סוציולוגיה של קיבוץ

(11 פתוחה יחידה )אוניברסיטה : הקיבוץ והחברה הישראלית 1 נושא

מבוא:

הלך וירד מעמדו שלקיימת הסכמה כללית בין סוציולוגים לבין חברי קיבוצים, כבמהלך השנים בחברה ישראלית.הקיבוץ

– הסיבה העיקרית לירידה הנמשכת במעמדו של קיבוץ היא שבעקבות הקמתעל פי הסבר סוציולוגי מדינה הוא איבד חלק ניקר מן התפקידים המרכזיים שמילא בעבור החברה בתקופת היישוב,במיוחד

בתחומי של ביטחון, ההתיישבות וקליטת העלייה. בנוסף לכך שינויים דמוגרפים וחברתיים שהתחוללו שיצרו רחוק הולך וגובר בין דימוייו של קיבוץ לבין50במדינה, בעקבות עליות ההמונים של שנות ה-

חברה ישראלית.

– תהליכי שינוי בחברה הישראלית הכתיבו באורח חד-צדדי את מגמותעל פי הסבר דטרמיניסטי התפתחותו של קיבוץ ושל טיב היחסים בין הקיבוץ לבין החברה הסובבת. לפיכך לא היה אצל קיבוץ

בררה אלא להסתגל לדרישות שהופנו כלפיו וכלפי השינויים בחברה החיצונית. שינוים שהביאו לדחיקתושל קיבוץ אל שולי החברה הישראלית.

- קיבוץ הוא תת-מערכת של החברה כולה, בה מוחלפים משאבים כלכליםעל פי יחסי חליפין וחומריים, אלא גם חברתיים,פוליטיים)עצמה( וערכיים ויוקרה. לפי מסגרת מושגית זאת הסיבה

העיקרית לירידה הנמשכת במעמדו של קיבוץ נעוצה בשינוי לרעה שחל במאזן התפתחות והמחירים מנקודת מבטו של הקיבוץ.כלומר, בעוד שערכן של תקופות שהקיבוץ נתן לחברה הלך וירד, הרי

שהמחרים שהחברה התבקשה לשלם בעבורן, ולמעשה בעבורו עצם קיומו של קיבוץ, הלכו ועלו.

ניתן להבחין במספר תקופות שונות במערכת יחסים זו:

חומה ומגדל.1הקצאת קרקע ע"י ה-קק"ל

למשקים פרטיים לקיבוצים

דונם132.000 דונם138.000 1936ב-

ד'135.700 ד'219.000 1941משנת

59%עלייה של

1עמוד סוציולוגיה של קיבוץ

, כשבמוסדות הציוניים הלכה וגברה התביעה להתיישבות1936-1939 בתקופת מאורעות :לסיכום מוגברת כצו השעה, הוכיחה התנועה הקיבוצית את עצמתה הארגונית- בגיוס, בביצוע ובהגשמת

היעדים הלאומיים. הקיבוצים בחרו אז לכוון את פעילותם אל הציר הלאומי ולא החברתי, ובתמורה זכובמשאבים חומריים, בעצמה פוליטית וביוקרה חברתית.

הקיבוץ בעשייה הצבאית- הפלמ"ח ופירוקו .2 : 40 קיבוץ בשנות ה-

הקמת הפלמ"ח התחבט היישוב בשאלה: באיזו מידה עליו לשתף פעולה עם הבריטים במלחמה נגד הפשיזם,2במה"ע

ובאיזו מידה לפעול נגד מדיניות "הספר הלבן" שלהם?

עם פרוץ המלחמה עודד בן- גוריון את הגיוס לצבא הבריטי מתוך היישוב, וזכה לגיבוי ולהסכמה של רוב "במדים"התנועות הפוליטיות ביישוב. אולם במהירה התגבשו ביישוב שתי תפישות סותרות שכונו

שלא במדים".לעומת "

– בן-גוריון בראשם,דגלו בהתגייסות ליחידות עבריות בצבא הבריטי, גם אם אלהבמדים(1ידרשו לשרת מחוץ לגבולות הארץ ולהפקיד את ביטחון היישוב בזמן המלחמה בידי בריטניה.

, לא התנגדו לגיוס,אבל סברו שבצדו ישסיעה ב = אחדות העבודה– בראשם שלא במדים (2להקים כוח יהודי עצמאי גדול, שישרת את צורכי ההגנה על היישוב.

הוויכוח לא נעצר בבעיות מידיות,אלה הרחיק גם לנושא יעדי הציונות בטווח הארוך. הקו שבו תמך בן-גוריון היה קרוב לזה של מהציונות המדינית שתמכה בגיוס, יותר מאשר לקו האקטיביסטי שאפיין את המאבק ב"ספר הלבן". מולו התייצבה סיעה ב והקיבוץ המאוחד שבראשה, שלא שללה את הגיוס לצבא

הבריטי אך על פי עמדתה תושג עצמאות מכוח בנייתו ומכושר עמידתו של יישוב עצמאי.

( הוקמו פלוגות המחץ )פלמ"ח19.5.41ב-


יחידת הפלמ"ח הוקמו בהדרגה,לאנשי התנועה הקיבוצית ולסיעה ב ואוהדיה היה חלק חשוב בתהליך הקמתן ובפיקוד עליהן. בראשית קיומו נהנה הפלמ"ח מתמיכת השלטונות הבריטיים שראו בו כוח מגן

ובסיס לגרילה עממית אבל בעקבות ניצחונות "המחנה השמני" חל שינוי בעמדות הבריטים.

הפלמ"ח איבד את תמיכתם ונקלע למצוקת תקציב,שאיימה על המשך החזקתו ככוח הגיוס. בשלב זה נחלץ קיבוץ המאוחד לעזרת הפלמ"ח,נכונות של קיבות המאוחד נבעת משיקולים משקיים, פוליטיים

והתיישבותיים מגוונים.

המאבק על דמותו של הכוח הצבאי ועל השליטה בו בתום המלחמה פורקו היחידות העבריות בצבא הבריטי וחייליהן שוחררו, אולם היה באפשרותם

להשתלב בארגון ה"הגנה".אבל מהר התברר שמבנה ואתוס של ה"הגנה" שונים מאלה שהיו רגילים להם והקשו על קליטתם חיילים בריטים משוחררים ולפיכך נותרו רובם מחוץ למסגרותיה. מאמץ של בין

גוריון להחזיר באמצעותם את השליטה על "הגנה" לידי מפא"י נתקלה בהתנגדות מתוך שורות הארגון. המושגים שהביאו בריטים, כמו משמעת צבאית, סמכות פורמאלית, הירארכיה וכו' היו זרים לארגון

"הגנה" ובעיקר לפלמ"ח ונראו מנוגדים לאופיו כמיליציה עממית וולונטארית.

נבדליםשני דפוסיםהוויכוח הפוליטי, שראשיתו בוויכוח סיעתי בתוך מפא"י, התגלגל והיה לוויכוח בין של צבאיות, המזוהים עם שתי מפלגות פוליטיות מתחרות.

ובראשה בן –גוריון, שלה זיקה לאנשי צבא בעלי רקע צבאי סדיר.מצד אחד מפא"י- (, ובתוכה1944, התנועה לאחדות העבודה )אחרי פרישתה של סיעה ב' ממפא"י ב-מצד שני-

התנועה הקיבוצית, שלה זיקה לצבא עממי, וולונטארי לפי תפיסת ה"בלא מדים".

המאבק התנהל בשני משורים:

, שבו התנהל המאבק על דמותו של צה"לבמישור הארגוני-צבאי-, שבו התנהל מאבק פוליטי של מפ"ם נגד ההגמוניה של מפא"י.במישור הפוליטי-מוסדי-

במישור הארגוני-צבאי2.2.1השליטה בעמדות הכוח ב"הגנה" ובמטכ"ל

הדגש של בן- גוריון ,בתביעתו לרפורמה, היה על ארגון רציונאלי של הכוח הצבאי, אולם ב"הגנה" התנגדו לשינויים. ראשונית בן- גוריון יציג שני יעדים: הראשון, הכפפת ה"הגנה" למרותו הפוליטית

הבלעדית, והשני, ביסוס מעמדם של משוחררי הצבא הבריטי בצמרת ה"הגנה".מאוחר יותר נוספו שני גורמים,שהאיצו את תהליך השינוי שביקש: האחד- הסלמת המאבק עם ערביי ארץ ישראל ומאוחר יותר

התפתחותה של מערכת הצבאית נגד צבאות ערב הסדירים, והשני – כינון המוסדות הממלכתיים,במעבר מיישוב למדינה.

המאבק הוכרע לטובת בן -גוריון והוא הלך והשלים את הרפורמה הארגונית שביקש לעשות )צה"ל(

במישור הפוליטי-מוסדי.2.2.2 התנועות הקיבוציות הלכו והתמסדו למפלגות פוליטיות עצמאיות עד שהיו לכוח הפוליטי השני בעצמתו

ביישוב )אחרי מפא"י(.

יעדים העיקריים של מפ"ם )"מפלגת פועלים מאוחדת" ( : האחד- לתפוס עמדות מפתח בגופים הממלכתיים השונים ודרכן להשפיע על החברה המתארגנת מחדש. השני – אם לא הסיגו את הראשון,

לשור על עצמאותן של תנועות הקיבוציות.

התחרות בין המפלגות,שקודם התמקדה בהגשמה החלוצית, התחלפה בתחרות על עמדות מפתח במדינה הריבונית.התחרות על עמדות אלה התנהלה בצורה "משחק סכום אפס", שבו הישגי הצד

האחד כרוכים בדחיקת הצד השני, במקום ליצור שיתוף פעולה פוליטי ולחלק את הכוח ביניהם.

המאבק בין מפא"י לבין מפ"ם והתנועות הקיבוציות הוכרע לטובת מפא"י אך לא רק בזכות עוצמתו שלבן -גוריון אלא גם בגלל מגבלותיו של מפ"ם:


מפא"י הייתה בעלת גוון פוליטי של מפלגת מרכז, לפיכךמפ"ם בעלת גוון רדיקלי-שמאלי – .1 הייתה מפא"י בעמדה נוחה יותר ממפ"ם ליצירת קואליציות עם מפלגות מרכז אחרות. שני

מפלגות צמחו מתוך תנועת פועלים,ושתיהן הבליטו את הגורם המעמדי באידיאולוגיות שלהן. אולם, אם זמן מפא"י המירה את האידיאולוגיה המעמדית באידיאולוגיה לאומית, ואילו מפ"ם

המשיכה עם אידיאולוגיה מעמדית שלה. מפא"י הציגה האינטרס הלאומי, ולא מעמדי, בעוד מפ"ם נתפסת כמייצג אפשירה לבן-גוריון לבסס את תביעות כמייצג הממלכתית,

אינטרסים חלקיים –מעמדים ולא לאומיים. – בשעה שמפ"ם התמודדה נגדמפלגה המייצגת את האינטרסים של התנועות הקיבוציות.2

המגמה המצמצמת את הגדרתה ממייצגת מעמד הפועלים למייצגת הסקטור הקיבוצי, המשיכה מפא"י לפעול להרחבת הגדרות – ממייצגת מעמד פועלים למייצגת הכלליות

הלאומית. מפ"ם צידדה בהתקרבות לעולם הסוציאליסטי-קומוניסטי, שבהנהגת ברה"מ )ברית.3

– אלה מפא"י צידדה בהתקרבות לעולם המערבי. המועצות( הקמת המדינה מסמנה שלב קריטי במעמדה של תנוע הקיבוצית בחברה ישראלית, שלב : לסיכום

שבו איבדה בפרק זמן קצר חלק ניכר מעצמתה הפוליטית. בן- גוריון דחק את מתנגדיו הפוליטיים ממרכזי הכוח, המעיט מחשיבותה של הוולונטארית, והגדיש

את רעיון הממלכתיות, דאג להניק לקיבוצים – או אולי "לפצותם" – משאבים מתחומים אחרים, גדל שטח האדמות1947-1952חומריים בעיקר, כגון קרקעות ומכסות מים מסובסדות. )בין שנים

(4שברשות הקיבוצים כמעט פי – 19471952

קרקע ברשות המשק הקיבוצי

)באלפי דונם(

4681.602

קרקע מעובדת ע"יהמשק הקיבוצי

)באלפי דונם(

3321.371(X4)

מטרתו של בן- גוריון לא הייתה להפיג את החריפות הוויכוח עם מפ"ם וגם לא לפצות את התנועה הקיבוצית על דחיקתה ממוקדי הכוח והיוקרה, אלא להפוך את התנועה הקיבוצית לבעלת- חוב,

כלומר "לקנות" את נכונותה לציית ולשתף פעולה עם המרכז המדיני.

50 . הכישלון בקליטת העלייה ההמונית בשנות ה-3

ההתרחבות באמצעי היצור הקרקעיים לא לוותה בהתרחבות מקבילה בכוח אדם וכך נוצרהמחסור נבע מכמה סיבות:מחסור בכוח אדם.

ל-145 גדל מספר הקיבוצים מ- 1952 עד סוף 1947מסוף קיבוצים חדשים – הקמתם של .1 . הביאה להפניית כוח- אדם מהקיבוצים הוותיקים לסיוע בהקמתם של67%, גידול של 217

החדשים.דיללה את שורותיה של התנועה הקיבוציתמלחמת השחרור – .2שאילצו הפניית כוח- אדם רב לשמירהבעיות בטחון ביישובים- .3,כלומר לעזיבהחלופיות בקרב הנוער, שהביא אותם לדרכי חייםרוח קרייריסטית- .4

עם הקמת המדינה נפתחו שערי הארץ להגירה יהודית בלתי מוקבלת. אינטרס משקי של תנועה הקיבוצית היה בקליטת עולים רבים ככל האפשר, ובכך להגדיל את שיורה באוכלוסייה. לרשות התנועה

הקיבוצית עמדו אמצעים רבים למדי לקליטה. אבל תנועה הקיבוצית החמיצה את הזדמנות להתרחבות. היקף הקליטה קיבוצים נפל במידה רבה מכושר הקליטה של הקיבוצים. בין הגורמים העיקריים לקליטה המצומצמת של עולים היה דפוס הקליטה הסלקטיבית שהיה מקובל בקיבוצים )עדיפות היה למועמדים

צעירים, שעברו הכשרה חלוצית והיו בעלי מניעים אידיאולוגים מתאימים(. קיבוצים נפלו בגלל קליטה סלקטיבית. גדל שיעור הבטלה בקרב העולים ונוכח עודף אמצעי הייצור. בן –גוריון יצא עם קריאה

לקיבוצים להסיק עולים כשכרים במשק קיבוצי.

הדילמה של העבודה השכירה בקיבוצים


מישורים: הפנימי,3ב-סוגיית העבודה השכירה העמידה את הקיבוץ לפני כמה דילמות הנוגעות הסביבתי והלאומי.

הדילמה הפנימית: בין שוויוניות לבין משקיות.1 . אתוס שוויוני מתגלה בשאיפתו ליצורהקוטב השוויוני והקוטב היצרני של האתוס הקיבוציבין

קהילה שיתופית,שוויונית ודמוקרטית. האתוס היצרני מתגלה בשאיפה לנצל באופן אינטנסיבי ומושכל את אמצעי הייצור העומדים לרשותו לשם המשך ההתעצמות המשקית. מטרה העיקרית של קיבוץ

הייתה להוכיח שביכולתו לקיים את שני סוגי פאתוסים יחדיו: גם להבטיח שיתופיות ושוויון וגם לנצל את שקיבוצים הצליחו להתפתח לפי שנייהם. 50מלוא משאביו להתעצם כלכלית. וכך היה עד שנות ה-

ניצב הקיבוץ לפני דילמה קשה: בחוסר כוח אדם בהיקף מספיק לניצול כל אמצעי50בתחילת שנות ה- הייצור העומדים לרשותו, אז היה עליו לבחור באחת משני אופציות: או לקיים את העיקרון שוויוני תוך

אבטלת חלק מאמצעי הייצור, או לפעול לניצול אינטנסיבי של אמצעי הייצור, תוך שימוש בעבודהשכירה ובניגוד לאתוס השוויוני.

הפתרון העיוני היחיד לבעיה – קליטתככלל, קיימת הסכמה כוללת בתנועה הקיבוצית, שלפיה אפשר,כחברים חדשים בקיבוץ. אבל קיבוצים ניאותו לפתרון זה במקרים מועטים בלבד. העולים

להבחין בין כמה פתרונות מעשיים אחרים שהם נקטו:

העדיפו את עקרון העבודהחלק מן הקיבוצים – בעיקר מן הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי- - . מדובר על זה שצריך לקחת עובדים שכרים לעבודה אבלהעצמית על פני הדחף היצרני

ניסיון זה נכשל כקיבוצים רוצים להיות שוויוני. – קיבוצים העדיפו להסיק עובדים זמניים ולא עובדים שכרים.עובדים זמניים ולא שכירים-

)מתנדבים( זה היה פתרון זמני בלבד לבעיה. להעביר לפרק זמן מוגבל חלק מאמצעי הייצור של הקיבוץ לידי גוף תנועתי, שהעסיק-

– פתרון זה לא נתן תשובה עיונית , אבל לפחות אפשר את שמירת טוהרעובדים שכירים העבודה העצמית בתוך קיבוץ פנימה, והעברתה )לכאורה( של בעייתיות אל מחוצת לו. זאת

אומרת הם נתנו אדמות שלהם שלא השתמשו בהם לחברות אחרות מתוך כוונה שהקיבוציםיוכלו לקבל חזרה לכשיקלטו מספיק כוח אדם לניצולן.

. –בכך היו רוציםלעבור מפעילות משקית עתירת עבודה לפעילות עתירת הון וטכנולוגיה- :העדר משאבי הון,נוצר בעיה נוספתקיבוצים לצמצם את הצורך בעבודה שכירה, אבל פתרון זה

הדרושים למעבר מעין זה. כדי להשיג היה הקיבוץ יכול לפעול בשתי דרכים: האחת- גיוס הון ממקורות חיצוניות)לאומיות ופרטיות( והאחרת – העסקת עובדים שכרים כמכשיר לצבירת ההון

הדרוש. – הפתרון זה היה השכיח מכולם – למרותהעדפת ה"משקיזם" מעקרון העבודה העצמית-

שהמוסדות התנועה רצו לכפות על הקיבוצים להימנע מעבודה שכירה,זה לא עבד והתפשטבקיבוצי כל התנועות. זאת אומר שכמות של עובדים שכרים גדל.

ההבדלים בשערי העבודה השכירה בין הקיבוצי התנועה השונות נבעו משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים,אך עצם הכנסת העבודה השכירה ברובם נבעה משיקולים משקיים.

הדילמה הסביבתית: בין קפיטליזם למאבק מעמדי.2 כל תקופת קיומו היה קיבוץ מסגרת חברתית –יצרנית, המשולבת בסביבתו החברתית – כלכלית. אולם

ברמה האידיאולוגית תנועה קיבוצית הייתה מקדישה, כי הקיבוץ נמצא במתח מתמיד עם סביבתו, ושלמרות היחסים הענפים שהוא מקיים איתה הוא דוחה את ארגונה הכלכלי-חברתי מכל וכל. הדחייה

של ארגון החיים האתיים והכלכליים של הסביבה איננה מאפיין ייחודי לקיבוץ, אלא של קומונות בכלל)קומונות דתיות(. בניגוד לקומונות אחרות, לא הייתה קיבוץ בעל נטייה להסתגרות בדלנית

בקהילותיו, ולא כיוון את פעילותו היצרנית רק לשם סיפוק צורכי הקיום של קהילה,אלא התחרה עם סביבתו באמצעות הפגנת כושרו להתעצמות כלכלית. במלים אחרות, לא רק שחברי הקיבוץ תופסים

את אורח החיים בקיבוץ כצודק יותר מן הבחינה מוסרית, אלא גם שואפים להוכיח שהוא מאפשר ארגוןחברתי בעל כושר ייצור טוב יותר מצורות הארגון אחרות.

סברו חברי הקיבוצים, שעל התחרות עם הקפיטליזם להשיג שלושה יעדים50-60בשנות ה-עיקריים:


שרק כךלמנוע מצב שבו הקיבוץ יפגר מבחינה כלכלית אחרי היזמים הקפיטליסטיים.-.1 היה יכול קיבוץ להוכיח את כושרו לשמש כאלטרנטיבה כלכלית- חברתית יעילה, מול

קפיטליזם. - להבאי רמת חיים בקיבוץ לטובה, לא רק על מנתלהעלות את רמת החיים בקיבוצים.2

להעלות את כוח משיכה של קיבוצים, זאת אומרת לא רק להעלות כמות המצטרפים -חבריםחדשים אלא גם יצמצם את הפיתוי לעזיבה.

קיבוצים תפסו את עצמם כממלאלהגדיל את חלקו של המשק הקיבוצי במשק הישראלי –.3 חלק חשוב במלחמת המעמדות. קיבוצים האמינו שאפשר להפוך את ישראל מדינה

סוציאליסטית על ידי הקמת קיבוצים.

הדחף התחרותי של הקיבוץ בתקופה של אחרי קום המדינה הביא להעדפת האתוס היצרני-יזמי על פני האתוס השוויוני ביחסו של הקיבוץ לסביבתו. והוא בחר להגביר את יכולתו בשתי הדרכים:גיוס הון חיצוני ושימוש בעבודה שכירה, כדי לעבור לפעילות משקית עתירת הון )חיפוש כספים(.

השתלבותמעבר למשק עתירת הון חייב בגיוס הון חיצוני במידה גדולה, עובדה שהרחיבה את ודחפה להמשך טיפוח היחסים עם מצד אחד במערך הפיננסי הקפיטליסטי הפרטי הקיבוצים

, לשם השגת המימון הציבורי מצד שני.המרכז פוליטי

בוזמנית השתמשו קיבוצים בעבודה שכירה לצורך ההתרחבות הכלכלית ולהצבר ההון העצמי. בעזרת השתלבות במערך הפיננסי הקפיטליסטי הפרטי ודחפה להמשך טיפוח היחסים עם המרכז

פוליטי, הצליחה התנועה הקיבוצית להמשיך ולהיות לאחד המגזרים היצרניים המפותחים ביותרבמשק הישראלי ולהעלות את רמת-חיים בתוכה.

המחיר שנלווה לבחירתם של קיבוצים היה גבוה:אולם,

טשטוש הסייגים שהבחינו בין הקיבוץ לסביבתו-הידוק הקשרים של הקיבוץ עם המערכת הפיננסי הקפיטליסטי-החלשת האוטונומיה הפוליטית של קיבוצים-משבר אידיאולוגי חמור.-

העבודה השכירה יצרה אינטרסים סותרים בין תנועה קיבוצית לבין עובדים שכרים והמידה אותם משני צדי של מלחמת המעמדות. המחיר שהקיבוץ שילם בתמורת לעבודה שכירה היה כבד,

שבסוף הביא את הקיבוץ לאבדן דרך מוחלט ולחיסול הקיבוץ.

הדילמה הלאומית-פוליטית: בין יעדים לאומיים להגשמה אידיאולוגית.3 התנועה הקיבוצית )כמו תנועת העבודה בכלל( ראתה את עצמה כממזגת בין ערכים לאומיים

.לבין ערכים מעמדיים )פועליים(. מערכת ערכים אלה אינן מתיישבות, בהכרח, זו עם זו

יישוב המתח בין שתי מערכות הערכים אפשר לתנועת העבודה לראות את עצמה כמייצגת בו זמנית את האינטרסים המעמדיים ולאומיים, ולתנועה קיבוצית לראות את עצמה כעלית, המגשימה את

האינטרסים המעמדיים ולאומיים גם יחד.

היו המשימות הלאומיות והמעמדיות מגוונות: ביצור הביטחון, קליטת עלייה, מיזוג50בתחילת שנות ה- גלויות, פיזור טריטוריאלי של ההתיישבות, פיתוח המשק ופרולטריזציה ופרודוקטיביזציה של העם

, עם גלי עליית ההמונים, נקלעה דרכו של הקיבוץ למשבר.50היהודי. אלא בתחילת שנות ה-

– עם הקמת המדינה ריבונית, איבד הקיבוץ את הזכות שהייתה לו במילוי תפקידים לגבי כללראשיתהיישוב )בביטחון, בהנהגה הפוליטית וגם בהתיישבות(

( למשל בקליטת עלייה, שהייתהnekompetentnost – גם בתפקידים שמלא חל לחוש באזלת ידו )שניתיעד לאומית ראשונה במעלה, לא הייתה בכוחות של קיבוצים.

– תחושת המשבר החריפה עוד יותר כאשר תבע בן –גוריון מן הקיבוץ להעסיק את העוליםשלישית – נתפס מתן תעסוקה לעוליםמצד אחדהחדשים כשכירים. בשלב זה נקלע הקיבוץ לסתירה קשה. – תעסוקת שכרים שעומדתמצד שניכצורך חיוני שגם היה מתאים בפיתוח המשק כיעד לאומי.

בסטירה עם רעיונות של הקיבוץ.


במילים אחרות,שלא כמו בתקופות קודמות, קיבוץ היה צריך לבחור אחד משניים: הגשמת משימהלאומית או אידיאולוגיה הקיבוצית.

טיפוח המשקיות כאתוס בפני עצמו, היה מן הסימנים הבולטים של הקיבוץ רק משנות ה-לסיכום, ואילך. מכאן והלאה ירדה תפישת הקיבוץ כסמל של חלוציות ושל מחויבות אישית עמוקה וכדגם50

לחיקוי, והוא הפך לסמל של חברה הנהנת מיוקרה רבה, עשירה במשאבים מסובסדים, המספקת לחבריה רמת חיים גבוה. למרות זאת שיעורי העזיבה של בני דור השני והשלישי גדלו והלכו, כי

אחרי הכול איכות החיים ורמת החיים אפשר לטפח ולהשיג גם מחוץ לקיבוץ.

70 - 60 הקיבוצים ועיירות הפיתוח שנות ה-.4 אחד מן הגורמים הבולטים בעיצוב פני החברה הישראלית הוא המתח והסטירה בין שני

אוריינטציות נוגדות הקיימות בה:

, המלווה בצפייה לאוריינטציה מלאה ו לטשטוש ההבדלים ביןהאוריינטציה לשוויון – מן הצד אחד( תרבויות המשנה לתוך תרבות מאחדת.sliyanieקבוצתיים בתוכה,המעמדיים והאתניים, ובהיתוך )

– התביעה של קבוצות המשנה לשמור על צביונן הייחודי, תוך ציפייה להכרהמן הצעד השני בלגיטימיות של ייחודן.

אוריינטציה שנייה זו מוצאת את ביטויה במאבקים גלויים או סמויים על עמדות כוח ושליטה, תוך תביעהלמימוש אינטרסים פרטיקולאריים ולהעדפתם מקבוצות מתחרות.

שתי אוריינטציות יסודיות אלו הזינו מערכת יחסים אמביוולנטית )דו – משמעותי( ביחסהליהודים,שביקשו להיקלט בתוכה:

'vse ravni שערי המדינה לכל יהודי, תוך הדגשת הדמיון, האחווה והאחדות ) - פתיחותצעד אחדvse bratyaבין נקלט לבין הקולט והפלת מדיניות כור – היתוך, שמטרתה לטשטש את ההבדלים )

מתוך עליונות תרבותיתבין קבוצות המוצא השונות. )חוק השבות, הדגשת שותפות גורל יהודי...(

באמצאות קליטת עלייה מתמדת, תוךצפייה של הקולטים להתפשטות חברתית – מצעד שני ניסיון לשמור על עמדות כוח ושליטה על משאבים קיימים ותוך הגבלת יכולתם של הנקלטים לשנות

את דפוסי התרבות הקולט.

תוצאה הייתה, נקיטת עמדה פטרנליסטית של הקולטים כלפי הנקלטים, בציפייה להסתגלותחד-סטרית של הנקלטים ומאבק מתון על רציפות השליטה בכוח ומשאבים.

את החברה הישראלית מאז שנות ה- המתח החברתי שליווההיחסים בין קיבוצים לעיירות פיתוח – . גם ביחסים ההדדיים שבין הקיבוצים לעיירות הפיתוח יש שני80 ו ה- 70 הגיע לשיאו בשנות ה-50

מגמות סוטרות:

ציפייה של הקיבוצים )כחלק מן החברה הקולטת( מעיירות פיתוח לאינטגרציהמצעד אחד –תרבותית וחברתית בתהליך חד-סטרי של הסתגלות של נקלטים.

הצפייה ההדדית של כל אחת מן הקבוצות, זו כלפי זו ושתיהן כלפי כלל החברה,מצעד שני – להכרה בלגיטימיות של צביונן הייחודי, הכרוכה בהגדשת ההבדלים ביניהן ובטיפוח רמה

גבוהה יחסית של בידול תרבותי, חברתי ואידיאולוגי.

בין שני המגזריםלהתפתחות קונפליקט חברתי, כלכלי ופוליטי גלוימגמות הסוטרות אלה הביאו ברמה המקומית – אזורית.


הלכו והתפתחו מרכזים עירוניים בינוניים, שיכלו למלא את החלל, שנוצר בתקופת50 במהלך שנות ה-היישוב, בין התיישבות כפרית לבין התיישבות עירונית.

בצד התפתחות עירונית סטיכית ,החלה מופעלת מדיניות הקמת ערי- שדה – עיירות פיתוח – ופיתוחם, שנועדה לאפשר אכלוס אזורים חדשים, "לפזר את האוכלוסייה" ברחבי המדינה,להיות חוליה מתווכתבין המרכזים העירוניים הגדולים לבין הפריפריה הכפרית ובכך לתרום להתפתחות מערכות אזוריות.

עיירות הפיתוח הראשונות צמחו מתוך המעברות, שהוקמו במקומות שונים ברחבי הארץ. עיירות אלו, אוכלסו בעיקר בגלי העליות. באותו תקופה בלט גל העלייה מארצות אסיה ומצפון אפריקה )מזרחים(.

מדיניות פיזור האוכלוסין כפתה על עולים מזרחים כאשכנזיים –להתגורר במעברות,שהוקמו ברוב האזורים הפריפריים. אבל בתוך זמן קצר הצליח חלק נכיר מן האשכנזים לצאת מתוך המעברות לעזוב

את האזורים מרוחקים ולהתיישב בערי המרכז.

אוכלוסייה של עיירות פיתוח הייתה מורכבת, בעיקר, מעולים חדשים ממוצא מזרחי. עיירות פיתוח הפכולמגזר הומוגני למדי מבחינת ארצות המוצא.

הומוגניות הגבוהה של תושבי עיירות הפיתוח התבטא לא רק ברקע העדתי-גיאוגרפי אלא גם.בנתונים כלכליים-תעסוקתיים

מלכתחילה, הוקמו העיירות )כמו המעברות( בקרבת יישובים מבוססים, במגמה להבטיח לתושביהן תעסוקה ומקורות פרנסה ובתוך כך השתלבות במערך הייצור האזורי. במקביל, המריצה בעיית

האבטלה, שהעיקה במיוחד באזורים הפריפריאליים, את הגורמים הממלכתיים ליטול יזמה וליצורמקומות תעסוקה נוספים לעולים.

עם השנים חדלה המדינה להעסיק ישירות את התושבים, אך המשיכה לעודד את הקמתן של תעשיותעתירות עבודה – טקסטיל ומזון –במגמה להבטיח תעסוקה מרבית, אבל בשכר נמוך.

הפרולטריזציה של רבים מתושבי העיירות, ההתמקצעות המועטה של העובדים, הנתונים התחיליים של שכר נמוך והאפשרויות המוקבלות להתפתחות מקצועית, תרמו את חלקם הומניזציה בתנאי החיים

)עיירות פיתוח – רמת- חיים נמוכה, בקיבוצים – גבוהה(וברמת- חיים של תושבי העיירות.

גורם נוסף להומוגניות של תושבי עיירות הפיתוח, הגדלת של תחושת הדמיון והאחווה בינם לבין עצמם, )בין עולים בין העולים החדשים לבין היישוב הישן. 50היה בידול החברתי- גיאוגרפי, שנוצר בשנות ה-

מזרחים שהתרכזו במעברות ומאוחר יותר בעיירות הפיתוח לבין עולים וותיקים אשכנזים שלמושבות, קיבוצים(

ההומוגניות של אוכלוסייתמול תהליכי ההומוגניזציה של אוכלוסיית עיירות הפיתוח בולטת גם .הקיבוצים

. עליות אלו, שינו במידה ניכרת את המרקם50קיבוצים רבים קלטו עולים שבאו בעליות של שנות ה- החברתי של החברה הישראלית,השפיעו מעט על הרכבה של קיבוץ. מראשיתה פעולה התנועה

הקיבוצית לשמור על אופי הומוגני. קיבוצים עשו מיון מחמיר בתהליך קליטת החברים, בהכשרה, בתהליכי גיבוש של גרעיני התיישבות, בפיקוח על הקצאת משאבים,עולים שנקלטו בקיבוצים עברו

אפוא תהליכי הטמעה ונספגו לתוך המרקם החברתי הקיבוצי הקיים, בלי ששינו את אופיו.

המגזרים מעמדיה אותם כניגודים מושלמים, שני סטריאוטיפים אידיאליים,2ההומוגניות הבולטת של "היישוב הוותיק" מצדהמייצגים שתי קטגוריות רחבות ונבדלות, החיות זו בצד זו בחברה ישראלי:

אחד ו"העולים החדשים" מצד שני.

- "היישוב הוותיק" – קיבוצים,אשכנזיים ברובם, בעלי קשרים עם השלטון המרכזיומהלכים בתוכו,בעלי אמצעי הייצור,הנהנים מרמת – חיים גבוהה.

- "העולים החדשים" – פרולטריון של עולים חדשים תושבי עיירות פיתוח, מזרחיםברובם, בעלי נגישות מועטת למשאבים פוליטיים, רמת – חיים נמוכה.

ניגודים אלה, היו בסיס לקונפליקט על רקע חברתי, כלכלי ופוליטי ברמה מקומית בלבד.


הקיבוצים ועיירות הפיתוח: גורמי מתח מקומיים . 4.1

המגזרים: 2 א. יחסי התלות המיוחדים שנוצרו בין

ברוב החברות העוברות תהליכי עיור ומודרניזציה, עיר משמש כמרכז לאספקת שירותים ותעסוקה לסביבתם הכפרית. שבהם העיירות הן דומיננטיות באזוריהן – בהן המרוכזים השירותים

הכלכליים, הפיננסיים, המנהלים והתרבותיים והן מציעות שירותים לסביבתן הכפרית. תוכנית זו נקראהבשם "תוכנית השילוב האזורי".

אבל במקום שהיישובים הכפריים יהיו תלויים בעיירות הפיתוח מכל הבחינות, בישראל הצעירה . בעיקר בכל הקשור,זאת אומרת שעיירות הפיתוח היו תלויים בקיבוצייםנוצר דפוס של תלות הפוכה

בתחומי הכלכלה והתעסוקה. יתר מזה: הקיבוצים, ולא עיירות, הם שהיו המגזר התעסוקתי המודרני,המשלב חקלאות מתוחכמת ותעשייה.

התלות שנוצר היא תלות תעסוקתית של עיירות הפיתוח לקיבוצים. קיבוצים נהניםלסיכום: מאוטונומיה נרחבת בתחום תעסוקתי חוץ מזה יש להם אוטונומיה בתחומי השירותים –ארגוני קניות,

שירותים טכניים, מערכת חינוך, שירותי תרבות ועוד. אומנם במשך שנים הלך וגבר השילוב האזורי גם בתחומים אלה, אבל בעיקר בתחומים טכניים והכלכליים,ואילו בתחומי חינוך,חברה ותרבות נותרו

מבודלים כמעט לגמרי. לסיכום אפשר לומר, שבתחומי תעסוקה וכלכלה נוצרה זיקה, ואפילו של תלותחד-סטרית, בין עיירות לקיבוץ,הרי המערך השירותים הנפרד תרם לבידול הנמשך ביניהם.

אמביוולנטיות של הקיבוצים בנושא העסקת עובדים שכירים.ב. היחס הסותר והלא ברור של הקיבוץ, כמעסיק, כלפי עובדיו השכירים נובע, בין היתר, ממה שנקראה

בין השתלבו עם עיירות הפיתוח,"אשליית העבודה העצמית". הייתה באפשרות של הקיבוץ להכריע תוך הסתמכותלבין בדלנותתוך מתן הרשאה להתפתחותם של יחסי עובד – מעביד רגלים לכל דבר,

על ערך "העבודה עצמית".

התבססות הפעילותמצד אחדבפועל, הקיבוץ בחר לא בזה ולא בזה אלא בחר בפתרון אמביוולנטי: המשיךומצד שני,הכלכלית של הקיבוץ על עבודה שכירה וכך הפכה כלכלתם לתלויה באנשי העיירות.

לדבוק הקיבוץ ב"השליית העבודה העצמית", ועל כן סירבו להעניק לגיטימציה מלאה להתפתחות שליחסי עובד-מעביד רגלים.

העדר הלגיטימציה של הקיבוצים לעבודה השכירה פגע לא רק בסיכויי התפתחותם של יחסי עובד מעביד רגלים ובאפשרויות הקידום של העובדים השכירים, אלא גם בלגיטימציה של הקיבוצים עצמם

בעיניהם של העובדים תושבי העיירות.

במלים אחרות בקיבוצים תפקידים ניהוליים היו שייכים לחברי הקיבוץ שהתחלפו בשם עקרון הרוטאציה הקיבוצי או בזכות קשרים ביו-אישיים וחלוקת טובות-הנאה בין מקורבים.)זאת אומרת לא היה אפשרות

אצל עובד שכיר מעיירות פיתוח להתקדם בסולם היררכי בגלל פרוטקציות של חברי הקיבוץ(.

. ניגודים מקומיים ואינטרסים פוליטיים כלליים.4.2

למושגים של מרכז ופריפריה יש משמעות שונה במובן הגיאוגרפי ובמובן80בישראל עד שנות ה- , מדובר על זה,שהקשר בין יחסי הקיבוץ ועיירות הפיתוח לבין יחסיהם של שני המגזרים למרכזהפוליטי

הפוליטי נמצא, כי למרות הסתירות הרבות הקיימות ביחסים שבין שני המגזרים )שיתוף, תלות, בידול וכו'(, הקשר בניהם הוא, בדרך-כלל, חיובי וקיימת נכונות רבה לשטף פעולה בתחומים רבים. אבל

בתקופה של התעוררות מתחים פוליטיים – תקופת הבחירות, למשל – יחסם של תושבי עיירות מתהפך: הוא הופך מתוח ועוין, עד כדי ניתוק מגע גם בתחומי פעולות אחרים )כלכלי, חברתי,ארגוני

וכו'(. מכן אפשר להסיק, כי ההסבר להתפרצויות עוינות אלה ועיתויין אינו נעוץ ביחסים שבין הקיבוציםלבין עיירות הפיתוח אלא בקשרי החליפין שבין שני המגזרים לבין המרכז הפוליטי.

המרכז הפוליטי מהווה מנגנון עיקרי להקצאת המשאבים הציבוריים, והמפלגות )שבשלטון( דואגות לגמול לקבוצות באוכלוסייה בתמורה להצבעתן בקלפי בעבורן. גמול זה מתבטא בהטבות, במענקים,

בהשקעות וכביוצא באלה משאבים,המשפיעים על מקומן ריבודי של הקבוצות שונות באוכלוסייה.

מאחר שמפא"י וממשיכתה המערך, הייתה מפלגה השלטון במשך תקופה ארוכה מאוד, אשר במהלכה הוקמו עיירות הפיתוח, ונותרו במקום ריבודי הנמוך,הלכה במשך השנים והתגברה תחושת הקיפוח של


תושבי העיירות, עד שלבסוף התבטאה הצבעה למפלגת הליכוד ובגילויי רגשות עזים של עוינות ושנאה כלפי המערך.מנגד הקיבוצים זכו במשך שנים להטבות,להקלות ולמענקים באמצעות המערך,שבה

הייתה להם נציגות נכבדה למדי, ולכן היה להם עניין שתמשיך להיות המפלגה השולטת.

בסופו של דבר העוינות של עיירות הפיתוח כלפי הקיבוצים היה ביטוי של עוינות כלפי הממסד הפוליטישקיפח אותם ופחות כלפי השכנים המעסיקים.

80 . המשבר הכלכלי בשנות ה-5

תולדות המשבר5.1 , אבל1984 נקלעו הקיבוצים למשבר כלכלי חמור. סימנים ראשונים למשבר נתגלו כבר ב- 80בשנות ה-

התגלה היקף חובות העצומים של הקיבוצים למערכת הבנקאית. בגלל החובות עצרו1986רק במהלך הבנקים את הזרמת האשראי לקיבוצים ובעקבות זאת הועמק המשבר. המשבר הכלכלי היה גורם בולט

ביותר בהשפעתו על יחסיהם עם החברה הסובבת. מעבר למחיר כלכלי הכבד שהיו ועדיין,צרכים הקיבוצים לשלם, אם ברציונם להיחלץ מן המשבר,הלך ותפח המחיר החברתי. מוראל החברים נפגע,

הוחלפו האשמות בין החברים, עלו שיעורי עזיבה, והדברים הגיעו לידי אבדן אמונה ביכולתו של הקיבוץלשרוד מבחינה כלכלית או להתגבר על המשבר החברתי שהוא יצר.

כלומר, הקיבוץ בפרט וההתיישבות העובדת בכלל עברו תוך כמה שנים ממגזר הנהנה מעדיפות ערכית ומסיעו ממשלתי למגזר עוין )לשלטון הרואה בו בסיס הכוח של תנועת

העבודה(. מגזר שצריך לתכנן את פעילותו הכלכלית ולגייס ממון באופן עצמאי, וכל זאתבתנאים של אי-וודאות כלכלית במשק הנתון לאינפלציה דוהרת.

בגל התחלת המשבר, החלו חילופי האשמות בתוך הקיבוצים ובין הקיבוצים כלפי גופים חיצוניים שסביבשאילת האחריות לקיומו.

. הגורמים למשבר5.2

,80באינפלציה הגבוהה של תחילת שנות ה-בגורמים חיצוניים: היו שתלו אותו גורמים חיצונים: בשערי הרבית הגבוהים שנוצרו בעקבות התוכנית הממשלתית לבלימת האינפלציה, בעמדתה העוינת

( כלפי הקיבוצים.1977שלממשלת הליכוד )שקמה בעקבות הבחירות

מדיניות כלכלית ==< אין מימון, צמצום

ניהול כושל, חוסר התאמה של המשק הקיבוציבגורמים פנימיים: היו שתלו אותו גורמים פנימיים: לשינויים שהתחוללו במשק הישראלי והעולמי, הזנחת ערכים בתמורה לרדיפה בלתי מבוקרת אחר

רווחים קלים בשווקים הפיננסיים ועוד.

גורמים שפעלו לגידול חוב: השקעות, חקלאות, השקעות לא זהירות בתעשייה.

ואילך ובמהלכו חיפש הקיבוץ נקודת איזון90 המשבר היה הרקע והזרז לשינוי הקיבוץ בשנות ה-,לסיכוםחדשה במתח שבין האתוס היזמי לאתוס השוויוני.

: השינוי המבני של הקיבוץ במהלך תולדותיו 2 נושא

. 68-86(. הקבוצה. רמת אפעל, יד טבנקין, ע' 1944/2000לנדסהוט )ז. .

. היסטוריה: ראשית הקיבוץ בעיני חלוץ חוקרי הקיבוץ1

תנועות: השפעה על עלייה השנייה וחלוצים. 3לפי "לנדסהוט" ישנם קיבוצים שזיהה בהם


דגניה א., דגניה ב., גינגר - דגש על הקבוצה הקטנה. תפישת הקבוצה כאמצעי לתיקון:חבר הקבוצות

העצמי

בית אלפא, משמר העמק- מהערפול הרעיוני לקולקטיביות:קבה"א -קיבוץ הארצי "השומר הצעיר"

רעיונית. תפישה אליטיסטית של הקיבוץ.

כפר גלעדי, עין חרוד, תל-יוסף, יגור, נען- מקורו ברעיונות של גדוד העבודה. קבה"מ - קיבוץ המאוחד:

קליטת המוני פועלים למערכות שיתופיות

גידול כמותי החברים בקבוצה והרחבה משקית מגמות ראשיות ב-קבה"מ :2

, פחותה חשיבותה של היחידה הקבוצתית )אין אוטונומיה ועצמאות, לא צריכה להיות זיקהבמודל זה

של הפרט לקיבוץ כמקום אלא לקיבוץ רעיון כללי. הפרט כמכשיר בשירות הכלל…

גורמים שקשורים לעלייה השנייה:

- האוטופי המוקדם, סוציאליזם תנועה מדינות "פילוסופית" וכלכלית.השפעה הסוציאליזם(1 לכונן משטר שוויוני שאין בו הבדלים בין מעמדות וזאת עושים באמצעות ביטולמטרתה –

הקניין הפרטי. – האידיאליזציה של האיכר הרוסי דמות של אדם פשוט בעלהשפעה של "פופוליזם הרוסי"(2

תבונה של החיים, יושר. - שבו היו מעורבים יהודים, אחרי הכישלון נרדפו אחרי1905כישלון המהפכה הרוסית (3

המשטר הרוסי,וחלק מהם עזבו את רוסיה.

1914מלחמת העולם הראשונה,פורצת ב- – 1903-1914עלייה השנייה

– אנשי העלייה הזו מקורות שמשפעם עליה הם שונים מאלה1919-1923העלייה השלישית שהשפעה על עולים בעלייה השנייה.

בעלייה: בניהם שהייתה מהפכה ברוסיה ורעיונות הסוציאליזם התפתחו. ההבדל המהותי היו סוציאליזם פוליטי ולא אוטופי- שמטרתם של שניהם לקיים סוציאליזם בדרך להגיעהשלישית:

למטרה.

מאמין שריבוי קבוצות, קהילות בפלסטינה יוביל בתהליך הדרגתי למשטר סוציאליסטי"אוטופי" –והפכת החברה לשוויונית.

כדי לכונן משטר סוציאליסטי צריך לתפוס את השלטון. זו תפיסה מרקסיסטית כדי"פוליטי" –לעשות סוציאליזם.

מהפכה = סוציאליזם לפי תפיסה מרקסיסטית.

((1855-1936המודל של טוניס )השינוי המבני המוקדם של הקיבוץ ).2

סוג מבנה

תכונות

קהילה

Gemeinshaft

חברה

Gesellshaft

דימוי המבנההחברתי

אורגניזם חברתי שהתפתח בדרך"טבעית"

התארגנות מובנית, תוצר של העיור, התיעוש וריכוזיות

השלטון

סוג היחסים בין יחידים במבנה

החברתי

ניכור או יחסים בלתי אישייםיחסים אישיים ובלתי אמצעיםופורמליים


מהות היחסים ביןיחידים

רגשיים המאופיינים ב-:

רמה גבוה של לכידות ויציבות-חברתית

מחויבות רבה בין אנשים -

שכליים המאופיינים ב-:

תכליתיות-תועלתנות -תחרותיות-

יחסים בין יחידלחברה

הזדהות עמוקה עם הקהילה ומעורבותרבה בענייניה

מעורבות מצומצמת בהתאםלאינטרס ספציפי

הכרת היחידבמבנה על פי

סטאטוס מקיף תוך דגש על הסטאטוסהשיוכי

סטאטוס צר תוך דגש עלהסטאטוס ההישגי

טלמון גרבר המסביר את המעבר מחברה מסורתית למודרנית, הוסיפה למודל של טוניס

להתפתחות הקיבוץ את השלב הראשון ....

המעבר מעדה לקהילה )יונינה טלמון(:א.

Communion as the loss of individual identity in the collective

H.Schmalenbach

כמבוסס על מחויבות עמוקה וקיצונית של חבריו למערכת של ערכים משותפת, עלהבונד/עדה

התמזגות הפרט עם הקולקטיב.

בין חבריו ולא עלהבנה הדדית, הסדר החברתי בה מושטת על ללא מיסודהעדה היא צורה חברתית

ורצון להגיע לפתרוןאמפתיהנורמות ותקנונים. כל סוגיה, פרטית כציבורית נדונה בהרחבה בעדה, תוך

המספק כל צד.

(.community ולא communionיש מעין היבט של "קודש" בחיי העדה, דמיון בין עדה לכת דתית )לכן

העדה כתגובה של נוער יהודי אידיאליסטי:

העדה כמכשיר להגשמת המטרה הלאומית: הקמת בית לאומי בא"י

כווני התייחסות:2לכן, מראשיתה לערכי העדה היו

הכוון החברתי-

הכוון הפוליטי-


שלב הקהילה מהווה נסיגה ממאפייני העדה ונקודה חדשה של יציבות. תהליך המתרחש

.50-60בקיבוצים הוותיקים בשנות ה-

מאפייני הקיבוץ שעבר לשלב הקהילה:

יסוד החברה עובר ממשור הערכים המכוננים את העדה למשור היחסים החברתיים..1

האידיאולוגיה המעורפלת של ההתחלה מתחלפת במטרות קונקרטיות יותר .2

סוגים שונים של יחידות חברתיות מופיעים .3

מתחילה להופיע מובחנות חברתית .4

ההתלהבות הראשונית דועכת .5

אבדן רוח הקודש של העדה גורם לחזרה לקודש המסורתי .6

החיים החברתיים מתארגנים סביב המשפחה .7

מערכת היחסים בין החברים השייכים ליחידות חברתיות שונות מתנהלת במישור פורמלי יותר.8

ובאופן רגשי פחות מאשר בעדה.

תהליך היצור הופך למאורגן יותר. ענפים מאבדים מעצמאותן והמבנה הארגוני ריכוזי יותר.9

בקיבוץ קהילה.

( כהן. association המעבר מקהילה לתאגיד )ב.

התאגיד כדפוס הקיבוץ הוותיק, הגדול )יחסית( מבוסס, בעל אוכלוסייה הטרוגנית ורב דורית. מעבר

לתאגיד כתהליך העובר על קיבוץ בודד בעקבות התבססותו הכלכלית וארגונית )הצלחה כלכלית(.

. 60תהליך המסתמן ע"פ כהן בסוף שנות ה-

זיהוי דפוס התאגיד היה בקיבוצים המבוססים שמאפייניהם גדולים, מבוססים כלכלית ויש להם

אידיאולוגיה דומיננטית על משקיהם )משק(.

התפתחות בתעשייה בקיבוצים החלה בקיבוצים הגדולים על המעבר, צמיחת תעשייהקיבוץ תאגיד-

וסגנון חיים משתנה מחקלאי מעורב,מסגנון קיבוץ כפרי הפך לקיבוץ תעשייתי עם סגנון חיים עורבני

)תיעוש( ופיתוח תעשייה.

במעבר לתעשייה יש השלכות לגבי רמת התמקצעות העובדים כדי לעמוד בתנאי הענפים התעשייתיים.

התמקצעות של אנשים בתחומים מסוימים יש השל כות לגבי השכלה ותפסת עולמה בקיבוץ, היה דבר

זה ביותר בעבר העיקר היה עבודה תפסת עולם זו הולכת ומשתנה. יש יותר התייחסות להשכלה. תהליך

זה גורם לשינוי כלפי עבודת חוץ של אנשים, החבר היה חייב לעבוד בקיבוץ כתאגיד, יש לגיטימיות

לעבודת חוץ של אנשים. הדרישות של ההתמקצעות גורמים לפתיחות של הקיבוץ כלפי סביבתו.

תהליך של התמקצעות המשק והתפתחות התעשייה גורמת לאנשים להתנתק, נוצרת התבודדות של

הקיבוץ בן אנשים שמעורבים בכל לבין אנשים שלא מעורבים, ירידת קרן של האסיפה בקיבוץ עידה

הכול מוחלט בתוך שיחה שבה משתתפים כולם.

בגלל עובדה זו התנתקות )אידיאולוגיה,תיעוש(, הולכות וגוברות הדרישות אינדיבידואליסטים. קבוצת

ההתייחסות והשוואה של חברי קיבוץ- תאגיד כבר לא מעמד הפועלים בישראל אלא המעמד הבינוני

והבינוני הגבוה. מעמד החברים משתנה מבחינת מערכת ערכים צניעות, הדרישה לצריכה הולכת

וגוברת בתאגיד שינוי ערכים שמתפתח לכיוון של צרכנות וחומריות יותר.


משתקפות בריבוי הטעמים והאינטרסים של החבריםמורכבות והטרוגניות של אוכלוסיית קיבוץ- תאגיד

בתחום הצריכה ומכבידות על שמירת המסגרת של צריכה נורמטיבית

בקיבוץ – תאגיד ציפיות מהחבר משתנות למלות חובות רשמיות בעיקר חובת העבודה בניגוד הפך

לקיבוץ העידה )פחות דרישות ,ערכים(

ראה אתר התנועה – לקסיקון הקיבוץ: צריכה, תקציב אישי, כולל, מקיף.

http://www.kibbutz.org.il/orchim/tzriha.htm

מורכבותה והטרוגניות של אוכלוסיית הקיבוץ- תאגיד מביילות להתרופפות הקשרים החברתיים בתוך

הקיבוץ,

מעבר הקיבוץ לדפוס של קיבוץ-תאגיד מעורר דילמות בקרב הדור השני )התחנך ע"פ האוטופיה של

החלוצים אבל גדל בקיבוץ ממוסד...(

תגובות הדור השני לשינוי הקיבוץ )מעבר לקיבוץ- תאגיד(

המתנגדים לרוח השינוי התומכים ברוח השינוי

להחיותמנסים את הקיבוץעוזבים דורשים שינוים נוספים

את החלוציותועוברים לעירהנוגדים את עקרונות הקיבוץ

ומקימים קיבוצים המקורי כגון הכנסת שכר

חדשים

שהקיבוץ מסתכן אובד במצפון האידיאולוגי שלו. קיבוץ -תאגיד הצלחה כלכלית -כהן טוען: משקית ורחוק מהמודל האוטופי של קיבוץ העידה. במער לקיבוץ – תאגיד מעורר התנגדות

מהגברים לרוב.

תגובות הדור השני לשינוי הקיבוץ )מעבר לקיבוץ- תאגיד(:

, ברוח השינוי ודורשים שינויים נוספים.תומכים


לרוח השינוי, ישנם שני תגובות: אם הקיבוץ לא קיבוץ למה לחיות בו, והם עוזבים, בניםמתנגדים

עוזבים והתגובה הפוכה שבני קיבוץ מנסים להחיות את הקיבוץ עידה ורוצים לחיות אותו. בעצם הם

רוצים לחיות על מה הם גדלו ועל מה חינכו אותם.

סיכום המודל של כהן:

התפתחות מחזורית של הקיבוץ מעדה- לקהילה ולתאגיד וחוזר חלילה לעדה )המודל של כהן(א.


קיבוץ-עדה

אישיאידיאולוגי

עדה במעבר

תחיית היישוב באמצעות ישובי הדור השני

קבוצות חדשות

קיבוץ-קהילה

קהילה צולעת

פירוק

: שהקיבוץ מתחיל מקיבוץ עדה. עדה זה שלב מעבר, כולם עובדים ביחדהמודל טוענת לאחר מכן העדה עוברת מעבר שיכול להיות מוצלח שמוביל לקיבוץ קהילה או שהוא

עובר משבר ולא הופך לקהילה אלא הופך לקהילה צולעת ואז מתפרקת. ואם הוא הופך לקיבוץ לקהילה אז הוא יהפוך לקיבוץ תאגיד ואז לישוב. ותגובה של בני הדור השני

.קיום קיבוצים חדשים ואז חיזור לקיבוץ עדה

80 : השינוי המבני של הקיבוץ אחרי משבר שנות ה- 4 נושא

. 1-4, הקיבוץ בעידן של שינויים, תל-אביב , הקיבוץ המאוחד, פרקים 1996רוזנר, מ. גץ, ש.

, מהפיכה לא טוטלית, רמת אפעל ,יד טבנקין.1996בן רפאל, א.

וניתוח השינוי 80 השינוי המבני של הקיבוץ אחרי משבר שנות ה- . 1

המשבר הכניס את כלל הקיבוצים לגל סוחף של דיונים על שינויים ובהמשך לאימוץ מהיר ובהיקף חסרתקדים של שינויים הנוגעים לכל היבטי החיים הקיבוציים

בתלעך השינוי של הקיבוץ מזהים שני שלבים )שני גלים של שינוי(:

90 -80משנת ה- (1 מהקיבוצים הפכו לפרטה60%, שבו 2005, החל גל חדש של השינוי עד שנת 90בסוף שנת ה- (2

מלאה.

סוציולוגיה של הקיבוץ באה לבחון את המשבר בקיבוץ, ראתה בשינויים שבאות בעקבותיו. לפי הגל-80השני של השינוי הנוגע לכל תחומי החיים הקיבוציים כמו הפרטת הצריכה הכנתה של פני המשבר

היו ברשות החבר/ הפרט10% מהכסף של הקיבוץ היה מנוהל על פי מוסדות של הקיבוץ ורק 90% )תקציב אישי( כדי לממן את ההוצאות הקטנות. בריאות, חינוך, כל הצרכים סופקו על ידי הכלל

)הקיבוץ(.


קיבוץ-עדה

אישיאידיאולוגי

עדה במעבר

תחיית היישוב באמצעות ישובי הדור השני

קבוצות חדשות

קיבוץ-קהילה

קהילה צולעת

פירוק

: - מעבר להפרטת חלוקת הטובין. - דרישות הצריכה נוצרה טביעה של אחרים לקבל- בתחום הקהילה יותר בחלק של העוגה ואז נוצר הפרטת הצריכה שכל אחד משלם על עצמו. כדי לאכול, למשל כל זה

בגל הראשון מהתקציב הציבורי לתקציב הקברים )ביגוד, אוכל, חשמל מעבר להפרטת חלוקת הטובין.

שינויים בארגון מוסדות הקיבוץ כגון, החלפת אספה על ידי מועצה.- עבירה משיטת של דמוקרטיה השתתפותי לייצוגית, אסיפה: אנשי קיבוץ כולם באים אליה לעומת מועצה: זה נציגים, חברים הקיבוץ

בוחרים במספר נציגים שמציגים אותם.

: בתחום הכלכלי היו גם שינוים. היה נהוג להחליף הנהלה כל כמה שנים כדאיבתחום המשקי/יזמי-

למנוע אוליגרכיה, קבוצה שילטה על הענף.דרך זו התבטלה.

אימוץ שיטות ניהול חדשות, ביטול הרוטציה של תפקידי ניהול, מתן לגיטימציה לעבודה שכירה, עידוד

עבודת חוץ של חברים ועוד.

עד המשבר לא היה מקובל לעבוד מחוץ לקיבוץ,דבר זה היה פסול ורק אחרי משבר הם עודדו עבודות

חוץ.

: - תחום הפוליטי – בתפקידים תנועה הקיבוצית יש צמצום דרסטי שלבתחום שליחות הקיבוץ- פעילות התנועה עד כדי פגיעה במהותה. צמצום השפעת הקיבוץ על חברה הישראלית.

המשבר הממושך ערער את בטחונו של הקיבוץ והעלה שאלות חדשות על פני השטח: מה יעלה בגורלו

של הקיבוץ? האם אותם השינויים הם שינויים טכניים בלבד או מדובר בשינויים ערכיים ומהותיים? מה

הם השינויים העלולים למחוק את ייחודיותו של הקיבוץ? מה הם הקווים האדומים שאסור לחצותם?

מתאי קיבוץ מפסיק להיות קיבוץ?

הדיון בחקר הקיבוץ התמקד סביב זהותו המבנית של הקיבוץ והשפעת השינויים של90בסוף שנות ה-

זהות(. נשאלו אז השאלות האם השינוי משנה את 1996, רוזנר וגץ 1996אותם שנים עליה )בן רפאל

?הקיבוץ

כדי לענות לשאילות אלה עלינו להגדיר מה זה קיבוץ ,ישנם שני מסגרות שכל אחד מהם מגדיר קיבוץ

בצורה שונה.

המודל של רוזנר וגץ . 2

ולצורך בדיקת השפעתם של אותם שינויים על90לצורך ניתוח והבנת השינויים בקיבוץ של שנות ה-

Williamson (1991)( מהמודל התיאורטי של 1996זהותו המבנית של הקיבוץ, יוצאים רוזנר וגץ )

המבדיל באופן דיכוטומי בין שני סוגים של סדר חברתי ופעילות כלכלית חברות וארגונים ע"פ

.היררכיה לעומת שוקהמבנה שלהם:

שוק והיררכיה: מציין את ההבדלים העיקריים בין שני הדגמים של ווילימסון

היררכישוק

ה

גבוהמוטיבציה

ה

נמוכה

גבוהנמוךפיקוח

נמוכהגבוהאוטונומיה


ה

שיתוף

פעולה

רבמועט

השינויים לפי תיאוריה זו, חלים על ידי מעבר ממבנים הקרובים לדגם של שוק, הקרובים לדגם של

היררכיה, או בכיוון ההפוך. מעבר מסוג זה חל, כאשר מתרחש " כשל שוק" או "כשל היררכיה", זאת

אומרת שהמבנים הישנים חדלו לתפקד באופן יעיל בתנאים חדשים שהתהוו.

המדד לתפקיד היעיל של מבנה כלכלי הוא העלות של פעולה ההעברה מיחידה כלכלית אחת לשנייה,

ידי שינוי מבנה יש לחפש דרך להתייעלות על יותר, יקרה זו )רווח(. ככל שעלות או עלות העסקה

השליטה והפיקוח.

רציונאליות היאהוא טוען שהאנשים הפעילים הם רציונאליים ויודעים לחשב את התועלת ואת העלות.

זאת אומרת שלא כל המשתתפים )שחקנים( מקבלים את כל האינפורמציה, ובגלל זה ביצועמוקבלת

"אופורטוניסטי",העסקאות קשור בעלו גבוהה יחסית. יתר על זה אנשים רבים מתנהגים בשוק באופן

מהסכמים להתחמק כדי הזדמנויות, מנצלים הבטחות, מבטיחים עובדות, מסלפים אומרת זאת

הנוגדים את האינטרסים שלהם. אלה שתיים מאפיינים בסיסיים של "טבע האנושי", והם גורמים לכך

שבמקרים רבים השוק איננו המנגנון היעיל ביותר לפעילות כלכלית.

"כשל שוק" – מתרחש כאשר עלות העסקאות המבוצעות בשוק נעשית יקרה. במצבים בהם השוק

של הרציונאליות את הבטיח ניתן בהם ארגונים, של בירוקראטי – היררכי מבנה מתפתח נכשל,

התנהגות מטה- כלפי מלמעלה פיקוח מערכת ידי על – למנוע ואפשר הכלכלית, הפעילות

"אופורטוניסטית" של החברים בארגון.

בקיבוצים מודל זאת לא מתאימה והם ממצאים דפוס השותפות )דפוס שלישי(

לא נובעת מאינטרסהפעילות בדפוס השלישימבחינים בדפוס שלישי של חברות. ( 1996רוזנר וגץ )

מתנהלת בתוך קהילות המנהלותכלכלי עיוור כמו בשוק ולא מהכוונה מלמעלה כמו בהיררכיה אלא

.את עצמן על בסיס אמון הדדי בין חבריה ואמונה במערכת ערכים משותפת

טיפוס השותפות מאפיין קומונות דתיות וחילוניות בכלל והקיבוץ בפרט.


הדגמים של סדר חברתי: 3 הטבלה הנ"ל מסכמת את המאפיינים העיקריים של

שותפותהיררכיהשוק

. המטרה 1

העיקרית

רווח מרבי

למשתתפים

בחליפין

ביצוע יעיל

של משימות

סיפוק משותף

של צרכים

. עיקרון2

בסיסי

הבטחת אינטרס

אישי תוך תחרות

הבטחת שליטת

"צמרת" הארגון

סולידריות ואחווה בין חברים

. הבסיס3

הנורמטיבי

הדדיות מוגבלת

לפעולת החליפין

א. הדדיות מוגבלת

להתחייבות חוזה החברות

בארגון.

ב. סמכות לגיטימית

א.הדדיות בלתי מוגבלת

לטווח ארוך.

ב. סמכות לגיטימית

ג. ערכים ואמונות משותפים

. הבסיס4

הארגוני

חליפין בין יחידות

עצמאיות

יחסי

ממונה כפוף

שותפות של שווים

. מניע5

לתרומה

למערכת

קשר ישיר בין

תרומה לתגמול

התחייבות

חוזית

מחויבות לערכים ולחברים

וסיפוק מהפעולה והערכת

השותפים.

. אמצעי6

חליפין

אמוןסמכותכסף

. אמצעי7

להעברת

תקשורת

דעת-קהלכללים וחוקיםמחירים

. בסיס8

היחסים

ההדדיים

א. עצמאות היחידות

ב. אין קשרים

אישיים

א. תלות בממונים

ב. קשר תפקידי פורמלי,

לפי המעמד בהיררכיה

א. תלות הדדית

ב. קשר בלתי פורמלי על

בסיס היכרות אישית

. קבלת9

החלטות

על-ידי "היד

הנעלמת" של ביקוש

והצע

על ידי הממונים כלפי

הכפופים

במשותף, ע"י שכנוע הדדי

?זהות הקיבוץכדי לענות לשאלה: האם השינוי משנה את

לא מספיקה טיפולוגיה של חברות, צריך עוד להבחין בגרעין הזהות של כל דפוס. בשפתם של רוזנר וגץ

"עקרון הציר" ואת "מבנה הציר". הכוונה היא לכך, שקיים עקרון מרכזי שהוא הבסיסיש לחפש


ההגיוני הראשוני להבנת העקרונות והמוסדות האחרים של אותה חברה. עקרון הציר הוא כעין

(31מסגרת מארגנת שממנה "גזורים" כל המוסדות החברתיים )שם:

בכל דפוס של חברה ישנו עקרון הציר המשותף לכל החברות השייכות לדפוס:ע"פ בלכך

a. עקרון הציר(, ומנגנוני השוק קובעיםהחלוקה לפי הוגנותדפוס השוק מוגדר ע"י(

את הסדר החברתי )קשר בין ההשקעה של היחיד והישגיו המבטאים את תרומתו

לחברה והזכויות המגיעות לו ואת התגמולים אשר להם הוא זוכה(

b. בחלוקה השוויוניתבדפוס היררכיה כמו מדינות קומוניסטיות, עיקרון הציר הוא.

)שכר שווה(

c. בקיבוץ השיתופי. בחלוקה לפי צרכיםבדפוס השותפות כמו בקיבוץ, עקרון ציר הוא

.כדוגמה העיקרון בא לידי ביטוי בניתוק המוחלט בין עבודה ותגמול חומרי

עקרונות אלה קובעים בחברות שונות את אופן חלוקת האמצעים הדרושים לסיפוק הצרכים.

2להמחשת שיטות החלוקה השונות אציג טבלה המייצגת תפישות של היחס בין תרומה ותמורה:

אנשים )א', ב'( השייכים לאותה חברה/ארגון.

יחידות לחברה10.000א' תורם

יחידות לחברה 2000ב' תורם

מה ש א' ו-ב' יקבלו בתמורה לתרומה שלהם לחברה יהיה שונה לפי עקרון הציר או שיטת ההקצאה

הנתפסת כצודקת בחברה שלהם:

תפישת

ה"הוגנות"

ח. קפיטליסטית

תפישה

שוויונית

קואופרטיב

תפישה

לפי צרכים

קיבוץ

10.000א':

2000ב' :

6000א':

6000ב':

א': לא מוגדר מראש

ב': לא מוגדר מראש

הייחודי בקיבוץ הקלאסי היה שהקצאת האמצעים לסיפוק הצרכים של חבריו לא הייתה על פי

עקרון אוניברסאלי כללי ואחיד- כמו בגישת ההוגנות והשוויון- אלא על פי התייחסות אישית

(...)זהו עקרון הצירומיוחדת

)הפרטות בצריכה...., הקמת מועצות90מניתוח השינויים שהתפשטו בקיבוצים עד סוף שנות ה-

במקום/לצד האסיפה, הפרטה בתחום העבודה כגון בחירה חופשית של מקום העבודה ואחריות החבר

על פרנסתו עוד לפני הנהגת השכר( עולה שרוב הקיבוצים אמצו שינויים מתונים המבטאים החלשות

התמיכה בעיקרון הציר השיתופי ותנועה קלה, בעיקר לכוון עקרון השוק ובמידה מועטה לכוון עקרון

ההיררכיה.

?2000אז בעזרת מודל זה כיצד ניתן לפרש את התפשטות השכר הדיפרנציאלי בראשית שנות ה-


תופשים את הקיבוץ כשונה מחברת השוק וכאלטרנטיבה או אנטיתזה לקפיטליזם שמאפייןרוזנר וגץ

, קהילה אשר נוצרהIntentional communityאת החברה הסובבת את הקיבוץ. תפישת הקיבוץ כ-

במכוון על ידי מייסדיה, על מנת להגשים מערכת ערכים משותפת.

. המודל של בן רפאל3

הקיבוץ כחלק אינטגראלי של החברה המערבית המודרנית הנתונה למתח מתמיד בין ערכים מנוגדים:

כגון: שוויון, סולידריות, ערבות הדדית. שברוח הדמוקרטיהמחד הערכים

כגון: הישגיות, תחרות, מצוינות. שברוח הקפיטליזםמאידך הערכים

המבנה הדו-ערכי של המערכת החברתית הוא המאפיין את החברה המודרנית ומעמיד אותה במתח

מתמיד בין שני הקטבים. מתח זה גורם לוויכוח על הסדר החברתי המלווה את תולדות המודרניות

במערב ובמידה רבה גם את הקיבוץ, והוא מתבטא בכל תחומי החברה )חברתי, כלכלי, פוליטי(.

הקיבוץ: היבטי זהות ודילמות ערכיות

השינויים אמנם מהווים תמורות משמעותיות לעומת דפוסי לדעתו של בן רפאל,

הארגון שאפיינו את הקיבוץ הקלאסי אבל הם משתלבים עדיין באותן דילמות

אין הם בבחינת הכחשה טוטלית של עקרוןערכיות שאפיינו את הזהות הקיבוצית עד כה. כלומר,

.כלשהו שהיה דומיננטי בעבר. מדובר בשינוי בתוך המערכת הערכית ולא שינוי של המערכת

תיאוריה של בין רפאל לא מדעית, היא כילו מדעית. כדי שתיאוריה תהיה מדעית צריך להפריך אותה.

קיבוץ מתחדש –זה שקיים בו שכר דיפרנציאלי. וקיבוץ הישן – שיתופי. אבל קיבוץ עדיין נשאר קיבוץ. בן

רפאל טוען שלהיום תנאים לעזיבה של אנשים מהקיבוץ בהרבה יותר קלים, זאת אומרת יש להם כסף,

יש להם הכשרה מקצועי וכל מישהו מתנגד נגד שינוי שעבר הקיבוץ יכולים בקלות לעזוב אותו.

היבט חדש של הזהות הקיבוצית ולא זהות חדשה של הקיבוץ

:מופיעים סימנים המבטאים רצון לשמור על הזהות הקיבוציתביחד עם השינוי

?2000כיצד לפרש את המעבר המסיבי לשכר דיפרנציאלי בראשית שנות ה--

האם המעבר למשכורות במקום תקציב מהווה מהפכה טוטלית?-

שינוי זהות של הקיבוץ וכבר לא שינוי בתוך זהות הקיבוץ?-


קהילה

שוויוניות שיתופית כנגד אינדיבידואליזם

אליטיזם

אליטה משרתת כנגד קבוצתאינטרס

משק

שותפות עסקית כנגדהישגיות

למעשה האם יתכן מהפכה טוטלית ע"פ המודל של בן רפאל?-

צורות זהות של חברי הקיבוץ בעידן השינוי.

איך החברים של הקיבוץ מפרשים את השינוי?

– הטיית הקולקטיבית בסוציולוגיה – הנטייה לנתח את התופעות החברתיות מנקודת מבט שללפי בקהכלל, הארגון, המבנה ולהתעלם מנקודת מבט של היחיד, מכוחו של האינדיבידואל.

עיוורון סוציולוגי

הטיית הקולקטיב בסוציולוגיה של הקיבוץ דורש מעבר מדיון בזהו הקיבוץ לדיון בזהות החברתית שלחברי הקיבוץ.

האם יתכן קיבוץ ללא קיבוצניקים? – שאילות המחקר....

מיהו "הקיבוצניקים" היום?-כיצד הוא מגדיר את עצמו וחווה את קיבוציות-

שישה דפוסים:

- עד שכדאי לי להיות בקיבוץ אני היה בקיבוץ.אופי חומרני,,לכןדפוס המאזן האישי(1הפסד ורווחההחלטות ההכרחיות כמו איפה לחיות היו עניין של

– נמצא בקרב בני קיבוץ, מאפיין העיקרי בתוך הקיבוץ בין המקרביםדפוס הילידים(2 ומנופחים בקיבוץ, הקיבוץ הקלסי זה אבסורד מוחלת, כי מי שהו תורם יותר מקבלפחות, ומי שהו תורם פחות מקבל יותר )שקנים(, תחושת פראייריות חוסר הוגנות.

מחלקים את הקיבוץ בין אנחנו )מקופחים(בין לעזוב להשתנות.הדילמה של אנשים והם )נהנים(. גם קיימת נטייה לחומרנות

– מאפיין את הדפוס, במהלך החיים של חברים של הקיבוץ קייםדפוס המהפך(3 משבר אישי )הכזבהמהפך אישי מה שהייה לפני שינוי ואחרי שינוי. אלה שעברו

שגרם להם למהפך ביחס אישי כלפי קיבוץ. אז אנשים אלה חיים בקיבוץמהקיבוץ( שהם פיזי גרים בקיבוץ אבל הם לא שותפים בחיים שלחיים לא שתופית, זאת אומרת

קיבוץ. - זה סיפור של אנשים שמרגישים חלוציות, אלא שבנו את הקיבוץ.דפוס היורשים (4

מדובר על הקיבוץ שיתופי האמיתי, אנשים שגרים שם אומרים שלהיום קיבוץ זה כבר לא קיבוץ אלא זה חברה הישראלית לכל דבר. הדילמה שלהם, איך לעבור מעדהלקהילה בלי לעבד את הדברים הטובים, ללמוד על טעויות של קיבוצים הישנים.

– צדק לחוקתית, תחושה פראייריות, מנהלים לא מקציעים, זאתהדפוס הקבורה (5 אומרת מבחינתם קיבוץ מת. הדילמה פה אומרת אם קיבוץ ממשיך כך אז הוא

יתעלם, אז נשר אופציה רק לשנות אותו. – הם מצגים עמדה שקולה, שאומרים שבקיבוץ יש דבריםהדפוס המאזן קולקטיבי(6

ביןטובים ורעים, אז צריך לשמור על מה שהו טוב ולתעלם מדברים רעים. דילמה .שימור לשינוי


Documents

סוציולוגיה של קיבוץ