תוכניות הסדר ישראלי פלסטיני גדעון גיבר

המרכז הבינתחומי הרצליה

בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה

המכון למדיניות ואסטרטגיה

מסמכי הרצליה

תוכניות הסדר ישראלי-פלסטיני

צוות עבודה

ראש הצוות–ד"ר שמואל בר

ד"ר ישראל אלעד-אלטמן

ד"ר עוזי ארד

פרופ' גדעון ביגר

גב' אורלי לוטן

גב' רחל מכטיגר

הוא חלק מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה המכון למדיניות ואסטרטגיה

שם לו למטרה לתרום לדיון הציבורי ולגיבוש מדיניותאשר במרכז הבינתחומי הרצליה. המכון

כגון: ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה; מדיניותלהם חשיבות לישראל אשר לאומית בתחומים

השלכות ; משאבי טבע ואנרגיה; טכנולוגיה ומדע, כלכלה הקשר עם העם היהודי;;בינלאומית

.ממשלעיצוב מדיניות ו ,מודיעין ;חברתיות של שינוי חברתי ופוליטי

ון �כ עם משרדי ממשלה ועם גופיםמגוון קשרי עבודה מדיניות, מקיים המכון ־כגורם מחקרי מ�

אכסניה לדיונים המשלבים חוקרים וצוותי עבודה ייעודיים,ומשמש בארץ ובחו"ל, פרלמנטריים

יכנס סדרת יאמפגשים אלה ההמרכזית ב. מהמגזרים השונים ואישי ציבורגורמי ממשל וביצוע

.טחון הלאומייבה על מאזן החוסן ויםהרצליה השנתי

, אלוף )מיל.(אברהם ביגר )יו"ר(, מר זלמן שובלבוועד המנהל של המכון מכהנים השגריר

,ינאי שלמה, אלוף )מיל.( גולן גליה, פרופ' אמיר ברנע, פרופ' משה ברניב, פרופ' אילן בירן

עוזימייסדו, ד"ר בראש המכון עומדרייכמן. אוריאל ופרופ' סגל מרדכי, ד"ר מלניק רפיפרופ'

ארד.

--------------

עמית מחקר בכיר במכון למדיניות ,שמואל ברד"ר מסמך זה הוכן על ידי צוות בראשות

מנהל מחקרים במכון למדיניות ואסטרטגיה, ד"ר ישראל אלעד-אלטמן, וכולל ד"ר, ואסטרטגיה

פרופ' לגיאוגרפיה גדעון ביגר, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה, פרופ'עוזי ארד,

אורלי, עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, וגב' רחל מכטיגרבאוניברסיטת תל אביב, גב'

, עוזרת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה. לוטן

מסמך זה הוכן על יסוד המידע שעמד לרשות הצוות. בכל מקרה שלא צוין אחרת, כל מידע,

הערכה, מפה או נתון במסמך זה הם באחריות הכותבים בלבד ולא אושרו על ידי אף גורם

אחר.

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. . בראשיתהלא כל הארץ לפניך. היפרד נא מעלי. אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה

יג:ח זאב ז'בוטינסקי, המנון בית"רשם ירוו שפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני

מבוא מראשית הסכסוך הערבי-ישראלי באשר לשליטה על ארץ ישראל הועלו הצעות להסדר על ידי גורמים בינלאומיים ואזוריים ועל ידי הצדדים עצמם. חלק מהצעות אלה קיבלו את התמיכה

הקווארט )או"מ בינלאומיים וארגונים ישראל( )ארה"ב, ממשלות הערבית(.טשל הליגה , אחרים הועלו בחוגים אקדמיים או כיוזמות של כוחות פוליטיים שבהיעדר מנופי השפעה עלממשלותיהם בחרו לפעול באמצעות החברה האזרחית כדי לגייס תמיכה ציבורית לרעיונותיהם.

והן מנוסחות במושגיםםרוב ההצעות לסיום הסכסוך מקורן בשיקולים פוליטיים וביטחוניי פוליטיים. אולם גם בתפישות הדמוגרפיות והכלכליות המובנות בתפישות הפוליטיות טמונה

השפעה מרחיקת-לכת על עתיד העמים הקשורים בהן. מסמך זה הינו מאמץ לקבץ בכרך אחד את תוכניות השלום השונות העומדות כיום על סדרבמיוחד ולהעריך את השלכותיהן האפשריות, ביניהן להשוות באופן שיסייע הציבורי היום

בתחומים המשפיעים על העתיד הדמוגראפי של מדינת ישראל.הפוליטיות הפרדיגמות של ניתוח - הראשון בכרך להלן: מהפרקים מורכב המסמך הכלולים האלמנטים של נוחה להשוואה טבלאות קיימות; שלום תוכניות של והכלכליות

והדמוגראפיי הגיאוגרפיים ותמציות של ההיבטים תוכניות השלוםםבתוכניות השונות; של השונות.

הכרך השני של המסמך כולל ערכת מפות: מפות המתארות אחדות מתוכניות ההסדר, ;ישחלקן הוכנו במיוחד למסמך זה, שכן רוב התוכניות אינן משלבות מפות באופן אינטגראל

מפות של חלופות להסדרים בירושלים שהוכנו על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל; ומפות של גבולות והצעות הסדר שהותוו או התקיימו בעבר, לרבות החלוקה של הגדה המערבית ועזה לפי

הסכמי אוסלו. המסמכים הרשמיים ותקצירי התוכניות המובאים כאן מוגשים באנגלית. הפרק המנתח את

התוכניות וכן טבלאות ההשוואה ותחזיות דמוגרפיות מובאים בעברית. מסמכים שניסוחם הינו בעל חשיבות פוליטית או משפטית מובאים גם בשפת– עברית או ערבית –בשפת המקור

המקור בצמוד לנוסח האנגלי. תקצירים של תוכניות הובאו לאישור יוזמיהן.

תוכן

1....................................................................................................................פרדיגמות של תוכניות שלום

2.............................................................................................................................פרדיגמות פוליטיות2.................................................................................................................................הסדרי ביניים

3...................................................................................................................................הסדרי קבע6....................................................................................................תוכניות לחילופי שטחים אזוריים

7.............................................................................................................נושאים הנוגעים לירושלים7..............................................................................................................................פרדיגמות כלכליות

9.........................................................................................................................משמעויות דמוגרפיות

11.......................................................................................................טבלה השוואתית של תוכניות הסדר

20.................................................................................................... ואוכלוסיה - תחזית דמוגרפית שטחים

פרדיגמות של תוכניות שלוםכל ניסיון להשוות את תוכניות השלום השונות נתקל מאליו במספר קשיים מתודולוגיים:

רבות מהתוכניות הינן בבחינת רעיונות היוליים, אשר סביבם צמחו תילי תילים של פרשנויות, כך שנוצר שפע של תוכניות-משנה ללא פרשנות מוסמכת.

אין שתי תוכניות התואמות בתחומים שבהם הן מטפלות. זאת ועוד - בעוד שאחדות של הפירוט נושאי גם מנחים. עקרונות בכמה מסתפקות אחרות ביותר, מפורטות

התוכניות המפורטות יותר אינם זהים בכל תוכניות אלה.הפרדיגמות הפוליטיות אינן כוללות, בדרך כלל, תכנית או חזון כלכליים תואמים. על

כן, הוצעו ומובאות במסמך זה אלטרנטיבות כלכליות שונות, אשר בחיבור עם תכנית פוליטית מסוימת, יכולות להיות בעלות השפעה מרחיקת לכת על מהותה של אותה

תכנית. ניתוח של תוכניות השלום המוצעות מוביל למסקנה שההשלכות הדמוגרפיות של ההצעות

כאלהתהשונות אינן נגזרות דווקא מהמודל הפוליטי כשלעצמו. לדוגמה, בין אם גושי התיישבו ייכלל– עצמם ם המתיישבי–או אחרים ייכללו בתוך מדינת ישראל, המרכיב הדמוגרפי שלהם

תושבי ישראל היהודיים. אולם, הגודל של האוכלוסייה הלא-יהודית של מדינת ישראלןבמנייינבע משלושה גורמים:

חלקיההגבולות.1 או במשולש ערביים-ישראליים יישובים בלי או )עם הערבים של ירושלים( - הזזת הגבול מערבה וויתור על המשולש יקטין את

אלף נפש. הזזת250 עד 200האוכלוסייה הלא-יהודית שלמדינת ישראל ב- הערביתההגבול הנוכחי של ירושלים מערבה תקטין גם היא את האוכלוסיי

אלף איש.200של ישראל בכ-ישראל.2 בתוך פליטים פוליטיים– קליטת לשיקולים קשר ללא

ואידיאולוגיים, נראה שמטעמים כלכליים גרידא, יעדיפו פליטים השוהיםזכות זכויות אזרח במדינות אלה, לממש את ומשוללים ובסוריה, בלבנון המבוססת ישראל מדינת בין הבחירה להם תהיה אם שלהם. השיבה כלכלית למדינה פלסטינית בראשית דרכה ועמוסת קשיים כלכליים, סביר

שיעדיפו, מטעמים כלכליים בלבד, את ישראל.או– המודל הכלכלי.3 "מדינה אחת", המודלים המדיניים המבוססים על

פדרציה מחייבים רמה גבוהה של שותפות כלכלית. מודלים כאלה, כמו גםכוללות תנועה חופשית של מודלים המושתתים על "שתי מדינות", אך פלסטינים של כלכלית הגירה של סכנה בחובם טומנים פועלים,

מהפריפריה הפלסטינית מוכת העוני לישראל ה"עשירה" יחסית.( ראשיות: סוגיות ארבע לפתור מנסות ההסדר תוכניות תביעות( 1כל

אידיאולוגיות-פוליטיות; כלכלה( 4)ביטחון; ( 3 )דמוגרפיה;( 2)

לכל צד יש אינטרס להכליל נושאים שונים, הרלוונטיים לו, בתכניות שלום. בנוסף, קיימים אינטרסים של צדדים שלישיים כמו ירדן או מצרים, ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, הוותיקן והמדינות התורמות, אשר צריכים לזכות להתייחסות בכל תוצר של המו"מ שיהיה. האינטרסים

והנושאים השונים מוצגים בטבלה להלן:סוגיות למו"מ ע"פ אינטרסים של ישראל, הפלסטינים וצדדים שלישיים

נושא גורם אחרים )ארה"ב, האיחודאינטרסים פלסטיניים אינטרסים ישראליים

האירופי(בהכרהנושאים פוליטיים רשמית קיו שלזכות מה

יהודית; כמדינה סיוםישראל הפסקת עם כל מדינות ערב; הסכסוך

הגבלות; ההסתה והתעמולה העוינתגורמים עם פעולה שיתופי על

חיצוניים ועל בריתות.

ו הכרהריבונותעצמאות ; ל ישראלית סבל/באחריות

.פליטיםלבעיית ה

על בפיקוח בינ"ל מעורבות יישום ההסכמים.

קוומדינייםגבולות שמירתיתיחום ברורים; גבול גושי התנחלויות בתוך גבולות מדינת

אוויריישראל; מים; אזורים;מרחב ריבונות או משותפת ריבונות של

טבע; מוגבלת משאבי סביבה, ושיקולים תכנוניים ארוכי טווח בנוגע

חיבור טריטוריאלי; מעבר בטוח ;מים; בין הגדה המערבית ועזה

.חופש תנועה

)ירדן, לפלסטין יבשתי קשר מצרים(.

0

.לפיתוחהטרורביטחון כוחות; הפסקת הרכב

הפלסטיניים אזורי; הביטחון ביטחונית נוכחות; אחריות/סמכות

ישראל התראה; כוחות תחנות ומודיעין גבולות; מוקדמת בקרת

ישראל בין בינ"ל/גבולות בגבולות )זכות; ופלסטין טרור נגד מדיניות

הגבלות על נשק; רדיפה, הסגרה וכו'(מפורזים ננשקואזורים מניעת ;.

השמדה המונית; שליטה בגבול הימי.

נגד עצית הגנה יכולת הבטחת נוכחות כוחותחתרנות וחדירות;

; שליטה בגבול הימי.בינ"ל

הביטחון כוחות הרכב לוחמה מדיניות הפלסטינים; הסגרה המרדף, )זכות בטרור )מצרים, גבולות בקרת וכו'(;

ירדן(.

אואוכלוסיה יהודיים מחדש יישוב מתיישבים שיאפשרו להסדרים הגעה מגוריהם; במקומות הישארותם תפקידם וזהותם הלאומית של ערביי

. ישראל

פלסטינית לפלסטינים;אזרחות וכל ההתנחלויות כל הורדת

נוכחות יהודית.

של הירדנית האזרחות ביטול המערבית הגדה תושבי

הפלסטינים.

מאוחדתירושלים והמקומות הקדושים להישאר צריכה ירושלים כבירתה המוכרת של ישראל; מעמד

ו הבית הקדושיםהר המקומות .ליהודים

.מקומות קדושים מחוץ לירושלים .חופש פולחן

כבירת באל-קודס הכרה העירפלסטין; מעמדו; גבולות

.של ה"חראם א-שריף"

על ירושלים להישאר "עיר פתוחה", תפקיד ירדני, אסלאמי

בחרם א-שריף )ירדן סעודיה, ארגון הועידה האסלאמית(;

.חופש פולחןתפקיד הותיקן;

יישוב מחדש של הפליטים במדינותפליטים/"זכות השיבה"אחרות במדינות או ."מארחות" של שובם על מכסות/הגבלות

.פליטיםידי הקהילייה הבינ"ל אין.פיצוי על

פליטים יהודים. פיצוי שיבה לישראל. ממדינות ערביות

האו"ם שיבה. 194החלטת קבלת אחריות .לישראל על ידי זכות החלטה פורמאליתישראל.

או )שיבה הפליטים של ים. פיצויפיצויים(;

שקיפות בניהול כספים לשיקוםיישובפליטים; על הגבלות

או מארחות במדינות פליטים פיצוי הפליטים; מדינה שלישית

. במסגרת קרן בינ"ל

ירדניים,.תפקידם של כוחות מצריים, ירדנייםגורמי כוח חיצוניים כוחות של תפקידם )ארה"ב, אזוריים חוץ מצריים,

.איחוד אירופי, נאט"ו(

ירדניים, כוחות של תפקידם מצריים, חוץ אזוריים )ארה"ב,

.איחוד אירופי, נאט"ו(סחורותקשרים כלכליים של חופשית תנועה

שער מתואם של מע"מ; ישראליות ניקוי תקבולי ייבוא, מע"מ,; ומס קניה

ישיר ומיסוי קניה על; מס הגנה .נכסים אינטלקטואליים

עובדים תנועת כפול, מיסוי מניעת מוגבלת לפי דרישות השוק הישראלי/

הישראלי; מכסות השקל השארת החוקיים כמטבעות הירדני ;והדינר ;הגנה לא מפלה על השקעות ועידודן

. מנגנונים ליישוב סכסוכים

סחורות של חופשית תנועה תנועה חופשית של; פלסטיניות

עובדים, ומתן יחס מועדף על ידי.פלסטיניים; ישראל לעובדיםסחורות מס; תנועת ;הסכמי

מכסים; )איחוד מכסים הסכמי הענקת חופשי; סחר איזור

. מעמד של מדינה מועדפת(

במשק ישראל של תמיכה תנועה ידי על הפלסטיני )ירדן(; שלפועלים חופשית הסכמי סחר אזוריים )אזור סחר

ירדן(.–חופשי

הממשלממשל במדינה הפלסטינית הרשות; אופי סמכות ; השופטת

הממשלה בין החוקתיים היחסים .הפלסטינית וישראל

במנה זרה התערבות שוב הממשל הפלסטיני.

במדינה וחירות דמוקרטיה ; יציבות.הפלסטינית

פרדיגמות פוליטיות

הפרדיגמות הפוליטיות לפתרון הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ניתנות לסיווג על פי מספר פרמטרים: על פי אורך הטווח של ההסכם בו הן דנות )תכניות ביניים או תכניות להסדר קבע(;

על פי הצדדים המעורבים )תכניות בילטראליות ישראליות-פלסטיניות או תכניות הכוללות גורמים נוספים כמו משטר נאמנות או פדרציות(; על פי התוצאה הסופית )מדינה אחת ממערב

לירדן, שתי מדינות או פדרציה(; על פי מעמדם השלטוני של הוגי התכנית )ממשלות רשמיות או מנהיגים אשר היו בתפקיד בעת שהציעו את התכנית או נציגים של מפלגות פוליטיות או של

החברה האזרחית(; או על פי מידת התקפות של התכניות )תכניות אשר עדיין מוצעות ע"י הוגיהן או תכניות "היסטורית"(. בניתוח שלהלן, החלוקה הבסיסית תהיה לתכניות ביניים

ולתכניות להסדר קבע, עם חלוקה שניונית לתכניות "רשמיות" מול תכניות אשר הוצעו ע"י גופים או פרטים פוליטיים ואקדמיים. התכניות ל"הסדר קבע" יחולקו לקטגוריות הבאות: "פתרונות של שתי מדינות"; "פתרונות של מדינה אחת"; "אופציות פדרטיביות/ירדניות";

."אופציות אזוריות" )חילופי שטח רב צדדיים(

1

הסדרי ביניים אל-אקצא"( נכנס תהליך השלום שהתפתחתמאז פרוץ השלב הנוכחי בסכסוך )"אינתיפאד

על פי דפוסי ועידת מדריד והסכם אוסלו להשעיה. מצב זה הוליד הצעות שונות למהלכים חד-צדדים מצד ישראל, או לחלופין למעורבות בינלאומית. הצעות אלה מבוססות על לפחות

( להלן: ההנחות האסטרטגיות1אחת ההחלטות את לקבל בשלים אינם הצדדים שני ) ( הפלסטינים איבדו את2הדרושות ליישום הסדר קבע ולכן זקוקים לתקופת הסתגלות או; )

ולמוסדות לעצמאות אותם שיכין חסות" ל"משטר וזקוקים בעצמם לשלוט כושרם דמוקראטיים.

מתייחסו ביניים הסדרי של עםתההצעות הבינוני, לטווח הקצר הטווח שבין לתקופה צורה של מדינה ילבש כולן מניחות שהסדר הקבע ויותר. ביניים של שלוש שנים תקופות

בגדה–פלסטינית ירדן או עם ישראל( פוליטית עם בזיקה )בין אם עצמאית לחלוטין או המערבית ובעזה. שום הצעות לא הועלו להסדר ביניים שיוליך לפתרון של "מדינה אחת".

רשמיים כוללים: י גורמים שלטונייםהתוכניות הקיימות המוצעות ע" התוכנית הרשמית של ממשלת ישראל. הוצעה על ידי ראש– התנתקות חד-צדדית.1

)דצמבר הרביעי הרצליה בכנס שרון אריאל בממשלה2003הממשלה והתקבל ) .1ובכנסת. ראה מפה מס'

הדרכים.2 התוכנית– מפת על מבוססת והקוורטט, ארה"ב של הרשמית התוכנית . ה"קוורטט" )ארה"ב, האיחוד האירופי,2002 אפריל 4שהוצגה בנאום הנשיא בוש מ-

ספטמבר 17רוסיה והאו"ם( הוקם לאחר מכן כדי לארגן ועידת בינלאומית. ב- 2003 הקוורטט פרסם הצהרה בדבר "מפת סרכים" שעברה מאז שינויים. הנוסח הרשמי של

. התוכנית התקבלה על ידי ישראל והרשות2004 במאי 1התוכנית העדכנית פורסם ב-הפלסטינית.

)"גדר ההפרדה הציונית" שלגורמים פרטייםוריאנטים לתכנית ההתנתקות הוצעו על ידי אריה חסקין(. גם גורמים אקדמיים פלסטיניים העלו רעיונות לתכניות ביניים המבוססות על מיתון השלכותיה של ההפרדה החד-צדדית והדגשת תקופת ביניים לחיזוק הכלכלה והחברה

האזרחית הפלסטיניות. תכניות אלו לא הוצגו באופן רשמי על ידי מחבריהן. בנוסף, גורמים באקדמיה בישראל, בארה"ב ובקרב הפלסטינים העלו רעיון להסדר ביניים או לתהליך המבוסס על "משטר נאמנות". ההבדלים בין תכניות אלו טחונים בזהות ה"אפוטרופוס" וכוח הביטחון אשר יקבלו את האחריות על האזור. האפשרויות המוצעות מתפרסות מנוכחות

)הארגון לביטחון ושת"פOSCE"קלאסית" של האו"ם, דרך כוחות תחת פיקוד של נאט"ו, ה- באירופה( ארה"ב או כוחות אמריקאיים-בריטיים, עד כוחות ירדניים או ירדניים-פלסטיניים

)רש"פ(. שתי התכניות העיקריות הנמצאות כעת על סדר היום הן: רעיון אשר הוצג, בפרוטרוט, ע"י השגריר מרטין אינדיק, אולם –. משטר נאמנות בינ"ל 1

הוצע גם קודם לכן, כולל בשמו של שר החוץ הישראלי לשעבר, שלמה בן עמי, ואחרים. יצוין כי חסות הבינ"ל ארעית הייתה במשך תקופה ארוכה דרישה של אש"ף כדי לחלץ את הפלסטינים מהכיבוש הישראלי בהקדם וליצור מצב שלא ישראל, אלא הקהילה הבינ"ל,

מוסרת לפלסטינים את מדינתם. מודל זה הינו וריאנט של הנאמנות הבינ"ל, המבוסס על ההנחה– חסות ירדנית/ מצרית. 2

כי נאמנות ערבית אזורית תהיה מקובלת יותר על הפלסטינים מאשר מנדט זר או בינ"ל, מצד אחד, ומצד שני על ההנחה שירדן הינה האופציה המועדפת על ישראל מבין המדינותירדני מהווה, במהותו, הערביות, בכל הנוגע ללוחמה בטרור. המודל של משטר נאמנות ישראל להתנתק במסגרת באזורים מהם החליטה פלסטינית ביטחונית תחליף לשליטה ההתנתקות החד צדדית ובהם היא שואפת להחליף את הצעד החד צדדי בהסדר ביניים טרילטראלי מוסכם. רעיונות למעורבות ירדנית הועלו לאחרונה בשיחות פרטיות ע"י בכירים פלסטיניים ונידונו בצוותי חשיבה פלסטיניים. העיקרון המנחה של מודל זה הינו ההנחה כי הוא יוביל, בסופו של דבר, לקונפדרציה ירדנית-פלסטינית, המבוססת על משאל עם בקרב

שני העמים.

2

הסדרי קבע ההצעות השונות להסדרי קבע נבדלות בשני תחומים עיקריים: ההערכה לגבי קיומו של שותף פלסטיני; ודרגת הזיקה שמבקשים לקיים בין ישראל לישות הפלסטינית. ההצעות ניתנות

עיקריות: תוכניות של "שתי המדינות"; "מדינה אחת";פרדיגמות פוליטיותלחלוקה לארבע אופציות של פדרציות )בעיקר עם ירדן(; וחילופי שטחים אזוריים. חלק מפרדיגמות אלה קרמו עור וגידים כתוכנית רשמית אחת או יותר. רעיונות אחרים נותרו היוליים ולא חרגו מתחום

ההדיון האקדמי. לגבי הראשונים, יובאו להלן עיקרי התוכניות בעוד שלגבי הקטגוריה השניייובאו העקרונות הכללים כפי שהם עולים בדיון הציבורי.

אם הן תיושמנה - תלוי במשתנים של גורמים–התוצר הסופי של ההצעות להסדר קבע גיאו-פוליטיים וסוציו-כלכליים ובמעורבות של צדדים שלישיים בתוכנית השלום: ירדן, מצרים, סוריה ולבנון במעגל הקרוב ושאר העולם הערבי במעגל הרחב יותר. היעדר שתוף פעולה מצד אחד או יותר מגורמים אלה משליך על ייתכנות היישום של תוכנית ההסדר. חלק ממשתנים אלה ניתנים לניתוח כמותי )מים, משאבי טבע, גידול אוכלוסין, שיקולי ביטחון(. אולם תוצאתזהות לאומית )של פלסטינים, כגון "רכים" יושפע בעיקר ממשתנים ההסדר בטווח הרחוק

ערביי ישראל וירדנים(, אירידנטה, מגמות חברתיות-דתיות וכי"ב, שקשה להעריכם מראש. האבחנה בין פתרונות המבוססים על "מדינה אחת" לכאלה המבוססים על "שתי מדינות לשני עמים" ופתרונות של פדרציה אינה תמיד חד-משמעית. טשטוש התחומים מובנה בקושיהמשלבות בתוכניות מחריף והוא ומאוחדות קונפדרטיביות פדרטיביות, ישויות בין להבחין

תביעה הטומנת בחובה הפיכה של רעיון "שתי מדינות לשני–מנגנון למימוש "זכות השיבה" עמים" ל"שתי מדינות לעם אחד )העם הפלסטיני(".

" פתרונות של "שתי מדינותמכולה או המערבית הגדה של מחלקים ישראלית נסיגה על מבוססות אלה הצעות ומרצועת עזה ועל חלוקה מחדש של ארץ ישראל המנדטורית שממערב לנהר הירדן בין ישראל

(2( הצורך להפריד בין ישראלים לפלסטינים; )1לפלסטינים. פתרונות אלה מתבססים על ) הצורך לספק לפלסטינים ביטוי מוחשי של עצמאות לאומית. יחד עם הסוגיה הטריטוריאליתבזו: הכרה זו ירושלים(, לב המחלוקת בתוכניות אלה קשור לשתי סוגיות הכרוכות )לרבות בזכות קיומה של מדינת ישראל כמולדתו של העם היהודי )קרי: הכרה בזכות העם היהודי להגדרה עצמית ולא רק בקיומה של מדינת ישראל(; "זכות השיבה" של הפלסטינים מצד אחד

ושל היהודים מצד שני. פתרונות המבוססים על "שתי מדינות" כוללים, בין היתר, רעיונות לחילופי שטחים, החל משינויי גבול קלים וכלה בחילופי שטחים נרחבים בין ישראל לישות הפלסטינית, מצרים, ירדן

או אף סוריה ולבנון. .ממשלות או ע"י גופים בינ"לשלוש תוכניות השייכות לפרדיגמה זו הוצגו באופן רשמי ע"י

אלו כוללות: ההצעה הישראלית שהוצגה על ידי ראש הממשלה אהוד –"הצעת קמפ דיוויד".1

)יולי דיוויד בקמפ )ינואר 2000ברק טאבה בשיחות יותר ומאוחר )2001.) ההצעה כללה ויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת ונכונות ישראלית, לראשונה, לשקול ויתורים בירושלים ובהר הבית. ההצעה עמדה בתוקפה באופן רשמי רק בזמן השיחות ואף חלק בודד לא עמד בפני עצמו )"שום דבר אינו מוסכם עד

מוסכם"(. אף על פי כן, בקרב הפלסטינים נתפשת הצעה זו לרוב כנקודתלשהכו.4ראה מפה מס' מוצא למו"מ עתידי.

אוסף עקרונות המבוססים על עמדותיהם– התפישה הנשיאותית האמריקאית.2 של שני ממשלים אמריקאיים רצופים, אשר נחשבים כעיקרון המנחה הבסיסי של מדיניות ארה"ב כלפי מבנה הסדר הקבע. המסמך הבסיסי הינו "עקרונות

העמדות אשר הנחו את המשלחת האמריקאית לקמפ דיוויד והוצגו–קלינטון" . בעוד "עקרונות קלינטון" הוצגו ע"י2000לצדדים ע"י הנשיא קלינטון בדצמבר

כייצוג תקף של נותרו עוד הוא מכהן בתפקידו, הם כל רק הנשיא כתקפים עמדתה הבסיסית של ארה"ב, אשר אומצה ע"י ממשל בוש, עם כמה תיקונים המבוססים על מכתבו של הנשיא בוש לרה"מ אריאל שרון והצהרתו במהלך

.3. ראה מפה מס' 2004ביקורו של שרון בוושינגטון באפריל

3

התכנית הינה העמדה– תוכנית השלום של הליגה הערבית )התכנית הסעודית(.3 הקולקטיבית של הליגה הערבית ושל כל החברים המרכיבים אותה כלפי הסדר ישראלי-פלסטיני. היא מנוסחת בתוך החלטות הפסגה הערבית בבירות )מרס

(. התוכנית מהווה פשרה בין תוכנית השלום הסעודית ועמדותיה של סוריה2002 קיומה" של מדינתזכותולכן נמנעת מנוסחאות שנויות במחלוקת, כגון הכרה ב"

ישראלית נסיגה על מבוססת התוכנית יהודית. כמדינה במהותה או ישראל , "יחד עם שטחים כבושים נותרים בדרום1967מלאה מהשטחים שנכבשו מאז

לבנון" )הכללים את משגב עם, גשר החצבאני ואזורים אחרים שבצד הישראלי , בשטח שלבנון טוענת שנמצאים בתוך הגבולות הבינ"ל2000של קו הנסיגה של

ודוחה כל צורה של גם קוראת לשיבה מלאה של הפליטים שלה(. התוכנית )קרי: המארחות המדינות של המיוחדות הנסיבות עם "המתנגשת יישובם,

.5לבנון(". ראה מפה מס' שלוש תכניות נוספות הועלו ע"י גורמים ציבוריים או אקדמיים. אלו הן:

אוסף עקרונות שהוצע על ידי אלוף )מיל.( עמי איילון ופרופ' סרי –המפקד הלאומי .1 ' )ראה מפה67נסייבה. המפקד הלאומי אינו מציג מפה, אך מבסס את הקו על גבולות

(.18מס' הסכם "מודל" שהוכן על ידי צוות בראשות ד"ר יוסי ביילין ויאסר עבד– נבה’יוזמת ז.2

.2רבה. ראה מפה מס' בין ישראל לפלסטין.3 רעיון להחלפה נרחבת של שטחים– חילוף אוכלוסין ושטחים

ידי ישראלים בגדה המערבית בתמורה ליישובים ערביים-ישראליים המאוכלסים על )המשולש, ואדי ערה(. חילוף זה הינו הבסיס לתכנית אשר הועלתה בחוגים אקדמיים)מפלגת ליברמן אביגדור ע"י ולאחרונה אבינרי( שלמה פרופ' סופר, ארנון )פרופ'

מתייחסת לפרדיגמה באופן כללי ולא ספציפית לתוכנית6"ישראל ביתנו"(. מפה מס' "ישראל ביתנו".

" פתרונות של "מדינה אחת הצעות אלה מבוססות על קיום של מדינה אחת בלבד ממערב לנהר הירדן. הן נבדלות אלה

(1מאלה במהות הזיקה בין האזרחים באותה מדינה לבין המדינה לפי אחד הדפוסים להלן: )פלסטיני או כיהודי יוגדר אזרח )כל ל"לאומיות" "אזרחות" בין המבחינה קהילתית זיקה

( זיקה פרטית 2כמסגרת לזיקתו למדינה(; זיקה–( "מדינה לכל אזרחיה", שבה לא קיימת אבחנה בין אזרחות לתושבות, לפיה–( אזרחות-חוץ 3קהילתית מתווכת בין הפרט למדינה; )

( שלילה - "טרנספר" של4חלק מהתושבים יהיו תושבים אך בעלי זיקת אזרחות למדינת חוץ; ) פלסטינים )אם בכוח ואם על ידי "עידוד הגירה" באמצעות לחצים ופיתויים( למדינות ערב,

כ"מדינה הפלסטינית" לירדן, שאז תוגדר לאמור: הביטוי להגדרה העצמית של–ובמיוחד הפלסטינים.

אף ממשלה לא אימצה, באופן רשמי, פתרון המבוסס על "מדינה אחת". תכניות מסוג זהקודמו כולן ע"י דמויות ציבוריות. הן כוללות:

מדינה אחת, "דו-לאומית" או ערבית ממערב לירדן - פתרון כזה מיושם במסגרת של.1 כאשר בפועל, התנאים הדמוגראפייםמדינה אשר אופיה הלאומי נקבע על פי הרוב,

"זכות השיבה" ויישום זו הינה באזור יהפכו אותה למדינה ערבית-פלסטינית. מטרה כל "מדינת או יהודית-פלסטינית" דו-לאומית ה"מדינה ברעיון אינהרנטי מרכיב אזרחיה", כפי שמוצע ע"י עזמי בשארה )ועדיין לא נוסח כתכנית קוהרנטית(. תפישה זו

.7זוכה למודעות הולכת וגוברת בחוגים אירופיים. ראה מפה מס' פתרון זה יושג ע"י קביעת ריבונות ישראלית על –מדינה יהודית אחת ממערב לירדן .2

הגדה המערבית ועזה, ללא הענקת אזרחות לתושביהם וע"י "פרוק" מחנות הפליטיםהגירה ועידוד ועזה( המערבית הגדה )כולל לישראל מחוץ תושביהם והעברת )"טרנספר"( של הפלסטינים באופן כללי. וריאנט בולט של תכנית זו מבוסס על "ירדן

)ראה להלן או על הקמת "מדינה פלסטינית" על שטח אחר( כמדינה הפלסטינית" הביטוי הטריטוריאלי של בסיני(. פלסטינית" ל"מדינה )תכניתו של ח"כ אפי איתם

)מדינה דו-לאומית(.7ריבונות ישראלית על כל השטח ממערב לירדן ניתן במפה מס' הביטוי הדמוגרפי ייגזר מהיחס לאוכלוסייה הפלסטינית.

4

מדינה פלסטינית תיווסד על בסיס קשר פדרטיבי עם– פדרציה ישראלית-פלסטינית.3 מדינת ישראל. קשר זה יאפשר רציפות של זהות לאומית בשני חלקי ה"פדרציה" אך

.9ייצור ישות מאוחדת מבחינת כלכלה, הגנה, ביטחון, ויחסים בינ"ל. ראה מפה מס' –קונפדרציה אחת או שתי מדינות לא רציפות בעלות ריבונות מוגבלת ממערב לירדן .4

ליחידות לירדן ממערב השטח כל של או המערבית הגדה של חלוקה על מבוסס לאומיות מנהליות קטנות )קנטונים(. רעיונות כאלה מתבססים על החלוקה של אוסלו

29 הישנה של האדמה. ראה מפה מס' ת או על החלוקה העותומאניA–B–Cלאזורים לחלוקת אוסלו עליה מתבססת פרדיגמה זו.

" תכניות המבוססות על "אופציות ירדניות לירדן אינטרסים רבים בצורת הפתרון של הבעיה הפלסטינית, ובמיוחד בישות הפלסטינית

אלה אינטרסים בראש המערבית. בגדה של–שתקום אפשרות כל לבלום העניין "פלסטיניזציה" של הממלכה ההאשמית. בו בזמן, ישראל וכמה צדדים מחוץ לאזור ראו מדי

של ישראל וחלקםפעם יתרונות במעורבות ירדנית מוגברת בתהליך ובתוצר המו"מ. האינטרסי מהקהילה הבינלאומית הפועלים בזכות "אופציה ירדנית" הם: הרצון למתן רדיקליזם פלסטיני על ידי קשירת פלסטין למשטר הירדני המתון; הצורך למצוא פתרון לפירוז הישות הפלסטינית )הגבלת ריבונותה( על ידי קשירתה למדינה ריבונות רחבה יותר; וההערכה שמדינה פלסטינית

בגדה המערבית לא תהיה בעלת כושר קיום כלכלי ולכן תזדקק לעורף כלכלי. ( נבעה מחשש ש"תסמונת1988הודעתה של ירדן על ניתוק הקשר עם הגדה המערבית )

תגלוש מזרחה לירדן. חשש זה גבר– קריסה של סמכות פוליטית וחברתית –האינתיפאדה" בעקבות "אינתיפאדת אל-אקצא" ; ההתפוררות המואצת של הרשות הפלסטינית ושל החברהמתנתקת שישראל ככל חד-צדדית. להתנתקות ישראל של ותוכניותיה הפלסטינית נתונה ללחצים ירדן שהיה תהיה וחוסמת בפניהם את הגישה אליה חוששת מהפלסטינים פנימיים וערביים לפתוח בפניהם את שעריה. ללא המוצא המסורתי של הגירת-עבודה למדינות המפרץ עלולה האוכלוסייה של פלסטינים מתוסכלים ומשוללי זכויות לגדול ולאיים על יציבותה

של הממלכה. על כן נשמעו לאחרונה קולות בירדן ובקרב פלסטינים בכירים לעיין מחדש בעתיד היחסים בין הצדדים, ובאפשרות של חידוש מעורבותה של ירדן בהסדר קבע עם הפלסטינים. במסגרת)"בנלוקס"( משולשת פדרציה ירדנית-פלסטינית, פדרציה כגון רעיונות שוב עולים זו ישראלית-ירדנית-פלסטינית, ירדן כמדינת-אם לאזרחים או קנטונים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, מעורבות ירדנית במשטר חסות בתקופת ביניים, קונפדרציה רופפת בין שתי מדינות

ריבוניות. כן עולה הרעיון )המוזכר לעיל( של מעורבות ירדן בחסות להסדר ביניים. האלמנטים הראשיים של כל "אופציה ירדנית" העולים בהצעות אלה הם:

ירדן, פלסטין כמדינה או כישות לא מדינית,– הזהות הלאומית של המדינה או מדינות בלי קשר לישראל. עם או

ממלכה האשמית, רפובליקה או משטר כלאיים מלוכני-רפובליקני עם– זהות המשטר משותפת. ריבונות

של הישות הירדנית-פלסטינית.הגבולות הפנימיים והחיצוניים האם יהיה בידי משטר הפדרציה ויואצל לרמת הנמוכות או להיפך. –מקור הסמכות בענייני הגנה, כלכלה, ביטחון וכו'.הגבלות על חלקי המדינהבתוך המדינה העתידית ושל הפליטים שישובו לפי "חוק השבות".גורל הפליטים בין חלקי המדינה.והתשתיתי הקשר הכלכלי

התכניות כוללות שילובים שונים של קשרים בין שלושת הצדדים: ישראל, פלסטין וירדן.שלוש הפרדיגמות העיקריות הינן:

)מבוסס על תוכנית "הממלכה המאוחדת" של פדרציה/קונפדרציה ירדנית-פלסטינית.1.10(. ראה מפה מס' 1985 והסכם חסין-ערפאת מ-1972המלך חסין מ-

)רעיון מבית מדרשואיחוד/פדרציה/קונפדרציה משולשת ירדנית-פלסטינית-ישראלית.2 .11של הנסיך חסן(. ראה מפה מס'

) או "ירדן כמולדת פלסטינית אלטרנטיבית", בטרמינולוגיה הירדנית(ירדן היא פלסטין .3 הינה הביטוי הפורמאלי של הזהות הלאומית הפלסטינית. הפלסטיניםירדן לפי תפישה זו, –

5

בגדה המערבית ובעזה יחזיקו באזרחות ירדנית ובזכות הצבעה בירדן, בעוד שיתגוררו בגדה המערבית או בעזה. תפישה זו מבחינה בין "אזרחות", "לאומיות" ו"תושבות". על תפישה זו

.12מבוססת תכניתו של ח"כ בני אלון )"מולדת/האיחוד הלאומי"(. ראה מפה מס' תוכניות לחילופי שטחים אזוריים

הרעיון של חילופי שטחים בא לידי ביטוי ברוב תוכניות השלום. ביסודו מונח העיקרון שכלפי שיקולים נתון לעיצוב על זכאות לשטח, אך התיחום המדויק של השטח צד שומר על דמוגראפיים וביטחוניים. ב"זכאות" אין הכוונה להגדרת היקף השטח בלבד, אלא גם ל"איכות" השטח שיש לקחת בחשבון וחשיבותו לצד שמקבל אותו. לכן יתכן שקלא וטריא שבסיומו צד אחד יקבל שטח יותר גדול תמורת שטח קטן יותר אך בעל חשיבות לאינטרס הלאומי של צד

השני. הצעת ראש הממשלה ברק והצעת הנשיא קלינטון בעקבותיה כללו סיפוח ישראלי של גושי

יוזמתהתנחלות בתמורה לשטח ישראלי )בתוך "הקו הירוק"( שיועבר למדינה הפלסטינית. " " אף הם רואים מקום לחילופי שטחים בין שטחי התנחלויות לשטחיםהמפקד הלאומי" ו"נבה’ז

ל-1:1בלתי מאוכלסים בתוך מדינת ישראל. היחס לחילופין ברעיונות אלה נע בין 6-7:1-3 –לטובת ישראל. הצעה מרחיקת-לכת יותר הועלתה על ידי חוגים ישראלים משמאל )"עבודה"

אפרים סנה( ומימין )"ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן( המרחיבה את הרעיון כדי לכלול העברה לידי הפלסטינים של אזורים המאוכלסים על ידי ערבים ישראליים )ואדי ערה/ "המשולש"( בתמורה לשטחים נוספים בגדה המערבית, ובכך להקטין את אחוז הלא יהודים במדינת ישראל.

רעיון אחרון זה נדון בהקשר של הצעות של "שתי מדינות". יחד עם הרעיונות לעיל, הדנים בחילופי שטחים דו-צדדיים )בין ישראל לפלסטין(, הועלו

שתי הצעות המתבססות על "חילופי שטחים אזוריים". הרציונל מאחורי הצעות אלה הינו: במיוחד לאחר הפרמטרים של הנשיא–היקלטותו בשיח סביב הסכסוך הישראלי-ערבי .1

. עמדתהעיקרון של חילופי שטחים כמוצא למלכוד הדמוגרפי והביטחוני של –קלינטון הנשיא בוש שגבולות הקבע במקרה הישראלי-פלסטיני אינם יכולים להתעלם מחלוף

הזמן וחייבים להתחשב בשיקולים דמוגרפים והומניטאריים, מחזקים מגמה זו. וניתניםהעובדה שהאופציות לחילופי שטחים ישירים בין ישראל לפלסטינים מוגבלים.2

להרחבה רק על ידי עירוב מדינות שלישיות. באמצעות חילופי שטחים )ירדןתקדימים בעולם הערבי לתיקון גבולות "קולוניאליים" .3

עם סעודיה, עיראק וסוריה; סוריה עם תורכיה בחבל הטאי-אלכסנדרטה( ממחישיםועל אחת כמה וכמה גבולות שהם תוצאה של פעולות איבה כגון–שגבולות אלה

אינם צריכים להיתפש כמקודשים.– 1967 ביוני 4גבולות שביתת הנשק וקווי , ניתן להוסיף כי:בהקשר לזירה הסורית

בשתי המדינות.התחלפו ההנהגותמאז הסבב האחרון של משא ומתן ישראלי-סורי, .1 )לעומת גבולות ספציפיים( עשוי לסייע למשטרהעיקרון של קיום "זכאות" לשטח כולל.2

הסורי לטעון שנשאר נאמן לעקרונותיו, שכן לא נגרע דבר משטחה הכולל של סוריהבסופו של דבר.

הדרישה הישראלית לקו בתוך רמת הגולן יתבסס על העקרונות המוזכרים לעיל של.3 שיקולי ביטחון )הגנה על מקורות המים בירדן ובכנרת(, שיקולים דמוגרפים ואילוצים

)להקטין את הצורך לעקור אוכלוסייה(.הומניטאריים שתי ההצעות המתבססות על רעיון זה הן:

מצרים מעניקה לפלסטינים שטח בסיני לאורך החוף שיצורף– ישראל-פלסטין-מצרים.1 לעזה; בתמורה ישראל מעניקה לפלסטינים ואלה מעבירים למצרים שטח גדול במדבר

פארן ומסדרון משטח זה מזרחה ויאפשר סלילת כביש, קווי תקשורת, צינורות נפט ועוד שיחברו בין מצרים וירדן ודרכה לשאר העולם הערבי.; פלסטין מעבירה לישראל

את השטחים המאוכלסים ביהודים מעבר לקו הירוק )גושי ההתנחלויות( ושטחים נוספים בבקעת הירדן. הצעה זו הועלתה, בין היתר, על ידי פרופ' יהושע בן אריה

ובגרסה חלקית על ידי ישראל הראל. תשאיר בידה ברמת הגולן את "קו המצוקים" כולל העירישראל-ירדן-סוריה- ישראל.2

קצרין.; תמורת שטח זה תעביר ישראל לירדן שטחים בערבה. סוריה תפוצה על ידיירדן בשטח לאורך הגבול הסורי-ירדני ובאזור חמה.

6

כל אחת מההצעות לעיל עומדת בפני עצמה, אך ניתן לצרף כל שתיים מהן או את כל השלוש. המפה שתיווצר תהיה בעלת משמעות לא רק עבור המדינות המעורבות. היא תייצג

את השינוי המהותי הראשון בגבולות מדיניים מאז קבעו אותם המעצמות הקולוניאליות בתום מלחמת העולם הראשונה - הגם שהתבצעו חילופי שטחים מסוימים בין מדינות שכנות

)ירדן-סעודיה; ירדן-עיראק(,. שבירת טאבו זה עשויה להקרין על חשיבה דומה במקומותאחרים )עיראק(.

'14. ירדן תפוצה על ידי ישראל בשטחים בערבה. ראה מפה מס. כל אחת מההצעות לעיל עומדת בפני עצמה, אך ניתן לצרף כל שתיים מהן או את כלהגם - עבור המדינות המעורבות רק לא בעלת משמעות השלוש. המפה שתיווצר תהיה שהתבצעו חילופי שטחים מסוימים בין מדינות שכנות )ירדן-סעודיה; ירדן-עיראק(, היא תייצג

הראשון בגבולות מדיניים מאז קבעו אותם המעצמות הקולוניאליות בתוםהמהותיאת השינוי מלחמת העולם הראשונה. שבירת טאבו זה עשויה להקרין על חשיבה דומה במקומות אחרים

)עיראק(.

נושאים הנוגעים לירושלים סוגיית ירושלים הינה מרכזית בכל תכניות השלום הנמצאות על סדר היום. מספר מפות

( בנסיון ליישב בין השיקולים של ירושלים מאוחדת, ביטחון, כלכלה,16-20שורטט )ראה מפות דת, ודמוגרפיה. הנושאים המרכזים הקשורים לסוגיה זו הם:

ו/או כבירת פלסטין;כבירת ישראלמעמדה של העיר .1 "לכבדירדן ישראל התחייבה ב"הצהרת וושינגטון" עם – אינטרסים בינ"ל בירושלים.2

הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים את תפקידה המיוחד הקיים של בטאו גם הם אינטרסיםארגון הועידה האסלאמית וןהוותיק". מוסלמיים בירושלים

בגורל העיר. היה שטחה של1967 ב-– או של "אזור ירושלים" גבולותיה המוניציפאליים של העיר.3

קמ"ר. שטחה6 קמ"ר ושטח מזרח ירושלים הירדני 39מערב ירושלים הישראלית קמ"ר. שטח זה כולל שכונות יהודיות ופרברים, אך לא126הנוכחי של ירושלים הינו

פרברים כמו מעלה אדומים, וגבעון הסמוכים על ירושלים. מכל מקום, הצד הפלסטיני רואה בשכונות אלו "התנחלויות" אשר אינן כלולות בירושלים וטוען כי רעיון "ירושלים

הגדולה" הינו, למעשה, הרחבת השטח הישראלי על חשבון שטח פלסטיני השייך לגדה המערבית. כמה אלטרנטיבות לגבולות ירושלים )"מעטפת ירושלים"( הועלו, ביניהן:

; "ירושלים הגדולה" )כולל הפרבריםיהגבולות הקיימים של תחום הסמכות המוניציפאל )הקטנת מספר הלא-יהודיםםאשר תלויים "במטרופולין" ירושלים(; גבולות דמוגראפיי

בתוך גבולות ירושלים הישראלית(; )בתפישות אשר משאירות אותה עיר מאוחדת(;מעבר בין ירושלים וישראל.4"(;האגן הקדושהגדרת אזור הליבה של ירושלים )".5 של העיר או חלק ממנו )ירושלים/אלקדס(;שמה.6 הר הבית על רבעים שונים של העיר, במיוחד המקומות הקדושים בכללותם וריבונות.7

)חראם א-שריף( בפרט;( על המקומות הקדושים;סמכות שיפוטיתשליטה בפועל ).8 במקומות הקדושים;חופש פולחן.9

. חפירות ארכיאולוגיותשימור אתריה ההיסטוריים והדתיים של העיר, כולל מגבלות על .10

פרדיגמות כלכליות המוקד הראשי של כל הצעות השלום הוא, באופן טבעי, ההיבטים הפוליטיים של ההסדר כגון ריבונות, גבולות וביטחון. אולם מאחר שיעד ההסדר הוא שלום בר קיימא, כל הערכה של הצעת הסדר צריכה לקחת בחשבון לא רק את ההשפעות המידיות של התפישה הפוליטיתהכלכלית והתפישה החברתיות השלכותיה הדמוגרפיות, השפעותיה גם אלא שמאחוריה

הקשורה בה. למרות שמגוון רחב של רעיונות ונספחים כלכליים לתוכניות שלום הוצעו על מנת לחזק את יציבותם של הסדרים מדיניים, הצעות אלה בדרך כלל אינן חלק אינטגראלי מתוכנית שלום זו

7

או אחרת. יתר על כן, תוכניות המתבססות על פדרציה, קונפדרציה ואיחוד כלכלי מתייחסות אמנם לפתרון של שתי מדינות אך יש בהן אלמנטים המאפיינים דווקא תפישה של מדינה אחת

ויש לכך השפעה עמוקה על הדמוגרפיה והכלכלה של המדינות הנוגעות בדבר. מאז הסכמי אוסלו הועלו הצעות רבות בעניין המבנה העתידי הרצוי של היחסים הכלכליים

פרוטוקול פריס –בין ישראל למדינה פלסטינית. נקודת המוצא זכתה לביקורת רבה כנוטה– הפלסטינית לישות ישראל בין הקיימת הבסיסית לאור האסימטריה אולם ישראל. לטובת

העתידית, כל ההצעות העומדות על הפרק נוטות בבירור לטובת האינטרס הכלכלי הפלסטיני. הפרדיגמות של יחסים כלכליים בין ישראל לישות פלסטינית מתייחסות בדרך כלל לשש

( מדיניות מוניטארית;4; )ת( מדיניות פיסקאלי3( עבודה; )2( הסכמי סחר; )1סוגיות עיקריות: ) ( "מפת1( תקופות ביניים. ההצעות המונחות לפי שעה על סדר היום כוללות: )6( השקעות; )5)

ועדת)3( ; IPCRI-Konrad Adenhauer Fund תוכנית )AIX; )2הדרכים הכלכלית של קבוצת ישראל בין הכלכליים היחסים עקרונות לבחינת הישראלי האוצר משרד של הבדיקה

. שלוש הפרדיגמות העיקריות הן:EPS( מודל 4לפלסטינים בהסדר קבע; ) מודל זה– אם מוסיפים את ירדן( Benelux בין ישראל לפלסטין )מודל איחוד כלכלי.1

הינו הבסיס להצעות המבוססות על "מדינה אחת" )דו-לאומית או "מדינת כל אזרחיה"( ולתוכניות המציעות לפלסטינים "שלטון עצמי" במסגרת המשך השליטה הישראלית בגדה המערבית ובעזה )תוכנית בני אלון(. זהו גם המודל הבלתי נמנע הנלווה להצעות המבוססות

על "פדרציה" או "קונפדרציה" בין הישות הפלסטינית לישראל )אם או בלי ירדן(.כלכלי.2 מדינות"– שת"פ "שתי הגורסות להצעות ביותר המתאים הינו זה מודל ו"המפקד הלאומי)" ז" "(. מודל זה מתבסס על רמות שונות של סחר חופשינבה’יוזמת

ותנועה חופשית של עובדים.בנסיבות של– גבולות סגורים.3 זהו המודל הסביר לתוכניות חד-צדדיות המתבצעות

המשך הטרור והעימות הצבאי בין הצדדים. אולם גם במודל זה נשאר בעינו היקף מסוים בעיקר מישראל לשטח הפלסטיני.–של סחר

שתי הסוגיות העיקריות הנוגעות לעתיד היחסים הכלכליים בין הצדדים הן משטרי סחר ועבודה. פרוטוקול פריס היה מבוסס על איחוד מכסים בין ישראל לרשות הפלסטינית,

אך בעיקר של הצד החלש.–שמשמעותו צמצום של הריבונות הכלכלית של שני הצדדים אף על פי כן הסכימו הפלסטינים להסדר זה שכן היה להם אינטרס שבתמורה תשאיר ישראל את שוק העבודה פתוח לפועלים פלסטינים. כיום רוב ההצעות מתבססות לא על

, העדפה הדדית של משקיעים משני (FTZ)איחוד מכסים אלא על איזור סחר חופשי הצדדים ותיאום מיסים.

מבין נושאים אלה, שאלת התנועה החופשית של פועלים תהיה בעלת ההשלכותבפרדיגמות יותר קריטית הופכת השאלה ביותר. החשובות והביטחוניות החברתיות

פוליטיות שבהן צפויה כניסה לשטח של מספר רב של פליטים. השיקולים בהקשר זה הם:: מבחינת הפלסטינים.1

)א( הבטחת תעסוקה לחלק מכוח העבודה–בזכות תנועה חופשית של עובדיםא. הפלסטיני, מניעת הידרדרות כלכלית נוספת ושיפור היציבות הפנימית )אם כי אףתוכל הפלסטיניים שישראל העובדים לגבי מספר ביותר האופטימית ההערכה

זו, הינה פועלים, כלומר 100,000לקלוט, תחת פרדיגמה פחות מרבע מכוח– כהכנסה לממשלה הפלסטינית; העבודה הפלסטיני(; )ב( גביית מיסים

שלה )א( תלות מוגברת בישראל תקרין לשלילה על האוויר– כנגד קשר הדוק כזהב. "בניית אומה"; )ב( החרפת האיבה לשכנה העשירה יותר; )ג( הפחתת התמריצים לבניית תשתית תעסוקתית מקומית; )ד( תלות במשק הישראלי תעשה את המשק הפלסטיני רגיש ביותר לכל שינוי כלכלי או פוליטי בישראל; )ה( המגע הקרוב עם

ישראל עשוי ליצור יצירת ציפיות שיפגעו ביציבות; : מבחינת ישראל.2

)א( העלאת רמת החיים של הפלסטינים תעלה גם את– בזכות הקשרא. צריכת הסחורות תוצרת ישראל )אם-כי המשק הפלסטיני הוא זעיר)ב( כלכלית(; מבחינה שולית זה גורם והשפעת לישראלי ביחס המעורבות במשק הפלסטיני תהווה גשר למדינות ערב )גם יתרון זה

8

מוגבל(; )ג( החייאת הקשר הכלכלי תשרת את תהליך בנייתו מחדש של אמון בין העמים ותפחית את כוח המשיכה של הזרמים הקיצוניים; )ד( מילוי עבודות שחורות על ידי פלסטינים החוזרים לבתיהם עדיף על פני ההשלכות החברתיות של ייבוא פועלים זרים; )ה( איוש עבודות כפיים בעובדים פלסטיניים מעלה הינו בעל השפעה חיובית על שוק

העבודה הישראלי ועל רמות השכר בו. )א( מספר מסוים של פועלים פלסטינים עשוי להעדיף– נגד הקשרב.

להישאר בישראל כמהגרים בלתי חוקיים; )ב( חידוש הקשר ההדוק ביןבחברה הראשונים בהשתלבות יפגע לפלסטינים ישראל ערביי

הישראלית; )ג( איום הטרור והפשע. קיום יחסים כלכליים פתוחים בין ישראל למדינה פלסטינית הנו, בסופו של דבר, קיומי עבור

לשפר את–הפלסטינים בעוד שמבחינתה של ישראל המשמעות העיקרית היא פוליטית היציבות הפוליטית של שכנתה. מבחינה כלכלית, שילובה של ירדן במערכת היחסים הוא

הם "עתירי עבודה" ומתחרים זה– הירדני והפלסטיני –בעל משקל שולי. שני המשקים במשק משמעותיות תמורות ללא עובדות. לידיים זקוק הישראלי שהמשק בשעה בזה

הירדני, יכולתו לקלוט פועלים פלסטינים תישאר מוגבלת לטווח הנראה לעין.

משמעויות דמוגרפיות

הפתרון ארוך הטווח של הבעיה הדמוגרפית הוא, כך נראה, האינטרס האסטרטגי ארוךועל כן אחד המחוללים העיקריים של הצעות–הטווח החשוב ביותר של שני הצדדים

ההסדר. אולם האינטרסים של שני הצדדים מבחינה זו עלולים להיות מנוגדים באופן קוטבי: בעוד שמרבית התפישות הישראליות מציבות כיעד אסטרטגי ראשון במעלה את קיומו של רוב יהודי יציב בגבולות מדינת ישראל, הפרדיגמה הפלסטינית המועדפת חותרת להותיר

ההיסטוריי בגבולותיה מאוחדת ערבית פלסטין של ה"חלום" את לא– םבעינו אם באמצעים פוליטיים אז בדרך של תהליכים דמוגרפים.

הנתונים הדמוגרפים הרלוואנטיים שישפיעו על השלכות הצעות ההסדר השונות כוללים: )1( ובעזה; המערבית בגדה בישראל, היהודית האוכלוסייה גודל הגידול2( פוטנציאל )

ישראל כתוצאה מעליה; )תבאוכלוסיי ( פלסטינים בגדה המערבית, בעזה, בירדן ובלבנון3 ( מספר הפליטים במדינות אלה ובשאר התפוצה הפלסטינית. ההצעות השונות4וסוריה; )

צריכות לקחת בחשבון הכללת אוכלוסיות אלה בתמונה הדמוגרפית הסופית ממערב לירדן. אולם נתונים אלה הם רק נקודת המוצא של כל חיזוי של המצב שינבע מהצעות ההסדר למיניהן. נתונים חשובים אחרים הם הריבוי הטבעי של אוכלוסיות אלה ושל כוח העבודה שלהן, חינוך ומעמד האישה )המשפיעים גם הם על ריבוי טבעי(, כלכלה וביטחון ומוטיבציה של פליטים במדינות מארחות להגר למדינה הפלסטינית )מוטיבציה שיכולה לנבוע מאפליה,

רדיפה, אבטלה ועוני(. בעוד שדרגת היחסים הכלכליים של ישראל עם הפלסטינים תהיה בעלת השפעה מזערית על המשק הישראלי, הפרדיגמות הכלכליות השונות טומנות בחובן השלכות דמוגרפיות לשני

הצדדים, כדלקמן:אוכלוסין.1 כחלק– ריכוזי אם )בין הפלסטינית לישות ישראל בין פתוחים גבולות

במספר לגידול שיביאו סביר עצמאית( כמדינה או ירדנית-פלסטינית מקונפדרציה הישראלי. מאחר שכושר הקליטה של המשק בשוק העבודה הפועלים הפלסטינים הישראלי של פועלים אלה מוגבל, תוצאה טבעית עשויה להיות מעבר של אוכלוסין

לאזורי הגבול עם ישראל ומעברי הגבול כדי להבטיח לעצמם עבודה.לאור הפער בין המשקים – הגירה כלכלית.2 הישראלי מצד אחד והפלסטיני והירדני–

כיוון ההגירה הכלכלית יהיה באופן טבעי משתי– שניהם "עתירי עבודה" –מהצד השני מדינות אלה לתוך ישראל. כל עוד החלופה הישראלית שרירה וקיימת, לא נראה שזהות

לאומית או אזרחות ירדנית של הפלסטינים יביאו להעדפת ירדן כיעד להגירה.ברוב התוכניות הגדה המערבית ורצועת עזה הם חלק מישות פוליטית– גדמ"ע/עזה.3

ניאותים ברצועת עזה עשוי לעורר הגירה –וכלכלית אחת. היעדר תנאים כלכליים

9

מעזה לגדה המערבית.–מתוכננת או סטיכית בחלק מהפרדיגמות, יישארו פלסטינים בשטחים שבשליטה –פלסטינים בתוך ישראל .4

גדולה של פלסטינים תחת שליטה ישראלית. תוכנית ה"קנטונים" תיצור אוכלוסייה כתוצאה בישראל פלסטינים של מסוים מספר ישאירו אחרות תוכניות ישראלית.

מסיפוח שטחים. בחלק מהמודלים קיימת, לפחות להלכה,– ישראלים בתוך שטחים שבשליטת פלסטין.5

הועלו בעבר פלסטינית. שבשליטה בשטחים יהודית נוכחות להישארות אפשרות םרעיונות של קיום יישובים יהודיים כיחידות אקסטרה-טריטוריאליות או שהמתיישבי

עצמם יישארו אזרחי מדינת ישראל אף על פי שהם חיים פיזית בשטח "פלסטין".ישראל.6 טומנים– ערביי משפחות ואיחוד הפלסטינית הישות עם פתוחים קשרים

בחובם סכנה של עידוד אירידנטה בקרב ערביי ישראל.תוכניות ליישוב פליטים –פליטים .7 במיוחד אלה ה"חוזרים" ממחנות פליטים מחוץ–

תהיינה בעלות השלכות מרחיקות לכת על המציאות הכלכלית–לאזורים הפלסטיניים . מצד אחד, פעילות בנייה יכולה לתרום לצמיחה כלכליתושל האזורים שבהם יתיישב

וליצירת מקומות עבודה. מצד אחר, הגדלת כוח העבודה )ואבטלה( על ידי מספר גדולהפוליטית החברתית, היציבות לערעור סכנה בחובה טומנת חדשים" "עולים של

והכלכלית בטריטוריה הפלסטינית.

10

טבלה השוואתית של תוכניות הסדרעיקרון כללי

4שתי מדינות לשני עמים על בסיס קווי ה-טיוטת הסכם מפורטת: יוזמת ז'נבההדדים ביחס של , עם שינויי גבול1967ביוני עם שיבת פליטים1:1

לישראל בהתאם להחלטתה הריבונית.על בסיס קווי ה-לשני עמיםבסיס כללי למו"מ: שתי מדינות המפקד הלאומי ביוני4

ביחס של 1967 הדדים גבול שינויי זכות שיבה של1:1, עם וללא פליטים לישראל.

ארה"ב -הנשיאותיתהתפישה

שתי מדינותרשימת עקרונות העוסקים בסלעי המחלוקת העיקריים: ה- קווי בסיס על עמים ביוני 4לשני גבול1967 שינויי לטובת, עם

ישראל; ללא זכות שיבה של פליטים לישראל. "ד"הצעת קמפ דיווי

"(תכנית ברק)" שתי מדינות לשני עמים על בסיסטיוטת הסכם שהוצע לפלסטינים:

. לטובת ישראל, עם שינויי גבול1967 ביוני 4קווי ה- ביוני4לקווי מלאה שתי מדינות לשני עמים, על בסיס נסיגה ישראלית הערביתהתכנית

, בכל החזיתות.1967 המתווה האזורי

לשלום )בני אלון(הירדן; לנהר כל השטח ממערב ישראלית על שתי מדינותריבונות

לשני עמים משני עברי נהר הירדן/מדינה דו לאומית

מדינת כך אזרחיהאופיי ביטול של כללי והפיכתההרעיון ישראל מדינת של הציוני

מדינה דו-לאומית עלל"מדינת כל אזרחיה" )מדינה ערבית בפועל( או לשטח מדינת ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה.

הגדמ"ע ועזה מחולקות ל"קנטונים" יהודיים, השייכים למדינת ישראלקנטוניםתוכנית ה החלוקהעל ופלסטיניים, שמהווים ביחד מדינת פלסטין. זאת, בהתבסס

שלת( או על החלוקה העות'מאניA,B,Cשל הסכם אוסלו לאזורים ) בערים אוכלס אשר פרטי )רכוש "מלכ" אדמות בין האדמות

(.פלסטיניות( ואדמות "מירי" )אדמות ציבוריות אוכלוסיןחילופי

)ליברמן(שטחים וישראל לביןושטחים אוכלוסין חילופי כדי לצמצםרשות הפלסטינית

.את החיכוך בין העמים ולמתן את האיום הדמוגרפי והפנימי לישראלב ישראליות גושי התנחלויות ישובים ערביםזאת באמצעות החלפת

ישראליים חילופי שטחים

ישראל-פלסטין-מצרים

עם בין ישראל-מצרים והרשות הפלסטיניתים שטחים משולשפיחילו שיעברו דרך טריטוריה כבישים בריבונות צד אחדהסדרים כלכליים )

. ( כחלק מהפיצוי עבור שטחשל הצד האחר

וסוף הסכסוך הכרה הדדית

באירועיםיוזמת ז'נבה שיסודן הצדדים תביעות כל את יישב ההסכם יישום שהתרחשו לפני חתימתו. הצדדים יהיו מנועים מלהעלות כל תביעה המתייחסת לאירועים שמועדם לפני חתימת ההסכם זה. הכרה בזכותוהפלסטיני העם של בזכותו ההכרה ואת למדינה היהודי העם של למדינה, כאשר פלסטין הינה המולדת של עמה וישראל הינה המולדת

..של עמה

11

העםהמפקד הלאומי של היחידה מדינתו היא פלסטין כי יכריזו, הצדדים שני עם יישומם. הפלסטיני, וישראל היא מדינתו היחידה של העם היהודי

המלא של העקרונות הללו, יושם קץ לכל התביעות של שני הצדדים. .והסכסוך הישראלי-פלסטיני יבוא לכלל סיום


המדינה הפלסטינית היא מולדת העם הפלסטיני כפי שמדינת ישראל היא מולדת העם היהודי. ההסכם צריך לציים בבירור את סוף הסכסוךבאמצעות זאת ניתן לממש לכל התביעות. קץ לשים צריך ויישומו

שהחלטות שתקבע הביטחון מועצת ו-242החלטת יושמו338 ובאמצעות שחרור אסירים פלסטינים.

הצעת קמפ"תכנית" )"דדיווי "(ברק

הפלסטיני: העם של היחיד הלגיטימי כנציג ואש"ף, ישראל מדינת ובביטחון של לקיום בשלום בזכותו של הצד האחר מכירים הדדית השטח ושל העם של כל אחד מהצדדים, בגבולות בטוחים ומוכרים, חופשיים מאיומים או מפעולות אלימות. היחסים בין ישראל ופלסטיןלעם כי ומאשרים חוזרים הצדדים בשלום. דו-קיום על ייוסדו

הבינ"ל פי המשפט על להגדרה-עצמית זכות יש הסכם .הפלסטיני ישראל המסגרת על מצב הקבע מסמן את סוף הסכסוך בין הצדדים.

בני-קיימא בדרך של ולפיוס נאותה לשלום ופלסטין תיצורנה אוירה וע"י אכיפתםחקיקת ולאלימות, חוקים שישימו קץ להסתה, לטרור

הנמרצת באמצעות תוכניות הולמות במערכות החינוך של כל אחתמהן.

עצמאיתהערביתהתכנית פלסטינית מדינה של ייסודה את לקבל נקראת ישראל מאז שנכבשו הפלסטינים בשטחים יוני 4וריבונית בגדה1967

המערבית וברצועת עזה עם מזרח ירושלים כבירתה. בתמורה, מדינות ערב יחשיבו את הסכסוך הערבי-ישראלי כגמורה, יעשו הסכם שלום עם ישראל, יעניקו ביטחון לכל מדינות האזור ויקיימו יחסים נורמליים

עם ישראל בהקשר של שלום כולל. המתווה האזורי

לשלום )בני אלון( ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יכירו בממלכההרש"פ יבוטל.

הממלכה הפלשתינים. של היחידה הלגיטימית כנציגה ההאשמית ישראל וירדן-פלסטיןהלאום הפלשתינית. תכיר מחדש בהיותה מדינת

יכריזו על סיום סכסוך.אין התייחסותמדינה דו לאומית

אין התייחסותקנטוניםתוכנית האוכלוסיןחילופי

)ליברמן(שטחים ווהרשות ציונית יהודית מדינה היא ישראל כי יכריזו הצדדים שני הפלסטינית היא ביתם של הפלסטינים. החלפת האוכלוסין והשטחיםמתביעות להימנע שיתחייבו הצדדים של התביעות לכל קץ תשים

בעתיד. חילופי שטחים


ולההסכם הסכסוך לסיום הדרך את ביןיסלול לשלום קבע הסכם לפלסטין.ישראל

/גבולות חילופי שטחים

12

. 1:1 ביוני, עם תיקוני גבול הדדיים ביחס של 4קווי גבולות יתבססו על יוזמת ז'נבהמנשה, אלפי עציון, גוש הן: ישראל ע"י יסופחו ההתנחלויות אשר אלקנה, עץ אפרים, שערי תקווה, מודיעין עלית, הר אדר, גבעת זאב, מעלה אדומים וכל השכונות היהודית במזרח ירושלים, כמו גם רצועתבתמורה גוריון. בן התעופה לנמל הסמוכה המערבית בגדה אדמה תקבל המדינה הפלסטינית שטחים מדרום-מערב לגוש עציון וממזרח

קמ"ר. פרוזדור,124לרצועת עזה. סה"כ השטח הכלול בחילופים – .רצועת עזה ותחת ריבונות ישראלית, יחבר בין הגדה המערבית

בין שתי המדינות יקבעו על בסיס קווי המפקד הלאומי ביוני 4גבולות הקבע 1967. שינויי גבול יתבססו על חילופי שטחים בהסכמה הדדית וביחס שווה

זה1:1)של ובכלל הצדדים, שני של החיוניים לצרכים בהתאם ) חלקיה שני דמוגרפיים. ושיקולים טריטוריאלי רצף ביטחון, יהיו ורצועת עזה, הגיאוגרפיים של מדינת פלסטין, הגדה המערבית

קשורים ביניהם. ארה"ב -הנשיאותיתהתפישה

ישראליים ריכוזי אוכלוסייה לרבות לאור המציאות החדשה בשטח, חדשים, אין זה מציאותי לצפות שתוצאה של מו"מ להסדר קבע תניב

. כל הסכם קבע צריך1949נסיגה מלאה לגבולות שביתת הנשק מ-זו. מציאות שישקפו מוסכמים שינויים על המדינהלהתבסס

על כל94-96%הפלסטינית תשתרע ועל הגדה המערבית משטחי ישראל חילופי שטחים תספח במסגרת עזה. משטח4-6%רצועת

משטח הגדה1-3%-שטח בגודל השווה להגדה המערבית, בתמורה לשבקוהמערבית ישראל שטחי מתוך הפלסטינית למדינה שיצורף

חילוהירוק שינחו את העיקריים גושיפי. השיקולים יהיו: השטחים מינימאלי נזק אדמות; של מינימאלי סיפוח רציפות; התנחלויות;

מדינה פלסטינית עם רציפות טריטוריאלית;; למתיישבים פלסטיניםישראל80% ישראלית. ריבונות יהיו תחת מהמתנחלים הישראלים

עזה, ורצועת הגדה המערבית בין בטוח לפלסטינים מעבר תאפשר אשר יהיה תחת ריבונות ישראלית, אולם יבטיח מעבר בלתי-מופרע

במידת הצורך, ניתן ללוות את חילוף השטחים בהחכרת של פלסטינים.קרקעות.

הצעת קמפ"תכנית" )"דדיווי "(ברק

המערבית -הגדה כ- המהווים לטרון ואזור התנחלויות גושי 80% משטח הגדמ"ע יסופח לישראל בתמורה לשטח6%מהמתנחלים וכ-

שישראל תעביר לפלסטיןמהגדה המערבית 3%בגודל של- משטחים רצועת משטח הגדמ"ע יוחכר לישראל. 2%. עוד שבגבולות הקו הירוק

כולה תהיה תחת ריבונות פלסטינית וההתנחלויות יפונו. "המעברעזה הבטוח" ו"נכסים" אחרים ימנו כחלק מהשטח אשר יינתן לפלסטינים

.תמורת סיפוח חלקים מהגדה המערבית 4 לקווי 1967נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים אשר נכבשו מאז הערביתהתכנית

שנותרו1967ביוני הלבנונים והשטחים הסורית הגולן רמת כולל , )התייחסות לאזור שבעא אך גם לאזורים נוספיםכבושים בדרום-לבנון

.כגון משגב עם וגשר החצבאני.( המתווה האזורי

לשלום )בני אלון( ריבונות ישראלית מלאה בין הירדן לבין הים, אוטונומיה מוגבלת לריכוזי

אוכלוסיה ערביים בזיקה פוליטית לירדןמדינה דו-לאומית על השטח שבין הין התיכון לנהר הירדן.מדינה דו לאומית

הגבול המזרחי של ישראל יהיה נהר הירדן וגבולה של פלסטין יהיה לפיקנטוניםתוכנית הביוני 4קווי ורצועתת, כאשר השטח הכולל של הגדה המערבי1967

ערביים יישובים להעברת מועלית אפשרות לקנטונים. יחולק עזה רעיונות לקנטוניזציה הועלו בהתבססב"משולש" הישראלי לפלסטין.

על החלוקה העות'מנית המסורתית של אדמה ל"פרטי" ו"ציבורי" או.A,B, C על בסיס חלוקת השטח בהסכמי אוסלו ל-

13

אוכלוסיןחילופי )ליברמן(שטחים ו

בין ישראל לבין הפלשתינים. ישובים ערביםושטחים אוכלוסין חילופי באזור קאסם( כפר אל-גרביה, בקה טייבה, אל-פחם, אום )כמו

וכפרים מזרחיתושכונות המשולש מוכבר( ג'אבל ארם, )כמו לירושלים, צריכים להישאר מחוץ לגבולות המדינה. בתמורה ישראל

את ריבונותה על ריכוזי אוכלוסיה יהודית ביהודה ושומרון. עםתחיל חילופי והשטחיםוכלוסיןהאהשלמת ישראלי,יתא בין הגבולות מו

לרש''פ, לראשונה, באופן אופטימאלי את קווי הפריסה הדמוגרפית שלישראל ערביי מספר ואוכלוסין שטחים החלפת עקב העמים. שני

אלף איש. לא מן הנמנע שלמהלך זה יהיה450המוסלמים יפחת ב- אפקט הרתעתי עבור ערבים מוסלמים שיישארו בישראל.

חילופי שטחיםישראל-פלסטין-מצרי

ם

של למצרים שטח קמ"ר 250-500ישראל תעביר פארן ממדבר ותחבר בנגבש הנגב רצועה שתחצה את וכן ירדן., עם את מצרים

קמ"ר מדרום500-1000 שטח של לפלסטיןמצרים, בתמורה, תעביר קמ"ר500-1000 שטח של יעבירולרפיח לכיוון אל-עריש. הפלסטינים

לישראל. המערבית את: בגדה יכלול ישראל תקבל אותו השטח השכונות בירושלים מעבר ל"קו הירוק", כולל אזור מעלה אדומים; גושי ההתנחלות הגדולים כמו אריאל וגוש עציון; אזורים אחרים, בהם לא

המדבר יהודמעמק הירדן. יושבת אוכלוסיה פלסטינית, כמו חלקים יהיה אזור אקולוגי משותף של שתי המדינות.

אוכלוסייה יהודית/ פלסטינית

המכילים יוזמת ז'נבה ישובים גושי תקלוט בנוסף110,000ישראל מתיישבים, הכוללות ירושלים, במזרח יהודיות ישראלים.200,000לשכונות

ב-110,000 הגרים ישראלים מתוך 120 בגדה140 ההתנחלויות המערבית, וכל ההתנחלויות ברצועת עזה, יפונו. לא יהיה סיפוח של

פלסטינים לישראל. לאחר פינוי השטחים לא יישארו מתנחלים במדינה הפלסטינית. המפקד הלאומי


אחוזים מהמתיישבים בגושי התיישבות יסופחו לישראל )אף כי לא80 היתר יפונו(.–נאמר במפורש

" "דהצעת קמפ דיווי "(תכנית ברק)"

אחוזים מהמתיישבים בגדה המערבית יסופחו לישראל. כל יישובי80 רצועת עזה יפונו.

ניתן להבין שהנסיגה הישראלית אמורה לכלול גם כלאין התייחסות. הערביתהתכנית נוכחות אזרחית.

המתווה האזורילשלום )בני אלון(

אין פינוי מתיישבים. פינוי מחנות הפליטים ושיקום כל יושביהם מחוץ הערבית בשטחים שיועברו תחת ריבונותהלתחומי ישראל. האוכלוסיי

אזרחות בעלת תהיה אולם ממקומה, להישאר תורשה ישראלית ירדנית-פלסטינית.

איןמדינה דו לאומיתאין קנטוניםתוכנית ה

14


התכנית ניתנת לביצוע ללא גירוש יהודים או ערבים מאדמתם ובתיהם,אלא ע"י הזזת הגבול בלבד.

"האזרחות חוק"יש להשלים בשינוי והשטחים החלפת האוכלוסין את: בגרסתו החדשהשיכלולשל מדינת ישראל

, דגלהעצמאותשבועת אמונים למדינת ישראל וסמליה )מגילת .1 קבלת תעודת זהות או החלפתה, כל אדם הרוצהבעת(. והמנון ישראלית, או להמשיך להיות אזרח המדינה, חייבאזרחותלקבל

ריבונותה )מגילת העצמאות, הדגלוסמלילהישבע אמונים למדינה יקבל מעמד שלההשבעהוההמנון(. אדם שמסרב לעבור את טקס

. רולהיבחתושב קבע ,אך תישלל אזרחותו וגם זכותו לבחור אזרח מדינת ישראל חייב לבצע שירות צבאי.כלשירות צבאי - .2

שרות וערבים מוסלמים חייבים לבצע "חרדיםיהודים -אבות, מערכת החינוך וכדו'( במקוםבתילאומי")בבתי-חולים,

יגלו רצון להתנדבמוסלמימגוריהם. במקרה ויהודי חרדי או ערבי .הביטחוןלשירות צבאי, יצטרכו לקבל אישור מיוחד ממערכת

המסרב לשאת בחובו לשירות הצבאי או הלאומי, יקבל מעמדאדם. רולהיבח קבע, אך תישלל אזרחותו וגם זכותו לבחור תושבשל

יחול בצורה שווה על יהודים וערבים. אין בו כלהחדש" האזרחות חוק" או דתי, להיפך, הוא מעניק זכויות וחובות שוויםלאומיאפליה על רקע

ולאום. דתלכל אזרחי המדינה ללא הבדלי חילופי שטחים


ל- יאפשרו המערבית בגדה השטחים מהמתנחלים80%חילופי להישאר בבתיהם. אין התייחסות לפלסטינים באזורים אשר יועברו לישראל. המתיישבים הבדווים באזור אשר יועבר ממצרים לפלסטיניםאו ריבונות פלסטינית להיות תחת ולעבור יוכלו להישאר במקומם

.יוכלו לבחור לקבל פיצוי ולעבור למקומות אחרים בחצי האי סיני

הסדרי ביטחון

, עם כוח ביטחון (non–militarized)מדינה לא-צבאיתפלסטין תהיה יוזמת ז'נבה חזק בעל הגבלות על הנשק אותו יהיה רשאי להחזיק, לפי המצוין בנספח להסכם. שני הצדדים מחויבים לנקוט אמצעים נגד כל סוגי האלימות,יקימו הצדדים עוינות. צבאיות בריתות פירוק כולל וההסתה, הטרור במדינת פרוס יהיה לאומי רב כוח משותפת. עליונה ביטחון ועדת של הטריטוריאלית שלמותה על להגנה הן ישמש זה כוח פלסטין.

טרור. נגד צעדים באכיפת לסיוע והן נוכחותפלסטין תותיר ישראל קטנה הרב-לאומי,צבאית הכוח סמכות הירדן, שתהא תחת בבקעת חודשים לאחר הנסיגה. שתי תחנות התראה מוקדמת36לתקופה של

ישראליות בצפון ובמרכז הגדה. מרחב אווירי – הצדדים מכירים בזכויות,התעופהובמחויבויותפריבילגיות בהסכמי המופיעות השני הצד של

הישראלי האוויר חיל להם. שני הצדדים מחויבים הרב-צדדיים אשר יהיה רשאי לעשות שימוש במרחב האווירי הפלסטיני לצורכי אימון.

, והקהילה(de-militarized) המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשקהמפקד הלאומי הבינ"ל תערוב לביטחונה ולעצמאותה.

15

ארה"ב - התפישה

הנשיאותית

בנוסף לכוחות (non–militarized)מדינה לא-צבאיתפלסטין תהיה . ביטחון פלסטיניים חזקים, יהיה בפלסטין כוח בינ"ל לשם ביטחון גבולות והתרעה. לאחר הנסיגה הישראלית תישאר נוכחות ישראלית באתרים

36מוגדרים בבקעת הירדן, תחת סמכות הכוח הבינ"ל, למשך תקופה של חודשים. ישראל תחזיק שלוש תחנות התראה מוקדמת בגדה המערבית,

נוכחות לאחר שלוש עם לבחינה מחדש )נתון פלסטיני. קישור כוח ת חירום– יש לעבוד על מפות של אזורים ודרכים רלוונטייםסשנים(. פרי

שניעל מדינת פלסטין תהיה הריבונית על המרחב האווירי שלה, אולם לצרכיםלהגיעהצדדים ומילוי אימון שיאפשרו מיוחדים לסידורים

מבצעיים של הצד הישראלי. הצעת קמפ"

תכנית" )"דדיווי "(ברק

ישראל ופלסטין לא ייכנסו לאיחוד או קונפדרציה צבאיים, כלכליים אונגד מכוונות מטרותיהם אשר שלישיים, צדדים עם כלשהם מדיניים וקבלת הצד האחר עם התייעצות ללא הצד האחר, האינטרסים של

המדינה הפלסטינית המפורזת .הסכמתו לכך (de-militarized)תחזיק וימיים, יבשתיים מאלמנטים המורכב פלסטיני, וביטחון משטרה כוח למטרת הבטחת ביטחון הפנים, אכיפת החוק והסדר הציבורי והלחימה נגד טרור. ישראל, למטרת הגנה על האינטרסים החיוניים שלה, תחזיקבמיקומים בגזרות, מוקדמת התרעה ומתקני יבשתי כוח של נוכחות זו, כפי שיותווה במפה מצורפת. ובאזורים ספציפיים שייקבעו למטרה בהודעה ישראל, רשאית מזוינת בהתקפה קרוב איום של במקרה לפלסטין, לתגבר באופן זמני את כוחותיה הצבאיים בגזרות, במיקומים או באזורים, לתקופת קיומו של האיום דנן. ישראל ופלסטין מכירות בריבונותשלה, האלקטרו-מגנטי והספקטרום הריבוני המרחב על פלסטין האווירי המרחב ובטיחות, ביטחון מסיבות כי לזה, בנוסף ומאשרים, ניתנים בלתי הינם והפלסטיני הישראלי והספקטרום האלקטרו-מגנטי בחשיבות הכרה ומתוך לעיל, האמור לאור מעשי. באופן לחלוקה, ישראל, של הביטחוניים לאינטרסים האווירי המרחב של החיונית

הסכימו הצדדים כי המרחב האווירי יישאר תחת פיקוח ומנהל ישראלי. התכניתהערבית

מדינות ערב ... יספקו ביטחון לכל מדינות האזור.


ראשי המחבלים והמסיתים יגורשו, הרשות הפלסטינית תפורק ותחדלהאחריות במלוא ישא צה"ל ישראל. בעיני לגיטימי מדיני גוף להיות

לביטחון בכל שטח ארץ ישראל המערבית. מדינה דולאומית

אין התייחסות

תוכניתקנטוניםה

ב"קווי ישראל תחזיק נשק פלסטיני. יהיה מפורז מכל אזור הקנטונים הגנה" אחרים.


סוף הסכסוך יושג רק על ידי הריסת התשתית המבצעית, כלכלית ותעמולתית של ארגוני הטרור, ובכך לכפות על הרשות הפלסטינית

להתנער מטרור כאמצעי להשגת יעדים פוליטיים. הרשות הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק. לא תהיה לה הזכות לכרות בריתות ולא יוצבה בה

כוחות זרים. חילופי שטחים


הביטחון להסדרי זהים יהיו למצרים שיועבר בשטח הביטחון הסדרי בסיני שנקבעו בהסכם השלום ישראל-מצרים.

משטר גבולות ומעברי גבול בינ"ל

16

בין שתי המדינות יהיה משטר גבול, כאשר התנועה ביניהן תהיה כפופהיוזמת ז'נבהינקוט בשטחו את צד כל כל אחת מהן. לדרישות החוק המקומי של הצעדים שהוא מוצא לנחוץ, כדי לוודא ששום אדם, רכב או סחורה לא

מעברי גבול בינ"ל - כל . ייכנסו לשטח של הצד השני באופן בלתי חוקיכוחות צוותים משותפים המורכבים מאנשי ע"י יפוקחו הגבול מעברי הכוחות תהא הסמכות לשני הרב-לאומי. והכוח הפלסטינים הביטחון שניהם בין מחלוקת מתגלעת באם לפלסטין. פריטים הכנסת למנוע נתונה ההחלטה בידי ההחלטה בידי קבוצת ביצוע ואימות )קב"א(. הסדר

שנים. מסופי נוסעים ומטען - ישראל5זה נתון לבחינה מחדש לאחר לכך המיועדים במתקנים נראית בלתי נוכחות להותיר רשאית תהא

וישראל,30למשך הרב-לאומי הכוח ידי על שיאוישו חודשים, .ושישתמשו בטכנולוגיה מתאימה

יסוכם במו"מ בין ההנהגות הנבחרות. המפקד הלאומי ארה"ב - התפישה

הנשיאותית

ופלסטיניים ישראליים בשטחים יוקמו משותף לשימוש מסדרונות לתנועת אנשים, רכב וסחורות. מעבר בטוח יוקם בין הגדמ"ע לעזה.


שתי המדינות יאמתו משטר גבולות עם פיקוח מלא על מעבר אנשים,כלי רכב וסחורות ביניהן. אין התייחסות למעברי גבול בינ"ל.

התכניתהערבית

אין התייחסות.



מדינה דולאומית

לא רלוונטי.





חילופי שטחיםישראל-פלסטין-מצ

רים


מעורבות בינ"ל

)קב"א(, שתכלול אתיוזמת ז'נבה ואימות ביצוע קבוצת בפלסטין. לאומי רב כוח ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"ם וגורמים אחרים, תוקם על מנתבינ"ל ועדה ליישום ההסכם. הנוגעות ולפתור מחלוקות לסייע, לפקח וקרן בינ"ל יוקמו ליישום פתרון בעיית הפליטים. תפקיד בשימור המורשת

.התרבותית בעיר העתיקה ובשיטור בה מעורבות בינ"ל בשמירה על ביטחון פלסטין ועצמאותה ובעניין הפיצוייםהמפקד הלאומי

לפליטים.–ארה"ב

התפישההנשיאותית

גם בתחנות ההתרעה-המוקדמת כמו גבולות, בביטחון בינ"ל מעורבות הישראליות


מעורבות בינ"ל בעניין הפליטים, ובהשגת יציבות באזור.

17




ארה"ב תנהיג תהליך של תוכנית מרשל לשיקום המזה"ת בדגש על ירדן.מעורבות בינ"ל בסוגיית הפליטים.

מדינה דולאומית





הקהילה הבינ"ל תפעל לפירוק מחנות הפליטים וליישוב הפליטים ברצותיושבים. וירדן חייבותשבהם הם בייחוד מצרים מדינות ערב השכנות

המצב בשיפור פעיל חלק ליטול עליהן המדיני. בתהליך להשתתף הכלכלי של האוכלוסייה הפלשתינית ובמקביל לקחת אחריות ביטחונית

וירדן . אםבגדה המערביתעל הנעשה בשטחים; מצרים ברצועת עזה יימנעו או יסרבו להשתתף בשיפור המצב בשטחים, יש להיעזר בארגונים

כדי לשים קץ לסיוע אמריקאי שמקבליםבארה"ביהודיים בעלי השפעה מדי שנה ירדן ומצרים.


רים


ירושלים והמקומות הקדושים

יוזמת ז'נבהמעמד כבירה

ריבונותם שתחת באזורים יהיו המדינות שתי של המוכרות הבירות בירושלים הפלסטינים יכירו בחשיבות הייחודית, תרבותית ודתית, של

האתר לעם היהודי. שכונות ערביות בירושלים יהיו תחת ריבונות פלסטינית ושכונות יהודיותגבולות העיר

ישראלית. ריבונות רואים תחת העתיקההצדדים אחתבעיר יחידה בעלת אופי ייחודי, בתוכה תותר תנועה חופשית. נקודות כניסה ויציאההמדינה שתחת של הרשויות ידי על מאוישות יהיו העתיקה מהעיר נוכחות של חברי יחידת השיטור וזאת עם ריבונותה נמצאת הנקודה,

שתי העיריות של ירושלים יפעלו )יחידת השיטור של העיר העתיקה(. בתיאום. ירושלמים פלסטינים תושבי קבע של ישראל יאבדו מעמד זה

.עם העברת הסמכות על אזור מגוריהם לידי פלסטיןנוכחות רב-לאומימקומות קדושים ריבונות פלסטינית עם יהיה תחת מתחם הר הבית

במתחם. הביטחון במתחם יהיה באחריות מדינת פלסטין, אשר תסתייעגישת תותר הרב-לאומית. הנוכחות של הביטחון ביחידת כך לשם מבקרים לאתר ללא כל אפליה. לא יהיו חפירות או בניה במתחם, אלא

הכותל המערבי יהיה תחת ריבונות אם כן יאושרו על ידי שני הצדדים. הצדדים מנהרת הכותל המערבי תהיה תחת ניהול ישראלי. ישראלית.

יגבשו הסדרים מיוחדים על מנת להבטיח גישה לאתרים מוסכמים בעלי חשיבות דתית מחוץ לירושלים, בתוכם יכללו מערת המכפלה בחברון,

.לנבי סמואבקבר רחל בבית לחם ו

המפקד הלאומימעמד כבירה

ירושלים תהיה עיר פתוחה, בירת שתי המדינות.

.שכונות יהודיות יהיו תחת ריבונות ישראליתגבולות העיר

18

שחופש דת וגישה מלאה למקומות קדושים יובטחו לכלמקומות קדושים כונות ערביות לשום צד לא תהיה ריבונות על בירושלים יהיו תחת ריבונות פלסטינית,

המקומות כ"שומרת" תוגדר פלסטין מדינת הקדושים. המקומות הקדושים לאסלאם לטובת המוסלמים. ישראל תוגדר כ"שומרת" של

יישמר היהודי. העם לטובת המערבי בנוגעסהסטאטוהכותל -קוו במקומות כלשהן חפירות יתקיימו לא לנצרות. הקדושים למקומות

.הקדושים או מתחתיהם ללא הסכמה הדדית בין הצדדים ארה"ב -

התפישההנשיאותית

מעמד כבירה


אזוריה הערביים של ירושלים יהיו פלסטיניים והאזורים היהודיים יהיוגבולות העירישראליים. עיקרון זה תקף גם עבור העיר העתיקה.

החרםנוגע להר הבית מוצעות שתי אפשרויות: ריבונות פלסטינית על במקומות קדושים וריבונות ישראלית על "הכותל המערבי והחלל הקדוש ליהודים אליו הוא

שייך" או "הכותל המערבי וקודש הקודשים אליו הוא שייך". מחויבות חזקה של שני הצדדים לא לבצע עבודות מתחת להר הבית או

החרם – ריבונות פלסטינית על השניימאחורי הכותל המערבי . אפשרות משותפתתפונקציונאליוריבונות ישראלית על הכותל המערבי וריבונות

או מאחורי הכותל המערבי. לחרםבנושא החפירות מתחת "תכנית ברק"

מעמד כבירהובקדושתה ירושלים של האוניברסאלית בחשיבות מכירים הצדדים

ולאסלאם. בירותיהם המוכרות שלהעיר תליהדות, לנצרות כלול את ישראל ושל פלסטין – ירושלים ואל-קדס.

שאחדותוגבולות העיר וכלכלי, סביבתי פונקציונאלי, כמכלול ינוהל ירושלים אזור תישמר. ישראל ופלסטין יפעלו לערוב לתנועה חופשית ובלתי מופרעת

ירושלים באזור וסחורות רכב כלי אדם, בני של. של הקדוש האגן ירושלים – העיר העתיקה והאתרים הדתיים וההיסטוריים הסמוכים לה - יהיו תחת משטר מיוחד. אזור ירושלים – השטח שבתחומי הגבולותוהישראלים הפלסטיניים והאזורים ירושלים של המוניציפאליים פלסטין של ישראל של ריבוני שטח יכלול – הסמוכים המאוכלסים

.ואזורים שמעמדים ייקבע בנפרדולחופש הגישהמקומות קדושים הצדדים מחויבים לחופש הפולחן במקומות הקדושים

אלוהית, השגחה תחת נתונים המכפלה ומערת הבית הר אליהם. ליהודים ערבותםולמוסלמיומקודשים תהיינה המדינות שתי כאחד.

לזכות לגישה אליהם ולפולחן בהם. המקומות הקדושים יישארו בשמורתמזכויות נהנו ונוהג דין פי על אשר הקהילות לשיפוט כפופים ויהיו יהיו והקבר הקדוש ועליהם. חראם א-שריף/הר הבית במקומות אלה היהודי( הקדוש במקום )למעט פלסטינית ואחריות משמורת תחת יישארו הבית בהר הקיימים אכיפת החוק ישראלית. הסדרי וריבונות בתוקפם; אתר מוסכם ייקבע בהר הבית לצורך הפולחן היהודי. יישמר האופי ההיסטורי של הר הבית והעתיקות הארכיאולוגיות שבו; על הר

הבית יהיה שימושמזרח ירושלים בירת המדינה הפלסטינית.הערביתהתכנית

19


מעמד כבירה

ירושלים השלמה בירת מדינת ישראל.

ירושלים מאוחדתגבולות העיר ישראל תמשיך לשמור על חופש פולחן למוסלמים כמו ליהודים בכלמקומות קדושים

שטחה.ירושלים בירת המדינה הדו-לאומית.מדינה דו לאומית

אין התייחסות.קנטוניםתוכנית ה אוכלוסיןחילופי

)ליברמן(שטחים ומעמד כבירה

בירת ישראל לא ניתנת לחלוקה.

יועברו רק כפרים ערביים הסמוכים למזרח העיר.פלשתינאיתלריבונות גבולות העיראין התייחסותמקומות קדושים


רים

, הקו הירוק, כולל אזור מעלה אדומים,1967 ביוני 4שכונות מעבר לקו ה- יהיו חלק מהשטח שיועבר לישראל במסגרת חילופי השטחים. מזרח

ירושלים תהיה חלק מהמדינה הפלסטינית.

פליטים פלסטיניים

המצע התכנית ע"י ייאסףהפליטים יהיו זכאים לפיצוי בגין פליטות ואובדן רכוש. הפיצוייוזמת ז'נבה

מיוחדת, הקהילה וקרן הבינ"ל ישראל ע"י גם כמה אפשרויות. כמו מדינת פלסטין, כולל האזוריםכניסה ל יעמדו בפני הפליטים: למגורי קבע

, תהיה זכותםאשר יועברו לידיה על ידי ישראל במסגרת חילופי שטחים ; מדינות שלישיות, לפי המספרים אשרשל כל הפליטים הפלסטיניים

,ידי ישראלעל יסכימו לקלוט; מדינת ישראל – על פי מספר שיוחלט ; מדינות מארחות נוכחיות, על פי שיקולבהתאם לשיקול דעתה הריבוני

הפליטים לאוכלוסיית קדימות תינתן המקרים בכל הריבוני. דעתן בלבנון. התביעותהפלסטינים כל סיום את כוללים נוספים סעיפים

בתוך חמש שנים.אהפלסטיניות, סיום מעמד הפליטות וביטול אונרר" פליטים פלסטינים יחזרו אך ורק למדינת פלסטין; יהודים יחזרו אך ורקהמפקד הלאומי

הקהילה הבינלאומית תציע פיצויים, כדי להיטיב את. למדינת ישראלמושבם במדינות להישאר המבקשים הפלסטינים הפליטים מצב

.הנוכחיות או המבקשים להגר למדינות אחרות ארה"ב - התפישה

הנשיאותית

הפליטים. בפיצוי לטיפול בינ"ל קרן יישוב תוקם מקומות חמישה יועברו אשר בישראל שטחים פלסטין; מדינת לפליטים: אפשריים מארחות; במדינות יישוב השטחים; חילופי במסגרת פלסטין למדינת

לישראל. כניסה במדינה שלישית; מדינותיישוב במדיניותן של )תלוי לגדה המערבית ולשטחיםאלה(. לפליטים הפלסטינים תהיה זכות לחזור

מחדששיועברו שיישובם בעוד השטחים, חילופי במסגרת מישראל יהיו ישראל, למדינת או שלישית למדינה ומעבר המארחות במדינות

על פי הנשיא בוש, השיבה שלתלויות במדיניות המדינות הרלבנטיות. הפליטים הפלסטינים לא תהיה למדינת ישראל.

20


באמצעות יושג היבטיה כל על הפלסטיניים הפליטים בעיית פתרון ישלב הפלסטיניים הפליטים בעיית סיום ישראל. כולל בינ"ל, מאמץ שיבה אפשרית למדינת פלסטין, השתלבות במדינות המארחות והגירה למדינות שלישיות אחרות. הצד הפלסטיני מכיר בכך שזכות השיבה שלוישראל מכירה פלסטין במדינת בלעדית הפליטים הפלסטיניים תחול הריבוני, דעתה בשיקול לפי הפלסטיניים. הפליטים של זו בזכותם תאפשר ישראל כניסה בשלבים של מספר מסוים של פליטים פלסטינייםהמשאבים לניהול בינ"ל קרן תוקם הומניטאריות. מסיבות לשטחיה, פליטים של שיקומם פלסטיניים. פליטים ולפיצוי לשיקום הנוגעים במקומות מושבם הנוכחיים או העברתם למקומות מושב חדשים ייעשה על בסיס תוכניות מקיפות לפיתוח ולשיקום. יש ליישב גם את התביעות מצד יחידים וקהילות יהודיים שעזבו את מדינות ערב או חלקים מא"י

או השלכותיה. 1948המנדטורית עקב מלחמת התכניתהערבית

החלט בסיס על הפלסטיניים הפליטים לבעיית צודק פתרון תהשגת .194או"ם ה

המתווה האזורי )בני אלון(לשלום

ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יקצו משאבים להשלמת תהליךשהחל האוכלוסין תוך1948ב- חילופי הפליטים של מלא ולשיקום

שונות בארצות והתאזרחותם הפלסטיניםקליטתם הפליטים יישוב . מחוץ לתחומי מדינת ישראל המורחבת במסגרת מה שמכונה "חילופי

פליטים–אוכלוסין" יציאת מול מישראל פלסטיניים פליטים יציאת . מספר מוגבל של פליטיםיהודים ממדינות ערב השונות לאורך השנים

ייקלט בתחומה של ירדן. זכות שיבה של הפליטים הפלסטיניים למדינה הדו-לאומית.אומית-למדינה דואפשרות יישוב פליטים במצרים.קנטוניםאוכלוסיןחילופי

)ליברמן(שטחים ו הקהילה הבינ"ל תפעל לפירוק מחנות הפליטים וליישוב הפליטים ברצותלשטח ורק אך לשוב יורשו פלסטינים פליטים יושבים. הם שבהם

הרשות הפלסטינית בהתאם להתפתחות הכלכלית של הרשות. חילופי שטחים



21

דמוגרפית - תחזית אוכלוסיהו שטחים)נתוני אוכלוסיה במיליונים(

שטחהתכנית)בקמ"ר(

20042020פלסטיניםיהודיםפלסטיניםיהודים

גדמ"עישראלואזח"ע

מדינהישראלפלסטינית

20,700ישראל: ללא תכנית5,922גדה:

378רצועה: 6,300סה"כ:

5.41.33.8736.7452.146.642

20,700ישראל: יוזמת ז'נבה5,880גדה:


הערכה5.41.084.0486.7451.83 -נמוכה

8.0 הערכה-גבוהה

8.89 המפקדהלאומי

20,700ישראל: 5,922גדה:


הערכה5.41.084.056.7451.7 -נמוכה


8.89השהתפי

הנשיאותיתהאמריקאית

:ישראל20,800

5,812גדה: 378רצועה: 6,200סה"כ:

הערכה5.41.084.0486.7451.83 -נמוכה


8.89

:ישראלתכנית ברק20,800

5,912גדה: 378רצועה: 6,200סה"כ:

הערכה5.41.084.0476.7451.83 -נמוכה


8.89


20,700ישראל: 5,922גדה:

378 רצועה6,300סה"כ:

-על כל השטח ישראל-פלסטין5.41.0624.0476.7459.7 –הערכה נמוכה 10.64 –הערכה גבוהה

ירדן המדינה הפלסטינית –

בני אלון

27,000ישראל: :ירדן-פלסטין

89,206

בישראל5.44.4353.376.745הגדולה

7.57

בירדן-פלסטין5.32

מדינהדו-לאומית

:ישראל-פלסטין27,000

-במדינה הדו-לאומית6.745)במדינה הדו-לאומית( 5.45.1 - הערכה נמוכה9.707

- הערכה גבוהה10.637 חילופי

שטחים בין ישראל

לפלסטין

20,800ישראל: 5,522גדה:


5.40.864.2786.7451.357.387

חילופי שטחים


:ישראל20,800:פלסטין

6,600

הערכה5.41.084.0486.7451.83 -נמוכה


8.9

הערות שטח ישראל אינו כולל את רמת הגולן. –שטח .1 .2004, 55 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל מספר – - ישראל )כולל גולן וירושלים( נתוני אוכלוסיה שוטפים.2

http://www1.cbs.gov.il/reader ,פלסטינית לסטטיסטיקה מרכזית לשכה פלסטינים: www.pcbs.org, CIA World Fact-Book 2004 : http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/gz.html

– . פלסטינים בישראל 2.3 –. דרוזים בישראל 1.4 –: יהודים בישראל השיעורי גידול שנתיים של האוכלוסיי.3. פלסטינים גדה 3.1 –. פלסטינים בירושלים 3.1 .2.67. פלסטינים בירדן 4. פלסטינים רצועת עזה- 3.2 –

- לפלסטין או לישראל יכנסו אשר של3.5פליטים קבוע גידול שיעור בסיס על נעשים החישובים . האוכלוסייה )יש גם הנחה שעליית רמת החיים תביא לירידת שיעור הריבוי הטבעי(.

Arie Arnon and Nu'man Kanafani, Absorbing – זכות השיבההערכת מספר הפליטים שיממשו את .4Returnees in a viable Palestinian State: A Forward Looking Macroeconomic Perspective.

http://www.arts.mcgill.ca/mepp/new_prrn/research/papers/Working_paper_Returnees.pdf

22

זכות שיבה לפלסטין לכל פלסטיני שירצה בכך.– תכנית ברק האמריקאית, התפיסה הנשיאותית, יוזמת ז'נבה.5נמוכה זו: הערכה זכות לגבי מימוש בחמש שנים )500,000 –הערכות כל שנה 100,000 2005-2009,)

בחמש שנים )1,000,000 –הערכה גבוהה כל שנה 200,000 –(. זכות שיבה סמלית לישראל 2005-2009 אותם– המפקד הלאומי(. 16,000 – 2007 כל שנה, 17,000 – 2005+2006 איש על פני שלוש שנים )50,000

דרוזים בגולן עוברים– התכנית הערביתמספרים בנוגע לשיבה לפלסטין. אין זכות שיבה למדינת ישראל. סורית. האוכלוסיי ריבונות ישראל; התחת נכנסת לשטח היהודית בני אלון אוכלוסיה פלסטיניתתכנית :

התכנית תושבי מחנות הפליטים בגדמ"ע ובאזור רצועת עזה676,000בישראל לאחר פינוי כ-הערכות זכות שיבה לפלסטין. כמו לעיל אך ללא אבחנה בין ישראל לפלסטין. –ומדינה דו-לאומית הערבית

23

Documents

תוכניות הסדר ישראלי פלסטיני גדעון גיבר