פורום19קיסריה

להתוויית מדיניותת י מ ו א ל ת י ל כ ל כ

הגיל הנשכח במגזר החרדי

הגיל הנעלם במגזר הערבי

מתגייסים במודל אחר

22-18 איגיל: צעירים

13

צעירים חרדים

מלאך גלעד, גל ראובן

 היום ועד המדינה מקּום בישראל החרדית החברה: רקע .א

 מבוא .1

החברה החרדית התגבשה עוד באירופה בתגובה לרוחות מודרניות שסחפו את הדור הצעיר

התגוננות בנתה החברה החרדית של כחלק מתהליך . סוציאליזםלרפורמה ול, ציונותל, להשכלה

שמירה קפדנית על ההלכה )א: (אחדים ותרבותית המתבססת על מאפיינים מערכת חינוכית

1.התבדלות קהילתית) ג(; התנגדות לתנועות המודרנה ולהשכלה כללית) ב(; ונטייה להחמרה

,האסון שפקד אותה בזמן השואההמשיכה להתקיים לאחר החברה החרדית ,בניגוד לתחזיות

עברה לתהליך של החמישים והשישים היאשנות שיקום וגיבוש מחדש שנעשה בשל ומתהליך

2.ואילך שבעיםביסוס וצמיחה דמוגרפית מהירה משנות ה

מכלל 8.8%-שהם כ, נפש 637,000בישראל מנתה האוכלוסייה החרדית 2008בשנת

אם מגמות ,"2028ישראל "דוח על פי .20הם מתחת לגיל 63.4%, מתוכם 3.האוכלוסייה בישראל

יותר מחמישית מהאוכלוסייה 2028-החרדים יהיו ב ,דרסטי שינויות לא ישתנו דמוגרפיות קיימ

4.היהודית בישראל

לשרת החרדים של רצונם-אי בשל 5.ייחודית חרדית קיום מתכונת נוצרה ישראל במדינת

החיים אורח על לשמירה ביותר הטובה המתכונת אהו בישיבות שהלימוד שהתברר ולאחר, ל"בצה

בכך מתאפיינת הלומדים חברת 6."לומדים חברת"ל הגברית החרדית ברההח הפכה, החרדי

,יולאחר .התיכון בגיל בייחוד, קודש מקצועות ורק אך כמעט נלמדים שלה החינוך שבמוסדות

7.והכוללים הישיבות בעולם ארוכות םשני החינוך מערכת בוגרי נשארים

                                                            

. 7-9 'עמ, ירושלים לחקר ישראל מכון: ירושלים, מגמות ותהליכים מקורות: החרדית החברה ).1991(' מ, פרידמן 1

;8- 6' עמ, לדמוקרטיההישראלי המכון: ירושלים, ?תרבות מלחמת: בישראל ונייםוחיל דתיים .)1997( 'א, רביצקי 2

;565- 535' עמ, )4( 47 לכלכלה רבעון: בתוך ,"הילדים והילודה בישראל קצבאות). "2000( 'צ, לנסקי ',י, מישר

'נ, לאון ראו .בקרב הציבור המזרחי בעיקר, הדמוגרפית קשורה בפריון גבוה אך גם בחזרה בתשובה הצמיחה

. 44- 41' עמ, יצחק בן צבי יד: ירושלים, זרחיתדתית ביהדות המ התחדשות: רכה חרדיות .)2009(

שיטות מדידה ואמידת ). "2011(' ואח', י, פרידמן אצלגודלה של האוכלוסייה ראו דברהאומדנים השונים ב על 3

http://cbs.gov.il/www/publications/tec25.pdf: ס"הלמ, "האוכלוסייה החרדית בישראל גודלה של

:"גלובלי בעולם חברתית-כלכלית ואסטרטגיה חזון :2028 ראליש" ).2008( 'ד ,ברודט 4

www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6321642156.pdf

הניסיון האמריקני : מהישיבה לעבודה ).2000(' ע, על קהילות חרדיות אחרות במדינות המערב ראו אצל גונן 5

בין לימוד תורה ).2005(' ע, גונן; 25-33 'עמ ,למחקרי מדיניותמכון פלורסהיימר : ירושלים, ולקחים לישראל

. 8-26' עמ, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות: ירושלים, חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון: לפרנסה

.80-87' עמ, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים, מקורות מגמות ותהליכים: החברה החרדית ).1991(' מ, פרידמן 6

ואילו הכוללים הם .ולומדים בהן גם רווקים, תיכונית-הישיבות הגבוהות הן מוסדות להשכלה תורנית על 7

חברת" של ההיווצרות בשנות". אברכים"מסגרות קטנות יותר המיועדות לגברים נשואים בלבד הנקראים

מלמדי , מוהלים, טיםשוח, רבנים בישיבות(תורניות ולמקצועות קודש למשרות האברכים רוב פנו "הלומדים

במשך שנים תופעת הלימוד התגברה ששווקים אלו הוצפו בבוגרי הישיבות לאחר ).ם"תינוקות וסופרי סת

ארוכות בכוללים תמורת מלגת מחיה המורכבת מקצבה של משרד הדתות ומתרומות פרטיות שכל מוסד מגייס

..לעצמו

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

2011פורום קיסריה

14 

חסר מצב יצרו ולתעסוקה גבוהה להשכלה שלילי יחס של נורמות בצד לומדים לחברת המעבר

יש זו לעובדה. העבודה במעגל שותפים אינם הגברים רוב שבה חברה של המערבי בעולם תקדים

לקו מתחת חיות החרדיות מהמשפחות 58% באשר, הממוצעת החיים רמת על גם השלכות כמובן

נסההכ מקורות שלושה על להסתמך שנים במשך החרדית החברה נאלצה כך בשל 8.העוני

בצד, הכללית הרווחה ממדיניות כחלק המדינה תמיכת) ב(; לעבודה נשים יציאת) א: (עיקריים

. ל"ומחו מהארץ פרטיות תרומות) ג(; הלומדים בחברת ייחודית כתמיכה

 בשינויים הצורך .2

החברה של הפוליטית והתחזקותה הדמוגרפית צמיחתה בלטו תשעיםוה שמוניםה נותשב

הישענותו כי שטענו הציבורית המדיניות מעצבי בקרב גוברים קולות מעונש כך בעקבות. החרדית

הלאומי והשירות התעסוקה במעגלי פעיל חלק ליטול בלי, המדינה תמיכת על והולך גדל ציבור של

אהרון השופט, בדימוס העליון המשפט בית נשיא 9.וחברתי כלכלי למשבר להוביל עשויה ,והצבאי

הכמות: "במילים הישיבות בחורי של הגיוס לדחיית התייחס כאשר היטב זה אתגר ניסח, ברק

10)".מדיניות בשינוי צורך( איכות עושה) הישיבות בחורי מספר גידול(

וצמצום החרדית החברה התגוונות. החרדית החברה מתוך גם באה לשינוי הקריאה

למצוא תןשמטר חרדיות-פנים ליוזמות הביאו ההעברה בתשלומי הקשורים ההכנסה מקורות

11.הכולל בלימודי להמשיך יכולים או מעוניינים אינם אשר לחרדים ותעסוקה השכלה פתרונות

של שילובה את להאיץ היא החרדית בחברה שינויים לקידום בעינינו המועדפת הגישה

באופייה לפגוע בלי אך – הכלכלי מצבה את לשפרו הרחב התעסוקה במעגל החרדית האוכלוסייה

12.המיוחד

                                                            

: המועצה הלאומית לכלכלה: ירושלים, "בתעסוקה העצמה תוך שילוב: המגזר החרדי). "2009(' ח, לוין 8

www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-0E9A2796988/0/UltraOrtodox_

Employment_NEC_final.pdf

:305-308' עמ, בנק ישראל: ירושלים, 2007ח בנק ישראל "דו ).2008(ראו בנק ישראל 9

www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/summ07h.htm#part8 .מקורות מגוון ראו כן כמו

החרדי החינוך מערכת). 1998( 'ו, שיפר :2000-ה שנות ותחילת התשעים שנות בשלהי עוד בכך שעוסקים

, 2הערה לעיל, לנסקיו מישר ;מדיניות למחקרי פלורסהיימר מכון: ירושלים ,ובקרה פיקוח, תקצוב: בישראל

אוניברסיטת ליד ספיר ש"ע לפיתוח המרכז: אביב תל ,בישראל וצמיחה שוויון אי). 2002( 'ד, דוד-בן ;שם

.אביב-תל

.503' עמ, )2( 441ד מב "פ, שר הבטחון' רסלר נ 86/910ץ "בג 10

יימרפלורסה מכון: ירושלים, אקדמיים ולימודים מקצועית הכשרה: החרדית בחברה מפנה). 2003(' י, לופו 11

מכון: ירושלים, מבפנים מבט: החרדית בחברה ותעסוקה מצוקה). 2005(' ב, כהן; 60-49' עמ, מדיניות למחקרי

 .מדיניות למחקרי פלורסהיימר

מפת דרכים לתוכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה ). 2010(' א, זטקובצקי', ר, גל 12

.הטכניוןמוסד שמואל נאמן ו: חיפה, הישראלית

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

15 

:החרדית החברה בגידול שקשור חברתי- הכלכלי אתגרה .ב  צעירים מוקד

למדו התיכון שבגיל לאחר, גבוהה בישיבה ללמוד מתחילים חרדים בחורים 18 לגיל סמוך, ככלל

עוברים, לחייהם המוקדמות 20-ה בשנות כלל בדרך המתרחשים, הנישואין לאחר. קטנה בישיבה

לציבור בניגוד. רבות שנים להימשך עשויים אלו ודיםולימ, "כולל"ב ללמוד החרדים האברכים

לבחון הדתי או החילוני הצעיר את שמחייב הצבא לסיום הדומה צומת החרדים אצל אין, הכללי

לכלול צריך, לחרדים הקשור בכל, צעירים המושג, לטעמנו, כך בשל. המקצועית דרכו המשך את

. 29-20 לגילאים משךבה נתייחס ואנו, 22-18 מגילאי יותר רחבה קבוצה

החברה". הצעירים" בגיל במיוחד בולטים החרדית לחברה הכללית החברה בין הפערים

ושל אקדמיים במוסדות לומדים של, בצבא משרתים של נמוכים בשיעורים מתאפיינת החרדית

הנשים שיעור גם אך, הגברים בין בהשוואה ביותר בולטים הפערים. העבודה לכוח השייכים

. הכללית בחברה המקובל מן נמוך בתעסוקה ואף גבוהים בלימודים תהחרדיו

ששירת 29-20 בגילאים החרדים שיעור, 2009 לשנת ס"הלמ של החברתי הסקר פי על

הלומדים שיעור כן כמו. 88% על עומד השיעור החילוני הציבור בקרב ואילו, 5% על עומד בצבא

בקרב 42% לעומת, 11% על עומד החרדי רבציבו גבוהה השכלה בעלי או אקדמיים במוסדות

האוכלוסייה מן בלבד 49%: העבודה בכוח המשתתפים בשיעור גם מתבטא הפער. החילוני הציבור

13.החילוני הציבור בקרב 70% לעומת, החרדית

בגילאי החרדיות הנשים שיעור. הגברים בקרב הוא התעסוקה בתחום הפערים מוקד

זאת לעומת. חרדיות שאינן נשים בקרב 24% לעומת 28% על עומד העבודה בכוח שאינן 29-20

. חרדים שאינם גברים בקרב 35% לעומת העבודה בכוח אינם 72% החרדים הגברים בקרב

50%. השכר וגובה התעסוקה תחומי, העבודה בהיקף גם ביטוי לידי באים הפערים

בגילאים חילוני ציבור קרבב. בשבוע שעות 35-מ פחות עובדים 29-20 בגילאי החרדים מהעובדים

עד מרוויחים החרדי במגזר 29-20 בגילאים מהעובדים 80%. דומה בהיקף עובדים 26% רק אלו

. אלו בגילאים העובדים מן בלבד 48% זה סכום מרוויחים החילוני במגזר ואילו, ברוטוח "ש 5,000

עוסקים החרדים מקרב 48%: החינוך בתחום החרדי המגזר של התמקדותו את לראות גם אפשר

במיוחד בולט בחינוך העיסוק. אלו בגילאים חילוני ציבור בקרב בלבד 5% לעומת, החינוך בענף

.חרדיות שאינן הנשים מן 10% לעומת, זה בתחום עוסקות מהן 57.5%: החרדיות הנשים אצל

והתעסוקה ההשכלה, הצבא בתחומי חדשים מסלולים .ג

החברה עבור ייעודיים מסלולים מגוון נוצרו 2000-ה שנות של הראשון עשורבו תשעיםה בשנות

הסדריות" מבטאים אלו מסלולים .והתעסוקה האקדמית ההשכלה, הצבא בתחומי החרדית

באוטונומיה לפגוע בלי בתעסוקה החרדים שילוב שעניינה, והחרדים המדינה ביחסי" חדשה

,ההעברה בתשלומי הפחתה באמצעות גם לעבודה יציאה המדינה עודדה אלו הסדרים בצד. שלהם

שלפני היא החדשים ההסדרים תוצאת. הילדים קצבאות בתחום התרחש ביותר הבולט הקיצוץו

                                                            

:כך גם הנתונים בהמשך סעיף זה. 2009, ס"הסקר החברתי של הלמהנתונים הם עיבוד שלנו מתוך 13

http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm

2011פורום קיסריה

16 

על נוסף אפשריים מסלולים כמה כיום יםעומד לחייו 20-ה שנות בתחילת חרדי אברך או בחור

. בכולל ממושך לימוד של המסלול

אזרחי ושירות צבא .1

הראוי ההסדר לגיבוש הוועדה" להקמת הובילה הישיבות בחורי של השירות דחיית הסדר פסילת

ישיבות לבחורי שירות דחיית" לחוק – ובהמשך 14,")טל ועדת"כ שנודעה" (ישיבות בני לגיוס

המגזר עבור אזרחי לשירות מסלול הקמת ִאפשר זה חוק. 2002, ב"התשס, "אומנותם שתורתם

זה במסלול". החרדי ל"הנח" שנקרא יחודיי צבאי מסלול לפעול החל לכן קודם עוד. החרדי

לכינון שהוועדה לאחר). בישיבות מלימודיהם נשרו חלקם( בחורים 1,000-ל קרוב כיום משרתים

, האזרחי השירות יקודם שבו באופן עסקה") עברי ועדת"כ שנודעה( בישראל אזרחי-לאומי שירות

השירות על שאחראית תמנהל 2007-ב הוקמה, הנדרשות התקנות על חתם הרווחה ומשרד

החל למסלול להיכנס החלו חרדים אברכים 15.טל חוק של יישומו את אפשר זה צעד. האזרחי

ל"צה פתח, בבד בד. חרדים 1,600- מ יותר בו משרתים) 2011 תחילת( וכיום, 2008 בראשית

שנםי). חרדים שילוב" (ר"שח מסלולי" המכונים, נשואים לחרדים המיועדים מקצועיים מסלולים

ובסך, העורף ובפיקוד התקשוב, הלוגיסטיקה, הים, המודיעין, האוויר בחילות כאלו מסלולים

.חרדים 1,000-כ כיום בהם משרתים הכול

 

אקדמית השכלה .2

ובהן ,ייעודיות לימודים במסגרות חרדים סטודנטים לשלב ראשונים ניסיונות נעשו 1998 שנת למן

ללימודי תכניות, אילן- בר באוניברסיטת סוציאלית הלעבוד חרדים לסטודנטים מיוחדת תכנית

נוה מכון במסגרת טכנולוגיים ומקצועות חשבון לראיית ותכניות', קולג בטורו עסקים מנהל

1999 בשנת כאשר משקל כבדת תמיכה קיבלו אלו סיונותינ. לב מכון של כשלוחות לוסטיג ומכללת

עמותה ידי על שתתופעל חרדית כללהמ תוקם לפיהש החלטה גבוהה להשכלה המועצה קיבלה

שנים תוךב הביאה זו החלטה. מוכר אקדמי מוסד אחריותב יהיו בה וההוראה ותכניה חרדית

של החרדי הקמפוס, בירושלים החרדית המכללה, ברק בבני החרדית המכללה להקמת ספורות

אקדמיים יםלימוד, יחסית בקלות, המאפשר נוסף מוסד. נוספים ומוסדות אונו קרית מכללת

החרדים של מספרם כיום עומד הכול בסך. שלוחותיה על, הפתוחה האוניברסיטה הוא לחרדים

16.סטודנטים 6,000-כ על אקדמיים השכלה במוסדות הלומדים

                                                            

:2000-1999, "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי טל" 14

www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm

":דוד עברי) 'במיל(אזרחי בישראל בראשותו של האלוף -דוח הוועדה לכינון שירות לאומי" 15

www.most.gov.il/Departments/NCS/Ivry2005.htm

:188-191' עמ, בנק ישראל: ירושלים, 2010ח בנק ישראל "דו ).2011(ראו בנק ישראל  16 

www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch10/heb/p5.pdf

 

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

17 

מקצועית הכשרה .3

עם ,עצמה החרדית החברה מתוך באה לחרדים ייעודית מקצועית להכשרה הראשונה היוזמה

הכשרה דגלו על תחר זה מרכז. 1996 בשנת ,בירושלים "מקצועית הלהכשר החרדי המרכז" הקמת

.החרדי הציבור עם מסורתית המזוהים במקצועות רק ולא כלליים בתחומים מקצועית

לבנות) ת"התמ משרד ובהמשך( והרווחה העבודה משרד החל המרכז הקמת עם בבד דב

של מפעיל כגוף וינט'הג רגוןא הצטרף 2000 בשנת. לחרדים מקצועית להכשרה נפרדים מסלולים

וינט'ולג ת"התמ למשרד משותפת מסגרת הוקמה) 2005( אחדות שנים ולאחר, הללו הקורסים

תכניות. לחרדים ייעודיות תכניות כמה מופעלות שבמסגרתה ,)ת"תב( "בתעסוקה תנופה" בשם

וסיוע) .ח.ת.פ.מ( השמה מרכזי, לנשים בסמינרים הוראה ללימודי חלופיות הכשרות כוללות אלו

יותר 2010-2005 שניםב השתתפו ת"תב בתכניות). "בעסקים ברכה"( חרדים של עסקית ליזמות

.חרדים 20,000- מ

 בקצבאות קיצוץ .4

השינוי. הילדים בקצבאות נרחב קיצוץ כללה 2003 בשנת ישראל ממשלת של הכלכלית התכנית

שלפיה הבחנה וביטול) ילד לכל הדומ בשיעור( אוניברסליות לקצבאות מעבר היה ביותר הבולט

. הראשון הילד מן רבה במידה גבוהה ואילך הרביעי הילד למן הקצבה

בעקבות. ח"ש 3,800 של בגובה קצבה התשעים שנות בסוף קיבלה ילדים 8 עם משפחה

בשנת אך, ח"ש 4,800-ל קצר לזמן הקצבה עלתה 2000 בשנת הלפרט כ"ח ביוזמת בחוק תיקון

לפני נולדו ילדיה 8 שכל משפחה ,2011 לשנת נכון: ניכר בשיעור הקצבאות וצצוק, כאמור, 2003

. בלבד ח"ש 1,600 תקבל היא ,2003 מאי לאחר נולדו ילדיה אם אך ,ח"ש 2,650 תקבל התיקון

לאחר שנולדו לילדים הקצבה שכן ,חרדיים צעירים לזוגות הנוגע כלב במיוחד אפוא בולט השינוי

קצבה על להסתמך יכולות אינן כבר הצעירות החרדיות המשפחות. ערוך לאין נמוכה 2003 מאי

. הגדולים לאחיהם או להוריהם שהייתה כפי גבוהה

 2011-2010: חדשות התפתחויות .ד

חרדים לשילוב במהלכים ממשיכה, קודמות לממשלות בדומה, הנוכחית ישראל ממשלת

שבית לאחר, לחרדים" הכנסה טחתהב" תשלומי בעיית לפתרון מתווה קבעה אף היא. בתעסוקה

בדרכים להחזירם שלא עיקש ציבורי ללחץ ובמענה, חוקיים אינם שהם קבע העליון המשפט

בחברה חרדים לשילוב עיקריים צעדים ארבעה 2011-2010 בשנים נקטה ישראל ממשלת. אחרות

17:ובתעסוקה

קצבת את לקבל יכולים חרדים אברכים 2011 שנת למן ."הכנסה הבטחת" קצבת הגבלת .1

זו לקצבה שיוקדש שהסכום הממשלה החליטה כן כמו. שנים 5 עד במשך" ההכנסה הבטחת"

 .לו הזכאים האברכים מספר יעלה אם אף יעלה לא

                                                            

החרדי המגזר שילוב בעניין הממשלה מדיניות", להרחבה על מהלכים אלו ראו את נייר העמדה של מר חגי לוין 17

. בחוברת זו, "בישראל ובחברה בכלכלה

2011פורום קיסריה

18 

ואף, 28 לגיל מעל הישיבות בני כל הופנו 2011 בתחילת .צבאי משירות הפטור גיל הורדת .2

ניכר באופן הוריד זה מהלך. המילואים למערך – ויותר ילדים 3 להם יש אם – מהם הצעירים

 ).הילדים במספר תלוי( 35 על אז עד שעמד, צבאי משירות בפועל הפטור גיל את

אזרחי לשירות לפנות יכולים 2011 מתחילת .אזרחי לשירות הפנייה יכולת גיל הורדת .3

  .ילדים ללא, יותרו 22 בני צעירים גם) ביטחוני(

את להמיר אפשר 2011 שנת למן, החינוך שר להחלטת םבהתא ."אברך חצי" של מעמד יצירת .4

בלבד בשבוע שעות 17 בכולל ללמוד מאפשר זה מעמד". אברך חצי" של במעמד האברך מעמד

 .לאברך החודשית ההקצבה מן מחצית ולקבל

 

  התפתחויות הערכת .ה

של סודי בעיות עם להתמודד ניסו, 2003 בשנת והשנייה 1998 בשנת האחת, ציבוריות ועדות שתי

ישיבות בחורי של שירותם-אי עם התמודדה, טל ועדת, האחת. תרבותית- הרב הישראלית החברה

18.בישראל האוכלוסיות בין הנטל בחלוקת שוויון ליתר להביא שנועדו פתרונות והציעה ל"בצה

בתחום מקיפה ולרפורמה יותר מהותי לשוויון להביא ניסתה, דברת ועדת, השנייה הוועדה

לימודי" החרדיים הספר לבתי להכניס הקריאה – שלה ביותר החשובות ההמלצות אחת 19.החינוך

. החרדי הציבור בקרב עזה בהתנגדות נתקלה –" ליבה

טל ועדת ידי על שהומלץ האזרחי השירות מסלול 2011 לשנת נכון, )ג סעיף( לעיל כאמור

במסלולי חרדים 2,500-כ עוד אליהם ונוספו חרדים 1,500-מ יותר בו שמשרתים למסלול התפתח

חלו לא דברת ועדת עסקה בהםש הליבה לימודי בתחום זאת לעומת. החרדי ל"ובנח בצבא ר"שח

הצורך מן יסודיים-על חרדיים מוסדות של בחוק מפורשת החרגה היה היחיד החידוש. שינויים

. ליבה בלימודי

בחברה להשתלב דיםחר גברים של הקושי: מדויק היה דברת ועדת של הניתוח, להבנתנו

מבוגר בגיל התערבותיים פתרונות. ובתיכון הספר בבית היסוד לימודי בהיעדר ראשיתו, ובמשק

, לדעתנו, אולם. האחרות לקבוצות החרדים בין שנוצרו הפערים את להדביק יכולים לא יותר

וגלותהמס מידת את בחשבון הביא לא הוא שכן, דיו פרקטי היה לא דברת ועדת שהציעה הפתרון

. כך כל דרמטיים שינויים לעכל החרדית החברה של

הצליחו – מקצועית והכשרה אקדמיה, אזרחי ושירות צבא – לעיל מנינוש התכניות

חלק ליטול החרדים הצעירים לאוכלוסיית) נאכפו או חייבו ולא( אפשרו שהן משום להתממש

אלו מסלולים של פיתוחם תהליך גם. שלהם לקצב ובהתאם בחירתם ל פיע השתלבות במסלולי

.ורדיקלי מהיר במהלך ולא ומתמשך הדרגתי באורח נעשה

לחרדים המותאמים האקדמיים המוסדות והקמת המקצועיות ההכשרות, למשל כך

כביכול באו אשר, והצבאי האזרחי השירות מסלולי גם. החרדית בחברה פנימי לחץ מתוך נוצרו

להישאר מעוניינים או יכולים שאינם חרדים דיםתלמי ויותר יותר פגשו, מלמעלה ביוזמה

                                                            

 ).2000" (ישיבות בני גיוס בנושא הראוי ההסדר לגיבוש הוועדה דוח" 18

).2005(ר שלמה דברת "יו, "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל/ ית הלאומית לחינוךהתוכנ" 19

 

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

19 

מן אחד אף". אומנותם תורתם" ממעמד להשתחרר לגיטימי ערוץ וחיפשו" הלומדים בחברת"

, טל חוק פי על מוסדרים והאזרחי הצבאי השירות אמנם( מחייב כחוק נקבע לא הללו הפתרונות

במסלולים בשירות להשתלב בכך למעוניינים המאפשר כזה אלא, כופה בחוק מדובר אין אך

). לחרדים ייחודיים

לחרדים הנוגע בכל הציבורית המדיניות בתחום שחלו האחרונות ההתפתחויות את גם

קצבת. ותהליכי מתון בשינוי הדוגלת, החדשה ההסדרית התפיסה רקע על לראות יש) 2011-2010(

התלמידים של העתידי המעבר את למתן שאמורה, שנים 5 של בקצבה הומרה ההכנסה הבטחת

לצאת יחסית צעירים לאברכים לאפשר נועדה הפטור גיל הורדת. התורני או הכללי העבודה למעגל

הפונים על להקל אמור" אברך חצי" ומעמד, אליהם תביעה כל תהיה שלצבא בלי העבודה למעגל

. תורה כלומדי מעמדם את כליל לבטל שיצטרכו בלי לתעסוקה

החרדים הצעירים בגיל העקבית הירידה הוא לב תשומת לו סלייח שיש נוסף עניין

של הממוצע גילם המסלולים יצירת בעת אם. החדשים ולהסדרים למסלולים להצטרף המבקשים

-מ פחות על עומד התכניות לכל הפונים של הממוצע הגיל כיום, 20-ה שנות שלהי על עמד הפונים

צעיר בגיל כבר מודעים כיום חרדים צעירים תרויו שיותר העובדה את מבטא הגילאי השינוי. 25

. והמקצועי הכלכלי עתידם על 25-20 בגיל כבר וחושבים לפניהם העומדות השונות לאפשרויות

מתוך רבות שנים לאורך בכולל ללמוד ממשיך איננו חרדי צעיר שבו מצב יצר המסלולים מגוון

חלק. המקצועי עתידו את לנתב לאן החלטה לפני חתונתו לאחר קצר זמן ניצב אלא, מחדל ברירת

אחר חלק אך, בלעדי כעיסוק בכולל בלימוד, בעתיד לבחור ימשיכו ואף, בוחרים הצעירים מן ניכר

כי להדגיש יש. אלטרנטיביים למסלולים – בעתיד יותר גבוהים בשיעורים לפנות עשוי ואף – פונה

עבורם מלהיות חדל זה עיסוק אך, דשקו בלימודי העיסוק את, ככלל, זונחים אינם האחרונים אלו

.ופרנסה תעסוקה לפני מחסום

 2021 לשנת תרחישים .ו

יותר גבוה הצעירים בגילאים החרדים שיעור החרדית החברה של המהיר גידולה בעקבות

גדולה השפעה תהיה 29-20 בגילאי חרדים צעירים של לכניסה לפיכך. האוכלוסייה בכלל משיעורם

, זה בגיל היהודית האוכלוסייה מכלל 13.5% חרדים צעירים היו 2009 בשנת .המשק עתיד על

. זו אוכלוסייה מכלל 22% היותל החרדים הצעירים צפויים 2021 בשנת ואילו

אינם החדשים למסלולים המצטרפים שמספרי טוענים" החדשה ההסדריות" מבקרי

אף על ולפיכך, בשנה 5% של בקצב גדלה זו חברה. החרדית החברה של הגידול קצב את מדביקים

התעסוקה ושיעורי, לעלות בצבא משרתים שאינם החרדים שיעור ממשיך החדשים המסלולים כל

. עולים אינם גברים חרדים של

מידת את הראשונות בשנים לבחון יש, חדש מסלול של הצלחה בוחנים כאשר, לטעמנו

חברתי שינוי יוצרים אלו יםמספר כמה עד לשאלה קשר בלי, ואיכותי מספרי באופן התפתחותו

פני הצופה בראייה גם השונים המסלולים של הצלחתם מידת את נכונה להעריך כדי אולם. כולל

. לחייהם 20-ה בשנות החרדים כלל בקרב באחוזים גודלם לשאלת גם להתייחס צורך יש, עתיד

. הקרוב בעשור המסלולים להתפתחות אפשריים תרחישים שלושה נסרטט להלן

2011פורום קיסריה

20 

 מספרית סטגנציה: 2021-ל תחזית .1

הפונים רוב כיום גם. דרמטי באופן יעלה לא השונים למסלולים הפונים מספר זה בתרחיש

אורח לשינוי פנימית בהתנגדות המאופיינת זו, החרדית" ליבה"ל שייכים אינם אלו למסלולים

הנמוכה תכרותההש ויכולת אחד מצד התורה בלומדי המדינה תמיכת. הלומדים חברת של החיים

ארוכות שנים ללמוד ימשיכו החרדים הגברים של מוחלט שרוב לכך לגרום ימשיכו שני מצד

.ובכולל בישיבה

בכוח המשתתפים 29-20 בגילאי הצעירים החרדים הגברים שיעור, זה תרחיש בהתקיים

ורשיע החרדים הצעירים של הגובר משקלם בגלל. 17% של לשיעור ויגיע לרדת יוסיף העבודה

. 54.5%-ל 60%- מ 2021-ב ירד בישראל הצעירים הגברים כלל של העבודה בכוח המשתתפים

הגובר הלחץ בשל בעיקר, נמוכה זה תרחיש התקיימות של הסבירות מידת להערכתנו

המסלולים של המהירה התפתחותם ובשל, העבודה למעגל לכניסה החרדית החברה בתוך

.האחרונות בשנים החדשים

 החרדית החברה של הגידול לקצב בהתאם מתונה עלייה: 2021-ל תחזית .2

החברה של הגידול לקצב בהתאם לעלות ימשיך השונים למסלולים הפונים מספר זה בתרחיש

החרדית בחברה יותר" פתוחים"ה בחלקים שבו מצב תבטא זו התפתחות). בשנה 5%( החרדית

כלא תיתפס עדיין היא שבהם ניםהשמר חלקיה לעומת, כלגיטימיים החדשים המסלולים יתבססו

".בדיעבד" של וכפתרון רצויה

זאת עם. 28% – ישתנה לא העבודה בכוח החרדים הגברים שיעור זה תרחיש בהתקיים

הגברים כלל של התעסוקה שיעור ֵירד האוכלוסייה בכלל החרדים הגברים בשיעור הגידול בשל

.57%-ל 60%- מ בישראל הצעירים

עדיין החדשות התכניות רוב. זה תרחיש להתקיימות מבוטלת לא סבירות ישנה לדעתנו

לתעסוקה או להשכלה הפונים גברים כלפי הרווחת וההתייחסות, החרדית החברה לליבת פרצו לא

לפגוע עשויים החדשים המסלולים בוגרי של בהשמה קשיים כן כמו. אוהדת אינה עדיין

. אלו מסלולים של באטרקטיביות

 החרדית החברה של הגידול לקצב מעבר מהירה עלייה: 2021-ל תחזית .3

במשך בשנה 10%-כ( מהיר בקצב לעלות ימשיך השונים למסלולים הפונים מספר זה בתרחיש

צבאי או אזרחי לשירות גבוהה חרדית-פנים לגיטימציה תתפתח אם יתממש זה תרחיש). עשור

כמה לאחר – יפנו הישיבות וריבח רוב, זה מצב בהינתן. מקצועית והכשרה אקדמיים וללימודים

בכולל ללמוד ימשיך ומיעוטם, ותעסוקתית חברתית להשתלבות – ובכולל בישיבה לימודים שנות

.רבות שנים

28%- מ יעלה 29-20 בגילאי העבודה בכוח החרדים הגברים שיעור זה תרחיש בהתקיים

ואף יציבות על שמורי בישראל הצעירים הגברים כלל של התעסוקה שיעור מכך כתוצאה. 51%-ל

. 61.3%- ל 60%-מ במעט יעלה

עשויה היא. גורמים בכמה תלויה היא כי אם, זו לאפשרות גבוהה סבירות ישנה לדעתנו

תלויה גם היא. יעמיקו גברים לתעסוקת החרדית החברה של ביחס השינויים אם רק להתממש

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

21 

בפרק נעמוד שעליהם ספיםנו מסלולים ובפיתוח החדשים במסלולים המדינה של התמיכה במידת

.הבא

. זמן לאורך במספרים הצלחתן את לבחון יאפשר התכניות של ההתפתחויות אחרי שנתי מעקב

לחלופין או, הקיימות התכניות לעידוד שונה היערכות תחייב התרחישים מן אחד כל התגשמות

.נדרשות והתאמות שינויים לעריכת

  הצוות המלצות .ז

יסודי-העל החינוך בתחום .1

בגיל בייחוד, זה ניסיון. החרדי במגזר ליבה לימודי להטמיע המדינה של הניסיון את לעיל תיארנו

, זאת למרות. תוצאות ללא זה בשלב והסתיים החרדית בחברה קשה התנגדות עורר, התיכון

מחודש ניסיון לבחון טובות סיבות ישנן, והתגוונותה החרדית החברה של גידולה לנוכח בייחוד

חרדים לצעירים התיכון בגיל) מחשבים, מתמטיקה, אנגלית – מ"אמ( יסוד לימודי להוספת

. החרדית החברה כלל על אלו לימודים לכפות אין, העבר ניסיון פי על. בכך המעוניינים

הצוות המלצות

עלות שבשל, וחדשות קיימות, חרדיות תיכוניות ישיבות של כספי לתמרוץ דרכים למצוא יש ) א(

.בהן ללמוד יכולים גבוה-בינוני ממעמד חרדים רק הגבוהה הלימודים

בקרב שיפעלו, לבגרות הכנה או כללית השכלה להרחבת פורמליים לא מסלולים לפתוח יש ) ב(

בשעות, הקטנות בישיבות הלימודים לשעות מעבר ויתקיימו בכך המעוניינים חרדים צעירים

.ובחופשות הערב

 

  הגבוהה ההשכלה בתחום .2

הסטודנטים מספר של דרמטית להגדלה חותרת לחרדים הקשור בכל ג"המל של החומש תכנית

גוברת כספית ותמיכה ללימודים הסף דרישות הורדת כוללות זו מטרה להשגת הדרכים. החרדים

תחושה ולהעמיק החרדיות המכללות של ברמה לפגוע עשויה התכנית, לטעמנו. מלגות באמצעות

יש התלמידים מספר את להגדיל לשאיפה נוסף. 'ב סוג קדמיהבא שמדובר כיום כבר שקיימת

. איכותיים לימוד מסלולי ולפתיחת המכללות של הגבוהה איכותן על לשמירה לחתור

הצוות המלצות

.אוניברסיטאית כלל אקדמית מכינה הקמת ) א(

או, בסמינרים חלופיות תכניות הלומדות נשים עבור ראשון לתואר המשך תכניות בניית ) ב(

.הסמינרים במסגרת ראשון לתואר הלימודים לתחילת אפשרות פתיחת לחלופין

שבע באר, ירושלים, חיפה, אביב תל( הרגילות האוניברסיטאות לפתיחת אפשרויות לבחון יש ) ג(

חלק יהיו אשר חרדיים קמפוסים הקמת באמצעות, חרדים סטודנטים לפני) ועוד

.הקיימות מהאוניברסיטאות

2011פורום קיסריה

22 

הלוואות ומתן ח"פר תכנית ובהן לימודים למימון אלטרנטיביות דרכים על דגש לשים יש ) ד(

.טווח ארוכות

 והסנכרון התיאום בתחום .3

של למגוון צעירים חרדים של נהירה יצרו האחרונות בשנים שנפתחו החדשים המסלולים

בדבר יםצעיר בקרב במידע חוסר היא זה בשלב מזהים שאנו הבעיות אחת. תעסוקה אפשרויות

, שקט שיווק כאמצעי אמנם טובה" חבר מביא חבר" שבה השיטה. לפניהם העומדות האפשרויות

העובדה בולטת, בנוסף. הקיים האפשרויות מגוון על אמין מידע קבלת מאפשרת תמיד לא אך

) ועוד ת"ות/ג"מל, חינוך, אוצר, הממשלה ראש, ת"תמ( בנושא העוסקים שונים ממשלה שמשרדי

.מלא בתיאום תמיד יםפועל אינם

הצוות המלצת

יהפכו, זה באופן. אחת גג קורת תחת והתעסוקה הלימודים אפשרויות על הקיים המידע ארגון )א(

שילוב על המידע כלל את המעניקים למרכזים היום הקיימים לחרדים התעסוקה מרכזי

. גבוהים לימודים של וההיתכנות האפשרות על מידע זה ובכלל, בתעסוקה

של מתמדת בחינה על יופקד אשר הממשלה ראש במשרד ייעודי גוף הקמת על ממליצים אנו ) ב(

על הוטל וביצוען ממשלה בהחלטות שנקבעו לתעסוקה יעדים. בתעסוקה החרדים שילוב עניין

הצעות ולבחון אותן לקדם שתפקידו מרכזי גוף בהיעדר מימוש לידי יבואו לא שונים משרדים

.חדשות ואפשרויות

ידי על שנעשות הפעולות מכלול את ימשיכו מבוקר באופן להפעיל מציעים אנוש הצעדים מכלול

יכולה התוצאה. התנגדות או עימות ליצור בלי ,לחרדים אשרב הציבורית המדיניות מעצבי

לפגוע בלי ,החרדי למגזר השתייכותם על לשמור המעוניינים רבים חרדים לצעירים להועיל

והמשק הישראלית החברה כלל של לשגשוגה ולהביא ,הישראלית בחברה םהשתלבות ביכולת

  .בישראל

23 

החרדי המגזר שילוב בעניין הממשלה מדיניות בישראל ובחברה בכלכלה

חגי לוין

אחד היא בישראל החברתי המארג את היוצרים המגזרים כל בין והשוויון השותפות הגדלת

בהחלטת מעוגנת היתר שבין, זו תפיסה. הממשלה מדיניות את המדריכים המרכזיים היעדים

באה, "ישראל למדינת חברתית כלכלית נדה'אג" שכותרתה, 22.4.2007 מיום, 1586' מס הממשלה

. ממשלה והחלטות מדיניות צעדי של רב במספר האחרונות בשנים ביטוי לידי

ממשלה החלטות כמה האחרונה בשנה התקבלו במיוחד החרדי המגזר של שילובו בעניין

למדיניות ווחט ארוכי ויעדים עקרונית תשתית, אחד מצד, מציבות אלה החלטות. חשובות

לסייע כדי בהם יש אשר פרטניים מדיניות צעדי של שורה מציבות שני ומצד, זה בנושא הממשלה

.המוגדרים ליעדים להגיע

כי התפיסה על מתבססת החרדי המגזר של שילובו בנושא הממשלתית המדיניות, להבנתי

ובחברה בכלכלה ושילוב את סותרים אינם החרדי המגזר של הייחודי צביונו ושימור כיבוד

וגם החרדי למגזר גם חשיבות בעלת והזדמנות דחוף צורך הוא כזה שילוב כי וכן, הישראלית

.בישראל החברה ליתר

: אלה את לציין אפשר העיקריות הממשלה החלטות מתוך

לשנים תעסוקה יעדי הצבת" בנושא, 15.07.2010 מיום, 1994' מס ת הממשלההחלט

של תעסוקה לשיעור הגעה" של הטווח ארוך היעד רמוגד שבה, "2020-2010

15 של הממוצע התעסוקה לשיעור הזהה ,64 לבין 20 שבין בגילאים  האוכלוסייה

כלל בין התעסוקה פערי צמצום המשך תוך, לנפש תוצר מבחינת המפותחות המדינות

  ."בישראל האוכלוסייה קבוצות

לגברים ולנשים החרדי במגזר התעסוקה רישיעו בדבר פרטני יעד בהחלטה מוגדר כן

 .2020 בשנת 63% של תעסוקה שיעור – 64-25בגילים

 

השתלבות ועידוד לימודים מלגת" בנושא, 19.12.2010 מיום ,2614' מס הממשלה החלטת

 :הפתיחה בפסקת נכתב שבה, "בתעסוקה כוללים אברכי

ככלי, בתעסוקה דיהחר המגזר השתלבות את מרכזי כיעד לה רואה ישראל ממשלת

; זו באוכלוסייה במיוחד גבוה ששיעורם, בקצבאות והתלות העוני מעגל לפריצת

בהשתלבות המסייע וכגורם, הישראלי במשק הכלכלי הנטל בחלוקת שוויון כמקדם

של הייחודיים במאפייניה הכרה לצד זאת. בישראל החברתי במארג החרדי המגזר

 תמיכה ולצד, תורני לימוד עולם של יומוק בהמשך ותמיכה החרדית האוכלוסייה

.גבוהה להשכלה במוסדות נוספות לומדים באוכלוסיות

התמיכות במערך םניכרי שינוייםהממשלה מציבה החלטת, זועקרונית לקביעה נוסף

הפיכת גמלת הבטחת הכנסה לחרדים למלגת לימודים מוגבלת בזמן , בפרט. המיועדות למגזר

. ובהיקף התקציבי ובעלת מאפיינים ספציפיים המעודדים השתלבות בתעסוקה

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

 2011פורום קיסריה

24 

במגזר והאזרחי הצבאי השירות קידום" בנושא, 9.1.2011 מיום, 2698' מס הממשלה החלטת

ההסבר בדברי. בנושא הממשלתית המדיניות למסגרת בחשו נדבך המוסיפה, "החרדי

:כי נכתב להחלטה

מרכזי רכיב הינו, בישראל התורני הלימודים ועולם החרדי המגזר של תקומתו

, זאת עם. ישראל מדינת של היהודית ומזהותה השואה אחרי היהודי העם מתקומת

מוערך( בישראל מהאוכלוסייה משמעותי לחלק והפיכתו, זה מגזר של המהיר גידולו

כיום מחייבים) בישראל האוכלוסייה מכלל 11%כ כיום מהווה החרדי המגזר כי

בנטל בנשיאה החרדי המגזר של שותפותו את מקדמים אשר הסדרים לחזק

.זה מגזר של התרבותי ייחודו וכיבוד שמירה תוך זאת, והכלכלי הביטחוני

פן השילוב של חרדים במסגרות בצורה פרטנית את היקף ואו גדירהמ זו ממשלה החלטת

הביטחוני , את השוויון בחלוקת הנטל רניכ באופן םלקד במטרה, השירות האזרחי והצבאי

. בחברה הישראלית, והכלכלי

בעת פעלו השונים הממשלה משרדי, אלו ממשלה בהחלטות המוצבים לעקרונות בהתאם

המגזר של שילובו את לשפר ריםמאפש אשר נוספים מדיניות צעדי של רב מספר לקידום האחרונה

. הייחודי צביונו על ושמירה כיבוד מתוך, הישראלית בחברה החרדי

:אלה את למנות אפשר הנוספים המדיניות צעדי מגוון מתוך

והשמה הכוון מרכזי של רשת הקמת. לחרדים מקצועית והשמה תעסוקתי הכוון מרכזי

להשתלב המעוניינים לחרדים יםומסייע החרדי המגזר למאפייני המותאמים מקצועית

 .בתעסוקה

מחשבים הנדסאית תעודת ללימודי ומסלולים חרדים לנערים טכנולוגיים ספר בתי הקמת

אשר מקצוע ללימודי החרדי במגזר הקיים לביקוש בהתאם זאת. בסמינרים חרדיות לבנות

 .בכבוד להתפרנס יאפשר

בכך המעוניינים לחרדים המאפשרות ייעודיות ומלגות מכינות ייסוד – אקדמיים לימודים

תלמידים 3,000-לכ להגיע ת"הות לעצמה שהציבה היעד פי על .אקדמיים בלימודים להשתלב

 .האקדמיים במוסדות חרדים

לימודי קיום המוודאות הביקורות של העמקה אחד מצד .לאברכים וכוללים גבוהות ישיבות

בלבד" יום חצי" לימוד: עבודה עם קודש לימודי לשלב אפשרות מתן אחר ומצד, קודש

. הזמן ביתרת לעבודה ואפשרות, )מוגדרות בשעות(

 

25

*?"ן עשרים לרדוףב"

22-18על פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי

**לי כהנר, אביעד הכהן

ורקעומטרת נייר העמדה .א

22-18מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי

על החברה , וניםבהקשרים ש, עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים. בחברה הישראלית

אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר של המחקרים ברובם ככולם אולם 1.החרדית

ואותן , אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו. על מאפייניה המיוחדים, עמדה זה

גזרת הגם שבחלק מ, לטעמנו. סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה

. ב בין למוטבובין לט, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, המחקר הדברים נכונים

, ושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלהקיים קדווקא בקבוצת גיל זו , מחד גיסא

דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב , אידך גיסאמ. ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה

הפיזי , בשיא כושרם ויכולתםממנה רבים בשנים אלה נמצאים : ללכת לאיבודאחר כך שעשוי

חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים ומנקודת מבטה של המדינה, והאינטלקטואלי

,עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה, שטרם נישאו, חלק מבני גיל זה; והשתלבות בעבודה

ת וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות והדבר מאפשר להם יתר חופשיו

2.בטיפול בילדים

להיותה של החברה החרדית פסיפס הרגישות היא נקודה נוספת שמייחדת נייר זה

- על הסקת מסקנות חדכל אלו מקשים . מגזרים רבים-קבוצות ומתת- המורכב מתת, מגוון

הדברים . חקר בחברה ובכלכלה הישראליתמשמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המ

השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג מתוך נכתבו גם על רקע ו

פרי תובנות שנשענות הן להלן המסקנות שיובאו .בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל

רבדיה כותבים עם היכרות בלתי אמצעית של העל הן ,על נתונים קיימיםהן במידה רבה

שנערכו עם אנשים המצויים שיחות וראיונותעל הן ו, ל"בארץ ובחו החברה החרדיתוהמגוונים של

.בסוגיה זו

                                                            לאחר שלמד מקרא משנה . אחר מזונותיו – שרים לרדוףבן ע": ופירש רבי עובדיה מברטנורא. כא, משנה אבות ה *

 ."לחזור ולבקש אחר מזונות צריך הוא, וגמרא ונשא אשה והוליד בנים

' ליוסף קלמנוביץ; שיזם את כתיבת נייר העמדה, המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין' תודתנו נתונה לפרופ **

האחריות לנאמר בנייר . ם שטייבו את תוכנו ותרמו לשיפורוולמעירים הרבי ;על סיועו במחקר ובריכוז הנתונים

 .והנאמר בו מייצג רק את עמדתנו, העמדה היא כמובן רק שלנו

מקיפה הביבליוגרפיה וה, ישראל לתולדות שזר זלמן מרכז: ירושלים, בסוד השיח החרדי ).2007(' ק ראו קפלן 1

 . שרבים מהם מצויים ברשת האינטרנט, בתחום זהמאז נוספו עשרות מחקרים חדשים . 326-269' עמ, בסופו

דווקא בשל גודלו מבקשים רבים ממנהיגי חברה זו : פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית 2

–אצל נשים ; בעיקר תלמוד תורה, אצל גברים(לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידאל החרדי

". חיצוניות"ולא למטרות , )דיםהקמת משפחה וגידול יל

 הנשכח במגזר החרדיהגיל – 22-18גילאי :עיריםצ

2011פורום קיסריה

26

לגרוע חס וחלילה או לפגוע כל כוונה יודגש כי בכל האמור להלן אין , למען הסר ספק

ים שעליהם יאידאולוגבהקמת משפחה או באחד מהיסודות ה, מחשיבות העיסוק בלימוד תורה

להתעמת עמה, שקפת עולם זושפוט הנייר העמדה אינו מבקש ל. מושתתת תפיסת העולם החרדית

הוא נכתב מתוך נקודת מבט . שנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופהנסות ולאו ל

שינויים מצביע על חסמים קיימים ועל פתח להמכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת

, לפחות חלקם, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, רחבים או מצומצמים, שרייםאפמעשיים

בטווח הארוך , הכלכלי והחברתי, שלהם מתוך רצון להיטיב את מצבםזאת כל . 22-18בגילאי

המשק , מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, ראייה רחבה יותרבו ;יותר של עתידם

אלא" נטע זר"לא כ(בחברה הישראלית ולהגביר את שילובםית והכלכלה בישראל בצורה מיטב

). כחלק אורגני שלה

מבוא: 2011בישראל 22-18צעירים בני .ב

ביתם נמצא במרחק של כמה מאות . 1979שנת , אותו שנתוןילידי אבריימי ורבקי הם , רבָ אלון ּו

הם מרוחקים זה מזה אך דומה שמנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, מטרים זה מזה גאוגרפית

. ועולמות שלמים מפרידים ביניהם, עשרות קילומטרים

או , הם. פני הקוראיםלאין צורך להציג , גן זוג צעירים חילונים תושבי רמת, את אלון ובר

אולם לשם אילוסטרציה נתאר את . מוכרים היטב לקוראי נייר זהקרוב לוודאי , בני דמותם

גם אם היא נגועה , תמונה זו. ברק בעל ואישה חרדים מבני, תמונת עולמם של אבריימי ורבקי

בהם יבקש לעסוק ש –משקפת היטב את המציאות הקיימת של הצעירים החרדים , בסטראוטיפים

.המדיניות שלפניכםנייר

במחסן , תינוקת בת שנה, עם בתם הבכורה מירי ,אבריימי ורבקי גרים במרכז בני ברק

למעט שתי , החדר חף מרהיטים. שהוסב לדירת חדר וחצי, רבקי מתחת לבית הוריה של, קטנטן

חליפות וחולצות לבנות : סנים השניים את בגדיהםחמיטות עץ פשוטות וארון פורמייקה שבו מא

של ) כובע פרווה מהודר(" ספודיק"ת קופסת המונחעל הארון . של אבריימי ושמלותיה של רבקי

המסדרון שמוליך לחדר משמש . ה רבקי את פאותיהמניח םאבריימי ושני מעמדים מקלקר שעליה

ארון עמוס בספרי , בצדם). אין מקום לתנור(מקרר ישן ומיקרוגל ישנם ובו , כמטבח מאולתר

. רבם של השניים, ר מגור"האדמוי ו"יהם של רשבתותמונתלויות מעליו ו, קודש

מודיעין עילית רבקי ואבריימי כבר חולמים על היום שבו יעברו לדירתם החדשה ביישוב

עם . לפני נישואיהם" תנאים"שאותה קנו עבורם הוריה של רבקי כחלק ממילוי ה, )קרית ספר(

ואילו רבקי מתכננת לנסות ולהתקבל למרכז , המעבר מתכוון אבריימי להצטרף לכולל המקומי

. מרכז חייה מאז נולדה היה בבני ברק. רבקי בחודש השישי להריונה .התעסוקה שנפתח ביישוב

ומאז היא עובדת כמזכירה במרפאת , "בית יעקב"לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בסמינר

עם נישואיו החל . אבריימי גדל באשדוד והגיע כנער לישיבת גור בירושלים. קופת חולים הסמוכה

שפת "הוא לומד בכולל , לאחר שהוא לוקח את מירי לבית אמו, בבוקר": כוללים"ללמוד בשני

. אין על להתלונן' אבל ברוך ה, הפרנסה בדוחק ".אמרי פנחס"בערבים הוא לומד בכולל ו, "אמת

רבקי שמחה על שנפלה בחלקה הזכות לעזור לבעלה ולאפשר לו להקדיש את כל מרצו ללימוד

שאבריימי עצמו , אגב, יכול להיות. בלי שטרדות הפרנסה וגידול הילדים יעכירו את שלוותו, תורה

אבל גם אם במוחו . יום אחד רב גדול או תלמיד חכם מפורסםטוח שהוא יהיה כך ב כבר לא כל

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

27 

הרי לא יעלה על הדעת לנטוש את : מיד הוא מגרש אותה בהינף יד, חולפת מדי פעם מחשבה כזו

–אביו של אבריימי וכל בני משפחתו . ספסלי הישיבה הקדושה לטובת לימודים או עבודה בחוץ

. ה אבריימי להישארוכך גם רוצ, כולם בני תורה

הם נמנעים . שיון נהיגהיאבריימי ורבקי לא יצאו מעולם את גבולות הארץ ואין ברשותם ר

הם נוסעים ןבהשלמעט השבתות , ואת השבתות הם עושים במחיצת ההורים, מלצאת למסעדות

. בטבריה" אריסטון"את ירח הדבש שלהם בילו במלון . ר"לירושלים לשהות במחיצת האדמו

הלכנו לטייל הצטרפנו לסיור מאורגן בקברי צדיקים בגליל ולקינוח. "מסכמת רבקי, "נפלא היה"

אז הלכתי עם החולצה הלבנה שלי ", צוחק אבריימי, "לא היו לנו בגדים מיוחדים(" "בנחל עמוד

השניים מדברים ביניהם "). וכל אחד סחב שני בקבוקי מים בשקית פלסטיק, ומכנסי הטרלין

, צוחקת רבקי, "אני יכולה לגמגם כמה מילים באנגלית("שולטים היטב גם בעברית אבל , ביידיש

").שלמדתי כאשר עשיתי בייביסיטר לשכנים של הורי"

גם אם בצורה חלקית , אבל הן מייצגות. כל הדמויות שהוזכרו לעיל הן פרי הדמיון

שניים המגדירים . 21-ארבעה אנשים צעירים החיים בחברה הישראלית במאה ה, וסטראוטיפית

אנגלית , המדברים עברית, חילונית-בעלי השקפת עולם ליברלית, ציונים, עצמם ישראלים

, בעלי השקפת עולם חרדית, ושניים המגדירים עצמם יהודים החיים בארץ ישראל; "ישראלית"ו

רוב בר ואלון מייצגים באורחות חייהם את". חרדית-יהודית"יידיש ו, המדברים עברית

. המיעוט החרדי – שלה מיעוטרבקי ואבריימי מייצגים במובהק , ייה בת גילם בישראלהאוכלוס

אפשר שבעוד כמה ולפי נתונים דמוגרפיים, בטור הנדסי, אכן מיעוט זה גדל והולך בקצב מסחרר

3.לרובו עשרות שנים יהי

אבריימי וחבריהם החרדים להשתלב בחיי החברה והכלכלה , של רבקי יהםסיכוי םה מה

? ל"חיים בחוהמבני גילם החרדים ,ובמה ,האם הם דומים או נבדלים? בישראל

22-18גילאי –ואוכלוסיית המחקר ל האוכלוסייה החרדיתודג .ג

ניב אומדנים שונים על מאפייניו של לההאוכלוסייה החרדית עלול השימוש בשיטות שונות לזיהוי

4.האוכלוסייה הישראליתכלל מ 8%-11%-כ אוההמגזר החרדי , הומדנים אללפי א. רדיהמגזר הח

מונה האוכלוסייה החרדית ,עשור הראשון של המאה העשרים ואחתנכון לסוף ה, לפי נתון אחד

קצב . מכלל האוכלוסייה היהודית 12%- מכלל האוכלוסייה בישראל ו 9%- הם כש, איש 700,000-כ

יה יבכלל האוכלוס 1.7%ת לעומ( 7%-הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד על כהשנתי הגידול

, בהתאם לקצב הגידול הנוכחי .עולה בהתמדה המדינה באוכלוסייתומשקלה היחסי 5,)היהודית

6.יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל תהיה חרדית 2028בשנת

                                                            ". חיצונית"בלי צורך בהתערבות , תשנה את אורחותיו, כשלעצמה, תאורטית בוודאי ייתכן שהפיכת מיעוט לרוב 3

כיהן בה ראש עיר , זה עשרות שנים, שלראשונה בתולדותיה, לכך ניתן להביא מהמצב בעיר הבירה ירושלים הדוגמ

 . במגזר היהודי בה הם חרדים 'ורוב התלמידים בכיתות א, חרדי

מציג אומדנים המבוססים על עיבוד סקר כוח אדם ועיבוד נתונים המוצגים במחקרו של דניאל גוטליב ) 2011(לוין 4

המגזר החרדי בישראל העצמה ). 2009. (ח, לוין ורא. "העוני והתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית" .)2007(

. 10' עמ ,משרד ראש הממשלה ,לכלכלהלאומית המועצה ה: ירושלים. תוך שילוב

עבודת , התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל). 2009. (ל, כהנר :מקורות 5

המועצה : ירושלים. המגזר החרדי בישראל העצמה תוך שילוב). 2009. (ח, לוין. אוניברסיטת חיפה. דוקטור

דיוקן האוכלוסייה ומאפייני : החרדים בישראל). 2009. (א, מלחי. שלההלאומית הכלכלית משרד ראש הממ

2011פורום קיסריה

28

ולשיעורה בכלל , 22-18גילאי , קבוצת הגיל נושא מחקר זהלמתייחסים 2-1לוחות

: בישראל יתיהודה האוכלוסייה

)ובמספרים מוחלטים באחוזים(מגזרים לפי 22-18בגילאי עירים צאוכלוסיית ההתפלגות 1לוח

לוסך הכ 8יהודים 7חרדים

12.6 22-18גילאי

)49,743(

87.4

)344,635( 

100.0

)394,379(

11.7 22-18גברים בגילאי

)22,673(

88.3

)170,951(

100.0

)193,625(

13.5 22-18 נשים בגילאי

)27,070(

86.5

)173,684( 

100.0

)200,754(

).2010( ס"הלמ החברתי של לסקר עיבוד המחברים: מקור

)באחוזים(בתוך כל מגזר עירים צאוכלוסיית המשקל 2לוח

כלל היהודים יהודים חרדים

)יהודים+חרדים(

8.7 9.2 14.6 כלל הצעירים מתוך כל המגזר

9.3 9.1 12.2 במגזרברים גהכלל מתוך צעירים

8.5 9.1 17.4 במגזרנשים הכלל מתוך צעירות

).2010( ס"הלמ החברתי של לסקר עיבוד המחברים :מקור

מיון וסיווג, פילוח .ד

ולכל , ובני גוונים יש בה גוונים. גם החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת, ככל חברה אחרת

בני האוכלוסייה וב הרחב של רהמכנה המשותף צדב. משלוייחודיים פיואאחד מהם קווי

                                                            חסמים , מאפיינים –תעסוקה במגזר החרדי , ת"תמה ,מחקר וכלכלה, מנהל: ירושלים. 2007-2002תעסוקה  

. ת"משרד התמ, מינהל מחקר וכלכלה) 16.5.2010( ופתרונות מוצעים

 ".חברתית בעולם גלובלי-זון ואסטרטגיה כלכליתח – 2028ישראל ). "2008) (עורך. (ד, ברודט 6

חרדי : לצורך הכנת הלוח נעשה שימוש בהגדרות המפורטות במסמך המתודולוגי של המועצה הלאומית לכלכלה 7

ובנוסף מתגורר בישובים שמזוהים כחרדים באופן , הוא כל מי שהוא או אחד מבני ביתו למד בישיבה גבוהה

 . מסורתי

 . ודי אבל לא חרדיכל מי שהוא יה 8

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

29 

יש הכרח 9,)הקפדה יתירה על שמירת מצוות, דוגמת הדגשת מקומו של לימוד התורה( החרדית

לכל ות שיפורלמקד את הסוגיות הטעונ כדיחלוקות משנה כמהאת החברה החרדית ל" לחלק"

.שלהלןיש לתת את הדעת על החלוקות , קונקרטית. פלח

חרדים ו )29%( ליטאים- חרדים אשכנזים, )33%( חסידים- חרדים אשכנזים .סוציולוגיתחלוקה . א

במישור )א(: ין חסידים לליטאים רלוונטית בכמה מישוריםבהחלוקה 10.)21%( מזרחים

אוהלה של "חלק ניכר מראשי הישיבות הליטאיות מעודדים את תלמידיהם לשבת ב – יאידאולוגה

בעוד שחלק ניכר , ארבעים ולמעלה לעתים עד גיל, גיל מאוחר ביותרעד "כולל"בישיבה וב, "תורה

תלמידיהם לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר הרבה מרבית מעודדים את רי החסידויות"מאדמו

לל גיל הנישואין אצל בדרך כ :במישור הסוציולוגי )ב(; כבר בראשית שנות העשרים לחייהם, יותר

אצל )ג(; )בהתאמה, 22-21 לעומת גיל 19גיל ( "טאיתלי"החסידים צעיר יותר מאשר בחברה ה

יש פתיחות יתר ) ובנותיה "עטרת ישראל", "חברון"כגון ישיבות (חלק מבני המגזר הליטאי

בעוד שאצל החסידים הנטייה היא יותר לפנות למסחר , ללימודי השכלה גבוהה והרחבת אופקים

הפרדה בין נשים ההקפדה על , כלומר(עות נורמות הצני )ד(; ולאו דווקא ללימודי השכלה גבוהה

מחמירות יותר בקרב חלקים גדולים של החסידויות מאשר בקרב ) לגברים בכל תחומי החיים

.הליטאים

אינה מחויבת בבסיסה למסורת המזרח היא מטבע הדברים 11,באשר לחרדיות המזרחית

החילון והרפורמה , נהאירופית ונעדרת סממני הטראומה ההיסטורית של התמודדות עם המודר

חלק ממאפייני חשוב לציין גם כי . אולי משום כך אופייה מתון יותר. שחוותה היהדות האשכנזית

ומדובר בתופעה אשר איננה מושרשת , חידוש של העשורים האחרונים םההחרדיות המזרחית

ית צמחה תופעת החרדיות המזרח ,להבנתנו. באופן עמוק במסורת התרבותית של בני עדות המזרח

ר שא, החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח בשנות החמישים והשישיםעל רקע

. שיברה את תרבותם המסורתית המקורית

- חסידים- ליטאים(החלוקה לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את החברה החרדית

בשנים . מורהקבוצות בחברה הא-אינה די חדה ואינה מאבחנת את כל המגוון של תת) ספרדים

מתפתחות הבחנות נוספות , עם התרחבות העניין הציבורי והמחקרי בחברה החרדית, האחרונות

, "בעלי תשובה"ל" חרדים מקוריים"אלו שבין למשל, בחברה החרדיתהסוציולוגי שקיים למגוון

" פתוחים"ל" סגורים"ובין " חרדים צברים"ל" חוצניקים"בין , "קנאים"ל" מתונים"בין

ישנה גם משמעות בנוגע לנושא הנידון אשר צריכה בחנה והבדלה שכזוהלכל . )"םידרנמו"(

קבוצות אלה יימצא הפוטנציאל הגבוה ביותר - בחלק מתתששכן ייתכן ,להיבדק לעומק

.להשתלבות בחברה הישראלית

                                                            " הכשרים"דרך הקפדה על , למן אורחות הלבוש וההפרדה בין המינים, זו מתבטאת כאמור בהיבטים שונים 9

, "טלפון כשר"שימוש ב, ועד להטלת מגבלות ואיסורים שונים כגון אי צפייה בטלוויזיה והחזקתה בבית, מהודרים

למותר לציין שבהקשר זה קיים לא אחת פער . ב"וכיו, דייםועיתונים שאינם חר" ספרות חולין"איסור על קריאת

. וקיימים הבדלים בין מגזריה השונים של החברה החרדית, בין הרטוריקה והאידיאל לבין המציאות

, אמנון לוי: של הזרמים ראו" חי"לתיאור . ועוד, בשפתם, באורח חייהם, בני המגזרים השונים נבדלים בלבושם 10

. ב, כהן. מכון ון ליר. החרדים בישראל מסמך רקע לפדרציה היהודית). 2010(ואחרים . נרוטנברג . החרדים

. מכון פלורסהיימר: ירושלים. מבט מבפנים: מצוקה בחברה החרדית). 2005(

: ירושלים ,התחדשות דתית ביהדות המזרחית –חרדיות רכה ). 2009( 'נ, לאון ולדיון רחב בחרדיות המזרחית רא 11

. ן צבייד יצחק ב

2011פורום קיסריה

30

באזור מרכז מדינת ישראל תמתרכז) 87%-כ(עיקר האוכלוסייה החרדית .חלוקה גאוגרפית. ב

, שקודקודיו הם הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים, "המשולש החרדי"ב המרחב המכונה סבי

רמת (בו נמצאות כלל הערים החרדיות ההומוגניות והסגורות שזהו גם האזור . בני ברק ואשדוד

ת ׂשהמתפר, בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל). מודיעין עילית ואלעד, ביתר עילית, בית שמש

מכלל האוכלוסייה החרדית ובפריפריה הדרומית של 7%- מתרכזים כ, קריית שמונה מחדרה ועד

יה ימכלל אוכלוס 6%-מתרכזים כ, )להוציא את אשדוד(מקריית מלאכי ועד ירוחם , מדינת ישראל

בפריפריה " חרדיות"בשל היעדר משרות , גיסא מחד: פולהזו כמשמעות חלוקה גאוגרפית 12.זו

גיסא אך מאידך , ר להשתלבות באוכלוסייה הכללית באזורים אלהישנה נטייה גבוהה יות

רך כללבד ,וכאשר יש להניע תהליכים חברתיים, האוכלוסייה החזקה יותר היא זו שבמרכז

 . עיניה אל החזקה והולכת בעקבותיהאת האוכלוסייה החלשה יותר היא זו הנושאת

.ת בעלי מעמד נמוךאקונומי גבוה לעומ-בעלי מעמד סוציו חלוקה כלכלית. ג

ישיבה גדולה ( ממשיכים רוב הגברים ללמוד במוסדות תורניים 18לאחר גיל .חלוקה מגדרית. ד

תיכוניים שבהם -שהם המוסדות העל, "סמינרים למורות"הנשים בגיל זה עוברות לואילו , )וכולל

, נדסאיותאך כיום גם לה(בעיקר בתחומי ההוראה והחינוך , נלמדים תכנים מקצועיים יותר

כלכלי שה את העוגן הימתוך התפיסה הרואה בא, )טכנאיות ומקצועות משרדיים נוספים

. להלן נרחיב יותר על הבחנה זו. המשפחתי של משק הבית החרדי

)22-18גילאי (צעירים חרדים – מצב הקייםרקע לה .ה

ל "בישראל ובחו

ת האורתודוקסיות בתגובוהיא יה החרדית אידאולוגמבחינה היסטורית ראשיתה של ה

פשרנות דתית והשפעות המודרנה במרכז ובמזרח , שקמו כנגד מגמות של התבוללות, המתגוננות

של התגוננות ההיסטורי והמוטיב ,במחוזות אלו תתרבות היהודיה. 19-וה 18- אירופה במאות ה

גיבוש לא רקע זה הוא שהבי. נוכחות בולטת בהוויה החרדית ילבעלהפכו ,מפני כל ניסיון לשינוי

מדובר בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל. המדינה נהוגה מאז קוםש" סטטוס קוו"מדיניות ה

בודה למנהיגות הזרם בין שלטון תנועת הע, בלבד פוליטיים זמניים-הסדרים אזרחייםהיה ב

עלייתו של הליכוד בראשות אולם . סביב שאלת גיוס בני תורה חרדים לצבא ,החרדי בישראל

המתוחזק מתוך אילוצי ,למנגנון פוליטי קבועהפכה את ההסדרים 1977-לטון בחירות לש

מפלגות החילוניות תוך בניית מערך יחסים תלותי של המ ,המערכת הקואליציונית הישראלית

. של המפלגות החרדיות בכוחן הפוליטי

י לתלמיד פתהסדר מכסות הלומדים פינה את מקומו לדחיית שירות גור ,שמוניםשנות הב

חברה יהודית לא עוד : טרנספורמציה של החברה החרדית כולהתה יהתוצאה הי. ישיבותה

חברת "פרידמן מכנה מנחם מה שאלא , "גלות בין היהודים"סית המתקיימת בקאורתודו-האולטר

הופך לתשתית )הלימוד הישיבתי קרי( חברה שבה לימוד התורה הגברי, כלומר 13."לומדים

                                                             ,עבודת דוקטור, התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל). 2009( 'ל, כהנר 12

. אוניברסיטת חיפה

'עמ. מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים. מגמות ותהליכים ,מקורות: החברה החרדית). 1991( 'מ, פרידמן 13

87-80 . 

.

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

31 

הוא גם הגוזר את חלוקת התפקידים . התקן לקיום יהודי נכוןההגדרה העצמית ו, הקיום

לותיה של הוא הגוזר את גבוו ,)על הנשים לפרנס את בעליהן הלומדים שבה(המגדרית בחברה

.החברה כלפי פנים וחוץ

מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצת האוכלוסייה החרדית בגילאים לעיל כל האמור

מוסד , הנישואיןו, יימים הצעירים החרדים את תהליך החינוךבהם מסשאלו הגילאים . 22-18

בו מתחיל שהשלב זהו . משמשים לו מעין אקט נעילה, ד בפני עצמו בחברה החרדיתומפוקח מא

.וכך הופך המיקוד בקבוצת גיל זו למשמעותי במיוחד, "לעמוד בזכות עצמו"הצעיר החרדי

בגילאי , האוכלוסייה החרדית בישראללומר שרובם המכריע של בני אפשר, באופן כללי

לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט . משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית אינם, 22-18

קודם לכן נבקש .עליו נרחיב להלןש, חיצונית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית- החרדית

צעירים חרדים ב בקרב אשר תמחיש את המצ "תמונת מצב חברתית"להציג באופן תמציתי

. בגילאים אלו ואת הבעייתיות הכרוכה בכך

נמצא עדיין במסגרות חינוך החרדים הצעירים של רובם המכריע .במגזר הגברי

בכל זאת שייכים יצוין כי רבים מתוך אלה שבפועל אינם לומדים רוב היום בישיבה. ישיבתיות

להיפטר ומטרת הרישום הזה היא , חרמוסד חינוכי כזה או אל )דהיינו רשומים(מבחינה פורמלית

רק מתי מעט מן הגברים בגילאים אלה משרתים "). תורתו אומנותו("מחובת השירות בצבא

.לומדים מקצוע או עובדים לפרנסתם, בצבא

רבות מבנות הקבוצה . 22-20לבין גילאי 20-18חשוב להבחין בין גילאי .במגזר הנשי

ות את לימודיהן בסמינרים השונים או במסגרות הכשרה הראשונה עדיין אינן נשואות וממשיכ

רבות מהבנות החרדיות כבר נכנסות בברית הנישואין 20בגיל .סמינר-מקצועיות וחינוכיות בתר

. )שכן בציבור החסידי חלקן הגדול מתחתנות עוד קודם לכן, בעיקר בציבור הליטאי והספרדי(

,)מצומצמת בדרך כלל בהיקפה, רך הטבעשמד(בשלב זה רבות מהן עסוקות בפרנסת המשפחה

.בעוד הבעל נמצא בכולל, טרודות בגידולם –יש להן כבר ילדים אם –או

: המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים של בני החברה החרדיתם את מימסכ 4-3לוחות

)באחוזים(המגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית –מאפיינים דמוגרפיים 3לוח

כלל האוכלוסייה היהודית וכלוסייה החרדיתהא

1.7 7 )ילודה והגירה(אחוז גידול

2.6 7.7 מספר ילדים ממוצע לאישה

24.8 19.9 )נשים(גיל נישואין ממוצע

27.2 21.3 )גברים(גיל נישואין ממוצע

30.1 15 גיל חציוני

2.8 19.7 22-18שואים בגילאי אחוז הנ

4.4 26.4 )נשים( 22-18לאי בגיהנשואים אחוז

1.1 11.6 )גברים( 22-18אחוז הנשואים בגילאי

.2009, ס"הלמ ,סקר כוח אדם; 2006, משרד השיכון, צורכי הדיור על המגזר החרדי', א, ושטרן ,'ש, כנען; 2009, לוין: מקור

2011פורום קיסריה

32

)במספרים מוחלטים( צעירים חרדים –מספר הלומדים 4לוח

צהגודל הקבו

36,300 )עד נישואין 16גיל (בחורים תלמידי ישיבות גדולות

72,500 )תלמיד נשוי(אברכי כולל

32,400 ד"י- 'בנות הלומדות בסמינר כיתות ט

מאגר המידע של משרד החינוך ; 2001 ,)נתונים על הכוללים(האגף למוסדות חינוך תורניים במשרד החינוך :מקור .2001, )ב"י-'בכיתות ט נתונים על גברים ונשים(

גיל הנישואין , החרדית השיעור הגידול השנתי של האוכלוסיי –הנתונים המשתקפים בלוחות אלו

דורי קצר - יוצרים מרווח בין – הנמוך והלחץ החברתי להוליד ילד כבר בשנה הראשונה לנישואין

את העוני ואת הנטל תופעה זו מעצימה . בהשוואה לאוכלוסיה הכללית מאוד בין ההורים לבנים

. הכלכלי על המשפחה המורחבת

לשם השוואה נזכיר כאן על קצה המזלג כמה ממצאים הנוגעים להשתלבות בתעסוקה של

קהילות אלו הן בעלות מאפיינים תרבותיים . לונדון וקנדה, הקהילות החרדיות בארצות הברית

ממנה בכל הקשור לסוגיית אולם נבדלות , יה החרדית בישראלילאוכלוסודתיים דומים מאוד

14.ההשתלבות בתעסוקה

בבריטניה אף . לקהילה החרדית בישראל, במובנים רבים, הקהילה החרדית בלונדון דומה

הגברים הנשואים שיעור עם זאת . בדומה לישראל קצבאות המעודדת ריבוי ילודהקיימת מערכת

, מזו בישראל מאודנמוך –שנשארים ללמוד במסגרת הכולל ואינם יוצאים לעבוד 24-20בגילאי

). בישראל 85%לעומת (בלבד 36%ועומד על

בעוד ). קנדה(מגמה דומה ניכרת בהשוואה בין הקהילות החרדיות בישראל ובמונטריאול

אומנותם הלומדים בישיבה ומוגדרים כתורתם 29-25הגברים החרדים בגילאי שיעור שבישראל

. בלבד 6%- על כשיעורם חסידית במונטריאול עמד -ביהדות החרדית, 77.4%עמד על

ישנו מיעוט מוחלט בקרב החרדים ו, התמונה קיצונית אף יותר, כך נראה, בארצות הברית

החסידים משתלבים במעגל העבודה בתחילת שנות העשרים 30:15שנשאר ללמוד בכולל לאחר גיל

שתייכים לזרם הישיבות המשלב לימודי חול יוצאים לעבוד באמצע שנות הליטאים המ ;לחייהם

והליטאים המשתייכים לזרם הישיבות שאינו משלב לימודי חול עוזבים את ;)26-24(העשרים

).30-26(הכולל בשנות העשרים המאוחרות

אלא רק , )20-18(ממצאי המחקרים הללו אינם מתייחסים לשכבת הגיל הנמוכה , כאמור

ל דומה "בשכבת הגיל הנמוכה המצב בחו, להערכתנו). ומעלה 20(בות הגיל הגבוהות יותר לשכ

רוב מוחלט של הגברים החרדים שקוע בלימוד תורה ואיננו פונה : כלומר, מצב בישראלללמדי

                                                            חברת לומדים ומתפרנסים , בין לימוד תורה לפרנסה) "2005(עמירם ,גונן; ודהמהישיבה לעב). 2000( 'ע, גונן 14

Berman, Eli; 48-50' עמ, המגזר החרדי בישראל, לוין; מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות: ירושלים, " בלונדון

(1998), “An Economist's View of the Ultra Orthodox Jew,” Massachusetts: National Bureau of

Economic Research .בכתיבת חלק זה של נייר המדיניות נעזרנו רבות בידע ובעצותיו הטובות של צבי שרייבר ,

 . ועל כך תודתנו

. 52 'עמ, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל –מהישיבה לעבודה , גונן 15

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

33 

שכן , יש להתייחס לממצאים אלו בזהירות מסוימת, כמו כן. לרכישת השכלה והכשרה מקצועית

ישולכן , )יה הכללית שםיבהשוואה לאוכלוס( זניחחרדית מחוץ לישראל הוא הה יגודל האוכלוסי

המגמה , ככלל, עם זאת. יה זוימחקרים המספקים נתונים מבוססים על אוכלוסקושי בביצוע

מיעוט קטן מקרב הצעירים החרדים , בניגוד לישראל, ל"בחו: המצטיירת מנתונים אלו היא ברורה

ורובם המכריע משתלב בשוק העבודה או , סגרות לימוד חינוכיותבמ נמצאעדיין 22-20בגילאי

. עוסק בלימוד והכשרה מקצועיים

הצורך בשינוי –הבעייתיות במצב הקיים .ו

רובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל לקבוע כי אפשר, כפי שהובהר בפרק הקודם

תופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת ל. משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית אינם 22-18בגילאי

.חיצונית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית- המבט החרדית

ים בשוק כל שעוברות השנים ובני המגזר החרדי אינם משתלבכ .מנקודת המבט החרדית

הסברים כמהלנתון זה יש . הדביק את הפער בשנים מאוחרותלכך קשה להם יותר , העבודה

: אפשריים

יעים על כך שבגיל צעיר יותר קל יותר לרכוש ידע ומיומנויות בתחומים שונים מחקרים מצב .א

השכלה וארוכי טווח כגון וכך גם במקצועות עתירי(ומדעי הטבע ורכישת שפות מתמטיקהכגון

).רפואה

. ככל שעוברות השנים כך גדל בדרך כלל הצורך המידי של בן המגזר החרדי לכלכל את משפחתו .ב

ככל , ובמשפחות ברוכות ילדים, ישואין הם בגיל צעיר ביותרנמגזר שבו המכיוון שמדובר ב

שעוברות השנים לחצי הפרנסה גוברים והיכולת להתגמש ולבחור את המקצוע הראוי ולאו

נימוק זה נכון במיוחד . דווקא את המקצוע שיאפשר ניצול מיטבי של כישורי האדם הולך וקטן

להן את המרחב ההכרחי יםמאפשר םפול בילדים אינשהריונות תכופים והטי, נשים בעניין

 .מקצוע הדורש מרחב זמן גדול יותרלרכישת

המשק והכלכלה בגיל מבוגר , ככל שאדם משתלב בחיי ההשכלה הגבוהה, מבחינה חברתית .ג

יעודי לבני יבהנחה שאינו לומד במוסד ייחודי ו(הוא נאלץ ללמוד : יותרקשה לו כך , יותר

נשים צעירים בהרבה ממנו ולהשתלב במקום עבודה שבו הוא עושה את בחברת א) ושלהמגזר

נמצאיםכבר , שאינם בני המגזר שלו, בעוד אנשים צעירים ממנו ,"טירון"צעדיו הראשונים כ

. בעמדות בכירות וגבוהות יחסית

שנמצאים בשיא , 22-18בני , "מחזורים"מדובר בבני ארבעה .משקית-מנקודת המבט הישראלית

אך זה אינו מנוצל לרכישת מקצוע שימקסם את כישוריהם או , הפיזי והאינטלקטואלי ,כוחם

. אלא מתועל לתחום שמועיל לפרט או למגזר מצומצם ביותר ולא לכלל החברה, לתועלת המשק

 

להשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית חסמים .ז

בין המצב לשוני שראבלמצב הקיים הן אשרבהן , לתיאור שנפרש לעיללבחון את הסיבות כדי

יש לנסות ולאתר את החסמים המונעים מהחרדים להשתלב בחיי החברה , ל"בחולמצב בישראל

2011פורום קיסריה

34

אשר נובעים מאורח חייה ואמונותיה של , בהצגת החסמים הסובייקטיבייםנתמקד 16.והכלכלה

אשר נובעים מגורמים , לאחר מכן נציג בקצרה את החסמים האובייקטיביים. הקהילה החרדית

. צוניים לחברה החרדיתחי

חסמים סובייקטיביים. א

"יציאה מהחממה"הלפיה ש, ה הרווחת בציבור החרדיסו לתפינכוונת .ייםאידאולוגטעמים .1

ית אידאולוגההתנגדות ה. להוראות ההנהגה הרוחניתומעשה המנוגד לצו התורה ת היא החרדי

ביטול "רעיוני מושתת על הבסיס ה, כשמדובר בגברים. עשויה להישען על נימוקים שונים

עליו להגות בתורה ביום ובלילה ולא , כל עוד אדם יכול לשבת וללמוד ברוב שעות היום": תורה

היציאה מן הבית , כשמדובר בנשים. כגון עבודה ולימוד מקצוע ,"דברים בטלים"לפנות לבו ל

כל "הנוהג של בניגוד לכלל(נתפסת כמכשול פוטנציאלי המבטא סטייה מן הדרך וחוסר צניעות

על " ומימוש עצמיקריירה "של , "חילוני", זר, והעדפת אידאל חיצוני") כבודה בת מלך פנימה

). לנשים(ובניין בית ומשפחה ) לגברים(פני הערכים המקודשים של לימוד תורה

הפחד מן בשל , "חממה"חשש לצאת מהלמנות את ה אפשרבהקשר זה .טעמים פסיכולוגיים .2

, חשש מפני פערי הכוחות והידעבנוסף ישנו ה. "מה שעלול לקרות"מפני ו החברה החילונית

שהבסיס והרקע ההשכלתי , שאינם חרדים, מועסקים אחרים/ורגשי נחיתות ביחס ללומדים

. בהרבהטוב שלהם

אחד החסמים המרכזיים להשתלבות בחברה ובכלכלה נעוץ בנוהג שהשתרש .לחץ חברתי .3

והשתלבות בלימודי מקצוע או ) לגברים(יציאה מהישיבה ולפיש, בחברה חרדית לגווניה

בעקבות זאת נוצר לחץ חברתי ". אינם יאים"ו" אינם ראויים) "לגברים ונשים כאחד(בעבודה

ובעיקר מפגיעה אפשרית ביכולת , חברתי" נידוי"מ) המעוגן גם במציאות(עצום וחשש אמיתי

מופעל עליו לחץ חברתי , ואינו חושש מכךגם כאשר הצעיר עצמו אמיץ דיו . למצוא שידוך הולם

קלקל לו את "להימנע מעשיית צעד כזה שעשוי ל, חבריו וידידיו, מצד בני משפחתו אדיר

יוצרים בקרב העובדים כל אלה ". מחוץ למחנה"ולמעשה להדירו כליל ולהוציאו אל " השידוך

בכלכלה יכולת להשתלב בחברה ו-הפוטנציאליים חוסר מוטיבציה ולמעשה כמעט אי

.הישראלית

חסמים אובייקטיביים. ב

בכל הקשור. ונפטרות משירות צבאי" מצהירות"כל הנשים החרדיות .חובת גיוס לצבא .1

, ית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותםיחוק דח ורא(לפי המצב החוקי הקיים , לגברים

" שנת הכרעה"של האופציה. הגברים חבים בשירות צבאי 22-18בגילאי , )2002- ב"התשס

מעוניינים אינםכיוון שהגברים החרדים ומ, משכך. )לחוק 5סעיף ( 22נפתחת רק לאחר גיל

, ל החרדי"כגון הנח(מובהקות " חרדיות"אפילו לא במסגרות , לשרת בצבא בגיל כה צעיר

                                                            ). 2005. (ב, כהן: אצל אותדיון נרחב בסוגיית חסמי ההשתלבות של החברה החרדית בשוק העבודה ניתן לר 16

המגזר החרדי ). 2009. (ח, לוין. מכון פלורסהיימר: ירושלים. מבט מבפנים –מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית

, .ב, כהן, 33-50' עמ. המועצה הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה: ירושלים .בישראל העצמה תוך שילוב

. א, מלחי: ; וינט ישראל'ג: ירושלים. תוכנית עבודה –החרדי קידום תעסוקה במגזר). 2005. (א, מלר, י ,חקק

. עמדות וחסמים ביחס ללימודים גבוהים במגזר החרדי –חרדים לעתידם ). 2008. (ד, וקאופמן. כ, בצלאל

. מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

35 

יציאתו של -אי. "תורתו אומנותו"בחסות פטור רובם ככולם נותרים בישיבות, )ב"ר וכיו"שח

בר החרדי למעגל העבודה בגיל צעיר עשויה למנוע לצמיתות את יציאתו לשוק העבודה הג

.ל"בהן כבר ישיג פטור מלא משירות בצהש, בשנים מאוחרות יותר

הוא , גם אם ירצה האברך החרדי להשתלב במעגל העבודה .היעדר השכלה וכישורי תעסוקה .2

בתלמודי התורה ממעטים . בסיסיתבקשיים רבים הנובעים מחוסר ידע והכשרה לעלול להיתק

כך שלרוב בוגרי הישיבות אין , בלימוד מקצועות חול ובישיבות לומדים אך ורק לימודי קודש

דרך החשיבה של בחורי . לשון ובעוד מקצועות חיונייםב, מתמטיקהב, ידע מינימלי באנגלית

שיבה איננה מתאימה במקרים רבים לח –המפותחת בעיקר מלימוד הגמרא – הישיבה

הבדלים רבים במנטליות ובאורח החיים של בחורי ישנם מלבד זאת . הנדרשת בעולם המעשה

קשיי , סדר יום שונה: המקשים במידה רבה על השתלבותם בשוק העבודה הישראלי ,הישיבה

חוסר של , חוסר היכרות עם תרבות ארגונית עסקית כלשהי, הסתגלות למסגרת זמן מחייבת

לעדכן בדבר קיומה של משרה מתאימה והן לעזור לחרדי המחפש גורם מקורב העשוי הן

.ועוד ,העבודה המתאימה לו וכדאיותה בענייןעבודה לעצב את תפיסתו

היציאה למעגל העבודה עלולה .מחסור במקומות עבודה מותאמים לאוכלוסייה החרדית .3

חשיפה זו . תהבו גדל עד עשלחשוף את הצעיר החרדי לאורח חיים שונה לגמרי מאורח החיים

ועל כן נעשים כל המאמצים ,סכנה ממשית לאמונתו ולדתיותו של הצעיר החרדיהיא משום

מספר מקומות העבודה בתוך המרחב ,מטבע הדברים. להשאירו בסביבה חרדית מובהקת

ין ילצעיר החרדי המעונ" כשרה"והדבר מקשה מאוד על מציאת עבודה ,החרדי מוגבל ביותר

המחפשות מקום ,בעיה זו מצויה מאוד גם אצל הנשים החרדיות. שהלהשתלב בעולם המע

.לאחר תקופת לימודיהם בסמינר" כשר"עבודה

חוקית " לגיטימיות"באמצעות הענקת , ולעתים אף מעודדת(מאפשרת המדינה .תמריץ שלילי .4

היא עושה זאת . להימנע מחובת ההשתתפות בנטל 22-18י לחרדים בנ) ותמריצים כלכליים

באופן ו, על ידי הענקת פטור לא רק משירות צבאי אלא גם משירות לאומי – יביספ ןבאופ

) מסים/או פטור מתשלומי ארנונה(על ידי הענקת תמיכות ומענקים כספיים – אקטיבי

.סמינריםללישיבות ו

מסגרות ההכשרה ולשאת בעול פרנסת /חוסר יכולת לממן את הלימודים .טעמים כלכליים .5

.המשפחה בד בבד

הכרה בתעודות רבנות -אי; הכרה בבחינות מכון סולד כשוות ערך לבגרות-אי .תעסוקהחסמי .6

;הכרה בשנות לימוד בישיבה כשוות ערך לשנות לימוד בחוץ- אי; ודיינות כשוות ערך לתארים

.בעיקר בעסקים הממוקמים בתוך המגזר, משכורות נמוכות –ניצול חולשת המגזר

תופעה נפוצה בשוק העבודה .מעסיקים פוטנציאליים חוסר רצון לקליטת חרדים מצד .7

) קליטת בני מגזרי מיעוטים אחרים כגון ערבים ועולים חדשיםבעניין גם האשר נכונ(הישראלי

היא שמעסיקים פוטנציאליים נמנעים מלקלוט חרדים ומעדיפים על פניהם קליטת ישראלים

, הן מהבדלים תרבותיים, זר החרדיחשש זה נובע הן מתדמית מעוותת על בני המג". רגילים"

אצטרך להכשיר בשבילם ", "הם ירצו להתפלל כל היום("אך לעתים גם מחשש לכאורה מעשי

, "והם נעדרים מהעבודה ,יש להם ילד חולה בבית – בשל ריבוי הילדים כל יום", "את המטבח

).ב"וכיו" הם ירצו להפריד בין גברים לנשים"

 

2011פורום קיסריה

36

?ו הולכיםמאין באנו ולאן אנ: סיכום .ח

" כיסי ההתנגדות"את החברה החרדית ובנייר זה ביקשנו להציג בתמצית את המגוון העצום של

, ם סופר"של החתהנודעת תולימים באמריה אשר נתלתה אידאולוג(בכלל שינוי להקיימים בה

אנו , לנוכח כל זאת. ולהשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית בפרט ")חדש אסור מן התורה"

ר לקלוט כל יות" פתוחים"למקד את מאמצי השינוי באותם מגזרים שבאופן בסיסי מציעים

או על הקפדתם , ערכיהלבלי להרהר או לערער על מידת נאמנותם לתורה ו ,פתרון עתידי שיוצע

. בשמירת המצוות

החרדית הישראלית שהייתה קיימת בארץ מודל מצוין לעניין זה עשויה לשמש החברה

רבים מבניה ובנותיה : ל"או החברה החרדית בחו, ה ועד לשלהי שנות השבעיםימי המדינראשית מ

מבני יה החרדית או לשמירת תורה ומצוותאידאולוגאינם נופלים כהוא זה במידת נאמנותם ל

בחיי , 22-18גם אלה מהם שבגילאי , אך בד בבד משתלבים הרבה יותר, החברה החרדית בישראל

. של מדינת האם החברה והכלכלה

אולי להתייחס אפשרהקבוצות המרכיבות כיום את האוכלוסייה החרדית בישראל בקרב

: לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית הכללית" ראש גשר"כ שלהלןלקבוצות

מהיכרותם עם בני . ל"חרדים שהם או הוריהם נולדו או גדלו בחו .)"חוצניקים"(ל "ילידי חו .א

ללא כחל , לקיים אורח חיים חרדי אפשרהם מודעים לכך ש, קרוביהם וידידיהם, משפחתם

צד העיסוק בו ,לקנות דעת, לרכוש מקצוע, ובד בבד להשתלב בחיי החברה והכלכלה, ושרק

ללא צורך בקיום חיי דלות ותלות , בית ומשפחה לפרנס ולכלכל את עצמם בתורה והקמת

. בהישענות על צדקה וסיוע מהמדינה

הדבר נובע הן ". תורה ועבודה"פתיחות רבה יותר לשילוב ישזר זה מג בקרב .חרדים מזרחים .ב

הכולל נתח נרחב של בעלי , יותר הן ממבנה האוכלוסייה" מתונות"כתיות ממסורות הל

  .בעניינםאשר מרבית החסמים האובייקטיבים שצוינו לעיל אינם רלוונטיים , תשובה

מקורות צריכה ם תהליכי חשיפה לכמו ג, שינויים בפריסה המרחבית החרדית ."המודרנים" .ג

, יצרו שכבה בורגנית חרדית, אשר עברו הכשרה עבור הציבור החרדי" חילוניים"שירותים ו

אקדמאים , עורכי דין, אנשי עסקים, המורכבת מנושאי משרות מוניציפליות בעלות השפעה

משפחתי והחיים בתא, בעלי תרבות צריכה ופנאי שונים, אשר רובם ככולם בעלי רכב, ועוד

ממנה ש ,"חברת הלומדים"זה של – ציבור זה ניזון משני העולמות. בו שני בני הזוג עובדיםש

 . עמה הוא בא במגע יומיומיש, וזה של החברה הישראלית המודרנית ,הוא בא במקור

נוער שאינו מוצא את עצמו במסגרות הישיבתיות המקובלות ומשוטט בחוסר מעש .נוער נושר .ד

בעבר היו אלה בעיקר בני משפחות שלא התאקלמו היטב בחברה . יםברחובות החרדי

. אולם בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה גם בבנים למשפחות מובילות בקהילה, החרדית

או לפחות המנופים הקיימים בחברה – עבור נוער זה מרבית החסמים הסובייקטיביים

בה הם במידה מסוימת שבנקודה םנמצאישכן הם כבר , אינם רלוונטיים –החרדית לאכיפתם

 .חיצוניים לחברה

ב לציין כי פנייה לקבוצות אלו בלי לתכנן זאת בקפידה ובלי לשתף בזאת את ההנהגה ועם זאת חש

תהליך יהיה קשה לרתום את הזרם המרכזי של האוכלוסייה לשכן , עשויה להפוך לחרב פיפיות

. אליו יהיו שותפים השוליים בלבדש

 הגיל הנשכח במגזר החרדי – 22-18גילאי : צעירים

37 

יש לעשותו בשיתוף פעולה עם ההנהגה . ניצב לפתחנו 22-18החרדים בני האתגר בשילוב

ביטוי את ייחודה של ידי למהלך זה חייב להביא . באמצעות מהלך רצוני ולא כופה, החרדית

–הכלכליות והחברתיות –מענה למצוקות לתת ערכיה ובד בבד לכבד את , החברה החרדית

. שפוקדות גם אותה

כך גודל –וכגודל המשימה והאתגר , דולה וכבדהגר במשימה אין צריך לומר שמדוב

לא עלינו המלאכה "אך על כגון דא אמרו כבר חכמינו ש. הקשיים והמכשולים שניצבים לפתחם

".?אימתי –אם לא עכשיו "ו, "אך אין אנו בני חורין להיבטל הימנה, לגמור

39

הצעירים הערבים בישראל

מומי דהן, צבי אקשטיין

'יוסף קלמנוביץ: עוזר מחקר

התופעה העיקרית: חלק א

גילאי בהאוכלוסייה ( טרת עבודה היא לבחון את מאפייניה של האוכלוסייה הערבית הצעירהמ

אלף צעירים יהודים 430-כ: 22-18אלף צעירים בגילאי 570-כ 2009בישראל היו בשנת . )22-18

1.אלף צעירים ערבים 140-ועוד כ

שאינם התופעה המרכזית שבולטת בעבודה זו היא השיעור הרב יחסית של צעירים ערבים

לא :היו בלתי פעיליםמן הצעירים הערבים 40%-קרוב ל ,2009בשנת . לומדים ואינם עובדים

בהשוואה ת גבוה משמעותיזה שיעור . )או בשירות לאומי ולא שירתו בצבא(לא למדו ועבדו

.17.3%עמד על ש, לאוכלוסיה היהודית הצעירה

השיעור הרב של חסרי מעש בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בולט על רקע הקפיצה

תוך : ערביםונערות השנים האחרונות בשיעורי הלמידה של נערים 20-הדרמטית שהתחוללה ב

. 86%-ל 66%- מ, 17-15בגילאי ונערותנערים בקרב עלה שיעור הלומדים )2007-1987(שנה 20

שיעור תקופה זו המריאב: 17-15אצל נערות ערביות בגילאי המרשימה ביותר הייתה הקפיצה

. הוא כמעט נושק לשיעור באוכלוסייה היהודיתכיום ו, 88%-ל 59%- מהלומדות בגילאים אלו

אחרונותהשכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב צעירים ערבים איננה ייחודית לשנים ה .

שיעור הבלתי פעילים היה יציב יחסית בעשור האחרון עם תנודות קלות כלפי מעלה בתקופות

.של האטה כלכלית וכלפי מטה בשנים של התרחבות כלכלית

העלייה המרשימה בשיעורי הלמידה של נערים ערבים יחד עם היציבות היחסית השילוב של

מתבטא במעבר חד של צעירים 22-18ילאי ת בגבאוכלוסייה הערבי הבלתי פעיליםבשיעור

הערבים לשיעורם בקרב הבלתי פעיליםהפער בין שיעור 17בגיל . מלימודים לאי עשייהערבים

נשמר פערה( 20%ועומד על 18בגיל פער זה גדל פי שניים . 10%עומד על הצעירים היהודים

). 22-19, המאוחרים יותר םבגילאי

הבלתי שיעור :הערבים לנשים הערביות בגילאים הצעיריםרים הגביים הבדל משמעותי בין ק

אצל הבלתי פעיליםשיעור והוא כפול מ, 52%-כעומד על קרב נשים ערביות צעירות פעילות ב

שיעור . תהיהודיאוכלוסייה בולט גם בהשוואה ל המגדריהבדל ה. 26% שעמד על ,גברים ערבים

מהשיעור המקביל בקרב הצעירים חצי פי אחד וגבוה הבלתי פעיליםהצעירים הערבים

גבוה פי חסרות המעש הצעירות הערביות בעוד ששיעור , )17.1%לעומת 25.6%( היהודים

שאין , נשים לב). 17.5%לעומת 52.1%( מהשיעור המקביל בקרב הצעירות היהודיות השלוש

.פער בשיעור הבלתי פעילים משני המינים באוכלוסייה היהודית

, סקרי כוח אדם וסקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקההנתונים בעבודה זו מבוססים ברובם על 1

. 2009-1987לשנים

לם במגזר הערביעהגיל הנ – 22-18גילאי : צעירים

2011פורום קיסריה

40

הבלתי פעיליםלתופעת השערות: חלק ב

השערות שעשויות להסביר את השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב פר מוצגות מסבחלק זה

, הבלתי פעילים בין צעירים ערבים ליהודיםחלק מן הפער בשיעור . האוכלוסייה הערבית הצעירה

חתי הבדלים במאפיינים נמדדים כמו מצב משפניתן לתלות ב, נקודות אחוז 20-שעומד על כ

הבלתי פעיליםשיעור . מוסבר בגורמים אחרים שלא נחשפו בעבודה זואחר בפער והשכלה וחלק

צעירים יהודים בעלי אותם המאפיינים לעומת נקודות האחוז 13-בקרב הצעירים הערבים גבוה ב

. משפחתיגיל ומצב , מגוריםמקום , השכלהכמו

מהימנות הנתונים . 1

משום שהם , ס אינם משקפים את המציאות נכונה"סקרי הלמשהנתונים באפשרות אחת היא

ובכל ,ייתכן שרבים מן הצעירים הערבים עובדים, לפי השערה זו. עצמימבוססים על דיווח

לפי טענה , ההטיה בדיווח. )"כלכלה שחורה"(ס כי אינם עובדים "זאת מדווחים לסוקרי הלמ

.חריפה יותר אצל צעירים ערבים לעומת יהודים, זו

קשה לראות בה את אך , "הכלכלה השחורה"פסול על הסף את השערת לא ניתן לאומנם

שיעור . בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירהחוסר המעש הרווחת של התופעההסבר העיקרי ל

הבלתי פעיליםשיעור , כך למשל. משתנה באופן ניכר לפי משתנים דמוגרפיים הבלתי פעילים

שיעור יהיה זה מאולץ למדי לטעון כי . ר מאשר אצל גברים ערביםבקרב נשים ערביות גבוה יות

נוטות להיות פעילות יותר בכלכלה שחורה בהשוואה ערביות נשים נעוץ בכך ש הבלתי פעילים

משתנה גם בהתאם לרמת ההשכלה ולמצב הבלתי פעיליםשיעור , כפי שנראה מיד. לגברים

קשה להניח שאנשים נשואים נוטים . וקשה לתלות הבדלים אלו בכלכלה שחורה, המשפחתי

אינדיקציות אלו אינן מבטלות לחלוטין הטיה . לדווח באופן שקרי יותר מאנשים בלתי נשואים

חשוב להזכיר כי רמת השכר הנמוכה .אבל הן מגבילות את היקפה באופן ניכר אפשרית בדיווח

.י מסבגילאים הצעירים מצמצמת עד מאוד את התמריץ להסתיר הכנסות משיקול

ס עלול לסווג את האוכלוסייה שמתנדבת "כי סקר כוח אדם של הלמ ,התבררבמהלך העבודה

בשנים האחרונות גבר זרם הצעירים . ובכך ליצור הטיה, "בלתי פעילה"כשירות לאומי ל

נתונים שנמסרו לפי . המוחלט הוא קטן םהערבים שמתגייסים לשירות לאומי אך עדיין מספר

עמד על בשירות הלאומי 2009בשנת ספר הצעירים הערבים שהיו מ, לנו ממשרד האוצר

. 22-18שהם פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה הערבית הצעירה בגילאי , איש ואישה 1,100-כ

הבדלים בהעדפות . 2

עבודה זו בחנה באיזו מידה השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב הצעירים הערבים נעוצה

,צעירים ערבים נוטים להתחתן מוקדם יותר, בהשוואה לצעירים יהודים. בהבדלים תרבותיים

הפערים . תופעה זו בולטת יותר אצל נשים. ובעקבות כך הם גם הופכים להורים מוקדם יותר

האלה בגיל הנישואין וגיל ההורות מייצגים הבדלים תרבותיים בין האוכלוסייה היהודית

הנשים הערביות הנשואות גבוה במיוחד של שיעור , זולפי הנתונים שמוצגים בעבודה . והערבית

.)בשוק העבודה( מדווחות כי הן אינן לומדות ואינן עובדות

לם במגזר הערביעהגיל הנ – 22-18גילאי : צעירים

41

ושיעור זה , 2%-שיעור הנשואים בקרב הצעירים הערבים שדיווחו כי הם לומדים עמד על כ

. ס כי אינם לומדים ואינם עובדים"בקרב צעירים ערבים שמסרו לסוקרי הלמ 15%-מטפס לכ

בלתי יערב צעירשל מספר הילדים , באופן דומה. הקפיצה היא משמעותית יותר אצל נשים

.לומד או עובדהוא באופן ניכר בהשוואה לצעיר ערבי שדיווח כי גבוה יותר פעיל

הבדלים בהזדמנויות . 3

הזיקה בין תופעת חוסר המעש להזדמנויות הכלכליות שניצבות עוצמת עבודה זו בדקה את

.יהודיםהצעירים הערבים בהשוואה לאלה העומדות בפני צעירים בפני

צעיר ערבי או יהודי יכול לבחור בין כניסה לשוק , תום קריירת הלימודים במערכת החינוךב

השכר שמציע . אם הוא עומד בדרישות המוסדות להשכלה גבוהה, העבודה ובין המשך לימודים

כנס לשוק העבודה או להמשיך ולהישען כמו שוק העבודה הוא גורם מרכזי בהחלטה אם להי

שכרו של עובד כי, מראה )2009שנת (ניתוח נתוני סקר כוח אדם . קודם על הכנסת ההורים

גיל ומצב , מגורים, השכלה(של עובד יהודי בעל מאפיינים דומים ומשכר 16%-ערבי נמוך ב

ירים ערבים בהשוואה שוק העבודה מהווה מוקד משיכה חלש יותר עבור צע, כלומר ).אישי

. לצעירים יהודים

גם התמריץ הכלכלי לרכוש השכלה גבוהה הוא חלש יותר עבור צעירים ערבים בהשוואה

, מהתשואה אצל יהודיםמשמעותית נמוכה התשואה להשכלה אצל ערבים . לצעירים יהודים

. )אצל יהודים 9.4%לעומת ( 5.6%עומדת על ו

וק הגיאוגרפי של האוכלוסייה הערבית ממוקדי הכלכלה עבודה זו חקרה גם את השפעת הריח

לא מצאנו קשר הדוק , למרבה ההפתעה. על הסיכויים להיות בלתי פעיל המרכזיים של ישראל

שכרו של עובד ערבי המתגורר ביישוב . בין המרחק ממרכז הארץ לבין שכרו של העובד הערבי

עובד ערבי שגר קרוב יותר למרכז המרוחק ממרכז הארץ אינו שונה באופן מובהק משכרו של

חסמי מרחק וקשיים ממצאים אלה מטילים ספק בטענות התולות את פערי השכר ב. הארץ

אצל יהודים ישנה זיקה הדוקה בין רמת השכר למידת , לעומת זאת(. בנגישות התחבורתית

גם לאחר ,אביב-הולך ועולה ככל שמתקרבים לתלשל עובד יהודי השכר : ותיהפריפריאל

. )מאפיינים כמו השכלה וגילנטרלים מש

לא נמצאה זיקה בין מידת הפריפריאליות של יישוב המגורים לשכיחות תופעת חוסר גם

השכיחות של צעירים ערבים חסרי מעש בפריפריה אינה שונה באופן מובהק מזו של . המעש

טענה כאילו יש לבחון מחדש את ה, זה לאור ממצא. צעירים ערבים הגרים בסמוך למרכז הארץ

הסיכויים להשתלב בשוק העבודה מושפעים במידה ניכרת מהפריסה הגיאוגרפית של

). חסמי מרחק(האוכלוסייה הערבית

על השכיחות הגבוהה שפההחסמי הנתונים שעמדו לרשותנו לא אפשרו את בחינת השפעת

הערביים של הצעירים שליטה הנמוכה ה. באוכלוסייה הערבית יחסית של צעירים חסרי מעש

, בשוק העבודהבמוסדות להשכלה גבוהה והם להשתלב עשויה להקשות עליבשפה העברית

. כאן אך מידת חשיבותו של גורם זה לא נבדקה, וכתוצאה מכך להיות חסרי מעש

2011פורום קיסריה

42

מדיניות . 4

עם זאת. חל צמצום ניכר בפער המשאבים הציבוריים ממנו סבל החינוך הערבילאורך השנים ,

.בהשוואה לחינוך העברי לחינוך הערבישמפנה הממשלה משאבים ער מסוים בקיים עדיין פ

שקלים 6,900לפי נתוני מחקרם של זוסמן ושותפיו התקציב לתלמיד בחינוך היסודי הערבי היה

10,000- שקלים לשנה בחינוך הממלכתי ויותר מ 7,800לשנה ואת בהשוואה לתקציב של

מת ההשכלה הממוצעת של צעירים ערבים נמוכהר, כתוצאה מכך 2.בחינוך הממלכתי דתי

. מזו של עמיתיהם היהודים

מספר שנות הלימודים . השכלה נמוכה לבין חוסר המעשעבודה זו מוצאת קשר הדוק בין

נשירה באמצע ( 9.5ועומד על , הוא הנמוך ביותר הבלתי פעיליםים הערבים הממוצע של הצעיר

, לומדים(גבוהה יחסית של צעירים ערבים פעילים זאת בהשוואה לרמת ההשכלה ה. )'כיתה י

). לומדים ועובדים או עובדים

. 20לוח , 2003בישראל ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי, 25' סדרת ניירות עבודה מס, ס"למ 2

.עופר רימון, דמיטרי רומנוב, עדנאן מנסור, מירב פסטרנק, נעם זוסמן: מחברים

43

עוברתינת ישראל מדששינויים ה והשלכותיהם על מודל השירות בצבא

*ל בתחום החברתי"צה של משימותהועל

רקע, ל ואזרחים"קציני צה, של צוות חשיבה מעורב מבחינת הרכב חבריו מבוסס על עבודתומסמך זה

ראש , יבראש הצוות עמדו אלוף אודי שנ .2006בשנת שה חודשיםיאשר שקדו על הכנתו במשך כש

.מ לשעבר"ל משרד רוה"מנכ ,יק'ומר יוסי קוצ, אגף תקשוב

חברי הצוות שותפים לדעה כי . בן חמישים שנה ואהדגם השירות הצבאי הנוכחי בישראל

המחייב התבוננות רעננה ועדכנית על שאלות שהן כה משמעותיות ,זהו פרק זמן ארוך מאוד

.לקיומה של מדינת ישראל

שינויים ה: "יר מכין לקראת דיון בפורום רחב שכותרתו המתוכננתהמסמך נועד לשמש ני

ל בתחום "העוברים על מדינת ישראל והשלכותיהם על מודל השירות בצבא ועל משימות צה

כפי , פסיכולוגייםהביטחוניים וה, כלכלייםה, החברתייםמרוכזים השינויים זה במסמך ". החברתי

, צבא העם: ל"שלושה דגמים אפשריים של הגיוס לצה וכן נבדקים, שאובחנו על ידי חברי הצוות

.דגם מעורב, התנדבותי- צבא מקצועי

ל ונידונה שאלת "על ידי צהכיום מוצגות המשימות החברתיות המבוצעות , בנוסף

.אותם שינויים ואותם דגמים שהוזכרו נוכחלההמשכיות שלהן

לגבי דחיפות תק תחושאך נובעת ממנו במובה, משמעיות- חדהמסמך אינו מציג המלצות

וכן עולה הצורך בקבלת החלטות קונקרטיות באשר למודל השירות ולעתיד ,המשך הרחבת הדיון

.ל"משימותיו החברתיות של צה

מבוא

נטציה באוריישינוי ובהם תהליך של שינוי במגוון תחומיםבעשור האחרון מדינת ישראל עוברת

- כללפוליטיים -תהליכים גאוכוללים שינויים אלו . במהות האיום הביטחוני ובכלכלה, החברתית

.יחודייםילצד שינויים , יים אלורק אחת ממדינות רבות אשר חשות שינוהיא ישראל ו ,עולמיים

בנושאים מרכזיים ובהם יחסה שינויים אלו משפיעים על תפיסת החברה הישראלית

נותן דגש רב , זמנית-ת בומהיותו ארגון מורכב האמור לתת מענה למשימות רבו, ל"צה .ל"לצה

ערכות עתידית בנושא בניין הכוח ושמירה על יתרונו האיכותי של הארגון למול גורמים ילה

ערכות של יבמקביל מתחזקת ההבנה בדבר חשיבות הה. המאיימים על ביטחונה של מדינת ישראל

ות משימ, יתהתנהלות כלכל, מודל הגיוס –ל גם בנושאים הנמצאים על התפר בין צבא לחברה "צה

פועל בתוך ובמשותף כי הארגוןגוברת והולכת הכרה מ הדבר נובע. ועוד, ניהול שונות, חברתיות

אבן יסוד היא מהחברה הישראלית זוכה לה ל"צהשהלגיטימיות כי עם החברה הסובבת אותו ו

. המאפשרת את השגת מטרותיו

ברוך נבו ועוזרת המחקר נטלי דוידי צלר ומפורסם ' ידי פרופתב בנכהמסמך המסכם את דיוני צוות החשיבה *

.לראשונה בחוברת זו לקראת דיוני פורום קיסריה

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

2011פורום קיסריה

44

ל בנושאים הנמצאים "כי היערכותו של צה היאבבסיס העבודה הנוכחית תמדוההנחה שע

. פועל הארגון בתוכםשסביבתיים ה-על התפר בין צבא לחברה נגזרת מהתנאים החברתיים

ומכאן שיש , ל לבין החברה הישראלית"שינויים בסביבה החברתית משפיעים על היחסים בין צה

יב ל יכול להג"צה. בהקשרים שונים הארגוןמרחב הפעולה של על להם השלכות על דפוסי הפעולה ו

להיערך – או לחלופין ,יתרחשו בעתידשסביבתיים ה- בדיעבד לשינויים בתנאים החברתיים

לקראתם על ידי בחינת המגמות החברתיות והשינויים החברתיים האפשריים וניתוח השלכותיהם

.עבור דפוסי פעולתו

ולברר אחרונות בישראל בשנים לנסות ולבחון את השינויים שחלו זו היא מטרת עבודה

ל ועל תפקידי הצבא במשימות "יצד שינויים אלו יכולים להשפיע על היערכות עתידית של צהכ

יסקרו השינויים המרכזיים יבחלק הראשון : חלקים שלושהלפיכך עבודה זאת תחולק ל .חברתיות

בחנו יבחלק השני י; במהות האיום הביטחוני ובכלכלה, בזהות האישית, שחלו בחברה הישראלית

ל "ידונו תפקידי צהישלישי הבחלק ; ם אלו על בחירת מודל שירות לצבאינוייההשלכות של ש

השלכות של השינויים הו שירות נבחר מודל לשלאומיות עתידיות בהקשר - במשימות חברתיות

.תדמית הצבא ומפקדיו בציבור הישראלי הנזכרים על

המתחוללים בישראל חברתיים שינויים :ראשוןחלק ל"צה עלם האפשרית עתוהשפהאחרונות בשנים

בחברה הישראליתכוללים שינויים . 1

כור ההיתוך של אתוסהושחיקת מגזרית המפוצלתה- התגברות המציאות השבטית. א

, שנותיה הראשונות של המדינה היה אתוס דומיננטי בחברה הישראלית למן" ההיתוך כור"אתוס

שהושפעה בעיקר מן האליטה, ת אחתתוך מתן דגש להיתוך כלל קיבוץ הגלויות לתרבות ישראלי

מעמדההתערער , בזיקה לשינויים החברתיים, לאורך השנים. השלטת חילונית-האשכנזית

התביעה של קבוצות התגברהו, מרכזית בחברה הישראלית-של הקבוצה הדומיננטית הגמוניה

איה יך זהמשמעותו של תהל.ברמה הפוליטית והחברתיתילגיות וופרילוחברתיות שונות לזכויות

והתרחקות מהשאיפה ליצור זהות ישראלית אחידה ומערכת ערכים " כור ההיתוך"שחיקת אתוס

מאפשרת הכרה אידאולוגיה זו . תרבותית-לטובת אידאולוגיה רב משותפת לכלל החברה

הוא ביטוי מרכזי לתופעה .המרכיבות את החברה בייחודיות התרבותית של הקבוצות השונות

להכרה על זהותן הייחודית תביעות חומריות ותרבותיותמציגות בשם השונות קבוצות חברתיות

ס "כדוגמת ש השאר גם בכוח האלקטורלי של מפלגות מגזריות הדבר מתבטא בין. בסיס שווה

.מיתאהתנועה האסל כדוגמת, ערביחברתית ענפה במגזר ה-עילות פוליטיתפ לצד, וישראל ביתנו

שכנזי המסתגר בתוך עצמו ואף מחזיר בתשובה מאות צעירים א-החרדי המגזרא יהנוספת הדוגמ

.מדי שנה

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

45

תביעה לשוויון בנטל. ב

. מתגברת התביעה לשוויון בנטל השירות הצבאי, 90- וביתר שאת בשנות ה, 80- החל מאמצע שנות ה

כי הנשיאה בנטל הביטחון המוטל על כתפיהם אינה שמרגישות תביעה זו עולה בעיקר מצד קבוצות

יטלו חלק ןגמלת כבעבר וכי קבוצות חברתיות שונות זוכות להישגים חברתיים גם בלי שחבריהמת

בא לידי ביטוי הדבר כפי ש, גיוס תלמידי ישיבותלבהקשר זה בולטת התביעה . בשירות הצבאי

התביעה לשוויון בנטל בולטת גם ביחס לשירות . ץ"הצעות חוק בעניין ובעתירות לבג בריבוי

פעילות . י שעלה מפעילותם של מספר תנועות מילואים וחברי כנסת בשנים האחרונותכפ, המילואים

זו כללה ניסיון לקדם את הרחבת מעגל המשרתים במילואים או לחלופין להעניק תגמול ייחודי

, בין היתר, כתוצאה מכך גובש בשנה האחרונה מודל מילואים חדש שלפיו. והולם למיעוט המשרת

מ או "א לחיילי המילואים ותגמול מיוחד לחיילים שישרתו מעבר למכסת הימיש להעניק פיצוי מל

,מסקנות ועדת טל .ותהיה דומיננטית בשנים הקרובותתוסיף נראה כי מגמה זו .מעבר לגיל הפטור

הדיון הציבורי לשילוב מגזרים נוספים ו, החילוניבציבור אינן מקובלות על חלקים גדולים , לדוגמה

אשר קראו לשילוב של אוכלוסיות , בסט- זרז אפשרי לכך הן מסקנות ועדת בן. שךבשירות הצבאי נמ

מסקנות אלו צפויות להעסיק את .הצבאי במקביל לקיצור השירות הסדיררבות יותר בשירות

.ר דיון זה בתודעה הציבוריתהקרובים ולשמ ל בחודשים"החברה ואת צה

קידום נורמות ליברליות. ג

עלייה בחשיבות ובדומיננטיות של שיח ליברלי המקדם נורמות של שוויון רת ניכבשנים האחרונות

מוסדות חברתיים נדרשים להכפיף את אופן פעולתם . 'נהל תקין וכדימ, שקיפות, הזדמנויות

פי מדדים ל ופעולותיו נבחנים על"גם צה. נהל תקיןילנורמות הללו ולעמוד בקריטריונים של מ

:ובתוך כך, השנים תביעות מצד גורמים חברתיים שונים מתגברות במשך ובהתאם, אלו

נדרשים )וגופים מוסדיים נוספים(ל "בה צהשהמשך התחזקות המגמה :דרישה לשקיפות )1(

על אירועים אשר ואף לדווח הנעשה בהםעל לתת דין וחשבון ציבורי ברמה התקשורתית

בעיות , תקלות מבצעיות ,בעיות משמעת, הטרדות מיניות( בתוך הארגון" נסגרים"בעבר היו

נובעת מעלייה הדרגתית בכוחה של התקשורת זו מגמה ).ב"כוח אדם ומוטיבציה וכיו

שחיטת פרות "כתוצאה מביזור אמצעי התקשורת בעשור האחרון לצד תרבות מתהווה של

.שצבא הגנה לישראל היה עד לא מזמן אחד מהם ,"קדושות

, הניתן לו ל בתקציב"השימוש שעושה צהחר אמעקב תקשורתי וציבורי : ליעילות דרישה )2(

הוצאות עקב הצורך בהפניית בצמצום ו" קיצוץ בשומנים"דרישה ציבורית גוברת והולכת ל

. היועקב שנות המיתון של תחילת האינתיפאדה השני משאבים לאפיקים חברתיים

רמת האיומים הנתפסת בציבור לעומתמקבל ל "שצהציבורית של גודל התקציב בחינה

שאלות כדוגמת לכך הם אותם סקרים שהופיעו בשנה האחרונה והשואלים אזרחיםדוגמה (

").?ביטחוני או חברתי – מהו האיום המשמעותי ביותר בעיניך"

התחזקות ( לית"צה-התוךדרישה לשוויון הזדמנויות הן ברמה : לשוויון הזדמנויות דרישה )3(

והן ) ב"פקידי פיקוד בכירים וכיושילוב מיעוטים בת, המגמה לשילוב נשים בתפקידי שדה

לחץ מצד מיעוטים , ייצוג פוליטי הולם למגזרים שונים בחברה(ישראלית -ברמה הכלל

).להשוואת תקציבים והזדמנויות בעבודה

2011פורום קיסריה

46

ערכית של החברה הישראליתשינויים באוריינטציה ה. 2

קולקטיביסטית- הממלכתית האוריינטציה. א

אוריינטציההדומיננטיות של ה ועד לשנות התשעים בלטה השנותיה הראשונות של המדינאז מ

אתוס זה השפיע . לאומי-שהתגלמה באתוס הממלכתי, קולקטיביסטית-הערכית הממלכתית

עמוקות על הזיקה הרצויה בין זכויותיו של הפרט לבין חובותיו למדינה בכלל ולטוב החברתי

.יננטיות למנגנוניה ולמוסדותיהדומ ונותןאתוס זה מעמיד את טובת המדינה במרכז . בפרט

חיי למדינה ישנה מעורבות והשפעה גדולה על, ראשית :ת זו שתי משמעויות עיקריותלדומיננטיו

וערכי באמצעות מוסדותיה ומנגנוניה היא פועלת ליצירת קולקטיב בעל אתוס תרבותי. הקהילה

כלפי ינה ניטרליתהמדינה א, כלומר. משותף ולהנחלת זהות אחידה ומשותפת לכל אזרחיה

טוב ה תהעדפ יששהעמדת המדינה במרכז פירושה , שנית. אורחות חיים וזהות, תרבות, ערכים

, מכאן .פני זכויות הפרט ועל פני העדפותיהם הפרטיות של יחידים החברתי המשותף על

ואזרח ,ידי השתתפות בקידום הטוב החברתי המשותף האזרחים מממשים את אזרחותם עלש

פי יוצא מכך שעל .האינטרס הכללי טובתלמקריב את האינטרס הפרטי שלו האדם אוה" טוב"

קבוצות שונות של אזרחים תיהן שלישנה הצדקה להבחנה בין זכויו לאומית-הממלכתיתהתפיסה

המשותף נתפס בעיקר בהיבט שהטובמאחר . הכללי המשותף פי תרומתם לקידום האינטרס על

ונרחב מגיל הגן ועד סמוך לגיל הגיוס תהליך סוציאליזציה מקיף הרי, הביטחוני ובשירות הצבאי

בהטבות מדינה עדיפות רשמית נתנהמערכת ש נוצרה. בנחיצות השירות הצבאילשכנע נועד

וכן , )לדוגמה ,דירה או בדיור במעונות סטודנטים בהלוואות לרכישת(רתו בצבא ילצעירים שש

מעבר .ם אשר שירתו בצבא לכאלו שלא עשו כךאזרחי דבר שיצר הבחנה בין, במציאת עבודה

והתבטאה , בלתי מתפשרת" משתמטים"התייחסות החברה החילונית להייתה להיבט הרשמי

.בחוסר נכונות לקבל אנשים אלו כשווים במרקם החברה

אינדיווידואליסטית- האוריינטציה הליברלית .ב

- ליברליתערכית הריינטציה המגמה של התגברות האו במדינת ישראל בעשור האחרון ניכרת

האוריינטצי .קולקטיביסטית-ממלכתיתערכית על חשבון האוריינטציה ה ידואליסטיתוונדיאי

המדינה בדפוסי בחירויות של הקהילה מהתערבות, מתאפיינת בחברה אזרחית חזקהזו ערכית

תרומתו על פי ולא(בהטבות המוקנות לאדם מעצם היותו אזרח , ערכים ועיצוב זהויות, חיים

זכות בכל אלה . אוניברסליות ושוותאינדיווידואליות בזכויות פרט ואזרחו) לטוב המשותף

המעמיד ,לאומי-ליאוריינטציה זו מתגלמת באתוס הליבר .הבחירה של היחיד נמצאת במוקד

ואת האוטונומיה האישית וחופש הבחירה את זכויותיו ,האישיות את נטיותיו, במרכז את הפרט

פי בחירתו לעצב את זהותו האישית והקולקטיבית על בזכותו של הפרט ן נגזרת הכרהמכא .שלו

ושל קהילות המדינה ביחס לערכים ולאורחות חיים שונים של אזרחיהניטרליות של הו החופשית

לפי האתוס הליברלי על המדינה לאפשר את קיומן של שלל התרבויות, כלומר. בתוכה שונות

העמדת הפרט .דוה להתערב באורח החיים שהיחיד מנהל מוגבלת מאויכולת ,הקיימות בחברה

הפרט ותפקידה למלא את צרכיו של, פני הפרטים מדינה אין עדיפות עללבמרכז משמעותה גם ש

המצריך דבר, )'קניינו וכו, חירותו(תוך שמירה על פגיעה מינימלית בזכויותיו מואת זכויותיו

והן ,זרח אינן מותנות בתרומתו של היחיד לקולקטיבלכן זכויות הפרט והא. שוויון בנטל

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

47

,גם מימוש האזרחות אינו מותנה במידת התרומה. אוניברסליות ושוות, ידואליותוואינדי

אזרחות נתפסת כמערכת של זכויות שמטרתה להגן על אינטרסים של הפרט מפני פגיעה בידיוה

. ידי המדינהבובעיקר , פרטים אחרים

ידואליסטיתוואינדי- הליברליתהתחזקות האוריינטציה של השלכותה . ג

חברה- על יחסי צבא

על חשבוןאינדיווידואליסטית -כי מגמת ההתחזקות של האוריינטציה הליברליתראה נ

ת חיכוך יוצרזו התחזקות .בשנים הקרובות קולקטיביסטית תימשך- לכתיתהאוריינטציה הממ

הישראלית בכלל ועל העמדות מדות בחברהעהתפיסות והעל אשר משפיע בין האוריינטציות

התחזקות בעקבות מתח תוצרי שישהלהלן .ל בפרט"החברתיות המתקשרות למודל השירות בצה

:חברה בישראל- על יחסי צבאאינדיווידואליסטית -האוריינטציה הליברלית

שמבקשת לעצב ולהרחיב את המכנה המשותף של כל ,מתח בין אידאולוגיית כור ההיתוך )1(

שנותנת לגיטימציה לזהויות של ,תרבותיות-רבלבין אידאולוגיה של , צות החברתיותהקבו

ל לעקרון"מאתגר את העדיפות הניתנת בצה, בין היתר, מתח זה. הקבוצות השונות

ת שונּולעל פני התייחסות למאפיינים ייחודיים ו –בשיבוץ ובקידום , בגיוס –האוניברסליות

צריך או ל יכול"למידה שבה צה אשרבן הוא מציב שאלה כמו כ. תבין בני קבוצות שונֹו

.להמשיך לממש את אידאולוגיית כור ההיתוך

ל כבעל תפקיד מוביל בעיצוב פניה וערכיה של החברה הישראלית"מתח בין תפיסת צה )2(

לייצר שייכות , לממש את החזון הציוני ואת ערכי החברה, לשמש בסיס להומוגניזציה, למשל(

חברתיים צריכים להתממש וערכיםלפיה יעדים לאומיים שין התפיסה לב) תוסולידריו

מתח זה מציב שאלה . המדינה ובמסגרות חברתיות אחרות לא פחות מאשר בצבא במוסדות

.ל מעורב"בהן צהשואופי המשימות החברתיות ביחס להיקף

יפויות תח בין תפיסת הביטחון כמוביל בעיצוב החוסן הלאומי ולכן הצבתו בראש סדר העדמ )3(

, חינוך(לבין תפיסות הרואות צורך באיזון בין הביטחון לבין רכיבי חוסן אחרים , הלאומי

:שאלותשתי מכאן נגזרות ). רווחה, צמיחה ויציבות כלכלית

i. בריאות, רווחה(האם הביטחון הוא שירות ככל השירותים האחרים שהמדינה מספקת ,

, זמנו(תוך מזעור הפגיעה בחופש הפרט ויש לספקו לפי בחירת האזרחים, )תשתיות, חינוך

?או שיש לו מעמד שונה משירותים אחרים, )משאביו, זכויותיו

ii. ם ולהחזיק בהיקפי כוח אדם גדולים בגילאי העבודה במקו וסיףהאם על הצבא לה

שם יוכלו לתרום לכוח העבודה ועל ידי כך לתרום להתפתחות , להפנותם לשוק האזרחי

?המשק ולצמיחה

ת כלכליּו, ל כמוסד ציבורי שצריך להתנהל על פי נורמות של יעילות"תפיסת צהמתח בין )4(

לבין תפיסתו כמוסד ייחודי ) בדומה למוסדות אחרים(' שוויון וכד, וערכים של כבוד האדם

מתח זה. מעמידה בנורמות אלו" משוחרר"המופקד על הגשמת ערך חברתי מהותי ולפיכך

קוח של המערכת האזרחית על התנהלות המערכת היקף הפילמציב שאלה ביחס למהות ו

2011פורום קיסריה

48

שאלה ביחס לחובת הגיוס והאפשרות להעניק פטור לפרטים שאורחנשאלת כמו כן . הצבאית

. שירות צבאי יםמאפשראינם או מצפונם , זהותם, חייהם

זכויות להפרט לחסות וזכותו של ל כתנאי לזכויות אזרח לבין "מתח בין תפיסת השירות בצה )5(

מתח זה מציב שאלה ביחס למיסוד . ללא קשר לשירותו הצבאי, תו אדם ואזרחמתוקף היו

כך שהטוב החברתי המשותף לא , במסגרתן ניתן יהיה לתרום לקולקטיבשמסגרות נוספות

.יגולם באופן בלעדי בשירות הצבאי

,מתח זה מגיע לשיאו בסוגיית גיוס החובה. חירות הפרטבין מתח בין כוחה של המדינה ל )6(

.של שנתיים עד שלוש מחייו של כל בר גיוס" מס" הכופה

שינוי במהות האיום הביטחוני. 3

יהקונבנציונלפיחות בחשיבות האיום . א תאת הסיכון למלחמה קונבנציונלימאוד כים שהתרחשו בשנים האחרונות צמצמו נראה כי תהלי

:מול צבאות ערב הסדירים

דבר המצמצם את הסיכויים לפתיחת ,בנוןמל כוחותיה מרביתסוריה נאלצה להוציא את )1(

. חזית לבנונית מול כוח צבאי סדיר ומפחית את הסיכויים למלחמה כוללת בחזית הצפונית

עקב מעורבותה בסיוע לעיראק ארצות הבריתכן סוריה נתונה כיום ללחץ דיפלומטי מצד כמו

ביאים בחשבון מכאשר . חרירי-ומצד ועדת מליס עקב מעורבותה האפשרית ברצח רפיק אל

הסבירות נראה כי, מצב כלכלי קשה ואיום אפשרי בסנקציותבצד , האלהנסיבות את ה

.סוריה נמוך נגדקונבנציונלית מלחמה ל

הסכנהלמינימום את יםבידי האמריקאים ונוכחותם הפיזית במקום מפחיתכיבוש עיראק )2(

.מכיוון החזית המזרחית ילאיום קונבנציונל

ינטרס לשמור על השלום מתוך מדיניות הרואה בו יסוד לשמירה עלירדן יש אללמצרים ו )3(

.יציבות המשטר

מעצמה עולמית יחידה המעורבת במישור המדיני באזורנו משמש ארצות הבריתהיותה של )4(

. גורם מרתיע מפני ניסיון לתקיפת ישראל

, )ברגע זה א נצפהושינוי כזה ל(פוליטי -מכל אלו נראה כי אם לא יחול שינוי מהותי במרחב הגאו

ל "של צה והיערכות להשפיע על עשויוהדבר , נמוכה יתנרא על ישראל לאיום קונבנציונלי הסכנה

. כבר בעתיד הנראה לעין

איום הטרור. ב

הטרור איום, וביתר אינטנסיביות מתחילת האינתיפאדה השנייה ,90- שנות הבאמצע החל )1(

מאות נעשו תואינתיפאדה שנותב. לטות רבהבעל בו תחומי הקו הירוק הפך להיותבשטחים וב

.אזרחים חלקם הגדול, ישראלים 1,000-יותר ממותם של להביאו שפיגועים

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

49

.מהותי תחושת הביטחון האישי של האזרחים נפגעה באופן ,שלא מדובר באיום קיומיאף )2(

שלבירידה בפעילות הצריכה באה לידי ביטוי בשיאה של האינתיפאדה תחושת איום זו

פעילויות זו בתקופה .ורים מועדים לפורענותהחיים והימנעות מאז בהרגלי שינויוברחים האז

לקדימות ולהערכה בתודעת כ זכו"סיכול של המשטרה והצבא ופעילות סיכול מונע של השב

.הציבור

,לצד פעילות שיטור ומודיעין אינטנסיבית, ל בערי הגדה לאחר מבצע חומת מגן"ישיבת צה )3(

הבולטת בעיקר סביב הפעילות, משמעותית בשטחי הקו הירוקההפיגועים הפחיתה את מסת

הפונדמנטליסטים עליית החמאס לשלטון והתחזקות הכוחות .רור המתאבדיםט – ביותר

,עזה-חיזבאללה-של ציר איראן רשמית שנראה כיצירה אפשריתמה תהליך שלב, בשטחים

בחשבון מביאים זה מתחזק כאשר הסימן שאל. זוהמגמה ההתמשכות על שאלה סימן מעלה

.בפיגועי ראווה בתוך מדינת ישראלהעולמי יהאד'הולכת של הגוגוברת ההתעניינות את ה

עם תהביטחונילהתחרות על עוגת המשאבים צפוי הצבא ,גל מחודש של טרור יהיהשבמקרה )4(

כות בחשבון שינויים בהערלהביא כן יש . כ"גורמי סיכול אחרים ובראשם המשטרה והשב

התגברות. הסיכול והפיקוח, ילות השיטורכדוגמת צמצום אימונים והגברת פע, הצבא

של בהיקף הטרור עלולה לפגוע גם במגמות קיימות לצמצום תקופת השירות הסדיר מסיבית

.המילואים החדש מטיל חוקשבעיית כוח אדם עקב המגבלות ל לגרוםקרביים ו חיילים

שבעקבותיה יה של החרפה חוזרת במצב הכלכלי ייים תחת מטרכל ההגבלות הללו צפויות להתק

. אבים שיעמדו לרשות הצבאגריעה מהמש

איום הגרעין. ג

מצב. איום הגרעין איום קיומי על מדינת ישראל מצד שכנותיה לא היווה המדינה קוםמאז )1(

נית תכ לעצירתהקהילה הבינלאומית שמאמצי עלול להשתנות בטווח הזמן הקרוב במידה זה

.כשלויהגרעין של איראן י

,ערכות שונהיל ה"ידרוש מצה ,נשק גרעיניפונדמנטליסטית יש ובו למדינה עוינת ש, מצב זה )2(

לא .דגש על אופציות טכנולוגיות למגננה לצד הצטיידות והשמשה של נשק התקפי ששמה

תפסיי המצב החדששל החברה הישראלית ועד כמה ההרגשה ברור כיצד איום זה ישפיע על

למידת נראה כי תחושת האיום האישי מהווה פרמטר קריטי. הביטחון האישי כמאיים על

. וחברתי לכך מחיר כלכלישיהיה במקרה , הלגיטימציה שיקבל הצבא להתמודדות מול האיום

צבאיעליית כוחן של טכנולוגיות מתקדמות בארסנל ה . ד

על חשבון אמצעיים מסורתיים

שריוןה של כוחםב במערכה בין כוחות צבאיים סדירים הוכרע הניצחון, באופן מסורתי )1(

במרבית .השגת שליטה במרחב האווירי לאחר, הממוכן בעזרת סיוע אוויריר "חיהו

הורכב מאנשי עיקר הכוח .שריון ורגליםגדולים של כוחות על ל"צה הסתמךמלחמותיו

זחלי הטנקים ו יעצרובשבמקום " האמרה מכאן נבעו תפיסות כדוגמת. מילואים מאומנים

".גבולותה קבעוישם י

2011פורום קיסריה

50

נם של על חשבו לי"וחו של הפן הטכנולוגי במערך הצהככל שנוקפות השנים עולה ומתחזק כ )2(

טים "מזל( ף חדישיםבהכנסת אמצעי איסוהדבר בא לידי ביטוי . אחרים מסורתייםפנים

ת והכנס קיימותמערכות נשק על פלטפורמות השבחת, )'נים וכדילווי, טים מתקדמים"ומל

מסוק כדוגמת (התקפיים ו, )כדוגמת טיל החץ(גננתיים מ: שחקנים טכנולוגיים חדשים לזירה

.א לסוגיה"לישנה התקדמות מתמשכת בכן .)4מרכבה סימן הו "שרף"ה

חברות(ביטחוני בפרט טק ה-ייההבתחום טק חשוב בכלל ו- כז הייהיותה של ישראל מר )3(

תומאפשר ,ארצות הבריתעם האסטרטגיתלצד הידידות ,)אלביט מערכותול "כדוגמת רפא

. האיכותי באזורולישראל לשמור על המשך יתרונה הטכנולוגי

שלצבאות .אינם קופאים על שמריהם רב הזריםצבאות ע, ל"למרות היתרון האיכותי של צה )4(

ותקונ )כדוגמת סעודיה ומדינות המפרץ( ארצות הבריתלידידות של הנחשבות, נפטמדינות

. שלה הגרעין פרויקטאיראן משקיעה משאבים גדולים ב. ריקאיהצבא האממ ח חדיש"אמל

תוך צבירת,)כ"חל בדגש על( יקונבנציונלמאמצים רבים באיסוף של נשק לא סוריה משקיעה

כי לומרלסכם ו ניתן. ישראל מדינתלפגוע בכל נקודה ב יכולשמתקדם ק "ארסנל גדול של טק

על מתמשכים טכנולוגיים שיפוריםב הבנת הצורךינות ערב ניכרת גם בקרב חלק ניכר ממד

.צבאית תואפקטיבי מנת לשמר

, מרחוק הכוללת שימוש באמצעים מתוחכמים המופעלים בשליטה, טכנולוגיה מתקדמת )5(

כ הנדרש לפעילות הצבאית "בכמות הסדומביאה בראש ובראשונה לחיסכון בחיי אדם

כלי . כוח אדםכיום מאפשרת לחסוך ב לת על הגדרותטכנולוגיה מגננתית המופע. השוטפת

להן נדרשו בעברותקיפה ש וסיור ניידים מופעלים מרחוק יכולים לבצע משימות סיור נשק

מלחמת "התנועה ההדרגתית לעבר אותה .וענף זה הולך ומתפתח ככל שעובר הזמן ,לוחמים

משפיעה , ך חדרי בקרהבה המלחמה תנוהל באמצעים טכנולוגיים מתוש, עתידית" כפתורים

.במידה רבה על תפיסת בניין הכוח העתידית

גדול יקונבנציונלכ גדולים וארסנל נשק "החזיק סדלממשיך ל "צה, על פי פרסומים זרים )6(

אהו) חיילים 631,000-כ( כ הכולל של הצבא הישראלי "הסד. ביחס למרבית מדינות האזור

הגדול אהו, )חיילים 445,000- כ( לואים צבא המי. השלישי בגודלו לאחר טורקיה ומצרים

.ים והמתקדמים ביותרגדולהוחיל שריון לישראל יש חיל אוויר .ביותר במזרח התיכון

והשקעה זו יכולה לבוא על חשבון, פירושה השקעה רבה במסה החזקת כוחות בהיקף כזה

.נולוגי עתידיפיתוח טכ

ל"בצה כ"הסדעתידי של מצום בשנים האחרונות מצביעות על צלהסתמן מגמות שהחלו

כ המילואים הישראלי נמצא כבר היום"מסדחלק : ים לטכנולוגיות חלופיותוהפניית משאב

חוק המילואים החדשהחלתו של ו, המילואים עקב צמצום ימי, ברמת מוכנות נמוכה מבעבר

צומצם עקב ביטול חטיבת השריון הסדיר .באופן רשמי כ"להביא לצמצום הסד האמור

ידי כנולוגיים עלטלשיפורים בן בסט ממליצות על הפניית משאבים מסקנות ועדת. יםח"מג

משאבים לשיפורים טכנולוגיים על להפנותכי המגמה אפוא נראה .סדירהשירות הקיצור

.נראה לעיןותתקיים בעתיד התוסיף כ "חשבון היקפי סד

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

51

שינויים בתחום הכלכלי . 4

אירועי. כלית שהושפעה מההתקדמות בתהליך המדיניבגאות כל שנות התשעים אופיינו )1(

סימנו במידה רבה גם אתאקצה -שסימנו את תחילתה של אינתיפאדת אל 2000אוקטובר

התבטא בירידהשלמיתון הבעייתי תרםהמצב הביטחוני . השינוי במצב הכלכלי

.תמורלילצמצום הצריכה האישית ולפגיעה , לעלייה ברמת האבטלה, בהשקעות הזרות

.נרשם מדד מחירים לצרכן שנתי שלילי 2003ובשנת ,נרשמה צמיחה שלילית 2002בשנת

אשר כללו בין השאר קיצוץ ריאלי ו מחיר חברתישהיה להם תקציבי צעדי ריסון )2(

לשינוי 2004הביאו בשנת , טחוניילצד שיפור מסוים במצב הב, בחינוך וברווחה, בקצבאות

רמת לצד שמירה על ,5.2% 2005ובשנת 4.4% זוהייתה בשנה במשק הצמיחה. במגמה

זה אף כל . יעדי הממשלה והגברת זרם ההשקעות הזרות בישראלגבולות אינפלציה ב

מדינת ישראל אלמנט נוסף במנוע ההתאוששות הכלכלית של . שאיום הטרור לא הוסר

בתחום טק והתגברות הביקוש לעובדים- יצוא בתחום ההיייההתחזקות של המגמת ואה

היא אך, 90-סוף שנות הב חוותה מדינת ישראלשם ין לא הגיעה לממדיימגמה זו עד .זה

.הינמצאת בעלי

המשמעות של מצב זה ". הסביר" תכלכלי של רווחה מדינת ישראל נמצאת כיום במצב )3(

השוויון - אי, תרמת התחרותיות במשק בינוני, מתוןבקצב ג לנפש עולה"שהתל היא

להיות במקום מוסיפה כלכלית ישראל - בראייה מקרו. צוניאך לא קי קייםכלכלי - החברתי

ג "התל .ין זנב לאריותיעדהיא אך , ליים השוניםהכלכ םבאינדיקטורי מדינותהבין סביר

המשתתפים בכוח העבודה שיעור , דומה בהן היאוכלוסישהמערביות ביחס למדינות נמוך

חוב הלאומי הישראלי ה. בעיקר במגזר הגברים הצעירים ,הוא הנמוך בעולם המערבי

והדבר משפיע משמעותית , צב כזה עוגת המשאבים מוגבלתבמ .מהתוצר 100%- מהווה כ

גם העוגה לחלק את הצורך בשל , לגודל תקציב הביטחון על הלגיטימציה הציבורית

ישנו לחץ תמידי על מערכת הביטחון . משאביםאותם המתחרים על, לסקטורים נוספים

צרכן שהוא מאחר , הצבאהוא במבחן הביקורת הציבורית העומדהגוף המרכזי .להתייעל

.הביטחון המשאבים העיקרי של מערכת

גדל בשנים האחרונות הפער הכלכלי בין העשירונים העליונים כלכליים על פי מדדים )4(

עשירוןבההכנסה נטו למשק בית , ס"של הלמ 2004 על פי סיכומי שנת( לתחתונים

ח"ש 21,079 הייתההיא בעוד שבעשירון העליון , מוצעמב ח"ש 2,191 הייתה התחתון

שנות המיתון הכלכלי בעקבות בשנים האחרונותהחריפה מגמה זו ).העשר פי – בממוצע

ניתן הנוכחי המצב הפוליטי והכלכלי כאשר בוחנים את .הקצבאות ומדיניות צמצום

:שלהלןמהסיבות , להיחלש בעתיד הקרוב להניח כי מגמה זו צפויה

i. ם מגמה זוא. 2005לעודף תקציבי בשנת ה בצמיחה הביאהימיתון ועליאה מהיצי

להפנות משאבים רבים יותר אפשרניתן להניח כי יהיה ,2006תימשך בשנת

.החברתיים הפערים לצמצום

ii. תופס מקום מרכזי יותר מבעבר בסדר היום כלכלייםה-החברתיים הדיון בפערים

, נכים, בריאות סל(תקציבית לנושאי רווחה דרישה ציבורית להזרמה יש .הציבורי

). 'מובטלים וכד, קשישים

2011פורום קיסריה

52

, השינויים באוריינטציה החברתית זיקה אפשרית בין . 5

ובמצב הכלכלי בעתיד טחוני יבהאיום ב

הנטייה לאוריינטציה החברתית ובין המידת חברתית - זיקה בין רווחה כלכלית. א

כי ישנן מדינות כדוגמת מדינות סקנדינביהללמוד התבוננות במדינות אחרות בעולם ניתן מ )1(

חברתית-קולקטיביסטית והרווחה הכלכלית-ממלכתית היא חברתיתהאוריינטציה הבהן ש

כאשר המדינה היא, ומתוזמנת מערכתיתפעולה נקוט למהאפשרות הדבר נובע . טובהבהן

.בתחום הביטחוני בשוק הכלכלי לצד השקעת משאבים מצומצמים גורם מרכזי

הדומיננטית הייתהקולקטיביסטית - ממלכתיתהאוריינטציה החברתית השרות שנים עבמשך )2(

, הפעילות המערכתית במדינה אינה מתוזמנת כבמדינות צפון אירופהשמאחר . במדינת ישראל

המדיניות הביאה לרוב ,צורך להשקיע משאבים רבים מאוד בתחום הביטחוניהיה שומאחר

לפיכך ). לכל היותר( סבירהרווחה כלכלית אוריינטציה זו כה ל התקשרה עדהכלכלית ש

קולקטיביסטית ללא שינוי-התחזקות חוזרת באוריינטציה הממלכתית תהיהשבמקרה

ביא רווחה ישאין סיבה להניח כי יהיה שיפור במצב הכלכלי , מדיניות הכלכליתמהותי ב

.טובהכלכלית

- וריינטציה הליברליתהאשל ההתחזקותהמשך תהליך אפשרות אחרת היא כי )3(

להביא לשיפוריוכל , קולקטיביסטית- על חשבון האוריינטציה הממלכתית, אינדיווידואלית

מאמץ בשיפור תנאיושאיפתו של האדם להגשמה עצמית ונכונות להשקיע : במצב הכלכלי

תוצר לנפשצמיחה ואת הלהגדיל את היוכלו )לצד פעולה נכונה מצד הממשלה( והשכלתו

. במשק יל את עוגת המשאביםומכך להגד

יהביטחונ זיקה בין רווחה כלכלית חברתית למידת האיום. ב

ששרר הכלכלי מהתבוננות במצב. חברתי-זיקה למצב הכלכלי ישאופיו של האיום העתידי ל )1(

םבאינדיקטורי משמעותית כי איום הטרור פגע במהלך האינתיפאדה האחרונה עולה

עלייה ברמת ,ירידה בצמיחה במשק, לדוגמה(ת חברתיים בחברה הישראלי-כלכליים

). ן"הנדל פגיעה בשוק, ם במשקירידה בתיירות הנכנסת לארץ ובהשקעות זרי, האבטלה

. חברתי סביר -כלכלי לשאוף לכל היותר למצב לוהמשק בצל איום הטרור יכנדמה היה כי

מצביעים על ה התגלו סימנים מעודדים 2005-2004השנים במהלך יש לציין כי, עם זאת

, בשכר הממוצע היעלי, ה בצמיחהיעלי, ירידה באבטלה(חברתי במשק -שיפור במצב הכלכלי

. חרף איום הטרור המתמשך )ת הנכנסתבתיירו היעלי, צמצום הגירעון

תהיה .אם מדובר במצב זמני או במגמה מתמשכתמנקודת הזמן הנוכחית קשה לקבוע

- רווחה כלכליתל יתכן וניתן לשאוףיה שמצב זה מעלה את ההשער ,היהתהסיבה אשר

חוותה ישראל שאינו חוזר להיקפים שהוא במידה , חרף איום הטרור, טובהברתית ח

של מדינת בכוחה שיתכן יומכך נובע ש, אקצה-ת אלבשנותיה הראשונות של אינתיפאד

.עד לרמה מסוימת, לנהל כלכלה מצליחה לצד ספיגת אבדות בטרור ישראל

איוםל בניגוד(זה שאיום מאחר , כלכלית טובה- ן יכול לאפשר רווחה חברתיתאיום של גרעי )2(

אינו משפיע באופן ישיר על תחושת הביטחון האישית של האזרח ואינו פוגע) הטרור

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

53

,"המלחמה הקרה"לכך ניתן לראות בתקופת דוגמה . ן"או בערך הנדל תעשייהב, בתיירות

הייתה פריחה כלכלית במדינות, ת השישיםשהגיע לשיאו בשנו ,חרף האיום הגרעיניכאשר

אך הדבר תלוי, בעצמו ממריץ כלכלי למשקלהיות תכן כי גם מרוץ החימוש יכול יי. המערב

.במשתנים נוספים כמובן

זיקה בין אופיו של האיום לאוריינטציה החברתית .ג

ת הטובההנחה היא כי ישנה נטייה להעדפ. פחות במקרה זה הזיקה בין הפרמטרים ברורה

מלחמה כדוגמת איום של(על המדינה כאשר ישנו איום ישיר וגלוי " איחוד השורות"החברתי ול

מאפייניםשיש לה בהתנהגות הדבר בא לידי ביטויו ,)או מתיחות גרעינית תקונבנציונאלי

מהותי בשינוי לא ברור אם יהיה מדובר, תתרחש תופעה זואם , עם זאת. יםיקולקטיביסט

".יעבור זעם"מצב זמני עד בהחברתית או באוריינטציה

תרחישים אפשריים .ד

חברתי יכולים-הכלכליהמצב החברתית ו האוריינטציה, האיום הביטחונישל הפרמטרים

לתרחישים שונות בפרמטרים אלו יכול להוביל שילוב של התפתחויות. שונים לכיוונים להתפתח

הישראלית ומכך על עו באופן שונה על החברהשישפי )השנים הקרובות של עשר בטווח(עתידיים

:ותהשלכותיהם האפשריו תרחישיםארבעה להלן . ל"צה

, תקולקטיביסטי- אוריינטציה ממלכתית, חברתי סביר- שילוב של מצב כלכלי: 1תרחיש )1(

.ואיום של טרור

המתגבר בעקבות, ולט ממשיך להיות איום של טרורבו האיום הבשתרחיש זה מציג מצב

לאומייםנבישל ארגוני טרור פעילה פלסטיני או כתוצאה מכניסה -דרות בסכסוך הישראליהתדר

. או צבאיים של איראן נעצרת באמצעים דיפלומטיים תכנית הגרעין, במקביל. הישראלית לזירה

הפעילות כדוגמת" (משטרתיים"מאפיינים עלת לית אינטנסיבית ב"לפעילות צה ובילממצב זה

במהלכה חיילים תגברו את המשטרה במשימות סיור שאינתיפאדה שנצפתה בשיאה של ה

בראש במקרה כזה הלגיטימיות הציבורית ניתנת ).הקו הירוק את עיבוגם במקומות הומי אדם ו

השקעה כלכלית באלמנטים .טרור ולעימות מוגבל פנימלמשימות הדורשות התגוננות ובראשונה

לעומתת שנייה מתקדמים נמצאת בעדיפו טכנולוגיים או באמצעים" מסורתיים"צבאיים

חברתי צפוי להיות לכל היותר - כליבתנאים אלו המצב הכל .טרור סיכול של השקעה בפעילותה

בריחת הגורמת ל ,ת הטרורהכלכליים בעקבות התגברות פעילו םקטורייבאינדירידה (סביר

מתקיים ). שיתחיים התקין וירידה ברמת הצריכה האיבמהלך ה פגיעהצד ב, משקיעים זרים

על עוגת , )כ"שב,משטרה, ל"צה(מאבק בין גופי הביטחון השונים העוסקים במלחמה בטרור

התודעה הציבורית עוסקת בנושאי פנים ובביטחון פנים ותומכת באופן .התקציב המוגבלת

נטייה יש. נגד הטרור" בקו הלחימה הראשון" ככאלה שנמצאים קולקטיבי בגופים הנתפסים

.האיום המחודשפני ללקטיביסטית של איחוד השורות קו- ממלכתית

נקיטת צעדים ללאשהעבודה היא הנחת שהסבירות לתרחיש זה אינה גבוהה מאחר

ערכות יה בטווח הזמן הקרוב וידרושהגרעין להיות רלוונטי איום עלול , עותיים נגד איראןשממ

. מתאימה

2011פורום קיסריה

54

של ואיום תקולקטיביסטי-מלכתיתאוריינטציה מ, חברתי סביר-מצב כלכלי: 2תרחיש ) 2(

. גרעין

פלסטיני בעתיד הנראה לעין והדבר מסייע- בו מתקיים הסדר ישראלישתרחיש זה מציג מצב

להיות וסיףמהמצב הכלכלי . לעומת זאת איראן מפתחת יכולת גרעינית. לדכא את איום הטרור

- רליתעצירה במגמת ההתחזקות של האוריינטציה הליב ישו, לכל היותר סביר

יש בתרחיש כזה .קולקטיביסטית-על חשבונה של האוריינטציה הממלכתיתידואליסטית וואינדי

היבטים הטכנולוגיים ב לגיטימציה חזקה להתמודדות מול האיום הגרעיני ולהשקעה בציבור

דיוןמעלה ל מגזר הביטחונילו למגזר החברתי משאבים מוגבלתצורך לחלק עוגת ה. הנדרשים לכך

ובאיום ינציונלוובאיום הקונ הצמצום לנוכח, שירות החובה של לגיטימיותהשאלת ציבורי את

.נגד איום הטרור "קטן וחכם" ןמקצועהטרור לעומת האפקטיביות של צבא

בהתקדמות יםמותנלדעיכת איום הטרור הסיכויים שנמוכה מאחר יש זה כיום הסבירות לתרח

לשלטון ברשות אחר עליית החמאסל. פלסטיני-הסכסוך הישראלי סוגייתבמהותית

.בעתיד הנראה לעין מצב זה נראה כרחוק מאוד מלהתממש הפלסטינית

.של גרעין ואיום ידואליתוואינדי-אוריינטציה ליברלית, חברתי טוב-מצב כלכלי: 3תרחיש )3(

הנובע חברתי-אך ישנו שיפור במצב הכלכלי, 2פוליטי דומה לזה של תרחיש -המצב הגאו

ברמת מצב זה מביא לעלייה. ידואליסטיתוואינדי-נטיות של האוריינטציה הליברליתמדומינ

בתרחיש זה הקושי הוא .לטוב הכללי החיים ולתפיסה אישית של מימוש עצמי על פני תרומה

האפשרויות שמאחר , הגרעיני האיום עםל המאפשר התמודדות "כנולוגי בצהח אדם טושימור כב

סימנים ראשונים (הכלכלית אוד ומגוונות מאוד עקב הפריחהבשוק האזרחי אטרקטיביות מ

גם מתוך רצון (זה צפויה לעלות שאלת שירות החובה גם בתרחיש ).לבעיה זו קיימים כבר כיום

לעבר סיכוי ללחץ ציבורי לשינוי מודל הגיוס ויש ,)רתילטוב החב תרומה למימוש אישי על חשבון

התמודד עם איום הגרעין באופן המיטבי ועל מנת לאפשר ל וטכנולוגי על מנת מקצועי, צבא קטן

.לאזרח תמקסימלי רותיח

למרות ש סיבה נוספת היא. 2כיום כנמוכה מהסיבה שהוזכרה בתרחיש הסבירות לתרחיש זה

בתהליך נראה כי מדובר, ידואליתוואינדי-התחזקות של האוריינטציה הליברלית מסתמנתש

.האיום הגרעיני הקיומי לנוכחבעיקר , ד ומהיריהיה ח ולא ברור אם המעבר, ממושך

, אינדיווידואליסטית- האוריינטציה הליברלית התחזקות, חברתי סביר- מצב כלכלי: 4תרחיש )4(

.משולב של גרעין וטרור איום, קולקטיביסטית- על חשבון האוריינטציה הממלכתית

- הליברלית האוריינטציה: יוםהתרחיש זה משקף את התחזקות המגמות הקיימות

איום הטרור יגבר .קולקטיביסטית-מתחזקת על חשבון האוריינטציה הממלכתיתידואלית וואינדי

הגרעיני בעקבות ההתחמשות יופיע האיום נוסף עליוו ,פלסטיני-הישראליעקב ההחרפה בסכסוך

.חברתי סביר לכל היותר-במצב כלכלי עלול להותיר את המשק השילוב. בנשק זה תהאיראני

התחזקות שלהלמרות . טחוני כפול הצבא זוכה ללגיטימציה גבוההיב של איום בבמצ

נדחק הצדה הדיון הציבורי במודל השירות העתידי, ידואליסטיתוואינדי-האוריינטציה הליברלית

מדובר במגמה זמנית עד ככל הנראה .טחון הבסיסית של אזרחי ישראל תחושת חוסר הבי בגלל

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

55

עקב החרפה במצב ל על גובה תקציב הארגון"מאבק מצד צה תקייםמ .לשיפור במצב הביטחוני

וכל זאת , גיסא במקביל מאידך ל להתמודד בשתי חזיתות"והצורך של צה גיסא מחד החברתי

. מוגבלתת משאבים קולחל אילוץ מתוך

הנעלם .נראה כרגע כבעל סבירות גבוהה להתממשות, הממשיך מגמות קיימות, תרחיש זה

אינדיווידואלית על חשבון -תהיה מידת ההתחזקות של האוריינטציה הליברלית מה הואהמרכזי

אתשפר ישגורם מפתח ות ילהתוכל התחזקות זו. קולקטיביסטית-האוריינטציה הממלכתית

החברה הישראלית בכלל שהנחה ב הכל ז. טוב חברתי- המצב הכלכלי העתידי למצב כלכלי

. מתמשך של טרוריוכלו להסתגל לאיום והמשק הישראלי בפרט

השלכות השינויים שהתרחשו בשנים : שנילק ח האחרונות על מודלים לשירות צבאי

ל "מודל הגיוס הנוכחי בצה. 1

להתייצב שנמצאו כשרים 18אישה מגיל וכל גבר מחייב , 1959- ט"התשי ,חוק שירות הביטחון .א

נדרשיםהדרוזים הצעירים יםוהגבר )גברים ונשים( יהודיםהצעירים הרק פועלב .לשירות צבאי

אורך השירות .לשירות רשאים להתנדב ותהאחרהעדות בני . ל"לצהלהתייצב לתהליך הגיוס

במקצועות מסוימים .יםחודש 24ושל הנשים על יםחודש 36הסדיר הנוכחי של הגברים עומד על

חיילים שחרור מוקדם ולעתים הצבא משחרר, קיצור או הארכה מובנה של השירות מתבצעים

צבאי עוסקים במקצוע בעלי משפחות שאינם, הלדוגמ(ועלויות לכוח אדםשיקולים הקשורים מ

).נדרש

יש, לנשים יםחודש 24- לגברים ו יםחודש 36של ף ורצרות יש ואהאף שרשמית השירות הצבאי . ב

זמן קצר "במדים"החיילים משרתים בחלק מהמסלולים הללו. בצבא מסלולי הסדר מיוחדים

.רות לתקופות מסוימותידחיית ש מאפשרים או לחלופין המסלולים, מעמיתיהם תריו

:מסלולי ההסדר שמונתלהלן

.רות של שנהימאפשרות דחיית ש :)חילוניות ודתיות(צבאיות - קדםמכינות )1(

5אורך המסלול . הסדר ןעמל יש "לצהשמסלול לגברים הלומדים בישיבות :ישיבות הסדר )2(

אם –כלוחמים (רות בפועל יחודשים של ש 16, רות של שנהיש דחיית :ובכללו ,שנים

.ת שעיקרו לימוד בישיבת הסדר"חודשים של של 32ועוד ) זאת הפרופיל מאפשר

פרק של תרומה עם" במדים"רות צבאי יל משלבים פרק של ש"בגרעיני הנח :ל"גרעיני נח )3(

28-כ) זאת אפשרהפרופיל מ אם –כלוחמים ( ל"נחהגברים משרתים ב. לאומית-יתחברת

חודשים 18- רות של כישל אפשרות נשים ישל. חודשים 12" אזרחיות"במשימות חודשים ו

יעודי יל "גרעין נחב אפשרות לשירות יש ,בנוסף .חודשים במשימות אזרחיות 8-וכ" במדים"

.לבנות דתיות

ת שלרוידחיית שמקנה ;שנת התנדבות של בני נוער במגוון משימות לאומיות :רותישנת ש )4(

.שנה

2011פורום קיסריה

56

אורך המסלול . ישיבהביחודי לגברים מהמגזר החרדי שאינם לומדים ימסלול :ל חרדי"נח )5(

חודשים 12ר ולימודים של "חי מיכלוח יםחודש 24רות של ימתוכם ש, יםחודש 36

.רכישת מקצוע והתנדבות בקהילה, המשלבים השלמת השכלה

ןאימשפחתם לרים יהודים שם לצעיימסלולים ייחודי :)ל"מתנדבי חו(ל "מח ימסלול )6(

במשך לפחות )מתאפשר אם – כלוחמים(פעיל רות יהמסלולים כוללים ש .אזרחות ישראלית

גיוס נדרשים לעשות י נבל "עולים חדשים מחו ,בנוסף. פעילויות נוספותצד ב, חודשים 14-12

).הרות תלוי בגילו של העולימספר חודשי הש(לכל היותר יםחודש 30ות צבאי של עד ריש

ים עתודת כוח אדם למקצועות נדרשים רמהמסלולים יוצ כמה :םימסלולי הכשרה ייחודי )7(

ישנם מסלולים. ואחריו )כדוגמת בתי ספר טכניים( לפני הגיוס –בחילות טכנולוגיים

יוקרתיים לצד מסלולים, כדוגמת העתודה האקדמית, המכשירים חיילים בעלי ידע אקדמי

התחייבות עם לימודים אקדמייםמסלולים אלו משלבים ."חבצלות"ו "תלפיות"כדוגמת

.לשירות קבע ממושך

חלק ניכר מהיחידות ההתנדבותיות דורשות שירות :מסלולי שירות ביחידות התנדבותיות )8(

חובלים. שנים מיום קבלת הכנפיים 9רות של יטייסים נדרשים לש, לדוגמה. נוסף בקבע

.שנים 3נדרשים לשירות קבע של

מסלול: בשני מסלולים עיקריים ,תום השירות הסדיר ניתן להמשיך ולשרת בצבא הקבעלאחר . ג

להמשיך וההחלטה הסופית אם, תהתנדבותי יאההבחירה בשירות הקבע .נגדים ומסלול קצינים

.ל"צהלרותו של החייל נתונה בלעדית יאת ש

על פי פרסומים(אזור לצבאות אחרים ב בהשוואה ל אינו מהגדולים"של צההצבא הסדיר ) 1( .ד

290,000-המצרי וכ חיילים בצבא 450,000לעומת ,ל"חובה וקבע בצה חיילי 186,000-זרים ישנם כ

צבא מילואים גדול ל בעת מלחמה נשען על"של צה האסטרטגיעיקר כוחו ). חיילים בצבא הסורי

מהשירות שתחרר משכל גבר . מרביתם בזרוע היבשה ,)על פי פרסומים זרים חיילים 445,000-כ(

החיילים משובצים בתפקידים . נדרשיםוכך גם נשים בתפקידים , הסדיר מחויב בשירות מילואים

שלהם ועל פי המיומנויות הנרכשות רכי הצבאוצ פי על ,בסדירבאית הצ תםעל פי הכשר, השונים

.באזרחות

ם ביצעו ילואיהמ חיילישל חלק הארי .בנטל המילואים ןשוויו- איהגבר בעשורים האחרונים) 2(

, של חיילי המילואים בעוד חלק קטן יחסית, כלל רתוילא שאו ימי מילואיםמספר מועט של

י ועשו ימ עסקו בפעילות מבצעית ושוטפת, יחודייםייקר חיילים קרביים ובעלי מקצועות בע

.רבים מילואים

המתקשרות למבנה הציבורי שאלות לסדר היום בשירות המילואים העלתה ןשוויו-תופעת האי) 3(

, 2008מיושם במלואו במרץ להיותשאמור ,המילואים החדשחוק . הנוכחי של שירות המילואים

להוציא (גיל הפטור ממילואים כי, חוק זה קובע :יוצר שינוי מהותי במודל המילואים העתידי

יתאמנו שוטפת אלא רק פעילות יבצעו כוחות המילואים לא, בשגרה ,בנוסף. 40-ירד ל, )חריגים

.יום בשנה 14ישרתו ולכל היותר

יגייס ל"אך צה, הגיוס למילואים ימשיך להתבסס על חובה כלליתששינוי מהותי הוא הקביעה )4(

.חירוםשעת ב מתוך מסיימי השירות הסדיר רק את אלו הנדרשים לו למילוי משימותלמילואים

מסוימת ויתור על במידה הוא, האישוש הרשמי, קיים במידה רבה כיוםמתשמצב זה אף על פי

.לפחות בכל הקשור למילואים, עקרון צבא העם

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

57

.להתייצב לשירות צבאים חייבי רים הדרוזיםגבוה היהודים הצעיריםכל , על פי חוק, כאמור. ה

סיבות גייסים ממתאינם 22%שאר . בלבד מחייבי הגיוס 78%- כמתגייסים בפועל כיום , עם זאת

לגברים ופטור לנשים מטעמי " תורתו אומנותו"דחיית שירות מסיבת הן הןשבהעיקריות ,רבות

פטור , פטור על רקע רפואי, פטור על רקע נפשי: סיבות נוספות הן). מהנשים 40%-לקרוב (דת

כרבע שוכבר בשנה הקרובה צפוי ,מדובר במגמה מתמשכת .פליליפטור על רקע , מטעמי מצפון

כך שמספר גם בהתחשב ב, תרנתונים אלו משמעותיים ביו .תגייסול לא י"מחייבי הגיוס לצה

לל אוכלוסיית כ כאשר בוחנים את. יותר עקב נשירה במהלך השירות המשרתים בפועל יורד אף

.ל"מתגייסים לצה אינםבגיל הגיוס מהצעירים 50%- כ יוםהכבר מתברר כי ישראל

כוחות המילואיםבמתוכנן הצמצום ה יחד עםל "המתגייסים לצה שיעורבם המתמשך הצמצו .ו

הצורך מצביעים עלומדינת ישראל שעוברים עלחברתיים כלכליים ו, משקפים שינויים מדיניים

.אלו רות הנוכחי מתוך חשיבה על הסתגלות עתידית לשינוייםישל הצבא לבחון את מודל הש

דמותות לגבי המייצגים שלוש השקפות שונו ,יוצעו שלושה מודלים לשירות בפרק הנוכחי

בו שלאופן נפרדלתת פתרון המודלים מנסכל . רה הישראליתל במרקם החב"העתידית של צה

.מדינת ישראל שעוברתצריך להסתגל לשינויים הארגון

צבא העםמודל . 2

יסוד של המודלההנחות . א

רכיבים והמאבק על השילוב וההכרה של, ישראל הוקמה כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית) 1(

העם עם הקמתו הנחות היסוד שהנחו את גיבוש מודל צבא, לכן .בפנים ובחוץ, לה נמשך עדייןא

נאבקת על וחצויה ומפולגת , יהיקולטת על, אנחנו עדיין מדינה וחברה בהקמה: עדיין תקפות היום

גם אם האיום הפיזי. הסכנות לקיומה הפיזי והתרבותי עדיין ממשיות כמו כן. גיבוש זהותה

ההכרה מצד מדינות האזור והעולם -ואיההסכמות הפנימיות - אי, על ישראל נחלשקיומי ה

.וקיימותזהותי שרירות -בייחודנו התרבותי

, צבא של חברה יהודית ואהל "צהש של אתוס זה היא משמעותו .ל כצבא העם"האתוס של צה) 2(

ם והערכייםיוגרפילנוכח השינויים הדמ. ןביניהעל כל המתחים המתקיימים , ציונית ודמוקרטית

ליברלי בחברה הישראלית יש להרחיב את המכנה המשותף בחברה ולהתאימו לרוח הוהשיח

ל במשימות חברתיות שאינן רק "את שיתוף צה, בזהירות, לבחון ובכלל זה יש, התקופה וצרכיה

יש לאומיים בהיותו הגוף היחידי ש-בנושאים חברתיים גדולהיכולת תרומה יש ל"לצה. ביטחוניות

יכולת ביצוע , כוח שיש להםאחד המוסדות הוא ו ,גבוההיוקרה בזוכה הוא , רחבנזוס סקונ לגביו

.ומשאבים

,הניזונות בעיקר מהשיח הליברלי, למרות ההכרה בקיומן של מגמות חברתיות משתנות )3(

והשותפות שימור עקרון האחריותהעכשווית של מדינת ישראל מחייבת עדיין את המציאות

בעקיפין יביא העם שימור וחיזוק צבא, לכן .כפי שהוא בא לידי ביטוי במודל צבא העם מיתהלאו

). לוגיוס לכ(החוק לפני שוויוןושל " למען המדינה"לחיזוק ערכים של

2011פורום קיסריה

58

כפי, היונק ממורשת ישראל וערכי הדמוקרטיה, ל לשמור על צביונו המוסרי"חובה על צה) 4(

לחימה בטרור בכלל זה, הדבר הכרחי בכל מתאר של לחימה .ולידי ביטוי ברוח מייסדי שבאו

. ה אזרחית חפה מפשעיהמוצא מחסה בקרב אוכלוסי

עקרונות למדיניות ופעולה לשימור וחיזוק מודל צבא העם. ב

אוניברסליות השירות )1(

i. קבוצות את השירות הדיפרנציאלי של, עד כמה שניתן, יש לחתור לשירות מרבי ולצמצם

, כלל האזרחים וכדי לאפשר תרומה של, במקרה הצורך. הן בצבא הסדיר והן במילואים, שונות

.הערבים גם, אזרחי לכל האוכלוסיות- שירות לאומי חייביש ל

.ii כגון הקבוצה " (פריפריאליות"כולל קבוצות ,ביטוי כל שכבות העםידי בצבא העם יבואו ל

, החלשות ץ להחזיר לצבא לא רק את השכבותיש לעשות כל מאמ). עולים חדשיםואומית ל-הדתית

ההתיישבות ובני גבוהוהכמו בני המעמד הבינוני , התדלדל בו בוצות אחרות שחלקןקאלא גם

.העובדת

iii. עקרון במטרה להחיל עליהם את ,להרחיב גם את גיוס החרדיםבהתאם לכך חובה על הצבא

שלוש . ל"בצה המקובלות והנהוגות על פי אמות המידה להכו – האחריות והשותפות הלאומית

, ל"חרדים שלא שירתו בצה עשרות אלפי. על הפוטנציאל המלמדל החרדי הן מיעוט "פלוגות הנח

.שמזיקה בכל המובנים לצבא ולחברה כלכלית- הם פצצת זמן חברתית, נעזרים במדינהחלקם ש

vi. חירום ויסו רק לשעתאנשי מילואים יג הקובע כייש לבחון מחדש את מודל המילואים החדש

" מכרסם"זה עניין ).טק- יגויסו בעיקר הלוחמים ואלו העוסקים בהיי(והגיוס לא יהיה אוניברסלי

שכן אנשי המילואים הרוצים לשאת בעול ולחוש שותפות ואחריות נדחקים , במודל צבא העם

החלפתאת , יש להעלות נושא זה לדיון מחודש ולבחון את הוותק הנדרש למילואים. לפינה

אחדות למנוע מצב שבו בעוד שנים זאת כדי. ב"וכיו, מקצוע בהתאם לצרכים והגיל המשתניםה

פי ישאו בעול המילואים עלישכן רק אלו , טק- פחת המוטיבציה לגיוס למקצועות הלחימה וההיית

. המודל החדש

v. על נים וסרב להפחית בקשות לפטורים ולהקשות על משתמטים, לתת לגיטימציה לגיוס כדי

מפורשת בדבר הצורך אמירה ובכללו, ל להציג מסר אחיד וברור ביחס למדיניות הגיוס לצבא"צה

רות צבאי יש לצמצם זכויות והטבות אזרחיות למי שלא מילאו את חובתם בשי .אוניברסלי גיוסב

, חקיקה ל ידיע(חשוב מאוד להגדיר את אחריותה של המערכת הפוליטית ביחס לכך .או לאומי

).שללמ

vi. של משרתי קבע בלבד עלולה לפגוע באחריותו של כל אזרח ואזרח ל לצבא"הפיכת צה

ובמוטיבציה לחבל ברוח ההתנדבות ,שותפות והתרומה לביטחון המדינה ושלמותההובתחושת

.למיניהם והשתמטות של בעלי היכולת" בריחה"של הנוער לשרת ולתת לגיטימציה ל

תלשונּו הקשבה ד עםבד בבחיזוק הממלכתיות )2(

i. לקידום ל בחברה הישראלית הוא משמש לעתים קרובות פלטפורמה"נוכח מרכזיותו של צהל

אולם יש . לחברה ולפעמים הדבר אף תורם, אין מנוס מכך. נדות בנושאים חברתיים וכלכליים'אג

יטית ולהדגיש נדה פול'אג או גופים בעלי/קבוצות אינטרס ו ל ידילהיזהר מניצול לרעה של הצבא ע

.לקידום עניינים סקטוריאלייםנאותה כי הצבא איננו מסגרת

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

59

ii. ויכוח וה פוליטיים כתירוץ להשתמטות או סרבנות מכניס את- םישימוש בטעמים אידיאולוגי

לפי כללי ,פוליטיות-הרוצה להשפיע ולשנות יפעל במסגרות החברתיות. הפוליטי לצבא

.ובסמליו ידי שימוש בצבא ולא על, הדמוקרטיה

iii. סקטוריאליות ויצירת סביבות שירות מיוחדות לקבוצות" פשרות והנחות" מחדשיש לבחון ,

".ההנחות והפשרות"ויש לבחון מפעם לפעם את הרלוונטיות של

vi. לפיהשתפיסה יש, כידוע. ל להימנע מתיוג סקטוריאלי של יחידות צבאיות"חובה על צה

, לאומיים - דתייםהגולני עם המזרחים ו –צה חברתית מוגדרת חטיבות מסוימות מזוהות עם קבו

ידי שילוב חיילים ויש לטשטשה על ,חלוקה זו מזיקה וחמורה. 'וכו, מדינותהעם עולי חבר גבעתי

אסון לצבא ולעתידם של התיוג והסטיגמות הרות. העדות והשכבות בחטיבות אלו, מכל המגזרים

.המרכיבות את כלל הצבא וח צבא העם גם ביחידותויש להביא לידי ביטוי את ר, בוגריו

v. מימוש ורא(שחלקן אף שנויות במחלוקת , ל נדרש לבצע משימות לאומיות"בתקופה שבה צה

השיח הצבאי והציבורי על פחד , למשל, כך. ל לנכר חלקים מהציבור"אסור לצה, )ההינתקות

להימנע מכך כמו יש .ולנזק רב מפני השתלטות הדתיים על הצבא גורם לדמוניזציה של הדתיים

. מהשיח על ירידת המוטיבציה של בני הקיבוצים גם

שוויון הזדמנויות )3(

i. טק - היי –הצבאי ההבחנה בין סוגי השירות)high-tec (טק - לעומת לו)low-tec(

בישראל ל לשתי המיומנויות הופכות אותו למעצב תשתית לכל המשק והכלכלה"הזדקקות צה

, לכל מתגייס המעניק הזדמנויות שוות, התפיסה של צבא העם. טק- טק ולו- ייה –ות בשתי הרמ

מסביבה וחלשות מחייבת העדפה מתקנת וטיפוח מתמיד של פוטנציאל הבאים לצבא משכבות

על הזדמנויות שוות גם למי שגדלו בסביבה מקפחת לתתל "בכוחו של צה. מפלה ולא מטפחת

הוא " עתידים"פרויקט . טק- ההיי מספרם בקרב קבוצות מתן הכשרה נוספת שתגדיל את ידי

ההשקעה בהעדפה מתקנת חיונית .אפשרית בסיוע הצבא כלכלית- חברתיתניידות שלכך דוגמה

בהקשר זה חשוב להדגיש כי .רות בצבא ובחיי האזרחותיומתגמלת ויוצרת מחויבות עמוקה לש

שכן גורמים כמו משרד ,חברתיים יםל אינו צריך להיות הגוף המרכזי והיחיד שדואג לצרכ"צה

.קשיי החברה החינוך עלולים לפטור עצמם מלעסוק ומלהתמודד עם

ii. בצבא להתקייםות וסיפשמ, העדפה מובנית מראשאו פרקטיקות מיון המבוססות על אפליה,

".ההמשך דור"מנגנון האפליה בחיל האוויר שנקרא , הלדוגמ .שליליות ומחייבות שינוי

לות כלכליתהתייע )4(

את חובה על מנהיגי המדינה והצבא להגדיר, השדרה של החברה עמודל צבא העם ו"היות צהב

הצבא להיות חובה על, מצד שני. לו את האמצעים הדרושים לו תתלו יעדיו וסדר יומו, מהותו

מקצועי ולדבוק נהלות ובכוח אדם לאיבמ, להיפטר מעודפי שומן במטות, יעיל וחסכוני, ממוקד

.הצנע לכתההאישית ו ההדוגמערכי ב

דימוי והסברה )5(

i. רושםהמתקבל בציבור . ל יקפיד לתת ביטוי לפלורליזם המבטא את רוח העם"חשוב שצה

בתקופה .דבר המעורר מועקה כבדה –פי הקברניטים על" מתיישר"ל הומוגני בדעותיו ו"שהמטכ

למגוון הדעות שהצבא ייתן ביטוי חשוב קרדינליות קבלת החלטות חייבתהמסוערת ומבולבלת

כדי למנוע ) ללא חשש( יש לעודד פלורליזם וחילופי עמדות. והעמדות המקצועיות הקיימות בתוכו

.

2011פורום קיסריה

60

אמירה ברורה תוך , זאת. גיסא הדלפות מגמתיות מזיקות מאידך גיסא או השתקה מחד

.תוך הקפדה על אחדות המעשהמשהחלטות הקברניטים תבוצענה עד תום ו

ii. ל לפתח ולאפשר מנגנוני שיח ובירור פנימיים כדי לאפשר הלימה בין דמותו בפועל לבין"צה על

אותן שומר לעצמו ובמסגרתו את בעיותיו ואינו מקרין הצבא שמאחר . דמותו המוקרנת החוצה

אך כלפי חוץ מספר את מה שהוא רוצה, הצבא חושב את מה שהוא חושב על עצמו(חוץ כלפי

. להתמודד אתה אלא אין בררהבעיה מדחיקים עד ישכאשר . נוצר דיסוננס ,)יושישמעו ויחשבו על

.ל עצמו"צהבל שמקורו "הדבר נותן לגיטימציה להדלפות ולשיח ביקורתי על צה

iii. הגם שאין זה תפקידו. זהו כורח המציאות .הסברה על צדקת הדרךהחינוך והאין להרפות מ

,מערכות החינוך, בכך יחד עם ההנהגה הלאומיתחלק פעיל לקחתעליו , ל"הבלעדי של צה

.ומעצבי דעת הקהל התקשורת

שיתוף ודיאלוג עם גורמים אזרחיים )6(

i. ל נופל"אמנים ומעצבי דעת קהל גורם לכך שלעתים צה, סופרים, מיעוט השיח עם אנשי רוח

ומעצבי דעת וחשיח רצוף ומתמיד עם אנשי ר. פוגעות ביוקרתוהקורבן למתקפות ביקורת חריפות

ועשוי גם להועיל הוא חיוני, תוך כבוד הדדי ושמירת זכותם של חוגים אלה לבקר ולהתריעמ, קהל

.לדימויו של הצבא ושמו הטוב

ii. דרךב, ל ודמותו"בצהשירות ה שעניינןת וגיבוש עמדות בסוגי ם שלבתהליכילשתף אזרחים ש י

תוך יצירת במות , זאת. חברה- חסי צבאעקרון האחריות והשותפות הלאומית ובי של מימושה

תנועות ו תקשורת, כמו אקדמיה ,לשיח מתמיד עם גורמים אזרחיים וארגונים חברתיים שונים

.חברתיות

iii. צוות החשיבה של מסקנותהיעקוב מעת לעת אחר שיש למסד פורום של אנשי צבא ואזרחים

.ברתיות והדמוגרפיותלגבי שינויים וההתפתחויות הח" עם היד על הדופק"ויישאר

המבטא את רוחה וחזונה של מדינת, אחד מביטויי הנרטיב המלכדהוא צבא העם : לסיכום

בסיס את ,ואף להרחיב, ל להקפיד לשמר"על צה. ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

כך יהיה . ופתיחות לרוחות התקופה הקשבה בעזרתרלוונטיות אגב שמירה על הלגיטימציה שלו

ביקורת , סרבנות ערכי הליבה שלו ולהתמודד בהצלחה עם תופעות כמו על רוק דיו לשמל חז"צה

.מיקוח תקציבי ולחצים פוליטיים, חיצונית ופנימית

צבא העם המתקשרות למודל הערות נוספות

סדיר בהיקף גדול וצבא מילואים בעל הכשרהמעבר לחשיבות הביטחונית של שמירת צבא )1(

היחיד ,המודל רואה בצבא את הפתרון האפשרי, פוליטי-צב הגאויחול שינוי במאם , מקיפה

.שמירה על מכנה משותף המלכד את העםללהמשך שימור הזהות המשותפת ו, אולי

של העשורמידה מסוימת נדמה כי מודל צבא העם מתיימר להאט את תהליכי השינוי ב )2(

צריכיםא העם לבסס את אתוס צב כדי .באוריינטציה החברתית במדינת ישראל ןהאחרו

לפעול מודל זה ממליץ ,ואכן .ל"חלקים נרחבים בעם לתת את תרומתם ולהתגייס לצה

)הסברלה נותן אינומודל וה(ית העיקר הבעיה. ה נוספותילהרחבת הגיוס לשכבות אוכלוסי

בו יש נסיגה במספר המתגייסים וירידה ש –המצב הנוכחי . זאת ן לעשותא כיצד ניתהי

- נובע במידה רבה מהשינויים הכלכליים – קרב האליטות הישנותהלוחמים מבשיעור

לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ללא שינוי מהותי. והביטחוניים בעשור האחרון חברתיים

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

61

עוד קצת מודל צבא העם עלול להתרחק – ן זהישינוי ממובלי ,אלו םבאינדיקטורי

.שחולפתכל שנה עם מהמציאות

הפגיעה הכלכלית ההיסטורית שנגרמת נותן לה מענה היא ו אינהמודל נקודה נוספת ש )3(

העבודה ע של כשלושה שנתונים בכוח קבו" חור"דבר יוצר ה .שירות חובה ארוך ומקיףמ

הצבא משתמש בכוח האדם ). מתגייסים אינם יצרנייםמאלה שאינם חלק ניכר שגם מאחר (

בעבודות מסוימות קצועיותמוריד את רמת המזה ועל ידי הזול גם למשימות שאינן צבאיות

מסייע בעקיפין להגדלת או) מורות חיילות במקום מורות שסיימו תואר ראשון, לדוגמה(

לאורך זמן כפי ההקטנת הדיפרנציאליות וגיוס חלקים רחבים יותר מהאוכלוסיי. האבטלה

.לשינוי המצב הקיים תרוםלא ל יםמודל זה עלולשמציע

התנדבותי-צבא מקצועימודל . 3

הנחות היסוד של המודל. א

היותה של. פעם אסטרטגי הטוב ביותר איהביטחוני צב המדינת ישראל נמצאת כיום במ )1(

מצד ינציונלוובאיום הקוניחד עם ירידה המעצמה הדומיננטית היחידה צות הבריתאר

.ת הסיכוי למלחמת קיוםאמצמצמות מדינות ערב

כדוגמת(ת של הגורמים המסורתיים שינויים טכנולוגיים בשדה הקרב והפחתת החשיבו )2(

ק סורי "וטק ,כדוגמת סכנת הגרעין מצד איראן(גורמי איום חדשים יחד עם עלייה ב )השריון

כ "היקפי סד הצורך בשמירה עלהשאלה בדבר מעלים את ) יקונוונציונאלבעלי ראש לא

ש להם שי, צעים אחריםיות מוחלפים באמהיכולים לה, ומילואיםשל חיילי חובה גדולים

.יותר אפקטיביות רבה

הישראלי הצעיר .העבודה שוקעל גדול חברתי - הסדיר מהווה נטל כלכלי השירות הצבאי )3(

מתו למשק תרו מתחיל את לימודיו מספר שנים מאוחר יותר לעומת עמיתיו במערב וכך גם

גורם .הוא מן הנמוכים בעולם בישראל הצעירים המשתתפים בכוח העבודהשיעור . הישראלי

התקציב העומד לרשות מערכת על פיןמשפיעה בעקיה זה מהווה מעמסה קבועה על המשק

.הביטחון

לחברה הייתה ביצירת גורם מלכד ,הגנה לישראלהמעבר להיותו צבא ,חשיבותו של צבא העם )4(

בישראל חברתייםהשינויים העקב . ההיתוךכור כחלק מאתוס, שראלית בראשית דרכההי

והכרה בבעייתיות של תרבותיות הקיימת בישראל-יש הכרה ברב במהלכםש, בעשור האחרון

ן למצוא מלכד ואם לא נית ולהיות אותו גוףלהוסיף עולה השאלה אם הצבא צריך , אתוס זה

הגנה – להתמקדות במטרת הליבה שלו הצבא את" ישחרר"אשר ,אזרחי ,מכנה משותף אחר

.על מדינת ישראל

מאוריינטציה דומיננטית מעבר הדרגתי יתבחברה הישראלמתרחש שור האחרון בע )5(

מעבר זה מתבטא גם . אינדיווידואליסטית- קולקטיביסטית לאוריינטציה ליברלית- ממלכתית

בעבר השירות הצבאי נתפס כרכיב חשוב בזהותו של הצעיראם . ל"בהתייחסות לצה

בטוב הגם במחיר פגיע, האינדיווידואלפתחותו האישית של יום הדגש עובר להתה, הישראלי

.המשותף

2011פורום קיסריה

62

הקריירה "ש כדיבהקשר זה היא השתמטותם של ידוענים צעירים מהצבא מייצגתההתופעה

- והאי, יורד בהתמדה המשרתים בצבא מקרב האוכלוסייה הרלוונטית שיעור". לא תיפגע

, לצעירים אלוהישראלית החברה ה שליחסשינוי מסוים בהדבר מתבטא גם ב. שוויוניות גדלה

שינוי תוצר לוואי של היא תופעה זו .ולם לא בקיצוניות כפי שהיה בעברמסויג אין יעד שהוא

בחברה הישראלית אינם תופסים עצמם שוב שחלקים מאחר . במדינת ישראלשקורה תודעתי

גובה ממנו את השנים אשר ,על הצעיר המוטל" מס"עולה שאלת ה, באיום קיומיכשרויים

.הטובות ביותר שלו

ותודעתי על בניצריך לעבור שינוי מ 21-ל בתחילת המאה ה"נראה כי צהמכל האמור לעיל )6(

שינוי זה. לפניולו לעמוד בצורה המיטבית באתגרים הביטחוניים העומדים מנת לאפשר

להצליח שיאפשר לו ,מקצועני יותר, טובת קונספט אחרם להענטישת קונספט צבא מחייב

.בכך

.)בשכר( שירות מקצועי התנדבותיהוא ות אלו שיכול לתת מענה לבעימודל שירות אפשרי )7(

ל פיע ).בריטניה וגרמניה, צות הבריתאר, לדוגמה(ם זרים ימודל זה דומיננטי בצבאות מערבי

בתום כל ו ,הצבא מגייס מתנדבים לשירות בשכר מלא למשך מספר שנים, עקרונות המודל

. המשכה עלתקופת שירות שני הצדדים רשאים לסיים את ההתקשרות או להחליט

ל"בצה התנדבותיה עקרונות מבניים של מודל הצבא המקצועי. ב

לשירות יהיה רשאי להציע את מועמדותו) במגבלות ביטחוניות ופליליות מסוימות(כל אזרח )1(

המפתח היחיד .לגבי גיוסו או דחייתו של המועמדבלעדית לצבא תהיה זכות החלטה . בצבא

.יכולתו להצליח בתפקיד צבאי נדרשהיה אם לגייס מועמד י ו יוחלטפיעל ש

שיווקית מערכת ל יקים"צה, ל מנת לשמור על מכסת מועמדים שתספק את דרישות הארגוןע )2(

). 'וכד אוניברסיטאות, בתי ספר תיכוניים, תקשורת(גיוס פוטנציאליים רחבה במוקדי

בצבא מקצועי, ידגיוס ומוצא לו תפק ט כל חייל ברל קול"בו צהש ,בניגוד למצב הקיים כיום )3(

הדבר יביא .קוח האדם יוגדרו במדויודרישות כ, רצופהרך הערכת מצב יעהתנדבותי ת

אבטלה הסמויה וגיוס חיילים שעלותם אינםכדוגמת תותופע חיסול שללהתייעלות ול

ככל האפשר התייעלות על ידי צמצום תפקידי מטה ועורףליצור השאיפה היא .מצדיקה זאת

).קלסית וטכנולוגית(ים תומכי לחימה ושל לוחמים בתפקיד והתמקדות

לבחון כדי ערכו מיונים מקיפים לכל מועמד לתפקיד צבאייי .תשתנהלית "מערכת המיון הצה )4(

רק בתפקידים איכותיים היום הקיים נוהל , למקצועות ספציפיים את הפוטנציאל שלו

בתהליך "גיאותש"השמספר מאחר , ההשקעה הנוספת בתהליך אמורה להשתלם. במיוחד

.המיון יקטן

מדובר. חוץ כל עבודה שאינה קשורה באופן ישיר לתפקידים ביטחונייםל יוציא למיקור "צה )5(

.מתקנים אבטחת – ובאופן חלקי ,בידורותחזוקה , מזון, ניקיון, הובלהכמו בתחומים

תויעילו להשיג מקצועיות כדיללא הפרעות החייל יעסוק במקצועו הצבאי היא שהשאיפה

.תומקסימלי

. חומריים תתורגם למשאביםמגיוס סלקטיבי והקטנת כוח האדם העודף ההתייעלות הצפויה )6(

ת ההכשרה של החיילים ועמקת תכנילופיים ולהחאמצעים לרכישת אלו יופנומשאבים

.ציוד איכותישיעבדו עם וכך יתקבלו חיילים מקצועיים יותר ,מקצועות השונים

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

63

צורך להרחיב את מסלולישיהיה תכן יי, שמריל האיכות לקצונה ילוודא כי פוטנציא על מנת )7(

.האמריקאי את מסלולי הכשרת הקצינים בצבאכדוגמה ניתן לראות . הכשרת הקצינים

). פוינטוסט למשל ( צבאיות של זרועות הצבאהמכללות ה הוא מסלולביותר יוקרתי ה המסלול

הם דיהם באוניברסיטה ובתמורהשל צעירים אשר הצבא מממן את לימוהוא המסלול השני

מהקצינים באים 10%שרק ( המסלול השלישי. משרתים לאחר מכן כקצינים למשך שש שנים

בצבא הפועל דומה לזה באופן, של קצינים הצומחים מקרב החיילים בשטחהוא ) ממנו

.הישראלי

דרגהלבעלי (פי שלושה פרמטרים עיקריים קבע על יחיילים יהיה דיפרנציאלי ויהשכר )8(

אזרחי ושמירה על אטרקטיביות מול שוקרמת המקצועיות הנדרשת , רמת הסיכון): מקבילה

מהיום השכר ישולם לחיילים המקצוענים החל). במקצועות טכנולוגיים, לדוגמה(מקביל

.הראשון להתגייסותם

תהליך יתקיים מון אפקטיבית ובסדרי כוח נדרשיםעל מנת לשמר כוח מילואים ברמת א )9(

תוסיף לבוא של כוחות המילואיםהעיקרית המסה , שךבפרק זמן ממו, שבמהלכוי הדרגת

במתכונת המתוכננת על פי חוק המילואים ,של היום הסדיר צבאל התגייסושמקרב החיילים

:דרכים תיל בש"של צהמילואים העתידי הכוח רייווצבמקביל . החדש

i. מצד התחייבות (לואים רות המיילש מקצועיה רות ההתנדבותייגיוס פורשים מהש

).רות עתידי במילואיםיהסדרי ש לע רות מקצועייחוזה לשהבעת חתימת המתגייס

ii. מבצע ההתנדבות למחסומים בקו התפר ,כגון(בעבר ל "הצלחת מבצעי ההתנדבות לצה

.רות מילואים בלבדיהתנדבות לש :לסמן מקור גיוס עתידי היכול) אחדות לפני שנים

סופי שבוע כמהל זה יהיו אזרחים אשר יעברו אימונים במשך במסלו חיילי המילואים

רום אוירות בעת חיקראו לשיחיילים אלו י). יום 14-כבמשך (ואימון מרוכז פעם בשנה

רותם יזכו חיילי המילואים ובנייבעת ש. מומחיותם תידרש למשימות ספציפיות אם

סמליות ילים אלו הטבותחי יקבלובנוסף . חייל בקבע שמקבלהזכויות כל במשפחותיהם

. ארצות הבריתמודל מעין זה מופעל בהצלחה בצבא . מהמדינה גם בשגרה

ינהל יחסיםו ארגון הממומן בידי משלם המסיםבכל עקרונות המתחייבים הר על ל ישמו"צה )10(

ימשיך המטרה היא שהארגון. בוני אמון עם התקשורת ועם גורמים רלוונטיים אחרים

.פוליטי-מקצועי ואבתור גוף בשדרות העם שיש לוה הרחבה לשמור על התמיכ

התנדבותיה הערות נוספות המתקשרות למודל הצבא המקצועי. ג

השינויים החברתיים והפוליטיים, בראייתו. מודל זה מנסה ליצור מציאות ישראלית חדשה )1(

רתיותבעל מטרות חב העםמצבא ברמה היישומית בר עֲ מצדיקים שינוי קונספטואלי וַמ

עצמו את המנסה להתאים ,קטן ויעיל ,א מקצועילצבמטרת הליבה שלו נוסף על ומלכדות

. 21-במאה ה העומדים לפניוהסביבתיים הביטחוניים לאיומים יהאופטימל באופן

:מודל זה מעלה שאלות מהותיות )2(

i. האם ?רה של מלחמה כוללתבמק מודל צבא העםאת יכול להחליףצבא קטן ויעיל האם

מדובר גם כאשראיום הטרור לנוכחמסוגל לעמוד במשימות העומדות לפניו יהיה ל "צה

?בצבא קטן שאינו נסמך על מסת מילואים גדולה

ii. עולות בהקשר זה ?מקצועי בעות ממעבר לצבא התנדבותיהחברתיות הנוהתוצאות ןמה

:שאלותכמה

2011פורום קיסריה

64

)i( צבא מודלעל לוותר דיים כדים יסודותיה החברתיים של מדינת ישראל חזקים אה

? העם כגורם מרכזי מלכד

)ii( בצבאות מקצועיים אחרים)כי הצבא המקצועי מתברר) כדוגמת הצבא האמריקאי

חלק ניכר מהמתגייסים . הנמוך הכלכלי-החברתילמעמד פתח מילוטמעין משמש

מצב זה . ממנו הם הגיעושבמקום " ללא עתיד"היו ש אנשים החוגרים הם שדרותל

האליטיסטית ברובה לבין החיילים שדרת הקצונהאת הפער בין מחריף

".פשוטים"ה

)iii( אשר איכות אנשיו וצמיחת שדרת הפיקוד, ל"מנוע מצב דומה בצהל כיצד ניתן

צבאות אחרים לעומתהאיכותי מיתרונו חלק הן הפשוטים החייליםשדרת וך מת

?באזור

)iv( ותר ארגון הגדול בילעמוד כלכלית ויישומית בשינוי כה מהותי באפשר האם

?מדינת ישראלב

גיוס כללי ואחריו שירות חובה דיפרנציאלי: מודל ביניים. 4

הנחות יסוד. א

לאומי על חשבונו של האתוס- מתחים הנובעים מהתחזקותו של האתוס הליברליה נוכחל )1(

שינוי במסגרתם מתחוללשתהליכים הלאומי בחברה הישראלית מתפתחים בהדרג-יהממלכת

:הישראלית עצמו לשינויים בחברה את להתאים כדי ל"נות של צהבמודל ובדפוסי ההתארג

i. מקצועות צבאיים מסוימים לרשמי באופן: באורך השירות ובתגמול דיפרנציאציה

חיילים אשר עלותםכן משחררים . שירות צבאי מקוצר יש) אבטחת מתקנים ,למשל(

יותר ל גבוהלוחמים ותומכי לחימה מקבלים תגמו. לצבא גבוהה והם אינם נדרשים

.מחיילים עורפיים

ii. בעבר בפניהן אחרים שהיו סגוריםבמקצועות ות לחימה וגובר של נשים במקצועשילוב:

במקצועות מסוימים נשים (לחובות הגברים במקצועות הללו נשים החובות השוואת

).תקופת שירות דומה לזו של הגברים לשרת נדרשות

iii. המקטין את הנטל על , וק המילואים החדששינוי מודל המילואים כפי שמשתקף בח

.המילואים ומגדיל את התגמול הניתן בגינו חיילי

iv. בעיקר (ה בשיעור בני הנוער שאינם מתגייסים יעליהבעקבות : צמצום האוניברסליות

עמידה -אימשירות עקב ה במספר מקבלי הפטור יעליהו) "תורתו אומנותו"באמצעות

שנתון כל שיעור המתגייסים מקרב ירד ,ת דמוגרפיותמגמובשילוב עם , גיוס בתנאי סף

רשמי מודל הלשינוי אטי אך מתמשך בתהליכים אלו מובילים .50%יעור של לידה לש

פער בין המצב בפועל לבין המטרה המוצהרת ויוצר ידי ל דבר המביא, של צבא העם

.בנטל תחושת תרעומת מצד אלו הנושאים

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

65

-ובאי ל בצמצום ככל האפשר של הפגיעה בזכויות הפרטהדוג – לאומי-שהאתוס הליברליאף )2(

רואה מודל זה – ברתי לבין זכויות האזרח הבסיסיותיצירת זיקה בין התרומה לטוב הח

מהסיבות ,ל ובין היות האדם אזרח במדינת ישראל"חשיבות בזיקה שבין השירות בצה

:האלה

i. פלגים .מכנה משותף להם נותןגוף המארגן את האזרחים במסגרת לאומית ו ואהצבא ה

,בצבא זה עם זה באים במגע, נפגשים בנסיבות אחרות שאינם, שונים בחברה הישראלית

נהנה מאמון מרביתשהגוף היחיד הוא הצבא שתכן יי. לומדים להכיר את האחר ואף

לגשר על השסעים בחברה שיכול היחיד שהוא יתכן יוככזה , פוליטי- כא הציבור ומתפיסתו

.הישראלית

ii. צבא שלילת האפשרות שלתאפשר ה על בסיס ערכי משותף לצבא ולחברה האזרחית שמיר

הצבא עצם היות בסיס. כקסטה נפרדת הפועלת על פי ערכים שונים מהחברההמתנהל

הישראלית תבטיח גורמים מכל המגזרים בחברההחובה ובהמשכיות המגיעה מבגיוס נתון

רות צבאי ישהוא זה סיס למודלהב, ולכן. את המשך התפיסה הדמוקרטית של הצבא

.דמוקרטית היותו אזרח במדינהאת הזהות הישראלית של האדם והמדגיש את

כיום קיצור זמן שירות החובה באופן משמעותי יאפשר לאוכלוסיות שונות אשר אינן משרתות )3(

המשותף יעשה מאמץ להתאים את המסגרת למכנהי. לית"השתלב במסגרת ההכשרה הצהל

שוויוניות הדבר יאפשר. תוך עריכת התאמות מיוחדות לאוכלוסיות שונות, הרחב ביותר

.גדולה יותר ויחזק את תחושת השייכות של כלל האוכלוסיות לחברה הישראלית

עקרונות מבניים של מודל הביניים. ב

עשה מאמץ להרחיב אתיי .להיות נדבך מרכזי בקיומו של הצבאיוסיף ל "לצהגיוס החובה )1(

הצבאי הדבר נובע מתפיסה הרואה בשירות. רב מעגלים שאינם מתגייסים כיוםהגיוס גם בק

.בשמירה על הלכידות במדינת ישראל ועל הדמוקרטיה אלמנט חשוב

זהתהליך . דיפרנציאציהל תהליך של יחתלאחר פרק זמן של גיוס חובה לכלל המתגייסים י )2(

- של צבא התנדבותי מודל וואחרי מאודאשר בקצה אחד שלו שירות חובה קצר על רצףנמצא

מקצועות נדרשים ממשיכים בעלי ובקצה השני שירות של כשנתיים ואחריו רק ,מקצועי

וגמאות אפשריות המייצגות שני צדדים ברצף שתי דלהלן .בגמול מוגבר, לשרת תקופה נוספת

:זה

גיוס כללי קצר ואחריו שירות קבע התנדבותי

בין ( שירות זה יהיה קצר. המשותף לכלל המתגייסיםשמר גיוס חובה כללי יהמודל מציע כי י

לצד , "טובה אזרחות"עיקרו פרק הכשרה בסיסי ומתן דגש על ). שלושה חודשים לשישה חודשים

המשך השירות על בסיס יהיה לאחר תקופת הכשרה זו. הקניית יכולות בסיסיות בתחום המקצועי

).תגמול בשכר מלא(וולונטרי ויתוקצב בהתאם

:נקודותכמה זה מדגיש מודל

i. משימה בעיקריהיה שירות החובה : ל בחברה הישראלית יהיה דיפרנציאלי"תפקידו של צה

להתאמת ניסיוןב ינוך לאזרחות וגיבוש זהות לאומיתשמטרתה ח, אומיתל-חברתית

. המסגרת לצרכים ייחודיים של קבוצות שונות

2011פורום קיסריה

66

ii. תבסיסי תחיילּו משימות פשרשתא(כשרה צבאית בסיסית פעולה של התיעשה בתקופה זו (

מאפיינים של יהיו לצבא לאחר תקופת שירות זו .מיון לקראת אופציית שירות הקבעערך ייו

.יעסוק אך ורק במשימות ביטחוןוהצבא , מזהמשתמע ההתנדבותי על כל - צבא מקצועי

iii. לפיכך . המועמד שלהבלעדית נתון להסכמתו ו השירות לאחר פרק החובה יהיה וולונטרי

לצד, שירות החובה יופעל לפני ובמהלך תקופתוהוא , גובש מערך לשיווק שירות הקבעי

.ממושך מיון הבוחן את יכולתם של המועמדים לשירות צבאיהמערך

ל תהיה זכות ההחלטה את מי"לצה. גיוס מועמדים ראוייםלל יעשה מאמצים "צה

עשה מאמץ לשלביי. י לדחותממהמועמדים הרוצים לשרת שירות וולונטרי לגייס ואת

הבחירה אם להתגייס , כאמור .מנגנונים למניעת אפליה קבעוימועמדים באופן שוויוני וי

המודל מצמצם מאוד את זה ועל ידי ,מועמדללשירות צבאי ממושך נתונה בראש ובראשונה

. השירות הצבאישל המרחב הכופה של המדינה בהקשר

iv. הדבר יאפשר .בה יביא לחיסכון רב במשאביםבזמן השירות של חיילי החוהגדול הצמצום

הולם תגמול אפשרתכן י. התמקצעות של משרתי הקבעלהפניית משאבים להכשרה ו

.ההתנדבותי שמר האטרקטיביות של השירות הצבאייתו, לחיילים אלו

גיוס כללי ואחריו שירות חובה דיפרנציאלי

שירות החובה .לכלל המתגייסים ישמר גיוס החובה האוניברסלי המשותףימודל זה מציע כי

, עד שלוש שניםתקופה של בעקבותיו יהיה שירות חובה משלים לו, יםחודש 24-18- משך כיי

מודל .המשרתים בתקופת השירות הנוספת יתוגמלו בשכר הולם. למערכים נדרשים בלבד

.היוםהמילואים יהיה זהה למודל הקיים

:נקודותכמה מודל זה מדגיש

i. וונהוהְכ יאפשר התייעלות ממוסדתהדבר . באופן רשמי ומוסדר היוםיים מיסוד המצב הק

.נדרש להן ל"צהשנכונה של כוח האדם למשימות

ii. כבונה שמירה על ייעודו של שירות החובה, עקב תקופת ההכשרה הארוכה, מודל זה מאפשר

. מילואיםכוח מרכזי וכמכין כוח אדם למשימות ה

iii. ית לגבי המשך שירות חיילים מעבר לתקופת החובהל תהיה זכות ההחלטה הבלעד"לצה

ההחלטה תתקבל על פי מידת נחיצותו של החייל. עד לשירות של שלוש שנים, הבסיסית

.תהליך האיתור והמיון יתבצע לפני ובמהלך תקופת השירות הראשונה. למערכת

iv. גוברתה הבחנ ל ידיבסיסי לגיטימציה לדיפרנציאציה בשירות הצבאי עליצירת ל יפעל "צה

קרבי לכל השאר על מנת לשמר מוטיבציה בקרב-ובתגמול בין מסלולי ליבה סבסטטו

.לשירות חובה מלא של שלוש שנים המתגייסים

v. חלופית עשה מאמץ לשלב מנעד רחב יותר של אוכלוסיות במסגרת השירות הצבאי או במסגרתיי,

.השוויוניות - מצם את איעל מנת לצ ,כדוגמת שירות לאומי בתקופת שירות החובה הבסיסי

vi. ל לחיזוק "יפעל צה, הכשרה בתחום המקצועיהנוסף על ,בתקופת שירות החובה הבסיסי

עם זאת יצומצמו תפקידי הצבא בתחום החברתי מעבר. של החיילים למדינה ולערכיה הזיקה

.והצבא יתמקד במילוי משימות ביטחון, לעניין זה

רות יפורשי שעל ו רות חובהיים המשרתים בשרות המילואים ימשיך להתבסס על חייליש )3(

המילואים חיילייתאמנו במצבי שגרה. חוק המילואים החדש במתכונת שתונהג על פי, הקבע

מידת ההכשרה הנדרשת לחיילי המילואים תהיה פונקציה של .יעסקו בפעילות שוטפת ולא

67

מתגייסים במודל אחר – 22-18גילאי : צעירים

להניח כי אפשר ה יהי, )יותרחודשים או 16(רות יהיה ארוך יהש אם. החובה אורך שירות

שירות חובה . סדירים לשמרה על ידי אימוניםואפשר בסיסית מספקת לחיילים יש הכשרה

השלמה ספציפיות לחיילי מילואים במקצועות נדרשים על מנת להגיע תכניות יחייביותר קצר

.מספקת לרמת מקצועיות

הערות נוספות המתקשרות למודל הביניים

המערכת בשנים האחרונות ותכליתו ייעול פועליך אשר מתבצע במציע למסד תהלהביניים מודל

שונים במקצועות צבאיים בין מידת הנחיצות של חייליםפרנציאלי המבחין ויצירת שירות די

הבסיסית שמירה על דמותובצד התייעלות זו תאפשר השקעה מושכלת של המשאבים . למערכת

כמודל אשר מנסה במידה מסוימת לאחוז , עם זאת .על כל המשתמע מכך, של הצבא כצבא העם

ל להתגבר על "המתקשרות ליכולתו של צהחשובות שאלות כמהעולות , קצותיובשני את המקל

הצבא המקצועי במודל ם והן במודל צבא העהן (החולשות שעלו בכל אחד מהמודלים הקודמים

הלכה חיילים במש דיפרנציאציהניתן להתגבר על עולה השאלה כיצד בנוסף). התנדבותיה

במקצועות , לתרום זמן ארוך יותר לשירות הצבאי לעומת אחרים סוימים יתבקשו מראשמ

מילת המפתח במקרה זה .בעתיד נטל מילואים יהיה אף הוא גדול יותרש מתוך ידיעה, נדרשים

.רות של אותם חייליםילש המוטיבציה היא שימור

של החברתייםתפקידיו –מבט לעתיד : שלישיחלק יתציבורהו תדמיתול "הצ

לאומיות כיום-ל במשימות חברתיות"צה ו שלתפקידי. 1

היו מעורבים במשימות נבנה מהם ל"הצהאלמנטים שד בימים שקדמו להקמת המדינה עו

פלוגות אלו .בפלוגות הכשרההתיישבות העובדת בפוזר , למשל ,ח"הפלמ .חברתיות- לאומיות

ישוביםיבעבודה ב פלוגותהלצד אימונים צבאיים עסקו . הקיבוצישל הנוף יאינטגרלהיו חלק

ל "צהנתפס לאומי- הממלכתימתוך ראיית העולם שדגלה באתוס .ההתיישבות וסייעו לרעיון

מעבר לתפקידו ". כור ההיתוך"לסייע לשאמור כגורם מרכזי בראשית שנותיה של המדינה

והוטל עליו לעזור , דגוף מלכגון כהאר נתפס ,על ביטחונה של המדינה קרי הגנה, הבסיסי ביותר

.'48שנת ל כבר ב"לכך היא ההחלטה על הקמת הנחדוגמה . המדינהשל ככל יכולתו לביסוסה

- למשימות חברתיות ל ברבות השנים"לשימוש שעשה הממשל בצהדרך אבןהייתה זו החלטה

, רחבונסנזוס מקהארגון נהנה : מגוון מטלותביצוע ל ל"צהמדוע נבחר להביןאפשר . לאומיות

שאפשרנמוכה בעלותגדול חיילים ספרמ – לווהחשוב מכ ,ציודותקציב גדול יםמדולרשותו עו

את הארגוןהרחיב , בהוראת הממשלה וביוזמת הצבא ,ברבות השנים .אלו להפנותם למשימות

הרשימה הבאה מציגה חלק מתפקידיו החברתיים של . לייעודו הרשמי החברתית מעבר פעילותו

.יוםהסק עוהוא בהןשלאומיות - המשימות החברתיות כמה רבות הן ניתן לראות עדו, ל"צה

2011פורום קיסריה

68

*יוםעוסק בהן הל "צהשלאומיות -משימות חברתיות

.השכלה נמוכהבעלות השלמת השכלת יסוד לאוכלוסיות )1(

.מתן הכשרה מקצועית לאוכלוסיות טעונות חיזוק )2(

.)ל"גרעיני נח(פיתוח ההתיישבות )3(

.מדריכים בפרויקט תגלית )4(

.ל"כמדריכים במחנות הסוכנות היהודית בחו יםהקצאת לוחמים וחייל )5(

.התנדבות בקהילה )6(

.הגדלת מאגר נתוני מח העצם הארצי )7(

.גיוס דרך עמותות המטפלות באוכלוסיות מיוחדות )8(

.)הכשרת מורים למשרד החינוךובכלל זה (פרויקט עתידים )9(

.ם הקהילה היהודית בתפוצותקשר ע )10(

.הסברה בבתי ספר )11(

.יהדות וגיור לחייליםהוראת : נתיב )12(

.עברית לחיילים עוליםהוראת )13(

התוהכנהבדווית ה יטיפול באוכלוסי :הלדוגמ ,הכנה לשחרור בדגש על אוכלוסיות חלשות )14(

.ובאזרחות ל"וב מיטבי בצהפיתוח יכולות של חיילים יוצאי אתיופיה לשיל ;רחייםים האזילח

.בארגוני ביטחון אחרים כוח אדם למשימותהקצאת )15(

.וע בחילוץ במשימות אזרחיותסי )16(

הצבא נהנה מהן לאומיות אשר-משימות חברתיותמספר ב להבחין מהתבוננות ברשימה ניתן

אינן אולם חלק הארי של המשימות, )עברית לחיילים עוליםהוראת כדוגמת (באופן ישיר

.או אחריםכאלה מתקשרות להיבטים צבאיים

בהיקף נרחב " מקומיות"אלו מתקיימות פעילויות תמיכה " רשמיות"בנוסף למשימות

ע ולמען דים למען שכונות מצוקה וארגוני סיו"טים ומג"הכוונה היא להיחלצותם של מח. ביותר

.תנאי השירות" סל"מעבר ל ,מצוקות של חיילים ביחידתם

מתוקף היותו ארגון ביטחוני שתכליתו –ל "עולה לדיון היא האם צההכזית שאלה מר

, צריך לעסוק גם במשימות חברתיות – לנצח במלחמה ולשמור על קיומה של מדינת ישראל

לעהתשובה . ממשלתייםמוסדות אזרחיים בידי וב שהאחריות עליהן במדינה מתוקנת היא לר

. ל במרחב החברתי הישראלי"תפקידו של צהעל בהשקפה טמונה שאלה זו

.בעבודה זולהלן שלוש השקפות אפשריות על פי שלושת המודלים שהוצגו

ל במשימות חברתיות לאומיות על פי מודל צבא העם "תפקידי צה. 2ל הם מבסיסי הלגיטימציה שלו ועשויים לסייע בשימור "התפקידים החברתיים של צה )1(

ל לחברה "תרומתו של צה. רה בכללותההאתוס של צבא העם המייצג את טובת החב

פי שיקולים של כדאיות אין לקבוע את הפעילות החברתית על. מתקבלת בברכה ובהוקרה

. לאור חזונה של מדינת ישראל, פי שיקולים ערכיים אלא בעיקר על, כלכלית בלבד

.א"לפי דיווחי אכ *

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

69

ל יש להקדיש תחום נרחב לפעילות בקרב קבוצות "במסגרת התפקידים החברתיים של צה

.שילוב וגאווה בחברה ובמדינה, שותפות, להם הרגשת שייכות ולתתלשות ועולים מוח

פעילותואת דבקותו בהם ואת , לאורםל מחנך "שצהחשוב לחדד את המסרים הערכיים )2(

לחינוך לערכים ולהפחתת הנגעים המכרסמים , ליישומם כחלק מתרומתו לאזרחות טובה

.תעלה את קרנו בארץ ובעולם ל בתחומים אלה"של צה העשייההדגשת . בחברה

ל במשימות חברתיות לאומיות על פי"תפקידי צה . 3 התנדבותיהמודל הצבא המקצועי

עליו. קרי שמירה על ביטחון ישראל, הוא הוקםשלמענן ל לעסוק במטרות הליבה "על צה )1(

. בצורה היעילה והמיטבית ביותר על מנת להכשיר את אנשי הצבא למשימה זו לפעול

לגוף אזרחי להימסר ל צריכה "משימה שאינה מתקשרת למטרות הליבה של צה כל )2(

.טיפול במשימה החברתית הלאומית הרלוונטיתשייעודו הוא מקצועי

ל הוא גוף מקצועי הנותן שירות בתחום"בראייתו צה: התכלית של מדיניות זו היא כפולה )3(

,בנוסף. וובמקצועיות וותביזור תפקידים לתחומים נוספים עלול לפגוע ביעיל. הביטחון

- היעילות הכלכלית של טיפול במשימות חברתיות, בצבא מקצועי המורכב מאנשי קבע

.לאומית מוטלת בספק

:בלבדמצומצם תחומים ל ימשיך לסייע במשימות חברתיות לאומיות במספר"צה )4(

i. שרפות וכד, רעידות אדמה(במקרה של אסונות בהיקפים נרחבים לאזרחים סיוע'(.

ii. ע במשימות ביטחוניות לגופי ביטחון אחרים במקרים של אירוע קיצוניסיו.

לאומיות על פי-ל במשימות חברתיות"צה ו שלתפקידי . 4 מודל הביניים

לשירות לאומיות המתקשרות באופן ישיר -ימות חברתיותעיקר במשל יתמקד ב"צה )1(

:שלהלןבתחומים הדבר יתבטא. שירות החובה בזמן החיילים

i. ערכים מלכדים לחיילים בתקופת ויוקנו, לות חינוך לאזרחות טובהפעיתיעשה

.החובה שירות

ii. שימור משימות להכוונה היא בעיקר . החייליםרכי ועשה טיפול ישיר בציי

יהדות שיעורי ומתן עבריתהוראת : למשל, ת של החיילהמתקשרות לזהותו הלאומי

.הכנה לאזרחותבלחיילים המעוניינים בגיור ו

iii. אחרים ל כוחות לגופי ביטחון"אדם עודף יפנה צהה של כוח רק במקר.

iv. ה אזרחית ולגופי ביטחון אחרים בזמן אירוע קיצונייל יסייע לאוכלוסי"צה.

חברתיות - ל יצמצם מאוד את הפעילות במשימות לאומיות"צה, נאמר בסעיף אעבר למ )2(

משימות אלו חיילים בתקופות שירות נוספות מעבר לשירות החובה לא יעסקו ב .שונות

.במטרות הליבה הביטחוניות בלבד ויתמקדו

2011פורום קיסריה

70

םשינויים החברתיישלכות עתידיות של הה . 5 ל בציבור הישראלי"צהשל על התדמית

בעשור האחרון משפיעים כבר כיום על השינויים החברתיים ,הראשוןכפי שנדון בחלק )1(

בעיני " הפרה קדוש" אם בעבר היה הארגון. ל"הישראלית לצההחברה ה שליחס

יום עיסוק ההרי , עסוק בבעיות העולות מפעילותולמוהם נמנעו והציבור התקשורת

נורמות מוסריות , תאונות ,רדות מיניות בצבאהט, למשל(שבעבר היו טאבו בנושאים

גדולה לשקיפות של הארגוןוהדרישה יומי- םנושא לדיון יוהוא ) ובעיות משמעתפסולות

.פעם מאי

למצב נראה כי נעשה מאמץ גדול מצד הארגון להסתגל, ל"יד נוח לצהתמלא אף שהשינוי )2(

שיתוף .מתוך הכרה בחשיבותה של התקשורת השתכללו הקשרים בין שני הגופים. החדש

בכירים עורכים קציניםשלצבא בתכנית ההתנתקות ותדריכים הפעולה בין התקשורת

מכיר גם ל"צה .י המגמהלשינו ן שתי דוגמאותלעיתונאים בעקבות אירועים חריגים ה

ל "בנעשה בצה מידת המעורבות של המשפחותו, בצורך בשקיפות כלפי משפחות החיילים

.גברה מדיהיא ששיטענו יש .גברה מאוד בשנים האחרונות

פיסתו ל היא להישאר גוף הנהנה מאהדת הציבור ומת"של צה נראה כי מטרתוזה מכל )3(

)המכון הישראלי לדמוקרטיהמטעם ( 2005לשנת מדד הדמוקרטיה . כלל לאומי כגוף

להיות הגוף המוסדי שנהנה מהאמון הרב ביותר של הציבור מוסיף ל "צה כימלמד

בבית המביעים אמון 70%לעומת ,ל"האזרחים מביעים אמון בצה מכלל 78%(בישראל

ניתן להניח כי במידה ). במפלגות 22%- בכנסת ו 40%, במשטרה 57%, המשפט העליון

: באופן מסורתי נשען עליהם ל"צהשזה נובע מהבסיסים רבה אמון

i. במדינה המגזריםמרוב אליו מתגייסים חיילים ש ,צבא העםל "של צההיותו,

) להוציא החרדים(במגזר היהודי אין כמעט משפחה . רמת הזדהות גבוהה המבטיח

בצבא הילדים של השירותעצם . אינו משרת בצבא במגזר הדרוזי שאחד מילדיהו

שהם מוסרים מאחר , חזקה בקרב ההורים ובני המשפחה רגשית הזדהות יוצר

.ביותר לארגון זה את היקר להם

ii. גדולה מייעודו המקורילחברה ל נתפס בעיני הציבור הישראלי כגוף שתרומתו "הצ .

המתוקשרות – שלל משימותיועל ,חברתי-הדבר נובע מתרומתו במישור הלאומי

רלוונטיות שלו למרקם מחזקים את תחושת ה כל אלו. פחותיותר והמתוקשרות

.בישראל החברתי

iii. מגמות של פוליטיזציה מובהקת . פוליטי- ל מנת להישאר אושה ככל יכולתו עע ל"צה

בטאבו מצד הציבור ומתגובה פנימית חריפה נתקלות גופים ואישים בצבא מצד

.בצבא

השירות הישראלית על מודל השינויים בחברהעבודה זו ניסתה להצביע על השפעות אפשריות של

הארגוןש לאומיותהשל העמקת הדיפרנציאציה וצמצום המשימות החברתיות מגמה .ל"בצה

המנסים להסתגל , שירות המופיעים בעבודה זוה ם שלמודליהמ כמהבאות לידי ביטוי ב מבצע

רגתי השינויים שערך הצבא בפועל בשנים האחרונות מצביעים על מעבר הד. לשינויים החברתיים

הכשר לתת למגמות אלוהמליצה בן בסט ועדת. שיווין בתגמול לחיילים-אילירות דיפרנציאלי ולש

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

71

שהוא לאומיות ההחברתיות ל יצמצם מאוד את המשימות"כי צההמליצה היא בנוסף. רשמי

.ולהתרכז במטרות הליבה שלו להתייעל באופן המיטבי כדי עוסק בהן

ל לשמר את בסיסי הלגיטימיות "כיצד יצליח צה :אלומשינויים עולות הת ומרכזישאלות

אמון זה יצטמצמו של הנוכחיים ר גם במקרה ששניים מהיסודות הציבובאמון שלו כגוף הזוכה

ייצור – התנדבותי בלבדואולי אף בעתיד דיפרנציאליבו יהיה שירות ה אשר – ל"האם צה ?מאוד

אשר יתרכז –ל "האם צה ?היוםל אזרחי ישרא שמרגישיםאת אותה מידת הזדהות אישית

ן יייהנה עדי – לאומיות-חברתיות במשימותכמעט לחלוטין לעסוק ויחדל במשימות ביטחון בלבד

?היום לה הוא זוכהשמהיוקרה החברתית

בשנים בהן שהוא פתח ל להמשיך ולשמר את מגמות הפעילות "נראה כי על צה

; ירה מן השורש של נורמות מוסריות פסולותעק; השקיפות הגוברת והולכת :ןכללוב ,האחרונות

דחיית כל – לומכ הוהחשוב; ל"בנושאים מורכבים הנוגעים לדמותו העתידית של צה דיון ציבורי

ל בציבור "נדמה כי אלו יהיו בסיסי הלגיטימציה העתידיים של צה. סיון לפוליטיזציה של הצבאינ

ניסיון לפגוע באלמנטים אלו . ל"צהלם ובכלמכל המוסדות הציבוריים לכך אשר יצפה הישראלי

להחריף במצב שעלולה פגיעה , בצורה משמעותית או להחזיר את הגלגל לאחור עלול לפגוע בארגון

ויצטמצמו עקב השינויים העתידיים האפשריים במודל בו בסיסי הלגיטימציה הנוכחיים ילכוש

.הגיוס והשירות

73

ל"שירות החובה בצה אבי בן בסט

מבוא. א

". צבא העם"ל הן בצבא הסדיר והן בצבא המילואים הושתת היסטורית על מודל "השירות בצה

:עקרונות חמישהנשען על " צבא העם"אתוס

.גיוס חובה אוניברסלי .1

.ובגמולהאישי בין המתגייסים במיצוי הפוטנציאל הזדמנויות אחידות ושוויון .2

.חובה לאומית והכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר ואההשירות .3

והרכבו משקף את מגוון פניה של ,הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי :ייצוגיות וממלכתיות .4

השירות יוצר חוויה קולקטיבית וזהות משותפת במדינה קולטת עלייה .החברה הישראלית

.ורבגונית מבחינה אתנית ותרבותית

מת הפרט לקולקטיב ואת התפיסה שהדרך העיקרית לתרום אתוס לאומי המדגיש את תרו .5

.לקולקטיב היא בתחום הביטחון

פערים מהותיים בין המשרתים במילואיםיצירת בגלל במשך שנים נשחק מודל צבא העם

של תפיסת מרכזיהסממן השירות החובה נותר אפוא .)צבאיות וחברתיות, כלכליות מסיבות(

פטורים ה בגיןנוצרו הבדלים של ממש בין פרטים שונים החובה ותגם בשיראולם .מודל צבא העם

. )1לוח ( משירות השתמטותבגין ו ה היהודיתילחלקים באוכלוסי

)אחוזיםב( *עירים לפי שיעור הגיוסצהתפלגות אוכלוסיית ה 1לוח

נשים גברים

55 58 השלימו שירות מלא

4 18 השלימו שירות חלקי

41 23 לא התגייסו

24 36 )חודשים(משך שירות החובה

.ל"מתוך היהודים הנקראים לשירות בצה מחושב השיעור*

.2006, ל"הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה :מקור

נשרו במהלך 18%מהגברים בגיל השירות השלימו שירות מלא ועוד 58%עולה כי רק 1 מלוח

למשל לבני ישיבות ועולים , ור רשמי של השירותהסדרים לקיצ 10-ישנם כ, בנוסף. השירות

של השירות לחיילים " נהליימ"לא פורמלית ולא מוצהרת של קיצור מדיניות נהוגהכן . חדשים

חודשים 36שיעור חייבי הגיוס המשלימים שירות של :התוצאה .שהצבא נזקק פחות לשירותיהם

מלא עולה רק במעט על שירות המשרתות גם בקרב הנשים שיעור .1מהמצוין בלוח עוד יותר קטן

).1לוח (מחצית

.2006, ל"בעיקר על דוח הוועדה לקיצור שירות החובה בצה מתבסס *

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

*

2011פורום קיסריה

74

ל"לקביעת אופי ומשך השירות בצה המטרות. ב

.ביטחון המדינהשמירה על .1

.לצמיחת התוצר ותרומה הגדלת היעילות בייצור הביטחון .2

.צמצום הנטל הכלכלי הכבד הגלום בשירות החובה .3

.שיפור רווחת הצעירים .4

.ה בין קבוצות אוכלוסייה ובין מגדריםשוויון בשירות החוב-איהצמצום .5

לקביעת משך שירות החובהוהנחות עקרונות . ג

רמת הביטחון , כפונקציה של רמת האיומים, רכי הצבאומשך שירות החובה בצבא נגזר מצ

את האמצעים לייצור . והרכב האמצעים הנדרשים על מנת לייצר אותה 1הרצויה לאזרחי המדינה

יש. חיילי המילואים וציוד צבאי, צבא הקבע, ללים את שירות החובהרמת הביטחון הרצויה כו

כך שאת אותה רמת ביטחון ניתן לייצר באמצעות הרכבים שונים של , תחלופה בין האמצעים

ההשלכות הכלכליות על הפעילות מ, הטכנולוגיה הצבאיתמ נגזרההרכב הרצוי . גורמים אלה

נת משך שירות החובה הרצוי התחשבנו לפיכך בבחי. סדר ההעדפות של החברהמבמשק ו

:שלהלןבאילוצים

. היקף האיומים על ביטחון המדינה ואופיים .1

.את היקף צבא המילואים והשימוש בו ם מאודהמצמצ, חוק שירות המילואים .2

-2009גיעו לגיל גיוס בשנים ההמתבטאים בירידה במספר הצעירים ש ,דמוגרפייםהשינויים ה .3

.2010שנת בשנתוני המתגייסים החל ובעלייה מחודשת ב 2006

וכן ,משך הזמן הנדרש להכשרה המקצועית של המתגייסים במגוון המקצועות הצבאיים .4

. ביטחוןההחיילים מועסקים בהספקת שבין משך ההכשרה לבין התקופה הרצוייחס ה

. פערים במוטיבציה לשרת ופערים מגדריים, בין חיילים ת בכישוריםשונּו .5

ודרך מימונו כוח האדם הנדרש ,הצבאיהאיום . 1.ג

ן תפוקת ומיביותר למ הטובההדרך הגדרתחברי הוועדה הייתה לפניהשאלה הראשונה שניצבה

ומטבע הדברים צריך היה ,לכאורה ביטחון הוא מוצר דומה לשירותים ציבוריים אחרים. הביטחון

אולם בפועל מדינות . לממנו באמצעות גביית מס מכלל האוכלוסייהלהקים צבא מקצועי ו

. עימות צבאי מעדיפות לממן את שירות החובה באמצעות גיוס האזרחיםמצב של ב שנמצאות

אולם מימון חלק מהוצאות הביטחון , מהסיבות לבחירה זו הן חברתיות ומוסריות מקצת

מס ככל מס ואהשירות חובה . שיקולי יעילות ואפקטיביותמבאמצעות גיוס כוח אדם מּונע גם

וככל מס ). למעט יוצאי דופן הפטורים משירות זה(משום שהוא נכפה על כלל האוכלוסייה ,אחר

בעימות מתמיד חשובה גם איכות השרויותאולם למדינות . אחר הוא פוגע ביעילות הכלכלית

מדינה הנשענת רק על צבא מקצועי לא תוכל . הצבא וגודל הצבא הפוטנציאלי בשעת חירום

הביטחון הצבאי שמדינת ישראל יכולה לספק לתושביה תלויה גם במגבלת התקציב ובמכלול הביקושים רמת 1

ולכן התייחסנו , קביעת סדר ההעדפות בתקציב המדינה לא הייתה חלק מעבודת הוועדה. בורייםלשירותים צי .אליה כנתונה

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

75

מדינה המחייבת את כל אזרחיה להתגייס לשירות חובה , לעומת זאת. תלהגדילו במקרה של עימו

תוכל להעמיד צבא , שומרת על המיומנות המקצועית של החיילים במסגרת שירות מילואיםהו

המגמה במדינות המפותחות לאחר מלחמת העולם השנייה היא . גדול ואיכותי בשעת חירום

את שירות בחוק מדינות שהותירו. )2לוח ( עילהקטין את הצבא ואף לעבור בהדרגה לצבא מקצו

איום הירידה ב נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא .רו מאוד את משך השירותציהחובה ק

רוב המדינות שביטלו את גיוס החובה עשו זאת רק שנים רבות לאחר שהתבססה . במלחמה

.לא צפוי להן איום מידישההערכה

תידרש לתת שהיא ממשיתכך יש הסתברות יפל. מדינת ישראל חיה בצל איום מתמיד

הכוח הצבאי צריך להיות באיכות ובכמות שיבטיחו שמדינת ישראל .התקפה צבאיתמענה מידי ל

.לא תפסיד ולו במערכה אחת

זול מודל צבא מילואים לשעת חירום הואומודל המבוסס על שירות חובה , יתר על כן

בה ההסתברות למלחמה גבוהה שעי במדינה התבססות על צבא מקצו. מקצועיהצבא ממודל ה

שירות החובה גם מכשיר את החייל להיות . תחייב תקציב ביטחון גדול בהרבה מזה הקיים היום

אמנם חיוני לשמור על כושרו הצבאי על ידי אימונים מתמידים בשירות . לוחם במילואים

זאת . רש בשעת חירוםאך פתרון זה זול לאין ערוך מהקמת צבא מקצועי בהיקף הנד, מילואים

משום , נמוכה יחסית לצבא מקצועי 21-18העלות האלטרנטיבית של צעירים בגילים , ועוד

שמרבית ההון האנושי של העובדים נרכש במסגרת לימודיהם המקצועיים לאחר בית הספר

רמת מיסוי צבא מקצועי גם יחייב לפיכך . התיכון ובעיקר בעקבות צבירת ניסיון תוך כדי עבודה

. עיוותים כלכליים נוספים שתיצור ,גבוהה יותר

מדוברמשום שלמעשה ,גיוס חובהלעדיפות נותןבמימון הביטחון ןהשוויו גם ערך

אף על ). כולםהתגייסו לו אי(אחיד במונחי זמן על כל הפרטים במדינה " מס גולגולת"מנגנון של ב

שהפרטים נבדלים זה מזה משום שווההנטל הכלכלי אינו , שהמס אחיד במונחי זמן פי

משום שהגיוס לצבא , נּות זו קטנה יחסיתוש. י שלהםעתידהבכישוריהם ובפוטנציאל ההשתכרות

.לפני תחילת הקריירה המקצועית נעשה

חשוב לציין גם את היתרונות הלאומיים והחברתיים של אתוס צבא העם שצוינו , ולבסוף

.במבוא

2011פורום קיסריה

76

OECDבצבא במדינות חובהה שירות 2לוח

*מדינה חובה גיוס שנות בסוף 50-ה

גיוס ,חובה2011

משך, השירות2011

)חודשים(

הופסק מתי

ארצות

הברית

1973 אין **יש

60 יש יש אוסטריה

נאכף לא כבר 2011- מ 09 יש יש גרמניה

04 יש יש דנמרק

15 יש יש טורקיה

09 יש יש יוון

36 יש יש ישראל

02 יש יש גיהוונור

09 יש יש שווייץ

2004 אין יש איטליה

1992 אין יש בלגיה

1960 אין יש בריטניה

גיוס את הפסיקו בפועל אין יש הולנד

החוק. 90-ה בשנות החובה

.נותר על כנו

2001 אין יש ספרד

2004 אין יש פורטוגל

1996 אין יש צרפת

2010 אין יש דיהווש

עד הלאומי למשמר גיוס יש יןא אין אוסטרליה

1959

אין אין איסלנד

אין אין אירלנד

אין אין יפן

אין איןלוקסמבורג

אין אין קנדה

1965- ל נכון OECD מדינות *

הגרלה בסיס על**

CIA, The World Factbook: 2011 .פרסומים בינלאומיים שונים ,50-שנות ה :מקור

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

77

ת כוח האדם איכו. 2.ג

תוך שימור המוכנות לפעילות מ, בניית הכוח הצבאי הנדרש להגנה שוטפת על אזרחי המדינה

. מחייבת גיוס כוח אדם איכותי ביותר הן לצבא החובה והן למערך המילואים ,בשעת חירום

הולכת ועולה ככל הוחשיבות, רכיב חשוב ביכולת הצבאית המודרנית היאאיכות כוח הלחימה

ניהול צבא בכמות ובאיכות .גורם מרכזי יותר בניהול הלחימה הופך להיותהטכנולוגי שהרכיב

של ממשאו לחלופין ירידה , יחייב רמת שכר גבוהה, באמצעות צבא מקצועי, הקיימים היום

בהן המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי ש, עדות לכך נמצאה במדינות המערב. באיכות החיילים

. ות החייליםאיכב הבירידהיה כרוך

ייווצר מצב בהדרגה . גם סכנה חברתית ופוליטית ישצבא מקצועי בקיומו של

כך עלולה להתפתח . המתנדבים יבואו משכבה חברתית מסוימת ולעתים אף ממשפחות מסוימותש

.מעין קסטה המאמצת ערכים ותפיסות שאינם מייצגים את כלל האוכלוסייה

את הנזק האנושי בעת מאודגם מקטין ,עילית המשולב בטכנולוגיה ,כוח אדם איכותי

, בנוסף. כך גדלה מאוד יכולת העמידה של משק מודרני ודמוקרטי בעת חירום. אירוע לחימה

העצמת יכולת העמידה של המדינה במלחמה מקטינה את המוטיבציה של האויב לפתוח בה או

. השמירה על ביטחון המדינה מוזילה את עלותהיא ולכן בחשבון הכולל , באירוע מלחמתי מוגבל

בהן שהיקף הכוח הצבאי ואיכותו מובילים למסקנה שבמדינות ם שלהיבטיהסיכום

היעיל למימון רכיב כוח האדם בביטחון הוא הכלכלי הפתרון, ההסתברות לעימות גבוהה יחסית

ות ושמירת כושרם של החיילים לאורך זמן באמצע גיוס ישיר של אזרחי המדינה לשירות צבאי

. בניגוד למנגנון גיוס עובדים לפעילויות ציבוריות אחרות, אימונים בשירות מילואים

כמות כוח האדם והתחלופה עם טכנולוגיות וציוד מתקדם. 3.ג

משום שלפחות , ל לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומתוחכמות"פשר לצהִא גיוס כוח אדם איכותי

החובה יוצר מערכת מחירים מפלה בין כוח אדם אולם שירות . חלק מהן מחייב מיומנות גבוהה

:כמפורט להלן, לבין ציוד מתקדם

מחיר – מחד גיסא :שירות חובה כללי יוצר עיוות במערכת המחירים שהצבא רואה לנגד עיניו .1

. מחיר גבוה לרכש טכנולוגיות ומערכות מתקדמות – ומאידך גיסא ,זול לכוח אדם איכותי

.ח אדם על פני טכנולוגיות וציוד מתקדםהצבא שימוש בכו לפיכך יעדיף

לחץ , לעתים, ל לעמוד במשימות סבוכות יוצרות"צה ו שלעלויות כוח אדם נמוכות ויכולת .2

כמו משטרה, גם כאשר הן אינן חלק מליבת עיסוקו, להטיל על הצבא משימות לאומיות

מתאים רק מימון שירותים ציבוריים באמצעות גיוס חובה של כוח אדם, כאמור. וחינוך

באמצעות גביית כל שירות ציבורי אחר יעיל יותר לממן. להספקת שירותי ביטחון צבאי

שימוש בצבא חובה לייצור שירותים אזרחיים עלול לפגוע במוטיבציה ,זאת ועוד. מסים

.להתגייס לצבא

אבטלה סמויה במערכת לובשירות חובה גורם גם לבזבוז המשאב האנושי זול כוח אדם .3

ניתנה על ידי הצבא עצמווהיא , העורף הם העדות לכךחיילי שיעור הניצולת של .הצבאית

.בדיוני הוועדה

גם בהשוואה למדינות שנהוג בהן שירות ) שנים 3(משך שירות החובה יוצא דופן באורכו .4

דחיית הלימודים : מחירה. ל"זו אחת הסיבות לאבטלה הסמויה בצה, כאמור. חובה

מסיבות מובנות לא נוכל (ת מאוד לשוק העבודה ואובדן תוצר ניכר כניסה מאוחר, המקצועיים

).לנקוב בהיקף הכמותי

2011פורום קיסריה

78

המסקנות העיקריות. ד

לכן . להפסיד ולו במערכה אחתואינה יכולה מלחמה מתמיד לאיום נתונהמדינת ישראל .1

הדרך היעילה והזולה ביותר להשגת יעד זה היא . נדרש צבא גדול ואיכותי בשעת חירום

וצבא קבע ) שמיומנותו המקצועית תישמר בהתמדה(צבא מילואים , של צבא חובה שילוב

.מוגבל בהיקפו

לבחירת הרכב יעיל של גורמי כלכליים על ידי יצירת תמריצים את מערכת הביטחון שכללליש .2

כמו טכנולוגיה ושירות קבע לפרק זמן , פחות שירות חובה ויותר אמצעים חליפיים :הייצור

.קצר

בגמול הכלכלי , אחידות ושוויון בגיוס יצירת שפר את מודל צבא החובה על ידיהכרחי ל .3

.ובהזדמנויות לאחר השירות

לרכישת לצבא את שירות החובה ולהמיר את הקיצור בהענקת תקציב מאוד חיוני לקצר .4

גדלה מצבת החיילים 2011לשנת ועד 90-הכי מתחילת שנות יש לציין .תשומות חליפיות

.16%-ב ל"בצה

המודל ליישום המסקנות. ה

על )בשלושה שלבים( ימומש בהדרגה הקיצור .שנתיים שללשירות חובה אחיד לחתור יש .1

כל שלושת שלבי .בהתחשב במכלול המטרות והתהליכים שצוינו לעילובסיס תמריצי ייעול

.התכנית יחוקקו בחוק אחד ובאותה עת

.וכן בין גברים לנשים וכלוסייה שונותשוויון בין גברים מקבוצות א- איה לצמצם אתיש .2

על אמצעים שיקשוובפרט ,ונשים לנקוט אמצעים שיצמצמו את ההשתמטות של גבריםיש .3

.קבלת פטורים שהושגו בדרך לא הוגנת

.בלבד עיסוקים שיועדו עד כה לגבריםבלהגדיל את שיעור הנשים המשרתות בתפקידים ויש .4

.םלבטל את המסלולים המיוחדים לגברייש .5

את אלה יש לממן באמצעות תקציב . להימנע משימוש בחיילי חובה לשירותים אזרחייםיש .6

.המדינה

מנגנון להתייעלות ולקיצור מתמשך בשירות החובה: שלב א

. ביעילותחשש שהוא לא ינוצל ישלכן .אך זול לצבא, צבא חובה הוא משאב יקר למשק .1

בטכנולוגיה ובמיקור , קבע חייליבשימוש חסר לנטייה לשימוש יתר בחיילי חובה ו יש ,למשל

.לשכרו בשוק האזרחיבצבא השוואת העלות השולית של חייל : המומלץ העיקרון .חוץ

.גם כישורי החיילים ורמת בריאותםכך ו הביקוש לכל אחד מהמקצועות הצבאיים אינו אחיד .2

בעיקר של החיילים המשרתים בתפקידים , בצבא החובה אבטלה סמויה שיש התוצאה היא

.משך השירותבהנובעת מאחידות , עורפיים

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

79

תמריץ לשימוש נכון במכלול גורמי ליצור כדי החובה ו חיילי ם שלשירות על מנת לייעל את .3

במהלך שנת חודשים 4-ים בגברלקצר את השירות של חלק מה מוצע ,הייצור של הביטחון

בין (לפיכך שירות החובה בצבא יוגדר בטווח שבין מינימום למקסימום חודשי שירות .2011

). 4 לוח ;36-חודשים ל 32

.מקסימום חודשים ומי מינימום שירות של מי מהחיילים ישרת ,על פי צרכיו, הצבא יקבע .4

ממושכת יחסית בהם ההכשרה הנדרשתשחיילים בעלי מקצועות טכניים ומקצועות ולוחמים .5

ארבעת במשך הם יתוגמלו האפלי מהם אך על מנת למנוע, יהיו זכאים לקיצור השירותלא

המבוסס על השכר ,)3 לוח; גמול התמדה(בסכום כספי הוגן םשירות לשהחודשים האחרונים

לחישוב ההוצאות הנלוות (ים בתוספת ההוצאות הנלוות של המעסיק 21בשוק האזרחי בגיל

ח "שמיליון 115-כלרשות הצבא יועמד תקציב של .)2006 שם, ראה נספח א לדוח הוועדה

ככל שמספר . שירות מרבי משך לתגמול החיילים המשרתים) 2011במחירי ינואר ( לשנה

צבא הסכום גדול יותר בקופת ייוותר , יותרהחיילים המשרתים שירות מרבי יהיה קטן

גם מחיסכון התמורות ) דהגמול ההתמהחיסכון ב על נוסף(הצבא ייהנה .לשימושים חליפיים

.בכסף ובעין ,הנוכחיות לחייל

של נדרשת מסה קריטית ,על מנת שמנגנון השירות הגמיש וגמול ההתמדה יפעלו ביעילות .6

כנס לתוקף לאחר שמצבת החיילים יגמול ההתמדה ילפיכך . שירות המינימלימשך הבחיילים

ההתמדה של כל חייל ששירותו גמול . מסך המשרתים 20%- המשרתים שירות מינימום תגיע ל

.יקוצר יועבר לקופת הצבא

גמול ההתמדה יו שליתרונות

יחסוך לצבא את חיילים שהצבא אינו זקוק להם בהיקף השירות הנוכחישחרור מוקדם של .1

ימנע את הבזבוז הוא גם, כמובן .לרכישת אמצעים חליפיים אותוויוכל לשמש גמול ההתמדה

.רק מכורח החוקבצבא החזקתם הכרוך בהמשך

ולכן משך שירות החובה ,כלכלי לשימוש בחיילי החובהשוק המנגנון המוצע מציב לצבא מחיר .2

משך להגדיל את הקבוצה המשרתת תמריץ ייווצר לצבא .קבע גם על ידי שיקולי יעילותיי

או לתגמל אמצעים טכנולוגיים הוא יוכל לרכושחסך יובתמורה הכספית שת ,שירות מינימלי

וייצור הביטחון ,כך תשתפר ההקצאה של תקציב הביטחון בין מגוון התשומות .י קבעחייל

.יהיה יעיל יותר

תמריץ ייצֹור ח"ש 21,000- של כ מצטבר אחרונים בסכוםהשירות החודשי ארבעתהתגמול של .3

לעומת , יוםה .יתרבהמכסה המ משך לשרת אתגם ביקוש ו להן יששלשרת ביחידות גם גבוה

השירות משך לנוכח ,ירידה במוטיבציה לשרתבחודשי השירות האחרונים ניכרת ,זאת

.הממושך

2011פורום קיסריה

80

התמורות לחיילי חובה בארבעת החודשים האחרונים לשירות מרבי 3לוח

)2011ינואר במחירי ; ח"ש(

עורפי תומך לחימה לוחם

3,000 3,000 3,000 גמול התמדהת

350 510 700 דמי כיס

710 890 1,070 וחרריםמשילים מענק חי

4,060 4,400 4,770 סך הכול

530 530 530 *תשלום נלווה בעין

4,590 4,930 5,300 סך הכול

.חלק מהמזון וביטוח הבריאותלמשל , בכל מקרה אותם היה צורךשהוא מוצרים המסופקים לחייל הערך *

.שם וים ראלהסבר. ל"הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה :מקור

קיצור אחיד של שירות החובה: שלב ב

דוחה מאוד את , הוא מקטין את המוטיבציה לשרת בצבא. שירות החובה הנוכחי ממושך מאוד

מחריף ו פוגע אנושות בתוצר, תהליך ההכשרה המקצועית של בני הנוער ויציאתם לשוק העבודה

בעקבות , מזו היתר. תמטתאת המתחים בין האוכלוסייה המשרתת לבין האוכלוסייה המש

1990העלייה מברית המועצות לשעבר וההתפתחויות הדמוגרפיות גדלה מצבת החיילים בצבא בין

פחתה החיילים ל מצבת וובסך הכ ,היו תנודתיות 2011-2003 השנים. 18.5% של בשיעור 2002-ל

.אחוז לשנה בשנים הקרובות צפוי גידול קטן במחזורי הגיוס של כשליש. 2.5%-בתקופה זו ב

. על מחסור בחייליםמעידה אינה ההתפתחות במצבת החיילים ובהיקף האיומים ואופיים

הקיצור הדיפרנציאלי גם הוועדה ציינו כי לפני הצבא שהעידו מסגל םמומחיה :הוא הנכוןההפך

. תוך שנהבאפשריים הראשון הקיצור האחיד וגם

גברים על הקיצור לא יחול .2012בשנת שיםשל כל הגברים יקוצר בארבעה חודשירות החובה .1

לאחר כך ש, משךיהמתוגמל יו גמישעקרון השירות ה .המשרתים במסלולים מקוצריםונשים

.)4 לוח( 32-לחודשים 28טווח שירות החובה ינוע בין הקיצור האחיד

בין משרד האוצר לבין במשא ומתןכפי שהוסכם ,הצבא יפוצה כספית בגין הקיצור האחיד .2

כך קיצור לפי .)2011במחירי ינואר , חודשים 4בגין כל קיצור של ח"מיליון ש 550( הצבא

הצבא יוכל .אלא רק את הרכבן, את התשומות העומדות לרשות הצבאלא יקטין השירות

.חיילים בשירות קבע קצרוגם או רכישתו לממן באמצעות מקור זה פיתוח ציוד טכנולוגי

של שירות החובה קיצור אחיד נוסף: שלב ג

הקיצור לא .2013בשנת של כל הגברים יקוצר בארבעה חודשים נוספיםשירות החובה .1

המתוגמל ו גמישעקרון השירות ה .המשרתים במסלולים מקוצריםגברים ונשים יחול על

. )4לוח ( 28-לחודשים 24כך שטווח שירות החובה ינוע בין , משךיי

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

81

בדומה לפיצוי בגין הקיצור האחיד השני אחידהצבא יפוצה כספית בגין הקיצור ה .2

.הראשון

)חודשים(דש בצבא החובה בשלבים השונים טווח השירות הח 4לוח

2013: שלב ג 2012: שלב ב 2011: שלב א

הקיצור המצטבר

בשירות החובה4-0 8-4 12-8

24 28 32 משך השירות המינימלי

משך השירות המרבי

)הכולל פיצוי כספי(36 32 28

משך השירות לנשים

כך יצומצם הפער בין הנטל . את משך השירות של נשיםעל כנו הוועדה ממליצה להותיר

.בטווח הארוך הפער ייעלם כליל. המושת על גברים לבין הנטל המוטל על נשים

בשיעור קבע בחוק בכל עת יהיה ישתנשים המשרתות מעבר לתקופת המינימום לגמול תה

.הניתן לגברים עבור אותה תקופה גמולתל שווה

החובה שוויון בשירות- איהצמצום

מומלץ צבאשל הכוח האדם בפגיעה בלי שתהיה הקיצור האחידלהבטיח את יישומו של כדי

ו את מיצמצ בתוכם ובה בעת םמיהלוח שיעוראת ו לנקוט צעדים שיגדילו את שיעור המתגייסים

:שוויון בשירות החובה-איה

.עיסוקים שיועדו עד כה בעיקר לגבריםביעור הנשים המשרתות בתפקידים ולהגדיל את ש .1

ובכלל זה , לנקוט אמצעים שיצמצמו את ממדי ההשתמטות של נשים וגברים משירות חובה .2

.על קבלת פטור המושג באמצעים לא הוגנים אמצעים שיקשו

).ל"ונח ישיבות ההסדרכמו (לבטל את המסלולים הצבאיים המיוחדים .3

. חינוךוכגון משטרה , ע משימוש בחיילי חובה להספקת שירותים ציבורייםלהימנ .4

יש הטוענים כי . ל היא ההימנעות מגיוס החרדים"האפליה החמורה ביותר בשירות החובה בצה

אמור להגדיל את שיעור היה ש, חוק טל. גיוסם ובלבד שיצאו לעבודה-איעדיף להשלים עם

החוק כניסת גם לאחר , יתרה מזו. לא מימש את הציפיות ,ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה

. לרדתהוסיף בשוק העבודה שיעור ההשתתפות של גברים חרדים לתוקף

שכן משקלם באוכלוסייה גדל , במשך השירותשל ממש גיוסם של החרדים היה מאפשר קיצור

בחינוך העברי ב "התלמידים החרדים בכיתות ישיעור . במידה ניכרת בשני העשורים האחרונים

.1990-בלבד ב 6%-לעומת כ, 25%-שנים הוא יגיע ל 12ובעוד , 20%- הגיע ל 2010בשנת

2011פורום קיסריה

82

שירות לאומי אזרחי

על ידי גיוס קבוצות באוכלוסייה בשירות החובה שוויון - איהיש המציעים לפתור את בעיית

וגעת בעקרון חלופת השירות הלאומי האזרחי פגם אולם . שאינן משרתות בצבא לשירות אזרחי

לאוכלוסיות השירות הלאומי ייוחד גם אם . הן באופי השירות והן במשך השירות – השוויון

חשש כי בעתיד הרחבת השירות הלאומי תזלוג לאוכלוסיות יש , בצבא שכיום אינן משרתות

משום שהיא תגדיל את הלגיטימציה של שירות זה בעיני מתגייסים , בצבאמשרתות שהיום כן

. ייםפוטנציאל

השירות האזרחי רצוי רק אם הבחירה בינו לבין שירות צבאי תהיה בידי הצבא ולא בידי

.האזרחים

חייל בשנה השלישית לשירות חובהההעסקה של עלות . ו

הפרטי או הציבורי ר מגזבשל שירות החייל נובע מאפשרות העסקתו למשק הערך האלטרנטיבי

של חייל משוחרר כל פעילות אלטרנטיבית מרצון .לא לעבודשגם אם הוא בחר , תקופה זוב

שכר , כלומר. שווה עבורו לערך הכספי שהוא היה מפיק מעבודה) 'וכדטיול , פנאי, לימודים(

.המתאים לערך הזמן של השירות הצבאיהאומדן הוא הרלוונטיבגיל העבודה בחיים האזרחיים

קובלת במחקר הכלכלי לערך הזמן של דרך החישוב המ, בשכר בין פרטים שֹונּות גבוההשיש אף

.הנמדדות זהות םהפרט היא השכר הממוצע במשק לפרטים שתכונותיה

שנת שירות בצבא שונה מהותית ממסלול העבודה הרגיל בשוק העבודה משום שיש לה

הסיבה לכך היא). 50-45גילאי (בו השכר בשיאו שהשפעה שלילית על כל תוואי השכר עד הגיל

חלק הניסיון הצבאי תורם לשכר רקאולם .י מתחיל להיצבר במועד מאוחר יותרשהוותק המקצוע

– חיילים רבים, מזו יתרה .)19902 ,אנגריסט( האזרחיבמגזר ניסיון בעבודה שנת מהתרומה של

את יכולת ההתקדמות מציםמ – בהם תקופת ההכשרה קצרהשבמיוחד בתפקידים עורפיים

קושי רב ישלכן . ואינם לומדים דבר בשנה השלישיתכבר בשנה השנייה שלהם המקצועית

לפיכך הוועדה . בהערכת ההשפעה של השירות בשנה האחרונה על ממוצע רכישת הידע המקצועי

.התעלמה מהשפעה זו

השכר המשולם בשירות קבע הוא בקביעת השכר האלטרנטיבי סמן נוסף שהנחה אותנו

ל לכל היותר לרמת השכר בשירות קבע קצרכר יוגבששהממליצה הוועדה . לחייל בדרגה דומה

.לא לפגוע בהקצאה היעילה של מקורות כוח האדםשכדי , בתפקידים מקבילים

2009-2000 שניםבס "סקרי ההכנסות של הלמעל מתבסס חישוב השכר האלטרנטיבי

פנסיה והשתלמות על פי שיעורי הכיסוי המקובלים בגיל ( בתוספת ההוצאות הנלוות של המעסיק

לצורך חישוב העלות האלטרנטיבית למשק יש לקזז את ההוצאה הנוכחית של , על כך נוסף .)21

חלק מהמזון , דמי כיס: כגון, הצבא על פעילות החייל המהווה הכנסה של החייל לכל דבר ועניין

והסבר לחישוב 3לוח ורא(תשלומים מתוקף חוק חיילים משוחררים וכן ,בריאותה והוצאות

).2006, וועדהלדוח ה בנספח

2 J. Angrist, “Lifetime Earnings and the Vietnam Era Draft Lottery: Evidence from Social Security

Administrative Records,” American Economic Review 80 (3) (June 1990), pp. 313-336

תגייסים במודל אחרמ – 22-18גילאי : צעירים

83

סיכום. ז

משרד האוצר , משרד הביטחון, על ידי נציגי הצבא 2006בינואר פה אחד המלצות הוועדה התקבלו

שרה את יהממשלה א). מומחי כלכלה וחברה(העסקי ומהמגזר ונציגי ציבור מהאקדמיה

,יהשל הכנת הצעת החוק פרצה מלחמת לבנון השניבעיצומה . 2006ההמלצות בחודש פברואר

. תהליך החקיקה הוקפאו

אלא בהרכב הרצוי של , המלצות הוועדה לא עסקו בגודל הרצוי של משאבי הביטחון

, צבא קבע, הקצאת המשאבים בין שירות חובהלות ייעתמקד בההדוח ,כלומר. משאבי הביטחון

, וגרדועדת וינבוכפי שאובחנו , לפיכך הכשלים שהתגלו במלחמה. אזרחים עובדי צהל וציוד צבאי

. לקיצור שירות החובה על יישום ההמלצותבשום אופן להשפיע לא היו צריכים

אך . על היקף המשאבים בעיקרשפיע הסביר שהוא , איומיםהשינוי בהערכת היהגם אם

של המלצה על שינוי הרכב המשאבים הרצוי בכיווןידי להביאה כלל לא ברור כיצד המלחמה

כי לא היה מלמדמעקב אחר הבעיות שהתעוררו במלחמה , מזו יתרה. חובההחיילי הגדלת מספר

כלומר . החל בציוד אישי לחיילים וכלה במיגון אלקטרוני לטנקים – מחסור בחיילים אלא בציוד

פחות חיילי חובה ויותר תקציב :ביתר שאת שעדיף ליישם את המלצות הוועדההוכיחה המלחמה

הצבא ,רות החובה יתברר כי נדרשים חיילים נוספיםגם אם לאחר קיצור שי. לרכישת ציוד חליפי

התקציב שיועמד לרשותו בגין קיצור באמצעות המשרתים בקבע קצרמספר יוכל להגדיל את

על המליצה אכן ועדת ברודט שבחנה את תקציב הביטחון בעקבות המלחמה. שירות החובה

קיצור ל עדת בן בסטו המלצותשל 2011בשנת יישוםהעל גם אך, הגדלת תקציב הביטחון

מצה את ההמלצות של ועדת בן בסט יא ,שבחנה את תפיסת הביטחון ,גם ועדת מרידור .השירות

2011 שנת מתחילת שנות התשעים ועד ,כאמור, כילומר חשוב על כך נוסף .לקיצור שירות החובה

.16%-מצבת החיילים בגדלה

וכן ,בובמוטיבציה לשרת וילות הצבא כל דחייה נוספת פוגעת ביע. הגיע העת ליישם את הדוח

.ובתוצר הלאומי הצעירים בישראל תברווח ,בעקרון השוויון

85

מקצועי צבא לעומת חובה צבא השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל

דדחששון , אשר טישלר

מבוא

עיקרוב, 18-ל מקרב מחזור בני ה"בשנים האחרונות עולה לכותרות סוגיית היקף גיוס החובה לצה

ת בדרך כלל בבסיס הדיון הציבורי עומד. ערבים ועוד, "מצהירות דת", החרדיםגיוס שאלות

בעולם סוקרים את הנעשה בתחום הגיוס אולם כאשר . החובה סבירה לגיוסה חלופאין שההנחה

, מתמעטהולך ו ,שאפיין עד סוף המאה העשרים את רוב צבאות העולם ,שגיוס החובההרחב נראה

. יו כיוםמצבאות העולם מסתמכים על 50%-ופחות מ

צבא" מודל לת עהיסטורי הושתת יםהמילוא ובצבא הסדיר בצבא ,ל"בצה השירות

בין ושוויון אחידות יוםק, אוניברסאלי חובה יוסג" :אלהה העקרונותהוא מתבסס על ו ,"םהע

והכוח לאומית חובה הנו השירות שבוא בצ, לובגמול הפוטנציא במיצוי ,בהזדמנויות המתגייסים

והרכבו מעמדי או ריאליקטוו סאינ הצבא – וממלכתיות תייצוגיו, שכיר אינו העיקרי הלוחם

תרומת את המדגיש לאומי אתוס על מבוססצבא ה, יתלשראהי החברה של פניה מגוון את משקף

.ןהביטחו בתחום נהה בילקולקט לתרום העיקרית שהדרך התפיסה ואת לקולקטיב הפרט

במדינה משותפת וזהות קולקטיבית חוויה ויוצר העם שדרות כל את מפגישבא בצ השירות

משימות בביצוע גם עוסקבא הצובנוסף , תותרבותי אתנית מבחינה גונית-ורב עליה קולטת

1."הצבאי בתחום שאינן לאומיות-חברתיות

גם ותהמדגיש 2,חובה במדינות רבות באירופההגיוס תהצדקהבסיס ל הםאלו עקרונות

כי בישראל אם(את החיבור בין האומה למדינה באמצעות שירות חובה וגיוס מכל שדרות העם הן

, כלכלייםהחסרונות הים אלו עומדים שיקולמול 3.)מיעוט הדרוזיביהודים וברק מדובר

אפוא נראה . תרבותיים ואחרים שגיוס החובה מטיל על הפרט ועל החברהה, צבאייםה, חברתייםה

סוג של רע ב ומדובר, אינו אידאלי ,וגם על פי השקפת המצדדים בהמשך קיומ, שגיוס החובה

.הכרחי

מציב אותו בכפייה ,כוח אדם בהיקף גדול מהשוק האזרחימוציא בפועל גיוס החובה

מאפשר מיצוי של היתרון היחסי שאינו מאחר ,בשירות הצבאי וגורם הפסד תפוקה גדול לחברה

העלות ): "1966 בדצמבר Newsweek )19-ב בטורו כתבפרידמן מילטון. בייצור עובדהשל

העלות של צבא המבוסס על גיוס ןמגבוהה יותר ]...[ ינים היוםתית של הכוחות המזויהאמ

המתנדבים הם האנשים שימצאו את השירות כאלטרנטיבה הטובה ביותר שמאחר , התנדבותי

). Friedman, 1972 :הופיע בספרו" (עבורם

.פני הוועדהא ל"כעקרונות אלו מתבססים על מצגת ראש א. 2006 ,ל"הוועדה לבחינת סוגיית קיצור השירות בצה 1

2 Flynn )2002 (המניע העיקרי לגיוס חובה . ובריטניהצות הברית אר, משווה את המניעים לגיוס החובה בצרפת

ובבריטניה הוא אמצעי אילו בארצות הברית ו, חיבור כל חלקי העם לגוף אחד ומימוש האזרחות אבצרפת הו

.Mjøset and Van Holde, 2002 -ו Joenniemi, 2006ראו גם . למילוי השורות בצבא

לעומת זאת בהחלה על היהודים ישנו . ישראל אינה מחילה גיוס חובה על המיעוט הערבי הגדול המתגורר בה 3

.ם הזמןהולך ומתרחב עה, "תורתה אומנתה"פטור לאוכלוסייה ש

 מתגייסים במודל אחר – 22-18גילאי : צעירים

2011פורום קיסריה

86

ההפרש בין השכר שגובהו הואמס על ההכנסה הוא משוםעבור הפרט גיוס החובה

שיעור מס זה גבוה . היה מוכן להתגייס מרצונו החופשיוא לבין השכר שבו ה בפועללו המשולם

בחשבון גם את הפגיעה ביכולת ביאואם נ, בהרבה משיעור מס ההכנסה המקובל במדינה

גיוס , השירות הצבאי זמןההשתכרות העתידית של הפרט בגין איבוד שנות הניסיון האזרחי ב

כבד ביותר יחסית למס ההכנסה המוטל על העובדים החובה מטיל על חלק מן המתגייסים נטל

מוטל בפועל רק על חלק הוא ,"יאוניברסל"גיוס החובה בהן שגם במדינות .האחרים

הפגיעה . פוגע בעקרון השוויוןהוא ובכך ,)בדרך כלל על חלק מאוכלוסיית הגברים(מהאוכלוסייה

ובשוויון האנכי בין , סות וחלקן לאשחלקן מגוי, בשוויון האופקי בין קבוצות באותו הגיל אהי

.באופן שונהמוטל עליהן שהמס , הדורות

,מגויס לזמן קצר יחסית כוח אדם זהאולם , גיוס החובה מספק כוח אדם זול לצבא

הכשרה ארוכה המחייבותשאיננו מספיק לצבאות מודרניים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות

, העלות התקציבית הנמוכה יחסית של המגויסים וכחנל, יתר על כן. ואיכות כוח אדם גבוהה

.עתיר כוח אדם צבא יוצריםשיקולי העלות החליפית של גורמי הייצור בין הון לכוח אדם

שהוא מייחס ערך מאחר ,מדינההחברה בגם על תמהותי השפעהגיוס החובה משפיע

לכן ויכול, ני החברההן בעיוהן בעיני עצמם , נמוך לעבודה הצבאית של הצעירים המתגייסים

.בטלנות ועוד, לגרום להתפתחות של תופעות חברתיות כגון פשע

לעתים עד , הנטל התקציבי הגבוה :הן נגד הגיוס המקצועיהמועלות הטענות העיקריות

ה האפשרית באיכות כוח ירידה; כדי חוסר יכולת של תקציב המדינה לממן את השכר הנדרש

ביטחון בעוצמת הצבא וב הפגיעהו ,צבאשרת בשלא לחרו יב שחלק מהצעירים כך בשל האדם

העלול לנתק את , חוסר הייצוגיות של כל חלקי העם בצבא מקצועי; שתבוא בעקבותיה המדינה

צבאית לחינוך ההכשרה ההערך של ; פוליטי או חברתיהקשר בין הצבא לחברה ובכך להוות איום

; של המדינה הבסיסיים ערכיהלר בין העם חוסר החיבור שעלול להיווצ; ולפטריוטיות של הנוער

מקצועי בסדיר או במילואים בהיקף מתנדביםלא ניתן להקים ולהחזיק צבא כלל האפשרות ש

. ועוד ;העלות הגבוהה של המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי; הנדרש

במאמר נסקור את המודלים ?למדינת ישראל טובה ביותרהשיטת הגיוס אם כן מהי

קד תמממודל לבחירת שיטת גיוס הלאחר מכן נציע . במדינות שונותת גיוס ושיט לשהמקובלים

התייחס לעוצמה בשל כדאיות צבא מקצועי לעומת צבא העם אסטרטגית-בשאלה הכלכלית

המודל המוצע מדמה טוב יותר ממודלים קודמים את תהליך קבלת .של המדינה הצבאית

הצבא בכפיפות למגבלות של עוצמתו אתשיאה הזה המדינה מ ושלפימאחר , במציאותההחלטות

גיוס החובה של הטוב ביותרתמהיל ה ליצור את מאפשר הדבר. התקציב והיצע כוח האדם במשק

האילוצים הצבאיים לנוכח מתאים למבנה הצבא בישראל תמהיל כזה .צבא מקצועיגיוס עם

. למדינה תהקיומי נהוהסכ

במודל אחרמתגייסים – 22-18גילאי :עיריםצ

87

מצב בעולםה

נוצר רק בסוף המאה השמונה ת היום בישראל ובמדינות אחרות רצבא החובה במתכונת המוכ

במתכונתו האוניברסלית , צבא החובה מקוראחרים רואים את ). Forrest, 2003( עשרה בצרפת

יושמה השיטה של גיוס כולל ללא בו ש ,תשע עשרהבצבא הפרוסי של תחילת המאה ה, המוכרת לנו

שיטה זו העניקה עדיפות מכרעת . לאחר השחרורכולל שירות מילואים , מתן פטורים או הקלות

אומצה ברחבי אירופה בכלל ובצרפת היא ועד מהרה ,צרפתעם 1870לצבא גרמניה במלחמת

, 1917-רק ב, לעומת זאת, בארצות הברית. ) Mjøset and Van Holde, 2002הלדוגמ ורא(בפרט

הזמינות של כוח אדם והעלות עקב 4.נחקק ויושם לראשונה גיוס חובה, במלחמת העולם הראשונה

זמינות זו של כוח .המלחמות לעתירות כוח אדם וארוכות יותרהפכו התקציבית הנמוכה למדינה

על ידי הרוח הפטריוטית אך פוצתה, על חשבון המקצועיות והיכולות הממוסדות הבא אדם

הגיעה לשיאה היא ו ,הפכה למפתח לניצחון בקרבות באירופה זומתכונת ). 2001, ליפשיץ(והיוזמה

עם תום מלחמת העולם השנייה בוטל גיוס החובה בארצות . במלחמות העולם הראשונה והשנייה

. צבא גדול המדינה שחייבה לדעת קברניטי" המלחמה הקרה"אולם הוא חודש עם תחילת , הברית

ומבנה הצבא המתקבל משיטות אלה, המדינות בכל זהה אינה החובה גיוס מתכונת

ולאחריו שירות סדיר שירות כולל, הפרט חיי כל במשךשל צבא עם מלא במודלהחל :ודמגוון מא

מדינות העושות ב כלהו ,)5לדוגמה שווייץב(מילואים המחייב אימונים ומוכנות מידית לגיוס

Møller, 2002; Mjøset and(למלא פערים זמניים בצבא הקבוע כדישימוש במגויסי החובה רק

Van Holde, 2002(.

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלה מגמה של גיוס צבא מקצועי

)AVF – All Voluntary Force(, לאחר ויכוח 1973שהתממשה בפועל בארצות הברית בשנת

על רקע 1963ובבריטניה בשנת , ציבורי רחב ועל רקע המחאה שעוררה מלחמת וייטנם

,כוח אדם בשיטה זו מתבצע מתוך שוקי העבודהגיוס 6.המקצועיות הלקויה של חיילי החובה

. מתוך בחירה ובתנאים ידועים מראשמקבל שכר מתגייס הבאופן ש

ובמשימות מיםבאיו יםהתפרקות ברית ורשה והשינוי, המלחמה הקרה סיום עם

ה ושמיר תהמולדת ועד משימות הומניטריו ה עלמהגנ –הצבאיות המוטלות על הכוחות המזוינים

, מדינות אירופיות 6רק . החובהאת גיוס NATOבברית החברות מדינות רוב הביטלו –שלום ה על

שהפעילו 13מדינות מתוך 11לעומת , משתמשות בגיוס חובה, NATOהחברות בברית 28מתוך

WRIסקר נתוני ( 1 לוחלראות ב רפשאכפי ש). Mellors and McKean, 1984( 1982-גיוס חובה ב

פחות בתחילת המאה העשרים ואחת 7,)1968- מוגריים תוצאות סקר קודם בס ;מדינות 180 הכולל

.1968-מסקר המהמדינות על פי 78%לעומת , מצבאות העולם מסתמכים על גיוס חובה 50%- מ

זה בשלאולם רק אחוזים בודדים גויסו בגיוס ,היה במלחמת האזרחיםצות הברית גיוס חובה הראשון באר 4

במשך מלחמת העולם צות הברית מיליון החיילים שגויסו באר 3.5- שלושה רבעים מ. הוא עוררשההתנגדות

. הראשונה היו מגויסי חובה

.הוא עובר מחזורי אימונים ומתגייס בעתות משבר. קו לביתוהמגויס עובר הכשרה ונשלח עם מדיו ונש 5

. השתמשו בגיוס חובה רק בעתות מלחמההן ו ,מלחמה הקרההמסורת של גיוס מקצועי עד יתהמדינות אלו היל 6

הן הגיעו למסקנה שגיוס . ועדות ממשלתיות לבחינת מימוש גיוס מקצועי שבעיםבהולנד ובבלגיה הוקמו בשנות ה

.);Duindam, 1999) Van Der Meulen and Manigart, 1997 אפשרי כזה איננו

War Resisters’ Internationalופורסם על ידי ארגון )Horeman and Stolwijk )1998הסקר בוצע על ידי 7

)WRI.(אינן ישויות עצמאיות 3 ,המדינות 180ך מתו)וברמודה ריקו פוארטו, הרשות הפלסטינית.(

2011פורום קיסריה

88

*)1968( 2005-1998נתוני , על פי יבשות, התפלגות המדינות שיש בהן גיוס חובה 1לוח

הערות באחוזיםבהמדינות עם גיוס חו מדינות' מס יבשת

ללא אפגניסטן ועיראק (72%) 60% (21) 27 (29) 45 אסיה

(65%) 42% (11) 22 (17) 53 אפריקה

(93%) 50%(27) 21 (29) 42 אירופה

(74%) 31% (17) 10 (23) 32 אמריקה

(100%) 0% (2) 0 (2) 3אוקיאניה

(78%) 46% (78) 80 (100) 175 סך הכול

.1968נתוני סוגריים ב *

Haddad, 2008 :מקור

. כזהצבא הנהיגוכבר ממדינות העולם 50%, צבא מקצועישימוש בצרפת לעברה אשרכש ראוי לציין

ייתכן שלפנינו נקודת ציון היסטורית סמלית , המולדת של גיוס החובה אאם נזכור שצרפת הי

אפשרגיוס החובה מוש בירידה בשישל אתזה המגמאת ה. המבשרת את סיומו של עידן גיוס החובה

המדינות שיעורלפיהם ש ,)Mulligan and Shleifer )2005לראות גם מהנתונים המובאים על ידי

.1995-ב 59%-ל 1985-ב 63% -גיוס חובה ירד משבהן נהוג

ספרות תריסק

אם אפשר הו ?מדוע משנות המדינות את שיטת הגיוס :האלה בעולם עולות השאלותזו מגמה לנוכח

בחירת שיטת גיוס לתיאור המודלים הבולטים ?מודל אנליטי ל ידילתאר את ההחלטה על שיטת הגיוס ע

.)Haddad, 2008( והכלכלה המדינה ימדע, תחומי הסוציולוגיהמהם בדרך כלל המובאים בספרות

החלטותהמדע המדינה וקבלת , הסוציולוגיה מימתחו מודלים

צפתה )Van Doorn, 1975- ו, Janowitz, 1972בין היתר ורא(ההמונים ית הדעיכה של צבאיתאור

מבנה הצבא , בתחילת שנות השבעים את סוף עידן צבא ההמונים על רקע ההתפתחות החברתית

עמידותו של את לנבא אפשרמסקנה של) Haltiner )1998 מגיעבהתאם לתאוריה זו . והטכנולוגיה שלו

מהמדינות 80%כמעט לפי ניבוי זה . "שיעור ההישענות על גיוס החובה"על פי גיוס החובה לאורך זמן

).Haddad, 2008(שעושות היום שימוש בגיוס חובה יעברו במוקדם או במאוחר לצבא מקצועי

: לשלבים האלהמסווג את התפתחות הארגון הצבאי ) 2001(המודל של הסוציולוג מוסקס

החל עידן הצבא ) בקירוב 1990(סוף המלחמה הקרה למן. מודרני- מודרני מאוחר ופוסט, מודרני

בעידן זה יתבסס ). טרור וכדומה(לאומי ולא צבאי בעיקרו - תת או האיום הושב, מודרני- הפוסט

כגון משימות שלום ומשימות , שפועל מכורח משימות חדשות ,הביטחון על צבא מקצועי קטן

עובדים אזרחיים ו ,מדען- ינאי וחיילמד- חיילשל היה המקצוע הצבאי הדומיננטי י .תהומניטריו

.ונשים ישולבו באופן מלא בפעילות הצבא

במודל אחרמתגייסים – 22-18גילאי :עיריםצ

89

את קבלת ההחלטה מחלקהמודל . )Ajangiz )2002מודל חברתי אחר הוצע על ידי

והמישור ;גיוס המקצועיבהגדלת המישור הצורך הצבאי : הפוליטית על שיטת הגיוס לשני מישורים

ובטווח הארוך הוא ,המישור החברתי חזק יותר, ולדעת. טולואו בי גיוס החובה החברתי של הקטנת

.החלטהקבלת ההדומיננטי ב

מדיניות חוץלבין דמוקרטיה שעוסק בקשר Kjell Goldmann8 המודל של המדען השוודי

בתפקידים כרוכהמודרני - הפוסט בעולם הדמוקרטיים התהליכים הגברת, לדבריו. וביטחון

הנטייה עולה ומשם, שאינם כרוכים במדינה הפרט של חדשים וחברתיים כלכליים, פוליטיים

עבור בסיכון והעמדתושל הפרט לגיוס לצבא חיובול הלגיטימיות את שאלה בסימן להעמיד

.הצבא המקצועי חשיבות עולה ולכן, המדינה

כלכליים מודלים

מחקרים. מקצועיהבגיוס תקטגורי תמיכהעד תחילת שנות התשעים תמכה הספרות הכלכלית

ענייןבשנעשו בארצות הברית בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים ליוו את הוויכוח הציבורי

יש הרואים . שיטת הגיוס ואף נתנו רוח גבית חזקה מאוד לתמיכה הציבורית בביטול גיוס החובה

ית הכלכלנים בשנים הללו לשינוי הגישה להערכת שיטת הגיוס והורדת הגיל שבו מוקנשל בפעילות

9.לשינוי שחל בשיטת הגיוס ם העיקריגוראת ה 18-ל 21- זכות הצבעה מ

מילטון תיש לציין א, בין היתר. מקצועי-בהקשר הכלכלי העיקר תרומת הכלכלנים היית

, שהקים נשיא ארצות הברית Gates Commitee10-בוחבר AVFשל שהיה מנושאי הדגל פרידמן

ועדה מצאה כי המעבר לצבא מקצועי וה( גיוס המקצועיהלבחינת יישום 1969- ב ,רד ניקסון'ריצ

המעבר לצבא מקצועי רעיון את וקידםניקסון של צושהיה יוע, מרטין אנדרסון ואת ;)אפשרי ורצוי

ספרים שסיכמו באופן מקיף את הספרות העוסקת פרסםגם אנדרסון 11.חוגים הפוליטייםקרב הב

12.בגיוס החובה עד אז

אשר ,)Oi )1967a, 1967bנמנים תחוםביותר ב משפיעיםה יםהכלכלי עם המחקרים

הניח את היסודות להבנה שגיוס מקצועי זול יותר למשק ושההשפעה שלו על תקציב הצבא אינה

אמדו את פונקציות היצע כוח האדם ) 1969( Fisher-ו )Altman and Fechter )1967. בלתי אפשרית

.Amacher et al -ו )Hansen and Weisbord )1967 העבודות שלו ,בשוק החופשי AVFלגיוס עבור

.Heurlin, 2006 אצל המודל מתואר 8

.Henderson, 2005 הלדוגמ ורא 9

והשתתפותו , 1972-כפי שמובא בספרו מ, בין היתר באמצעות הטור שלו בניוזוויק ,פרידמן עסק בכך רבות 10

. בכנסים בנושא תרמה לשכנוע מתנגדים לגיוס מקצועי

אנשי אקדמיה כגוןמנו חבריה נ עם. ה עמד תומס גייטסבראשו 1969במרץ 27-באת הוועדה הקים ניקסון

סטר והגישה את 'ועדה פעלה באוניברסיטת רוצוה. ארצות הבריתאנשי עסקים וקצינים בצבא , גרינספןו פרידמן

עם המלצות הוועדה פורסמו . התקבלה פה אחד גיוס החובההמלצתה לבטל את . 1970לפברואר 20-ממצאיה ב

Studies prepared for the(ששימשו בסיס למסקנות עבודות שכללו את השני כרכים 1970בנובמבר

president’s commission on an All-Volunteer Armed Force, 1970( , כולל פריצות דרך חלק מעבודות אלו

.בתחוםתאורטיות ויישומיות , מושגיות

.Anderson, 2004 אצלאפשר למצוא , לפני ואחרי ההחלטה של ניקסון, תיאור מפורט של התהליך 11

צותבעיקר באר, מקורות שעסקו ישירות או בעקיפין בגיוס חובה 1,385ספר הכולל Andersonפרסם 1976- ב 12

.Barbara Honegger עםבנושא זה קובץ מאמרים נבחרים פרסם הוא 1982ובשנת ,הברית

2011פורום קיסריה

90

סיפקו את התשתית הדרושה לתאוריה הכלכלית של גיוס צבא החובה והתפלגות העלויות )1973(

13.השונות בגיוס מסוג זה

ה בין כרעההאת )1992( Lee and McKenzie - ו) Ross )1994 בחנובתחילת שנות התשעים

נקודת האיזון בין שתי , םהלפי ממצאי. ריון של מינימום עלויות לחברהשתי שיטות הגיוס על פי קריט

. גיוסל הראוייםמכלל 55%-60%- היא בשיעור גיוס של כ) גיוס חובה וגיוס מתנדבים(שיטות הגיוס

,כדוגמת ישראל ,בה הבעיות הביטחוניות גדולותשמדינה קטנה לשעת מלחמה או ל, םלטענת

הוסיפו למודל ) Warner and Asch )1996החוקרים. וס החובהמתאימה כמעט בוודאות שיטת גי

המאפשר להתייחס לצבא חובה הכולל חיילים ,)שתי תקופות שירות(התפתחות של ממד של זמן ו

, מסקנותיהם דומות. י שיטות הגיוסתהכשרה ובתפוקה שונה בין שהמקצועיים עם הבחנה בעלות

למודל עלויות ףהוסי) Warner and Negrusa )2005המודל של . קודמיהםמסקנות ל, באופן כללי

הבדל בעלויות הש אהי הםאחת הטענות העיקריות של. הגיוסאכיפת הימנעות מגיוס ועלויות

. גיוס החובה ביטול להמשך אובנוגע בהחלטה מכריעההימנעות מגיוס יכול להיות גורם

שגיוס חובה טען מודל זה ). Mulligan and Shleifer )2005 בידימודל כלכלי אחר פותח

ולכן מדינות עם , מזו הנדרשת מגיוס צבא מקצועי תמחייב הוצאה קבועה הגדולה משמעותי

,היכולות לפזר את העלות הקבועה של הגיוס על פני מספר רב של משלמי מסים ,אוכלוסייה גדולה

.נוטות לעשות שימוש בגיוס החובה

צמה והעמודל

שאלה מהי שיטת הגיוס היעילה ביותר במובן ה לעהקודם ענו עיףסהמודלים הכלכליים שנסקרו ב

,צמהומודל הע, המודל המוצע על ידינו. נתוןלאנשי הצבא ביקוש ה במקרה שבו ,של מזעור עלויות

בכך . משיא את העוצמה הצבאית בכפיפות לתקציב נתון והיצע כוח אדם נתון הנגזר משיטת הגיוס

היא תוצאת המודל . קודמים את תהליך ההחלטה במציאות טוב יותר ממודליםזה מדמה מודל

המודל פורץ בכך . מגויסים מקצועייםומגויסי חובה כולל והוא, למדינהשל צבא רצוי התמהיל ה

של מעבר מצבא חובה מובהק , שלעתים אורך זמן רב, דרך בתחומו ומאפשר לחקור את התהליך

) Setter )2004המודל מתבסס על העבודות של .ומגמות בעתיד לצבא מקצועי מלא ולנבא תהליכים

מהמודל 14עקרונות של שילוב גיוס החובה וגיוס מקצועי מאמץו) Setter and Tishler )2007-ו

.)Warner and Asch )1996הכלכלי של

כוח אדם הניתן לגיוס , T– מערכות נשק: תלויה בשלושה גורמי ייצורהצבאית צמה והע

איכות מערכות :ובשלושה פרמטרים; HV – דם המגויס משוק העבודהכוח א, HC – בגיוס חובה

ואת הניסיון תמשקף את האיכות הקוגניטיבי βהפרמטר .λ-ו β –ואיכות כוח האדם ,α – הנשק

, ית היצע כוח האדםיהעודף של המגויסים בשיטת הגיוס המקצועי הבאים לידי ביטוי גם בפונקצ

הצבא בוחר בתמהיל התשומות . של חיילים אלוהה יותר גבומשקף את המוטיבציה ה λוהפרמטר

למערכות הנשק יש , Bמגבלה שגודל התקציב העומד לרשותו הוא בכפוף ל, שישיא את עוצמתו

ית המתכנן יבע .PHV -ו PHC – ולכוח האדם יש מחיר התלוי בשיטת הגיוס, PT – קבועידוע ומחיר

: היא כדלקמן

).Renshaw, 1960 הלדוגמ ורא( 1960- עבודות דומות בתחום זה פורסמו כבר ב 13

.Haddad, 2008 וחבה של המודל המוצע כאן כולל פתרונו וניתוח המשמעויות ראלהר 14

במודל אחרמתגייסים – 22-18גילאי :עיריםצ

91

THHTHHfMMAX CVCV )(),,,,,(

VHV

HC

THCCHVV

HbP

KP

BPTPHPHts ..

מגבלת כאשר לגיוס מקצועי חובה ניתוח המודל מאפשר להצביע על תמהיל אופטימלי בין גיוס

ישיר בין הקשר את המראה המודל כמו כן . נתונות אדם במשקההיצע כוח פונקציית תקציב ו

אדם המגויס בשוק העבודה לבין הגדלת העוצמה הגדלת איכות הטכנולוגיה ואיכות כוח ה

.שמשמעותה הגדלת שיעור הצבא המקצועי, השכר בתקציב הביטחוןחלק והקטנת

שקיימים נתונים מפורטים על אףשמאחר ,יישום מודל העוצמה בישראל איננו פשוט

על כמותגמישות ההיצע לשכר ו, חסרים נתונים אמינים על שכרם, ל"כמות החיילים בצה

15.על ידינושעובדו אומדנים בכאן נשתמש לכן . מערכות הנשק ועל מחירן

מיליארד 48.6 עומד על ,שונותלאחר התאמות ו ,על פי אומדנים אלוסך התקציב

מחיר מערכת נשק ממוצעת הוא שכמו כן הונח . 43.9%וחלק השכר בתקציב זה עומד על , ח"ש

. )ע על חלק התקציב המופנה לשכר במודל זהמחיר מערכות הנשק אינו משפי( ח"שמיליון 60

0.5בין –) Warner and Asch )1995 אצלדומה לזו המוצגת עבודה הגמישות היצע הנחנו גם ש

החלק לחשב את חלק השכר האופטימלי מהתקציב ואת אפשרבעזרת נתונים אלה . 1.8- ל

הכולל ,צמהושימוש במודל הע .האופטימלי של מגויסי החובה מסך כוח האדם בצבא הסדיר

קשר בין איכות כוח האדם המחייב ניתוח מעמיק של ,פרמטר האומד את איכות כוח האדם

תפוקה בין הלנו שכן התוצאה רגישה מאוד לערכו של פרמטר זה ולקשר בי, לביצועי כוח האדם

שני צמה האופטימלית עבור ושבנו את העילצורך המחשה ח. שכר של המגויסים המתנדביםהו

מציין שתפוקת המתנדבים =1.05, הלדוגמ. - ו β – ערכים של מקדם איכות כוח האדם

מציג את התוצאות של המודל המשולב 2 לוח. מתפוקת המגויסים בגיוס החובה 5%- גבוהה ב

. - ו βעבור ערכים שונים של

.Haddad, 2008 מופיע אצלהסבר מפורט של הנתונים ודרכי אמידתם 15

2011פורום קיסריה

92

צמהוחובה על פי מודל העחיילי ה ושיעורהחלק האופטימלי של השכר בתקציב הביטחון בישראל 2לוח

תקציב )מיליארד(

עלות שנתית של שכר חייל בחובה

איכות כוח β, אדם

מקדם , מוטיבציה

λ

עלות מערכת נשק

גמישות היצע השכר

שיעורהשכר מהתקציב

חיילי שיעורצבא החובה מהצבא הסדיר

48.6 62,076 1.04 1.05 6,000,000 0.5 49% 94%

1.04 1.05 1 48% 87%

1.04 1.05 1.8 45% 75%

1.04 1.1 0.5 49% 93%

1.04 1.1 1 47% 86%

1.04 1.1 1.8 45% 73%

1.08 1.05 0.5 47% 89%

1.08 1.05 1 44% 74%

1.08 1.05 1.8 38% 32%

1.08 1.1 0.5 47% 89%

1.08 1.1 1 43% 72%

1.08 1.1 1.8 36% 19%

.המחברים :מקור

מודל על ידילהסיק שניבוי חלק השכר ושיעור צבא החובה מסך הצבא הסדיר אפשר 2 לוחמ

וגמישות ההיצע של β=0.8כאשר . ולגמישות היצע העבודה β צמה רגיש מאוד לערך הפרמטרוהע

, כלומר. 2007של ישראל בשנת מתקבלות תוצאות הדומות לנתונים בפועל ,העבודה היא יחידתית

. 70%- ושיעור גיוס החובה מסך הצבא הסדיר הוא כ 44%-חלק השכר בתקציב הוא כ

שלנו ואומדנים מתבססות על הנחות 2 המופיעות בלוחיש להדגיש כי התוצאות , לסיכום

נים בעתיד אנו מתכוו. מודל אקונומטרימסודרת של נטיים ולא על אמידה וועל ערכי המקדמים הרל

. יוםכ שימוש בנתונים נוספים שאינם בידינו ל ידינטיים עוולאמוד את ערכי הפרמטרים הרל

סיכום ומסקנות

מדי . בעיצומהנמצאת עולמית של מעבר מצבא חובה לצבא המבוסס על מתנדבים -המגמה הכלל

וה התפתחות זו מלו. שנה משנות מדינות נוספות את שיטת הגיוס ועוברות לצבא מקצועי מלא

בקיום בקרה על ד בבדבהעלאת הגיל הממוצע של החיילים המשרתים וב, בהארכת השירות הצבאי

ארצות הבריתמגמה זו העלתה את האיכות הכוללת של צבא . היכולת הקוגניטיבית הנדרשת מהם

, כמובן. ואת ההתאמה שלו לטכנולוגיה מתקדמת הדורשת ידע וניסיון טכנולוגי הולך וגדל עם הזמן

. ת גבוהה יותר אמורה להתבטא בגידול בתפוקה הצבאית עבור כמות חיילים נתונהאיכו

שאלה אם גם על ישראל לשנות את שיטת ה לעלענות אפשר -איין ימהנתונים שבידינו עד

על פי המודלים השונים והניסיון של מדינות שעברו לגיוס . הגיוס מגיוס חובה לגיוס התנדבותי

כל ,הפעלת צבא חובהשל צבא מקצועי נמוכות מהעלויות תהפעל לשהעלויות שנראה ,התנדבותי

גיוס איננו גדול ל הראוייםהמתגייסים מסך אחוז שבו ,עוד אנו עוסקים בצבא בגודל קטן עד בינוני

במודל אחרמתגייסים – 22-18גילאי :עיריםצ

93

והוא מאפשר ,המודל שמוצע במאמר זה מציג נקודת מבט שונה מזו שהציגו מודלים קודמים. מדי

עבור תקציב לשכר ושיעור צבא החובה מתוך סך הצבא הסדיר לגזור את ההוצאה האופטימלית

. מחירי תשומות שונים וערכים שונים של גמישות היצע העבודה בשוק, ביטחון נתון

מסך המשאבים העומדים לרשות 44%- כ היאההוצאה הכלכלית על השכר בצבא בישראל

או שמקדם ,1.2-גדול מ מקדם איכות הטכנולוגיהאם , על פי המודל שפותח במחקר זה. הצבא

ל בנקודת עבודה לא אופטימלית מבחינת "נמצא צה, 1.08-איכות כוח האדם ההתנדבותי גדול מ

משימות לא צבאיות המבוצעות כיום ביטול מעבר לצבא מקצועי ו. תמהיל כוח האדם ומערכות נשק

יפנה משאבים , באיגדיל את העוצמה של הצ, מורות חיילות ועוד, כגון משמר הגבול, על ידי הצבא

. רבים יותר להתעצמות ויקטין את נטל הביטחון על המשק הישראלי

הנתונים הקיימים אינם מספיקים ? האם רצוי או אפשר לעבור לצבא מקצועי בישראל

שלא תסכן את קיומה של ישראל והמבוססת על , תשובה נבונה. שאלה זו לעלתת תשובה כדי

של הצבא " הצורך האמיתי"את , ל"צמה הנדרשת מצהוהעמחייבת לאמוד את ,נתונים אמינים

ת היצע העבודה בשוק העבודה יואת פונקצי) את התשומה האופטימלית של כוח האדם(בכוח אדם

הקטנת משך השירות והמעבר , עולמיים של ביטול גיוס החובה-התהליכים הכלל נוכחל. הישראלי

בכל . לצבא מקצועיהיום בישראל ר מהקיים נראה שלא יהיה מנוס ממעבר גדול יות ,לצבא מקצועי

כוח נוסף שידחף ישמש ,ההופך עם הזמן לפחות ופחות שוויוני ,ברור שנטל הגיוס בישראל, מקרה

בלתי הוא , ולו רק באופן חלקי, המעבר לצבא מקצועי בישראללכן נראה ש. בכיוון של צבא מקצועי

את תהליך השינוי שעתיד נהנבובצורה כון ולנהל נ מאוד חשובכך ברור שבשל . נמנע בטווח הארוך

שהיא, עוצמה הצבאית של ישראלשישמרו על הולתעל אותו לאפיקים הנכונים ,ממילא להתרחש

. המיוקלחשוב ביותר בסיס

קיצור –לבצע מהלכי ביניים שיגדילו את החלק המקצועי של הצבא רצוי שנראה לנו

פת כוח אדם במערכות נשק והוצאת משימות לא תן את התמריץ לתחלויהגדלת שכר שת, שירותה

אדם ההפיכת מערכי כוח את רצוי לשקול שנראה לנו , כמו כן. צבאיות מאחריות הצבא

חובת . טכנולוגיים המתבססים על חיילי חובה למערכים מקצועיים המתבססים על צבא קבעה

אחד המכשולים יאה ,לפיה מגייסים כוח אדם גם כאשר הוא לא נדרשש, "גיוס האוניברסלי"ה

ד והגיוס בישראל רחוק מא. )מלא או חלקי( הגדולים ביותר למעבר מגיוס חובה לגיוס התנדבותי

ל בעתיד "שיטות הגיוס המתאימות לצהן הה מבאופן מושכל לכן לשקול יש ו ,"אוניברסלי"מלהיות

.הנראה לעין

2011פורום קיסריה

94

מקורות

. 2006, )סטועדת בן ב(ל "הוועדה לבחינת סוגיית קיצור השירות בצה

מכון : ירושלים, הישראלי והמקרה הכללית התיאוריה: ביטחון כלכלת. 2001, עקבליפשיץ י .שראל ומשרד הביטחוןירושלים לחקר י

.232-213 :4-5 דמוקרטית תרבות, "?מודרני- לקראת צבא פוסט. "2001, ארלס'מוסקס צ

Ajangiz Rafael, 2002. “The European Farewell to Conscription?,” in: Lars Mjøset and

Stephen Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces: 307-333, Amsterdam: JAI.

Altman, Stuart H., and Alan E. Fechter, 1967. “The Supply of Military Personnel in

the Absence of a Draft,” The American Economic Review 57 (2): 19-31.

Amacher, Ryan C., James C. Miller III, Mark V. Pauly, Robert D. Tollison, and Thomas D. Willett, 1973. “The Economics of the Military Draft,” in: Martin Anderson and Barbara Honegger (eds.) The Military Draft, California: Hoover Institution, Stanford University: 347-389, 1982.

Anderson, Martin, 1976. Conscription: A selected and annotated bibliography,

California: The Hoover institute press, Stanford University.

Anderson, Martin, and Barbara Honegger (eds.), 1982. The Military Draft, California: Hoover Institution, Stanford University.

Anderson, Martin, 2004. “The Making of the All-Volunteer Force,” in: Barbara A.

Bicksler, Curtis L. Gilroy, and John T. Warner (eds.), The All-Volunteer Force: Thirty Years of Service, Dulles, Virginia: Brassey's Inc.: 15-21.

Duindam, Simon 1999. Military Conscription: An Economic Analysis of the Labor

Component in the Armed Forces, Heidelberg: Physica-Verlag.

Fisher, Anthony C., 1969. “The Cost of the Draft and the Cost of Ending the Draft,” The American Economic Review 59 (3): 239-254.

Flynn, George Q., 2002. Conscription and Democracy: The Draft in France, Great

Britain and the United States, Westport, CT: Greenwood Press.

Forrest, Alan, 2003. “The First Modern Draft was a National Call to Arms,” in: Daniel Moran and Arthur Waldron (eds.), The People in Arms: Military Myth and National Mobilization Since the French Revolution, Cambridge, UK: Cambridge university press.

Friedman, Milton, 1972. An Economist’s Protest: Columns in Political Economy,

New Jersey: Thomas Horton and Company, p. 118-129.

Haddad, Sasson, 2008. “All-Volunteer Force (AVF) versus Conscription: The Effect of the Recruitment Method on Military Strength with an Application to Israel,” Tel Aviv University (unpublished theses).

במודל אחרמתגייסים – 22-18גילאי :עיריםצ

95

Haltiner, Karl W., 1998. “The Definite End of the Mass Army in Western Europe?,”

Armed Forces & Society 25 (1): 7-36.

Hansen, W. Lee, and Burton A. Weisbord, 1967. “Economics of the Draft,” The Quarterly Journal of Economics 81 (3) (Aug. 1967): 395-421.

Henderson, David R., 2005. “The Role of Economists in Ending the Draft,” Econ

Journal Watch 2 (2): 362-376.

Heurlin, Bertel, 2006. “The New Danish Model: Limited Conscription and Deployable Professionals,” in: Curtis Gilroy and Cindy Williams (eds.), Service to country: Personnel policy and the transformation of western militaries, , Cambridge: MIT press.

Janowitz, Morris, 1972. “The decline of the mass army,” Military Review LII (2):

6-10.

Joenniemi, Pertti (ed.), 2006. The Changing Face of European Conscription, Aldershot, England ; Burlington, VT: Ashgate.

Lee, Dwight R., and Richard B. McKenzie, 1992. “Reexamination of the Relative

Efficiency of the Draft and the All-Volunteer Army,” Southern Economic Journal 59: 644-654.

Levi, Margaret, 1997. Consent, Dissent, and Patriotism, Cambridge, UK: Cambridge

University Press.

Mellors, Colin, and John McKean, 1984. “The Politics of Conscription in Western Europe,” West European Politics 7 (3): 25-42.

Mjøset, Lars, and Stephen Van Holde, 2002. “Killing for the State, Dying for the

Nation: An Introductory Essay on the Life Cycle of Conscription into Europe's Armed Forces,” in: Lars Mjøset and Stephen Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces, Amsterdam: JAI: 3-94.

Møller, Bjørn, 2002. “Conscription and its alternatives,” in: Lars Mjøset and Stephen

Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces, Amsterdam: JAI: 277-305.

Mulligan, Casey B., and Andrei Shleifer, 2005. “Conscription as Regulation,

American Law and Economics Review 7 (1): 85-111.

Oi, Walter Y., 1967a. “The Economic Cost of the Draft,” The American Economic Review 57 ( 2): 39-62.

Oi, Walter Y., 1967b. “The Costs and Implications of an All-Voluntary Force,” in:

Sol Tax (ed.), The Draft, Chicago: The University of Chicago Press: 221-251.

96

2011פורום קיסריה

Prasad, Devi, And Tony Smythe, 1968. Conscription: A World Survey – Compulsory Military Service and Resistance to It, London: War Resisters’ International.

Renshaw, Edward F., 1960. “The Economics of Conscription,” The Southern

Economic Journal 27: 111-117.

Ross, Thomas W., 1994. “Raising an Army: A Positive Theory of Military Recruitment,” Journal of Low an Economics XXXVI: 109-131.

Setter, Oren 2004. “Defense RandD in the Information Age: Analysis of Budget

Allocation Decisions,” Tel Aviv University (Unpublished doctoral dissertation).

Setter, Oren, and Asher Tishler, 2007. “Budget Allocation for Integrative Technologies: Theory and Application to the US Military,” Defence and Peace Economics, 18 (2): 133-155.

Tax, Sol (ed.), 1967. The Draft: A Handbook of Facts and Alternatives, Chicago: The

University of Chicago Press.

The President’s Commission on an All-Volunteer Armed Force (Gates committee), Report of 1970, London: Macmillan.

Van Der Meulen, Jan, and Philippe Manigrat, 1997. “Zero Draft in the Low

Countries: The Final Shift to the All-Volunteer Force,” Armed Forces and Society 24 (2): 315-332.

Van Doorn, Jacques, 1975. “The Decline of the Mass Army in the West,” Armed

Forces & Society 1 (2): 147-157. Warner, John T., and Beth J. Asch, 1995. “The Economics of Military Manpower,”

in: Keith Hartley and Todd Sandler (eds.), Handbook of Defense Economics, Amsterdam : Elsevier North Holland: 347-398.

Warner, John T., and Beth J. Asch, 1996. “The Economic Theory of a Military Draft

Reconsidered,” Defence and Peace Economics 7: 297-312.

Warner, John T. and Sebastian Negrusa, 2005. “Evasion Costs and the Theory of Conscription,” Defence and Peace Economics 16 (2): 83-100.

97

*ערך השירות

מבוא . א

ספטמבר חודשים ב ואת דיוני ךער, אלעזר שטרןאלוף קובי הבר ומר בראשות , ערך השירות צוות

שיעורי הנשירהבגידול הולשירות חובה הגיוסשיעורי ירידת על רקע 2008דצמבר ו 2007

בנימוק )מהמגזר היהודי 11%(צעירים יהודים 5,000-כהשתחררו משירות בכל שנה כך . ל"מצה

ובכלל ( "הצהרת דת"פטור לבנות מתוקף הסדר מגמת עלייה נרשמה גם ב. "תורתו אומנותו"של

מטעמים נפשיים פטור עלייה בהיקפי הכמו גם , )חילונייםמוסדות חינוך בקרב בוגרות הז

בעיקר בקרב , רובה בשנה הראשונה לשירות, 17%של בשיעור נשירה יש להוסיף כךל. וגופניים

.הנמוכות )א"קב(האיכות קבוצות

מסיימי השירות אל הגברים שיעור רד בשנים הקרובות יֵ כי חשש מעורריםנתונים אלו

אפשרות אהי הזנתון משמעות המעשית של ה. )מתוך סך חייבי הגיוס( 50%מתחת לרמה של

שיבואו חמורותהמוסריות החברתיות וה, ביטחוניותה התוצאותו קריסת המודל של צבא העם

בין שבשל הקשר ההדוק לכלכלהנזק אדיר עלולה להסב ירידה בשיעורי הגיוס כן כמו. הקבותיבע

. השתתפות בשוק העבודה- שירות בצבא לאי-אי

הקצהדחיית פתרונות . ב

בין היתר לנוכח ,מודל צבא העם הכרחי למדינת ישראלבאופק הנראה לעין הוועדה הניחה כי

את המודל של צבא מקצועי ללא ותהופכה, ישראל נתונהבהן שהנסיבות הביטחוניות והמדיניות

ביטול גיוס ( מודל של צבא מקצועי של אימוץדחתה את האפשרות הוועדה לפיכך. הנטי עבורוורל

שפתרון זה מאחר, את האפשרות להחיל חובת גיוס כללית גורפת דחתההיא בד בבד). החובה

. ישים שאינופתרון ב מדוברועל ובפ, יגרור עימותים פוליטיים וחברתיים קשים

הגדרת יעדים . ג

לדעתה ישולצורך כך , הגדרת מודל צבא העם כמודל הדומיננטיהוא בעיני הוועדה יעד מרכזי

לשם כך יש ליזום . שיעורי הנשירה מהשירותאת לצמצםשיעורי הגיוס ואת כדי להגדיללפעול

שילוב כל ליש לפעול , כמו כן. בא העםל כצ"הממצבות את צהחינוכיות וחברתיות פעילויות

. שירות החובהבהמגזרים

המוצע הפתרון . ד

ללוות את הוועדה המליצה שיצוין . רכיביםחמישה כולל ההוועדה המליצה על פתרון משולב

יחזק אתערך השירות ויציג את מהלך זה. הצעדים במהלך שיווקי מקיף של מיתוג מחדש מכלול

                                                             לא אולם, צלר דוידי נטלי המחקר ועוזרת נבו ברוך' פרופ ידיב חובר ועדת ערך השירות דיוני את המסכם המסמך *

קובי הבר : העירו הערות. קיסריה פורום דיוני לקראת' קלמנוביץ יוסף הוא תקציר שהכין שלפניכם המסמך. פורסם

.ואלעזר שטרן

 מתגייסים במודל אחר – 22-18גילאי : צעירים

 2011פורום קיסריה

98 

כמו , ערכי השליחות והציונותתוך הדגשת מ, ל והחיילים הקרביים בפרטתדמית המתגייסים בכל

. גם הערך המוסף האישי לחייל

: עליהם המליצה הוועדהשואלו הצעדים

בשירות הצבאי" ההפסד האלטרנטיבי"צמצום . 1

צמצום ו" ההפסד האלטרנטיבי"הקטנת , לשירות חובה מתגייסיםלהגדלת התועלת האישית

: המעשיים האלההוצעו הצעדים . בין מתגייסים למשתמטיםון שווי-איהתחושת

i. בכך אימצה . ותגמול בהתאם לשנתייםובאופן דיפרנציאלי בהדרגהקיצור שירות החובה

. )2006( בסט דוח בןהוועדה את המלצות

ii. גם הטלת חובת שירותיש לשקול ( חודשים 24- אזרחי ל-הארכת השירות הלאומי .(

iii. אחריולן השירות וסל הטבות לחיילים בזמ:

מערך הלחימה ולאוכלוסיות מיוחדותל - דיפרנציאליתשייתכן (העלאת שכר החובה( .

הנחות באגרות(אינן כרוכות בעלות גבוהה ו משמעות סמליתשיש להן הטבות מתן

).בתחבורה הציבוריתו

iv. הטבות ליוצאי צבא:

שכר , מלגות(שוחרר לכל חייל מ, אקדמית או מקצועית, השכלה גבוההאפשרות ל לספק

. )ב"לימוד חינם וכיו

הכנה לבחינה הפסיכומטריתלו השלמת בגרויותלקורסים .

אקדמיות-הגדלת מספר המכינות הקדם .

ליוצאי צבא ושירות לאומי עדפה בקבלה למקומות עבודה ממשלתייםה .

ה ולשוק לצמיח, יתרונות למשקבצד ה(ניכרים היבטים תקציביים יש שנמנו לחלק מהצעדים

הראקהיא לפיכך .מדינת ישראלשל הוועדה הייתה ערה למגבלות התקציביות ). העבודה

ם המלצות וייש לשם ,ובתקציב הביטחון בפרט, כללבסדר העדיפויות בתקציב המדינה להתאמת

. ההוצאה שתידרש לאחר מכןן מונים מ ה מניעת המשבר כעת זולה עשרותלהבנתמאחר ש, אלו

סברה הוועדה כןל. טענות של פגיעה בשוויוןחלק מצעדים אלו יעוררו שייתכן כמו כן

את השלכותיהם המשפטיות בזהירות יש לבחון, מעשייםכאשר יתורגמו ההמלצות לצעדים ש

. ובאופן פרטני

בין השירות הצבאילצמצום הפערים בין חיי האזרחות . 2

חוויית "לעדן את המטרה היא . יםחיים האזרחילבין החיים הצבאיים שפער ה ניסיון לצמצם את

:אלהההמעשיים הוצעו הצעדים . ולהפוך אותה לנעימה יותר "השירות

i. מדיניות חופשותשיפור:

חופשותיותר .

"לפי קושי השירות ,דיפרנציאלי" סולם חופשות .

ii. משופריםתנאי שירות:

המגורים ובנייני המשרדיםמצב .

אוכלרמת ה.

 מתגייסים במודל אחר – 22-18גילאי : צעירים

99

.מכרעת משמעות ישסעיף זה לה היו חלוקים בשאלה עד כמה יש לציין כי חברי הוועד

) בקרב בנות( הקטנת שיעורי הצהרת דת כוזבת. 3

יש לכן ו ,שאיננו כרוך בסטיגמות חברתיות, ערוץ קל ופשוט לקבלת פטורההנחה היא שמדובר ב

:אלהההמעשיים הוצעו הצעדים . להילחם בו בנחרצות

i. הדבקה חברתית"למנוע תופעה של כדי (ם מתן הפטור רק בתום שנת הלימודי .("

ii. אורח החיים של הנערהבנוגע ל בית הספרדעת של מנהל חוות דרישה ל .

iii. חילוניים בבתי ספרמתן פטור לבנות שלמדו עלשתחליט מקצועית מיוחדת ועדה .

iv. החמרת הבדיקות של נכונות ההצהרה .

v. אשר הצהרתן שקרית בנותכלפי סנקציות החמרת ה .

vi. אטרקטיבי עבורןלק לגיוס בנות דתיות והפיכת השירות הצבאי ימי שיוו .

הציבור החרדיתוך מ בצבא הגדלת שיעור המשרתים. 4

אלא יש לגבש , גישה כוחניתבו אין לפעול בהכללותבכל הנוגע לציבור החרדי סבורה כי הוועדה

: אלהה המעשייםהוצעו הצעדים . יםמתמיד פעולההבנה ושיתוף , תוך דיאלוגמפתרונות

i. החברה החרדיתוההטרוגני של מגוון יה היאופהכרה ב .

ii. דוגמת מסלולים הרחבת , טכניות בצבא- הכשרות מקצועיות( ייחודיים מענה לצרכיםמתן

). חודיים של המתגייסים החרדיםיומתן מענה לצרכים י ירוקושחר שחר כחול

iii. בניית , יוע בגיוס לצבאס: יתמקד בקשר עם המגזר החרדיאשר ל"מיוחד לרמטכ מינוי יועץ

. ב"וכיו בעיותטיפול שוטף ב, חודייםימסלולי השירות הי

iv. ורישום הלומדים בהןתקצוב הישיבות מערך על אכיפה ההגברת .

v. הדגשת הפן הכלכלי( עם הקהילות החרדיותהידברות .(

vi. לפרק זמן קצוב של שנים, 23לגיל שהגיעולשקול פטור מוחלט משירות לתלמידי ישיבות

. העבודשילובם בשוק האת ץ לתמר כדי, אחדות

צביון ב גדולשינוי שילוב חרדים רבים בשירות עלול לגרום לכי בחשבון הביאבהקשר זה יש ל

בשל דרישות הצניעות של ( ל"נשים בצהלהקשות על שילוב בין היתר שילוב זה עלול . הצבא

; )תצבאי סמכותכות רבנית מול סמ( מקור הסמכותלעורר בעיות בנוגע ל; )המגויסים החרדים

בשל התנאים המועדפים שיקבלו המגויסים ( בתחושת השוויון של חיילים שאינם חרדיםולפגוע

עם ותעל המערכת הצבאית להיערך לכך מראש ולמצוא את הדרכים והכלים להתמודד .)החרדים

. אלהסוגיות

הדגשת תפקיד החינוך והרווחה בצבא. 5

. לחזק את משמעות השירות בעיני החייליםכדי , תפקידיו ההיסטורייםצבא מקצת מללהחזיר

לצבא התפקידים החברתיים עדיין רלוונטייםאם בשאלה עם זאת חברי הוועדה נחלקו

.בתקופתנו

 2011פורום קיסריה

100 

טיפול בבעיית הנשירה. 6

בין היתר יש לטפל בתחושה השכיחה . מענה מקיף לבעיית הנשירה של חיילים מן השירות מתן

). "בזבוז"תחושת (חסר משמעות שירות הצבאי שלהם הש) בעיקר אלו בשירות עורפי(ים של חייל

:אלהההמעשיים הוצעו הצעדים

i. 12ולא (בלבד חודשי שירות 18חוק חיילים משוחררים לאחר החלת .(

ii. גיבוש זהות יחידתית(חיזוק תחושת המשמעות בקרב חיילים במערך תומך הלחימה .(

iii. כי המיוןשיפור השקיפות של הלי .

iv. גיוס על רקע רפואי ונפשי-איהו הרימלחמה בתופעת הנשהמשך ה .

v. חוות הדעתשל ת התוצאואת להבהיר למבקשים פטור יתבקשו רופאים ה .

vi. םלמיניההממשלתיים בין הגורמים והעברת המידע פעולההשיתוף הגברת .

vii. הגברת הבקרה על הרופאים הצבאיים בכל הקשור לשחרורים .

viii. וייתן להם מענה פרטני ורנשאת הנוטים לשיאתר תפעול מערך.

 מתגייסים במודל אחר – 22-18גילאי : צעירים

101

*נתונים מספריים: נספח

)2007נכון לשנת , א"נתוני אכ(פטור משירות צבאי

פטור מתוקף הסדרים מדינתיים .1

משתחררים בכל )מהמגזר היהודי 11%; יהודים( נערים 5,000-כ ":תורתו אומנותו"הסדר .א

ואינ חלק גדול מהם. ל"להתגייס לצה ,יתפיזית ונפש, מהם יכולים לפחות מחצית. שנה

בגדר אינם ( ישיבהשל ה תהתובעניולרמת הדרישות הלימודים צורתלממילא םמתאי

"). עילוי"

מוסדות חינוך בקרב בוגרות גם , השנים רוצתבממגמת עלייה : לבנות "הצהרת דת"הסדר .ב

. מעשיבקושי כרוך בסטיגמה או הזה איננו ההשתמטותערוץ . שאינם דתיים באופיים

אינה שהיאסביר . עם השנים) קלה(עלייה :נפשיים וגופניים- פטור מטעמים רפואיים .ג

.בצבא משקפת תחלואה הולכת וגדלה אלא ירידה במוטיבציה לשרת

שירותה בזמן הרינש .2

. בשנה הראשונה הרוב, 17%ל ש הרינששיעור .א

. 1.1%חלה ירידה של 2007-אך ב, מוקדםה שחרורשיעור החלה עלייה ב 2006-2002 בשנים .ב

. השנייה במחצית 22%- השנה הראשונה ו במחציתנעשים בקרב גברים מהשחרורים 40% .ג

. 15%-ובקרב ילידי הארץ כ, 22%-על כ תעולים עומד קרבב הרישכיחות הנש .ד

. ילידי הארץירידה בשיעור הנשירה של מגמת חלה 2007-2005בשנים .ה

. מהמשתחררים הם ממערך המנהלה 63% .ו

. א הנמוכות"בקבוצות הקב השכיח הריהנש .ז

)2007-2000, ה"סקרי ממד(מוטיבציה של מועמדים לשירות הביטחון

. בנות 80%, בנים 70%-קרוב ל: רמת נכונות גבוהה ויציבה להתגייס לצבא .1

. לקראת הגיוס חשים רמה גבוהה של גאווה 75%-כ .2

. ביחידה התנדבותיתיד קרבי בתפק, מעוניינים לשרת במסלול קצונה 50%, בקרב הבנים .3

החברה "וש) יותר ממחצית" (הרבה בני נוער לא רוצים לשרת"עלייה במספר הסבורים ש .4

). 40%-כ" (סובלנית למשתמטים

).40%(ירידה במספר החושבים שאפשר להצליח בחברה גם ללא שירות צבאי .5

חינוך

: 1990-2005השנים בין 15-ב .1

1 לוח( 3יסודי פי -ומהעל, 2.5די גדל פי שיעור החרדים מקרב תלמידי היסו.(

2 לוח( 4יסודי פי - ובעל, 3מספר התלמידים בחינוך היסודי החרדי גדל פי.(

: 2005נכון לשנת .2

חרדי" (דתי אחר"לומדים במסגרת חינוך בבתי הספר היסודיים מהתלמידים 25%-כ( .

31.8% חרדי" (ישאינו רשמ חינוך מוכר"מתלמידי הגנים לומדים במסגרת .(

3 לוח(כן עולה שיעור המגדירים עצמם חרדים , ככל שקבוצות הגיל צעירות יותר.(

                                                             .ותהנתונים נכונים למועד דיוני הצו *

 2011פורום קיסריה

102 

לוחות

)100%: סך הכול; אחוזיםב(העברי חינוךה במערכת התפלגות המגזרים 1לוח

יסודי- על יסודי 'כיתות א

1989/90 2005/06 1989/90 2005/06 1989/90 2005/06

70.1 78.6 55.6 67.6 57.7 71.5 ממלכתי

17.9 17.6 18.7 22.219.320.5דתי-ממלכתי

12.0 3.8 6.323.011.925.7 1דתי אחר

.עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מקור

)במספרים מוחלטים( התפלגות המגזרים במערכת החינוך העברי 2לוח

יסודי- על יסודי 'כיתות א

1989/90 2005/6 1989/90 2005/6 1989/90 2005/6

329,049 256,000 324,370 320,018 51,840 49,941 ממלכתי

84,023 57,323 109,096 97,047 17,340 15,507 דתי-ממלכתי

56,328 12,377 149,934 56,335 20,664 4,400 דתי אחר

469,400 325,700 583,400 473,400 89,844 69,848 סך הכול

.עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מקור

)באחוזים( לפי הגדרה דתית וגילהתושבים פילוח 3לוח

יהודים סך הכול

לא יהודים חילונים מסורתיים דתיים חרדים

19.6 45.0 38.3 9.8 6.7 80.4 סך הכול

19.7 44.9 37.6 10.2 7.0 80.3 גברים

19.4 45.1 39.1 9.3 6.4 80.6 נשים

23.1 42.8 35.1 10.4 11.7 76.9 24-20גילאי

24.6 46.7 34.6 9.4 9.1 75.4 44-25גילאי

15.6 45.0 41.2 9.4 4.1 84.4 64-45גילאי

12.0 42.1 45.8 10.2 1.9 88.0 74-65גילאי

75+ 91.9 2.3 11.8 42.7 43.0 8.1

.סטיקהעיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטי: מקור

                                                             .על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פיקוח חרדי= אחר דתי 1