˙¯„˙Ò‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ È Ï Ï Î ‰‰ ˘ „ Á ‰

| ≤ ∞ ± ∞ ¯ ‡ Â ¯ · Ù | µ µ Ô Â È Ï È ‚ | Ì È È Ï ‡ È ˆ Â Ò ‰ Ì È „ · Â Ú ‰ Ô Â ‡ Ë È · |

˙¯„˙Ò‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ È Ï Ï Î ‰‰ ˘ „ Á ‰

| ≤ ∞ ± ∞ ¯ ‡ Â ¯ · Ù | µ µ Ô Â È Ï È ‚ | Ì È È Ï ‡ È ˆ Â Ò ‰ Ì È „ · Â Ú ‰ Ô Â ‡ Ë È · |

¢ילד שמגיע מהלב¢גיליון מיוחד בנושא אימוץ

¥∏≠±≤ ßעמ

ראיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים¨ ∑ ßמיכל רגב¨ עמ

אימוץ∫ בית קבוע לילדים בגיל הרך¨ ≤≥ ßאורנה הירשפלד¨ עמ

כיצד צריכים העובדים הסוציאליים øלהתייחס לבעיית העוניµ∞ ßרינה לאור¨ עמ

| פברואר 32010 ס ' ' דעו מי

תוכן

ביטאון העובדים הסוציאלייםפברואר 2010 | גיליון מס' 55

חברי המערכת

¨˙ίÚÓ‰ ¯¢ÂÈ ≠ ˜‡Ù˘ ÔÂÓÈÒ

¨ÔÈÈˢ¯·Â‡ ‰·Â‰‡ ¨ÈÊ‚‡ ‰‰Ï·

¨ÔÈÈˢ¯ËÈ ‰·ÂË ¯¢„ ¨ÔÈÈˢ¯Â· ÔÈÈÚÓ

¨··ÂÁ ¯È‡Ó ¯¢„ ¨ÔÓÒÈ ÏËÈÓ

¨ÏËÂÂÏ Èχ ßÙ¯٠¨Ì¯Î ÔÂȈ Ô·

ȯÂÁ˘ ÔÈÈÚÓ ¨Ô˘ ÈÒÂÈ ßÙ¯Ù

מו"ל ÌÂ„È˜Ï ‰„‚‡‰

˙ÈχȈÂÒ‰ ‰„·ډ

π≥ ·Â¯ÂÊÂϯ‡ ßÁ¯

∂≤∞π∏ ·È·‡–Ï˙

∞≥≠∂π≤±±∏∞ ßÏË

∞≥≠∂π≤±±¥∏ ßÒ˜Ù

e-mail: meidaos@yahoo.comwww.socialwork.org.il

עריכה לשונית Ô˙„ ‰ÓÚ

עיצוב גרפיߘ¯ÂÈ ÂÈ ˜¯ÂÈ ÂÈßÏ ÔÓ„Ï‚ ÈÏÈ

הפקה ומודעות

Ó¢Ú· ®Ï‡¯˘È© ˜¯ÂÈ ÂÈ ˜¯ÂÈ ÂÈ

∂µ≤∑µ ‡¢˙ ¨π≤ ÈÂω ‰„‰È

∞≥≠µ∂≤µ∑≥≤ ßÒ˜Ù ¨∞≥≠µ∂±πππ≥ ßÏË

e-mail: new-york@zahav.net.il url: www.new york-new york.co.il

4 ˇ דבר עורכת המשנה של גיליון זה ˇ הדסה נאה

מן האגוד

6 ˇ דבר היו"ר ˇ איציק פרי

7 ˇ ראיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ˇ מיכל רגב

מן המחקר

12 ˇ מחקר מעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ ˇ דורי ריבקין

אשנב

23 ˇ אימוץ: בית קבוע לילדים בגיל הרך ˇ אורנה הירשפלד

לקוחות מתבטאים

29 ˇ להיות עם המשפחות - "אומץ לאמץ" - עמותה של משפחות מאמצות

30 ˇ "בגיל ארבע נולדתי מחדש, ואין ספק שאתם הייתם המיילדים שלי" ˇ מכתב תודה ממאומץ בוגר

אשנב

32 ˇ קבוצה לסבתות שנפרדו מנכדיהן אשר נמסרו לאימוץ ˇ חנה בן ארי

עמדה

36 ˇ בזכות האימוץ הארצי ˇ ד"ר טובה ליכטנשטיין

אשנב

38 ˇ הורות מאמצת - מחייבת התקשרות מאומצת ˇ ד"ר צביה בירמן43 ˇ כיצד מרגישות פונדקאיות לאחר הלידה? ˇ מינה יולזרי ועדה אטיאס

עמדה

49 ˇ האירו את הפינה האחת שבה אתם נמצאים ˇ איריס ענבר50 ˇ כיצד צריכים העובדים הסוציאליים להתייחס לבעיית העוני? ˇ רינה לאור

‚‚ ‚ÂÏ

| פברואר 42010 ס ' ' דעו מי

� דבר עורכת המשנה של גיליון זה

זו האימוץ. לנושא ברובו מוקדש זה גיליון

להיכרות צוהר לפתיחת מיוחדת הזדמנות

מתוכני מקצת ועם הילד למען השירות עם

אישיים לשירותים באגף פועל השירות עבודתו.

והשירותים הרווחה שבמשרד ומשפחתיים

החברתיים. חזון השירות הוא לדאוג לבית קבוע

לכל ילד אשר הוריו אינם מסוגלים לגדלו. שירות

זה מונה מספר מצומצם ביותר של פקידות סעד

האחרונות בשנים עובר והוא האימוץ, לחוק

תהליך משמעותי של התפתחות והתאמה מחודשת

והמערכתיים– הערכיים החברתיים, לשינויים

כולה, האימוץ לקהילת היא היום ההתייחסות ארגוניים.

והמשפחות המאמצים המאומצים, הילדים מלבד הכוללת

הביולוגיות - גם את המעגלים המערכתיים שסביבם. השירות

מפתח היום תכניות לכל קהילת האימוץ, בשיתוף עם שירותים

על נבנות התכניות חברתיים. לשירותים והלשכות אחרים

בסיס שיתופי פעולה, יתר פתיחות ושקיפות, יחד עם שמירת

סודיות וחיסיון האימוץ - כנדרש על פי חוק האימוץ.

במהלך השנים האחרונות אנו עדים לשינוי בפרופיל הילדים

לאימוץ הנמסרים התינוקות שיעור לאימוץ. הנמסרים

בעקבות חתימה על הסכמה לאימוץ יורד. ניכרת מגמת ירידה

במספר האמהות הצעירות אשר בוחרות למסור את ילדיהן

ללגיטימציה הביאו וערכיים חברתיים שינויים לאימוץ.

ולהגדלת הסיוע לאמהות נישואין ילד ללא לגידול חברתית

חד הוריות. עקב כך, רבים מהילדים המועמדים היום לאימוץ

הם ילדים של הורים שאינם מסוגלים לגדלם. ילדים אלו עברו

במקרים רבים, טרם מסירתם לאימוץ, נטישה ודחייה, מצבי

הזנחה ומעברים אשר נתנו את אותותיהם עמוק בנפשם. גם

אפילו או ונורמטיבי, חדש בבית מאומצים אלו ילדים אם

אידיאלי, אין די בכך כדי לרפא באחת טראומות ומשקעים

של עברם. מצבים אלה מחייבים גיבוש של דרכי טיפול והגדלה

של הסיוע למשפחות המאמצות לאורך כל שנות האימוץ.

ויותר מכך - מסירת ילד למשפחה מאמצת היא רק תחילתה

בתינוק. ולא בילד כשמדובר ובוודאי האימוץ, עבודת של

הילד ומשפחתו החדשה זקוקים במקרים רבים לליווי מקצועי

לאורך השנים. ההתייחסות היום למשפחה המאמצת היא כאל

משפחה בעלת צרכים ייחודיים, משפחה אשר נוסף על משימות

הנובעות ייחודיות משימות עם מתמודדת הרגילות ההורות

מהדרך המיוחדת שבה היא נוצרה, המטען הגנטי שאותו נושא

המאומץ וחוויות החיים שלו טרם מסירתו לאימוץ.

מאמרה של דורי ריבקין, המתבסס על מחקר

שעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ, סוקר

את התמורות ואת ההתפתחויות בתחום האימוץ

- מתפיסתו כ"לידה חדשה" לתפיסתו כהשתלבות

נבדקו ב–1999 שנערך במחקר במשפחה. ילד

גדולים שנמסרו ילדים ל–200 מקרים של קרוב

לאימוץ בארץ. המגמות המתוארות בו התחזקו

במהלך 10 השנים האחרונות, ורבות ממסקנותיו

כבר מיושמות על ידי השירות למען הילד - כמו

הצורך במסירת מידע נרחב על הרקע של הילד,

לאורך המאמצות המשפחות בליווי הצורך

המאמצת. במשפחה תומכים בשירותים והצורך השנים

כי היא של המחקר ביותר והמשמעותית הבולטת המסקנה

תוצאות בחינת מצבם של ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ הן

"מעודדות ביותר, ומצביעות על האימוץ כפתרון מוצלח עבור

רובם המכריע של הילדים שנמסרו".

הנושאים ועל הילד למען בשירות החדשות המגמות על

ללמוד ממאמרה של אורנה ניתן יומו, המרכזיים שעל סדר

ומנהלת האימוץ לחוק ראשית סעד פקידת הירשפלד,

השירות. המאמר פורש יריעה רחבה של הסוגיות המרכזיות

ובראשן הקשיים הילד, למען היום את השירות המעסיקות

באימוץ לקטינים הקבוע הבית בשאלת החלטות בקבלת

על שלנו המקצועי הידע כשברקע לכך, הנצרך הזמן ומשך

הכיוונים את גם מציג המאמר הילד. בחיי הזמן משמעות

ההתמודדות את לקדם הבאים השירות, בעבודת החדשים

בסוגיה קשה זו.

בקריאה להתרשם ניתן מוצלח לאימוץ מרגשת מעדות

במכתב תודה של מאומץ בוגר, היום בן 31, אשר הגיע אלינו

בהסכמת כלשונו, זה בגיליון מובא המכתב אלה. בימים

לקחת "כדי המאומץ, כותב אומץ," הרבה "צריך המחבר.

החלטה שתפעל לטובת הילד, לנתק ילדים מהעולם שבו הם

חיים, מתוך אמונה שיש למצוא עבורם עתיד טוב יותר." הוא

כותב כי הוא חב תודה אין סופית למיכל מילשטיין בוכובסקי

גורלו לגבי ההחלטה את קיבלו אשר הילד, למען ולשירות

והעניקו לו חיים, שכלל לא היו מובנים מאליהם. את מכתבו

המיילדים הייתם ואתם מחדש, "נולדתי במלים חותם הוא

שלי."

שהפעילה תמיכה קבוצת מתאר ארי בן חנה של מאמרה

בית החלטת פי על לאימוץ נמסרו שנכדיהן סבתות עבור

של לצרכים מודעות מתוך באה הקבוצה הקמת משפט.

הדסה נאה - עו"ס, פקידת סעד לחוק האימוץ ולחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, מרכזת השירות למען הילד - מחוז ירושלים

‚‚ ‚ÂÏ ıÂÓȇ

| פברואר 52010 ס ' ' דעו מי

המשפחות הביולוגיות שילדיהן נמסרו לאימוץ, ומתוך אחריות

זו, שהיא חלק מקהילת לאוכלוסיה של השירות לתת מענה

האימוץ. בקבוצה התאפשר ביטוי של הכאב והאבל על הנתק

מהנכד ונוצרה מסגרת לתמיכה הדדית ולעיבוד של זיכרונות

האימוץ, לתיק חומרים הכנת גם כמו משותפים, חיוביים

שיגיעו לידיהם של המאומצים אם וכאשר יפתחו אותו. לאחר

תהליך ארוך ומורכב, הסבתות יכלו להביט קדימה בציפייה

לפגוש בעתיד את נכדיהן, מתוך תחושת תקווה ואמון שהנכד

גדל במשפחה מיטיבה - גם אם רחוק מעיניהן.

השנים בחמש בישראל שאומצו מהילדים שליש כשני

עמותות. באמצעות הבין–ארצי, באימוץ אומצו האחרונות

ההמתנה לזמן היתר, בין קשורה, חו"ל לאימוצי הפניה

יכולות אינן שנשים ולכך בארץ, תינוק לאימוץ הממושך

ליכטנשטיין טובה ד"ר כחד–הוריות. בארץ תינוק לאמץ

הבין–ארצי, האימוץ של התמונה את במאמרה מתארת

שהשתנתה מאז נחקק החוק ב–1996 )על פי חוק זה, הוסדר

בפיקוח הנמצאות עמותות באמצעות הבין–ארצי האימוץ

הילדים המאומצים והשירותים החברתיים(. משרד הרווחה

יותר, גדולים העמותות באמצעות מחו"ל כיום המגיעים

מהן שהובאו מהמדינות ורבות יותר רב זמן אורך התהליך

ליכטנשטיין ד"ר לפיכך, שעריהן. את סגרו לאימוץ ילדים

מציעה לבנות מערך אחד לאימוץ בארץ ובחו"ל. היא מזמינה

התאמתם לגבי מחודשת לחשיבה הילד למען השירות את

אפשרות - גדולים ילדים לאימוץ זוג, בני ללא יחידים, של

ניתן למצוא ילדים שלא ובפועל, כאשר היום, שקיימת כבר

מאומצים לאמצם ויכולים המתאימים הורים זוגות עבורם

הפוטנציאליים ההורים מוזמנים במקביל יחידים. ידי על

להיענות לאתגר הגדול של אימוץ ילד מעל גיל שנתיים, מכיוון

אינם כבר המגיעים הילדים הבין–ארציים באימוצים שגם

תינוקות בני חודשים ספורים.

במאמרה של ד"ר צביה בירמן נדון תהליך ההתקשרות העדין

והמורכב בין הורים מאמצים לילדיהם המאומצים. קשה מאוד

לצפות מראש בוודאות איזה מקרה של התקשרות יהיה מוצלח

מהורים שנדרש במה דנה בירמן פחות. מוצלח יהיה ואיזה

רק לא האימוץ על ומדברת באימוץ להצליח כדי מאמצים

במשמעות של "חיבוק" ו"אומץ", אלא גם במובן של מאמץ.

ללמוד אפשר הנדרשים וה"מאמץ" ה"אומץ" על הרבה

מקבוצת משפחות, אנשי מופת, אשר הקימו לפני יותר מעשור

הוא העמותה שם בארץ. האימוץ נושא לקידום עמותה

"האומץ לאמץ", ומטרותיה, בין היתר, הן תמיכה הדדית בין

משפחות מאמצות, קידום טובתם של ילדים וקידום האימוץ

מאיר העמותה יו"ר מביאים העמותה דבר את בישראל.

אנסבכר ואווה צ'ליק, עובדת השירות שפרשה לגמלאות אחרי

שנים רבות של עשייה מקצועית יוצאת דופן, וממשיכה לפעול

גם היום למען משפחות מאמצות ולקידום עניין האימוץ.

אופציה מאפשר 1996 בשנת שהתקבל הפונדקאות חוק

טכנולוגיות של התפתחותן תוצאת גנטית, להורות חדשה

קובע עוברים לנשיאת ההסכמים חוק מתקדמות. רפואיות

)הפונדקאית( הנושאת מהאם הילוד העברת תהליך כי

השירות לחוק. הסעד פקיד ידי יתבצע המיועדים להורים

למען הילד מתמחה בליווי של הורות פסיכולוגית ופורמאלית

גם קיבל לכך ובהתאם טבעית, או ביולוגית הורות שאינה

בהורות המשפטי בתהליך הטיפולי הליווי של התפקיד את

הסעד פקידות כל מונו אלה בימים פונדקאות. באמצעות

לנשיאת ההסכמים לחוק סעד לפקידות גם האימוץ לחוק

עוברים, כדי לאפשר מתן מענה למספר ההולך וגדל של לידות

באמצעות פונדקאיות.

ההסכם בין הזוג המיועד והאם הנושאת צריך לעבור אישור

ועדה רב מקצועית מיוחדת בראשות משרד הבריאות - של

ועדת האישורים לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים. ההסכמים

באופן דין, עורכי בסיוע הצדדים, בין נחתמים לפרטיהם

עצמאי, או ברוב המקרים - בסיוע ובטיפול של מרכזי הורות

פרטיים המלווים את שני הצדדים בכל שלבי התהליך. מאמרן

להורות "המרכז מנהלות אטיאס, ועדה יולזרי מינה של

מזווית הפונדקאות נושא את מתאר פונדקאות", באמצעות

ומרגש מעניין )הפונדקאית(. הנושאת" "האם של הראייה

היה פונדקאית אם לשמש הראשוני המניע אם שגם לגלות

ועולה אצל האם ברוב המקרים כספי, בסופו של דבר צפה

חוויה עמוקה של סיפוק על הנושאת, במקרים רבים מאוד,

היכולת להעניק לזוג חשוך ילדים את היקר מכול.

ולסיום, בנימה אישית. כעובדת סוציאלית העוסקת בתחום

לציין רוצה אני מאמין, וכאדם שנה, כעשרים מזה האימוץ

ולהוקיר את ההזדמנויות שהמפגש עם אתגרי התפקיד הביא

לחיי. תעצומות הנפש הנדרשות בקבלת ההחלטות, הזהירות,

מול העמידה הנדרשים, הלב ותבונת הסבלנות הרוח, אורך

כאב וצער הפרידה ואתגרי היכולת לשים גבולות תוך שילוב

אסרטיביות עם חום הלב - כל אלה מיומנויות שאנו, עובדות

האימוץ, נדרשות לפתח וליישם בעשייה המקצועית היומיומית

שלנו. ומעל לכל אלה - היכולת להתמודד עם אי הצלחות, וגם

עם הצלחות - בענווה.

| פברואר 62010 ס ' ' דעו מי

מן האיגוד

דבר היו"ר

לעובדים והעובדות הסוציאליים,

אנו נמצאים בתחילתה של שנת 2010. משמעות הדבר היא שאנו יוצאים לדרך הקשה להשגת הסכם

העבודה במקצוע הכרוכים ולקשיים עבודתנו לאיכות להשכלתנו, מוחשי ביטוי ייתן אשר חדש, שכר

הסוציאלית.

נערכו בו והתיקונים האחרונים 1976 נכתב כבר בשנת "היסטורי": בסיסו הנוכחי הוא הסכם השכר

העמדנו אשר המטרות זה. שכר בהסכם מהותי לשינוי להביא כמטרה לעצמנו קבענו .1994 בשנת

לעצמנו כוללות שורה של שינויים, שאין זה המקום לפרטם משום היותנו עומדים עדיין לפני המשא ומתן

עליהם.

אל העובדים. של הקידום ודרכי התפקוד לוח בעדכון הצורך ברור להיות צריך לכולנו כך, או כך

לשכר "השלמה האומרת: שורה שלהם המשכורת בתלוש יראו סוציאליים שעובדים לכך להסכים לנו

מינימום".

וכוננות, שאנו מבצעים זמינות ניידות, של בפנינו לדרישות המוצבות כלכלי מלא לדרוש מענה עלינו

כיום כמעט בהתנדבות. עלינו למצוא דרך לתת ביטוי בשכר לעבודה הקשה והשוחקת שבה אנו עוסקים,

ובסופו של התהליך והמאבק הקשה הכרוך בו - על שכרנו להיות הולם וראשינו מורמים.

עלינו גם לפרוץ את הדרך להכללתם בהסכם של העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות ובארגונים

פרטיים, ואשר אין הסכם השכר הקיבוצי חל עליהם.

וייעוץ כלכליים משאבים והזמן, הרצון משאבי כל את מגייסים, אנו ועדיין גייסנו, אלה כל לצורך

משפטי וכלכלי איכותי.

במאבק זה אנו חייבים להצליח, ואנו נצליח.

ידוע לנו שגם אתם מחויבים למאבק זה. חלקכם בו יהיה מכריע!

בהצלחה לכולנו,

עו"ס איציק פרי

יו"ר איגוד העו"ס

| פברואר 72010 ס ' ' דעו מי

ראיון

"הרפורמה אמורה להיות המהפכה הגדולה ביותר בתחום העבודה הסוציאלית בדור הזה"

מיכל רגב

שקשה וחצי שנה כבר

הרווחה שר את לתפוס

אחד ברגע הרצוג יצחק

מאז שקט. של רגע פנוי,

נר– שבו ,2008 אוגוסט

פיזאם, רוז הילדה צחה

עוד בישראל נרצחו

מיכאל ילדים. חמישה

יהודה– אלון קרוצ'קוב,

גולדרינג נועה בוריסוב,

בשרשרת והאחרונה

הח– התינוקת האימים,

- אנשין פרומה רדית

קלנטרוב לאון החמישי, הילד הוריהם. ידי על נרצחו כולם

נאור הפדופילים האחים שכניו, ידי על הנראה ככל נרצח

ואדיר סודמי. בכל המקרים נדרשו רשויות הרווחה להסביר

המחרידים הרצח מעשי יכולים היו לא ומדוע היו הם היכן

עסוק האחרונים בשבועות מספיק, לא זה ואם להימנע.

משרד הרווחה בטיפול בנשים ובילדים מן הכת של גואל רצון,

תופעה שנחשבה עד לא מזמן לסטייה חברתית גרידא, ועכשיו,

משנתגלו הפרטים, התבררה כעניין פלילי של ממש. השר, יש

לציין, מעניק בכל הפרשות הללו גיבוי מלא לכל עובדי רשויות

הרווחה, בכל הדרגים.

"אם נבחן את פרשת הילד לאון קלנטרוב," הוא אומר, "נגלה

שמנהל המחלקה בבני עי"ש תיפקד בצורה טובה מאוד: עשה

כל מאמץ כדי לשכנע את ההורים לבית סודמי להגיש תלונה

ואף נתקל בהתפרצות אלימה כנגד האחים. פנה לאב, לאם,

פעולה כולם סירבו לשתף של האב. במשך חודשים ארוכים,

עם לשכת הרווחה.

"גם בפרשת גואל רצון ראינו לראשונה כי מערכת העבודה

הסוציאלית אינה פוחדת לומר את דברה, אינה מהססת לשים

חוששת אינה פלילית, חברתית סטייה של תופעות מול סכר

המשטרה עם לעבוד

האחרות. הרשויות ועם

נחרצים אנו זה בעניין

במניעת כולל מאוד,

שיש מוזרות, תופעות

בוטה התערבות בהן

שמופעלים בתהליכים

פקידי ידי על דין פי על

הסעד."

על רצון, גואל של הכת

מזה מוכרת וילדיה, נשיה

כל לכם לקח מדוע שנים.

כך הרבה שנים לגלות את

הבעייתית, ההתנהלות

שאליהן למסקנות להגיע

הגעתם עכשיו - על התעללות, עבדות וניצול מיני, ולעצור אותם?

"ראשית, הטיפול במשפחה על ידי רשויות הרווחה מאז התגלו

התלונות הנוכחיות לא ארך כל כך הרבה זמן. בכל זאת, היה

פתיחה לבסס כדי בו שיש ומבוסס, אמין מידע לקבל צורך

המערכות החלו ,2009 ביוני הזה, המידע משהגיע בחקירה.

לשתף פעולה בצורה מצוינת: פרקליט המדינה, מנכ"ל משרד

יואב ניצב החקירות אגף וראש איצקוביץ' נחום הרווחה

סגלוביץ' עבדו בצורה מקיפה. זה תיק מסובך ומורכב, שחייב

רגישות קיצונית. נדרש לדעת ולבסס את העילות המשפטיות

הנכונות ולהפעיל לראשונה את העילה של חוק למניעת עבדות,

שהוא חוק חדש יחסית."

תסכול בך אין האם הסיפורים, את שומע כשאתה היום,

מסוים - איך לא נעשו הדברים קודם, למען הילדים, איך לא

מנעתם?

"איננו נכנסים לחדרי המיטות של אנשים. מי ידע שבתופעה

יכול לבסס חקירה על הקו הזו היו עבירות פליליות? מישהו

העדין שבין זכותו של אדם לחיות את חייו כפי שהוא רוצה לבין

לבסס יש אבל תופעות, לאהוב לא אפשר פליליות? עבירות

משטרה, חקירת בעקבות מידע שהיה ברגע פליליותן. את

ראיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק )בוז'י( הרצוג

סיור במפעל "המשקם". השר יצחק )בוז'י( הרצוג עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני

| פברואר 82010 ס ' ' דעו מי

ראיון

מבחינתי, ואסרטיבית. אגרסיבית פעולה לכדי התגבש הוא

הפרשה היא הצבת סכר בפני תופעות של התבהמות."

מה יש לך לומר על גל רציחות הילדים, שנדמה שלא רק שהוא

גובר והולך אלא שגם דרגת האכזריות בו עולה?

ומחמירה. הולכת בישראל האלימות שתמונת ספק "אין

אלימות, של מקרים אלף משלושים למעלה ראינו אשתקד

הגזרות בכל פושה האלימות בישראל. קטינים כלפי שכוונה

שאנו מזכיר אני אפשרי. קוד כל וחוצה הישראלית בחברה

מקיימים את הראיון תחת הרושם של זריקת הנעל על נשיאת

של סימפטום עוד רק זה בייניש. דורית העליון, המשפט בית

קלנטרוב לאון ופרשת פיזאם רוז מפרשת שעובד הדק החוט

דרך מקרי אונס איומים ואלימות בכל מיני אופנים גם בגזרות

אנחנו המשפט. בית בתוך גם לאלימות הגענו והנה, אחרות.

ראשית, בסיכון. לילדים הקשור בכל מאוד הרבה משקיעים

על ידי הפעלת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שהיא

המהפכה הגדולה ביותר בתחום הטיפול בנוער בסיכון מזה שנות

דור. אנחנו מביאים שינוי חברתי, מבלי שהציבור מודע לו.

ממשלה: משרדי ארבעה עם משותפת בעבודה "מדובר

הנוגעת וקליטה, ועלייה הפנים ביטחון הבריאות, החינוך,

שש פני על תתפרס התכנית ילדים. אלף מחמישים ללמעלה

נגמר שבו שלב הראשונה, השנה של בעיצומה ואנחנו שנים,

אינם הממצאים ביותר. העניות ברשויות המיפוי תהליך

מפתיעים, ובכל זאת דרמטיים מאוד. בערך ל–50% מהילדים

יש בעיה במערכת היחסים עם הוריהם. עולה שיש בעיה גדולה

סביב בדיונים ביטוי לידי בא וזה הורי, תפקוד של מאוד

העבודה של התכנית הלאומית.

–"תגברנו תקציבית את כל הרשו

יות בתחום של ילדים ונוער בסיכון,

כלולות שאינן רשויות במיוחד

להן וסיפקנו הלאומית, בתכנית

ותחו מסגרות עוד לפתח –כלים

בפרו משולבים אנו בנוסף, –מים.

יקט 'עיר ללא אלימות' ומתקצבים

תכנית את החרדיים ביישובים

מרוצה אני מנותק. חרדי נוער

ברשויות. ההתקדמות מקצב מאוד

השונים הגורמים מאוד. יפה בצורה פועלות ההיגוי ועדות

שעוסקים במלאכה מקדישים לכך תשומת לב יתרה, וראשי

היישוב. בתוך עוברים שהם בתהליך מאוד גאים רשויות

המשאבים והקצאת הגורמים כל בין שהסנכרון חושב אני

בתהליך מובנה יובילו לתוצאה מבורכת של התכנית. חלומי

של סוגיה שזו כמובן הארץ. כל פני על אותה להחיל הוא

בחו אציג המקומית, ברמה יצליח זה אם אבל –משאבים,

דשים הקרובים סקירה בממשלה של התכנית והישגיה, כדי

לקדם את הרעיון לכל הארץ."

לקבוע גבולות גזרה

בשנה האחרונה גובשה על ידיך ועל ידי מנכ"ל משרד הרווחה,

הרווחה משרד חזון מפורט שבה רפורמה איצקוביץ', נחום

לגבי עבודת הלשכות ל–30 השנים הבאות. איך אתה רואה את

היישום בשטח?

בתחום ביותר הגדולה המהפכה להיות אמורה "הרפורמה

העבודה הסוציאלית בדור הזה. דהיינו, מזה 30 שנה לא היה

שינוי משמעותי כל כך בעבודת לשכות הרווחה. לרפורמה יש

לכולנו. ברור זה מספר, שנים יארך ומימושה פרקים כמה

הרווחה בראשות סמנכ"ל משרד צוותים: האחד, שני הקמנו

מוטי וינטר, עוסק ביישום הרפורמה, והשני עוסק בבקרה על

התהליכים, בראשותו של ראש אגף המחקר במשרד הרווחה

קותי צבע, שעמד בראש ועדת הרפורמה.

"הרעיון הוא לתת מענה לבעיות שלא התייחסנו להן עד היום.

כל ולא ומלא, מקיף טיפול מקבלת שמשפחה מוודאים איך

רכיב בה מקבל טיפול בנפרד, כשהבעיות עוברות לאורך כל

המשפחה. המסר הוא שמחזירים את המשפחה למרכז הבמה,

ושמעבר להתמחויות ספציפיות צריכים לראות את המשפחה

גם עצומה מהרפורמה. יש בשטח התלהבות כוללת. בראייה

הרבה מניב הסוציאליים העובדים ציבור עם שלי הדיאלוג

מאוד שיח סביבה.

ומשאבים. תקציב בעיית היא ביישומה העיקרית "הבעיה

עיסוקים ניתוח כוללת תהליך של בסופו של דבר, הרפורמה

התייעלות לכלול יצטרך שהמהלך וברור הרווחה, בלשכת

ידי על הרווחה, בלשכות פנימית

ומשאבים. עיסוקים של נכון ניצול

מצד שני, צריכה להיות הגדרה של

גבולות גזרה מדויקים לגבי תפקידה

מעט בלא הרווחה. לשכת של

ל'כלבויניק' הפכו הלשכות מקרים,

שהנושא הזמן והגיע הרשות, של

בנושאים מטפלות הלשכות יוגדר.

סינרגטיים בהכרח שאינם שונים,

הקלאסית, עבודתן הגדרת עם

'אתם של גדולה כותרת תחת הכול

יודעים איך לטפל בבעיות מורכבות, טפלו בהן'. לכן, בד בבד

'הצעת תזכיר, להפיץ מתכוון אני הרפורמה, התקדמות עם

גזרה מדויקים. שתגדיר חוק שירותי רווחה', שתקבע גבולות

את התפקיד המדויק של לשכת הרווחה."

שומעים ולא מנחיתים

איך הגיב משרד האוצר לרפורמה?

וזה האוצר, וגורמי התקציבים אגף בפני הוצגה "העבודה

"בסופו של יום, מה שחשוב הוא שהלקוח יקבל את

השירות הכי טוב, שמערכת הרווחה תתפקד נכון ושהעומס על העובדים הסוציאליים יהיה

סביר - ולא העומס הקיצוני שבו אנו נתקלים היום"

| פברואר 92010 ס ' ' דעו מי

תהליך קשה שמתנהל בשיח גם לקראת תקציב 2011. האוצר

לוודא רוצה רק הוא הרפורמה. של שולל את התפיסה אינו

עיסוקים ושל משאבים של נכון ניצול לגבי שלו החזון שגם

יבוא לידי ביטוי. כלומר, הוא רואה התייעלות פנימית. בסופו

הכי השירות את יקבל שהלקוח הוא שחשוב מה יום, של

העובדים על ושהעומס נכון תתפקד הרווחה שמערכת טוב,

אנו שבו הקיצוני העומס ולא - סביר יהיה הסוציאליים

נתקלים היום.

שמבין מי כל ההתייעלות. סוג יהיה מה אומר לא "אני

עיסוקים, שניתוח יודע בתחום

של הפנימי והמבנה התמחויות

גם עלה וזה דיון, שווה הלשכה

כ–400 שכללה הרפורמה בוועדת

בברכתו סוציאליים, עובדים

איציק והיו"ר האיגוד של המלאה

ונאמן אמיץ שותף שהוא פרי,

על הכול את נשים נכון, נתנהל אם דברים. מאוד בהרבה

העבודה מפת של מלאה תמונה עם לאוצר ונבוא השולחן

הסוציאלית - ודרך אגב, היא תצטרך לחייב את שיפור תנאי

העבודה הסוציאלית ואת שיפור תנאי עובדי לשכות הרווחה -

אפשר יהיה לצעוד לתקופה חדשה. זה לא קורה ביום."

מה תרומתך האישית למסמך?

כל פרט על ישבתי גיבוי מלא לכל התהליך, לא נתתי "אני

ואני, עבדנו נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה, במסמך.

יחדיו לאשר את כתב המינוי של הוועדה, קיימנו דיאלוג אמיץ

עם איציק פרי, ואני נותן לוועדה רוח גבית עד כמה שאפשר.

ולא מלמעלה. יבואו מלמטה הזמן שחלק מהתהליכים הגיע

הגישה היא שלא מנחיתים אלא שומעים בדיוק איך זה עובד,

או זו בלשכה הסוציאליים, העובדים של הקטנים בחדרים

אחרת."

יש היום כ–30 רשויות ערביות שמלינות את שכרם של העובדים

גרוע המטפלים של מצבם שלעתים כך כדי עד הסוציאליים,

הם משכורת, מקבלים שאינם אף על המטופלים. של ממצבם

איך עובדים. הם כי - אבטלה דמי לקבל יכולים אינם אפילו

המשרד מתמודד עם המצב הקשה במגזר הערבי?

"זוהי שערורייה שמקורה בקיצוץ מענקי האיזון שערך משרד

הפנים בתקציב 2010-2009. התרענו בפני ראש הממשלה, שר

הפנים וראשי רשויות, שלא יעלה על הדעת כי הדבר הראשון

שיקצצו בגינון, שיקצצו הרווחה. מצדי, לשכת זו בו שיקצצו

בדברים אחרים ולא ברווחה. זה סדר עדיפויות מעוות.

בשני ופועלים המקומי השלטון מרכז עם עובדים "אנחנו

באספקת שתעסוק עמותה להקים רוצים אנו אפיקים:

את לקדם מנסים אנו חלשות. ברשויות חברתיים שירותים

הרעיון במהירות. שוחחתי על כך עם ראשי הרשויות הערביות

הגורמים. היענות סבירה משני וקיבלתי ועם ראשי הלשכות

שנית, מנכ"ל המשרד יחד עם מנכ"ל משרד הפנים מנסים לייצר

פתרונות יצירתיים בנושא זה. אינני שולל חקיקה שתחריג את

היכולת למנוע עיקול כספים של לשכת הרווחה, כמו בחינוך.

המאצ'ינג. בנושא החלשות הרשויות של טענות גם "יש

שהרשות במקום דיפרנציאלי: במאצ'ינג תומכת עמדתנו

תוכל היא נותנים, שאנחנו שקל כל על 25% תיתן החלשה

ליבה נושאי שאינם בנושאים במאצי'נג הפחתנו פחות. לתת

של רשויות הרווחה, כמו מחשוב, מיגון, ועדות החלטה ואפילו

התכנית הלאומית, אבל לצערי, בנושאי הליבה זה כפוף לחוק

ואין לנו מענה. אנו מנסים לדבר עם

בהתנגדות. נתקלים אולם האוצר,

רוצים אנו שאם סבור האוצר

חשבון על לבוא צריך זה בכך,

חשבון על - דהיינו הרשויות, כלל

הרשויות החזקות. אבל ראשית, זה

המקומי השלטון מרכז שעל נושא

יש מצוקות חברתיות ושנית, גם ברשויות החזקות לענות בו,

לא פשוטות."

לגוון את הבסיס המקצועי

מה עמדתך לגבי ייחוד העיסוק בתפקידים שונים של העבודה

קרימינולוגים, כמו שכנים, מקצועות הרי יש הסוציאלית?

ייחודיות על כיצד תשמור מבחן. קציני להיות למשל שרוצים

המקצוע?

מקצוע ייחודי, מקצוע אכן הוא סוציאלית "עבודה

את להם שיש אחרים ממקצועות לחשוש לו ואל נפלא,

מיני בכל אותו להשלים יכולים והם שלהם יתרונותיהם

צורות. פיתחתי דיאלוג פורה מאוד עם הדיקנים בפקולטות

לשכלל להם הצעתי הארץ, רחבי בכל סוציאלית לעבודה

את הסילבוס, להוסיף קורסים במשפטים, כלכלה, מדיניות

וממשל, כדי להסביר יותר את העולם המורכב שבפניו יעמוד

עצמו את מוצא סוציאלי עובד היום הסוציאלי. העובד

לעתים לא רק מול המשפחה, אלא גם מול עורך הדין, מול

חבורת צעקנים כזו או אחרת, מול התקשורת המקומית או

הארצית. יש להבין שהעולם משתנה, ורצוי לגוון את הבסיס

יפה. שההיענות שמח אני בפקולטות. שנלמד המקצועי

עמנואל פרופ' ות"ת, ראש עם מקיף בדיון לאחרונה ישבתי

טרכטנברג, ועם פרופ' פייסל עזייזה, דיקן בית הספר לעבודה

העבודה מועצת את שייצג חיפה, באוניברסיטת סוציאלית

הסוציאלית ואת הדיקנים, ועסקנו בסוגיית מימון ההכשרות

של המתלמדים בעבודה סוציאלית, כדי להרחיב ולשפר את

תנאי הלימודים.

"המקצועות השכנים אינם רוצים להיות עובדים סוציאליים.

העבודה למועצת לפנות להם הצעתי ואני דרישות, להם יש

"התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון היא המהפכה

הגדולה ביותר בתחום הטיפול בנוער בסיכון מזה שנות דור"

| פברואר 102010 ס ' ' דעו מי

ראיון

הסוציאלית ולהציג את עניינם בפניה. לא צריך לגלות חוסר

היכולת את לבחון מבקש שמישהו פעם בכל עצמי ביטחון

את יש אחרים לתחומים וגם אחר, או כזה בתחום לעסוק

יתרונותיהם. הדיון המשותף שלנו עם האיגוד הוא טוב ופורה,

ועד עכשיו הכללים נשמרו."

מה דעתך על הטענות של האיגוד, שבמשרד מתייחסים אליהם

כאל גילדה?

"אינני חושב שהם שומעים משהו שונה ממני. לעתים כדאי

להבין שהעולם משתנה, ומי שיאמר 'זו שלי ורק שלי', ימצא

נפלא מקצוע לכם יש כלום. ללא דבר של בסופו עצמו את

בסבירות והמיטב, המרב לפי עליו שומרים ואנו וטוב,

שירותי של הכוללת העל על תמונת כגורם שאמון הראויה,

הרווחה."

איך אתה מתכוון להבטיח את נושא הביטחון התזונתי?

ועדת בדו"ח שמקורה יסודית בעבודה הזה בנושא "יצאנו

שבהן שנים לאחר מאוד, שבקרוב מקווים ואנו איצקוביץ,

נגיע הכרעה, ללא האוצר, של בהתנגדות תקועים היינו

לסיכום ולגיבוי מצוין של ראש הממשלה נתניהו. בקרוב אני

להסדרת–על הג'וינט, באמצעות מסודר מכרז שייצא מקווה

המדינה את לצבוע הניסיון התזונתי. הביטחון נושא של

כמדינה רעבה הוא מוגזם. השוק שבו פועלות הרבה עמותות,

שעושות מלאכת קודש, הוא לעתים פרוע ולא מבוקר. לעתים

המזון אינו תזונתי, לעתים יש העדפה פסולה של גורמים כאלו

אנחנו חשוב. דבר היא העל הסדרת ולכן ביישוב, ואחרים

יוסף טמיר, מנכ"ל טבת. השותף שרויים בעבודה קרובה עם

האסטרטגי הראשי שלנו לכל התהליך

של בראשותו לידידות, הקרן היא

נשלים ואנו אקשטיין, יחיאל הרב

לדרך שייצא כולו, המהלך את

הג'וינט. שיוציא המכרז באמצעות

בשבועות יקרה שזה מקווים אנו

הקרובים."

הקרן תרמה שלושים מיליון שקלים

היא הטענה אולם אוכל, לחלק כדי

שזה הפך את העובדים הסוציאליים

לפקידים שמחלקים כרטיסים.

"לי אישית כבר נמאס לשמוע את

הקרן שעשתה מה כל הזו. הטענה

לידידות זו מלאכת קודש, וחלוקת הכרטיסים הייתה מלאכה

חיכוך היה שבהם ואחרים כאלו במקומות מאוד. חשובה

את להפוך רוצה לא אחד שאף וברור לקחים, הפקנו כבר

העו"סים לפקידים. בנסיבות שנוצרו ערב החגים, כשלאנשים

של תלוש להם שיאפשר ידידות כרטיס לקבל מגיע רעבים

באמצעות זאת שעשו רשויות היו לחג, לרכישות שקל 400

גורם כלשהו בעירייה והיו שעשו זאת דרך לשכת הרווחה. אני

פוגש עשרות רשויות ועשרות מנהלי מחלקות. יש שמודים לנו

בכל פה ואחרים מעירים על החיכוך ואי המכובדות שנוצרו

בגין התהליך. אנו מפיקים לקחים ולומדים להמשך."

האם תוכל להיות איש בשורות כעת, כשפסח בפתח?

אמיתית להסדרה יביא וזה ייצא, שהמכרז מקוים "אנו

כבודו הבטחת היא העיקרית כשהמטרה הנושא, של וטובה

של האדם ועזרה למי שבאמת נזקק לה."

נעשה מאמץ עצום לשיפור התנאים

הסוציאלית העבודה של ליבה שירותי יש לדעתך, האם,

שלעולם לא יופרטו?

מאוד הרבה של ההפרטה את שבלם השר אני "להזכיר,

עם שכלי. בפיגור המטפלים המוסדות של בעיקר נושאים,

ובהתקשרות למיקור חוץ עם זאת, אינני רואה במיקור חוץ

עמותות וארגונים שמספקים שירות נפלא לאוכלוסייה, משום

וחשובים גדולים גורמים שבו הנכון, המבנה זה הפרטה.

יידעו לספק את השירותים שפועלים בארץ בתחומים שונים

לוודא אותם, לבקר עליהם, לפקח תפקידנו במכרז. הללו

שהכסף מגיע למטרתו.

לאן מלא באופן פרסמנו מהפכני. מהלך השנה "עשינו

- השלישי למגזר שקלים וחצי מיליארד של סכום הולך

בלמעלה תומכים כשאנו ותמיכות, מכרזים בהתקשרויות,

בתחומים שירותים שמספקים ועמותות ארגונים מ–800

מאידך, הפרטה. בכך רואה אינני ואופן פנים בשום שונים.

העמותות על להחיל שיש סבור אני

המלא הקיבוצי ההסכם את הללו

והיות הסוציאלית, העבודה של

אנו שונות, השלכות לכך שיש

בנושא יסודית עושים עבודת מטה

גם עם פרי, ומקיימים דיאלוג טוב

גם עם עופר עיני וגם עם האוצר."

לא שלעולם שירותים יש כלומר,

יופרטו?

ברור אבל שאמרתי, מה זה "לא

מבחן, קציני למשל, כאלו. שיש

למעונות הקשור כל ילדים, חוקרי

הנעולים של חסות הנוער. לא חסרים

נושאים שלעולם יישארו באחריותה הבלעדית של המדינה."

איך אפשר לשפר את תנאי השכר של העובדים הסוציאליים

העובדים בשטח?

את לשפר רצון בחזוננו ויש נמוך שהשכר לכך ער "אני

ועם האוצר עם עיני, עופר עם מו"מ מנהלים אנו השכר.

הננו ואני שאיצקוביץ ומאחר חשוב, מו"מ זה האיגוד.

ורואים בעובדים תומכים הסוציאלית, העבודה ידידי

"עבודה סוציאלית היא מקצוע יוצא דופן, שמחייב רצון

לנתינה, אהבת הזולת והבנה עמוקה מאוד של מורכבות האדם והקשר שבין הנפש לגוף... אחד הדברים שאני

רואה לנכון הוא לאפשר לדור הבא של העובדים הסוציאליים

עתיד מקצועי טוב ומבוסס"

| פברואר 112010 ס ' ' דעו מי

אנחנו בישראל, הרווחה שירותי של השדרה כעמוד אותם

לא אני אבל התנאים. את לשפר כדי דרך בכל פועלים

יודע אני ליצור אשליות. או להבטיח הבטחות סרק רוצה

שנעשה מאמץ עצום על ידי האיגוד לשפר את התנאים, ואנו

תומכים בכך מאוד."

העובדים הסוציאליים עובדים לעתים עם אוכלוסיות אלימות,

יש סדנאות להתגוננות, ויש מקומות שאין בהם אנשי ביטחון.

אבל אין כסף להפעיל אותן. מה אתה מציע בנושא זה?

ופורצת משמעותית בשורה לי אין אך חשוב, נושא "זהו

הוספנו ב–2010, כסף והעברנו ב–2009 כסף העברנו דרך.

כספים, מאוד הרבה הלשכות לכל

איננו האבטחה. לשיפור היתר בין

אלא שומרים, נממן ולא מממנים

על פי הוראות התע"ס. אפשרנו למי

אחד תפקיד בעל להמיר שרוצה

ברור באופן הלשכות אבל בשומר,

סוציאלי עובד להעסיק מעדיפות

שברוב יוצא וכך שומר, ולא

ולכן מסתייע. אינו הדבר המקרים

במימון לעתים נתגבר ואנו תממן שהרשות הוא שצריך מה

או באבטחה."

יש לשכות שנראות כל כך רע, שזה מעודד את האלימות.

סכום להוצאת עיקש במאבק באמת אנחנו צודקת. "את

תקציבי סביר, 20 מיליון שקל, לשיפוץ של לשכות רווחה. אני

מקווה שנוכל לראות תוצאות."

של קבוצות מפני הסוציאליים העובדים על מגן אתה כיצד

הורים שילדיהם נלקחו מהם, והם נתמכים על ידי פוליטיקאים

ולוביסטים?

"אני חושב שהקמפיין נגד רשויות הרווחה הינו חמור בצורה

בלתי רגילה. צר לי על כך שיש חברי כנסת בודדים שנותנים

יד למתקפה מרושעת ונואלת. הפעלנו כלים משפטיים מרחיקי

העובדים איגוד עם בתיאום האחרונות, בשנתיים לכת

הסוציאליים, כדי לבלום את המהלך הזה, ובכל מקום שאנחנו

רואים חציית קו אדום בהתייחסות לפקידי הסעד ולעו"סים

היועץ המשפטי עם בתיאום עבודה - דרך בכל נוקטים אנו

השבוע נוספות. מערכות הפעלת למשטרה, פנייה לממשלה,

נפגשתי עם ארגוני עולים לדיון בנושא זה."

להסיט את ההון בתוך החברה

מה החזון שלך לשנים הקרובות?

בצורה - הרגליים על להעמיד כול קודם הוא שלי "החזון

העבודה מערכת את - קדימה שנים ולהרבה ביותר הטובה

חזק בסיס לנו ייתן זה החברתיים. והשירותים הסוציאלית

ומוצק, שהוא חיוני במדינה מורכבת, רב תרבותית ומסובכת

ולו להשאיר לא מחייב זה פשוטים. לא אתגרים עם מאוד,

אבן אחת בלתי הפוכה, ואני והצוות מנסים לגעת כמעט בכל

נושא.

מקצוע של ויחצ"ן דובר כשופר, עצמי את רואה "אני

ויותר יותר נכנס שאני שככל מכיוון הסוציאלית, העבודה

נפעם בכל ולומד את העבודה עצמה, אני לחומר המחקרי

מסוים, אופי שמחייב דופן, יוצא מקצוע זה מחדש. פעם

והבנה הזולת אהבת לנתינה, רצון מתוך שבאים אנשים

הנפש שבין והקשר האדם מורכבות של מאוד עמוקה

הוא לנכון רואה שאני הדברים אחד זו, מבחינה לגוף.

העובדים של הבא לדור לאפשר

טוב מקצועי עתיד הסוציאליים

ומבוסס.

"כאג'נדה חברתית, אני סבור שיש

מסיטים איך לבחון כולל צורך

שיהיה כך החברה בתוך ההון את

לדרוש אפשר אי לכולם. מספיק

שהוא שמאיפה ולצפות דברים

מהלוואות, יבוא הכסף הכסף. יבוא

מהגברה של גביית המיסים או מהרחבה תקציבית. הגיע הזמן

שעם ישראל לא יפחד לדבר על הדברים הכואבים ביותר. אם

עם ישראל רוצה את רשת הביטחון הסוציאלית המרבית, אז

העת והגיעה - אותה לממן כיצד לשקול יצטרך ישראל עם

מהשכבות כסף יותר לגבות בעד אני מהפכניים. לצעדים

המבוססות. למשל, תמכתי בהעלאת תקרת הביטוח הלאומי

לבעלי ההכנסות הגבוהות. אין לנו ברירה."

החברתי המחיר את שמשלם מי כזו שבשיטה היא הבעיה

והכלכלי הן שכבות הביניים.

"נכון, ולכן צריך להיות ריאליים במה שאפשר לדרוש. איני

אין כי מישהו, עולה בראשו של דבר שרק כל להבטיח יכול

יכולת לספק את הצרכים של כולם בכל נושא. אם נבחן היטב

מיליארדי נוספו האחרונות שבשנים נראה הדברים, את

שקלים לשירותי הרווחה והביטחון הסוציאלי.

המשמעותי החברתי האתגר היא העוני עם "ההתמודדות

בחברה עניים 20% של בסף חיים שאנחנו העובדה ביותר.

עניות, המחייבת מהפכה מוחלטת באופן קבוע היא תעודת

אנשים לתמרץ ומחייבת העוני עם להתמודד איך בחשיבה

שתהיה כדי פתרונות למצוא לתעסוקה, לצאת דרך בכל

הכנסה פנויה גדולה יותר לנפש. החל מהגדלת קצבאות צבירה

ומאוזנת מצד אחד, וכלה במס הכנסה שלילי והרחבת תכנית

'אורות לתעסוקה' בצורה מבוקרת, הרחבת תכניות להעצמה

הפעלה - וכמובן לתעסוקה, לצאת נשים עידוד אישית,

למשפחות התקרה הגדלת לרון, חוק של ומיטבית מרבית

חד הוריות, תקרת ההכנסה הפטורה מקיזוז קצבת הביטוח

הלאומי ועוד ועוד."

"תמונה מלאה של מפת העבודה הסוציאלית תחייב

את שיפור תנאי העבודה הסוציאלית ואת שיפור תנאי העובדים בלשכות הרווחה"

| פברואר 122010 ס ' ' דעו מי

מן המחקר �

דורי ריבקין

התפתחויות בתחום האימוץ

בתחום לכת מרחיקות תמורות התרחשו האחרון בדור

שינויים ובעקבות בכלל חברתיות מגמות בעקבות האימוץ,

במדיניות רווחת הילד בפרט. בעבר, מרבית הילדים שנמסרו

אומצו הם נשואות. לא לנשים שנולדו תינוקות היו לאימוץ

ממעמד לרוב ילדים, חשוכי זוגות על–ידי ללידתם סמוך

סוציו–אקונומי בינוני או גבוה. בשנים האחרונות חלה פחיתה

נרחב לשימוש הודות לאימוץ, הנמסרים התינוקות במספר

יותר באמצעי מניעה ולזמינות גדולה יותר של הפסקות היריון

וכן הודות לשינוי ביחס החברה לאימהות חד–הורית. במקביל,

גדל מספר הילדים הגדולים המועמדים לאימוץ )ילדים מעל

עם כ"ילדים האימוץ שירותי ידי על המוגדרים שנתיים, גיל

צרכים מיוחדים"( וכן התווספו מועמדים לאימוץ מקרב ילדים

שבעבר נחשבו לבלתי מתאימים לאימוץ: ילדים עם מוגבלויות

Rosenthal and( והתנהגותיים רגשיים קשיים עם וילדים

מהגידול נובעת הילדים במספר זאת עלייה .)Groze, 1990במספר הילדים המאותרים כסובלים מהתעללות או מהזנחה

וממדיניות רווחה השואפת להעניק לכל ילד בית בטוח וקבוע.

שינוי זה בא לידי ביטוי גם בישראל: 7% מן הילדים שנמסרו

לאימוץ ב–1964 היו ילדים גדולים )מימון, 1994(, ואילו בשנים

האחרונות כמחצית מן הילדים הנמסרים לאימוץ הם ילדים

גדולים.

קבוע כסידור האימוץ של יתרונותיו על מצביעה הספרות

לילדים שסבלו מהתעללות ומהזנחה ושמשפחותיהם המקוריות

נהנים לאימוץ שנמסרים ילדים אותם. לגדל מסוגלות אינן

מתנאי חיים טובים ויציבים יותר והסתגלותם הרגשית, החב–

רתית והלימודית טובה יותר מזו של ילדים שגדלים לאורך זמן

Barth and Berry, 1988; Rosenthal and Groze,( באומנה

גם בקשיים גדולים כרוך ילדים 1994(. עם זאת, אימוצם של בארה"ב מצליח: אינו האימוץ המקרים, מן בחלק ייחודיים.

אימוץ צו שניתן לפני האימוץ פירוק של המקרים שיעור

Westheus( 15%-10%–אצל ילדים גדולים הוא כ )disruption(

and Cohen, 1990(. לגבי ילדים "קשי–השמה", כגון ילדים עם Smith and( זה עולה ל–24%-31% בעיות התנהגותיות, שיעור

.)Howard, 1991מאמצות משפחות למצוא מתקשים האימוץ שירותי

מתאימות עבור כל הילדים הגדולים, בניגוד בולט למצב בקרב

שונה גדולים ילדים ההורים שמאמצים אוכלוסיית תינוקות.

מדובר רוב על–פי מאפיינים: בכמה תינוקות המאמצת מזו

גידלו שכבר הורים קרובות לעתים יותר, מבוגרים באנשים

גבוה היחידים ההורים שיעור גם במשפחתם. שנולדו ילדים

משפחה היו המאמצים מן גדול חלק רבות, במדינות יותר.

מורכב האימוץ תהליך גם אותו. שאימצו לפני לילד אומנת

כמה כולל הוא גדולים. בילדים מדובר כאשר יותר וממושך

דרך המקוריים, הוריו מבית הילד ביציאת החל שלבים,

הטיפול המשפטי בתיק האימוץ והמסירה למשפחה המאמצת

וכלה במתן צו אימוץ.

תמורות בתפיסת האימוץ - מ"לידה חדשה" להשתלבות במשפחה

בעקבות התמורות הללו משתנות גם תפיסותיהם של אנשי

המקצוע, ועקב כך גם משתנה גישתו של הציבור כלפי האימוץ.

בעבר רווחה התפיסה, שאפשר לכנותה רומנטית, לפיה האימוץ

למשפחה מחדש "לידה מעין מלידה; להֹורּות זהה כמעט

פעולה חד–פעמית זאת, האימוץ הוא על–פי תפיסה הנכונה".

המחברת את הילד בבת אחת למשפחה המאמצת. תרומתם

המרכזית של שירותי האימוץ היא בהתאמה הנכונה בין הילד

טבעית תהיה ביניהם שההתחברות כך המאמצים, להוריו

ומידית ותטשטש את עובדת היוולדו למשפחה אחרת. לאחר

מסירת הילד למשפחה המאמצת, על שירותי האימוץ להיפרד

מן הילד ומן המשפחה כדי לאפשר להם להיות משפחה רגילה,

-----המחקר בוצע על ידי דורי ריבקין ושושנה באומגולד במאיירס-

ג'וינט-מכון ברוקדייל. המחקר מומן בסיוע משרד העבודה והרווחה, האגף למחקר, תכנון והכשרה, המחלקה למחקר, ונערך בסיוע האגף

לשירותים אישיים וחברתיים, השירות למען הילד. דוח המחקר המלא פורסם תחת הכותרת: ריבקין, ד. ובאומגולד, ש.

2001. מחקר מעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ. ירושלים: מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.

ıÂÓȇ

מחקר מעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ

| פברואר 132010 ס ' ' דעו מי

של הקודמים קשריו אימוץ. של הסטיגמה ללא

ולפגוע אותו לבלבל יכולים וזיכרונותיו הילד

שלא מוטב ולכן החדשה, למשפחה בהתקשרותו

של בעברו גורמים עם הקשר אותם. לעורר

ההורים על ומאיים קונפליקט אצלו יוצר הילד

המאמצים ולכן אינו רצוי. על–פי תפיסה זו הומלץ

כדי מאומצים, שהם לילדים לספר שלא בעבר

שלא לפגוע בתחושת שייכותם למשפחה. תפיסה

תינוקות אימוץ עם יותר טוב מתיישבת זאת

יותר, שכיח היה שבעבר המצב יומם, בני

גדולים, ילדים של אימוץ עם מאשר

השכיח יותר היום.

כמו ביתר מדינות העולם

בשיעור העלייה המערבי,

הילדים הגדולים שנמסרים

חוסר רקע על לאימוץ

לטפל הוריהם של יכולתם

בהם, לצד שינויים ערכיים

בארץ גם הולידה כלליים,

גישה חדשה לאימוץ. גישה זאת

שאפשר הפתרונות אחד את באימוץ רואה

המקורית. במשפחתם לגדול יכולים שאינם לילדים להציע

לכך ובהתאם מקורית, הֹורּות לבין אימוץ בין מבחינה היא

הציפיות מן האימוץ שונות והצלחתו נמדדת לא במידת הדמיון

בהשוואה לילד שלה בתרומה אלא מקורית, להֹורּות שלו

נשאר היה אילו או אחרת חוץ–ביתית במסגרת לו לצפוי

במשפחתו המקורית. על–פי תפיסה זאת, האימוץ אינו בהכרח

פתרונות שעבורם ילדים ויש ילד, לכל ביותר הטוב הפתרון

אחרים, כגון אומנה, מתאימים יותר. האימוץ נחשב לתהליך

מתמשך של בניית קשר ושל התמודדות עם קשיים. ההתאמה

המידית חשובה פחות, ולתמיכה ולליווי של גורמים טיפוליים,

גדול משקל יש לילדים, באחריות המשפחות עם שחולקים

יותר. הגורמים הטיפוליים צריכים, בין היתר, לסייע להורים

ליכולתו עמו ומקשריהם הילד מן ציפיותיהם את להתאים

דוגמאות מלידה. מהֹורּות שונה האימוץ כי ולהבין ולצרכיו

שבמקרים ההכרה הם זאת תפיסה של המעשיים לביטוייה

מסוימים עדיף לילד להישאר במשפחה אומנת קבועה מאשר

עידוד או מאמצת, למשפחה לעבור

הכרה מתוך פתוח", "אימוץ של

של קשריו שמירת של בחשיבות

הילד עם בני משפחתו המקורית.

מחקר המעקב אחרי ילדים גדולים שנמסרו

לאימוץ

ביוזמת ב–1999 נערך זה מחקר

השירות למען הילד של משרד העבודה

שהיו ילדים אחר עקב הוא והרווחה.

לאימוץ כשנמסרו ויותר שנתיים בני

1994- בשנים לכן, קודם שנים 15-5

לסייע הייתה המחקר מטרת .1985

לשירות למען הילד ולגורמים נוספים

בקביעת האימוץ בתחום העוסקים

עבודתם. דרכי ובשיפור מדיניות

שיטתי מידע קבלת באמצעות זאת

לאימוץ שנמסרו הילדים של מצבם על

בטווח הארוך, בחינת המאפיינים של הילדים

ושל המשפחות המשפיעים על הצלחת האימוץ ובחינת הצרכים

לשיפור כבסיס האימוץ, בשלבי המשפחות ושל הילדים של

השירותים לילדים המאומצים ולמשפחות המאמצות.

מקורות המידע למחקר כללו:

ובארגונים הילד למען בשירות מפתח אנשי עם ראיונות .1

אחרים, בקשר לדרכי העבודה ולסוגיות רלוונטיות.

2. תיקי האימוץ של הילדים - מידע על הרקע של הילדים ועל

190 של ממדגם האימוץ, תיקי מתוך נאסף האימוץ תהליך

ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ בשנים 1994-1985.

הילדים. של המאמצים הוריהם בקרב טלפוני סקר .3

מתוך ילדים, 179 של הוריהם להתראיין והסכימו אותרו

293 הורים שאליהם נעשתה פנייה )61%(. ההורים נשאלו על

והיחסים הילדים מצב האימוץ, מהלך המשפחה, מאפייני

במשפחה.

את שתיארו מאמצים, הורים שבעה עם פתוחים ראיונות .4

"סיפור האימוץ שלהם" ואת תפיסותיהם לגביו.

| פברואר 142010 ס ' ' דעו מי

מן המחקר �

בעת האימוץ היו כרבע

מן הילדים )%∂≥( בני ≥-3,

µ-¥ היו בני )≤µ%( רבע מהם

וכמחציתם )¥9%( היו בני ∂ ויותר

ıÂÓȇ

הרקע של הילדים לפני האימוץ

בחינת מאפייני המשפחות המקוריות של הילדים הראתה כי

46% מן ההורים לא חיו ביחד, 78% מן האבות לא עבדו, 90%

מן האבות ו–91% מן האימהות סבלו מבעיות חמורות בתפקוד.

הבעיות השכיחות בקרב האימהות היו הפרעות אישיּות, פיגור

ומחלות נפש, ובקרב האבות - עבריינות, התמכרות והפרעות

אישיּות. שיעור גבוה ממשפחות אלה סבלו מקשיים בהשוואה

למשפחות אחרות של ילדים בסיכון, כגון ילדים בטיפול פקידי

לדיון הובא שעניינם וילדים בפנימיות השוהים ילדים סעד,

בוועדות ההחלטה.

סבלו )64%( לאימוץ שנמסרו הילדים מבין גבוה שיעור

מהתעללות פיזית, נפשית או מינית, או שהיו עדים לאלימות,

שיעור האימוץ. לפני מבוגרים של מין ליחסי או לעבריינות

פיזית מהתעללות סבלו כי בוודאות ידוע שלגביהם הילדים

היה 42%, זאת בהשוואה ל–16% מכלל הילדים שבטיפול פקידי

סעד לחוק נוער. קושי נוסף שאליו נחשפו הילדים היה היעדר

חוץ– סידורים בשני שהו הילדים מבין 62% קבועה: מסגרת

ביתיים לפחות לפני המסירה לאימוץ, ו–28% מן הילדים עברו

שלושה סידורים או יותר.

רבע ,3-2 בני )26%( הילדים מן כרבע היו האימוץ בעת

ויותר. 6 בני היו )49%( וכמחציתם 5-4 בני היו )25%( מהם

שונים בתחומים מבעיות סבלו הילדים מבין גבוה שיעור

בסמוך לאימוץ: 61% מן הילדים סבלו מבעיות התפתחותיות

ורפואיות, 81% סבלו מבעיות רגשיות, ל–73% מן הילדים היו

בעיות התנהגות בבית הספר, ל–41% מן הילדים היו הישגים

נמוכים בבית הספר ו–29% למדו במסגרת החינוך המיוחד.

של יותר גבוה משיעור סבלו מבוגר בגיל שאומצו ילדים

בגיל שאומצו לילדים בהשוואה מהתחומים בחלק קשיים

ולהתנהגות מסכנת להתעללות הילדים שנחשפו שיעור צעיר.

של מבוגרים, שיעור הילדים שעברו בין סידורים חוץ–ביתיים

משנתיים, יותר נמשך אימוצם שהליך הילדים שיעור רבים,

ושיעור ריכוז הפרעות ועם למידה ליקויי עם הילדים שיעור

הילדים עם בעיות רגשיות ועם בעיות התנהגות בבית–הספר -

כל אלה היו גבוהים יותר בקרב הילדים שאומצו בהיותם בני

6 ויותר, בהשוואה לילדים שאומצו בגילים צעירים יותר. רק

שיעור הילדים שסבלו ממחלות חוזרות או מאיחור בהתפתחות

בני לעומת 3-2 בני ילדים בקרב יותר גבוה היה המוטורית

5-4 או בני 6 ויותר.

לאור הנתונים על השיעורים הגבוהים של הילדים, בעיקר בני

ויותר, שסבלו מבעיות התפתחותיות, בריאותיות, רגשיות שש

שלהוריהם ילדים של הגבוה השיעור לאור לימודיות, או

המקוריים היו בעיות חמורות בתפקוד ולאור שיעורם הגבוה

של ילדים אשר סבלו מהתעללות והועברו בין סידורים חוץ–

ביתיים שונים - סביר להניח שחלק גדול מהם נזקק לטיפול

ולסיוע בתחומים רבים במשך תקופה ממושכת.

| פברואר 152010 ס ' ' דעו מי

תהליך האימוץ

הליך האימוץ מתחיל כאשר מערכת הרווחה מחליטה שילד

אינו יכול לגדול במשפחתו המקורית ושיש למסור אותו לאימוץ

למשפחה קבועה. ההחלטה על פתיחה בהליך אימוץ מתקבלת

פקיד חברתיים. לשירותים המחלקה של ההחלטה בוועדת

לכדי ולגיבושו המידע לאיסוף אחראי האימוץ לחוק הסעד

תסקיר בקשה להכרזת קטין כבר–אימוץ. המחלקה המשפטית

בקשה המשפט לבית מגישה והרווחה העבודה משרד של

להכריז על הילד כבר–אימוץ. בית המשפט לענייני משפחה דן

בבקשה ושומע את טיעוני הייעוץ המשפטי ואת טיעוני ההורים.

לעתים קרובות, ההורים מגישים ערעור לבג"ץ.

לביצוע קבועים זמן פרקי ובתע"ס בחוק שנקבעים אף על

שלביו השונים של ההליך המשפטי, הוא אורך זמן רב; על–פי

רוב יותר משנה. בראיונות עם אנשי המקצוע צוינו כמה בעיות

בהליך הניהולי והמשפטי הקודם למסירת הילד למשפחה. יש

חילוקי דעות בין המחלקות לשירותים חברתיים לבין השירות

מסירת על בהחלטה לעיכובים האחריות בנושא הילד למען

שהמחלקות טוענת הילד למען השירות הנהלת לאימוץ. ילד

לשירותים חברתיים הן שדוחות את ההחלטה לפתוח בהליכי

אימוץ, אם מפאת עמדות אשר מתקשות להסכים עם פתרון

האימוץ ואם בשל ניסיונות שיקום חוזרים של ההורה הביולוגי.

לעומת זאת, פקידי הסעד לחוק נוער סבורים שהשירות למען

שבהם הראשונים, בשלבים יותר מעורב להיות צריך הילד

העובדים ההליך. את לקצר ובכך לאימוץ, ההוצאה נשקלת

גם ציינו את התמשכות ההליך המשפטי - בשל הסחבת בבתי

המשפט, בשל הצורך לאפשר להורים להוכיח את טענותיהם

ובשל קשייהם של השופטים להכריע בנושא כה גורלי.

מניתוח הנתונים בתיקי הילדים עלה כי הליך האימוץ, ַהֵחל

השירות לטיפול הילד את שמפנה החלטה בוועדת בטיפול

חודשים 26 ארך למשפחה, הילד במסירת וַכלה הילד למען

בממוצע. הליך אימוצם של 26% מן הילדים ארך פחות משנה

ויותר. מרכיב הדיונים ושל 19% מן הילדים ארך שלוש שנים

בבית המשפט, מן הדיון הראשון ועד להכרזה על הילד כבר–

אימוץ, ארך 13 חודשים בממוצע; כלומר, כמחצית משך ההליך

מהילדים כעשירית של בעניינם המשפטיים הדיונים כולו.

ארכו שנתיים עד שלוש שנים.

למשפחה ילד למסור הילד למען השירות על אוסר החוק

במקרים אלא כבר–אימוץ, הכרזתו לפני אימוץ למטרת

קטין )מסירת דיחוי סובל אינו המקרה שבהם מיוחדים,

- מסירת קטין במצב משפטי לחוק האימוץ 12/ג' לפי סעיף

פתוח(.

כחמישית מן הילדים )22%( נמסרו למשפחות במצב משפטי

פתוח, על–פי הליך זה, לפני שהוכרזו בני–אימוץ. משהוכרז הילד

כבר–אימוץ, השירות למען הילד חייב למסור אותו למשפחה

בתוך שנה. אנשי המקצוע ציינו כמה קבוצות של ילדים שקשה

אחים, של קבוצות מבוגרים, ילדים משפחות: להם למצוא

ילדים רפואיות, בעיות או קשות התנהגות בעיות עם ילדים

להורים עם מחלות נפש או פיגור, ילדים עם רקע של התעללות

מינית או ילדים במצב משפטי פתוח. ל–23% מן הילדים שנכללו

במחקר היה קושי למצוא משפחה מתאימה. כשליש מן הילדים

נמסרו עם אחים - 29% עם אח אחד ו–6% עם שני אחים.

מאפייני המשפחות המאמצות

אחד מקשייו של השירות למען הילד הוא גיוסן של משפחות

מתאימות לאימוץ ילדים גדולים, היות שרוב הפונים לשירות

מעדיפים לאמץ תינוק. עובדי השירות למען הילד מתלבטים

ביחס לתכונותיהן הרצויות של המשפחות המאמצות. חלק מן

העובדים סבור שלהורים עם ילדים משלהם יש ניסיון וביטחון,

ואחרים סבורים שהמוטיבציה של משפחות ללא ילדים גבוהה

יותר. הובעה גם התלבטות לגבי ְמַאמצים יחידים, שאינם חיים

להגדיר שמסוגלים שלהורים הסכמה הייתה זוגית. במסגרת

ציפיות ֵריאליות מן הילדים יש סיכויי הצלחה גדולים יותר.

אוכלוסיית כי עולה הסקר במסגרת שנאספו מהנתונים

ההורים המאמצים מגוונת: ל–46% מן המשפחות לא היו ילדים,

היו המשפחות מן ול–22% בלבד ביולוגיים ילדים היו ל–33%

גיל ילדים מאומצים. הגיל השכיח של הילדים במשפחה היה

הסוציו–אקונומי, המצב מבחינת .)12-7( היסודי הספר בית

מאוד דומה המאמצות המשפחות של האוכלוסייה התפלגות

המשפחות שיעור זאת, עם הכללית. האוכלוסייה להתפלגות

זאת באוכלוסייה יחסית גבוה דתי חיים אורח המקיימות

)30% לעומת 9% בכלל האוכלוסייה(, ושיעור תושבי הקיבוצים

והיישובים הקהילתיים גבוה אף הוא יחסית לכלל האוכלוסייה

)30% לעומת 7% בכלל האוכלוסייה(.

תחילת תהליך האימוץ

הכנה פגישות ב–7-5 השתתפו )84%( ההורים מרבית

למען השירות במסגרת גדולים ילדים לאימוץ קבוצתיות

תועלתן אלה, בפגישות שהשתתפו ההורים רוב לדעת הילד.

את להבין מסוגלים היו לא שהם מכיוון מוגבלת, הייתה

הקשיים העומדים לפניהם לפני שהתנסו בהם. לאחר שהוועדה

לצרכים מיוחדים מוצאת את המשפחה המתאימה לאימוץ ילד

מסוים, העובדת המטפלת בבני הזוג מספרת להם עליו ובודקת

האם הם מעוניינים לאמץ אותו והאם הם מסוגלים לכך. אם

הסכימו, מספרים גם לילד על המשפחה ועל משמעות האימוץ

על הורים סיפרו הפתוחים בראיונות ביניהם. ומפגישים

| פברואר 162010 ס ' ' דעו מי

‡ıÂÓÈמן המחקר � הפתעה - כש"פתאום" הוצע להם ילד לאחר המתנה ממושכת,

גורלית, החלטה מיד לקבל נדרשו כאשר שחוו המצוקה ועל

על סמך היכרות קצרה וללא מידע רב. ברוב המקרים )74%(,

ההורים לקחו את הילד הראשון שהוצע להם.

ב–80% מן המקרים תהליך ההיכרות בין ההורים לילד ארך

שבועיים או פחות, ובמהלכו היו ארבע פגישות או פחות. לדעת

חלק מעובדי השירות למען הילד, משך הזמן הנהוג קצר מדי.

הסקר תומך בדעה זאת באופן חלקי: מרבית ההורים )71%(,

סברו כי משך זמן ההיכרות היה מתאים. רבע מההורים סברו

ארוך שהיה סברו ו–3% מדי, קצר היה ההיכרות שתהליך

מדי.

כמה עד בשירות התלבטו בעבר השירות, עובדי לדברי

המדיניות היום הילד. של עברו על מידע למשפחות לספק

לפגוע מבלי פרטים, שיותר כמה לספק היא בשירות

)93%( בסקר שהשתתפו ההורים מרבית האימוץ. בסודיות

ההורים רוב הילד. אודות על כלשהו מידע שקיבלו סיפרו

מדויק היה שהוא השיבו השונים בתחומים מידע שקיבלו

)85%-100%( ושהוא עזר להם )62%-75%(. הורים רצו מידע

התעללות המקורית, )המשפחה הילד של עברו על נוסף

והזנחה ומקומות שבהם חי לפני האימוץ(. חלק מן ההורים

להם נמסר שלא על כעסו הפתוחים בראיונות שהתראיינו

זה מידע שבהם במקרים הילדים, של בעיותיהם על מידע

בקנה עולים הממצאים החלטתם. על להשפיע יכול היה

הורים השירות. עובדי תיארו שאותה המגמה עם אחד

שאימצו ילדים בשנים 1994-1990 דיווחו על קבלת מידע רב

התחומים .1989-1985 בשנים שאימצו הורים מאשר יותר

העיקריים שההורים ציינו כטעוני שיפור בהכנה לאימוץ היו

קבלת מידע מפורט יותר על הילד )18%( וקבלת יותר מידע

מקצועי וכלים לאימוץ ילדים עם צרכים מיוחדים )17%(.

ההסתגלות קשיי את ההורים תיארו הפתוחים בראיונות

לאימוץ במשך השנה הראשונה: בלבול לנוכח השינוי הפתאומי

בחיים עם הבאת הילד הביתה, קבלת ילד במצב מוזנח, קושי

מן ניתוקו בעקבות הילד של קושי זר, ילד הביתה להכניס

הסביבה הקודמת ובעיות רגשיות והתנהגותיות של הילד.

הילד מסירת לאחר כי סיפרו הילד למען השירות עובדות

הראשונה בתקופה הילד ואת הזוג את מַלוות הן למשפחה

על–פי יותר. נמוכה בתדירות - ובהמשך אינטנסיבי, באופן

נתוני הסקר, בחצי השנה שבין מסירת הילד להורים לבין קבלת

צו האימוץ, כמעט כל המשפחות )98%( היו בקשר עם עובדת

פעם הייתה הקשר תדירות רוב, על–פי הילד. למען השירות

בשבועיים עד פעם בחודש. מרבית ההורים )81%( היו מרוצים

ושביעות העובדת עם ההורים של הקשר תדירות זה. מקשר

גבוהות באופן ומעזרתה בפתרון בעיות היו רצונם מזמינותה

בהשוואה ,1994-1990 בשנים שאימצו הורים בקרב מובהק

להורים שאימצו בשנים 1989-1985.

מהלך האימוץ

בראיונות הפתוחים סיפרו עובדות השירות למען הילד והורי

ועל קשיים אופייניים הילדים על תהליך ההסתגלות לאימוץ

באימוץ לאורך השנים: בעיות התנהגות של הילדים בעקבות

מקשיים הילדים, ממגבלות ההורים אכזבת בעבר, פגיעות

לימודיים ומעיסוק של הילדים בעברם - אשר מאיים לעתים

גיל את מציינים מהמרואיינים חלק המאמצים. ההורים על

ההתבגרות כקשה במיוחד אצל ילדים מאומצים.

במסגרת הסקר נשאלו ההורים על משברים שאירעו במשך

נתגלע המשפחות מן )51%( במחצית האימוץ. מאז השנים

משבר אחד לפחות עם הילד המאומץ. המשבר השכיח, שאירע

בקרב 30% מן המשפחות, היה קשור לבעיות התנהגות קשות של

הילד )כגון גנבות, שקרים, שוטטות, התפרצויות זעם ואלימות(.

12% לאימוץ: הראשונה בשנה יותר שכיחים היו המשברים

לאחר הראשונה בשנה הילד עם משבר חוו המשפחות מן

האימוץ; בכל אחת מן השנים הבאות אירע משבר אצל כ–6%

מן המשפחות. טווח הגילים שבו התרחשו האירועים בשכיחות

הגבוהה ביותר היה שלב ההתבגרות, בגילים 18-13.

המשפחה בבית שהה הילד האם נשאלו ההורים כן, כמו

ברציפות או יצא למסגרת חוץ–ביתית בשלב כלשהו. אחד מכל

שישה ילדים )16%( יצא למסגרת חוץ–ביתית במהלך האימוץ,

כולל אינו זה )נתון טיפולית פנימייה או פנימייה רוב על–פי

נערים שיצאו לישיבה תיכונית או לאולפנה(. שיעור היוצאים

למסגרת חוץ–ביתית היה גבוה באופן מובהק )31%( אצל ילדים

ילדים אצל )2%( ביותר ונמוך הסקר, בעת 25-19 בני שהיו

שהיו מתחת לגיל 12 באותו זמן.

מצב הילדים בעת עריכת מחקר המעקב

בתחום המקצוע אנשי את המעסיקות השאלות אחת

האימוץ קשורה לציפיות מילדים לאחר האימוץ: האם סביר

שאינם "רגילים" ילדים כמו ויתפקדו יתפתחו שהם לצפות

מאומצים, או שסביר יותר לצפות לקשיים מרובים ויש לבחון

נשארו אילו למצבם בהשוואה הילדים של התפתחותם את

אחת חוץ–ביתי. בסידור גדלו אילו או המקורית במשפחתם

ממטרותיו של מחקר המעקב הייתה ללמוד על מצבם הלימודי,

הרגשי והחברתי של הילדים היום.

)47%( הילדים מן כמחצית היו המעקב מחקר עריכת בעת

מתבגרים בני 18-13, כשליש מהם )37%( היו ילדים בני 12-6

והיתר )16%( היו בוגרים בני 25-19. 88% מן הילדים לומדים

או למדו במסגרת חינוך רגילה ו–12% למדו במסגרת החינוך

הם הילדים מן 43% ההורים, של דיווחם על–פי המיוחד.

ו–21% רגילים 36% תלמידים או מצטיינים, טובים תלמידים

בעיות התנהגות בבית אין ל–48% כן, כמו בלימודים. חלשים

| פברואר 172010 ס ' ' דעו מי

ול–20% מן הילדים היו שלוש הספר, ל–32% בעיה או שתיים,

בעיות התנהגות או יותר בבית הספר. שיעור גבוה מן הילדים

)37%( סובלים מליקויי למידה.

הילדים אצל הבחינו האם לציין התבקשו הילדים הורי

בהתנהגויות המעידות על בעיות רגשיות או חברתיות בשישה

תחומים )עצב ופחדים, תוקפנות, אי שקט, בעיות אכילה, שינה

או הרטבה, התנהגות אנטי חברתית ובעיות ביצירת קשרים(.

אצל 14% מן הילדים לא נמצא ביטוי לבעיות באף לא אחד מן

התחומים שנמנו. בקרב 38% מן הילדים היו ביטויים לבעיות

בתחום אחד או שניים, ל–31% - בשלושה או ארבעה תחומים,

הוריהם תחומים. בשישה או בחמישה - הילדים מן ול–17%

של הילדים שהיו בני 13 ויותר נשאלו על התנהגויות סיכון של

התנהגות עבריינות, בסמים, שימוש מופרזת, )שתייה ילדיהם

גילאי הנוער מבני 16% של הוריהם אחראית(. בלתי מינית

18-13 דיווחו על התנהגות אחת לפחות מסוג זה, וכן הוריהם

של 31% של הצעירים בני 25-19.

היו כמה תחומים שבהם שיעור הילדים עם קשיים גדל עם

עם הילדים שיעור המעקב: מחקר עריכת בעת הילדים גיל

הישגים לימודיים נמוכים, שיעור הילדים עם בעיות התנהגות

בבית הספר ושיעור הילדים עם מספר קטן של חברים.

היחסים במשפחה ושביעות הרצון מן האימוץ

האימוץ בתחום המעורבים את המעסיקות השאלות אחת

לבין המאומצים הילדים שבין היחסים מן הציפיות היא

הוריהם המאמצים והמידה שבה יחסים אלה דומים ליחסים

במשפחות שאינן מאמצות או שונים מהם. בין אנשי המקצוע

רק מוצלח הוא האימוץ כי שסבורים מי היו שהתראיינו

כאשר יש שייכות מלאה של הילד למשפחה המאמצת. אחרים

יותר טוב הילד כשמצב כלומר, "יחסית"; להצלחה התייחסו

במשפחתו המאמצת לעומת מצבו אילו גדל בטיפול חוץ–ביתי.

על–פי תפיסה זאת, גם מצב שבו יש קשיים ביחסים או כזה שבו

הילד יוצא למסגרת חוץ–ביתית יכול להיחשב כהצלחה, כל עוד

נשמר קשר מסוים בין הילד לבין משפחתו המאמצת.

הילדים עם יחסיהם את לאפיין התבקשו ההורים בסקר,

קרובים מרגישים שהם דיווחו 94% שונים: ממדים על–פי

לילדיהם; 89% חשו שהילד מכבד אותם, 77% אמרו שהתקשורת

בינם לבין ילדיהם טובה ו–74% אמרו שהם סומכים על ילדיהם;

87% מן ההורים דיווחו שהם וילדיהם מסתדרים בצורה טובה

וויכוחים מריבות על דיווחו ההורים מן 43% כללי; באופן

כמעט כל ההורים )98%( סבורים כי האימוץ שיפר את מצבו של הילד,

91% מן ההורים שמחים על החלטתם לאמץ, 90% סברו שהאימוץ מוצלח

ו–78% ציינו שהאימוץ שיפר את חיי המשפחה. חלק מן ההורים

)18%( אמרו שהאימוץ הפריע לחיי המשפחה

| פברואר 182010 ס ' ' דעו מי

‡ıÂÓÈמן המחקר � תכופים עם הילדים ו–80% מן ההורים העריכו את היחסים בין

הילדים לבין אחיהם כטובים או טובים מאוד.

ההורים נשאלו על השפעת האימוץ על הילד ועל המשפחה.

כמעט כל ההורים )98%( סבורים כי האימוץ שיפר את מצבו

90% על החלטתם לאמץ, מן ההורים שמחים 91% הילד, של

חיי את שיפר שהאימוץ ציינו ו–78% מוצלח שהאימוץ סברו

הפריע שהאימוץ אמרו )18%( ההורים מן חלק המשפחה.

שייך מרגיש הילד "האם לשאלה בתשובה המשפחה. לחיי

למשפחה?", 62% מן ההורים השיבו שהילד חש שייכות מוחלטת

למשפחה; 28% השיבו שהוא מרגיש שייך "במידה רבה", ו–10%

מן ההורים השיבו שתחושת שייכותו של הילד למשפחה אינה

חזקה או בכלל לא קיימת.

האם, היא נשאלו שההורים המעניינות השאלות אחת

במשפחות ליחסים דומים במשפחתם הקשרים לדעתם,

אחרות או שונים מהם. כמחצית מן ההורים שהשתתפו בסקר

)49%( השיבו כי היחסים במשפחתם אינם שונים מן היחסים

22% הבדל: יש כי ציינו ההורים כמחצית אחרות. במשפחות

השיבו כי היחסים טובים יותר, 26% השיבו כי היחסים שונים

)אך לא טובים יותר או גרועים יותר(, ו–3% השיבו כי היחסים

גרועים יותר מאשר במשפחות אחרות.

שיעור ההורים שדיווחו על תקשורת טובה עם הילד, שיעור

ושיעור המשפחה חיי את שיפר האימוץ כי שציינו ההורים

ההורים שהיו מרוצים מהחלטתם לאמץ - כל אלה היו גבוהים

יותר בקרב הוריהם של הילדים הקטנים, בהשוואה להוריהם

שהשיבו ההורים שיעור כן, כמו והבוגרים. המתבגרים של

היה אחרות במשפחות מאשר שונים במשפחה היחסים כי

להורים בהשוואה בוגרים, לילדים הורים בקרב יותר גבוה

למתבגרים ולילדים.

הילדים גיל של ההשפעה בשאלת התלבטו המקצוע אנשי

בעת המסירה על הצלחת האימוץ, והאם יש גיל שלאחריו לא

כדאי למסור ילדים לאימוץ. במסגרת המחקר נבדקה השפעת

שביעות ועל במשפחה היחסים על האימוץ בעת הילד גיל

גילו של הילד בעת המעקב הוחזק הרצון מן האימוץ. כאשר

גיל הילדים בעת האימוץ באף קבוע, לא נמצאה השפעה של

שביעות של או היחסים במשפחה של ההיבטים מן לא אחד

הרצון מן האימוץ, למעט הבדל אחד: בקרב הילדים שהיו בני

יותר של הורים שהעריכו 5-2 בעת האימוץ היה שיעור גבוה

את החלטת השירות למסור להם ילד זה כנכונה, מאשר בקרב

הורים לילדים שהיו בני 6 ויותר בעת האימוץ.

בניתוח הראיונות הפתוחים עם שבעה הורים באו לידי ביטוי

ארבעה דפוסים שונים בחוויית האימוץ:

� "היה לנו מזלØזכינו". בדפוס זה ההורים הרגישו בני מזל על

שזכו לאמץ את הילד המסוים שהם אימצו. על אף הקשיים הם

יותר ובמובנים מסוימים אפילו טוב חווים את הקשר כטוב,

מקשר של הֹורּות מלידה )שלוש משפחות(.

� "מאוד קשה, אבל מחויבות מלאה". בדפוס זה ההורים חווים

את האימוץ כקשה גם אחרי השלבים הראשונים. הורים אלה

ומחויבים הילדים את אוהבים כהורים, עצמם את תופסים

אליהם, אבל רואים הֹורּות זאת כמכבידה יותר מאשר הֹורּות

לילדים מלידה )שלוש משפחות(.

� ניכור ואכזבה. דפוס של היעדר שייכות מלאה ואכזבה בשל

כך, כשהילד לא מרגיש לגמרי חלק מן המשפחה וההורים לא

לגמרי מקבלים אותו )משפחה אחת(.

על–ידי מיוצג שהיה האחרון, בדפוס לה»ר«ת. אלטרנטיבה �

כהֹורּות הקשר את תופסים לא והילד ההורים אחד, מקרה

של לצרכים שמתאים אחר קשר ביניהם יש אבל בלעדית,

הילד )משפחה אחת(.

באישיות גם תלויה השונים לדפוסים שההשתייכות נראה

ובהשקפת העולם של ההורים, ויתכן שהיא גם תלויה בתכונות

נוספים, יתכן שקיימים דפוסים ובצרכים שלהם. של הילדים

שלא תוארו כאן.

הילדים, ההורים המקוריים וההורים המאמצים

לגבי המודעות את העלו האימוץ בתחום ההתפתחויות

עיסוקם של הילדים המאומצים בעברם ובהוריהם המקוריים

על–פי זה. עיסוק עם המאמצים ההורים של ולהתמודדותם

פעם אף דיברו לא )48%( הילדים מן כמחצית הסקר, נתוני

עם משפחתם המאמצת על משפחתם המקורית, 47% מדברים

קרובות. לעתים עליה מדברים ו–5% רחוקות לעתים עליה

כשליש מן הבוגרים פנו לשירות למען הילד בבקשה לפתוח את

תיק האימוץ, וכמחצית מבני 18-16 שוקלים פנייה כזאת.

הוזכר המאמצים ההורים עם הפתוחים הראיונות בכל

המקוריים, בהוריהם הילדים של עיסוקם ספונטני באופן

ההורים תגובות עמם. קשר היה אחד במקרה שרק אף על

המאמצים לעיסוק זה היו מגוונות, וקשורות לדפוסי ההֹורּות

והערכה הבנה שהביעו הורים היו הקודם. בסעיף שתוארו

הורים המקוריים. הוריהם את להכיר הילדים של לרצונם

שיתגברו האמינו אבל שחשו, הקנאה ברגשות הודו אלה

עליהם לטובת הילדים. הורים מאמצים אחרים הביעו דאגה

יגרום אכזבה או שמא חידוש הקשר עם ההורים המקוריים

פגיעה לילדים ולא נטו לעודד אותו. באחת המשפחות עוררו

געגועיה של הילדה לִאמd הביולוגית כעס וחרדה בקרב בני

לביניהם. הילדה בין ניכור לתחושת תרם והדבר המשפחה,

דבר של בסופו שבו פתוח, אימוץ של גם מקרה אחד הוזכר

שמרה אך המקורית, למשפחתה לחזור הבנות אחת בחרה

הבינה הוריה המאמצים. האם המאמצת עם על קשר קרוב

שהאם כך על הצטערה אבל דחויה, הרגישה ולא הבת את

הלימודים. בתחום להישגים להגיע לילדה הפריעה היולדת

| פברואר 192010 ס ' ' דעו מי

מעניין לציין שחלק מן ההורים המאמצים הזכירו את הקושי

שהם חשים כשהם חושבים על כאבן של המשפחות המקוריות,

שהילדים נלקחו מהן.

הילדים מן לרבע היה האימוץ מאז הסקר, ממצאי על–פי

בטלפון. רוב על–פי בעבר, שהכירו אנשים עם כלשהו קשר

הקשר השכיח ביותר היה עם אחים. מעטים מן הילדים )2%(

מן המקרים ב–58% היו בקשר עם אחד ההורים המקוריים.

המאמצים ההורים לכך התייחסו כזה קשר התקיים שבהם

סברו )12%( המאמצים ההורים מן מעטים זאת, עם בחיוב.

שראוי לשמור על קשר בין הילד לבין בני משפחתו המקורית.

שיעור זה היה גבוה יותר בקרב הורים לילדים שקיימו קשר

עם אנשים שהכירו לפני האימוץ )27%(. בראיונות עם עובדי

הועלתה הרווחה שירותי עובדי ועם הילד למען השירות

הילדים בין הקשר המשך של למיסודו ביחס התלבטות

"אימוץ באמצעות הביולוגיים הוריהם לבין המאומצים

הילד חשבו שהמשך הקשר למען עובדי השירות רוב פתוח".

פוגע בילד, בהורים המאמצים ובהורים המקוריים. עם זאת,

הרווחה ובשירותי הילד למען בשירות העובדים מן חלק

חשבו שבמקרים מסוימים אפשר לקיים את הקשר בין הילד

כיצד ִילמדו המטפלים הגורמים אם המקורית, למשפחתו

לעשות זאת.

עזרה למשפחות מאמצות

המשפחה עם בקשר נמצאות הילד למען השירות עובדות

בשלבים הראשונים של האימוץ, עד שההורים מקבלים את צו

האימוץ. לאחר קבלת הצו, לעתים קרובות מסתיים הקשר בין

עובדות והילד. המאמצת המשפחה לבין הילד למען השירות

השירות למען הילד אמרו כי משפחות שמעוניינות בכך יכולות

ייעוץ, לשמור על קשר עם העובדת ולהיעזר בה בהמשך לשם

המקרים מן בחלק מתוקצב. ואינו ממוסד אינו זה ליווי אך

המשפחה יכולה לקבל מן השירות סבסוד, לרוב עבור הוצאות

מיוחדות. בחלק מן המקומות השירות מפעיל קבוצות "פוסט–

אימוץ" להורים, אך רק חלק קטן מן ההורים מגיע לקבוצות

אלה. סיוע נוסף מוגש היום על–ידי ת.ל.מ., שהינה רשת ארצית

לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון, המספקת למשפחות המאמצות

טיפול פרטני ומשפחתי.

בתחום העוסקים המקצוע אנשי עם שקיימנו בראיונות

הייתה הסכמה על כך שמשפחות רבות זקוקות לליווי ולעזרה

גם מעבר לשלב זה. זאת בניגוד לגישה שרווחה בעבר, שלפיה

בתוקף פוגע נחשב המאמצת המשפחה עם הקשר המשך

עם רגילה". "משפחה תהיה שהמשפחה ובציפייה האימוץ

זאת, המרואיינים התלבטו לגבי הדרך הטובה ביותר להמשיך

| פברואר 202010 ס ' ' דעו מי

‡ıÂÓÈמן המחקר � ולסייע למשפחות ובשאלת תפקידו של השירות למען הילד. הם

השירות עזרת את מלקבל נרתעות רבות משפחות כי סיפרו

לפגוע חושש השירות וכי הילד, את מהן שייקחו מחשש

באוטונומיה של המשפחות. כמו כן, השירות אינו יכול להקציב

לעובדים את הזמן הדרוש לעבוד אתן לאורך זמן.

עם בקשר היו )55%( המשפחות מן כמחצית הסקר, על–פי

ששיערו כפי האימוץ. צו קבלת לאחר הילד למען השירות

היה באימוץ קשיים עם המשפחות שיעור השירות, עובדי

גבוה בקרב המשפחות שהיו בקשר עם השירות מאשר בקרב

השכיחים הסיוע סוגי השירות. עם בקשר היו שלא משפחות

לאחר קבלת צו האימוץ היו שיחות ייעוץ עם עובדת סוציאלית

מן השירות, הפניה לגורמים אחרים וסיוע כלכלי. רבע מכלל

האימוץ, צו לאחר זה סיוע מסוגי אחד כל קיבלו ההורים

ההורים מרבית מאמצים. להורים בקבוצות השתתפו ו–12%

)70%( שהיו בקשר עם השירות למען הילד מאז צו האימוץ היו

מרוצים מן הקשר.

כמחצית מן המשפחות )45%( לא היו בקשר עם השירות למען

ולא לסיוע זקוקות היו מהן כשליש האימוץ. צו מאז הילד

זאת. בראיונות על אפשרות ידעו כלל משום שלא פנו, בדרך

הפתוחים עם ההורים המאמצים באו לידי ביטוי חוויות קשות

של נטישה, כאשר לא קיבלו עזרה כלל או כשהעזרה נפסקה

לאחר זמן קצר, ומכך שלא הייתה התייחסות מספקת לבעיות

שלהם.

ספציפיים שירותים לגבי נשאלו ההורים הסקר, במסגרת

שבהם נעזרו הילדים במשך השנים. שיעור גבוה מבין הילדים

סיוע קיבלו הילדים מן 16% פסיכולוגי. טיפול קיבלו )61%(

כשליש פסיכולוגי. טיפול למימון הילד למען השירות מן

)שאינו באימוץ המתמחה גורם עם בקשר היו המשפחות מן

הנחוץ השירות ההורים, דיווחי על–פי הילד(. למען השירות

מן 14% לו שזקוקים לילד, נפשי טיפול הוא היום ביותר

הודגש המאמצים ההורים עם הפתוחים בראיונות הילדים.

האימוץ בתחום המתמחים מקצוע אנשי של בייעוץ הצורך

ובקבוצות הורים.

סוגיות לדיון

מראים המחקר ממצאי האימוץ. בעקבות הילדים מצב �

שמרבית הילדים תפקדו היטב בתחומים הלימודיים, הרגשיים

והחברתיים. בכל אחד מן התחומים שנבדקו, הרוב היחסי של

בינוניים, קשיים היו יותר קטן לחלק היטב, תפקד הילדים

ולמיעוט הילדים היו קשיים בולטים. ממצאים אלה מעודדים

מבעיות שסבלו ילדים של הגבוה שיעורם לנוכח במיוחד

של קשות חוויות ושעברו לאימוץ, בסמוך השונים בתחומים

רבים חוץ–ביתיים סידורים בין ומעבר הזנחה התעללות,

לפני האימוץ. יש לתת את הדעת לצורכי הילדים עם הקשיים

בינוניים הילדים עם קשיים לצורכיהם של גם הבולטים, אך

ולמשפחותיהם.

- האימוץ להצלחת ביחס הממצאים האימוץ. הצלחת �

כפי שנמדדו באמצעות מדדים שונים ובהם טיב היחסים בין

ההורים לילדים, תחושת השייכות של הילדים ושביעות הרצון

המשפחות במרבית כי מראים - האימוץ מן ההורים של

מן ובחלק קטן או טובות מאוד היו תוצאות האימוץ טובות

המשפחות היו קשיים. תוצאות אלה מעודדות ביותר ומצביעות

על האימוץ כעל פתרון מוצלח עבור רובם המכריע של הילדים

לילדים לסייע דרכים ולחפש להמשיך מקום יש שנמסרו.

במהלך חמורים או קלים בקשיים הנתקלים ולמשפחות

האימוץ.

המחקר ממצאי צעירים. ובוגרים מתבגרים של קשיים �

תומכים בהשערה של חלק מאנשי המקצוע, שהתמודדותם של

מתבגרים ושל בוגרים צעירים ומשפחותיהם היא לעתים קשה

יותר. על–פי ממצאי המעקב, יש כמה תחומים שבהם שכיחות

ובוגרים )18-13 )בני מתבגרים בקרב יותר גבוהה הקשיים

.)12-6 )בני קטנים לילדים בהשוואה ,)25-19 )בני צעירים

תחומים אלה כללו הישגים נמוכים בלימודים ובעיות התנהגות

בבית הספר, מיעוט חברים וחברים שאינם מוצאים חן בעיני

ההורים, דאגה של ההורים לגבי עתיד הילד בתחום המקצועי

ובתחום הפרנסה, קשיים בתקשורת בין ההורים לילד. שיעור

במשפחתם היחסים כי שאמרו צעירים בוגרים של הוריהם

בהשוואה גרועים או אחרות במשפחות מהיחסים שונים

כי אמרו מהם יותר גבוה ושיעור גבוה, אחרות למשפחות

לדעתם האימוץ לא שיפר את חיי המשפחה אלא הפריע להם,

וכי הם אינם מרוצים מהחלטתם לאמץ או שחשבו שההחלטה

למסור להם ילד זה לאימוץ הייתה שגויה.

יש לציין כי בכל יתר התחומים לא נמצאו הבדלים בין הילדים

בקבוצות הגיל בעת המעקב, וכן כי יש מקום לשער שחלק מן

שאינם צעירים ולבוגרים למתבגרים גם אופייניים הקשיים

מאומצים. עם זאת, נראה כי במסגרת פיתוח שירותים לילדים

מאומצים ולמשפחות מאמצות יש מקום לתשומת לב מיוחדת

לקשייהם של מתבגרים ושל בוגרים צעירים ומשפחותיהם.

הילדים שיעור תחומים, בכמה האימוץ. בעת הילדים גיל �

היה קשות חוויות שעברו הילדים ושיעור בעיות להם שהיו

6 )בני גדולים בהיותם שאומצו הילדים בקרב יותר גבוה

ויותר(, לעומת שיעורם בקרב ילדים שאומצו בהיותם קטנים

סידורים בין במעבר בהתעללות, מדובר .)5-2 )בני יותר

חוץ–ביתיים רבים, בליקויי למידה, בהפרעות בריכוז, בבעיות

רגשיות ובבעיות התנהגות בבית הספר.

אף ששיעור הילדים עם קשיים היה גדול יותר בקרב ילדים

גיל בין קשר נמצא לא יותר, מבוגר בגיל לאימוץ שנמסרו

הילדים בעת האימוץ לבין תוצאות האימוץ כפי שנמדדו על–ידי

איכות היחסים בין הילדים להורים, תחושת השייכות של הילד

| פברואר 212010 ס ' ' דעו מי

למשפחה, שביעות הרצון של ההורים מן האימוץ ושהיית הילד

בבית המשפחה ולא במסגרת חוץ–ביתית. יש להניח כי הדעה

של הצלחתו שסיכויי - המקצוע מאנשי חלק בקרב הרווחת

- יותר גדולים בילדים מדובר כאשר יותר קלושים האימוץ

ילדים לאמץ מהמשפחות גדול חלק של מהעדפתן מושפעת

ילדים ושל קשיים עם ילדים של הגבוה ומשיעורם קטנים

גדולים הילדים שאומצו בהיותם חוויות קשות בקרב שעברו

יותר.

במסגרת האימוץ. הצלחת על נוספים גורמים השפעת �

המשפחות ושל הילדים של שונים מאפיינים נבדקו המחקר

המאמצות, שיכולים לנבא אימוץ מוצלח - כפי שנמדד על–ידי

של השייכות תחושת להורים, הילדים בין היחסים איכות

הילד למשפחה, שביעות הרצון של ההורים מן האימוץ ושהייה

חוץ–ביתית. במסגרת ולא המשפחה בבית הילד של רציפה

נבדקו מאפייני רקע של הילדים )מין, גיל בעת האימוץ, רקע

של התעללות ובעיות רגשיות בעת האימוץ(, מאפייני התהליך

המשפחה מאפייני אחים(, עם או לבד היה האימוץ )האם

המאמצת )העדפה לילד גדול או לתינוק, מצב סוציו–אקונומי,

הילד מאפייני וכן במשפחה( שנולדו ילדים היו האם דתיות,

בעת המעקב )גיל ונוכחות של בעיות רגשיות(. המאפיין היחיד

האימוץ לתוצאות מובהק באופן קשור שנמצא הילדים של

היה גיל הילדים בעת המעקב, כפי שפורט בסעיף הקודם של

פרק זה.

הגישות אחת לפי מלידה. מה»ר«ת כשונה מאמצת ה»ר«ת �

האפשר במידת דומים יחסים ליצור היא השאיפה לאימוץ,

אחרת, גישה על–פי מלידה. לילדים הורים שבין ליחסים

השאיפה היא ליצור יחסים מיטיבים עבור הילד וההורים, גם

אם הם שונים מהיחסים במשפחות אחרות. מהממצאים עולה

האימוץ חוויית המאמצים, ההורים מן ניכר חלק לדעת כי

היחסים כי השיבו ההורים מן מחצית רגילה. מהֹורּות שונה

במשפחה שונים או טובים יותר מאשר במשפחות אחרות. גם

דפוסי ההֹורּות השונים שתוארו בראיונות הפתוחים הראו כי

שונה מהֹורּות מלידה, ההורים המאמצים סבורים שהאימוץ

ובין יותר כקשה או יותר כטובה אותה רואים הם אם בין

אם יש לילדים שייכות מלאה למשפחה או לא. אנשי המקצוע

שעזרו למשפחות הם אלה ש"נתנו לגיטימציה" לסוגים שונים

שבהן הדרכים את לבחון מקום יש משפחתיים. יחסים של

יכולים מערכת האימוץ והגורמים הטיפוליים לתמוך בגוונים

הייחודיים של היחסים במשפחות מאמצות.

� ההתייחסות להורים המקוריים. המערכת המטפלת בילדים

פסיכותרפיה אנליטית-יונגיאניתתכנית תלת-שנתית

נפתחה הרשמה למחזור השישי, שייפתח באוקטובר 2010

התוכנית מיועדת לפסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים באמנויות, בעלי תואר .M.A ובעלי ניסיון בבריאות הנפש.

התכנית משלבת לימוד תיאורטי, סדנאות, סמינר קליני והדרכה אישית.

התכנית מוכרת על ידי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

התכנית מוכרת לגמול השתלמות התכנית מוכרת לגמול השתלמות

03-6901200 סמינר הקיבוציםw w w. s m k b. a c. i l ב י ב א ל ת 1 4 9 ר י מ נ ך ר ד

| פברואר 222010 ס ' ' דעו מי

‡ıÂÓÈמן המחקר � מההורים המתעלמת מהגישה - מעבר בתהליך נמצאת

של להתפתחותם מפריע גורם בהם רואה או המקוריים

משמעותיים בהיותם המכירה לגישה המאומצים, הילדים

לילדים והמתייחסת לפיכך גם לצורכיהם. הנתונים על הוריהם

סבלו מהם שחלק כך על מצביעים הילדים של המקוריים

ממגבלות שמנעו מהם לטפל בילדיהם, אך לא בהכרח סיכנו

מתוארים שבו האופן לגבי חשובה זו עובדה הילדים. את

הילדים ובפני המאמצים ההורים בפני המקוריים ההורים

ולגבי האפשרות של שמירת קשר עם הילדים לאחר האימוץ.

מדברים הילדים מן ניכר חלק כי עולה המעקב מממצאי

על הוריהם המקוריים, אם כי לעתים רחוקות, וחלק ניכר מן

האימוץ תיק את לפתוח מעוניינים המתבגרים או הבוגרים

מסיפורי אותם. לפגוש או המקוריים הוריהם על וללמוד

הוריהם על לדעת רוצים רבים ילדים כי עלה ההורים

עסוקים המאמצים ההורים גם כי מתברר עוד המקוריים.

של העיסוק מן מאוימים חלקם המקוריים; ההורים בנושא

אשמה. או הזדהות כלפיהם חשים וחלקם בהם הילדים

הילדים שבין הקשר בהמשך תומכים אינם ההורים מרבית

גבוה כזה בקשר התומכים שיעור אך בעברם, אנשים לבין

המקרים במרבית בו. שהתנסו מאמצים הורים בקרב יותר

ההורים העריכו העבר מן אנשים עם קשר התקיים שבהם

כי השפעותיו על הילד היו חיוביות. נראה שבמסגרת שירותי

להתייחס צורך יש ולילדים מאמצות למשפחות התמיכה

להורים המקוריים כאל אנשים בעלי משמעות עבור הילדים,

ולסייע לילדים ולהורים המאמצים לעבד את רגשותיהם ביחס

אליהם. יש מקום לבדוק באילו תנאים אפשרי המשך הקשר

עם ההורים ואיזה סיוע נחוץ להבניית קשר זה. הדבר מצריך

סוגים לילד יש שבו מאמצת, הֹורּות של אחר במודל הכרה

יאפשר להציע זאת יתכן שמיסוד אפשרות הורים. שונים של

את האימוץ כחלופה עבור ילדים נוספים, שהמודל הקיים של

המקורית, ממשפחתם מוחלט באופן אותם המנתק אימוץ,

אינו מתאים להם.

הביטויים אחד השנים. לאורך ולמשפחות לילדים עזרה �

של בצורך ההכרה הוא לאימוץ בגישה לשינויים הבולטים

המשפחות ושל הילדים בעזרה מקיפה בשלבים הראשונים של

האימוץ ולטווח הארוך. סיפוריהם של ההורים משקפים חוויה

קשה של נטישה כאשר לא ניתנה תמיכה או כאשר היא נפסקה

שבמהלך כך על מעידים שנאספו הנתונים קצר. זמן לאחר

למען של השירות ובדרכי העבודה שינוי בתפיסה חל השנים

הילד. הדבר מתבטא בעלייה באינטנסיביות של ליווי המשפחה

של הרצון בשביעות ובעלייה לאימוץ ההסתגלות בתקופת

במדיניות תומכים הממצאים שקיבלו. העזרה מן המשפחות

הנוכחית של השירות למען הילד, של הפניית משאבים לפיתוח

שירותי פוסט–אימוץ, ומצביעים על הכיוונים הבאים:

1. חלק ניכר מן הילדים זקוק לשירותים טיפוליים ולימודיים

לאורך השנים. זאת לאור השיעור הגדול של ילדים עם בעיות

של הגבוה שיעורם ולאור ורגשיות לימודיות התפתחותיות,

הילדים שנעזרו בטיפול פסיכולוגי או שהוריהם ציינו כי שירות

זה היה נחוץ לילדיהם.

2. קבוצות ההכנה תורמות למשפחות לקראת האימוץ, וחלק

ובכלים יותר מעמיקה בהכנה צורך הביע ההורים מן ניכר

לתת יכולות אינן כי קבוצות ההכנה ציינו הורים מקצועיים.

ושהם האימוץ, במהלך שמתעוררים לקשיים הולם מענה

להוות עשויות ההכנה קבוצות מתמשכת. לתמיכה זקוקים

בסיס מתאים לקבוצות המשך.

3. הורים דיווחו על כך שלא פנו לעזרה כי הבינו שהם אינם

את מהם ייקחו ואף אותם שישפטו שחששו או לה, זכאים

הילדים. כדי לשרת את האוכלוסייה שלה נועדו, על השירותים

חלק להיחשב צריך בהם והשימוש ומוכרים נגישים להיות

נורמטיבי מתהליך האימוץ.

המתמחים טווח ארוכי בשירותים צורך ביטאו הורים .4

בתחום האימוץ. מל"י נותן מענה חלקי לצורך זה, אך הכיסוי

שלו עדיין מצומצם.

ובני צעירים ולבוגרים נוער לבני בשירותים צורך יש .5

גם שנים לאחר זמינים בבוא הצורך יהיו משפחותיהם, אשר

בקרב הקשיים ריבוי אודות הממצאים לאור זאת האימוץ.

מתבגרים ובוגרים צעירים.

המאמצת במשפחה התומכים בשירותים צורך יש .6

כמשפחה עם דפוסי יחסים מיוחדים ומגוונים, והנותנים מקום

לסוגים שונים של הֹורּות. אחד המענים המתאימים הן קבוצות

הורים, או מסגרות אחרות כגון "משפחה מאמצת משפחה" או

קבוצות הורים–ילדים למשפחות מאמצות. רצוי שתמיכה זאת

תהיה ארוכת טווח, גם אם באינטנסיביות נמוכה, כדי לסייע

למשפחות להתמודד עם הנושאים השונים שמתעוררים בגילים

שונים ובשלבים שונים של האימוץ.

הגישה מן למעבר ביטויים יש האימוץ. בתפיסת שינויים �

הרואה באימוץ תחליף להֹורּות מלידה, לגישה הרואה באימוץ

הרואה לגישה ביטויים מיוחדת. והֹורּות לילדים קבע פתרון

ה"מפתח" אחר חיפוש הם מלידה להֹורּות תחליף באימוץ

המאמצים ההורים לבין הילדים בין א–פריורית להתאמה

כדי להבטיח חיבור "טבעי", משך ההיכרות הקצר בין הילדים

להורים, הפסקת הליווי של המשפחות לאחר מתן צו האימוץ

וההסתייגות משמירת קשר בין הילדים למשפחות המקוריות.

ביטויים לגישה הרואה באימוץ הֹורּות מיוחדת, המהווה אחת

הם מתאימה, משפחתית מסגרת ללא ילדים עבור החלופות

המאמץ המאמצים, להורים נרחב מידע מסירת של המגמה

המוגש הסיוע שיפור ביולוגיים, אחים עם יחד ילדים למסור

למשפחות בשלבים הראשונים של האימוץ, הפיתוח המואץ של

את לבחון ניסיונות האחרונות, בשנים פוסט–אימוץ שירותי

האפשרות של אימוץ פתוח ועצם ייזומו של מחקר מעקב זה.

| פברואר 232010 ס ' ' דעו מי

אורנה הירשפלד

מבוא

העיסוק בנושא האימוץ מעורר רגשות אמביוולנטיים בקרב

דין עורכי פסיכולוגים, סוציאליים, עובדים - בו העוסקים

ובראשונה בראש הוא האימוץ הרחב. בציבור וכן ושופטים,

מענה לצורך ולזכות של כל ילד, שאינו יכול לגדול בבית הוריו

אשר להורים, מאפשר האימוץ מאידך, קבוע. לבית מולידיו,

הזכויות כל שבה מלאה, הורות חוויות להרות, יכולים אינם

והחובות כלפי הילד מועברות אליהם.

בשיח המקצועי והציבורי בנושא האימוץ באים לידי ביטוי

גם כמו משפחה, קשרי של וקידוש אמונה אישיות, עמדות

האמונה בזכות הילד להורות מיטיבה, וכן שאלות לגבי גבולות

ומחויבות והמשפחה הפרט בחיי המדינה של ההתערבות

המדינה לסייע להורה להגשים את יכולותיו ההוריות.

בין גורמת אימוץ, - הקבוע הבית שאלת של המורכבות

מקצועיות החלטות לקבלת ההליכים להתמשכות השאר

שיפוטיות החלטות ולקבלת חברתיים, לשירותים בלשכות

בקשר לילדים שאינם יכולים לגדול בבתי הוריהם.

בעניינם החלטות מעכבות אשר לסוגיות אתייחס במאמר

בשאלות ולמרכזיותו קטינים בחיי הזמן לממד קטינים, של

על היקף האימוץ לבית קבוע. אצביע וזכותו הילד של טובת

במדינת ישראל, כמייצג את הקושי בקבלת החלטות, וכן את

תפיסת האימוץ היום - שבאה לידי ביטוי ברצף שבין האומנה

בפיתוח לאימוץ, קטינים של מסירתם בתהליך לאימוץ,

וטיפול ליווי בשירותי קשר(, עם )אימוץ הפתוח האימוץ

תיקים פתיחת ובתהליך אימוץ( )פוסט מאמצות למשפחות

על ידי מאומצים בוגרים. ההתפתחות בנושא האימוץ עשויה,

למיטב הבנתי, לסייע למקבלי ההחלטות ולקדם את האימוץ

כפתרון של קבע לילדים בגיל הרך, אשר אינם יכולים לגדול

בבתי הוריהם הביולוגיים.

קשיים בקבלת החלטות בשאלת הבית הקבוע לקטינים

השלב הראשון במסירתו של קטין לאימוץ היא הכרזתו כבר–

אימוץ. חוק האימוץ 1981 - התש"ך קבע עילות להכרזתו של

קטין כבר–אימוץ. רוב הבקשות המוגשות לבית המשפט מוגשות

אינו "ההורה לחוק: )7( 13 בסעיף המפורטת העילה סמך על

מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי

לעין על אף עזרה ישתנו בעתיד הנראה שהתנהגותו או מצבו

כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הרווחה לשיקומו."

אימוץ: בית קבוע

לילדים בגיל הרך

-----אורנה הירשפלד - עו"ס, מנהלת השירות למען הילד

:)

‡ıÂÓÈאשנב �

| פברואר 242010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנההכרעה בשאלת הכרזתו של קטין כבר–אימוץ מלווה בקשיים

רבים:

החלטות הן אלו נפשות". ב"דיני עוסקות ההחלטות .1

להכרעה להתלבטות. מטבען גורמות אשר גורל, הרות

אימוץ וחברתיים. מוסריים אתיים, מקצועיים, היבטים

הינו ההתערבות הקיצונית ביותר בחיי המשפחה. ההחלטה

והיא משפיעה על הקטין, על משפחתו רוורסבילית אינה

הביולוגית ועל הקהילה לאורך שנים.

ילדים של זכויות לבין הורים זכויות של בין 2. התנגשות

והצורך ביצירת איזון בין זכויות מתנגשות מחד, תוך העדפה

של זכויות הילדים על פני זכויות המבוגרים מאידך.

3. אמונה בקשר הדם. ניתוק נתפס לא אחת כמעשה אכזרי,

ציבוריות עמדות קיימות הבריאה. במעשי התערבות

הסבורות שאין לנתק קשר זה.

ההורים עם והמשפטית הטיפולית המערכת הזדהות .4

ועם זכויותיהם. מבוגרים מזדהים - ברמה הלא מודעת -

עם מבוגרים, עם ההורה שבתוכנו.

הנדרש הסוציאלי, העובד של המקצועי הקונפליקט .5

הביולוגי ההורה של יכולתו חוסר בשאלת להכריע

העבודה שבבסיס לתפיסה מנוגדת ההכרעה להשתנות.

הסוציאלית, המאמינה ביכולתו של האדם להשתנות. ויותר

מכך: חוסר יכולתו של ההורה להשתנות נתפס לעתים על

ידי העובד הסוציאלי ככישלון מקצועי שלו.

של השיקום לתהליך הזמן משך את קצב לא החוק .6

לעין". הנראה "העתיד היא החוק לשון הביולוגי. ההורה

עד לפעמים מגיעים הדברים לפרשנות. נתון הזמן משך

המשפט בבית דיון מתנהל כאשר למשל, אבסורד. לכדי

העליון בעניינו של קטין השוהה מזה כמה שנים מחוץ לבית

הוריו, וההורה אך זה התחיל בתהליך גמילה מסמים. בית

המשפט עשוי לראות בהתחלת תהליך הגמילה תחילתו של

שינוי, ולהשהות את החלטתו בעניין הילד.

7. החוק לא קבע את סל העזרות שהמדינה מחויבת לתת

החוק: בלשון ההורית. מסוגלותו את לשקם כדי להורה

"עזרה כמקובל בשירותי הרווחה".

שלוש למעשה קיימות היום שיפוטיות: ערכאות ריבוי .8

ערכאות הדנות בבקשה להכרזת קטין כבר–אימוץ. הבקשה

מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ערכאת הערעור היא

העליון המשפט לבית לפנות וניתן המחוזי, המשפט בית

מחזירים המשפט בתי אחת, לא ערעור. רשות בבקשת

בדיון העליון, המשפט ובית קודמות, לערכאות דיונים

ערעור הייתה כאילו בבקשה דן ערעור, רשות בבקשת

לגופו של עניין ולא כסוגיה משפטית בלבד. זאת בשל היות

ההחלטה החלטה הרת גורל הדנה בדיני נפשות.

רבות פעמים מצורפת המשפט לבית המוגשת לבקשה .9

בית ההורית. המסוגלות בשאלת פסיכולוגית דעת חוות

הערעור ערכאת מטעמו. נוסף מומחה ממנה המשפט

לעדכן הזמן חלוף עם המתבקש מומחה, היא אף ממנה

את חוות הדעת. בהחלטותיו מסתמך בית המשפט במידה

רבה על חוות דעת של מומחים ולא על האנמנזה והתיאור

האבחון ועל ההורה של בפועל היומיומי התפקוד של

של נוצר תהליך מתמשך הפסיכו–סוציאליים. והפרוגנוזה

ירידה במעמדם של פקידי הסעד לחוק הנוער וחוק האימוץ,

והם אף נתפסים לעתים כפועלים מתוך אינטרסים זרים.

המשפחה בהתפרקות שראשיתו קצה פתרון הינו האימוץ

הביולוגית. זהו פתרון מורכב, קונפליקטואלי, קשה להשגה ולא

את לקבל מתקשות ומקצועיות ציבוריות עמדות רוורסבילי.

ההפרדה בין הילד לבין משפחתו. קיימת אמונה בקשר הדם,

כהתערבות נתפס האימוץ לנתקו. נכון ולא אפשר שאי קשר

במעשי בריאה, כמשהו שלא כדרך הטבע. הרי "הורים לא ניתן

להחליף" - כך אנו מוצאים עצמנו עונים לילדינו המתבגרים.

חרדות אחד כל אצל מעלה אימוץ של בשאלות העיסוק

ראשוניות בשאלות של שלמות המשפחה, הורות וכדומה, כמו

הפרט בחיי המדינה של ההתערבות גבולות על תהיות גם

ברמה הוא אלה בשאלות העיסוק טבעי, באופן ומשפחתו.

כל של טבעית הזדהות קיימת מודעת. הלא וברמה המודעת

כאשר המבוגרים, עם ההחלטות קבלת בתהליכי המעורבים

נובעת זו תחושה תוקפני. כמעשה נתפס מהוריו הילד ניתוק

בדרך כלל מהזדהות לא מודעת עם עמדת ההורה שבתוכנו.

הטיפוליים ההליכים להתמשכות גורמות שהצגתי הסוגיות

ותהליכי קבלת ההחלטות בלשכות לשירותים חברתיים ובבתי

המשפט. התוצאה של כל אלה, באופן פרדוקסלי, היא "פגיעה

בטובת הקטין".

קצב לחוק תיקון ולפיכך, הזמן לשאלת ער היה המחוקק

את משך הדיונים בשאלת הכרזת קטין כבר–אימוץ בערכאה

ראשונה לתקופה של 12 חודשים בלבד. רבים מהדיונים אכן

מסתיימים במהלך שנה, אך עדיין אנו עדים למקרים שבהם

מעבר נמשכים הראשונה בערכאה ההחלטה וקבלת הדיון

כן, לעתים בית המשפט דן בבקשות יותר. כמו ואף לשנתיים

המוגשות לפי סעיף 12/ג' לחוק האימוץ )בקשה דחופה לפי חוק

ולא כבר–אימוץ, קטין להכרזת בקשות היו כאילו האימוץ(

כבדיון בבקשות חירום. ויותר מכך - התיקון לחוק אינו עונה

על מכלול הקשיים שהוצגו.

זמן בחיי הילד

יש שחולפים ושבוע יום לכל קריטי. הוא הילד בחיי הזמן

הילד. של מצבו לגבי הפיכה, בלתי לעתים שהיא משמעות,

ברצוני להבהיר בהקשר זה כמה הערות:

ההתקשרות ודפוסי האישיות עיצוב ההתפתחות, תהליכי .1

‡ıÂÓȇıÂÓȇıÂÓÈאשנב �

| פברואר 252010 ס ' ' דעו מי

של הקטין מתרחשים בגיל הרך. כל הגישות הטיפוליות מדגישות

את המשמעות הגדולה של גיל הינקות להתפתחות יכולתו של

הילד לפתח התקשרות בטוחה עם דמות הורית. כאשר תהליכים

אלה נפגעים, עלולה להיות לכך השלכה מכרעת על יכולתו של

הילד להשתקם ועל מצבו בהווה ובעתיד.

2. בתקופה של קבלת ההחלטות והדיונים המשפטים, הקטין

אנו מתחלפות. לדמויות ונקשר ודאות חוסר של במצב חי

נוטים להתייחס לכך במונחים של עתיד הילד, אך חשוב לזכור

כי מדובר גם בהווה שלו ובאיכות חייו בו.

מהאמור, יש לראות במרכיב הזמן בחיי הילד שיקול מרכזי

בבחינת טובתו של הילד.

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה של ירידה בשיעור

אמהות חתימת בעקבות לאימוץ נמסרים אשר התינוקות

לאימוץ. הורה הסכמת על מתוכנן בלתי להריון שנקלעו

מאידך, גדל מספר הילדים )תינוקות עד גיל שנתיים ופעוטים(

הנמסרים לאימוץ שמצבם קשה ומורכב והם סובלים מקשיים

שונים בתחום הנפשי, הרגשי, ההתפתחותי והתנהגותי.

של ההליכים התמשכות של תוצאה היא זו מתמונה חלק

קבלת ההחלטות.

נתונים על האימוץ בישראל

הנתונים מצביעים על כך ששיעור קטן של ילדים בגיל הרך,

בסיכון, ילדים היותם רקע על ההורים מרשות הוצאו אשר

זוכה לבית קבוע בדרך של אימוץ.

בשנת 2008 הוסדר אימוצם של 253 ילדים:

� 100 ילדים נמסרו לאימוץ בארץ: 40% - בחתימת הורה על

הסכמה לאימוץ, 60% - על ידי הכרזת קטין כבר–אימוץ;

� 156 ילדים נמסרו באימוץ הבין–ארצי;

ההורה של הזוג בן ידי על )אימוץ קרובים אימוצי 87 �

הביולוגי, במשפחות רגילות ובמשפחות חד מיניות(.

ילדים נמסרים בארץ לאימוץ מדי 120-100 - משנת 2002

שנה.

יש להתייחס לנתון זה בהשוואה למספר הילדים בגיל הרך

אשר שוהים ומטופלים במסגרות חוץ–ביתיות מדי שנה. בשנת

חוץ–ביתיות. במסגרות טופלו הרך בגיל ילדים כ–430 ,2008

טרם שהו מתוכם )כ–60% לאימוץ נמסרו כ–100 רק מתוכם,

מסירתם לאימוץ במסגרות חוץ ביתיות, והשאר הינם קטינים

אשר נמסרו לאימוץ סמוך ללידתם(.

מכלל ישראל במדינת לאימוץ הנמסרים הילדים שיעור

כמו למדינות יחסית נמוך הינו מהבית המוצאים הקטינים

ארה"ב ואנגליה )מתוך דו"ח משנת 2004 של הגב' טלל דולב,

למציאות והאימוץ האומנה שירותי בהיערכות "סוגיות

משתנה"(.

כך על המצביעים מחקרים לאור אלה נתונים לבחון יש

שסיכוייו של הילד שהוצא מרשות הוריו בגיל הרך לשוב לבית

ההורים נמוכים, ועל יתרונות האימוץ לעומת סידורים אחרים

- כמו משפחות אומנה ופנימיות.

לגיל ומומחית התפתחותית פסיכולוגית יואלס, תרצה ד"ר

הרך מאוניברסיטת חיפה, הציגה מחקרים העוסקים בהשוואה

על מצביעים המחקרים לאימוץ. טווח ארוכת אומנה בין

ילדים שהושמו במסגרת של כך שבמגוון תחומים, מצבם של

)גם באומנה ילדים שגדלו באומנה יותר מזה של אימוץ טוב

ארוכת טווח(; החל מהטיפול הרפואי שהם מקבלים במשפחה

המאמצת וכלה במחקרים על חוויית ה–well being בבגרותם.

בוגרים שעברו אימוץ מדווחים על רווחה רגשית גבוהה יותר

לאין ערוך משל בוגרים שגדלו במשפחות אומנה.

ד"ר אילנה גלייטמן, פקידת סעד לשעבר בשירות למען הילד,

שאומצו מתבגרים של הרגשי ומצבם "תפקודם את חקרה

אוכלוסיית שנתיים". גיל מעל שאומצו ומתבגרים כתינוקות

במדינת אומצו אשר ונערות נערים 170 כללה שלה המחקר

ישראל בין השנים 2002-1986. ממצאי המחקר, אשר פורסם

התחומים בכל נורמטיבי תפקוד על מצביעים ,2008 בשנת

שנבדקו, למעט פרמטר אחד - בתחום התפקוד הבית–ספרי.

ערכו ברוקדייל ממכון באומגולד ושושנה ריבקין דורי

לאימוץ". הנמסרים גדולים ילדים אחר מעקב "מחקר

כל אוכלוסיית את בדק ,2001 בשנת פורסם אשר המחקר,

1994-1985, בהיותם הילדים שנמסרו לאימוץ בארץ בשנים

בני שנתיים ויותר )360 ילדים(. נבדק מצבם בעקבות האימוץ.

היטב תפקדו הילדים שמרבית מעלים המחקר ממצאי

התחומים בכל והחברתיים. הרגשיים הלימודיים, בתחומים

קטן לחלק היטב, תפקד הילדים של היחסי הרוב שנבדקו,

יותר היו קשיים בינוניים ולמיעוט היו קשיים בולטים. לשאלת

הצלחת האימוץ - כפי שנמדדו באמצעות מדדים שונים כמו

של תחושת ההשתייכות לילדים, ההורים שבין היחסים טיב

הממצאים האימוץ, מן ההורים של הרצון ושביעות הילדים

מראים כי במרבית המשפחות היו תוצאות האימוץ טובות או

טובות מאוד.

משמעות הנתונים של ממדי האימוץ היא כי הקשיים שעליהם

הצבעתי, כמו גם קשיים נוספים ביישום מדיניות של בית קבוע

לילדים בגיל הרך, גורמים לכך כי קטינים רבים אשר יוצאים

וליציבות, קבוע לבית זוכים אינם הרך בגיל הוריהם מבית

ונשארים בהגיעם לגיל 18 ללא עורף משפחתי.

אימוץ על ידי משפחות אומנה

את החריפות בכל מעלים ומשמעותו הזמן התמשכות

השאלה של טיפול בקטין בתקופת הביניים. קטינים המוצאים

ממשמורת הוריהם מטופלים במסגרות שונות: סידורי חירום,

מקלטי חירום ומשפחות קלט, בתי ילדים )בתי מעבר(, פנימיות

| פברואר 262010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנומשפחות אומנה. משפחות האומנה הן משפחות זמניות, אשר

אינן הן הביולוגית. למשפחה משלימות כמשפחות משמשות

מחויבות לילד מחויבות הורית מלאה, ולפיכך אינן מבטיחות

יציבות וקביעות.

שאלת השמתו של הילד בתקופת הביניים מעסיקה מאוד את

שירותי הרווחה. תיאוריית ההתקשרות מצביעה על החשיבות

של יצירת התקשרות בטוחה בין הילד לבין המבוגר המטפל,

וכן את החשיבות שבשמירת הרצף בחייו של הקטין.

מדיניות שירותי הרווחה מדגישה:

מחקר הביניים. בתקופת המעברים מספר הקטנת .1

של דורי ריבקין מצביע על כך כי מספר המעברים שילד

חווה טרם אימוצו הוא משתנה מובהק, המנבא את מצבו

באימוץ;

למשפחה הקטין בין בטוחה התקשרות הבטחת .2

המטפלת.

המעברים מספר להקטנת הפתרונות אחד כי סבורים אנו

אימוץ שמשמעותו לאימוץ, האומנה בין רצף ביצירת הוא

הוצאתו מאז טופל שבה האומנת המשפחה ידי על הקטין

מבית הוריו הביולוגיים.

בשנים 2007 ו–2008, מתוך 114 הילדים מעל גיל שנתיים אשר

האומנת. משפחתם ידי על אומצו ילדים 45 לאימוץ, נמסרו

הנתונים מצביעים על מגמה של אימוץ ילדים על ידי משפחות

אומנה.

לאמצו ומבקשת בקטין המטפלת האומנת המשפחה

הקטין. לאימוץ העדיפות ובעלת הראשונה המועמדת היא

יתרון כאמור, יש, האומנת משפחתו ידי על קטין לאימוץ

בינו שנוצרה שההתקשרות ובלבד בחייו, הרצף בשמירת

וכי ההורים לבין משפחתו האומנת היא התקשרות בטוחה,

כל ואת הזכויות כל את עצמם על לקבל מוכנים האומנים

החובות ההוריות.

למען השירות בפני מורכבות דילמות מציבה זו מדיניות

משותפים קריטריונים קביעת האומנה: שירותי ובפני הילד

שתחילתו למסלול משפחות של והכוונה הכשרה למשפחות,

אומנה ומחויבות להמשך הקשר להורה הביולוגי ולחיזוקו, יחד

עם נכונות לאימוץ אם שיקום ההורה הביולוגי לא יצלח. היום

על יענה אשר התערבות, מודל ולפתח להבנות הצורך עולה

בנושא הרצף שבין אומנה והמשפטיות הדילמות המקצועיות

לאימוץ.

הרצף בין האומנה לאימוץ הוא אחת הסוגיות שנדונו במסגרת

ועדת מומחים בראשותו של השופט בדימוס יהושע גרוס, אשר

מונתה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים ועל ידי שר

שינויים על בפני השרים להמליץ הוועדה אמורה המשפטים.

בחוק האימוץ ובפרקטיקה של ביצוע החוק, בעקבות השינויים

החברתיים והשינויים בתפיסות המקצועיות והטיפוליות.

להוקיר ההזדמנות זו .1981 בשנת נחקק האימוץ חוק

ליישומו החוק, לחקיקת ליאון אביבה הגב' של פועלה את

שימשה שבהן הארוכות השנים במשך קטינים על ולהגנה

ילדים. מדובר בחוק חשוב לחוק אימוץ פקידת סעד ראשית

בחיי המדינה של ההתערבות גבולות את קבע אשר ביותר,

חיים משפחה, רבים לילדים הבטיח ומאידך מחד, משפחות

יציבים ושיקום. התיקון לחוק בשנת 1996 הסדיר את האימוץ

בחוק לדון העת הגיעה עתה עמותות. באמצעות הבין–ארצי

לידע ,2009 שנת של החברתית למציאות התאמתו ובמידת

למחקרים הסוציאלית, העבודה בשדה מאז שהצטבר הרב

ולשינויים החברתיים.

משרד של משותף פרויקט במסגרת נדונה גם הסוגיה

הרווחה, השירות למען הילד וג'וינט אש"לים - "מאימוץ ילדים

להשמה משותפים קריטריונים נקבעו אימוץ". לקהילת -

באומנה ולאימוץ של קטינים בגיל הרך ונקבעו דרכי עבודה,

משפחות ידי על ילדים אימוץ של המגמה את יחזקו אשר

אומנה אשר גידלו אותם לאורך שנים.

קביעת לוחות זמנים לשיקום ההורה ו"תכנון מקביל"

הקטינים בחיי הזמן שאלת עם להתמודדות הדרכים אחת

היא קביעה בחקיקה של משך הזמן המוקדש לשיקום ההורים.

של מסגרת מגדיר אינו 1981 משנת האימוץ חוק כאמור,

לוחות זמנים לשיקום מסוגלותו ההורית של ההורה הביולוגי.

הנראה בעתיד ההורית מסוגלותו "...שיקום היא החוק לשון

לעין". באופן טבעי, קיימת פרשנות שונה למושג זה, אם על ידי

העובדים הסוציאליים ואם על ידי בתי המשפט.

עמדתי היא כי "העתיד הנראה לעין" צריך להתייחס לממד

הזמן בחיי הילד, נשוא הדיון.

קביעת לוחות הזמנים צריכה להתייחס לתהליכי ההתפתחות

של הילדים, בד בבד עם התייחסות לתהליכי ההתקשרות שלהם

במסגרת המעבר, בתקופת בהם המטפלים המבוגרים עם

ההשמה הזמנית. מבחינה התפתחותית, כמה זמן אפשרי ונכון

לקטין להיות מטופל במסגרת זמנית, במצב של חוסר ודאות

לגבי מועד השמתו בבית קבע לטווח הארוך.

ההורית המסוגלות לשיקום הזמן גבולות לקביעת במקביל

שעיקרו טיפול של מודל לפתח יש הדיון, נשוא לקטין ביחס

תכנית ברורה, מוגבלת בזמן, לשיקום ההורה ולהחזרת הקטין

לטווח לקטין השמה תכנית לפתח יש במקביל, הוריו. לבית

יוכל הארוך, שתבטיח לו בית קבוע בדרך של אימוץ אם לא

לחזור לבית הוריו.

בארה"ב ובאנגליה יישמו עקרונות אלה בתכניות הנקראות

שלושה על דגש שמות אלה תכניות המקביל". "התכנון

עקרונות:

‡ıÂÓȇıÂÓÈאשנב �

| פברואר 272010 ס ' ' דעו מי

לשיקום משאבים והקצאת תכנון .1

לתכנון במקביל הביולוגית, המשפחה

ולהשמה של הקטין במסגרת אשר תוכל

להוות לו בית קבוע אם תכנית השיקום

להורה תיכשל;

הזמן משך של בחקיקה קביעה .2

המוקצב לשיקום ההורה הביולוגי;

בשאלת וחקיקה משאבים הקצאת .3

הסיוע למשפחות מאמצות במהלך שנות

האימוץ.

שינויים בתפיסת האימוץ

במדי הקשורות בסוגיות עוסקים –כאשר

ניות הבית הקבוע לילדים בגיל הרך, חשוב

האימוץ בתפיסת לשינויים להתייחס גם

במהלך השנים.

בעבר, מעשה האימוץ נתפס כמעשה השמה

חד פעמי של הילד במשפחה המאמצת. הילד

נולד מחדש במשפחה המאמצת, וההתייחסות

זו הייתה כאל משפחה רגילה לכל למשפחה

מכרעת חשיבות הייתה זו, גישה לפי דבר.

עברו, המאמצת. למשפחה הילד להתאמת

מטען שלו, הגנטיקה הביולוגיים, הוריו

היו - האימוץ טרם חייו ותולדות החוויות

מרכזיים פחות.

תהליך באימוץ רואה היום התפיסה

ההתקשרות התפתחות של מתמשך

הורית מחויבות תוך ההדדיות, וההסתגלות

מלאה. בתהליך יש חשיבות לעברו של הילד

ולמאורעות חייו טרם אימוצו.

בעלת משפחה המאמצת במשפחה הרואה גישה התפתחה

סיפור בגלל נוצרה, שבה הדרך בגלל ייחודיים, מאפיינים

להכרה חשיבות יש הילד. בא שממנו הרקע ובגלל האימוץ

עלינו זאת עם יחד אולם של המשפחה המאמצת, בייחודיות

לזכור כי מדובר במשפחות רגילות, אשר מתמודדות - בנוסף

האימוץ, סיפור )כמו לאימוץ הייחודיות ההורות למשימות

רגילות הורות משימות עם - וכדומה( הביולוגי ההורה

ונורמטיביות.

שינוי התפיסה מחזק את המגמה של אימוץ קטינים על ידי

היא המשמעות לאימוץ(. אומנה בין )רצף האומנה משפחות

יצירת רציפות וחיבור בין העבר - הכולל לא רק את ההורים

עד הביניים בתקופת הילד השמת את גם אלא הביולוגיים

לקבלת ההחלטה הסופית על אימוצו.

רבים תחומים על השפעה יש האימוץ בתפיסת לשינוי

הקשורים באימוץ:

המועמדת למשפחה הקטין מסירת .1

לאמצו;

קשר עם אימוץ של האפשרות בחינה .2

)אימוץ פתוח(;

3. תמיכה במשפחות המאמצות;

ידי על הביולוגיים השורשים חיפוש .4

מאומצים, פתיחת "תיק האימוץ".

מסירת קטין לאימוץ: האימוץ הסגור מחייב

יתרה האימוץ. של וסודיות חיסיון שמירת

על איסור חל כי קובע האימוץ חוק מכך,

גילוי ופרסום של מידע על קטינים מאומצים

ועל כל מי שמעורב בתהליך האימוץ - קטין,

הורה ביולוגי והורה מאמץ. העברת קטינים

מגבלות על–פי נעשית מאמצות למשפחות

החוק. יחד עם זאת, תהליך ההשמה של קטין

ומתבצע הדרגתי, הוא המאמצת במשפחתו

בשיתוף המבוגרים המטפלים בו.

המידע כל נמסר המאמצת למשפחה

הרקע לאימוץ, מסירתו נסיבות הילד: על

המשפחתי, מהלך חייו עד לאימוץ, וכן מידע

על מצבו הבריאותי, הנפשי והתפתחותי.

ההורה עם פתוח דיאלוג של היא הגישה

ואת הסיכויים את לפניו הפורס המאמץ,

להחלטה להגיע לו ומאפשר הסיכונים

שקולה, האם ברצונו וביכולתו להתמודד עם

להורה הנמסר המידע אחרת. או זו בעיה

ההחלטה ומובן. ברור להיות צריך המיועד

והנכונות לקחת את הסיכון הן שלו.

גדול של חוסר יש אלמנט כי באימוץ זה לזכור בהקשר יש

גם קיים שהוא כפי לגמרי, למנוע נוכל לא שאותו ודאות,

בהורות ביולוגית. לעתים אנו יודעים רק מעט על ההיריון, על

משפחתו של ההורה הביולוגי או על מחלות גנטיות במשפחה.

אימוץ עם קשר )אימוץ פתוח(: אימוץ שבו נשמר במהלך שנות

האימוץ קשר כלשהו בין מי מהמשפחה הביולוגית לבין הקטין.

סגור(. )אימוץ האימוץ סודיות את קובע 1981 האימוץ חוק

יחד עם זאת, הוא מאפשר במקרים מיוחדים "צמצום תוצאות

האופציה נשקלת כאשר הקשר. שימור שמשמעותו האימוץ",

כי נקודת המוצא היא )אימוץ עם קשר(, של האימוץ הפתוח

טרם האימוץ היו לקטין קשרים עם מי ממשפחתו וכי המשך

קשר כלשהו הוא לטובתו.

מכיר ההורה כי הוא הביולוגי ההורה עם לקשר התנאי

של ההורית ובאוטונומיה שלו ההורית המסוגלות בחוסר

התפתחה גישה הרואה

במשפחה המאמצת משפחה

בעלת מאפיינים ייחודיים,

בגלל הדרך שבה נוצרה,

בגלל סיפור האימוץ ובגלל

הרקע שממנו בא הילד. יש

חשיבות להכרה בייחודיות

של המשפחה המאמצת,

אולם יחד עם זאת עלינו

לזכור כי מדובר במשפחות

רגילות, אשר מתמודדות -

בנוסף למשימות ההורות

הייחודיות לאימוץ )כמו

סיפור האימוץ, ההורה

הביולוגי וכדומה( - עם

משימות הורות רגילות

ונורמטיביות

| פברואר 282010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנהסכמתו את נתן המאמץ שההורה כן, כמו המאמץ. ההורה

הרצף על נמצא פתוח באימוץ הקשר אופי הקשר. לשימור

שממצב בו נמסר להורה הביולוגי מידע לא מזהה על מצבו של

קשר ומכתבים, תמונות העברת של אפשרות דרך המאומץ,

טלפוני, ועד למצב של קיום מפגשים כמה פעמים בשנה.

באימוץ קטינים כ–60 בישראל אומצו האחרונות בשנים

עם הוא שנשמר הקשר אלה, מאימוצים גדול בחלק פתוח.

אחים אשר לא נמסרו לאימוץ או עם אחים שנמסרו לאימוץ

למסור היא הילד למען השירות )מדיניות אחרות למשפחות

הקטינים את למסור ניתן לא כאשר יחד. אחים קבוצות

ונשמר בנפרד נמסרים הם משפחה, לאותה אחים כקבוצת

הקשר הישיר בין המשפחות המאמצות(. הניסיון בארץ באימוץ

הכולל קשר עם ההורים הביולוגיים הוא עדיין קטן.

מחקרים בנושא האימוץ הפתוח שנעשו בחו"ל מצביעים על

קיים הפתוח באימוץ שלו. וחסרונות קשיים לצד יתרונותיו,

המאמצת המשפחה עם בהתקשרות הקטין של לקושי חשש

ובהתמודדות לאורך כל שנות האימוץ עם שתי מערכות הוריות

ועם זהויות קונפליקטואליות )במקרים שבהם הקשר הוא עם

ההורה הביולוגי(. מאידך, המחקרים מצביעים על היתרון בכך

ואת הביולוגית ממשפחתו הניתוק את חווה אינו שהמאומץ

"החור השחור", אי הוודאות באשר לשורשיו הביולוגיים.

תמיכה במשפחות המאמצות וקהילת האימוץ: המושג "קהילת

הילדים הביולוגיים, ההורים של לקהילה מתייחס האימוץ"

צרכים זו לקבוצה כי היא ההנחה והמאמצים. המאומצים

ייחודיים במהלך כל שנות האימוץ. דויד קורק, חוקר האימוץ,

במשפחה השווה" וראיית השונה "קבלת של במושגים דיבר

המאמצת. על הציר של השונה והשווה, יש להתייחס לצרכים

הייחודיים של הקהילה ולשאוף למתן מענים במישור הקהילתי,

הקבוצתי והפרטני.

שירותים התפתחו ישראל, במדינת זה ובכלל בעולם,

שירותים הכוללים אימוץ פוסט שירותי מאמצות. למשפחות

פרטניים, שירותים משפחתיים, קבוצות תמיכה וסדנאות.

פיתוח שירותים למשפחות המאמצות מעלה דילמות וסוגיות

באשר לגבולות המחויבות של המדינה, בעיקר כאשר מדובר

של האוטונומיה ובשאלות לאימוץ, גדולים ילדים במסירת

שאלות כן, כמו רגילה. משפחה והיותה המאמצת המשפחה

לעובדת מאומצים של בעיות ליחס הנטייה כמו טיפוליות

אימוצם - כאשר לפחות חלק מהבעיות הן בעיות התפתחותיות

נורמטיביות.

במהלך :18 בגיל החל מאומצים ידי על האימוץ תיק פתיחת

המבקשים המאומצים במספר מתמדת עלייה חלה השנים

לגלות את שורשיהם הביולוגיים. בשנים האחרונות פונים מדי

שנה כ–300 מאומצים בוגרים בבקשה לפתוח את תיק האימוץ.

הייתה לאימוץ המסירה נסיבות את ולהכיר להבין הכמיהה

בכל הנגיש והמידע הפתיחות התפתחות אך תמיד, קיימת

תחומי החיים הופכים את החיפוש אחר השורשים הביולוגיים

ללגיטימי ולנורמטיבי יותר מבעבר.

לשירותי לפנות ומעלה 18 בני מאומצים רשאים בישראל

ולפגוש את ההורה האימוץ בבקשה לפתוח את תיק האימוץ

מקצועית, התערבות דורש זה ומורכב רגיש שלב הביולוגי.

תמיכה הביולוגי ולהורה להוריהם למאומצים, מציעים ואנו

מקצועית וליווי בתהליך.

פתיחת תיק האימוץ על ידי המאומץ הבוגר גם מעלה סוגיות

איזון נדרש השאר, בין הטיפולי. ובמישור המשפטי במישור

בין הזכויות - זכות ההורה הביולוגי לפרטיות, זכות המאומץ

זה מצומצמת: ועוד. לשון החוק בעניין זהותו ולגיבוש למידע

פקיד הסעד רשאי, לבקשת המאומץ, לאפשר לו לעיין בפנקס

האימוצים )ובו הפרטים המזהים של ההורה הביולוגי(.

תפקידו של המקצועית התפיסה התפתחה השנים במהלך

של פקיד הסעד בתהליך פתיחת התיק, וגובשו הנחיות ונהלים

בבסיס והערכיות. הטיפוליות הדילמות על לענות שנועדו

שלב הינה האימוץ תיק פתיחת כי ההבנה עומדת ההנחיות

הזהות של הגיבוש מתהליך כחלק המאומץ, בחיי משמעותי

העצמית. זכותו הבסיסית של המאומץ היא להכיר את זהותו,

את נסיבות הולדתו ואת נסיבות מסירתו לאימוץ, כל זאת תוך

שמירה על זכותו של ההורה הביולוגי לפרטיות.

לסיכום

בית של המדיניות שבביצוע הקשיים את במאמר הצגתי

קבוע לקטינים אשר אינם יכולים לגדול בבתי הוריהם. כמו כן,

הצבעתי על המגמות והשינויים בנושא האימוץ, אשר עשויים,

להערכתי, לתרום לביצוע המדיניות.

ומלואו. המחויבות המקצועית שלנו היא עולם ילד הוא כל

להבטיח את רווחתו של הילד בהווה ולעשות כל שביכולתנו כדי

להבטיח את עתידו. למרות הקושי שלנו, כמבוגרים, להתמודד

עם הסוגיות שהאימוץ מציב בפנינו, חובה עלינו, כבעלי מקצוע

אשר לילדים קבוע בית להבטיח כדי הכול לעשות וכחברה,

אינם יכולים לגדול בבתי הוריהם.

ספרות1. Triseliotin, J (2002), Long-term foster care or adoption? The evidence examined. Child and Family Social Work, 7, pp 23–33. ˆÓ‡˘ Ìȯ‚·˙Ó Ï˘ È˘‚¯‰ Ì·ˆÓ ̄˜Ù˙ ¨®≤∞∞∏© ‰Ïȇ ¨ÔÓËÈÈÏ‚ Æ≤ ˙ËÈÒ¯·È‡ ¨Ò¢ÂÚÏ Ò¢‰È· ¨ÌÈÈ˙˘ ÏÈ‚ ÏÚÓ ÂˆÓ‡˘ Ìȯ‚·˙Ó ˙˜ÂÈ˙Î

Ƈ¢˙

ÌÈÏ„‚ ÌÈ„ÏÈ ¯Á‡ ·˜ÚÓ ¯˜ÁÓ ¨®≤∞∞±© ¨„Ï‚Ó‡· ‰˘Â ̆¨ÔȘ·È ̄ȯ„ Æ≥ÆÌÈÏ˘Â¯È ¨ÏÈÈ„˜Â¯· ÔÂÎÓ ¨ıÂÓÈ‡Ï ÌȯÒÓ‰

‡ıÂÓȇıÂÓȇıÂÓȇıÂÓÈאשנב �

| פברואר 292010 ס ' ' דעו מי

להיות עם המשפחות "אומץ לאמץ" - עמותה

של משפחות מאמצותמאיר אנסבכר, אוה צ'ליק

"אומץ - עמותת נושא האימוץ בארץ לפני למעלה מעשור הקים קומץ משפחות עמותה לקידום

לאמץ". גרעין העמותה הורכב ממשפחות שברובן אימצו ילדים גדולים. מאז, העמותה הרחיבה את

שורותיה והצטרפו גם משפחות שאימצו תינוקות, וכמובן - כאלה שאימצו ילדים בחו"ל.

בגלל מאמצת, שמשפחה הבנה ומתוך הילד למען השירות עם מלא בתיאום עובדת העמותה

מטרותינו הן החיים. מעגלי לאורך חוץ–משפחתיים במשאבים להיעזר לרצות עשויה ייחודיותה,

להימצא לצד המשפחות ולהיות עמן בעת הצורך, לתמוך, להתחלק בניסיון בהתמודדויות עם מצבי

חיים שונים, לעתים משבריים, ולפעמים אף לשם עזרה כספית צנועה לרכישת שירותים מקצועיים.

וסבתות סבים ואף וילדים הורים - המשפחות בהשתתפות פיקניק מקיימים אנו בשנה פעמיים

- להידוק הקשרים. אירועים אלה זוכים להצלחה רבה. הילדים מצפים להם ולמפגש עם החברים -

שלפעמים פגשו גם במקומות נוספים, כמו הסדנאות בתנאי נופש שהשירות למען הילד עורך.

וכן בוגרים מאומצים חלק לקחו שבו מאמצים, להורים העשרה יום קיימנו 2010 בינואר ב–18

ונציגים של השירות למען ולהיות עמו בקשר סבתא שנכדה נמסר לאימוץ והתאפשר לה להמשיך

הילד. הקהל הוזמן לשאול שאלות. המפגש היה מרגש מאוד.

שונות, בהתמודדויות מנוסות ותיקות, מאמצות משפחות של קאדר להקים מנסים אנו בנוסף,

ש"תאמצנה" משפחות מאמצות צעירות בליווי ובעזרה בכל הנדרש.

על ההחלטה את לקבל ובמשפחותיהם בילדים המטפלים לגורמים קשה כמה עד יודעים אנו

או הביולוגית המשפחה בחיק לגדלו רבים ניסיונות כן לפני נעשים לפעמים לאימוץ. ילד מסירת

בחיק המשפחה המורחבת, ולעתים גם ניסיונות בפנימיות או במשפחות אומנות.

ברור לנו שיש לעשות הכול כדי למנוע את פרידתו של הילד ממשפחתו הביולוגית - אם רק אפשר,

אם יש סיכוי לשינוי. אך אם לאו, אנו מתפללים עבורו ועבור משפחת האימוץ שיוכל להגיע למשפחתו

ולאיחוי לריפוי ההזדמנויות מרב את ולנו לו לאפשר שנוכל כדי האפשר, ככל מוקדם החדשה

כל למרות יותר ובטוח מבטיח לעתיד ובתקווה באמונה למלאו לשייך, מזר להופכו הקרעים. של

הקשיים.

נשמח מאוד אם עובדים סוציאליים בקהילה יפנו אלינו כדי להכירנו, ללמוד על כוונותינו, אורחות

חיינו והאתגרים העומדים בפנינו - שלהם אנו מחויבים ללא פשרות.

לפעולות להצטרף שתוכלנה כדי מאמצות, משפחות בקרב זה מידע תפיצו אם מאוד לכם נודה

העמותה. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ועניין, בטלפון 072-2828011.

-----

מאיר אנסבכר - יו"ר עמותת "אומץ לאמץ" אוה צ'ליק - עו"ס, חברת העמותה

לקוחות מתבטאים

| פברואר 302010 ס ' ' דעו מי

ת ו ד ה!

למיכל מילשטיין–בוקובסקי,

מיכל לגב' תודה מכתב הנו זה מכתב

כך על הילד, למען ולשירות בוקובסקי

את ארבע. בגיל חדשים חיים לי שהעניקו

המכתב זה אני כותב 27 שנים לאחר תהליך האימוץ, מכיוון

שרק לפני כמה חודשים פתחתי את התיק. המידע שנחשף בפניי

הותיר בי רגשות הוקרה עמוקים, שאיני יכול להתעלם מהם.

...מאז ומתמיד הרגשתי שנולדתי בגיל ארבע - ביום האימוץ

שלי. אומצנו, אחותי התאומה ואני, על ידי זוג הורים, שבמשך כל

חיי לא הותירו בי כל ספק לגבי מהות השייכות והזהות שלי כילד

וכמבוגר. הוריי, אנשי חינוך במקצועם, גידלו אותי באהבה אין

סופית, באורח חיים ערכי ומוסרי, ונתנו לי את המשאבים לדעת

ללמוד, לחקור ולשאול שאלות, בבית דואג ואכפתי. לכן, עד גיל

31 עניין האימוץ לא שיחק אצלי תפקיד.

צבע לעניין. שהתכחשתי לא זה

העור של הוריי, השונה משלי, לא

נושא לכן, לספק. מקום הותיר

מחדש פעם בכל עלה האימוץ

חדשים. מכרים עם כשנפגשנו

שימש "מאומץ" התואר שם

להאדיר כדי אחת לא אותי

ברמה אך שלי, הייחודיות את

חן או לייחודיות שנקודות זהה

אחרות מבדילות תכונות

אחרים. לילדים הקנו

הזהות, ששאלת מכיוון

הגדרת השייכות ובחינת מקומי בעולם לא היו רלוונטיות לגביי,

קיבלתי את חיי כמובן מאליו, באופן כמעט זהה לאופן שבו ילד

אשר יוצא מרחם אמו תופס את הוריו ואת עולמו.

מהעבר. דברים נושא שאיני או קשיים חוויתי שלא לא

שונה שלי שהאישיות לגלות נוכחתי צעיר שמגיל העובדה

חיי במשך גרמה מסוימים, ברבדים הוריי של מזו לחלוטין

הפערים בנוסף, פשוטים. היו תמיד לא אשר לקונפליקטים

משנותיי בי שנותרו האישיותיות והצלקות ההתפתחותיים

שאוכל כדי הגנה, מנגנוני לפתח אותי אילצו הראשונות

לתפקד על פי רף תפקודי זהה לבני גילי. אך מעודי לא הרגשתי

שהקשיים שלי שונים מקשיים של ילדים אחרים; הם רק הכו

בי במקומות שונים.

בנותיי לשתי אם - לאשתי באושר נשוי בהיותי ,31 בגיל

המדהימות, עובד ואחרי שני תארים אקדמיים, מצאתי את עצמי

27 אותי שהחזירה אמוציונלית במערבולת

שנים אחורה. חמותי שאלה את אמי

לשאול, חשבתי לא שמעודי שאלה

"האם - עניין חוסר בשל כנראה

ביולוגי בסיפור?" אמי עוד אח יש

השיבה תשובה חיובית )המבוססת

על מידע בכתבה שהאם הביולוגית

נשים(. בעיתון שנים לפני פרסמה

כשנודע לי תוכן השיחה לא יכולתי

טלפנתי מיד אדיש. להישאר

והודעתי התאומה לאחותי

לה - פותחים את התיק.

הילד למען בשירות

ליוותה אותנו אירמה כהן

בפתיחת רבה במסירות

והמון באכפתיות התיק,

היא לייעץ. ורצון קשב

"בגיל ארבע נולדתי מחדש, ואין ספק שאתם

הייתם המיילדים שלי"מכתב תודה ששלח לעו"ס מיכל מילשטיין–בוקובסקי צעיר

שעבר תהליך אימוץ, ביחד עם אחותו, לפני 27 שנים

------------את המכתב העביר למידעו"ס

עו"ס אריה אהרן, יו"ר מחוז ת"א והמרכז באיגוד העו"ס

‡ıÂÓÈלקוחות מתבטאים �

| פברואר 312010 ס ' ' דעו גוסט 152009מי | או ס ' ' דעו מי

אוכלוסיית היעד:

13 גברים, בעלים של משתתפות התכנית.

מטרות:

ליצור בסיס איתן, שיאפשר להורים להתמודד עם השינוי; • תומך גורם שיהיה כך המשפחתי, התא את ולחזק לפתח •

בתהליך השינוי במשפחה;

לשירותים הפנייה את לעודד תמיכה, רשתות לחזק • בחיי המשפחה הגברים מעורבות ולהגביר את קהילתיים

ובחיי החברה בישראל.

תכנים:

פנימי שליטה מוקד מתוך והפעולה שינוי עם ההתמודדות

כחוט ועלו הקבוצה במפגשי מרכזיות תמות היו חיצוני ולא

השני במצבים שונים שנוצרו במהלכם. המשתתפים התמודדו

עם נושא האחריות האישית שלהם ביחס למציאות שבה הם

פועלים - משפחתית, תעסוקתית ועוד. מהם "הבורות" שאליהם

אנו נופלים שוב ושוב; מדוע, האם וכיצד אפשר להימנע מכך;

בחייהם; שונים בתחומים מבחינתם הרצוי השינוי הגדרת

היכן - כאב אני כבן, אני ובנים; אבות יחסי לב; משאלות

הורה; להיות כדי הנדרשים הכישורים השוני; היכן הדמיון,

חולשות וחזקות.

לסיכום, התוצרים העיקריים שהתקבלו מהתכנית:

יצירת רשת חברתית תומכת בין המשתתפים; 1 .

של ואימוץ הבנה וזולתם, עצמם הבנת - אישית העצמה 2 .

דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים.

לידי לבוא הגברים של אמיתיים ואפשרות צורך אותרו

ביטוי, לחזק ולהתחזק ולשאוב נחמה ותקווה.

קבוצה זו היא תהליך משלים רצוי ביותר להתערבות בתוך

תהליך בעצמן עוברות האימהות כאשר במיוחד המשפחה,

זו השאיר שינוי. התהליך המשמעותי שהנשים עברו במסגרת

את הגברים במשפחות מאחור ויצר פערים בתפיסות ובציפיות

שלהם שהוא מקום לגברים לתת היכולת המשפחה. בתוך

בלבד אפשרה לגופים המתערבים להשלים תמונה מלאה של

המשפחה.

הגברים שמרו בקנאות על המקום הקבוצתי שבו הם נמצאים

לבדם, ללא בנות הזוג, וראו בו ערך רב. יחד עם זאת, חלקם

הביע צורך להמשיך להשתתף בתהליך נוסף, שאליו בנות זוגן

תצטרפנה.

הגברים מעורבות של הסוגיה בלטה התהליך בעקבות

בתכניות העצמה לנשים.

מתוך התהליך הקבוצתי של הגברים עלה שהם חווים חוויה

חטיבה עיונית:לימודים תיאורטיים הניתנים ב–3 תחומים:

היבטים ביולוגיים פיזיולוגיים של המיניות, 56 שעות.היבטים פסיכולוגיים חברתיים של המיניות, 56 שעות.

הכשרת מנחים לקבוצות בחינוך מיני, 112 שעות.

חטיבה מעשית:סופרוויז'ן ופרקטיקום.

תעודה: בסיום התוכנית תוענק תעודה של מוסמך למיניות למשתתף שעמד בכל דרישות התוכנית.

גמול השתלמות: התוכנית מוכרת לקבלת גמול השתלמות למורים,

ליועצים חינוכיים, לאחיות ולעובדים סוציאליים.

הזדמנות לשדרוג מקצועי ומקור פרנסה נוסף!

חוברת המפרטת את התוכנית תישלח לכל דורש

התוכנית תתקיים בתל–אביב, חיפה ובאר–שבע

בשעות אחר–הצהריים.

kiram1@013net.net | 03-5102589 .להרשמה ולפרטים נוספים: טל. 03-5101511, פקס

"מחנך למיניות"תעודות הסמכה כמנחה קבוצות במיניות האדם

האגודה הישראלית לתכנון המשפחהippf@post.com מרכז הכשרה והשתלמויות ארצי רח' רמב"ם 9 תל-אביב

האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

טפטפה לנו לאט לאט את המידע, שהתבהר לנו כעגום, כואב

וקודר.

נולדתי יחד עם אחותי התאומה לזוג הורים ביולוגיים משכבה

סוציו–אקונומית נמוכה, עם בשלות הורית נמוכה ביותר. זמן

קצר לאחר לידתנו החלה מסכת של העברות מרשות ההורים

הביולוגיים למעון "ויצ"ו" וחוזר חלילה. אני מניח שהמעברים

נבעו מתוך רצון לאפשר להורים הביולוגיים לגדל אותנו, לצד

חוסר יכולתם לעשות זאת.

המשפחה עם במפגש גיליתי הסופי לניתוק הסיבה את

אז שטיפלה מיכל הסוציאלית העובדת בנוכחות הביולוגית,

מה "אחרי הטענה ושוב שוב חזרה הפגישה במהלך בתיק.

שקרה לא היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה". המשפט חזר

הצד בני ומצד הסוציאליות העובדות מפי שונות בגרסאות

וסקרנות חזק דחף אצלי שיצר מה בפגישה, שנכחו הביולוגי

החיים מצלקות אחת לי נחשפה כך שאירע. מה את לדעת

כלאה הביולוגית האם ואני: אחותי שחווינו ביותר הקשות

אותנו לפרק זמן של כיממה באכסניה כלשהי, והותירה אותנו

שגילתה הביולוגית, הדודה היסוד. עד ונפשית פיזית חבולים

תושייה, אחריות ובגרות, דיווחה על כך לשירותי הרווחה. כאן

נכנסה לתמונה העובדת הסוציאלית מיכל בוקובסקי, שלקחה

צילמה את הצלקות, העבירה אותנו למשרדי הרווחה אותנו,

ושיכנה אותנו במחסה אצל אישה מבוגרת, עד שסיימה לסדר

לנו מקום בבית ילדים.

ודרשו הביולוגיים וההורים הדודה הגיעו למחרת כבר

נכונה ובקריאה להחזיר אותנו לחיקם, אולם מיכל, בתושייה

את מפת ההתרחשות, התנגדה לכך בכל תוקף. למרות האיומים

על חייה, הבינה שהפעולה הנכונה עבורנו, הילדים, היא יציאה

באופן סופי מהבית. מיכל בעצם עמדה חוצץ בינינו לבין העולם

שממנו באנו. לאחר ששמעתי את הצד של המשפחה הביולוגית

ואת רגשות הזעם, הכעס והתסכול )הם חשו כל החיים שהילדים

לקחת כדי אומץ הרבה שצריך לציין חייב אני מהם(, נלקחו

הם שבו מהעולם ילדים לנתק הילד; לטובת שתפעל החלטה

חיים, מתוך אמונה שיש למצוא עבורם עתיד טוב יותר.

בגיל 31 התברר לי שאני חב תודה אין סופית לשירות למען

הילד ולגב' מיכל בוקובסקי, שקיבלו את ההחלטה לגבי גורלנו

אינם כלל שבדיעבד חיים לנו והעניקו

מובנים מאליהם.

ספק ואין מחדש, נולדתי ארבע בגיל

שאתם הייתם המיילדים שלי.

תודה.

| פברואר 322010 ס ' ' דעו מי

אשנב �

חנה בן ארי

מבוא

אשר סבתות של והולך גובר צורך מתוך הוקמה זו קבוצה

נפרדו מנכדים, שנמסרו לאימוץ על פי החלטת בית המשפט.

הסבתות אשר השתתפו בקבוצה גידלו את נכדיהן בשל בעיות

פרידה חוו הן לאימוץ הילדים העברת עם ההורי. בתפקוד

הצליחו שלא על אשמה ברגשי אחת לא שלוו מהם, וניתוק

למנוע את מסירת הילדים למשפחה זרה. התגובות מאופיינות

בכאב, עצב, דיכאון, כעס, רגשות אשם וחוסר אונים. סבתות

אשר נקלעו למצב זה לאחר החלטת בית המשפט פנו טלפונית

ואת כאבן את השמיעו הן עזרה. וביקשו השירות למשרדי

להציע הצורך עלה הטלפוני. במענה די היה לא אך כעסן,

להן סיוע ותמיכה, להיות אוזן קשבת למצוקתן ולהפגישן עם

סבתות נוספות אשר עברו חוויה דומה. על רקע זה עלה הרעיון

להקים קבוצת תמיכה לסבתות, אשר תאפשר להן מפגש עם

והרגשות הפרידה ועיבוד רגשית תמיכה דומה, במצב נשים

האמביוולנטיים סביב הפרידה.

שהיו סוציאלית, לעבודה סטודנטיות הקימו הקבוצה את

באותה עת בתקופת הכשרה מעשית בשירות למען הילד. בתום

שנת ההכשרה הן הגיעו למסקנה שיש צורך בהמשך הפעלתה.

הסבתות הביעו אף הן רצון וצורך בכך.

בשעתו נשקלה האפשרות לשמור על קשר כלשהו בין הנכדים

המחיר אף על כי הוחלט אולם מסוימים, במקרים לסבתות

שישלמו שני הצדדים על הניתוק, קשר כזה עלול ליצור חשיפה

אפשרית להורים. טובת הילדים דורשת לכן כי האימוץ יהיה

סגור.

האחרונות בשנים שהצטברו והניסיון הידע לאור כיום,

הבאים במאומצים בטיפול בעיקר הילד, למען בשירות

לפתוח את תיק האימוץ לאחר גיל 18, יש הבנה ומודעות רבה

מישהו עם כלשהו קשר על לשמור המאומץ של לצורך יותר

מהמשפחה הביולוגית גם לאחר מסירתו לאימוץ - וזאת כאשר

--------------חנה בן ארי - פקידת סעד לחוק אימוץ, מרכזת השירות למען הילד,

מחוז ת"א

קבוצה לסבתות שנפרדו מנכדיהן אשר נמסרו לאימוץ

ıÂÓȇ

| פברואר 332010 ס ' ' דעו מי

מדובר בדמות מיטיבה שאותה המאומץ זוכר ושיש לו חוויות

טובות ומשמעותיות מהקשר עמה.

רקע תיאורטי

מהו אימוץ? מהם האלמנטים הרגשיים הנלווים לתהליך ומי

מעורב בו?

Kirk )1985( מגדיר מהו אימוץ: "אימוץ ילדים הינו פתרון חברתי להעניק הורים פסיכולוגיים לאלה מהילדים שהוריהם

מהם שנמנעת לאלה לתת לגדלם; יכולים אינם הביולוגיים

הורות ביולוגית את האפשרות להגיע אליה בדרך ששומרת

את ביותר הטוב באופן המשרתת ובצורה חברתי סדר על

הילד."

Kirk ידי על נכתבה על האימוץ ביותר התיאוריה המקיפה

פי על המשותף". הגורל "תיאורית אותה מכנה והוא ,)1964(

המשותף הכאב הוא מאמצת למשפחה הבסיס זו, תיאוריה

על מדבר Kirk לילד. והזדקקות להורים הזדקקות של

המאמצת, המשפחה ומחוברים קשורים שבו האימוץ משולש

ההורים פסיכולוגי: רגשי בקשר הביולוגית והמשפחה הילד

המאמצים המקבלים על עצמם אחריות להורות מלאה, הילד

שלו, הביולוגית מהמשפחה נפרד גם אך יציב לבית שזוכה

המשפחה הביולוגית הכואבת את הניתוק וחשה אשם על כי לא

הצליחו כהורים, וגם המשפחה הביולוגית המורחבת, המרגישה

כישלון על כי לא סייעה מספיק לדור הביניים במשימת ההורות.

כי אותם המאשימים מילדיהם, כעסים סופגים גם הסבים

המשפחה את המלוות התחושות הממסד. עם פעולה שיתפו

הביולוגית הינן קשות ומכאיבות, והם זקוקים לטיפול תמיכתי

אישי וקבוצתי לאורך זמן.

הקבוצה הוקמה מתוך ראיית הצרכים

נועדה היא הסבתות. של הפסיכולוגיים

כדי ולכוח, לתמיכה מקור להן לשמש

סביר באופן בחייהן להמשיך שיוכלו

הנכדים שבה המציאות, עם ולהשלים

וקבוע. יציב בבית דבר של בסופו זכו

אופטימיות, לטפח נועדה גם הקבוצה

תקווה וציפייה לגדילת הנכדים ולפגישה

תיק פתיחת לאחר בבגרותם, איתם

האימוץ.

במשפחה הביו–דורי היחסים מערך

המשמעותיים האירועים לאחד מתקשר

השכיח הגיל הסבאות. - משפחה בחיי

)1997( פינדלר ומעלה. 48 הוא לסבאות

שנשים במחקרים נמצא כי מציינת

מקבלות על עצמן את האחריות לשמירת

סבתות, המורחבת. המשפחה עם הקשר

ביחס לסבים, נמצאו מעורבות יותר בקשרים עם הילדים ועם

יותר, הנכדים. הנשים תופסות את חוויית הסבאות כמרכזית

עם מהקשר יותר ונהנות חומרי וסיוע פיזית עזרה מעניקות

הנכדים בהשוואה לסבים. אף בקבוצה זו עלה באופן בולט כי

מהסב, יותר שתומכת מרכזית כדמות עצמן רואות הסבתות

אשר מגלה פסיביות ביחס לעזרה למשפחתו.

יישומיים בעיקר הם הסבאות בנושא שנעשו המחקרים

עקב בנכדים כמטפלים המתפקדים בסבים ומתמקדים

או עבריינות ההורה, של נפש מחלת כגון שונים, משברים

מאסר וסמים. הסבים במקרים אלו מתפקדים במקום ההורה

שאינו מסוגל, והם מרגישים כעס ותסכול בשל הקושי הכרוך

בגידול הנכד ולקיחת האחריות במקום ההורה. אפיונים אלו

באו לידי ביטוי בקבוצת הסבתות, שכעסו על ילדיהן אשר לא

התמודדו כהורים לנכדיהן.

עוד מציינת פינדלר )1997( כי הסבים יכולים להרגיש חיוניות

נכשלו, שההורים היכן להצליח הזדמנות להם שניתנת בכך

עלול להתעורר - זמן ניתן להם לאורך זה אולם אם תפקיד

ההורים כלפי התסכול מופנה אז אחריות. בלקיחת קשי

לטפל להמשיך קושי מביעים והסבים בתפקידם, שנכשלו

בנכדים. מציאות זו באה לידי ביטוי בחיי הסבתות. הן חזרו על

כך רבות בקבוצה והדגישו את התסכול שחוו עם הורי הנכדים,

שלא תפקדו כהורים ואף גרמו להם נזקים רגשיים מתמשכים.

לעזרה קבוצה ליצור הייתה הקבוצה של המטרות אחת

ואף לקלוט סבתות חדשות לסייע לחברותיה עצמית, שתוכל

באופן עצמית לעזרה קבוצות הגדיר )1997( קסן לקבוצה.

הבא: "קבוצות לעזרה עצמית הן יחידות חברתיות וולונטריות

בעלות מבנה קבוצתי, שנוסדו למטרות של עזרה הדדית ולשם

השגת מטרה ספציפית. הן בדרך כלל נוצרות על ידי עמיתים,

אשר חברו יחד לשם סיוע הדדי לסיפוק

מכשול על להתגבר כדי משותף, צורך

משותף או על בעיית חיים מטרידה, וכל

אישי. או חברתי לשינוי לגרום כדי זה

קבוצות אלו מדגישות את יחסי הגומלין

אחד כל של האישית האחריות ואת

מהחברים."

נוצרו הקבוצתיים המפגשים תום עם

הקבוצה. חברות בין חברתיים קשרים

מעזרה ונהנו לזו זו קרובות הרגישו הן

לקניות או למרפאה בהליכה - הדדית

במידה שאחת מהן חלתה.

מדובר בקבוצה ייחודית. כאשר בדקתי

דומות קבוצות התקיימו אם בספרות

כל לכך מצאתי לא בעולם או בארץ

עם שנעשו הבודדות הקבוצות סימוכין.

בנכד הטיפול סביב היו וסבתות סבים

| פברואר 342010 ס ' ' דעו מי

מן האיגוד ‡ıÂÓÈאשנב �לא המשפחתית. המערכת על כזה טיפול של והשלכותיו נכה

מצוין כי נערכו קבוצות תמיכה לסבים ולסבתות עקב מסירת

הנכדים לאימוץ והניתוק מהם.

הרכב הקבוצה

משכבה כולן ,65-50 גילאי סבתות עשר השתתפו בקבוצה

שאחד ילדים, כמה מהן אחת לכל נמוכה. סוציו–אקונומית

בסמים, שימוש נפש, מחלת רקע על לתפקד מתקשה מהם

עבריינות או הפרעת אישיות קשה.

חייהם, על אחריות לקחת לתפקד, התקשו הסבתות ילדי

לילדיהם. אחראים ולהיות בוגרים כאנשים לעצמם לדאוג

מדובר באנשים שסיכנו את ילדיהם בשל חוסר בשלות רגשית

ותפקודית. עניינם של הקטינים טופל על ידי רשויות הרווחה,

המשפט לבית בקשה להגיש כדי הילד למען לשירות שפנו

להכריז על הילד כבר–אימוץ. דהיינו, לתת לילד הזדמנות לבית

קבוע ויציב.

ילדים אלו נחשפו למעברים שונים. הם הוצאו מהבית לאחר

שהוריהם סיכנו אותם, ונדרש להגן עליהם ולחשוב על פתרון

הטוב הפתרון היה האימוץ הללו, במקרים עבורם. קבוע

ביותר עבור הילדים. הסבתות עזרו לילדיהן לגדל את הנכדים

מגיל רך, לאחר שהבינו כי ההורים מסכנים אותם ומתקשים

בחיק המשפחה, לגדול ימשיכו רצו שהילדים הן לטפל בהם.

אלא שהורי הילדים הפריעו לגידולם בחיי היום יום: הם לקחו

איתם שוטטו צפוי, בלתי באופן הסבתא מבית הילדים את

ברחובות והעבירו מסרים מבלבלים לגבי הסבתות, שבתנאים

הנכדים כי ראו הסבתות הגידול. במשימת התקשו כאלה

ניזוקים ואף נמצאים במצבי סיכון ו"הרימו ידיים". הן הבינו כי

טובת הנכדים דורשת שיימסרו לאימוץ ויזכו לגדול במשפחה

נורמטיבית.

לילדים ונתנו העו"ס בידי סייעו הסבתות ברירה, בלית

"ברכת הדרך", לגדול במשפחה חדשה. עם זאת, הפרידה את

והניתוק היו קשים ולוו בכאב רב, בבכי ובעצב. במציאות קשה

זו, הן נזקקו לעזרה. הקבוצה נועדה להציע להן מענה רגשי.

מטרות הקבוצה ויעדיה

להפעלת הקבוצה היו כמה מטרות:

ושל והאבל האובדן של בעיבוד עזרה - רגשית תמיכה .1

ו"בגללן" הנכדים את לגדל הצליחו לא כי על האשם רגשות

הם נמסרו לאימוץ; הגעה להבנה ולהשלמה עם העובדה כי לא

יראו את הנכדים במשך שנים רבות.

2. העצמה - להתחזק ולעמוד מול הורי הילדים, שהם ילדיהן

שלהן, ולהסביר כי טובת הילדים הייתה להימסר לאימוץ - עם

כל הצער והכאב הכרוכים בכך.

שהנצחה מאחר מתאים, אינו אולי הביטוי - הנצחה .3

מתקשרת למוות, אולם תהליך העשייה דומה: כתיבת מכתבים,

איסוף תמונות וסרטי וידאו והכנסתם לתיק האימוץ. בדרך זו

הסבתות משקיעות אנרגיה חיובית והמאומצים ייצאו נשכרים

בעת פתיחת התיק, לאחר גיל 18.

יעדים לטווח הארוך: להוות קבוצה לעזרה עצמית. להתארגן

בחיי שונים בתחומים לזו זו ולסייע עצמאי באופן ולהיפגש

זו הליכה משותפת לפעילות במועדון, אם זה יום - אם היום

ליווי למרפאה, פגישה בבית קפה או בבית ועוד.

לצרכים, בהתאם קבוע, באופן תיפגש שהקבוצה חשוב

ושתתפתח תחושה של מחויבות ושל אחריות הדדית.

מערכות ההתערבות

וקהיל– פרטניים סוציאליים עובדים שינוי: סוכן מערכת .1

לטיפול אותן הפנו בקהילה, הסבתות את שהכירו תיים,

בסבתות שטיפלו משפחה רופאי גם כך הילד. למען השירות

מהנכ– הניתוק לאחר שהופיעו גופניים סימפטומים בעקבות

דים. את התכנית מפעיל השירות למען הילד במשרד הרווחה.

≥. מערכת לקוחות: לאחר איתור הסבתות, הן הוזמנו לשיחת

היכרות ובדיקת ציפיות מהקבוצה. חשוב לציין כי הוזמנו גם

סבים, אך הם בחרו שלא להשתתף.

3. מערכת פעולה: הקבוצה פעלה במשך כחמש שנים. בחצי

לשבוע, אחת של בתדירות היו המפגשים הראשונה השנה

השנייה בשנה בשבועיים. פעם של בתדירות מכן ולאחר

הרביעית ובשנה לחודש, אחת נפגשה הקבוצה והשלישית

והחמישית היו שישה מפגשים בשנה.

תכנים שעלו בקבוצה

� היכרות בין חברי הקבוצה ובדיקת ציפיות לגבי התנהלות

הקבוצה ואחריות המשתתפות לקיום המפגשים.

� יצירת קשר בין המשתפות, בניית אמון ביניהן לבין מנחת

הקבוצה והקפדה על שמירת סודיות.

לתחושות לגיטימציה ולקבל בזו זו להיתמך חזק צורך �

רגשות הפרידה, על גדול כאב בקבוצה: ומוצגות שעולות

נמסר ובגללן הנכד את לגדל הצליחו לא כי על אשם

לאימוץ, פחד מהורי הנכדים וחשש מההתמודדות מולם.

ולעיבודן. הקשות התחושות להעלאת מקום ניתן בקבוצה

התהליך היה ארוך והדרגתי, והפתיחות זו כלפי זו לא הייתה

החשדנות מתוך בזהירות, התפתחה היא מאליה. מובנת

הקבוצה, מנחת מול התקיים מקביל תהליך הבסיסית.

את שמסר הממסד עם וזוהתה הילד למען בשירות שעבדה

הילד לאימוץ. המצב לא היה פשוט: מצד אחד היה כעס על

| פברואר 352010 ס ' ' דעו מי

המנחה, ומאידך - היא זו שהייתה הגורם

המקצועי התומך והמלווה.

התנהלות הקבוצה

הילד, למען בשירות נערכו המפגשים

של קל כיבוד הוצע ומרווח. נעים בחדר

הסבתות בהדרגה, ומאפים. משקאות

לכיבוד, בעצמן ודאגו אחריות לקחו

ממעשה להביא מקפידות כולן כאשר

נסב המפגש של הראשון חלקו ידיהן.

סביב האוכל, הבישול, החלפת מתכונים.

כך נוצרה כניסה איטית ומרוככת לקראת

הנושא העיקרי והמורכב.

לאחת אפשרות ניתנה מפגש בכל

עבר כיצד בתחושותיה: לשתף הסבתות

מבקשת היא עזרה ואיזו השבוע עליה

מחברות הקבוצה.

עלה הרעיון ולכן מילולית, חלק מהסבתות התקשו בהבעה

ובתנועה. בציור יד, בעבודות להתבטא אפשרות להן לתת

להקל כדי מאוד, ומוגדרות מובנות היו שניתנו המשימות

ומה מהנכדים זיכרונות העלו כשהסבתות חששות. ולהפחית

עשו במפגשים איתם, הן התבקשו, למשל, לצייר דמות של ילד

או ילדה כפי שהם זוכרים אותם. במפגשים אחרים הן התבקשו

להכין בובות ולהלבישן על פי בחירתן.

את לבצע ביטחון וחוסר רצון אי חששות, היו בתחילה

המשימות. "מאז שהייתי בת 12 לא ציירתי ולא החזקתי צבע

ביד, אני לא יודעת לצייר או לבנות בובה" - אלו היו משפטים

שגורים. לאט לאט ובהדרגה הן העזו, ניסו והצליחו, תוך מתן

חיזוקים ועידוד הדדיים. הן נהנו מהתהליך, הרגישו משוחררות

ואפשרו לעצמן זמן איכות ופינוק שלא זכו לו שנים רבות, אם

בכלל. הן הופתעו מעצמן ומתוצאות יצירתן והרעיפו זו על זו

חיזוקים ופרגון. הסבתות שאבו כוחות מהמפגשים הקבוצתיים

ואף גייסו לקבוצה חברות נוספות.

במפגשים עלו לעתים קרובות החששות שמא לא יזכו לחיות

תיק את לפתוח יחליטו הללו כאשר נכדיהן את ולראות

כיצד עצות לזו זו ונתנו הדדית מחויבות חשו הן האימוץ.

לפגישה לזכות להגיע כדי ולעשות הכול לשמור על הבריאות

המחודשת עם הנכד.

במקביל, הקבוצה עבדה על כתיבת מכתבים לנכד המאומץ,

הנכד חיי על שאלות והעלו חייהן ועל עצמן על סיפרו בהם

שלהן תמונות להביא מהסבתות ביקשנו החדשה. במשפחתו

וצילומי וידיאו, שיוכנסו עם המכתבים לתיק האימוץ. המאומץ

יוכל לקבל כל זאת בהגיעו לגיל 18, עם פתיחת תיק האימוץ.

פעילות זו שירתה למעשה את הצרכים של הסבתות, שעיבדו

התוצרים העשייה. דרך רגשותיהן את

בבואו שיגלה המאומץ, הנכד את ישרתו

לפתוח את התיק שיש לו משפחה ביולוגית

אשר חשבה עליו במשך כל השנים.

נושא נוסף שעלה במפגשים היה השאלה

מה הן רוצות שיקרה אחרי פתיחת התיק.

את יפתח הנכד כי משאלה הביעו כולן

רוצות היו הן אותן. לפגוש ויבקש התיק

לראותו בריא ושלם ולשמוע כי נהנה מבית

חם ואוהב. לא הייתה להן ציפייה כי הנכד

איתן. לגור ויעבור משפחתו את יעזוב

עם שיישאר דורשת טובתו כי הבינו הן

המשפחה שבה גדל, אך היו רוצות שישמור

איתן על קשר כלשהו בבגרותו.

התחזקו הסבתות המפגשים במהלך

מאוד. הן בכו פחות, ונראה היה כי נוצרה

היו המציאות. עם מסוימת השלמה

בקבוצה אנרגיות חיוביות, שהמשתתפות שידרו זו כלפי זו.

ילדים לו נולדו שלא בן היה הקבוצה ממשתתפות לאחת

תפקוד מקשיי סבל שלה אחר בן ילד. אימצו ואשתו והוא

וילדו נמסר לאימוץ. כלומר, היא הייתה בעת ובעונה אחת גם

סבתא מאמצת וגם סבתא שנפרדה מהנכד. סבתא זו חיזקה

כסבתא בחוויותיה המשתתפות את ושיתפה הקבוצה את

הוריו. ידי על ואהוב מטופל הנכד כי סיפרה היא מאמצת.

הניתוק בשל חששות שחוו האחרות, את חיזקו אלו חוויות

מהנכד ונוכח אי הידיעה האם הוא אהוב במשפחתו החדשה

והאם צרכיו מסופקים.

סיכום

התקשו ובסיומה שנים, לחמש קרוב במשך פעלה הקבוצה

המשתתפות להיפרד מהמסגרת ומהחברות. בפרידה מהקבוצה

את שהעצים מצב מהנכדים, הפרידה של שחזור מעין היה

הקושי. עם זאת, אפשר לומר כי רוב מטרות הקבוצה ויעדיה

הושגו באופן משביע רצון.

מאוד משמעותי היה בקבוצה עברו שהסבתות התהליך

ובחוסר בחששות בתחילה מלווה הדרגתי, היה הוא עבורן.

הן נבנה בהדרגה. וכלפי המנחה. האמון כלפי הקבוצה אמון

נפתחו זו לזו, שיתפו באופן גלוי וכן וגילו מוטיבציה רבה לעזור

ולתמוך מתוך הגורל הדומה המחבר ביניהן.

אופטימיות שידרו הן מהקבוצה. רב כוח שאבו הסבתות

והסתכלו קדימה, לעתיד, עם ציפייה לפגישה עם הנכד. הן חיו

פחות את כאב הפרידה והיו עסוקות יותר בהבנה כי הנכד זכה

לבית חם ויציב.

ביחד להיות להן שניתנה ההזדמנות על שמחו המשתתפות

| פברואר 362010 ס ' ' דעו מי

עמדה

בקבוצה ולקבל עזרה ותמיכה. הן מצאו אוזן קשבת וקיבלו

לגיטימציה לתחושותיהן. רגשות האשם פחתו והן הבינו כי

עשו את המעשה הנכון והראוי לנכדיהן, ובכך גילו אחריות

רבה כלפיהם וכלפי עתידם.

הסבתות ממשיכות את הקשר ביניהן. הן נפגשות בבתים,

בטלפון, משוחחות קהילתית, לפעילות יחד יוצאות

מתעניינות ומציעות עזרה זו לזו במידת הצורך.

רופף. כיום הוא הילד למען השירות עם שלהן הקשר

אם לדעת מבקשות הן שבו טלפוני קשר מתקיים לעתים

קיים מידע חדש על הנכד, שטרם פתח את תיק האימוץ.

הציפייה והתקווה שלי הן כי יגיע הרגע שבו אוכל להתקשר

אליהן ולהודיע על מפגש עם הנכד, על פי בקשתו.

כמנחה של קבוצה ייחודית זו חשוב לי לציין את התהליך

הקבוצה הקמת לפני הסבתות. עם שעברתי והלמידה

לי היה זו. אוכלוסייה בקרב גדול צורך קיים כי ראיתי

הוא כמה ועד יעברו תהליך איזה ולדמיין להעריך קשה

יהיה משמעותי עבורן וייצור שינוי של ממש - אם זה בדרך

המראה, על ובהקפדה בלבוש בשינוי והתקשורת, הדיבור

ואם בתחושות ובתובנות.

סבל, למודות מבוגרות מנשים מורכבת הייתה זו קבוצה

שהתמודדו עם הרבה קשיים בחייהן. כשניתנה להן הזדמנות

מחסום את לעבור הצליחו הן רגשי סיוע לקבל אמיתית

החששות ונתנו אמון בי, כמנחה של השירות למען הילד. כך

יכלו לקבל ולהפיק רבות מן התהליך הקבוצתי שעברו במשך

השנים. הסבתות הגיעו לקבוצה עם דימוי עצמי נמוך ותחושות

של חוסר ערך ושל חוסר ביטחון ביכולותיהן להרגיש, להביע

בתחושה הקבוצתי התהליך את סיימו הן לזולת. ולעזור

של ערך עצמי, עם תובנות חדשות לגבי טובת הנכדים ועם

אופטימיות ויכולת לחכות לנכדים עד שיגדלו, וכמובן - עם

תקווה גדולה כי יפגשו אותם בבגרותם.

ספרות

È„„‰ ÚÂÈÒ Æ˙ÈÓˆÚ ‰¯ÊÚÏ ˙ˆ·˜ Æ®±π∏≥© Æ· ¨Ô¯„‚ ¨Æ„ ¨Ï‚≠¯· Ʊƥ≥∞≠¥≤∑ ÆÌÈÏ˘Â¯È ¨˙ÈχȈÂÒ ‰„·ڷ ˘Â˘È‚ ¯˜ÁÓ ¨ÌÈÏ˘Â¯È·

ÔÈ· ˙‡Â¢‰ ∫˙ÈÓˆÚ ‰¯ÊÚ· ÌÈÈ˙·¯˙ ÌÈ˷ȉ Æ®±ππ≤© Æ· ¨Ô¯„‚ Æ≤ Æ·¢‰¯‡·Â χ¯˘È· ˙ÈÓˆÚ ‰¯ÊÚÏ ˙ˆ·˜· ÌÈÙ˙˙˘Ó ‡Ï ÌÈÙ˙˙˘Ó

Ʊ¥π≠±≥𠨮≤© ·¢È ¨‰Á¯ ‰„·Ú

ÌÈ·Ò Ï˘ ˙ÒÙ˙‰ ˙È˙¯·Á‰ ‰ÎÈÓ˙‰ ˙Ó¯˙ Æ®±ππ∑© ÆÏ ¨¯Ï„ÈÙ Æ≥ ˙ÂÏ‚˙Ò‰ ÔÈ·Ï ˜Á„ ÔÈ· ¯˘˜Ï ̇‰ Ï˘ ÌÈÈ˘È‡ ÌÈ·‡˘Ó ˙Â˙·ÒÂƵ∞≠≥≥ ¨Ë¯ÂË˜Â„Ï ¯Â·ÈÁ Æ˙ÈÊÈÙ ˙ÂÎ ‡ÏÏ ØÌÚ ÌÈ„ÏÈÏ ˙‰Ӈ ·¯˜·

‰ÎÈÓ˙ ˙ˆ·˜ Ï˘ ÏÂÙΉ ԄȘÙ˙ Æ®±ππ∑© Æ‚ ¨¯ÙÂÒ ¨ÆÏ ¨ÔÒ˜ Æ¥ ¨‰Á¯ ‰¯·Á Æχ¯˘È· ÌÈÏÈÈÁ È¯Â‰Ï ‰ÎÈÓ˙ ˙ˆ·˜ ∫¯·ÚÓ È·ˆÓ·

Æ≥π≥≠≥∑𠨮¥© Ê¢È

5. Kirk D. Shared Fate. A Theory and Method of Adoptive Relationships. Ben Simon Publications (1964).

טובה ליכטנשטיין

התבוננות בסטטיסטיקה בנוגע לאימוץ בארץ מראה תמונה

מפתיעה: מרבית האימוצים בארץ אינם של ילידי הארץ אלא

של ילדים מחוץ לארץ. בחמש השנים שמ–2003 ועד סוף 2007

אומצו 1000 מעל מתוכם ילדים, 1500 מעל בארץ אומצו

במסגרת אימוץ בין–ארצי1.

הסיבות לפניות לאימוץ בין–ארצי הן מרובות, ביניהן תקופת

ההמתנה הארוכה לילד מן הארץ עד גיל שנתיים, ללא צרכים

שנים. כשש הוא קטן לילד הממוצע ההמתנה זמן מיוחדים.

חוק לאימוץ. נשואות לא נשים של פנייתן היא נוספת סיבה

הורים. שני לו שיהיו היא הילד שטובת מניח ילדים אימוץ

ידי "איש ואשתו החוק בארץ, אם כן, קובע שאימוץ הוא על

היה שלא במקרים בודדים למאמצים נמסרים ילדים יחד".

הבין– האימוץ אותם. לאמץ המסוגלים זוגות למצוא אפשר

ארצי ענה על הרצון לקצר את זמן ההמתנה ואפשר אימוץ של

ילד קטן על ידי מבקשים בודדים.

,)1996( מעשור יותר לפני בארץ הוסדר הבין–ארצי האימוץ

לאימוץ האג אמנת על ישראל מדינת של חתימתה בעקבות

הילד יחסית מהיר: היה בין–ארצי. בשנים הראשונות, האימוץ

המאמץ. פניית אחרי חדשים כשישה בממוצע, ארצה, הגיע

לא והמדינות המוסרות כמה חדשים( )בני היו קטנים הילדים

מספר הצטמצם השתנה: המצב אולם נשואים. זוגות העדיפו

המדינות המוסרות ילדים לאימוץ, תהליך האימוץ התארך וחלק

מהמדינות המוסרות אינן מאשרות אימוץ של הורה בודד.

יושב על התפר שבין יחסים בין–לאומיים, אימוץ בין–ארצי

עניים ממדינות שלהן ילדים וביטחון סוציאלי. ילדים רווחת

אוכלוסיות גדולות של אנשים קשי יום מוסרות ילדים לאזרחי

מדינות עשירות, המשלמים כסף רב עבור כל אימוץ. אמנת האג

התאמצה למנוע תופעה של "מכירת" ילדים, אבל לא התמקדה

ד"ר טובה ליכטנשטיין היא יושבת ראש הוועדה המייעצת לשר הרווחה לעניין אימוץ בין ארצי

± ראה גורבטוב¨ רÆ ובן≠משה¨ אƨ אימוץ∫ ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות∫ סקירה סטטיסטיתÆ מדינת ישראל¨ משרד הרווחה והשירותים החברתיים¨ אגף

Æ≤∞∞π ¨בכיר למחקר¨ תכנון והכשרה

בזכות האימוץ

הארצי

‡ıÂÓÈעמדה �

הגורמים קשים חיים ותנאי מחפיר עוני למנוע בדרכים

להורים להתייאש מלגדל את ילדיהם בכוחות עצמם.

אינו הבין–ארצי שהאימוץ ההבנה גדלה הזמן במרוצת

משקף מצב רצוי של התמודדות פנים ארצית עם גורלם של

ילדים שהוריהם מתקשים לגדלם. כתוצאה מהבנה זו ומלחץ

אימוץ בפני דלתותיה סגרה רומניה האירופי, האיחוד של

גואטמלה רוסיה, כדוגמת אחרות, מדינות גם בין–ארצי.

פנים אימוץ לטובת האימוץ מערך את שינו ואוקראינה,

ארצי. כתוצאה משינויים אלו זמן ההמתנה לאימוץ בין–ארצי

בממוצע לשנתיים שנה בין נמשך התהליך והיום התארך,

הנמסר הילד גיל יסתיים. מתי לצפות אפשר אי ולפעמים

הנמסר הילד של הממוצע הגיל בעבר אם עולה: לאימוץ

לאימוץ למאמצים ישראליים היה בין חצי שנה לשנה, היום

הוא בסביבות שנה וחצי עד שנתיים. כמו כן, מדינות מוסרות

מסתייגות יותר מבעבר ממסירת ילדים למאמצים בודדים.

בהתחשב בשינויים אלו, אני מבקשת להציע מערך שיתייחס

לאימוץ ארצי ובין–ארצי על רצף אחד. אחרי קבלת הבקשה -

של זוג או של בודד - לאמץ ילד, בדיקת ההתאמה של המבקש

הארצי הן האימוץ, מסלולי לשני התייחסות תכלול לאמץ

בין–ארצי בדרך כלל היום, הפונים לאימוץ והן הבין–ארצי.

אינם מתחילים בבדיקת האימוץ הארצי. הם מניחים שהדרך

המהירה והיעילה לאמץ ילד היא במסלול הבין–ארצי. הנחה

זו אינה נכונה במערך האימוץ הבין–ארצי העכשווי.

מביא הבין–ארצי במסלול תינוק שאינו ילד אימוץ

יותר מורכבת מההתמודדות הטמונה בעקבותיו התמודדות

באימוץ ילד גדול בארץ. יש הטוענים שהם מסתייגים מאימוץ

ילד עם צרכים מיוחדים בארץ, היות שהמשימה נראית קשה

לפעמים יש מחו"ל ילד שבאימוץ לשכוח לנו אל ומסובכת.

וכן שאומץ, עד הילד על שעבר מה על אמין במידע חוסר

קיים ניתוק של הילד משפתו, מתרבותו ומסביבתו, בגיל שבו

אימוץ הוא הבין–ארצי האימוץ עליו. משפיע כבר הניתוק

המאומץ שעל נושאים אלו בין–גזעי. ולפעמים בין–דתי

להתמודד אתם בתהליך גיבוש הזהות שלו.

הכמיהה לתינוק היא מובנת, אבל אם אימוץ בין–ארצי אינו

מאפשר אימוץ תינוק וזמן ההמתנה אינו קצר, אימוץ ילד מעל

גיל שנתיים בארץ יכול להיות מסלול להורות שיתאים לחלק

מהמבקשים לאמץ. הורות של ילד גדול יותר, הכוללת הענקת

נזקק, היא חוויית הורות ויציבות לילד בסיס בטוח, קביעות

עוצמה זו בהורות יש תינוק. של מהורות מספקת פחות לא

ואתגר.

אופציה תהיה ארצי לאימוץ פנייה של זו שמגמה בכדי

רצינית עבור המבקשים לאמץ, יש צורך בשינוי עמדות בנוגע

ואם מחודשת, חשיבה הוא הדרוש הראשון השינוי לאימוץ.

בודדים הורים לתרומת בנוגע בחקיקה שינוי - צורך יש

עם לילד להעניק יכולים בודדים מבקשים נזקקים. לילדים

צרכים מיוחדים חוויה טובה וחשובה. כיום רק עשרה אחוזים

מן המאמצים של ילדים גדולים בארץ הם חד הוריים2. בכדי

לאפשר יותר אימוצים של ילדים גדולים על ידי בודדים, על

האחראים על האימוץ לקיים חשבון נפש ריאלי ונוקב בנוגע

להתאמת ילדים למבקשים לאמץ.

השינוי השני הדרוש הוא של המבקשים לאמץ. עליהם לעמוד

מול החלום של אימוץ תינוק ולערוך חשבון נפש נוקב וריאלי

בנוגע ליכולתם לממש חלום זה. המגמה, הן באימוץ בארץ והן

באימוץ בין–ארצי, היא בכיוון של ילדים יותר גדולים. חשבון

נפש ריאלי יסלול את הדרך למימוש הורות שונה מהורות של

תינוק, אבל לא פחות מאתגרת.

Æשם ≤

| פברואר 372010 ס ' ' דעו מי

| פברואר 382010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנ

הורות מאמצת - מחייבת התקשרות מאומצת

צביה בירמן

הקדמה

משנת 1998 פועלות בישראל עמותות

לאימוץ בין–ארצי. המעקב אחרי הילדים

המאומצים ומשפחותיהם מתבצע כמחויב

בתקנות הישראליות ובכפוף לדרישות

מארצות המוצא של הילדים. ההורים

המאמצים מתחייבים, לפני האימוץ, לאפשר

לאנשי מקצוע לעקוב אחר תהליך היקלטותו

של הילד בסביבתו החדשה.

מאמר זה הוא ניסיון לאסוף חלק מהנתונים

העולים מהמעקב, לנתח לאורם את

המושגים השגורים בתחום האימוץ, לבדוק

את ההשלכות של השימוש בטרמינולוגיה

המקובלת ולהציע הבנות חדשות, שבחלקן

מערערות את ההגמוניה של המושגים

השגורים בשפת האימוץ המקובלת.

הצגת מקריםשנפגשה לאימוץ, הכנה בקבוצת הכרתי ולאה רונה את

בין– לאימוץ "טף עמותת שמספקת ההכנה תהליך במסגרת

מתבצעת ההכנה באמצעותה. המאמצים להורים ארצי"

לאמהות זוגות בין הפרדה תוך כלל בדרך קטנות, בקבוצות

זאת, מאמצות חד הוריות. לפעמים, כשיש תנאים המחייבים

הוריות חד של אמהות ההכנה מעורבות. קבוצות גם נוצרות

היא לרוב ארוכה יותר. תהליך ההכנה לאימוץ כולל התייחסות

לשלושה נושאים מרכזיים:

� תיאור של תהליך האימוץ;

� קבלת ההחלטות על אימוץ ילד מסוים;

ביטחון אמון, ליצירת עד הילד עם הקשר בניית תהליך �

וקבלה הדדית.

ומעורר אנרגיה צורך האימוץ כך שתהליך על מושם הדגש

להתמקד צריך ההכנה ועיקר מעבר, שלב הוא אך - חרדה

עד זמן, לאורך ומחייב מאתגר שהוא - ההורות בתפקיד

עולם.

רונה התגלתה מיד כדמות שביטחונה העצמי מעורער מאוד.

היא הייתה מודאגת לגבי יכולתה לפרנס ילד ולא בטוחה שיהיו

לה הכוחות לגדל אותו. ככל שהתקרב האימוץ, היא הרגישה

מצליחה בקושי היא אם - אמרה כך - ובעצם יותר חלשה

לדאוג לעצמה, איך תוכל לטפל בילד?

יכולה לעמוד בקשיי לאה, לעומתה, הייתה משוכנעת שהיא

ההורות. היא מחכה לילד כבר שנים, היא כבר "גידלה" תשעה

לה תמיכה יש של חברותיה. לילדים וקשורה מאוד אחיינים

מאמצת אמא להיות נולדה פשוט היא - ובכלל משפחתית,

לחבוק תוכל שבו ולרגע התהליך לסיום רוח בקוצר ומחכה

בידיה ילד.

לכאורה יותר הטובים הפתיחה תנאי שלמרות מיד ידעתי

קשה רונה, לכאורה אליו שנקלעה אונים והאין לאה, של

צורכי את לספק שיוכל מאמץ הורה יהיה מי לנבא מאוד

הילד - בעיקר את צרכיו הנפשיים ואת הצורך בחינוך, אהבה,

שחלקם רבים, בגורמים תלויים אלה כל וביטחון. שייכות

מתגלה רק כשהורה מסוים צריך להתקשר לילד מסוים. אם

בהורות ביולוגית יש לפעמים קושי גדול יותר להיקשר לאחד

-----

ד"ר צביה בירמן עבדה בבי"ח פסיכיאטרי לילדים ובביה"ח "הדסה" עין כרם בתפקיד ראש יחידת ילדים, נשים ויולדות בשירות

הסוציאלי. במסגרת תפקיד זה טיפלה בזוגות עם בעיות פוריות. חלק מהזוגות פנו לאימוץ כדי להפוך להורים, ומשם היכרותה עם נושא זה.

בעלת קליניקה פרטית בירושלים, עובדת גם בתל אביב.

תודה לד"ר ישראל פרלמוטר, פסיכולוג קליני, מייעץ ומדריך בתחום הבעיות הרב–ממדיות של ילדים ומשפחות, על שיתוף הפעולה בלימוד

ובהבנה של הסוגיות המרכזיות והמורכבות של חוויית האימוץ.

| פברואר 392010 ס ' ' דעו מי

מן הילדים - בהורות מאמצת זה כמובן קשה יותר, והסיבות

מהו, קשר יודעים ואינם גדולים הילדים ביניהן: רבות. לכך

הם למודי אכזבות מקשרים קודמים עם מבוגרים, לא למדו

לתת אמון, מתגוננים מפני אכזבות נוספות. להורים מאמצים

יש קושי לבנות התקשרות מסיבות דומות: הם למודי אכזבות,

לעתים הם אינם מאמינים בכוחם להיות הורים ואינם יכולים

להישען על יתרונות הדמיון הגנטי, קשר הדם והביטחון שהם

הקשיים מלבד חובקים. שהם הילד של היחידים ההורים

מההתקשרויות לחלק האלה,

בוחנת סביבה יש החדשות

ולעתים ביקורתית יותר מאשר

הורים בין להתקשרויות

לילדיהם הביולוגיים.

מאמצות הן ולאה רונה

באמצע שתיהן הוריות. חד

נאות לחייהן, הארבעים שנות

מקצוע ובעלות ומשכילות

נשואה היתה רונה חופשי.

שנות לאחר והתגרשה בעבר

ילדים. ללא אחדות, נישואים

דעתנית רווקה היא לאה

ובוטחת בעצמה. לפני האימוץ,

הערכה תהליך עברו שתיהן

דומה. לאה עשתה רושם מצוין

שהיא המעריכים את ושכנעה

יודעת בדיוק לקראת מה היא

צעירים הורים לה יש הולכת:

שיעזרו לה, וגם אחיה ואחותה,

ילדים, מגדלים שבעצמם

איתה. טוב בקשר נמצאים

שיעמדו בטוחה הייתה היא

לרשותה בכל הקשור לאימוץ.

אחיה. עם מרוחק בקשר ומצויה מהוריה התייתמה רונה

הכנה בקבוצת השתתפה רבה, לתמיכה זקוקה היתה היא

לעומתה, אינדיבידואלי. ייעוץ וקיבלה ביקשה ואף לאימוץ

מסיבות שונות, לאה עברה רק חלק מתהליך ההכנה לאימוץ.

תזדקק שרונה ברור היה זמן. באותו בערך אימצו שתיהן

לליווי צמוד. היה צפוי שלאה תסתדר בקלות.

שייסע מי מצאה לא היא לבדה. נסעה רונה הילדים לבית

איתה וגם רצתה לחסוך את ההוצאה הגדולה הכרוכה במימון

הנסיעה והשהייה של אדם נוסף. לאה נסעה עם אמה.

הפגישה של רונה עם הילד שעמדה לאמץ הייתה קשה. הוא

היא אונים. וחסרת דחויה הרגישה והיא אליה התקרב לא

וחוסר הניסיון חוסר שבה טראומטית, כחוויה זאת תיארה

אותה. ושיתקו המפגש על השתלטו שלה ההורי הביטחון

במהלך ימי הביקור הילד בכה והיה מתוסכל, וגם היא הביעה

את אישרו שבו המשפט אחרי ובבלבול. בבכי תסכולה את

כשבוע. עוד במלון הילד עם להישאר מרונה דרשו האימוץ,

אמרה שבסופו בכי, של כשבוע הזו התקופה את זוכרת היא

ששנינו חושבת אני אמא, להיות אותי שלימדת "תודה לילד:

למדנו איך לחיות ביחד."

היא מיד. נוצר הקשר בתה את פגשה כשלאה לעומתה,

רמת את ובדקה בהתנהגותה התבוננה הילדה, עם שיחקה

ההתפתחות שלה על פי הנחיות

התפתחותי מרופא שקיבלה

הופיעו הבעיות הנסיעה. לפני

דווקא מכיוון בלתי צפוי: אחרי

שבו במלון הילדה עם הפגישה

שהו לאה ואמה, התחילה האם

על הכול: על ביקורת להעביר

הילדה, שלא מצאה חן בעיניה,

על התנהגותה של לאה במהלך

בית על הילדה, עם הפגישה

העמותה נציגת ועל הילדים

כל לאורך לרשותן שעמדה

היה ושתפקידה במקום שהותן

יתבצע שהתהליך לכך לדאוג

בעיר עובדים )הנציגים כראוי

הילדים, בית נמצא שבה

הילד בין המפגש את מכינים

ההורים לבין לאימוץ המועמד

כל את ויוצרים המאמצים

את המאפשרים התנאים

הפועל(. אל האימוץ הוצאת

ולהדוף להתגונן נאלצה לאה

את הביקורת החריפה של אמה.

אותה ערערו האם תגובות

מסוגלת שהיא הביטחון אצלה להיסדק החל ולראשונה

לאמץ. כנראה שדפוס זה - של שיתוף פעולה וקרבה כביכול

ומיד לאחר מכן ביקורת מצמיתה - מלווה את היחסים שבין

מסביר גם שהוא יתכן ובדיעבד ומתמיד, מאז לאמה לאה

בהמשך אינטימיים. קשרים ביצירת לאה של קשייה את

יותר חופשייה הייתה הילדה הבאות, בפגישות הביקור,

ופתוחה לקשר, אך לאה הרגישה איך היא עצמה מתרחקת

ומתקשה להתחבר לילדה.

דיון

הבאת ילד לעולם יוצרת שינוי גדול בחיים, בין אם מדובר

אופי מאמצת. היא ההורות אם ובין הטבע" "בדרך בהורות

תהליך האימוץ צורך אנרגיה ומעורר

חרדה - אך הוא שלב מעבר, ועיקר

ההכנה צריך להתמקד בתפקיד

ההורות - שהוא מאתגר ומחייב

לאורך זמן, עד עולם

| פברואר 402010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנההתחברות לילד. ההורים בין שנוצר בחיבור תלוי השינוי

אל הילד היא תהליך ארוך ומורכב התלוי באישיות של הילד,

באישיותו של ההורה ובגורמים רבים אחרים. אי אפשר להטיל

על ילד אחריות רבה מדי לאופי החיים של ההורים )ומובן שלא

ההסתגלות תהליך שבמהלך להבין חשוב בעיקר לאושרם(.

ההדדית מוטלת על ההורים המאמצים משימה קשה ביותר,

של יצירת דפוסים של קשר מחייב בינם לבין הילד המאומץ,

שלא ידע מעולם קשר שיש בו מחויבות והדדיות.

מישהו של החוויה את מכיר אינו ילדים בבית שגדל ילד

שמחויב לספק את צרכיו. ברוב המקרים הוא יודע בדיוק איך

לפעול כדי לשרוד, איך לציית, איך להימנע מכאב. הוא אינו

יודע מהי אמא או מהו קשר מתמשך, חם ואוהב. הוא גם אינו

יודע מהו בית, איך נראים חדר אמבטיה או מטבח, מהו מקרר

ואת לו חדש הכול האלה. החדשים בתנאים מתנהגים ואיך

הכול הוא צריך ללמוד. את הכול צריך ללמד אותו.

בקשיים נתקלה לאה הביתה. ילדיהן עם הגיעו ורונה לאה

עימותים היו הבת לבין בינה בתה. עם בהתקשרות גדולים

יומיים יום קשיים של אופי נשאו שרובן מסיבות קולניים,

וטריוויאליים המתעוררים תדיר בין הורים לילדיהם הפעוטים

)הילדה, למשל, רצתה לשחק במשחק מלכלך; לאה לא הסכימה

מקצה הצעקות את ששמעתי כך כדי עד גדול קול והרימה

טרגי, באופן אך בתה, את לאהוב התכוונה לאה הרחוב(.

לכאורה, קרבה, אמה: עם יחסיה הוא לאמהות שלה המודל

שבתה לכך הקשיים את ייחסה לאה מצמיתה. ביקורת עם

אישיותה. עם להסתדר והיא מתקשה ודעתנית, עקשנית היא

והעקשנית הדעתנית האם בין כי ברור היה מהצד למתבונן

לבין בתה מתנהל מאבק כוחני על שליטה בחיים. ללאה היה

קשה לקבל את תפקיד האם המקשיבה והמספקת את הצרכים

ולאפשר לבת את הביטחון והתנאים המאפשרים יצירת קשר

לבתה מרחב לתת היא התקשתה רגשית. ומחויבות של אמון

מול ישבה רונה לעומתה, צרכיה. ואת רצונותיה את לממש

הילד, התנסתה, למדה, בכתה והתחילה להבין שהחיים השתנו.

היא קיבלה את העובדה שכבר אינה לבד, שיש עוד אדם בבית

ושיש לו צרכים שהאחריות לסיפוקם מוטלת עליה.

בה להשקיע שיש קשה, עבודה היא ילד עם קשר בניית

הילד עם במפגש המתחילה דינמית כמשימה ולראותה

ונמשכת לאורך כל החיים. לנשים החיות במשך שנים ארוכות

ללא בן זוג וללא יחסים אינטימיים, המעבר לחיים עם ילד

היכולת אי אם לדעת אפשר אי במיוחד. קשה להיות עלול

לקיים מערכת יחסים מחייבת, הדדית ואינטימית השאירה

את "ניוונו" זוג בן ללא החיים אם או זוג, בני בלי נשים

הכישורים הדרושים להן כדי לחיות בזוגיות. הורות מאמצת

יכולת להיות קשובים דורשת פתיחות גמורה, גמישות רבה,

משלו. ואישיות צרכים עם אדם עוד של קיומו ולקבל

במקביל, צריך לעמול כדי לבנות את כישוריו האמוציונליים

גבולות, הגדרת הבנה, הדורש דבר הילד, של והחברתיים

תקיפות ועקביות.

לילד להורות הייחודיים מהאספקטים חלק עוד לכך נוסיף

מאומץ: הורות ביולוגית מתחילה בדרך כלל בתינוק זעיר, תלוי

בכול באמו, שפעילותו מוגבלת וצרכיו נעים בין אוכל, שינה ומה

שביניהם. כשמביאים הביתה ילד מאומץ, הוא בדרך כלל כבר

יותר פיזית, יותר. הוא גדול גיל שנה ואף ילד פעיל, בסביבות

להתכונן ויש בתנועותיו, עצמאי מתינוק, יותר הרבה שוקל

לכך שמגוון הפעולות שהוא יודע לעשות הוא עצום וכי הרבה

בכל הקשור זאת, לעומת הידיים. על אותו לשאת יותר קשה

הוא שלו ההתקשרות ובמיומנויות האמוציונלית בהתפתחותו

כמו ממש לטיפול הזקוקים ילדים ויש מפותח, פחות הרבה

תינוקות רכים.

הורים מאמצים, אף אם הם יודעים שהילד לא התנסה במה

שמתנסה ילד הגדל בבית הוריו, מתקשים להבין את משמעות

הפער שבין רמות התפתחותו בתחומים השונים. הורים צריכים

לתאר שניתן מה עם מגיע מהילדים שחלק לכך להתכונן

כצרכים שאינם רגילים בילדים הגדלים מינקות בבית הוריהם.

לעתים הם זקוקים למגע פיזי רצוף, אינם מסוגלים להיות לבדם

ופוחדים ממצבים שאי אפשר לצפותם מראש. יש להם שיטות

התעסקות במיטה, התנדנדות כמו עצמית להרגעה מגוונות

אובססיבית בחפצים מסוימים, דפיקת ראש בקיר או במיטה,

ועוד שלל תופעות האופייניות לילדים שגדלים בבית ילדים.

גם אך מחדש להתחיל אפשרות לפעמים נותן "האימוץ

אסון ולפעמים הרסנות אכזבות, של פוטנציאל בחובו טומן

פסיכולוגי"1

אימוץ לאורך ההיסטוריה

האימוצים הראשונים המתועדים בהיסטוריה הם מתקופת

מצרים העתיקה, יוון ורומא )וכמובן, האימוץ התנ"כי המפורסם

של משה על ידי בת פרעה(. עד המאה העשרים, האימוץ היה

או יורש להבטחת המבוגרים: צורכי לסיפוק מכשיר בעיקרו

המשכיות של המשפחה, פולחן אבות, רצון שיהיה ילד שיטפל

בהורים בזקנתם. בתרבויות שונות היה אופי האימוץ שונה: היו

אימוצים שנועדו לשמור על ילדים בתוך הקהילה שבה נולדו,

למשל בשבטים האינדיאניים באמריקה, והיו אימוצים שנועדו

להגדיל את המשפחה ובכך גם לחזק אותה ולהרחיב את יכולת

המנוסות השבט זקנות מסוימות, בתרבויות שלה. העבודה

שנזקקו הילדים גידול על האחראיות היו בעצמן והבטוחות

מועדף ליחס יזכו שהילדים ודאגו כך על תוגמלו הן לבית.

Debbie Hindle, Graham Shulman, The Emotional Experience מתוך ± of Adoption, New York, 2008Æ

| פברואר 412010 ס ' ' דעו מי

בחברה שבה גדלו. בתרבויות אחרות, הילדים היו "רכושו" של

מי שאימץ אותם.

אולם העדויות ההיסטוריות מדגימות כי תמיד היה האימוץ

נושא טעון רגשית, שהיה קשור לנושאים רגישים אחרים כמו

אי הילדים(, )של לגיטימיות אי המאמצים(, )של פוריות אי

יכולת של המשפחה הביולוגית ואי מוסריות של היולדת. לאורך

ובכאב בצער מחד, רוויים, היו אימוץ סיפורי ההיסטוריה,

בשמחה ומאידך, לעולם, הילד של בואו בנסיבות הכרוכים

המאה עד המאמצת. למשפחה הילד בהצטרפות הכרוכה

יסתירו האימוץ במעשה השותפים שכל נהוג היה העשרים

חלק ממרכיביו. היולדת התחבאה כדי שלא ייחשף סוד הריונה

נדוד להרחיק נהגו המאמצים ההורים ברבים. חוקי" "הלא

ממקום מגוריהם כדי להתחיל "חיים חדשים". ההורים חששו

אי על שיידעו רצו לא וגם המאומץ ילדם את מהם שייקחו

פוריותם2. מעשה האימוץ היה שזור בסודות ובשקרים ולרוב

היה תוצר של נסיבות שחייבו לנקוט אימוץ כפתרון לבעיה של

המאמצת, המשפחה או הביולוגית המשפחה היולדת, הילד,

ולא הגשמת חלום. רק באמצע המאה העשרים התגבשה גישה

המחייבת לחשוף את עובדת האימוץ בפני החברה ובפני הילד.

ברור מדוע הגילוי הוא מחויב המציאות, אך גם ברור כי הוא

קשה להורים ולילד ומלווה בדילמות ובסערות נפש רבות.

הקשורות משמעויות "אימוץ" למילה לייחס מקובל כיום,

מאמצת שהורות לכך מתייחסים פחות ובאומץ. בחיבוק

דורשת מההורים להתאמץ מאוד כדי להצליח.

כנושא שעליו צריך לשוחח מקובל לעסוק בעובדת האימוץ

ואפילו הילד עם המשותפים בחיים אותו להנכיח הילד, עם

Brodzinsky, Schechter (ed.). The Psychology of Adoption, מתוך ≤New York: 1990Æ

להפיק ספר אימוץ )ההורים כותבים לילד את סיפור אימוצו,

ובכך מייצרים נרטיב שאפשר לחזור עליו כל אימת שהשאלות

עולות והוא נמנע, אולי, ממה שלא רוצים לומר(.

שלא ובדאגה האימוץ בעובדת מרוכזים כך כל לפעמים

לטעות בגידול הילד המאומץ, עד כי אין מתייחסים לכך שגם

ההורה אישיות בין דינמיקה קיימת וכי צרכים יש להורים

שבה בדרך רבה ורגישות זהירות לנקוט יש הילד. לאישיות

קשה נושא היותה משום בעיקר האימוץ, בעובדת עוסקים

מועדת היא מסובכים פסיכו–דינמיים ובתהליכים להורים,

מסתבכים שעליו לציר להפוך

היחסים של ההורים עם הילד.

על ציר זה "תולים" קשיים שהם

ילד. בגישה טבעיים בגידול כל

המקובלת היום, עובדת האימוץ

הופכת לסיבה ומסובב גם יחד

לבעיות לייחסו שנהוג מה לכל

האופייניות לילדים מאומצים.

מחויבות הורית

קודם היא מאמצת הורות

ההורים לרוב הורות. כול

מסוימת ובמידה המאמצים,

שבין הוריים לחד יותר עוד

תפקיד היא הורות המאמצים,

אותם המחייב וקשה חדש

לאמץ לעצמם התנהגויות ואורח חיים שונים מאוד מכפי שהיו

הם המאמצים ההורים כי לציין חשוב לאימוץ. עד רגילים

בדרך כלל מבוגרים במידה ניכרת מגיל הפוריות, חלקם מותש

מטיפולי פוריות ומהכישלון להפוך להורים, ולרוב זו ההורות

הראשונה שהם חווים. מרכיבי ההורות הקשים ביותר לאימוץ

ההורית. הסמכות ופיתוח הטוטלית ההתקשרות יכולת הם

שני מרכיבים אלה הם מהות ההורות. הם כרוכים זה בזה ויש

קורלציה בין היכולת של ההורים להוביל את הדיאדה ליחסים

אינטימיים טוטליים לבין יכולתם לפתח סמכות הורית.

התקשרות ליצור מסוגלים אינם המאמצים ההורים אם

יתגלו הורית, סמכות לפתח מצליחים הם אין ואם טוטלית

קשיים בגידול הילד ובהתפתחותו.

מניסיון רב שנים במפגש עם משפחות מאמצות, אני מוצאת

כי המאפיינים האובייקטיביים של ההורים המאמצים ויכולת

ההסתגלות שלהם לדרישות ההורות הם עובדות שמשקלן רב

בניתוח תוכן האימוץ והשלכותיו. בנוסף לאלה קיימת שכבה

ביצירת קושי העבר, )כישלונות נפשיים" "משקעים של עבה

בניסיונות הקשורות טראומטיות חוויות אינטימיים, יחסים

יכולת על שמשפיעים ועוד(, לעולם ביולוגי ילד להביא

לפעמים כל כך מרוכזים בעובדת

האימוץ ובדאגה שלא לטעות בגידול

הילד המאומץ, עד כי אין מתייחסים

לכך שגם להורים יש צרכים וכי קיימת

דינמיקה בין אישיות ההורה לאישיות

הילד. יש לנקוט זהירות ורגישות רבה

בדרך שבה עוסקים בעובדת האימוץ,

בעיקר משום היותה נושא קשה

להורים, ובתהליכים פסיכו–דינמיים

מסובכים היא מועדת להפוך לציר שעליו

מסתבכים היחסים של ההורים עם הילד

| פברואר 422010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנההתחברות וההתקשרות של ההורים אל הילד. מסיבות רבות,

שחלקן מובנות בעצם היתרון שיש למבוגרים על ילדים, רובנו

עוסק בקשיים שיש לילד ומנסה להסביר חלק מהם בחוויות

שלו העלומה בגנטיקה חייו, בתחילת חווה שהילד נטישה

ספקולציות כלל בדרך והם שליטה עליהם שאין ובמשתנים

הילד. העיסוק על "הידועות" על מעט העובדות ומניפולציות

הרבה אינטנסיבי בקשיים המאמצת ההורות של בחלקה

פחות.

להתמודד שיש ממה חלק רק היא האימוץ מציאות אבל

אתו במסגרת ההורות. היא חלק מהסיפור המשפחתי בכלל

האימוץ עובדת של משקלה בפרט. הילד של חייו ומסיפור

רבה במידה תלוי המאמצת במשפחתו הילד חיי במכלול

התולים מאמצים הורים ההורים. לה שמייחסים במשקל

חוזרים האימוץ, בעובדת ולילדם להם שיש הקשיים את

להעלות את הנטישה שקדמה לאימוץ כגורם מרכזי לקשיים

ומסבירים את הקשיים בכך שכך בא הילד לעולם )משליכים

שקדמו וסביבתיים גנטיים גורמים על הבעייתיות את

חוויית של לרה–אקטיבציה למעשה גורמים - לאימוץ(

בה לראות שמקובל והיעזבות, תלישות הכוללת הנטישה,

חוויה טראומטית.

צריכים שהם ההנחה את המאמצים בהורים לבנות "יש

להתאמץ, לקחת אחריות ולנקוט עמדה אקטיבית מאוד כדי

להוציא את עצמם, ובעקבות זאת גם את הילד, מהגורל שהיה

מנת חלקם לפני האימוץ"3

פיתוח הורות מאמצת טובה דיה

לשאוף יש ויניקוט, של דיה" הטובה מ"האמהות בהשאלה

להציב בזהירות, ניתן, דיה. טובה מאמצת הורות לפתח

וההורים זה את ההנחה שהילד בתחילת הדיון בהורות מסוג

באים מעמדת קורבן של נסיבות החיים, מהרגשה של מוגבלות,

כישלון ועזיבה. ההורים לא הצליחו להרות את ילדם הביולוגי.

לגדלו שיכולים ביולוגיים להורים להיוולד הצליח לא הילד

)או שלא הצליח לגרום להוריו להחזיק בו(. עם האימוץ, הילד

יכולים, ההורים שבה תקופה חדשה, לתקופה נכנסים והוריו

סוף סוף, לדאוג לילד ולקבל אחריות על חייו, ומולם ילד שסוף

סוף מצא מי שיהיה אחראי עליו וידאג לו. יש, אם כן, במעשה

האימוץ הזדמנות לשינוי רדיקלי בחיים, לאופטימיות וליצירה.

הורים כאשר המשותפים החיים עלילת מסתבכת אז אבל

מאמצים ממהרים מדי, כאמור, לתלות כל קושי במטען הגנטי

של הילד ובנטישה המוקדמת שלו.

≤ מתוך פרלמוטר ובירמן¨ ¢הורות מאמצת ≠ חוויה טוטאלית או פטאלית¢¨ Æ≤∞∞µ אקטואליה¨ יוליפסיכו

תכונות "ירש" שהילד לפעמים אומרים ביולוגיים הורים

ויכולים להיות כנים והתנהגויות של בן הזוג, או של החמות,

הורים לקבל". "מתקשים הם בילד הזה החלק שאת ולומר

טובים דיים ייקחו אחריות, ימתנו את השפעת "התכונות של

"ככה יגידו לא ויטפחו את התכונות ה"רצויות". הם החמות"

עולמו, הבניית הילד, על אחריות לקיחת לעולם". בא הוא

התפקיד מהות הם התנהגות ועיצוב ערכים הקניית חינוך,

ולחיים חדש לעולם הבטחה יש האימוץ בעצם הרי ההורי.

טובים יותר מהעולם שאליו נולד הילד.

כשהורים אינם מקבלים על עצמם את האחריות על הבניית

נעלמים גורמים מאחורי ו"מסתתרים" הילד של עולמו

ידם, על שאומץ לפני הילד של עולמו את כביכול, שעיצבו,

הם עוזבים את הילד לנפשו ולמעשה נותנים לו לגדול בחלל

זו העזיבה שממנה הילד סובל באופן בינקותו. שבו הושאר

שתיקח זו תהיה דיה טובה מאמצת הורות ביותר. כואב

במערכת וכישוריו, הילד של התנהגותו על מלאה אחריות

מצופה מה ברור שבה מערכת ומאוזנת. אינטימית יחסים

ממנו כילד שגדל בבית.

"מי יודע מה עבר עליו"?

הורים מאמצים גם מרחיבים את "הבור השחור" של תחילת

החיים של הילד בנסותם להסביר בכך קשיים בתפקוד שלו.

והולך שמתעצם שחור בור מהווה עליו עבר מה השאלה

באותה עוסקים אינם הורים מהכיל. גדול נפח ומקבל

עצמם של להתנהגות הסבר וחיפוש אובססיביות של מידה

ה"נטישה" את ארוכות. לשעות במעון ילד משאירים כשהם

ככורח מקובל, כהכרח מקבלים הורים במעון, יומית היום

ילדים בתחילת ילד מאומץ בבית המציאות. גם השהייה של

חייו היא כורח המציאות.

על ניקח אחריות יש הכרזה שמהיום אנחנו בעצם האימוץ

מה שעובר עליך, עם המגבלות הידועות. אחת מהמגבלות היא

שלעולם ומובן הילד על עובר מה לדעת באמת אפשר שאי

אי אפשר יהיה לדעת מה עבר עליו כשננטש כתינוק או כילד.

הורים טובים דיים דואגים שחיי הילד יהיו טובים ומספקים

ככל שניתן. בעצם, כמו הורים ביולוגיים.

ולא ילד לגדל בין ההורים שרצו קיימת סימטריה מנחמת

הצליחו שלא להורים שנולד הילד לבין להולידו הצליחו

לגדלו. ההורים המאמצים הם "נפשות חיות" ומרכזיות בסיפור

האימוץ. יש להתייחס אליהם, לתת לצורכיהם הכרה, להבין

כי ההורים והילדים במקביל מנסים לחיות הכי טוב שאפשר,

הרוחשת ובפעילות המשותפים חייהם בבסיס אולי כי אם

חלומו של חלום: על הוויתור צל של כאב קיים תמיד לצדם

ילד לגדל ההורה של וחלומו יולדתו אמו בחיק לגדול הילד

יוצא חלציו.

| פברואר 432010 ס ' ' דעו מי

מינה יולזרי ועדה אטיאס

מבוא

במאמר זה נדון ביישום חוק הפונדקאות אשר נחקק בישראל

ב–1996. החוק נחקק בעקבות לחץ של זוגות, אשר הטכנולוגיה

הרפואית לא הצליחה לסייע להם להפוך להורים. בישראל, כמו

בעולם המערבי, 20% מהזוגות ייתקלו בקושי להרות. יחד עם

זאת, מרביתם יצליחו להרות באמצעות הטכנולוגיה הרפואית

לאלטרנטיבות יזדקקו זו מאוכלוסייה 5% ורק המערבית

נוספות כדי להפוך להורים.

הייתה אלו לזוגות להורות היחידה האלטרנטיבה בעבר,

אימוץ, או לחלופין בחירה בסגנון חיים ללא ילדים. פונדקאות

מאפשרת הורות ביולוגית גנטית של שני ההורים או של האב

אפשרי. אינו המיועדת האם בביציות השימוש כאשר בלבד,

.)IVF( גופית חוץ הפריה בטכניקת מושג הפונדקאות היריון

במעבדה הפרייתן המיועדת, מהאם ביציות שאיבת כלומר,

בזרע בעלה ולאחר יומיים או יותר מן ההפריה - שתילת שני

עוברים ברחם הפונדקאית.

היות טבעי, להיריון ביותר הקרוב הדבר הינו פונדקאות

בגלל חווים את ההיריון להוריו. ההורים גנטית שייך שהילד

קרבתם לפונדקאית, ומיד לאחר הלידה התינוק עובר לרשותם

ולטיפולם.

להיות לחוק, בהתאם חייבות, ישראל במדינת הפונדקאיות

תושבות מדינת ישראל, חד הוריות, גילאי 38-22, אימהות לילד

אחד עד ארבעה ילדים ובעלות רקע רפואי ופסיכולוגי תקין.

עם ב–1996, הוקם פונדקאות באמצעות להורות המרכז

הוועדה ולנוהלי החוק לדרישות בכפוף ועובד החוק, חקיקת

לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מטעם משרד הבריאות. את

המרכז מנהלות מינה יולזרי ועדה אטיאס, עובדות סוציאליות

בעלות תואר שני.

----הכותבות הן עובדות סוציאליות בעלות תואר שני, מנהלות המרכז

להורות באמצעות פונדקאות

כיצד מרגישות פונדקאיות

לאחר הלידה? על חוויית הפרידה של האם הפונדקאית

מהעובר שאותו נשאה ברחמה ועל המרכז להורות באמצעות פונדקאות -

שנולד מתוך צורך שלא היה לו מענה

| פברואר 442010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנחוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע את הקריטריונים ואת

נושאת וכן קובע כי הסכם בין אם הדרכים לביצוע ההסכם,

להורים מיועדים יאושר על ידי ועדה של משרד הבריאות אשר

חבריה נקבעו על פי חוק. כמו כן, המחוקק קבע כי מרגע לידת

התינוק, פקידת הסעד לחוק משמשת לו כאפוטרופוס, והעברתו

מהאם הנושאת להורים המיועדים תיעשה על ידיה. עם זאת,

החוק לא קבע מנגנונים לסיוע למשפחות ולאם הנושאת טרם

חתימת ההסכם ביניהן ובמהלכו.

לתת רצון מתוך באה להורות המרכז את להקים היוזמה

מענה אופרטיבי לזוגות ולפונדקאיות כאחד.

את לספק שמטרתו מקצועי, רב מצוות מורכב המרכז

השירותים הבאים:

� איתור פונדקאיות ואבחון פסיכו–סוציאלי, שנעשה

על ידי מנהלות המרכז;

� אבחון רפואי על ידי גניקולוג;

� אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני;

� ייעוץ משפטי לזוגות ולפונדקאיות;

� ניהול התיק מול הוועדה מטעם משרד הבריאות;

� ליווי פסיכו–סוציאלי לפונדקאיות ולזוגות עד לאחר

הלידה, כולל התערבות ברמה הפרטנית, הזוגית,

המשפחתית והקבוצתית.

הפונדקאית של הפרידה בחוויית לדון היא מטרת המאמר

מהעובר/ים שאותו/ם נשאה ברחמה.

הנושאות האימהות של רובן רוב של העיקרי המניע

להחלטתן לשמש כפונדקאיות הוא כלכלי. יחד עם זאת, קיים

גלוי, אשר מתחזק גם מניע רגשי שלעתים הוא סמוי ולעתים

ככל שהתהליך מתקדם.

אחר; היריון לכל דומה ההיריון חוויית פיזית, מבחינה

מנגנון מתפתח הפונדקאית אצל פסיכולוגית, מבחינה

כדי נושאת, היא שאותו לעובר להיקשר שלא לה המאפשר

להקל על עצמה את הפרידה לאחר הלידה.

המאמר יכלול את החלקים הבאים:

• תיאור חוויית הפרידה של הפונדקאיות מהעובר;• תיאור התערבות המרכז;

• מחקר שהתפרסם באנגליה ובדק כיצד מרגישות פונדקאיות לאחר מסירת התינוק להוריו.

הורים ופונדקאיות אחרי הלידה

כשנולד תינוק, הוא הופך באופן טבעי גבר ואישה למשפחה.

החובקים ואישה בגבר מלצפות יותר מרגש אין בעינינו,

חייבות אנו בפונדקאות, נולד. אך שזה ילדם את לראשונה

לציין, ההתרגשות הרבה יותר גדולה. בחדר הלידה נמצאים זוג,

פונדקאית, אחות מיילדת ומלווה מטעם המרכז, וכולם ביחד

מלווים בהתרגשות את הולדת הצאצא. גופה של הפונדקאית

את תסיים שבו לרגע להגיע רוצה כולה וכל בכאב מיטלטל

הלידה מכול. היקר את המיועדים להורים ותעניק ההיריון

מעוררת בבני הזוג התרגשות עזה, שמגיעה לשיאה עם קבלת

התינוק לחיקם. כל הרגשות האלו הם פרי שיתוף הפעולה בין

ההורים המיועדים לבין האישה שלקחה על עצמה לסייע להם

להפוך להורים.

עם הלידה בחדר שוהים המיועדים ההורים הלידה, לאחר

הפונדקאית והתינוק או התינוקות שנולדו, עד שניתן להעבירם

למחלקת התינוקות. בזמן זה הם חווים התרגשות רבה והכרת

תודה לפונדקאית. מאוחר יותר, הפונדקאית עוברת למחלקת

פיזית מתאוששת היא שבהם ימים, כמה שם ושוהה נשים

מהלידה. לקראת השחרור מתחילים לעלות רגשות של ריקנות,

והדאגה ההורים עם ביחסים יצרה שהלידה השינוי תוצאת

הרגשיים קשורים כי המשקעים נראה איתם. להמשך הקשר

יותר לפרידה מבני הזוג מאשר לפרידה מהתינוק.

פונדקאיות וזוגות בונים לאורך התהליך קשרים בעלי דרגות

קרבה שונות. לאופי הקשר שנבנה לאורך התקופה יש השפעה

על התהליך הרגשי שהפונדקאית תעבור לאחר הלידה.

זוגות יש הצדדים. של באישיותם תלוי שנוצר הקשר

תקופת כל לאורך קרוב בקשר שמעוניינים ופונדקאיות

ויש שמעוניינים בקשר קונקרטי, שמטרתו העיקרית ההיריון

שני. מצד כספי ופיצוי אחד מצד לעולם ילד הבאת היא

להערכתנו, כל הקצנה - למערכת יחסים אינטנסיבית מדי או

כזו המרוחקת מדי - תשאיר את הפונדקאית לאחר הלידה עם

קושי רגשי.

לאחר טבעי באופן תשתנה הלידה לפני של היתר קרבת

של ומקומה העניינים מרכז את יתפוס התינוק שכן הלידה,

טבעי הינו שהתהליך ההבנה למרות יידחק. הפונדקאית

ונכון, הפונדקאית תישאר עם רגשות מעורבים. מרחק היתר,

להערכתנו, יוצר בעייתיות גדולה עוד יותר, שכן תהליך הכרת

)ההורים( המקבל של וגם )פונדקאית( הנותן של גם התודה

יכול להיות מושלם ללא מערכת יחסים שיש בה קרבה אינו

התהליך לאורך שנוצרו הרגשות זה, במצב רגשות. וחילופי

ובלידה לא יזכו לעיבוד רגשי, וישאירו את השותפים לתהליך

עם רגשות לא פתורים לתקופה ארוכה יותר.

בניגוד ללידות קודמות שלה, לאחר לידה זו הפונדקאית חוזרת

הביתה בידיים ריקות. הטבע עושה את שלו, רמת ההורמונים

לידה(. השכנים, )כמו אחרי כל ויש תחושה של עצבות יורדת

התינוק. היכן ותוהים מברכים הפונדקאות, על ידעו שלא

הפונדקאית חשה ברגעים אלו שהאנרגיה הרגשית שלה אינה

מספקת להתמודדות עם קונפרונטציות מסוג זה. אולם מכיוון

התהליך, בתחילת עוד נבדק הנפשי שחוסנן בנשים שמדובר

מוצאות הן ופסיכו–סוציאליים, פסיכולוגיים אבחונים דרך

בסיוענו את הדרך להתחזק ולצאת ממצב החולשה הזמנית.

ביצוע )גליה(: Mimun Clal | בריף: 14569 | קובץ: katavat mashkanta | גודל: 16.3-23 ס"מ | מדיה: מגזין מודעה עבור מגזין העובדים הסוציאליים | גרפיקה: שרה תאריך: 1.2.2010

גמלאים רבים נקלעים בעת פרישתם לגמלאות למציאות חדשה, לעתים אפורה ובוודאי לא מעודדת, בה הם מוצאים את עצמם חיים מן היד אל הפה. תשלומי הביטוח הלאומי אינם מספיקים כדי לגמור את החודש, לא כולם דאגו לפנסיה נוספת, כך שאין משאבים נוספים וגם אם יש פנסיה קורה, זה כל מידי. במעט שמדובר מתברר העבודה, ממקום מסודרת בעת שרמת החיים בישראל עולה ובמקביל מאמיר יוקר המחיה. לעיתים קרובות נאלצים הגמלאים לפתוח תכניות חסכון ובמצבים קשים יותר,

אף להיעזר באופן שוטף בילדים ולחסוך בקניית תרופות ואוכל. התמודדות נוספת קשורה לגמלאים המעוניינים לעבור לדיור מוגן, אך מתקשים לשלם את עלות הפיקדון הגבוהה, במיוחד כאשר קיים חשש

למכור את בית מגוריהם.

חוותה: אותו הכלכלי הקושי על מספרת ,77 בת אלמנה שלומית, למצב נקלענו ני בַּ ושני אני נפטר, שבעלי מאז האחרונות, "בשנים כלכלי בעייתי. הבן הגדול הסתבך בעסקים, הבן הקטן התחתן והתחיל לחשוב על קניית דירה משלו ואני לא יכולתי לעזור להם. בקושי את

עצמי הצלחתי לממן". בניה של שלומית העלו את הרעיון של "משכנתא הפוכה", פתרון פיננסי בהלוואה מדובר ומאירופה. הברית מארצות לישראל שהגיע ייחודי המאפשרת לאוכלוסייה הבוגרת )מעל גיל 60( להמיר חלק משווי ביתם לנזיל מיידית, וזאת מבלי הצורך לעזוב את הבית, למכור אותו או לוותר על הזכויות בו, וכל זאת ללא החזרים חודשיים שוטפים. במילים אחרות: עוד כל להחזיר צריך שלא המגורים, בית ידי על המובטחת הלוואה זוהי למעשה הלוואה לכל מטרה, כך שבאמצעותה הלווים חיים בבית. פשוט או לילדים, לעזור קיימת, ומשכנתא חובות לסלק למשל ניתן

ליהנות מרווחה כלכלית. לא חודשית, משכורת לי ואין בפנסיה שאני "כיוון מספרת: שלומית חשבתי שמישהו יסכים לתת לי הלוואה. הבן הקטן הוא זה שהציע את את פחדתי שאאבד מאוד. חששתי בהתחלה ההפוכה. המשכנתא רעיון הבית ואשאר חסרת אמצעים. אבל לאחר שנכנסנו בעובי הקורה והבנו את פרטי המשכנתא, הבנתי שבזכות המימון הזה, אני מבטיחה את מקומי בבית ובד בבד גם עוזרת לשני הילדים. בסופו של דבר, הצלחתי לעזור לבן הקטן לקנות את דירתו הראשונה, תמכתי גם בבן הגדול לשקם את העסק ולעצמי הבטחתי עתיד חסר דאגה מבחינת מקום המגורים. הגעתי ההפוכה המשכנתא בחיים. בעודי ני לבַּ לעזור מעדיפה שאני למסקנה לפגוע מבלי שלי, המגורים בדירת חכם שימוש לעשות לי מאפשרת בבעלותי על הבית ולסייע לבנים עוד בחיים. מה יכול להיות יותר טוב

מזה?".

גם שרה ודייויד, זוג בשנות ה-60 המאוחרות לחייו, מספרים: "הכרנו את התחום של המשכנתא ההפוכה עוד מארצות הברית, שם סוג כזה של מימון מקובל מאוד. כל חיינו עבדנו קשה מאוד, קנינו בית יפה והתרגלנו לרמת חיים טובה. עם זאת, הקיצבה שלנו מביטוח לאומי אינה מספיקה

על חשבון הביתאיך עוזרים לגימלאים המתקשים לממן את מחייתם השוטפת או מעוניינים לעבור לדיור מוגן?

מה עושים כאשר תשלומי הפנסיה אינם מספיקים לתרופות או לאוכל? מצוקה כלכלית בגיל השלישי מעסיקה עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע מתחומים שונים המטפלים באוכלוסייה זו.משכנתא הפוכה לבני 60+ היא פתרון אופטימלי לשיפור איכות חייהם של הגמלאים.

להמשיך לנו חשוב אבל גבוהות, הבית על ההוצאות לכלום. כמעט להחזיק בבית ולחיות בו. לכן, הפתרון של משכנתא הפוכה היה אידיאלי עבורנו. בלי ביטוח חיים, ללא מבחן הכנסה או מבדקי בריאות, קיבלנו סכום יפה של כסף, שמאפשר לנו ליהנות מהחיים, לפנק את הנכדים

ולחיות ללא פחד מהעתיד לבוא".

לא חששתם לפני שלקחתם הלוואה כל כך גדולה?החשוב הקריטריון הפוכה, במשכנתא בוחרים שאנו שהחלטנו "מרגע עם בטוחים להרגיש רצינו קטנות'. אותיות 'בלי היה בשבילנו ביותר ההחלטה ולהבין בבירור על מה מדובר. חיפשנו חברה שתעמיד בפנינו שלנו, במקרה סבוכים. משפטיים פלפולים ללא ובהיר, פשוט הסכם להבנה וקלים ברורים הלוואה תנאי לנו הראתה פנינו שאליה החברה

ולכן הרגשנו שזה המקום בשבילנו".

עם זאת, משכנתא היא הלוואה והלוואה הרי יש להחזיר. יקי כהן, מנהל תחום משכנתא הפוכה בכלל מימון, מסביר מהי הכוונה בלקיחת משכנתא שאין בה החזרים חודשיים: "המאפיין העיקרי של משכנתא הפוכה הוא בכך שאת ההלוואה מחזירים לאחר מכירת הבית על ידי היורשים. במהלך חיי ההלוואה וכל עוד הלווה גר בבית, לא קיימים החזרים חודשיים )ניתן להחזיר מדי חודש רק את הריבית על ההלוואה(. כלומר, אנחנו כחברה מלווה מקבלים את החזר ההלוואה מהתקבולים שיתקבלו ממכירת הבית. חשוב לציין כי גם במידה שהתקבולים על מכירת הבית נמוכים מגובה

ההלוואה, אנו נושאים בהפסד ולא הלווה או יורשיו".

ומה עם מי שמעוניין לעבור לדיור מוגן?שיתאים פיתרון להציע ניתן מוגן לדיור לעבור המעוניינים לאלו גם לצורכיהם וליכולתם הכלכלית. מספרת חדווה, בת 82: "לאחר פציעה שעברתי, הגענו, ילדיי ואני למסקנה שעדיף יהיה לי לעבור לדיור מוגן, חברתיים חיים וכן היממה, שעות בכל זמין סיעודי טיפול אקבל שם טובים יותר מבעבר. ואולם, לאחר שביררנו את המחירים, גילינו שעלויות הפיקדון החד-פעמי, לצד העלויות הקבועות, אינם מאפשרים לי לממן את המעבר. בפגישה עם נציג הבית המוגן הועלה הפתרון של משכנתא הפוכה. המשכנתא ההפוכה איפשרה לי לשלם את הפיקדון לבית המוגן, ובד בבד להשכיר את הבית ובכספי השכירות לשלם את העלות החודשית

הקבועה לדיור המוגן. כל זאת מבלי לאבד את בעלותי על הבית".

הגיל לבני המותאמים חדשניים מימון כיום פתרונות קיימים לסיכום, השלישי. בטרם בוחרים בפתרון פיננסי כזה או אחר, חשוב להכיר את שלל המוצרים בשוק, להבין את הצרכים הכלכליים ואת יכולות ההחזר של הלווה, וחשוב לא פחות לפנות אך ורק לגורמים מוכרים ולגיטימיים. בעזרת תכנון כלכלי נכון, המתאים לצרכים וליכולות של כל גימלאי, כיום לעזור לקשישים רבים שאינם עומדים בנטל הכלכלי הכבד ניתן

המונח על כתפיהם.

פרטים נוספים בטל': 1-700-50-50-98

מדור פרסומי

| פברואר 462010 ס ' ' דעו מי

� ב ‡ıÂÓÈאשנדרך ההתערבות במרכז

תהליך האיתור של הפונדקאיותיותר מאוחר שתשמשנה מועמדות, מאתר להורות המרכז

הבריאות. משרד אישור את שקיבלו לזוגות כפונדקאיות

נעשה באמצעות עם המרכז הפונדקאית של הקשר הראשוני

שיחה טלפונית ובדיקת התאמתה לקריטריונים שהחוק מציב.

אם היא מתאימה לקריטריונים בסיסיים אלו, מנהלות המרכז

נפגשות עמה לצורך התחלת האבחון הפסיכו–סוציאלי.

את מכירות אנו שבמסגרתן שיחות, סדרת כולל האבחון

המועמדת: מי היא, "מה הסיפור שלה"? מה המוטיבציה שלה?

מהם כוחותיה, מהן חולשותיה ומהו סגנון ההתמודדות שלה?

המועמדת. של ציור, או "מפה", מעין להפיק היא המטרה

ההנחה היא שאף אחת אינה מושלמת לתפקיד, ומעבר לשאלת

כל של וחסרונותיה יתרונותיה את לבחון כדאי ההתאמה

מסקנות להסיק היא האבחון של נוספת מטרה מועמדת.

מעשיות: לדוגמה, האם זו אישה שתזדקק לליווי בתהליך? איזה

סוג קשר יהיה עדיף בשבילה? אילו רגישויות יש לה שיש להביא

בחשבון?

האפיונים בעלות נשים מאתרות אנו שיחות סדרת בעזרת

הבאים:

להיות להחלטתן ביחס רבה ובשלות יציבות בעלות

פונדקאיות; המניע הכספי אינו המניע הבלעדי אצלן וקיים גם

מניע רגשי; מתקבל רושם של יציבות בחייהן וכי הן מסודרות,

ומרמת מהאחריות מתרשמות אנו ומתפקדות. מאורגנות

באיזה ומסגנון החשיבה, מן הרמה השכלית האמינות שלהן,

החשיבה כמה ועד עליהם וחושבות דברים בוחנות הן אופן

אופן קבלת ההחלטות הוא גורם חשוב או שטחית. מעמיקה

- שיקול דעת ובדיקה לעומת פזיזות. בנוסף, אפשר ללמוד על

האופן שבו הן יוצרות קשרים ועד כמה הן פתוחות, סגורות או

חשדניות. בהתאם, ניתן ללמוד על אופי הקשר הרצוי עם בני

את להפנים מסוגלות הן כמה עד בודקות אנו כן, כמו הזוג.

הנאמר להן, להבין את הנדרש מהן ולשתף פעולה. חשוב לנו

לדעת עד כמה המועמדת מודעת לעצמה, עד כמה היא מכירה

את עצמה במצבים שונים ותוכל לדעת, למשל, מתי היא זקוקה

לעזרה ולתמיכה.

כיצד שניתן ככל לנבא היא היתר, בין השיחות, מטרת

המועמדת תתמודד עם התהליך ועם הפרידה שמגיעה בסופו,

ללא יציבה מבחינה אמוציונלית, להיות עליה הלידה. לאחר

כל פתולוגיה רצינית, כדי שלא ייווצר קושי במסירת התינוק.

כאלה ישרות, להיות אמורות מתאימות שנחשבות נשים

שאפשר לסמוך עליהן והן מנהלות אורח חיים נורמטיבי, עם

תמיכה של מערכות חברתיות.

בנוסף, הן עונות על הקריטריונים הבאים:

טובים סיכויים ושיש כלכלית מהתהליך שירוויחו נשים .1

שיעברו התנסות רגשית חיובית.

כוחות בעלות אכזבות, עם להתמודד יכולת בעלות .2

הדחקה הכחשה, )ספליט, הגנה במנגנוני יעיל ושימוש אגו

גבוהה, הנחושות נשים בעלות משמעת עצמית ורציונליזציה(.

פיזי סבל עם להתמודד יכולת להן ויש בעיות על להתגבר

ואמוציונלי.

)נשים הריונות של - ורגשית פיזית - חיובית היסטוריה .3

שלא חוו דיכאון בהיריון או לאחר לידה(.

4. יחסים חיוביים עם ילדיהן. זאת כדי להבטיח שיש להן את

יכולת הדאגה, ההבנה וההקרבה שתסייע לילדיהן לעבור את

התהליך בשלום תוך התמודדות עם שאלות שיעלו סביבו.

5. סביבה תומכת.

הכנת הפונדקאית והזוג לתהליך היחידה שהדרך ברורה בידיעה לתהליך מגיעים הזוגות

בפונדקאית להיעזר היא ביולוגיים להורים להפוך עבורם

ההבנה, את בתוכה מכילה זו ידיעה הריונם. את שתישא

שלפחות לתקופה מסוימת הם מכניסים צלע נוספת למערכת

הזוגית שלהם.

את ההבנה הזו אנו אמורים "להרחיב ולהתאים" למידותיה

של הברורים גבולותיה שמירת תוך הפונדקאית, האם של

שהילד אף שעל ולהפנים להבין צריך הזוג לדוגמה: הזוגיות.

שנמצא ברחמה של הפונדקאית הינו שלהם, הם אמורים לכבד

תפקידים למלא אמורה שהיא בכך ולהתחשב פרטיותה את

בית ביקורי לכן, וכדומה(. עבודה )אימהות, בחייה נוספים

מפתיעים אינם מקובלים במערכת יחסים זו. בדרך כלל הזוגות

עוברים שאותו להליך שדומה הרפואי, ההליך את מכירים

רובם לפני הפונדקאות. אלו שאינם מכירים אותו, יקבלו מידע

מהגניקולוג שיבחרו.

שלהן שחוויית האימהות נשים כלל בדרך הינן פונדקאיות

היא חוויה טובה. הן תופסות עצמן קודם כול כאימהות ורק

בת )מפרנסת, בחייהן אחרים תפקידים מציינות כך אחר

מחויבות להיות שלהן היכולת וכדומה(. של חברה להורים,

את ולעבור המיועדים ההורים כלפי אמפתיה תוך לתהליך

החוויה של תולדה גם היא התהליך של השונים השלבים

מגניקולוג הסבר מקבלות הן בהכנה עצמן. שלהן ההורית

על התהליך הרפואי ועל סיכויי ההצלחה, הטיפולים שעליהן

לעבור, סיכונים בהיריון והדרך לטפל בהם ועוד.

בנוסף, גם ההורים וגם הפונדקאיות עוברים אבחון פסיכולוגי

ומקבלים ייעוץ משפטי.

האבחון מאפשר גם לנו וגם למאובחנים להכיר אותם ואת

שונים לחלקים מודעות תוך מעמיקה, בצורה יכולותיהם

נוהלי על החוק, על רקע מספק המשפטי הייעוץ באישיותם.

הוועדה ועל זכויותיהם וחובותיהם של שני הצדדים כפי שהם

ההתקשרות הסכם ההתקשרות. בהסכם ביטוי לידי באים

| פברואר 472010 ס ' ' דעו מי

כולל בתוכו את כל הנושאים הכרוכים במערכת היחסים שבין

בני הזוג לפונדקאית.

הליווי הפסיכו–סוציאליזו היא כי הפונדקאית, ניתנת לאם בליווי רוב ההתייחסות

שנושאת בנטל הפיזי והרגשי העיקרי. היא נושאת את תקוותם

ילדיה שלה לבין הסביבה וגם אמורה לתווך בין של ההורים

ילדיה, שאלות על לענות אמורה היא הפונדקאות. בנושא

וגם ליזום שיחות שיאפשרו להם להבין את התהליך. העבודה

עמה כוללת מתן מידע, תמיכה ועידוד כדי למנוע חרדות. אנו

יוצרות מצב שיאפשר לפונדקאית לחוות העצמה, מתוך ההבנה

שבפונדקאות יש מעשה בריאה: אלמלא הסכמתה לשאת את

ההיריון של הזוג, גם הרופא הטוב ביותר לא היה יכול להפכם

להורים ביולוגיים.

בהתאם נקודות, כמה על הילדים עם גם עובדות אנו

גנטיקה, על בסיסי מידע עם להתקדמות התהליך. מתחילות

היריון והדרך להשיג היריון רגיל לעומת היריון של פונדקאות.

גנטי באח מדובר שאין להבנה מסייע הזה הביולוגי המידע

ששייך בילד אלא אחרת, למשפחה ההיריון בתום שיימסר

כבר והביצית. בשלב שבו ההיריון הזרע בעלי להוריו, גנטית

מתחיל להיות מורגש אנו פוגשות את הילדים פעם נוספת, ואם

נראה שנוצרת רגישות ביחס לנושא מול חברים או בינם לבין

עצמם, אנו יוזמות כמה מפגשים, לפי הצורך, שמטרתם לסייע

הדבר לעתים טובה. בצורה הסביבה עם להתמודד לילדים

ייעשה על–ידי ההחלטה את מי לשתף ובמה לשתף. אם עולים

סביב בעיקר עצמו, להיריון הקשורים חששות הילדים אצל

בריאותה של אימם, אנו מאפשרים להם להעלות חששות אלו

תוך מתן לגיטימציה ותמיכה. מתן ליווי רגשי והכנה פסיכולוגית

את מאפשרים והלידה ההיריון לאורך ולילדיה לפונדקאית

חזרתה לחיי השגרה לאחר הלידה ללא קושי מיוחד. כמו כן,

הידיעה שבבית מחכים לה ילדיה מסייעת לה להתמקד בהם

ולא בפרידה.

הפונדקאיות שעברו, התהליך שבעקבות לומר אפשר

שבעבר דבר להן, שניתנה הפריון יכולת את להעריך למדו

התייחסו אליו כאל מובן מאליו. בנוסף, הן יודעות ומבינות

היטב שתפקידן כאימהות הינו חשוב ביותר, ולכן מיד כשהן

חוזרות לבתיהן לאחר הלידה הן דואגות למצוא דרך לאזן

את רגשותיהן באמצעות התמקדות בשיפור חייהם של ילדיהן

ההיריון, בתהליך ולא - שקיבלו( הכספים באמצעות )גם

הפונדקאית עם קשר על שומרות אנו והפרידה. הלידה

אנו לעתים הלידה. לאחר ארוכה תקופה במשך וילדיה

אם ההחלטה בפני שעומדות לנשים לייעץ ממנה מבקשות

זו מאפשרת לפונדקאית להפנים לשמש כפונדקאיות. חוויה

שמדובר גם במצווה.

מספרות אנו ללידה. בסמוך נעשה הילדים עם נוסף מפגש

להם מהי לידה רגילה, על האפשרות של ניתוח קיסרי ועל ימי

האשפוז שלאחר מכן, ומבטיחות שיוכלו לראות את הילד/ים

שייוולדו כשיבואו לבקר את אמם בבית החולים.

מכין אשר ליווי ההיריון לאורך מקבלות הפונדקאיות

מאושרות לביתן חוזרות הן הלידה. שלאחר לרגע גם אותן

מעט חוות זה עם יחד אבל בהצלחה, שהסתיים התהליך מן

ריקנות ועצבות הנמשכות לעתים כמה ימים. יש לציין כי אנו

מקפידות ללוות את הפונדקאיות עד חצי שנה לאחר הלידה,

לסייע ולכוון אותן בתקופה זו.

לאחר הלידה, במקביל לחזרה לחיים, מתחילה להתחזק אצל

לשמש החליטו שלשמה המטרה השגת תחושת הפונדקאיות

כפונדקאיות, וכן תחושת הסיפוק שהחלה לנבוט עוד בשלבים

של תולדה היא הטובה התחושה ההיריון. של המוקדמים

יכולתן לסייע לזוג, שאלמלא עזרתן לא היה חובק את התינוק.

והסיפוק מהנתינה הגדולה שהתלוותה תהליך השגת המטרה

לתהליך הוא תהליך של העצמה אישית.

לפי שנעשה אישי כפיתוח נחווה אישית" העצמה "תהליך

לתפיסה ונאמנות עצמית קבלה מתוך הפרט, של הציפיות

גם המערב בתהליך מדובר עצמו. את האדם של הייחודית

בהמשך ביטוי לידי בא ההעצמה תהליך רגשות. וגם חשיבה

לימודים, בהם הפונדקאיות, של בחייהן רבים בשטחים

להתעצמות עדות אנו מהן רבות אצל ועוד. זוגיות קריירה,

הביטחון העצמי ולניסיון ליצור שינויים חיוביים בחייהן.

בשינוי הקשורה עבודה תכנית ליצור להן מסייעות אנו

שינויים ומבצעות מתכננות חלקן בלימודים. ואף מקצועי

בתנאי המגורים שלהן. תמונה זו מתאימה לתהליך ההעצמה,

הציבה הפונדקאות חוויית שעברו. החוויה של תולדה שהוא

אותן מול סיטואציה שבחנה את כוחן ואת יכולותיהן במצבים

שונים. ההתמודדות עם תהליך ארוך, שהוא גם פיזי וגם רגשי

ומסתיים בנתינה גדולה כזו, יוצרת תחושה של יכולת ועוצמה

תחושת את לתרגל שואפות הן כך מתוך בעצמן. גילו שהן

היכולת והעוצמה גם בנושאים אחרים בחייהן.

כאמור, רוב המאמץ מושקע בפונדקאית ובילדיה. עם זאת,

במידה שנוצר קושי רגשי אצל בני הזוג, אנו עובדות גם איתם.

בדרך כלל, הולדת ילד באמצעות פונדקאות סוגרת מעגל רגשי

ופותרת את כל המשקעים הרגשיים שהיו. התוצאה הסופית -

הפיכתם להורים - מיישרת קו, ומבחינתם הקושי להביא ילד

לעולם הופך לנחלת העבר.

אלה ילדים עם לילדים. הורים כבר הינם מהזוגות חלק

נעשית עבודה קצרת טווח, שמטרתה להעביר בשלבים את מה

שמעבירים לילדי הפונדקאית לגבי היריון פונדקאי. ההמלצה

היא לאפשר לילד ללוות את ההיריון בדרך שמתאימה ביותר

לגילו, כאשר לילדים צעירים הדרך הטובה ביותר היא ליצור

חוויות של ותיעוד סאונד אולטרא תמונות הכולל אלבום

משפחתיות מאותה תקופה.

| פברואר 482010 ס ' ' דעו מי

תוצאות מחקר שנעשה בתחום

כידוע, באנגליה. שהתפרסם מחקר כאן להציג בחרנו

שמאפשר מה רבות, שנים מזה חוקית הפונדקאות באנגליה

יחסית בהשוואה גדול ועם מדגם זמן לבצע מחקרים לאורך

לישראל.

העובר לתורת האנושית החברה ידי על נעשה המחקר

כיצד בדק והוא גלומבוק, סוזן פרופ' בראשות באנגליה,

במשך שנשאו התינוק/ת לידת לאחר פונדקאיות מרגישות

תשעה חודשים. קבוצת המחקר כללה 34 פונדקאיות. המטרה

מבעיות פונדקאיות סבלו נשים ששימשו לבדוק האם הייתה

אמוציונליות לאחר הלידה ומסירת התינוק.

החליטו שבגינן הסיבות לגבי הנשים את ראיינו החוקרים

מערכת להחלטתן, הסביבה תגובות לפונדקאיות, להפוך

היחסים שלהן עם הזוגות שלהם שימשו פונדקאיות, חוויותיהן

עם מסירת התינוק ורגשותיהן כלפי הילד.

חמש נשים מתוך ה–36 שרואיינו היו פונדקאיות יותר מפעם

אחת, שבע מהן עברו את התהליך למען זוג שהייתה להן קרבה

משפחתית/חברית עמו )בארץ לא מאושרת קרבה משפחתית(,

27 מן הנשים עברו את תהליך הפונדקאות בפעם הראשונה.

תוצאות המחקר הראו שמעבר למניע הכלכלי, 79% מהנשים

דיווחו מהן 15% ילדים. חשוך לזוג לעזור רצון על דיווחו

שברצונן לחוות שוב את חוויית ההיריון, 6% דיווחו שהן רואות

במעשה דרך להגשמה עצמית.

טובים ביחסים היו ההיריון שלפני דיווחו הפונדקאיות כל

עם בני הזוג. רק אישה אחת דיווחה שבתחילת ההיריון נוצר

וקרירות רצון שביעות אי על דיווחה אחת אישה סכסוך,

ביחסים שלה עם הגבר. לכל שאר הנשים לא היו בעיות במהלך

החודשים האחרונים של ההיריון.

כל הנשים דיווחו ששמחו למסור את התינוק לזוג, ולאף אחת

מהן לא היו ספקות או קשיים במסירת התינוק.

32% מהנשים דיווחו שהיו מעט עצובות במשך השבוע שלאחר

הלידה, בעיקר משום שהבינו כי הקשר עם הזוג הסתיים. אישה

בשל קושי חשה עדיין הלידה לאחר כחודש כי דיווחה אחת

סיום התהליך. כל שאר הנשים לא חשו כל קושי.

לאחר גם נמשך הזוג עם הקשר כי דיווחו מהנשים 32%

הלידה, בתדירות של מפגש אחד לחודש, 21% דיווחו כי כלל לא

ראו את הזוג מאז הלידה, 24% מהנשים דיווחו כי ראו לפעמים

את הזוג אך לא את הילד, 23% מהנשים דיווחו כי אחת לשנה

הן נפגשות עם הזוג ועם הילד.

גם שנשאו הילד כלפי דבר חשות אינן כי דיווחו נשים 20

כשהן רואות אותו. 14 נשים אמרו שיש להן יחס מיוחד לילד,

כי אינן חשות דיווחו כולן אולם לא משום שהן רוצות אותו.

כאילו הילד הוא שלהן.

כלפי הסביבה מצד אמביוולנטיות על דיווחו מהנשים חצי

החלטתן לשמש כפונדקאיות, אך רובן דיווח כי הסביבה הפכה

לאחר ובמיוחד התקדם, שהתהליך ככל חיובית ויותר יותר

הלידה.

ממצאי המחקר מראים כי הפונדקאות הייתה חוויה חיובית

עבור כל המרואיינות. לאף אחת מהפונדקאיות שרואיינו לא

היה ספק לגבי ההחלטה למסור את התינוק להוריו.

על אף שמספר מועט של נשים חשו קושי לאחר הלידה, הקושי

היה קל ועבר לאחר כמה ימים עד שבועיים ממועד הלידה.

הן עדיין דיווחו שבמהלך השנה הראשונה נשים בלבד שתי

מהתהליך נובע הקושי אם לחוקרים ברור לא קושי. חשות

שעברו או מסיבות אחרות.

התינוק העברת עם סיפוק תחושת על דיווחו הנשים כל

להוריו ועל שיפור בביטחונן העצמי.

סיכום

יותר נושא שמוכר אל לפתוח אשנב הייתה מטרת המאמר

בזווית העיתונאית שלו ופחות בעבודה המקצועית שאנו עושות,

כעובדות סוציאליות העוסקות בתחום כבר 13 שנים. ההחלטה

את להערכתנו, מבטאת, ישראל במדינת פונדקאות לאפשר

החשיבות שהעם היהודי רואה בהולדה. הפונדקאות בישראל

מותרת אך ורק לתושבי ישראל. בהרבה מדינות מערביות קיים

נאלצים מדינות מאותן וזוגות בפונדקאית, להיעזר איסור

לעבור את התהליך במדינות שבהם הפונדקאות חוקית.

הערך המוסף של מאמר זה הוא הוספת זווית חשיבה מוכרת

לגבי שונות בדעות שנוגע הזה, המורכב הנושא לגבי פחות

מעמד האישה, הרצון להיות הורים והדרך למימושו.

יזמות של עובדות סוציאליות, המרכז להורות הינו פרויקט

ובעקבותיו מענה, לו שאין חברתי צורך זיהוי של תולדה

בניית ארגון רב מקצועי שמטרתו לספק מענה כולל לצדדים

)פונדקאיות זוגות( לכל אורך התהליך.

רפואיים, בנושאים העוסק מורכב, בתהליך מדובר

פסיכולוגיים ומשפטיים. הוא מחייב את המנהלות לרכוש ידע

כדי ביניהם, ולאיזון להתאמה ולדאוג הללו הנושאים בכל

להביא את התהליך לכדי סיום מוצלח.

תחושה על מצביעות באנגליה שנעשה המחקר תוצאות

חיובית של פונדקאיות ביחס לתהליך. באנגליה, כמו בישראל,

ראשי כמניע הכספי המניע על מדברות הנשים מרבית

בהחלטתן להיות פונדקאיות. עם זאת, גם המניע הרגשי קיים,

גם אם בשיעורים נמוכים יותר. אנו מתרשמות שככל שהתהליך

מתקדם, המרכיב הרגשי נעשה דומיננטי יותר - גם בשל הקשר

המתהווה בין הזוג לבין הפונדקאית.

רוב הזוגות שומרים על "קשר מכבד" בינם לבין הפונדקאית

שלהם, כולל קשר טלפוני בחגים ובימי ההולדת של הילד שנולד

באמצעות הפונדקאית.

‡ıÂÓÈאשנב �

| פברואר 492010 ס ' ' דעו מי

עמדה

איריס ענבר

קראתי את דבריך בהתרגשות רבה ובצער על חלק מהדברים

שכתבת עליהם, ושלצערי, חלקם אכן נכון. מה שכתבת נגע ללבי

מאוד. אני חושבת שדרוש אומץ רב לכתוב את שכתבת, ונראה

כבר ואני הדברים, את לפרסם מאוד חשוב בכאב. נכתב כי

מפיצה את המאמר בקרב חבריי בלשכת הרווחה בראש–העין.

יזכרו סוציאליים שעובדים שחשוב איתך מסכימה אני

השיעורים באחד כיצד זוכרת אני למקצוע. הגיעו מה לשם

הראשונים שלי בקורס "שיטות בעבודה סוציאלית", לפני 23

- במקצוע?" לבחור אותך הביא "מה נשאלתי: לערך, שנים

ואני יודעת למה בחרתי במקצוע הכל כך מיוחד הזה, שאותו

אני אוהבת אהבה גדולה. גם אחרי 23 שנים של עבודה באגפי

רווחה במקומות שונים, עם אוכלוסיות קשות–יום ומבודדות

הרוח של בכוחה ומאמינה אופטימית עדיין אני בחלקן,

האנושית לחולל שינוי בחייה.

אין כמו המקצוע שלנו, המשאיר אותנו עם היד על הדופק של

החיים בכל יום מחדש, ומחייב את כל מי שבחר בו לבחון שוב

ושוב מדוע הוא ממשיך ומתמיד בעבודת קודש זו. אני חושבת

שהבחירה במקצוע שלנו גם מאפשרת פרספקטיבה המותאמת

לחיים. כמעט מדי יום אני מוצאת את עצמי מודה למטופלים

והצניעות הענווה על ונשמור שנשמר חשוב אליי. המגיעים

בעבודה הזו, שפעמים רבות חושפת את מי שבא אלינו עירום

כך כל חשוב כן על "הלבוש". בצד אותנו ומשאירה ועריה

"לרענן את השורות", לפתח תודעה של שירות ותודעה ומודעות

מקצועיים לערכים של המקצוע.

של קיומה שנות במשך שלנו בחברה קרה טוב לא משהו

המדינה. בהתחלה הייתה "לשכת הסעד", אחר כך השתדרגנו

ל"מדינת רווחה". לצערי, כלל איננו מדינת רווחה. במשך שנים

הרווחה תיק לא חפץ לקחת את רבות, איש משרי הממשלה

והיינו כיתומים.

אנחנו, העובדים הסוציאליים, הפכנו למעין "דון קישוטים";

אלה המנסים לחולל שינויים חברתיים אבל גם קורסים תחת

פיתחנו עלינו. לשים נוח כך שכל המרובים והאחריות הנטל

אנו, חזק. וגב עצום לב ענקיות, אוזניים רחבות, כתפיים

שחרתנו על דגלנו המקצועי להילחם את מלחמות המוחלשים,

גם אנו הפכנו לכאלה. בצער אני כותבת מילים אלו.

אין כמו עבודה סוציאלית, מקצוע החורת על דגלו קיום של

שינויים וחשיבותם של שינויים. גם אנחנו, אנשי המקצוע, כבני

אדם, מן הסתם מודעים לחשיבות השינויים בחיינו ובכל זאת

אף של דוברת אינני מהם. להימנע מרובות לעתים מנסים

אחד פרט לעצמי, כמובן. כן, לעתים יש פער בין מה שלמדנו -----

איריס ענבר - עו"ס ותיקה

"האירו את הפינה האחת

שבה אתם נמצאים"

תשובה למאמרה של נעמי כהן במדור "מיומנה של סטודנטית" -

"רגע לפני היציאה לשטח", גיליון מספר 52

הפינה האחת מיומנה של סטודנטית

| מאי 482009 ס ' ' דעו מי

"איננו זקוקים למשרד יפה כדי להגיש

ללקוחותינו עזרה מכבדת, לא שיפוטית

ולא מתנשאת. איננו זקוקים להמון זמן

פנוי כדי לעודד לקוחות לזעוק ולמחות

מדכאת אשר חברתית מדיניות כנגד

ליוקרה זקוקים איננו אותם. ומדירה

מקצועית כדי להרגיש טוב בעבודתנו...

כול קודם היא שלנו המטרה בעיניי,

שהלקוח שלנו ירגיש מכובד"

נעמי כהן

אני לא מתכוונת לכתוב דעה ולפרט, לנמק, להדגים ולתאר

אותה. אני גם לא מבקשת לטעון טיעון ולבסס אותו. אין לי

פסקאות מסודרות בסדר לוגי ורציף ואני לא בטוחה שיש לי

פתיחה, גוף וסיכום. אני רק מבקשת לכתוב מהי בעיניי עבודה

סוציאלית, והאם מה שאני רואה בשטח לקראת סיום השנה

כפי סוציאלית" "עבודה אכן היא בלימודים שלי האחרונה

שהייתי רוצה לראות אותה. יש לי הרבה מה לומר, והחלטתי

להעלות את הדברים על הכתב.

שהיא לומר יודעת אני שכיום בשכונה באשקלון, גדלתי

שאותם ומשפחות שכנים סביב מצוקה", ל"שכונת נחשבת

הבית מן בתים כמה במרחק בעייתיות". "רב מכנה הספרות

הוריי "עניים". גרו ומולי סמים לממכר תחנה הייתה שלי

ייתכן כלכלית". ב"מצוקה נמצאת משפחתי "מובטלים", הם

שהסיבה לכך היא יכולתם הנמוכה של הוריי ב"ארגון התקציב

וחלק בסיכון" "נערים היו לשכונה מחבריי חלק המשפחתי".

השייכים מושגים המון אלו "נערות במצוקה". היו מחברותיי

של ומלואו עולם - מונח כל שלנו. מאחורי לז'רגון המקצועי

ידע ומחקרים שנעשו על ידי עובדים סוציאליים ונלמדים בבתי

אם אך סטודנטים. מאות ידי על סוציאלית לעבודה הספר

היינו שואלים את חבריי לשכונה מה הם חושבים על עובדים

נעימים, לא ולביטויים לתיאורים זוכים הינו סוציאליים,

בלשון המעטה, כלפי העובדים וכלפי שירותי הרווחה. תחושה

האנשים שדווקא ייתכן כיצד השאלה: את אצלי מעלה זו

שלמענם צמח המקצוע כל כך מאוכזבים מאתנו? ואולי אין זה

כך, ורק אני היא המאוכזבת?

שבא כמקצוע טועה, איני אם צמחה, הסוציאלית העבודה

לי יורשה אם הנמצאים, האנשים של למצוקות מענה לתת

"עוני" לא היה מלה גסה לומר, "בתחתית של התחתית". פעם

בו. להילחם העובדים הסוציאליים אלא משהו שצריך בעיני

זמן "בשטח", אך התחושה שלי אמנם אני נמצאת מעט מאד

היא שחלק מן העובדים הסוציאליים מתרחקים מן המקצוע

ושוכחים את המטרה העיקרית שלשמה הוא נוצר ואת האנשים

העיקריים שלמענם ואתם אנו אמורים לפעול. במקום להילחם

יודעים נגדם. טוענים שהם אינם ולמענם, חלקנו נלחם אתם

סיגריות קונה שהגבר כך על כועסים תקציבם, את לנהל

ואני לחודש. אחת שערה את צובעת והאישה "מרלבורו"

שואלת: האם אסור להם להרגיש כבני אדם רק משום שהם

עניים, רחמנא לצלן?

ואומר שאעז האנשים, עם יחד נלחם אינו שרובנו רק לא

עד מים אצלם מגיעים שכאשר אלא קיימים, אנו למענם -

נפש, כאשר הם אוזרים כוחות וקמים להילחם על זכויותיהם,

במקום וזאת מנגד. עומדים שאנו יש כבודם, ועל חייהם על

סיסמאות על אתם ולחשוב בהפגנות המגאפון את לשאת

מחאה מקוריות. פלא ששביתת העובדים הסוציאליים כמעט

בקרב זעקה קול ויוצרים מעודדים היינו אם נשמעה? שלא

לקוחותינו, או אפילו רק צועדים יחד אתם במחאתם, אין לי

ספק שהם היו צועדים יחד אתנו במחאה שלנו, שהיא בעצם

גם שלהם. זו בעיניי השותפות אשר אותה אנו מהללים משנה

א' של לימודינו.

שטוח מחשב מסך עם יפים משרדים לנו אין נכון, אז

ומביישת נמוכה שלנו שהמשכורת ונכון מסתובב. וכיסא

רגע לפני היציאה לשטח

----

נעמי כהן - סטודנטית שנה ג' בביה"ס לעבודה סוציאלית,

אוניברסיטת תל אביב, ינואר 2009

| פברואר 502010 ס ' ' דעו מי

עמדה

רינה לאור

השאלה כיצד עובדים סוציאליים צריכים להתייחס לבעיית

יחידות הוקמו היתר בין בעבר; כמובן, נשקלה, כבר העוני

הסיוע כדי לתת מענה לבעיה זו. השאלה היא מה צריך להיות

האם העוני: בעיית נוכח הסוציאליים העובדים של תפקידם

לסייע או העוני, ממדי לצמצום שינוי, ליצירת לפעול עליהם

תוך ביותר, הטובה בדרך למצבם להסתגל העניים לפונים

החסכים עם התמודדות לשם וטיפולי חומרי סיוע קבלת

המתלווים לעוני? ואם יש לפעול לשינוי במצב העוני, מה דרך

פרויקטים ופיתוח קבוצות העצמת סנגור, הרצויה? הפעולה

מעוני להיחלץ העני לאדם סיוע או לקוחות, מעורבות של

באמצעות תעסוקה?

מדיניות משרד הרווחה היום, כפי שנכתב בדו"ח הביניים של

המשרד מנכ"ל שסיפר כפי ואף הרווחה בשירותי הרפורמה

מר איצקוביץ בראיון בביטאון זה )מאי 2009, גיליון 52(, היא

לציין יש במשרד". אגף בכל שקיים התעסוקתי הפן "פיתוח

הרווחה, מעובדי לחלק חדש נושא אינו בתעסוקה שטיפול

----רינה לאור עוסקת בניהול ידע בתבת. תבת היא חברה לתועלת הציבור, שהוקמה ב–2005 כשותפות בין ג'וינט ישראל וממשלת

ישראל לשם התמודדות עם בעיית העוני באמצעות תעסוקה.

כיצד צריכים העובדים

הסוציאליים להתייחס

לבעיית העוני?

באקדמיה לבין הקורה בשטח, ובחוויה שלי, בשנים

האחרונות הפער רק גדל.

שזה מאמינה אני כי הזה במקצוע בחרתי אני

מגיעה אדם שלכל מאמינה גם אני שלי. הייעוד

ההזדמנות להיעזר ולעלות על דרך המלך וכי "כולנו

לעצמי להזכיר אני משתדלת חסד". לקצת זקוקים

לחסד, זקוקה אני שגם ביום, פעם לפחות יום, כל

ושאני מקווה שכשאזדקק לו - גם אני אזכה.

אני חושבת שחל פיחות במקצוע לאורך השנים

וזאת רווחה, באגפי כעו"ס עובדת אני שבהן

ממדיניות גם נובע שחלקן רבות, סיבות בגלל

ונוגסת החברתית במדיניות הפוגעת פוליטית

אנחנו גם אלינו, הפונים כמו טובה. חלקה בכל

ולוקחים מקבלים אבל - כבוד מקבלים איננו

הרבה אחריות!

גרועים, שלנו ההעסקה תנאי אלינו, הפונים כמו

טובים אינם שלנו העבודה ותנאי דלה משכורתנו

ותק שנות באמתחתנו יש אם גם המעטה(, )בלשון

רבות והרבה מאוד ידע אקדמי. אין הלימה בין הידע

שאנו הריאלית הכספית לתמורה כעובדים שלנו

דומות סוגיות מקבלים. לעתים אנו מתמודדים עם

מאוד לאלה של הפונים שלנו. עם כל הידע שיש לנו

מצליחים איננו שלנו, האחריות תחומי ואינסוף

לייצר שינויים חברתיים כמו שהיינו רוצים. במרוצת

בהסבה הוא המפלט ופעמים נשחקים, אנו השנים

מקצועית, בהמשך לימודים ובמעבר לתחום טיפולי

המקצועית ומהמורשת מהמקור התרחקות תוך

שלנו. בהיעדר תגמול הולם, במצב של תנאי עבודה

עם התמודדות חברתית, בהכרה חוסר ירודים,

קשיים אקוטיים יומיומיים, מדיניות חברתית לקויה

- החלשים לצורכי ערה שאינה פוליטית ומערכת

יום אין לנו כוח לצאת גם אנו נחלשים, ובסופו של

למאבקים ולחולל שינויים.

מה שעזר לי לאורך השנים וממשיך לעזור לי כיום

להוציא לפועל את ה"אני מאמין" שלי כעו"ס ותיקה

עוזרת שאני האמונה הוא הזה, החשוב במקצוע

לאנשים וכי מה שמנחה אותי הוא כבוד האדם.

ועוד עוזרים לי - העמיתים, החברים שלי: במקצוע,

באגף ובחיים שלי, שרובם עובדים סוציאליים; רוח

והאמונה כאן השוררים הפעולה ושיתוף הצוות

שהעבודה שאנו עושים אין שני לה בחשיבותה.

את המסיימת הסטודנטית כהן, לנעמי מודה אני

לימודיה במקצוע, על שעוררה אותי לכתוב את מה

שכתבתי כאן. ועוד משהו קטן: פתגם עתיק אומר -

"האירו את הפינה האחת שבה אתם נמצאים."

| פברואר 512010 ס ' ' דעו מי

שעסקו היו בעבר וגם

עובדים בתעסוקה:

קהילתיים סוציאליים

חלק בתעסוקה ראו

)שיקום מתפקידם

שכונות, עו"ס קהילתי–

בתכנית תעסוקתי

תכנית מעברים(,

"דרור" עסקה גם בתעסוקה, ודאי וודאי שעובדים סוציאליים

מאז בנושא עסקו נכויות עם אנשים של בשיקום העוסקים

ומעולם.

לשכות של היום סדר על עולה התעסוקה נושא כיום,

רשות של כמודל אם מגוונות: בדרכים חברתיים לשירותים

בפרויקטים כמעורבות אם )ירושלים(, עירונית תעסוקה

לנושא עובדים בהכשרת ואם ועוד( אביב )תל תעסוקה של

מטמיע הרווחה משרד כן, כמו ועוד(. ברק )בני התעסוקה

תכניות תעסוקה שפותחו בג'וינט ובתבת, כגון התכניות אשת

)השירות ואפיקים והמשפחה( הפרט לרווחת )השירות חיל

לצעירים(.

מדוע זה קורה?

ובעולם חלו תהליכים בתחום התעסוקה, שהובילו בישראל

לקראת צמצום קצבאות והטבות שונות למי שנמצאים מחוץ

התעסוקה, לשוק

בתעסוקה ולשילוב

פרויקטים באמצעות

וולונטריים גופים של

אמנם, ממשלה. וגופי

תעסוקה איננה מחלצת

העובדים כל את

נוכל לראות ואף מעוני

שמספרם של העובדים העניים גדל )39% מהעובדים הם מתחת

בין היעדר יש חפיפה רבה כיום גם זאת, לקו העוני(, אך עם

תעסוקה לבין עוני: רק 5% מבין המשפחות שבהן שני בני הזוג

עובדים נמצאים מתחת לקו העוני.

בשינוי - למידי שמעבר רב ערך יש שלתעסוקה מובן

תעסוקה, בהיעדר שמקורו דורי הרב המשפחתי הדפוס

אפשר אי עוני. של בתרבות ובחיים חברתית בשוליות

של הזהות על התעסוקה של החיובית בהשפעתה להגזים

בכוחו יש לכול, מעל שלו. וההורות הזוגיות על ואף הפרט

של שילוב בתעסוקה לעזור לאדם לעזור לעצמו, להקנות לו

תחושת ערך עצמי, להחזיר לו את האמונה בכוחותיו, לגלות

ייחודיותו, להתפתח, לצמוח, להגשים את יכולותיו ואת את

עצמו ולהתקדם.

כמובן שיש לזכור כי עצם השילוב בתעסוקה אינו מבטיח

| פברואר 522010 ס ' ' דעו מי

עמדה

היחלצות מעוני. על כן נדרשים מאמצים רבים מהעובד עצמו,

ממי שמלווה אותו בתהליך זה ומן המדינה, כדי לקדם אותו

לתפקידים שבהם יוכל להרוויח יותר, תוך נקיטה באמצעים

מגוונים - כולל הכשרה מקצועית וכדומה. לא ארחיב בנקודה

שהאמצעי בהנחה אסתפק אלא עיסוקי, מתחום שהיא זו,

האפקטיבי ביותר להיחלצות מעוני הוא בפירוש תעסוקה.

לשירותים ללשכות מהפונים מאוד גדול חלק כן, על יתר

חברתיים פונים אליהן עם בעיות הקשורות בתעסוקה. במהלך

מקבלי מיליון 1.29 בלשכות נרשמו 2007 עד 1997 השנים

שתחומי מראה הפונים של הבעיות סוגי של ניתוח שירות.

31% - וזקנה נכות מחלה, היו ביותר הבולטים הנזקקות

- ודיור ואילו במקום השני עמדו כלכלה, תעסוקה מהפניות,

26% מהפניות )מתוך דין וחשבון של הוועדה לבחינת מדיניות

שהוגש לביא, יואב פרופ' בראשות בישראל המשפחה רווחת

למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ביוני 2008(. אין

לדעת צריכים לשירותים חברתיים שעובדי הלשכות לי ספק

כיצד להתייחס לנושאי כלכלה ותעסוקה.

אינם הסוציאליים העובדים מקרב רחבים חלקים זאת, עם

לחשיבותה מודעים אינם מתפקידם, חלק בתעסוקה רואים

כדי מתאימים וכלים ידע חסרים והם מעוני לחילוץ כאמצעי

לפעול בדרך זאת.

להיות צריך משפחה שעו"ס מתברר כאשר היום, דווקא

את לרכז יש חברתיים, לשירותים בלשכה מובילה דמות

המאמץ בהכשרתו לתחום התעסוקה ובמיצוב מקצוע העבודה

הסוציאלית בהשקה לתחום התעסוקה. האתגר כאן הוא גדול,

כיוון שעד כה מרבית העוסקים בהשבה לתעסוקה של אוכלוסיות

במקצועם, סוציאליים עובדים אינם התעסוקה לשוק שמחוץ

והדבר איננו מקרי.

לתת הרווחה במשרד הדרגים כל נדרשים שכיום נראה,

כאן יש בפועל. ובהשלכותיו במדיניות לשינוי הדעת את

ידי העובדים על דווקא - לאומי להוביל מהלך פז הזדמנות

הסוציאליים! צריך להגדיר מה מקומה של מנהיגות העובדים

הסוציאליים, של מנהלי הלשכות ומנהלותיהן, בהחדרת השינוי

הזה בעבודה הפרטנית, ומה ההכשרה שהם זקוקים לה לשם

קביעת המדיניות ותכלול הנושא ברמה המקומית.

מהי מהות השינוי הנדרש?

הסוציאלי העובד של התפקיד את ולהרחיב למצב יש א.

לתחום התעסוקה;

ב. יש לגבש מדיניות של שינוי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבי

רווחה, לעידוד משתלבים בעבודה;

ג. יש לשפר את ממשקי העבודה ולגבש מודל עירוני לשיתופי

פעולה בין גורמי רווחה ותעסוקה.

התפקיד בעל להיות יכול ואינו צריך אינו המשפחה עו"ס

המקצוע איש אינו הוא בתעסוקה; העובד את המשלב

המעסיקים. עם ולמפגש עבודה מקומות לאיתור המתאים

את השילוב הממשי בתעסוקה ימשיכו לעשות גופים העוסקים

בכך גם כיום - עמותות, תכניות תעסוקה, גופי ממשלה, תבת

ואחרים.

מה בכל זאת יהיה תפקידו?

להפנות את הפונים לתעסוקה; �

בעתיד, גם ללוות את המשולבים כבר בתעסוקה. �

אמנם כבר היום מפנים עובדים סוציאליים חלק מן הפונים

יכולה לתעסוקה הפניה בכך. די אין אך תעסוקה, לתכניות

כלל לשלב לא ובכך האינטייק, בשלב כבר לעתים להיעשות

תתרחש ההפניה אחר, במקרה הלשכה. בטיפול הפונה את

כחלק מן המפגשים השוטפים עם הפונים. יתכן שלשם כך יש

להעביר פונים מן העו"ס שטיפל בהם עד כה, שצבר תסכולים

ואולי גם אי אמונה ביכולת ההשתנות שלהם, אל עובד אחר,

עמית, לשם פתיחת דף חדש.

כדי לרכוש, שיש ובמיומנויות בכלים כרוכה זאת הפניה

המאמינים עובדים ביותר. האפקטיבית בדרך לעשותה

ביכולתם ליצור שינוי וביכולת הפונים להשתנות ישאלו שאלות

האישית, ביכולת ואמונה לתעסוקה מוטיבציה המחזקות

יתייחסו לחלומות ולשאיפות של הפונים, יטוו אתם את החזון

אחריות וליטול יוזמה לנקוט אותם ימריצו לקידום, שלהם

ואף ללמוד ולהכשיר עצמם.

מובן שהפניה לתעסוקה כרוכה בהיכרות העו"ס עם השירותים

ושניתן המקומית, בסביבה לתעסוקה הרלוונטיים והתכניות

להפנות אליהם.

ליווי המשולבים בתעסוקה נתפס כיום כחזון אחרית הימים,

אך למעשה - עובד סוציאלי שירכוש מיומנויות מתאימות יוכל

יחזרו תמיד לשאול שאלות בתחום התעסוקה כאשר הפונים

אליו לטיפול בבעיות אחרות. השיח הזה, על תחום התעסוקה

בחיי הפונה, יוכל להביא תועלת גם לתחומי הטיפול האחרים,

נוסף כחיזוק ישמש וגם ונורמטיבי, מכבד שהוא מאחר

להתמדת הפונה בשוק התעסוקה.

הסוציאליים העובדים על יעמיס לא בתעסוקה עיסוק

מטלות נוספות אלא ישחרר בסופו של דבר את ה"קייס לווד"

מפונים, שישפרו את מצבם בכוחות עצמם ויפסיקו להישען על

שירותי הרווחה.

העובד הסוציאלי הקהילתי–תעסוקתי -

ימפה את גורמי התעסוקה; �

ימפה את המשאבים; �

ימפה את הכלים התומכים הקיימים; �

יגייס רשתות חברתיות לטובת הפונים; �

יפנה את הפונים להכשרה מקצועית מתאימה. �

| פברואר 532010 ס ' ' דעו מי

כאשר כל אלה ייעשו בשיתוף פעולה מערכתי מקומי, העובדים

והפונים ירוויחו, כמובן.

אילו שינויים צריך לחולל בתודעת העובדים כדי לקדם שינויים

אלה?

תופעת כלפי ערכית עמדה לגבש צריך ערכית: עמדה גיבוש

העוני והעניים. לא לחשוש שמא ייתפסו כמאשימים את העניים

במצבם, אלא כמי שבאים לסייע להם לסייע לעצמם.

של תפקידו האם - מערכתי" כ"כשל נתפס העוני אם גם

העובד הסוציאלי יהיה לפעול לשינוי פני החברה בלבד, על ידי

סינגור והעצמת קבוצות מקרב הפונים, או שמא התפקיד הוא

גם לסייע לפרט לשנות את חייו?

גישת הכוחות המתבססת להפנים את יש ביכולת: אמונה

חלק היא ההצהרה שברמת החיובית, הפסיכולוגיה על

כל מופנמת איננה אך הסוציאלית העבודה של הגישה מן

צורכה בשטח. כלומר, להאמין ביכולות של הפונים להיחלץ

ממצבם, להשתלב בתעסוקה. לא כל הפונים יכולים לעשות

בתנאי זאת זאת. יעשה שחלקם וודאי ודאי אך זאת,

שהעובדים הסוציאליים לא ינקטו בגישה של הגנת יתר אלא

בידיהם, גורלם את לקחת לפונים, האחריות את יעבירו

יפתחו אתם דיאלוג אחר )ראו את מאמרה של פנינה מילוא

כאן, בגיליון מס' 53 - "גישת הכוחות ופרדיגמת המגיע לי"(.

זהו דיאלוג שעל העובדים הסוציאליים ללמוד כיצד לבצע

אותו.

הסוצי– העובדים של בכוחם האמונה פרו–אקטיבית :גישה

להקרין שעליהם אמונה לאותה מקביל תהליך היא אליים

לפונים. העובדים לא יוכלו לעשות זאת מבלי לעבור בעצמם

להישאב במקום שלהם. הפרו–אקטיביות חיזוק של תהליך

)שהתעללו הפונים על כעס ולעתים תסכול של למקומות

בילדיהם, שהתנגדו לטיפול וכדומה(, עליהם לפנות למקום של

אופטימיות, תקווה ופעולה. הצלחת העובדים והצלחת הפונים

תהווה תמריץ להמשך עשייה.

בירור קונפליקטים ביחס לתפקיד: חלק מן העובדים מתלבט

האם מתפקידם. חלק היא לתעסוקה הפניה מידה באיזו

הפונים? של להורות לדאגה להיות צריכה שלהם הנאמנות

מידה באיזו מתלבט חלקם להורות? תזיק תעסוקה ואולי

ולתמיכה תוך "זכאים" הפונים, שהזיקו למשפחותיהם, לסיוע

אלה לשאלות המענה תעסוקה. - החדשה לדרך הפנייתם

| פברואר 542010 ס ' ' דעו מי

עמדה

כאשר עצמם, מתוכם להגיע צריך

כפי איכותיים, כה שעובדים ברור

הסוציאליים, העובדים אכן שהם

ומעשי מוסרי מענה לעצמם יתנו

מתאים.

הכשרה חדשה, סוציאליזציה

נדרשת שכאן ספק אין ייחודית:

לתפקיד. חדשה סוציאליזציה

בפסיכולוגיזציה שקיעה במקום

הסיבות בהבנת ובפתולוגיה,

לבעיות, יש לפנות לגישות מעשיות

המבוססות על עוגנים תיאורטיים.

הגישה כגון גישות לתרגם ניתן

הקוגניטיבית–התנהגותית

עבודה לכלי הנרטיבית והגישה

העובד בשירות אפקטיביים

מכוונות נדרשת כאן הסוציאלי.

לטיפול, מאשר יותר לאימון

תוצאות לחיזוי יעדים לקביעת

במקום ולהתמקדות ולמדידתן,

פיצול להתמחויות השונות.

לעובדים הכשרה נדרשת

למודעותם שתביא הסוציאליים,

התעסוקה של השיקומי כוחה את

להשתלב לאדם מאפשרת אשר -

המרכזי בזרם נורמטיבי באופן

של החברה, להיחלץ מתחושת אין

במשפחה שלו האחרות התפקוד מערכות את ולשקם אונות

סיום לאחר שרק לצפות )ולא בתעסוקה השילוב בעקבות

להשתלבות בשל יהיה האדם הפסיכו–סוציאלי הטיפול

זאת(. הכשרה זו צריכה לספק ידע על עולם התעסוקה וכלים

השילוב לאחר לליווי ואף לתעסוקה, להפניה מתאימים

בתעסוקה, בדגש רב על מיומנויות.

כשם שיש להוביל את האדם העני מתלות לעצמאות,

העובד את להוביל יש להתקדמות, מהישרדות

שגרתית מעבודה להתלהבות. מתסכול הסוציאלי

ומשחיקה - לנכונות להוביל, לשנות ולפרוץ.

אילו שינויים מערכתיים יש לחולל כדי להגשים שינוי זה?

יש לעגן את השינוי במבנה הארגוני של המחלקות לשירותים �

חברתיים, כגון שיתופי פעולה בין עובדים קהילתיים לעו"ס

לעבודה התפנות תעסוקה, וגופי תכניות ועם משפחה

לתעסוקה, שיופנו פונים עם הזמן מן בחלק אינטנסיבית

העובדים בין פונים של "החלפות"

וכדומה;

הלשכות מנהלי את לחזק יש �

להיות החברתיים, לשירותים

את שתוביל משמעותית מנהיגות

השינוי;

יש לפעול להידוק שיתופי פעולה �

ועם משרדיים בין מערכתיים

המגזר השלישי, להתמודדות שלמה

תפקיד כשותפי העוני בעיית עם

מרכזיים;

עדיפויות סדרי לקבוע יש �

לתמרוץ פונים שישתלבו בתעסוקה,

על ידי מתן שירותים תומכים;

בהכשרה שינויים להכניס יש �

in הן הסוציאליים העובדים של

באקדמיה, בהכשרה והן serviceבבתי הספר לעבודה סוציאלית, תוך

בהכשרה התעסוקה נושאי שילוב

)ידע ומיומנויות מתאימות(.

סוגיות נוספות שיש לשקוד עליהן:

חד ואמהות עניים עובדים �

הוריות בשוק התעסוקה;

כגון - ערכית התמודדות �

העמדה מול ערך העבודה לקבוצות

שונות בחברה;

את להתנות יש מידה באיזו �

הסיוע לעניים בנכונותם להשתלב בתעסוקה;

בעיקר: כיצד לראות בשינוי הזדמנות ולא עול נוסף, כיצד �

לקלוט את השינוי נוכח בעיית העומס בלשכות.

החזון המשותף של תעסוקה ורווחה הוא יצירת שינוי חברתי–

של החשיבות הדגשת באמצעות הלאומית, ברמה כלכלי

התעסוקה כאמצעי שיקומי -

הפחתת מספר מטופלי הרווחה; �

גידול במספר המשולבים בתעסוקה; �

צמצום של ממדי העוני. �

וחיצוני פנימי שינוי באמצעות יתחולל זה חברתי שינוי

אישית צמיחה של לכיוון - לרווחה הפונים הפרטים בחיי

והגשמה עצמית, ליציאה מעוני ומשוליות חברתית לעצמאות

כלכלית.

הצלחה בדרך זאת תחזיר את האמונה בכוחם של העובדים

הסוציאליים לפרוץ דרך, ותמצב אותם בחזית המאבק בעוני

בצורה יוקרתית ואפקטיבית יותר.

כשם שיש להוביל את האדם

העני מתלות לעצמאות, מהישרדות

להתקדמות, יש להוביל את העובד

הסוציאלי מתסכול להתלהבות.

מעבודה שגרתית ומשחיקה -

לנכונות להוביל, לשנות ולפרוץ

| פברואר 552010 ס ' ' דעו מי

04-6106132

סנו עכשיו עד הבית

04-6106132 04-610613404-6106132

סנו עכשיו עד הבית

04-6106132 04-6106134

לעמיתי קל"ע וקופת גמל עו"ס

כל האמור בפרסום זה נכון למועד הפרסום וכפוף להוראות הדין, הרשויות המוסמכות, הסכם המעסיק ולנהלי בנק יהב. אין בפרסום זה משום התחייבות, ו/או ייעוץ, חוות דעת או המלצה ביחס לפעולות האמורות, לרבות כדאיותן. מתן האשראי, הבטחונות ודמי הטיפול בכפוף לאישור הבנק ותנאיו, הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת

סעו'

ידמ

1.1

0 ק

יווש

הכי משתלם בשבילך

להצטרפות:

*2617www.bank-yahav.co.il

פתיחת חשבון עו"ש משכורת לבני משפחה

בני משפחה שכירים, עובדי חברות ומוסדות יכולים גם הם ליהנות מתנאים ייחודים

משכנתא בתנאים ייחודייםללקוחות יהב

טפחות בעמדות שירות ללקוחות יהב בסניפים הראשיים

מרכזי ייעוץ השקעות

שירות ייעוץ אישי ומקצועי בסניפים הראשיים

פטור מעמלת ערוץ ישיר בפעולות הבאותאשראי בכרטיסי מחיוב פטור ● מסלקה באמצעות חשבון ● פטור מזיכוי

פטור ● אוטומטי במכשיר מזומן ממשיכת פטור ● מזומן מהפקדת פטור ●

משאילתת פטור ● שובר מתשלום פטור ● אחר לחשבון מהעברה/הפקדה עפ"י מחיוב פטור ● שיק ממשיכת פטור ● שיק מהפקדת פטור ● מידע הוראת קבע ● פטור מחיוב עפ"י הרשאה לחיוב חשבון ● פטור מעמלת מינימום

פטור מעמלת פקיד בפעולות הבאות● פטור מהפקדת מזומן ● פטור ממשיכת מזומן ● פטור מהפקה ומסירת תדפיס

לבקשת לקוח ● פטור מהעברה/הפקדה לחשבון אחר ● פטור מהפקדת שיק ● פטור ממשיכת שיק ● פטור מתשלום שובר בדלפק ● פטור מעמלת מינימום

כל ההטבות בניהול חשבון עו"ש משכורת ביהב

חשבון ללאעמלות עו"ש

ביהב!

אנו לשרותכם בסניפי בנק יהב: אשקלון ● אשדוד ● מרכז הנגב ● באר שבע: בית נעם ● מודיעין ● כנפי נשרים ● הקריה בן גוריון ● ● בית יהב קדם ● ראשי ירושלים ירושלים והדרום: ירושלים:● אילת ● רחובות ● המרכז: רוטשילד ● שלוחת רוטשילד בביה"ח וולפסון ● הקריה ת"א ● שלוחת קרית הממשלה ת"א ● רמת החייל ● גלילות ● פתח תקווה ● ראשל"צ ● נתב"ג

● תל-השומר ● אסף הרופא ● כפר סבא ● נתניה ● חולון ● הצפון: חיפה ● שלוחת חיפה בביה"ח רמב"ם ● הקריות ● חדרה ● נצרת עילית ● עפולה ● טבריה ● נהריה ● כרמיאל

ad yahav KELA_OS 190_265_1.indd 1 1/28/10 1:30 PM