ד"בס

11.6.22א "ז סיוון תשע"כ

אוניברסיטת בר אילן

:עבודה סמינריונית בקורס

'בין פילוסופיה לתיאוסופיה - ד"חב'

:בנושא

בירור הרע והעלאתו על ידי הבינוני

שניאור זלמן מליאדי' במשנת ר

דב שוורץ' פרופ: מוגש לידי

יונתן מרמור: מגיש

1

תוכן עניינים

2 ............................................................................................................................. הקדמה

3 ...................................................................... ז"רש במשנת ץ"ש רבקה של קריאתה -' א פרק

3 ..................................................................................................................... פתיחה 1.1

4 .................................................................................. יצוצותנ והעלאת הכלים שבירת 1.2

5 ................................................................................................... ואתהפכא אתכפייא 1.3

7 ............................................................................. בגשמיות ועבודה נורמטיבית עבודה 1.4

8 ...................................................................................................................... סיכום 1.5

9 ......................................................................................... דית"החב הדיאלקטיקה -' ב פרק

9 ..................................................................................................................... יחהפת 2.1

9 ................................................................ דית"החב לדיאלקטיקה אינטרפרטציות שתי 2.2

11 .......................................................................................... לדרושים התניא ספר בין 2.3

12 ......................................................................... הרע ומקום לוהית-הא האימננציה -' ג פרק

12 .................................................................... מפוזרים ניצוצות או באותיות אימננציה 3.1

13 ...................................................................................... התניא בספר ורע אימננציה 3.2

16 ............................................................................................ בדרושים ורע אימננציה 3.3

18 ....................................................................................... פרספקטיבות שתי - סיכום 3.4

22 ............................................................................................. ואתהפכא אתכפייא -' ד פרק

22 ................................................................................................................... פתיחה 4.1

22 .............................................................................. התניא בספר ואתהפכא אתכפייא 4.2

23 ................................................................................... בדרושים ואתהפכא אתכפייא 4.3

27 .................................................................................................................... סיכום 4.4

29 .................................................................. בגשמיות ועבודה הנורמטיבית העבודה -' ה פרק

29 ................................................................................................................... פתיחה 5.1

29 ........................................................ התניא בספר בגשמיות ועבודה נורמטיבית עבודה 5.2

33 ............................................................. בדרושים בגשמיות ועבודה נורמטיבית עבודה 5.3

36 .................................................................................................................... סיכום 5.4

37 ............................................................................................................................. סיכום

38 ...................................................................................................... וקיצורים ביבליוגרפיה

2

הקדמה

' ר, ר הזקן"של החסיד השגרתי במשנתו של האדמו' איזו משמעות רוחנית מקבלת עבודת ה

ז בספר התניא מאבחן שלוש מדרגות יסודיות "רש, כידוע? ['ז"רש': להלן]שניאור זלמן מליאדי

שבותיו ורגשותיו מכוונות כל מח, צדיק אין שום קיום לרעאצל ה. נוני ורשעבי, צדיק :'של עובדי ה

לוהית השואפת אל הטוב ונפשו -בין נפשו הא קבועהבינוני מתנהלת מלחמה אצל ה 1;אל הטוב

הרשע אצל 2;האחרונהכאשר לעולם הוא אינו נמשך מבחינה מעשית אחר , השואפת לרעהבהמית

מקריאתי בספר התניא 3.לוהית ומגיעה לידי מימוש-מתגברת על נפשו הא הנפש הבהמית

, ז מבקש לצמצם את כל משמעות עבודתו של הבינוני למלחמה זו"התעוררה בי התחושה כי רש

ט "הבעש, ראשוני החסידותנדמה כי לאחר ש. ההתגברות החוזרת ונשנית על הנפש הבהמית, קרי

שאינם מתמצים אך כיוונים' ניים חדשים ושילבו בעבודת הפיתחו אפיקים רוח, והמגיד ממזריטש

ז לחזור למעשה "ביקש רש, אלא פונים למרחבי המציאות בבקשה לתקנה ורק בקיום ההלכה

עבודה זו . בה זוכה האדם לסיפוק רוחני כאשר מצליח הוא לגבור על יצרו, מסורתיתהלתפיסה

אפשרויות אחרות של תסיד הבינוני למצושאלת אפשרות הח, היינו ,לבירור סוגיה זו תמיועד

הן לפי במהלך הדברים נתבונן בסוגיה זו. הפונות אל עולם החומר והרע בשאיפה לתקנו, 'עבודת ה

וון שבמסגרת עבודה מצומצמת זו אין כי. המתבאר בספר התניא והן לפי המובא בדרושים

סוגיות אלו בו ', תורה אור'מהספר דרושיםאתייחס למספר , ז"אפשרות לכלול את כל דרושי רש

. מקבלים התייחסות רבה

:העבודה הלךלהלן מ

בו מותחת היא ביקורת , אופנהיימר במאמרה-ץ"טענותיה המרכזיות של רבקה ש יוצגו' פרק אב

מאמר זה ישמש בידינו . המגיד ממזריטשמשנת ז מתוך הפרספקטיבה של "על משנתו של רש

טענות . והתובנות שעלולות להצטייר מקריאת ספר התניאלהבעה נוקבת ומנוסחת של התחושות

כל פרק יהווה בירור מחדש של הטענה לאור דברי כאשר , אלו תהווינה בסיס להמשך העבודה

.ז"רש

ם השונות של פי פרשנויותיהעל , ז"המבנה הדיאלקטי המאפיין את הגותו של רשיוצג ' פרק בב

.ספר התניא והדרושים, ז"שתי סוגי כתיבתו של רשביחס לדברי החוקרים יוצגובנוסף . החוקרים

.נגזרת לכך גם מקומו של הרע בעולםוכ ,ז"במשנת רש לוהית-אופי האימננציה האיוצג ' בפרק ג

.'לאור מה שהתבאר בפרק ג, יוצג אופן ההתמודדות של הבינוני עם הרע' בפרק ד

. הפרקים הקודמיםז לאור שני "אליהן כיוון רש' תוצגנה דרכי עבודת ה' בפרק ה

1 .28-32' עמ' פרק י, ['א"ל': להלן]ליקוטי אמרים , תניא 2 .32' עמ, ב"פרק י, שם 3 . 32-31' עמ, א"פרק י, שם

3

ז"ץ במשנת רש"קריאתה של רבקה ש -' פרק א

פתיחה 1.1

אנטי ספיריטואליזם 'ץ במאמרה "באופן מסודר את טענותיה של רבקה ש הציגבפרק זה אבקש ל

דבריה מבטאים באופן ישיר את . לאורך כתביו ז"רש וכונן אותה פיתח' כלפי עבודת ה 4'בחסידות

ז ומגלה בהן מגמות שאינן "המחשבות או התחושות המתעוררות בלב הקורא את תורותיו של רש

. בעיקר בנושא של העלאת הרע ותיקונו, חלק עם רעיונות החסידות הראשיתיתמתיישבות באופן

אין בכוונתי . ז"רש, ו של תלמידוץ עימתה במאמרה בין ההגות של המגיד ממזריטש ובין הגות"ש

הצגת .ז"בדבריה הביקורתיים כלפי הגותו של רשאלא להתמקד 5ק בתורותיו של המגידלהעמי

של הבינוני ובמיוחד בשאלת אפשרותו להעלות ' לדיון בשאלת עבודת ה מעין מבואדבריה תהווה

הן מתוך ספר , ץ"ש בפרקים הבאים אדון באופן מפורט בנושאים אותם העלתה. ולתקן את הרע

ולבחון האם ניתן להבין את הילך אותםמתוך ניסיון ללבן , התניא והן מתוך הדרושים השונים

ז מפני "בכוונתי לערוך מהלך אפולוגטי ולסנגר על רש אין, אדגיש .ז באופן אחר"הרוח של רש

אשר דבריה כ, את אפשרות הבינוני להעלות את הרע ברצוני לברר באופן מעמיק. ץ"דבריה של ש

.לסוגיה זו בשל האופי הנוקב בו היא העלתה את הנושא טובץ מהווים פתיח "של ש

:מאמרה מטרת ץ את"ש מרצה כך

ד היא שלימה בתוך עצמה ובעלת "עיקר ענייני להראות שהמערכת האידית של שיטת חב

ז אפשר לראות "את הוצאת היסודות המגידיים בתורת רש. מגידית שקופה-מגמה אנטי

בין דפי התניא נושבת רוח אחרת לחלוטין ... כהוצאת היסודות הספיריטואליים שבה

ולו בדרך , ([מ.י)המגיד ממזריטש ]ת רוח המורה שיותר ממה שהיא מבקשת להסביר א

השונה , מבקשת היא להעמיד תורה אחרת במקומה, כדברי אחדים, רציונליסטית יותר

תעודה אנטי חסידית לפי כל : פינא הוי אמינאלולא דמסת. ממנה שוני מהותי מבחינה דתית

6".התניא"הוא ספר , שטובה ממנה אין בידינו, קצב נשמתה הפנימית

מבינה היא כהעדפה של הערך , ז ממשנתו"ץ עוקר רש"את היסוד הספיריטואלי אשר לדעת ש

ץ"לאורך מאמרה תעלה ש 7.הרוחני על הערך המעשי העולה מכל עשייה דתית כתורה ומצוות

ז על השאיפה להרחנה של "ז ומתוכם תראה כיצד מוותר רש"יסודות מרכזיים בהגותו של רש

ומסתפק בהוראות אשר עיקר מגמתן הוא להביא את האדם לעשייה, המציאות או של האדם

.נעקוב אחר יסודות אלו להלן. תוך התגברות על המונעים השונים, גרידא דתית

4

. 528 - 513' עמ. ג"תשכ, מולד כ, עיונים בתורת שניאור זלמן מלאדי, אנטי ספיריטואליזם בחסידות, ץ רבקה"ש [.'מולד, ץ"ש': להלן]5

בכל , קויפמן; 172-215' עמ, מקדש אדם, מרגולין: ראהעיון מעמיק בהגותו של המגיד בנושא העלאת הרע ותיקונו ל הוצאת , 'המגיד ממזריץ, תורת החסידות בהגותו של רבי דוב בער -השער לאין , לדרברג נתנאל; 426-466' עמ, דרכיך

.א"תשע, ראובן מס6 .514-516' עמ, מולד, ץ"ש 7 .513' עמ, שם

4

והעלאת ניצוצות שבירת הכלים 1.1

ז"ההנחות הקוסמולוגיות של רש 1.2.1

השונות באופן מהותי מאלה של בית המדרש ז"ת של רשוהקוסמולוגי יוהנחות 8,ץ"לדידה של ש

ומוליכות אותנו עקב בצד , מבססות תפיסת חסידות אחרת מהמקובל בחסידות המגידית ,המגידי

ז "ץ מדברי רש"ת ששואב את ההנחות הללו. יומית ייחודית-גודל לקראת תורת עשייה יום

בהם ממשיל הוא את מציאות הנבראים ['ו"העש': להלן]בשער היחוד והאמונה הידועים

מדברים אלו 9.וממילא מתבטלת שם ממציאותה, למציאות קרן אור השמש הנמצאת בתוך השמש

מעין -פלטונית -מחד המציאות היא ניאו. כפולה של המציאות ז דוגל בהבנה"רשץ כי "מסיקה ש

ז בתפיסה אקוסמיסטית לפיה העולם "מאידך דוגל רש, לוהית-כרות של המציאות האהתע

ץ מעלה עוד הנחה מרכזית העולה ממשל קרן "ש. אינו אלא תדמית בעלמא( פלטוני-במובנו הניאו)

רעיונות אלו . לוהים בעולם הזה הינה בעלת אופי אימננטי מוחלט-השמש כי מציאותו של א

-אופן מציאותו של א'כי ז"טיב המחודש המעורר תשומת לב במשנת רשלמו, ץ"לדעת ש, מובילים

ץ "מכאן עוברת ש 10.'אלא שלמטה הוא נעלם יותר, בין למעלה בין למטה, לוהים שוה בכל מקום

לוהות הטרנסצנדנטית -ז את מושג הצמצום הלוריאני מהא"בו מציגה היא כיצד העתיק רש לדיון

( רחמים ומלכות, דין)את הפונקציונאליות של הספירות כיצד גם, ובנוסף, אל זו האימננטית

11.לוהות האימננטית-לאופני גילוי שונים של האז מהתרחשות בעולם האצילות "העתיק רש

אקטיביות גואלת מול שלוות השלמות 1.2.2

, ץ את האבחנה המשמעותית לדעתה בין גישתו של המגיד"מעלה ש, זהנחות ר הנחת מסד הלאח

. ז"ובין גישתו של רש, לוהות שרויה בכול-וממילא הא, שסבר אף הוא שהצמצום אינו כפשוטו

: לאמור. לא מנעה ממנו להמשיך את הילך הרוח הלוריאני הבנת המגיד כי הצמצום אינו כפשוטו

אבל בנה את תורתו החסידית על , מחודשת" בירהש"לא פיתח תורת ", ץ"כך לפי ש, המגיד

המסד לכל גאולת . תחושת החיים הטראגית של השבירה והניח את קיומה כיסוד לחיים הדתיים

ז "בתורת רש", ולעומת זאת ,"האדם והעולם המגידית היא תורת העלאת הניצוצות הלוריאנית

שבירת מושתת האתוס הדתי על ,אפוא, אצל המגיד 12."אין זכר לכל אותם מוטיבים לוריאניים

האדם פונה אל עולם החומר ומתוך תחושת . ל את הניצוצות שהתפזרוהכלים ועל הצורך לגאו

, ז"אצל רש. שליחות גואלת מברר את הניצוצות על ידי תנועה של ספיריטואליזציה של המציאות

המציאות "של שלוות השלמות והרציפות"מוחלפת תחושת הטראגיות וההרואיות ב, לעומת זאת

עוברת התמרה , הפנייה אל עולם החומר והעלאת הניצוצות מתוכו 13".לוהים בכל-של א" השווה

ץ מדגישה נקודה "ש. לוהים שהאדם מגלה כשהוא עוסק בקיום המצוות-לגילוי שקט של א

אין אבחנה מצדה בין , שרויה בכול ,כאמור, לוהות-הא :ז"פרדוקסאלית נוספת בגישתו של רש

וחרף , מצד האדם ישנו קיום אילוזיוני להוויה. ו הנמוכותת הגבוהות של המציאות לאלהמדרגו

8 . 516' עמ, שם 9

רק ששם במקומו ממש נחשב הזיו הזה לאין ואפס ממש כי בטל ממש : "155-156' עמ', ו פרק ג"שעה, תניא הם כל הברואים לגבי שפע האלהי מרוח פיו השופע עליהם ומהוה ... וכדברים האלה... במציאות לגבי גוף כדור השמש

דיון נרחב הסוקר את הבנות החוקרים ". כל הברואים הם במקורם תמיד רק שאין המקור נראה לעיני בשר.. .אותם .31-42' עמ, ד"מחשבת חב, בשוורץומוסיף הבנה חדשה מצוי , השונות בפסקה זו

10 .517' עמ, שם, ץ"ש 11 .517-518' עמ, שם 12 .522' עמ, שם 13 .שם, שם

5

ישות אוטונומית עליו להתנהל במציאות כביכול יש לה, האקוסמיזם המוחלטידיעתו בדבר

: לוהי-התנהלות זו נובעת ישירות מתוך הרצון הא. ונפרדת

ה את החיות של העולם "ם הקבכי הנה סיבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסתיר והעלי

הנה הוא ידוע לכל כי תכלית בריאת העולם . כדי שיהיה העולם נראה דבר נפרד בפני עצמו

פירוש עם מלשון עוממות שהם דברים , דאין מלך בלא עם' הוא בשביל התגלות מלכותו ית

ין ונמצא כי מדה זו ושם זה הן המהוין ומקיימ... נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך

העולם להיות עולם כמות שהוא עכשיו יש גמור ודבר נפרד בפני עצמו ואינו בטל במציאות

14.ממש

מאפשרת לאדם לעבוד את עבודתו ולהביא את העולם , לוהות-מעוממת וזרה מהא ,בריאה רחוקה

וזה כל האדם ותכלית בריאתו כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה : "לתכליתו

-על הא, לוהי לדור בתחתונים-בכדי לאפשר לאדם לממש את הרצון הא, לאמור 15."בתחתונים

לוהות -לוהי הוא בעולם הנפרד מן הא-צון הארה: לשון אחר. תחתונים לאפשר מציאות שללוהים

, לוהות-יצליח האחרון להמשיך ולהתקרב אל הא, כך שעם שמירת ממשותו בעיני האדם, דווקא

:ץ"תטען שעל כך . דרך ההעלם וההסתרה

העולם אינו מתיצב עוד ; כאן נמחקה לחלוטין המורשת הטראגית של הקבלה הלוריאנית

של " הגילוי"כל התורות על ! לוהי המבקש להגאל-כאויב שהחומר כובש בו את הניצוץ הא

הנפש המשכלת . לוהים בתוך כיסויו טבוע בהן צביון ההשגה האינטלקטואלית הבהירה-א

ההנחות הקוסמולוגיות . א"לס אתכפייאדרה עמו ובזה ש הבהיותלוהים ו-א שמחה בקרבת

החיים הדתיים טואליות שהן מיטביכל המגמות הספירז סגרו את הדרך בפני "של הרש

16.בבית המדרש המגידי

תורת העלאת הניצוצות הלוריאנית במטרה לתקן את מתוך אל העולם האדם ניגש אם אצל המגיד

ואת מקומה תפסה תורת , ז תורה זו נעלמה"הרי שאצל רש ,םהאירוע הטראגי של שבירת הכלי

האדם חי . שוב אל לו לאדם להתאמץ לחשוף את המסתתר בנבכי המציאות. הדירה בתחתונים

ומתוך הפעולה הנינוחה והבטוחה של מגע עם 17לוהות שרויה בכל-מתוך שמחה בידיעה כי הא

המבקשת לחשוף את , המגידית' ודת העב .(1.4.1כדלהלן ) לוהות השרויה בתורה ובמצוות-הא

לוהי החפץ בהסתרתו -כנגד הרצון הא, ז"שיטת רשאור ל, חותרת, לוהי שבמציאות-המימד הא

.ובשמירת ממשותו של העולם

ואתהפכא אתכפייא 1.1

ז"של רש הפסיכולוגיותההנחות 1.3.1

לתורת , ץ"לדעת ש, ז"כך גם אלו הפסיכולוגיות מביאות את רש, כמו ההנחות הקוסמולוגיות

ץ מציגה בקצרה את תורת שתי "ש. חסידות חדשה המנוגדת לזו העולה מבית מדרשו של המגיד

לאחר מכן . לוהות ואילו השנייה מקורה בסטרא אחרא-ז אשר אחת מקורה בא"הנפשות של רש

כל תורת החיים הדתיים עומדת על הנחת המאבק המתמיד שבין שתי "באה הקביעה כי

14 . 162-163, פרק ז, ו"שעה, תניא 15 .83' עמ, פרק לג, א"ל,תניא 16 . 522' עמ, שם, ץ"ש 17 .שם, תניא

6

קובעת את ([ מ.י)לוהית -של הנפש הבהמית בידי זו הא]מידת ההצלחה בדיכוי זה ...הנפשות

לדרגות שהוא " תניא"הדרגה הרוחנית של החסיד החבדי ומכאן החשיבות המכרעת שמיחס בעל ה

. רשעים ובינוניים ,ז מחלק את ישראל לצדיקים"רש, (בהקדמה) כמובא לעיל 18".קובע בצדיקות

.ז כיוון שיש בה עוקץ פולמוסי כמוס"יד חשוב בשיטת רשזו תפק ץ מזהה בחלוקה"ש

הפיכת הרע על ידי הצדיק 1.3.2

אם בדרך , התורה המגידית דוגלת בפגישת החסיד עם הרע שבחומר במטרה להפוך אותו

ואם על ידי העלאת ,בירור הניצוצות מתוך החומר והעלאתם, היינו, הספיריטואליזציה של הרע

הוא תורת העלאת ( 1.2.2)ס המטאפיסי של תורה זו כפי שהופיע לעיל הביסו. המחשבות הזרות

מתייצב אל מול ההוויה בכל זמן , אפוא, החסיד המגידי. הניצוצות שהתפזרו בשבירת הכלים

מישור המטאפיסי אל תוך נפש ב ז הועתק הניסיון לתקן את ההוויה"אצל רש. ומבקש לתקנה

אלא מי שהרע , ו מי שהופך את הרע המציאותי לטובהצדיק אינ. אל המישור הפסיכולוגי, האדם

שהרי אם חייו של החסיד המגידי גדושים בעשייה , כאן טמון העוקץ הפולמוסי .בטל שבתוכו

הצדיק הוא הרי זה שהתגבר על הרע . די המאבק ממנו והלאה"הרי שאצל הצדיק החב, ובתיקון

הוא פשוט חי , פך את הרע או מתקנוהצדיק לא הו. שבקרבו באופן כזה שאין לו יותר שום קיום

20,המגידי שמיוחס בתניא לצדיק" ההעלאה"מושג 19.לוהית-חיי שלווה והרמוניה של נפשו הא

. למליצה ריקה, הפך לאור האמור

הפיכת הרע על ידי הבינוני 1.3.3

הרי שאצל הבינוני , ז כי אין במסגרת פעילותו הדתית מאבק עם הרע"אם על הצדיק לימד רש

לוהים של -עבודת הא. ז כי אין במסגרת מדרגתו הרוחנית את היכולת להפך את הרע"ה רשמור

שבין אצל הצדיק ובין אצל , נמצא אפוא 21.בלבד אתכפייאהבינוני ביחס אל הרע מתמצה במידת ה

. הבינוני אנו לא מוצאים את מחוות היפוך הרע שהינה כה מרכזית במשנתו של המגיד ממזריטש

:מתוכנו 'ההעלאה'ז את מושג "רוקן רש, על ידי תורת הנפש הכפולה, ץ"לדעת ש, כך

שכן אילו הייתה נפש , מכאן עולה באופן ברור המגמה העומדת מאחורי תורת הנפש הכפולה

ותית של צריך היה לתת את הדעת ביתר רצינות לבעיה היש, לוהי-אחת בלבד שמקורה א

ת הנפש הכפולה מאפשרת את דחיקת הבעיה לתחום תור .הרע וליסוד המטאפיסי שלו

המלחמה של האדם עם יצרו שאין להם כל מעמד רלוואנטי בשאלת ההשגה

הבינוני חייב רק לבזות את הסטרא אחרא ולמאוס ברע ובזה הוא כבר . האינטלקטואלית

22.מוריד אותו מגדולתו וגסות רוחו

18 .521' עמ, שם, ץ"ש 19 .521' עמ, שם 20 .29' עמ', פרק י, א"ל, תניא 21 . 34' עמ, ב"פרק י, שם 22

כדי . ץ בעוד מספר נושאים פרטיים שאינם נוגעים לענייננו"בתוך הדיון בעניינים אלו הרחיבה ש. 523' עמ, שם, ץ"ש . לא להאריך העדפתי לא לפרטם

7

עבודה נורמטיבית ועבודה בגשמיות 1.1

ד תורהלימו 1.4.1

הפנימה החסידות לכיוון של הפשטת ' ה כולא חד"אורייתא וקב'את הניסוח הלקוח מן הזוהר כי

לוהות שרויה ביסוד מילות הכתוב הביאה לנטייה -ההנחה כי הא. הכתובים ממובנם הראשוני

אצל . שהיא ביסודה מגמה ספיריטואלית נטייה, לחדור אל מעבר למובן הקונקרטי של המילים

היא הייחוד , עצם הפגישה עם התורה מבעד ללבושיה החיצוניים. ייה זו הפכה למיותרתז נט"רש

שאין הפרש במעלת התקרבותו "כמו המחבק את המלך . לוהות-המופלא ביותר של האדם עם הא

כך גם העוסק " ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים

מגיע , ה"ים רצונו וחכמתו של הקבהלכותיה והוראותיה שבהן לבוש בתורה ומבין בשכלו את

שאין יחוד כמוהו ולא בערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש "ליחוד נפלא

ובזהותו עם היחוד )ץ מלמדת כי יחוד זה הבולט באופיו האינטלקטואלי "ש 23".מכל צד ופנה

ש את מקומה של הדבקות המגידית השואפת ליחוד יר, (י של אחדות המשכיל והמושכל"הרמבמ

ז היחוד נעשה באופן אובייקטיבי מצד המעמד "אם אצל רש, הווי אומר 24.לוהות-ישיר עם הא

הרי שאצל המגיד קיימת בקשה לדבקות במישור , ל-האונטולוגי של התורה כשיקוף רצון הא

. לוהות-האפיסטמולוגי הכוללת חווית קרבה ממשית אל הא

עבודה בגשמיות 4.2.1

לוהים נגזר -ז הרואה בהלכה את הגילוי הפנימי ביותר של רצון א"מתפיסתו העקרונית של רש

דיבור או , מחשבה -בשעה שאדם מקיים באחד משלושת לבושי נפשו . יחסו אל עבודת המצוות

ת תכלינית ולבושיהן כולן מיוחדות בתהיינה נפשו האלהית והחיו"או אז ', את מצוות ה -מעשה

הדגשנו כי יחוד זה מתייחד דווקא בשעה שהוא מקיים את ". ה"ס ב"ואור א היחוד ברצון העליון

כ אם עוסק בדבר אחר "כי אח ,או במצוה' באותה שעה לבדה שעוסק בה בתור"המצווה שכן רק

והיינו כשעוסק בדברים בטלים לגמרי שאין בהם צורך כלל לעבודת . העליון למטה נפרד מהיחוד

. רוצה שיעבדוהו בכל הדרכים' כי ה 26ש"המובא בצוואת הריב עםץ "אלו מנגידה ש דברים 25".'ה

" דברים בטלים"לפעמים גם דרך ,לוהי לא מתגלה דווקא בתורה ובמצוות-הרצון הא, הווי אומר

אינו ' בהן שדה עבודת הט ותלמידו המגיד "לעומת תורתם של הבעש, אם כן. 'אפשר לעבוד את ה

ז הגביל את תחום קדושתה של העשיה "רש"הרי ש, מותנה בתחום העשייה אלא בכוונת העושה

27".לוהי-בהתבססו על תורת הרצון הא, מחדש והחזירה למתכונתה הישנה ביהדות

ערך העשייה שבמצווה 1.4.3

האדם בעולם הזה היא להמשיך את גילוי אור אין סוף מלמעלה למטה על עמדנו על כך שתכלית

ז את הערך הגדול של "הוא המחייב לפי רש, ץ"לדעת ש, מוטיב זה(. 1.2.2)ידי מעשה המצוות

שהיא לבוש , ץ מטעימה קישור זה בכך שבאמצעות העשייה"ש. עשיה לעומת מחשבה או דיבור

אם אצל המגיד. ל האדם לדכא ביתר קלות את כוחות היצריכו, הנפש הקרוב ביותר לעולם הגשמי

23 . 17-18' עמ', פרק ה, א"ל, תניא 24 .524-525' עמ, שם, ץ"ש 25 . 63' עמ, ה"פרק כ, א"ל, תניא 26

וכל האדם צריך לעבוד ... רע לו יאמר הלא זה הוא מאתו יתברךוכל דבר שאי: "...ג' עמ, ש"ראה למשל צוואת הריב והכוונה כי לפעמים אדם . השם יתברך בכל כחו שהכל הוא צורך מפני שהשם יתברך רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים

".הולך ומדבר עם בני אדם ואז אינו יכול ללמוד וצריך להיות דבוק בהשם יתברך וליחד יחודים27 . ץ במאמרה מפאת האריכות"לא פרטתי את כל הנקודות אותן מעלה ש, גם בעניין זה. 525' עמ, שם, ץ"ש

8

הרי שאצל , שהדגיש את הנטיה הספיריטואלית עמדה העבודה במחשבה בראש סולם הערכים

הדבקות האמיתית היא . ז התמונה מתהפכת ודווקא ערך העשייה מקבל הדגשה מיוחדת"רש

28.החסידי ז את עניין הדבקות מידי פשוטו"ובזאת עקר רש, בעשייה כפשוטה

סיכום 1.1

בשעה שחלק מתלמידיו הציבו את ":כי ממזריטש המגידתלמידי ץ על "במקום אחר כותבת ש

כשהם , כבר חיפשו האחרים את הדרך אל הנסיגה, השאלות אל הדרך העולה לקראת ההרחנה

דומה כי דבריה שם 29."הדרך שהעזו לצעוד-והם בודקים את כברת, רצים קדימה ופניהם לאחור

באופן כללי אפשר לומר כי בבית . ז"קולעים בדיוק לתחושת הקורא את דבריה אצלנו ביחס לרש

אם זה לתחומי המחשבה ', המדרש המגידי אנו מוצאים תנועה של הרחבת הגבולות של עבודת ה

לעומת ז "אצל רש. ואם זה במישור המעשי לאפשרויות של עבודה בגשמיות ובירור הרע ותיקונו

היא להחזיר את המיקוד אל התפיסה המסורתית , ץ"לפי קריאתה של ש, המגמה השלטת, זאת

ומתוך התגברות על היצר הרע המבקש , תורה ומצוות בדגש על המעשיות, היינו', של עבודת ה

בתוך ץ"לאורך העבודה נתבונן ביסודות השונים אותם העלתה ש. להסיר את האדם מדרך הישר

אפשרות הבינוני להרחיב את מגמת ההתבוננות ביסודות אלו היא בחינת אשרכ, ז"משנת רש

לפני העיון . גרידא בעצם קיום תורה ומצוות ותוהסתפקאי ו ,לעבר העלאת הרע' גבולות ה

;בות אשר ילוו אותנו לאורך העבודהי הקדמות חשושתלפרק אחד ז נקדיש"תורותיו של רשב

בין ספר התניא ובין דרושיו ביחס דית והשנייה "קטי של ההגות החבאלבאופי הדי הראשונה דנה

.ז"של רש

28 .527-528, שם, ץ"ש 29 . 76' עמ, החסידות כמיסטיקה, ץ"ש

9

דית"חבהדיאלקטיקה ה -' פרק ב

פתיחה 1.1

בפרק זה אציג . ד היווה מושא מחקר למספר ספרים"משנת חב האופי הדיאלקטי אותו נושאת

את במטרה להשתית עליהן זולדיאלקטיקה שעלו בעולם המחקר עיקריות אינטרפרטציותי תש

ץ למימד אחד בלבד מתוך הדיאלקטיקה "שיחסת רצוני לטעון שבדבריה מתי. המשך עבודתי

שתי האינטרפרטציות אחר הצגת ל. ולכן התמונה המצטיירת מדבריה חסרה מאוד, דית"החב

ץ "אעבור בפרקים הבאים על הסוגיות המרכזיות אותן העלתה ש, לכדי מודל יסודי אחד וזיקוקן

.ז לאור המבנה הכפול של משנתו"ואבחן כיצד מתפרשים היסודות השונים של מחשבת רש

תביו התבוננות בכ .ז"חזות כל משנתו של רשץ מתייחסת למובא בספר התניא כ"ש, בנוסף

בהמשך , אשר על כן. רחיבה את היריעה ונוסכת משמעויות חדשות לתורתוז מ"האחרים של רש

, ספר התניא מחד, ז"הפרק אזכיר בקצרה את דברי החוקרים ביחס לשני סוגי הכתיבות של רש

, בדבריי בפרקים הבאים אעמיד את המובא בתניא במקביל למובא בדרושים .והדרושים מאידך

. העולה מבין שתי הכתיבות השונות ואבחן את היחס

דית"החב דיאלקטיקהל שתי אינטרפרטציות 1.1

תורת אחדות ההפכים 2.2.1

מקדישה רחל אליאור , 'ד"התיאוסופיה המיסטית של חב: תורת אחדות ההפכים' :את ספרה

שורשה של , לדבריה. ד"רעיון הדיאלקטי העומד ביסודה של משנת חבהלהסברה רחבה של

דית הוא האבחנה במשמעות הכפולה של ההוויה וביחס הדיאלקטי של שני "השקפת העולם החב

פירושה של המשמעות הכפולה היא שכל דבר מגלם בעת ובעונה אחת דבר . מרכיביה זה לזה

30.ופית מצויה מהותה האמיתית האינסופיתמעבר לכל חזות נגלית של המציאות הס, ותמורתו

לוהיים -נות האומערכות דיאלקטיות אשר ראשיתן בשני הרצ ורה שלמציגה אליאור ש, בדבריה

מערכותאציג בקצרה את ה. וסופן בהיענות הכפולה של האדם בעבודתו את האל, המנוגדים

:המרכזיות לענייננו

לעבור טרנספורמציה , לממש את עצמורצון אחד מבקש . לוהיים מנוגדים-שני רצונות א .א

.לעבור טרנספורמציה מיש לאין, רצון שני מבקש להתאיין. מאין ליש

סובב , 'ד"הקרויים בלשון חב -טרנסצנדנציה ואימננציה -לוהית -שני אופני השרייה הא .ב

.'ממלא כל עלמין'ו 'כל עלמין

-ות והמהות האמיתית והאינסופית של המציאות יאהחזות הנגלית של המצ -שני הפכים .ג

. ומשקפים את המשמעות הכפולה של ההוויה' אין'ו' יש'המוגדרים כ

נקודת , לאמור'; ולגבי דידן' לגבי דידי' -המפרשות את המציאות , שתי זוויות ההשגה .ד

הרואה את , ונקודת המבט האנושית, הרואה את אמיתת המציאות, לוהית-המבט הא

31.האילוזיונית, גליתחזותה הנ

30 .41' עמ, תורת אחדות, אליאור 31

. לטז דגל באקוסמיזם מוח"כי רש, (519' עמ, מולד)ץ במאמרה "אליה שותפה גם ש, כאן נאמנת אליאור לעמדתה ז הנובע מהעובדה כי הידיעה בדבר "של רש' פרדוכס נוסף בתפיסתו'ץ כ"מעניין לראות כי את מה שניסחה ש, אגב

11

, לוהי להתאיין-הנענה לרצון הא, המימד הספיריטואלי -שני המימדים בעבודת האל .ה

הראשון מתבטא בתפילה . לוהי להתממש-הנענה לרצון הא, והמימד הקונקרטי

השני מתבטא בעבודה בתורה ומצות ; בהתפשטות הגשמיות וביטול היש, אקסטטית

32.ובמעמקי החומר לוהי בפרטי היש-ובהמשכת האור הא

האחת מגמתה . די מקפלת בתוכה שתי תנועות סותרות"של החסיד החב' כי עבודת ה, נמצא אפוא

. לוהי אל היש הנמצא-מהאין הא, הוהשנייה מגמתה מט, לוהי-מהיש הנמצא אל האין הא, מעלה

ת יתמקד בפעולת המשכשנייה בו הביטול והבירור, את עבודות התפילהז "רש יכלולראשונה ב

עבודת , היינו, ץ בדבריה הרחיבה על הבחינה השנייה"דומני כי ש, כאמור. האור דרך תורה ומצוות

דית הכולל "החב' הרכיב השני בעבודת ה את .ההמשכה שנעשית בעיקר על ידי תורה ומצוות

מרכזיותה של עבודה זו בתורת ףץ מדבריה בטענה כי חר"משמיטה ש, עבודת הבירוראת בתוכו

. ספיריטואליזם-נטייתו לאנטי עקבהעדיף להתעלם ממנה ז"שר, המגיד

דיאלקטיקה אונטולוגית חזקה 2.2.2

מצד האמת : לאמור. אל השדה האפיסטמולוגיבחין כי דבריה של אליאור מכוונים נקל לה

, ועם זאת, יוניתאדם בהוויה הינה אילוזהכרתו של ה .הממשות הינה חסרת קיום, האונטולוגית

. להכיר בקיומה ולהמשיך אליה את אור אינסוף על ידי עבודת התורה והמצוות עליו להמשיך

בע כי מיקום הדיאלקטיקה בשדה וזו וק מסקנהלק דב שוורץ על וד ח"בספרו מחשבת חב

ניתן לראות כי הוא דוגל 33ז במשל השמש"מניתוח דברי רש. האפיסטמולוגי בטעות יסודו

ת עצמה בעת ובעונה אחת עוברת כל רגע ורגע תהליך המציאו: לאמור. בדיאלקטיקה אונטולוגית

אך . לוהי-מצד ההאצלה בטלה ומתאיינת המציאות אל מול מקורה הא. של התאיינות והתממשות

עבודת , הווי אומר. נבראת ההוויה כל רגע מחדש, ז כל רגע ורגע"מצד הבריאה המתרחשת לפי רש

אלא , החלה רק בתודעתו של האדם מצב די אינה משקפת תמונת"של החסיד החבהכפולה ' ה

חולק שוורץ על , כמובן, בכך. מהווה הבעה שלמה ומורכבת של פניה הסותרים של ההוויה עצמה

.ז"קביעתה של אליאור בדבר האקוסמיזם בו דגל רש

סיכום 2.2.3

א להציג את ביטוייה עיקר מגמתי הו. תי הגישות המוצגותאין במטרת עבודתי להכריע בין ש

במטרה לבחון את , ץ"של הדיאלקטיקה היסודית על שורת הסוגיות אותן העלתה שהשונים

. אפשרותו של החסיד הבינוני לחרוג מעבודת התורה והמצוות ולהתעסק בעבודת הבירור והעלאה

היסודית העומדת כאשר השאלה, המשך העבודה בנוי על המודל אותו הציגה אליאור, אשר על כן

אוהאם יסודה של הדיאלקטיקה הינו אפיסטמולוגי ,(יאולוגיותעל כל השלכותיה הת)ברקע

.אונטולוגי אינה מגיעה לידי מיצוי

: יבחנו הדברים על פי המודל הבא, מעלה אליאור אותה המערכות שורתעל פי , אם כן

נבחן את האופן , (להתאיין ולהתממש) לוהות-על בסיס הנחת שני הרצונות המנוגדים בא .א

, עבמסגרת זה נבחן את מקומו של הר. במציאותלוהות -של האננטי בו שורה הצד האימ

.('פרק ג) לוהי שבהוויה-ואת עמידתו אל מול הצד הא

מנסחים אליאור וחוקרים אחרים -( 1.2.2לעיל )' אפשרויות ספיריטואליות לא נוחות'האקוסמיזם מביא ל . כדיאלקטיקה מובנית

32 .48 ' עמ, תורת אחדות, אליאור 33 .9הערה ראה לעיל

11

. ('פרק ד)ור את הדרך של האדם להתמודד עם הרע נגז, 'סעיף אעל בסיס .ב

העבודה הנורמטיבית , נגזור את דרך העבודה הרצויה, על בסיס שני הסעיפים הקודמים .ג

. ('פרק ה) צוות או מימדים מסוימים של עבודה בגשמיותשל תורה ומ

בין ספר התניא לדרושים 1.1

קיים פער משמעותי מאוד , ואמנם. ץ בדבריה מתייחסת אך ורק למובא בספר התניא"ש, כאמור

בסוגיות הנידונות בעבודתנו ובכלל בין העולה מספר התניא ובין העולה מהדרושים האחרים של

, לדבריהם 34.בערך חסידות של האנציקלופדיה העבריתישעיה תשבי ויוסף דן כך מלמדים . ז"רש

הפנים החיצוניות מקבלות את ביטוייהן בספר . מכילה פנים חיצוניות ופנים נסתרות ז"משנת רש

אנשי הקהל הרחב שהצטרפו או . א: כאשר פנים אלו מופנות כלפי שני מוקדים חיצוניים, התניא

מובן מאליו כי 35.א מווילנה"בני סיעתו של הגר, המתנגדים. ב. תכננו להצטרף לתנועת החסידות

ז להקהות את רעיונותיו ולנסחם באופן מתון "לשני מוקדים אלו חייבה את רש תהכתיבה המיועד

ולמגמה , מכאן -זו הסיבה לאופי הפופולארי הטבוע בפרקי התניא ", דידםל 36.ומסויג

ז מקבל את ביטויו "עומק פנימיותה של משנת רש, לדעתם 37".מכאן -האפולוגטית שבספר

תשבי ודן מוסיפים שאמנם גם בספר התניא מובלעים יסודות . בחיבוריו האחרים והידועים פחות

לבסוף מביאים תשבי ודן . ך נוסחי מאמריו האקסוטרייםם מתוישהם שונים מן הרעיונות העול

.שני אור -לפי סגנונו הדואלי מתפרש , שניאור, ז"שמו של רש ולפי, די"חבדרוש

ז תעלה תמונה מאוד "מובן כי התייחסות לספר התניא כחזות כל משנתו של רש, על רקע זה

ולפי המובא , ר בתניא מחדלכן לאורך העבודה ננתח את הסוגיות השונות לפי האמו. לקויה

.בדרושים מאידך

34 .775-776' עמ, חסידות, תשבי דן 35

א ומשנת "תורת הגר, אינפלד צבי: א לחסידות ראה"לסקירה רחבה מהפן ההיסטורי והרעיוני להתנגדות הגר .166-282' עמ, ע"תש, ירושלים, החסידות

36ח "ז ובין אלו של ר"רשבכלל אנו מוצאים דמיון מופלא ומענין בין כל תורותיו של : "ץ במאמרה מעירה כי"ואכן ש

ומסכימה עם , כל מלחמתו של האחרון מופנית נגד תורת המגיד והחסידות האבתנטית... א"תלמיד הגר, ין'מוולוזולאו דווקא את , ז"ץ מציינת כאן את כל תורותיו של רש"יושם לב כי ש. 63הערה , 526' עמ, מולד, ץ"ש". ז"תורת רש

לאבחנות משמעותיות בין . ץ אך ורק לתכנים העולים מספר התניא"חסה שהתיי, בכל אופן, במאמרה. ספר התניא' ין ור'חיים מוולוז' ר: שני פירושים לתורת הצמצום', רוס תמר: ין ראה'חיים מוולוז' ז ובין זו של ר"תורת רש

. 153-169 'עמ ב"תשמ, (ב), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל א, 'שניאור זלמן מלאדי37 .32-31' עמ, משנתו, ראה חלמישעוד בעניין זה

12

לוהית ומקום הרע-האימננציה הא -' פרק ג

אימננציה באותיות או ניצוצות מפוזרים 1.1

ץ כי לעומת המגיד ממזריטש אשר המסד למשנתו היא תורת שבירת "במאמרה טוענת ש, כזכור

והניח במקומם , אלוז העלים יסודות "רש, הכלים והעלאת הניצוצות המתחייבת בעקבותיה

. לוהים בכל-תפיסה של שלוות השלמות והרציפות של המציאות השווה של א

נקדים , יחסו אל הרעעל של העלאת הניצוצות ו מקומהז על "תוך דברי רשבטרם ניכנס לדיון

מפרטת ציפי קויפמן את ' דעהו בכל דרכיך'בחלקו הראשון של ספרה . הקדמה עקרונית

ברעיון מטרתה היא לדייק עד כמה שניתן . לוהית-האימננציה הארעיון האלמנטים השונים של

38,זה או אחר לא יישאר ברמה של מושגים חסרי מובן ברורשל הוגה זאת כדי שדיון במשנתו , זה

מבקשת , ים שםבין האלמנטים המנוי. האלא יחדור באופן שקוף עד לעבי הקורה של השיט

בין תפיסה של אימננציה באותיות ,מייסד החסידות, ט"קויפמן להבחין בתוך משנת הבעש

39ישראל סרוק' קבלה של ראשר מופיעה כבר ב, התפיסה הראשונה. לתפיסה של ניצוצות קדושים

לוהות צמצמה עצמה לתוך אותיות -גורסת כי הא 40,אברהם אבולעפיה' וכן בקבלה הנבואית של ר

משה אידל ארבע השלכות שונות לרעיון זה על עבודתו של באחד ממאמריו מונה. רה והתפילהתוה

ט "תפיסתו המאגית של הבעש"רעיון זה משפיע על ,בלשונו 41.ט"החסיד בתורתו של הבעש

דבקותית שבמרכזה דבקות אל -על תפיסתו המיסטית; הקשורה למשיכת אור עליון בתוך אותיות

תפיסתו המאנטית הגורסת כי בכוח האדם לצפות למרחקים על ;האור שבאותיות התורה

תפיסתו ביחס לאור העוטף את על ולבסוף; באמצעות האור הגנוז באותיות התורה או בזוהר

כי ברור שרעיונות אלו מושפעים באופן ישיר מהבנתו של , עוד נציין בעקבות אידל 42."המיסטיקון

43.ק את הצמצום"הרמ

בדבר הניצוצות הפזורים תהתפיסה הלוריאניעומדת , ציה באותיותבמקביל לרעיון האימננ

שמהווה מעין צמצום שני לאחר הצמצום הראשון של ) בהוויה שהתפזרו בעקבות שבירת הכלים

44.לה את חיותה ומעניקים( לוהי אל עצמו-האהתכנסות האור

מככבות שתי , חסידותההוגי משניות ובשורה ארוכה של ט"בהגיונותיו של הבעש, אם כן

לוהות שרויה -הא ,מחד. לוהית בהוויה-תיאוריות המסבירות את פשרה של האימננציה הא

לוהיים שרויים בכל -ניצוצות א, ומאידך, כאשר עליהן נתמכת הבריאה, באותיות התורה והתפילה

על משנה שתאחז בשתי התיאוריות גם יחד תעלה .והם אלו המקיימים אותה, המציאות הנפולה

לוהית השרויה בכל -לוהית באותיות התורה על הנוכחות הא-לה מהו יתרונה של הנוכחות האהשא

מדוע יש להדגיש נוכחות ייחודית באותיות כאשר ברקע עומדת ? שבירת הכליםהמציאות מכוח

45?לוהות שרויה בכל-הקביעה כי הא

38 .37 'עמ בכל דרכיך, קויפמן: ראה', אימננציה וכד, איזםיכפנת 39 .171' עמ, חסידות, אידל; 773' עמ, חסידות, ראה תשבי דן 40 .82' עמ דעהו בכל דרכיך, קויפמן; 21-21' עמ, לשון תורה והרמנויטיקה, אידל; 44-45' עמ, פרקי יסוד, שלום 41 .47' עמ, מאור גנוז לאור תורה, ראה אידל 42

. ט מדיוניו של בעל שני לוחות הברית"ובייחוד הושפע הבעש, אידל מוסיף כי לכל אחת מתפיסות אלו מקור משלה .שם, ראה אידל

43 . ועוד 133, 125' עמ, ט"הבעש, אידל 44 . 42' ובעיקר עמ, 38-44' עמ, מקבלה לחסידות, יעקבסון; 127-128 'פרקי יסוד עמ, שלום 45 .5.2.2התייחסות לשאלה זו תופיע להלן סעיף

13

ושיו ביחס ספר התניא ובכמה מדרז ב"דבריו של רשב השורות הבאות מוקדשות להתבוננות

.לסוגיה זו

אימננציה ורע בספר התניא 1.1

איננציה 3.2.1

אניים של שבירת הכלים והעלאת ירהלוץ באומרה כי המוטיבים "דייקה ש, לגבי ספר התניא

47.שבירת הכלים אינה מופיעה כלל לאורך כל ספר התניא 46,מלבד מופע אחד. ניצוצות נעדרים

משתמש הוא , והאמונה להסביר את האופן בו הווה המציאות ז בשער היחוד"כאשר מבקש רש

:בתפיסת האותיות המחזיקות את כלל המציאות

ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך "ט ז"הבעש' דברך נצב בשמים ופי' הנה כתיב לעולם ה

תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות ' וגוהמים

כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים יעים לעולם להחיותםבתוך כל הרק

ו וחוזרות למקורן היו כל השמים "כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח' וקיימים לעד כו

ממש וכן בכל הברואים ' אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו

דומם ממש אילו היו ' ארץ הלזו הגשמית ובחי' שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי

ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי "מסתלקות ממנה כרגע ח

48.בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש

מלמדת כי ביסודה 49'דברך ניצב בשמים' לעולם ה'פסוק ט על ה"הדרשה המיוחסת לבעש: לאמור

. של המציאות על כל פרטיה עומדות אותיות הקודש בהן טמון מעין הקוד הגנטי של כלל המציאות

כאשר לכל פרט ופרט מן המציאות ישנו צירוף אותיות מיוחד , אותיות אלו שרויות בכל המציאות

וילמד ', בנפעל פעולת הפועל'ז את פעולת האותיות כ"בהמשך ינסח רש .המהווה אותו ומקיימו ,לו

את המציאות יש על ידן ממשיך הבורא להוות, כי מלבד מה שעל ידי אותיות אלו נברא העולם

ז בתפיסת הצמצום ובאופן בו יש להבין את מעמדה של "לאחר מכן דן הרש 50.בכל רגע ורגע, מאין

לדון באותיות ומסביר את יחסן אל ז"חוזר רש, ו"לקראת סוף שעה 51.לוהות-המציאות ביחס לא

:הספירות

נקרא גילוי זה והמשכת ' התגלות פעולתן בתחתוני' ה כשבאות לבחי"מדותיו של הקב...

א שתהיה שום פעולה נמשכת ממדותיו "שהרי א' פעולה זו בשם מאמר וצירוף אותיו

שך ממנה כגון לבריאת האור ממדת החסד נמ בשם אותיות' הקדושות בלי צירופים הנקראי

המשכת פעולה וכח לפעול ולברוא בו את האור והמשכת כח זה וחיות זו נקראת בשם

ונמצא כי כל חיות וכחות הנמשכות ממדותיו הקדושות ... מאמר ואותיות יהי אור

46 .ן"כדבר הידוע ליודעי ח, מוזכרת שבירת הכלים ביחס לחכמות אומות העולם, 26' עמ' פרק ח, א"ל, בתניא 47 . כוונתי לליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, באומרי כאן ספר התניא 48 .152' עמ', פרק א, ו"שעה, תניא 49 .'ט, ט"קי, תהילים 50 . 154' עמ', פרק ב, שם, תניא 51 .הפניתי למקום העוסק בפרשנויות השונות לסוגיה זו 9בהערה

14

' הקדושות שהן בחי' בשם אותיו' ולקיימם נקראו' לתחתונים לבראם מאין ליש ולהחיות

52.ותיו להתהוות עולמות ולהחיותםהמשכת החיות מרצונו וחכמתו ומד

הספירות (. 'מידות'ז בשם "כאן מציינן רש)רוטן והסתעפותן של הספירות הינן פי, אפוא, האותיות

מכונה גילוי זה בשפה האנושית בשם , מיוחדות ומאוחדות עם המאציל וכאשר הן באות לידי גילוי

הן : או בלשון אחרת, אל הבריאה לוהית-הן המזרימות את החיות הא ,האותיות אם כן. אותיות

די הנגזר מהבנה זו של "באתוס החב 53.במציאות לוהות-או האור הפנימי של הא הביטוי האימננטי

.'נעסוק בפרק הו נשוב האימננציה

כך חותם . ו היא האופן בו נבראים הנבראים השפלים"ז בשעה"פרשייה אחרונה בה עוסק רש

:ו"ז את שעה"רש

המאיר בלילה בארץ מן הירח ואור הירח הוא מהשמש ונמצא אור שעל דוגמת אור מ "ד...

מ האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת "הארץ הוא אור האור של השמש וככה ממש ד

ז"מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כ' ה לברוא העולמו"החיות והאור והכח ממדותיו של הקב

והמשיך ממנה תולדותיה ' ה ומכללות המשכה והארה גדולה הזו האיר' משך רצונו ית

כיוצא בה וענפיה שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות והן הן חילופי אותיות

עוד והמשיך והוריד הארה ' ותמורותיהן וברא בהן ברואים פרטים שבכל עולם וכן האיר ה

השתלשלות ' וכן המשיך עוד והוריד עד למטה מטה בבחי' דהארה דהארה מהארות האותיו

' הדומם ממש כאבנים ועפר ושמותיהן אבן ועפר הם חילופים דחילופים כועד שנברא

54.ל"כנ' ותמורות דתמורות כו

על ידי חילופי אותיות ותמורות במילים של . עשרת המאמרות הם התבנית הראשית של המציאות

כפי שאור . הנבראים השפלים ,במעין השתלשלות ניאופלטונית, עשרת המאמרות הולכים ונוצרים

כן הם בבואה יותר , ככל שהם יותר שפלים, כך הנבראים, רח הוא בבואה של אור השמשהי

. רחוקה של מילות עשרת המאמרות המקוריות

מקום הרע 3.2.2

ם הרע דומה כי ג, בלקוטי אמרים ז"אך מתוך דברי רש, כיצד נוצרו הנבראים השפלים הבנו

את תפיסת בתמציתיות רבה ז"יג רשא הצ"לאחר שבפרק כ. אופןהמהופך לקדושה נוצר באותו

ב "עובר הוא בפרק כ, הבריאה על ידי השתלשלותם של עשרת המאמרות ואת רעיון הצמצום

:להסביר את מהות הרע

כך הוא דרך ירידת והמשכת החיות לתחתונים בצמצומים רבים ועצומים מינים ממינים ...

כ גברו ועצמו הצמצומים "שונים להבראות מהם ברואים רבים מינים ממינים שונים וכ

א "והסתר פנים העליונים עד שיוכלו להתהוות ולהבראות גם דברים טמאים וקליפות וס

בהסתר פנים וירידת המדרגות ולכן נקרא ' ורוח פיו ית' ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה

' אחוריים דקדושה ופי' פנים אלא מבחי' אלהים אחרים מפני שיניקתם וחיותם אינה מבחי

ים כאדם הנותן דבר לשונאו שלא ברצונו שמשליכו לו כלאחר כתפו כי מחזיר פניו אחורי

פנים הוא פנימית הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר ' ממנו משנאתו אותו כך למעלה בחי

52 .176' עמ, א"פרק י, שם 53 .134 הערה 162 'עמ, ד"מחשבת חב, ראה גם שוורץ 54 .178-179' עמ, ב"פרק י, שם

15

א והטומאה היא תועבת "להשפיע חיות לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה אבל הס' חפץ ה

א "ו כ"נימית הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה חאשר שנא ואינו משפיע לה חיות מפ' ה

לשונאו שלא ברצונו רק כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב דשדי בתר כתפוי כמאן

55.א"דאכפיין לס' לצדיקי

:ם שתי הסברות כיצד מתהווה הרעבקטע זה אנו מוצאי

תמתאפשרת התהוו ,הפנים במהלך ההשתלשלותמכוח התגברות צמצום האור והסתר .א

. לקדושה המאפיינת את ראשית ההשתלשלותנבראים שמנוגדים במהותם

כדבר 56,דקדושה בבחינה של אחוריים' כוחות הרע והסטרא אחרא מואצלים מאת ה .ב

אין תכלית עצמאית כוונת הדברים היא שלרע הנברא. לאחר כתפושמשליך אותו האדם

: לאמור". כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים"אלא הוא משמש כאמצעי

והיא מה , מציאות הרע במציאות היא המסד לבחירה החופשית של האדם בין רע לטוב

57.ייענש או יקבל שכרשמטילה על האדם את האחראיות המוסרית אשר בגינה

מצד תהליך . י הרע הוא תחתית המדרגה של תהליך ההאצלהמההסברה הראשונה אנו מבינים כ

מלבד עצם היותו המדרגה , חין את הרע או מייחדו משאר הנבראיםו והוויתו אין דבר המביצירת

ייחודית דרך נקודות הרע של המציאות ' הרצון לחפש אחר עבודת ה, במילים אחרות .התחתונה

, (לוהות-יכולות להיות הן מנוגדות לא שר מכוחוא)בהן אלמנט המייחד אותן מתוך הנחה כי טמון

כבר מראשית ההאצלה . של הרע ההסברה השנייה תורמת את מעמדו המיוחד .בטעות יסודו

לרע אין ,אם כן. כדבר שאין לו תכלית כשלעצמו, מסומן הרע כדבר המואצל מתוך הכרח בלבד

לוהות אשר בזכותה או -נקודת אבו לא טמונה .כל עניינו הוא בהיותו אתגר לאדם, מעמד עצמאי

:ז את באורו ביחס לרע"כך ממשיך רש. מכוחה זוכה הרע לקיומו

פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות ולפי שאינו שורה ' והנה רצון העליון בבחי

אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש אלא מקיף עליה ' א וגם בחי"כלל על הס

ישמרנו כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ' מקום המיתה והטומאה ה מלמעלה לכך היא

גלות ממש בתוכה בסוד גלות ' אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחי' ומקבלת לתוכה מבחי

58.השכינה

אינה מלובשת בתוך הרע ממש , בחינת אחוריים, היינו, לוהות הנמשכת אל הרע-גם בחינת הא

ז"רומז רש 'גלות השכינהסוד ' לגבין כי בסוף דבריו יתכ, אמנם. אלא מקיפה אותו מלמעלה

. לוהי האסור ברע-לאפשרות של גאולת הניצוץ א

הרמוניסטית ומתאימה בעיקר לתורת התמונה העולה מן התניא היא תמונה די , בכל אופן

כן נוצרים ,ומתעבהיותר שמתפשטת ההאצלה וככל , ישנו תהליך האצלה 59.ק"הצמצום של רמ

הדומיננטית זו נגזרת הדרך הוויה מתפיסת .לוהות ואף מנוגדים לה-נבראים הרחוקים מן הא

.נעסוק בפרק הבאו עניין זה נשובב. היינו המלחמה בו ודחייתו, בתניא להתמודד עם הרע

55 .53-54' עמ, ב"פרק כ, א"ל, שם 56 .'חיים שער לט פרק אראה עץ . י"מושג זה שאוב מהאר 57

.131' עמ, נתיב, ראה חלמיש. על פי באורו של משה חלמיש כך58 .שם,תניא 59 .776-777' עמ, חסידות, תשבי דן: ראה

16

אימננציה ורע בדרושים 1.1

אימננציה 3.3.1

הוא הביטוי לוהות-והתפשטות האתהליך ההאצלה , ו בפרט"בספר התניא ובשעה ,כאמור

.צר את ההיררכיה בין הקודש לטומאההיו הוא, ואילו דירוגה של ההאצלה, לוהית-לאימננציה הא

חוזרים ונעורים היסודות ,לצד התיאור של ההשתלשלות וההאצלה, לעומת זאת בדרושים

בי ודן את כך מתארים תש .לוהות-בא הלוריאניים העוסקים בתהליכי השבירה והדיאלקטיקה

:לוהית-שני האספקטים השונים לרעיון האימננציה הא

מצד אחד זוהי נוכחות : לוהית האימננטית מתוארת בשני אספקטים מנוגדים-החיות הא

אך מצד שני זוהי אורה , לוהית חיובית המכוונת לשמור ולקיים את העולם ואת האדם-א

כפילות זו . נת גלות השכינהלוהית שנותקה משרשה ונפלה בשבי בתחומי החומר בבחי-א

היא נתמזגה ברעיון : בתפיסת האימאננציה בחסידות נובעת מיחסה אל מקורותיה

לוהיים הנפולים שנלכדו ברשתם של כוחות הרע ונתפזרו בתוך העולם -הניצוצות הא

60.לוהיים נעשו למקור החיים בכל שכבות המציאות-הניצוצות הא.. .הגשמי

ז "מקבילים במשנתו של רש, המובאים אצל תשבי ודן כרעיון כללי בחסידות, שני אספקטים אלו

ל נמצא תיאור פשוט כך למש. ולאימננציה בניצוצות הנפולים מאידך, לאימננציה באותיות מחד

ומהוה ' לפי סדר המדרגות בהשתלשלות וירידות המדרגות מעילה לעילה כו"... של דרך ההאצלה

במקום אחר נמצא 61...".אחד ואחד לפי מזגו ותכונתו בבחינת השתלשלות ממשומחיה לכל

כולם נשברו ונפלו ...'נפלו כמה בחי כ"והנה בשבה" :לוהית מכוח השבירה-תיאור של אימננציה א

שהדגישו מספר כפי 62".ע"שירדו להחיות בי והכחות אלקים נפילתן היינוע "למטה בבי

. אך אין הוא נכנס לפרטי התרחשותה, יר את סוגיית השבירהז אמנם מזכיר תד"רש 63,חוקרים

אלא עוסק בעיקר בהשלכותיה על הבנתו את , ז אינו מתעניין באופן בו התרחשה השבירה"רש

. העולם ועל עבודת האדם הנגזרת ממנה

מקום הרע 3.3.2

בחן קטע בשורות הבאות נ. אימננציה בניצוצות הנפולים גוזרת בהכרח התייחסות שונה אל הרע

:ז לרעיון השבירה"מהספר תורה אור אותו מקדיש רש

כ למטה לשם "דתהו שנפלו בשבה מלכין קדמאין' שהן ז' כתיב אלה המלכים אשר מלכו כו

כ "והנה בשבה. המלכים כידוע ע וזהו ענין מיתת"ע ומשם ירדו בבי"מקור דבי' ן דאצי"ב

כחות אלקיים עצמם כולם ' בחי מלאכים והן' נשמות והן בחי' דהיינו הן בחי' נפלו כמה בחי

64.'ע כו"שירדו להחיות בי ע והכחות אלקים נפילתן היינו"נשברו ונפלו למטה בבי

ן שבעולם האצילות "לוהות נופלים לבחינת שם ב-נתזי הא. שבירת הכלים מתרחשת בעולם התוהו

:יינה פירודענ, ז"לפי רש, שבירת הכלים. ע"ומשם הם הולכים ומתפזרים בעולמות בי

60 . 775' עמ, שם 61 .59' עמ, תורה אור 62 .ההדגשה שלי. 54' עמ, שם 63

שני המקורות . 121' עמ, בכל דרכיך, קויפמן; 774' עמ, חסידות, תשבי דן; 127' משנתו העיונית עמ, חלמיש: ראה .האחרונים טוענים טענה זו על כלל החסידות

64 .54' עמ, תורה אור

17

הכלים כ דתהו שנתפרדו"ז הוא שבה"ועד.. .'שבירה של הכלים ושל הנצוצות כווענין ה' ופי

. זה מתלבש בתוכן קודם פירוד' ז עד שנסתלק מהם האור שהי"לחלקים רבים מפורדים זמ

ע ונתהוו מזה עולמות הנפרדים ברואים רבים מינים"בי' ומצד זה ירדו במדרגה בבחי

ה הוא יחיד ומיוחד בתכלית"והנה עצמות המאציל ב .'ש היש מספר כו"כמ ממינים שונים

פירוד שהם' רבוי גדול ובבחי' הנבראים שהם בבחי' היחוד כנודע ולזאת כדי שיתהוו בחי

הוצרך . ה שאין עוד מלבדו"ע שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ב"יש ודבר בפ' בחי

הרבוי של ' ז נעשה בחי"קטנים רבים מאד עי כ שמחמת שנתפרדו לחלקים"י שבה"ע להיות

65.'ע שכל מלאך מובדל מחבירו כו"י פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"וגם ע הנבראים

מכוחה החלה ההתרחשות . היא המאפשרת את בריאת העולמות הנפרדים, שבירת הכלים אפוא

לוהי -אלא צורך א אינה תאונה, אם כן, השבירה. של הווית עולמות הנפרדים מעצמות המאציל

,היינו לעבור טרנספורמציה מאין ליש, נהלוהות לממש את רצו-מובהק אשר על ידו יכולה הא

על ידי חילופי אותיות )אם בספר התניא נראה כי דירוג ההאצלה 66.ביש מובחן ונפרד להתממש

רי ז שרק מכוח השבירה אפש"הרי שכאן מלמדנו רש, הוא המאפשר את ריבוי ההוויה( וכדומה

ההתרחשות של שבירת הכלים מהווה . מצד ההאצלה בטל היש במקורו ז מדגיש כי"רש .הריבוי

בהקשר . ורק מכוחה מתאפשרת בריאת יש נפרד והיררכי, הפרעה בתהליך העקיב של ההאצלה

כך למשל .ניתן לראות את השבירה כצמצום שני הממשיך את פעולתו של הצמצום הראשון, זה

: חלמיש מנסח זאת

, ביצוע התכלית נתאפשר הודות לצמצום ראשון. רצון המאציל היה להוות נבראים נפרדים

, וניתנה אפשרות לאקסיסטנציה סופית, שבו הושם כביכול מסך בפני האור האינסופי

ועל , שבהם היה גנוז האור, שבירת הכלים: קרי, ולצמצום נוסף בדמות התפרדות הכלים

67.ה סופית זוידה נתאפשר פירוד וריבוי שבהווי

?איזה מקום תופס הרע מתוך הפרספקטיבה של שבירת הכלים

( לו' בראשי) ש"נפש האלקית וכמ' גבוה יותר מבחי ב"בשרשה למעלה מעלה שורש נה...

כ "י שבה"נפש האלקית רק שע' י שהוא בחי"לבנ לפני מלך מלך' אשר מלכו כו' ואלה המל

נפש ' רשם הם למעלה מעלה מבחיבש אבל' ש וימלך וימת כו"נפלו למטה מטה כמ

68.האלקית

כאן . הרע הוא המדרגה התחתונה של ההאצלה, מעמד מיוחדאין על פי ספר התניא לרע , כזכור

גבוה משורשה ( הקליפות' ובכלל של כל ד)שורשה של הנפש הבהמית -הות ייחודית מקבל הרע מ

ואילו שורשה של , (באצילות, היינו)שורשה בעולם התיקון יתלוה-הנפש הא. יתלוה-של הנפש הא

עליונותו של . הנפש הבהמית ושל כל הרע הוא התרחשות שבירת הכלים שהחלה בעולם התוהו

:ביטוי קונקרטי בהתנהלות החיים הארצית תשורש הנפש הבהמית מקבל

' א מבחינפש האלקית מפני ששרשם הו ולזאת גם כמו שנפלו למטה יש להם תגבורת על

בהמות ומאכלים ובלעדם ' מבחי וגם האדם מקבל חיות. 'התנשאות כו' מלוכה שהוא בחי

65 .שם 66

' עמ, תורת אחדות, מצויה באליאור, אהרון הלוי מסטרושלה' ר, ז"הרחבה לעניין זה בעיקר מתוך כתבי תלמיד רש 188-192.

67 .129' עמ, משנתו העיונית, חלמיש 68

אנו נשוב ונעסוק בהרחבה בתורה זו . פסקה זו לקוחה מדרוש העוסק בתפילת בעלי העסקים. 17' עמ, תורה אור .בשני הפרקים הבאים

18

וכל זה מפני שבשרש שרשם . כ המאכלים אינם צריכים אל האדם"אינו יכול לחיות משא

69.הנשמות' למעלה הם גבוהים הרבה מבחי

אי יכולת המלכין , תהתנשאו: קרי, לשבירת הכלים אחת הסיבות שגרמוז ל"כאן כנראה רומז רש

מקבלת את גילומה הקונקרטי בכך והמלוכה תכונת ההתנשאות 70.קדמין להתכלל זה עם זה

. ואילו אלו האחרונים אינם תלויים באדם, שהאדם תלוי באלמנטים הבהמיים של העולם

בה מתרחשת האצלה רצופה ועקיבה , התמונה ההרמוניסטית שצייר ספר התניאנמצינו למדים כי

ומקבלת , מופרעת על פי המתבאר בדרושים על ידי התרחשות שבירת הכלים, שהולכת ומתעבה

ממילא גם , מעתה הרע אינו רק תחתית המדרגה אלא גם פסגתה. מימד של כפילות פנים

.כפי שנראה בפרק הבא, פנים חדשות ההתמודדות עמו תקבל

שתי פרספקטיבות -סיכום 1.1

וא היוצר את השוני המשמעותי בין מקומו בספר התניא ובין ה, הבדל הפרספקטיבות על הרע

בלשון . תמונת עולם הרמוניסטית של האצלה, כאמור, בספר התניא מתוארת. מקומו בדרושים

לוהות האימננטית המתפשטת -הא, היינו, דית מכונה פרספקטיבה זו בשם אור פנימי"החב

הרע גבוה משורש הטוב מצד מעמדו קביעה כי שורש , לעומת זאת 71.בנבראים עצמם ומחייתם

לוהי החודר -כאן איננו מתבוננים על האור הא. בעולם התוהו נובעת ממבט על בחינת אור מקיף

מקור זה הוא האור שהעולם עצמו לא יכול לסבול ולכן הוא . אלא אל מקורו, אל תוככי ההוויה

72.נשאר בבחינת סובב ומקיף

ראשית המודל הוא בניגוד . העבודה נבניתיוני אשר לאורו בסוף הפרק השני הוצב מודל רע, כזכור

. כשלעצמו מביא לאיון תהליך ההאצלה. הרצון להתאיין והרצון להתממש, לוהיים-הרצונות הא

הווי . הצמצום והשבירה הוא המאפשר את היווצרות ההוויה הנפרדת והמרובדת אקט הכפול שלה

היש . לוהי להתממש-את הרצון הא גלםא המאצלה המופרע על ידי השבירה הוהתהליך ה ,אומר

בשל כך אנו מזהים ריבוי . כפי שאנו רואים אותו במבט פשוט הוא תוצאה של האצלה מופרעת זו

במבט . בדל הפרספקטיבותבשלב זה נכנסים אנו לה. וריבוד היררכי בין כלל הנמצאים בהוויה

זה , מבט מורכב יותר. ריבוי וריבוד ,כאמור םאנו מזהי, בזה המתבונן באור הפנימי, נוהיי, הפשוט

הגבוה נעשה כעת. מזהה היפוך ערכים ,על האור המקיף, האצלהשלב גבוה יותר בהמתבונן על

:נוכל לשרטט את הדברים באופן זה .נמוך והנמוך מתנשא לגובה

69 .שם 70 .128' משנתו העיונית עמ, חלמיש: ראה למשל 71 .176-177' עמ, תורה אור: ראה למשל 72 .177-178' עמ, ראה שם

מימוש= שבירה

שני רצונות מנוגדים

איון= תהליך האצלה

הוויה בעלת פנים כפולותהתממשות

היפוך ערכים

התבוננות באור מקיף

הוויה היררכית

התבוננות באור פנימי

19

תהליך שללא הפרעת שבירת הכלים -כי התבוננות על היש מצד תהליך ההאצלה , נמצא אפוא

התבוננות על היש , לעומת זאת. מוליד תמונת עולם של יש בעל ריבוי וריבוד - מביא לאיון היש

.מוליד תמונת עולם מהופכת -האקט אשר מכוחו אפשרית בריאת יש נפרד -מצד שבירת הכלים

המרכיבים מרכז הכובד הרעיוני נשען בעיקר על (ץ"ובמאמרה של ש) בספר התניאכי סבורני

תהליך האצלה תופס מקום מרכזי ולכן הנימה הכללית בספר . המוצבים בטור הימני של המודל

, לפי ספר התניא, האצלה הוא היוצרהכיוון שדירוגה של , מאידך 73.נוטה לכיוון של אקוסמיזם

ה עבודת התור, היינו, ביש כפי שהוא נגלה לעינינומתחייבת עבודה המתמקדת , את ריבוד ההוויה

אל ההאצלה . בדרושים מצטרף הצד השמאלי לתמונה הכללית .וכפי שנראה להלן, והמצוות

תפיסת המציאותאל . מצטרפת ההתרחשות של שבירת הכלים כדי להסביר את ריבוד ההוויה

. מצטרפת הפרספקטיבה היוצאת מנקודת המבט של האור המקיף

.ך ההתמודדות עם הרעדרבפרק הבא נבחן מהן ההשלכות של פרספקטיבות אלו על

73 .778' עמ, חסידות, תשבי דן: ראה גם. ץ"כפי שהבינה ש

21

אתכפייא ואתהפכא -' פרק ד

פתיחה 1.1

הבינוני מרכז את כוחותיו . ז לרע מתמצה בדחייתו בלבד"יחסו של רש כיץ "רבקה שטוענת , כזכור

ואילו הצדיק , (אתכפייא)רע המתעורר בתוכו מכוח הנפש הבהמית במטרה לדחות את ה הרוחניים

אין ניסיון , הווי אומר 74(.אתהפכא)של קיום בתוך נפשו כבר הגיע למדרגה בה אין לרע שמץ

לאור דברינו . הרע דינו להידחות, לוהות-נקודות של אור וא ת הרע או למצות מתוכולהפוך א

נתבונן בשורות הבאות בדרך , פס מקום שונה בספר התניא ובדרושיםוהרע ת כי ,בפרק הקודם

נבחן את , בנוסף. בשתי הכתיבות השונות ז את חסידיו בהתמודדותם עם הרע"אליה מכוון רש

אלו להבחין גם בתוך הדברים ננסה. ואתהפכא אתכפייא -יחסיהן של שתי דרכי ההתמודדות

.ובאלו מהן קורא הוא גם לבינוני לדבוק, בלבד ז לצדיק"דרכים מייעד רש

אתכפייא ואתהפכא בספר התניא 1.1

תיאור ראשון -אתכפייא ואתהפכא 4.2.1

מתוך הדברים בתניא . י הבנה מסוימת של הרע גוזרת אופן מסוים של התמודדות עמומובן כ

אשר רק מכוחו אין ברע אלמנט מיוחד. ה של ההאצלההסקנו כי הרע הינו תחתית המדרג

ז את הנתיב בו ידרוך המבקש להתמודד באופן "בונה רש, כיצד אפוא. מתאפשר היותו של הרע רע

מעתיק את ההתמודדות עם הרע ז "כי רש( ץ"פי שהבהירה שכ) נקדיםראשית ? הנכון עם הרע

לאחר הצגת מודל שתי הנפשות עובר . הנפש הבהמית, קרי, מהתחום הקוסמי אל זה הפסיכולוגי

:ז לדון ביחסיהן"רש

וכמו ששני מלכים ". עיר קטנה"כי הגוף נקרא , "ולאום מלאום יאמץ: "אך הנה כתיב

דהיינו להנהיג יושביה כרצונו , צה לכבשה ולמלוך עליהשכל אחד רו, נלחמים על עיר אחת

האלהית והחיונית , כך שתי הנפשות. ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם

75.נלחמות זו עם זו על הגוף וכל איבריו, הבהמית שמהקליפה

ביסודן של שתי הנפשות קיים רצון . השלב הראשון בהתמודדות עם הרע מתאפיין בלחימה

על האדם מוטלת החובה להתנגד . מחשבה דיבור ומעשה, להתלבש בשלושת לבושי הנפש

מטרת הלחימה היא שהנפש . לוהית-סיונותיה של הנפש הבהמית ולהשליט על גופו את נפשו האילנ

לאכפיא לסטרא ([מ.י)בו מצויה הנפש הבהמית , שבלב] תתפשט גם לחלל השמאלי'לוהית -הא

כהמשך ישיר להכנעה זו בא השלב . 'שהיא התאוה שמקליפת נוגה, בהאחרא יסוד המים הרעים ש

כמו ', לשנותה ולהפכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה' -השני בהתמודדות עם הנפש הבהמית

קיים ביסוד משנת , לדחות את הרע כהמשך לרצון: לאמור 76.'בשני יצריך -" בכל לבבך: "שכתוב

תיעול האנרגיה של הנפש הבהמית , היינו, בלימציהז רעיון של סו"ההתמודדות עם הרע של רש

נשים לב כי ניסוח זה של אתהפכא שונה במקצת מניסוחים אחרים .ועבודתו' של אהבת ה תנועהל

לוהית -בתניא המדברים על דחיית הנפש הבהמית מהחלל השמאלי שבלב והפיכת הנפש הא

74

בזמנא דאקריבו ישראל שעיר הוה : "הוא מימרה זוהרית זו -אתכפייא ואתהפכא -חלמיש משער שמקור המושגים .2הערה , 374' עמ, משנתו, ראה חלמיש. (ב"קמה ע, א"זוהר ח" )אתכפייא ההוא נחש ואתהפך לעבדא

75 .26-27' עמ', פרק ט, א"ל, תניא 76 .שם

21

רע לטוב מתייחס אל הרע כדבר מובן כי הניסוח המדבר על הפיכת ה 77.לשלטת היחידה על הגוף

ואילו הניסוח המדבר על , (ההתייחסות האופיינית לדרושים, היינו)לוהי -שקיים בו פוטנציאל א

. דחיית הנפש הבהמית מהחלל השמאלי שבלב תואם יותר את היחס לרע האופייני לספר התניא

בהמשך הספר מייעד , בכל אופן. קשה להצביע על הניסוח הדומיננטי מבין השניים בספר התניא

את מידת , את השלב הראשון בלבד, שרובם ככולם מצויים במדרגת הבינוני, ז לחסידיו"רש

78.האתכפייא

תיאור שני -אתכפייא ואתהפכא 4.2.2

כי שלב האתכפייא אינו אלא חצי דרך שון של מידות האתכפייא והאתהפכא עלהמהתיאור הרא

ז את "מכאן מובנת השאלה ששואל רש .תו לטובבהפיכ מיצויה הואכאשר במלחמת האדם ברע

:עצמו בהמשך הספר

הז להתלבש בנפש "וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם לעו...

מיהם ולדחותה ממקומה מחלל א מאחר שלא יוכלו לשלחה כל י"הבהמית שמהקליפה וס

ו להלחם כל ימיהם עם "ליגע לריק ח הז"כ למה זה ירדו נשמותיהם לעו"וא ...השמאלי

79.היצר

ובהינתן , (או ביטולה) בהתחשב בכך כי מיצויה של מלחמת האדם בנפשו הבהמית הוא בהיפוכה

נכנס כאן ? מה תועלת יש ביגיעתו הרבה -י לעשות זאת סטנדרטהעובדה כי אין בכוחו של האדם ה

למעלתה ם נדלה את הנוגעמתוך הדברי, ברה המשתרעת על שורת פרקים ארוכהז להס"רש

מאתכפייא על ' ז את יתרונו של עובד ה"ה מטעים רש"פרק לב .הייחודית של תנועת האתכפייא

לוהי לעומת -בכך שהראשון בטל לגמרי כלפי האור הא 80הצדיק שהגיע למדרגת אהבה רבה

:האחרון שעדיין תופס את עצמו כיש

ביראה ואהבה ' וא צדיק גמור עובד הה' מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם אפי

ממש להיות לאחדים ' כ אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה"אעפ' בתענוגי

המצות ומעשים כ"משא. ואוהבו' ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה

81.'טובים שהן רצונו ית

ום קי. 'אונטולוגית מעשה המצוות הוא הביטוי הישיר והנהיר ביותר של פנימיות רצון ה מבחינה

גם אם ', ברצון הדבקות מביא ל, ת של היפוך המידותגם ללא תנועה נפשי, המצוות המעשיות

, אפוא, קיום המצוות. דבקות זו אינה מקבלת ביטוי ישיר במימד האקסיסטנציאלי של האדם

ה באיזה "ס ב"ואור א' גילוי אלהותו ית"ז כ"המוגדרת במילותיו של רש מביא להשראת שכינה

ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ' דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה

וף ובכך בטל לחלוטין לאור אינס קיום המצווהדרך ' דווקא העובד את ה, הנה כי כן 82".אחד' ה

77 .12' עמ', פרק א, "שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית, "ולבי חלל בקרבי": "כך למשל בתחילת התניא על הצדיק 78

שכל אדם יכול להיות , והנה מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך: "38' ד עמ"פרק י, א"ל, תניא סור מרע "אלא ; ולא כל העיתים שוות, דבר המסור ללבשזהו , כי הבינוני אינו מואס ברע. בינוני בכל עת ובכל שעה

זאת לעומת הקביעה כי מדרגת ". שבהם הבחירה והיכולת, בור ומחשבהדהיינו בפועל ממש במעשה די, "ועשה טוב . 29-32' עמ' פרק י, א"ל, תניא". ראיתי בני עלייה והם מועטים: "י באומרו"הצדיק היא המדרגה אליה התכוון רשב

79 .86-87' עמ, ה"פרק ל, א"ל, תניא 80

שניאור ' לוהים בתורתו של ר-אהבת א', יעקבסון יורם; 326-333' עמ, משנתו, חלמיש: על מדרגת אהבה רבה ראה .393' ובעיקר מעמ, 353-414' עמ, (א"תשנ)תעודה ז , 'זלמן מלאדי

81 .87-88' עמ, שם, תניא 82 .שם

22

לית מחשבה דיליה ,הוא יש ולא אפס"ש מאהבה' לעומת עובד ה זאת .מביא לשריית השכינה עליו

ממש ' י קיום המצות שהן רצונו וחכמתו ית"שורה ומתגלה בו אלא ע' תפיסא ביה כלל ואין אור ה

השראת שכינה ודבקות באור אינסוף מותנית בביטול הגמור , הווי אומר 83".בלי שום הסתר פנים

ד מאהבה עובד מאהבה מורה עליו שהוא אינו בטל לגמרי עצם היות העוב. של מבקש הדבקות

, כי מצד רעיון זה, יושם אל לב .ולפיכך גם הוא ימצא את הדבקות המוחלטת רק במעשה המצווה

אלא כתנועה ייחודית , מעלת האתכפייא מתבחנת לא בתור היותה שלב ראשוני לקראת אתהפכא

. משל לעצמה עם מעלה

על ידי 84.בה ת ערך עשיית המצווה לעומת המחשבה והדיבורז א"בהמשך הדברים מאבחן רש

ובכך גם גופו לוהי עד למדרגה הנמוכה ביותר שלו-עשיית המצווה מושך המקיימה את האור הא

ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש שמקליפת נוגה נתהפך מרע לטוב "לוהי -נכלל באור הא

85."ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצוה ונכלל ממש בקדושה כנפש האלהית

נפש דווקא העשייה במובנה הפשוט והבנאלי חותרת אל המעלה הגבוהה של היפוך : לאמור

עד לוהי-הבהמית מרע לטוב כיוון שסוף סוף הנפש הבהמית היא זו שמכוחה נמשך האור הא

:ז ההדגשה הבאה"חשובה לרש על גבי כל הנאמר. תחתית המדרגה

מקיף ' י זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחי"וע

86.ש ושכינתא שריא על רישיה על דייקא"מלמעלה מראשו ועד רגליו וז

שהאדם אינו כל כך כיוון . בבחינת אור מקיף הארהקיום המצווה ממקום של ביטול עצמי מושך

. אדם מקיים מצווה מבלי שהוא משיג את האורה. אפיסטמולוגית באור הנמשך שותף מבחינה

הזדהות הכרתית עם ב מאופיינתתודעת האדם המקיים מצווה באתכפייא אינה : לשון אחר

הכרה בכך שעל ידי קיום המצווה הוא דבק בפנימיות רצון בהמעשה הספציפי שהוא עושה אלא

הדגש מושם רק , רוחניתמעורב בהתרחשות ה אינוהאדם ,מלבד עצם קיום המצווה באתכפייא. 'ה

מדובר אפוא על השגה כללית שאינה ממלאת . 'על העובדה כי המצווה הינה ביטוי ישיר של רצון ה

זהו ההסבר הפסיכולוגי לכך שבחינת האתכפייא .את האדם אלא נשארת בבחינת מקיף בלבד

מבחינה כי ומלמד' אורתורה 'בספרו מרחיב רעיון זהז "להלן נראה כיצד רש .מושכת אור מקיף

תכפייא על האתהפכא היא בכך שהראשונה מושכת אור מקיף מעלתה של תנועת הא מטאפיסית

הדברים אינם מוצגים כמעלה אלא כהדגשה ,בכל אופן, כאן .ואילו האחרונה מושכת אור פנימי

כי בתניא מוצגות מידות האתכפייא והאתהפכא כשתי , נוכל לסכם אפוא ולומר .וכדיוק בלבד

בהמשך הפרקים בתניא ימשיך . כאשר גם לתנועה הראשונה ישנו ערך בפני עצמו, עוקבותתנועות

הוויה על ידי התמדתו הז ויתאר את שותפתו של הבינוני במימוש היעוד האסכטולוגי של "רש

.בדברים אלו נעסוק בפרק הבא, תורה ומצוותבקיום

83 .שם 84

בפרק הבא נשוב לעסוק בנושא , ז לעשייה המצוותית"ערך הגבוה אותו מקנה רשץ במאמרה ביקרה את ה"ש, כזכור (.5.3.2סעיף )זה

85 .89' עמ, שם 86 .89-92' עמ, שם

23

אתכפייא ואתהפכא בדרושים 1.1

העלאה והמשכה 4.3.1

בחינה במידת האתכפייא שמצידה גבוהה היא ממידת ז "מוצא רש' תורה אור'בספר , כאמור

, ז את המעבר מפסח לשבועות דרך ספירת העומר"בדרשה על פרשת ויקהל מפרש רש. האתהפכא

' כדי לקבל התורה בשבועות פנים בפנים כו", לדידו. כמעבר ממידת האתכפייא למידת האתהפכא

, בחג הפסח 87".שבועות' אחוריים נצטוו לספור ספירת העומר ז' חיבב' אחרי יציאתן ממצרים שהי

ללא הזדהות ' הקשר עם ,היינו, היו בני ישראל בבחינת אחוריים, המקביל למידת האתכפייא

מאהבה שבלעומת "על ידי ספירת העומר עוברים בני ישראל תהליך של היפוך המידות . והפנמה

זוהי לכאורה ההסברה . שבועות למעמד של פנים בפניםוכך יכולים להגיע ב" 'כו' זה לאהבת ה

ז להעמיק ברעיון מדוע "אך כאן מבקש רש. מידת האתכפייא קודמת למידת האתהפכא, הרגילה

טל בטול ב' אתכפייא שהיא בחי' אתהפכא מבלי שתקדים תחלה בחי' אי אפשר להיות בחי"

:כך הם דבריו". רצונך

הגרעין הנזרע בארץ שמתרקב תחלה ונעשה כמשל א להיות התהוות יש מיש"וכנודע שא

קודם כ"משא. י כח הצומח שבארץ"ע אין ואז יכול להיות צומח גם בתוספת מרובה' בחי

' אהבת ה 'אהבה שבלעומת זה בחי' א להיות מבחי"וכך א ...יש' הרקבון שהוא עדיין בבחי

של ספירה ' המצה שנצטוו לאכול בשבוע הא וזהו ענין... לבטו' אם לא שתקדים תחלה בחי

כי המצה אין בה התנשאות להיות תופח . אתכפייא ובטול' וגם קודם ספירה כי מצה בחי

התנשאות אינו ' שמי שאין בו בחי והא בהא תליא כנודע החמץועולה וגם אין בה טעם כמו

' עלה מבחיאתכפייא הוא למ זו בחינת' והנה בבחי ...'כורוצה למצא טעם בעבודתו

. בטול מכל וכל מ הרי הוא"כי הגם שאינו מהפך את המדות עדיין מ. אתהפכא

נמשך ע להיות"אתעדל ,אתכפייא' בבחי ,ע מכל"בטול שמסלק א' ת זו בבחי"ובאתעדל

שפלים להחיות רוח' הסתלקות עצמותו ומהותו ית' כ בחי"שהוא ג' מל' ע בחי"סוכ' מבחי

לעולם מלכותו' ברכה והמשכה בבחי' היינו להיות בחי. ו"וזהו בשכמל. 'כו ולב נדכאים

שינויים תוך התפלה ואחר התפלה כל היום שהשינויים ' בחי ובנפש היינו שלא להיות. ..ועד

88.הבטול מלמטה למעלה' שהוא בחי' וזהו ענין תרומה להוי. 'וימלך וימת כו 'הוא מבחי

משולה למצב בו נרקב הגרעין באדמה לקראת צמיחתו החדשה ביתר רעננות בחינת האתכפייא

אילולא מסד זה . בחינת איןבא הביטול הגמור המסד לעבודת האתהפכא של האדם הו. ופוריות

בחינת האתכפייא אפוא מאופיינת בביטול . היה האדם עובד את עצמו על ידי חיפוש טעם בעבודתו

מבחינה קונקרטית . כא המאופיינת במעורבות רבה של האדםלעומת בחינת האתהפ, עצמי גמור

המכונים בהמשך )בא הדבר לידי ביטוי בכך שבעבודת האתכפייא אין באדם תמורות ושינויים

עצמאיתדה יהחותרת אל עמעבודה . ניתן להחזיק במידת האתכפייא באופן קבוע, ('רצוא ושוב'

ז "כאן פוסע רש 89.בין שעת התפילה לאחריה תביא לעליות וירידות, לעומת זאת, 'לה אהבה של

87 .178' עמ, תורה אור 88 .ההדגשות שלי, שם 89

בעוד שבספר התניא נדמה כי הצדיק העובד מאתהפכא חי . בנקודה זו אנו רואים תמונה הפוכה מהמצטייר בתניא הרי שכאן מידת האתכפייא מאופיינת , ואילו הבינוני נמצא במאבק מתמיד, י שלווה כאשר ליצרו אין שום ממשותחי

ספר התניא . נדמה לי שאבחנה זו הינה דוגמה טובה לפער בין שתי הכתיבות. בסטאטיות ואילו האתהפכא בדינאמיותמשמשות שתי המידות כמידות , כדלהלן, ושיםבדר. פונה אל הבינוני ומעלה את מדרגת הצדיק למקום לא מציאותי

-378' עמ, ראה גם חלמיש משנתו. רלוונטיות הלכה למעשה ולכן גם במידת האתהפכא נמצא קשיים ולבטים אנושיים .שעמד על אבחנה זו 379

24

שכן אין בה שינוי )יוון שעמדת הביטול היא עמדה סטאטית כ: ותורם הסבר מטאפיסי צעד נוסף

שאינו מתחשב , סובב כל עלמין, א אור מקיףהאור אותו היא מושכת הו, (בין התפילה לאחריה

יותר מהאור הפנימי המדרגת אור גבוהזו . ל שווהואור קבוע שלפניו הכ, היינו, בשינויי הנבראים

משיכה של אור זה על ידי האדם מוצגת : זאת ועוד. ם לפי שינויי הנבראיםטמצשהולך ומצ

:ז כהעלאה ולא כהמשכה"בהמשך על ידי רש

והיינו מפני שהמשכת . ד מורה על ההעלאה ממטה למעלה"הלמ. 'להוי' וזהו ענין תרומה הא

עם היות שזהו המשכה וירידה מעצמותו ' עצמותו יתממהותו ו מלכות' הרוממות ובחי

רוממות ' זו הרי אינה בהתלבשות בהעלמין רק בחי ע אך מהות המשכה"להיות סוכ

.למעלה והתנשאות עליהם שזהו כעין העלאה ממטה

מידת האתכפייא מושכת מעצמות אור אינסוף אור שאינו חודר אל העולמות אלא נשאר בגדר

כפעולה הפונה אל המימד , ה חשובה מידת האתכפייא כפעולה של העלאהמצד ז. סובב כל עלמין

שהבאנו לעיל דומני כי ניתן לראות השקה בין הנימוק הפסיכולוגי. לוהות-הטרנסצנדנטי של הא

בבחינת אתכפייא מאופיינת בעמידה מול ' תודעת האדם בשעה שהוא עובד את ה. לזה המטאפיסי

וגם לא קוראת לאדם למעורבות יתירה בהיפוך ל ידי הכרתומושגת ע שאינהמהות טרנסצנדנטית

ז גושפנקה "מקבלת על ידי רש, חוסר ההשגה הזו שיכולה להתפרש כחיסרון בעבודה. מידותיו

של אור מקיף שמכוח גבהותו אינו יכול לחדור אל ( או העלאה)כמשיכה מטאפיסית ומוסברת

פונה אל האור כהמשך ישיר של האתכפייא ז כי מידת האתהפכא"לאחר מכן יבאר רש . העולמות

90.המקיף ומביאה להמשכתו בבחינת ממלא כל עלמין אל תוככי הוויה לפי דרגות המקבלים

ז מעלה כי ההיררכיה בין מידת האתכפייא "בחינה מחודשת של הדברים בתוך דברי רש, לסיכום

תשומת לב מיוחדת אך גם הראשונה זוכה ל, הראשונית למידת האתהכפא המתקדמת אכן נשמרת

כבר פה ניתן לראות כי האבחנה , כפי שיובהר להלן, בנוסף 91.ולפרשנות מיסטית גבוהה

את שתי המידות מסביר . מתערערת בלבד עבודת האתכפייאלבינוני את ייעדתהדיכוטומית המ

. ז כהלכה למעשה ורואה באחת המשך טבעי ומתבקש של השנייה"רש

אתהפכא אצל הבינוני 4.3.2

בשורות הבאות . עד עתה עקבנו אחר הקביעה הפשוטה כי על הבינוני להסתפק במידת האתכפייא

-נפשו האז באופן מפורש לאדם מן השורה וקובע כי על ידי התלבשות "נבחן תורה בה פונה רש

במילים 92".ז"להגיע למדרגה היותר גבוה מקודם שירדה לעוה"בעולם הזה תוכל היא לוהית

נו באפיק עבודה הפונה אל דיכוי הנפש הבהמית ומיצינו ממנו משמעויות לעיל עסק, אחרות

בדברים (. ץ הדגישה במאמרה"כפי שש)גבוהות יותר מאשר עצם המלחמה המוסרית נגד הרע

ז כי אף בכוח הבינוני להפיק או לחשוף ממציאות הרע עצמה "הבאים נבחן כיצד מלמד רש

ז לבאר מדוע דווקא לתפילתם של בעלי העסקים "בדבריו מבקש רש .לוהות-מימדים של אור וא

90

גם כך , (כמופיע רבות בדרושים)לוהית -בהקשר זה ניתן לומר כי כפי ששורש הנפש הבהמית גבוה משורש הנפש הא שורשה של הנפש הבהמית הוא אור מעולם : האנאלוגיה מוסברת באופן זה. שורש האתכפייא גבוה משורש האתהפכא

באותו האופן בחינת אתכפייא . במדרגה תחתונה, לכן גילומו הוא דווקא בהיפוך, התוהו שלא יכול לחדור אל העולם, לוהית מזה-דווקא הנפש הא. לחדור כאור פנימי מושכת אור גבוה שלא יכול, מהווה מדרגה נמוכה' שמצד עבודת ה

כי , נמצא אפוא. מהוות גילוי של אור נמוך יותר, שמצד גילוייהן חשובות כמדרגות גבוהות, ועבודת האתהפכא מזה . תואמת היטב את הרוח האופיינית לדרושים, האדרת מקומה של מידת האתכפייא על פי הסבר זה

91 .791' עמ, חסידות, בעניין זה ראה גם תשבי דן 92 .16' עמ, תורה אור

25

בתוך הדברים נוכל להבחין בשתי הסברות 93.יושבי אוהליםישנו ערך מיוחד על גבי תפילתם של

:כאשר בכל אחת מקבל הרע והחומר יחס שונה, שונות

א ואתהפכא "יתרון האור מתוך החושך דוקא שהוא בחינת אתכפייא סט' שהוא בחי...

חשך ומתבונן ' עוסק כל היום בענינים גשמיים בטרדת הפרנסה שהם הנקשכש' כו חשוכא

...שהם המזלות' מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כו איך שאין לך עשב כ בתפלה"אח

והשרים מקבלים משמרי אופנים והם מקבלים שרים' והמזלות הם מקבלים מע

ש מלכותך מלכות "וכמ' מלכותו ית' מבחי מהמלאכים וגבוה מעל גבוה עד שכולם מקבלים

זיו השכינה בלבד שאינו ' והוא רק בחי כל עולמים שמהווה את כל העולמות מאין ליש ממש

ס "א 'כביכול שהוא בבחי' ועצמותו יתב זיו והארה בעלמא בלבד לגבי מהותו' אלא בחי

הוא קודם שנברא ואתה הוא לאחר ממש היה הוה ויהיה בלי שינוי ממש וכמאמר אתה

ותשוקה נפלאה ' אה' נפשו בבחי ל בעומק הדעת תתעורר"כל הנ' ואחרי התבוננו .'שנברא כו

מי ( תהלים עג)ש "וכמ' ית כרשפי אש לצאת מתוך החשך והעלם הגשמי הזה ורק לדבקה בו

ע העליון שהם רק "ולא בג ע התחתון"שלא יחפוץ כלל לא בג' לי בשמים ועמך לא חפצתי כו

א לדבקה בו "מזיו השכינה כ ונהנין' דיקים יושבים וכול צ"זיו והארה בלבד וכמארז' בחי

' בחי' ונק' בגופא דמלכא כו ק לאשתאבא"בזה' ונק' מהותו ועצמותו ית' ליכלל בבחי' ית

שהיה עוסק רק בענינים תשובה שהוא בחילא יתיר שבאה דוקא מתוך החשך' אהבה זו בחי

94.גשמיים והבלי עולם

העולם הזה והפנמת העובדה כי העולם כולו על כל דרגותיו מקבל את על ידי עיסוק מתמיד בענייני

מתעורר באדם רגש של אהבה , שאינה אלא זיו מהארת אינסוף( דאצילות)המלכות ספירתחיותו מ

-אם בטרם ירידת הנפש הא. מהות אינסוףהדוחפו להתנתק מענייני החומר ולחפוץ בדבקות ב

שהינו חלק ( עולם היצירה או הבריאהב, היינו)בגן עדן איה שרויה( וגם אחרי מותה)לוהית לעולם

לדבוק את האדםהרי שכוח אהבה זה דוחף , ממערכת העולמות המושפעת מזיו הארת אינסוף

. נשים לב כי הרע מתפרש כאן לפי הרוח המתאימה לספר התניא. במה שלמעלה ממדרגות אלו

95.להתנתק ממנו' בחילא יתיר'חפת אותו ודווקא חושכיותו היא הדו, העולם הזה נותר בגדר חושך

:ז להסברה שנייה הנתלית בתפיסת הרע האופיינית יותר לדרושים"כאן עובר רש

בכל מאדך שהוא בלי גבול ' אהבה זו בחי' ונק. לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא

מ "מאד זה מה( טוב)זה מלאך חיים ש טוב"ממש שבאה דוקא מן ההפוך שהוא החשך וכמ

אהבת בכל מאדך שהוא בלי ' לבחי ב יכולים לבא"נה' י ההפוך והחשך דוקא שהוא בחי"שע

נפש האלקית ' גבוה יותר מבחי ב"והיינו לפי שבשרשה למעלה מעלה שורש נה. גבול ממש

נפש האלקית ' י שהוא בחי"לבנ לפני מלך מלך' אשר מלכו כו' ואלה המל( לו' בראשי)ש "וכמ

ולזאת גם כמו שנפלו למטה יש . 'ש וימלך וימת כו"כ נפלו למטה מטה כמ"י שבה"רק שע

. 'התנשאות כו' מלוכה שהוא בחי' נפש האלקית מפני ששרשם הוא מבחי להם תגבורת על

93

בשבתות וימים טובים שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך : "ז כי"באחת מאגרותיו מורה רש ..." ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה... ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז. 'בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה

. ז את המשמעות הרעיונית של הוראה זו"בתורה שלפנינו מבאר רש(. 225' עמ', ת אאגר, אגרות הקדש, תניא)94 .16-17' עמ, תורה אור 95

יתרון ' מה שמבואר למעלה בפי: "לתורה זו, ז"בנו של רש, ר האמצעי"כך אנו מוצאים גם בהרחבתו של האדמו , יש יתרון האור מן גוף החושך עצמו דוקאשהרי משמעות פשט המקרא ש, האור מן החושך אינו עולה יפה כפי פשוטו

י שנתרחק האדם בחושך זה הגס לזאת תגדל נפשו בכח גדול "שע, נ רק גרם בעלמא"ל אין החושך הגס דק"ולפי הנואמנם אין זה . ג"ר דצ"אור גדול יותר מאה' ע ממש שנק"כ יבא לתשוקה גדולה יותר לעלות במהו"לצאת ממנו וע

.119' עמ, תורת חיים". אדרבה מחמת היציאה מן החושך, ויתרון האור מן החושך עצמ

26

כ המאכלים "בהמות ומאכלים ובלעדם אינו יכול לחיות משא' מבחי וגם האדם מקבל חיות

' שם למעלה הם גבוהים הרבה מבחיוכל זה מפני שבשרש שר. אינם צריכים אל האדם

ות והתלבשות נפש האלקית בנפש הבהמית דוקא לעסוק בטרד י ירידת"ולזאת ע הנשמות

י "ע והיינו ...אהבת בכל מאדך' יכולה לבא לבחי ...םומחשבות הפרנסה בענינים גשמיי

96.ל"יתרון האור שמתוך החשך כנ' ואתהפכא חשוכא דוקא שהוא בחי' אתכפיי

. ז ברעיון ההיפוך"הרי שכאן נתלה רש, אם בהסברה הקודמת ההיררכיה בין הטוב לרע נשמרת

של שורש מהופכת מתבררת כהתגלמות, הנפש הבהמית שבמבט פשוט נשפטת כחומרית ועכורה

יתרון האור מן החושך אינו , מעתה(. 'כמוסבר בפרק ג)לוהית -הגבוה אף משורשה של הנפש הא

כל כך כיוון 97.אלא יתרון האור השרוי בתוך החושך, לעומת החושךיתרון האור המתבלט

באופן החורג ממה שהיה יכול מתעלה האדם מכוחםש מאפייניםשהחושך עצמו טומן בחובו

, לוהית-ה השמה את הדגש על העצמת הנפש האעבודב: לאמור. להתעלות ללא מאפיינים אלו

מתקשר האדם עם בחינת , והנפש הבהמיתוהיבדלות מענייני החומר , ששורשה בעולם התיקון

אתהפכא האתכפייא והעבודת מכוח , לעומת זאת. המתגלית דרך ההאצלה המדורגתלוהות -הא

זוכה האדם באלמנט השרוי , הנובעת מתוך עיסוק קבוע בטרדות העולם הזה, על הנפש הבהמית

ובים שנשפעו המרהאורות . ההתגברות וההתנשאות, היינו, בבהמיות ושורשו בעולם התוהו

זה בזה ומפאת זה היכללותםבהתגברות רבה בעולם התוהו לעומת מיעוט הכלים לא אפשרו את

, בעולם התיקון בו יש ריבוי כלים והאורות מושפעים באופן מדוד. התרחשה שבירת הכלים

האדם המצליח לברר אורות . מוצאים האורות המפוזרים את מקומם בנפש הבהמית וברע בכלל

98.מתעלה הוא לדבוק במה שלמעלה מההאצלה המסודרת הבאותה תגבורת ומכוח אלו זוכה

טרם נמשיך 99.'אהבה בכל מאודך'היא , כאן האדם לאהבה הגבוהה זוכהדית "בטרמינולוגיה החב

בדומה לרעיון החסידי של עבודה בגשמיות בו : ז נמצה את העולה מדבריו עד כאן"בדברי רש

דרך הנתיב הנורמטיבי של תורה ומצוות אלא דרך עיסוק לוהות לאו דווקא-בא דבקהאדם

ז כי מכוח השתקעות בעולם הזה יכול האדם לנסוק למדרגות "מלמד כאן רש, בעניייני חולין

הניגון העולה מן הדברים שונה בהחלט מהאווירה החמורה . עליונות אליהן לא היה מגיע לולא כך

כל רגע ורגע שהאדם אינו עוסק בעבודת לפיה( ץ"ובמאמרה של ש)המצטיירת בספר התניא

ז לבעלי העסקים בהוראה "בשלב זה פונה רש. הוא נקרא רשע ,ללא סיבה ראויה לכך, המצווה

:ישירה

כ כמו היושבי אוהלים כי "להתפלל כ' וזהו טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין יכול...

. 'נהפוך הוא שהם יכולים להתפלל יותר כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא כו אדרבה

' שבו. 'ש כי בו שבת מכל מלאכתו כו"השבת כמ' מי נח נייחא דרוחא שהוא בחי' וזהו שנק

למטה כמו ביום הראשון נאמר ' התפשטות והמשכת מלכותו ית' הוא בחי ימי המעשה

ובשבת שנקראים ימי המעשה' שא הארץ דשא כויהי רקיע תד' כו ויאמר אלקים יהי אור

כאדם השובת ונח שביתה ממלאכה ונייחא דרוחא שהוא עליית העולמות למעלה' הוא בחי

96 .17' עמ, תורה אור 97

שיש יתרון האור בחושך עצמו יותר מן , לא שיש יתרון לאור על החושך אלא להיפוך: "ר האמצעי"בלשון האדמו דקליפה מרע א בתשובה שלמה לאהפכא חשוכא"וכד אתכפיא סט... 'והיינו כאשר נהפך החושך עצמו לאור כו, האור

היפוך חושך והעלם העליון לבא לידי גילוי אור שהוא למעלה הרבה מן ' כ להיות בחי"לטוב הרי זה עולה למעלה ג .122' עמ, שם. "האור עצמו

98 .18' עמ, תורה אור: לפירוט נוסף ראה. המובא לאחר תורה זו' ל"ביאור על הנ'הסברה זו נשענת על המובא בקטע 99 .348-349' עמ, משנתו, ועליה ראה בחלמיש

27

רבים מים' טרדת ועסק הפרנסה בענינים גשמיים שנק' כ הוא בחי"כמו. ממלאכתו

דרוחא נייחא' זו בחי' בחי' ל נק"י התפלה כנ"אלקות ע' כ בבחי"כשמתהפכים ועולים אח

100.ל"שבת כנ' ימי המעשה היא הארה מבחי' ל כידוע שכל תפלה מו"שבת כנ' שהוא בחי

תפילה כנה הכוללת את ההפנמה . בתפילתו מתעלה בעל העסק יותר ממה שמתעלה יושב האוהלים

עצמם והמזלות "אחר פרנסתו מזון ולחם שחיותן הוא מהמזלות איך שטרוד כל היום ורודף" כי

מהווה "לגבי מהותו ועצמותו" שהיא עצמה "מלכות' מבחי"השתלשלות ארוכה מקבלים דרך

וכפי . תותניע את בעל העסק להשתוקק להידבק במהות עצמו 101"בלבד זיו והארה' רק בחי"

אלא גם ( שהרי גם בכוח יושב האהלים לערוך אותה)שראינו הכוח המניע אינו רק התבוננות זו

נמצא אפוא כי אם בספר התניא היפוך המידות והפיכת . תהתגבורת המאפיינת את הנפש הבהמי

שלמיטב )הרי שבדרוש זה , היא תנועה הרלוונטית לצדיק בלבד' האהבה שבלעומת זה לאהבת ה

נרתם הבינוני אף הוא לעבודה זו וגם זוכה בה לייחוד מסוים מכוח ( הכרתי אינו יוצא דופן

: ל הפעולה אותה פועל בעל העסק בתפילתונסיים בדיוק יתר ש. התעסקותו בענייני זה העולם

י "ת מתעלה בתפלה ע"ת' המעשה אשר יעשה בכל יום במזון או אפי כ כל"בתפלה גכ "וכמו"

, כמו השבת המוזכרת לפני כן 102."'אצי' ע בבחי"תתאה שמתעלים בי וזהו שבת. אהבת בכל מאדך

הן מעשי , י העולם הזהכך גם בכוח התפילה להעלות את מעש, בה מתעלים כל ששת ימי המעשה

היא פעולה ,אפוא התפילה. ע עם אצילות"וליחד על ידם את עולמות בי, החול והן לימוד התורה

התחום בו מוצא האדם את כיז "רשמלמד בהמשך הדברים . של ייחוד העולמות, של העלאה

.בדברים אלו נעסוק בפרק הבא, הוא המצוות המעשיות' הדבקות במהות עצמו ית

כוםסי 1.1

ז כמשנה המתאימה לתורת מוסר קלאסית הדוגלת במאיסה "ץ הציגה את משנת רש"ש, כזכור

ז ויתר על המורשת מבית מדרשו של המגיד הפונה "רש, כך לטענתה, בנוסף. ברע ובהיבדלות ממנו

דומני כי בדברינו בפרק זה . והצטמצם בקיום תורה ומצוות בלבד ,אל עולם הרע ומבקשת לתקנו

:ז המשנות במקצת את התמונה"ברי רשהדגשנו מספר תובנות בד

עבודת האתכפייא אינה מאיסה ברע במובן המוסרני של כבר בספר התניא ראינו כי .1

וכפי שהתברר יותר ) אלא תנועה המקבלת משמעות גבוהה של העלאת אור מקיף, המילה

בנוסף ישנם ניסוחים בספר התניא שאינם מזהים את האתהפכא כדחיית .(בדרושים

.מוחלטת של הרע אלא כתהליך של סובלימציה

מתערער לחלוטין , מצטייר בספר התניאהכפי בלבד שיוך הבינוני לעבודת האתכפייא .2

דות עם הרע חסר הציור של הצדיק הגמור שכבר אין לו התמוד, בנוסף .בדרושים

.בדרושים ובמקומו מוסברת האתהפכא כמידה המכילה עליות וירידות

לוהות שנפלו בשבירת -ז בהחלט פונה אל העולם ומבקש לברר את ניצוצות הא"רש .3

ז את תפילתו של בעל העסק אשר מכוח "דווקא מתוך נקודה זו מאדיר רש. הכלים

.תעלות מיוחדתלוהיים זוכה לה-מאפייניהם של אותם ניצוצות א

100 .17' עמ, תורה אור 101 .18' עמ, שם 102 .19' עמ, שם

28

(ץ"ובמאמרה של ש) די כי בספר התניא"בסוף הפרק הקודם טענתי על פי המודל הדיאלקטי החב

העלנו בפרק זה(. אור פנימי והוויה היררכית, האצלה, היינו)מודגש בעיקר הצד הימני של המודל

ך מתו רק נכונותו ת בעיקר את הילך הרוח של הדרושיםמשקפואשר ,שורת מסקנות חדשות

אור מקיף והיפוך , שבירת הכלים) התחשבות באלמנטים המוצבים בצד השמאלי של המודל

מביא את האדם של המודל כי אם הצד הימניעל רקע הפרק האחרון נוכל להוסיף ולומר . (ערכים

בפרק הבא . העלאהמובל האדם בעיקר לעבודה של השמאלי הצד צדמהרי ש, לעבודה של המשכה

.העבודה בגשמיותודת תורה ומצוות ובין מקומה של עבנעסוק ביחס בין

29

העבודה הנורמטיבית ועבודה בגשמיות -' פרק ה

פתיחה 1.1

מדברי , כזכור. ז בכתביו"אותם מתווה רש' נתבונן באופני עבודת ה, החותם את העבודה, בפרק זה

והחליף ' ויתר על חווית הדבקות בה ז"רש. א: יה זוטענות במסגרת סוגץ במאמרה העלנו שלוש "ש

ז "רש. ב. אותה בדבקות אונטולוגית שאינה מקבלת ביטוי במימד ההכרה והחוויה של האדם

למסגרת של תורה ומצוות בלבד וויתר על התחום של עבודה ' עבודת ה לשצמצם את הזירה

ז "העדיף רש', הבעוד שהמגיד הדגיש את ערך המחשבה והספיריטואליזציה בעבודת . ג. בגשמיות

בחן פרשיות אלו וננסה להאירן בשורות הבאות נ. את ערך העשייה והקנה לו מעמד גבוה מאוד

.מזווית חדשה

עבודה נורמטיבית ועבודה בגשמיות בספר התניא 1.1

עבודת התורה והמצוות 5.2.1

בינוני את דיוננו בתניא בפרק הקודם סיימנו בכך שעל ידי עבודת התורה והמצוות שותף גם ה

:ז את הדברים"כך מנסח רש. ההוויהבמימוש הייעוד האסכטולוגי של

ה"ס ב"והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א

ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות כי הגורם שכר המצוה היא "הבעו

ה מלמעלה למטה להתלבש "ס ב"ור אכי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אהמצוה בעצמה

שהם כל ז בדבר שהיה תחלה תחת ממשלת קליפת נוגה ומקבל חיותה ממנה"בגשמיות עוה

ורצונו הרי ' ועכשיו שמקיים בהם מצות ה ...שנעשית בהם המצוה' טהורים ומותרידברים ה

המלובש בהם מאחר ' ה שהוא רצונו ית"ס ב"החיות שבהם עולה ומתבטל ונכלל באור א

וכן כח נפש החיונית הבהמית שבאברי גוף ' אורו יתהסתר פנים כלל להסתיר ' שאין שם בחי

כ בעשיה זו ועולה מהקליפה ונכלל בקדושת המצוה "האדם המקיים המצוה הוא מתלבש ג

103...ה"ס ב"ובטל באור א' שהיא רצונו ית

מקיים הוא את המצווה על ידי קיום המצווה ממשיך האדם אור אינסוף הן על האובייקטים בהם

אם קודם המצווה קיבלו אובייקטים אלו ונפשו הבהמית את חיותם . והן על נפשו הבהמית

על ידי . הנמשך דרך המצווה' ברצון ה הם מתכללים ומתבטלים ,הרי שכעת עולים, מקליפת נוגה

אינסוף גילוי אור ': היינו, פעולת המשכה זו מממש האדם את ייעודה האסכטולוגי של המציאות

: ץ מפרשת רעיון זה באופן הבא"ש. 'ברוך הוא בעולם הזה הגשמי

ז לומד מעובדת השתלשלות העולמות את רצון הבורא שיהא אדם עובד אותו דוקא "הרש

שלא יהא פורץ את מעגל הבריאה ; חוד מיסטי עם העולמות העליוניםיאלולא שואף ,למטה

בעולם זה מתוך העשייה המצווה בקיום אלא יגלה אותו , לוהים-והטבע כדי להגיע לא

מתוך טולוגיאהאסכן ידזה אין עם ישראל הולך לקראת הע לפי... מצוות ולימוד תורה

103 .92' עמ, ז"פרק ל, א"ל, תניא

31

אתכפיא 'אלא בזה ש, לוהות-שהוא מעלה את הניצוצות וגואל את שברי שייריה של הא

104...האינטגראציה של הנפש בעולם הזה, קרי', לסטרא אחרא

'את ה האדם עובדכלפי היות ז כמכוונת רק "משנתו של רש הצגת, םכפי שראינו בפרק הקוד

מתעלמת לחלוטין מהרמוז בספר התניא ומהמפורש ,ולא שואף לאיחוד מיסטי דווקא למטה

דית "כזו מתבוננת רק בצד אחד של הדיאלקטיקה החב הצגה: אם תרצה אמור. בדרושים

דית "ץ כיוון שהפרקטיקה החב"ידה של שנדמה כי לד, בכל אופן. ומתעלמת לחלוטין מהצד השני

כבר , להעלאת ניצוצות אינה עוברת דרך אספקטים של עבודה בגשמיות או העלאת מחשבות זרות

מקדיש שורות ארוכות כדי , לעומת זאת, ז"רש. לא ניתן לזהות בה תנועה של תיקון ובירור

' חרר אותה מאחיזת גובכך גם מש, להסביר כיצד קיום המצווה מעלה ומהפך את קליפת נוגה

ץ "דומני כי הסברה ארוכה זו מיועדת בדיוק כלפי מה שש 105.הקליפות שלהן באמת אין תיקון

מתוך הנחה שעצם קיום ' מצוות אנשים מלומדה'קיום מצוות באופן של , היינו, חששה ממנו

ז מבקש להטמיע בחסידיו את "רש. ומקדם מועיל ,תוך התגברות על הנפש הבהמית ,המצווה

כיוון שהכרה זו הוטמעה . הכרה שעל ידי קיום המצווה הם שותפים מלאים לתיקונו של עולםה

סבורני כי קיום מצווה מתוך שאיפה לתיקון . ממילא היא תלווה אותו בעת קיום המצווה, באדם

מצמצם את ז אמנם"רש. לו ץ מעניקה"העולם ובירור הרע בהחלט ראוי להערכה שונה מזו שש

בכל מדרגה שהיא ' אפשרות לכל עובד האך מצד שני הוא מעניק , בספר התניא 'תחומי עבודת ה

נחתום דיון זה בדברי ביקורתו של .לקחת חלק בתיקון העולם ואף לחוש ולחוות את היותו כזה

:ץ"רון מרגולין על גישתה של ש

ן גרעין וץ שבמורשת המגיד ממזריטש טמ"של המצוות בחסידות טענה ש בדיונה במעמדן

.אף שמורשת זו כללה אזהרות שלא להקל ראש בהגשמה ובעשייה, אנרכיסטי ספיריטואלי

אבל , לא ביטלה לחלוטין את הערכים החיצוניים' חיים הפנימיים'לטענתה השאיפה ל

החיים הדתיים , החסידות מתאפיינת במאבק והתמודדות בין שני כיוונים מנוגדים

מבחינתה .... וניות המעוצבות על ידי ההלכההפנימיים מול מערכות החיים הדתיות החיצ

ץ חבויה "של ש ההאם בדברי... טואליות וקיום מצוות הם כנראה תרתי דסתרייספיר

כמו ' חיים פנימיים'לא נכספו ל, שהיו מחויבים לחלוטין לחיי ההלכה, שהמקובלים, ההנחה

ת דתיות שחוויות פנימיו, לעתים נדמה מקריאת טענות מסוג זה? יורשיהם החסידים

106...עמוקות ניתן לייחס ביהדות רק לחוגים אנטינומיסטייים שבתאיים

מה עועל רק, דומני כי לאור האמור בפרק הקודם על המשמעות הרוחנית של תנועת האתכפייא

.בעבודתו של הבינוני גם 'חיים פנימיים'ז אכן חתר אחר "רש, שהצגנו בסעיף זה

וותההאצלה וקיום תורה ומצ אותיות 2.5.2

ז בביאורו לדרך השתלשלות "רש, (3.2.1סעיף )כזכור . אגב דברים אלו אבקש לסגור מעגל נוסף

הוא אינו מסתפק בתיאור הספירות . העולמות נזקק לרעיון הקדום של אותיות לשון הקודש

את הקידוד המהוותאלא מוסיף עוד דרגה של אותיות , כממשיכות את השפע היורד מאור אינסוף

דומני כי הסברת הוויה כזו תואמת את גישתו המאדירה את מקומם של . א ונבראשל כל נבר

הרי שדווקא ,אותן אותיות של עשרה מאמרות ותהעולם עומדביסוד כיוון ש. התורה והמצווה

104 .527' עמ, מולד, ץ"ש 105 .94-95' עמ, בהמשך הפרק הנזכר 106 .318-319' עמ, מקדש אדם, מרגולין

31

את דרכן הוא הממשיך ,הגילום הישיר ביותר של אותן אותיותשמהווה את קיום תורה ומצווות

:ט"כך למשל מנסח זאת נתנאל לדרברג בספרו על הבעש. בריאהאל כללות ה לוהית-הא החיות

כמגע עם אותיות המחיות את ההוויה , פוסק ולמדן, ז"ה מתפרש אצל רש"המגע עם הקב

דרך תורה ' בדרכו המעצימה את עבודה ד תגישה זו משתלב. ויוצרות מילים שפה והגיון

הדגשת האותיות אומנם ... יםהמהוות צירופי מילות קודש ולא מעשי חולין סתמי, ומצוות

ז היא מרכזית בגלל שעיקר העבודה "אבל אצל רש, ט וכתבי המגיד"מצויה אצל הבעש

107.נעשית על ידי מצוות ולימוד תורה

בצורה של ' אם בפרקים הקודמים ראינו כי התפיסה של שבירת הכלים גוזרת עבודת ה, הווי אומר

הרי שהתפיסה הרווחת בתניא לפיה , העלאת ניצוצות מתוך עבודה על הנפש הבהמית ותיקונה

. המתמקדת בקיום תורה ומצוות' דרך אותיות הקודש גוזרת עבודת ה נמשכתת להי-האהחיות

הולכת בד בבדלקבוע כי ההעלמה הבולטת של מוטיב שבירת הכלים בספר התניא לאור זאת נוכל

כחלק מצמצום ספר התניא : לשון אחר. ניצוצות באופן אקטיביההעלאת ההעלמה של סוגיית עם

,לוהית באותיות-ז דווקא את תפיסת החיות הא"מדגיש רש, לצד הימני של המודל הדילאקטי

של שבירת את היסודות ז מעדיף להעלים"רש ,לעומת זאת. ווההתורה והמצ והמשכתה דרך קיום

.העלאת ניצוצות השייכים לצד השמאלי של המודלהכלים ו

עבודה בגשמיות 5.2.3

כלפי כך למשל 108.ש"ז סייג את אפיק העבודה בגשמיות אליו קרא המגיד ממזריט"רש, כידוע

ז באופן חריף מאוד "בטא רשאדם מן השורה המבקש להעלות מחשבות זרות במהלך התפילה מת

בעקבות מחקרה של ציפי קויפמן המסמן בעולם החסידות תשעה דגמים , ואמנם 109.ומכנהו שוטה

ז הפונות אל עבר "נדמה כי גם את התבטאויותיו המסוימות של רש, שונים של עבודה בגשמיות

מכנה קויפמן את הדגם השמיני לעבודה בגשמיות .נוכל לכלול באחד מדגמים אלו, העלאת החומר

:כה דבריה ביחס לדגם זה". הנורמטיבית' עבודה בגשמיות כתוצאה מעבודת ה: "בשם

הנורמטיבית ומקבלים את ' מופעי העבודה בגשמיות לעולם צמודים לעבודת ה... בדגם זה

כאן מדובר , בשונה מעבודה בגשמיות כהכנה. רק בזיקה לעבודה זו' מעמדם כעבודת ה

דה הנורמטיבית אשר אינם מאפשרים או משפרים אותה אלא במעשים הקודמים לעבו

דגם זה מושתת על תלות חד כיוונית הקובעת באופן ברור ביותר את ...ניזונים מכוחה

דגם זה יעסוק במעשה . מעמדה הנמוך של העבודה בגשמיות ביחס לעבודה הנורמטיבית

בה הוא מכוון , ם מצווהרק כאשר בעקבותיו מקיים האד, בגשמיות' חולין ההופך לעבודת ה

110.להעלות את אותו מעשה חולין שעשה

לוהיים -תיתכן אפשרות של תיקון החומר לא מתוך חשיפה ישירה של ניצוצות א: לאמור

תיקון החומר על ידי השתמשות בו וגם לא באופן המצומצם של ( כבגישת המגיד)הטמונים בו

יעסוקכאשר , ולאחר מכן ,בענייני חוליןישנה אפשרות שאדם יעסוק בשעה אחת . לצורך מצווה

ז "צגת דברי רשדומני כי ישנה חשיבות לה. למפרע את אותו עיסוק קודם יעלה, בענייני מצווה

107

-149' עמ, בכל דרכיך, ות והשפה בכלל ראה קויפמןלדיון מעמיק בתפיסת האותי. 296' עמ, סוד הדעת, לדרברג 162.

108 .325, 321' עמ, משנתו, חלמיש; ביחס לספר התניא 789' חסידות עמ, ראה תשבי דן 109 .69' עמ, ח"פרק כ, א"ל, תניא 110 .361' עמ, בכל דרכיך, קויפמן

32

ז "כי רש והסתמית כיוון שהקביעה הכללית, ככלולים באחד מדגמי רעיון העבודה בגשמיות

כך . סותמת את הגולל על אפשרויות העלאת החומר הקיימות אף בספר התניא זוהסתייג מדרך

:ז ממנו צטטנו לעיל"ז בפרק ל"למשל מתבטא רש

ת או תפלה וכיוצא בהן "זאת ועוד אחרת שכח נפש החיונית המתלבשת באותיות הדבור בת

לין או מצות מעשיות הרי כל גידולו וחיותו מהדם שהוא מקליפת נוגה ממש שהן כל אוכ

ומשקין שאכל ושתה ונעשו דם שהיו תחת ממשלתה וינקו חיותם ממנה ועתה היא

י כח נפש החיונית הגדל ממנה שנתלבש באותיות "ע' מתהפכת מרע לטוב ונכללת בקדוש

כ באור "בלי שום הסתר פנים וחיותן נכלל ג' אלו או בעשיה זו אשר הן הן פנימיות רצונו ית

כ "י זה תעלה ג"כ כח נפש החיונית וע"ותן נכלל ועולה גובחי' ה שהוא רצונו ית"ס ב"א

111...כללות קליפת נוגה

כי כללות ישראל שהם ששים רבוא נשמות פרטיות הם כללות החיות של כללות העולם כי

בשבילם נברא וכל פרט מהם הוא כולל ושייך לו החיות של חלק אחד מששים רבוא מכללות

ז לצורך "בעלייתה דהיינו במה שמשתמש מעוה' תו לההעולם התלוי בנפשו החיונית להעלו

112...כגון אכילה ושתיה ודומיהם ודירה וכל כלי תשמישיו' גופו ונפשו החיונית לעבודת ה

מעלה למפרע את כל השימושים שעשה האדם בעולם הזה אשר על ידם הגיע , קיום מצווה אפוא

לאור . כללות החיות של כללות העולם היא היא כללות ישראל, יתירה מזאת. לידי קיום המצווה

מעלה הוא בכך את כל אותו החלק ממציאות , כי כאשר מקיים האדם מצווה בגופו, ז"זה קובע רש

הקשר בין כללות שישים רבוא נשמות ישראל ובין כללות . רש נשמתווי בשוהנבראים התל

המציאות הוא העוגן הרעיוני לכך שבקיום התורה והמצוות מעלה האדם את כללות הרע ומקדם

כי רעיון העבודה בגשמיות על פי הדגם , נמצא אפוא. את המציאות אל עבר ייעודה האסכטולוגי

ראוי לציין כי על דגם זה של עבודה . ז"במשנת הגאולה של רשתופס מקום מרכזי מאוד , המוצג

קויפמן . של המגיד ממזריטש בגשמיות מדגישה קויפמן את חוסר הפופולאריות שלו בכתביו

' יש בעובדה זו כדי לחזק את המגמה המסתמנת בכתבי המגיד לייחס לעבודת ה"מוסיפה כי

בין משנת דומני כי הפער 113".תה מלכתחילהתוך נטייה להורות לקיים או, בגשמיות מעמד עצמאי

ז אמנם יצר כאן צמצום "רש :במשנה תוקף את האמור לעיל ז ממחיש"המגיד למשנת רש

אך בד בבד גם הרחיב באופן משמעותי את קהל היעד אליו פונה , משמעותי מאוד של עבודה זו

בלבד אשר בכוחם שוב לא נוכל לומר כי לתיקון המציאות שייכים צדיקים עליונים . משנתו

שותף גם מעתה כל אדם ואדם המקיים תורה ומצוות , להעלות ניצוצות משיחות החולין וכדומה

אולי נוכל לומר כי על רקע התביעה חסרת הפשרות של . הוא למהלך הכללי של תיקון העולם

ז בספר התניא להרגיע את הרוחות "מבקש רש, חמורהרוחנית מאוד מדויקת ו' המגיד לעבודת ה

לקחת חלק , על ידי עבודה מאומצת על נפשו הבהמית, וללמד כי גם בכוחו של האדם הפשוט

114.בתיקון העולם ובהעלאתה של קליפת נוגה

111 .93-94' עמ, ז"פרק ל, שם, תניא 112 .95' שם עמ 113 .385' עמ, בכל דרכיךקויפמן 114

ץ את "כך חותמת ש. ץ את דבריו"בהקשר זה ניתן לזהות זיקה בין האופן בו הבנתי את ספר התניא ובין הצגת ש אמנם נותרה כאן השמחה ". הבינוני"זהו העולם של המינימום החסידי שבו מכהן פאר האדם : "מאמרה

: לוהים-המוליכה מן האדם אל א אבל סולקה דרך היסורים, לוהים בעולם-האכסטאטית של חווית הפגישה עם אהאדם את " מוחק"שבה , שבה מעפיל אדם ונופל חליפות, הדרך רווית היסורים בתוקף הדיאלקטיקה הפנימית שבה

האישיות את ההישגים הרוחניים מניה " הפניות"שבה מבטלות , האמתי" אני"האינדיוידואליות שלו כדי להגיע אל ה

33

עבודה נורמטיבית ועבודה בגשמיות בדרושים 1.1

דעות המחקר 5.3.1

לדידם של תשבי ודן התשובה ? ז"האם התמונה המצטיירת בספר התניא משתנה בדרושיו של רש

בדבריהם קובעים הם כי. חיובית הינה לכך

וץ לתחומו חז ולשאר רחשי הרע שבחיי האדם ושמ"ד ביחס למ"חב' גישתה האמיתית של ח

ובעיקר , ז"והיא מובעת ביתר גילוי בדרושי רש ,"תניא"שב" פנים הפנימיות"צפונה ב

ז ללא "של דבר החזיק רש שלאמיתו, אפשר לקבוע בוודאות ."תורה אור"בדרושים שבספר

נות העיוניים המשמשים כיסודות ראשיים לחיובן של הפיכת הרע לטוב והיסוס ברעי

ותים של פקיימות אפילו הפליג בהם מעבר להשוסובנקודות מ, העלאתו לתחום הקדושהו

115.ותלמידיהם" המגיד"ט "הבעש

הבהמית גבוה משורש דית הגורסת כי שורש נפש "תשבי ודן תולים את דבריהם בהסברה החב

ז קשה למצוא "בדרושי רש"הם קובעים כי . לוהית ובהשלכות המעשיות של הסברה זו-הנפש הא

בניגוד לדעה רווחת בין ", ולאור זאת, "מאמרים שלא נמצא בהם חיובה של העלאת הניצוצות

-י "ארשיוצריו ומנהיגיו של זרם זה החזיקו ברעיון המרכזי של קבלת ה, ד יש לקבוע"חוקרי חב

שהעלאת -' אפילו ביתר הדגשה ובוודאי באחיזה אמיצה ועמוקה יותר מרבותיהם אבות הח

דומני כי גם אליאור שותפה ". לוהים-הניצוצות וטיהורם צריכים להיות יסוד ראשי בעבודת א

ד "דית כורכת מיניה וביה את ההבנה כי משנת חב"הצגת הדיאלקטיקה החב. ז"ה זו את רשלהבנ

. לוהות-או זיהוי הרע כגילום המהופך של הא, היש לאין עלאתה, היינו, עבודת ההיפוךכוללת את

אליאור פוסעת צעד נוסף וקובעת כי

עם ( ב"שבירה וכיו, קליפה, סטרא אחרא)שילובה של המערכת המיתית הלוריאנית

לוהית עם עבודת האדם -הכורכת את הדינמיקה הא, דית"המערכת הדיאלקטית החב

הביא למפנה שבו , המפשיטה מגשמיות וממשיכה בגשמיות, טיבית והנורמטיביתהקונטמפל

עיקר 'ש, מיצויו של הרעיון. הוקנתה משמעות אנטינומיסטית לתפישה זו בעבודת האדם

כל שיהיה נראה 'ש, כאשר נטען הדתיתהתחולל במישור העשייה ' השלמות דווקא מההיפוך

שיש , המסקנה הרדיקלית מטענה זו הייתה. 'תרליש ודבר נפרד יהיה מזה גילוי אלקותו יו

-עשיית חטא למען התגלות הא .לוהות בתחתיות הקליפה למען גילויה-את הא' להמשיך'

עיקר השלימות הוא מן 'ש, לוהות במעמקי היש והסטרא אחרא הייתה המסקנה מהרעיון

ת של משמעיו-אופיה הרדיקלי של תורה זו נובע מכך שהיא מערערת את החד. 'ההיפוך

לוהי -הציווי המסורתי לסור מרע ונותנת לגיטימציה לחטא ולעבירה בשמו של הרצון הא

116.להתגלות בהיפך הוויתו

ראש -ונושא שליחות טראגית זו מתוך הרמת, לוהים-למען א" השבירה"שיירי שבה אוסף אדם ללא ליאות את, וביה

אני ניסיתי בדבריי האחרונים , ץ מתארת את הדברים באור שלילי"ש(. 528' עמ, מולד, ץ"ש" )ראש כאחת-ונמיכות .להציג את הדברים באור חיובי

115 .792' עמ, חסידות, תשבי דן 116 .191-192' עמ, תורת אחדות, אליאור

34

מוצאת , ץ הדרכות בנאליות לקיום עבודה נורמטיבית ותו לא"כי במקום בו מוצאת ש, נמצא אפוא

של רש יותר מפויקבלו ביטוי , אהרון מסטרושלה' ר, ז"אליאור שורשים שבכתבי תלמיד רש

117.עבירה לשמה

דן ואליאור נוכל להעמיד את דבריו של חלמיש הקובע באופן פשוט , אל מול עמדותיהם של תשבי

ז בנושאים הללו מצביעה בבירור על נסיון לסייג את החסידות "בדיקת דבריו הרבים של רש"כי

ניין העבודה ועתה נראה שגם בע, לעיל עסקנו בפרשת העלאת המחשבות הזרות. הקיצונית

השורות הבאות מוקדשות לבירור סוגיה זו מתוך הדרוש 118."ז נוחה מכך"בגשמיות אין דעת רש

ז את מקומם של בעלי עסקים בשל אפשרותם "אדיר רשה, כזכור, שם .בפרק הקודם בו עסקנו

. להעלות את תחומי הנפש הבהמית ביתר שאת ועוז

בעלי העסקים עבודת 5.3.2

את דיוננו בפרק הקודם סיימנו בכך שבתפילתו מעלה בעל העסקים לקדושה את כל עיסוקיו

אליה 'אהבה בכל מאודך'ז את ערכה של ה"בהמשך הדברים משווה רש. ושימושיו בזה העולם

קיום מצוות . ב. חכמת התורה. א: מגיע האדם מכוח עיסוקיו בזה העולם לשני אלמנטים שונים

: ז כי מעמדה נחות ממעמדה של אהבה זו"התורה קובע רש ביחס לחכמת. מעשיות

שכדי' ואיש מלחמה כ' ה( שמות טו)ש "וזהו אם יתן איש שהוא לשון גבורות וצמצומים כמ

א"א להיות כ"חכמה שאינו אלא זיו והארה בלבד א' להתהוות בחי' שיומשך מעצמותו ית

ן ביתו באהבה שהוא אהבת בכליתן איש את כל הו וזהו אם. י צמצומים וגבורות רבים"ע

ש מי לי בשמים ועמך לא "וכמ. מאדך המבואר למעלה שהוא לאשתאבא בגופא דמלכא

שהם אינם רק זיו והארה בלבד רק לאשתאבא בגופא ' ע כו"שלא יחפוץ לא בג' כוחפצתי

ל שאינו אלא זיו "ואי לזאת בוז יבוזו לו הון ביתו הנ. 'מהותו ועצמותו ית דמלכא שהוא

119.ל"וד' כורה והא

כלומר . וזו האחרונה הינה תוצאה של צמצומים רבים, חכמת התורה נובעת מספירת החכמה

. חכמת התורה מהווה זיו והארה בלבד ממהות אינסוף ורק בשל כך בכוח האדם להשיג אותה

מחכמת גבוהה בערכה, כי אהבה בכל מאודך המתעלה עד לדבקות בעצמות אינסוף, מובן אפוא

פירוש המצוות , היינו, רעיון זה נכון ביחס לחכמת התורה. התורה ששורשה הוא בספירת החכמה

:התמונה מעט שונה, אך ביחס למצוות עצמן, וטעמן

אבל . ל"כנ' חכמת התורה שנמשך מחכמתו ית' וטעמי המצות שהוא בחי' ז הוא הפי"אכן כ

מעשה הצדקה' והי( לב' ישעי)' ה שנאגופי המצות מעשיות כמו תפלין וסוכה ומצות צדק

' ולהיות ששרש. חכמה' שלמעלה מהטעם והדעת הנמשך בבחי' וכדומה שהן הם רצונו ית

השגה ' א לבא לבחי"כ נתלבשו בדברים גשמיים דוקא שא"ע' מאד ממדרגת התורה כו גבוה

מיזא א בר"א לגלותו בדבור כ"ל לחכימא ברמיזא שדבר העמוק מאד א"שאמרו ז וכמו. 'כו

כ מצות מעשיות מפני ששרשם מאד נעלה שהן פנימיות רצונו "כמו. 'באצבע כו שמראה לו

117 .192-223' עמ, שם: ראה 118 .325' עמ, משנתו, חלמיש 119 .17' עמ, תורה אור

35

' א בהתלבשותם בדברי"א לבא לידי גילוי למטה כ"לזאת א. שלמעלה מהשגה כביכול' ית

120.נעוץ תחלתן בסופן דוקא גשמיים דוקא כי

כיוון ששורשן . כי שורש הנמוך גבוה משורש הגבוה דית"כאן אנו נפגשים שוב עם ההסברה החב

כתר הממוצע בין מאציל ' גלגלתא בחי' בחי"שורשן הוא ב)של המצוות הוא למעלה מהחכמה

כפי שלעיתים . ממילא הוא לא יכול להתגלם באופן רוחני המושג להכרתו של האדם( 121"'לנאצלי

כך גם אורן הגבוה של , הדיבור יותר קל לרמוז לרעיון עמוק באצבע מאשר לנסחו ברהיטות

אליה רמזנו בפרק פרשהכאן אנו חוזרים ל. המצוות יכול להתגלות רק דרך מצוות ממשיות

ץ הטעימה את האדרתו של ערך העשייה לעומת ערכם של המחשבה "ש, (1.4.3)כזכור . הקודם

יכול האדם וון שהעשייה היא לבוש הנפש הקרוב ביותר לעולם הגשמי ולכן על ידהוהדיבור כי

הסברה זו מתאימה להילך הרוח של ספר התניא לפיו העשייה . לדכא ביתר קלות את כוחות יצרו

כפי שראינו לעיל )מתייחדת בכך שמושכת את אור אינסוף עד המדרגה הנמוכה ביותר של ההוויה

אלי כאן אנו פוגשים את אותו רעיון של ערך העשייה בהטעמה האופיינית לצד השמ(. 4.2.2סעיף

לוהי -בצד הימני של המודל מוצגת עבודת האדם כמימוש הרצון הא: לאמור. של הדגם הדיאלקטי

לכן ייחודיות העשייה תוסבר בכך שהיא מושכת . המשכת אור אינסוף לתחתונים, היינו, להתממש

מוצגת עבודת האדם כמימוש , בצד השמאלי לעומת זאת. אור אינסוף עד המדרגה התחתונה

ממילא ערך . כאן לא נדבר על עבודת המשכה אלא על עבודת העלאה. הי להתאייןלו-הרצון הא

כאן לא . אלא בכך שגבוה שורשה, העשייה לא יוטעם בכך שהעשייה היא הרובד הנמוך ביותר

אלא המקום אליו מתעלה האדם מכוח , מעניין אותנו המקום אליו מושך האדם את האור

כך . המצווה מקבלת הטעמות שונות לפי שני צדדי המודל כיצד פעולת, אנו רואים אפוא. המצווה

:ז את הדרוש"מסיים רש

אחות והוא לשון אחת שמתאחדת בתכלית עם מהותו ' קטנה שנעשה בחי וזהו אחות לנו

ש וימינו תחבקני כאדם "וכמ. ל"י קיום המצות מעשיות כנ"ממש ע כביכול' ועצמותו ית

122.ל"ה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ודוזהו מ' צדדיו כו החובק את חבירו מכל

התאחדות זו זהה . 'כביכול ממש' בתכלית עם מהותו ועצמותו ית'קיום המצוות מביא להתאחדות

מהי המשמעות . לאשתאבא בגופא דמלכא -חשקו של האדם הנתון ברגשות אהבה בכל מאודו עם

:פתמקבל קטע זה הרחבה נוס' ל"באור על הנ'בקטע ? של התאחדות זו

י"אבל כשמתעלה למעלה מעלה ע' כי עתה נקרא זה דודי כו' פי. וזהו אחות לנו קטנה

שהיו לאחדים ממש. אחותי לשון ולא מאחין איחוי אלכסנדרי' המצות במהותו ועצמותו נק

רבה ' כי כשמקבלת מבחינת חכמה נק. קטנה נקודה חדא' בחי' ב ושם נק"אשת חיל עט

ל אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו היינו שיש השפעות והמשכות רבים "וכמארז אמונתך

וכידוע ( ...)נקודה חדא ' ב אז היא בחי"למעלה מעלה להיות עט' מל' כשיתעלה בחי כ"משא

ל רגלי החיות כנגד כולם שוקי החיות "התחתונה כמארז' בחי שנקודה אחת עליונה כולל כל

ע ומלכותו בכל משלה "פע למטה בהיכלות דבינמשך ונש שעתה' פי. ושדים אין לה: 'כו

123.פליט אינו נמשך ונשפע כלל כ למעלה איידי דטריד למיבלע לא"משא

120 .שם 121 .19' עמ, שם 122 .18' עמ, שם 123 .19' עמ, שם

36

ובהמשך גם את בחינת כנסת , מביא את האדם, קיום מצוות מתוך אהבה בכל מאודך :לאמור

, נקודה הכלולה עם מהות עצמו ,היינו. למדרגת אשת חיל עטרת בעלה( בחינת מלכות)ישראל

לוהי להתגלות דרך ההיפוך -כאן מגיע הרצון הא. שמחמת התאחדותה כבר אינה ממשיכה הארות

כי לעומת ספר התניא בו מוצגות המצווות כממשיכות את ,נסכם אפוא ונאמר. ולהתאיין למימושו

.מהותובדרוש זה מביאות המצוות את האדם להתאחדות מוחלטת עם עצמותו ו, השפע

ז "הביאה את רש, דן ואליאור קבעו כי ההסברה ששורש הנמוך גבוה משורש הגבוה, תשבי, כזכור

דומני כי בדרוש האחרון זיהינו . ותלמידיו למסקנות מרחיקות לכת בנושא של העלאות ניצוצות

ז אמנם היה יכול להשתמש בהסברה זו כדי לתת לגיטימציה לעבודה "רש. תמונה מעט שונה

ז ניתב הסברה זו כדי "אולם רש(. כפי שעשה תלמידו לדעת אליאור)ת ואף לעבירה לשמה בגשמיו

ז "בכך רש. שורש המצווה גבוה משורש חכמת התורה -להטעים את היחס של תורה מול מצוות

חזר כביכול לתפיסת עולם מסורתית של קיום מצוות אך מהסברה המעניקה לקיום המצווה

כי , אפואנמצא 124.טעמי המצוות המקובלת בעולם המסורתימשמעות החורגת מכל הסברת

אלא אם כן אנו מחשיבים את 125,ז"עבודה בגשמיות במובנה הקונקרטי אינה בנמצא בכתבי רש

דווקא ההסברה שבכוחה היה לפרוץ את גבולות ההלכה . הדגם השמיני שבמחקרה של קויפמן

יר כי רק על ידה יכול האדם להגיעולהסב ז כדי להעצים את כוחה"משמשת את רש, הנורמטיבית

.דבקות בטרנסצנדנטילמימדים של התעלות ו

סיכום 1.1

שהולידה כיוונים שונים בעולם מורכבות ,ז"דומני כי בפרק זה נחשפה המורכבות של משנת רש

נותן בודה הנורמטיבית וגםלע' ז אכן מצמצם את תחום עבודת ה"מחד ראינו שרש. המחקר

את דרכי העבודה על מטעים ז"רש ,מאידך. ץ"כפי שטענה ש, ייה המצוותיתלעש מיוחדת עדיפות

הטעמה זו . ידי הסברה של העלאת ניצוצות ומגייס לשם כך את רעיון גבהות הנמוך בשורשו

ז כמי שהרחיק לכת יותר מרבותיו ברעיונות היסוד "הביאה את תשבי ודן לזהות את רש

ז דורשת אבחנה המדייקת מאיזה צד של "שא אצל רשעוד חידדנו כי בחינת כל נו. הלוריאניים

תשבי ודן , ץ לאורך מאמרה הדגישה את הצד הימני"ש. דית נבחן אותו הנושא"הדיאלקטיקה החב

נדמה כי התאחדות שני . ז הבליטו את הצד השמאלי"ם ביחס לפנים הנסתרות של רשהבדברי

בסופו של דבר הוראותיו . העשייהמולידה מתח מובנה בתוך , צדדי הדיאלקטיקה לכדי אתוס אחד

אך בתוכה מכוון הוא את האדם למיצוי משמעויות , ז מכוונות כלפי העבודה הנורמטיבית"של רש

א בה בעת מבקש הואך , לוהי-ם בעמדה של המשכת האור האמחד נמצא האד. שונות ומנוגדות

העדיף לחסוך מהחסיד ז"ניתן לשער כי רש על רקע זה .הדבקות וביטול היש ,את ההתעלות

. צד אחד בלבד של המודל בספר התניא שם את כובד המשקל עלולכן , הפשוט מתח זה

124

וכך הוא ממש בכל המצות מעשיות לפי שבשרשן הן בפנימית אור : "...ר האמצעי"כך למשל מנסח זאת האדמו כ ירדו למטה להתלבש בדברים גשמיים דוקא ולא "ע', החכע ממש שלמעלה מן "שהוא פנימית רצה)...( הכתר

שלמטה מעצם הרצון שאין טעם ' צ כוונה לפי שהכוונה היא בחכ"ד דמצות א"בעניינים רוחניים ובלא טעום וכוונה כמללא , ר האמצעי מדגיש כאן את היות המעשה עצמו גילום השורש הגבוה"אדמו(. 126' עמ, תורת חיים..." )לרצון כלל

.שורשה של הכוונה נמוך משורשו של המעשה. וונה המתלווית אליוהכ125 .325-329' עמ, משנתו, חלמיש: ראה. למעט מופעים בודדים ולא מרכזיים

37

סיכום

של הבינוני הינו ' בפתיחת העבודה העלנו את השאלה האם המצטייר בספר התניא ביחס לעבודת ה

י במהלך הדברים חידדנו נושא זה משנ. ז"התמונה השלמה העולה ממכלול כתיבתו של רש

ז ואת שני צדדי הדיאלקטיקה המאפיינת את "אפיקים התואמים את שני סוגי כתיבתו של רש

האדם הוא עבודת התורה והמצוות שלבספר התניא ראינו כי המבוקש העיקרי בעבודת . הגותו

ז את חסידיו להתמיד בעבודת האתכפייא ואף "הראינו כי במסגרת עבודה זו מדרבן רש. ההמשכה

של החסיד ' אשר בכוחן להבדיל בין עבודת ה, עויות רוחניות משמעותיותנוסך לתוכה משמ

ראינו שהתמונה נהיית מורכבת , בדרושים לעומת זאת. די ובין זו של איש המוסר הקלאסי"החב

לפי הדרושים נדרש האדם לעבודה כפולה בכל . יותר על ידי הצגת המשנה הדיאלקטית בשלמותה

הוא עדיין נאבק עם ; תית ההאצלה אך גם כגילום שורש גבוההוא מזהה את הרע כתח: רגע ורגע

הוא נדרש ; אך בה בעת שואף לגעת במדרגת האתהפכא, נפשו הבהמית בעבודה של אתכפייא

הוא נמצא במגע מסוים עם האור המקיף ומבקש ;לפעולה של המשכה יחד עם פעולה של העלאה

לתקן אותו יחד עם זאת גם ומר אך הוא מבקש להתנתק מן הח ;להמשיכו בבחינת אור פנימי

. ולהתעלות דרך המאפיינים המיוחדים לו ועוד

תדלהאך קריאה עמוקה בו , ספר התניא אכן עלול להזכיר גישה מוסרית מסורתית, לסיכום

לא את הדרושים לעומת זאת . ומקנות לה ייחודיות רבה' בעבודת המסקנות הנופחות רוח חדשה

עם הדגשות והחסרות , יתוח של המובא בחסידות הבראשיתיתכהמשך ופ ניתן לזהות אלא

.שניאור זלמן מליאדי' ר, הנובעות מהגותו ומשיקוליו של הכותב

38

ביבליוגרפיה וקיצורים

ספרות מקור

.ניו יורק, ג"תשנ, על ספר בראשית תורת חיים, דב בער' ר תורת חיים

.ב"תשנ, ד"חבכפר , תורה אור, אדיישניאור זלמן מל' ר תורה אור

.ז"תשנ, ירושלים, ספר התניא, אדיישניאור זלמן מל' ר תניא

.ג"תשס, ירושלים, מהדורת משמחי לב, ש"צוואת הריב, (?) ש"צוואת הריב

ספרות מחקר

, מעשה סיפור, ט כנביא וכמאגיקון טליסמני"הבעש, אידל משה ט"הבעש, אידל

ליפסקר ורלה אבידב :עורכים), מחקרים בסיפורת היהודית

.ו"תשס, רמת גן, (קושלבסקי

.א"תשס, הוצאת שוקן, החסידות בין אקסטזה למאגיה, אידל משה חסידות, אידל

ירושלים , תורה והרמנויטיקה, לשון, אברהם אבולעפיה ,אידל משה לשון תורה והרמנויטיקה, אידל

.ד"תשנ ,א"ות

פרק בפנומנולוגיה של : 'אור תורה'ל' הגנוז אור'מ", אידל משה מאור גנוז לאור תורה, אידל

מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל : בתוך, "המיסטיקה היהודית

.23-62' עמ, ג"תשס, 11חוברת , (אהרון ציון: עורך)

התיאוסופיה המיסטית של - תורת אחדות ההפכים, אליאור רחל תורת אחדות, אליאור

.ג"תשנ, ירושלים, ד"חב

ויחסה )שניאור זלמן מליאדי ' משנתו העיונית של ר, חלמיש משה משנתו, חלמיש

.ו"תשל, עבודת דוקטורט, (לתורת הקבלה ולראשית החסידות

.ה"תשס, ירושלים, נתיב לתניא, חלמיש משה נתיב, חלמיש

ספריית האוניברסיטה , י עד לחסידות"מקבלת האר, יורם יעקבסון מקבלה לחסידות, יעקבסון

.ד"תשמ, המשודרת

' דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של ר -סוד הדעת , לדרברג נתנאל סוד הדעת, לדרברג

.ז"תשס ,ירושלים, ישראל בעל שם טוב

ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים -מקדש אדם , מרגולין רון מקדש אדם, מרגולין

.ה"תשס ,ירושלים, בראשית החסידות

לוהות והעבודה בגשמיות -תפיסת הא -בכל דרכיך דעהו , קויפמן ציפי ך יבכל דרכ, קויפמן

.ט"תשס, רמת גן, בראשית החסידות

39

.א"תשע, רמת גן, ד מראשית ועד אחרית"מחשבת חב, שוורץ דב ד"בת חבמחש, שוורץ

.א"תשמ, ירושלים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, שלום גרשום פרקי יסוד, שלום

יסודות קוויאטיסטיים -ה חסידות כמיסטיקה, רבקה אופנהיימר ץ"ש כמיסטיקהחסידות ה, ץ"ש

.ח"תשכ ,ירושלים ,ח"יבמחשבה החסידית במאה ה

-513' עמ, (ג"תשכ)מולד כ , אנטי ספיריטואליזם בחסידות, ץ רבקה"ש מולד, ץ"ש

528

האנציקלופדיה :בתוך, "חסידות" :ערך ,תשבי ישעיה ודן יוסף חסידות, דן, תשבי

. 769-822' עמ, ה"תשכ, כרך יז, העברית