האוניברסיטה העברית בירושלים

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

עבודת מחקר במסגרת תואר מוסמך

" חומותשומרי ה"

צביונההפלסטיני ומאבקו על האסלאם הממסדיקורותיו של

מחקר השוואתי - המוסלמי של ירושלים

מאיר חטינה' פרופ: מוגש לידי

יוני גרף: מגיש

/4094/91: תאריך הגשה

2

:תוכן עניינים

3 על מקומות קדושים ואסלאם ממסדי: מבוא

שריף למוסלמים בכלל ולפלסטינים -חרם אל-קדושת אל: פרק ראשון

בפרט

01

(0331-0390)הנחת היסודות : פרק שני

90 חוסיני כמנהיג לאומי-ייסוד המועצה המוסלמית העליונה ועלייתו של אמין אל. א

98 חוסיני כמגן המקומות הקדושים בפלסטין-אל -" אמין' חאג, דין-סיף אל". ב

31 ויריביו מבית חוסיני-אל: מנהיגות במבחן. ג

33 0391-0331: הדמדומים תקופת. ד

של האסלאם הממסדי הפלסטיני מאבקו ": הר הבית בידם: "פרק שלישי

(0333-0391) המוסלמי של ירושלים על שמירת צביונה

39 הקמת הרשות המוסלמית העליונה . א

91 אקצא-הרשות המוסלמית העליונה והמאבק על אל. ב

11 ?ממסד דתי ירדני או ממסד דתי פלסטיני. ג

11 הרשות המוסלמית העליונה והאינתיפאדה הראשונה. ד

(9112-0333) ?פלסטיני עצמאידתי בנייתו של ממסד : פרק רביעי

83 מי אוסלו והקמת הרשות הפלסטיניתהסכ, ירדן .א

88 ירושלים צברי והמאבק על עתידעכרמה . ב

32 ? מעצב שיח או שופר שלטון - עכרמה צברי. ג

013 סיכום ומסקנות

001 רשימת מקורות

/

אסלאם ממסדיעל מקומות קדושים ו: מבוא

המקום בו , שריף-חרם אל-אלם גהוא , המקום עליו עמד בית המקדש על פי היהדות, הר הבית

על שליטה וזכויות במקום . אסלאםהשלישי בחשיבותו עבור ההמסגד , אקצא-נמצא מסגד אל

: ל שני מושגיםיש לעמוד ראשית ע, כדי להבין מדוע. הזה מתגוששים שני העמים כבר כמאה שנים

.מגוון חוקרים על ידישניתנו נמרוד לוז ליקט מספר הגדרות למקום ."מקום קדוש"ו "מקום"

Carter, Donald and) "מרחב ציבורי שיוחסה לו משמעות על ידי סוכן אנושימקום הוא "למשל

Squires), שבה תרבות , מקום מספק את המסגרת הקונקרטית הממשית והסמלית כאחת"או

לוז , (Agnew and Duncan) "ושל משמעותפועלת בבואה לקשר בין חבריה במערכות של פעילות

1".קבוצות ויחידים על ידימרחב הנוצר תדיר "ו מגדיר מקום כעצמ

ינני כאן א, 2"תוצר של פעילות אנושית וככזה הוא פוליטי מקום הוא"לוז טוען בנוסף ש

להגדיר מקום כמרחב אני סבור שראשית יש . שכן לא כל מקום בעיני הוא פוליטי, מסכים עמו

למשל חדר , א אישיוכאשר המרחב ה. נוסך בו תוכןגשמי או מופשט אשר האדם נותן לו משמעות ו

כאשר , לעומת זאת. בהכרח מתקשר לפוליטיקה הואאיני רואה כיצד , בית מגורים או שינה

(public sphere) המרחב הגשמי הוא מרחב ציבוריהסיכוי כי המשמעות שתינתן לו תושפע ,3

מקום הוא רכיב חיוני "וקו שטען כי לוז מביא את דבריו של פ. גבוה יותר ומאבקי כוח מפוליטיקה

זו קשור קשר הדוק המקום על פי הגדרה ,"בכל פעולה הקשורה בהפגנה של כוח ובניצול של כוח

בתוך אריק " המאבק על הקרקע דרך מקומות קדושים: י של הנוף המקודשהתנועה האסלאמית והפיתו", נמרוד לוז 1

התנועה האסלאמית בישראל כמקרה : מיעוטים מוסלמיים במדינות רוב לא מוסלמי, (עורכים)רודניצקי ואלי רכס קרים ראה אצל לוז מראי מקום מדויקים להגדרות של מקום אצל החו .67-67' עמ, (2411, מרכז דיין: תל אביב) מבחן

.המוזכרים לעיל .67' עמ ,"התנועה האסלאמית", לוז 2מרחב ציבורי יכול להיות .מעוצבת דעת קהלבו בו מתקיימים דיונים וחב ציבורי הוא אזור נגיש לציבור שמר, בקצרה3

,Nancy Fraser :להרחבה בנושא ראה. ד ענייננואשר עומדים במוק, פולחן דתיעיר וגם בתי תפילה והכיכר , בית קפה

"Rethinking Public Sphere: A contribution to The Critique of Actually Existing Democracy", Social

Text, No. 25/26 (1990), pp. 56-80; Jurgen Habermas, "The Public Sphere an Encyclopedia Article",

New German Critique, No. 3 (Autumn 1974) pp. 49-55

0

למושא עצמו לעתים הופך המקום. אליהםחברה ומשמעותו משתנה בהתאם ביחסי הכוחות ב

4.לו" הנכונה"סביב השליטה בו ומתן המשמעות מאבק

, האדם מפתח קשר רגשי למקומותמסבירים ש (Mazumdar)מדאר ומזוי 'שאמפה וסאנג

מקומות בהם חווה , הבית בו גדל, כמו מקום לידתו, קשורים בעברו האישיבמיוחד למקומות ה

כמו . המקומות אליהם מפתח האדם קשר רגשי הינם מרכיב בזהות האישית שלו. חוויות מרגשות

מהווים מרכיב מרכזי בזהות של אדם או , בדת שורים בשום צורהקאינם אשרשמקומות אישיים

מאחר 5.כך גם מהווים מקומות קדושים ודתיים מרכיב בזהותם של אנשים וקבוצות, קבוצה

לעתים עוברים , והמקום הינו מרכיב מרכזי בזהות של אנשים וקבוצות והינו מושא למאבקי כוח

ם שעברו תהליך של הסמלה ניתן לומר שמקומות קדושים הינם מרחבי. עליו תהליכי הסמלה

נועדו , גירץקליפורד , האנתרופולוג הידועגורס , אלה. ולמעשה הפכו לסמלים מקודשים, קדושה

תכונותיו , באתוס הוא מתכוון לאורח חייו של העם. לתכלל את האתוס והשקפת עולמו של עם

תם של יוויובהשקפת העולם הוא מתכוון לתמונה שיש לעם על אופן ה, ומאפיינו הייחודיים

הסמלים המקודשים יוצרים התאמה . יש לושלרעיונות הסדר המקיפים ביותר , הדברים שבעולם

6.כלומר האמונה הרוחנית של העם, עם לבין מטאפיסיקה ספציפיתהייחודי לבין סגנון החיים

שהאדם המאמין רואה במקום קדוש סוג של עוגן ואחיזה במציאות טוען אליאדה

ניתנים לשינויי כו אמורפייםכומות שאינם קדושים מקשהוא תופס בעוד , ממשית ויחידה

המקום הקדוש מאפשר גם קשר אל , לצד זאת. הוא יציב ומשרה בטחוןהמקום הקדוש . משמעות

כל השלטת סדר , כותב אליאדה, כמו כן .ממקום החוליןבדל והוא מ ובכך, העולם הקדוש הרוחני

כחזרה על מעשה , כמוה כבריאת יקום ,חשב בעיניהם לזרהנ של קבוצת מאמינים בשטח מסוים

מינים רואים בהצלחתם להתיישב במקום או להשתלטאאותם המ .ולמעשה כקידוש המקום, האל

ביטוי לכך ניתן לראות .רח פרי יצירתם העצמאיתכמתת אל וגילוי של תמיכה מצדו ולא בה עליו

7.בני דת אחת לאחרתבשינויים שעוברים בתי פולחן אשר עוברים משליטת

אותה , כזהבהיותו .באופן ישיר באלוהות וברוחניות אכן מקום קדוש קשור, לכאורה

, ה להתפשר לגביו או לחלוק בוואינה מוכנעליו מחזיקה במקום הקדוש דורשת בלעדיותקבוצה ה

ל ידיעשאין זה כלל מעניינו של אדם לקבוע גורל של מקום שמשמעותו ניתנה לו כביכול משום

.67' עמ, "התנועה האסלאמית", לוז 45 Shampa Mazumdar and Sanjoy Mazumdar, "Sacred Space and Place Attachment", Journal of

Environmental Psychology, vol. 18 (1993), pp. 231-232 .1/' עמ, (4//1 ,כתר :ירושלים ) פרשנות של תרבויות, קליפורד גירץ 6, יהודים: עלייה לרגל, (עורכים)בתוך אורה לימור ואלחנן ריינר , "המרחב הקדוש וקידוש העולם", ה אליאדה'מירצ 7

.1/1, //1/0-1 'עמ, (2447, האוניברסיטה הפתוחה :רעננה) מוסלמים, נוצרים

7

כשם שהאדם מעניק למקום יש לזכור ש, ם הקדושלצד המשמעות השמימית של המקואך . האל

לפיכך .מעניק משמעות לחייו הארציים של האדם ,ובעיקר מקום קדוש, מקוםהמשמעות כך גם

8.ההופך לחלק מרכזי משגרת החיים, דתי מתקיים ריטואל, בדרך כלל, מקום בו מקום קדוש הינו

הדתיים למעשה הם חלק מהאתוס של העם והם נותנים את התוקף להשקפת העולם הריטואלים

.חיבור עם האל ועם האמת עליה מדבר אליאדהומספקים תחושת , גירץשל העם עליה מדבר

כמו כל טקס ,טקס זה. ריטואל מרכזי המתקיים במקומות קדושים הינו העלייה לרגל

למקום יש ,אלא שבעלייה לרגל .מצב רוחני וקדוש תו מעבר משגרת היומיום אלגרל במסלכו ,דתי

העלייה .כוחו של האל, א נחשב למרחב בו היה גילוי של כוח עליוןושכן ה ,חשיבות רבה ביותר

לרגל היא חוויה חזקה אשר מעצימה מקום קדוש הנחשב ליעד נכסף ומבדילה אותו ממקומות

במטרה הוא מקיים גם מסע רוחני אל המקום פיסימסע האדם מבצע כאשר". רגילים"פולחן

לרוב הוא גם קדוש ,קשה וארוך יותר ל שהמסע הפיסיככ .את מצוותו לקבל ברכה מהאל ולקיים

פסטיבלים לצד ם מסוימים מתפתחת מערכת של חגים וסביב העלייה לרגל למקומות קדושי. יותר

אחווה בין מתפתחת תחושת, כמו כן. ההופכים לחלק מהאתוס של העם, שווקים וירידים

9.ינים אשר לוקחים חלק במסע המשותףהמאמ

, לעתים קרובות לאורך ההיסטוריה האנושית התנהלו מאבקים סביב מקומות קדושים

, פסיכולוגיים, מרכיבים אידיאולוגייםבטעונה , מעבר ליסודות המטאפיסיים שלה, שכן הקדושה

בדרך , בסכנהכמצוי קדוש נתפס כאשר מקום . אינטרסים אנושיים פרטייםבפוליטיים ואפילו

וא הקדוש מאבק על מקום , בעת המודרנית 10.קדושתו עולה בעיני הקבוצות החושקות בו, כלל

במילים אחרות ו, ים או מעמדייםייגודים כלכלנביטוי למאבקים לאומיים או אתניים על רקע

של עימות רוחני השימוש במקום הקדוש וברגש האידיאולוגי והכאשר , כוחמתקיים בו מאבק על

11.יס לצורך המאבק הארצי יותרדתי מגו בין

. כל המרכיבים של מקום קדוש אותם פירטתי לעילעל עונה שריף -חרם אל-אל9הר הבית

כל אחת מהדתות על ידיו משמעות של קדושה ציבורי אשר ניתנה ל מרחב אוהזה

עו בו פולחן דתי לאורך ההיסטוריה המוסלמים והיהודים היו בעיקר אלה שביצ. המונותיאיסטיות

מכון ירושלים לחקר : ירושלים) ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים: מירושלים למכה ובחזרה, יצחק רייטר 8

Izhak Englard, "The Legal Status of The Holy .66' עמ,"התנועה האסלאמית", לוז ;12' עמ, (2447, ישראל

Places in Israel", Israel Law Review, Vol. 28 (1994), p. 590 מוסלמים, נוצרים, יהודים: עליה לרגל, ריינרלימור ובתוך , "עליות לרגל כתהליכים חברתיים", ויקטור טרנר 9 Victor Tuner, Process, Performance, and ;7/-6/, 2/-//, 27-20' עמ, (2447 ,האוניברסיטה הפתוחה: עננהר)

Pilgrimage:‎ A Study in Comparative Symbology, (New Delhi: Concept Publishing Company, 1979),

p.17 .66' עמ, זרהמירושלים למכה ובח, רייטר; 67' עמ, "התנועה האסלאמית", לוז 10: ריבונות האל והאדם, (עורך) יצחק רייטרבתוך , "מקדש בירושלים ובאיודיה9העימות על מסגד", יפרח זילברמן 11

.201' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית

7

עבור .ועבורם הוא נחשב לאתר קדוש ביותר גם יחסית למקומות קדושים אחרים, ועלו אליו לרגל

בני שתי דתות אלה השתלטו .היהדות הוא הראשון בקדושתו ובאסלאם הוא השלישי בקדושתו

(. מסגד9בית מקדש)ושתו ובנו בו מבנה שמציין את קד, הפכו אותו לקדוש עבורם, על המרחב הזה

וארבע מאות שנים מזה כאלף, היהודים היו אלה ששלטו במקום זה לפני יותר מאלפיים שנים

מתקיים מצב ביניים שבו ישראל כמדינה יהודית שולטת במקום 1/76ומאז , וב המוסלמים שלטו

בעי יוצר מצב זה באופן ט. ם אותו וממשיכים לקיים בו את פולחנם הדתיאך המוסלמים מנהלי

.השפעה ומתן משמעות למקום זה, סביב שליטה קונפליקטים

הפלסטיני עם הממסד הדתי המוסלמיבעבודה זו ארצה לבחון את התמודדותו של

ו של הצד טמאחר ואני בוחן את נקודת מב. שריף-חרם אל-המאבק הבין דתי בירושלים ובאל

.שריף-ם אלחר-אל, ובל עליוהמוסלמי בסכסוך אשתמש יותר במונח המק

האנשים המובילים .ממסד דתי הוא גוף הכפוף לגורם מדינתי ונותן שירותי דת לציבור

, ים דתיים'מטעם מדרסות וקולג בעלי השכלה דתית רשמיתומדים לאת הממסד הדתי הם לרוב מ

בית המקרים אוטודידקטים ובאים בניגוד למנהיגים של תנועות אסלאמיות מודרניות שהינם במר

נמצאים ,עולמאהמלומדים ובערבית .או עריכת דין מחשבים, כמו רפואה, "חילוניים"ות צועממק

, בקשר הדוק עם השלטון אשר מעסיק אותם ומשלם להם שכר עבור מגוון תפקידים כגון מורים

12.(מּופתים) ופוסקי הלכה, מטיפים דתיים, (קאדים) שופטים בבתי דין דתיים

, א עסק מספיק בממסד הדתי המוסלמי באופן כלליהמחקר האקדמי להטוענים כי יש

, אשר פועלות מחוץ לממסד, בוודאי לא באותה מידה שהתייחס לתנועות אסלאמיות מודרניות

כמי י היסטוריונים אירופוצנטרים "ע האסלאם הממסדי נתפש. ונחשבות לתופעה חדשה ומרתקת

עיניהם התנגשות בין המסורת אלה ראו לנגד .כעמוד תווך בחברות המוסלמיות שירד מגדולתו

לארצות האסלאם לאחר כניסת הדפוסלבין המודרנה וסברו כי הממסד הדתי ספג מכה אנושה

אינטלקטואלים אותם וצמיחתם של , המונופול על הידעאת ומהפכת המידע אשר לקחו ממנו

המדינה, כמו כן .על ההדרכה הרוחנית של הציבור אשר התחרו עמו אסלאמיסטים חדשים

וצמצמה את ופגעה בסמכות, תיליה את הממסד הדהכפיפה א והאוטוריטארית המודרנית

האסלאמיסטים וכמוהם גם אינטלקטואלים ליברלים נתפשו . השפעתו על החיים הציבוריים

12

Richard W. Bulliet, "The Crisis within Islam," The Wilson Quarterly, Vol. 26, No. 1, (Winter, 2002),

p. 12; Meir Hatina, "Introduction," in Meir Hatina (ed.), Guardians of Faith in Modern Times: Ulama

in the Middle East, (Leiden: Brill, 2009), p. 1

6

מובילי ככמשוחררים מרסן השלטון והמסורת ולפיכך משמשים הם כסוכני תרבות חדשים ו

13.שינוי

מוסדות לימוד חשובים .מעורב בזירה הציבורית עודנו סדיהאסלאם הממ, על אף זאת

חמד ומש כמו. תם של אנשי הדת נשמעת בהחלטעוד, אזהר עדיין נהנים מיוקרה-כאוניברסיטת אל

הצליחו להגביר את עולמאבמספר חברות מוסלמיות ה, מיטיב לתאר זאת (Zaman) זמאןקאסם

לפעמים את לקבועואף שיח הציבורי לתרום ל, להרחיב את הקהלים שלהם, ההשפעה שלהם

מאיר חטינה טוען שבניגוד לתפיסה הרואה בתנועות האסלאמיות החוץ ממסדיות .המסגרת שלו

חולקים תפיסת עולם דומה ושאיפה זהה לאסלם אלה דווקא שני, מתחרות של האסלאם הממסדי

י של שומר אף תפקיד רשמיש במונרכיות הערביות לאסלאם הממסדי .את המרחב הציבורי

צמיחתן של התנועות האסלאמיות החוץ האתגר שמציבה חרף , לצד זאת. המוסר הציבורי

ובהם גם , עדיין רבים נוהים אחר פסקי ההלכה של אנשי הממסד הדתי המסורתי, ממסדיות

, יתר על כן 14.פוסקים מוערכים עולמאמנהיגי התנועות האסלאמיות עצמם אשר רואים בחלק מה

היו שותפים מלאים לעיצוב תפיסת הלאומיות במדינות , שנכתב עליהם בעבר למה בניגוד ,העולמא

והבינו שלא ניתן להקים את אנשי הגיון הם ברובם הגדול היו. ולם המוסלמי בכללעערב וב

אך הם לא ראו במדינת , מאנית'לאחר התמוטטות האימפריה העות, ליפות האסלאמית מחדש'הח

ם עניין טבעי שמסייע לקדם צדק חברתי ולקיים מסגרת חיים הלאום רק כורח המציאות אלא ג

המוסר , היו מעורבים בעיצוב הערכיםאכן הם והיה להם רצון להשפיע ,לפיכך. אסלאמית

15.מדינות הלאום המוסלמיות המודרניותשל והתרבות

המקרה הפלסטיני הוא דוגמה בולטת לרלבנטיות של האסלאם הממסדי במרחב הציבורי

אנשי הממסד הדתי . ס"ף והחמא"גם אל מול גורמים מובילים כמו אש, מאבק לאומי ובמסגרת

הפלסטיני לקחו חלק פעיל בעיצוב התודעה הלאומית הפלסטינית ונסכו בה תוכן דתי בהתאם

זכו להערכה על כך שהגנו לאורך השנים על המקומות הקדושים לאסלאם הם, כמו כן .לאמונתם

את המטרה המשותפת " האד האסלאמי'הג"ו" החמאס"כמו וחלקו עם תנועות אסלאמיות

הנהיגו את , ופעלו לפתיחת מרכזי לימוד, בחברה הפלסטיניתלהגביר את התודעה האסלאמית

13

Hatina, Guardians, pp. 3-5; Muhammad Qasim Zaman, The Ulama in Contemporary Islam:

Custodians of Change (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2007), pp. 1-2 14

Hatina, Guardians, p. 14 ,ניתן לקרוא בהרחבה על מקומם של העולמא במרחב הציבורי אצל :Meir Hatina

"The Clerics' Betrayal? Islamists, 'Ulama’ and the Polity," in idem, Guardians, pp. 247-264; idem,.

'Ulama’, Politics and the Public Sphere (Utah: Utah University Press, 2010), pp. 156-170 15 Hatina, 'Ulama’, pp. 161-166; James P. Piscatori, Islam in a World of Nation-states (Cambridge:

Cambridge University Press, 1986), pp. 89-91 ‏‏

1

לאחר שאדון בתפיסת הקדושה של 16.החגים הדתיים עבור הציבור ופרסמו כתבי עת דתיים

בא אבדוק כיצד , קים הבאיםירושלים כפי שהתעצבה לאורך ההיסטוריה המוסלמית כרקע לפר

חרם -עיצוב המשמעות של ירושלים ואלב האסלאם הממסדי הפלסטינישל תפקידולידי ביטוי

ובחיזוק תפקידם של הפלסטינים כשומרי מקומות ,כמקומות קדושים לאסלאם בימינו שריף-אל

ליטיים פועל תהליכים של האסלאם הממסדי הפלסטיני אבדוק את מידת השפעתו ,כמו כן. אלה

המאבק על , מ בין ישראל לפלסטינים על ירושלים"למשל המו, מקומות הקדושיםב הקשורים

.הכותל המערבי בשנות העשרים ועוד

אבצע מחקר ןכדי לענות עליה. בלבה של עבודה זו אלו הן השאלות המרכזיות שעומדות

. ם מרכזייםשלושה נושאי בחינתהשוואתי של האסלאם הממסדי הפלסטיני לדורותיו תוך

: את תולדות האסלאם הממסדי הפלסטיני לשלוש תקופות עיקריות אחלק, ראשית

, וסלמימכראש הממסד הדתי ה חוסיני-אמין אל' תקופת המנדט הבריטי וכהונת חאג .1

בניית המשמעות הקדושה של הוב, תקופה זו מתאפיינת בבניית הממסד הדתי. 6-1/21//1

6//1-גורש מפלסטין ב חוסיני-שאמין אל לאחר. ירושלים לאסלאם ולפלסטינים

הבריטים החלישו מאד את כוחו של הממסד הדתי ובזמן שהגדה המערבית וירושלים היו

הוכפף הממסד הדתי הפלסטיני לממסד הדתי בעמאן ואיבד מעצמאותו , תחת שלטון ירדן

ניטש לא, מאחר וירושלים הייתה תחת שליטה מוסלמיתכי , יש לציין, כמו כן .ומזהותו

.דתי שבו אני מתמקדן סביבה המאבק הבי

מתאפיינת בהתמודדות הממסד הדתי הפלסטיני עם אשר 1/76התקופה שלאחר מלחמת .2

הוא זו תקופה שבה . שריף-חרם אל-טח ישראל והשתלטותה על אלשסיפוח ירושלים ל

.גובר במצב של סכסוך לאומי ומתפקדעצמו מחדש בונה

תקופה זו מתאפיינת בבניית . והקמת הרשות הפלסטינית התקופה שלאחר הסכמי אוסלו ./

עתיד ירושלים באותה . ד דתי פלסטיני שלראשונה כפוף למנגנון מדינתי פלסטיניסממ

.הממסד הדתי הפלסטיני אתגר המונח בפני, מ"על שולחן המו נמצאתקופה

: תקופה אבחן את שלושת הנושאים הבאים בכל

להבין מה היו האפשרויות לנו אלו יאפשרו - לסטינימאפייני הממסד הדתי המוסלמי הפ .1

. שריף משמעות אסלאמית ולאומית-חרם אל-שעמדו בפניו כדי להעניק לירושלים ולאל

16 Hatina, "The Clerics' Betrayal?", pp. 256-257; Hatina, ʿulamaʾ, pp.164-165

/

-ואל מאבקו של הממסד הדתי למען השמירה על הצביון המוסלמי של ירושלים האופן בו .2

. בא לידי ביטוי שריף-רם אלח

רת התנועה הלאומית אל מול גורמי הנהגה מעמדו של הממסד הדתי הפלסטיני במסג ./

, במיוחד בנושא ירושלים, שיח שעיצב הממסד הדתיהאבדוק האם , כלומר. אחרים בה

גורמים ה ובנוסף אעמוד על ,מיצב אותו כמוביל דעת קהל במרחב הציבורי הפלסטיני

.והשפיעו על השיח שלו אתגרו את מעמדוש

. ל ואבחן מגמות של שינוי והמשכיות"התקופות הנ של שלושת אינטגרטיבי ניתוחב בסיכום אשל

להביאאלא , חשוב לי להדגיש שאינני מתיימר להציג איזו אמת היסטורית בהכרח

בתור חוקר ישראלי עליי להיזהר על אחת . הטקסטים שקראתי הפרשנות שלי לגביאת בפניכם

מדת בלב לבו של כמה וכמה ולהיות אובייקטיבי ככל האפשר כאשר אני עוסק בסוגיה העו

במחקרים של לאורך כל העבודה השתדלתי לעשות שימוש , לכן. הסכסוך הישראלי פלסטיני

. להביא נקודות מבט וחשיבה מגוונותובכך , ישראלים ומערביים, חוקרים ערביים

אורי קופפרשמידט אודות ספרו של את מתוך המחקרים בהם עשיתי שימוש ראוי לציין

מחקריו של יצחק ואת , תקופה הראשונהלחקר ה אשר שימש אותי, ונההמועצה המוסלמית העלי

כי לא איתרתי מחקרים העוסקים באסלאם , יצוין .1/76חר שימשו אותי בתקופה שלאשרייטר

ולכן עיקר המקורות בפרק העוסק בתקופה , הממסדי הפלסטיני מאז הוקמה הרשות הפלסטינית

ומקצתם הם ספריו ופסקי ההלכה של המופתי , רובם מהאינטרנט, זו הינם מקורות ראשוניים

תקופה השנייה הינו ספרו של ששימש אותי לחקר המרכזי ראשוני מקור .הפלסטיני עכרמה צברי

, תעודותהאשר ריכז את ,עלמי-דין אל-סעד אל, /1/7-///1המופתי של ירושלים בין השנים

השימוש .הפלסטיני בתקופתוהממסד הדתי אודותו על ידינכתבו רבות שהכתבות ההצהרות וה

רשות בפרספקטיבה ההמחקר של האסלאם הממסדי הפלסטיני לאחר הקמת ו, במקורות אלה

, ועל הזיקה שבין דת יש בה לדעתי משום תרומה למחקר ולידע אודות הפלסטינים, השוואתית

. לאומיות ופוליטיקה

14

בכלל ולפלסטינים בפרט שריף למוסלמים-חרם אל-קדושת אל: פרק ראשון

אקצא -מסגד אלשריף ו-ם אלחר-אל, של ירושלים המוסלמי למתן המשמעות הקדושהמקור ה

סיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש מישתבח שמו של ה: "סורת המסע הליליב, ראןובק מצוי

ע הוא שומ. למען נראה לו את אותותינו, אל המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו

המסגד "רובין מסביר שמרבית הפרשנים המוסלמים מתייחסים אל אורי . (1:16סורה ) "ומבחין

בפרשנותם הם מכנים את .כירושליםכהר הבית ו" הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו

"מסגד"ציון המילה כי , מסביר רובין, כמו כן. כלומר בית המקדש, "מקדס-בית אל"ירושלים

-אל"המילה . נותן לירושלים ולמקום מקדש שלמה שחרב קוראןקדושה שהמעידה על מתן ה

הלא הוא מתחם הכעבה , "המסגד הקדוש"מסמלת את ריחוקו של המסגד מן ( הקיצון) "אקצא

17.במכה

-דין עבד אל-לאל אל'לי וג'בן אחמד אלמג מוחמדדין -לאל אל'הידועים ג קוראןפרשני ה

מוסיפים את ההסבר ,17-במאה ה קוראןאת פרשנותם לאשר כתבו , רחמן בן אבי בכר אלסיוטי

אל מוחמדהפסוק מדבר על מסעו הלילי של הנביא ,לפיו, שהתקבע בפרשנות המוסלמית הקנוני

, בוראק מחצי האי ערב אל ירושלים-אל חיה אגדית דמוית סוס המכונהרכב על מוחמד. אללה

, של חצר בית המקדש ותל המערביכאשר הגיע קשר אותה אל מה שעבור העם היהודי נחשב הכ

כאשר הוא חוצה את שבעת הרקיעים, ולאחר מכן עלה באופן נסי מהר הבית היישר אל השמיים

א הוא לה, ביניהם אבראהים, בכל רקיע פגש את נביאי האסלאם. תו של המלאך גבריאליבלווי

הל ית אללה ונא מוחמדלבסוף פגש . רבנו הלא הוא משה ,אברהם המונותיאיסט הראשון ומוסא

18.מוסלמים לקיים ביוםה מ על מספר התפילות שעל"ן מויעמעמו

זו העיר :לאלים נותנת לירושלים'נותם של הגאשר פרשניתן להבחין במטען המקודש

ושם נקבע אופיו של אחד מעמודי התווך המרכזיים , השמימה בדרך נס מוחמדשממנה עלה הנביא

.תי אמצעי בין האדם לאלהרי היא הקשר הבל, התפילה, באסלאם

.227' עמ, (אוניברסיטת תל אביב: תל אביב) הקוראן, אורי רובין 17לאלין 'ג-אלתפסיר , סיוטי-רחמן בן אבי בכר אל-דין עבד אל-לאל אל'אלי וג'מג-דין מוחמד בן אחמד אל-לאל אל'ג 18

.212' עמ ,(תופיקיה-מכתבה אל: קהיר) שריף-מצחפ אל-בהאמש אל

11

רובין גורס . רב פרשני האסלאםקלא היה תמיד נפוץ ב לאלים'של הגההסבר , אולם

דשמסגירושלים ונטען בהן לא הזכירו את לאלים'שפרשנויות מוקדמות הרבה יותר מאלה של הג

עבר חצה את הרקיעים היישר מן חצי האי ערב ולא מוחמדומכאן ש, אקצא נמצא בשמיים-אל

19.ל בירושליםכל

עלה היישר השמיימה מוחמדטוען שהמחקר המודרני רואה בפרשנות לפיה סיוןעמנואל

יוחסה לירושלים מוחמדשכן בתקופתו של , לאלים'ותה מציגים הגאכאותנטית לעומת הפרשנות

את ירושלים ככיוון לקבוע מוחמדהמתאר את החלטתו של האזכורלמעט , חשיבות משנית

, לקרב אליו את היהודיםקיווה מוחמד, על פי טענות המחקר. בתחילת דרכו סלמיםלמו הילהתפ

מכאן ניתן לירושלים הכינוי , ן התפילה למכהוהסיט את כיוולא יצטרפו אליו עד אשר הבין כי

עשה מוחמדלראות בצעד שניתן . כלומר הראשונה מבין שני כיווני התפילה, "אולא אלקבלתין"

כאשר גברה יוקרתה של ירושלים אך עם השנים , לים ופגיעה במעמדהלירושהפניית עורף כ

20.כיוון התפילה הראשון הוסיפה לה קדושה בקרב עדת המאמינים באסלאם דווקא היותה

מראה ,עצם זה שקדושת ירושלים איננה אותנטית ומעמדה לא היה ברור כמו זה של מכה

השאלה מדוע נהפכה ירושלים לקדושה ונשאלת קדושה זולנו את הדינמיות בה ניתן להגדיר

מכיוון ,ינתנומבח אלו הן נקודות חשובות. התעורר והתרחבהשיח סביב קדושתה ובאילו נסיבות

וכיצד כיצד הדינמיות של קדושת ירושלים משחקת תפקיד בסכסוך הישראלי פלסטיני נראהש

מפוליטיקה מוסלמית שהושפעה משמעות .אותו לקדוש עות למקום והופךממשמצב פוליטי נותן

.מעצבה המרכזיכאשר הממסד הדתי הפלסטיני הוא , 24-נותרה רלבנטית גם במאה הו 6-במאה ה

ירושלים לא נחשבה קדושה או כי סבור (Pipes) פייפסדניאל המזרחן , בהקשר זה

שהפוליטיקה היא, טענתו הפולמוסנית .המוקדמת לאורך ההיסטוריה המוסלמיתכלל חשובה

קדושת ירושלים איננה ומשום כךזו שקשרה את ירושלים לאסלאם נההדתית הי הולא האמונ

ירושלים סבלה מהזנחה ומאדישות, הזמןמאמרו הוא מסביר כיצד לאורך במסגרת. אותנטית

שלים לצרכים בנו את כיפת הסלע והאדירו את שמה של ירו אומייםלאחר שה .מצד המוסלמים

שקעה בשלוש העיר, תחת שליטתם. העבאסים את ירושליםהזניחו מחליפיהם , פוליטיים בלבד

-ב אפילו לאחר הכיבוש הצלבני .מאות שנים של אלמוניות וחלק ממבניה המפוארים התמוטטו

חמישים שנים בלבד וגם , בדן ירושלים באדישותוקיבלו המוסלמים את א ,פייפסטוען , //14

נכונות לוותר עליה ת האיוביתהראו המנהיגים מהשושל, 1116-ב לאחר שכבשו אותה חזרה

.227' עמ, הקוראן, רובין 19 ./4-1/ 'עמ, (1/11, עם עובד: תל אביב) מיתוסים פוליטיים ערביים, סיון עמנואל 20

12

מסעות הצלב שנועדו להפוך את ירושלים לבירה נוצרית הם , לדעתו. תמורת אינטרסים מדיניים

ולא הקדושה הדתית הנובעת מתוך , אלה שהפכו את ירושלים כבעלת ערך בעבור המוסלמים

, ירושליםהמוסלמים שלטו ברציפות בבהן , בשבע מאות השנים שלאחר מכן, לדבריו. האסלאם

21.העיר חזרה שוב לשקוע באלמוניות וחזרה להיות מקום נידח ועזוב

ואילו , פייפס סבור שאין מימד דתי אותנטי בקדושה של ירושלים, בשורה התחתונה

יחסם , אך כל עוד הם שולטים בה .המוסלמים מעלים אותה על נס רק כאשר היא נלקחת מהם

שגם אם קדושת ירושלים התעצבה , בניגוד לפייפסם חוקרים אחרים סבורי. הזנחהלעיר מתבטא ב

הכיבוש הרי שלאחר, י המוסלמים בשל סיבות פוליטיות וקדושה זו הייתה נתונה במחלוקת"ע

נצרבו בתודעה המוסלמית, איובי-דין אל-המוסלמי מחדש של ירושלים בהנהגתו של צלאח אל

. אורך השניםמרה לתנשקדושה ש, שריף-חרם אל-אלקדושת ירושלים וקדושת

גם אני סבור שהתפתחות קדושתה של ירושלים לאסלאם הוא סיפור מורכב יותר ממה

אשר חקר את ירושלים , שמתאר פייפס ואציג אותו באמצעות מחקריהם של עמיקם אלעד

מיתוסים "בתקופה האומיית ועמנואל סיוון שעסק בהתפתחות הקדושה של ירושלים בספרו

. יש את התפתחות קדושתה בתקופת המלחמות בין המוסלמים לצלבניםומדג, "פוליטיים וערביים

נקראה בפי המוסלמים שהחזיקו היא, ירושלים מסביר שבשנים הראשונות לכיבושן סיו

רק בהשפעת יהודים ונוצרים , לדבריו. על שם הכינוי הרומאי איליא קפיטולינה, "איליא"בה

-קדס ובית אל-ו לה את השם אלל אלה שהעניקהם למש. מומרים החלה קרנה של ירושלים לעלות

22.בית המקדשהעוסקות בוהכניסו לאסלאם מסורות ,במילים אחרות עיר הקודשו ,מקדס

, בדת זו קדושתה של ירושלים על העלאת מצטרפים החדשים לאסלאםלצד השפעת ה

,החל מסוף המאה הראשונה לאסלאם של השלטון בהאדרת שמה של העיר חלקו נוספה מנת

אשר בנה את המבנה המפואר על הר ,(647-717)מלכ -ליף האומיי עבד אל'קופת שלטונו של החת

23.נקרא כיפת הסלעהבית ש

מרשים ובולט על מנת להתחרות במבנים מלכ היה מעוניין במבנה -עבד אלור שבס סיון

, קצאא-לצד השיפוץ של מסגד אל,כך .בכנסיית איה סופיה שבקונסטנטינופולהביזאנטיים ובפרט

בכתובות ועיטר אותו כיפת הסלע מבנה בנה את הוא 24,שככל הנראה הוקם עוד לפני ימי שלטונו

לא בטוח כלל שהבנייה המאסיבית באותן שנים על הר הבית , אולם .מתפלמסות כנגד הנצרות

21

Daniel Pipes, "The Muslim Claim to Jerusalem", Middle East Quarterly, Fall (2001), pp. 49-66 .4/-1/ 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 22קדושה : ריבונות האל והאדם, (עורך)בתוך יצחק רייטר , "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד עמיקם 23

./77-7' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) ומרכזיות פוליטית בהר הבית ./77-7' עמ, שם 24

1/

עמיקם . ייתכן כי זו הייתה מטרה משנית לחלוטיןאף ו, נבעה רק מהרצון להתעמת עם הנצרות

בעה ממניעים פוליטיים הבנייה של כיפת הסלע נרוב החוקרים נוטים להסכים שכי ,יראלעד מסב

25.תחרות בין דתיתמ פנימיים ופחות

, מנהיג המורדים. להתמודד עם מרידות מביתמלכ -בתקופת שלטונו נאלץ עבד אל

ת על חצי האי ערב ולפיכך גם על הערים הקדושו /71-//7שלט בשנים זביר -עבדאללה אבן אל

העלייה )' חגהות ורים המוסלמים פעם בשנה כחלק ממצהאליהן נו, מדינה-אלמכה ו, לאסלאם

מלכ -ניסה עבד אל, זביר לשורותיו את עולי הרגל-על מנת למנוע מצב בו מעביר אל. (לכעבה לרגל

זאת באמצעות בניית כיפת הסלע ומבנים נוספים , ממכה לירושלים' להטות את כיוון החג

26.קדושת ירושלים לאסלאם המחזקות אתמסורות המצאתמצעות בירושלים ובא

מנסות להאדיר ו ביום הדין מקום מרכזי לירושלים ,בין היתר, ו נותנותלמסורות מעין א

כבש אותה, אשר על פיהן, טאב'ח-אל בןאליף עמר 'אל הח האת שמה של ירושלים על ידי קשירת

מעמדה של ו אתקבעו בתקופה זו גם מסורות שנפוצ .בעצמו אקצא-אלאת מסגד בה בנה ו

כמו המסורת שנאמרה כביכול מפי, ירושלים כמקום השלישי בחשיבותו ובקדושתו באסלאם

, [הכעבה במכה]המסגד הקדוש : "כי העלייה לרגל טובה לשלושה מסגדים בלבד מוחמדהנביא

ה אלף כמוה כמא תפילה בכעבה" אמרתואו , ["מדינה-באל]והמסגד שלי , אקצא-אלמסגד

-אל]ותפילה במסגד בירושלים , כמוה כאלף תפילות[ באלמדינה]תפילה במסגד שלי ,תפילות

,"שבחי ירושלים"גם מראה באמצעות מסורות אלעד 27".כמוה כחמש מאות תפילות[ אקצא

ותפילה על לא , המתבצעת על הר ערפאת שבמכה, העמידה, הוקוף כגון' חג טקסי שנערכו בעיר

נע מהקבלה לאבן השחורה אשר עומדת ימשלא ניתן לה, כמובן. שחורה אחרת מאשר מרצפת

נמצאת על , אשר בפועל ממוקמת בכיפת הסלעמרצפת זו ,על פי המסורת. במרכז הכעבה במכה

28.וכל המתפלל עליה תפילותיו נענות אחד משערי גן העדן

מחדש את לבנות מלכ לבנות את כיפת הסלע היה רצונו -מניע נוסף שהביא את עבד אל

את הבנייה קושרותמסורות מוסלמיות רבות שהופצו במאה השביעית והשמינית 29.מקדש שלמה

; 27-20' עמ, (2440)ד "מ ,המזרח החדש ,"של ירושלים בתקופה האומייתמעמדה ", יקם אלעדעמ; /6' עמ, שם 25

.2/ 'עמ ,מיתוסים פוליטיים, סיון ./60-6' עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 26 'עמ, "תשל ירושלים בתקופה האומיימעמדה " ,אלעד ;/7, 76 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 27

.21' עמ, (2411, הוצאה לאור לא ידועה: ירושלים) חקנא פי פלסטין ,עכרמה צברי מתוך 'ציטוטים מן החדית; 71-74 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד; 02-04' עמ, "של ירושלים בתקופה האומייתמעמדה " ,אלעד 28

62-61. . חיים' וספים הקשורים לדת היהודית כנביאים המביאים את דברי היש לציין שהאסלאם רואה בשלמה ובמלכים נ 29

. שלמה קרוי בערבית סלימאן

10

של תבנה את ההיכל מוחמדאומתו של " :למשל .מוסלמית על הר הבית עם מקדש שלמהה

30.(מקדס-היכל בית אל" )ירושלים

שריף -לא חרם-ת למקם את ירושלים ואת אלמייואשל השושלת המאמציה , מכל מקום

ולאחר , כיסודות מקודשים וחשובים ביותר לא זכו להסכמה רחבה בקרב האומה המוסלמית

אלעד .ושלים מגדולתהראיבדה י, העבאסית שלתעלייתה של השוו 674בשנת נפילתה של השושלת

אך יחד עם זאת , /-מציין שלא ידוע על פעילות עבאסית משמעותית בירושלים החל מהמאה ה

מאמון -ליף אל'כמו הח, י העבאסים דאגו לשפץ מבנים ואף להוסיף על תפארתםישנן עדויות כ

קדושת ירושלים נותרה , ברמת התודעה הכללית, אולם 31.אקצא שער נחושת-שתרם למסגד אל

מלכ על -משמיצות את עבד אלה, אומייםת מנוגדות לאלו שהמציאו הישנן מסורו. במחלוקת

זביר את -מאשים אבן אל, לפי אחת המסורות. חשבון מכה מהלכיו וניסיונו לקדש את ירושלים על

שחששו עולמאהיו , כמו כן .בלה של בני ישראלאל הק ' מלכ שהעביר את טקסי החג-עבד אל

כלומר חידוש אסור בהלכה המוסלמית , "בדעה"וראו במהלך זה , אל ירושלים' ת החגימהטי

. למכה ולא לירושלים 'את מצות החגהורה לקיים אשר , המנוגד מפורשות להוראותיו של אללה

ת את ירושלים וממקורותיהן העממיים וחששו מהמסורות הרבות שהופצו המפאר עולמאאותם

רבים , סיוןטוען , לכן. מן היהדות והנצרות אשר בחלקם הושפעו וכמעט הועתקו, והזרים

השמיימה מוחמדהעדיפו את הפרשנות לפיה העלייה של במאות הראשונות לאסלאם עולמאהמ

ובכך לא לקחו , בירושלים כלל התרחשהרות לשבעת הרקיעים ולא יהייתה יש פלאיבליל המסע ה

32.חלק ארי ביצירת עילת הקדושה האסלאמית לירושלים ולהר הבית

לא , דין-מעמדה של ירושלים בתקופת העבאסים ועד למלחמותיו של צלאח אלש אין ספק

ומעמדה כעיר השלישית בקדושתה בניה הקיימים נשתמרומגם אם , אומייםהיה רם כבתקופת ה

כבר ערעור על עליונותה של כי החל מאמצע המאה השמינית אין , אלעד גורס .באסלאם נשתמר

ת לטקס דתי פחּו ואילו עלייה לרגל לירושלים נחשבת' נחשבת לחגבלבד עלייה לרגל אליה מכה ו

33.במקום קדוש ביקורכלומר , "זיארה"ל ,יותר

על ידיתעיד האדישות בה נתקבל הכיבוש של ירושלים הירידה במעמדה של ירושלים על

בעוד הצלבנים הצהירו על כי , טועןו בנקודה זו מסכים עם פייפס סיון. //14הצלבנים ביולי

בתעודות המוסלמיות , צחונםיעל נ ירושלים כיעדם הנכסף והגיבו בהתרגשות רוחנית עליונה

-67 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד ;77 'עמ, "מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית", אלעד 3066. .61-71' עמ ,"הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה" ,אלעד 31 .7/-7/ 'עמ ,מיתוסים פוליטיים, וןסי ;04 'עמ ,שם 32 .17 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 33

17

רק אחרי .מי לא הגיב לכיבוש זה במאבק עיקשבדרך אגב ואף צבא מוסלמוזכר כיבוש ירושלים כ

היה זה . קדס-כשישים שנות שלטון צלבני בירושלים החלו המוסלמים להתעורר לנוכח כיבוש אל

והציב נגד הצלבנים, מלחמת קודש, האד'על גהכריז צא כורדי בשם זנגי אשר מצביא מוסלמי ממו

דין המשיך את התעמולה -יורשו נור אל, לאחר שזנגי נפטר .זה האד'את ירושלים כיעד עליון בג

. על מנת לגייס למאמץ את דעת הקהל המוסלמית וחיילים לצבאו, האד לשחרור ירושלים'למען הג

והסתמכו רבות על ,"שבחי ירושלים"כתיבת ספרות לשקוד על משוררים וסופרים מטעמו החלו

אשר היוו כלי עולמאגם הין הכותבים היו ב .מייתואותן מסורות שהופיעו בתקופת השושלת הא

34.שת למען שחרור העיר מידי הכופריםתעמולה מרכזי בעידוד הלחימה המקוד

אשר כבש את ירושלים דין-תפס את מקומו צלאח אל 1160ת דין בשנ-כאשר נפטר נור אל

.המוסלמי חסרת תקדים ברחבי העולםהתקבל בהתלהבות , 1116אוקטובר ב 2-נצחונו ב. מחדש

, את התעמולה לחיזוק מעמדה וקדושתה של ירושליםדין -צלאח אל ון המשיךניצחגם לאחר ה

על מנת שלא תיפול בנקל , אותה ולהפוך אותה לעיר שוקקת חיים ותרבותשכן ברצונו היה לשקם

למרות כל , כל היושב בירושלים שנה תמימה: "כמו תומסור לפיכך הומצאו. שוב לידי הצלבנים

כל המתפלל בירושלים "או , "ולהכניסו לגן העדן, כל מחסורו מקבל עליו אללה לספק לו, ייםהקש

מסר נוסף שהועבר לציבור ".וטובל בה בטוהרה קודם תפילתו הופך לנקי מכל חטא כברגע לידתו

כלומר המגנים הקדמיים של עולם , בירושלים הינם מראבטון הוא שהיושבים, באותה תקופה

דין -עסק צלאח אל ,לצד בניית התודעה. שומרים על גבולותיו מפני הכופריםאלה ש, האסלאם

הוכנה עוד שמפוארת ת דרשן בימאקצא -אל מסגד אלהעביר הוא . בבנייה פיסית של העיר

. ושיפץ מבנים דתיים אחרים ,ומבנים למסדרים צופים מדרסותבנה , דין-בתקופתו של נור אל

במבנים שבנה אלא בכך שהצליח להטמיע את התבטאן לא די-ההישג המרכזי של צלאח אל, אולם

, מאז כיבוש ירושלים מחדש. ולהופכה לקונצנזוסרעיון קדושת ירושלים בתודעה המוסלמית

זאת לעומת התקופה , ובלבם של המוסלמים בכלל, עולמאקיבלה העיר מקום בלבם של כלל ה

35.מייתוהפוסט א

/122בשנת כאשר , דין-מותו של צלאח אלהישג זה עמד במבחן מעט מאד שנים לאחר

כאמל את ירושלים לקיסר פרידריך השני תמורת נסיגה של הצלבנים משאר -אללטן ומסר הס

נמרצות והנהיגו מחאה רחבה נגד שריף מחו על כך-ם אלחר-באלשפעלו עולמאה. ממלכתוחלקי

לידי המוסלמים עשר ירושלים הוחזרה .לא ביטל את החוזה עם הצלבניםכאמל -אל אך ,סולטןה

./21-1 'עמ, "מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית", אלעד ;1/-141, 11-16 'עמ מיתוסים פוליטיים, סיון 34 .147-142 'עמ מיתוסים פוליטיים, סיון 35

17

המחאה נגד צעדו של טוען ש סיון .מצביא אחר בשם נאצר דאוד על ידי //12-שנים לאחר מכן ב

הבינוהם מאז ואילך וכי , קרב המוסלמיםבושלים ל ירכיצד השתרש מעמדה ש כאמל מדגימה-אל

36.שהכופרים תמיד אורבים לפתחה של ירושלים ודאגו לשמור עליה מכל משמר

ספרות הקדושה של ירושלים נשתמרה בתודעה המוסלמית באמצעות באותבשנים ה

מסדרים צופים ואנשי , כמו כן .לוכיםמהמ המשיכה להיכתב גם במהלך שלטוןש" שבחי ירושלים"

בתקופה והן בתקופה הממלוכית הן בה בנייה מוסלמית ה קיימתוה, דת פקדו את העיר

ירושלים לא הייתה המרכז גם אם, זאת .אשר מחקרים רבים עסקו בהן, מאנית'העות

37.האינטלקטואלי או הפוליטי הראשון במעלה עבור העולם המוסלמי

ת כפי קום מרכזי בשיח האסלאמי במאות הבאולא תפסה מ אך טבעי שירושלים ,בעיני

, עיר קדושה שנמצאת תחת כיבוש זר תמיד תהיה מושא לדיוןש משום, דין-אח אלשהיה בימי צל

שפרק פלא זה אין , לכן .כשורה ל מתנהלוהכ בזמנים בהםותר מאשר יים ולשירה לגעגוע, למאבק

בארץ ישראל נוסף בו ירושלים עולה לסדר היום האסלאמי מתחיל בתקופת המנדט הבריטי

בסוף מלחמת . שכן בתקופה זו שוב ירושלים נפלה תחת שלטון לא מוסלמי, ונמשך עד ימינו

נוצרי שהיה מחויב בריטי תחת שלטון מצאו עצמם , מיםוסלתושבי ירושלים המ, העולם הראשונה

וזאת על אדמת פלסטין , בנוסף לכל להקים בית לאומי לעם היהודי בהתאם להצהרת בלפור

.רכז פוליטי של שטח קטן מזה שעליו הושת המנדט הבריטיתה מיעד אז ירושלים הי. המוסלמית

ק כלל ערים נוספות 'ושטח הסנג, על שמה הקרוי 38ק'הייתה מרכז של סנג, /1-במאה ה, ירושלים

ק הייתה כפופה ישירות 'ירושלים כסנג, יש לציין, כמו כן. באר שבע וחברון, בית לחם, כמו יפו

במיוחד , מאנים'מה שמראה על החשיבות שהעניקו לה גם העות, לשלטון המרכזי באיסטנבול

39.אימפריאליים שיחרו לפתחהכוחות אירופאים בתקופה בה

מעמדה בתקופת המנדט הבריטי, מאנים העניקו לירושלים'החשיבות שהעות חרף

של שטח המנדט שכלל גם את צפון הארץ שכן היא הפכה למרכז מנהלי, עוד יותר עלההפוליטי

פייפס לעומתו לא מייחס חשיבות מיוחדת להתנגדות המוסלמית למהלכו .141-/11 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 36

אך לדבריו גם נאצר , שריף-חרם אל-כאמל לפחות דאג לשמור על זכויות המוסלמים באל-אל, לדבריו. כאמל-של אלבדו לא כי 1200ובתקופה הקצרה שהחזיקו בה עד שנת , עקב אינטרסים פוליטיים, דאוד החזיר את ירושלים לצלבנים

Pipes, "The Muslim Claim to Jerusalem", p. 54 : ראה. את הפולחן המוסלמי37

Haim Gerber, Remembering and imagining Palestine: identity and nationalism from the Crusades to

the present (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2008), pp. 68-70. .ד "כרך מ, רח החדשהמז ראה, כמו כןירושלים ,(עורכים)יוסף דרורי ואיוון פרידמן , וגם, המוקדש למקומה של ירושלים בתרבות ובהיסטוריה המוסלמית

(.2412, מכון בן צבי: ירושלים) 0201-0991בתקופה הממלוכית .נפה, מחוז: בתורכית 38-ססה אל'מא ;(/6' עמ, ///1, כתר: ירושלים) ופלסטינים עם בהיווצרות, ברוך קימרלינגו שמואל מגדליואל 39

Hillel Cohen, The; /1' עמ, (/1/1, הוצאה לאור לא ידועה) יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין, פלסטיניה-דראסאת אל

Rise and Fall of Arab Jerusalem: Palestinian Politics and The City Since 1967 (Oxon: Routledge,

2011), p. 1

16

גם לא הייתה קשורה מנהלתית בשאר ירושלים .בע ועד יפוואת הנגב ולא רק את השטח שמבאר ש

. טי בלעדיהייתה מרכז פולי אלא, נבולוכמובן שלא באיסט ותהבירות של מדינות ערב החדש

חלק מהמאבק על הארץ בין היהודים והיותה , של ירושלים נתונה לשליטה זרה תההיו, בנוסף

הוסיפו לה משנה , כאשר היא מהווה מושא לשאיפות מדיניות ודתיות של שני הצדדים, לערבים

בירושלים הייתה מודעת להגירת היהודים אל ההנהגה הערבית. חשיבות פוליטית וקדושה דתית

.ועסקיהם שכן היהודים קנו אדמות והחלו להרחיב את יישוביהם, /1-ארץ ישראל עוד במאה ה

ם קבעו את יטכאשר הבריו, חוסר נוחות ותחושת איום הערבים הפלסטינים הדבר עורר בקרב

קומם נמצא בסכנה ממשית הם חשו כי מ, הצהרת בלפורשלטונם בארץ והיו מחויבים בעקרון ל

חיים גרבר טוען שכבר אז חלה התעוררות 40.ה של ירושלים כעיר מוסלמיתמעמדכמו גם

נכתבו עצומות וטורי 1/11-בו, ציונית-בתגובה למדיניות הבריטית הפרו, פלסטיניתהת ולאומיה

צהרת בתגובה להמדגיש שפורת יהושע 41".שוד אדמותיהם"י פלסטינים שמזהירים מפני "דעה ע

אשר האסלאם מספר , יהודיםפלסטינים טענות בדבר חוסר האמון שלהם בבלפור העלו גורמים

42.אותם גורמים הבהירו את היעדר הזכות של היהודים על הארץ, כמו כן .על תכונותיהם הנלוזות

הסכנה המרחפת ", לדברי פורת. התעוררו גם הם מאבק על הקדושה בירושליםהו השיח

דושים והצורך להגן עליהם ליוו את צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית על המקומות הק

ולפיכך , הציונות נתפסה בעיני חלק מהפלסטינים כניסיון להחיות את מלכות ישראל". מראשיתה

טוען, אי לכך 43.אשר על חורבותיו אמור לקום בית המקדש שריף-חרם אל-חששו לגורלו של אל

כבר החיו ,חוסיני-אמין אל' חאג, ראשם המופתי של ירושליםמנהיגים פלסטינים וב, סיון

מיית ובתקופת ומראשית שלטון המנדט את המיתוסים אודות ירושלים אשר נוצרו בתקופה הא

הלל 44.על מנת לגייס את הציבור להגן על ירושלים המוסלמית ולהתנגד לציונות, דין-צלאח אל

כללי הייתה בעלת חשיבות וכי העיר באופן, ליםכהן טוען שהציונות הייתה חלוקה ביחסה לירוש

לטעון ואולי גם להאמין שהיהודים חורשים חוסיני-אלאך זה לא הפריע ל, חות פרקטיתסמלית ופ

45.שריף-חרם אל-מתחם אלמזימות בנוגע ל

.Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp; 60-62 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, קימרלינגמגדל ו 40

1-2 41 Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 81-90 ,/0' עמ, (1/67 ,עם עובד :תל אביב ) 0393-0308 :הפלסטינאית -צמיחת התנועה הלאומית הערבית ,פורת יהושע 4201. .214' עמ, שם 43 .117 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 4445

Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 2

11

ם חוקריכאשר אנו משווים את הנרטיב של קדושת ירושלים כפי שהוא מתואר על ידי ה

טיב הפלסטיני כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני מקורות פלסטיניים הנמצאים המוזכרים לעיל לנר

אנו מגלים שהפלסטינים מדגישים את המשכיות , פרקים הבאיםובמקורות שאציג ב ברשותי

קדושתה של ירושלים לאורך השנים מאז ראשית האסלאם ועד ימינו ולא מתפלפלים או מציגים

אחד המקורות . הדתית של העיר לאורך מאות שניםבניית המשמעות המורכב של תהליךהאת

והשני 1/20הוא מדריך תיירים באנגלית אשר הופק על ידי המועצה המוסלמית העליונה בשנת

על ידיאשר נועד לספר את הנרטיב הלאומי הפלסטיני והופק , "מטעם"הוא ספר היסטוריה

ים את קדושת ירושלים בעליית שני המקורות הללו מסביר. /1/1-ב ים פלסטינייםמחקרהמוסד ל

ליף 'הח על ידיכיבוש העיר מדגישים את מסורת ו, השמימה בליל המסע הפלאי מוחמדהנביא

רצופהלדידם היא הקדושה של העיר. העיר מאת הנציג הביזנטי הכנוע מפתחוקבלתו את עומר

ם שעיקר שני המקורות מסכימי, אך יחד עם זאת. מראשית האסלאם, ואינה נתונה למחלוקת

חלה ולאחר מכן אומייםתפארתה של ירושלים בראשית האסלאם בא לידי ביטוי בתקופת ה

תקופה חדשה בתולדות "המדריך לתיירים בפירוש אומר ש .ירידה מסוימת בתקופת העבאסים

שני המקורות לא סבורים , אמנם 46."//14-הצלבנים ב על ידיהעיר מתחילה עם כיבוש ירושלים

אבל .ליפים שביקרו בעיר ושיפצו את מבניה'ומציינים ח, ו את העיר כלילשהעבאסים הזניח

כמו החוקרים מתארים את עלייתה של ירושלים שוב למרכז הבמה בתקופת , שניהם כאמור

דין אותו הם מציינים כמי שהשקיע רבות בפיתוח העיר ובהחזרת הצביון -הצלבנים וצלאח אל

כאמל על כך שכרת ברית -שהופנה כלפי אל סיוןם שתיאר שבניגוד לזע, יש לציין. המוסלמי אליה

כאמל -מתייחסים המקורות הפלסטיניים די בסלחנות לאל, עם הנוצרים וויתר על ירושלים

ומציינים שגם בזמן השלטון של פרידריך השני בירושלים נשמרו במלואם זכויותיהם של

במצב בו גם כדי להדגיש כי אולי , הסכם עם הצלבניםההמוסלמים במקומות הקדושים כחלק מ

47.ירושלים נמצאת תחת כיבוש זר עדיין למוסלמים זכות ראשונים על המקומות הקדושים בה

-אשר בראשה עמד אל, המועצה המוסלמית העליונהמדריך לתייר של שה, מעניין לציין

ם קדושת המקו"אלא אף מציין כי , אינו מתכחש לקיומו של מקדש שלמה על הר הבית, חוסיני

זיהוי האתר עם מקדש שלמה (. היסטוריים-אולי אפילו פרה)מתוארכת לזמנים המוקדמים ביותר

48."זה גם המקום שבו דוד בנה פולחן לאל והקריב לו עולות ושלמים. הוא מעבר לכל ויכוח

46 No author, A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif Jerusalem (Jerusalem: The Supreme Muslim

Council, 1924), p.6 A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif, pp. 4-6 ;/-11 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין 4748

A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif, p. 4

1/

, נתנה לגיטימציה למורשת יהודית על הר הבית המועצה המוסלמית העליונהמפתיע ש, לכאורה

ששלמה ודוד נחשבים לנביאים גם על פי האסלאם ושמסורות המקדש הוכנסו יש לזכור אך

יבות הר הבית שדווקא ההכרה הזאת של חשגם אך ייתכן , לאסלאם בראשיתו באין מפריע

ה את הפחדים מפני מזימה יהודית לבניית בית המקדש על חורבות מסגדי ליהדות היא זו שהזינ

ש למעמד שככל שהממסד הדתי הפלסטיני ח ,בהמשךכפי שאראה , בכל זאת. שריף-חרם אל-אל

הוא הפיץ הכחשות גורפות לקיומו של מקדש שלמה על ההר, הר הבית שהיה תחת שלטון ישראל

הוא לא שריף כך -חרם אל-כאשר הרגיש בטוח בעצמו וחש כי הוא בעל הבית במתחם אל, ולהפך

. בעבר היהודי במקום" להודות" התקשה

אירע תהליך נוסף וחדש , חזקות קדושתהתהתעוררות השיח סביב ירושלים והמ כתוצאה

שריף לאתר לאומי-חרם אל-והוא הפיכת אל, שחל מתקופת המנדט הבריטי ונמשך עד ימינו

מראשית שנות העשרים .במקביל להיותו אתר דתי הקשור למוסלמים באופן כללי ולמיתוס לאומי

תי במבוא כי קשר רגשי רהזכ .שריף-חרם אל-ת על אלבונוברישואפים הפלסטינים לזכות

הקשר" ,בריודל. כך טוען גרבר לגבי הפלסטינים, למקומות קדושים מעצב את זהותה של קבוצה

הזהות שלהם מאז ימי תמציתהקדושים שלהם בירושלים הרכיב את של הפלסטינים למקומות

מגן הקדמי של המקומות כלשמש הפלסטינים החזיקו באמונה שלהם החובה והזכות...הצלבנים

שריף מרכיב -חרם אל-היותו של אל 49".הקדושים לא רק למענם אלא עבור העולם המוסלמי כולו

העולם המוסלמי וסייע להם לגייס את, כאומה ללכידות הפלסטינים םתר, בלאומיות הפלסטינית

ים של למעשה האינטרסאשר הם , ם שלהםמייואטרסים הלת לטובת האינוהליגה הערבי

50.שמירת המקומות הקדושים :האסלאם בכללותו

מיה מוסלמית ראו בשמירה על אוטונו, עד לשנות התשעים, דווקא מדינות ערב אולם

דינה ספציפית וגם במסגרת של פשרה עתידית לא סברו שיש להעניק למ, דבר חיובי דתית בלבד

עולם הערבי מלהגדיר את שליטת נמנע ה /1/2-שכבר ב טועןעמירב .שריף-חרם אל-ריבונות על אל

הדתית שניתנה למוסלמים שריף כבעיה פוליטית והסתפק באוטונומיה -חרם אל-בריטניה על אל

גיוס יצא בשנה זו למסע הוא . חשב אחרת, חוסיני-אמין אל ,של ירושלים אך המופתי 51.םבמקו

ה הדתית של מסע זה נועד לחזק את האוטונומיש מעבר לכך .למען שיפוץ המסגדים תרומות

49 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 119 .2/1-2/4' עמ ,(2440)ד "מ, המזרח החדש ,"קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב משה 50 .2/6-2/7' עמ, שם 51

24

להשיג עצמאות איפות הפלסטינים שהוא נועד לקדם את , שריף-חרם אל-על אל המוסלמים

52.לאישיות כלל מוסלמיתלהפוך וגם , לחזק את מעמדו בקרב הפלסטינים, מדינית

שריף -חרם אל-את אל מינףהיה המנהיג הפלסטיני הראשון ש חוסיני-אין ספק שאל

הממסד הדתי ותסדהיוודון בשאלות א. דון בפרק הבאועליו נ ,העניין הלאומי הפלסטיני לטובת

בא לידי ביטוי תפקידו כמגן המקומות הקדושים האופן בו , חוסיני-הפלסטיני בראשות אל

את סמכותו כשומר המקומות הקדושים לאסלאם בפלסטין כדי תיעלהוא הדרך בהו, לאסלאם

.לסטינית סביב מקומות אלהוכדי לעצב את הלאומיות הפ למצב עצמו כמנהיג לאומי

התפתחה במשך שנים שריף-חרם אל-בוא זה עולה כי קדושת ירושלים ואלמפרק מ

פיותיבעתות ספצ מסורות רבות הומצאו סביב קדושת ירושלים. פעה מהתפתחויות פוליטיותוהוש

ה אינטרס הקדשה סוכניונעשה ניסיון לחזק את משמעותה הדתית בשנים מסוימות בהן היה ל

אלהאם בין דות פנימיות וישניסו להיאבק בהשפעת הנצרות ובמר אומייםה אלהאם בין ,ליטיפו

צלאח . צחונם על הצלבניםישהיו מעוניינים בגיוס דעת הקהל לטובת נ דין-דין ונור אל-צלאח אל

תודעה זו . דין החדיר לתודעה המוסלמית את הפחד מפני נפילת ירושלים תחת כיבוש זר-אל

החיו מחדש את המיתוסים סביב העיר ועשו ש, הצלחה אצל הערבים הפלסטיניםנטמעה ביתר

כל עוד הייתה , ועושים מאמצים לגיוס דעת הקהל לטובת ההגנה על הצביון המוסלמי של ירושלים

יש להדגיש את חשיבותם של העולמא בהבניית , כמו כן .תחת הבריטים ואחר כך תחת הישראלים

ת יללא הירתמותם מעמדה הרם של ירושלים בתקופה האומי .המשמעות הקדושה של ירושלים

בעוד שבמהלך מלחמותיהם של האיובים הירתמותם הייתה כוללת והם , יה לאפיזודה חולפתה

שתפקידם של העולמא סבוראני . לקחו חלק חשוב בעיצוב התודעה המוסלמית ובגיוס האנשים

ם מאז ימי המנדט ועד ימינו עבור ושל הממסד הדתי הפלסטיני בהבניית הקדושה של ירושלי

. האסלאם בכללותו ועבור הפלסטינים משמעותי במידה רבה כמו בימים ההם

נראה כיצד גם הפלסטינים עיצבו את הנרטיב סביב קדושת ירושלים בפרקים הבאים

. ונחלצו להגנתה ככל שחשו בסכנה האורבת לה ,חיזקו את מעמדה בעולם המוסלמי, לאסלאם

.171' עמ, התנועהצמיחת ,פורת ;2/7' עמ ,שם 52

21

(0331-0390)הנחת היסודות : פרק שני

כמנהיג לאומי חוסיני-ו של אמין אלייסוד המועצה המוסלמית העליונה ועליית. א

רבית בפלסטין ברעיון הקמתה של עתמכה רובה של ההנהגה ה, לאחר מלחמת העולם הראשונה

פיצל 53.ממכה חוסיןבנו של השריף , פיצל אשר בראשה יעמוד[ שאם-אל]מדינת סוריה הגדולה

סמך על הבטחות הבריטים במהלך מלחמת העולם אשר לפיהן היה אמור למלוך על סוריה

אולם לאחר ועידת סן , מאנים'במלחמה מול העות חוסיןבתמורה להשתתפות צבאו של השריף

רמו חולק המזרח התיכון בין צרפת לבריטניה כך שצרפת הייתה אמורה לקבל לחסותה את סוריה

54.הצבא הצרפתי על ידי 1/24יצל גורש משם ביולי ופ, ולבנון

נהגה הערבית הארגנה ה, בניסיון להגן על שאיפותיה להקים את מדינת סוריה הגדולה

חגיגות הפגנת תמיכה ברעיון זה במסגרת , חוסיני-ם אלמוסא כאז, ובראשה ראש העיר, בירושלים

גרבר . קבור בין ירושלים ליריחו אמונה מקומיתפי על אשר , יה לרגל לקברו של נבי מוסאהעלי

הטקס שייתכן . טוען שהעלייה לרגל לקבר נבי מוסא הינו ביטוי לטרום לאומיות פלסטינית

מתקיים שבוע לפני חג הפסחא , דין-י צלאח אל"ירושלים ע של והתקיים החל מהכיבוש מחדש

, טקס זהש, סבור גרבר. בתקופה שבה עולי רגל נוצרים רבים היו פוקדים את ירושלים, הנוצרי

להדגיש את הנוכחות המוסלמית בירושליםנועד , דין-בדומה לצעדים אחרים שנקט צלאח אל

במסגרת העלייה .ואת הצורך להגן עליה מפני פלישה נוספת ולחזק את הקשר של המוסלמים לעיר

מירושלים לקבר שנמצא בסמוך היו המוסלמים מקיימים תהלוכה המונית, לרגל לנבי מוסא

קיבלה העלייה לרגל 1/24אביב החל מ 55.באופן מסורתי אופי אנטי נוצרי עצמו נשא הטקס, יהאל

רבבות .לנבי מוסא צביון פוליטי מובהק והיוותה ביטוי ללאומיות הפלסטינית המתפתחת

חוסיני-באירוע זה הופיע בפעם הראשונה אמין אל .מוסלמים הגיעו מכל הארץ למפגן הראווה

,ייאלצו להכיר בכך בסופו של דבר ושהבריטים" ל הוא מלכנופייס"אה ירושלהב את הקהל בק

פורת וגרבר טוענים כי השאיפה הזאת הייתה מקרה חולף שהחל עם סיום מלחמת העולם הראשונה ונגוז מייד עם 53

Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 90-91 ;76-77' עמ, צמיחת התנועה ,פורת. הפלת פייסלהתנועה הלאומית : ממהומות למרידה, יהושע פורת ;66-/6 'עמ, ם עם בהיווצרותופלסטיני, מגדל וקימרלינג; שם 54

.11 'עמ, (1/61, עם עובד: תל אביב) 0333-0393הערבית הפלסטינית 55 Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 71-73

22

המוסלמי לאחר ההתכנסות תקף קהל המפגינים. דינה יהודיתבותם להקמת מיולוותר על התחי

ארועי נבי מוסא 56.וגרם למותם של חמישה יהודים את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים

.ת לשימוש שנעשה במקום קדוש במסגרת מאבקי כוחהם דוגמה נוספ, והעלייה לרגל אליו

ערים לתסיסה בקרב המוסלמים שהיו, ו את הבריטיםאירועי האלימות הללו הזעיק

וכעת מצויים תחת שלטון נוצרי שמתכוון להקים מדינה יהודית אוכלוסייהארץ המהווים רוב בב

השקיטסברו שעליהם ללכן ראו באלימות ביטוי לרגש דתי יותר מאשר לאומי ו הבריטים .בשטחם

57.בניהול ענייניהם הדתייםעצמאות ולהבטיח להם וסלמים בנושא זה את המ

יינים הדתיים של המוסלמים אשר נטים להקים וועדה לעיהחליטו הבר 1/24 עוד בנובמבר

ית שתהיה אחראית על כלל המינויים של בעלי הקמת רשות מוסלמית מרכזהחליטה על

נויים הקשורים למוסדותיו את כל המי וגם בענייני הוקף תקבע, שרעייםהתפקידים בבתי הדין ה

כל שנדרש .התקציבל לעצמאות כמעט מוחלטת בניהו תנהל את כספיו ובאופן כללי תזכה ,השונים

חתם 1/21 בדצמבר 24-ב ".לצורך ידיעה"טי על פעילותה מאותה רשות הוא לדווח לממשל הברי

ית שנקראה מצו המורה על הקמתה של אותה רשות מוסלהנציב העליון הרברט סמואל על ה

לא היו בידיהם של כלי קודש זמן רבשאשר ניתנו בידיה סמכויות , המועצה המוסלמית העליונה

58.נבולטסיבפלסטין אלא היו בידי פקידים או אנשי דת שישבו בא

חת הוא השתייך לא. חוסיני-אמין אל' חאגה נמו המועצה המוסלמית העליונהלראשות

המוזכר חוסיני-אל כאזםעל משפחה זו נמנים מוסא , המשפחות הנכבדות והחזקות בירושלים

בני משפחה זו .1/01שהיה מהלוחמים הבולטים במלחמת חוסיני-קאדר אל-לעיל ובנו עבד אל

ים שניהלו את מתחם 'ובניה היו מספר פעמים השיח 16-נמצאים באזור ירושלים החל מהמאה ה

למשל היה כאזםמוסא . מאני'ובעלי תפקידים אחרים בשירות הציבורי העות שריף-חרם אל-אל

כאמל . מאנים ואילו תחת שלטון הבריטים מונה לראש עיריית ירושלים'תימן תחת העות מושל

59.מאנית למופתי ירושלים'ותמונה בשלהי התקופה הע חוסיני-אלאחיו של אמין , חוסיני-אל

חוסיני-הם השאירו את כאמל אל, ל פלסטיןכאשר הבריטים החילו את שלטונם ע

הוא אף מונה לנשיא בית המשפט השרעי .ן זה גילה נכונות לשתף עמם פעולהשכ, בתפקידו

,Gerber ;11' עמ ,ת למרידהממהומו, פורת; 61-66' עמ , פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 56

Remembering and imagining Palestine, pp. 92-95 :Uri M. Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council ;/1 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג57

Islam Under the British Mandate for Palestine (Leiden: Brill, 1987), p. 17 58

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 23 משה מעוז ובנימין זאב בתוך , "מאנית'המשפחות המוסלמיות המנהיגות בירושלים בתקופה העות", אורי שטנדל 59

; 77-70' עמ, (6//1, משרד הביטחון: תל אביב) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)קידר ליל 'ג-דאר אל: עמאן) קדס מדנהא וקראהא-אל: לאת פלסטין'ר ועאא'מוסועה עשאא, רדהז אחמד אבו פ'פאא

.7/ ' עמ, (1//1, פלסטיניה-אל' אבחאת-דראסאת ואל-ססה אל'ללנשר ומא

2/

כביטוי למעמדו הרם מעל לשאר המופתים , "המופתי הגדול"לערעורים והורשה להשתמש בכינוי

זקה החלה להפעיל לחצים הח חוסיני-ומשפחת אל, חוסיני-נפטר כאמל אל 1/21במרץ . בפלסטין

על אף שלא היה בעל השכלה דתית , על הבריטים למנות את אחיו אמין למשרת המופתי הגדול

-בליבוי האלימות באירועי נבי מוסא ב חוסיני-הבריטים זכרו לרעה את חלקו של אמין אל. רחבה

שבו השקט ולאור, נאמנות כלפיהםם הבריטים ולגלות לשתף פעולה עשהבטיח אך לאחר, 1/24

. אמוןבו ת תהממשלה הבריטית ל החליטה, שנה לאחר מכןחגיגות נבי מוסא שהתקיימו עברו

מבוגר ומנוסה ( איש דת)עאלם התמודדמולו .היה צריך לעמוד בפני בחירות חוסיני-לא, ועדיין

על ידיככל הנראה , אראללה'לאחר שהופעלה הסתה נגד ג. אראללה'דין ג-בשם חוסאם אל

ואת המערבי אשר ימכור את הכותל" מופתי ציוני"במסגרתה הואשם בהיותו , חוסיני-לאמשפחת

הלה הסיר מועמדותו והשאיר את , שריף ליהודים כדי שיבנו את בית המקדש שלהם-חרם אל-אל

1/21.60י יריבו לתפקיד המופתי הגדול אליו מונה במאי נויה בפהדרך פנ

נשיא ל חוסיני-אמין אלנבחר , ופן רשמיהוקמה בא המועצה המוסלמית העליונהכאשר

לאחר שכבר החזיק .בידי גוף בוחר המייצג את המחוזות השונים בפלסטין המנדטורית המועצה

צו להתהדר על פי הבו זכה החדש התואר. בתפקיד המופתי הגדול בחירתו נראתה מובנת מאליה

כלומר , עולמא-ה ראיס אלהי, הבריטים על ידישהוצא המועצה המוסלמית העליונהשל מכונןה

תואר זה הוענק מאות בשנים לחכמי הלכה שהובילו בפעילותם .ראש אנשי הדת

הוא נשיא עולמא-ראיס אל :ידאאך כעת תואר זה קיבל משמעות פוליטית גר, האינטלקטואלית

טין סשל המוסלמים בפל יה והמייצג הרשמנהסמכות העליו, המועצה המוסלמית העליונה

וגם קיבל רג גבוה בממשל בפלסטיןדבעל הבריטים הוא נחשב לפקידמבחינת ם ג. המנדטורית

ניסה להרחיק עצמו מהזדהות מוחלטת עם הבריטים וישב חוסיני-אם כי אל, משכורת בהתאם

61.שריף-חרם אל-בלשכתו במתחם אל

אורי . חתר כל העת לביצור מעמדו חוסיני-אל, לאחר שהגיע לעמדת ההובלה

היה מנהל חוסיני-מראה שאל, המועצה המוסלמית העליונהאשר חקר לעומק את קופפרשמידט

חוסיני-אחת הדרכים של אל .חלטות במועצה התקבלו על דעתו בלבדריכוזי מאד ופעמים רבות ה

בעיקר מקרב בני , מקורבים מינוי הייתה המועצה המוסלמית העליונהלבצר מעמדו בתוך

ראיס ) המועצה המוסלמית העליונהנשיא : לושה תפקידיםמעבר לזה שהוא החזיק בש .משפחתו

הוא מינה , ר הוועדה לענייני הקדשים הארצית והירושלמית"המופתי של ירושלים ויו, (עולמא-אל

.Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp; /1 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 60

19-20 61

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 26, 32-33

20

חברים , שריף-חרם אל-אל' שיח, המועצה המוסלמית העליונהר ימזככמו קרוביו לתפקידים את

חוסיני-אל, בנוסף .מועצה המוסלמית העליונההכספים של ם ופקידים במחלקות היבועדות הקדש

על פי הצווים שכן, לאורך כל חייו עולמא-כראיס אלהצליח להגדיר עצמו כמחזיק בתפקידו

בתפקידו ורק " קבוע"נקבע שהנשיא הוא , המועצה המוסלמית העליונהם הנוגעים לנשיא יהבריטי

בעוד , יום בחירות לתפקיד זהיכולה להביא לק" סיבה הגיונית אחרת"המוות של הנשיא או

62.בחר כל ארבע שניםים להיאמור המועצה המוסלמית העליונהשאר חברי ש

וסלמים בפלסטין ניכרה גם בירידה מיהול ענייני הנב חוסיני-צמתו של אמין אלוע

ומתפקיד ניהולי משכר, מאנים נהנו מכבוד'אשר תחת העות, במעמדם של המופתים המקומיים

-הוגדר כראיס אל חוסיני-כעת לאחר שאמין אל .םערכות החינוך באזור פעילותשים ומשל ההקד

בחלק . ופים לו ומקבלים שכר נמוך משלוכפאת עצמם מצאו המופתים המקומיים , עולמא

-נו של אלייד ימ, למשל כאשר המופתי של חיפה .לא היה מופתי כלל מהערים היו גם שנים שבהן

נותרו מופתים בודדים בלבד בערי פלסטין 6//1עד .במקומולא בא איש, /1/2-נפטר ב חוסיני

עצמו דאג חוסיני-אלביפו למשל . חברון וטבריה, נין'ג, ניתן למנות את שכם ןבה, המנדטורית

לביסוס היעדר מופתים שעשויים לצבור עוצמה והשפעה תרם. א יכהן מופתי מקומילש כוונהב

63.חוסיני-של אמין אל כוחו הפוליטי

אשר הכניסו לקופת , ה מצד הבריטיםזכ םמון להמיגובה בתמיכה וב חוסיני-של אל כוחו

המועצה מעבר להכנסות של .לינג בשנהרעשרות אלפי לירות שט המועצה המוסלמית העליונה

לירות בשנה 74,444-הממשלה הזרימה לקופתה יותר מ, מהקדשים מוסלמים המוסלמית העליונה

הכספים הועברו תמיד במסגרת . ולשפץ מבני דת, לומי פנסיהתשלשלם משכורות ושתוכל כדי

ומאידך תבעו חוסיני-אשר מחד נתנו אמון באל ,ים הבריטיםלנציב חוסיני-הסכם בין אמין אל

-שרה את אלהכלכלית בבריטים קהתלות .ממנו לקדם יעילות תקציבית ולהימנע מכניסה לחובות

64.יבה אותו למנהל תקין יותרוחי, לו לצאת נגדם לא אפשרה, אליהם חוסיני

חרף היותו חסר השכלה , להנהגת הממסד הדתי המוסלמי הפלסטיני חוסיני-דרכו של אל

אשר נעזר במשפחתו רבת מראה כי הוא פוליטיקאי ממולח , בתפקידים דתייםמעשי דתית וניסיון

אופי של גם בהתנהלותו הוא גילה . יותר מאשר חכם הלכה מוערךההשפעה כדי להתקדם

./7, 70, //, 1/ 'עמ ,שם 62 ./12-6 'עמ ,שם 6364

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 48-50; Beverley Milton-Edwards, Islamic Politics

in Palestine (London: Tauris, 1996), p. 26

27

אופיו הפוליטי סייע לו להתבלט כמנהיג ברמה . פוליטיקאי ריכוזי התובע השפעה ושליטה

.שריף-חרם אל-להגנה על אל נדה הדתית'הלאומית ולקדם את האג

מנהיג , לא נבעה רק מהיותו איש הדת הבכיר ביותר חוסיני-עוצמתו של אמין אלאך

.טים תומכים בויאף הברשו יתיו מקורבים לורוב עמאשר ,ריכוזי אשר אין לו כמעט מתחרים

על פי הצו הבריטי אשר מורה להקים את .עוצמתו נבעה בעיקר מהארגון בראשו הוא עמד

65".שליטה וניהול בענייני הוקף והשריעה בפלסטין"ייעודה היה , המועצה המוסלמית העליונה

איני מבקש יעה על המונח שר. הזכרתי כבר מספר פעמים את המונחים שריעה ווקף

המועצה המוסלמית של יהסמכויותלובהקשר , לכה המוסלמיתההשריעה הינה ה, להתעכב

, בסמכויות שניתנו לה לנהל את בתי הדין השרעייםצוין לעיל מדובר כפי ש, בנוגע לשריעה העליונה

.וקףבדרך כלל עוסקים בדיני אישות ובדיני אשר על פי החוק המוסלמי תי הדין הפועלים בכלומר

מקור לעוצמה כלכלית עבור הוא מהווה שכן , הוקף הוא המונח עליו אני מעוניין להתעכב

כיצד הממסד הדתי הפלסטיני עד להקמת הרשות נבחן אנו .הממסד הדתי וכוח השפעה פוליטי

.הפלסטינית עשה שימוש בשליטתו על מוסד הוקף כדי לשמור על הצביון המוסלמי של ירושלים

אך התרגום המילולי של המילה הינו עמידה או , פירושו הקדש (אוקאף :בריבוי) וקף

עצירה וזאת משום שפעולת ההקדשה אשר גם היא נקראת וקף יוצרת מצב תיאורטי של קיפאון

.מטרת פעולת ההקדש הינה להקדיש נכס מסוים ואת פירותיו לצורכי צדקה. הנכס המוקדש

את הוגדר כוקף והמקדיש מקבל מסמך המאשר סמרגע שנכ ,לכה המוסלמיתהעל פי ה, כאמור

ואין לפגוע בנכס בצורה לעולםהסטאטוס של הנכס את לא ניתן לשנות, נקרא וקפיההקדשתו ה

זה הוא וקף שנועד לצורכי , ירי'האחד הוא וקף ח. עיקריים של וקףישנם שני סוגים .כל שהיא

מרכזים , מרחץבתי , אנים'ח, בתי ספר, מסגדיםירי ייכנסו 'לקטגוריה של וקף ח. ציבור או צדקה

ולעתים גם היא וקף מסוג זה מנוהל לרוב על ידי המדינה. וגם קרקעות [עמארת]לחלוקת מזון

מאניות ולאחר מכן בתקופת המנדט קיבלה 'בפלסטין היו אלה הרשויות העות .וזמת את ההקדשי

יש לציין שכמו שכל מסגד .את סמכות הניהול של הקדשים מסוג זה המועצה המוסלמית העליונה

לכנות את עובדי המתחם וכלי ונהוג, שריף נחשב לוקף-חרם אל-נחשב לוקף כך גם מתחם אל

66.במקומות קדושים בכלל כאנשי וקף או הוקף העובדים הקודש

65

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 57 66

; 7-7' עמ ,(1//1 ,מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) 0331-0338הוקף בירושלים , רייטר ;142-/14 'עמ, שם Timur; 7/-7/' עמ, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "נהנים ומנהלים -1/76הוקף המוסלמי בירושלים אחרי ", אהרן ליש

Kuran, "The provision of public goods under Islamic law: origins, impact, and limitations of the waqf

system", Law and Society Review (2001), 842-843; "Waḳf.", Encyclopaedia of Islam, Second Edition.

Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online,

27

כלומר המשפחה היא , הנכס מוקדש למשפחת המקדיש כאן, רי'הסוג השני הוא וקף ד

רבות אנשים פרטיים הקדישו נכסים כדי לעקוף את חוקי פעמים. ההקדשפירות הנהנית מ

בין היתר לנשות ,הירושה האסלאמיים אשר גורמים לחלוקת רכוש בין הרבה מאד יורשים

כמו . לגברים מחוץ למשפחה מאפשרות דריסת רגל זרה ברכוש המשפחתי ינשאןהמשפחה אשר בה

ה ברכוש מצד שליט או כדי למנוע פגיעמה או חוסר יציבות תות מלחיהקדישו נכסים בעאנשים , כן

רי לא המדינה מנהלת את הנכס אלא אדם הנאמן למשפחה 'במקרה של וקף ד. בעל שררה אחר

ל ההקדש אבל באמצעות המוטבים ש על ידיאשר המינוי שלו כמו גם פיטוריו נעשים ( מתואלי)

אז ף מסוג זה נעלמת במידה ומשפחת המוטב או כל מוטב אחר של הוק, כמו כן. בית הדין השרעי

וקף )הוקף מיועד לשרת את העניים והנזקקים בקרב המוסלמים ואז הוקף נקרא וקף מנדרס

למועצה המוסלמית לה להיות רי יכו'ניתן לראות שגם במקרה של וקף ד(. שנמחה או שפקע תוקפו

יש לזכור ,כמו כן .על וקף שפקע תוקפולמשל במינוי מתואלי או בקבלת אחריות , השפעה העליונה

וגם כאן , שהקדש נכנס לתוקף רק כאשר המקדיש מקבל את כתב הוקפיה משופט בבית דין שרעי

67.המועצה המוסלמית העליונהמדובר בהשפעה של

מפריה יבא .בהקשר של הוקף הוא עניין הקרקעותסוגיה נוספת הראויה לציון

אדם אשר (.מירי)המדינה קע שלוקר( מלכ)קרקע פרטית , י סוגי קרקעותמאנית היו שנ'העות

זכות זו . יה ולא היה יכול להפוך אותה לוקףלא היה בעל זכויות מלאות על מסוג מיריקרקע עיבד

על ידיהרבה כפרים ושטחים המעובדים בקביעות הוקדשו כוקף . מדינההייתה נתונה רק ל

ניתן היה זהבסוג וקף .ך הדורות לטובת שימושים ציבורייםמאנים לאור'לטנים העותוהס

החקלאים בגין השימוש בקרקעות או את זכות על ידילהקדיש את המיסים או המעשרות ששולמו

המדינה או הנאמן , במידה והזכות על הקרקע מוקדשת .השימוש כולה בקרקע או את שניהם

68.מטעמה יכולים להחכיר את הקרקע

אבל , לגמרי ואינו ברורהמידע על קרקעות וקף ונכסי וקף בפלסטין המנדטורית לא ידוע

רובן ככולן אדמות , של קרקע שהוקדשו לאדמות וקף דונמים 744,444ככל הנראה היו בסביבות

.בנים בערים הגדולות היו מבני וקףרוב המ. המועצה המוסלמית העליונהמירי שעברו לאחריות

, ען קופפרשמידטטו ,אין ספק. ושליש מהעיר רמלה, רוב המבנים בירושלים העתיקה ובחברון ,כך

2013. Reference. HEBREW UNIVERSITY. 10 August 2013

<http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/wakf-COM_1333> ‏‏ Waḳf.", Encyclopaedia of Islam; Kupferschmidt, The Supreme Muslim"; ;6' עמ, הוקף בירושלים ,רייטר 67

Council, pp. 102-103 Waḳf.", Encyclopaedia of Islam; Kupferschmidt, The Supreme";/-14 'עמ, הוקף בירושלים ,רייטר 68

Muslim Council, p. 103

26

על מבנים בתשלומי שכירותבין אם ,למועצה המוסלמית העליונהשההכנסות שסיפקו נכסי הוקף

69.היו משמעותיות, מיסים על קרקעות וקף שבאחזקתהבגביית ובין אםשבניהולה

י הוקף בשטח ארץ מנהל את עניינ המועצה המוסלמית העליונהמצב שבו גוף ריכוזי כמו

. ההלכה המוסלמית איננה מכירה בניהול מרכזי של הקדשים .מצב חדש לאסלאםמסוים הינו

אלא אם כן ,וקף אחראפילו קיים איסור מפורש להשתמש בהכנסות וקף כדי לממן הוצאות ב

כאשר התברר /1-הניהול המרכזי של האוקאף החל במאה ה. בוקפיה ותמפורשהדבר מצוין

ת הינן אדמות וקף והדבר פוגע ימאנ'ותעריה השכשבעים וחמישה אחוזים מקרקעות האימפ

מאנים החליטו לראשונה להקים 'העות. בכלכלת האימפריה שכן קרקעות אלה אינן פתוחות לשוק

כדי לנסות ולהסדיר את סוגיות הקרקעות והנכסים 1104בשנת יני וקףילענמיניסטריון

משרד ד האוקאף אומשר .כנסות שמניבים נכסים אלוההמוקדשים כוקף ואף להרוויח מה

בשטחה הוקמה מחלקת הקדשים ובכל מחוז הרחבי האימפרי ההקדשים שלח זרועות לכל

תר ומנהל בדרגה נמוכה יהוצב בערים גדולות כמו ירושלים ו, בראש כל מחלקה עמד מנהל. מטעמו

70.(הממונה על ההקדשים) אוקאף-שנקרא מאמור אל

רק שלא , מאנים'יני הוקף שהנהיגו העותהבריטים המשיכו את הקו הריכוזי בניהול עני

.למועצה המוסלמית העליונהבמלואן האצילו סמכויות אלהאלא ,הם היו אלה שניהלו את הוקף

בין יתר . התנהלה כמו משרד הקדשים עצמאי בפלסטין המועצה המוסלמית העליונהלמעשה

ר תקציב הוקף השנתי הכנת ואישו, ניהול ההקדשים ופיקוח עליהם: הסמכויות שניתנו למועצה

המאמורים ושאר הפקידים והעובדים העוסקים , מינוי הנהלת הוקף, והבאתו לידיעת הממשלה

פיקוח על ועדת ההקדשים הכללית , םיהכמו גם פיטור, בהקדשים והממומנים באמצעות הוקף

הוקף הוראות בנוגע לניהול נכסי חידושאו שינוי, תיקון ,ועל הועדות והנהלות הוקף המקומיות

הזכות לתבוע מהממשלה למועצה המוסלמית העליונההייתה , כמו כן .בכפוף להסכמת הממשלה

71.ויבת לקיים את תנאי ההקדש המסויםכאשר היא מח, כל נכס שהוכחה עליו בעלות של וקף

סמכויות נוספות כמו כאמור למועצה המוסלמית העליונהמעבר לניהול ענייני הוקף היו

נוי מיו, ם מתפקידםיהכמו גם פיטור ,בבתי הדין השרעיים ידים ועובדים אחריםפק, מינוי שופטים

המועצה ההגדרה הכללית של תפקידה של , ם יחד עם זאתלאו. מופתים לערים השונות בפלסטין

אפשר , "ניהול ושליטה בענייני הוקף והשריעה בפלסטין", כפי שמוזכר לעיל המוסלמית העליונה

נכסי הוקף הרבים , כמו כן, של המועצה לגבי תפקידיה חוסיני-פרשנות רחבה מצדו של אל

69 Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 109-111 ./ 'עמ, הוקף בירושלים ,רייטר ;110' עמ ,שם 70 .12-11 'עמ, קף בירושליםהו ,רייטר 71

21

כאשר . ר לא בהכרח הוגדרו בצו המכונן אותהשבניהולה אפשרו לה לקיים מגוון פעילויות אש

הסבירה בעצמה את ייעודה היא תיארה אותו כניהול ענייני האוקאף המועצה המוסלמית העליונה

אשר באחריותה " מוסדות דת"תחת הכותרת . הצדקההצדק השרעי ופעולות החסד ו, המוסלמיים

ת את כל המקומות והפעילויות שיש להם איזה שהוא קשר לד המועצה המוסלמית העליונהכללה

לות ההטפה יארגון פע, קברי צדיקים, גם מסדרים צופיים נכללו פרט למסגדים .האסלאם

המועצה שתפקיד יף וסהיה נוהג לה חוסיני-אמין אל. והדרשות וארגון החגיגות הדתיות

. הארץ ומחוץ לה בתוךמים בפלסטין בצורה מכובדת לייצג את המוסל הינו המוסלמית העליונה

וטף של נכסי וקף ובתי הדין השרעיים שלא עסקה רק בניהול המועצה המוסלמית העליונה, לכן

היא זו הרי ,ית וכמובן בפוליטיקההדרכה מוסר, מתן שירותי רפואה, לא גם בטיפוח החינוךא

72.משמעות של ייצוג המוסלמיםה

המועצה המוסלמית העליונההעסיקה ,כארגון אשר לוקח על עצמו כל כך הרבה משימות

, וקף יעובד 772 העסיקה המועצה המוסלמית העליונהמציין כי 1/20שנת ח מ"דו. מאות עובדים

חוסיני-לאמין אל. יםעובד //11כ "סה, רושמי נישואין 774-עובדים בבתי הדין השרעיים ו 1/

73.כמנהל ריכוזי הייתה שליטה על פרנסתם של אנשים רבים

השליטה של המועצה המוסלמית העליונה בנכסי וקף הינה ביטוי חשוב , חשוב להדגיש

למאבק שהיא כממסד הדתי המוסלמי ניהלה על מנת לטפח ולהגן על צביונה המוסלמי של

עצם .בית תמחוי בעיר סייעו לקדם את המטרה הזאתמסגד או , כל הקמה של בית ספר. ירושלים

כמו שליטתה על כלל המסגדים , ושליטתה המלאה במקום, שריף-חרם אל-אחזקתה במפתחות אל

נראה גם כיצד .והמקומות הקדושים בפלסטין הפך אותה לשומרת הסף של האסלאם בפלסטין

לה לקחת חלק בתחרות על היכולת של המועצה המוסלמית העליונה לנהל קרקעות וקף סייעה

כמי שעמד בראש המנגנון המשומן הזה החזיק בידיו כוח חוסיני-אל. קרקעות הארץ מול הציונות

. רב ויוקרה שתרמו למעמדו כמנהיג לאומי

ןכמגן המקומות הקדושים בפלסטי חוסיני-אמין אל -" אמין' חאג, דין-סיף אל". ב

כוחו ואת מעמדו חוסיני-אמין אל' תם ביסס חאגעד כה עסקנו בהיבטים הטכניים אשר באמצעו

דנו בתפקידי , כמו כן .הפלסטיניוכמנהיג הממסד המוסלמי המועצה המוסלמית העליונהבתוך

המועצה המוסלמית העליונה ובסמכויותיה שהעניקו לה את היכולת להגן על המקומות הקדושים

72

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 57-58 .שם 73

2/

-חרם אל-כדי להגן על אל סיניחו-פרק זה מתמקד בצעדים הפוליטיים שנקט אלתת . לאסלאם

גם אם הדברים שאכתוב . במשימה זו כדי למצב את עצמו כמנהיג לאומי בשימוש שעשהו, שריף

. בעבודה זו שאערוךאפרט את הנקודות החשובות להשוואה , בפרק זה הינם ידועים לכשעצמם

צה המועהכריזה ,שנתיים לאחר הקמתה, /1/2בשנת כבר , כפי שהזכרתי בפרק הקודם

כדי לממן את עלות .חרם אלשריף-על פרויקט לשיפוץ ושימור מתחם אל המוסלמית העליונה

.אלף לירות שטרלינג 4/-לגייס תרומות ברחבי העולם המוסלמי ואסף כ חוסיני-נסע אל ,העבודות

מבנים נוספים הנמצאים ,פצו ועוטרו בעיטורים חדשיםאקצא שו-מסגד אללא רק כיפת הסלע ו

. המועצה המוסלמית העליונהכך שבין היתר ישרתו את ,דםוו גם הם ושינו ייעבמתחם שופצ

כיה והמדרסה 'נגמ-סה אלהמדר, מבנים שנבנו בתקופה הממלוכית, בחלק המערבי של המתחם

בית הדין השרעי של ירושלים, המועצה המוסלמית העליונהמשרדי שופצו ואירחו את, תנכזיה-אל

באותו חלק נבנו יותר מאוחר גם חלקות קבר עבור שני מנהיגים .ובית הדין השרעי לערעורים

ממכה והשני הוא המנהיג המוסלמי חוסיןאחד הוא השריף , מוסלמיים בעלי שיעור קומה עולמי

. בכוונה להפוך אותו למעין פנתיאון אסלאמי ,1//1-ב במקום שניהם נקברו .עלי מוחמדהודי ה

-אולם כנסים גדול בו נערך הקונגרס המוסלמי ברף ובה מעא-ת אל'בצד הצפוני נבנתה מכללת רוצ

לצד בצד הדרומי נבנה מוזיאון אסלאמי. ונבנתה גם ספרייה אסלאמית, בהמשךעליו אפרט 1//1

74.אקצא-מסגד אל

על חגיגות גדולות לרגל סיום המועצה המוסלמית העליונההכריזה 1/21באוגוסט

שהחלו "הכותל אירועי"בע לחגיגות בהתחשב ביך שנקקופפרשמידט טוען שהתאר. השיפוצים

המתחם לא היה רק משכן ,לדבריו. חודש לאחר מכן מראים שהיו לחגיגות גם משמעות פוליטית

, מוסיףהוא , כמו כן .וסמל לסולידאריות עבור הפלסטיניםבעל משמעות דתית אלא גם מוקד

ת החשיבות שרוכשים א להמחיששריף נעשו כדי -חרם אל-עבודות החידוש והשיפוץ באל

ולהקים תחם מעל ה טיהם שליהודים ולציונות יש תוכניות להשתלותהמוסלמים למקום לאור דאג

פרסמה ,שריף-חרם אל-של אל הצביון האסלאמילצורך הדגשת .עליו את בית המקדש מחדש

על אף , כאמור. המועצה המוסלמית העליונה את המדריך לתייר שהזכרתי בפרק הקודם

מציין מפורשות כי זה הוא הוא , אינו מתכחש לקיומו של מקדש שלמה בעבר במתחםשהמדריך

מעבר . מקום פולחן וקודש מוסלמי אשר קדושתו נובעת מעל לכל מהמסע הלילי של הנביא מוחמד

להפוך את ירושלים לאתר זיארה המשתלב עם העלייה לרגל למכה ואכן היו חוסיני-פעל אל, לכך

: ירושלים) דת ופוליטיקה, יהודים ומוסלמים, המאבק על הר הבית: הר המריבה, נדב שרגאי ;1/4-1/2 'עמ, שם 74

.277 'עמ, (7//1, כתר

/4

ניתן לראות כאן כיצד מעמדו 75.אפילו מהודו ומאיראןלירושלים תו והגיעו עולי רגל שנענו לקריא

כאשר ( הפלסטינים והמוסלמים בכלל)עולה בעיני קבוצה ( שריף-חרם אל-אל)של מקום קדוש

.מאיימת להשתלט עליו( הציונים)היא חוששת שקבוצה אחרת

ם מעמדה של ירושלי את חוסיני-טיפח אמין אל 24-לאורך שנות הש גם יהושע פורת מספר

שניהל בארץ ובעולם ועסק הסברהמסע שיפוץ וה פרויקט. ולפלסטינים לאסלאם כמרכז חשוב

לחזק את מעמדו כנושא דגל נועדו, פלסטין מצד הציונותסכנה הנשקפת לקודשי האסלאם בב

והן ברמה אל מול האופוזיציה שהייתה לו פלסטיניתההן ברמה , מגן האסלאםכהמאבק בציונות ו

בפעילות ההסברה שלו לגייס את השכבות העממיות חוסיני-קיווה אל, לצד זאת .הכלל מוסלמית

החילוניות הסיסמאות הלאומיות, לדברי פורת. בקרב הפלסטינים למאבק בציונות תחת הנהגתו

ה שבאמצעות הכנסת המימד הדתי וקיו חוסיני-ואל לא דיברו אל אותן שכבות בחברה הפלסטינית

76.במיוחד בתקופת המאבק על הכותל המערבי, ס את תמיכתםייצליח לגי ,היהודיםגד נבמאבק

בטיפוח חוסיני-מניעיו של אלורת וטוען שלא הבין נכון את גרבר יוצא נגד טענותיו של פ

מילא את תפקידו , ראשית לכל, לדברי גרבר, המופתי. המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים

. שריף-חרם אל-ולכן שיפץ את מתחם אל מות הפולחן המוסלמייםהדואג למקו ,עולמא-כראיס אל

פעל במכוון לעורר את הלאומיות הפלסטינית חוסיני-הוא סבור כי אין זה נכון לומר שאל, שנית

כאילו רק כך הפלסטינים יוכלו ,בהסתה נגד היהודיםמשנתה באמצעות שימוש בסמלים דתיים ו

שריף טבועה -חרם אל-מפני פלישה זרה לאל החשש, לטענתו .להתחבר לרגשות לאומיים

כמו גם האמונה , והינה מרכיב מרכזי בזהות הקולקטיבית שלהם, בפלסטינים עוד מימי הצלבנים

לעורר את הלאומיות צריךחוסייני לא היה -אל. בתפקידם כקולקטיב האמור להגן על מקום זה

ם של בתגובה על צעדיה התרחשה /1/2-בת הפלסטינית התקוממוה .בהקשר הזההפלסטינית

-י אל"מהלך מתוזמר ע לא היה זהו, אשר ביקשו להרחיב את זכויותיהם בכותל המערבי היהודים

הייתה מחאה יזומה מצד פלסטינים רבים אשר כתבו , בתקופה שקדמה לפרוץ האלימות .חוסיני

77.המופתיעצומות לבריטים ללא קשר לפעילות של

-פעל לשיפוץ אל חוסיני-אל. גרבר וגם בדבריו של פורת אני סבור שיש אמת גם בדבריו של

משום שזה אכן היה תפקידו , שריף ולטפח את מעמדו של המקום בעולם המוסלמי-חרם אל

כפי ,ומשום שהוא ראה בעצמו מגן המקומות הקדושים כמו שכל פלסטיני ראה בעצמו ככזה

כיח שהוא ממלא את תפקידו על אחת כמה וכמה היה צריך להו חוסיני-אבל אל. שגרבר אומר

75

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 130-133 .217, 171' עמ, צמיחת התנועה ,פורת. 10 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 7677 Gerber, Remembering and Imagining Palestine, pp. 110-111

/1

אשר החשש ממנה היה , שריף ומגן עליו מפני הציונות-חרם אל-בכך שהוא מחזק את אל, כראוי

עמד חוסיני-אל, ככלות הכל .נגדה חוסיני-נפוץ בחברה הפלסטינית גם בלעדי ההסברה של אל

אולם .יםבראשות המועצה המוסלמית העליונה שתפקידה היה להגן על האינטרסים של המוסלמ

הוסיפה לו יוקרה וחיזקה את מעמדו כמנהיג חוסיני-אין לפסול אפשרות שעצם פעילותו של אל

-של פורת שיש קשר בין פעילותו של אל הסבראת הועל כן ניתן לקבל , לאומי של הפלסטינים

אדם פוליטי חוסיני-היותו של אל, כמו כן .שריף לבין חיזוק מעמדו האישי-חרם אל-באל חוסיני

ביקש שהוא אכן להסיק מובילים אותי , ון תפקידים בעלי השפעהוהמחזיק במג, מאד וריכוזי

אין לטעון שהוא פעל מתוך אינטרסים אנוכיים . להוביל את הפלסטינים ולשמור על מעמד רם

חוסיני-חששותיו של אל, כפי שנראה כעת שכן ,מדבריו של פורת כפי שמשתמע ,ופוליטיים גרידא

כהונתו כמופתי הינה המשך למסורת ש יש לזכור ,בנוסף. ריף לא היו חסרות שחרש-אל חרם-לאל

לטעון כי הוא עשה בתפקיד בלתי אחראי יהיה זה ו, רבת שנים של משפחתו המחזיקה בתפקיד זה

כמופתי היה לו תפקיד דתי ורוחני ואין סיבה שלא יהיה .ו הפוליטייםיזה שימוש ציני בלבד לצרכ

, ביל את הפלסטינים במאבק על שמירתוושריף וי-חרם אל-גל הקדושה של אלהוא זה שמניף את ד

תוך שהוא מאמין , כמו גם זה שאחראי לנסוך תוכן לתפיסה של הפלסטינים את המאבק הזה

כי אני , ברצוני להדגישו, בררלטענותיו של ג אתייחס, בהקשר זה. אמונה שלמה בצדקת דרכו

כמו גם ,י פלישה זרה הינו עתיק וחוזר לימי הצלבניםסבור שגם אם החשש של הפלסטינים מפנ

אלה קיבלו מימד חדש בתפיסת הלאומיות , תפיסת תפקידם כמגני המקום בשם האסלאם

-אל החשש מפני הפיכת. תר כתגובת נגד לציונותהתפתחה בין הי אשר, המודרנית של הפלסטינים

הפחד של המוסלמים היה מפני שכן בדרך כלל , הינו עניין חדש, לבית המקדששריף -חרם אל

חרם -המאבק על אל. 1/24בא לידי ביטוי בטקס העלייה לרגל לנבי מוסא עד הוא כפי ש, הנוצרים

כמו שהיהודים מאיימים לשנות את אופיו של , שריף מהווה בעצם סמל למאבק על הארץ כולה-אל

הארץ ליהודית וישנו כך הם יהפכו את כל, לבית פולחן יהודיולהופכו המקום הקדוש למוסלמים

אין . 1/76חשש זה חוזר על עצמו גם בדבריהם של העולמא הפלסטינים אחרי מלחמת . את אופייה

.ישנו תפקיד מרכזי בעיצוב תפיסה זו ובליכוד הפלסטינים סביבה חוסיני-שלאמין אל, ספק בעיני

ינים לגבי את תפיסת הפלסט חוסיני-עיצב אל אירועי הכותל הם ביטוי מובהק לאופן בו

אותו ניהל המשמעותי ביותרהמאבק היו אירועים אלה. המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים

היסטוריוגרפיה היהודית נקראים ב. ריףש-חרם אל-על הצביון האסלאמי של אל חוסיני-אל

/2

ואילו בספר 78,/1/2פורת למשל מכנה אותם מהומות אוגוסט , אירועים אלו מהומות הכותל

וממות כלומר התק, 79בראק-ורת אל'יסטוריה של פלסטין מתוארים האירועים כתההמלמד על ה

ה עף הפלאית עליהבהמה הכותל המערבי על שמה של המוסלמית כפי שנקרא במסורת, בראק-אל

,ורה'מהומות ות :שתי המילים .אל ירושלים ועל פי האמונה קשר אותה לכותל המערבי מוחמד

.ומבטאות את הרגשות הלאומיים של כל צד ספונטניותמבטאות אירועים אלימים שפרצו ב

אשר כלל מספר אירועים ושיאו בהתפרצות האלימה , תהליך של שנהלמעשה מדובר היה ב

."אירועי הכותל"ועל כן אני משתמש בביטוי , /1/2באוגוסט

הפך אז , 12-מאה העומק המחלוקת בין יהודים למוסלמים סביב שאלת הכותל חוזר ל

על .תל המערבי לוקף אשר הקדיש אותו מנהיג צופי מאזור המגרב בשם אבו מדיאן שעיבאזור הכו

בין הכותל עצמו . וקף אבו מדיאן, בע המוגרבי והכותל עצמו כונהרוההאזור הצמוד לכותל הוקם

ופת המנדט הבריטי לבתי השכונה היה מעבר צר למדי שאליו יהודים נדחסו מאות שנים לפני תק

היהודים ניסו ,עת החלו להפוך לרוב באוכלוסיית העיר, /1-החל מהמאה ה. על מנת להתפלל

. כסאות וספסלים, בריםמסך שישמש להפרדה בין נשים לג, יםיס למעבר הצר הזה ארון ספרנלהכ

המקום ממנו , לא היה מוסכם בין אנשי הדת המוסלמים /1-טוען שעד למאה ה' שמואל ברקוביץ

לאור קריאת התיגר של היהודים ומהחשש שירכשו את . שריף-אלחרם -עלה הנביא מוחמד אל אל

בשום תעודה , בראק-נפוצה האמונה כי הכותל המערבי הוא מקום קשירתה של אל, המקום

הקמה מפני המוסלמים החשש של 80.מוסלמית עתיקה יותר ופחות לא מופיעה אסמכתא לכך

את הגישה של חלק מתושבי וםסיח אשר, בשטח וקף אבו מדיאןהלכה למעשה של בית כנסת

לא לאפשר אשר נטו מאניות 'הרשויות העות הוביל אותם למחות בפני, המוגרבי לבתיהם הרובע

הניסיונות של הישוב היהודי לשנות . ליהודים להכניס את העזרים המפורטים לעיל לאותו מעבר

מה שהגביר , ימאני בבריט'חילופי השלטון העות עם 24-את הסטאטוס קוו גברו במהלך המאה ה

81.את המתח בעיר

ההיסטוריונים תומכי את מאשים את ההיסטוריונים הפרו ציוניים ו (Mattar)פיליפ מטר

תפקיד מפתח בליבוי חוסיני-וייחסו לאמין אל, 1/21המופתי שהתעלמו מחלק מאירועי קיץ וסתיו

מיום כיפור הודיםשל הישולית פרובוקציה לכאורה צל כמי שני /1/2אוגוסט המהומות שפרצו ב

.17 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 78 .77 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין 79ריבונות ,(עורך)בתוך יצחק רייטר , "שפט הישראליהמעמד של הר הבית והכותל המערבי במ", 'ברקוביץשמואל 80

.111-117 'עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: האל והאדם81 Philip Mattar, "The Role of the Mufti of Jerusalem in the Political Struggle Over the Western Wall,

1928-29", Middle Eastern Studies, vol. 19, no. 1 (Jan 1983), p. 105

//

מטר סבור שלא המופתי הוא זה שהפך את . מאבק פוליטי אלים מולם להובילכדי 1/21בשנת

עלתה בעיני המופתי קרנו של העובדה כי .עשו זאת שאלת התפילה בכותל לפוליטית אלא היהודים

. ותשהוא האחראי הבלעדי לאלימ אינה מעידה על כך ,/1/2מאורעות אוגוסט הציבור בעקבות

אך זה היה , הוא אמנם פעל נגד הציונות והזהיר מפני הניסיונות לשנות את הסטאטוס קוו בכותל

לא היה זה סביר שיעמוד מנגד נוכח .תפקידו בתור ממונה על הגנת האוקאף בפלסטיןמתוקף

82.ועל כן נגרר לפעול יותר מאשר יזם את הפעילות האנטי ציונית, הפעילות היהודית בכותל

כאשר שמש , 1/21בספטמבר /2בערב יום כיפור פרובוקציה של היהודים ארעה אותה

הממשל בפני נן המתואלי של וקף אבו מדיאן התלו. מנורות ומסך, מחצלות, אשכנזי הביא ארון

, לדרישה זו ם לא נענואך ה, למאזור הכות" עזרים"הורו ליהודים לפנות את ה הבריטים .הבריטי

גאולת "לאחר יום כיפור העיתונות הציונית דיברה על הצורך ב. שטרהי המ"ואביזריהם פונו ע

83.והושמעו התבטאויות נגד המוסלמים ,התקיימה הפגנה נגד המשטרה הבריטית, "הכותל

אקצא -בראק ומסגד אל-הוא פעל להקמת וועדה להגנת אל, עבר למגננה מייד, חוסיני-אל

כינוס כלל היה יזםצעד חשוב ש. יהודיתנגד הפעילות ה ופתח במסע הסברה, מפני היהודים

הכינוס היה מצומצם . שנועד להביע תמיכה בעמדת המוסלמים וללחוץ על הבריטים אסלאמי

: המסר שהכנס העביראבל העיקר הוא , לות בפלסטיןי וכלל בעיקר נציגים ממדינות הגובלמד

הוא מקום , סלמיםמוכלל שריף ועל כן הוא קדוש ל-חרם אל-הכותל הוא חלק בלתי נפרד מאל

.צופי מסוים מסדרקף המשמש את טובת הציבור או ואינו רק בגדר ו ,בראק-קשירתה של אל

לא היה קדוש באותה יובוודא, עד אז הכותל לא נחשב לקדוש במיוחד עבור המוסלמים, כאמור

מוסלמים הוא שבהפיכת הכותל לקדוש עבור ההמופתי קיווה . מידה שהוא היה קדוש ליהודים

על ידי 1/76דפוס פעולה זה יחזור בשנים שאחרי מלחמת .ליח להרחיק את היהודים מהמקוםיצ

סיונות ההשתלטות של יהוא הדגיש כל העת כי נ, כמו כן. הממסד הדתי המוסלמי בירושלים

-חרם אל-היהודים על הכותל הן תהליך הדרגתי שנועד בסופו של דבר להשתלט על כל מתחם אל

ניתן . 1/76לאחר נגד ישראל ת הממסד הדתי הפלסטיני ויא אפיינה את טענטענה זו גם ה .שריף

חרם -אל אתבעיצוב התפיסה של הפלסטינים חוסיני-אם כן לראות את תפקידו החשוב של אל

את שכן הוא העניק מעמד של קדושה למקום שלא נחשב לקדוש והטמיע בפלסטינים , שריף-אל

ושתו לאסלאם ומשום ששליטה יהודית עליו פירושה שתפקידם להגן על הכותל משום קדההכרה

איננו מצדיק את חששותיו של המופתי מפני מטר . שריף כולו-חרם אל-השתלטות שלהם על אל

82 Mattar, "The Role of the Mufti", pp. 105-107 ,ט"מאורעות תרפ ,גילי חסקין; 147-147 'עמ, שם 83

http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=646 ,2094/912; 77 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין.

/0

המופתי לטענתו ניזון . שריף-חרם אל-תוכניות היהודים לבנות את בית המקדש על חורבות אל

, לדברי מטר .מעל לכיפת הסלעמשמועות ומתמונות שהופצו בעיר העתיקה בהן ראו מגן דוד

ו בעיקר לקבל זכויות וקיהם אלא , יתה תוכנית אמיתית לבנות את בית המקדשיליהודים לא ה

פעילות של יהודים . מדובר בתופעה שעוד תחזור על עצמה, גם כאן .תפילה נרחבות בכותל המערבי

האסלאם הממסדי י"נתפסות ע, ת בית המקדש מחדשיכרזות או אמירות בדבר בני, קיצוניים

84.סטיני כמייצגות את המדיניות הרשמית של ישראל והציונותלהפ

בנובמבר " ספר לבן"ופרסמו , חוסיני-לאו של אמין הבריטים מצדם ניסו להפיג את חשש

היה מרוצה מההחלטה ופעל חוסיני-אל .את המשך הסטאטוס קוולמעשה אישר אשר 1/21

פתח במחאה נגד המדיניות הישוב היהודי .כוף אותהבחודשים הבאים ללחוץ על הבריטים לא

, בראק-המקבילה היהודית לועדת אל, הוועדה להגנת הכותלעל רקע זה הוקמה . הבריטית

85./1/2במהלך שנת ומחאות ותנשארגנה מספר הפג

ל ש היוותה את תחילתהבעיר העתיקה /1/2לאוגוסט 17-בהיהודים קיימו הפגנה ש

מטיפים דתיים קיצוניים . /1/2באוגוסט /2החל ביום שישי ששיאם, אלימיםסדרת אירועים

שעליהם חוסיני-מהמופתי אללכאורה והעבירו מסר , את הציבור שלהבו, הסתובבו בארץ

שריף מפני-חרם אל-אקצא ולהגן על אל-במסגד אל /1/2באוגוסט /2להתייצב ביום שישי

ועדת ) הבריטית שהוקמה לאחר האירועיםמטר המסתמך על ועדת החקירה . היהודים תוקפנות

86.קרא לציבור הערבי להגיע לירושליםטוען שזו הייתה רק שמועה שהופצה לפיה המופתי ,(שאו

כדי לייצר את " מאחורי הפרגוד"פעל חוסיני-שאל, כאמור טוען בניגוד למטר, יהושע פורת

87.המהומות האלימות שפרצו לאחר אותה תפילת יום שישי

היה מעוניין לקיים מפגן כוח גדול עם מספר רב של חוסיני-ל להניח שאולי אלאני יכו

לעלות לו ך בפרשה אלימה שהייתה עלולה באבל הוא בטח לא קיווה להסת, אקצא-מתפללים באל

שמירה , הליכה בין הטיפות. שכן יש לזכור שבסופו של דבר הוא היה שכיר של הבריטים, במשרתו

שהיה נתון כ 1/76לאחר גם אפיינו את הממסד הדתי הפלסטיני , ותוזהיר, על המשרה והמעמד

הינו חלק מגוף , זה המקום לזכור שממסד דתי. לשליטה ישראלית וכפוף מבחינה מנהלתית לירדן

.ובדרך כלל איננו שלוח רסן, שלטוני ותלוי בו על מנת להתקיים

84

Hillel Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic? Fatah, Islam and the 'Al-Aqsa

Martyrs' Brigades," Terrorism and Political Violence, Vol. 17, no. 3 (2005), p. 393; Kupferschmidt,

The Supreme Muslim Council, p. 239; Mattar, "The Role of the Mufti," pp. 107-110 Mattar, "The Role of the Mufti," p. 112; ט"מאורעות תרפ, חסקין 8586

Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic?", p. 393; Mattar, "The Role of the

Mufti," p. 114 . /21' עמ, צמיחת התנועה ,פורת 87

/7

, קהל המתפללים הוא התקבל בהתלהבות רבה מצדלמתחם נכנס חוסיני-כאשר אמין אל

הוא נשא בנאומו .אמין' חאג ,חרב האסלאם כלומר, "אמין' חאג, דין-סיף אל" הם קראו לעברו

קבוצות מתפללים לאחר התפילה תקפו .ללא הועילאך ,מרגיעות וניסה למתן את הקהלמילים

יום למוסלמים להפסיק את האלימות ב על פי ועדת שאו המופתי הוציא קריאה. יהודיותשכונות

רבנות רבים ברחבי ווהאלימות נמשכה וגבתה ק זניים ערלותוה על אלאך קריאתו נפ, מחרתל

88.בעקבותיו התרוקן הישוב היהודי בעיר, המאורע האלים ביותר התרחש בחברון .הארץ

להשאיר את המליצה וועדה מטעם חבר הלאומים שהוקמה לאחר האירועים האלימים

ולהציב ארון תורה רק , לאפשר ליהודים להתפלל במקום, יםסלמהבעלות על הכותל בידי המו

יתה ימאחר שעמדה זו ה .חוקיהבריטים קיבלו את המלצת הוועדה ונתנו לה תוקף .בימי צום

על , ובכל זאת. להחלטה זו חוסיני-התנגד אל, 1/21של ת הספר הלבןמפחות רצויה למוסלמים לעו

הוא , משום שאם היה עושה זאת הפעם, ודמתה כבשנה הקהסברתח שוב במסע מחאתו לא פאף

היה למעשה פקיד הוא הרי ו, כלפי הבריטיםהימנע מלהפנות אצבע מאשימה ל היה לולא יכ

ה להיאבק דעת הרוב בקרב הציונים היית ,במהלך אירועי הכותלשבעוד , כמו כן .במנגנון שלהם

ת הציונית את החלט כעת קיבלה רוב ההנהגה, כותלות על הלבעמול המוסלמים על זכות ה

89.הבריטים נגדובינה לבין לייצר ברית היה יכול חוסיני-ה של אלהסברמסע ו, הבריטים

.לסמל במאבק הפלסטיני אל מול הציונותהכותל הפך 1/21-/1/2 םהשני בין, סיכוםל

לסמל דתי ,על כתליו ולא רק על מסגדיו, שריף בכללותו-חרם אל-מאבק זה סייע להפיכתו של אל

זה הוא ביטוי בולט להתחזקות קדושתה של ירושלים כאשר נשקפת לה סכנת ,כמו כן .אומיל

.דין-הוכחה להיטמעות המסרים על קדושת ירושלים שעוצבו בימי צלאח אלו, השתלטות זרה

היה כינוס ועידה פן ,במסגרת המאבק על הכותלבו המהלך הבא שהמופתי החליט לנקוט

מול הבריטים מבלי שייאלץ להתמודד מולם חזק את עמדתו אמורה ל ועידה זו הייתה. אסלאמית

90.בארץ מול האופוזיציה שהייתה לו מביתו תלחזק את עמד ובאותו הזמן גם, וללא גיבוי ישירות

במועצה קידם את האידיאולוגיה הפן אסלאמית עוד בראשית דרכו חוסיני-אמין אל

ריף כמקום השלישי בקדושתו ש-חרם אל-ל אלש לחזק את מעמדו פעלאשר כ, המוסלמית העליונה

בהזדמנות זוגם בנה ו ות לצורך שיפוצוסלמי כדי לגייס תרומנסע ברחבי העולם המוו, לאסלאם

כדי לגבות את עמדתו בנוגע לכותל 1/21-הכינוס שארגן ב. קשרים ושם בעולם שמחוץ לפלסטין

הא 'תאריח: פלסטין ;77-70 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג ;ט"מאורעות תרפ, חסקין 88

Mattar, "The Role of the Mufti", pp. 114-115 ; 77 'עמ, יתהא'וקצ Mattar, "The Role of the Mufti", p. 115 ;21-/2 'עמ ,ממהומות למרידה, פורת 89 Martin Kramer, Islam assembled: the advent of the Muslim congresses; /2 'עמ ,ממהומות למרידה, פורת 90

(New York : Columbia University Press, 1986), p. 124

/7

שנקט פן אסלאמית לפעולה יותר באך הביטוי הבולט . י למדיניותו הפן אסלאמיתגם היה ביטו

שהתקיים באודיטוריום החדש שזה אך נבנה 1//1-היה ארגון הקונגרס המוסלמי ב, חוסיני-אל

קופפרשמידט טוען שבתקופה זו האידיאולוגיה הפן אסלאמית הייתה .שריף-לחרם א-אלב

ולגייס את יתוהמופתי ידע לנצל זאת כדי לצבור תמיכה ציבור, פופולארית יותר מאשר הלאומיות

91.העולם המוסלמי לטובת המאבק של הפלסטינים בציונות

. מדינות מוסלמיות 22-נציגים מ 1/4ונכחו בו 1//1בדצמבר 6-הקונגרס התקיים ב

, אקצא האסלאמית בירושלים-להקים את אוניברסיטת מסגד אלבמהלך הקונגרס הוחלט

כמו . טה העברית שש שנים קודם לכןשהייתה אמורה להיות המענה הפלסטיני להקמת האוניברסי

אחדות המוסלמים ונכונותם להגן התקבלו הצהרות עלו, בראק-אל, הוכרזה קדושת הכותל, כן

ח וועדת הכותל של חבר "דואי לכך הוחלט לדחות את ;ליו ולגנות כל ניסיון לגזול אותוע

מליאת הקונגרס .כןאשר קבע בין היתר שהכותל לא קדוש למוסלמים ואילו ליהודים , הלאומים

גונתה, בנוסף. ציונים על ידיצרים בפלסטין יומלהחרים מוצרים הוקראה ת הציונותא גינתה

להקים לצורך גאולת האדמות הפלסטיניות בנק חקלאי הוחלט מכירת הקרקעות ליהודים ו

על ידיאזית שנבנתה 'הוחלט לתבוע לרשות המוסלמים את מסילת הברזל החג גם; אסלאמי

הקונגרס בחר לבסוף בוועד פועל . טענו כי מדובר בוקף ואי לכך, מאנים בכספי מוסלמים'העות

המופתי הפך למעשה לאישיות כלל אסלאמית מעבר להיותו .נבחר לעמוד בראשו חוסיני-שאל

92.חוסיני-זה היה שיא בחייו של אל, מעמד שזכה לו במיוחד לאחר אירועי הכותל, מנהיג לאומי

בעיקר בשל היעדר , שרוב ההחלטות המעשיות של הקונגרס לא יושמו בפועלעל אף

הרי הוא נבחר לעמוד בראש גוף כלל ,חוסיני-כתר כהצלחה גדולה בעבור אלהאירוע הו, תקציב

הפך הוא בכך .נדה הפרטיקולארית פלסטינית שלו ברמה הפן אסלאמית'אסלאמי ולקדם את האג

דבר , קדושים לאסלאם בפלסטין למאבק כלל מוסלמיאת המאבק הפלסטיני על המקומות ה

ולם המוסלמי יוצאים להפגנות עכאשר אלפים מרחבי ה ,שמאפיין את המאבק הפלסטיני גם היום

קריאות של מנהיגים פלסטינים ושל הממסד הדתי לונענים הזדהות עם הפלסטינים מפעם לפעם

93.שריף-חרם אל-באל

91

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 187-189 רטים על עוד פ. 74 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין ;21-26 'עמ, ממהומות למרידה, פורת ;211-241 'עמ, שם 92

Kramer, Islam assembled, pp. 123-131: הקונגרס ראה אצל Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 218; 21, 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 93

/6

ריביו מביתוי חוסיני-אל: מנהיגות במבחן. ג

היחיד מבין מנהיגי והיה , ללא ספק היה שילוב נדיר של פוליטיקאי ומנהיג דתי חוסיני-אל

אך בעוד המאבק על המקומות . האסלאם הממסדי הפלסטיני שזכה למעמד של מנהיג לאומי

ים אחרים ובראשם המאבק על קרקעות מאבקלו בכורה על תה לא היי ,הקדושים ייחד אותו

על מנת להבין מה היה מעמדו .רה הארציתיזבעוד לפניו מנהיגים אחרים שפעלו היו כאן, הארץ

ם שהיו פעילים יכמנהיג לאומי עלינו לבחון את מנהיגותו לעומת גורמים נוספ חוסיני-של אל

כך נעשה גם בפרקים הבאים כשנרצה לבחון כל פעם את מנהיגותו של הממסד , באותה תקופה

.עות או מנהיגים אחריםהדתי בהקשר הרחב לעומת תנו

אשר לה היו משפחות יריבות , בא ממשפחה ירושלמית ידועה חוסיני-אמין אל, כאמור

נשאשיבי אשר גם -אלהייתה משפחת חוסיני-המשפחה הידועה ביותר בהתנגדותה לאל .אחרות

של אך הבן המפורסם , ירושלים ק'מאני וחברי פרלמנט מטעם סנג'עותבניה היו פקידים במנגנון ה

-אל כאזםנשאשיבי שמונה לראשות עיריית ירושלים במקום מוסא -ב אל'ראעוא משפחה זו ה

גדולה יותר מיריבותו כלפי חוסיני-לאל לא בפומבי שיריבותוב אף התבטא ש'ראע .חוסיני

94.והוא אכן אף שיתף עמם פעולה לעתים, היהודים

. הוועד הפועל הערבי תי אחר בשםהיריבות בין המשפחות באה לידי ביטוי גם בגוף הנהג

. המשפחות הנכבדות בפלסטין בעקבות מפלתו של פיצל בסוריה על ידי 1/24וועד זה הוקם בשנת

באותה עת הם הבינו שעליהם להיאבק על עצמאותם בחבל ארץ זה ולוותר על אשליות של אחדות

הציונים שהקדימו אותם ל מולא תרו לבדםונהם .סוריה או עיראק או כל מדינה אחרתערבית עם

בקונגרס הערבי השלישי שנערך בחיפה , אי לכך. הם להקים מדינה יהודית על שטחםיכבמהל

לטת של שלילה מוחביניהן , והתקבלו הצהרות שונותהוקם הוועד הפועל הערבי 1/24בשנת

ת מניעת מכירלקריאה ; חשיבותה של האחדות בקרב ערביי פלסטין; זכויות היהודים על הארץ

וקריאה לבריטים להכיר בוועד הפועל ; דרישה לעצור את ההגירה היהודית; קרקעות ליהודים

על ידינשלט המועצה המוסלמית העליונהעל אף שהוועד הפועל כמו .כמייצג של העם הפלסטיני

וף נפרד לחלוטין והרבה פחות היה זה ג ,עומד בראשו כאזםכאשר מוסא חוסיני-משפחת אל

השכבות הנמוכות בעם והיה מורכב הוועד לא הגיע אל. צה המוסלמית העליונההמועמ אפקטיבי

פעל 24-במהלך שנות ה. עיקר מנציגי המשפחות הנכבדות שהתכתשו ביניהם על השפעה וכבודב

אמין להיג בסדר גודל שננו ממולא הצליח להוציא מ המועצה המוסלמית העליונההוועד בצלה של

יחד עם זאת , אולם. ירועי הכותל שחיזקו את מעמדו של המופתיבמיוחד אחרי א, חוסיני-אל

.61-64 ,'עמ, ממהומות למרידה, פורת; 77 'עמ, "המשפחות המוסלמיות המנהיגות בירושלים", שטנדל 94

/1

כאשר , הוועד הפועל דעך 7//1בשנת .הוועד הניח תשתיות חשובות בתפיסה הלאומית הפלסטינית

95.טיבה אמיתית למופתיננפטר והנשאשיבים לא הצליחו להעמיד אלטר חוסיני-אל כאזםמוסא

נית גורמים שאתגרו את הפוליטית הפלסטינראה כי החלו לעמוד בזירה 2//1רק משנת

ודחקו בו להקצין את עמדותיו במיוחד אל מול הבריטים חוסיני-טית של אלאהפרגמ מנהיגותו

ועל הורכבה ועד הפובעוד הנהגת ה .על יחסים טובים לאורך כל כהונתוהשתדל לשמור עמם הוא

מקרב הפלסטינים 4/-ת הוההנהגה החדשה שקמה בשנ, אשר האמינו בדיפלומטיה נכבדיםמ

יוותה אתגר עבור קמה וההמפלגה הבולטת ביותר שהו, בתוך כך 96.מיליטנטית יותרהייתה

הייתה זו מפלגה שהושפעה מהאידיאולוגיה .אסתקלאל-ית הייתה מפלגת אלתהמנהיגות המסור

להפגנות ולנטישת הדיפלומטיה שנקטה ,הפן ערבית והאנטי אימפריאליסטית והטיפה לחרמות

אסתקלאל הטיפו ללא שום עכבות למאבק נגד -אך העיקר הוא שאנשי אל. ההנהגה הותיקהבה

ועל כן , הם יצרו את הבעיה הציונית, לדידם הם שורש הבעיה של הפלסטינים שכן, הבריטים

97.צחון על הציונותיצחון עליהם יוביל לנינ

רם אחר מהכיוון אתגר אותו גו ,אסתקלאל אתגרו את המופתי מהכיוון הלאומני-בעוד אל

סטיות בחלקים שונים בארץ אשר הבולטת אסלאמיבאותם שנים קמו התארגנויות . האסלאמי

קסאם ברח מסוריה לאחר נפילתו -אל' השיח .קסאם-דין אל-עז אל' קבוצתו של השיחבהן הייתה

רינה 'שם הוא לימד בבית ספר ומונה במקביל לדרשן במסגד הג, של פיצל והתיישב בעיר חיפה

, בבית המשפט השרעי בחיפה רשויות הוקף להיות רשם נישואין על ידיהוא מונה 1/21-ב. ירבע

עם קסאם להתחבר -בסיורים אלה החל אל. דרש ממנו לנסוע לכפרי האזור ולרשום נישואיןמה ש

להגיע ללבותיהם של , קסאם הצליח היכן שההנהגה הותיקה נכשלה-אל. פלאחים הענייםה

במהלך סיוריו בכפרים . יםאיכרהפועלים קשי היום בחיפה ואל האל , השכבות הנמוכות

האד'והטיף לג, יאליזםובהטפותיו במסגד בחיפה דיבר על הסכנה האורבת לאסלאם מצד הקולונ

הוא הקים ארגון 4/-בתחילת שנות ה. על האופי האסלאמי של פלסטין מפני הציונותעל מנת להגן

7//1-ב. ים בצפון הארץימספר רציחות ביישובים יהודאשר ביצע , "היד השחורה"מחתרתי בשם

. קסאם הפך למיתוס לאומי ודתי במותו-אל. נין'באזור ג הבריטים על ידיו נחשף והוא נהרג ארגונ

98.ותומכיו המשיכו את דרכו במרד שפרץ שנה לאחר מכןתו איש הגיעו ללווי 444,/

הפלסטינית התנועה הלאומית הערבית ", פורת יהושע ;12-/1 'עמ, סטינים עם בהיווצרותופל, מגדל וקימרלינג 95

תל ) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)קידר בנימין זאב מעוז ו משהבתוך , "///1/11-1 .17-10 'עמ ,(6//1, משרד הביטחון: אביב

.// 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 96 ./1 'עמ, שם 97 Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 15-17 ;11' עמ, "התנועה הלאומית", פורת; 70 'עמ, שם 98

//

התנועה הלאומית והן בחוגים הן בקרב 4/-ה הפלסטינית בשנות החברב הגוברתההקצנה

הדתיים נבעה בעיקר מהגידול הגובר של מהגרים יהודים שהגיעו לארץ והמשך מאסיבי של קניית

-הוא כבר טיפס ל 7//1-ב, 12,744מספר המהגרים היהודים היה 2//1-אם ב .ידםעל קרקעות

יקר קרקעות נקנו בע 24-אם בשנות ה, קרקעות השתנההמכירת של האופי , כמו כן. 77,444

אשר חלקם אף , םכעת נקנו האדמות מבעלים פלסטיני ,שוממות מבעלים מסוריה ומלבנון

אריסים שנושלו מהן ונפלטו על ידיאדמות אלה היו לרוב מעובדות .הנהגה הלאומיתל השתייכו

בראק -מהגנה על אל, ניתן להבין את השינוי במוקד השיח בציבור הפלסטיני. ריםלע מחוסרי כל

99.אקצא נחלצו עכשיו הפלסטינים להגן על עתיד פלסטין כולה-ד אלומסג

בלתי מעורער שלאחר אירועי הכותל כבר היה במעמד של מנהיג לאומי חוסיני-אמין אל

כשם שהדגיש .ה נגד פעולות אלוהסברמיהר גם הוא לדבר בגנות מכירת הקרקעות ויצא במסע

כעת החל כך הוא , ויכוח על השליטה בואת קדושת הכותל המערבי לאסלאם על מנת לנצח ב

סביר להניח . כדי לתאר את פלסטין ,הארץ הקדושה, מקדסה-בלאד אל-להשתמש במונח אל

שכן לא ידוע בוודאות שזה היה כינוי רווח ,The Holy Landשמונח זה מושפע מהמינוח הנוצרי

שימוש במונח הזה כדי יש 10-מהמאה ה" שבחי ירושלים"אם כי בספרות , י מוסלמים"לפלסטין ע

מוזכר גם פעם אחת בקוראן , (מקדסה-אל' ארץ-אל" )ארץ קדושה"הביטוי .לתאר את פלסטין

המופתי טען שהארץ 100.האמורים להיכנס לארץ ישראלבהקשר של דברי משה לבני ישראל

, שריף-חרם אל-בה ממוקמים אל, ן התפילה הראשון שהיה באסלאםוקדושה משום שהיא כיו

ם מיחיה נביאים רבים ולואספה אל פלסטין. הפלאי השמיימהבמסעו מוחמדנסע הנביא ואליה

ד קדושתה של ניתן לראות כיצ. מוסלמים רבים והיא צריכה להיות צבועה לעד בצבע האסלאם

זה מעיד גם על דבר . את פלסטין כולה לאדמת קודש חוסיני-של אל ירושלים הופכת בדבריו

, תפיסה זו חוזרת על עצמה בטיעוניהם של ממשיכיוו הפלסטינית מרכזיות ירושלים בלאומיות

, ת הקרקעות המעובדות ליהודיםאת מכיר מופתי גינה בכל לשוןה, בנוסף. מובילי הממסד הדתי

101.ם את היהודים בהרס המסגדים באותם כפרים ובפגיעה בקדושת הארץישוהא

-אלשל המסריםעיקר הפעם , אז יצא במתקפה נגד הציונות, בניגוד לאירועי הכותל

, הוא טען שללא מוסר המוסלמים לא יגשימו את יעדם הלאומי .לציבור המוסלמי נוכוו חוסיני

ממהומות , פורת ;16 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת ;1/ 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 99

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 240; 147 ,'עמ, למרידה100 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 51 Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 240-241;127 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 101

04

:הוא פנה אל ההנהגה הפלסטינית ישירות ואמרו, הוא טען כי כפירה ואנרכיה שוטפים את הארץ

102".?מי ימנע אותן, אם לא אתם תמנעו את מכירת האדמות"

הוא הרוצה להשפיע על ההתנהלות של החברה מצא ברשות המופתי הכלי המרכזי הנ

המופתי נדרש לתת את המלצתו המלומדת ,מאחר והאסלאם הינו דת הלכה. פסק ההלכה, הפתוא

( 'החדית)התורה שבעל פה , על הקוראןתוך שהוא מבסס את דבריו , כיצד יש לנהוג בענייני דיומא

, עוצמהמה שמקנה לו , נציגו של אללה עלי אדמותכ כך הוא למעשה משמש .ופסיקות של קודמיו

מחקרים מראים שהשליטים הפוליטיים עוד בימי . אין כוח מחייב על אף שלפתוא, זאתו

ביטוי ליוקרה ולמעמד היה זה .האימפריה האומיית ניסו לשלוט במופתים ולהכפיף אותם אליהם

פסיקת )' אך עדיין תהליך האפתאא .להיתפס גם כאיום על הפוליטיקאים היה לואשר יכ, שצברו

ניסו לרכז את עבודת המופתים באופן מאנים'העות .היה מאז ומתמיד פרוץ ומבוזר (ההלכה

הפסיקות שלו היו מחייבות את כלל המופתים אשר , אסלאם-אל' שיח, היררכי תחת מופתי ראשי

ינו מופתי ראשי הן מגם נות המודרניות במזרח התיכון שקמו המדילאחר .והקאדים באימפריה

כמי .שייצג את האסלאם של המדינה ולמעשה יהיה המדריך הרוחני של הציבור מטעם המדינה

חלק חשוב בעיצוב בפועל המופתי הראשי לקח , שלמעשה מגדיר את האסלאם של המדינה

כאשר הפתוות שלו לרוב משקפות לא רק את הבקיאות שלו , הקהילה הלאומית המוסלמית

103.אלא גם את האידיאולוגיה שלו ואת עמדת הפוליטיקאיםבהלכה המוסלמית

היה אמנם משום שהוא, אסלאם-אל' חוסיני היה בפוזיציה טובה מזה של שיח-אמין אל

הוא היה הגורם המוסמך הראשון במעלה , אך מבחינה דתית, כפוף לבריטים מבחינה מנהלתית

הוא עשה , אי לכך. מדינות המודרניותכפי שהתקיים ב, ולא היה גורם פוליטי מוסלמי שפיקח עליו

-בכינוס של אנשי דת שקיים בשימוש בכוחה הדתי של הפתוא ונתן ביטוי לאידיאולוגיה שלו ו

י רעם מוכ חוסיני-אלהחמיר בפתוא זו . עולמא 201 אשר חתמו עליה ואת יא פ הוא הוצ 7//1

הדת ובגידה באללה חזרה מ, המקביל לכפירה כחטא גדולאת המכירה הכתיר הוא .הקרקעות

מונע את , ינוי מוסלמים מהבתים שלהםשמוכר קרקעות תורם לפמי הפתוא קבעה כי . שליחובו

מקבל את היהודים כחבריו לעומת זאת הוא ו, אזכור שמו של אללה במסגדים ותורם להריסתם

, םתי קברות מוסלמייביקברו ביאלה הם בוגדים ועל כן הם לא אנשים. ואת המוסלמים כאויביו

104.ויש להחרים אותם ולנדות אותם

102 Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 243 103 Jakob Skovgaard-Petersen, Defining Islam for the Egyptian state: muftis and fatwas of the Dār al-

Iftā (Leiden: Brill, 1997), pp. 2, 9, 22, 29 Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 28 ;207-200 'עמ, שם 104

01

המועצה הוא גם פעל באמצעות , ליצור חוסיני-ה אלית שניססרלהרתעה המומעבר

ת מות וקף כך שלא יוכלו לעבור לבעלולרכוש עוד אדמות ולהופכן לאד, המוסלמית העליונה

י שקם ארגון ערב, קופה הערבית המאוחדתובנוסף תרם ל, חד לא לבעלות יהודיתבמיו ,אחרת

ההגירה נמשכה , מכירת הקרקעות נמשכה, כל אלה לא עזרו. כתגובה לקרן קיימת לישראל

והגורמים המיליטנטיים הגיעו למסקנה שרק בכוח הזרוע יוכלו להביא את הבריטים לעצור את

105.ה של פלסטיןיהתהליכים המאיימים על אופי

ינית על פלגיה השונים ההנהגה הפלסט .פרץ המרד הגדול נגד הבריטים 7//1אפריל ב

-בראשו עמד אמין אל, הכריזה על שביתה כללית והקימה גוף מתאם שנקרא הועד הערבי העליון

הוא מעולם לא ויתר על . על עצמו אותומעוניין בתפקיד זה אך קיבל המופתי לא היה. חוסיני

דרישות קשיבו לו ויענו לים יטיחסיו עם הבריטים וניסה לשכנע את הציבור הזועם שהברי

גם הוא כמו ההנהגה הותיקה העדיף את הדיפלומטיה על פני ,ברבסופו של ד .הפלסטינים

הקרדיט שהיה לו להנהיג אותם בשל חוסיני-היו אלה מנהיגים מקומיים שביקשו מאל. האלימות

כתב לנציב העליון הוא .ניסה המופתי לגייס למערכה את השיח הדתי 7//1ביוני . בציבור הרחב

סבורה שהקמת בית לאומי ליהודים מעמידה בסכנה את הערבים ה המוסלמית העליונההמועצש

והתריע שהערבים לא יסכימו למדינה יהודית , בפלסטין ואת המקומות הקדושים לאסלאם

גם כאשר ניסה לרתום את , טים השיבו את פניו ריקםיהבר 106".ארץ הערבית מוסלמית הזו"ב

. סירבה בריטניה להתחייב לויתורים עבור הפלסטינים, יטיםמנהיגי מדינות ערב להשפיע על הבר

ולכן פעל , הבין כי המרד לא מוביל לתוצאות חיוביות וכי בקרוב הוא ידוכא באלימות חוסיני-אל

כך ששוב ביקש שמנהיגי ערב יוציאו קריאה לאחיהם על ידיחורי הקלעים להפסקת השביתה אמ

שוב אנו רואים כי .7//1יתה הופסקה באוקטובר השב. הפלסטינים להפסיק את השביתה והמרד

107.היה מנהיג פרגמאטי ומחושב שאינו שובר את הכלים חוסיני-אל

כמו אחרי אירועי הכותל גם כעת החליטו הבריטים להקים ועדת חקירה לאירועי

לפיה חמישית , ועדה זו שנקראה ועדת פיל הציעה את תוכנית החלוקה הראשונה .האלימות

. הבריטים בשליטתרץ תהיה יהודית והשאר ערבית עם פרוזדור לירושלים שיישאר מהא

,נרצח מושל צפון הארץכאשר . הצעה ומעשי האלימות חודשול התנגדו נמרצותהפלסטינים

פתחה בריטניה במלחמת חורמה נגד , 6//1פלסטינים בנצרת בספטמבר על ידי (Andrews)רוז דאנ

עם הבריטים הגיעה לסיומה וכעת הם חיפשו גם את חוסיני-אל הברית של. ההנהגה הפלסטינית

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 246-247 ;11 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 105106

Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 31 .4/ 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 107

02

חרם -כתו במתחם אלבלש יו האחרונים בירושלים כשהוא מסתגרבילה את ימ חוסיני-אל. ראשו

הוא ניסה מגלותו . הצרפתים על ידישם הושם במעצר בית ,ברח ללבנון וכעבור זמן מה, שריף-אל

ת ובמאבק מול הציונות אך הוא כבר נושל מכוחו להמשיך ולשחק תפקיד בפוליטיקה הפלסטיני

108.ומנכסיו וכבר לא היה אותו מנהיג בעל עוצמה כבעבר

את כוחו הפוליטי בהתבסס על היותו מגן חוסיני-בנה אל 24-במהלך שנות ה, סיכוםל

חד את הפלסטינים סביב יאהמאבק על הכותל המערבי . בפלסטין המקומות הקדושים לאסלאם

שריף סייע לו לבנאם את הבעיה -חרם אל-מפיין שניהל לחיזוק קדושתו של אלהקו, מנהיגותו

ובכך להפוך למנהיג כלל , הפלסטינית ולזכות בתמיכה מצד מנהיגים מוסלמים ברחבי העולם

תרומתו . חוסיני-ככל הנראה היה שיא בחייו של אל 1//1הקונגרס המוסלמי בשנת . אסלאמי

-חרם אל-החשש של הפלסטינים מפני השתלטות זרה על אל ,ניכרת לתנועה הלאומית הפלסטינית

חוסיני-אל .ני המקום הקדוש הזהוכך גם ההכרה בתפקידם כמג, לבניםשריף קיימת עוד מימי הצ

שריף הייתה -חרם אל-הפלישה הזרה לאל. נתן לתחושות האלה משמעות לאומית רלבנטית לימיו

שריף היא -חרם אל-ההגנה על אל; חדשוהם האויב ה, עתה מצד היהודים ולא מצד הנוצרים

-דרך שהנחיל אל .קריטית ומהווה סמל לשאיפות ההשתלטות של היהודים על שאר חבלי הארץ

כך , גם לממשיכיו היא הרחבת הקדושה של מקומות מהם יש עניין להרחיק את היהודים חוסיני

. לםעל אף שלא נחשב לכזה מעו, כאשר הגדיר אותו כקדוש, עשה בכותל המערבי

כהונתו לאורך ,קסאם-דין אל-מעולם לא עסק בפעילות אלימה כמו עז אל חוסיני-אל

על אף ,תלגם באירועי הכו .ודים לפלסטיניםהניסה לשמור על אש נמוכה את המתיחות בין הי

עובדה היא .לו אינטרס לדרדר את המצב לאלימותלא בטוח כלל שהיה ,שתרם למתח הפוליטי

להגנה על מקומות קדושים בפלסטין המועצה המוסלמית העליונההלה שבשאר המאבקים שני

כל עוד שהה בפלסטין לא קרא מעולם לצאת , כמו כן. היא לא עשתה זאת תוך שימוש בכוח פיסי

מהזהירות שבה נקט כדי לשמור על תפקידו הרם וההטבות ר נבע באולם ככל הנראה הד, האד'לג

כאשר הוא , הוא פרסם פתוא 1/01-יראק האנטי בריטית בשכן כאשר חי בע, הפיננסיות שנלוו לו

היה מנהיג דתי חוסיני-אל .האד נגד בריטניה'קרא לצאת לגבה ו, עדיין מכנה עצמו המופתי הגדול

הגדיר את אופי , סד זההוא לא רק יצר את התשתית לממ ,יניבממסד הדתי הפלסט דופןיוצא

לצאת מגבולות היה המנהיג היחיד שהצליח אלא הוא גם , פעילותו ואת גבולות הגזרה שלו

.141-144 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 108

0/

למנהיגי הממסד הדתי שכיהנו בתפקידיהם לאחר מלחמת .מוסדות הדת ולהוות מנהיג לאומי

109.חוסיני-מכפי שהיה לאל הייתה פחות השפעה ציבורית וכוח פוליטי 1/76

0391-0331: הדמדומים תקופת .ד

. לידיהם המועצה המוסלמית העליונהייני לקחו הבריטים את ענ, מהארץ חוסיני-בהיעדרו של אל

הכניסו יותר סדר לניהול הוקף , הם הפרידו את ועדת הוקף מהמועצה המוסלמית העליונה

וועדה העליוןנציב המינה 6//1באוקטובר . בפלסטין ופיטרו מספר פקידים מוסלמים שסרחו

ניאלי הבריטי ולפקיד מהשירות הקו, אשר הורכבה משופט בריטי, שתנהל את ענייני הוקף

על תפקיד המופתי חוסיני-שהתמודד בזמנו מול אל, אראללה'דין ג-חסאם אל, ומוסלמי אחד

רק שלושה חברים נותרו בארץ והמשיכו לשתף המועצה המוסלמית העליונהמבין חברי . הגדול

הגשימה את ייעודה כפי שהבריטים קבעו לה המועצה המוסלמית העליונה. פעולה עם הבריטים

.ניהול ענייני המוסלמים ברמה האדמיניסטרטיבית בלבד, עוד מראשית תקופת המנדט תואו

הבריטים סירסו את כוחו הפוליטי של האסלאם הממסדי הפלסטיני ופגעו בסמכויותיו , בפועל

ורק כאשר , נותר פנוי עולמא-תפקיד ראיס אל ,הבריטי המנדטתקופת עד לסוף . ועצמאותו

לתפקיד על הגדה המערבית וירושלים המזרחית היא מינתה 1/01-במלכה הירדנית השתלטה מה

110./1/2מאז במועצה המוסלמית העליונה ותיק שהיה חבר, האדי-את אמין עבד אל זה

כאשר . תהליך הירידה במעמדו של האסלאם הממסדי הפלסטיני נמשך תחת שלטון ירדן

המועצה היא פירקה את , 1/71-ב השלימה את סיפוח ירושלים המזרחית והגדה המערביתזו

פרט את אשר המועצה המוסלמית העליונההצו הבריטי המכונן את . המוסלמית העליונה

רוב הסמכויות , לפי חוק זה. השטחים שסופחועל הירדני הוחל הוקף חוקו סמכויותיה בוטל

יהנוגעות לענייני הדת ניתנו בידי ה ממונה הוא היה(. דאתק -אל קאדי)הראשי של הממלכה קאד

על ניהול ענייני הוקף כעומד בראש מועצת הוקף , על מינוי מופתים, על ניהול בתי הדין השרעיים

כנשיא , חוסיני-עצמאותו הייתה קטנה בהרבה מזו של אמין אל, אבל. העליונה ועל עניינים נוספים

המלך הוא היה כפוף לראש הממשלה הירדני ונתון לגחמותיו של . המועצה המוסלמית העליונה

הייתה הפרדה בין תפקיד המופתי הגדול לבין ,כמו כן. אשר קיים תחלופה תדירה בתפקיד זה

109

Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 240, 245 .276-277, 77, שם 110

00

וגם הוא כשם שהיה נאמן , אראללה מונה למופתי הגדול של ירדן'חסאם ג. הראשי קאדיהתפקיד

111.לבריטים כעת היה כפוף למלך הירדני ונתון למרותו

בר לא הייתה מעוזו של הממסד הדתי ירושלים כ ,במהלך תקופת השלטון הירדני

המופתי כך .הירדנים קבעו את בירתם בעמאן ולשם הם העבירו את כלל מוסדותיהם .המוסלמי

בירושלים בתקופת המנדט נסגר לערעורים שפעל השרעי בית הדין ,אללה למשל ישב בעמאןאר'ג

הממסד . מתמשכתהיה בדעיכה סדי הפלסטיני האסלאם הממ. בעמאןבמקומו פעל רק מקבילו ו

פן שריף-חרם אל-הלות אנשי הוקף והדרשנים במסגדי אלנעל הת פיקוח הדוקהדתי בעמאן הנהיג

תחת השלטון הירדני ופעלו שהוקמו היו שני מוסדות דתיים בלבד .נגד הממשלה הירדנית יתסיסו

. 1/71-בדאללה בובוטל לאחר ההתנקשות במלך ע ון אחד זכה לפעול תקופה קצרהארג. בירושלים

תה לפקח על הרמה יומטרתו הי, עולמאכלומר ארגון ה, עולמא-ת אל'היאארגון זה נקרא

" ההדרכהמועצת ההטפה ו"גוף אחר שהוקם נקרא . ומטיפים דתיים עולמאהמקצועית של

112.שריף-חרם אל-עילות במסגדי אלפומטרתו הייתה בעיקר לפקח על ה

הממסד הדתי בעמאן גם הוא חווה ,מלבד גסיסתו של האסלאם הממסדי הפלסטיני

משרד ממשלתי ל עברוהוומידיו הוקף נלקחו סמכויות ניהול 1/77-ב. פגיעה במעמדו ובסמכויותיו

במשרד זה פעלה מועצת ההקדשים והעניינים האסלאמיים . ייםלהקדשים ועניינים אסלאמ

יה על קרקעות וקף בני, אחראית על אישור עסקאות בנכסי וקףהייתה ו, הממשלה על ידישמונתה

, המועצההכנסות הוקף היו מועברות לקרן מרכזית בפיקוח . וטיפול בסכסוכים הנוגעים לוקף

מועצת ההקדשים פיקחה על מנהלי . שימוש על פי אישור הממשלה הירדניתבהן והיה ניתן לעשות

.אחריותםבתחום את עובדי הוקף ונהלו על מוסדות הדת בשטחם פקחווקף מקומיים אשר

ל לאחריותו רק את ענייני השיפוט הראשי קיב קאדיעמד שר ההקדשים ואילו ה המועצהבראשות

113.הפקידות המקומית של הוקף על ידיאם להיררכיה זו תבירושלים ענייני הוקף נוהלו בה. שרעיה

.בכללותו והפלסטיני בפרט חוו שנים קשות תחת שלטון ירדןהאסלאם הממסדי , אם כן

הזהות הלאומית מהלך שנקטה ירדן לדיכויהירושלמים הייתה מכוונת ונבעה מהפגיעה בעולמא

ביטוי .כאזרחים ירדנים לשלבם במטרה 114רושלים ובגדה המערביתבי הפלסטינים היושביםשל

העברת המוקד הפוליטי והמנהלי של המדינה לעמאן נוסף לדיכוי הלאומיות הפלסטינית הינו

.114 'עמ, "הוקף המוסלמי בירושלים", ליש; 12-/1 'עמ ,הוקף בירושלים ,רייטר ;276, שם 111' עמ, (2447, האוניברסיטה הפתוחה :רעננה) החיפוש אחר זהות: ירדן, יוסף נבו; /1 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 11272; Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 258 ./1' מע, הוקף בירושלים, רייטר 113שכן נאסר בירדן השימוש במונח , גם ביטוי לדיכוי הלאומי של הפלסטינים גדה המערבית הינםצמד המילים ה 114

' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן, ראה אצל יוסף נבו. גדה המערביתאזור גיאוגרפי והוא הומר במונח ה פלסטין לציון0/.

07

והמלך , הפלסטינים מצדם חשו בפגיעה הזאת. מירושלים באופן בלעדי ופינוי משרדי ממשלה

, את ירושלים המזרחית כבירה השנייה של ירדן /1/7-סין בצעד של תשלום מס שפתיים קבע בוח

פתחה ירדן , בנוסף .1/76שבנייתו נקטעה במלחמת , בעיר מלכותי וגם החליט לבנות ארמון

בשל קשיים , 1/70-נה שנים והסתיים רק בשיפוץ זה ערך שמו, 1/77-ב שריף-חרם אל-בשיפוץ אל

לגיטימציה של הממלכה ההאשמית בעיני הנועדה גם לשמור על ופעולה ז, כספיים של הממלכה

115.נתיניה ובעיני העולם הערבי

, השאיפה הירדנית ליצור אינטגרציה מלאה בין שתי הגדות של הירדן, יוסף נבו טוען כי

הפלסטינים בגדה המערבית , ראשית. נועדה לכישלון, נייםולהפוך את הפלסטינים לאזרחים ירד

הפלסטינים בגדה המערבית עלו על תושבי , שנית; היוו רוב מספרי לעומת תושבי הגדה המזרחית

רמת , בריאות וחינוך מפותחים יותר, היו להם תשתיות תחבורה, הגדה המזרחית בכל הרמות

וזו , שלישית; נים וולונטריים בין לאומייםוגם הם זכו לסיוע מצד ארגו, השכלה גבוהה יותר

לא מדובר , הפלסטינים היו בעלי מודעות לאומית ופוליטית גבוהה למדי, הנקודה החשובה ביותר

והעוינות למדינת ישראל , המאבק הלאומי עוד בער בקרבם. בתפישות ואמונות שניתן למחוק ברגע

ליטי ירדן שש בעוד ,זאת. הייתה רבה ,שאפשרו את המהלך הזה, שקמה על אדמותיהם ולבריטים

שהירדנים ניסו על אף 116.וגם לא ראו בישראל אויבת מרה, של בריטניההיו בעלי ברית חזקים

הקמת הארגון לשחרור .הם לא יכלו למנוע את תקומתה, לדכא את הלאומיות הפלסטינית

ירושלים והגדה רב תושביהגבירה עוד יותר את הרגשות הלאומיים בק 1/70-ב (ף"אש) פלסטין

לאחריה הם אשר, 1/76-ב להפגין נגד בית המלוכה הירדני ערב המלחמהלצאת והעזו המערבית ש

117.חדש-חזרו להיאבק באויב ישן

שכפי שהתנועה הלאומית הפלסטינית חוותה תקומה כך גם האסלאם , בפרק הבא נראה

. הממסדי הפלסטיני חווה תקומה לאחר המלחמה

: הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה" ,יצחק רייטר ;162-161 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 115קדושה ומרכזיות פוליטית בהר : ריבונות האל והאדם, (עורך) רייטר בתוך יצחק, "שריף בעיני מוסלמים-חרם אל-אל

.171-176' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) הבית .72-74' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן ,נבו 116117 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 4-5

07

"הר הבית בידם" :פרק שלישי

המוסלמי של הצביונהפלסטיני על שמירת של האסלאם הממסדימאבקו

(0333-0391) ירושלים

הקמת הרשות המוסלמית העליונה . א

ישראל השתלטה על , כעת 118.נתפס בעולם הערבי כאסון נוסף 1/76צחונה של ישראל במלחמת ינ

ולמעשה חלשה על כל ( ולרמת הגולן בנוסף לחצי האי סיני)עזה שטח הגדה המערבית ורצועת

מבחינה דמוגרפית נוספו לשטח שתחת שלטון ישראל כמיליון . שטח המנדט הבריטי ומעבר לו

התבוסה אותה ספגו מדינות ערב מצד ישראל הטילה מבוכה גדולה על המשטרים . פלסטינים

מון שהאדם ובעקבותיה החל תהליך של ביקורת עצמית בעולם הערבי ונפגע מאד הא, השונים

אם 119.הערבי ובמיוחד הפלסטיני נתן במנהיגים כמו נאצר ובאידיאולוגיות הפן ערביות שקידמו

עד אז שמו הפלסטינים את יהבם על אותם מנהיגים והמאבק נגד ישראל היה נראה ו 1/01-מ

חת אותו שטח במאבק פנים עתה שוב מצאו עצמם היהודים והפלסטינים ת, כמאבק בין מדינתי

רק שבניגוד לתקופת המנדט הבריטי לא היה זה גורם חיצוני השולט ; ים בין שתי קהילותמול פנ

, אשר שלטו על עם אחר, היהודים, על שני עמים הנאבקים זה בזה אלא היה זה עם אחד

120.להתנגד לשליטה הישראלית עליהםגורלם בידם והאחרונים החלו לקחת את . הפלסטינים

שריף נפלו גם -רם אלח-ירושלים ואל, ישראל על ידיית כמובן שעם כיבוש הגדה המערב

שוב המתחם הקדוש לאסלאם מצוי בידיים זרות ועוד בידי הציונים אשר המוסלמים , הם לידיה

מבחינה למרות ש. והו למקדשםכחששו מפני השתלטות שלהם על המקום פן ישנו את אופיו ויהפ

היא ,על מנת להרוס את המסגדים שעליותיאורטית ישראל יכלה לנצל את שליטתה על הר הבית

נפגש , צחון הישראלייכעשרה ימים בלבד לאחר הנ, 1/76ביוני 16-ב .אלא להיפך, לא עשתה זאת

. שריף וקבע את הסטאטוס קוו החדש-חרם אל-משה דיין עם בכירי אנשי הדת המוסלמים באל

משום שמדובר במפלה נוספת , זאת. שפירושה חזרת המחלה, תבוסת מדינות ערב לישראל נקראת נכסה, בערבית 118

ויציאתם מהארץ של מאות אלפי פלסטינים 1/01-האסון הראשון היה הקמת מדינת ישראל בעבור הערבים לאחר ש, מגדל וקימרלינגאצל עוד פרטים ראה [.אסון]כבה נ, בערבית כונתה טרגדיה זו. או עזיבה מרצון רושעקב גי

.116-/10' עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו (.2441, הוצאת ידיעות אחרונות: תל אביב) 0391ערבים וערביות מאז : מלכוד, מי'ראה פואד עג על נושא זה 119עאדל ;162 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין ;111-116 'עמ, ווצרותופלסטינים עם בהי, מגדל וקימרלינג 120

.74 'עמ, (2447, שרוק-דאר אל: עמאן) אוסט ללסלאם-שרק אל-קדס בואבה אל-אל, אילה'עאצ-אלמוחמד

06

טחון יכוחות הב, שריף-חרם אל-הממסד הדתי קיבל אוטונומיה מלאה בניהול מתחם אל

ורשו לבקר במקום אך לא ויהודים ה, טפת החיצונית של המתחםעל המע נועדו לשמורהישראלים

121.להתפלל בו

ביוני 11-ב, לאחר המלחמהמייד , בכותל המערבי לעומת זאת נוצר מצב חדש לחלוטין

גרבים בתי מגורים בשכונת המוושלושים מאה הפקיעה את הכותל והרסה כמדינת ישראל ,1/76

במקום המעבר הצר . ושני מסגדים שהיו בשכונה ן מייסד הוקףאכמו גם את קברו של אבו מדי

נכפתה על , ששימש את היהודים לתפילה ועליו התקיים הסכסוך בתקופת המנדט הבריטי

נקית במקום בתי יצרו רחבת תפילה ע הכותל היה בידי היהודים אשר .המוסלמים מציאות חדשה

122.מאיש לבקש רשות מבלי במקום לו להתפלליכועתה ,השכונה

מדינת ישראל נכסי על ידיהופקעו , מו ולשכונת המוגרבים שהיו נכסי וקףצמעבר לכותל ע

ברובע עלות מוסלמיתבמסגדים ברובע היהודי ומאות מבנים ב 7, למשל קבר דוד, וקף נוספים

שוכרי הדירות אך בעלי הבתים וי ניתן לצפי. יהודים על ידיקע ויושב מחדש היהודי שכולו הופ

כמובן שנפגעו , כתוצאה מהפקעה זו. טחונם האישיילקבל פיצוי שמא הדבר יפגע בשמם ובבסירבו

123.הכנסות הממסד הדתי מנכסי וקף אלה

נוסף לה הניסיון של משרד . מציאות זו הייתה קשה לעיכול עבור הממסד הדתי המוסלמי

הדת המוסלמים בירושלים על אף האוטונומיה הדתות הישראלי להתערב בעבודת אנשי

לפיה לא ייפגעו ,לוי אשכול ,והצהרתו של ראש הממשלה דאז משה דיין על ידישהובטחה להם

התקבלה בישראל ההחלטה 1/76ביוני 21-לאחר שב. זכויותיהם של הקבוצות הדתיות בירושלים

להחיל את קש משרד הדתות בי, לספח את מזרח ירושלים ולאחד את העיר תחת החוק הישראלי

ם המוסלמים למערכת בתי קאדיכפיף את הלהו, גם על הממסד הדתי המוסלמי יוסמכויות

צנזורה ח על ניהול האוקאף וגם ביקש להטילדרש לפקמשרד הדתות ,כמו כן. המשפט הישראלית

124.למנוע הסתה נגד ישראל על מנת, אקצא-על הדרשות הנישאות במסגד אל

לפני ההחלטה על סיפוח . הבליגומסד הדתי המוסלמי בירושלים לא אנשי המעל כך

-אל קאדיירושלים לישראל הציעו אנשי הממסד הדתי למשרד הדתות הישראלי למנות מתוכם

, ום זו שנמצאת בירדןשינהיג את מוסדות הדת בירושלים ולהקים מועצה לענייני וקף במק קדאת

.27-27 'עמ ,הר המריבה ,שרגאי 121חלקה -שריף -בראק אל-ט אל'וחאאארבה 'חארת אלמע", מוחמד בחיץ עראמין ;17 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 122

מנשוראת וזארה : עמאן) אסלאמיה-קדס אל-אל, (עורך)ושה 'ע האשם בתוך מוחמד, "קדס-פי מסלסל תהויד אל 'עמ, (2446, ד'מאג-דאר אל: רמאללה) עלמי-דין אל-סעד אל' שיח-אל, עלמי-אלאחמד ;266' עמ, (/244, קאפה'אלת220.

.11-/1 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 123, "המועצה המוסלמית במזרח ירושלים וביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים", דוד פרחי ;17 'עמ, שם 124

.7 'עמ, (/1/6)ח "כ, המזרח החדש

01

אות ששטף את מזרח ירושלים בעקבות החלטת ובמסגרת גל המח, אי לכך. נדחתהאך הצעתם

וגם , ובראשם אנשי הממסד הדתי, ביולי עשרות אנשים מנכבדי ירושלים 20-בהתכנסו , הסיפוח

רופאים ואנשי חינוך למפגש, חברי מועצת העיר שעירייתם פורקה זה עתה, שרים ירדניים לשעבר

125.י של ירושליםבבית הדין השרע

שהקים מחדש את האסלאם הממסדי חתמו על תזכיר מהנוכחים באותו מפגש 22

ופותח בטענותיו נגד החלטת ישראל לספח , התזכיר כתוב בלשון משפטית יבשה למדי. בירושלים

טענות אלה מבוססות על החוק הבין לאומי ואילו הקשר ההיסטורי והדתי . את ירושלים לשטחה

, ר ביוזמה של פלסטינים ירושלמיםעל אף שמדוב, כמו כן. של המוסלמים לעיר לא מוזכר כלל

126.התזכיר מדגיש את שייכותה של ירושלים לממלכת ירדן

החלק השני של התזכיר מפרט את האשמותיהם של החותמים עליו כלפי מדינת ישראל

בצנזור דרשות יום השישי ממשלת ישראל מואשמת .מוסלמיםבענייני הדת של האשר מתערבת

-כניסת נשים בלבוש לא צנוע למתחם אל בהתרת, קוראןוקי אקצא כולל מחיקת פס-במסגד אל

, בהריסת רובע המוגרבים על מסגדיו, להתערב בניהול בית הדין השרעיבניסיון , שריף-לחרם א

, אבראהמי-חרם אל-השתלטות על מערת המכפלה בחברון אשר מכונה בפי מהמוסלמים אל

127.טור-נת אלובהתערבות בענייני הוקף והפקעת אדמות וקף באזור שכו

לא לפגוע ,האחת. מציבים שלוש דרישות לישראלחותמי התזכיר , בחלק השלישי

ה יהשני. לבטל את החלטת סיפוח ירושלים לישראלו ת ירדןבשלמות הטריטוריאלית של ממלכ

, המשפט השרעי, הכוללים ענייני אישות, לחדול להתערב בעניינים הדתיים של המוסלמים"

ם ואת ילכבד את הרגשות הדתי"הם דורשים מישראל , כמו כן[". תהדתי]ההטפה וההדרכה

הדרישה השלישית מישראל ". קדושת המקומות הקדושים ולא לפגוע בנכסי הוקף האסלאמיים

היא לכבד את המוסדות הערביים ולאפשר להם לפעול על פי כל הסמכויות שהיו להם לפני

128.המלחמה

ופה מישראל להכיר בהחלטה החשובה של למעשה מרמזת לכך שמצ, הדרישה האחרונה

תקבל על עצמה "ש 129עליונה להקים רשות מוסלמית והיא, המופיעה בחלקו האחרון, תזכיר זה

, 272-271 'עמ, הר המריבה ,שרגאי, 6-7 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי ;22-21 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 125 .71 'עמ, קדס בואבה-אל, אילה'עאצ-אל, עליא-אסלאמיה אל-ה אל'היא-ק אל'אא'ות, עלמי-דין אל-וא אצל סעד אלשל התזכיר ניתן למצ מלאנוסח 126

, פרחי אצל עברי של התזכיר ראהתרגום ל .12-/1 'מע, (1/10, ערביה-טבאעה אל-דאר אל: ירושלים) 0383-0391 .22-24 'עמ, "המועצה המוסלמית"

.שם 127 .שם 128אסלאמי כלומר המועצה המוסלמית העליונה שפעלה בתקופת המנדט -ס אלל 'ג מ -להבדיל מאל ה אסלאמיה'א י ה 129

.הבריטי

0/

חותמי ".ושעד שיסתיים הכיב, כולל ירושלים, את ניהול העניינים האסלאמיים בגדה המערבית

על הארגון שהקימו ביססו מבחינתם את חוקיות, אנשי הממסד הדתי היו מיוזמיוש, התזכיר

כאשר המוסלמים נתונים תחת שלטון לא מוסלמי כי, לדבריהם אשר קובעת, ההלכה המוסלמית

130.עליהם למנות ריבון מטעמם שינהל את ענייניהם הדתיים

ו של חפו את כויהחותמים על התזכיר הכריזו על עצמם כחברי הרשות המוסלמית וי

. של הגדה המערבית על פי החוק הירדני קדאת-אל יקאדלפעול כ ח'סאא-אלחמיד -עבד אל' השיח

התזכיר ייפה את כוחו של בית הדין השרעי לערעורים בירושלים לפעול על פי סמכויות , בנוסף

אקצא וכיפת הסלע בגדה -אלהוועדה לשיפוץ מסגד , מועצת האוקאף והעניינים האסלאמיים

ד סע' שיח, ל בתי הדין השרעייםלמנהמחתסב -חלמי אל' מונו השיח ח'סאא-אללצד . המערבית

חבר בבית הדין השרעי גם כעלמי שהיה המופתי של ירושלים באותם ימים מונה -דין אל-אל

סעיד צברי מונה בנוסף לתפקידו לחבר במועצת האוקאף ' השיח, של ירושלים קאדיוה, לערעורים

כל הארבעה .שריף-חרם אל-והעניינים המוסלמיים וחבר בוועדת השיפוץ של המסגדים באל

131.לעבוד ולפעול בהתאם לחוק הירדני התחייבו

הם הדגישו כי המודל מייסדי הרשות המוסלמית העליונה םדוד פרחי עבשיחות שניהל

אשר זכתה חוסיני-לאמין א' של חאג המועצה המוסלמית העליונהממנו הם שואבים השראה הוא

ההלכתי שאפשר קרון ילתפיסתם את העויישמה לאוטונומיה מלאה מצד השלטון הבריטי הנוצרי

יורשי הסמכות ראו עצמם כ הרשות המוסלמית העליונהמקימי ,מסיק פרחי, מכאן. את הקמתה

יצגי תושבי יחותמי התזכיר ראו עצמם כמ, ואכן ,של הריבון הירדני בניהול ענייני המוסלמים

אשר , ית העליונההעולמא הציבו אתגר לישראל בהקמת הרשות המוסלמ. הגדה המערבית כולם

ראש , עכרמה צברי 132.של הפלסטינים נגד איחוד ירושלים הראשונות ת המחאהופעול היא מבין

הרשות המוסלמית והיא שחשיבותה של נוספתמדגיש נקודה , כיום הרשות המוסלמית העליונה

י לנהל את נכסי הוקף האסלאמהיה ל ובאה לידי ביטוי בכך שהוקם גוף מוסלמי אשר יכ העליונה

בירושלים שבה הוחל החוק הישראלי ולמנוע בכך שימוש בחוק נכסי נפקדים והפקעת נכסים אלו

עם הרשות המוסלמית העליונהההיכרות של מקימי ,לטענתו .ישראל בהתבסס על חוק זה על ידי

איאד על כך ראה , ם ישראליקיומם של בתי דין שרעיים הכפופים לריבון לא מוסלמי איננו תקדי, יש לציין .שם 130

מיעוטים , (עורכים)אלי רכס ו רודניצקיאריק בתוך "מעמד בתי הדין השרעיים בקרב הציבור הערבי", זחאלקה' מע ,(2411, מרכז דיין: תל אביב) התנועה האסלאמית בישראל כמקרה מבחן: מוסלמיים במדינות רוב לא מוסלמי

11. .272 'עמ, הר המריבה ,שרגאי ;21 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר; שם 131 .6-7 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 132

74

היא שהניעה אותם בין היתר 1/01-של ישראל כלפי נכסי המוסלמים לאחר הקמתה ב יחסה

133.המוסלמית העליונה הרשותלהקים את

, גילוי של לאומיות פלסטיניתהייתה הרשות המוסלמית העליונההקמת כי גורספרחי לא

אך העובדה כי חותמי התזכיר לא היו רק אנשי דת אלא נציגים מכובדים ואישי ציבור חלקם

שהיה שר ר נוסייבה אואנו, חטיב ראש העיר האחרון של ירושלים הירדנית-כמו רוחי אל, חילוניים

. דתי בלבדמדובר במהלך לא רק מחזקים את ההערכה כי , בממשלת ירדן ועורך דין במקצועו

הלל כהן טוען שכיבוש ירושלים ואיחודה נעשו בתקופה שבה התחזקה , בפרספקטיבה היסטורית

ולדעתו זו הייתה אחת הסיבות , הזהות הלאומית הפלסטינית בקרב הפלסטינים הירושלמים

הרשות המוסלמית שהקמת ,הוא טועןגם , כמו פרחי. המוסלמית העליונההרשות להקמת

אולם .מאבק של תושבי מזרח ירושלים נגד החלטת הסיפוח הישראליתהייתה ביטוי ל העליונה

ות ההנהגה של שאפו להו הרשות המוסלמית העליונה מיימקמפורשות ש גורס כהן, בניגוד לפרחי

להיפרד הפלסטינים באותה עת לא גיבשו דרישה כי וסיףמאך הוא . הפלסטינים בגדה המערבית

להשיב את הריבונות על לכן תבעו חותמי התזכיר , ולזכות בעצמאות גם ממנה מירדן באופן סופי

הדרישה להחזיר את הריבונות לריבון הקודם נתפסה יותר לגיטימית , נוסף לכך. ירושלים לירדן

וגם יש לציין את הקשר והתלות , ת ישות חדשהבזירה הבין לאומית מאשר לצאת בדרישה להקמ

כל אלה מנעו כל . הכלכלית של אנשי הממסד הדתי ואישי הציבור הירושלמים בממשלת ירדן

-Milton) אדוארדס-מילטון .אפשרות של הצבת דרישה להפוך את ירושלים לעיר פלסטינית

Edwards) ,יך לדעתה לשקוע ממעיטה בחשיבותו של האסלאם הממסדי אשר המש, לעומת זאת

נועדה לדבריה לשרת הרשות המוסלמית העליונה. במצבו הפאסיבי ולא היה אלא גרורה ירדנית

ה רחוקה מלייצג את השאיפות של תוהיי, את האינטרס הירדני בגדה המערבית ובעיקר בירושלים

134.ומלהיות חלק ממאבקה הלאומי ניתהתנועה הלאומית הפלסטי

ואף מעוניין לפתח , צדד בהלל כהן ובפרחיל ונוטה יותר דסאדואר-מילטוןחולק על אני

לי מעיצוב אהאסלאם הממסדי היה חלק אינטגר ,כפי שהראיתי בפרק המבוא. את טענותיהם

ומעיצוב התפיסה הלאומית של החברות האסלאמיות לאחר נפילת , המדינה המוסלמית המודרנית

ליטית ולאומית ולקחו חלק ער בשיח הזה העולמא היו בעלי מודעות פו 135.מאנית'העות אימפריהה

חוסיני-תי אמין אלהמופ ./1-מאז המאה ה, למעשה ללא הפסקה, שמתקיים במזרח התיכון

נלקח מתוך אתר האינטרנט של , 4691292441-איחוד האמירויות מאן הרואה אור בבי-ריאיון לעיתון אלצברי ב 133

./http://www.albayan.ae/across-the-uae/2001-12-07-1.1204390 ,1/94791 :העיתון-Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 6; Milton ;6-7' עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 134

Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 82-83 .17ראה הערה מספר 135

71

עצה המוסלמית העליונה הם אחת הדוגמאות הבולטות לתפקיד שמילא האסלאם הממסדי והמו

מכונן את הרשות ניתן לחשוב מקריאת התזכיר ה, לכאורה .בעיצוב תנועה לאומית במזרח התיכון

אבל כאשר . המוסלמית העליונה כי אכן מדובר בארגון ירדני המביע נאמנות לממלכה ההאשמית

שבאו לידי ,י ירדן לפני המלחמה"אנו זוכרים את ניסיונות הדיכוי של הלאומיות הפלסטינית ע

ולמאהע עולים סימני שאלה לגבי הנאמנות שחשו, גם בפגיעה במעמד העולמא בירושליםביטוי

הראשון שעמד , ח'סאא-אל' בהתחשב בעובדה שהשיח, סימני שאלה אלה מתחזקים. כלפי ירדן

הלאומית מרכזית בתנועההת יודמולאחת ההיה , בראשות הרשות המוסלמית העליונה

והתפטר לאור ,1/10-///1שכן כיהן כראש המועצה הלאומית הפלסטינית בין השנים , הפלסטינית

נבעה מסיבות 1/76אני סבור שהנאמנות לירדן אשר הובעה בשנת 136.לוהתנגדותו להסכמי אוס

ככל שבכירי הרשות המוסלמית העליונה , בעבור השנים, לדעתי. פרקטיות כפי שהזכרתי לעיל

גלה פרצופו האמיתי של כך הת, צברו בטחון וככל שהתחזקה התנועה הלאומית הפלסטינית

ד הדתי הפלסטיני ולקדם את המאבק הלאומי שמטרתו להקים לתחייה את הממס ,הארגון הזה

והמועצה המוסלמית חוסיני-כאן יש להדגיש את המורשת שהותירו אחריהם אמין אל. הפלסטיני

קשה להאמין . אשר העולמא הירושלמים הודו בפני פרחי שהיא מהווה מודל עבורם, העליונה

ל לארגון שכל רצונו לשרת שארגון המהווה סמל לצמיחת התנועה הלאומית הפלסטינית יהיה מוד

בין שהילך הייתה גוף הרשות המוסלמית העליונהאמנם ש, אני סבור. את האינטרסים הירדניים

במאבק נגד ישראל דגל כנושא ייםמאפיינים עצמא עלתוך כדי אך שמר הלחצים של ירדן וישראל

137.פלסטיניתוכפי שגרבר טוען זו תמצית הלאומיות ה, המקומות הקדושים לאסלאם על הגנת

. היו סוערים מבחינה פוליטית הרשות המוסלמית העליונהימים שליוו את הקמת ה

בערב . היה מנהיג כריזמטי ובלתי מתפשר הבראשות שהיה הראשון לעמוד ח'סאא-אל' השיח

הנוכחים להתנגד לכיבוש הוא דרש מ הרשות המוסלמית העליונההחתימה על תזכיר הקמת

תגובת . בעל עצמה פוליטיתקיווה להקים גוף דתי חוסיני-כמו אל ח'סאא-אל. שראלי בכל תוקףיה

ארבעה מבין החותמים אשר .הייתה חריפה למדי הרשות המוסלמית העליונהישראל לתזכיר של

אינם קשורים לממסד הדתי הוגלו מייד מירושלים והושבו אליה רק לאחר שהתחייבו לא לעסוק

אך את . טיב שכיהן כמושל אזור ירושלים מטעם ירדן'ח-אחד מהם היה אנואר אל .בפוליטיקה

עוד ארגון שהוקם , הוא היה ממקימי הוועדה להדרכה לאומית .תגובה זו לא הרתיעה ח'סאא-אל

1/76בהובלתו הוכרזה באוגוסט . י ולקיים סוג של שלטון עצמיישראלכיבוש הבמטרה להתנגד ל

עובדה זו גם מדגישה שוב את תפקידו של האסלאם הממסדי במסגרת תנועה .2494192441, אוסט-שרק אל-אל 136

.לאומית .74ראה הערה מספר 137

72

ישתפו פעולה עם משרד החינוך הישראלי אנשי חינוך הצהירו שלא .שביתה כללית בירושלים

עורכי דין כתבו מכתבים המגנים את אי חוקיות הסיפוח של , בהכנות לפתיחת שנת הלימודים

. ירושלים המזרחית ולשכת המסחר הורתה לבעלי עסקים לא לשלם מסי ארנונה לעיריית ירושלים

מדינת . שריף-חרם אל-השיח סביב אל שלהובב מרכזי גם לקח חלק ,כפי שנראה, ח'סאא-אל

טחונית ירת את היציבות הבעבירושלים מער ח'סאא-אלישראל הבינה כי מנהיגותו ונוכחותו של

ואף ,שם התקבל בזרועות פתוחות וכגיבור ,הוגלה לירדן הואועל כן , ואת תוכניתה לאיחוד העיר

138.וכיהן בתפקיד זה במשך שנתיים, מונה לשר ההקדשים

מחתסב לכהן כראש -אל' עזב את ירושלים מונה במקומו השיח ח'סאא-אללאחר ש

, 1/12הלה כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת .1/76בספטמבר 20-ב הרשות המוסלמית העליונה

-כהונת אל .עלמי קיבל על עצמו גם את תפקיד מנהל בתי הדין השרעיים-ואילו המופתי אל

שכן לאחר , ח'סאא-אלשל השפעת פעילותו בה גם האבל ניכר יחסיבשקט מחתסב התאפיינה

נסוג הישראלי ותתמשרד הד. לכתו נוצר סטאטוס קוו חדש בניהול ענייני הדת בירושלים

הרשות ופעילותה של , מניסיונותיו להתערב בניהול מוסדות הדת המוסלמיים בירושלים

שתיהן , שראל וירדןי, מצד שני. ישראל על ידילא הופרעה והיא גם לא פורקה המוסלמית העליונה

ירדן . וקף חוקי בישראלולהחלטות שקיבלה לא היה ת ברשות המוסלמית העליונהלא הכירו

אך ראתה , ושילמה להם משכורת ובאנשיה הרשות המוסלמית העליונהמצדה תמכה בפעילות

ברשות המוסלמית העליונהכך שכל פונקציונר , הירדני הקדשיםבהם כפופים ישירות למשרד ה

חרם -למשל מנהל מתחם אל .על פי התקנון הירדני כעוזר של פונקציונר מקביל לו בירדן שימש

מש למעשה כעוזר של מנהל המתחם יש הרשות המוסלמית העליונה על ידישריף שמונה -אל

נחשב לממלא הרשות המוסלמית העליונהראש .ויושב בעמאןהאוקאף דמשר על ידיהממונה

את ענייני ההקדשים בירושלים ניהלה מועצת .ובגדה המערביתבירושלים קדאתאל קאדימקום

ובראשה , ההקדשים והעניינים האסלאמיים אשר גם היא הייתה כפופה למשרד הראשי בירדן

הייתה הרשות המוסלמית העליונה, בנוסף למוסד הוקף .הרשות המוסלמית העליונהעמד ראש

זה וגם עובדי מוסד, וסלמית העליונהלמועצה המבדומה , אחראית גם על בתי הדין השרעיים

ם קאדינתן לגיטימציה לפסיקות של ה, טוען פרחי, הקשר לירדן. נחשבו לפקידים ירדניים

Milton-Edwards, Islamic Politics in; 72 'עמ, קדס בואבה-אל, אילה'עאצ-אל; 261 'עמ ,הר המריבה ,גאישר 138

Palestine, p. 81

7/

בכפיפות נחשדו לא הם שכן , בירדן ובארצות ערב הרשות המוסלמית העליונההפועלים מטעם

139.פטרון ערבילהיו נאמנים לישראל כי אם

עם ירדן היו מורכבים ולא הרשות המוסלמית העליונה יחסיה של, מאידך טוען פרחי

לעתים גילתה עצמאות הרשות המוסלמית העליונה. ד היו אלה יחסי כפיפות רגיליםיתמ

ת למימון הוצאות קרן עצמאי הרשות המוסלמית העליונההקימה 1/71בקיץ ,כך. הלותהנבהת

פץ תחת שריף ישו-חרם אל-אל על כך שמתחם בתוקף ראשיה עמדו ,כמו כן .בתי הדין השרעיים

היה בית המלוכה ההאשמי מצדו לא 140.ואכן קידמו זאת שלטון ישראל בניגוד לעמדה הירדנית

, ראשית משום שהוא לא נכח בירושלים בפועל .ל לדכא בכוח את הרשות המוסלמית העליונהויכ

, נפגמת מאדהלגיטימציה שלו מבית הייתה , אך גם אם היה מפסיק את העברת הכספים לארגון

בשנים שלאחר , מעבר לכך .שריף-חרם אל-שכן היא נשענה על היותו של בית המלוכה מגן על אל

, ניים שפעלו בירדן הציבו אתגר משמעותי לממלכה הירדניתיהמלחמה הארגונים הפלסט

ירדן המשיכה , מאידך 141.המוסלמית העליונה הייתה מסבכת אותה עוד יותרברשות והתעמרות

זו חוותה פריחה מחודשת גם אחרי ש, לדכא את השאיפות הלאומיות של הפלסטיניםבניסיונות

היא ו, אליהלכן היה חשוב לה להדגיש את כפיפות הרשות המוסלמית העליונה . אחרי המלחמה

קבלת . היבעל כושר ייצוג של האוכלוסיכסירבה להכיר בארגון זה כגוף בעל עצמאות מסוימת ו

להדגיש את הקשר , נועדו בדיוק לשרת מטרה זו, ח ושילובו בממשל'סאא-אל' הפנים החמה לשיח

142.בין הממסד הדתי בעמאן לזה בירושלים

הן ישראל , מצד אחד. יחסים מורכבים הרשות המוסלמית העליונהגם עם ישראל ניהלה

לא ו הזמןשחלף מצד שני ככל אך , לא הכירו זו בלגיטימציה של זו הרשות המוסלמית העליונהוהן

שתיהן למדו, קרב ובא פתרון לסוגיית השליטה של ישראל בירושלים המזרחיתהיה שנראה

ניהלה מגעים עם הרשויות הרשות המוסלמית העליונה. להכיר האחת בשנייה באופן בלתי רשמי

נכסי בנוגע לבכל הקשור לתפקיד הניהולי שלקחה על עצמה , בעיקר עם עיריית ירושלים, בישראל

בבית הדין גם קיימה מגעים עם מדינת ישראל במטרה לקבל הכרה היא. שריף-חרם אל-הוקף ואל

שכן דבר זה , השרעי בירושלים שנותר לפעול תחת שרביטה וללא קשר למשרד הדתות הישראלי

על מנת לזכות בפסיקה , שראליבית הדין השרעי הילהיה מונע מתושבי ירושלים את הצורך לפנות

-בשמירה על אל שרים עם כוחות הביטחון בגלל הצורךהיא ניהלה ק, כןכמו . בעלת תוקף חוקי

.16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי ;261 'עמ, הר המריבה ,שרגאי ;21-/2 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 139 .16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 140 .171-/16' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן, פלסטינים עם בית המלוכה הירדני בתקופה זו ראה אצל נבול יחסי הע 141 ./2/ 'עמ, הר המריבה ,שרגאי; /17' עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; שם 142

70

ועם רשויות המס והביטוח הלאומי עקב היותה אחד המעסיקים הגדולים במזרח , שריף-חרם אל

הופיעו בבתי המשפט הישראליים אף נציגיה .דבר הנובע מניהול נכסי הוקף הרבים ,ירושלים

מדה להשלים עם הקמתה של לישראל מצדה . ם שלהםכאשר הדבר עלה בקנה אחד עם האינטרסי

וגם היא , ועם המקום המרכזי שתפסה בציבוריות הפלסטינית הרשות המוסלמית העליונה

כאשר היה צורך לשמור על הסדר הציבורי וראתה במנהיגיה גורמים המסוגלים , הידברה עמה

143.מידה שהם מסוגלים לשלהב את האנשים למנוע מהומות באותה

למורכבות היחסים בין ישראל לרשות המוסלמית העליונה ניתן למצוא בהודעה דוגמה

הוא פרס את כל האשמותיה של בה עלמי-אלדין -אל סעד, המופתי של ירושלים /1/7-שפרסם ב

הוא פנה בציניות אל שר הדתות . במהלך שנות פעילותה כלפי ישראלשות המוסלמית העליונה הר

האם " :ושאל אותו, שומרת על המקומות הקדושים לכל הדתות אשר טען כי ישראל, הישראלי

הוא זעם ". ?כפי שנעשה לאחר המלחמה, כיבוד המקומות הקדושים פירושו פיצוץ והרס מסגדים

בקבר רחל הנמצא פי שארעעל הפיכת מקומות קדושים לאסלאם למקומות קדושים ליהדות כ

על כניסת מתפללים יהודים למקומות פולחן הוא מחה , כמו כן. סמוך לבית לחם, בדרום ירושלים

עלמי טען מפורשות -אל. מוסלמים כמו מערת המכפלה בחברון וקבר נבי סמואל באזור ירושלים

ישראל הינה הרס המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים שערכה בהודעה זו כי מטרת החפירות

הכריז שמטרת החפירות הינן הוא ציין כי שר הדתות הישראלי . גיעה בנכסי הוקף המוסלמייםופ

האם " :גיב בציניות ושאלהעל כך , "קודש הקודשים של עם ישראל"אשפה מאזור לכלוך וסילוק

זו ,[של הכותל המערבי]מבני הוקף והמקומות הקדושים לאסלאם מהאזור הזה , סילוק המסגדים

על החפירות הוא שם דגש . "?ניקוי קודש הקודשים של עם ישראל מלכלוך ואשפהבהכוונה

וקף שהקדיש השליט מדרסה זו הינה .תנכזיה-שהתבצעו באזור הכותל ומתחת למדרסה אל

עד , שכן בית הדין השרעי שנים רבות בניין זהמאחר וב. 10-נאצרי במאה ה-הממלוכי תנכז אל

עלמי סמל לפגיעה נוספת -היוו בעיני אל, החפירות מתחתיו, י הירדנים"אשר הפך לבית ספר ע

פגיעה אשר באה לידי ביטוי בהתעלמות של ישראל ממערכת המשפט . ים בירושליםבמוסלמ

המוסלמית שהייתה קיימת מאות שנים ובניסיונותיה לכפות חוקים משלה על האוכלוסייה

ל הפקיע את "צה, וחודש לאחר שפרסם הודעה זו, עלמי לא עזרו-תלונותיו של אל. המוסלמית

144.המבנה

-דין אל-יא סעד אלשהוצהספר ; 267 ,262-261 'עמ, הר המריבה, שרגאי ;11-/1 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 143

, לראשי ממשלות ישראל הרשות המוסלמית העליונהרצוף מכתבים אשר נשלחו על ידי ראשי (126ראה הערה )עלמי . 1/6 'עמ ראה למשל. טדי קולק, שרים ולראש עיריית ירושלים

.71 'עמ, אק'א'ות, עלמי-אל ;72' עמ ,הר המריבה, שרגאי 144

77

במגעים עם שלטונות ישראל רשות המוסלמית העליונה היו בכירי ה, כאמור, מצד שני

או ליתר דיוק דרשו מהם לשמור על המקומות הקדושים לאסלאם מפני פגיעה של , הםונעזרו ב

קש ממנו לסייע למנוע יבו" אדון שר הפנים הנכבד"ל, מחתסב-כך למשל פנה חלמי אל. קיצונים

ין לטובה את מעורבות יהוא אף צ .שריף-חרם אל-תפילה באל ותופעות של יהודים אשר קיימ

היא ישיבה של הרשות , דוגמה נוספת 1/61.145המשטרה בהפסקת מהלך כזה שאירוע ביולי

וזאת בתיאום מלא , אז החליטה לשפץ את שוק מוכרי הכותנה, 1/62מוסלמית העליונה מינואר ה

146.עם ראש עיריית ירושלים דאז טדי קולק

ולהגן על את נכסי הוקף לתחזקלהמשיך העליונההרשות המוסלמית התעקשותה של

גם תחת כיבוש ישראלי ותוך התמודדות עם לחצים מצד ירדן המקומות הקדושים לאסלאם

הקשר עם ישראל התקיים בלית . של עצמאות הקנתה לה מימד, להימנע ממגעים עם ישראל

נגדות לכיבוש הת אך פעילותם היוותה הבעה של, ברירה מבחינתם של העולמא הירושלמים

ההתנגדות זו לא באה לידי ביטוי באלימות אלא נחשב .ולסיפוח ירושלים על ידוהישראלי

הנחיתות לעומת בחיים בראש מורם על אף ךהמש, העמידה איתנשפירושו בערבית , "דמּוצ "ל

ר)והיעזרות בסבלנות , האויב ב ת עד אשר יבוא היום והשליטה על ירושלים המזרחית והמקומו( צ

147.הקדושים לאסלאם יחזרו לידיים מוסלמיות

מייסד הרפובליקה , מיניחואל מחתסב-ך למשל ממכתב ששלח חלמי אלניתן ללמוד על כ

:/1/6של שנת כה זה הוא מברך אותו על נצחונו במהפבמכתב . האסלאמית של איראן

וללכת בדרכו, באשר פניתם אליו להעצים את האסלאםאללה העניק לכם ניצחון וחיזק אתכם "

מיטב הברכות מאחיכם אקצא המבורך-לכם מרחבת מסגד אל[ שלוחות], לטובת האנושות כולה

. יעניק לכם טוב כמופת למאמיניםתמיד ו וון את צעדיכםאללה יכ 148,הסבלנים והעומדים איתן

ואנו מאמינים שחזרתו , אקצא כאשר עשקו אותו הזרים-מסגד אל דגל האסלאם כבר שחרר את

149".וסלמים תלוי בדגל זהאל המ

מחתסב למהפכה -אל רכשניתן לראות את ההערצה ש. מכתב קצר זה טומן בחובו משמעות רבה

כרון יונתן ביטוי לז, אקצא-הוא ראה בה תקווה להצלת מצבו של אל. האסלאמית באיראן

י זרים "אקצא נכבש ע-רונה שמסגד אלחהרי הפעם הא .ההיסטורי של המלחמות בצלבנים

.127' עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 145 .1/6' עמ, שם 146 .16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 147ין ואל-אל :בערבית 148 ר ין-צאב ד .צאמ .11/ 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 149

77

ווה יבעצם ק, מחתסב-אל. דין-האד והאסלאם הייתה בימי צלאח אל'י הנפת דגל הג"ושוחרר ע

ווה שהמהפכה יוק, א לשינוי באיראן כך הוא יביא לשינוי גם בפלסטיןישכמו שדגל האסלאם הב

בפלסטין מחכים בסבלנות ועומדים איתן אל מול " האחים"עד אז . תהיה מופת לפלסטינים

". הזרים"

בניגוד . בעצם הקמתהגם מתבטאתועצמאותה הרשות המוסלמית העליונהצמוד של ה

הרשות המוסלמית , שקיבלה את סמכויותיה מידי הריבון הבריטי למועצה המוסלמית העליונה

לנהל את ענייני המוסלמים עשה מינתה את עצמה ללא שום אישור או סמכותלמ, העליונה

בדגש , בתי הדין השרעיים המים שלקחה על עצמה לנהל היאחד התחו. בירושלים ובגדה המערבית

הרשות המוסלמית העליונהראשי . לערעורים הנמצאים בירושלים ןעל בית הדין השרעי ובית הדי

על אף שהם היו אמורים לקבל , התנהלו באופן די עצמאי בכל הקשור למינויי שופטים ואנשי סגל

ניתן לראות הרשות המוסלמית העליונהעצמאות דוגמה ל .ה מירדן למינויים מהסוג הזההסכמ

עם ישראל במטרה שזו של בתי הדין השרעיים ולבוא במגע ביוזמה שנטלה לקבוע את מעמדם

הרשות ופסיקות בתי הדין שתחת ניהול , ניסיון זה לא צלח. תכיר בפסקי הדין שהם מוציאים

מרבית , ובכל זאת. ו להיאכףלא קיבלו תוקף חוקי בישראל ולפיכך לא יכל המוסלמית העליונה

ולעתים במקביל לפנייה לבית הדין הישראלי , תושבי ירושלים היו פונים אל בתי הדין בירושלים

,כמו כן .ראליל תוקף הן על פי החוק הירדני והן על פי החוק הישבוזאת על מנת שפסק הדין יק

כך .ביטוי לרגש לאומיים אל בית הדין השרעי בירושלניתן לראות בהליכת התושבים הירושלמים

תיקים שעסקו בענייני וקף הוגשו לבית הדין השרעי 24/ ,1/76-1/16שבשנים , ריטר מראה, למשל

71כמו כן .שהוגשו לבית הדין הישראלי ביפו התיקים כאל 107בירושלים המזרחית לעומת

קפיות ו /2ואילו בית הדין השרעי בירושלים המזרחית בלבד על ידיוקפיות באותה תקופה הוצאו

שכאשר תושבי ירושלים לא היו מרוצים , יש לציין, לעומת זאת. הוצאו הן ביפו והן בירושלים

ו ולערכאות הם היו פונים לבית הדין ביפ הרשות המוסלמית העליונהמפסיקת בית הדין של

הרשות עלמי את -מעטי אל-עבד אל' השיח /1/7-כך גרר ב. ט הישראליתבמערכת המשפ

צ מכיוון שניסה לכפות על "להתנצחות בבתי המשפט הישראליים כולל בבג מית העליונההמוסל

אך .דין-ה לפיה הוא מנהל של נכס וקף שייסד צלאח אלטאת ההחל הרשות המוסלמית העליונה

ניהלה מערכת בתי דין הרשות המוסלמית העליונה. מקרה זה הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל

150.נהלה בעצמאות יחסית גדולה וזכתה לאמון הציבורשלפחות בירושלים הת

.11-17 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר ;12-/1 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 150

76

, בראש ובראשונה. היה הוקף עסקה בו הרשות המוסלמית העליונההתחום הבולט השני ש

אנשי . שריף-חרם אל-ובראשם אל, ראתה עצמה כמי שאמורה לשמור ולנהל את מקומות הפולחן

גבו דמי כניסה , אנשי הוקף, לבישרא ם המוכר יותריעל פי כינוי או, הרשות המוסלמית העליונה

אך .רווחים נאים מכך הרשות המוסלמית העליונהממבקרים בכניסה להר הבית והכניסו לקופת

גם היו פעמים לא מעטות שבהן צמצמו אנשי הוקף את הכניסה למתחם בעיקר לאחר תקריות

, ים שבוהמבנים והגנ, לשיפוץ המתחםפעלה הרשות המוסלמית העליונה ,לצד זאת .אלימות

בניגוד כאמור לעמדת ירדן שדחקה בה להשאיר אותו במצב מוזנח ועלוב כאות קלון על חילול

הרימה קול זעקה בכל פעם שהבחינה הרשות המוסלמית העליונה, כמו כן. ישראל על ידיהמקום

עיקר . בחברוןרים כמו מערת המכפלה אח שריף ובמקומות קדושים-חרם אל-אלסיכוי לפגיעה בב

כעשרים, ריטר על פי. 1/76שהוקדשו בשנים שלאחר לות סביב הוקף נגע לנכסים הרבים הפעי

בלבד במהלך התקופה 17נכסי וקף לעומת 4/הוקדשו בירושלים ,שנים לאחר הסיפוח הישראלי

ירי ואילו בתקופה 'חכלומר היו וקף , ההקדשים נועדו לצורכי ציבור 4/מתוך 27, בנוסף .הירדנית

דבר זה מפליא לאור העובדה שמוסד הוקף הלך וירד . הקדשים היו משפחתייםההירדנית כל

מעורבותה של המדינה בחיי ביניהן הגדלת , מגדולתו במרבית מדינות ערב מסיבות שונות

זו שדאגה לבנות מוסדות לצורכי היא שכן פעמים רבות המדינה , גרמה לייתור הוקףש האזרחים

הפקעת באמצעותהמדינה הריבונית למשל על ידיע במכוון הציבור ולעתים גם מוסד הוקף נפג

151.עות וקףקרק

הוא הרצון לשמר חיים , ההסבר הסביר ביותר לשגשוג הוקף תחת שלטון ישראל

הרשות המוסלמית העליונהיש לזכור שלא רק . עצמאיים תחת שלטון זר באמצעות מוסד זה

זו הסיבה .כלוסייה המוסלמית בכללותהאלא האו ,סירבה להכיר בריבונות הישראלית בירושלים

הרשות המוסלמית שרבים מהמוסלמים בעיר השתמשו בשירותיו של בית הדין השרעי של

גם מערכת החינוך של ערביי ירושלים נותרה נפרדת ורוב תלמידי התיכון , אך מעבר לכך. העליונה

ליים בין ערביי מזרח כמו כן המגעים הכלכ, לבחינות הבגרות הירדניות 4/-ניגשו עד שנות ה

ריחוק זה והסתגרות זו . היו מינורייםירושלים לתושבי ירושלים המערבית וכלל אזרחי ישראל

מוסד הוקף . מפני החברה הישראלית ואי הכרה בשלטון הישראלי היו פעולות מודעות ומכוונות

י קהילה יבירושלים המבקשת לקיים חשימש במצב זה מנגנון חשוב ללכידות החברה המוסלמית

על ידי בעבר מוסד הוקף נוצל פעמים רבות. מלאים במינימום מגע עם הרשויות בישראל

יחהישראל הוכאמנם . ל לפגוע בוויכהיה שליט עריץ שהמקדישים במטרה להגן על רכושם מפני

.267-267 'עמ, הר המריבה, רגאיש; 1/-02 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר ;17-10 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 151

71

מו שכונת להפקיע נכס וקף כהסס תלא היא ,באינטרס לאומי חשוב שלהשכאשר מדובר

ברוב נכסי הוקף מדינת ישראל לא ,אף על פי כן .ונכסי וקף ברובע היהודי שהופקעה המוגרבים

, לכן .ציבור המוסלמי על רקע דתישכן גם היא מצדה ניסתה להימנע מיצירת חיכוכים עם ה ,פגעה

ראתה האוכלוסייה המוסלמית בירושלים את הפקעת הכותל והרובע היהודי כמקרה ,ככל הנראה

הקדשת נכסי וקף , כמו כן. וקף ובחסינותו מפני השלטון הישראליחריג ונתנה אמון במוסד ה

חלישה את התלות בריבון הישראלי הבלתי רצוי ה' בתי חולים וכו, לצרכי ציבור כמו ספריות

ה כלי יש לציין שהקדשת נכסי וקף הינ, בנוסף. כאדונית לגורלה את האוכלוסייה בעיר הזקיחו

להרחיב ישראל פעלה. המאבק המקומי לחיים עצמאייםהחורג מ ,ישראל דתי מול-לאומיבמאבק

לבצע חפירות ארכיאולוגיות בעיר ולגלות , לבנות יחידות דיור ליהודים, את שטחה של ירושלים

הקדשת נכסי וקף מחזקים את הצביון, בהקשר זה. ות שיחזקו את המורשת היהודית בהעתיק

מוסדות , בנוסף. מוקמים לצרכי פולחןדובר במוסדות דתיים שמם במיוחד א, האסלאמי של העיר

לעודד הגירה מוסלמית אליה ולחזק יםעשויהיו , וקף לצורכי ציבור אשר יצרו תשתית רווחה בעיר

152.את המוסלמים במאבק הדמוגראפי בירושלים

גם את נכסי הרשות המוסלמית העליונהניהלה 1/76מעבר לנכסי הוקף שהוקדשו מאז

בירושלים היו תחת ניהולה .ברכוש רב היה מדובר, ות ומאות שניםעשר הוקף שהיו קיימים כבר

משו למשרדים ישחלקן ש, יחידות מגורים 007, חנויות 67/, 4/-ופיקוחה לקראת תחילת שנות ה

וכןבתי ספר ובית הדין השרעי , ותמרפא, בנקים משויששמספר מבנים גדולים , ולבתי ספר

, לצד זאת. ל מזרח ירושלים בסמוך לעיר העתיקהחמישה בתי מלון ומתחם התחנה המרכזית ש

הרוויחה דמי הרשות המוסלמית העליונהמבנים היושבים על קרקעות וקף ומהם 164-עוד כהיו

ובגדה המערבית ) שריף-חרם אל-הול הוקף כולל אלמסגדים בני 77גם היו . חכירה סמליים בלבד

פעיל הותשעה מוסדות חינוך שהוקף עצמו שה בתי עלמין לוש, (מסגדים 614היו 1/12נכון לשנת

הזאת ן"הנדל מפרייתאיניהול לצורך . שכיר שטחהרק הוא עבורם לעומת מוסדות חינוך

מו מחלקת שעבדו במחלקות כ עובדים 2,244-כ 4/-וקף עד לשנות הנהלת המבירושלים הועסקו ב

חלק מהעובדים ; םפרסומים בנושאים היסטוריי הוציאהספרייה וה ההלינהמורשת האסלאמית ש

, פיקוח על עבודת המטיפים, במחלקת ההטפה שאחראית על שירותי הדת במסגדים וועסקה

כמובן מחלקות אדמיניסטרטיביות כמו כספים והיו ;הדרשנים והאמאמים ועל מצב המסגדים

צמיחתו של מוסד הוקף בירושלים בתקופת שלטון היטר מביא ניכרימהנתונים שר. ותחזוקה

עובדים 660עמד על 1/76הוקף לפני מלחמת על ידימספר המועסקים , למשל. 4//1ישראל עד

.1/-/0 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר ;112-/11 'עמ, "הוקף המוסלמי בירושלים", ליש 152

7/

לעומת יותר משניים וחצי , דינר ירדני //67,4נהלת הוקף באותה שנה עמד על מותקציב בלבד

דינר היו הכנסות 74,444/-יש להדגיש כי רק קצת יותר מ, אולם. 14-בתחילת שנות המיליון

דמי שכירות על שימוש שריף ומ-חרם אל-ף שהגיעו מדמי כניסה לאלהוק עצמאיות של מנהלת

.דינר הוזרמו מירדן לקופת הוקף 2,244,444-כל שאר התקציב כ .בנכסים כמו דירות וחנויות

וכוח ההשפעה , בירדן הרשות המוסלמית העליונהמספר זה ממחיש את התלות הכלכלית של

153.שהיה לירדן על ארגון זה

הייתה מעשה של הרשות המוסלמית העליונהעצם הקמתה של , בשורה התחתונה

בניהול דה המתמשךיאך גם תפק .גדות לישראל ומגננה על ירושלים ועל צביונה האסלאמיהתנ

,ערביתולקיחת האחריות על חיי הדת בעיר וככל הניתן גם באזורים אחרים בגדה המ ,נכסי הוקף

הוכיחה תעוזה ועצמאות בהיווסדה ליונההרשות המוסלמית העמחד . למאבק זה היוו ביטוי

פחותהעצמאות הייתה ארגון בעלאך מאידך היא , כתוצאה מיוזמה של העולמא הירושלמים

במהלך מילוי בין לחצי ירדן וישראל ונאלצה לתמרן המועצה המוסלמית העליונהבה מזו של בהר

.תפקידה

ותפקידה בניהול לא מבוטלכוח כלכלי ת ניהולה עברו נכסי וקף רבים שהעניקו להתח

תפקידה של הרשות .שריף והשגחה עליו העניק לה גם כוח פוליטי משמעותי-חרם אל-אל

המוסלמית העליונה בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים בולט עוד יותר לאור

הארגון שהתיימר להוביל את המאבק הלאומי. בשנות השבעים ירושליםסוגיית ף ב"התנהלות אש

שכן חשש , מוסדות לאומיים בגדה המערבית ובירושלים דווקא לא עודד בניה של, הפלסטיני

ף שהתה "מרבית ההנהגה של אש שבאותה עתבעוד , ה של מנהיגות מקומית ואלטרנטיביתמתקומ

ף בשנות השבעים הופנו ללבנון שם השתקע לאחר שגורש מירדן"רוב המאמצים של אש. ל"בחו

במצב עניינים זה . הרחק מירושלים ומהמקומות הקדושים לאסלאם, אלוללוחמת גרילה בישר

טכנית לטפל בצורה רצינית בסוגיה זו כמו שיכלה הרשות המוסלמית העליונה היה לוף לא יכ"אש

ששלל כל הכרה בישראל לא יכול היה להשלים עם הקשר אותו קיימה הרשות ף "אשוגם , לעשות

154.סדות הוקףהמוסלמית עם ישראל לצורך ניהול מו

, ף להיות מעורב בהגנה על הצביון המוסלמי של ירושלים"עניין נוסף שהקשה על אש

השתמשו , הירדנים שמימנו את פעילות הרשות המוסלמית העליונה. ירדן על ידי הייתה חסימתו

שהיה בעל ברית של השלטון " האחים המוסלמים"בכוחם כדי לשלב במנגנון זה חברים מארגון

.67-/6, 71-77 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 153 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 8-10; 16' עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 154

74

ף לא הייתה אפשרות להיכנס ולהשפיע על פעילות הרשות "לאנשי אש, לפיכך. ההאשמי

ף "גם בשנות השמונים כאשר החליט אש, כך. עד לתחילת שנות התשעים, המוסלמית העליונה

הוא התמקד , במקביל למאבק המזוין בישראל לפעול לטובת בניית חברה אזרחית פלסטינית

והשפיע מאד ,כך פעל להקים תיאטרון לאומי בעיר, דתיבארגונים וגופים אחרים מאשר הממסד ה

155.על העיתונות שהתפרסמה בירושלים

אקצא-והמאבק על אל הרשות המוסלמית העליונה. ב

ניהול נכסי הוקף ותפעול בתי הדין השרעיים היו ביטויים , הרשות המוסלמית העליונההקמת

בדיוק כשם שניהול עצמי של , ירושלים מעשיים למאבק של הממסד הדתי המוסלמי על צביונה של

קניית אדמות לצורך המאבק על הקרקע היו ו המועצה המוסלמית העליונה על ידיהאוקאף

גם במישור הרשות המוסלמית העליונהפעלו ראשי , לצד זאת. בתקופת המנדט כאלהביטויים

בו להתבטאויות אנשי הדת המוסלמים הגי .שריף-חרם אל-י להגנת מסגדי אלהסברתההצהרתי וה

,כאלה היו .של גורמים בישראל בחודשיים הראשונים שלאחר המלחמה אשר לא היו לרוחם

את בית תבדבר מאווייו לבנות על הר הבי ,למה גורןש, י הראשיהתבטאויותיו של הרב הצבא

אודות , דבריו של שר הדתות הישראליו ,ותוכניתו להקים בית כנסת במתחם הר הבית המקדש

הרב גורן ערך, 1/76באוגוסט 17-ב. על הר הבית ומערת המכפלה בחברון ל העם היהודיזכותו ש

,אלו למהלכים ישראלייםבתגובה ,באוגוסט 22-ב, ושבוע לאחר מכן ,תפילה ציבורית בהר הבית

את הגדיר אשר מכונן ית וכולם חתמו על פסק הלכה המערב אנשי דת מהגדה 1/ ח'סאא-אלכינס

אקצא -שריף הוא למעשה מסגד אל-חרם אל-לפי הגדרה זו כל מתחם אל .דשאקצא מח-מסגד אל

יושער, החצרות שמסביבם, ל את שני המסגדיםהכול, וכל פגיעה בשטח זה 156,קוראןהמוזכר ב

-פסק הלכה זה מדגיש את קדושת מסגד אל .אקצא-וכתליו מהווה למעשה חילול של מסגד אל

לים כיוון התפילה הראשון לאסלאם ל ירושאת המסורות אודות היותה שואקצא לאסלאם

כמו כן הוא קובע כי אין לאף ארגון או אדם זכות לערער על , והמקום השלישי בקדושתו לאסלאם

פונה למוסלמים ואומר שכשם שעליהם להגן על מסגד הכעבה המסמך .ההרבעלות המוסלמים על

למנוע התגשמות של ח'סאא-לאקיווה באמצעות הפתוא. אקצא-כך גם עליהם להגן על מסגד אל

155 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 10-11 הוא נחשב ישריף אז-חרם אל-הדגיש שמשום שהכותל המערבי הוא אחד מכתליו של אל חוסיני-גם אמין אל 156

.אקצא-הגדיר את הכותל כחלק בלתי נפרד ממסגד אל אבל הוא לא ,לקדוש

71

חרם -שאיפות התנועות היהודיות הקיצוניות לבנות את בית המקדש על חורבות המסגדים של אל

157.להתפלל שם דרך קבע ,מצעראו ל, שריף-אל

-חרם אל-ת אלאת מערת המכפלה אשר נקרא אקצא-אלשמה לצדה של הפתוא, בנוסף

סלמי ואין שום הצדקה להעלות מחדש טיעונים מסגד מו ,אקצא-כמו אל, אבראהימי אשר גם היא

אמנם לאחר שפורסמה .הפתוא עוסקת גם בסוגיית הכותל המערבי. בדבר שאלת הבעלות עליהם

יה לימי המנדט רה את קוראיאך בכל זאת הפתוא מחז, הפקיעה כבר ממשלת ישראל את הכותל

מי ובמיוחד פעולותיה בכותל ותיה של ישראל מנוגדות לחוק הבין לאולומבקשת להזכיר כי כל פעו

./1/2-ב החלטות הוועדה הבין לאומית שקמה לאחר האירועים האלימיםאת נוגדות שהמערבי

הרשות נמצאהאת הדברים הללו לא ניתן שלא להבחין בהבדל בין המצב בו כשקוראים

המועצה בעוד . המועצה המוסלמית העליונהלעומת המצב בו הייתה המוסלמית העליונה

הצליח למנוע אשר רגון חזק ובעל השפעה על השלטון הבריטי אהייתה למית העליונההמוס

המדינה , מול ישראל פעלה כבר הרשות המוסלמית העליונה, מהישוב היהודי דריסת רגל בכותל

כאיום הרבה יותר משמעותי מאשר התנועה הציונית פסהתשקבעה עובדות בשטח ונ, היהודית

לצד האיומים והאזהרות מפני הפגיעה בקודשי כי, אציין. 24-בראשית דרכה בשלהי שנות ה

את היהודים וכל מי שאינו מוסלמי לבקר במסגדים מזמינה הפתוא, ישראל על ידיאם האסל

158.ובמקומות הקדושים לאסלאם כל עוד הם מכבדים אותם

היה בעל משמעות רבה והניח את התשתית הדתית ח'סאא-אלפסק הלכה זה שיזם

שלישי "שרייטר היטיב לתאר כפיאו , פוליטי ראשון במעלהאקצא כסמל -ו של מסגד אללחיזוק

זה ביטוי נוסף למעורבותו העמוקה של האסלאם הממסדי 159."בקדושה וראשון בפוליטיקה

תוך שהוא קובע , הר הבית9שריף-חרם אל-במאבק הלאומי והדתי מול ישראל על השליטה באל

. ה במסגרת המאבק עליואת המשמעות של המקום הקדוש הז

רבו , כך גם מאז החלת השליטה הישראלית על ירושלים ,דין-כמו בימי צלאח אל

הובאו אפילו מסורות בדבר היות .אקצא-של אל שתוואודות גדולתו וקדהמסורות והמיתוסים

אם במדריך , כמו כן. אקצא המסגד השני שנבנה בעולם ולפיכך קיים כבר מראשית האנושות-אל

הרי , לא היה ערעור על קיומו של מקדש שלמה בהר הבית, חוסיני-אמין אל' ר שהוציא חאגלתיי

הנוסח המלא של הפתוא פורסם בעיתון ./1 'עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטר ;264 'עמ, הר המריבה, שרגאי 157רביה 'ע-פה אל'מסלמין פי אלצ-אל עולמאפתוא : ואני לקחתי את הנוסח מהאינטרנט, 1/76באוגוסט 22-קדס ב-אל

,אבראהימי-חרם אל-אקצא ואל-ד אל'מסג-מסלמין פי אל-חול חקוק אלhttp://www.moqatel.com/openshare/Wthaek/FreeDocs/GeneralDoc6/AGeneralDocs418_21-

1.htm_cvt.htm 241בינואר 1/-נכון ל/. ....http://www.moqatel.com, מסלמין-אל עולמאפתוא 158 .מדינה-יא מוחמד באלגד הכעבה במכה והשני הוא מסגד הנבהראשון הוא כאמור מס 159

72

-חרם אל-אל, ולם המוסלמי להכחיש כל קשר בין מקדש שלמהעשכעת נעשו מאמצים רבים ב

שככל בעיני מעיד על כךשמה , ולבטל את זיקת היהודים למקום, אקצא-שריף ומסגד אל

כך עלתה קדושתו ונשללה כל אפשרות ,אקצא-סגד אלסכנה ממשית למחשו שהמוסלמים

מקום המקדש לא נקבע "כי עולמאטוענים ה 1/76גם בפתוא מאוגוסט 160.לאחיזה יהודית במקום

היסטוריונים באופן חד וחלק בשום טקסט דתי או היסטורי ויש חילוקי דעות בין ה

161".לגבי מיקומו םוהארכיאולוגי

כוונה לבנות את בית המקדש או להרוס את מדינת ישראל מצדה לא הראתה שום

גם רוב הרבנים היהודים התנגדו לבנייה יזומה של בית המקדשו, שריף-חרם אל-המסגדים שבאל

אקצא -מרבית התעמולה סביב הכחשת קדושת אל ,על כן .ואפילו לתפילת יהודים על הר הבית

162.יהודיות ואסלאמיותהתחזקותן של תנועות דתיות עם ,ליהדות התרחשה בשנות השמונים

אלימים עברה ללא אירועים ,ח'סאא-יורשו של אל, מחתסב-של אלתקופת כהונתו

-הוא שריפת מסגד אלו אירוע אחד בולטמלבד ,שריף-חרם אל-הפחד מפגיעה באלסביב חריגים

אשר על פי בתי המשפט בישראל לקה , תייר אוסטרלי בשם דניס רוהאן על ידי /1/7-אקצא ב

-דין אל-סעד אל, המופתי של ירושלים .השריפה הכתה בתדהמה את העולם המוסלמי .בנפשו

מחתסב הביע את -אל' נכח בעצמו במהלך האירוע וסייע במאמצי הכיבוי ואילו השיח ,עלמי

הנזק שנגרם למסגד ובמיוחד לבימת חרדתו לעתיד המקום השלישי בקדושתו לאסלאם וביכה את

הוא האשים , כמו כן. דין ונשרפה כליל-צלאח אל על ידימקום בת מאות השנים שהוצבה ב הדרשן

מציין שככל שעברו רייטר . את מדינת ישראל ביצירת האווירה שאפשרה למעשה כזה לקרות

למרות שבפועל כוחות .האשמה כולה בשריפהלישראל את ם ערבים מסוימי סופריםו טפלהשנים

עלמי בעצמו טוען שהכבאים -המופתי אל, ניםהכיבוי הישראליים סייעו בכיבוי האש לצד הפלסטי

הרחוב הפלסטיני נסער בעקבות , על כל פנים. הישראלים לא נקפו אצבע כדי לעזור בכיבוי האש

ומדינות ערב גינו את המעשה , השריפה ופתח בשביתה כללית והפגנות בכל רחבי הגדה המערבית

יובעקבותידריות אסלאמית והאירוע הביא לתחושת סול .וקראו לפתוח במלחמה נגד ישראל

. הוקם ארגון הועידה האסלאמית המאגד את כל מדינות האסלאם

ישראל אקצא נהפכה לסמל לסכנה הקיומית בו נמצא המסגד כל עוד -הצתת מסגד אל

הרשות המוסלמית . כרוןיועד היום הפלסטינים מציינים את היום הזה כיום ז ,שולטת עליו

אי .כמי שנמצאת במקום ומנהלת אותו, המסגד חלוץ בהגנה עלתפסה את עצמה כחיל ה העליונה

אקצא והתכחשות לקיום -אל עוד על המסורות סביב, 170' עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 160

./71-1' עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטרהמקדש ראה ....http://www.moqatel.com, מסלמין-אל עולמאפתוא 161 .21-/2 'עמ, הר המריבה, שרגאי 162

7/

החליטה להקים ועדת חקירה עצמאית ובמקביל להתחיל מייד בעבודות השיפוץ היא , לכך

הרשות המוסלמית העליונה החליטה /1/7לאוגוסט 26-בישיבה שקיימה ב. והשיקום של המסגד

-מחתסב ואל-אקצא והטילה על בכיריה אל-להכריז על עצמה כוועדה לשיפוץ ובנייה של מסגד אל

.הוחלט אז לפתוח במסע תרומות למען מימון השיפוצים, כמו כן. עלמי להיות חברים בוועדה זו

אשר ה עמדה עצמאית ומנוגדת לעמדת ירדןהיית הרשות המוסלמית העליונהעמדה זו של , כאמור

163.רצתה להשאיר את המסגד בעליבותו כדי לקצור רווחים מדיניים

לא .אקצא הייתה הוכחה מבחינת אנשי הממסד הדתי לכוונותיה של ישראל-שריפת אל

מחתסב היו החפירות הארכיאולוגיות -עיקר הדאגות שהעסיקו את חלמי אלש, פלא אם כן

על נותהוהרחבת ריבו ,בחברון מערת המכפלההשתלטותה על , שביצעה ישראל באזור הר הבית

ולסלק שבכוונתה של ישראל לייהד את ירושלים ו את החשש כל אלה העל .ירושלים המזרחית

כבר . שריף-חרם אל-אות הקיימת באליכמו גם לשנות את המצ, כל מאפיין אסלאמי שהואממנה

על ידיהודעת גינוי להפקעת קרקעות במזרח ירושלים הרשות המוסלמית העליונהפרסמה 1/64-ב

השלטון הכובש שם לעצמו כמטרה : "ותישראל ותיארה את הפעילות הישראלית במילים קש

למחוק כל זכר לתרבות המוסלמית והערבית ולהעמיד את העולם , לשנות את המאפיינים של העיר

164".אל מול מציאות חדשה

התחילו החפירות סביב הר הבית , מספר חודשים לאחר סיפוח ירושלים למדינת ישראל

ומטרת , רשות העתיקות על ידיא נוהל הו .מוקד אחד של חפירות היה בדרום ההר. ומתחתיו

משרד על ידיהוא נוהל .אזור הכותל המערבי המוקד נוסף לחפירות הי. החפירות הייתה מדעית

ההבדל בין שני סוגי חפירות אלו הוא מהותי . הדתות ומטרת החפירות באזור זה הייתה דתית

ד חפירה שמטרתה דתית משום שבחפירה מדעית המטרה היא לחשוף את העבר על כל רבדיו בעו

או , ואינה מתחשבת בהכרח ברגשות דתיים של מי שאינו קשור בחפירה זו נועדה לצורכי פולחן

מייד עם סיום המלחמה מיהרה ישראל לשטח את שכונת המוגרבים , כאמור. בהיסטוריה שלו

ודים היההתפללו בו אך כל שטח הכותל .ולהפוך את המקום לרחבת תפילה ענקית עבור היהודים

גם במחיר סכנת , ומשרד הדתות פעל לחשוף את הכותל לכל אורכו, 017מטרים מתוך 74היה

צו עימותים ת וגם במחיר לקיחת סיכון שמא יפרערעור יסודות הבתים הנמצאים מעל לחפירו

-אך ב, חשדה בכוונותיה של ישראל הרשות המוסלמית העליונה. בגינןאלימים עם המוסלמים

בשנה זו עוד סיירו . דיין היו מצוידים במעט סבלנות לארכיאולוגים הישראליםנראה כי ע 1/71

-אלסעד 'שיח-אל, עלמי-אל; 171 ,00-01, 'עמ, הר המריבה, שרגאי ;17-17 'עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטר 163

.16, 60, 64 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל, /20-27.1.7קדס -אל ;2/7 'עמ, עלמי-דין אל ./14 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 164

70

ח "דו. אולוגים והללו הסבירו להם את תוכניותיהםירכעם הא הרשות המוסלמית העליונהבכירי

נקודה שיש לציין היא .הסיור כתוב בשפה עניינית אודות הרשות המוסלמית העליונהמטעם שיצא

מסבירים על ההיסטוריה של הר הבית על פי היהודים ואין הם מכחישים ח כותביו"פתיחת הדובש

ורים המצויים במחלוקת פם סידות בית המקדש עודהסיפורים או"אותה אולם הם מדגישים כי

בדיוק כפי שנכתב "בקרב ההיסטוריונים ועד היום אין איש יודע בוודאות את מיקום המקדש

הרשות המוסלמית העליונהלא הסיר את החששות של סיור זה. המוזכרת לעיל 1/76-בפתוא מ

תסב היה משגר תדירות מכתבים לראשתמח-אל. שריף-חרם אל-מפני השתלטות ישראלית על אל

מהחפירות אשר פוגעות לדבריו במורשת קש מהמדינה לחדול יבהם הוא ב ,גולדה מאיר, הממשלה

בפגישה שערכו .ל העיר העתיקהומסכנות באופן ממשי את ביטחון התושבים ש מית בעירהאסלא

הרשות המוסלמית שטחו בפניו אנשי , 1/62-ב, הממשלה תממלא מקום ראש, עם יגאל אלון

וכי אין את טענותיהם אלה ואף הוסיפו כי החפירות הארכיאולוגיות מזיקות לנכסי הוקף העליונה

עקב התעקשותה , הם יכולים שלא לחשוד בכוונותיה הנסתרות של ישראל כלפי קודשי האסלאם

165.ולסכן אותם מתחתם לחפור

ל להתעלם ממנו הוא הרחבת שטח השיפוט של ויכהיה מחתסב לא -עניין נוסף שחלמי אל

על .1/76אשר היה תחת שליטת ירדן עד ישראל ובניית שכונות חדשות בשטח על ידיירושלים

. ה יעקב ועודונו ,רמות אשכול, אלה הוקמו בשנות השבעים שכונות כמו גבעת שפירא שטחים

ישראל במחיקת הנוכחות הואשמה 1/64בשנת הרשות המוסלמית העליונהבהודעה שפרסמה

ישראל , כמו כן. הערבית והאסלאמית בעיר בין אם בתוך חומות העיר העתיקה ובין אם מחוץ להן

, אלף דונם מאדמות ירושלים בטענות שקריות 12היא הפקיעה 1/64שנכון לשנת ה בכךואשמה

יצאה לא רק נגד הרשות המוסלמית העליונה. כאשר בפועל מטרת ההפקעה הינה ייהוד העיר

למשל כאשר התכוונה . הפקעת הקרקעות אלא גם נגד גילויי ריבונות אחרים מטעם ישראל

סד הדתי המשיכה להתקיים על אף משכמו המ, להשתלט על חברת החשמל המזרח ירושלמית

שלא יאפשר להאיר את המקומות 1/14-מחתסב ב-אל 'הצהיר השיחבהקשר זה .הסיפוח

תיים מחתסב בעניינים לא ד-מעורבותו של אל 166.הקדושים לאסלאם אלא באמצעות חברה זו

על מעורבותה של הרשות המוסלמית העליונה במאבק הלאומי , ים בעיני שובמעיד, כעין אלו

.הפלסטיני מול ישראל

. 1/6, 102-101, 1/7, 127-120, 76, /0 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל ;220-/22 'עמ, הר המריבה, שרגאי 165, תוזיע-מקדס ללנשר ואל-בית אל: ירושלים) 0333-0391קדס -צהיוני פי אל-אסתטאן אל-אל, מוחמד רשיד ענאב 166

./2/, /114-14 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל ;4/-// 'עמ, (2441

77

המכפלה בחברון והפיכתה לאתר פולחן של ישראל על מערת השתלטותה ההדרגתית

כתב 64-כבר בתחילת שנות ה. מחתסב-יהודי ראשון בחשיבותו גם הם ערערו את מנוחתו של אל

על נהלים של ומכתבים לגולדה מאיר ובה קבל על התפרעויות של יהודים מקריית ארבע במקום

ייהפך לבל ע יהתרוא האך מעבר לכל .המושל הצבאי אשר הגבילו את הפולחן המוסלמי במערה

אישר הממשל הצבאי ליהודים להתפלל במקום והחל 1/62-שכן כבר ב, לבית כנסת יהודי המקום

עלמי היו אלה סימנים -מחתסב והמופתי אל-עבור אל. להקצות להם אזורים מיוחדים לשם כך

ר אקצא ועל כן הם הדגישו את הצורך לעמוד על המשמ-מבשרי רעות לגבי עתידו של מסגד אל

ל שלמה גורן כי יפעהכריז הרב /1/6-כאשר ב, לכן 167.בירושלים ולמנוע עתיד דומה לזה שבחברון

הודעה שבה הוא מחתסב-אל הוציא, ים להתפלל על הר הביתלקבוע את האזורים בהם ניתן ליהוד

אין לי "ומוסיף כי , אקצא-כי כל רחבת הר הבית היא מסגד אל 1/76שוב מדגיש כמו באוגוסט

168".שיישאר מסגד לנצח[ קוראןב]אקצא -מלהדגיש לרב גורן שנכתב עבור מסגד אלמנוס

עלמי לתפקיד ראש -דין אל-מחתסב ובמקומו נכנס סעד אל-נפטר חלמי אל 1/12בשנת

שהחזיק חוסיני-עלמי הוא הראשון מאז אמין אל-מעניין לציין שאל. הרשות המוסלמית העליונה

-גם אל חוסיני-בדומה לאל. לים וראש הממסד הדתי הפלסטיניהמופתי של ירוש, בשני התפקידים

, עלמי גם היא מבין המשפחות המכובדות של ירושלים-משפחת אל. עלמי היה בעל ייחוס מיוחד

ומתבלות את מורשת משפחתן באבות מייסדים אשר , מוחמדאשר טוענות לקשר משפחתי לנביא

שטנדל לעומת זאת טוען שהמשפחה הגיעה . דין על שחרור ירושלים-השתתפו בקרבות צלאח אל

16.169-לירושלים רק במאה ה

שסיים את להיות איש דת מאז בירושלים וגדל 1/11נולד בשנת עלמי -דין אל-סעד אל

-אלאוניברסיטה האסלאמית הוא נשלח ל 1/26בשנת . קיבל חינוך מערבי בהם ,לימודי התיכון

אקצא ועבד גם בבית -זר ללמד במסגד אלסיום לימודיו חמוכעבור חמש שנים שבקהיר אזהר

הוא . של טבריה ושל נצרת קאדיבשלהי תקופת המנדט הבריטי כיהן כו, המשפט השרעי בירושלים

מונה להיות המופתי /1/7-עד אשר ב, ראמאללה ושכם בבתי הדין של קאדייצא לירדן שם כיהן כ

הרשות המוסלמית ור על מקימי נמנה כאמ 1/76-ב. זה עד סוף ימיו תפקידשל ירושלים והחזיק ב

במקביל . של ירושלים קאדיקיבל בנוסף לתפקידו כמופתי גם את תפקיד ה /1/6ובשנת העליונה

הירדנים לממלא על ידיומונה הרשות המוסלמית העליונהמחתסב כראש -ירש את אללכך ש

ר "כיוועורים כיהן כנשיא בית הדין השרעי לער, בירושלים ובגדה המערבית קדאת-אל קאדימקום

.//2-/4/ ,/2/6-22, 171, 174 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל ;267 'עמ, הר המריבה, שרגאי 167 .161 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 168-/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל ;76' עמ, "המשפחות המוסלמיות המנהיגות בירושלים", שטנדל 1691.

77

ציון , "ליגת המדינות המוסלמיות"הוא מונה לנציג פלסטין בארגון 1/17-ב .מועצת ההקדשים

170.על קירבתו לתנועה הלאומית הפלסטינית דרך חשוב המעיד

,באדם בעל רקע דתי עשיר ביותר אנו רואים שמדובר, עלמי-מסקירה ביוגרפית זו של אל

. תפקיד של איש דת זוטראך מעולם לא שימש ב עולמא-אל שהיה אמנם ראיס חוסיני-בניגוד לאל

וכמופתי מחתסב-פעל בצמוד לאלעלמי -אל, הרשות המוסלמית העליונהגם לפני שהנהיג את

-הדוגמה הבולטת לכך הייתה המנהיגות שגילה במהלך שריפת אל. תמיד היה לו מעמד של מנהיג

שבנו את הנרטיב אודות אשמתה של כאשר סייע במאמצי הכיבוי והיה מאלה, אקצא ולאחריה

למים והנוצרים בירושלים סביב המאבק בין המוססולידריות דאג לגבש , כמו כן. ישראל במקרה

171.במיוחד בעקבות השריפה, השמירה על המקומות הקדושים להם למען

התאפיינו הרשות המוסלמית העליונהעלמי כראש -כיהן אלשבהן שנות השמונים

התחזקות של תנועות דתיות בשני חלה במסגרת זו . פלסטיני-שראליבהסלמה בסכסוך הי

חזקותן עלמי הת-מבחינת אל. ף בגדה המערבית ובירושלים"והתגברה המעורבות של אש, הצדדים

, אקצא-היוו איום ממשי למסגד אל, של הרב מאיר כהנא "כך"של תנועות יהודיות כגון תנועת

ואף היו , סגדים גם באמצעים אלימיםמאת הר הבית מה "לטהר"על הצורך דיברו בגלוי הןשכן

יותר רבנים החלו להתיר ליהודים לעלות להר הבית , במקביל .ניסיונות ליישם מהלכים כאלו

הייתה זו , בנוסף .ולהתפלל בו ובכך שברו את הקונצנזוס שהיה קיים סביב האיסור לעשות כן

כלפי הפלסטינים קום המדינה ועמדותיהמאז הלראשונ ,בישראל הייתה ממשלת ימיןתקופה בה

והרחבה משמעותית של בניית וכללו אמירות בדבר סיפוח הגדה המערבית לישראל, היו נוקשות

.עלמי-שת כוננות אצל אלה לתחוהמתיחות שהייתה באוויר הוביל .הגדה ישובים יהודיים בשטחי

שריף -חרם אל-באלמבנה הורה לשפץ הוא, הרשות המוסלמית העליונהלראש כאשר הוא מונה

ן הנמצא די-רחוב צלאח אלולהעבירו מלהקים בו את משרד המופתי ,"נחויה-קבת אל"הנקרא

.שריף-חרם אל-חוסיני בנה את לשכתו באל-אזכיר שגם אל 172.מחוץ לחומות העיר העתיקה

העבירו שני המופתים מסר שהם , אקצא וכיפת הסלע-מעבר למשרד צמוד למסגד אלאמצעות ב

. וונים להשגיח על המקום מקרוב וכי הם בעלי הבית של המקוםמתכ

, עלמי-דין אל-סעד אל' שיח-אל ;24 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל 170

http://alqudslana.com/index.php?action=individual_details&id=3243 ,4694291/. , 227 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל ;...http://alqudslana.com, עלמי-דין אל-סעד אל' שיח-אל 1712/7.

השלישי ", רייטר ;277-270' עמ, "מקדש בירושלים ובאיודיה9העימות על מסגד", זילברמן ;2790912, קדס-אל 172קדושה ", עמירב; 2/0 'עמ, עלמי-אלדין -סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל ;177 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, בקדושה

.//2 'עמ, "ופוליטיקה בהר הבית

76

-מחתסב המשיכו להטריד גם את אל-אל' אותם נושאים שהטרידו את השיח, מלבד זאת

נאלץ להגיע לעימות עם ממשלת הוא , מחתסב היה על ערש דווי-כאשר אל 1/11-וכבר ב, עלמי

המקרה שלפנינו ממחיש את . ר הביתבאזור ה" הארכיאולוגיות"ישראל סביב סוגיית החפירות

,רב הכותל, הרב גץבשנה זו החליט . ההבדל שהזכרתי קודם בין חפירות מדעיות לחפירות דתיות

הוא היה .לחפור מתחת לרחבת הר הבית עד אשר יגיע לאבן השתייה שם נמצא קודש הקודשים

שחפר בחלק הדרומי של מונע מתוך להט דתי ולא נענה לאזהרותיו של מאיר בן דב הארכיאולוג

שגם ממילא אין לה , אשר התריע מפני ההשלכות האלימות שיכולות להיות לחפירה מסוג זה, ההר

שריף על החפירות שעד -חרם אל-לשבועות ספורים גילו אנשי הוקף בא כעבור. ערך מדעי כלשהוא

ות המוסלמית הרשבישיבת , כמו כן .למי פרסם הודעה חריפה המגנה אותןע-אז נשמרו בסוד ואל

כתליו ושעריו , שריף-חרם אל-שלא רק חצרות אל הודגש, שהתקיימה בעקבות המקרה העליונה

. אקצא-מתחם הוא מסגד אלהשטח שמחת ל אקצא אלא גם כל-לם שטח של מסגד אלהם כו

הנה .אקצא-שטחו של אלאת "שהרחיבה" 1/76הפתוא מאוגוסט ההדגשה הזאת מזכירה את

לדרוש בעלות על למנוע מצב שבו תוכל כדיבדבר השטח של המסגד שראלהבהרה לי ניתנת שוב

הרשות לא הסתפק בגינוי בלבד והוסיף כי עלמי -אל. מתחת לרחבת המסגדיםוהפעם ,האזור

ועל כן קרא , לא תעמוד מנגד לנוכח הסכנה שמעמידים בה את כיפת הסלע המוסלמית העליונה

. מפגן עצמהקיים לואקצא -שישי הקרוב למסגד אללהגיע ב ,לפלסטינים לקיים שביתה כללית

מחיצה שיקוםופעלו ל, אנשי הוקף לא נשארו אדישים להמשך החפירות בהובלת רב הכותל

העובדים היהודים שעסקו . החופרים במהלך עבודתם ובכך לחסום את דרכם על ידישנהרסה

כעבור מספר . המשטרה על ידיוהופרדו רק עם אנשי הוקף בהיתקלות אלימה תעמתובחפירות ה

173.ות להשלים מחדש את בניית המחיצה במנהרה שנחפרה ולחדול מהחפירותתימים הורה שר הד

הוא שם את , עלמי בה גינה את החפירה מתחת לרחבת הר הבית-באותה הודעה שפרסם אל

1/76מאז לדבריו ההתקפות על המסגד חזרו ונשנו. אקצא-האצבע על החרפת האיום למסגד אל

תריע על כך שהניסיונות של קבוצות יהודיות להקים בית ההוא , "תוכנית יומית"עד אשר הפכו ל

לכך 174.כנסת על הר הבית ולהתפלל במקום בניגוד להוראות הוקף הולכות וגוברות מיום ליום

אשר איימו לפוצץ" כך"ו מכתבי איום שהחל לקבל מארגונים כמו נאמני הר הבית ותנועת נוספ

אף התגלתה פצצת דמה עם 1/12באפריל 1-ב .את המסגדים אם לא יותר להם להתפלל במקום

.7//-1// 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל ;221-211 'עמ, הר המריבה, שרגאי 173 .6// 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 174

71

11-ב, שלושה ימים לאחר מכן 175.שריף-חרם אל-הכניסה לאלמכתב איום על יד אחד משערי

אלן גודמן התפרץ להר הבית בשם ל"חייל צה. קיבל אישור לחששותיו עלמי כבר-אל, באפריל

כוח השיטור הישראלי . הוא אף נכנס לכיפת הסלע והחל לירות מסביבו, והחל לירות לכל עבר

ל בחור צעיר ואדם מבוגר שפע, הצליח להשתלט עליו אך לפני כן הוא הספיק להרוג שני מוסלמים

176.כשומר מטעם הוקף וניסה לעצור אותו

על . אקצא-ד אלולאירוע שריפת מסג /1/7מקרה זה כמו החזיר את הגלגל לאחור לשנת

ף שמחקירת משטרת ישראל עלה כי גודמן פעל לבדו ולא היה לו קשר לאיומים שהגיעו לאנשי א

לסדרת מתקפות מתוכננת אשר ממשלת עלמי טען בכל תוקף שמדובר בעוד ביטוי-אל, הוקף

משטרת לא קיבל את טענת יעלמ-אל. ישראל איננה מונעת ועל כן היא אחראית להן באופן ישיר

177.ם במסגרת קבוצה של חמושיםאהיה שפוי ואף טען שהוא לא פעל לבד כי ישראל כי גודמן לא

הוא חזר שוב על רשימת ההתקפות שבוצעו כלפי . הוא פרסם הצהרה חריפה ביותר, מעבר לכך

, החפירות מתחת ליסודות מבני וקף, דהיינו הריסת שכונת המוגרבים, 1/76קצא מאז 'א-מסגד אל

הבהיר , כמו כן. ועוד, שריף-חרם אל-תנכזיה שבאל-סה אלשתלטות על מבני וקף כגון המדרה

.ים כמו בגדה המערבית וברצועת עזהשמדובר בהסלמה מצד ישראל שבאה לידי ביטוי בירושל

שריף כולו ועל כן חולל -חרם אל-אקצא הוא למעשה מתחם אל-חזר על המנטרה כי מסגד אל הוא

אקצא ודרש -אלני לשבות ולהפגין למען ולבסוף קרא לציבור הפלסטי, החייל גודמן על ידי

אנשי הוקף אמנם 178.לאנשי הוקף להחזיק נשק כדי לשמור על המסגדים משלת ישראל לאפשרממ

בכל רחבי הגדה ו הציבור הרחב על ידינענתה להפגיןלא קיבלו רשות להחזיק נשק אך קריאתו

מדינות ערב ,בנוסף .ביתה כללית ונערכו הפגנות אלימותהמערבית ורצועת עזה התקיימה ש

את שחיזקו ממנהיגים ערביים עלמי קיבל מכתבים רבים-פרסמו גינויים חריפים נגד ישראל ואל

179.עמדתו

עלמי אסף -אל' בנו של השיח. אקצא לא פסקו בשנה זו-מסגד אללות המאיימות על הפעו

,1/12רק חודש לאחר התקרית האלימה באפריל , מכתבים שקיבל אביו מאת הרב מאיר כהנא

או דרישה לקנות את הר הבית תמורת מיליון דינארים , אקצא-הם איומים לפוצץ את מסגד אלוב

-אל אוקאף-רה אל'דאא, מנשוראת אלביאדר: ירושלים) איאם דאמיה, עלמי-אל ;177 'עמ, הר המריבה, שרגאי 175

.72-71' עמ ,/1/1, (מיהאסלא .6/-1/' עמ, איאם דאמיה, עלמי-אל ;12940912קדס -אל; 174-/17 'עמ, הר המריבה, שרגאי 176 .177 'עמ ,הר המריבה, שרגאי ;10940912קדס -אל 177 .66/-61/ 'עמ; ק'אא'ות, עלמי-אל 178 74-77 'עמ, איאם דאמיה, עלמי-אל; 12-10940912קדס -אל 179

7/

עלמי גינוי על הקמת קרן הר הבית -הוציא אל /1/1-ב. אקצא נמשך-האיום על אל 180.ירדניים

שריף והדגיש -חרם אל-אשר נועדה לדבריו להקים את בית המקדש השלישי על חורבות מסגדי אל

בינואר 181.המקומות הקדושים לאסלאם בפלסטין אינם בטוחים תחת הכיבוש הישראליעד כמה

-חרם אל-מסגדי אללפוצץ את ,אשר כונו קבוצת ליפתא, ים יהודיםשל קיצונהיה ניסיון 1/10

. אנשי הוקף ונמלטו על ידיאך זוהו , שבאמתחתם חומרי נפץ רביםכאל הרחבה הם הגיעו .שריף

הפעם עלמי הגיב -לשא יש לציין. סגדיםזו הייתה הכי קרובה לפוצץ את המקבוצה , על פי שרגאי

טדי , הוא ציין לטובה את אמירתו של ראש עיריית ירושלים .כלפי מדינת ישראל באופן יותר מתון

מעם ישראל מגנה את ניסיון החבלה הזה ותלה תקוות בראש הממשלה שיפעל %//-ש, קולק

182.מה שאכן קרה, המחבלים למיצוי החקירה במהירות וללכידת

-עלמי הייתה נוכחות כוחות הביטחון הישראליים באל-בעיה נוספת שאיתה התמודד אל

שכן אלה , הוא הבין את החשיבות שבהצבת שומרים חמושים על המתחם, מחד. שריף-חרם אל

ים מפני ניסיונות חבלה של ארגונ המקום לא רק מנעו התפרעויות של פלסטינים אלא גם שמרו על

הוא פעל לצמצום נוכחותם במתחם כך שלא יראו סממנים לאומיים , מאידך. יהודים קיצוניים

לשר המשטרה 1/10-כך למשל כתב ב. לא יתנהגו במקום כבעלי הביתכדי שישראלים במקום וגם

,שריף-חרם אל-טחון הישראליים להסתובב בחצרות אליהישראלי כי אין הוא מתיר לכוחות הב

טילים את מ, הם נושאים נשקמשום שוזאת , מכיוון שנוכחותם במקום פוגעת בקדושת המקום

הונף , 1/10, באוגוסט אותה שנה 183.ומעשנים מתנשקים עם בחורות, חצרות המסגדיםב מימם

מעשה זה הרתיח את . שריף-חרם אל-דגל ישראל מעל לתחנת המשטרה הממוקמת ברחבת אל

עלמי הסביר -אל. התערבותואת יה דאז על חומרת המעשה וביקש עלמי שאף כתב למלך סעוד-אל

שריף הוא -חרם אל-כי כל שטח אל, 1/76שככל הנראה לא הכיר את הפתוא מאוגוסט ,למלך

עלמי כתב מכתב -עוזרו של אל, כמו כן. אקצא ולפיכך אין להניף בו דגל ישראל-למעשה מסגד אל

184.אכן הוסרוהדגל , לשר המשטרה ודחק בו להסיר את הדגל

הפנים של הכנסת ערכה כאשר ועדת אקצא-להגנת מסגד אל עלמי נחלץ שוב-אל 1/17-ב

עלמי -אל. הימין הוציאו סידורים והחלו להתפלל במקום וחברי כנסת ממפלגות, ביקור בהר הבית

על אף שהם , אינני בטוח כי מדובר במכתבים אותנטיים: גילוי נאות. 1/1-//1 'עמ, יהאיאם דאמ, עלמי-אל 180

עצם הנפנוף בהם , אם מכתבים כאלה הומצאו ובין אם לא בין. נכתבו בכתב יד של תומכי כהנא מוצגים בספר כאילו .מצד היהודים הקיצוניים אקצא-נועד לחזק את נרטיב הסכנה שנמצא בו מסגד אל

./4/-14/ 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 181 .491910/קדס -אל; 74/ 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל ;167-162 'עמ,הר המריבה, שרגאי 182 .16/, 14/ 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 183, עלמי-אל; /17 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר ;11 'עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטר 184 .716, 747 'עמ, ק'אא'ות

64

הרשות המוסלמית העליונהוהביקור אכן הופסק . לא אפשר זאת ודרש שהביקור ייפסק לאלתר

185.י מסוג זהתל שביתה כללית במזרח העיר כהרגלה לאחר כל אירוע בעייהכריזה ע

אקצא במחצית -עלמי התמודד עם איומים רבים על מסגד אל-אלהמופתי , סיכוםל

בשנים אלו התקרית החריפה ביותר הייתה אירוע הירי שביצע אלן . הראשונה של שנות השמונים

להניע הרשות המוסלמית העליונהובכוחה של עלמי-ראינו שבעקבותיו היה בכוחו של אל. גודמן

עלמי לא -אל, אבל לצד השימוש בנשק השביתה וההפגנות .להפגנות אלימותהפלסטיני את הציבור

לכתוב להם , עיריית ירושלים ומשטרת ישראל, היסס לקיים קשר רציף עם משרדי ממשלה

פעילות במקביל ל, זאת; אאקצ-יעזר בהם כדי להגן על אלולה (בניסוח מכבד ומנומס) מכתבים

ניסיונות עליה בכל הקשור להאחריות ומבי נגד מדינת ישראל והטלתהתעמולתית שניהל בפ

חוסיני-פעל כמו אלו /1/7מאז שנת כמופתי ירושלים עודמש ישעלמי -אל, כמו כן. החבלה במסגד

ככל ומנעים הפצת הטענות בדבר כוונתם של היהודים לבנות את בית המקדש על חורבות המסגדל

.בבטן ההר לא כל שכן, שריף-חרם אל-שיכל כל דריסת רגל יהודית על כל שטח שמעבר לשערי אל

אקצא -הוא מסגד אלשריף -חרם אל-אל9המשיך להעביר את המסר לפיו כל מתחם הר הבית הוא

אז הכותל עמד במרכז הסכסוך , ובכך חיזק את קדושת המקום עוד יותר מתקופת המנדט הבריטי

עלמי פעל בגלוי כפלסטיני יותר מקודמיו ואף לא הסתיר -שאל, יש לציין .ן היהודים למוסלמיםבי

.כעתעל כך ארחיב . ף"את קשריו עם אש

?ממסד דתי ירדני או ממסד דתי פלסטיני. ג

כפי שעשיתי בפרק שעסק בתקופת המנדט הבריטי גם הפעם אני מעוניין לבדוק את כוח המנהיגות

אחזור . הלאומית הפלסטינית מסגרת התנועהלדורותיהם ב המוסלמית העליונה הרשותשל ראשי

כגוף שיש לגביו מחלוקת לגבי הרשות המוסלמית העליונהלרגע לתחילת פרק זה שבו הצגתי את

אני סבור שהקמת הרשות המוסלמית העליונה היא ביטוי ליוזמה , כאמור 186.הנאמנות שלו

זה לקח חלק ארגון . ראשם מנהיגי הממסד הדתי המוסלמיוב, מקומית של פלסטינים ירושלמים

אקצא במסגרת המאבק על השליטה -שריף ומסגד אל-חרם אל-וב הקדושה של אלחשוב בעיצ

ראשי הרשות המוסלמית העליונה עוררו בקביעות את השיח בנושא גם בקרב . במקום מול ישראל

הביעו העולמא ,קימו את הארגוןאם כאשר ה, כמו כן. עולםב םמוסלמיההפלסטינים וגם בקרב

./1/-17/ 'עמ,הר המריבה, שרגאי; 91917/קדס -אל 185 .01-/0' ראה עמ 186

61

גם , הרי ככל שעבר הזמן והתנועה הלאומית הפלסטינית התחזקה, בתחילת הדרך נאמנות לירדן

.ף"וקיימו קשרים עם אשותם לסוגיה הפלסטינית עצמם הביעו את נאמנ העולמא

מקום לספק בדבר לכאורה לא מתיר הרשות המוסלמית העליונה התזכיר שכונן את

הוא גורש מהארץ ח 'סאא-חמיד אל-עבד אל וכאשר לממלכה ההאשמית של ירדן הנאמנות

הרשות מהלך כהונתו כראש ב .ומונה לשר ההקדשים בממשלת ירדן כגיבור לאומי בירדןהתקבל

אך ברור שגם אז .ח עצמו נאמן לחלוטין לממלכה ההאשמית'סאא-היה אל המוסלמית העליונה

לאחר .שכן היה מעורב בהקמת הוועדות להדרכה לאומית, יה לאומית פלסטיניתיה לו נטיתהי

ר המועצה "וכאמור כיהן כיו, היה פעיל במהלך השנים במאבק הפלסטיני לעצמאות, שגורש לירדן

הרשות המוסלמית וניסה לייצג את , יותרמחתסב נקט קו פורמאלי -אל .הלאומית הפלסטינית

לא ראיתי שהופיעו בהתבטאויותיו המילים .על האינטרס המוסלמי הכללי שומרתכמי ש העליונה

על ידיהמגנה הפקעת אדמות במזרח ירושלים 1/64-תו מפלסטיני או פלסטינים ואולי הודע

מכריזה באופן ברור הרשות המוסלמית העליונה", שכן הוא אמר, ישראל מעידה על מדיניותו

נובעת מהקשר ההדוק זואולי עמדה 187".וחזק על דבקותה בזכות הערבים והמוסלמים על עירם

לבחון את גבולות נהרצו לצד הרשות המוסלמית העליונהשל את שנות השבעים לירדן שאפיין

מחתסב התאפיינו -שנות פעילותו של אל, כמו כן 188.מבלי להרגיז את הפטרון הירדני עצמאותה

מהלכים ברמה מה שבוודאי לא עודד אותו להוביל, ף בירושלים"היעדר פעילות של אשב

, י ישראל"לויות עעת אדמות ובניית התנחהפק הצהרותיו המגנות, אך בכל זאת 189.הלאומית

ותמיכתו בחברת החשמל המזרח ירושלמית מעידים שהיה לו עניין להיות מעורב בסוגיות שלא

190.בהכרח קשורות למקומות הקדושים לאסלאם

באמת התבטא ופעל והיה היחיד ש ברור נקט קו פרו פלסטיני כברעלמי -דין אל-סעד אל

יש לציין . כפלסטיני כמי שמתיימר לייצג את המוסלמים בירושלים ובשטחי הגדה המערבית

ים על כך שהוא מקיים קשררת ספג ביקו הרשות המוסלמית העליונהשבתחילת דרכו כראש

חרם -הסכים להציב את שוטרי משמר הגבול באלכביכול עם ישראל וגם על זה ש "טובים מדי"

אולי עקב הקו החריף שנקט בהצהרותיו בעד העניין , אך מהר מאד ביקורת זו פסקה .שריף-אל

191.הפלסטיני ונגד ישראל

.114 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 187 .16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 188 .177ראה הערה 189 .176ראה הערה 190 .42/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל; 7// 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 191

62

עלמי -אל הוציא ,הרשות המוסלמית העליונהעם תחילת כהונתו כראש ,1/12בדצמבר

: כך כתב. תבטא כראשון שמייצג את האינטרסים של העם הפלסטיניההודעה בה הוא

עוקבת בדאגה רבה מתוך האדמה הכבושה אחר האדמה הזאת אשר העליונההרשות המוסלמית "

כדי להקים בה התנחלויות וכל זה בהתאם לתוכנית ...רשויות הכיבוש בולעות אותה יום אחר יום

גם עוקבת אחר הרשות המוסלמית העליונה...שמטרתה להעמיד את העולם בפני מציאות חדשה

י אשר נחשפים להם בנינו בבתי הכלא הישראליים ובמחנות העינויים וההרג הקיבוצ, ההתעללויות

ר את אלפי העצורים שלא עברו שום עבירה מלבד היותם רודורשת לשח...המאסר בלבנון

אנו מכריזים באופן גלוי וברור שלא ייתכן כי המצב באזור יתייצב ללא פתרון צודק ...פלסטינים

ואנו , ה שמכונה בעיית המזרח התיכוןשהיא הבעיה המרכזית במ, ומכובד לבעיה הפלסטינית

ק בזכויותיו ויפעל להשגתן יהיו אשר יהיו הקשיים והאתגרים הניצבים בטוחים שהעם הזה ידב

192".בפניו

אקצא לבין הסבל שסובל העם -קשר בין המתקפות על מסגד אל 1/11-בהודעה אחרת שפרסם ב

ודרש לשים קץ , ת ההתנחלויותהוא קשר בין הפגיעה לקודשי האסלאם לבין הרחב .הפלסטיני

תבטא באופן חריף יותר ההוא בסיום ההודעה .המשך הפגיעה במקומות הקדושיםללבנייתן ו

תארך הדרך ,זכותו מלהשיג אתואין מנוס לבעל הזכות , אלימות מובילה לאלימות" :באומרו

193."ויהיו בה המכשולים אשר יהיובאשר תארך

-פתוא מאד דומה לפתוא שהוציא אמין אל /1/1שנת עלמי הוציא ב-אל כי מעניין לציין

המופנית אל המוסלמים הפלסטינים ומדגישה את האיסור למכור אדמות ,7//1-ב חוסיני

אף צטט פתוא זו אשר קבעה כי מכירת אדמות פלסטין היא כפירה וחזרה מן עלמי -אל. ליהודים

פיסת אדמה מפלסטין רשיד שאמר שמי שמוכר מוחמדמלומד אחר בשם גם הוא צטט .הדת

פסוקי ביאההוא , כמו כן. אקצא-ליהודים או לבריטים הרי הוא כמי שמכר להם את מסגד אל

מי שמוכר אדמה מציין שמי שנלחם באללה ובשליחו ואשר קובעים כי יש להרוג את ' וחדית קוראן

194.או מתווך בה הרי הוא לוחם באללה ליהודים

גם יכולת להכריז לרשות המוסלמית העליונהיתה מעבר להצהרות ועיצוב דעת הקהל הי

במיוחד לאחר , אלהחלקים נרחבים בציבור נענו לקריאות .לצאת להפגנותלקרוא על שביתה ו

על ה בעיניהיציאה לרחובות מעיד. 1/12-והירי שביצע אלן גודמן ב /1/7-אקצא ב-שריפת אל

.///-0// 'עמ, ק'אא'ות, עלמי-אל 192 .7// 'עמ, שם 193 .016-017 'עמ ,שם 194

6/

של מרכזיותו לסטינית סביבצב את התודעה הפמל חוסיני-הצלחת הממסד הדתי מאז ימי אל

מעניינת והיא החייאת חגיגות יש לציין תופעה, כמו כן 195.אקצא והסכנה בה הוא נמצא-מסגד אל

,היה רצון בקרב הציבור הפלסטיני להחיות את החג 1/17-ב ,עלמי-על פי בנו של אל. מוסא נבי

חוסיני -ש אמין אלודעך לאחר גירו, קופת המנדט קיבל צבע של חג לאומיאשר כאמור עוד בת

התקבל בקריאות עלמי הגיע לנאום בטקס העלייה לרגל ו-אל .והישראלים מהארץ ותחת הירדנים

אקצא לפני פרוץ מהומות -אמין במסגד אל' בדיוק כפי שהתקבל חאג, "דין-דין סעד אל-סיף אל"

ים אם כי הוא מסמל התעוררות לאומית של הפלסטינ, אך כאן האירוע הסתיים בשקט .הכותל

196.שאכן התפרצה זמן קצר לאחר מכן באינתיפאדה הראשונה

על אף תרומתה של הרשות המוסלמית העליונה למאבק הלאומי הפלסטיני ניתן לומר

ה חזקה כפי שהייתה מנהיגותו של תלא היי, העומדים בראשהמנהיגותם של ו בבירור שמנהיגותה

לא ,קום של כבוד במורשת הפלסטיניתבל מיעלמי על אף שק-גם המופתי אל, חוסיני-המופתי אל

. נתפס כמנהיג לאומי ראשון במעלה

המועצה לא רק שלא הייתה ארגון חזק כשם שהייתה הרשות המוסלמית העליונה

אלא שגם את מטרתה לייצג את , שכן הייתה לחוצה בין לחצי ירדן וישראל, המוסלמית העליונה

לא תמיד הצליחה להוציא ,ירושלים ם תושביהגדה המערבית בנוסף למוסלמיתושבי םמוסלמיה

הרשות המוסלמית העליונה , שכתב את דבריו באמצע שנות השבעים, על פי פרחי .אל הפועל

זרם מתון שאפיין בעיקר את :אשר התעמתו ביניהם שלושה זרמים עיקרייםהייתה מפולגת ל

שות המוסלמית העליונההר, כמו כן 197.יקיצונ זרם פרו ירדני וזרם לאומי, אנשי הדת במועצה

עיקר ו, אותה היו ירושלמים וחברי המועצה שהרכיב. הייתה בסופו של דבר ארגון ירושלמי מאד

ברמה . אקצא התרכזו בירושלים-הפעילות השוטפת בניהול נכסי הוקף וההגנה על מסגד אל

, י כולולהרבה כבוד והערכה בציבור הפלסטינ הרשות המוסלמית העליונהזכתה אמנם , הציבורית

ל ולא הכ, לצד זאת ולםא .אקצא קריאותיה נענו-ובמקרים בהם קראה להפגין עקב פגיעה באל

על אף גינוייה לישראל על השתלטותה ההדרגתית במערת , למשל. ראו בה גורם בעל סמכות

. שניסה לפעול באופן עצמאי ממנה, עברי'ג-עלי אל מוחמדהחברוני ' השיח היצא נגד, המכפלה

ואילו מוסדות הדת , ישראל על ידילא הייתה גוף שהוכר רשמית סלמית העליונההרשות המו

. בגדה המערבית זכו להכרה מצד הממשל הצבאי ויכלו להמשיך ולהפעיל את המשפט הירדני

בלטה גם לאור מעורבותם הפחותה של התנועות האסלאמיות בנושא , הצלחה זו של הרשות המוסלמית העליונה 195

רק מאמצע שנות השמונים החלו תנועות אלה לצבור כוח ולהשפיע , כמו שאפרט בהמשך. עד לאמצע שנות השמונים .אקצא במרכזו-וכמובן נסכו בה תוכן דתי אשר ירושלים ואל, לאומית של הפלסטיניםגם הן על התודעה ה

./1/' עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל 196 .11 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 197

60

קיבלה את הסמכות מטעם ירדן לנהל את מוסדות הדת בגדה הרשות המוסלמית העליונהועדיין

לכן הייתה סוג של כפיפות של מוסדות אלו לירושלים . יהםהמערבית ולשלם את משכורות עובד

נקטה הרשות המוסלמית העליונהבשנות השמונים אני סבור ש 198.גם אם עמדה לעתים במבחן

ביטוי לכך ניתן לראות בהתבטאויות . ומי פלסטיני ואחיזתה של ירדן בה נחלשהיותר ויותר קו לא

בנעשה המעורבות הירדנית, יחד עם זאת. אלו בשנים עלמי-אל' הלאומיות פלסטיניות של השיח

במינויי פונקציונרים בממסד הדתי ובאה לידי ביטוי למשל לא פסקה ברשות המוסלמית העליונה

199.בעיקר בגדה המערבית שלא סופחה לישראל ,בשנים אלה

אלא חוסיני-אמין אלמו לא היו עצמאיים כ הרשות המוסלמית העליונהלא רק שראשי

מהם סטי ואלים ינקטו קו יותר אקטיבגורמים אחרים ש על ידיאותגרו חוסיני-ו אלכמ םשגם ה

ף "אש. ף"הגורם הראשון והמשמעותי ביותר שייצג את הפלסטינים היה אש .במאבק מול ישראל

אשר מטרתו הייתה להיות הפטרון של , נשיא מצרים, נאצר על ידי 1/76הוקם עוד לפני מלחמת

לאחר המלחמה חל שבר עמוק באמון ,כפי שהוזכר לעיל ,אולם. סטיניתהארגון ושל הסוגיה הפל

הייתה נקודה ,עבורןודווקא המלחמה שהיוותה תבוסה והשפלה ,שנתנו הפלסטינים במדינות ערב

ף תפסה "את הנהגת אש. שממנה צמחה התנועה הלאומית הפלסטינית אל העשורים הבאים

ו כארגון מהפכני בנה את עצמ /1/7וקם בשנת שה ח"הפת. בראשות יאסר ערפאת ח"הפתתנועת

אחריות של הפלסטינים על גורלם ופתיחה במאבק מזוין בישראל ללא צורך אשר דגל בלקיחת

ונפל על נראה המסר הזה רלבנטי מתמיד 1/76אחרי מלחמת .להיתלות במדינות ערב האחרות

רקע המאבק המוצלח של אלא גם על ,לא רק לאור חולשת המשטרים הערביים זניים קשובותוא

תדמית ח"הפתיצר לעצמו 1/71כבר בשנת . ח"הפתיריה לעצמאות שנתן השראה לאנשי 'אלג

ת ל לא השיג א"שבו הצליח להסב אבידות בנפש לישראל בעימות שבו צה "קרב כראמה"הרואית ב

צד דבר שעלה לו ביוקר מ, את פעילותו הגביר ח"הפתף בהנהגת "בשנות השבעים אש .מטרותיו

באירועי 1/64-ב בית המלוכה הירדני, מארחו על ידיבשל הדיכוי האלים אשר ספג ,אחד

שם התבסס לאחר שעזב את ,מעורבותו במלחמת האזרחים בלבנוןובשל 200,"ספטמבר השחור"

ערפאת בנה עצמו בתקופה , מצד שני .ומהפלנגות הנוצריות ל"עת ספג מהלומות קשות מצה ,ירדן

.6-/ 'עמ, שם 198 .22/-27/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 199ן נבעו בעיקר בגלל פעילות של קבוצות שמאל רדיקאליות ף מירד"שאירועי האלימות שהובלו לגירוש אש, יש לציין 200

החיפוש אחר : ירדן, נבו; 247 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, ראה מגדל וקימרלינג .ח"הפתף ולא בגלל "מתוך אש .171' עמ, זהות

67

, ף בראשותו צבר תמיכה וכוח כלכלי ופוליטי"ואש הבלתי מעורער הפלסטיני זו כמנהיג הלאומי

201.בלבנוןבמהלך שהותו במיוחד

גדה המערבית ובעזהגורשה מלבנון והתמקמה בתוניס ובינתיים ב ח"הפתהנהגת 1/12-ב

ף היה הגורם הדומיננטי בתנועה הלאומית "בשנות השבעים אש. התחזקו הנהגות מקומיות

הצליח למנוע צמיחה של הוא, ועל אף שהנהגתו פעלה מחוץ לגדה המערבית ועזה הפלסטינית

,גם ירדן שטיפחה גורמים שיהיו נאמנים לה וישראל שמנעה גילויי לאומיות". בפנים"מתחרים

בשנות השמונים הלכה החברה האזרחית הפלסטינית . ף מבלי שהתכוונו לכך"סייעו לאש

זה שאפיין יותר את המאבק של הוא , העמידה האיתנה, צמודההמאבק בסגנון .והתחזקה

ראינו ביטוי לכך בהתנהלותם ו אינתיפאדהעד ל הפלסטינים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה

חלק חשוב במאבק הפלסטיני לעצמאות היה הגברת התודעה הלאומית .מחתסב-עלמי ואל-של אל

לאומית של אגודות הסטודנטיםואכן בתקופה זו הייתה פריחה בפעילות ה, בקרב הצעירים

עלמי בראייתי נתן ביטוי להעזה -אל 202.והתארגנויות מקומיות כמו הוועדות להדרכה לאומית

. על דעת הקהל הפלסטיניתלא מבוטלת יתה לו השפעה יהזאת של הפלסטינים ואני מניח שגם ה

מפני ושנית , תפקיד הנושא עמו הילה של הנהגה רוחנית ומכובדות, עקב היותו מופתי, ראשית

חטינה טוען מאיר .הציבור נענה לקריאותיו לצאת לשביתות ולהפגנות, לכןשכפי שהראיתי קודם

מה שהעניק לארגון , ף כמייצג העם הפלסטיני"הכירה באש הרשות המוסלמית העליונהשבנוסף

נהגעלמי מעיד שאביו קיים קשר רציף עם יאסר ערפאת ו-גם בנו של אל 203.לגיטימציה דתית

204.ביוזמתו את הסוגיה הפלסטינית בכל הזדמנות בה דיבר מול קהללהעלות

גם בתקופה שלאחר כך, חוסיני-אלקסאם פעל בתקופתו של -דין אל-שעז אל שםכ

אין זה המקום למפות ולדון בכל . החלו לצמוח התארגנויות אסלאמיות פלסטיניות 1/76מלחמת

שהייתה לתנועה המרכזית ביותר בחיי ס"מאהחבתנועת בעיקראתמקד ועל כן ,אחת מהן

ועת האחים המוסלמים ממנה צמחו תנועות אסלאמיות שתנ יש לציין. ח"הפתהפלסטינים מלבד

אך דוכאה ,הייתה פעילה החל משנות הארבעים ברצועת עזה, ס"החמאנוספות וממנה צמחה גם

התנועה זכתה לקבל חסות גדה המערביתב, כנגד זאת .משטרו של נאצר על ידיכמעט לחלוטין

-27' עמ, (2412, רסלינג: תל אביב) לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין, אסלאם: ח"תנועת הפת, 'זלקוביץעידו 201 .1/1-//1, 1/0-1/4 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג; 76-70, 02-/0, 2/-7/, 26 .217-214 'עמ , פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 202203

Meir Hatina, Islam and Salvation in Palestine (Tel-Aviv: Dayan Center, 2001), p.18; Hatina, "The

Clerics' Betrayal?", p. 257 .16/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל 204

67

שכבר לאחר גם לרשות המוסלמית העליונהמבית המלוכה הירדני שאף הכניס חלק מאנשיה

205.בגדה המערבית ובירושלים חדלה לשלוט

ולאור הקשר שנמשך בין אנשי האחים המוסלמים בגדה המערבית לממלכה , אי לכך

המצרים . תנועה אסלאמית פלסטיניתיהיה פוטנציאל לצמיחה של טבעי היה שבעזה ,ההאשמית

בראש תנועת . פעילותםואילו ישראל אפשרה את האסלאמיסטיםכבר לא היו כדי לדכא את

יאסין ואנשיו פעלו . ס"החמאר לימים ייסד את שהאחים המוסלמים בעזה עמד אחמד יאסין א

ינוך הם עסקו בח. לשיקום התנועה האסלאמית ברצועה 1/76בעשור הראשון לאחר מלחמת

מע שהוכר בישראל 'מג-הם הקימו את ארגון אל /1/6-ב. אך ללא הצלחה רבה, ובגיוס תומכים

במסגרת הוקמו ו של יאסין תתחת הנהג. ודתיות ופעל למטרות חינוכיות 1/61-ב כעמותה רשומה

עיקר טענת יאסין ותומכיו הייתה שהלאומיות . ניתנו שיעורי דת ועוד, ספריותומסגדים מע'מג-אל

ולכן עיקר העבודה ה משום שהתנועה זנחה את האסלאם מאחורלנכש ח"הפתותה הוביל שא

זו הסיבה בין .הכשרת לבבות והחזרת צעירים אל האסלאםיתה הי מע'מג-אלשהשקיעו אנשי

היתר ששמו דגש כה חשוב על פעילות באוניברסיטאות שהחלו להתפתח החל מסוף שנות השבעים

הסטודנטים האסלאמיים לצבור אחוזי ספר שנים הצליחו תאי תוך מ. בגדה המערבית ובעזה

ובאוניברסיטה האסלאמית בעזה ,בגדה המערבית גבוהים בבחירות לאגודות הסטודנטים תמיכה

ועד /1/6ניתן לראות שהחל משנת .בהנהלת המוסדאף שלטה התנועה 1/61-שהוקמה ב

ולם כולו וגם בגדה טי בעחלה פריחה של האסלאם הפולי 1/16-הראשונה ב אינתיפאדהל

, האכזבה מהמשטרים הערביים, ביניהן המהפכה באיראן, סיבות רבות לכך נןיש .המערבית ובעזה

המצב הכלכלי , ומנטייתו להגיע לפשרה לגבי פלסטין שלון בלבנוןילאחר הכ ח"הפתהאכזבה מ

ים החלו השמונבשנות , על כל פנים .ות השמונים ועודנהקשה שהפלסטינים נקלעו אליו בש

ישראל על ידינאסר אחמד יאסין בעטיה, גם בפעילות אלימה ומאורגנת הארגונים האסלאמיים

כבר ארגן הפגנות גדולות והציב עצמו ככוח מרכזימע 'מג-אל 1/17-ו 1/17בשנים . 1/10-ב

-אלפעילי על ידי ס"החמאה תנועת נוסד אינתיפאדהפרוץ ה חצי שנה לפני. בציבוריות הפלסטינית

, כך .האד'היא חורטת על דגלה את שחרור פלסטין באמצעות הגכש ,והאחים המוסלמים מע'מג

הכריז אחמד ,אות לדגל האסלאמי שהניף, אקצא-בטקס מרשים ורב משתתפים שנערך במסגד אל

206.התנועה יאסין על הקמת

, (עורכים) בתוך משה מעוז ובנימין זאב קידר, "1/76התפתחות האסלאם הקיצוני בשטחים מאז ", יפרח זילברמן 205

. 21/-27/ 'מע, (6//1, משרד הביטחון: תל אביב) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטיניתדראסה פי , (עורכים)חמד -ואד אל'ותי וג'ברע-איאד אל; 27/-26/' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני", זילברמן 206, (7//1,אוסט-שרק אל-מרכז דראסאת אל: עמאן)(ס"חמא)אסלאמיה -מקאומה אל-סיאסי לחרכת אל-פכר אל-אל ;Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 72; Hatina, Islam and Salvation, pp. 17-20; 1/-1/ 'עמ

66

שינוי משקפת ,האד האסלאמי'לאמי אחר בשם הגוכמוה גם ארגון אס ס"חמאהיווסדות

אם לפני . גונים האסלאמיסטיים מבית היוצר של האחים המוסלמיםרידיאולוגי שחל בקרב האא

ת המוסר והדת של בטיפול בבעיו ובעשור הראשון אחריה דגלו ארגונים אלו 1/76מלחמת

וב במעלה ונסכו כעת אימצו את תפיסת המאבק המזוין כעניין החש, באופן בלעדי הפלסטינים

.היא זו שתחזיר את עטרת האסלאם ליושנה, מלחמת הקודש בישראל, דהא'הג. כו תוכן דתילתו

קיומה של ישראל מהווה מכשול עבור החזון של מדינה אסלאמית ולכן יש לטפל בסוגיה זו

והתנועות האסלאמיות ס"החמא על ידיישראל מיוצגת .בלבד וללא פשרות האד'באמצעות הג

תפיסה זו .בין מוסלמים ליהודים סכסוך דתי כאויב מר ושטני והסכסוך עמה הוא ראשית לכל

או במילים אחרות קבלת הרעיון , אסלאמית אימוץ של רעיון הקמת מדינה פלסטיניתה באה לצד

עד אמצע שנות השמונים דחו האחים .לאסלאם הפלסטינית לאומיותהשניתן לשלב בין

מרכזי לשחקן ס"חמאהאת ךהרעיון הזה הפאימוץ וכעת , המוסלמים את רעיון מדינת הלאום

נדה 'האינתיפאדה הראשונה היוותה זרז לקידום האג, באופן זה 207.בתנועה הלאומית הפלסטינית

.ח"המיליטנטית שלו ולחיזוק מעמדו בחברה הפלסטינית עד לידי איום על ההגמוניה של הפת

הראשונה אינתיפאדהוה הרשות המוסלמית העליונה. ד

חזרה מסוימת לתפקיד המופתי הןתקופת מעבר והן אייתי עלמי מייצג בר-דין אל-סעד אל

חרף ו, הוא לא היה מנהיג בסדר גודל של יאסר ערפאת, אמנם. חוסיני-ההיסטורי ששיחק אמין אל

בתור איש הממסד אולם . כמו אחמד יאסיןאסלאמית גדולה לא הוביל תנועה הוא, היותו איש דת

חסך כלל בהצהרות פוליטיות ובנקיטת קו הוא לא ,אשר מקבל את משכורתו מירדןהדתי

על שינוי מעיד זה דבר .1/16-הראשונה ב אינתיפאדהוהתקרבה הכאשר הלכה פלסטיני ולאומי

ההסלמה בסכסוך . מסוים וגם על תעוזה מצדו ויכולתו להתאים עצמו למציאות המשתנה

74/-שויות בישראל כהר על ידינרשמו 1/67-1/71ין השנים ב .הישראלי פלסטיני ניתנת לכימות

-ועד ל /1/1-ומ 644-מספר התקריות הגיע לכ 1/12-ל 1/67בין , תקריות אלימות עם הפלסטינים

נרשמו אינתיפאדהאך רק בחצי הראשונה ל. תקריות אלימות בשנה 444,/-המספר קפץ ל 1/16

מעין אין ספק שמדובר בהתקוממות עממית רחבה ואפילו . יותר מארבעים אלף תקריות אלימות

Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 98-101, 104-111; Meir Litvak, "The Islamization of

the Palestinian-Israeli Conflict: The Case of Hamas", Middle Eastern Studies, vol. 34, no. 1 (Jan 1998),

p. 149 'עמ, סיאסי-אל פכר-דראסה פי אל, ואד'ג-ותי ואל'ברע-אל ;7// 'עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן 207

12/-124; Hatina, Islam and Salvation, p. 21; Litvak, "The Islamization of the Palestinian-Israeli

Conflict", pp. 156-158; Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 194

61

פלסטין בדומה לימי המנדט הבריטי 9חזרה למאבק העממי הרחב בין שני העמים על ארץ ישראל

208..///7-1//1-ו /1/2ולאירועי האלימות בשנים

ההתקוממות העממית . אינתיפאדההאסלאמי בלט במסגרת השיח הכללי של ההשיח

מעימותים עם חיילי והנערים אשר נפלו כתוצאה 209האד לשחרור האדמה הקדושה'תוארה כג

אשר היא בראש ח"הפתגם . כלומר ככאלה שמתו על קידוש השם, ל זכו להוקרה כשהידים"צה

אסלאמי באותה השיח את ה חיבקה ,ובראשונה תנועה לאומית שאינה שמה דגש על הפן הדתי

ראשי מערכת הביטחון בישראל היו סבורים כי מדובר בעניין טקטי שנועד לשמור על . תקופה

מייסדי , ראשית 210.אך אני לא בטוח שכך היה הדבר ס"חמאבנטיות ועוצמה אל מול התחזקות רל

הלאומיות , שניתו, תנועת האחים המוסלמים בשנות החמישיםצמחו בעצמם מתוך ח"הפת

דין והמאבק -בימיו של צלאח אלששורשיו נטועים מוסלמי בעלת תוכן דתי הפלסטינית היא

למשימה קולקטיבית העל המקומות הקדושים לאסלאם נחשבמאז כאמור ההגנה .בצלבנים

211.פלסטינית שקיבלה צביון לאומי במסגרת המאבק מול הציונות

נדיר למצוא במזרח התיכון תפיסת , הלל פריש טוען כי מלבד הכמאליזם, מעבר לכך

ן ומעולם לא הגדיר עצמו כארג ח"הפת ואכן גם 212,מן הדת רפובליקנית המנתקת עצמה לאומיות

ם במאה המציין את כיבושי האסלא "כיבוש"הינו תרגום של המילה ח"פתשמו עצם .אנטי דתי

ניתן לראות , ס"חמאכשם שהוא ב ח"הפתלכן גם אם האסלאם אינו המהות בתנועת . השביעית

ושניהלה המפקדה הלאומית שהוקמה במהלך ח"הפתשיח האסלאמי שניהל בדבר מה אותנטי

היה שימוש של , לצד זאת .הפלסטיניים השונים ארגוניםד את פעילות הוניסתה לאח אינתיפאדהה

אד האסלאמי או הקים ה'למשל כאשר תמך בארגון הג, באסלאם באופן אינסטרומנטלי ח"הפת

213.ס"החמאבמטרה להתחרות בהשפעה של וזאת, סלאמיים המסונפים לובעצמו ארגונים א

לותו יהוא הציב בהקמתו ובפע, ומיתלא היה חלק מהמפקדה הלא ס"החמאכי , יש לציין

בשנים הראשונות של , לכן. ושאף לתפוס את ההנהגה של הציבור הפלסטיני, ף"אתגר לאש

למשל כאשר ניסה .בנפרד ולעתים בניגוד לעמדות המפקדה הלאומית ס"החמאפעל אינתיפאדהה

ם "ות האוהחלטלקבל את ף "לכפות באלימות שביתות ופרסם כרוזים המגנים את החלטות אש

היכל -אל: פלסטיניה-ה אל'אנתפאצ-אל, מדהון רבעי-אל; 2/2 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 208 ./17-1 'עמ, (1/11, שרק פרס: ניקוסיה) עמל-ימי ואסאליב אל'תנט-אלועת החמאס הינו ראשי אפילו שמה של תנ, התנגדות, נקראו מקאומה אינתיפאדהפעולות האלימות ב ,במקביל 209

.של המילים תנועת התנגדות אסלאמיתתיבות .4-14/ 'עמ, ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ ;//2/0-2 'עמ, שם 210211 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 51 212

Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic?", p. 394 .12' עמ, ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ; ///' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן; 7//, 0//' עמ, שם 213

6/

בעוד המפקדה הלאומית דגלה באלימות מבוקרת כדי להגיע .המכירות דה פקטו בישראל

214.במטרה לחסל את ישראל כלילהטיף להפעיל כוח ס"החמא ,ישגים מדינייםהל

ניתן למצוא במקום המרכזי שתפסו העיר ירושלים ומסגד אינתיפאדהביטוי לשיח הדתי ב

באותם ימים והיללו את ירושלים כמקום השלישי נכתבושירה הערבית שבספרות וב אקצא-אל

ללו יה, כמו כן. השמיימה מוחמדשל הקבלה הראשונה ואתר העלייה, בקדושתו באסלאם

,דין-דוגמת צלאח אל, המשוררים את גיבורי העבר המוסלמים אשר מעשיהם נקשרים בירושלים

, כל זאת .ים למוסלמים על העירביטוי ביצירותיהם למאבק הקדוש בין היהודנתנו וכמובן שהם

215.במטרה לתת השראה למאבק המודרני נגד ישראל

דבר זה בא לידי ביטוי .הציבור הפלסטיני בירושלים הצטרף להתקוממות באופן גורף

, ביידוי אבנים על מכוניות של יהודים העוברות בתוך ובסמוך לשכונות הערביות, בהפגנות אלימות

אלה . ועוד קים יהודייםיהיעדרות מעבודה אצל מעס, וצרים ישראליםחרם על מ ,השבתות תכופות

שכן תושבי ישראל היהודים חששו , ם והערביים של העיריגרמו לניתוק מוחשי בין חלקיה היהודי

האינטלקטואלים הירושלמים . טחונם האישי והדירו רגליהם מהחלקים הערביים של העירילב

העיתונות כך גם .חופשיות בעד ההתקוממותב והתבטאו אינתיפאדהלקחו חלק חשוב ב

216.מאבקתה כלי חשוב המשפיע על התודעה במהלך ההפלסטינית אשר יצאה לאור בירושלים היוו

, שריף לא עמד מנגד והיה מגויס גם הוא למאבק הפלסטיני-חרם אל-הממסד הדתי באל

מסגד . ר הירושלמיהגברת השיח האסלאמי סביב המאבק בישראל והירתמות הציבולאור במיוחד

מדי יום שישי . אקצא קיבל מעמד מיוחד באותה תקופה מעבר לשירים שנכתבו בשבחו-אל

בין .הדרשנים במסגד הטיפו להמשך המאבק בישראל ושלהבו את המתפללים לצאת להפגנות

ומקורבים לתנועות , ף כמו עכרמה צברי"מקורבים לאש, הדרשנים היו מקורבים לירדן

ביתאוי -אל' והשיח, "האד האסלאמי'הג"תמימי שייסד את ארגון -אל' השיחהאסלאמיות כמו

היו הרשות המוסלמית העליונהראשי אינתיפאדהשרגאי טוען שעד ה .ס"החמאשהיה מבכירי

לעתים נענים לבקשות מצד ישראל או ירדן לעדן מסרים מסוימים בדרשות יום השישי ולמתן את

אם עד אז עיקר התסיסה באזור הר הבית נבעה .וחררהרסן ש אינתיפאדהבמהלך ה. הדרשות

;Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 15;1//' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן 214

Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 149-150 . 171-171' עמ, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "ירושלים בספרות האינתיפאדה: של עירקדושתה ", עמיקם אלעד 215 ;164-177' עמ, (2//1)ד "ל ,המזרח החדש, השפעת האינתיפאדה על יחסי יהודים ערבים בירושלים, מיכאל רומן 216 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 16; /70-7 'עמ, קדס בואבה-אל, אילה'עאצ-אל

14

, עתה יזמו הדרשנים באופן קבוע קריאה לצאת להפגנות, מתגובה לפעולות של קיצונים יהודים

217.הפלגים הפלסטיניים על ידיהקריאו קטעים מכרוזים שהופצו אף ולצד הטקסטים הדתיים

להתעמת שהוא משתדל לא תוך כדי ותמך בה אינתיפאדהגילה אהדה לעלמי עצמו -אל

היה הוא , 1/11-ב, כבר בשנה הראשונה להתקוממות. דה עם הרשויות בישראל ובירדןייתר על המ

תוך שהוא נענה , שריף-חרם אל-זה שהקריא את מגילת העצמאות הפלסטינית בטקס שנערך באל

יכוס ף לבצע זאת ומנסה להתחמק מחיכוכים עם ירדן וישראל שרצו למנוע את נ"ללחצי אש

שריף הינו חלק בלתי נפרד -חרם אל-עלמי אמר שאל-סגנו של אל. הפלסטינים על ידיהמתחם

אפשר לתנועות עלמי-אל, ואכן. תתקיים גם בשטחו אינתיפאדהמאדמת פלסטין ולכן טבעי שה

הפלסטיניות לנצל את העצמאות היחסית הקיימת במקום ואת אי התערבותם של כוחות הביטחון

שריף למוקד של הפגנות -חרם אל-בו פעילות ולהפוך את אלמנת לקיים על, במתרחש שם

בכנסים למי עצמו לא רק שהתבטא בעיתונות וע-אל. כמו גם של מפגשים ותיאומים, עימותיםו

218 .שריף ונפצע מספר פעמים-לחרם א-אלא לקח חלק פעיל בהפגנות באל אינתיפאדהבעד ה

ונצרבו כטראומה אינתיפאדהבמהלך ה שריף-חרם אל-אחד המפגנים שהתקיימו באל

תנועת נאמני הר הבית . 4//1הפלסטיני התרחש באוקטובר הלאומי כרוןית נוספת בזלאומי

הבקשה לא אושרה .במתחם הר הבית ביקשה לקיים טקס הנחת אבן פינה לבית המקדש השלישי

. מוך לעיר העתיקההרשויות בישראל והם הופנו לקיים טקס חלופי בכפר סילוואן הס על ידילהם

האיסור שהוטל על אנשי התנועה להיכנס להר הבית לא השפיע על הארגונים הפלסטיניים והללו

שריף כדי להגן עליו מפני -חרם אל-לגייס ציבור רב שיגיע אל אל מאומצת החלו בפעילות

דיעל יאשר שולהבו , רבים ובהם צעירים, ביום עצמו התגודדו בהר אלפי מוסלמים ."הפלישה"

די היה ברימון עשן שהחליק בטעות מידו . המסגדלהגן בגופם על על מנת אקצא -דרשני מסגד אל

המתפללים החלו להשליך אבנים לעבר השוטרים ולעבר .ב כדי להצית מהומה בהר"של שוטר מג

ההתפרעות אשר יטחון הישראליים הגיבו באש חיה עלואילו אנשי הב, רחבת הכותל המערבי

עלמי אמנם הקשיב לבקשות משטרת ישראל להרגיע את -אל. בני אדם 16של הביאה למותם

מי נפצע על-כאשר החלה המהומה אל .אך הוא לא מנע מהמטיפים לשלהב את הקהל ,הרוחות

219.אקצא-אירוע זה נחרט בתודעה הפלסטינית כטבח אל. בעצמו והובהל לבית חולים

./2/-0// 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 217; 176 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 202-201' עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 218 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 72; 1//, /1/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל ,עלמי-אל .04/-77/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי; 11 'עמ, ים למכה ובחזרהמירושל, רייטר 219

11

ין לבין דרך הפעולה של אמזה במקרה למיע-לה של אלואני מזהה קווי דמיון בין דרך הפע

-ו את הקהל שיגיע למתחם אלנלא ארגשני האישים , בשני המקרים. באירועי הכותל חוסיני-אל

ובכל זאת , ביל לעימותאך היו עדים לפעילות הארגונית סביב שמועה שנועדה להו, שריף-חרם אל

פן ועלמי פעל בא-לא נראה שאל ,ניסה להשתיק את הרוחות חוסיני-אל ,על פי מטר .לא מנעו אותו

.דומה

בחיזוק המימד הדתי במסגרת לקחה חלק חשוב הרשות המוסלמית העליונה, סיכוםל

מהווה 1/76התעקשות בכיריה להקים את הגוף הזה לאחר מלחמת . המאבק הפלסטיני בישראל

ליונההרשות המוסלמית הע התפתחות השיח של אנשי .התנגדות יזומה ומקומיתלדעתי אקט של

הרשות המוסלמית ראשי . ועניין על היותה ממסד דתי פלסטיני לכל דבר יםמעיד הופעילות

שיח .1/76לאחר על קדושתה של ירושלים הפלסטיני והאסלאמי הציתו מחדש את השיח העליונה

שמה ,שהתה מחוץ לפלסטיןשזה בולט במיוחד לאור העובדה שהמנהיגות הלאומית הפלסטינית

הדבר נבע גם .ירושליםמתרחש בהופחות נתנה את הדעת על כולל בישראל דגש על מאבק

מהחסות שפרשה ירדן על העיר ועל הרשות המוסלמית העליונה אשר בשורותיה שירתו חברי

על .ף לא הייתה בה דריסת רגל עד לתחילת האינתיפאדה"לאנשי אשש בעוד ,האחים המוסלמים

כתוצאה מהתגברות , אינתיפאדהבעיקר בוקרה אמיתית ויקיבלה מעמד בכורה ירושלים, כל פנים

. מנהיגות פלסטינית מקומיתשל וכתוצאה מהתחזקות , השיח האסלאמי ברחוב הפלסטיני

ולא רק לקחו חלק חשוב בעיצוב השיח על ירושלים הרשות המוסלמית העליונהבכירי

למעשה עבור כלל אקצא-שכן הם הגדירו מחדש את גבולות מסגד אל, בהעלאתו על פני השטח

ישראל ציין ראש על ידיבכנס שהתקיים לציון ארבעים שנה לכיבוש ירושלים .העולם המוסלמי

לאחר המלחמה : "את חשיבות הגדרה זו, עכרמה צברי, הנוכחי הרשות המוסלמית העליונה

כמו , כרחבות ציבוריות[ שריף-חרם אל-מתכוון לאל]אקצא -ישראל התייחסה לרחבות מסגד אל

[ מבנה]הרשויות בישראל התייחסו רק אל . רחבה ציבורית שאחראית עליה עיריית ירושלים כל

אך אנו התנגדנו לכך בכל תוקף , אקצא ואל כיפת הסלע כמסגדים היחידים במקום-מסגד אל

220".אקצא המבורך-וחזרנו פעם אחר פעם על כך שהרחבות הינם חלק בלתי נפרד ממסגד אל

התנגדותם הנחרצת לכל , שריף-חרם אל-כל ניסיון לחפור באזור אלהמעקב והמחאה שנקטו נגד

זוק יתרמו לח ,מיה בווסוג של אוטונוהשמירה הקנאית על במקוםניסיון של יהודים להתפלל

באוגוסט 16-שנערך ב ,לכיבוש מזרח ירושלים לציון ארבעים שניםמתוך דברי הפתיחה של עכרמה צברי בכנס 220

פכרי -מנתדא אל-אל: אקצא-קדס ואל-ארבעון עאם עלא אחתלאל שרקי אל: דברי הכנס מובאים בחוברת. 2446 (.2446, מעאצרה-דראסאת אל-מרכז אל: פחם-אלאום ) סאדס-אל

12

-שריף אך גם לפוליטיזציה שלו כמקום הנמצא בלב הסכסוך הישראלי-חרם אל-הקדושה של אל

. אסלאמי-פלסטיני

1/

(9112-0333) ?פלסטיני עצמאידתי בנייתו של ממסד : עיפרק רבי

הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, ירדן .א

העמידה , אקצא סמל כה חשוב ומקום קדוש ביותר המצוי תחת כיבוש זר-ל מסגד אלהיותו ש

השיפוץ מבניו והגנ, ערבי על השפעה ויוקרה סביב מתן חסויות-ןאותו גם במרכז מאבק פוליטי בי

על השליטה הפיסית מהותי יותר התנהל מאבק 1/11-החל מ אך 221.מפני ישראל (מילולית בלבד)

בשנה זו הכריזה ירדן על התנתקות מהגדה המערבית ותמיכה . ף"במקום בין ירדן לבין אש

-חרם אל-ירדן לא ויתרה על השפעתה במתחם אל, אך יחד עם זאת. במאבק הפלסטיני לעצמאות

לשלם משכורות לאנשי הממסד הדתי וניסתה ככל הניתן לשמור על עמדות המשיכההיא .שריף

נקט צעד סמלי ומעשי חוסיןהמלך , בנוסף .כוח בו באמצעות מינוי והפעלת תומכיה במנגנון זה

-השיפוצים הסתיימו ב .כאחד כאשר תרם מהונו הפרטי כסף רב לצורך שיפוץ מבנה כיפת הסלע

חרם -י לקיים חגיגה גדולה ולהבליט את תפקידו כפטרון של אלוהמלך כמובן ניצל זאת כד, 0//1

תדמית של משרת שריף מקנה לו-חרם אל-פורש על אל ידע שהחסות שהוא חוסיןהמלך . שריף-אל

היה לו חשש גדול שמא , לצד זאת .לגיטימציה פנימית ויציבות שלטוניתלו תהאסלאם ומספק

ף "לא כתוב עם ערפאת הסכים להעניק לו ולאש בהסכם ,אי לכך. תגלוש גם לירדן אינתיפאדהה

עלמי תמך במאבק הפלסטיני -דין אל-אמנם סעד אל. דריסת רגל במתחם הקדוש ובממסד הדתי

הרשות ערפאת קיבל הזדמנות להכניס את אנשיו למנגנון .ף מובהק"אך הוא לא היה איש אש

אחד מהמנהיגים , יחוסינ-מונה פייסל אל, כך. והוא אכן עשה זאת המוסלמית העליונה

עכרמה צברי יחד איתו חזר .עלמי-לסגן שני של אל ,הפלסטינים הבולטים ביותר בירושלים

בתחילת .ף"ירדן בעקבות הבעת נאמנות לאש על ידילאחר שפוטר , לשירות במועצת ההקדשים

התחזקות האחים המוסלמים בירדן הובילה גם להתחזקות השפעתם של אנשי 4/-שנות ה

ננגסת מכל הכיוונים הרשות המוסלמית העליונהש, נראה אם כן. שריף-חרם אל-אלב ס"החמא

222.ושלושה גורמים שונים מחפשים שליטה עליה

./160-17 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 221 .27/-26/ ,21/-22/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי; 04/ 'עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן 222

10

ף אשר "מפלגת העבודה עלתה לשלטון בישראל והחלה בדיונים עם אנשי אש 2//1-ב

ההסכם כלל הכרה הדדית .///1שנחתם בין הצדדים בספטמבר הבשילו להסכם אוסלו

התחייבות של ישראל להעביר לידי הפלסטינים את השליטה על ריכוזי האוכלוסין הפלסטיניים ו

ה להסכם קבע במשך חמש במקביל לחתיר, (למעט ירושלים המזרחית)בגדה המערבית ובעזה

ם לשם ניהול השטחי. והר הבית הרות גורל כמו עתידה של מזרח ירושלים שנים שיפתור סוגיות

מה הרשות הפלסטינית אשר הפכה למייצג הרשמי ליטת הפלסטינים הוקהחדשים שהועברו לש

את המעבר של סימלמדיני וממוסד אשר , מדובר למעשה בגוף אוטונומי .של העם הפלסטיני

223.ף מארגון מחתרת לארגון אשר לוקח על עצמו פרויקט של הקמת מדינה"אש

. פעם בין ישראל לירדןה ,נחתם הסכם נוסף, לבין ישראל ף"אשלאחר ההסכם בין שנה

שמא הוא עומד לאבד לחלוטין את השפעתו חוסיןבמסגרת הסכם זה הובע החשש של המלך

מדינות ערב האחרות לא הביעו עד אז עמדה נחרצת לגבי ש זאת משום .שריף-חרם אל-במתחם אל

שבראשותו רואים במקום נכס הרשות הפלסטיניתהיה ברור שערפאת ו לעומתןו, גורל המקום

הנוכחי של הממלכה ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד"י נכתב כבהסכם , לכן. אומי שלהםל

מ על הסדר קבע "כאשר יתנהל מו. ההאשמית של ירדן במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים

עמירב טוען . "תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה

שריף מהדיון הפוליטי על עתיד העיר -חרם אל-ה להפריד את אליתהי חוסיןרבין ושמטרתם של

סבור לעומתו אני 224.ולשייך אותו לדיון סביב מעמדם הדתי של המקומות הקדושים בירושלים

עמדה בעולם המוסלמי וגם אשר נועד לחזק את מ, בור ירדןשריף היה נכס פוליטי ע-חרם אל-שאל

האוכלוסייה ת חצימיש לזכור שבירדן יותר מ .של המערב בבית פנימה אל מול טענות שהיא גרורה

הממלכה ההאשמית ,ככל הנראה 225.היא פלסטינית וגם האחים המוסלמים מהווים כוח מרכזי

רצתה להדגיש לכוחות אלה שהיא לא תזניח לטובת ישראל את המקום השלישי בקדושתו

שריף כל -חרם אל-פוס של אלהגיוני מבחינת ירדן לדרוש ולהמשיך להיות האפוטרו .למוסלמים

אך דרישתה להחזיק בתפקיד זה גם , מ על המקום בין הפלסטינים לבין ישראל"עוד מתנהל מו

. ף"לאחר הסכם עם הפלסטינים לא הייתה מקובלת על אש

כפי שהיה ,שריף היה בהחלט פוליטי-חרם אל-עבור הפלסטינים הדיון על השליטה באל

להשתלט על הממסד הדתי המוסלמי הרשות הפלסטיניתיטה החל לפיכך .מאז שנות העשרים

, שריף-חרם אל-על מנת להשתלט בסופו של דבר גם על ניהול אל, בירושלים ובגדה המערבית

.274 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 223 ./17 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 202 'עמ, "וליטיקה בהר הביתקדושה ופ", עמירב 224 . 2/6-2/7' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן, נבו 225

17

הוקמו משרדי ,הרשות הפלסטיניתהקמת כשנה לאחר .ולמנוע מירדן לטעון בעלות על המקום

הוקם משרד ,כחלק ממהלך זה ."רךבמדינה בד"רק שכאן היה מדובר , ממשלה כמו בכל מדינה

המשרד בנוי ממחלקות . לענייני הקדשים על בסיס אותו קונצפט הקיים במרבית מדינות ערב

העסקת ,העלייה לרגל למכה ,לימודי הדת, המסגדים, שונות אשר אחראיות על ניהול נכסי הוקף

עובדיו עברו באופן גורף ו, משרד זה החל לטפל בכל מוסדות הוקף בגדה המערבית .אנשי הדת ועוד

226.במקום תחת ירדן הרשות הפלסטיניתלשרת תחת

, ירדן ממילא התנתקה רשמית מהגדה המערבית. בירושלים המצב היה יותר מורכב

היה לא , על פי הסכמי אוסלו B-ו A שטחיעל קיבלה את השליטה הרשות הפלסטיניתולאחר ש

, בירושלים, ת זאתלעומ. ל בנושאים אלושום גורם שימנע ממנה להקים ממסד דתי אשר יטפ

המשיכה כמובן להתקיים ולנהל את הרשות המוסלמית העליונהי ישראל והשליטה נותרה ביד

, אי לכך. 1/76 שריף באותם תנאים שהיו קיימים מאז-חרם אל-נכסי הוקף בעיר ואת מתחם אל

סעד ' כאשר השיח. ירדן מול ברשות המוסלמית העליונהעל שליטה ניהלו הפלסטינים מאבק נחוש

חסן טהבוב שהיה בעבר מנהל ההקדשים מטעם . פוצלו תפקידיו ///1-נפטר בעלמי -דין אל-אל

עברי מונה 'ג-סלימאן אל' ואילו השיח לעמוד בראשהמונה כעת הרשות המוסלמית העליונה

יע נאמנות עם חתימת הסכם אוסלו טהבוב הב .ירדן על ידישני המינויים בוצעו . למופתי ירושלים

עברי 'ג-אל. 0//1-ואף מונה לשר ההקדשים הפלסטיני הראשון ב לרשות הפלסטיניתמוחלטת

ונפתח קרב על תפקיד המופתי של נפטר זמן קצר לאחר חתימת ההסכם בין ירדן לישראל

על מונה קאדר עבאדין-עבד אל. שני מופתים מונו במקביל .לרשות הפלסטיניתירושלים בין ירדן

בין השנים . עכרמה צברי לתפקיד מטעמו' ואילו יאסר ערפאת מינה את השיח חוסין המלך ידי

אדין ולממשלת עב-אל' נאמנים לשיחרפאת לדחיקת רוב המקורבים והפעלו צברי וע 0//1-1//1

מצאו עצמם נאלצים לבקש אלוהעובדים במוסדות . הרשות המוסלמית העליונהירדן ממוסדות

6//1-ערפאת פעל ב, כמו כן .הטלכל פעולה והחל הרשות הפלסטיניתמר כפול הן מירדן והן אישו

רוב לרשות הפלסטיניתמטעמו וכך נוצר הרשות המוסלמית העליונהלהכניס נציגים למועצת

להיות היה ל וגם אם לא יכ ,תמיד היה ארגון פלסטינילעניות דעתי אשר , בארגון זהממוסד ורשמי

עבאדין פרש לגמלאות וצברי -אל 1//1-ב .ות מטעם ירדןיהחשש מסנקצ מחמתכזה באופן רשמי

, חסן טהבטוב' באותה שנה נפטר השיח. הרשות הפלסטיניתנותר מופתי יחידי של ירושלים מטעם

לענייני המשרד מידע על; 11/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי; /27 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 226

./http://www.pal-wakf.ps ,2294191 :מתוך אשר פועל בגדה המערבית הקדשים

17

בו הוא מחזיק עד הרשות המוסלמית העליונהועכרמה צברי קיבל לידיו גם את תפקיד ראש

227.היום

חרם -נים גיבוי לעמדה שלהם בנוגע לאלגם ברמה הערבית והאסלאמית קיבלו הפלסטי

ואילו , ערפאת וטהבוב גינו בכל תוקף את ההסכמה בין ירדן וישראל בנוגע למתחם. שריף-אל

יש את הסמכות לנהל את המקומות הקדושים לרשות המוסלמית העליונהטהבוב הדגיש שרק

לה את הנושא בועידת ערפאת מצדו הע. אין זכות לקבוע את גורלם ולאף גורםלאסלאם בירושלים

העמדה שלו הייתה כמובן שרק לפלסטינים יש זכות . 0//1מדינות האסלאם שנערכה בדצמבר

ערפאת . והוא התנגד לכל ניסיון פשרה עם ירדן בנושא, לקבוע את גורל קודשי האסלאם בירושלים

ות האסלאם מדינות תמכו בעמדתו וקבעו כי על מדינ 72רוב של כאשר , נחל ניצחון מוחץ בועידה

לסייע לפלסטינים לקבל את מלוא האחריות והסמכויות על המקומות הקדושים לאסלאם

שים ניהול המקומות הקדו, מ עם ישראל"נקבע בועידה כי גם בתקופת המו ,כמו כן .בירושלים

על הכרה בזכותה של חוסיןהכריז גם המלך 7//1-ב .פלסטיניםבירושלים אמור לעבור מירדן ל

הירדנים נותרו כמין משגיחים , בפועל, אולם. לקבל את השליטה על המקום טיניתהרשות הפלס

הייתה משום שאם היו מוותרים על זכותם במקום ייתכן וישראל ,שריף-חרם אל-זמניים על אל

228.לה לנצל זאת לטובת קביעת מציאות חדשה ובלתי רצויה בשטחויכ

, פלסטיניים הפועלים בירושליםחיזוק המוסדות השקדה על הרשות הפלסטינית, אם כן

-אל. הרשות המוסלמית העליונהכמו , 1/76קיימים בה עוד מאז מלחמת אשר בחלקם היו

, מ בין ישראל לפלסטינים"אילה מסביר שלאור ההבנה שסוגיית ירושלים עומדת לדיון במו'צאע

, ועייםשל מוסדות כגון האיגודים המקצראו האחרונים חשיבות גדולה בנוכחות ובפעילות

229.אשר כולם כעת פעלו בגלוי כפלסטינים גאים, בירושליםאגודות צדקה ו, ארגונים חינוכיים

היא ,צג את כלל תושבי הגדה המערביתליי הרשות המוסלמית העליונהעל אף יומרתה של , כאמור

משרד ההקדשים הפלסטיני ו הרשות הפלסטיניתלאחר הקמת ו, הייתה ארגון מאד ירושלמי

הרשות "הוא הרשות המוסלמית העליונהשל שמה העדכני . קיבל משנה תוקף המעמד הזה

". בית אלמקדס -עליא -אסלאמיה אל-ה אל'היא-אל"או בערבית " ירושלים -המוסלמית העליונה

בהצהרות שהיא מוציאה ובעיתונות כחלק הרשות המוסלמית העליונהכאשר נכתב שמה של

;172-171 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 202 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 227

.11/-/1/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאיקדושה ", רבעמי; 162 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 11/-/1/ 'עמ ,הר המריבה ,שרגאי 228

./20 'עמ, "ופוליטיקה בהר הבית .64 'עמ, קדס בואבה-אל, אילה'עאצ-אל 229

16

230.."..קוראת9החליטה9עליונה בירושלים מגנההרשות המוסלמית ה" :היא נקראתממשפט

שקיבלה עם הקמתה הוכחה אה בתמיכהאמנם ר, הרשות המוסלמית העליונהראש ,צבריעכרמה

סמכות "כ צברי הגדיר את הרשות המוסלמית העליונה .הפלסטיניםכלל של צגת ימילהיותה

נייני השטחים האסלאמית הראשונה במעלה בירושלים אשר מטפלת בע[ עיה'מרג]הדתית

231."ובתי המשפט השרעייםאקצא ושאר המסגדים -י על מסגד אלוהיא הגורם האחרא...הכבושים

לרשות ,בפועל .ימי טרום אוסלונכון לש, ימי ביותרמצב אופטמבחינתו אר יתהוא , בעצם

שבהם הרשות הפלסטיניתהסמכות לנהל את נכסי הוקף בשטחי יתה לא הי המוסלמית העליונה

מטרה לפעול בירושלים למשל בקניית לשם לעצמו ףא ,משרד זה .פועל נייני הקדשיםהמשרד לע

מעקב אחר עבירות שישראל מבצעת נגד , פיקוח על ניהול האוקאף, נכסים והפיכתם לוקף

מעוניינת הייתה הרשות הפלסטיניתעושה רושם שמחד , אי לכך 232.המקומות הקדשים בעיר ועוד

הרשות גם מעוניינת לשמור על הייתהומצד שני הקדשיםהלרכז בידיה את הכוח בניהול

תעודת זהות חבריו בעלי אשר , וניסיוןכארגון בעל שורשים , חזקה בירושלים המוסלמית העליונה

זאת בניגוד .בעלי חופש פעולה גדול יותר לפעול להגנת הנכסים המוסלמיים בעירלפיכך ו כחולה

ת רגל סדרי ר ישראל לא הייתה מאפשרת לואש, הרשות הפלסטיניתהקדשים של משרד הל

. ממשית בירושלים כל עוד אין הסכמה על עתיד העיר

, נהייתה באופן גלוי וברור ארגון פלסטיני הרשות המוסלמית העליונהעל אף ש, לסיכום

הסמכויות על ידיקוצצו וכנפיה, הרשות הפלסטיניתפחתו עם הקמת ה וכוחהדווקא עצמאות

שתפקידו של המופתי של ירושלים הוא זה , נראה אם כן. החדש ההקדשיםשנטל לידיו משרד

וב זה שאמור להנחות את הר, שבדרך תיניכמנהיג הרוחני של המדינה הפלסט, שנותר בעל חשיבות

על מוסד חיפשה ריכוזיות ושליטה הרשות הפלסטינית, אך גם במקרה הזה. בדרך הישר יהמוסלמ

המופתי של , עכרמה צברי ,גיסא מחד. ('האפתאא)המוסלמית על מנגנון פסיקת ההלכההמופתי ו

המופתי של ירושלים , כלומר, "פלסטיניה-דיאר אל-קדס ואל-פתי אלומ"כירושלים הוגדר כעת

כפי שאירע , חיזוק מעמדו של מופתי ירושליםכניתן לראות במהלך הזה . והשטחים הפלסטיניים

, גיסא אך מאידך .של ירושלים למופתי הגדולאשר הפך מהמופתי חוסיני-בימיו של אמין אל

-קרא דאר אלנו, הרשות הפלסטיניתממשלתי הכפוף ישירות לראש מופתי עמד בראש מנגנוןה

2412המביא גם מסמכים רשמיים מטעמה משנת הרשות המוסלמית העליונהמוד הפייסבוק של עב ראה 230

http://www.facebook.com/pages/%D8%A7%D9%84%D9%87%D9%8A%D8%A6%D8%A9-

%D8%A7%D9%84%D8%A7%D8%B3%D9%84%D8%A7%D9%85%D9%8A%D8%A9-

%D8%A7%D9%84%D8%B9%D9%84%D9%8A%D8%A7-

%D8%A7%D9%84%D9%82%D8%AF%D8%B3/391923657538951 .20 'עמ, (2442, ערבי-אעלאם אל-מרכז אל: גיזה) 'ארצ-אנסאן ואל-פלסטין אל, עכרמה צברי 231 ./http://www.pal-wakf.ps/ar/?page_id=2587, 1494691: ראה פירוט באתר משרד ההקדשים הפלסטיני 232

11

הוקם מוסד זה', אפתאא-על פי אתר האינטרנט של דאר אל. (בית פסיקת ההלכה)' אפתאא

. ותיה באופן כלליתה את מוסדבנ הרשות הפלסטיניתלמעשה באותה תקופה ש, 0//1באוקטובר

ם הפלסטיניים לתושבי הלכה ופסקי תשובות כגון מתן, יש מספר תפקידים' אפתאא-לדאר אל

חיזוק מעמדה של ירושלים , הפצת התודעה הדתית בקרב הלאום הפלסטיני, הפונים אליו

ברשות אחריות על כשרות אסלאמית של מוצרי מזון הנפוצים , והמקומות הקדושים בה

במסמך .הפצת חומרי חינוך והסברה דתיים ועוד, יעת מועדי החגים והצומותקב, הפלסטינית

קדשים מבלי הכתוב כי הוא חייב לפעול בתיאום מלא עם משרד ה' אפתאא-המכונן את דאר אל

כשומר הצביון ' אפתאא-מודגש תפקיד דאר אל בהקשר של ירושלים .שיסתור את פעילותו

ולקרוא (דעוה)הטפה דתית מוטלת האחריות לבצע עליו כאשר , אקצא-מסגד אלהאסלאמי של

להדגיש את היותה של ירושלים ' אפתאא-על דאר אל, כמו כן. לציבור המוסלמי להגן על המסגד

והיא הבעיה הראשונה " :או כפי שנכתב באתר ,שייכת לערבים ולמוסלמים כמו שרוח שייכת לגוף

233."ערבי ומוסלמי, פלסטיני במעלה שמטרידה כל

כחלק מהמהלך של ' אפתאא-הקימה את דאר אל הרשות הפלסטינית, יכומו של ענייןלס

לפיו , וככל הנראה על פי מודל ריכוזי הקיים במדינות כמו מצרים וסעודיה, בניית מוסדות מדינה

משמשת למעשה גם כמדריכה רוחנית של המדינה על פי מודל זה. מוסדות הדת כפופים לשלטון

מהלך זה נועד להפגין עצמאות ולהרחיק את . קהיי הדת אשר היא מעסוך אנשובתי ,האזרחים

הרשות הפלסטיניתלהניח כי יש ,נוסף לכך .ירושליםבירדן מניהול ענייני הדת בגדה המערבית ו

האשמות גם ובכך להזים , יניםסטאת מעמדה כסמכות הדתית של הפלבמהלך הזה לחזק כיוונה

בכך שגיבתה את מנגנון המופתי של , כןיתר על . וניותהבדבר חיל, ס"החמא, של היריב הגדול

ס"חמאלא הותירה להיא , כמופתי של כלל פלסטיןהגדרתו על ידיירושלים והעצימה את ערכו

מצדו לא ס"החמא .מקום לתבוע לעצמו את תפקיד המנהיג הדתי הבלעדי של הפלסטינים

ולטעון כי דרכו היא דרך האסלאם ,לרשות הפלסטיניתהתרשם כמובן והמשיך להוות אופוזיציה

234.האד'הנכונה אשר תוביל לשחרור האדמה הפלסטינית כולה מידי ישראל באמצעות הג

ירושלים צברי והמאבק על עתידעכרמה . ב

כיצד הממסד הדתי הגן על צביונה :הסוגיה שבחנתי גם בפרקים הקודמיםאבחן את בפרק זה

הרשות המוסלמית מאחר וברמה המעשית . ק על העירושלים במסגרת המאבהמוסלמי של יר

./http://www.darifta.org/know.pdf ,1494691 :'אפתאא-של דאר אל וך האתרתמ 233; 77-77 'עמ, סיאסי-פכר אל-דראסה פי אל, ואד'ג-ותי ואל'ברע-אל; 4/-1/ 'עמ, ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ 234

Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 178-179

1/

המשיכה לעשות את תפקידה כרגיל בניהול נכסי הוקף והעניינים ,בראשותו של צברי ,העליונה

אבחן .של עכרמה צבריהתבטאויותיו וכתביו דגש בפרק זה על אשים, (בלבד) הדתיים בירושלים

לחזק את מעמדה של העיר בקרב מנת עלברמה ההסברתית כיצד הוא פעל כמופתי של ירושלים

בין עמדותיו וטיעוניו לבין נקודות הדמיון והשוני לבחון ואעמוד על, ובעולם המוסלמיהפלסטינים

שני אירועים שקרו בשנות על רקע את עמדותיו של צברינתח א, כמו כן. קודמיו בתפקידאלה של

בין ישראל לבין מ להסדר קבע "מועתידה של ירושלים במסגרת ההדיון על : פעילותו של צברי

.דיוויד-אקצא שפרצה לאחר כשלון שיחות קמפ-אל אינתיפאדתו, הרשות הפלסטינית

נמוךעלמי היה בעל ייחוס אם כי -דין אל-וסעד אל חוסיני-כמו אמין אלעכרמה צברי

הרשות המוסלמית היה ממקימי ש ,ד צבריסעי, אביו, גם הוא נולד למשפחת מלומדים. משלהם

וכיהן בין היתר היה אחד מאנשי הדת הפלסטיניים הבכירים בגדה המערבית, 1/76-ב העליונה

סיים את לימודיו , על פי הרשום באתר האינטרנט האישי שלו, עכרמה עצמו. של ירושלים קאדיכ

סיים לימודי תואר /1/1-ב, בלימודי השריעה בבגדאד ראשוןסיים תואר /1/7-ב .כעבור זמן די רב

אזהר -קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת אל 2441אח ורק בשנת 'נג-אוניברסיטת אלב שני

לימודיו האיטי לא מנע ממנו להשתלב מסלול .בהתמחות בשורשי ההלכה המוסלמית שבקהיר

. לפרסם מספר רב של ספרים ומאמרים דתייםובמקביל הרשות המוסלמית העליונהבמנגנון

-ומ, "אקצא-אל"התיכון הדתי כמורה וכמנהל בית ספר אשון שימשלאחר שסיים את התואר הר

גילה צברי 235.הרשות המוסלמית העליונהכיהן כמנהל מחלקת ההטפה וההדרכה מטעם 1/60

1/16בחודש יוני השתתףכאשר ,אינתיפאדהרוץ הפלפני עודמשרתו שעלתה לו בף "נאמנות לאש

אחורי שולחן ועליו דגלון ישב צברי מ לכנסביום השני .בכנס דרשנים מוסלמים שהתקיים במרוקו

כאמור לא ראו הירדנים . ביום הראשון שימש כנציג הממלכה ההאשמית של ירדןש פלסטין בעוד

אך כעבור שנה הוא חזר .שריף-אל חרם-פיטרו את צברי מכל תפקידיו באלמהלך זה בעין יפה ו

לתפקיד המופתי של ונה מ 0//1-בו מינוי של ערפאתב ברשות המוסלמית העליונהלכהן כחבר

236.ירושלים והשטחים הפלסטיניים

על מנת להבין את עמדתו של עכרמה צברי בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני ובנוגע

במספר גרסאות ר פורסם שא ,(זכותנו על פלסטין" )חקנא פי פלסטין"יש לעיין בספרו , לירושלים

.של דעותיו בנושאים אלוומהווה מעין מניפסט 2411ועד 1/61-החל מ מתעדכנות

, פרטים ביגוראפיים מתוך האתר של עכרמה צברי 235

http://www.ekrimasabri.net/index.php?option=com_content&task=view&id=13&Itemid=28 ,1494091/. נכתב אלא, וין שבאתר האינטרנט של צברי לא מוזכרת פרשת הפיטורים שליצו. 27/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 236

. ברצף 0//1שהוא כיהן בתפקיד מנהל מחלקת ההטפה וההדרכה עד

/4

ירושלים ופלסטין , אקצא-עכרמה צברי מעלה את קדושתם של מסגד אל ,בספר זה

אלא הוא טוען כי זכותם של , דתי בלבד אינוהל אך הפולמוס שהוא מנ. גבוהות ביותרלדרגות

טועןהוא ,למשל. פוליטיות ותרבותיות, הפלסטינים על פלסטין נובעת גם מסיבות היסטוריות

אשר , כמו היבוסים למשל, שהפלסטינים הם צאצאי עמים שהיו קיימים בארץ לפני הגעת העברים

תושבים .שנים 6744-לדבריו הם בני שבטים כנעניים שהיגרו מחצי האי ערב לפלסטין לפני כ

ליף עמר 'הח על ידיקדומים אלה של פלסטין קיבלו עליהם את האסלאם עם כיבוש ירושלים

קיבל את מפתח העיר מקבל כאמת צרופה את המסורת לפיה עמר צברי . פירהבמאה השביעית לס

מאז המוסלמים שלטו בעיר ברציפות מלבד תקופת כי , מזכירו ,מהבישוף הביזנטי של ירושלים

237.בוש הצלבני ועד ימי המנדט הבריטיהכי

ה הוא התפלל ליד כנסיית הקבר ועל מקום ז, צברי מספר שלאחר שעמר כבש את ירושלים

רבים מבני כפי ש, אקצא-האמיתי ולא מסגד אל עמרהוא מסגד לדידו זה .הוקם מסגד על שמו

סמל זה מהווה עמרמסגד צברי טוען ש. מכנים אותו כדי להפחית מחשיבותו הדתות האחרות

לסובלנותו של האסלאם אשר הוראותיו לעולם לא יאפשרו להקים מסגד על מקום פולחן של דת

כך לא היה שום סיכוי שייבנו ,למים השאירו את כנסיית הקבר על מקומהשהמוס שםוכ, אחרת

אקצא וכיפת -שמסגד אלכל אפשרות ל מתכחשהוא , אי לכך .מסגדים על מקום פולחן של יהודים

למרבה . מנוגד לאסלאם היות שדבר זה, נבנו על חורבות בית המקדש של היהודים הסלע

שוטים נוטים אחר אמונת היהודים ומאמינים גם הם הוא מצר על כך שהמוסלמים הפ ,האירוניה

ם או שלא ראה שהוא מיתמכנ .הם למדים זאתהיכן שהר הבית הוא מקום המקדש והוא תוהה

קרא את המדריך לתייר שהוציא המופתי של ירושלים שבעים שנה בלבד לפני שרשם את השורות

238.הללו

את ירושלים בפרט ואת בקדושתואקצא מקדש -צברי גורס כי מסגד אל ,מבחינה דתית

הפסוק קדושה זו נובעת מ. הזכות של הפלסטינים על פלסטין היא זכות אלוהיתו, פלסטין כולה

ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל " הפותח את סורת המסע הלילי

הנביא של עליית[ זה'מעג]לדבריו הנס האלוהי . "...המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו

פלסטין מהים התיכוןאדמת "על חלה אשר אלוהית השמיימה הביאה בעקבותיה ברכה מוחמד

קומה החשוב של ירושלים המסורות אודות מ מדגיש אתהוא ,מעבר לכך 239."ועד לנהר הירדן

.22-11 'עמ, חקנא פי פלסטין, צברי 237 .22-21' עמ, שם 238החלוקה תוצאה של שטח שבין הים התיכון לנהר הירדן היא ההגדרה של פלסטין כ, כידוע. 27-27' עמ, שם 239

ברור שטענה זו של צברי היא פולמוסית גרידא , לכן. ית ובינה לבין דת האסלאם אין ולו חצי דברטהמנדטורית בריעל גרם אדמה אחד ון לוותר ולמעשה שמכיוון וחלה על כל פלסטין המוכרת היום ברכה אלוהית לא ניתלכמי שאומר

/1

כמו בימי צלאח, בנוסף. היותה של ירושלים כיון התפילה הראשון בראשית האסלאםו ביום הדין

אקצא ולמי שמקיים -אללה למי שמתפלל במסגד אל על ידיאת הגמול שניתן צייןדין הוא מ-אל

כלומר חייל מגן, וכמובן למי שמתגורר ודבק במקומו בעיר ומשמש בכך מראבט, זיארה במקום

בה ממאות נכסי הוקף המצויים מעמדה של ירושלים נובעש, הוא מוסיף ,כמו כן. בשם האסלאם

, העבאסים, סלאם בתקופות האמייםשועי הא על ידימשך יותר מאלף שנים הוקדשו באשר

240.במיוחד באזור העיר העתיקה מאנים'הממלוכים והעות, יםהאיוב

הם הקדושים ביותר אקצא -סגד אלבה ומצברי היא שמסגד הכעלכת של מרחיקתטענה

המלאכים בציווי על ידינבנו שניהם ו ,ם הראשונים בעולםייהם המסגדמשום ששנ ,לאסלאם

ליפים האמיים רק 'עמר והח. שיפץ ובנה אותם מחדש ,הוא ולא אחר ,והאדם הראשון, אלוהי

הקשר בין מכה לירושלים לדעתו של צברי . שיפצו ופיארו את המבנים שהיו קיימים מקדמת דנא

ר כאשר מדברים על מסגד הכעבה מדברים על מכה וכאש ,אומר לדבריו .הוא קשר חזק ובל יינתק

אקצא -קדושת אלש במילים אחרות הוא חוזר ואומר. אקצא מתכוונים לירושלים-מדברים על אל

היותה של ,להשקפתו .בדיוק כפי שמסגד הכעבה מקדש את מכה מקדשת את ירושלים כולה

אמרתו של , ממכה לירושלים מוחמדהמסע הלילי של יעד כמו גם , בלה הראשונהירושלים הק

שאומר כי ' והחדית, ירושלים בדרך לקיום מצוות העלייה לרגל למכההממליץ לעבור ב הנביא

על יםמעיד כל אלה ,מדינה ובירושלים-באל, במכה: התפילה בציבור טובה בשלושה מסגדים

241.על המעמד הרם של ירושלים באסלאםוהקשר החזק בין מכה לירושלים

ת כלפי ישראל הדרך שבה מתאר צברי את הסכסוך הישראלי פלסטיני מלאה בהאשמו

ם מפלסטין ולהקים מושבה והציונות בחרישת מזימות ותוכניות ברורות לנשל את הפלסטיני

, מזימות אלה באות למשל לידי ביטוי בפרוטוקולים של זקני ציון. יהודית באדמה זו (מסתעמרה)

הפלסטינים לעומת זאת היו חסרי . אשר הוא מתייחס אליהם כמסמכים היסטוריים אמיתיים

צברי תוקף .1/76בהדרגה השתלטו על כל פלסטין עד ים אל מול המזימות של היהודים אשר אונ

וללת וטוען כי ישראל ש ,אשר בראייתו היא בגדר מחלת סרטן ,ת הישראליתאת מדיניות ההתנחלו

אלא עוד 1/76לאחר ההתנחלות וההתיישבות לא התחילובעיניו . ואונסת את אדמות הפלסטינים

242.ל עיר וישוב יהודי נחשבים בעיניו לקולוניה ולנטע זר בפלסטיןוכ 1/01לפני

ל כמשרה ברכה על "גם מפרשת את הפסוק הנ 10-מהמאה ה" שבחי ירושלים"יש לציין שספרות , מאידך. ממנה

Gerber, Remembering andראה אצל )אך איננה נותנת את ההגדרה הגיאוגרפית המודרנית לחבל ארץ זה , פלסטין

imagining Palestine, p.70.) .4-26/ 'עמ, שם 240 .71, /76-0' עמ, שם 241 .0/-//' עמ, שם 242

/2

הוא תוקף את החלטת ישראל לספח . יות של ישראל בירושליםצברי יוצא גם נגד המדינ

אשר 1/14משנת " ירושלים בירת ישראל"את חוק יסוד כפרי מזרח ירושלים אל שטחה וגםאת

קודמיו , עלמי-מחתסב ואל-לאלבדומה . ראלקובע כי ירושלים המאוחדת היא בירת מדינת יש

בניית שכונות יהודיות רי תוקף את הפקעת האדמות שנועדו לגם צב ,ברשות המוסלמית העליונה

שכונות אלה הוקמו כך שירושלים "לדבריו .בשטח שמעבר לקו הירוק ובתוך העיר העתיקה

וד כי ההתנחלות היא סרטן אין זה סהרי נותרה נצורה ומבודדת משאר חלקי פלסטין ו[ הערבית]

בטוח כי מדינת ישראל פועלת לעידוד הגירה של סמוך ומעבר למדיניות ההתנחלות הוא ". בארצנו

מניעת באמצעותוזאת ,מספר רב של פלסטינים מהעיר על מנת לחזק את הנוכחות היהודית בה

243.בנייה בשכונות הערביות והטלת מיסים כבדים

שמה ןהוא מתמקד בעיקר בשתי פגיעות עיקריות עליה אקצא-כאשר צברי מדבר על אל

אקצא באה לידי ביטוי -פגיעה אחת באל. דגש מרגע הקמתה הרשות המוסלמית העליונה

זאת . אקצא ולקיים שם תפילה-בניסיונות יומיים של יהודים קיצוניים לפרוץ לרחבת מסגד אל

, כאן. ר פגיעה בחיי המוסלמיםעושים היהודים בחסות משטרת ישראל אשר מגנה עליהם גם במחי

התקוממות זו באה לידי ביטוי ". המנהרות אינתיפאדת"ת אקצא וגם א-הוא מזכיר את טבח אל

שריף ולאחר מכן גם בגדה המערבית ובעזה בעקבות פתיחת -חרם אל-שפרצו באל במהומות

הניצוץ ש ,לקחה חלק פעיל באירועים אלימים אלה הרשות הפלסטינית .7//1-מנהרות הכותל ב

אקצא היא הפעילות הארכיאולוגית -הפגיעה השנייה באל 244.אקצא-לפגיעה באל החששלהם היה

לצד . ים היסטורייםיוהורסת מבנים אסלאמ, בריו ביסודות מבני וקףהישראלית אשר פוגעת לד

כל קובעת כי אקצא משום שההלכה המוסלמית -מדובר בפגיעה דתית באל, הפגיעה הפיסית

וכאשר ישראל חופרת מתחת , נה שהוקדש ומעל המבנה גם הם נחשבים לוקףהשטח שמתחת למב

פגיעה נוספת שצברי מעלה היא מגבלת הגיל . היא למעשה מחללת את קדושתו 245אקצא-לאל

שנים 07-ל שגילו מתחתכך שהיא מונעת לעתים ממי , אקצא-שמטילה ישראל על המתפללים באל

246.ק של היותה של ישראל כוח מדכא וכובשלטענת צברי זה ביטוי מובה .להתפלל במסגד

מזרח ניתן להיאבק במדיניות הישראלית לייהוד בהן צברי מציע דרכים , לצד התלונות

יש להדגיש שבספר זה צברי לא קורא לפעולה אלימה כלפי ישראל אלא קורא לתושבים . ירושלים

הוא מעדיף את הצמוד מאשר ,אם כן .המוסלמים להישאר בירושלים ולעמוד איתן על הגנת העיר

.02-04' מע, שם 243 .177-177 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 244לא היה ניסיון נוסף של ישראל , נדב שרגאי טוען שמלבד תקרית החפירה שהיה מעורב בה הרב גץ והוזכרה לעיל 245

0כנס שהתקיים במכון ירושלים לחקר ישראל בתאריךרים שאמר במתוך דב .גיע אל קודש הקודשיםהלחפור ול ./241באפריל

.67-62' עמ, חקנא פי פלסטין, צברי 246

//

צריכה לנקוט הרשות הפלסטיניתמפורטת שמציע מדיניות צבריש ראוי לציין . האד'את הג

סיוע וליווי של , לים המזרחיתמוסדות שלטון פלסטינים לירושהעברת , בין הצעותיו. לדעתו

להרוס ץ על מנת שלא יהיה תירותושבים בתהליכי בנייה של בתים בעלי אישור בנייה מישראל

שהפלסטינים יקימו בנייני מגורים על אדמות וקף שלא בשימוש צברי מציע, לצד זאת. ועוד אותם

שנמצאים " ירוקים"להפשרת שטחים "הפוליטיים והמנהלתיים, באמצעים החוקיים" ולפעול

בי ע לבנות בתי חולים שישרתו את תושמציהוא , כמו כן .יתן לבנות בהםנבבעלות הוקף אך לא

.ח העיר ולתמוך בעסקי התיירות במזרח העיר על מנת להזדקק כמה שפחות לרשויות בישראלמזר

צברי מציע לקיים קורסי הכשרה למדריכי תיירים על מנת שיעבירו את הנרטיב הפלסטיני, בנוסף

כל הדרכים ,בסופו של דבר. מקדש שלמה לא היה על הר הבית, בין השאר, על פיו , בו הוא מחזיק

הרשות מאבק של צמוד שאפיין את , דרכים לניהול מאבק בלתי אלים ןהינ, יע צברימצאותן

247.המועצה המוסלמית העליונהוגם את מאז הקמתה המוסלמית העליונה

בכמה מכןאחר והודפס ל 1/61-יצא לאור ב, "טיןסזכותנו בפל", ספרו של צברי

יקוש ולפיכך השפעה על התודעה של אני יכול לשער שלספר שהודפס שש פעמים יש ב 248.מהדורות

249.ספר נמצא בספריותבחיפוש בגוגל ניתן לראות שה. הקוראים

ובמיוחד לפרסם פתוות , להתבטא, המופתי של ירושלים ידע להגיב, מעבר לספר זה

עמדתו הבלתי מתפשרת בנוגע . בנושאים רלבנטיים שנמצאים על סדר היום וקשורים לירושלים

באה לידי ביטוי בדבריו אינה מפתיעה לאור התפיסה שלו את הסכסוך הישראלי לירושלים אשר

עיקר ההתבטאויות ופסקי ההלכה של צברי . ים באסלאםפלסטיני ואת מעמדה של ירושל

משום שאז כבר נחשב למופתי היחיד של ירושלים ייתכן .ואילך 1//1איתרתי מתוארכים לשנת ש

מ עם ישראל נראתה שוב אפשרית לאחר עליית "ות במוההתקדמ ///1-ואולי גם משום שהחל מ

.מפלגת העבודה לשלטון

. מ על ירושלים ועל המקומות הקדושים בה"צברי לא חשש להביע את דעתו בסוגיית המו

כך הוא אומר בכמה ."זכותנו על פלסטין"תפיסותיו המובעות בספרו לטענותיו זהות לעמדותיו ו

בית המקדש לא היה הואיל ו, ום זיקה לארץ ישראל ולירושליםוכמה הזדמנויות שליהודים אין ש

מזכיר את היותה של ירושלים כולה וקף הוא, בד בבד .קיים על הר הבית ומדובר בבדיה ציונית

.11-67' עמ, שם 247, כפי שמופיע באתר של עכרמה צברי 248

http://www.ekrimasabri.net/index.php?option=com_content&view=article&id=613%3A2012-09-15-

07-39-52&catid=17%3A-&Itemid=39&showall=1 ,1494691/. -http://libraries.najah.edu/book כפי שמופיע בקטלוג שלה ,אח'נג-אלבספריה של אוניברסיטת למשל 249

details/100033046.html ,1/94091/.

/0

היושבים בה זוכים לגמול של עיר שו, אקצא-בזכות מסגד אל בעלת קשר קדוש למכה, אסלאמי

250.לוחמים המגנים על האסלאם

וכי עליהם לקבל אל לפלסטינים להתפשרכי צברי הדגיש , שניתנה לובכל הזדמנות

-חרם אל-ובאל בראק-כותל אלב ,ובמיוחד בעיר העתיקה, ריבונות מלאה בירושלים המזרחית

ירושלים או פסל צברי הצעות לבנאום 2444בהתייחסו להצעות שהונחו על השולחן בקיץ .שריף

כי לא יבואו טענתו הייתה .ר בין הפלסטינים לישראלעל העי הצעות לחלוקת ריבונותוהר הבית

הכבושה הערבית "שלום ויציבות על האזור ללא ריבונות מלאה של הפלסטינים על ירושלים

251.העירוכי אין לוותר על גרגר מאדמת " האסלאמית

במהלך ועידת קמפ דייוויד ושיחות . כמובן שגם בסוגיית הר הבית צברי התנגד לכל פשרה

הונחו בפני ערפאת הצעות לקבל ריבונות על הר הבית עצמו ולתת לישראל 2441בינואר טאבה

אין זה מקרי ייתכן ש 252".לקודש הקודשים"ריבונות מתחת להר כך שכביכול תהיה לה גישה

-מ על זכויות המוסלמים במסגד אל"אשר אוסרת כל מו 2441שעכרמה צברי הוציא פתוא בינואר

מה , מה שבנוי מעליו, הרהה לפיה כל מתחם אמירוב חוזר על הבפתוא זו הוא ש. אקצא

מקרקעית האדמה ועד לרקיע השמיים הוא שטח כל השטח ש ,החומות שבו וחצרותיו, שמתחתיו

253.עליו ורק למוסלמים הזכות לפולחן בשטח זה וזכות השליטה, המסגד

זכותנו על "ספרו שכתב ב פיאלא שכ ,לא רק שצברי התנגד לכל ויתור פלסטיני בירושלים

הוא חשש מפני מדיניות ההתנחלויות הישראלית והתבטא רבות בדבר הסכנה שבשינוי ,"פלסטין

, 2444בדצמבר /2-ב. הייתה לו סיבה לחשוש, לואחרי הכ. המציאות בירושלים לטובת ישראל

ו אזורים יהודיים יהילפיו ,המתווה שלו לסיום הסכסוך בירושלים הציג הנשיא קלינטון את

שישראל לא תנסה , מדוע אם כן 254.בשליטה ישראלית ואזורים ערביים יהיו בשליטה פלסטינית

צברי היה עד לפעילות של ? בשליטתהשיהיו לשנות את הסטאטוס קוו ולהרוויח עוד שטחים

הערביות כלומר בשכונות, ב יהודים באזור האגן הקדוששליישפעלו ימין יהודיותתנועות

הוא גם, חוסיני-לאשר פעל בהשראת א ,עלמי-דין אל-כמו סעד אל .עתיקההמקיפות את העיר ה

על תיווך אשר אוסרת על מכירת קרקעות מאדמת פלסטין ליהודים או 7//1-הוציא פתוא כבר ב

חשיב את מי שפועל בדרך גם צברי ה, ההלכה הקודמים בעניין יבפסק כמו, כאמור. במכירה כזאת

.memri.org.ilי "נלקח מתוך אתר ממר ,791944, קדס-אל ;27979/1שעב -אל 250, http://www.ahram.org.eg/Archive/2000/7/17/FRON35.HTM, אהראם-כתבה מאתר העיתון המצרי אל 251

.memri.org.ilי "נלקח מתוך אתר ממר ,2196944מצור -אל ;/1194091 .207 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 252 .001-006 'עמ, (2411, נשר-ללדראסאת ואלמבין -נור אל-דאר אל: עמאן) מקדסיה' פתואא, עכרמה צברי 253 .201 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 254

/7

הדמיון בין פסקי ההלכה משנות השלושים עבור בשנות .ככופר אשר יוצא מן האסלאםזו

מוכר אדמות ליהודים תורם הלמשל השימוש בטיעון כי .בולט לעין 4/-השמונים ועד לסוף שנות ה

מנוולים מכל הם החוסמים : "קוראןמפרשת הפרה ב 110פסוק הבאת להרס מסגדים ולאחר מכן

פתוא אשר 1//1-י ברצד פתוא זו הוציא צבל 255....".את מסגדי אללה ומונעים הזכרת שמו בהם

סיוע "בשכן מדובר , אוסרת על ערביי ירושלים להחזיק באזרחות ישראלית או לבקש אותה

בפתוות אלה צברי 256.ו ייאלצו לשרת בצבא הכובשאף עלול להוביל למצב שבהדבר ו" ליהודים

יים שם הלין על שינו 2444ביולי מצור-אלמבטא חשש שהוא ביטא גם בריאיון לעיתון המצרי

כמו .באזור רוב יהודי מובילים להיווצרותהדמוגראפיים המתרחשים בירושלים המזרחית אשר

לא ניתנים אישורי שלערבים בעיר העתיקה בעוד שנבנו יצא נגד ההתנחלויות היהודיות הוא , כן

257.בנייה

?או שופר שלטוןעצב שיח מעכרמה צברי . ג

פסקי ההלכה שפרסם והתבטאויותיו , אן לגבי עמדתו של צברימה שהעליתי עד כ תוךמ

הרשות המוסלמית משיך במילים תקיפות יותר את הקו השמרני של הנראה שהוא ,בתקשורת

היעדר ויתור על ירושלים המזרחית וניכוס כל שטח הר הבית כולל הכותל שהינו 1/76-מ העליונה

ביותר את קיומו של מקדש שלמה על הר כחיש בצורה נחרצת ההוא . המערבי לאסלאם בלבד

תוך בעיר תייחס אל ייהוד ירושלים כסכנה המאיימת להשמיד את נוכחות האסלאם ההבית ו

החשיפה ? היה חוסיני-אמין אלשקהל כשם המוביל בדעת האך האם צברי היה . שנים ספורות

ה בציבור הערבי כולל באינטרנט שהחל לצבור אחיז ,התקשורתית לה זכה בכלי התקשורת השונים

והושמע ברדיו בכל יום שישי והיותו מופתי של אקצא-אלדרשן בכהעובדה ששימש , באותם ימים

כל זה לא עשה , אולם. בחיזוקו של צברי כמוביל דעת קהל שהיה להם מקוםבוודאי ,ירושלים

ה חוסיני היה מזוה-כפי שאל, אקצא-אותו למנהיג הראשון ששמו נקשר עם המאבק על מסגד אל

היה מוסלמי , בימיו של צברי. שריף-חרם אל-לא צל של ספק עם המאבק על הכותל המערבי ואלל

.אקצא-אל' התהדר בכינוי שיחשקשר עצמו עם המאבק על המסגד ור חא

הפלג הצפוני . דרומיולפלג צפוני ג להתפצלה התנועה האסלאמית בישראל לפ 7//1בשנת

פסול בכהונה כחברים בכנסת ראולא ואשר חברי ,רומיהתאפיין בגישה לוחמנית יותר מזו של הד

-אל' זכה לכינוי שיחהוא זה שאשר ,ד צלאח'ראא' בראשות הפלג הצפוני עומד השיח. ישראל

.004-0/1 'עמ, מקדסיה' פתואא, צבריהפתוא מתוך . רובין תרגום הפסוק מתוך 255 .0/7-0/0 'עמ, מקדסיה' פתואא, צברי 256 .memri.org.ilי "נלקח מתוך אתר ממר ,2196944מצור -אל 257

/7

למען 7//1הפלג הצפוני נקטה מאז -אקצא בשל הפעילות האינטנסיבית שהתנועה האסלאמית

כאשר החלה בהפקת " סכנהאקצא ב-אל"התנועה הטביעה את הסיסמה , ראשית 258.המסגד

פאחם לצורך גיוס תומכים לתנועה והעלאת המודעות לסכנות -כנסים שנתיים המוניים באום אל

בפעם השנייה שהכנס התקיים .על פי מנהיגי התנועה, אקצא חשוף להן מצד ישראל-שמסגד אל

הייתה לאח הפעילות השנייה שנקט הפלג בראשותו של צ .עכרמה צברי' נכח בו כאורח כבוד השיח

על ידישכונה שטחשריף ב-חרם אל-אלמתחם התת קרקעי העצום ב" המסגד המרואני"הקמת

מיליוני שקלים הוצאו על פרויקט זה ומתנדבים ". אורוות שלמה"הארכיאולוגים הישראלים

רייטר טוען כי לבניית 259.הכשרת השטח למסגדרבים גויסו מטעם התנועה האסלאמית לצורך

-חרם אל-אקצא ומתחם אל-להפוך את מסגד אל, האחת :עי היו שתי מטרותהמסגד התת קרק

באופן שישתווה שריף למוקד אסלאמי עצום ורחב מימדים המסוגל להכיל רבבות מתפללים

המטרה השנייה היא תקיעת יתד מוסלמית גם מתחת להר ולמנוע בכך .בה במכהלמסגד הכע

ארכיאולוג, גבי ברקאי 260.יהודיפולחן ויצירת מתחם ל מתחת להר הבית ישראלחפירה של

מית על התנהלות התנועה האסלאוהעביר ביקורת קשה על פעולות אלה , מאוניברסיטת בר אילן

משום שנעשו ללא " ברבריות"כינה את החפירות שביצעו הוא .ואנשי הוקף בכל הנוגע לפרויקט זה

לנזק עצום למחקר המורשת והדבר גרם, כל פיקוח מצד ארכיאולוגים או אנשי בטיחות מבנים

חפרו בור גדול אנשי הוקף כאשר ///1במיוחד בשנת הדבר בלט .היהודית והמוסלמית גם יחד

במסגרת החפירות הללו נהרסו שרידים .למסגד המרוואני תכדי לבנות כניסה מונומנטאלי

261.ארכיאולוגיים רבים מתקופות שונות

הזמן חלףשהלך והתחזק ככל ש ס"מאהחהיה מעצב דעת קהל נוסף בזירה הפלסטינית

מעניין לראות דווקא שיש כמעט תמימות דעים בין דעותיו . מאז הקמתו בשנות השמונים

הביע עמדה מאד נחרצת ס"החמא. ס"החמאופסיקותיו של צברי לבין תפיסת עולמו של

. לולחלוטין את האמנה ואת הפרוגרמה האסלאמית שסתרו וביקורתית כלפי הסכמי אוסלו אשר

. מ"אדמת פלסטין מהנהר ועד לים היא אדמת וקף ולפיכך איננה ניתנת לויתור או למו ,בראייתו

מסגד מעת מקדושת ירושלים ות פלסטין נובשטוען שקדו ס"החמאגם ,שצברי מסביר בכתביוכפי

אגודת "שראשי התנועה האסלאמית עוד הקימו בשנות השמונים לפני פיצול התנועה עמותה שנקראה יש לציין 258אשר עסקה בעיקר בעידוד מוסלמים בישראל להגיע להתפלל בימי שישי " אקצא לשמירה על המקומות הקדושים-אל

. שריף-חרם אל-אל פעילות נוספת שעוסקת בה העמותה היא נטיעת עצים במתחם. אקצא והסעתם לשם-במסגד אל .11-14 'עמ, "התנועה האסלאמית", ראה לוז

מירושלים , רייטר ;171 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 11' עמ, "התנועה האסלאמית", לוז 259 .0/ 'עמ, למכה ובחזרה

.171, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 260 ./241באפריל 0נס שהתקיים במכון ירושלים לחקר ישראל בתאריךכדברים שנשא במסגרת הרצאה ב 261

/6

ישראל הוא למעשה משחק סכום אפס שהפלסטינים עם המון הסכסוך עםעל כן . אקצא-אל

262.ויקימו מדינה אסלאמית בפלסטיןבו האד ינצחו'סבלנות והמשך הג, אמונה באללה

הרשות הפלסטיניתהקמת , נגד הסכמי אוסלובלבד לא פעל בזירה ההסברתית ס"החמא

המערכה הצבאית נגד ישראל ותרגם את קדמתאלא הוא ראה עצמו כעומד ב ,כרה בישראלהוה

האד נגד ישראל היה פיגועי 'לג הביטוי הבולט והחריף ביותר. האד למעשים'קריאתו לג

. האד האסלאמי נגד חיילים ואזרחים ישראלים'והג ס"החמאאנשי על ידישבוצעו "ההתאבדות"

פעולת הקרבה על קידוש השם ועל כן הם צעו יבפיגועים למעשה המבצעי ,ארגונים אלהבהשקפת

263.חיו ילה בקרב החברה בהלאחר מותם לתגמול מאת אללה ולתהוזכו כשהידים מתו

ממוצא מצרי אשר פועל ' שיח, אוי'קרצ-אליוסף מקיבל גיבוי הלכתי ופוליטי ס"החמא

שם אוי'קרצ-אל. 2444-צבר פופלאריות רבה במהלך שנות התשעים ותחילת שנות ה אשר בקטר

1//1-הוא אף כתב ספר שיצא לאור ב .את הסוגיה הפלסטינית על סדר יומו והתבטא רבות בעניין

תכחש לזכות קיומה של ה אוי'קרצ-אלבספר זה ". בעייתו של כל מוסלמי –שלים ירו"ונקרא

אך באופן 264.יצא בחריפות נגד הציונות באופן כללי וטען כי היא מהווה סכנה לעולם כולו, ישראל

עשתה הרשות הפלסטיניתנה את הצעד שייצא נחרצות נגד הסכמי אוסלו וכיותר ספציפי הוא

. לפלסטינים אלא לאומה המוסלמית כולהרק כים ישיאינם ות ושטחים שככניעה וויתור על זכוי

בעוד ישראל ממשיכה לבנות , ם דברהפלסטינים הסכימו להכיר בישראל בתמורה לשו, לדידו

כי אין להתכחש לכך דגיש ה אוי'קרצ-אל 265.התנחלויות ומצהירה שלעולם לא תוותר על ירושלים

כה דתית אשר כל העולם המוסלמי חייב להיות מעורב מערכה בין ישראל לפלסטינים היא מערהש

יצא גם אישית נגד ערפאת אוי'קרצ-אל 266.כנגד ישראלוהאד לצד הפלסטינים 'ולצאת לג, בה

אשים אותו בהפניית עורף למורשת האסלאמית ובפגיעה אנושה בדור הצעיר אשר התחנך על הו

ס"החמאבח את יהוא ש, ת זאתלעומ 267.זכותו להיאבק בישראל וכעת התהפכו עבורו היוצרות

וההקרבה האד'הג ,על דבקותם בדרך ההתנגדות, באותם ימים ועומד בראשאחמד יאסין שואת

כשהלה הזמין אותו לנאום בכנס אוי'קרצ-אליצוין שעכרמה צברי זכה להוקרה מצד 268.העצמית

Litvak, "The Islamization of the; 121-124 'עמ, סיאסי-פכר אל-דראסה פי אל, ואד'ג-ותי ואל'ברע-אל 262

Palestinian-Israeli Conflict, pp. 150-160 , (עורכים)בתוך מאיר ליטבק ואורה לימור ,"אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות הפלסטינית", מאיר חטינה 263

דראסה פי , ואד'ג-ותי ואל'ברע-אל ;/0/4-02' עמ, (2446, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל: ירושלים) קנאות דתית ./12 'עמ, סיאסי-פכר אל-אל .114-144, /14-7' עמ, (1//1, אסלאמי-מכתב אל-אל) ית כל מסלם'קצ: קדס-אל, אוי'קרצ-אליוסף 264 .167, /21-2, 21-24' עמ ,שם 265 .72-71' עמ, שם 266 ./161-17' עמ ,שם 267 ./11, 21' עמ, שם 268

/1

היהודים ם של זכותהיעדר צברי הדגיש מעל הבימה שניתנה לו את .שארגן למען ירושלים בקטר

269.ואת מחויבות המוסלמים כולם לשחרור האדמה הפלסטינית על פלסטין

בספטמבר היה הגפרור שהצית את 21-אריאל שרון בהר הבית ב חבר הכנסתביקורו של

, במוקד הסכסוך והאלימות בין ישראל לפלסטינים השוב ירושלים עמד. שנייהה אינתיפאדהאש ה

כי אינתיפאדההגורם המרכזי להתפרצות האת ווה יהלא ביקור זה אך. בין יהודים למוסלמים

השנים שבאו לאחר חתימת הסכמי אוסלו . שבר את גב הגמל הפלסטינישהקש זה היה אם

מצד אחד הארגונים הפלסטיניים שהתנגדו להסכם .התאפיינו במתחים ובדשדוש תהליך השלום

ישראל לא עשתה די כדי , מצד שני .בנפשנקטו באלימות כלפי ישראל והסבו לה פגיעות קשות

דהיינו נסיגה מהשטחים שנכבשו , שהיא מוכנה לפתרון אמיתי כפי שהפלסטינים ציפו לולהוכיח

בר לקו עשגרו בשכונות שמ ומספר היהודים, הבנייה בהתנחלויות נמשכה ,אתזתחת . 1/76-ב

על ושפיעשהגורמים הם של צעדים אלה לא נעלמו מעיניה .הירוק בירושלים רק הכפיל את עצמו

ינית לא צמחה בניגוד גם הכלכלה הפלסט. ועכרמה צבריאוי 'קרצ-דעת הקהל כמו יוסף אל

מיוחלות התוצאות את הביא הבחובו הסכם אוסלו ונראה כי התהליך המדיני לא להבטחה שטמן

ללה הנסיגה החד צדדית של ישראל מלבנון עקב ההתנגשויות עם חזבא, במקביל 270.לפלסטינים

271.וקא שהדרך של האלימות הפונדמנטליסטית מובילה להישגים משמעותיים יותרוו דחהוכי

, הרשות הפלסטיניתבמקום להמשיך במלאכת בניית המדינה הפלסטינית במסגרת , כך

העניקשזה א ואומר כי האף ' זלקוביץ. שב להנהיג את המאבק המזוין בישראל ח"הפת ארגון

-גדודי חללי אל"נקראה ח"הפתהזרוע הצבאית של , כמו כן. האקצא את שמ-אל אינתיפאדתל

את ח"פתוהשיבו ל "ההתאבדות"הגדודים הצטרפו גם הם לשורות מבצעי פיגועי ". אקצא

272.בשנים שלאחר אוסלו ס"החמאלטובת והיוקרה וחלק מהפופולאריות שאבדו ל

העובדה .אקצא-נקשרו בצורך לשמור על ירושלים ועל מסגד אל "ההתאבדות"פיגועי

של , לדברי מאיר חטינה, קנוניזציהושבמהלכה חלה אקצא -אלנקראה על שם אינתיפאדהשה

כתנועה ס"החמא. של קדושה חדש את ירושלים לשיאהעלו , 273"ההתאבדות"פעולות פיגועי

אקצא הם מקומות שראוי להיהרג למענם ולהרוג -ירושלים ומסגד אלאסלאמית האמינה בכך ש

, אוי'קרצ-אלפרטים על הכנס באתר האינטרנט של יוסף 269

http://www.qaradawi.net/component/content/article/19/1185.html#1794791, حديث/. 270

Mouin Rabbani, "Rocks and Rockets: Oslo's Inevitable Conclusion", Journal of Palestine Studies,

vol. 30, no. 3 (Spring 2001), pp. 70-77 271

Clive Jones, "Terrorism, Liberation or Civil War? The Al-Aqsa Intifada", Civil Wars, vol. 6, no. 3

(Autumn 2003), p. 135 Rabbani, "Rocks and Rockets", pp. 78-79; //-141' עמ ,ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ 272 .//0 'עמ, "אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות המוסלמית", חטינה 273

//

בסופו . בראשות ערפאת ניהל שיח כזה ח"הפתאך גם . לדים משורות האויב הציוניאזרחים ואף י

כאילו הקשיב באדיקות לדבריו .הביתכן להגיע לשום פשרה בנוגע להר מוערפאת לא היה ,ברדשל

גם על השטח שמחת ות פלסטינית מלאה על ההרנודרש ריבו, שהובאו לעיל של ערכמה צברי

אקצא כבר הפכה -אל אינתיפאדתונכשל מ בקמפ דייוויד "מוהלאחר ש 274.לרחבת המסגדים

האד כאשר מטרתו העיקרית 'התבטא ערפאת בעד המשך הג, למלחמה עקובה מדם בין שני העמים

הביע את רצונו למות מות קדושים במהלך ההגנה הוא עצמו .ושליםשחרור ירהייתה האד זה 'של ג

כמו 275.העירו את הדגל הפלסטיני מעל לחומות על ירושלים וייחל שצאצאי הפלסטינים עוד יניפ

החזיקו אינתיפאדהבלחימה בישראל בזמן ה כל הפלגים אשר היו מעורבים', ביץמציין זלקו, כן

ח"הפתשל "אקצא-חללי אל"בין אם אלה ,בסמלים אשר כיפת הסלע מעטרת אותם באופן בולט

276.ס"החמאשל "קסאם-דין אל-גדודי עז אל"או

-אלמ עם ישראל כפי שעשה "והמו ההסכמיםצברי לא יצא חוצץ נגד בתקופת אוסלו

-אלשל זו לא הייתה שונה מהותית מ אך בכל זאת נראה שעמדתו כלפי ההסכמים ,אוי'קרצ

קבע צברי כי פלסטין היא אדמת וקף וכין אין לקבל 2444וא שהוציא בשנת תלמשל בפ. אוי'קרצ

הם אינם מעוניינים לחזור לאדמתםם הפלסטינים כי אם הפליטי, קבע, כמו כן. ורתה פיצויתמ

, אשר הם בגדר וקף, שלהםיכולים לקבל פיצוי על הסבל שנגרם להם אבל לא על האדמה והנכסים

277.ולכן עליהם למנות מיופה כוח שינהל את הנכסים בפלסטין במקומםבריאיון שנתן ,מאידך

ין אדם על פני הארץ אשר שונא את א"כי עדיין טען , 2441בדצמבר אהראם-המצרי אללעיתון

אך השלום אינו שלום אם אינו צודק וכולל ...הרי השלום עומד בבסיס הקיום האנושי, השלום

, אלא הופך לכניעה ואנחנו איננו נגד שלום הצודק אשר ישיב אלינו את המקומות הקדושים שלנו

לום היא הייתה מיישמת את לו ישראל הייתה רצינית לגבי תהליך הש. את זכויותינו ואת אדמתנו

היא דוחה ומשהה את [ במקום זאת]אך , של מועצת הביטחון לאחר שהתקבלה 202החלטה

בתושביה ובבנייניה עד אשר , מ על ירושלים בזמן שהיא ממהרת לייהד את העיר בקרקעותיה"המו

מדת לא החזיק בע, על פי הריאיון הזה, צברי ,כלומר 278."לא יישאר דבר לשאת ולתת לגביו

הרשות ו ח"הפתהשוללת פשרה טריטוריאלית עם ישראל אלא החזיק בעמדת ס"החמא

.207 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 274 .142-/14 'עמ, ח"תנועת הפת, 'זלקוביץ 275 .111' עמ, שם 276 .002 'עמ, מקדסיה' פתואא, צברי 277, אהראם-ט של העיתון המצרי אלכתבה מתוך אתר האינטרנ 278

http://www.ahram.org.eg/archive/2001/12/10/RAMA1.HTM, 2494791/.

144

דגיש היעדר כל פשרה על מקומות הרק כאשר הוא , אשר הוא היה חלק ממנה הפלסטינית

.קדושים

מצד .אינתיפאדהבשנה הראשונה ל הרשות הפלסטיניתזהו הניגוד שאפיין את התנהלות

מות נגד ישראל ובפיגועי ילמ ומצד שני תמכה בא"את המשך המו לא פסלההיא אחד

וקרא להמשיך "ההתאבדות"כך גם צברי התגייס להגן על מבצעי פיגועי . "ההתאבדות"

הכריז כי ישראל לא תוכל לקדם את שאיפותיה אינתיפאדהכבר שבוע לאחר פרוץ ה. אינתיפאדהב

ידי ביטוי לדוגמא באה ל להקריב את החיים הקריאה 279".על גופותינו"אקצא אלא -במסגד אל

חושב שאנו עדיין לא הקרבנו במידה אני : "ערבי המצרי-אהראם אל-בריאיון שהעניק לעיתון אל

איובי הקריב הרבה ובמשך תקופה ארוכה כדי -דין אל-צלאח אל. אקצא-הראויה למען שחרור אל

בניהן השתתפו על האמהות אשר ". ו להקריב עד שניצחון אללה יתגשםלשחרר את ירושלים ועלינ

זוהי הפגנה אדירה . הן מקריבות את יוצאי חלציהן ברצון למען החופש"בפיגועי התאבדות אמר

העליתי בפני ...אקצא-יהאד לשחרור אל'של הג םהאם משתתפת בגמול העצו. של עוצמת האמונה

ת אני רוצה להתחתן עם הבתולות שחורו. לא': אחד הצעירים את שאלת הנישואין והוא השיב לי

אין ספק שאמו התמלאה שמחה על נישואיו . הוא מת מות קדושים, למחרת היום' .העין בגן העדן

280."לבן כזה מוכרחה להיות אמא כזו. בשמיםאהראם כי צברי -דיווח עיתון אל 2441בפברואר

ר את ממשלת אריק שרון הנכנסת מפני הסלמה בצעדים נגד הפלסטינים והבטיח כי בתגובה יהזה

השמיע בדרשה 2441במאי 281.יגבירו את מאבקם וכי הם מוכנים להקריב עוד חללים הפלסטינים

מפחידים את [ הישראלים]הם חושבים שהם : "אקצא את הדברים הבאים-שנשא במסגד אל

כפי שאתם אוהבים את , המוסלמי אוהב את המוות ואת השהאדה: אנו אומרים להם. עמנו

המוסלמי . ת העולם הבא למי שאוהב את העולם הזהקיים הבדל אדיר בין מי שאוהב א. החיים

אינו נבהל או נתקף פחד מן הדיכוי של הגאוותנים או , לזכות בשהאדה[ ומבקש]האוהב את המוות

אדמת פלסטין המבורכת והקדושה הקיאה את כל הפולשים . מנשקם של שופכי הדמים

את הכובשים , להבעזרת אל, והיא תקיא בקרוב, הקולוניאליסטים לאורך ההיסטוריה

יש לציין שצברי החזיק בעמדה התומכת בפיגועי התאבדות עוד כשאלו 282".[...הנוכחיים]

הרשות התנועות האסלאמיות בלבד ולמעשה היה בהם גם סוג של התרסה כלפי מטעם התקיימו

האד האסלאמי 'הגאת ו ס"החמאצברי לא גינה אז את . אשר בחרה בדרך המדינית הפלסטינית

.memri.org.il י"אתר ממר מתוךנלקח ,7.14.2444, (פ"רש)דידה 'ג-חיאת אל-אל 279 .memri.org.il י"אתר ממר מתוך נלקח, 21.14.2444 ,(מצרים)ערבי -אהראם אל-אל 280, אהראם-ינטרנט של העיתון המצרי אלכתבה מתוך אתר הא281

http://www.ahram.org.eg/Archive/2001/2/14/FRON15.HTM ,2494791/. .memri.org.il י"אתר ממר מתוךנלקח , 27.7.2441', קול פלסטין'רדיו 282

141

הוא , אקצא-אל אינתיפאדתב הארגוניםשכאשר פעולות אלה נהיו כלי מקובל על ידי כל ובוודאי

ל אזהר המצרי והמופתי ש-אל' דוגמת שיח ן ביתר שאת גם מפני מבקרים חיצונייםהגן עליה

283."ההתאבדות"סעודיה אשר יצאו נגד פיגועי

במהלכו , "חומת מגן" במבצע צבאי רחב היקף בשם הפיגועיםישראל מצדה הגיבה על

עשתה בדרך להקמת נההתקדמות ש ,בעקבות זאת .ברשות הפלסטיניתנהרסו תשתיות רבות

במתרחש בירושלים נפגעה הרשות הפלסטיניתכך גם השליטה האפקטיבית של , דינה נעצרהמ

אקצא הם ירדן -צברי הודה כי היחידים אשר תומכים במסגד אל /244כבר במאי עד כי, מאד

אשר תורמים כספים 1/01על המקומות הקדושים לאסלאם וערביי "מפקחת מנהלתית"כ

נחתם /241באפריל 284.הייתה לתנועה האסלאמית בישראל כוונתוייתכן ו .ומתנדבים במקום

הרשות הפלסטיניתבמסגרתו ,לבין הממלכה ההאשמית של ירדן הרשות הפלסטיניתהסכם בין

ירדן הינה בעלת תפקיד היסטורי הלפי ,וןבנוסח ההיסטורי של הצהרת ושינגט דה פקטו כירהה

גם היכרות ירדנית בריבונות העתידית הייתה במקביל .של שומרת המקומות הקדושים בירושלים

ם ופלסטין סיים את תפקידו כמופתי של ירושלי, צברי עצמו 285.אקצא-של הפלסטינים במסגד אל

' ומינה את השיח הדיח אותו ,הנוכחי הרשות הפלסטיניתר "יו ,לאחר שמחמוד עבאס, 2447-ב

צעד זה נבע משום שאבו מאזן לא היה מעוניין בדמות , לטענת יניב ברמן .מוחמד חוסין במקומו

אשר החליף את ערפאת ,אבו מאזן .לעורר סערות כמו צברימסוגלת כה כריזמטית ועצמאית אשר

חזרה ויתמוך ב רצה ככל הנראה למנות מופתי שיהיה נאמן לו ,של הפלסטינים כמנהיג החדש

286.למהלכים דיפלומטיים

, כלומר, "סולטןעאלם "ל היה ואפשר לראות בהדחה של צברי הוכחה לכך שהוא בסך הכ

.מקבלהוא פוסק הלכה ומתבטא בהתאם להוראות ש, השלטון הלכה אשר תלוי בחסדיו שלחכם

בה יותר עצמאי ולא היה הר צבריאני סבור כי .ניתן לראות בפיטוריו אינדיקציה לעצמאותו ,מנגד

עוד יותר , מ על ירושלים"בנוגע למוהיא שעמדותיו היו תקיפות ראייה לכך ."מופתי חצר"היה

ד צלאח והן מצד 'הוא זכה להוקרה הן מצד ראא, צברי צבר פופולאריות. מאשר עמדת ערפאת

-גד אלוגם היום לאחר שהודח מתפקידו כמופתי הוא עדיין משמש דרשן במס, אוי'קרצ-אליוסף

הוא לא ראה עצמו , חוסיני-צברי איננו אמין אלאולם . הרשות המוסלמית העליונהאקצא וראש

.//0-/00 'עמ, "אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות המוסלמית", חטינה 283 ./http://www.ahram.org.eg/Archive/2003/5/21/Repo1.htm ,1494691, /219791-ריאיון עם עכרמה צברי מ 284-http://en.lpj.org/2013/04/04/full-text, נוסח ההסכם כפי שפורסם באתר הפטריארכיה הלאטינית בירושלים 285

of-the-jordanian-palestinian-agreement-on-holy-places-in-jerusalem/, 1494691/. 286 Yaniv Berman, Top Palestinian Muslim Cleric Okays Suicide Bombings, The Media Line, October

17, 2006: http://spme.net/cgi-bin/articles.cgi?ID=1280, 10/07/13.

142

מנגנון פלסטיני מבוסס שהיה כמנהיג הלאומי הפלסטיני והוא היה בסופו של דבר פונקציונר ב

לא היה מנהיג , הוא כמו כל מופתי אחר שקדם לוגם .להקים את המדינה הפלסטיניתאמור

.ד צלאח'אחמד יאסין וראא, כאלה היו יאסר ערפאת .רגון צבאי או פוליטיוביל אהש

עיקר חשיבותו של צברי בעיני נעוצה בכך שהוא תרם לעיצוב עמדת הפלסטינים בנוגע

עמדה זו ביטאה כצפוי .גורל העיר תלירושלים בתקופה שבה הם למעשה קיבלו כוח מסוים בקביע

במקומות הקדושים הריבונות על העיר ובנוגע לחלוקת חוסר מוכנות להגיע לפשרות עם ישראל

מ עם "כאמל ניהל מו-שנים כאשר אל 144זה מזכיר לי מצב שהמוסלמים עמדו בו לפני . לאסלאם

כנראה לא ערפאת . וזכה בשל כך לקיתונות של ביקורת, ויתר על שליטתו בעיר לטובתם ,הצלבנים

שהעולמאבדיוק כשם , ר לו לעשות צעד דומהכאמל וצברי לא היה מוכן לאפש-אלרצה להיזכר כ

נמצאת ראינו שכאשר ירושלים בפרקים הקודמים . כאמל לא שתקו על מעשהו-בחצרו של אל

, זה עולהמפרק .מים עד אשר הם מוכנים למות למענהתחת שלטון זר קדושתה עולה בעיני המוסל

מ על "במסגרת מו דעהבעל של העמדאלא ב ,בצד הנעשק כבר אינםהמוסלמים מצב שבו ב כי

הפוליטית בצד הנהגהשל ה היכולתומצטמצמת , ירושליםהקדושה של מתגברת גם אז ,העיר

.המוסלמי להגיע לפשרות לגביה

14/

סיכום ומסקנות

:סקרתי שלוש תקופות מרכזיות בתולדותיו של הממסד הדתי הפלסטיניזה בחיבור

. המציינת את היווסדות הממסד הדתי הפלסטיני ההמועצה המוסלמית העליונתקופת .1

אך ממסד דתי פלסטיני המתנהל במנותק משאר , בפלסטיןממסד דתי היה קיים בעבר

.העולם המוסלמי הינו חידוש

המציינת את התמודדות אנשי הדת הפלסטינים עם הרשות המוסלמית העליונהתקופת .2

יאפשר למוסלמים ש באופןדש באמצעות כינון הממסד הדתי מח 1/76תוצאות מלחמת

הפלסטינים לנהל את ענייניהם הדתיים ולהגן על מקומותיהם הקדושים גם תחת השלטון

.הישראלי

במסגרתה הפך הממסד הדתי ,הרשות הפלסטיניתהסכמי אוסלו והקמת תקופת ./

הרשות לאחר הסכמי אוסלו והקמת שהתגבש" המדינה שבדרך"הפלסטיני לחלק ממנגנון

.הפלסטינית

במסגרת שלוש הסוגיות שבחנתי בכל ל "שלוש התקופות הנ ביןכעת אשווה באופן אינטגרטיבי

בקו מא , תי הפלסטיני והכלים שעמדו לרשותומבנה הממסד הד: פרק שעסק בכל תקופה בנפרד

. ומעמדו במסגרת התנועה הלאומית, המוסלמי של ירושלים לשמירת צביונה

לים שעמדו לרשותומבנה הממסד הדתי הפלסטיני והכ

המועצה , בתקופת המנדט הבריטי. מסד הדתי הפלסטיני ידעה עליות ומורדותמעצמאותו של ה

היא קיבלה לידיה תקציבים משמעותיים .הייתה בעלת כוח משמעותי המוסלמית העליונה

היא שלטה , כמו כן. ועצמאות כמעט מלאה בניהול נכסי הוקף ובתי הדין השרעיים, מהבריטים

והיה ביכולתה , שריף-חרם אל-ובראשם אל, ה מלאה על המקומות הקדושים לאסלאםשליט

את הצד השני של חשפהמפלסטין חוסיני-להגלייתו של אמין א. לרכוש אדמות ולהפכן לנכסי וקף

ללא .הייתה נתונה לחסדיה של בריטניה המועצה המוסלמית העליונה, בסופו של דבר. המטבע

חוסיני-לאחר שאל. התקציבים שהעבירה לה לא היה ביכולתה לפעול לה וללא שהעניקההסמכות

140

. ונישלו אותה מכוחה המועצה המוסלמית העליונההבריטים אכן השתלטו על ,הוגלה מהארץ

. הממסד הדתי הפלסטיני בירושלים פורק וסופח לממסד הדתי הירדני 1/01לאחר מלחמת

מבחינת הממסד הדתי ,אך לדעתי ,הייתה אמנם מכה קשה לעולם הערבי 1/76מלחמת

ן נאלצו אנשי הדת בירושלים לעמודתחת ירד. נקודת מפנה חיובית המליבירושלים היא ס

כעת יזמו הם הקמה של ארגון חדש אילו ו, יקורת מתמדת מצד הממסד הדתי בעמאןבב

למועצה אמנם שאפו להקים ארגון דומה הרשות המוסלמית העליונהמייסדי . בהובלתם

הן ישראל והן ירדן לא , והכירו בה הטים שיזמו את הקמתיגוד לבריאך בנ, ית העליונההמוסלמ

מים בירושלים לישראל קיוותה לשלב את אנשי הדת המוס. ברשות המוסלמית העליונההכירו

, התנגדותםאך כאשר הבינה את עומק .במשרד הדתות הישראלי כחלק ממהלך סיפוח ירושלים

אך , הרשות המוסלמית העליונהמציה לפעילות יירדן נתנה לגיט. וןעל הרעי נאלצה לוותרהיא

אי . אשר אמורים להמשיך ולהיות כפופים לעמאן, ראתה באנשיה כשליחים שלה בשטח הכבוש

לצד . החלטות שהתקבלו בבית הדין השרעי בירושלים קיבלו תוקף בירדן אך לא בישראל, לכך

ר ננחשב מבחינת הירדנים לעוזר של פונקציו הברשות המוסלמית העליונר נכל פונקציו, זאת

. מקביל בעמאן

יש לציין את ,ואולי דווקא בגללם הרשות המוסלמית העליונהעמדה בהם על אף הלחצים

כמו . דבר המעיד על עצמאות, זמה מקומית של פלסטינים ירושלמיםוהעובדה שהקמתה היא פרי י

נדה 'ינה בהליכה בין הטיפות וניסיון לקדם אגהתאפי הרשות המוסלמית העליונהפעילותה של , כן

שריף גם תחת שלטון ישראל -חרם אל-למשל כאשר התעקשו לשפץ את המסגדים באל .עצמאית

וכאשר התעקשו לנהל את בית הדין השרעי בירושלים על אף הקשיים , ובניגוד לעמדה הירדנית

להציג את ית העליונההרשות המוסלמהזמן העזו ראשי חלףככל ש. שהערימה על כך ישראל

דבר שלא עשו כאשר פרסמו את התזכיר , נים על הסוגיה הפלסטיניתעצמם כפלסטינים וכמג

הרשות המוסלמית גורמים לי להרהר שמא , כל אלה. הרשות המוסלמית העליונההמכונן את

. חוסיני-תחת אמין אל המועצה המוסלמית העליונהמהייתה אפילו יותר עצמאית ונועזת העליונה

התעמת אשר, חוסיני-אלו, וזמה בריטיתהרי ראשית לכל הייתה י המועצה המוסלמית העליונה

מול לא העז להרים את קולו ,וט הנאבק על מקומו בארץ ישראלהודים שהיו מיעיבקלות עם ה

.ם הוא שילם על כך ביוקרכאשר היה מעורב במרד נגד פרט ,זאת. הבריטים

בד מכוחו יאהממסד הדתי הפלסטיני דווקא 0//1-ב הרשות הפלסטיניתהקמת עם

הרשות בעוד ש. היה כפוף לשלטון הירדניבהם זר במידה מסוימת לימים ואולי אפילו ח, לדעתי

ניהלה , התיימרה להיות המייצגת של המוסלמים בגדה המערבית ובירושלים המוסלמית העליונה

147

, כעת. עסקה בהטפה דתיתהפעילה את המסגדים ו, את נכסי הוקף ואת בתי הדין השרעיים

ת במודלים כאשר היא משתמש, מוסדות למדינה שבכוונתה להקים הרשות הפלסטיניתהקימה

מנגנון מההממסד הדתי לחלק את ולפיכך הפכה , ח התיכוןסמכותניים במזרמוכרים ממשטרים

ניהול מוסדות הדת :לשניים הרשות המוסלמית העליונההיא פיצלה את סמכויות . המדינתי

בראשות ', אפתאא-הקדשים ונושא ההטפה והחינוך הדתי הועברו לדאר אלהועבר למשרד ה

, יאסר ערפאת, הרשות הפלסטיניתשני מוסדות אלה היו כפופים לראש . המופתי הפלסטיני

. וחייבים לו דין וחשבון

.נמשכה ונמשכת עד היוםבירושלים הרשות המוסלמית העליונהיש לציין כי פעילותה של

הרשות המוסלמית העליונהועל כן , לא קיבלה דריסת רגל בירושלים הרשות הפלסטיניתהרי

כאשר היא עצמה נקראת , המשיכה לנהל את מוסדות הוקף בעיר ולהפעיל את בית הדין השרעי

בסיכומו .להעיד שזהו שטח פעילותה ותו לאכדי כאילו , ירושלים -הרשות המוסלמית העליונה

ווקא זה מה שקיצץ בעצמאותו של וד, עם קיבלו יותר עצמאות וזכויותהפלסטינים כ, של דבר

המועצה המוסלמית אם גם , כמו כן .1/76מסד הדתי הפלסטיני שהתפתח באופן עצמאי מאז המ

, יכלו לפחות להצהיר שהם מייצגי המוסלמים בפלסטין הרשות המוסלמית העליונהוגם העליונה

, בעיקרו של דבר .הפלסטיני כי אם ערפאת הממונה עליו לא היה בעצמו מייצג העם, עכרמה צברי

עצמאותו , ירדנית או פלסטינית, כאשר הממסד הדתי נמצא תחת ריבונות מדינתית מוסלמית

בריטי או , ימים בהם הוא היה מצוי תחת שלטון זרביחס להייתה פחותה יותר וכך גם סמכויותיו

. ופעל כשחקן במאבק הלאומי לעצמאות, ישראלי

חוסיני-תחת אמין אל. הנהגת הממסד הפלסטיני התנהלה באופן שונה בכל תקופה

את פעל כמנהל ריכוזי וקידם חוסיני-אל .נוהלה באופן ריכוזי ביותר המועצה המוסלמית העליונה

במועצה פוזיציה של נציגי משפחת נשאשיבי ומאבקו בא בשלאולי , מקורביו לתפקידים שונים

קבוצה על ידינוהלה והוקמה , לעומת זאת ות המוסלמית העליונההרש .המוסלמית העליונה

-המופתי סעד אלייתכן ש. הרשותשחבריה ירשו אחד את השני בתפקיד ראש , של אנשיםמובילה

חוסיני-משום שהוא הראשון מאז אל חוסיני-את התנהלותו של אלבמעט עלמי מזכיר -דין אל

, הרשות המוסלמית העליונהראש : תיהחזיק בשלושת התפקידים המרכזיים בממסד הדש

היה מנהל בעל סמכות לא, עלמי-אל, אך עדיין. ת ההקדשיםהמופתי של ירושלים וראש מועצ

הרשות המוסלמית גם עכרמה צברי כיהן כמופתי וכראש , בנוסף. חוסיני-ואופי ריכוזי כשל אל

.עלי הכשרה ארוכת שניםהיו אנשי דת ב, עלמי-כי בעוד צברי ואל, יש להדגיש. במקביל העליונה

ודומה היה שיותר , ללא ניסיון בתפקידי דת קודמים, מונה לתפקיד המופתי בגיל צעיר חוסיני-אל

147

בכירה בתנועה הגיע לעמדת הנהגהל מה שסייע לו, פוליטיקאי היה כוהן דת הואשימש כמאשר

-ים כאלקצוענמהיגי הרשות המוסלמית העליונה לא היו פוליטיקאים נמ .הלאומית הפלסטינית

צברי עצמו היה כפוף . בממסד הדתי אך הוא פעל תקופה קצרה למדי, ח'סאא-מלבד אל, חוסיני

. או בעל שאיפות פוליטיות להנהגה הפוליטית הפלסטינית ולא היה מנהיג עצמאי

. הגלגולים השונים שהוא עבר הינה לציון לגבי תפקיד המופתי של ירושליםראויה נקודה

כלומר מופתי של כלל , המחזיק בתפקיד זה נחשב למופתי הגדול, לראשונה ,יםבתקופת הבריט

מופתי ירושלים ל דיו ההיסטוריים והמופתי נחשבחזר התפקיד למימ ,בתקופה הירדנית; פלסטין

תחת הרשות הפלסטינית מונה עכרמה צברי למופתי ירושלים והוגדר שוב כמופתי של כלל ; בלבד

לראות בכך רצון פלסטיני להאדיר את מעמדה של ירושלים ולהחיות ניתן . השטחים הפלסטיניים

ניתן , כמו כן. חוסיני-רק ללא העוצמה שהייתה לאל, את התפקיד ההיסטורי של המופתי הגדול

חזיקהי הבריטים שבר את שושלת משפחתו שה"חוסיני מהארץ ע-לראות שסילוקו של אמין אל

ועד היום לא התקיים רצף שגורש מהארץ מאז .יםבתפקיד המופתי של ירושל במשך מספר דורות

.חוסיני לא החזיקה בתפקיד זה-וכן משפחת אל, שבו התפקיד עבר מדור לדור

ההתפתחויות באמצעי התקשורת אשר אפשרו בעיקר לעכרמה נקודה נוספת לציון היא

תקשורת ניחוסי-בתקופת אל. יזיהווצברי גישה יותר נוחה לציבור הפלסטיני דרך האינטרנט והטל

לבתיהם של הפלסטינים כפי שצברי יכול "להגיע"מה שהקשה עליו ,ההמונים לא הייתה קיימת

אתר אינטרנט משלו אף יש לו כאמור .המחשב והרדיו הנפוצים בכל מקום, יזיהוולעשות דרך הטל

פרט למדיה ,לא נהנה מאמצעים אלה חוסיני-אל. ולרשות המוסלמית העליונה יש דף פייסבוק

ממנו מצטטים רבים מהאקדמאים , אמעה'ג-אותה ניצל כדי לפרסם את בטאונו אל, כתובהה

י מטיפים ברחבי "עשהועברו שליטה מלאה על מסרים לו לא הייתה ,לכן. שחקרו את המופתי

על קסאם שאתגר את השפעתה של המועצה המוסלמית העליונה-דין אל-הארץ ובראשם עז אל

כלל ןהשכבות החלשות שלא הייתה לה תו הייתה ניכרת בייחוד עלואשר השפע, הציבור הפלסטיני

שההתפתחות הטכנולוגית האדירה אשר , חשוב לציין. נגישות לכלי תקשורת כמו רדיו ועיתונות

גם בכירי הרשות .בתקופת צברי בלבד הבאה לידי ביטוי במהפכת המידע והאינטרנט התרחש

תרככלים להעב ,ר'פג-קדס ואל-כאל, יתוניםובעהמוסלמית העליונה נאלצו להסתפק ברדיו

, חוסיני-ברור שהחשיפה לה הם זכו הייתה גדולה יותר מזו של אל ,יחד עם זאת .לציבור יםמסר

.מכיוון שאחוז הבערות בחברה הפלסטינית ירד פלאים

המוסלמי של ירושלים המאבק על צביונה

146

ניהול מוסדות החזיק הממסד הדתי הפלסטיני הייתהן בה אחת הסמכויות המשמעותיות יותר

ניהול הוקף הוא אולי הצעד . ו תחת אחריותויהחנויות וקרקעות , מסגדים, ת בתיםמאו .הוקף

לנקוט כדי לשמור על צביון מוסלמי של היה ל והפרקטי החשוב ביותר שהממסד הדתי יכ

למנוע הממסד הדתי לדורותיהם אנשי עלה בידם של, ניהול מוסדות הוקף באמצעות. ירושלים

חרם -שיפוץ ופיתוח מוסדות וקף ובראש בראשונה אל. השתלטות של היהודים על נכסים וקרקעות

הרשות המוסלמית על ידיהן , המועצה המוסלמית העליונה על ידישר שופץ הן א, שריף-אל

עה האסלאמית והן בשנות התשעים בהובלת התנו, אקצא-במיוחד לאחר שריפת מסגד אל העליונה

. המוסלמים הם בעלי השליטה בואת המסר כי זקו יח ,הרשות המוסלמית העליונהבכירי ובשיתוף

, לוהכ ככלות .בגדר הקדש דתי סייעה למנוע את הפקעתםשלא תמיד היות נכס או קרקע , כמובן

1/76היהודים בתקופת המנדט הצליחו להרחיב במעט את זכויות התפילה שלהם בכותל ולאחר

כת תוך שהיא הופ, ישראל פינתה לחלוטין את שכונת המוגרבים והעלימה אותה מעל פני האדמה

הן .ים בארץטאך זו חריגה שלא אפיינה את התנהלות השלי .את האזור לאתר פולחן דתי ליהודים

והפקעות של נכסים כאלה כמו , נכסי הוקף השתדלו לא להתערב בניהול ,הבריטים והן הישראלים

מסד הדתי הוא זה מברוב המקרים ה. היו נדירים למדי, שריף-חרם אל-כמה באלמבנה המח

.הרוויח מהם כספים ובעיקר שמר שיישארו בידיים מוסלמיות, פיתח אותם, שניהל את הנכסים

כי השימוש במוסד הוקף מאפשר לכידות חברתית וניהול עצמי של כלל , יש לציין, כמו כן

בריאות ורווחה יכולות לעבוד , דתיות אלא גם מערכות חינוךלא רק מערכות , המערכות בחיים

, 1/76השימוש בוקף לצורך מטרה זו היה נפוץ במיוחד בתקופה שלאחר . באמצעות מנגנון הוקף

אנו רואים .כאשר הפלסטינים הירושלמים רצו להימנע מליצור קשר חזק עם הרשויות בישראל

. ותה תקופהזאת לפי הגידול המשמעותי במספר ההקדשות בא

חשוב וחינוכי לממסד הדתי בכל התקופות תפקיד הסברתי נודע, מעבר לניהול נכסי הוקף

. בעולם המוסלמי ובחברה הפלסטינית ובהבניית קדושתה ביותר בהעלאת קרנה של ירושלים

הראיתי בפרק המקדים כיצד קדושתה של ירושלים התעצבה עם השנים במקרים בהם העיר נפלה

הופצו לגביה מסורות וסיפורים המשבחים ו, נכתבו עליה שירים, הגברר קדושתה טון זלתחת ש

. דין-כאילו שימש תועמלן בחצרו של צלאח אל, היה הפעם המבשר חוסיני-אמין אל. את מעלותיה

,הציונות על ידישריף -חרם אל-הוא יצא למסעות בכל העולם והזהיר מפני הסכנה הנשקפת לאל

-אל. ולא התפשר עם היהודים במהלך אירועי הכותל, ים שבמתחםהוא פעל לשפץ את המסגד

ולא פלא , אקצא לסמל לאומי של הפלסטינים-בעצם תרם רבות להפיכתו של מסגד אל חוסיני

סמל כיפת הסלע איתר את הסמלים של כל הפלגים , שכעבור שישים שנה לאחר הגלייתו מהארץ

141

את חוסיני-רת בעיקר בקונטקסט בו הגדיר אלתרומתו ניככי , אם כי חשוב להדגיש. הפלסטיניים

המציאות הגדירה עבור הפלסטינים , מאבק אל מול הנוצריםתחת .שריף-חרם אל-המאבק על אל

ולפיכך אסור , המאבק מולם הוא על כל ניסיון שלהם לקבל אחיזה במקום. היהודים, אויב חדש

מדובר רק בשלב אחד תה שמאחר שהתפיסה היי, להם להשתלט על הכותל המערבי רהיה לאפש

. בדרך להשתלטות כוללת על המתחם כולו

שריף מצוי -חרם אל-לא רק הניח את יסודות האמונה בקרב הפלסטינים כי אל חוסיני-אל

הוא גם החל בתהליך של מתן , להגן עליו הפלסטינים מוטל התפקיד ההיסטורי בסכנה וכי על

, כך שהגדיר את הכותל המערבי על ידי ה זאתהוא עש. שריף-חרם אל-משמעות קדושה יותר לאל

הפלאית לפני שעלה בהמתו את מוחמדהמקום בו קשר הנביא שכן זה , קדושכ, בראק-כותל אל

מקום מאות שנים הכותל לא נחשב ל. שריף-חרם אל-וזה הוא אחד מכתליו של אל, אל הר הבית

ום קדוש אם איננו מקום וכאן יש לזכור שוקף איננו מק, אלא כוקף, קדוש עבור המוסלמים

היה צריך לכנס חוסיני-העובדה שאל. צעו במקום פולחן דתייוהמוסלמים מעולם לא ב, פולחן

עד כמה הקדושה של מוכיחה רק , קונגרס מוסלמי בין לאומי כדי להכריז על הקדושה של המקום

מעשה דפוס יצר ל חוסיני-צעד זה של אל. ת באמונה המוסלמיתשרשהכותל המערבי לא הייתה מו

ו היא שכאשר משמעות, דפוס פעולה זה. 1/76פעולה אשר לפיו פעלו אנשי הדת המוסלמים לאחר

שריף -חרם אל-לשישראל מעוניינת לקבל זכויות מסוימות באזור א אנשי הדת המוסלמים מבינים

אקצא עצמו ומסגד -רק מסגד אל, תיאורטית. את תחום הקדושה של המקום "מרחיבים"הם מיד

הכריז הרב שלמה גורן שהוא מעוניין השינוי החל עתאך , ת הסלע אמורים להיות קדושיםכיפ

התכנסו אנשי הדת המוסלמים ,בתגובה לצעדו זה. להתפלל בהר הבית ולהקים בית כנסת במקום

אקצא ואין -הדונמים של הר הבית מהווים את מסגד אל 100בגדה המערבית והכריזו כי כל

מטעם כך גם כאשר התנהלו חפירות ארכיאולוגיות .הרשבבשום שטח ליהודים זכות להתפלל

-הוא חלק ממסגד אלנחשב גם הבהירו המופתים של ירושלים כי השטח בבטן ההר , ישראל

המעוניין להגיע לפשרה בהר מוסלמי ו של כל מנהיגיהגדרות אלה פחות או יותר כובלות יד. אקצא

הדגיש באופן הברור , לרשות הפלסטיניתבין ישראל מ"ואכן עכרמה צברי בימים של המו, הבית

על פי ההגדרה , שריף-חרם אל-ביותר כי לא ייתכן שהפלסטינים יוותרו על מילימטר מזכותם באל

שריף נהייתה לסוגיה האחרונה שלא ניתן היה להגיע להסכמה -חרם אל-סוגיית אל. הרחבה שלו

סטינית שנייה אשר לפ אינתיפאדהדבר פרצה ובסופו של , 2444בשנת לגביה בשיחות בין הצדדים

ים 'כמו רוב השיח, עכרמה צברי ,אינתיפאדהבמהלך ה. אקצא-אל אינתיפאדתנקראה לא סתם

מעבר ."ההתאבדות"הציב את ירושלים כמקום שיש למות למענו במסגרת פיגועי ,הפלסטינים

14/

אלת חלוקתה ואחדותה מאחר וש, לצברי היה חשוב להדגיש את קדושתה של ירושלים כולה, לכך

ניתן . למוסלמים ולפלסטינים אין זכות לוותר עליהש צברי הבהיר. של העיר היו במרכז הדיונים

-אל, ח'סאא-לאחר מכן אל, קידש את הכותל חוסיני-תחילה אל :תהליך הדרגתיבכאן להבחין

את כל ומםולבסוף צברי ר, לדרגת מסגד ווהעלו אותעלמי קידשו את הר הבית כולו -מחתסב ואל

זאת .לפני מאות שניםשנכתבו " שבחי ירושלים"לדרגות קדושה המזכירות את ספרות ירושלים

מ על חלוקת העיר והיה חשוב לו להדגיש את זיקתו של האסלאם "מאחר וידע כי מתקיים מו

.אליה

ל קדושת תמיד דאג לבסס את הסבריו ע בתקופתו אחד מהמופתיםכל ,באופן טבעי

המסע הלילי המופלא של הנביא מהקוראן אודות פסוק הכמו , םסטים הקאנוניירושלים בטק

ון התפילה הראשון וכי קביעת, להאלבראק ופגישתו של הנביא עם -ומסורות אודות אל, מוחמד

, כמו כן. מקום לידתם ופעילותם של רבים מנביאי האסלאםוהיותה של ירושלים , ירושליםאל

המדברות על כך ומסורות , עודדות זיארה בירושליםאת המסורות המהמופתים הדגישו

למסגד הכעבה , אקצא-וכי רק למסגד אל, שי בקדושתו לאסלאםילשהמקום ההינה שירושלים

הגמול הדגישו את המסורת אודות ,בנוסף. מדינה מותר לנסוע למטרות פולחן-ולמסגד הנביא באל

, וריה המוסלמיתטוחם המגן על הטריל, מי שגר בירושלים מאת אללה על היותו מראבטבו זוכה

.יותר מתפילה במסגד רגיל אקצא ערכה גבוה-הקובעת כי תפילה במסגד אל וכן את המסורת

כמו גם מתפללים שימלאו את , נועד לגייס תמיכה ציבורית ותרומותבמסורות הללו השימוש

.אקצא ויראו נוכחות שמסמלת את בעלותם על המקום-מסגד אל

מ על ירושלים והפלסטינים קיבלו"נראה כי דווקא בימים בהם התנהל מו באופן כללי

על בשנים שלאחר כיבוש העיר אשר התחזקה עוד יותר מ הקדושת, העיר לקבוע את גורל אפשרות

חוזר לא היה מוכן לראות את יאסר ערפאת , צברי כמייצג את אנשי הדת המוסלמים. ישראל ידי

לעומת . ר ויתר על ירושלים לטובת הצלבנים במסגרת הסכםכאמל האיובי אש-מעשהו של אל על

הרשות המוסלמית העליונהנראה ש ,1/76לפחות בחמש עשרה השנים הראשונות שלאחר , זאת

מלבד אירוע יוצא הדופן של , כמעט לבד במערכה על הצביון המוסלמי של ירושלים נאבקה

הרשות ידה שתרמה למאבקה של בשנים אלו ירדן הייתה כמעט המדינה היח. /1/7-השריפה ב

דבר אך דווקא . ף בכלל היה עסוק במלחמות מחוץ לשטח פלסטין"אשאילו ו המוסלמית העליונה

-טיני להגנת הצביון המוסלמי של אלסעצים את ההמשכיות שבה עמד הממסד הדתי הפלהזה

ל ישראל שלון שבמניעת השתלטותה שיהצלחה זו בולטת לעין לאור הכ .שריף וירושלים-חרם אל

. על מערת המכפלה בחברון ובניית הישוב היהודי בעיר מחדש

114

שריף לוותה בכל התקופות בקריאה -חרם אל-הדגשת הקדושה של ירושלים ושל אל

אשר היוו בימות , אותם הזכרתי לעיל, דרך כלי התקשורת לתמיכה מצד העולם הערבי והמוסלמי

גם מסגדים וכנסים שעסקו במצבה מעבר להםאך .הממסד הדתי המוסלמי חשובות לביטוי עבור

אפילו שהיה זה שיזם קונגרס מוסלמי חוסיני-אלבעוד , אולם. לבימות ועבורשימשו , של ירושלים

זמות דומותולא נטלו י הרשות הפלסטיניתו הרשות המוסלמית העליונה, התקיים בירושלים

-תקיימה לאחר שריפת מסגד אלועידת המדינות המוסלמיות שה. לארגון כנסים בסדר גודל כזה

אך. הרשות המוסלמית העליונה על ידילא אורגנה , אקצא והקמת ארגון הועידה האסלאמית

מסריהם לא רק בקרב הציבור להטמיע את על הצלחת העולמא הירושלמים דווקא זה מעיד

הצורך להטמיע מחדש את החובה, יחד עם זאת. ר המאמינים הרחבני אלא בקרב ציבוהפלסטי

על צורך להחיות כל פעם מחדש את הקדושה של העיר שוב מעיד , להגן על ירושלים המוסלמית

לכך ראיה. מה שמציב סימן שאלה לגבי אותנטיות הקדושה שלה, כאשר היא מצויה תחת כיבוש

קה שמגדירה את כל שטח הר יאודות הפס, עלמי למלך סעודיה-דין אל-הסבריו של סעד אל היא

האם שליט של מדינה דתית ושמרנית כל כך לא היה אמור להכיר .קצאא-הבית כמסגד אל

?מסוג זה פסיקות

הממסד הדתי השקיע מאמץ רב בהכחשת ,לאסלאם לצד הדגשת הקדושה של ירושלים

שריף -חרם אל-דווקא היה מודע להיותו של אל חוסיני-אל. הר הביתזיקתם הדתית של היהודים ל

הוציאה המועצה המוסלמית העליונהון זה מצוין במדריך שונת, מקום משכנו של בית המקדש

הרי המוסלמים הכירו , לחשוב אחרתלא הייתה לו סיבה אמונית כי ,חשוב לציין .בשנות העשרים

אולי ידיעה זו היא אך. אודות מקדש שלמה הוכנסו לדת מסורות מהיהדות ומהנצרות בכך מאז

חשש שהוטמע בדורות , החזיר עטרה ליושנהשהובילה אותו לחשוש שמא היהודים מתכננים ל

בכך שבית לעומת זאת כבר הטילו ספק הרשות המוסלמית העליונהאנשי . שלמים של פלסטינים

אקצא -מסגד אל זאת בעוד, וטענו כי אין הוכחות ברורות לכך, הר הביתב המקדש ניצב בעבר

בנוי על המקום בו קצאא-כל אפשרות סבירה שמסגד אל הכחישעכרמה צברי כבר . עומד וקיים

הדת לא ייתכן כי אללה יורה להקים מסגד על מקום פולחן של , לטענתו .היה בית המקדש

, בעמדות לגבי בית המקדש והר הבית במרחק של שבעים שנה בלבד הפער. היהודית או הנוצרית

-לבעוד א .נובע מתחושת הביטחון של האסלאם הממסדי הפלסטיני שהלכה והתרופפה עם השנים

אנשי , בימים בהם המדינה היהודית לא נראתה באופק שריף-חרם אל-שלט ביד רמה באל חוסיני

אשר יכלה , במקום מדינת ישראלנאלצו להתמודד עם שליטה של , הרשות המוסלמית העליונה

. לבצע את זממה בכל עת

111

הם ולבנות על חורבותי שריף-חרם אל-ת מסגדי אלת להרוס אציונימפני מזימה החשש

היגי הממסד נמאז תקופת המנדט הבריטי הסתמכו מ .לא היה מנותק מהמציאות את בית המקדש

חשש חוסיני-אל .את הסיוט עליו הם חשבו כדי לטפח הדתי הפלסטיני על עובדות מינוריות

את בית שניסיונות היהודים להשיג זכויות תפילה נרחבות בכותל הם רק תירוץ לרצונם לבנות

עם ציור מגן דוד מעל ולפוסטרים נות ולהצהרות של יהודים בנושאה עד להפגהוא הי. המקדש

אולוגית יכל חפירה ארכ 1/76לאחר . אלה ככל הנראה פיתחו אצלו תחושת איוםו ,לכיפת הסלע

נוספו לכך ניסיונות של .אקצא-כניסיון לפגוע באל השישראל ביצעה באזור הר הבית נתפס

וכמובן גם מקרים אלימים כמו שריפת , צץ את מסגדי הר הביתארגונים יהודיים קיצוניים לפו

י "שבוצעו עמעשים ישראל נתפשה כאחראית גם ל. אקצא וההרג שביצע אלן גודמן-מסגד אל

כישלונה . האחריות הביטחונית שלה על המקוםבשל , גורמים קיצוניים או מעורערים בנפשם

מצד מפלגות מהימין תקריאו. תמימותלמנוע אותם לא נבע בעיני הממסד הדתי מרשלנות או

היוו הוכחות , לאפשר ליהודים להתפלל או להקים בית כנסת בהר הבית ,בנים מסוימיםומצד ר

, ח ועד צברי למטרותיה הזדוניות של ישראל'אאס-מאל הרשות המוסלמית העליונהעבור אנשי

.להגדיר כשולי החברה הישראליתהיה שכן אותם כבר לא ניתן

נענו , אקצא-לצאת ולהגן על מסגד אל של המופתים של ירושלים תכופותה יהםקריאות

אך יחד עם . ות אלימות בין יהודים למוסלמיםייצרו לעתים התנגשוהציבור הפלסטיני ו על ידי

. אנשי הממסד הדתי מעולם לא היו כוח מארגן ומפעיל של פעילות אלימה בנוגע להר הבית, זאת

ם לנו את דפוס ההתנהגות של הממסד הדתי מים שנים מדגישני מקרים בהפרש של שישי

פתים ואקצא התרחשו לאחר פרק זמן בו העבירו המ-אירועי הכותל וטבח אל. באירועים אלימים

בשני המקרים . אקצא-מסרים בדבר סכנה האורבת לאל, עלמי-ואל חוסיני-אל, של ירושלים

ולהגן מפני אקצא לתפילת יום השישי-קריאה להגיע למסגד אל, ולא הם, הפיצו גורמים אחרים

ובשני המקרים , בהמוניוהציבור בשני המקרים נענה לקריאה . כוונת היהודים לפגוע במסגד

על , חוסיני-בעוד אל. הדרשנים במסגד שלהבו את הקהל ולאחר התפילה התקיימו מהומות דמים

בכל . 4//1-את האלימות ב עלמי ניסה למנוע-לא נראה שאל, ניסה למנוע גלישה למהומות, פי מטר

גם האלימות שפרצה לאחר פתיחת . השליטה של המופתים במצב הייתה בלתי אפקטיבית, מקרה

הרשות הפלסטיניתהייתה בהובלת , של עכרמה צברי למופתי ולאחר מינוי 7//1-מנהרות הכותל ב

.ולא בהובלת המופתי וההנהגה הפוליטית

דתי הפלסטיני לדורותיהם קיימו מאבק אזרחי אני סבור שאנשי הממסד ה, באופן כללי

הפלסטינים על ידימכונה זה מאבק .ובלתי אלים למען שמירת צביונה המוסלמי של ירושלים

112

תוך שמירה על הזהות והמשך החיים תחת הכיבוש, דהיינו עמידה איתנה, "צמוד"בערבית

אשי הממסד הדתי לא ר. ה והן של האתרים החשובים להיהלאומית והדתית הן של האוכלוסי

בהבעת ,אז .יפאדותנתיהאד או מאבק אלים כדי להגן על ירושלים עד אשר פרצו הא'קראו לג

מעניין לציין , יחד עם זאת. עלמי וגם צברי תמכו במאבק המזוין נגד ישראל-ף גם אל"אמון לאש

של מאבק פתרונות" זכותנו בפלסטין"בספרו הציע , "ההתאבדות"שצברי שתמך פומבית בפיגועי

הוא קרא לאוכלוסיה לבנות בתי . אזרחי בלבד כדי לשמור על ירושלים פלסטינית ומוסלמית

להישאר לגור בירושלים ולהיאבק למען , לשמור על מערכת חינוך עצמאית מישראל, חולים משלה

ח שגורש זמן קצר 'סאא-פרט לאל, הרשות המוסלמית העליונהראשי . קבלת אישורי בניה ועוד

היו בקשר רציף עם השלטונות והצליחו לקבל מענה , הרשות המוסלמית העליונהקמה והלאחר ש

ראש העיר או כל , טחון פניםיהשר לב, לדרישותיהם לעתים בפניה פשוטה בכתב לראש הממשלה

מאשר יותר יה טבדיפלומ תיהאמין במהלך כהונתו כמופ חוסיני-גם אל. גורם ריבוני אחר

העדיף להיעזר הוא לכן .ימות הייתה מביאה לסילוקו מתפקידיואולי גם משום שאל, באלימות

.כדי לרתום אותם לטובתו אל מול הציונים בבריטים

הפלסטינית התנועה הלאומית היחסים עם

ת המופתים וא, לכאורה שאפיין את הממסד הדתי הפלסטיני הפרגמטיזםדווקא ייתכן ש

כי , אך יש לזכור .לאומיים בעלי שיעור קומה ר בעדם מלהפוך למנהיגיםהוא זה שעצ, הירושלמים

-יוצא דופן הוא כמובן אמין אל .ואינם מנהיגים פוליטיים, העולמא הם אנשי דת מקצועיים

הוא היה הראשון .אשר פעל בימים בהם התנועה הלאומית הפלסטינית הייתה בחיתוליה, חוסיני

:שהיווה עבורם מכנה משותףועתיק היומין שהצליח לאחד את הפלסטינים תחת המסר הדתי

ואף מעולם לא , מאשר עאלםפוליטיקאי יותר היה חוסיני-אל. שריף-חרם אל-הגנה על אלה

אין ,על כן .אזהר שם למד תקופה קצרה-גם לא מאל, הייתה לו הסמכה מטעם מוסד רשמי

.הוא היחיד שבלט במנהיגותו ,בסופו של דברשלהתפלא

זמות של גורמים ואחר י נגרר, מהממסד הדתי המנהיגים כמו שאר, גם הוא, אף על פי כן

עוד עמד בראש הוועד הערבי חוסיני-אל. אחרים מיליטנטיים בתנועה הלאומית הפלסטינית

עלמי -אל. אך לאחר שנה הוגלה מהארץ, העליון שהוקם בזמן המרד הערבי בשנות השלושים

באמצעות , מעבר למתן רוח גביתאך השפעתם על המתרחש לא חרגה ,ותדפאינתיוצברי תמכו בא

בעל תפקיד היווה זה כשלעצמו . אקצא וכיוצא בזה-דרשות במסגד אל, פסקי הלכה בעד המאבק

ואמירותיהם נחשבו , שכן כמופתים הם ייצגו את האסלאם בעיני חלק גדול מהפלסטינים, ערך

11/

ל התקופות כל המופתים בכ על ידיפסק הלכה חשוב שניתן , בהקשר זה. למשמעותיות ביותר

האוסר על מכירת , חוסיני-אל על ידי 7//1הנידונות הוא פסק ההלכה שלראשונה ניתן בשנת

לגורמים בתקופת המנדט הבריטי פסק הלכה זה ניתן עקב מכירת הקרקעות . קרקעות ליהודים

בשנות השמונים .פלסטינים עצמם על ידישנעשתה בשנות השלושים כבר , שונים בתנועה הציונית

ובשנות , מערביתהבגדה למי חזר על פסיקה זו כשהיה עד להתרחבות הבנייה בהתנחלויותע-אל

הבנייה היהודית ההי טריד אותוכאשר מה שה, צברי פרסם פתוא זוגם , התשעים המאוחרות

כפי שמופתי של מדינה לוקח חלק .ובעיקר באזור האגן הקדוש, בחלק המזרחי של ירושלים

כך המופתים הפלסטינים נתנו גושפנקא , אמית של מדינת הלאום שלומכריע בעיצוב הזהות האסל

שברור כי מתקיים היכן לא רק זאת. אסלאמית למאבק הלאומי הפלסטיני בציונות ובישראל

באותה מידה .אלא גם במאבק ארצי לכאורה על האדמות, שריף-חרם אל-סכסוך דתי כמו באל

למה אסור ומה העונש של מי , בעו מה אסורק :הם גם תחמו אותו במסגרת, שעודדו מאבק זה

שריף למאבק על -חרם אל-למעשה קישרו בין המאבק על אלהמופתים .שמוכר אדמות ליהודים

אקצא וירושלים -מסגד אל, שריף-חרם אל-הם טענו כי קדושתם של אלהיות ש, הארץ כולה

.מקדשים בפועל את כלל פלסטין

וכאן ניתן לשים לב , מיים שהשתמשו בהםביטוי לכך ניתן לראות במונחים האסלא

עבור , (מקדסה-בלאד אל-אל)חוסיני קרא לפלסטין הארץ הקדושה -בעוד אל. הבדל בין התקופותל

הוא מונח שהאותנטיות האסלאמית שלו מוטלת " הארץ הקדושה. "צברי פלסטין כולה היא וקף

ההגדרה של , עומת זאתל. The Holy Landוייתכן שהוא מושפע מהמונח הנוצרי , מאד בספק

השיח מהתחזקות גם מושפעת היא אשר ייתכן ו, היא הגדרה אסלאמית פר אקסלנספלסטין כוקף

ס "החמא .אקצא-לקראת ולאחר אינתיפאדת אלבפרט , בתקופתו של צברי האסלאמי המודרני

ת רק בשנ, תימצאלפי מה ש ,ואילו צברי .בסוף שנות השמונים שתמש בהגדרה זו מאז היווסדוה

בכתביו ובפסקי הלכה קודמים שלו .הוציא פתוא בה הוא מציין שפלסטין היא אדמת וקף 2444

אני . לא טען כי מדובר באדמת וקףהוא אך , הוא טען שפלסטין קדושה וכי שורה עליה ברכת האל

יותר תנועות אסלאמיות אשר מחדשות הולם מעריך כי הניסיון להגדיר את פלסטין כאדמת וקף

ה הגדרמכיר את ה, אשר צברי משתייך אליו, ממסד הדתיואילו ה, האסלאמיהשיח את

, יתר על כן .אשר דורשת רישום מדויק ומקדישים בשר ודם אדמת וקףהמסורתית והמנהלתית ל

שכן אדמת וקף , מ עם ישראל"הגדרת אדמת פלסטין כאדמת וקף משרתת את מי שמתנגד למו

ניתן למצוא שימוש רב ביותר של צברי 2444מאז שנת אכןו .ננה ניתנת למכירה כביכול ולויתוראי

הוציא פתוא הוא , שכבר הודח ממשרת המופתי הפלסטינילאחר , /244-כך למשל ב .במונח הזה

110

עכרמה צברי לא , על כל פנים .שבה פסק כי אסור לוותר על אדמת פלסטין משום שהיא אדמת וקף

287.אלא כמושפע ממנו ,כמעצב השיחכאן מתגלה

כל . האד'החדירו לתודעה היה הג, ס"ובראשן החמא, ינוח נוסף שהתנועות האסלאמיותמ

לא נגד היהודים ובוודאי שלא נגד , האד'חוסיני כיהן כמופתי הוא לא קרא לצאת לג-עוד אל

. כלומר מרידה או הפיכה, ורה'אלא כת, האד'אירועי הכותל לא מוזכרים כג. מעסיקיו, הבריטים

וכך נקרא המאבק המצרי לקבלת עצמאות , ם בשיח אודות האביב הערבימונח זה מוזכר היו

תחת הגדרה של , כאמור, המאבק שניהלו אנשי הרשות המוסלמית העליונה נכלל. מהבריטים

אקצא -עם פרוץ אינתיפאדת אלהתנועות האסלאמיות ו המופתי צברי למעשה נגרר אחר. צמוד

תמך , כאשר הגדיר את פלסטין כאדמת וקף יטויהדבר בא לידי ב. אימץ את השיח שלהן לחלוטין

.מעשי גבורה למען העלאת שמו של אללהכ אותם תיאר "ההתאבדות"האד וכמובן גם בפיגועי 'בג

.השיח שלו מתאפיין באימוץ מאבק אזרחי ,אך בספריו ובפסיקות ההלכה

ת אלה חגיגו. נקודה נוספת שראויה לציון היא הובלת הממסד הדתי את חגיגות נבי מוסא

החג הזה סימל התעוררות לאומית של 24-אני סבור שבמאה ה. סמל נוסף עבור הפלסטינים ןהינ

-החג היווה זרז לפעולות אלימות נגד יהודים וסימל את עלייתו של אמין אל 1/21-ב. הפלסטינים

רת החג והוא אכן עלמי לקריאה לחדש את מסו-נענה המופתי אל 1/17-ב. חוסיני כמנהיג לאומי

. פרצה האינתיפאדה הראשונה ,1/16-בולאחר מכן , שה זאתע

לא הצליחו שאר מנהיגי הממסד הדתי , חוסיני-כי מלבד אל נקל להבחין ,בסופו של דבר

באה חוסיני-חשיבותו הגדולה של אל, כפי שראינו .ב עצמם כמנהיגים לאומיים פלסטינייםלמצ

הכניס , שריף-חרם אל-ם את המאבק על אלהגדיר מחדש עבור הפלסטינילידי ביטוי בכך שהוא

דין לקונטקסט של המאבק -את התפיסה של הפלסטינים כי הם מגני המקום עוד מימי צלאח אל

ובניית בית שריף-חרם אל-ת אלריסהבציונות והצליח ללכד אותם כחברה סביב הסכנה שב

טינים אמורים שהפלס, שריף לסמל לאומי פלסטיני-חרם אל-הוא הפך את אל. המקדש במקומו

. ובכך תרם ללכידותם החברתית המעורערת, מפני היהודים להגן עליו עבור כלל המוסלמים

והוא נצרב בזיכרון בתקופת המנדט הבריטי אחר מסריו ואחר אישיותונהו ,מצדם הפלסטינים

.הפלסטיני כאחד המנהיגים הראשונים של התנועה הלאומית

צגת את המוסלמים בגדה המערבית יעצמה כמי אמנם ראתה הרשות המוסלמית העליונה

הייתה נציגת האוכלוסייה המוסלמית תחת ש למועצה המוסלמית העליונהבדומה ,ובירושלים

העשרחמש ולקח כאך בתחילת דרכה היא זיהתה עצמה לחלוטין עם ממלכת ירדן .הבריטים

.0/6' עמ, מקדסיה' פתואא, צברי 287

117

הרשות יקר השפעתה של ע, כמו כן. פו בגאווה בזהות הפלסטינית שלהםשנים עד אשר בכיריה נופ

אין ספק שהקמת , על אף כל זאת. היה בירושלים ופחות בגדה המערבית המוסלמית העליונה

היו מהלכים בעלי חשיבות הראשונה אינתיפאדהופעילותה עד ל הרשות המוסלמית העליונה

הירושלמים את הפלסטינים העודד קמת הארגוןה, ראשית. פלסטיניםעבור הלאומית אדירה

לסרב לחיות בפועל תחת הסיפוח הישראלי ולהמשיך ולקיים מערכת , אחריות על חייהם לקחת

הרשות המוסלמית פעילות , שנית. ישראליותזהות על אף שהם מחזיקים בתעודות ,חיים נפרדת

מה , שריף בניהול מוסלמי מקומי-חרם אל-שמרה על הנכסים המוסלמיים ועל אל העליונה

אנשי , שלישיתו. ופו של דבר ריבונות על נכסים ואתרים אלהשאפשר לפלסטינים לדרוש בס

תוס אוטיפחו את ה חוסיני-את מסריו של אמין אל 1/76לאחר החיו, הרשות המוסלמית העליונה

הרשות המוסלמית אף על פי ש, להשקפתי .אקצא-הלאומי הפלסטיני סביב ירושלים ומסגד אל

תעוזה פלסטינית שלא שהיאיזו היא ייצגה ,הייתה לחוצה כל העת בין ירדן וישראל העליונה

אל מול הבריטים ושצברי כלל לא הזדקק לה משום שהוא כבר ישב חוסיני-הייתה לאמין אל

. ונחשב למופתי פלסטיני לכל דבר ,שזה עתה קמה ברשות הפלסטיניתבתפקיד נוח כפונקציונר

דרישות בהתאם ל שפסק הלכה צברי היה פונקציונר בלבדשאינני סבור , יחד עם זאת

אשר , חד עבור יאסר ערפאתומתווה דרך עבור ההנהגה הפלסטינית ובמי אלא הוא היה, השלטון

כמופתי היה לו חלק משמעותי בעיצוב השיח הפלסטיני בשנים שבין .מינה אותו לתפקיד המופתי

ית שיח אשר הייתה לו השפעה על תהליך הקמת המדינה הפלסטינ, אקצא-אוסלו ואינתיפאדת אל

בכל שנות . קיבלוועל עיצוב הלאומיות הפלסטינית והחברה הפלסטינית במסגרת האוטונומיה ש

חרם -שאין לוותר על גרגר מאדמת ירושלים ובוודאי שלא להגיע לפשרות באל מ הדגיש צברי"המו

ויתורים הייתה מוכנה לדווקא צברי הטיף לעמדות אלה בזמן שההנהגה הפלסטינית . שריף-אל

א תמך בפיגועי הו, כמו כן .על כנן שכונות יהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק תארהש דוגמת

.ח"פתר לוכך שקשה להאשים אותו בציות עיו, התשעים בשנות ס"החמאשביצע "ההתאבדות"

, שריף-חרם אל-שרות בנוגע לסוגיית אללא היה מוכן לוותר ולהגיע לפ ערפאת, בסופו של דבר

.לעמדתו של צברי בהתאם

יצוב השיח הציבורי לאסלאם הממסדי ישנו תפקיד חשוב בעהטענה לפיה ,כוםסיל

לגבי האסלאם ביותרנכונה , ים פוליטייםולעתים הוא גם משמעותי בתהליכ, בחברות המוסלמיות

, הלאומית של הפלסטיניםהדתית ואשר היה לו חלק חשוב בעיצוב הזהות , הממסדי הפלסטיני

ראינו כיצד הצליח ממסד זה לעצב מחדש את הקדושה .להם ובמתן משמעות למקומות הקדושים

ולהופכם לסמל במאבק מול , שריף לאסלאם בתודעת הפלסטינים-חרם אל-של ירושלים ואל

117

.אלא גם על אדמות הארץ מקומות הקדושיםברק על השליטה מאבק שאינו. הציונות וישראל

טיבה לא אלימה למאבק בישראל האסלאם הממסדי הפלסטיני הציע לאורך שנות פעילותו אלטרנ

שמירה על נכסי הוקף האסלאמיים וניהול אוטונומיה , ובציונות בדרך של פעילות הסברתית

.דתית

116

תרשימת מקורו

ערבית

: עמאן .קדס מדנהא וקראהא-אל: לאת פלסטין'ר ועאא'מוסועה עשאא .ז אחמד'פאא, אבו פרדה

.1//1, ליל'ג-דאר אל

-סיאסי לחרכת אל-פכר אל-דראסה פי אל (.עורכים)ואד 'ג, חמד-איאד ואל ,ותי'ברע-אל

.7//1,אוסט-שרק אל-מרכז דראסאת אל: עמאן .(ס"חמא)אסלאמיה -מקאומה אל

.2411, הוצאה לאור לא ידועה: קדס-אל .חקנא פי פלסטין .עכרמה, צברי

.2411, נשר-מבין ללדראסאת ואל-אלנור -דאר אל: עמאן .מקדסיה' פתואא .צברי עכרמה

.2442, ערבי-אעלאם אל-מרכז אל: גיזה .'ארצ-אנסאן ואל-פלסטין אל .צברי עכרמה

-אוקאפ אל-רה אל'דאא, מנשוראת אלביאדר: ירושלים .איאם דאמיה .אחמד, עלמי-אל

./1/1, אסלאמיה

, ד'מאג-דאר אל: אללהרמ. אלה'חיאתה ונצ: עלמי-דין אל-סעד אל' שיח-אל .דאחמ ,עלמי-אל

2446.

: ירושלים .0391-0383' עליאא-אסלאמיה אל-ה אל'היא-ק אל'אא'ות .דין-סעד אל, עלמי-אל

.1/10, ערביה-טבאעה אל-דאר אל

מקדס -בית אל: ירושלים .0333-0391קדס -צהיוני פי אל-אסתטאן אל-אל .רשיד מוחמד ,ענאב

.2441, תוזיע-ללנשר ואל

-דאר אל: עמאן .אוסט ללסלאם-שרק אל-בואבה אל: קדס-אל .מוחמדעאדל ,אילה'עאצ-אל

.2447, שרוק

חלקה פי מסלסל תהויד -שריף -בראק אל-ט אל'ארבה וחאא'חארת אלמע" .בחיץ מוחמד ,עראמין

זארה מנשוראת ו: עמאן .אסלאמיה-קדס אל-אל, (עורך)האשם מוחמד ,ושה'בתוך ע, "קדס-אל

. /244, קאפה'אלת

.1//1 ,אסלאמי-מכתב אל-אל. ית כל מסלם'קצ: קדס-אל .ףיוס ,אוי'קרצ-אל

.עמל-ימי ואסאליב אל'תנט-היכל אל-אל: פלסטיניה-אל אינתיפאדה-אל .רבעי, מדהון-אל

. 1/11, שרק פרס: ניקוסיה

עברית

, (עורכים)אלחנן , ריינראורה ו ,בתוך לימור, "המרחב הקדוש וקידוש העולם" .ה'מירצ, אליאדה

.2447, האוניברסיטה הפתוחה: רעננה. מוסלמים, נוצרים, יהודים: עלייה לרגל

111

ריבונות האל , (עורך)יצחק ,בתוך רייטר, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה" .עמיקם, אלעד

' עמ, 2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים .קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: והאדם

76-114.

-16: מ"ע, (2440)ד "מ, המזרח החדש, "ירושלים בתקופה האומיית מעמדה של" .עמיקם, אלעד

7/.

, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "ירושלים בספרות האינתיפאדה: קדושתה של עיר" .עמיקם, אלעד

.171-171 'מע

יצחק ,בתוך רייטר, "המעמד של הר הבית והכותל המערבי במשפט הישראלי" .שמואל, 'ברקוביץ

מכון ירושלים : ירושלים .קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: ל והאדםריבונות הא, (עורך)

./201-11' עמ, 2441, לחקר ישראל

, (עורך)יצחק ,בתוך רייטר ,"מקדש בירושלים ובאיודיה9על מסגדהעימות " .יפרח, זילברמן

מכון ירושלים לחקר : ירושלים .קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: ריבונות האל והאדם

.271-201 'עמ, 2441, שראלי

,משה וקידר ,בתוך מעוז ,"1/76האסלאם הקיצוני בשטחים מאז התפתחות " .יפרח, זילברמן

משרד : תל אביב ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)בנימין זאב

.21/-01/' עמ, 6//1, הביטחון

, רסלינג: תל אביב .יטיקה של מאבק מזויןלאומיות ופול, אסלאם: ח"תנועת הפת .עידו, 'זלקוביץ

2412.

מאיר ,בתוך ליטבק, "אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות הפלסטינית" .מאיר, חטינה

.2446, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל: ירושלים .קנאות דתית, (עורכים)אורה ,ולימור

, (עורכים)אלחנן ריינר אורה ו, לימורבתוך , "עליות לרגל כתהליכים חברתיים" .ויקטור טרנר

.2447, ת האוניברסיטה הפתוחההוצא: רעננה. מוסלמים, נוצרים, יהודים: עליה לרגל

המאבק על הקרקע דרך מקומות : התנועה האסלאמית והפיתוי של הנוף המקודש" .נמרוד, לוז

רוב לא מיעוטים מוסלמיים במדינות(. עורכים)אלי , אריק ורכס ,בתוך רודניצקי ,"קדושים

. 10-67' מע, 2411, מרכז דיין: תל אביב, התנועה האסלאמית בישראל כמקרה מבחן: מוסלמי

, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "נהנים ומנהלים -1/76הוקף המוסלמי בירושלים אחרי " .אהרן, ליש

.7/-110 'עמ

.///1, כתר: ירושלים, פלסטינים עם בהיווצרותו .ברוך, יואל שמואל וקימרלינג ,מגדל

.2447, האוניברסיטה הפתוחה: רעננה. החיפוש אחר זהות: ירדן .יוסף, נבו

11/

.1/11, עם עובד: תל אביב .מיתוסים פוליטיים ערביים .עמנואל, סיוון

.274-226 'עמ, (2440)ד "מ, המזרח החדש ,"קדושה ופוליטיקה בהר הבית" .משה, עמירב

: תל אביב .0333-0393מית הערבית הפלסטינית התנועה הלאו: ממהומות למרידה .יהושע, פורת

.1/61, עם עובד

,משה וקידר ,בתוך מעוז, "///1/11-1התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית " .יהושע, פורת

משרד : תל אביב. ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)בנימין זאב

.2-11/ 'עמ, 6//1, הביטחון

עם :תל אביב .0393-0308 :הפלסטינאית-אומית הערביתת התנועה הלצמיח .יהושע, פורת

.1/67 ,עובד

, "המועצה המוסלמית במזרח ירושלים וביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים" .דוד, פרחי

(./1/6)ח "כ, המזרח החדש

.1//1, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים .0338-0331הוקף בירושלים .יצחק, רייטר

בתוך ".שריף בעיני מוסלמים-חרם אל-אל: הראשון בפוליטיקה, לישי בקדושההש" .יצחק, טרריי

כון מ: ירושלים .קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: ריבונות האל והאדם, (עורך)יצחק ,רייטר

.114-177 'עמ, 2441, ירושלים לחקר ישראל

מכון : ירושלים .ת סביב ירושליםההתלכדות המוסלמי: מירושלים למכה ובחזרה .יצחק, רייטר

.2447, ירושלים לחקר ישראל

,בתוך מעוז ".מאנית'גות בירושלים בתקופה העותהמשפחות המוסלמיות המנהי" .אורי, שטנדל

: תל אביב .?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית ,(עורכים)בנימין זאב , משה וקידר

./71-7' עמ, 6//1, משרד הביטחון

: ירושלים .דת ופוליטיקה, יהודים ומוסלמים, המאבק על הר הבית: הר המריבה, נדב, שרגאי

.7//1, כתר

אנגלית

Berman, Yaniv, Top Palestinian Muslim Cleric Okays Suicide Bombings, The Media

Line, October 17, 2006: http://spme.net/cgi-bin/articles.cgi?ID=1280, 10/07/13.

Cohen, Hillel. The Rise and Fall of Arab Jerusalem: Palestinian Politics and The City

Since 1967. Oxon: Routledge, 2011.

124

Englard, Izhak. "The Legal Status of The Holy Places in Israel", Israel Law Review,

Vol. 28 (1994), pp. 589-600.

Frisch, Hillel. "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic? Fatah, Islam and

the 'Al-Aqsa Martyrs' Brigades", Terrorism and Political Violence, vol. 17, no. 3

(2005), pp. 391-406.

Gerber, Haim. Remembering and imagining Palestine: identity and nationalism from

the Crusades to the present. Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2008.

Hatina, Meir. Islam and Salvation in Palestine. Tel-Aviv: Dayan Center, 2001.

Hatina, Meir (ed.). "The Clerics' Betrayal? Islamists, ʿulamāʾ and the Polity" in

Hatina, Meir (ed.). Guardians of Faith in Modern Times: ʻulamaʼ in the Middle East.

Leiden: Brill, 2009, pp. 247-264.

Hatina, Meir. ʿulamaʾ, Politics and the Public Sphere. Utah: Utah University Press,

2010.

Jones, Clive. "Terrorism, Liberation or Civil War? The Al-Aqsa Intifada", Civil Wars,

Vol. 6, No. 3 (Autumn 2003), pp. 129-137.

Kramer, Martin. Islam assembled: the advent of the Muslim congresses. New York

: Columbia University Press, 1986.

Kupferschmidt, Uri M. The Supreme Muslim Council: Islam Under the British

Mandate for Palestine. Leiden: Brill, 1987.

Kuran, Timur. "The provision of public goods under Islamic law: origins, impact, and

limitations of the waqf system", Law and Society Review (2001), pp. 841-898.‏

Litvak, Meir. "The Islamization of the Palestinian-Israeli Conflict: The Case of

Hamas", Middle Eastern Studies, Vol. 34, No. 1 (Jan 1998), pp. 148-163.

121

Mattar, Philip. "The Role of the Mufti of Jerusalem in the Political Struggle Over the

Western Wall, 1928-29", Middle Eastern Studies, Vol. 19, No. 1 (Jan 1983), pp. 104-

118.

Shampa, Mazumdar and Sanjoy, Mazumdar. "Sacred Space and Place Attachment",

Journal of Environmental Psychology, Vol. 18 (1993), pp. 231-242.

Milton-Edwards, Beverley. Islamic Politics in Palestine. London: Tauris, 1996.

Pipes, Daniel. "The Muslim Claim to Jerusalem", Middle East Quarterly (Fall 2001),

pp. 49-66.

Rabbani, Mouin. "Rocks and Rockets: Oslo's Inevitable Conclusion", Journal of

Palestine Studies, Vol. 30, No. 3 (Spring 2001), pp. 68-81.

Skovgaard-Petersen, Jakob. Defining Islam for the Egyptian state: muftis and fatwas

of the Dār al-Iftā. Leiden: Brill, 1997.

Turner, Victor. Process, Performance, and Pilgrimage:‎ A Study in Comparative

Symbology. New Delhi: Concept Publishing Company, 1979.

Zaman, Muhammad Qasim. The ʿulamaʾ in Contemporary Islam: Custodians of

Change. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2007.

No author, A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif Jersalem. Published by the Supreme

Muslim Council, Jerusalem 1924.

אתרי אינטרנט

http://www.ekrimasabri.net

http://www.albayan.ae

http://www.ahram.org.eg

http://www.alriyadh.com

memri.org.il

www.pal-wakf.ps