li- .J

ם י ל ש ו ר ן י ו כ מ

ל א ר ש ר י ק ח שי ל 0 ב 11

קד! יףמת לישראל

ן ס ה. רבסו ל ר ׳ ת קרן צ כ י מ ת ר ב ה או א ם זה ר ו 0 ר 0

שלום עם הסביבה

המטרד לאיכות הסביבה- 0 1 י • - 1 J 9 — * j9׳J° ־Minittry of the Environment

[y

מדיניותד 0 ש נוגמגו־ 2003, משון ת

המשרד לאיכות הסביבה

החברה להגנת הסבע

רשות הסבע והגנים

קרן קיימת לישראל

השירות הה׳דרולוג׳

מכון ירושלים לחקר ישראל

ן ו 0 ב י 0 ו I K nxן צ ויל י ו ת ק כ י מ ת ־ ב 1 ־ ה 1 m ד o n o

1y1-החיגו׳! \

המשרד לאיכות הסביגה

החברה להגנת הטבע -

רשות הטבע והגנים ־

קרן קיימת לישראל

מנחם זלוצקי

יואב שגיא

עמית שפירא

אורי דמון

דר׳ יהושע שקדי

אורי נווה

יובל פלד

ניר אנגרט

זהר צפון

פנחס כהנא

אילן בארי

יצחק משה

ה פ ״ ־ ^ ה ו ב י ת ב

דר׳ תמר אחירון־פרומקין

דר׳ רון פרומקין

רעיה רודין

דר׳ אבי מלול

נעם לוין

ניר פפאי

ם י מ ו ל י צ

בועז שחם

נעם לוין

ורד פרידמן

רונן כינורי

אורי דמון

דר׳ עמיר אידלמן

ת י נ ו ש ?גד»3ה ל

עדיה בן־דוד

יעקב שקולניק

ת י י פ ו ?גו־״פו• ג

אורי קרמן

ת ו פ מ ב ו ש ח ו מ ו מ 1 ו ת ( נ

נעם לוין

ך ו < 0 ו נ ת ה נ פ ו-״פו? ה

רעיה דודיך ואורי דמון ־ יחידת הסקרים, מכון דש׳׳א, החברה להגנת הטבע

תודותך ?ה: מ 0 ת מ נ ב ה ו ב ? ״ 0 ם ש י ש נ א ת ל ו ד ו ה ו ל נ נ ו צ ד ב

ה צ ג י ו ב ץ ״ ם , ש ־ ! נ ״ ם צ י י ח , *?ן^ 1*1־ ו ג ו ב מ ו ל ן ב ד

ה 11; ד ו ב נ י ו 02*0 ל ש מ י א ש ש ו נ כ ם ו ה י ו ק ח מ ה ו ב י ת כ ב ו

, ת ־ ו ־ פ י מ ת י , א ו ה ?• ר ו ב , ד ב ל ו ת ד י מ ! ? / ג ן צ ו ב י א מ

ם ?גל ה י ת ו י ^ ה , ש ם ח ן וב?נ1 ש ו ־ י ו מ י , מ ל א י ת ו « ק ג ? ו 0

ת ד ה ו י ה מ ד ו . ת ו ש ב ג ו ל < ״ ם 0 י נ ו ש ו ה י ב ל ש ד ב י ב ה ת נ

ת ש ו ו ( נ ״ ת ־ ד ו פ י ו ל מ ה נ • שמ״ד37, מ ב ׳ א 0 ו ו 0 ל

ת נ ג ה ה ל ר ב ה ל ה ל ש א ר ש ׳ י ה מ צ ) ל א ד י מ ת ו ו י פ צ ת

ר ו ב ג י , ב ם י ל ש ו ר י ת ב י ר ב ג י ה ה 0 י 0 ר ב י נ ו א ה ה>וב?ג ו

נ י ב ו נ ת ה ו ש ר ל , ו ם י מ ו ד א ם ו י ר י ד ם נ י ח מ y ^ צ ־ f י מ

. ח מ ו צ ה • ו ה ל ה נ ת * ו י פ צ נ ?{ל ת ^ ד י ר מ ו ב נ י ה ב י נ ב ה ו

חולות מ״שווי החוף החולות הם החומר הבונה את חופי הים התיכון של ישראל וחלקים ממישור החוף

- אזור המחיה של רוב אוכלוסיית ישראל. חולות החוף הם מערכת אקולוגית

מיוחדת ועשירה, ויש להם תפקיד מרכזי גם בשמירה על מי התהום של אקוויפר

החוף - על כמותם ועל איכותם.

במקרא משמש החול משל למשאב שאין לו סוף: ״כחול שעל שפת הים לרב״

(שופטים ז 12), ״ויהי כחול זרעך״(ישעיה מח 19). בישראל של שנות ה-2000 זהו

משאב הנתון בסכנה.

שטחי החולות הולכים ומצטמצמים, בעיקר בשל תהליכי פיתוח למטרות בינוי

ותשתיות. בראשית המאה ה־20 השתרעו שטחי החולות במישור החוף על כ-

360,000 דונם, ואילו היום נותרו חולות במצבם הטבעי על פחות משליש מהשטח

המקורי. מימוש מלא של תכניות בנייה שכבר אושרו בוועדות התכנון יביא לצמצום

נוסף בשטחים אלו, לכדי 58,000 דונם - כ-1/6 משטחם המקורי לפני מאה שנה

בלבד! נוסף על הפיתוח המואץ של אזור החוף, שטחי חולות שאושרו לשימור נתונים

לכרייה בלתי חוקית למשק הבנייה והסלילה. שטחי החולות ״סופגים״ השלכה לא

מבוקרת של פסולת גושית ומשמשים בית לאתרים לסילוק פסולת; מפגעים אלה

מסכנים את אקוויפר החוף ופוגעים בערך הסביבתי של החולות. תנועת רכב שטח

בחולות החוף פוגעת אף היא במרקם הטבעי של החולות, בבעלי חיים ובצמחייה.

הכרסום המתמיד בשטחי החולות מעמיד בספק את סיכויי ההישרדות של בית

הגידול החולי - בחוף ובמישור החוף.

מצבם העגום של החולות במישור החוף מחד והפעולות הנעשות במקומות שונים

בעולם לשמירה על נופי חולות מאידך הובילו את המשרד לאיכות הסביבה ואת

גופי שמירת הטבע והנוף להכין מסמך מדיניות זה, המציג תמונת מצב כוללת

והמציע מהלכים לשמירה על שטחי החולות שנותרו.

אני מקווה שפרסום המסמך יגביר את המודעות לחשיבות החולות ויפתח דרך

לפעולה משולבת - של מקבלי ההחלטות במערכת התכנון, של גורמי האכיפה ושל

הציבור הרחב - לשמירה על חולות מישור החוף למען הדורות הבאים.

יהודית נאות

השרה לאיכות הסביבה

־ 8 ר י צ ק ת

א 11 ו ב מ . ו

ת 13 ו ל ו ח ׳ ה נ ״ פ א ן - מ ו ש א ר ר ע י ש

ף 15 ו ח ־ ה ר ו ש י מ ת ב ו ל ו ח ת ה צ ו פ 2. ת

רות החול 15 2.1 מקו 2.2 תנועת חול בים 15 2.3 התנועה מהים ליבשה 16ונות 16 2.4 תנועת הדי 2.5 ״צוב החולות 17 2.6 חקלאות מסורתית ותנועת החולות 17 2.7 פעולות יזומות 17

ף 18 ו ח ־ ה ר פ ״ ו ו ק א ת ו ו ל ו ח 3. ה

ה האקוו׳פר 18 3.1 מבנו׳פר החוף 18 3.2 הסיכונים לאקו 3.3 איכות המים באקוו׳פר החוף 21 3.4 איכות מ׳ התהום בחולות 22

ת 25 ו ל ו ה ם ב י י • ח ל ע ב ה ו י ח מ 4. צ

4.1 החולות כבית גידול ״חוד׳ 25 4.2 חברות צמחים 26ר החוף 26 4.3 צומח מישונים 28 4.4 מגוון המי 4.5 זוחלים 31 4.6 דו-ח״ם 32 4.7 עופות 32 4.8 יונקים 32 4.9 חסרי-חול׳ות 34

ת 35 ו ל ו ח ב ה צ • - מ ר שנ ע ש

37 • נ ו נ ב ת ב ה צ מ 5. ה

ד בשסח׳ החולות 37 5.1 כרסום מתמינ״ם 37 ו 5.2 איומים תכנ 5.3 הגנה על שסח׳ החולות 38נפל׳קס׳ם 39 5.4 קוגנבת חול 39 ת חול ו 5.5 כר״

ת 43 ו ל ו ח ב ה צ ח מ ו ת י 6. נ

6.1 א9׳1| 9׳ז׳ 43 6.2 אפיון הצומח 44נ׳ 45 ו 6.3 ניתוח המצב התכנ 6.4 איתור קונ9ל׳קס׳ם 45

ת 47 ו ל ו ח * ה ש ו ־ ג ו ו א ״ 7. ת

7.1 חוף הגליל המערב׳ 48ך ח׳9ה 52 ר ס 7.2 מ 7.3 חוף הכרמל 56 7.4 חולות קיסריה 60 7.6 חולות נתניה 69 7.7 ״א׳׳•״ נתנ׳ה-תל אב׳ב 73 7.8 חולות חולון-ראשון לציון 74׳בנה 80 ם- 7.9 חולות 9למח׳צנים 85 ׳ נ ד- 7.10 חולות אשדו 7.11 חולות אשקלון-ז׳ק׳ם 90 7.12 חולות נתיב העשרה 94

ת 99 ו ל ו ח ״ ה ו ת לש״מו ו י נ י ד ״ - מ ש י ל ־ ש ו ע ש

ף 101 ו ח ־ ה ר ו ש י ת מ ו ל ו ־ ה ר ו מ י ש ת ל ו י נ י ד 8. מ

ת שסח׳ החולות 101 8.1 הצסמצמו 8.2 שמירה על הרצף וגודל שסח׳ החולות 101ם לשימור החולות 102 8.3 מהלכינ״ם מנחים 102 ו נות תכנ 8.4 עקרו 8.5 חקיקה ותיקון תקנות 103 8.6 אכ׳9ה 103 8.7 מחקר ״שומ׳ 103 8.8 ניהול וארגון - הקמת צוות ״שום 104ק 104 ש מ 8.9 מות 104 8.10 רשימת הסעולות הםססוסור׳

ת 111 ו ־ ו פ ם

ם 113 י ח 0 0 נ

ים וניתוחם 113 נס0ח 1: בסיס׳ הנתונים המרחביוחדת 117 נס0ח 2: צמחים בעל׳ חשיבות מי

שטחי החולות במישור החוף הולכים ומצטמצמים בעשרות השנים האחרונות. תכניות פיתוח באזור מעמידות בספק

את הסיכויים להישרדות נופי החולות בישראל.

המשרד לאיכות הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, והשירות ההידרולוגי יזמו

את הכנתו של מסמך מדיניות זה, הרואה אור במרכז למדיניות סביבתית של מכון ירושלים לחקר ישראל. יחידת

הסקרים של החברה להגנת הטבע נטלה על עצמה את כתיבת החומר ואירגונו למסמך מקיף שמטרתו לגבש קווי

מדיניות לשימור החולות.

במסמך זה שלושה שערים:

• השער הראשון מתאר את הטבע והנוף בחולות מישור החוף ואת חשיבותם.

• השער השני מציג קונפליקטים בין מגמות התכנון והפיתוח ובין הצורך בשימור החולות.

• השער השלישי מציג מהלכים וקווי מדיניות לשימור חולות מישור החוף.

למסמך שני נספחים, האחד מפרט את שיטת הניתוח הממוחשב והשני מציג רשימה מפורטת של מיני הצמחים בחולות,

שלהם חשיבות מיוחדת.

הצסמצמות שסח׳ החולות תהליכי הפיתוח והביקוש לקרקע למגורים, לתיירות ולתעשייה במישור החוף הואצו עם השנים. פיתוח זה הביא

לנגיסה משמעותית בשטחי החולות. בראשית המאה העשרים השתרעו חולות מישור החוף על כ-366,000 דונם. כיום

נותרו רק 185,0000 דונם של שטחי חולות שמתוכם כ-80,000 דונם הם חולות מופרים, דהיינו חולות שנעשו בהם

פעולות פיתוח כגון: פריצת דרכים, הנחת קווי תשתית וכריית חול. חלק משטחי החולות קמופרים ניתנים לשיקום ועל

כן המונח ״חולות מופרים״ מציג תמונה עכשווית שעשויה להשתנות.

תכניות שונות ובמרכזן תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35) מייעדות לבינוי ולפיתוח

כ-86,000 דונם של חולות, חלקם חולות מופרים. אם יתממשו תכניות אלה באופן מלא ייוותרו במישור החוף רק

58,0000 דונם חולות במצבם הטבעי ועוד כ-41,000 דונם של שטחי חולות מופרים. איום ממשי נוסף על החולות הוא

כרייה בלתי חוקית של חול (גנבת חול) לתעשיית הבטון. אזילת משאב החול ומחירו היקר הם תמריץ לגנבים. פרט

לעברה על חוקי המדינה, גורמים הגנבים לנזק סביבתי ולהרס בתי גידול, ולא אחת אף פוגעים בקווי תשתית ובצנרת.

למרות פעולותיהם של גורמים ממשלתיים, ובראשם המשרד לאיכות הסביבה ומשטרת ישראל, נפוצות עדיין הגנבות,

ופגיעתן בחי, בצומח ובתשתיות הולכת וגדלה.

שטחי החולות נפגעים גם מחסימת מקורות ההזנה שלהם. שוברי גלים ומזחים הממוקמים לאורך חופי ישראל

משבשים את אספקת החול מן הים אל החופים.

9ג׳עה בצומח בחולות מישור החוף נמצאים מינים אנדמיים רבים יותר מאשר בכל בית גידול אחר בארץ. 30 מתוך 124 מיני הצמחים

האנדמיים לישראל, לסיני וללבנון, הם צמחי חולות. הצטמצמות בתי הגידול החוליים לאזורים מקוטעים ומבודדים,

שחלקם הם בבחינת ״איים אקולוגיים״, גרמה להכחדת מינים רבים. בסקר ״המינים האדומים״ שנערך על ידי רת״ם

ורשות הטבע והגנים ב-1999, הוגדרו קרקעות החול והחמרה כבתי גידול בסכנת הכחדה.

9ג׳עה במי התהום אקוויפר החוף הוא אחד משלושת מקורות המים הראשיים של ישראל. כיום רק כ-40% ממי אקוויפר החוף מוגדרים

כמים ראויים לשתייה. חולות מישור החוף מאפשרים חלחול מידי של מי גשם מפני השטח היישר אל מי התהום,

שנמצאים בעומק מטרים אחדים מפני השטח. לפיכך שטחי החולות הם בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה, ופגיעה בהם

פוגעת במי התהום. באזורים עירוניים שנבנו על שטחי חולות חלה ירידה משמעותית בכמויות המים המחלחלים, שכן

שם מובלים רוב מי הגשמים למערכות ניקוז שסופן בים. כיום נאמד ההפסד השנתי מחלחול בשטחים עירוניים בכ-70

מלמ״ק (מיליון מטרים מעוקבים), שהם כ-26% מפוטנציאל החלחול השנתי(270 מלמ״ק). אם יבוצעו תכניות הבינוי

במישור החוף צפוי אבדן המים להגיע בשנת 2020 לכ-150 מלמ״ק, שהם כ-56% מפונציאל החלחול. על כן יש חשיבות

עליונה לשימור שטחי החולות כשטחים טבעיים.

9ג׳עה בתבניות הנוף בנוסף לסיבות האקולוגיות, הסביבתיות וההידרולוגיות יש חשיבות רבה לשימור הייחודיות שמקנים שטחי החולות

לנופי מישור החוף. היעלמות החולות מטשטשת את תווי המתאר הטבעיים, והסביבות העירוניות החדשות משנות את

הנוף ללא הכר.

אין זה מחויב המציאות שהצורך בפיתוח שטחים לבינוי ולתעשייה יתממש דווקא בשטחי החולות. תכנון מושכל של

השטחים המכונים יכול להציג פתרונות לצורכי הפיתוח ולאפשר לשמר את החולות.

זמינותם של שטחי חולות פתוחים במישור החוף הולכת וקטנה עם השנים. אלה שרוצים ליהנות מנופש בחיק הטבע

נאלצים לנסוע הרחק ממקום מגוריהם.

אזור׳ החולות חולות מישור החוף של ישראל משתרעים מסיני בדרום ועד מישור החוף של הגליל המערבי בצפון. בדרום הארץ

שטחי החולות נרחבים יותר ומשתרעים עמוק אל פנים הארץ, ואילו שטחי החולות בצפון מצומצמים ברצועה צרה

ומקוטעת.

ניתן להבחין בשלושה אזורי חולות עיקריים, שבכל אחד מהם מספר גושי חולות:

חולות הדרום ־ משתרעים בין גבול רצועת עזה לבין גוש דן. בחלק מן החולות הללו נותרו שטחים לא מופרים ובהם

גם חולות נודדים. בחולות הדרום מתקיימות מערכות אקולוגיות, הכוללות גם מינים פסמופיליים (״אוהבי חול״),

שבעבורם זהו בית הגידול הטבעי היחיד שהם מסוגלים להתקיים בו. חולות ניצנים-אשדוד הם גוש החולות הגדול

ביותר במישור החוף. בחולות אלו ובחולות נתיב העשרה נערכו בעבר מחקרים רבים בנושא שימור החולות. חשוב לציין

שאיכות המים באקוויפר החוף באזור חולות הדרום גבוהה מאיכות מי האקוויפר בחלקים הפנימיים והצפוניים של

מישור החוף.

חולות המרבז - משתרעים בין גוש דן לבין חיפה. חלק זה כולל את ״איי החול״ של תל אביב-הרצליה, נתניה, פארק

השרון, קיסריה וחוף הכרמל. גושי החולות שנותרו במרכז הארץ הם בעלי ערך רב כחיץ טבעי בין אזורים אורבניים

צפופים, והם מהווים מוקדים לנופש ולפעילות פנאי בחיק הטבע. בחולות פארק השרון וקיסריה נותרו עדיין מערכות

אקולוגיות דינמיות, שהן שריד לנופים שאפיינו בעבר את מישור חוף.

חולות הצפון ־ משתרעים בין חיפה לבין ראש הנקרה, ומאופיינים ב״איי חולות״ קטנים שנותרו מצפון לחיפה ־

הופעתם בכתמים מייחדת אותם בנוף. החולות שבעמק זבולון הם גוש החולות הגדול ביותר באזור הצפון והם נמצאים

בשטח ביטחוני סגור.

מהלכים לשימור חולות החוף בבסיס הפעולות לשימור החולות עומד עקרון השמירה על גודל שטחי החולות ורציפותם, שלהם יש השפעה מכרעת על

המערכות האקולוגיות. עיקר המהלכים צריכים להתמקד במוסדות התכנון לפי העקרונות הבאים:

1. שמירת רצף בין גושי החולות למקורות ההזנה בחוף הים.

2. שמירה על רציפות שטח פתוח בין גושי חולות מבודדים.

3. התנגדות לתכניות המאיימות לבתר גושי חולות על ידי בינוי ו/או כבישים.

4. שימור מגוון בתי הגידול והנופים האופייניים לחולות.

5. הגנה על משאבי המים של אקוויפר החוף.

6. שיקום שטחים מופרים.

בנוסף למהלכים במוסדות התכנון יש לפעול לקידום הנושאים הבאים:

1. הקמת צוות לקידום, מעקב ובקרה על הנעשה בשטחי החולות. תפקידו של הצוות ליזום ולתאם פעולות הקשורות

במחקר, תכנון, פיתוח ואכיפה.

2. קידום הצעת חוק ״חוף הים התיכון - הגנה, פיתוח, ניהול ושימור״.

3. קידום תכניות סטטוטוריות לשיפור ההגנה על שטחים המיועדים לשימור.

•4. הגברת התיאום בין גופי הפיקוח והאכיפה למניעת גנבת חול.

5. הכנת תכנית ממשק לכל אחד מגושי החולות, תכנית שתתבסס על מחקר וניטור התהליכים המקיימים את המרקם

הרגיש והמערכות האקולוגיות של החולות.

f - r ׳ ; ־ ׳ ׳ . . - . ׳ ־ ? > ; ״ L " ' -

r •י ,-•» , ' j •י״ *י ;י

-U,'׳־ÍA־־

X l ü l ) . 1

בעשרות השנים האחרונות הצטמצמו מאוד שטחי החולות במישור החוף. תכניות פיתוח מאיימות על שטחי החולות

שנותרו ומעמידות בספק את הסיכויים להישרדותם (איור 1). את האיומים על נופי החולות של ישראל ניתן לסווג

לשלוש קטגוריות:

איור 1: התמעטות שטחי חולות במאה ה־20

400,000

350,000 -

3 300,000 -O c 250,000 -n R 200,000 - ם

150,000 -

100,000 -

50,000 -

פ ״ ת ע ו ל ו חת ו ר ו ב ת ח פ מואל ע י ק ר קד ר ש רן / מת ו א ל ק ח ה

ת ו ל ו ח4 0 י ת ה ו נ ש ב

ת ו פ פ מ ״ עת ו י ר ו ס ד נ מ

ב צ ת - מ ו ל ו חם 1999 י י ק

ותרו ו י ת שי ו ל ו חו ש מ ו מ ם י א

ח ו ת י ת פ ו י נ כ תת ו י צ ר א

ת ו י ח ח מ ו

א. תכניות פיתוח מקומיות, מחוזיות וארציות,

המיעדות שטחי חולות לפיתוח ולבינוי, הן

האיום המוחשי ביותר על הישרדות נופי

החולות בישראל.

ב. כריית חול היא הגורם המרכזי לאבדן נפח

עצום של חול ולשינוי הנוף. בעקבות חקיקת

״חוק הזיפזיף״ בשנת 1964, חוק האוסר על

כריית חול בקו החוף, התרכזה כריית החול

בדיונות הנמצאות במרחק מאות מטרים עד

קילומטרים ספורים מהחוף. משנות הששים

ועד היום נכרו כ-60 מיליון מטרים מעוקבים

של חול דיונות ממישור החוף ונעלמו נופי

הדיונות משטחים נרחבים. רק בשנת 2001

נסתיימו המהלכים לאישור תכניות לכריית

חול במישור רותם שבנגב, מהלכים שנועדו להסיט בשנים הקרובות את מקורות החול למשק הבנייה ממישור החוף

לנגב ובכך למנוע את המשך הפגיעה בחולות מישור החוף. הרחקת מקור אספקת החול ממישור החוף לנגב הביאה

לעלייה תלולה במחירי החול ולהגברת התמריץ לכרייה בלתי חוקית.

ג. הקמת שוברי גלים, מדינות ומזחים משבשת את הזרימה הטבעית של החול לאורך החוף (גוליק, 2000). חסימת

תנועת החולות בזרם החופי מקטינה את פוטנציאל החול המנושב מן הים אל החוף. הפיתוח המואץ לאורך החוף

בשנות השמונים והתשעים הוביל לבניית עשרות מבנים ימיים. באזור אשקלון לדוגמה נבנו שלוש מעגנות ושישה

שוברי גלים. הקמת המבנים הימיים גרמה עד כה לחסימת דרכם של מיליוני מטרים מעוקבים של חול שהצטברו

מדרום לשוברי הגלים והמזחים שאינם מאפשרים את תנועתם צפונה. על כך מעידים ארבעה מיליוני מ״ק חול

שהצטברו מדרום לנמל אשדוד(חלקם סחף מנחל לכיש) וכשישה מיליוני מ״ק חול לאורך שובר הגלים של נמל חיפה.

חסימת החול על ידי המבנים הימיים גרמה בכמה מקומות להתמעטות החול מצפון להם ופגעה במערכת הטבעית.

עם הארכת שובר הגלים חוייבה רשות הנמלים לכרות חול שהצטבר מדרום לנמל אשדוד ולפזרו מצפון לנמל.

המגמות המסתמנות והאיום שהחולות יעלמו מנופי הארץ הובילו את הגופים הסביבתיים וגופי שמירת הטבע להכין

מסמך מדיניות לשימור החולות. מטרותיו של מסמך זה להציג את מצב חולות מישור החוף ולגבש המלצות ודרכי

פעולה לשימורם.

ר ראשון ע ש

מאס״נ׳ החולות

1 3

דנייזמי(יז •*זי גזכחי ר׳ייי»

חולות מישור החוף בתקופת המנדט ובסוף שנות התשעים קנה מידה 1:750,000 רשת ישראל החדשה

סוף שנות התשעים של המאה העשרים

חולות

שטחים בנויים

שטחי חולות מופרים

המפה הופקה ע״י נעם לוין, ומבוססת על סקר חולות מישור החוף

איור 2: רצועת החולות של מישור החוף

* ־ - י", ̂ •י •41 י . ¿1 - - ••״ י-י • יי : ז-־יי״־־.:־''׳.׳•, _־ ״ - י • י י

ת ו ל ו ח ת ה צ ו פ 2. ת

י ך« ־ י". • • י י! * \ ־ , • • י יי*־ , י ! י־" .'־'״> ״ •! • «־">!

2.1 מקורות החול חולות מישור החוף משתרעים כמעט ברציפות מהדלתא של הנילוס במצרים ועד צפונה לעכו. בגבול רצועת עזה רוחבה

של רצועת החולות כ-10 ק״מ, והיא הולכת ונעשית צרה לכיוון צפון - כמה מאות מטרים בחוף הכרמל ובחוף הגליל

המערבי(איור 2 בעמי 14). •

חולות הדרום הם ברובם תוצר בליה של סלעי גרניט בסודן ובאתיופיה, שהוסעה בנילוס אל הים התיכון. זרמי הים

מסיעים את גרגרי החול מחופי הדלתא לאורך החופים המזרחיים של הים התיכון. חלקם נזרקים על ידי גלי הים אל

החוף, ומשם הם מנושבים על ידי הרוח אל פנים היבשת.

המינרל קוורץ הוא הרכיב העיקרי של חולות דרום הארץ. הרכיבים האחרים הם מינרלים כבדים, שברי צדפות, אצות

ובעלי חיים ימיים. ככול שעולים צפונה לאורך מישור החוף פוחתת כמות הקוורץ בחול, ומצפון למפרץ חיפה עשוי החול

ברובו משברי שלדים ימיים.

בשנת 1898 הוקם באסואן הסכר הקטן, שנהגו לפתחו בעת שטפונות הקיץ. כמות הסחף שהגיע אל הדלתא מאז הקמת

הסכר פחותה מהכמות שנסחפת ממנה בזרמי הים. עם הקמת הסכר הגדול באסואן בשנת 1964 נחסמה לחלוטין דרכם

של חומרי הסחף אל חופי הים התיכון. הסחף שמקורו בסודאן מתרבד כיום באגם נאצר מדרום לסכר אסואן.

הזרם החופי ממשיך לסחוף חול מהדלתא, אולם הדלתא אינה מקבלת סחף שיפצה על הגירעון. במאה השנים שחלפו

מהקמת סכר אסואן הקטן ועד היום נסוג קו החוף של הדלתא במספר מקומות בארבעה קילומטרים ויותר. הדלתא

ההולכת ונסוגה עדיין ממשיכה לספק חול לחופי הארץ. בדלתא של הנילוס קיים עדיין מאגר חולות גדול, שהוא המקור

לאספקת חול לחופי ישראל. בעבודות שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי בחופי הדלתא ובצפון סיני בעומק 15-10

מטר מתחת לפני הים משתרעים שטחי חול על פני 1,700 קמ״ר (ניר, 1989). על־פי מודלים שונים, זורמים בים התיכון

מדי שנה מיליוני מטרים מעוקבים של חול. ניתוח מרבצי החול מראה כי ככול הנראה אספקת החול לא היתה קבועה

והשתנתה מתקופה לתקופה בהתאם לזרמי הים ולכמויות המשקעים.

לאחרונה מקימים במצרים שוברי גלים על מנת להגן על הדלתא מפני הזרם החופי. פעולות אלו מקטינות את כמות

החול הנסחפת מהדלתא לכיוון חופי ישראל.

2.2 תנועת חול ב׳ם החול מוסע בזרם החופי בכיוון כללי מדרום לצפון, מאזור הדלתא ועד אזור הרצליה. צפונה משם גדלה השפעתם

של זרמים מקומיים, וכיווני ההסעה משתנים בהתאם לתנאים המקומיים ולזרמי ים עונתיים (גוליק, 2000). קיימת

אי ודאות באשר לכמות החול המוסעת בזרמי הים. לדעת אלמגור (אלמגור, 2002) 80%-70% מנפח החול המוסע נע

ברצועת משברי הגלים בעומק שבין 3-0.5 מטר ו-30%-20% בלבד נעים במפתן היבשת. בסמוך לחוף נקלע חלק מהחול

לתחום משברי הגלים, המביאים אותו אל החוף.

כמות החול המוסע בזרמי הים קטנה ככול שעולים צפונה. מפרץ חיפה הוא ״מלכודת חול״ ומצפון לו אין כמעט זרימה

של חול שמקורו בנילוס. לאן נעלמים, אם כן, כל החולות המוסעים מהנילוס צפונה. גלי הים מביאים את חלקם לחוף,

משם הם מנושבים ברוח ונערמים לדיונות. מן הדיונות מנשבת אותם הרוח לפנים היבשת, שם הם נטמעים כחלק

מרכיבי הקרקע. אולם חלק מהחול, חלק שקשה לאמוד את כמותו, שוקע בים במקביל למפתן היבשת ומצטבר על

המדרון של קרקעית הים.

2.3 התנועה מהים ליבשה תנועת החול מהים ליבשה מושפעת מעצמת הרוח, מהמבנה המורפולוגי של השטח ומאופי הגרגרים - גודלם ומידת

הלחות שלהם. ככול שהחול יבש יותר ומורכב מגרגרים קטנים יותר תנועתו קלה יותר. במדידה בחוף ניצנים נמצא

שחול בעל לחות משקלית של קרוב ל-1% התחיל לנוע כאשר עוצמת הרוח הגיעה ל-10 מטר לשנייה. חול בעל לחות של

קרוב ל-2% לא נע גם ברוח שעצמתה 26 מטר לשנייה. בדרך כלל משטר הרוחות בישראל מתון, ורוחות סערה נושבות

בעיקר בחורף מכיוון דרום-מערב עד מערב. מסיבה זו שוהה החול זמן רב בסמוך לקו המים.

גם לצומח יש השפעה על תנועת החול - ככול שכסות הצומח נרחבת יותר והצמחים גבוהים יותר, קטנה מהירות הרוח

בסמוך לפני הקרקע וקטן כושרה להסיע חול.

לגובה המצוק החופי הסמוך לקו החוף יש השפעה מכרעת על כמות החול המוסע מקו החוף אל פנים היבשת - ככול

שהמצוק גבוה יותר, קטנה כמות החול המוסעת מזרחה (בלומברג, 1990).

במהלך השנים נוספו למחסומים הטבעיים מחסומים מלאכותיים, המאיטים את תנועת החול ומקטינים את כמות

החול המנושב מקו החוף אל פנים היבשת.

אייר 3: הסיגים הבסיסיים של הדיינות

2.4 תנועת הדיונות חלק מהחולות עושים את דרכם אל היבשת כחולות נודדים, ובעיקר

בדיונות חול, המתקדמות עם כיוון הרוח. לדיונות צורה לא-סימטרית -

המדרון התלול פונה לכיוון התנועה. רוחות סוחפות חול מהמדרון המתון

של הדיונה אל חזיתה התלולה. החול גולש מפסגת הדיונה למרגלותיה.

השיפוע המרבי של מדרון דיונה יבשה הוא 33 מעלות.

הדיונות הרוחביות המצויות בחלק הדרום-מערבי של מישור החוף

מתקדמות לצפון־מזרח בקצב מהיר יחסית, קצב שמואט עם ההתקדמות

מזרחה. מהירות התנועה של הדיונות בדרום מישור החוף ירדה מקצב

של כ-4 מטר לשנה בשנות החמישים ל-1 מטר לשנה בשנות התשעים

(צוער וחוברים, 2000). ערכים נמוכים אלה אופייניים למשטר הרוחות

המתון של ישראל. במדבריות ערב למשל קיימות דיונות גבוהות,

המתקדמות בקצב של 15 מטר בשנה.

כמויות החול, משטר הרוחות (עצמתן וכיוונו) ונוכחות צומח קובעים

את המורפולוגיה של הדיונות. להלן תיאור תמציתי של הצורה ושל אופן

ההתקדמות של הדיונות העיקריות לסוגיהן(איור 3):

בדחן (A באיור 3) ־ דיונה בצורת סהר שקרניו פונות לכיוון הרוח,

השומרת על צורתה תוך כדי תנועה. חולות נודדים מסוג ברחן

מתפתחים באזורים צחיחים שבהם הרוחות חד-כיווניות וכמויות החול

קטנות. קצב התנועה של הדיונות נמצא ביחס הפוך לגובהן - דיונות

גבוהות יותר ובעלות נפח רב יותר נעות לאט יותר מדיונות נמוכות.

דיונה פרגולית (F באיור 3) - דיונה בצורת סהר שקרניו פונות לכיוון שממנו נושבת הרוח.

דיונה ליניארית(D באיור 3) - באזורים צחיחים שבהם הרוחות נושבות משני כיוונים, למשל בצפון סיני ובצפון-מערב

הנגב, מתפתחת דיונה ליניארית , ההולכת ומתארכת בהשפעת הרוח.

דיונה חזיתית (C באיור 3) - דיונה שגובהה כ-10 מטר ושציר האורך שלה ניצב לכיוון הרוח ובדרך כלל מקביל לקו החוף.

דיונה רוחגית או גרחנואידית (E באיור 3) - היא חיבור של דיונות מטיפוס ברחן זו לזו. הדיונה נוצרת במקומות

שבהם מנושבות כמויות גדולות של חול ושכיוון הרוחות בהם יציב למדי.

בנוסף להצטמצמות שטחי החולות במישור החוף חלו שינויים גדולים במאפיינים המורפולוגיים שלהם. השינוי המשמעותי ביותר הוא עצירת הדיונות ועיצובן. בעבר היו במישור החוף חולות נודדים, ואילו כיום אין כמעט דיונות

פעילות.

השוואה בין תצלומי אוויר מן המחצית הראשונה ומן המחצית השנייה של המאה העשרים (צוער וחוברים, 2000; קותיאל ושרון, 1996) מלמדת שכסות הצומח במישור החוף הולכת ומתרחבת. תצלומי אוויר משנות הארבעים מראים דיונות פעילות, המכוסות בצומח דליל בלבד. השוואת תצלומי אוויר מראה תהליך הדרגתי של התכסות החולות בצמחים, שבמקומות אחדים מגיעה עד כ-80% משטח הדיונות. גידול שטחי הצומח בחולות הוא סימן מובהק להתייצבותם של החולות. הגורם המרכזי המשפיע על היאחזות הצומח הוא קצב תנועת החול. ככול שהסחיפה איטית יותר, צמחים רבים יותר יכולים להיאחז בחולות. השקעים בין הדיונות הם האזורים הראשונים שיתכסו בצומח מאחר שמשק המים בהם טוב יותר, אולם גם בראשי הדיונות מופיעים צמחים. הצמח הראשון שנאחז בדיונות עצמן הוא ידיד החולות, שנקלט בראשי הדיונות. ככול שהצומח מכסה שטח גדול יותר כמות החול הנאחזת בשורשיו גדלה וגם מהירות הרוח סמוך לקרקע קטנה. חול ואבק מצטברים סביב הצמחים ויוצרים תנאים משופרים, המאפשרים היאחזות של מינים נוספים. במקביל להתפתחות צמחיית החולות מתפתח על פני החול קרום ביולוגי, המורכב מאצות ומאבק. קרום

זה מלכד את השכבה העליונה של גרגרי החול ואף לוכד ומחזיק חול המובא ברוח.

התפתחות צומח בראש דיונה מעכבת את מעבר החול לצדה השני. צמחים שנמצאים בשקעים שבין הדיונות מתפשטים

אף הם במעלה הדיונה, וכך הולכת ונחסמת תנועת החולות.

2.6 חקלאות מסורתית ותנועת החולות התרבות החקלאית שאפיינה בעבר את נופי החולות התבססה על חלקות מוואסי, על בוסתנים ועל רעייה. חלקות מוואסי הן ערוגות חפורות הממוקמות באזור המערבי ביותר של החולות, עד כ-300 מטר מהים. חלקות אלה שימשו לגידול ירקות קיץ וחורף ולגידול עצי פרי. השקייתן התבססה בעיקר על מי תהום גבוהים. לעומת זאת הבוסתנים הם מטעים של עצי פרי וגידולי שדה חורפיים שנשתלו בין הדיונות. הבוסתנים הושקו בשנה הראשונה, ולאחר שהתבססו המשיכו להתקיים כגידולי בעל. העיבוד החקלאי המסורתי הגביל את תנועת החולות, אך הרעייה המסורתית בשטחי החולות וכריתת צמחים להסקה עודדו את תנועת החולות. נראה שהסיבה המרכזית להתפתחות הצומח ולהתייצבות

החולות קשורה ישירות להפסקת הרעייה והכריתה.

2.7 9עולות יזומות חולות נודדים נתפסו בתחילת המאה העשרים כבעיה משום שהם כיסו שטחים חקלאיים פוריים ופגעו בעורקי תחבורה. מראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל נעשו ניסיונות לייצב חולות על ידי נטיעת מינים שונים של צמחים (ליפשיץ וביגר, 1997). בתחנות מחקר שהוקמו לשם כך נבחנו מינים יעילים לייצוב חולות ואלה נטעו מסביב לחלקות חקלאיות. במסגרת זו נעשה שימוש נרחב בצמחים מקומיים האופייניים לחולות, כגון: לענה חד-זרעית וידיד חולות מצוי, ששימשו כנטיעות חלוץ, במטרה לייצב את החולות ולאפשר נטיעת מטעים. בנוסף על אלה ניטעו מינים שונים של עצים גרים שחולות מישור החוף אינם בית גידולם הטבעי, כגון: שיטה כחלחלה, שיטה ארוכת-עלים, אשל הפרקים, אשל היאור ומינים שונים של איקליפטוס. נטיעות לייצוב חולות שנעשו לאורך מישור החוף מאז התקופה הבריטית

ועד לתקופה האחרונה ניכרות היטב בשטח.

אקוויפר החוף הוא אחד משלושת מקורות המים הראשיים של ישראל, בצד אקוויפר מערב גב ההר (איור 5) והכינרת. חשיבותו של אקוויפר החוף, המשמש גם לוויסות אספקת המים מהמקורות השונים, גדולה במיוחד בשנות בצורת, כאשר מפלס הכינרת ומאגרי המים העיליים בשפל. בתקופת הבצורת הקשה בשנה ההידרולוגית 1998/99 נשאבו מאקוויפר

החוף 505 מלמ״ק, שהם למעלה מרבע התצרוכת השנתית בארץ.

3.1 מבנה האקוו׳9ר אקוויפר החוף משתרע ממורדות הכרמל בצפון ועד לסיני בדרום, ומרגלי הרי יהודה, שומרון והכרמל במזרח ועד לים במערב, ובתחומו נכללים גם שטחי החולות של מישור החוף (איור 5 בעמי 19). דיונות החול הן בבחינת ספוג, שרוב הגשם שיורד עליו מחלחל לתת-הקרקע, מגיע אל האקוויפר ומתווסף למאגר. בחלקו הצפוני מגיע רוחב האקוויפר לכ-7

ק״מ ובחלקו הדרומי לכ-20 ק״מ. שטחו הכולל הוא כ-1,800 קמ״ר.

לאקוויפר צורה של יתד המתאפס כלפי שולי ההר במזרח, ועומקו מגיע לכ-200 מ׳ במערב, בסמוך לחוף(איור 6 בעמי 20).

אקוויפר החוף בנוי חול, כורכר וקונגלומרט, שהם סלעים מוליכים. יש בו גם יחידות ביניים של סלעים מוליכים למחצה, כגון טין וחמרה, וכמו כן שכבות ביניים של סלעים אטימים, בעיקר חרסית וחוואר. שכבות אלה מחלקות את האקוויפר ליחידות משנה או תת-אקוויפרים. חבורת סקייה מגיל ניאוגן המורכבת בעיקר מחרסית יוצרת את בסיס

אקוויפר החוף והיא השכבה האטימה, שמעליה נקווים המים (איור 6).

סלעי אקוויפר החוף חשופים על פני השטח, והאקוויפר ניזון ישירות מגשם ומנגר עילי. מפלס מי התהום נמצא בעומק של מטרים ספורים בחלק המערבי של מישור החוף, ומגיע לעומק של עשרות מטרים בחלקים המזרחיים.

במקומות שבהם שכבות אטימות מצויות בסמוך לפני השטח נוצרים אקוויפרים שעונים, שהם אקוויפרים מקומיים

שתפוצתם מוגבלת לתחום תפוצת שכבות החרסית. בעונות גשם מתמלאות השכבות שמעליהם במים, ונוצרים על פני

השטח מקווי מים עונתיים (110111,2001^1).

3.2 הסיכונים לאקוו׳9ר החוף הסיכונים לאקוויפר החוף הם פגיעה בכמויות המים ובאיכותם.

שאיבת יתר, היווצרות מכתשים והמלחה ממי ים - לפי דוח השירות ההידרולוגי 2001, שאיבת המים מאקוויפר החוף עולה על שיעור המילוי החוזר מגשמי החורף. עומס השאיבה מרוכז בעיקר במרחק 9-1 ק״מ מהחוף, ובעיקר שם בא

לידי ביטוי הגירעון ההידרולוגי.

איור 4: דיונת חול

איור 5: גבולות האקוויפרים העיקריים בישראל ובירדן (מתוך דו״ח המשרד לאיכות הסביבה)

8

איור 6: חתן אופייני של אקוויפר החוף (מקור: השירות ההיררולוגי)

;!1 | ׳ '

עיור והפחתת השטח הזמין להחדרת משקעים - בינוי וסלילה מונעים ממי הגשם לחלחל, ועל כן זורמים המים אל

מערכות הניקוז. מתוך פוטנציאל חלחול שנתי של 270 מלמ״ק ההפסד השנתי בשל פיתוח עירוני נאמד בכ-70 מלמ״ק,

שהם כ-26% מפוטנציאל החילחול. ההפסד השנתי צפוי לעלות לכ-150 מלמ״ק בשנת 2020, שהם כ-56% מפוטנציאל

החילחול (כרמון ושמיר, 1999).

זיהום ממקורות אנתרופוגניים - במקומות שבהם קיימים מקורות זיהום על פני השטח מי הגשם ממיסים את

המזהמים ומים מזוהמים מחלחלים אל האקוויפר. מקורות המזהמים הם בעיקר חומרי דישון והדברה, דלף ממתקני

ביוב ומאתרי סילוק פסולת מוצקה, שפכים תעשייתיים, שפכים חקלאיים ודליפות ממכלי דלק. על אלה נוסף חלחול

של מי השקיה שמקורם במוביל הארצי, המזרים מי כנרת בעלי מליחות גבוהה מזו של אקוויפר החוף.

חדירת מי ים ומים מאקוויפרים מלוחים - אקוויפר החוף גובל במערב במי תהום מלוחים של הים התיכון. שינויים

במפלס מי התהום באקוויפר מאפשרים חדירה של מי תהום ימיים מזרחה. פלישת מים מלוחים לתחומים שבהם

היו מים מתוקים של אקוויפר החוף גורמת לסגירת בארות באזורים הסמוכים לחוף. במזרח גובל אקוויפר החוף

באקוויפרים אחרים שיש בהם מי תהום מלוחים.

החדרת מים לאקוויפר - במסגרת ויסות אספקת המים במערכת הארצית וייצוב המפלסים מים ממקורות שונים

מוחדרים לאקוויפר החוף. חולות ראשון לציון, בסמוך לכביש תל אביב-אשדוד, הם שדות ההחדרה לאקוויפר של מי

קולחין מטוהרים מהשפד״ן. החדרת מים לאקוויפר מעלה אמנם את כמות המים אך מביאה לירידה באיכותם. סדרת

הקידוחים מסביב לשפד״ן נועדה לשאוב את מי התהום שמקורם בשפד״ן ולהזרים אותם במוביל השלישי למטרות

השקיה בנגב. השפד״ן מאיים על איכות המים של אקוויפר החוף באזורים הסמוכים אליו. תפעול שגוי עלול להמיט

אסון על האקוויפר באזור.

3.3 איכות המים באקוו׳9ר החוף

ה נ י מ י נ ב קיסריה

י נ ו פ ן צ שדו

שרון דרומי

ה ר ד ח

ר פ ק ח מ ע

ן לציון ו ש א ר

ת ו ב ו ח ר

יצנים נ

ן ו ל ק ש א /

ש דן ו ג

ם י - ת חולון ב

ה נ ב י

ד ו ד ש א

׳ ם ר ע ב ג׳ ם ניר ע

איור 16:7 הרצועות של אקוויפר החוף (מתון הדו״ח השנתי של השירות ההידרולוגי)

המילוי החוזר של אקוויפר החוף הוא חלחול של מי

גשמים מפני השטח אל תת-הקרקע, התלוי גם באופי

הליתולוגי של האזור הלא רווי (מלול וחוברים, 2001).

החול הוא חומר מחלחל ולכן כ-70% מהגשם היורד על

פני החולות מחלחל לתת הקרקע של אקוויפר החוף.

לעומת זאת באזורי חמרה וקרקעות חרסית המילוי נמוך

מאוד. בנוסף למי הגשם המקווים מידי שנה באקוויפר

החוף, מוחדרות למי התהום כמויות גדולות של מים

מטוהרים ומים שמקורם במי השקיה, בדליפות ממערכות

ניקוז ומצינורות אספקת מים. המים המחלחלים מגיעים

לאקוויפר החוף, זורמים באיטיות בתת-הקרקע לכיוון

מערב ובסמוך לחוף הם נמהלים במי הים.

לצורכי דיווח ומעקב חילק השירות ההידרולוגי את

אקוויפר החוף בקטע שבין בנימינה לבין ניר-עם ל-16

רצועות, וכל רצועה חולקה לתאי דיווח (איור 7).

בשנות השלושים של המאה העשרים שלטה באקוויפר

החוף זרימה ממזרח למערב בשיפוע 0.3%-0.1%.

באותה תקופה הצטיינו רוב חלקי האקוויפר באיכות

מים מעולה. איכות זו התבטאה במליחות נמוכה,

בריכוז כלורידים שנע בין 50 ל-100 מגכ״ל (מיליגרם

כלור לליטר), ובריכוז חנקות שהיה פחות מ-10 מג״ל

(מיליגרם לליטר). השאיבה האינטנסיבית בעשרות

השנים האחרונות הביאה לירידת מפלס מי התהום.

בשלושים השנים האחרונות חלה הרעה באיכות המים,

והיא מתבטאת בעלייה מתמדת בשיעור של כ-2 מגכ״ל

(מיליגרם כלור לליטר) לשנה. ברוב תאי החוף מגוש דן צפונה ובחלק מתאי המזרח, באזורים במישור החוף הדרומי,

עלה ריכוז הכלורידים לממדים שאינם מאפשרים שימוש במים לשתייה. העלייה בריכוז הכלורידים שמשמעותה ירידה

באיכות המים מוצגת באיור 9 (עמ׳ 23).

השירות ההידרולוגי מגדיר שלוש איכויות מים - טובה, בינונית וגרועה - לפי ריכוזי הכלור והחנקה המצויים בהם, כפי

שמופיע בטבלה שלהלן:

טבלה 1: איכויות המיס על פי ריכוזי הכלור והחנקה המצויים במים

:איכות מים ריכוז כלור(מג״ל) ריכוז חנקה(מג״ל)

טובה פחות מ-250 פחות מ-45

בינונית בין 250 ל-600 בין 45 ל-70

גרועה יותר מ-600 יותר מ-70

3.4 איכות מ׳ התהום בחולות לשטחי החולות יש השפעה מכרעת על איכות ועל כמות המים בחלק המערבי של אקוויפר החוף. החולות מורכבים

מגרגרים שגודלם נע בין 0.05 ל-1 מ״מ, ונפח המים בהם יכול להגיע ל-30%-20% מהנפח הכללי. באזורי החולות

נמצאים המים שאיכותם היא הטובה ביותר באקוויפר. ניתן לראות זאת בהתאמה בין אזורי האקוויפר בהם ריכוז

הכלורידים נמוך מ-250 מגכ״ל לבין השתרעות אזורי החולות. מסיבות אלה הוגדרו שטחי החולות כבעלי רגישות גבוהה

1̂), ראה איור 10, עמ׳ 24. ואיזורי סכנה לזיהום אקוויפר החוף (16110111,2001

איור 9: ריכת כלוריד גמי אקוויפר החוף (מתון דו׳׳ח השירות ההידרולוגי)

ה פ י ח

חולות מישור החוף מסומנים בדרגת

הרגישות הגבוהה ביותר

ן ו ל ק ש א

א י ק מ

איזוו סננה א׳פו ואשי בו הנזק אינו ניתן לתיקון י אקו

איזוו סכנה א-1 אגן ההיקוות של הכינות

איזוו סכנה ב׳יפו ואשי בו הנזק ניתן לתיקון או אקויפו משני בו הנזק לא ניתן לתיקון אקו

ו ו סכנה ב- ו זיפו בעל חשיבות מועטה בו כמות אקו

המים קטנה ו/או המים בו מלוחים I ו א?

זוו סכנה ג׳ זוו שבו לא קיימת סכנה למקווות מים

איור 10: מפת רגישות אקוויפרים (מקור: המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים)

* - 3 ז

החולות במישור החוף הם חולות נודדים, חולות מיוצבים חלקית וחולות מיוצגים. חוף הים, רכסי הכורכר והחמרה

הם בתי גידול נוספים, הקשורים לבתי הגידול החוליים.

החול הוא תשתית בלתי יציבה, שהולכת החום בו נמוכה. הולכת החום הנמוכה של החול גורמת להתחממות רבה

וליובש בפני השטח, אולם בעומק סנטימטרים אחדים בלבד מתחת לפני השטח הטמפרטורות מתונות.

תזוזת החול גורמת לכיסוי צמחים, חושפת את השורשים וגורמת נזק פיזי לצמחים. התשתית הטובענית מקשה על

תנועת בעלי חיים וגורמת להתמוטטות מנהרות חפורות, ששוכנים בהן בעלי חיים.

המרקם הגס של החול מאפשר חלחול מהיר של מי הגשמים אל מתחת לבית השורשים וגורם מחסור במים זמינים

לצמחים.

כושר ההזנה של החולות כמצע גידול לצמחים דל בדרך כלל בשל מספר תכונות האופייניות להם: החול עני בחנקות

ותכולת החומר האורגני בו מעטה יחסית לקרקעות אחרות. יוצאי דופן הם בתי גידול חוליים שבהם מתחת לחול יש

שכבה חרסיתית, העוצרת מים.

דיונות חול שהתייצבו משנות את תכונותיהן - הן מתעשרות בחומר אורגני, בחנקות וברכיבים חרסיתיים, ויכולתן

לספוח מים גדלה. במקומות אחדים נוצר מגוון גדול של קרקעות בשטח קטן יחסית, התורם לגיוון בית הגידול ולעושר

מינים ברמה מקומית.

חולות מישור החוף הם מערכת אקולוגית ייחודית בשל השילוב של אקלים ים-תיכוני ושל קרקע בעלת אופי יובשני, והם

מעין מובלעת יובשנית בחבל הים-תיכוני. בנוסף, קיים רצף גאוגרפי בין חולות מישור החוף לחולות צפון-מערב הנגב

וסיני, שבו עולים צפונה בעלי חיים וצמחים מדבריים (סהרו-ערביים), שתפוצתם העיקרית היא באזורים היובשניים של

מערב הנגב. מינים אלה מתבססים בחולות מישור החוף בשל הדמיון בתנאי היובש לבית גידולם הטבעי. במשך השנים

התאימו אוכלוסיות אלה את עצמן לתנאי האקלים הים-תיכוני, במקרים אחדים הן אף הוגדרו כמינים אנדמיים לחולות

מישור החוף. שינויים דומים עברו גם מינים ים-תיכוניים שנקלעו לשטחי החולות ונתקלו בתנאי סביבה יובשניים

יחסית. כך נוצר בבית גידול זה עושר גדול של מיני צמחים ובעלי חיים, שחלקם בלעדיים לישראל ואחדים מהם אפשר

למצוא בארץ רק באזור זה. חלק מהמינים, בעיקר בקבוצות המכרסמים והחרקים, נמצא בשלב מואץ של התמיינות

אבולוציונית, שלב שבו מין ביולוגי מתפצל לתת-מינים או למינים נפרדים.

4.2 חברות צמחים בשטחי החולות קיים פסיפס של בתי גידול וחברות צמחים, המשקפים דרגות שונות של ייצוב החול ודרגות של תכונות

פיזיקליות וכימיות. בחולות נודדים התשתית אינה יציבה וכיסוי הצומח מועט (פחות מ-10%). בבית גידול זה צומחים

בעיקר צמחים עשבוניים רב-שנתיים, בני-שיח ושיחים רב-שנתיים בעלי עמידות רבה בפני כיסוי חול או בפני חשיפה

של שורשים. צמחי חלוץ המתבססים בחול מייצבים אותו במידת מה ויוצרים כתמי קרקע, תלוליות ושקעים, ששורדים

בהם תנאים קיצוניים פחות. מינים נוספים, בעיקר צמחים רב-שנתיים בעלי שורשים מעמיקים בקרקע ומינים מעטים

של חד-שנתיים, עוקבים אחר מיני החלוץ ומתבססים בחול אף הם.

תוספת הצומח בחולות תורמת עוד לייצובם ולהפיכתם לחולות מיוצבים-למחצה, שבהם יכולים לצמוח מינים נוספים

של צמחים. בד בבד גדלים שיעור החומרים האורגניים בקרקע, קיבולת הקטיונים והכושר לאחוז מים. קרקע מיוצבת

מאופיינת בצומח מטיפוס בתה, ובו צמחים חד-שנתיים, בני-שיח ושיחים. בחולות הצפון מתפתח הצומח לתצורת יער

פארק ובו כיסוי רב (עד 90% מהשטח) של צומח רב-שנתי וחד-שנתי.

בשטחי חולות יש דינמיקה מיוחדת של בנייה והרס - גם שטחים שתשתיתם יציבה יחסית עלולים להתכסות בחול.

צמחים מעמיקי שורש, העמידים לכיסוי ולחשיפה של שורשים, ישרדו, ואילו צמחים בעלי מערכת שורשים שטחית

ייעלמו. לכן, כעדות לעברו של המקום, אפשר למצוא, אלה בצד אלה, מקטעי חברות שנותרו משלבי בנייה והרס שונים

של התשתית החולית.

ברכסי הכורכר מתפתחים צמחים בעלי מאפיינים ייחודיים. הרכס המערבי של הכורכר מכוסה בבתה ים-תיכונית חופית.

בקו החוף הצמחים מושפעים במידה רבה מרוח הים, המביאה עמה רסס מלוח. אופי הצומח מושפע מסוג התשתית

- כורכר (חוף ים גבוה) או חול (חוף ים נמוך). צמחי חוף הים הם לרוב שרועים, דבר המאפשר להם להתחמק ממגע

עם הרסס המלוח. אחדים מהם מפתחים שעווה עבה, העמידה בפני הרסס המלוח ומכות גרגרי חול (עבודה זו אינה

מתייחסת באופן פרטני לצומח חוף הים בתחום רצועת הרסס).

4.3 צומח מישור החוף במישור החוף קיים מפל הדרגתי של

כמות המשקעים מצפון לדרום. לכל

גוש בחולות מישור החוף יש תכונות

האופייניות לו. כל גוש חולות הוא

מעין ״מבחנה״ של הטבע, שבכל

אחת ״תערובת החומרים״ קיימת

רק בה. לפיכך גושי החולות אינם

זהים זה לזה וחשוב לשמור על כל

אחד מהם.

במערכת האקולוגית של חולות

מישור החוף, על שלל בתי הגידול

שבה, תועדו 1,016 מיני צמחים

עילאיים, המהווים כ-40% מכלל

מיני הצמחים בארץ. סיווג צמחי

החולות במישור החוף לפי טיפוסי

התפוצה (מבוסס על פינברון-דותן

ודנין, 1998) מראה כי מרביתם

מתאפיינים בטיפוס תפוצה ים-

2 6

איור 12: התפלגות מספר המינים האנדמייס בין גושי החולות

תיכוני לח (איור 11). חלקם היחסי

של מינים מטיפוס תפוצה זה

מכלל צמחי החולות עולה מדרום

לצפון(מכ-55% עד כ-80%). מספר

המינים מטיפוס תפוצה מדברי

(סהרו-ערבי וסודני) עולה לכיוון

דרום (מכ-5% לכ-30%), ובמידה

פחותה גם מספר המינים מטיפוס

תפוצה ים-תיכוני יובשני (מכ-5%

לכ-8%).

מינים אנדמיים

מישור החוף עשיר מאוד במיני

צמחים אנדמיים: גדלים בו 49

מתוך 124 מיני הצמחים האנדמיים

לישראל, לסיני וללבנון, שהם

כ־40% מכלל מינים אלה. 30

ממיני הצמחים האנדמיים הגדלים

בחולות מישור החוף הם צמחי

חולות, והם מהווים 24% מכלל

המינים האנדמיים בארץ.

נתונים אלה מראים שמישור החוף הוא בית הגידול העשיר ביותר במינים אנדמיים בישראל. צמחי החולות האנדמיים

מהווים 19% מתוך 156 מיני צמחי החולות, ורובם (27 מינים) שייכים לטיפוס תפוצה ים-תיכוני לח. איור 12 מראה את

התפלגות מספר המינים האנדמיים בין גושי החולות. צמחי החולות האנדמיים מהווים אחוז גבוה ביותר מתוך סך הצמחים

האנדמיים בכל מקטע(80%-66%).

800

700

600

500

4• 400

- 300 ־

200 ־1־

100

ם מ יש ־ז

ם

13

;ג ;ג

— § £ •:יי

£ ° ־ פ ה 2 £ !> =׳ נש נ£

:ג

?1

;ג

.גז£ * °

׳ 3 מ י

-ן ם

ב ^ \ 1= * & ? =ן _ =ז

N=158 צמחי חולות ^ 7 6 מינים אחרים שנצפו 2

ן כל מיני צמחים שתועדו בכל גוש חולות איור 13: ס

מינים נדירים ומינים פגיעים

בחולות מישור החוף גדלים 73 מיני

צמחים מוגנים, ובהם שישה צמחי

חולות: אשל עב-שיבולת, חבצלת

החוף, לשון-אפעה קטנה, עדעד

כחול, עדעד רתמי וצבעוני ההרים

- תת-מין שרוני, שחמישה מהם הם

מטיפוס תפוצה ים-תיכוני.

מהסקירה שערכנו עולה כי במישור

החוף תועדו 249 מינים המוגדרים

נדירים בקטגוריות שונות - מינים

נדירים, מינים נדירים ביותר, מינים

על סף הכחדה ומינים שכנראה

נכחדו. 56 מהם הם צמחי חולות.

עשרה מינים נדירים שתועדו

במישור החוף נכחדו ככל הנראה,

ושלושה מהם הם מיני צמחי חולות

(אבריים מגובששים, אוכם הגינות

ומקור-חסידה חלק). 33 מינים

נדירים קיימים רק במספר קטן של

אתרים (5-1), ומהם שבעה מינים

של צמחי חולות (איור 13).

אלון, שמידע וברלינר (1981) מונים 77 מינים נדירים בלעדיים למישור החוף, מהם 10 אופייניים לחגורת הרסס על

סלעי כורכר ו-34 מינים הגדלים בחולות. פרגמן, נתן ושמידע (1999) מצאו כי בארץ נכחד מספר רב יותר של מיני

צמחים האופייניים לרכס הכורכר הפונה לים מאשר מיני צמחים מכלל צמחיית ארץ ישראל (צמחים מבית גידול זה

היו 1.3% מתוך סך מיני הצמחים שנכחדו, אף שצמחים מבית גידול זה מהווים רק 0.5% מהסך הכולל של מינים

בארץ). לפי נתוניהם, רוב המינים שנכחדו נמצאו בפחות מחמישה אתרים בטרם הכחדתם, כלומר הם נחשבו נדירים

קודם להיכחדותם. האוכלוסיות של רוב המינים הנכחדים נמצאו בקצה גבול תחום התפוצה של המין, והם בעיקר

מינים המצויים מצפון לישראל. בין המינים שנכחדו לא היו מינים אנדמיים. הסיבה העיקרית להכחדה הייתה הרס

בתי גידול, בעיקר בתי גידול לחים. החוקרים ממליצים לתת עדיפות לשימור האתרים שבהם שרדו צמחים המתקיימים

רק במספר אתרים מועט (עד חמישה), ולא - ייכחדו הצמחים הנדירים (ראו גם שמידע וחוברים 1999, פרגמן וחוברים

1999ב). נספח 2 מפרט את שמותיהם של כל מיני הצמחים בחולות שהם בעלי חשיבות מיוחדת.

גבולות תפוצה - מינים רבים של

צמחים הגדלים בחולות מגיעים

בתחום מישור החוף לגבול

תפוצתם בעולם. על פי רוב אלה

הם מינים המותאמים לתנאים

יובשניים. הם התפשטו צפונה

לאורך רצועת החולות, אך לעתים

כלולים בהם מינים צפוניים,

שעברו התאמה לתנאים יובשניים

יחסית. ארבעה מינים גרים

שכיחים למדי ״התאזרחו״ בבתי

גידול חוליים: נר-הלילה החופי,

אסתר מרצעני, הטרותקת החולות

וקייצת מסולסלת. באיור 14 צוינו

גבולות התפוצה של מינים הגדלים

בחולות רק בתחומי רצועת החוף

של ישראל. המספרים המופיעים

באיור הם אמדן מינימום בלבד.

איור 14: גבולות תפוצה של צמחי חולות

4.4 מגוון המינים בחולות מישור החוף מתקיימים מספר מינים או תת-מינים של בעלי חיים אנדמיים. יש בחולות גם מינים שתפוצתם

הטבעית אינה בהכרח ים-תיכונית, למשל מינים מטיפוס תפוצה סהרו-ערבי, שחדרו צפונה לאורך רצועת החולות.

לדוגמה: הזוחלים כוח אפור (הגדול בלטאות ישראל. עד לפני שנים אחדות התקיימה אוכלוסייה של מין זה בחולות

חולון); מדברית פסים; נחש חולות ומטבעון מדברי. מבין המכרסמים השייכים לטיפוס התפוצה הסהרו־ערבי נציין את

גרביל החולות, גרביל החוף, מריון החולות והירבוע המצוי. מינים אלה ורבים אחרים נמצאים כיום בסכנה בגלל פגיעה

מתמשכת בבית גידולם הטבעי במישור החוף.

באוכלוסיות של מינים אחדים, למשל חולד וגרביל חולות, יש שונות גנטית רבה לאורך רצועת החולות, כנראה בשל

תהליך התמיינות אבולוציוני, שעשוי להביא ליצירת תת-מינים או מינים חדשים.

ערוצי הנחלים התוחמים גושי חולות גדולים מהווים גבולות תפוצה (צפוני או דרומי) של מינים שונים משום שהם

יוצרים מחסומים פיזיים המקשים על התפשטות בעלי חיים.

צמחי וזולות - גבול תפוצה צפוני 2

צמחי חולות - גבול תפוצה דרומי [

צמחי חולות - צפוני ודרומי 1

30

25

1 11 _£3 _

20

15 £

ם

- 10

7£ 3

.!דו

5 ־ ם 0

=1 זש

5• £־ך :ש ־ £ ם-1 ^

:ג•

0 =ז

וש ;ג

13 3

.ברז0

:ש ;ג

״ 5

בישראל יש 28 מינים של זוחלים שוכני חולות

(לא כולל מינים מזדמנים ומינים המוגבלים

לחולות החוף בצפון הארץ) - כולם מינים

מדבריים בעלי תפוצה רחבה, המשתרעת על

פני מדבריות צפון אפריקה וחצי האי ערב.

אין ביניהם מינים ייחודיים לארץ. בחולות

מישור החוף שוכנים 36 מיני זוחלים יבשתיים.

שמונה מהם שוכנים אך ורק בחולות (טבלה

2) ואינם מצויים בקרקעות אחרות. לכל אלה

מישור החוף הוא גבול תפוצתם הצפוני.

חרדון חולות התקיים בעבר בחולות דרום

מישור החוף עד לאזור חולון. נראה כי הוא

נכחד מחולות מישור החוף, ועתה אוכלוסיותיו

אינן חורגות מצפון לחולות מערב הנגב. מינים

נוספים, כגון נחש-מים משובץ ושממית

הבתים, מזדמנים גם לשטחי חולות. מינים

אחרים, ובהם צפע מצוי (צפע ארצישראלי)

וחרדון מצוי, שוכנים בשולי החולות.

כל מיני הזוחלים בישראל מוגנים ב״חוק הגנת חיית הבר״. כל המינים הבלעדיים לחולות מוגדרים פגיעים או נדירים.

רוב שמורות הטבע בחולות נותרו כ״איים״ קטנים, והן אינן גדולות דין לקיום אוכלוסיות יציבות של זוחלים. מרבית

מיני הזוחלים אינם יכולים להתקיים בשטח הקטן מ-500 דונם - כוח אפור למשל זקוק לשטח מינימלי של 1,500 דונם

לקיום אוכלוסייה יציבה.

בחופי מישור החוף נצפו ארבעה מינים של צבי-ים: צב-ים זיתני, צב-ים גלדי, צב-ים ירוק (איור 22) וצב-ים חום.

הנקבות של המינים צב-ים ירוק וצב־ים חום עולות לחופים החוליים בישראל כדי להטיל את ביציהן. כל צבי-הים

באזורנו נמצאים בסכנת הכחדה, ויש לעשות כל מאמץ להגן עליהם.

שני מיני של צבי ים אופיניים למקווי מים מתוקים במישור החוף: צב-רך מצוי - בעיקר בנחל אלכסנדר אך גם בנחל תנינים ובנחלים נוספים שאליהם הועברו אחדים מהם; וצב-ביצות, המתקיים בנחלים (גם נחלים מזוהמים), בברכות

חמצון, במאגרי מים ובברכות דגים.

טבלה 2: מיני הזוחלים הבלעדיים לחולות מישור החוף

גבול תפוצה צפוני שם מדעי בחולות מישור החוף

שם עברי סטטוס שמירת טבע

א. לטאות

Trapelus savignü ( A g a m a savignii) חרדון חולות פגיע (עתידו בסכנה) חולות יבנה

Sphenops sepsoides נחושית חולות בסיכון נמוך חולות קיסריה

Acanthodactylus scutellatus שנונית חולות בסיכון נמוך חולות תל ברוך

V a r a n u s griseus כוח אפור בסיכון נמוך חולות ראשון לציון

ג. נחשים

Lytorhynchus diadema נחש חולות בסיכון נמוך חולות קיסריה

Macroprotodon cucullatus נחש כיפה בסיכון נמוך חולות יבנה

Cerastes cerastes cerastes עכן החרטומים בסכנת הכחדה חולות זיקים

Cerastes vipera עכן קטן פגיע (עתידו בסכנה) חולות זיקים

איור 22: צג-ים ירוק

עם התמעטות שלוליות החורף בישראל והעלייה בשימוש בחומרי הדברה כימיים הצטמצמה תפוצתם של הדו-חיים בישראל, ומינים אחדים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. באזורי החולות חיים חמישה מתוך שישה מיני הדו-חיים בארץ: צפרדע ירוקה, טריטון פסים, חפרית עין-החתול, אילנית מצויה וקרפדה ירוקה. הטריטון והחפרית נמצאים בישראל

בסכנת הכחדה מידית. האילנית היא מין פגיע, ורק לקרפדה הירוקה לא נשקפת בינתיים סכנה מידית.

4.7 עו9ות מבין העופות (הדוגרים על הקרקע או מקננים בשיחים) החיים בחולות נציין את המינים הבאים: כרוון, חגלה, עפרוני מצויץ, פשוש וצופית. מינים אחדים מקננים בעצים ובמבנים שנמצאים גם מחוץ לשטחי חולות, אך הם מוצאים בבית הגידול החולי את מזונם. עימם נימנים לדוגמה: עורב אפור, בז מצוי, נקר סורי, שרקרק מצוי, תנשמת, תור צווארון ועורבני. מינים אחרים חורפים בשטחי החולות, ובהם: דוחל שחור-גרון, חוחית, עפרונן קצר-אצבעות, נחליאלי לבן, סבכי טוחנים ושלו. בברכות שנוצרות בחורף בשקעים שבחולות מבלים עופות מים, כגון: אגמית, סופית וברכיה. אין

בשטחי החולות מיני עופות ייחודיים לאזור או מינים הנמצאים בסכנה.

עד שנות הארבעים של המאה העשרים נחשב התחמס המצרי לדוגר שכיח בחולות מישור החוף, אך בשל פעילות האדם

ושינוי בית הגידול הוא חדל לקנן באזור.

4.8 ׳ונקים מרבית מיני היונקים המתקיימים בחולות מישור החוף אינם ייחודיים לחולות. ביניהם אפשר למנות יונקים גדולים

יחסית, כגון: צבי ישראלי, זאב, תן, שועל מצוי וחתול ביצות; ויונקים בינוניים, למשל: ארנבת מצויה ודרבן. עם היונקים

הקטנים המתקיימים בחולות נמנים עכבר מצוי וחולדה מצויה, החיים בעיקר בסבך צומח בקרבת משכנות אדם.

חדפים מתקיימים בעיקר בשטחים בעלי סבך צומח ובמקומות לחים.

שישה מינים של יונקים קטנים הם שוכני חולות בלעדיים ואינם מצויים בקרקעות שאינן חוליות:

גרביל וזחוף - תת-מין אנדמי לחולות החוף בישראל.

גרביל חולות - נמצא כנראה בתהליך של התמיינות, שעשויה להוביל

ליצירת תת-מינים נפרדים. לגרביל החולות מספר כרומוזומים שונה

מאשר לגרביל החוף, המצוי בחולות הנגב, בצפון סיני וברצועת עזה

(איור 23).

גרב>ל דרומי.

מדיון חולות - מין אנדמי לישראל ולצפון סיני.

ירגוע החולות - תת-מין של ירבוע מצוי, השונה מתת-המין השוכן

בנגב.

קיפוד חולות.

מבחינת סטטוס שמירת הטבע בישראל (על פי ״הספר האדום של

החולייתנים בישראל״ בהוצאת רשות הטבע והחברה להגנת הטבע,

2002), כל מיני היונקים הבלעדיים לחולות מוגדרים פגיעים או

ל ן״ןן^ןןן י ג ף : ג 2 ף 3 ן י בסכנת הכחדה, כמפורט בטבלה 3 (בעמוד הבא)• ״ . א

טבלה 3: מיני היונקים בחולות מישור החוף

o\׳f גבול תפוצה צפוני בחולות מישור החוף

בלעדי סטטוס שמירת טבע לחולות

שם עברי

קיפודיים

H e m i e c h i n u s auritus קיפוד חולות + פגיע (עתידו בסכנה) חולות קיסריה

Erinaceus concolor לא בסכנה ראש הנקרה - קיפוד מצוי

חדפיים

C r o c i d u r a auaveolens בסיכון נמוך צפון הארץ - חדף קטן

Suncus etruscus בסיכון נמוך עמק זבולון - חדף זעיר

עטלפים

Rousettus aegyptiacus לא בסכנה כל מישור החוף - עטלף פירות

T a d a r i d a teniotis בסיכון נמוך כל הארץ - אשף מצוי

Pipistrellus k u h l i i בסיכון נמוך כל מישור החוף - עטלפון לבן- שוליים

עכבריים

G e r b i l l u s andersoni allenbyi גרביל החוף + פגיע (עתידו בסכנה) חוף הכרמל

G e r b i l l u s pyramidum גרביל חולות + פגיע (עתידו בסכנה) חולות ראשון לציון

M e r i o n e s sacramenti מריון חולות + בסכנת הכחדה גן לאומי נחל אלכסנדר

M e r i o n e s t r i s t r a m i לא בסכנה צפון הארץ - מריון מצוי

G e r b i l l u s gerbillus גרביל דרומי + בסכנת הכחדה חולות נתיב העשרה

M u s musculus מלווה אדם כל הארץ - עכבר מצוי

Rattus rattus מלווה אדם כל הארץ - חולדה מצויה

Rattus norvegicus מלווה אדם עמק עכו - חולדת חוף (חולדה נודדת)

Spalax ehrenbergi לא בסכנה צפון הארץ - חולד

ירבועיים

Jaculus jaculus schlueteri ירבוע מצוי + פגיע (עתידו בסכנה) חולות יבנה (״ירבוע החולות")

דרבניים

H y s t r i x i n d i c a לא בסכנה כל הארץ - דרבן

חתוליים

F e l i s catus מלווה אדם כל הארץ - חתול הבית

F e l i s chaus פגיע (עתידו בסכנה) מזדמן - חתול ביצות

Felis silvestris פגיע (עתידו בסכנה) צפון הארץ - חתול בר

Felis c a r a c a l (לא בדיונות) פגיע (עתידו בסכנה) כל הארץ - קרקל

כלביים

Canis f a m i l i a r i s מלווה אדם כל הארץ - כלב הבית

Canis aureus מלווה אדם מערב הגליל - ת!

Canis lupus פגיע (עתידו בסכנה) מזדמן - זאב

Vulpes vulpes לא בסכנה כל הארץ - שועל מצוי

סמורייס

Meies meles לא בסכנה צפון הארץ - גירית מצויה

M e l l i v o r a capensis בסכנת הכחדה חוף הכרמל - גירית דבש

V o r m e l a peregusna פגיע (עתידו בסכנה) צפון הארץ - סמור

גחנייס

Herpestes ichneumon לא בסכנה צפון הארץ - נמייה

צבועיים

H y a e n a hyaena בסכנת הכחדה צפון הארץ - צבוע מפוספס

פריים

G a z e l l a gazella gazella פגיע (עתידו בסכנה) מערב הגליל - צבי ישראלי

ארנביים

Lepus capensis לא בסכנה כל הארץ - ארנבת מצויה

חזיריים

Sus scrofa לא בסכנה מערב הגליל - חזיר בר

4.9 חסר׳-חול׳ות מבין חסרי-חוליות המתקיימים בחולות מישור החוף ראויים לציון מיוחד עקרב חול דק-לסת - מין השוכן רק בחולות,

Rhacocleis 0 - תפוצתו מוגבלת לחולות החוף, $ 0 \ וחולות יבנה עד נחל שורק הם גבול תפוצתו הצפוני בארץ; החרגול 1

מהירקון ועד אל-עריש; החגב Doa.osta.urus yagoii (כנראה תת-מין אנדמי) - תפוצתו בארץ מוגבלת לחולות דרום

מישור החוף.

טבלה 4 מציגה רשימה חלקית של חסרי-חוליות המתקיימים בחולות בדרום מישור החוף, בין חולות ראשון לציון

לחולות זיקים.

טבלה 4: רשימת סוגים ומינים של חסרי-חוליות המצויים בחולות בדרום מישור החוף

שם עברי חולות חולות־ מיוצבים שם מדעי חשופים עם צומח

שבלולי יבשה: קדמומיים

T h e b a pisaría + דרחול השיח

סרטנים: שווה-רגלאים

A r m a d i l l u m sp. + כדרורית

Porcellio sp. + טחבית

עקרבים

Androctonus a m o r e u x i haebreus + + קטלן עברי

Buthacus leptochelys leptochelys + + עקרב חול דק-לסת

עכבישים זאביים

E v i p a sp. + רצחול

ארינמליים

Nophis t e i l l a r d i + + סיפונאי החולות

Acanthaclisis occitanica + + קוצית חופית

נמלים

Messor a r e n a r i u s + + נמלת-קציר חולית

Cataglyphis sabulosa + + נווטת החולות

דבוראים: פגיונאיים

Campsomeriella thoracica + + פגיונאי החולות

חגבים

M a c r o l e p t e a laevigata + מקרולפטאה לויגטה

Leptoptemis g?acillis + + לפטופרניס גרציליס

H y a l o r r h i p i s c a l c a r a t a + + חולון מתחפר

Sphiangulatus angulatus + צרגב החוף

Dociostaurus yagoü + צלבגב יאגו

Calliptamus palaestinensis + שדמן ישראלי

חרגולים

Rhacocleis a y a l i + רקוקלאיס אילי

Tylopsis penen + מגלית פנר

חיפושיות: זבלתייס

Temnerrhynchus boal + + זבלית החולות

M n e m a t i d i u m multidentatum + + זבלית שננית

חיפושיות: שחרוריתיים

Blaps judaeorum + + בלפס יהודה

P i m e l i a a n g u l a t a + + פימלית החולות

חיפושיות: גדיתיים

C i c i n d e l a flexuosa + גדית החוליות

חיפושיות: רצניתיים

Graphopterus serator + (רושמת קטנה) רצה מצוירת

ר שני ע ש

ב החולות צ מ

3 5

#£3 -

5.1 כרסום מתמיד בשסח׳ החולות במהלך המאה העשרים הצטמצמו שטחי חולות החוף לכמחצית משטחם המקורי. מתוך כ-366,000 דונם המופיעים

במפת קרקעות(דן, 1970) כשטחי חולות החוף נותרו כיום רק כ-185,000 דונם. 80,000 דונם הם חולות מופרים, שנערכו

בהם פעולות פיתוח וכרייה של חול.

תכניות בנייה ופיתוח מאיימות על המשך קיומם של כ-86,000 דונם משטחי החולות. אם ימומשו תכניות אלה באופן

מלא ייוותרו לכל אורך מישור החוף רק כ-99,000 דונם חולות, שכ-58,000 דונם מתוכם הם חולות לא-מופרים!

- שישית משטחם המקורי לפני מאה שנה.

ניתוח של תכניות הפיתוח שנערך במסגרת מסמך זה מראה שהיקף שטחי החולות בעתיד יגיע לכרבע עד שליש משטחם

המקורי - בנתניה לדוגמא יצטמצמו שטחי החולות לכ-4% משטחם כיום, בעמק זבולון לכ-12% משטחם כיום, בחוף

הכרמל לכ-38% ובנתיב העשרה לכ-44%.

פרק זה מציג את הקונפליקטים בין פיתוח לבין שימור בכל אחד מגושי החולות.

5.2 איומים תכנונ״ם כיום חלות תכניות בנייה על כ-45% (86,000 דונם) משטחי החולות של מישור החוף. תמ״א 35 לבדה מציבה איום על

כ-27,000 דונם של שטחי החולות, שהם כשליש משטחי החולות המאויימים.

טבלה 5: תכניות פיתוח על שטחי חולות

אזורים עיקריים המיועדים לפיתוח ושטחם(בדונם)

תכניות פיתוח באזורי חולות(בדונם)

תכנית

חולות לא- מופרים

סה״ב

חולות חולון(1,960) מזרחית לקיסריה (2,590)

חולות אשדוד (2,650)

*תמ״א 31 ותמ״א 35 (שטחי חולות שיועדו לפיתוח 17,118 10,150 בתמ״א 31 ואומצו בתמ״א 35)

אזורים עיקריים המיועדים לפיתוח ושטחם (בדונם)

תבניות פיתוח באזורי חולות(בדונם)

תבנית

חולות לא־ מופרים

סה׳׳כ

תמ״א 31 (תוקפה עומד לפוג. חולות שיועדו לפיתוח 3,700 3,360 חולות אשדוד (2,338) בתכנית זאת ואינם מיועדים לפיתוח בתמ״א 35).

מזרחית לקיסריה (3,080) חולות מפרץ חיפה (1,590)

תמ״א 35 (בהכנה). 10,115 6,256 חולות מיועדים לבנייה שלא יועדו למטרה זו בתמ״א

* (31

תמ״א 12 (מחוז דרום בלבד. לא מאושרת) 2,640 2,000 כפרי נופש ניצנים (977)

תמ״א 14 לכרייה וחציבה 4,700 1,603 ממזרח לקצא״א (1,270)

תמ״מ 3/21 למחוז מרכז(בהפקדה) 4,600 1,540 אזור השפד״ן(1,267)

תמ״מ 4/14 למחוז דרום 2,660 1,870 חולות נתיב העשרה (1,157)

שונות ** 40,867 20,491

סה״כ שטחים מיועדים לפיתוח 86,400 47,270

הערות:

* בטבלה מוקצית שורה נפרדת לשטחי חולות מיועדים לפיתוח, שאותם "אימצה״ תמ״א 35 מתמ״א 31, הואיל ותוקפה של תמ״א 31 עומד לפוג ותמ״א 35 עתידה להחליפה כתכנית מרכזית, המגדירה עקרונות לפיתוח ולפיזור אוכלוסייה מחד ולשמירה

על שטחים פתוחים מאידך.

** בקטגוריה זו קובצו כל השטחים שעליהם חלות שתי תכניות או יותר, מלבד שטחים לפיתוח המופיעים בתמ״א 31 ובתמ״א 35.

5.3 הגנה על שסח׳ החולות סעיף זה מסווג את שטחי החולות לפי רמת ההגנה הסטטוטורית עליהם. כ-40% משטחי החולות (75,500 דונם) מוגנים

ברמה גבוהה; כ-25% מהם מוגנים ברמה בינונית, ושאר שטחי החולות (35%), שמחציתם שטחים לא-מופרים, מוגנים

ברמה נמוכה או שאינם מוגנים כלל.

טבלה 6: תכניות המקנות הגנה לשטחי חולות

סה״ב שטחי חולות בתכניות טטטוטוריות(בךונם)

ךמתהגנה תכנית,

סה״כ חולות מזה: לא-מופר

שמורות טבע וגנים לאומיים 18,950 16,147 מוכרזים ומאושרים

הגנה גבוהה

תמ״א 22 ליער וייעור (בעיקר 44,000 22,800 ברמות שימור גבוהות: יער

פארק חופי ויער טבעי לשימור)

שמורות יער 12,550 9,570

טה״כ 75,500 48,517

הגנה בינונית תמ״א 31 ־ משאבי טבע 17,840 12,675 שטחים המופיעים כמוגנים רק בתכנית

אחת

תמ״מ 4/14 550 508

תמ״מ 3/21 1,840 517

הגנה בינונית 28,000 17,000 שטחים המוגנים ביותר מתכנית אחת

סה״כ 48,230 30,700

הגנה נמוכה / ללא הגנה שמורות טבע מוצעות 36,800 21,060

־ ־ \ ־ N

מהנתונים בטבלה עולה שמחצית משטחי החולות הלא-מופרים שנותרו(כ-48,512 דונם מתוך כ-99,000 דונם) מוגנים

ברמה גבוהה. תמ״א 22 מספקת הגנה לכמחצית משטח זה (כאמור בעיקר ברמות ההגנה הגבוהות: יער טבעי לשימור

ויער פארק חופי). כ-30,000 דונם של חולות לא-מופרים מוגנים ברמה בינונית בלבד, רובם המכריע על ידי שטח משאבי

טבע המוגדר בתמ״א 31. קרוב ל-60,000 דונם של שטחי חולות מוגנים ברמה נמוכה או שאינם מוגנים כלל.

שמורות טבע מוצעות משתרעות אמנם על פני 21,0000 דונם של חולות לא-מופרים, אולם כ-12,000 דונם מהם חופפים

לשטחים המוגנים כבר ברמה גבוהה על ידי תמ״א 22 ועל ידי שמורות יער. בנוסף, כ-7,000 דונם חופפים לשטחי חולות

שיש להם הגנה ברמה בינונית. יחד עם זאת, אישור והכרזה על שמורות אלה יחזק הגנה זו.

5.4 קונ9ל׳קנ1׳ם

קונפליקטים הוגדרו כאשר התגלעו סתירות לגבי שטח נתון בין תכניות שימור לבין תכניות פיתוח. בשל חשיבותם של

שטחי החולות יש לייחס חשיבות לכל תכנית פיתוח שעלולה לפגוע בהם, וחשיבות מיוחדת לתכניות פיתוח על שטחים

שאינם מוגנים בתכניות מתאר שונות.

טבלה 7: קונפליקטים בין תכניות בנייה ובין תכניות הגנה

רמת הגנה על שטחים תכניות לבנייה(בדונם) תכניות לכרייה(בדונם)

סה׳׳כ מזה לא מופר סה״כ מזה לא מופר

הגנה גבוהה 17,500 11,500 3,800 2,400

הגנה בינונית 14,100 9,100 700 20

שמורות מוצעות 1,340 1,200 200 190

סה״כ 32,940 21,800 4,700 2,610

מהסקר עולה שגם על השטחים המוגנים-כביכול ישנם איומים משמעותיים כתוצאה מתכניות לבנייה או לכרייה: כ-

20,000 דונם המאיימים על שטחי חולות ברמת הגנה גבוהה ןכ-15,000 נוספים המאיימים על שטחי חולות ברמת הגנה

בינונית.

5.5 כריית חול וגנבת חול

תכנית האב לאספקת חול שהוכנה עבור מנכ״ל משרד התשתיות בשנת 1999 העריכה את צריכת החול השנתית בישראל

בכ-12 מיליון טון(מטר מעוקב שווה לכ-1.6 טונות). התכנית המליצה לכרות ב־13 השנים שבין 1999 ל-2013 45 מיליון

טון חול נוספים מחולות מישור החוף, בעיקר באזור התעשייה המתוכנן באשקלון, שבו אושרה תכנית סטטוטורית,

ובאזור ״אתר מבצע״(סמוך לצומת יבנה), שהיה בעבר בסיס תחמושת.

עד ראשית שנת 2000 התבצעה כריית החול במישור החוף על ידי 3-2 חברות, שקיבלו זיכיון לכך ופעלו מתוקף היתרים

שקיבלו ממינהל מקרקעי ישראל. בשנת 2000 בוטל הזיכיון של החברות הוותיקות ומאז מתבצעת כריית החול במישור

החוף במסגרת הרשאות שמעניק מינהל מקרקעי ישראל לזוכים במכרזים על שטחים שאושרו סטטוטורית. למרות

התכנון המפורט לא הוכיחו הזכיינים צייתנות כמתחייב מההוראות ומהסכמי ההרשאה, ופעולות הכרייה שלהם חרגו

מן המותר.

הבעיה המרכזית בתחום כריית החול היא הכרייה הבלתי חוקית. על פי נתוני משטרת ישראל, מראשית שנות התשעים

חלה עלייה דרסטית בהיקף הפעילות העבריינית של גנבת חול. על פי הערכות שונות, כ-10% מתצרוכת החול בישראל

מסופקת מאתרי כרייה בלתי חוקיים, במילים אחרות מגנבי חול.

כרייה בלתי חוקית פוגעת בערכי טבע ונוף, בין השאר בבתי גידול של צמחים ובעלי חיים שונים. כרייה בלתי חוקית

גם מסכנת מי תהום וגורמת לא אחת לנזקים כבדים לתשתיות - צינורות מים, קווי טלפון, קווי חשמל, קווי המוביל

הארצי וקווים המובילים לכור הגרעיני בנחל שורק. כמו כן היא מסבה למדינה נזק כספי רב עקב אי-תשלום תמלוגים

כחוק. הכורים הבלתי חוקיים (גנבי החולות) ניצלו תגובות מקומיות הססניות וטיפול רשלני ולא נחוש של המשטרה,

לצד עונשים קלים שמטילים בתי משפט על עבריינים הנתפסים בשעת מעשה.

בעקבות דיונים בפרקליטות המדינה ובמשרד לאיכות הסביבה, הוחלט מאז שנת 1998 על מדיניות להגברת האכיפה

נגד גנבי חול. במסגרת מדיניות זו נקבע נוהל להגשת תלונה נגד העבריינים, והוקצו כוח אדם ומשאבים כספיים

להגברת האכיפה. עד שנכנס לתוקף השינוי בחוק (13.8.2000) נהגו בתי המשפט להטיל קנסות קלים, שנקבעו לפי

סעיף 111 ב״פקודת המכרות המנדטורית״ משנת 1925! השינוי בחקיקה הביא להחמרת העונשים הצפויים לעבריינים

- מאסר של עד חמש שנים וקנסות עד 600,000 ש״ח.

התיקון בחוק מאפשר להטיל את הקנסות על נושא משרה בתאגיד, האחראי לכרייה בלתי חוקית, ועל בעל הרכב

המעביר את החול. התיקון מאפשר גם להחרים כלים כבדים שנעזרים בהם לביצוע העבירה ולאסור את השימוש בהם

עד לסיום ההליכים החוקיים.

בשנת 2000 נערכו כמה מבצעי אכיפה גדולים, שבמהלכם נפתחו 84 תיקים נגד גנבי חול והוחרמו 24 כלים כבדים,

ששימשו לביצוע העבירה. עד כה רק במקרה אחד הוטל עונש מאסר של שלוש שנים על אדם שהורשע בכרייה בלתי

חוקית. בחינת גזר הדין מלמדת שהעונש אינו קשור במישרין לגנבת חול, והוא הוטל על עבירות אחרות שביצע אותו

אדם.

על אף הגברת המודעות ותוספת המשאבים למלחמה בגנבי חול המצב בתחום זה אינו משביע רצון.

חולות נתיב העשרה חלק מבסיסי הנתונים של סקר חולות מישור החוף

ה 1:100,000 ד י ה מ נ ק

, raie וזול ופרה-רנדוינו.; מדות tin?* וקרקעות הידחנוורפיות ו

ד ואלוגיש לס• ד | | חול • ™ ח1ל נוחי וטדות חול

I וזול נודד, טדווז חול ופרהונחינו׳ | ליחומלים חול״ם , קרק«!1ח חנזרר. ורנרזיפח

פדר.-רנח יגוז ^ וןרק>1ווז אלוביווז חחריזח ונקי

| j קרקעות חסרר•

י,רדן^ת חםרר. חולית

ד • ד ו ל נ ו I I חן חול מדד; ~ |

1 I I

ע ק ר ת ק ו ר ו ב ח

י 1:50,000 ר ו ק ה מ ד י ה מ נ > ק

ן ל ד א ו ל י ג ש ו ו י ס י ה פ לת ו א ל ק ח ד ה ר ש : מ ר ו ק מ ה

[ י מ י « כת ו ל ו ח

חמרה

.ב העשרהי ט״•׳ - - • .

ה י ג ו ל ו ת י ל

ע ב ט ת ה ר י מ ש ת ל ו ש ר : ה ר ו ק מ הם י י מ ו א ל • ה י נ 1 ה ו

ט 7 א ס ד נ א ן ל י י ו ו ת ל א מ ד ה

7 - 8 - 1999

ת י ר ו ט ד נ ה מ פ מי 1:20,000 ר ו ק ה מ ד י ה מ נ ק

טנבה ו! ל ונד, םתנוח לקרקע

P "ייי CZ נו רנ• נ״וורב Z

f חרס־ח וןד 20 טסר עוני | נורגויוו םעל 20 100 עבי

] םילס עו 20 ם0ר עובי0 ־לס נועל •2 מםר ty1׳ 2 2 3

על נוי. ר.וזול טעו! Igggj נוול טעון על חר0ית

1 •י - -f חול טעון על 0יל0די ו ו [ I חול טעון ^ל נ

ת ו י ג ו ל ו ת י ת ל ו נ ו כ ת

ה י י ו ו א ר ל ה ה ב כ ש ל ה ש

ף ו ח ן ה ג ל א ש

ם י מ ת ה ו ב י צ : נ ר ו ק מ : ה :

ט ר ב ל א . י ג ו ן י ל ו . ק , מ ל ו ל . מ ;ן א

נתיב העשרה.

ר א ת ת מ ו י נ כ ו ת

ת ו י ז ו ח מ ת ו ו י צ ר . א

ם י ח ט ל ש ת ע ו נ ג מ ה

ם י ח ו ת פ

כרמיה

תוכרוח ירוקות רםת ח טוו ו רמת חמר. 2

nnn 3 רחת ה 4 רמח ץ! מ

»טת׳ם בנויים נוהרים ותעט״ח

ב0י0 צבא

איור 28: שישה המקורות לאיפיון גושי החולות

חולות מישור החוף הם, כאמור, חלק מרצועת חולות הנמשכת מהנילוס במצרים ועד צור בלבנון. רוחב רצועת החולות

בישראל הוא כ-10 ק״מ בדרום מישור החוף (בגבול רצועת עזה), והיא הולכת ומצטמצמת בהדרגה צפונה, עד שהיא

נעלמת לחלוטין. פרק זה מציג את המתודולוגיה בניתוח מצב גושי חולות מישור החוף.

6.1 א9׳1| 9׳ז׳ הניתוח הפיזי כלל את השלבים הבאים:

א. מיפוי ותיחום

מיפוי גושי החולות מתייחס גם לשטחי כורכר וחמרה, והוא מפרט את המגמה המתמשכת של הצטמצמות שטחי

החולות מראשית המאה העשרים ועד היום בשל פיתוח ובינוי.

המקורות שנעשה בהם שימוש לתיחום ולסיווג שטחי החולות הם (איור 28 בעמ׳ 42):

1 מיפוי חבורות קרקע (דן, 1970).

2 מפות מנדטוריות שבהן ניתן להבחין בתפוצת שטחי חולות מישור החוף בשנות הארבעים של המאה העשרים.

3 מפה ליתולוגית שנערכה ברשות הטבע והגנים.

4 סקרי טבע ונוף משנות התשעים שנערכו על ידי יחידת הסקרים המשותפת לגופים הסביבתיים.

5 תצלומי אוויר משנות התשעים המאוחרות ותצלומי לוויין משנת 1999 סייעו למפות שטחים שבהם לא נערכו

בשנים האחרונות סקרים מפורטים.

6 מידע מאנשי שטח שזיהו שטחים שהופרו לאחרונה לשימושים שונים (כרייה, תשתיות וכדומה).

ב. חלוקה לגושים

שטחי החולות סווגו לשלושה אזורים עיקריים: צפון, מרכז ודרום. בכל אזור תוחמו גושים הומוגניים, ככל האפשר,

המופרדים חלקית או לחלוטין זה מזה על ידי מחסום טבעי(נחל) או על ידי שטח בנוי(עיר). בסך הכול הוגדרו 12 גושים.

ג. תיחום השטחים המופרים

״שטחים מופרים״ הם שטחים שנערכו בהם פעולות פיתוח, כרייה של חול, פיתוח אתרי פסולת, הנחת קווי תשתית

וכוי. ניתן יהיה לשקם חלק מהשטחים המופרים, ועל כן המונח ״חולות מופרים״ מציג תמונת מצב עכשווית שעשויה

להשתנות.

ז. אפיון הנוף

בכל גוש חולות תוארו רכיבי תבליט ותכסית האופייניים לו, וכן סוג התשתית הטבעית - חולות נודדים, חולות יציבים-

למחצה, חולות מיוצבים, כורכר וחוף ים. הקטגוריות שמופו כללו אזורי חולות לא-מופרים, אזורי חולות מופרים,

שטחים בנויים, אזורי תעשייה, מחנות צבא, גופי מים ושטחים פתוחים שהצומח בהם אינו מורכב מצמחי חולות. בנוסף

נערך מיפוי של התכסית ושל שימושי הקרקע הקיימים.

6.2 אפיון הצומח א. כיסוי צומח

בשנים האחרונות נמצאים חולות החוף בתהליכי התייצבות וכיסוי בצומח, ולכן חולות נודדים הפכו ליחידות נוף

נדירות. בכל גוש סווגו החולות לארבע רמות של כיסוי צומח באמצעות ניתוח ממוחשב של תצלומי אוויר ולוויין שבוצעו

ביחידת הממ״ג של מכון דש״א בחברה להגנת הטבע. ההנחה היא שכיסוי הצומח נמצא ברוב המקרים בהתאמה וביחס

ישר לרמת הייצוב של השטח (כלומר איזה אחוז מהשטח הנבדק מכוסה חול).

טבלה 8: סיווג כיסוי הצומח

:אחוז שטח החול המכוסה צומח סיווג הכיסוי

50%-100% כיסוי צומח גבוה 20%-50% כיסוי צומח בינוני 5%-20% כיסוי צומח נמוך

0%-5% חולות חשופים

מיפוי וניתוח כמותי של אחוזי כיסוי הצומח בגושים השונים מופיע באיורים המלווים את התיאור המפורט של גושי החולות. שיטת הניתוח הממוחשב

מפורטת בנספח 1.

ב. מצאי ביוטי

בכל גוש נאספו תצפיות בצומח ובחי מן המקורות הבאים: רשות הטבע והגנים, רת״ם, החברה להגנת הטבע, סקרי טבע

ונוף, תכניות אב לשיקום נחלים, ראיונות עם אנשי מקצוע, עבודות שלא פורסמו, מידע אישי ותיעוד מן הספרות.

על סמך תצפיות אלה תוארו בכל גוש הנתונים הבאים:

מספר המינים - המספר הכללי של מיני צמחים שתועדו בכל גוש.

מיני הצמחים סווגו לפי טיפוסי תפוצתם (מבוסס על פינברון-דותן ודנין, 1998), וקובצו לשש קטגוריות: ים-תיכוני לח

(ים-תיכוני בלבד), ים-תיכוני יובשני(ים-תיכוני, אירנו-טורני וסהרו-ערבי), ערבתי קר וייבש (אירנו-טורני, אירו-סיבירי

וים-תיכוני), מדברי(סהרו-ערבי וסודני), סודני וטרופי, ואחרים.

רבים ממיני הצמחים הם בעלי תפוצה רחבה, הכוללת גם בתי גידול חוליים. מינים אלה אכן נצפו בחולות מישור החוף,

ובהם צמחים נדירים, מוגנים ואנדמיים. היעדר חולות לא יסכן את קיומם של מרבית המינים.

צמחי חולות מישור החוף - חולות מישור החוף, ובכללם חמרה, מהווים את בית גידולם הבלעדי או העיקרי של צמחים

ממינים שונים (לפי פינברון-דותן ודנין, 1998). ברשימה שנערכה במסגרת הכנת מסמך זה נכללים כ-150 מינים,

ובהמשך העבודה מכונים מינים אלה ׳צמחי החולות׳ והם מופיעים באותיות מודגשות.

מינים מוגנים - מיני צמחים המוגנים על פי חוק.

מינים נדירים ו״מינים אדומים״ - בעבודה זו אימצנו את הגדרות ״פרויקט המינים הנדירים״ של רת״ם ורשות הטבע

והגנים. מינים נדירים הם מינים שתועדו בפחות ממאה אתרים בישראל. ״מינים אדומים״ הם צמחים שהפרויקט

המליץ לשמור עליהם בשל נדירותם - הם תועדו בפחות מ-30 אתרים בישראל, כלומר הם מינים נדירים הנתונים

בסכנת הכחדה.

מינים אנדמיים - המינים האנדמיים הרלוונטיים לעבודה זו הם מינים אנדמיים לישראל, לחופי ישראל ולסיני,

לישראל ולסיני, לישראל וללבנון.

גבולות תפוצה - מספר המינים שהגוש מהווה בעבורם גבול תפוצה צפוני או דרומי בתחום חולות מישור החוף בלבד,

ולא בהכרח בקנה מידה ארצי.

מינים בעלי חשיבות אקולוגית או נופית - למינים אחדים יש תפקידי מפתח בבתי הגידול החוליים, אף שאלה

אינם בתי הגידול הבלעדיים או העיקריים שלהם, למשל: אלת המסטיק, הטרותקת החולות (טיונית פולשנית), אירוס

הארגמן, אלון התבור, נר-הלילה החופי, רותם המדבר ושיטה מלבינה.

בתי גידול חוליים אינם עשירים במגוון הצמחים, אולם הרכב המינים בהם ייחודי. לכן יש חשיבות לתנאים האקולוגיים

ולייחוד של כל גוש חולות בצומת מפגש של צמחים מאזורי תפוצה שונים, ולאו דווקא למגוון המינים.

באשר לגבול תפוצה צפוני או דרומי, התייחסנו למרבית המינים הנמצאים בשרון ובדרום מישור החוף כמינים

המתקיימים באזור אחד. הסיבה לכך היא מגבלה של זמינות נתונים. במקרים אחדים, בעיקר של מינים נדירים, חרגנו

מכך.

נקודה חשובה במיוחד שעליה אנו מצביעים היא מספר האתרים שבהם נצפו צמחים נדירים בשנים האחרונות. הכוונה

היא לצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה ומתנהל אחר תפוצתם מעקב סדיר. כמה מהם נצפו בעבר בגוש שכיום הוא

כבר בנוי, ולכן סביר להניח שלאוכלוסיות אלה יש סיכוי קטן לשרוד בגוש זה או שהן נכחדו ממנו לגמרי.

לאי-הרציפות של בתי הגידול נודעות תוצאות קשות - בעטיה נוצרים איים אקולוגיים מבודדים, חילוף הגנים בין

האוכלוסיות קטן ופוחתים סיכויי השרידות והעמידות של מיני צמחים נדירים. בעניין זה ראוי לזכור שבשטח גדול

יותר צפויים להימצא מינים רבים יותר.

6.3 ניתוח המצב התכנונ׳ במסגרת עבודה זו נערך ניתוח מפורט של המצב התכנוני של שטחי החולות ובכלל זה:

1 שטחים מיועדים לבנייה על פי תכניות מתאר ארציות ומחוזיות: תמ״א 35, תמ״א 31, תמ״א 13/א, תמ״א

12, מדרום לאשדוד, תמ״מ 21/3, תמ״מ 14/4.

2 שטחים מיועדים לכרייה: תמ״א 14.

3 שטחים מוגנים שסווגו לשלוש רמות הגנה:

• רמת הגנה גבוהה - שטחי שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים בתמ״א 8 ושטחים מוגנים

בתמ״א 22;

• רמת הגנה בינונית - שטחים מוגנים בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות אחרות: תמ״א 31, תמ״א 13, תמ״מ

21/3, תמ״מ 14/4;

• שמורות טבע מוצעות.

המידע שנאסף נבנה כשכבות בממ״ג. כן צוינו בסימן מוסכם תכניות מקומיות, שעל פי המידע המצוי בידינו, מייעדות

שטחי חולות לבינוי.

המידע על אודות תכניות מקומיות, המופיעות במסמך זה, הוא חלקי ואינו מקיף את כל התכניות הקיימות על שטחי

חולות. המידע מעודכן ברובו לשנת 2000.

6.4 איתור קונ9ל׳קס׳ם המפות מציגות שני סוגי קונפליקטים:

1 סתירה בין תכניות שימור לבין תכניות פיתוח: על פי תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, שטחי חולות רבים מיועדים

לשימור, אולם תכניות אחרות מייעדות את אותם השטחים ממש לפיתוח. בעבודה זו סווגו ייעודי הקרקע לשתי

קטגוריות מרכזיות: ייעודי קרקע לפיתוח וייעודי קרקע לשימור. במפות הקונפליקטים הוצגו כל השטחים שבהם

התגלעו סתירות בין תכניות הגנה ושימור קיימות או מוצעות לבין תכניות פיתוח. לא נעשתה הבחנה בין סוגי

הבנייה השונים - מגורים, תעשיה ותיירות - משום שמנקודת מבט של עבודה שעניינה חולות, אין כל הבדל ביניהם.

אופי ההגנה על השטחים חולק לשלוש קטגוריות, שעל פיהן מיינו את הקונפליקטים לשלושה סוגים:

• תכניות פיתוח בשטחים שהוגדרו כבעלי הגנה גבוהה;

• תכניות פיתוח בשטחים שהוגדרו כבעלי הגנה בינונית;

• תכניות פיתוח המצויות בתחום שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים.

2 סתירה בין תכניות פיתוח ובין הצורך לשמור על מי תהום: במפות הקונפליקטים סומנו שטחים מיועדים לפיתוח,

הממוקמים באזורים שהוגדרו על ידי השירות ההידרולוגי כבעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

מפת הרגישות ההידרולוגית מתבססת על מפות של השירות ההידרולוגי - נציבות המים ובעיקר על המפות

הנמצאות בשלבי הכנה אצל ד״ר אבי מלול, מרטין קולין וג׳ף אלברט. האזורים הרגישים מבחינה הידרולוגית הם

בעיקר האזורים שבהם התווך הבלתי רווי(השכבות שמעל מפלס מי התהום) עשויות חול וכורכר.

ז•

\» !וני

•. ^ --.־,=.

7. ת״אוו־?גוש״' ״ 3 ' .

* ״ ־ ״ י זג׳׳ .י'

לכל גוש חולות מצורפים המפות והאיורים הבאים:

1 מפת תכסית ושימושי קרקע

2 איור (גרף) התפלגות שימושי שטח

3 מפת כיסוי צומח (מציגה התפלגות מרחבית של

רמות כיסוי צומח בשטחי חולות לא-מופרים)

4 איור (גרף) התפלגות כיסוי חולות בצומח

5 מפת קונפליקטים (מחדדת את הסתירות בין ייעוד

שטחים לפיתוח באזורים שהוגדרו כבעלי רגישות

גבוהה מבחינה הידרולוגית)

6 איור (גרף) התמעטות שטחי חולות בגוש זה במאה

העשרים

7 איור (גרף) רמת ההגנה של שטחי חולות.

פרק זה כולל תיאור וניתוח מפורט של מצב חולות

מישור החוף. בכל אחד מגושי החולות מתוארים

הפרמטרים הבאים:

תיאור כללי של מאפייני הנוף

תיאור קו המגע ים-יבשה

הצגת חשיבות המגוון הביולוגי

שימושי הקרקע

איומים על שטחי חולות

מצב ההגנה הסטטוטורית

קונפליקטים בין תכניות שימור לבין תכניות פיתוח

1

2

3

4

5

6

7

ב י ב א - ל ה - ת י נ ת ם נ י י י. א

( ק ר ו ן - ש ו ק ר י ) ן ו י צ ! ל ו ש א 8. ר

ש) י ק - לכ ו ו ש ) ה נ ב 9. י

( מה דרו ש ו י כ ל ) ד ו ד ש . א 1 0 / ,

( ה מ ק ש ד ל ע ) ן ו ל ק ש 11. א

ר) ה - בשו מ ק ש ) ה ז ע ה ו ר ש ע ב ה י ת 12. נ

י ב ר ע מ ל ה י ל ג ף ה ו . ח ד

פה) י ו ץ ו ר פ מ ) ן ו ל ו ב ק ז מ ׳ 2. ע

( ם י נ י נ ל ת ח ד נ ע ) ל מ ר נ ף ה ו . ח 3 1

( ה ר ד ם - ח י נ י נ ת ) ה י ר ס י 4. ק

( ר ד נ ס כ ל ה - א ר ד ח ) ן ו ר ש ק ה ר א 5. פ

( לג ר - פו ד נ ס כ ל א ) ה י נ ת 6. נ

איוו 29: מפת מקטעי החולות

8 המלצות לשימור החולות.

גושי החולות שהוגדרו הם(איור 29):

• חולות הצפון: גושי חולות מקוטעים ומבודדים.

1 חוף הגליל המערבי - מראש הנקרה עד נחל נעמן.

2 עמק זבולון(מפרץ חיפה) - מנחל נעמן עד נחל קישון.

• חולות המרכז(תל אביב-חיפה): גושי חולות קטנים

ומקוטעים בדרן כלל.

3 חוף הכרמל - מדרום לחיפה עד נחל תנינים.

4 חולות קיסריה - מנחל תנינים עד נחל חדרה.

5 פארק השרון - מנחל חדרה עד נחל אלכסנדר.

6 חולות נתניה - מנחל אלכסנדר עד נחל פולג.

7 ״איים״ נתניה-תל אביב - מנחל פולג עד הירקון.

• חולות הדרוס: גושי חולות גדולים ורצופים הנקטעים חלקית על ידי נחלי אכזב ושטחים בנויים.

8 חולות חולון-ראשון לציון - מחולון עד נחל שורק.

9 חולות פלמחים-יבנה - מנחל שורק עד נחל לכיש.

10 חולות אשדוד-ניצנים - מנחל לכיש עד אשקלון.

11 חולות אשקלון-זיקים - מאשקלון עד נחל שקמה.

12 חולות נתיב העשרה - מנחל שקמה עד גבול רצועת עזה.

7.1 חוף הגליל המערב׳

מראש הנקרה עד נחל נעמן(איור 30 א׳, ב׳)

ף ו נ ז 0x10**1• ו

רצועת החולות בחוף הגליל המערבי, השוכנת בין הים לרכס הכורכר המערבי, צרה מאוד. באזור שפך נחל בצת חודרים

החולות כמה מאות מטרים לעומק היבשה ויוצרים גוש חולות גדול יחסית לאזור זה. החול מיוצב ומכוסה במידה

בינונית עד גבוהה בצומח רב-שנתי וחד-שנתי, ומגוון המינים בו גדול. רצועת החולות נקטעת על ידי רכס הכורכר

הסמוך לים, על ידי שטחים עירוניים ותעשייתיים המכונים בצפיפות ועל ידי יישובים כפריים.

ככלל, החול מכיל שיעור גבוה של גיר (זיפזיף). בקטעים מסוימים, למשל בסביבות היישוב שבי ציון, נוצר החול בעיקר

מבליה של סלעי גיר, ובמקומות אחרים, למשל בחוף אכזיב, עולה שיעורו של הקוורץ שמקורו בבליית כורכר.

רכס הסולם שכיוונו מזרח-מערב, שולט בנופו של חוף הגליל המערבי, והוא משתפל בתלילות לים ויוצר מפגש חד

ודרמטי בין ההר לים. ייחוד נוסף של האזור הוא שרידי העיר הקדומה אכזיב, ובה שרידים קדומים, מבנים מהתקופה

הצלבנית ומבנים מאוחרים יותר, הנמצאים בתחומו של גן לאומי אכזיב.

החוף כולו מואר בתאורה חשמלית כאמצעי ביטחון.

ה ש ב י - ם ו &0ו*!ן ״ ק

קו המגע בין הים ליבשה בנוי ברובו מרכס כורכר נמוך, המתנשא עד עשרה מטרים מעל פני הים. הרכס קרוב מאוד לים

ולעתים נושק לו ממש. תהליכי בליה יצרו ברכס ״מנהרות״, שדרכן פורצים מיס בשעת סערה. חלקים מרכס הכורכר

מכוסים במי ים ורק ראשיהם בולטים כאיים קטנים. רכס הכורכר בחוף אכזיב קוטע רצועת חולות צרה, ויוצר חוף

סלעי ומפורץ במפרצים זעירים, שבחלקם מצטבר חול. נראה שהחוף בקטע זה, בעיקר מצפון לעכו, נתון לתהליכים

שגורעים ממנו חול.

ם ״ ט ו י ם ג י נ י י פ א מ

צמחי חולות

כמות המשקעים הגדולה יחסית באזור זה וההרכב הגירי של החול תורמים להתבססותם של מיני צמחים מטיפוס

תפוצה ים-תיכוני. בגוש חולות זה תועדו 451 מיני צמחים, ומהם 74 צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שמונה

מיני צמחים שאינם מופיעים בגושי חולות אחרים במישור החוף. בחוף הגליל המערבי, במיוחד ליד ראש הנקרה,

התבססו גם מינים ים-תיכוניים רבים שאינם אופייניים לחולות.

מסמך חולות מישור החוף :le מקטע 1 ־ גליל מערבי

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ר

2,500

2,000

3 1,500 פ

rl = 1,000

ה 1:100,000 ד י ה מ נ ק

208

WÁ7 חח nrp לימראל

התפלגות שימושי שטח

ל ו ר ח פ ו י מ א ב י צ ו נ י ב ו נ ר ב ח א

׳י\ז1

ו. 9

מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

בנוי

צבאי

n גוף מים i

פסי רכבת

כבישים נחלים

o גבול גוש חולות

GIS המפות הופקו ע״י יחידת ה מכון דש״א החברה להגנת הטבע

איור 30אי

מסמך חולות מישור החוף מקטע 1- גליל מערבי

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 100,000 !1 ר ד י ה מ נ ק

•O A V

WÁ7 יורן לףמת במוראל

מדינת ישראל הכישרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

(מיפוי חלקי)

9\

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים

בנוי

צבאי

״ פסי רכבת ׳ ׳ ״ ״ כבישים- נחלים

גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

רגישות הידרולוגית גבוהה מקור: נציבות המים

( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

המפות הופקו ע״יGIS יחידת ה

מכון דש״א החברה להגנת הטבע

רמת הגנה של שטווי חולות

הגנה בינונית

התמעטות שטחי חולות במאה ה-204,500

4,000

3,500

3 3,000

1,500

1,000

500

וווי מופר

חול

ת פ ב חולות בשנות חולות ע״פ מ צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו ח אם ימומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות קרקע

ד ר ש מ / ן תוכניותפיתוח מפות מנדםוריות יואל ד איציות ומחח׳ות החקלאות

איור 30ב׳

טבלה 9: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חוף הגליל המערבי

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

גבול תפוצה צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 41 39 (59) 20 8 צמחי חולות 7 20 (24) 15 2

בוצין בימתי, חבלבלן עגול-

עלים

אלמוות א״י, בוצין בירותי, דבקת פלשת,

מחרוזת קשתית,

ציפודנית חופית

אזוביון דגול, אלמוות שיכני,

לוטוס קרח, סיסן זוני, תלת־חוד

מבריק, לשון- אפעה קטנה

חבצלת החוף, עדעד כחול

דוגמאות

בעלי חיים

מבין בעלי-החיים שנצפו בחוף הגליל המערבי יש לציין את הבאים: גרביל חולות (לא ברור מעמדו באזור כיום); אזורי

הטלה של צבי-ים (צב-ים חום וצב-ים ירוק, כולל אזור השמור למטרה זו); צב גלדי; עופות ים (בעיקר מינים שונים

של שחפים ושחפיות, לעתים גם מינים כגון מרגון בינוני וסולה צפונית); ועופות חוף (בעיקר חופמאים בנדידה, אך גם

מינים מקננים, למשל חופמי אלכסנדרי).

ש״מועי• קו־קקנ

מתוך כ-4,200 דונם חולות שהיו בעבר באזור זה נותרו כיום קצת יותר מ-2,000 דונם. בעתיד, עם מימוש תכניות

הבנייה, ייוותרו בחוף הגליל המערבי רק כ-700 דונם של קרקעות חוליות. כיום מוגנים ברמה גבוהה פחות מ-20%

משטחי החולות שהשתרעו כאן בעבר, ו-55% מהחולות אינם מוגנים כלל.

ייעודי קרקע לבנייה בתמ״א 31 ובתמ״א 35 מאיימים על מרבית שטחי החולות בגוש זה, חלק ניכר מהם מצפון לנהריה

ומצפון לאכזיב. קיים חשש לעתידם של שטחי החולות שמצפון לאכזיב בגלל סתירה שבין שמורת טבע מאושרת ״חוף

ראש הנקרה״ לבין תמ״א 35, המאפשרת בינוי במקום.

ה ץ י ב נ 111302 ם 0 0 • 3 ־ ו <

לגוש חולות זה ערך מיוחד בגלל הרכב החול - אחוז גרגרי הגיר בו גבוה, וזאת בניגוד לשאר גושי החולות בחופי ישראל.

ייחודיות הרכב החול ומאפייניו השונים של גוש חולות זה משאר חולות מישור החוף מחייב נקיטת צעדים לשימורו.

הצמח גביעול מאוגד (״ולזיה מאוגדת״), מין נדיר ביותר, נצפה בארץ רק באזור זה ובשניים-שלושה אתרים בלבד, אחד

מהם בשטח שאושרו בו תכניות בנייה.

תאורת ביטחון לאורך החוף כולו, נסיעה ברכב שטח וכרייה בלתי חוקית מאיימים על שטחי ההטלה של צבי-הים ועל

הצבים הקטנים שהצליחו לבקוע מן הביצים ומתקשים למצוא את דרכם למים.

ת ו צ ל מ ה

1 יש לשנות את ייעודי הקרקע בתמ״א 35 כך שתתאפשר הכרזה של חלק מהשטח ל״שמורת חוף מאושרת

ראש הנקרה״, ולקדם הכרזה על שמורה זו(נקודה 1 באיור 30בי).

2 יש לקדם הכרזה על השמורה המוצעת ״חוף בוסתן הגליל״(נקודה 2 באיור 30בי).

7.2 מ9רץ ח׳9ה מנחל נעמן עד נחל קישון(איור 31א/ ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

שטחי החולות בגוש זה קטנים יחסית לגושי החולות האחרים. גוש זה נעדר רכס כורכר, ומפלס מי התהום בו אינו

עמוק. בחוף מפרץ חיפה יש שלושה סוגי חולות: נודדים, מיוצבים-למחצה ומיוצבים. החולות רובצים על תשתית

חרסיתית אטומה. הם חודרים עד לקו מסילת הברזל, העובר במרחק כ-200 מטר מהים. רוב החולות נמצאים בתחום

מתקן סגור לציבור.

לצד החולות נמצאים בתי גידול לחים ומלחות.

בגוש זה נעשו פעולות רבות לייצוב חולות, בעיקר באמצעות נטיעה של צמחים. לפיכך חלקים מהחולות הפנימיים

מכוסים חורשות צפופות של שיטה כחלחלה ואיקליפטוס. בשקעים שבעורף החוף צומחים צמחים הידרופיליים,

המעידים על הימצאות מי תהום גבוהים.

נראה ששטחי החולות הפגועים פחות נמצאים בשטח הסגור לציבור, במרכז גוש החולות.

השטחים הפתוחים לציבור הם באזור שיש בו מתקני תעשייה ותשתית. בתחום זה ניצבים מבנים אחדים, אבל נותרו

בו שטחים פתוחים נרחבים, ובכלל זה רצועה רחבה של חולות לאורך חוף הים.

מחופי המפרץ נשקפים חומות עכו העתיקה ורכס הכרמל. נופים אלה, יחד עם מראה הסירות והאומות המשייטות

במפרץ, מקנים לאזור ערך אסתטי מיוחד.

ה ש ב ׳ - ם ( ״ ? ג מ ו ה ק

מישור החוף משתפל במתינות, והמגע בין היבשה לים רך והדרגתי. רצועות החוף הפתוחות לציבור נמצאות בדרום

גוש החולות - מול קריית-חיים וקריית-ים, ובקצה הצפוני - ליד שפך נחל נעמן. רוחב רצועות החול העירוניות נע בין

30 ל־100 מטר. בחוף קריית-חיים קיימים מתקני רחצה ברוב שטחו, וחלק מחוף קריית-ים פתוח יותר ומותיר רצועת

חולות רחבה יותר בין השטח הבנוי ובין הים.

ם ״ ט ו י ם ג י נ י י פ א מ

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 572 מיני צמחים, שמהם 76 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו בגוש זה שישה מיני

צמחים שאינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

טבלה 9: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש עמק זבולון

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

תועדו בגוש זה גבול תפוצה צפוני בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

ן הכול 45 44 (97) 15 9 ס צמחי חולות 6 5 (14) 12 2 25 לפחות

אולדנלנדיית הכף, אספסת איטלקית,

בן-חיטה שדוני, ידיד-חולות מצוי,

לחן החוף

לחן הודי1 ניידה קטנה2

אוכם הגינות5

ארכובית ארצישראלית,

בן-חיטה שדוני, מצילות החוף, תלתן דו־גוני

רותם המדבר,

עדעד כחול, חבצלת החוף

דוגמאות

1מין בעל תפוצה אקראית.

2צמח מים, תועד רק ב-3 אתרים.

3עשב רע, נכחד כנראה. כל הקטגוריות הללו שייכות לצמחים נדירים.

מסמך חולות מישור החוףע 2 - מפרץ חיפה ט ק מ

י < י , ׳ ׳ •

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1195,000 ר ד י ה מ נ ק

g תכסית ושימושי קרקע

התפלגות שימושי שטח30,000

25,000

3 20,000 c פn 15,000 p 3 10,000

5,000

, , I I אחר בנוי בנוי צבאי מופר חול

מדיג ת ישראלת הסבי ט־ ו כ י המשרד ^

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

בנוי

צבאי

גוף מים

כבישים נחלים

O גבול גוש חולות

GIS המפות הופקו ע״י יחידת ה מכון דש״א החברה להגנת הטבע

איור 31א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 2 - מפרץ חיפה

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:95,000 ר ד י ה מ נ 9 ק

m מדינת ישראל

ת הסביבה מ י א המשרד ל

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

2־13

ו -

ה׳יי

בנל

ידעיו

מ

דעיו

מ

ריכ ׳

רי^כ

ניב ל

ש

ה נ ג א ה ל ל

ת ו ר ו מ שם י נ ג ו

ם י ע צ ו מ

ה נ ג • • ה

ת י נ ו נ י ״ ב י

ה נ ג ה • • ה ה ו ב ג

מצב קייםי ו נ ב

י א ב צ

ת ב כ י ר ס פם י ש י ב כ

ם י ל ח נ

ת ו ל ו ש ח ו ל ג ו ב ^ £ ג

ת ו י מ ו ק ח מ ו ת י ת פ ו י נ כ ^ ת( י ק ל ע ח ד י מ )

ע ב ת ט ו ר ו מ © שם י ע צ ו ם מ י י מ ו א ם ל י נ ג ו

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

ם י מ ת ח ו ב י צ : נ ר ו ק מ( . ן מ י ל ו ק . ו ט ג ר ב ל , א . ל א ו ל ( מ

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

רמת הגנה של שטחי וזולות

3,750

5 9 rt 2 500

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20

חול

לא מוגן הגנה ב׳טנית הגנה גבוהה

40,000

35,000

30,000

25,000

20,000

15,000

10,000

5,000

i

חול מופר

חול

ת פ ב חולות בשנות חולות ע״פ מ צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו ח אם ימומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות קרקע תוכניות פיתוח מפות מנדטוריות יואל דן / משרד

ארציות ומחוזיות החקלאות

איור 31ב׳

באזור זה היו ידועים שני מינים נדירים בלבד - מסרק גדול-פרח ואופס המנות - והם נכחדו כנראה בשנים האחרונות.

צמחי חולות הראויים לציון מיוחד הם: ארכובית החוף, דו-פרק חופי, הלבלוב שרוע וקצח השדה - מטיפוס מוצא

ערבתי קר ויבש! חילף החולות, אולדנלנדיית הכף, בן-חילף משגשג ושקמה - מטיפוס מוצא טרופי וסודני.

בעלי חיים אופייניים לחולות

גבול תפוצתו הצפוני של הצב-הרך במישור החוף של ישראל הוא עין אפק ונחל נעמן. נראה כי בעבר התקיימה בנחל

קישון אוכלוסייה של צב-רך, הזקוק לאזורים חוליים להטלת הביצים.

yptp • ש ו מ ״ ש

הקרקעות החוליות בגוש זה השתרעו בעבר על כ-37,500 דונם. עד שנות הארבעים נעלמו כ-60% משטחי החולות כיוון

שהם יועדו לבניית הקריות. כיום נותרה רק חמישית משטח החולות שהיו בעבר. רוב השטח הוא חולות לא-מופרים.

בעתיד, עם מימוש תכניות הבנייה, שטחי החולות יצטמצמו לכ-3,000 דונם בלבד, כ-8% משטחי החולות בעבר. על אף

החשיבות של שטחי החולות בגוש זה פחות מ-2% מהשטח מוגנים ברמה גבוהה וכ-35% אינם מוגנים כלל.

ה ו ת * ת 0 ו י נ כ ת

כ-60% משטחי החולות שנותרו ניצבים בפני איום של תכניות בנייה. התכניות המרכזיות הן הרחבת אזור התעשייה של

עכו דרומה והתפשטות הקריות צפונה. על כ-2,000 דונם חולות יש קונפליקט בין תכניות המגנות על השטח (תמ״א 13

ותמ״א 31 - משאבי טבע) ובין תכניות המציעות פיתוח, ובראשן תמ״א 35. תמ״א 35 לבדה מאיימת על כ-1,600 דונם

מחולות המפרץ.

בנוסף, תמ״מ 6 למחוז חיפה (לא מאושרת) מאיימת על השטח הגדול ביותר מגוש חולות המפרץ. בתכנית מוצע להרחיב

את השטח המיועד לבנייה מצפון לקריות אף מעבר למוצע בתמ״א 31 ובתמ״א 35 (נקודה 4 באיור 31בי).

ה נ ? * ג ת 0 נ ס 0 • ג פ ־ ^

שטחי החולות מעטים ומקוטעים. במצב כזה גדלים הסיכויים להכחדה מקומית של אוכלוסיות חי וצומח, במיוחד של

מינים נדירים, שתפוצתם אקראית.

מדרום לעכו יש תכניות בנייה על חולות שבתחום שמורת טבע. י

מינים נדירים שנצפו בעבר באזורים שנבנו הם: אספסת איטלקית, בן-חיטה קטוע, נעצוצית סבוכה, סמר הפרקים,

סמר מרצעני, ערבז החוף. מינים נדירים, שנצפו רק באזור שכיום הוא בנוי ובאזור שאושרה בו תכנית בנייה הם: אוכם

חופי, בן-מלח רב-שנתי, בן-מלח שיחני, דק-זנב נימי, לחך המלחות, עטיינית פקטורי ועץ-שמן מכסיף.

ת ו צ ל מ ה

חולות עמק זבולון הם הגבול הצפוני של התא החולי שמקורו בנילוס, לפיכך יש חשיבות אקולוגית מיוחדת לשימור

החולות שנותרו.

1 יש לצמצם את השטחים המיועדים לבנייה בתמ״מ 6 ובתמ״א 35 כמפורט לעיל.

2 יש לעלות את רמת ההגנה על החולות שנותרו לרמה הגבוהה. ניתן לעשות זאת באמצעות קידום הכרזה על

שמורת טבע באזור או הכללתו של אזור זה בתמ״א 22 בסיווג־שמקנה הגנה גבוהה.

3 יש לקדם את ההכרזה על השמורה המוצעת ״שפך הנעמן״(נקודה 3 באיור 31בי).

7.3 חוף הכרמל מהכרמל עד נחל מנינים(איור 32א׳, ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

בחוף הכרמל משתרע מישור החוף על רצועה צרה בלבד, והוא בנוי משני רכסי כורכר וביניהם מרזבה. השטח כולל בעיקר חול גס, צדפים, זיפזיף ודיונות מעטות. בשל הקרבה לחורש הים-תיכוני שבכרמל ישנה חדירה של מינים מטיפוס תפוצה זה לבית הגידול החולי (שיעורם מכלל המינים הוא השני בגודלו לאחר חוף הגליל המערבי, הקרוב גם הוא

לחורש של הגליל).

ה ש ב י - ם y י a n n ו ק

קו המגע כולל חולות ורכס כורכר, השוכן ממערב להם. רכס הכורכר נמוך בדרך כלל, כ-20 מטר, לכל היותר, מעל פני הים. במקומות שבהם רכס הכורכר מרוחק מעט מהים נוצר קו חוף ישר ובצדו רצועת חולות. באזורים שבהם רכס הכורכר נושק לים נוצרים מפרצים קטנים בעלי אופי ייחודי. במיוחד בולט הדבר בקטע החוף המפורץ שבין המושבים דור והבונים, העשיר במגוון בתי הגידול שבו - מצוקים, צנירים, טבלות גידוד, נקרות, נקיקי סלע, מערות וקשתות

מיוחדות. במפרצים אחדים מורבד חול עשיר בקונכיות.

במקומות שבהם רצועת החולות צרה, עשרות מטרים לכל היותר, החולות מישוריים וחשופים מצומח. במקומות שבהם רצועת החולות רחבה יש חיגור צומח אופייני לחוף.

בקו המגע בין הים ליבשה נמצאים האתרים הארכאולוגיים הבאים: תל נאמי, תל תנינים ותל דור.

ם י י ט ו י ם ב י נ י י פ א מ

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 712 מיני צמחים, מהם 86 מינים של צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שמונה מינים שאינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

שני מינים שתועדו בעבר בחוף הכרמל וכפי הנראה נכחדו מישראל הם: מקור־חטידה חלק ונטופית רפואית - חולות חוף הכרמל ציינו את הגבול הצפוני של תפוצתם.

טבלה 10: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חוף הכרמל

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

תועדו בגוש גבול תפוצה צפוני זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

ן הכול 54 65 (120) 25 8 ס

צמחי חולות 8 20 (25) 19 1 13 2

מחרוזת קשתית,

תלת־חוד מבריק

אטד החוף, בלוטה פלשתית, חורשף

צהוב, מקור־חסידה תמים,

תגית חופית

וגומא שדוני1, חופית נמוכה2 ארכובית א״י,

מחרוזת קשתית

ציפורנית זעירה, צלבית

החוף, קוטנדיה חופית, תלת-

חוד מבריק

עדעד כחול, עדעד

רתמי,

דוגמאות

גבול תפוצה צפוני. 2 צמח נדיר מאוד מטיפוס תפוצה ים-תיכוני. 1

בעלי חיים אופייניים לחולות

חולות חוף הכרמל עשירים מאוד במיני עופות ויונקים החודרים מאזורי החורש והבתה. עופות רבים נמשכים לברכות

הדגים. כמו כן מגיעים לכאן עופות ים, ציפורי חוף וציפורי שיר האופייניות לאזורי קנים וסבכים. השטחים הפתוחים

חשובים לעופות הנודדים כאזור מנוחה והזנה.

5 6

מסמך חולות מישור החוף :é: מקטע 3 - חוף הכרמל

ת ישראל החדשה ש קנה מידה 1:185,000 ר

192 m תכסית

ושימושי קרקע ת מוצקיו

!כפר גלים

;חותרים

מעגן מיכאל

גיסר א-זרקא

נחשולים

התפלגות שימושי שטח20,000

18,000

16,000

. 14,000 9 12,000 פ

rl 10,000 H

8,000

6,000

4,000 H I

2,000 \

• אחר בנוי בנוי צבא• מופר חול

מדינת ישראל המשרד לאיכות הסבי כר

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

בנוי

צבאי

גוף מים

״ פסי רכבת ״ ״ ״

כבישים נחלים

גבול גוש חולות

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ן ד ו כ מ

איור 32א׳

5 7

מסמך חולות מישור החוף מקטע 3 - חוף הכרמל

קונפליקטים קנה מידה 185,000 !1 רשת ישראל החדשה

W 1 7 קח iifíj ^שואל

מדינת ישראל המשרד כאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

o

| P p

r r " ש ש ש

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים

בנוי

צבאי

פסי רכבת כבישים--- נחלים

^ £ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקוליו מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

רמת הגנה של שטח• חולות3,760

חול

r r

לא מוגן

12,000

10,000

3 8,000

פc

p 6,000

3 4,000

התמעטות שטח• חולות במאה ה-20

וווי 1 ו מופר

....

חול

ת פ ת חולות ע״פ מ ם ש ב חולות ב מ חולות שייוותרו חולות ־ נת קרקע ח ו ב אם •מומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ ח

ת מנדסוריות יואל דן / משרד תוננ־ןת פ־תוח מסו ארציות!מחוזיות החקלאות

איור 32ב׳

חולות חוף הכרמל הם אזור הטלה של מיני צבי-הים הבאים: צב-ים חום, צב-ים ירוק, צב-רך וצב ביצות. בעתלית נשמר

למטרה זו קטע חוף מיוחד. באזור חיים הטורפים הבאים: נמייה, חתול ביצות, תן, שועל מצוי, גירית מצויה, סמור

ולוטרה. טורפים אלו נמשכים למקור המזון העשיר בברכות הדגים ובנחל תנינים. כך נוצר מקום מפגש של בעלי חיים

מבתי גידול שונים: חולות וים, נחל ומעיינות מליחים, ברכות דגים וחורש.

• קו־ק׳ונ ש ו מ י ש

חולות חוף הכרמל השתרעו בעבר על כ-10,000 דונם, וכיום נותרו כ-6,000 דונם, מהם כ-4,000 דונם לא-מופרים. עם

מימוש תכניות הבנייה ייוותרו רק כ-3,000 דונם קרקעות חוליות בלתי מופרות. פחות מ-20% משטחי החולות מוגנים

ברמה גבוהה, וכ-45% מהם אינם מוגנים כלל.

ה ו ת * ת 0 ו י נ כ ת

הבנייה המתוכננת, בעיקר בתמ״א 31 ובתמ״א 35, מאיימת על כ-1,000 דונם של חולות לא-מופרים, בעיקר בשטחי

טירת הכרמל, ממערב לכביש מס׳ 2 (כביש החוף). בשנים האחרונות קידמה עיריית טירת הכרמל בשיתוף עם מנהל

מקרקעי ישראל כמה תכניות לפיתוח רצועה זו. תכנית האב לטירת הכרמל, שהכנתה נשלמת בימים אלה, מתייחסת אף

היא לשטח זה, שעתידו ייקבע, ככל הנראה, בהליך השינוי, הנערך בימים אלה, לתמ״א 13 בחופי חיפה וטירת הכרמל

(נקודה 6 באיור 32ב׳). עיריית טירת הכרמל מנסה לקדם בינוי אינטנסיבי של בתי מלון ושטחי מסחר ממערב לכביש

מס׳ 2, בקטע שבו החוף פתוח, החולות מגוונים ויש בהם מינים נדירים. לאחרונה הגישה רשות הטבע והגנים הצעה

להכריז על שמורת טבע באזור זה - ״שמורת חוף וים גלים״(נקודה 7 באיור 32ב׳). סכנה נוספת מאיימת על חוף חולי

סמוך למבצר עתלית, שהוא אתר הטלה של צבי-ים (נקודה 8 באיור 32ב׳). מקורו של איום זה בתכנית המתאר של

עתלית, המייעדת את השטח, סמוך לשפך נחל אורן, לשני כפרי נופש.

ז ^ ׳ ג ת פ נ ב 0 7נו־3• נוב?; כ

צמחים נדירים שנצפו באזורים שנבנו הם: אספרגולריה אדומה, ישרוע מאוגד, כרסתן נפוח, מסרק ארצישראלי ונטופית

רפואית (שנכחדה כנראה).

מינים נדירים שנצפו באזור שנבנה ובאזור שאושרה בו תכנית בנייה הם: אוכם חופי, בן-מלח רב-שנתי, בן-מלח שיחני,

דק-זנב נימי, לחך המלחות ועטיינית פקטורי.

יש איום על אזור ההטלה של צבי-הים.

ת ו צ ל מ ה

1 בהליך השינוי של תמ״א 13 יש למנוע אפשרות לבינוי ממערב לכביש מס׳ 2.

2 יש לשנות את תמ״א 35 ולהציב את כביש מס׳ 2 כגבול המערבי של הפיתוח המתוכנן.

3 יש לתת ביטוי סטטוטורי ל״שמורת יער סרפנד״, שהוכרזה בשנת 1943. השמורה משתרעת על כ-1,100 דונם

בין נחל מערות לחוף הבונים.

4 חשוב מאוד לקדם סטטוטורית הכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים:

• שמורת טבע מוצעת ״חוף וים גלים״ מצפון למבצר עתלית (נקודה 7 באיור 32בי)

• גן לאומי מוצע ״תל שקמונה״(נקודה 5 באיור 32בי)

• שמורת טבע מוצעת ״חוף וים נווה ים״(נקודה 9 באיור 32בי)

• גן לאומי מוצע ״חוף דור״(נקודה 10 באיור 32ב׳)

• שמורת טבע מוצעת ״חוף מעגן מיכאל״(נקודה 11 באיור 32ב׳).

מוצע להגן על שטחי חולות כעורף לשמורות הטבע החופיות החשובות באזור זה.

/

7.4 חולות קיסריה

מנחל תנינים עד נחל חדרה(איור 33א/ ב׳)

0x0*׳הנוף• !

באזור זה השתמרו שטחי חולות נרחבים. מצפון לנחל חדרה חדרו החולות מזרחה והצטברו לגוש חולות גדול. יש באזור

משטחי חול בלתי מיוצב, דיונות גבוהות יחסית, שטחי חולות מיוצבים-למחצה וחולות מיוצבים. בין הדיונות מבצבצים

רכסי כורכר. בשנים האחרונות הצטמצם במידה ניכרת שטחו של גוש חולות זה באזור קיסריה ואור עקיבא בגלל בנייה

למגורים, לתיירות ולתעשייה.

רכס הכורכר המזרחי, הנראה מכביש החוף(כביש 2), מכוסה חולות, שעליהם מתפתח יער פארק של חרוב מצוי. השטח

מאופיין בתהליכים טבעיים של התכסות בצומח והתייצבות חולות, תופעה הבולטת במיוחד בצדי כביש החוף הישן

(כביש 4). מול תחנת הכוח ״מאור דוד״, מדרום לקיסריה, בולטת דיונת חול גבוהה, שמורדותיה המערביים והצפוניים

חשופים מצומח.

בשטח מצויים מפגעים קשים: פסולת ופעולות פיתוח בשולי אזור התעשייה,• מצבורי ציוד של חברת החשמל מצפון

לנחל חדרה ובמחלף קיסריה; מטווח וחציבות ברכס הכורכר מדרום לקיסריה.

ה ש ב נ •ם - • י ג מ ו ה ק

בדרך כלל החוף נמוך והחולות משתפלים בהדרגה לכיוון הים. בקו המגע בולטים שרידי העיר הרומית קיסריה,

ולאורך החוף נראים היטב השרידים המרשימים של האמות הקדומות, שהובילו מים לעיר. קיסריה היא כיום גן לאומי

מוכרז.

ם י י ו נ ו י ם ג י נ י י פ א מ

מחולות קיסריה ודרומה ניכרת עלייה במספרם של מיני צמחים סהרו-ערביים וסודניים. בקרקעות החוליות ובחול

המיוצב באזור מכמורת, בחולות חדרה, בקיסריה ובפרדס חנה מתפתחת תצורת צומח של יער פארק חופי, שבה

שולטים חרוב מצוי ואלת המסטיק.

על אף ייחודיותם נכחדים שטחי חול-חמרה ממזרח לחוף בקצב מהיר. בעבר הם היו מכוסים ביער פארק מפותח של

אלון תבור.

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 800 מיני צמחים, מהם 113 צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שני מינים שאינם מופיעים

במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

שני מינים שהתקיימו כאן בעבר - מקור-חסידה חלק וסמר ענף - נכחדו.

טבלה 11: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות קיסריה

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה גבול תפוצה דרומי צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אנדמיים

מינים אדומים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 53 49 (121) 33 2

1 18 2 צמחי 9 19 (27) 4 חולות

מסמך חולות מישור החוףע 4 ־ קיסריה ט ק :le מ

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:90,000 ר ד י ה מ נ ק

IVA ח קימת לישראל ק

מדינת ישראלת הסביבה מ י המשרד מ

כיסוי צומח \ בשטחי חולות :

תכסית ושימושי קרקע

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

חשוף0% - 5%

מקרא משותף לשתי המפות פסי רכבת

כבישים

נחלים גוף מים

בנוי

צבאי

גבול גוש חולות

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

גיסו׳ גבוה ניסוי ביבול 100׳ דליל ח/^ון״

התפלגות כיסוי חולות בצומח

ת שימושי שטח ו התפלג14,000

12,000

ן- 10,000

8,000

6,000 -

4,000 •

2,000 -

I

אחר בנוי בנו• צבא• מופר חול

G I S ת ה ד י ח ו ע״ י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ׳א ה ע דש׳ כ מ

אמד 33א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 4 - קיסריה

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:60,000 ר ד י ה מ נ ק

:é: *wií

יזרז קימת למ*ראל מדינת ישראל

המשרד לאיכות הסבים־

ת הגנה של ש0חי חולות מ ר

חול מופר

חול

לא מוגן הגנה בימנית הגנה גבוהה

25,000

• C 20,000

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

¡3

1 ־* ״ £ § 1 | \ת ^זי •יי ח ? ? ז ז ז£ £ £

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים הגנה

בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים

בנוי

צבאי

•י•״׳״ פסי רכבת כבישים

נחלים גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות חמים ( מלול א, אלברט ג. וקוליו מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20

ח ר

חול ו מופר

וזול

ת פ ת חולות ע־פ מ ם ש חולות שייוותרו חולות - מצב חולות בת קרקע ח ו ב אם ימומשו ק״ם 1999 הארבעים ע־פ ח

ת1כנ־ות פיתוח מפות ממ־םוריות יואל דן / משרד

ארציות ומהחיות החקלאות

איור 33ב׳

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת!מיני־.צמחים!;*חולות^שור מתוף

גבול תפוצה גבול תפוצה דרומי צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אנדמיים

מינים אדומים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

בן-מלח רב-שנתי, חגווית החומות, נעצוצית סבוכה,

סיסן זוני, צורית חופית5,

שחליים גבוהים

אספסת ההילזוף,

תלת־מלען ארוך, כפתור

החולות, מלענן החוף,

חומעה עטויה

ספה המים, שרוכנית

ארכובית ארצישראלית3, חומעה עטויה, מצילות החוף,

מרסיה יפהפיה, ציפורניה חופית

תלתן דגול1, ציפורנית שרונית, קוטנדיה

חופית, מרסיה זעירה, אספסת

איטלקית, ציפורנית זעירה2

אלון התבור, אלון מצוי,

חבצלת החוף, לשון־אפעה

קטנה, צבעוני ההרים -

תת-מין שדוני

דוגמאות

צמח חולות אנדמית לחופי ישראל. 4 נדיר ביותר, תפוצה מקוטעת. 3 1 אנדמי ונדיר ביותר - מוכר רק משלושה אתרים. 2

נדיר. 5בסדקים בכורכר.

בעלי חיים אופייניים לחולות

בחולות קיסריה תועדו צב-ים ירוק, צב-ים חום וצב גלדי; רשות הטבע והגנים השיבה צב-רך לנחל תנינים. החולות

מציינים את גבול התפוצה הצפוני של הלטאות ישימונית מצויה ושנונית השפלה, המתקיימות בחולות יציבים-למחצה

וכחולות יציבים.

ג ז ק ־ ו • ק ש ו מ י ש

חולות קיסריה השתרעו בעבר על כ-32,000 דונם. כיום נותרה רק כמחצית משטח החולות, מהם כ-12,000 דונם חולות

לא-מופרים. עם מימוש תכניות הבנייה ייוותרו פחות מ-7,000 דונם של קרקעות חוליות, מהם כ-5,000 דונם לא-

מופרים, כלומר פחות משישית שטחי החולות בעבר. יותר מ-50% משטחי החולות בגוש זה אינם מוגנים כלל, ופחות

מ-40% מוגנים ברמה גבוהה.

ח ו ת י ת פ ו י נ כ ת

תכניות בנייה מאיימות על יותר מ-9,000 דונם של שטחי חולות, שמרביתם נותרו במצבם הטבעי. האיום העיקרי הוא מתמ״א 31, המייעדת כ-2,600 דונם של שטחי חולות לבינוי, ומתמ״א 35, המייעדת לבנייה כ-3,000 דונם נוספים.

שטחים אלה מיועדים בעיקר להרחבת אור עקיבא לדרום ולדרום-מזרח.

על כ-30% מהשטח יש קונפליקטים בין תכניות שימור ובין תכניות בינוי - יש סתירה בין ייעוד השטח לשמורת יער

בתמ״א 8 ובין תכניות בינוי על פי תמ״א 35 ותכניות לכרייה על פי תמ״א 14. תמ״מ 6 (אינה מאושרת) מציעה להגן על

שטחים אלה. בנוסף, מתוכננת בנייה נרחבת מדרום לשדות ים, בשטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

תכניות פיתוח מקומיות בשטחי חולות

1 התכנית ג/1125 מייעדת לבנייה את החוף מצפון לתחנת הכוח חדרה בתחום מסדרון חשוב, המאפשר שמירת רצף חולי פתוח (נקודה 23 באיור 33ב׳).

2 התכנית ג/1019 מייעדת בנייה מדרום לנאות גולף בקיסריה בתחום מסדרון חשוב, המאפשר שמירת רצף חולי פתוח (נקודה 18 באיור 33ב׳).

3 בנייה מתוכננת של שכונה מסי 12 בקיסריה בתחום מסדרון, המאפשר שמירת רצף חולי פתוח (נקודה 15 באיור 33ב').

4 בניית אזור תעסוקה ומסחר בין כביש מס׳ 2 (כביש החוף) לכביש מס׳ 4 (כביש החוף הישן), מדרום לצומת פל-

ים (נקודה 22 באיור 33בי).

5 תכנית ג/במ/1149 לבניית שכונה מדרום לאורות (אור עקיבא) נוגסת במסדרון חולי פתוח שחשוב לשמרו (נקודה 16 באיור 33בי).

6 תכנית להרחבת אור עקיבא לחולות שקע פל-ים - אם תמומש היא תגרום להיעלמות תא שטח חולי בעל

חשיבות לשימור משאבי טבע. בינוי זה יסכן את קידוחי ההפקה של מפעלי נחל מנשה (נקודה 17 באיור 33ב׳).

7 תכנית להזזת כביש מס׳ 4 מזרחה, לשטח חולי בעל חשיבות לשימור משאבי טבע ומים (נקודה 19 באיור 33בי).

8 תכנית שהוצעה בעבר לכריית חולות בין כביש מס׳ 4 לאזור התעשייה קיסריה תגרום להיעלמות תא שטח חולי בעל חשיבות לשימור משאבי טבע ותסכן קידוחי הפקה של מפעל נחלי מנשה (נקודה 20 באיור 33בי).

9 תכנית להקמת פרויקט תיירותי ממערב לג׳סר א-זרקא, שמימושה יפגע בשטחי חולות, במחשופי כורכר ובעולם

הצומח והחי של בתי גידול חוליים (נקודה 12 באיור 33ב׳).

10 תכנית להקמת מפעל התפלה גדול בין כביש מס׳ 4 לכביש מס׳ 2, שתפגע קשה ברצף החולי הפתוח (נקודה 22

באיור 33בי).

ה ^ ג ת פ נ 3 0 נ ב ^ ג 7(1״3״ 0

הפיתוח והבנייה יפגעו בגודלו וברציפותו של גוש חולות קיסריה, שהוא בעל ערך אקולוגי רב, ויפחיתו מאוד את סיכויי

ההישרדות של בעלי החיים והצמחים בו.

באזור קיסריה תועדו 13 צמחים נדירים, כולם באזורים שכבר נבנו. הצמחים הנדירים הם אאירה נימית, אחיגומא

•משחיר (במקומות לחים), איטן החולות, אמברוסיה ימית (חול-חמרה), אספסת החילזון(תפוצתה מצומצמת מאוד),

דבקת פלשת (תפוצה מקוטעת), לענה שיחנית (אזורים סלעיים וחולות ממצבים, כנראה פליט תרבות), מקור-חסידה

יפה, נעצוצית סבוכה, סולנום המקור, שעלב מקופח, תלת-מלען ארון ותלתן ישראלי.

ת ו צ ל מ ה

ו יש להתנגד לכל פיתוח ב״שמורת יער קיסריה״, שהוכרזה בשנת 1927. השמורה משתרעת על פני 5,000 דונם

לערך מדרום-מזרח לאור עקיבא.

2 יש להגן על שטחי חולות גדולים מצפון לנחל חדרה, כ-3,500 דונם שאינם מוגנים כלל.

3 חשוב לגרוע מתמ״א 35 את השטחים הרבים המיועדים לבינוי בשטחי חולות.

4 יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות ולצמצם את הפיתוח המתוכנן באמצעות תמ״מ 6.

5 יש לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת ״חרובי קיסריה״(נקודה 14 באיור 33ב׳) ולהרחיבה לכיוון

צפון-מערב. שטח זה הוא גם בעל רגישות הידרולוגית גבוהה.

6 יש לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת ״שקע פל-ים״(נקודה 21 באיור 33בי).

ד יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי ״חוף קיסריה״(נקודה 13 באיור 33ב'). 8 יש לשנות את תכנית התיירות בג׳סר א-זרקא כך שלא ייפגעו משאבי הטבע.

9 יש להקפיד בתכניות המפורטות על שמירה על מסדרון פתוח כדי להבטיח זרימת חול ושימור כלל בתי

הגידול לאורכו של ציר הגרדיאנט החולי בין הים במערב לבין שטחי החמרה במזרח.

10 יש לצמצם את הבנייה המתוכננת בתכנית ג/במ/1149 ולהשאיר רצועה רחבה בצמוד לכביש פל-ים. החולות

ברצועה זו צריכים להישמר כחלק ממסדרון החולות שבין הים במערב לבין שטחי החמרה במזרח.

11 יש לשמור על כל שטח החולות שממערב למפעל נחלי מנשה כשטח משאבי מים ומערכות אקולוגיות של בתי

גידול חוליים - באזור שבין הים במערב לבין שטחי החמרה במזרח.

12 יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי מוצע ״תל תנינים וחוף קיסריה״.

13 יש להתנגד לכוונה להקים מפעל התפלה גדול בין כביש מס׳ 4 לכביש מס׳ 2.

ממשק:

מוצע לקיים בקטעים מצומצמים ממשק מבוקר להסרת צומח, שיאפשר קיום בעלי חיים וצמחים פסמופיליים

אופייניים. הפעילות תיעשה בשיטות שונות תוך ניטור ובקרה של מיני מפתח אופייניים לשטח.

( מנחל חדרה עד נחל אלכסנדר (איור 34א/ ב׳

ף •]••9 ו נ ה x 0

קיטוע רכס הכורכר הגבוה באזור שפך נחל אלכסנדר לים מאפשר חדירת חול לאזור. בגוש חולות זה נותר שטח גדול ובו

שני רכסי כורכר ודיונות, שרובן מיוצבות-למחצה או מיוצבות. בלבו של השטח, על כ-1,000 דונם, צומח יער פארק של חרוב

ואלת המסטיק. בשולי היער, בעיקר בחלקיו הצפוניים, נותרו שרידי יער אלון תבור, שכנראה אפיין בעבר את השרון.

באזור יש רצף אופייני של חולות בשלבי התייצבות שונים. במרכזו נמצא פארק השרון, המשתרע בין הים לכביש מס׳

4, ובין גבעת אולגה לנחל אלכסנדר. נופי הצומח האופייניים לאזור זה הם רכיב דומיננטי בנוף. בגבול פארק השרון

מצויים שטחים מעובדים ויערות נטועים של איקליפטוס. מצפון נמצא יער חדרה - יער האיקליפטוסים הראשון שניטע

בישראל. בשולי החולות ובמרזבות נותרו שלוליות חורף אחדות. שלוליות אלה הן שריד לעולם הביצות שהתקיים כאן

לפני ההתיישבות הציונית ופעולות הניקוז שבאו בעקבותיה.

בנוסף על פארק השרון נמצאים בגוש זה איי חולות קטנים בעלי ערך נופי רב:

חולות חפציבה: אי חולות קטן מצפון לבית החולים הלל יפה, שבמרכזו שוכנת שכונת חפציבה. האזור מאופיין בחולות

מיוצבים-למחצה, שצומחים בהם עצי חרוב מצוי, אלת המסטיק ואלוני תבור (בעיקר בחלק הצפוני).

חולות נחל חדרה: חולות מעצבים ומיוצבים-למחצה. בשולי החולות, לאורך כביש החוף, צומחים חרוב מצוי ואלת

המסטיק.

ם ־ י ה ש ב ( י ? ג מ ו ה ק

רכס הכורכר המערבי מתנשא באזור לגובה 20-40 מטר מעל פני הים, והוא נפרץ רק בשפכי נחל אלכסנדר ונחל חדרה.

הנקודה הגבוהה ברכס היא תל גדור, מדרום לגבעת אולגה, שמראשו יש תצפית מרשימה. המפנה המערבי של הרכס,

הפונה לים, מצוקי ותלול מאוד. בחתך הרכס הפונה לים ניכרות שכבות הנבדלות אלה מאלה.

ם י ) 7 ג 0 מ

כרייה בלתי-חוקית של חול - הכרייה המתנהלת בשוליים הדרומיים של פארק השרון, בגבול אזור התעשייה.

ם י י 0 ו י ם ב י נ י י פ א מ

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 793 מיני צמחים, מהם 109 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שמונה מינים שאינם

מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

טבלה 12: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש פארק השרון ובסביבתו

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

גבול תפוצה צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סן הכול 52 49 (120) 32 8 6 6

צמחי 7 16 (24) 22 2 חולות

אוכם חופי5, אירוס

הביצות5, בן-מלח

שיחני5, גומא הפפירוס5, ליסימכיה מסופקת5,

מכבד הביצות5

ארכובית צמירה4,

בוציץ סוככני4, גומא אזמלני4,

לשישית מקומטת4,

עטיינית מגובבת4,

פואירנה שעירה4

כרוניקה פרסית, דוחנן

קיפח, טופח כדורי,

יינית כמנונית, מרוות איג,

סוף הקריף, פשתנית ריסנית, קחווינה מקרינה

אלמוות א״י׳ בן־חיטה שדוני,

דרדר הקורים, חבלבל החוף, מקור־חסידה תמים-עלים,

ציפורנית חופית, קחוון החוף,

תלתן ארצישראלי

אולדנלנדית הכף, מרוות איג,

ארכובית צמירה, בלוטה פלישתית, אגרופירון מוארך,

אוכם חופי, אספסת החילזון,

גלית גדולה, מקור-חסידה

חלק2, קוטנדיה חופית,

תורמוס צהוב, תורמוס שעיר

חבצלת קטנת-פרחים, נרקיס אפיל,

קורנית מקורקפת,

רותם המדבר

דוגמאות

נכחד כנראה. נ סוף הקרין מצוי בבית גידול לח על תשתית חולית. זהו המקום היחיד בארץ שבו הוא מין נדיר מאוד. 2 1

ן נדיר, תפוצה כנראה מקוטעת וכתמית. 5 מין נדיר. מי גדל. כל המינים בטור זה הם מינים נדירים ביותר. 4

בעלי חיים אופייניים

פארק השרון מציין את גבול התפוצה הצפוני של הלטאה נחושית חולות, השוכנת רק בחולות נודדים ויציביס-למחצה.

באזור תועד גרביל החוף, מכרסם אנדמי החי בחולות נודדים במישור החוף, שנדחק בהדרגה על ידי עכבר מצוי. פארק

השרון מהווה גבול תפוצה צפוני גם של המכרסם מריון חולות. החולות בגדות נחל אלכסנדר הם אתרי הטלה לצב-רך.

באזור חפציבה נמצאת אוכלוסייה שרידית של הפרפר הנדיר כחליל הגליל.

נ י ק ־ ו ׳ ק ש ו מ י ש

החולות בפארק השרון ובסביבתו השתרעו בעבר על כ-20,000 דונם. כיוס נותרו כמחצית משטחי החולות, מרביתם

לא-מופרים. עם מימוש תכניות הבנייה יוותרו מהם רק כ-4,000 דונם חולות לא־מופרים, שהם חמישית מכלל החולות

שהתקיימו כאן בעבר. כ-25% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה, וכ-45% מהם אינם מוגנים כלל.

ו ו 1 ת י ת 0 ו י נ פ ת

תכניות קיימות מייעדות לבנייה כ-5,500 דונם משטחי החולות, מרביתם לא-מופרים. רוב השטחים הללו, כ-2,500

דונם המאושרים בתכנית מנדטורית חד/35(נקודה 25 באיור 34בי), נמצאים בצפון-מערב חדרה, בין גבעת אולגה לנחל

חדרה. שטחים נוספים נמצאים מדרום לגבעת אולגה ומצפון למכמורת. מתוכננת גם סלילתם של שני כבישים מהירים

- כביש מס׳ 9 שמתוכנן לחבר את כביש החוף וכביש חוצה ישראל באזור זה (נקודה 30 באיור 34ב׳) וכביש מס׳ 20

(המשך ״נתיבי איילון״ לכיוון צפון)(נקודה 31 באיור 34בי). חלק מהשטחים המיועדים לבנייה מדרום לגבעת אולגה

הם בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

לגבי שטח של כ-1,000 דונם קיימת סתירה בין תכניות בנייה ובין תכניות שימור. הקונפליקט המרכזי מתייחס לשטח

בצפון מכמורת - תמ״א 13 מייעדת את השטח לתיירות ולנופש, ואילו תמ״א 31 מגדירה את המקום כשטח משאבי

טבע (נקודה 28 באיור 34ב׳).

מ ץ י ג ת פ נ פ 0 ׳ נוב?ג ב פ י ^

ברצף הטבעי הפתוח, מהים בואכה כביש 4, יש מגוון גדול של קרקעות חוליות - מחול נודד עד חמרה. השתנות תנאי

הקרקע והמרחק מהים יוצרים חיגור צומח מושלם - ראשיתו בצמחי חוף ים עמידים לרסס, לדוגמה קריתמון ימי,

עדעד רותמי וחבצלת החוף, וסופו ביער פארק ובו עצי אלון תבור, חרוב מצוי ואלת מסטיק, המלווים במגוון גדול של

צמחים עונתיים, שיוצרים משטחי פריחה מרהיבים בחורף ובאביב. פארק השרון מהווה חיץ בין השטח המכונה של

נתניה וגוש דן ובין השטח של חדרה, ויש לו ערך רב כשטח פתוח באזור הבנוי בצפיפות גבוהה.

תכניות הרחבה של גבעת אולגה לכיוון מערב כוללות שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה מאוד. סלילת כביש 20,

בכלל זה מחלפים וכבישי רוחב שיחברו אותו עם כביש 4, יפגעו קשות בערכי טבע ונוף של הפארק ויותירו אותו מקוטע

ומחולק לאיים קטנים ובלתי משמעותיים מכל בחינה שהיא.

בגוש חולות זה באזורים שנבנו בעבר תועדו שלושה צמחים נדירים: גלית גדולה, מכבד הביצות וקוטנדיה חופית.

הצמחים אלמוות ארצישראלי, חלבלוב שרוע ולוטוס צר-עלים, תועדו באזורים בנויים ומיועדים לבנייה.

ת ו צ ל מ ה

1 יש לקדם את הכרזתו של פארק השרון כגן לאומי(נקודה 27 באיור 34בי).

2 יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות בצפון מכמורת באמצעות תמ״מ 6.

3 יש לקדם את תכנית פארק נחל חדרה, המאושרת במסגרת תמ״א 10 לתחנת הכוח חדרה וכוללת גם שטחים

בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה, זאת תוך הקפדה על שמירת החולות בפיתוח הפארק (נקודה 24 באיור 34בי).

4 יש לקדם את ההכרזה על שמורת הטבע המוצעת ״חוף גדור״(נקודה 26 באיור 34בי).

5 יש לקדם את ההכרזה על שמורת הטבע המוצעת ״בריכת יער״(נקודה 29 באיור 34ב׳).

6 יש להגן על מעמד השטח החקלאי מדרום לשטחים המיועדים לבנייה בגבעת אולגה כשטח חיץ וכשטח בעל

חשיבות הידרולוגית גבוהה (בחלקו).

7 יש להימנע מסלילה של כביש 20 (המאושר בתכנית המתאר הארצית לכבישים) ומסלילת מחלפים ודרכי

רוחב, המתוכננים לקום בשטחו של פארק השרון.

ממשק

יש להמשיך בפעולות להסדרת תנועת רכב והולכי רגל בשבילי הפארק ולמנוע נסיעה בשבילים שלא מיועדים לכך.

בשטחים קטנים ומוגדרים מוצע לנקוט ממשק אקטיבי להסרת צומח כדי לחדש את בתי הגידול של מינים פסמופיליים,

הנדחקים מהשטח בגלל תהליכי התייצבות וכיסוי.

מסמך חולות מישור החוף מקטע 5 - פארק השרוו

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ר

I כיסוי צומח בשטחי חולות

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף ,»60 . ״/0וו

מקרא משותף לשתי המפות ^3וי פסי רכבת

כבישים

נחלים צבאי

גבול גוש חולות י גוף מים

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

8,000

7,000

6,000

9 5,000

rt 4,000 r 3 3,000

2,000

1,000

חולות

חולות

לא

מופרים

׳ בינוני כי0ו׳ דליל חשוף ו 0 י 100׳ גבוה נ

ח מ ו צ ת ב ו ל ו ת כיסוי ח ו ג ל פ ת ה

ת שימוש• שטח ו התפלג16,000

14,000

12,000 -|

10,000

־ 8,000

6,000 -

4,000 -

־ 2,000

פר בנוי צבאי מו

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ן דש״א ה ו כ מ

איור 34א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 5 - פארק השרון

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:50,000 ר ד י ה מ נ ק

\דצ\.נ־&י

rt 2,500 C 3

מדינו! ישראל המשרד לאיכות הסבי בר

עדיו

מ

עדיו

מ

כר ל

נילב

יה י

יה•

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

? ^ \ דו

1

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים הגנה

בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים בטי

צבאי

״ • י פסי רכבת - ״ ־ ״ כבישים • נחלים

^ £ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מסור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

רמת הגנה של שטח• חולות

. 9

חול

לא מוג] הגנה בימנית הגנה גבוהה

התמעטות שטח• חולות במאה ה-2025,000

20,000

3 15,000 פP ם 10,000 £

5,000

>||י ננ31ר

י-ת פ ב חולות בשנות חולות ע״פ מ צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו חע ק ר ק ת ח ו ב אם •מומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ ח

ת מנדסור־ות יואל ד] / משרד תוכניות פיתוח מפו ארציות!מחוזיות החקלאות

איור 34בי

^gg|^׳ 7.6 חולות נתניה מנחל אלכסנדר עד נחל פולג(איור 35א/ ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

גוש החולות כולל רכס כורכר וחמרה-חולית בגבול הים. זהו האזור הדרומי ביותר שבו צומחת תצורת יער פארק חופי

של חרוב מצוי ואלת המסטיק.

בשולי נתניה ובמקומות אחדים בתחומי העיר נותרו איי חולות קטנים הראויים לשימור:

חולות אביחיל: אי חולות קטן ובו יער פארק מגוון של אלון תבור, חרוב מצוי ואלת המסטיק, ושל מגוון גדול של שיחים

ובני חלוף.

חולות נתניה דרום: בחלק הדרומי של נתניה, בגבול השכונות הבנויות, שרד אי חולות ובו צומח חולות מגוון ועשיר, הניכר

היטב בפריחה מרשימה בחורף ובאביב. בולטים במיוחד מרבדי אירוס הארגמן, המקנים לאי ערך חזותי, תרבותי וחינוכי.

חולות נתניה מזרח: שדות חול מיוצבים ומיוצבים-למחצה בשולי אזור תעשייה מתפתח.

ה ש ב י - ם y ׳ x o ו ק

רכס גבוה ומצוקי באזור נתניה יוצר מפגש חד ומרשים בין היבשה לים. הצרת קו החוף וחשיפת המצוק לגידוד הים

גורמים להתמוטטויות מסוכנות. בשכונת שושנת הים בנתניה, כמו גם בבית ינאי, חשופים מבנים בקו המצוק לסכנת

התמוטטות.

ם ״ ו נ ו י ם ג י נ י י פ א מ

צמחי הולות

בגוש חולות זה תועדו 791 מיני צמחים, ומהם 115 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו חמישה מינים שאינם

מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

באזור תועד המספר הגבוה ביותר של מיני צמחי חולות נדירים, אדומים ואנדמיים, בהשוואה לשאר הגושים.

טבלה 13: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות נתניה

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

מיני!צמחים ראויים לציון תפוצח1מיני צנזחים בחולות־מישור החוף

גבול גבול תפוצה דרומי תפוצה

צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סן הכול 52 46 (117) 35 5 צמהי 8 22 (30) 26 5

הולות אגרופירון מוארך,

אלמוות שיכני, אספסת איטלקית,

אספסת החילזון, תורמוס צהוב,

תלת-מלען ארון

נהרונית מסרקנית3

אירוס ענף2, אלטין עקום-

זרעים2, ברגיה אמנית2,

חלבלוב שעיר2, קדד מקומט2

גומא שדוני, חומעה עטויה,

מרסיה יפהפיה,

ציפורניה תופית,

שילשון החוף, קהוון החוף,

תלתן פלישתי

לפופית החצים1, ערבז החוף1,

שלמון סורי1, שרוכנית החוף,

אזוביון דגול, אספסת החילזון, בלוטה פלישתית,

הלבלוב שרוע, חרחבינה חופית,

מרסיה זעירה, צלבית החוף

אירוס הארגמן,

אלון התבור, צבעוני הרים - תת־מין שדוני

דוגמאות

גבול תפוצה דרומי. 2 מין נדיר ביותר. 3 מין נדיר בעל תפוצה כתמית. 1

בעלי חיים

בנחל אלכסנדר נמצאת האוכלוסייה הגדולה ביותר בארץ של צב-רך מצוי. הביצים מוטלות באדמה החולית שבגדות

הנחל.

ם י ץ נ פ מ

מצבורי פסולת: נמצאים בעיקר באזורי מגע שבין חולות לשטחים בנויים. בדרום נתניה ממוקמת מזבלה ברכס הכורכר

המערבי, הפונה לים. המזבלה פוגעת בקטע כורכר מצוקי ייחודי מבחינה נופית ואקולוגית.

y p t p ׳ ש ו מ י ש

חולות נתניה השתרעו בעבר על כ-24,000 דונם. כיום נותרו מהם רק כ-5,000 דונם, מרביתם לא-מופרים. עם מימוש

תכניות הבנייה יוותרו בגוש זה רק כ-900 דונם קרקעות חוליות, שהן כ-4% בלבד מהשטחים שהיו בעבר.

כ-20% משטחי החולות שנותרו מוגנים ברמה גבוהה, בעיקר בגנים הלאומיים ״אביחיל״ ו״חוף נעורים״, וכ־65%

משטחי החולות אינם מוגנים כלל.

ת ו ת י ת מ ו י נ ב ת

תכניות בנייה מאיימות על כ-82% מהשטח, ובעיקר על שטחי חולות לא-מופרים - תכנית ״עיר ימים״ בדרום נתניה;

הרחבה מזרחה של אזור התעשייה החדש של נתניה; בינוי מצפון לנתניה באזור צוקי-ים.

תכניות בנייה נמצאות בסתירה לשטחים מוגנים בכ־17% מהשטח (כ-900 דונם), מרביתם חולות לא-מופרים. עיקר

הקונפליקט נובע מתכניות בינוי של תמ״א 31 ותמ״א 35, המאיימות על הגנים הלאומיים באביחיל (נקודה 33 באיור

35ב׳) ובנעורים (נקודה 32 באיור 35בי).

התכנית המאושרת ״עיר ימים״ מייעדת בנייה על שמורת האירוסים, שאינה מוגנת כלל(נקודה 34 באיור 35בי). עיריית

נתניה מקדמת מהלך שלפיו תשונה התכנית המאושרת כדי להגן על חלק משמורת האירוסים. חלקים ניכרים משטחי

הבנייה בתכנית ״עיר ימים״ הם בשטח בעל רגישות הידרולוגית גבוהה.

ה ג י י ג ת מ נ פ 0 7ן1־3י ב

איי החולות בדרום נתניה וממערב לאביחיל הם שריד לנופים שאפיינו בעבר את האזור. חולות אלה מתאפיינים כיוס

במספר מינים גדול יחסית ובריבוי מינים נדירים, מוגנים ומיוחדים. בולטת במיוחד אוכלוסייה גדולה של אירוס ארגמן

בדרום נתניה, המהווה מוקד משיכה למבקרים רבים באביב. חלקו הדרומי של אי החולות בנתניה וחולות אביחיל

מוגדרים כבעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

למצוק הכורכר הפונה לים ערך נופי רב. במדרונותיו הפונים לים צומחים צמחים אופייניים לחוף ים, ובהם ריכוזים

גדולים של חבצלת החוף. חלק מהמצוק הוא כיום מזבלה.

תשעה מיני צמחים נדירים נצפו רק באתרים הבנויים כיום: אלטין עקום-זרעים וברגיה אמנית - שני צמחים שנצפו רק

כאן וספק אם שרדו! אגרופירון מוארך; אולדנלנדיית הכף; אלמוות ארצישראלי; מרסיה זעירה; נהרונית מסרקנית -

נצפתה כאן ובאזור אשדוד־אשקלון באזור הבנוי כיום; קחוון יווני; שרוכנית החוף - מין המוכר רק משני אתרים בארץ,

אחד מהם בנוי כיום; ציפורנית חופית - נצפתה בשני אתרים, אחד בנוי ואחד מיועד לבנייה.

מבין בעלי החיים נציין את הצב-הרך החי בנחל אלכסנדר וזקוק לגדות חוליות כדי להטיל ביצים.

ת ו צ ל מ ה

1 יש להסיר את האיומים של תמ״א 35 על הגנים הלאומיים ״חוף נעורים״ ו״אביחיל״. ניתן לבחון החלפה של שטחים

פגועים בנעורים, הנמצאים בתחום המוגן מפגיעה, בשטחים שנמצאים בצוקי־ים ונותרו טבעיים אך לא זכו להגנה.

2 יש לקדם הגנה סטטוטורית של השטת הידוע כיום כ״שמלרת האימסים״(נקודה 35 כאיור 35כי). כד בבד יש לקדם עם עיריית נתניה את המהלך לשינוי תכנית ״עיר ימים״ ולהסיר את האיומים על השטח מתמ״א 35 ומתמ״מ 3

למחוז המרכז.

3 מוצע לשמור על גודלם הנוכחי של איי החולות שמדרום לנתניה וממערב לאביחיל כדי לאפשר למינים נדירים

המצויים באזורים אלה לקיים אוכלוסיות בריאות וכדי להימנע מפגיעה נוספת באקוויפר החוף באזור.

4 מוצע לשקם את אזור מזבלת נתניה תוך שמירה על ערכי טבע ונוף במצוק הכורכר הנושק לים.\

מסמך חולות מישור החוףע 6 ־ נתניה ט ק מ

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ר

כיסוי צומח בשטחי חולות

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

כיסוי גבוה500/0 - 100%

כיסוי גבוה500/0 - 100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

3,000

2,500

2,000 H

1,500

1,000

500

ף ו ע ל ה י ל י כי0ו׳ ד נ מ י ה כיסוי ב ו ב כיסוי ג

ו ת בצ1מו ו ל ו ׳ ח ו 0 י ת נ ו ג ל ס ת ה

ת שימוש• שטח ו התפלג ך 14,000

12,000

10,000 4

C 8,000

P 6,000 n a

4,000

2,000

ר פ ו , מ א ב בנוי בנוי צ

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ן ד ו כ מ

איור 35א׳

ור7

מסמך חולות מישור החוף מקטע 6 - נתניה

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ר

\\ז מדינת ישראל 'ג־\7\ המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

c r ק r• r• r•

ש ש ללא הגנה ש

שמורות וגנים

מוצעיםה נ ג ה • • בינונית •

הגנה גבוהה

מצב קיים

בנוי

צבאי

פסי רכבת כבישים • נחלים

ןל £ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר מקור: נציבות המים

( מלול א., אלברט ג. וקולי! מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

6,000

3,760

2,500

1,250

רמת הגנה של שטחי חולות

חול מופר

חול

לא מוגן הגנה בימנית הגנה גבוהה

30,000

25,000

9 20,000

פ

n 15,000

3 10,000 5,000

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20

ת פ ב חולות בשנות חולות ע״פ מ צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו ח0 ימומשו ק"0 1999 הארבעים ע״פ הבורות קרקע א/ משרד ן תוכניות פיתוח מפות מנדטוריות יואל ד

ארציות ומהחיות החקלאות

ל חו

מופר מול

איירר 5>יב׳

72 -

7.7 ״א״ם״ נתנ׳ה-תל אביב מנחל פולג עד לירקון(איור 36א/ ב׳,)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

מהחולות שהיו בעבר באזור זה נשארו כתמים מקוטעים וקטנים, שבהם נותרו חולות מיוצבים ומיוצבים-למחצה,

המוקפים בשטחים בנויים, עירוניים ותעשייתיים. רוב החולות שהשתמרו נמצאים ממערב לכביש 2 (כביש החוף).

גושי החולות בשמורת פולג ובאזור מכון וינגייט שמורים יחסית. בחלק מהחולות השתמר צומח ובו מרכיבים ייחודיים

לחולות. באזור נמצאים גם רכסי כורכר מקוטעים.

בעבר עוד נראו כאן שרידי בוסתנים. כיום נפגעים חלק מהחולות ממצבורי פסולת ביתית ומפסולת בניין המושלכים בהם.

ם י 0 ל ו ת ב ו ל ו איי ם

גן לאומי געש-שפיים (חוף השרון): גוש חולות בראש רכס הכורכר המערבי, המתנשא לגובה 50-40 מטר ויוצר מצוק

מרשים. החולות מכסים את המדרון המערבי של הרכס, הגולש במתינות מערבה לעבר המצוק. בחלק מן החולות

נטועים עצי בוסתן ובחלקם עצי יער, בעיקר איקליפטוס ושיטה מכחילה.

אפולוניה-שפיים: המשכו של רכס הכורכר הגבוה והמצוקי יוצר כאן מגע חד ודרמתי בין הים ליבשה.

חולות תל ברוך: נוף מישורי המאופיין בגלוני חול מיוצבים-למחצה, המכוסים באופן חלקי בצומח. מצפון לתל ברוך

ולשפך הירקון, בתחום תל אביב, נמצא מצוק כורכר תלול, הנקטע סמוך לים. במצוק נחשפות שכבות חמרה בגוונים

שונים וססגוניים במיוחד. המצוק גבוה באזור תל ברוך והוא הולך ומשתפל במתינות צפונה, לכיוון הרצליה.

ם י - ה ש ב y י j m ו ק

באזור זה ישנו מצוק כורכר גבוה היוצר קו מגע חד ומרשים בין החולות והים. המצוק בולט בגעש, בשפיים, בנתניה

ובצפון תל אביב.

ם י י מ ו י ם ב י נ י י פ א מ

צמחי חולות י

בגוש חולות זה תועדו 780 מיני צמחים, ומהם 111 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שני מינים שאינם

מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו. באזור זה תועדו יותר מינים מוגנים מאשר בכל

גוש חולות אחר.

טבלה 14: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות נתניה־תל אביב

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

גבול תפוצה צפוני

תועדו בגוש זה

בלבד

מינים אנדמיים

מינים אדומים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 56 28 (102) 35 2 צמהי 9 17 (25) 23 1 4

הולות

ארכובית ההוף3, לוטוס קרח3,

לשון-אפעה קטנה3 מקור-חסידה

חלק4, אלון התבור

לוענית יריחו, צלבית קרומית

געדה קיפחת2,

מושיובית גלילית2

אירוס הארגמן, דרדר הקורים, מקור-חסידה תמיס-עלים,

מרסיה יפהפיה וסביון יפו

אלמוות ארצישראלי,

אדכובית החוף, גומא שדוני,

חומעת האווירון, קוטנדיה חופית

נרקיס אפיל1, עדעד כחול,

עדעד רותמי, תורמוס ההרים1

דוגמאות

גבול תפוצתו הדרומי בחולות החוף. 2 מין נדיר ביותר. 3 מין נדיר. י נכחד ככל הנראה. 1

*Si.

בעלי חיים אופייניים

החולות שבין נתניה לתל אביב מהווים גבול תפוצה צפוני של שלושה מיני זוחלים: שמנית חולות - לטאה החיה רק

בחולות נודדים ויציבים-למחצה; נחש-חולות חרטומן - בלעדי לחולות נודדים ויציבים-למחצה, שתחום תפוצתו בארץ

נסוג דרומה; נחשיל חד-ראש - חי בחולות יציבים.

y p m l p • ש ו מ י ש

החולות שבין נתניה לתל אביב השתרעו בעבר על שטח של כ-13,500 דונם. בנייתה של תל אביב כילתה עד שנות

הארבעים כמחצית מהשטח. כיום נותרו רק כ-4,000 דונם קרקעות חוליות, מחציתם לא-מופרים. מימוש תכניות

הבנייה יותיר כ-1,000 דונם חולות, שהם פחות מ-8% משטחי החולות שהיו בעבר.

כ-20% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה (גן לאומי חוף השרון) והם במידה רבה השטחים שאין לגביהם תכניות

בנייה, אך יותר מ-70% מהשטחי החולות אינם מוגנים כלל.

ח ו ת י ת פ ו י נ ב ת

תכניות בנייה מאיימות על כ-75% משטחי החולות בגוש זה. קרוב למחציתן מאיימות על חולות לא-מופרים ממזרח

לתל מיכל וממערב לכביש אשכול (אזור שדה דב).

רוב שטחי החולות המיועדים לבנייה בחולות שבין נתניה לתל אביב אינם מוגנים.

ה נ ^ י ג ת פ נ ב מ נ ב י ב 317• מ

איי חולות קטנים נותרו בעיקר בחלק הצפוני של העיר תל אביב, באזור תל ברוך ומדרום ליפו. מצוק הכורכר בצפון תל

אביב ובין אפולוניה לשפך נחל פולג יוצר בקרבת החוף קו מגע חד ודרמטי, שיש לו ערך נופי רב. במצוק זה, המכוסה

בחלקו חול, נותרו בעלי חיים וצמחים האופייניים לאזור - לוטוס קרת, לוענית יריחו ולשון-אפעה קטנה הם מינים

נדירים שנצפו רק באזורים הבנויים כיום.

ת ו צ ל מ ה

1 יש לשמר את שטחי החולות המופרים שלאורך החוף ולאורך המצוק שבין ״סי אנד סאן״ לחוף תל ברוך כדי

ליצור פארק חופי(על פי הממצאים בעבודה של החברה להגנת הטבע - ״החוף הצפוני בתל אביב״). מוצע

להגן על שטחים אלה בהליך השינוי לתמ״א 13 לחופי מחוז תל אביב ותמ״מ 5.

2 יש לחזק את ההגנה על מצוק הכורכר הגבוה שבין תל אביב לנתניה. למצוק זה נודע ערך נופי ואקולוגי רב.

יש להרחיק את הבנייה מקו המצוק במקומות שבהם מתוכננת בנייה.

7.8 חולות חולון-ראשון לציון מחולון עד נחל שורק(איור 37א/ ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

בגוש חולות גדול זה ניכרים רבדים של כורכר, חמרה-חולית ורכס כורכר חופי. החולות בדרך כלל מיוצבים או מיוצבים-

למחצה, ושולטים בהם נופי צומח אופייניים לחולות. במרכז האזור שוכן השפד״ן - מפעל לטיהור שפכי גוש דן. מתקני

המים הקשורים להפעלתו בולטים מאוד בנוף.

חולות ראשון לציון שרדו כגוש גדול ובלתי מופר יחסית עד שנות השבעים. אולם עם הרחבת בינוי העיר וסלילת כביש

ארצי במרכזו נגרעו ממנו שטחים נרחבים.

חלק מהשטח הוא אזור צבאי סגור, שבו קיימים שטחי חולות שמורים היטב לצד שטחים מופרים.

רוב שטחי החולות בחלקיו המזרחיים של הגוש מיוצבים ומאופיינים בכיסוי צומח בינוני או גבוה.

_ מסמך חולות מישור החוף* ן מקטע 7 - איי חולות הרצליה־תל אביב 1 7 ^ יי 3 ץ ! /

^ נ ט ו אשראי ^ מ ז \ / ־זיו ק ^ \ ב ז \ \ / ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:210,000 ר ד י ה מ נ ק

מדינת ישראל המשרד כאיכות הסביכה

כיסוי צומח בשטחי חולות

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

גבול גוש חולות

מקרא משותף לשתי המפות פסי רכבת

כבישים נחלים

גוף מים

בנוי

צבאי

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

ות שימוש• שטח התפלג

ניסוי גבוה ניסוי בינוני ניסוי דליל ח׳^וף

התפלגות ני0ו• חולות בצומח

ך 12,000

10,000

n 6,000 r

a 4,00o -

ן 2,000I i

פר חול ר בנוי בנו• צבאי מו ח א

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ן ד ו כ מ

אמר 36א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 7 - איי חולות הרצליה-תל אביב

קונפליקטים

,׳׳׳1יי>

ת הגנה של שסח• חולות מ ר

לא מוגן הגנה בינונית הגנה גבוהה

נ ?

נת ישראל מדי המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

r H ־n í r ת£ £ £

•II ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים בנוי

צבאי

״ י פסי רכבת ״ ״ ׳ כבישים

נוזלים ^ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ע ד כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

16,000

14,000

12,000 -|

| 10,000 C rl 8,000

התמעטות שטח• חולות במאה ה-20

6,000

4,000

2,000

חול

חול

• ב חולות בשנות וו1לותע"פמפת צ מ - ת ו ל ו חולותש״ויתרו ח• ימו מש ו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות קרקע א

תוכניות פיתוח מפות ממ־סור׳ות •ואל דן / משדד ארציות ונזחחיות החקלאות

איור 36ב׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 8 ־ ראשון לציון

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 11125,000 ר ד י ה מ נ ק

W¡7 # 1§ מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

מקרא משותף לשתי המפות י פסי רכבת

גבול גוש חולות

בנוי

צבאי

שטחים פתוחים גוף מים שאינם חול

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

ת שימוש• שטח ו ג התפל30,000

25,000 i

3 20,000 O c rl 15,000 r

10,000 ם

5,000

ף ו ^ ז ל ו י ל ׳ ד ו ט י י נ נ מ י י ב יסו ה נ ו ב י ג יסו נ

ר התפלגות כיסו• ווולות בצומוו פ ו בנוי צבאי מ

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ן ד ו כ מ

איור 37א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 8 ־ ראשון לציון

קונפליקטיםה 1:80,000 ד י ה מ נ ק

Té! ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ר

WÁ7 קח ידמו! ליעיראל

TOYSY מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח (מיפו

a

ללא הגנה1

שמורות וגנים

מוצעים

! ן

ה נ ג ה • ! בינונית

• הגנה ן ןו | £ גבוהה •

מצב קיים

בנוי

צבאי

י פסי רכבת כבישים

־ נחלים

י פסי רכבת כבישים

־ נחלים גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר מקור: נציבות המים

( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ע ד כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

התמעטות שטחי וזולות במאה ה-20

לא מוגן

חול

ת פ ת חולות ע״פ מ מ ש ב חולות ב צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו חע ן ת אם ימומשו קיים 1999 הארבעים ע־יפ חבורות ק

ת מנדטוריות •ואל דן / משח־ תוכניות פיתוח מפו ארציות ומחחיות החקלאות

איור 37ב׳

ה ש ב י - ם y י ג D ו ק

באזור זה קו החוף נמוך בדרך כלל. רכס הכורכר חסר או נמוך מאוד ומכוסה חול. המגע בין היבשה לים רך והדרגתי.

ם ״ ו ג ו י ם ב י נ י י פ א מ

צמח> חולות

בגוש חולות זה תועדו 774 מיני צמחים, מהם 118 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועד מין אחד בלבד שאינו

מופיע במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

טבלה 15: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מיציס בגוש חולות חולון-ראשון לציון

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף גבול תפוצה

דרומי תועדו בגוש גבול תפוצה צפוני

זה בלבד מינים

אנדמיים מינים אדומים

(מיני ם נדירים) מינים מוגנים

סך הכול 48 25 (96) 28 1 לפחות 30 10 צמחי הולות 8 15 (25) 21 7 3

אלמוות ארצישראלי,, גומא שדוני4,

ציפורניה זעירה4

אבריים מגובששים2,

ביקיה אנטולית2, מגלית מצרית2,

אשל עב-שבולת3, טופח חמצתי3,

שסיע שעיר3, קדד לביד3,

שנית הקורנית3, בת־מדבר מצרית,

קיפודן פלישתי, מצילות שנהב, עוקץ-העקרב

הצהוב, מררית שסועה

ארכובית גומא צפוף ארצישראלית, דרדר הקורים, חומעה עטויה,

שילשון החוף

אוכם אמיתי, חרחבינה חופית,

מרסיה זעירה, ציפורניה זעירה,

(לוניאה רכפתית, קדד בירותי)

אלה ארצישראלית,

אשל עב- שיבולת1,

חבצלת החוף, רותם המדבר,

שקמה1, שיטה מלבינה

דוגמאות

ן נדיר. מי נכחדו כנראה. 3 מין נדיר מאוד. 4 1 כנראה נטוע. 2

בעלי חיים

גוש חולות זה הוא גבול תפוצה צפוני של כוח אפור, לטאה החיה בחולות נודדים ויציבים-למחצה. גבול התפוצה הצפוני

של הכח האפור נסוג דרומה עקב הרס בתי גידול, בשל בינוי ופיתוח בעיקר של שטחי חולות במחצית השנייה של

המאה העשרים. זהו גם גבול התפוצה הצפוני של מטבעון מדבר - נחש החי בחולות יציבים-למחצה ויציבים. גם גבול

התפוצה של מין נחש זה נסוג דרומה.

ypmtp ׳ ש ו מ י ש

החולות שבין חולון לראשון לציון השתרעו בעבר על כ-59,000 דונם. כיום נותרו מהם פחות מ-50% משטחי החולות

(כ-28,000 דונם), רק 30% מהם לא-מופרים. בגוש זה יש שטחי חולות נרחבים מופרים, המשתרעים על כ־20,000 דונם,

שהם בעיקר שטחי אש ושטחים המקיפים את השפד״ן. מימוש תכניות הבנייה יותיר באזור כולו כחמישית משטחי

החולות שהיו בו בעבר (12,5000 דונם).

רק כרבע משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה. 60%0 משטחי חולות אלה אינם מוגנים כלל, שליש מהם (5,0000

דונם) הם חולות לא-מופרים!

ן י ו ת י ת פ ו י נ ב ת

תכניות בנייה מאיימות על יותר ממחצית שטחי החולות שנותרו(15,0000 דונם), בעיקר באזורים שמדרום לראשון

לציון וממזרח לה. שליש משטחי החולות המאוימים הם חולות לא-מופרים.

חולות חולון אינם מוגנים כלל והם מיועדים לבינוי בתמ״א 31, בתמ״א 35 ובתמ״מ 3. תמ״מ 5 מציעה להגן על 1,500

דונם משטחי החולות. תכנית ח/500, הנמצאת בהכנה, דנה בשימור חלק מהשטח כפארק חולות, בעיקר האזורים

המוגבלים על ידי קווי תחומי רעש (מטוסים - מסדרון המראה של נתב״ג; נקודה 37 באיור 37ב׳).

שטחי החולות באזור השפד״ן, כ-1,300 דונם, מאוימים על ידי תמ״מ 3. במהלך 2002 נדונות במוסדות התכנון תכנית

מתאר ותכנית מפורטת להעביר לכאן את מכלי הגז של ״פי גלילות״ (נקודה 39 באיור 37בי). תכנית להמשך בינוי

במערב ראשון לציון, הנמצאת בשלבי הכנה, מאיימת גם היא על אותו אזור ממש (נקודה 36 באיור 37ב').

כיוון שמרבית שטחי החולות אינם מוגנים, אין כמעט סתירה בין שטחים מוגנים לשטחים המיועדים לבנייה.

קרבת גוש חולות זה לשטחים הבנויים ולשפד״ן מגבירה את הסיכוי לחדירה ולהשתלטות של מינים בעלי כושר התאמה

גבוה ותפוצה רחבה. רק באזורים שהם כיום בנויים נצפו בעבר מינים נדירים: אלמוות ארצישראלי, גומא שרוני, לוניאה

רכפתית, לשישית מקומטת (אם נעלמה כליל מהאזור, גבול תפוצתה הדרומי מצפין לפארק השרון), עדן חד-שנתי,

ציפורנית זעירה (אם נעלמה, גבול התפוצה הדרומי שלה מצפין), ציפורנית חופית (אם נעלמה מכאן, עשוי להיווצר נתק

גדול בין האוכלוסייה הצפונית לדרומית) וקדד בירותי(שנצפה גם באזור אשדוד-אשקלון בשטח הבנוי כיום).

ת ו צ ל מ ה

1 יש להסיר את האיומים מחולות חולון על ידי שינויים מתאימים בתמ״א 35 ובתמ״מ 5. בשלב ראשון יש

לעשות זאת באמצעות תכנית המתאר המחוזית, ובהמשך לבחון אפשרות להכרזה על שמורת טבע או להכליל

את השטח בתמ״א 22.

2 יש להימנע מכינוי מדרום לשפד״ן כדי לשמור על רצף גוש החולות.

3 חשוב מאוד לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת ״חולות ראשון לציון״, המשתרעת על כ-9,000 דונם

וכוללת שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה (נקודה 38 באיור 37ב׳).

4 יש לשמור על החולות שנותרו בגוש ראשון לציון כחלק משמירה על אופיו החזותי של האזור.

5 שילוב פעילות חינוכית בתכניות השימור - מוצע להקים באזור שבין השפד״ן לנחל שורק מרכז תיירותי-

לימודי, שיציג את בעיות המים בישראל ויודגשו בו האפשרויות לשיקום נחלים, לטיהור מים, לשמירת

איכויות המים באקוויפר החוף ולקשר בין נופי מים מלאכותיים לבין אוכלוסיות ציפורים באזור.

ממשק:

מוצע לטפח אפשרויות גישה למקווי מים עונתיים האופייניים לגוש זה.

7.9 חולות 9למח׳ם-׳בנה מנחל שורק עד נחל לכיש(איור 38א/ ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

החולות בגוש זה הם בדרך כלל חולות מיוצבים-למחצה, המכוסים באופן בינוני בצמחי חולות. בחלק הצפון-מזרחי,

בין תל מחוז לנבי רובין, נותרו שרידי בוסתנים, ועצי פרי פזורים פה ושם גם במקומות אחרים. במזרח השטח צומחים

סבכים של שיטה מלבינה, הפזורים בין תל מחוז בצפון ועד מבואות אשדוד. עצי שקמה ושיזף פזורים בכל חלקי גוש

החולות הזה. צפיפות השקמים עולה בקרבת קו המגע עם הקרקעות הכבדות.

החלק הצפוני בגוש זה שמור יחסית, אך שאר אזורי החולות נפגעים מבריית חול, חוקית ובלתי חוקית, נרחבת. מוקדי

הכרייה נמצאים באזור אגני ההחדרה של השפד״ן, מצפון לכביש המחבר את יבנה עם חוף הים ובין יבנה לאשדוד,

ממערב לכביש החוף. הכרייה פוגעת מאוד באופי השטח, ויוצרת מפגע חזותי לנוסעים בכביש תל אביב - אשדוד(כביש

מס׳ 2).

החלק המערבי של גוש החולות הוא שטח צבאי סגור.

מסמך חולות מישור החוף מקטע 9 - יבנה-פלמחים

Té! ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:125,000 ר ד י ה מ נ ק

חדז rwp אשראי מדינת ישראל

המשרד לאיכות הסביכר

כיסוי צומח בשטחי חולות

תכסית ושימושי קרקע

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות • כיסוי גבוה

50% - 100%

כיסוי בינוני

20% - 50%

כיסוי דליל

5% - 20%

חשוף

0% - 5%

מקרא משותף לשתי המפות׳ פסי רכבת • ״ ״ ״

0 בנוי 0

כבישים

נחלים צבאי

ם גבול גוש חולות י מ ף י — ג

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים

שאינם חול

חולות

חולות

לא

•

ת שימוש• שסח ו ג התפל

ני0ו׳ גבוה ני0ו׳ בינוני ני0ו׳ דליל חשוף

ח מ ו צ ת כי0ו• חולות ב ו ג ל פ ת ה

35,000

30,000

25,000 -

C 20,000

P 15,000 n

a 10,000 5,000

אחר בם׳ בנוי צבאי מופר חול

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ע ד כ מ

מסמך חולות מישור החוף מקטע 9 - יבנה-פלמחים

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1175,000 ר ד י ה מ נ ק

מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

S § ? ? ? p p p •ñ r r p c £ £

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים ן הגנה

1בינונית

הגנה גבוהה

מצב קיים בנוי

צבאי

פסי רכבת כבישים נחלים

גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ץ ד מכו

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

התמעטות שטח• חולות במאה ה-20 דמת הגנה של שטח• חולות

לא מוגן הגנה בינונית הגנה גבוהה

70,000

60,000

50,000

C 40,000

P 30,000 •

20,000 ]

10,000

H תופר • חול

חול

ת פ חולות שייוותרו חולות - מצב חולות בשנות חולות ע״פ מע ק ר אם ימומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות ק

ת מנדנווריות •ואל דן / משרד תוכניות פיתוח מפות ארציות ומהחיות החקלאו

איור 38ב׳

ם י - ח ש ב 3 1 > n • y ו ק

מישור החוף כאן משתפל במתינות לכיוון הים ויוצר קו חוף ישר, פרט לחוף פלמחים, שם הרכס גבוה במיוחד ומוחקו

מהים משתנה. בקטעים שבהם הרכס קרוב לים הוא נתון לתהליכי גידוד. כך נוצר מצוק מרשים שבו חשופות שכבות

כורכר. בקטעים שבהם הרכס מתרחק מהים נוצרים מפרצי חול רחבים. נקודה בולטת בנוף היא אזור המפגש בין רכס

הכורכר ובין שפך נחל שורק ובין הים. למצוק הכורכר בנקודה זו מדרונות תלולים ומצוקיים. למרגלותיו של רכס

הכורכר בפלמחים נמצאים מרבצים של צדפים וקונכיות של מגוון מינים רחב.

ם ״ ט ו י ם ב י נ ״ פ א מ

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 820 מיני צמחים, ומהם 126 מיני צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועדו שבעה מינים שאינם

מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

טבלה16: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מיניס בגוש חולות פלמחיס - יבנה

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמחים ראויים לציון תפוצת מיני;צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה דרומי

גבול תפוצה

צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 47 51 (126) 32 7

צמהי 9 18 (29) 22 5 חולות

ביקיה אנטולית3, מגלית מצרית3,

נטופית רפואית3, אזוביון דגול5,

אשחר רחב-עלים, לחך החוף,

מרסיה זעירה, ציפורניה חופית,

שמשונית הטיפין5

זנב-השועל הביצתי3, טובענית אביבית3,

נורית הביצות3, בת-אורז משושה״,

גומא הירקון4

אירוס הארגמן, תורמוס א״י,

פעמונית גפורה, קחוון ההוף, שלשון החוף, תלתן

פלישתי, תלתן ארצישראלי

אולדנלנדית הכף, איטן החולות,

בלוטה פלשתית, בן-חילף החולות,

גומא אזמלני2, גומא הירקון2, חלבלוב שרוע,

שמשונית הטיפין, שעלב מקופח

אשל היאור, חבצלת החוף,

שיטה מלבינה1, ערבה לבנה,

שיזף מצוי

דוגמאות

נכחד כנראה. 4 מין נדיר מאוד. 5 צומח ידוע משני אתרים בלבד. 3 נדיר. ריכוז גדול של עצים נמצא בצפון אשדוד. 2 1

על חול-חמרה.

מספר מיני הצמחים, מספר מיני צמחי החולות ומספר מיני הצמחים הנדירים בגוש זה גבוה יותר מאשר בכל גוש חולות

אחר. ככל הנראה נכחדו תשעה מינים מהאזור: אבריים מגובששים, ביקיה אנטולית, זנב-השועל הביצתי, טובענית

אביבית, מגלית מצרית, נורית הביצות, נטופית רפואית וסמר ענף.

בעלי חיים

גוש חולות זה הוא גבול תפוצה צפוני של נחש הכיפה, המצוי רק בבתי גידול של חולות יציבים-למחצה. כאן נמצא גם

גבול התפוצה הדרומי של שני מיני זוחלים השוכנים בחולות יציבים: נחשיל חד-ראש ושלוון טלוא-ראש. בחוף הים

מטילים לעתים צבי-ים את ביציהם.

y p ~ l p ״ ש ו מ י ש

החולות שבין פלמחים ליבנה השתרעו בעבר על כ-64,000 דונם. כיום אמנם נותרו כ-70% משטחים אלה, אך רובם

מופרים. רק כ-12,000 דונם נותרו במצב טבעי, פחות או יותר, שהם כחמישית משטחי החולות שהיו בעבר. עם מימוש

תכניות הבנייה ייוותרו באזור פחות מ-30,000 דונם של קרקעות חוליות, שפחות משליש מהם הם חולות לא-מופרים.

כ-38% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה, ומרביתם הם שטחים מופרים. כ-45% הם שטחים המוגנים ברמה

בינונית, וכ־17% אינם מוגנים כלל.

ח ו ת י ת פ ו י נ ב ת

כ-30% משטחי החולות מאוימים על ידי תכניות בנייה, מרביתם בשטחים מופרים. רוב השטחים המיועדים לבנייה נמצאים מצפון לנמל אשדוד ובאזור התעשייה של העיר, שעל פי מספר תכניות מתאר ארציות ותמ״מ 3, ייעודם הוא לתעשייה.

קיים קונפליקט לגבי כ-20% משטחי החולות הנחשבים כמוגנים לבין תכניות המייעדות את השטח לבנייה. שליש מהם

(כ-3,000 דונם) הם חולות לא-מופרים. עיקר הקונפליקט נובע מכך שתמ״מ 3 מייעדת לבנייה שטחים שבתמ״א 31

מוגדרים כשטח משאבי טבע.

רוב השטח בגוש החולות פלמחים-יבנה הוא שטח צבאי סגור. על פי חוק התכנון והבנייה, מערכת הביטחון יכולה

לאשר תכניות בנייה במסלול מקוצר הרחק מעין הציבור. העלאת אינטנסיביות השימושים במחנות הצבא עלולה לגרום

לפגיעה נוספת בשטחי חולות בעלי ערכיות גבוהה מבלי שתהיה יכולת אמיתית להתמודד עמה.

1 ^ ׳ ג ת 0 נ 3 0 א ב ב ו ׳ נ פ ־ ו י *

חלקים משטחי חולות פלמחים הופרו במהלך השנים האחרונות. פעולות כרייה אינטנסיביות של חול וכורכר שינו את

המרקם הטבעי, והותירו אחריהם עצי שיקמה ושיזף התלויים על בלימה בראש תלוליות חול. דינם של עצים אלה נחרץ

וסיכוייהם לשרוד קלושים. כמו כן אתר סילוק הפסולת של אשדוד (רתמים) נמצא בגוש חולות זה ותשטיפיו עלולים

לגרום לזיהום כבד של מי התהום באקוויפר החוף. גם הפעילות הצבאית הענפה באזור גורמת לקיטוע הרציפות של

שטחי החולות.

מדרום לנחל שורק נותר גוש חולות רצוף, ובו חורשות שיטה מלבינה, שרידי בוסתנים ועצי שקמה. השטח נפגע מהשלכת

פסולת בניין ומתשתיות אגני החמצון הממוקמים ממערב ליבנה, ויש לשקמו.

בחולות פלמחים-יבנה בשטחים שכבר נבנו נצפו תשעה מיני צמחים נדירים: איטן החולות; ארכובית צמירה - זהו

אתר אחד מתוך חמישה אתרים ידועים שבהם נמצא הצמח; כוכבית חיוורת - תצפית רק מאזור זה ומחולות אשדוד־

אשקלון, גם שם רק משטח שכבר נבנה; לוענית יריחו - תצפית רק מאזור זה ומחולות נתניה-תל אביב, גם שם רק

משטח שכבר נבנה; נטופית רפואית וסמר ענף - שני צמחים שכנראה נכחדו מהאזור; קוטנדיה חופ>ת; סולנום סיני;

שיח-אברהם קיפח - בחולות מישור החוף נצפה רק באזור זה.

ת ו צ ל מ ה

1 מוצע לבחון אפשרויות לשיקום חלק מהשטח.

2 חיוני לבחון אפשרויות לצמצום הפגיעה הצפויה ב-3,000 דונם ומעלה של חולות לא-מופרים מצפון לנמל ולאזור

התעשייה של אשדוד - חלקם שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה המאוימים על ידי תמ״א 31 ותמ״מ 4/14.

3 יש לפעול לדיאלוג עם מערכת הביטחון כדי למזער פגיעה בשטחי חולות נוספים בתחומים שבאחריות מערכת

הביטחון, ובהם שטחים נרחבים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

4 יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי מוצע ״נחל שורק״(נקודה 41 באיור 38בי).

5 יש לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת ״חולות פלמחים״, המשתרעת על כ-6,300 דונם (נקודה 43

באיור 38ב׳).

6 יש לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת ״חולות יבנה״, המשתרעת על כ-7,200 דונם (נקודה 44 באיור

38ב׳).

7 יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי מאושר ״נחל רובין״(נקודה 40 באיור 38ב׳).

8 יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי מאושר ״חוף פלמחים״(נקודה 42 באיור 38בי).

9 מוצע להימנע מכרייה נוספת ומבנייה באזורי ההחדרה לאקוויפר החוף.

10 יש להבטיח את קיומם של עצי שקמה ושיזף, הפזורים בשטח, ולשקם את סביבתם לאחר הכרייה כדי

להבטיח את כיסוי שורשיהם.

11 יש לאכוף שיקום מחצבות חול וכורכר כמתחייב על פי החוק. שטחים אלה יכולים לשמש בין השאר לפעילות

נופש ופנאי.

12 מוצע להכין תכנית שיקום נוף לשטחים שנכרו כדי להגדיל את פוטנציאל השימוש בשטח לנופש בחיק הטבע.

13 ניתן להגדיר בתוך השטחים הכרויים/מופרים אזור שבו תתאפשר פעילות מוסדרת של כלי רכב רב מינוע.

הגדרת שטח ייעודי לפעילות זו נועדה להקל על הטלת איסור תנועת רכב רב מינוע בשאר שטחי החולות.

14 מוצע להכין תכנית שיקום לשטחי החולות הצפונים במשולש יבנה-תל מחוז-נבי רובץ.

7.10 חולות אשדוד-נ׳צנ׳ם מנחל לכיש עד אשקלון(איור 39א׳, ב׳)

ף ו נ י ה נ י י פ א מ

בגוש חולות נרחב זה יש פסיפס של חולות נודדים, של חולות מיוצבים-למחצה ושל חולות מיוצבים. זהו האזור היחיד

במישור החוף שנותרו בו מרחבים של דיונות גבוהות ונודדות, המקיימות מערכת אקולוגית מושלמת של בתי גידול.

באזור זה ישנן דיונות מטיפוס ברחאן, שהחזית התלולה שלהן(33 מעלות) היא לכיוון צפון-מזרח, מה שמעיד על כיוון

תנועת החולות בעבר מדרום-מערב לצפון-מזרח. כיום תהליכי ההתייצבות גורמים לכיסוי החולות בצומח ולהאטת

קצב תנועת החול. הדיונות הגבוהות ביותר נמצאות בחלק הצפון-מזרחי של השטח, וידועה ביניהן ״הדיונה הגדולה״

שהיא מוקד משיכה למטיילים.

רכסי הכורכר מכוסים בדרך כלל חול. באזור ניצנים מצויות מחצבות כורכר שבהן נמשכת חציבה אל מתחת למפלס מי

התהום, היוצרת נוף מרשים של אגמים.

בחולות ובסביבתם התקיימה בעבר חקלאות בוסתנים מפותחת. בשטח ניכרים עדיין שרידי בוסתנים, ובהם בעיקר עצי

תאנה, שקמה, גפן, תות ורימון. שדרת שקמים מרשימה מלווה את גבול החולות ואת אדמות הסחף לכל אורך מישור

החוף הדרומי. בקטע זה, בין אשדוד לאשקלון, השתמרה היטב ״שדרת השקמים״, והיא מהווה רכיב מרכזי בנוף.

בגוש זה נמצאות חורשות אחדות של שיטה מלבינה. לאורך נחל אבטח, החוצה את גוש החולות ונשפך לים באזור

ניצנים, יש קבוצות אחדות של צפצפת פרת. זהו המקום היחיד בחולות החוף שבו צומח עץ זה.

ה ש ב י - ם ו מג?3 י ק

קו החוף מאופיין ברכס כורכר נמוך בדרך כלל, המכוסה חול. לאורך הרכס צומחת שורת אשלים, שניטעה כחלק

מהמאמץ לייצב את החולות ולהכשירם לחקלאות.

מ 010••• י נ ״ פ א מ

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 788 מיני צמחים, ומהם 119 מיני צמחי חולות. פירוט המינים ודוגמאות מובאים בטבלה

שלהלן.

טבלה 17: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות אשדוד - ניצנים

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי

חולות.

מיני צמהים ראויים לציון !תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה גבול תפוצה דרומי צפוני

תועדו בגוש זה

בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 48 21 (97) 27 16 צמהי 9 13 (25) 20 4

חולות

אולדנלנדית הכף, אירוס הארגמן, היפוכריס קרח,

חרחבינה חופית, צפצפת הפרת,

שילשון גלומני, תורמוס שעיר

חומעה עטויה, מצילות החוף, מצילות שנהב,

מררית החוף, תלתן פלישתי,

תלתן ארצישראלי

אולדנלנדית הכף, אירוס

הארגמן, חלבלוב שרוע,

צלבית החוף

אשל היאור, אשל עב־ שיבולת, בן־חצב יקינטוני,

חבצלת החוף, שיטה מלבינה,

שקמה

דוגמאות

מין שכנראה נכחד מהאזור הוא אבריים מגובששים. בהשוואה לאזורי חולות אחרים, יש באזור זה שיעור גבוה של

צמחי חולות נדירים, אדומים ומוגנים.

בעלי ח«ם

גוש חולות אשדוד - ניצנים הוא גבול התפוצה הדרומי של צב-ביצות ושל זעמן מטבעות מערבי - החיים בחולות יציבים, וכן של צב־יבשה מצוי וחומט מנומר - החיים בחולות יציבים-למחצה ויציבים. באזור זה עובר גבול התפוצה הצפוני של מדברית פסים, לטאה האופיינית לחולות יציבים-למחצה. בחולות החוף מטילות לעתים נקבות של צב-ים ירוק ושל

צב-ים חום את ביציהן. בניצנים נצפתה חפרית עין-החתול - מין דו-חיים הנמצא בסכנת הכחדה.

־ק7נ ׳ קו ש ו מ י ש

חולות אשדוד-ניצנים השתרעו בעבר על כ-49,000 דונם. עד שנות הארבעים נותר רוב השטח במצבו הטבעי. בניית העיר

אשדוד צמצמה את שטחי חחולות, וכיום נותרו מהם כ-31,000 דונם, 80% מהם לא־מופרים. מימוש תכניות הבנייה

יותיר רק כ-17,000 דונם חולות, כשליש מהשטח שהיה בעבר.

כ-50% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה (מהם 6% בלבד הם חולות לא-מופרים), כ-35% ברמה בינונית וכ-15%

אינם מוגנים כלל.

ו ו ו ת י ת פ ו י נ ב ת

תכניות בנייה מאיימות על למעלה מ-40% משטחי החולות, והן חלות גם על כ-9,000 דונם של חולות לא-מופרים,

שרובם בדרום אשדוד. בכ-28% משטח החולות, שהם למעלה מ-8,000 דונם, יש סתירה בין שטחי חולות שרובם מוגנים

ובין שטחים המיועדים לבנייה.

המקור העיקרי לאיומים הוא תמ״א 31, המייעדת כ-5,000 דונם לבנייה, מחציתם מאוימים גם על ידי תמ״א 35.

שטחי החולות שבדרום-מערב אשדוד מאוימים על ידי תמ״א 31 בלבד. תמ״מ 4/14, שאושרה לאחר תמ״א 31, אמנם

מצמצמת את האיום, אך היא אינה מסירה אותו כליל - לא ידוע לנו על החלטה מפורשת שלפיה התמ״מ שינתה את

התמ״א (נקודה 46 באיור 39ב׳ - גבול הבינוי הדרומי של אשדוד לפי התמ״מ). שטחים נרחבים המיועדים לבנייה

מדרום לאשדוד הם בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

תכנית לבניית הרובע המיוחד באשדוד (במסגרת תכנית הדיביזיה לתכנית המתאר המקומית של אשדוד צומצם השטח

שיועד לבנייה. בתוך השטח שמיועד לבנייה הוגדר השטח שנמצא ממזרח לדיונה הגדולה כ״רובע המיוחד״. ברובע זה

מותרת בנייה של מוסדות לצרכי ציבור בלבד), הנמצאת עתה בשלב הדיונים, מאיימת על שטחי חולות בעלי ערך נופי

ואקולוגי, ובהם גם ״הדיונה הגדולה״(נקודה 45 באיור 39בי). תכנית זו מאפשרת בינוי עד למרגלות הדיונה וכך חורצת

את גורלה. כיום אין כל הגנה סטטוטורית על ה״דיונה הגדולה״.

איום נוסף הוא על שטחי חולות לאורך החוף בצפון אשקלון(נקודה 50 באיור 39בי), העומד בסתירה לתכניות המגנות

על שטחים אלה. תמ״א 35 ותמ״מ 4/14 מאפשרות בינוי באזור זה, ולעומת זאת, תמ״א 31 מייעדת את השטח ל״משאבי

טבע״ ותמ״א 13 רואה בו שטח חקלאי. באזור זה מקדמת עיריית אשקלון תכנית מפורטת לבניית כפרי נופש סמוך

לחוף. תכניות להקמת כפרי נופש בחוף ניצנים, בהיקף של כ-1,000 חדרים, נמצאות גם הן בסתירה לתכניות המגנות

על השטח (נקודה 48 באיור 39בי).

על מנת להגן על החולות במקטע חולות מרכזי זה נעשו במהלך השנים מספר צעדים:

1 הוכנה תכנית רביזיה לתכנית המתאר המקומית של אשדוד שצמצמה את הפגיעה בשטחי החולות בדרום

העיר. תכנית זו הנה תכנית מנחה והיא לא אושרה סטטוטורית.

2 החברה להגנת הטבע וקק״ל נאבקו לשימור חולות אלה. בעקבות המאבק השטח הוגדר שטח לשימור,

״שמורת נוף״, בתמ״מ 4/14. רוב השטח גם הוגדר בתמ״א 22 כ״יער פארק חופי״.

3 הוכנה לשטח תכנית שימור ופיתוח בידי קק״ל בסיוע החברה להגנת הטבע, והוא מנוהל כ״פארק חולות״

- עם פעילות ממשקית, ציבורית וחינוכית.

4 תכנית מתאר ״חולות ניצנים״ אושרה בוועדה המחוזית ואמורה להגיע לאישור במועצה הארצית לתכנון

ולבנייה.

ה ג י י ג ת מ נ ב מ ? ב ב ו • נ ב ד נ ?

גודלו ורציפותו של גוש חולות אשדוד-ניצנים הופכים אותו לאזור החשוב ביותר לשימור מגוון בתי גידול ומגוון מינים

האופייניים לחולות. בעלי חיים גדולים, למשל כוח אפור, זקוקים למרחב כדי לקיים אוכלוסייה בעלת כושר הישרדות.

רק שמירה על רצף חולות בגודל סביר תאפשר לאוכלוסיות של מין זה להמשיך להתקיים.

מסמך חולות מישור החוף מקטע 10- אשדוד-ניצנים

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:125,000 ר ד י ה מ נ ק

Úü SI ^$tí$r חח למי! לישראל • / V • \ V ^ V

מדינת •שראלת הסביבה מ י א המשרד ל

ח מ ו כיסוי צי חולות ח ט ש ב

ת י ס כ תע ק ר ושימושי ק

1

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

מקרא משותף לשתי המפותת ב ר ר י ס פ י י " | 1 1

כבישים צבאי

נחלים גבול גוש חולות גוף מים

שטחים פתוחים שאינם חול

ת שימושי שטח ו ג התפל

ני0ו׳ גבוה ני0ו׳ בינוני נימי דליל חשוף

׳ חולות בצומח ו 0 י התפלגות נ

30,000

25,000

ן- 20,000 3 פC r | 15,000 r 10,000 ם

5,000

בנוי צבא׳ מופר

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ע ד כ מ

איור 39א׳

87

מסמך חולות מישור החוף מקטע 10- אשדוד-ניצנים

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:80,000 ר ד י ה מ נ ק

l e [ WÁ7 מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

p p י׳ r r ?י

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה בינונית

הגנה גבוהה

III מצב קיים

בנוי

צבאי

פסי רכבת כבישים נחלים

גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20i

וווי מופר

חול

ת פ ב חולות בשנות חולות ע״פ מ צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו ח אם •מומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות קרקע

ד ר ש מ / ן תוכניות פיתוח מפ1ת מנדטור־ות יואל ד ארציות ומחחיות החקלאות

איור 39ב׳

88

גוש זה הוא היחיד במישור החוף שנותרו בו מרחבים של דיונות חשופות ונודדות. נוף זה, שהיה שכיח בעבר במישור החוף, הולך ונעלם - כיום נותרו רק כ-7,000 דונם חולות חשופים, המרוכזים בעיקר מדרום לאשדוד, בשטח הידוע כיום כ״פארק החולות״. לחולות החשופים הנודדים ערך רב מבחינה אקולוגית כבית גידול לבעלי חיים אוהבי חולות, כגון ירבוע וגרביל חולות. התמעטות נופי חולות נודדים במישור החוף גורמת להיעלמותם של מינים אלה מהשטח, ולכן נמצאים מינים אחדים בסכנת הכחדה. ייעוד שטחי חולות נודדים מדרום לאשדוד לבנייה יפגע באופן חמור בבתי גידול מיוחדים אלה.

בעבר נצפו בגוש חולות אשדוד - ניצנים עשרה מיני צמחים נדירים, בשטחים שהם כיום מבונים: אולדנלנדיית הכף, חרהבינה חופית(תצפית זו הייתה גבול התפוצה הדרומי של המין), זהבית שרונית(נצפתה רק כאן, בכרמל ובקיסריה), זון רב-פרחים, חלבלוב קטן-פרי(נצפה רק באזור זה ובעמק זבולון), כוכבית חיוורת (נצפתה רק כאן וכחולות יבנה- אשדוד, גם שם באזור הבנוי כיום), נהרונית חוטית, נהרונית מסרקנית, סחלב הביצות, קדד בירותי(מין זה נצפה רק כאן וכחולות חולון-ראשון לציון, גם שם באזור הבנוי כיום). נוסף להם נצפו באזור זה אירוס הארגמן, קוטנדיה חופית

ושעלב מקופח רק בשטחים בנויים או מיועדים לבנייה.

איכויות המים בדרומו של אקוויפר החוף טובות מאלה שבאזור המרכז(איור 10 בעמי 24). מבחינה הידרולוגית סווגו שטחי חולות נרחבים באזור זה כבעלי רגישות גבוהה וגבוהה מאוד. בנייה על פי הייעוד בתכניות הארציות והמחוזיות

בשטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה תפגע קשות באיכות מי אקוויפר החוף באזור.

לחולות הנודדים ערך נופי גבוה, והם ידועים כמוקד משיכה לבילוי בחיק הטבע. שינוי מצבם הטבעי יימנע מהציבור

מלכלות במקום.

ת ו צ ל מ ה

ו חשוב להתאים את התכניות הארציות, ובראשן תמ״א 35 לתמ״מ 4/14.

2 יש לחזק את ההגנה על שטחי פארק החולות בין אשדוד לניצנים (נקודה 47 באיור 39בי), המוגנים כיום

ברמה בינונית על ידי תמ״א 31 (״שטח משאבי טבע״) ותמ״מ 4/14 (״שמורת נוף״), אך מאוימים על ידי

תכניות בנייה. רק חלק מהשטחים מוגנים כיום בתמ״א 22.

3 יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות שמדרום לכביש הגישה לחוף ניצנים, שרובם באחריות מערכת

הביטחון. שטחים אלה מוגנים רק על ידי תמ״א 31.

4 יש לחזק את ההגנה על שטחים הנמצאים מעט צפונה לכביש הגישה לחוף ניצנים ומוגנים רק על ידי תמ״א

31 ותמ״מ 4/14.

5 יש לקדם את תכנית המתאר ״חולות ניצנים״(נקודה 49), ובכך לחזק את ההגנה על החולות ולדחוק את

הבינוי המתוכנן צפונה, מתחום המועצה האזורית באר טוביה לגבול השיפוט עם העיר אשדוד.

6 יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות שלאורך החוף בצפון אשקלון ולהתנגד לבניית כפרי הנופש החורגים

מהשטח הבנוי בתמ״א 31.

7 חיוני להרחיק את הבינוי המתוכנן ב״רובע המיוחד״ באשדוד מ״הדיונה הגדולה״ ומשטחי החולות.

8 חשוב לצמצם את גודל השטחים המתוכננים לכפרי הנופש בחוף ניצנים. יש למקמם בסמוך לשטחים שהם

כבר מופרים, למשל מחצבות.

9 יש לשמור על גודלו ועל רציפותו של גוש חולות אשדוד-ניצנים, כדי להבטיח שמירה על מגוון בתי הגידול

והמינים המאפיינים אותו. מוצע לקדם שיתוף פעולה בין קק״ל לרשות הטבע והגנים בניהול, במחקר

ובבקרה על שטחים אלה.

10 יש לשמור על אזורי החולות הנודדים, החשופים מצמחים, כבית גידול נדיר ומיוחד, שיש לו ערך רב לבילוי

בחיק הטבע.

11 יש להימנע מבנייה באזורים שהוגדרו רגישים או רגישים מאוד מבחינה הידרולוגית, גם אם הם יועדו לבנייה

בתכניות ארציות ומחוזיות. מצב משק המים בישראל מחייב משנה זהירות בשמירה על משאב יקר זה.

ממשק:

יש לפעול לשמירה ושיקום של אזורי החולות הנודדים החשופים מצמחים, כבית גידול נדיר ומיוחד, שיש לו ערך רב

לבילוי בחיק הטבע.

כיוון שבחולות מישור החוף מתקיים תהליך טבעי של התייצבות החולות וכיסויים בצומח ומשום שאזור זה הוא כמעט

היחיד שנותר בו רצף גדול של חולות נודדים, מוצע לנקוט פעולות ממשקיות להסרת צומח במקומות מוגדרים, תוך

ביצוע מחקר, ניטור ובקרה, שמטרתם לקבוע את הממשק הנדרש לשמר את בתי הגידול המיוחדים הללו.

89

7.11 חולות אשקלון-ז׳ק׳ם מאשקלון עד נחל שקמה(איור 40א/ בי)

ף ו נ י ה נ » 9 א מ

חלקים גדולים מגוש חולות אשקלון-זיקים נפגעו בשנים האחרונות בעיקר מפעולות כרייה של חול, ולמרות זאת

חשיבות רבה נודעת לחולות שנותרו בשל אופיים הייחודי. בין יד-מרדכי לכרמיה עיקר שטחי החולות הם חולות

מיוצבים-למחצה, ובהם חורשות שיטה מלבינה, ריכוזים של עצי שקמה, שרידי בוסתני פרי ושיחים אופייניים לבתי

גידול חוליים. מצפון לשפך נחל שקמה נותר גוש חולות נודדים ומיוצבים-למחצה, היוצרים נוף דיונות שגובהן בינוני.

בגוש זה נותרו שרידים של בוסתני פרי - תאנים, גפנים, שקדים ורימונים. בקו הרקיע בולטות צמרות עצי תמר. בשפך

נחל שקמה לים נקוות באפיק הנחל ברכות, ששטחיהן גדלים וקטנים בהתאם לשינויים במפלס מי התהום.

ה ש ב ׳ - ם y י a n ן ק

באזור זה החוף ברוב השטח נמוך. רכס הכורכר מקוטע או אינו ניכר כמעט. פינה מיוחדת קיימת בשפך נחל שקמה

לים - בו יש מפגש בין חוליות זהובות, עצי תמר המיתמרים לגובה רב, שפך נחל, ״לגונה״(חוץ מאשר בעונות שחונות

רצופות) וגלי ים.

חלקים ניכרים מהשטח נתונים בשנים האחרונות להפרות קשות הניכרות היטב בנוף - בשל כרייה מסיבית מכלה שטחי

חולות ייחודיים. כריית חול ביער פארק נטוע שקמים פוגעת בשורשי העצים ומסכנת את קיומם. הסוללה של מסילת הרכבת

המובילה פחם לתחנת הכוח בזיקים היא מפגע בולט בנוף. תחנת הכוח והשטחים שהוכשרו להקמתה נוגסים בחולות.

D ביו״ם0 ׳ J ״ X D 9

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 782 מיני צמחים, ומהם 120 צמחי חולות. מבין צמחי החולות תועד מין אחד שאינו מופיע

במקום אחר בחולות מישור החוף, כפי שתוחמו בעבודה זו.

טבלה 18: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות אשקלון - זיקים

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

מיני צמחים ׳ראויים לציון תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

גבול תפוצה גבול תפוצה דרומי צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 48 22 (94) 31 1 צמחי 8 14 (24) 22 9

חולות אוכם אמיתי,

בלוטה פלישתית, בץ־חיטה שרוגי,

חומעת האווירון, מקור חסידה תמים-עלים, צלבית החוף,

קוטנדיה חופית, שיטה מלבינה

דבקת פלשת2, קדד מכופל3 חבלבל החוף2,

חומעה עטויה1, תלתן א״י2

הלבלוב שרוע, חומעת החוף,

לוג יאה רכפתית, מקור-חסידה תמיס-עלים, צלבית החוף,

קוטנדיה חופית, שילשון גלומני

אשל היאור, אשל הפרקים,

אשל עג- שיבולת, צבעוני ההרים, קורנית

מקורקפת, שיטה מלבינה,

תמר מצוי1

דוגמאות

כל המוזכרים הם מינים נדירים

הערות

גבול תפוצה דרומי בחולות מישור החוף. 2 מין נדיר. 3 מין נדיר מאוד שנצפה כאן בחולות מיוצבים. 1

^>גש יעי שיעגר ג^רת 0יל צמחי חגלגת וזגב׳וגים עם וזצמוחיבז תאדץמים. גבריים גו>גב>ץ0יים וזמ נויץ עיכנראוז נםסד מהאזור.

90

מסמך חולות מישור החוף מקטע 11- אשקלון

ה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 125,000 !1 ר ד י ה מ נ ק

A ¡ יזרז קימת לימו*נל

S1)

מדינת ישראל המשרד ?איכות הסביבה

כיסוי צומח בשטחי חולות

»! *יי 5

ת י ס כ תע ק ר ושימושי ק

£ E¡ , 59י 9

3 \ / 1 ־

1 צ וי

3

ו יי- י7// 18

/ אשקלון /

1 / / ״

/ I

בית- /'׳, , שקמה. 1

זיקים /

עיטוזי raan <וזיי0>1

/ y . -׳ מבקיעים! ־

7 8 ״,.-־־'" V י '

' '•כרמיה - ^ J י\"' י: \

s י י, 1

154 156

^מ־ מרדכי 1 ׳ '

./יד

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות • כיסוי גבוה

50% -100% •

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל 20% ־ 5%

חשוף0% - 5%

נתיב העשרה

מקרא משותף לשתי המפות ***** • • י פסי רכבת

כבישים

נחלים

גבול גוש חולות

בנוי

צבאי

גוף מים

מקרא תכסית

חול

m מופר שטחים פתוחים

שאינם חול

12,000

10,000

8,000

ן 6,000

4,000

2,000

ני0ו׳ גבוה ני0ו׳ בינוני ני0ו׳ דליל חשוף

התפלגות ניסוי חולות בצומח

ת שימושי שכוח ו התפלג30,000

25,000

20,000 פI C

p 15,000

10,000 ם

5,000 -I

ר חול פ ו בנוי צבאי מ

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ן ד ו כ מ

איור 40א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 11- אשקלון

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:75,000 ר ד י ה מ נ ק

71717־ יזרן קימת לישראל

TO\T\־V ז^רגד \ '

מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביכה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

r

י - P

f % r r

ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה בינונית

הגנה גבוהה

מצב קייס

בנוי

צבאי

פסי רכבת כבישים נחלים

^ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

@ שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

ן דש׳׳א ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

12,600

10,000

I 7,500

c n

3 9,000

2,500

ת הגנה של שטחי חולות מ ר

• • • • • הגנה בינונית הגנה גבוהה

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20

ת פ חולות שייוותרו חולות - מצב חולות בשנות חולות ע״פ מ אם ימומשו קיים 1999 הארבעים ע״פ חבורות קרקע

ת1כניות ס־תוח מפות מנדנווריות •ואל דן / משרד ארציות ומחו־זיות החקלאות

ל חו

איור 40ב׳

בעלי חיים

חולות אשקלון-זיקים הם גבול התפוצה הצפוני של עכן החרטומים ושל עכן קטן - שני מיני נחשים האופייניים רק

לחולות נודדים. זהו גם גבול התפוצה הדרומי של זיקית ים-תיכונית, של שנונית השפלה, החיות בחולות יציבים

ויציבים-למחצה, ושל קמטן החורש - החי בחולות יציבים. באזור זה תועדה גם חפרית עין-החתול, שהיא דו-חיים

הנמצא בסכנת הכחדה.

y p ^ P • ש ו מ ״ ש

חולות אשקלון-זיקים השתרעו בעבר על כ-40,000 דונם. בניית העיר אשקלון צמצמה את שטחי החולות. כיום נותרו

כ-21,600 דונם חולות, שיותר ממחציתם מופרים. מימוש תכניות הבנייה יותיר רק כ-7,000 דונם, כשישית משטח

החולות שהשתרעו כאן בעבר. כ-50% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה, וכ-40% אינם מוגנים כלל.

ת ו ת * ת 0 ו י נ כ ת

תכניות בינוי מאיימות על כ-60% משטחי החולות, ועל 10% נוספים מאיימות תכניות כרייה. מחצית מהשטחים

המאוימים היא חולות לא-מופרים, השוכנים בין אשקלון למתחם קצא״א ולתחנת הכוח של חברת החשמל. בכ־25%

משטחי החולות, למעלה מ-5,000 דונם, קיימת סתירה קשה בין תכניות בנייה לבין תכניות המגנות על השטח ברמה

גבוהה (בעיקר תמ״א 22). תמ״מ 4/14 מאיימת על חולות בדרום-מזרח אשקלון, ומייעדת את השטח לתעשייה ולבינוי

עירוני. תמ״א 35 מאיימת על חולות בדרום-מערב אשקלון. מחנה צבאי בזיקים, שאין לו כל ביטוי סטטוטורי, מאיים

על שטחי החולות בעיקר בגלל תכניות הרחבה ופיתוח בשטח הבסיס(נקודה 56 באיור 40בי). תכניות לפיתוח חקלאות

ימית ביבשה (נקודה 52 באיור 40ב׳) עלולות לפגוע בשטחי חולות הסמוכים לחוף.

תכנית לכפרי נופש בחוף זיקים, המצומצמת יחסית בהיקפה, נמצאת על סף אישור. יש להבטיח כי יישמרו התנאים

שנקבעו בה להגנה על ערכי הטבע בסביבתה.

הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון עלולה לפגוע בשטחי חולות נוספים (נקודה 53 באיור 40בי).

כמו כן תכניות המייעדות שטחי חולות לבנייה בצפון אשקלון ממוקמות באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה

ועלולות להפחית את כמות המיס המחלחלת לאקוויפר החוף ולזהם את מי התהום.

ת ג״ג״^ה נ 3 0 נ ב 0 7(1־פ• 0

עשרה מיני צמחים נדירים נצפו רק באזורים שהם בנויים כיום: אוכם אמיתי, דבקת פלשת וחומעת האווירון(שני

מינים שאם ייכחדו מכאן, יצומצם מאוד תחום תפוצתם), הלבלוב שרוע, לחך גדול, מרור עדין, קדד לביד, קדד מכופל,

קוטנדיה תופית ורופיה ימית. מקור-הסידה תמים-עלים נצפה רק בשטח שהוא כבר מבונה ובשטח מיועד לבנייה.

מכלל התצפיות, 69 מינים נצפו בשטחים הבנויים כיום, ושבעה מהם הם צמחי חולות אופייניים.

ת ו צ ל מ ה

1 יש להסיר מתמ״א 35 את השטח בדרום-מערב אשקלון(כ-360 דונם), הפוגע בשטחי חולות חשובים מדרום

לפארק אשקלון.

2 חשוב לשמר מסדרון אקולוגי למעבר חולות ולשמור על שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה מחוף זיקים

במערב למבקיעים במזרח.

3 יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות שלאורך החוף בין נחל שקמה לקצא״א. שטחים אלה מוגנים כיום רק

על ידי תמ״א 31. מוצע להכריז עליהם שמורות טבע.

4 יש להידבר עם מערכת הביטחון כדי להבטיח פגיעה מזערית בשטחי חולות נוספים שבתחום אחריות מערכת

הביטחון.

5 ניתן ליישם חלק מההמלצות באמצעות תכנית המתאר לחוף אשקלון, הנמצאת בימים אלה בעבודה.

6 חשוב מאוד לקדם הכרזה סטטוטורית על שמורות הטבע המוצעות הבאות:

• ״חולות מבקיעים״ - כ-1,200 דונם (נקודה 54 באיור 40ב׳).

• ״חולות זיקים״ - כ-2,700 דונם (נקודה 55 באיור 40בי).

• ״כרמיה״ - כ-1,100 דונם (נקודה 57 באיור 40בי).

7 יש להימנע מבריית חול ומבנייה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. בנייה וכרייה באזורים אלה יפגעו

באיכות המים באקוויפר באזור זה.

8 יש לבטל ייעוד שטחים לבנייה בתחום שמורות טבע מוכרזות ומוצעות.

9 יש לשקם שטחים שבהם נכרה חול, בעיקר שטחים שבהם נטועים עצי שקמה. רק פעולת שיקום מתאימה

תמנע את חשיפת שורשי העצים ומותם.

10 יש לקדם את ההכרזה על גן לאומי מאושר ״צפון אשקלון״(נקודה 51 באיור 40ב׳).

ממשק:

מוצע להכין תכנית לשיקום שטחי חולות שהתבצעה בהם כרייה.

7.12 חולות נתיב העשרה מנחל שקמה עד גבול רצועת עזה(איור 41א/ ב׳)

׳ הנוף!•• 0 x 0

החולות באזור זה הם חולות נודדים, מיוצבים-למחצה ומיוצבים, שיוצרים נופים גבעיים של דיונות נמוכות ובינוניות

הגובלות ממזרח ברכס הכורכר השלישי וביישוב נתיב העשרה. עצי שקמה גדולים נטועים בעיקר לאורך נחל שקמה

ומבליטים את נוכחות הנחל בנוף. החלקים המזרחיים של שטחי החולות פולסו ומשמשים לחקלאות, בעיקר לגידולי שדה.

במרכז השטח נמצא מאגר שקמה, שנועד לתפוס את מי השיטפונות, המוחדרים לחולות לשם העשרת מי התהום. במאגר

צומחים עצי אקליפטוס ואשל לצד צומח אופייני לבתי גידול לחים. המאגר מתמלא בעקבות זרימות מים שיטפוניות

בנחל שקמה, ויוצר בתקופות אלה נוף מים מיוחד, שהוא חריג בחולות. המאגר מתמלא רק לפרקי זמן קצרים, כיוון

שהמים נשאבים במהירות. חלק מהשטח הוא אזור צבאי סגור.

ה ש ב י - ם ו הננגיוג ״ ק

באזור זה רכס הכורכר נמוך וחוף הים הוא חולי ברובו. הטופוגרפיה בקו המים נמוכה והיא נעשית גבוהה במתינות

ובהדרגתיות לכיוון מזרח.

ם ״ ו נ ו י ם ג י נ ״ 0 א 1 <

צמחי חולות

בגוש חולות זה תועדו 750 מיני צמחים, מהם 110 מיני צמחי חולות.

טבלה 19: מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות נתיג-העשרה

בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים, כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו כצמחי חולות.

תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף

מיני צמחים ראויים לציון

גבול תפוצה דרומי

גבול תפוצה

צפוני

תועדו בגוש זה בלבד

מינים אדומים מינים אנדמיים (מינים נדירים)

מינים מוגנים

סך הכול 42 9 (80) 25 צמהי 7 7 (9) 18

חולות

ארבובית ארצישראלית, חומעה עטויה,

קיפודן פלישתי

כרסתן נפוח, מללנית מצרית, חלבלוב מצרי,

ציפורניה שרונית, קדד אפיל, קדד לביד,

תלתן דגול

אשל היאור, אשל הפרקים1, חבצלת החוף, רותם המדבר

דוגמאות

1 כנראה נטוע.

חסר תיעוד על חולות נתיב העשרה. כפי הנראה קיימים באזור מיני צמחים בנוסף על אלה הנזכרים כאן. צמח שכנראה

היה באזור ונכחד הוא אבריים מגובששים.

מסמך חולות מישור החוף מקטע 12- נתיב העשרה

N \U//,

קנה מידה 1:65,000 רשת ישראל החדשה

מדינת ישראל הכישרד לאיכות הסכיבוז

ז ק ם

כיסוי צומח בשטחי חולות

מקרא כיסוי צומח בשטחי חולות

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

כיסוי גבוה50% -100%

כיסוי בינוני20% - 50%

כיסוי דליל5% - 20%

חשוף0% - 5%

מקרא משותף לשתי המפות פסי רכבת

כבישים

נחלים גוף מים

בנוי

צבאי

גבול גוש חולות

מקרא תכסית

חול

מופר

שטחים פתוחים שאינם חול

ניסוי גבוה ניסוי בינוני ני0ו׳ דליל חשוף

התפלגות ניסוי חולות בצומח

GIS ת ה ד י ח ו ע״י י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח א ה ״ ש ע ד כ מ

8,000

7,000

6,000

O 5,000 C n 4,000 r g 3,000

2,000

1,000

ת שימוש• שטח ו התפלג

בנוי צבאי מוסר

איור 41א׳

מסמך חולות מישור החוף מקטע 12- נתיב העשרה

קונפליקטיםה ש ד ח ל ה א ר ש ת י ש ה 1:40,000 ר ד י ה מ נ ק

י ע י ׳ ׳ •

קח יףסת ל*?וראל

TOYSV \ד1\ב&ו

מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה

אי התאמות בין תכניות שימור לתכניות פיתוח

( י ק ל י ח ו פ י מ )

Z ב!

n n

r r ללא הגנה

שמורות וגנים

מוצעים

הגנה * בינונית

הגנה• • גבוהה •

מצב קיים

בנוי

צבאי

״ י פסי רכבת • ׳ • ״

כבישים נחלים

{ גבול גוש חולות

^ תכניות פיתוח מקומיות (מידע חלקי)

0 שמורות טבע וגני• לאומיים מוצעים

ה ה ו ב ת ג י ג ו ל ו ר ד י ת ה ו ש י ג ר

מקור: נציבות המים ( מלול א., אלברט ג. וקולין מ.)

רמת הגנה של שסח׳ חולות

10,000

7.500

א מוגן הגנה בינונית הגנה גבוהה י

14,000

12,000

10,000

8,000

6,000

4,000

2,000

ו ע״י ק פ ו ת ה ו פ מ ה

GIS ת ה ד י ח י

א ״ ש ן ד ו כ מ

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ה

התמעטות שטחי חולות במאה ה-20

ת פ חולות בשנות חולות ע״פ מ הארבעים ע״פ חבורות קו7!ע

מפות מנדטוריות יואל דן / משרד החקלאות

ב צ מ - ת ו ל ו חולות שייוותרו ח אם ימומשו קיים 1999

תוכניות פיתוח ארציות ומהחיות

ווול מופר

ווול

איור 41בי

נ י ק ־ י • ק ש ו מ י ש

חולות נתיב העשרה השתרעו בעבר על כ-12,500 דונם. עד שנות הארבעים לא חל בהם כמעט כל שינוי, אך כיום נותרו

מהם כ-8,800 דונם, רובם במצבם הטבעי. מימוש תכניות הבנייה והברייה באזור יותיר כ-7,000 דונם של שטחי חולות,

מרביתם טבעיים. 95% משטחי החולות מוגנים ברמה גבוהה.

ח ו ת י ת פ ו י נ כ ת

האיום על החולות באזור זה קטן יותר בהשוואה לאזורים אחרים. עם זאת יש תכניות לכרות חול בכ-20% מהשטח,

מצפון-מערב לנתיב העשרה, דווקא באזורים שבהם החול טבעי. רק בכ-6% מהשטח קיימת סתירה בין תכניות בינוי

ובין תכניות שימור, אולם קונפליקט קשה קיים בין תכניות כרייה על פי תמ״מ 4/14 לבין שמורת יער, המגנה על

השטח.

תמ״א 12 מאיימת על שני קטעי חולות: כפרי נופש בחוף הים ־ סמוך לגבול הבינלאומי, אזור שהוא בעל רגישות

הידרולוגית גבוהה, ומתחם תיירותי ממזרח למאגר שקמה.

» < * ג ת 0 נ פ ם 5 פ 7 ג *וו־פ״ 0

המידע בתחום זה חסר. 12 מתוך 13 תצפיות מפורטות נערכו דווקא בשטחים שכיום הם בנויים.

ת ו צ ל מ ה

1 יש לקדם הגנה סטוטורית גבוהה ככל האפשר על שטח חולות איכותי זה - או כשמורת טבע או ברמות

ההגנה הגבוהות של תמ״א 22.

2 יש להסתייג מהפיתוח המתוכנן בשטחי החולות, המופיע בתמ״א 12.

3 כמעט כל הגוש הוא חלק משמורת יער ״חולות ג׳בליה״(נקודה 58 באיור 41ב') המשתרעת על כ-11,800 דונם

ומוכרזת משנת 1926. למרות זאת עד היום כמעט לא הייתה לכך התייחסות סטטוטורית. יש לפעול להכרה

סטטוטורית בשמורה ולצמצם את הקונפליקט בין שמורת היער לבין ייעוד השטח לכרייה על פי תמ״מ 4/14.

4 חלק מההמלצות ניתנות ליישום באמצעות תכנית המתאר לחוף אשקלון, שעל ביצועה עובדים בימים אלה

.(2002)

5 יש לקדם הכרזה סטוטורית על שמורת טבע מוצעת ״חולות נתיב העשרה״, המשתרעת על כ-5,750 דונם

(נקודה 58 באיור 41בי).

6 מוצע לקדם בעתיד שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני כדי לשמור על גוש חולות זה.

שער שלישי

מדיניות לשימור החולות

: ־ . י • ; ־ ׳ - . ׳ ; • ׳ • • . - ;־י..*־״;Ji7$¿%^• ׳ ־ . . • •

8. מדיניות לשימור־«linn ־ ו חולות מישו

•.«*•״.־ יי,

8.1 הצסמצמות שסח׳ החולות מאז התקופה הביזנטית (לפני כ-1,500 שנה) ועד שנות החמישים של המאה העשרים התרחשו במערכת האקולוגית

הדינמית של חולות מישור החוף תהליכים טבעיים של הסעת חולות והתבססות צומח טבעי לצד פעילות של עיבוד

חקלאי, כריתה ורעייה. המערכת הטבעית והמערכת האנושית התקיימו זו לצד זו בשיווי משקל, שאפשר חדירה

והתבססות של מינים פסמופיליים (״אוהבי חולות״) ויצירת פסיפס של נופים ובתי גידול טבעיים משולבים עם מערכות

של חקלאות מסורתית. במהלך חמישים השנים האחרונות, עם האצת הפיתוח, חלו תמורות קיצוניות, המעמידות

בסכנה את המשך קיומו של הנוף החולי, שהיה ייחודי בנוף הארץ. לצד הכרסום המתמיד בשטחי החולות גרם הפיתוח

המואץ להיעלמות בלתי הפיכה של מינים שונים של בעלי חיים וצמחים שחלקם נדירים או אנדמיים.

לחולות חשיבות הידרולוגית גדולה ויש להם השלכה ישירה על כמות ועל איכות המים הנקווים באקוויפר.

כיום קיימת סכנה מוחשית של צמצום משמעותי של שטחי החולות, וללא מהלכים נחושים ומגובשים לשימורם יביא

המשך הפיתוח לפגיעה במגוון הביולוגי, במי התהום של אקוויפר החוף ובייחוד הנופי. שימור חולות נודדים ונודדים

למחצה יאפשר קיומם של מינים אנדמיים ומינים נדירים האופייניים לחולות. פרט להיבטים אלה יש לחולות חשיבות

וערך נוספים - השטחים הטבעיים של החולות הם שטח פוטנציאלי לנופש וטיול בלב המרחב המאוכלס בישראל.

8.2 שמירה על הרצף וגודל שסח׳ החולות^̂ י* ווו••• ״*

ככול ששטח טבעי גדול יותר עולה מספר המינים המתקיימים או המסוגלים להתקיים בו. מערכות אקולוגיות

המשתרעות על פני שטחים נרחבים יציבות יותר על פי רוב ממערכות אקולוגיות דומות בשטחים מצומצמים. קטיעה

של רצף שטחי חולות, למשל על ידי כביש, גדר או פיתוח אינטנסיבי אחר, עלולה להביא לצמצום המגוון הביולוגי, גם

אם השטח הכולל אינו משתנה. בשטחים קטנים גדלה סכנת הכחדה של מיני חי וצומח בגלל צמצום השונות הגנטית

באוכלוסיות, צמצום מרחב המחיה הנחוץ לקיום ולרבייה והתגברות ההשפעות הזרות משולי השטח, כגון רעש, תאורה,

זיהום אוויר, תנועה, אינטרודוקציה ופלישה של מינים זרים.

הפיתוח בעשרות השנים האחרונות יצר נתק בין שטחי חולות. כאמור, בעבר היו שטחי חולות גדולים ורציפים, שהפכו

בהדרגה ל״איים אקולוגיים״ קטנים ומבודדים, שמגוון המינים בהם מידלדל וצביונם הטבעי נתון בסכנה. שימור

המגוון האקולוגי שנותר בחולות מחייב היערכות תכנונית, שמטרתה לשמור על היקף כתמי החולות, למנוע נגיסה

בשטחים אלה ולבסס מסדרונות אקולוגיים, שיאפשרו מעבר פרטים ויחידות רבייה בין איי החולות.

8.3 מהלכים לשימור החולות המהלכים העיקריים לשימור החולות כוללים את התחומים שלהלן:

1 גיבוש עקרונות תכנוניים.

2 חקיקה.

3 אכיפה.

4 ממשק, מחקר וניטור.

5 ניהול וארגון.

6 מהלכים סטטוטוריים (מפורטים ברמה האזורית).

8.4 עקרונות תכנונ״ם מנחים שימור שטחי החולות מחייב מהלכים סטטוטוריים שבמרכזם פעולות לשינוי תכניות מתאר ארציות ותכניות מתאר

מחוזיות, וייזום תכניות מפורטות לשימור ולהכרזה על שטחי חולות במסגרת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע.

העקרונות המנחים למהלכים התכנוניים:

1 הגנה סטטוטורית מרבית - קידום הכרזה על שמורות טבע ועל גנים לאומיים בשטחים המיועדים לכך בתכניות

השונות.

2 הרחבה של שטחי החולות המיועדים לשימור - בשמורות טבע, גנים לאומיים ובקטגוריות ההגנה הגבוהות של

תמ״א 22 - יער טבעי לשימור ויער פארק חופי.

3 צמצום השטחים המיועדים לפיתוח ולבינוי בחולות במסגרת תכניות מקומיות, מחוזיות וארציות - חשיבות

מיוחדת יש לתת לשינויים הנדרשים בתמ״א 35. התנגדות לכל תכנית שייעודי הקרקע המוגדרים בה עלולים

לפגוע בחולות מישור החוף.

4 בחולות יותרו רק שימושי קרקע שקשורים בחולות עצמם. אין למקם בשטחי החולות שימושי קרקע אחרים,

שיכולים להתקיים באזורים אחרים.

5 התנגדות לאישור תכניות לכריית חול בדיונות במישור החוף.

6 שמירה על דרכי הזנה של החול מהים ליבשה. יש להשאיר את רצועת חוף הים פתוחה ללא בינוי.

7 השארת רצועות חוף ארוכות לא בנויות הדרושות לפעילות בעלי חיים, למשל צבי-ים.

8 שמירה על איכות אקוויפר החוף - צמצום השטח המיועד לבינוי ולתשתיות באזורי חולות. איתור מקורות זיהום

שעלולים לפגוע באיכות מי התהום תוך שימת דגש על חומרים מסוכנים, ונקיטת פעולות לסילוקם.

9 איתור השטחים הדרושים לקיום ״מסדרונות אקולוגיים״ בין גושי חולות, שיעברו גם בשטחים שאינם חולות,

ויאפשרו תנועה של מיני בעלי חיים ותפוצת צמחים בין הגושים.

10 לאפשר מעבר בעלי חיים בתכנון תשתיות - בעת תכנון תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל וגדרות, יש להשאיר מעברים ופתחים, שמיקומם וגודלם יאפשרו מעבר של בעלי חיים.

11 תכנון המתבסס על תוצאות של מחקרים יישומיים ללימוד הדינמיקה של החולות והשפעות שיטות ממשק שונות

על ערכי הטבע והנוף (כולל ניסיונות הממשק שנועדו לשמור על מגון נופי החולות, כולל החולות הנודדים).

12 שיקום חקלאות מסורתית במקומות מוגדרים, במטרה לשמר ולטפח שרידי בוסתנים שנותרו בחולות.

13 יעוד אזורי חולות בקרבת מרכזי אוכלוסייה לשמש לפעילות פנאי ונופש.

14 הסדרת תנועת רכב רב מינוע בחולות: איסור נסיעה באזורי חולות אלא בדרכים מסומנות. ייעוד אזורי חולות מופרים שיוקצו ויוגדרו לנסיעת שטח.

15 הסדרת שטחי חולות מופרים בעיקר מכרות חול ושיקומם, כך שתתאפשר התחדשות המערכת האקולוגית על החי והצומח האופייניים לאזור.

1 הסברה חינוך ויצירת מודעות ציבורית פעילה לשמירה על שטחי החולות. 6

8.5 חקיקה ותיקון תקנות 1 קידום הצעת החוק ״חוק חוף הים התיכון - הגנה, פיתוח, ניהול ושימור״. החוק עבר בכנסת בקריאה

ראשונה ב-29.6.2002. בהצעת החוק מוגדר החול כ״ערך טבע״, בין שהוא בים בין שהוא בחוף. החוק קובע

אלו אמצעים יש לנקוט כדי לשמר את החולות. יש חשיבות ראשונה במעלה לקידום החקיקה עד לאישורו

המלא של החוק.

2 הגדרת אזורי חולות בעלי איכות מיוחדת כ״ערכי טבע מוגנים״ במסגרת התקנות ל״חוק הגנת חיית בר

- ערכי טבע מוגנים״.

3 קידום חקיקה שתרחיב את ההגבלות לתנועת רכב רב מינוע בשטחי החולות.

4 נקיטת הצעדים הדרושים להחמרת הענישה בגין גנבת חולות והשלכת פסולת באזורי החולות.

8.6 אכיפה 1 תיאום בין גופי הפיקוח והאכיפה בשיתוף משטרת ישראל במטרה להילחם בנגע גנבת חולות.

2 הגברת פעולות הסיור והפיקוח ושיפור רמת ההגנה הפיזית על שטחי החולות.

3 אכיפת החוק האוסר על נהיגה בחוף הים. החוק נחקק לפני כחמש שנים ומאז כמעט לא נאכף. תנועת כלי

הרכב על חוף הים פוגעת הן במרקם הביולוגי והגאומורפולוגי והן בביטחונם של הנופשים והמתרחצים.

4 אכיפת ״חוק הניקיון״ ו״חוק המים״ על מנת להילחם בגורמים המזהמים את מקורות המים ובמשליכי

פסולת.

8.7 מחקר ״ישומי עבודה זו היא מסד עליו צריכה להיבנות מערכת של סקרים ומחקרים אקולוגיים הקשורים לחולות מישור החוף. החוסר

העיקרי הוא במידע שיטתי על הצמחיה ובמידע בסיסי על חסרי-חוליות ועל תפוצת יונקים וזוחלים פסמופיליים. מידע

זה נחוץ לאיתור, לאפיון ולשמירה על מינים ועל בתי גידול הנמצאים בסכנת הכחדה.

המחקרים העתידיים צריכים לאסוף ולנתח את המערכת האקולוגית, כדי שניתן יהיה במידת הצורך להתערב כדי

לשמרן.

העשייה המדעית וניהולה צריכים לשלב מחקר דינמי והסקת מסקנות יחד עם שמירה על עקרון הזהירות המקדימה

(Precautionary principle) ־ יש להימנע מביצוע פעולות שעלולות לגרום לשינויים בלתי הפיכים.

יש לקיים מחקרים בנושאים הקשורים לתהליכי התייצבות של דיונות ולקשרי הגומלין בין מערכות ביולוגיות של אצות

וקרומים, תנועת חולות לבין התערבות האדם.

על המחקר להתמקד גם בקבוצות טקסונומיות של חסרי חוליות, זוחלים ומכרסמים - שהידע על תפוצתם ועל מצבם

בשדה מצומצם יחסית, ולעקוב לאורך זמן אחר השינויים באוכלוסיות המינים הרגישים.

8.8 ניהול וארגון - הקמת צוות ״שום לצורך יישום המדיניות המוצגת במסמך זה מוצע להקים צוות מעקב ובקרה לשימור חולות מישור החוף. לצד הצוות יעבדו

צוותי משנה שיטפלו בנושאים מקצועיים ובנושאים מקומיים. הקמת הצוות תהייה באחריות המשרד לאיכות הסביבה.

שותפים בצוות:

• המשרד לאיכות הסביבה

• משרד הפנים - מינהל התכנון

• משרד התשתיות

• מינהל מקרקעי ישראל

• רשות הטבע והגנים

• קרן קיימת לישראל

• החברה להגנת הטבע

• רשויות מקומיות

נושאים לטיפול הצוות

• פיקוח ואכיפה - בניית תכנית עבודה לשיתוף פעולה בין כל גופי האכיפה ומעקב אחר יישומה.

• תכנון ומעקב - בחינה של תכניות מוצעות בשטחי החולות, ייזום תכניות להגנה ושימור של שטחי החולות.

• הכוונת מחקר, סקרים ופעולות ניטור של המערכות האקולוגיות של חולות מישור החוף.

• פיתוח מודעות בקרב הציבור הרחב ומקבלי החלטות לחשיבות שימור וטיפוח החולות.

• קידום מחקרים ומהלכים לפיתוח תחליפים לשימוש בחול טבעי לבנייה.

8.9 ממשק פעולות הממשק מוגדרות כהתערבות האדם בתהליכים הטבעיים על מנת לשקם מערכות טבעיות ולסייע בשמירה

עליהן. הממשק מתבסס על מחקר וניטור התהליכים ומטרותיו העיקריות בחולות החוף הן:

1 שימור מגוון בתי גידול שיאפשר המשך קיום של מגוון המינים.

2 נקיטת פעולות, במקומות שייקבעו מראש, שמטרתן להפחית בצורה מבוקרת את הכיסוי הצמחי - על ידי

עקירה, הסרה מכנית וכיוצ״ב. זאת כדי לעודד נדידה של חולות ולשמור על קיומם של צמחים ובעלי חיים

המותאמים לבתי גידול ייחודיים אלה.

3 העתקה של פרטים מבתי גידול שונים כדי ליצור קשר בן פרטים בני אותו מין שהופרדו על ידי מחסומים

מלאכותיים.

4 איסוף זרעים לבנק גנים (ex-site) ושימור דינמי של אוכלוסיות צמחים בבית גידולם הטבעי(site־in), זאת

כדי לשמור על מגוון גנטי שיהיה גם מקור להשבה במקרה של הכחדות מקומיות.

5 פיתוח פעילות חקלאית מבוקרת, באתרים מוגדרים, העושה שימוש בשיטות מסורתיות, כדי לשמר בוסתנים

עתיקים.

8.10 רשימת הפעולות הסססוסור׳ות הטבלה שבעמודים הבאים מסכמת את הפעולות שיש לנקוט במוסדות התכנון.

תמ׳׳א %/ תמ״א 22/ תמי׳א תמ^א 35/ תמ״א 31 13/ תמ״א 3 והכרזה על גנים

לאומים ושמורות טבע

גושי חולות תכניות מתאר מחוזיות ומפורטות לאורך החוף

מחוז הצפון

יש לשנות את תמ״א 35 כך שתתאים לייעוד חלק מהשטח לשמורת חוף

מאושרת ״ראש הנקרה״ ולקדם הכרזה על שמורה זו(נקודה 1 באיור 30בי).

יש לקדם הכרזה על השמורה המוצעת ״חוף בוסתן הגליל״(נקודה 2 באיור 30בי)

חוף הגליל

המערבי

מחוז חיפה

יש לצמצם את השטחים המיועדים לבנייה בתמ״א 35, מצפון לקריות.

תמ״א 22: יש לעלות את רמת ההגנה על החולות באמצעות תמ״א 22, ולקדם הכרזת

שמורת טבע ״שפך הנעמן״(נקודה 3 באיור 31ב׳).

יש לצמצם את השטחים המיועדים לבנייה בתמ״מ 6 מצפון לקריות, ולקדם את ההצעות לשמורת טבע בצפון

המפרץ

מפרץ חיפה

יש לשנות את תמ״א 35 ולהציב את כביש מס׳ 2 כגבול המערבי של הפיתוח

המתוכנן.

תמ״א 13 :בהליך השינוי של התמ״א יש למנוע אפשרות לבינוי ממערב לכביש מס׳ 2.

יש לתת ביטוי סטטוטורי ל״שמורת יער סרפנד״, שהוכרזה בשנת 1943. השמורה

משתרעת על כ-1,100 דונם, בין נחל מערות ובין חוף הבונים.

תמ״א 8: יש לקדם הכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים מוצעים:

״חוף וים גלים״(נקודה 7 באיור 32בי), ״תל שקמונה״(נקודה 5 באיור 32ב׳),

״חוף וים נווה ים״(נקודה 9 באיור 32בי), ״חוף דור״(נקודה 10 באיור 32בי),

״חוף מעגן מיכאל״(נקודה 11 באיור 32בי).

חוף הכרמל

31 w m /35 תמ״א 8/ תמ״א 22/ תמייא תמ״א 13/ תמ״א 3 והכרזה *גל גנים

לאומים ושמורוון טבע

גושי חולות תכניות מתאר מחוזיות ומפורטה לאורן החוף

יש לגרוע מתמ״א 35 את השטחים הרבים המיועדים לבינוי בשטחי חולות.

במזרח יש לשמור על כל שטח החולות שממערב למפעל ״נחלי מנשה״ כשטח

משאבי מים ומערכות אקולוגיות של בתי גידול חוליים נדירים, לאורכו של ציר

גרדיאנט חולי בין הים במערב לשטחי החמרה במזרח.

תמ״א 8: יש לקדם את ההכרזה על שמורת טבע וגנים לאומיים מוצעים: ״חרובי

קיסריה״(נקודה 14 באיור 33ב׳) ולהרחיבה לכיוון צפון-מערב. שטח זה הוא גם בעל

רגישות הידרולוגית גבוהה. שמורת ״שקע פל -ים״(נקודה 21 באיור

33ב׳). גן לאומי ״חוף קיסריה״(נקודה 13 באיור

33ב׳).

תמ״מ 6: יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות ולצמצם את הפיתוח המתוכנן.

יש להגן על שטחי חולות גדולים מצפון לנחל חדרה, כ-3,500 דונם שאינם מוגנים כלל. אין לאפשר אישור

הקמתו של מתקן ההתפלה המוצע בחולות קסריה. יש להתנגד לכל פיתוח ב״שמורת יער קיסריה״, שהוכרז

עליה בשנת 1927. השמורה משתרעת על שטח של כ-5,000 דונם, מדרום-מזרח לאור עקיבא.

יש להתאים את תכנית התיירות בג׳סר א-זרקא לערכיותם של משאבי הטבע.

יש להקפיד לשמור בתכניות המפורטות על מסדרון פתוח כדי להבטיח זרימת חול, תוך שימור כלל בתי הגידול

לאורכו של ציר הגרדיאנט החולי בין הים במערב לשטחי החמרה במזרח.

יש לצמצם את הבנייה המתוכננת בתכנית ג/במ/1149 ולהשאיר רצועה רחבה בצמוד לכביש פל-ים. החולות

ברצועה זו צריכים להישמר כחלק ממסדרון החולות שבין הים במערב ובין שטחי החמרה במזרח.

חולות קיסריה

תמ״א 10: יש לקדם את תכנית פארק נחל חדרה, המאושרת במסגרת תמ״א 10 לתחנת

הכוח וכוללת גם שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה (נקודה 24 באיור 34ב׳).

תמ״א 8: יש לקדם את ההכרזה על גנים לאומיים ושמורות טבע המוצעות: פארק

השרון כגן לאומי(נקודה 12 באיור 34בי), שמורת הטבע ״חוף גדור״(נקודה 26 באיור

34בי) ושמורת הטבע ״בריכת יער״(נקודה 29 באיור 34בי).

תמ״מ 21/3: יש למנוע את הסלילה של כביש 20 (המאושר בתכנית המתאר הארצית

לכבישים).

תמ״מ 6: יש להבטיח את ההגנה על שטחי החולות בצפון מכמורת באמצעות תמ״מ 6. יש להגן על מעמד השטח

החקלאי מדרום לשטחים המיועדים לבנייה בגבעת אולגה כשטח חיץ וכשטח בעל חשיבות הידרולוגית גבוהה

(בחלקו).

פארק השרון

וסביבתו

מחוז המרכז

יש להסיר את האיומים של תמ״א 35 על הגנים הלאומיים ״חוף נעורים״ ו״אביחיל״. ניתן לבחון החלפה של שטחים פגועים בנעורים, הנמצאים בתחום המוגן מפגיעה, עם שטחים

שנמצאים בצוקי ים ונותרו טבעיים אך לא זכו להגנה.

תמ״א 8: יש לקדם את ההגנה הסטטוטורית של השטח הידוע כיום כ״שמורת האירוסים״

(נקודה 35 באיור 35ב׳).

תמ״מ 21/3:יש לקדם את המהלך לשינוי תכנית ״עיר ימים״ לשם הסרת האיומים מתמ״א 35 ותמ״מ 3.

יש לפעול לשמירת גודלם הנוכחי של איי החולות שמדרום לנתניה וממערב לאביחיל כדי לאפשר למינים נדירים

המצויים באזורים אלה לקיים אוכלוסיות בריאות וכדי להימנע מפגיעה נוספת באקוויפר החוף באזור.

יש לפעול לשיקום אזור מזבלת נתניה תוך שמירה על ערכי טבע ונוף במצוק הכורכר הנושק לים.

חולות נתניה

תמ״א 13: יש לשמר את שטחי החולות שלאורך החוף ולאורך המצוק שבין ״סי אנד

סאן״ לחוף תל ברוך כדי ליצור פארק חופי (על פי המלצות עבודת החברה להגנת הטבע

בעניין ״החוף הצפוני בתל אביב״). מוצע להגן על שטחים אלה בהליך השינוי לתמ״א

.13

יש לחזק את ההגנה על מצוק הכורכר הגבוה שבין תל אביב לנתניה. למצוק זה נודע ערך נופי ואקולוגי רב. יש להרחיק את הבנייה מקו המצוק במקומות שבהם היא

מתוכננת.

תמ״מ 5: יש לשמר את שטחי החולות המופרים לאורך החוף ולאורך המצוק שבין ״סי אנד סאן״ לחוף תל ברוך.

״איים״ נתניה-

תל אביב

יש להסיר את האיומים מחולות חולון על ידי שינויים מתאימים בתמ״א 35.

תמ״א 22 או תמ״א 8: יש לקדם את ההכרזה על שמורת הטבע המוצעת ״חולות ראשון לציון״, המשתרעת על כ-9,000 דונם

וכוללת שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה (נקודה 16 באיור 37בי).

תמ״מ 5: יש להגדיל את הפארק המסומן בתמ״מ 5 על שטחי חולות חולון.

יש להימנע מבינוי מדרום לשפד״ן כדי לשמור על רצף גוש החולות. יש לשמור על החולות שנותרו בגוש ראשון לציון כחלק משמירה על אופיו החזותי-תרבותי של האזור, תוך

טיפוח מורשת ההתיישבות בחולות באזור זה. * הערה: מוצע לטפח סביב שפד״ן ובשטחים שבין שפד״ן לנחל שורק מרכז תיירותי לימודי שיציג את בעיות המים בישראל. המרכז ידגיש את האפשרויות לשיקום נחלים,

לטיהור מים, לשמירת איכויות מים באקוויפר החוף ולקשר בין נופי מים מלאכותיים לבין אוכלוסיות ציפורים

באזור.

חולות חוליו־

ראשון לציון

31 !* תמ״א 8/:תמ״א 22/ תמ*א :! תמ״א 3̂5 תמי,א 3 והכרזה על גנים ״ מ 13/ ת

לאומים ושמורות טבע

גושי חולות תכניות: מתאר מחוזיות ומפורטות לאורך החוף

מחוז הדרום

תמ״א 31: חיוני לבחון אפשרויות לצמצום הפגיעה המיועדת ביותר מ-3,000 דונם של

חולות לא-מופרים, מצפון לנמל ולאזור התעשייה של אשדוד, חלקם שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה המאוימים על

ידי תמ״א 31.

תמ״א 22 או תמ״א 8: יש לקדם הגנה סטטוטורית חזקה ככל האפשר על שטחי החולות הבאים: במסגרת זו מוצע לקדם

הכרזה על גן לאומי ושמורות הטבע המוצעות: גן לאומי ״נחל שורק״(נקודה 41

באיור 38בי), שמורת טבע ״חולות פלמחים״, המשתרעת על כ־6,300 דונם (נקודה 18

באיור 38ב׳), שמורת טבע ״חולות יבנה״, המשתרעת על כ-7,200 דונם (נקודה 44

באיור 38ב׳), וגן לאומי מאושר ״נחל רובין״ (נקודה 40 באיור 38בי).

יש לקדם הכרזה על גן לאומי מאושר ״חוף פלמחים״(נקודה 42 באיור 38ב׳).

תמ״מ 4/14: חיוני לבחון אפשרויות לצמצום הפגיעה המיועדת ביותר מ-3,000 דונם של חולות לא-מופרים

מצפון לנמל ולאזור התעשייה של אשדוד, חלקם שטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

יש לפעול לדיאלוג עם מערכת הביטחון כדי למזער פגיעה בשטחי חולות נוספים שבאחריותה, ובהם שטחים נרחבים

בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. מוצע להימנע מכרייה נוספת ומבנייה על אזורי החדרה של

האקוויפר (כולל בסיס ״מבצע״ הנטוש). יש להבטיח את קיומם של עצי השקמה והשיזף הפזורים

בשטח ולשקם את סביבתם לאחר כרייה כדי להבטיח את כיסוי שורשיהם.

גם לאחר כריית חול יש לשטח פוטנציאל גדול לשימושי נופש בחיק הטבע. יש לאכוף שיקום מחצבות כמתחייב על

פי החוק. מוצע להכין בעבור השטחים שנכרו תכנית שיקום נוף

שתגדיל את פוטנציאל השימוש בשטח לצורכי נופש בחיק הטבע.

מוצע להכין תכנית שיקום בשטחי החולות הצפוניים במשולש יבנה -תל מחוז-נבי רובין.

חולות פלמחים-

יבנה

יש ליצור התאמה בין התכניות הארציות, ובראשן תמ״א 35, ובין תמ״מ 4/14 . יש לחזק את ההגנה על שטחי פארק

החולות בין אשדוד לניצנים (נקודה 47 באיור 39ב׳), המוגנים כיום ברמה בינונית

על ידי תמ״א 31 (״שטח משאבי טבע״) ותמ״מ 4/14 (״שמורת נוף״), אך מאוימים

על ידי תכניות בנייה. יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות

שמדרום לכביש הגישה לחוף ניצנים, רובם באחריות מערכת הביטחון. שטחים

אלה מוגנים רק על ידי תמ״א 31. יש לחזק את ההגנה על שטחים הנמצאים

מעט מצפון לכביש הגישה לחוף ניצנים ומוגנים רק על ידי תמ״א 31 ותמ״מ

.4/14 תמ״א 31: יש לחזק את ההגנה על שטחי

החולות שלאורך החוף בצפון אשקלון, ולהתנגד לבניית כפרי הנופש החורגים

מהשטח הבנוי בתמ״א 31. חיוני להרחיק את הבינוי המתוכנן ב״רובע

המיוחד״ באשדוד מ״הדיונה הגדולה״ ומשטחי חולות בעלי ערכיות גבוהה.

חשוב לצמצם את השטח המתוכנן של כפרי הנופש בחוף ניצנים ויש למקמם

בשטחים שכבר מופרים, למשל מחצבות.

יש לקדם הכרזה על תכנית המתאר ״חולות ניצנים״(נקודה 49 באיור 39בי) שתחזק את ההגנה על שטחי החולות ותדחק את הבינוי המתוכנן צפונה, מתחום המועצה האזורית

באר טוביה לגבול השיפוט עם העיר אשדוד).

יש לשמור על גודלו ועל רציפותו של גוש חולות אשדוד - ניצנים כדי להבטיח שמירה על מגוון בתי הגידול והמינים

המאפיינים אותו. יש לשמור על אזורי החולות הנודדים, החשופים מצמחים, כבית גידול נדיר ומיוחד בעל ערך רב לבילוי בחיק הטבע. יש להימנע מבנייה באזורים שהוגדרו רגישים או רגישים מאוד מבחינה הידרולוגית, גם אם יועדו לבנייה בתכניות

ארציות ומחוזיות. מצב משק המים בישראל מחייב משנה זהירות בשמירה על משאב יקר זה.

חולות אשדוד-

ניצנים

תמ״א 8/ תמ״א 22/ ממ״א תמ״א 35/ תמ״א 31 13 / תמ׳׳א3 והכרזה על גנים

לאומי* ושמורות טבע

1*וש* חולות; תכניות מתאר מחוזיות ומפורטות לאורך החוף

תמ״א 35: יש להוריד מתמ״א 35 את השטח בדרום-מערב אשקלון(כ-360 דונם), הפוגע בשטחי חולות חשובים

מדרום לפארק אשקלון. תמ״א 31 ושמורת טבע מוצעת:

יש לחזק את ההגנה על שטחי החולות שלאורך החוף בין נחל שקמה לקצא״א.

שטחים אלה מוגנים כיום רק על ידי תמ״א 31 ושמורת טבע מוצעת.

תמ״א 22 או תמ״א 8: יש לקדם הגנה סטטוטורית חזקה ככל האפשר על שטחי

החולות הבאים. חשוב לקדם הכרזה סטטוטורית לשמורות הטבע המוצעות

הבאות: שמורה מוצעת ״חולות מבקיעים״, כ-1,200

דונם (נקודה 54 באיור 40ב׳); שמורה מוצעת ״חולות זיקים״, כ-2,700

דונם (נקודה 55 באיור 40ב׳); שמורה מוצעת ״כרמיה״, כ-1,100 דונם

(נקודה 57 באיור 40ב׳). יש לקדם הכרזה על גן לאומי מאושר צפון

אשקלון(נקודה 51 באיור 40בי).

תכנית המתאר לחוף אשקלון: חשוב לשמר מסדרון אקולוגי למעבר חולות ולשמור על שטחים בעלי רגישות

הידרולוגית גבוהה מחוף זיקים במערב למבקיעים במזרח. יש לפעול לדיאלוג עם מערכת הביטחון כדי להבטיח

פגיעה מזערית בשטחי חולות נוספים שבתחום אחריות מערכת הביטחון.

ניתן ליישם חלק מההמלצות באמצעות תכנית המתאר למ״א חוף אשקלון, הנמצאת בימים אלה בהכנה.

יש להתנגד בתוקף לכל תכנית לכריית חול ולתכניות לבנייה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. בנייה

וכרייה באזורים אלה תפגע באיכות המים באקוויפר באזור זה.

יש לבטל ייעוד שטחים לבנייה בתחום שמורות טבע מוכרזות ומוצעות.

יש לשקם שטחים שבהם נכרה חול, ובעיקר שטחים שבהם נטועים עצי שקמה. רק פעולת שיקום מתאימה

תמנע חשיפה של שורשי העצים ומותם.

חולות אשקלון-

זיקים

בתמ״א 12 יש להסתייג מהפיתוח המתוכנן בשטחי החולות.

תמ״א 22 או תמ״א 8: יש לקדם הגנה סטטוטורית חזקה ככל האפשר על שטחי

החולות הבאים. ״חולות נתיב העשרה״, יש לבדוק את

האפשרות לקדם את ההכרזה על שמורת טבע מוצעת, המשתרעת על פני כ-5,750

דונם (נקודה 58 באיור 41ב׳). מוצע לקדם בעתיד שיתוף פעולה ישראלי-

פלסטיני לשמירת גוש חולות זה.

תמ״מ 4/14: ״חולות ג׳בליה״ מיועדים לכרייה. כמעט כל הגוש הוא חלק משמורת יער (נקודה 58 באיור 41),

המשתרעת על פני כ-11,800 דונם ומוכרזת משנת 1926. למרות זאת, עד היום כמעט לא הייתה לכך התייחסות

סטטוטורית. יש לפעול להכרה סטטוטורית בשמורה ולצמצם את הקונפליקט בין שמורת היער לבין

תכנית המתאר לחוף אשקלון.

חולות נתיב

העשרת

urioo אלון, ע׳, שמידע, א׳ וברלינר, ר׳, 1981. ״נגלה מחדש את הצמחים הנדירים במישור החוף״, טבע וארץ, כג 3׳עמ׳ 100-

.102

.GSI/13/02 אלמגור גי, 2002, הוף הים התיכון של ישראל, בולטין המכון הגיאולוגי מס׳

בלומברג, ד׳ וצוער חי, 1990. ״השפעת המצוק החופי על חדירת חול איאולי למישור החוף הדרומי של ישראל״, אופקים

בגיאוגרפיה(31), עמ׳ 168-155.

גוליק, אי, 2000. ״דינמיקה ומאזן החול בחוף הישראלי״, ים ותופים, מאמרים 2000, המשרד לאיכות הסביבה, אגף

ים וחופים, עמ׳ 229-223.

גורן, ר׳ וחוברים, 1999. תכנית אב לאספקת חול עד שנת 2020, מדינת ישראל, ועדה בינמשרדית לאספקת חול.

דן, י׳ ורז, צ׳, 1970. מפת חבורות הקרקעות של ישראל, מכון וולקני לחקר החקלאות, והאגף לשימור קרקע וניקוז.

דן, י׳ וקותיאל, פי, 1997. ״נוף וקרקע באזור פארק השרון״, אקולוגיה וסביבה 2, עמ׳ 94-87.

דפני, א׳, 1984. הי וצומת בעונתו ובבית גידולו הטבעי - הצומח בחוף הים ובהולות, המרכז הישראלי להוראת

המדעים.

דנין, אי, 1996. ״התאמת צמחים לחולות המדבר״, אקולוגיה וסביבה 2׳ עמי 11-3.

הרטמן, ר; 1993. ניהול אזור החוף (Coastal Zone Management), חופי מדינת ישראל ורצועת עזה. היבטים

גאולוגייס-גאומורפולוגייס-סביבתיים וחשיבה עתידנית.

השירות ההידרולוגי. 2000. התפתהות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו 1999, משרד התשתיות הלאומיות,

נציבות המים, מאי 2000.

ויזל, י׳, פולק, ג׳ וכהן, י׳, 1982. אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל, ספריית הפועלים.

ורנר, י׳ ל; 1990. ״ביוגיאוגרפיה אקולוגית של הזוחלים במדבריות החול של ישראל״, הרדון 5, עמ׳ 55-33.

חכם, ע׳, 1989. סקירת תולדות אוכלוסיות הצב הרד בישראל מאז קום המדינה ועד היום, דוח פנימי, רשות שמורות

הטבע.

קרן קיימת לישראל והחברה להגנת הטבע, 1994. פארק החולות אשדוד-ניצנים. תכנית רעיונית.

כח, יי, 1993. סקר חולות קיסריה - התאמה לשימור. החברה להגנת הטבע.

ליפשיץ, נ׳ וביגר, ג׳ 1997. קיבוע חולות נודדים בעזרת צמחייה בארץ-ישראל בתקופת השלטון הבריטי, אופקים

בגיאוגרפיה, כרן 47-46, , עמ׳ 38-21.

כרמון, נ׳ ושמיר, א׳, 1999. תכנון עירוני רגיש למיס: הגנה על אקוויפר החוף הישראלי. המרכז לחקר העיר והאזור,

t .הטכניון

מרון, שי, הי וצומת בעונתו ובבית גידולו הטבעי - החוף החולי. המרכז הישראלי להוראת המדעים.

ניר, י׳ 1989. חופי הים התיכון של ישראל וצפון סיני - היבטים סדימנטולוגיים, המכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה

והתשתיות.

ניר, י׳ 1991. חופי ישראל - בעיות הגנה ושימור. כימיה - הנדסה כימית 26-21,8.

פולק, ג׳ ושמידע, א׳(עורכים). 1984. הצומח של החמרה והכורכר במישור ההוף. רת״ם 13.

פינברון-דותן, נ׳ ודנין, א׳, 1998. המגדיר לצמהי-בר בארץ ישראל. כנה, ירושלים.

פרגמן, א׳, נתן, ר׳ ושמידע, אי, 1999. הצמחים שנכחדו מישראל - תמונת מצב לשנת 1999, אקולוגיה וסביבה 5(4),

עמ׳ 218-207.

פרגמן, אי, פליטמן, ע׳, הלר, ד׳ ושמידע, א׳ 1999ב. רשימת צמהי הבר של ארץ-ישראל וסביבותיה. רת״ם, העשבייה

הלאומית של האונ׳ העברית והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

פרומקין, ר׳, 1998. ״בעלי-חיים בחולות אשדוד״, אדר׳ עמית סגל(עורכת), תכנית אב לשיקום ופיתוח נהל לכיש. עבור

המנהלה לשיקום נחל לכיש.

צוער, ח׳ 1987. ״חולות צפון סיני״, גבירצמן, ג׳ וחוברים, סיני - גיאוגרפיה פיסית. משרד הבטחון - ההוצאה לאור,

עמ׳ 246-241.

צוער, חי, בלומברג, ד׳ וברזילי עי, 2000. השפעת השינויים בשימושי הקרקע בחולות אשרוד על המורפולוגיה

והדינמיקה של החוליות בשנים 1995-1944. דו״ח סופי מוגש לחברה להגנת הטבע, פארק חולות אשדוד.

קותיאל, פי, 1997. ״הצומח החד-שנתי של חולות צפון השרון״, אקולוגיה וסביבה 4, עמ׳ 34-25.

קותיאל, פי, 2000. ״שימור וממשק של שטחים פתוחים ברצועת החולות של מישור החוף בישראל״, אקולוגיה וסביבה 6,

עמ׳ 96-91.

קותיאל פ׳ ושרון חי, 1996. ״שינויי נוף באזור פארק השרון בחמישים השנים האחרונות״, אקולוגיה וסביבה, 3 (3),

עמ׳ 176-167.

קולר, זי, 1998. חולות מישור החוף. נייר עמדה. רשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים.

קלי, אי, 1997. משאב במחסור(המים בישראל ובאזור). המכון לחקר המים, הטכניון.

רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, 1996. שימור חולות בדרום מישור החוף - נייר עמדה.

שלמון, ב׳, 1999. דו״ח לטבע נולד - על מצב חיות הבר בישראל. החברה להגנת הטבע והרשות לשמירת הטבע והגנים

הלאומיים.

שמידע, אי, 1982. ״הצמחים האנדמיים בארץ ישראל״, רת״ם 3, עמ׳ 47-3.

שמידע, אי, פרגמן, אי, נתן, ר׳ ושמיר, צ׳, 1999. ״הצעה לעדכון רשימת ׳הצמחים המוגנים׳ של ישראל, לפי רשימת

הצמחים האדומים של ישראל״, אקולוגיה וסביבה 5(4), עמ׳ 265-251.

שקולניק, י׳, 1986. סקר חולות אשדוד, החברה להגנת הטבע.

Barret E.C. and Curtis L.F. 1992. Introduction to Environmental Remote Sensing. Chapman and Hall, London.

Danin A. 1996. Plants of Desert Dunes. Springer.

Eastman J. R. 1999. Idrisi 32 ׳ Guide to GIS and image processing. Vol. 2, Clark university, U.S.A.

McDonald R.A. 1995. "Corona: Success for Space Reconnaissance, a Look into the Cold War, and a Revolution for Intelligence", Photogrammetric Engineering & Remote Sensing 61 (6), pp. 689-

-720.

McKee Edwin D. (1979), "Introduction to a Study of Global Sand Seas", in A Study of Global Sand Seas, McKee Edwin D. (ed.), Geological survey professional paper 1052, United States Geological Survey, Washington, pp. 3-19

Melloul, A.; Jeff Albert, and collin M. (2001). The lithological map of the unsaturated zone of Israel Coastal aquifer. Ministry of Infrastructures: Water Quality Division and the Hydrological Service Report 1/2001, January 2001, Jerusalem, ISSN 03367-3367 , 30pp.

• p n90J

נ00ח 1: ב0י0׳ חנתונים חגוויווכ״ם וניתוחם נעם לוין - יחידת ה-018 של החברה להגנת הטבע

1.1 מקורות הנתונים במסגרת הסקר נאספו ונבנו בסיסי נתונים מרחביים, ממקורות שונים, כמפורט בטבלה:

שם השכבה מקור הנתונים ז*ולןמרהב> .

שכבות בסיס

ליתולוגיה רשות הטבע והגנים 1:50,000

מ 2 ״ ק x 2ריבועים בגודל של כ המבוססים על חתכים גיאולוגיים

נציבות המים - אברהם מלול, מרטין קולין וג׳ף אלברט

תכונות ליתולוגיות של השכבה הלא- רוויה של אגן החוף של ישראל

חבורות קרקע(לפי סיווג של יואל דן) משרד החקלאות 1:50,000

רשות הטבע והגנים, 1:50,000 החברה להגנת הטבע

מתל גבהים DEM של ג׳ון הול - המכון הגאולוגי והמרכז למיפוי ישראל

שכבות תכסית

נסרקו מספריית המפות של החוג 1:20,000 לגאוגרפיה באוניברסיטת תל

אביב

מפות מנדטוריות משנות השלושים והארבעים

תצלומי אוויר מקורות שונים

רזולוציה מרחבית: 15 מטר בערוץ 8, ו-30 מטר בערוצים

5,7-1

SGI הדמאת לוויין לאנדסאט 8-1999-7 אתר האינטרנט של חברת

סקרי חוף הכרמל - 1:10,000 סקר סובב רמת הנדיב -

1:50,000

סקרי חוף השרון - 1:10,000

סקרי טבע ונוף של החברה להגנת הטבע

תכסית וצומח טבעי

רשות הטבע והגנים, רת״ם, משתנה החברה להגנת הטבע

תצפיות צומח

שכבות תכנוניות

תמ׳׳א 8, שמורות טבע וגנים לאומיים רשות הטבע והגנים משתנה

תמ״א 11 לההדרה ואיגום החברה להגנת הטבע דיגיטציה מהתוכניות ב-1:50,000

תמ״א 13 לתופים החברה להגנת הטבע דיגיטציה מהתוכניות ב-1:20,000

תמ״א 14 לכרייה משרד הפנים 1:50,000

תמ״א 22 ליער וייעור הקרן הקיימת לישראל 1:50,000

תמ״א 31 המשרד לאיכות הסביבה 1:100,000

סריקת התכנית ב-1:50,000 ודיגיטציה

תמ״מ 3/21 החברה להגנת הטבע

סריקת התכנית ב-1:100,000 ודיגיטציה

תמ״מ 4/14 החברה להגנת הטבע

- GIS (מערכת מידע גאוגרפ׳ת) 1 . עיבוד ב0׳0׳ הנתונים ב 2ת ו ל ו ת • * • ם IITK־ ו ח י ת

אזורי חולות מישור החוף נתחמו על סמך המפות של חבורות הקרקע והמפה הליתולוגית. כיוון שיש אי-התאמה בין

אזורי החולות בשני המקורות, נתחם גבול אזור החולות לפי התחום הרחב מבין השניים. במפה הליתולוגית יש קטגוריה

אחת של אזורי חולות, ואילו במפת חבורות הקרקע יש חמישה סיווגי משנה של קרקעות חוליות. בנוסף, נרשמו קרקעות

חמרה חולית במקומות שהן צמודות לקרקעות חול נודד (למשל ביער הפארק של החרוב בפארק השרון).

הגבולות בין 12 גושי החולות נקבעו לרוב על פי נחלי מישור החוף.

ט ד נ מ ת ה פ ו ק ת ״ nnn03׳ ב ו פ י מ

במסגרת הסקר נסרקו ברזולוציה של dpi 150 כל המפות המנדטוריות בקנה מידה של 1:20,000, וסומנו עליהן אזורי

חולות. הגיליונות שעמדו לרשותנו שורטטו בשנים שונות במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. לאחר

שהמפות נסרקו והומרו לרשת ישראל החדשה, נקלטו מתוכן בדיגיטציה קווי המתאר של אזורי החולות, השטחים

הבנויים, האזורים החקלאיים וכיו״ב, כפי שסומנו במפות. איכות שכבת התכסית שהתקבלה תלויה בסיווג התכסית

כפי שהוא מופיע על גבי המפות. כך למשל, נראה שאזורי חולות מיוצבים מכוסי צומח, לא סומנו במפות הבריטיות

כאזורי חולות! נעדר גם סימון של אזור חול בשטח שבחלקו נותר כמובלעת חולית עד ימינו, בין חולון לראשון-לציון.

ם 7 ש ת ת ה ו נ ף ש ו 0 ת ב י ט פ ת ״ ה ו פ י מ

יחידת הסקרים של החברה להגנת הטבע ערכה בשנים 2000-1996 סקרי טבע ונוף לאורך החוף בין חיפה להרצליה.

מפות הצומח של סקרים אלה שימשו למיפוי אותם אזורים.

תצלומי אוויר והדמאת הלוויין מאוגוסט 1999 שימשו לעדכון המפות ולמיפוי התכסית בשאר אזורי החולות. הדמאת

הלוויין אפשרה לתחום גם את אזורי החולות בשטחים צבאיים.

הקטגוריות אשר מופו כללו:

אזורי חולות לא-מופרים, אזורי חולות מופרים (שנכרו או יושרו לצורכי בנייה), שטחים בנויים, אזורי תעשייה, מחנות

צבא, גופי מים ושטחים פתוחים שהצומח בהם אינו צומח חולות.

ת י ג ו ל ו י ו ד י ה ת ה ו ש י ג ר י ה ו פ י מ

הרגישות ההידרולוגית מבוססת על מיפוי השכבות הלא-רוויות שמעל לאקוויפר החוף (מלול וחוברים, 2001) מחוף

הכרמל דרומה. על סמך חתכים גאולוגיים (אנכיים לקו החוף) שנעשו בין קידוחים, הם יצרו מפה המתארת (בהכללה)

את סוג השכבה מתחת לפני הקרקע - חול, כורכר, סילט, חרסית או מעורב - ואת עובייה במטרים.

סיווג הרגישות ההידרולוגית לא כלול בשכבה שהתקבלה מנציבות המים, ונעשה לפי העיקרון האומר שככול ששכבה

מאפשרת חלחול רב יותר לאקוויפר היא רגישה יותר, ולכן רצוי לא לבנות עליה.

מפתח הרגישות: רגישות גבוהה ביותר - אזורי חולות וכורכר או חולות שעונים על כורכר; רגישות גבוהה - אזורי חולות

שעונים על סילט או על חרסית.

ם י ט ק י ל פ נ ו י ק ו פ י מ

בניית כל שכבות המידע אפשרה לאתר קונפליקטים על ידי ביצוע חיתוכים מרחביים בין השכבות השונות. לצורך

איתור אזורי חולות שאינם מוגנים בצורה מספקת על ידי תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות, סווגו רמות ההגנה של

התוכניות הללו לשלוש קטגוריות ונעשה חיתוך בין תכניות הפיתוח לבין התכסית ורמת ההגנה.

1.3 ניתוח אחוז׳ 100׳ החולות בצומח באמצעות ח׳שה מרחוק מצע בית גידול חולי יכול להיות חול נודד, חול יציב-למחצה או חול יציב. לכל אחד מהם יש השלכות נופיות ואקולוגיות

שונות. בעשרות השנים האחרונות הדיונות מתכסות בצומח ומתייצבות.

בעבודה זו מיפינו את אחוזי כיסוי החולות בצומח באמצעים של חישה מרחוק - תצלומי אוויר והדמאות לווין לפי

ספקטרום ההחזרה של קרינה אלקטרומגנטית מאזורי צומח ומפני השטח החשופים. במסגרת הסקר חושבו אחוזי

כיסוי הצומח בכל חולות מישור החוף. מאחוזי כיסוי הצומח ניתן להסיק על מידת הייצוב של החולות: חולות מכוסים

בצומח הם חולות מיוצבים, ואילו בחולות חשופים החול עשוי לנוע, גם אם אין תנועה של דיונות (בהיעדר תנאי רוח

מספיקים).

ק ו ו ו ־ ו » n v ׳ n m y s n x a ח מ ו נ״טוד־ צ

ההחזרה של קרינה אלקטרומגנטית מאזורי צומח נקבעת על ידי גורמים אחדים, ובהם הגאומטריה של העלה,

Barret & Curtis,) המורפולוגיה והפיזיולוגיה של הצמח, הכימיה של הצמח, סוג הקרקע, זווית השמש ותנאי האקלים

1992). למבנה הצמח, למאפייני הקרקע ולמצבם של חלקי הצמח חשיבות מיוחדת בקביעת הספקטרום המוחזר.

בתחום האור הנראה ההחזרה של חול חשוף גבוהה הרבה יותר מזו של כל סוגי הצומח. לכן המפתח לזיהוי צומח

בתצלומי אוויר יהיה רמת הכהות. מלבד זאת, צומח מתאפיין בכך שערכי ההחזרה האינפרה-אדומה שלו גבוהים הרבה

יותר מערכי ההחזרה באדום, וההפרש גדול יותר ככל שפעילות הכלורופיל בצמח גדולה יותר (הוא נראה לנו ירוק

יותר). מאפיינים אלה הם הבסיס למספר רב של אינדקסים של צומח שפותחו כדי לספק הערכה כמותית של ביומסה

צמחית ירוקה (Eastman, 1999). אינדקסים אלה ישימים לכל חיישן הרגיש לקרינה אלקטרומגנטית בתחומי האדום

והאינפרה-אדום.

כאמור, אחוזי כיסוי הצומח באזורי החולות ניתנים לחישוב על פי תצלומי אוויר ו/או מתוך הדמאות לוויין. לכל אחת

מהשיטות מספר יתרונות וחסרונות:

קריטריון תצלוכו;אוויר הדמאת לוויין

כיסוי מרחבי מצומצם - אלפי דונם נרחב - כשליש מדינה

רזולוציה מרחבית(יכולת הפרדה) גבוהה: 2-0.5 מטר בינונית: 80-10 מטר

שכיחות צילומים בינונית: חודשים-שנים גבוהה: כל שבועיים

סדרת זמן החל מ-1945 החל משנות השבעים

רגישות לקרינה בתחום האור הנראה (בעיקר) כל הספקטרום של השמש

מספר ערוצים(״צבעים״) אחד עד שלושה שמונה (ב-1&8\<\1&&

הערן הנמדד אנלוגי דיגיטלי - שטף קרינה

צנזולה יש אין

עלות לקמ״ר גבוהה נמוכה

חישוב אחוזי הכיסוי נעשה מדרום לנחל אלכסנדר באמצעות הדמאת לוויין לאנדסאט 7 מה 7/8/1999 מצפון לנחל

אלכסנדר הדמאת הלוויין הייתה מעוננת באזורי החוף, ולכן שם חושבו אחוזי הכיסוי מתוך תצלומי אוויר. לחולות

מפרץ חיפה לא חושבו אחוזי הכיסוי, עקב העננות בהדמאת הלוויין והצנזורה בתצלומי האוויר. לחולות חוף הכרמל

ומישור החוף הגליל המערבי לא חושבו אחוזי הכיסוי כיוון ששם רצועת החולות צרה מאד ומקוטעת.

בחישוב אחוזי כיסוי צומח מסתכלים על סביבה ברדיוס מסוים. הפיקסל(picture element - היחידה הקטנה ביותר

בה ניתן להבחין) הבודד בתצלומי אוויר עשוי לכלול רק חלק מצמח, ולפיכך יש לבחון את הסביבה של הפיקסל. אנו

בחרנו להתייחס לסביבה ברדיוס 10 מטר. הרזולוציה המרחבית של הדמאת הלוויין של הלאנדסאט שהשתמשנו בה

היא 30 מטר.

115

־ ו ״ ו ו ם א ו ל צ ת ת מ מ ו צ י ה ו 0 י י 3 ז ו ח ב א ו ש י ח

בהסתכלות בעין אנו מבחינים בין הצומח לבין החול על סמך רמת הבהירות: אזורים כהים מאוד - אזורי צומח, אזורים

בהירים מאד - חולות חשופים.

בכל תצלום אוויר הוגדרו שני ״אזורי עניין״ כדי לכייל את גווני האפור שבו, כך שכל פיקסל יקבל ערך בהתאם לכיסוי

הצומח בו. הדבר נעשה לכל תצלום אוויר בנפרד בגלל ההבדל בין תנאי התאורה בתצלומי אוויר שנערכו בתאריכים

שונים, בגבהים שונים, בשעות תצלום שונות וכר. אחד מאזורי העניין מייצג אזור של חול חשוף, והשני - אזור של כיסוי

צומח מלא. בכל אחד מהם חושב הממוצע של ערכי האפור שבו, ועל סמך ערכים אלה כויל תצלום האוויר.

חמשת השלבים בניתוח אחוזי כיסוי הצומח מתצלום אוויר הם:(1) תצלום האוויר המקורי הצבעוני;(2) המרה ל-256

(4) החלקה - ממוצע הערכים (3) כיול גווני האפור לחלק היחסי של הצמח בתוך הפיקסל, מ-0% ל-100%; גווני אפור;

ברדיוס 10 מטר; (5) חלוקה לארבע קבוצות מרווח: 5%-0% חשוף, 20%-5% כיסוי דליל, 50%-20% כיסוי בינוני,

100%-0/50° כיסוי גבוה.

ן ״ ו ו ל ת ה א מ ־ ו ה ח מ מ ו צ ׳ ה 1 0 0 • ד ו ח ב א ו ש י ח

בשלב הראשון כוילו ערכי הדמאת הלוויין מערכים של שטף קרינה לערכים של אחוזי החזרת קרינה (כדי לסלק את

ההפרעות האטמוספריות - בליעה ופיזור של קרינת השמש), באמצעות מודל אטמוספרי בשם Modtran. בלאחר

.(NDVI - Normalized Difference Vegetation Index) - מכן נעשה שימוש באחד מהאינדקסים המקובלים לצומח

אינדקס זה מבוסס על ההבדל הגדול שבין ערכי ההחזרה של הצומח באינפרה-אדום (ערוץ 4 של הלאנדסאט) ובאדום

.NDVI = (NIR-RED) / (NIR+RED :(ערוץ 3 של הלאנדסאט). נוסחת האינדקס היא

כאשר: NIR = ערך הפיקסל באורך גל של האינפרה-אדום; RED = ערך הפיקסל באורך גל של האור האדום.

ערכי האינדקס נעים בין 1־ ל-1; ערכים חיוביים גדולים יותר מעידים על פעילות כלורופיל גדולה יותר. אינדקס זה

מבוסס על יחס בין ערוצים ואינו מושפע מאפקטים טופוגרפיים, כלומר ערכי האינדקס אינם מושפעים מכך שחלקים

שונים של הדיונה מקבלים כמות שונה של קרינה.

כדי לכייל את ערכי האינדקס לערכים של אחוזי כיסוי נבחרו שני ״אזורי עניין״ על סמך היכרות עם השטח: האחד

של חול חשוף, והשני - שקע מכוסה בצומח. לכל אחד מהם נמצא ממוצע ^NDVI (לחול חשוף: 0.126, לצומח בשקע:

0.231), ובוצעה מתיחה לינארית של ערכי ^NDVI ל-101 ערכים (מ-0% כיסוי צומח ל-100%). לאחר מכן חולקו ערכי

כיסוי הצומח לארבע קבוצות מרווח, כאמור 5%-0% חשוף, 20%-5% כיסוי דליל, 20%־50% כיסוי בינוני, 100%-50%

כיסוי גבוה.

ם י נ ו ש ם ה י ש ו ג ח ב מ ו צ י ה ו 0 י ״ 3 ד ו ח ת א ו ג ל פ ת ה

ניתוח אחוזי כיסוי הצומח, כפי שתואר לעיל, נעשה על כל השטח החולי בגוש כלשהו. לצורכי הסקר תוצאות הניתוח

רלוונטיות רק באזורי חולות שלא עברו הפרה (אין זה מענייננו שבשדות חקלאיים או ביערות נטועים כיסוי הצומח

הוא גבוה ושהחול חשוף מצומח באזור שיש בו כרייה). לפיכך במפות המתארות את אחוזי כיסוי החולות על ידי צומח

צבועים רק אזורים של חול לא-מופר, והאיורים מתייחסים רק לאזורים הללו.

• חשיבות נו״ווודת ל נ00ח 2: צמחים מ בנספח זה מובאים שמותיהם ואחדים ממאפייניהם של מינים שיש להם חשיבות מיוחדת בחולות מישור החוף: צמחי חולות,

צמחים נדירים ואדומים, צמחים אנדמיים ומינים נוספים. בסוף הטבלה מופיע מקרא המפרט את משמעות הקודים.

שכיחות אנדמי פינבלון-דניו

שכיחות

1ת״6 אדום

צמח מוגן

צמחי חולות

[שם^ברי

1 A i r a elegantissima נדיר R ת י מ י ה נ ר י א א

Trisetaria michelii ד ו א ל # נדיר מ ש י ת מ י י נ י ל ב א

Cordylocarpus m u r i c a t u s ד ו א ר מ י ד ם xc נ י ש ש ב ו ג ם מ י י ר ב א

Scirpus lacustris ם נדיר ג א ן ה ו מ ג א

Scirpus litoralis R ף ו ח ן ה ו מ ג א

Scirpus cemuus R * י ו ט ן נ ו מ ג א

Scirpus supinus ר י ד ע 0 נ ו ר ן ש ו מ ג א

E l y m u s elongatus ר י ד R נ R * ך ר א ו ן מ ו ר י פ ו ר ג א

Elymus farctus י נ ר מ ן ס ו ר י פ ו ר ג א

M e s e m b r y a n t h e m u m cristallinum R * ם י ש י ב ג ל ה ה א

Rhus pentaphylla ד ו א ש * 0 נדיר מ מ ו ח ג מ ו א

Rhus tripartita ן ג ו י מ נ צ ו ג ק ו א

Suaeda vera R R * * י ת י מ ם א כ ו א

Suaeda hortensis ד ו א X נדיר מ C ת ו נ י ג ם ה כ ו א

Suaeda splendens נדיר R R * י פ ו ם ח כ ו א

Oldenlandia capensis ר י ד R נ R * ף כ ת ה י י ד נ ל נ ד ל ו א

Pinus halepensis ן ג ו ם מ י ל ש ו ר ן י ר ו א

Majorana syriaca ן ג ו י מ ו צ ב מ ו ז א

L a v a n d u l a stoechas נדיר RP * ל ו ג ן ד ו י ב ו ז א

Schoenus nigricans R R * ר י ח ש א מ מ ו ג י ח א

O r l a y a daucoides ם נדיר י ר ה ר ה ז ג י ח א

B i a r u m pyrami R ל י ל ג ף ה ו ל י ח א

B i a r u m bovei נדיר RP ן ו נ ב ל ף ה ו ל י ח א

B i a r u m a n g u s t a t u m * ם י ל ע - ר ף צ ו ל י ח א

L y c i u m schweinfurthii ף ו ח ד ה ט א

P h l e u m graecum RR! ת ו ל ו ח ן ה ט י א

Iris palaestina ES ן ג ו י מ ל א ר ש י צ ר ס א ו ר י א

Iris atropurpúrea £1 ר ן * RP נדי ג ו ן א מ מ ג ר א ס ה ו ר י א

Iris grant'duffii נדיר RP * ן ג ו ת מ ו צ י ב ס ה ו ר י א

Iris pseudacourus R R * ן ג ו ף מ ס ענ ו ר י א

Pistacia palaestina ן ג ו ת מ י ל א ר ש י צ ר ה א ל א

Q u e r c u s ithaburensis ן ג ו ר א מ ו ב ת ן ה ו ל א

Q u e r c u s calliprinos ן ג ו י מ ו צ ן מ ו ל א

Elatine macropoda נדיר R R * ם י ע ר ז - ם ו ק ן ע י ט ל א

Corynephorus divaricatus ק ר פ מ ת ה י ל א

Paronychia palaestina £ י 0 י ד R נ R ת # * ו ו מ ל א

י ל א ר ש י צ ר א

Paronychia echinulata ר י ד R נ R * # י ת שיכנ ו ו מ ל א

Myriophyllum spicatum נדיר

R R ה * ל ע ה - ף ל א

ל ב ו ש מ ה

A l k a n n a tinctoria # ם י ע ב צ ת ה נ ק ל א

Pistacia lentiscus ק א י ט ס מ ת ה ל א

A m b r o s i a marítima RP * ת י מ ה י י ס ו ר ב מ א

A m m a n n i a prieureana 1 ר י ד ם * ?RR נ י ח ר פ - ת ב ה ר י נ מ א

Medicago itálica RR * ת י ק ל ט י ת א ס פ ס א

Medicago granadensis RP ל י ל ג ת ה ס פ ס א

Medicago tuberculata RP ת י ב ח ת ה ס פ ס א

Medicago littoralis ף ו ח ת ה ס פ ס א

Medicago m u r e x ר י ד R נ R * # ן ו ז ל ח ת ה ס פ ס א

Medicago m a r i n a ם י ת ה ס פ ס א

Medicago constricta R R * * ת י ר ו ד ת כ ס פ ס א

117

j שם מדעי שכיחות אנךמי

פינבוץן-דנין m שכיחות

אדום צמח מוגן

'צמיחי חולות

ןשם, עברי1

Asparagus palaestinus R י ל א ר ש י צ ר ג א ר פ ס א

Asparagus acutifolius נדיר RR? ד ג ח ר פ ס א

Spergularia rubra 7 ה * י ר ל ו ג ר פ ס א

ה מ ו ד א

Spergularia salina R ה י ר ל ו ג ר פ ס א

ה ח ו ל מ

Spergularia marítima RP? ה ל ו ל ה מ י ר ל ו ג ר פ ס א

Aster tripolium ת * 0 נדיר ו צ י ב ר ה ת ס א

Eclipta alba 1 ה נדיר נ ב ה ל ט פ י ל ק א

Argemone mexicana 1 נדיר O י א ק י ס כ ן מ ו מ ג ר א

Polygonum p a l a e s t i n u m E C ת # י ב ו כ ר א

ת י ל א ר ש י צ ר א

Polygonum m a r i t i m u m נדיר R R * ף ו ח ת ה י ב ו כ ר א

Polygonum senegalense RP * ת י ל ג נ ת ס י ב ו כ ר א

Polygonum lanigerum נדיר R R * ה ר י מ ת צ י ב ו כ ר א

A r n e b i a tinctoria E C נדיר RP * ם י ע ב צ ת ה י ב נ ר א

Stachys palaestina ES י ל א ר ש י צ ר ל א ב ש א

Tamarix nilotica ן ג ו ר * מ ו א י ל ה ש א

Tamarix aphylla ן ג ו ם * מ י ק ר פ ל ה ש א

Tamarix tetragyna ן ג ו ע מ ב ו ר ל מ ש א

Tamarix hampeana ד ו א ן נדיר מ ג ו ת מ ל ו ב י ש - ב ל ע ש א

Verbascum berytheum E C O * י ת ו ר י ן ב י צ ו ב

Butomus umbellatus נדיר RP * ן ג ו י מ נ כ כ ו ץ ס י צ ו ב

A l t e r n a n t h e r a sessilis R ף י ס כ ן מ צ י ב

Vicia bithynica ד ו א X נדיר מ C * ת י ל ו ט נ ה א י ק י ב

Ballota philistaea EI R * ת י ת ש י ל ה פ ט ו ל ב

Festuca arundinacea R י ו צ ר מ פ א - ן ב

Aegilops bicomis י נ ר ק ו ה ד ט י ח - ן ב

Aegilops speltoides נדיר R R * ע ו ט ה ק ט י ח - ן ב

Aegilops sharonensis E C י נ ו ר ה ש ט י ח - ן ב

Eragrostis prolifera ג נדיר ש ג ש ף מ ל י ח - ן ב

Eragrostis sarmentosa ר י ד R נ R * ת ו צ י ב ף ה ל י ח - ן ב

Scilla hyacinthoides ן ג ו י מ נ ו ט נ י ק ב י צ ח - ן ב

Sarcocornia ( A r t h r o c n e m u m ) perennis ר י ד R נ R * י ת נ ש - ב ח ר ל מ - ן ב

Sarcocomia ( A r t h r o c n e m u m ) fruticos R R * י נ ח י ח ש ל מ - ן ב

Bassia muricata ת י נ כ י ה ש י ס ב

Bergia ammannioides ר י ד ת * * 0 נ י נ מ ה א י ג ר ב

Consolida schroedinger נדיר RP ב ו ה ן צ ב ר ד - ר ב

B r o m u s brachystachys R ־ ת ר צ י ת ק י מ ו ר ב

ת י ל ו ב י ש

B r o m u s rigidus # ה ר י ע ת ש י מ ו ר ב

Veronica anagalloides נדיר R R * ה נ י ד ה ע ק י נ ו ר כ

Veronica pérsica ר י ד R נ R * ת י ס ר ה פ ק י נ ו ר כ

Phillyrea latifolia ן ג ו י מ נ ו נ ת בי י ז - ר ב

Echiochilon fruticosum י נ ח י י ש א נ כ ע - ר ב

Leersia hexandra נדיר R R * ה ש ו ש { מ ר ו א - ת ב

A m m o c h l o a palaestina ל ו ח - ת ב

ת י ל א ר ש י צ ר א

E r e m o b i u m aegyptiacum ת י ר צ ר מ ב ד מ - ת ב

Velezia fasciculata 0 * ד ג ו א ל מ ו ע י ב ג

Globularia arábica נדיר R * ב ר ת ע י נ ל ו ג

Cyperus nitidus י * 0 נדיר נ ל מ ז י א א מ ו ג

C*yf>erus corymbosus ן * 0 נדיר ו ק ר י א ה מ ו ג

Cyperus papyrus נדיר R R * ס ו ר י פ פ א ה מ ו ג

Cyperus capitatus # ת פ ק ר ק א ה מ ו ג

Cyperus flavidus נדיר R P * י ר ו ד א כ מ ו ג

Cyperus c o n g l o m e r a t e # ב ב ו ג א מ מ ו ג

Cyperus alopecuroides R * ף ו פ א צ מ ו ג

Cyperus sharonensis EI ד ו א R נדיר מ R * # י נ ו ר א ש מ ו ג

שכיחות ש6 מדעי פינכדוו^דנין

שכיחות לת»ם

מיו אדום

צמח מוגן

צמחי חולות

שם עגרי

D a u c u s litoralis # ף ו ח גזר ה

Pseudorlaya pumila # ף ו ח גזרנית ה

Gypsophila viscosa נדיר R R * ה ק י ב ת ד י נ ס פ י ג

M o n e r m a cylindrica ת נדיר י ל י ל ה ג מ י ל ג

Cymodocea nodosa o * ה ל ו ד ת ג י ל ג

Moltkiopsis ciliata ף ו ח ן ה ו נ י ע ל ג

T e u c r i u m p r o c e r u m נדיר R R * * ת ח פ י ה ק ד ע ג

T e u c r i u m scordioides R R * ת ו צ י ב ת ה ד ע ג

Trigonella berythea E T ת י ת ו ר י ת ב י נ ר ג ר ג

Trigonella m a r i t i m a ר י ד ף נ ו ח ת ה י נ ר ג ר ג

Ophrys fuciflora ר י ד ן נ ג ו ה מ ל ו ד ת ג י נ ר ו ב ד

Ophrys carmeli ן ג ו ר מ ו מ ס נ י ת ד י נ ר ו ב ד

Ophrys transhyrcana R ן ג ו ה מ פ י ט ק ת ה י נ ר ו ב ד

Ophrys lutea ן ג ו ה מ ב ו ה ת צ י נ ר ו ב ד

G a l i u m cassium נדיר R R * ת י ר ו ה ס ק ב ד

G a l i u m pisiferum ES ם י נ ו פ א ת ה ק ב ד

G a l i u m ¡udaicum ES ה ד ו ה ת י ק ב ד

G a l i u m philistaeum EI נדיר RP * # ת ש ל ת פ ק ב ד

P a n i c u m turgidum ן ו ש ן א ח ו ד

Brachiaria m u t i c a R R * ח פ י ן ק נ ח ו ד

C a k i l e m a r i t i m a י פ ו ק ח ר פ ו ד

Heiichrysum s a n g u i n e u m ן ג ו ם מ י ב כ מ ה - ם ד

ם ו ד א ה

D a m a s o n i u m alisma נדיר R י נ ב כ ו ן כ ו ס מ ד

A s t h e n a t h e r u m forsskalii ת ו ל ו ח ת ה י י נ ו ת נ ד

Parapholis filiformis R R * ב נימי נ ז ק ד

C e n t a u r e a procurrens E C # ם י ר ו ק ר ה ד ר ד

C e n t a u r e a cyanoides ES ן ג ו ל מ ו ח ר כ ד ר ד

Rosa Phoenicia RP * י נ ו ד י ד צ ר ו

H o r m u z a k i a aggregata ה י ק צ ו מ ר ו ה

ת ב ב ו ג מ

Gagea dayana R ת י נ ו ר ת ש י ב ה ז

Zy gophyllum a l b u m נדיר RP * ן ב גן ל ו ז

L o l i u m multiflorum ד ו א ם RR נדיר מ י ח ר פ - ב זון ר

Setaria glauca נדיר R R ל ח ל ח זיפן כ

Pennisetum d i v i s u m RP * ת נ ר ק ו ד ה מ צ ו נ פ י ז

C l e m a t i s flammula ה נדיר צ ו נ ת מ ל ז ל ז

Bellevalia flexuosa ES ה י ו צ ת מ י מ ו ז מ ז

A l o p e c u r u s arundinaceus ר י ד י * X נ ת צ י ב ל ה ע ו ש ה - ב נ ז

C o n v o l v u l u s secundus E L ף ו ח ל ה ב ל ב ח

C o n v o l v u l u s lanatus RP * ר י מ ל צ ב ל ב ח

Calystegia soldanella ד ו א ם 0 נדיר מ י ל ע - ל ו ג ן ע ל ב ל ב ח

Pancratium maridmum ן ג ו ף מ ו ח ת ה ל צ ב ח

P a n c r a t i u m parviflorum ES ן ג ו - מ ת נ ט ת ק ל צ ב ח

ם י ח ר פ

Valantia muralis נדיר R R * * ת ו מ ו ח ת ה י ו ו ג ח

O n o p o r d u m a l e x a n d r i n u m E E * י נ ו ר ד נ ס כ ל ן א ח ו ח

O n o p o r d u m cynarocephalum ES ס ר נ י ק ן ה ח ו ח

O n o p o r d u m carduiforme EI RP * י נ ד ר ן ק ח ו ח

Zannichellia palustris ר י ד ת נ ו צ י ב ת ה י ט ו ח

Rumex conglomeratus נדיר R ת ב ב ו ג ה מ ע מ ו ח

Rumex pictus ת ד י ו ג ה מ ע מ ו ח

Rumex crispus R ת ל ס ל ו ס ה מ ע מ ו ח

Rumex dentatus ר י ד ת נ נ נ ו ש ה מ ע מ ו ח

Rumex occultans E C ה י ו ט ה ע ע מ ו ח

Rumex rothschildianus EI ד ו א ר מ י ד R נ R * # ן ו ר י ו ו א ת ה ע מ ו ח

Rumex maritimus ר י ד ף O נ ו ח ת ה ע מ ו ח

Rumex bucephalophorus ס ו ס ה - ש א ת ר ע מ ו ח

Aegialophila pumilio ר י ד R נ R * # ה כ ו מ ת נ י פ ו ח

שכיחות אנדמי שם מדעי פינברון־דגין

שכיחות אדום רת״ם

צמח מוגן

צמחי חולות

ןשם עברי

Atractylis Carduus # ב ו ה ף צ ש ר ו ח

Desmostachya bipinnata ת ו ל ו ח ף ה ל י ח

Euphorbia paralias # • י ב ה ו ל ב ל ח

Euphorbia forskalii נדיר o * י ר צ ב מ ו ל ב ל ח

Euphorbia retusa י ר י ה ב ק ו ל ב ל ח

Euphorbia microsphaera נדיר RR * י ר פ - ן ט ב ק ו ל ב ל ח

Euphorbia hirsuta נדיר R R * ר י ע ב ש ו ל ב ל ח

Euphorbia peplis נדיר R R * # ע ו ר ב ש ו ל ב ל ח

L a c t u c a tuberosa ר י ד ם נ י ח ר פ - ת ל ו ח ה כ ס ח

Urginea maritima ן ג ו י מ ו צ ב מ צ ח

Ceratonia siliqua ן ג ו י מ ו צ ב מ ו ר ח

Eryngium m a r i t i m u m ר י ד ת # * RP נ י פ ו ה ח נ י ב ח ר ח

Schimpera arábica ת י ב ר ת ע י מ ו ט ר ח

C h r y s a n t h e m u m viscosum RP * ה ק י ב ת ד י צ ר ח

Callitriche lenisulaca ר י ד ת * X נ י ב י ב ת א י נ ע ב ו ט

Lathyrus inconspicuus ר י ד R נ R * ף ו ק ח ז פ ו ט

Lathyrus a c e r a 0 * י ת צ מ י ח ח פ ו ט

Lathyrus sphaericus ר י ד R נ R * י ר ו ד ח כ פ ו ט

Diplotaxis viminea ר י ד ם R נ י נ ט ם ק י י ר ו ט

Heterotheca subaúllaris ת א ו ל ו ח ת ה ק י ת ו ר ט ה

A m m o p h i l a arenaria ת ו ל ו ח ה - ד י ד י

י ו צ מ ה

Cistanche salsa R ת ו ח ל מ ק ה ו נ ח י

O e n a n t h e pimpinelloides נדיר O * ת י נ ו נ מ יינית כ

Hypochoeris glabra נדיר R R * * ח ר ס ק י ר כ ו פ י ה

Hemarthria altissima 0 ד ג ו א ע מ ו ר ש י

Sphenopus divaricatus R R ק ש ו פ ן מ ד ת י

Sparganium e r e c t u m R R * ף נ ן ע ר ו ד כ

Stellaria pallida R ת ר ו ו י ת ח י ב כ ו כ

Anemone coronaria ן ג ו ה מ י ו צ ת מ י נ ל כ

A l i s m a lanceolatum נדיר

R ע ד ר פ צ ה - ף כ

ת י נ ל מ ז י א ה

Neuroda procumbens ת ו ל ו ח ר ה ו ת פ כ

Brassica toumefortii ף ו ח ב ה ו ר כ

Crocus aleppicus £ ו 8 ד ר י ם ג ו כ ר כ

Crocus hyemalis י פ ר ם ח ו כ ר כ

Ricotia lunaria EL ה א ת נ י ל מ ר כ

Q a s t r i d i u m s c a b r u m נדיר R R * ס פ ס ו ח ן מ ת ס ר כ

G a s t r i d i u m v e n t r i c o s u m R R ח ו פ ן נ ת ס ר כ

C u s c u t a monogyna RP ה ס ת ג ו ש כ

Coronilla repanda י # נדיר נ לו ן ג ו ר ת כ

Sty rax officinalis ן ג ו י מ א ו פ ה ר נ ב ל

O t a n t h u s maritimus # ת י מ ת י י נ ו נ ב ל

Vigna luteola R ת י ר צ ה מ י ב ו ל

Lotus angustissimus R ק י ק ס ד ו ט ו ל

Lotus gebelia ל נדיר י ח כ ס מ ו ט ו ל

L o t u s creticus ף י ס כ ס מ ו ט ו ל

L o t u s ornithopodioides ץ נדיר נ ו ש ס מ ו ט ו ל

L o t u s edulis R ל כ א ס נ ו ט ו ל

L o t u s glaber RP * ם י ל ע - ר ס צ ו ט ו ל

Lotus cytisoidzs נדיר R R * # ח ר ס ק ו ט ו ל

Lotus halophilus # ר י ע ס ש ו ט ו ל

Launaea tenuiloba ת ו נ ו א - ת ק ה ד א י נ ו ל

Launaea resedifolia נדיר RP ת י ת פ כ י ה ר א י נ ו ל

Scrophularia rubricaulis £ ה 8 ל ו ד ת ג י נ ע ו ל

Scrophularia hypericifolia # ת ו ל ו ח ת ה י נ ע ו ל

Scrophularia hierochuntina £ 8 RP * ו ח י ר ת י י נ ע ו ל

A r u m palaestinum י ל א ר ש י צ ר ף א ו ל

A r u m e l o n g a t u m ך נדיר ר ו א ף מ ו ל

שכיחות :אנדמי שם מדעי פינבך0:-ךנין

שכיחות רת״ם

מיו אדום;

צמח מוגן

צמחי חולות

;שם עברי

Plantado sarcophylla # י ך בשרנ ח ל

Plantago ma/or נדיר R ל ו ד ך ג ח ל

Plantago arenaria נדיר o י ד ו ך ה ח ל

Plantago squarrosa R # ף ו ח ך ה ח ל

Plantago crassifolia RP * * ת ו ח ל מ ך ה ח ל

Plantago phaeostoma נדיר R ע ו ל - ם ו ך ח ח ל

L y s i m a c h i a dubia ר י ד R נ R * ת ק פ ו ס ה מ י כ מ י ס י ל

A r t e m i s i a monosperma ת י ע ר ז - ד ה ח נ ע ל

A r t e m i s i a arborescens 1 ר R נדי R * ת י נ ח י ה ש נ ע ל

Ipomoea stolonifera ף ו ח ת ה י פ ו פ ל

Ipomoea sagittata נדיר R R * ם י צ ח ת ה י פ ו פ ל

Ophioglossum l u s i t a n i c u m ד ו א R נדיר מ R * ן ג ו ה מ נ ט ה ק ע פ א - ן ו ש ל

C h r o z o p h o r a plicata נדיר R R * * ת ט מ ו ק ת מ י ש י ש ל

Hypecoum aegyptiacum ר י ד ת * X נ י ר צ ת מ י ל ג מ

Ludwigia stolonifera ר י ד ל R נ ח ו ד ז ד מ

Sporobolus pungens # י נ ר ק ו ל ד ו ח ד מ

Smyrnium o l u s a t r u m ה נדיר ל ו ד ת ג י ר ו מ

M o s h e o v i a galilaea ED ר R נדי R * ת י ל י ל ת ג י ב ו י ש ו מ

lfloga rueppellii £ ר £ י ד ר * נ ב ד מ ת ה י נ ט ח מ

Ifloga spicata ת ל ב ו ש ת מ י נ ט ח מ

Enarthrocarpus a r c u a t u s נדיר R R * ת י ת ש ת ק ז ו ר ח מ

Fraxxnus syriaca נדיר R * ן ג ו ת מ י ר ו ה ס ל י מ

C l a d i u m mariscus נדיר R R * ת ו צ י ב ד ה ב כ מ

Salsola soda נדיר R R * ת י ר ו ב ת ה י ח ל מ

L o b u l a r i a libyca ר י ד R נ R * * ת י ר צ ת מ י נ ל ל מ

L o b u l a r i a arábica ר י ד ת נ י ב ר ת ע י נ ל ל מ

Stipa lagascae RP * ך ו ר ל א א י נ ע ל מ

Stipagrostis lanata ף ו ח ן ה נ ע ל מ

Stipagrostis scoparia ם י א ט א ט מ ן ה נ ע ל מ

M a t t h i o l a tricuspidata - ת ש ו ל ר ש ו ת נ מ

ם י ד ו ח ה

Scandix palaestina נדיר R R * י ל א ר ש י צ ר ק א ר ס מ

Scandix grandiflora ד ו א ח * X נדיר מ ר פ - ל ו ד ק ג ר ס מ

Leopoldia bicolor ף ו ח ת ה ו ל י צ מ

Leopoldieburnea EE ר י ד ב R נ ה נ ת ש ו ל י צ מ

E r o d i u m alnifolium ד ו א ר מ י ד ק # * X נ ל ה ח ד י ס ח - ר ו ק מ

E r o d i u m botrys RP ה יפה ד י ס ח ־ ר ו ק מ

E r o d i u m telavivense ה תל- ד י ס ח - ר ו ק מ

י ב י ב א

E r o d i u m subintegrifolium £1 י י ד נR P

ה * ד י ס ח - ר ו ק מ

ם י ל ע - ם י מ ת

S a l v i a fruticosa ן ג ו ת מ ש ל ו ש ה מ ו ו ר מ

S a l v i a eigii £1 ד ו א R נדיר מ R * ג י ת א ו ו ר מ

S a l v i a judaica £ ה 5 ד ו ה ת י ו ו ר מ

Sonchus t e n e r r i m u s R ן י ד ר ע ו ר מ

M a r e s i a n a n a ר י ד R נ R * ה ר י ע ה ז י ס ר מ

M a r e s i a pulchella E C ה י פ ה פ ה י י ס ר מ

M a r e s i a pygmaea ת נדיר י ס נ ה נ י ס ר מ

Picas a m a l e c i t a n a E C * ף ו ח ת ה י ר ר מ

Picas asplenioides # ה ע ו ס ת ש י ר ר מ

Potamogetón filiformis RR * ת י ט ו ת ח י נ ו ר ה נ

Potamogetón p e r f o l i a t e ר י ד R נ R * ת ת פ ו ת ל י נ ו ר ה נ

Potamogetón pectinatus RR * ת י נ ק ר ס ת מ י נ ו ר ה נ

Potamogetón trichoides נדיר R R * ת י מ י ת נ י נ ו ר ה נ

N u p h a r luteum נדיר R R ן ג ו ב מ ו ה ופר צ נ

Ranunculus asiaticus ן ג ו ה מ י ס ת א י ר ו נ

Ranunculus sceleratus ר י ד R נ R * ת י ס ר ת א י ר ו נ

Ranunculus ophioglossifolius ר י ד ת * X נ ו צ י ב ת ה י ר ו נ

Ranunculus m u r i c a t u s RP ם י ז י ז ת ה י ר ו נ

שכיחות אנדמי שם מדעי פינברון־דנין

שכיחות רת^ם

מיו אדום

;צמח מוגן

צמחי

חולות |שם עברי

A l t h a e a officinalis ד ו א ר מ י ד ת * X נ י א ו פ ת ר י פ ו ט נ

Najas minor ה * 0 נדיר נ ט ה ק ד י י נ

Najas delilei R ף ו ח ת ה ד י י נ

Crepis aculeata E Y * ת י נ נ י ת ש י נ ס י נ

Mentha aquatica RP * ם י מ ת ה נ ע נ

Cardopatium corymbosum נדיר R R * ה כ ו ב ת ס י צ ו צ ע נ

O r n i t h o g a l u m trichophyllum ־ ק ב ד ל ח ה - ץ נ

ם י ל ע ה

Narcissus serotinus ר י ד R נ R * ן ג ו ל * מ י פ ס א י ק ר נ

Narcissus tazetta ן ג ו י מ ו צ ס מ י ק ר נ

Senecio joppensis EC ן יפו ו י ב ס

Sagina maritima ר י ד ת * נ י פ ו ה ח נ י ג ס

S o l a n u m c o r n u t u m 1 נדיר R R ר ו ק מ ם ה ו נ ל ו ס

S o l a n u m s i n a i c u m EE ר י RP נדי נ ם סי ו נ ל ו ס

Typha elephantina ד ו א ן * 0 נדיר מ י ר ק ף ה ו ס

Typha latifolia ד ו א ר מ י ד R נ R * ם י ל ע - ב ח ף ר ו ס

Orchis anatolica ן ג ו י מ ל ו ט נ ב א ל ח ס

Orchis laxiflora RP ן ג ו ת מ ו צ י ב ב ה ל ח ס

Orchis galilaea ן ג ו ל מ י ל ג ב ה ל ח ס

Orchis saccata ן ג ו ק מ י ק ש ב ה ל ח ס

Orchis papilionacea ן ג ו י מ נ ר פ ר ב פ ל ח ס

Orchis sancta R ן ג ו ש מ ו ד ב ק ל ח ס

Sida acuta 1 ר י ד ת 0 נ ד ד ו ח ה מ ד י ס

Catapodium m a r i n u m ר י ד R נ R * # ני ו ן ז ס י ס

Gladiolus italicus ן ג ו ה מ א ו ב ת ן ה פ י ס

Trachomitum venetum ר י ד R נ R * י ח ר ז מ ב ה ל כ ה - ם ס

] u n c u s articulatus ד ו א R נדיר מ R * ם י ק ר פ ר ה מ ס

] u n c u s subulatus RR * י נ ע צ ר ר מ מ ס

] u n c u s sphaerocarpus נדיר X * ף נ ר ע מ ס

Catabrosa aquatica R R * ם י מ ה ה פ ס

A r i s t o b c h i a paecilantha נדיר R P י נ ו ג ס ל ס ו ל פ ס

C o l c h i c u m decaisnei ET ה ר י כ ת ב י נ ו ו ת ס

C o l c h i c u m stevenii ן ג ו ה מ ר ו י ת ה י נ ו ו ת ס

A r u n d o plinii נדיר R P ר י ד ה נ נ ק ב ע

Holcus annuus נדיר R P י ת נ ש - ד ן ח ד ע

L i m o n i u m (Statice) angustifolium נדיר R P ן ג ו ת מ ו צ י ב ד ה ע ד ע

L i m o n i u m (Statice) g r a e c u m נדיר R R * ן ג ו י * מ נ ו ו ד י ע ד ע

L i m o n i u m (Statice) s i n u a t u m ן ג ו ל מ ו ח ד כ ע ד ע

L i m o n i u m (Statice) oleifolium ן ג ו י מ מ ת ד ר ע ד ע

L i m o n i u m (Statice) l o b a t u m ן ג ו ל מ ו כ ד ת ע ד ע

Crataegus aronia ן ג ו י מ נ צ ו ר ק ר ז ו ע

Heliotropium bovei ר י ד ב נ ר ק ע ה - ץ ק ו ע

ר ו פ א ה

Heliotropium digynum ב ר ק ע ה - ץ ק ו ע

ב ו ה צ ה

Heliotropium suaveolens ר י ד ב נ ר ק ע ה - ץ ק ו ע

י נ ח י ר ה

Crypsis minuartioides £1 ת * 0 נדיר ב ב ו ג ת מ י נ י י ט ע

Crypsis factorovskyi R R * י ר ו ט ק ת פ י נ י י ט ע

E c h i u m judaeum £ ה 5 ד ו ה י י א נ כ ע

E c h i u m g l o m e r a t u m E ב ^ ב ו ג י מ א נ כ ע

Fimbristylis ferruginea R ד ו ל ב ח ע י ל ע

Orobanche schultzii נדיר RP ץ ל ו ת ש ק ל ע

Ruscus aculeatus ן ג ו ש מ ר ו ח ת ה י נ ו ב צ ע

Elaeagnus angusüfolia ר י ד R נ R * ף י ס כ מ ן ה מ ש ה - ץ ע

Salix alba RP ן ג ו ה מ נ ב ה ל ב ר ע

Salix acmophylla ן ג ו ת מ ד ד ו ח ה מ ב ר ע

C e n t a u r i u m tenuiflorum R ם י ח ר פ - ק ז ד ב ר ע

C e n t a u r i u m m a r i t i m u m ר י ד R נ R * ף ו ח ז ה ב ר ע

ת אנדמי שים; מדעי ו ח י כ ש ת ו ח י כ י צמח* צמח ש % | 1 ! * ! חולות מוגן אןום רת״ם פינברון-דנין

C e n t a u r i u m erythraea ד ו א י * RP נדיר מ נ כ כ ו ז ס ב ר ע

Samolus valerandi R ת ו צ י ב ת ה ד י ר ע

Fuirena pubescens ר י ד R נ R * * ה ר י ע ה ש נ ר י א ו פ

Paspalum paspalodes R י ר ו ט - ו ן ד ו ל פ ס פ

C a m p a n u l a sulphurea E C ה # ר ו פ ת ג י נ ו מ ע פ

Papaver polytrichum ר י ד ר נ ו מ פרג ס

Polycarpaea repens # ה ע ו ר נית ש י פרי

Hippocrepis areolata ס ו ס ה - ת ס ר פ

ה נ י ר ק מ ה

Linaria tenuis ר י ד ן # נ ו ל ק ש ת א י נ ת ש פ

Linaria ]oppensis EI נדיר R ת יפו י נ ת ש פ

Linaria pelisseriana ר י ד R נ R * # ת י נ ס י ת ר י נ ת ש פ

L i n u m m a r i t i m u m נדיר O * ף ו ח ת ה ת ש פ

Tulipa agenensis agenensis ן ג ו ם א מ י ר ה י ה נ ו ע ב צ

Sedum l i t o r e u m ר י ד R נ R * ת י פ ו ת ח י ר ו צ

C a l e n d u l a palaestina E L ל נדיר ו ת ח ה - י נ ר ו פ י צ

ת ו י ל א ר ש י צ ר א ה

Silène palaestina E L ת י נ ר ו פ י צ

ת י ל א ר ש י צ ר א

Silene s u c c u l e n t a ת י נ ר ש ת ב י נ ר ו פ י צ

Silène villosa # ת ו ל ו ח ת ה י נ ר ו פ י צ

Silene sedoides R R * # ה ר י ע ת ז י נ ר ו פ י צ

Silene modesta E C RP * # ת י פ ו ת ח י נ ר ו פ י צ

Silene papulosa E T ד ו א ר מ י ד ת * 0 נ י נ ו ר ת ש י נ ר ו פ י צ

Silene telavivensis EI - # נדיר ל ת ת י נ ר ו פ י צ

ת י ב י ב א

C r u c i a n e l l a m a r i t i m a RP * ף ו ח ת ה י ב ל צ

Crucianella herbácea # ת י נ ו ב ש ת ע י ב ל צ

Crucianella membranácea # ת י מ ו ר ת ק י ב ל צ

Crucianella ciliata נדיר R ת י נ ס י ת ר י ב ל צ

M i n u a r t i a mediterránea RR ת י נ ו כ י ת - ם ת י י ל ל צ

B u p l e u r u m orientale ר י ד R נ R * ה ק י ק ד ר ה ו ש ה - ע ל צ

Raphanus aucheri ל נדיר ש ל ו ש ן מ ו נ צ

Populus euphratica R * ן ג ו ת מ ר פ ת ה פ צ פ צ

Astragalus trimestris ר י ד R נ R * # ל י פ ד א ד ק

Astragalus berytheus נדיר R # י ת ו ר י ד ב ד ק

Astragalus annularis ת ו ע ב ט ד ה ד ק

Astragalus fruticosus ר י ד R נ R * # ד י ב ד ל ד ק

Astragalus g u t t a t u s נדיר R R * ל פ ו כ ד מ ד ק

Astragalus corrugatus R R * ט מ ו ק ד מ ד ק

C u t a n d i a maritima R R * ת י פ ו ה ח י ד נ ט ו ק

C u t a n d i a memphitica ת י ר צ ה מ י ד נ ט ו ק

C u t a n d i a philistaea # ת י ת ש י ל ה פ י ד נ ט ו ק

C o r i d o t h y m u s capitatus ן ג ו ת מ פ ק ר ו ק ת מ י נ ר ו ק

A n a c y c l u s radiatus I ד ו א ר מ י ד R נ R * * ה נ י ר ק ה מ נ י ו ו ח ק

A n t h e m i s leucanthemifolia E C # ף ו ח ן ה ו ו ח ק

Anthémis chia ד ו א R נדיר מ R * ני ו ו ן י ו ו ח ק

A n t h e m i s parvifolia ר י ד R נ P ם י ל ע - ן ט ן ק ו ו ח ק

A n t h e m i s brachycarpa E C ד ו א ר מ י ד ת # * ל נ ו ר פ - ר צ ן ק ו ו ח ק

A n t h e m i s palestina E T * ם י צ ו מ - ר ו ח ן ש ו ו ח ק

A r b u t u s andrachne ן ג ו י מ ו צ ב מ ל ט ק

C y n a r a syriaca ES י ר ו ס ס ר נ י ק

Hederá helix ר י ד ש RP נ ר ו ח ס ה ו ס י ק

Echinops viscosus ES R R * ק י ב ן ד ד ו פ י ק

Echinops philistaeus E C י נדיר ת ש י ל ן פ ד ו פ י ק

Kickxia spuria R - ת ל ו ג ה ע י ס ק י ק

ם י ל ע

Kickxia sieberi R ה ע ו ר ה ש י ס ק י ק

S a c c h a r u m r a v e n n a e ה נדיר ו ב ר ג כ ו ס - ה נ ק

שכיחות אנדמי שם מדעי פינבמן-דנין

שכיחות רת׳׳ם

מיו אדום

צמח מוגן

צמחי חולות

שם עברי

Nigella arvensis # ה ד ש ח ה צ ק

Ceratophyllum demersum R R ע ו ב ן ט נ ר ק

Crassula vaillantii נדיר R R * ט נ ל י א ה ו ל ו ס ר ק

Polycarpon s u c c u l e n t u m י נ ר ש י ב ר פ - ב ר

Romulea bulbocodium ר י ד ת נ י ל ו ל ג ה ס א י ל ו מ ו ר

Romulea Phoenicia £1 ר ת R נדי י נ ו ד י ה צ א י ל ו מ ו ר

Ruppia maritima נדיר

R R ת * י י פ ו ר ת ( י מ ה י י פ ו ר

( ם י ה

Ruppia cirrhosa נדיר R R * ת י נ י ל ו ה ל י פ ו ר

Retama r a e t a m ן ג ו ר א מ ב ד מ ם ה ת ו ר

Reseda orientalis ת י ח ר ז ה מ פ כ ר

Cyclamen persicum ן ג ו ה * מ י ו צ ת מ פ ק ר

E q u i s e u m telmateia נדיר R ן ג ו ל מ ו ד ט ג ב ט ב ש

E q u i s e t u m r a m o s i s s i m u m R R ף נ ט ע ב ט ב ש

Calligonum comosum # ץ י ו צ ט מ ו ט ב ש

O n o n i s variegata # י נ ו ג ס ק ס ר ב ש

A l l i u m ampeloprasum ן ג ו ה מ ו ב ם ג ו ש

Allium tel׳avivense £1 R P י ב י ב א - ל ם ת ו ש

Glycyrrhiza glabra R P * ן ג ו ח מ ר ש ק ו ש

Lepidium latifolium R R * ם י ה ו ב ם ג י י ל ח ש

Ziriphus lotus ן ג ו ח מ י ש ף ה ז י ש

Ziziphus spina-christi ן ג ו י מ ו צ ף מ ז י ש

Vitex pseudo-negundo נדיר R R ח פ י ם ק ה ר ב א - ח י ש

A c a c i a albida RP * ן ג ו ה א מ נ י ב ל ה מ ט י ש

Hyoscyamus albus R R * ן ב ן ל ו ר כ י ש

Trisetaria glumacea נדיר R י נ מ ו ל ן ג ו ש ל י ש

Trisetaria koelerioides ף ו ח ן ה ו ש ל י ש

Trisetaria linearis י נ ל ג ר ן ס ו ש ל י ש

Cephalaria syriaca נדיר R P * י ר ו ן ס ו מ ל ש

Z a k y a pentandra ד ו א R נדיר מ R ש מ ו ח י מ ש ל ש

H e l i a n t h e m u m sessiliflorum # ב ש ו ן י ו ש מ ש

H e l i a n t h e m u m stipulatum ל ג ל ג ן ס ו ש מ ש

Tuberaria guttata נדיר R R * # ן י פ י ט ת ה י נ ו ש מ ש

L y t h r u m thymifolium נדיר R R ת י נ ר ו ק ת ה י נ ש

Ly t h r u m hyssopifolium ם נדיר י ל ע - ת נ ט ת ק י נ ש

L y t h r u m tribracteatum ר י ד ם נ י י נ י ש - ת ו ו ת ש י נ ש

L i m o d o r u m aborüvum נדיר R ן ג ו ש מ ר ו ח ק ה נ ש

Vulpia fascic R ח פ ו ק ב מ ל ע ש

Ctenopsis pectinella ר י ד ת R נ י נ ק ר ס ת מ י ב ל ע ש

Chaetosciadium trichospermum ר י ע ר ש ו ר ע ש

Serapias vomeracea ן ג ו י מ ו צ ן מ ת פ ש

Amygdalus c o m m u n i s ן ג ו י מ ו צ ד מ ק ש

Ficus sycomorus ן ג ו ס א מ ו ק י פ ה ( מ ק ש

( ה מ ק ש ה

Corrigjiola palaestina ר י ד נ

O ת * י נ כ ו ר ש

ת י ל א ר ש י צ ר א

Corrigiola litoralis ף * 0 נדיר ו ח ת ה י נ כ ו ר ש

Ficus carica ן ג ו ס מ ו ק י פ ה ( נ א ת

( ה נ א ת ה

Scabiosa rhizantha ת י פ ו ת ח י ג ת

Lupinus palaesünus £ 0 ס ו מ ר ו ת

י ל א ר ש י צ ר א

Lupinus pilosus ן ג ו ם מ י ר ה ס ה ו מ ר ו ת

Lupinus luteus נדיר R P * ב ו ה ס צ ו מ ר ו ת

Lupinus micranthus נדיר RP * * ר י ע ס ש ו מ ר ו ת

Triplachne nitens נדיר R R * ק י ר ב ד מ ו ח - ת ל ת

Aristida sieberiana £ R נדיר 1 R * ך ו ר ן א ע ל מ - ת ל ת

Trifolium palaestinum EC # י ל א ר ש י צ ר ן א ת ל ת

Trifolium b l a n c h e a n u m ש נדיר נ ל ן ב ת ל ת

צמחי צמח מין שכיחות שכיחות אנדמיי שם;מ*ע> חולות מוגן אדום רת״ם פינבו"ון-*נין

שם עברי

Trifolium billardierei E C נדיר O תלתן דגול

Trifolium dichroanthum E T תלתן דו-גוני

Trifolium israeliticum EI נדיר R R תלתן ישראלי

Trifolium philistaeum E C תלתן פלישתי

Phoenix dactylifera תמר מצוי מוגן

. fi^pa י - : • . . : , ״ : ־ :

צמח אדום צמחי חולות

מופיע ברשימת הצמחים האדומים של רת״ם * צמח שחולות הם בית גידולו הבלעדי או העיקרי #

צמח שחולות הם אחד מבתי גידולו *

מין שאינו צמח חולות בלעדי, אך יש לו חשיבות א

אקולוגית או נופית

אנדמיות

E שכיחות l אנדמי לישראל

x,xc נכחד E C אנדמי לישראל, לחופי סיני ולחוף דרום לבנון

E על סף הכחדה (3-1 אתרים) 0 D (הר הדרוזים) רן אנדמי לישראל ולחו

R R (30-4 אתרים) נדיר מאוד E E אנדמי לישראל ולסיני

R P (100-31 אתרים) נדיר E T אנדמי לישראל ולטורקיה

R נדיר E L

ES

E Y

I

אנדמי לישראל וללבנון

אנדמי לישראל ולסוריה (כולל לבנון)

ם גם בלבנון י ת ע ל ) ן י ס י ר פ ק ל אנדמי לישראל ו

ובטורקיה)

מהגר

170000 I

w*n נדריר TVK ־\> ranS\

Ott יי־זיהוז יד

ו כ ר ע נ נוף ש ע ו ב י ט ר ק ש

ע ב ט ת ה נ ג ה ה ל ר ב ח ב

ל ע 1 גבעות ש 2 אגן הכנרת

3 נחל אזוב שיח 4 נחל עובדיה עמירם

5 נחל נדר גלים 6 נחל ציפורי

7 גן לאומי ציפוריב ר ע 8 אלונים מ 9 גבעות אלונים

ת ש 10 גבעות בית ק 11 חוף עתלית-חיפה

ל מ ר כ ר ה ק 12 חידוש סל מ ר 13 כ

ר ו ד ם י - ה ו 14 נ 15 גבעות יוקנעם

ה ש נ ת מ מ 16 ר 17 דור-גיסר

ה ש נ 18 רמות מת הנדיב מ 19 ר

ד ו ר ח ל ח 20 נת הנדיב מ ב ר ב ו 21 ס

22 הר אמיר 23 חולות קיסריה

24 נחל חדרהק השרון ר א 25 פ

ן הצפוני 26 השרו 27 חוף השרון

28 חולות מישור החוף 29 שומרון מערבי

ן ו ל י י א ל ח 30 נן 31 נחל שורק תחתו

32 נס ציונה 33 חבל מודיעין

34 יבנהל א ר 35 ה

36 נחל שורק 37 הר ירושלים

ר חרת והר לבן ב ירושלים - ה ר ע 38 מ 39 חולות אשדוד

ק החולות ר א 40 פ• י ר כ ר ו 41 כ

ק בריטניה ר א 42 פה תיכונה ל פ 43 שי כ ד ר מ - ד י ר ע 44 י• י ק י 45 חולות ז

46 גן לאומי בית גובריןה מ ק י 47 נחל ש

• י ק י 48 ז 49 לכיש

ח ל מ • ה 50 חוף י• י ר כ ר ו 51 כ

52 להב 53 חבל יתיר

54 יתירע ב 55 נחל באר ש

• המלח 56 י 57 דימונה

58 ערבה צפונית 59 הערבה

60 פארן• הערבה ו ר ד ת ו ל י 61 א

ה ד ו ב ע ר ב ק 0 | = ]

יחידת הסקרים - מכון דש״אב 66183 י ב א - ל ה 4, ת ל פ ש רח׳ ה

email: s k a r i m @ s p n i . o r g . i l

טל: 03-6388738 פקס: 03-5374302

& # !8 — י־«יז י*^״*י״! ־״ \־&י קרן קימת לישראל • ^ * \זצ\ ז\