?ההשכלה הגבוהה לאן

: הקדמה

לחוק 10' אושר תיקון מס, 90-בתחילת שנות ה, בתקופתו של ראש הממשלה יצחק רבין

.אשר אפשר את פתיחתן של מכללות אקדמיות שונות, המועצה להשכלה גבוהה

מוסדות אקדמאיים 29קיימים כיום ( המועצה להשכלה גבוהה)ג "על פי נתוני המל

מוסדות 15-ו( המדינה, כלומר)ג "י המל"אשר מתוקצבים ע( אוניברסיטאות ומכללות)

. אקדמאיים מאושרים אך לא מתוקצבים

כלומר)מוסדות להכשרת עובדי הוראה המתוקצבים על ידי משרד החינוך 24קיימים ,

(המדינה

לתואר שני 52,460, סטודנטים לתואר ראשון 293,000-א למדו כ"בשנת הלימודים תשע

.לתואר שלישי 10,600-ו

:מטרות

פיתוח הון אנושי הנדרש לשוק העבודה המשתנה ולקיום החברה המודרנית.

בעיקר באזורי הפריפריה, הנגשת ההשכלה הגבוהה ליותר סטודנטים.

ניעות חברתית על ידי מתן השכלה אקדמית לאוכלוסייה רחבה.

שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל

הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה

בהנחה שכל מוסד אקדמי נדרש לתקציבX היצף המוסדות , לצורך מנהלה ואדמיניסטרציה

" מתבזבז"להשכלה גבוהה מביא לכך שחלק גדל והולך המיועד למטרות השכלה גבוהה

"אקדמאיות"למטרות שאינם

דרישות קבלה נמוכות כדי לגייס סטודנטים וזאת במטרה לאפשר את קיומו הכלכלי של

.המוסד האקדמי

צורך במספר רב של מרצים אשר יוצר וקום בוא נכנסים למערכת ההכשרה וההשכלה

.הגבוהה מרצים שאינם מתאימים

היצע גבוהה של משרות בתחום ההשכלה הגבוהה יוצר ניוון של מערך הסגל האקדמי.

(המשך)הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה

במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה מממנת המדינה מעל למחצית משכר הלימוד של

אלא שרבים מהסטודנטים המסיימים את התואר הראשון אינם עוסקים .הסטודנטים

". השקעת הפסד"לפיכך מדובר ב, במקצוע אותו הם למדו

עודף הסטודנטים המסיימים תארים ראשונים יצרו זילות וחוסר ערך ללימודי התואר

מאחר ואינם מהווים עוד אסמכתא להשתתפות בשוק העבודה או להתקדמות , הראשון

.מקצועית

סטודנט שסיים את לימודיו ואינו התקבל לשוק העבודה מרגיש מרומה ומתוסכל לאחר

.שהשקיע זמן וכסף

לצורך קבלת תארים " מסלולים נוחים"במטרה לגייס סטודנטים יוצרים מוסדות אקדמיים

שאינם שימושיים לצורכי עבודה ותעסוקה בעתיד ואינם מאפשרים לסטודנטים , ראשונים

.המסיימים אותם יכולת אמיתית לניעות חברתית

(המשך)הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה

ולאחר שהשקיעו זמן , הסטודנטים שיצאו בסיום הלימודים עם תואר ראשון ללא ערך מעשי

של המדינה בהון " ההשקעה"ואילו , וכסף לטובת התואר הופכים לאזרחים מתוסכלים

.האנושי יורדת לטמיון ברגע שהסטודנט אינו משולב בשוק העבודה

פתיחת השערים האקדמאיים לכל דורש הביאה להיצף של בוגרים במקצועות מסוימים

היצף (. 'מדעי החברה וכו, הוראה, תקשורת, מקצוע עריכת דין: לדוגמא)בשוק העבודה

.שוק העבודה במקצועות מסוימים יוצר זילות מקצועית וירידה בשכר

לגיטימציה של המדינה לזילות מקצועית ופגיעה " השקעת ההפסד"ברמה המוסרית מהווה

.בשכר המועסקים

האילוצים הנדרשים מתקצוב מספר סטודנטים רחב אינם מאפשרים מתן מענה מספק

. לאותם סטודנטים שהבעיה הכלכלית עומדת כחיץ בינם לבין הלימודים הגבוהים

(המשך)הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה

מגמת המעבר של סטודנטים מהאוניברסיטאות לכיוון המכללות הביאה לפגיעה קשה

במוסדות האוניברסיטאיים וביכולת שלהם לממן מחקר ופיתוח

כדאיים"שאינם , היחלשותם של האוניברסיטאות הביא לסגירתן של מסלולים רבים "

.מבחינה כלכלית

מתוכם נמצאים באזור 45%, (מתוקצבים ולא מתוקצבים)מוסדות אקדמיים 44מתוך

. באזור ירושלים 20%-ו, (בין חדרה לרחובות)המרכז

בחיפה ו 25%, מתוכן נמצאות באזור המרכז 37%, מכללות להכשרת מורים 24מתוך-

. בירושלים 20%

קיים ריכוז גבוהה של מוסדות אקדמיים באזור המרכז בפרט ובאזורי גלעין לאומיים ככלל ,

.ולפיכך נמנעת תנועת סטודנטים לכיוון הפריפריה

סיכום הבעיות

"של המדינה" השקעת הפסד.

ניפוח מנגנונים מנהלתיים על חשבון פיתוח אקדמי.

בזבוז כספי ציבור.

פיתוח לקוי של ההון האנושי לצורכי השוק המשתנה.

ירידה ברמה האקדמית.

היצף תארים אקדמיים בשוק העבודה.

היצף שוק העבודה וירידה בשכר.

פגיעה באיזון שוק העבודה.

זילות וחוסר ערך לתארים ראשוניים.

מחסור בתקציבי מחקר ופיתוח.

לא מתקיימת ניעות חברתית.

באזורי הגלעין( צפיפות אוכלוסין)שמירה על עומס אנושי.

?ההשכלה הגבוהה לאן

:צמצום מספר המוסדות האקדמאיים תוך העדפת המכללות הנמצאות בפריפריה

תנועת צעירים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תאפשר את התפתחותה של

. אשר תידרש לתת שירותים לסטודנטים, הפריפריה

מעבר סטודנטים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תוריד את צפיפות האוכלוסין

.באזורי הגלעין הלאומי

התקציבים שיתפנו מצמצום מנגנוני האדמיניסטרציה יופנו לטובת הסטודנטים ולטובת פיתוח

(.מעונות סטודנטים: לדוגמא)השירותים לסטודנטים בפריפריה

חיזוק כוחם של המוסדות האקדמיים יאפשר תקציבים גדולים יותר לצורכי מחקר ופתיחת

.מסלולים שנסגרו משיקולים כלכליים

?ההשכלה הגבוהה לאן

:תקצוב פרוגרסיבי לפי צורכי השוק

יצירת מכסות למסלולי לימוד והכשרה על פי צורכי השוק המשתנים במטרה למנוע היצף

. של בוגרים במקצועות מסוימים

הסטודנטים שיתקבלו ללימודים במסגרת המכסות ייהנו מלימודים בשכר לימוד נמוך עד

וזאת במטרה למנוע חסמים כלכליים בין סטודנטים לסיום , למימון מלא של שכר הלימוד

.לימודיהם

עידוד למסלולים ומקצועות בהם ישנו חוסר שוק על ידי מתן מלגות.

אשר תיצור ייחודיות והתמחות בתחומים מסוימים , יצירת שונות בין המוסדות האקדמיים

(.כדוגמת מכון ויצמן המתמחה בתחום המדעים והחקלאות)

התמקצעות של : לדוגמא)חיפוש אחר צרכי שוק ויצירת מסלולי לימוד בתחומים חדשים

(. 'מסעדנות וכו, שירותים בתחום התיירות

?ההשכלה הגבוהה לאן

צמצום המימון לאוכלוסיית סטודנטים רחבה תאפשר השקעה מרבית באפשרויות הלימוד

.אקונומי נמוך ובאיכות הלימודים-של סטודנטים מחתך סוציו

( 'שזירה וכו, מלצרות: לדוגמא)התמקצעות בנושאים חדשים שלא ניתן עליהם הדין

כמו כן התמקצעות בנושאים שלא ניתן . תאפשר התמקצעות בנושאים ושיפור שירותים

.עליהם כיום הדין תביא לעלייה במעמד המקצוע ושיפור השכר

עבודה : לדוגמא)במסלולים בהם קיימת השקעה מעבר לדרישות אקדמאיות רגילות

. ידרשו הלומדים להתחייב לעסוק במקצוע במשך מספר שנים( אצל מורים' מעשית וסטאז

יאלץ להחזיר ( למעט מסיבות רפואיות ומיוחדות)סטודנט שלא יסיים את תהליך ההכשרה

.למדינה את המימון שניתן עבור לימודיו עד אותה תקופה

?ההשכלה הגבוהה לאן

ג יאשר למוסד חינוך להפוך למוסד להשכלה גבוהה להסמיך ולהעניק תארים "המל

וזאת במטרה למנוע מגורמים פרטיים ליצור היצף של , אקדמיים רק למוסדות מתוקצבים

. שוק העבודה בגין שיקולים כלכליים

ג יפרסם באופן ברור את המוסדות והמסלולים המוכרים על ידי המדינה"המל .

כמו כן יפורסמו באופן . ג יפרסם את מכסות הלימוד בכל מוסד אקדמי על פי מסלולים"המל

.ברור ההטבות הניתנות במסלולים ייעודיים