גליון מורחב לרגל הרחבת גבולי הקדושה בעירנו אלעד- יו"ל ע"י קהילות הקודשI בטאון לתורה, חסידות, חינוך והשקפהI ערש"ק י"א ניסן תשע"אI בס"ד גליון מס'99 פרשת אמור שקיעה יום ו'7:26 יום ג'7:28 שבת7:26 יום ד'7:29 יום א'7:27 יום ה'7:30 יום ב'7:28 יום ו'7:31 סוזק"ש ותפילה המוקדמים ביותר השבוע ק"ש תפילה מג"א:8:18 9:44 תניא והגר"א:9:09 10:18 הדלקת הנרות מוצש"ק לשיטת ר"ת6:56 8:04 8:39 ' פרק ב פרקי אבות: תענית בה"ב בפי ישרים ברורי הלכה "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני)כב, לב( ישראל להבין, שלכאורה ישנם ג' מצבים: א. קידוש השם. ב. חילול יש השם. ג. מצב ביניים שהוא לא קידוש ולא חילול. וכאן אנו רואים שאם לא תחללו את שם קדשי ממילא יתקיים ונקדשתי, וצ"ב. והתי' הוא שבקידוש שמו ית' אין דרך ממוצעת. הבחירה היא בין אם אין בכך קידוש ש"ש- קידוש לחילול, ובכל מחשבה ומעשה יש בו ח"ו חילול כבוד שמים, ואם אין בו חילול כבוד שמו יש בו קידוש שם שמים, לכן כותבת התוה"ק: "ולא תחללו את שם קדשי", וממילא יתקיים "ונקדשתי בתוך בני ישראל".מגילה כט( בחז"ל איתא עפ"י הפסוק ביחזקאל:) ע"א "ואהי להם למקדש מעט", שבימינו בתי כנסיות ובתי מדרשות הם בבחינת בתי מקדש מעט, ואין זה רמז בעלמא אלא הלכה גמורה, שמצוות "ומקדשי תיראו" נוהגת בימינו לגבי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ומטעם זה ישנו סימן מיוחדאמנם בשדי חמד( . לדיני קדושת ביהכ"נ)סי' קנא( בשו"ע או"ח.) מביא בזה פלוגתא גדולה אם זה מה"ת או מדרבנן רבים הטועים בהבנת המושג "מקדש מעט", ומבינים ישנם שהמשמעות של כך היא שבתי הכנסיות והמדרשות הם חלק מקדושת בית המקדש, והדבר יובן עפ"י משל: לפני שנים, בכדי לשמוע הקלטה של ניגונים וכדו', היו צריכים להפעיל מכשיר "טייפ" שהיה באותם זמנים חפץ גדול ומגושם. ממש 'חפצא'. ואילו כיום, הטייפ שבידינו קטן בהרבה ועדיין ממשיך להתקטן ולהתגמד, אבל כל בר דעת מבין שלא לקחו סכין וחתכו חלק מהטייפ וזרקו אותו, בעוד שהטייפ שבידינו הוא חלק מאותו מכשיר טייפ מקורי... אלא הנכון היא שכל מה שהיה במכשיר הטייפ הגדול נמצא גם בקטן, אלא שהיא ממוזער. מעט" איננו חלק כלשהו מתוך בית המקדש, אלא הוא "מקדש בית המקדש שלם בזעיר אנפין. יש בו את כל חלות הקדושה שהיתה במקדש עצמו, בית המקדש היה דירתו של קוב"ה בתחתונים ובדירה זו התייחדו כלל ישראל לבדם עם הקב"ה, וע"י העבודות שנעשו שמה נתקרבו אליו, וכמו"כ בזמנינו היום רבה שהיו בביהמ"ק בתוך גלותנו גילוי אחדותו יתברך שמו והק לא נתבטלו והם נמצאים בשלמותם בבתי הכנסיות ומדרשות, רק שהכל בזעיר אנפין. אומר: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך", שמחה וחדווה דהמע"ה עצומה היתה לו לדוד המלך על כך שזוכה ובא לדירתו של הקב"ה ויש לו האפשרות להתייחד עם קוב"ה ולהתקרב אליו. הרגשת שמחה זו צריכה להקיף אותנו וללוותנו כאשר באים אנו לבית מקדש מעט, כשמתקיים הפסוק מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, ובכל זאת יש לנו את הזכיה להתייחד ולהתקרב אל בוראנו, ובזמן שהותנו בבית מקדש מעט צריכים אנו להרגיש את הטוב והעונג הנפלא של "ואני קרבת אלוקים לי טוב", וכשצריכים אנו לעזוב ולצאת מהבית מקדש מעט, עלינו להרגיש כאותו היושב ומתבסם בגנות עלי נהר בין אילנות טובות ומתענג מן הריחות הנעימים ואינו יכול לפרוש ולעזוב את מקום התענוג הגדול הזה, ולהרגיש כי אנו עומדים ומצפים מתי נזכה שוב לחזור לספסלי ביהכ"נ וליהנות מזיו השכינה הקדו'.- בפתיחה( חיים החפץ שהמדבר כותב)' ז עשין בבית או הכנסת בבית המדרש יכול לעבור על לאו דאורייתא של ולא תחללו את שם קדשי, נמצא דמי שאינו זהיר בקדושתם ואינו מקיים מה שציוו חז"ל עובר על לאו נורא שאין לאו דחילול השם. ועלינו לחזור ולשנן שבנושא זה- לו כפרה אין דרך ממוצעת. אם מקיימין ונזהרין בקדושתו בכל פרטיה ודקדוקיה, הרי שמקיימין מצוות קידוש השם של ונקדשתי, ואם נקרא- ח"ו אפי' רק בפרט א' אינו מקיים את ציווי והנהגת חז"ל כבר ח"ו מחלל השם ועובר על לאו של ולא תחללו. "להזהיר- " לחינם הקדימה התורה בפרשתנו: "אמור ואמרת לא גדולים על הקטנים", דהרי חוט דק מבדיל בין קידוש לחילול, וכדי שנוכל להבחין בחוט זה צריכים אנו ראיה רחבה ועמוקה ולקטנים אין ראיה זו והם מחקים אותנו. כשילד רואה שאצל אביו הדיבור בתפילה נקרא חילול השם, בהרגשה זו גם הוא יגדל. כשילד רואה מנין לתפילה ולברוח כמה)כאפען( שאביו איננו בא לתפוס שיותר מהר, אזי גם הוא מבין שביהמ"ד הוא מקדש מעט וזכיה היא להימצא ולהשתאות בו. שבדורנו ניכרת החולשה בנושא קדושת ביהכ"נ, ונהיה והיות קצת מושג של התאספות חברתית או קבוצתית, בוודאי עלינו לשנן הרבה לעצמנו ולילדינו אודות גודל חיוב הזהירות בכך והשמחה והזכיה להיות דבוק וקרוב לקוב"ה. ואז נזכה למש""כ במורה נבוכים, "שבשעה שאדם דבוק בד' אין שום מקרה ופגע רע יכול לשלוט עליו", אכי"ר. בלשון חסידים דברי חסידות על הפרשה וספרתם לכם ממחרת השבת לומר אחר קיום מצוות ספירת העומר את מנהגנו תפילת "אתה ציוויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר כדי לטהרנו וכו'". ובספר שער הכוונות כתב, שצריך האדם לתקן)דרושי הפסח דרוש יא( בכל שבוע מימי הספירה את המידה השייכת אז, כגון בשבוע הראשון יעמול לתקן בעצמו את מידת החסד וכדו'., שם מבאר קדושת לוי ביאור על כך מובא בספר ביתר כל מידה ומידה ומפרט איך מתקנים אותה, וזהו תוכן דבריו וז"ל: "כי הנה בפסח נתגלה אלוקותו יתברך על ידי הניסים ונפלאות שעשה בעת יציאת מצרים, וכמו"כ נעשה לנו ההתעוררות גם עתה. אמנם הגם שהשי"ת מעורר אותנו מלמעלה לעבדו, מכל מקום חפץ הוא שנהיה אנחנו חפצים באהבתו. וזהו סוד ימי הספירה, שנעבוד אותו בשבוע הראשון של ימי הספירה במידת החסד, דהיינו שנהיה אנחנו חפצים אהבתו, הן בזה שנוסיף אהבה על אהבתינו אליו ית' והן בזה שנשליך כל שאר אהבות זולתו". בשבוע השני נהיה חפצים ושלמים לירא אותו "וכן בלבד, והוא מידת גבורה. ובשבוע השלישי נחפוץ שיתפאר בנו ה' כאב המתפאר בבנו מחמדו, דהיינו שנעשה מעשים טובים שהשי"ת יתפאר בנו על ידיהם, וזה מידת התפארת. וברביעי וחמישי שהם כנגד נצח והוד שהם הכלים לעניני אמונה, רצונו שנאמין באמת באמונת הבורא ברוך הוא בלבב שלם. ובשישי שהוא מידת יסוד נהיה דבקים ומקושרים בעבודתו. ובשבוע השביעי שהוא כנגד מלכותו נרצה להשיג ולזכות לכך שנמליכו על כל העולם כולו ועלינו", ע"כ. רבים הובא ענין זה שספירת העומר הוא ובספרים ימי טהרה, ועפי"ז ביאר בעל הקדושת לוי למה אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר, דבנ"י היו מצפים תמיד מתי יעבור המספר ושיגיע הקירוב, ותמיד היה רצונם לכלות ימי הספירה, ואם היה באפשר לכלות ימי אזי מה- הספירה ברגע אחד ותיכף ומיד יתחיל הקירוב טוב ומה נעים היה להם בזה, ונמצא דלפי זה אין שייך ברכת שהחיינו על כך. למודעות, הנצחות, שמחות והערות03-9090478 : ' טל ניתן להשאיר הודעה1533-9094440 : פקס המערכת השיר והשבח לחי העולמים על כל הטוב והחסד אשר גומל עמנו ברחמיו המרובים, ועל של עתה בהשפיעו על עירנו שמחת הרחבת גבולי הקדושה ומכאן מברכת מערכת ליבי ער את כל קהילות הקודש על אשר זוכים ב"ה לגשת אל המלאכה להקים בתי כנסיות ובתי מדרשיות ברוב פאר והדר, ואת העוסקים בצרכי ציבור המנצחים על מלאכת בית ה' יהא רעווא מן שמיא שנזכה כולנו במהרה לברך על המוגמר ולשמוח בחינוכם של בתי ה' בעירנו, ונזכה בקרוב לבית הגדול והקדוש אשר נקרא שמו עליו, בב"א המערכת

ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

גליון מורחב לרגל

הרחבת גבוליהקדושה בעירנו

בס"ד I ערש"ק י"א ניסן תשע"א I בטאון לתורה, חסידות, חינוך והשקפה I יו"ל ע"י קהילות הקודש - אלעדגליון מס'99

פרשת אמור

שקיעה7:28יום ג'7:26יום ו'7:29יום ד'7:26שבת

7:30יום ה'7:27יום א'7:31יום ו'7:28יום ב'

סוזק"ש ותפילההמוקדמים ביותר השבוע

תפילהק"ש8:189:44מג"א:

9:0910:18תניא והגר"א:

לשיטת ר"תמוצש"קהדלקת הנרות6:56 8:048:39

פרקי אבות: פרק ב'תענית בה"ב

בפי ישרים ברורי הלכה

"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל )כב, לב(

יש להבין, שלכאורה ישנם ג' מצבים: א. קידוש השם. ב. חילול השם. ג. מצב ביניים שהוא לא קידוש ולא חילול. וכאן אנו רואים

וצ"ב. ונקדשתי, יתקיים שאם לא תחללו את שם קדשי ממילא

והתי' הוא שבקידוש שמו ית' אין דרך ממוצעת. הבחירה היא בין

קידוש לחילול, ובכל מחשבה ומעשה - אם אין בכך קידוש ש"ש

יש כבוד שמו חילול בו אין ואם כבוד שמים, חילול ח"ו בו יש

בו קידוש שם שמים, לכן כותבת התוה"ק: "ולא תחללו את שם

קדשי", וממילא יתקיים "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

כט )מגילה בחז"ל איתא ע"א( עפ"י הפסוק ביחזקאל:

מעט", למקדש להם "ואהי

ובתי כנסיות בתי שבימינו

בתי בבחינת הם מדרשות

רמז זה ואין מעט, מקדש

בעלמא אלא הלכה גמורה, שמצוות "ומקדשי תיראו" נוהגת בימינו

מיוחד סימן ישנו זה ומטעם מדרשות, ובתי כנסיות בתי לגבי

)סי' קנא( לדיני קדושת ביהכ"נ. )אמנם בשדי חמד בשו"ע או"ח

מביא בזה פלוגתא גדולה אם זה מה"ת או מדרבנן(.

ומבינים מעט", "מקדש המושג בהבנת הטועים רבים ישנם חלק הם והמדרשות הכנסיות שבתי היא כך של שהמשמעות

מקדושת בית המקדש, והדבר יובן עפ"י משל: לפני שנים, בכדי

מכשיר להפעיל צריכים היו וכדו', ניגונים של הקלטה לשמוע

'חפצא'. ממש ומגושם. גדול חפץ זמנים באותם שהיה "טייפ"

ואילו כיום, הטייפ שבידינו קטן בהרבה ועדיין ממשיך להתקטן

חלק וחתכו סכין לקחו מבין שלא דעת בר כל אבל ולהתגמד,

מאותו חלק הוא שבידינו שהטייפ בעוד אותו, וזרקו מהטייפ

במכשיר שהיה מה שכל היא הנכון אלא מקורי... טייפ מכשיר

הטייפ הגדול נמצא גם בקטן, אלא שהיא ממוזער.

"מקדש מעט" איננו חלק כלשהו מתוך בית המקדש, אלא הוא הקדושה חלות כל את בו יש אנפין. בזעיר שלם המקדש בית

קוב"ה של דירתו היה המקדש בית עצמו, במקדש שהיתה

הקב"ה, עם לבדם ישראל כלל התייחדו זו ובדירה בתחתונים

היום בזמנינו וכמו"כ אליו, נתקרבו וע"י העבודות שנעשו שמה

בתוך גלותנו גילוי אחדותו יתברך שמו והקרבה שהיו בביהמ"ק

לא נתבטלו והם נמצאים בשלמותם בבתי הכנסיות ומדרשות, רק

שהכל בזעיר אנפין.

דהמע"ה אומר: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך", שמחה וחדווה עצומה היתה לו לדוד המלך על כך שזוכה ובא לדירתו של הקב"ה

הרגשת אליו. ולהתקרב קוב"ה עם להתייחד האפשרות לו ויש

לבית אנו באים כאשר וללוותנו אותנו להקיף צריכה זו שמחה

מקדש מעט, כשמתקיים הפסוק מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה,

ובכל זאת יש לנו את הזכיה להתייחד ולהתקרב אל בוראנו, ובזמן

והעונג הטוב את להרגיש אנו צריכים מעט מקדש בבית שהותנו

לעזוב אנו וכשצריכים טוב", לי אלוקים קרבת "ואני של הנפלא

ולצאת מהבית מקדש מעט, עלינו להרגיש כאותו היושב ומתבסם

בגנות עלי נהר בין אילנות טובות ומתענג מן הריחות הנעימים ואינו

יכול לפרוש ולעזוב את מקום התענוג הגדול הזה, ולהרגיש כי אנו

עומדים ומצפים מתי נזכה שוב לחזור לספסלי ביהכ"נ וליהנות מזיו

השכינה הקדו'.

- )בפתיחה חיים החפץ שהמדבר כותב ז'( עשין

בבית או הכנסת בבית

המדרש יכול לעבור על לאו

דאורייתא של ולא תחללו את שם קדשי, נמצא דמי שאינו זהיר

בקדושתם ואינו מקיים מה שציוו חז"ל עובר על לאו נורא שאין

זה שבנושא ולשנן לחזור ועלינו השם. דחילול לאו - כפרה לו

פרטיה בכל בקדושתו ונזהרין מקיימין אם ממוצעת. דרך אין

ודקדוקיה, הרי שמקיימין מצוות קידוש השם של ונקדשתי, ואם

ח"ו אפי' רק בפרט א' אינו מקיים את ציווי והנהגת חז"ל - נקרא

כבר ח"ו מחלל השם ועובר על לאו של ולא תחללו.

לא לחינם הקדימה התורה בפרשתנו: "אמור ואמרת" - "להזהיר גדולים על הקטנים", דהרי חוט דק מבדיל בין קידוש לחילול, וכדי

שנוכל להבחין בחוט זה צריכים אנו ראיה רחבה ועמוקה ולקטנים

אין ראיה זו והם מחקים אותנו. כשילד רואה שאצל אביו הדיבור

בתפילה נקרא חילול השם, בהרגשה זו גם הוא יגדל. כשילד רואה

כמה ולברוח לתפילה מנין )כאפען( לתפוס בא איננו שאביו

שיותר מהר, אזי גם הוא מבין שביהמ"ד הוא מקדש מעט וזכיה

היא להימצא ולהשתאות בו.

ונהיה ביהכ"נ, קדושת בנושא החולשה ניכרת שבדורנו והיות עלינו בוודאי קבוצתית, או חברתית התאספות של מושג קצת

בכך הזהירות חיוב גודל אודות ולילדינו לעצמנו הרבה לשנן

נזכה למש""כ ואז והזכיה להיות דבוק וקרוב לקוב"ה. והשמחה

במורה נבוכים, "שבשעה שאדם דבוק בד' אין שום מקרה ופגע

רע יכול לשלוט עליו", אכי"ר.

בלשון חסידיםדברי חסידות על הפרשה

וספרתם לכם ממחרת השבתאת העומר ספירת מצוות קיום אחר לומר מנהגנו לספור עבדך משה ידי על ציוויתנו "אתה תפילת

ספירת העומר כדי לטהרנו וכו'". ובספר שער הכוונות

לתקן האדם שצריך כתב, יא( דרוש הפסח )דרושי

בכל שבוע מימי הספירה את המידה השייכת אז, כגון

בשבוע הראשון יעמול לתקן בעצמו את מידת החסד

וכדו'.

ביתר ביאור על כך מובא בספר קדושת לוי, שם מבאר כל מידה ומידה ומפרט איך מתקנים אותה, וזהו תוכן

דבריו וז"ל: "כי הנה בפסח נתגלה אלוקותו יתברך על

ידי הניסים ונפלאות שעשה בעת יציאת מצרים, וכמו"כ

שהשי"ת הגם אמנם עתה. גם ההתעוררות לנו נעשה

הוא חפץ מקום מכל לעבדו, מלמעלה אותנו מעורר

ימי הספירה, וזהו סוד שנהיה אנחנו חפצים באהבתו.

שנעבוד אותו בשבוע הראשון של ימי הספירה במידת

בזה הן אהבתו, חפצים אנחנו שנהיה דהיינו החסד,

שנוסיף אהבה על אהבתינו אליו ית' והן בזה שנשליך

כל שאר אהבות זולתו".

אותו לירא ושלמים חפצים נהיה השני בשבוע "וכן נחפוץ השלישי ובשבוע גבורה. מידת והוא בלבד,

דהיינו מחמדו, בבנו המתפאר כאב ה' בנו שיתפאר

שנעשה מעשים טובים שהשי"ת יתפאר בנו על ידיהם,

נצח כנגד וחמישי שהם וברביעי מידת התפארת. וזה

והוד שהם הכלים לעניני אמונה, רצונו שנאמין באמת

ובשישי שהוא הוא בלבב שלם. ברוך באמונת הבורא

מידת יסוד נהיה דבקים ומקושרים בעבודתו. ובשבוע

השביעי שהוא כנגד מלכותו נרצה להשיג ולזכות לכך

שנמליכו על כל העולם כולו ועלינו", ע"כ.

הוא העומר שספירת זה ענין הובא רבים ובספרים אין למה לוי הקדושת בעל ביאר ועפי"ז טהרה, ימי

מברכים שהחיינו על ספירת העומר, דבנ"י היו מצפים

היה ותמיד ושיגיע הקירוב, יעבור המספר תמיד מתי

רצונם לכלות ימי הספירה, ואם היה באפשר לכלות ימי

הספירה ברגע אחד ותיכף ומיד יתחיל הקירוב - אזי מה

טוב ומה נעים היה להם בזה, ונמצא דלפי זה אין שייך

ברכת שהחיינו על כך.

למודעות, הנצחות, שמחות והערות

טל' : 03-9090478ניתן להשאיר הודעה

פקס המערכת : 1533-9094440

השיר והשבח לחי העולמיםעל כל הטוב והחסד אשר גומל עמנו ברחמיו המרובים, ועל של עתה בהשפיעו על עירנו שמחת

הרחבת גבולי הקדושהומכאן מברכת מערכת ליבי ער את כל

קהילות הקודשעל אשר זוכים ב"ה לגשת אל המלאכה להקים בתי כנסיות ובתי מדרשיות ברוב פאר והדר, ואת

העוסקים בצרכי ציבור המנצחים על מלאכת בית ה'יהא רעווא מן שמיא שנזכה כולנו במהרה לברך על המוגמר ולשמוח בחינוכם של בתי ה' בעירנו, ונזכה בקרוב לבית הגדול והקדוש אשר נקרא שמו עליו, בב"א

המערכת

Page 2: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

בפי ישרים I בירורי הלכה

אופנים, מיני דירתם בכל רגילים לשנות ורבים כח יחליפו ה' קווי בו לזמן אנו מתקרבים ובהרבה ממקומות האכסניה אין בהם מזוזות. ונעורר כמה פרטים בהלכות מזוזה, ובבחינת

לעורר לב ולא בגדר שמבוררין להלכה.שכירת דירה

דהיינו ששוכר מאדם דירה שהמשכיר דר בה כל השנה. ויש בזה שני סוגי שכירות: א. שוכר דירה לפי יום, שאין לו חוזה ארוך אלא בכל יום שנמצא משלם. בחו"ל - כל ל' ימים הראשונים אינו חייב במזוזה, ולאחר ל' יום חייב במזוזה. וכן הדין בשוכר מגוי דחייב לאחר ל', )בש"ך סי' רפ"ו ויעוין בבית הלוי עה"ת בתשובות בסוף(. ויש בזה ב' דעות בראשונים בחיוב לאחר ל' אם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ובא"י - חייב במזוזה מיד משום ישוב א"י, שע"י שלא ירצה להפסיד המזוזות ]שאסור ליטלם כשיוצא מהבית[, ישכור את הבית לזמן

ארוך וגם כשיצא ירבו קופצים על דירה זו מפני שיש בה מזוזה.ב. שוכר מתחילה בחוזה ליותר מל' יום - דעת הדה"ח שאפי' בחו"ל מיום ראשון מתחייב במזוזה, ודעת הנחלת צבי דאינו חייב אלא לאחר ל' יום. ]ויסוד מחלוקתם הוא בסיבת החיוב לאחר ל', שאם חיובו אז הוא מדאורייתא והפטור עד ל' יום שעדיין לא מקרי דירה שלו, וכמו בשוכר דירה בעיר שאינו נקרא מאנשי העיר לגבי חיוב צדקה עד שגר ל' יום בעיר, א"כ בשוכר מלכתחילה ליותר מל' מקרי דירתו מיום ראשון וחייב מעתה במזוזה. ואם חיובו לאחר ל' הוא רק מדרבנן שגזרו מפני שנראה כדירה שלו ולפני ל' אינו נראה כדירה שלו, א"כ כל עוד שאינו דר בדירה ל' יום אף ששכר ליותר מל' אינו נראה כדירתו[.ולענין לקבוע בברכה בתוך ל' יום בזמן שאינו חייב, לדעת האשל אברהם יכול לקבוע בברכה, הנ"צ ולדעת שפטורים[. אף לברך שיכולים גרמא שהזמן עשה במצות ונשים שאולה ]כטלית במקום שידור שם גם לאחר ל' ואז יתחייב מן הדין לא יברך כשקובע לפני"כ כדי שיברך בעת

החיוב, וכשאינו הולך לדור לאחר ל' יכול לברך אף שאינו חייב מן הדין.

דירה המיועדת לנופש בלבד

עומדת שאינה דירה קבוע לאדם למגורים מתחלפים, לנופשים אלא פונדקי הוי בפשטות

בא"י דאף שדינו בתוך חייב אינו

וכן ל', לאחר אפי' דפטור מזוזה במס' איתא ובחו"ל יום, ל' לאנראה ובטוש"ע הגמ' בפשטות אמנם מגילה, סוף הירושלמי דברי בביאור משה בפני

לפטור בחו"ל לאחר ל' יום.

דירת קייטאדם שיש לו דירת נופש במקום שיכול לדור שם כל השנה, אפי' אם אינו דר שם ל' יום חייב במזוזה. ואם נמצאת במקום שאינו יכול לדור שם כל השנה כגון דירה בהרים וכדו', הוי דירת

ארעי ואינו חייב במזוזה, ולדעת הערוך השולחן אפשר שחייב במזוזה.

הדר בספינה בשו"ע נפסק שפטור במזוזה. ונחלקו הפוס' בזה, לדעת הערוה"ש כל הפטור הוא רק בבונה דירת ארעי שמחמת רוחות הים אינה יכולה לעמוד זמן ממושך, ובדירה קבועה חייב. ולדעת הרבה פוס' פטור אף בכה"ג שבנויה בצורה קבועה, כיון שאינה עומדת לדירת קבע ואנשים רגילים אינם רוצים לדור בים בקביעות. ודירת רב החובל שדר בה כל השנה, אף לדעה זו יש

שחייבו במזוזה, )עי' קה"י מנח"י בצל החכמה(.

הדר באהל לכו"ע הוא דירת ארעי שעשוי לקפלו ואינו חייב במזוזה כמו בסוכה דלהלכה נקטינן דדירת

ארעי היא ואינה חייבת במזוזה.

בפי ישרים I בירורי הלכההרב מנחם מנדל ווייסמאן שליט"א

מזוזה בדירת נופשכולל להוראה טשערנאביל

גשים מול הקודש באימהאשר יקריבו לה' וגו' לרצונכם )ויקרא כב, יח-יט(

לכם שיהא לפני אתכם לרצות הראוי דבר הביאו לרצון )רש"י(

פונים והכל מכבר זה רד הלילה מנומנמת. סקאהל העיר

המחר. יום לקראת כוחות להחליף בכדי יצועיהם על לעלות

יחידים אלו אי מלבד לחלוטין, כמעט שוממים הרחובות גם

המחישים צעדיהם אל עבר ביתם ונבלעים בעלטה.

תיכף, הליל. למנוחת לפרוש יכולים אינם עדיין הרחובות אך

ביתם, כבר בתוככי רגלי אחרוני המאחרים תדרוך לאחר שכף

תגיע שעתה של אותה דמות שחורה לחמוק בלאט את הרחוב

מועדות האיש פני בכך. יבחין לא אחד שאף השתדלות תוך

אל בית המדרש. תושב המקום כי יקלע בטעות לרחוב בשעת

של הצעירות פניו בתווי להתמקד ויתאמץ זו חפוזה צעידה

ההלך, יבחין כי זהו אברך המשי ר' שלום, חתנו של רבי יששכר

דב, מפני העיר ונכבדיה.

שם המדרש, בית אל פעמיו את הוא מועיד לילה אחר לילה

משמשת כחברותא השחר. יעלה עדי התורה בלימוד שוקע

נוכח בכל אותן שעות עילאיות. ואין איש לו התורה הקדושה,

בידידו הקרוב לחזות היו יכולים עוד לפני כמחצית השנה אך

העומד לצידו ומפלפל עמו בעומקן של סוגיות, אך זה כמאתיים

ימים אשר נפקד מקומו. הוא לא עמד בכך. מאמץ של כשמונה

מאות לילות רצופים של לימוד יוקד הכריעו. הוא לא יכול היה

לעמוד בכך, ופרש לו. קודמו, החלק השלישי בחוליית השקדנים

הליליים, נסוג עוד מוקדם בהרבה.

כיחיד מבין החברותא המשולשת נותר האברך רבי שלום, אשר

זוכה להכיל את דרגות הקדושה המתווספות לו. מטרה איתנה

עומדת בפניו: להשלים אלף לילות רצופים בלימוד התורה. זוכר

הוא היטב את אשר גילו לו מן שמיא, כי מי אשר ישלים זאת,

יוכל להגיע אל השלימות האמיתית. ועתה, הלילה האלף הגיע,

וגם הפעם, כבכל אלף הלילות שקדמו לו, מחיש הוא את צעדיו

אל בית המדרש, ומיד צולל אל ים תלמודו.

לפתע, בלא כל סימנים מוקדמים, רוח סערה עזה החלה מנשבת,

היא תוקפת את בית המדרש מכל עבריו, מנפצת בזה אחר זה

את חלונות בית ה' עד כי לא נותר חלון אחד שלם! מכאן ועד

לכיבוי הנרות בבית המדרש הדרך קצרה ביותר. רגע כמימריה.

עלטה מוחלטת יורדת על בית המדרש, ורגשי פחד עזים החלו

למוחו התגנבה אם גם הצעיר. הצורב של ליבו אל מחלחלים

מחשבת פסול של רגע כי מוטב ויפנה לשוב אל ביתו, רוח הסער

העזה מונעת גם אפשרות זאת.

עלה אשר - מופלא אברך אותו לימים יספר צער", "מרוב

ונתעלה ברבות הימים עד לדרגין רברבין כאחד משרפי מעלה,

"התחלתי - זי"ע מבעלזא שלום" ה"שר כהרה"ק ונתפרסם

לבכות לפני השי"ת, וברוב עמל ויגיעה באתי עד ארון הקודש,

פתחתי את הארון וצעקתי מנבכי ליבי לפני הבורא ברוך הוא, עד

אשר ריחם עלי והסערה שככה".

עודו מודה להשי"ת על חסדיו, והנה איש זקן ניצב עליו. "אליהו

פשר את הישיש מסביר תורה", ללמדך ובאתי אנוכי, הנביא

הגעתו. באותו הלילה לומד אליהו הנביא עם רבי שלום את כל

הכנסת. בית בהלכות הינו לימודם סיום כאשר כולה, התורה

ליותר מכך לא נזקק רבי שלום. הוא הבין גם הבין כי נכונה

לו עוד פעולה כבירה של בניית בית תפילה גדול וקדוש.

שנים חולפות, ובשנת תקפ"ח, לאחר שנים של הכנות נשגבות -

הן בייחודין טמירין והן בבחירת מקום המתאים ביותר לבניית

ברית, בני כולם הן, אף נבחרו כבר בניה פועלי - הכנסת בית

חומרי הבניה אף הם כבר כאן, והנה צועד הרבי אל הנחת אבן

לוהטת: תפילה ובפיו להבים פניו מעט. מקדש לבית הפינה

"ריבון כל העולמים, אנא, שעה לבקשתי והאזן נא לתפילתם של

כל אשר יבואו לשפוך בבית כנסת זה את צקון לחשם לפניך".

תחת כולה מתנהלת הכנסת בית בניית של הקודש מלאכת

הוא, וכל חלון מקבל את השפעותיו קיר כל ניצוחו של הרבי.

כאשר הרבי אינו מסתפק אך בניצוח על מלאכת בית ה', כי אם

אף בונה בעשר אצבעותיו. מחזה שבשיגרה הוא לראות את הרבי

אוחז בידיו דלי מלא בסיד ועוסק ברתת ובזיע במלאכת הבניה.

פניו שטופות פלגי זיעה של מצוה ועיניו כלפידי אש.

באחת הפעמים, בעיצומה של פניה, מבקש אחד מן המקורבים

להתקרב אל הקודש וליטול מידי הרבי את דלי הטיט הכבד, אך

ברגע האחרון מבחינה בכך הרבנית הצדקנית מרת מלכה ע"ה

ומונעת ממנו לעשות זאת. "שלא תרהיב בנפשך לגשת אל הרבי

וליטול לידיו את הדלי", מזהירה אותו ומנמקת: "מעשה שכזה

עלול לבלבל את מחשבותיו הקדושות" - - -

שכזו, מזוקקת קודש במלאכת ובפרט טוב, דבר בכל כמו אך

אף ומשמש בבעלזא המתגורר רשע פריץ המפריעים. קמים

אוחז להבדיל, הוא, אף התורן. המפריע הוא העיר, כמושל

בניית ביתו בסמיכות לאתר בונה את בניה. הוא בעיצומה של

יותר לו הפריע אחד פרט היהודית, הבניה מכל הכנסת. בית

הגבוה הבניין יהיה הכנסת בית כי הרבי מכל: השתדלותו של

ביותר בעיר )עפ"י המובא בשו"ע או"ח סי' קנ סעי' ב(. הוא אינו

יכול לסבול כי בשמי העיר יזדקר גובהו של בית הכנסת, ואילו

ארמונו הוא יהיה נמוך ממנו.

מכאן גומלת החלטה בליבו. יהיה מה שיהיה, אך ביתו יתנוסס

וממחשבות ביהכ"נ. של גובהו על ויעלה יותר רב לגובה

זמן לא ארוך מצליח ובתוך למעשים: הפריץ מזרז את פועליו

לבצע את משאלת ליבו. ביתו גבוה יותר! אך דבר אחד הוא אינו

יודע: כי מולו עומד איתן נציג כוחות הקדושה, אשר לעולם לא

יתן כי יכריעוה.

כך קורה שכאשר מוסיף הפריץ עוד קומה, עומד הרבי ומגביה

עוד את בית הכנסת... ונראה הדבר כמלחמה עזה הניטשת בין

כוחות הקדושה לכוחות הטומאה. כמובן שהגבהת בית הכנסת

אינה תורמת להעלאת מצב רוחו של הפריץ, וזה פורץ במתקפת

זעם בלתי עצורה ומשגר שליח אל הרבי להודיעו כי באם לא

יפסיק את מייד בנייתו, יעמוד על היהודים כהמן בדורו. "אמור

לרבי כי אני הוא המן השני!", שואג הפריץ בזעם אל עבר משרתו.

אך גם זה לא מניא את הרבי מלהמשיך את עבודת קדשו. "השב

לו שיהיה בטוח כי תהיה לו מפלה כמו שהיתה להמן הראשון"...

שמועות גועשת. העיר ובעלזא מרובים ימים יוצאים לא

עקשניות נלחשות מפה לאוזן על כי נתגלה שהשטח עליו בונה

הפריץ את ביתו כלל לא שייך לו כי אם ליתומים, וכי הוא מחזיק

ממשלתי צו מגיע כאשר מתבססות השמועות כדין. שלא בו

המורה לפרק לאלתר את הבנין החדש...

ושוב מופיעים פועלים, כאשר הפעם תפקידם לפרק ולהרוס את

צורתו, את מנמיך הבית הנואשות. לקול מחאותיו הפריץ בית

עוד קומה נעלמת ממנו, ולאחרי קומה נוספת, עד אשר הקומה

התחתונה מוחרבת אף היא וחושפת תחתיה מגרש ריק. לא בית

הפריץ המתנשא לגובה רב, ואף לא מחציתו...

עוד ימים חולפים ולוחות המודעות הפזורים בבעלזא מתכסים

פומבית מכירה על המכריזות המשפט בית מטעם במודעות

על כל השטח שזה עתה התפנה. והנה אל אוזני הפריץ הזועם

מגיע הקול כי הרבי בכבודו ובעצמו מתעתד לרכוש את השטח

עוד עתה עד שנחל המרובים ובושתו סבלו את אם המוצע.

יותר היא האחרונה שהשמועה הרי לשאת, איכשהו הצליח

מדאי עבורו.

וכך יוצאת ההודעה מעם הפריץ: "שאף יהודי לא יעז לרכוש את

השטח! אם יהין מישהו מהם להמרות את הוראתי זו, יעלה לו

הדבר בחייו, וכל יהודי העיר ירדפו על ידי עד חרמה!". אולם גם

לזאת ישנו פיתרון. הרבי שולח שליח מיוחד בכדי לקרוא לרופא

וינה המוקיר את הרבי זה שנים, ומשגרו לרכוש נכרי מן העיר

עבורו את השטח בכל מחיר אשר יושת עליו. הרופא ממלא אחר

בקשת הרבי, ויקם שדה הפריץ - תקומה היתה לו כאשר עבר

מיד הדיוט שבהדיוטים ליד הרבי, וביותר כאשר נבנו עליו בתי

קודש כמעון הרבי, ה"הויף" וה"גרויסע שטוב".

עתה, חמת הפריץ בוערת בו עד להשחית. עלבונו הצורב נוגס

בו ומכלה את כל כולו. הוא יעשה הכל כדי ללמד את היהודים

לא הקרוב הפסח בחג אני!... מי תראו עוד "אתם לקח. הללו

תהיינה לכם מצות! אאסור עליכם את האפייה... זוהי הרי סכנה...

רק שלא יתפשטו כאן דליקות"... אלא שהקול יוצא מבית הרבי:

למרות שמדי שנה שולח הרבי את ה"יושבים" הרבים אל בתיהם

אל המצות... ובעניין נשארים! כולם השנה הפסח, חג לקראת

דאגה תהיינה מצות בשפע רב.

גזירת איסור אפיית המצות יוצאת מבית הפריץ, אך לאחר ימים

מספר, בעודו רוכב על סוסו בדרך, מופיע ממולו פריץ אחר מן

עיר הובניב הסמוכה. הדרך צרה ביותר ואינה מאפשרת לשניהם

לעבור כאחד, וכאן מתחילה מלחמת כבוד: מי יתן למי לעבור

אלימים, לפסים מהרה עד עובר זה מילולי וויכוח ראשון?...

מהלומה פה ומכה שם, חרבות נשלפות מנדנן, ובסיומו של ריב

גופו כל אלא ידו, רק ולא על התחתונה. וידו דנן הפריץ נותר

מוטל מתחת לסוסו, וללא רוח חיים - - -

עוד רבים הם העובדין-קדישין אשר סבבו את דברי ימי הקמת

בנאום אשר ה' מבתי רבים עוד וכמוהו זה, רבה כנישתא בי

צדיקי הדורות, והצד השווה שבכולם שכל ההכנה דרבה ותהליך

הבניה עצמו נעשו בחרדת קודש למען הקים לה' בית אשר בו

בבוראם להידבק יתעוררו בו תפילתם, צקון את בניו ישפכו

ובתורתו הקדושה.

ה' בית מלאכת אל אלעד, תושבי אנו, ניגשים כאשר ועתה,

להקמת בתי כנסיות ובתי מדרשיות, מי יתן ונזכה לגעת בשולי

השתדלות תוך זו מלאכה עצמנו על ליטול הגדולים, אדרת

מירבית לעשות זאת בלתי לה' לבדו, למען הרבות כבוד שמים.

)עפ"י הספרים: "דובר שלום" - פשעמישל תר"ע, "פאר וכבוד"

- מונקאטש תרע"א, ו"אדמור"י בעלזא"(

Page 3: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

1. תקומהשכתב וכפי עירנו, לקרקעות הם תקומה ימי אלו, ימים

יז( כג, "ויקם שדה עפרון" )בראשית רש"י הק' על הפסוק:

נאה ומה "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך". -

"תקומה" הציונית המדינה אנשי חוגגים בהם אלו לימים

)עפ"ל( כה מעוותת, כאשר כל כוונתם הינה לנתק את הארץ

וטופחת המציאות מגיעה אלעד בעירנו ועתה, התורה. מן

ומצווחת לעומתם: "עתה באה על פניהם. כאן קמה הארץ

תקומתי האמיתית, כאשר הוציאוני מידיכם והעלוני בקודש,

לבנות עלי בתי כנסיות ובתי מדרשיות, ובכך מחברים אותי

בחזרה אל התורה הקדושה. אשרי! אשרי!".

אך לא זו בלבד. לו היו לנו אוזניים לשמוע ועיניים לראות,

אזי היינו נוכחים כי מוסיפה הארץ ופוצחת אף בשירת הודיה

להשי"ת, כפי הכתוב בתהילים: "ישמחו השמים ותגל הארץ"

)צירוף שם חודש ניסן(, על גאולתה ועל פדות נפשה, ועל כי

עולה היא בדרגה להיות בחינת מקום לה', "עד אמצא מקום

לה' משכנות לאביר יעקב", ו"אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של

הלכה בלבד". וכפי המופיע בספרים הקדושים כי כל פיסת

ובתי מדרשיות, מתקיימת ארץ שבונים עליה ביתי כנסיות

בה הבחינה של "גאולה תתנו לארץ".

2. לך שמים אף ארץ לךונברשות, המושג בית מדרש, אינו רק שטח, קירות, אבנים

כל ואת הרוחנית החיות את גם בתוכו הוא שכולל אלא

נח תיבת כעין ומשמש חללו, את הממלאת האווירה

וכמו בחובו, הוא שטומן ומה הרחוב הווי בין המפרידה

שאמרו חז"ל: "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש!".

ובחינת "שמים" בחינת יש מדרש בבית כי להמליץ ויש

"ארץ". בחינת "שמים" היינו כל החלק הרוחני הממלא את

בית המדרש, התפילות האופפות אותו, קול התורה שנספג

ואילו האלוקים. וקרבת הקדושה אווירת וכל בקירותיו,

קירותיו המדרש, בית חפצי מכל מורכבת "ארץ" בחינת

קורותיו, העמודי היכא דהוו גרסי, הקאווע שטיבל, המזגנים,

אוצרי הספרים, אוצר החכמה וכדו'.

ב"ה זכינו כבר במשך למעלה מעשור כי עירנו תהא מלאה

וביגיעתה בטהרה בבתי מדרשיות העמוסים בעמל התורה

דבוקה קהילה כל הנפש. בהשתפכות העולות ובתפילות

מעורר באופן לה המיוחדים ובהדגשים רבותיה בדרך

הטוב חלקנו על כים שירה מלא ופינו ושמחה, השתאות

אשר העניק לנו הבורא ברוב רחמיו. והודיה זו היא בדרך של

"לך שמים", שכל מה שזכינו הוא מאיתו יתברך.

"אף ארץ לך" - עתה חובה כפולה ומכופלת להודות ולהלל

לקב"ה על שזיכנו להתקדם גם לחלק זה, לבתי כנסיות ובתי

מדרשיות בתפארתן, "והארץ נתן לבני אדם".

ומה שנותר לנו עתה הוא להמשיך להודות לקב"ה בברכת

המצוות - על החלק הרוחני השייך ל"שמים", ובברכת הנהנין

- על חלק ה"ארץ", ולחזק בתוכנו ביתר שאת וביתר עוז את

ההרגשה של "ואנחנו עמך וצאנך וחפצים לעשות רצונך".

3. שבנו ממלחמה קטנהאת כראוי ללמוד הקודש מלאכת אל בעז"ה לכשניגש

שורשם, כי להפתעתנו נחזה הכנסת, בית בניית הלכות

מגיעה וכאן מגילה! במסכת מובאים ופרטיהם כלליהם

התמיהה: אמאי? מה לבניית בית הכנסת ולמגילה נקראת?

ועל כך מגלה לנו הכהן הגדול מאחיו מלובלין, בספרו "צדקת

הצדיק" )אות קעו(, כי "כשבונים ומייסדים בית הכנסת או

באיזה מקום, מעשה שם מחיית עמלק בית המדרש חדש

באותו מקום", ולכן קבע רבי את הלכות בית הכנסת במסכת

המדברת אודות מחיית עמלק וזרעו - המן האגגי.

שמחת בנייתו של בית ראשון הגיע לאחר מחיית עמלק ע"י

שאול המלך ושמואל אשר הרג את אגג. גם חנוכת בית שני

באה לכלל ישראל לאחר מחיית המן העמלקי. ועתה, בכל

עת ובכל שעה כאשר כלל ישראל בונים בית מקדש מעט,

זוכים אנו לקיים בחינת מחיית עמלק.

ואף שאין לנו עסק בנסתרות, מאמינים אנו כי גילוי של רבי

המציאות שזוהי אלא בעלמא, נעימה אמירה אינה צדוק

שהטביע ה' בעולמו, ולכן שמחתנו כפולה כאשר זוכים אנו

אות ובכך ומדרשות, כנסיות בתי בניית לקראת להתקדם

הוא לנו מן שמיא שזכינו למחות עוד חלקים בעמלק.

אך זאת עלינו לדעת, כי "שבנו ממלחמה קטנה", כאמירתו

למצוה, ההכנה בבחינת הלבבות(, )חובת חסיד אותו של

ועתה נכונה לנו "מלחמה גדולה" בעצם בניית בתי הכנסיות,

הן מן הצד הגשמי אודות המאמצים המרובים עד שזוכים

לברך על המוגמר, והכל תוך שמירה קפדנית שלא ליפול

במכשולות של צרות עיין ושאר מרעין בישין, והן מן הצד

הרוחני לזכות להקים את בית ה' בכוונה ברורה למען הגדיל

כבוד שמו יתברך בעולמו, ובכך לדחוק את הסט"א, עמלק

וחיילותיו.

והדרך לגשת למלאכת קודש זהירה זו, היא מתוך שמחה

אנשים ששני שכמו התניא כמש"כ הלב, ופתיחת וזריזות

- ובכבדות זה, אם אחד מהם בעצלות עם זה המתאבקים

ינוצח בקל, אפילו אם הוא יותר גיבור מחברו, והדרך היחידה

לנצח על מלאכת בית ה' בלא ליפול היא מתוך שמחה.

4. סוד הקיום שלנובנו מחדיר אותנו, המקיפים החיים צמתי אל קל מבט

מורך וחולשת הדעת. איך נחזיק מעמד מול נחשולי הגלים

של ים מול איתן נעמוד איך אותנו? להציף המאיימים

וגם ניצבה השאלה נסיונות הגועש לנגד עינינו? והנה קמה

הגדולה: הכיצד זה נוכל לגדל את צעירי הצאן ולחנכם בדרך

ישראל שישארו נאמנים לה' ולתורתו בלא שישקעו בהבלי

הזמן?

אך סוד הקיום שלנו הוא הדביקות בדרך שסללו לנו רבותינו,

משכנות על גדיותייך את "ורעי המלך: שלמה כמאמר

הרועים".

בכל בית מדרש ובית מדרש אשר דבקים בו בדרך שהנחילו

וגדולי הדורות צדיקי מצויים אזי דרכם, ומורי רבותיהם

העדה לדורותיה, אדמו"רי השושלת, חכמי התורה ומאוריה,

לשרוד היכולת את לנו יש ומכוחם המדרש, בית בתוככי

ולהיוותר נאמנים. הם הם אשר מזרימים לעורקנו כוחות גוף

יתברך, ויראתו ה' באהבת ולהתעלות בתורה לעמול ונפש

ובהיותם חופפים עלינו ושוכנים בין כתפינו, מובטחים אנו כי

לא תשתכח תורתו ואהבתו מליבנו.

ומה גדלה השמחה כי זוכים אנו לבתי מדרש לכל קהילות

הקודש מכל גווני עדות ישראל, החל מקהילות יוצאי אירופה

ועד מגליציה תימן, ועד מרוסיה המזרח, עדות בני ועד

מרוקו, מהונגריה ועד ליטא, מרומניה ועד בוכרה, אשר כולם

דרכם. מנחי רבותיהם לאור בטח וצועדים ושלמים יראים

צדיקי מכל למכביר כוחות בעירנו שנתווספו בוודאי א"כ

וחכמי ישראל לדורותיהם אשר הודם חופף עלינו.

אמנם, אף על פי שכל אחד ואחד שוהה בין בני קהילתו וזוכה

להתקשר אל רבותיו אשר שורש נשמתו יונק מאורם, בוודאי

אם תגל נפשו בתקומתם והתפתחותם המשמחת של שאר

שאר מכוחות גם נשפע להיות יזכה אזי הקודש, קהילות

וברוחניות, בגשמיות טובות בהשפעות ויתברך הצדיקים,

ולתמכו לסעדו לימינו עומדים הדורות צדיקי כל כאשר

ולהמליץ עליו יושר בפני בורא כל העולמים, אכי"ר.

הגיוני לב I שביבי הרהורים בענייני השעה

ביהמ"ד "קהל חסידים" אלעדבנשיאות רב "קהילות החסידים" מורינו הגאון רבי ישראל זושא הורוביץ שליט"א

השיר והשבח לחי העולמיםבהגענו עד הלום עם קבלת ההקצאה לבית מדרשנו לאחר שנים של צפיה דרוכה והיטלטלות ממקום למקום.

בהזדמנו זו נודה מקרב לב לאברכים החשובים עסקני הקהילה כל אחד בשמו הטוב יבורך שטרחו ועמלו

במשך כל השנים בעקביות ובנחישות.

יישר כוחכם וחיילכם לאורייתאומי יתן וזכות בנין הבית הגדול שמגדלים בו תורה ועבודה יעמוד להם ולזרעם שלא תשכח התורה מפיהם

ומפי זרעם עד עולם ויזכו לראות בבנין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן

והכרת הטוב נשגר בזה להני תרי צנתרא דדהבה

הר"ר יוסף כהן הי"ו והר"ר נפתלי פלס הי"ואשר עמלו ללא לאות ביתר שאת וביתר עוז ובפרט בישורת האחרונה וקא זכו ליה מן שמיא לברך על המוגמר

בורא עולם בקנין השלם זה הבניןביקרא דאורייתא: מתפללי בית המדרש חברי הוועד הגבאים

מרכז חסידי ויז'ניץבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

רח' רבי יוסף קארו 5-9 אלעד

התודה והברכהבלב מלא רגשי הכרת הטוב נשגר בזאת את מיטב ברכותינו, קדם ידידנו היקר

העוסק בצרכי ציבור באמונה, רב המעש וברוך הכשרון, ה"ה

הר"ר ישראל פרוש הי"וסגן ראש העיריה

על עזרתו הרבה ופועלו המבורך להקצאת שטח להקמת בית מדרשינויהיה ה' בעזרו ויתברך בכל מילי דמיטב, ויזכה לסייעתא דשמיא בכל פועליו הברוכים להגדיל תורה

ולהאדירה, אכי"ר

בברכה מרובה

הנהלת המוסדות

מוסדות חסידי באבובבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

קרית תפארת שלמה אלעד

ישמח ישרא"ל בעושיובלב מלא שמחה וצהלה, נביע ונריע מיטב הברכות, אל מע"כ העסקן הנודע, ידיו רב לו בהקמת ובאחזקת מוסדות תורה וחסידות פה אלעד יצ"ו ובפריחתן ושגשוגן, ממשפחת אפרתיים מקדשי שם שמים זה כמה דורות ברציפות

והמפורסמות אינם צריכים לראי', ידידינו

הרב ישראל פרוש הי"וסגן ראש העיריה

ומשנהו בדומה לו, עומד לימינו הר"ר ישי עמרם קליין הי"ור' ישראל, אילו לא באת לכאן אלא להשלים הבנין בהקצעת היכלי התורה והתפלה – דיינו! על אחת כו"כ טובה כפולה

ומכופלת שבכל עת ורגע – כל מעייניך נתונים לכלל ולפרט בכל ענין קטן כגדול. אשרי אלעד שזכתה

והברכה אחת היא לרא"ש משביר, ידידינו, שכן טוב לבית מדרשינו, ראש העיריה

הרב יצחק שלו' עידן הי"ושלא נח ולא שקט עדי הגיענו עד הלום

בכל חותמי ברכות, הנהלת מוסדות באבוב

"עתה באה תקומתיהאמיתית, כאשר הוציאוני

מידיכם והעלוני בקודש, לבנותעלי בתי כנסיות ובתי מדרשיות,

ובכך מחברים אותי בחזרהאל התורה הקדושה.

אשרי! אשרי!"

Page 4: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

ליבאי באורייתא I נושא מן הפרשה

פירושם של גדולי הדורות - הנה דוד המלך לי בנים שמעו "לכו יב(: לד, )תהלים אומר עליו השלום

יראת ה' אלמדכם", וידוע הפירוש שפירשו גדולי הדורות

בזה, )הובא בהרבה ספרים, ומתאמרא מפי כמה צדיקים.

בשם שמועה, ערך יועץ פלא סה, דרוש לעיתים בינה

קדמונים, ישמח משה פרשת דברים ד"ה ועוד נראה לפרש,

ופרשת ראה בהפטרה, בשם רבי שמעלקא מניקלשבורג,

כתב סופר פרשת וירא, אלשיך הק', רבי בונם מפרשיסחא,

שאמר מה צ"ב דלכאורה קדושים(, פרשת שיק מהר"ם

בעת דהנה הכוונה, אלא "בואו", למימר ליה דהוי "לכו",

עסוק הכנסת, ובית המדרש בית בתוך האדם שנמצא

עבודת בעניני נתונים וליבו וראשו ותפילה בתורה הוא

די, אלא העיקר הוא שאחרי צאתו מבית ה', אך זאת לא

עליו שישאר לי", "שמעו אז גם בנים", "לכו כשיהיה ה',

רושם של קדושה תורה ויראה בכל עניניו ועסקיו, וקדושה

ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא.

בנין על זה פסוק חרוט היה מדוע מרגלא שהיה ומובא - לובלין? חכמי ישיבת הנ"ל, פירוש זצ"ל שפירא מאיר רבי דהגאון בפומיה

נאומים(, ח"ב, דעת אמרי בס' )הובא מדרשותיו ובאחת

אף הוסיף ואמר כדברים האלה: על חזית הבנין של ישיבת

זהב את הפסוק: )בפולין(, חרטתי באותיות חכמי לובלין

"לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם". הלשון "לכו" ולא

למוסדות ישיבה שבין המאבחן הקו על מצביע "בואו",

חינוך אחרים, למשל אוניברסיטה, כי בישיבה שלומדים בה

כבר עוזבים "לכו", אפילו כשהתלמידים אז אפילו תורה,

את הישיבה, גם אז "שמעו לי". ומדוע? - מפני "כי יראת

ה' אלמדכם", ע"כ.

ובכך יש לפרש את דברי הכתוב )תהלים יט י( "יראת ה'

טהורה עומדת לעד", דאם כשנמצא האדם בד' אמות של

תורה ותפילה, מכניס בקרבו "יראת ה' טהורה", אז "עומדת

לעד", אף אחר היציאה לרשות הרבים.

"שתולים בבית ה'" - על דרך פירוש זה, שמעתי על לפרש שליט"א, הלוי השבט בעל מרן מו"ר מכק"ז

בחצרות ה' בבית "שתולים יד( צב )תהלים הכתוב דברי

א' יפריחו", דאם בעת שנמצאים בבית ה' ועוסקים בתורה

ויונקים שמחוברים "שתולים", של באופן הוא ובתפילה,

המה את חיותם מבית ה', אז "בחצרות א'", כשיצאו לרשות

לשם "יפריחו" כן גם הזה, עולם בענייני לעסוק הרבים

ולתפארת, שהכל יהיה למען כבודו יתברך.

מובא זה דרך ועל - דברים" עמכם "קחו על לפרש ומהקאצקער מפרשיסחא בונם ר' הרבי בשם

הפסוק )דברים ה כו( "לך אמור להם שובו לכם לאהליכם",

דבמעמד הר סיני באו כלל ישראל לדרגות נשגבות, אמר

הקב"ה למשה: "לך אמור להם", שאין די בזה להתעלות רק

הלפידים, ואת הקולות את ושומעים רואים כאשר עתה

להתרומם שם גם ותמשיכו לאהליכם", לכם "שובו אלא

זה על לפרש מתאמרא, חיים החפץ ובשם ולהתעלות.

הדרך את הפסוק )הושע יד, ג( "קחו עמכם דברים ושובו

אל ה'", שיש לקחת את דברי התורה והתפילה, גם כשאין

עסוקים בהם.

"אחר כך ילך לעסקיו" - על פי הדברים האלה אפשר לבאר בטוב טעם מה שרואים אנו בטור ובשולחן

קנו( סימן )או"ח ומתן" משא "סדר את שמביאים ערוך

אחר הלכות בית הכנסת, שאחר שהיה האדם בבית הכנסת

המדרש לבית חיל אל מחיל הלך ושוב כהוגן, והתפלל

להגות באמרת א' צרופה, )כדברי המחבר סימן קנה(, "אחר

סימן בריש ערוך והשולחן הטור )לשון לעסקיו" ילך כך

את וימשיך לעסקיו ילך ותפילה, תורה שינק אחר קנו(,

האוירא דבי מדרשא לתוך עסקי החולין שלו.

משל נאה מבעלי המוסר - משל נאה מצאנו הדבר למה משל לענייננו. לשייכו ונוכל המוסר, מבעלי

דומה, לאדם מן העיר שנזדמן ליער בתקופת טבת באמצע

החודש כשהירח בקטנותו, חושך ואפילה שוררים במקום

ומסתבך והלאה, ממנו דבר וחצי דבר רואה שאין עד

בעמקי היער ואינו מוצא דרך יציאה, והנה לפתע יש

את קט לרגע מאירים והברקים רעמים, ברקים בשמים

את יעצום השוטה אנשים: סוגי שני יש הנה כולו. היער

החכם, אולם עיניו, את הברקים שמסנוורים מרוב עיניו

אדרבא, ינצל את הרגעים המעטים הללו של אור, ויעשה

לעצמו ציוני דרך איך לצאת מהיער הסבוך, ע"כ.

הדבר הוא וכך - הולך" בחושך "והכסיל בענייננו, בעת שעוסק האדם בתורה ובתפילה, יש לו רגעים

של אור - אורה זו תורה - באפילה הגדולה, והחכם יעשה

לעצמו ציוני דרך באור זה, לדעת את הדרך ילך בה בתוך

עולם הזה החשוך, וכמאמר חז"ל )תמיד לב.( "איזהו חכם

הרואה את הנולד", שחושב על העתיד להיות אחר שיצא

מבית המדרש. ובזה יש לפרש את דברי הכתוב )קהלת ב,

הולך", שהחכם והכסיל בחושך עיניו בראשו "החכם יד(:

עיניו בראשו לנצל את רגעי האורה להכיר את הדרך הנכון,

אבל הכסיל נשאר לילך בחושך ואפילה.

דברי ה"נועם אלימלך" בפרשתן - ורעיון הרבי הרה"ק של קדשו דברי על להלביש נוכל זה יקר

זי"ע, על דברי רש"י הנ"ל "להזהיר ר' אלימלך מליזנעסק

האדם, כל "להיות דבריו: ואלו הקטנים", על גדולים

בשעה שעוסק בתורה או בתפילה או באיזה דבר קדושה,

וכו', אבל אחר התפילה או עסק אז הוא בגדלות המוחין

הקדושה ההוא נופל לקטנות המוחין בהילוכו בהבלי הזמן,

להיות צריך אדם כי השלימה, העבודה תכלית אינו וזה

צריך לזה אחד, רגע הפסק בלי ובטהרה בקדושה תמיד

יתברך בה' מחשבתו הגדלות בעת כך כל עצמו לקשר

וזה ממנה, שילך אף קשורה מחשבתו שיהיה הוא, ברוך

להזהיר גדולים, פירוש - בשעה שהם בגדלות, על הקטנים,

ממש ודבריו בקטנות". שיהיו אף בקדושתם שישארו

מכוונים לדברים האמורים מפי גדולים וצדיקים.

"לכו בנים שמעו לי"בפרשתן: "ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו".

ופירש"י: "אמור אל הכהנים - אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים".דבר בעתו מה טוב - לעת הזאת שזכו הקהילות הקדושות, ע"י העוסקים בצרכי ציבור באמונה, לשכון לבטח בנחלתם – נחלת ה', אמרנו להביא בזה דברים נחמדים ויקרים, מפי

ספרים וסופרים, בענין השפעתם של בתי כנסיות ובתי מדרשות על כל מהלך סדר יומו של האיש הירא והחרד, אף כשנמצא הוא רחוק מארבע אמות של תורה ותפילה.

ביהמ"ד וכולל אברכים דחסידי באבובבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

רח' רשב"י - רבי פנחס בן יאיר אלעד

ישראל אשר בך אתפארלכבוד ולעונג עלינו להביע הכרת טובה מרובה, לשבח ולהודות לההוא גברא רבא

ויקירא, מקים עולה של תורה, לו נאה ולו יאה, דלתו פתוחה לכל פונה בסבר פנים

יפות, ידידנו הדגול והחשוב, ה"ה

הרב ישראל פרוש שליט"אסגן ראש העיריה ויו"ר וועדת ההקצאות

בן ידידנו הרה"ח ר' מאיר פרוש שליט"א

לרגל הקצאת שטח לקהילתנו הק'זכות הקמת בתי תורה ותפילה בעירנו יעמוד לך ולעומדים לימינך, ובראשם

הרב ישי קליין שליט"אבבני, חיי אריכי ומזוני רוויחי, מתוך נחת שמחה והרחבת הדעת, ונזכה בקרוב להשלים

בית המקדש הגדול בביאת משיח צדקנו, אמן

המברכים מקרב לב

הגבאים וועד קרן הבנין

ונתנו ידידים זמירותלידידנו הנכבד, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, העוסק

בצרכי ציבור באמונה שמו מפארים לתהילה, העושה ופועל

במסירות לכל קדשי בית סערט ויז'ניץ,

הרב ישראל פרוש הי"ו סגן ראש העיריה

לרגל השלמת הליך הקצאת הקרקע עבור ישיבתנו הק'ברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה, ומעומק לבנו פנימה, כוס של ברכה נרימה, יצו ד' אתו את הברכה

שבכל אשר יפנה יראה ברכה והצלחה ויזכה להמשיך ולפעול למען מוסדות התורה, להגדיל תורה

ולהאדירה, מתוך שפע ברכה והצלחה.

ברגשי כבוד, ב/הנהלת המוסדותיחזקאל מרמורשטיין

מנכ"ל

מרכז מוסדות נדבורנה בארה"קבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

קרית נדבורנה, בני – ברק

מתוך רגשי כבוד הוקרה והערכה רבים, נשגר בזאת מלוא הטנא ברכות מאליפות, קדם

הני שלוחי דרבנן הפועלים רבות ונצורות למען מוסדות התורה בכלל ולמען מוסדותינו

בפרט בכל עת ובכל שעה

ה"ה ראש העיריה

הרב יצחק עידן שליט"א ולעומד על ימינו

הרב ישראל פרוש הי"וסגרה"ע

ולעוזרו הרב ישי קליין הי"ו

על עזרתם הרבה בהשגת השטח לישיבה קטנה 'תכלת מרדכי' שע"י מוסדותינו הקד'.

תפילותינו לשוכן מעונה שתזכו להרבות פעלים, עוד רבות בשנים להאדרת תורה וחסד ולהרבות

כבוד שמים מתוך שלוות הנפש והצלחה וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיכם

בברכה נאמנה

הרב מאיר לוין

Page 5: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

תקנות בית הכנסת "אלט-נוי-שול" בפראגטבלה נראית בה תיעודית, תמונה התגלגלה המערכת שולחן אל

בית של האחורי הקיר על לימינו עד התלויה עתיקה ממוסגרת

תקנות רשומות גביה ועל בפראג, אשר ה"אלט-נוי-שול" הכנסת

בית הכנסת.

ויצירות עבודות למס' הגענו אלו, תקנות פענוח עבודת במהלך

לנושאים גם ובתוספת הבהרת הרקע לתוכנן כמו בכך, העוסקות

ההלכתיים הנזכרים בהן. במאמרנו הנוכחי נשתמש בגרסת הפענוח

זיכרמן, אך בשונה מהם, וצ. גבריהו י. פרי עבודתם של החוקרים

להבנת הדברים. ורק את ראשי התיבות ההכרחיים אך אנו נפתח

כמו"כ הוספנו ניקוד ופיסוק בתוך הדברים למען ירוץ בהם הקורא.

כן ניגע בקצירת האומר בחלק מהערותיהם העוסקות בפן ההיסטורי

ובמנהגי התקופה, ואף נטעם על קצה המזלג מן ההערות התורניות

המחכימות פרי עבודתו של הרב שמעון הירשלער שליט"א אשר

ראו אור בקובץ "קול התורה" י"ח, תשרי תשמ"ח, אנגליה.

מתברר כי תקנות אלו נרשמו בשנת תקמ"ה, ובעיון קל בין שורותיהן

נפגוש התייחסות מפורטת להנהגות התפילה, לכיבודים ולמחירם,

כמו"כ להחזקת בית הכנסת ובעיקר בעניין התאורה. רוב התקנות

זי"ע, והשאר עפ"י הוראת רבני נמסרו בשמו של המהר"ל מפראג

העיר האחרים וכן עפ"י מנהגים.

אלה תקנות ישנות מהאר"י1 שבחבורה רבינו הגדול המפורסם מהר"ל ז"צ"ל" מפראג

]אלט-נוי-שול2[, ושם וקצת מנהגים דבה"כ ראשונה דמתקריא אנ"ש

מברוך התפלה, בשעת כלל שיחה שום ידבר שלא גדולות אזהרות

שאמר עד לאחר שמונה עשרה:

א. בשבת וי"ט לא לכבד פנוי3 , יהיה מה שיהיה, בשום מצוה, יהיה מי שיהיה, ומכ"ש לעלות ]ל[ס"ת, חוץ חתן ובר מצוה:

ב. בשבת וי"ט העולה לס"ת במקום שלישי, יהא דוקא4 איש מורנו, זקנים אבל חבר, איש להיות/לעלות[ ]צריך צ"ל שמיני עד ומרביעי

תמימים מאנשי ישרים אינם בכלל. ואחרון ומפטיר צריכין דוקא חבר,

אבל חתן ובר מצוה אינם בכלל5:

ג. תיקון ישן מהגאון מהר"ל הנ"ל מהחיובים כסדר הזה6: החתן ביום חתונתו או בשבת לאחר חתונתו, דהיינו אם הוא בחור או אפילו אלמן

שנשא בתולה, וכן דבר מצוה, והחתן בשבת שמזמרים אותו7 בשבת

ביניהם, גורל ויטילו שניהם, לעלות אפשר לא ואם חתונתו, שלפני

ואח"כ שושבינים, ואח"כ הסנדק, ואח"כ המוהל, ואח"כ בעל היולדת,

ואח"כ היארצייט:

לשני הגבאי יתן החתונה שביום הנ"ל, מהר"ל מהגאון תקנה ד. שושבינים היגן ]או סיגן או מיגן8[ במ' גראשין - ארבעים ולא יוסיף:

ה. ת"י ]תיקון ישן[ מהגאון מהר"ל, אם יש סך הנדן מהחתן לערך אלף

זהובים, אז צריך החתן ליתן למצות גלילה9 אחד זהב הגר שפעציע10,

ואם ימעט נדן החתן מהערך הנ"ל, יש ביכולת הגבאי לעשות כרצונו,

נתן לא עכב, רק ואם לא יתן להגבאי קודם שבת, אבל מעות הזאת

ליתן והמחלוקת הכל שוין ומפני הבושה ליתן משכון להגבאי, צריך

המשכון הזה, עשיר ודל:

בשביל ליתן הברית בעל מחויב מילה, ברית יהיה בחול אם וי"ו. המצות יו"ד ]עשרה[ צל' ]צלמים11[, וגלילה לית בכלל, ובאם יש מוסף

יתן י"ב צל':

וי"ט ותקיעת שופר, לא לכבד כלל נוראים[ ]ימים י"נ ז. מכל תפלות לשום ב'ב' ]בעל בית[, רק מאותם ב'ב' ההולכים בבה"כ אנ"ש ]אלט-

נוי-שול[, גם תיקן א'ב'ד' ור"מ דקהילתנו מו"ה יחזקאל לנדא סג"ל12

שהמתפללים בימי]ם[ נוראים לא יתפללו עם משוררים כלל:

ח. ביום העשירי של אחר תשעה באב, לומר בבקר שיר היחוד ושיר היום ותהלים מאתמול, מתשעה באב:

השמש שקרא קודם בבקר עולם אדון להתחיל להחזן אסור ט. דמתא, וגמר בחזירתו לפני בה"כ אנ"ש, גם לעת מנחת ערב, אבל אם

השמש שקרא יש תמיד בבה"כ אנ"ש, צריך החזן להמתין להתחיל עד

שהשמש שקרא יגיע למקומו, וקרא להחזן להתחיל:

מי יהיה לאבל, שאסור אנ"ש, בבה"כ ישן מנהג וגמרו נמנו יו"ד. שיהיה, לעבור להתפלל מעריב דר"ח13 וע"ש ]וערב שבת[ וי"ט כלל:

בשבת לאחר ההפטרה קודם אב הרחמים צריך החזן להזכיר י"א. נשמות קדושים הנרשמים במימרא בוך:

דשחרית בפייט דפסח שהשירה14 אנ"ש, בבה"כ ישן מנהג י"ב. ועשרת הדברות דשבועות בפייט, אין להחזן לומר בהשירה שום ניגון

וכל ובז' דפסח בשירה דס"ת, כשיגיע לאז ישיר אז הוא שותק כלל,

הצבור קורין בקול רם מאז ישיר עד גמירא, ואח"כ מתחיל הקורא לבד

מאז ישיר עד גמירא15:

צריך דרום, בצד שיש הפמוטא אותה אנ"ש, בבה"כ מנהג י"ג. להדליק החצי כל יום ב' וה', ואם יש ברית מילה וביום שאין אומרים

וגם הפמוטא וגם בי"ט בשחרית קודם נשמת16. ידליקו כולה, תחנה

שיש לפני א"ה ]ארון הקודש[ להדליק כולה בי"ט בשחרית וגם בפורים

זו דבה"כ פתח לפני שיש הפמוטא ואותה רבה17[. ]והושענא וה"ר

לפנים, אפילו עני שבעני אם יש לו ברית מילה מחויב להדליק כולה.

הדלקה ע"כ ז"ל, אלי' של נר נקראת מילה דברית הפמוטא ואותה

עושה מצוה:

היום באותו רק להדליק אין העלמאמר19, בתוך הלייכטער18 י"ד. שנוטלים ב' ס"ת, וגם בפורים בערבית ע"ש ]על שום[ ליהודים היתה

אורה:

ט"ו. מח"ה ]מחול המועד[ דסוכות עד פורים, צריך לברך על הטלית לאחר שיר היחוד20, מפורים ואילך צ"ל ]צריך לברך[ קודם שיר היחוד:

ט"ז. כל בתי כנסיות ]שבעיר פראג[ צריכין להמתין על בה"כ זו בת"ב על ציונים21 ותקיעת שופר וקריאת מגילה, וכן בהסליחות קודם ר"ה.

התחלה על להמתין שבת[ ]מוצאי מ"ש ובליל בשבת לברכו ומכ"ש

בבה"כ אנ"ש:

י"ז. ערובי חצירות ערב פסח נעשה בבה"כ אנ"ש22 ע"י מרא דאתרא, שו"ה ]מורה מ"ש - ב"ד מרבני חד ע"י נעשה שם, אינו[ ]ואם וא"א

)שאלות והוראות([ להוציא כל הקהילה:

י"ח. תיקון מהגאון מו"ה דוד אפנהיים23 א'ב'ד' ור"מ דקהלתינו ז"ל, ביום ט' באב שלא לפתוח פתחי דבי כנישתא עד שעה וי"ו, ולהאריך

להקל שלא כדי היום24 בחצי דבה"כ יציאה ולכוין דקינות בניגוני

במלאכתן וכיוצא בהן:

י"ט. השמש הקבוע בבה"כ זו ישגיח על הי"צ ]היאר צייט[ מקדושים בשבילם קדיש לומר כדי בטאפעל25, שנרשמים המה בארץ אשר

ולהדליק נרות לנשמותיהם בג"ע, זכותם יעמוד לנו אמן:

דס"ת הקדש בגדי מהפכין26 באב[ ]ט' ט"ב יום זו, בה"כ מנהג ך. מפנים לחוץ בפשתי שחור זכר בית מקדשינו. וביום ט"ב יהיה בשבת,

ערב ולעת בבגד סמוט שחור אז מלבישין הס"ת א', ליום נדחה ואז

יש פרכת לבן לפני ארון הקדש דבה"כ ]אב[ יו"ד מנחם הנוטה ליום

זו. כן מנהג:

ך"א. לשבעה הקרואים דחוץ, לא יקובל יותר מח"י אנשים, וסימנך וחי בהם כתיב:

זו בכל ער"ח בשומרים לבקר לומר קודם עקדה ך"ב. מנהג בבה"כ אנא אלקי אברהם - סליחות מו"ה אברהם קרא27 ז'צ'ל':

*******אלו התקנות ע"ש כ"ב אותיות אלפא ביתא תקנם, כ'ב' תקנות קימו

וקבלו עלינו ועל זרענו בבה"כ אנ"ש וכל בתי כנסיות פה פראג: אשרי

י"פ"י"ת מ"ה בשנת נתחדש בה. יחזיק אדם ובן זאת יעשה א"נ"ש

]תקמ"ה[ ומה נעמת לפ"ק, ונתחדש פעם שני ע"י הנעלה כה' אלי' בן

הישיש הנעלה כה' מאיר כ"ץ קארפעלעס, נין ונכד הגאון מו"ה נפתלי

הכהן א'ב'ד' ור"ם דק"ק גלותא רבתא28 ומגזע מהר"ל ומגזע מהרש"ל

ז"ל, ועתה נתחדש פעם שלישית ע"י האלופים הגבאים ומגזע רש"י

דבהכ' א"נ ]אלט-נוישול[ בשנת ש"ש"ן ]תר"נ[ ויקר לפ"ק.

כה' הנעלה טהארש, סג"ל שמואל רבי?[ ]בן ר' איצק מו"ה האלוף

שמחה ר' וואלף שולהאף, הנעלה כה' זיסקינד נייערן.

עתיקא קדישא I מבט אל הנהגות קהילת פראג העתיקה

היא בגרמנית שמשמעותו "ליווא", יהודה רבי כונה המהר"ל .1

לפירושו קרא המהר"ל כן שבחבורה. אר"י הביטוי ומכאן אריה,

על רש"י עה"ת בשם "גור אריה", ואף על מצבת קבורתו מצוירת

דמות אריה.

ההסבר כי הטוענים ויש הישן-חדש", הכנסת "בית ביידיש: .2

לשם זה הוא: "על תנאי - שול", כלומר שהוקם על תנאי שבבוא

חול לתשמישי בשטחו להשתמש יוכלו ואז יועלה ארצה הגואל

ולא ידרשו להלכת "מעלין בקודש", אמנם נראה כי ראשי התיבות

אנ"ש באות א' מוכיחים שלא כדעה זו, שא"כ צ"ל ענ"ש באות ע'.

3. ע' שו"ע או"ח סי' נא סעי' ד.

4. ע' שו"ע או"ח סי' קלו סעי' א.

5. מנוסח התקנה משמע שיש עדיפות לעליות האחרון והמפטיר

יותר מז' קרואים הראשונים, דבהם הקילו בזקנים תמימים שאינם

לאחרון לעלות מצוה ולבר לחתן דהתיר ומה חבר. תואר בעלי

ומפטיר בלי תואר חבר, היינו דגודל חיובם נותן להם חשיבות.

6. ע' אלי' רבה או"ח סי' קלו סעי' סא בא"ד שם וזל"ק: "בקדימת

פראג, פה ליווא מוהר"א שתיקן בתקנות כתבתי ובא"ז חיובים

החתונה, אחר בשבת או חתונתו ביום חתן ראשון סדרן: ראיתי

הסנדק, ואח"כ שושבינים, שני ואח"כ מצוה, בר הנער ואח"כ

וע"ש היארצייט", ואח"כ היולדת, בעל ואח"כ המוהל, ואח"כ

שמפלפל בזה.

7. זוהי התייחסות למנהג עתיק לשיר לחתן בין לפני עלותו לתורה

את לשיר המנהג נתקבל האשכנזים אצל כאשר לאחמ"כ, ובין

פיוט "אחד יחיד ומיוחד ק-ל".

האות אך תיקון, על ומורה שונה באופן כתובה ה' האות .8

נטען התורה" "קול בקובץ המעתיקים. מעיני נעלמה המקורית

כי צ"ל "סגן", אולם אחרים טוענים כי דוחק הוא לומר שמעניקים

לשושבינים את תפקיד סגן הגבאי. הצעות הסבר נוספות: "סיגן"

בבתי הנהוג כפי עליה, כרטיס היא בלטינית משמעותה אשר

כלומר "מיגן", היא המילה נוספת הצעה ועפ"י שונים, כנסת

"ויעזור שהיא מההתחלה העליות כל את יקבלו שהשושבינים

ויגן".

בדמים גלילה לקנות שרגילים א סעי' קמז סי' או"ח שו"ע ע' .9

יקרים.

כנראה לועזית, מילה היא ו"שפעציע" הונגריה, היא "הגר" .10

היא המשפט ומשמעות ערך". "שווה שפירושה לטינית,

שהתשלום של החתן לגלילה )אם הנדוניה היתה של אלף זהובים(,

היתה תקופה באותה ההונגרית. הזהב למטבע ערך שווה הוא

הדומיננטית הכלכלית המעצמה האוסטרו-הונגרית הממלכה

באירופה, ולכן השתמשו במטבע שלה לקביעת מחיר.

11. מטבע אוסטרו-הונגרית, ובעוד שהגויים כותבים את מילה זו

בשלמותה ומסיימים את מילת צל' באות ב', ובכך משמעות שם

המטבע היא כפי שהם מכנים את ה"שתי וערב", שזהו גם הציור

שעל גבה, הרי שהיהודים מסיימים זאת באות ם', כך שמתקבלת

המשמעות של "צלם", כלומר כינוי שלילי שמשמעותו ע"ז, ואף

זאת אך ורק בע"פ, בכדי שאילו יאשימו אותם הגויים בביזוי דתם,

יטענו כי זהו קיצור מן הכינוי הנכרי.

12. ה"נודע ביהודה".

משמע רבה ובאלי' כנה"ג בשם כבמהרש"א רבים בספרים .13

דהתיר, נראה הגר"א בשם אדם בחיי להמובא ואפי' להיתר,

רבוותא הני שכל ולפלא להדיא, כ"כ ובפמ"ג במשנ"ב, והעתיקו

לא הזכירו הך מנהג קדום מק"ק פראג דגם מעריב אינו מתפלל.

14. "אז ישיר".

15. ע' אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות בשם ר' סעדיה גאון

מנהג כעין זה, אבל לא כל השירה, רק על פסוקים מיוחדים, עיי"ש.

16. ע' שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ה דנר של ביהכנ"ס לא חשיב של

בטלה אפי' ביום, שנא' "באורים כבדו ה'", עיי"ש בנו"כ.

17. ע' שו"ע או"ח סי' תרסד דבהוש"ר נוהגים כמו ביו"ט ומרבים

קצת בנרות כמו ביוה"כ, ועיי"ש בבהגר"א דיש בו ב' בחינות, כמו

יוה"כ וגם כמו יו"ט.

18. "לייכטער" ביידיש ובגרמנית היא מנורה, כנראה תלויה באוויר

ומודלקת בשמן, להבדיל בינה לבין פמוט לנרות.

אלממר, נקראת ביהכנ"ס היכל באמצע העומדת הבימה .19

ומקור מילה זו בשפה הערבית.

20. דזמן ברכת ציצית הוא משיכיר ובדיעבד מעלות השחר, ולכן

בחורף איחרו את זמן ברכתה, ולעומת זאת בקיץ אין סיבה לאחר,

והקדימוהו מטעם תדיר.

והמהרי"ל "ציונים", מכונות "ציון" במילה הפותחות הקינות .21

כבר השתמש בלשון זה, כמופיע בספר מהרי"ל - מנהגים": "וכל

העם מרבים ציונים".

סי' או"ח שע"ת וע' בפראג, יותר החשוב ביה"כ שהיה כיון .22

שסו שכן עמא דבר לתלותה בביהכנ"ס העיקרית שבעיר שכל בני

העיר שייכים לה.

הגרשוני". ה"עבודת בעל של תלמידו והיה בוורמייזא נולד .23

ושם שצ"ו בשנת ונפטר בפראג ואח"כ ניקלשבורג ברבנות כיהן

מנו"כ.

24. ע' שו"ע או"ח סי' תקנט ס"ג הג"ה שם.

25. "טאפעל" בגרמנית וביידיש הוא לוח או טבלת זיכרון.

26. ע' כלבו ה' ת"ב והופכין המפה עיי"ש.

27. ר' אברהם קרא מפראג - "אדם גדול ומופלג בתורה, וחיבר

והעמיד מופלאות, בהגהות או"ח טור והגיה רש"י, על ביאור

תלמידים הרבה, והיה בקיא בכל שבע חכמות, והיה ראש ישיבה

ע"ג כ"כ לפ"ק", ש"ג בשנת האלקים אל ועלה פראג, פה ואב"ד

מצבת קבורתו.

Gross-Glogau .28 עיר במערב פולין על גדות הנהר אודר.

תשוח"ח

לבית חב"ד - פראג

על הסיוע בחפץ לב

Page 6: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

פלאות עדותיךפניני אמרים I רסיסי אורה בעניין קדושת בית הכנסת שאלה מן הפרשה

לוקט ונערך ע"י הרה"ג ר' יעקב שלמה שיינברגר שליט"א בעמח"ס "נחמד למראה"

לפאר ולרומם בית אלוקינוכבוד בית הכנסת

נוהגים בהם כבודאותן. ומרבצין ומכבדים כבוד בהם נוהגין מדרשות ובתי כנסיות בתי

ונוהגין כל ישראל בספרד ובמערב בשנער ובארץ הצבי להדליק עששיות

בבתי כנסיות.

)רמב"ם הל' תפילה - פי"א ה"ה(

לפאר ולרומם בית אלוקינואמר ישעיה הנביא לגבי בית המקדש: "לפאר מקום מקדשי, ומקום רגלי

אכבד" )ישעי' ס, יג(. ודרשו ז"ל )מגילה כט.(: "ואהי להם מקדש מעט" -

שבית הכנסת נקרא מקדש מעט. לכן צריך לכבד ולרבץ ולהסיר ממנו כל

עפר ולכלוך וכיוצא, כדרך שמכבדים בתי המלכים, ואמר בספר חסידים

ספר שבו הארון מקום את מכבד שהיה רש"י של זקנו על קכח( )סי'

תורה, בזקנו.

)ראשית חכמה - שער היראה פט"ו(

אדמת קודש היאמסופר על רב אחד ששבת פעם בעיר ראוונא, ובהתפללו בבית הכנסת

של העיר, הבחין שאין שם רצפה כראוי לכבודו של בית הכנסת. במוצאי

שב"ק קרא אסיפה לביהכ"נ ואמר להם: אנו מחכים בכל יום לביאת משיח

צדקנו, והוא יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, שואל אני אתכם - המשיך

הרב - איך אתם חושבים, באיזה אופן נלך כולנו יחד לארץ הקדושה? -

ושתקו כולם.

)מגילה חז"ל לכם: אמרו רבותי מה שאומר נא האזינו הרב: להם אמר

כט.( עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל,

א"כ בעת ביאת המשיח וקיבוץ גלויותינו יתקבצו בכל עיר ועיר כל אנשי

המקום בתוככי בתי הכנסיות ובתי המדרשות, ומשם יגביהו עוף לשכון

כבוד בארץ ישראל.

אותה כשיגביהו רצפה, לו ואין הואיל זו, שבעיירה הכנסת בית אבל

לארץ תגיעו לא וח"ו הארץ, על למטה כולכם תשארו באוויר, למעלה

ובאותה והמחכימים, הנבונים דבריו לשמוע כולם נשתוממו ישראל...

לילה החליטו לעשות רצפה כראוי לבית מקדש מעט.

)בחכמה אמרתי(

מחיית עמלק - ע"י שיפוץ ביהכ"נמחיית קודם נעשה חדש, וביהמ"ד הכנסת בית מסיידים או כשבונים

עמלק באותו מקום, דתיכף אחר מחיית עמלק באה קדושת המקום, כמו

עמלק מחיית וכו', בכניסתן נצטוו מצוות ג' כ:(: )סנהדרין ז"ל שאמרו

מקדושת המדבר העיר בני פרק רז"ל קבעו ולכן ביהמ"ק, בנין ואח"כ

ביהכ"נ וביהמ"ד במס' מגילה, כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע - תרוממנה

קרנות צדיק.

)צדקת הצדיק )רבי צדוק הכהן מלובלין( אות קעו(

מה נורא המקום הזהלהתפלל והלך אחת, לעיר שבא זצ"ל, הפרדס בעל הגה"ק על מסופר

העזובה את לראות נדהם לשם משהגיע שבעיר, הגדול המדרש בבית

הנוראה שהבית מקדש מעט שרוי בה, הקירות מטים ליפול, התקרה כולה

נקבים נקבים, וגשם דולף בכל עבר, חורבה ממש. מן הסתם - הרהר בלבו

בצער - בעלי הבתים מסכנים, עניים ואביונים הם, ואין לאל ידם לדאוג

בתי לתימהונו ראה העיר, ברחובות כשעבר מכן לאחר הבית. לתיקון

יהודים רחבי מידות ומפוארים במאוד.

לעת ערב, בין מנחה למעריב, נשא הרב דרשה בבית המדרש וזעק: "מה

בניין היהודים ברובע ורואה זו, לעיר בא כשאדם - הזה" המקום נורא

שהוא כחורבה, הרי הוא תוהה, האיך זה מניחים אותו בעליו בעזובה כזו?

והתשובה על כך גלויה וברורה מראש: "אין זה כי אם בית אלוקים". ודאי

מקום קדוש הוא, בית הכנסת ובית המדרש, שכן אילו היה זה בית פרטי,

רכושו של אחד מבעלי הבתים דכאן, וודאי היה נראה כארמון מלכים...

)אמרות חכמה(

איסור שיחה בטילהאין משיחין בו

שנינו בגמ': תנו רבנן, בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות

תפילה )הל' הרמב"ם ביארו - ראש קלות היא ומה כח.(. )מגילה ראש

פי"א ה"ו(: "כגון שחוק והיתול שיחה בטילה", עכ"ל.

)פי' הרמב"ם מדברי מפורש יוצא זה גם - בטילה" "שיחה היא ומה

בו אין אשר הנמאס "הדיבור שהוא מי"ז(, פ"א אבות למס' המשניות

תועלת לאדם בנפשו, ולא עבירה ומרי, כרוב סיפור ההמון במה שאירע

ומה שהיה ומה הם מנהגי מלך פלוני בהיכלו ואיך היתה סיבת פלוני, ואלו

קוראים אותם החכמים שיחה בטילה".

)מקדש מעט - להגה"צ ר"נ גשטטנר זצ"ל(

ומקדשי תיראו"ומקדשי של עשה מצות מקיים כראוי, וביהמ"ד ביהכ"נ בכבוד הנזהר

תיראו" )ויקרא יט, ל(.

)ר"ח - שער היראה פט"ו(

סגולת המקוםהקב"ה מצוי בו

אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק, מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת,

שנאמר אלוקים ניצב בעדת אל.

)ברכות ו.(

מקדש מעטבתי אלו יצחק רבי אמר טז(, יא, )יחזקאל מעט" למקדש להם "ואהי

כנסיות ובתי מדרשות שבבבל.

)מגילה כט.(

ויקשב ה' וישמע"ואהי להם למקדש מעט" )יחזקאל יא, טז(, השי"ת מבטיח לישראל שאף

"כי הרחקתים בגויים, אף על פי כן לא עזבתים, אלא הייתי להם למקדש

מעט בארצות אשר באו שם. כלומר, אם רחקו ממקדש ה' שהוא מקדש

גדול שם בארצו, אני אהיה להם למקדש מעט, כלומר בבתי כנסיות שהם

נועדים שם להתפלל אלי, אני עמהם ושומע קולם ומצילם מיד אויביהם

שלא יעשו בהם כלה".

)פירוש הרד"ק - שם(

מעלת יחיד בביה"כ ממנין בביתובבית אלא נשמעת אדם תפילתו של אין ו.( )ברכות ז"ל ידוע מאמרם

ואינו בעירו הכנסת בית לו שיש מי כל ח.( )שם אמרו ועוד הכנסת,

מאוד להשתדל ראוי לכן לעצמו. גלות וגורם רע שכן נקרא שם, נכנס

לבית ילך ביחיד להתפלל מוכרח אם ואפילו הכנסת. בבית להתפלל

הכנסת ויתפלל, וכל שכן שצריך להשתדל מאוד להתפלל בבית הכנסת

עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד ולא בביתו אפילו עם מנין, אם לא מחמת

אונס גדול, כי מאבד טובה הרבה.

)פלא יועץ(

וליבי ער - בבתי כנסיות"אני ישנה וליבי ער", אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, ריבונו של עולם,

אני ישנה מן המצוות - וליבי ער לגמילות חסדים, אני ישנה מן הצדקות

שמע לקריאת ער וליבי - הקרבנות מן ישנה אני לעשותן, ער וליבי -

ותפילה, אני ישנה מבית המקדש - וליבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות.

)שיר השירים רבה פ"ה(

להתבשם מקדושתומנהג היה בידי אדמור"י בעלזא, כי במוצאי יום הכיפורים, אחרי שהבדילו

על הכוס בביתם, חזרו לבית הכנסת והקיפוהו מארבע רוחותיו. החסידים

היו מפרשים מנהג זה, כי על ידי כך היו מעלים את התפילות אשר לא זכו

לעלות למרום. מספר ר' פייבל קלוגהויפט, שכאשר הביאו את המהר"א

לכורסה, מרותק כשהוא הכנסת, לבית לחייו האחרונה בשנה מבעלז

ציווה להקיף את בית הכנסת, וכאשר הגיע לפתח היציאה ביקש להעמיד

אלה לכל ופנה הקודש, ארון מול אל פניו את ולסובב הכורסה את

שהקיפו אותו ואמר: "אתם חושבים שאא"ז ואבי ז"ל חזרו לבית הכנסת

ואני אומר בכדי להעלות את התפילות שטרם הספיקו לעלות לשמים,

לכם שהם היו טרודים כל כך בקדושת היום שלא הרגישו את קדושת בית

הכנסת, ולכן נוהגים היו לחזור אל בית הכנסת בכדי להתבשם מקדושתו".

)אדמור"י בעלז, קלפהולץ(

המשך מן העמוד הקודם

ביהמ"ד "אהל משה" מאקאווארח' אבן גבירול 20 אלעד

ברכות מאליפותבשמחה רבה נשגר ברכות מאליפות להני גברי יקירי, העוסקים בצרכי ציבור באמונה

עומדים ומסייעים להצלחת מוסדותינו הק' בכל עת ועונה, ה"ה

הרב ישראל פרוש הי"וסגן ראש העיריה

הרב חיים מאיר כץ הי"וסגן ראש העיריה

הרב פנחס גרוס הי"וסגן ראש העיריה

הרב ישי קליין הי"ומנהל הלשכה

על עזרתם המרובה וסיועם למען הקצאת שטח עבור בית מדרשנויצו ה' אתם את הברכה וכה יוסיף ה' להם אלף פעמים ברוב הצלחה ונחת מכל צאצאיהם, ויהיה ה' עמם לסעדם במלאכת

הסיוע לכל פונה ולהרבות כבוד שמים בעירנו, אמן

המברכים: הגבאים רבנן ותלמידיהון

קהל חסידי סלאנים – אלעדברכות מאליפות

לידידנו הנכבד, העוסק בצרכי ציבור באמונה

הרב ישראל פרוש הי"וסגן ראש העיריה

לרגל השלמת הליך הקצאות הקרקע למגוון הקהילות בעירנו

ובתוכם הקצאת הקרקע עבור ישיבתנו הק'.

יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך, ותזכה להמשיך ולפעול למען מוסדות התורה,

החינוך והחסידות, מתוך שפע ברכה עד בלי די.

ביהמ"ד ערלוי אלעדתשית לראשם עטרת פז

התודה והברכה שגורה בזאת להני תרי צנתרי דדהבי, העוסקים בצרכי ציבור באמונה, ה"ה

הר"ר ישי קליין הי"ומראשי עסקני קהילתנו ומנהל ת"ת כתב סופר בעירנו

ואתו עמו לידידנו החשוב, איש המעש העומד לימיננו בכל עת, ה"ה

הר"ר ישראל פרוש הי"וסגן ראש העיריה

על דאגתם המרובה ופועלם הרב למען הקצאת שטח לבית מדרשנוזכות מצוהר בתא זו תעמוד להם להתברך ברוב טוב, נחת דקדושה, והצלחה בכל מעשי ידיהם

המוקירים ומברכים

מתפללי בית המדרש

בית הכנסת

האלט-נוי

שול

בפראג

טבלת

התקנות

תלויה

בביהכנ"ס

Page 7: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

מה טובו אהליך יעקבה(. כד, )במדבר ישראל" - משכנותיך יעקב טובו אהליך "מה יש להתבונן: א. מי הם ה"אהלים" לשון ארעי, מי הם ה"משכנות"

לשון קבע? ב. על מה מרמז "יעקב" המכוון לבחינה של מדריגה

"ישראל" המכוון לבחינה של ועל מה מרמז "עקב", קטנה לשון

מדריגה גדולה, לשון "שררה"?!

על א. ענינים: שני על זה פסוק שדרשו הק' בחז"ל מצינו חז"ל עוד והוסיפו מדרשיות. ובתי כנסיות בתי מעט, מקדשי

הק' שאעפ"י שברכותיו של אותו רשע חזרו בזמן הגלות לקללה,

מ"מ הברכה של בתי כנסיות ובתי מדרשיות נשארה ברכה לנצח

בקדושה המתנהלים ישראל בתי על ב. הפסק. מבלי הצחים

ובטהרה, וכפי שמביא רש"י עה"ת: "ראה פתחיהן שאינן מכוונין

זה מול זה".

יתכן לפרש, רישא דקרא "אהליך יעקב" כנגד אמנם וטהרה, בקדושה שהמה דירתם בתי

ובלשון של מדריגה קטנה, מכונים בדרך ארעי

משכנותיך דקרא סיפא חולין, בתי שהמה יען

ישראל" כנגד בתי כנסיות ובתי מדרשיות שהם

בתי התורה והתפילה הרוחניים, לכך מכונים בלשון של קבע ושל

המדריגה הגדולה "ישראל".

• • •

ובתי מדרשיות, ובתי כנסיות - בתי ישראל הכשרים ואלו אלו בלעם התבונן שכאשר כך כדי עד השכינה, להשראת מביאים

הרשע בהם - שרתה עליו שכינה )בבא בתרא ס ע"א(.

בתי יונקים ממה אלו, כנגד אלו מכוונים לומר כשתימצי ישראל את כוחם להתנהל ע"פ תורתנו הק' בכל מעשה ומעשה,

ופרט פרט בכל מסיני לנו המסורה ההלכה חוקי את להשליט

של הזידונים המים נגד בצורה כחומה לעמוד המעשה, חיי של

הזוהמא השוטפת כל חלקה טובה, ולא ליתן למשחית לבא? - הוי

אומר מבתי כנסיות ובתי מדרשיות. התפילות הקדושות הנאמרות

בלהט קודש בכלל, ובשבתות ובמועדי ישראל בפרט, התורה הק'

הנלמדת בבתי מדרשיות - בין בכוללי האברכים הלנים בעומקה

הוא ברוך לקדוש לו אין המקדש בית שחרב מיום הלכה, של

תורה בשיעורי בין בלבד, הלכה של אמות ארבע אלא בעולמו

יתום לדור שניתנה הגדולה המתנה )ותצויין ברבים, הנלמדים

דילן - ה"דף היומי", שעל ידו גם בעלי בתים מן השורה לומדים

גם את המסכתות הקשות, ואפילו את המסכתות מסדר קדשים,

מהר"ם ע"י הזכות ונתגלגלה קודמים, בדורות היה לא זה שכל

יונקים את יעקב" המה "אהליך כן, אם זיע"א(. שפירא מלובלין

יעקב" המתנגן קול "הקול והתפילה, כולם מכח קדושת התורה

בבתי מקדש אלו.

אמנם החכם ונבון לבב יבין שגם בהיפוך כן הוא, דהיינו מדריגת בתי כנסיות ובתי מדרשיות אשר המה מעון לשכינה הק', בבחינת

"ואהי להם למקדש מעט", הנה מדריגת השראת השכינה שבהם

מתנהגים הכשרים ישראל בתי כאשר יעקב", "באהליך תלויה

בהליכותיהם על פי תורתנו הק', היא השולטת בכל פינה שאתה

הזהירות בכל טוב היותר צד על המאכלים בכשרות אם פונה,

המחויבת בהם, אם בין אדם לחבירו במשא ומתן באמונה, בנקיות

שבתות של באווירה ורכילות, הרע לשון של מהרבב הדיבור

קודש ומועדי השם, א"כ יש עילוי גדול לתפילות ולדברי התורה

שנלמדים ושבוקעים בבתי כנסיות ובתי מדרשיות, ובבחינת "אור

החוזר" משפיעים שוב התורה והתפילה לרומם את "אהליך יעקב"

אל ומתקרב ומתעלה עולה ישראל ונמצא שכלל חלילה, וחוזר

השם יתברך.

• • •שני שהמה - מלכויות" ושיעבוד שבעיסה שאור מעכב "ומי כוחות: א. שאור שבעיסה - עצם כח הטומאה של הסטרא אחרא.

ב. שיעבוד מלכויות - הכולל כל הטירדות והקשיים מצד פרנסה, מצד בריאות הגוף והנפש וכו' וכו', אלו הם המעכבים. ובכן היצר

הרע רוצה להילחם ב"אהליך יעקב", רוצה להילחם ב"משכנותיך

לעכב את הקמתם, הן לרשותו, העומדים הדרכים בכל ישראל"

ואם הוקמו, אזי מנסה לקלקל את הפנימיות שלהם, את הדברים

הקדושים שבהם המביאים להשראת השכינה.

בהקמת העיכובים של מאד גדול שלב יתברך השם בחסד ידי "שיעבוד מלכויות", "משכנותיך ישראל" - עיכובים שהיו על

- ע"י היגיעה והעמל כלומר קשיים שונים הקיימים בעולם הזה

להקצות קרקעות לבנות עליהם בס"ד את "משכנותיך ישראל" על

ידי כל גווני צבאות השם יתברך, ויהי רצון שנזכה כולנו, כל קהילה

וקהילה, לברך על המוגמר ולהתקדם בזריזות להנחת אבן הפינה

ולחנוכת הבית, בקול תודה ורינה אכי"ר.

השייכים הגדולים מהמעכבים הדעת את נסיח בל אמנם יעקב" "אהליך בקדושת לפגום והמנסים שבעיסה" ל"שאור

וממילא להחליש את הקדושה הפנימית של "משכנותיך ישראל",

ודור דור בכל מתלבש שבעיסה השאור ונסיונותיו, דור ודור

את לכבות מאיימים רבים מים שטף ובדורינו אחרות, בפנים

למיניהם, הנייעס קווי והמה יעקב, באהליך היוקדת הגחלת

דתית, עיתונות קו משפחה, צבאותיה, כל על הזולה העיתונות

אודות גם מאד לעורר )ראוי וכו'. וכו' בקהילה העניינים, מרכז

העיתונות החרדית, שאין ראוי לבלות את שבתות הקודש בקריאת

דברי חולין וכו', ויש הרבה חלקים שגם מנקודת ההלכה של שטרי

הדיוטות אסורים, ואכמ"ל(.

צפיה של מלכודת הטומנים המחשבים בסרטים וכו', )ואין להורים מושג על כוחם של

הילדים וכו', וגם אסור לאדם להביא את עצמו

שסמכו מחמת התדרדרו והרבה סכנה, לכלל

שהיצר בשעה אך יכשלו, שלא עצמם על

הרדיו, ודו"ק(, האנושי, המין חולשת בכל נמצאו התגבר, הרע

אשר אפילו החדשות עצמם לוקים בניבול פה רח"ל אשר עונשו

כלפי נדבר ומה נאמר ומה ע"א(, לג )דף שבת במסכת מבואר

הנשק האטומי של היצר הרע הוא האינטרנט הארור ואשר אפילו

החסימה המעולה של "נתיב" שמסירה אותו מאבי אבות הטומאה,

מ"מ אי אפשר לה להביאו לכלל טהרה, ולא הותרה )וביתר דיוק

"דחויה"( אלא לצורך פרנסה בדלית ברירה.

• • •למשתמשים ישראל" ב"משכנותיך גדול נדבך להוסיף ראוי בסלולרי כשר ומאושר: א. בשעת התפילה בבתי כנסיות, הסלולרי

חייב למות. לא על רטט ושאר דברים. כשיצא מבית הכנסת יעשה

תחיית המתים לסלולרי. ב. בשעת הכולל, הסלולרי חייב למות.

אברך כולל שנושא עמו סלולרי חי )אפילו על רטט וכדומה( אינו

בגדר מקבל "עול תורה". וראוי לראשי הכולל לדאוג שיהיה טלפון

ציבורי וכיו"ב שיוכלו בשעת הצורך למסור הודעות לאברכי הכולל,

ועי"ז לאכוף את המתת הסלולריים בזמן לימודי הכולל.

• • •ויהי רצון שנזכה להגביר את השראת השכינה ב"אהליך יעקב" וב"משכנותיך ישראל", עד אשר בקרוב יעמוד מכון לשבתך פעלת

השם בראש הרים בב"א.

ע"י היגיעה והעמל להקצות קרקעות לבנות עליהם בס"ד את "משכנותיך ישראל" על ידי כל גווני צבאות השם יתברך

בפי ישרים I בירורי הלכה

הרה"ג ר' נתנאל ליב שליט"אר"מ בביהמ"ד חב"ד

כיוונו הנכון של בית הכנסת וכיוון התפילה

בחו"ל לכיוון א"י, ובא"י לכיוון ירושלים במסכת ברכות )ל.( איתא: "היה עומד בחו"ל יכוין כנגד א"י, שנאמר: 'והתפללו אליך דרך ארצם'. )פסוק במלכים )א' ח' מח(:

"ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם, בארץ אויביהם אשר שבו אותם, והתפללו אליך דרך ארצם, אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית

אשר בנית לשמך". ומענין שבאותו פסוק מוזכר שגם בחו"ל מכוונים לירושלים ולבית המקדש. ואכן הביא הב"י את דברי ה"ר יונה, שגם בחו"ל

צריך לכוין לירושלים. והובא להלכה בשו"ע סי' צ"ד ס"א. וביאר הפרישה )הביאו המ"ב( שהכוונה היא לכוונת הלב, כי א"א לכוין לירושלים

בדיוק כאשר נמצאים בחו"ל. וביאר המ"ב )ומקור דבריו הם בשו"ע סי' צ"ה ס"ב(: "ר"ל שיחשוב בלבו ורעיונו, כאילו הוא עומד במקדש אשר

בירושלים, במקום קודש הקדשים". וידועה תורת הבעש"ט )כש"ט סי' נ"ו(: "במקום שמחשבות של אדם, שם הוא נמצא כולו". ויש לציין:

שכוונות אלו צריכים להיות לפני שמתחיל את תפילתו, כי בשעת התפילה צריך לכוין פירוש המילות )מ"ב סי' צ"ח סק"א. ועיין גם בסי' צ'

סק"ח(. היה עומד בא"י, יכוין כנגד ירושלים , שנאמר: 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'". וכתבו התוס' והרא"ש

שם שהכי קיי"ל, וכפי מסקנת הגמ' בב"ב )כ"ה:(: "דא"ר חנינא, כגון אתון )בני בבל( דיתביתו בצפונית דא"י - אדרימו

אדרומי" )כלומר: שיתפללו לכיוון מזרחית דרומית(. וכן פסק בטור ושו"ע או"ח סי' צד.

האם הכיוון צריך להיות מדויק? כתב הלבוש שצריך לדייק בזה, וז"ל: "ודע שכל הארצות האלו שאנו שוכנים בהם )מזרח אירופה והסביבה(, כולם הם

כנגד מערבית צפונית של א"י, ואינם מכוונים במערבה של א"י ממש, לפיכך נ"ל שטוב ונכון הוא כשעושה בית הכנסת,

שיזהר שיעשו הכותל המזרחי שעושים שם הארון ומתפללין כנגדו לצד מזרחית דרומית, ואז נעמוד מכוון כנגד א"י

וירושלים ובית המקדש". )והביאוהו הט"ז מג"א שו"ע הרב וכל הפוסקים, וכלשון המ"ב )סקי"א(: "הסכימו כולם לדברי

הלבוש". ודלא כהלחם חמודות שרצה ליישב מנהג העולם שעושים במזרח(.

מהו הכיוון המדויק בעיר אלעד? ע"פ המבואר עד עתה, יוצא: א. שצריך להתפלל לכיוון ירושלים. ב. שע"פ דברי הלבוש צריך להיות מדויק. ולאחר בירור

הדבר נמצא, שירושלים איננה מזרחית לאלעד, אלא מזרחית דרומית. )העומד כאשר פניו למזרח, צריך לפנות בזוית של

48 מעלות ימינה לכיוון דרום, בכדי שיהיה מכוון בדיוק נגד ירושלים. וזהו מעט יותר מהחצי שבין מזרח לדרום, שהרי

בין מזרח לדרום ישנם 90 מעלות, וחצי הוא 45(.

הדרך שמודדים בפועל: הלבוש האריך בחשבון ארוך איך לדעת מהו הכיוון של א"י ע"פ מקום עמידת השמש, אך היום

וגם ללא מצפן, ע"פ החשבון שעשה )ולענייננו דרום מזרח(. בעזרת מצפן מדויק אפשר למצוא את הכיוון המדויק.

הלבוש יוצא, שבשבוע הקרוב ]מיקום השמש נע ומשתנה במשך כל השנה, ולכן מה שנאמר פה נכון רק בשבוע זה. )אך לאחר שנודע

הכיוון המדויק, הוא ודאי לא משתנה[, )ג' - י' אייר תשע"א( המקום שבו תעמוד השמש בשעה 11:45 זהו הכיוון המדויק שאליו

צריך לפנות בתפילה כל השנה.

בשעת הדחקראוי לציין, שלמרות שכל הפוסקים הסכימו עם הלבוש כנ"ל שצריך לכוין את הזווית המדוייקת, הנה ההנהגה בפועל

וכן בדורות הקודמים לא הייתה להקפיד על זה, וכמ"ש בלחם חמודות כנ"ל, ולכן כתב החת"ס )שו"ת או"ח סי' יט(

פסק הגרש"ז אוייערבאך )הליכות שלמה פי"ט אות ד'( שבשעת הדחק, כגון שעי"ז מרוויחים יותר מקומות בביהכנ"ס,

או כאשר ישנם קשיי תכנון וכדו', אפשר להטות מעט את זווית ביהכנ"ס. )ובלבד שלא יהיה במזרח ממש נגד זריחת

השמש, כי זהו כדרך המינים, כמ"ש הרמ"א סי' צד ס"ב: "אין עושים מקום הארון וצד התפילה נגד זריחת השמש ממש,

כי זהו דרך המינים". וצריך לתת על זה את הדעת בשעת תכנון בנית ביכנ"ס. ובדיעבד שכבר נבנה כך, יעשו הכריעות

שבשמו"ע לצדדים קצת(.

שינוי כיוון התפילה המשנה לבדו ללא שאר הציבור, יתפלל כמו כל הציבור אבל יפנה את ראשו לכיוון המדויק. כך הכריע המ"ב )סק"י(,

וז"ל: "ביהכנ"ס שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם, וכולם מתפללים נגד ארון הקודש שהוא לצד דרום,

אף שהוא שלא כהוגן, מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהציבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח". )כך הכריע המ"ב

כהמגן גיבורים וכמשמעות המג"א(.

ובהחלטת כל הציבור אפשר ורצוי לשנות את כיוון התפילה של המתפללים לצד הנכון. )ולמרות שלא יהיה כנגד ארון

רוצים. ומותר לשנות גם את מקום ארון הקודש אם א'(. ושו"ע הרב צ"ד וכמ"ש הכנה"ג, מג"א סק"ג, הקודש ממש,

)שו"ת שבה"ל ח"י סי' כ(.

הרוצה להחכים ידרים כתב הרמ"א )צ"ד ב'( שהרוצה לקיים אמרם ז"ל: :הרוצה להחכים ידרים, ולהעשיר יצפין", )כלומר שהמתפלל לכיוון

דרום יחכים ולכיוון צפון יעשיר(, יעמוד כמו כולם עם גופו למזרח, ויצדד רק את פניו לכיוון הרצוי. )כך הסביר רש"י את

הדבר, וכך הכריעו כל האחרונים שכך עדיף למעשה, כדי שלא להיות שונה משאר הציבור(.

Page 8: ליבי ער אמור תשע"א - גליון מוגדל

ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ולרגל השמחה השרויה במעונםבהולדת הבנים שיח'

הרב מרדכי יהושע אשלג שליט"אשמחת ה"שלום זכר" תיערך

בביהמ"ד של אביו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רח' שדל בבני ברק

הרב מאיר וייס שליט"אהרב יואל קאהן שליט"א

הרב חיים מאיר קליין שליט"אשמחת ה"שלום זכר" תיערך בביהמ"ד ערלוי

הרב דוד ריזל שליט"אהרב עזריאל שטיין שליט"א

שמחת ה"שלום זכר" תיערךבביהמ"ד של כ"ק האדמור מצאנז שליט"א קרית צנז, נתניה

בהולדת הבנות תחי'

הרב בנימין אינדיק שליט"אהרב שמעון אלטמן שליט"א

שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד חוג חתם סופר

הרב שחר יצחקי שליט"א

בהיכנס הבן בעול תורה ומצוותהרב נפתלי הרץ רוטנר שליט"א

ובנו הבה"ח גבריאל יוסף ני"ו

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

ובמקהלות שמחות בקהילות

מוסדות סערט ויז'ניץ אלעדבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

הטיבה ה' לטוביםמתוך הכרת הטוב הננו להודות בזאת מעומקא דליבא, קמי העסקנים החשובים

המסורים בלב ונפש להשביע נפש שוקקה ולמלאות נפש רעבה, ה"ה

הרב מרדכי יצחק אייזען שליט"איו"ר ארגון החסד "חסדי מרדכי" מיכעלשטאדט

ולבנו הרב פנחס אייזען שליט"אעל עזרתם הרבה בחלוקת סלי מזון לחברי קהילתינו הק' לכבוד חג הפסח

יה"ר מלפני אבינו שבשמים כשם שעזרתם לנו לחוג את חג המצות בדיצות, כך ימלא השי"ת כל משאלות לבכם לטובה ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה, וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה

הקב"ה ישלם שכרם, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם, אמן.בברכה נאמנה

מתפללי ביהמ"ד הנהלת המוסדות

מזלא טבא וגדיא יאהבגילה ורינה אשגר בשורות אלו ברכות מזל טוב לבביות

לידידי ורעי כאח לי, המופלג בתורה, ביראה טהורה ובמידות טובות, ה"ה

הרב שמעון אלטמן שליט"אלרגל שמחת ליבו בהולדת בתו תחי' למז"ט

יזכה לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויראה אך הצלחה בכל מעשי ידיו, מתוך בריאות ונחת ורוב כל

המברך מקרב לב

אברהם נפתלי פרידמן

הודעהבסייעתא דשמיא יש באפשרותנו להוסיף

אברכים נוספים לכולל ערבלאברכים חסידיים ללימוד הלכות חג בחג

מתחילים כעת בלימוד הלכות חול המועד

ההרשמה בפלאפון: 05276-69637בברכת התורה

הנהלת הכולל

מוסדות בעלזא מכנובקא אלעדבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

על זאת שבחו אהוביםונתנו ידידים ברכה והוקרה להני שלוחא דציבורא

הרב יצחק עידן הי"ו - ראש העיריההרב ישראל פרוש הי"ו - סגן ראש העיריה ויו"ר ועדת הקצאות

הרב ישי קליין הי"ו - מנהל לשכת סגן ראש העיריהעלי עמלם וטירחתם, יומם וליל לא ישבתו להקצות מקום קבוע למשכן בית ה' עבור

קהילתנו הק', ועזרתם התמידית לצרכי הקהילה בכלל ובפרט במסירות אין קץיתן ה' ברכה במעונכם, ובכל משלח מעשי ידיכם להמשיך ולהרבות פעלים וחיילים לתורה ולתעודה ולהגדיל

תורה ולהאדירה בהמשך הרחבת גבולות הקדושה והחסידות בעירינוהמברכים נאמנה

מתפללי בית המדרש לומדי הכוללים וועד שיעורי תורה הנהלת המוסדות

ביהמ"ד בערגסאזהננו מתכבדים להודיע כיבס"ד ראש חודש אייר תשע"א

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אישבות אי"ה בעירנו בשב"ק זו פרשת אמור

עריכת השולחן תתקיים אי"ה בליל שבת בשעה 11:00)בלילי שבתות הקיץ הקצרים ייערכו השולחנות במשך שעה אחת!(

זמני התפילות:מנחה ער"ש: 15 דקות לפני השקיעה

התחלת התפילה בצפרא דשבתא: בשעה 9:30 )הודו(קידושא רבא בשעה 11:40 לערך

מנחה בשבת וס"ג: בזמן הדלקת הנרות של ער"שנ.ב. ביום ל"ג בעומר הבעל"ט, בשעה 6:00 אחה"צ, יתקיים אי"ה ברוב עם מעמד ההדלקה המסורתית,

בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א ורבני העיר שליט"א, לאחר מכן תיערך סעודת מצוה וריקודין בליווי תזמורת

אשרינו מה טוב חלקינו בהילולא דבר יוחאי!

קהילת חב''ד ליובאוויטש אלעדביהכנ"ס בית מנחם ביהכנ"ס דרך מצוותיך

והריקותי לכם ברכה עד בלי דיברכות מאליפות לכבוד ידידינו החשובים

הרב יצחק עידן שליט"אראש העיריה

הרב ישראל פרוש שליט"איו"ר וועדת ההקצאות וסגן רה"ע

הרב ישי קליין שליט"אמנהל הלשכה

ואחרון חביב נציג חב"ד בעיריה מסור ונתון לקהילה ועושה לילות כימים להתפתחות מוסדותינו

הרב מנחם מענדל אמיתי שליט"אעל העזרה המרובה והקצאת שטחים עבור בתי הכנסת דקהילתנו

יצו ה' אתכם את הברכה, וימלא כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, אכי"רבברכה מרובה

הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"ארב הקהילה

הגבאים מתפללי ולומדי בתי הכנסת

בית המדרש "תפארת משולם" טעמשוואררח' המאירי 13 שכונת תפארת שלמה - אלעד

בנשיאות מורנו הרה"צ רבי חיים לייפער שליט"א

ברכות עד בלי דיבלב מלא הכרת הטוב משגר בזאת את מיטב ברכותינו ואיחולינו הלבביים,

קדם ידידנו וידיד ה', העוסק בצ"צ באמונה ומסור בלב ונפש למען מוסדותינו, ליבו רחב כאולם לעמוד ולסייע לכל פונה במאור פנים ובנפש

חפצה, איש המעש ויקר הרוח

הרב חיים מאיר כץ שליט"אסגן ראש העיריה

על עזרתו הרבה להקצאת שטח למען בית מדרשנוועל סיועו המסור בכל ימות השנה

יהא רעווא מן שמיא שיצליח בכל פעולותיו וענייניו, ויהי ה' עמו להצלחתו, וימלא ה' משאלות ליבו לטובה, ויזכה לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח

ולשפע ברכות, אכי"ר

בלב מוקיר ומודה

הגבאים

בית המדרש "תפארת משולם" טעמשוואררח' המאירי 13 שכונת תפארת שלמה - אלעד

בנשיאות מורנו הרה"צ רבי חיים לייפער שליט"א

ברכה לראש משבירבלב מלא תודה הננו לברך את האי גברא חשיבא ויקירא, גומל חסד בכל מאודו, ליבו רחב

כאולם לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הרה"ח ר' מרדכי אייזן שליט"איו"ר ארגון החסד "חסדי מרדכי"

ואתו עמו בנו היקר העוסק בצרכי ציבור באמונה

הרב פנחס אייזן הי"ועל הסיוע הנדיב לחג הפסח השתא

יהי רצון שימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה, ויהי נועם ה' עליהם שתשרה שכינה במעשי ידיהם, מתוך שפע

ברכה והצלחה ורוב כל, ויזכו להצלחה מרובה בכל פועליהם הברוכים, אכי"ר

בברכה, הגבאים

בס"דכל השבועונים והחינמונים, כולל עיתון "משפחה",

מסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה

שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה

לבית, או לסייע בעדם בכל אופן שהוא.

ופשוט שעל סוג עיתונים כאלו לא שייך לתת שום

הכשר כלל.

וק"ו הדברים לעניין רדיו מכל סוג שהוא וכל אתרי

האינטרנט, שכולם מסיתים ומשחיתים את הנפש,

ואבות הטומאה והנזיקין הם.

וע"ז באעה"ח, שלהי ניסן תשע"א

נסים קרליץ

בעז"ה, כ"ז דברים פשוטים וא"צ ראי'

חיים קניבסקי

ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת )כד, יז(

בריש פרק החובל )ב"ק עב( דריש: מות יומת בממון. וצ"ע למה כתבה התורה בלשון מות יומת, כאשר

הדין הוא שחייב רק ממון?

השאלה מגליון פרשת תזריע: מן עכבה מלשון הוא ש"תשב" ראיה רש"י מביא מדוע

הפסוקים: ותשבו בקדש, וישב באלוני ממרא, בעוד שהיה

או ימים איתנו הנערה "תשב מפסוק ראיה להביא יכול

עשור", שבו מופיעה מילת "תשב" בשלמותה?

רשעים מדברי ראיה להביא רצה לא רש"י א: תירוץ כלבן ואמו.

כי רמאות, דברי היו הנערה" "תשב המילים ב: תירוץ לא רצו כלל לשלחה, ואין ראוי להביא ראיה מדברי רמאות.

תירוץ ג: רבקה היתה בת ג' ולא ראויה עדיין ללדת, וא"א להביא ראיה ממנה ליולדת.

ויש שציין לליקוטי שיחות שמיישב באריכות.

הרב ישראלי, מ. הרב גרינברג, משה הרב השיבו: יהודה כהן, והרב יהושע שושיצקי.

מענה רךה לתשב"ר רש חידה מן הפ

בוע: חידת השל כ עם חסד לגמל היא דולה ג מצוה יהודי ובפרט עם עני. אך מתי אומרים

עזר לעני"? לאדם: "אל תים: ת קדוש רש חידת פ

עבירה גוררת עברה? פרשה ש ינו ב היכן מצ

תרון: הפולא כחשו ת ולא גנבו ת "לא כותבת: התורה , נבת ג אם רש"י: יר ומסב בעו", ש ת ולא רו ק ש ת

קר. בע לש ר סופך לש ק סופך לכחש סופך לש

הזוכה: רגר ני"ו, ת"ת "קהל חסידים". אלימלך גולדב

ולציין רור ב כתב ב לכתוב יש תרון הפ את

תובת, טלפון ם, כ יב: ש רטי המש צידו את פ ב

ערב ב י ליש ש יום עד לוח ולש הת"ת, ם וש

רו: 1533-9094440. מספ לפקס ש

טלפון: 9094440. א הקולי ב ובת

ניתן לשלוח תשובות לפקס המערכת: 1533-9094440

או להשמיע בתא הקולי בטל: 9094440

לטובת נשמתהאי גאון צדיק וקדוש, אוהבם וליבם של ישראל, החסיד שבכהונה, עמוד צלותהון דישראל

כ"ק מרן אדמו"ר מפינסק קרלין זי"עאשר עלה ונתעלה לב"ע לפני עשור שנים ביום כ"ח ניסן תשס"א

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמןנדבת תלמידו החפץ בעילום שמו להצלחתו בגו"ר