האלהים של מידותיו

ליבס יהודה מאת

הדין מידת של קיומה א. הכרח

מידות, ולפחות ריבוי בו מוצאים המקורות רוב הוא, כידוע. אך אחד ישראל אלהי

דין מקורו? את ומה עניינו האחדות? מה אצל לריבוי אפוא ורחמים. מה שתים:

�ט�ר�כוס מכתבי אחד בקטע מצאתי ביותר הטובה התשובה לתרגום זכו לא שעדיין פ�לו

ולהביאו: לתרגמו עברי, וראיתי

ד%מו$ק�ריטוס שהניחו חסרי-נפש, כפי בגופים הכול 1ראשיות את להניח אין

חומר של(demiurgos) הסטואיקנים, כיוצר להניח, כמו לא ואפיקורוס, וגם

(hyle),מאמר2 חסר-איכות (logos)על ושלטת נעלית אחת והשגחה אחד

הכול, את מ%ס%ב שהאל במקום רע איזשהו לא שיווצר אפשר הדברים. אי כל

הרי מסב הוא שאין במקום טוב ולא דרוכה הקוסמוס 'הרמונית דבר.

ולפי3ה%ר�ק�ל%יטוס, וקשת' לפי נבל כמו לאחור יד%ס 'לא4א+ריפ� -רדנה : ת.פ�

�ג יש \ אך מהרעות הטובות זו �$ל שבו מ. יפה'. עולה הכ

שאין דעה לפיכך ירדה כמוה זו, התיאולוגים מן ובאה לעתיקות,

גם חסרת-אדון, אך ראשית והפילוסופים. לה המשוררים אל והמחוקקים

בקרב מקום בכל סביב נישאת תימחה. היא בנקל שלא איתנה אמינות

מסתורין בטקסי גם אלא ובשמועות בדיבורים רק לא ויוונים ברברים

5וחסר-הגיון חסר-שכל כשהוא ב��מ.קרה תלוי אינו וקורבנות, לאמור: הכול

המושל(logos) המאמר הוא אחד ובלתי-מונהג, ולא דרכו את והמיישר

'יסוד' וגם גם , שפירושהarche גם: 'שראשיות'. 'ראשית' ביוונית לתרגם אפשר 1

זיהויו המציאות, שעל של ביותר והכללי הראשון היסוד את מציינת זו 'שלטון'. מלה

גלוקר, פרופ' יוחנן של עצתו 'יסוד' לפי 'ראשית' ולא הפילוסופים. תרגמתי נחלקו

'הראשיות' שתי הסטואה, בין בתורת ההבדל, המפותח את זה באופן לאמץ שהציע

�-לים החומריים היסודות ארבעת הנצחיות, לבין חליפות. ונבראים הכ השולל מהיסוד מורכבת זו הומוגראף. מלה , שהיאapoios או: בלתי-פעיל. ביוונית 2

aומהיסוד poiosמ- נגזר , שלעתיםpoiosהפועל מן סוג', ולעתים 'מאיזה במשמעות

poieinהגזרונים. שני ייתכנו שלפנינו 'ליצור'. בהקשר , שפירושו המלה בלי כלל אחרים, ובדרך מחברים אצל גם הרקליטוס מפי מצוטטת זו אמרה 3

G. S. Kirk & J. E. Raven, The Presocratic Philosophers, Cambridge'קוסמוס'. ראה:

1957, pp. 193-194.נשמרה. לא שברובה בטרגדיה 4

1

דברים הנה מביא הטבע בהיות כלשהן. אך מרסנות במושכות או כבהגאים

דבר מביא בפשטות, אינו לומר עדיף וטובות, או מרעות ממוזגים רבים

המעשים את כפונדקאי אחד, הממזג משביר שקיים זה בלתי-ממוזג, אין

) ראשיות משתי לנו; אלא מחלקם שהוא בשעה חביות משתי קילוחים כמו

archai)כוחות ומשני מנוגדות (dynameis)יריבים, האחד אל ביושר מנחה

6העולם, וגם החיים גם הם ההפך, מעורבים אל ומהפך מטה והאחר הימין

בלתי-אחיד הנו 7הירח את וכולל הארץ את המקיף זה כולו, הרי לא ואם

נוצר לא דבר שום הטבע לפי אם שינוי. שכן כל ומקבל ורב-גוני מטבעו

להכיל הטבע הרע, צריך סיבת את לספק יכול אינו סיבה, והטוב בלא

9לרע. גם לטוב כמו מיוחדת(arche) וראשית מיוחד 8מוצא

כחוקר דת, הן כאיש הן בו מדבר במיטבה, שפלוטרכוס דתית פילוסופיה הוא זה קטע

כוהן היה10לספירה, והשניה הראשונה המאה כפילוסוף. פלוטארכוס, איש והן דתות

והספר לאל נכתב הקטע הובא , שממנוואוסיריס איזיס שבד+לפי, כספר דלעיל,

בזמנו שנפוצו המצריים בפולחנות בכהונה, להדריכה אתו ששימשה לכוהנת הדרכה

המצרית, בדת מעמיקה הסתכלות על מבוססת זו במקדשם. הדרכה גם והתקבלו

והסברתה לדתות השוואתה המיתוס, תוך ובסיפורי הפולחן בדיני בדרכים אחרות,

אחרים. ומשל משלו ופילוסופיות אלגוריות

היסוד לפי אינו שבדת הדואליסטי אכן. גם זר, לפילוסופים, פלוטארכוס,

שסירבו פילוסופים אומנם והמחוקקים'. היו 'התיאולוגים דבריו, מן שקיבלוהו, לפי

בהם לקבל שלא כדמוקריטוס חומרניים זאת, אלא במציאות הכירו ואפיקורוס,

גם הואalogonודיבור, ו- מלה גם הוא 'לוגוס'. לוגוס חסר , כלומרalogon ביוונית 5

מדברת. שאינה לבהמה, משום כינויהמשפט. בהמשך גוברת זו רקיע, ומשמעות גם , שפירושוcosmos ביוונית 6מטה. 'אחרי' לכיוון הירח', והכוונה אחרת: 'ואחרי גרסה לפי 7. genesis 'יצירה'. ביוונית או 8,Plutarchus) ואוסיריס איזיס פלוטרכוס, 9 De Iside et Osiride45 (, פיסקה=(

.108-111 עמ' V , כרךLCL (. בסדרתA-D 369 סטפנוס עמוד מורליה חיילפלוטארכוס, במבוא ליבס ג יוסף או"מ דברי ראה פלוטארכוס של דמותו על 10

אנשי ירושליםרומי אישים: ביאליק, שבתרגומו, דומני , של שדמותו תשכ"ב.

רבה. הזדהות תוך מתרגמו בידי שם מתוארת פלוטארכוס

2

'ראשית' אחת, של של מוחלטת השלטה על שעמדו ודוממים, ומהם מתים חומרים

11הלוגוס. מעריצי הסטואיקנים וחי, כמו פעיל, הגיוני אחד יסוד

הסטואה, אסכולת עם גמור צדק כאן עושה אינו שפלוטארכוס אומנם אפשר

כוונתי בפעולת הדואליסטי היסוד את שהדגיש מי היה ביניהם גם כי הלוגוס.

�ת%ס, איש נ �יורשו לפני השלישית המאה לק�ל+א +נו$ן, מייסד של הספירה, האסכולה. ז

המזדהה לכבוד שכתב בהמנון מתואר עם חלקית זאוס, כקברניט, זה הלוגוס,

מידות: שתי על הוא היקום, נסמך את הוא מנהיג שבו ההגה את שאוחז שבשעה

מאחר12.(Dike) ( והדיןGnome) הדעת כעל הלוגוס על מדבר דלעיל הקטע שגם

גם נגזרה שממנו יווני שורש באותו נוקטים קליאנתס וגם הוא )גם הגה אוחז קברניט

את בכותבו פלוטארכוס לעיני היו קליאנתס דברי שגם אנוכי 'קברניט' העברית(, סובר

13דבריו.

ה%ר�ק�ל%יטוס, הפילוסוף מכל תורת את הסטואה אנשי פיתחו שממנו מקום,

נזכר הלוגוס בין מתוחה כהרמוניה המציאות את שראה לטובה, כמי כאן שלהם,

מביא ואריסטו, שבהמשך פיתגורס, אנקסאגורס, אפלטון גם הסותרות, וכן המידות

אצל14מדבריהם. ראיות פלוטארכוס היסוד אומנם ניכר אלה פילוסופים

העולם. בימי תופעות לשאר גם מקום הוא מותיר כלל בדרך זאת המונותיאיסטי, ועם

או האש עם הסטואית בפילוסופיה לעתים )וזוהה הוא גופני הלוגוס גם אומנם 11

לי העיר )זאת המציאות יסודות כשאר סביל ולא וחי פעיל בגוף מדובר כאן הרוח(, אך

גלוקר(. פרופ' יוחנן בצדק קשת: דבריבתוך: משלי מבוא ועם בתרגומי נדפס קליאנתס לזאוס' מאת 'הימנון 12

אמיר(, אהרן )בעריכת הרבעון לייסוד שנה ארבעים מלאות לציון וביקורת עיון ספרות

ירושלים הד עמ' 1998 ארצי, שתי129-131, סוף לקראת מוזכרות המידות .

והדין הדעת משקל, שאין כבדי סובר, ומטעמים גלוקר פרופ' יוחנן ההימנון. אומנם

תיאור עם מתיישב הדבר אין לו, אך כפוף האל שגם הטבע וחוק הלוגוס אלא שכאן

ומכל שני בעזרת עולמו את המנווט כקברניט זאוס דומה אלה. שפילון מקום,

אלה. קליאנתס דברי את כמוני פרשו ופלוטרכוס.80 להלן, הערה האלכסנדרוני, ראה פילון על אלה דברים השפעת על 13 פלוטארכוס שם מתייחס אפלטון . מכתבי118-119(, עמ' 370E-F )48 פיסקה 14

,I מטפיזיקהל הנראה ככל הוא רומז אריסטו ואילך, ומכתביd 896 חוקיםל במפורש

9 (990 b)ראה: השונים הפילוסופים שבדברי הדואליזם . עלJohn Oaksmith, The

Religion of Plutarch, Longmans, Green and co, London 1902, pp. זה . בספר197

פלוטארכוס. אצל והפילוסופיה הדת בין היחס של נרחב תיאור יימצא

3

פ�לו$טינוס של החדשה' מיסודו 'האפלטוניות שיטת השתכללה לא עדיין פלוטארכוס

הרע של במציאותו וכפרה האחד על הכל לספירה(, שהעמידה השלישית )במאה

15הרמב"ם(. אצל ישראל, ובמיוחד למחשבת גם זה רעיון הוכנס זו אסכולה )בהשפעת

האמצעית', היה 'האפלטוניות בעיקרו, איש אפלטוני פילוסוף פלוטארכוס, שהיה

הצד את גם כנגדה, בהדגישו יצא אפלטון, וכבר בכתבי כזאת קריאה לאפשרות מודע

על גם מוחלטים, אלא מושגים על רק בנויה האפלטונית, שאינה השיטה של האחר

והרע הדין גם עולה כזאת והדת. בהתבוננות התרבות ובמושגי במציאות התבוננות

זו שראשית ( מטפיזית. ואףarche'ראשית' ) ואף וחשבון דין הדורשים אמתיים כמושגים

זאת דבריו(, בכל בהמשך מדגיש שפלוטארכוס )כפי העליון לאל בכוחה שווה אינה

16דימוני( קיים. לפחות )או אלהי כוח הריהי

שהובא( )בקטע פלוטארכוס ידי על נקבע הדואליזם של הפילוסופי יסודו

טוב הכול, ולא את מסב שהאל במקום רע איזשהו לא שיווצר אפשר אלה: 'אי במלים

קל17דבר'. מסב הוא שאין במקום גם רישומו את ישאיר זה נוקב שניסוח לשער

)בראשית בואתיוס הלטיני הפילוסוף של מקורו שזה מסתבר הבאים. ואכן בדורות

שבספרו הששית המאה אל אלה במלים פנה הפילוסופיה נחמת לספירה(,

באומרו: אם ממודעייך אחד ודרש חקר צדק בלי לא לו: 'לפיכך שנגלתה הפילוסופיה

התלבטו החוקרים18קיים?' אינו מניין, אם הרעות? והטובות קיים, מניין האל אומנם

ג, י. נבוכים מורה ראה: 15פיסקה 16 )49 שם, וראה120-121(, עמ' 371A-B סטפנוס עמוד מורליה .

בתורת הדימונים של למקומם נרחב דיון בספרו מקדיש אוקסמית, שם. אוקסמית

Radekראה: פלוטארכוס של המוגבל בדואליזם מפורט דיון פלוטארכוס. Chlup,

`Plutarch`s Dualism and the Delphic Cult`, Phronesis XLV/2, pp. 138-156ניתוח .

אסי אצל ראה ביהדות וגלגוליו האמצעית באפלטוניות הדואליזם של מעמיק

'"קליפה לשאלת–לפרי" קודמת פרבר-גינת, המיטפיזית הרע הוויית של מוצאה

ביאליק, חביבה )בעריכת ביהדות המיתוסהקדומה', הקבלית במחשבה פדיה(,

.118-142ד(, עמ' שבע באר אשל)= תשנ"ו ירושלים.196-197אוקסמית, שם, עמ' וראה 17 Unde haud iniuria tuorum quidam familiarium quaesivit: “Si quidem` ובלטינית: 18

deus,” inquit, “est, unde mala? Bona vero unde, si non est?”`, Boethius, Philosophiae

Consolatio I, 4.

4

אך19פחות, קרובות הקבלות כמה הנזכר, והביאו הפילוסופיה מודע מיהו בשאלה

דלעיל. ולדבריו לפלוטארכוס הכוונה לדעתי

לו, שנאסר שנגרם הצדק אי כנגד בהתרסה זה במשפט השתמש בואתיוס

אמיתי, שגם פילוסופי שיקול זה פלוטארכוס אצל אך20בכפו. עוול לא על למוות ונידון

לקטע כוונתי21במפורש. כאן נזכר אינו שזה אפלטון, אף הנראה, בכתבי ככל מקורו

האלים הצגת דרך אדימאנטוס, שעניינו לבין בינו דיאלוג סוקראטס מסכם הבא, שבו

האידאלית: במדינה

ודבר, כפי דבר כל מסב יהא טוב, לא שהוא כיון 'נמצא', אמרתי, 'שהאל

לא – הדברים, ורובם מיעוט אדם לבני מסב יהא העם, אלא המון שאומר

והטובות הן מועטות לנו המצויות הטובות מסב. שכן יהא אין מהרעות,

אחרות, זולת סיבות להן לבקש יש – הרעות בזולתו, ואילו סיבתן לראות

22האל.'

מתכוון שהוא לשער אפשר הרעות, אך של סיבותיהן את כאן מפרט אינו אפלטון

לפי גם מסתבר ממש. כך דתי דואליזם מייסד שבמציאות, ואיננו אלהי הבלתי ליסוד

דברים הקשר דיון במסגרת האלהות מושג את לטהר כדי נאמרים אלה העניין.

23האידיאלית. למדינה הומרוס שירי הכנסת על איסור אנטי-מיתולוגי, שמסקנתו

ראה 19 LCL בהוצאת בואתיוס כתבי במהדורת זה מקום על המהדיר הערת

פוסל . הואThe authorship of this dilemma is unknown כי (, הקובע1973 )הרווארד

אחרת בבעיה מדובר שם אפיקורוס, כי של במשפט שמדובר קודמת השערה בצדק

השערה בהיסוס לכך(, ומעלה מסוגל שאינו או עוול למנוע רוצה אינו שהאל )או

את אפלטון, הכוללת על ( אנונימיתscholium) בהערה הוא המשפט שמקור אחרת

פלוטינוס, של לפילוסופיה זו, המתאימה הערה לטובות, אך רק אחראי שהאל הדעה

שלפנינו. הכפולה הדילמה את מביעה אינה הפילוסופיה נחמתל הפתיחה קטעי לתרגום הרוח: מבוא 'ניצחון מאמרי ראה 20

.215-217(, עמ' 2001 )21, אלפייםבואתיוס', מאתלבי. תשומת את לכך שליין, שהפנה ליאיר מודה אני 21 , כרךאפלטון כתביג, ליבס, יוסף או"מ ; בתרגוםb-c 379ב, פוליטיאה אפלטון, 22

להלן, הערה ראה הקטע המשך . על231תשי"ז, עמ' ותל-אביב ב, שוקן, ירושלים

46 .

האלהי שהיסוד אפלטון פילוסופי, קובע מיתוס אחר, בתוך במקום אומנם 23

אפלטון, האלים. ראה בשאר מקורם החלקים העליון, ושאר באל מקורו שבאדם

לחברתי מודה . אני543-544תש"ך, עמ' ג הנ"ל, כרך , ובתרגום d-c 41טימאיוס,

5

גם שראו היו כנראה היהודית. אך לדת גם להתאים לכאורה עשויה כזו גישה

האחד. האל זולת רשות בכל מכיר היהודי, שאינו המונותיאיזם בטהרת פגיעה בכך

נוצרי מדברי מביא הביניים ימי של נוצריים האנטי הפולמוס מספרי שאחד מצינו ואכן

למהות הדואליזם את מכניסים השמועה(, שהיהודים מפי מצטט אף )או מכאן שמסיק

עצמו: האל

וממציא נמצא אל שהוא באל, ויאמינו מאמינים שהיהודים באמת ידעתי הן

בו נמצא כן להיות. אם והאפשר היש בכלל קדם, והוא בלי ומוקדם הכל

24להיות. ואפשר יש והרע, שהם הטוב עיקרים שני

'הרע', 'האפשר בין אוטומאטי זיהוי מניחה היהודים של זו אמונתם על הנוצרי ביקורת

25הימי-ביניימית, האפלטונית בפילוסופיה כזה, שמקורו אל. זיהוי שאינו להיות', ומה

מכילה היא שכן26למעשה, קיימת אינה היהודים שאמונת לטעון בהמשך אותו מביא

'מקוים' )= השילוש בטבע נוסף בעיון זאת טענה סותר היהודי זו, והפולמוסן סתירה

27מוכרח(, 'אפשר' ו'נמנע'.

)בתרגום, ד,d896זה. ב'חוקים' מקום מראה )רוזנטאל( על ניהוף רות מארן ד"ר

את והשניה הברכה את מביאה קוסמיות, אחת נשמות שתי אמנם ( נזכרות340עמ'

היפוכה. קוק, הרב י' רוזנטל(, מוסד )מהדורת השם מלחמות ספרראובן, בן יעקב 24

תש"ס. סיוון , יגהארץרע', כך כל אידל, 'לא משה . וראה117תשכ"ז, עמ' ירושלים

ולחשיבותו. זה לקטע הלב תשומת את הסב פרופ' אידל טען המציאות. וכך אפשרי השאר וכל המציאות מחויב הוא האל סינא אבן לדעת 25

וכך נבוכים מורההרמב"ם, גם נז, יסודי הלכות בראשית מדבריו גם משתמע א,

. התורהז, כח. ירמיהו מפיהם', לפי ונכרתה האמונה 'אבדה 26 מייצוגי כאחד גיקטיליה ר' יוסף המקובל אצל נמנע'( נידון ראוי )'אפשר זה שילוש 27

גיקטיליה שם שמציע זה לשילוש אחר ייצוג )על יצירה ספר של אמ"ש', השילוש 'אמות

ליד ראה יוסף117 הערה להלן, ישיבתאגוז גנתגיקטיליא, (. והשלום, החיים ,

אסי ד"ר חברתי לי שמעירה )כפי זאת להשוות תשמ"ט, עמ' ריג- ריד. ויש ירושלים

.נבוכים מורה על בראשונה' בהשגותיו 'הנאצל את גיקטיליה של פרבר-גינת( לתיאורו

אצל לכן קודם גם מצוי זה בשילוש . דיון123(, עמ' 16 )לעיל, הערה פרבר ראה

'העגולות אלבטליוסי, בספרו אלסיד אבן עשרה השתים המאה איש הערבי הפילוסוף

ראה: .Dהרעיוניות'. Kaufmann, Die Spuren Al-Bataliusis in der judischen

Religionsphilosophie, Liepzig 188013עמ' עברי , חלק.

6

רבים יהודיים מקורות ממקומם לעקור יוכלו לא אלה אפולוגטיקה דברי אך

מקור את האלהית, במוצאם הבלבדיות על לוגיים, ושמרו ופחות זהירים פחות שהיו

רעה ממחשבה נשפע עתיקה, הרע יהודית מסורת עצמו. וכך, לפי האל בתוך השניות

ולפי29הזוהר, ספרשב אדום מלכי מות למיתוס גם שהתגלגלה הדעה היא28האל, של

30שלו. שמאל יד בבחינת הקב"ה', והוא של 'לצפונו נמצא שניה, הרע דעה

אפלטון של ההפוכה, דרכו בדרך הנוקטים יהודיים מקורות גם מצויים זאת עם

מי גם כן. היה על לאל. יתר שמחוץ לראשית הרעות את דלעיל, ומייחסים בקטע

שאינן סיבות לר-עות מצא אפלטון, שכזכור לניסוחי ב'פוליתיאיזם' מעבר שהפליג

ממקורו כמדומה דלעיל, הסוטה בדבריו פלוטארכוס של דרכו היא אלהיות. זו דווקא

אלהיות עם אותו אלהיים, ומזהה בתארים הרע יסוד את מתאר האפלטוני, כשהוא

מי לכיוון האפלטוני המקור בהסטת הראשון איננו פלוטארכוס אך31שונות. זה.

-359)תש"ם(, עמ' מט תרביץהאל', של הרעה אידל, 'המחשבה משה ראה 28

367. יוחאי', בר ר' שמעון של המשיחית - לדמותו הזוהר של המשיח' במאמרי ראה? 29

ש' )בעריכת שלום לגרשם שנה שמונים מלאת לרגל עיון בישראל: יום המשיחי הרעיון

האקדמיהראם( ירושלים הישראלית הלאומית , ;219עמ' תשמ"ב, למדעים,

השלישי הבינלאומי הכנס ודורו: דברי הזוהר ספרהזוהר' ספר נתחבר כיצד' ובמאמרי

ירושלים מחקרי)= תשמ"ט ירושליםי' דן( )בעריכת, היהודית המיסטיקה לתולדות

)לעיל פרבר ראה מעמיק קונצפטואלי . ניתוח66-68 ח(, עמ' ישראל במחשבת

. 56 להלן, הערה עוד (. וראה16 הערה)מהדורת109 , סעיףהבהיר ספר 30 בכתבים כבר מצויה זו אברמס(. דעה

לספירה. ראה הראשונות במאות יהודים-נוצריים בידי הפסאודו-קלמנטינים, שנכתבו

הערה119פרבר, שם, עמ' כך על האלהות שמאל לבין הרע שבין הזיקה . על4

ר' יצחק בקבלת האלהות של ותיקון פדיה, 'פגם גם: חביבה ראה הקבלה בראשית

] ו ישראל במחשבת ירושלים מחקריסגי-נהור', היהודית המיסטיקה ראשית)ג-ד(

[ )תשמ"ז(, עמ'היהודית המיסטיקה לתולדות השני הבינלאומי הכנס באירופה: דברי

187-220. הערה )לעיל הפרסי. צ'לופ ואחרימן המצרי טיפון עם במפורש מזוהה זה יסוד 31

אפולו פלוטארכוס, האלים של הדואליזם ביסוד עומד יווני אלים שצמד שיער ( אף16

פלוטארכוס. עם של כהונתו דלפי, מקום במקדש חלק היה ודיוניסוס, שלשניהם

לכך הסביל. רמז החומר על גם להתפרש יכול זה שבקטע השלילי האלהי זאת, היסוד

החומרניות בין פלוטארכוס שמוצא הדיכוטומי שלפנינו, בניגוד הקטע בראשית אולי יש

הסטואי. אך הלוגוס של המוחלט השלטון ואפיקורוס, לבין דמוקריטוס של הבלעדית

7

בראשית שפעל והתיאולוג האלכסנדרוני, הפילוסוף - פילון יהודי דווקא היה לו שקדם

ודומני לפני דורות לספירה, כשלושה הראשונה המאה שפלוטארכוס פלוטארכוס,

לדעה, וחבריו פילון מדברי32ודאי(. בחזקת זה אין אם )גם בדבריו גם כאן השתמש

זה. מעין דואליזם על כידוע הגנוסטיות, המושתתות הכתות כנראה נשתלשלו

אפלטון מדברי כלקוחה בבירור הקביעה, שנראית את מצאנו אכן פילון אצל

בפי הן שננקטה מלה , אותהaitios )ביוונית מסב33טוב, אדון דלעיל: 'אל, משמע

רק34פלוטארכוס( בפי והן אפלטון וגם35רעה', שום ולא טובות מכאן מסיק הוא

פילון הרע, מוסיף מקור להיות יכול אינו שהאל דתי: מאחר דואליזם של מסקנה

את זה מוציאות שונות, שאינן בדרכים אחת בבת מתפרש פלוטארכוס אצל המיתוס

וכך מובאיםואוסיריס איזיסזה, בספר זה, המסבירים רבים אלגוריים פירושים ,

הרע. יסוד את כאן המייצגת המצרית , האלהותטיפון של מהותו את שונות בדרכיםזו. בנקודה ספקות כמה בפני הביע גלוקר פרופ' יוחנן 32 ה', השם של השבעים בתרגום הרגיל הייצוג גם , שהואkyrios 'אדון' ביוונית 33

-י'. בדרך דומה בכינוי בעברית הנהגה המפורש 'אלהים' השם את מזהה פילון כלל 'אדנ

סבוכה, השאלה חז"ל. אך לשיטת הדין, בניגוד מידת ה' עם ואת הרחמים מידת עם

בימי הקורבנות בער, 'עבודת יצחק הנוסח. ראה חילופי עם השיטה מוחלפת ולעתים

חז"ל: פרקיאורבך, אפרים גם ; ראה104-105)תשל"ה(, עמ' מ ציוןהשני', הבית

.N. A. Dahl and A; וראה: 400-401תשכ"ט, עמ' , מאגנס, ירושליםודעות אמונות

F. Segal, `Philo and the Rabbis on the Names of God`, Journal for the Study of

Judaism 9 (1978), pp. לפי1-28 .F) המהדיר הערת . H. Colsonבהוצאת ) LCL,

ה'. על מטובו כאן מאציל , אלהים35 בהערה להלן הנזכר במקוםיוחנן 34 כ'אחראי' ולאaitios לתרגם מציע גלוקר פרופ' במקורה כ'מסב'. ואכן

קדומים יווניים במקורות לאל כזה תואר ייחוס 'אשם'. על במשמעות זו מלה משמשת

לכבוד ישרים גמול בשם בחוברת , שנתפרסםAitia Theou גלוקר של מאמרו ראה

לגמלאות פרישתו בעת פנימי כפרסום שמרון של חבריו שמרון, שפרסמו פרופ' בנימין

לדעתי זה(. אך מאמר לרשותי שהעמיד לגלוקר מודה ושנה. אני מקום ציון )בלא

את העדפתי כאן, ולכן בהם דן שאני במקורות גוברת הפילוסופית-הלוגית המשמעות

היום משמש אפלטון, ותרגומו בכתבי ומורי אבי גם תרגם שכך גם 'מסב'. מה התרגום

בעברית. אפלטון כתבי של סטנדרטי נוסח LCL , בסדרת176 , פיסקהXXXIII (, פרקDe Decalogo) הדיברות עשרת פילון, 35

De Opificio) העולם בריאת עלפילון, ראה אלה לדברים . מקבילה92 עמ' VII כרך

mundiפרק ,) XXIVבסדרת76 , פיסקה , LCLכרך I'נוספות מקבילות . 60 עמ

.35 בהערה דלעיל החוקרים בדברי הובאו

8

את במקומו וממלאת האל לצד , היושבתDike הדין, ביוונית מידת את דבריו בהמשך

ברשעים. הנקמה תפקיד

היוונית, המיתולוגיה מן במדויק נשאל36החוקרים, העירו שכבר זה, כפי תיאור

יושבת ההורות(, והיא משלוש )אחת גמורה א%לה היא היוונים , שאצלDike מתיאורי

הרעיון, דומני, נמצא37פילון. בכתבי לה שמיועד תפקיד אותו זאוס, וממלאת לצד

ישותDike תפקיד את ממלאת במדרש, ובו גם אומנם סערה', - 'רוח 'כשרה' יותר

יורד רע דבר האל: 'איו דברו' של )קמח, ח( כ'עושה תהלים בספר הנזכרת זאת

פיתוח זה מדרש אם היא פתוחה שאלה38דברו'. שעושה הוא סערה ... רוח מלמעלן

מוטלים אינם עצמו פילון של מקורותיו דרבנן, אך באצטלא פילון או הוא מקורי

חופניו: בשני היוונים מן כאן שואב פילון39שלו, העמוקה היהודית ההכרה בספק. עם

שפילון הפוליתיאיסטי. כפי המיתוס מן שלהם, וגם המונותיאיסטית הפילוסופיה מן גם

האלילי, והוא והכהן פלוטארכוס, הפילוסוף גם מצדו נוהג כן, כך לעשות חושש אינו

פילון. היהודי לאפלטון שהעניק הפוליתיאיסטית הנימה את בדבריו ומשלב שב

במקום לא בכתביו, ואף מקום בשום פילון את מזכיר אינו אומנם פלוטארכוס

הדיון בכל היהדות את מזכיר אינו אף אפלטון(. הוא נזכר לא גם )כאמור, כאן זה

כלל )שבדרך וסת אוסיריס האלים יחסי היא שלו המוצא הדתי, שנקודת בדואליזם

להשוואה הוא עובר המצריים, וממנו ובפולחן טיפון( במיתוס היווני בשמו כאן נקרא

דבריו. את כאן כיוון ליהדות גם זאת, לדעתי הזורואסטרי. ועם הדואליזם עם מפורטת

האלכסנדרוני לפילון הד יש דלעיל פלוטארכוס שבדברי דעתי את שמקבל מי

וברור לראיה זקוק שלו, אינו הדין ולמידת גם יש פלוטארכוס שלדברי לו נוספת,

היסוד מעיניו נעלם לא לפילון, בוודאי פלוטארכוס נזקק לא אם גם יהודי. אך הקשר

פלוטארכוס, שהיה ונראה(. שהרי שנוסיף )כפי זמנו יהדות בקרב שרווח הדואליסטי

הדיברות עשרתמאלכסנדריה', פילון על-פי הדיברות עמיר, 'עשרת יהושע ראה 36

. עמיר116-119תשמ"ו, עמ' סגל(, מאגנס, ירושלים בן-ציון )בעריכת הדורות בראי

פילון. בכתבי זוDike של נוספות בהופעות גם שם דן.255-262 , שורותוימים מעשיםהסיודוס, למשל ראה 37 בין הקבלה ( קמט, א.טוב שוחר)= תהלים מדרש גם נא, ג. וראה רבא בראשית 38

בצורה .2-4 צז בתהלים גם מצאנו לסערה הקשורים שמים גרמי לבין ומשפט צדק

ישב ישב' )תה' כט, י(. האל 'ה' למבול הפסוק ע"ב, את ח"א, סד הזוהר מפרש דומה

הארץ. על המבול את הביאה הדין שמדת בשעה התערב ולא לבדו,Maren Niehoff ראה: 39 philo on Jewish Identity and Culture, Mohr Siebeck,

Tübingen (forthcoming).

9

ובעמקות באריכות בה דן היהודית, והוא בדת גם מאוד סקרן, התעניין דתות חוקר

סביב 'נישאת זו שדעה במפורש כאן אומר כך, פלוטארכוס על אחדים. נוסף במקומות

בראשית שצוטט זה )לאחר הבא הקטע ויוונים', ובראשית ברברים בקרב מקום בכל

אלה, המייצגים חכמיהם'. דברים ולגדולי האנשים 'לרוב דעה אותה מאמרנו( מיוחסת

)אמונה הדתות כל של היסודית באחדות פלוטארכוס של הכללית אמונתו את

כוללים40דבריו(, בהמשך רב בתוקף שמובעת כן: על היהדות. ויתר את גם בוודאי

והמחוקקים', והרי 'התיאולוגים בקרב זו דעה של שמקורה גם נקבע דלעיל בקטע

למשה. גם מאוד ומחוקק' מתאים 'תיאולוג הכינוי

היהדות. אין במחקר פלוטארכוס של חשיבותו על משהו ללמוד אפשר מכאן

ספק לאלה פלוטארכוס, וגם אצל במפורש היהדות נידונה שבהם במקומות להסתפק

של המונומנטלית באסופתו ונידונו כולם שנאספו פי על הראוי, אף המשקל ניתן אם

של מכרעת בתקופה חלה ביהדות פלוטארכוס של התעניינותו41הי"ד. שטרן מנחם

יהודיות תופעות גם הקיף שלו שני, והידע בית חורבן זו, דור דת של מחודשת התגבשות

אפשר ובמדרשים, ולפיכך בתלמודים ונשתמר הימים ברבות שגבר בזרם נכללו שלא

בו, גם לאיבוד. החוקרים, דומני, חשדו שהלכו יהודיים זרמים על הרבה ממנו ללמוד

אינני אני היסטורי. אך כמקור בערכו אנטישמית, והקלו ה'הפגאנים', בנטיי ברוב כמו

ואמפאתי, מתעניין דתות כחוקר באוזני נשמע זה. פלוטארכוס לחשד שחר כל מוצא

לחידת פתרון גם מוצא אינני זאת אחרות. עם מדתות כמו היהדות מן ללמוד המעונין

מדוע יודע אינני יווני(, ואף בתרגום בימיו )שנפוצו היהודיים הקודש מכתבי התעלמותו

עיניו. לנגד היו )כזכור( כתביו שלדעתי פילון, אף של שמו את העלים

זו, דת של למחקרה נוגע ביהדות פלוטארכוס של עיסוקו רק לא כאמור אך

חכמתו בגלל אחרות. וזאת דתות על דבריו מתוך היהדות על ללמוד אפשר פחות לא

שגם של הדברים את כאן זכר לא אם פלוטארכוס, בדבר דלעיל היהדות,

במציאות הפילוסופית וההתבוננות בדת הדואליסטי היסוד של האוניברסאליות

ובקבלה. היהודי במיתוס דיון בכל בחשבון שיובאו בהחלט אותו, ראויים שהולידה

ואין ( כמעטואוסיריס איזיס) הקטע צוטט שממנו שבספר פי על ואכן, אף

תוך מצטט שבו אחד מקום )למעט ליהדות אזכורים התנגדות, את פלוטארכוס,

יודאיוס נקראו טיפון של בניו ששני הקובעת האנטישמית המצרית המסורת

– F 377 סטפנוס עמוד מורליה )= 67 )שם(, פיסקה ואוסיריס איזיס פלוטרכוס, 40

378 A '198-200(, עמ' 14 הערה )לעיל אוקסמית . וראה156-157(, עמ.,Menahem Stern ראה: ? 41 Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, The

Israel Academy of sciences and Humanities, Jerusalem 1976, vol. I, pp. 545-576.

10

האפונימים בכל42וירושלים(, יהודה של והירוסולימוס, הקבלות של שפע זאת

ואין43בו. הקורא לעיני יצוצו יהודיים לעניינים מאלפות עולם מתאר - הספר תמה

העולם לגבי הדבר נכון מהם. אם ושאב עליהם היהודים, השפיע את גם שכלל תרבותי

על ההלניסטי הארץ וכמה כמה אחת בכללו, הספר, מוקדש שלדתה במצרים,

גם אגב, הדת של ארצו ושהיתה, שבין התאפיינה המצרית פילון. בסינקרטיזם,

44היהדות. את גם למנות יש מרכיביו

המידות שתי ב. מזיגת

האפלטוני לדיון נסתר רמז עוד למצוא אפשר המאמר שבראש פלוטארכוס בדברי

כוונתי שהובא אחד, 'משביר של קיומו את פלוטארכוס שולל שבו למשפט לעיל.

לנו'. מחלקם שהוא בשעה חביות משתי קילוחים כמו המעשים את כפונדקאי הממזג

ומשל45לזאוס, רגיל תואר הוא המכלכל או המשביר כפי כבר שהעירו החביות,

בכתבי הרגיל הנוסח לפי לא (, אך527-528 )כד להומרוס איליאסב החוקרים, מקורו

אלא הסיקו משקל )משיקולי אפלטון אצל המצוטט שונה נוסח לפי הומרוס,

עצמו(. הפילוסוף בידי שונה מקורי, ואולי הומרי אינו האפלטוני שהנוסח החוקרים

46הרעות, את מסב איננו דלעיל, שהאל לקביעתו בהמשך אלה שורות מביא אפלטון

קריאת את רעה, ולאסור האלים דיבת את המשורר מוציא כמה עד דרכן להדגים כדי

הדיון. מטרת כזכור שהיה האידיאלית, מה במדינה הומרוס שירי

בכתביו השתמש הנוסחים, ובשניהם בשני השיר שורות את הכיר פלוטארכוס

האפלטוני, אך בנוסח הוא אפלטון, נוקט שציטט השורות את רק מצטט הוא )כאשר

בשורות47המקובל(. בנוסח מביאו יותר, הוא ארוך קטע מביא כשהוא מזכיר אלה

פלוטארכוס, 42 )31 , פסקהואוסיריס איזיס (,D 363 סטפנוס עמוד מורליה

.76-77 עמ' V כרךLCL מהדורתולידן. אני110, 101, 86, 59 בהמשך, הערות יימצאו לכך דוגמאות 43 מודה

זה. בספר קראנו שיחדיו שליין )בר-לבב( ויאיר אליאס ליאורה לחבר�י ח"א פינס לשלמה היובל ספראורפיאוס', שבפי הקבלי המיתוס'מאמרי: ראה 44

ישראל במחשבת ירושלים מחקרי)= תשמ"ח , ירושליםושביד( אידל, הרוי )בעריכת

.459-425ז(, עמ' .Liddell & Scott, Greek and English Lexicon, s.v. tamias ראה: 45.232(, עמ' 22 הערה )לעיל . ובעברית, שםd 379ב, פוליטיאה אפלטון, 46 המאמר, ואת שבראש פלוטארכוס לדבריLCL במהדורת המהדיר הערת ראה 47

זו. בהערה הרמוזות פלוטארכוס בכתבי המקבילות בשאר הערותיו

11

של חביות בשתי מדובר המקובל הנוסח זאוס. לפי האל אצל המוצבות חביות הומרוס

בשתי אלא מדובר אין האפלטוני הנוסח לפי טובות, אך של אחת ועוד רעות מתנות

רעים. של ואחת טובים גורלות של חביות, אחת

אחר במקום האלכסנדרוני פילון מיודענו אצל גם נמצא לזה דומה והנה, משל

שהוא לפני ביניהן ממזג כוסות, שהאל לשתי שם נמשלות האל מידות שתי48בכתביו.

נאה במאמר מעמיק לניתוח לאחרונה זכה זה להם. קטע הראוי את לרשעים מגיש

שם מסתמך שעליו בפסוק המשל של שמקורו שם מראה נאה49נאה. שלמה של

רשעי-ארץ' כל ישתו ימצו שמריה אך מזה ויגר מסך מלא חמר ה' ויין ביד כוס פילון: 'כי

השבעים, שבתרגום היווני הנוסח לפי אלא העברי הנוסח לפי לא עה, ט(, אך תהלים)

לזו. מזו מוזג האל, והוא לפני שמצויות כוסות בשתי אלא אחת בכוס המדובר אין שבו

לדעתו פילון, אך של דיונו על אפלטונית בהשפעה גם אומנם מכיר נאה

המידות, שהיא בין המיזוג לתמונת והאחדות, ולא הריבוי לשאלת רק נוגעת זו השפעה

תמונה מכילים אינם אכן אצלו הרמוזים האפלטוניים )המקורות בלבד תנכית לדעתו

אך50כזאת(. את זאוס מחלק שמהן החביות משל זכר בהכרח כאן יתוסף עתה

אפלטוני בקטע אפלטון, שמצוי של ציטוטו מהומרוס, דרך הבאנו האדם, אותו גורלות

ונעשית התמונה משתנה זה בכתביו. לאור אחר במקום פילון ידי על נשאלה שראשיתו

ביסוד פילון בכתבי המתמזג תנכי ביסוד רק המדובר מעניינת. אין ויותר מסובכת יותר

המקראית, זו מעין תמונה מצויה הפילוסופי המקור ברקע פילוסופי. גם אפלטוני

כתבי פילון( ממעין אצל נשמרת התנגדות, שאינה תוך )אומנם היא גם המצוטטת

להומרוס. האיליאס – קודש

המקראי המקור בין נוספת הקבלה על גם להצביע אפשר זה במקרה

המשני. בנוסח רק כצורתו מצוי נוסחים, והמשל שני מהם אחד וההומרי. כזכור, לכל

XVII (, פרקQuod Deus Immutabilis sit) בר-שינוי אינו שהאלוהי כך על פילון, 48

.48-51 עמ' III , כרךLCL (. במהדורת77-81 )פסקאות Shlomo Naeh, `Poterion en cheiri kyriou: Philo and the Rabbis on the ראה: 49

Powers of God and the Mixture in the Cup`, Scripta Classica Israelica XVI (= Studies

in Memory of Abraham Wasserstein II, eds: H. M. Cotton, J. J, Price, D. J.

Wasserstein), Jerusalem 1997, pp. 91-101. Davidווינסטון: ( על97)שם, עמ' נאה מסתמך האפלטוני המקור בשאלת 50

Winston, Logos and Mystical Theology in Philo of Alexandria, HUC Press, Cincinnati

1985, pp. 18-19מאפלטון, ואף פילבוס הדיאלוג על בעיקר מסתמך מצדו . ווינסטון

.פוליטיאהה מן לעיל שהבאנו החביות משל את מזכיר נאה, אינו הוא, כמו

12

בשלוש מדובר )שם לעצמו כשהוא ההומרי במקור כצורתן מצויות אינן החביות שתי

הכוסות שתי מקורי, וכן אינו הנראה אפלטון, שככל שמצטט בנוסח רק חביות(, אלא

בלבד(, אלא אחת בכוס מדובר )שם העברי הנוסח לפי תהליםב בפסוק נזכרות אינן

מושפע כבר עצמו השבעים כן, שתרגום השבעים. ואפשר, אם תרגום פי על רק

בין ההפרדה פילון לגבי מקום האפלטוני. ומכל נוסחם לפי אף הומרוס, ואולי מדברי

של תובנתו את לאמץ אנוכי ממליץ ומסובכת. ולפיכך קשה והיהודי היווני המקורות

הראשון מקורה את מלמצוא התייאש המאמר בתחילת שצוטטו פלוטארכוס, שבדבריו

51'חסרת-אדון'. ראשיתה כי המידות, וקבע בין הניגוד בדבר הדעה של

חז"ל: בדברי גם מצוי מלך של בכוסות המתמזגות האל מידות בדבר המשל

בהם נותן אני המלך: אם רקים. אמר כוסות לו שהיה למלך52'ה' אלהים'.

ונתן בצונין חמין המלך, ערב עשה מה53מקריסין. הן נבקעים, צונין הן חמין

- רחמים במידת העולם את אני בורא הקב"ה: אם אמר בהן, ועמדו. כך

במידת54סגין, חיטוייה הוי בוראו הריני מתקיים. אלא העולם אין – הדין

55יעמוד. רחמים, והלווי ובמידת הדין במידת

אדון. שפירושהdespotes המלה ומן שוללתaמ- המורכב , תוארadespotos ביוונית 51

היוונית( אפשר המלה מן השפעה לוודאי, בלא )קרוב זה לביטוי עברית מקבילה

המקובלים, נהור, מראשוני סגי ר' יצחק של המפורסמת התוכחה באיגרת למצוא

לו אין הנכתב 'הדבר כי שם הוא מציין קבלה דברי לכתיבת להתנגדותו הסיבות שבין

'אדון', 'ארון' ולא כאן שלום, גרס האיגרת, גרשם של הראשון המהדיר אדון'. אומנם

לרי"ש, ובהדפסה דל"ת בין להכריע אפשרות אין יותר, ובכתב-היד 'אדון' מסתבר אך

שלום הראשונה: גרשם אדון. )המהדורה נדפס ( אכןיקר אור)ב האיגרת של אחרת

בעריכתביאליק ספרהקבלה', ראשית לתולדות חדשה 'תעודה פיכמן, יעקב ,

שלום, המאמר: גרשם של חדשה . ובהוצאה143תרצ"ד, עמ' אביב אומנות, תל

.9תשנ"ח, עמ' אביב עובד, תל שלמה, עם וי' בן מ' אידל , בעריכתקבלה מחקרי

, ירושליםיקר אור פירוש עם יצירה ספרל האנונימי במבוא מחדש נדפסה האיגרת

מקורות גם קודם, כמו כבר נדפסה שהאיגרת העובדה הועלמה . כאן5תשמ"ט, עמ'

הראשונה(. בפעם כאילו זה בספר ונדפסו שלום, שחזרו שפרסם אחריםד. שם בראשית 52 מציין ב, לבדו )שנזכר אלהים ושם הרחמים מידת את ה'

הדין. מידת א( את פרק בראשיתב = מתכווצים. 53רבים. חטאיו = הרי 54יב, טו. רבא בראשית 55

13

הקבלי הרעיון ביסוד עומד הקבלה, והוא בספרות רבה חשיבות לימים היתה זה למשל

.תן כאן56אחרים. במקומות עסקתי הכלים', ובכך המלכים' ו'שבירת 'מות של הידוע נ

והגיע באותו זאת גם הביא נאה מקורותיו. שלמה על דווקא הדעת את מאמר,

ביד כוס )'כי תהליםמ פסוק אותו לפילון, מתוך התפתח, בהקבלה שהמדרש למסקנה

איננו - המדרש פנים. ראשית מכמה קשה שהיא היא, אלא אפשרית זו ה''(. מסקנה

ושנית57.תהליםב הפסוק את מצטט העברי הנוסח איננו למדרש המתאים הנוסח –

המדרש לפני נאה, שגם עם לשער, יחד אומנם . אפשרהשבעים תרגום נוסח אלא

דלעיל, האפשרות לאור קשה, ובמיוחד הנחה זו , אךהשבעים של לזה דומה נוסח היה

אלטרנטיבית. עברית מגרסה מהומרוס, ולא כאן הושפע עצמו השבעים תרגוםש

היווני, שהתגלגל המשל את גם המדרש ברקע גם למצוא אפוא מציע אני

של להשערתו לגמרי מתנגד לפלוטארכוס. אינני עד ופילון אפלטון דרך מהומרוס

עתה , אךהשבעים בנוסח הפסוק את גם לכאן מגניבה פילון של הכללתו נאה, שהרי

ובאלו המדרש אל הגיע יווני מקור איזה בוודאות ל.פסוק יותר, ואין רחב למדרש הרקע

כאן לשמש המדרש, יכול לתקופת פילון תקופת בין פלוטארכוס, שזמנו דרכים, ואף

מקור.

ספרות על השפעה עוד על להצביע אני יכול זו אחרונה אפשרות של לחיזוקה

בהמשך פלוטארכוס לדברי הנודעת חז"ל מביא הדתי בדואליזם הדיון כאן.

הנוגעת הפילוסוף של נוספת אמרה פלוטארכוס (,Dike) הדין לאלת הרקליטוס,

ברית' 'בנות אותן של דמותן לדעתי59(.epikouroi) בריתה בעלות58העין', ול'נוראות

ב, יד(, ועל אבותלאפיקורוס' ) שתשיב מה 'דע המאמר ברקע שעומדת היא נוראות

60אחר. במקום באריכות עמדתי כך

.29 לעיל, הערה ראה 56. תהליםב הקודמים לפסוקים גם המדרש בהקבלת לדבריו חיזוק מוצא נאה 57 על מקובל , ואינוLCL במהדורת המהדיר שהכניס תיקון זה , אךgorgopai ביוונית 58

)הערה דלהלן . במקבילהglottai כאן: 'לשונות', ביוונית גורסים היד הכול. כתבי דעת

של המקובלות במהדורות המועדף הנוסח , 'אריניות', והואErinyes הוא ( הנוסח61

הרקליטוס. קטעי)= 48 , פיסקהואוסיריס איזיס פלוטארכוס, 59 (,D 370 סטפנוס עמוד מורליה

כן, נוראות לא מידותיו, שאם על יעבור לא : 'השמש116 עמ' V כרךLCL בסדרת

, ימצאוהו'.Dike של הברית העין, בעלות.55-61 )תש"ס(, עמ' 40 היהדות מדעילאפיקורוס', שתשיב מה 'דע במאמרי 60

14

המאמר לבעל נודעה הרקליטוס של שאמרתו לטעון אומנם אפשר זאת כנגד

אחר במקום מהבאתה – פלוטארכוס של דורו ערך, בן בן - ר' אלעזר אבות פרקיב

לידינו הגיעו שלא אחרים מקורות באמצעות או61פלוטארכוס, בכתבי אחר ובהקשר

ברית' 'בנות שאותן אפשר פלוטארכוס(, ואף דרך רק הרקליטוס אמרת הגיעה )אלינו

אמרתו דווקא ערך, ולא בן לידיעת הגיעו אחרים, ואלה יווניים בהקשרים גם היו ידועות

היא בישראל, כי נתקבלה הרקליטוס של שאמרתו זאת, דומה )עם הרקליטוס של

62הביניים(. מימי קבלי בספר מצויה

דבריו פגשו , בוודאירבה בראשיתל ספרותי מקור שימש פלוטארכוס אם גם אך

יהודי מיתי יסוד בדבריו )מיתולוגומנון( מכריז מאמרנו בראשית שהובאו עתיק.

מקום בכל סביב 'נישאת המנוגדים הכוחות שני בדבר שהדעה כזכור פלוטארכוס

וקורבנות'. מסתורין בטקסי גם אלא ובשמועות בדיבורים רק לא ויוונים ברברים בקרב

ויין, לא מים של כמיזוג האלוהיים הכוחות מיזוג את דלעיל, שצייר שהמשל ואכן, דומני

בית בימי המקדש בעבודת ריטואלי ביטוי גם מצא אלא והלוגוס המיתוס בתחום נשאר

כך: משנהב הסוכות, המתואר בחג המים ניסוך לטקס שני. כוונתי

מן ממלא היה לוגין שלושת מחזקת שלזהב כיצד? צלוחית המים ניסוך

דקין: אחד חוטמין כשני שם... ומנוקבים היו שלכסף ספלים השילוח... שני

מזרחי שלמים אחת, מערבי בבת כלין שניהם שיהיו דק, כדי ואחד מעובה

פעם באתרוגיהן. העם כל ורגמוהו רגליו על אחד ניסך אחת שליין...

ד, ט( סוכה)

חשיבות הקדמונים ייחסו ויין מים של והשוה המושלם שלמיזוג למדים אנו זה מתיאור

הפוך שבספלים, ביחס הברזים 'החוטמים', כלומר עובי את התאימו מיוחדת, ולפיכך

כראוי. אפשר, אם ויתערבו מהירות באותה שיצאו והיין, כדי המים של הנזילות למידת

וליין, כפי למים האל, המושוות מידות את נכונה בצורה למזג כניסיון זאת כן, לפרש

גם התקשרו אלה מידות ואולי63הביניים. ימי בקבלת דלעיל, ופורש במשל נרמז שכבר

604 סטפנוס עמוד מורליה )= 2 ( פיסקהDe Exilio) הגלות על פלוטארכוס, 61

Aבסדרת ,) LCLכרך VII '548 עמ. ב; ירושלים טור ראשון(, ד )דפוס ת"ח , אמשטרדםמנוחה בריתמרימון, אברהם 62

אפי' הדרך מן יוצאים ואינם מתייראים המאורות ב: 'כל טור המצוי(, ה )הדפוס תשי"ט

עומד'. להיות: שוטר( עליהם צריך אחר: שוער. ואולי )נוסח שומר השערה, כי כחוט ר' משה של כג(, בספרו שער הכינויים' )הוא ערכי 'יין' ו'מים' ב'שער הערכים עיין 63

ב, תשכ"ב(, כרך ירושלים )דפוס-צילום תרס"ו , מונקאטשרימונים פרדסקורדובירו,

מעניינת, ואני בדיאלקטיקה מצטיין ישראל בדת ומידתו היין אל כ-כא, כז. היחס דף

15

הסוכות חג בימי הקודש ושעבודת64ונקבות, זכרים והתחתונים, שהם העליונים למים

שהרי65ברכתם. את לעורר באה מי אל הש.תין דרך חדרו המנוסכים והיין המים

66התהום.

הסוכות חג ניסוכי את בתלמוד, המאניש אחר ממקום חיזוק תמצא זו השערה

:67רעים' ל'שני והופכם

ר' אלעזר: ]...[ אמר לקראתו יוצא תהום שאין מלמעלה טפח לך אין

רעים שני מימיך, קול 'אבע לחברו אומר תהום בחג המים את כשמנסכין

68[.8 צינוריך' ]תה' מב לקול קורא תהום אל 'תהום שומע', שנאמר אני

הספרדי, איש המקובל כאן שפירש מה התלמודי הפשט מן רחוק שלא אפוא דומה

טודרוס השלוש המאה ר' מסורת אף לדבריו כחיזוק אבולעפיה, המביא עשרה,

ירושלמית:

זה, מאמר בביאור לשון ולהאריך פה להרחיב צריך אני שאין לי כמדומה

ובאמת המים סוד ברכות במסכת ביארתי שכבר ריעים שני שהם והיין.

ובתחתונים בעליונים וברכה טובה משפיעים רצון בעת אהובים, ובהתיחדם

אחד יורדין. ובשם והגשמים הפסק לו שאין שפע הקדושים הצנורות ע"י

'צריך בלשון כתוב ראיתי הקבלה מחכמי שני הם מי לדעת אתה הזה:

המים ניסוך בשעת שם עומדים היו מלאכים ששני האלה, וקיבלנו הריעים

יעקב קיבל טעם. כך בהם ולתת הפירות למתק היין וניסוך החסיד ר'

69ז"ל. חכם לשון זה ירושלים', כל איש מר' נהוראי בירושלים

.112 להלן, הערה אחר. וראה במקום בה לדון מקווהיג. וראה רבא בראשית ראה 64 ' נט ברכות, בבלי יג, על מברכין מאימתיע"ב:

כלה'. לקראת חתן הגשמים? משיצאהמים'. ועוד. על נידונין א, ב: 'ובחג השנה ראש,משנה ראה 65 של היצירה תורת בספרי באריכות ראה זאת פרשה נג. על , דף סוכה,בבלי ראה 66

.23 תשס"א, פרק , שוקן, תל-אביביצירה ספר בבית אתו שנעבדה זרה ולעבודה ישראל לאלהי ככינוי גם רעים' מצוי 'שני הביטוי 67

ע"ב. בבלי, יומא, ט הראשון. ראה המקדשע"ב. כה בבלי, תענית 68 משלי(. )הפיסוק ע"א תרל"ט, יט הכבוד, ווארשא אבולעפיה, אוצר טודרוס 69

בקבלה, ירושלים יד ג' שלום, כתבי מגרונה. ראה ר' עזרא הוא כאן הנזכר החכם

.202תר"ץ, עמ'

16

אלה, מלאכים ששני אף בעתיקותה. אפשר לפקפק סיבה כל אין זו ירושלמית מסורת

היצהר בני שני אלה ויאמרהנביא: ' לזכריה כבר בחזון נראו הפירות את הממתקים

(.14 ד ץ' )זכריההאר כל אדון על מדים$הע

על כנראה( שניסך )צדוקי כוהן אותו של כעסו את עורר בדיוק מה ברור לא

לו נראתה האל מידות על המניפולציה לעיל. אולי שהובא המשנאי הסיפור לפי רגליו

היוונים אצל )גם יוונית השפעה בו הוא, ויש חידוש זה שמנהג חשש כחוצפה, ואולי

70ריטואליים(. ביטויים גם מצא הדין למידת היין בין הקשר

הכול, אך על מקובלים אינם היהודי הפולחן למנהגי כאלה הסברים בימינו גם

כבר חידוש בהם אין גם 'עבודת על המונומנטאלי בער, במאמרו יצחק עקרוני.

ראה71השני', הבית בימי הקורבנות לפי האלהיות המידות למיזוג אמצעי בקורבנות

דוגמה הוספת האחרונים בדבר�י לראות ולפילון, ואפשר לחז"ל המשותפת התורה

של המידות תורת את לפרטיה אידל, תיארו משה וממשיכיו, בעיקר זה. בר למאמר

הוברר ואחרים אלה במחקרים72הכרובים. לשני פירושיו לפי חז"ל, ובעיקר ושל פילון

והותוותה )זכר המינים ולשני האל לשמות המידות בין הקשר התפתחות ונקבה(,

המידות שתי מוצגות שבה אחת מסורת מצאנו לקבלה. ואף ועד השני הבית מן ישירה

73הקב"ה. של ובתו כבנו

בהשראת התגבש 74המידות בשתי הצורך בדבר המופשט הרעיון אם גם אך

את העתיק. לדעתי היהודי המיתוס מן הן חלק עצמם ההלניסטי, המידות העולם

קנאה אהבה – המקראית האלהות של הנפש בדחפי למצוא אפשר אלו של מקורן

)כעין האל את המקיפים המלאכים צבא עם וזוהו הועצמו שונות ושנאה, שבתקופות

גופו, ועוד, מושבו, איברי הכרובים(, כסאות על דלעיל האלגורי בפירוש גם יימצא זה

היו הזעם לאלות שהוקרבו הקורבנות 70 כפי מחוסרי )הא+ריניות( שמדגיש יין,

העבריים בתרגומים )הנקראת Eumenides בטרגדיה אייסכילוס כפולה בהדגשה

את לעורר היין היה עלול הנראה . ככל107 ( שורהנוטות-החסד או בנות-החסד

המידה. על יתר הדין מידת.95-153)תשל"ה(, עמ' מ ציון 71משה 72 היבטיםאידל, )אבריאל ,חדשים קבלה: שוקן, מאנגלית: בר-לבב(,

להלן, גם נראה פילון אצל הכרובים בעניין . משהו144-153תשנ"ג, עמ' תל-אביב

ולידה.79 הערהבנספח. להלן ראה 73 הערה )לעיל אורבך זה, ראה 'מידה' בהקשר המלה של וגלגולה משמעותה על 74

. 397-399, 387(, עמ' 33

17

)כפי האל תכונות מתוך יחסית הנמוכות הישויות כאצילות לפרש גם שאפשר מה

כפי ממחשבתו להיאצל עשויות שהרעות הישויות75שראינו(. הרעה, המיתיות

ממדים להן נוספו חז"ל הקדום, ובספרות המיתוס מן הן ירושה ברובן כשלעצמן

76 ודרשנית. נוספת, עיונית התעמקות נוספים, מתוך

בלשון מצא ר' עקיבא77הכבוד. בכסא התלמוד של בדיונו נמצא לכך דוגמה

-ן' שבו הארמית הרבים המידות, ופרש: שתי כנגד כסאות )ז, ט(, שני דניאל נוקט 'כרסו

אחד, כבוד בכסא אלא המדובר אין הפשט שלפי דומה לצדקה'. אך ואחד לדין 'אחד

מרוממים שכסאות מפני (, ואוליplurale majestatis )מעין הכבוד מפני הוא הרבים ולשון

ר' לדברי יותר כאן נוטה הפסוק שפשט דומה כך לשניים. אם נחלקים היו כאלה

לשרפרף'. לשון ואחד לכסא 'אחד ומפרש ר' עקיבא על שם החולק עזריה בן אלעזר

דויד' לבית כסאות למשפט כסאות ישבו שם בעברית: 'כי גם אולי נמצא כזה רבים

במקוםthronoi הרבים לשון משמש כלל בדרך ביוונית, שבה קכב, ה(, וכן תהלים)

המלכות. כס במשמעותthronos היחיד

האל של הנפש מידות להעצמת היחידה הסיבה היא זאת שלא דומה אך

מכל האל את להרחיק הדתי הצורך כאן פעל מיתיות. בעיקר בישויות ולהמרתם

אחרות, מדתות מיתיות ישויות אף לעתים נשאלו זה שלילית. לצורך או נמוכה פעילות

בעוד האלכסנדרוני. אך פילון ( אצלDike) הדין במידת בדיוננו לעיל שראינו כפי

יותר עסוקים דין, חז"ל שמץ מכל האלהות מושג את לטהר במיוחד חרד שפילון

המוסדית. לדת מתאימים מוגזמת, שאינם קרבה מביטויי הנשקפת האל לכבוד בסכנה

הדיאלקטי ג. השילוש

לא כזה המנוגדות. שילוש האל מידות שתי בין שלישית מידה גם מונים רבים מקורות

אך78חז"ל, בספרות אומנם מצינו ונמצא בספרות עיקר הוא בכתבי גם הקבלה,

.28 לעיל, הערה 75 וגלגולו', היהודי המיתוס- De Natura Dei' במאמרי באריכות דנתי זאת כל על 76

פרופ' של לזכרו מוקדשים ישראל ובמחשבת הקבלה בספרות משואות: מחקרים

בעריכת,ז"ל גוטליב אפרים הוצאתאורון, מיכל ירושלים, בשיתוף מוסד ביאליק,

.243-297אביב, תשנ"ד, עמ' תל אוניברסיטתע"ב. לח סנהדרין, בבלי 77 האל, ובעיקר: חכמה, מידות של אחרים שילושים אומנם נמצאו חז"ל בדברי 78

'בעשרה ג אליעזר דרבי פרקי( נ, א; טוב שוחר)= תהלים מדרש ודעת. ראה תבונה

על ובדעת'. וראה ובתבונה הן: בחכמה כוללו, ואלו ובשלושה העולם נברא מאמרות

18

בראשיתהמתהפכת' ) החרב 'להט את בפרשו79הכרובים, על מדרשותיו פילון. באחת

שכלי. והגיון מאמר הלוגוס, שפירושו האמצעית, היא המידה ג, כד(, על

ובמקורו80קליאנתס, אצל כבר מצאנו המידות בין כמרכז הלוגוס את אומנם

של כזה פירוש אליו נתגלגל משם לא פילון של תודעתו לפי הרקליטוס, אבל אצל

יותר עמוק ( הזה, שהואlogos הדיבור. ביוונית )או הרעיון שם, את דבריו הכרובים. לפי

את ומתנבאת האל בכף אחוזה מנפשו, בהיותה הוא קודם, שמע שהביא הפירושים מן

ידעה. לא אשר

בטבעה. לפי עוסק הוא הנפש, כי מפי להישמע הזה הפירוש מתאים ואכן

שלמה, אישיות לכלל הניגודים את המאחד הרציונאלי, הוא זה, הלוגוס, היסוד פירוש

בראש הוא שבלשוננו ודומה האלהית, לאישיות אומנם הכוונה ובראשונה הא+גו.

מידות פילון, מוליד זה, טוען עיון מיסטי, אך עיון בה לעיין מאפשר הזה שהפירוש

הייאוש. מן והן ההתרברבות מן הן עליו שומרות האדם, ואלה בנפש מקבילות

האדם מתבקשת, שהרי אכן והאלהית האנושית הפסיכולוגיה בין כזו הקבלה

התפתחות במהלך הרף בלי זה של בצלמו זה ונבראים זה את זה בוראים והאל

מאמרנו( למדנו )בראשית פלוטארכוס של בקטע כבר האנושית. ובאמת התרבות

הקבלה. דוגמה בספרות גם הוא המידות. וכך מן מעורבים העולם וגם החיים שגם

שתי , שבוהזוהר ספרמ מאמר של מפורט בניתוח להראות יכולתי לכך מובהקת

עומד, העולם דברים שלושה א, יז: 'על משנה, אבות גם השוה. 97 להלן, הערה כך

מעלה. של למידות עניין אינה בעיקרה זו אמרה השלום'. אך ועל האמת ועל הדין על-24 עמ' II כרךLCL , במהדורת27-30 , פסקאותIX , פרקהכרובים על פילון, 79

פילון מפרש שבו האחרים במקומות נזכרת איננה הממוצעת השלישית . המידה27

שאלותארמני, והם: בתרגום רק שנשתמרו פילון בכתבי הכרובים, כלומר עניין את

ראשון בכרךLCL במהדורת אנגלי )תרגום57 פיסקה א, , ספרבראשית על ותשובות

גלגל הוא המתהפכת החרב ללהט הניתן היחיד הפירוש (, שם35הנספח, עמ' של

LCL במהדורת אנגלי )תרגום66 פיסקה ב , ספרשמות על ותשובות שאלותהשמים; ו

דלעיל, אידל אצל ונידון שמובא הוא זה , קטע111-113הנספח, עמ' של שני בכרך

Erwin Goodenough, By אצל האנגלי התרגום מתוך לעברית תרגמו . אידל72 הערה

Light, Light, New Haven 1935, pp. 25-26נזכרת, כי החרב' אינה 'להט זה (. בקטע

כה, שמות) המשכן בכרובי , אלאבראשית ספר של עדן גן בכרובי עוסק אינו הקטע

הרחמים' שאליו 'כסא בביטוי למצוא אפשר זו אמצעית למידה מסוימת כ(. מקבילה

.109 להלן, הערה הכרובים, וראה שני כאן מסתכלים.12 הערה לעיל, ליד 80

19

בשני באבותיו, גם האדם, גם יצרי בשני וגבורה, גם חסד בספירות גם מיוצגות המידות

וגם המלווים המלאכים כאן81איילים. עופרי בשני אותו, העצמת תהליך שוב חל

לעיל. שראינו חז"ל, כפי במדרשי המצוי המידות

עז הקטן , הספריצירה ספרב יימצא הדיאלקטי המידות למשולש חשוב מקור

שתורת ורב הביטוי אכן, כפירוש רבה במידה נוצרה הקבלה ההשפעה, זה, לו.

יצירת82הספר, של לדעתי, עיקרו אלה וקצוות המנוגדים. מרכז הקצוות בין המרכז

בלשון נקראים אלה )שלושת ובאדם העולם: במרחב, בזמן ממדי בשלושת נמצאים

הספר. בעל את ביותר המעניין הוא שהאחרון נפש'(, ודומה שנה 'עולם יצירה ספר

ובו האנושית המהות הוא המרכז והיצירתי השכלי הכוח להתרכז צריך האמיתית,

האלהי. היסוד והוא83המעור'(, )'מילת והגופני הנפשי הלשון'( ואף )'מלת

שונים, ומספרם באופנים יצירה ספרב מתוארים במרכזם שהאלהי הקצוות

באותיות )המסומל המשולש לתיאור ניתן מרכזי מקום הספר. אך פרקי בין משתנה

מכריע חק ולשון זכות וכף חובה 'כף מאזניים, שבהם כעין מהוות המידות אמ"ש(, שבו

דומני84בינתיים'. של עקבותיו את יצירה ספר של זה בתיאור למצוא שאפשר

ומבחינות האלכסנדרוני פילון בינו הקבלות גם למצוא אפשר רבות הרקליטוס,

85בימיו(. נכתב הספר )ולדעתי

בראשית שהובאו פלוטארכוס דברי לבין הספר בין הקבלה גם למצוא אפשר

�-ב הלוגוס את כזכור השוה מאמרינו. פלוטארכוס במושכות דרכו את המיישר לרכ

לראות אפשר בהן )גם הספירות , שבויצירה ספרב ביותר חשוב סמל מרסנות, וזה

האל, שהוא מרכבת את המושכות הקודש חיות תפקיד את מידות( ממלאות מעין

מותו', לפני האר"י של הסודית דאיילתא" - דרשתו אורזילין תרין"' במאמרי ראה 81

גרשם לזכר היהודית המיסטיקה לחקר הרביעי הבינלאומי הכנס האר"י: דברי קבלת

י(, ישראל למחשבת ירושלים מחקרי= . ליבס ויהודה אליאור רחל בעריכת) שלום

וראה.148-164עמ' בעיקרתשנ"ב. ירושלים הערה וראה.114 להלן, עוד

עיונים החייםהירדן', על ואנט-ארוס 'ארוס במאמרי יהודית בפסיכולוגיה כמדרש:

כהנא(, ידיעות וברוך פכלר ארזי, מיכל שחר )בעריכת רוטנברג פרופ' מרדכי לכבוד

.158-163 תשס"ד, עמ' חמד, תל-אביב / ספרי אחרונות.66 דלעיל, הערה בספרי באריכות שהראיתי כפי 82המין. שם, א, ג, ועוד. = אבר 83המידות. לשילוש מוקדש הספר של ג פרק א. כל ג, משנה פרק 84דלעיל. בספרי באריכות אנוכי דן אלה כל על 85

20

�ב של העיקרי משמעו שזה נראה ואף86סוף. אין עד להתפשט מהם ומונע הבולם כרכ

�-ב אחרים. סמל פירושים גם לו בלימה', שיש 'ספירות הכינוי כמובן, בצורות מצוי הרכ

87רבים. במקומות שונות, עוד

השילוש לבין יצירה ספר של השילוש בין אפשרית זיקה היא יותר קשה שאלה

,יצירה ספר של המשוער הראשון מקורו על רק לא להישאל צריכה זו הנוצרי. שאלה

שינויים בו חלו הדורות, שבהם לאורך השונים התפתחותו בשלבי הטקסט על גם אלא

אין עם במגע יצירה ספר היה זו בהתפתחות שלבים אלו באי כי ספק מופלגים.

שהגיעו ביותר הקדומים הפירושים אחד עם הספר נוסח להעיד יכול הנצרות, ועליו

מהדירו לדעת יהודית, מכיל בערבית זה, הכתוב שבהם(. פירוש הקדום לא )אם לידינו

יהדות-נוצרית. של להפך, כתוצר לפרשו גם אפשר לדעתי אך88אנטי-נוצרי, פולמוס

הטריניטאריים בניסוחים גם למצוא אפשר הנצרות מצד מסוימת השפעה

היהודי, הייחוד שמע, סיסמת בקריאת . אפילוהזוהר ספר בחוג המצויים המופלגים

זה הנצרות. מצב אל לקרבה מודעות הפגינו השילוש, ואף את זה חוג מקובלי מצאו

נסתרות נוצריות תורות למצוא הרנסאנס ימי של הנוצריים המקובלים על מאוד הקל

89היהודיים. שבניסוחים לנצרות הקרבה את ממש לנצרות , בהופכםזוהרב

למגמתה הקבלה, קשורה בתורת המשולש האיחוד על העצומה ההדגשה

יפה הריבוי. דוגמה לבין האחדות שבין בדיאלקטיקה זו, שעיקרה תורה של הכללית

90בראשית. מעשה את המפרש הזוהר ממאמרי באחד ימצא השילוש של כזה לתפקוד

המחלוקת, הרקיע נבראה השני דיאלקטי: ביום באופן שם מתוארת העולם בריאת

ו. א, משנה פרק 86�ב בסמל המשתמשים . בין22 בספרי, פרק ראה 87 בואתיוס, בספרו גם יימצא הרכ

השירה(. )בחלק ו ד, פיסקה לעיל, פרק הנזכר הפילוסופיה נחמת יצירה', בתוך: לספר בערבית-יהודית קדום )מהדיר(, 'פירוש ינון-פנטון יוסף ראה: 88

מחקרים משאת עזרא )בעריכת גיל למשה מוגשים וערב ישראל בתרבות משה:

תשנ"ח, עמ' ביאליק, ירושלים קרמר(, מוסד פרידמן, יואל עקיבא פליישר, מרדכי

183-164. ישראל במחשבת ירושלים מחקריהזוהר', ספר על נוצריות שפעות'ה מאמרי ראה 89

.43-74 )תשמ"ג(, עמ' בע"א-ע"ב. יז ח"א זוהר 90

21

92הגיהנם, בו נברא אף חז"ל ולפי91טוב', 'כי בו נאמר לא למים, ולכן מים בין המבדיל

חז"ל: אמרו ל'שמים', שעליהם הרקיע השתנה כך אחר ורק

למים אש בין שלום ששם הקב"ה ג, ט( זה השירים שירשלמה' ) 'המלך

) מהן ועשה בזה זה ופתכן 'ויקרא בראשיתרקיע, שנא' אלהים א, ח(

93ומים' אש שמים', שהוא לרקיע

ורחמים, והפירוד דין של המנוגדות המידות את הזוהר לדעת מייצגים והמים האש

ויוצרים אלה 'נפתכים' שני כאשר הגיהנם. רק הוא המוחלט, הוא ביניהם, הדואליזם

ומים'. מ'אש 'שמים', המורכבת במלה מתבטאת זו לעולם. סינתזה קיום סינתזה, יש

לפי את המינוח השמים, 'מסכימים' אותה'. 'מפרישים ולא המחלוקת הזוהרי,

חז"ל: דברי האנושי, לפי בממד שם, גם הזוהר מצויה, לדעת כזאת דיאלקטיקה

אין שמים לשם להתקיים, ושאינה סופה שמים לשם שהיא מחלוקת כל

הלל מחלוקת זו – שמים לשם שהיא מחלוקת היא להתקיים. איזו סופה

94עדתו. וכל קורח מחלוקת זו שמים לשם ושמאי, ושאינה

שמחלוקתם להלל בניגוד דיאלקטית, אחדות לשם שהוא פירוד היתה ושמאי,

דברי ואלו 'אלו ואמרה קול בת יצאה בניחותא, ושעליהם וסופה בתוקף שראשיתה

גם קורח מחלוקת שמים'. לפיכך 'לשם היתה לא קורח של מחלוקתו95חיים', אלהים

בידי שמיוצגת והתרבותי, כזו הקוסמי במובן קיום בת מציאות 'שמים', כלומר יצרה לא

הגיהנם. אל ירדו ולכן96ה'' על בראשית' ו'הצו במעשה 'הכחישו ועדתו משה. קורח

האחדות משולש במיזוג מסתפקת איננה הקבלה ספרות שבריבוי יחיד.

ספירות. אך עשר של הסכימה הוא בהם שונים, שהמפורסם באופנים בה מתבטאת

. מקובלייצירה ספרב כמו זה בצד זה לא לשילוש, ואף בניגוד עומדים אינם העשר

ומצאו97העשיריה, עיקר את בשילוש ראו ימי-הביניים בתוך שונים משולשים מבנים

במאוזן לשלוש העשיריה, המחולקת מבנה המאונכת ובמאונך. השלשה שלשות,

שבזוהר, ומשם האדרות בספרות המתוארים הפרצופים משלושת מורכבת העיקרית

א, ו-ח. בראשית לפי 91ע"א. נד פסחים, בבלי 92, יב, ד, ובמקבילות.רבא במדבר 93ה, יז. אבות פרקי 94ע"ב. יג ערובין,בבלי 95כו, ט. במדבר ראה 96 .78 הערה , דלעילאליעזר דרבי פרקימ האמרה דברי יסוד על זאת בנה זוהר ה 97

.130(, עמ' 29 הערה הזוהר' )לעיל של 'המשיח מאמרי ראה

22

)כלומר אפיים( ונוקביה אנפין' )= קצר 'זעיר והנקבה, כלומר האר"י: הזכר בקבלת

'אריך ביניהם, הנקרא ומאחד עליהם המשפיע העליון השכינה(, והאל היא נקבתו

אך98הקדוש(. קדישא' )= העתיק 'עתיקא אפיים( או אנפין' )= ארך המקובלים

99ראשים, משלושה הוא גם אנפין' מורכב 'אריך נוספות. וכך שלשות זה בתיאור שילבו

'זעיר על ודעת, המשפיעים בינה 'המוחין', חכמה מהווים נוספת מאוזנת ושל-שה

100חלקם. או ראשו, כולם לתוך חודרים אף אנפין' מלמעלה, ולעתים

לשילוש בקבלה ונוקביה, זוכה זעיר בין הקדוש, המקשר הזכר אבר בחינת אף

את פלוטארכוס של בתיאוריו להיזכר אפשר כאן ויסוד. גם הוד נצח מאוזן, בספירות

שבה תהלוכה הוא מתאר זה בספר אחד במקוםואוסיריס. איזיס בספרו מצרים דת

מציין הקשר משולש. ובאותו המין( היה אבר צלם )כלומר הפאלוס שבו פסל נשאו

בדומה101המים, על הצומחים הגומא בגבעולי מסומל היה שהפאלוס הוא לקבלה

הוד נצח לספירות סמל הם הסוכות בחג בתהלוכה הנישאים הנחל וערבי הלולב שבה

102ויסוד.

תורות של פיתוח הוא מבחוץ, עיקרה השפעות הקבלה תורת ספגה אם גם

התעמקות מתוך )'קבלה'(, והן סודית במסורת שנמסרו כאלה עתיקות, הן יהודיות

ושילובם103העתיקים, במקורות חדשה שראשיתיצירה ספר תורת עם הספרות ,

האופקי בשילוש בעיון להיווכח אפשר לפרשו. בכך ניסיונות בעיקרה היא הקבלית

בקבלה(, המורכב שפותחו יצירה ספר )אלה, אגב, ממושגי ספירות שבעשר העיקרי

לראותו העתיקה, ויש בספרות נמצא אינו כזה ורחמים'. שילוש דין 'חסד המידות מן

ו'מידת 'מידת החז"לי הזוג של כהרחבה והתאמתו הדין' של לשילוש הרחמים',

אחרים. מקורות

חז"ל המידות. בספרות למספר רק נוגע ואינו לעין בולט זה שבמינוח החידוש

ו'מידת 'מידת ואם הפכים הרחמים' שני הדין' מידה עליהן להוסיף מבקשים הם,

.182-191במאמרי, שם, עמ' ראה זה מבנה על 98זוטא. אידראע"א-ע"ב; ח"ג, רפח זוהר 99

ח"ב, קכב-קכג, זוהרב האר"י, מצוי בקבלת מאוד זה, המפותח תיאור של גרעינו 100

משכנא. דבי אידרא בדפוסים המכונה אידראב)מוראליה36 , פיסקהואוסיריס איזיס פלוטארכוס, 101 (,B 365 סטפנוס עמוד

.86-89 עמ' V כרךLCL סדרת , סעיפיםהבהיר ספר . והשוהמהימנא רעיאח"ג, רנה-רנו, זוהר למשל ראה 102

.115 להלן, הערה ראה הלולב סמל על אברמס(. עוד )מהדורת117-120(.76 הערה )לעיל`De Natura Dei` מאמרי ראה 103

23

סביר כפי מידה ביניהן להוסיף ביותר שלישית, בכמה מצינו שאמנם ממוצעת,

של מקומו 'חסד' את תפסה הרגיל, כאן הקבלי במינוח קרה כך לא אך104מקומות.

חסד בין ומכריעה לממוצעת הדין, ו'רחמים' הפכה למידת המנוגדת 'רחמים' כמידה

והתרוצצות בעייתיות על מלמדים כך. המקורות נקבע חלק באופן לא לדין. ובאמת

מקורות כמה אידל, נשתמרו משה שהראה הקבלה. כפי בראשית זו לקביעה שקדמו

'חסד' דווקא אמצעית, ובהם 'רחמים' כמידה של המוחלטת קביעה שלפני הימים מן

מוקדמת בגרסת בכתב-יד זו דעה נמצאה ולאחרונה105ורחמים, דין בין האמצעית היא

נמצאת אינה דעה, שגם אותה הושמטה 107הנדפס בנוסחו אשר 106,זוהר מאמר של

.הזוהר ספרב אחרים במקומות

לסטות המקובלים ראו חז"ל, מה לדברי יותר מתאים זה ראשון מינוח אם

הממוצעת? לשאלה 'רחמים' כמידה את דווקא אחרת, הקובעת שיטה ממנו, ולאמץ

בתורת 104 בצבעי חסידי למדת הדין מדת בין מפריד 'הירוק הקשת אשכנז,

יהודה ראה: ספר הרחמים'. סימן החסיד, מהדורת חסידים, מרגליות, תפד, ר'

אדום )בין הממוצעת המדה של כסמלה שבקשת תשל"ג, עמ' של. הירוק ירושלים

צדק שערי אחד, ספר קבלי בספר מצינו ועוד. וכן ע"ב בזוהר, א, צח גם ללבן( מצוי

ומדת הדין ומדת רחמים 'מדת על אבולעפיה, הכותב ר' אברהם מתלמידי לאחד

מכון ביניהם'. מהדורת ונעלמת משניהם משותפת היא אשר המכרעת היא השלום

לחברי מודה ב. אני טור ו תשמ"ט, דף השמים, ירושלים שער ישיבת יד שעל זין שערי

זו. הפניה על אידל פרופ' משה מחקריהביניים', בימי היהודי-נוצרי הויכוח בשולי אידל, 'הערות ראה: משה 105

ל"הערות אידל, 'תוספת ; משה690-695)תשמ"ד(, עמ' ג ישראל במחשבת ירושלים

עוד בימי היהודי-נוצרי הויכוח בשולי ירושלים מחקריחסד', 'מדת על הביניים":

Harvey J. Hames, The Artעוד: . וראה219-222)תשמ"ה(, עמ' ד ישראל במחשבת

of Conversion, Brill, Leiden 2000, pp. גרשם260-267 שראה . אחת את שלום,

)ראה אי-הבנה על אלא מעידה שאיננה נוצרי, חשד מפי הללו, שהובאה הדוגמאות

מסורת כאן שיש דוגמאות, טען עוד אידל, בהוסיפו (, אך691אידל, 'הערות', עמ'

דעתו אלטרנטיבית קבלית הגרסה לפי ספק לכל מעל עתה נתאשרה ועתיקה.

דלהלן. העתיקה הזוהריתRonitמסוגו, ראה: זה, ואחרים קטע 106 Meroz, 'Zoharic Narratives and their

Adaptations', Hispania Judaica, III (2000), pp. 3-63 של הקדומה , השכבההנעלם מדרשל שייך ע"א-ע"ב. המאמר ח"ב, כ זוהר 107

הזוהרית. הספרות

24

אולי108תשובות. כמה להציע אפשר זו נכבדה ראשית, תכונה 'רחמים' משקפת

מכניות, יותר 'חסד' ו'דין' נשמעות כולה, ואילו לאישיות יותר, ומתאימה פרסונאלית

אחרת, שלפיה עתיקה מסורת המקובלים אל הגיעה ל'מידות'. שנית, אולי כראוי

פילון בדברי למצוא אולי אפשר העתיקה בעת כזו לדעה 'רחמים' באמצע. רמז

שקבע המסמלים ששני האלכסנדרוני, המנוגדות, המידות שתי את הכרובים,

שמצוי 'כסא אל מסתכלים ואולי109ביניהם. הרחמים' שוב כאן להיעזר נוכל

בדואליזם כזכור מאמרינו, שעניינו בפתיחת שהובא הדיון בפלוטארכוס, שבהמשך

הוא מיתרה האיראני שהאל הזורואסטרית, וקובע הדת מן ראיה הוא הדתי, מביא

ביוונית , שפירושוMesites גם נקרא ואחרימן, ולכן היריבים, הורמיז שני בין הממצע

חדשה בפרסית נגזרה והרחמים, ומשמו האהבה אלוהי גם הוא מיתרה אך110מתווך.

רחמים. 'מ+הר' שפירושה המלה

גם 'חסד' ל'דין' מסתבר בין 'רחמים' מתווכת שבו הקבלי כך, השילוש על נוסף

שלפיה חשובה קבלית לסימבוליקה מהתאמתו מסומלות המידות שלוש אחרת,

לפי בשלושת המצוי תיאור האבות. התעודה111,הבהיר ספרב כבר בפירוט זה,

קבוע הוא שם זה החסד, ומינוח מידת היא אברהם של הראשונה, מידתו הקבלית

'חסד הצירוף בגלל שם, והם שמתואר חסדים, כפי גומל אברהם היות מפני ויציב, הן

זה, מקור לאברהם'. לפי חסד יעקב אמת ז, כ( 'תתן מיכה) בפסוק לאברהם' המצוי

מסומלת )היא עניינה לפי הדין מידת השניה, המנוגדת, שהיא המידה את נטל יצחק

גם112והיין(, החושך בסמלי כאן 'פחד', לפי בפירוש, אלא כך כאן מכונה אינה אם

יעקב, מידת היא הממוצעת לא, נג(. המידה בראשיתיצחק' ) 'פחד המקראי הצירוף

מיכה. מ פסוק ליעקב' באותו 'אמת הצירוף 'אמת', לפי 'רחמים' אלא איננה וכאן

לשון אדם, לפי ש'אמיתתו' של מפני הממצעת? אולי 'אמת' המידה תהיה איך

גם ביטוי לידי כאן באו ואולי113לאל. בנוגע במיוחד מהותו, וכך הביניים, היא ימי

ספרב (, כיהבהיר ספרב לרוב מצויות אלה )שתי ערבית והשפעה יצירה ספר השפעת

זו. בשאלה עסק לא אידל 108.79 לעיל, בהערה הובא 109)= 46 )שם(, פיסקה ואוסיריס איזיס פלוטרכוס, 110 369 סטפנוס עמוד מורליה

E '112-113(, עמ.אברמס(. )מהדורת92-94 סעיפים 111 כאן שיש חלב, ודומני אלא מים אינו כאן ליין . הניגוד63 לעיל, הערה ראה 112

מוסלמית, ואכמ"ל. השפעהפעמים(. )כמה א פרק התורה יסודי הלכותרמב"ם, למשל ראה 113

25

ולשון חובה וכף זכות מאזניים: 'כף בציור המידות שלוש כזכור מתוארות )ג, א( יצירה

לאלהים. נפוץ כינוי גם 'אמת', והוא בערבית ו'חק' פירושו בינתיים', מכריע חק

הממצעת המידה הוא. 'אמת' היא אחר הבהיר ספרב המפורש ההסבר אך

'איש המכונה ליעקב גם כ, יט(. 'שלום' מתאים מלכים-בואמת' ) 'שלום הצירוף לפי

ספר 'שלים'. אומנם הוא אונקלוס תרגוםכה, כז(, ו'תם' ב בראשיתאהלים' ) יושב תם

שיעקב מסבירים אחרים מקובלים אהלים', אך 'יושב את גם כאן דורש אינו הבהיר

ואף114והדין, החסד מידות ויצחק, שהם אבותיו, אברהם אוהלי שני בין יושב נותנים

115שבלולב. האמצעי 'תיומת', העלה מלשון אמצעי ל'תם', שהוא נוסף הסבר

ר' יוסף של האחרון , ספרואורה שערי בספר למשל נמצאים אלה הסברים

שבו116גיקטיליה, שם גיקטיליה דברי את נשוה שכלולה. אם לשיא קבלתו הגיעה

של הדיאלקטי אופיו בבירור יעלהאגוז, גנתהראשון, בספרו נושא באותו לדבריו

הספר מן הקטע את בשלמותו להביא אני מבקש 'המשוכלל'. לפיכך הקבלי השילוש

המוקדם:

אברהם שהם אבות שלשה כי אחי לך דע117אמ"ש. ויעקב יצחק אברהם

תמצאהו תחתון. אברהם תיכון עליון כנגד מכוונים תמצאם ויעקב יצחק

אמצעי, וכן תמצאהו רם'. יצחק 'אב מעיד שמו תמצא מכולן, וכן למעלה

ובין האש בין מכריע חק כי לעולם תמצא חק', וכן 'יש מעיד שמו תמצא

וכן118המים. בהיות להתעורר לך יש מכריע. ואמנם אמצעי יצחק תמצא

אברהם זרע אל לג, כו( 'גם ירמיהו) בשין, כאמרו כתוב לפעמים ישחק

ישחק בינתיים, וכן מכריע חק יש כי מעיד ישחק תמצא ויעקב'. הרי ישחק

מעיד שמו תמצא מכולן, וכן למטה תמצאהו האבות. יעקב בין מכריע חק

הם הם האבות כן ... ואם הרגל כעקב לעולם למטה הוא עקב עקב. ולשון

.81 לעיל, הערה גם ראה למידות יעקב של אבותיו בין הזיהוי על 114.102 לעיל, הערה ראה הלולב סמל על 115 שלמה, ספרית בן יוסף ב, מהדורת , שעראורה שעריגיקיטליה, אברהם בן יוסף 116

, ועוד. 113עמ' א תשל"א, כרך ביאליק, ירושלים דורות, מוסדהבאה. בהערה ראה 117 זכות וכף חובה כף יסודן אמ"ש אמות א: 'שלש משנה ג פרק יצירה ספר ראה 118

... והאויר אש מים בעולם: אויר אמ"ש אמות ג: 'שלש בינתיים'. ושם מכריע חק ולשון

מייצגות ובין האש בין מכריע 'אמש' הן שלשת את המים'. שהם מפני היסודות,

היסודות. אופי את אלה, המזכיר אותיות של ביטוין דרך בגלל בשמותם, והן מופיעות

.27 לעיל, הערה ראה באמ"ש גיקטיליה נמנע' שמוצא ראוי 'אפשר השילוש על

26

יותר. ולא פחות לא בשוה שוה מים רוח אש כנגד מיוסדים והם המרכבה

כי יסוד 'צדיק ענין מאד עד התבונן כן ואם יסודות הם האבות עולם',

119העולם.

יעקב, אינו האמצעי כאן קוסמולוגיים. אך יסודות המייצג שילוש הם האבות כאן גם

על בדרשה הכרונולוגי, שנתמך סידרם לפי כאן באבות, המדורגים השני יצחק אלא

האמצעי' נובע האב 'מיהו בשאלה היא. השינוי זוטרתא מילתא לאו זה שמותם. הבדל

כאב נקבע יצחק דרשנות. כאשר מהבדלי רק ולא המחשבה בדרך עמוק משוני

זואגוז גנתב האמצעי מייצג( נמצא שהוא האויר יסוד )או פשוטה. יצחק קביעה ,

בינוני, בין 'אמצעי', כלומר אלא אינו המעלה מבחינת המקום, ואף מבחינת באמצע

את כולל הוא לאמצעי, הרי האחרון, נחשב יעקב, האב כאשר ליעקב. אך אברהם

של הדיאלקטית במשנתו הסינתזה של עליהם, כמעלתה מתעלה ואף הראשונים שני

למדרגה גביהן על מתעלה ואף לה שקדמו והאנטיתזה התיזה את הגל, הכוללת

היא יעקב : נחלתאורה שעריב יעקב את גיקטיליה ר' יוסף מתאר אכן יותר. וכך גבוהה

אבותיו, שמסמלים המידות שתי שבין המיצר מעל מתעלה והוא120מצרים, בלי נחלה

לעצמו. שכן, כאמור, כשהוא העליון האל זה בספר שהיא121העליונה, בספירה ונדבק

האל. עצמות אלא אינו המידות בין המכריע השלישי

אגוז" "גנת בספרו ג'קטילה במחקר, ש'ר' יוסף שנטען למה מתאים זה הבדל

נשתקע ולא122בספרד' הקבלה של התיאוסופית השיטה של לרוחה נתפס לא עדיין

יוסף לציין יש זאת ועם123הספירות'. 'בתורת כל מפגין אינו עצמו גיקטיליה שר'

וגם שעבר המחשבתי למהפך מודעות על להסתמך הוא מרבה אגוז גנתב עליו.

ספר ה'ספירות' של בסודות באריכות ודן124הפילוסופים, עם קשה ויכוח 'הקבלה' תוך

125.יצירה

(, עמ' ריד. 27 הערה )לעיל אגוז גנת 119ע"א-ע"ב. קיח שבת, בבלי לפי 120.258-259ה, שם, עמ' , שעראורה שערי 121 הקר(, אוניברסיטת יוסף )בעריכת הקבלה בספרות מחקריםגוטליב, אפרים 122

עמ' תל-אביב וכיו"ב20תשל"ו, מורו גרשם גם טען . ראה: של שלום, גוטליב.

Gershom Scholem, Kabbalah, Keter, Jerusalem 1974, p. 409..201 גוטליב, שם, עמ' 123 בירור ועדין, וצריך דיאלקטי הרמב"ם אל ועוד. יחסו , שם, עמ' ו, שמדאגוז גנת 124

יסודי.עמ' שכט-שלג. למשל ראה 125

27

)שכמוה זו בעיה יותר עוד לחדד כדי בו יש אגוז גנת מספר שהובא הקטע

ספר שיטת של היחס של126די-לאון( גיקטיליה, ר' משה של עמיתו כתבי גם מעוררים

כי התיאוסופית הקבלה אל זה יוסף בכך די לא הספרדית. שילוש את דורש שר'

שבסדר התיאוסופיים' )אף 'המקובלים שעשו קוסמיים, כמו ליסודות והופכן האבות

אלה מקובלים בפי גם שנשתגר צירוף כך לשם מגייס גם שונה(, הוא ובמשמעות אחר

127המדרש, בספרות יסודו זה צירוף המרכבה'. אומנם הם ממש: 'האבות זה לצורך

ויעקב, יצחק 'ההיסטוריים' אברהם האנושיים, האישים האבות על מדובר שם אך

לטעון כדי המדרש בדברי נעזרה הקבלה השכינה. רק עליהם שרתה חייהם שבימי

נמצא העליונה, וכך האל מרכבת את המהווים הנצחיים היסודות הם האבות ששלושת

שלושת – אחרים קוסמיים יסודות כאן מוצא אגוז גנת אומנם128.אורה שערי בספר גם

יסודות(, בשלושה המסתפק יצירה ספר שיטת )לפי ומים אויר החומריים, אש היסודות

חומריים, יסודות אותם במרכבתם התיאוסופיים' מצאו 'המקובלים שגם לזכור יש אך

, ספרואורה שעריעצמו, ב גיקטיליה ר' יוסף שמדגיש סימבולי, כפי באופן רק ואם

המאוחר:

וארץ, ורוח ואש מים שנקראים עניינים במרכבה למעלה יש כי לדעת לך יש

הם שלנו, אבל אלו כמו ארץ או רוח או אש או מים שיהיו חלילה וחלילה

129הללו. בשמות מידותיהם לפי ונקראים נוראים עליונים דרכים

. כדיאגוז גנתמ המובא בקטע התיאוסופית' מצינו ב'קבלה מאוד שגור צירוף ועוד

'וצדיק הפסוק את ר' יוסף החומריים, מביא היסודות עם האבות זיהוי את להצדיק

קוסמי. 'צדיק' ליסוד מלהפוך רחוק המקרא פשט י, כה(. והנה משליעולם' ) יסוד

את עולם', משבח יסוד וצדיק רשע ואין סופה 'כעבור בשלמותו זה, שנוסחו פסוק

לסמלו זה צדיק הפך בקבלה רוח. אך כל עם נסחף ואינו איתן העומד הצדיק האדם

חז"ל זה )במקרה האלהי הפאלוס 'יסוד', שהיא הנקראת שכזה, הספירה יסוד של

כבר מצינו כך130המקובלים(. לבין במשלי הפסוק בין ביניים חולית אומנם מספקים

אגוז גנתל דומה ספר 'זוהרית', גם בקבלה רבים ספרים כתב, בצד ר' משה גם 126

מעט, והיא לא נכתב זו בעיה . עלזרוע אור ספר בחינות, הוא מכמה אליו וקשור

'.הזוהר ספר 'חוג של הגדולה החידה מן חידה, וכחלק נותרהפב, ו. רבא בראשית 127 לפי גם צירוף אותו מתפרש זה . בספר50, הקדמה, שם, עמ' אורה שערי 128

. 66א, עמ' המדרשי: שער פשוטו.242ה, שם, עמ' , שעראורה שערי 129

28

כאמור131,הבהיר ספרב 132.אורה שעריב הראשונה, וכצפוי, גם הקבלית התעודה

החומריים, היסודות מארבעת אחד , דהיינואגוז גנתב שמצאנו יסוד אותו זה אין אומנם

ומסובכת. מעניינת התיאוסופית', והיא ה'קבלה ובין זה ספר בין זיקה עולה כך גם אבל

איתנה, דיאלקטית בשיטתיות אומנם מצטיינת הזוהרית התיאוסופית הקבלה

משתנה. שוב מיתית וססגוניות רב-גונית גמישות אף לאפשר כדי דיה חזקה זו אך

מיתיות מסורות מופשטים, בצד מונחים של ההעצמה תופעת את כאן אנו פוגשים

ודם בשר גם נשאר הצדיק הזוהרי. וכך היצירה בכוח ומפותחות המשולבות עתיקות

הפוך, תהליך לזהות אפשר זה )במקרה ומרכזת מתווכת אלהית כספירה תפקידו בצד

134המידות. האבות, שילוש שלושת גם וכן133מקורי(, מיתוס של מסוימת הפשטה

יוסף של התיאוסופיים ספריו של אופיים גם הוא כזה גיקטיליה, ובעיקר ר'

יוסף מרצה , שבהםאורה שערי שיטת את לכאורה שיטתית בצורה גיקטיליה ר'

ואת והממצעות הנוגדות המידות זאת, את הספירות, ועם סדר לפי המגובשת הקבלה

ושוטרים ושופטים דינין מיתיות, כבתי דמויות המון כאן מאכלסים ביניהם השבילים

שבו. היכלות חלקי את ובמיוחד הזוהר ספר את גם מאכלסים להם ופקידים, שדומים

של אחרים נוסחים כעין ממש, ומהווים מקבילים אף אורה שעריב אחדים קטעים

135הזוהרית. בספרות המצוי

להלן, המצוין במקום ראה המדויקת ההתפתחות יב, ע"ב. על חגיגה, בבלי 130

הזוהר'. של 'המשיח , במאמר133 בהערהאברמס(. )מהדורת71 סעיף 131.133ב, שם, עמ' , שעראורה שערי 132 . על118-129(, עמ' 29 הערה הזוהר' )לעיל של 'המשיח במאמרי ראה 133

)תשנ"ד(,9 אלפייםוארוס', 'זוהר במאמרי ראה הזוהר ספר של השיטתית הגמישות

.67-119עמ' חביבה )בעריכת ביהדות המיתוסהאר"י'. ובקבלת בזוהר סמל לעומת 'מיתוס 134

כרך שבע באר אשל)= תשנ"ו ביאליק, ירושלים מוסדו גוריון בן , אוניברסיטתפדיה(

.192-209 ד(, עמ' עליג'קטילה', ר' יוסף בכתבי הזוהר ספר של פרבר-גינת, 'עקבותיו אסי ראה 135

מקורם פרבר-גינת שמביאה המקבילים הקטעים . רוב70-83)תשמ"א(, עמ' ט ספר

המאמר, פרבר-גינת משם כבר שמשתמע מזה. כפי היכלותוב מזה אורה שעריב

מפיה, ששמעתי גיקטיליה, אך, כפי של מקורו תמיד הוא הזוהרש בדעה שם מחזיקה

זו. בהשקפתה שינויים חלו מאז

29

לקב"ה: לו יש בנים שני

73 להערה נספח

אנו: עשרה, קוראים הארבע המאה מראשית קבלי , ספרמנוחה ברית בספר

שהיא 136הת"ת מעלת ז"ל יוחאי שמעון[ בן ]= רבי ר"ש החכם ובראות

ועל והנורא הנכבד השם 137מאורות את והמצטרפת המסלקת הזה,

וחד דכר להקב"ה, חד ליה אית בנין כן: 'תרין השורש, אמר שהיא המלכות

לו יש בנים ובדין' ]תרגום: שני ברחמים אבוהון קדם משמשין נוקבא, ואינון

אחד והם ואחד זכר להקב"ה, ברחמים אביהם לפני משרתים נקבה,

ובדין[.

זה, אלא מלהאמין כפשוטו, חלילה שהוא החכם שאמר שזה תאמין ואל

138מזאת. עמוקה שהיא דרך[ אחרת ]= על ע"ד

בעל של המצאה איננו אכן רשב"י של מפיו כאן המצוטט הארמי לדעתי, המשפט

הבאים: הטעמים מן לו. וזאת שקדם ממקור אמיתי ציטט , אלאמנוחה ברית

עתיקה יהודית תורה ונקבה כזכר המידות שתי לעיל, הצגת ראשית, כאמור

חז"ל. ומאמרי פילון בכתבי היא, ומצויה

ברית שבעל ההסתייגות מדברי להביא מזאת, אפשר נוספת, חזקה ראיה

קל מפשוטה. ואכן להוציאה המובאה, כדי אחרי להוסיף לעצמו כחובה רואה מנוחה

על בהתקפותיהם הידועים הקראים מצד התנגדות, אולי תעורר כזאת שמובאה לשער

אפשר של המיתיות התורות שהביא הוא כזאת מהתנגדות שהחשש הרבנים.

העתיקה. הספרות מן המובאה של הלהיעלמות

ירושלים: הזכרית. בדפוס האלהות את המייצגת הספירה של = התפארת. שמה 136

ת"ת. ירושלים: מעלות. בדפוס? 137 טור תשי"ט, מא ג; ירושלים ת"ח, כט (, אמשטרדם62 הערה )לעיל מנוחה ברית 138

משלי. ד. הפיסוק

30

מצד במיוחד רב זעם לעורר עשויים לרשב"י כאן המיוחסים הדברים

הקוראן כבר הקראים(, שהרי )כגון השפעתם תחת שנמצא מי מצד המוסלמים, או

שכן צאצאים ייחוס בתוקף מגנה ג(. ולא הוליד 'לא אללה לאל, )קיב, �לד' הו

)בערבית שהמשיח הנוצרים, הסוברים כנגד רק לא מכוונת הקוראנית ההתקפה

זה תואר מייחסים הקוראן היהודים, שלדעת כנגד גם אללה, אלא בן אלמסיח( הוא

�ר �י יותר, כי עוד לפגוע בת, עשויה גם לאל המייחסת דלעיל )עזרא? ט, ל(. הדעה לֻע@ז

במיוחד, הקוראן זועם )ג'אהלים(, שעליהם הפגאנים הערבים דעת את מזכירה היא

ובכך לו מייחסים אף צאצאים, הם לאל שמייחסים בלבד זו אלה, לא כי בנות,

לזכות )נג, יט-כא(. אומנם לבנים אבות עצמם הם בהיותם לעומתם אותו מנמיכים

בן. גם לקב"ה מייחס רשעים, הוא לאותם שבניגוד לציין יש שלנו האמרה בעל

לפניו שהיה מקור מצטט מנוחה ברית שבעל כך על ביותר החזקה הראיה אך

רשב"י. על בשם שם , וגםהזוהר ספרב חלקי( גם )באופן זו אמרה של הימצאותה היא

לשונה: וזה139הוס, בועז לאחרונה הצביע זו הקבלה

נוקבא. דכר וחד דכר חד 140לקב"ה אית בנין תרין תנינן ר"ש: הא אמר

אתפאר. בת בך אשר ישראל ישראל, וכתיב בכורי בני דכתיב ליעקב יהביה

לאברהם לו היתה בכל. בת אברהם את וה' ברך לאברהם, דכתיב יהבה

141שמה. ובכל

ובתרגום:

נקבה. זכר ואחד זכר לקב"ה, אחד יש בנים שנינו: שני ר' שמעון: הרי אמר

�תנו$ מט, ישעיהו) ישראל', וכתוב בכורי ד, כב( 'בני שמות) שכתוב ליעקב נ

�תנה� אתפאר'. בת בך אשר ג( 'ישראל כד, א( בראשית) לאברהם, שכתוב נ

142שמה. ובכל לאברהם לו היתה בכל'. בת אברהם את 'וה' ברך

המשך את מביא אינו הזוהר , שכןמנוחה בריתל מקור זוהרה בדברי לראות אפשר אי

הספרים ששני אפוא והדין. מסתבר הרחמים מידות את ולבת לבן הציטט, המייחס

שכןהזוהר, מן דלעיל במובאה נמצא אכן לכך לשניהם. רמז שקדם מקור מצטטים

.82 והערה527)תשס"א(, עמ' ע תרביץהזוהר', ספר של הוס, 'הופעתו בועז 139

רשב"י'. דברי של 'מפשטם מנוחה ברית בעל של הסתייגותו דברי את גם שם ציין הוס ו, , כרךיקר אורקורדובירו, . משהזוהרל בפירושו הרמ"ק בנוסח חסרה זו מלה 140

ישראל(, עמ' קפב. )המו"ל: אחוזת תשל"ד ירושליםע"א. ח"א, ריט זוהר 141אברמס(. )מהדורת52 סעיף הבהיר ספר ע"ב. והשוה טז בתרא בבא, בבלי לפי 142

31

בשם הקב"ה, אלא של בניו שני על המשפט את רשב"י כאן מביא עצמו בשם לא

תנינן'. 'הא קדומה, בלשון משנה

ייתכן הקטע בתוך הקדומה המשנה של סיומה היכן לומר קשה הזוהרי.

נוקבא', וחד דכר חד לקב"ה אית בנין 'תרין המשפט את רק ממנה מביא שרשב"י

דומה, אגב, משלו, פירוש כפירוש מובא אבינו אברהם של בתו ועם יעקב עם והזיהוי

הספירות עם הבנים שני את זיהה דבריו שבתחילת מנוחה ברית בעל של לפירושו

שבוודאי תפארת בך אשר )'ישראל יעקב בדמות זוהרב המיוצגות הן ומלכות,

ובתו וגם הקבלית הסימבוליקה אברהם, לפי של אתפאר'( אפשר בהם הרגילה,

הרפה'(. הדין 'מידת בחינת היא מלכות )ספירת והדין הרחמים בחינות את למצוא

,מנוחה בריתב מצויה שהיא כולה, כפי שהמובאה להניח הדבר, אפשר כן אם

המשפט רק היה הזוהר שלעיני מוכרח. ייתכן הדבר אין . אךהזוהר לעיני גם היתה

'תרין והוא וחד דכר חד לקב"ה אית בנין המצוטט, של הקדום הגרעין נוקבא',

התגבשה מתי לומר והדין. קשה הרחמים מידות את הזכירה לא האמרה, שבמקורה

ביותר, כי הוא עתיק שברקעה התוכן לרשב"י, אבל נתייחסה זה, ומתי בנוסח האמרה

:משנהשב הלל בית דעת מאחרי עומד זה שרעיון דומה

אומרים: שמאי בנים. בית לו יש כן אם אלא ורביה מפריה אדם יבטל לא

ה, ב( 'זכר בראשית) ונקבה, שנאמר אומרים: זכר הלל זכרים, ובית שני

143בראם'. ונקבה

וחוה(, )אדם ונקבה זכר לו הקב"ה, שהיו של בדרכיו לילך האדם על הלל בית לפי

שמאי, שלפי בית של לזה דומה 'ילדם', ובהגיון 'בראם' כעין הם מפרשים וכנראה

משה של בדרכו ללכת כדי זכרים, אלא שני שילד האדם מן דרשו לא הגמרא מסורת

בהמשך, שם הגמראמ אישורו את מקבל זה פירוש144בנים. שני לו רבינו, שהיו

כי145הקב"ה, של דמותו את ממעט כאילו ורבייה בפרייה עוסק שאינו מי שכל הקובעת

יאיר יפה שהראה אדם, כפי בני של ורבייתם בפרייתם וגדלה נמשכת האל של דמותו

לורברבוים146לורברבוים. 147זה, היגיון לפי משנהשב הלל בית דברי את גם פירש

ו, ו. יבמות 143ע"ב. סא יבמות, בבלי 144ע"ב. סג יבמות, בבלי 145 דוקטור , עבודתוהרמב"ן חז"ל, הרמב"ם אלהים: ספרות צלםלורברבוים, יאיר 146

)בשכפול(, בירושלים, תשנ"ז העברית הרוי, האוניברסיטה וזאב אידל משה בהדרכת

.228-260ח, עמ' פרק.237-239 שם, עמ' 147

32

זו נטבעה לא אם מאוד. וגם זאת לחזק עשויה לרשב"י המיוחסת שהאמרה ודומני

לרוחם. כיוון יפה שט�ב-עה מי התנאים, הרי בימי כבר המושלמת בצורתה

הזוהרי המאמר מן מתאשר אכן הקב"ה של בניו שני על האמרה של זה רקע

בן דאוליד עד ורביה מפריה איניש לפטר לא דא 'ועל במלים אותו, שממסתיים המכיל

ובת'. כך בן שיוליד עד ורביה פריה מצוות חובת יוצא אדם אין ובת', ובתרגום: 'ולפיכך

דיונו הבירה, שבסוף משושן הבא לר' יוסף המצוות טעמי מספר גם ללמוד אפשר

בן לו יש מעלה. והקב"ה כלפי שכיח זו הלשון: 'ומצוה בזו מדווח ורביה פריה במצוות

148מעלה'. של הכרובים סוד שהוא ומלכות צדיק ויהואל, וכנגד מטטרון כנגד רומז ובת

בריתב וגם זוהרב גם רשב"י בשם המובא ארמי מאמר של מציאתו לעצם

הדעה את הדבר : ראשית, מפריךהזוהר ספר חוג לחקר רבה חשיבות יש מנוחה

תשבי: ישעיה בדברי מובהק ביטוי הוס, ושמצאה לבועז שקדם במחקר שלטת שהיתה

בריתזוהר]ל החיקויים הם אחר מסוג שבס' בתוך [ הספר מנוחה...

בארמית מאמרים "החכם" סתם, ששה גם רשב"י, הנקרא בשם מובאים

מקור לו אין המובאים המאמרים מן אחד בעברית. אף מאמרים ושני

ולפי כאסמכתא עצמו הספר בעל על-ידי שנתחברו ניכר תכנם בזוהר,

149לדבריו.

שונים בכיוונים לעבד הזוהרית הספרות של מנהגה על נוספת עדות שנית, לפנינו

אלה, באמצעותה. מקורות אלא אלינו הגיעו שלא כאלה לה, וביניהם שקדמו מקורות

בצורתם נתגבשו אם חז"ל, גם כמדרשי לעתים גופה, מתראים הזוהרית הספרות כמו

הערתי כבר כאלה אחרים מקרים התלמודית. על התקופה אחרי רבים דורות זו

דומה אמרה150בעבר. )ר' טודרוס הזוהר חוג מקובלי בידי לזו, שהיתה אחרת,

151לעיל. פגשנו אבולעפיה( כבר

-Meier Menachem, A Critical Edition of the "Sefer Ta'amry Haצג. עשה מצות 148

Mizwoth" Attributed to Isaac Ibn Farhiאלטמן(, אלכסנדר )בהדרכת דוקטור , עבודת

לד"ר מודה . אני392(, עמ' UMI 1987 צילום )דפוס1974ברנדייס, אוניברסיטת

זה. מקום שהזכירתני פליקס איריס.39-40תשי"ז, עמ' ביאליק, ירושלים א, מוסד , כרךהזוהר משנתתשבי, ישעיהו 149 , ומאמרי219-221(, עמ' 29 הערה הזוהר' )לעיל של 'המשיח מאמרי ראה 150

.11-12(, עמ' 29 הערה הזוהר' )לעיל ספר נתחבר 'כיצד.69 לעיל, הערה 151

33