NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

פוטו כלכליסטמפותכלכליסט אישיועידותקריקטוריסטקריירהעסקים קטניםהכסףתקשורתתעודות סלגמלקרנותתיק אישיוול סטריטמדדיםמניות

מומחים: "הגיע הזמן לשכרבלי עבודה"

צילום: שאטרסטוק

תגיות קשורות לכתבה

עובדמשכורת

עבודההכנסה

השוק מסרב להתקררכך עולה מבדיקת נתוני

הלמ"ס, ששיקפו פעילותנמוכה בחגים בשוק הדיור

ניוזלטר

כלכליסט באייפד

גלישה בסלולר

כלכליסט באייפון

אפליקציות דור 3

מייל אדום

כלכליסט אצלך

מנוי לעיתון

ספריית כלכליסט

RSS

למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?למרות הקידמה. לא בשביל הכסף. בגלל המעסיקים. משום שאנחנו

מוכשרים. כי העבודה מעניקה משמעות, אפילו שכולם יודעים שזו שטות.קווים לדמותה של הבעיה הקשה של הכלכלה המודרנית, מלכודת

העבודה המיותרת. עכשיו המומחים מציעים מוצא מהפכני: לחלק משכורתלכולם, ולעודד אותם לא לעבוד

טלי שמיר, ניו יורק

09:29 ,01.11.1232Like 1.4k

108 תגובות

מנוי לעיתון פייסבוק טוויטר ניוזלטר

בתוך מאה שנה למילה 'עובד' לא תהיה שום משמעות. היא תהיה משהו שתצטרך לחפשבמילון של המאה ה־20", כתב ב־1963 המהנדס והתיאורטיקן האמריקאי בוקמינסטר

פולר (Buckminster Fuller). פולר לא היה היחיד. כלכלנים ומומחים אחרים מכל הסוגיםומכל קצוות הקשת הפוליטית הסכימו, במשך כמה עשורים אופטימיים, שהקידמה

הטכנולוגית תשחרר את בני האדם מעבודה, או שהם יצטרכו לעבוד רק מעט מאוד."המכונה היא מצילת האנושות, האל שיגאל את האדם מלהיות עובד להשכרה, האל

שיעניק לו פנאי וחירות", כתב פול לפראג (Paul Lafargue) בחיבורו הידוע "הזכותלעצלות" (1883). "אנחנו מקווים שהתגליות שלנו יביאו למצב שבו פועל שבעבר עבד

שמונה שעות בעבודה מסוימת יצטרך לעבוד רק שעתיים־שלוש", הכריז ב־1926 אלכסייגוסטב (Aleksei Gustav), נפח, משורר ומנהיג פועלים רוסי. לרגעים המציאות אפילו

התיישרה עם החלום. ב־1930, למשל, קלוגס, יצרנית דגני הבוקר הגדולה בעולם, קיצרהאת יום העבודה במפעליה לשש שעות, במהלך שייעל את התפוקה ושיפר את איכות

החיים של העובדים.

שערי המניות שנצפו לאחרונה

שינוי יומישער~

32,600.00%מלאנוקס 0

15,850.00%טבע 0

1,506.00%פועלים 0

867.20%אורביט 0

3,087.00%בבילון 0

לזירת המניות

בארץ

ישראל משלמת 243 מיליון שקל בשנה לארגונים08:24 בינלאומיים

חשיפת החשבונות ב-HSBC: רשות המסים רוצה08:19 לתפוס את 600 הלקוחות הישראלים

הלקח של יוסי מימן: היום שבו השתנו יחסי הכוחות08:13

דיפלומטיה מחשמלת: שגרירות צרפת במו"מ למען08:10 יבואנית רנו

פרסמו אצלנו

לערוץ בארץ

ברק אובמה,בחירות 2013,יוקר המחיה,חברת החשמל,גד זאבי

שלום אורח, התחברת כבר לכלכלה? הרשם עכשיו | כניסה למשתמשים רשומים

חפש נייר ערך או מדדחפש כתבה

שני

נובמבר

תשובה מצא עוד גז:הערכות לכ-60

מיליארד מ"ק במאגר"כריש"

ליאור גוטמן

איש הצללים חייםהייטנר: כך תיווכתיבעסקאות הגדולות

במשקזוהר שחר לוי , 19 תגובות

בגדי ההייטקהחדשים: אפילו

המכנסיים יהפכולחכמים

ליאור מורג , 3 תגובות

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

OLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

RSS

צילום: שאטרסטוקשעות עבודה ארוכות לא הופכות את העבודה שלנו ליעילה יותר

היום, חצי מאה מאז התחזית של פולר ושני עשורים אחרי שגם אחרון פועלי קלוגס חזרליום עבודה סטנדרטי, חזון העבודה הקלה נראה רחוק מאי פעם. ארצות הברית, אחת

המדינות העשירות בעולם (לפי תמ"ג לנפש המותאם לכוח הקנייה), היא גם המדינההמפותחת עם שעות העבודה הרבות ביותר. יותר מ־50% מהעובדים עובדים יותר מ־40

שעות בשבוע. בקרב משקי בית שבהם יש שני מפרנסים, מדובר כבר ביותר מ־70%מהעובדים. באמריקה מעסיקים גם אינם מחויבים לתת ימי חופש בתשלום (אפילו חופשתלידה), ופועל פשוט בדרך כלל לא מקבל יותר משבעה ימים בשנה. בישראל, אגב, ממוצעשעות העבודה השבועיות לשכיר נע סביב 36 שעות, לא כולל השעות הלא מתועדות ואלו

שבהן אנחנו עובדים מהבית.

מעובדים בשכר מינימום ועד פרסומאים, אנשי הייטק, מנכ"ליות וטייקונים - כולנו מחויביםלעבוד קשה, או לפחות להעמיד פנים שאנחנו עובדים קשה. למה בעצם? והאם מדובר

במאסר עולם בלי אפשרות לחנינה? עוד ועוד מומחים קוראים לאחרונה למרוד בציוויהגורף הזה, לעבוד קשה. שם, הם אומרים, צריכה להתחיל המהפכה. והפתרון שלהם

מפתיע, אפילו מטלטל: לשלם לכולם משכורת בסיס גם אם אינם עובדים, וכך לשחרר אתכולם מהצורך לעבוד סתם. כל מי שרוצה עוד כסף, שיעבוד עוד קצת, או עוד הרבה. כל

השאר יהיו פטורים מההכרח לעבוד קשה.

אנדרו רוס. התקווה היא שההתחממות הגלובלית תרגיע את הייצור והעבודה

1. המהפכה הבאה

הגיע הזמן לשכר בלי עבודהזה נשמע רדיקלי, אבל הרעיון הזה, המכונה "הכנסה מינימלית מובטחת" או "דיבידנדחברתי", תופס באחרונה תאוצה בקרב אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות רבים באירופה

ובארצות הברית. השנה התקיימו שני כנסים גדולים בנושא, בטורונטו ובמינכן,בהשתתפות אקדמאים בכירים, והכנס הבא יתקיים במאי בניו יורק.

כשהרעיון העקרוני נפרט ליוזמה מעשית, המומחים מדברים על שכר שיספיק לתנאי

המחיה הבסיסיים ושישולם לכל אזרח, ללא דרישות מוקדמות כמו עבודה, ניסיון למצואעבודה או רק נכונות עקרונית לעבוד. "זו אלטרנטיבה טובה לחברות שסובלות מאבטלה

.(NYU) סוציולוג מאוניברסיטת ניו יורק ,(Andrew Ross) כרונית", טוען פרופ' אנדרו רוס"בניגוד למדיניות רווחה, זוהי הכנסה שכולם מקבלים, בין אם הם עובדים או לא. גם

העשירים. זה רעיון מקובל מאוד, במיוחד באירופה".

ואז מי יעשה את כל מה שצריךלהיעשות?

"ההכנסה המובטחת היא רק מינימום, אזרוב האנשים יבחרו לעבוד מעבר לזה. זה

פשוט מסלק מהחברה את הכפייה שלהעבודה".

אתה חושב שזה באמת מציאותי?

"התקווה הגדולה ביותר שיש לנו כרגע היאההתחממות הגלובלית, שמשכנעת אנשים

לכל החדשות בארץ

למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?

כדור סרק

גשר צר. מאוד: הגשרים המפחידים בעולם

מצנח הזהב של מפוטרי בטר פלייס

חילופי השלטון החשובים באמת

איש הצללים חיים הייטנר: כך תיווכתי בעסקאותהגדולות במשק

לכל הדירוגים בארץ

Sign Up Create an account or log in to see what your

friends are doing.

חיים מחוץ לעיר וללא תלות במדינה

85 people recommended this.

ESS-צחי סולטן השקיע כ-300 אלף דולר ב

הישראלית, שמפתחת קניון לפייסבוק

94 people recommended this.

כדור סרק

336 people recommended this.

הישראלית One1 5-מיקרוסופט תובעת מ

מיליון שקל בגין הפצת תוכנות פיראטית

18 people recommended this.

Facebook social plugin

נינט מספרת:ככה הורדתי

מהמשקל שלי

בנות אין, בניםאאוט

ג'יפ צה''ל נפגעמטיל נ''ט שירומחבלים בעזה

הפרויקט

אתר הבית החדש של משקיעי הנדלן.לחצו כאן לפרטים נוספים

לחיות בנוף ילדות

מגדלי יוקרה בעלי 20 קומות במיקוםהטוב ביותר בהוד השרון

בארץ

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

PLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

קח שליטה עלהכסף שלך

הרשם ללא עלותלהונאישי ותתחיל

לחסוך!honishi.com

פרויקט האיכותBORDO בנימינה

קוטג'ים מפוארים 5חד' במושבה הציורית

לחצו לפרטים>

פרדס חנה עלהפארק

הזדמנות חד פעמיתלהשקעה בפרוייקט!

לפרטים

PC on TV

שידור תכנים אלחוטימהמחשב לטלויזיה

לפרטים >>>

ההתחממות הגלובלית, שמשכנעת אנשיםשצריך להפוך את הייצור ליותר רציונלי".

"ייצור יותר רציונלי" משמעו שינוי של 180

מעלות במטרת־העל של הכלכלה: במקום צמיחה, צניחה (Degrowth, בלשון הכלכלניםהסביבתיים). תומכי הגישה הזאת מסבירים שפחות ייצור ופחות צריכה זו הדרך

הרציונלית להתמודד עם הזיהום הגובר והיעלמות משאבי הטבע האנושיים.

ה"הכנסה מינימלית מובטחת" היא אחת הדרכים להגיע לשם. בין תומכי הרעיון אפשרלמצוא את הכלכלנים פרופ' רוברט סקידלסקי וג'רמי ריפקין והפילוסוף הבלגי פרופ' פיליפואן פאריס. את שורשי הרעיון, אגב, אפשר למצוא כבר במס ההכנסה השלילי שהציע לאאחר ממילטון פרידמן בשנות החמישים. בשנות השבעים הרעיון נשקל ברצינות בקנדה,

Evelyn) שם אף התנהל פיילוט בעיירה דופין במחוז מיניטובה. פרופ' אוולין פורגטForget) מהחוג לבריאות הציבור באוניברסיטת מיניטובה בדקה לאחרונה 1,800

ארגזים של מסמכים גנוזים מימי הפיילוט ההוא, וגילתה שהתוכנית שיפרה משמעותית אתבריאות המשתתפים וצמצמה את שיעורי הנשירה מהתיכונים. היוזמה ההיא, אגב, לא

הפכה את התושבים לבטלנים; רק מעטים הפסיקו לעבוד - אמהות טריות שרצו לבלות זמןרב יותר עם התינוקות שלהן ובני נוער עניים שכבר לא היו חייבים לעזור בפרנסת

המשפחה.

אדוארד הדס, אם היינו מסתפקים ברמת הצריכה של העבר, היו בעולם 80%אבטלה

Charlie :צילוםBibby

BIG (Basic ב־2008 יצאה לדרך יוזמה דומה בכפר אומיטרה בנמיביה, מטעם קואליציית

Income Grant) במדינה. במסגרת התוכנית קיבלו כל תושבי הכפר הבוגרים (עד גיל60) מאה דולר נמיבי בחודש. התוצאות של הפיילוט, שהופסק בהדרגה עד תחילת

2012, היו חד־משמעיות: ירידה של 20% בפשע שנובע מעוני, שיפור ברמת החינוך -ועלייה בהשתתפות בשוק העבודה. כיום רעיון דומה מיושם בפועל רק באלסקה, שבה

התושבים נחשבים לבעלי הנפט במדינה וכל אחד מהם מקבל את חלקו בנכס כדיבידנד,כ־1,000 עד 2,000 דולר בשנה. זו לא הכנסה מספיקה למחיה, אבל זה נראה כמו צעד

בכיוון.

הדוגמה של אלסקה היא גם אחת התשובות לשאלה מאיפה יגיע הכסף לשלם לאזרחיםאת ההכנסה המינימלית: הכסף ישולם לאזרחים מתוקף היותם שותפים בנכסי הטבע ונכסי

המדינה. לא רק נפט, גם משאבי טבע אחרים, אדמה, אוויר, זרעים ושאר קניינים שהיוםגופים פרטיים רושמים עליהם פטנטים יכולים להיחשב כרכוש של כולנו, ולכן החברות

המשתמשות בהם יצטרכו לשלם לנו נתח מ"שכר הדירה" על השימוש.

עם זאת, לא חייבים משאבים יקרים כדי לממן תוכניות כאלה, ומומחים מציעים שללפתרונות יצירתיים חלופיים. כך למשל, במאמר שפורסם לפני שנתיים בכתב העת המוביל,(Nicolaus Tideman) בתחום, "מחקרים בהכנסה בסיסית", הציע פרופ' ניקולס טידמןכלכלן בווירג'יניה טק, לגייס לעניין את הסניורז', הרווח המתקבל מייצור כסף. לפי טידמן,אם רווחי הסניורז' בארצות הברית יחולקו לכולם, כל אזרח יוכל לקבל כמה אלפי דולריםבשנה. בעתות משבר הסכום יהיה גדול יותר, בגלל הרחבת הכסף; טידמן מצא למשל

שאם הרווחים מהדפסת הכסף בסוף 2008 היו מחולקים לתושבים, כל אחד היה מקבל3,400 דולר בארבעה חודשים. גם זה עדיין לא שכר מספק, אבל זה בהחלט מספיק כדי

לשקם את ביטחון הצרכנים ולמתן את נזקי המיתון.

משכנתא שתפורה עליך

התאמה אישית למסלולי המשכנתא,חיסכון של אלפי שקלים

היהלום של הקאריביים

מגרשי ענק בני 5 דונם במיקוםהאטרקטיבי ביותר בקוסטה ריקה.

מחיר מיוחד ששובר את השוק

להתעורר לפני שייגמר

התלבטת? חלמת? הבנייה בעיצומה.זה הזמן להצטרף להצלחה!

ההזדמנות של 2012 לפניך!

מגדלי ב.ס.ר בבורוכוב- גבעתייםפרויקט המגורים האטרקטיבי

תירגול מסחר במט"חהתחל לסחור בחשבון תרגול של $50,000 בחינם.

התאמן לפני שתשקיע!www.fxcm.co.il

דירות לדוגמא - רמת הנשיא

נפתחה קומה שלמה לדוגמא! 230 משפחות כבר כאן -הצטרפו להצלחה.

/www.ramat-hanasi.co.il

מושל אלסקה, שון פרנקל מציג את גובה הדיבידנד השנתי שחולק לכל אחד מהאזרחיםבארבע השנים האחרונות

צילום:איי פי

נוסף על כך, הכנסה מובטחת לכולם גם תחסל את כל ההוצאות הביורוקרטיות של מערכות

הרווחה הנוכחיות, שמבזבזות זמן ומשאבים יקרים כדי להחליט למי מגיעות ולמי לאמגיעות הקצבאות. "תוכניות הרווחה הנוכחיות עולות לנו כ־140 מיליארד דולר, ושיעור

האנשים שחיים מתחת לקו העוני לא ממש השתפר ברבע המאה האחרונה", טוען הסנטורהקנדי השמרן יו סגל (Hugh Segal), מהקמפיינרים הבולטים של רעיון ההכנסה

הבסיסית. "כשיש לך תוכנית שמבזבזת סכום כזה אבל לא משיגה התקדמות משמעותיתמשום סוג, אני אומר לעצמי, כשמרן שמוטרד מהאופן שבו מנוצלים כספי המסים, שאנחנו

יכולים לעשות את זה טוב יותר, בצורה יעילה ואפקטיבית יותר".

2. בעיה של כולםֶּכֶשל סטטוס

לפי שהופכים סדרי עולם, צריך לנסות להבין את עומק הבעיה שאנחנו נתונים בה כרגע,ולפענח איך בדיוק הגענו עד הלום. לאורך אלפי שנות היסטוריה, עבודה קשה היתה

נחלתם של המעמדות הנמוכים, והיעדרה היה המקור לאיכות החיים הטובה של המעמדותהגבוהים. "בחברה הפרה־תעשייתית לא לעבוד קשה היה סמל סטטוס. לאריסטוקרטים

היו מעט מחויבויות, ואדם חופשי היה אדם שלא צריך לעבוד, שאף אחד לא מחייב לעשותמשהו", אומר אדוארד הדס (Edward Hadas), עורך וכתב כלכלי בכיר ברויטרס. היום

העבודה הקשה לא פוסחת על אף מעמד, אפילו להפך: "היום, באופן אירוני, עבודה קשההיא לרוב סמל למעמד גבוה. בנקאי השקעות, עורכי דין - כולם עובדים קשה מאוד.

צעירים שמסיימים אוניברסיטה רוצים עבודה שמצריכה שעות ארוכות כי הם רואים בזהמשהו יוקרתי".

אפשר להתווכח על הצורך בשעות עבודה ארוכות במקרים של חקלאים, עובדים סוציאליים

או המדענים שמחפשים תרופה לסרטן. אבל לאמיתו של דבר, העבודה של רובנו לא כלכך חשובה - ושעות עבודה ארוכות לא הופכות אותה לטובה ויעילה יותר. להפך, הן לעתיםקרובות רק גורמות נזק: עשרות מחקרים הראו שכל שעת עבודה מעל 40 שעות בשבוע

יעילה פחות וגורמת ליותר שגיאות ותאונות בעבודה. ככל שהעבודה דורשת יותר מחשבה,כך סף היעילות יורד אל מתחת ל־40 שעות. המחקרים הראשונים בתחום שכנעו את

המעסיקים הגדולים, טייקוני עבר כמו הנרי פורד, להסכים לדרישות איגודי העובדים ולקצראת שבוע העבודה. אבל לאורך הדרך המעסיקים זנחו את הממצאים המדעיים, והם לא

שועים להם גם כיום, כשמחקרים מצביעים על הנזקים שגורמות שעות עבודה מרובותAmerican"לאיכות החיים ולבריאות העובדים. כך, מחקר פיני מקיף שפורסם השנה ב

Journal of Epidemiology", והתבסס על נתונים ארוכי שנים, הצביע על קשר הדוק ביןשעות עבודה מרובות למחלות לב, ועבודה אחרת שפורסמה השנה, של חוקרים

מאוניברסיטת לונדון, העלתה שאנשים שעובדים יותר מ־11 שעות ביום נמצאים בסיכוןגבוה לסבול מדיכאון. נוסף לכל אלו, שעות עבודה ארוכות מזיקות גם לסביבה, משום שהן

מזרזות את ההתחממות הגלובלית ואת מיצוי המשאבים (יותר שעות עבודה ויותר ייצורגוררים גם צריכת אנרגיה מוגברת).

צילום: איי פיהממונה על התקציבים באלסקה, בריאן בוצ'ר

3. למה הקידמה לא הצילה אותנו

פרדוקס הפרודוקטיביותעתידני העבר לא טעו כשהעריכו שהמכונה תפטור אותנו מהרבה עבודה. מייבש הכביסה,

הטרקטור, הדואר האלקטרוני - כל אלה ועוד רבים וטובים אחרים שחררו לחופשי, בלחיצתכפתור, מיליוני שעות של עבודה אנושית. כבר ב־1927 התגאה שר העבודה האמריקאי

ג'יימס ג'יי. דיוויד בכך שתעשיית הטקסטיל של ארצות הברית טווה בתוך חצי שנה בלבדאת כל הבדים הדרושים למדינה בשנה, וש־14% ממפעלי הנעליים יכולים לייצר את כל

הדרך לנכס במקום הכי מבוקש

קרקע בטאבו פרטי. הון נדרש 182,000 ש"ח בלבדeisenberg-group.co.il/blue-beach

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

RLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

את כל הבדים הדרושים למדינה בשנה, וש־14% ממפעלי הנעליים יכולים לייצר את כלהנעליים הדרושות לאמריקאים.

אבל הבום הגדול היה בעיקר בחצי הראשון של המאה, ומאז שנות השבעים

הפרודוקטיביות (הפריון) הואטה, אף שההשקעה במחשבים אמורה היתה לשפר אתהיעילות. האקדמאים קוראים לזה "פרדוקס הפרודוקטיביות". לפי פרופ' סטיוארט

מקדונלד (Stuart Macdonald) מאוניברסיטת שפילד, אנגליה, הצמיחה בפריון עד שנותהשבעים היתה כ־4%-3% בשנה, ומשנות השבעים עד התשעים צנחה ל־1% בלבד.

חרף ההאטה, האנושות היתה יכולה להיות יעילה הרבה יותר. על פי חישוב שערך הדס,

אם היינו משתמשים בטכנולוגיה עכשווית כדי לחיות ברמת צריכה פרה־תעשייתית - כלומרמייצרים, פחות או יותר, רק את מה שבאמת נחוץ לנו - שיעור האבטלה העולמי היה עומד

היום על כ־80%.

זה כמובן לא המצב. אנחנו עובדים יותר מדי ומייצרים הרבה יותר ממה שנחוץ לנו,בחלוקה לא הגיונית הן של העבודה והן של התוצר. אפילו דבר בסיסי כמו מזון: כ־25 אלף

איש מתים ברעב בעולם מדי יום, בעוד ארצות הברית לבדה מייצרת מספיק מזון כדילהאכיל את כל רעבי העולם וזורקת לפח מדי שנה כמחצית ממה שהיא מייצרת (כ־40

מיליון טונות אוכל ששווים כ־165 מיליארד דולר, לפי מחקר של מועצת ההגנה על משאביהטבע, NRDC האמריקאית). לפי ארגונים אקולוגיים, אם המדינות המפותחות ישמרו על

רמת הצריכה הנוכחית שלהן, עד אמצע המאה ה־21 נזדקק לשני כדורי ארץ כדי לספקאותה.

אחד משלטי המכירות שמציפים את אלסקה עם חלוקת הדיבידנד וקוראים לאזרחיםלבזבז אותו עוד היום

צילום: אייפי

4. תרבות של עבודה כפייתית

העבודה היא אנחנולמה הקידמה הטכנולוגית לא שחררה את העובדים? בפועל, היא שחררה אותם. והם מיד

שועבדו מחדש. "יש הרבה אבטלה טכנולוגית, כלומר עובדים המוחלפים במכונות, אבלהתוצאה היא לא פחות עבודה, זה פשוט הפך את עמל הכפיים האנושי לזמין למטלותחדשות", מסביר פרופ' רוס, שעסק בעבודת היתר בעשרות ספרים ומאמרים שכתב.

"אנחנו חיים בתרבות של עבודה כפייתית", אומר רוס. "עבור רוב האנשים עבודה היא

עול, לא משהו מהנה, לכן מעסיקים מאז ומעולם הסתמכו על אידאולוגיה שתקבע שעבודהקשה טובה לנו, מה שקרוי 'מוסר עבודה'. לאורך רוב ההיסטוריה האידאולוגיה הזאת

היתה בעלת אופי דתי, ציווי אלוהי, לכן בארצות הברית ובצפון אירופה מדברים על מוסרהעבודה הפרוטסטנטי. אחר כך צמחה המקבילה החילונית, והיא שלעבודה קשה יש

תמורה ברורה - שיפור המעמד ועלייה בסולם החברתי. כיוון שבהרבה חברות המוביליותהחברתית נעצרה, נוצר צורך באידאולוגיה חדשה, וכך אני רואה אותה: הפילוסופים

היוונים והרומים נהגו להטיף לאידאל של חופש מעבודה. אני חושב שהאידאל היום הוא'חופש באמצעות עבודה'. זו אידאולוגיה של סיפוק והגשמה עצמית באמצעות עבודה,

שטוענת שבעבודה אתה מביע את הזהות האמיתית שלך ומגשים את שאיפותיך".

ולמה זה רע?"כי זה נכון רק בפינות היצירתיות מאוד של שוק העבודה, חלק קטן מאוד, וכי זה יוצר

תרבות שמאדירה עבודה ושבה האלטרנטיבה, לא לעבוד, נראית ככשל מוסרי. אנשיםחשים כישלון אם הם לא מצליחים למצוא עבודה או לא עובדים קשה מספיק, אני לא חושב

שכך זה היה לפני 40-30 שנה. כל עוד התרבות הזאת קיימת מעסיקים ינצלו אותה, וכלטכנולוגיה חדשה תשמש כדי לנצל אותה. הטלפונים החכמים, למשל, משמשים כדי

להאריך את העבודה, להפוך את העובדים לזמינים 24/7. אסור לך להיות עצל. בארצותהברית אנשים לא לוקחים אפילו את ימי החופש שמגיעים להם, כי יש להם יותר מדי

עבודה או בגלל לחץ לא רשמי מהמעסיק. כך, על פי סקר של חברת האריס אינטראקטיב,ב־2011 רק 43% מהאמריקאים ניצלו את כל ימי החופש שהגיעו להם.

"וכשאנחנו בכל זאת לא עובדים, בשעות הפנאי או בנופש, אנחנו עובדים קשה בליהנות.אני אתן רק דוגמה קטנה: כשאני יוצא להפסקת צהריים והמלצר במסעדה רוצה לגרום לי

לפנות את השולחן הוא שואל '?Are you still working on your salad', ואני אומר:'לא, אני לא עובד, אני כאן בהפסקה מהעבודה'".

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

SLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

ג'ולייט שור. חלוקה מחדש של שעות העבודה היא חלק הכרחי בחלוקה מחדש של השכר

ובתרבות הזאת, אומר הפרשן הדס, אין פלא שהמשוואה היא עבודה ארוכת שעות =עבודה קשה = עבודה חשובה. "אנשים חושבים שאם הם יעשו יותר, גם אם אין לזה

הרבה משמעות, זה איכשהו ייראה חשוב יותר", הוא אומר. "כמעט כל האנשים שאני מכירמרגישים חרדה או אשמה אם הם לא עובדים או עושים משהו כדי לקדם את העבודה

שלהם", כתב לאחרונה הסופר טים קריידר (Tim Kreider) ב"ניו יורק טיימס", במאמרשכותרתו "מלכודת ה'עסוק'". קריידר מתאר היטב את עולם העבודה הנוכחי, שבו רובנועובדים קשה כי זה הופך אותנו לא רק לחשובים בעיני עצמנו, אלא גם לחשובים בעיני

הקולגות והבוסים. איש מעולם לא אמר לנו את זה, אבל אנחנו מרגישים שמאמץאינטנסיבי הוא הסטנדרט, ואם לא לפחות נעמיד פני עסוקים נוחלף במהרה במישהו

שמצליח להיראות עסוק יותר מאיתנו. "העבודה היא מערכת הפיקוח העצמי הגדולה ביותרשייצר היקום עד כה", טוען הפילוסוף הקנדי מרק קינגוול (Mark Kingwell), "כשאנחנו

עובדים, אנחנו משמשים כסוהרים וכאסירים בו בזמן".

5. אבל צריך את הכסףעובד טוב עובד יותר

אף אחד לא מדבר על לעבוד יותר כדי להרוויח יותר. הקשר בין היקף העבודה להיקףהשכר מזמן נשבר. לפי המגזין "Mother Jones", ב־30 השנים האחרונות

הפרודוקטיביות השתפרה בקצב מהיר פי שבעה מקצב עליית השכר בארצות הברית.כשאיגודי העובדים נחלשו, הרגולציה על העבודה התרופפה והמעסיקים רק ביקשו להפיק

מהעובדים יותר, נוצרה מלכודת העבודה המודרנית: במקום שנזכה לתגמול על היעילותשלנו, אנחנו משלמים עליה מחיר. ככל שאנחנו טובים יותר בעבודה, כך אנחנו נדרשיםלעשות יותר בעבור אותו שכר. במאמר של "הוול סטריט ג'ורנל" משנה שעברה נטבע

המונח "סופר־ג'ובס": מצב שבו עובדים נדרשים לקחת על עצמם תפקידים נוספים, כמעטתמיד ללא תמורה כספית נוספת.

צילום: שאטרסטוקהקשר בין היקף העבודה להיקף השכר נשבר מזמן

ובכל זאת, אי אפשר לנתק את הקשר בין הצורך לעבוד קשה לצורך להתפרנס. לפי טענה

ובכל זאת, אי אפשר לנתק את הקשר בין הצורך לעבוד קשה לצורך להתפרנס. לפי טענהשמרנית מקובלת, אנחנו עובדים יותר כי אנחנו רוצים לקנות יותר. התרגלנו לאיכות חייםגבוהה ונהיינו חמדנים ומפונקים, מכורים למוצרי צריכה לא הכרחיים כמו גאדג'טים ובגדי

מעצבים. הטיעון הזה אולי היה נכון בקפיצת השפע הגדולה של שני העשורים האחרונים,אבל קשה לראות איך הוא רלבנטי היום. מחיריהם של מוצרי פנאי כמו מחשבים או

מצלמות רק יורדים (בזכות הקידמה הטכנולוגית והפרודוקטיביות), כלומר מצריכים יחסיתמעט שעות עבודה. מנגד, דווקא שירותים בסיסיים כגון דיור, חינוך, מזון ותחבורה הולכיםומתייקרים. בזכות הגאדג'טים אנחנו אולי מרגישים עשירים, אבל כשזה מגיע לשירותים

הכרחיים, רובנו עניים למדי.

איך זה קורה? איפה הכסף? או ליתר דיוק - לאן הולכת ההתייעלות? במקום להעשיר אתכולנו בכסף או לפחות בזמן, הקידמה בעיקר מעשירה את הבוס בכסף. אחת התופעות

המרכזיות של השנים האחרונות היא הקיטוב בשוק העבודה, כפי שקרא לה פרופ' דיווידאוטור (David Autor) מ־MIT, או העבודות הנהדרות או מחורבנות, כפי שקרא להן

פרופ' אלן מנינג (Alan Mannig) מהלונדון סקול אוף אקונומיקס. על פי שני החוקריםהאלה, וכלכלנים רבים אחרים, המשרות החדשות שנוצרות היום במדינות המתועשותמיועדות או לעובדים סופר מיומנים ומוכשרים, בקצה העליון של שוק העבודה, שנהנים

מתנאים מתגמלים (ועובדים קשה מאוד), או לעובדים חסרי כל הכשרה, שמקבלים שכררעב עבור עבודה מונוטונית (וקשה). ברוב עבודות מעמד הביניים פשוט אין יותר צורך.

ליתר דיוק: בחלקן עדיין יש צורך, אבל אף אחד לא מוכן לשלם עבורן. הקידמה הטכנולוגית

הצמיחה זירות מדיה חדשות שמצריכות הרבה עבודה אבל אינן מתגמלות, ממתכנתיהקוד הפתוח והבלוגרים, דרך משתפי הקבצים ועד כל אחד מאיתנו, למשל כיצרני התוכןבפייסבוק. על פי חוקר האינטרנט ניקולאס קאר (Nicholas Carr), הווב 2.0 הוא דרך

מעולה "לשים את אמצעי הייצור בידיהם של ההמונים בלי להעניק לאותם המונים אתהבעלות על תוצרי עבודתם". וכמו עם האידאולוגיות שמכרו לנו את העבודה כדת ומוסר,

שוב גויסנו לעבודת פרך במסווה של טובתנו האישית.

6. למה לא פשוט לעבוד פחות21 שעות בשבוע זה מספיק

גם את הבעיות האלה המודל המהפכני של הכנסת מינימום אמור לפתור, בעודו משחרראת העולם מהעבודה בכפייה שכולנו כבולים לה. אבל לפחות כרגע הוא נראה כמו פקעתשל בעיות שעוד רחוקות מפתרון: האם לא צריך שום מנגנון דיפרנציאלי, המבחין בין מי

שיש לו המון למי שאין לו דבר? איך הכנסה מובטחת לא תופחת לאינפלציה? איך מונעיםמצב שבו ההכנסה המובטחת הופכת לאפס החדש?

לא בטוח שצריך להרחיק למודל המהפכני הזה. אפשר להתחיל להתמודד עם עומס

העבודה המודרני בדרך פשוטה הרבה יותר: לקצר משמעותית את שבוע העבודה. גם עלהרעיון הפשוט הזה מתחילות להיערם שאלות ובעיות - צריך כמובן לוודא שהמעסיקים

יכבדו את הסדר החדש, ושכר העובדים לא ייפגע, ואיך אפשר לעשות את זה בלי להגדילאת מצבת העובדים, או איך אפשר לדרוש ממעסיקים להגדיל את מצבת העובדים בלי

לקצץ בשכר.

ובכל זאת, למרות הבעיות, כלכלנים כבר פורטים את הרעיון לניירות עבודה מורכבים. לפי,(NEF) "דו"ח שפרסמה לפני שנתיים הגוף הבריטי רב־ההשפעה "קרן הכלכלה החדשהשבוע עבודה בן 21 שעות, חצי מהמקובל היום, הוא פתרון נהדר לא רק לעומס העבודה

אלא גם לשלל בעיות המשנה של שוק העבודה הנוכחי: אבטלה, צריכת יתר, פליטת פחמןמוגברת, מחסור בשעות פנאי וחוסר שוויון. הדו"ח מתייחס לשעות עבודה בתשלום כאלמשאב מוגבל; אלה מאיתנו שצורכים הרבה מהן עושים זאת, בעצם, על חשבון אחרים.

"חלוקה מחדש של שעות העבודה היא חלק הכרחי מההתוכנית לחלוקה שוויונית יותר שלההכנסה", אמרה פרופ' ג'ולייט שור (Juliet Schor) מבוסטון קולג' בכנס בנושא שבוע

About העבודה המקוצר שנערך בינואר בלונדון סקול אוף אקונומיקס ונשא את השםTime (משחק מילים שמשמעו גם "על זמן" וגם "הגיע הזמן"). מחקר טרי של שור בדק29 מהמדינות החברות ב־OECD, ניתח נתונים שלהן לאורך 37 שנה, ומצא שהפחתת

שעות העבודה היא גם אחד הכלים היעילים ביותר - אם לא היעיל מכולם - לצמצום הנזקיםהסביבתיים במדינה. המחקר נותן גושפנקה לטענות שמתיישרות עם ההיגיון הבריא:

פחות שעות עבודה מובילות לפחות צריכה, פחות שימוש באנרגיה ופחות ניצול משאבים.

ב־NEF מודעים למורכבות המהלך, ולכן ממליצים לקצר את שבוע העבודה כמהלךהדרגתי שיימשך עשור. "אין ראיות לכך ששבוע עבודה קצר יוביל לכלכלה פחות מוצלחת.להפך", טוענת חוקרת המדיניות הציבורית אנה קוט (Anna Coote), ממחברות הדו"ח.

ההולנדים, היא מדגימה, עובדים כ־27 שעות בשבוע בממוצע. היוונים, מנגד, עובדים יותרמכל שאר אזרחי האיחוד האירופי, יותר מ־42 שעות שבועיות. קשה לומר שזה הציל להם

את הכלכלה.

7. הערך המוסףהפנאי יזניק את האנושות

יהיה אשר יהיה הפתרון, אם נצליח להיחלץ מבעיית העבודה המיותרת, תתעורר מידשאלה חדשה: מה לעשות עם הזמן הפנוי? זו שאלה מפחידה. אנחנו כמהים לזמן פנוי,אבל חוששים מאימת השיעמום, הבטלה, הדיכאון או השיגעון. מה גם שבמשך עשרות

שנים העובדים הורגלו למלא את החלל שיוצר הפנאי בצריכה, שמחייבת עוד כסף,שבהיגיון העדיין בעייתי שלנו משמעו עוד עבודה.

האופטימיים מאמינים ששינוי שוק העבודה יתגלגל לשינויים משמעותיים ומיטיבים גם

בפנאי. למשל, במעורבות החברתית. בספרו "סופה של העבודה" (1995) חזה הכלכלןThe Foundation On Economic מייסד ,(Jeremy Rifkin) האקטיביסט ג'רמי ריפקין

Trends, היווצרות של מעמד חדש של מתנדבים שיצמח מתוך היעלמות משרות מעמדהביניים. להערכתו, ההתנדבות הזאת תיהפך בסופו של דבר למשרות במימון ממשלתי.

בחיבורו הקלאסי "בשבח הבטלה" (1932)

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

ULNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

בחיבורו הקלאסי "בשבח הבטלה" (1932)הציע הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל יום

עבודה בן ארבע שעות לכולם וטען שבצדו יש ליצור מערכת חינוך שמעניקה לאנשים גםמיומנויות פנאי - מיומנויות שבתקופתו היו מנת חלקו של המעמד העליון, "מעמד הפנאי".

"ללא מעמד הפנאי, המין האנושי לעולם לא היה צומח מהברבריזם", כתב ראסל, "הוא(מעמד הפנאי) טיפח את האמנויות וגילה את המדעים; הוא כתב ספרים, המציא את

הפילוסופיה והשחיז את היחסים החברתיים". המיומנויות האלה לא חייבות להיות בהכרחגבוהות מצח. ראסל מציין, למשל, את "ריקוד האיכרים" כפעילות שחלפה מן העולם עם

הצטמצמות הפנאי. "ההנאה של תושבי העיר נהפכה לפאסיבית בעיקר: צפייה בקולנוע,צפייה במשחקי כדורגל וכיוצא באלה", כתב, "זה קרה כתוצאה מכך שהאנרגיות

האקטיביות שלהם מנוצלות לחלוטין על ידי עבודה. אם היה להם יותר פנאי, הם היו יכוליםליהנות שוב מתענוגות שבהן הם לוקחים חלק פעיל".

העיתונאי הדס סבור שהפנאי אינו מקביל לבטלה, לפחות לא במובנה העמוק. "אנחנועובדים קשה כי זה בטבע האנושי שלנו", הוא אומר, ובעצם מציע את ההסבר הבסיסיביותר לטירוף שבו אנו חיים. "אנחנו רוצים להציע את המיומנות שלנו לעולם. בתרבות

שלנו האובססיה היא לעבודה בתשלום, אבל מסורתית זו לא היתה האבחנה".

כל הניחושים בנוגע לפנאי הם כמובן רק ספקולציות. מהמקום שבו אנחנו עומדים, קצתקשה לדעת איך ייראה עולם ללא עבודה בכפייה. אנחנו כל כך רגילים לכך ש"זמן הוא

כסף" שאנחנו מתקשים לדמיין עולם אחר, שבו הזמן שלנו נמדד אחרת. "זה לא נאיבילשאול את עצמנו מהו הערך של הזמן שלנו ומהי האיכות של החוויה שלנו בזמן. כשאתה

מתחיל לשאול את השאלות האלה אתה מגלה שלזמן כשלעצמו יש תכונות די גמישות.ההפרדה בין עבודה לפנאי אינה תמיד פשוטה", אמר בכנס על שבוע העבודה המקוצר

פרופ' טים ג'קסון (Tim Jackson), חוקר פיתוח בר קיימא מאוניברסיטת סורי, אנגליה,"בזמן הקצר שבו אתה עושה כלום מוחלט יכולים לקרות יותר דברים מאשר ביום עבודה

מלא במשרה קונבנציונלית. השאלות האלה מאפשרות לנו לחשוב אחרת על זמן".

שתף כתבה|שלחו כתבה|הדפסת כתבה|תגובה לכתבה|המייל האדום

Recommend 1,497 people recommend this. Sign Up to see w hat your friends

recommend.

מי שקרא כתבה זו התעניין גם בזו -

מיקרוסופט תובעת מ-One1 הישראלית 5 מיליון שקל בגין הפצת תוכנותפיראטית

PC on TV

שידור תכנים אלחוטימהמחשב לטלויזיה

לפרטים >>>

מעכשיו תשלוטבהשקעותיך

הצטרף לניהול אישיהתואם להעדפותיך

hadas-arazim

מגמות - הבית שלשוק ההון

הירשם לראיון קבלהוהתחל לסחור!

megamot.co.il

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

VLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

לפרטים >>> hadas-arazim megamot.co.il

108 תגובות ל ”למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?“

(08.11.12)-3 תנו ציון לתגובה זו:

5קוקו, רמת גן (08.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

8מזכיר המדינה, (07.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

30פרזיט, תל אביב (07.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

H-9ואב, (06.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

לפי ציון גולשים | מהסוף להתחלה | מההתחלה לסוף סדר את התגובות:

109. על מה הם מדברים !!?? רוב הייצור עבר למזרח הרחוק ולכן יש אבטלה במערב.

108. ל-106 אתה כל כך צודקאני במצב דומה, כביכול "הלכו לקראתי" בעניין שעות העבודה, אבל בפועל, כל הזמן נותנים ליהרגשה שאני צריך לתת יותר תפוקה וכמות המשימות שלי לא פחתה בהתאם להיקף המשרה.

התוצאה היא שאני מרגיש שדורשים ממני יותר מידיי ושאני מנוצל, הבוסים שלי מרגישים שאנילא משקיע מספיק ואף אחד לא מרוצה מהמצב.

107. מסכים עם 78

אנחנו עובדים כל כך הרבה, פשוט משום שאנחנו ה"כושים" של האליטות.

106. עובד 80% משרה בחברת הייטקהצלחתי לקבל בחוזה שלי עבודה 80% משרה בחברת היי טק. כולל 80% שכר (אין מתנות

חינם). אין שבוע שאני לא צריך להתנצל בפני אנשים שאני לא נמצא יום אחד. שיחות מייגעות עם

מנהלים - מתי כבר תחזור ל 100%??? (אני גם מתחבר מהביית בימי החופש ושולח מייל או שניים להראות פעילות ואז אני מקבל

תגובות של "כל הכבוד, עובד גם ב20% חופש, איזה עובד/עבד ניפלא))

מבחית תפוקה, אני עובר את רוב האנשים ב100% משרה ללא קושי. וכאשר אני מודה כי אניפשוט מעדיף לעבוד פחות ולקבל פחות התגובות הזויות.

105. כתבה נפלאה, אבלכתבה נפלאה, חוץ מזה שהחימום הגלובלי כבר נקבע שזו פיקציה (למרות שבלי ספק הצריכה

המוגזמת של בני האדם פוגעת מאוד בסביבה), וכדי שיגיע כסף לאזרחים כי הם שותפים בנכסיהטבע של המדינה, דרוש שהטייקונים (לדוגמה עופר עם מפעלי ים מלח) ישתפו את העם

ברווחים, וצריך להיות מאוד תמים שהטייקונים יסכימו לכזה מהלך. לא הם, ולא הפוליטיקאיםשממומנים על ידם.

בכלכלה מתוקנת גם שבה למדינה יש את הזכות בנוגע לכסף, היה אפשר פשוט להדפיסלדוגמה בארץ, 2000 שקל לכל אדם לחודש. לדעתי זה היה יכול רק לחזק את הכלכלה.

גם צריך לזכור שכדי שהעשירים יישארו עשירים, הם צריכים שיהיו הרבה עניים, כי עשיר ועני זהמשהו יחסי, לא מוחלט.

זה מאוד נכון - קריידר מתאר היטב את עולם העבודה הנוכחי, שבו רובנו עובדים קשה כי זה הופך אותנו לא רק

לחשובים בעיני עצמנו, אלא גם לחשובים בעיני הקולגות והבוסים. איש מעולם לא אמר לנו אתזה, אבל אנחנו מרגישים שמאמץ אינטנסיבי הוא הסטנדרט, ואם לא לפחות נעמיד פני עסוקים

נוחלף במהרה במישהו שמצליח להיראות עסוק יותר מאיתנו. ככל שאנחנו טובים יותר בעבודה, כך אנחנו נדרשים לעשות יותר בעבור אותו שכר.

במקום להעשיר את כולנו בכסף או לפחות בזמן, הקידמה בעיקר מעשירה את הבוס בכסף.

כי בפועל הרבה מאוד מהעובדים היו יכולים לעבוד פחות שעות עם תפוקה די דומה, אבלהנורמה היא שהם יעבדו מספר שעות מסויים, מה שגורם להם לעבוד בכוונה פחות ביעילות כדי

שהעבודה שלהם תראה כאילו היא נמשכת יותר זמן, מה שגורם להם לסלוד מהעבודה

זה יפה: אנחנו עובדים יותר מדי ומייצרים הרבה יותר ממה שנחוץ לנו, בחלוקה לא הגיונית הן של

העבודה והן של התוצר. אפילו דבר בסיסי כמו מזון: כ־25 אלף איש מתים ברעב בעולם מדי יום,בעוד ארצות הברית לבדה מייצרת מספיק מזון כדי להאכיל את כל רעבי העולם וזורקת לפח

מדי שנה כמחצית ממה שהיא מייצרת (כ־40 מיליון טונות אוכל ששווים כ־165 מיליארד דולר,לפי מחקר של מועצת ההגנה על משאבי הטבע, NRDC האמריקאית). לפי ארגונים אקולוגיים,אם המדינות המפותחות ישמרו על רמת הצריכה הנוכחית שלהן, עד אמצע המאה ה־21 נזדקק

לשני כדורי ארץ כדי לספק אותה.

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NMLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

7ערן אינגר, הרצלייה (06.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

18אורן, ת"א (06.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

11רם, (06.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

18ערן, מרכז (05.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

(04.11.12)19 תנו ציון לתגובה זו:

(04.11.12)20 תנו ציון לתגובה זו:

22יוסי, ת"א (04.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

69אלדד, (04.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

17-פרדי בן-זאב, ארה"ב (04.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

59לי, שרון (04.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

104. נכון מאוד ואפילו מסתדר עם התורה וההלכהתחשבו על זה רגע אחד,אנחנו עובדים ויש לנו365 ימים של הוצאות!

ואנו מקבלים שכר רק12 ימים בשנה מה שאומר שהשיטה נכשלה,בארה״ב יש שכר כלסופשבוע!

ןע״פ התורה וההלכה על כל יום עבודה לפני שקיעת החמה מקבלים את השכר בעבור אותו יום.

103. מודל עניין שמתאים לפיתרון בעיית היצירה והאומנותהאבסורד בימנו שאין מקום ליצירה אנושית: ספרות, ציור, פיסול, משחק, נגינה, ריקוד. העוסקים

בתחומים אילו צריכים למעשה לעבוד (חוץ מהיצירה שלהם). גם ממציאים ומדענים יכולים"לשרוף" שנים עד שיגלו תגלית חדשה.

מודל כזה (או דומה לו במטרה) יפנה "פנאי" שמאפשר לאנשים יצירתיים להשקיע ביצירתם.אסור שפנאי יהיה שקול לבטלנות ולשעמום. הוא צריך להעשיר את התרבות האנושית (ולא

בכסף..)

102. יופי של כתבהכתבה מעניינת שמעלה רעיונות שאולי אינם מאד ישימים במציאות של היום אבל בכל זאת

פותחים את הראש.

101. זה לא חדש: הח"כים והשרים שלנו עושים 4 שנים כלום ומקבלים משכורת שרק עולהכל שנה.

100. קודם שיעלו את שכר המינימום העלוב , כשהטייקונים ובעלי עסקים אחרים לוקחיםמליונים על חשבוני

אנחנו עובדים יותר מדי ומייצרים הרבה יותר ממה שנחוץ לנו, בחלוקה לא הגיונית הן שלהעבודה והן של התוצר. אפילו דבר בסיסי כמו מזון: כ־25 אלף איש מתים ברעב בעולם מדי יום,

בעוד ארצות הברית לבדה מייצרת מספיק מזון כדי להאכיל את כל רעבי העולם וזורקת לפחמדי שנה כמחצית ממה שהיא מייצרת (כ־40 מיליון טונות אוכל ששווים כ־165 מיליארד דולר,

לפי מחקר של מועצת ההגנה על משאבי הטבע, NRDC האמריקאית). לפי ארגונים אקולוגיים,אם המדינות המפותחות ישמרו על רמת הצריכה הנוכחית שלהן, עד אמצע המאה ה־21 נזדקק

לשני כדורי ארץ כדי לספק אותה.

99. התפטרתי, פתחתי עסק, אני מרוויח פי 5 ועובד חצי משרהטס 4-5 פעמים בשנה לחו"ל, חי חיים נטולי מתח ודאגות, קם מתי שאני רוצה ולוקח חופש מתי

שאני רוצה. כשאתה לא צריך להרוויח גם בשביל הבוס אלא רק בשביל עצמך, הכל הופך הרבה יותר פשוט.

אל תפחדו, צאו לעצמאות.

98. תגידו את זה למשרדי עו"ד ! 60 שעות עבודה שבועיים במינימום !!!!פשוט נמאס

97. הכי טוב להרויח יותר בפחות זמןואז לא צריך סוציאליזם של הממשלה.

חלק מהאנשים מכורים לשטויות אבל הרוב חייב כסף לאוכל,דלק,דיור.

בשביל זה צריך לשבור את הקונספירציות כמו העיוולת:"לא נמצאה תרופה לסרטן" או "פחמן דו חמצני מזיק".

ולעיניינו אנשים "עניים" כי הממלשה מבזבזת כסף על שטויות:טונה כסף על ביטחון,חינוךוכדומה והכי גרוע משלמת על חוב במקום להנפיק כסף ללא חוב.

96. סך הכל גרסה חדשה לחלום הרטוב של סוציאליסטים למיניהםבמציאות סיפוק צרכי האדם מתבצע דרך עבודה שמתבצעת על ידי אנשים. הבטחת משכורת

לאדם ללא עבודה משמעותו הבטחת עבודה ללא משכורת או במשכורת מופחתת לאדם אחר -כלומר עבדות. עבדות היא באמת הדבר היחיד שסוציאליזם השיג מאז נוצר, ללא קשר לכוונות.

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NNLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

59לי, שרון (04.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

8-חופשי?, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

18-ד, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

29צחי רוזנטל, מרכז (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

15-לי, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

66איציק, תל אביב (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

22העבודה היא המשאב שצריך לחלק, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

53בינגו, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

(03.11.12)22 תנו ציון לתגובה זו:

95. דעתי תמיד במיעוט בנושאאם להיות צנועה,אני טוענת כבר שנים את שנכתב בכתבה.מי אמר שאנחנו צריכים להיות עבדלחיים?!אכן כן,בתקופת הרומאים היוונים ,רק המעמד הנמוך היה עובד .והעשירים ,המשכילים

היו יושבים מגרבצים ,נהנים מאוכל טוב,מוסיקה ופינוקים. אני שואלת את עצמי כול פעם מחדש כשאני מתלבטת אם לעבוד קשה או לא ,האם אני אוכלתבשני מזלגות ?האם שווה להיות עצבני ,עייף ,תשוש ,על מנת לטוס 3 פעמים בשנה לחול ?אולאכול במסעדה ,או לקנות מותג כזה או אחר.האם לא שווה יותר לחיות בפחות ולדאוג לשקט

הנפשי לאיזון בנפש שלנו והסובבים לנו?! זה מה שעובד לדעתי על כף המאוזנים -מה מול מה?!

הרבה אנשים מתרצים את העבודה הממושכת בתרוץ -למחייה -לאוכל!בול שיט,הם חיים חייםשל העשירון העליון ,נוסעים לחול ,יוצאים למסעדות ושורפים 800ש"ח לארוחה,קונים

מותגים..והתרוץ "אני חייב להישרדות".בו נודה באמת ,הפכנו לתאווי בצע ,לא מספיק רצים כולהיום אלרי הזנב של עצמנו,ביננו החברה היום חולנית .רק משבר גדול בעולם הזה ירגיע את

הרדיפה הלא נורמאלית הזאת .

94. האנשים כבר מזמן הפכו למכונות. אם יתנו לכם זמן פנוי מה תעשו בו?הפריון ירד כי אנחנו מכונות, ולא מכונות משוכללות. החברה עיצבה אותנו לחשוב בצורה שלעבודה, כל החיים שלנו החל מהגן אנו "נבנים" לקראת יציאה למעגל העבודה על מנת 'להיות

פרט שווה ערך בחברה האנושית' ולכן אנו לא יודעים דבר אחר מלבד העבודה.

לכן אני שואל: אם היו מפטרים אותכם היום אבל הייתם ממשיכים לקבל 3/4 מהמשכורתהנוכחית, מה אתם הייתם עושים בזמן שלכם?

93. זה כבר נוסה בברית המועצות בזמנו, זו אחת הסיבות לקריסתהמדיניות שכר שווה לכולם - מהנדסים, רופאים ומורים היו מתוגמלים בדיוק באותה רמה כמו

אינסטלטורים ומנקי רחובות - בסביבות 100 רובל בחודש, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל שהיובעלי פרוטקציות.

זה בעיקר הוביל לבטלנות, הופעת ״אוכלי חינם״ ואלכוהוליזם, כי הכסף נכנס כל חודש ללאקשר למאמץ המושקע.

וכל אזרח היה חייב להיות רשום כמועסק במשרה כלשהי, ואם לא אז היו עוצרים אותו תחתסעיף החוק ״נגד בטלנות״, כל זה כדי ״למנוע״ אבטלה.

ובישראל המוקדמת שניסתה להיות סוציאליסטית הוקמו מוסדות כגון הרכבת שעובדים עלעיקרון דומה, וברגע שהעובד מקבל קביעות - הרי לכם אוכל חינם לתפארת. כך שהרעיון לא

כזה מהפכני, אין ממתקים חינם.

92. היום יש עבדות מודרנית! המשוטים של הספינות של פעם הם היום מזדות ויונדאי שלחברות השכרת הרכב לעובדים

91. שיגעתם לי את השכל

90. לחזור כל יום בשמונה הבייתהאחריי יום ארוך,פגישות,שיחות,הכנה לפגישה.

נסיעות ממקום למקום בלחץ. זה לא חיים,זה סיוט.אין הנאה מכלום וחיים משישי לשישי.

פחות שעות יותר פיריון.זה האמת !

89. צריך גם לקצר את שבוע העבודה לחצי וגם לבצע תחלופת עובדים (היינו 1/4 משרהלעובד).

88. ככל שאנחנו טובים יותר בעבודה, כך אנחנו נדרשים לעשות יותר בעבור אותו שכר.כדי לא להרגיש פראיירים, או פשוט לא להידפק, נכנסים למלכודת הבינוניות - "אני אעבוד

באופן בינוני ואל תדרוש ממני יותר". דרך אגב, זה נכון לתחומים רבים: גם בתור דרישהמהילדים (מי שיותר מוכן לעזור בבית / עושה את העבודה טוב יותר) ההורים ידרשו ממנו יותר,

בעוד אחיו העצלן יזכה לפטור, כי "חבל על הזמן ולא יצא ממנו כלום". הרבה פעמים אח"כ רואיםשהאח הבטלן בנעוריו לא פחות מוצלח בהמשך, הוא פשוט פיצח את השיטה בשלב מוקדם

יותר. כנ"ל לגבי חברים, עמיתים ועוד.

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NOLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

(03.11.12)22 תנו ציון לתגובה זו:

(03.11.12) ME ,22אבי תנו ציון לתגובה זו:

35גג, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

14שאול, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

9-יואב רזניק, כרמיאל (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

25אילן, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

11ענת, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

48לללל, רמת גן (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

22גלי, ירושלים (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

34מזכיר המדינה, (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

87. התשובה היא תשובהאם יוגבלו המשכורות של תשובה, באפט וחבריהם ל-1,000,000 דולר בשנה, במקום

המיליארדים שהם מקבלים כיום, אזי כל ההכנסות מהעבודה תלך לעובדים, (ולא לאיש אחד),במצב כזה העובדים יוכלו להרשות לעצמם לעבוד פחות שעות ולהשתכר פחות, ועדיין להרוויח

יותר ממה שמרוויחים היום

86. עבודהלעבודה מונוטונית וסזיפית לצורך ייצור, ניקוי תחזוקה וכדומה יש רובוטים. זמן פנוי יאפשר

תרבות אמנות וטעם לחיים טפלים...

85. 20 שעות עבודה בשבוע בהחלט מספיקותיש לחייב את המעסיקים לתת את אותה משכורת כמו היום ב20 שעות עבודה בשבוע.

התפוקה לא תשתנה בהרבה. ולחייב מעסיקים ב200 אחוז על כל שעה נוספת. מכוון שיש פחות שעות התעריף יהיה יקר יותר

למעסיקים. עדיף שעובדים יבואו מרוכזים ורק יעבדו במשך 4 או 5 שעות ביום.

84. תאוריה מרתקת פרופסור.ג'יפיג'י

83. הבעיה כמו תמיד דת !נניח לרגע שבספר התנ״ך או הברית החדשה ואו הקוראן היה רשום

4 ימי שביתה, בהתאם אני חושב שהגיע הזמן לשכתב דת חדשה המתאימה לתקופה בה אנוחיים ובכך ליצור חוקים חדשים ונורמות חברתיות אשר יגרמו לנו לחיות את התקופה באופן

עדכני, ולא כפי שהיה נהוג , מדוע טבע האדם להיסמך על העבר ואין הוא מתייחס להווה ולעתידשבאופן עקרוני חשוב יותר, או בפשטות לאן נעלם אלוהים ב5000 שנה האחרונות ?

82. הפתרון לכל הצרות של העולם המודרניהוא השמדה מדורגת של מאגרי הנפט בעולם, מה שיביא לאנטיגלובליזציה. ברגע שעלויות

הנסיעה וההובלה הבינלאומיים יעלו משמעותית, לא יהיה כדאי לייבא מסין, הסינים לא ייעשקועל ידי המערב, ואזרחים במערב יוכלו להתפרנס.

היחידים שייפגעו הם האלפיון העליון, אשר ממצים כיום את כל הרווחים המתקבליםמהטכנולוגיה.

81. רעיון גאוני,אבל נראה דמיוני לגמרי

80. כל כך נכוןככל שעובד טוב יותר, כך הוא "אוכל אותה" יותר ולא נהנה מהיותו עובד טוב. אני, לדוגמא,

קלדנית במקצועי ומדפיסה מהר מאוד ובאיכות טובה מאוד. אבל כאשר ראו שאני מסיימת אתהעבודה מהר, הטילו עלי גם עבודות תיוק שהיו לי קשות מאוד, ותוך זמן קצר מצאתי את עצמי,

בניגוד לרצוני, אחראית על התיוק.

79. הכוונה האמיתית מאחורי המילים...זה לא שמישהו מתכוון לתת לכם יותר זמן עם הילדים/החברים/המשפחה/התחביבים מתוך

אלטרואיזם. זה פשוט נובע מכך שככל שהתעשייה יותר מתקדמת והאוכלוסיה מאריכה חיים, יש פחות

ופחות מקומות עבודה פנויים ואז יש סכנה ששיעורי האבטלה בכל העולם יגיעו לאלה של ספרד(קרוב לרבע מהאוכלוסיה) ואף יותר מכך.

לדעתי הפתרון הנכון הוא יזמות עצמית, בעיקר דרך האינטרנט! אנשים חונכו להתפרנס בדרך אחת בלבד (שעות של עבודה פיזית קשה תחת מעסיק מנצל) וזה

כבר לא מוכיח את עצמו במאה ה-21. מוכרחים להחליף תקליט וטובה שעה אחת קודם! דרך אגב זה לא כל כך רע, כי זה ייתן זמן לאנשים להסתכל פנימה ולפתח את היצירתיות ( שכל

כך טרחו לדכא אצלם כל השנים), במקום לברוח להתנהלות קבועה על "אוטומט".

78. למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NPLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

16לא מאמין, (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

11-אזרח, (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

(03.11.12)8 תנו ציון לתגובה זו:

(03.11.12)15 תנו ציון לתגובה זו:

9טייס קרקע, (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

(02.11.12) ,ZigiG10 תנו ציון לתגובה זו:

12אבי, השרון (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

33אלה, מרכז (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

18ניב, ירושלים (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

33ברלה, (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

מיד אתן את התשובה, אבל השאלה החשובה יותר היא: למה אף אחד לא מבין שום דבר לבד,ולמה אני צריך להסביר הכל? לא נורא, אסביר: אנו עובדים כל כך קשה פשוט משום שהעשירים

והחזקים רוצים לנצל אותנו. כך היה מאז ומעולם תמיד בכל מקום, וכך גם היום. כך בעולםהשלישי - החזקים משתלטים על משאבי הכלל רודים בו ויונקים את לשדו, וכך בדיוק גם אצלנו

בעולם הנאור. רק שאצלנו זה הרבה יותר מתוחכם ומוסווה באמצעות מיסוך עשן דוגמת חוק,דמוקרטיה וכלכלה. קראו את הכתבה על פרמידת האג'יו ותבינו שכל המשק הכלכלי מכוון

לטובת האליטות. הנה הפתעה: זה כולל גם את משק העבודה.

77. אלמנט פסיכולוגי חשוב אחד לא נכנס לחישובי המומחים - צרות עין של האדם.אף אחד מבעלי הממון, בין אם זה טייקון או שר אוצר, לא יסכים "לתת כסף בחינם".

זה יהפוך את הכסף לחסר ערך אם יחלקו אותו בחינם. כתוצה מכך, כל המודל הכלכלי שמבוסס על כך שכסף הוא בעל ערך מסויים, ומהווה אמצעי

לצורכי חליפין של סחורות יתמוטט.

76. זאת אשליה ילדותיתברגע שאנשים לא יצטרכו לעבוד הם יתרבו כמו שפנים מעבר ליכולת של המערכת לספק את

הצרכים הבסיסים. דוגמא לכך היא המגזר החרדי.

לכן יהיו תמיד אנשים שיצטרכו לעבוד ואף להחליף עבודה של מכונות.

75. מסכימה לגמרי עם 44!

74. אתם לא עולים על זהבסופו של דבר ייעלם עידן הכסף. המכונות יחליפו אותנו בעבודה ולא יהיה צורך בו.

73. נקווה שזה יכלול גם טיסות ומעבר בן מדינות

72. כתבה מרתקת והרעיון מהפכני, לא פחות.ם זאת האנושות, ובמיוחד המעסיקים תמיד יזהו דרך לנצל את הטוב שברעיון ולהוציא את

העוקץ מתוכנו.

71. לא צריך להיות מומחהצריך להיות חרדי במדינת ישראל׳....

70. הכתבה באה לי בדיוק בזמן!אני עובדת 11 שעות בממוצע ביום

ובא לי למות הכי עצוב זה שהקולגות שלי אשכרה נהנים מזה

אנשים הזויים

69. במדינה שמשלמת 2600 ש"ח לנכים %100 וגם זה אחרי עינויים - זה חלום באספמיה

68. על השאלה הכי מעניית לא ענית - מה קרה עם אלה שכן יישמו את המודל הזה?"קלוגס, יצרנית דגני הבוקר הגדולה בעולם, קיצרה את יום העבודה במפעליה לשש שעות,

במהלך שייעל את התפוקה ושיפר את איכות החיים של העובדים." האם הם עדיין עובדים רק 6 שעות? אם לא, למה? מה הם גילו שגרם להם להפסיק את הניסוי

הזה?

"בשנות השבעים הרעיון נשקל ברצינות בקנדה, שם אף התנהל פיילוט בעיירה דופין במחוזמיניטובה. ... התוכנית שיפרה משמעותית את בריאות המשתתפים וצמצמה את שיעורי הנשירה

מהתיכונים".

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NQLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

9דודו, מרכז (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

16אלי, קרית אונו (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

14בר, מרכזבר רכז (03.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

(03.11.12)17 תנו ציון לתגובה זו:

16וולפי, שרון (02.11.12) תנו ציון לתגובה זו:

מהתיכונים". האם זה היה רק פיילוט או שזה מיושם עד היום? אם לא, למה? מה הם גילו שגרם להם להפסיק

את הפיילוט?

"ב־2008 יצאה לדרך יוזמה דומה בכפר אומיטרה בנמיביה.... התוצאות של הפיילוט, שהופסקבהדרגה עד תחילת 2012, היו חד־משמעיות: ירידה של 20% בפשע שנובע מעוני, שיפור

ברמת החינוך - ועלייה בהשתתפות בשוק העבודה". למה הופסק הפיילוט אם היה כזה מוצלח?

כל השאלות האלה שנותרו בלי תשובות נותנות הרגשה שיש עוד משהו שלא מספרים לנושמראה שהמודל הזה לא כזה מוצלח כמו שמנסים להציג אותו.

67. אני כל היום בבית מסתובב עם הילדים מטייל בעולם קונה הכול לא בודק מחירים ועובדבחברת חשמל

66. כתבה יפה ומענינת איפה ההתיחסות לכפר הגלובלי?עובדים או יותר נכון עבדים בהודו וסין מייצרים את כל צרכי העולם היום.

כמו שאמרה הכתבה רק לעובדים סופר מיומנים עם יכולות שאין בהודו/סין יש איזהשהו ערך,לכל השאר הערך של העבודה שלהם הוא אפס, זאת האמת המרה.

65. אפשרירך אפשריהכלאפשרי כל עניין של תפיסה: אני ומשפחתי החלטנו שאכן פנאי ויציאה מהטרוף חשובה

מעבודה קשה. מכרנו בית שהיה לנו וגרים במקום יפה בשכירות , פעם עבדתי קשה כעצמאיהרוותה והפסקתי אתם יודעים הסיפור המוכר, היום אני מרוויח יותר בכך שהכסף ש יה לנו

מהמכירה הושקע בנדלן בארץ, בתים מושכרים בארצות הברית תיק מנוהל ועוד, אני עובד כ 20שעות בשבוע מתי שבא לי מרוויח יפה מאד נמצא בבית רוב שעות היום. , הצעתי צאו מהלופ,

תחזרו לחיות, או כמו שאמרה לא זמן חברה מסויימת ; זה שאתם נושמים לא אומר שאתם חיים.בהצלחה לכולנו

64. חשיבה שיוצאת מהקופסא. יבוא יום שהכלכלה תתנהל בכיוון הזה. לא תהייה ברירה.אני מכירה לא מעט חילוניים שהיו מוכנים לצרוך פחות, לעבוד פחות, אבל לחיות חיים שפויים.

63. איפה נרשמים?

(108 תגובות)

תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה בקרוב, בכפוף לשיקולי המערכת.

iPadאצלך באתריוטיובטוויטרפייסבוקתיק אישיניוזלטראפליקציותספריית כלכליסטמינוי לעיתון

NOLNNLNO \ Žł İ Ž=ýÞ=þÞ=−Ýšł ž½=ž²Ð²Ł=Ž×þ

NRLNRï ï ï KÅ~äÅ~äáëíKÅçKáäLäçÅ~äL~êíáÅäÉëLMITPQMIi JPRUSQNOIMMKÜíã ä@~ÇÇÅçã ã ÉåíÑêã

השוק - ראשי

השורה התחתונה

אחד העם

וול סטריט

זירת המניות

מדדים

קרנות

תעודות סל

קופות גמל

bizportalמקור נתוני הבורסה: קו מנחה /

ניוזלטריםתגיות

RSS גלישה בסלולר

מינוי לעיתון24/7

כלכליסט אצלךבאזז

להב, אוניב' ת"אמפת האתר

Xnetהמייל האדום

הפוך לדף הביתדרושים

אפליקציות כלכליסט

בארץ

רכב

עסקי ספורט

משפט

קריירה

קריקטוריסט

אפליקציות

נדלניסט

עולם

פנאי 2012

וידאו

צרכנות דיגיטלית

תעופה ותיירות

מינויים חדשים

ארכיון שערים

טכנולוגי

הכסף

פרסום ושיווק

אינטרנט

דעות

אחריות וסביבה

מיוחדים

פוטו כלכליסט

פרסמו אצלנו

אודות כלכליסט

המערכת

ההנהלה

תנאי שימוש

מדיניות פרטיות

כתבו לנו

ועידות כלכליסט

כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©

כליםאודותהשוקנושאים