47

לגיל) בסרטן בנפות המדינה כאשר משווים את שיעור התחלואה (מתוקנן . היארעות סרטן לפי נפה/אזור מגורים104 לאורך זמן, לומדים שיש קשר בין המיקום למידת התחלואה בסרטן: בנפות עכו וחיפה מודגמים מאז שנת 1993 ועד שנת 2005 שיעורי תחלואה, מתוקננים לגיל, גבוהים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (על פי ניתוחי רישום הסרטן). נתון זה

עולה בקנה אחד עם תחלואת סרטן גבוהה בקרב שני המינים בנפות אלה בהשוואה לממוצע הארצי בתקופות שנסקרו.

האוכלוסייה בקרב הנפות בין המינים בשני בסרטן התחלואה את המשווה טולצ'ינסקי, גינזבורג האוכלוסייה דו"ח בקרב הנפות בין המינים בשני בסרטן התחלואה את המשווה טולצ'ינסקי, גינזבורג דו"ח השמונים. שנות ולמין). ביתר פירוט, ותל אביב שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מסרטן (מתוקננים לגיל היהודית, מצא בנפות חיפה, עכו בדו"ח נמצאו שיעורי תמותה גבוהים מסרטן הריאה בנפת עכו. בנפת חיפה נמצאו שיעורי תמותה מתוקננים גבוהים מסרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטני הלימפומה (מובהק) [9]. בנפות רמלה ועכו נמצא הבדל מגדרי, שרימז על קשר לחשיפות תעסוקתיות (מפעל בטון, אזבסט). החוקרים המליצו אז לתכנן תכניות מקומיות למניעת סרטן שיאתרו גורמי סיכון ויצמצמו

אותם.

שנות התשעים. דו"ח רשמי של מחלקת רישום הסרטן במשרד הבריאות לשנים -1984 1998 מלמד, שוב, על הבדלים של מלמד, שוב, על הבדלים של ממש בהיארעות סרטן אצל נשים בין הנפות בישראל (ראו להלן תרשים 17) [10]. במפות ספציפיות יותר בדו"ח זה מוצגים גם שיעורי היארעות סרטן המתוקננים לגיל בקרב נשים (ל-100,000) לפי עשירונים בשנים 1997-1998 (ראו להלן תרשים 18). כלומר ערים בקטגוריות 1-4 הן הערים שנמצאו בעשירונים העליונים של תחלואת נשים בתקופה זו. ניתן לראות בבירור בשנת נשים בקרב בסרטן התחלואה של התפוצה וכי הראשונים, בעשירונים מדורגת התחלואה שבהם אזורים שישנם 1997/1998 אינה אקראית במרחב (אך צריך לבחון מובהקות). כאשר משווים בין המינים, רואים שיש דמיון בין מפת תחלואת

הגברים למפת תחלואת הנשים.

הדו"ח הרשמי האחרון שהתפרסם והעוסק בהשוואות גאוגרפיות, מלמד גם הוא על פערים בין הנפות הדו"ח הרשמי האחרון שהתפרסם והעוסק בהשוואות גאוגרפיות, מלמד גם הוא על פערים בין הנפות שנות האלפיים. בהיארעות סרטן בשנים 2001-2005 [11].

תרשים 18:שיעור היארעות סרטן כללי מתוקנןֿ לגיל אצל נשים (צד שמאל) לעומת

גברים (צד ימין) ביישובים בכל ישראל, בשנים 1997-1998 לפי עשירוני תחלואה

104בהקשר זה יש לזכור שלסרטן לסוגיו יש תקופת חביון. התחלואה בנפות

כיום משקפת חשיפות שקרו לפני עשר-עשרים שנה. אם יש אזור החשוף כיום לרמות גבוהות של זיהום בסביבה, תחלואה גבוהה עלולה להימצא

בו רק בעוד עשור ויותר.

תרשים 17:שיעור היארעות סרטן כללי מתוקנן

לגיל בקרב נשים, לפי נפה, בין השנים 1984-1999 [10]

48

מחקרים שבדקו קשר בין מיקום גאוגרפי להיארעות סרטן כללי או ספציפי בישראל בשני מחקרים עוקבים שהתפרסמו בשנים 2010-2011 והתמקדו בנפת חיפה, נבדק אם אכן יש תחלואה רבה יותר בנפה זו שאינה מוסברת במשתנים דמוגרפיים, משתנים סוציו-אקונומיים ובעישון105 [13-12]. החוקר בדק את הקשר שבין: (ב) ולמוצא. למין לגיל, תקנון לאחר בסרטן, לחלות מוגבר סיכון ובין כאחד) ונשים (גברים חיפה בנפת מגורים (א)

חשיפה לקדמיום במקום המגורים ובין סרטן כללי או ספציפי (מסוגים שונים)106 . החוקר גילה ששיעור התחלואה בסרטן בקרב אנשים הגרים בנפת חיפה גבוה ב-13% (מובהק) משיעורו בקרב אנשים (מובהק) משיעורו בקרב אנשים הגרים בשאר אזורי הארץ, אחרי תקנון לגיל, מין ומוצא107. סרטנים ששיעור התחלואה בהם היה עודף (מובהק) בשני צוואר הרחם יותר סרטן 42% צוואר, יותר סרטני ראש 48% ריאה, יותר סרטן 29% בין השאר: היו בנפה יחד המינים סרטן יותר 26% ואזופגוס), (גסטריק העיכול במערכת סרטן יותר 37% הגס, במעי סרטן יותר 16% נשים), (בקרב בשלפוחית השתן. כן נמצא שבאזורים שבהם נמדדה המתכת קדמיום ברמה כלשהי באדמה, במרחבי נפת חיפה ובגליל (מובהק) לחלות גבוה ב-11% יש סיכון המערבי, בהשוואה לאזורים שבהם רמת הקדמיום הייתה מתחת לסף הגילוי, בסרטן (נשים וגברים גם יחד, אין הפרדה במקור). התברר גם שהסיכון לחלות בסרטן עולה (בנוגע לכל משתנה לחוד): הייתה לא במחקר זה, עם אמריקני. מוצא בעלי ואצל נשים אצל מבוגרים, אצל קדמיום, עתיר באזור הגרים הייתה אצל לא במחקר זה, עם אמריקני. מוצא בעלי ואצל נשים אצל מבוגרים, אצל קדמיום, עתיר באזור הגרים אצל

התייחסות לגורמי סיכון אישיים.

כלשהו משותף מכנה ולכולם יותר, גבוהה יש תחלואה בישראל מסוימים בטיעון שבאזורים תומך זה ישראלי מחקר הקשור לחשיפה לזיהום (במקרה זה, מתכת שמקורה בפליטות תעשייתיות).

כדי להבין את מצב התחלואה אצל נשים בסרטן מסוג זה, יש לענות תחילה על כמה שאלות: 1. היכן הנשים בישראל ממוקמות מבחינת שיעורי היארעות המחלה בהשוואה לעולם?

2. האם גם בישראל יש עלייה בשיעורי היארעות המחלה (על פי המתואר לעיל בפרק שני)? 3. האם היארעות המחלה בישראל אחידה בהתפלגותה, או שקיימים אזורים שבהם נשים חולות יותר?

נשיב על שאלות אלה לפי סדרן: 1. חקר מעמיק של תחלואת נשים בישראל ב-NHL בהשוואה לאוכלוסיות נשים שנחקרו במקומות אחרים בעולם מלמד

(ראו להלן תרשים 19) שבשנים 1993-1997 נמצא אצל נשים יהודיות בישראל שיעור ההיארעות הגבוה ביותר של סרטן זה נמצא אצל נשים יהודיות בישראל שיעור ההיארעות הגבוה ביותר של סרטן זה [14, 15]. גם כאשר משווים את שיעורי היארעות המחלה בקרב נשים יהודיות בישראל לטווח שיעורי התחלואה המצויים

במדינות שונות, אפשר לזהות אצל נשים יהודיות בישראל שיעורי תחלואה מהגבוהים בעולם. 2. על פי נתוני מגמות התחלואה של רישום הסרטן הלאומי, גם בישראל חלה עלייה אצל הנשים בתחלואה בסרטן מסוג זה

(ראו לעיל פרק שני, עמ' 10 בעניין עלייה כלל-עולמית בסוג סרטן זה). המגמה החלה באמצע שנות השמונים, והתמתנה מעט בעניין עלייה כלל-עולמית בסוג סרטן זה). המגמה החלה באמצע שנות השמונים, והתמתנה מעט משנת 2004 ואילך. העלייה בשיעורי ההיארעות, המתוקננים לגיל, מאפיינת נשים יהודיות ולא יהודיות כאחד. אצל הנשים היהודיות נצפתה עלייה פי שישה (!) בשיעורי ההיארעות בין השנים 1970 ו-2007. אצל נשים לא יהודיות נצפתה עלייה פי

שלושה, בשנת 2007 לעומת שנת 1980 (ראו להלן תרשים 20). בהקשר המגדרי, מתברר שבישראל סרטן מסוג זה הוא אחד הסרטנים היחידים שבהם תחלואת הנשים והגברים דומה

בשיעוריה. בקרב האוכלוסייה היהודית, גברים חולים במחלה פי 1.3 יותר מנשים (פער הנחשב לנמוך), ובקרב האוכלוסייה הערבית, נשים וגברים חולים במחלה באותם השיעורים.108

תרשים 19:שיעורי היארעות מתוקננים

לגיל בקרב נשים לפי יבשת ובמדינות אחדות באירופה ובעולם

[17]

לימפומה שאינה הודג'קין ( NHL ) בקרב נשים בישראל

* הערה: הקו האדום מסמן את שיעור ההיארעות הממוצע של אוכלוסיית הנשים היהודיות בישראל,

על פי מקור [17]

105מקור: פרוטוקול ישיבת הכנסת על סרטן הריאה במפרץ חיפה.

106באמצעות תוצאות סקר גאוכימי של הקרקע, השוואה בין מי שחשופים לרמה שהיא מעל לסף הגילוי

לבין מי שגרים בסביבה שהיא ברמה שמתחת לסף. 107מוצא: שיוך אתני ושיוך לפי קבוצה (יליד ישראל, יליד ברית המועצות וכו').

108נתון שמחזק את ההשערה שמעורבים בהבדלים אלה גורמים נוספים מלבד עישון, שכן נשים ערביות

מעשנות פחות מנשים יהודיות.

49

בכל קבוצות האוכלוסיה נצפתה

עלייה בהיארעות סרטן זה

תרשים 20: (ASR) שיעור מתוקנן לגיל

,NHL של היארעות סרטן מסוגעל פי מגדר בשתי תקופות: בשנים

1970-1998 (יהודיות בלבד), ובשנים 1980-2007 (גם לפי קבוצת

אוכלוסייה) [10] [11] ]

ASR (מעוין) גבריםASR (מרובע)בנשים

תרשים 21: שיעור היארעות מתוקננים לגיל (ל-100,000) של תחלואה בסרטן

מסוג NHL בקרב נשים – אוכלוסייה יהודית בשנים 1998-1999 [10].

תרשים 22: שיעור היארעות (ל-100,000) של תחלואה בסרטן מסוג NHL בקרב

נשים –אוכלוסייה יהודית בשנים 2001-2005*113 [16]

* הקו האדום מסמן את שיעור ההיארעות הממוצע של אוכלוסיית הנשים היהודיות בישראל, על פי [17]

50

:NHL הבדלים ניכרים בין הנפות מבחינת תחלואת נשים בסרטן מסוגהשנים 1980-1981. דו"ח ג"ינזבורג-טולצ'ינסקי (שני המינים, יהודים בלבד) מלמד על הבדלים ניכרים בין הנפות. בחיפה דו"ח ג"ינזבורג-טולצ'ינסקי (שני המינים, יהודים בלבד) מלמד על הבדלים ניכרים בין הנפות. בחיפה בשיעורי המינים בין ההבדל כאמור, .NHL של (מובהק) ביותר הגבוה ולמין, לגיל המתוקנן ההיארעות, שיעור נמצא רק גבוה הגברים של החדשים המקרים הופעת קצב כלומר חיפה, בנפת יחסית לנמוך נחשב המתוקננים ההיארעות על בהשפעה העבודה מסביבת יותר מעורבת הכללית שהסביבה כך על לרמז יכול (והדבר הנשים של מזה במעט . נפות נוספות שבהן הבדל זה אפילו נמוך יותר הן תל אביב ועפולה, בשתיהן היו מקרים חדשים רבים יותר המחלה)109

בקרב נשים. נסקרה (בדו"חות הנפות בין ניכרים הבדלים יש אלה בשנים גם הסרטן, רישום דו"ח פי על נסקרה . (בדו"חות הנפות בין ניכרים הבדלים יש אלה בשנים גם הסרטן, רישום דו"ח פי על .110h1998-1999השניםאוכלוסיית הנשים היהודיות בלבד), והם אינם מוסברים רק בריבוי עישון (בנפת חיפה היו שיעורי עישון בינוניים בתקופה זו)111 . נוסף על כך, דווקא נפות שהיו בהן שיעורי היארעות גבוהים בשנות התשעים, לא התאפיינו בנפחי תחבורה רבים

משל נפות אחרות. לעתים ההפך הוא הנכון (ראו להלן תרשים 21) [10]. השנים 2001-2005. תרשים 22 שלהלן מלמד שבנפות הצפוניות ובנפת באר שבע עדיין ישנם שיעורי היארעות גבוהים 112. הנתונים שהתקבלו בנפות אלה גבוהים גם בהשוואה למוכר אצל נשים במדינות מערביות של מחלה זו בקרב נשים

אחרות (ראו תרשים 19) [16].

אחרות לנפות בהשוואה יותר גבוהה נשים בקרב מסוימות בנפות שהתחלואה ללמוד ניתן לעיל אחרות לנפות בהשוואה יותר גבוהה נשים בקרב מסוימות בנפות שהתחלואה ללמוד ניתן לעיל 19-23 מתרשימים שבהן ובשוויץ, בפינלנד נשים של מהתחלואה יותר גבוהה (אפילו בעולם נשים אצל למוכר בהשוואה גם אך בישראל,

שיעורי ההיארעות הממוצעים הלאומיים עומדים על 12/100,000).

זאת ועוד, מדד אחר המלמד על מצב התחלואה ב-NHL בשנים 2001-2005 הוא מדד SIR , המספק השוואה של מגמות תוך-נפתיות. על פי מדד זה, מתברר שבנפות טבריה ועפולה יש עלייה בשיעורי ההיארעות של NHL בקרב נשים יהודיות יותר יותר 90% יותר מקרי מחלה מהצפוי בנפת עפולה, 56% היו 2005 לדוגמה, בשנת (לא מובהקת). 2001-2005 בשנים מהצפוי בנפת טבריה, ו-17% יותר מהצפוי בנפת חיפה. מדד ה-SIR מלמד על מגמת עלייה בתחלואה גם בנפות אחרות

כגון אשקלון ובאר שבע.

109פער גבוה לרעת הגברים (שיעורי תחלואה גבוהים מאוד בקרב גברים בהשוואה לנשים) עשוי לעתים

15 יותר סרטן לנבוע מהבדלים בחשיפות תעסוקתיות בין המינים (לדוגמה בנפה שבה לגברים יש פי הריאה, עשוי להיות לפער זה קשר לחשיפה תעסוקתית מקומית כלשהי. פער נמוך, לעומת זאת, מראה

ששיעורי התחלואה דומים, מה שיכול לרמז בין השאר גם על חשיפות סביבתיות דומות בשני המינים. 15 שנה קודם לכן. 110אשר בהן תתבטא תחלואה עקב חשיפות לזיהום סביבתי שאירע בממוצע

2009 - נשות חיפה מעשנות פחות מנשים בתל אביב וראשון לציון (ויותר 111סקרי הלמ"ס לדוגמה:

45-64: שיעור המעשנות בחיפה קטן יותר מאשר בת"א-יפו, ראשון : שיעור המעשנות בחיפה קטן יותר מאשר בת"א-יפו, ראשון מבירושלים, אשדוד ופ"ת). בגילאי 45-64 לציון ופתח תקווה. בהשוואה בין מחוזות, במחוז חיפה (נפת חיפה וחדרה יחד) בקרב נשים בגילאי

שיעור המעשנות היה הנמוך ביותר: [128.3/1000]. גם סקר הלמ"ס לשנת 2006 תומך במסקנה זו. 112לדאבוננו, נתונים אלה נאספו רק בנוגע לאוכלוסיית הנשים היהודיות, בהקשר זה ראו לעיל.

113על פי מחלקת רישום הסרטן, אין די נתונים בנוגע לנשים באוכלוסייה הערבית.

תרשים 23: שיעורי תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) מתוקננים לגיל בקרב נשים, על פי נפה (SIR) בשנים 2001-2005 [16]

51

מחלה מקרי 740 ועכו צפת טבריה, עפולה, חיפה, הצפוניות בנפות התגלו 2001-2005 בשנים מוחלטים. מספרים ורמלה נתניה, פתח תקווה 830 מקרים חדשים, בנפות חדרה, היו חדשים בקרב נשים. לשם השוואה בנפת תל אביב

יחדיו התגלו 507 מקרים חדשים בקרב נשים.

לחשיפות הנפות בין הנצפים מההבדלים חלק לייחס שניתן לוודאי קרוב לעיל? המתוארת התחלואה פשר מה תעסוקתיות של נשים (חשיפה לממסים, לדוגמה, או לחומרי הדברה הנמצאים בסביבה חקלאית) או להרגלים אישים. (נתוני אחרות לנפות בהשוואה נשים בקרב נמוכים הם גבוהה, תחלואה נצפתה שבהן בנפות העישון שיעורי דווקא הלמ"ס 2009; נתוני הלמ"ס 1999-2000), אך ייתכן שיש גם קשר במקרה זה לחשיפה פסיבית לעישון בסביבה הביתית. בכל אופן, סביר שלסביבה החיצונית יש השפעה לא מעטה, וזו צריכה להיבדק באופן יסודי יותר, בעיקר מכיוון שבחלק בכל אופן, סביר שלסביבה החיצונית יש השפעה לא מעטה, וזו צריכה להיבדק באופן יסודי יותר, בעיקר מכיוון שבחלק PCB's ,מנפות אלה כבר הוכחה בעבר נוכחותם של מזהמי סביבה הידועים כגורמי סיכון לסוג תחלואה זה (דיוקסיניםואחרים)115 . בנפות אחרות חשודה נוכחותם של מזהמים אלה באוויר (דיוקסינים, PCB's כמו גם חומרי הדברה מרסס אוויר וממזון מודבר, ותוצרי שריפות לא מבוקרות של פסולת ביתית וחקלאית), אך אין ניטור מספק וייעודי שיוכל לאשר . נוסף על כך ייתכן שנפות אלה (עפולה וכנרת) סובלות מזיהום משני המגיע ממקורות מרוחקים יותר (חיפה, זאת116

חדרה). היום הבריאותי הלאומי, וכן שימת הנושא על סדר יסודי, נשים מחייבת מחקר ספציפי היום הבריאותי הלאומי, רמת התחלואה העולה בקרב וכן שימת הנושא על סדר יסודי, נשים מחייבת מחקר ספציפי רמת התחלואה העולה בקרב

למטרות מניעה.

מחקרים על אודות קשר אפשרי בין חשיפות סביבתיות לתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין בישיבת הכנסת מ-18 באוקטובר 2010, שעסקה בזיהום במפרץ חיפה, טען רשם הסרטן של משרד הבריאות, ד"ר מיכה חיפה נפת בעולם. הגבוהים שאף וייתכן בישראל, בכלל NHL-ב במיוחד גבוהים תחלואה שיעורי שידועים ברחנא,

מובילה בראש ולה שיעורי היארעות גבוהים במיוחד [19].

בישראל נערכו כמה מחקרים שהתמקדו בגורמי סיכון סביבתיים, ובהם ניסו החוקרים לבדוק קשר בין חשיפות לזיהום בישראל נערכו כמה מחקרים שהתמקדו בגורמי סיכון סביבתיים, ובהם ניסו החוקרים לבדוק קשר בין חשיפות לזיהום פי מרחק על (שהוערכה אוויר תחבורתי לזיהום נבדק הקשר שבין חשיפה NHL. במחקר אחד סביבתי לסרטן מסוג מקום המגורים מנתיב תחבורה ראשי) בנפת חיפה 117 ובין תחלואה ב-NHL י[15]. במחקר נכללו כל המקרים החדשים של NHL (נשים וגברים) בשנים 1995-2004, 1,512 במספרם. צוות המחקר מצא בקרב שני המינים, ובכמה קבוצות גיל, קשר בין קרבה לצירי תחבורה ראשיים ובין תחלואה ב-NHL. נמצא הבדל סטטיסטי בולט: מחצית מהחולים גרו עד 50 מטר מכביש ראשי. עם זה, החוקרים לא הביאו בחשבון משתני סיכון אישיים אחרים, וגם לא נטרלו את השפעתה של חשיפה למזהמי אוויר אחרים ממקורות תעשייתיים (מזהמים אלה עשויים לבלבל את הקשר הנחקר). כמו כן לא נבחנה

סינרגיה אפשרית בין מזהמים. [15]. ].

שבהם בראשון בכך: הצליחו לא אך NHL-ב תחלואה ובין אוויר לזיהום חשיפה בין לקשר ניסו אחרים מחקרים שני NHL-(מחקר אקולוגי )118, ניסה החוקר לקשור בין הדגם המרחבי של זיהום האוויר לבין הדגם המרחבי של התחלואה בבקרב נשים וגברים. ניסיון זה לקשר בין המשתנים לא צלח מאחר שהפרישה המרחבית של התחלואה ב-NHL הייתה בעמ' לעיל ראו זה נוספים ממחקר [21-20]. ממצאים 119 היה אקראי לא האוויר זיהום פיזור ואילו אקראית במרחב,

.(55-56 ,NHL-מוגבר לחלות ב סיכון ובין חיפה נבדק הקשר שבין מגורים בנפת (48 לעיל בעמ' ראו זיק, (ד"ר במחקר השני

לאחר תקנון לגיל, למין ולמוצא, אך הקשר לא נמצא [13]. ממצאים נוספים ממחקר זה ראו לעיל בעמ' 55-56).

115 בנפת חיפה נמצאו בבדיקות אוויר בשנים 2007-2010 רמות גבוהות של דיוקסינים, PCB's , מתכות

ותרכובות אורגניות נדיפות למיניהן, המכילות גם ממסים אחדים – בקרבת אזורי תעשייה (המקור: בדיקות אוויר של המשרד להגנת הסביבה).

116בנפת כנרת (המכונה גם "טבריה") אין ניטור אוויר קבוע, אלא רק בדיקות זמניות של אוויר

(באמצעות ניידת). גם בנפת עפולה (המכונה גם "יזרעאל") יש ניטור דל (תחנת ניטור אחת בלבד, שמנטרת רק אבק, ולא חלקיקים)

117חקר סוגיה זו בנפת חיפה בעייתי מאחר שצריך לתקנן גם להשפעת זיהום אוויר מהתעשייה, ולא רק חקר סוגיה זו בנפת חיפה בעייתי מאחר שצריך לתקנן גם להשפעת זיהום אוויר מהתעשייה, ולא רק

מתחבורה, כדי שהזיהום מהתעשייה לא יבלבל את הקשר הנבדק. 118 מחקר הבודק ברמה הכללית קשר בין שני משתנים בלא התייחסות למשתני סיכון אישיים.

119 יש לזכור שעם גורמי הסיכון ל-NHL, אשר הוזכרו קודם לכן, נמנים רבים אשר החשיפה אליהם נעשית

לרוב דרך תזונה, כמו הדיוקסינים, ואחרים שניתן גם להיחשף אליהם בסביבה הביתית (חומרי הדברה). נוסף על כך יש לזכור שאנשים נבדלים זה מזה ברגישות לחלות. שני אלה יכולים להסביר מדוע הדגם

המרחבי של התחלואה אינו תואם את דגם זיהום האוויר. במחקרים עתידיים צריך לבדוק בצורה מדגמית בדם החולים ריכוזים של מזהמים למיניהם המהווים גורמי סיכון, כפי שנעשה במחקרים מחוץ מדגמית בדם החולים ריכוזים של מזהמים למיניהם המהווים גורמי סיכון, כפי שנעשה במחקרים מחוץ

לישראל, ולא להסתמך רק על קורלציות מהאוויר.

52

על פי נתוני דו"ח "מצב הבריאות בישראל 2010" [3-2], שיעור ההיארעות של סרטן הריאה גבוה פי שניים אצל גברים 7.3 אצל גברים ערבים בהשוואה לנשים ערביות. על פניו נראה שתחלואה זו יהודים לעומת נשים יהודיות, וגבוה פי דומיננטית יותר בקרב גברים, אך למעשה אצל נשים יהודיות וערביות יש עלייה מדאיגה בהיארעות המחלה. נוסף על גברים, בקרב קטלני הכי הסרטן הוא מאוד: קטלני סרטן שהוא מאחר המינים לשני חשובה זה סרטן מניעת כך והסרטן השלישי הקטלני ביותר בקרב נשים, מיד אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס. רק בשנת 2007 לבדה, נפטרו

בישראל 507 נשים ממחלה זו. נשאלת אפוא השאלה, האם גם בישראל ייתכן קשר בין סרטן הריאה לגורמי סביבה? נשאלת אפוא השאלה, האם גם בישראל ייתכן קשר בין סרטן הריאה לגורמי סביבה?

כדי להבין את מצב התחלואה אצל נשים בסרטן מסוג זה, נשיב תחילה על כמה שאלות: 1. היכן נשים בישראל ממוקמות מבחינת שיעורי היארעות המחלה אצלן בהשוואה לעולם?

2. האם גם בישראל יש עלייה בשיעורי היארעות המחלה? 3. האם היארעות המחלה בישראל אחידה בהתפלגותה, או שקיימים אזורים שבהם נשים חולות יותר?

כאשר משווים את שיעור ההיארעות של סרטן הריאה מסוג אדנוקרצינומה120 בין בין 1. ישראל – בהשוואה לעולם. נשים בישראל ובעולם, על פי הדו"ח האחרון של IARC י [22] (עמ' 770-774), מגלים שבהסתכלות כללית לפי מדינה, ישראל איננה מהמובילות בתחלואת סרטן הריאה מסוג זה. שיעור ההיארעות של סוג זה122בקרב יהודיות בישראל הוא מישיגן בארה"ב הן מדינת נשים זה אצל בסוג סרטן בולטות מדינות .2.2/100,000 הוא יהודיות ובלא ,5.3/100,000היארעות ששיעור IARC-ה בדו"ח מעיון עוד ללמוד ניתן קונטיקט. ומדינת בקנדה מניטובה מחוז ,123 (דטרויט) אדנוקרצינומה העומד על 15/100,000 נחשב יחסית לגבוה מאוד. כאשר בוחנים סרטן ריאה כללי בישראל, בהשוואה

למדינות אירופה, שיעורי ההיארעות שלו והתמותה ממנו בקרב נשים גם הם אינם נחשבים לגבוהים [2] (עמ' 212-214). ).

2. עלייה בשיעורי התחלואה. כאשר בוחנים את מגמות השינוי בתחלואת הסרטן אצל נשים (יהודיות) בישראל*124 , מגלים שאצלן הייתה עלייה של 10% בשיעורי ההיארעות של סרטן הריאה בין השנים 2000 ו-2007, ואילו אצל גברים הייתה, לשם ההשוואה, ירידה של 1% בתקופה זו [3] [2]. נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם נתונים של דו"ח אחר, שבו

(מקור 23, עמ' 16) נראה שהמצב בקרב נשים יהודיות מתמתן [23]. אם אכן יש עלייה בשיעור התחלואה, צריך לברר את פשרה, מאחר שידוע, לדוגמה, ששיעורי העישון בקרב אוכלוסיית אם אכן יש עלייה בשיעור התחלואה, צריך לברר את פשרה, מאחר שידוע, לדוגמה, ששיעורי העישון בקרב אוכלוסיית הנשים היהודיות והערביות בישראל ירדו למחצית משהיו מאז שנות השמונים (ראו להלן תרשים 24) [2] [24, 25]. עוד ידוע שבהשוואה למדינות אחרות החברות ב-OECD, אצל נשים בישראל יש שיעורי עישון נמוכים יחסית. בלא ספק,

נתון זה צריך לעורר תהיות ולעודד חקר לבירור פשר היארעות סרטן הריאה בקרב נשים ישראליות.

3.הבדלים ניכרים בין הנפות בישראל מבחינת היארעות סרטן הריאה בקרב נשים. השנים 1980-1981. דו"ח גינזבורג-טולצ'ינסקי (לשני המינים, יהודים בלבד) מלמד על הבדלים של ממש בין הנפות. דו"ח גינזבורג-טולצ'ינסקי (לשני המינים, יהודים בלבד) מלמד על הבדלים של ממש בין הנפות. בנפות הצפוניות – עכו, כנרת, חיפה ועמק יזרעאל – שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל ולמין היה הגבוה ביותר בקרב יהודים. כמו כן נפת רמלה שבמרכז התאפיינה בשיעורי היארעות גבוהים. בהקשר המגדרי, עובדה מעניינת היא שיחס שיעורי ההיארעות המתוקננים בין המינים נחשב לגבוה בנפת רמלה (ומרמז על חשיפה תעסוקתית מסוכנת כלשהי אצל גברים). יחס השיעורים היה נמוך יחסית בנפות תל אביב, באר שבע וירושלים (ויכול לרמז על השפעה פחותה

של התעסוקה לעומת הסביבה הכללית) [9].

120ראו לעיל פרק שלישי.

121האיגוד הבינלאומי לחקר הסרטן.

122אדנוקרצינומה.

123המדינה השנייה בארה"ב בשיעור הכרייה של עפרות

ברזל [28]. 124המידע לא חושב בנוגע לנשים ערביות בדו"ח המצוטט.

סרטן הריאה בקרב נשים בישראל

53

השנים 1997-1998125. מיפוי התחלואה בסרטן הריאה בקרב נשים לפי יישובים מלמד על הבדלים בתחלואה בין נשים לפי ערי מגוריהן בישראל (בדו"חות נסקרה אוכלוסיית הנשים היהודיות בלבד) [10].

כאשר המידע ממוין לפי ערים, מתברר ששיעור ההיארעות הגבוהים ביותר היו (מהגבוה לנמוך) בקרית אונו, תל אביב-יפו, עכו, רמלה, גבעתיים, קרית מוצקין ורמת גן (ראו להלן תרשים 26).

מאחר שהמידע אינו מפולג לפי סוג היסטולוגי (ההשוואה היא של כלל סוגי סרטן הריאה), סביר להניח שתוצאות אלה מאחר שהמידע אינו מפולג לפי סוג היסטולוגי (ההשוואה היא של כלל סוגי סרטן הריאה), סביר להניח שתוצאות אלה משקפות גורמי סיכון משולבים: חשיפות אישיות (עישון פסיבי ואקטיבי) כמו גם חשיפות תעסוקתיות וסביבתיות (ִקרבה מלפני בחשיפות מקורה התשעים, בשנות שתחלואה לשכוח לנו אל כך, על נוסף ותעשייה). תחבורה של לפליטות

עשרים שנה ויותר.

השנים 2001-2005. כאמור הוצגו תוצאות התחלואה לפי נפות בשנים אלה [16]. עיון בנתונים מלמד שבנפות טבריה, ]. עיון בנתונים מלמד שבנפות טבריה, צפת, חיפה ותל אביב יש שיעורי תחלואת נשים גבוהים מאלה שבשאר הנפות בארץ. לדאבוננו, נתונים אלה נוגעים רק לאוכלוסיית הנשים היהודיות בארץ126 , ורק לסרטן הריאה בכלל. לכן קשה מאוד להשוות נתונים אלה למוכר ממדינות

מערביות אחרות. לא נמסר מידע מפורט על סוגים ספציפיים של סרטן הריאה לפי נפות, ולכן גורמים אחרים עשויים לבלבל אותנו, כגון שיעור העישון בנפה. עם זה, על פניו נראה שבנפות אלה שיעורי ההיארעות גבוהים גם בקנה מידה עולמי (ראו תרשים

15 שנים קודם לכן. 125 אשר בהן תתבטא תחלואה עקב חשיפה לזיהום סביבתי שקרה

126 על פי נציגי רישום הסרטן, אין נתונים דומים בנוגע לנשים באוכלוסיה הערבית, בשל חסר בנתונים.

תרשים 24: מגמות בשיעורי המעשנים בישראל

בשנים 1980-2009 לפי מגדר וקבוצה אתנית [24 ,2]

תרשים 25: שיעור מתוקנן לגיל (ASR) של היארעות סרטן

הריאה על פי מגדר וקבוצת אוכלוסייה בשנים 1980-2007 [26]

54

תרשים 26:שיעורי היארעות מתוקננים לגיל לפי יישוב

מגורים של חולות חדשות בסרטן הריאה (כל הסוגים) בשנים 1997-1998 [10]

תרשים 27:שיעור היארעות (ל-100,000) של תחלואה

בסרטן הריאה (כללי) בנשים – אוכ' יהודית* [16] 23

55

עוד מדד שמלמד אותנו כאמור על מצב התחלואה בסרטן הריאה בכלל בשנים 2001-2005 הוא מדד 127SIR , המספק כאמור השוואה של מגמות תוך-נפתיות. על פי מדד זה, מתברר שבנפות כגון צפת, טבריה, עכו, חיפה (בכולן יחד 668

מקרים) ותל אביב (894 מקרים) הייתה עלייה בשיעורי ההיארעות של סרטן הריאה בקרב נשים יהודיות. לדוגמה, בשנת 2005 היו 21% יותר מקרים מהצפוי בנפת עכו (לא מובהק), 96% יותר מקרים מהצפוי בנפת טבריה (לא מובהק), ו-25% יותר מקרים מהצפוי בנפת חיפה (לא מובהק). ניתן ללמוד ממדד ה-SIR גם על מגמת עלייה בנפות אחרות כגון רמלה ובאר

שבע (ראו לעיל תרשים 28).

מה פשר ריבוי התחלואה בנפות המצוינות המתואר לעיל? קרוב לוודאי שאפשר לזקוף חלק ממנו להבדלים בהרגלים מה פשר ריבוי התחלואה בנפות המצוינות המתואר לעיל? קרוב לוודאי שאפשר לזקוף חלק ממנו להבדלים בהרגלים של מקרים יותר שיש ידוע לגברים, בהשוואה נשים, שבקרב לזכור יש זה עם ופסיבי. אקטיבי עישון כגון האישיים, חולות במחלה אשר לא עישנו. טעם נוסף לעלייה, כך ניתן לשער, הוא חשיפות תעסוקתיות, כלומר חשיפות לזיהום

במקום העבודה. גם יש שבהן, התחלואה ברמת בלטו אשר שבנפות הנמנע מן לא לעיל), (ראו שלישי בפרק האמור לאור זה, גם עם יש שבהן, התחלואה ברמת בלטו אשר שבנפות הנמנע מן לא לעיל), (ראו שלישי בפרק האמור לאור זה, עם חשיפות פוטנציאליות לזיהום סביבתי אשר תרם לריבוי התחלואה: כאלה הם למשל זיהום אוויר בחלקיקים ובמתכות, מגורים בקרבת צירי תחבורה, חשיפה לעשן של מתקני תעשייה וייצור חשמל, חשיפה לאבק מתכתי ממתקני עיבוד מתכת, חשיפה לרסס חומרי הדברה, חשיפה לעשן שריפות מהסקה ביתית או משריפות גזם ופסולת, חשיפה לראדון ולאזבסט. לדאבוננו, הקשר בין חשיפה לחומרים אלה ובין תחלואת נשים בסרטן הריאה מתת סוגים ספציפיים טרם

נבדק בישראל (תוך התחשבות בגורמי סיכון אישיים).

חקר הנושא דורש בדיקה מעמיקה ויסודית יותר של כל חולה ברמה האישית, של גורמי הסיכון כמו גם בדיקת הקשר חקר הנושא דורש בדיקה מעמיקה ויסודית יותר של כל חולה ברמה האישית, של גורמי הסיכון כמו גם בדיקת הקשר למצאי הפליטות, ועריכת בדיקות אוויר תכופות יותר באזורים בעייתיים. הוא דורש גם התחשבות בגורמים מבלבלים

כגון הרגלי תזונה ומאפיינים גנטיים. נזכיר שבנפות מסוימות כבר הוכחה בעבר חשיפה יתרה למזהמי אוויר למיניהם (חיפה, תל אביב). בנפות אחרות, לעומת זאת, חסר ניטור מספק וממוקד במטרה ספציפית שיבסס בדיקה כזאת128 .

גם במחלה זו רב הנסתר על הנגלה וחובה לעודד ולממן מחקרים שיבדקו את הקשר שבין סביבה לבריאות.

127ראו לעיל הערה 114

116 128 ראו לעיל הערה

תרשים 28: שיעורי תחלואה בסרטן הריאה

מתוקננים לגיל בקרב נשים, על פי נפה (SIR) בשנים 2001-2005 לפי תקופות

[16]

56

מחקרים על אודות קשר אפשרי בין חשיפות סביבתיות לתחלואה בסרטן הריאה בקרב נשים בישראל.

כמה חוקרים ניסו לבדוק קשר בין תחלואה בסרטן הריאה לבין הסביבה והגיעו לתוצאות דומות באופן כללי: בשנת 2009 בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה את הקשר בין חשיפה לזיהום האוויר ובין סרטן הריאה והשתמשה בשיטה חדשה להערכת חשיפה פרטנית. החוקרים מצאו השפעה של זיהום האוויר על תחלואת גברים בסרטן הריאה באזור

חיפה [27].

מוגבר סיכון היה חיפה בנפת שגרו וגברים לנשים כי במחקרו מצא לעיל), (ראו זיק ד"ר בראשות אחר, מחקר מוגבר צוות סיכון היה חיפה בנפת שגרו וגברים לנשים כי במחקרו מצא לעיל), (ראו זיק ד"ר בראשות אחר, מחקר צוות יותר (55%, מובהק) יותר, מובהק), לאחר תקנון לגיל, למין ולמוצא. הסיכון היה גבוה עוד לחלות בסרטן הריאה (29% אצל אנשים מאזור נפת חיפה והגליל המערבי שנחשפו במקום מגוריהם לקדמיום ברמה שהיה אפשר למדוד באדמה לנפות אחרות בנפת חיפה בהשוואה עישון ליתר אין עדות . בשנות המחקר הגילוי)129 (בהשוואה לרמה מתחת לסף

ובהשוואה לאזורים שבהם רמת הקדמיום הייתה נמוכה מסף הגילוי.

במחקר שערכו איתן ושותפים (ראו לעיל) נבדק הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה בסרטן הריאה בקרב נשים וגברים במחקר שערכו איתן ושותפים (ראו לעיל) נבדק הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה בסרטן הריאה בקרב נשים וגברים נמצא כך על נוסף לא אקראי במרחב. פיזור יש האוויר גילו שלזיהום אישיים). החוקרים (בלא התחשבות במשתנים

שחלק מדגמי התחלואה גם הם אינם אקראיים במרחב (כלומר אינם מפוזרים שווה בשווה). [20]. מפתיע שהתוצאה שנמצאה לגברים בנוגע רק ועקיבות חיוביות הריאה, המחקר העלה מסקנות לסרטן בנוגע 130 הייתה גבוהה מהממצאים במדינות אחרות. עם זה, במחקר זה לא נמצא קשר עקיב או חיובי אצל נשים בין אצלם

היארעות סרטן הריאה ולבין חשיפה ממושכת ל- PM10י [21]

בישראל ניכרת מגמת עלייה בהיארעות של שני סוגי סרטן בקרב נשים, והם נסקרו בפרק זה: סרטן הריאה וסרטן מסוג רבים חידושים בזכות כנראה האחרונות, בשנים נשים בתמותת ירידה נצפית הלב מחלות בתחום דווקא זה, עם .NHLסדרות לידי הביאו גבוהים תחלואה שיעורי אחרות, במדינות חדשניות). וטכנולוגיות (תרופות הלב במחלות בטיפול מחקרים אנליטיים פרטניים (כגון חקר ה-NHL במדינת קונטיקט), ובזכותם היה אפשר לברר את פשר התחלואה היתרה

ולצמצם חשיפות לגורמי סיכון שנמצאו חשודים בגרימתה.

סקירת הקשרים האקולוגיים בין מגורים בנפות מסוימות ובין שיעורי היארעות גבוהים של סרטן ותחלואה לבבית (מחלות סקירת הקשרים האקולוגיים בין מגורים בנפות מסוימות ובין שיעורי היארעות גבוהים של סרטן ותחלואה לבבית (מחלות לב, NHL, סרטן הריאה) מלמדת על הבדלים ניכרים בתחלואה ובתמותה מנפה לנפה, אשר התגלו כבר בשנות השמונים. בכל שנה שעברה מאז, נוספו נשים רבות למעגל התחלואה והתמותה. תמונת מצב זו של התחלואה בקרב נשים לא זכתה נעשתה לא במדיניות הבריאות; הוטמע לא הקיים הידע לא הפכה לחלק מהבקרה של משרד הבריאות; ראוי: למענה הפניית תקציבים למחקרים ולא נוהלה מערכה להעלאת המודעות בקרב ציבור הנשים. לפיכך לא ננקטה מדיניות מניעה

מתאימה שהייתה יכולה לחסוך סבל רב.

על קובעי המדיניות בישראל להבין שנשים שונות מגברים בפיזיולוגיה ובביוכימיה שלהן גם בהקשר של חשיפות לזיהום על קובעי המדיניות בישראל להבין שנשים שונות מגברים בפיזיולוגיה ובביוכימיה שלהן גם בהקשר של חשיפות לזיהום סביבתי, ויש אצלן רגישות יתרה בפרקי זמן מסוימים בחייהן ורגישות למזהמי סביבה המשפיעים על המערכת ההורמונלית במדינה הישראלית על החברה חומרים מזהמים. מזעריות של כמויות לסביבה נפלטות גם אם אותה, ומשבשים בגופן

בכללותה להפנים הבדלים אלה ולנקוט מדיניות ראויה שתבוא לידי ביטוי בסביבה בריאה וראויה לכול, נשים וגברים.

129רמת הקדמיום באדמות שנסקרו בגליל המערבי ו130בנפת חיפה משקפת את הקדמיום ששקע באדמה בעקבות שנים

של פליטות לאטמוספרה, מעשה ידי האדם.

130חשיפה ממושכת אצל גברים לעלייה של 1 מיקרוגרם למ"ק של ריכוז החלקיקים מסוג PM10 עשויה להעלות את שיעור מקרי

סרטן הריאה אצל גברים ב-12%.

סיכום הפרק

57

מניעה אמנם ישראל חתמה על "אמנת אוטווה", שנוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-1986 וקראה לקדם את הבריאות בדרכי מניעה, אך עדיין חסרה בה גישה מונעת ראויה גם לנושאי בריאות וסביבה. על מערכת הבריאות הישראלית להעמיק את חקר

גורמי הסיכון הסביבתיים כפי שהיא חוקרת גורמי סיכון אחרים כגון תזונה לקויה, פעילות גופנית מעטה ועישון.

הרחבת סמכויות משרד הבריאות ותקצוב הולםכדי לחקור כראוי את הסוגיה, יש להקצות משאבים לתכנון וביצוע של סקרים שנתיים של ניטור ביולוגי של מגוון מזהמים, על כדי לחקור כראוי את הסוגיה, יש להקצות משאבים לתכנון וביצוע של סקרים שנתיים של ניטור ביולוגי של מגוון מזהמים, על גאוגרפיים; לתקצב מחקרים אפידמיולוגיים בתחום הניטור ולפי אזורים פי מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל, לממן ספציפיות; אוכלוסיות על או בישראל, הכללית האוכלוסייה על מזהמים מגוון של השפעתם את שיבחנו הביולוגי הקשורות אפידמיולוגיות חקירות לבצע בסביבה; לחשיפות יותר רגישים גנוטיפים הנושאות אוכלוסיות לאיתור מחקרים

להשפעת הסביבה על התחלואה. ממקורות במימון תלות אי שרק מלמד העבר ניסיון שכן והכלכלית, הביצועית ברמה עצמאיים להיות אלה מחקרים על

חיצוניים תמנע ניגודי עניינים מובנים.

על משרדי הבריאות והגנת הסביבה להקים מנגנונים מקצועיים, קבועים (בלי תלות בזהותם של ממלאי התפקידים), שייפגשו על משרדי הבריאות והגנת הסביבה להקים מנגנונים מקצועיים, קבועים (בלי תלות בזהותם של ממלאי התפקידים), שייפגשו תדיר ויוכלו ליישם מדיניות מחמירה יותר של הגבלת זיהום הסביבה ומתן השתלמויות מאת עובדי המשרד להגנת הסביבה

בתחום הנזקים הבריאותיים של מזהמים.

תכנית לאומית תכנית לאומית למניעה ולצמצום של נזקי בריאות מגורמים סביבתיים, בהובלת משרד הבריאות

סוגי מגוון על הסביבה להשפעת בהוכחות הנתמכת הבריאות, על הסביבה להשפעת בעולם כיום הגוברת המודעות סוגי א. מגוון על הסביבה להשפעת בהוכחות הנתמכת הבריאות, על הסביבה להשפעת בעולם כיום הגוברת המודעות א. תחלואה (ראו לדוגמה את הפרק על NHL והפרק על מחלות ריאה), מחייבת תכנון תכנית מניעה לאומית, אשר תפעל כבר זיהום ותחבורתי), (תעשייתי האוויר זיהום הסיכון: גורמי את לצמצם למטרה לה ותשים בעתיד, התחלואה למניעת היום

הקרקע, זיהום המים, החשיפה לחומרי הדברה והחשיפות התעסוקתיות.

ב. כחלק מהתכנית, על משרד הבריאות להכין מסד נתוני בריאות עדכני ונרחב יותר, אשר יכיל רישום מחלות נוספות, מלבד ב. כחלק מהתכנית, על משרד הבריאות להכין מסד נתוני בריאות עדכני ונרחב יותר, אשר יכיל רישום מחלות נוספות, מלבד נוירולוגיות מחלות הורמונליות, מחלות נשימה, מחלות כגון זה בדו"ח נסקרו שלא ומחלות לב מחלות כגון הסרטן, מחלת ומחלות אוטואימוניות. על מסד זה להיות מעוגן בחוק, שיורה על תיאום בין מוסדי רב ויעיל: קלט בזמן אמת מקופות החולים,

מבתי החולים ומלשכות הבריאות המחוזיות.

ב.1. על המידע להיות מונגש לציבור, מותאם לשאלות מן הציבור, מארגונים חברתיים ומהאקדמיה. על העובדים לענות בתוך פרק זמן סביר על שאילתות הציבור לפי חוק חופש המידע. נוסף על כך התכנית צריכה להפיק דו"חות תקופתיים נגישים

(חודשיים, שנתיים), כמו דו"חות מנ"א (מערך ניטור האוויר הארצי).

ב.2. באמצעות הטכנולוגיות הזמינות כיום (כגון GIS), יש להצליב בסיסי נתונים בריאותיים עם רבדים של נתונים על אודות ), יש להצליב בסיסי נתונים בריאותיים עם רבדים של נתונים על אודות ואלו צריכים להוות בסיס לחקירה אפידמיולוגית סביבתית של ולאתר קשרים אקולוגיים למקבצי תחלואה, זיהום הסביבה,

משרד הבריאות, לצורכי מניעה.

ב.3. בהכנת התכנית וביישומה ישולבו, על פי חוק, משרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים: המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, מנהל התכנון – משרד הפנים, משרד התחבורה ומשרד האוצר, ויוקצה לכך תקציב הולם.

1ברמה הלאומית

פרק שישי המלצות לצמצום תחלואה מפאת

גורמים סביבתיים בקרב נשים בישראל (2012)

57

חינוך

על הרשויות להרחיב את פרויקט חינוך הקהילה הרפואית (למשל באמצעות קורסים במסגרת לימודי הרפואה על מקורות זיהום האוויר ונזקיו), ולחנך את האוכלוסייה הבוגרת בנושאי הקשר בין בריאות לסביבה, כשם שהוטמעו

ערכים אחרים (על נזקי העישון ונזקי השמנה).

ניטור ואכיפה למטרות מניעה במרוצת השנים גורמי סיכון חדשים נוספים למעגל הידע ומתבררת השפעתם על בריאות האדם. לא תוכל להיות במרוצת השנים גורמי סיכון חדשים נוספים למעגל הידע ומתבררת השפעתם על בריאות האדם. לא תוכל להיות מניעה של תחלואה בעתיד, בלא מדידה וניטור של גורמי סיכון חדשים לצד הגורמים המוכרים והמבוססים יותר. כדי

להפחית ולצמצם נזק עתידי של מזהמים ותיקים וחדשים, חובה לנקוט צעדים אלה:

א. יש להרחיב את מערך הניטור הארצי הכללי (של זיהום אוויר) גם לאזורים שכיום אינם מנוטרים כראוי (כגון טבריה, רמת הגולן, עמק יזרעאל ומדרום לירוחם). כמו כן יש לאסוף מידע גם על אודות זיהום הקרקע וזיהום המים בגורמי

סיכון מוכחים או פוטנציאליים: מתכות למיניהן, תרכובות אורגניות ועוד.

. יש ליישם את דיגום מזהמי האוויר שאינם מנוטרים בשגרה: מתברר שיש דיגומים שאינם מתבצעים כלל או . יש ליישם את דיגום מזהמי האוויר שאינם מנוטרים בשגרה: מתברר שיש דיגומים שאינם מתבצעים כלל או א.1שהם מתבצעים בתדירות נמוכה בשל מגבלות תקציביות [1]. על כן יש לוודא שיוקצה תקציב הולם ליישום דיגומים

אלה.

. בכל אזור יש להתמקד בניטור המזהמים הרלוונטיים למקורות הפליטה שבו (מדידה של ריכוזי חומרי הדברה א.2ותוצרי פירוקם בקרבת אזורים חקלאיים; מדידה של תרכובות אורגניות נדיפות ומתכות ליד תעשיות פטרוכימיות

וכימיות; מדידה של חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן ואוזון בקרבת אזורים המתאפיינים בעומס תחבורתי ועוד).

. יש לערוך ניטור ביולוגי (באמצעות בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת חלב אם [BEI ]) בקרב אוכלוסיות שנחשפו ]) בקרב אוכלוסיות שנחשפו א.3או ייתכן שנחשפו לרמות גבוהות של זיהום הסביבה לסוגיו ולרכיביו (מתכות, תרכובות אורגניות).

א.4. חובה להעביר את תוצאות ניטור הזיהום בסביבה ותוצאות הניטור הביולוגי למסד הנתונים שצוין לעיל.

ב. תקינה ואכיפה ב.1. יש לדאוג לכך שיוגדרו ערכי סביבה לכלל 28 המזהמים הנכללים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי. נכון לינואר

2012, עדיין יש מזהמים שטרם נקבע להם ערך סביבתי [1].

ב.2 יש לשאוף להוסיף ערכי סביבה לתקנות על פי חוק אוויר נקי, ולעדכן ערכים שנקבעו בתקנות, באופן שיהיו יש לשאוף להוסיף ערכי סביבה לתקנות על פי חוק אוויר נקי, ולעדכן ערכים שנקבעו בתקנות, באופן שיהיו קרובים ככל האפשר לערכי היעד, המבוססים על מדדי בריאות, לפי תקנים מקובלים במערב. אם יש פערים לא

סבירים בין ערכי היעד לערכי הסביבה, יש לצמצמם.

ב.3. יש לנקוט את כל אמצעי המדיניות הנגזרים מחוק אוויר נקי, לרבות אכיפה, כדי למזער את השפעתו הבריאותית המזיקה של זיהום האוויר. תחומים ראויים לשיפור הם בין השאר: אישור הממשלה לתכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר, הכרזה על אזורים מרובי זיהום כנפגעי זיהום אוויר, יישום החוק לצמצום זיהום האוויר שמקורו

בתחבורה [1].

59

הפרדה מגדרית במחקרי סביבה את צעדי המניעה, שפורטו לעיל, יש ליישם בנפרד לנשים ולגברים, בשל ההבדלים הפיזיולוגיים, הביוכימיים והחברתיים ראייה לאור הנתונים בניתוח המחקרים, במתודולוגיית ותקצובם, המחקרים בקביעת נחוצה ההפרדה המינים. בין

מגדרית ובהבנה מעמיקה של השונות בין המינים וההשפעה הנבדלת של הסביבה עליהם.

תקינה סביבתית נשים רק דווקא ולאו נשים, כגון וקשישים, ילדים מלבד יותר, פגיעות אוכלוסיות יש הכללית האוכלוסייה בקרב נשים א. רק דווקא ולאו נשים, כגון וקשישים, ילדים מלבד יותר, פגיעות אוכלוסיות יש הכללית האוכלוסייה בקרב א. נשים, על הסביבה מזהמי של ניכרת השפעה נצפתה שבהם למקרים דוגמאות השאר בין הובאו זה בדו"ח בהיריון. בקביעת זהירות משנה לנקוט יש כן על בצרפת). הדיוקסינים מחקר (כגון השפעה כל נצפתה לא שבגברים בשעה

תקינה של מזהמים המתערבים הורמונלית בגוף הנשי.

א.1. יש לעדכן את התקנות שעל פי חוק אוויר נקי, באופן שתתחשבנה באוכלוסייה הפגיעה ביותר. כפי שהודגם בעבודה . יש לעדכן את התקנות שעל פי חוק אוויר נקי, באופן שתתחשבנה באוכלוסייה הפגיעה ביותר. כפי שהודגם בעבודה עשויות שנשים למשל), אסטרוגן, (חקייני הורמונים המחקים לחומרים בתקנות מיוחדת לב תשומת להקדיש יש זו, לריכוז לשאוף יש שייקבעו בתקנים מזעריים. בריכוזים גם מהם מושפעות ולהיות מגברים יותר להם פגיעות להיות

:(ALARA) הסביבתי המינימלי האפשרי

וילדות, נשים על גם ולאמץ שיטה שתגן הישראלי, חישוב התקן הסביבתי על החברה לשקול מחדש את שיטת וילדות, . נשים על גם ולאמץ שיטה שתגן הישראלי, חישוב התקן הסביבתי על החברה לשקול מחדש את שיטת א.2. כי שנמצא ריכוזים חלוקת על מתבסס בישראל הסביבה תקני של החישוב אופן כיום האוכלוסייה: מחצית המהוות השפיעו על חיות מעבדה או על אוכלוסיות עובדים בערך מספרי מסוים [2]. כאשר מתברר שאוכלוסיות שנבדקו היו על פי רוב ממין זכר , עולה הצורך להתאים את אופן החישוב למין הנשי. צורך זה חיוני במיוחד בנוגע למזהמים בעלי

פעילות הורמונלית, שנצפית להם השפעה נבדלת על נשים לעומת גברים, כבר ברמות חשיפה מזעריות.

ב. יש לשקלל בצורה טובה יותר מהנהוג את הסיכונים עקב חשיפות מרובות לסביבה.

ג. בהוספה בעתיד של מזהמים לתקנות שעל פי חוק אוויר נקי, יש להעדיף (בגישה מתקנת) את אלה שהוכחו כבעלי ג. בהוספה בעתיד של מזהמים לתקנות שעל פי חוק אוויר נקי, יש להעדיף (בגישה מתקנת) את אלה שהוכחו כבעלי השפעה מזיקה יותר על נשים (כגון דיאוקסינים).

2בהקשר המגדרי

60

א. עבודת נשים עם חומרים מסוכנים. מומלץ לנשים המעוניינות לעסוק בעבודה עם חומרים מסוכנים, כגון ממסים או חומרי הדברה, לעבור בדיקת סינון ראשונית באשר לרגישותן הספציפית לעבודה עם מזהמים אלה. כמו כן עליהן לנקוט משנה זהירות בעבודה זו ואף יותר בפרקי הזמן הרגישים כגון הריונות. על מקומות התעסוקה לאפשר בדיקות

סינון אלה בעלּות מסובסדת לתועלת שני הצדדים.

מוגבלות, עבודות אסורות, (עבודות נשים עבודת בתקנות יש נשים על מגנה מוגבלות, חקיקה עבודות אסורות, (עבודות נשים עבודת בתקנות יש נשים על מגנה חקיקה נשים. – אישית חשיפה ב. ועבודות מסוכנות) (תיקון), התשע"א-2011. התקנות שעודכנו מתבססות כעת על התוספת השנייה לתקנות הבטיחות BEI's 2011) הנלווה הספר על וגם התשע"א-2011, מזיקים), בגורמים עובדים של וביולוגי סביבתי (ניטור בעבודה אליהם החשיפה את לבקר שיש מזיקים לגורמים מותרות חשיפה רמות מוגדרות הללו במקורות .(TLV& ACGIHהניטור ותוצאות שנה, מדי העבודה בסביבת מזיקים גורמים לנטר מחויבים מעסיקים ועוד, זאת העבודה. במקום

מפורסמות אצל האגף המחוזי לפיקוח על העבודה. מומלץ בזאת לנשים המעוניינות לשמור על בריאותן, לברר הן את הרמות המותרות לחשיפה, הן את תוצאות הניטור מומלץ בזאת לנשים המעוניינות לשמור על בריאותן, לברר הן את הרמות המותרות לחשיפה, הן את תוצאות הניטור

במקום עבודתן, כדי שתוכלנה לבחון את מידת חשיפתן האישית, ולפעול לפי הצורך להפחתתה.

(כנגד כינים, חרקים (ולגברים) המשתמשים בתכשירי הדברה ג. מציאת חלופות בסביבה הביתית. מומלץ לנשים אכן או הדברה באמצעות תמציות צמחים. אם ביולוגית כגון הדברה מזיקות פחות, ועוד) לשקול שימוש באפשרויות ננקטת הדברה כימית, יש לבצעה שלא בפרקי זמן רגישים יותר, כגון תקופת הבגרות המינית, היריון והנקה, וכן יש לוודא

את מהות החומרים המשמשים להדברה ואת רמת מסוכנותם.

ד. אחריות צרכנית. על צרכנים, נשים וגברים כאחד, להתעמק בהשפעות הבריאותיות הישירות של שימוש במוצרים על צרכנים, נשים וגברים כאחד, להתעמק בהשפעות הבריאותיות הישירות של שימוש במוצרים וייצרו בתוך כך מזהמים כגון הדיוקסינים), יישרפו למיניהם (לדוגמה, מוצרים פלסטיים לא מתכלים, אשר בבוא העת

ולשנות הרגלי צריכה אלה, לטובתם ולטובת הקהילה כולה.

Biological Exposure Indices131 – מדדים לניטור ביולוגי.

132כגון LOAEL (או (LBMC05: הריכוז המינימלי שנמדד בתנאי ניסוי וגרם לעלייה בשכיחות תופעת לוואי כלשהי בקרב האוכלוסייה הכללית לעומת

האוכלוסייה הנבדקת. 133כגון TLV-TWA : הריכוז המרבי הממוצע המשוקלל בזמן, אשר חשיפה אליו במשך שמונה שעות עבודה ביום* ו-40 שעות בשבוע לא תגרום

לרוב המכריע של העובדים לתופעות לוואי בריאותיות מזיקות. 134פקטור אי ודאות: חלוקה במספר משתנה (10,100) המתיימרת להציע ריכוז המגן על כלל האוכלוסייה.

135ראו לדוגמה מחקרים על אודות חשיפה לחומרי הדברה ו-NHL וכן את המבוא לדו"ח זה. וכן את המבוא לדו"ח זה.

ברמה האישית 3

[1] L. S. Birnbaum and S. E. Fenton, “Cancer and developmental exposure to endocrine disruptors” Environ. Health Perspect., vol. 111, pp. 389-394, 2002. [2] M. E. Herman-Giddens, C. Bourdony, E. Slora and R. Wasserman, “Early puberty: A cautionary tale," Pediatrics, vol. 107, pp. 609-610, Mar, 2001. [3] J. E. Clougherty, “A growing role for gender analysis in air pollution epidemiology” Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 167-176, Feb, 2010. [4] CDC “CDC – Exposome and Exposomics – NIOSH Workplace Safety and Health Topic” vol. 2011.

[1] R. D. Brook, S. Rajagopalan, C. A. Pope 3rd, et al. and American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention, Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, "Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to the scientific statement from the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, Jun 1, 2010. [2] S. Zdravkovic, A. Wienke, et al. (2002) "Heritability of death from coronary heart disease: A 36-year follow-up of 20 966 Swedish twins," J. Intern. Med., 252:247-254. [3] N. Kunzli, M. Jerrett, W. J. Mack, B. Beckerman, L. LaBree, F. Gilliland, D. Thomas, J. Peters and H. N. Hodis, "Ambient air pollution and atherosclerosis in Los Angeles," Environ. Health Perspect., vol. 113, pp. 201-206, Feb, 2005. [4] L. H. Chen, S. F. Knutsen, D. Shavlik, W. L. Beeson, F. Petersen, M. Ghamsary and D. Abbey, "The association between fatal coronary heart disease and ambient particulate air pollution: Are females at greater risk?," Environ. Health Perspect., 113:1723-9, 2005. [5] F. Laden, J. Schwartz, F. E. Speizer and D. W. Dockery, "Reduction in fine particulate air pollution and mortality: Extended follow-up of the Harvard Six Cities study," Am. J. Respir. Crit. Care Med., vol. 173, pp. 667-672, Mar 15, 2006. [6] K. A. Miller, D. S. Siscovick, L. Sheppard, K. Shepherd, J. H. Sullivan, G. L. Anderson and J. D. Kaufman, "Long-term exposure to air pollution and incidence of cardiovascular events in women," N. Engl. J. Med., vol. 356, pp. 447-458, Feb 1, 2007. [7] D. W. Dockery and P. H. Stone, "Cardiovascular risks from fine particulate air pollution," N. Engl. J. Med., vol. 356, pp. 511-513, Feb 1, 2007. [8] R. C. Puett, J. E. Hart, J. D. Yanosky, C. Paciorek, J. Schwartz, H. Suh, F. E. Speizer and F. Laden, "Chronic fine and coarse particulate exposure, mortality, and coronary heart disease in the Nurses' Health Study," Environ. Health Perspect., vol. 117, pp. 1697-1701, Nov, 2009. [9] B. Ostro, M. Lipsett, P. Reynolds, D. Goldberg, A. Hertz, C. Garcia, K. D. Henderson and L. Bernstein, "Long-term exposure to constituents of fine particulate air pollution and mortality: Results from the California teachers study," Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 363-369, Mar, 2010. [10] R. C. Puett, J. E. Hart, H. Suh, M. Mittleman and F. Laden, "Particulate Matter Exposures, Mortality and Cardiovascular Disease in the Health Professionals Follow-up Study," Environ. Health Perspect., Vol. , pp. Mar 31, 2011.

[11] J. E. Hart, E. Garshick, D. W. Dockery, T. J. Smith, L. Ryan and F. Laden, "Long-term ambient multipollutant exposures and mortality," Am. J. Respir. Crit. Care Med., vol. 183, pp. 73-78, Jan 1, 2011.

[1]'Infomed.

[2] S. S. Wang, J. R. Cerhan, et al., "Common genetic variants in proinflammatory and other immunoregulatory genes and risk for non-Hodgkin lymphoma " Cancer Res., vol. 66, pp. 9771-9780, Oct 1, 2006.

[3] D. D. Alexander, P. J. Mink, et al. "The non-Hodgkin lymphomas: a review of the epidemiologic literature " Int. J. Cancer, vol. 120 Suppl 12, pp. 1-39, 2007.

[4] F. D. Groves, M. S. Linet, et al. "Cancer surveillance series: non-Hodgkin's lymphoma incidence by histologic subtype in the United States from 1978 through 1995," J. Natl. Cancer Inst., vol. 92, pp. 1240-1251, Aug 2, 2000.

[5] P. J. Quintana, R. J. Delfino, et al., "Adipose tissue levels of organochlorine pesticides and polychlorinated biphenyls and risk of non-Hodgkin's lymphoma," Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 854-861, Jun, 2004.

[6] A. J. De Roos, S. Davis, et al., "Residential proximity to industrial facilities and risk of non-Hodgkin lymphoma," Environ. Res., vol. 110, pp. 70-78, Jan, 2010.

[7] J. F. Viel, N. Floret, et al., "Increased risk of non-Hodgkin lymphoma and serum organochlorine concentrations among neighbors of a municipal solid waste incinerator," Environ. Int., vol. 37, pp. 449-453, Feb, 2011.

[8] K. L. Bassil, C. Vakil, et al., "Cancer health effects of pesticides: systematic review," Can. Fam. Physician, vol. 53, pp. 1704-1711, Oct, 2007.

[9] J. F. Viel, C. Daniau, et al., "Risk for non Hodgkin's lymphoma in the vicinity of French municipal solid waste incinerators " Environ. Health, vol. 7, pp. 51, Oct 29, 2008.

[10] J. F. Viel, P. Arveux, J. Baverel and J. Y. Cahn, "Soft-tissue sarcoma and non-Hodgkin's lymphoma clusters around a municipal solid waste incinerator with high dioxin emission levels," Am. J. Epidemiol., vol. 152, pp. 13-19, Jul 1, 2000.

[11] N. Floret, F. Mauny, et al. "Dioxin emissions from a solid waste incinerator and risk of non-Hodgkin lymphoma " Epidemiology, vol. 14, pp. 392-398, Jul, 2003.

[12]

[13] A. C. Pesatori, D. Consonni, et al. "Cancer incidence in the population exposed to dioxin after the "Seveso accident": twenty years of follow-up," Environ. Health, vol. 8, pp. 39, Sep 15, 2009.

[14] P. A. Bertazzi, D. Consonni, et al. (1989), "Health effects of dioxin exposure: a 20-year mortality study," Am. J. Epidemiol., vol. 153, pp. 1031-1044, Jun 1, 2001.

[15] P. A. Bertazzi, C. Zocchetti, et al., "Ten-year mortality study of the population involved in the Seveso incident in 1976," Am. J. Epidemiol., vol. 129, pp. 1187-1200.

[16] J. S. Colt, N. Rothman, et al. (2009) "Organochlorine exposure, immune gene variation, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Blood, vol. 113, pp. 1899-1905.

[17] L. S. Engel, Q. Lan and N. Rothman (2007), "Polychlorinated biphenyls and non-Hodgkin lymphoma " Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 16, pp. 373-376.

[18] F. Donato and C. Zani, "Chronic exposure to organochlorine compounds and health effects in adults: cancer, non-Hodgkin lymphoma. Review of literature," Ann. Ig., vol. 22, pp. 357-367, Jul-Aug, 2010.

[19] N. Rothman, K. P. Cantor, et al., "A nested case-control study of non-Hodgkin lymphoma and serum organochlorine residues," Lancet, vol. 350:240-244, Jul 26, 1997.

[20] E. Holt, R. Weber, G. Stevenson and C. Gaus, "Polychlorinated dibenzo-p-dioxins and dibenzofurans (PCDD/Fs) impurities in pesticides: a neglected source of contemporary relevance," Environ. Sci. Technol., vol. 44, pp. 5409-5415, Jul 15, 2010.

[21] I. Kato, H. Watanabe-Meserve, et al., "Pesticide product use and risk of non-Hodgkin lymphoma in women " Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 1275-1281, Sep, 2004.

[22] J. S. Colt and A. Blair, "Parental occupational exposures and risk of childhood cancer," Environ. Health Perspect., vol. 106 Suppl 3, pp. 909-925, Jun, 1998.

[23] P. A. McKinney, O. Y. Raji, M. van Tongeren and R. G. Feltbower, "The UK Childhood Cancer Study: maternal occupational exposures and childhood leukaemia and lymphoma," Radiat. Prot. Dosimetry, vol. 132, pp. 232-240, 2008.

[24] R. Meinert, J. Schuz, et al., "Leukemia and non-Hodgkin's lymphoma in childhood and exposure to pesticides: results of a register-based case-control study in Germany," Am. J. Epidemiol., vol. 151, pp. 639-46; discussion 647-50, Apr 1, 2000.

[25] G. Van Maele-Fabry, A. C. Lantin, P. Hoet and D. Lison, "Childhood leukaemia and parental occupational exposure to pesticides: a systematic review and meta-analysis," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 787-809, Jun, 2010.

[26] F. Vinson, M. Merhi, et al. (2011) , "Exposure to pesticides and risk of childhood cancer: a meta-analysis of recent epidemiological studies," Occup. Environ. Med..

[27] B. C. Chiu and A. Blair, "Pesticides, chromosomal aberrations, and non-Hodgkin's lymphoma," J. Agromedicine, vol. 14, pp. 250-255, 2009.

[28] S. H. Zahm and A. Blair, "Pesticides and non-Hodgkin's lymphoma " Cancer Res., vol. 52, pp. 5485s-5488s, Oct 1, 1992.

[29] L. Hardell and M. Eriksson, "A case-control study of non-Hodgkin lymphoma and exposure to pesticides," Cancer, vol. 85, pp. 1353-1360, Mar 15, 1999.

[30] L. Hardell, "Pesticides, soft-tissue sarcoma and non-Hodgkin lymphoma--historical aspects on the precautionary principle in cancer prevention," Acta Oncol., vol. 47, pp. 347-354, 2008.

[31] S. Weichenthal, C. Moase and P. Chan, "A review of pesticide exposure and cancer incidence in the Agricultural Health Study cohort," Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 1117-1125, Aug, 2010.

[32] L. Hardell, M. Eriksson and M. Nordstrom, "Exposure to pesticides as risk factor for non-Hodgkin's lymphoma and hairy cell leukemia: pooled analysis of two Swedish case-control studies," Leuk. Lymphoma, vol. 43, pp. 1043-1049, May, 2002.

[33] B. C. Chiu, D. D. Weisenburger, et al. , "Agricultural pesticide use, familial cancer, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 13, pp. 525-531, Apr, 2004.

[34] L. M. Brown, A. Blair, et al., "Pesticide exposures and other agricultural risk factors for leukemia among men in Iowa and Minnesota," Cancer Res., 50: 6585-6591, 1990.

[35] A. J. De Roos, "Integrative assessment of multiple pesticides as risk factors for non-Hodgkin's lymphoma among men " Occup. Environ. Med., vol. 60, pp. 11e 11, 2003.

[36] E. M. Bell, D. P. Sandler and M. C. Alavanja, "High pesticide exposure events among farmers and spouses enrolled in the Agricultural Health Study," J. Agric. Saf. Health, vol. 12, pp. 101-116, May, 2006.

[37] M. Kogevinas, R. Saracci, et al., "Cancer incidence and mortality in women occupationally exposed to chlorophenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins," Cancer Causes Control, vol. 4, pp. 547-553, Nov, 1993.

[38] M. Kogevinas, H. Becher, et al., "Cancer mortality in workers exposed to phenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins. An expanded and updated international cohort study," Am. J. Epidemiol., vol. 145, pp. 1061-1075, Jun 15, 1997.

[39] M. Kogevinas, T. Kauppinen, et al., "Soft tissue sarcoma and non-Hodgkin's lymphoma in workers exposed to phenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins: two nested case-control studies " Epidemiology, vol. 6, pp. 396-402, Jul, 1995.

[40] Anonymous "Agricultural Health Study," .

[41] J. A. Rusiecki, A. De Roos, et al., "Cancer incidence among pesticide applicators exposed to atrazine in the Agricultural Health Study," J. Natl. Cancer Inst., vol. 96, pp. 1375-1382, Sep 15, 2004.

[42] W. J. Lee, A. Blair, et al. , "Cancer incidence among pesticide applicators exposed to chlorpyrifos in the Agricultural Health Study," J. Natl. Cancer Inst., vol. 96, pp. 1781-1789, Dec 1, 2004.

[43] M. P. Purdue, J. A. Hoppin, et al., "Occupational exposure to organochlorine insecticides and cancer incidence in the Agricultural Health Study," Int. J. Cancer, vol. 120, pp. 642-649, Feb 1, 2007.

[44] J. S. Colt, S. Davis, et al. (2006) "Residential insecticide use and risk of non-Hodgkin's lymphoma," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 15, pp. 251-257.

[45] F. Laden, K. A. Bertrand, et al. "Plasma organochlorine levels and risk of non-Hodgkin lymphoma in the Nurses' Health Study," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 19, pp. 1381-1384, May, 2010.

[46] K. Wiklund and J. Dich, "Cancer risks among female farmers in Sweden," Cancer Causes Control, vol. 5, pp. 449-457, Sep, 1994.

[47] N. Pearce and P. Bethwaite, "Increasing incidence of non-Hodgkin's lymphoma: occupational and environmental factors " Cancer Res., 52: 5496-5500, Oct 1, 1992.

[48] C. Steinmaus, A. H. Smith, et al. (2008) "Meta-analysis of benzene exposure and non-Hodgkin lymphoma: biases could mask an important association," Occup. Environ. Med., vol. 65, pp. 371-378.

[49] I. Kato, K. L. Koenig, et al., "Personal and occupational exposure to organic solvents and risk of non-Hodgkin's lymphoma (NHL) in women (United States)," Cancer Causes Control, vol. 16, pp. 1215-1224, Dec, 2005.

[50] R. Wang, Y. Zhang, et al. (2009), "Occupational exposure to solvents and risk of non-Hodgkin lymphoma in Connecticut women," Am. J. Epidemiol., 169: 176-185.

[51] K. H. Barry, Y. Zhang, et al. (2011), "Genetic variation in metabolic genes, occupational solvent exposure, and risk of non-hodgkin lymphoma," Am. J. Epidemiol., vol. 173, pp. 404-413.

[52] C. H. Ng, R. Janoo-Gilani, P. Sipahimalani, et al. "Interaction between organochlorines and the AHR gene, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 11-22, Jan, 2010.

[53] M. P. Purdue, Q. Lan, et al. "Polymorphisms in immune function genes and risk of non-Hodgkin lymphoma: findings from the New South Wales non-Hodgkin Lymphoma Study," Carcinogenesis, vol. 28, pp. 704-712, Mar, 2007.

[54] S. S. Wang, W. Cozen, J. R. Cerhan, et al. "Immune mechanisms in non-Hodgkin lymphoma: joint effects of the TNF G308A and IL10 T3575A polymorphisms with non-Hodgkin lymphoma risk factors," Cancer Res., 67:5042-5054, May 15, 2007.

[55] M. Shen, T. Zheng, et al., "Polymorphisms in DNA repair genes and risk of non-Hodgkin lymphoma among women in Connecticut," Hum. Genet., 119:659-668, 2006.

[56] C. H. Ng, R. Janoo-Gilani, P. Sipahimalani, R. P. Gallagher, et al., "Interaction between organochlorines and the AHR gene, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 11-22, Jan, 2010.

[57] Y. Chen, T. Zheng, et al., "Cytokine polymorphisms in Th1/Th2 pathway genes, body mass index, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Blood, 117:585-590, Jan 13, 2011.

[58] ATSDR, "Dioxins Emission Sources," .

[59] ATSDR, "PCB's Emission Sources," .

[60] L. Birnbaum, "Use of toxic equivalency factors for risk assessment for dioxins and related compounds " Toxicology, vol. 105, pp. 391- 401, 1995.

[61] A. Blair, K. P. Cantor and S. H. Zahm, "Non-hodgkin's lymphoma and agricultural use of the insecticide lindane " Am. J. Ind. Med., vol. 33, pp. 82-87, Jan, 1998.

[62] H. H. McDuffie, P. Pahwa, et al., "Non-Hodgkin's lymphoma and specific pesticide exposures in men: cross-Canada study of pesticides and health " Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 10, pp. 1155-1163, Nov, 2001.

[1]

[2] D. W. Dockery, C. A. Pope 3rd, et al. (1993), "An association between air pollution and mortality in six U.S. cities," N. Engl. J. Med., vol. 329, pp. 1753-1759.

[3] S. Sun, J. H. Schiller and A. F. Gazdar, "Lung cancer in never smokers – A different disease," Nat. Rev. Cancer., vol. 7, pp. 778-790, Oct, 2007.

[4] A. Helland and O. T. Brustugun, "Lung cancer in smokers and never-smokers," Tidsskr. nor. Laegeforen., vol. 129, pp. 1859-1862, Sep 24, 2009.

[5] S. Mollerup, G. Berge, et al. (2006), "Sex differences in risk of lung cancer: Expression of genes in the PAH bioactivation pathway in relation to smoking and bulky DNA adducts," Int. J. Cancer, vol. 119, pp. 741-744.

[6] B. S. Zhou, T. J. Wang, et al. (2000), "Indoor air pollution and pulmonary adenocarcinoma among females: A case-control study in Shenyang, China," Oncol. Rep., vol. 7, pp. 1253-1259,.

[7] J. Siemiatycki, L. Richardson, et al. (2004), "Listing occupational carcinogens," Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 1447-1459.

[8] A. J. Cohen, H. Ross Anderson, et al. (2005), "The global burden of disease due to outdoor air pollution," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1301-1307.

[9] M. C. Alavanja, M. Dosemeci, et al. (2004), "Pesticides and lung cancer risk in the agricultural health study cohort," Am. J. Epidemiol., vol. 160, pp. 876-885.

[10] V. L. Ernster, "Female lung cancer," Annu. Rev. Public Health, 17: 97-114, 1996.

[11] S. I. Meireles, G. H. Esteves, et al. (2010), "Early changes in gene expression induced by tobacco smoke: Evidence for the importance of estrogen within lung tissue," Cancer. Prev. Res. (Phila), vol. 3, pp. 707-717.

[12] B. L. Egleston, S. I. Meireles, D. B. Flieder and M. L. Clapper, "Population-based trends in lung cancer incidence in women," Semin. Oncol., 36:506-515, Dec, 2009.

[13] ACS. Cancer facts & figures 2011. Available: http://www.cancer.org/acs/groups/content/@epidemiologysurveilance/documents/document/acspc-029771.pdf.

[14] S. Kligerman and C. White, "Epidemiology of lung cancer in women: Risk factors, survival, and screening," AJR Am. J. Roentgenol., vol. 196, pp. 287-295, Feb, 2011.

[15] J. Subramanian and R. Govindan, "Lung cancer in never smokers: A review," J. Clin. Oncol., vol. 25, pp. 561-570, Feb 10, 2007.

[16] C. K. Toh, F. Gao, et al. (2006), "Never-smokers with lung cancer: Epidemiologic evidence of a distinct disease entity," J. Clin. Oncol., vol. 24, pp. 2245-2251.

[17] Y. P. Liaw, T. F. Ting, K. K. Ho and C. F. Yang, "Cell type specificity of lung cancer associated with air pollution," Sci. Total Environ., vol. 395, pp. 23-27, 2008.

[18] W. Mostertz, M. Stevenson, et al., "Age- and sex-specific genomic profiles in non-small cell lung cancer," JAMA, vol. 303, pp. 535-543, Feb 10, 2010.

[19] C. Kiyohara and Y. Ohno, "Sex differences in lung cancer susceptibility: A review," Gend. Med., vol. 7, pp. 381-401, Oct, 2010.

[20] J. D. Patel, P. B. Bach and M. G. Kris, "Lung cancer in US women: A contemporary epidemic," JAMA, vol. 291, pp. 1763-1768, Apr 14, 2004.

[21] J. D. Patel, "Lung cancer in women," J. Clin. Oncol., vol. 23: 3212-3218, 2005.

[22] J. D. Patel, "Lung cancer: A biologically different disease in women?," Womens Health. (Lond. Engl), vol. 5, pp. 685-691, Nov, 2009.

[23] P. Lichtenstein, N. V. Holm, et al. (2000), "Environmental and heritable factors in the causation of cancer – Analyses of cohorts of twins from Sweden, Denmark, and Finland," N. Engl. J. Med., vol. 343, pp. 78-85.

[24] D. Krewski, R. Burnett, et al. (2005), "Mortality and long-term exposure to ambient air pollution: Ongoing analyses based on the American Cancer Society cohort," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1093-1109.

[25] D. Krewski, M. Jerrett, et al. (2009), "Extended follow-up and spatial analysis of the American Cancer Society study linking particulate air pollution and mortality," Res. Rep. Health Eff. Inst., vol. (140), pp. 5-114; discussion 115-36.

[26] C. A. Pope 3rd, R. T. Burnett, et al. (2002), "Lung cancer, cardiopulmonary mortality, and long-term exposure to fine particulate air pollution," JAMA, vol. 287, pp. 1132-1141.

[27] O. Raaschou-Nielsen, Z. Andersen, et al. (2011), "Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic Environ," Health Perspect..

[28] P. Vineis, G. Hoek, et al. (2006), "Air pollution and risk of lung cancer in a prospective study in Europe," Int. J. Cancer, vol. 119, pp. 169-174.

[29] P. Vineis, G. Hoek, et al (2007), "Lung cancers attributable to environmental tobacco smoke and air pollution in non-smokers in different European countries: A prospective study," Environ. Health, vol. 6, pp. 7, Feb 15, 2007.

[30] P. Boffetta and F. Nyberg, "Contribution of environmental factors to cancer risk," Br. Med. Bull., vol. 68, pp. 71-94, 2003.

[31] S. Gallus, E. Negri, et al. (2008), "European studies on long-term exposure to ambient particulate matter and lung cancer," Eur. J. Cancer Prev.,17:191-194.

[32] K. Hemminki and G. Pershagen, "Cancer risk of air pollution: Epidemiological evidence," Environ. Health Perspect., 102 (4):187-192, Oct, 1994.

[33] K. Ramchandran and J. D. Patel, "Sex differences in susceptibility to carcinogens," Semin. Oncol., vol. 36, pp. 516-523, Dec, 2009.

[34] J. M. Siegfried, P. A. Hershberger and L. P. Stabile, "Estrogen receptor signaling in lung cancer," Semin. Oncol., 36(6), pp. 524-531. 2009.

[35] J. M. Siegfried, "Early changes in pulmonary gene expression following tobacco exposure shed light on the role of estrogen metabolism in lung carcinogenesis," Cancer. Prev. Res. (Phila), vol. 3, pp. 692-695, Jun, 2010.

[36] C. Bouchardy, S. Benhamou, et al. (2011), "Lung cancer mortality risk among breast cancer patients treated with anti-estrogens," Cancer, 117:1288-1295.

[37] R. T. Chlebowski, A. G. Schwartz, et al. (2009), "Oestrogen plus progestin and lung cancer in postmenopausal women (Women's Health Initiative trial): A post-hoc analysis of a randomised controlled trial," The Lancet, vol. 374, pp. 1243- 1251.

[38] H. Uppstad, G. H. Osnes, et al. (2010), "Sex differences in susceptibility to PAHs is an intrinsic property of human lung adenocarcinoma cells," Lung Cancer, 2010..

[39] Dr. Gurdeep Sagoo, "Genetic susceptibility to lung cancer in non-smokers," .

[40] W. L. Beeson, D. E. Abbey and S. F. Knutsen, "Long-term concentrations of ambient air pollutants and incident lung cancer in California adults: Results from the AHSMOG study (Adventist Health Study on Smog)," Environ. Health Perspect.,106:813-822, 1998.

[41] D. E. Abbey, N. Nishino, et al. (1999), "Long-term inhalable particles and other air pollutants related to mortality in nonsmokers," Am. J. Respir. Crit. Care Med.,159:373-82.

[42] J. S. Neuberger and R. W. Field, "Occupation and lung cancer in nonsmokers," Rev. Environ. Health, vol. 18, pp. 251-267, Oct-Dec, 2003.

[43] J. Kaldor , J. A. Harris et al., "Statistical association between cancer incidence and major-cause mortality, and estimated residential exposure to air emissions from petroleum and chemical plants," Environ Health Perspect., (54):319–332. 1984.

[44] C. A. Pope 3rd, "Particulate pollution and health: A review of the Utah valley experience," J. Expo. Anal. Environ. Epidemiol., vol. 6, pp. 23-34, Jan-Mar, 1996.

[45] H. F. Chiu, M. H. Cheng, et al. (2006), "Outdoor air pollution and female lung cancer in Taiwan," Inhal. Toxicol., vol. 18, pp. 1025-1031.

[46] A. H. Wu, B. E. Henderson, M. C. Pike and M. C. Yu, "Smoking and other risk factors for lung cancer in women," J. Natl. Cancer Inst., vol. 74, pp. 747-751, 1985.

[47] 2009

[48] L. Dreyer, E. Prescott and F. Gyntelberg, "Association between atherosclerosis and female lung cancer – A Danish cohort study," Lung Cancer, 42:247-254, 2003.

[49] R. Beelen, G. Hoek, et al. (2008), "Long-term exposure to traffic-related air pollution and lung cancer risk," Epidemiology, vol. 19, pp. 702-710.

[50] B. Brunekreef, R. Beelen, et al. (2009), "Effects of long-term exposure to traffic-related air pollution on respiratory and cardiovascular mortality in the Netherlands: The NLCS-AIR study," Res. Rep. Health Eff. Inst., (139):5-71; discussion 73-89.

[51] M. E. Davis, T. J. Smith, et al. (2007), "Driver exposure to combustion particles in the U.S. Trucking industry," J. Occup. Environ. Hyg., vol. 4, pp. 848-854.

[52] E. Garshick, F. Laden, et al. (2008), "Lung cancer and vehicle exhaust in trucking industry workers," Environ. Health Perspect., vol. 116, pp. 1327-1332.

[53] K. Steenland, J. Deddens and L. Stayner, "Diesel exhaust and lung cancer in the trucking industry: Exposure-response analyses and risk assessment," Am. J. Ind. Med., vol. 34, pp. 220-228, Sep, 1998.

[54] C. Bosetti, P. Boffetta and C. La Vecchia, "Occupational exposures to polycyclic aromatic hydrocarbons, and respiratory and urinary tract cancers: A quantitative review to 2005," Ann. Oncol., vol. 18, pp. 431-446, Mar, 2007.

[55] IARC, "IARC MONOGRAPHS VOLUME 92," .

[56] V. L. Ernster, "The epidemiology of lung cancer in women," Ann. Epidemiol., vol. 4, pp. 102-110, Mar, 1994.

[57] Y. L. Chiu, X. R. Wang, H. Qiu and I. T. Yu, "Risk factors for lung cancer: A case-control study in Hong Kong women," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 777-785, May, 2010.

[58] WHO, "WHO_Factsheet 292," .

[59] Y. T. Gao, "Risk factors for lung cancer among nonsmokers with emphasis on lifestyle factors," Lung Cancer, vol. 14 Suppl 1, pp. S39-45, Mar, 1996.

[60] J. L. Mumford, L. Xueming et al., "DNA adducts as biomarkers for assesing exposure to PAH's in tissues from Xuan Wei women with high exposure to coal combustion emissions and high lung cancer mortality," .

[61] K. Yang, Y. Huang, et al. (2010), "The expression of PAH-DNA adducts in lung tissues of Xuanwei female lung cancer patients," The Chinese-German Journal of Clinical Oncology, vol. 9, pp. 497-501.

[62] I. T. Yu, Y. L. Chiu, et al. (2006), "Dose-response relationship between cooking fumes exposures and lung cancer among Chinese nonsmoking women," Cancer Res., vol. 66, pp. 4961-4967.

[63] N. D. Madhavan and K. A. Naidu, "Polycyclic aromatic hydrocarbons in placenta, maternal blood, umbilical cord blood and milk of Indian women," Hum. Exp. Toxicol., vol. 14, pp. 503-506, Jun, 1995.

[64] F. Perera, D. Tang, et al. (2005) "DNA damage from polycyclic aromatic hydrocarbons measured by benzo[a]pyrene-DNA adducts in mothers and newborns from Northern Manhattan, the World Trade Center Area, Poland, and China," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 14, pp. 709-714.

[65] Q. Lan, X. He, et al. (2000), "Indoor coal combustion emissions, GSTM1 and GSTT1 genotypes, and lung cancer risk: A case-control study in Xuan Wei, China," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 9, pp. 605-608.

[66] C. A. Hsiung, Q. Lan, et al. (2010), "The 5p15.33 locus is associated with risk of lung adenocarcinoma in never-smoking females in Asia," PLoS Genet., 6:100-105.

[67] A. H. Wu-Williams, X. D. Dai, et al. , "Lung cancer among women in north-east China," Br. J. Cancer, vol. 62, pp. 982-987, Dec, 1990.

[68] W. Blot, L. Brinton, J. Fraumeni and B. Stone, "Cancer mortality in U.S. counties with petroleum industries," Science, vol. 198, pp. 51 53, 1977.

[69] S. Selvin, G. Shaw, J. Schulman and D. W. Merrill, "Spatial distribution of disease: Three case studies," J. Natl. Cancer Inst., vol. 79, pp. 417-423, Sep, 1987.

[70] P. Wild, E. Bourgkard and C. Paris, "Lung cancer and exposure to metals: The epidemiological evidence," Methods Mol. Biol., vol. 472, pp. 139-167, 2009.

[71] K. Straif, L. Benbrahim-Tallaa, et al. (2009), "A review of human carcinogens—Part C: Metals, arsenic, dusts, and fibres," The Lancet Oncology,10: 453- 454.

[72] M. Vahter, A. Akesson, C. Liden, S. Ceccatelli and M. Berglund, "Gender differences in the disposition and toxicity of metals," Environ. Res., 104: 85-95, 2007.

[73] B. M. Goldman and M. C. Hatch, "Women & health," in Anonymous Aacademic Press, 2000, pp. 441.

[74] V. E. Archer, "Air pollution and fatal lung disease in three Utah counties," Arch. Environ. Health, vol. 45, pp. 325-334, Nov-Dec, 1990.

[75] K. M. Blindauer, L. Erickson, et al. (1993), "Age and smoking-adjusted lung cancer incidence in a Utah county with a steel mill," Arch. Environ. Health, vol. 48, pp. 184-190,.

[76] T. Nawrot, M. Plusquin, et al. (2006), "Environmental exposure to cadmium and risk of cancer: A prospective population-based study," Lancet Oncol., vol. 7:119-126.

[77] W. Blot and J. Fraumeni, "Arsenical air pollution and lung cancer," The Lancet, vol. 306, pp. 142 -144, 1975.

[78] Y. M. Coyle, A. T. Minahjuddin, et al. (2006) , "An ecological study of the association of metal air pollutants with lung cancer incidence in Texas," J. Thorac. Oncol., 1:654-661.

[79] H. Shimizu, M. Morishita, et al. (1988), "A case-control study of lung cancer in nonsmoking women," Tohoku J. Exp. Med., vol. 154, pp. 389-397.

[80] A. Zick, Y. Rottenberg, M. Barchana, M. Shirav-Schwartz, T. Peretz , "Soil Cadmium levels are correlated with cancer incidence in an industrial subdistrict of Israel," 2011.

[1] ,

[2]

http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=586

[3] S. Yusuf, S. Hawken, et al., "Effect of potentially modifiable risk factors associated with myocardial infarction in 52 countries (the INTERHEART study): case-control study " The Lancet, vol. 364, pp. 937 - 952, 2004.

[4] Brook R.D. and Rajagopalan S., "Particulate Matter Air Pollution and Cardiovascular Disease An Update to the Scientific Statement From the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, 2010.

[5] ACSIS 2006. Acute coronary syndrom by gender. chapt. 3.

[6] ,

[7] F. R. Perez-Lopez, P. Chedraui, J. Haya and J. L. Cuadros, "Effects of the Mediterranean diet on longevity and age-related morbid conditions " Maturitas, vol. 64, pp. 67-79, Oct 20, 2009.

[8] Marangoni F. and Martiello A., "Dietary fat intake of European countries in the mediterranean area: an update," World Rev. Nutr. Diet, 2007.

[9] "OECD Health Data 2011,Risk factors; Tobacco consumption, % of females who are daily smokers," 2011.

[10] Ilze Bogdanovica, Fiona Godfrey et al., "Smoking prevalence in the EuropeanUnion: a comparison of national and transnational prevalence survey methods and results," Tobacco Control, vol. 20, pp. 1-9, 2011.

[11] ,"

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653

[12]

[13] G. M. Ginsberg, "Standardized mortality ratios for Israel, 1969-78," Isr. J. Med. Sci., vol. 19, pp. 638-643, Jul, 1983.

[14] G. M. Ginsberg, "Standardized mortality ratios for Israel, 1983-86," Isr. J. Med. Sci., vol. 28, pp. 868-877, Dec, 1992.

[15] G. M. Ginsberg and T. H. Tulchinsky, "Regional differences in cancer incidence and mortality in Israel: possible leads to occupational causes," Isr. J. Med. Sci., vol. 28, pp. 534-543, Aug-Sep, 1992.

[16] G. M. Ginsberg, T. H. Tulchinsky, E. Salahov and M. Clayman, "Standardized mortality ratios by region of residence, Israel, 1987-1994: a tool for public health policy," Public Health Rev., vol. 31, pp. 111-131, 2003.

[17]

[18]

[19] "

http://www.cbs.gov.il/census/census/pnimi_sub_page.html?id_topic=11&id_subtopic=1

[20]

[21] "

[22]

[23]

[24]

[25]

[26] C. A. Pope 3rd, R. T. Burnett, et al, "Cardiovascular mortality and long-term exposure to particulate air pollution: epidemiological evidence of general pathophysiological pathways of disease " Circulation, vol. 109, pp. 71-77, Jan 6, 2004.

[27] D. Krewski, R. Burnett, et al., "Mortality and long-term exposure to ambient air pollution: ongoing analyses based on the American Cancer Society cohort," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1093-1109, Jul 9-23, 2005.

[28] D. Krewski, M. Jerrett, et al.,"Extended follow-up and spatial analysis of the American Cancer Society study linking particulate air pollution and mortality," Res. Rep. Health Eff. Inst., vol. (140), pp. 5-114; discussion 115-36, May, 2009.

[29] R. D. Brook, S. Rajagopalan et al. and American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention, Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, "Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to the scientific statement from the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, Jun 1, 2010.

[30] S. Agarwal, T. Zaman, E. M. Tuzcu and S. R. Kapadia, "Heavy metals and cardiovascular disease: results from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 1999-2006 " Angiology, vol. 62, pp. 422-429, Jul, 2011.

[31] R. D. Brook and S. Rajagopalan, "Particulate matter, air pollution, and blood pressure," J. Am. Soc. Hypertens., vol. 3, pp. 332-350, Sep-Oct, 2009.

[32] Carrol R.E., "The Relationship of Cadmium in the Air to Cardiovascular Disease Death Rates " vol. 2011, pp. 267-269, 1966.

[33] H. A. Schroeder, "Cadmium, chromium, and cardiovascular disease " Circulation, vol. 35, pp. 570-582, Mar, 1967.

[34] D. F. Flick, H. F. Kraybill and J. M. Dlmitroff, "Toxic effects of cadmium: A review " Environ. Res., vol. 4, pp. 71 - 85, 1971.

[35] S. Kopp, T. Glonek, H. Perry, M. Erlanger and E. Perry, "Cardiovascular actions of cadmium at environmental exposure levels " Science, 217:837 - 839, 1982.

[36] K. D. Eum, M. S. Lee and D. Paek, "Cadmium in blood and hypertension " Sci. Total Environ., vol. 407, pp. 147-153, Dec 15, 2008.

[37] J. M. Moulis and F. Thevenod. New perspectives in cadmium toxicity: An introduction Biometals 2010.

[38] O. Manor, Z. Eisenbach, Y. Friedlander and J. D. Kark, "Educational differentials in mortality from cardiovascular disease among men and women: the Israel Longitudinal Mortality Study," Ann. Epidemiol., vol. 14, pp. 453-460, Aug, 2004.

[39] J. D. Kark, R. Fink, B. Adler, N. Goldberger and S. Goldman, "The incidence of coronary heart disease among Palestinians and Israelis in Jerusalem," Int. J. Epidemiol., vol. 35, pp. 448-457, Apr, 2006.

[40] Anonymous "Myocardial infarction occurrence in Jerusalem. Atherosclerosis, 2011, .

[41] Anonymous "Risk characteristics of Arab and Jewish wome... [Isr Med Assoc J. 2007] - PubMed - NCBI " vol. 2011, .

[42] S. Medina, A. Plasencia, F. Ballester, H. G. Mucke, J. Schwartz and Apheis group, "Apheis: public health impact of PM10 in 19 European cities " J. Epidemiol. Community Health, vol. 58, pp. 831-836, Oct, 2004.

[43] Braunstein R., Goren A., Steinberg D., "Short term effects of air pollution on health. The association between daily air pollution levels and mortality from respiratory and cardio-vascular diseases.," June, 2002.

[44] Y. Gerber, V. Myers, D. M. Broday, et al. "Cumulative exposure to air pollution and long term outcomes after first acute myocardial infarction: a population-based cohort study. Objectives and methodology " BMC Public Health, vol. 10, pp. 369, Jun 24, 2010.

[45] B. D. M. Molshatzki N., "Cumulative exposure to air pollution, socioeconomic status and post-myocardial infarction outcomes in central Israel. A cohort study ," The 1st Israeli Graduate Student Symposium on Environmental Health, 2011.

[46] Solomonica A., "Effect of Air Pollution in the Haifa Bay Area on Cardiovascular Morbidity and Mortality," .

- [11]

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653

[12]

[1] .

[2]

[3] http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653

[4] D. Han, P. A. Rogerson, J. Nie, M. R. Bonner, J. E. Vena, D. Vito, P. Muti, M. Trevisan, S. B. Edge and J. L. Freudenheim, "Geographic clustering of residence in early life and subsequent risk of breast cancer (United States)," Cancer Causes Control, vol. 15, pp. 921-929, Nov, 2004. [5] L. S. Birnbaum and S. E. Fenton, "Cancer and Developmental Exposure to Endocrine Disruptors " Environ. Health Perspect., vol. 111, pp. 389 -394, 2002. [6] J. G. Brody, R. A. Rudel and M. Kavanaugh-Lynch. "Testing chemicals for effects on breast development, lactation, and cancer" Environ. Health Perspect. 2011.. [7] R. A. Rudel, S. E. Fenton, et al. "Environmental exposures and mammary gland development: state of the science, public health implications, and research recommendations," Env. Health Per.,119:1053-61, 2011. [8] R. A. Rudel and L. J. Perovich, "Endocrine disrupting chemicals in indoor and outdoor air," Atmos. Environ., vol. 43, pp. 170-181, Jan 1, 2009. [9] G. M. Ginsberg and T. H. Tulchinsky, "Regional differences in cancer incidence and mortality in Israel: possible leads to occupational causes," Isr. J. Med. Sci., 28:534-543, Aug-Sep, 1992.

[10] "

[11] Rishum Sartan _ 2007, "Israeli Cancer Registry _NHL Trends 1970-2007," .

[12] Zick A., Rottenberg Y., Barchana, M., Shirav-Schwartz M., Peretz T., "Soil Cadmium levels are correlated with cancer incidence in an industrial subdistrict of Israel," 2011. [13] Zick A., Rottenberg Y., Barchana, M., Shirav-Schwartz M., Peretz T., "Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel. - ASCO," J Clin Oncol, 2010. [14] D. D. Alexander, P. J. Mink, H. Adami, E. T. Chang, P. Cole, J. S. Mandel and D. Trichopoulos, "The non-Hodgkin lymphomas: A review of the epidemiologic literature " International Journal of Cancer, vol. 120, pp. 1- 39, 2007; 2007. [15] S. Paz, S. Linn, B. A. Portnov, A. Lazimi, B. Futerman and M. Barchana, "Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel," Health Place, vol. 15, pp. 636-641, Jun, 2009.

[16] "

[17] A. M. Muller, G. Ihorst, R. Mertelsmann and M. Engelhardt, "Epidemiology of non-Hodgkin's lymphoma (NHL): trends, geographic distribution, and etiology," Ann. Hematol., vol. 84, pp. 1-12, Jan, 2005.

[18]

[19]

[20] O. Eitan, Yuval, M. Barchana, J. Dubnov, S. Linn, Y. Carmel and D. M. Broday, "Spatial analysis of air pollution and cancer incidence rates in Haifa Bay, Israel," Sci. Total Environ., vol. 408, pp. 4429-4439, Sep 15, 2010.

[21]10.2011 [22] IARC, WHO, International Association of Cancer Registries, "Cancer incidence in five continents. Volume IX," IARC Sci. Publ., vol. (160), pp. 1-837, 2008.

[23]

[24]"

[25] pdf.report//032011/uploads/content-wp/info.bdalim.www://http.

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=22&catid=183&pageid=1596 [27] Portnov, B., Dubnov, J., Barchana, M. "Studying the association between air pollution and lung cancer incidence in a large metropolitan area using a kernel density function " Elsevier, Socio-Economic Planning Sciences, vol. 43, pp. 141-150, 2009. [28] U.S. Geological survey, Michigan department of Environmental Quality, .