81
ייייי ייייי5.11.12 ההההה1 ההההה ההההההה:- ייי יי ייייי יייייי ייייייי, יייי יי יייי ייייייי17 יייייי יייי יייי ייייי יייי יייייי. ייייייי יי יייייי, ייי יייייי יי- יי יייי ייי יי ייייי יי- ייי"י ייי'. יייייי יי יייי יי יי יייי. ייי ייי יייייייי. יי ייייי יי ייייי יי יי יייייייי ייי יי יי ייייי ייייי יייי ייייי. ייייי ייייייי ייי ייייי יייייי. ייי ייייי ייי יייי. יי יי יייי ייייי יייייי ייי.95% ייייייי יי ייייייייי ייייייי יייייי. הההההה הההההה ההההה הההה הההההה הההה ההה הההההה- י. ייייייי ייי ההההה יי יי יי, ייי יי ייייייי יייייייי)יייייי( ייייי ייייייי יייי ייייי ייי ייי יייי. יי יי יייי ייייי יייייי ייייייייי. י. הההההההה ההההההה ההההה . ייייי יייי ייי יייי ייייייי יי יייי יייי יי ייייי ייייייי. י. ההההה ההה. י.- ההה"ה95% יייייייי יייייי ייייי יייייייי ייייייי ייייי. י. ייייי יי ייייי ייי, ייייי ייי יייי יייי ייייי. יייי ייי יייי ייייייי יי ייי יייי: ההה"ה ייי ייי יייי ייי יייייי ייייי. יייייי. ייייי ייייייייי יייי יי"י ייי יייייי יייי. י. ייייי ייייי יייייייי:- ייי יייי ייי ייי ייייי יייייייי הההההה. י. "הההה ההההה"- ההההה ההההה הההההההה הההההה . ייי יי יייי יייייי יייייי יייייייי יייי ייייי יייייי ייייי יייייייי יייייי. ייייי ייייי יייייייי יייייי יייי ייי"י, יייי ייייי יי)יייייי ייייי יייי( ייייי יייייי:1 . ייי ייייי יייי ייייי יי ייי ייייייי.2 . יייי ייי יי יייי ייייי יייי.3 . ייי ייייי יי ייייי יי ייייי יי ייי ייייי: ייי ייייי ייייייי ייייייי יייי ייייייי- יייייי ייייי יי ייייי ייייי ייי'.- הההההה ההה הה ההההה ההה: הההה הה ההההה ה90% ההההההה, ההההההה הה הההה, ההה"ה, הההההה הההההה ההההה ההההה ההה הההה, ההההה הההההה ההההההה ה"ה ההה ההההה . ייי יייי ייייי ייייייי יי ייי ייייייי ייי 'יייי ייייי יי ייייי ייי ייייי יי ייייי- ייייייי יייייי יייי ייייי'. הההה הההה: ייי ייי יייייי ייי יי ייי ייייייי יייי יייי יייי יייייי ייייי. ייייי ייייייי יייי יייי יייייי יייייי ייייי. יייי יייי ייי יייי, יי ייי יייי, יי ייי יייי ייייי.- ייייי יי יייייי ייייי יי ייייי ייייי יי יייייי יייי. ההההה הה ההההה הה הההה ההההה יייי יייי2012 יייי1

אשכול פלילי- גל זייד

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

5.11.12 1 הרצאה

עבודת הסניגור: עמודים שכתב גל זייד- כיצד סנגור17בכל מה שקשור לעבודת הסניגור, יעלה גל זייד סיכומים-

צריך להתנהל. טקטיקות של סניגור, איך לעניין את בימ"ש וכו'. בהפסקה גל יעלה את זה לאתר. בסך הכל- הלב של הקורס יש בסיכומים. אך במבחן לא ישאלו רק על הסיכומים אלא גם על

החומר שנדבר עליו בכיתה.

עבודת הסניגור היא עבודה מתסכלת. אתה מפסיד רוב הזמן. זה לא קשור לאיזה סניגור אתה. מהתיקים של הסניגורים יסתיימו בהרשעה. 95%

- העבודה מתסכלת בעיקר בגלל הגופים עימם אתה מתמודד )חקירות( זה לא קל, גוף עם סמכויות אימתניות ולחלק מהאנשים הזמןמשטרה להתמודד מול א.

והכוח עלה להם לראש. זה בא לידי ביטוי בעבודה היומיומית. . שיקול הדעת שלו הולך ומצטמצם עם הזמן לקבל עת עמדתךפרקליטות ותביעות משטרה ב.

כסניגור. . הלקוח שלך ג. מהשופטים בישראל יוצאי פרקליטות ותביעות משטרה. 95% בימ"ש- ד. ייצגת את הבחור שלך, ובסוף הוא קיבל מאסר בפועל. בסוף אתה צריך להתמודד עם גוףה.

. זהו גוף יותר קשה ממשטרת ישראל. סניגור בחייו המקצועיים נפגש בד"כ בכלהשב"סנוסף: הגופים האלה.

.תקשורת גוף נוסף שצץ לנו בשנים האחרונות- והופך להיות דומיננטי: ו.

. זהו שם מפוץ ומפחיד לעובדת סוציאליתשירות המבחן למבוגרים ולנוער- "קצין המבחן" ז. נותן חוו"דשהיא עובדת בשירות המבחן למבוגרים ולנוער. שירות המבחן למבוגרים ולנוער

. האם להתיר אותו במעצר עד תום1)תסקירי שירות מבחן(, בשני צמתים של ההליך הפלילי: . האם לסיים את ההליך עם הרשעה או ללא3. איזה סוג של עונש להשית עליו. 2ההליכים.

הרשעה: מבחינת הנאשם זה קריטי ברמות- האם הנאשם כסטודנט למשפטים יוכל להתמחות וכו'. מהמקרים, במעצרים אף יותר,90%תוסיפו לזה את המידע הבא: ברמה של למעלה מ-

.חוו"ד, התסקיר ששירות המבחן יוציא תחת ידיו, יאומץ ככתובו וכלשונו ע"י בית המשפט אתה צריך להסית כסניגור את רוב האנרגיה שלך מחקירות נגדיות לעבר- 'כיצד להכין את הלקוח

בכל תיק מעצרים שני עד תום ההליכים נשלח היוםנתון נוסף:שלך למפגש עם שירות המבחן'. נאשם לשירות המבחן. עבודת הסניגור היום חשוב שתתמקד בשירות המבחן. צריך להכיר את השירות- כיצד הוא פועל, מה הוא חושב, מה הוא רוצה לשמוע. להכין את הלקוח למפגש עם

3, אלא בגבולות המותר. ב-להכין את הלקוח לא אומר לעבור עבירה אתיתהשירות מבחן. המקרים הנ"ל השופט האמיתי יושב בשירות המבחן- העובדת הסוציאלית.

חשוב להכיר את הגופים איתם צריך להתמודד הסניגור כי זה נכנס לתוך "עבודת הסניגור". אם מהמקרים בימ"ש יאמץ את90%אותה קצינת מבחן, תמליץ על סיום ההליך ללא הרשעה- ב-

המסקנה.

שיעור שלם נלמד על איך להיכנס לראש של שירות מבחן.

הציבור לא אוהב סניגורים. הוא רואה סניגורים שמתחבקים עם עבריינים בטלוויזיה. אך כשבוחנים את הדברים לעומק- העין החשודה כלפי הסניגורים מקורה באי הבנה של פיסת עבודת הסניגור.

1עמוד 2012נופר נעים

Page 2: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

: תיק של רוז פיזם- אתה רואה את התמונה הסופית של המזוודה. אך מה לעשות, כמובן שגםלדוג' את רוני רון ומרי פיזם מייצגים סניגורים. הסניגור מתראיין: 'מרשי מכחיש' וכו'- וזה מקומם את אותו ציבור הדיוט. יוסי שריד כתב מאמר בביטאון לשכת עוה"ד. הוא כתב מאמר שליבו היה כזה: "הגיע

העת שסניגורים יאמרו 'לא' לתיקים שלעיתים עם מזוודה. מן הראוי שסניגורים יצהירו בראש חוצות שלא יתנו ידם לייצוג של אדם רע שכזה יישלמו כפי שישלמו )רודפי בצע, חסרי מוסר וכו'(." פלדמן

כתב מאמר תגובה: "איך אומר יוסי? 'מי ייתן וירבו עורכי הדין המודים בפומבי בתיק זה שלפעמים הוא מזוודה אני לא מוכן לגעת'- ספר מספר, הפונקציה של סניגורים היא לתת ייצוג, הגנה, למי

שמדינה שלמה מאשימה אותם כיצורים נתעבים". יוסי לא ידע שהתפקיד של הסניגורים לייצגנאשם נתעב וחשוד?!.

בגלל חוסר הבנה של תפיסת התפקיד, ראה מאמר של יוסי שריד, התדמית של הסניגורים לאטובה.

סניגורים יכולים לייצג גם מי שהודה בחקירה בביצוע עבירה פלילית.מבחינת תפיסת התפקיד- הנאשם זכאי לייצוג! ואז נשאלת השאלה: מי ביצע את העבירה? אדם בעל עבר פלילי? סטודנט?

, כי תפקידו של ספר זה לספר ולא לתקןתפקידו של הסניגור הוא לא לברר את האמתוכו'. מזגנים. לסניגור יש קווים אדומים. אך נניח ואף אחד לא היה מוכן לייצג נאשם מסוים ולא הייתה

קיימת סניגוריה ציבורית. המרצה אומר שאם הוא היה האדם האחרון שיכול היה לייצג נאשם- הוא על פני הקווים שהמדינה מבקשת לתלות אותו בכיכר העיר ייצוג של אדםהיה שומר על

שקבע לעצמו. האדומים

סידור התיק חשוב לא פחות מהראיות בתיק עצמו. מדוע? אם לא תסדר את התיק כסניגור כמו שצריך אתה לא תשים לב לדברים חשובים בתיק. אנחנו רוב הזמן מפסידים- אם סניגור כבר

מנצח, לעולם הניצחון יהיה לאחר קרב ממושך שהוא הקיז דם. פרקליטות מנצחת בנוק אאוט. תפקידכם כסניגורים לאסוף נק' ונק'- כדי להגיע להסדר טיעון טוב וראוי. הנק' יכולות להיות

מתחום הפרוצדורה הפלילית\ מחדלי חקירה. לעיתים פגמים מתחום הפרוצדורה יביאו לתוצאות הרבה יותר טובות בתיק מהשאלה: 'היה או לא היה'. מתי לאחרונה בחקירה נגדית נשברה

המתלוננת ואמרה "זו הייתה עלילה!"??? בית המשפט מזכה לפעמים על סתירות אך זה נורא קשה להביא את בימ"ש לשכנע אותו שאין לתת אמון במתלונן. מאידך, יותר פשוט לטעון

שההודעה נגבתה שלא כדין- מזכים יותר אנשים בגלל מחדלי חקירה. איסוף הנקודות מתחום הפגמים הפרוצדוראליים- תביא אותנו לתוצאות לא פחות טובות בתיק מאשר בשאלה האם

המתלוננת אמינה או לא. כי ברוב המקרים בימ"ש יקבע שהמתלוננת אמינה למרות הסתירות לפי סידור התיק! כמו כן, צריך לשלוט במאגריאיך תזהה את הנק' האלה?שנמצאו בתיק.

מידע- כי הכל כבר נכתב רק צריך לשלוף את העניין הרלוונטי. עבודה נכונה של סניגור מתחילה בסידור שלו. צריך לחצוץ לפי האישומים, לפי עדויות )העדות של המתלוננת צריכה להיות בנפרד

מאשר העדות של שאר העדים(. מסדרים נכון את הראיות- כדי שניתן יהיה לזהות טוב יותר את עדים שראו את הנאשם שלך מכה? בסדר! תיקח4הפגמים הפרוצדוראליים- ויותר מזה: יש

'- ותרשום מה כל אחד אמר על התאורה שבמקום2', 'עד מספר 1טבלה- תרשום: 'עד מספר וכו'. המרצה: העולם הפלילי נהיה כל כך מסורבל ומעייף. ולכן אתה דוחף את כל החומר לקלסר- קובע פגישה עם הפרקליטה. השיח הפך להיות "כמה?". יסודיות תביא לתוצאות הרבה יותר טובות

בתיק.

2עמוד 2012נופר נעים

Page 3: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

- שינה את כל מערך הענישה- כל מה שהכירו בטיעונים לעונש.הבניית שיקול דעת בענישה הסניגור צריך להכיר את התחבולות הקיימות בחקירה. כי חלק הייעוד של הסניגור זה להכיר את

: מדובבים. זה תחבולת חקירה. איך נופלים בזה אנשים? אם לא היו כברלדוג'מהלך החקירה. נופלים בזה- איך מסבירים שזו שיטת חקירה מאוד שכיחה ונפוצה?! כולם מכירים את התחבולה

של המדובבים, בוודאי עבריינים מהשורה. ועדיים- טובי העבריינים נופלים חרף הזהרותיו של הסניגור בתחבולה זו. מדוע? מערכי ההגנה פה בכיתה ממוזגת הם לא אותם מערכי ההגנה בזמן

שאתה מותש מחקירות וממניפולציות. בחקירה פלילית המטרה היא לשבור את מערכי ההגנה- כדי השאלה היא איזה תחבולות כשרות?ליטול מהנאשמים את הכושר להשיב בשיקול דעת נכון.

איזה פסולות?

:תחבולות חקירה : שני חשודים נעצרים בחשד לשוד ומכניסים אותם לניידת אזוקים וביניהם שוטר- כדי שלאלדוג'

יתאמו ביניהם גרסאות. השוטר הזה כל הדרך מלחיץ אותם שייזהרו מלתאם עמדות. ואז "במקרה" הניידת נכנסה ברכב. מהרכב שהיא נכנסה בו יוצאת אישה- נשכבת על הכביש וזועקת שהיא

עומדת למות. שוטרי ישראל הם הראשונים להגיש עזרה. השוטר שישב בין השניים- עוזב אותם ויוצא להגיש עזרה. ואז הם מתאמים גרסאות. מסתבר שזו תאונת דרכים מבוימת והם מטעמים

נקבע שזוהי תחבולה מותרת. האם התרגיל הזה, הוא תחבולה מותרת?גרסאות.

: אחת התחבולות השכיחות. בחקירות החוקריםלמשלאתה כסניגור צריך לדעת מהן התחבולות. מבקשים להעלות את רמת החרדה של הנחקר. אחת הדוקטרינות אומרת: 'ככל שתעלה את רמת החרדה, הוא ישתף יותר'. רוב החוקרים מאיימים: 'נגמר התיק שלך, מצדנו אל תודה, כל הראיות נאספו'. בדרך כלל במצבים כאלה, אין במגירה של החוקר כלום. חקירה קשה ומלחיצה זה סימן

טוב בשביל הנחקר.

פוליגרף: פוליגרף בהליך הפלילי העיקרי אינו קביל. לא. פוליגרףתרגיל חקירה שכיח בשנים האחרונות:

הוא, לא תוצאותיו, לא התגובות של החשוד לעריכת הבדיקה. אז מדוע המון חוקרים עד היום מתיכים: 'אם לא הכנסת לה סם למשקה.. אתה מוכן להיבדק בפוליגרף?'. למה בכל זאת, ראיה

פוליגרף אמנם לא קביל בהליך העיקרי, אך מדועבלתי קבילה, מתיכים זאת בחשודים?! . מקוםהשוטרים מתיכים בחשוד אם הוא מוכן להיבדק פוליגרף? כי יש להם בעיה ראייתית

שמלחיצים את החשוד 'אתה מוכן לעשות פוליגרף?' בדרך כלל זה תיק בעייתי. בד"כ כשיש תיק מילה נ' מילה. מדוע הם מתיכים בו? הם בוחנים את התגובה של החשוד לבדיקת הפוליגרף וזה

כמה פעמים מהאיום לביצוע פוליגרף- נתון נוסף:יגרום לי טוב יותר להחליט למי להאמין. מקרים, רק10 למעשה, מתוך !20%הבדיקה מוצאת מהכוח אל הפועל?! לא יותר מ-

במקרה או שניים באמת החוקר התכוון לערוך לו בדיקת פוליגרף. ברוב המקרים החוקר רק רוצה : כשבא חשוד ואומר- 'הציעו לי במשטרה לעבור בדיקת פוליגרף'. מההמסקנהאת התגובה שלו.

הסניגור צריך להגיד: מתחלק לשניים- לעולם לא לאפשר לחשודים לבצע בדיקת פוליגרף נתון! ולכן צריך להגיד: 'ברור שאני מוכן לעבור בדיקת פוליגרף- תרשום שאני מוכן'. במשטרה

: איפה נמצאת מכונת הפוליגרף? פוליגרף צריך להכין- יש חוקרים מיוחדים שעורכים זאת. זהנוסף לוקח זמן. למה זה חשוב? כי אם במקרה החברה במשטרה יהיו רציניים ורוצים כן לבצע בדיקת

! במצבהסניגור מתנגד, ולא החשודפוליגרף- כאשר הם באים לבצע לו את בדיקת הפוליגרף- כל מי שמכיר אתלמה כל כך מתנגדים לבדיקת פוליגרף במשטרה?כזה- נוקטים בקו נכון.

בדיקת הפוליגרף- יודעים שבדיקת הפוליגרף נתונה לטעויות, אחרת היא הייתה ראיה קבילה.

3עמוד 2012נופר נעים

Page 4: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

איך עובדת בדיקת ועל התוצאה!. ניסוח השאלות משפיע מאוד על בדיקת הפוליגרף - זה לרעתו.0-... בגלל שהחקירה מוטת, גם אם הוא יוצא 3-, 2-, 1, 0 ערכים של פוליגרף?

: בגדול, שווה לקחת את הסיכון ולומר- 'בוודאי שאני מוכן לעבור בדיקת פוליגרף', ולוודאסיכום אך, הסניגור ישלח את הלקוח שלושזה יירשם! אך לא לערוך בדיקת פוליגרף במשטרה.

. אם הוא יוצא דובר אמת, זה לא קביל במשפט. אך זה יעזור במו"מלבדיקת פוליגרף פרטית מול הפרקליטות. כמו כן, יש לזה השפעה מגית על שיקול דעת! אם הבדיקה יוצאת לא טובה-

מותר לי לזרוק אותה לפח. יותר מזה, בבדיקת פוליגרף פרטית- הסניגור שולט על השאלות! אם הולכים למכונים יש ללכת למכון מוכר ומי שבדרך כלל עורך את הבדיקה היה חוקר במשטרה, ולכן נתפס מהימן. כמו כן, הוא חותם על תצהיר לגבי נכונות הבדיקה. כמו כן, כששולחים את

! אין בדיקת פוליגרף חצי טובהלהמעיטהבחור לפוליגרף פרטי- יש להרבות בשאלות או להמעיט? הוא שיקר- הבדיקה לא3 האישומים הוא דובר אמת מוחלט ובאישום 2ללקוח שלך! נניח וב-

טובה לו! יש להפחית עד כמה שניתן לאותן שאלות נחוצות שיכולות לשכנע באמינותו של הלקוח. לכן, לעולם כששולחים לבדיקת פוליגרף יש לומר ללקוח: 'הפוליגרף הוא לא מכשיר שמברר את

האמת אלא הוא כלי עבודה'.

?איפה עובר קו הגבול בין תחבולה מותרת לבין תחבולה אסורה קו הגבול ביןאין מחלוקת, תחבולות חקירה- כולן נגועות במרמה. אך עד גבול מסוים.

תחבולה מותרת לבין אסורה הוא מאוד מטושטש. עד לפי כמה שנים כולם ציטטו את השופט בך- "חוש הצדק והפרופורציה ישמשו מנחים..".מפס"ד ביטר

: בחור בשם תומר יחד עם חברועובדות :פס"ד נחום פילצה יש קו גבול שנקבע לאחרונה- יצאו כדי ליטול שלא כדין חפץ שלא שייך להם מאזרח תמים. הם לא רק גנבו את הפלאפון, אלא

הם הכו אותו. זה כבר לא גניבה- אלא זה עבירת שוד. מגיע תומר לחקירה והוא מכחיש ואף מספק טענת אליבי. המשטרה מחליטה לערוך תחבולת חקירה: לאחר שהתיכו בו שהוא שקרן,

נכנס חוקר- כולו קורן מהחדר הסמוך ואומר: 'עזוב את השקרן הזה, התיק גמור, תכין לו תיק לאבו כביר'. זיהו אותו במסדר זיהוי. בדו את העובדה- הציגו מצג שווא לפיו בוצע מסדר זיהוי. ואז

: לא רק שלא בוצע מסדר זיהוי בתמונות- ההפך, בוצעמקרה יותר קיצוניהנאשם התחיל להודות. מסדר זיהוי והמתלונן הצביע על מישהו אחר לגמרי- ובאו ואמרו לו שהמתלונן הצביע עליו- ואז

הוא הודה!

: קו הגבול הקשורה לתיק החקירה- אסורה)יצירת ראייה(יש מעיין בידוי ראיהקו הגבול עובר בין

שאינה קיימת הינה שאמירה בדבר קיומה של ראייהבעוד )הינה בבחינת תחבולה פסולה(, : שניים נחקרים, שותפים. אחד נחקר בחדר א' אחדלדוג'. בבחינת תחבולה נסבלת ומותרת

! אך אם החוקרנסבלבחדר ב'. החוקר של השותף נכנס ואומר: 'עזוב התיק גמור'. מצב זה . האחד יצירת ראייה,אסוראומר: 'הנה ההודאה של החבר שלך שהודה'. זו הטעיה- ולכן זה

והאחר אמירת ראייה.

. כינסבלנחזור למסדרי הזיהוי: האם האמירה שבוצע מסדר זיהוי ולא בוצע זה נסבל או נפסד?! אין בידוי של ראייה.

באחד המקרים הידועים היה חשוב שלא רצה לפתוח את פיו. עשו לו תחבולה מאוד מתוחכמת. פנו לעיתון ידיעות אחרונות, וביקשו ממנו לשתול ידיעה מפוברקת שהשותף משתף פעולה ואפילו

4עמוד 2012נופר נעים

Page 5: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

עורך דינו במו"מ לתת לו מעמד של עד מדינה. מחלקים לעצור את העיתון ידיעות. זו הייתה ידיעה יש פה בהחלט פיברוק,מפוברקת- השותף שלו או שותק או לא נעצר בכלל. נסבל או נפסד?

בכל מקרה, בימ"ש אומר על זה- "מסריח. ראיהיצירה יש מעין. אך זה לא יצירה יש מעין של .ולכן זה נסבלאך כשר". אמנם יש פה פיברוק אך לא פיברוק של ראייה.

אך, בימ"ש עדיין משאיר לעצמו שיקול דעת למקרים מיוחדים שהוא: ראי לעיל. הכלל הוא . יש מקרה יחיד כזה: התרחשיחליט שתחבולה מסוימת איננה נסבלת מטעמים אחרים

בבימ"ש השלום בתל אביב. הכניסו מדובב לחשוד לתא. הבעיה: מנסים לגרום לחשוד לתת אמון במדובב. המשטרה כבר לא יודעת איזה שיטות לעשות. מה עשו הפעם? פרקליטת מחוץ ת"א,

אישרה לזייף פרוטוקול של בימ"ש רק לצורך אחד- שהמדובב ייכנס עם פרוטוקול ביד לתא. כתוב בפרוטוקול שהוא משתייך לארגוני פשיעה. ואז הנאשם מתחיל לדבר איתו. השופט נוי טל בדיון מעצר , נוזף במשטרה ושולח את החלטתו ליועמ"ש לממשלה. היועמ"ש אסר על הדבר הזה!

האם המקרה הקונקרטי הזה עומד במבחן שכרגע דיברנו עליו? האם יש פה זיוף ובידוי של ראייה?לא! ועדיין בימ"ש קבע שזה מקרה חריג שלא יותר!

להפיח חיים- יצירתיות בדיון יש לך משרד ונכנסים לך תיקים. איך בעולם המשפטי העייף הזה שבו שופטים מנמנמים במהלך דיונים, איך אתה הופך להיות טיפה שונה, מעט יותר יצירתי. סניגור פלילי שעובד מעת לעת הוא

שם לב שתיקים מצטברים לו באותם נושאים באופן יותר תדיר )לדוג': תיקי אלימות במשפחה(. עם אי הרשעה או לרכז פסיקה רלוונטית, בוודאי לכל מה שקשור בענישההזמן, המרצה מציע

)התוצאה הטובה ביותר(. ראוי שסניגור שהרבה פעמים טוען לאי הרשעה, יאסוף בתחומים מסוימים מידע בדבר אי הרשעה )אי הרשעה בעבירות סמים קלות, אי הרשעה בתיק באלימות

אי הרשעהבמשפחה(. אתה פותח את הארון )היום זה את הספרייה במחשב( ויש לך טבלה של . אי הרשעה אצל קטינים, אי הרשעה בעבירות של סמים קלים, בעבירות במשפחה

מתי מגישים את הפסיקה המהודרת בטבלה? בתחילת הטיעונים לעונש או בסוף?.1אומרים לשופט: 'הנה אסופת פסקי דין מכל הערכאות'. בסוף. זה יוצר אנטיגוניזם.

-מתי מגישים? במקום שיש פער מהותי בין עמדת התביעה לבין עמדת הסניגוריה.2וההבדל בין הרשעה לאי הרשעה זה הבדל מהותי ללקוח שלך!

הטבלה שהמרצה מציג לנו זה "סולם". הרבה שופטים לאחר הטיעון לעונש מתלבטים ולא נותנים את ההחלטה בו במקום. בדרך כלל זה סימן טוב לסניגור. זה משמש סולם בירידה במידת העונש

ללקוח שלך. - האם העובדה שתדעו כיצד היריב חושב עשויה לסייע לנו? בוודאי. האםיצירתיותהערה טכנית:

. גל זיידwww.justice.gov.ilאפשר להיכנס למוח של היריב שלכם? כן! יש אתר כזה שנקרא: . האם ההנחיות מחייבות? לא! אךהנחיות היועמ"ש ופרקליטות המדינהמצא שם אוצר. יש שם

אתה צריך סיבה טובה מדוע לסטות ממנה. הסניגור שמכיר את ההנחיות האלה יודע לאיפה לכוון : הנחיה של סגירת תיקים באזהרה- "תחת נסיבות האלה.. מן הראוילדוג'את הבקשה שלו.

להזהיר את החשוד בעבירות... ולסגור את התיק נגדו". אז הסנגור שולח מכתב ומציין את הקריטריונים שקבועים בהנחיות- ואז ההנחיה נתנה לסנגור הגדלת סיכוי לסגירת התיק. כמו כן, לא לדרוש: "אני דורש לסגור את התיק בהתאם להנחיה..." כי זה יוצר אנטגוניזם. אלא לקראת הסוף לכתוב: "במאמר מוסגר..." \ "למעלה מן הצורך... במקרים כגון זה, נעתרים בחיוב לבקשות מסוג

אלה". משהו צנוע.

12.11.12

5עמוד 2012נופר נעים

Page 6: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

2 הרצאה שירות המבחן:

שירות המבחן כמעט ולא דיברו על זה בעבר. בפרקטיקה, כמעט כל תיק שני של הסנגור כרוךבמפגש עם שירות המבחן.

באיזה צמתים שירות המבחן משפיע על ההליך הפלילי?שחרור נאשם ממעצר עד תום ההליכים ממושך )על כל האסטרטגיה שכרוכה בכך(..1 שירות המבחן למבוגרים ולנוער הוא נותן תסקיר הממליץ האם לשחררו או לשלוח אותו.2

למעצר. גזר הדין שיושת על הנאשם- עבודות שירות או מאסר בפועל, מאסר על תנאי או מאסר

בפועל- אנו מדברים על פער משמעותי לנאשם ובוודאי לסנגור. במקרים רבים ישלח הנאשם לקצינת מבחן שתכין חו"ד על העונש והאם ניתן לנקוט בצעדים שיקומיים. חוות

הדעת של שירות המבחן יכול לגזור את דינו של הנאשם. שאלת הרשעה או אי הרשעה- הרבה מאוד אנשים שהסתבכו בפלילי שאלת הרשעתם או.3

אי הרשעתם היא קריטית מדובר על עובדי ציבור, סטודנטים למשפטים. אחד המקרים שבהם חובה לשלוח את הנאשם לשירות המבחן הוא מקרה זה כדי שיקבע ויכריע האם

כדאי לסיים את ההליך ללא הרשעה או עם הרשעה. גם בצומת זו שירות המבחן הוא גורםמכריע.

( ביהמ"ש נוטה לאמץ את90%המציאות מלמדת שבחלק נכבד מהמקרים )במעצרים למעלה מ- חוות הדעת של שירות המבחן ככתובה וכלשונה. לשחרר נאשם ממעצר על תום ההליכים בגלל

המלצת שירות מבחן. להשית עליו עונש שהינו מאסר בפועל. או לסיים את ההליך ללא הרשעה.

איך מגדילים את הסיכוי של הלקוח שלנו לצאת חיובי מבלי לעבור על כללי האתיקה? חשוב לסניגור להכיר את גיליון הרישום הפלילי. בגלל הצפת השוק בעו"ד לרבות פליליסטים או

כלבוייניקים שעושים הכל. עורכי הדין מחפשים קרקע חדשה להתפרנס. מה שפעם היה שוליבהליך הופך היום להיות עיקרי בהליך.

איך נראה גיליון רישום פלילי?הקטגוריות הן כאלה:

- החלטות שיצאו מביהמ"ש: זיכוי )ממילא לא נרשם(, הרשעה ואיהחלטות שיפוטיות.1הרשעה )מופיע בגיליון הרישום הפלילי(.

- ממתינים לבירור דין- כל אותם תיקים פתוחים- אורך חייו של התיק יכול להיותמב"דים.2 שנים ארוכות למשל אם חקרו אותי במשטרה מאותו רגע נפתח תיק ומבחינה רישומית היא נמצא תחת מבד"ים אנו לא יודעים כמה זמן הוא ימצא שם. אפשר לסגור את התיק אפשר

להעבירו לתביעות שיחליטו האם להגיש כתב אישום או לא. ממתין לבירור דין אנו חייביםלציין בתצהיר שיש תיק פתוח.

- חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות, חוסר אשמה. מה שימצא את מקומותיקים סגורים.3 ברישום הפלילי זה תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור וחוסר ראיות. תיקים שנסגרו מחוסר

אשמה לא יימצאו ברישום הפלילי.

איך מייעצים ללקוח שלנו? - לא חיות לנצח. לכל החלטה שיפוטית בדבר הרשעה או אי הרשעה ישהחלטות שיפוטיות.1

תקופת מחיקה של הרישום. מהןב. תקופת התיישנות על הרישום. א.שתי תקופות חיים: שנים7-10- אם חלפו בים א. תקופת התיישנותאותם שתי תקופות ומה הנפקא מינה?

בממוצע ההרשעה שלך התיישנה. מה נפקא מינה? לא חייבים להצהיר את זה בתצהיר

6עמוד 2012נופר נעים

Page 7: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

שמגישים ללשכה כשמתקבלים להתמחות. סוג של חסינות. כמעט אף גוף במדינה אינו רשאי לבקש, לדרוש, לקבל ואם קיבל- לעשות שימוש אינו רשאי באותו מידע בגין הרשעה

-17 שנים. 10- תוסיפו עוד ב. מחיקהשהתיישנה. אינו רשאי להביא את זה בשיקול דעתו. שנה מאותו הליך פלילי שהסתיים. אז נמחקת ההרשעה! היא לא נמחקת פיזית!!20

הרשעה שהתיישנה שנמחקה לא נמחקות פיזית מהגיליון. אממה- הן מוצאות את מקומן בקטגוריה אחרת, סמויה מן העין בפני כמעט כל רשויות המדינה. פרט לרשויות ביטחוניות-

שנה מיום ההרשעה. המוסד רשאי לפנות למשטרה20שב"כ/מוסד. כלומר, אם חלפו לקבל גם את המידע הזה. כיצד מוחקים החלטות שיפוטיות? )לדוג' מחיקת הרשעה לפני

המועד הקבוע(, להבדיל מתיקים סגורים או להמתין לאותם תקופות שמנינו או לפנות לנשיא בבקשת חנינה. חנינה זה גם קציבת עונש של אסיר עולם אך גם לקצר את תקופת

ההרשעה הפלילית. ולכן אתה מגיש בקשה שכותרתה: "בקשת חנינה- מחיקת רישוםפלילי".

- לא ניתן למחוק מב"ד. אם חלפה תקופת ההתיישנות הרגילה על עבירות ונניחמב"דים.2 ששכחו מהתיק אי אפשר להעמיד את הנאשם לדין. זה מצב נדיר. במקרה זה אין לנו מה

לעשות מלבד לזרז את ההליך אך ישנה שאלה של טקטיקה האם שווה לנו להעיר את המתים או לא. כי אם יש תיק פתוח ואנו כותבים מכתב לתביעה אין בכך בעיה אבל יש

לקחת בחשבון שיכול להיות שהתיק שכב איפשהו. הכלל אומר לגבי חשודים ונאשמים- ככל שעובר יותר זמן ובהיעדר נסיבות מיוחדות- זה טוב לך. אתה אוסף טענות טובות למועד שיחליטו לדון בתיק. אך יש אנשים שאין להם את הפריווילגיה להמתין שנה או שנתיים. לדוג'- סטודנט שצריך להתחיל התמחות. ככלל- בהעדר נסיבות חריגות שהאדם חייב

החלטה בעניינו עכשיו- עדיף להמתין. אך יש אנשים שלא מסוגלים מבחינה נפשית להחזיק תיק פתוח בעניינם. מי שלא יכול להמתין צריך להגיש בקשה אקטיבית בשלב הזה לסגירת

התיק. - יכולים להיות אחד משלושה סוגים: א. חוסר ראיות. ב. חוסר עניין לציבור.תיקים סגורים.3

ג. העדר אשמה- התיק נמחק באופן אוטומטי. רשויות המדינה לא אוהבות לסגור תיקים מחוסר אשמה היות ויש לכך משמעות במידה ועצרו וחקרו אדם. רוב התיקים נסגרים תחת

שתי העילות האחרות. אנו יכולים להציע ללקוח שלנו להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה מהעדר ראיות להעדר אשמה פלילית. את הבקשה הזאת מגישים לתובע שסגר את התיק. נניח שהחליט שלא לשנות את עילת הסגירה. מבחינת סדרי הדין אין אפשרות להגיש ערר

על החלטה של תובע שהחליט לא לשנות את עילת הסגירה אנו ישר ניגשים לבג"ץ. הסיכויים לקבלת הבקשה אינם גבוהים אולם לעיתים משתנה עילת הסגירה. בפרקטיקה

הרישום אמור להימחק אולם עלינו להמתין חודש ולבקש מהלקוח להוציא גיליון רישום פלילי ולוודא שאכן הדברים התרחשו. בחוק אין מגבלת זמן לשינוי עילת הסגירה אולם ברור

שככל שיחלוף זמן רב יותר כך זה יעצבן את הרשות יותר. אולם מניעה אין. האם ישנה עוד דרך שרישומים פליליים ימחקו? עד לפני שנתיים, אנשים היו נתקעים עם אותם רישומים

בגין תיקים סגורים למשך שנים רבות או אפילו לכל תקופת חייהם. מצב זה היה בלתי תקין ובלתי נסבל לא יכול להיות שאנשים יסחבו איתם רישום פלילי של תיק שנסגר למשך

עשרות שנים. המצב השתנה לפני שנתיים: הותקנו תקנות חדשות, תקנות המרשם הפלילי ותקנת השווים )מחיקת רישומי.1

משטרה(- תקנות אלו יצרו מהפיכה. מנגנונים חדשים:3תקנות אלו יצרו

- הוסדר בחוק תנאי סףתנאי סף להגשת בקשה למחיקת רישום משטרתי א. מבחינת זמן מתי מותר לך להגיש בקשה למחיקת הרישום המשטרתי הפנימי לגורם

7עמוד 2012נופר נעים

Page 8: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

המוסמך. שנים. קטינים בעבירות7אם נסגר התיק בעבירת פשע- לגבי בגירים בעבירות פשע-

שנים. 5פשע - שנים. 3שנים. קטין- 5אם נסגר התיק בעבירה מסוג עוון: בגירים בעבירות עוון-

: המחוקק עיגן את השיקולים שאותו גורםאמות המידה להפעלת שיקול הדעת ב. חומרתמוסמך ישקול אם להיעתר לבקשתנו או לא- מניין השיקולים נמצאים בתקנות-

העבירה שיוחסה לחשוד; חומרת הפגיעה הנטענת באדם; היקף הפגיעה המיוחסת ברכוש; קיומם של רישומי משטרה אחרים; ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים;

.נסיבות אישיות של האדם שהרישום נוגע לו -מחיקה אוטומטית ככלל של תיקים סגורים בגין עבירות שאינן עבירות פשע. ג

התקנות קובעות כי שנים. 5 שנים, קטינים- 7בגירים- , עבירות עוון וחטא. כלומר בעבירה שאינה פשע, תיק סגור יבוטל מהמרשם הפלילי באופן אוטומטי לאחר תקופה

שנים(, אלא אם כן ראש אגף החקירות5של שבע שנים מיום האירוע )לקטין - אין מנגנון אוטומטי למחיקתבעבירות פשע והמודיעין קבע אחרת ופרט טעמיו.

הרישום המשטרתי. האם הפעם המחיקה היא אמיתית? כן! זה חל אף רטרואקטיבית. )ב( לחסד"פ לשינוי עילת סגירת התיק ל'חוסר אשמה62בהתאם לסעיף הגשת בקשה .2

. פלילית'

19.11.12 : יוסי קורצברג 3 הרצאה

קורבנות נפגעי עבירה: לפרקליטות היו "חיים קלים" היו עד אז2001חוק נפגעי עבירה: עד אשר נחקק החוק בשנת

צריכים להתעסק רק עם הצדדים המסורתיים למשפט קרי המדינה מול הנאשם. הפרקליטות לאנדרשה להתייחס לקורבן העבירה. רק אם הייתה בקשה מקורבן העבירה התעסקו בו.

כאשר2001הפרקליטות לא נדרשה לומר יותר מידי דברים לקורבן העבירה. החוק בא בשנת הבינו במשפט הפלילי שזה לא באמת רק המדינה מול הנאשם אלא יש כאן גם קורבן שהמדינה

מלאימה לו את הזכות להגיש כתב אישום. הקורבן אינו יכול להגיש כתב אישום בעצמו למעט חריגים המדינה עושה זאת בשמו. קורבנות באופן מסורתי הרגישו מחוץ לתמונה. אם ניקח למשל

₪ מהבנק הגיש תלונה והתלונות הללו הן מאוד מינוריות יחסית100,000אדם שלקחו לו במרמה לתלונות אחרות. לאותו אדם זה סכום משמעותי, חלקו של קורבן העבירה נגמר ברגע שהתלונן

במשטרה. הוא לא ידע אם הוגש כתב אישום או לא, הוא ידע רק אם התיק נגנז שאז יקבל הודעה על גניזת התיק. יכול היה להיות פס"ד שמרשיע את הנאשם ואף פוסק פיצוי לקורבן ואותו קורבן

לא ידע זאת.יש לשים את הקורבן בתוך המשוואה הזאת- איפה הוא מושם תכף מדבר על זה.

המשפט הפלילי והקורבן בתחומים אחרים: הדיון שלנו בקורס זה יהיה זכויות פרוצדוראליות )דיונית( של הקורבן. אך אם נסתכל על כך מעבר לזכויות הדיוניות שלו, אנחנו נראה שלפעמים גם הגדרת העבירה לא מתחשבת בהסכמת הקורבן.

יש עבירות שבהגדרה שלהם, הסכמת הקורבן לא חשובה. גם אם הקורבן מסכים זה עבירה. לדוג': 10 ו-13, גם אם היא מסכיה לקיים יחסי מין עם ילד בן 14עבירת מין בקטינה מתחת לגיל

חודשים. מצד שני, יש הרבה עבירות שקובעות שהעבירה מתבצעת רק בהעדר הסכמה של הקורבן. עבירת תקיפה יכולה להתבצע רק אם אין הסכמה של הקורבן. לכן, כל מיני תקלים

בכדורגל שזה לכאורה תקיפה, התקל הזה הוא לא עבירה פלילית משום שזה בהסכמת הקורבן, השחקן השני. הסכמת או אי הסכמת הקורבן, רלוונטי. דוגמה שהחוק לא מתייחס להסכמת

8עמוד 2012נופר נעים

Page 9: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

הקורבן: ביגמיה- גם אם אישה ראשונה מסכימה שבעלה יישא אישה נוספת זה לא משנה שהיא מסכימה. כנ"ל לגבי סחר בנשים. עם השנים ובגלל המצוקה הכלכלית, נשים יודעות שהן באות

לעבוד בזנות, הן גם יודעות שאפשר יהיה למכור אותן לארץ- והן מסכימות לזה כי הן צריכות כסף. החוק קובע שהסכמה של אישה להיקנות ולהימכר- ההסכמה לא תופסת. ההסכמה של הקורבן עוד לפני שנחקק החור נלקח בחשבון בתיקים של מעצר עד תום ההליכים. ביהמ"ש עליון מכיר

בתחושות של קורבן העבירה ולוקח אותם בחשבון בשאלה האם לעצור או לשחרר נאשם. לדוג': בתיקי סחיטה. כל הדברים הללו לא קשורים לחוק הנ"ל, אך המעמד הזה של הקורבן בהגדרת

העבירה עמד לנגד עיניו של המחוקק. הקורבן יכול להימצא במרכזם של כמה הליכים:הליך פלילי.1תביעה אזרחית- אם הוא מגיש תביעה אזרחית לפיצוי מהנאשם.2 משמעתיים: אישה שמוטרדת בעבודה יכולה להגיש תלונה לממונה על המשמעת בעבודה.3

שלה ויפתחו בהליך פנימי של המוסד והוא הליך פלילי. הקורבן, נמצאת במרכז ההליכיםהאלה.

אנחנו לא מתעסקים לא בדין המשמעתי, ולא בהליכים אזרחיים. חוק זכויות נפגעי עבירה לאמתייחס להליכים אלו, אלא מתייחסים לזכויות הקורבן בהליך הפלילי.

בפס"ד שנדבר עליו בשיעור הבא ביהמ"ש העליון התייחס לזכויות קורבן עבירה בהליכים משמעתיים ואמר שהוא מפרש את הדין המשמעתי הרלוונטי לאור חוק זכויות נפגעי עבירה. החוק לא חל באופן ישיר אבל הוא פירש אותו לאורו. בכל הקשור לעובדי המדינה החוק הזה כבר חל.

החוק מתייחס להליכים פליליים. אנו נדבר על פס"ד זה בשבוע הבא.אנו מדברים על זכויות הקורבן בהליכים הפליליים:

באיזה אספקטים של ההליכים הפליליים לקורבן יש בכלל עניין? בהליכי האכיפה- לקורבן יש עניין בהגשת התלונה, בהליכי החקירה, יש לו עניין במעצר או.1

השחרור של החשוד בזמן החקירה. במעצר ימים לקורבן יש עניין רב מאוד הוא רוצה לדעת אם החשוד השתחרר או לא אם עליו להיזהר או לא. לקורבן יש עניין בהליכי האכיפה

בהליך הפלילי. הליכי התביעה- מרגע שמוגש כתב אישום לקורבן יש עניין בהתקדמות ההליך. הרבה.2

פעמים לקורבן יש עניין יותר ישיר מישיר גם בהליכי התביעה. למשל אם התביעה מבקשת לקבל חומרים הקשורים בקורבן כמו למשל תיק סוציאלי, פסיכיאטר, פליטי שיחות טלפון

של הקורבן. פרטים אלו חודרים לפרטיותו של הקורבן ויש לו עניין בכך. לקורבן יש עניים במתן גזר הדין וכו'..3 הליכים נלווים- איסור פרסום שם הקורבן, למשל בעבירות מין יש צו איסור פרסום על.4

שמות הנאשמים. יש איסור סטטוטורי על שמו של הקורבן. אנו מוציאים צו איסור פרסום על שמו של הנאשם כי לעיתים אם נדע את שמו של הנאשם אנו נדע את שמו של הקורבן

למשל עבירות מין במשפחה. מוציאים גם על כתב האישום עצמו צו איסור פרסום. יש תיקים שעם ביצוע העביר הכבר מתחילים לפרסם כל מה שאפשר אם נעצר חשוד או לא.

ברור לכולם, שמשפחת הקורבן מכירה את הקורבן וכולם יודעים שהקורבן עברה נניח אונס או בוצע בה מעשה סדום. מעשה סדום נתפס כמשהו יותר חמור מבחינת הקורבן מאשר מעשה אינוס. במקרים שהם סופר חמורים מבחינת המעשים שביצעו בקורבן יש טעם רב מאוד שלא לפרסם את פרטי הפרטים כדי שגם מי שכבר יודע במי מדובר לא צריך לדעת איך מה מתי וכמה פעמים זה נעשה. בכתב האישום צריך לתאר לפרטים מה בדיוק קרה-

מדוע היה מעשה סדום? צריך לפרט מה החדירו, לאן החדירו וכו'. לקורבן יש אינטרס גדול מאוד גם אם יש איסור פרסום על שם הקורבן ועל שם הנאשם, לרובן יש אינטרס גדול

שלא יוודא בדיור מה קרה לה. עצם העובדה שיודעים ברבים שנאנסה גם הכותרת הזאת

9עמוד 2012נופר נעים

Page 10: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

היא פגיעה בקורבן אך זה "מחיר" שאנו משלמים על חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת וכו'. יש מקרים נדירים שבהם הקורבן מבקש שיפרסמו את השם של הנאשם. בהעדר התנגדות

של הקורבן הסבירות שביהמ"ש יאסור פרסום את שמו של החשוד משום שהמחסוםהאמיתי שבאיסור הפרסום הוסר.

החוק שלנו מדבר בעצם על הזכויות הפרוצדוראליות של הקורבן בהליכים האלה ובהליכים הנלווים. ההליכים הנלווים זה גזר הדין, מה קורה עם הנאשם בזמן המאסר שלו האם מאושפז

בביה"ח פסיכיאטרי וכו'.

האופן שבו הקורבן מצליח להיכנס בין היחסים המסורתיים בין המדינה לנאשם: לחוק אומר כי חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודות של1סעיף

- אדם שמעורב בחקירתחשודאדם בלי לפגוע בזכויותיהם ע"פ דין של חשודים, נאשמים ונידונים. )משטרה לפני כתב אישום.

אדם שכבר נגזר דינו.(. זהו סעיף ההצהרות של החוק. ברורנידון-- הוגש כבר כתב אישום. נאשם לחלוטין שברוב המקרים הקורבן יקבל זכות , וזכות נגדית של הנאשם נגרעת ולו מכוח זה

שהנאשם אומר כי מתבייש במה שעשה, ואינו רוצה שהעולם ידע פרטים על מה שעשה. לכן כאשר נותנים זכות לקורבן אז ברור שבמקום כלשהו הנאשם נפגע. החוק אומר לביהמ"ש ולפרקליטים כאשר הן מגיעים ליישם את החוק, כאשר קובעים זכויות לקורבנות )החידוש( אבל הפרשנות של

החוק לא צריכה לפגוע בזכויות נאשם. יש כאן מתח מאוד גדול בין המדינה לנאשם. נשאלת השאלה למה לא לתת באופן אמיתי לקורבן לנהל את המשפט נגד הנאשם? למה המדינה מלאימה את הזכות של הנאשם להגיש כתב אישום? למה אנו צריכים גוף שהוא חיצוני לקורבן כדי

שינהל את כתב האישום: הקורבן מאוד טעון- כל אחד שהוא קורבן ירצה שהנאשם יקבל את עונש המקסימום.1

הקבוע בחוק. זה מקרה שלנו ומבחינתנו המקרה הזה הוא חד פעמי ובמקרה הספציפי הזה ימצו את הדין אולם, זה לא ממש אפשרי כי צריכים לקחת בחשבון את הצד השני. הצד התובע מחויב בהגינות בסיסית כלפי הנאשם זה מקום רע מאוד לשים בו את הקורבן עצמו

ולומר לו שיגלה הגינות כלפי זה שביצע כנגדו עבירה. - אנו מייצגים את האינטרס הציבורי, הפרקליטות מייצגתאנחנו לא מייצגים את הקורבן.2

את האינטרס הציבורי, משתמשים במקרה של הקורבן כדי להעביר מסר מרתיע לאחרים. קורבן שמנהל את התיק בעצמו הדבר האחרון שאנו יכולים לבקש ממנו זה שיהא אמון על

האינטרס הציבורי כאשר עומד לנגד עיניו אינטרס עצמי. מכאן נגזרת גם האופן השונה שהפרקליטות מנהלת את המשפט הפלילי- יחסית לאופן שבו ינהל הקורבן את ההליך.

הריחוק של התובע מהמקרה עצמו מאפשר הגינות. החוק אומר היון גם למדינה וגם לביהמ"ש "ביחסים שלך עם הנאשם, קחי בחשבון את זכויות הקורבן, כפי שמפורטים

בחוק". לפעמים החוק מאפשר לי ואף תובע ממני להתעלם מהקורבן. המקרה הנפוץ של )מתייחסא62ס' )מתייחס לשלב החקירה(. א לחסד"פ59סעיף "להתעלם מהקורבן"-

לשלב העמדה לדין(. סעיפים אלה אומרים: כאשר מדובר במקרים של אלימות המשפחה, העובדה שמתלוננת אחרי שהגישה למשטרה ומבקשת שלא להמשיך לחקור, לא מחייבת לא את הפרקליטות ולא את התביעות המשטרתיות להפסיק לחקור. תיקים שהם חוזרים

על עצמם אנו לא נגנוז אם הקורבן מבקש זאת. הסעיפים הללו הם סעיפים פטרנליסטיםשחוקקו טרם חוק נפגעי עבירה.

בתיקים אזרחיים בד"כ- שואלים שאלה עקרונית בתיק, יכול חלק מהציבורידיד ביהמ"ש- להיפגע מאותו פס"ד. אנו רוצים שישמעו אותנו אנו רוצים להסביר מדוע ההליך ישפיע עלי ומבקשים שביהמ"ש יאפשר לנו להשמיע את העמדה שלנו כדי שההחלטה תהא מושכלת.

10עמוד 2012נופר נעים

Page 11: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

ביהמ"ש המחוזי לא נתן לצדדים שלישיים להביע עמדה בהליך הפלילי אם הוא לא המדינה(. מ"ד נ' זיזובי40230/07ת"פ )ת"א( )

איך החוק בנוי?החוק הזה לוקח סל של זכויות פרוצדוראליות ומחלק אותם למתלוננים:

- נפגע עבירה מוגדר: "מי שנפגע במישרין מעבירה וכןנפגעי עבירההבסיס הרחב ביותר- .1 בן משפחה של מי שנהרג בעבירה כשהעבירות הן עבירות מסוג עוון ופשע"- ז"א המושג

נפגע עביר המתייחס לכל מי שנפגע מעבירה ומשפחות של מי שנהרגו בעבירה של עבירת עוון או פשע למעט עבירות תעבורה- אלא אם כן מדובר בעבירות תעבורה קטלניות )החוק באופן פורמאלי לא חל על עבירות תעבורה כי מי שמותו נגרם בתאונה עומד לדין לפי סעיף

לחוק העונשין. החוק לא חל על פקודת התעבורה כיום ישנם דיבורים לתקן את החוק364ולהכניס גם את אלו שנפגעו מתאונות דרכים(.

מה קורה עם אדם שנהרג בעת ביצוע העבירה. החוק אומר כי הוא22בסעיף החוק קובע מעניק את הזכויות האלה לבני המשפחה בסדר הבא:

אפוטרופוס של המנוח ביום מותו. אחים הורים ילדיםבן זוג הורים אשר מסוכסכים ביניהם מה קורה אז? הם לא מסוגלים להגיע להסכמה לגבי מימוש אחת מהזכויות, למשל, לקורבן אחת הזכויות העיריות זה להביע את עמדתו בפני התביעה?

את דעתו של מי נשמע? הורה שאומר שהוא רוצה או הורה שאומר שאינו רוצה. יש כאןבעייתיות שיש לקחת בחשבון.

נפגעים שהחוק מגדיר אותם: נפגעי עבירת מין או אלימות- קבוצה קטנה יותר שמקבלת.2את כל הזכויות של נפגעי עבירה + זכויות נוספות.

מין או אלימות חמורה- הם מקבלים את הזכויות שיש לנפגעי עבירה + זכויות נוספות +.3זכויות שיש רק להם.

לכן שאנו קוראים את החוק אנו צריכים לראות על איזה נפגע אנו מדברים. כי אם החוק נוקבבלשון של נפגעי מין או אלימות חמורה נפגעי עבירה לא זכאים לזכויות הללו.

6,7,8,9,11,15נפגע עבירה זכאי לזכויות לפי סעיפים: .25, 20, 19, 14, 13, 12, 10נפגעי מין או אלימות זכאי לזכויות נוספות לפי סעיפים:

7,8,16,17אלימות או מין חמורה זכאי לזכויות נוספות לפי סעיפים: יש סעיפים שאומרים כי זכות כזאת ניתנת לכל קורבן עבירה אבל לקורבן עבירת מין או אלימות

חמורה ניתנת זכות נוספת.

דוגמא לקושי של החוק:איך נדע מיהו נפגע מין או אלימות או מיהו נפגע עבירת מין או אלימות חמורה?

- מגדיר מיהו נפגע עבירת מין או אלימות ומיהו2002 זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- לחוק2סעיף נפגע עבירת מין או אלימות חמורה

: כל מי שנעברה כליו עבירה של עוון או פשע.נפגע עבירה זכויות האקסטרה מיוחדות לעבירות מין או אלימות איך נדע אם היא משויכת לעבירות מין חמורה

או לא? אנו צריכים ללכת לתוספת הראשונה בחוק ולראות קורבנות של איזה סעיפיםמין או אלימות:

בחוק העונשין מתייחסים לקורבנות מין או אלימות. רואים איזה עבירות של חוק העונשין מנוייםבתוספת הראשונה.

11עמוד 2012נופר נעים

Page 12: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

תוספת ראשונה א בעצמה יש מפנה לתוספת הראשונה א'.2מין או אלימות חמורה: סעיף חלקים: חלק א' וחלק ב'. כל מי שנמצא בתוספת הראשונה א' מוגדר כקורבן עבירת מין או2לה

אלימות חמורה. יש תוספת ראשונה א ותוספת ראשונה ב': כל חלק מתייחס לסעיף מסוים בחוק עצמו. החוק עצמו יכול לומר כי נפגע מין או אלימות חמורה כהגדרתו בתוספת הראשונה חלק א יש לו זכות כזאת או אחרת. או זכות מסוימת מתייחסת לתוספת הראשונה חלק א'. ההבדל הוא בהתייחסות להוראות

המצויים בחוק.

סוגים עיקריים:3את סך הזכויות שהחוק מעניק אנו נסווג ל-הזכות של קורבנות עבירה להגנה מפני מבצע העבירה. .1הזכות של הקורבן להיות מיודע על מה קורה בהליך. .2 ליטול חלק בחלק מההליכים- לא בביהמ"ש אלא בתוך ההליכים שקורים בפרקליטות-.3

בעיקרה זכות להישמע בפרקליטות. למשל, לפני הסדר טיעון וכדומה.

החוק מבחין גם לגבי הקורבנות, יש זכויות בחוק שמוענקות לקורבנות הרלוונטיים באופן אוטומטי.יש זכויות שהחוק מעניק לכל הקורבנות או לסוג מסוים, רק אם הקורבן מבקש.

ולכן, איך החוק הולך? הזכות של ה"מיודע", היא זכות סופר חשובה. כשאני אומר לקורבן: הנאשם מבקש לקיים עימו

הסדר טיעון , ברגע שהוא מיודע הוא יודע שהוא יכול לבקש זכויות שבלי בקשה מפורשת שלו אני לא אתן לו אותן. החוק הזה מטיל מעמסה כבדה. מצד אחד החוק רוצה לתת לקורבנות זכות שידעו איך מתקדם ההליך, מצד שני, לא ניתן להתעסק בכל העבודה רק עם הקורבנות. ולכן

החוק אומר: יש זכויות שאתה כתובע לא צריך לתת אותם אלא אם הוא מבקש. הקורבן לא ידע לבקש אם אני לא אעמוד בחובה שלי, להודיע לו. עלתה מחשבה, מה קורה אם אני כתובע לא

עומד בחובה שלי כלפי קורבן העבירה. ההפרה הזאת, יכולה להוביל להליך משמעתי כלפי אך, לאלהליך פלילי.

אומר: מתן הזכויות לנפגע עבירה יעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו שמירה על כבודו לחוק3סעיף ופרטיותו ותוך זמן סביר.

מתן הזכות צריך להינתן לקורבן תוך התחשבו בו ובצרכיו יש קורבנות עם ליקויים שונים, קטינים וכו'. לא תמיד יהיה אפוטרופוס. יש דרי רחוב שהם נפגעי עבירה. החוק לא פוטר אותי מלתת להם את הזכויות שלהם אלא לדבר איתם באופן שהם יבינו. עם קטינים יש לדבר בצורה אחת ועם לקות

שכלית בצורה אחרת. נפגע עבירה הוא מי שנפגע במישרין מעבירה השאלה מה זה נפגע במישרין מעבירה היא שאלה גדולה, אין לכך תשובה בפסיקה. לדוג': עבירות סמים זה עבירות פשע, סוחר סמים עבר עבירת

שנה. מוכר סמים לנרקומנים. האם אשתו של אותו משתמש בסמים שקונה20סמים שדינה מהסוחר, האם היא נחשבת גם קורבן עבירה? הבעל לא עובד, הופך לנטל. עוד לא הייתה

התדיינות בביהמ"ש מהו נפגע עבירה. מלבד הקורבן עצמו.

הזכויות עצמן: - סעיף שנותן הגנה- הסעיף מדבר על כך שהקורבן זכאי להגנה מפני החשוד, לחוק6סעיף .1

זה ברור זה הרי תפקידה של המשטרה. המשטרה צריכה לדאוג לביטחונו של הקורבן. הסעיף הזה הוא דקלרטיבי הוא מזכיר שהמשטרה צריכה לתת הגנה לקורבנות. גם אחרי

שהקורבן התלונן צריך להגן עליו. בהמשך אומר החוק שיש לתת הגנה לקורבן גם

12עמוד 2012נופר נעים

Page 13: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בביהמ"ש. החוק מופנה למישהו, שיגן על הקורבן בביהמ"ש. מי יגן עליו? איך? לא ידוע! ס' מדבר על צו הרחקה. הנפגע גם בלי שהגיש תלונה יכול במסגרת הליך אזרחי לבקש4קטן

צו הרחקה. החוק אמר כי גם לקורבן עבירה מותר לקבל צו הרחקה. - מדבר על הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה- זכות מאוד לחוק7סעיף .2

חשובה. הסעיף אומר: הרשויות לא ימסרו לאדם לרבות לנאשם או לסנגורו כחלק מחומר החקירה את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה. הסעיף הזה אומר

)ב( מתייחס רק7שהזכות הזאת ניתנת רק לנפגעי עבירת מין או אלימות חמורה. סעיף לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות בלבד. החוק אומר שלא מוסרים לנאשם או לסנגור פרטים אישיים של נפגע זה. מדובר על כתובת מגורים, כתובת עבודה ומספרי טלפון. לדוג': קורבן אונס- בחורה נאנסת ומתלוננת. אני צריכה במסגרת החקירה להעביר את כל החומר שהמשטרה אספה. יש את הודאת המתלוננת ויש שם את הפרטים הנ"ל. בה החוק ואומר:

לחסד"פ מחייב להעמיד לרשות ההגנה את כל חומר החקירה. אך יש פרטים שאני,74ס' המחוקק הנורמטיבי, קובע שהנאשם יכול להסתדר בלעדיהם. הפרטים האלה זה כתובת

המגורים של הקורבן וכתובת עבודתה ואף, מספר הטלפון. כי כדבר שבשגרה אין ערך נוסף לנתונים הללו. המחוקק מונע את הפרטים האלה כדי שלא יטריד אותה. בעבירות החמורות

הללו יהיה אינטרס גדול יותר לגרום לקורבן שלו לא להעיד. לכלל זה יש חריגים:

יש לפעמים שחלק מהפרטים הם חלק מכתב האישום. למשל אם בחורה נאנסהא. בביתה, או נפגעה במקום העבודה, או בחורה שהוטרדה קודם הטלפון שלה אנו צריכים למסור את הפרטים הללו. כאשר העובדות האלה הם חלק מכתב האישום החוק מתיר

לנו לתת את הפרטים הללו. בלעדיו לא היינו יכולים להעביר מידע בין הרשויות השונות- הסעיף לא יחול כאשכרב.

המסירה היא בין הרשויות. נניח שאני רוצה להוציא צו האזנה לטלפון של המתלוננת בלי שהחוק מאפשר אנו לא נוכל לתת את הפרטים הללו. אנו לא יכולים למסור את

הפרטים הללו לאף אדם. אבל בלי אישור שמאפשר לנו להעביר את הפרטים מרשותלרשות לא נוכל להעביר את הפרטים.

קורבן העבירה יכול להסכים לתת את הפרטים- קורבן העבירה יכול לוותר על הזכותג.הזאת. לכן, אם הקורבן מסכים שאנו נעביר את הפרטים אנו יכולים להעביר אותם.

ס' קטן ה' מדבר על הקורבנות האחרים= תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסנגורו כחלק מחומר החקירה את הפרטים האישיים ההם של נפגע עבירה שהוא לא אחד מאלה )אחד

מנפגעי עבירת מין או האלימות החמורה(. התובע יכול להפעיל שיקול דעת גם בעבירות פחותות- שלא לתת את הפרטים הנ"ל. אם התובע לא נתן את הפרטים הסנגור יכול לפנות

לביהמ"ש ולהגיד שניתן לו חומר חסר- הוא יכול לפנות לביהמ"ש ולבקש ממנו שיחייב את התובע למסור את הפרטים הנ"ל. שופט יכול להתערב בשק"ד של התובע ולהורות לו

, לתובע אין שיקול דעת אלא אם כן מתקייםחמורותלמסור. לגבי עבירות מין ואלימות אחד החריגים.

הסעיף הזה בא להוסיף על הכללים הרגילים של מתי אני כתובע לא מעביר חומר חקירה לסנגור. יש חומר שהתובע לא מעביר לסנגור, אם החומר חסוי או חומר שהמשטרה אספה והוא לא מוגדר חומר חקירה. הסעיף הזה מתייחס לחומר שהוא בהגדרה שלו חומר חקירה

כי אלה פרטים שמסר קורבן העבירה והוא לעולם יהיה חומר חקירה. החוק מחייב את הפרקליטים למסור חקירה, אני כפרקליט צריך להחליט איזה מהחומר הוא חומר חקירה, שהוא חומר שאותו אני חייב למסור לנאשם ואיזה חומר זה חומר שהמשטרה אספה והוא

חלקים: חומר שאני נותן אותו או חומר חסוי.2לא חומר חקירה. חומר חקירה מתחלק ל-

13עמוד 2012נופר נעים

Page 14: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

הודאות של נפגע עבירה לעולם יפלו בתחום של חומר חקירה שאינו חסוי, וכנראה שאנו לא נוציא עליו חיסיון כי הוא יכול לעזור להגנה. אם אין לי חריג שאומר לי שלמרות סעיף

אשר מגדיר מהו חומר חקירה שאנו חייבים למסור, יש חומר שאנו יכולים/מצווים לא74לתת, הייתי חייב לתת.

- זכות לקבל מידע על ההליך הפלילי- אחת הזכויות הכי מהותיות של הקורבן היא8סעיף .3מאפשרת לו לדעת מה קורה בתיק שלו.

נפגע עבירה זכאי.. )מתייחס לכולם( מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך)א(-8סעיף שבה מתנהל ההליך הפלילי.."

זכאי לקבל מידע על ההליך הפלילי- רק לגבי עבירה שממנה נפגע, ואולם לא)ב(-8סעיף ייכלל במידע לפי סעיף ה מידע שאסורה על פי דין או לפי שיקול דעתו של אחראי על

החקירה או התביעה כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו של אדם. הזכות שלך להיות מיודעלא גוברת על הזכויות לחיסיון שמוענקות בדין הכללי, דיני ראיות לדוגמא.

אדם מגיש תלונה חמורה למשטרה. לכאורה ע"פ סעיף )א( הוא זכאי לקבל פרטים על התקדמות החקירה מרגע הגשת התלונה. אך לפעמים החקירה מתנהלת באופן סמוי

)האזנות, ציטוטים, עיכובים, תרגילי חרירה סמויים(, בשלב הזה גם הסנגור והנאשם לא זכאים לקבל את חומר החקירה לפני הגשת כתב אישום. אך אנחנו יודעים שהקורבן זכאי

לקבל פרטים עוד לפני שמוגש כתב אישום. הסעיף הזה אומר לגורמי התביעה והמשטרה- יש סמכות בשיקול דעת לא לתת. אך יש עילות מאוד ספציפיות שבגינן לא לתת פרטים שס'

נותן )עילות: פגיעה בחקירה, פגיעה בפרטיותו ושלמותו של אדם. כל עילה אחרת לא8 קיימת!(. מותר לי להגיד לקורבן: אמנם יש לך זכות לדעת אך אני לא אומר לך את זה כדי

לשמור על אדם. נפגע עבירה שביקש זאת )מתייחס לכל נפגע עבירה- זאת אחת מהזכויות)ג(-8סעיף

שעליו לבקש זאת לא זכות שניתנת באופן אוטומטי( זכאי לכך שגופים המנויים בתוספת השנייה יידעו אותו בהליך הפלילי...- אנו הולכים לתוספת השנייה- כתוב מצד אחד השלב

(.1סעיף )ג()שבו נמצאת החקירה. מצד שני, שם הגוף שצריך למסור את המידע- נפגע עבירת מין או אלימות חמורה- רק הם יכולים לבקש לקבל עוד פרטים(-2סעיף )ג()

שמנויים בתוספת השלישית. - זכות עיון בכתב האישום- נפגע עבירה זכאי )מדובר בכל נפגע עבירה- זכות9סעיף .4

אוטומטית( לעיין בכתב האישום. לקורבן יש זכות אם הוא מבקש את זה לעיין בכתבהאישום.

החריגים לכלל: עיון בכתה האישום אסור ע"פ כל דין- אם יש חיסיון כללי על כתב האישום. נניח עבירהא.

על ביטחון המדינה שבה יש נפגע ספציפי, הציבור לא יודע כלל שהוגש כתב אישום אנולא ניתן גם לקורבן לעיין בכתב האישום.

סבר פרקליט מחוז או של ראש מדור תביעות המשטרה- שיקול דעת- כאשר קורבןב. העבירה הוא עד- אם הוא לא העיד הוא חשוף לפרטים שמסרו עדים אחרים ומצוינים בכתב האישום ואז זה יכול להוות שיבוש הליכים. ולכן כדבר שבשגרה לא נותנים כתבי

אישום לפני שמעידים.

26.11.12 : 4 הרצאה

אנחנו נמשיך היום מאיפה שהפסקנו. נעשה חזרה קטנה על מה שנלמד בשבוע שעבר. דיברנו על המטרה של החוק: החוק בא לתת מקום לקורבן העבירה שבאופן מסורתי היה מחוץ להליך

14עמוד 2012נופר נעים

Page 15: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

נחקק2001, הקורבן היה זוכה לקבל עדכונים רק אם הייתי טוב לב. אך ב-2001הפלילי. לפני החוק ששינה את המשוואה: מעניק זכויות ספציפיות לקורבן נפגע עבירה. המשוואה הבסיסית לא

משתנה- אנחנו נותנים לו את הזכויות אך לא פוגעים בזכויות הנאשם. מתן זכות לנפגע באופן סוגים של3אינהרנטי פוגע בנאשם. ניסינו להסביר את המבנה הבעייתי של החוק: החוק מדבר על

נפגעי עבירות: א. נפגע עבירה )עבירת עוון או פשע כולל תאונת דרכים קטלנית(- החלק הרחב ביותר. ב. מתוך הקבוצה הקודמת יש נפגעי מין או אלימות- הנפגעים האלה זכאים לכל הזכויות

שכלל הנפגעים מקבלים+ זכויות נוספות. ג. מתוך הקבוצה בס' ב'- יש נפגעי עבירות מין או - הם זכאים לכל הזכויות שיש לאלה מתחתיהם, אך ההפך הוא לא נכון )כלומר- ס'חמורהאלימות

שמעניק זכות לנפגע מין ואילמות חמורה- אותן זכויות לא יינתנו לנפגע עבירה "רגיל"(. אפיינו . יש זכויות שנפגע עבירה זכאי להם רק אם הוא ביקש. לי אין חובה1זכויות בשני אופנים נוספים:

. זכויות שנפגע עבירה זכאי להם אף אם לא ביקש. אפיון נוסף: כל סל זכויות ניתן לחלק2לתת לו. . הזכות לדעת, לקבל אינפורמציה2. הזכות של קורבן עבירה לקבל ביטחון בחייו. 1 סוגים: 3ל-

. הזכות לקחת חלק בהליך. בעיקר לשוחח3מרשויות התביעה או הרשות הרלוונטית )שב"ס וכו'(. עם גורמי התביעה.

- לנפגע זכות בעבירות מסוימות שלא7 הנפגע מקבל זכות להגנה. ס' 6אנחנו דיברנו על זה שבס' - סעיף חשוב מאוד- יש לנפגע8ימסרו את הטלפון שלו ואת הכתובת שלו בבית ובעבודה. ס'

עבירה זכות לקבל אינפורמציה על השלבים שבו נמצא ההליך. אין יותר מצב שבו מגישים כתב אישום ונפגע עבירה לא יודע. אין מצב כזה ששופט משחרר נאשם למעצר בית וקורבן העבירה לא

- זכות של נפגע עבירה לעיין בכתב האישום. יש לפרקליטות זכות שלא לתת לקורבן9יודע וכו'. ס' )בכתב אישום כתוב אתשיבוש הליכיםהעבירה העתק אם יש חשש שהעיון בכתב האישום יביא לידי

העובדות המעשה. הרבה פעמים עובדות אלו לא באו מהקורבן בהכרח. לפעמים זה דברים שנאשם אמר לחבריו. אם מביאים את כתב האישום שרווי בפרטים אלה, וקורבן העבירה מאוד

רוצה שהפרקליטות תצליח- אתה בעצם נותן לו פרטים שהוא לא אמור לדעת מידיעתו האישית. כמו שאסור לתת לקורבן לקרוא עדויות של עדים אחרים לפני שהוא מעיד, כך שבד"כ לא ניתן

לקורבן עבירה את כתב האישום לפני שהוא מעיד(.

- המשך:זכויות בחוק

:זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת -10. ס' ה

נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית

כמפורט באותה תוספת.20 ו-19אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים

הזכות ניתנת רק לקבוצות הבאות: א. נפגע עבירת מין או אלימות. ב. נפגע עבירת מין או אלימותחמורה.

הזכות ניתנת רק למי ביקש זאת. זו לא עבירה לתת אינפורמציה כזאת.

ההבדל בין נאשם ונידון הוא זה: נאשם הוא אדם שהוגש נגדו כתב אישום ומשפטו לא הסתיים.נידון- משפטו הסתיים לפחות בערכאה הראשונה והוא כבר נידון לעונש.

15עמוד 2012נופר נעים

Page 16: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

אדם שמאושפז אשפוז פסיכיאטרי , אשפוז כפוי בב. מעצר. א.מהי משמורת חוקית אחרת: מחלקה סגורה, בצו של ביהמ"ש. נפגע עבירה זכאי לדעת גם את זה בגלל שמשם משחררים מהר

מאוד. מייצבים אותם עם תרופות, וברגע שהוא לוקח את התרופות מעיפים אותו כי צריך אתהמיטה.

: בתוספת הרביעיתנסתכל

הגוף מוסר המידעהשלב

. תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אשפוזו בבית1 חולים, שבו אושפז על פי צו של בית משפט לפי

)להלן – בתי1991חוק חולי נפש, תשנ"א-חולים(, של הנאשם או הנידון לפי הענין;

שירות בתי הסוהר או ביתהחולים, לפי הענין

. יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית2חולים;

שירות בתי הסוהר או ביתהחולים, לפי הענין

. מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים,3 לפי הוראות פרק ו' סימן ב' לחוק העונשין

ופרק ב' סימן ה' לפקודת בתי הסוהר; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של

הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים;19לפי הוראות סעיף

שירות בתי הסוהר

. תנאים לשחרור הנידון ממאסר לפי הוראות4 סימן ה' לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר,

שמטרתם להגן על הנפגע;

שירות בתי הסוהר

. בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית5חולים;

שירות בתי הסוהר או ביתהחולים, לפי הענין

. מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או6מבית חולים;

שירות בתי הסוהר או ביתהחולים, לפי הענין

. בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או7 )ב(11להקלה בעונשו כאמור בסעיף

לחוק-יסוד: נשיא המדינה;

מחלקת חנינות במשרדהמשפטים

. החלטת נשיא המדינה למתן חנינה או8 )ב(11להקלה בעונשו של הנידון כאמור בסעיף

לחוק-יסוד: נשיא המדינה.

מחלקת חנינות במשרד

המשפטים

בחוק. התוספת מדברת על השלב שצריך להודיע ואת הגוף10התוספת הזאת מתייחסת לס' שמוסר את המידע. ולכן נפגע עבירת מין או אלימות זכאי למשל ששירות בתי הסוהר או בית

החולים שבו הוא מאושפז, יודיע לו על תחילת ריצוי העונש או האשפוז. הסעיף מוכוון בעיקר לבתיהסוהר או לבית חולים פסיכיאטרי.

, באותו אופן כמו התוספת הנ"ל.8: מדברת על ס' תוספת שלישית

:זכות לקבל מידע על שירותי סיוע -11. ס' ו

16עמוד 2012נופר נעים

Page 17: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידיהמדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים

. יש התרעמות רבה בנוסף זה מאחר ויש חוק שנותן זכויותלכל נפגע עבירהזוהי זכות שניתנת וקובע סעיף מיוחד באשר לזכות של נפגע עבירה לקבל שירותי סיוע. אך המדינה לא מעמידה

סיוע. מרכז נגה לדוג' הוא מרכז פרטי שממומן ע"י תרומות וכו'. מרכז נגה יש שם עוה"ד וכו'- וזה עולה הרבה כסף. המדינה משקיעה הרבה כסף בנאשמים ובנידונים ולא משקיע בכלל בקורבנות.

הנאשמים זכאים לתכניות שיקום וכו', אך בארץ בניגוד לחול אין איזושהי קצבה שהמדינה נותנתלנפגעי עבירה.

:ניהול הליכים בזמן סביר -12. ס' ו

.ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין

צריך לקיים את זה באופן מהיר. מה שמעלה אתעבירות מין או אלימותהחוק אומר שלגבי השאלה מדוע כאשר מדובר בנפגע עבירה )לא עבירת מין או אלימות(, אין צורך לקיים את ההליך

באופן מהיר?! הסעיף הזה הוא דקלרטיבי בעיקרו- אומר לבימ"ש עוד פעם- לא להשתהות. פורמאלית הסעיף הזה, חוץ מהסעיף בסד"פ, נותן לקורבנות עבירות מין או אלימות, את הזכות

שההליך יתנהל בתוך זמן סביר. הליכים כאלה יכולים להתנהל גם שנתיים.

:חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני -13. ס' ז

במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על)א( עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן

קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת. חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן )א( תיעשה)ב(

תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע

א לח'2סעיף זה משהו שהוא מאוד חשוב. הסעיף הזה הוא לא סעיף חדש. הוא די העתק של הסעיף אוסר לחקור במשטרה נפגע.1957לתיקון סדרי הדין )חקירת עדים(, התשי"ח

עבירות מין על עברו המיני. יש סעיף מקביל שמחיל את הכלל גם בחקירה בבימ"ש ולא רק בגוףהחוקר.

אישה שנפגעת בעבירת מין, מגיעה ישר למשטרה כי אין לה ברירה אחרת. היא שבר כלי. עכשיו, בבוקר יש איזו חוקרת מנומנמת, והדבר3היא צריכה להיחקר בפני חוקר תורן. אם היא מגיע ב-

האחרון שהוא באמת רוצה עכשיו זה לגבות הודאה. בטח הודעה כזאת מסובכת. אז מגיעה אישה בוכייה. החוקר הזה לפחות בעבר, לא היה מיומן בחקירה של קורבנות עבירה. לא העבירו את החוקרים איזשהו קורס. כי יש דפוסים להתנהגות של קורבן עבירה ואנחנו יודעים שתלונות של

: אונס בשירותי מועדון. מה הלכת איתולדוג'קורבנות של עבירת מין לפעמים נשמעות מטורפות. לשירותי גברים?? השאלות הללו הן במקום אגב. בה הסעיף הזה ואומר: ס' )ב(- אם חוקרים על

. בעבר, חקרו בזלזול,תוך שמירה על כבודו ופרטיותו של הנפגעעבר מיני צריך לעשות זאת בבוטות, שפה לא ראויה. אם צריך לחקור על עבר מיני – תעשו זאת בנימוס. מגיע מתלוננת

ואומרת: 'אני הלכתי ברחוב, לאחר ראיון עבודה. מרחוק מישהו עושה לי סימן עם היד. הייתי בלי משקפיים וחשבתי שזה המעסיק הפוטנציאלי. הסתבר שזה לא הוא. היא התחילה לדבר איתם

ומסתבר שהם גרו בעיר סמוכה באוקראינה. הם מציעים ללוות אותה לאוטובוס, אך לוקחים אותה ואונסים אותה. אישה כזאת – לא יודעת בכלל מי אנס אותה. ובתלונה כזאת זה לא רלוונטי

17עמוד 2012נופר נעים

Page 18: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

אסור לחוקרהשאלות 'באיזה גיל התחלת לקיים יחסי מין', 'עם כמה שכבת' וכו'. במקרים כאלה, . מאידך, בחורה מתלוננת שהבן זוג שלההמשטרה בכלל לשאול אותה על העבר המיני שלה

אנס אותה. הם גרים ביחד. הוא אומר- זה בהסכמה. אתם מבינים שפה המחלוקת שלי היא מאוד מצומצמת. זו לא איזו מישהו שנאנסה בחוץ ואז לא חשוב מה קורה בתוך הבית- זה כבר משהו דוג'שהיחסים ביניהם הם כבר סופר רלוונטיים לי. חייבים לחקור כאן כי אין ברירה- זה בלב התיק.

: אישה באה למשטרה ואומרת: נסעתי באלנבי וירדתי מהאוטובוס. מישהו בא מאחורה ואנסאחרת אותה. היא טוענת שלא זיהתה אותו. אחרי חודש היא באה למשטרה ואומרת: זיהיתי את האנס,

הוא התקשר אלי, זה המעסיק שלי. יש מצבים בחקירה שאין לי ברירה- אני צריך להמשיך ולחקור לא נחקור על עבר מיני למרות שלכאורהכי זה נוגע בלב התלונה. מאידך, המקרה הקיצוני שבו

: הגיע לקוח. אנסלדוג', זה כל מעשי האונס של נשים שעוסקות בזנות. זה עשוי להיות רלוונטיים אותי וברח. לכאורה, העבר המיני שלה לכאורה רלוונטי. הוא בא אליה כי היא מצהירה על עצמה

כנותנת שירותי מין. בנוסף, זה פגע במסגרת העבודה. אבל במקרה כזה אתם מבינים שהעיסוק שלה בזנות לא באמת רלוונטי. אין לי מה לחקור אותה: מתי התחלת להיות זונה? מה התעריפים?

: א. מצב שבו היא הסכימה והוא לא שילם- יש פה כישלון תמורה מלא.נבחין בין שני מצביםוכו'. ב. מצבים שבו הוא מגיע, קופץ עליה ואונס אותה. אמנם- העבר המיני שלה הוא הרקע לפגישה

: אנשים נפגשים דרך האינטרנט. ואז היאמקרה לדוג'שלה עם התוקף, אך זה לא רלוונטי. אומרת: הוא אנס אותי. הוא אומר: יחסי מין בהסכמה. תגידו אתם, העבר שלה רלוונטי? יש מקרים

תלונות דומות למשטרה5כאלה שנגיד שהעבר רלוונטי- לדוג'- אם מסתבר לי שהיא הגישה עוד על אותם מקרים. יש מקרים שהעבר לא רלוונטי.

בואו נניח שהמשטרה חקרה על עבר מיני של מתלוננת שלא לצורך. הסניגור רואה את החקירות האלה. בימ"ש כנראה לא יאפשר לו לשאול את אותן שאלות בבימ"ש משום שהעובדה שפגעו לה

פעם אחת בזכות לא תאפשר לפגוע בזכותה פעם נוספת. בבימ"ש זה קורה המון- בעיקר מתוךמצוקה של סניגור שאין לו מה לשאול.

: אישה אומרת שבעלה רצהדוג' למתי אונס של בעל את האישה לא יצדיק חקירה של העבר המיני לאנוס אותה באמצעות אביזר. אם שואלים: כמה פעמים קיימתם יחסי מין באמצעות אביזר- זה

רלוונטי. אך אם שואלים אותה: כמה פעמים קיימת יחסי מין- זה כנראה מצב שבימ"ש לא יאפשרלשאול על העבר המיני.

מוזרות התלונה או מוזרות ההתנהגות של הקורבן כפי שהיא נתפסת בעני החוקר\ התובע או השופט לא מהווה כשלעצמה הצדקה לחקור אותה על העבר המיני שלה. מחקרים של הרבה

מאוד שנים מראים שאין דפוס קבוע לאופן שבו מתלוננת מתנהגת, לא לפי האונס ולא אחריהאונס.

:זכות לנוכחות מלווה בחקירה -14. ס' ח

נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוףהחוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

זכות שניתנת רק לשני הקורבנות: מין או אלימות\ מין או אלימות חמורה. למה הזכות הזאת נכנסה? עד החוק הזה היחידים שהיו זכאים שתהיה נוכחות של הורה איתם בחקירה זה קטינים.

וגם אז- אם היה חשש שההורה לא נותן לקטין לענות בעצמו, מעיפים אותו מהחדר. הנוכחות בחדר עם חוקרים , המעמד המאיים היה14נועדו לתת לקטין תחושת ביטחון כי לשים ילד קטן בן

עשוי להוביל אותו למסור הודאת שווא. עד החוק הזה- גם קורבנות של עבירות מין קטינים,

18עמוד 2012נופר נעים

Page 19: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

נחקרים ע"י חוקר ילדים מיוחד. גם החוק הזה לא היה מתיר נוכחות של מישהו בחדר מטעם הקורבן, אלא במקרים נדירים. וכשיש אנשים בחדר בשלב החקירה- זה עשוי להוריד את

המהימנות של העדות שיקבע חוקר הילדים לילד. בא סעיף כזה ואומר: נפגע עבירות מין יש לו זכות. זה יפגע בחקירה אם אנחנו נראה שהמלווה מתחיל ללחוש לו. וכו'. מה קורה אם המלווה

הוא עד פוטנציאלי? מצב כזה אנחנו לא נרשה שהעד הפוטנציאלי יהיה המלווה אך אם אין משהו שעשוי לפגוע בחקירה- יש זכות לקורבן )בן משפחה\ חבר\ מתנדבות מהמרכז לנפגעות תקיפה

מינית(. הבעיה הגדולה של מלווה באופן חוקי: בוא נגיד שאני מלווה קורבן לחקירת משטרה. אני יושב בשקט ולא אומר כלום. אחרי שבוע מזמנים אותה פעם נוספת. היות שאני שמעתי את

ההודאה שלה במשטרה , אין שום ערבות אמיתית שאני והיא לא נדבר על העדות שלה לפני שהיא מגיע לעדות נוספת. באופן אינהרנטי, נוכחות של גורם שאינו חקירתי, בחקירה, יש לו פוטנציאל של "זיהום" במובן הזה שיכולים לדבר, אתה יכול לסדר לה קצת את הראש. אפילו משהו תמים.

כל השיקולים האלה, בעד ונגד- הוכרעו כאשר החוק איפשר מלווה בחקירה.

:זכות לנוכחות בדיון שנערך בדלתיים סגורות -15. ס' ט

לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון172בכפוף להוראות סעיף )א( לחוק בתי68בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף

, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח1984המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-עמו בדיון כאמור.

על אף הוראות סעיף קטן )א( רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא)ב(לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.

, שבימ"ש מתנהל בדלתיים פתוחות. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חשוב73הכלל הוא, ס' מאוד. בימ"ש לא יכול למנוע כניסה של קהל לאולם אלא בסייגים שהחוק מתיר ובכפוף למקום

פנוי.

כשקורבן עבירת מין מעיד- זה לעולם בדלתיים סגורות. כל עדות שיכולה לחשוף את עדות הקורבן תישאר בדלתיים סגורות. ולכן עדות הקורבן באופן אינהרנטי תחשוף אותה ולכן היא בדלתיים

סגורות. אם יש אפשרות שעדים שאמורים להעיד נגד הקורבן לא יזכירו את שמה והדבר היחיד שצריך לא לחשוף זה את שם הקורבן- אפשר לבצע את העדות בדלתיים פתוחות. אם המתלוננת

מבקשת לפרסם את שמה מכוח זה שהיא מבינה שהיא לא צריכה להתבייש – אז אין לנאשם עילהלבקש שלא יפרסמו את שמו!!!

לדלתיים סגורות. היות שס' איסור68: דלתיים פתוחות אלא אם מראים עילה מכוח ס' הכלל הפרסום אומר שאסור לפרסם פרטים על דיון שמתנהל בדלתיים סגורות- אנחנו מבינים שכשמוצא צו איסור פרסום הוא תמיד נסמך על אחת העילות שניתן לסגור את הדלתות. לולא הייתה הוראה מפורשת אסור לדווח או אסור לפרסם מה שמתנהל בדלתיים סגורות- אפשר היה לפרסם. ולכן-

. ולכן אנחנו מבינים היום שכדי שאני כצד או שופט, יוציא צואין פרסוםמה שבדלתיים סגורות- איסור פרסום שאוסר לפרסם מה קורה בדיון )צריך להבחין בין צו איסור פרסום לבין חומר חקירה

שהוא חסוי. צו איסור פרסום- מתייחס לדיון בבימ"ש( צריך להוציא צו של דלתיים סגורות. כדילקבל את הצו הזה צריך להראות שנכנסים לאחת העילות.

דלתיים פתוחות= פרסום

דלתיים סגורות= איסור פרסום )כדי שדיון יתנהל בדלתיים סגורות חייבת להיות עילה הקבועה בס'68 .)

19עמוד 2012נופר נעים

Page 20: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

- מדובר באדם שתקף אותה,מה קורה עם נפגע עבירה שרוצה להיות בדיון- עלתה השאלה אני לא אחד מהציבור- זה המקרה שלי!!! אני רוצה להיות בדיון. אם לא היה נחקק הסעיף הבא-

. ולכן אם הוצא צו איסורזוהי זכות שיש לכל קורבן עבירה. לא יכול היה להיות באולםהנפגע פרסום- החוק אומר שהנפגע זכאי להיות נוכח בדיון!!!

:חריגים להיתר

'עד לא יכול לשבת באולם בשעה שמישהו אחר מעיד אם הוא לחסד"פ172בכפוף לס : טרם העיד. כלומר, אם אני ועוד אחד נקראים לעדות בבימ"ש- אף אחד לא יכול לשבת באולם

. מאותה סיבה שלא נותניםכדי למנוע שיבוש הליכיםולשמוע את השני לפני שהוא עצמו מעיד- ואומר: אמנם יש לנו כלל של דלתיים פתוחות, וכל72לקורבן עבירה את כתב האישום. בא ס'

אחד יכול לשבת באולם. אך החריג הוא שאדם שנדרש להעיד וטרם העיד, למרות הכלל של , מדבר על172 ואומר: ס' 15דלתיים פתוחות- ויחכה מחוץ לאולם עד לאחר שיעיד. בה סעיף

דלתיים פתוחות, בדלתיים סגורות אסור לעד לשבת באולם בין לפני שהוא מעיד ובין אחרי העדות. )עליו להעיד172, אך בכפוף לס' לקורבן מותר לח' זכויות נפגעי עבירה ואומר: 15בא ס'

קודם(. זאת אומרת שקורבן לא ישב בתוך האולם כשמתנהל דיון בדלתיים סגורות, אלא לאחרשהוא העיד.

הסעיף הזה לא חל בכתבי אישום שמוגשים נגד קטינים. כתב אישום שמוגש נגד קטין- יש איסור . הדיון הוא באופן סטטוטורי בדלתיים סגורות והקטין לא צריך לבקשלעולםפרסום על שם הקטין

שלא יפורסם שמו. זאת מתוך הבנה שקטין שעובר עבירה- הוא שרוף לעולמים. מתי אנחנו כן נזכה לדעת את שמו של קטין? אם הקטין עובר עוד עבירה כאשר הוא בגיר ובית המשפט מתרשם שיש

בפרסום של השם שלו כמי שעבר את העבירה הקודמת כדי להזהיר את הציבור- אז הם יאשרולפרסם. לדוג'- הרוצחים של נהג המונית דרק רוט.

: זכותו של קטין מכוח חוק שהמשפט יתנהלאיך מאזנים שתי זכויות סטטוטוריות שבות מעמד בדלתיים סגורות וזכות של קורבן עבירה להיות נוכח בדלתיים סגורות. אחת הזכויות צריכה לסגת. בתיקים של קטינים מגיעים תסקירים מאוד נרחבים, על הקטין , המשפחה שלו- ולפי הסעיף הזה

קורבן יכול לשבת ולשמוע את הארכת מסוכנות של הקטין וכו'. התסקירים של קטינים הם :באיזון הנ"למפורטים ביתר כי רוצים לראות אם דפוסי התנהגות של הקטינים מקורם בהורים.

לח' אומר: לא נותנים זכות לקורבן1, בין היתר כי ס' זכותו של הקטין גוברתהחליט בימ"ש . ולכן, קורבן לא יכול לשבת בדיון שהנאשם קטין.כשהיא פוגעת בזכות של נאשם

פלונית נ' בית הדין למשמעת של435/03בגץ מה קורה בדין המשמעתי?עלתה שאלה: : אתם יודעים מה זה דין משמעתי? עבירות שנעברות במקום העבודה ולאעובדי המדינה בחיפה

הולכים למשטרה אלא מעמידים לדין בתוך מקום העבודה. עלתה השאלה- מה קורה אם קורבן לעבירת מין מינורית מאוד, רוצה לשבת בדיון שמתנהל בבית הדין למשמעת? פורמאלית- החוק לא

חל על בתי הדין למשמעת. בית הדין למשמעת של מחוז חיפה, לא התיר לקורבן לשבת בדיונים : צריך לשמור על פרטיותו של הנאשם ושזה לא הוגןהנימוקים שלולמרות שהיא ביקשה.

שהמתלוננת תשב באולם כי כך היא תזכה ביתרון על הנאשם בהליכים אזרחיים שיתנהלו נגדו. בג"ץ אמר שהנימוקים האלה הם לא נימוקים לסגירת הדלתיים ומבחינת המתלוננת אם אומרים לה: את לא יכולה לשבת, מבחינתה זה דלתיים סוגורת. ההלכה היותר חשובה זה שברק אומר:

אמנם חוק זכויות נפגעי עבירה לא חל , אך רוחו של החוק צריך לשמש אמת מידה . ולכן הקורבן יכולהפרשנית כאשר מדברים על יישום הוראות בהליכים שאינם בבימ"ש

לשבת. בנתיים החוק תוקן- חוק שירות המדינה )משמעת(- תוקן, והיום בכל מה שקשור בדין

20עמוד 2012נופר נעים

Page 21: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

משמעתי של עובדי מדינה, לנפגע עבירה יש זכות לשבת בדיון בדלתיים סגורות. אך יש הליכים משמעתיים שמתנהלים במועצות מקומיות, בלשכת עוה"ד וכו'. במקומות האלה- יכולה מכוח

פסה"ד הזה לבקש להשתמש "ברוחו של החוק" ולנסות לקבל לעצמה כמה שיותר זכויות שהחוק . בימ"ש עליון אומר: החוק הואמאוד משמעותיתמעניק בהליכים משמעתיים. ההרחבה הזאת

ספציפי- מדבר על הליכים פליליים בבימ"ש. נראה בשיעור הבא- איך נותנים זכויות לקורבן עבירה פרשנותשלא מנויים בחוק ואיך מחילים את החוק על הליכים שלא מנויים בחוק וזאת מכוח

.שיפוטית

3.12.12

5 הרצאה

עו"ד גל זייד

הודאות שווא והרשעות שווא:"ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים".

בחצי השני של השיעור- נלך ונלמד על השב"ס וההתמודדות של הסניגור עם השב"ס. אך נפתחבנושא המרתק הזה.

מה הסיבות המרכזיות להרשעת חף מפשע? יש דבר כזה הודאות שווא והרשעות שווא? מי שמע על רגב שוובר? גם ברמה הקוגניטיבית יש נטייה אנושית לקלוט את כל המידע שקשור ב"תפסנו את הרשעים, תלינו אותם". יש נטייה אנושית הפוכה להדחיק מצבים של טעויות. זאת

אומרת- מצב שבו במבחן התוצאה מסתבר שהורשע אדם חף מפשע. במקרה הטוב, מישהו קורא כותרת בעיתון )לא כותרת ראשית(, על טעות. אני לא זוכר בפרשות שאנשים זוכו שאמרו "אופס, טעינו". אך ברמה האנושית, הייתם אמורים לרוץ לכיכר ולהפגין נגד הרשעת חף מפשע. הרמב"ם

דיבר על עוול מוסרי קשה. יש פה משהו שהוא נזק מוסרי שכמעט לא בר איזון- לוקח כוח של מהממלכה ומכניס אדם לכלא, מטיל עליו קלון ושלילת חירות על לא עוול בכפו. זה ניחא. אבל

אם בימ"ש מרשיע חף מפשע- הפושע עם הנזק שבימ"ש והמשטרה עושים כלפי החברה? . כמו שקשה להיכנס לראש של נאנסתהנזק הוא לא רק לאדם עצמוהאמיתי מסתובב חופשי.

)אתה יכול לחשוב על העוול הנושא, אמתי לכאב שלה( , נראה אותך מרגיש אדם שזורקים אותולשנים ארוכות בכלא. אז על המקרים האלה אנחנו מדברים.

:מהם הגורמים, מחקרית, שיכולים להוביל להרשעת חפים מפשע טעויות בזיהוי.1 אנשים שהודו במשטרה מסיבות שונות מגוונות ומורכבות במשהו שהן לא : הודאות שווא.2

עשו. ההודאה התגלגלה לבימ"ש- מה הסיכוי שבימ"ש יגיד שזו הודאת שווא? שואף לאפס.

בשנתיים האחרונות היו כמה כתבות מזעזעות- על אנשים שהורשעו ולבסוף זוכו בגלל שנמצא העבריין האמיתי שביצע את המעשה או מסיבות כאלה ואחרות. עמד על זה כבר סמואל ליבוביץ,

שופט אמריקאי: "רבים זועקים בשמם של האשמים אך רק מעטים יזעקו בשמם של חפים מפשע".

, עושה עבודה קשה מאוד- הם אותו מיעוט על פי סיימון ליבוביץ-פרויקט החפותבארה"ב יש את שלא רק זועק להעניש את הנאשמים אלא מבקש לטהר את שמו של חף מפשע לבד.

21עמוד 2012נופר נעים

Page 22: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

האם הנטייה האנושית היא לאמץ בד"כ את התסריט המחשיד או לתהות ולומר- אני מחפש פה אותות של חפות? הנטייה האנושית היא ששבריי ראיות, דרך התקשורת גורמות לאמץ את התסריט המחשיד ולומר "אין עשן בלי אש". הנטייה האנושית היא לומר- "שים אותי במצב לחץ, אתה רוצה

להגיד לי שאני יודה בעבירה פלילית שלא ביצעתי"? המציאות תופחת על פני החשיבה הזאת.

מה יכול לגרום לבן אדם למסור הודאת שווא?המציאות הרבה יותר מורכבת מדיון בכיתה ממוזגת ברמה האקדמית. יש מחקרים שנעשו:

לא הביאו שוטריםא.

לא הביאו גנביםב. המחקר: לקחו סטודנטים למשפטים ואמרו להם: טענו על כמה שאלות. ביקשו מכל אחד מהם- "אתם רואים את הכפור הירוק שם בצד? אל תגעו בו, כי זה קשור למערכת מחשבים וזה יגרום

לקריסה של המערכת". הכניסו הרבה סטודנטים, ונתנו להם להתחיל להשיב על השאלות. מבחוץ גרמו לקריסה של כל המערכות. כל מי שהתחיל לענות על השאלות קרסה לו המערכת. הדיקן

מאוד התרגז. התחילו לחקור בתוך האוניברסיטה מי לחץ על הכפתור הירוק. בפעולות פשוטות של אמרו להםהכיצד? של הסטודנטים הודו שהם לחצו על הכפור הירוק. 40%פיתוי – למעלה מ-

שהיו מצלמות וראו אותם נוגעים בכפתור הירוק- או שתודה ותקבל נזיפה או שלא תודה ותופנה לוועדת משמעת". מדובר בסטודנטים רציונאליים שבחרו להודות אף על פי שלא לחצו על הכפתור

הירוק. דוג' פשוטה כדי להראות שזה לא דבר בלתי אפשרי.

מדוע אחוזי ההרשעות בישראל גבוהים כל כך?

אחת הסיבות לכך שאחוזי ההרשעות: התבססות יתר על הודאות חשודים בחקירהא.בישראל היא מהגבוהות- זה התבססות יתר של שופטים בבימ"ש על הודאות החשודים.

כששופטים באים לתיקים קונקרטיים הם לא של המונח "ספק סביר": היעדר הפנמה-ב. אנטימצליחים להפנים באמת את מהותו של הספק הסביר. כי הספק הסביר הוא עיקרון

. מה עומד על הפרק? מתלוננת נאה עם מצות ונאשם עם שיניים שחורות שמדבראנושי בשפה אילגת. עולה המתלוננת לדוכן העדים, בוכה ומתאר את מעשיו של הנאשם. עולה

הנאשם על דוכן העדים ומנסה לשכנע את השופטים בשפתו האילגת. השופט שלנו החליט , יותר מאשר לו. מה חייב לעשות השופט במצב כזה? להורות82%הפעם להאמין לה ב-

, בעיקר כשמדובר בשופטים שהם יוצאיעקרון הספק הסביר הוא בלתי אנושיעל זיכוי! פרקליטות ותביעה.

:היעדר חשד בריא ברשות החוקרת \ התובעתג.

רוב השופטים יוצאי פרקליטות: "עברם" של מרבית השופטים העוסקים בהליך הפליליד. שופט שהוא יוצא פרקליטות ומשטרה, מה הסיכוי שהוא יהיה ראש וראשוןותביעה.

שנה פועל בתוך מערכת עם תפיסה20 ככלל- אם אתה שהוא יבקר את הרשויות הללו?מערכתית, הסיכוי שבתוק שופט תשנה את גישתך קיים אך נמוך.

: בעבר- בעבירות מין, האם ניתןלדוג' הטיה של סדרי הדין ודיני הראיות לרעת הנאשם:ה. שנים- היה צריך לאתר10היה להרשיע נאשם בתיק של מילה נ' מילה? לא! עד לפני

תוספת ראייתית מסוג סיוע. בתיקים שבד"כ מתבצעות בחדרי חדרים- הסיכוי לאתר תוספת קל יום להרשיעמה למדנו מזה?ראייתית הוא לא גבוהה, ולכן בוטלה דרישת הסיוע!!!

היום בעבירות מין בתיקים של מילה מול מילה. מהתיקים מסתיימים בהסדרי טיעון. 80%בישראל : ריבוי הסדרי טיעוןו.

22עמוד 2012נופר נעים

Page 23: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

והגדרות רחבות מידי של עבירות בחוק העונשין:'פליליזציה של ההתנהגות האנושית' ז. כיום, ישנה טענה שהמשפט הפלילי נועד לחנך אנשים, אך זה לא נכון- המשפט הפלילי

.להשליםנועד...

:הודאות שווא מה הפרמטרים שיכולים להשפיע על הודאת שוואמה יכול לגרור בן אדם להודאת שווא?

שאלת הודאות שווא הנה מורכבת ומידת הסתברותה משתנה בהתאם לנתונים שוניםבמשטרה? ומגוונים:

רמתו, מבנה אישיותו, מינו, גילו, השכלתנו, מנת משכלו, שפתו, יכולה ביטוי והבנה: הנחקרא. מבנה אישיותו הוא גורם דומיננטי מאוד להעלאתנמוכים "ניסיונו" במעמד החקירה.

.או הקטנת הסיכוי למסירת הודאת שווא יש קונספציות וקיבעונות מחשבתיים, אמביציות אישיות ולהיטות יתר. : אישיות החוקרב.

ולכן לפעמים יפעילוחוקרים שמקובעים בקונספציות שמי שיושב מולם הוא האשם. לחצים בחקירה ולעיתים אף לחצים פסולים. ברגע שאתה משוכנע שמולך יושב הנאשם

אתה לא פתוח לאופצייה אחרת- שמי שיושב מולך הוא לא חף מפשע. פערי הכוחות באיום המעצר ובתנאי המעצר. יש הטוענים שתנאי: במעמד החקירהג.

המעצר בישראל- חלקם נועדו לשמש מטרה והיא 'שבירת רוחו של החשוד'. שיטות החקירה בישראל. תיק זדורוב הוא רק עוד דוגמא לכך: "עצלות" המערכתד.

שבשיטות החקירה בישראל ממוקדת רובה ככולה, בהתמקדות בניסיון לחלץ הודאה מן החשוד- זה יותר קל, יותר זמין, פחות כוח אדם ופחות מיומנות, לעומת איתור ראיות

אובייקטיביות הדורשות זמן, מאמץ ומיומנות. אחת הטענות זה שהודאות שווא נמסרות בגלל סוג העבירה: סוג העבירה ומורכבותהה.

: הרצת מניות, שימוש במידע פנים וכו'. מילדוג'ומורכבותה. לא כל היסודות קלות להוכחה. שחוקר את העבירות האלה בדרך כלל הם חוקרים מאוד מיומנים. החשוד לא מבין מה היסוד הנדרש בעבירה של הרצת מניות. החשוד ידבר בשפתו, יתכוון למשהו אחר, אך

בעצם יודה בעבירה פלילית.

: דוג'- מתי הסיכוי להודאת שווא שתתגלגל להרשעת שווא גדל אצלונוצר לחץ הסיכוי להודאת שווא גדל במקרים בהם זקוקה במשטרה להודאה א.

.להשיגה מפי החשודהחוקים פנימה .לחץ זה גדל ונתעב יותר )אולי גם תקשורתי יותר?( חמור המיוחד לחשוד הפשעככל שב.

אז קצין החקירות אומר לחוקריו: "אני רוצה תוצאות עכשיו!". כשאתה משדר לחוקרים רקומעביר לחץ פנימה בתיק של אונס ורצח, מה הדרך שלי להשיג תוצאות כאן ועכשיו?

: תיק רצח של אסף שטיינמן- נמצא שחוט ביער אוסישקין בכפרדוג'. ע"י חילוץ הודאה סבא. בתיק הזה יצא קצין חקירות ואמר: מצאנו את הרוצח- יגאל לסרי. נמצא הרוצח

שנים האלה מכרו לציבור שהתיק אוטוטו מפוענח.4 שנים מאוחר יותר!! ב-4האמיתי- הדרך שחקרו את יגאל לסרי ואת אחיו ואת אשתו של אחיו, ע"מ לשבור את לסרי- הוציאו את הצילומים מהחקירות בצו בימ"ש ועשו מכך סרט. יגאל לסרי אמר לבסוף שהוא כמעט נשבר- כי רצה לפתור את אחיו ואת גיסתו מכל החקירות. רק בגלל אישה מוכה שקיבלה

מכות ואיומים מהרוצח האמיתי נחשף הרוצח האמיתי. המקרה הזה עובר כחוט השניבסגנון החקירות הקיימות שהחוקרים מנסים להוציא הודאה של חשוד.

קבוצות סיכון להודאות שווא:

23עמוד 2012נופר נעים

Page 24: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

גילא.

מיןב.

רמת אינטליגנציהג.

מבנה אישיותד.

יכולת הבנה וביטויה.

ליקוי נפשי או שכליו.

שעות72- הודה ברצח של דייר רחוב אחר. אחרי דייר רחוב בבת יםנרקומנים ושיכורים: ז.הגיע הנרצח לתחנת המשטרה. הבן אדם קצת שיכור\ מסומם.

לעולם זה יהיה שילוב של כמה גורמים- כאלה התלויים בנחקר וכאלה התלויים בחוקר.

: מבנה אישיותלכל אחד יש מבנה אישיות שונה. למה יש אנשים בעלי מבני אישיות שיודו בדבר שלא עשו?

או תחת איום בשלילתלהישבר בקלות תחת איום או לחץ ברמות שונותאנשים הנוטים חירותם

תוך חשיבה כי ניתן יהאתחת איום בטווח הרצחאנשים הנוטים לחלץ עצמך בכל מחיר : אומרים לנאשםלדוג'לפתור את הבעיה בטווח הרחוק בעזרת סיוע משפטי ושופט קשוב.

'אם תתחיל לדבר.. יש סיכוי שתישן במיטה בבית'. מבחינתו- צריך כרגע להודות. לאחר מכן- אני אשכור עו"ד תותח והוא ישחרר אותי. הנטייה האנושית היא לחלץ את העצמי

לטווח הקצר. אתה לא תמצא שופט קשוב- הנתונים מראים שהודאת שווא שהתגלגלהלבימ"ש, תתגלגל להיות הרשעת שווא.

שאינם מבחינים בין מציאות לדמיוןנחקרים שיסודותיה ברשות אשם כלליים ובלתי ממוקדים.להרס עצמינחקרים בעלי נטייה \עצם המעצר, תנאי המעצר ותנאי החקירה- פעמים רבות שובר את רוחו של חשוד

: "השימוש הרב במעצר יחד עם תנאי המעצר הקשים מעידיםנאשם בדבר שלא ביצע תפקידו במרכזי הואשמעצר משמש אמצעי חקירה שלמעשה- אף אם לא להלכה-

" )בנדור(.השגת הודאות מהחשודיםויכולתו לגייס כוחות נפשיים כדי לעמודלכל נחקר סף שבירה אישי על פי מבנה אישיותו

72: לא נותנים לנחקר לישון כדי לטמטם את חושיו. אדם שלא ישן לדוג'בתנאי לחץ. שעות, מת! אחת השיטות הלא חוקיות אך יש טוענים שהיא עדיין קיימת- היא לגרום

לטמטום חושיו של הנחקר דרך חוסר שינה. אדם שלא ישן הרבה זמן, לעיתים מוכן לתת : מניעת עישון. מה קורה לבן אדם- שהניקוטין הוא כמו סםדוג' נוספתהכל כדי לישון.

בשבילו- במבנה אישיות מסוים הוא יחזיק מעמד, במבנה אישיות אחר- הוא לא יעמוד בזה.הסכנה להודאת שווא עולה.

קיימים נחקרים המעוניינים להפסיק את הלחץ המידי הכרוך בחקירה ומתעלמים מן הנזק ארוך הטווח שהם גורמים לעצמם.

:הודאות שווא משיקולים ולחצים חברתייםהרצון לחפות על העבריין האמיתי: חייל של עבריין – מבחינתו אם הוא לוקח את האחריות

על עצמו זה יקדם אותו בהיררכיה. הרצון לחפות על בני משפחה או קרוביםמתוך סולידאריות עם העבריין האמיתי.מתוך רצון לזכות ב"תהילה" ובפרסום כמבצע העבירהמתוך רצון לזכות בכרטיס כניסה לחברה העבריינית

24עמוד 2012נופר נעים

Page 25: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בשפעת לחצים ואיומים של העבריין האמיתי המבקש לחלץ את עצמומתוך פחד להיות מלשין שידבק בו כתם

הודאות שווא רציונאלית:

פה אני לא בא למכור לכם נרקומנים, קטינים- אדם חלשמה זה הודאת שווא רציונאלית? מבחינת מבנה אישיות שלו. זה דוגמא למחקר שעשו לסטודנטים בארה"ב, עם הכפור הירוק. אלה

אנשים רציונאליים- לא נוטים להישבר בקלות, מנת משכל ממוצעת. יש גם הודאות שווא שלאקשורים למאפיינים חלשים.

הייתה פעם עוזרת בית שהמעסיקים שלהם טענו שהיא גנבה מהם כסף. מדוע? כי הכסף שכן במקום מאוד מוכמן כאשר רק עוזרת הבית יכלה לדעת ששם מוטמן כסף. היא הודתה בחקירה

גנבה את הכספים, הוגש כתב אישום והיא הורשעה. אך לאחר הרשעתה, המשיכו להיגנב כספים. מסתבר בדיעבד, שהיא לא גנבה את הכספים. היא הודתה בדבר שלא ביצעה. מי גנב את

איך אישה רציונאלית )היא לא טענה שאיימו עליההכספים? הבן שלהם! ואז נשאלה השאלה- אפשר להסביר את זה רק דרך ההסבר:בחקירה(, גם היא מודיע הודאת שווא?

- וההסתברות שיורשע למרותהתוצאה המסתברת של הכחשההחשוד מבצע איזון רציונאלי בין והסיכוי שיזכה להקלה בעונש וודאותתוצאה מסתברת של הודאה ההכחשה והעונש הצפוי לבין

גדולה יותר באשר לעתיד וסיום לחצי החקירה ואולי אף המעצר.

. למה? בהסדר טיעון הסניגורהסדרי טיעוןיש שטוענים שהגורם מס' אחד להרשעות שווא הוא מסביר ללקוח שלו 'אני קראתי את התיק, גם על רקע השופט היושב בדין.. וגם על רקע הראיות..

נזקהסיכוי שתורשע גבוהה. אך אם תודה- תזכה להקלה משמעותית'. אותו בן אדם- עושה איזון: זו. אם יודה הוא חוסך לעצמו שנים של דיונים משפילם, שישב על ספסל הנאשם. מול תועלת

. הודאת שווא רציונאלית

הסיבה העיקרית למסירת הודאת שווא רציונאלית נעוצה בעובדה שהמשטרה מציגה בפני החשוד ראיות "מוצקות" הקיימות נגדו- בין שהחוקר מאמין בכנותן ובין כמניפולציה חקירתית – אשר יביא

להרשעתו של החושד בין אם יודה בביצוע העבירה ובין אם לאו.

:הודאה כמטרה עיקרית

תחקור חשודים במטרה להשיג הודאות הינו אמצעי קל זול זמין ופשוט יותר מרוב דרכי החקירה האחרות )דורש פחות מיומנות מקצועית, כישורים וזמן(.

להשיג ראיות חיצוניות אובייקטיביותקבלת הודאה חוסכת כמעט לחלוטין את הצורך . אחרות- אמינות יותר

אחת הבעיות בישראל זה שהמשטרה בדרך כלל נצמדת לנחקר במטרה להוביל אותו להודאה. חילוץ הודאה זה אמצעי זמין, זול יותר, לא דורש מיומנות מרחיקת לכת. לעומת זאת,מדוע?

האדנות סתר, מעקבים, מעבדות, די אן אי, ראיות פורנזיות- זה דורש כוח מיומן יותר- זה הרבה יותר קשה וסזיפי. בארה"ב הגישה הפוכה- קודם כל ננסה לאסוף ראיות אובייקטיביות- ורק לאחר

: ראיות ורבליות כמו הודאת חשודים- שוב, בחלק ניכר מהמקריםהבעיהמכן ניגשים אל החשוד.

25עמוד 2012נופר נעים

Page 26: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

אינן משקפות אתמשקפות את האמת. אך ההסטוריה והמחקרים האחרונים מלמדים שהודאות . כאשר יש ראיות חיצוניות שתומכות שאותה הודאה- אתה יכול ללכת לישון בשקט כציבור.האמת

אמצעי חקירה מדעיים, מעקבים והאזנות סתר וכו' הינם יקרים יותר ודורשים מאמץ וכוח אדם רב ומיומן יותר.

רובה ככולה של החקירה המשטרתית מכוונת להביא את החשוד לידי הודאה לפיכך .ומשמושגת ההודאה- בדרך כלל- גם נפסקת החקירה

שופט בימ"ש עליון אומר שברגע שמחולצת הודאה מהנחקר- החוקרים מסיימים את חקירתם.

מה הפתרון לכך? "התמריץ" המשפטי-על מנת לבסס הרשעה די ב'דבר מה נוסף', "קל כנוצה" כתוספתבמישור המשפטי :

להודאת חוץ להעדיף היצמדות לנחקר ולא לתור אחר ראיותמשמש תמריץ עקיףמצב משפטי זה

חיצוניות. יכולה להעלות את הביטחוןדבר מה נוסף במקום סיועלבקש תוספת ראייתית מסוג הפתרון:

באשר להודאת נאשם. : אין אדם משים עצמו אדם- אם אדם מודה שהוא אשם, אין לזה משקל. הרמב"ם אמר

בחלק ניכר מהמקרים ההודאות משקפות את האמת, אך נוכח הודאות השווא בשנים האחרונות, אמרה: "הודאת נאשם ללאהשופטת דורנרמן הראוי לבקש תוספת ראייתית. בפס"ד חנית קיקוס-

תוספת מסייעת, היא הודאה חשודה". כיום נראה שהעת הבשילה לבקש יותר ביטחון.

הודאות"- המצב של הרשעות שווא במקרים של סיועאם הדרישה לתוספת ראייתית תשתנה ל"- ישתנה!!!שווא

10/12/12

6 הרצאה

עו"ד גל זייד

הודאות שווא והרשעות שווא- המשך

אורן גזל מאוניברסיטת חיפה עשה מחקר ורצה להראות שאנו לא קוראים נכון את אחוזי ההרשעות, ושהם לא כאלה גבוהים. אורן גזל עשה מחקר- ואמר שנתחו את הנתונים לא נכון.

. הוא מנתח את2%המרצה: הבנתי למה הוא החליט לצאת כנגד הנתון שבישראל מזוכים רק כ- אותם נתונים קצת אחרת: לא נתנו לכם לקרוא את כל הנתונים. הוא טוען שאנחנו סופרים

5: אדם מוגש נגדו תיק האוחז לדוג'כהרשעה גם תיק שהסתיים חלקו בזיכוי וחלקו בהרשעה. מהם. זה לא נתון שצריך בהכרח לספור כהרשעה.2 מהם ומזוכה ב-3אישומים. הוא מורשה ב-

הטענה הזאת, לטענת גל זייד- לא נכונה.

בועז סנג'רו טוען: גזל הביא טיעונים נכונים, אך המסקנה שלו שגויה. מסקנתו של בועז סנג'רו:אנחנו באותו מצב. הם לא חולקים על הנתונים העובדתיים.

26עמוד 2012נופר נעים

Page 27: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

מיהם השניים? - מרצה באוניברסיטת חיפה ות"א, כתב מאמר רציני של איסוף נתונים שיטתי בכל מהאורן גזל

שקשור לאחוזי הזיכויים וההרשעות בישראל- אחד המבקרים הגדולים של הודאות שווא והרשעות שווא. בועז סנג'רו

:טעויות בזיהויהנתון המרכזי שמוביל להרשעות שווא זה . גבוה ב-1/3מחקר שנעשה הראה כי מי שהדיון שלו מתקיים בבוקר מוקדם- הסיכוי לקבל -

. מי שבה בתחילת היום כשהשופט מגיע רענן אחרי שאכל ושתה, הסיכוי שלו60-70% כשהוא עייף. כך גם11, בניגוד למי שהדיון שלו מתקיים בסביבות 70% גבוה ב-1/3לקבל

אחרי הפסקת צהריים גבוה בצורה1/3לאחר הפסקתו של השופט- הסיכוי שלך לקבל מובהקת מאשר מי שהיה בשעות העייפות.

,נתון נוסף: כמה מתוך המקרים שנבדקו נמצאו הרשעות שווא? נבדקו רק תיקי רצח ואונס 2/3רק תיקים שנשארו דגימת די אן אי- כמה מתוך התיקים האלה נמצאו כהרשעות שווא?

בישראלמה יש בישראל?מהתיקים שנבדקו- נמצאו כי הזעקה של החפות הייתה נכונה. לא נעשה מחקר שיטתי על זה וגם לא ניתן לעשות מחקר שיטתי על זה- כי שמירת ראיות-

שנים, אין להם זכר בד"כ.5אין דבר כזה. רוב הראיות מלפני

אם תדרשו 'סיוע' במקום 'דבר מה נוסף' כאשר ישנהאיך אפשר למנוע הטעיות קוגניטיביות? הודאה של נאשם, כך אפשר למנוע הרשעות שווא. אנו מעדיפים שימלטו יותר אנשים מהדין מאשר

שיורשע חף משפע אחד.

סנג'רו אומר- בואו ניקח את שתי הסיטואציות: שני אנשים, אחד הודה מרצונו החופשי: 'אני עשיתי'. המשטרה נקטה בתחבולה מותרת. יש אדם שאנחנו טוענים שהודה שלא מרצונו החופשי.

אלה הן שתי האופציות. אומר סנג'רו נניח שנשנה את 'דבר מה' ל'סיוע'. מה סיכוי, גם אם קייםשאדם שכבר החליט להודות מרצונו החופשי, לא גם יספק למשטרה עוד ראיית סיוע?!

סנג'רו הולך רחוק עוד יותר. מציע: אם מתקבלת הודאה היא תוכל להוות רק 'סיוע' לראיותחיצוניות אחרות- כך ההרשעות יהיו יותר בטוחות.

)מבנה אישיות, לחצים חברתיים- לזכות בתהילהמנינו כמה סיבות אפשריות להודאות שוואבעולם העברייני(

:קונספירציות וקיבעון מחשבתי קונספציה היא הנחת מוצא בסיסית לחיים שעליה מורכבים כל האמונות והפעולות

בדרך כלל, כל קונספציה מוטעית מכתיבה לנו בזמן כלשהו התנהגות לא נכונה- היומיומיות שלנו ולא עניינית משום שעמוק בתוכנו אנו מניחים הנחת מוצא מוטעית, שגויה, לא מדויקת או מופרזת.

כתוצאה מכך, כל עוד לא שינינו את הנחת המוצא שלנו אנו שבויים בקונספציה שעומדת לגרוםלנו להמון נזקים בחיים

קונספציה- משיקה לתחום הפסיכולוגי. איפה ידוע הקונספציה הכי בעייתית? יום כיפור- נוצרה קונספציה שאנחנו הכי חזקים ואף אחד לא יכול לתקוף אותנו. רוב האנשים מישרים קו עם

27עמוד 2012נופר נעים

Page 28: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

הקונספציה שנוצרה או שהם פשוט משתכנעים משברי המידע שזה נכון. יש כאלה שסבוריםאחרת- אך מישרים קו.

. בלי ראיותקונספציה בד"כ מבוסס על שברי ראיות, מידע חלקי, הנחות-

במקרהוהנחות )במקרה הטוב( מידע חלקי בלבד: בנויה על שורש הרע בקונספציה( כאל עובדה שרירה וקיימתהרע( ולא על עובדות אך מתייחס אליה

:מאמינים החוקרים שהחשוד שעצרו הואגם בחקירה משטרתית התופעה הזאת קיימת .ומעמידים אותו תחת "חזקת אשמה"האדם הנכון גם אם עצרו בטעות אדם חף מפשע

החוקר מקבל לידיו מישהו שאחר טוען 'זה הבן אדם שביצע את היוחס לו'. על מה מבוססת הטענה? הרבה פעמים מבוסס על הנחות, ראיות סיבתיות )הקש לוגי(, לפעמים על שברי מידע )עדות מפי השמועה(. מה קורה לאותו חוקר? ברגע שהוא קובע שמולו יושב אדם

שביצע את המיוחס שלו- ואז הסיכוי שלו להשתחרר מהקונספציה קלוש.

:קונספירציה בחקירת משטרה להביא: תהא אחתתהליך הקיבעון המחשבתי נכנס להילוך גבוה ושיטות החקירה מטרתם

במקרה של אסףאתה לא מחפש כיווני חקירה חדשים. את החשוד לידי הודאה. צוותי חקירה, כולם נצמדו ליגאל לסרי במטרה להוציא ממנו הודאה- כולם5- שטיירמן

בגלל שנצמדו אליו ע"מ להוציא הודאה- הם לא נתנושבויים באותה קונספציה. . לכיווני חקירה חדשים לחדור לתודעתם

תופעת הקיבעון המחשבתי לא תאפשר לחוקר למצות או לחקור כיווני חקירה חמור מכך : אפשריים אחרים ולהסיטו מהקונספציה שיצר

אתגם לאור מידע חדש ואף סותר מעצם טיבה קשה מאד לשנות קונספציה שנוצרה ההנחה עליה מבוססת הקונספציה

הואיעלו בפועל כיווני חקירה שונים שאינם מתיישבים עם הקונספציה שנוצרה – גם מאותן ראיות המצביעות על חפות דווקא יתעלם בפועל או קוגניטיבית

:סיכוי להרשעת חפים מפשע פרופ' קרמניצר כתב מאמר )לא היה יום אחד בחייו סניגור(, רצה לבדוק את הסוגיה הזאת "האם

בישראל קיים סיכוי להרשעות חפים מפשע?". מאמר של איש אקדמיה טהור. השאלה לא הודאה שבה הודה נחקר בדבר שלא עשה?שתתקבל. האם קיים סיכוי 1

האם קיים סיכוי בכלל שתתקבל בבימ"ש הודאתא.: צריך לחלק את זה לשתי שאלותפשוטה- נניח שההודעה התקבלה בבימ"ש, מה הסיכוי שביהמ"ש יזכה את אותוב.שווא, בדבר שלא עשה?

אדם? מידת הסבירות האם קיים סיכוי בכלל שתתקבל בבימ"ש הודאת שווא, בדבר שלא עשה?א.

שנמסרות הודאות כוזבות במציאות יכולתו של בית נניח שההודעה התקבלה בבימ"ש, מה הסיכוי שביהמ"ש יזכה את אותו אדם? ב.

המשפט להבחין בין הודאה שאין לקבלה לבין הודאה קבילה: תשובה

אין עוד חולק על עצם קיומן של הודאות שווא והדיון נסב סביבשאלת המשנה הראשונה : שכיחותן. היום אחרי נתונים סטטיסטיים בעזרת הדי אן איי- הוכח שעשרות אלפי אנשים הורשעו בהסתמך על הודאות שווא ולכן הדיון הוא לא האם קיים הודאות שווא אלא על

שכיחותם.

28עמוד 2012נופר נעים

Page 29: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

סיכוי נמוך ביותר שבית המשפט יבחין בין הודאה שיש לקבלה: שאלת משנה שנייה )כזו שלא ניתנה מרצון חופשי(. גם כאן אומר קרמניצר- הסיכוי קטןכזו שאינה קבילה

ביותר. . במידה והתקבלה בבית המשפט הודאה כוזבת מה מידת הסיכוי שנאשם יזוכה? 2

:תשובה שואף לאפס!הסיכוי שהנאשם יזוכהבידי בית המשפט מנגנונים למניעת עיוותי דין העשויים להיגרם כתוצאה לכאורה

של ההודאה ומבחןמבחן סימני האמת הפנימיים מהסתמכות על הודאות שווא: ההתאמה של ההודאה למציאות שמעבר לה )דרישת ה'דבר מה נוסף'(. השופט יקרא את ההודאה ויוכל לזהות אם זוהי הודאת אמת או שווא. כמו כן, יש מחסום נוסף: דרישת 'דבר

מה נוסף'. בואובועז סנג'רו ערכם של המבחנים האלה מוגבל ביותר . ,במציאות אומר: קרמניצר :

נכיר בזה שבשר ודם עלול לטעות. שופטים לא באמת יודעים להבחין בין אמת לשקר. אם. 0 שואף ל-כבר התגלגלה הודאת שווא לבימ"ש- הסיכוי שזה לא יסתיים בהרשעה

:הנימוקים- למה זה קיים? כי בעצם אף אחד לא רוצה סתם להרשיע אנשים חפים מפשע... מנסה למנות את הסיבות לשאלה, 'למה הסיכוי שההודאה שלך ניתנה שלא מרצונךקרמניצר

?'.0החופשי – שואף ל-אין לבית המשפט כלים אמיתיים לבחון האם באמת ננקטו אמצעים פסולים כנגד נחקר

בו לחוקרים מוטיבציה חזקה להכחישששללו את רצונו החופשי של הנחקר במשטר קרמניצר אומר: במילה מול מילה- כאשר ניצב מולך חוקר במשטרה, הסיכוי שלקיומם.

ביהמ"ש מבחינת חקר האמת להגיע לחקר האמת בטענה אם 'היכו אותו, השפילו אותו'- לא קיים במשטר שבו יש מוטיבציה לחוקרים לשקר. מח"ש אמורה לחקור שוטרים. ראש

מח"ש זה שוטר לשעבר. אני טוען שמח"ש זה לא מנגנון יעיל. לראש מח"ש נפלט פעם משהו: 'הסיכוי שלי להגיע לחקר האמת בחקירה של שוטרים נמוך ביותר'. יש פה משטר

- חוקר התוודה בדיעבד :במקרה ברנס. מתי זה מתגלה? בדיעבד. חיפוי הדדיאמיתי של "דפקנו לו מכות מוות".

על הנעשה בחקירת המשטרה. רק בשנתהיעדר פיקוח אפקטיבינימוק זה מתחזק נוכח שנות10. נקבע שרק בעבירות של 2005 נחקר חוק חקירת חשודים שנכנס לתוך ב-2002

מאסר ומעלה חובה ככלל לתעד את החקירה בווידיאו. בחלק מהמקרים הוידיאו מתקלקל שנים ומטה? רוב העבירות בחוק10בדיוק מתי שצריך אותו. אך מה עם כל העבירות שהן

העונשין כאלה. מה שהעין רואה הדף לא יכול לשדר- אם היו מקליטים בווידיאו את כל החקירות זה היה מסייע לציבור לבקר את החקירה. מאמצים את החריג של "תקלות

טכניות". ,פגישה עם עו"ד- כיום, אם העו"ד מודיע שהוא מגיע תוך זמן סביר- צריך להמתין לו. עדיין

הפיקוח על החקירה נמוך יחסית. וקשה לקבוע האם ההודאה ניתנה תחת לחץ. ולכן אין בהכרח תחושה של הכרעהשאלת המשקל פתוחה כביכולבקבלת ההודאה

: כשיש משפט זוטא- מה עומד עלקרמניצר אומרגורלית בדבר חפותו/אשמתו של הנאשם. ההודאה היא הראשונה שמוגשת לבימ"ש בהליךהפרק? לקבלה או לא לקבלה?

- קרמניצר טוען: השופט לא יודע מה יש לתביעה ביד. האם השופט יכול לשאול אתהפלילי התובע באוזן אם חוץ מההודאה, יש לתביעה משהו נוסף? לא. השופט אומר לעצמו: 'אם

אני אפסול את ההודעה, יכול להיות שהתיק הזה נגמר- כי לא יהיו ראיות נוספות לתביעה'. קרמניצרהשופט אומר: יכול להיות שהאיש הזה ביצע את הדברים הנוראיים שמיוחסים לו.

29עמוד 2012נופר נעים

Page 30: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

: "השופט משכנע את עצמו בתודעה: אני לא אפסול )אם אפסול יש סיכוי שנגמראומר התיק( את הראיה עכשיו, אני אשמע את כל הראיות ובסוף אני אחליט מה המשקל שאתן לה. כאשר יש ראיות אחרות הוא ייתן להודאה משקל אפסי, ולכן זה לא רגע גורלי. אפילו

אם טעיתי והנאשם ישכנע אותי שנעשו בחקירה דברים נוראיים שהשפיעו עליו- אני אתן קרמניצר אומר: שופט צריך, אך אז אני כבר אדע את כל הראיות". 0להודאה משקל

זו טענה מאוד קשה. להתעלם מהשאלה אם יש ראיות נוספות! מהן נהנות רשויות השלטון. רמת מהימנות גבוהה שלה זוכה עובדחזקת חוקיות המנהל

אחד ההסברים ציבור )מתוך האינטרנט, מדוע עובד ציבור זוכה לרמת מהימנות גובהה? הוא שמהימנותו של עובד הציבור יסודה בעובדה שהוא נבחר למשרתו על ידי הציבור,

מראש להעניק לנבחר מהימנות מיוחדת(.  שקיבל על עצמו והציבור נחשב אפוא כמיקל יותר לבית המשפט להזדהות עם "שותפיהם" במערכת אכיפת החוק מאשר להזדהות

עם מישהו שונה מהם. בתי המשפט טרם הפנימו את הרעיון ש"אין אדם משים עצמו רשע" לפיו העובדה שהוא

)אינהאינה טבעיתפועל נגד האינטרס העצמי שלו )הודאה( ומסב לעצמו נזק חמור - חשין אומר: "אני מפרש 'אין אדם משים את עצמו רשע', מיפרשת קיקוסרציונאלית(.

קרמניצרשכבר הודה- זה אומר שזו אמת". זה בדיוק בניגוד למה שהרמב"ם ביקש לומר. : אדם הודה בחקירת משטרה במעשה חמור מאוד )רצח, אונס(, ברור לגמריסנג'רו ודורנר

שהאדם הזה יודע שהסב לעצמו נזק חמור ביותר. הוא יודע שברגע שהוא אומר: "מודה"- הוא יישב בכלא ולא יראה את ילדיו ואשתו. בהיעדר ראיה חיצונית נוספת שקושרת את

הנאשם לביצוע הרצח, צריך לתהות אחר החיזיון הלא רציונאלי הזה, כיצד אדם גרם : 'מבחינתי הודאה בהיעדר ראיות חיצוניות היא ראיהדורנרלעצמו נזק כל כך חמור?

חשודה'. עד אז נתפסה ההודאה כ"מלכת הראיות". במצבים בהם אין ראיה נוספת פרט להודאההתנהגות בלתי רציונאלית זו מתחדדת

:קרמניצר מציע פתרונות אפשריים"מעל המתרחש בחקירה )רק כך יוכל בית המשפט לקבוע ממצאים"הרמת המסך

'- נעביר חוק- בכל עבירת פשע, מןלדוג: יותר פיקוח על החקירההמבוססים היטב(. הראוי שהחקירה תנוהל בווידיאו.

אסףמקרה: היכולת לעכב פגישה זו. והחלשת זכותו של הנחקר לפגוש עורך דין חיזוק : הדגישו את הזכות לתת לנאשם לפגוש עו"ד. אך עדיין, מנסים למנוע את הפגישה עםשי

עוה"ד, שלא כדין. פסה"ד. בהקלטה והסרטה של החקירההתנאת קבילותה של הודאה כראיה יחידה

ככלל- האם שתיקה יכולה לשמש דבר מה נוסף להודאת נאשם? נקבע שבעניין מילשטיין )השופטת ארבל כותבת שצריך לגרום למשטרה לצאת החוצה לחפש ראיות נוספות(.לא

שופט בדעת מיעוט במילשטיין אמר: 'הסיכוי לטעות עם סרט מצולם הוא נמוך יותר'. אני לא חושב שפרקליטותגל זייד של הפרקליטות או שופט חוקר על החקירה. פיקוח :

יכולה לבקר את המשטרה. בשיטות אינקוויזטוריות יש דבר כזה "שופט חוקר". במתקני חקירות. ביקורות פתע על ידי רופאים חיצונייםבדיקה רפואית של נחקריםשל בתי המשפט כלפי עדויות חוקריםגישה ביקורתית יותר

30עמוד 2012נופר נעים

Page 31: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

17/12/12 : 7 הרצאה

עו"ד גל לברטוב - דיני הסגרה:חשוב לזכור את העקרונות של דיני ההסגרה ולא מה נאמר באיזה פסק דין ומתי.

אדם יושב על שפת הים בתל אביב ונותן הנחיות לאנשים בדרום אמריקה כדי שישלחו סמיםלארה"ב.

אדם יושב בבלגיה וחברו בישראל ואחר במסיקו והם סוגרים ביניהם עסקאות הימורים באינטרנט,סמים וכו'.

מה יהיה הדין איתם? איך רשויות האכיפה והחוק מתמודדים עם מקרים כאלה שהראיות במדינהאחת והמקרה קורה במדינה אחרת והקורבנות נמצאים במדינה אחרת?

איך מתמודדים עם רצח ופשיעה מאורגנת שאדם מתכנן לחסל מישהו מכנופיה יריבה במדינהאחרת?

איך מתמודדים עם התופעות האלה ברמה הפרקטית והמשפטית? אנו מדברים על אחד התחומים המתפתחים ביותר שהמשפט הפלילי והבינלאומי עוסקים בו. נושא

זה מתפתח יום יום שעה שעה, עסקאות סמים מבוצעות אבל אנחנו רוצים לעצור את העסקאותהללו בכל המדינות באותה עת.

אנו נכנס קצת לעולם הזה אבל קודם כל נכיר את המסגרת המשפטית שלו. פס"ד שמורה לנו את ההלכה שגם כשאדם לא עזב כלל את ישראלפס"ד רונזשטיין,יש לקרוא את

אבל את קורבנותיו בארה"ב ניתן להסגיר. השופט אדמונד לוי- "לפשיעה חוצת גבולות יתרונות לא מבוטלים כלכליים. הפוטנציאלי הכלכלי

הוא רב... הדבר מאפשר לו לכוון את פעולותיו הפליליות למקום בו יוכל להרוויח כמה שיותר...."- אותם עבריינים כאשר אנו שמים עליהם את ידינו אומרים כי לא הביאו בחשבון את זה שיצטרכו

לתת את הדין במדינות השונות.

עקרונות בסיסיים: - הליך הסגרה לאבהליך הסגרה אנו לא בוחנים את אשמתו או חפותו של המבוקש.1

בוחן אשם וחפות ומכך נגזרים כמה וכמה כללים של חוק ההסגרה. הליך ההסגרה בוחן דבר אחד בסיסי: האם יש הצדקה לנהל את ההליך המשפטי המלא במדינה המבקשת.

האם כאשר ארה"ב מבקשת הסגרה של משפחת אברג'יל אנו לא בוחנים את חפותם או אשמתם אלא אנו בוחנים את האחיזה לאישום משמע האם יש ראיות שהיו מצדיקות להגיש נגדו כתב אישום בישראל. אם יש הצדקה לנהל את ההליך במדינה המבקשת אזי העיקרון הזה הוגשם. אם נקבל תיק ואנו נראה שאין ראיות, או העבירה התיישנה, או שאין עבירה

בישראל אנו לא נסגיר את אותו אדם. כמה מילים על ההבדלים בין הגישה הקונטיננטלית לגישה האנגלו אמריקאית- השיטה הקונטיננטאלית רוב מדינות מרכז אמריקה- אינן מסגירות את אזרחיהן. מדינות הגישה האנגלו אמריקאית מסגירות את אזרחיהם. מדינות אירופה ברובן פרט לאנגליה כמובן

לעומת ארה"ב קנדה אוסטרליה וישראל שהן כן מסגירות את אזרחיהן. : בשיטות המשפט האנגלו אמריקאיות- אנו מביאים את העדים לביהמ"שנקודה מרכזית

אין לנו עדויות מפי השמועה, יש להתרשם ממהימנותם של העדים, לסכם להביא עדים מומחים וכו'. הכל צריך להיות מובא בפני ביהמ"ש כלומר, היכולת שלנו לנהל הליכים להביא את כל העדים ממדינות אחרות היא נמוכה מוגבלת מבחינה כלכלית וראיתית.

השיטה הקונטיננטלית השופט מנהל את ההליך במידה רבה מאוד, כללי הקבילות פחות

31עמוד 2012נופר נעים

Page 32: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

נוקשים ולכן הגישה היא בעקרון הרבה יותר גמישה וקל לנהל הליכים גם אם לא התרחשו באותה מדינה. הרבה יותר קל למדינות הקונטיננט לנהל הליך שהוא בינלאומי מאשר

למדינות אנגלו- אמריקאיות. המשפט בפלילי ובינלאומי לא סובל מצב שבו אדם שביצע עבירההסגר או העמד לדין- .2

חמורה נמלט ממדינה אחת לאחרת ואותה מדינה שלא מסגירה את אזרחיה לא תעמידאותו לדין.

: שני אזרחים צרפתים דורסים למוות ומפקירים בחורה צעירהדוגמא במקרה של לי זיתוני בישראל ובורחים לצרפת. האם יש אמנת הסגרה בין ישראל לצרפת? יש, כתבו בלי סוף,

התקשורת וגלי צה"ל כי אין אמנת הסגרה אבל, יש והיא האמנה האירופית לענייני הסגרה. אבל, יש לאמנה זו הסתייגויות. צרפת אינה מסגירה את אזרחיה ועליה להעמיד אותם לדין.

צרפת מסגירה לישראל אבל רק אנשים שהם לא אזרחיה.

ההתפתחויות בחוק ההסגרה: ובהתאם לשיטה האנגלו אמריקאית לא הייתה בו שום הסתייגות לגבי1954חוק ההסגרה הוא מ-

בגין חשש כי1968הסגרת אזרחים. ישראל אמורה להסגיר את אזרחיה. אז הגיע תיקון בגין משנת תוקן החוק. 1978אזרחיה של ישראל יזכו ליחס לא הוגן באותה מדינה שאליה הוסגרו. ב-

קובע כי לא יוסגר אזרח ישראלי אלא בשל עבירה שעבר לפני שהיה לאזרח ישראלי. –)א(1סעיף מחסום מלא בפני הסגרת אזרחים ישראלים אלא אם כן בוצעה העבירה לפני שהפך להיות לאזרח

ישראלי. האלטרנטיבה היא העמדה לדין בישראל. לצורך העניין במקביל תוקן גם חוק העונשיןוהוספה סמכות שיפוט בעבירות חוץ באזרח ישראלי או תושב ישראלי.

רצח חבר ונמלט לישראל. הוא היה אזרח ישראלי מכוח זה שהוריו היו ישראליים אולםשיינבויים- לא הייתה לו שום זיקה לישראל. ארה"ב מבקשת את הסגרתו. ערערו לביהמ"ש העליון- השופט ברק בדעת מיעוט אומר כי אמנם החוק הוא חד משמעי אבל צריכה להיות זיקה כלשהי לישראל מעצם העובדה שהוא לא היה מעולם בישראל. דעת הרוב אומרת כי הוא אזרח ישראלי ולא ניתן

להסגירו ולכן הוא הועמד לדין בישראל. ארה"ב לא אהבה את המצב המשפטי שנוצר כאן. במקביל אזרח ישראלי מבצע עבירות בארה"ב

הוא מגיע לישראל ועו"ד שלו אומר כי אי אפשר להסגיר אותו. המקרה הראשון הוא מקרה רצח אבל, העמדה לדין על תיק רצח זה קצת פחות מסובך מהעמדה לדין על עבירות צווארון לבן

שצריך להוכיח את הדין האמריקאי וכו'. - התיקון1999 לחוק ההסגרה משנת 6מקרים אלה גרמו לתיקון הבא בחוק ההסגרה: תיקון

קובע כי אם בעת הגשת בקשת ההסגרה המבוקש הוא אזרח ישראלי ותושב ישראלי יוסגר רק אם המדינה המבקשת התחייבה מראש להחזירו לישראל לשם נשיאת עונשו בה אם יורשע ויוטל עליו

עונש מאסר. מתבטל המחסום ההרמטי מפני הסגרת ישראלים אבל, יוכל לרצות את מאסרו בישראל והמדינה

המבקשת תתחייב לכך מראש. יש לשים לב למועד "בעת בקשת ההסגרה". תוקן החוק ובמקום בעת בקשת ההסגרה יבוא בעת עשיית העבירה- כעת רק מי2001בשנת

שבעת עשיית העבירה היה אזרח או תושב ישראל זכאי לרצות את עונשו בישראל. ביהמ"ש העליון אומר שלמרות שהחוק לא מחייב יש להשיג התחייבות כזאת מאותה מדינה מבקשת. ישראל נתנה

הסתייגות לאמנה האירופית בעניין הסגרה.

איך מתנהל הליך הסגרה בישראל מבחינה פרקטית? בקשת הסגרה מגיעה לישראל למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ממדינה אחרת. היא כעקרון אמורה להגיע באמצעים קונסולאריים זה בד"כ מגיע דרך השגרירויות. הבקשה נבחנת

32עמוד 2012נופר נעים

Page 33: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

מבחינה ההגנות והסייגית, הראיות. אנו רוצים לראות שיש עבירה ואין הגנות וכו'. בהנחה שכל התנאים מתקיימים וכל הסייגים אינם מתקיימים תוך בחינה מאוד מדוקדקת אנו באים לשר

המשפטים בהמלצה להורות על הגשת עתירה לביהמ"ש המחוזי. שימו לב שלהליך ההסגרה יש שניהיבטים:

היבט משפטי מבחינת הראיות סייגים ותנאים.1 היבט בינלאומי- שר המשפטים הוא שמורה לפתוח בהליך ההסגרה. אנחנו קוראים את.2

התיק, מכינים חוו"ד, מכינים טיוטת עתירה ואומרים: במקרה הזה יש הצדקה לפנותלביהמ"ש המחוזי בירושלים )בלבד!!( מדוע? שתי סיבות:

עניין בינלאומי ומאוד חשוב לנו.א.

המחלקה נמצאת בירושלים וזה יותר קל להגיע לביהמ"ש המחוזי בירושלים.ב. מוגשת עתירה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ואז ההליכים דומים ושונים להליכי כתב אישום ולמעצר

- הנטייה למעצר בהליכי הסגרה גדולה יותר מהליכים רגילים. לישראלההבדלעד תום ההליכים. יש מחויבויות בינלאומיות ואם אדם ימלט לנו מתחת לידיים זה מאוד משמעותי ולכן יש כאן עילת

מעצר נוספת. מהעצורים בהליך הסגרה נעצרים עד תום ההליכים. אלא99%הדין לפני כמה שנים היה ש-

שביהמ"ש מוצפים ולכן בודקים אפשרות לשחרר בתנאים. שופטים? אחד שידון במעצר ואחד שידון בהליך העיקרי?2למה בהליך הסגרה הדיון מתנהל בפני

משום שבעוד שבהליך פנימי רגיל מי ששומע את התיק עצמו אסור לו להיות חשוף לדברים שישפיעו עליו והליך הסגרה זה פחות או יותר אותו חומר שהולך גם להליך ההסגרה וגם להליך

המעצר ולכן, שוקלים לתקן את הנושא.

למעשה תכלית הליכי ההסגרהכאשר ביהמ"ש שומע את הראיות האם ביהמ"ש ישמע עדים? בעצם אנחנו בודקים האם יש הצדקה לנהל את ההליך הפלילי במדינה המבקשת אנו לא שומעים

עדים אנו לא אומרים אם זה דובר אמת או לא. אנו לא מנהלים את ההליך פעמיים. לא נכנסים להליך העיקרי אנו מנהלים הליך שהוא לכאורי על סמך הראיות. האם יש בראיות לכאורה ממש

כדי להסגיר את המבוקש או לא. אין כמעט תיק שבו הסנגוריה הציבורית מייצגת אנשים שבו הם מבקשים לשנות את ההלכה הזאת. ברוב המקרים הניסיונות הללו נחסמים. לעיתים נדירות קורה שמעידים עדים, יכול להיות שזה יהיה עד מומחה שיטען כי כלל לא נעברה עבירה, או שהמבוקש הוא חולה נפש או להביא חו"ד שלפיה

באותה מדינה זכויות האדם לא מוגנות וכו'. שהמדינה המבקשת לא אמורה לשלוח את כל הראיותכשמדובר בראיות לכאורה הכלל הוא

שברשותה. המבוקש לא אמור לנצל את ההמלטות שלו כדי שיוכל להתגונן. היא צריכה להגיש דייראיות כדי שיגידו שיש אפשרות להסגיר. אם יש ראיות מזכות יש להגיש את הראיה הזאת.

ביהמ"ש שומע את הצדדים ושומע את הראיות ומחליט אם המבוקש הוא בר הסגרה ועל מה הואבר הסגרה.

ביהמ"ש יכול לומר- אתם ביקשתם הסגרה על רצח אך אין שום בדל ראיה על כוונה להמית. להיפך- כל הראיות מצביעות על עבירת ההריגה. אם לא תביאו ראיות נוספות אני אסגיר אותו על

הריגה. ואז ביהמ"ש במדינה המבקשת מוגבל להחלטה של ביהמ"ש במדינה המתבקשת.המדינה המבקשת כפופה להגבלות.

יום להגיש ערעור לביהמ"ש העליון.30קובע ביהמ"ש שהמבוקש הוא בר הסגרה שאז יש למבוקש דחה ביהמ"ש העליון את הערעור ולמעשה פס"ד הופך להיות חלוט שאז על המחלקה

הבינלאומית מגיעה לשר המשפטים ואומרת כי יש החלטה על כך שהוא בר הסגרה ועליו לצוות על

33עמוד 2012נופר נעים

Page 34: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

הסגרתו. ברגע שהוא מצווה על הסגרתו פתוחה הדרך לאינטרפול ללוות את המבוקש למדינההמבקשת.

דן כהן- היה שופט בישראל בביהמ"ש המחוזי. הוגד כתב אישום בשוחד בסכומים מאוד גדולים. הוא הגיע לפרו נוהלו הליכי הסגרה. בסיכומו של דבר בערכאות השיפוטיות אומרות הוא בר הסגרה

אך, נשיא פרו סרב להסגירו.

החזקה במשמורת- הכלל: במקביל מתנהלים גם הליכי המעצר שמטרתם לאפשר את ההסגרה. אדם חושש שהוא יוסגר למדינה ויש חשש כבד שהוא יימלט ולכן, בדרך כלל מחזיקים אותו

במשמורת. במרבית המקרים המבוקש לא יודע אם ביקשו את הסגרתו או לא, אם מבקשים עוד ראיות או לא. רק לאחר שיש לנו את הוראת השר עוצרים את המבוקש ומביאים אותו בפני ביהמ"ש ואז מתקיים

דיון במעצרו. ברוב המכריע של המקרים נשאר המבוקש במעצר עד תום ההליכים עד עלייתו למטוס. יש מקרים שהמבוקש משתחרר בערובה. גם אז כשמגיעה עת ההסגרה עוצרים אותו

ומביאים אותו לשדה התעופה.

- באופן כללי הפרקליטות מחולקת למחוזות ויש את מחלקות המטה. המחלקהמעצר זמני הערכאות. מכינים את התיק, ומופיעים בעתירה3הבינלאומית מכינה את העתיקה ומופיעה בכל

בביהמ"ש המחוזי ומופיעים בערעור. אך גם בביהמ"ש שלום כשיש מעצר זמני. יש לנו אדם שעכשיו נודע שהוא בארץ. אותו אדם מבוקש ברצח של שתי נשים. התקבל מידע שהוא עומד לחזור

יום להכין את20לרוסיה, לפני שהוא בורח חותמים על מעצר זמני ואז אנחנו אמורים תוך העתירה. עושים זאת כאשר: א. יש חשש ממשי להימלטות. אם לא נפעל עכשיו ונחכה לקבל את הבקשה הוא יברח לנו מהידיים.+ יפגע בציבור. ב. אני לא סתם עוצר אותו אלא יש לי יסוד סביר

מבוסס להאמין שאני אקבל במועד את בקשת ההסגרה מאותה מדינה. את בקשת המעצר הזמני מגישים לביהמ"ש השלום. מקבלים במועד את בקשת ההסגרה. ניתן להאריך את הגשת העתירה

יום.60עד

)עיקרון יסוד שלישי( בקשת הסגרה מוגשת הוצאת בקשת הסגרה למדינה אחרת-.3 למטרת העמדה לדין או לריצוי עונש. אדם יכול להימלט גם לאחר שהועמד לדין או שנמלט

לפני שהתחיל לרצות את עונשו בשני המקרים האל הניתן לבקש הסגרה. מה קורה אם מדינה אומרת שיש לה חשוד ואין לה מספיק ראיות והיא רוצה שיסגירו

הסגרה היא לצורך העמדה לדין או ריצוי עונש.לצורכי חקירה האם זה אפשרי? לא! !!אין הסגרה לצורך חקירה

התשובה של ביהמ"ש העליון בישראל שמתמודדים עם האתגר של גלובליזציה היא הסגרה. ארגוני פשיעה לא נמצאים רק בישראל או ארה"ב. העבריינים מנצלים את הגלובליזציה ומטרותיהם-

אנחנו צריכים להיאבק באותם כלים. אמרנו שתיק מסוים נמצא בפרקליטות מחוז- אפשר כבר להגיש כתב אישום. אם עדיין לא הוגש

כתב אישום אנחנו רוצים שפרקליט מחוז יאמרו בכתב: "יש ראיות לכאורה, בכוונתנו להעמיד אותולדין"- כי אחרת לא ניתן לבקש הסגרה.

התנאים להסגרה:

זהא)א(- 1 סעיף -אזרחות ותושבות.1 חוק לפי עבירת הסגרה אדם שעבר

34עמוד 2012נופר נעים

Page 35: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אםכן התקיימו שני אלה:

בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת;(1)

בחזרה(2) להעבירו מראש התחייבה הסגרתו את המבקשת המדינה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש

מאסר.

המבחן לאזרחות הוא מאוד פשוט אם יש ת.ז זה אומר שאתה אזרח אולם המבחן של תושבות הוא הרבה יותר מורכב. אנו בודקים את הכניסות והיציאות של אותו אדם לארץ.

אם הוא לא נמצא הרבה בישראל אנו יוצאים מנקודת הנחה שמרכז חייו הוא מחוץ לישראל. אבל אם יש קריטריונים אחרים שמורים על תושבות אולי אנו נגדיר אותו כתושב.

אין כללים ברורים אבל הוא מורכב משני דברים: א. אובייקטיבי ב. סובייקטיבי- הכוונות שלו להשתקע בארץ. למשל פס"ד אורן- טען שהוא תושב ישראל וקבע ביהמ"ש שזיקת

המבוקש לישראל היא כה חזקה עד כדי כך כי גורלו של המבוקש קשור בגורלה.גם אם אובייקטיבית אולי אדם אחר יכול היה להיחשב כתושב אנו רואים כי ניתקת את הקשר שלך

לישראל ולכן לא ניתן את האפשרות ליהנות מעניין התושבות. אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי למנוע מהאזרח הישראלי לוותר על -א)ב(1סעיף .2

- זכות שניתן לוותר עליההחזרתו למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה. עבירה שדינה שנה או עונש חמור מזה. יש הנחות שאומרים שאנו-עבירה בת הסגרה.3

מסגירים רק על עבירות חמורות מאוד. אומר חוק ההסגרה כי עבירת הסגרה היא עבירה שהעונש עליה היא שנת מאסר או עונש חמור מזה. מה קורה אם אדם מבוקש

שנות מאסר ולצידה הוא מואשם בעבירה של זיהום הסביבה3על גניבה שעונשה הוא חודשי מאסם האם אפשר להסגיר אותו על עבירה6והוצאת גזם שהעונש עליה הוא

כזאת? כעיקרון כשיש עבירת הסגרה אפשר לצרף אליה גם עבירות שאינן בנות הסגרה. ראיות לגניבה0מה קורה אם אנחנו לוקחים תיק כזה לביהמ"ש ובהמ"ש אומר יש לי

אך להוצאת הגזם יש מספיק ראיות? לא הסגרת על עבירה בת הסגרה, אז אנחנו לאמסגירים על שטויות.

ברשימת העבירות באמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב יש רשימה סגורה של . אדם בשם מודרוביץ'- היה פסיכולוג. ישב בברוקלין והוא לפי הראיות- ביצעעבירות

עבירות מין חמורות בילדים שנשלחו אליו לטיפול. כשהתחילה החקירה הוא נמלט לישראל. ארה"ב מעוניינת בהסגרתו אך ברשימת העבירות באמנה בין ישראל לארה"ב

2007. בינואר 2007יש אונס אך אין מעשה סדום וישראל לא יכולה להסגיר עד שנת מתוקנת אמנת ההסגרה בין ישראל לבין ארה"ב ורשימת עבירות ההסגרה התבטלה

ובמקומה הוחל התנאי שיש באמנת האירופית- עבירות של שנת מאסר ומעלה. באמנה האירופית יש רשימת עבירות סגורה אלא ישנה דרישה שזו תהיה עבירה עם שנת מאסר

אחת לפחות. במשפט הבינלאומי יש את השאלה מה גובר על מה אמנה או חוק? בישראל ככלל החוק על פי רוב גובר על האמנה אבל, חוק ההסגרה עצמו מאפשר בכמה מקרים התניה ואומר לעניין עבירה בת הסגרה או לא אני אומנם אומר שעבירה בת הסגרה

הינה עבירה שיש לה עונש של שנת מאסר אחת ומעלה אבל המדינה יכולה להיקשר עם מדינה אחרת על פי הסדר אחר. החוק אומר כי אפשר להתקשר בהסכם שסותר

)א(21את הוראת החוק. החוק מאפשר גמישות בנקודה זו.- סעיך

35עמוד 2012נופר נעים

Page 36: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

מהו הסכם בדבר הסגרת עבריינים?שני סוגים מרכזיים של אמנות:

אמנה מולטילטרלית- בין מספר רב של מדינותא.

מדינות2אמנה בילטראלית- בין ב. אנחנו יכולים לנהל הסכמי הסגרה גם לפי אמנות שאינן אמנות הסגרה ועוסקות בשיתוף פעולה בין מדינות. למשל אמנת פלרמו, סיציליה, אמנת וינה- באמנות אלה נעשה שימוש נרחב בהסגרה. אם

אדם נמלט מישראל לקולומביה ואין אמנת הסגרה בין ישראל לקולומביה ובאמצעים כאלה ואחרים אנו צריכים למצוא אותו אנחנו פונים דרך אמנת וינה למאבק בסחר בסמים וקולומביה

הסגירה את אותו אדם.

אומר שאדם נמלט ממדינה אחרת לישראל או מישראל למדינה אחרת ואיןהסכמי אד הוק- אמנה שאנו יכולים לפעול לפיה אנו עושים הסכם אד הוק. הסכם זה אומר שאנו מתחייבים

להדדיות אם אני מבקש שאדם מסוים יוסגר אלי ממדינה באמריקה הלטינית על עבירות של שוחד ואותו אדם הוא אזרח ישראלי אני מבטיח לאותה מדינה "היה וימלט לישראל אזרח פרואני שיהיה

מואשם בעבירות דומות אני אסגיר אותו"- ההתחייבות הזאת היא הסגרה אוטומטית? לא, זאת משום שאנחנו מתחייבים לתהליך. אנו לא יכולים להתחייב אם יהיו מספיק ראיות או לא, או

להתחייב לביהמ"ש שיחליט שיש להסגיר את אותו אזרח פרואני. זה שיש הסכם אד הוק זה לאפוטר אותי מהתהליך.

הסכם אד הוק לא נועד לעבור הוראות של אמנה קיימת. אלא נועד לשרת אותנו במקרה שאיןאמנה עם אותה מדינה.

- אדם הועמד לדין ברוסיה בחשד לגניבת דברי עתיקות בשווי מיליוני דולרים ברוסיה.פיינברג התבקשה הסגרתו. אותו אדם בזמן ביצוע המעשה היה אזרח ישראלי אבל לא עמד בתנאים

היבשים של חוק ההסגרה כדי שיוחזר לשם העמדתו לדין. ביהמ"ש ממליץ שבנסיבות האלה יש לבקש מרוסיה שאותו אדם יוחזר לרצות את עונשו בישראל. הרוסים נתנו לנו את ההתחייבות הזאת אבל, אז משהו השתנה בחוק הרוסי ושיקול הדעת עבר מהרשות המנהלית לביהמ"ש.

אומרים הרוסים כי אינם יכולים לתת את ההתחייבות הזאת לגביו ואין הבטחה שירצה את עונשו בישראל. מחליטה שרת המשפטים דאז שפיינבגר לא יוסגר לרוסיה. אחרי שפיינברג מוחזק במעצר

שוחרר ולא הוסגר לרוסיה.זאת דוגמא למקרה שבו לא הוסגר אדם למדינה המבקשת בעקבות סירוב שר המשפטים.

ההסגרה היא לצורך העמדה לדין או לשם ריצוי עונש- אומר לנו המחוקק בשתינתחייב בדין- מילים נתחייב בדין- מותר להסגיר אדם למדינה אחרת אם נתמלאו כל אלה: נשאם או נתחייב בדין

"נתחייב בדין" –(- 2א)ג()2במדינה המבקשת לעניין עבירת הסגרה... אך טרם נגזר דינו- סעיף לרבות אדם שהוכרע דינו אך טרם נגזר דינו.

ביהמ"ש העליון אומר כי ההגדרה של נתחייב בדין היא הגדרה תכליתית שכוללת את הכוונה להעמיד לדין. לא רק שאם לא הורשעת, זה לא יעזור לך, גם אם הסתיימה החקירה ומתכוונים

כוונה להעמיד לדין.להגיש כתב אישום זה עונה להגדרה של נתחייב בדין. לכן, הפרשנות היא היו אזרחי ישראל ותושבי ארה"באברהם מסילתי ואחרים נ' מדינת ישראל- פס"ד מנחה- -9סעיף

ניתן פס"ד בארה"ב וטענו שאת המונח נתחייב בדין יש לפרש כפסק דין חלוט. אומר ביהמ"ש כי קבלת עמדה זו תביא אותנו לאבסורד. הטענה שלהם הייתה אנחנו לא ערערנו ופס"ד לא חלוט

ולכן לא נכנסים אנו להגדרה של נתחייב בדין. אבל ביהמ"ש אומר כי זאת לא ההגדרה של נתחייבבדין.

36עמוד 2012נופר נעים

Page 37: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בקשת הסגרה לרוסיה- הספיק להימלט מרוסיה לישראל לפני שהוגש נגדו כתבפס"ד ז'ורבלוב- אישום הוא טוען כי הוא לא נתחייב בדין כי לא הוגש כתב אישום. ביהמ"ש אומר כי לא צריך שיהיה

כתב אישום. ברגע שרוסיה אומרת כי הכוונה היא להגיש כתב אישום אזי אפשר להסגיר. יש הבדל עצום בהליכים בין מדינות בנושא של כתבי אישום. בישראל הפרקטיקה היא שהמשטרה

חוקרת ומעבירה את התיק לפרקליטות שרואה אם יש להגיש כתב אישום או אם לאו. בארה"ב לא חייבים להשלים את החקירה הפרקטיקה היא שקודם מגישים כתב אישום ולאחר מכן ממשיכים בחקירה, עדיין אין חובת גילוי מלאה בניגוד לכללים אצלנו. בארה"ב מרגע שהוגש כתב אישום העבירה לעולם לא תתיישן. יש מדינות שבהם יש חוקר ותובע והחוקר יחליט האם להגיש כתב

אישום או לא. לכן המבוקש לא אמור ליהנות מהדין הפנימי של כל מדינה ולכן המבחן הוא מבחן הכוונה להעמיד

לדין. אם יש כוונה להעמיד לדין יש אפשרות להסגרה. היה אדם מבוקש להסגרה בשוויץ- הוא גנב יהלומים- שוויץ מבקשת את הסגרתו, החקירה לא

הושלמה. בסיכומו של דבר שוויץ רוצים אותו לחקירה ולא לצורך העמדה לדין. שוויץ אומרת כי הםמבקשים את ההסגרה שלו לצורך העמדה לדין ולא לצרכי חקירה.

יכול להיות לעיתים מאוד רחוקות שישראל ביקשה הסגרה לשם העמדה לדין וכשאדם הגיע ונחקראבל התיק נסגר לאחר גביית עדותו. אין כאן סתירה כי הייתה כוונת אמת להגיש כתב אישום.

מדינות אחרות יכולות לבקש מאיתנו עזרה משפטית. אנחנו לא מבצעים מעצר במסגרת בקשה לעזרה משפטית. מהסיבה המאוד פשוטה שזה מאוד לא פרקטי. אם העזרה המשפטית מקדימה להליך ההסגרה המדינה המבקשת צריכה להחליט האם היא מעוניינת לחשוף את העובדה שהיא

פתחה בהליכי חקירה. ולכן לא מעצר ולא כל פעולה שתחשוף את המבוקש על כך שאנו על עקבותיו.

אדם הועמד לדין בצרפת בעבירה של אונס. הגיע לדיון הראשון והשני ואז נמלט לישראל. ההליך שנים בפועל. צרפת מבקשת את הסגרתו לצורך ריצוי העונש-10בצרפת נמשך, הוא הורשע ל-

ככלל אנחנו צריכים שתהא התאמת דינים בזכויות המהותיות. אדם נידון בהיעדרו במדינה אחרת ומבקשים להסגיר אותו לריצוי עונש. לא היה בכל הדיונים שבהם חרצו את גורלו. אין פסיקה חד

משמעית בנושא הזה. המדיניות של המחלקה הבינלאומית היא לתת לו ליהנות מהזכות המהותית. צרפת הרשיעה אדם בהעדרו אז אנו נגיד לה שנסגיר בשני תנאים: א. משפט חוזר. ב. בהתאם

לכך אנו מתייחסים לבקשה כבקשה להעמדה לדין ולכן יש לשלוח את הראיות. יש מקרים שהם יותר גבוליים- נניח שהיה נוכח בכל המשפט אבל לא הגיע לשלב ההרשעה או

לשלב העונש. הבדיקה תיעשה בכל מקרה לגופו עדיין הנטייה תהא להגביל את זה לזכויותהמהותיות. כי בישראל הנוכחות בדיון היא זכות מהותית.

מדינה מסוימת מבקשת הסגרה לצורך העמדה לדין אנו בוחנים את הבקשה ואומרים כי אין ראיות. אותה מדינה מעמידה לדין את אותו אדם בהעדרו ומבקשת להסגיר לשם ריצוי העונש. התשובה

תהא כשם שלא יכולנו להסגיר אותו לצורך העמדה לדין זה לא משנה אנחנו עדיין מתייחסים לכך כבקשה לצורך העמדה לדין. עצם העובדה שקבענו שאין מספיק ראיות והוא הורשע זה לא משנה

את התמונה. שיקול הדעת של המחלקה הבינלאומית נבחן כאשר יש די ראיות ואז ביהמ"ש בוחן אותם.

- רוסיה ביקשה את הסגרתו של לבזלין לרוסיה המחלקה הבינלאומיתהעתירה של יורי נודלמן קבעה שאין מספיק ראיות אבל כאן מישהו עתר בשם ממשלת רוסיה ועצמו לבג"ץ ואמר כי זה לא

37עמוד 2012נופר נעים

Page 38: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בהסדר שהמחלקה הבינלאומית מחליטה שאין מספיק ראיות. ביהמ"ש לוקח את החומר ובודק ואזאומר כי טוב עשתה המחלקה הבינלאומית שהחליטה לא להסגיר.

צרפת היא מקרה קל-אך יש מדינות שאומרות כי הדין שלהם לא מאפשר לתת משפט חוזר כי ידע על הדיון וקיבל הזמנה. אם הפגיעה מבחינתנו היא מהותית והוא לא נוכח במשפט אנו לא נסגיר

באותם מקרים.

)א(- מותר להסגיר אדם ממדינת ישראל למדינה אחרת9א)א(+סעיף 2- סעף פליליות כפולה אם הוא נאשם בעבירה שקיימת גם בישראל- פליליות כפולה נבחנת באופן המהותי ולא

הפרוצדוראלי. מה שמעניין אותנו זה לא אם יש חפיפה מוחלטת בין יסודות העבירה במדינה המבקשת ליסודות העבירה במדינה המתבקשת. מה שמשנה לנו זה אם אותה התנהגות של אותו

אדם מבססת עבירה בישראל. אנחנו נקבע את ההתנהגות למה יש ראיות ונסגיר לפי העבירהשלנו אבל אנחנו לא צריכים חפיפה מוחלטת של סעיפי החיקוק.

- עבירה של רצח עם. פרצו מהומות בסרביה. אחד ממעשי הרצחפס"ד אלכסנדר סווטקוביץ' אזרחים בוסניים מוסלמים ע"י הכוחות8000היותר חמורים נקרא טבח סרבניצ'ה. נרצחו כ-

חיילים מיחידת החבלה של הסרבים נצטוו8הסרבים. אחד ממעשי הרצח נעשה בחוות ברנייאבו. 8 איש ונקברו בקברי אחים. אחד מ-1000-1500להרוג אזרחים בוסניים. באותו יום נרצחו

החיילים שנתנו חלק ברצח הזה הוא אלכסנדר סווטקוביץ' הקשר בינו לבין ישראל הוא שהכיר . היא מקבלת אזרחות מכוח יהדותה והוא מכוח2006בחורה יהודייה והוא עולה ארצה ב-

הנישואין. הבוסנים עולים על זה שהוא בישראל ומבקשים הסגרה סביב רצח עם. זאת העבירה החמורה ביותר על פני ספר החוקים בצידה בחוק הישראלי עונש מוות. כדי להוכיח רצח עם יש להוכיח תוכנית כוללת וידיעה של החייל על התכנית הזאת האם הוא יודע שזה במטרה להשמיד עם. פעם ראשונה בהליך הסגרה בישראל נבחנו יסודות רצח העם במשפט הישראלי והמשפט

הבינלאומי. כאן מעלים הסנגורים כל מיני טענות ואומרים כי אין כאן רצח עם כי לא אפשרי להוכיח אחדכי הוא ידע את התכנית. מכיוון שאין אפשרות להוכיח מה שנותר זה רצח ולא רצח עם.

מהמאבקים הגדולים בנושא הזה היה בנושא של פליליות כפולה אבל היא נדחתה מייד. כלל הייחודיות- אומרים הסנגורים לביהמ"ש אתם יכולים להסגיר אותו רק על עבירת רצח ולא עבירת רצח עם. ביהמ"ש אני לא עושה את מלאכתו של ביהמ"ש בבוסניה. נכון להיות סווטוביץ' מוכרז

בר הסגרה.

24.12.12 8 הרצאה

דיני הסגרה: נתחיל בנושא של פליליות כפולה ולאחר מכן נעבור לנושא של חומר הראיות. אמרנו שפליליות כפולה זו אותה דרישה שנדע שאנחנו לא מסגירים אדם כשהוא מואשם במשהו שאצלנו זה לא

מוכר כעבירה. מכאן נובע הכלל בעצם שהבדיקה היא בדיקה מהותית אנו לא צריכים שתהא

38עמוד 2012נופר נעים

Page 39: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

חפיפה בין העבירה בארץ לעבירה בחו"ל אנו צריכים שההתנהגות תהווה עבירה גם בישראל וגםבמדינה המבקשת.

פס"ד חשוב לעניין זה: פס"ד רוס- היה מקרה של חטיפה והסניגור טען כי בישראל זה לא בדיוק חטיפה אלא העברה. ביהמ"ש אומר כי ההתנהגות הזאת מהותית של לקחת קטין ולהעבירו למקום אחר בניגוד לרצונו ורצון משפחתו זאת חטיפה ולא משנה מהם יסודות העבירה כאן

ובמדינה האחרת. יש הסוברים למרות, שאין פס"ד חד משמעי שאין צורך שגם בכתב האישום הדברים יתוארו בצורה כזאת שתיתן לנו את התמונה במלואה של עבירה בישראל, אלא די בכך שבוצעה איזושהי עבירה

שהיא כמובן בת הסגרה. ארגון אברג'יל )פס"ד אוזיפה- אחד החיילים של אברג'יל(-פרשת אברג'יל: מקרה נוסף

התבקשו להסגרה בארה"ב על מגוון רחב של עבירות" סחיטה באיומים, רצח, סחר בסמים ועבירה של חברות בארגון פשיעה שזה עבירת הריקו בארה"ב. בישראל בזמן שהם ביצעו חלק מהעבירות

חוק המאבק בארגוני פשיעה לא עבר עדיין והסניגורים טענו שאין2000הללו בראשית שנות ה- פליליות כפולה במקרה זה. אבל יש חשיבות לגבי הנושא של חברות בארגון פשיעה וזה לא רלוונטי

להסגרה ולכן לא נכנס לזה. המדינה טענה- כשמדובר על פליליות כפולה דורשים אותההועלתה טענה בפני ביהמ"ש העליון:

בזמן ביצוע העבירה כי אנו רוצים שאדם שביצע את העבירה ידע שהוא עובר על החוק במדינתו ובזמן זה הדרישה היא שהמעשה שעשה יהא עבירה במדינה המתבקשת במקרה שלנו בישראל. למה הדרישה הזאת צריכה להיות בזמן בצוע העבירה למה לא תהא גם בזמן בקשת ההסגרה? אדם נמצא במדינה אחרת ומבצע התנהגות חמורה, הוא נמצא בארגון פשיעה ומבצע עבירות חמורות, והוא יודע כמובן שהוא עובר על החוק ואז בא השלב הזה שאותה מדינה חוקרת את המעשים והוא נמלט למדינה אחרת והמדינה הזאת אין בה ריקו אין בה חוק למאבק בארגוני

פשיעה ואז אומר הוא כי אין פליליות כפולה. הדברים שמהותית אני מקיים הם עבירה בארץ אבל לא חברות בארגון פשיעה כי לא הייתה כזאת עבירה באותו זמן. המדינה טענה בהסתמך על פרופ' פלר- כשהוא היה בארה"ב וביצע את המעשה שם עבר על החוק המקומי מדוע הוא צריך ליהנות

מהעובדה שישראל )המדינה שאליה נמלט( הכירה במעשים אלה רק כמה שנים לאחר מכן? ביהמ"ש העליון אומר כי התביעה צודקת וגם פרופ' פלר- באמת הפליליות הכפולה צריכה להיבחן

לאו דווקא בזמן המעשה אלא גם בזמן הגשת בקשת ההסגרה. אבל, ככל שזה משכנע את ביהמ"ש זה עניין למחוקק לעמוד בו. יקבע המחוקק שאת מועד הפליליות הכפולה יבדקו גם בזמן

הגשת הבקשה נפעל בהתאם. ביהמ"ש משאיר זאת בצריך עיון. למקרה זה, זה לא רלוונטי כי ישכאן עבירות נוספות. ארגון זה הוסגר על עבירות אחרות ולא על חברות בארגון פשיעה.

ראיות: כשאנו בוחנים ראיות אנו בוחנים ראיות לכאורה. אנו בוחנים את מה שמכנה ביהמ"ש אחיזה

לאישום. אנו לא נכנסים פנימה אנו לא חוקרים עדים וזאת משום שהליך הסגרה בוחן את הצדקת קיום ההליך הפלילי. ההליך בודק אם יש הצדקה לקיים את המשפט במדינה המבקשת אנו

בודקים אם ארה"ב ביקשה הסגרה האם יש הצדקה לארה"ב לנהל את ההליך הפלילי אצלה ולכן, אנו לא עושים חקירות נגדיות ובודקים את הראיות אצלנו אנו לא נכנסים לשאלות של מהימנות או

סתירות פנימיות. זאת משום שביהמ"ש במדינה המבקשת הוא זה שיחליט לגבי הראיות אנו לא עושים את מלאכתו של ביהמ"ש במדינה המבקשת. עם זאת, כשאנחנו מקבלים בקשת הסגרה אנו

לא מתעלמים מהדברים בודקים את חומר הראיות בצורה יסודית אם יש בקשה להשלמות אז אנו מבקשים השלמות מהמדינה המבקשת לעיתים הליך זה לוקח לא מעט זמן. אנחנו תמיד רוצים להיות עד כמה שאפשר על קרקע בטוחה. רף הראיות הוא נמוך אבל למרות זאת לא לוקחים

39עמוד 2012נופר נעים

Page 40: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

סיכומים ולכן עושים בדיקה בפועל של דברים נוספים. בתיק סווטקוביץ אומר ביהמ"ש העליון כי המטרה: לבדוק אם יש הצדקה לנהלהצדדים העמיקו יתר על המידה בניתוח חומר החקירה.

את ההליך הפלילי במדינה המבקשת! ישראל היא אחת המדינות הבודדות יחסית שדורשות חומר ראיות. יש מדינות שאינן דורשות ראיות כלל. מדינות הקונטיננט לרוב לא מבקשות חומר ראיות. אגב, בין מדינות האיחוד האירופי יש צו

.1מעצר האירופאי שהם כמעט ולא דורשות דבר בשביל להסגיר. אלא בודקים רק שני דברים: . האם הורשעת בעבירות אלו במדינה שלך בעבר.2האם זה אתה? פרטים של המבוקש.

בין ישראל לארה"ב באמנה אנו הסכמנו שאנו נוכל לקבל גם תצהיר תובע או תצהיר של סוכן/חוקר. תצהיר שמסכם את חומר הראיות. בין ישראל לארה"ב אפשר שתובע בישראל יסכם

את הראיות וישלח זאת לארה"ב.

לעדים יש חריג: אמרנו שלא משמיעים עדים בהליכי הסגרה למרות שהמבוקש תמיד היה רוצה להביא עד שאומר כי נכון שהוא מפליל אותי אבל העד אומר כי אני לא ידעתי וכו'. החריגים

היחידים שהיו עד היום בנושא זה: תקנת הציבור- בהסגרה ראשונה למדינה- הסנגור טוען כי התנאים הם כאלה ואחרים יבקש.1

הוא להביא מומחה שיעיד על כך. אדם טוען שהוא בלתי שפוי לחלוטין הוא לא יכול לקבל שת"פ מצד המבוקש מכיוון שהוא.2

חולה נפש לחלוטין ומבקש להביא חוו"ד פסיכיאטרית לתמוך בטענה שלו. אם הוא לא יכול לשתף פעולה יש לדמות אותו להליך בישראל מחוסר שפיות דיונית ויש לחכות ליום שבו יוכל

לשתף פעולה עם הסנגור. ביהמ"ש עדיין לא נתן החלטתו בעניין זה ולכן לא נתן עדייןהחלטה אם הסנגור יכול להביא עד מומחה מטעמו.

מכל אלא נובע כי, לא מאפשרים למבוקש להביא ראיות לסתור את הראיות שיש כנגדו. כלומר, הוא טוען שיש עדים שיכולים לתמוך בגרסתו. הוא לא ישמע בהליך ההסגרה כי זה לא הליך של

חפות ואשמה אלא עליו להביא את אותם עדין למשפטו במדינה הזרה. . הוא נמלט12: קטינה ברוסיה מתלוננת שאביה המאמץ אנס אותה, לפני גיל מקרה לדוגמא

לישראל, ואנחנו רוצים להסגיר אותו לרוסיה. טוען הסניגור: איזה חוקר גבה את ההודעה מהנערה? חוקר רגיל. אצלנו בארץ, כדי שעדות של קטין תהא קבילה היא צריכה להיחקר בפני

חוקר נוער. כעקרון המחוקק אומר כי אי אפשר לדרוש שדיני הראיות והחקיקה יהיו זהים בין מדינה למדינה. אף פעם לא נמצא את הסעיף הזה שאומר בישראל כי זה חייב להיות חוקר נוער וכו' בחוקים אחרים. אם אנו לא נפעל באופן גמיש אנו נסכל את מטרות הליכי ההסגרה כי תמיד יהיה מי שיטען כי יש הבדל כזה או אחר בין הדינים. ביהמ"ש אומר כי היא אמרה את הדברים כמו

כל מתלוננת ההודעה קיימת זה שישראל דורשת שיהיה חוקר נוער ולא חוקר רגיל זה לא אומרשום דבר.

הגמישות חייבת להיות מבחינת דיני הראיות כי לא תהא זהות בדיני הראיות של ישראל למדינותאחרות ותמיד יהיה מי שיטען לשוני.

כעקרון מדינה לא חייבת להגיש את כל חומר הראיות שברשותה היות והליך ההסגרה לא נועדלהכין את המבוקש להליך הפלילי עצמו.

כשאנו מגישים כתב אישום בישראל כל חומר הראיות באותו יום ובאותה שעה ניתן לנאשם,בארה"ב לא. במדינות אחרות המצב הוא שונה.

:הרציונלים המבוקש לא יכפה על המדינה שממנה נמלט לתת לו את חומר הראיות שבכלל אין לו זכות.1

לבקש באותה מדינה.

40עמוד 2012נופר נעים

Page 41: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

אותו אדם ביצע שרשרת של מעשי מרמה נגד מאות קורבנות, יש במדינה המבוקשת מאות.2 ראיות. אנחנו בהליכי הסגרה רוצים את כל חומר החקירה? לא זה לא רלוונטי, כי כדי

לדעת האם יש בסיס להגשת כתב אישום מספיק שנראה ראיות עבור חמישה מקרים כאלהלדוג'. ביהמ"ש העליון- אנחנו חייבים על ראיות שיש לנו, אנחנו יכולים לדרושא.: סייגים

מהמדינה המבקשת ראיות נוספות, אך ניתן להגיד שאין די בחומר הראיות לצורך הסגרה. . המדינה המבקשת לא יכולה לעשות מניפולציה של ראיות ולא לשלוח את הראיותב

המזכות את הנאשם. אם יש ראיות שמזכות את המבוקש ויש ראיות שמרשיעות אותו יש לשלוח גם את הראיות הללו. יש אפשרות לשלוח חלק מהראיות אבל עלינו לדעת שיש

חלק מהראיות שמזכות ויש חלק מהראיות שמרשיעות. ביהמ"ש מצפה כי לא תהאמניפולציה על המדינה המבקשת להראות את שני הצדים.

- לא פעם הסנגורים טוענים נגד הסגרה למדינות. המדינהחזקת התקינות: חזקה מאוד חשובה המבקשת הסתירה ראיות ולא העבירה ראיות. לכן, הדבר שהוא מאוד חשוב זה חזקת התקינות

בהליכי הסגרה- אנו מחזיקים את המדינה כמי שפועלת באופן תקין כל עוד לא הוכח אחרת. חזקת התקינות קיימת לגבי כל מדינה אך ביהמ"ש אומר: החזקה חלה על מדינה שישראל התקשרה

איתה באמנת הסגרה. אמרנו כי כעקרון פונים אלינו הסנגורים ואומרים כי הם יודעים כי יש עוד ראיות ויש לבקש אותם

אולם, לא חייבים לבקש ראיות. לעיתים עושים זאת מיוזמתנו ומבקשים עוד ראיות. פרשה שבה חבורת ישראלים התקשרו לקשישים אמריקאים ובישרו להם שזכו בלוטופרשת מאיו-

והם צריכים לשלם סכומים מאוד גדולים כמיסים וככה הוציאו מהם מליוני דולרים במרמה. החקירה התנהלה בישראל ובהתחלה לא ידעו אם תהא הסגרה או לאו. היו בקשות לעזרה

משפטית. הגיעה בקשת הסגרה מארה"ב וישראל הגישה את כל החומר הראיות כולל בקשת ההסגרה לביהמ"ש. הוגשה עתירה להסגרה לביהמ"ש המחוזי שיורה על ההסגרה של החבורה

לארה"ב. כאמור, ארה"ב לא חייבת לצרף את כל חומר הראיות. בתוך חומר הראיות של ארה"ב היה חומר ראיות שנאסף בישראל שאותו קיבלה במסגרת עזרה משפטית. הייתה בפרשה זו חקירה

ישראלית. ארה"ב לא צריכה לספק נייר יותר ממה שהיא הגישה אבל, אומר ביהמ"ש )חריג(: כשעבירה מתבצעת בחו"ל אז זה בסדר. אבל, כאן הייתה חקירה ישראלית וזה אומר שחומר

הראיות ברשותכם. וזה לא משנה שהאמריקאים שלחו רק חלק ממנו. מכיוון שזה חומר חקירה פרי ישראל, אתם לא נדרשים להעביר את כולו, אך אתם נדרשים להכין רשימת חומר חקירה. כשיש הליך שהוא חוצה יבשות והחקירה בתיק שאנחנו מסגירים למדינה אחרת, בוצעה בישראל, על

הפרקליטות, להכין רשימה של חומר חקירה. את זה צריך לתת למבוקש ולסנגורו למרותשהמדינה המבקשת לא שלחה את החומר הזה.

ואז הגיע תיק אברג'יל- בשלב הסיכומים, לפני הסיכומים האחרונים במשפט, מבקש מכוח הלכת מאיו את רשימת חומרי החקירה. הכנת רשימת חומר החקירה ערכה שבועות. בסיכומו של דבר,

הסנגורים לא ביקשו דבר אחד מתוך הרשימה הזאת. זה המחיר של זכויות נאשם.

הדדיות: א)ב(- מדינת ישראל תנהג בהדדיות בהליכי הסגרה אלא אם כן החליט שר2קובע החוק בסעיף

המשפטים אחרת.הדדיות היא שם המשחק ביחסים בין לאומיים. כל אחד רוצה לקבל את מה שהוא נותן.

לגבי הדדיות, אנחנו נתקלים בכמה מדינות שלא מסגירות. לדוג': צרפת לא מסגירה את אזרחיהאז למה ישראל מסגירה אזרחים ישראליים לצרפת )ראה מקרה לי זיתוני(.

41עמוד 2012נופר נעים

Page 42: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

נכון ששוויץ לא מסגירה את אזרחיה אבל היאהכלל בדיני ההסגרה הוא הסגר או העמד לדין. מעמידה אותם לדין ולכן עקרון ההדדיות חל. כי, לצורך ההדדיות העמדה לדין כמוה כהסגרה. טענה זאת עלתה גם בפסקי דין אחרים גם לגבי צרפת, רוסיה ועוד מדינות שאינן מסגירות את

אזרחיהן. פעם אחר פעם ביהמ"ש דחה את הטענה הזאת וקבע כי ההדדיות מתקיימת.

הסייגים להסגרה:

תקנת הציבור- סייג מאוד מיוחד שעולה כמעט בכל תיק. לצידו נדבר על עבירה.1מדינית/עבירה צבאית:

)א( לא יוסגר מבוקש למדינה המבקשת באחד מאלה:ב)א(-2סעיף

( בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה בעלת אופי מדיני, או שהוגשה כדי1) להאשים את המבוקש או להענישו על עבירה בעלת אופי מדיני, אף אם אין

מבקשים את הסגרתו בגלל עבירה כאמור;

( קיים יסוד לחשוד שבקשת ההסגרה הוגשה מתוך הפליה בשל גזעו או2)דתו של המבוקש;

( בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה צבאית שהיא אחת מאלה:3)

)א( עבירה אשר אדם יכול להתחייב בה רק אם היה חייל בשעתעשייתה;

)ב( עבירה בניגוד לדיני שירות ביטחון;

( המבוקש עמד לדין בישראל על מעשה העבירה שבגללו מבקשים את4)הסגרתו, ונמצא זכאי או חייב;

( המבוקש הורשע במדינה אחרת על מעשה עבירה שבגללו מבקשים את5)הסגרתו, ונשא את עונשו או את החלק הנותר ממנו בישראל;

( בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה שנתיישנה או עונש שנתיישן לפי6)דיניה של מדינת ישראל;

( בקשת ההסגרה הוגשה בשל מעשה עבירה שבשלו קיבל המבוקש חנינה7)או מחילה במדינה המבקשת;

( היענות לבקשת ההסגרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור או באינטרס8)חיוני של מדינת ישראל.

תקנת הציבור היא תקנת ציבורמהי תקנת הציבור? ביהמ"ש העליון: חיצונית- כזו המגלמת את ערכי היסוד של המדינה והחברה. רק אם בשל השיהוי של המדינה המבקשת נוצרו נסיבות יוצאות דופן כך שהסגרתו של

המבוקש תהא שקולה לפגיעה מהותית בתחושת הצדק והמוסר של הציבורבישראל.

עצם העובדה שנגרם לך סבל מהליך הסגרה כשלעצמו זה סבל שהוא בנוי בהליך עצמו אבל לא נוגע בשום דרך שהי לתקנת הציבור. ביהמ"ש מכיר

בתקנת הציבור במקרים של התעמרות קשה, במקרים חריגים. ביהמ"ש העליון אומר כי הסכנה לתקנת הציבור צריכה להיות סכנה קונקרטית לא מספיק

שנגיד שאותה מדינה לא מנהלת משפט צדק או שיש דוחות קשים של האיחוד האירופי או כל מיני עמותות ופקחים השאלה היא האם לך באופן קונקרטי

צפויה פגיעה כזאת. הדברים הללו מתקשרים גם לעבירה מדינית. לדוג': היה

42עמוד 2012נופר נעים

Page 43: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

אדם שהתבקשה הסגרתו לאוקראינה. הוא נאשם ברצח שוטר. בין היתר טענו שבגלל שהוא רצח שוטר אז בעצם מחפשים אותו, זאת עבירה מדינית, או

עבירה בעלת אופי מדיני ובגלל שזה כל כך חשוב לאוקראינים אז הטענה הזאתנדחתה היות ולא מעוניינים לפגוע באותו אדם ספציפי.

: אדם דרס מישהו והפקיר אותו, נהג בזמן שכרות. לאחר מכןמקרה אחר הסתיר את הרכב ונמלט תוך זיוף הדרכון לישראל. שרשרת של מעשים חמורים.

שנות מאסר. התיק סגור לחלוטין הוא17זה היה אחרי שהוא נדון בארה"ב ל- כבר הורשע. הוא אומר כי הוא מבוקש להסגרה לפלורידה והיא אחת המדינות

בארה"ב שבה אין התחייבות לספק אוכל כשר. ביהמ"ש המחוזי בירושלים אומר כי מצד אחד החוק הישראלי הכיר בכשרות כזכות יסוד מצד שני זאת לא טענה

ערטילאית מכיוון שהטענה שלו שבבית הכלא הזה בפלורידה לא מספקים אוכל כשר היא טענה קונקרטית שהוכחה. ביהמ"ש המחוזי אומר מבחינתו זה

קונקרטי אבל הוא אומר כי הוא מכריז על המבוקש כבר הסגרה הפרקליטות תסדר זאת שהוא יקבל אוכל כשר. הוגש ערעור לביהמ"ש העליון- בטענה

שההתחייבות היא לא לגמרי ברורה ומוחלטת. אנו אומרים לביהמ"ש העליון כי בנסיבות האלה לומר כי כשרות באישור רבנות וכו' להבדיל מאוכל צמחוני

והתניה להליך ההסגרה אנו מבקשים לבטל את התנאי הזה. ביהמ"ש העליון בדיון עצמו אמר כי אין להתייחס לעניין זה בכלל כי האמריקאים נתנו את

ההתחייבות שלהם אולם עדיין לא ניתנה החלטה סופית.

. אנחנו רוצים לראות איך ההסגרות הסתיימו.בהליכי הסגרה אין שגר ושכח אם בן אדם נשלח לכלא, אנו רוצים לראות שאנשים שהוסגרנו אותם שלום

להם, ולכן אנחנו שולחים נציגים קונסולריים לבדוק את מצבם.

עניין סווטקוביץ' בהקשר של תקנת הציבור- אותו אדם שנאשם בכך שלקח הוא הכיר אישה יהודייה והתחתן איתה,1995חלק ברצח עם. זה היה בשנת

נחקר, המשפחה עולה ארצה ואז יש בקשת הסגרה על רצח עם לבוסניה. הוא מעלה טענות של תקנת הציבור. טענה מעניינת שהועלתה היא שאי אפשר

להסגיר אותו כי זאת עבירה צבאית. חוק ההסגרה אומר כי לא ניתן להסגיר על עבירה צבאית. זו לחלוטין לא עבירה צבאית, רצח הוא רצח ובוודאי רצח עם.

עבירה צבאית יכול אדם להתחייב בה רק אם הוא חייל. אחד המקרים הבודדים הטענותשהועלתה הטענה לעבירה צבאית וכמובן שהיא נדחתה מייד.

שיטת המשפט שונה ויש שם עדא. המרכזיות שבעניין תקנת הציבור היו: שיוכל להעיד לפי שיטת המשפט שלהם מבלי שיוכל להיחקר בחקירה נגדית

ולכן, אין להסגיר לבוסניה. ביהמ"ש לא נכנס לשיקולי שיטה שלהם ולכן טענה זו לא התקבלה. אנו מדברים על ביהמ"ש בינלאומי ששם יושבים שופטים מכל מיני

תנאי הכליאה שם לא טובים, הביאו חוו"ד ביקורות וכו'. במקרה זהב.מדינות. 3ביהמ"ש היה מודאג בעיקר מפני שהטענה הייתה שבוסניה אמנם מורכבת מ- לאומים אבל יש המון מוסלמים, והוא ביצע רצח עם באוכלוסיה מוסלמית ולכן כדי להגן עליו הוא צריך להיות בהפרדה. הושג אישור על כך שיוחזק בהפרדה

אומרים הסנגורים כי בזמן שהוא ביצע את העבירה היה עונש מוות. ג. כאמור אבל, רק תיאורטית בבוסניה לא יישמו אותו. בעצם היו עונשי מאסר שהם

בפרקטיקה היו יותר נמוכים ממה שבוסניה מטילה כיום. אם ביהמ"ש הבינלאומי לזכויות האדם יקבל את הטענה שהענישה שם יורת מחמירה אנו מבקשים כי

43עמוד 2012נופר נעים

Page 44: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

ביהמ"ש הישראלי יורה לביהמ"ש הבוסני לקבל את הנחיות ביהמ"ש הבינלאומי. בעצם מה שנאמר זה: אמנם בזמן שביצע את המעשים העונש היה חמור יותר.

בפועל, לא היו מיישמים עונש מוות והענישה הייתה קלה יותר. הסנגורים מבקשים להתנות את ההסגרה בכך שביהמ"ש בבוסניה יצייתו לביהמ"ש

האירופי. ביהמ"ש שמסגיר לא מורה לביהמ"ש האחר כיצד לנהוג מבחינה של זכויות אדם. ביהמ"ש העליון קיבל את זה וביטל את התנאי הזה! בוטל התנאי שביהמ"ש במדינה המבקשת יפעל לפי קביעת בי"ד האירופי לזכויות אדם כי מבחינה זאת אתה סומך על בית הדין במדינה המבקשת בלי שאתה קובע לו

כיצד לנהוג. במקביל הוגשה עתירה עקרונית לביהמ"ש האירופי- שבאה ואומרת: העונשים אז לכאורה היו חמורים יותר אך בפועל הענישה הייתה

חמורה יותר מאשר היום, ולכן יש לחייב את ביהמ"ש בבוסניה להטיל עונש כפישבוצעה העבירה )ענישה מקלה יותר(.

טענת הגנה מן הצדק היום יכולה לעלות גם במסגרת הליכי הסגרה מתוך תקנתהציבור.

ככל שאנו מדברים על משהו שהוא כביכול מוחלט, תקנת ציבור קיצונית אנו יכוליםלראות שאותם שופטים יכולים להגיע לתוצאות אחרות.

- אותו אדם שהיה פסיכולוג טיפל בנערים רבים בברוקלין, ביצע בהםפס"ד מונדרוביץ' מעשי סדום. כאשר החקירה התחילה הוא נמלט לישראל. לא יכולנו להסגיר אותו כי האמנה הייתה ברשימה סגורה של עבירות. כאשר האמנה תוקנה הוא הוסגר והוכרז

כבר הסגרה. ביהמ"ש העליון החליט כי התיק התיישן אבל אומרת השופטת שכתבה את דעת הרוב- פרוקצ'יה- כאן לטעמה יש פגיעה בתקנת הציבור כי האדם בעצם יודעים

שנים לאחר הגשת כתב האישום רק אז אנו מתחילים הליכי23היכן הוא נמצא ו- הסגרה בעניינו. זאת תקופה מאוד ארוכה, זה שיהוי מאוד קיצוני ושיהוי כזה פוגע

בתקנת הציבור. השופט רובינשטיין- אומר זה לא נראה לי לכל היותר הייתה אומרשכפות המאזניים מעוינות. נאור אומרת: אין כאן פגיעה בתקנת הציבור.

כאשר מדובר בשיהוי השאלה היא מה המדינות עשו בזמן הזה- אם חיפשו אותו פעלו עבדו והשלימו ומצד שני יש עבירות חמורות מאוד ניתן להניח כי לא תתקבל טענה של

תקנת הציבור. אם המדינה ישבה רגל על רגל ולא עשתה דבר אז יכול להיות שתתקבלטענת השיהוי. טענה זו מתקבלת לעיתים מאוד נדירות.

- נבחן במסגרת תקנת הציבור. פס"ד המרכזי הוא פס"ד רוזנשטיין- מרכזמרכז הכובדהכובד בא ואומר שיש להבדיל בין ההסגרה הקלאסית לבין הסגרה לפי מרכז הכובד.

מסגירהY והמדינה Y ונמלט ומדינה X= אדם מבצע עבירה במדינה הסגרה קלאסית.Xאותו למדינה

= בעיקר בעבירה חוצת גבולות= אדם יכול לבצע אתהסגרה לפי מרכז הכובד העבירה מכול מדינה שהיא )סחר בסמים, עבירות מרמה וכו'(. כמעט כל עבירה יכולה

להיעשות מבלי שאותו אדם יעזוב את מקום מושבו. הקורבנות הם במדינה אחרת. הראיות לעיתים קרובות גם הן נמצאות במדינה האחרת היכן שנמצאים הקורבנות. מי

שנושא בערך החברתי היא המדינה האחרת. אומר ביהמ"ש במקרה כזה ובפס"ד רוזנשטיין היה המוביל בתפיסה זו- השופט אדמונד לוי- אנו בודקים היכן נמצא מרכז

הכובד של העבירה אם הקורבנות נמצאים במדינה הזרה, המבקשת, זה ממש לא

44עמוד 2012נופר נעים

Page 45: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

חשוב מהיכן ביצעת את העבירה. אתה יכול לבצע עבירות מרמה מכל מקום בעולםאבל, הדגש הוא היכן נמצאים הקורבנות.

- רו"ח ישב בישראל ושלח דוחות כוזבים בשם אסירים אמריקאים בבקשהפס"ד נובק להחזרי מס. האמריקאים נפלו קורבן במילוני דולרים. טענתו היא שביצע את העבירה

כאן ויש להעמיד אותו לדין כאן. בהמ"ש קובע כי עליו לעמוד לדין בארה"ב.

31/12/12

9 הרצאה

עו"ד גל לברטוב

:סייגים להסגרה

עבירה מדינית\סייג מאוד מיוחד שעולה כמעט בכל תיק. לצדו נדבר על : תקנת הציבור.1.עבירה צבאית

: זאת סוגיה מאוד מעניינת. החוק הישראלי, ובזה הוא שונה(6ב )א()2ס' התיישנות:.2 מהרבה שיטות המשפט בעולם בא ואומר: אני יוצא מנק' הנחה כשמדינה מבקשת בקשת הסגרה היא עומדת בתנאים שלה. כי אם היא לא עומדת בתנאים שלה, אז היא לא הייתה

מבקשת הסגרה כי היא לא יכולה לאכוף את ריצוי העונש או להעמיד לדין. ולכן בודקים את ההתיישנות רק במדינת ישראל. אז אנחנו נכנסים לבדיקות א-סיטריות שנובעות מדיני

: מהי תקופת ההתיישנות בארה"ב? מהרגע שהוגש כתב אישום איןלדוג'התיישנות שונים. שנים. לאחר הגשת כתב אישום אפשר5התיישנות. כתב אישום צריך להיות מוגש תוך

בארה"ב להמשיך לחקור. אנגליה- מה ההתיישנות שם? אין התיישנות במשפט הפלילי באנגליה. יש עילות אחרות שיהוי וכו' אך אין להן התיישנות כפי שאצלנו יש. גם זה נובע

שנה20 שנים\ 10 שנים\ 5מכל מיני דברים שלא נדבר עליהם. בישראל יש התיישנות של ויש עבירות שאין עליהן התיישנות. אך יש עוד כמה הבדלים. בארה"ב כפי שאמרנו- אין

התיישנות אחרי הגשת כתב אישום. בישראל יש, אך יש פעולות קוטעות התיישנות: פעולות חקירה, תשאול, חיפוש אמיתי אך האדם הנמלט וכו'. מה קורה כשבארה"ב הוגש כתב אישום, מבחינת האמריקאים ההתיישנות כבר לא בעייתית. אך כשבישראל מקבלים את

שנה, ההתיישנות20 שנים( כעבור 10בקשת ההסגרה בעבירת פשע )התיישנות אחרי נבדקת לפי החוק הישראלי!!! ולא לפי הדין האמריקאי. ישראל יכולה לבקש מארה"ב

שתביא ראיות לפעולות שנעשו שקוטעות התיישנות- אך אמריקה אינה מחויבת כי אצלה אין התיישנות לאחר הגשת כתב אישום. הגישה של מרבית מדינות אירופה זה שהתיישנות

בוחנים לפי דיני המדינה המבקשת ולא לפי דינה המתבקשת. בישראל מתוך הפקדה על זכויות המבוקשים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכו' אנחנו בודקים התיישנות לפי

המשפט הישראלי. אך בזה זה לא נגמר- ביהמ"ש העליון אחרי אינספור פניות של סנגורים אומר: החוק הישראלי בודק רק בדיקת התיישנות לפי דיני מדינת ישראל- אני לא מכריע אם צריך לבדוק גם את ההתיישנות לפי דיני המדינה המבקשת. כאן אנחנו מפעילים שני

- נק' המוצא היא שמדינה פונה אלינו, היא לא פונה אלינוחזקת התקינותדברים חשובים: סתם- אלא שהעבירה לא התיישנה אצלה. במסגרת חזקת התקינות המדינה המבקשת

יכולה לבוא ולומר- התיק הזה לא התיישן אצלנו! כי אם יש טענה שעבירה התיישנה במדינה המבקשת, אני אסתפק בתצהיר מטעם הרשות המבקשת שהעבירה לא התיישנה.

לפי דיני מדינת ישראל צריך להוכיח במפורש שהעבירה לא התיישנה. הפסיקה באה

45עמוד 2012נופר נעים

Page 46: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

. הפסיקה חלוקה בנושא זה מהשקוטעות התיישנותמס' פעולות חקירה ומדברת על קוטעת כשלעצמה אתכעיקרון- הגשת בקשת הסגרה לישראל תהיינה פעולות אלו. קנת. בנושא הזה יש כמה התפתחויות שנעמוד עליהן. במקרה של תקופת ההתיישנות

בארה"ב הוגש כתב אישום- ואין התיישנות נגד רופא שאנס ילדים. לכאורה חלפה פרנק תקופת ההתיישנות על עבירות אלו. בימ"ש אמר שיש לעשות "המרת נתונים". במקרים

- עד אשר הנאשם ייתפס.מתלים את ההליכיםשבהם הוגש כתב אישום והנאשם נמלט- קנתולכן מבקשים לעשות את המרת הנתונים מארה"ב לישראל. השופט פוגלמן בעניין

אמר- אם היה מבצע את העבירות בישראל ונמלט היו מתלים את ההליכים ולכן נחילפרנק זאת גם כאן. העיקרון בה ואומר שמכיוון שדיני ההתיישנות שונים בין מדינות אנחנו צריכים

לבדוק- לו אותו אדם היה מבצע את המעשים בישראל ונמלט ממנה, מה היא הייתה עושה? הייתה מתלה את ההליכים. התליית ההליכים עוצרת את תקופת ההתיישנות.

בארה"ב אין התיישנות אחר הגשת כתב איום הם לא צריכים את ההליך של התליית הליכים. ולכן נעשה "המרת נתונים"\ "המרה משפטית"- כאילו ביצע את הפשע בישראל ונמלט.

. להשלים- ---- תיק מונדרוביץלהשלים: --- ב)א(2ס' סיכון כפול:.3

הרציונל שעומד בבסיס עקרונות ההסגרה: במשפט הבינלאומי מדובר על העדיפות שיש למדינה להעמיד לדין אדם. גם אם אדם עמד לדין במדינה אחרת והורשע שם, כעיקרון

המדינה ששבה בוצע העבירות- לא חייבת לקבל את העמדה לדין שהתבצעה במדינה זרה. : אדם שביצע פעולות טרור בישראל אך נפגעו גם אזרחים אמריקאיים- הוא הורשעלדוג'

ברצח א' ב', ו-ג'. ג' הוא אמריקאי. הוא מרצה את עונשו בישראל או באיטליה. הוא גמר לרצות את עונשו- מבחינת ארה"ב אין שום בעיה להעמיד אותו לדין ושירצה עכשיו את

עונשו אצלהם. בארה"ב אדם הועמד לדין בדיוק על אותו עבירה- הם יכולים להביא אותו בתוך ארה"ב עצמה, בנסיבות מסוימותלדין פעם נוספת ועיקרון הסיכון הכפול לא יעמוד.

. הוא יכול לעמוד פעמיים לדין. בישראל לעומת זאת, למרות לשוןלא חל הסיכון הכפול - אדםיניב חזיזההחוק, במקרים מסוימים באו מבוקשים וביקשו להרחיב את העיקרון הזה.

שביצע עבירות סמים בבלגיה, הורשע שם אך לא נשאר לרצות את עונשו וברח לישראל. חזיזה גם דאג להעביר סמים לארה"ב- זוהי עבירה בינלאומית. ארה"ב מבקשת את

הסגרתו. הוא טוען: סיכון כפול- כבר הורשעתי בבלגיה! אך מאחר והוא לא ריצה את - עוקץ ניגרי- חבורה שיושבת שבארץ ואומרתפרשת מאיוהעונש, הוא הוסגר לארה"ב.

לזקנים בארה"ב- זכיתם בלוטו, ובכך מרמים ומוציאים מהם כספים רבים. במאיו טענו: :בימ"ש עליוןביצעתם חקירה בישראל, החקירה בישראל מעמידה אותם כבר בסיכון כפול.

גם כתב אישום זה לא סיכון כפול אך חקירה בוודאי שלא מהווה סיכון כפול. אתה יכול לבצע חקירה ולאחר מכן להסגירו למדינה אחרת. כעיקרון- זה נאמר גם בפרשת חזיזה: בעיקר בעבירות חוצות גבולות כמו סמים- האדם פוגע באינטרסים של כמה מדינות- ולכן

. הנאשם יכול לשלם את המחיר גם פה וגם שם : אומר לנו המחוקק: מחלו לאותו אדם. הוא קיבל חנינה. עזבוב)א(2ס' : חנינה\ מחילה.4

- כדי שיתקיים סייג המחילה צריכה המדינהמונדרוביץאותו, הניחו לו. אומר ביהמ"ש ב.להשלים---המבקשת לגלות את עמדתה באופן גלוי וברור שוויתרה על ההעמדה לדין.

. לא יוסגר אדם למדינה כשהעונש המבוקש16ס' + ב)א(2ס' : סעיפים2: עונש מוות.5 הוא מוות, כשאין דינה כך בישראל אלא אם כן התחייבה המדינה במקשת שלא יוגש נגדו

עונש מוות ושאם יוטל עליו, יוחלף בעונש קל יותר. כשיש עונש מוות בישראל, אני לא מטיל : אותו אדם שהשתתף בטבחאלכסנדר סבטקוביץשום תנאים ואני יכול כביכול להסגיר.

, התחתן עם ישראלית, עלה ארצה ובוסניה ביקשה את הסגרתו. האם1995בבוסניה בשנת אני יכול להסגיר אותו בהנחה שצפוי לו עונש מוות שם. רצח עם- העונש בישראל זה עונש מוות. היום אין עונש מוות בבוסניה. נוצר מצב אבסורדי: העונש בישראל חמור יותר ממה

—להשליםשצפוי בבוסניה, ולמרות זאת, הנושא הזה עולה במסגרת תקנת הציבור.

46עמוד 2012נופר נעים

Page 47: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בית המשפט במדינה המבקשת אומר: אני מייחד אתכלל הייחודיות\ כלל ייחוד העילה: .6 ההסגרה: אתם יכולים להעמיד אותו על א', ב', ג'- הוא יכול לרצות את עונשו באופנים

. 17- זה התאום של ס' 24ס' - ... 17ס' הבאים...

להשלים הרצאה זו- חשובה יותר למבחן.

*אין הסגרה לצורך חקירה! מדינה יכולה להצהיר שהיא מעוניינת להעמיד אותו לדין\ לצורך ריצוי עונש ולאחר ההסגרה היא רשאית לחקור אותו אך רק כאשר מה שעומד לנגד עיניה זה העמדתו

לדין.

*עבירה בת הסגרה: מעל שנה ומעלה.

*"מבחן האחיזה לאישום"= לא נכנסים לשאלות של משקל ואמינות. פרט למקרים קיצוניים.

*לא מזמנים עדים בהליך הסגרה.

*גמישות בבדיקת הראיות בחינה מהותית.

*לא מאפשרים למבוקש ראיות לסתור.

*המדינה המבקשת לא חייבת להגיש את כל החומר שברשותה, אך היא צריכה למסור את החומר : כשמתנהלתהחריגבאופן שאינו מניפולטיבי. היא צריכה לתת את הראיות גם אם הן מזכות.

חקירה בישראל. אם ביצעתם חקירה בישראל והחקירה משמשת ונוגעת להליך ההסגרה- אתםצריכים להכין רשימה של חומר החקירה הזה.

- מכמה היבטים קונקרטיים. יש גם סעיף סל- תקנת ציבור חיצונית. אותםתקנת הציבור*סייגים: א. מקרים שבימ"ש קובע שהחברה בישראל לא יכולה לעבור על סדר היום על אותה התעמרות קשה

במעשה ההסגרה )צפוי לעינויים קשים(. זכותו של אדם לכשרות הוכרה כתקנת הציבור. הסבל שנגרם למבוקש כתוצאה מהליך ההסגרה- אותו סבל אינהרנטי- הוא לא נכנס לתקנת הציבור. גם

רוזנשטיין נ'4596/05מרכז הכובד נכנס לתוך תקנת הציבור. )לקורא פסה"ד רוזנשטיין- ע"פ - ההתיישנות בישראל נבחנת לפי דיני מדינת ישראל. המחוקקהתיישנותמדינת ישראל(. ב.

הישראלי יוצא מנק' הנחה שכשמדינה מבקשת הסגרה היא פועלת באופן תקין לפי הדינים שלה. )המרת נתונים\ פעולות שקוטעות התיישנות(. תקופת ההתיישנות נקטעת ע"י הגשת בקשת

: העיקרון הוא שאדם לא יוטרד פעמיים ע"י אותה מדינה. לאסיכון כפולההסגרה לישראל. ג. שהוא לא יוטרד ע"י שתי מדינות. בין אם זאת המדינה המבקשת ובין אם זאת המדינה המתבקשת.

חלופה שנייה- אדם הורשע בבלגיה וריצה את עונשו או חלק ממנו בישראל. השלים את ריצוי העונש בישראל. במקרה כזה אנחנו לא נסגיר אותו שוב. דיברנו על כך שהסיכון הכפול מצומצם-

אדם ביצע עבירה, הורשע, נדון למאסר במדינה מסוימת, סיים לרצות את עונשו באותה מדינה . אם אותה מדינה סבורה שהיא נפגעה- היא יכולהזה לא מחייב מדינה אחרתשהעמידה אותו לדין-

: צריכה להיות מפורשת- באמירה אוחנינה ומחילהלהעמיד לדין מחדש בגין אותו מעשה. ד. :ייחודיות- סעיף מפורש אך יכול להיות גם חלק מתקנת הציבור. ו. עונש מוותבהתנהגות. ה.

סימטרי. הכלל הוא: הסגרה מייחדים אותה למה שביהמ"ש במדינה החליטה שהוא יוסגר- על אותם עבירות שהחליטה שהוא בר הסגרה ולא על עבירות אחרות שהוא בוצע קודם לבקשת

ימים לאחר ריצוי30: עקרון הייחודיות לא פותר אותך מאחריות ומריצוי הדין. החריגההסגרה. יום פג התוקף של ייחודיות עילה והמדינה שהוא30העונש, הוא יכול לעזוב את הארץ- כי לאחר ה-

נוכח בה יכולה להעמידו לדין עכשיו בגין עבירות אחרות שהתחייבה לא להעמידו לדין. עקרוןהייחודיות: זה לא הגנה במשפט הפלילי- זה סעד זמני וחלקי.

47עמוד 2012נופר נעים

Page 48: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

14.1.13

11+12 הרצאה

עבודת הסניגורגל זייד-

הסניגור נתקל לא אחת, בדילמות אתיות לא מבוטלות, שרובן ככולן מתנקזות למפגש שקראנו לו: : חובת נאמנות ללקוח, כלפי ביהמ"ש, כלפי הגילדה )לשכת עוה"ד(, חובת נאמנותצומתי נאמנות

כלפי עצמו. כל העת הסניגור חש שהוא נמצא בקונפליקט- את מה להעדיף. אם המחוקק היה נותן בכל מקרה ומקרה את התשובה אז המצב היה טוב אך המחוקק לא יכול לצפות את כל קשת

המקרים. זה לא שיעור בדילמות מוסריות, כל סניגור יחליט באיזה תיק לייצג. זה עניין של גישה. אלא זה

שיעור בדילמות אתיות.

. סניגוריה ואתיקה דק' על 20נדבר

:ייפוי כוח וייצוג של סניגור

: ייצוג של סניגור ! סניגור לא יכול להתפטר מייצוג.17 ס' לא!סניגור יכול להשתחרר מייצוג או להתפטר מייצוג?

לעולם הוא צריך לבקש רשות מבימ"ש. נכון, יש מצב קונקרטי שבו אם הנאשם מעמיד סניגורנוסף במקום הסניגור , ייתכן שבימ"ש לא יתנגד לחילופי הסניגורים.

- ניתן להשלים מתוך הסיכום של גל זייד! ! להשלים

בימ"ש קבע ששיקולי נוחות ושכר טרחה הם לא שיקול שמצדיק להשתחרר מייצוג!

: ייפוי כוח . ראוי שיהיה בכתב אך בימ"ש קבע שע"פ לשון החוק, ועל פילא חייב להיות בכתבייפוי הכוח

וגם בע"פ גם להיווצר יכול כוח שייפוי העליון קבע בימ"ש נוי- בפרשת עליון בימ"ש פסיקת בהתנהגות )עצם ההופעה שלך לדיונים ראשוניים, נוצרים יחסי שליחות מכללא(.

כדאי להגביל בייפוי הכוח להליך מסוים. סניגור לא יכול להגביל את ייפוי הכוח בפלילי למקרטעיםזהמקטעים של ההליך הפלילי )לדוג'- אני מייצג רק בטענות מקדמיות ולא בשלב ההוכחות

אסור! סניגור שנוטל על עצמו ייצוג נאשם נוטל על עצמו ייצוג להליך הפלילי כולו(. עם זאת, ניתן לקבוע ייצוג ליחידות שיפוט נפרדות )מעצרים, ערעורים וכו'(. תרשום בייפוי הכוח שאתה מייצג

.771/12. ואז חסכת לעצמך בעיות. הליך המעצר בכלל יש לו מס' אחר- מ-331/12אותו בת.פ ברגע שרשמת את מס' ההליך שאתה מייצג אותו בייפוי הכוח לא תהיינה שאלות לאחר מכן על

ההליך שעליו לייצג את הלקוח.

:יחסים שבין סניגור, בימ"ש ולקוח

48עמוד 2012נופר נעים

Page 49: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

זה משולש קשה. נודה על האמת, סניגור יש לו אמביציות אך הוא לא יכול לעשות כל דבר כדי להצליח )לדוג'- לשקר(. אתה רוצה לנצח את היריב כי זה הצלחת הלקוח שלך, ולפעמים עוברות

במוחך מחשבות לנקוט באמצעים שאסור לך לנקוט בהם.

בהתנגשות שבין חובת הנאמנות לביהמ"ש לבין חובת הנאמנותביהמ"ש העליון קבע ללקוח חובת הנאמנות לביהמ"ש נעלה היא. אם יש התנגשות שאינה ניתנת לגישור

הנאמנות לביהמ"ש גוברת.

אסור לעו"ד להטעות את ביהמ"ש ביודעין בין לכללי האתיקה34לכלל - בעובדות ובין בטענות משפטיות.

:רמאי, שקרן ונוכל'- התבטאויותכלל לדבר בדרך ארץ ליריב ולצד שכנגד' שאינן הולמות עו"ד. אימרות כאלה סיבכו סניגורים. ביהמ"ש אומר: אתה צריך

לבחור את צורת ההתבטאות ההולמת לעריכת דין. 2כלל 'מדבר על היחס של כבוד, נימוס ודרך ארץ לחוק לשכת עורכי הדין:54ס

שעליך לנקוט בביהמ"ש כלפי הצד שכנגד וכלפי מקצוע עריכת הדין. כללי האתיקה קבעו שאסור לך: להעיד עדי שקר,- אסור להטעות את ביהמ"ש:34כלל

להסתמך על פסקי דין מקלים ללקוח שלך כאשר אתה יודע שלא מדובר כלל בהלכה או שההלכה השתנתה, אסור לך להשתמש בדעות מיעוט שמשרתות את הלקוח ומציגים זאת

כלל)יש פטור אחד לסניגור: כהלכה, אסור לטעון טענות בסיכומים שהם טענות שקריות. אני כופר בכך שהוא עשה את זה ואת זה- במסגרת התשובה לאישום מותר להגיד: ב'34

למרות שהוא יודע שביצע את זה. אך כשמתחיל הליך ההוכחות הוא לא יכול להביא ראייהשמוכיחה את הכפירה שטען לבימ"ש כי אז זה ייחשב הטעיית בימ"ש(.

דוגמאות:

נניח שבזמן שלב הטיעונים לעונש התובעת מתוך בלבול או שכחה אמרה לביהמ"ש כי במקרה זה יסתפקו בעבודות שירות שכן לנאשם אין עבר פלילי

אולם יש לו עבר פלילי עשיר ואפילו דומות לעבירות בגינן הוא נשפט. מה סנגור יעשה במצב כזה? מצד אחד יש כאן נסיבה מקלה לעונש שיכול לשרת את הלקוח שלו, אבל מצד שני אסור לו להטעות את ביהמ"ש. הסנגור לא יכול להיבנות מהטענות של התובעת. אסור לסנגור לטעון בביהמ"ש או להיבנות

מטעות של תובעת ולטעון כי אין לו הרשעות קודמות. האם מותר לטעון לשבחו של הלקוח? כן. יכולים להיות מקרים שביהמ"ש יגיד שהטעית אותו במחדל

אולם לא במקרה הזה כי הנטל להוכיח את עברו הפלילי של הנאשם הוא על כתפי התביעה. לשכת עו"ד הוסיפה ואמרה כי מותר לסנגור לטעון שלא הוכחו

בעניינו הרשעות קודמות. אין מדובר בהטעיה ע"פ לשכת עורכי הדין.מה קורה כאשר שחררנו את העצור למעצר בית ונודע לנו שהוא הפר את תנאי

מעצר הבית? שחררנו את הלקוח למעצר בית וביקשנו מביהמ"ש שיאפשר לו ביום שלישי להגיע אלינו לייעוץ למשרד. ממתין במשרד והוא לא מגיע. שואלים אותנו רק שאלה אחת: האם הבחור היה אצלך או לא היה אצלך? סנגור שיודע שהלקוח שלו לא בדיוק מקפיד על מעצר הבית האם מותר לנו להודיע לרשויות

על כך או שאולי זאת חובתנו? יש חיסיון על כך או אין חיסיון על כך? אם נודע שהלקוח הפר את מעצר הבית ולא מקיים צו שיפוטי כל עוד אתה לא יודע

בוודאות שבמסגרת ההפרה הוא עומד לבצע עבירת פשע אין עליך חובה

49עמוד 2012נופר נעים

Page 50: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

כסנגור לדווח לרשויות על דבר ההפרה, אין חובה אתית, יותר מזה אולי אם תדווח על כך לרשויות כל עוד הוא לא עומד לבצע עבירת פשע אתה מפר את

חובת הנאמנות שלך ללקוח. אין חובה לדווח לרשויות. מצד שני, נניח והוא נתפס או מגיע מידע מודיעיני ובביהמ"ש עולה השאלה איפה נמצא הלקוח או

איפה היה ביום כזה או אחר, האם מותר לנו לשקר לביהמ"ש או אולי אפילו לומר שאתה לא משיב? במקרה כזה שהשאלה עולה בביהמ"ש אין חיסיון על המידע הזה ואסור לנו להטעות את ביהמ"ש עלינו לומר לביהמ"ש את האמת

ואפילו נקבע בוועדת האתיקה שאסור לנו לשתוק במקרה כזה. נניח שהבחור היה אמור להגיע למשרד ולא הגיע והמשטרה שואלת אותנו לגבי

אותו יום שבו היה אמור להיות במשרד, האם יש חיסיון או אין? אין חיסיון על המקרה הזה , במקרה כזה אם ממילא לא חל החיסיון אנו חייבים להשיב על

השאלה הזאת. למעשה המשמעות האופרטיבית היא שאנו למעשה הפכנו להיות העדים המרכזיים נגד מישהו ללא קשר להפרה הזאת ללקוח שלך. אולם

יש גבולות כלומר, לא תמיד ולא בכל סיטואציה הוא חל. הוא אומנם מוחלטכאשר הוא חל אך יש לו גבולות. לא תמיד ולא בכל סיטואציה הוא חל!

גם לעיתים תרגילים מאוד יפים שאתה סבור שאתה צריך לנקוט בהם בחקירה נגדית הם לא תמיד מותרים. לדוגמא, אותו סנגור שהביא חבר של הנאשם

והשיב אותו במקום הנאשם. ועדת האתיקה קבעה שהתרגיל הזה אולי מבחינתחקר האמת הוא ראוי ונכון אולם מבחינת האתיקה יש כאן הטעיית ביהמ"ש.

מצב שבו הלקוח מבקש מאיתנו לא לטעון טענה שמסיבות השמורות עימו מבקש לא לטעון אותה. זה עלול לפגוע לו באינטרס אחר, אבל אנו בטוחים

שהטענה הזאת היא עשויה לחלץ אותו ממאסר ממושך. מה גובר על מה? וועדת האתיקה קבעה, גם במקרה כזה אפילו אם יוכח שהטענה הזאת יכולה לחלץ אותו, במפגש כזה רצונו של הלקוח גובר. זה בא לידי ביטוי במקרים של

פסיכיאטריה למשל.

: לא שואלים את הלקוח אם הוא ביצע או לא ביצע את המיוחס לו )במצבמסקנה . זה לא התפקיד שלך!1שהוא הכחיש במשטרה ואף מסר גרסה של חפות(. מדוע?

התפקיד לייצג את הלקוח. ברגע שלא קיימת את התפקיד שלך- ושאלת אותו אם ביצע את העבירה והוא סיפר שלך שהוא ביצע את העבירה, הכנסת את עצמך לדילמה: מצד

אחד אתה רוצה לנצח בתיק, מצד שני, סיכלת במו ידיך את העבודה שלך כסניגור. באותו רגע, אתה לא יכול להעיד אותו בבימ"ש! אם הלקוח שלך סיפר מבלי ששאלת-

עליך להימנע עד כמה שניתן מהסיפור שהוא סיפר! התפקיד שלך מוגבל. אם אדם הודה בפניך שהוא רצח, אתה מוגבל באפשרויות פעולה. אתה לא יכול לשקר את בימ"ש ולבוא ולטעון שלא ביצע את הרצח. איפה המקרים הבעייתיים? יושב לקוח

אנא ממך לספר לי: מה הגרסהומתחיל לדבר. תפקידך לנתב אותו לדבר אחר: כשאתה מתחיל לשאול את הלקוח.2. שמסרת במשטרה להבדיל ממה שעשית בפועל

שלך אם עשה את העבירה או לא, אל תשכחו על מה מבוססים יחסי עו"ד לקוח- על אמון, בד"כ הלקוח ישקיף עליך כעל מישהו שבא לבקר אותו או לשפוט אותו. הוא

אם תשאל שאלה אחת יותר מידי. 3מגיע אל הסנגור והוא מצפה למצוא אוזן קשבת. אתה מסתכן במצב של הטעיית ביהמ"ש, אתה מגביל את יכולת ההגנה שלך על

הלקוח. על פניו מבחינה אתית במובן הצר אם אתה יודע שהלקוח שלך עשה מעשה ומגיע לפרקליטות ומבקש להקל, אין מניעה לכך, אין כלל אתי שאוסר את זה. אולם

אינך יכול לטעון טענות שקריות בפני ביהמ"ש.

50עמוד 2012נופר נעים

Page 51: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

פס"ד שרומז על כך שזה אפשרי: נניח ששני שותפים הזמינו אותם פס"ד מרטינז: להליך הקראה. בגלל טעות ההקראה מתבצעת רק נגד אחד השותפים. למרות

30שמיוחסים בדיוק אותה אחריות. הם שניהם נתונים במעצר. מסתבר שהם יושבים יום והמשפט לא החל.. ישוחרר30יום במעצר ויש סעיף שאומר: נאשם שיושב במעצר

ממעצר. ביהמ"ש העליון רומז שיש בכך הפרה של כללי האתיקה המקצועית, אוליהטעיה במחדל ואם לא זה יש את סעיף הסל האחר: התנהגות שאינה הולמת עו"ד.

הסדר טיעון:

הסכמה שנרקמת בין התביעה לסנגור שמוגשת לביהמ"ש.

כללי יסוד בסיסיים:

ביהמ"ש אינו חייב לאמץ את הסדר הטיעון..1 הוא חייב להודיע זאת לנאשם בטרם הוא גוזר את דינו. על הסנגור להסביר זאת.2

לפני לנאשם. על פי פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין פלוני: ביהמ"ש יטה לכבד הסדר טיעון.3

מהמקרים יאמץ ביהמ"ש את הסדר הטיעון גם אם95%שנרקם בין הצדדים. ב- סבור שהוא היה פוסק אחרת. עדיין ע"פ הנחיות ביהמ"ש עליון רק במקרים

קיצוניים בהם אינטרס הציבור נפגע משמעותית רק אז הוא יתערב ולא יכבד.

הסנגור צריך ליידע את הלקוח בכללים הנ"ל, כדי שיבוא מוכן.

הסדר טיעון הוא צומת נפיץ ביותר וזאת משום שהלקוח סבור שהוא חף מפשע, במסגרת הסדר טיעון הלקוח צריך להודות במשהו, כמובן שהסדר טוב הוא הסדר

שיגרום לך להודות באישומים הרבה יותר קלים, כך או אחרת נאשם צריך להיות מוכן נפשית לכך שעליו לומר שהוא מודה במעשים. נפשית זה קשה מאוד לאנשים במיוחד

לאנשים שטוענים לכל אורך הדרך שהם חפים מפשע. מאידך, ההסדר הוא מאוד מפתה. אי אפשר להודות בחצי פה בביהמ"ש. לא פעם נאשמים אמרו בביהמ"ש ברגע האמת )כמו קצב( כי הם לא שלמים עם ההודעה הזאת. אם הנאשם אומר לשופט כי הוא מודה בגלל ההסדר. השופט יגיד כי אין חציי הודיות. לכן עלינו להכין את הלקוח

לכך.

בגלל הנפיצות של הסיטואציה אין מנוס מלהעלות את הדברים על הכתב. המכתב הזה הוא בעייתי כי אני הסנגור של הלקוח עושה מעין חוזה בנינו. זה בניגוד ליחסי האמון

אבל אין מנוס. נאשם מתוסכל מהסדר טיעון או מאי הגעה להסדר טיעון יבוא בטענות לסנגור. כאשר יבוא לסנגור בטענות הוא יפנה לוועדת האתיקה ויטען כי הגענו לא

מוכנים לדיון. הפתרון הוא מכתב, עליו להיות צנוע. במכתב יהיה כתוב: "במסגרת מו"מ שהתנהל מול רשויות התביעה ולאחר מספר פגישות עימן התגבש הסדר טיעון שבנדון

שבמסגרתו )פירוט של ההסדר( עו"ד הסביר ללקוח את מכלול הסיכונים הכרוכים הבין את משמעותXבניהול התיק בביהמ"ש וכן בהסדר הטיעון שגובש. לאחר ש

הדברים ושקל את האלטרנטיבות.. הוא החליט לאמץ את הסדר הטיעון. כמו כן, ביהמ"ש לא חייב לאמץ את הסדר הטיעון אולם ברוב המקרים ביהמ"ש מאמץ את

הסדר הטיעון". גם אם הוצע לנו הסדר טיעון והלקוח דחה זאת עלינו גם להעלות זאת על הכתב כי הסדר שנראה רע בתחילה יכול לבסוף לאחר ניהול התיק בביהמ"ש יראה

ההסדר הטוב ביותר ללקוח.

51עמוד 2012נופר נעים

Page 52: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

לקבל הסדר טיעון או לא לקבל הסדר טיעון?השאלה המרכזית:

זאת שאלה הרבה יותר מורכבת מכן או לא. התשובה היא מורכבת ובסופו של יום מי שמחליט זה הלקוח ולא אנחנו. אנו רק מייעצים, אנו יכולים להביע את דעתנו אך עלינו

להיזהר לא להפריז בכך. אנו רואים באור חיובי הסדרי טיעון מאחר והעלות של ניהול התיק היא זולה הרבה יותר. אולם, עלינו לבחון מה באמת טוב גם ללקוח שלנו ולא

להפריז בחובת הנאמנות לעצמנו.

בכל זאת עלינו לייעץ לו: קודם כל מתי נמליץ להגיע להסדר טיעון ומתי לאו?

. אם יש הרבה ראיות בד"כ הסדר טיעון יהיה עדיף. קודםתלוי בראיות בתיק.1 כל עלינו לראות את הראיות בתיק. אם יש ראיות שקושרות את הלקוח שלנו

לביצוע העבירה אנו ניטה להסדר טיעון. אולם אם הראיות הן לא משמעותיות ואין ראיות שקושרות את הלקוח באופן ישיר לביצוע העבירה אנו ניטה להגיע

לביהמ"ש. על הלקוח לבחור. אולם, לא רק הראיות שבתיק קובעות האםלהגיע להסדר טיעון או לא.

: חשיפה, כבוד, מבנה אישיות של הלקוחשיקולים שהם בכלל מעבר למשפט.2 שלנו. ניהול תיק בביהמ"ש משמע חשיפה, השפלה, לשבת על ספסל

הנאשמים.

למשל: תיק מיסים- הלקוח עשה הרבה למען המדינה, אולם המדינה טוענת שהוא כשל בעבירה מתחום המיסים. הוזמן לדיון טכני בהצגת הסדר טיעון.

האולם היה ריק באותו מקרה. גם שלא היו אנשים חוסר הנוחות של הנאשם כאשר נקרא להגיע לספסל הנאשמים הייתה רבה. מה קורה כשיש אנשים

באולם? את כולם זה מסקרן וכולם מסתכלים על הנאשם, זה שיקולים רלוונטיים עלינו להסביר ללקוח שלנו את המשמעות של החשיפה, הכבוד ואת

העובדה שהוא יגיע פעמיים בשבוע לדיוני הוכחות ולא יוכל להגיע לעבודה. עלינו להסביר את השיקולים הלגיטימיים בתוך מניין שיקולים אחרים. הרבה

אנשים מגיעים מהשיקולים הללו להסדרי טיעון.

יש שופטים רבים ומגוונים עם דעות רבות ומגוונות. ישהשופט היושב בדין:.3 שופט שיראה בשימוש עצמי בסם כחמור ביותר! ויש שופט שאומר שלא היה

מ"ג קנאביס. הפערים בהשקפות העולם4מגיש כתב אישום על החזקה של הם גדולים מאוד ולכן חשוב לדעת מי השופט היושב בדין בנושא של הסדר

טיעון. עלינו לצרף זאת למכלול השיקולים. למשל, אם קיבלתי במסגרת קדם משפט בפלילי שופט נוח כולם יודעים שהוא נוח ושתפיסתו מקלה, אני יודע

שאם אני לא מגיע להסדר טיעון במסגרת קדם משפט אני עובר לשופט אחר. אנו נגיד זאת ללקוח שלנו. המסקנה היא שאפילו זהותו של השופט היושב בדין

היא שיקול לשאלה האם להגיע להסדר טיעון או לא.

סוגי הסדרי טיעון:

כרוך בתיקון כתב אישום. נניח שהיה מואשם במעשה סדוםהסדר טיעון פתוח-.1 והתביעה מוכנה להמיר זאת למעשה מגונה. לעניין העונש זה פתוח כל אחד

יטען. - כתב האישום מתוקן, התביעה מתחייבת לעתור לענישההסדר טיעון טווח.2

6 חודשי מאסר בפועל בעוד הסנגור עותר לענישה של 24שלא תהא מעבר ל-

52עמוד 2012נופר נעים

Page 53: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

חודשי שירות. התביעה נותנת לך תקרה זה הביטחון שלך. עלינו להסביר זאתללקוח.

- הסדר טיעון שבו אתה מודה בכתה אישום מתוקן התביעההסדר טיעון סגור.3 והנאשם עותרים במשותף לעונש מוסכם. זה הסדר הטיעון הטוב ביותר,

הוודאות היא הכי טובה במקרה זה.

מתי להגיע להסדר טיעון?

עד היום ברוב המקרים, למרות שהמגמה הולכת לפוחתת, ברוב המקרים בניתוח שלאחר מעשה )בדיעבד(, שלא הסכימו להסדר טיעון מקל, הגיעו לביהמ"ש כדי לחפש צדק ויצאו תלויים על העץ. המציאות למלמדת לצערי שבחלק ניכר מהמקרים, הסדר

טיעון שהיה לך ביד, בד"כ יהיה טוב יותר מהתוצאה שתתקבל בביהמ"ש. אך עדיין צריךלבחון ולאדן.

בד"כ פשרה הגרועה ביותר מחוץ לביהמ"ש טובה ברוב המקרים מתוצאה טובהבמיוחד בביהמ"ש.

איך להגיע לשולחן המו"מ על הסדר טיעון:

מהמקרים ביהמ"ש הוא חותמת גומי95% מהמקרין זה הסדרי טיעון. ב-80%ב- להסדר טיעון. תבואו לשם יצירתיים. זה מו"מ מול בן אדם. תראו מול מי אתם מדברים.

שיחה שנפתחת טוב עם אנרגיות טובות בד"כ סל הכדורים במו"מ יהיה רחב יותר. אין מה לעשות, מו"מ הוא פסיכולוגיה. כל עוד אנו לא חורגים מכללי האתיקה אנו יכולים

לנקוט בתרגילים כאלה ואחרים לשם ניהול מו"מ. יצירתיות של סנגור במו"מ זה להביא איתך סל של הצעות שאם תידחה אחת נוכל להציע אחרת. למשל, פעם לא היו

מדברים על פיצוי למתלוננת מחוץ להליך אפשר לומר לתובע שהנאשם מוכן לשלם סכום מסוים למתלוננת אבל בתמורה לכך תמתנו את כתב האישום אל תבקשו מאסר בפועל. פיצוי למתלוננת זה עוד אחד מאמצעי הענישה, מה שהצענו לתביעה זה פיצוי

למתלוננת שהוא גבוה יותר לעומת עונש מאסר נמוך יותר או בכלל ללא מאסר.

מתי להגיע להסדר טיעון?

על פניו, מה דרך המלך? הסנגור מקבל תיק למשרד שלו, מרים טלפון וקובע פגישה עם בעל הסמכות לנהל מו"מ על הסדר הטיעון. עם זאת, האם נכון תמיד לנקוט בדרך המלך? לא, ולעיתים דווקא לא! יש מצבים שבהם יש ראיות שקושרות את הבחור שלך לביצוע העבירה אך יש לך ג'וקר ביד ואתה לא רוצה לחשוף אותו בפני התביעה אלא רק בפני ביהמ"ש. לפעמים, שווה לעשות פני פוקר לתביעה. מתחיל הטיעון ומגיעים

להוכחות, מגיע עד שיש לך איזה ראיה טובה )ג'וקר לצורך העניין( והעד מתחיל לגמגם על דוכן העדים. כאן בד"כ השופטים עוצרים את הדיון ושואלים האם ניהלו מו"מ כדי

להגיע להסדר טיעון השופט רומז בכך לתובע היא מאוד בעייתית. נקודת המוצא שלנו כאן היא הרבה יותר טובה. הערה טובה של שופט, עדות בעייתית של עד הופכת את

המו"מ למו"מ הרבה יותר טוב מבחינתנו. ככל שאתה מתחיל לנהל את ההליך התביעה תגיד שהיא לא מוכנה לשבת למו"מ לכן, זה כרוך בסיכון. אולם , הערה טובה של

תיקים מוזמנים לדיון60שופט יכולה להפוך את המו"מ ליותר קל מבחינת הסנגוריה. לדיון מקדמי. האם זה לא קרקע פורייה לא רעה לנהל את הלחץ11:00 ל-8:30בין

הזה וחוסר השליטה של התובע בכל תיק ותיק? המטרה של השופט בדיון המקדמי זה

53עמוד 2012נופר נעים

Page 54: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

לגמור את התיק. פתאום אומר השופט לתביעה כי התיק בעייתי, השופט הופך להיות .11 וחצי ל-8 תיקים מוזמנים לדיון בין 60בעולם של דיון מקדמי, היום, יותר סנגור.

האם זה לא קרקע פורייה לא רעה לנצל את הלחץ וחוסר השליטה של התובע בכל תיק ותיק?! המטרה של השופט בדיון המקדמי זה לגמור את התיק! פתאום הוא אומר

. השופט הופך להיות יותר סנגור. הוא רוצה שיירשם לוהתיק בעייתי וכו'לתביעה: תיקים ביום. הנה דוגמא למה לא תמיד הולכים לפגישה40 תיקים הוא סיים 60שמתוך

מסודרת.

הבניית שיקול דעת בענישה

שנים ארוכות הלינו בישראל שהפערים בענישה בין שופט לשופט הם בלתי נסבלים.הייתה תחושה של פערים בענישה שאינם ראויים בין שופט לשופט ועמדה לעמדה.

המחוקק שנים ארוכות רצה לתקן את המצב הזה וליצור אחידות יתר בענישה.

מה שיצא זה הבניית שק"ד בענישה על מנת להשיג את התכלית לצמצום הפערים ביןשופט למשנהו.

אגב, אין מחלוקת ששאלת גזר דינו של נאשם היא באמת אחת השאלות החשובות ביותר בהליך הפלילי. רוב התיקים מסתיימים בהרשעות ולכן יש חשיבות למידת העונש שתושת על נאשם. גם בתיקים שהם בהסדרי טיעון פתוחים/הסדרי טיעון טווח. בשביל

הנאשם זה או מדים כתומים או עבודות שירות. הנושא של עונש הוא אחד הנושאים הדומיננטיים בהליך הפלילי. השנייה של הבניית שיקול דעת בענישה הייתה אמורה

למתן.

האם אני יכול להעריך כיום האם התיקון הצליח או לא? התיקון נכנס לתוקף ביולי . זוהי רפורמה מרחיקת לכת. עד עכשיו לא יודעים מה תהיינה ההשלכות האם2012

זה ישיג את התכלית. יש כבר אמרות שזה החמרת שיקול הדעת בענישה ולא הבנייתשיקול הדעת. יש הטוענים שזה ישיג אחידות ויש הטוענים ההפך.

למה אנחנו לא יודעים? כמה תיקים בסוגיה הזאת הגיעו לערעורים בביהמ"ש העליון, . רק תיקים שניתנה בהם הכרעת דין2012רק תיקים שניתנה בהם הכרעת דין עד יולי

ניתנים לפי ההסדר החדש.2012לאחר יולי

מהם שיקולי הענישה הקלאסיים שאותם נדרש שופט לאזן ביניהם את עונשו של גמול, ענישה, שיקום, מניעה. בא החוק החדש ועושה מהפיכה בעניין הזההנאשים?

הוא קובע סדר חדש ושונה לחשיבות השיקולים בענישה. שיקולי ההרתעה היו שיקוליםלגיטימיים ודומיננטיים עד לאותו חיקוק שעשה סדר חדש.

לדוגמא: הרתעת הרבים והרתעת היחיד אינם עוד שיקולים דומיננטיים יש חשוביםמהם. זה סדר שונה בכל התפיסה של מה התכלית של הענישה.

דיון ברפורמה החדשה:

הפרוצדורה השתנתה- מה צריך לטעון לעונש.

מהות התיקון- מה יגיש הסנגור בעקבות התיקון החדש

אין מספיק זמן גם למבקרים לבוא ולבקר משהו שלא יודעים כיצד הוא יתפתח.

- הבנית שיקול הדעת בענישה- לנסות1התיקון הזה מתחיל בחוק העונשין סימן אלהבנות את שק"ד על מנת שלא יהיו פערים בין שופט לשופט.

54עמוד 2012נופר נעים

Page 55: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

הנושא הזה הוא חדש ורובו טכני- לא ישאל במבחן מעבר לסיכומים. )הכלנמצא בסיכומים שיועלו לאתר(.

העיקרון המנחה בענישה בניגוד לעבר הוא הלימה- עקרון ההלימה-)ב(-40סעיף אגב, עקרון ההלימה הוא שם מכובס לשם גמול שהיה נהוג לפני התיקון. עם זאת גמול

מדיף ריח של נקם קצת. אולם, גמול משמע יש לגמול לו כפי שמגיע לו לא יותר ולא פחות ממה שצריך. החליפו את המונח גמול בהלימה, הלימה היא מידתיות בין המעשה

ושיקולים נוספים לעונש שיש להשית על הנאשם.

העיקרון המנחה החשוב ביותר במדרג העקרונות הוא עקרון ההלימה ישאל השואלהלימה בין מה למה? בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם.

העיקרון החשוב ביותר הוא עקרון המידתיות בענישה!

מה מחיל עקרון ההלימה?

החידוש גם בתחום הפרוצדורה- ביהמ"ש יקבע מתחם עונש הולם)ג(-40סעיף למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, יתחשב בערך החברתי,

במידת הפגיעה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

ההלימה בין חומרת המעשה, מדיניות הענישה, הערך החברתי שנפגע.

מונה באמת שורה של שיקולים שצריכים להיכנס לתוך המונח הזה)ט(40סעיף "עונש הולם"- התכנון שקדם לביצוע העבירה הנזק שהיה צפוי להיגרם, הנזק שנגרם

בפועל, הנסיבות שהביאו לביצוע העבירה וכו'.

שלב חדש בטיעונים לעונש, התביעה צריכה לבקש מביהמ"ש לקבועמה קורה היום? מתחם של עונש הולם כשמו כן הוא, התביעה טוענת בטיעוניה ע"פ העיקרון המנחה

)ט(.40מהו מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה ע"פ הפירוט המפורט בסעיף

מביא פסקי דין של ביהמ"שאיך מוכיח התובע מה זה מדיניות הענישה הנהוגה? העליון או אחרים שהשיתו עונשים כאלו ואחרים בעבירות דומות. קודם טוען התובע

מהו לדעתו מתחם העונש ההולם לעבירה שבה הורשע הנאשם תחת נסיבות ביצועה. קודם כל את השופט לקבוע מתחם של ענישה ראויה, זאת לאחרהמחוקק מחייב

ששמע את הצדדים טוענים. למשל, היו גזרי דין שהתביעה טענה שהעונש ההולם הוא שנים והסנגור טען שהטווח הוא מופרך ע"פ עקרון ההלימה המנחה בא השופט3-6

שנים. ביהמ"ש יצר לעצמו מתחם3וקבע כי מתחם העונש ההולם הינו בין שנה ל- שככלל חייב עכשיו הוא לגזור את דינו של הנאשם במסגרת מתחם העונש הראוי

שביהמ"ש יצר.

מדוע זה עשוי להשיג בטווח ארוך את ההלימה בענישה? לאחר שנים שיגיעו לביהמ"ש העליון תיקים בעבירות דומות יהא מתחם ענישה ברור. כך המתחם יצמצם את הפערים

בין שופטים. שופטים התנגדו לתיקון הזה בכל תוקף מאחר וזה מצמצם את שיקולהדעת שלהם.

במסגרת מתחם העונש ההולם של נאשם ספציפי האם מביאים בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם? מתנתקים לגמרי משיקולים חיצוניים לעבירה ולנסיבותיה להיפך

מתמקדים בעבירה ונסיבותיה אולם מתעלמים מנסיבותיו האישיות של הנאשם. בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע שם שיקול הדעת בכל מה שקשור לנסיבותיו האישיות של הנאשם יכול לסייע לשופט לתמרן אבל רק בתום מתחם העונש ההולם. כאשר קובעים

את מתחם העונש ההולם מתעלמים מנסיבותיו האישיות של הנאשם.

55עמוד 2012נופר נעים

Page 56: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

המחוקק קובע במפורש כי בשלב השני עליו להיזקק לנסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. כל השיקולים הקלאסיים האלה שקשורים לנאשם ולאישיותו רלוונטיים רק לצורך קביעת העונש בתוך מתחם העונש ההולם

שבמסגרתו מבקש המחוקק להתעלם מאותם שיקולים ולהתרכז בעקרון ההלימה.

כלומר, האם השאלה אם הוא הודה או לא ואין לו עבר פלילי האם זה רלוונטי לקביעת מתחם העונש? המחוקק דרש שלא! האם העובדה שעשה שירות צבאי וכו' האם זה

יכול להשפיע על כך שהשופט ישית את העונש הנמוך ביותר בתוך מתחם העונשההולם? כן.

2 המחוקק משאיר האם יש אפשרות לסטות ממתחם העונש ההולם בכל זאת?פתחים לסטייה כזאת:

רחב יותר- דרך הפתחים הללו אנו לומדים על המדרג החדש שנוצר בשיקולי.1 )ד(- בכלל רשאי השופט בנסיבות מיוחדות בשל שיקולי40הענישה. בסעיף

שיקום לסטות ממתחם הענישה שנקבע ולהשית על הנאשם עונש נמוך יותר מהמתחם ההולם שהשופט קבע. שני לשיקול ההלימה הוא השיקום. כל מטרת

המחוקק הייתה לקבוע מתחמים שלא יסטו מהם אולם, כאשר יש שיקול של שיקום רשאי השופט לסטות מכך. השיקום הוא שני בחשיבותו לשיקול ההלימה.

: מתי ניתן לסטותאמת המידההמחוקק יצר מדרג חדש בשיקולי הענישה! ממתחם העונש ההולם? מצא כי: הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש

שישתקם, רשאי הוא לסטות מן המתחם. לך תוכיח שהוא ישתקם. ועדיין זה נותןפתח לסנגור לסטייה ממתחם הענישה ההולמת שנקבע.

הוא מצוי באמצע הליך פלילי. רואים שהמחוקק לא נמצאמה זה ישתקם? בפרקטיקה. מה זה יגרום לסנגורים? לנקוט בטקטיקות לגיטימיות: לדחות את

המשפט כמה שיותר, תוך שהלקוח שלהם נמצא כבר בהליך של שיקום.

יש גם פתח צר יותר לסטות לחומרה- הגנה על שלום הציבור. זה הפך להיות.2 עקרון שמפשר סטייה ממתחם העונש שנקבע לחומרה. אך מדוע צר יותר?

ומדוע רק שלישי בחשיבותו לשיקום? זה נראה כמו המנגנון שמאפשר לסטייה )ה((- "...ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום40לטובת שיקום )סעיף

החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם...". הגנה על שלום הציבור גםהיא שיקול לסטות ממתחם העונש ההולם אבל הפעם לחומרה.

: 2המחוקק הגביל את זה ל-

אפשר לסטות רק בקצת. הסטייה צריכה להיות קלה.א.

בתנאי שיש לו עבר פלילי משמעותי או הוצגה חו"ד מקצועית. כל הנאשמיםב. שאין להם עבר פלילי משמעותי המדינה לא יכולה לבקש לסטות ממתחם

העונש ההולם. אדם מסוכן מאוד ממש שלא יכול לסטות בקרבנו יהיה אפשר לבקש לסטות ממתחם העונש ההולם. אם אין לו עבר פלילי

משמעותי ממילא אין אפשרות לבקש לסטות ממתחם העונש ההולם. אבל אם כבר הצליחו לשכנע את השופט המחוקק הגביל זאת לסטייה קלה.

שלום הציבור. שיקוםהמחוקק הביע את עמדתו הערכית: הלימה

עקרונות: הרתעת הרבים והרתעת היחיד שהיו קיימים מאז קום2לאן נעלמו המדינה?

56עמוד 2012נופר נעים

Page 57: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

)ז(=40)ו( ו-40הם נמצאים בחוק אבל, הורדנו אותם במדרג: הם נמצאים בסעיף רשאי ביהמ"ש להתחשב בשיקול זה ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

שיקולים שניתן להתחשב בהם אבל רק במתחם העונש ההולם.2הם הפכו להיות עוד רואים בהיררכיה הזאת ובתנאים האלה: קודם הלימה לאחר מכן שיקום ולאחר מכן

הגנה על שלום הציבור ורק בסוף הרתעת הרבים והרתעת היחיד משמע, הם לא יכוליםלהיכלל בשיקול דעתו של ביהמ"ש כאשר קובע את מתחם העונש ההולם.

אסירים:

מחוזות: דרום, מרכז, צפון של בתי כלא בישראל. סה"כ-3נתונים על אסירים בישראל: .7500 בישראל? 2010כמה אסירים יושבים נכון ל-

אלף תושבים.111 על 118סטטיסטיקה של אסירים לפי ערים: אשקלון-

15% חיי אדם 16% רכוש 13% על עבירות אלימות, סמים 20%התפלגות עבירות:

מאשר מקבלים.1/3(- מסתבר שיותר מסורבים לקבל 1/3שוחררו ברישיון )קיבלו . רוב האנשים שמבקשים קיצור מאסר3486, לא שוחררו-2164שחרור ברישיון: נידחת בקשתם.

עבודת הסנגור לא מסתיימת בביהמ"ש לעיתים הוא ממשיך לייצג את הלקוח שלו גם במסגרת כותלי הכלא. הדרך המשפטית הלגיטימית היחידה שלך לפקח על מה שנעשה בחצר האחורית של החברה )הכלא(, זה באמצעות עתירות אסירים. במקומות סגורים יש חשש של ניצול כוח ושררה. ולכן הפיקוח הטוב ביותר זה במסגרת עתירת אסירים.

יש עתירות במגוון רק של תחומים כמו למשל, טיפולים רפואיים שלא מסופקים וכו'.

העתירה השכיחה ביותר היא חופשות, האם אסירים רשאים לצאת לחופשות? חופשה היא לא זכות מוקנית לאסיר היא פריווילגיה שמוקנית ע"י השב"ס. לשב"ס יש שק"ד

כמעט מוחלט לאפשר לאסיר לצאת לחופשה. אם סבור אסיר שיצא לחופשה ופתאום נשללה חופשתו, יכול הוא לתקוף את ההחלטה ע"י עתירה לביהמ"ש המחוזי שבמחוזו יושב האסיר. ע"פ הכללים רשאי השופט לדון בעתירת אסיר בתוך כותלי הכלא בחדר

המוקצה לעתירות אסירים. רוב העתירות נשמעות בתוך כותלי הכלא. הסיבה היא יעילות, כדי לא להוציא את האסיר בכל פעם מהכלא. הנוכחים בדיון הם הסנגור

והאסיר האם יכול הציבור להיכנס לדיון? אינו רשאי הציבור לעשות כן ולכן יש כאן טעםנפגם.

חופשות: מי רשאי לצאת לחופשה:

. 2 , ב 1 כאשר אסירים נכנסים לכלא הם מחולקים לקטגוריות: א, ב

: היא הכי קלה- משוללי חופשות באופן גורף.קטגוריה א'

: אתה רשאי לצאת לחופשה בתנאים אבל רק לאחר קבלת אישור מיוחד. 1 קטגוריה ב לכל חופשה אתה צריך אישור מיוחד מי שנותן את האישור המיוחד זה מקורות

מודיעיניים של המשטרה. כל פעם לפני חופשה אתה נדרש לקבל אישור מיוחד ופרטניעל החופשה שאתה מבקש.

: הקטגוריה הכי טובה היום. רשאי לצאת לחופשה בלי אישור פרטני אבל 2 קטגוריה בגם היא בתנאים.

57עמוד 2012נופר נעים

Page 58: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

בתנאים ז"א: צריך לחתום בתחנת המשטרה בקרובה לביתו פעמיים, לא לצאת או להיכנס למתחם מסוים בתקופת החופשה, לא לצאת מהבית בשעות מסוימות לרבות

ערבויות כספיות, ערבויות צד ג'.

התנאים הם כיד הדמיון הטובה.

- לא צריך אישור מיוחד ואינה מוגבלת בתנאים כיום הקטגוריה1הייתה בעבר קטגוריה גהזאת בוטלה.

הרעיון של חופשה הוא אינטרס של השב"ס לא פחות משל האסיר. לשב"ס יש אינטרס לא פחות כבד בהוצאת אסירים לחופשות. זה אחד הכלים היעילים של השב"ס לשמור

על המשמעת בתוך הכלא. אסיר שיודע שהוא יכול לצאת לחופשה פעם בחודש לעד חופשות הראשונות לא יצא יותר3 שעות זה מאוד משמעותי בשבילו. מקובל שב-96 שעות כדי לראות שהוא באמת חוזר ומקיים את התנאים. המנגנון הזה של48מ-

חופשות גורם לאסיר שכאשר הוא חוזר לכלא הוא לא יפר את הסדר והמשמעת ויגיעלטיפולים ולכן זה מנגנון של השב"ס לגרום שמירה על הכללים בתוך הכלא.

מה קובע את הקטגוריות?

עבר פלילי, יתרת המאסר, סכנה לציבור, מעמדו בהיררכיה העבריינית, מידע מודיעיני, נסיבותיו האישיות )נכנס לטיפולים, יוצא לעבודה מגלה יוזמה לא מפר את הכללים

והמשמעת(, ככל שאתה קשור יותר לארגוני פשיעה הסיכוי לצאת לחופשה בד"כ יסווגבקטגוריה א'. גם הקטגוריה יכולה להשתנות וגם על זה מגישים עתירות.

מתי אפשר לצאת לחופשה?

מתקופת מאסרו1/4יש תקופת צינון שרק לאחריה ניתן לצאת לחופשה- לאחר שריצה רשאי האסיר להיכנס לסבב חופשות בהתאם לקטגוריה שאליה הוא מסווג.

אסיר במאסר עולם לא יכול לצאת לחופשות רק לאחר שנקצב עונשו, לאחר שנקצב שנים בכלא כדי להיכנס לסבב7עונשו הוא צריך להשלים פרק של לא פחות מ-

חופשות.

כמה שופטים יושבים בעתירת אסיר? שופט אחד!

תהא מול1/3עתירת אסיר רגילה בכל תחום למעט עתירה כנגד החלטה של ועדת שופטים בביהמ"ש3 תהא בפני 1/3שופט אחד. עתירת אסיר על החלטה של ועדת

שמתוכם יש שופט ביהמ"ש שלום בד"כ בדימוס אליו4המחוזי. ועדת שליש מורכבת מ- נציגי ציבור עם הכשרה בתחומים: קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה.2מצטרפים

בוועדה יושב גם נציג שב"ס שלו אין קול בהחלטה הוא נציג פאסיבי. אם המחוזי לא יום15קיבל את עתירת האסיר אפשר להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון

מיום מתן ההחלטה. ביהמ"ש העליון יהא "קמצן" בבקשות רשות ערעור הוא מגביל זאת רק לשאלות משפטיות חשובות או טעויות משפטיות גסות או אם יש עניין ציבורי

- השופט גרוניס בדעתבתיק פריניאןבשמיעת העתירה רק אז יעניק רשות ערעור. מיעוט אומר: אני סבור שביהמ"ש צריך להיות יותר נדיב בשאלת מתן רשות ערעור במסגרת ערעור על החלטת ביהמ"ש בעתירת אסיר. מדוע? יש רק ערכאת ערעור

אחת.

עתירות רגילות- מה יהיה היקף ההתערבות בשק"ד של שב"ס במסגרת עתירות אסיר? ממילא מצומצם, ביהמ"ש לא ימיר את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות כל שכן מדובר

על שק"ד של שב"ס שהוא גורם מקצועי ומומחה שניתנה לו הסמכות. היקף

58עמוד 2012נופר נעים

Page 59: אשכול פלילי- גל זייד

אשכול פלילי

ההתערבות של ביהמ"ש בשק"ד של שב"ס הוא מאוד מצומצם. בודדות הן העתירותשמתקבלות.

הבעיה המרכזית בדיונים בעתירות אסיר- חייבים להגיש תצהיר, לשלם אגרה, מוגשת לביהמ"ש המחוזי באותו מחוז בו מוחזק האסיר. הבעיה המרכזית דומה לבעיה

המרכזית שאיתה מתמודד הסנגור במעצרים. רוב ההחלטות של השב"ס לשלול זכויות )חופשות, להעביר לאגף וכו'( רובן ככולן נשענות על מידע מודיעיני. הסנגור רשאי

להתנגד שהמידע המודיעיני יועבר לעיונו של ביהמ"ש. מידע מודיעיני יכול להגיע ואסירים, סוהרים והמשטרה. הסנגור מקבל תקציר שבו כתוב "מעורבות שלילית". מי

מסר את המידע על איזה מעורבות מדובר. זאת הסיבה המרכזית להעברתו לאגף אחר ועל הסנגור להתמודד. הסנגור יכול להתנגד ולומר שהוא לא מעוניין שיראה את המידע

המודיעיני ואז יש פסיקה של ביהמ"ש שאומרת" חזקת כשרות המנהל- אם המנהל הגיע להחלטה שאתה צריך לעבור לכלא אחר בשל מידע, אנחנו יוצאים מנק' הנחה

שהמידע עליו התבסס שב"ס הוא מידע אמין! מצד שני, אולי עדיף לסניגור לא להתנגד ולחשוף את המידע המודיעיני כי אולי שופט הוגן יגיד לשב"ס שעל זה לא ניתן לשלול חופשה או להעביר קטגוריה. השופט יכול לבקר ולפקח שהמידע המודיעיני הזה הוא

מהסנגורים אומרים כי זאת ההזדמנות99%מספיק חזק, ראוי ומהימן כדי לשלול זכות. היחידה שלהם שהשופט יבדוק את המידע.

למבחן:

שאלות3- יש מצגת- צריך לקרוא טוב. הודעות שווא והרשעות שווא הבניית נושא1/3: יש סיכום וחסר שני נושאים בסיכום )עבודת הסנגור +

הענישה בישראל- נושא חדש בישראל. מהפכה של ממש בכל מה שקשור שאלות.6לשיקולי הענישה בישראל(-

יעלה סיכום מעודכן. לא מבחינת התוכן אלא בתוספת נושאים שנלמדו בשיעור זה.

59עמוד 2012נופר נעים