ישראל -מכונת המגורים

גלעד ארבל

ר לב"ד

ארז בן אליעזר

ראם מאיר

השיכון הציבורי

מגישים

שאלה

2010 - 1950התאמת מכונת המגורים לישראל

מתודולוגיה

נושא

מכונת המגורים

מקרה מבחן

העליההבנת המציאות במדינת ישראל בשנות

לקורבוזייההכרת תפיסת יחידת המגורים של

חיפה

באר שבע

אונו קרית

מסקנות

תושבים בעשר 1,800,000 -ל 600,000 -מ שנים מהקמת המדינה

פולין

רומניה

עיראק

תימן

מרוקו

בולגריה

תורכיה

לוב

.....קיבוץ גלויות

הגעת העולים

ציוד אישי

התאקלמות

,וגם יותר, מאה אלף ומאתיים אלף יהודים בשנהובשנים הראשונות , כיוון שבאו גלים לא מתוכננים"

. ִאכלסנו את הבתים בערים שהערבים נטשוקודם כול : עשינו מה שיכולנו .אבל בעיקר יפו, רמלה ולוד, ירושלים, כך יישבנו את יפו ואת החלק הערבי של חיפה

, אחת כמעט כל יהודי בולגריה-אלא מפני שבאו בבת, ם לא נשלחו לשם מתוך תכנוןה –" הבולגרים של יפו"ואם מדברים על . וצריך היה למצוא להם בתים

. התחילו להתמלא במשפחות של עולים, ל לא היה צריך"שצה, המחנות של הצבא הבריטי

שמונה , וכאן הכניסו בהם חמש משפחות, ובצריפי הפח הגדולים שהיו בנויים למחלקת חיילים, המחנות לא היו בנויים לזה .בלי סידור. ה שנכנסכמ –משפחות

:לקחו קצת גם מהצבא והתחילו לצאת קריאות דחופות לשליחינו ברחבי העולם. ואז החלו לנטות אוהלים

". בינוניים וקטנים, קנו אוהלים גדולים. לקנות אוהלים"

דֹוניםלשיטה של ואז עברו ! אלף ביום, גלים-והעולים הוסיפו לבוא גלים, אבל גם האוהלים לא הספיקו :בַּ

דֹוןו –יצרו מהן גג וארבעה קירות , לקחו יריעות של אוהלים קרועים דֹוניםונוצרו מחנות של , כך קם והיה בַּ ."בַּ

".שנה לתחילתה של העלייה הגדולה 40(. "1987. )לובה, אליאב

לדורות שלנו עיצוב דמותה של הארץ . 1 והבאים

מתן קורות גג לאלפי עולים חדשים ולתושבים ותיקים

וחיילים משוחררים מחוסרי בית והעלייה ברחבי הארץ חלוקת האוכלוסייה . 2

לפי צריכה הביטחוניים והחברתיים, הכלכלים בניינים ושטחים יצירת מסגרת פיסית של . 3

,פתוחיםלמגורים ולחיי קהילה שכונתיים מאורגנים

ונאותים של .אוכלוסיית הערים החדשות והותיקות

אריה שרון , "תכנון פיסי בישראל

של החלל ואפשרות גדילהפונקציונאליות 1.

חומרי , חשמל, מים :רמת ביצוע ומערכות 2. בניה

נגישות לחלקי השכונה השונים3.

זיהום אויר, רעש: איכות סביבה 4.

, שטחים פתוחים, גוש מבנים, בנין: חזות5. נוף, התאמה לטופוגרפיה

היבטים חברתיים קהילתיים של דימוי עצמי6.

היבטים כלכלים7.

צפיפות8.

:קריטריונים להערכת השיכון

זמןקוצר - זמינות שטחי קרקע - דלות משאבים - נתוני עליה משתנים - עולים מארצות שונות - גודל משפחה שונה - הרגלי חיים שונים -

מגבלות

מארסי -יחידת המגורים

...חלל וצמחיה, אירוע מהפכני של שמש

לה קורבוזיה Unite d’habitation

1946-52

280 boulevard michelet

Marseilles

uniteמונה על ידי שר הבינוי לבנות את קורבוזיה -לה 1945-ב

d’hebitation ,וניתנה לו יד חופשית .

אם אתה רוצה לגדל משפחה בפרטיות בשקט ובסביבה

...קרובה לטבע

(יחידות דיור 400ב)איש 2000שים את עצמך בחברת

עבור דרך אחת מארבע דלתות

...המעליות

20-כל אחת מהן גדולה מספיק ל

מטר 80אתה תגור בגובה ...איש

15אבל תנוע מעלה ומטה במהירות של

מטר

...בשניה

מרפסת הגג מבטון אורורעם פיר

א

ב

ג

א

ב

ג

לצעירים, מסביב לבניין יהיה פארק לילדים

...העיר תהיה ירוקה...ולמבוגרים

...ועל הגג יהיה גן ילדים נפלא

מודולים מבטון.1

אדנית פרחים.2

פירי אורור.3

חדר כושר.4

חדר שיזוף.5

חדרי הלבשה.6

חדר שיזוף.7

שולחנות בטון.8

פיר מעלית.9

מדרגות.10

מסלול ריצה.11

רמפה.12

פעוטון.13

גן לילדים.14

בריכת שחיה.15

מרפסת.16

במה ומסך.17

unite d’hebitation תוכנית גג

ותכניתחתך זוג יחידות מגורים

חזיתפרט -briseרחוב קניות במרכז הבניין פס

soleil

יחידות המגורים בישראל

אונו קרית באר שבע חיפה

מנספלדאל -ויינרוב גיטאיוניו מ – 4לאון בלום Tשיכון חבקין - 2לאון בלום

חיפה

Tשיכון

קומת מסחר

דוכן משרדים מכולת גן ילדים

קומת עמודים קומת גג

"רחוב"ניתוק מה

מעברים

חנויות בית כנסת

החיים במפלסים

מפלסים -אונו קרית -ל "שיכון צה

באר שבע היא לא " : העיר הישראלית ביותר"באר שבע ראויה ללא ספק לתואר "

אריה שרון, הגה אותה בן גוריון. היא גם אידיאולוגיה,רק עיר

עמד בראש דור שלם של ואברהם יסקיהתווה את קווי המתאר שלה בתוכניתו הארצית

, אם יוקם יום אחד מוזיאון לאדריכלות ישראל . אדריכלים ישראלים שיישמו אותה בשטח

עיר ששימשה שדה הניסויים הארכיטקטוני של מדינת , יש לקוות שהוא יוקם בבאר שבע

."והייתה למוזיאון חי של אדריכלות ישראלית, ישראל

217עמוד " אברהם יסקי אדריכלות קונקרטית",שרון רוטברד

אברהם אדריכל במרכז

1927יליד יסקי

82פרס ישראל חתן

מבנים רבים בארץתכנן

(מלכי ישראל)כיכר רבין הישן IBMבנין מגדלי אקירוב

באר שבע תכנית ומבט פרספקטיבי

1951, תכנון פיסי בישראל , אריה שרון

באר שבע תכנית ומבט פרספקטיבי

1951, תכנון פיסי בישראל , אריה שרון

אינו תואם את תפיסת האקלים-ריבוי שטחים ירוקים

מכונות המגורים בבאר שבע דרך שלושה מקרים

ש "ע( לאקדמאים)הוסטל 1957 אלטשול

בלוק הרבע קילומטר 1962

" השטיח"שכונה לדוגמה 1960

1957ש אלטשול "ע( לאקדמאים)הוסטל

ההוסטל תוכנן כמקום "

כמקום של ... ארעי

עליו ,התחלה ושל מעבר

להתאים למצב הביניים

שבין המעברה לשיכון

הציבורי

אברהם יסקי ",שרון רוטברד

עמוד " אדריכלות קונקרטית

430

אפשר ? למה לכם לבנות מעברה על האדמה( : למשרד השיכון)אמרתי להם ..."

המחשבה הזו התעוררה כמובן בעקבות לה . לבנות מעברה בתוך שלד

..."קורבוזיה

."פנימייהספק , ספק שיכון , ספק קיבוץ : היבריד ארכיטקטוניההוסטל הוא "

569עמוד " אדריכלות קונקרטית יסקיאברהם ", רוטברדשרון

לה קורבוזיה

1957ש אלטשול "ע( לאקדמאים)הוסטל

בעיות שנבעו מהתכנון

קומת עמודים פתוחה-

חוסר התייחסות לתנאים אקלימים בהגדרת המרחבים הפתוחים-

1957ש אלטשול "ע( לאקדמאים)הוסטל

בנין קורבוזיהלה

1923וילות

1957 אלטשולש "ע( לאקדמאים)הוסטל

1957 אלטשולש "ע( לאקדמאים)הוסטל

1957 אלטשולש "ע( לאקדמאים)הוסטל

1957 אלטשולש "ע( לאקדמאים)הוסטל

בסדר הגודל שלו אפילו שמתחרה, טיפוס חדש של בנין בגודל של עירבלוק הרבע קילומטר היה

, הדבר בא לידי ביטוי כמובן בכינוי . השדרה, גשר ה –במרכיבי התשתית העירוניים הצמודים לו

המקובלות בתכניות הארכיטקטורה לא אל המידות הסנטימטריותשסימן מעבר סמלי מהמידות

של המפה הגיאוגרפית הקילומטריותאלא למידות , המטריות המקובלות בתכניות המדידה העירוניות

569עמוד " אדריכלות קונקרטית יסקיאברהם ", רוטברדשרון

הרבע קילומטר

תוכנית -הרבע קילומטר

חזית -הרבע קילומטר

לגודל המירוץ

בלוק הרבע קילומטר

פקיד החומהת –בלוק הרבע קילומטר

פקיד החומהת –בלוק הרבע קילומטר

בין ]...[ קו הפרדה "כיסקי תיאר את הבלוקים

של המדבר , העוינת כמעט , הסביבה החיצונית

והיה בכך משום , ובין המקום שבו מתחילה העיר

במישור " לסגור את השטח במעיין חומהניסיון

תפקידה של החומה היה להגן על העיר , המעשי

החומה לא היתה חומה של אבל . מפני סופות חול

, שכיאה לבלוקים , אלא סדרה של בלוקים ממש

. הוצבו על עמודים

607עמוד " אברהם יסקי אדריכלות קונקרטית",שרון רוטברד

השדרהחרות במרכיבים עירוניים כמו ת –בלוק הרבע קילומטר

בלוק הרבע קילומטר

"השטיח" –שכונה לדוגמא

הוא (בתכנונם של נחום זולוטוב ודני חבקין)השטיח

י יסקי "פרי מחקר שנעשה ע

במסגרת הקרן למחקר בעיות

ואמור שיכוני העולים בישראל

היה לענות על מספר עקרונות

הדירות –החשובים שבהם

תינתנה להרחבה בעתיד

הבית יותאם לדרישות אקלים -

וטופוגרפיה

529עמוד " אברהם יסקי אדריכלות קונקרטית",שרון רוטברד

"השטיח" –שכונה לדוגמא

"השטיח" –שכונה לדוגמא

"שטיחה" –שכונה לדוגמא

מכונת המגורים כמקרה מבחן

יחידות המגורים רק העצימו את בעיית יצירת החלל שלוקה בישראל בחסר בשכונות שיכונים

חללים ציבוריים אינם עובדים ונשארים מוזנחים

ריבוי משפחות באותו הבניין גרם לתרבות הישראלית רצון לפרטיות בהמשך תולדות המדינה