי ליקוטי מוהר"ן מילה במילה, מקטע אחרי מקטע, בתכלית דמים והבהירות. הקיצור עד הושקעו משמע תרתי ואכן אשרי חלקם של היום. נוכל בזכותם רק אשר אלו הגדול המפעל את להמשיך

הזה.

מוקד הישועות

בעת צרה, בשעת מצוקה, גם בעת הישועות מוקד זמן, ובכל שמחה ביממה שעות 24 מענה נותן להעברת בקשות לישועה והצלחה, והדלקת לתפילה ופרנסה, לרווח נר בקברו של רבינו הקדוש באומן. על ידי שליחים מיוחדים מארגונינו פנייה כל ועל באומן, השוהים למען הקדוש בציון שיח שופכים משאלות כל שיתמלאו הפונים

ליבם לטובה.

MP3 עמדות הטענה של

מחצית לפני יצא ברסלב" "אוצרות השנה במבצע ארצי של פריסת עמדות ממוחשבות, בהם ניתן להטעין בהם השיעורים ממגוון וכדו'. MP3 נגני מערכת שבידי הרחב והשיחות מתאפשרת ובכך ברסלב" "אוצרות בנסיעה גם תורה לשיעורי האזנה בדרכים ובהליכה בדרך, כך מתרחבת הרחב לציבור ניכרת בצורה ההפצה תחיה מטללי צימאונו את ולהרוות

הנובעים מהנחל נובע מקור חכמה.עד עתה הותקנו עמדות ב"מודיעין-עילית, בית

וירושלים, שמש ובימים אלו שוקדים על ההתקנה בביתר

עילית ובבני ברק.

עמדת ההטענהבמודיעין עילית


מערכת הטלפונים

מניתוח קווים, 90 קיימים במערכת מאזינים יום בכל כי עולה, הנתונים מאזינים כ-1000 הטלפונים למערכת דקות 45 של ממוצע יושבים אשר של דקות אלף ל-50 וקרוב ברציפות, יום. בכל הקדוש רבינו בתורת לימוד ויבשות, ארצות גבולות חוצה האזנה

האזנה המחברת מגוון אנושי נדיר.לצד המערכת עומד הארכיון המגוון של "אוצרות ברסלב" ובו שוקדים צוות של אברכים ת"ח על כתבי יד עתיקים, קלטות לפענחם, בכדי החסידים, מזקני ישנות שם להאדרת להשמיעם, או להדפיסם

הצדיק.

גליון שבועי 'אוצרות'הגליון השבועי 'אוצרות' שכשמו כן הוא, מכיל מאוצרותיו של רבינו זי"ע. הגליון נכתב מפרי עטם של טובי הכותבים בחסידות, בעריכתו של ר' נתן אנשין הי"ו. מלבד 20,000 הגליונות המופצים מידי שבוע עצמאי, באופן נוספים עותקים אלפי מודפסים הארץ, רחבי בכל העלון מופץ כך מגוריהם. באזורי אותם שמפיצים אנשים ידי על בתל-אביב, אילת, רכסים, בית דגן, רחובות, פתח תקוה, באר יעקב, במונסי, ובחו"ל: יקנעם, מגדל העמק, חיפה, ים, בת חורון, מבוא באומן. וכמובן... וינה, לונדון, פלטבוש, בורו-פארק, ויליאמסבורג, את מדי שבוע המקבלים ובחו"ל בארץ אלפים מלבד עשרות זאת

העלון בכתובת הדואר האלקטרוני.

מגזין מיוחד לר"הלקראת ר"ה הופק מגזין "אוצרות" שהכיל 100 עמודי צבע של כתבות ותחקירים על מהותה של חסידות ברסלב בכלליות, ועל גדולת ימי הראש השנה הקדושים וההתקבצות על ציון רבינו הק' זיע"א בפרט. המגזין הודפס ב 30.000 עותקים, כאשר חציו חולק בארץ ישראל השני וחציו הקדוש, רבינו של קברו על הקדושה לנסיעה כהכנה בהתלהבות התקבל "אוצרות" מגזין למטוס, העליה בשערי חולק עצומה ע"י ציבור הקוראים מכל שכבות הציבור והחסידות, וסיפורי

התקרבות רבים כבר נקשרו בכתרו.


הרב נתן מיימון

לקבל מרבינו מתנה:"עיני הצדיק"

זוהי ישנה תורה ב'ליקוטי מוהר"ן' שכל הרואה אותה עומד ומשתומם: האם תורה שרבינו אמרה?! האם כאשר רבינו אמר שהתורה שלו מיועדת לכל אדם,

קטן וגדול, היתה כוונתו גם על תורה זו?!ובכן, מדובר בתורה צח, בה מגלה לנו רבינו הקדוש, כי מה שנאמר בגמרא כמה

פעמים: "נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" - הכוונה הפנימית היא כך:האדם עצמו אינו רואה עד היכן מגיע פגם עוונותיו, אבל עיני הצדיק רואות; וכאשר הצדיק "נותן עיניו בו" - כשהוא מעניק לאדם את עיניו שלו, של הצדיק - "נעשה גל של עצמות" - מתגלים כל הפגמים והאדם מתחיל לראות עד היכן

הם מגיעים - "ואין עונש גדול מזה, כשאדם רואה מה שפגם"!!!כיצד תורה זו מתאימה גם לאנשים שאינם גרועים כל כך?

שאלה זו שמעתי ממורי ורבי הרה"ח ר' יחיאל מיכל דורפמן זצ"ל. הוא מותיב לה והוא מפרק לה:

ישנם אנשים "שיינע אידן" )= "יהודים חשובים"( שכלפי חוץ הם נראים כאילו עד בחטאים שקועים שהם היא האמת אך מימיהם, חטא טעם טעמו לא הצוואר, ולמרבה הצער הם חושבים בטעות שהם צדיקים גמורים, וכאשר מגיע

חודש אלול "אין להם על מה לעשות תשובה"...אנשים כאלה, כמעט שאין תקווה לאחריתם. מצד שני, כשהאדם לפחות יודע ומבין את מצבו החמור - עדיין לא אבדה תקוותו ויש לו כל הסיכויים לשוב

בתשובה שלימה.מהי העצה לאנשים כערכנו שצריכים רחמים רבים בכדי שלפחות נדע מה שעובר

עלינו?"נתן עיניו בו"! להגיע לצדיק, לנסוע לאומן. אך במקום שרבינו ישב איתנו בפועל לנו אט אט במשך שעות ארוכות את כל אשר עוללנו וחטאנו - הוא ויגלה

מעניק לנו את המתנה היקרה ביותר שאין כדוגמתה - את עיניו שלו! תפילות", מתורות "לעשות רבינו רצון את תקיים הציון, ליד תעמוד כאשר תתפלל רבות שאמנם תזכה לקבל את העיניים האלה - ופתאום ייפקחו עיניך

ותראה "עד היכן הפגם מגיע". זו מתנה מהצדיק, הוא העניק לך עיניים חדשות. כי אכן באומן נפתחים מסתורי

הלב!ואז, כאשר תחזור הביתה עם עיניים שכאלו - כל דברי המוסר וההתחזקות יהיה להם כר נרחב לפעול, וסוף סוף תדע שהכוונה אמנם אליך, ולא למישהו אחר. שהרי כעת יש לך את הכלים הנדרשים בכדי להפוך לעובד ה' תוך עליה מתמדת

בדרך העולה בית-קל.ולסיום, נקודה למחשבה על מעלת הצדקה לצדיק:

חותני הרה"ח ר' צבי אריה רוזנפלד היה אומר, שכאשר האדם יגיע לעולם העליון ויטען שהוא היה חסיד ברסלב - יבקשו ממנו 'הוכחות'...

הוא ינסה לטעון שהיה אומר 'תיקון הכללי', נסע לציון רבינו ולמד את ספריו - על כל אלה יוכלו לענות לו שישנם אנשים רבים, שלמרות שאינם חסידי ברסלב, אומרים תיקון הכללי, ויש מהם אפילו מי שנוסעים לאומן. גם ספרי רבינו הם

היום כבר נחלת הכלל.אבל כאשר האדם יטען שאת הסכומים העיקריים שלו לצדקה הוא נתן עבור ששייך מי שכן ברסלב, חסיד אכן שהוא ניצחת הוכחה זו תהיה - הצדיק לחסידות אחרת, אינו תורם את החלק הגדול ביותר של כספי הצדקה לברסלב.

קחו זאת לתשומת לבכם...

בכי של שמחהרבינו של הנצחית קריאתו - תמיד" בשמחה להיות גדולה "מצוה

הקדוש. תמיד, גם בראש השנה וגם בערב ראש השנה, תמיד-תמיד.

אך לשמחה פנים רבות. יש והיא באה בצורה של ריקודים, יש והיא באה בצורת שירה, ויש שהיא

באה בבכייה! כן, שמחה אמיתית מביאה בושה וחרטה. כך מגלה רבינו הקדוש )לקוטי מוהר"ן קעה( מתוך הפסוק "ב'שמך י'גילון כ'ל ה'יום" הנאמר בראש השנה, הוא יתברך, בהשם שמחתו "שמרוב - "בכיה" של תיבות ראשי שהוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים, ומתעורר לו בכיה

מחמת רוב השמחה" - - -בימי ראש השנה אנו מעלים על לבנו את חשבון הנפש: האם התנהגנו כל השנה כפי שראוי לנו, בני מלכים?! האם אכן ניצלנו את זכייתנו המשמחת

והמופלאה לדעת מצדיק אמיתי זה?! האם צייתנו להוראותיו המאירות?! על גדולה בכייה מולידה הזאת הזכות עוצם על בלב האצורה השמחה

ההפסד שהיה בשנה שעברה, ורצון להשתפר מכאן ואילך. גם זה חלק מן השמחה הגדולה; מי שמזלזל ולא מצטער על ההפסד, סימן

שגם הזכות הזאת היא דבר של מה בכך עבורו.כל תלמידי תלמידיו ניגשו גם וכך נתן בערב ראש השנה, רבי ניגש כך בדורות עברו: בבושה, בפחד, אך בשמחה פנימית. הם הבינו את גודל השעה

ואת מה שתלוי בה.בעקבותיהם נצעד, וגם אנו נשאב שם מלא חופניים שמחה לכל השנה

הבאה עלינו לטובה.

הזכייה ומפסידיהאין מילים שיתארו את הזכייה הגדולה לה זכינו.

פלא הוא מפלאי השגחתו יתברך. אי-אפשר להבין למה זכה דורנו, דור שפל ונמוך, למה שלא זכו דורות

קודמים, בהם היו עובדי ה' מופלאים ומופלגים: קבלנו את הדבר הגדול ביותר - להיכלל ב'קיבוץ הקדוש' של רבינו הקדוש

בראש השנה, ולהשתטח על ציונו הקדוש והנורא בערב ראש השנה. על כך אמר רבינו: "מה אומר לכם - אין דבר גדול מזה"!!! עדות ברורה

של מי שהיה בקי היטב היטב בטיבם של דברים גדולים.שהזכייה אסור נכנסים. אנחנו ולהיכן אנחנו מי לשכוח לנו אסור אך

תטשטש במאומה את המציאות העצומה: לקבל בעדנו. שיעתיר הגדול לרופא באנו דחופה. לישועה זקוקים אנו

תרופה למחלתנו האיומה. כדלים וכרשים, בחסד ולא בזכות. חייבים לעמוד כאן ביראת הכבוד. אין מקום לשיחות חולין - קל וחומר להתפרקויות. "לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים" )ברכות פ"ט מ"ה(. ואם כך "כנגד שער המזרח", מבחוץ - כל שכן מבפנים, וקל וחומר במקום היקר יותר מקדושת קודש הקדשים, כפי שהעידו חז"ל על יקרת כבודו של תלמיד חכם אמיתי שהוא חשוב מכוהן

גדול הנכנס לפניי ולפנים. הגענו לכאן כדי לזכות לתשובה שמהותה בושה, גם אם איננו חשים בכך - עלינו לזכור זאת ולעמוד ביראה. כפי שנתאמץ לכבד משכן שכינה זה, כן

נוכל לפעול בו לטובה.


"העצמאות גרמה לשיכרון-חושים. היא גרמה לאדם הראשון להתעלם מכל הטוב

שהיה בחלקו, ולבחור באותה גדלות מזויפת שנראתה לרגע נחמדה

כל-כך. התוצאות המרות לא איחרו לבוא.

הרעל האיום הזה גרם מיידית לניתוק בינו

לבין מקור חייו"

- - -

"דורנו מבוסס בבעיות חינוכיות. הורים

ומחנכים חשים עצמם חסרי אונים, מנסים

פתרונות אלו ואחרים - והבעיות רק צומחות

ועולות, ה' ישמור. אך כל עוד השורש שממנו נובע הכל לא יטופל -

לא יועילו תרופות אלו ואחרות"

פרי הם הצרות, כל נובעות שמהם ה'דינים' כל ההתמרדות הזאת.

האלוקית החכמה מן עצמו ניתק הראשון האדם שהנהיגה אותו ואשר ממנה נובע מקור החיים - ובכך הפקיר את עצמו לכל הצרות והיגונות, ולכל המדווים

והמיתות שבעולם. דומה, כי לא נרחיק לכת באם נצביע על מציאות מרה זו כסיבה להתרבות האיומה בימינו של המחלות חשוכות המרפא, כמו גם אסונות בגוף ובנפש במימדים

שלא נשמעו כמותם. העצמאות היא מקור לכל הדינים והצרות.

רוצים ואם אנו רוצים לשוב בתשובה, אם אנחנו שמתואר בשורש להתמקד עלינו - לתשובה לחנך

להלן: "עיקר התשובה על כל החטאים" - ממשיך שם רבי נתן – "הוא שפלות, שישים עצמו כעפר לדוש, וירגיש שפלותו וריחוקו מהשם יתברך, וישפיל עצמו וישבר

לבו לפניו - שעל ידי זה מוחל לו השם יתברך".מי שחושב לשוב בתשובה מבלי לחוש את הבושה הזאת, דילג על הנקודה העיקרית; מי שרוצה לפתוח של המורעל השורש את שיעקור מבלי חדש דף תחושת העצמאות והגדלות - תחושה שמונעת ממנו להרגיש שהוא חייב משהו לבוראו, הרגשה שמוחקת ממנו כל סיבה להתבייש בבואו לבקש מחילה מה' - השאיר בלבו את הגורם לכישלון הקודם והוא עדיין

רחוק מתשובה אמיתית.כיון מחילה, ולבקש בעוז להתאזר יש אמנם, שהמלך הרחום בכל זאת ציווה לבוא לפניו ולעשות המופלאה ההזדמנות על מאוד לשמוח גם יש זאת; את שעה, לפי לשכוח, גם יש הכל; ולתקן לחזור הכישלונות, כדי שנוכל להתרכז בתפילה - אך בעומק

הלב, צריך להבין זאת היטב: אנחנו חנינה, שמבקשים למוות נידונים אנחנו מדברים אל המלך בחסד ולא בזכות, כי "לפי גדלות השם יתברך ועוצם רוממותו יתברך - בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא שאינו כראוי לפי כבודו יתברך, היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי ח"ו. אך השם יתברך מלא רחמים, וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם" )לקוטי מוהר"ן ח"ב מט(. אסור לנו, אם כן, לנצל רחמנות זו כדי לשכוח חלילה

את מעמדנו האמיתי.

השנה. בראש התרחש הראשון האדם של חטאו ולשעבד שלו החומריות את לקחת אמור היה הוא אותה לה' - ובכך לתקן את העולם בתכלית השלמות. אך הוא עשה את ההיפך הגמור; הוא ניסה לקחת את

המלכות לעצמו. זאת לתקן צריכין והיו נבראו, אז השנה "בראש וקלקלו בו" - כותב שם רבי נתן – "ובכל שנה ושנה בראש השנה, שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה,

אנו צריכין לתקן זאת".עבודת ראש השנה היא אפוא לקבל מרות, לשוב אליו. להשתעבד וללמוד המלך את עלינו ולהמליך להלך לנו שגורמת העצמאות, את מתוכנו לעקור בשוויון נפש בעולם שאינו שייך לנו; ללמוד להתיירא ולפחד מבעל הבית של העולם; ללמוד לחיות בהבנה שאנו תלויים כל רגע בחסדו, ושאם אנו ממרים את

פיו - אנחנו משחקים באש.בד בבד עלינו ללמוד לשמוח על שאנחנו שייכים בדברים גם באמונה לחיות ללמוד שכזה; חסד לרב שלא מתחשק לנו ואינם מובנים לנו; להתחיל להתרגל לקבל דברים מפי הצדיקים בתמימות - על אף שאינם לחוש; אוהבים שאנחנו מה עם אחד בקנה עולים לחזור להיות תלמידים קטנים לרבינו הקדוש, כילדים מפי היוצא את בצמא ובולעים היושבים שלוש בני

המחנך.עיקר עבודתנו בימים אלו היא להמליך את הקדוש-אנו ולפיכך חכמות, שום בלי בתמימות, ברוך-הוא מרבים לבקש בימים אלה בקשות פשוטות, מתחננים ומבקשים סליחה כילד המפייס את אביו כאשר פגע

בכבודו. התשובה, שורש את בנו להשריש נועדו אלו כל שמואסת מזויפת גדלות אותה את מתוכנו לעקור בקטנות ושואפת רק להלך בגדולות. כל אלו אמורים שדורשים רעילים שרשים אותם את מלבנו לשרש להבין תחילה - ורק אחר-כך לציית; לנטוע בלבנו את

השמחה שבהשתעבדות למרותו של מלך העולם.הנגדי השורש הן התמימה והאמונה הכניעה שיצמיח את כל העשיות הטובות ויביא בכנפיו את כל הברכות, הישועות וההמתקות. זה שיביא אותנו גם, בעזרת השם, להיכתב ולהיחתם בספרם של הצדיקים לשנה בעדנו להמליץ משתוקקים שכה האמתיים

טובה ומתוקה. רבינו גזר אומר )לקוטי מוהר"ן ח"א קכג(, "שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו - לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול, ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו - כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק

והרב שבדור". עיקר את לשים עלינו הזה העיקר על ספק, אין לרבינו לבוא זוכים אנו כאשר בתפלותינו הדגש

הקדוש באומן.

)על פי ליקוטי הלכות, נטילת ידיים שחרית ג-ה(


דורנו מבוסס בבעיות חינוכיות, החל ממשמעת לקויה ועד נשירה רח"ל. הורים ומחנכים חשים עצמם חסרי אונים, מנסים פתרונות אלו ואחרים - והבעיות רק צומחות ועולות, ה' ישמור. אך כל עוד השורש שממנו נובע הכל לא יטופל - לא יועילו תרופות אלו ואחרות. כל עוד הגדלות שורצת בלב הנער - אין לו תקוות מרפא; שורש

פורה ראש ולענה זה יצמיח ויוציא פרי באושים חדשים לבקרים. היא טובה. חלקה כל מכלה כיום, ששוררת הזאת העצמאות סותמת כל אפשרות להתחנך. היא לא גורמת רק להתמרד במישור המעשי, שלא להתנהג בהנהגות או נימוסים אלו ואחרים, אלא גם שמגיעות בהוראות מואסת העצמאות - הפנימי בשכל ובעיקר

מגבוה, העצמאות שונאת התמסרות ואמונה. דבר מכל להתרחק ממנה, לסובל שגורמת ארורה תכונה זוהי

שמצריך כניעה וביטול. כל עוד שכך הם פני הדברים, אין לו תקוה לקבל יראת שמים או להתחנך מפי הצדיקים בשאר יסודות היהדות. הוא לא יכול לשמוע מוסר וגם לא חיזוק, לא הדרכה ולא אמת, בפרט

כשאין אלו עולים בקנה אחד עם מה שהוא חש עתה. לא פלא שכיום נפרצו כל חומות המוסר, בלבוש, בדיבור, במעשים ובשאר נושאים שהיו עד דורנו כה גדורים. רוח העוועים של אותה עצמאות מקוללת עושה שמות בעם הנבחר. זה גורם למאוס ביראת

העונש ובהכנעה. העזות והחוצפה חוגגים בראש כל חוצות.הבעיטה האכזרית בגלות, שהצמיחה את מלכות המינות בארץ-הקודש, נובעת גם היא מאותה רוח סערה, והיא שמביאה לכל אותם

מעשים אשר לא ייעשו, שמתרבים והולכים כיום לדאבון כל לב.החטא הזה, כאמור, הביא בעקבותיו את כל האומללות שבעולם.

"כל ה'דינים' שמהם נובעות כל הצרות, הם פרי ההתמרדות הזאת. האדם הראשון ניתק עצמו מן החכמה

האלוקית שהנהיגה אותו ואשר ממנה נובע מקור החיים - ובכך הפקיר את עצמו לכל הצרות והיגונות, ולכל

המדווים והמיתות שבעולם"


ראש השנה, שנת אפס. השעה האחת עשרה, השעה הנוראה מכל, בה הופצץ העולם בפצצת ההרס האכזרית ביותר שהיתה אי-פעם. פצצה שכילתה מאז ועד היום מאות מיליארדי בני אדם, החריבה ושרפה, כילתה והכחידה, מחתה ערים ומדינות, הביאה לתהומות של ייסורים ומכאובים, מחלות איומות ללא

גבול, יתמות ושכול, עוני ורעב, ושאר מיני משחית.עד מכך סובלים אנו למה זה? לכל שהביא הנוראי הגורם היה מה

היום? פיתויו של הנחש!

שוחקות, פנים שעה לפי לו הראה הראשון, האדם את הטעה הוא והרעיל אותו ברעל האיום הזה, שתוצאותיו משולמים על ידינו עד היום,

במחיר בלתי ניתן לתיאור.מה טיבו של אותו ארס העובר בתורשה ומכה ללא רחם?

התורה מגלה לנו את הסוד: העצמאות! האדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא, נברא לעולם מתוק, הוא הושם בגן עדן תחת שלוש עשרה חופות הוד. מלאכי השרת צלו לו בשר וציננו לו יין - וכל כולו הבהיק יותר מזוהר השמש )תנחומא אחרי

פ"ב(. זו הציתה בנחש קנאה בוערת. הוא ביקש לפגוע בנקודה הכי גדלות 'למה יכולת לקום; והוא אכן מצא: אכזרית, שתמוטט את האדם מבלי לכם להיות כל-כך ממושמעים וכנועים' - פיתה בחלקלקות לשונו את האדם ואשתו, 'למה לכם להיות תלויים בחסדי הבורא ונתונים למרותו בהגבלות ואיומי עונשים? קומו ואכלו מן העץ - ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע. גם אתם תוכלו למלוך על העולם, לברוא עולמות

ולעשות כטוב בעיניכם'.האדם התפתה. העצמאות הזאת גרמה לו לשיכרון-חושים. היא גרמה לו להתעלם מכל הטוב הנפלא שהיה בחלקו, ולבחור באותה גדלות מזויפת

שנראתה לרגע נחמדה כל-כך... התוצאות המרות לא איחרו לבוא. הרעל האיום הזה גרם מיידית לניתוק בינו לבין מקור חייו. באותה שעה אומללה נחרץ דינו ודינם של כל יוצאי

חלציו, להיות בני תמותה.באותו רגע בו התפתה האדם הראשון להימשך אחר הגדלות גם נזרע תבל, עלי והעוונות החטאים כל בעתיד יצמחו שממנו האיום הגרעין כלשונו של רבי נתן: "כי עקר חטאם ]של אדם וחוה[ היה על ידי בחינת גדלות, ועל ידי גאוה וגדלות באים כל החטאים ח"ו, כי 'כל המתגאה - כאילו עובד עבודה זרה' )סוטה ד(, ו'כל המודה בעבודה זרה - כאלו כופר

בכל התורה' )חולין ה(" )ליקוטי הלכות, נטילת ידים שחרית ג-ה(. מוכן לא האדם מהתמרדות. נובעים החטאים כל אחרות: במילים מונע זה הוראות. להיכנע, לקבל מוכן להתאפק מלחטוא מכיוון שאינו ממנו לתת אמון במטיבו האמיתי, שמזהירו על התוצאה המרה. הוא לא יכול להאמין שחכמי התורה פיקחים ממנו, ושכל מה שהוא חש כמתוק

ונעים - אינו כי אם דמיון מר. הגאווה שבו, מייצרת לו תחושת דמיון, כאילו יש בכוחו להנהיג את עצמו בדרך הטובה והישרה - וכך הוא בוחר ברע, כאותו ילד שמתגנב

בחשאי ומשחק בכלים מסוכנים שעליהם הזהיר אותו אביו. חוץ מיצר הסקרנות, יש כאן נטייה ברורה שלא לקבל מרות, לא להיכנע לתכתיבים. הוא לא מוכן לקבל את העובדה שיש מי שיותר חכם ממנו

והוא צריך להישמע לו ולהאמין לו. אנחנו לא סובלים, אם כך, רק בגלל עוון אבות. הארס הזה אכן עובר מדור לדור, וככל שהדורות מתאחרים, כך יורדות לעולם הנשמות שנפגעו אומר - דמשיחא' 'עקבתא דור מכונה דורנו ארס. מאותו ביותר אז האר"י הקדוש - לפי שהנשמות שבדור הזה באות מן ה'עקב' של האדם הראשון, החלק הנמוך ביותר בנשמתו, שם נאחזה הפגיעה המרה הזאת

של העצמאות, שבנויה על חוצפה, גדלות וגאווה.כך מגלים לנו חז"ל )סוטה מט ע"ב( שבעקבות משיח - בדור הסמוך לגאולה - יהיה הניסיון שהחוצפה תגדל, "נערים פני זקנים ילבינו" - הילד יחוש עצמו בשל ומבוגר דיו לחוות דעה על כל דבר; הוא לא ירגיש שהוא זקוק למורה-דרך; יביט על הוריו ומחנכיו שינסו להטותו לדרך הישרה -

כעל עריצים חסרי לב.

| ש. סופר |צילום: יוסי גולשמידט

לעקור מתוכנו את העצמאותהוא הטעה את האדם הראשון, הראה לו פנים שוחקות, והרעיל אותו ברעל האיום, שתוצאותיו משולמים

עד היום, במחיר בלתי ניתן לתיאור מה טיבו של אותו ארס העובר בתורשה ומכה ללא רחם? התורה מגלה לנו את הסוד: העצמאות



ברד

ערכתהמ המעגל מתרחב

בס“ד

נהירה אדירה! הבזק מימות המשיח!המשיכה את שיתאר הביטוי את למצוא קשה האדירה, המתרחשת לאחרונה, אל מימי הנחל הנובע,

המפכים בעוז ובגבורה בכל רחבי תבל ממש. 200 שנה עברו מאז עלה רבינו למרום - ופלא עצום, בלתי נתפס, נגלה לנגד עינינו, פלא שכמותו לא היה מימות עולם: אדמו"ר שעדתו מתרחבת מיום

ליום ומשעה לשעה – מאות שנים ללא הפסק!יהודי שהוא חסיד של "האם שמעתם כיום על הבעל-שם-טוב הקדוש?!" - שאל רטורית החסיד היום נותרו "האם – זצ"ל חשין זאב בנימין רבי חסידים של החוזה מלובלין?!" כי על כן הרבי היחיד בעולם שמעגל חסידיו ממשיך להתרחב בלי קיצבה

עד עצם היום הזה - הוא רבינו הקדוש!לקראת ראש השנה מתרחש הפלא ביתר שאת.

ענה רבינו ואמר: "אין צריך לומר שאתם כולכם בוודאי תלויים בראש-השנה שלי - אלא אפילו כל

העולם כולו תלוי בראש-השנה שלי!"מחודשת, משמעות מקבלים הדברים בימינו ראש בימי אומן רחובות את רואות עינינו כאשר יהודים חדשים, 'מקורבים' באלפי מוצפים השנה, יקרים שרק לאחרונה התוודעו לסוד הגדול ששמו לבלי השתנה חייהם מהלך שכל יהודים 'ברסלב', ההונגרי', 'היין של לאחר שטעמו את טעמו הכר, מבחינה כולם את המחיה רבינו, של תורתו את

רוחנית כמו ממוות לחיים.תלויים" "בוודאי ברסלב חסידי רק לא אכן, בראש-השנה של רבינו, אלא אלפים ורבבות נפשות אל ומתקשרים מגיעים תבל, קצוות מכל ישראל

האש הבוערת בראש-השנה באומן. את שמודד ה'ברומטר' נמצא ברסלב' ב'אוצרות

עוצמתה של המילה 'ברסלב' בימינו... מגייסים החדשניות הטכנולוגיות מיטב את במערכת 'אוצרות' למען מערכה קדושה זו, שוקדים ה' קול ברמה, הצדיק קול להשמיע את הרף ללא עוד קול המקרב להבות אש, חוצב ה' קול בהדר, ועוד יהודים שמחפשים צדיק אשר יגלה להם איזו

היא הדרך לצאת מהבלי העולם הזה. העוסקים עומדים נשמתם, עמקי עד נפעמים במלאכה, והתפעלותם נוסקת לשיאים חדשים בכל פעם: עדים הם למגוון מעניין של כל סוגי היהודים הנמצאים ברחבי תבל, הנוטלים חלק פעיל בלימוד מאזין חלקם לאורו; ובהתקרבות הצדיק תורת בקביעות לקו הטלפוני 02-9950000; חלקם נחשף במרכזי הפזורות בעמדות נגנים להטעין בבואו החסידות בארץ; חלקם קורא ומגיב לעלון 'אוצרות' הדברים כל את בשקיקה בולע וחלקם השבועי;

הללו גם יחד.מדובר בפסיפס רחב של אברכי-משי חסידיים, בחורי-חמד ליטאיים, סתם 'עמך', חרדים, חילונים, פשוטים, מלומדים, אשכנזים, תימנים, ספרדים, עוטף הללו הנפשות כל את - ועשירים עניים רבינו בכנפי תורותיו ומשקה בטל של תחיה נשמות

מעולפות מפגעי הזמן והיצר.

נצפתה מרנינה תופעה מתחזקת והיא לאחרונה,

והולכת: ציבורים שלמים מתקרבים כאיש אחד אל 'אור האורות'; חבורות

לחוגים בעבר השתייכו אשר מלוכדות משפחה ובני חברים ונפגעו'; 'הציצו - שונים

מתקרבים לברסלב, האחד אינו יודע מחברו. בבואם השנה לאומן, תצפה להם הפתעה נעימה, לחלוטין

בלתי צפויה, המחיצות יפלו והסודות יתגלו...והיה כל מבקש ה', מי אשר חפץ שחייו הרוחניים מן התעלות קצת שמחפש מי לטובה, ישתנו לטובתו יצעד בה הישרה הדרך ואת החומריות, העמוקות, לתורות דרכו את מוצא - הנצחית המחזקות והמעוררות של רבינו, ומתקשר אל ה"נחל

נובע מקור חכמה". ונקודה אחת למחשבה:

גם רבות, שנים לפני לרבינו שהתקרב מי גם מי שזכה ומבטן ומלידה הינו חסיד ברסלב - יכול פתאום לגלות שגם הוא יכול "להתקרב לברסלב"... אם רק יתחיל להסתכל בעיניים חדשות על תורת ויקיים את עתותיו הצדיק, בהתחדשות של אמת,

הקדושות.בהיכל ציונו של רבינו מופתים כאלה אינם אפילו בגדר חידוש; אנשים שלא האמינו כי אי-פעם יבער יוקד בלב משם חוזרים - שבשמים לאבינו לבם

ובהתעוררות שלא תשכח לעולמים.מכאן יוצאת הקריאה שזה למעלה מ-200 שנה בוקעת ועולה מסוף העולם ועד סופו: "יהודים! אל

יאוש!"הבה נצטרף גם אנו לריח הגאולה העולה בחלל לצדיק באהבה התקשרותנו את ונחדש עולמנו, ולאנשיו, כרצון רבינו הקדוש, זכותו תגן עלינו ועל

כל ישראל. בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים

אמיתיים.

מערכת "אוצרות ברסלב"



תצלום השער: נחמן וויס

יו"ר הועדה הרוחנית של מערכת 'אוצרות':הרב שמעון טייכנר

עורך ראשי:נתן אנשין

יוזמה, תכנים, הפקה וביצוע:נחום אליהו ברזעסקי

דפוס: המקור

צילום: ארכיון "נעורים". ארכיון הרב דוב קרמר. ארכיון הרב נחמן גולשבסקי. יוסף גולשמידט. ישראל נחום קרלינסקי. נחמן וייס. חיים יונה אדרי. טייב. מאיר ישראל רוזן. פנחס שפירא.

אהרן קליגר.

גרפיקה: נ.ה.ב.

הגהה: נחמן פריד, אופיר אושרי.

אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן.כל הזכויות שמורות.

- המגזין טעון גניזה -

ת.ד.במשרד: טל'

דוא"ל:

5061702-9993338

שמש בית02-9926066פקס:

[email protected]בדוא"ל גם שבוע מידי הגליון את לקבל ניתן

ע"י יו"ל

ת.ד.במשרד: טל'

דוא"ל:

5061702-9993338

שמש בית02-9926066פקס:

[email protected]בדוא"ל גם שבוע מידי הגליון את לקבל ניתן

ע"י יו"ל

Tel. 1-718-8552121

כןתו

נייניםהע

זיכרונות מ'ווארשעווער חצר' | 22 | הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, הרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין

שליט"א, והרה"ח ר' נתן דוד שפירא שליט"א ברב-שיח מרתק על חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני כ-70 שנה: ה'עובדים',

הדמויות הייחודיות, הרדיפות, ימי המלחמה, המלכודת הציונית, ה'מקורבים' | שמואל מאיר חשין

הנס של ר' סולי כנס | 40 | ר' סולי כנס, נשיא ומנכ"ל חברת 'אדיוסופט', והרה"ח ר' שמעון טייכנר

הוא מורה-הדרך הרוחני שלו ישבו לשיחה מיוחדת. התוצאה: מסע מרתק אל סיפור חיים מופלא ורצוף השגחה-פרטית, ולקחו - כפי

שהוא מוצג עבור כל בעל תשובה | צבי רוזנהיים

הבגד עושה את האדם | 57 | מהי ההופעה הראויה לחסיד ברסלב? האם רבינו, אשר שם דגש על

האמת הפנימית של כל אחד, מייחס חשיבות להופעתו החיצונית של האדם? על מקומו של ה'לבוש היהודי' במשנתו המפוארת של רבינו |

דוד גולדמן

ארבעים שנה חיכיתי וייחלתי | 62 | 40 שנה למסעו הראשון של רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש

באומן: חמשת חודשי הגלות בארצות-הברית בדרך אל ה'גרין קארד' הנכסף, הכישלון, הישועה שהגיעה מלונדון, רגעי האימה בטרמינל של

קייב, הדרמה ליד הבית בפושקינה 52, רגעי ההשתטחות, והפרידה הכואבת מהציון הקדוש | אהרן קליגר

חסיד מופלא עלה מגרמניה | 84 | עובדות חיים וסיפורים מופלאים על דמות המופת של החסיד רבי

שלמה וקסלר זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב בירושלים, שהאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמאן מלעלוב ורבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל היו קמים בפניו:

חיי חבורת ברסלב בעיר העתיקה, סיפורי המופת וקנאותו לקודשי ישראל | נחמן גורליץ ודוד ברסלבר

עניינו של רבינו, באמריקה | 92 | כשר' בירך רובינסון ז"ל הגיע מפולין השרופה לאמריקה הוא פרסם

מודעה זעירה בעיתון 'מארגן דזשורנאל', שהתוצאות שלה היו: הנחת היסוד לחסידות ברסלב בארצות-הברית. כמעט יובל שנים נשארה

ברסלב קומץ מועט, עד שלפני כעשור התחולל המהפך: התקרבות המונית | דב גרינהוט

'דעם רעבנ'ס טיש' | 103 | מסע גישושים ומחקר הקים לתחייה את 'הניגונים שאבדו', ומחזיר לברסלב את האוצרות שנעלמו. על 'מאחורי הקלעים' של האלבום

החדש, בו מופיעים לראשונה הניגונים שהתגלו, לרגל יום השנה ה-200 להסתלקותו של רבינו | הלל אידלזון

לעקור מתוכינו את העצמאות | 10 | אל תעזוב את הרצון | 16 |העיון בתורת רבינו | 48 | מדריך לנוסע | 78 | הלכה בברסלב | 99 |

22

40

62

84

92

103


NH

B


נכון, הגעת עד הנה, טרחת כל כך, שילמת במיטב כספך, אתה ידי הצדיק ב"ראש השנה מצפה לתיקון הנפלא שהובטח על

שלו", אתה מחכה לישועה הרוחנית שלך ושל צאצאיך, אתה

הזה, הנורא הדין ביום עבורך כסניגור יעמוד שהצדיק רוצה

בריאות, גשמית, לישועה גם בעדך יעתיר שהוא רוצה אתה

פרנסה, נחת, שלום בית, זיווגים הגונים,ועוד ועוד.

אך הידעת?! זה תלוי הרבה מאד בהתנהגות שלך במקום הזה, כל השפע

הרוחני שמקבלים מהצדיק בראש השנה מותנה בכך שינהגו בו

כבוד כראוי לצדיק וקדוש זה. כך כותב בפירוש תלמידו הגדול

רבי נתן (לקוטי הלכות ה' כבוד רבו ג-ב).

גם השפע הגשמי מותנה בכך, "בציונו של רבינו בקדוש ראו

מופתים [נסים על טבעיים] - אמר תלמיד תלמידו הקדוש של

רבי נתן, הגאון רבי אברהם חזן זצ"ל - אך מנגד גם ראו פסקים

[עונשים], למי שלא התנהג שם בכבוד הראוי".

גורלה הרוחני והגשמי של שנה שלמה תלוי על כף מאזניים,

השנה שלך, של בני ביתך, של כל עם ישראל.

עשה את הצעד הזה שיבטיח לך את הישועה השלמה!

קבל על עצמך שלא לדבר שיחות חול ולהימנע משחוק

וקלות ראש בציון הקדוש, הכבוד הזה לצדיק יפתח לך

שערי ישועות על טבעיות, ה"קויטל" האישי הזה יבקע

שערים, ירחיב מיצרים, ישפיע ישועות.

ה' זוהי רק התחייבות קטנה שבעזרת זה לא עולה לך כלום,

תביא בכנפיה ישועה גדולה!

חתום על ההתחייבות כדי שיחתמו לך שנה טובה ומתוקה.



1-800-22-36-3646 * 2287438 . . * 50112 . . * 02-5019111 :

1-877-8223-427 : "0-800-917-5823 :

0-800-106-135 :

: 24

"

" "

" "

""

: "

: 24

" , "

" ,

, " ,

,

.

" " "

. "

, ,

. "

. " ,

מי יתן ליאבר כיונה

אהרן קליגר מגולל בצורה מרתקת ועוצרת נשימה, שלב אחר שלב, את סיפורו המופלא והבלתי-ייאמן של המסע הראשון שערך רבי שמואל

שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן לפני 40 שנה: רגעי האימה בטרמינל בקייב, הדרמה ליד הבית

בפושקינה 52, רגעי ההשתטחות, והפרידה הכואבת מהציון פרסום ראשון

זיכרונות מ'ווארשעווער חצר' הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, הרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין שליט"א, והרה"ח ר' נתן

דוד שפירא שליט"א, מספרים לראשונהעל חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני

כ-70 שנה רב-שיח מרתק ועתיר גילויים

ראש השנה תשע"א

"דער פרומער בחור" מגרמניה עובדות חיים וסיפורים מופלאים על דמות המופת

של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב בירושלים מרתק

סיפור ולקחו סיפור התקרבותו של ר' סולי כנס, נשיא ומנכ"ל חברת

'אדיוסופט', הוא המודל של הרה"ח ר' שמעון טייכנר להסביר: מהי הדרך הנכונה שעל בעל תשובה להתקדם אל ה' מיוחד

Documents

אוצרות תשע"א