שלושה ימים אחריהודה, *Îהזוועה במח1ה

איש לא יצא אדישמבכורה "רצח" של הגור

קאמריי* בעד: לח ני"זו ההצגה הפולנית

החשובה ביותר בשניםהאחרונות" • נגד:

בסצינת הלי71 "קבוצתי וכריתת הראש ה

Î ממש רצ*ת* להקףא*לוין פגע בנו מאוד"? מאת ל^ת משאט

שיושוו-ימים אודי וקבה הנורא בשוק םודנהÎ יהודה מרושלים, העלה ןע7יאסחץ הקאמריאת בכורת "רקד, מחזהו של חנוך לוין, בביפרעפרי ניצן, שעוסק באה'ש חומרים עצמם. וכ"

שהמעבד כנן המביאות אל האפנות נעשה בס*̂ אין פלא שהרוחות סועדות. סיכות כז

בהצגה, שהחלה לרוץ םםוציש האודון, רצחנודר רנח גודד רצת. ארבע רניזזזז, חםיקיההתגים: חיילים םכיםÎלטוות ערכי רעולÎסנים;

זוג צעירים יהודים נודהלטויויו נ על הודף בידם חתרנתה שלוש זונות, בסיועÎקהל משולהב, עושות לינץ' בערכי מזדמן, אחריÎתוםת םרÎפיצוץ םכוניתזוה ובאותו פינוע נהרגילד. לא מלחמה, לא ©Îור

- אלא רצח. ועלÎסי חנוך לרן - כולנו אשמים,גם יהודים ונם ערבים.

וד!לם בהודל כבר בסצינה הראשונה, שבהמתעללים שלושה חיילים באכזריות בנער פל-שתיני, שהשליך רימון והרג שניים מחבריהם;עוקדים לו עץ, דוקרים אותו םאחתי, זזלסיםבראשו, תורכים שסתיו בסיגריה כועדת ומטפ-לים נם באיברÎמינו. לא סאÎיססים. לא ודיליםעם רצור בעיניים. סתם ילדים מבולבלים* שתרלמים על שניגל עם תוססות, כולם סונה ואווירגת. אך שיא הפלגות מגיע כלינץי ההמוני שלהמערכה האישית, שמסתיים בכריתת ראשושל עדבי, שהזדמן בםעות לזירת פיגוע, באבםר

עות ט שור תשפל'י.כאםצע מערכה זו עזבו שני זונות את האר

לם.מיכל, שמאית מקרקעין, מסבירה בקרל רד

עד: .זו הבגה מגעילה.ע1וב לי לראות שכל םרסרות וע/רבות במדינה לאנותנים ניכר מספיק לחי-ילים. יש נ0ץ וךסר איזוןמשווע בין מעשי הערביםלמעשי הי! גורים. לערבי,במחזה, יש סיבה לנקום.הרגו את הבן שלו, ואת זהאסשר להבין. היהודים,Îלעומת זאת, מבצעים לינץ' אמדי - סתם.̂ הערבירוגח בירייה, ואילו אנחנוÎכ72עללים באדם החי ובנופה. לדעתי, לח םיסססבגדול. >ט היה לו כלÎכך

חשוב להבהיר שתÎעÎג מיותר, ז7א היה גריךלהדגיש שכל רצח Î- של יז7די וערבי, של שמ-Îאלני וימני - לא מוצדק. אני מרגישה, שלקת

אקדח וירו לכל ישראלי בלב'.כשנגמרה ההנבה, ינא הקהל הלום פן האדלם. היו שאהבו מאוד *1 הצגה והיו שמלתממנה. איש לא נשאד אדיש. שטעון זנדהאח,םעגב גרפי: *זו ה1גה חזקה מאחÎ. היא לא מד-ברת על יהחÎים וערבים אלא על מצב קיומי,שבו רמת האליפות והרגה הפכו לעצט ההוויהשלנו. אץ כאן בכלל עניץ של מי צודק. זו,לדעתי, ההצגה הפוליטית החשובה ביותר שהר

גגה כישראל כשנים האתÎונות'.רות רוד, מזכירה: "זו הגגה קשה ומדהימה,שנותנת הזדמנות לערוך חשבוךנסש. היא הדכירה לנו קגת את 'מלכת אטבסיה' סל 68/במובן של ההלם שאחרי. אני לא חושבת שה-מחזה יעורר שערוריות כבנו אז, בי התבגרנו*.

נינה דובץ, מנהלתחשבונות: -הסצינה עםÎוקידילים הייתה עריץ נסבלת. גט רגח הזוג עלשז1/ הים. אבל, תאוותהרגת, במערכה השלי-שית, היתה מוגזמת לחלרסץ. לח8זז את עצמנוכרודפי-דם, שנהנים םזזק אני אוהדת גדולהשל תנוך לרן. לא התםגתי >? הגגה שלו. אבל,הפעם אני וושבת שהח1 חטא לאנה. בםנינתהלינץי הקברנתי וכריתת הראש םםש רציתילהקיא. זה עבר את גבול הס עם הסוב. יש לנוקי לקראת גיוס, בעלי ו*ני~שידתבו כצבא, אנ-

חנו בעד השלום - חלוץ פגע בנו מאוד'.בעלה, אבי דובץ, מהנדס: .הגיע הזמן שמח-זאי ישדאלי יכתוב הגבה סבדישראלית ולסדÎםז העם היהודי. בבנאס לראחו כל הזמן שהפ

לשתינים הם הסובלים והנוו"קים*.- קמרי ני1ן, 1זלק מחקחל זחןמ.

ניצן: .טיפול בנושא רגיש פוליד הדים. הר-עיון זעא לזעוסים, להקיץ את המנומנמים. לרןמביס על המגב בעיניים נוקבות, כשהוא מניחבנד את כל ההיסטוריה והאידיאולוגיה, אתהנזעמים והשכנועים העצמיים. לא חשוב לפה- תראו פה ?דה כאן.רצח פרסי קסן ועוד אי-רוע יעל רקע לאקניי םרביילים לעוד פיגוע ולעורפיגועÎ במלים אחרות,המרווה אתטÎ: יקאט רהÎשיטי. ועא יוצא נגד האקססזה, נגד השתלסותÎהכאב והשכול על 1עדב

יידי~ מגינת חלינץי לא

טונזמתכגרי?*לקהל הישראלי שוםדבר לא מוגזם- זה קהלחכם, אינטליגנטי, רגישואוהב תיאטרון. כשהואסהזח סלוויזיה ו*א רואה את אתזן תמונות.סצינה זו היא מטאפורה אלגורית לדהלהמות

היצרים, שעלולה להוביל למלחמה הבאה*.Î טוענים שיש כאן חוטר איזון.

*הםחזה נמנע םלהסיל אשמה* דזא מסתכלעל שני הצדדים בהרבה ח&לה. מדובר בהרגהדדי. החפים מפשע, ערבים ויהודים, הם הקררבנזח. אני םקתה, שלא יהיו שערוריות. )2חנו

בעד קשב, שדזא הספתח לכל/- איך התמודדו הילדים שמשתתפים

בדטנבד! עם חגרשאז̂זילרים, בני 14-15, הם תלמידי מגפתתיאסוÎח ב'תלםה ילץ'. דאגנו לשוחח איתם.וש היו שותפים לתהליך ולאםירה ההומנית.Î7ש ילדים בונרים, שחיים בטגיאת: הישראלית, רואים טלוויזיה ושופעים את הורםחים.

ילדים כאלה, כבר איÎא&שר לזעזע'.