: תנועה והשליטה בה 8 פרק )מומלץ להיעזר בתוכנת המולטימדיה לכל הנושאים בפרק זה(

שרירים

סוגי שרירים:3בגוף היונקים

)נראים משורטטים ע"י מישהו – שרירים רצוניים / שרירים משורטטים שרירי שלד.1

. כשרוצים להזיז יד או רגל הם מופעלים. הם מחוברים פיסית לשלדבמכחול.()לעצמות(, כך שהתכווצות שלהם מניעה את העצמות שלנו.

– מעצבבים את האיברים הפנימיים )מעיים, כבד, לבלב(. אין שרירים חלקים.2 סוגים:2להם קווים ולכן הם חלקים. נחלקים ל-

שרירים ריסניים – מתכווצים בתגובה לגירוי עצבי או הורמונלי רב יחידתיים( בעין, שערות סומרות כשנבהלים / כשקר(.

מתכווצים באופן קצוב ולא רק בתגובה לגירוי הורמונלי. חד יחידתיים – )כמונדרשת הפעלה ראשונית ולאחר מכן כל שריר מפעיל את זה שלידו

דומינו(. למשל שרירי המעיים הם חלקים, חד יחידתיים.

דומה לשריר משורטט. ההבדל בינו לבין שרירי שלד הוא שלא ניתן שריר הלב – .3לשלוט עליו באופן מודע )נראה כמו משורטט, פועל כמו שריר חלק חד יחידתי(

אנחנו לא יכולים למתוח שרירים באופןחשוב: שרירים יכולים רק להתכווץ!מודע.

אז מה שעצם קורה כשמשחררים את השריר / מותחים את הגוף? בד"כ שרירי הגוף מסודרים בזוגות נוגדים – כשאנחנו מכווצים שריר מסויים, תוצר הלוואי הוא מתיחה של השריר הנגדי. לכן, אנחנו לא מותחים את השריר, אלא מכווצים את השני )זה

הדבר היחיד שאנחנו יודעים לעשות באופן מודע(.

שרירים יוצרים שני סוגי תנועות באיברים:

שריר שמקרב את האיבר למרכז הגוף. שריר כופף – בכף היד - השריר הדו ראשי מקרב את היד למרכז הגוף.

– כיפוף המפרקים, איסוף גף אל הגוף. נובע מהתכווצות שריר כופף((flexion)כפיפה )

השריר שמרחיק את האיבר ממרכז הגוף.שריר פושט -כדי להרחיק את כף היד מהגוף, השריר של גב היד עובד.

– יישור המפרקים, הרחקת גף מהגוף. נובע מהתכווצות שרירים פושטים((extension)פשיטה )

:שריר יכול להיות אגוניסט או אנטגוניסט, זה תלוי מצב ומטרת התנועה

אם המטרה שלנו היא לקרב את היד למרכז הגוף: השריר האגוניסט הוא הדו-ראשי )הוא זה שעוזר לנו(.

אם המטרה היא להרחיק את היד ממרכז הגוף: השריר האגוניסט כעת הוא השריר בגב היד.

התמקדות בשריר הכופף בזרוע מבנה ותפקיד של שרירי השלד: יש לדעת את תהליך התכווצות השריר, מבנה ותפקיד

הכישור

וכן מבנה ותפקידו של מנגנון איבר הגיד על שם גולג'י.

-1-

המערכת הגמא מוטורית - מבנה הכישור ותפקידה של המערכת בשליטה רפלקסיביתובשליטה

מוחית. רצוי להיעזר גם בתוכנת המולטימדיה

בפועל אפשר להכליל ממנו על רוב השרירים. נתמקד כרגע בשריר הדו ראשי.

. מחוץ לכישור ישכישור השריר – spindleבתוך השריר יש קופסה )בכחול( – קרויה סוגים של סיבי שריר:2סיבי שריר )באדום( וגם בתוכו, יותר סיבים נמצאים בחוץ.

: תפקידם לכווץ את)אדום(סיבי שריר חוץ כישוריים .1 אקסון מוטוריהשריר. מתי הם מתחילים לעבוד? יש

ואקסון זה)ירוק( - שמגיע אליהם מהמוח בשם אלפא אומר להם לפעול או לא לפעול. כנראה שנשפך שם

אציטילכולין. הסיבים החוץ כישורייםכאשר מכווצים את השריר

מתמרכזים ולכן נהיית בלוטה. סביב סיבים אלו מלופףסיבי שריר תוך כישוריים: .2

.1aחוט סגול – זהו אקסון של נוירון סנסורי מסוג להודיע למוח בכל רגע נתון מהתפקיד הכישור הוא

מתוח1a. כל עוד )ורק כאשר( האקסון אורך השריר כמו קפיץ הוא יכול לשדר פוטנציאלי פעולה למוח

ולהודיע לו על אורך השריר : הסיביםכאשר השריר מכווץ מעבר לנקודה מסויימת

האקסוןהתוך כישוריים נעשים רפויים )נהיה קווץ'( a1יוצא מכלל פעילות )הקפיץ כבר לא מתוח, הוא

עיסתי / מדולל, ולא יכול לשדר למוח את המידע על אורך השריר(. המוח בעצם לא מקבל מידע, וזה לא

(.control frickטוב )המוח . ברגע שהם)ירוק כהה( אקסונים מוטוריים מסוג גמאלצידי הכישור מגיעים

שולחים פקודה, הם גורמים לסיבי השריר שבתוך הכישור לשלוח פקודה: כלומר, אלו דואגים לכך שהסיבים התוך כישוריים יימתחו שוב ע"י כיווץ קצוות הכישור

1aחוזר להיות כמו קפיץ וחוזר לשדר מידע למוח. נוירונים מוטוריים מסוג גמא מופעלים בכל פעם שהשריר מכווץ, ומי שמפעיל אותם הוא המוח, שנהיה מודאג

שלא משדרים לו מידע. )בפועל לא באמת נוצר מצב בו למוח אין מידע(.

כשהכישור רפוי, רגישותו למתיחה נחלשת משמעותית. בהשפעת נוירוני גמא סיבי השריר התוך כישוריים יתקצרו, ויהיו שוב רגישים לאורך השריר: תפקידה של

המערכת הגמא מוטורית הוא להתאים את אורך הכישור לאורך השריר כדי שיהיהרגיש לזהות שינויים באורך השריר.

רפלקסים הם החלטות של חוט השדרה. חוט השדרה מחליט לבצע ואח"כ הואמודיע למוח מה הוא עשה )רפלקס הוא אירוע שנסגר ברמת חוט השדרה(.

רפלקס המתיחה החד-סינפטי - מבנה ותפקיד הרפלקס. רצוי להיעזר גם בתוכנתהמולטימדיה

-2-

– כאשר נותנים לנו משהו כבד מאוד להחזיק – הידרפלקס מתיחה חד סינפטי משתחררת ונופלת, ואז חוזרת. "רפלקס מתיחה" כי הייתה כאן מתיחה של היד, "חד

סינפטי" כיוון שמעורבות כאן סינפסה אחת בחוט השדרה.

למעלה בתמונה רואים את חוט השדרה. מידע תחושתי מגיע לחלק הגבי, הנוירון יעביר מידע לחלק הגבי )גבוה יותר בתמונה(. מידע מוטורי יוצא מהחלק1aהסנסורי

עם1 יש סינפסה 1aהוונטרלי / הבטני )ולכן הירוקים יוצאים משם(. לנוירון הסנסורי חוט השדרה, הסינפסה מתקיימת עם הנוירון המוטורי אלפא – נוירון זה מכווץ את

הסיבים שנמצאים מחוץ לכישור.

שמו לנו תיק כבד ביד, היד קרסה בבת אחת – הסיבים בתוךאז מה קורה כאן? ( מתחיל לירות פוטנציאלי פעולה1aומחוץ לקישור נמתחו בבת אחת. הכישור )ה-

יש סינפסה מיידית1aבקצב מאוד גבוה. המידע מגיע למוח, אבל מעבר לזה – ל- בתוך חוט השדרה עם הנוירון המוטורי אלפא – ולכן, מעבר להגעת המידע למוח,

מופעל הנוירון המוטורי אלפא וזה גורם לכיווץ סיבי השריר החוץ כישוריים וגורםלהם להתכווץ – לכן היד שלנו חוזרת למקום ומתכווצת.

– איךלפעמים המוח מנצל את הרפלקס החד סינפטי כדי לכווץ את השריר מוח יכול הפעיל רפלקס באופן מודע? כאשר היד מתוחה, המוח מפעיל את

הנוירונים המוטוריים מסוג גמא )אלה שמותחים את הסיבים בתוך הכישור( – כלומר המוח בעצם גורם לסיבים בתוך הכישור להימתח, עוד יותר ממה שהיו קודם. ברגע

מתבלבל ומתחיל לירות פ"פ, ואז הרפלקס החד1aשהם נמתחו יותר מדי – האקסון סינפטי מופעל ונגרם כיווץ של השריר.

אז למה בעצם אם המוח רצה שהשריר יתכווץ הוא לא פשוט הפעיל את גמא בעצמו? כי זה דורש ממנו הרבה זמן. הוא יהיה צריך למתוח, ולראות כמה נמתח,

ושוב לבחון עוד ועוד ולקבל החלטות בהתאם. הפעלת הרפלקס ע"י המוח היא סוג של ביזור סמכויות. המוח משתמש בטריק הזה כל הזמן: גם מפעיל את הרפלקס

וגם מפעיל ישירות.

רפלקסים רב סינפטיים - דוגמאות לרפלקס, שרירים אגוניסטים ושרירים אנטגוניסטים.

מעורבת בו יותר מסינפסה אחת.רפלקס רב סינפטי:

משני צידי השריר נמצאים הגידים – תפקידם לחבר את השריר לעצמות. בין הגיד (. תפקיד איבר זה להודיע למוח בכל רגעGTOלשריר נמצא איבר הגיד ע"ש גולג'י )

נתון מה עוצמת כיווץ השריר. ברגע שמכווצים את השריר כל הסיבים מתמרכזים,בשלב זה הגידים נמתחים – לכן איבר הגיד יודע לומר מהי עוצמת הכיווץ.

בתוך איבר הגיד ע"ש גולג'י יש כמה נוירונים סנסוריים שמודיעים למוח על עוצמת כיווץ השריר. אחד מהנוירונים הסנסוריים שנמצא בתוך איבר הגיד ע"ש גולג'י הוא

. )בצבע כחול(. עצב סנסורי זה פועל כאשר השריר במצב1bנוירון סנסורי בשם כיווץ אדיר, גדול מדי וזה מסוכן )הגיד / השריר עלולים להיקרע( – כאשר הוא פועל,

יורה פ"פ בטירוף לחלק1bאיבר הגיד ע"ש גולג'י פשוט מפסיק את פעילות השריר: )נוירוןסינפסה ראשונה עם מבנה שנקרא אינטרנוירוןהגבי בחוט השדרה, שם יש לו

שנמצא בשלמותו בתוך חוט השדרה, כולל גוף התא וכו' – בצבע לבן(. ברגע שהאינטר נוירון מופעל הוא מפריש את הנ"ט גליצין )חומצה אמינית מעכבת(.

מתקיימתלאינטרנוירון יש סינפסה ישירה עם הנוירון המוטורי אלפא: כלומר,

-3-

. וזהסינפסה שנייה מעכבת לנוירון מוטורי אלפא שמכווץ את הסיבים החוץ כישורייםמה שגורם להפסקת כיווץ השריר.

מרימי משקולות מסוגלים להרים משקולות כבדות יותר כשאברי הגיד של גולג'י משותקים אצלם באמצעות הרדמה מקומית, אולם הסכנה בכך היא קריעת הגיד

מהעצם או אף שבירתה!!

אנטומיה של שרירי השלד Z, מיופילמנטים, סרקומר, דיסקיות Tמבנה סיבי השריר: סרקולמה, מיופיברילות, צינוריות

וכו', רצוי להיעזר גם בתוכנת המולטימדיה.

כל שריר בנוי מכמות אדירה של סיבי שריר. סיבים אלו מאוגדים באלומות. כמה, כמה אגדים כאלו הם השריר עצמו. אגד של סיביםסיבים מאוגדים יחד נקראים

היחידה הכי בסיסית היא סיב השריר – זהו תא לכל דבר.

-4-

- הממברנה של סיב השריר, מה שעוטףסרקולמה אותו. על הסרקולמה מצויים קולטנים ניקוטיניים של אציטילכולין. מעבר לזאת יש על הסרקולמה תעלות,

משאבות וכו'.מה ששונה בסיב השריר מתאים אחרים, הוא שבתא רגיל

גרעינים.10-100יש גרעין, ובסיב שריר יכולים להיות )חושבים שאולי בעבר היו הרבה תאים בתוך סיב, ולכן היו הרבה

גרעינים ועם השנים התאים התאחדו לאחד ונשארו הרבה גרעינים(. סיבונימיופיברילות סיב שריר אחד מורכב מצרור של(

שריר(. כל כמה מיופיברילות עטופות בממברנה ביחד.וכל כמה אוגדנים כאלו יוצא סיב של שריר אחד.

בתוך הרשתיתרשתית סרקו-פלזמיתמעטפת המיופיברילות נקראת . , ועל גבי הרשתית הסרקו-פלזמית+Ca2הסרקו-פלסמית יש מאגרים של יוני סידן

מקשרות בין הסרקולמה לביןTצינוריות : Tיש שבילים שנקראים צינוריות הרשתית הסרקו-פלזמית, וזרם חשמלי יכול לעבור דרך צינוריות אלו.

לאורך המיופיברילה=סיבון שריר יש קווי אורך )ירוק-כחול( וקווי רוחב שנראים יש בין מאות.Zדיסקיות )קווי זיגזג( הן מולק' הנקראות קווי הרוחבכמו כוורת.

אחת לאחרתZ על גבי מיופיברילה אחת. המרחק בין דיסקית Zלאלפים דיסקיות , זוהי יחידה הכיווץ הבסיסית ביותר בשריר. כלומר – כאשר סרקומרנקרא

השריר מתכווץ יש אלפי סרקומרים שמתכווצים.o חלבון דק(, האקטיןאקטיןהקווים הדקים ע"ג הסרקומר הן מולקולות(

)קווי אורך ירוקים דקים(. Zמחובר פיסית לדיסקיות oהקווים העבים יותר )חום / אדום( נקרא מיוזין – חלקו חופף לאקטין

וחלקו אינו חופף.o.כאשר עושים כיווץ של השריר האקטין והמיוזין נכנסים למצב של חפיפה

השלובים זה בזה.אקטין ומיוזין ישנם "חוטים" של Z דיסקיות 2בין כל הם נקראים מיופילמנטים.

והם בעלי כושרגשרי מיוזיןעל גבי חוטי המיוזין מצויים זיזים קטנים הנקראים תנועה.

אתרי קשירה: ליוני סידן ולראשי המיוזין.שניעל גבי חוטי האקטין ישנם -דיסקיות 2 מקטע של מיופברילה הנמצא בין סרקומר Zומכיל חוטי אקטין

ומיוזין חופפים בחלקם. -מעטפת המיופיברילות רשתית סרקו-פלזמית

-5-

²£²³£� � ²£²³ £ £«´¨ ¦� � �

²£²³ £«�©£¬² �

² £¡´¨±²� �

´£±« �Z

©£  £̈�©£¢±�

¨¦ ±²«� �

²¨ ±²«�

– נוירון אלפא מוטורי + סיבי השריר אותו הוא מעצבב )החוץיחידה מוטורית כישוריים גם(, ככל שהיחידה קטנה כך דיוק התנועה גדול יותר )גמא אינו חלק

מהיחידה המוטורית(.

סוגים של סיבי שריר : 2 השריר כולל

נוירונים מוטוריים – מעוצבבים ע"י אקסונים של . סיבי שריר חוץ כישוריים1 כיווץ שרירים אלה הוא המעניק לשרירים את כוחם המניע.מסוג אלפא.

) ) סנסורי מעוצבבים בשני אקסונים: האחד . סיבי שריר תוך כישוריים -21a נוירון מוטורי מסוג גמאוהשני.

הקופסית של סיב השריר התוך כישורי רגיש למתיחה של סיב השריר.

בגלל החפיפה של האקטין והמיוזין השריר נראה כשרטוט ובגלל זה שרירי השלדנקראים גם שרירים משורטטים.

התכווצות השריר

(Achתא עצב יורה פ"פ, ולכן נוירון מוטורי אלפא מפריש נוירוטרנסמיטר ).1מהכפתורים הסופיים לסינפסה של עצב השריר.

אציטילכולין נקשר לקולטנים ניקוטיניים ע"ג ממברנת סיב השריר )הסרקולמה(..2 בעקבות כך נפתחות תעלות נתרן ומתפתחת דה-פולריזציה בממברנה =

)ללא פוטנציאל פעולה, מכיוון שזהו שריר ואין לופוטנציאל לוחית סופיתיכולת לייצר פ"פ(.

וגם על גבי הרשתית הסרקוTהדפולריזציה / מתח זה מתקדם לאורך צינוריות .3 פלזמית, וגורם לפתיחת תעלות סידן תלויות מתח במאגרים שברשתית

הסרקופלזמית. יוני סידן מצויים במקור ברשתית הסרקו-פלזמית ונשפכים משם החוצה לסיב

השריר, בתהליך של אקסוציטוזה. יוני הסידן שהשתחררו החוצה, נקלטים עי קולטנים שמצויים על האקטין.4

)החלבון הדק במיופיברינה(. , ולשחרור°90יוני הסידן גורמים לחיבור גשרי המיוזין לאקטין בזוית של .5

מגשרי המיוזין. ADPמולקולות , כיפוף זה גורם להחלקת המיוזין על פני45°גשרי המיוזין מתכופפים לזווית של .6

ולקיצור הסרקומר. Zהאקטין, לקרוב דסקיות 7.ATPמגיעה לראש המיוזין וגורמת לו להתנתק מהאקטין, כתוצאה מכך

.5, ומכאן חוזרים לסעיף ADP אחד והופכת ל- Pהמולקולה "מאבדת"

חוזרים על עצמם שוב ושוב, בתהליך שנקרא קיצור סרקומר, התהליך5-7סעיפים יתמשך כל עוד הסידן בסביבה.

: מרגע שיוני סידן נקשרו לאקטין מתחיל תהליך מחזורי שנמשך5-7פירוט סעיפים . הסידן נקשר אל האקטין,קיצור סרקומרשוב ושוב עד שיוני הסידן נעלמים:

המיוזין שיש לו ראש כלשהו "הולך" על גבי האקטין )אפור כדורים(. כל עוד לא הגיע

-6-

הסידן - המיוזין והאקטין לא היו אחד על השני, ברגע שהגיע הסידן: המיוזין והאקטיןמתחילים לחפוף זה לזה.

קיצור סרקומר יתמשך כל עוד הסידן בסביבה:

.900מגיע סידן – הראש של המיוזין נקשר אל האקטין בזווית של .1 פוספטים( – מולקולת חסרת אנרגיה שנמצאת2 )אנדנוזין עם ADPלמיוזין יש .2

מתנתקתADPבראש המיוזין. ברגע שהמיוזין נקשר אל האקטין – מולקולת ה- מהמיוזין.

.,450 וזווית 900לאחר התנתקות זו, הראש של המיוזין זז מזווית של .3

כתוצאה מהרבה מאוד מיוזינים שעושים זווית כזו – הסרקומר מתקצר.

פוספטים( – מולקולה עשירת אנרגיה,3 )אנדנוזין עם ATPכעת מגיעה מולקולת .4 ומתחברת לראש של המיוזין. אנרגיה זו גורמת לראש של המיוזין להתנתק

והוא הפךATPמהאקטין. כתוצרה מהניתוק הזה "עפה" מולקולת פוספס מה- .ADPל-

.900 שמקושר אליו בזווית של ADPחזרנו למצב ההתחלתי: ראש של מיוזין עם שהתפרק.ATP לא נמצא בתא במקור, הוא תוצר של ADPה-

*מאות אלפי סרקומרים שמתכווצים יחד = כיווץ של שריר אחד.

, וחוזר לרשתית הסרקו-פלזמית.reuptake: הסידן עובר תהליך של בסופו של דבר סיכומון: שריר מתכווץ כשמיוזין מתחבר לאקטין. איך זה קורה? באמצעות הטריגר סידן. בפועל צריך

כל הזמן אנרגיה בסביבה כדי שזה יקרה.

נפתחות תעלות סידן ויש אציטילכולין נשפך מנוירון מוטורי אלפא פ"פ סידן נקלט ע"ג האקטין פתיחת תעלות סידן שיוצא החוצה דה-פולריזציה קיצור סרקומר

פוטנציאל לוחית סופית גדול בהרבה מפוטנציאל בתר סינפטי בנוירונים, הוא תמידגורם לירי, ומחולל כיווץ בשריר.

בקרה מוחית על התנועה ארגון הקורטקס המוטורי - מבנה ותפקיד של כל אזור. יש לדעת את מסלול זרימת המידע

)קלט, פלט( של הקורטקס המוטורי הראשוניבלבד.

האונה המרכזית שאחראית על המערכת. האונה הפרונטליתהמוטורית היא

בקורטקס המוטורי נכללים:הקורטקס המוטורי הראשוני.1הקורטקס הקדם מוטורי / הפרה-מוטורי.2הקורטקס המוטורי המשלים.3

– המוציא לפועל )כתום כאן, אדום בציור למטה( הקורטקס המוטורי הראשוני

זהו ג'יירוס )רכס( באונה הפרונטלית, שאחראי על הביצוע / ההוצאה לפועל של במצח, קדמית למענית המרכזית.נמצאהפעילויות המוטוריות.

-7-

מענית מרכזית

אונת הרקהחריץ צדי

אונת הקודקודאונת המצח

אונתהעורף

הקורטקס המוטורי הראשוני

בו הוא ייצוג פונקציונאלי ולא פרופורציונאלי )כף היד יודעת לעשותייצוג האיבריםהומנקולוס מוטורי.הרבה יותר מהגב ולכן יהיה לה ייצוג הרבה יותר גדול( –

: חוקרים נטו לחשב )כמו בראייה( שיש במוח תא שאחראי לכלוקטור האוכלוסייה תא שאחראי על תנועת היד קדימה, תא אחר לתזוזה אחורה, אחדכיוון התקדמות של היד:

גילו שזה לא בדיוק כך: מסתבר שבהזזת היד קדימה הרבה תאיםאחר לאלכסון וכו'. ? הקורטקסאז איך זה עובדיורים – גם תאים בכיוון המתאים וגם תאים אחרים.

המוטורי הראשוני יודע לעשות ממוצע – ולמצוא מהו כיוון ההתקדמות הנכון של היד לפי כל התאים שצועקים בבת אחת )כל תא בקורטקס המוטורי הראשוני מקודד

כיוון של תנועה, וסכימת התאים יחד מובילה לוקטור במרחב של כיוון התנועההמועדף(.

הקורטקס המוטורי האסוציאטיבי – בקרה על התנועה תנועה יזומה, חיקוי תנועה- יש לדעת מהו תפקידו של האזור המוטורי המשלים, והקורטקס

. חשוב לדעת מהם תאי מראה. SMAהקדם מוטורי והקורטקס הקדם

שני האזורים מקבלים מידע סנסורי מאונת הקודקוד ומאונת הרקה )דרך הקורטקסהקדם מצחי(, ושולחים אקסונים מוציאים לקורטקס המוטורי הראשוני.

-8-

SMA (supplementary motor cortex) האזור/ הקורטקס המוטורי המשלים -

.כתוםקדמית לקורטקס המוטורי הראשוני, בצד המדיאלי. מיקום:

שלרצפים/סדרות. בד"כ אחראי על למידה של תכנון ובקרה מוטוריתאחראי על .)לנגן על פסנתר, להצמיד ולהרחיק אצבעות באותה יד זו מזו מאוד מהר(תנועות

זה מזכיר את הגנגליונים הבסיסיים, אבל אחרת כי זה לא ממש אותו דבר כל הזמן, הפעילות בסדרה לא חוזרת על עצמה, אלא דומה )זה היכולת לדמיין בראש את

הפסנתר כדי לדעת על מהללחוץ(.

באזור זה מגיביםנוירוניםלרצף תנועות ייחודי.

תהיה לו SMA מי שפגוע ב- בעיה לבצע רצף כתיבה מוכר

)נגינה, כתיבה(.

: כנראה אחראי על הרצון שלנו להתחיל פעילות מוטורית )דוחף SMA אזור הקדם- – מבקר ומתכנן פעילותSMA( )מוטיבציה/דחףאותנו לנוע לנגן בפסנתר, נותן

SMAמוטורית שקשורה לרצפים של תנועות(. לכן כנראה שהפעילות תהיה כך: קדם קורטקס מוטורי ראשוני )ביצוע(. )תכנון( SMA)מוטיבציה(

( premotor cortex הקורטקס הקדם מוטורי )

כחול נמצא טיפה יותר קדמית לקורטקס המוטורי הראשוני. מיקום:

,תנועות חדשות לאדם: בעיקר על בתכנון ובקרה מוטורית משתתף אזור זה רלוונטי בשלב ה"הכנה לפעולה" – התכנון שלה. משתתף בלמידה וביצוע של

)כלומר, המידע לא קשורתנועות מורכבות המבוססות על מידע חושי שרירותי ישירות לתנועה שמתבצעת בעקבותיו: להצביע על חפץ שקראו בשמו, לבצע ריקוד

לפי שמות תנועות כיאור וגרפיות, בניגוד למידע לא-שרירותי = לגשת לחפץשהצביעו עליו(..

זה יכולים לבצע תנועות במרחב כתגובה לרמזים מרחבייםאנשים עם פגיעה באזורלא שרירותיים אך לא יכולים לבצע אותן תנועות בתגובה לרמזים שרירותיים.

האזור הקדם מוטורי מקבל קלט מאונת הקודקוד. אנשים עם פגיעה באונה זו יכולים לדווח מתי התחילו לבצע תנועה מסוימת אך לא מודעים לכוונתם לבצע

אותה.

(mirror neurons )נוירוני מראהבאזור זה התגלו בשנים האחרונות תאים חדשים בשם – נוירונים אלו, כמו מראות, משקפים למוח את מה שקורה בעולם המוטורי בחוץ.

פעולות מוטוריותמקליטים את הפעילות שמתרחשת בחוץ. באמצעותם ניתן לבצע )למשל אחרי פיהוק, מקליטים את פעילות הסביבה ואח"כ מבצעים אותה ע"י חיקוי

. כמו כן הם מופעלים בתגובהשל מישהו אחר, או תינוק שמוציא לשון בחזרה לאחד אחר( בחלקנמצאותלקולות הנלווים לפעולה מוכרת. שתי אוכלוסיות של נוירונים כאלו

הקדמי של הקורטקס הקדם מוטורי הגחוני ובאונת הקודקוד האחורית.

-9-

)אנחנו יכולים לצפותoffline, אבל גם ב- onlineעובדים גם ב- הנוירונים האלו במישהו, להקליט את מה שהוא עושה, רק לחשוב על זאת: נוירוני המראה פועלים,

מערכת תכנון התנועה עובדת, אבל אין הפעלה של הקורטקס המוטורי הראשוניולכן אין ביצוע(.

אם מסתכלים על תנועהמסייעים להבין את כוונם של אנשיםנוירוני מראה גם נוירוני)לקחת את הכוס / להחזיר אותה(של מישהו ומנסים לפענח מה כוונת התנועה

המראה עובדים הרבה.

אצל ילדים אוטיסטים יש פחות נוירוני מראה )פחות משקפים את החברה מבחינהמוחית, קשה להבין מה נהוג ולחקות פעילות חברתית(.

-10-

הקבוצה הצדית

הקבוצה הגחונית-מדיא

לית

רגליותהמוח מוח אמצעי

גשר

מוח שדרהצווארי

מסילהקורטיקו-ספינלית

גחונית

מסילהקורטיקו-ספינלית

צדית מוח שדרהמותני

אל השרירים

מסילות יורדות – בקרת הקורטקס על התנועה מסילות יורדות - לדעת את העיקרון, אין צורך לזכור את שמות המסילות ועל מה כל אחת

אחראית.

סוגי שרירים: 3 .לנוירואקסיס)שרירי בטן, גב, חזה(שרירים אקסיאליים – קרובים למרכז הגוף ,

)לציר המרכזי(. ראשי4)כתפיים, שרירים פרוקסימאליים – שרירי גפיים שקרובים למרכז הגוף

ברגליים(

כף היד(שרירים דיסטאליים – שרירי גפיים מרוחקים ממרכז הגוף(

קבוצות של מסילות היורדות2ישנן מהמוח דרך מוח השדרה אל השרירים.

כולן נמצאות בחלק הבטני )כי זה מוטורי(, שמן ניתן להן בשל מיקומן

בחומר הלבן של חוט השדרה: )זיהוי מסילה הוא לפי נקודת המוצא שלה,

ונקודת הסוף שלה(

– הקבוצה הלטרלית )צידית(.1 שולטת בעיקר על תנועות שאינן

מתואמות. מסילות אלו חדשות יותר בסולם

האבולוציוני ומאפשרות

תנועה בלתי מתואמת של

)להפעילהגוף יד אחת והשנייה

.לא( מסי

לה

-11-

: מתחילה בקורטקס המוטוריקורטיקו-ספינלית צידית / מסילה פרמידאלית מהסיבים.90%ומסתיימת בחוט השדרה.

אחראית על שרירים דיסטאליים ופרוקסימלאיים )שרירי גפיים שקרוביםורחוקים ממרכז הגוף(, מאפשרת את רוב תנועת הגפיים שלנו.

מתחילה בקורטקס ומסתיימת בבולבר )בולבר = מסילה קורטיקו-בולברית : בולבוס( = התרחבויות שקיימות בגזע המוח. התרחבויות אלו הם מקום

המוצא של עצבי הגולגולת )גזע המוח(. מסילה זו, לכן, אחראית על תנועתהשרירים באזור הפנים / צוואר.

אדום= מסילה רוברו-ספינלית=( מתחילה ברוברו :red.)הגרעין האדום , מסילה זו מתחילה בגרעין האדום )טגמנטון( ומסתיימת החוט השדרה.

אחראית בין היתר על שיווי המשקל. מסילות עתיקות יותר, שולטת – הקבוצה הונטרו-מדיאלית / גחונית-מדיאלית.2

על תנועות אוטומטיות ומתואמות: )לא יודעות להפעיל שריר אחד בלי השני – למשל, שריר גב ימין מופעל עם שריר גבבעיקר אחריות על השרירים האקסיאליים –

.שמאל(10% נמצאת במרכז חוט השדרה ) – מסילות קורטיקו-ספינליות גחוניות

מהסיבים(. מתחילה בקורטקס המוטורי ומסתיימת בחוט השדרה, נמצאממש באמצע החוט.

אחראית על הפעלה של שרירים פרוקסימאליים ואקסליים.מתחילה מאזור העצב הוסטיבולרי )נמצא בגזע מסילה ווסטיבולו-ספינלית –

המוח, אחראי על מערכת השמע וגם על שיווי המשקל(, מסתיימת בחוטהשדרה.

מסילה זו אחראית על שיווי המשקל.מתחילה בטקטום: תלילים עליונים ותחתונים: מסילה טקטו-ספינלית -

מסילה זו מתחילה בטקטום ומאפשרת תיאום בין תנועות הראש לגפיים, וביןתנועות הראש למקור צליל שמגיע.

מתחילה ברטיקולר פורמשין )התצורה הרשתית מסילה רטיקולו-ספינלית - = הרבה גרעינים מהמוח האמצעי למוח האחורי, עירות שינה..(. אחראית

על עירות, שינה ותיאום של אלו מול חוט השדרה.

תפקידסיוםמוצא

מסילות צדיות

תנועות עדינות של היד והזרועמוח השדרה קורטקס מוטורי קורטיקו-ספינלית צידית )אחיזה וטיפול בחפצים(

תנועות הזרוע מוח השדרה גרעין אדום רוברו-ספינלית

תנועות פנים ולשון עצבי גולגולת קורטקס מוטורי קורטיקו-בולברית

מסילות גחוניות – מדיאליות

יציבה ושיווי משקל מוח השדרה גרעיני האיזון וסטיבולו-ספינלית

תיאום תנועות עיניים עם גוף מוח השדרה תלילים עליונים טקטו-ספינלית

-12-

טונוס כללי, הליכה מוח השדרה תצורת הרשת רטיקולו-ספינלית

הליכה ויציבה מוח השדרה קורטקס מוטורי קורטיקו-ספינלית גחונית

הגנגליונים הבסיסייםהגנגליונים הבסיסיים - יש לדעת את המרכיבים של המערכת.

אחראים על פעילות מוטורית רוטינית שנלמדת כמו רכיבה על אופניים ועוד. יש שם גרעינים:3

הגרעין הזנביפוטמןגלובוס פדילוס – חיצוני ופנימי

– השם של שני הגרעינים הראשונים.סטריאטום

הגנגליונים הבסיסיים נמצאים בשני צידי המוח, סמוך לחדרים הלטרליים )מערכתכזו בכל צד(.

אזורים: הקורטקס המוטורי והחומר השחור.2הם מקבלים קלט מ-

הפלט שלהם יוצא מהסטריאטום לכיוון הקורטקס המוטורי.

מסלולים: 2 קיימים מסלול ישיר – מהסטריאטום לקורטקס ישירות – השפעה מעוררת על הקורטקס.1

קורטקס תלמוס GPI סטריאטום החומר השחור

מסלול עקיף – עוקף דרך הצד – השפעה מעכבת על הקורטקס.2 קורטקס תלמוס GPE STN GPI סטריאטום החומר השחור

: בכל מקום שיש "-" – סינפסה מעכבת, נשפך גאבא, בכלמהסטריאטום ומעלהמקום שיש "+" – סינפסה מעוררת – גלוטמט.

- המסילה המחברת בין החומר השחור לביןהמסילה הניגרו סטריאטליתהגנגליונים הבסיסיים.

יוצא מן הכלל הוא החומר השחור )סובסטאנציה ניגרה( – משפיע גם על המסלול הישיר וגם על העקיף: השפעתו על המסלול הישיר +, השפעתו על המסלול העקיף

."-" בחומר השחור מיוצר דופאמין שנשפך לכיוון הגנגליונים הבסיסיים – לעתים הדופמין

2 קולטנים מעוררים, קולטנים מסוג גd1מעורר ולעתים הוא מעורר: קולטנים מסוג הם קולטנים מעכבים.

, כמו כפתור כיבוי / הדלקה ברדיו.סטריאטום = מדליק את המערכת

)כמו כפתור ווליוםהחומר השחור = יכול להגביר / להנמיך את המערכתברדיו(, אבל אין לו שום השפעה כל עוד לא הודלק הרדיו ע"י הסטריאטום

כדאי, חשוב ורצוי להבין את עיקרון הפעולה של הגנגליונים הבסיסיים המובא בתרשים:

-13-

המסלול הישיר –התחלת תנועה – השפעה מעוררת על הקורטקס:

: הסטריאטום מקבל איתות ומתחיל לפעול, הואכשמתחילים לרכב על אופניים , והוא עובד פחות בגללGPIמפריש נ"ט מעכב )גאבא, -( ל-

אמור לעכב את התלמוס, אבל הוא עובד פחות,GPIזה. ה- התלמוס יעבוד יותר משםולכן התלמוס פחות מעוכב

לקורטקס המוטורי ונסגר מעגל אל הסטריאטום.

המסלול העקיף – סיום תנועה – השפעה מעכבת עלהקורטקס:

הגענו ליעד ורוצים להפסיק לרכב: הסטריאטום מקבל איתות כשהסטריאטום מפעיל הואמהקורטקס שצריך לעצור

מעכבGPE, ולכן הוא עובד פחות. בד"כ ה- GPEמעכב את ה- עובד פחות ולכן לא מעכבGPE, אבל עכשיו ה- STNאת ה- עובד הוא מעוררSTN עובד יותר. כשה- STN ה- STN את ה- GPI התלמוס יעבוד פחות ) עובד יותר GPI ה- GPI. את ה-

הקורטקס יפעל פחות, התנועה תפסיק.מפריש "-"

השפעת המסילה הניגרו סטריאטלית על הקורטקס )בשני המסלולים( היאמעוררת.

יש לדעת מהם הסימפטומים של פרקינסון והנטינגטון, היכן הנזק ואם קיימים טיפוליםאפשריים.

מחלת פרקינסון -ע"י ג'יימס פרקינסון.1817המחלה תוארה לראשונה ב וכך זה10% 60, גיל 1-2% 50השכיחות שלה באוכלוסיה הולכת ועולה: בגיל

הולך ועולה

: קשיון שרירים, רעד במנוחה, קשה מאוד להתחיל תנועה.סימפטומים עיקריים

.ניוון המסילה הניגרו-סטריאטלית: מוות תאים דופמינגריים, ולכן הסבר אנטומי כשהסובסטאנציה ניגרה )החומר השחור( מתקלקל, למסלול הישיר ולמסלול

העקיף את שליטה – הם יוצאים מאיזון: לכן קשה להתחיל תנועה ולסיים תנועה,

-14-

מהתאים בחומר השחור 75% כאשר וקשה לעשות בכלל כל פעילות מוטורית. נהרסים רואים את תחילת מחלת פרקינסון.

תחילת הפעילות היא לא אוטומטית כי הגנגליונים לא עובדים, אז הם צריכים לעבורדרך הקורטקס ולחשוב לעומק על כל פעילות אוטומטית רוטינית.

הנושא עדיין לא ברור. יש סיכוי שהעניים קשור לריסוס והדברה, אוגורמי המחלה: לקשר תורשתי, כמו כן קיימים ממצאים לפעילות רדיקלים חופשיים )כנראה חומרי

ריסוס והדברה שמכילים אותם(.

– כאשרMPTP סוג של רדיקל בשם הרואין שלקחו20נמצא בעבר אצל אנשים בני +( – וזה הורס את התאיםMppהחומר נכנס לגוף הוא הופך לראדיקל חופשי )

בחומר השחור.

Lewy Bodies:הצטברויות / גושים של חלבונים שנמצאים בתוך המוח, עדות לעתים בתא יש יותר מדי חלבון )עודף(,למה זה קורה?ראשונה לכך שהמוח נהרס.

או חלבונים שלא נוצרו כמו שצריך. בתוך התאים שלנו יש מולקולה קטנה שנקראתUbiquitinאם היא נדבקת לחלבון מסוים זה אומר שצריך לפרק –

אותו. המולקולה הזאת מתחברת לחלבונים מקולקלים בחומר ubiquitin)הפרקין יודע לעשות השחור באמצעות אנזים שנקרא פרקין

. במחלקת פרקינסון, אחד הדברים שמתקלקלים+ חלבון מקולקל( זה הפרקין. ברגע שהכמות שלו פוחתת, לא ניתן לסמן חלבונים

פגומים, הם רק נוצרים עוד ועוד,מצטברים בתוך התא, יוצרים שם משקע, וזה יכול לגרום לכבדות / לחץ / להתפוצצות התא. תא

.Lewy Bodiesשכזה הוא

מה קורה במסלולים?

הסטריאטום עובד פחות. בד"כ: אין חומר שחור במסלול הישיר יעבוד יותר. בד"כ תפקידו לעכבGPI ה- GPI אמור לעכב את ה-

התלמוס מעוכב ועובד פחות. בד"כ תפקידואת התלמוס הקורטקס לא יפעל.להפעיל את הקורטקס

טיפולים בפרקינסון:

L-Dopa -רצו להזריק דופאמין, אבל זה לא עובר את ה :BBB.)מחסום הדם מוח( כיBB, שהא מולקולה ממנה נוצר דופאמין. היא עוברת את ה- L-Dopaלכן נותנים

היא שומנית, ובמוח היא הופכת לדופאמין )אגוניסט של דופאמין( שנים היא מפסיקה5ברגע שנותנים את התרופה הזאת לחולה פרקינסון, אחרי

לא עוזר לזה שהחומר השחור נהרס, זה לא מייצרL-Dopaלעבוד. למה? ה- תאים.

-ניתוחי פלידוטומיה: הריסת ה GPI מתוך הסתכלות על המסלול, הבינו שהבעיה : עובד יותר מדי, אז הוחלט להרוס אותו )כמו מינוס כפול מינוס יוצאGPIהיא שה-

פלוס(. אכן זה גרם לשיפור משמעותי אצל החולים מבחינת פרקינסון, הבעיה הייתה

יושבת תצלובת הראיה,GPIשהחולים האלו איבדו את הראיה – לא רחוק מה- כך שלאדם אין פרקינסון אבל הוא עיוור חלקית.

, שם חזרו לניתוחים האלו90לכן עצרו את הניתוחים האלה, עד לשנות ה- בצורה יותר עדינה )עושים את הניתוח אבל לא הורסים את תצלובת הראיה(.

-15-

עדיין העניין בעייתי כי הרס של אזור במוח מבטיח שהוא לא יגדל, ויכול להיותשיום אחד נגלה שהאזור הזה שהרסנו הוא בעצם חשוב בגיל מאוחר יותר..

-משתילים אלקטרודה קבועה ל STN את האלקטרודה יחברו לקוצה, שיגרום . עובד ממש הרבה, הוא גורם להפעלה ממשSTNלה לעבוד בקצב גבוה, אז ה-

מתעייף – כאילו שהוא נרדם ולא מת. וזה גורםGPI – v- GPIמהירה וזריזה של ה- לא לעבוד פחות, אבל אם נרצה נוכל לשקם אותו. זה נעשה בניתוח. אחת

.GPIלכמה דקות מועבר אוטומטית זרם חזק כזה שמשתיש את ה-

-16-

מחולית הנטינגטון מחלה נוספת של הגנגליונים הבסיסיים. זוהי מחלה תורשתית

. מחלה מאוד נדירה.4על כרומוזום מס' שנים לחיות.8-10מרגע שהמחלה מתחילה לאדם יש בין

השליטה על השרירים פשוט מופסקת, אי אפשרסימפטומים:לעצור תנועה.

כוריאה – כמו תנועות ריקוד, ידיים ורגליים עפות לצדדים. התנועות כמובן בלי נשלטות. )למחלה קוראים מחולית כי זה

כמו מחול(

:המסלול העקיף שצריך לסיים תנועה לא עובדהסבר אנטומי כמו שצריך. זה כיוון שהסטריאטום בחלק הצידי נהרס, ואז כל

המסלול העקיף יוצא מאיזון.

עובד GPI עובד פחות STN עובד יותר GPE : סטריאטום לא עובדעל המסלול התלמוס יעבוד יותר. לכן התנועה לא תסתיים, יש יותר מדי תנועה.פחות

. ניסו לעשות את זה על חולדות.GPE הוא לנסות להרוס את ה- טיפול למחלה

המוחון יש לדעת מה תפקידו של המוחון ומה תפקידה של כל אונה או חלק ממנה. אין צורך לזכור

את המסילות התוך והחוץ מוחוניות.

המוחון הוא חלק חשוב של המערכת המוטורית:

הפלט שלו מגיע לכל האזורים המוטוריים העיקריים של המוחכשהוא נפגע נעשות תנועות האדם קופצניות, לא יציבות ולא מתואמות

המוחון מורכב משתי המיספרות ובהן גרעינים עמוקים המצויים מתחת לקורטקסהמוחוני והוא דומה לדגם מוקטן של המוח הקידמי

תפקוד ופגיעות בחלקי המוחוןקשורה לרפלקסים של יציבות. פגיעה האונה האחורית = הפלוקולו-נודולרית :

בה גוררת שיבוש האיזון והעמידה התקינה של הגוף.:)נמצאת בדיוק בקו האמצע של המוחון. פגיעה בה גוררת הוורמיס )תולעת

שיבוש האיזון והעמידה התקינה של הגוףשולט על תנועות הידיים והזרועות, הרס של האזור גורם לליקויים אזור הביניים :

בתנועות אלההאזור הצדי של המוחון קשור לשליטה על תנועות בלתי תלויות של: האזור הצדי

תנועות מהירות שיש לאדם מיומנות בהן. עלאיברים, בפרט )למשל, כשמביאים את היד לפההרס של האזור יגרום לחולשה ופירוק התנועות למרכיביהן

- האדםיפיקו תנועות נפרדות של הכתף, המרפק ופרק היד, במקום תנועות בו-זמניות ואחידות(יתקשה בתנועות רצופות ומדויקות לעבר מטרה.

כמו כן יתקיים שיבוש של תזמון תנועות בליסטיות )הטלה / זריקה( מהירות –תנועות אלו מהירות כ"כ שלא ניתן לשנות / לכוון אותן באמצעות משוב, צריך לחשב מראש מתי כל

שריר ושריר יפעל, החולה יתקשה לתכנן מתי יש להפעיל שרירים אגוניסטיים ומתי אנטגוניסטים.

. אטרופיה מוחוניתהסינדרום מכונה

-17-

-18-

אפרקסיות ליקויים בתנועה: יש לדעת את רק את ההגדרה של אפרקסה וכיצד היא מתבטאת.

– חוסר יכולת להוציא לפועל תנועות נלמדות )מיומנויות( בדרך של חיקויאפרקסיה או ע"פ הוראה מילולית.

אפרקסיה באופן כללי היא קושי לבצע תנועות המכוונות למטרה מסוימת, שאינונובע משיתוק או מחולשת שרירים.

צורות עיקריות: 4 אפרקסיית איברים –.1

תנועות של חלק לא מתאים של האיבר / תנועות שגויות של החלק המתאים /בעיקר בידיים, אצבעות וזרועות.תנועות נכונות בסדר שגוי.

: החולה מתקשה לבצע רצפי פעולות בפנטומימה, אך מצליח לבצעאבחון אותם בזמן אמת. הקושי הוא לבצע בפנטומימה פעולה בהיעדר העצם הרלוונטי

)מבקשים לשחק כאילו מצחצחים שיניים, ויצחצחו עם האצבע במקום לדמותהחזקת מברשת(.

מפגיעה מוחית בכפיס המוח, אונת הקודקודאפרקסית איברים נובעת השמאלית או אונת המצח השמאלית.

אפרקסיה אורלית.2 אגרפיה אפרקסית.3 – אי יכולת לתפוס יחסים גאומטריים או לדמיין אותם אפרקסיית בנייה.4

נגרמת מנזק באונת הקודקוד הימנית

תצורת הרשת - אין צורך להתעכב על סעיף זה.

אנחנו לומדים על תנועת הגוף שכן קיים קשר בין הפוזיציה שבה אנחנו עומדים לאיךשאנחנו מרגישים, בין איך שהמערכת המוטורית עובדות לתחושות שלנו.

-19-

– שינה 9 פרק עם זאת, אנו נוטים לתפוס, שאינו מאופיין בתנועהסוג של התנהגותשינה היא

אותה כמצב אחר של מודעות )ולא כהתנהגות(, כיוון שאנו לא זוכרים כמעט דבר

מהמתרחש בעת שינה..

מדדים פיזיולוגיים בחקר השינה:EEG המוחית / מאקרו אלקטרודות שרושמות אתהחשמלית – ניטור הפעילות

פעילות המוח. לא דוגם תא בודד, אלא קבוצת תאים. מודד את דפוסי הפעילותשל אזורי מוח.

EMG/מניחים אלקטרודות על שרירי הצוואר /מתח השרירים – ניטור פעילות . הסנטר ובודקים את השריר במצב מתוח / רפוי.

EOG האם עיניים זזות, במהירות או לא במהירות.תנועות העיניים – ניטור .

EEG ומה שמאפיין אותו יש לדעת את ההבחנה בין פעילות סינכרונית ואי-סינכרונית.

(:EEG דגמים בסיסיים של פעילות מוחית )נמדד עם 2 יש במצב עירות

עצבית החלה בו זמניתסינכרוניותהמשקפים גלים סדירים : גלי אלפא.1 8 הרץ = 8 הרץ. )8-12במספר רב של נוירונים. אלו גלים בתדר בינוני של

גלים בשנייה(.גלים מסודרים ויפים. קורה כשהאדם ער אבל חולם בהקיץ )מרחף קצת(.

לחשוב על מקהלה ששרה שיר מוכר: כולם מתחילים לשיר ביחד, כולם מפסיקים ביחד. ישאחידות ותאימות כי כולם מכירים, אין אינפורמציה חדשה שעוברת

עצבית במספר רב שלאי-סינכרוניות , המשקפים גלים לא סדירים גלי בטא:.2 הרץ. גלים מבולגנים וקופצניים, קטנים יותר. 13-30תדר הגלים נוירונים.

גלים אלו קורים כשאנחנו חושבים, מעבדים אינפורמציה, קולטים אינפורמציה,מרוכזים.

לחשוב על בית קפה שיש בו המון המון אנשים שמדברים כל אחד משהו משלו, רכילות מכל אחדלאחר, המון בלאגן, יש הרבה עיבוד וקבלת אינפורמציה

)כל הזמן יש גם גלי אלפא וגם בתא, השאלה היא מה יש יותר(

שלבי השינה מהם השלבים, מה מאפיין כל שלב ומהם המדדים השונים. אין צורך לשנן את התדירויות של

. פעילות מנטלית2סוגי הגלים אך יש לדעת איזה סוג גל מופיע באיזה שלב של השינה. במהלך השינה - עיקרון.

*בתחילת השלב הראשון של השינה )דקה-שתיים( יש גלי אלפא ובתא.

הרץ(. גל מסודר יותר ואיטי 4-8 : פעילות תטא )גלים בתדר 1 שלב .1מאלפא.

אם האדם עייף הוא עובר את השלב הזה מאוד מהר, מרגישים את השלב הזה רק אם הולכים לישון ולא עייפים. רואים צבעים / צורות מול העיניים. בשלב זה

מצליחים לפעמים לפתור כל מיני מחשבות, רעיונות יצירתיים עולים, דברים

-20-

ששכחנו ולא הצלחנו להיזכר. – לפני הכניסה לשינה. הזרם הסוריאליסטימצב הפנגוגיבפסיכולוגיה זה נקרא –

באומנות ניסה לנצל את השלב הזה שלפני השינה בשביל ליצור אומנות )היומנסים להרדים את עצמם ולהעיר את עצמם שוב ושוב(.

דקות.10כל האורך של שלב זה הוא

: לפעמים מתחילים להירדם ופתאוםנקודת ההשקה בין השלב הראשון לשני מרגישים נפילה. זה נובע מזה שגם המוח מוריד הילוך וגם הגוף מרגיע – השרירים

צונחים. מתקיים רפלקס מלחיץ כי השרירים נרפים וזאת תחושת הנפילה.

. K ( שינה, ומכלולי spindel : פעילות תטא, כישורי ) 2 שלב .2 סוגי גלים בשלב זה:3

תטא

הרץ.12-14כישורי השינה הם גלים מסוג אחר – התפרצויות בתדר של פעמים בדקה. ומלווים אותנו5הגלים האלו מתפרצים בין פעמיים ל-

מהשלב השני של השינה ועד סופה. חושבים שכישורי השינה הם תוצר לוואי של הכנסת המוח לשינה עמוקה

יותר. מטאפורה: יש בלון מנופח ואנחנו רוצים להכניס אותו לתוך צנצנת. הוא כל הזמן מנסה

להתנגד, וממשיכים לדחוף אותו למעלה. כשמנסים לדחוף את המוח להפחית פעילות הוא מפחית ומדי פעם קובץ ונלחץ ושואל "הכל בסדר?" – הקפיצות האלו של המוח תוך כדי

שמנסים להרגיע אותו הם כישורי השינה.

איך עלו על זה? אנשים מבוגרים ישנים פחות טוב, יש להם פחות כישורי שינה (, השינהspindle)אין דחיפה של המוח לשינה עמוקה יותר, ולכן גם אין

, שינה רדודה ופחות איכותית.1-2שלהם נשארת בשלב

מכלוליK (K-Complex)גל שנמצא רק בשלב השני של השינה, התפרצות – – כמו פריסקופ שיוצרלבחון את האזור בו בחרנו לישוןחזקה וחדה. תפקידו

חוצה מדי פעם ובודק האם בחרנו לישון במקום מתאים. אם לא שקט האדםיקום ויבחר מקום חדש לישון בו.

הרץ ומטה, מאוד איטיים(. 4 )גלים בתדר : פעילות דלתא 3 שלב .3 מהגלים בשלב זה גלי דלתא, השאר הם גלי תטא - איטיים )כמו50%- 20%כ

קודם(.

: פעילות דלתא 4 שלב .4 מהגלים הם גלי דלתא.50%מעל

של השינה הם אפופים, לא מאופסים על עצמם4אנשים שמעירים בשלב ה- ועל איפה הם.

בשלב זה אנחנו חווים את סיוטי הלילה שלנו – ויזואליים )אבל כתמונה אחתמפחידה, לא חלום שלם( / תחושת חנק וכו'. התמונות בד" יופיעו בשחור לבן.אנשים עם הפרעות פוסט טראומתיות עשויים להתעורר בשלב זה של השינה.

שנת גלים איטיים. – SWS – Slow Wave Sleep ביחד נקראים 3+4שלבים

: 4 סיכום מדדים עד שלב

EEG סינכרוני, סדיר, איטי- מבחינת EOG תנועת העיניים הולכת ופוחתת,4 – 2 – תנועת עיניים: משלב

ונהיית יותר ויותר איטית.

-21-

מבחינת EMG קיים3-4 הולך ופוחת, בשלבים 1-2 – מתח שרירים: בשלבים .4מתח שרירים נמוך. חולי ירח קמים והולכים בשלב

REM שלב שינה פרדוקסלית / שנת .5גלי תטא, בטא פעילות עצבית אי-סינכרונית.

גלי אלפא )כמו בעירות(גלי בתא )כמו בעירות, שגורמים לנו לחשוב ולקלוט אינפורמציה(

EEG.פעילות עצבית( - א-סינכרוני, מהיר ולא סדיר( EOG תנועות עיניים( – מהירות וקופצניות )ולכן( REM.)EMG.מתח שרירים( – כמעט אפסי, שרירים משותקים מהצוואר ומטה(

אנשים שמעירים בשלב זה של השינה מחוברים למציאות, יודעים איפה הם.מדווחים על חלומות – צבעוניים, סרט ולא תמונה

1-4שלבים = Non-REM 5שלב = REM

-22-

לסירוגיןNon-REM ושנת לא- REMבמהלך הלילה מופיעים מספר מחזורים של שנת דקות. הסיכוי שנזכור חלום ממחזור90)על כל השלבים שבה(, כל מחזור נמשך כ-

מתקצר1( שלב 5 )מ- 1 שמגיעים לשלב 2באמצע הלילה הוא אפסי. בפעם ה- )כי פשוט יותר להירדם(

: בתחילת הלילה יש יותר שנת גליםהיחס בין אורך השלבים משתנה לאורך הלילה – לקראת הבוקר, שנת הגלים האיטיים מתקצרת, ואילו שנתREMאיטיים ופחות

REM – דקות.40 מתארכת, אפילו לכיוון חצי שעה

באהREMלאחר הופעת שנת ובה איןREMחסימת תקופה של

אפשרות להתפתחות אירוע נוסף של . כאשר לא יהיו גליםREMשנת

REM יקדים את שנת 2איטיים, שלב

עיקר המחקר התמקד בשנת הגלים 1-2, שלבים REMהאיטיים, ובשנת ה- זכו לפחות מחקר.

שעות שינה, אפשר לראות שלקראת8)

(REMהסוף יש יותר ויותר

ישנה פעילות מוחית רבה: REM בזמן שנת

– מאופיינת בדימויים חזותיים עשירים, אך אינה מאורגנת במימד הזמן.חלימה בהתאם, זרימת הדם בקורטקס הראייה האסוציאטיבי גבוהה, אך נמוכה בקורטקס

המצח התחתון.

יש אזור באונת המצח שנקרא "אונתלמה שוכחים חלומות? )אחת התיאוריות( המצח התחתונה". האזור הזה פעיל מאוד כשאנחנו ערים – תפקדו לסנכרן זמנים

. בזמן שישנים האזור הזה כמעט)עכשיו=הווה, בעוד כמה דקות יהיה עתיד, וקודם היה עבר( )להביא את סבתאלא פעיל: לכן ניתן בשינה לקפוץ מזמן עבר לעתיד בלי בעיה

. בבוקר מתעוררים, וכך גםשנפטרה ולהאות לה את חיינו היום( האזור הזה, ואנחנו מבינים שהחלום היה הזוי לחלוטין, האזור

מדווח על כך שסדר הזמנים בחלום לא הגיוני, ולכן אנחנו"זורקים" את החלום ושוכחים אותו.

ישנן עדויות ל:

הדומות להתבוננות בפועל בחזיונות )האונהתנועות עיניים האוקסיפיטלית פעילה(

בזמן חלום שיש בו תנועה וכןפעילות באזורים מוטוריים )אנחנו בפועל לא זזים כיוון שאנחנו משותקים(

כשבחלום נאמרים דבריםפעילות באזורי הפקת שפה – אנחנו שומעים דברים.האונה הפאריאטלית פעילה

בעצם, המוח עובד ממש כמו בעירות!

מדוע אנחנו ישנים?

-23-

אמבט מים מתחת לדוכןדוכן מסתובבמזון ומים

יש להבין את העיקרון של מחקרי חסך שינה בבני אדם ובבע"ח. מה הנזק הנגרם לאחר של השינה חיוניים לאחר חסך שינה. 4,5חסך שינה, מדוע שלבים

תיאוריות:2קיימות

: טוענת שזו תופעה אוניברסאלית, ושינה היא התנהגות התיאוריה ההסתגלותית.1מועילה. כל בע"ח מסגל לעצמו שינה, בכמות ע"פ כמה שיש סיכוי שיטרפו אותו.

)חיה תישן הרבה אם רוב הסיכויים שלא יטרפו אותה(. ? היא מרחיקה מסכנות, היא חוסכת אנרגיה.למה זו התנהגות מועילה

אחרת נחש יכיש אותו,אדם לא רואה טוב בלילה, לכן עדיף לו לישון בלילה(

.למשל( שעות ביום. היא חיה מתחת לאדמה ולכן יכולה להרשות15ארנבת ישנה

לעצמה לישון הרבה כי אף אחד לא יהרוג אותה שם מתחת לאדמה. עדיףלה לטייל מעט בחוץ שם מסוכן, ולישון יותר.

שעות ביום. כך גם כל משפחת החתוליים – כי אף אחד לא18חתול ישן מאיים עליהם, ולא יתקרב אליהם )נמרים, אריות(.

,שעות בלילה. כל הזמן הולכים. זאת3-4זברות / חמורים כמעט ולא ישנים כיוון שהם מוקד טרף טוב, תנינים, אריות וחיות אחרות כולם רוצים לאכול

אותם.

:קשיים בהשערת השינה כתגובה סתגלנית השינה קיימת גם במיני יונקים שמוטב היה להם בלעדיה, דוגמא: דולפין האינדוס

עם השנים נעלמה לדולפין הזה יכולת הראייה – כיוון שהמים מלאי בוץ ואין לו מה לראות. כיוון שהנהר שוצף וקוצף, ודי מסוכן, היינו מצפים שהדולפין לא יישן

בכלל: בפועל הדולפין ישן בנמנומים – כל כמה זמן נרדם לכמה שניות. בפועל שעות נמנומים ליממה. ניתן לומר שהשינה של דולפין ההינדוס7מסתכם ל-

הסתגלה לחיים בנהר. אבל אם השינה לא חשובה אז היא הייתה נעלמת אצלו – עצם זה שהשינה אצל

הדולפין הזה נשארה ולא נעלמה אומר שיש בה ערך מוסף, היא הכרחית, לא. השינה היא לא רק הסתגלותיתכמו מערכת הראייה שנעלמה,

השינה כחלק מתהליך משקם.2השפעות מאמץ גופני על השינה והשפעה של פעילות מנטלית על השינה – עיקרון.

הרעיון הוא שבמוח נוצר בלאי שהשינה מתקנת אותו.חיזוקים להשערה זו:נמצא קשר ישיר בין שינה למוח תקין,

יש עדויות להזיות, לתוקפנות וכו'.השפעת חסך השינה – המוח מרגיש חסך ולכן העולם מוצג באופן שגוי – ויזואלית )הרצפה

מתעקמת(, רגשי )עצבים על אחרים(. – גרמו לחולדות להישאר ערות ורצו לגלות מה יקרה.מחקרים בבע"ח

חולדות2(: yoked controlפרוצדורת בקרת צמד ) עומדות על פלטפורמה מסתובבת אחת משותפת )אם החולדה לא תלך כשהפלטפורמה מסתובבת היא תיפול למים, לכן עדיף לה כבר להישאר ערה

החולדות היא חית הניסוי, ובודקים2 מ- 1וללכת(. . אם חית הניסוי ערה – חית הביקורת יכולהEEGלה

לישון. אם חיית הניסוי ישנה, מסובבים את הפלטפורמה ואז חית הביקורת

-24-

צריכה גם ללכת. לא נתנו לחולדת הניסוי לישון )כל הזמן סובבו לה את הפלטפורמה( - חיות הניסוי

התחילו להראות סימני מצוקה: אכלו יותר והפרישו יותר שתן וצואה – זה אומרשהאוכל נכנס ויוצא בלי להתעכל כמו שצריך.

אחרי)פרווה מלוכלכת, לא ניקו את עצמן(, חיות הניסוי התחילו להיראות חולות מספר ימים רוב חיות הניסוי מתו )חיות הביקורת לא(.

מכך ניתן ללמוד: שינה היא לא פריווילגיה, זה צורך קיומי! 201 היה שדרן רדיו שהחליט לשבור שיא גינס ולא לישון 50 בשנות ה- עדויות בבני אדם:

שעות: זה התחיל בהיפותרמיה, הוא הסתובב בתוך פוך כל הזמן, אח"כ דיווח על הזיות – ראה תולעים שיוצאות מהתקליטים שהוא ניגן וכן הלאה. כמה זמן אחרי נישואיו עלו על

שרטון – אשתו אמרה שזה אדם שהיא לא מכירה. תחנת הרדיו פיטרה אותו בסופו של דברכיוון שטענה שנהייה איש מאוד עצבני והיה קשה לעבוד איתו.

כלומר, נוצר נזק בלתי הפיך.אף כי השינה מאפשרת לגוף לנוח, אין זההשפעת מאמץ גופני על השינה :

כנראה תפקידה העיקרי.לאחר יום עמוס פעילותהשפעה של פעילות מנטאלית על השינה :

לא חלה עלייה במשך השינה הכללית, אך חלה עלייה במשך שנתמנטלית. 4גלים איטיים, בעיקר מתארך שלב

זה אומר ששלבים אלו חשובים : 4,5 לאחר חסך שינה, מתמקדת השינה בשלבים יותר משינה מאשר אחרים.

/ תפקידי שנת הגלים האיטיים 4 חשיבותו של שלב

יש בו הרבה גלי דלתא, המוח פחות פעיל, לכן בשלב זה הוא יכול לשקם את עצמו.

בלילההמוח צורך גלוקוז, שלאט לאט נגמר. הגלוקוז נמצא האסטרוציטים, לכן )נתנו לסטודנטים להחזיק ביד ימין ידית רוטטת, עבד להם הקורטקס.הם אוגרים סוכר

השמאלי הסומטו-סנסורי. לאחר מכן נתנו להם לישון וראו שהקורטקס הזה היה יותר זמן בגלידלתא. קרה גם הפוך ליד השנייה(

.כאשר אזור מסוים פעיל יתר על המידה – משתחררים בו רדיקלים חופשיים בשלב הרביעיחומרים אלו מסוכנים למוח, יותר מדי מהם יכול להרוס את המוח.

– זה שיקום לכל דבר. לכן חסך שינהשל השינה הראדיקלים החופשיים נהרסיםלאורך זמן גורם בסופו של דבר לנזק מוחי.

.לאפשר למוח לנוח מפעילותו המנטלית במשך היום מחלת אל שינה תורשתית קטלנית ( fatal familial insomnia :)

ללא שיתוקREM, נותר מעט מאוד SWSהמחלה גורמת איבוד מוחלט של מפגיעה בתלמוס. מחלה מאוד נדירה. המוות ידועהמחלה נובעתשרירים.

מראש. : פגיעת קשה וריכוז, הזיות ובלבול, נדודי שינה, אי יכולת לשלוטסימפטומים

בסוגרים. של השינה מאוד מאוד חשוב, שכן זה השלב העיקרי4מחלה זו מוכיחה ששלב

שחסר.

השערות:, 5 תפקידי שלב "קצת כמו "עמידה על המשמר בזמן שינה – k-complexאולי זה התפקיד של ,

)להגן עלינו(5השלב ה-

-25-

לזרוק החוצה זיכרונות ומידע שלא צריךניקוי ארובותפרויד אמר שחלומות זה – – המוח מנקה את עצמו לקראת היום הבא.

זכה להוכחה מחקרית לעזור למוח להתפתח - o גורים שנולדים עם מוח מפותח יותר ישנים פחותREMמגורים שיש צורך

בפיתוח המוח שלהם. )שרקן שנולד כבר רואה ויכול לשמור על עצמו בניגוד לחולדה, המוח שלה פחות מפותח בלידה והוא צריך יותר שנת

REM)בשביל להתפתח o -אצל בני אדם ניתן משך הREMהולכת

וקטנה עם השנים. )השיעור הגבוה נמצא דווקא בשלבREMביותר של שנת

הפעיל ביותר בהתפתחות המוח(.הוכח מחקרית:עוזר לנו בלמידה וזיכרון -

o שנת REM בבוגרים קיימת גם בבגרות - את השינוייםREMכנראה מאפשרת שנת ה-במוח האחראים ללמידה. יש עליה19-30ניתן גם לראות שבין גיל

ללמידה )זה בד"כ הגיל בוREM, זה יכול להעיד על קשר בין REMבשנת ה- לומדים(.

o חסך REM פוגע ביכולת הלמידה של חולדות, ולמידה מעלה את משך שנת REM .

פרידגמותנתנו לחולדות להיות בתוך מבוך עד שהן למדו אותו. בבעלי חיים: מחקריות –

אימון מדידת משך שנת REM

מסתבר שהחולדה בלילה הראשון בו ראתה את המבוך – ישנה הרבה שנתREM.-כך גם הלילה השני, ועם הזמן ביצועי החיה במבוך משתפרים, אבל שנת ה REM.שלה פוחתת

אימון מניעת שנת REM מדידת למידה

– מסתבר שאםעשו את אותו ניסוי – אבל לא נתנו לחולדות לישון בלילהמפריעים לחולדות בשינה, לוקח להן יותר זמן ללמוד את המבוך.

משפעי במידה מועטה על יכולת למידה וזיכרון.REMחסך שנת בבני אדם- אולם:

ילדים רפי שכל ישנים פחות שנתREM.מילדים רגילים ומחוננים יותר

שנתREM.של סטודנטים ממושכת יותר בתקופות של בחינות

: REM השפעות של חסך שנת

הלך וגבר, מי שישן למעטREMאדם שלא ישן באופן כללי - הדחף לשקוע בשנה = הגברת תדירותה או עוצמתה של שנתתגובת נגד )במעבדה( ייפתח REMשנת ה-

מהר יותר מאשר בד"כ).REM לאחר שדוכאה באופן זמני. )האדם נכנס ל- REMה-

– זה משפר אתטיפול נהדר לדיכאון )קליני( הוא REMמסתבר שחסך בשנת כמה שבועות. מדוע זה עובד?REMהתסמינים לפרק זמן ארוך אם לא ישנים

כתופעת לוואיREMמסתבר שרוב תרופות הדיכאון שלוקחים מקטינות את שנת ה- שלהן.

-26-

מנגנונים פיזיולוגיים של שינה ועירות / מה קורה במוח בשינהבקרה כימית על שינה ועירות - יש לדעת מהם הניורוטרנסמיטורים המופרשים.

הייתה שככל שאנחנו ערים יותר שעות נוצר אצלנו יותרההשערה האינטואיטיבית ויותר חומר שמעורר שינה, ובשלב מסוים אנחנו כבר לא יכולים להתנגד אליו –

ונרדמים, באופן מקביל, אחרי שאנחנו ישנים נוצר אצלנו בגוף חומר שגורם לעירות,כלומר:

מצטבר במהלך ערות, ונהרס בשינה. חומר שונה לשלבים חומר משרה שינה : השונים של השינה.

חומר שיווצר בזמן השינה ויתכלה בהדרגה כשאנו ערים. חומר משרה ערות :

אזורי המוח שגורמים לעירות:Reticular formation.נמצא ממש ממש בבסיס / גזע המוח, קשור מאוד לעירות –

גרעינים שחלקם אחראיים על עירות. עובר דרך אזור זה הרבה מידע חושי. 90 שני מעגלים עצביים שמתחילים בתצורה הרשתית ומשם מפעילים את

:הקורטקסo המסלול הגבי )דורסלי( – מתחיל מהתצורה הרשתיתלתלמוס, מעיר

לקורטקסאותו o– המסלול וגחוני )וונטרלי( – מתחיל ברטיקולר פורמיישן – עובר לתלמוס

basal forebrainעובר לגנגליונים הבסיסיים – לאחר מכן עובר דרך ה- )מסדר המוח הקדמי, אזור מאוד חשוב לעירות( – קורטקס

נוירוטרנסמיטורים מעורבים בעירות / ערנות:: באתר התכול )קרוב לגשר(. מיוצר – נוירואדרנלין.1

? קופץ במוח בזמן עירות / דריכות.מה עושה – חשוב לעירות.אציטילכולין.2

)מסד המוח הקדמי, בסיס המוח מתחת להיפותלמוס,basal forebrain: ב- מיוצר )הגשר הגבי(.dorsal Ponsמפריש הרבה אציטילכולין לקורטקס(, וגם ב-

? תפקידי האציטילכולין בעירות: להפעיל את הקורטקס, ולגרום לומה עושהלפעילות א-סינכרונית )בלתי מתואמת, למשל גלי ביתא(.

אגוניסטים כולינרגיים מעוררים את הקורטקס, ואנטגוניסטים מפחיתים עירור.בעת ערות פעילה חלה עלייה בהפרשת אציטילכולין בקורטקס.

: מיוצר בגרעיני התפר המצויים בתצורת הרשת ובמוח המוארךמיוצר סרוטונין..3או הגשר. ? סרוטונין עוזר לנו להיות ממוקדים במטלה ולהתעלם בהפרעותמה עושה

שמתרחשות מסביב. – חומצה אמינית מעוררת.היסטמין.4

באזור ספציפי בהיפותלמוס. מגביר את עירור הקורטקס הן במישרין והןמיוצר:בעקיפין )על ידי גירוי נוירוני אציטילכולין(.

עוזר אציטילכולין, מעורר את הקורטקס וגורם לחוסר תיאום שלאיך הוא עובד?הפעילות הקורטיקלית.

הזרקת היסטמין למוח מאריכה את משך העירות, ודוחה שינה. אנטגוניסטיםלהיסטמין מפחיתים ערות ומגבירים שינה.

-27-

נוירונים מעודדיVLPAשינה ב-

נוירונים מעורריםבגזע המוח

ובמוח הקדמי

GABA

אצטיל-כוליןנוראפינפרין

סרוטוניןעירותהיסטמין

נוירונים מעודדיVLPAשינה ב-

נוירונים מעורריםבגזע המוח

ובמוח הקדמי

GABA

אצטיל-כוליןנוראפינפרין

סרוטוניןשינההיסטמין

היפוקרטין / אורקסין.5 בהיפותלמוס הצדי. בעל השפעה מעוררת. מיוצר:

? מצליח להחזיק אותנו ערים, לקראת ההירדמות הוא זה שעוזרמה הוא עושהלנו להישאר ערים. כנראה מסייע לפעילות מוטורית.

ברגע שהרמה של כל הנ"ט הללו יורדת )למעט אציטילכולין( – אנחנו פשוטנרדמים.

.REM ועוד יותר יורדת ב- SWSכמות נ"ט הולכת ויורדת בין עירות, ל-

קיי ברמה ממש ממש נמוכה בגוף. לכן,REM חסר סרוטונין, שבשלב *לחולי דיכאון יוצא שפחות או יותר שומרים על רמת הסרוטוניןREMכאשר מעירים אותו בכל

גבוהה בלי שהיא תרד לכמה שבועות. לאורך זמן זה גורם לשינוי הסינפסה – נוצריםקולטנים חדשים וכן הלאה

אזורי המוח שפעילים בזמן שינה -REMבקרה עצבית על ערות, בקרה עצבית על שנת גלים איטיים, בקרה עצבית על שנת

בכל אחד מהמקרים יש לדעת מהם הגרעינים העיקריים, מתי הם פעילים, מה השפעתם ומה יקרה לאחר מניפולציה של אחד מהם. כמו כן יש להבין את פעילות מנגנון הפליפ פלופ

והקשר בינו לבין אדינוזין.

( SWS בקרה בזמן גלים איטיים )

. חלק מההיפותלמוס, ממוקם(VLPAאזור מוחי עיקרי: האזור הפרה-אופטי )קרוב מאוד לתצלובת הראייה.

נמצא שזה אחד האזורי הקריטיים לשינה – כאשר הוא פעיל ועובד, אנחנו ישנים עד כדי3-4שנת גלים איטיים. הרס של אזור זה יכול לגרום לחוסר שינה של שלבים

מוותגרייה של איזור זה מעודדת שינה. איזור זה מעכב אזורים המעוררים ערות.

פעיל מעכב אזורים משרי ערות וכשהם פעילים הםVLPA מנגנון ה"פליפ-פלופ": )עיכוב הדדי(. זה עובד כמו נדנדה:VLPAמעכבים את ה-

VLPA -פעיל מעכב את כל האזורים שאחרים על עירות )ה VLPA מפריש GABA )מעכב( לעבר האזורים במוח שאחראים על עירות(

-כאשר מתעוררים אזורי העירות מעכבים את הVLPA.

חסר כאן – זהו נ"ט מאוד מאוד חשוב לעירות, כאשר הוא מופרש מהתלמוס,ההיפוקרטין

-28-

(MPRF)

הוא מגיע לכל האזורים במוח שאחרים על עירות וגורם להם לפעול, לכן – הוא - כלומר, עירות(. ברגע שאיןONמשמר את העירות שלנו )שומר על המעגל במצב

נכנסVLPAיותר הפרשה של היפוקרטין, אזורי העירות לא מצליחים יותר לפעול, ה- נראה שזה החומר המשמעותי ביותר לעירות.לפעילות ואנחנו נרדמים.

פוספט(.3 )אדנוזין עם ATPנוירונים צריכים סוכר בשביל לעבוד, הם אוכלים הרבה . כתוצאה מכך כמות האדנוזין במוחATPככל שנוירון עובד יותר – הוא צורך יותר

=אדנוזין(.A מפורק ע"י הנ"ט ונשאר ATPעולה )כי ה- הצטברותככל שאדם לא ישן יותר ויותר שעות מצטבר אצלו הרבה אדנוזין במוח –

של אדנוזין במוח עשויה להיות אחת הסיבות להשראת ישנוניות ושינה )גורם )קפה למשל, שנחשב מעורר, הוא פשוט חוסם את קולטני האדנוזין –לשינה(.

גורם לנו לא להרגיש את העייפות(.

אדנוזין משפיע על מנגנון הפליפ-פלופ: כשהרמה שלו במוח עולה, זה גורם באופן. VLPAעקיף להפעלת ה-

? כאשר אנחנו ערים - יש אזורים במסד המוח הקדמיאיך האדנוזין גורם לשינה . כשרמת האדנוזין עולה, אחד האזורים שיורד בפעילות שלוVLPAששולחים עיכוב ל-

זה מסד המוח הקדמי. ברגע שהוא עובד פחות – וכעת הוא לא מעוכבVLPAהעיכוב מוסר מה-

יותר. *יתכן שאיכות השינה הירודה בגיל הזיקנה

נובעת מירידה בכמות רצפטורי אדנוזין.

REM בקרה עצבית על שנת

אזור מוחי עיקרי: האזור הפרה-ברכיאלי )ליד הגשר, אזור סגול(. כאשר הוא פעיל רואים

קורים בגוף.REMאת כל תסמיני אזור זה מפריש את הנ"ט אציטילכולין

)אמנם פועל גם בעירות אבל שם מופרשמהמסד הקדם מוחי(.

אציטילכולין מופרש לאזור בתצורה הרשתית מפריש נ"ט מעורר לכיוון מסד המוח הקדמי MPRF ה- MPRF שנקרא

כאשר מסד המוח הקדמי עובד הוא גם מפריש אציטילכולין, שגורם לקורטקסלפעילות א-סינכרונית )כמו בעירות(.

איך האזור הפריבריכאלי גורם לתנועות עיניים מהירות ? שאחראים על תנועות עינייםאציטילכולין מגיע לטקטום, לתלילים העליונים

ומזיז אותם.שיתוק שרירים :

לאזור במוח האחורי שנקרא גרעיןהאזור הפריבריכאלי מפריש אציטילכולין אותו גרעין מפעיל אזור במוח המוארך )מדולה אובלונגוטה( תת-תכול

מפריש גליצין )מעכב( לעבר חוט השדרה. גלי PGO -שניות לפני שמתחילה שנת 90– מסתבר שכ REMיש גלים מוזרים

.PGO(: גלים אלו נקראים REM ל- SWSבמוח )שמודיעים שעוברים מ- ,Pons – Geniculate – Occipitalשמם נגשר מהנקודות בהן הגלים עוברים במוח:

-29-

קורטקס העורף.f גרעין הברך הצדי )בתלמוס( fגשר מי שגורם לגלים אלו לפעול זה האזור הפרי-ברכיאלי.

-30-

הפרעות שינהיש לדעת מהן ההפרעות, הסימפטומים, הסיבות )נזקים מוחיים( והטיפולים.

נדודי שינה מהאוכלוסייה תסבול בשלב כלשהו מנדודי שינה. הגדרת התופעה תלויה25%כ-

נדודי שינה כתוצאהנדודי שינה של תלות תרופתית- בצרכי השינה של הפרט. מנטילת תרופות שינה, שמגיעים בעת הפסקת לקיחת התרופה )תגובת נגד של

גמילה(. בד"כ הטיפול בהפרעות שינה נעשה ע"י כדורים. החיסרון שלהם הוא תלות

מתפתחת.

( sleep apnea דום נשימה בשינה )מצב בו אנשים לא יכולים לישון ולנשום בבת אחת.

: אנשים נרדמים, ואז הנשימה שלהם נעצרת. זהמתקיים מעגל שחוזר על עצמו גורם למנגנוני העירות לפעול – הם מתעוררים, נושמים וחוזרים לישון, וכך הלאה

והלאה.

בדם עולה. יש לנו קולטנים שיודעיםCO2במצב בו נעצרת הנשימה, כמות ה- להתריע על כך – מנגנון העירות מופעל כתוצאה מכך, ולכן האדם מתעורר. חוזר

וכן הלאה.CO2לישון, ושוב חסר השינה לא רציפה בכלל.

ממה זה נגרם?

. לעתים בגלל משקל עודף1

. לעתים הענבל בגרון חוסם את האוויר.2

. קנה נשימה צר3

פותרים את זה אם ניתן ע"י ניתוח / מסכת חמצן.

*גם נחירות שאחריהן אין הוצאת אוויר הם סוג של הפרעה זו..

REM הפרעות בשנת REM נרקולפסיה – הפרעה בשנת

– הוא פשוט מגיע בזמנים לא מתאימים )בעירות, בתחילתREMהפרעה בשנת ה- השינה במקום בשלב מתקדם יותר וכו'(. יש לה בסיס גנטי, לא מחלה שכיחה.

הסימפטומים:4

– דחף עצום לישון בעיקר בתנאים חדגונייםהתקף שינה נרקולפטי דקות והיקיצה מלווה בתחושת רעננות.2-5ומשעממים. שינה בין

– מקרים בהם שיתוק שיתוק הירדמות REMפולש למצבי עירות. מאופיין באי יכולת לזוז לפני שנרדמים או בשעת היקיצה )מיד אחרי השעון המעורר(.

-הרכיבים המנטליים של שנת חזיונות שווא היפנוגנייםREMמתווספים לשיתוק ההירדמות. האדם חווה סיוטי לילה עוד לפני שנרדם, בעודו משותק פיסית

)בד"כ מגיע עם הסימפטום הקודם(. – סיהAקBלCפDטDהנפגע מתמוטט לכמה שניות או דקות כשהכרתו צלולה לחלוטין.ק

חלה בעיתוי לא הולם. האדם נראה כאילו הואREMשיתוק שרירים של שנת ה- . בדרך)כמה דקות האדם לא מגיב ולא מתעורר, עיניים פתוחות(מת / איבד את ההכרה

-31-

כלל בעקבות ריגוש גדול או מאמץ גופני. האדם עירני לחלוטין בזמן הזה, הואצופה בנעשה ורואה הכל – הוא פשוט משותק לחלוטין.

התופעה נגרמת מאובדן מתח השרירים בשל עכבה כבדה על הנוירוניםהמוטוריים במוח השדרה.

: הטיפול

המגבירים נוראדרנלין וסרוטונין( לטיפול בתופעות של שנתסמים נוגדי דיכאון( REM -הבעיה של ה( .REMזה שהסרוטונין ירד, הרעיון הוא לשמור סרוטונין גבוה

כל הזמן(.שנוכחותו יעזור למצביאגוניסט להיפוקרטין – חומר חדש יחסית. מודיפינין ,

עירות.)הגורם למחלה הוא מחסור בהיפוקרטין/אורקסין או בקולטנים שלו(.

ריטלין( להפחתת התקפי השינה.חומרים מעוררים(

REM הפרעה התנהגותית בשנת

REMסימפטומים הפוכים משל קטפלקסיה: הענף של שיתוק השרירים בשנת ה- מתקלקל: הקורטקס פעיל, תנועת עיניים מהירות, יש חלומות, אבל האדם לא

משותק ולכן מתנהגים את החלום. בכל לילה הם עוברים כמה אפיזודות שלהתנהגות החלום כולו.

הטיפול: בנזודיאזפינים )כדורי הרדמה / שינה(.

SWS הפרעות שינה בשנת גלים איטיים רוב ההפרעות בילדים שנעלמות עם הגיל

הרטבהשכיח, אבל נעלם עם הגיל. עדיין לא יודעים מדוע זה קורה.הליכה סהרורית –

ייתכן שקשור לכך שאצל ילדים המנגנון המוחי שמשדר לעמוד השדרה ללכת עדיין לא הבשיל ולכן עובד גם בזמנים לא מתאימים. לא מדובר דווקא רק

. זה)היו אנשים שנהגו באוטו, עצרו באדום וכן הלאה(בהליכה אלא בהתנהגות מלאה אין שיתוק שרירים. בבוקר לא זוכרים שום דבר, הכל קורהSWSעובד כי ב-

. בהליכה סהרורית לא מבצעים את החלום!4בשלב ביעותי לילהאוכלים תוך כדי שינה.הפרעות אכילה הקשורות לשינה –

כנראה יש פה מרכיב גנטי. משתפר בלקיחת סמים נוגדי חרדה / סמים מרגיעים.

שעונים ביולוגייםמקצבים יומיים וסמני השעה - יש לדעת מהם המקצבים, כיצד ניתן לשנותם וכיצד ניתן

לכוון אותם. הגרעין העל-כיאזמטי - מבנה, תפקיד, פלט וקלט. לדעת את עיקרון של טיבו של השעון

ניסויים בעבר הוכיחו שלכל החיות ולבני האדם יש שעון ביולוגי פנימי שמתקתק חודשים ללא3)שמו כורי פחם שעות ביממה 25בגוף. האדם למשל, מתוכנת לחיות

25 שעות ואל 24. שמכייל אותנו ל- סימני אור וחושך חיצוניים, זה המחזור לפיו הם חיו(שעות זה קרני השמש.

-32-

מעל תצלובתנמצא – ( SCN גרעין העל-כירזמי )קיים אזור בהיפותלמוס שנקרא ה קלט מהרשתית שלהראייה, והוא משמש לנו כשעון ביולוגי. כיצד? אזור זה מקבל

:העין

. קלט ישיר – דרך המסילה הרטינו-היפותלמית )רטינה=רשתית(. נ"ט גלוטמט.1

. נ"ט גאבא + נוירופפטיד.SCN. קלט עקיף – מהרשתית דרך התלמוס ל- 2

– השפעה על אזורי מוח נרחבים שאחראים על עירות ועל יש כמובן גם פלט SCN ל- שינה.

( עם אזורי מוח אחרים? SCN כיצד מדבר הגרעין העל-כיאזמטי )

שעות הן כל הזמן24 ודפוס השינה שלהם השתנה לחלוטין – בתוך SCNהוציאו לחולדות את ה- התעוררו ונרדמו, לא היה מחזור ברור ומסודר, מנגנוני השינה והעירות מתבלבלים.

במוח, אפילו לא בדיוק במקומו המקורי, ודפוס עירות-שינהSCNלאחר מכן השתילו שוב את ה- הסתדר שוב.

כתוצאה מניסוי זה למדו שכנראה הקשר שלו עם אזורי מוח אחרים אינו עצבי )כיוון ה-שהוצאתו תכלול חיתוך אקסון שלא יחזרו לעצמם(. המסקנה המתבקשת היא ש

SCN מדבר עם אזורי מוח אחרים באמצעות הפרשה של הורמונים .

משפיע עלSCN הוא השעון הביולוגי, או שמא ה- SCNעולה השאלה האם באמת ה- מתקתק. עשוSCNאזור שני והוא בעצם השעון הביולוגי? רצו בעצם לבדוק אם ה-

)התא מזהה אותו כמו סוכר2DGאת הניסוי הבא: לקבוצה אחת של גלוקוז הזריקו אבל לא יכול לפרק אותו, מוסיפים לזה מרכיב שזורח( ביום, לקבוצה השנייה

ביום,2DG הקבוצות: לקבוצה אליה הזריקו את ה- 2בלילה. מצאו ממש הבדלים בין יודע להבדיל בין יוםSCN זרח הרבה יותר מאשר הקבוצה השנייה. כלומר, ה- SCNה-

לבין לילה ומתנהג אחרת במצבים אלו – ומכאן, זהו סוג של שעון.

התקתוק התוך תאי במודל של זבוב התסיסה

כמו כן כדאי להבין את המודל בזבוב התסיסה

מייצרים כל הזמן חלבונים. ברגע שרמת החלבון שהם מייצריםSCNהתאים בתוך ה – עולה, החלבונים שנמצאים בגוף התא אומרים להם להפסיק לייצר חלבון – גרעין

התא מפסיק לייצר אותו. ברגע שיש פחות מדי חלבון זה נותן שוב איתות לגרעיןהתא לייצר עוד כזה.

, ואז התאים מייצרים עוד ועוד חלבונים.אור השמש הורס את החלבונים

.הבקרה על מקצבים עונתיים - תפקיד ומיקום בלוטת האצטרובל אין צורך להתעמק.שינויים במחזור היממה - אין צורך להתעכב על סעיף זה

-33-

ריגוש – 11 פרק ריגוש איננו רגש!

הוא תגובה פיסיולוגית של הגוף וההתנהגות / התגובות הפיסיולוגיותריגוש שנגרמת בעקבות זאת, העוררות הפיסית.

הוא הצד הסובייקטיבי יותר.רגש

ריגושים כדפוסי תגובה ריגושים כדפוסי תגובה - תפקיד הגרעין המרכזי של האמיגדלה בבקרה על התנהגות

ריגושית וכן בהתניה אמוציונלית. אין צורך לשנן את מקורות הפלט של האמיגדלה ומהתפקידו של כל גרעין וגרעין.

מרכיבים: 3 התגובה הריגושית כוללת

רכיב התנהגותי = שרירים )איך אנחנו עומדים(.1רכיב אוטונומי = פעילות סימפתטית )עליה בקצב לב, לחץ דם, דופק(..2 רכיב הורמונלי = חיזוק הפעילות.3

האוטונומית )אדרנלין, נוירואדרנלין(

כל אחד מהרכיבים הללו מושפע מאזור מוחי הרכיבים נעשית3אחר, האינטגרציה על

– אזור מוחי שאחראי על כלבאמיגדלה התגובות הריגושיות שלנו.

האמיגדלה האמיגדלה פועלת במצבים שיש להםתפקיד:

משמעות ביולוגית )מציאת מזון, תגובה לבכי תינוק, הרחת עשן, נוכחות בן זוג, נוכחות יריב

וכו'(.

חלק מהמערכת הלימבית, ממוקמת קדמית להיפוקמפוס, קיימת בשנימיקום:הצדדים.

: תתי אזורים 5 האמיגדלה מחולקת ל-

)פחות חשוב(תפקיד פלטקלטשם

הגרעיןהמדיאלי

מידע תחושתי, בעיקר שקשור

לריח )פורמונים(.

לאזור המסד של המוח הקדמי המדיאלי )כשזה

קשור לעירות( ולהיפותלמוס )להילחם

ולברוח(

עיבוד הריח )כמו תלמוס=חדר המיון של המוח, רק בשביל ריח(, מחליט מה צריך לעשות

עם הריח הזה. *חשוב בעיקר לרבייה

)השפעה של ריחות ופרומונים(, ובקרה על

צריכת הנתרן.

הגרעין הצדי וגרעין

מידע תחושתי מהקורטקס

סטריאטום הגחוני )אחראי על מערכת

קליטת מידע תחושתי חיצוני למוח הכנסתו

-34-

הראשוניהמסד הצידי האסוציאטיבי, מההיפוקמפוס

ומהתלמוס

החיזוק(גרעין הגבי המדיאלי של

התלמוסהקורטקס הקדם-מצחי

)חשיבה גבוהה, מצפוןורגש(

בתוך האמיגדלה – לגרעין המרכזי באמיגדלה

לאמיגדלה )הפלטהאחרון(

הגרעין הצידיגרעין המסדוגרעין המסד הצידי

לגרעין המרכזי ולחומר האפור המרכזי )תוקפנות

וטריפה(

הפלט לחומר האפור המרכזי השולט על

התנהגויות שהן ייחודיותלמין )תוקפנות וטריפה(

הגרעין המרכזי

באמיגדלה

המון קלט, בעיקר מהגרעין הצידי

וגרעין המסדהצידי.

כמעט לכל אזורי המוח: היפותלמוס, היפוקמפוס,

קורטקס, גשר, צרבלום...

אחראי לביטוי רגש, בעיקר של רגשות

שליליים. האזור היחיד שאחראי

על למידת רגשותשליליים ופחד.

תפקיד הגרעין המרכזי בתגובה ריגושית מותנית

: אם ניקח חיה ונשתיל לה אלקטרודה לתוך הגרעין המרכזיגירוי הגרעין המרכזי באמיגדלה, ברגע שנגרה את האזור, החיה תחיה בפחד, חרדתית. אם מפעילים לחיה את האזור הזה במוח לפרק זמן ארוך )כל יום כמה שעות( – היא גם תהיה

חרדתית, וגם תפתח את מחלת האולקוס )כיב קיבה(.

: ברגע שהורסים את האמיגדלה, שום דבר לא מפחיד יותר אתהרס הגרעין המרכזי החיה. )אנשים שאובחנו כפסיכופטים האמיגדלה שלהם או קטנה יותר או שאינה

פעילה(.

האמיגדלה היא זו שאחראית להתניות שליליות. אם כי קיימים גם פחדים שקיימיםמלידה )כמו פחד גבהים(.

: כאשר מתקיימת התניה קלאסית ובעקבות גירוי*התנהגות ריגושית מותנית ניטרלי קיימת תגובה ריגושית. התגובה יכולה לכלול רכיבים אוטונומיים, הורמונאליים

והתנהגותיים.

תפקיד האמיגדלה בזיכרון ובתגובות ריגושיות

נזק באמיגדלה משבש את השפעת הריגוש על הזיכרון – הזיכרון שלנו מאוד מושפע )אירועיםמרגש. קל לנו יותר לזכור כאשר המאורע קשור לדברים ריגושיים שליליים

. כלומר – כאשר האמיגדלהטראומטיים בהשוואה לסתם איפה היינו לפני שבועיים ביום שגרתי(פעילה אנחנו זוכרים את האירוע בצורה יותר חדה.

: שכולל קטעי אקשן / מתח ( לאנשים בעודם רואים סרט מתח PET עשו מחקר הדמיה ): 1ניסוי וקטעים של שיחות רגילות. לאחר מכן שאלו אותם מה עם זוכרים – זכרו הכי טוב את קטעי המתח /

אקשן. בנוסף גם ראו האמיגדלה שלהם הייתה מאוד פעילה כאשר היו סצינות מתח / אקשן.

– הראו לנבדקים מלים ניטרליות, וגם מלים לאנשים שעברו מבחן סטרופ רגשי fMRI עשו : 2ניסוי פחות ניטרליות, הנבדקים היו צריכים רק לשיים את הצבע. הוכח שמלים שליליות הפעילו את

האמיגדלה.

-35-

: האמיגדלה והגרעין המרכזי שבה הם אחד האזורים המרכזיים והחשוביםהמסקנה ביותר להתניות וללמידות שליליות. כאשר מפעילים אותה יש סיכוי שבע"ח / בני

האדם יהיו תוקפניים.

בהכחדה החיה לומדת שגירוי שלילי כבר לא מופיע לאחרהכחדה אינה שכחה! הגירוי המותנה. תהליך הלמידה הזה מוביל לעיכוב הביטוי של התגובה המותנה אך

עיכוב התגובה המותנה מופעל ע"יזיכרון הקשר שנוצר בין שני הגירויים לא נמחק. הקורטקס הקדם-מצחי המדיאלי:

הרס של אזור זה משבש את תהליך ההכחדה •

גירויו מעכב תגובות רגשיות מותנות•

נוירונים באזור זה מופעלים במהלך הכחדה •

– תגובה לגירוי פתאומי ובלתי צפוי כמו הבזק אור או רעש חזק.*תגובת חלחלה מתבטאת בהתכווצות פתאומית של השרירים, במצמוץ ובשינויים בלחץ הדם

ובנשימה.

מפחית את התגובות הריגושיות של בני האדם, וכן מקשה על זיהוינזק באמיגדלהריגוש מסוים לעתים )קשה לזהות מוסיקה מפחידה(.

PAG התנהגות תוקפנית - זעם, תוקפנות ושליטה בדחפים- מהי התנהגות תוקפנית והתנהגות טריפה, מהם המעגלים

העצביים.

התנהגות תוקפנית קיימת אצל כל בע"ח, היא טיפוסית למין וגנטית.

סוגי התנהגות תוקפנית:

התנהגות תוקפנית הקשורה לרבייה.1התנהגות תוקפנית שקשורה להגנה עצמית.2ההתנהגות התוקפנית יכולה להיות התנהגות של איום.3התנהגות תוקפנית לשם טריפה.4ביסוס מעמד הירארכי – באמצעות אלימות.5

אחד האזורים המוחיים שמופעל בזמן התגוננות וטריפה הוא החומר האפור המרכזי(PAG.)

אחראי על PAG כיוון שטריפה משמשת עבור רעב – ניתן היה להסיק שה- כנראה שלא, כלבים למשל רודפים אחרי חתולים לא בשבילרעב, האומנם?

, סתם כי הם מעצבנים אותם. כנראה שבטריפה יש אלמנט)יש להם דוגלי בבית(לאכול מהנה.

לכן רצו להוכיח בוודאות שטריפה ורעב הם שני אזורים נפרדים: לקחו חתול מעבדה שלא ראה בימיו דבר אחר למעט המעבדה. לחתול הזה השתילו אלקטרודה לתוך

)לאזור שאחראי על הטריפה(. החתול מסתובב בכלוב, ומכניסים לשםPAGה- עכבר, העכבר מת מפחד, אבל החתול נשאר בשלו ואוכל "לה-קט", כמו שהוא

, ואז החתול פשוט עוזבPAGרגיל. בזמן שזה קורה החוקרים הפעילו אצלו את ה- את האוכל שלו, רץ לעכבר, מבצע עליו התנהגות שדומה לטריפה, אבל לא אוכל

האזור שאחראי מעל רעבאותו אלא חוזר לאוכל המקורי שלו: מכך ניתן להסיק ש אחראי על התנהגות טריפה, אבל לא קשורPAG! ה- ועל טריפה הם אזורים נפרדים

לרעב.

-36-

. אלקטרודהPAG אלקטרודות לתוך ה- 2ניסוי נוסף: לקחו חולדות והשתילו להם אחת הושתלה לאזור של הטריפה והשנייה לאזור של התגוננות. לחולדות היו בתוך הכלוב דוושות, כאשר החיה לוחצת על הדוושה השמאלית היא מפעילה את אזור הטריפה במוח שלה, אם היא לוחצת על הדוושה הימנית היא מפעילה את אזור ההתגוננות. נתנו לחיה להסתובב בתוך הכלוב וללחוץ על מה שהיא רוצה. גילו שהחיות לוחצות המון על הדוושה שמעילה את האזור של הטריפה, וכמעט ולא

הפעלת אזור הטריפהלחצו על הדוושה שמפעילה את אזור ההתגוננות. המסקנה: היא מהנה, בעוד שמצב מגננה איננו נעים.

בקרה כימית על התנהגות תוקפנית: נ"ט סרוטוניןכיצד סרוטונין משפיע על התנהגות תוקפנית )יש להכיר את המחקרים בקופים ובבני אדם(.

פחות סרוטונין = יותר תוקפנות.סרוטונין נמצא קשור עם תוקפנות,

וכעת למחקרים:

.מחקר שדה בקופים: קבוצת חוקרים יצאה לטבע, זיהתה להקה של קופים קופים, החוקרים זיהו מיהם הקופים הדומיננטיים בלהקה,60-70בלהקה היו

( מתפרק5HTולאחר מכן חקרו כמה סרוטונין יש לכל קוף בלהקה: סרוטונין ) . תוצר הפירוק נשאר בסינפסה ובסופו של דבר יוצא5HIAA ל- MAOבאמצעות

מחוץ למערכת. ככל שיש יותר סרוטונין יהיה יותר מתוצרCSFבאמצעות ה- הפירוק שלו. לכן, החוקרים הרדימו פעם אחת את כל הקופים, ולכל אחד ואחד

, תוצר5HIAA מחוט השדרה. התוך הדגימה היה גם ה- CSFמהם לקחו דגימה של הפירוק של הסרוטונין. כעת החוקרים יודעים כמה סרוטונין יש לכל קוף.

החוקרים גילו שהקופים שהייתה להם הרמה הנמוכה ביותר של סרוטונין לא הקופים לא שרדו כי הם נכנסו שנים(. 3שרדו עד סוף התצפית )הניסוי ערך כ-

לקרבות עם קופים חזקים יותר שהרגו אותם או שהקופים האלו לקחו סיכוניםמיותרים )קפיצה מעץ לעץ רחוקה מדי(.

את הקוף השליט הוציאו החוצה. כעת אחד מהסגנים צריך להיות המנהיג החדש. לפני כן, החוקרים הזריקו לאחד הסגנים אגוניסט לסרוטונין )העלו את

סגנים2 הזריקו אנטגוניסט לסרוטונין. נוצרו 2רמת הסרוטונין(. לסגן פוטנציאלי מי שהפך להיות עם סרוטונין גבוה, ואחד לסרוטונין נמוך. 1פוטנציאלים:

– מסתבר שהקופים דחו חברתית אתהמנהיג הוא זה בעל האגוניסט לסרוטוניןהקוף האלים יותר וזה הפחות אלים "נבחר" להיות השליט.

לקחו עכברים ועשו להם נוקאאוט גנטי – עוד כשהעכבר בביצית מורידים לו גן מסוים – כך שלא יבוא לידי ביטוי בעכבר הבוגר )בעצם עשו "מוטציה מכוונת לגן"(, הורידו להם את הגן שמייצר סרוטונין. עכברי נוק-אאוט לסרוטונין הם

מאוד תוקפניים. "מצאו)רצח בכוונה תחילה, שוד מזוין..(בדקו אסירים בעלי עבירות "מכובדות ,

שעבריינים שיושבים על עבירות כבדות יותר, היא להן רמות נמוכות יותר של, כנראה שגם יש להם פחות סרוטונין במוח.5HIAAתוצר הפירוק של סרוטונין

ממצא חדש: נשאים לסרוטונין. של הסרוטונין )נמצאים על כפתורreuptakeנשאים אלו עושים את תהליך ה-

הטרמינל ומחזירים סרוטונין פנימה(. השורה התחתונה: אנשים שיש להם אלל קצר אחד )מתוך שניים( של נשא

-37-

לסרוטונין, יפתחו יותר מאחרים הפרעות של חרדה או דיכאון. הדבר יבוא לידי ביטויבפעילות אמיגדלה גבוהה אצל אותם אנשים.

אללים. האללים יכולים2גן = זוג כרומוזום. כל כרומוזום מורכב משני חלקים = אנשים שיש להם אלל אחד קצר של נשאי הסרוטונין, יהיה להםלהיות זהים / שונים.

. מי שיש לו פחות נשאי סרוטונין אומר שיש להםבסופו של דבר פחות נשאי סרוטונין יותר סרוטונין בסינפסה )יש פחות מי שיחזיר אותו(, לאנשים אלו תהיה יותר נטייה

לחרדתיות / דיכאון, והם יהיו יותר תוקפניים. זה סותר את רוב מה שידענו עד )ממתי יותר סרוטונין גורם לתוקפנות?(עכשיו...

. כשעוברמסתבר שסרוטונין מאוד מאוד חשוב בשלבי ההתפתחות העובריים מתפתח ברחם, חייבים נשאי סרוטונין בכמות רבה, כי הוא מסייע לכמה אזורי

אזורי מוח בהם הוא ממש חשוב הם האמיגדלה2מוח להתפתח מאוד. והקורטקס הקדם מצחי. בעוברים להם יש פחות נשאי סרוטונין האמיגדלה

אזורים אלו גדלים מראש2והקורטקס הקדם מצחי מתפתחים לא טוב: באופן לא תקין – האמיגדלה תעבוד ללא בקרה והאדם יהיה תוקפן.

ניסוי שביצעו כדי לוודא את השפעת נשאי הסרוטונין: הציגו לנבדקים בעלי את התמונות הבאות, ושאלו מה היא התמונהfMRIאלל קצר ורגילים בתוך

קצר לנשאי1הזהה בהבעתה לתמונה העליונה. אנשים בעליי לפחות אלל סרוטונין – האמיגדלה שלהם עבדה הרבה יותר מאשר אנשים בעלי שני אללים ארוכים – בעלי אלל קצר שראו גירוי מפחיד, האמיגדלה

שלהם עבדה יותר – זה יסביר אולי למה זה גם גורם להם להתנהגותתוקפנית יותר.

תוקפנות – תפקיד הקורטקס הקדם מצחי הגחוני מה תפקיד הקורטקס הקדם מצחי )האורביטו פורנטלי והגחוני מידאלי(

בתוקפנות ובשיפוט מוסרי וכיצד הם נקשרים להפרשה מופחתת שלסרוטונין.

נמצא בחלק הקדמי של אונת המצח.

אזורים:2ניתן לחלק את הקורטקס הזה ל-

בתמונה התחתונה מסתכלים מלמטה )מאזור הגרון(. האזור הורודהוא צדי = הקורטקס האורביטופרונטלי.

של הקורטקס הקדם מצחי: כמעט כל אזורי המוחאזורי קלט

של הקורטקס הקדם מצחי: גם כאן להמון אזוריםהפלט

אזור מרכזי במוח! זהו

? מה קורה כאשר הקורטקס הקדם מצחי מתקלקל / נפגע

פיניאס גייג' הוא פועל רכבות שנפגע ממוט ברזל. של הראש. מה המוט נכנס דרך הלחי, העין, ויצא מהצד השני לתפקד עד הניתוח שהיה מפתיע הוא שגייג' נשאר בחיים והמשיך

הרגילים, אבל בו הוציאו אותו וכמובן גם אחריו. הוא חזר לחיין יותר – הסביבה משפחתו הודיעה שהיא לא מוכנה לחיות איתו

טענה שהאדם נהיה אחר לחלוטין – ילדותי, קטנוני, אובססיבי, אגוצנטרי,אגואיסט וכו'.

מוט הברזל פגע בקורטקס המצחי הגחוני...

-38-

(1935 )הסיפור על הקופה בקי שמו קופים בכלוב, נתנו להם משימה, ועבור הצלחה במשימה עלה פרגוד ומאחוריו היה תפוח. בקי, בניגוד לקופים האחרים, כאשר היא לא הצליחה במשימה התפרעה לחלוטין בכלוב. אחד החוקרים הציעה לכרות לבקי את

לאחרהאונה הפרונטלית )כי היו מחקרים שאמרו שאונה זו היא אונה רגשית(. הכריתה, כאשר בקי נכשלה במשימה לא קרה כלום כאשר, היא פשוט הלכה

.רגועה הלאהבכנס בו סיפרו על בקי סיפר רופא על המקרה הבא: חולה היה בעל גידול

באונה הפרונטלית, לא הייתה ברירה ולכן כרתו לו חלקים מאסיביים של האונה לפני ואחרי הכריתה, ואמר שלא היה הרבה IQ הרופא עשה בחינת הזאת. .הבדל

, ורצה לעזור לחולים שלו: הוא1+1( שעשה Egas Monizבכנס היה פסיכיאטר ) יזם ניתוחי מוח בהם לא ממש כרתו את האונה הפרונטלית אלא חתכו את

.ניתוק של האונה הפרונטליתהאקסונים של חלק מהאונה הפרונטלית = , חרדותOCDהיה ניתן לראות כיצד אנשים שהיו בעלי חרדות שנים, נרפאו ברגע )

באופן כללי(. בהמשך זכה אגס מוניז בפרס נובל. מצאו דרך לעשות אותו בהרדמהרופאים החליטו לשכלל את הניתוח של מוניז, ו

: הכנסת יתד / סכין דרך גלגל העין )לאחר שמרדימים ומזיזיםחלקית בלבד אותו(, ועל עיוור עושים את אותו הניתוק של מוניז. הניתוח ארך כחצי שעה

והעלים את האובססיה / החרדה. , הם אמנם פטרו את בעיותzombieאבל: האנשים האלו הפכו להתנהל כמו

החרדה והאובססיביות אבל הפכו להיות אגואיסטיים, ילדותיים, עצבניים,מרוכזים בעצמם וכו'.

: חלק מהתפקיד של הקורטקס הקדם מצחי הוא לקשר בין מה שאנחנוהמסקנה חווים וליישם את זה בהתנהגות שלנו. לכן ניתוק האונה הקדם מצחית גרם לכך שיש

)למשל, שואלים אדם שאין לו את האונה הזאת: "מהמחשבות, אבל לא מתנהגים בהתאם. עושים כשיורד גשם?", הוא עונה "פותחים מטרייה". נותנים לו מטרייה ומורידים גשם מלאכותי עליו. שואלים את האדם "מה עושים כשיורד גשם?", הוא עונה כמו שצריך אבל לא פותח את המטריה...;

ש"נרפאו" – לא באמת נעלמו להם המחשבות הטורדניות על חיידקים בידיים –OCDבפועל חולי ה- הם פשוט הפסיקו להתנהג בהתאם, הם עדיין מסתובבים עם אותן מחשבות, זה פשוט נראה יותר

טוב כלפי חוץ(.

תפקידי האונה הקדם מצחית:

התנהגות המתאימה לסיטואציה בהתאם לנורמותתפקידו חשוב ל, מתרגם שיפוטים לתחושות נאותות ולאופני התנהגות מתאימים.

הימנעות מהתנהגות וכן אחראי על שיפוט מוסריהקורטקס הקדם מצחי )נבדקים עם נזק בקורטקס הקדם מצחי גחוני מדיאלי.שתוביל לתוצאות שליליות

חזרו שוב ושוב על אותה טעות אף-על-פי שבחירותיהם הובילו לתוצאות שליליות; , כך שהשיפוט, המצפון11%)מסתבר שלפסיכופתים יש קורטקס קדם מצחי קטן בכ-

והמוסר שלהם מופחת: עשו לפסיכופתים ולרגילים צימוד בין תמונה של גבר מסוים לבין שוק חשמלי לא נעים שניתן לגוף – רצו לראות אילו אזורי מוח נדלקים בהצגת תמונת

האיש שהוצמד לגירוי השלילי. אצל אדם רגיל נדלקו האמיגדלה והקורטקס הפרה-פרונטאלי, אצל פסיכופטים כמעט ולא – הפסיכופט פשוט לא מפחד.., קשה לו

ללמוד מוסר ומצפון חברתי(

-39-

חשוב להבין שהתגובה הריגושית שלנו היא שמובילה אותנו לשיפוט מוסרי ומונעת הסתכנות. כאשר הקורטקס הקדם מצחי פגוע – אין שיפוט מוסרי ואין הימנעות

דילמת קרון הרכבת:מסכנה.

אנשים מתנתק ועומד ליפול. לידנו יש כפתור שמאפשר5: רכבת נוסעת וקרון עם 1שלב , אבל יהרוג את פועל הרכבת שנמצא על המסילה.5להחזיר את הקרון ולהציל את ה-

רוב האנשים יגידו שהם ילחצו על הכפתור. הרכבת נוסעת, הקרון ניתק ועומד ליפול. לידנו אדם שמן שאם נדחוף אותו הוא אמנם2שלב :

שברכבת. רוב האנשים ענו שהם לא ידחפו את השמנמן.5ימות אבל יציל את ה-

הראו שבעת הצגת הדילמות האונה הפרה-פרונטאלית פעילה.fMRIבדיקות

מסקנה: השיפוט המוסרי הוא לא תוצר של החלטות הגיוניות והוא מונחה בידיהרגש

הקשר בין תוקפנות לפעילות הקורטקס הקדם מצחי

האמיגדלה אחראית על תגובות שליליות ועל זעם.

– כשהוא פעיל יותר, האמיגדלההקורטקס הקדם מצחי מעכב את האמיגדלהפעילה פחות, לכן, הקורטקס הקדם מצחי אחראי על דיכוי התנהגויות שליליות.

( שדוחף לעשות ולהתנהג כמוid)כדי לזכור, זה קצת כמו פרויד: האמיגדלה היא כמו הסתמי )

שמכיל את חוקי החברה והנורמותsuper egoשמרגישים וכו', הקורטקס הקדם מצחי הוא סוג של ומרגיע את דחפי הסתמי(

כיצד רמה נמוכה של סרוטונין משפיעה כאן?

בקורטקס הקדם מצחי יש הרבה קולטנים לסרוטונין, וסרוטונין הוא הנ"ט שמפעיל אותו. לכן – אם לאנשים תוקפניים יש פחות סרוטונין – אין מי שיפעיל את הקורטקס הקדם מצחי, כך שגם אין מי שיעכב את האמיגדלה, והיא עובדת יותר והאדם מונע

ע"י דחפים בסיסיים בלי משהו שירסן אותו. טיפול באמצעות פרוזק מגדיל אתכמותה סרוטונין ולכן מפעיל שוב את הקורטקס הקדם מצחי והתוקפנות נרגעת.

אצל רוצחים אימפולסיביים רגשניים מצאו קורטקס קדם מצחי פעיל פחות ולכן האמיגדלה שלהםפשוט פעילה יותר.

שליטה הורמונלית על התנהגות תוקפניתמה תפקידם של אנדרוגנים )טסטוסטרון( בזכרים ובנקבות מכרסמים ובני אדם.

– שם כולל להורמונים זכריים )למשל, טסטוסטרון(. מיוצריםהורמונים אנדרוגניםבאשכים ומופרשים משם.

קיימים שני שיאים בהם ניתן לראות את השפעת ההורמונים:

מתרחשת בשלב העוברי. שלב קדם לידתי בו נקבע ארגוןהשפעה מארגנת– המוח כזכרי / נקבי. מסתבר כדי שיצור בתוך הרחם יהפוך להיות זכר, צריך

נוכחות של הורמונים אנדרוגנים ברחם )אם ההורמונים לא נמצאים או נמצאיםבצורה מופחתת – תיווצר נקבה או זכר חלקי(.

חלה באורגניזם הבוגר, מתרחשת בגיל ההתבגרות.השפעה מפעילה – ההורמונים מפעילים את האורגניזם להפוך להיות זכר / נקבה באופן נראה לעין

)איברי מין, שינויים בשיעור, בקול, שרירים, גובה וכו'(.

: ידוע לנו שככל שרמתקיים קשר בין רמות הורמונים אנדרוגנים לבין רמות תוקפנות סירוס של חולדות מפחיתהטסטוסטרון עולה – כך עולה גם רמת התוקפנות )יחס ישר(.

תוקפנות, הזרקת טסטוסטרון מגבירה תוקפנות.

-40-

)לחץ, עקה( עצל אמא עכברה בעת הריון, זה גורם להפחתתstressאם מייצרים הפרשת טסטוסטרון אצל העובר, וכך ייצא שהעכבר שייוולד יצא פחות תוקפן ויותר

עדין.

תוקפנות בזכרים:

ממצא: זכרים תוקפים זכרים ולא נקבות )במכרסמים(.

מיהמידע לגבי מין העכבר שמולי מתקבל ע"י הפורמונים המופרשים, השאלה היא – איבר שקיים בתוך האף שלהעצב / האיבר הוומרו-נזלי קולט את הפורמונים?

המכרסמים. )בשונה מריחות רגילים את הפורמונים צריך ממש לשאוף פנימה עדשיגיעו לאזור הזה(.

פוגע בהתנהגות תוקפנית בין זכרים. VNOחיתוך ה- איבר זה קיים גם אצל בני אדם, אבל הוא פחות פעיל שם ונשאר כשריד אבולוציוני.

*עכבר מסורס לא יפריש פרומונים הקשורים בתוקפנות ובהתנהגות מינית.

תוקפנות בנקבות:

לנקבות יש נטייה פחותה לתוקפנות.

חשיפה קדם-לידתיתהשפעה מארגנת – ( מגבירה התנהגות תוקפנית2Mלטסטוסטרון )נקבות

בבגרות. כאשר אמא עכברה בהריון היא ממליטה הרבה גורים

)קוראים לזה שגר(, הגורים מאורגנים ברחם באופן הבא: מסתבר שלמיקום ברחם יש קשר למידת

התוקפנות. כדי שיווצר עכבר זכר צריך שיהיה לידו היא נקבה שנמצאת בין2Mיותר טסטוסטרון. נקבת

זכרים, ובשל קיומו של הרבה טסטוסטרון בסביבה2. 0M או 1Mשלה – היא תהיה תוקפנית יותר מאשר נקבות )לא ברור לחלוטין האם בתאומים קיימת אותה השפעה(

מתן טסטוסטרון לנקבות בוגרות מעורר התנהגות תוקפנית.השפעה מפעילה –

עוד תוקפנות באה לידי ביטוי בקטילת תינוקות:

פטמות, זה אומר שאם10 – לאמא עכברה יש קטילת צאצאים ע"י הנקבה עכברונים קשה לה מאוד להניק את כולם. אם נולד עכבר קטן16נולדו לה

וחלש, ואין לו כוח להילחם, אמא עכברה לא מניקה אותו: או שהוא פשוט נמק ומת מחוסר תזונה, או שהיא פשוט אוכלת את העכבר ה"מיותר". )התוקפנות /

קטילת התינוקות נועדה לצמצם את הצפיפות ואת גודל השגר(.עכברים זכרים שמגיעים לכלוב הורגים את צאצאיקטילת צאצאים ע"י זכרים :

האב הקודם. מדוע? כיוון שכל עוד אמא עכברה מניקה את הגורים היא לאתזדווג איתם ותיכנס מהם להריון.

השפעת אנדרוגנים על תוקפנות בבני אדם

כל הקשרים שנמצאו הם מתאמיים ולא קשרים סיבתיים ישירים.

השפעות מפעילות:

)בחיילים נמצא יחס ישר בין רמת טסטוסטרון לבין מידת התוקפנות בגברים• משוחררים ובאסירים(: חיילים שמצאו בתיקים האישיים שלהם יותר מקרי

תוקפנות ועצבנות, היו גם תלמידים לא כ"כ טובים בבי"ס, הם הסתבכו עם החוק

-41-

לפני הגיוס וכו' – וגם רמת הטסטוסטרון שלהם הייתה גבוהה יותר. גם אסירים שיושבים על מקרים קשים יותר )רצח( בעלי יותר טסטוסטרון מאשר

אסירים שיושבים על גניבה למשל.

. אתלטים שנוהגים לצרוך סטרואידים אנאבוליים הם תוקפניים יותר•סטרואידים אנאבוליים מכילים בין היתר גם טסטוסטרון.

השפעות מארגנות:

)חלקו 1F )חלקו את הרחם עם תאום זכר( תוקפניות יותר בבגרותן מאשר תאומות1Mתאומות •את הרחם עם תאומה נקבה(.

)נחשפו במהלך ההתפתחות העוברית ברמות גבוהות של אנדרוגניםCAHנערות ונשים בעלות •

הן תוקפניות יחסית. מבלוטת האדרנל של עצמן(

הבעיה עם כל הממצאים הללו היא שנמצא מתאם, אך הוא לא מצייןסיבתיות.

הבעות ריגוש הבעת ריגוש וזיהוים: תגובות מולדות זיהוי והבעה - יש לדעת את העיקרון ותפקידה של

ההמיספרה הימנית. יש להבין את הרעיונות המרכזיים כגון הניסויים של פני כימרה,תפקידהאמיגדלה, השריר של דושן, השפעה חברתית וכדומה.

לפני הבעת תוקפנות בד"כ )אצל אורגניזם מתקדם( קיים חיווי כלשהו שמעיד שזהעומד לקרות.

עולה השאלה האם הבעות פנים זה דבר מולדאו נלמד?

הבעות פנים שלדרווין שחקר את זה טוען שחיזוקים לכך:, ריגוש הן מולדות ואוניברסאליות

הבעות פנים מופיעות באותה צורה בין תרבויות שונות

נמצא שנבדקים מתרבויות זרות מזהים אלה את הבעותיהםשל אלה

ילדים עיוורים מלידה מייצרים הבעות פנים דומות לאלו שמציירים ילדים רואיםחיקוי של הבעות פנים הוא מולד

שעות הצליח לחקות הבעות פנים של ריגוש36תינוק בן

האמיגדלה ותפקידה בהבעות ריגוש אחד האזורים המוחיים שתפקידם קליטה של הבעות פנים הוא האמיגדלה.

האמיגדלה קולטת בעיקר רגשות שליליים, נצרבים בתוכה בעיקר הבעות פנים של חשוב בזיהוי ויזואלי של ריגוש, במיוחד בזיהוי תפקיד לאמיגדלהפחד או בהלה.

פחד.

זיהוי*האמיגדלה כנראה איננה מעורבת בהבעת רגשות )כולל פחד(, אלא רק בהבעות פחד.

העיניים הן האיבר שמביע הכי הרבה פחד. מחקר הדמיה הראו שעיניים שמביעותפחד ובהלה מפעילות את האמיגדלה, בעוד עיניים שמחות לא עושות זאת.

תאי מראה

-42-

מחציות ימניות

מחציות שמאל

כאשר אנחנו מתבוננים בפנים המביעות ריגוש מסויים, אנחנו מדמיינים באופן בלתי מודע שגם אנחנו מביעים אותו רגש. סביר להניח שתאי המראה הקיימים במוחנו

מאפשרים לחוש אמפתיה כלפי הזולת )כאשר עומדים מול מישהו שמספר לנו סיפורעצוב ומראים הזדהות לפיו(.

תסמונת גנטית, אנשים החולים בה הופכים להיות משותקיםתסמונת מביוס: בחלקים מסוימים בפנים, כך שפניהם הופכות להיות "פני פוקר". לאנשים אלו קשה

לזהות הבעות פנים של אנשים שהעומדים מולם.

האם הבעות פנים הן תלויות חברה? ידוע שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להעצים / להצניע רגשות. הביטוי הרגשי

מושפע מהמצב אבל הוא גם תלוי חברה )אצל יפנים לא מקובל שגברים יביעו גועלבפומבי, או שנשים יביעו כעס בפומבי. האמריקאים יכולים להביע הכל(.

לקחו סטודנט אמריקאי ויפני וכל אחד בנפרד נתנו להם לצפות לבדם בסרט שכולל קטע די מגעיל )ברית מילה עקוב מדם באיזה שבט אינדיאני(. שני הסטודנטים צולמו

מביעים גועל רב – שניהם הביעו אותם פרצופי גועל. כאשר הכניסו סטודנטים עם נסיין לחדר – האמריקאי עדיין עשה פרצופים, היפני ישב בפנים קפואות ולא הביע

שום גועל.

החלוקה בין ההמיספרות ההמיספרה הימנית קשורה יותר לריגוש מאשר השמאלית )שמחה, כעס, עצב,

גועל(. המיספרה שמאל היא יותר לוגית. ההמיספרה השמאלית עוזרת בהבנת משמעותן של מילים המבטאות רגש, אך לא

בהבנת הרגש עצמו

נבדקים עם פגיעת ראש בהמיספרה הימנית מתקשים ביצירת דימוי מנטלי של הבעות פנים ריגושיות.

נבדקים בריאים מזהים טוב יותר גירויים בעלי משמעות ריגושית המוצגים למחצית השמאלית של שדה הקלט )ויזואלי או שמיעתי(.

שדה ראיה ימני הציגו מלים – הנבדק זיהה את המילה היטב. כאשר הוקרנו בשדה ראייה ימין פרצופים – האדם אמר שזה פרצוף ולא ציין מהו הרגש

המובע. לעומת זאת פרצופים שהוקרנו בשדה ראייה שמאל זוהו גם ברמת ההבעה הרגשית, ומלים שנקלטו בשדה ראיה שמאל – הנבדקים אמרו שקיימת שם

מילה, אבל לא ציינו מהי המילה, לא תמיד זיהו אותה.מחקרי הדמיה הראו שההמיספרה הימנית פעילה יותר מההמיספרה השמאלית

בזמן זיהוי ביטויים ריגושיים.

: אםעולה השאלה המיספרה ימין טובה

יותר בזיהוי רגשות, האם היא גם טובה יותר

בביטוי של רגשות? ואם כן – כנראה שצד שמאל

של הפנים יביע יותררגש מהצד הימני.

-43-

הבעות ריגושיות הן עוצמתיות יותר במחצית השמאלית של – ניסויי פני כימרה הפנים הנשלטת ע"י ההמיספרה הימנית. רוב האנשים אומרים שהתמונה האמצעית

)כימרה היא מפלצת מהמיתולוגיה הימנית שבנויה משלישמביעה יותר רגש מהתמונה הימנית. אריה, שליש נחש ושליש אש, והיא יורקת אש(.

הבעות פנים של רגש גם מתחילות מצד שמאל.

האם כאשר אנו מחייכים חיוך מזויף יודעים זאת?

כן, לפי העיניים. רק כאשר החיוך הוא חיוך אמיתי – השריר הקטן בעין מתכווץ. )"שרירי דושן"(. השריר הזה נשלט ע"י המערכתObircularis oculiלשריר קוראים

האוטונומית, הוא אינו רצוני, ולכן גם אם ממש נרצה להפעיל אותו – לא נצליח.

)שחקנים? ומה קורה אם אנשים שחייבים לחייך לשם פרנסתם ולהיראות משכנעיםלמשל(

בעבר – היו משתמשים במסכות עיניים )כמו בוונציה(, המסכות הסתירו את העיניים ולכן החיוך של הפה נראה מספיק משכנע. כיום – השתנתה שיטת המשחק,

שחקנים כיום נכנסים לדמות, מזדהים איתה כמה שיותר – ואז על הבמה הדמותמחייכת ולא השחקן )וגם השריר הקטן מתכווץ(.

יש להבין את הפגיעות: שיתוק פנים רצוני/ריגושי.

כל שרירי הפנים נשלטים גם ע"י המערכת האוטונומית וגם ע"י המערכת הרצונית. פגיעות:2הוכחה לכך קיימת ב-

חולים במחלה זו לא מצליחים להניע שרירי רצוני שיתוק פנים – תמונות2פנים באופן רצוני, אך כן מצליחים לבטא ריגוש אמיתי. )

עליונות – ימין ריגוש אמיתי, שמאל מבקשים ממנה לחייך( כאשר האישה לא שולטת על הפנים, כי הריגוש שולט – היא מצליחה

להביע. הבעיה היא מוחית שכן ניתן לראות שהשרירים עצמם כןעובדים.

: מקומות 3 הפגיעה במוח אפשרית ב- o קורטקס מוטורי ראשוניM1שאחראי על הזזת שרירי הפנים – oעצבי הגולגולת )קרדיאליים( שאחראים על שרירי הפניםo הקשר ביןM1לבין עצבי הגולגולת

חוסר יכולת להגיב לריגושים ללא בעיה להניע- ריגושי שיתוק פנים תמונות תחתונות – שמאל מבקשים ממנו לחייך,2את השרירים באופן רצוני. )

ימין מצחיקים אותו(הבעיה כאן היא במערכת האוטונומית – רצונית הוא מצליח להזיז את הפנים.

: מקומות 2 הפגיעה במוח אפשרית ב- oאינסולה - אזור שנמצא בתוך האונה הטמפורלית, מהווה חלק ממנגנון

השליטה על המערכת האוטונומיתo.עצבי הגולגולת שהם אוטונומיים

תחושה סובייקטיבית של ריגושיםמהי תיאורית ג'ימס-לאנג, מהן המסקנות של ניסויים שונים

שנערכו בתחום.

-44-

תיאוריית ג'יימס לאנגה זו אחת מהתיאוריות שמנסות להסביר את תחושת

הריגוש הסובייקטיבית. ע"פ התיאוריה הרגשות שלנו לא נבנים ע"י המוח ומשם מועברים לשרירים, אלא

השרירים הם שמתחילים את העניין – השרירים מרגישים ולפי תגובתם המוח מקבל פידבק וזה מה

שמייצר תחושה של רגש.

)כלומר: מקור התחושה הסובייקטיבית של הריגוש הוא המגיע אל המוח מהגוף אודות תגובות פיזיולוגיותמשובב

והתנהגותיות המתעוררות במצבים ריגושיים(.

בעצם – יד רועד מכעס / דמעה שנופלת גורמים לנולרגש.

חיזוקים לתיאוריה:

Case study היו מספר יצירות על חובב מוסיקה . מוסיקליות שגרמו לו להרגיש רעד בכל הגוף. האיש

היה חולה לב ולכן ניתקו לו את המערכת האוטונומית בצד הימני של הגוף )=אינו יכול לקבל פידבק מהגוף

שצד ימין(. האיש דיווח שהוא פחות נהנה ממוסיקה מאשר פעם, ושהוא מרגיש את הרטט הזה רק בחצי גוף השני. ניתן להבין שהפריפריה משפיעה על הרגש

המוחי.מראים ירידה בתחושה הסובייקטיביתפגועי חוט שדרה

של ריגוש במידה התואמת את מיקום הפגיעה. עשו מחקר אצל פגועי חוט שדרה: חלק מנפגעי חוט השדרה היא משותקים בכל

החוליות, וחלקם משותקים באזור נמוך יותר. ניתן היה לראות שככל שהשיתוק היה גבוהה יותר כך אנשים דיווחו על פחות רגש שהם חווים. )אלה שמקבלים פחות פידבק

מהשרירים דיווחו על פחות רגש(.אמרו לנבדק תחת הדמיה לעשות פרצופים מבלי לדבר מחקרים בניסוי הדמייה :

)קרב את הגבות זו לזו וקרב את השפתיים אחת לשנייה, קרבעל מה הרגש שהוא מגיע

. תוך כדי שהנבדקים עשו את הפרצופים מדדואת קצות השפתיים לכיוון האוזניים( להם קצב לב ולחץ דם. מסתבר שברגע שאנשים ביצעו את הפרצופים הייתה

)כעס – העלאת קצב הלב וטמפרטורת העור.השפעה ברורה על המערכת האוטונומית פחד - העלאת קצה הלב והורדת טמפרטורת העור. שמחה – הורדת קצב הלב ללא שינוי

. ההשפעות היו לכמה דקות ואז חלפו )האדם לא כעס באמת(.טמפרטורת העור(זה אומר שהפידבק מהשרירים ממש משפיע על פעילות המערכת האוטונומית.

ביקורות ותיאוריות חלופיות:

קשה לבחון את תיאורית ג'יימס-לאנגה באופן ניסויי בתנאי מעבדה.

רפרטואר התגובות הפיזיולוגיות אינו עשיר דיו כדי לאפשר לנו להבחין בין רגשותרבים כל-כך.

תחילה אנו חווים את החוויה הריגושית הסובייקטיבית,תיאורית קאנון-ברד – ולאחריה גופינו מגיב באופן פיזיולוגי.

-45-

חמו

ה

םי צב

עת

כ ערמ

תי מ

ונו טאו

םי שריר

תכ ער

מת

י מונלהור

הב תגו

תי מ

ונו טאו

תו הג

נ תה

הב תגו

תי מונל

הור

ם רו הג

ב שו

מתבי

טיק

בייו ס

ה ש

חותל

שריגו

ל ש

תי ש

גו ה ריבגו ת

ר עורמ

הע

ו איר

תיאורית שכטר-זינגר( two factor theory of emotion;לרגש שני מרכיבים – ) העירור הפיזיולוגי והתפיסה הקוגניטיבית.

תהליכים קוגניטיביים מאפשרים לנו לתת משמעות רגשית לתגובות הפיזיולוגיותבהתאם לסיטואציה בה אנו נמצאים.

עלייה ברמת האדרנלין: במסיבה תפורש כשמחה.

באירוע טרור תפורש כפחד.

-46-

למידה וזיכרון – 13 פרק לקחו תולעים ולימדו אותם בהתניה קלאסית שלאחר הצגת אור יופיע שוק, הן למדו להתכווץ מראש

שוק, לאחר הופעת אור. לאחר מכן ריסקו את התולעים במיקסר, הביאו תולעים גם מבלי שיופיע חדשות ונתנו להן לאכול את אלו שלמדו את ההתניה הקלאסית. לאחר מכן על קבוצת התולעים

64)את הניסוי עשו בשנת החדשות עשו גם התניה קלאסית של אור ושוק – והן למדו הרבה יותר מהר! ומאז הוא נגנז, ולא המשיכו אותו בשום צורה(.

לשלי טען שכל אזור במוח חיוני לתהליך הלמידה והזיכרון, ככל שיש פחות אזורים אנחנו זוכרים פחות טוב.

קנדל טען שכדי להבין את מערכת הלמידה כדאי לעשות זאת על יצורים כמה שיותר פשוטים שקל להתמצא בהם, כמו האפליזיה )רכיכה(. הוא לימד אותם

התניות פשוטות כמו אור ושוק.

חוק הב - לדעת ולהבין.

סינפסה שמופעלת שוב ושוב בזמן שהנוירון הפוסט סינפטי פעיל/יורה,חוק הב:משתנה מבחינה כימית ומבנית – ומתחזקת.

מה קורה במוח בזמן התניה קלאסית:

שוק חשמלי הוא לא נעים לגוף, וגורם לקפיצה – זה דבר מולד. לכן, תחושה של שוק חשמלי גורמת לתא

סנסורי לפעול, הוא יורה פ"פ ומשפיע בקר מאוד חזק על נוירון

בתר סינפטי, זה גורם לנוירון מוטורי לגרום לקפיצה )זה עניין מולד,

הקשר חזק מלידה(. השמעת צליל מפעילה נוירון סנסורי

ששולח פ"פ שמגיע לאותו נוירון קטןEPSPמוטורי, ייתכן שנוצר שם

מדי שלא עובר את ערך הסף בנוירון המוטורי ולא תהיה קפיצה )לכן

אנחנו בד"כ לא קופצים כתוצאהמהשמעת צליל(.

הסינפסות האלה2אם נפעיל את ביחד )סינפסה חזקה + סינפסה

חזקה( – מה שיקרה הוא שעם הזמן הסינפסה החלשה תשתנה מבחינה

כימית ומבנית ותהפוך להיות סינפסה חזקה. לכן, בעתיד לא יהיה צריך

יותר את השוק החשמלי, ופ"פ בתא המוטורי ייגרם רק כתוצאה מהשמעת

צליל.

-47-

גירוי בלתי מותנה

)שוק חשמלי)

גיר

וי מותנה(צליל)

תגובה(קפיצה)

סינפסהחזקה

סינפסהחלשה

לסיכום: סינפסה חלשה הופכת לסינפסה חזקה בתנאי שהתא הפוסט סינפטיפעיל )בזכות סינפסה חזקה אחרת(

חוק הב הוא חוק תיאורטי, רצו להוכיח אותו פיסית. לכן, לקחו ( וסינפסות חלשותSתאים בהיפוקמפוס – סימנו סינפסות חזקות )

(W הפעילו .)S עם W ורצו לראות האם אכן W.תתחזק

w1, ניתן לראות ש- EPSP זה גובה ה- Yהתוצאות משמאל. ציר הפכה להיות חזקה יותר. אותו דבר קורה הפוךSשהופעלה עם

.w1מצד ימין, כדי לראות שזה לא תלוי ספציפית ב-

האם חלים שינויים מוחיים בזמן למידה? השתנות סינפטית: הגברה ארוכת טווח ודיכוי ארוך טווח - מהם השינויים

המוחיים שנמצאו לאחר למידה.

גידול חיות בסביבה מועשרת לעומת סביבה רגילה.1ניסוי :קבוצת ביקורת – מגדלים חיות בכלוב עם נסורת ואוכל.

קבוצת הניסוי – בכלוב דומה עשו העשרה סביבתית – הכניסו לתוך כלובי הניסוימתקנים )נדנדות וכו'(.

הניסוי הראה שחיות שחיו בסביבה מועשרת: זרימת הדם למוח הייתה טובה יותר, יצירת החלבונים במוח הייתה רבה יותר, והמעניין ביותר – העצים הדנדריטים במוח )מה שקולט את האינפורמציה( היו מסועפים יותר. המשמעות: יש יותר

פוטנציאל לסינפסות / ללמידה. חיות בוגרות במבוכים לעומת "לא מבוכים"2ניסוי :

קבוצת ביקורת – חיה בכלוב רגיל )נסורת, אוכל, מים( קבוצת הניסוי – פעם ביום הוציאו אותם מהכלוב ושמו אותם בתוך מבוך. החיות

היו אמורות ללמוד את המבוך. חיות שהיו בתוך המבוך, האונה האוקסיפיטלית )הראייה( שלהם הייתה בעלת

יותר עצים דנדריטים )יותר הסתעפויות(. ניסוי זה לא ניתן לאישור לפרסום: כיוון שקבוצת הביקורת לא הייתה מספיק

טובה. קבוצתה ניסוי לא רק למדה במבוך – היא הלכה ורצה וכו' – הייתה עלייה בלחץ הדם, הפעלת שרירים וכו' – כך שניתן לחשוב שאולי אלו גרמו ליצירת

הסתעפויות עציות. 2ב' – בתגובה לביקורת על ניסוי 2ניסוי

לפני שהתחילו את הניסוי לקחו את כל החולדות וביצעו עליהם ניתוק המיספריאלי )חיתוך כפיס המוח ותצלובת הראייה(. לאחר הניתוח – המידע בעיןימין יגיע רק להמיספרה ימין ולא שמאל. מידע מעין שמאל יגיע רק לצד שמאל.

כעת לחצי מהחיות הניחו עדשת מגע אטומה על עין ימין, ולחצי מהחיות הניחועדשת מגע אטומה על עין שמאל. כעת הכניסו את כל החיות למבוך.

גילו שחיות שעצמו להם את העין הימנית – הדנדריטים שלהם היו מסועפים יותרבהמיספרה שמאל )זו שראתה, ולא בהמיספרה ימין, זו שלא ראתה(.

בעצם כל החיות בניסוי הזה היו גם חיות ביקורת וגם חיות ניסוי. הוכח שהשינוייםבמוח נובעים אך ורק מלמידה.

השורה התחתונה: בעקבות למידה, אחד הדברים שמשתנים במוח וניתן לראות אותו הם הסתעפויות הדנדריטים. כאשר יש יותר הסתעפויות הקליטה

טובה יותר וניתן ללמוד יותר.

-48-

( – תהליך הלמידה ברמה התאית LTP הגברה ארוכת טווח ) , תהליך אופייני )בין תא קדם סינפטיLTPהשראת הגברה ארוכת טווח - כיצד ניתן ליצור

אסוציאטיבי )שני תאים קדם סינפטיים ותא בתר סינפטי אחד, כמוLTPלתא בתר סינפטי( ו בחוק הב(.

o גירוי חשמלי קצר באקסוני המסילה הפרפורנטית, ומדידת סך העירור1שלב - . baselineהבתר סינפטי ברכס המשונן. זה מהווה את רמת ה-

o גירוי אקסוני המסילה הפרפורנטית בתדר גבוה מאוד )מאה גירויים2שלב - בשניות אחדות(. זהו שלב הלמידה.

o גירוי בודד באקסוני המסילה הפרפורנטית ומדידת 3שלב -EPSP.ברכס המשונן . 1חזרה על שלב

כלומר, התגובה חזקה יותר מה1 גבוה יותר משלב EPSP ה- 3: בשלב תוצאהbaseline .

נוצרה הגברה אורכת טווח )=למידה(: התאים הבתר סינפטיים ברכס המשונן "שינואת יחסם" לתאים הקדם סינפטיים ומגיבים אליהם יותר.

-בשלב הראשון: גירוי בודד לתא הפרה סינפטי פ- גורם לEPSPכלשהו בתא כנמוך יחסית – לא יתפתח פוטנציאל פעולה. הקשר ביןEPSPהפוסט סינפטי. ה-

שני התאים חלש )לעתים התא הפוסט סינפטי יורה, לעתים לא(.בשלב השני = למידה: גירוי מאוד חזק של התא הפרה סינפטי, התא הפוסט

סינפטי יושפע בהתאם, כנראה יירה.בשלב השלישי )בדיקה(: חוזרים לגירוי בודד של התא הפרה-סינפטי, ומגלים

EPSPשלמרות שהגירוי זהה לשלב הראשון, כעת מתפתח בתא הפוסט סינפטי גבוהה = פוטנציאל פעולה מתפתח. הקשר בין שני התאים צמוד.

תהליך הלמידה הזה יכול להחזיק ימים או שבועות, ולכן נקרא "לטווח ארוך".

את התהליך הזה ניתן לראות במוח במספר מקומות. האזור הראשון בו גילו את התופעה הוא "תצורת ההיפוקמפוס".

לתצורת ההיפוקמפוס יש הרבה קלט ופלט.

אין צורך לזכור את מבנה תצורת ההיפוקמפוס.

אזורים בתצורת ההיפוקמפוס:

סוביקולום.1 אורים. לכל תת אזור5ההיפוקמפוס – ניתן לחלק אותו ל- .2

– כי שם קיימיםCA1, CA3#". אותנו מעניינים CAקוראים ".LTPתאים שיודעים לבצע

הרכס המשונן.3

: תאים פירמידלייםבהיפוקמפוס נמצאים תאים שיודעים ללמוד, תאים פירמידליים הם נוירונים לכל דבר, פשוט גוף התא שלהם בצורת משולש.

( = עוקציםspineהדנדריטים שלהם מתפצלים לדנדריטים נוספים = עוקץ ) אלף20-30דנדריטים שהם התפצלויות של הדנדריט. על תא פירמידלי אחד יש בין

התפצלויות כאלו קטנות )עוקצים דנדריטים(. לכל עוקץ דנדריטי כזה יכול להתחבר

-49-

תאים שעשויים ליצור סינפסה(. המשמעות היא3-4תא פרה סינפטי אחד, או יותר ) אלף קלטים, ואת כולם הוא צריך לסכם בזמן30שעל תא פירמידלי אחד יש כ-

ובמרחב – התאים האלו מאוד מפותחים.

. מבנה הקולטןLTP - כיצד הפעלה של הקולטן משתתפת ב NMDAתפקידם של קולטני וייחוד התעלההקשורה לו.

על העוקצים הדנדריטים של

התאים הפירמידליים

נמצאים קולטניNMDA–

קולטנים יונוטרופיים

לגלוטמט, הם פותחים תעלות לסידן. קולטנים אלו מוזרים: גם אחרי שמגיע הנ"ט גלוטמט ונקשר

אל הקולטן – תעלת היונים לא נפתחת, זאת כיוון שתעלות הסידן חסומות ע"י יוןהמגנזיום. כדי שהמגנזיום ילך צריך שהתא שעליו יושב הקולטן יהיה בדה-פולריזציה.

.2. נ"ט שייקשר, 1כדי שהקולטן ייפתח: תלויי נ"ט ותלויי מתח- הם NMDAקולטני דה פולריזציה.

בתאיםLTP כאשר רוצים ליצור מאוד חשובים לתהליך של למידה,NMDAקולטני קולטנים אלו ממש חיוניים. אנו יודעים זאת כיוון שלאחר חסימת קולטנים אלו – לא

. לאחר שחוסמים אתNMDA הוא חומר אנטגוניסט לקולטני LTP. AP-5תהיה הקולטנים בצורה זו – פשוט לא מתקיימת למידה.

(, הלמידהAP-5 )שמים אותו בתמיסה NMDAאם לאחר למידה, חוסמים לתא את ה- לא נעלמת – התא עדיין זוכר. זה מלמד אותנו שקולטנים אלו חשובים ללמידה אבל

חשובים לזיכרון(.AMPAלא חשובים לזיכרון )קולטני

? יש חומרהאם יכול להיות שהקולטנים הם לא אלו שחשובים אלו יוני הסידן אנטגוניסט ליוני סידן. לקחו תאים חדשים, שמו אותם בתמיסה אנטגוניסטית

עובדים(, התוצאה הייתהNMDAלקלציום )חסמנו את יוני הסידן למרות שקולטני ה- שלא התקיים תהליך למידה לאחר מכן.

המסקנה: גם יוני הסידן חשובים והכרחיים לתהליך של למידה

כיצד הדבר פועל בתאים פרמידליים, מהו פוטנציאל פעולה דנדריטי?

לתאים הפירמידליים יש מאפיין מעניין נוסף: בניגוד לשאר הנוירונים, פ"פ זורם בהם באופן דו כיווני! בתאים רגילים פ"פ זורם מהאקסון הילוק לאורך האקסון עד

לכפתורים הסופיים. לתאים אלו יש גם פ"פ רגיל, וגם זרם חשמלי חזק שעולה . פ"פפוטנציאל פעולה דנדריטימהכפתורים הסופיים על עבר הדנדריטים =

דנדריטי מגיע לכל אחד ואחד מהעוקצים הדנדריטים ויוצר בכל אחד מהם דה אלף30פולריזציה קטנה, ולכן גם כניסה מעטה של יוני סידן לתוך התא. )כפול

עוקצים דנדריטים יוצא די הרבה סידן(.

NMDA? NMDA אז מי גורם לכניסה רבה יותר של יוני סידן? פ"פ דנדריטי או קולטני

-50-

–NMDAאבל אם יש גם פ"פ דנדריטי וגם כניסה יוני סידן כתוצאה מקולטני .זה יוצא המון המון סידן בתא

? LTP אז איך נוצר המופעלת ע"י צליל למשל( פועלת לבד, לפני תהליך של כאשר סינפסה חלשה(

בעוקץNMDAלמידה, משתחרר נ"ט גלוטמט בסינפסה הזו, נקשר לקולטני הדנדריטי וקולטנים אלו לא נפתחים )גיוון שחסרה דה פולריזציה(, לכן הסינפסה

החלשה לא רלוונטיתלמשל סינפסה המגיבה לשוק חשמלי(, הנ"ט גלוטמט כאשר סינפסה חזקה(

מספיק חזק שגורם בסופו של דבר לפ"פ בתא הפירמידלי.EPSPגורם ל- פ"י הבתא הפירמידלי זורם באופן דו כיווני: מגוף התא לכפתורי הטרמינל, ומגוף

התא אל הדנדריטים )פ"פ דנדריטי(. פ"פ זה גורם לדה פולריזציה קטנה בכל NMDAאחד ואחד מהעוקצים הדנדריטיים ובכך מאפשר את פתיחת קולטני

)בהנחה שבמקביל יישמע גם צליל(.הסינפסה החלשה שעובדת במקביל לפ"פ הדנדריטי כששניהם עובדים ביחד :

גורמת לשחרור נ"ט גלוטמט ולגן רק על גבי העוקף הדנדריטי הספציפי שבו . בעוקץ הספציפי הזה נכנסתNMDAהסינפסה החלשה פעילה נפתחים קולטני

כמות גדולה ביותר של יוני סידן. הסידן גורם לשינויים מבניים וכימיים שמוביליםלהתחזקות הסינפסה לאורך זמן.

לכן – מכאן ואילך הסינפסה החלשה הופכת לחזקה ואין צורך יותר בסינפסההחזקה הקודמת )של השוק החשמלי(.

אלא דרך קולנטים אחרים,NMDA)בפעם הבאה שיישמע צליל זה לא יהיה דרך קולטני של זיכרון...(

: LTP סוגי 2 ישנם

1.LTPאסוציאטיבי )חוק הב( – נגרם מגירוי סינפסה חלשה במקביל לסינפסה CA1חזקה באזור

2.LTPרגיל – נגרם מגירוי אקסונים במסילה הפרופרונטלית, שמשפיעה על הרכס המסונן

-51-

שוק

שוק צלי

לצלי

לצלי

ל

-52-

ברמה התאית LTP השפעות של ה- מנגנונים של השתנות סינפטית - מהם המנגנונים הקדם

והבתר-סינפטיים שיכולים להתרחש ולהשתנות בעקבות כניסת הסידן.

מה קורה כאשר יוני הקלציום נכנסים לתוך העוקץהדנדריטי, איזה שינויים כימיים ומבניים?

השערות לאיך הסינפסה מתחזקת:

בעקבות כניסת יוני הסידן נוצרים יותר קולטנים, כך שבפעם הבאה.1EPSP. (a)תהיה יותר קליטת נ"ט, ויותר סיכוי ל-

גורמים ליותר קולטנים בתא הפוסט סינפטי יוני הסידן גורמים לשינוי במבנה של העוקץ הדנדריטי – התרחבות.2

שלו )הגדלת שטח הפנים( – כך שיהיה יותר מקום לחיכוך בין התאבפרה סינפטי לתא הפוסט סינפטי.

אבל ששטח הפנים יגדל ולא שיווצר עוד עוקץ או משהו(.C)כמו משנים את פני השטח של הפוסט סינפטי

ייתכן שהשינוי מתחולל בתא הפרה-סינפטי – והוא מפריש עכשיו.3(bיותר נ"ט מאשר שהפריש בעבר. )

גורמים לתא הפרה סינפטי להפריש יותר נ"ט

בבדיקת ההשערות האלו עלה שכל ההשערות נכונות. פירוט על כל אחדמהתהליכים:

. עלייה בכמות הרצפטורים )שינוי בתר סינפטי( 1

יש צורך לדעת את שמות האנזימים והתהליכים התוך תאיים שסידן גורם להפעלתם כגון קינזות

, סינטזת החנקן החד חמצניCaM-KIIסידן קלומולין וכד'.

יוני הסידן שנכנסים לעוקץ הדנדריטי מפעילים אנזימים רדומים ששמם פרוטאין

קינאז / קינזות חלבון. אחד מקינזות אלו נקראCaM-K2 -חיוני ל( LTP .)אנזימים אלו

מייצרים / מסייעים ביצירת חלבונים חדשים )מסייעAMPAלממברנת התא כגון קולטני בשיבוץ הקולטנים החדשים(.

( מפעיל אנזיםNMDAסידן )שנכנס לתא דרך • והואCaM-K2מיוחד בעוקץ הדנדריטי, שנקרא

חיוני להגברה ארוכת טווח.

עם הפעלתו, האנזים עובר אוטו-פוספורילציה- תהליך השומר על יכולת הפעולה•שלו עצמו, גם כשהסידן כבר איננו נוכח בעוקץ הדנדריטי.

. האנזים עובר פוספורלציהCaM-K2פוספורלציה = זרחון – נוספים יוני זרחן ל- ושולח איתות לגרעין התא, לכן גרעין התא מייצר חלבונים שמגיעים לאנזים

שלוקח אותם לשוזר אותם על פני הממברנה

-53-

רצפטו

ר NMDA

רצפטו

ר AMPA

התע

בות בתר-סינפטית

• CaM-K2מגיעים אל אזור הממברנה הבתר סינפטית )התעבות בתר סינפטית(

בעוקץ הדנדריטי

•CaM-K2כנראה מעורב בהגדלת מספר באותו עוקץ דנדריטי, אםAMPAקולטני

כי עדיין לא ברור כיצד בדיוק. קולטניAMPAלא צריכים מעבר לנ"ט גלוטמט

בשביל להיפתח )לא נדרשת דה פולריזציה( – אלו הם הרצפטורים של

הזיכרון )הם יופעלו רק מצליל(.

?מהיכן מגיעים הקולטנים החדשים דקות לאחר כניסת יוני הסידן.15הקולטנים מגיעים מבסיסי העוקצים הדנדריטים כ

: סינפסות מחולקות: סימן ההיכר לסינפסות 2מחוזקות )שטח פנים גדל(

הסידן גורם לעוקץ הדנדריטי להתחיל להימתח לצדדים, וכן לשלוח שלוחות בצורה של אצבעות לכיוון כפתור הטרמינל. פתיחת האצבעות האלו היא הגדלת שטחהפנים של הסינפסה. יש יותר מקום לשזור קולטנים.

דק' לאחר יצירת הגברה ארוכת טווח, ניתן להבחין15-30 בעוקץ הדנדריטי )בכולן יש קולטניבסינפסות מחולקות

AMPA.)לאחר זמן, מספרן של הסינפסות המחולקות פוחת שוב.

סינפסות מחולקות זה סימן ההיכר לסינפסות שלמדו.

: עלייה בכמות הנ"ט )שינויים קדם סינפטיים( 3

השפעה זו קצת מפתיע: כי התא הפרה סינפטי בד"כ משפיעעל התא הפוסט סינפטי, וכאן זה בעצם הפוך..

מפעילים אנזים סנטזת: נכנסים יוני סידן בתא הפוסט סינפטי האנזים נקשר( Nitric oxide synthaseהחנקן החד חמצני )

לחומצה אמינית בשם ארגינין: מתחיל תהליך התא הפוסט נפלטסינפטי. בעקבות הקישור של האנזים לחומצה האמינית

)חנקן חד חמצני(. NO גז

מהתא הבתר סינפטי )גז יכולNO נכנס בתא הפרה סינפטי: נקשר לאנזים גוונליל ציקלאז ) NOלפעפע לאן שבא לו(

Guanylyl cyclase ) מופעל שליח משני בשם c-GMP בסופו .של דבר נוצר עוד נ"ט גלוטמט

מעכשיו והלאה: בכל פעם מהתא הפרה סינפטי יירה פ"פ ייפלט יותר נ"ט.

בעקבות כל השינויים האלו: יותר קולטנים, יותר נ"ט, יותר שטח פנים = הסינפסה הפכה מסינפסה חלשההסינפסה משתנה בצורה כימית ומבנית

לסינפסה חזקה.

תוך כמה זמן כל התהליך הזה שלמתוארים כאן המון שינויים בתא, רוצים לדעת

-54-

מתייצב? LTP ה- השתמשו בחומר שנקרא אניסומייצין – אנטיביוטיקה, סם שלא נותן לחלבונים לזוז

LTP( 3)וגם לא להיווצר(. שפכו עם תאים אניסומייצין לפני / במשך / מיד אחרי ניסויים נפרדים(.

לא נוצר! לכן – רצו לראות מתי זה נגמר..LTPבכל הניסויים הללו –

יצירת הגברה ארוכת טווח- האפקטים שלכשעה אחרירק כאשר האניסומייצין ניתן , חיכו שעה ואז שפכו את החומר(.LTP )עשו ההגברה לא יושפעו, וישמרו לאורך זמן.

לתא שעובר תהליך הלמידה, לוקח כשעה עד שהשינויים שחלו בו מסקנה:מתייצבים, ונשמרים לטווח הארוך.

-55-

שאלה: כיצד "יודעים" החלבוניםלאיזה עוקץ דנדריטי לנדוד?

חדשים את דרכםAMPAכיצד מוצאים קולטני אל העוקץ הדנדריטי.

כלומר, כיצד גרעין התא יודע תוך שעהלאן החלבונים צריכים להגיע?

מסתבר שברגע שהסידן נכנס לעוקץ הדנדריטי, נוצרים בעוקץ סמנים =

( שאומרים שבמיקום זה צריך להיות השינוי. הסמנים האלה מושכיםtagsמרקרים ) את החלבונים החדשים אליהם כמו

מגנטים(.

סיכום:

הפעלה של כפתור סופי גורמת.1 לפליטת גלוטמט שנקשר לקולטני

NMDA על העוקץ הדנדריטי אם הממברנה כבר נמצאת.2

בדפולריזציה בעקבות פ"פ דנדריטי, NMDAיכנסו יוני סידן דרך קולטן ה-

CaM-KIIויפעילו את האנזים יגיע להתעבותCaM-KIIהאנזים .3

הבתר-סינפטית בעוקץ הדנדריטי AMPAויגרום להחדרה של קולטני לממברנה הבתר-סינפטית

4.LTPכמו יגרום לשינויים במבנה הסינפסה התפתחות סינפסות מחולקות ואולי

יצירת סינפסות חדשות NO כניסת הסידן לתא תגרום לייצור של.5

הוא ולפעפוע שלו לכפתור הסופי, שםיגרום להגברה בהפרשת גלוטמט

מתמשך, יסונתזוLTPאם ייווצר .6חלבונים אשר ייצבו את השינויים במבנה הסינפסה

שכחהדיכוי ארוך טווח – להבין את העיקרון.

.LTP, התהליך ההפוך מ- LTDתהליך השכחה נקרא

100. )המקום יכול להיווצר כתוצאה מגרייה בתדר נמוך של סינפסותהוא •(LTD גירויים בשנייה ל- 10, צריך LTPגירויים בשנייה ל-

דיכוי ארוך טווח מתרחש גם הוא בתאים הפירמידיאליים כאשר מופרש גלוטמט מן

-56-

2

3

4

5

1

הסינפסה וכאשר הממברנה הפוסט סינפטית שרויה בהיפר פולריזציה או בדהפולריזציה חלשה.

שכחה היא סוג של למידה )צריך ללמוד שמה שלמדנו בעבר אינו משמעותי•יותר(

)הם משמשים גם ללמידה וגם לשכחה(NMDAקולטני מתווך ע"י LTDלכן, גם - האחד מתיר כניסת סידן בכמותNMDAכנראה שיש שני סוגים של קולטני

גדולה, והשני מתיר כניסת סידן בכמויות מתונות אל תוך העוקץ הדנדריטי.

,AMPAמניחים היום ששכחה )דיכוי ארוך טווח( לא מעורבת בהיעלמות קולטני • נשארים בממברנה אבלAMPAאלא שהייצוג שלהם יורד )חלק מקולטני ה-

כאילו נסגרים כך שהנ"ט לא ייקשר אליהם(, אבל – הפעם הבאה לא נצטרך לאAMPAהמון זיווגים בין צליל לשוק, זה יהיה הרבה יותר מהיר – כי קולטני ה-

נעלמים אלא פשוט נפתחים.

-57-

מודל זיכרון: מודל שלושת המאגרים

המודל הזה מדבר על שלוש שכבות של זיכרון:

שיכול לקלוט מידע רב אך רק לפרק זמן קצר. הזיכרון התחושתי )סנסורי(.1

המידע לא ממש נעלם אלא קיים בלי יכולת לשלוף אותו.

: הזיכרון הזה יודע לעבד את האינפורמציה שאנחנו הזט"ק )זיכרון לטווח קצר(.2

קולטים. מחזיק את המידע לחצי דקה בערך ואם לא נעשה משהו עם המידע

הזה הוא יעלם.

פריטים. כשהמידע הזה מעובד הוא עובר לשכבה7-9הקיבולת של הזט"ק היא

השלישית.

– כאן נשמר מידע שעבר עיבוד בזט"ק. זיכרון לטווח ארוך.3

סוגי למידה טיבה של למידה : למידה תפיסתית, למידה מוטורית, למידה קלאסית, ולמידה

אינסטרומנטלית – להבין את ההבדלים בניהן.

אין צורך545-555למידה תפיסתית, התניה קלאסית והתניה אינסטרומנטלית עמודים ללמוד.

: הכוונה למה שיכולת לזהות גירויים שבעבר תפסנו בחושים למידה תפיסתית.1

שלנו )ריח,ראייה,שמיעה וכו'(. הקיבולת של הלמידה הזו היא בלתי מוגבלת אך

היא נשמרת רק לזמן קצר ביותר. הלמידה הזו נעשית בקורטקס האסוציאטיבי

של כל חוש וחוש.

למידת יכולות מוטוריות חדשות. החידוש בלמידה זו הוא שככל : למידה מוטורית.2

שהדרישה המוטורית היא יותר מורכבת הלמידה תארך זמן רב יותר, וכן תשנה

יותר מעגלים עצביים במוח. נעשית בקורטקס המוטורי או בגנגליונים הבסיסיים.

– היכולת ללמוד לבצע תגובה מסוימת בכל פעם שקורה למידת גירוי-תגובה.3

סוגים של2גירוי מסויים. זהו הקשר בין הלמידה התפיסתית למוטורית. ישנם

למידת גירוי–תגובה : התניה קלאסית והתניה אינסטרומנטלית.

התניה אינסטרומנטלית חיזוק- יש להבין את המסילות הדופמינרגיות החשובות לתהליך החיזוק ואזורי המוח

שכוללים

במסילות הללו כמו כן יש להבין באופן כללי כיצד מנגנון זה פועל. אין צורך להעמיק מעברלכך.

קשר בין גירוי לתגובה: הגירוי זה מה שאנחנו קולטים בחושים והתגובה מצריכה

למידה של המערכת המוטורית, זהו לא רפלקס מולד. כדי שנוכל לבצע התניה של

גירוי-תגובה אנחנו צריכים לקבל חיזוק - הפרס של המוח זה הפרשה של

-58-

מסילות של3, ההפרשה הזו עוזרת לנו לשמר את החיזוק. דופמין הנוירוטרנסמיטר

דופאמין במוח:

דופמין שמיוצר בחומר השחור ומגיע לגנגליונים הבסיסיים - מוטורי ופחות קשור

לחיזוק.

-דופמין שמיוצר בVTAטגמנטום גחוני( ועובר במסילה בקורטקס – הפרשת(

דופאמין בקורטקס.

-המסילה המזו-לימבית - דופאמין שמיוצר בVTAומגיע לאזורים במערכת

הלימבית- המסילה הזו מסתיימת באזורי )תת קורטיקליים( המערכת הלימבית

שאחראית על רגשות, היא עוברת בגרעינים של ההיפוקמפוס והאמיגדלה.

. הקשר ביןהאקומבנס ונגמר בגרעין VTAאחד מהענפים במסילה הזו מתחיל ב

לאקומבנס הוא זה שקשור לחיזוק. כל הסמים עובדים על הענף הזה,VTAה

הם גורמים להפרשה של דופמין, הפרשה שגורמת לנו לחזור על ההתנהגות הזו.

גם סיגריות עובדות על הענף הזה.

ניסה להביןניקוללימערכת החיזוק נחקרה רבות בשנים האחרונות וחוקר בשם

כיצד עובד המנגנון הזה. הוא שם חולדות בכלוב כאשר בכל פעם שהחיה לוחצת על

הדוושה היא מקבלת מים. הלחיצה בהתחלה נעשית בטעות אך לאחר כמה פעמים

פשוטה.התניה אופרנטיתהיא בעצם לומדת את התהליך הזה. זוהי

ניקוללי החדיר אלקטרודות למסילת החיזוק ורצה להבין מה החיה מרגישה לפני שהיא

לוחצת על הדוושה. הוא זיהה את הדפוס של הנקישה שמלמדת שתכף תגיע הלחיצה על

הדוושה. ניקוללי הוציא את הדוושה ולאחר כחצי שעה שהחיה מחפשת את הדוושה הוא

ראה שהחולדות נעמדו היכן שהדוושה צריכה להיות וכאילו שהן התפללו, מכיוון שהוא שמע

שוב את הנקישות האלו. במצב הזה הוא שולח לחיה מעט מים בדרך אחרת )לא בעזרת

דוושה( ואז הוא רואה שהחיה בהלם מכך שהגיעו מים. ניקוללי בעצם הבין שמערכת החיזוק

יכולה לפעול גם באמצעות מחשבה.

האורגניזם לומד לשנות את התנהגותו בהתאם לתוצאות של ההתנהגות בניסיון

הקודם.

– תופיע בשכיחות גבוהה.גירוי מחזק התנהגות עם תוצאות רצויות-

תופיע בשכיחות נמוכה.גירוי מעניש- התנהגות עם תוצאות לא רצויות-

התניה קלאסית ולכןרפלקסיביתבשונה מהתניה אופרנטית זהו קשר בין שני גירויים והתגובה היא

לדוגמה קפיצה למשמע צליל שלאחריו מגיע שוק חשמלי.לא מצריכה לימוד.

-59-

אז איך מתרחשים השינויים הסינפתיים - סיכום

כדי שסינפסה חלשה תתחזק, יש צורך בסינפסה חזקהבהתניה קלאסית :

שתעבוד במקביל.

האלמנטים הללו אינם מספיקים, ויש צורך2: בהתניה אינסטרומנטאלית

. הדופאמין מופרש בסינפסההפרשה של דופאמין בסינפסהבאלמנט נוסף-

בזכות החיזוק.

)שינויים סינפטיים מתרחשים גם בגרעין האקומבנס וגם במערכות המוטוריות(

למידת יחסים חיבור של כל סוגי הלמידות לסיפור שאפשר לשלוף במועד מאוחר יותר, לספר אותו

למישהו וכו'. למידה זו מערבת יותר ממערכת חוש אחת )למשל, למידה מרחבית,

למידה אפיזודית ולמידת תצפית(. זהו סוג הלמידה הנפוץ ביותר בחיי היומיום של בני

אדם.

ליקויים ברמת הלמידה הגבוהה למידת יחסים: יש להבין מהו שיכחון למאוחר ובעקבות אילו פגיעות מוחיות הוא עלול

להיווצר.

לדעת מה יכולים לזכור/ללמוד אנשים בעלי שיכחון למאוחר. מהם זיכרונות מוצהרים ולאמוצהרים.

אנטומיה של שיכחון למאוחר: אין צורך לזכור את האנטומיה.

שיכחון למאוחר )אמנזיה(חוסר יכולת לזכור מידע לקרה לאחר הפגיעה.

– התגלתה על ידי רופא רוסי בשם סרגיי קורסקוף, הוא גילהתסמונת קורסקוף

שבשל פגיעות מוטוריות מוחיות אנשים מאבדים את הזיכרון לעתיד. לפגיעה הזו

. לרוב פגיעה זו התרחשהשיכחון למאוחר,לעתיד )אמנזיה(קוראים בשם

. הפגיעה בד"כ בלתי בקבוקי וודקה ליום(3)כמו בעקבות שתיית אלכוהול מרובה

-קונפבולציה )בדיית זיכרונות(הפיכה. תופעה נפוצה בקרב חולי מחלה זו היא

האנשים האלה ינסו לספר לנו סיפור אך בד"כ הם ממציאים סיפורים, זה לא נעשה

בכוונה אלא בגלל חיבור של כמה אירועים שהתרחשו בתקופות שונות וחלק קטן

מהאירועים לא קרה כלל.

המקרה המוכר ביותר בספרות הפסיכולוגית של שיכחון למאוחר היה אצל אדם

. הפגיעה9 הוא עבר תאונת אופניים בגיל )הנרי גוסטאב מוליסון(.H.Mבשם

הובילה להתקפים אפילפטיים חמורים ובניתוח מורכב הסירו לו את החלקים של

האונה הטמפורלית שקשורים לאותם התקפים )בעצם הסירו לו חלק

-60-

מההיפוקמפוס(. האפילפסיה אמנם נעלמה אך מרגע הניתוח הוא סבל משכחה

הרבה מחקרים וראו שהוא יכול לזכור את העבר שלו. הואH.Mלמאוחר. עשו על

הבעיה היא שהוא לא יכול לקחת את הזיכרונותגם מסוגל לנהל שיחות חולין,

. לתהליך הזה של העברת הזיכרונותשיושבים בזט"ק ולהעביר אותם לזט"א

קונסולידציה / התגבשות.מהזט"ק לזט"א קוראים בשם

היו: שההיפוקמפוס מופקד על תהליך ההתגבשות,HMהמסקנות מהמחקר על

זיכרון קצר טווח יישמר באמצעות שינון )כרוך בפעילות עצבית( זיכרון ארוך טווח

יישמר רק אם יגובש ויאוחסן )כרוך בשינויים כימיים ומבניים קבועים יחסית בתא(.

מבחנים שונים שערכו לחולים בשיכחון לעתיד

ביקשו מאנשים להזיז קוביות מהמרכז הצידה ובזמן הזה1 מבחן למידה תפיסתית –

השמיעו להם שיר קוריאני. לאחר שבוע הביאו את אותם נבדקים עם השיכחון למאוחר

והשמיעו להם שירים באוזניות ללא המשימה של הקוביות וביקשו מהם ללחוץ על

הכפתור כאשר שיר מסוים נעים להם. נמצא שהם לחצו על הכפתור כאשר שמעו את

הנעימה שהושמעה להם בזמן משימת סידור הקוביות. כששאלו אותם אם הם מכירים

את השיר הזה הם אמרו שלא.

נעשה באמצעות הצגת שתי תמונות כאשר החוקרים2מבחן למידה תפיסתית -

נותנים לחולים אינפורמציה מוקדמת על האנשים שבתמונה. אחד מהאנשים הוצג

כשודד מסוכן והשני כאיש נדיב.למחצית מהחולים החליפו את הפרטים על הדמויות.

לאחר שבוע חולי האמנזיה התבקשו להצביע על הדמות שהם מעדיפים וכולם בחרו

בדמות שהוצגה כחיובית.

שמו להם קשת על הראש שבקצה הקשת יש צינורית שנותנתמבחן התניה קלאסית :

משב רוח לעין. קודם השמיעו להם צליל ולאחריו משב רוח. עשו זאת גם לאנשים

בריאים וגם לחולי אמנזיה. לאחר חודש חולי האמנזיה זכרו את ההתניה הזו תוך זיווג או

שניים.

אצל חולים אלה. הושיבו אותם מול מסך מחשבהלמידה המוטוריתרצו לבדוק גם את

ועל גבי המסך קפצה כוכבית והם היו צרכים לעקוב אחרי הכוכבית בעזרת לחיצה על

הכפתור במקלדת. הנבדקים לא ידעו שהכוכבית נעה בסדרה שחזרה על עצמה. חולים

בריאים למדו מהר והשתפרו מסדרה לסדרה. גם חולי האמנזיה גילו שיפור וחזרו על

המשימה הזו בצורה יותר טובה גם לאחר חודש.

הבעיהכל המבחנים האלה מראים שכביכול הכל בסדר אצל החולים האלה.

של אנשים אלה היא לא הזיכרון האוטומטי אלא זיכרון ההקשר שאותו הם לא

הזיכרון לטווח ארוךיודעים לעשות. המסקנה היא שהזיכרון שלנו הוא מורכב:

. זיכרון דקלרטיבי - מוצהר שהוא ולזיכרון אוטומטי לזיכרון דקלרטיבי מתחלק

זיכרון לאירוע שאפשר לספר עליו במילים. לעומת זאת יש גם זיכרון לא דקלרטיבי -

-61-

זיכרונות

מוצהרים

זיכרון מפורש

(explicit)

זיכרונות לא מוצהר

יםזיכרון מרומז

(implicit)

זיכרונות

אפיזודיים

זיכרון לאירועים עפ"י הקשרם )אוטוביוגרפיה(

זיכרונות

סמנטיים

זיכרון לעובדו

ת

מיומנוזיכרונויותת

ריגושיים

וזהו הזיכרון האוטומטי שלא מצריך קישור וסיפור.

אצל אנשים עם אמנזיה הזיכרון הדקלרטיבי הוא זה שפגוע ולכן קשה להם לספר

לנו על ההקשר שבו למדו משהו ואת רצף האירועים התקין.

תפקיד תצורת ההיפוקמפוס ביצירת זיכרונות מוצהרים: יש לדעת מהם זיכרונות אפיזודיםוסמנטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי בהפרעת שיכחון למאוחר.

עשויה לגרום למוות של תאים. עמודיםCA1יש להבין מדוע חוסר אספקת חמצן לאזור 567-568

רב המחקרים מניחים שהזיכרון הזה נמצא?היכן נמצא הזיכרון הדקלרטיבי

שקיבל התקף ר.ב בהיפוקמפוס. ביסוס לכך הוא מקרה של אדם בשםCA1באזור

. לאחר החייאה הוא חזר לחיים אך הסתבר שנוצר אצלו שיכחון52לב בגיל

למאוחר בגלל פרק הזמן הארוך שהיה ללא נשימה. לאחר שהוא נפטר בדקו את

בהיפוקמפוס. מסתבר שבזמן התקףCA1המוח שלו וגילו שהאזור הפגוע היה אותו

אפילפטי מופרש במוח גלוטמט שהוא הנוירוטרנסמיטר הכי שכיח, זה קורה מכיוון

שהתאים ללא חמצן נכנסים לשוק ומפרישים

גלוטמט. האזור במוח עם הכי הרבה קולטנים

לגלוטמט הוא ההיפוקמפוס והגלוטמט נקשר

נפתחים -NMDAלשם. ברגע זה קולטני ה

נכנסים יוני סידן בכמות אדירה. היונים שוקעים

בתאי ההיפוקמפוס וסופחים אליהם נוזלים

שמגיעים מהנוזל החוץ תאי. זה גורם לתאים

בהיפוקמפוס להתנפח עד שהם מתפוצצים

מוביל CA1 מות התאים האלה באזור ומתים.

. אם ניתן אנטגוניסט לקולטנילשיכחון למאוחר

NMDAנוכל לסייע לאותם אנשים ואולי למנוע

שיכחון למאוחר.

הזיכרון הדקלרטיבי נחלק לזיכרון אפיזודיולזיכרון סמנטי:

- זיכרון של עובדות וידע כללי.זיכרון סמנטי

)באיזה תאריך נרצח רבין?, כלהאינציקלופדיה שלנו

. ארגוןבוקר השמש זורחת,הירח נמצא בשמיים(

המידע לפי תכנים.

-62-

- זיכרון של אוסף תפיסות של אירועים המאורגנים בזמןזיכרון אפיזודי

. ארגון)איפה הייתי ברצח רבין?(ומאופיינים בהקשר ייחודי. ה"אוטוביוגרפיה" שלנו

סדר כרונולוגי.

ישנם כמה מקרים של ילדים שנפגעו בשיכחון לעתיד והשאלה היא האם צריך לשלוח ילד

כזה לבית הספר? שלחו תלמידים כאלה לבית ספר ומצאו שהם מקבלים ציונים גבוהים וזה

היה מוזר. התברר שאותו זיכרון דקלרטיבי פגוע לא מוביל לפגיעה בזיכרון הסמנטי שקשור

לעובדות. הזיכרון האפיזודי שלהם פגוע ולכן הם לא יזכרו את ההקשר שבו הם למדו את כל

הדברים האלה.

נשאלת השאלה האם יש אנשים שפגועים בזיכרון הסמנטי ולא בזיכרון

מסתבר שיש אנשים כאלה שלא זוכרים עובדות בסיסיות. התופעה הזוהאפיזודי?

)אם נבקש מאותו אדם להביא לי סולם אז הוא יוכל לחזור עם. שטיון סמנטינקראת

(. אותו אדם יזכור זיכרון אפיזודי שלחפץ אחר; הם לא יודעי למה משתמשים במטריה

)לדוגמה אם הטלפון מצלצל והוא צריך למסור הודעה למישהו הוא יוכלאירוע מסויים,

בשיטיון סמנטי האונה הטמפורלית היא זו שנפגעת.לעשות זאת(.

מיקומים פיסיים ומה הם הורסים: בלבד גורם לאובדן הזיכרון האפיזודי.ההיפוקמפוסהרס

גורם לאובדן המידע האפיזודי והסמנטי.תצורת ההיפוקמפוס הרס

גורמת לאובדן המידע הסמנטיבנאוקורטקס באונת הרקה הצדית פגיעה

)שיטיון סמנטי(.

עד לסוף הפרק אין צורך ללמוד573מהסעיף של זיכרון מרחבי עמוד

-63-

- סכיזופרניה והפרעות 16 פרק אפקטיביות

סכיזופרניהסכיזופרניה: תיאור - מהם הסימפטומים השונים של המחלה.

. ישנם "הסרטן" של מחלות הנפשזוהי מחלה נפשית מאד קשה ונקראת בשם כמה סוגים של סכיזופרניות. סכיזופרניה זו בעיה במערכת המוחית – נפשית. לא ניתן

לרפא את המחלה הזו אבל אפשר לסייע לחולים בה.

.1860 בשנת בנדיקט מורלהמחלה תוארה לראשונה ע"י פסיכיאטר בלגי בשם הוא טיפל בנער שנראה היה ששכח את כל מה שהוא למד. בנדיקט מורל נתן

. לא מדובר על התקף פסיכוטי אלא עלשכחה בגיל הנעוריםלמחלה הזו שם והוא הידרדרות שאין לה גורם פיזיולוגי.

שטיפל בילדים עם התדרדרות כזו. אתאמיל קרפלין היה גם פסיכיאטר גרמני בשם נוצר נתקהוא מצא שאוייגן בלויילר. השם סכיזופרניה נתן פסיכיאטר שוויצרי בשם

.נפש שסועה. משמעות המילה סכיזופרניה בעברית היא בין הרגש לבין הקוגניציה )לא מדובר על פיצול אישיות שהיא הפרעה אחרת. אדם סכיזופרני יכול להגיע ללוויה של

אביו לדוגמה ולמרות שהוא מבין ברמה השכלית שזה מישהו שקרוב אליו הוא יגלה אפטיות. או אפילו יפרוץ בצחוק(

סכיזופרניה היא מחלה אוניברסלית וכאחוז אחד מאוכלוסיית העולם לוקה בה.

, ההתפרצות חזקה ביותר. אצל17-18 גברים בסביבות גיל המחלה מתפרצת אצל ישנה50+, כמו כן, אצל נשים בסביבות גיל 20נשים ההתפרצות היא בסביבות גיל

התפרצות קטנה נוספת וזה בגלל גיל המעבר שמלווה בשינוי הורמונלי. יתכן שלשינוי ההורמונלי יש תפקיד חשוב בהתפרצות המחלה. לא נמצאו הבדלים באחוז החולים

בין גברים לנשים. רוב החולים לא מצליחים להקים משפחה ומי שכן מגיע בד"כלגירושין.

לא נמצא קשר בין התפרצות המחלה לבין סדר הלידה למרות תיאוריות שטענושקיים קשר כזה.

: חיוביים,שליליים וקוגניטיביים. סוגי סימפטומים 3 לסכיזופרניה יש

יש לסכיזופרנים "יתרון" לעומת אנשים נורמליים. אותו אדםסימפטום חיובי – רואה ושומע עוד דברים שאדם רגיל לא. )יש אותם יותר אצל סכיזופרנים(

יש לאנשים האלה חסר לעומת אנשים נורמליים. אדםסימפטום שלילי – סכיזופרני בזמן התקף מתנתק מכולם ולא רוצה קשר עם הסביבה החיצונית.

)מה שיש לסכיזופרנים פחות(ירידה בקוגניציה, סימפטום שלילי ברמה החשיבתית.סימפטומים קוגניטיביים -

סכיזופרנים לוקים בכל הסימפטומים האלה אך המינון יכול להשתנות בין חולה אחד ב"מצבלאחר. לפני התקף יש שלב מקדים, ברגע שמגיע התקף האדם נמצא

. המשמעות היא שלאדם הזה אין בוחן מציאות, הדמיון והמציאותפסיכוטי" מתבלבלים. זה מזכיר קצת חלומות אך חלומות בד"כ שוכחים ואנו מבינים שזה היה

חלום.

-64-

סימפטומים חיוביים

– החשיבה היא מבולבלת, לא עקבית,לא ניתן להבין מה אותו אדם הפרעות חשיבה.1רוצה.

- אמונות שעומדות בסתירה לעובדות הקיימות, נפוצות מרעיונות שווא )דלוזיות(.2 מאוד דלוזיות פרנואידיות )מישהו עוקב אחריהם ורוצה לפגוע בהם(, נפוצות גם

דלוזיות שליטה )מחשבה שמישהו השתיל בהם צ'יפ וחייזרים שולטים בהם וכו'(, ישגם דלוזיות של גדלות.

– תפיסה בחושים של דברים שלא קורים באמת. חזיונות שווא )אילוזיות(.3 )סכיזופרנים שומעים קולות של דברים שלא באמת קרו(. יש הלוצינציות

אודיטוריות )קולות(, או של הלוצינציות ויזואליות, הלוצינציות סומטיות )סכיזופרן מרגיש על העור גירודים או גירויים, קן נמלים חדר להם אל מתחת לעור(. מחקרי

MRI.הוכיחו כי המוח באמת פועלה מצבים האלה – האדם באמת שומע

)היעדרן של התנהגויות תקינות(:סימפטומים שליליים

תגובות ריגושיות רדודות – סכיזופרן שיוצא להלוויה של מישהו קרוב יכול להרגיש.1שזה לא קרוב אליו, שלא באמת עצוב לו, הוא יכול אפילו גם להתגלגל מצחוק.

דלות דיבור – ממציאים מלים, לא מדברים גם הרבה, מלים לא ברורות.2( – חוסר יכולת לחוות הנאה. anhedoniaירידה בהנאה ).3 הפחתת היוזמה וההתמדה – אין כוח להמשיך לעבוד או לעשות איזשהו פרויקט,.4

מסתגרים.ניתוק חברתי.5

)גם הם שליליים(סימפטומים קוגנטיביים

קשב לקוי –הקשב קופץ מנקודה לנקודה כל הזמן..1מהירות פסיכומוטורית איטית.2קושי בלמידה וזיכרון.3חשיבה מופשטת דלה.4פתרון בעיות לקוי.5

*הסימפטומים הראשונים שמופיעים הם הסימפטומים השליליים. יכולים להיות כמהשנים עד שמגיעים הסימפטומים החיוביים.

המחלה מתאפיינת בהתקפים שיש ביניהם דעיכות. היא מתחילה בהופעת סימפטומים שליליים, לאחר כמה שנים תהיה התפרצות / התקף ויופיעו גם

סימפטומים חיוביים, רמסיה – ושוב התקף וכן הלאה.

הגורמים הביולוגיים בסכיזופרניה תורשתיות - עיקרון הממצאים ממחקרים בתאומים. אין צורך לדעת מהם הכרומוזומים

הפגועים.

מחקרי אימוץ ומחקרי תאומים מעידים על מרכיב גנטי בסכיזופרניה.

לוקחים ילדים שהורה אחד או שני הורים ביולוגיים שלהם מחקרי אימוץ – סכיזופרניים, ומגדלים אותם בסביבה רגילה )מופרד מההורים החולים(.

לפחות רבע מהילדים המאומצים שההורים הביולוגיים שלהם סכיזופרנייםמפתחים סכיזופרניה בבגרות.

-65-

מושגים: מחקרי תאומים –

:חד זיגוטי ודו זיגוטי o -99%תאומים מונוזיגוטיים = תאומים זהים )אותם זרע וביצית(, זהים ב

מהגניםoתאומים דו-זיגוטיים = תאומים לא זהים )זיגוטה = ביצית מופרית(. שני

תאי זרע(. זהים2תאומים שנולדו במקרה באותו יום )שתי ביציות עם מהגנים.50%בכ-

:שווה מקרה ושונה מקרה oשווה מקרה – אם אח אחד סכיזופרן – גם האח השני סכיזופרןo.שונה מקרה – אח אחד סכיזופרן והשני לא

אם אנחנו חושבים שסכיזופרניה היא גנטית - נצפה לראות הרבה מונוזיגוטיים

שהם שווי מקרה - ואכן זה המצב.

שווידור ההמשך של תאומיםבדקו את .1 מקרה לעומת שוני מקרה: אחוז מקרי

הסכיזופרניה זהה אצל שני תאומים מהם היה נורמלי ולא התפרצה אצלו המחלה.1מונוזיגוטיים, גם אם

חיפשו אחר הגן הקשור לסכיזופרניה: עד היום אין ממצא לפיו גן יחיד גורם,.2 או מקנה פגיעות להפרעה. נמצא קשר בין סכיזופרניה לבין מספר גנים )על

כרומוזומים שונים(.

השערת הדופאמין פרמקולוגיה של סכיזופרניה: השערת הדופמין - על מה מתבססת ההשערה. מהן המסקנות

מהממצאים השונים.

אמנם לא ברור באיזה גן מדובר, אבל אנחנו כן יודעים שאפשר להקל על הסימפטומים החיוביים של המחלה )בלבד( ע"י תרופות החוסמות את פעילות

הדופאמין.

קשורים לעודף פעילותהחיובייםכנראה שהסימפטומים השערת הדופמין: )שיבוש בענפי המסילה המזו-לימבית שמגיעים לאמיגדלה ולגרעין דופאמינרגית האקומבנס(

oסימפטומים חיוביים: דופמינרגיים מפחיתים אנטגוניסטים חוסם קולטנים דופאמינרגיים - ('50, שנות ה- Henri Laboritכלורפרומזין )

- חוסם קולטנים דופאמינרגיים הלופרידול )הלידול( - מונע אגירת מונואמינים בשלפוחיות סינפטיות רזרפין

- בולם ייצור דופמיןפרה-טירוזין oדופמינרגיים יוצרים סימפטומים דמויי-סכיזופרניהאגוניסטים

L-DOPAאמפתמין, קוקאין, רטלין )מתילפנידט(, של הדופאמין, וגםreuptake פעולות: מונע את ה- 2דקסטרו אמפתמין עושה

כך שבמקום לקחת דופאמין מהסינפסהtransporterהופך את הכיוון של ה- ולהכניס אותו לכפתור הטרמינל הוא עושה הפוך – שם יותר דופאמין בסינפסה.

)אגוניסט מחוזק לדופאמין(. פסיכוזת אמפתאמין – ניסוי בו הזמינו קבוצת נחקרים לווילה לשבוע של ניסוי בו כל

-66-

מ"ג דקסטרו-אמפתין. בכל פעם שנחקר לקה בהלוצינציות10שעה נתנו לנחקרים הוציאו אותו מהווילה. אחרי יומיים כל הנחקרים נפלו – כולם התחילו לראות, לשמוע,

ולהרגיש דברים שאל קרו במציאות. הוכח שעליה ברמת הדופאמין גורמת להופעת סימפטומים חיוביים של

סכיזופרניה.

? ערכו מחקר הדמיה גם לנבדקים בריאיםהאם לסכיזופרנים יש יותר דופאמין במוח וגם לנבדקים סכיזופרניים שאינם בהתקף. נתנו לכולם טיפה אמפטמין כדי שרמת

יזהה אותו(. בוודאות נראה שאכן לחוליPETהדופאמין טיפה תעלה )כדי שה- סכיזופרניה )שאינם בהתקף( יש יותר דופאמין במוח.

ומפריש דופאמין למערכת הלימבית, גם למערכתVTAתזכורת: דופאמין מיוצר גם ב- גם מפריש דופאמין לאמיגדלה )חרדה ופחד(VTAהחיזוק )נוקליוס אקומבנס(. ה-

וגם לוד הרבה אזורים אחרים. המחשבות הטבעיות שיש לכולנו, פשוט נעצרות –אצל הסכיזופרן הן מתחזקות בזכות הדופאמין, ולכן לא נעצרות.

מה גורם להגברה דופאמינגרית?

מפריש יותר דופאמין VTA ה- .1 ייתכן ויש לסכיזופרנים יותר קולטנים לדופאמין.2

היה מחקר על מוח של סכיזופרנים אחרי שנפטרו – וגילו שיש להם יותר קולטניD2.

. המחקר הוכיח את אותהPETמחקר אחר בדק סכיזופרנים חיים בתוך סורק הנקודה – היו להן יותר קולטנים במוח.

במוח בגלל הכדורים שלD2מצד שני – יכול להיות שלכל אלו היו יותר הסכיזופרניה )כולם לקחו תרופות(...

-67-

הטיפולים הקיימים למחלה מהן תופעות הלוואי של טיפול ממושך. מה ההבדל בין טיפול בתרופות טיפוסיות ובתרופות בלתי-טיפוסיות. אין צורך לשנן שמות של תרופות אלא רק לדעת את שמות הקבוצות להן

התרופות שייכות.

כל התרופות למחלה אנטגוניסטיות לדופאמין )לסימפטומים שליליים אין פיתרוןכיום(.

. השוני ביניהן הוא בסוג הספציפי שלו"לא-טיפוסיות" טיפוסיות"יש תרופות "הקולטנים שהן חוסמות ובאזור פעולתן:

שנמצאיםD2 – פעולתן חסימת רצפטורי טיפוסיות )התרופות הקלאסיות(.1באופן רב בסטריאטום. כלורופרומזין.

יצאה40במשך שנים לא היה מה לעשות עם חולי סכיזופרניה, עד שבשנות ה- תרופת הרדמה לניתוחים )לא הייתה כוונה שזה יהיה קשור לסכיזופרניה( – אף

מטופל לא נרדם מזה, אבל זה הרגיע חרדה. פיתחו את התרופה הזאת עוד קצת והתחילו לתת את התרופה לסכיזופרנים כי זה עזר להם משמעותית – אחרי כמה שבועות הם התחילו לדבר לעניין, פחות היו להם מחשבות שווא. התרופות

מאוכלוסיית החולים.2/3הטיפוסיות אבל עבדו רק על :תופעות לוואי של התרופות הטיפוסיות

סימפטומים נלווים הדומים לפרקינסון, איטיות בתנועות היעדרפרקיסוניזם - .– בטווח הקצרהבעות פנים וחולשה כללית

יש צורך לדעת מהי תופעת הלוואי לקות תנועה מתאחרת וממה היא נגרמת.

מהחולים המטופלים10% - מופיעה בקרב כ- לקות תנועה מתאחרת בתרופות טיפוסיות. מתבטאת בעודף תנועתיות של שרירי הפנים, הגוף

והידיים, איננה הפיכה. – והתרופותD2למה זה קורה? על הסטרייטים יש הרבה קולטנים מסוג

פיצוי של הקולטנים והגברתרגישות יתר - חוסמות אותם. כלומר, יש רגישותם לכמות הקטנה של הנ"ט המופרש )הסטריאטום מייצר יותר קולטנים – בכמות ומקומות לא מתוכננים( – זה מייצר שינויים

במערכת המוטורית. אם הולכים לרופא הוא עשוי לנסות להפחית את

מינון התרופה בגלל תופעות הלוואי הלא טובות – אבל אז יש המון המון המון קולטנים )כי גם אלה שהיו חסומים השתחררו – וגם יש כאלה חדשים(

– ויש בכלל המון עיוותים. אם נעלה שוב את המינון – שוב ייחסמו כ-ל הקולטנים )גם החדשים( – תהיה

הקלה לתקופה – ואז הסטריאטום שוב ייצר קולטנים חדשים וחוזר חלילה. D3 )גם D2 – חוסמות רצפטורי דופאמין נוספים נוסף על רצפטורי לא טיפוסיות.2

אלא קשורים גם למערכתD2 שלא קשורים למערכת המוטורית כמו D4ו- החיזוק ולקורטקס(. קלוזפין, רספירידון וכו'.

.עוזרות לסימפטומים החיוביים וגם לסימפטומים השליליים של סכיזופרניה על תופעות הלוואי המינוריות ניתן להתגבר ,אינן גורמות לתופעות לוואי מוטוריות

.בקלות יחסית

-68-

-69-

סכיזופרניה כהפרעה נוירולוגית מהן הראיות לנזק מוחי והיכן הנזקים, מהם המחקרים המורים על כך )יש לדעת את

הממצאים של המחקרים האפידמיולוגים(.

הדופמין בחיזוק.קשורים כנראה לתפקיד סימפטומים חיוביים כאמור,

דומים והקוגניטיביים השלילייםהסימפטומים החיוביים מיוחדים לסכיזופרניה ואילו אשר סימפטומים אלו הם כנראה תוצאה של ליקויים במוח .לאלו של נזק מוחי

גורמים גם לעודף הדופמין ולכן גם לסימפטומים החיוביים.

הסימפטומים המצביעים על נזק מוחי או ליקוי התפתחותי: קטטוניה )נתקעים על פוזיציה מסוימת ולא זזים(, הבעות פנים קפואות, מצמוץ עיניים, תנועת מעקב

עיניים ירודה, הימנעות מקשר עין .

מסתבר שאצל סכיזופרנים החדרים במוח, בעיקר החדרים הלטרליים גדוליםבמיוחד, זה כנראה בא על חשבון רקמת מוח בריאה.

ממה נגרם הנזק המוחי?

)שמנסים לבדוק קשר סביבתי למחלה(. הגורמיםמחקרים אפידמיולוגייםעשו הסביבתיים שנמצאו רלוונטיים:

oבקרב הנולדים בסוף החורף אועונת השנה בה נולד התינוק - בתחילת האביב )מרץ / מאי( שכיחות גבוהה יותר של

סכיזופרניה. אפקט עונות השנה עשוי לנבוע מחשיפה לנגיפים )כגון שפעת(

בטרימסטר השני להיריון - עלייה במספר לידות סכיזופרנים חלהכחמישה חודשים לאחר תחילת מגיפת השפעת.

התקופה הקריטית של התפתחות העובר היא השליש השני של ( – המוח מתפתח המון בתקופה זו.4-5-6תרופת ההריון )חודש

עובר שנמצא ברחם בד"כ מוגן מפני וירוסים ונגיפים שעשויים לתקוף את האם באמצעות השיליה שעוטפת את התינוק ומונעת גישה אליו. ברגע שהשיליה לא

מונעת הגנה זו – קיימת סכנה שהמוח של העובר לא יתפתח בצורה תקינה. הוירוסים האלה בד"כ מגיעים בחילופי עונות )בין הסתיו לחורף=נובמבר(, אם

האמא חולה בתקופה זו – זה עשוי לעבור לילד שיוולד בתחילת האביב )אובתחילת הסתיו ולידה בתחילת החורף(.

oקו הרוחב הגיאוגרפי בו נולד הילד ככל שילדים נולדים רחוק יותר מקו המשווה יש להם יותר סיכוי לפתח

סכיזופרניה. בקו המשווה די חמים, ככל שמתרחקים משם יוצא שיש יותר חורף – ואז יש יותר

סיכוי לוירוסים שיכולים להידבק בהם.

oאזור צפוף יותר צפיפות אוכלוסיה - .יותר סיכוי לסכיזופרניה אותו רעיון – כאשר צפוף יותר – נדבקים יותר.

גם כאן הפאקטור המרכזי הוא השליש השני של תקופת ההריון.

oבאוכל שאנחנו אוכלים יש הרבה מאוד רעלים, תזונת האם במהלך ההריון - שאמורים להיות מפורקים ע"י אנזימים וחומרים שונים בגוף. ויטמין בשם תיאמין

הוא מאוד משמעותי בפירוק רעלים בגוף, הוא מגיע לגופנו מהמזון שאנחנו

-70-

אוכלים )אנחנו לא יודעים לייצר אותו(. אם מישהו לא אוכל )למשל צום( – כשהוא חוזר לאכול הוא בבת אחת אוכל

הרבה, זה מכניס גם רעלים לגוף. אבל לאחר צום אין בגוף תיאמין שיפרק את הרעלים )לכן גם לאחר צום כדאי לאכול ולשתות קצת – ורק אח"כ להמשיך

לאכול הרבה – רמות התיאמין עולות בגוף(. הסיטואציה הזאת יכולה לגרום למוות או לנזק מוחי )אנשים אחרי השואה /

ילדים רעבים באפריקה(. כך גם בבטן – יכול להיגרם נזק מוחי לעובר. יש עיר הולנדית שעשו עליה מצור ולא נתנו למזון להיכנס למעט תפו"א או קליפות

תפו"א שאין בהם תיאמין. לאחר פתיחת המצור, כמעט כל הילדים שנולדו בעיר נולדוסכיזופרנים.

= תיאמין. התינוקות קיבלו מזון עםb1הבעיה עם רמדיה שהייתה – לא היה שם ויטמין רעלים ללא משהו שידע לפרק אותו.

איךאם ראינו שהזמן הכי קריטי ומשפיע זה הטרימסטר השני של ההריון – זה יכול להיות שאצל תאומים זהים )מונוזיגוטיים( קיימים מקרים של תאום

אחד סכיזופרן והשני נורמלי?

התשובה טמונה בשיליה – גם בתאומים מונוזיגוטיים )זהים( יש הבדלים:

יש תאומים מונוזיגוטיים באותה שיליה – חד שילייתיים )קורה כאשר החלוקה (.4/5/6לתאומים מתרחשת אחרי היום הרביעי להריון –

תאומים אלו נראים כמו תמונת מראה אחד של השני: גם אצל טביעות אצבעות )גלגול ימינה אצל אחד, גלגול שמאלה אצל השני(, הנקודה בה מתחיל השיער הפוכה אצלם

)אחד ימין השני שמאל( -שיליות נפרדות )תאומים מונוזיגוטיים דו שילייתיים( -2יש תאומים מונוזיגוטיים ב

אם החלוקה לתאומים מתרחשת

הימים הראשונים4ב- 2של ההריון – נוצרות

שיליות.

Davis etממחקרם של al. 10.7%עולה כי

מהתאומים הדו-שליתיים הם שווי

מקרה )שניהם מהתאומים החד-שלייתיים. 60%סכיזופרניים(, לעומת

כלומר: אצל מונוזיגוטיים חד שילייתיים יש יותר סיכוי לפתח סכיזופרניה אצל השניים,ולא רק אצל אחד.

מדוע, אם כן, הסימפטומים באים לידי ביטוי רק בבגרות המוקדמת?

בגיל ההתבגרות מופרשים הרבה הורמונים, וזה גורם להרבה אזורי מוח לרדתהתפקוד ובנפח שלהם )יש להם יותר חלל בראש, ופחות מוח(:

רק בגיל הבגרות אובדן הסינפסות הוא משמעותי מספיק על מנת שהנזק יבוא לידי ביטוי

-71-

תאומים דו-שיליתייםתאומים חד-שיליתיים

,השינויים בתקופת ההתבגרות המינית מהווים טריגר לביטוי הליקוי המוקדם ולהתנוונות עצבית משמעותית יותר.

ואכן נמצא שאובדן החומר האפור בגיל ההתבגרות הוא כפול בהיקפו בקרבסכיזופרניים.

היחס בין סימפטומים חיוביים לסימפטומים שליליים: תפקיד הקורטקס הקדםמצחי

הקורטקס הקדם מצחי אצל סכיזופרנים פעול פחות טוב, הוא פשוט פגוע. עולה שיש פעילות ירודהממחקרי הדמיההקורטקס הזה חשוב למוסר ומצפון וכו'.

של הקורטקס הקדם מצחי בסכיזופרנים יחסית לאנשים בריאים, במיוחד בזמן ביצועמטלות הדורשות את הקורטקס הקדם מצחי.

על כל קלף יש סמלים שונים, הנסיין בוחר איזשהו צופןמבחן מיון קלפים של ויסקונסין: )לדוגמה צהוב( והמטרה של הנבדק לזהות אותו. בשלב הבא הנסיין יחליף צופן מבלי להגיד

לנבדק. נבדק בריא לא יתקשה במבחן הזה. נמצא שהאזור שאחראי על גילוי צפנים הוא אותו קורטקס פרה פרונטלי. אם ניקח סכיזופרן ונעשה לו את המבחן הזה - חלק

מהסכיזופרנים יגלו את הצופן הראשון אך כאשר הנסיין יחליף צופן בלי להגיד לנבדק אז הנבדק יישאר מקובע בצופן הראשון ולא יוכל לשנות אסטרטגיה. הסיבה היא שאזור

הסכיזופרן תקוע ומקובע על הצופן הראשון שעלההקורטקס הקדם מצחי לא פעיל אצלו - עליו, ולא מצליח לעלות על הצופנים הבאים בתור, בניגוד לאדם בריא.

-72-

התיאוריה ההיפופרונטלית - הקשר בין הסימפטומים השליליים לחיוביים

הקשר בין נזק מוחי וסימפטומים חיוביים ושליליים - מהי היפו-פרונטליטיות )תפקוד ירוד של אונת המצח( ובמה היא מתבטאת, כיצד היא מצליחה להסביר את מחלת הסכיזופרניה

והטיפול של התרופות הלא טיפוסיות )החדשות( למחלה.

היפופרונטלית = תפקוד ירוד של אונת המצח. התיאוריה מנסה לחבר בין הגורםלסימפטומים השליליים לסימפטומים החיוביים.

בציור למטה, כל מלבן מייצג אזור מוחי:

( באזור הטגמנטום הגחוניVTAיש דופמין ) קורטקס קדם מצחי – חשוב למצפון, מוסר והתנהגות הנמנעת מתוצאות

שליליות אזור זה הוא שמנסה לעלות על הצופן במשחק מיון קלפים. הוא גם עושה

בקרה על איזה מחשבות יחוזקו ואיזה לא.גרעין האקומבנס – חשוב למערכת החיזוק. להתנהגות שאנחנו רוצים לגרום לה

לאקומבנס הוא זה שמעודד את החיזוקVTAשוב ושוב. הקשר בין ה-

אצל אדם בריא:

כאשר הקורטקס הקדם מצחי מנסה לעבוד שמפרישVTAהוא מפריש גלוטמט, זה מגיע ל-

דופאמין בחזרה לקורטקס הקדם מצחי: נוצר( VTAלופ )קורטקס קדם מצחי

)ניחשנו צהוב(כאשר הצלחנו לנחש את הצופן אמור להתקיים חיזוק להצלחה זו, אבל בתוך

יש אינטרנוירונים שמפרישים את הנ"טVTAה- גאבא )מעכב(. מי שמפעיל את

האינטרנוירונים האלה שיעכבו הוא הגלוטמט שמגיע מהקורטקס הקדם מצחי: ובכך גורמים

VTAלעיכוב הפרשת הדופאמין מה- לאקומבנס.

אז: כאשר פיצחנו את הקוד הצהוב, להפרישלרגעהקורטקס הקדם מצחי מפסיק

גלוטמט, וזה גורם לרעיון של הצהוב להתחזק )כי אין עיכוב: נוירוני גאבא לא מופעלים ולא גורמים לעיכוב העברת דופאמין לאקומבנס(. אבל לאחר מכן הצהוב מפסיק להיות הקוד

המרכזי כי הגלוטמט חוזר להיות מופרש

אצל סכיזופרן:

הקורטקס הקדם מצחי עובד פחות, זה אומר.VTAשהוא מפריש פחות גלוטמט לכיוון ה-

-זה אומר שהVTAמפריש פחות דופאמין בחזרה לקורטקס הקדם מצחי והלופ החשיבתי

)לכן קשה יותר לסכיזופרן גםני מקולקל והראש זה מסביר. – לעלות על הצופן הראשון(

סימפטומים שליליים של קורטקס קדםמצחי "מקולקל"

במקביל - הוא פחות מעכב את האינטרנוירונים, ולכן לא מעכב הפרשת

לאקומבנס – ומופרש שםVTAדופאמין מה- הרבה דופאמין. זה אומר שכל מחשבה, רעיון או שטות שלאדם רגיל נראים לא רלוונטיים – מאוד מתחזקים אצל סכיזופרן. אין בקרה על

אילו מחשבות מתקיים חיזוק )הקורטקס הקדם מצחי עושה בקרה על מה יתחזק ומה לא –

והוא מקולקל אצל הסכיזופרן( – זה גורם לסימפטומים חיוביים: כל תמונה שהמוח משדר

זה מסבירמתחזקת, מחשבות רדיפה וכו'. – סימפטומים שליליים של מחשבות שווא

שמתחזקות כל הזמן

-73-

מה למדנו: שהאמירה שיש יותר מדי דופאמין אצל סכיזופרנים נכונה באופןחלקי!

-בין הVTAלאקומבנס יש עודף דופאמין -בין הVTAלקורטקס הקדם מצחי יש מחסור בדופאמין

זה גם מסביר למה התרופות שיש היום עוזרות רק לסימפטומים החיוביים )חוסמותדופאמין..(, בשביל לעזור לסימפטומים השליליים צריך להגביר דופאמין.

התרופה המושלמת תהיה גם אנטגוניסטית וגם אגוניסטית בהתאם לאזור המוחי.

: Partial Agonist תרופות חדשות שאמורות לעזור -

כיצד פועל הטיפול באמצעות אגוניסט חלקי להקלה בסימפטומיםחיוביים ושלילים.

הרעיון של התרופות הוא שההיקשרות לרצפטור תפתח תעלתיונים באופן מלא, אלא תפתח חצי תעלה:

חצי עליון בציור( – אנחנו רוציםבמקום שיש הרבה דופאמין( ייקשר לרצפטורים כמוPartial Agonistלהפחית אותו – ה-

דופאמין, אבל יפתח את תעלת היונים רק חצי מהפתיחה. זה אומר שתהיה פחות השפעה: אנטגוניסט. זה עוזר באקומבנס

לסימפטומים חיוביים.חצי תחתון בציור( – התעלותבמקום שיש מעט דופאמין(

במקור )צד שמאל בציור, פתיחה ממוצעת( אינן פתוחות. אם תהיה פתיחה חלקית שלpartial agonistכעת יתקבל שם

התעלות – וזה עדיף על כלום.

-74-

קורטקס קדם-מצחי

(VTAטגמנטום גחוני )

גרעין האקומבנס נוירוני דופמין

נוירוני גאבא

נוירוני

דופמין

גלוטמט

מעורר

דופמין

גלוטמט

מעורר

גאבא

מעכב

דופמין

תת-פעילות של ועיכוב NMDAקולטני

דופמין בקורטקס הקדם-מצחי - היפופרונטליות

)סימפטומים שליליים וקוגנטיביים(

פעילות יתר דופמינרגית

בגרעין האקומבנס

)סימפטומים חיוביים(

גורמת

ל

?

הפרעות אפקטיביות

קבוצת ההפרעות הרגשיות )כוללת הפרעות מצב רוח וחרדה(. הקבוצה מאופיינותבתגובה לא הגיונית לסביבה.

קיים כנראה בסיס תורשתי )היסטוריה משפחתית; תאומים חד זיגוטיים לעומתדו-זיגוטיים(.

דיכאון היא המחלה הפסיכולוגית השכיחה ביותר, נשים הן בעלות סיכון כפול חלותבדיכאון מאשר גברים.

הפרעות אפקטיביות קשות: תיאור - מהם הסימפטומים של הפרעה חד-קוטבית והפרעה דוקוטבית.

דיכאון חד קוטבינשים מגברים. המון!2 מהאוכלוסייה הכללית. פי 18%: שכיחות

מצב רוח ירוד, אנהדוניה ועוד. נטיות אובדניות. מאפיינים : חוסר ערך עצמי, רגשות אשם כבדים, חוסר אנרגיה, תנועה ודיבור איטיים,

התפרצויות בכי ללא סיבה, אנהדוניה )חוסר יכולת להנות / לחוות עונג(, חוסר תשוקה למין, בעיות שינה, בעיות בתפקודי הגוף )עצירות, מעט הפרשות, רוק

סמיך(, מחשבות אובדניות( DSM-5)טענה לשינוי הקריטריונים הדיאגנוסטיים לקראת

חודשים )ללא טיפול(. הגיוני שההתקף ייעלם,4-12התקף דיכאון נמשך בין תהיה חזרה לשגרה ואז יגיע התקף נוסף.

30גיל ממוצע לפריצת המחלה הוא. נמוך יחסית – מרבים לתכנן15.9%שיעור ניסיונות ההתאבדות בדיכאון הוא(

את ההתאבדות, אבל אין להם אנרגיה לעשות כלום ולכן לא באמת מתאבדים(,29.5%במניה דיפרסיה

בגלל זה דיכאון קל יותר חמור בהיבט התאבדות מדיכאון קשה – כי דיכאוניים ממש לא באמת מתאבדים כי אין אנרגיה, אם נותנים להם תרופות האנרגיה חוזרת והמחשבות

על התאבדות נשארות..

הפרעה דו-קוטבית.כוללת אפיזודות של מאניה ודיכאון המגיעות לסירוגין

:מהאוכלוסייה הכללית.1-2%שכיחות

,מאפייני המאניה: הפוכים מאלו של הדיכאון. עליצות עילאית, פעילות יתר דברנות מוגברת, גרנדיוזיות, התפרצויות חברתיות ועוד.

גורמים אפשריים לדיכאון חד קוטבי

סיס תורשתי ב.1 הפרעות אפקטיביות קשות: תורשתיות - עיקרון הממצאים ממחקרים בתאומים. אין

צורך לדעתמהם הכרומוזומים הפגועים.

אצל קרובים לחולים דכאוניים.10הסתברות לפתח את המחלה גבוהה פי , אצל תאומים דו זיגוטיים69%בתאומים מונוזיגוטיים אחוז שווי המקרה הוא

-75-

13%. )כרומוזוםהגן לנשא הסרוטוניןעדיין לא ידוע הגן האחראי, מועמד אפשרי:

17.)

השערת המונואמינים.2תפקיד המונואמינים - מהי השערת המונואמינים מהו נוהל דלדול טריפטופן.

פעילות מופחתת של מונואמינים )בעיקר סרוטונין וגם נוירואדרנלין/נוראפינפרין(יכולה להוביל לדיכאון. כמה הוכחות:

– תרופה זו מאוד עוזרת לסכיזופרניה, אבלרזרפיןחיזוק להשערה זו היא א. בעייתי בדיכאון. הרזרפין נכנס לכפתור הטרמינל ועושה חור בשלפוחית הסינפטית. זה גורם לשלפוחית להישאר ריקה ותוכן השלפוחית נמצא

, כךMAOבכפתור הטרמינל. הנ"ט בכפתור הטרמינל מפורק ע"י האנזים שלא נשאר נ"ט בתא. בעת פוטנציאל פעולה לא יישפך שום נ"ט לסינפסה.

לכן – רזרפין הוא אנטגוניסט למונו אמינים. בסכיזופרניה זה טוב כי יש פחות דופאמין בעקבות השימוש בתרופה, אבל

באיזשהו שלב יתפתח אצלם דיכאון – כי גם רמות הסרוטונין והנוירואדרנליןיורדות.

מצאו קשר בין התנהגות אובדנית לירידה ברמת הסרוטונין. לקחו אנשיםב. –5HIAA ובדקו את נוכחות תוצר הפירוק של סרוטונין התאבדואחרי שהם

וראו אצלם רמה מאוד מאוד נמוכה של תוצר פירוק זה. – לקחו את החציון הגבוה יותר )אלה5HIAA כמויות של דיכאונייםבדקו אצל ג.

מחציון זה התאבדו.20%שהיה להם ממש מעט מהחומר(. - אלו עם הרמות הנמוכות של5HIAA רמות של אנשים נורמלייםבדקו אצל ד.

תוצר פירוק זה – היו להם יותר קרובי משפחה דכאוניים.: טריפטופן היא חומצה אמינית ממנה מיוצר סרוטונין. נוהל דלדול טריפטופןה.

שעות( לאנשים רגילים מובילה לנסיגה למצב24דיאטה דלת טריפטופן )של ( – זה גורם לכך שיהיה פחות סרוטונין בגוף.SSRIsדיכאוני )בקרב מטופלים ב-

אצל אותם אנשים רגילים שעשו את הדיאטה – אלו שהיו להם קרובי משפחה דיכאוניים הנסיגה בדיכאון הייתה הכי משמעותית. זה מעיד שצריך גם נטייה

גנטית וגם רמה נמוכה של סרוטונין כדי לייצר דיכאון.

ליקויים מוחיים.3 ראיות לקיומן של הפרעות מוחיות – יש צורך להבין את תפקיד הקורטקס הקדם מצחי

בהפרעה דיכאונית. סרוטונין נמוך אינו מספיק, צריך ליקויים נוספים שעושים את האדם בנטייה גבוה

לדיכאון: שיבושים בלמידה וזיכרון. נפח ההיפוקמפוס קטן יותר (: 8-10% היפוקמפוס )א.

אצל חולי דיכאון. כנראה שזה נגרם מהתקפים דכאונים כי יש החמרה לאורךהחיים.

.BDNF מחסור ב- סיבה אפשרית לאובדן חומר אפור / למה זה קורה?BDNFהוא חומר שמופרש במוח בכללי וגם בהיפוקמפוס. יש לו כמה

תפקידים: אחד מהם הוא צמיחה של תאים )לכן זה קורה בהיפוקמפוס, נוירוג'נסיס(.-

-76-

התפקיד השני הוא לגרום לסינפסות להתחלק, שזה גורם משמעותי-בלמידה.

במוח נמוכה יותר. לכן ההיפוקמפוס פחותBDNFאצל דיכאוניים רמת ה- מצמיח תאים – הוא קטן יותר. טיפולים אנטי דיכאוניים )תרופות( מעלים

.BDNFרמות -50: פעילה יותר אצל דיכאוניים מאשר אצל אנשים נורמליים. האמיגדלהב.

–)סכנה! פחד! וכו'( יותר פעילות. האמיגדלה כל הזמן צועקת בתוך המוח 75% )אם הכל מסוכןהדיכאוני הופך להיות נפול וחסר אונים מרוב צעקות ורעש

בשביל מה לחיות(.

:Subgenual ACC (subgenual anterior cingulated cortex)ג. אזור זה הוא חלק מהקורטקס הקדמי, חלק רגשי של אונת המצח. אצל

דיכאוניים אזור זה עובד פחות.

( 5HTT- serotonin transporter הגן לנשא הסרוטונין ).4 תפקיד נשאי הסרוטונין: יש להבין את הקשר בין נשאי הסרוטונין, לתפקוד השונה של

( והאמיגדלה אצל דכאוניים. ACCקורטקס החגורה הקדמי )- אחת משתי צורות אפשריות של גן )יכול להיות קצר/ארוך(.אלל -

מגביר את הסיכון ללקות בדיכאון,אלל קצר אחד לפחות הימצאותו של -ומפחית את עוצמת התגובה לטיפול תרופתי.

שני אללים ארוכים מפחיתים את הסיכון ללקות בדיכאון, ומגבירים את עוצמת-התגובה לטפול תרופתי.

אללים קצרים לנשאי סרוטונין- יש לו2מי שיש לו תפקיד נשאי הסרוטונין: באופן כללי יותר סרוטונין בסינפסה )כי יש פחות נשאי סרוטונין וזה אומר שאין מי

(. זה קצת סותר שדווקא לאנשים האלו יש פוטנציאל לדיכאוןreuptakeשיעשה לו )כי יש להם יותר סרוטונין ולא פחות...(

אזורים שסרוטונין חשוב להתפתחותם2אבל: בהתפתחות המוקדמת יש )קורטקס החגורה הקדמי(. אזורים אלוSubgenual ACCהתקינה: האמיגדלה, וה-

(. מראש המוחreUptakeלא מתפתחים טוב כי אין מי שיביא להם סרוטונין )אין שלהם מתפתח בצורה לקויה.

האם ניתן לנבא ע"ס הפעילות המוחית למי יש יותר / פחות סיכוי לחלות )לחבר את הכל, התמונה הגדולה(בדיכאון?

-יש קשר בין האמיגדלה לSubgenual ACC כאשר האמיגדלה פעילה: קשר חיובי( היא מפעילה אותו(

-לSubgenual ACC -יש קשר מעורר עם ה Dorsal ACC.)הגבי( -לdorsal ACCאזור פרונטאלי, חושב שאחראי על רגשות וחשיבה( יש קשר(

עובד יותר – אמיגדלה עובדת פחות(dorsal ACCמעכב עם האמיגדלה )

: קראנו בעיתון ידיעה מפחידה האמיגדלה מתחילה לצעוק. במוח רגיל

ושואלת אם מה האמיגדלה אומרתsubGenual ACCהאמיגדלה מפעילה את ה- שמנתחdorsal ACC עובד ולכן הוא מפעיל את ה- subgenual ה- הוא נכון ואמיתי.

אזורים אלו ביחד מרגיעים את האמיגדלה 2יחד איתו האם המצב אכן חמור שזה בסה"כ משהו בעיתון...

-77-

2 אללים ארוכים לסרוטונין טרנספורמטור עובדים כך – 2אנשים שיש להם אזורי החשיבה מרגיעים את האמיגדלה...

: )ניתן לראות בציור אללים קצרים2 קצר / 1במוח של מי שיש לו אלל בפסים הכחולים( – אותם קשרים בין אזורים קיימים אבל הם חלשים יותר. נגיד

את ה-חלש היא מפעילה האמיגדלה נבהלת מכתבה בעיתון וצועקת subgenual ACC ,הסאב ג'נואל באופן כללי עובד יחסית חלק כי הוא מופע פחות

עובד יחסית חלש,ACC גם הדורסל dorsal ACC ולכן גם מפעיל פחות את ה- ולכן שניהם ביחד לא כ"כ מרגיעים את האמיגדלה.

יוצא שאין מי שירגיע את האמיגדלה – מכל דבר היא נבהלת וצועקת, זהו חוסראונים נרכש.

: זה לפי חוזקזה יכול לנבא למי מאיתנו פוטנציאל גבוה או נמוך לדיכאון הקשרים האלה )יכולים להיות חלשים גם אצל מי שהאללים שלו ארוכים שניהם,

להיווצר בגלל פגיעה(

טיפול בהפרעה חד קוטביתטיפולים פיזיולוגיים - מהם הטיפולים התרופתיים והאחרים. מהן תופעות הלוואי של כל אחד

מהטיפולים. אין צורך לשנן שמות של תרופות יש לדעת את שמות הקבוצות להן התרופותשייכות

(SSRI .)'טריציקליים וכל ,

יש כמה טיפולים, חלקם תרופתיים חלקם לא:

MAO (MAO-I) תרופות מסוג מעכבי .1 גילוי התרופה היה מקרי לחלוטין – תרופה בשם איפרוניאזיד הפחיתה

)חשבו שהיא תרפא שחפת, היא. 1952סימפטומים של דיכאון אצל חולי שחפת ב- רק עשתה את החולים שמחים(

מפרק עודפי סרוטונין.MAO. MAO: מעכבת את פעילות האנזים אופן הפעולה תופעת לוואי "אפקט הגבינה" – עלייה בלחץ הדם עד כדי גרימה שלבעייתיות:

שטף דם פנים-גלגלתי או התקף לב.)האנשים יצאו מדיכאון והלכו לחגוג, שתו יין אכלו קוויאר וגבינות וכו' – ואז התחילו למות..(

עלול לסבול מתגובה חריפה של המערכתMAO-I: אדם הנוטל הסבר הסימפתטית )כגון הגברת לחץ הדם והאצת קצב הלב( אם יאכל מאכלים

המכילים אמיניים. רוגמת לזה שבסופו של דבר יהיה יותר סרוטונין )הםMAOעיכוב פעילות ה-

אגוניסטים לסרוטונין ולנירואדרנלין( – במוח זה טוב וזה עוזר לדיכאון, אבל בגוף זה יוצר בעיה – יש אמינים שאנחנו מקבלים מהמזון, וכאלה האמינים האלה

עולים יתר על המידה בגוף, מי שיודע לנטרל את הכמות העודפת הוא האנזיםMAOהאמינים האלה גורמים להתקף לב, שבץ מוחי וכו' )קצב לב ולחץ דם .

גבוהים(.

נוגדי דיכאון טריציקליים.2Imipramine נגזרה מהתרופה נוגדת ההיסטמין chlorpromazineשווקה לראשונה .

. 1955ב- מעכבים ספיגה החוזרת של המונאמינים )סרוטונין ונוראפינפרין(: אופן הפעולה

ובכך מאריכים את משך ההשפעה שלהם על התא הבתר, לכפתורים הסופיים

-78-

סינפטי. כלומר, גם הם אגוניסטים לסרוטונין ונויאדרנלין, אבל לא עובדים עלMAO -אלא חוסמים את ה ,reuptake.

בעייתיות: הן לא ספציפיות )מעלים גם סרוטונין וגם נוירואדרנלין( – יש חולים שיש להם

בעיה רק באחד מהם, וזה אומר שעשוי להיות להם נוירואדרנלין גבוה למרותשהבעיה היא רק עם סרוטונין.

.)מרווח הבטיחות קטן )המרווח בין גרף בין הריפוי לגרף הסכנה קטן מדי )גם ככה יש לו מחשבות1חולה דיכאון יכול לקחת בטעות כמה כדורים ולא

אובדניות( ואז הוא ימות.

3.SSRI תרופות החוסמות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין - (.פרוזק )Fluoxetine( נרחב – 1988התרופה הראשונה שנכנסה לשימוש )

)סרוקסט(,Paroxetine )ציפרלקס(, Escitalopramתרופות נוספות במשפחה: Sertraline ,)לוסטראל( Fluovoxamine .)פבוקסיל(

social( ושל OCDנוגדות דיכאון ומקלות סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית )phobia

: חוסמות את הקליטה החוזרת של סרוטונין בלבד )אגוניסטים רקאופן הפעולהלסרוטונין(.: לא עוזר בד"כ לדיכאון קשה, כן עוזר לדיכאון בינוני וקל.אפקטיביות

4.SNRI תרופות החוסמות באופן סלקטיבי קליטה חוזרת של סרוטונין - ונוראפינפרין

uptake - inhibitorסרוטונין – נוירואדרנלין –

– טיפול באמצעות זרמים חשמליים ( ETC טיפול בנזע חשמלי ).5 הפסיכיאטר ראה ע"י הפסיכיאטר ההונגרי פון-מדונה. 1934הוצע לראשונה ב-

שיש לו מטופלים שהם גם דיכאוניים וגם יש להם אפילפסיה. אותם דכאונים אפילפטיים חשו הטבה בסימפטומים הדיכאוניים אחרי התקפים אפילפטיים. לכן חשב שאולי

אפילפסיה היא טיפול טוב נגד דיכאון, הוא הכין תרופה שגורמת לאפילפסיה והצליח. הוא עשה את זה על בעלי חיים והתרופה הייתה כ"כ חזקה עד כדי כך שהחיות פרכסו

למוות, והתרופה לא אושרה לעבור לבני אדם. הוגו צ'רלטי גילה שבבית מטבחיים ליד מקום מגוריו – לפני ששוחטים את הפרה, כדי שהיא תהיה אפופה נותנים לה זרם חשמלי קל. מכאן הגיע הרעיון לעשות את זה על

חולים דכאוניים.הפרוצדורה נעשית בהרדמה מלאה אך קצרה, ותוך שיתוק שרירים.

אלקטרודות מונחות על הקרקפת ומופעל הלם חשמלי המעורר התקף. השיפור בסימפטומים מתקבל תוך מספר ימים. אנשים שיש להם דיכאון קשה

ששום טיפול תרופתי לא עוזר לו – משתמשים בשיטה זו, והיא לפעמים היחידה שעוזרת )זה מאוד נפוץ(. עושים את זה פעמיים-שלוש בשבוע, ואחרי כחודש אנשים יוצאים מהדיכאון העמוק לדיכאון קל / אין בכלל, ומשם ממשיכים עם

טיפול תרופתי קבוע במשך שנים. אין לנו מושג )!( מה בדיוק קורה במוח, יודעים שזה מעלה את הסרוטונין, ולא

למערכת המוחית(.restartברור למה )כמו : סכנה ליצירת פוטנציאל לאפילפסיה, הפרעות בזיכרון )זה הורסתופעות לוואי

את ההיפוקמפוס(.

( TMS טיפול בגרייה מגנטית חוצה גולגולת ).6

-79-

שדה מגנטי ממוקד וחזק מועבר על ידי נתינת זרם חשמלי לסליל מתכת )הגיעו לזה כיהממוקם על הקרקפת. זה פשוט אומר להפעיל את הקורטקס.

קצת פחות מסובך(ECTחיפשו

נראה כי גרייה מגנטית של הקורטקס הקדם מצחי מפחיתה סימפטומים של. ללא תופעות לוואידיכאון

.DeepTMSאם הבעיה היא באזורים תת-קורטיקליים אפשר להשתמש ב-

חסך שינה מוחלט או בררני.7 קשורה לדיכאון. מה תפקידו של חסךREMתפקידם של מחזורי היממה - כיצד שנת

שינה בדיכאון. פועל באופן מיידי – הדיכאון יכול להתפוגג בעקבות חסך השינה.

אם ישנים זה כנראה מפריש חומר שעשוי לגרום לדיכאון. )יורד שם הסרוטוניןREMמסתבר שמה שמשפיע זה חסך בשנת ה-

.REMוהנוירואדרנלין( – ולכן אפשר פשוט לא לישון

סוגהטיפו

ל

שםהטיפול

תופעות לוואיחסרונותאיך עובד

תרופתי

מעכביMAO

מעכבת את פעילות האנזיםMAO- )מפרק עודפי סרוטונין(

NEלכן מגביר הפרשת סרוטונין, ודופמין

– כי איןאפקט הגבינה""לא ספציפיתMAOשיפרק את האמינים

בגוף )התקף לב, לחץ דםגבוה(

נוגדי דיכאון

טריציקליים

וסרוטונין,NE של reuptakeמעכב ובכך מאריך את משך

הפוטנציאל הבתר סינפטי)אגוניסט למונואמינים(

יש אנשים עם NEבעיה רק ב-

או רק בסרוטונין(לא ספציפי)

מרווח ביטחון נמוך

SSRI מעכבreuptake רק לסרוטונין )אגוניסט לסרוטונין(

SNRI מעכבreuptake -ל NEולסרוטונין )אגוניסט למונואמינים(

לא ספציפית כמוSSRI

)פחות תופעות לוואימטריציקליים(

לאתרופת

י

ECT,העברת זרם חשמלי קורטיקלי אשר גורם להתקף חשמלי.

)השפעה מהירה יותר מתרופות(

פוטנציאלסכנה ליצירת , הפרעותלאפילפסיה הורס אתבזיכרון )זה

(.ההיפוקמפוס

TMSהעברת שדה מגנטי חזק לקורטקס, אשר יוצר זרם

חשמלי במוח

כאבים בקרקפת, ולכן בדר"כ לא מתמידים

בטיפול. התקףיכול גם ליצור

אפילפטי

אדם לא ישן מס' ימים )או חסך

-80-

מוחלט בשינה )או

REM)

(, וזהREMשמונעים ממנו שנת מונע רמות נמוכות של סרוטונין

, עם הזמן הסינפסהNEו- משתנה – נוצרים יותר קולטנים

וכו'

? FSL איך חוקרים דיכאון במעבדה – חיות איך יודעים שחולדה בדיכאון? – מכניסים אותה לצילינדר מלא במים לכמה דקות,

היא תילחץ ותשחה כמה שיותר. חולדה בדיכאון )יש חולדות שנולדות בדיכאון – חיותFSL.חולדות אלו לא זזות במים, הן לא מנסות לחיות – )

פרוזאק לכמה שבועות, ואז הן מתחילות לשחות כמו חיותFSLאפשר לתת לחולדות רגילות.

הפרעה אפקטיבית עונתית: אין צורך להתעכב.

-81-

: סמים ממכרים 18 פרק השימוש היה נפוץ לשימוש תרופתימדובר בחומרים טבעיים בעלי תכונות מרפא.

תיל אלכוהול, פרג האופיום )אסיה(, קנביס )הודו(, עלי Eעד שהתגלו סמי השעשוע: א קוקה )אמריקה הדרומית(, טבק )אמריקה הצפונית(. החומרים האלו במקור נועדו

להגן על הצמח מתקיפות )סוג של רעלים(.

היו משתמשים בסמים בטקסים ובפולחנים דתיים.

: סם הוא כל חומר שניתן במינון קטן, מגיע ממקור חיצוני, הגוף לא צריךתזכורתאותו והוא משנה את הפעילות של המוח.

מהי התמכרות? מהי התמכרות - יש לדעת את ההבדל בין התמכרות פיזית והתמכרות פסיכולוגית ומהי

הבעיה בחלוקה זו. מהן ההגדרות המודרניות לתלות בסמים.

– מצב שבו אדם הופך להיות תלוי בחומר מסוים ולא יכול לתפקדהתמכרותבלעדיו. יצירת תלות. המוח מכויל כך שהוא חושב אך ורק על השגת הסם.

: מובנים 2 ההתמכרות נחלקת ל-

"מצב הסתגלותי המתבטא בהפרעות גופניות עזות המופיעותתלות פיזית-•כשמתן הסם נפסק". סבילות ותסמיני גמילה הם מרכיבים של התלות הפיזית. הגוף מתרגל לסם והופך להיות תלוי בו, ואז כשאין סם מרגישים אפקטים של

גמילה.

"מצב בו הסם יוצר תחושת סיפוק ודחף נפשי המחייב נטילה שלתלות נפשית-•הסם בקביעות או ברציפות, כדי לעורר עונג או להימנע מאי-נוחות".

+ זה כבר20לקיחת סמים זה כיף, ורוצים להמשיך אותה. )אבל בפעם ה- פשוט לא כיף כי המוח מתרגל לזה והכיף פחות מורגש, נשארים בסוף רק עם

איתה תלות פיסית(.

הניסיון להפריד בין תלות פיסית לנפשית היא בעייתית כי בסוף זה הכל במוח...

מדוע נהיים תלויים בסם? – חיזוק חיובי

מאפיינים כלליים של התמכרות - מה תפקידו של חיזוק חיובי וחיזוק שלילי בהתמכרות.

גירוי נעים אשר מגביר את שכיחותה של התגובה שקדמה לו.חיזוק חיובי – אם הייתי לחוצה ולקחתי סם וזה עשה לי נעים – אני ארצהזה קיים בכל הסמים.

לחזור לשם פעם הבאה שהייתה לחוצה. – פעולת לקיחת הסם מתחזקתבלקיחת סמים )בהתחלה( יש משום חיזוק חיובי

בעקבות הגירוי הנעים שמגיע בעקבותיה,ביצוע של תגובה מסוימת מפסיק או מונע גירוי לא נעים. חיזוק שלילי -

למשל צחצוח שיניים באופן סדיר מונע חורים בשיניים למשל אכילת ממתקים מרובהזה שונה מעונש – גירוי לא נעים בעקבות תגובה

גורמת לחורים בשיניים )לקיחתמה שמונע מאיתנו להפסיק לקחת את הסמים הוא החיזוק השלילי

סמים בהמשך מפסיקה גירוי לא נעים בגוף: תסמינים של גמילה, תגובות נגדוכו'(.

-82-

)אם האדם במצביחיזוק שלילי גם יכול גם להסביר התחלה של לקיחת סמיםחרדה / דיכאון(

ככל שסם מגיעעל הגירוי המתגמל להופיע מיד לאחר ההתנהגות המחוזקת: Logan )מיידיות החיזוק חשובה יותר מגודלויותר מהר למוח כך הוא ממכר יותר.

(. אם לוקח לחומר הרבה זמן עד שהוא משפיע, המוח לא קולט שיש קשר בין1965החומר לתחושת ה"נעים" – החיזוק החיובי לא נרכש מהר.

שניות. מאוד ממכר.2-3קוקאין בהזרקה – בין למשל באוכל לוקח הרבה זמן עד שהמוח קולט שאכלנו ואנחנו שבעים.

דקות להגיע למוח ולכן הוא פחות45 שניות, אקסטזי לוקח 20הרואין מגיע למוח ב- ממכר

חולדות לא מתמכרות לאקסטזי וכן מתמכרותלהרואין.

מנגנונים עצביים בחיזוק חיובי: שמייצרVTAמערכת החיזוק מורכבת מה-

ומפריש דופאמין, גרעין האקומבנס, והקורטקס הפרונטלי. כשמערכת זו עובדת

היא מחזקת את ההתנהגות האחרונהשנעשתה.

סמים ממכרים גורמים לעלייה בהפרשת )כ-ל הסמים,. nucleus accumbensדופמין ב-

גם קפה ואלכוהול, מפעילים את המערכת – זה המשותף לכולם(.הזאת

הפרשה של דופמין בגרעין האקומבנס היא תנאי הכרחי )אך לא מספיק(לפיתוח התמכרות

המקום בו סמים מתחילים להיות הרסניים הוא עבודת הסמים על אזורים אחריםבמוח...

תהליך ההתמכרות / עוד כמה מושגים:התהליך מורכב מכמה שלבים

החשיפה לסם )יש אנשים שלא ימשיכו מפה לשלב הבא כי לא היה להם כיף(.1 , יש עליה במינון ומגיעים ל"פלאטו" – מתחילים לקחת אתסבילותבעקבות .2

סיגריות ביום ושם5הסם פתאום באופן קבוע )מעלים את מינון הסיגריות עד כוסות קפה ביום( 3נשארים / נשארים עם

כמיההאם בשלב זה מנקים את האדם מהסם – זה יהיה מאוד קשה, תהיה .3לסם,

אבל הוא יתנקה – גם אם האדם עובר גמילה,( relapse)ההתדרדרות החוזרת הבעיה היא שלב .4

שימוש בסם יחזור וזה יהיה מראש במינונים מאוד גבוהים )"חזרה לסם"(

סבילות וסימפטומים של גמילה - יש לדעת את ההגדרות של כל אחד ובמה הם מאופיינים.

-תופעות גופניות המופיעות עם הפסקת לקיחת הסם, הפוכותתסמיני גמילה חיזוק שלילילקיחת הסם לאחר תסמיני גמילה היא להשפעת הסם עצמו.

-83-

Mesolimbicpathway

-ירידה ברגישות לסם, שמחייבת העלאת מינון על מנת להגיע לאותהסבילות השפעה

כמיהה והידרדרות חוזרת - מהם הגירויים שיגרמו לכמיהה ולהידרדרות, מהם ההסבריםהפיזיולוגיים.

-צורך עז להשתמש בסם לאחר גמילהכמיהה ( התדרדרות חוזרתrelapse-)חזרה לשימוש בסם לאחר הגמילה

למה זה קורה?

כאשר סם ממכר מפעיל את המערכת הדופמינרגית המזולימבית הוא מקנה ( לגירויים המצויים בסביבה באותה שעה:incentive salience)בולטות תמריצית

– מדרבניםהגירויים הקשורים לנטילת הסם נעשים מרגשים ומעוררי מוטיבציהלפעולה.

כשאנשים רואים גירויים כאלו לאחר שנגמלו הם חשים כמיהההתמכרות לסמים קשורה לכשל ויסותי הולך וגובר במערכות החיזוק במוח

המביא לשימוש כפייתי בסם ולאובדן שליטה בנוגע לצריכתו. שינויים אלו נקראים והכוונה היא שיש שינוי ארוך טווח בנקודת הבסיס )הערךשינויים אלוסטטיים

הרצוי( שהגוף מנסה לחזור אליה

-84-

במעבדה משתמשים במודלים להתמכרות לסמים

( CPP מודל א': )העדפת צד מותנית

מחציות )שמאל וימין(.2כלוב מחולק ל-

לוקחים חולדה מזריקים לה סליין ושמים אותה בצד שמאל.ככה כמה ימים.

ביום השלישי שמים לה קוקאין ומכניסים אותה לצד ימין שלהכלוב. כך גם בימים שאחרי.

אחרי כמה ימים לוקחים את החולדה בלי לתת לה כלום ונותנים לה לבחור לאיזה צד בכלוב היא תיכנס – היא תבחר

בצד ימין....

מודל ב': גרייה עצמית

משתילים לחיה אלקטרודה לתוך מערכת החיזוק. האלקטרודה תעביר זרמים חשמליים במוח אם יפעילו, כאשר החיה לוחצת על הדוושה שבכלוב היא מזרימה

לעצמה זרמים חשמליים לתוך המוח. מה שמגניב במודל הזה הוא שהחיה מחליטה בעצמה אם לקחת שוב את הגירוי הנעים )לא כמו קודם שנתנו לחיה סמים בלי לתת

לה לבחור..(

החיה מקשרת בין הלחיצה לגירוי במוח ועושה זאת עוד ועוד כך שהיא פשוט מזניחה פעילויות אחרות כמו אוכל ושתייה... היא מפסיקה רק כשהיא מאבדת את ההכרה

לחלוטין. אם מעירים אותה, היא לא תאכל ולא תשתה – היא שוב רק חוזרתלדוושה.

)הזרקה עצמית של הסם( Self Administration מודל ג':

חיות לוחצות על דוושה ומקבלות הזרקה של סם ישר לתוך הוריד.

משתילים קטטר )צינורית( לתוך הוריד, וכשיש לחיצה על הדוושה מוזרק קוקאין מנות של קוקאין בשעה...בד"כ אחרי30לווריד. חיות יכולות להאביס את עצמן כ-

מנות בשעה נועלים את הדוושות כך שהן לא יעשו כלום )זה גורם למוות(.15

-85-

ההשפעה המחזקת של סמים ממכרים מגבירה את הבולטות שלהם

נטילתם או חשיפה לגירויים הקשורים אליהם מפעילה מנגנוני מוח הכרוכים בחיזוק, ריגוש

ומוטיבציה

לאחר צריכה כרונית של סמים אלו נגרמים ליקויים מבניים באזורים כמו גרעין האקומבנס

והקורטקס הקדם-מצחי

ליקויים אלו משבשים את יכולת השיפוט ואת היכולת לעכב התנהגות בלתי הולמת

התנהגות נטילת הסמים נמשכת למרות ההשפעות ההרסניות שלה על חיי המכורים

-86-

סמים נפוצים סמים נפוצים: בכל אחד מהסמים הבאים יש לדעת ממה הם מופקים, על אילו רצפטורים

הם משפיעים, כיצד הם משפעים על מערכת החיזוק המזולימבית, האם הם גורמים לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון: אופיאטים, קוקאין ,אמפטאמין, ניקוטין,

אלכוהול, ברביטורטים וקנביס.

חשוב לדעת: יש שונות בין המוחות שלנו. אנחנו לא יודעים לנבא מי יתמכר לאיזה סם ומי לא. זה משפיע אחרת על כל אחד! )כמו שיש כאלה שטובים במתמטיקה

וכאלה שטובים בכדורסל, למרות שהמוח של כולנו פיסית נראה אותו דבר, מבפניםהוא שונה..(.

. קוקאין 1 דולר. נחשב לסם של המעמד100-120 של קוקאין עולה בסביבות 1גרם

הבינוני-גבוה.

מתחיל מלקיחה של פעם בחודשיים – פעם בחודש – פעם בשבועיים ומשם גרם6)אסי דיין מודה על היותו מכור לקוקאין וצורך ההתדרדרות עוברת לפעם ביום.

קוקאין ביום(

בדוח האחרון של האגודה למלחמה בסמים מעידה שבשנה האחרונה יותר ויותר בני טון של קוקאין4-5( צורכים קוקאין. לישראל מדי שנה מוברחים 12-18נוער ) 5000 ק"ג מתוך ה- 100 ק"ג(. המשטרה תופסת בשנה אחת בערך 1000)טון=

שמבריחים. הכמויות העצומות גורמות לסוחרי הסמים למכור אותו במחיריםמגוחכים, ורק לאחר ההתמכרות מתחילים להעלות את המחיר.

)קוקאין: הסנפה )הכי נפוץ, דרך הריריות באף(, הזרקה, עישון אופן צריכה

.שמעשנים מכונה קראק(

מצמח הקוקה שגדל בדרום אמריקה. אחוז החומר הפעיל בעלים הוא נמוךמיוצר מאוד ולכן מי שלועס אותם לא מתמכר. )אינדיאנים לועסים כדי לשכך כאבים /

חלק מטקסים(.

קוקאין היה חוקי לגמרי, וניתן לצריכה באמצעות משקה של120עד תחילת ה- חברת "קוקה קולה" )הם שמו קוקאין במשקה, הוא הפך ל"משקה אנרגיה"

שאנשים אהבו(. היום המקום קוקאין יש בקולה קפאין.

פרויד השתמש בקוקאין כטיפול אנטי דפרסנטי. אבל זה לא עזר )חלק מהמטופליםהתאבדו(.

.מעלה את כמות הדופאמין במוחקוקאין הוא אגוניסט חזק לדופאמין – פעילות: שלreuptakeדופאמין אחראי על ריכוז, קשב, הנעה, הנאה. קוקאין מונע את ה-

דופאמין ע"י חסימת הטרנספורטים של התא הפרה-סינפטי. ולכן בעל סימפטומים דומים לסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה. )יותר קשב וריכוז, דריכות,

וסימפטומים חיוביים של סכיזופרניה(.קוקאין גם גורם להרדמה מקומית )האף, והסינונים של העיניים(.

למה זה בעייתי?

כשיש יותר מדי דופאמין במוחשימוש לטווח ארוך הורס נוירונים במוח : )מאות אחוזים יותר ממה שיש בנורמה( הוא מפעיל את התא הפוסט סינפטי שוב

-87-

ושוב ושוב )כי הוא תקוע בסינפסה(, עד כדי כך שהתא הפוסט סינפטי עשוי למות. כלומר, יש פה תמותה של נוירונים במוח )והם לא מתחדשים לעולם(.

הקורטקס הפרה פרונטלי פשוט נפגע )מוסר, ערכים מצפון וכו'(, גם מערכות אחרות. אצל בני נוער זה עוד יותר דרסטי כי האונה הפרונטלית עדין בהתפתחות )מצפון ומוסר עוד נלמדים(, זה אומר שבני נוער שצורכים קוקאין פשוט מונעים

מהמוח שלהם להתפתח ולרכוש ערכי מוסר למשל.זה גורםחלק מהאנשים שמשתמשים בקוקאין מתחילים להיות אלימים .

לאנשים להיות מאוד דרוכים, קשובים ותזזיתיים. במקביל – לעתים הם חושבים יכול2מחשבות שלא קיימות במציאות, שומעים דברים וכו'. השילוב בין ה-

)למשל, מושיטים למישהו עם קוקאין יד לשלוםלהוביל להתנהגות בלתי מתאימה. אבל הוא מדמיין שם סכין, וכך נהיה אלים(

)מישהו הוציא לעצמו עין כי היה בטוחקיימים גם מקרים של תוקפנות כלפי עצמי

.שיש חייזרים ששמו לו שם צ'יפ(

קריסטל = קוקאין בצורה גבישית )מפוררים אותו אח"כ עבור הסנפה(.

שאפשר לקחת היום נגד קוקאיןאין תרופה

(: DHEA מחקר על אופציה לטיפול נגד התמכרות לקוקאין / הרואין )

DHEAהוא הורמון שיש אצל כל בני האדם. הוא מיוצר בבלוטת האדרנל )ליד גבוהה – מצב רוח טוב, אין קמטיםDHEA רמת ה- 30הכליות( ומגיע למוח. עד גיל

ומעלה65 בכמויות קטנות יותר ונוצרים קמטים, בגיל DHEAבפנים, ולאחר מכן ה- יש ירידה דרסטית בכמויות ההורמון – יש הרבה יותר קמטים בעור וגם פחות שמחה

– אפשר לכנות את ההורמון "הורמון נעורים".

, האמריקאים עושים אתDHEAבשביל להישאר צעירים לנצח צריך פשוט לצרוך יותר זה.

, הן נגמלו, ואז נתנו להם קוקאין שוב – הן פשוט לא לחצוDHEAחיות ניסוי: טיפלו בהם ב- גם עוזר בגמילה וגם מונע חזרהDHEAעל הדוושה )בניגוד לקובצת הביקורת(. כלומר,

לסם.

לאחר מכן הוסיפו קבוצת חולדות שנתנו להם תקופה ארוכה מים וסוכר בעקבות לחיצה עלהדוושה. מהיום הרביעי נותנים סליין – וזה לא פוגע בלחיצה על הדוושה.

– הם לאDHAEהוסיפו עוד קבוצה – גם לה נותנים מים וסוכר, אבל מקום סליין נותנים לא גורם לבעיות מוטוריות ולא גורם לבעיות במנגנוןDHEAמפסיקים ללחוץ. זה אומר ש-

ההנעה

מהנרקומנים לא חזרו2/3המשך המחקר נעשה על בני אדם – וזה הוכיח את עצמו. להשתמש בסם.

. אמפטאמין 2: עלי קוקה? ממה הסם מופק.1 ? חוסם את הנשא הדופמינרגי, וגם מגרה הפרשת על אילו רצפטורים משפיע.2

דופמין מהכפתורים הסופיים, ככל הנראה ע"י היפוך כיוון פעילות הנשא.? כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית.3

הזרקה תוך ורידית של קוקאין או אמפטמין מעלה את רמות הדופמין בגרעין האקומבנס. כשמזריקים סמים החוסמים קולטני דופמין לתוך גרעין האקומבנס מאבד הקוקאין הרבה מהשפעתו המחזקת. כמו כן כאשר הורסים את הסיומות

-88-

הדופמינרגיות בגרעין האקומבנס יש ירידה בהשפעות המחזקות של קוקאיןואמפטמין

? האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון.4אין תופעות גופניות, אך לרוב הגמילה מלווה בהרגשה בלתי נעימה.

בסטריאטום – לא ברור אם צריכהD2ייתכן שמתקיימת ירידה בכמות קולטני מוגברת של סמים גרמה לזה, או שזה גורם לצריכת סמים )הקשר מתאמי

בלבד(

. אופיאטים 3 מורפיןמופק משרף פרג האופיום. אופיום מכיל אופיום : ממה הסם מופק.1

)ממנו מיוצר . קודאיןהרואין( ו

.אופיואידים פנימייםהמוח מייצר בעצמו את האופיאטים שלו: .k, ו-)קפא( d, )דלתא( m? )מיו( על אילו רצפטורים משפיע.2

אופיאטים גורמים ל:a. מתווך ע"י קולטני שיכוך כאב(m-ו d )בחומר האפור המרכזיb. מתווך ע"י קולטני חיזוק חיובי(m -ו d -בVTAוגרעין האקומבנס .)c..היפותרמיה, טשטוש, אופוריה, רגיעהd..קולטני קפא קשורים כנראה לתחושות השליליות בזמן גמילה

?כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית )כשחולדה לוחצת עלאופיאטים גורמים להפרשת דופאמין במסילה המזולימבית

(.150-300%דוושה ומקבלת הרואין רמות הדופמין בגרעין האקומבנס שלה מזנקות ב-

)אם השפעה דופמינרגית ללאאבל – אופיאטים עשויים לחזק התנהגות גם הורסים את גרעין האקומבנס,

לא מונע את ההשפעה זה

יכולהמחזקת של אופיאטים( להיות שמספיקה

פעולתם של האופי אטיים בשביל לגרום

לחיזוק. גורם לסבילות האם.3

וסימפטומים של גמילה?איזה מנגנון וע"י

שימוש ממושךבאופיאטים יוצר סבילות ותסמיני גמילה.

גמילה מושרית אנטגוניסטהאזורים המוחיים המעורבים בתסמינים בעקבות הגרעין)גמילה פתאומית על ידי הפסקת הסם ונתינת אנטגוניסט שלו( הם

התכול והחומר האפור המרכזי.

. ניקוטין 4: צמח הטבק. ממה הסם מופק.1

-89-

נוירון דופמינרגיבמסלול המזולימבי

נוירון גאבארגיNAסינפסה ב- VTAסינפסה ב-

GABADopamine

קולטניםגאבארגיים

קולטניםדופמינרגיים קולטנים

mאופיאטיים

NMDA receptor(inverse agonist)

GABAA receptor

(indirect agonist)

? על אילו רצפטורים משפיע.2 ובנוסף גגורם להפרשהVTAניקוטין מגרה קולטנים ניקוטיניים של אצטילכולין ב-

של דופאמין בגרעין האקומבנס.? כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית.3

. NAהזרקת ניקוטין גורמת לעליה ברמת דופמין ב- ? האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון.4

הפסקת עישון לאחר תקופה ארוכה גורמת לסימפטומי גמילה שכוללים חרדה,חוסר מנוחה, נדודי שינה וקשיים בריכוז.

כמו תסמיני הגמילה מסמים אחרים, הסימפטומים הללו מגבירים את הסיכוי להתדרדרות חוזרת אך הם לא יכולים להסביר למה אנשים מתמכרים לניקוטין

מלכתחילה. אחד הגורמים המרתיעים אנשים מגמילה היא העובדה שהגמילה גורמת לאכילת יתר ועלייה במשקל. זה נובע מהעובדה שפעילות ניקוטינית בהיפותלמוס מדכאת

תיאבון ולכן הסרת ההשפעה הניקוטינית מגבירה תאבון.

. אלכוהול 5: ממה הסם מופק.1

? על אילו רצפטורים משפיע.2. NMDA )ויסות כלפי מעלה( של קולטני up-regulationשתייה כרונית גורמת ל-

–NMDAבקולטן – אגוניסט עקיף. GABAA בקולטן אנטגוניסט עקיף.

ומגבירGABAAאלכוהול נקשר לאחד מאתרי הקשירה של הקולטן את היכולת שלו לייצר פוטנציאלים פוסט-סינפטים מעכבים – לכן אלכוהול נוגד

חרדה. מרגיעים, מרדימים, מפחיתיםNMDAבדומה לאלכוהול, אנטגוניסטים של

ומשבשים תהליכים קוגנטיביים. הם גם גורמים להפרשה של דופמיןחרדהבגרעין האקומבנס

-90-

? כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית.3. NAאלכוהול גורם להגברת הפרשת דופמין ב-

מפחיתה צריכת אלכוהול.VTA או ל- NAהזרקת אנטגוניסט דופמינרגי ל-

? האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון.4

הפסקת השתייה גורמת להפעלת יתר של מסילות מפרישות גלוטמט, מעכבים הפרשת דופאמין מה-VTA אינטר נוירונים ב- VTA יותר גלוטמט ב-

VTA -ל NA .פחות דופאמין בגרעין האקומבנס

,רמות נמוכות של קולטני כמו עבור סמים ממריציםD2בסטריאטום .מתקשרות לצריכה מוגברת של אלכוהול

. ברביטורטים 6 סמי הרגעה חזקים שנקשרים לקולטני גאבא ומהווים שם אגוניסטים )ונראה שגםאלכוהול נקשר שם לאותו מקום על הקולטן ומכאן ההשפעות המרגיעות שלו(.

. קנביס – מריחואנה / חשיש )גראס( 7: מריחואנה - עלים של צמח הקנביס. ממה הסם מופק.1

חשיש - מהשמן של הזרעים בצמח הנקבי, קצת יותר חזק ממריחואנה מבחינתהשפעה.

ניתן לצרוך את החומר הזה בעישון, באנג, בעוגיות, תה ועוד. אלה סמים קליםיחסית.

0 אלף מאלכוהול ו 100 אלף אנשים מעישון,400בארה"ב מתים מדי שנה ממריחואנה.

)יש גם בשוקולד מריר(THCהחומר פעיל הוא סינטטי שמשווק כסם אך הוא יותר חזק מהחשיש ומהמריחואנה.THC: מבסוטון

זהו חומר רעיל שמשבש והורס את התאים בהיפוקמפוס ובאופן פרדוקסליהחומר הזה חוקי.

? על אילו רצפטורים משפיע.2

)קנבינואידים, מלשון קנביס(.CB2 ו- CB1 נקשר במוח לקולטנים THCה ישבהיפוקמפוס. שנמצא גם בפריפריה( CB2 נמצא רק במוח )לעומת CB1 קולטן

הרבה קולטנים כאלה ולכן הוא אחד מהאזורים שעליהם יש הכי הרבה השפעה. תחת השפעת הסם ההיפוקמפוס פועל פחות טוב, ולכן יכולת הזיכרון והלמידה

נמצא במוחTHC שעות. הבעיה היא שה-5-6פחות טובים. ההשפעה היא למשך למשך כחודש והוא מפריע לפעילות של ההיפוקמפוס. תהליך הצמיחה של

התאים בהיפוקמפוס פוחת.

. האונה הזו הוא אונת המצח הפרונטליתCB1אזור נוסף עם קולטנים רבים של אחראית על פעילות מוטורית ולכן אנשים שמעשנים מתקשים בביצוע פעולות

מוטוריות ונהיגה בהשפעת מריחואנה נעשית מסוכנת. הסם גורם לאטיותבתגובה.

? כיצד הסם משפיע על מערכת החיזוק המזולימבית.3

-91-

)נקשר לקולטני חוץבגרעין האקומבנס עצמואתר הפעולה שלו הוא כנראה קדם סינפטיים שנמצאים על הכפתורים הסופיים של הנוירונים הדופאמינרגיים(.

לאזור הטגמנטום הגחוני אינה משפיעה על הפרשת דופמין בגרעיןTHCהזרקת האקומבנס, אך הזרקה ישירה לגרעין האקומבנס גורמת להפרשה של דופמין בו

)משפיע על סוף המסילה ולא על תחילתה- הפוך מניקוטין(

? האם גורם לסבילות וסימפטומים של גמילה וע"י איזה מנגנון.4סבילות- לא

סימפטומי גמילה: תנועתיות מוגברת, קושי להרדם, בחילות

.תורשתיות והתמכרות לסמים. אין צורך להתעכב על סעיף זה.טיפול משקם במתמכרים לסמים. אין צורך להתעכב על סעיף זה

סוגהסם

ממהמופק?

על אילו רצפטוריםמשפיע?

כיצד משפיע על המערכתהמזולימבית?

האם גורם לסבילות ולסימפטומים של

גמילה?

אופיאטים

)הרואין,

מורפין(

השרף הצמיג

שמייצר פרג

האופיום

מיו ודלתא )אחראים לחיזוק

ולשיכוך כאב( )אחראי עלוקפא

התחושות השליליות של

הסם(

לכל אחד משניהזרקת אופיאטים של המערכת הדופמינרגיתהקצוות

המזולימבית )הטגמנטום הגחוני וגרעיןהאקומבנס( יכולה לשמש כחיזוק חיובי. אופיאטים המוזרקים לטגמנטום הגחוני

בד"כמעכבים אינטרנויורנים שמעכבים באמצעות גאבא את הנוירונים

המפרישים דופאמין )בסופו של דבר – מופרש יותר דפאמין(. למרות זאת,

אופיאטים עשויים לחזק התנהגות באופן שאינו תלוי בהשפעתם על

המערכת הדופמינרגית המזולימבית- די בהפעלת קולטנים אופיאטים בגרעין

.האקומבנס כדי לחזק התנהגות

סבילות- כן סימפטומים של גמילה-

כן קולטני אופיאטים

באתר התכול ובחומר האפור המרכזי

מעורבים בסימפטומים של

.גמילהCRHמשתתף בהשפעות

השליליות של גמילהמאופיאטים.

צמחקוקאין הקוקה בדרום

אמריקה

מונע קליטה חוזרת של דופמין

שהופרש מהכפתורים

)חסימתהסופיים (טרנספורטר

הזרקת תוך-ורידית מגדילה את ריכוזבגרעין האקומבנסהדופמין

סבילות- כןסימפטומים של גמילה-

CRHמשתתף בהשפעות השליליות של גמילה

מקוקאין

אמפטמין

אפרדין טבעי

שמבנהו דומה

למבנההדופמין

גירוי ישיר של הפרשת דופמין

מהכפתוריםהסופיים

הזרקת תוך-ורידית מגדילה את ריכוזבגרעין האקומבנסהדופמין

סבילות- כן סימפטומים של גמילה-

יש הרגשה לא נעימה

קולטניםעלי טבקניקוטין ניקוטיניים של

מגביר את פעילות הנוירונים של המערכתהדופמינרגיים

סבילות- לא

סימפטומים של גמילה-

-92-

המזולימבית וכך גורם להפרשת דופמיןאצטילכוליןבגרעין האקומבנס.

בנוסף, ההשפעה המחזקת של ניקוטין הפעלת קולטניםמתרחשת ע"י

.ניקוטיניים באזור הטגמנטום הגחוני

ולא עלמשפיע על תחילת המסילה)סופה- הפוך מקנביס(

כן חרדה, חוסר מנוחה,

נדודי שינה וקשייםבריכוז

אלכוהול

כוהל)אתנול(

אגוניסט עקיף GABAa בקולטני

ואנטגוניסט עקיף NMDA בקולטני

מגביר את פעילות הנוירונים של המערכתהדופמינרגיים

המזולימבית וכך גורם להפרשת דופמיןבגרעין האקומבנס.

סבילות- לא סימפטומים של גמילה-

כן CRH, עוויתות קשות

משתתף בהשפעות השליליות של גמילה

מאלכוהול

צמחקנביסהקנאביס

)עלים-מריחו אנה,

זרעים-חשיש )

THCהוא המרכיבהפעיל

רצפטורים ,CB1 )קנבינואידים

CB2)

לאזור הטגמנטום הגחוניTHCהזרקת אינה משפיעה על הפרשת דופמין

בגרעין האקומבנס, אך הזרקה ישירה לגרעין האקומבנס גורמת להפרשה של

דופמין בו.

)משפיע על סוף המסילה ולא עלתחילתה- הפוך מניקוטין(

סבילות- לאסימפטומי גמילה- כן

תנועתיות מוגברת,קושי להרדם, בחילות

CRHמשתתף בהשפעות השליליות של גמילה

ממריחואנה

-93-

אקסטזי זהו סם שגורם לעלייה במצב הרוח, הוא כמעט ולא ממכר ובנוסף הוא גם דיאטתי.

כתרופה דיאטטית. בניגוד לקוקאין הסם הזה מיוצר1914הסם הזה פותח בשנת דקות עד שהוא45במעבדה מחומר סינטטי והוא פועל על הסרוטונין.לוקח לו כ

משפיע ולכן הוא פחות ממכר. לאקסטזי יש שני תהליכים: איטי ומהיר.

דקות, נכנס לתא הפרה סינפטי45- האקסטזי מגיע למוח לאחר כ תהליך איטי.1 וגורם לו להפריש כמות אדירה של סרוטונין, הוא יוצר אקסוציטוזה של

השלפוחיות והעלייה בסרוטונין גורמת להיי. זהו גם סם ממריץ שנלקח בד"כ במסיבה. לאחר שהמסיבה נגמרת האקסטזי נשאר במוח בלילות הבאים והוא

נשאר בכפתורי הטרמינל, נקלט שם ואז עובר בהובלה אקסופלאזמית אחורית על ידי הדינאין. ברגע שהוא זז אחורנית בתא הוא מפריש רעלים שגורמים להרס

של הנוירון. זהו רעל עצבים שהורס את הנוירונים שמפרישים סרוטונין.כשנקום בגלל הירידה בסרוטונין. בפעם הבאה שניקח אקסטזיDOWNבבוקר נרגיש

נרגיש פחות כיף בגלל הירידה ברמת הסרוטונין שנגרמה מהרס התאים. בתגובהאנחנו נגדיל את המינון וכך הרס התאים יגבר.

צילמו את התאים שמפרישים סרוטונין במוח של קוף. נתנו לקוף במשך שבועיים שני כדורי אקסטזי, אחד בבוקר ואחד בערב. לאחר שבועיים כמעט ולא נשארו תאים. זה

מעיד עד כמה החומר הזה רעיל. המחסור בסרוטונין מוביל לדיכאון וזה גורם למחשבותאובדניות. הדיכאון גורם לחוסר תיאבון וזה מה שמוביל לירידה במשקל.

לפעמים גם כדור ראשון של אקסטזי יכול לגרום למוות שלתהליך מהיר - .2 אדם. האקסטזי עובד במוח גם על ההיפותלמוס שאחראי גם על שתייה.

האקסטזי חוסם את ההיפותלמוס ומרכז הצמא שאמור להודיע למוח שאני צמא לא פועל. לכן במיוחד אם ניקח אותו במסיבה,שם אנו גם מוציאים אנרגיה נוכל

לבסוף למות מהתייבשות. ישנם אנשים ששותים הרבה במסיבות כדי שהכדור לא ישפיע. הבעיה היא שההיפותלמוס אחראי גם על הפסקה של השתייה ולכן גם

עודף שתייה יכול לגרום למוות.

האקסטזי היה אחד מהסמים הכי נחשקים. לפני שנה יצא שוב מדרג90בשנות ה- . הסיבה היא שאנשים הבינו שהוא מאד מסוכן. מצד15כזה ואקסטזי ירד למקום

שני יש הברחות רבות מדי שנה של החומר הזה שמגיע לארץ: סוחרי הסמיםשנשארו עם עודף מהסם הזה פשוט מחליפים לו את השם ומוכרים אותו בשם אחר.

-94-