תקשורת המונים – סמסטר ב'

: גישות 5 מסורת מאוחרת של השפעות חזקות – קיימים

. ספירלת השתיקה.4. הבניית המציאות. 1

. אסכולת החברות.5. קביעת סדר יום. 2

. ייצוג מיעוטים בתקשורת.3

קיימים הבדלים בין המסורת המוקדמת למסורת המאוחרת של השפעות חזקות:

– בגישה האומניפוטנטית הנמען הינו פאסיבי, אך כאן, הנמען אקטיבי ופעיל.תפיסת הנמען עם זאת הוא עדיין מושפע שלא באשמתו בגלל סביבת המדיה. ההיצע של התקשורת מוגבלת ומצומצמת, יש אשליית בחירה, אין באמת לנמען סלקציה. התכנים מועברים בואריאציות שונות

בערוצים השונים.

– שלא כמו בתפיסה האומניפוטנטית, כאן, במסורת המאוחרת, מכיריםיחסים בין אישיים השפעת את ומצמצמות מגבילות לא אלה רשתות אך אישיים בין יחסים שיש בעובדה

התקשורת אלא אף מחזקות את התופעה.

– בתפיסה האומניפוטנטית ההשפעה היא מיידית, אפקט של גירוי ותגובה.טווח ההשפעה במסורת המאוחרת מדובר בהשפעה ארוכת טווח. גיבוש ועיצוב של תפיסות עולם משמע, אין

אפקט מיידי.

ומיקרו במסורתמאקרו ואילו המיקרו ברמת הוא האפקט האומניפוטנטית בגישה – המאוחרת, האפקט הוא ברמת המאקרו, ברמה הכלל חברתית, מוסדות חברתיים )משפחה,

פוליטי, חברתי(.

רקע להופעת המסורת המאוחרת:

ה- בשנות להופיע החלה המאוחרת וה-60המסורת התקשורתי70 ההיצע בה תקופה . והטכנולוגי גדל בה התקשורת קשורה לכל תחומי חיינו. אם בעבר, בתקופה של הקהילה, האדם ידע חדשות על הקהילה מנסיון חיים, היום אנו יכולים לדעת מה קורה בעיר אחרת. אנו חווים באופן אישי מעט אירועים והמידע המתקבל הוא לרוב מהתקשורת ולא מנסיון חיים. התקשורת הוא גורם מתווךביננו לבין המציאות והיא גורמת לנו לחשוב על נושאים מסויימים עלהיא התקשורת אותם. מציגה היא שבה הדרך או נושאים של השמטה או הכללה ידי אובייקטיבי. לא משמע, מתווך גורם שהיא מהעובדה כבר זאת מבינים אנו סובייקטיבית, התקשורת מחליטה איזה מידע להכניס ואיזה לא, איזה זווית לצלם, האם לשלוח כתב לשטחבעצם זוהי המציאות. את מסלפת/מעוותת התקשורת כי טוענות הגישות כלל וכדומה. ההסכמה הרווחת בין חמשת הגישות. התקשורת גם מחליטה דרך איזה משקפיים )מסגור( להעביר לנו את המידע. מדובר בתקופה סוערת מבחינה חברתית ופוליטית )מלחמת ויאטנם,וקונפליקטים. עמוק לשבר שחיתות(שהביאה פרשות גדולות, שביתות סטודנטים, הפגנות והיא טוענת שרוב באותם השנים מתפתחת תאוריה חדשה המכונה "תאוריית הקונפליקט" הופכת המציאות אחרות, במילים תמידי. קונפליקט כדי תוך מתקיימות החברה מערכות למורכבת, רצופה במאבקי כח וזה מקשה על אמצעי התקשורת להתייחס למציאות ולתווך בין הפרט למציאות כיוון שכל התייחסות מחייבת נקיטת עמדה באותן מחלוקות שונות וזה מעורר

סימני שאלה על יכולתם האובייקטיבית של אמצעי התקשורת. על רקע תקופה זו, מתגבשותחמש גישות שונות.

גישה ראשונה – "אסכולת החברות"

הוא איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק שבמהלכו רוכש האדם את הנורמותתהליך החברות והערכים המרכזיים של החהרה הסובבת אותו. חברות הוא תהליך שבאמצעותו לומד היחיד אתלמסורת שייכת אחד מצד ביניים. תאוריית מעין היא החברות תאוריית בחברה. תפקידיו השפעות חזקות אך מצד שני, שייכת למסורת השפעות מוגבלות. גישה זו היא היחידה מבין חמשת הגישות שיכולה להשתייך לשתיהן. התאוריה מתייחסת להשפעות מוסד התקשורת מול השפעות של מוסדות אחרים. בתהליך החברות מקיים הפרט מגע עם גורמים שונים, "סוכני חברות", העשויים לעצב את ערכיו, תפיסותיו והתנהגותו של הפרט. סוכני חברות הם למשל:ואלה משתייכים למסגרות וכו' נוער בתנועת מדריך עמיתים, מפקדי צבא, מורים, הורים, חברתיות כגון: בית ספר, צבא, משפחה ותנועת נוער. למעשה, לאורך כל החיים אנו נמצאים

בתהליך של חברות ולומדים כיצד להתנהג במסגרת החברתית.

אמצעי התקשורת נחשבים לסוכן חברות מרכזי בחברה ונכנסים בשלב מוקדם בחיים ומלווים אותנו עד סוף חיינו )לעומת סוכני חברות אחרים המלווים אותנו רק לאורך תקופה מסויימת(. דרך התקשורת אנו לומדים להכיר את הסביבה שבה אנו חיים )למשל: אדם שהוא פושע ייכנסלכלא(. עלולים להווצר מתחים בין סוכני חברות שונים. ישנם תחרויות שונות בין סוכני חברות:

.תחרות על זמן – זמן צפייה בטלויזיה מול זמן עם ההורים.תחרות על ידע – ידע שמנחילה הטלויזיה מול ידע שמנחילים ההורים או בית הספר – תמונת המציאות המצויה. האם אמצעי התקשורת חייבים לחשוף1תחרות על תכנים.

את הצופה למציאות כהוויתה?

. תמונת המציאות המצטיירת על ידי הילד היא נורמטיבית או2 סוטה? מהי

הנורמה המקובלת לחינוך, של ההורים או בית הספר אוהתקשורת?

מצד אחדכפי שנאמר, אסכולה זו נמצאת בסטטוס ביניים )השפעות חזקות ומוגבלות( מדוע? השפעת אמצעי התקשורת נתפסת כחזקה מאחר והם תורמים לגיבוש אמונות, דעות, דפוסי

אך, וברמת החברה. עצמי ברמת הפרט דימוי שניהתנהגות, ההשפעה של אמצעימצד התקשורת מותנית בפעילותם של סוכני חברות אחרים. סוכני החברות השונים יכולים למתן את השפעת התקשורת כי הם בעלי מנגנונים של סלקטיביות למשל: הורה יכול להחליט כי הילד שלו לא ייחשף לתכנים מסויימים בטלויזיה. הורה יכול לפקח על תהליך החברות של הילד שלו

ומצד שני יכול לעודד אותו להחשף לתכנים מסויימים.

קיימים שלושה שלבים לחברות:

– השלב הראשון והמוקדם. הילדים לומדים מהוריהם על השימוש בתקשורת שלב הילדות. 1יוצרים עבורם את ידע בסיסי על העולם. אמצעי התקשורת ידע רב, ורוכשים מהתקשורת סביבת המידע. מבחינה מחקרית, החוקרים העוסקים בתהליך החברות בקרב ילדים יתמקדו בשאלות עד כמה משפיעים תכני התקשורת על התנהגותיהם ודעותיהם של הילדים ועד כמה

סוכני חברות אחרים )במיוחד הורים( מצליחים להגביל את השפעת אמצעי התקשורת.

מאמר: "אובדן הילדות"/פוסטמן

פוסטמן מתמקד בעיקר בהשפעות של הטלויזיה וכתביו לא מבוססים על מחקר אמפירי כי אם על נסיון חיים. פוסטמן עושה הבחנה ברורה והגיונית וטוען כי ניתן לחלק את תולדות האנושות

לשלושה חלקים:

: תקופת ימי הביניים, לפני המצאת הדפוס. לא הייתה אבחנה בין ילדים טרום הילדות 1 שלב ומבוגרים. הילד היה בוגר ועשה עבודות כפיים. ניתן להמליך ילד בין שלוש. הילד נחשב למבוגר

קטן.

הילדות 2 שלב הררכיה היוצר תהליך ולכתוב, לקרוא ללמוד צריך הדפוס משמע, עידן : בחברה. נוצר חייץ בין מבוגרים וילדים כאשר המבוגרים שולטים בקוד הדפוס והילדים תלויים בתיווך של המבוגרים. מבחינת פוסטמן, זוהי התקופה האידיאלית. גם כאשר הילד יודע לקרוא,

הוא נחשף לתכנים המתאימים לגילו. למבוגר יש סמכות.

הילדות 3 שלב אובדן פוסטמן. לפי הנוראי למסכים. השלב נכנסת בה הטלויזיה : השלב כתוצאה מהמדיום החזותי שלה, היא נגישה לילדים ומבוגרים מבחינה שוויונית שכן כולם יכולים להבין את הצופן שלה. בעידן הזה, הילד מאבד את התמימות שלו, ההורים מאבדים את סמכותם ומטשטשת ההפרדה בין מבוגר וילד. הילד נחשף לתכנים לא מתאימים לגילו כגון

אלימות, פשע, רצח ועוד.

יותרמושג הילד – מצד אחד הילד מתבגר מהר ומצד שני ההורים רוצים להראות צעירים ביטוי בתחומים שונים זה מקבל גילמור". דבר "בנות ומתלבשים מגניב כך למשל בסדרה

. לפי11/12, אלימות בוגרת בקרב ילדים )אונס(, הפלות בגיל 9למשל: לבוש, דוגמניות בנות פוסטמן, תופעות אלה הן בעקבות הטלויזיה המביאה לאובדן הילדות. הטלויזיה מאוד נגישה

לילד לעומת ספר שבמידה ומכיל תכנים לא מוסריים, לילד ייקח יותר זמן להשיג אותו.

בין אמצעי. שלב ההתבגרות2 זה התחרות בשלב תהליך החברות. של השני – השלב תקשורת ההמונים לסוכני החברות )לרוב הורים ומורים( הולכת ומחריפה. למה? זוהי התקופהלעיתים קרובות מעוניין להפגין עצמאות. מהוריו, שואף להשתחרר מהתלות בה המתבגר תהליך זה מלווה במרידה ומחאה "מרד הנעורים". למשל: חשיפה לתכנים שאינם מקובלים על המבוגרים או שאינם מומלצים על ידם. במילים אחרות, אמצעי התקשורת משמשים לחיזוקה של תת תרבות חתרנית. ניתן לראות שהרבה תכנים פופולריים, שאינם מומלצים מההורים,

נראים בקרב בני נוער כך למשל סאות פארק, רוקנרול וסיינפלד.

מאמר: "הסינדרלות החדשות"/ליבס

הנחת. המאמר עוסק בהשפעת תקשורת ההמונים בגיבוש שאיפות מקצועיות אצל בני נוער

המאמר היא שאנשים משני המגדרים יגיעו למימוש עצמי אם יפתחו את כישוריהם וימלאו

אנתוני גידנס טוען כי למרות שאיפת הפמיניסטיות שזהותן תכלול יותר. תפקיד פעיל בחברה

מחיי משפחה הן מגלות שהאני הנשי שלהן מזוהה בעיקר עם נושאי בית והמודלים הנשיים

המאמר בוחן את התהליך שבו נערות. הקיימים בחברה מורכבים מסטריאוטיפים גבריים

כשהן מנסות לסגל לעצמן את הדימויים שמציעה, מתבגרות מטפלות בזהות המגדרית שלהן

גיל ההתבגרות הינו תקופה מכריעה בעיצוב מושג האני זהו השלב שבו הן. סביבתן התרבותית

י דגמי חיקוי שהן פוגשות בטלוויזיה ובחיים"עפ, מתחילות לכתוב את נרטיב הזהות של עצמן

נערות מתבגרות נתונות היום. ועיבוד המושגים עם חברים השרויים בתוך תרבות משותפת

בגלל ההתפתחות הפנימית של התנועה הפמיניסטית והצמיחה החיצונית, במצב פרדוקסאלי

הפמיניזם הביא לבדיקה מחודשת של. המואצת של סביבת התרבות המסחרית הגלובלית

גינדס מכנה. השאלה שעלתה על אלו הבדלי מגדרים צריך לשמור, הגדרת הזהות המגדרית

למרות התרומות הרבות של התנועה. 20-המאפיינת את סוף המאה ה" מדיניות הבחירה"זאת

המודל הפמיניסטי חדר לחיי הנערות בצורה מוגבלת בין היתר מפני, הפמיניסטית על החברה

.שמנהיגות התנועה בעצמן חצויות בין אופציות זהות סותרות

בהשתלבו עם התרבות המסחרית" פמיניזם"חלה תפנית בכמה מגרסאות ה 90-בשנות ה

הסלבריטאיות המאיצה נערות לעסוק במראן החיצוני ובעצמן תוך נטישת הרצון להביא

סדר היום הציבורי נפתח לבעיות הנשים לדימויים ונרטיבים שמנפיקות. לתרומה חברתית

,סקסיות, שמציגים דוגמניות צעירות, פרסום טלוויזיה וכתבי עת לילדים ולנוער- מערכות על

דמויות הנשים החתרניות הן מיעוט. בעולם הזוהר כנשים מבוקשות ומצליחות, אנורקטיות

אף אחד לא)אנרים ריאליסטיים ומוצגות כנוטות להיכשל בנרטיב 'מבוטל שאינן מופיעות בז

(. אלו מצביעים על המחיר שהן משלמות–הן לא נשואות , אוהב אותן

מבחינת הממצאים: ניתן להבחין בשלושה טיפוסים של התבוננות בזהות עתידנית:

המבינה. 1 האשה בוחרותטיפוס טובה. ורעיה כאמא בבית להיות המעוניינות בנות –

במקצועות שעסוקים באלטרואיזם, מתן שירות, אכפתיות, נתינה. למשל: מורה, מטפלת, גננת,

אחות. זהו הדגם המזין.

– בנות המעוניינות לפרוץ לעיסוקים בעלי אפשרות קידום, עיסוקיםעיסוק במקצועות קידום. 2

שהיו שמורים בעבר רק לגברים. כך למשל: מנהלת עסקים, רואת חשבון, עורכת דין משמע,

פיתוח קריירה שיבוא על חשבון הבית. מיעוט בחר באופציה זו. ההצלחה נמדדת בהישגים.

– הדגם מטופח על ידי תעשיית התקשורת אך כאן,דגם סקסי ונחשק של הזהות הנשית. 3

ההצלחה נמדדת בתכונות גופניות, במזל. זהות של האשה כאובייקט מיני. מודל השכיח ביותר

בקרב בנות הנוער שרואיינו וראו זאת כמפתח להצלחה. התקשורת מוכרת אשליה כאילו דגם

זה זמין )דוגמנות, מנחות טלויזיה( אך בפועל מעט מאוד מצליחות בתחום זה.

זה תהליך בו האדם בוחר לעבור תהליך של חברות. כך למשל אצל הבוגריםחברות מחדש

שבו תהליך החברות מיצא עצמו. אך, עדיין יש מקרים בהם האדם בוחר לעבור תהליך של

חברות או שאין לו ברירה. לדוגמה: נכפה על האדם במצב של מיתון כלכלי להתמודד עם

פיטורים ומציאת עבודה חדשה, למעשה, חברות מחדש.

– שלב בו הסוכן המרכזי הוא הקריאה קרי עיתונות כתובה ומודפסת, ספרות, שלב הבגרות . 3

מחפשים יותר את הכינוס העצמי שלי. סכמה – יחידה בסיסית של ידע על העולם )חזותית,

התנהגותית, אקוסטית או סמנטית(, למעשה יחידה בסיסית האוזרת לקטלג ידע, ללמוד איך

)לפחותהאדם עובר שני תהליכיםלקבל גירויים חדשים ולשלוף אותם מהמח. לאחר מכן,

אחד מהם(:

קולטים גירויים חדשים בגירויים הישנים. כך למשל ילד קטן היודע כי כדורשלב ההטמעה –

מתגלגל וניתן לשחק איתו. כאשר יראה הילד את הכדור בואריאציות שונות )כדורסל, טניס(,

הוא יחשוב שזה אותו כדור. אך, אם יראה חרוז וידע כי הוא גם עגול וגם מתגלגל ולא קופץ,

הוא ילמד כי ניתן להשחיל בו חרוז. זה גירוי דומה, מתאים לסכמה של הכדור אך מעט שונה

לכן זה שלב של הטמעת הידע מחדש.

שינוי הסכמות והתאמתן לסביבה בהסתמך על הידע והנסיון שרכשנו. כך אנושלב ההתאמה –

מרחיבים ומגדילים את מאגר הידע שלנו. בכל חברה יש קודים מוסכמים.

the bridging role of TV by chaffee and yag מאמר:

שני מאפיינים חשובים במאמר:

. החוקרים הלכו על קבוצת מבוגרים של מהגרים1

. החוקרים בדקו את המימד החברות פוליטית משמע, לדעת להכיר משטר חדש.2

הגיעו למעשה הברית, לארצות שהגיעו דקטטורי( )משטר הקוריאנים על נעשה המחקר

ממשטר מאוד סגור למשטר פתוח. אותם מהגרים צריכים ללמוד הכל מאפס. הפוליטיקה

וללמוד על נלמדת לרוב דרך הטלויזיה. על המהגרים בעצם לחזור כביכול לשלב הילדות

הפוליטיקה דרך הטלויזיה. קשיי קליטה: דמיון בין מבוגרים ומתבגרים.

– הטלויזיה בעצם מגשרת, עוזרת למהגרים להתמודד עם הפער.הטענה המרכזית

תשובות מבתי האב באיזור239הם חילקו שאלונים בדואר וקיבלו כיצד נעשה המחקר –

סאן פרנסיסקו.

הטלויזיה הייתה המדיום היחידי שממנו יכלו ללמוד ברמה הפוליטית. מדוע? כיווןהמסקנה –

שהאדם לא ממש מתאמץ, הטלויזיה שם. קשיי השפה, ההשכלה וההגירה משפיעים על תהליך

החברות ורק דוברי השפה האנגלית ידעו לקרוא עיתון ולהתנהג כמבוגרים.

ההקשר הישראלי: מדינת ישראל מאז הקמתה היא מדינת עולים, למעשה כל תושביה באו

שנים האחרונות היו גלי עלייה עצומים של אתיופים, ארגנטינה ועוד.15ממגוון ארצות. רק ב-

לסיכום החברות:

הגישות הקיימות, זוהי גישה שיושבת בסטטוס ביניים. מצד אחד יש בה פאן של השפעה5מבין

חזקה לתקשורת )לכן היא מיוחסת להשפעות החזקות( אך, מצד שני, יש בה פאן של השפעות

מוגבלות. יש סוכני חברות שמלווים את הנמען כל חייו. מצד אחד הילד מושפע מהתקשורת

ומצד שני הוא מושפע גם מסוכני חברות אחרים. בנוסף, יש פאן של המשכיות, מעבר מדור

לדור של הערכים. כביקורת – הגישה בעצם לא מחדשת שום דבר.

גישה שנייה – תאוריית הבניית המציאות / השפעה אידיאולוגית

מציאות לסקר ניתן האם סובייקטיבית? מציאות יש האם יש? מציאות של סוגים איזה

אובייקטיבית? יש איזשהיא מציאות ממשית, רצף של אירועים שמתרחשים מדי יום, מדי

דקה, חלק מהסביבה שלנו אך ברוב המקרים אנו לא עדים באופן פיזי להתרחשויות. לכן, אנו

תלויים במתווך )תקשורת( שיספר לנו מה קורה. בעצם אנו ניזונים מהתקשורת. הרעיון הוא,

שברגע שהתקשורת מסקרת את המציאות, מדווחת על המציאות שלכאורה אובייקטיבית, היא

בעצם מתווכת ביננו. מדובר בפעולה אנושית )צילום, כתב, עורך( ולאנשים אלה יש מטען אישי

ערכי המשפיע על האידיאולוגיה שלהם וזה משפיע על אופי התיווך )במודע או לא במודע( כך

שהדיווח יהיה מוטה. בנוסף, הנציגים שייכים למוסד תקשורתי מסויים שיש לו גם אידיאולוגיה

ועליהם להשאר נאמנים למוסד. מכאן, כל דיווח באשר הוא )פרשנות, זווית צילום( יהיה מוטה.

יש תרומה זו, לתקשורת ניתן למסור לאחרים את הידע שלנו ללא הטיה. לפי תפיסה לא

מכרעת לאופן שבו אנו תופסים את העולם ומתנהגים בהתאם. התאוריה מתמקדת באופן שבו

תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת העולם של הפרטים בחברה. ההשפעה הזו מכונה

"השפעה אידיאולוגית" או "הבניית המציאות". גישה זו אומרת שלא רק שהתקשורת מכתיבה

לנו על מה לחשוב אלא אף מעצבת מה לחשוב על אותו נושא )טוב, רע, כדאי, לא רצוי(.

נדבר בהמשך(. אמצעי זה )שעל יום סדר בתוכה כוללת הרבה פעמים הבניית המציאות

התקשורת אינם יכולים לתפקד כמראה המשקפת את המציאות בצורה אובייקטיבית ומדוייקת.

הסיקור התקשורתי מצייר תמונה חלקית, לקויה של המציאות שבהכרח אינה משקפת הכל

בצורה מדוייקת, מאוזנת וחסרת פניות. עצם הבחירה בנושאים מסויימים ודרך הצגתם לנמענים

הם בעלי גוון אידיאולוגי. הדבר תקף תמיד אך מקבל תקפות מיוחדת כשמדובר בתקופה או

מציאות של סכסוכים כאשר המציאות עצמה שנויה במחלוקת ואז איש התקשורת )עיתונאי,

כתב( צריך לבחור צד. האם הוא בצד של מיידה האבנים או של חיילי צה"ל. כך למשל ניתן

לראות במבצע "עופרת יצוקה" את הצגת המלחמה באופנים שונים בעיתונים שונים, במסגור

שונה.

שלושה סוגים של מציאות:

– אירועים שמתרחשים מידי יום, דקה במציאות. לרוב אנו לאמציאות אובייקטיבית/ממשית

עדים להם.

– המציאות כפי שמוצגת בתקשורת, נוצר על ידי מסגור. משמע, חבילתמציאות סימבולית

פרשנויות של האירועים. מציאות זו בהכרח מציאות מתווכת ועל פי רוב היא משקפת יותר את

נשים, )שחורים, מיעוטים כגון ומקפחת את אלה שבשוליים הלכי הרוח המרכזיים בחברה

קשישים( ואם היא מתייחסת אליהם היא תציג אותם כה"אחר", "הם". הסיקור תמיד מראיה

של המרכז.

– המציאות האישית של כל אחד ואחד מאיתנו, של כל פרט הכוללתמציאות סובייקטיבית

רגשות, דעות, עמדות והיא נבנית גם מהמציאות הסימבולית וחוויות אישיות והמטען האישי.

בעצם זו תערובת.

בעיות:

יש נטייה לתפוס את המציאות הסימבולית כמציאות ממשיתסיקור למשל על המציאות הממשית. תשפיע הסימבולית כי המציאות לקרות יכול

עיירות הפיתוח.

– תלוייםתאוריית התלות יותר בחברה שהפרטים ככל כי אומרת בתקשורת זו תאוריה בתקשורת ההמונים כדי לשאוב מידע על המציאות, כך הם יושפעו יותר ותפיסת עולמם תהיה דומה יותר למציאות הסימבולית המוצגת בתקשורת. לכן, המציאות הסובייקטיבית והסימבולית

יכולות להפוך להיות זהות.

איך בפועל התקשורת מתווכת:

– התקשורת משמשת כ"שומר סף", מכריעה מה יהיה בפנים ומה בחוץ.בחירה/סלקציה. 1 מתמקדת באספקט אחד ומתעלמת מהאחר. הדרה )התעלמות( לעומת הבלטה.

– לאחר שהתקשורת עשתה סלקציה, היא עושה סיקור לאסיקור לא מאוזן של אירועים. 2מאוזן.

וניסוחים להשתמשמסגור כטכניקה להבניית מציאות. 3 – התקשורת בוחרת באילו מילים ישובים מול וממה להתעלם. למשל" שטחים מוחזרים מול שטחים כבושים או העתקה של משפט באיזה הבחירה משפט. ללא להורג הוצאה מול ממוקד חיסול או ישובים עקירת

להתנסח קשורה למסגור.

מאמר: "הפנים האלימים של הטלויזיה וקחיהם" / גרבנר וגרוס

וגרוס התמקדו בעיקר במדיום הטלויזיוני. מה שמעסיק אותם זה ההשפעה מבחינה גרבנר ייצוג האלימות של הגובר עולם של המציאות. השיעור תפיסת עיצוב מבחינת קוגנטיבית, בטלויזיה יוצר אצל הנמענים תחושה של פחד משמע, תפיסת העולם כמקום אכזר. אנשים מפחדים להסתובב ברחובות, לא ניתן לתת אמון באנשים. לטענת גרבנר וגרוס, תפיסת עולם זו מעוותת ומופרזת עקב השיעור המוגזם של האלימות בטלויזיה. כאשר שאלו אנשים מה אחוזזוהי יותר פשע ממה שקורה בפועל. שיש ומאמינים טלויזיוניות ענו שתובות האלימות הם יש בעצם הממשית. ולא הסימבולית המציאות את שתואמות תשובות סלקטיבית, תפיסה

השפעה חזקה על תפיסת העולם. גרבנר וגרוס מתמקדים במושג המרכוז והדהוד/תהודה:

לצפייה מרובה יש השפעות דומות על שכבות שונות בחברה. כלומר, צפייה כבדה היאמרכוז – זו שאחראית לתופעת המרכוז משמע, טיפוח אותן אמונות ודימויים מעבר לכל חתך חברתי. ברגע שהאדם צופה כבד )לא משנה אם זה גבר או אשה, משכיל או לא( תהיה השפעה דומה. צפייה כבדה מבטלת הבדלים סוציו אקונומיים. כאשר מדובר בצופה קל, כן נמצאו הבדליםולא יותר ומשכילים פחות. המשכילים הפגינו ביקורת מבחינת רמת ההשפעה בין משכילים

קיבלו את המציאות הסימבולית. המשכילים פחות הושפעו יותר.

המציאות התקשורתית מהדהדת בעולם האמונות והדימויים של הצופים. המציאותהדהוד – הסובייקטיבית של האדם יכולה להיות מקור מידע חלופי ולהתחרות על המציאות הסימבולית כפי שמועברת בטלויזיה. מצד שני, תפיסת העולם הטלויזיונית / המציאות הסימבולית, יכולה לחזק פחדים אצל האנשים שחיים בסביבה אלימה. משמע, מחזק את הפחד. עולם הדימויים

בתקשורת מהדהד במציאות הסובייקטיבית ומשפיע בהתאם לדמיון בניהם.

, בסופו של דבר, הטענה של גרבנר וגרוס היא שההשפעה של אמצעי התקשורת היאלסיכום לא השפעה אחידה על כולם. השפעת החשיפה לטלויזיה מותנת בגורמים נוספים ומשתנה בהתאם לאופי הסוציו אקונומי ולתת קבוצות בחברה. כלומר, נמען יכול להתנגד למסר והציע

"קריאה מתנגדת" אך תלוי בהיקף החשיפה לתקשורת.

מאמר: "התקשורת בישראל – מרכז ופריפריה" / אלי אברהם

ייצוג יוצא מתוך מבט של הבניית המציאות. המאמר רלוונטי לנושא המסגור, אלי אברהם מיעוטים והבניית המציאות. הוא טוען כי התקשורת מייצגת את המרכז שכן היא יושבת במרכז ומייצגת פחות את השוליים. אם וכאשר היא מייצגת את השוליים זה יהיה מנקודת מבט שלילי.כיוון שהיא כפי המציאות את לייצג אפשרות להם אין המרכז. של האדרה תהיה תמיד שהתקשורת לא נמצאת באיזור )למשל בדרום(. אלי אברהם בדק בעיקר את הז'אנר של החדשות. הוא ערך ניתוח תוכן של העיתונות הישראלית ובדק אלו אלמנטים חוזרים על עצמם בעת סיקור פריפריות ועיירות פיתוח בפרט. הוא מדבר על הפונקציות סיקור, תאום ובידור

הפונקציות האלה, התקשורת בעצם מעבירה מציאות מסולפת ומעוותת.3ומראה איך דרך

– אתסיקור מסקרת רחוקות לעיתים והאליטות. המרכז את מסקרת לרוב התקשורת הפריפריה ובדרך כלל נעשה באופן שלילי.

– לעזרהתאום שזקוק כגוף הפריפריה את מעמידה התקשורת לרוב פרשנות, הענקת מהמרכז וה"מומחים" מהתקשורת ינסו להציל אותה ולייעץ לה מה טוב עבורה.

– סנציוני, חדירה לפרטיות של המסוקרים,בידור תוכן שהוא יש סיקור הפריפריה, בעת סיפורים שמעלים את הרייטינג בעיקר בנושאי אלימות ומצוקה כלכלית.

ממצאים:

אלמנטים שחוזרים על עצמם בניתוח החדשות בעיתונים והם:6אלי אברהם מצא

. אלימות, פשע וחוסר שקט חברתי – העיתונאים מצפים שתתרחש אלימות בעיירות הפיתוח1יופיע בעיתונות )"עד כה לא הייתה אלימות..."( ובצורה צינית וגם כשאין אלימות זה עדיין

)"פעם הבאה כן יהיה"(.

. מצוקה כלכלית, לכלוך והזנחה – ישנם ידיעות המדגישות את המצוקה הכלכלית. כתבים2מעידים כי הציבור מצפה לסיפורי מסכנות הקשורים לעוני.

. חוסר שליטה על הגורל ועתיד מעורפל – הטענה היא שעתיד וגורל תושביי העיירה נתון בידיי3גורמים חיצוניים כלומר, תלויים בממסד.

. עדתיות של תושבי עיירות הפיתוח – יש ריכוזים עדתיים אך הן מזוהות בתקשורת עם המזרח4 כסמל של המזרחיות ואורנטציה ימנית כאשר יש שימוש בסטראוטיפים שליליים, חסרי שיקול

דעת ותופעת ה"עדר".

. ספק ביכולת להיות כמונו – רבים מהכתבים מפקפקים ביכולת של עיירות הפיתוח לאמץ5 נורמות של המרכז. כלומר, גם אם קורה משהו טוב זה עדיין לא יגיע לרמת המרכז. המזרחיים

אינם מצליחים להתערות באוכלוסיית האשכנזים.

. סינדרום הפרימיטיביות – תושבי עיירות הפיתוח מוצגים כמעין "עובדי אלילים", מן דתיים6בזלזול הקדושים הערצת תרבות את מסקרת התקשורת הבאבאסאלי". "תרבות למחצה

וכמשהו מאגי.

ואומר המציאות הבניית לאסכולת ממצאיו בין קישור עושה אברהם אלי המאמר, בסוף שהעיתונאי משמש כשומר סף ומחליט מי טוב ומי רע, מה מעניין ומה לא, מה מוסרי ומה לא, מי מתנהג כראוי ומי לא. ובמילים אחרות: מי איתנו ומי במחנה שמינגד. הצגת המציאות הוא תהליך של בחירה מתוך מבחר קיים של נושאים ושל דרכי הצגה והמחשה.כלומר, המציאות הסימבולית היא מסולפת ולא משקפת את המציאות הממשית. אלי אברהם אומר שלמרות

שבשנים האחרונות חלו התפתחויות במציאות הממשית של עיירות הפיתוח, אין לכך כמעטייקלט בצורה ובתקשורת. כנראה שהתפיסה הרווחת היא שמסר תקשורתי ביטוי בעיתונות הטובה ביותר על ידי חלק גדול מהקהל אם יתבסס על דפוסים מוכרים וזה יוצר את אותו מעגל

קסמים ולא מאפשר לעיירות הפיתוח להשתחרר מהסטראוטיפים.

שחור, לבן וגוונים של אפור: פלסטינים בתקשורת באינתיפאדה השנייה / ליבס וקמפף

קיבלו ייצוג איזה בתקשורת. ישראל לאזרחי מוצגים הפלסטינים איך בודק המאמר .2 וה-1באינתיפאדה ה-

ברגעי משבר, עיתונאים מתגייסים לטובת האינטרסים של הממסד הצבאיטענה מרכזית:והפוליטי.

העיתונות הציגה מצב בו אנו )ישראל( בסדר במה שאנו עושים. הקונצנזוס היה גיוס למעןישראל.

היסוד: התפיסההנחות ובחיזוק החברתית המציאות בייצוג מרכזי תפקיד לתקשורת # הקונצנסואלית.

# התגייסות עיתונאים למען מאבק.

ייצוג הפלסטינאים באינתיפאדה הראשונה שונה מייצוגם באינתיפאדה השנייה. הדבר בא לידייביטוי כך:

– ייצוג טוב יותר של הפלסטינאים, נותן תחושה שאנו צודקים. זה מפחידאינתיפאדה ראשונה מגוייסת למען1את האדם הישראלי בעודו מאמין כי המאבק שלנו צודק. התקשורת עם ערוץ

המטרה והוא ערוץ ממשלתי. העיתונאים גזרו תמונות תוך העצמה של האיום על ישראל וטיהורהמרקע מסבל. הפלסטינאים מוצגים כאנשים אנונימיים בצורה מאיימת.

– ייצוג רע של הפלסטינאים. מוצגים במגוון ייצוגים. ישנם ראיונות עם האויב.אינתיפאדה שניה מציגים קלטות וידאו של הטרוריסטים. הם אינם עוד אנונימיים כי אם מראים את הפנים שלהם באופן אנושי )משפחות של המתאבד עם הבכי והשמחה, שהיד, בתולות(. פתאום ליגיטימיבכי מהצד ישנה הצגת לראשונה כותרות במהדורת החדשות(. )קיבל לראיין את ערפאת

הפלסטינאי.

קטגוריות נוגדות. הדבר בא לידיי ביטוי כך:2בנוסף, ישנם דימויים על פי

– מה הפלסטינאים עושים לנו. מראים את המוטיבציה שלהם לפגוע בעםקטגוריית אוייבות הישראלי )שריפת דגלים, בובת רבין נשרפת(, איום על סמלי ישראל, פגיעה פיזית בישראלים

והגרוע מכל, הלינץ ברמאללה )תמונה של החייל עם הידיים מלאות דם(.

– מה אנו עושים לפלסטינאים. פרסונליזציה של סבל )מראים אותם בוכיםקטגוריית פגיעות ומתאבלים(, איום סמלי על הפלסטינאים )ישראל בעמדת הפוגע והפלסטינים בעמדת הנפגע(,

כאשר הוא וילדו כביכול נקלעו בטעות בצומת יריות בין2000סיפור מוחמד א-דורה בשנת צה"ל לפלסטינאים והם מתו בסוף. מאוחר יותר התגלה כי הם מתו מאש פלסטינית.

הסיבות למעבר לייצוג בגוונים של אפור:

יותר עצמאית ופחות שינוי אקולוגי בסביבת המדיה – ערוצי הטלויזיה נוקטים עמדה מזדהה עם המדינה לכן מציגים גם את הצד הפלסטיני.

.קיומם של ערוצי לווין מהעולם הערבישינויים בנורמות הפריפריה העיתונאית – התרופפות המחוייבות לאוביקטיביות. העיתונאי

לא מפחד לומר באיזה צד הוא תומך.

Agenda setting גישה שלישית – קביעת סדר יום/

על ידי מקומבס ושואו. אסכולה זו מתמקדת ביכולת של אמצעי70הגישה גובשה בשנות ה- התקשורת לקבוע את סדר היום משמע, התקשורת מכתיבה לציבור על מה לחשוב )למשל: סוגייה בטחונית מול מצב כלכלי(. בהבניית המציאות התקשורת מכתיבה לציבור מה לחשוב

לאחר שכבר קבעו על מה לחשוב.

אנו יודעים שמה שמופיע בתחילת החדשות ומה שמופיע בעמוד הראשון של העיתון חשוב יותר מסופו. ברגע שנושא מסויים קיים בתקשורת משמע שהוא קיים והוא חשוב ועלינו לחשוב עליו. התקשורת יכולה לומר לנו כי נכון להיום האיום הבטחוני חשוב יותר מהמצב הכלכלי. הבניית המציאות הולכת צעד אחד קדימה, לא רק שהיא מכתיבה לנו על מה לחשוב אלא גם מה

לחשוב באותו נושא ומה צריך לעשות. למשל: להכנס לעזה במבצע מיוחד.

Mccombs – the agenda-setting role of the mass media in shaping of public opinion

100 ובדק 1964מקומבס במחקרו הלך לעיירה בארצות הברית לפני תקופת הבחירות בשנת אנשים בשאלם למי הם הולכים להצביע בבחירות. הוא שאל אותם מה הכי חשוב לדעתם על סדר היום הציבורי. במקביל לקח את העיתונות ברדיו ובטלויזיה ובדק מהם האייטמים החשובים

שעלו באותה תקופה.

– מקומבס מצא כי האייטמים שהופיעו היו זהים לתשובתם של הנחקרים.ממצאים

– אמצעי התקשורת אומרים לנו תחילה מה חשוב יותר ועל מה לחשוב.מסקנה

ומהו נושאים של סדר היום וקובעת לתקשורת השפעה רבה על החיים החברתיים ערכם המשתנה.

מאמצעי ישיר באופן מובנות בראשנו התמונות – הסביבה את מעצבת התקשורת התקשורת.

הבוחרים נוטים להסכים על מה שאמצעי התקשורת מגדירים כעיקר, מה שמלמד על התפקוד של התקשורת כקובעי סדר יום.

.כל אמצעי התקשורת עושים שעתוק פוליטי לא מוצלח

תקשורת המונים: זרמים ואסכולת מחקר / דן כספי

היה עיתונאי אמריקאי שעבד בעיתון הניויורקי20 של המאה ה-20דן כספי מציג כי בשנות ה- ובו לא הייתה התעניינות כמעט בעולם הפשע. פתאום, עיתונאי זה, מצא כתבה מעניינת בנושא האלימות והפשע והעורך הכניס זאת לעיתון. עורך אחר של עיתון מתחרה השיג כתבה אחרת

של פשע וכך כל העיתונים התמלאו בכתבות על אלימות ופשע. הייתה תחושה בארצות הבריתשיש גל של פשע. דבר זה ממחיש את היכולת של התקשורת לקבוע את סדר יום הציבור.

לדיון, נושאים היכולת שלה להעלות יש השפעה חשובה בעצם לאמצעי תקשורת המונים למחשבה ולטיפול. עצם הפירסום של נושא מסויים והבלטתו בזמן מסויים גם אם היה קיים קודם לכן, עצם ההתיחסות בזמן מסויים מאלצת את בני האדם והמוסדות לתת את הדעת לנושא. התקשורת קובעת על מה נשוחח, על מה נדבר, על מה נחשוב ומכאן שם אסכולה זו.

מקובל להבחין בשלושה סוגים של סדר יום:

. סדר יום פוליטי3. סדר יום ציבורי 2. סדר יום תקשורתי 1

עולה השאלה: האם סדר היום התקשורתי משקף או מעצב/מכתיב את סדר היום הציבורי, אואולי שניהם?

קשה להוכיח מי משפיע על מי אך אין ספק שיש בניהם יחסי גומלין. על מנת לבדוק זאת, עלינו לסקור כל סדר יום בנפרד תוך עשיית ניתוח תוכן כחוקרים על מנת לנסות להבין אלו נושאים עומדים על סדר היום התקשורתי. במקביל, יש לשאול את דעת הקהל לגבי סדר היום הציבורי

ואז לערוך השוואה בניהם.

קיימים קשרים שונים בין שלושת סוגי סדר היום:

– ולו רק מהסיבה הפשוטה שלתקשורת ישסדר יום תקשורתי משפיע על סדר יום ציבורי. 1סמכות ועל כן היא יכולה להסב את תשומת ליבנו בנושאים מסויימים.

– התקשורת חיה עם הציבור ועל כן היאסדר יום הציבורי משפיע על סדר יום התקשורתי. 2חשוב, מאוד נושא זה שבטחון חושב הציבור אם למשל: לציבור. יותר חשוב מה יודעת התקשורת לא יכולה להתעלם מכך. בנוסף, עליה לעסוק בנושאים החשובים לציבור עקב רווח

כלכלי )הציבור יקנה עיתון למשל(.

– הפוליטיקאים אמורים להיות קשוביםסדר היום הציבורי עשוי לעצב את סדר היום הפוליטי. 3 לדעת הקהל ולפעול כשליחי הציבור )אנו חיים במדינה דמוקרטית(. למשל: אם יש מצוקות מסויימות )מצוקה כלכלית, מצוקת הדיור(, על הפוליטיקאים לעסוק בנושא זה ולפתח דיון

פוליטי.

– למה? סדר יום תקשורתי נתפס כמשקףסדר היום התקשורתי משפיע על סדר יום פוליטי. 4יום ציבורי, לכן, אם פוליטיקאים מעוניינים לדעת מה קורה את דעת הקהל משמע, סדר התקשורתי(. היום סדר )למעשה, התקשורת זו שלהם המידע ממקורות אחד בציבור

לפוליטיקאי חשוב מה מופיע בתקשורת.

תקשורתי. 5 יום סדר על ישירות משפיע פוליטי יום סדר ישיבותלעיתים, יש כאשר – ממשלתיות, דיונים בתקציב המדינה, דיונים במצב הכלכלי וכמובן בבחירות, התקשורת מסקרת נושאים אלה. יש פוליטיקאים הנחשבים לאשפי תקשורת )למשל בנימין נתניהו( היודעים איך

לתמרן את התקשורת לטובת האינטרסים שלהם ואף לוקחים יועצים תקשורתיים.

* יש מכלול של אירועים / גורמים בעולם )למשל אסונות טבע, פיגועים, משברים, מהפכים( שהם באופן ישיר מעצבים את סדר היום הציבורי. במקרים אלו, הארועים כופים על עצמם את

התקשורת.

* למעשה, יש תופעה של סדר יום בתוך אמצעי התקשורת. למשל: עיתונאי שעסק בכתבה פלילית בעיתון בניו יורק ולפתע מתחרי העיתון )עיתונים אחרים( התמלאו בכתבות על אלימות

ופשע. יש בניהם יחסי גומלין.

– מושג הנגזר מתוך סדר יום שהיא אחת מחמשת האסכולות של השפעותמושג ההבלטה יום. באמצעות תהליך זהו אמצעי לקביעת סדר חזקות מאוחרות של התקשורת. למעשה מסויימות. ההבלטה לסוגיות הציבור לב תשומת את מסבים ההבלטה, אמצעי התקשורת מעידה על השפעה תקשורתית תוך השפעה על בולטות של נושאים ואלה נחרטים בזכרון של הנמענים ומשחקים תפקיד חשוב בתהליך הערכה / שיפוט שהנמען מבצע ביחס לאיש ציבור או סוגייה מסויימת. )למשל: במלחמת המפרץ, הסיקור של התקשורת השפיע על הערכות הציבור

על הנשיא והממשל(.

/ וולפספלד וווימן 1999 ו- 1996 מאמר: "המאבק על סדר יום התקשורתי בבחירות

אמצעי התקשורת משמשים כבמה עיקרית שעליה מופיעים המתמודדים בבחירות והם מציגים לציבור את עמדותיהם ותדמיתם של המתחרים. כל מועמד מנסה להשתלט על הסיקור שיהיה חיובי ורב יותר על מנת לשכנע את הציבור להצביע לו. הפוליטיקאים מנסים לעצב את סדר

היום התקשורתי ובהמשך להשפיע על סדר היום הציבורי.

ב- דיווחי חדשות של היום סדר על לבחון את התחרות ניסו בחירות2החוקרים מערכות בין ברק לנתניהו. הם ניסו1999 בין פרס לנתניהו, והשני בשנת 1996בישראל. הראשון בשנת

הם מצאולבדוק אלו גורמים מובילים להצלחה או כשלון במאבק על סדר היום התקשורתי. כמה גורמים:

. הטיה פוליטית – כאשר הטענה היא שהתקשורת בדר"כ מעדיפה מועמד אחד על פני1מועמד אחר וזה בא לידיי ביטוי באופן הסיקור של ארוע הבחירות.

. ייתרון לתפקיד שלטוני – הטענה היא, שכאשר אתה נמצא בעמדה שלטונית אז באופן טבעי2יום סדר עיצוב על יותר גדולה השפעה תהיה לכן, לתקשורת. יותר רבה נגישות לך יש

התקשורתי מול היריב.

. איזון פוליטי – מדובר באמצעים חוקיים המבטיחים איזון בסיקור התקשורתי )למשל: זמן3סיקור שווה בין המתמודדים השונים(.

. מודל הדרמה קודם – לפי מודל זה, מה שמשפיע זה היקולים המקצועיים של העיתונאים.4 כלומר, אם העיתונאי מעוניין ברייטינג הרי הוא ייצר חדשות המביאים רייטינג. למשל: סיפורים

דרמתיים, היבטים שליליים על כל מתחרה שעושים כותרות.

1996 החוקרים ניתחו מהדורת חדשות בטלוויזיה בתקופות של הבחירות בשנים שיטת מחקר:תוך ניתוח תוכן גם של תשדירי תעמולה של המפלגות. הם עשו הבחנה בין פריטי1999ו-

נושאים הקשורים לבין ביטחון, אבטחה( )כלכלה, שונים נושאים בין תוך הפרדה החדשות לבחירות )משאלים, תחזית עם, סיקורים(.

ממצאים:

– נתניהו מול פרס. פרס שמאלני )ישנה גישה האומרת כי התקשורת שמאלנית 1996 בשנת על כן יש לו ייתרון( והוא נמצא בשלטון. הצפייה היא שפרס ינצח. התוצאה היא שנתניהו ניצח.

כיצד?

:גישתו עדינה יותר מנתניהו. ניסה להעלות את ההישגים של הממשלה לסדר היום. פרס דיבר על תהליך השלום, צמיחה כלכלית, קליטת עליה משמע, דברים טובים. בנוסף,

הייתה התקפה מתונה על נתניהו תוך הצגתו כאדם לא ישר וללא נסיון.:פעל באסטרטגיה שונה. אמרות מוכרות כגון: "נתניהו, עושים שלום בטוח", נתניהו

נושאים אלה. דיבר על הכשלונות של2"ממשלת פרס תחלק את ירושלים" והדגיש הממשלה הנוכחית )ממשלת פרס( ועל אי הצלחה למנוע את הטרור. העלה נושאים שליליים לתקשורת ואלה עלו לסדר היום הציבורי. נושאים דרמתיים שליליים אלו משכו

את התקשורת, דבר המבטא את מודל הדרמה קודם.

– נתניהו מול ברק. הפעם נתניהו ראש ממשלה מה שמגביר את סוכויו מול ברק. 1999 בשנת ייתרון. אך, מצד שני, ברק הוא שמאלני )יש הנחה כי התקשורת שמאלנית( לכן גם לו יש התוצאה: ברק ניצח. מבחינת הממצאים, לאף אחד מהם לא הייתה השפעה על סדר היום

התקשורתי אלא התקשורת החליטה איך לעצב את סדר היום.

:דיבר על עניין הביטחון תוך הדגשת נסיונו הצבאי. ברק:עסק בחשש לפיגועי טרור אם השמאל יהיה בשלטון. נתניהו

סיכום:

לפי הממצאים, חלק מהגורמים שהוצגו הופרכו:

. ייתרון לתפקיד שלטוני הופרך בשני המקרים.1

התקשורת לא העדיפה את פרס, ובשנת1996. הטייה פוליטית הופרך בשני המקרים. בשנת 2 התקשורת לא הבליטה את ברק.1999

נראה כי מודל הדרמה קודם הוא הגורם המשפיע יותר מכל שאר הגורמים.

לאף אחד מהמתחרים איןמצד אחדהיא שלהתנהלות הבחירות יש ייתרון וחסרון. המסקנה שיקולי בידור ודרמה הם אלה המשפיעים על סדר היום בבחירות. הדבר בעייתיומצד שניייתרון

)חדשות סנסציות לייצר המועמד של ביכולת תלוי המדינה עתיד שלכאורה מצב נוצר כי שליליות ודרמתיות(.

נושא המסגור

– מושג הנגזר מאסכולת הבניית המציאות שהיא אחת מחמשת האסכולות שלמושג המסגור השפעות חזקות מאוחרות של התקשורת. למעשה, כל סיפור, אירוע או נושא מורכב מאיןזוויות הראיה, הניתוח, מיון ספור פרטים, על כן אין יכולת להציג את כל הפרטים, את כל והדגשים. מכאן, יש צורך לבחור במסגור האירוע משמע, בחירה בזווית ראיה אחת על פנידרך זו מסגור לנמענים. אותו ומעביר המציאות על העיתונאי מתצפת שדרכה האחרות שממסגרת תופעה מסויימת לצורת התבוננות ספציפית שדרכה מסתכלים על הסיפור. למעשה, מסגור זו חבילת פרשנות. העיתונאים בוחרים פרספקטיבה ספציפית של הסתכלות ומדווחים על האירוע באופן זהה לנמענים וכך סוגרים את האופציות האחרות לסקר את האירוע. למשל:

זאת לראות ניתן אחד מצד הגדה. בכביש חולף רכב על אבנים מיידה ערבים קבוצת כאינתיפאדה, אך, מצד שני ניתן לראות זאת כלוחמי חירות.

מסגרות: 2 כשאנו מדברים על מסגור, יש לעשות הבחנה בין

– מסגרות המתייחסות למוען, לכתב, לעורך. גם המוען זקוק למסגרת כדימסגרות מדיה. 1כלי שמייעל את העבודה של היא לו משמעות. המסגרת ולהעניק מסויים אירוע להבהיר העיתונאי ומאפשרת לו לזהות מידע, לסווג את המידע בצורה מהירה ויעילה וכך להעביר את

המידע באופן אפקטיבי לנמענים.

– גם הנמענים זקוקים לתבניות ומסגרות על מנת להבין את האירוע ולהעניקמסגרות ציבור. 2לו משמעות.

* באמצעות המסגור, הסיקור התקשורתי מנחיל לנו, לציבור, מידע שהוא לא רק גולמי, אלאאורזים אותו בעטיפה אידיאולוגית ורק אז מעבירים לנמענים.

איך עיתונאים ממסגרים אירועים?

ישנם מספר גורמים המשפיעים על אופי המסגור:

. ערכים ונורמות חברתיים – העיתונאי הינו חלק מחברה מסויימת ומודע לערכים הקיימים1בחברה.

. אילוצים ארגוניים – העיתונאי מחוייב למערכת מסויימת ולאידיאולוגיה שלה לכן עליו ליישר2 קו עם המערכת בה הוא עובד. בנוסף מדובר באילוצים של זמן, שטח המוקצה לכתבה בעיתון

ועוד.

איזון לצדדים השונים3 יש צורך לתת – קשור לאתוס העיתונאי, נוהלי עבודה עיתונאים . המסופרים בכתבה.

. אוריינטציה פוליטית / אידיאולוגית של העיתון – לכל עיתונאי יש מטען אידיאולוגי המשפיע4על אופי מסגור הכתבה )ייתכן והעורך אף ישנה את הכתבה בהתאם לצורכי מערכת העיתון(.

הבחנה נוספת בעניין המסגור – רלוונטית בעיקר לז'אנר החדשותי:

: מציגה את הנושא על ידי אירוע בודד תוך הצגת דוגמאות ספציפיות. קל ויעילמסגרת אירועית להשתמש באמצעים חזותיים ולכן סוג זה מאוד רווח בטלוויזיה. למשל: כשסוקרים את תופעת העוני, במקום לדבר על המאקרו )גורמים חברתיים למשל( אנו נתמקד במיקרו ונציג דוגמה

של משפחה במצוקה כלכלית תוך צילום המקרר הריק בביתם.

נושאית נושאיםמסגרת של מופשטת כללית הצגה המאקרו. ידי על הנושא את מציגה : חברתיים. ההתמקדות תהיה ברקע, בנתונים, בפרשנות והצעות לפיתרון. זה מסגור שפחות נפוץ בטלוויזיה ויותר רווח בעיתונות כי קשה להציגה בצורה ויזואלית, חזותית, אלא במילים.

למשל: כשסוקרים את היות צה"ל בלבנון, ידברו על השלכות חברתיות והצעות לפתרון.

האם הנמענים יכולים להתנגד למסגור?

לפי מסורת זו, הנמען הוא פעיל אך מה שמגביל אותו זה סביבת התקשורת שההיצע שלה מקרים:3מצומצם ומוגבל. משמע, יש אפשרות להתנגד למסגור בעיקר ב-

– התקשורת מציגה בדרך כלל מספר מסגרות לכל אירועבחירת זווית ראיה מהתקשורת. 1מסגרת לאיזו בחירה אפשרות יש לכן, שונות. אידיאולוגיות ובעלי שונים העיתונאים שכן

להיחשף.

– מידת הכרות האישית של הנמען עם הנושא ישפיע על המסגור.הכרות הנמען עם הנושא. 2 ככל שאתה יודע יותר כך תהיה מושפע יותר / פחות על נושא מסויים המוצג במסגרת מסויימת.

)נסיון אישי בתחום(.

– ישנם חלקים בציבור שמגלים יכולת קריאה מתנגדת או ביקורתיתרקע והשכלת הנמען. 3 לנושא מסויים, בדרך כלל יהיו אלה אנשים משכילים יותר. באופן טבעי, מי שמשכיל יותר יהיה

בעל יכולת ביקורתית גבוהה יותר.

האם העיתונאים משתמשים במסגרות באופן מודע ומכוון?

אירועים על מנת להנחיל את תפיסת עולמם רוב העיתונאים ממסגרים סביר להניח שכן. לציבור הקוראים. לעיתים, העיתונאי לא מודע לכך שהוא ממסגר אירוע כיוון שהאידיאולוגיה שלו טמועה ומושרשת בו ולכן צורת המסגור נעשית באופן אינטואטיבי. לרוב, המסגור לו נובע מכוונת זדון להטעות את הנמען, אלא העיתונאי חייב לבחור מסגרת מסויימת ולהחליט איזה

היבטים להדגיש. למעשה, לא בהכרח מניע מניפולטיבי על הציבור.

חשוב להוסיף, כי אנו הנמענים רואים את התוצר הסופי אך ישנם שלבים רבים לפני כן הקשורים לתהליך המסגור. כך למשל העורך שמחליט מה נכנס לעיתון ומה לא, באיזה גודל תהיה הכתבה ובאיזה עמוד בעיתון. רובנו עושים סריקה בעיתון ולא קוראים את

הכתבות. לכן, יש הבדל משמעותי במסגור האירוע בכותרת אל מול הטקסט עצמו.

מאמר: שיח תקשורתי ודעת קהל בנושא כח גרעיני / גאמסון ומודליאני:

גאמסון ומודליאני ניסו לבדוק את הקשר בין השיח התקשורתי לדעת הקהל תוךהמחקר: ב- אטומית. הם התמקדו באנרגיה השימוש בנושא חדשות4התמקדות אמצעי תקשורת:

בטלוויזיה, שבועוני חדשות, קריקטורות פוליטיות ומדורי דעה בעיתונים היומיים )=פרשנות(.

מסקנות:

* הם מבינים כי למעשה מסגור זו חבילת פרשנות, תבנית ערכית שדרכה מתבוננים במציאות.בחירת המסגרות חיונית הן למוען והן לנמען.

גורמים המשפיעים על חבילת4* למעשה מתקיימת תחרות בין חבילות פרשנות שונות. קיימים פרשנות אחת להיות בולטת על האחרות: הדהוד חברתי, פעולות של נותני חסות, פרקטיקות

של תקשורת ודעת קהל.

יותר ממסגרת אחת לכל אירוע ובכך משאירים * ברוב המקרים אמצעי התקשורת מציגים לקהל חופש מסויים לבחור מסגור מתוך היצע הקיים.

מאמר: תקשורת מפרגנת: סוכל נסיון פיגוע בחוף ניצנים / ליבס ובר נחום:

ובו היה מחדל1990במאמר מתואר נסיון לפיגוע בחוף ניצנים שהתרחש בחג השבועות בשנת נוראי של צה"ל ושל הממסד ורק בנס גדול מאוד לא היו לנו אבדות נפש. ליבס ובר נחוםמצופה דמוקרטית בחברה כידוע, בתקשורת. האירוע פרשנות על ביקורת מעבירים

ככלב שמירה של ביקורתיות, תשמש כי תבקר את הממסד, תשאל שאלות מהתקשורת הדמוקרטיה ותציג עמדה אופוזיציונית. בסיקור אירוע זה, התקשורת נהגה אחרת. התקשורת נתנה מסגרת שעלתה בקנה אחד עם העמדה של הממסד. ליבס ובר נחום טוענים כי מסגורזדון אלא, לא רצו לשבור את אווירת החג שהייתה ולהוריד את זה נעשה לא מתוך כוונת

המורל. המסגרת אותה הציגה התקשורת הייתה כי כביכול, בזכות צה"ל, האירוע סוכל.

אמצעי מסגור שונים:

מטאפורות, דימויים חזותיים, שמות תואר, משפטי מפתח, אירועים ודמויות מהעבר, הקשר,השוואה, האנשה, דמוניזציה )הצגה בצורה מאיימת(, נקודת מבט, שפה, כותרת, בולטות ועוד.

גישה רביעית – ייצוג מיעוטים

מיעוטים למעשה הם קבוצות קטנות שיש בניהם קשר כלשהו כך למשל: נכים, ניצולי שואה, זקנים, נשים, ערבים ואתיופים. הבעיה במיעוט זה שהם לא נמצאים בעמדות הכח בחברה. על מנת שקבוצות מיעוט יוכלו להכנס לעמדות כח )לפי הנאו מרכסיזם(, עליהם לעבור תהליך של

ביות.

- קבוצות שלאו דווקא מיעוט מספרי אלא שמבחינת הכח היא חלשה. בדרךמיעוט חברתי כלל, הקבוצות סובלות מקיפוח, חוסר במשאבים ותגמולים, לא משפיעות. האינטרסים שלהאו האינטרסים שלה. הדגמה: בסרט ביכלתה להביע את השקפותיה ואין לשוליים נדחקו פעמיים בוסקילה, זאב רווח מככב כביכול כסמל לגבריות הישראלית המזרחית )מזרחי, חסר השכלה, שפה עם ח' וע', מעמד סוציו אקונומי נמוך( לעומת, זאב רווח בתפקיד שני כמככב

ספר צרפתי הומו )סטראוטים על הומואים כספרים, שפת גופו מדגישה את היותו הומו(.

בישראל, נחשבו לעבריינים. זהו חוק1981הדגמה: על פי החוק, הומוסקסואלים עד שנת שהתבסס עוד מהתקופה הבריטית. דינם היה מאסר בפועל. עצם העובדה שהיה קיים חוק כזה, הופך אותם למיעוט בעל סטראוטיפ שלילי. בהבנית המציאות הציגו לנו כי הומוסקסואל

בשנת ממנו. יש להתרחק ולכן עבריין ונחשפו1993= הומוסקסואלים בכנסת התאספו , ניסה70למצלמות ולציבור כמחאה ואז החל השינוי. )זלמן שושי נחשב למוטציה בשנות ה-

להתאבד פעמים, העילו עליו כי הוא משתמש בסמים ופדופיל. התקשורת הציגה אותו באופן דרשו ההומוסקסואלים זכויות.1993גרוטסקי(. בשנת

התקשורת מבנה את תפיסתנו אודות המציאות. למעשה, היא מרכז השיחמדוע היצוג חשוב? הציבורי. מכאן, התקשורת מעצבת ומבנה עבורנו את ה"אחרים" )קבוצות חברתיות, מיעוטים(

ועל ידי כך מבנה את הזהות האישית והקיבוצית ה"אנחנו".

– הפעלת כח אידיאולוגי ותרבותי של מעמד חברתי אחד כלפי מעמדותהגמוניה אידיאולוגית אחרים. כח זה אינו מושג באמצעות כפייה אלא על ידי הסכמה. )אנטוניו גרמשי אמר כי עמדת הכח מחזיקה באידיאולוגיה בצורה איטית שנראה לציבור טבעי(. הדגמה: אליס עטרה לבג"ץ שהיא רוצה ללכת לקורס טייס, ביקשה הזדמנות להתנסות במשהו שהדלתות סגורות בפניה.

למעשה, היא הראשונה שניסתה להתקבל לקורס והיום, בגללה, מקבלים בנות לקורס טייס.

– כיצד אמצעי התקשורת השונים משרתים ומשמרים את חלוקת הכחיחסי הגמוניה ותקשורתמונחלת שבאמצעותו מנגנון = הסכמה מייצרים התקשורת אמצעי למעשה, בחברה? ומשתמרת ההגמוניה האידיאולוגית וכך היא מתקבלת על ידי האוכלוסיה. התקשורת צריכה לייצר סממנים מיוחדים על מנת לייצג מיעוטים. הדבר נעשה על ידי ייצוג, סטראוטיפ והכחדה

סמלית.

הייצוג קשור בתאוריית הבניית המציאות. למעשה, הייצוג בונה, מתאר, מעבד ומסמל. ייצוג:1 היבטים מן המציאות )אנשים, מקומות, חפצים, אירועים, זהויות, תרבויות ורעיונות מופשטים( על ידי מדיומים שונים. תהליך הייצוג בתקשורת הוא תהליך מתמיד של הבניית זהויות היוצר

סטראוטיפים שעל ידם מוצג ה"אחר".

השקפה פשטנית וטעונה מבחינה ערכית על עמדותיה, התנהגותה וציפיותיה של. סטראוטיפ:2 קבוצה / פרט. השקפה זו מוחזקת במשותף על ידי קבוצות אנשי בחברה והיא נטועה עמוק בתרבויות סקסיסטיות וגזעניות. למעשה, השקפה זו ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב יחסם

של בני החברה לאחרים. לא בהכרח שלילי.

היעדר ייצוג או ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצה מסויימת במדיה.. הכחדה סימלית:3ייחודית הכחדה סימלית משמעותה, מחיקת קיומה של אותה קבוצה, כקבוצה בעלת זהות הזכאית לשוויון בחברה. הסיבה להכחדה סימלית היא הרצון להרחיק את קבוצות המיעוטגבולות על שומרת של הקבוצה החלשה.ההגמוניה מרמת התפיסה כלומר, הכח ממוקדי הגזרה על ידי מחיקת קיומה של הקבוצה שכן אם יכירו בקבוצה, יהיה על ההגמוניה לתת שוויון

למיעוטים ולכן יהיה עליה להרחיב את המעגל שלה. מכאן, יהיה עליה לפזר את כוחה.

– "לזה שבידיו המקלBERGER AND LUCKMAN 1967הקשר שבין מיעוט חברתי לייצוגו – על פי הגדול ביותר, יש הסיכוי הטוב ביותר לכפות את הגדרות המציאות שלו על אחרים".

של הקבוצות השונות והדימוי שנבנה עבורן,אופן הצגתןבמה עוסקים מחקרי ייצוג? בוחנים ת כלפיי דימויי הקבוצות השונות בחברה.עמדות הציבורובודקים את

נתייחס למשל לקבוצת ההומוסקסואלים. קיימים סטראוטיפים עליהם כך למשל: סקס, סמים, נשיים, חוש אסתטי מפותח, שפה מוזרה. מעצם היותו של מצעד הגאווה, משמע כי יש משהו לתקן, משהו לא בסדר. התקשורת מציגה את ההומואים ולסביות בעיתונים בהקצנה, תמונות קרנבליות. באותה מידה יכולה התקשורת להציגם בתמונות אחרות. למעשה, התקשורת מבנה סטראוטיפ "שלילי" עליהם ומנסה לעשות הבחנה בין "הם" ל"אנחנו". מצעד הגאווה זו מחאה

חברתית.

מדדי ייצוג של קבוצה בחברה:

.הכחדה סימלית כמותית – האם הקב' מופיעה בתקשורת או מודרת? בולטות הופעתה.הכחדה סימלית איכותית – כיצד הקב' מוצגת בתקשורת? הקשר, מאפיינים והתנהגות

כיצד מעודדים גיוון תרבותי במדיה?

מוסדות תקשורת וארגונים אקטיביסטיים מבקשים ליצור גיוון תרבותי בשני מישורים. האחד על ידי תכני תקשורת )יוסי וג'אגר, הכי גאים שיש, לאון מהאח הגדול( והשני על ידי כח האדם

השותף להפקת תוצרי התקשורת )מנחה החדשות יגאל רביד(.

מאמר: כיכר השוק הומה? על הגיוון התרבותי בערוצי הטלויזיה המסחריים בישראל 2007 ועל הדרכים לשיפורו / פירסט, ע' ואברהם, א',

ישנה דרישה להרחבת המגוון התרבותי שעלתה בעקבות דוח שהוכן על ידי הרשות השנייהייצוגן של קבוצות חברתיות בערוץ ולרדיו, שבדק את אופן וערוץ 2לטלויזיה . פירסט10

ואברהם מתמקדים בדוח זה.

לבחון את ייצוגן של קבוצות חברתיות בערוצים המסחריים, בהתאם לתאורייתמטרת המאמר:המגוון לשיפור בעולם שננקטו והאסטרטגיות הדרכים את לבחון כן כמו והמסגור. הייצוג

התרבותי בשידורי הטלויזיה, מתוך הבנה שרצוי לקדם שינוי כזה גם בישראל.

והיא קיימת על למעשה, בודקים פירס ואברהם האם הקבוצה קיימת או מוכחדת. במידה המסך, באיזה אופן היא מוצגת. כיצד זה בא לידיי ביטויי מבחינת גיוון תרבותי בשידורי הטלויזיה

בעולם ובישראל.

ניתוח תכני אקטואליה, דרמה ושעשועונים )בשעת צפייה שיא( בשני ערוציםשיטת המחקר: .2003 שבועות בשנת 19מסחריים במהלך

גברים ונשים, יהודים וערבים, חילוניים, דתיים וחרדים, אשכנזים ומזרחיים,הקבוצות שנבדקו:ותיקים, עולים מחבר העמים ועולים אתיופים.

ממצאים:

."חדשות ואקטואליה – הוכחדו כמותית ואיכותית כל ה"אחרים.שעשועונים ודרמות – נראה כי אנו חיים במדינה יהודית שאין בה מהגריםסטראוטיפי באופן סבון ובאופרות בדרמות ה"אחרים" ייצוג – ונשים מזרחים

ואנכרוניסטי.

סיכום:

חילונים יהודיים מגברים בעיקר מורכבת על מסכי הערוצים המסחריים התמונה המופיעה והמזרחיים הנשים ועולים. חרדים ערבים, של כמותית סימלית הכחדה מתקיימת וותיקים. אומנם נראים על המסך אך עדיין סובלים מהכחדה סמלית כמותית ובעיקר מהכחדה סמלית

כמותית.

יצא סדרה המכונה "הכי2000 אנו נחשפים לתכנים של הומואים. בשנות ה-90החל משנות ה- גאים שיש". אם נערוך השוואה בין העונה הראשונה אל מול העונה החמישית, ניכר כי יש התפתחות חיובית בייצוגם של ההומואים. בעונה הראשונה הפתיח מציג את ההומואים תוך הבלטת גופ העירום והחלק והסוואת הפנים, תוך ריקודים סקסיים. בעונה החמישית לעומתילד לחיי המשפחה זאת, אנו נחשפים לפניהם של הכוכבים ההומואים, כמו גם התווספות

ההומוסקסואלית או הלסבית. מוצגים בפן אנושי יותר.

בעשיית התקשורת: מיעוט היאקבוצות ההנחה מצומצם. הוא בעשיית התקשורת חלקם שאנשי התקשורת )כתב, עורך( שכן מזוהים עם קבוצות מיעוט ספציפיות, ייתפסו אותה בצורה

פחות סטראוטיפית וייטו להבין את תרבותה

גישה חמישית – ספירלת השתיקה

גישה זו טוענת כי לא רק להבנות את המציאות, אלא אף ליצור מציאות חדשה. האופן בותקשורת דעות. להביע נכונותם על משפיע הדעה, אקלים את תופסים בחברה פרטים ההמונים לא רק מעצבת דימויים של המציאות אלא אף לוקחת חלק בעיצוב המציאות עצמה.

– לאנשים יש פחד בסיסי מבדידות רעיונית ולכן, מי שחש כיההנחה העומדת בבסיס האסכולה אינו שותף לדעת הרוב כפי שמתבטאת בסביבה ובתקשורת, יעדיף לשתוק ולא להביע בפומבי.ייחוס חזק יש רוצים להרגיש חלק מהמיעוט אלא חלק מהקונצנזוס. למעשה, אנשים לא ליכולת התקשורת שיכולה לשנות בפועל את המציאות. בדרך כלל אנשים מעדיפים לשתוק או ליישר קו עם אקלים הדעה. איך לומדים מהי הדעה הרווחת? גם מתקשורת ההמונים וגם דרך קשרים בין אישיים. ברגע שאני מרגיש כי דעתי היא פופולרית, ארגיש בטחון להביע אותהאפילו מסויימת, אשתתף בהפגנה( תנועה של עם סמל על האוטו, אלך סטיקר )אדביק בהקצנה. ברגע שארגיש כי דעתי סוטה מהקונצנזוס, איישר קו עם אקלים הדעה או אשתוק,

מכאן ספירלת השתיקה.

– שאקלים הדעה )הלך הרוח, הקונצנזוס( שמוצג בתקשורת לא תמיד משקף אתהבעיה היאהמציאות כפי שהיא. אותו אקלים דעה, דעת הרוב, לא בהכרח רוב כמותי אלא "רוב מדומה".

עיקרי האסכולה / תהליך השתיקה:

. התקשורת מבנה אקלים דעה שמציג כביכול את המציאות.1

. חוש "כמו סטטיסטי" – הפרט מגשש את השטח ומפעיל חוש זה במטרה לבחון מהו אותו2 אקלים דעה הרווח בחברה. הדבר נעשה באמצעות תקשורת המונים או תקשורת בין אישית.

, הסביבה תחזק אתהאחת אופציות: 2כאשר האדם מתייעץ עם הסביבה שלו, עומדות בפניו התחושה כי הוא בעמדת המיעוט ולכן הוא ישתוק. כלומר, במקרה זה התקשורת הבין אישית

ההמונים. תקשורת של ההשפעה את אתהשניהחיזקה ותחזק בדעה תומכת הסביבה , הביטחון להפגין אותה בציבור. לאחר שלב הערכת מצב העמדה, יש אנשים המעדיפים לשתוק. למעשה הם נכנסים למעגל השתיקה שמורכב מאנשים החוששים להביע את דעתם. התופעה

רק הולכת וגדלה ומתווספים מעגלי שתיקה נוספים.

יש עדיין את האנשים שכן מביעים עמדות לא פופולריות. מדובר במיעוט3 . גרעין קשה – מספרי קטן.

)מושג שלא קשור לתאורייה(. לפי מושג זה, אנשיםהשפעת "קרון הרכבת" / "עגלת המנצח": פועלים בצורה רציונלית ותומכים במועמד או ברעיון שיש לו סיכויים גבוהים יותר. הדבר קורה לא משום שהם מעדיפים אותו אלא מהסיבה שהם מעדיפים להשתייך למחנה הרוב, החזק

,לעומת זאתוהמנצח. האדם מודע לכך שהוא חושב אחרת ומצטרף בכל זאת לדעת הרוב. נוימן במאמרה לא מייחסת לנמענים רציונליות בספירלת השתיקה אלא חולשה מתוך חשש

מבדידות חברתית, חשש מלהביע דעות שונות. לכן, לא אשנה את הדעה אלא אשתוק.

יחסיםלמה נקרא ספירלה? אט אט עוד מעגלי שתיקה מתווספים. אבל הדגש הוא שיש הדדיים בין התקשורת לאקלים הדעה הציבורי, כאשר התקשורת בעצמה מושפעת מאקלים הציבורי שהיא עצמה יצרה וכך האפקט הולך וגובר. בעצם, הסיקור התקשורתי המוגזם של

דעת המיעוט הופך אותה לדומיננטית יותר ויותר ומשליט עוד יותר את החולקים עליה. ברובהמקרים מדובר ברוב "מדומה".

וגם כלפי הנמענים שפועלים מפחד. בספירלת השתיקה הביקורת מופנית כלפי התקשורת בשונה מהבניית המציאוצ וסדר יום ששם הנמען כן רוצה להיות פעיל ואקטיבי אך התקשורת

מגבילה אותו.

: יש מיעוט קולני )לפי נוימן( ....התקשורת נותנת לו ביטוי....נראה כדעת הרוב....אנשיםהתהליךמצטרפים לעמדה וחלקם שותקים....מכאן, רוב "מדומה", אשלייה.

האם ייתכן לשבור את ספירלת השתיקה?

כן, באמצעות הגרעין הקשה, אותם אנשים שלמרות הכל לא מפחדים להביע את דעתםהסותרת מהכלל. למעשה, אנשים המביעים את דעת המיעוט צריכים להיות:

. קבוצה אחת: אנשים בעלי אישיות חזקה יותר, לא מהססים, בעלי בטחון עצמי.1

לא2 שהיא מהתנהגות להרוויח מה להם יש אינטרסים, בעלי אנשים שנייה: קבוצה . קונפורמיסטית. למשל, המקרה של השרוף, חיים צינוביץ, שפעל באופן חדיג שהביא לפרסומו.

בצורה לא3 נוהגים בכך שהם כי הם מסתכנים מרגישים אנשים שלא שלישית: . קבוצה קונפורמית. כך למשל ב"בגדי המלך החדשים" כאשר המלך היה עירום ואף אחד לא אמר זאת

פרט לילד קטן שצעק זאת מעצם העובדה כי לא ידע שהוא מסתכן.

. קבוצה רביעית: תלויה בהבדלים תרבותיים. יש תרבויות יותר קונפורמיסטיות ותרבויות פחות4קונפורמיסטיות. למשל, ישראל נחשבת פחות קונפורמית מגרמניה.

סיכום האסכולה:

אסכולה זו מייחסת לתקשורת המונים השפעה חזקה ביותר מבין שאר האסכולות האחרות. יוצאת מתוך פסיכולוגיה חברתית ועוסקת תהליכי עיצוב דעת קהל. התקשורת לפי ספירלת השתיקה, מכתיבה בסופו של דבר לנמענים מה לחשוב או לפחות כמו מי לחשוב ואף גורמת בעקיפין לכך שתמונת העולם המעוותת תהיה למציאות. כמו כן, התקשורת מהווה ערוץ או אמצעי דרכו הפרט נחשף לאקלים הדעה הרווח בחברה. התקשורת לא רק מציגה תמונת עולם מסולפת ומעוותת, אלא אף גורמת בעקיפין לכך שתמונה זו תתגשם ותהפוך למציאות. באסכולה זו יש חזרה לטענה של חברת המונים כנועה ודוממת שאין בה שיח וסיג של ממש.בין הרוב יתגלה היחס האמיתי פוליטיקה, בקלפי ברגע האמת למעשה, אם מדברים על הדומם למיעוט הקולני. לרוב, מקובל לתת דוגמאות על אסכולה זו בתחום הפוליטי אך יש לה

גם ביטוי בתחומים שונים למשל: שיווק ופרסומות.

מאמר: ספירלת השתיקה: תאוריה של דעת קהל / נואלה נוימן

וה-60נוימן ניתחה את הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות בגרמניה המערבית בשנות ה-נוימן טענה שלאמצעי התקשורת היה חלק ביצירת אקלים פוליטי שלא היה לו כיסוי70 .

עובדתי. בבחירות בגרמניה התקשורת יצרה רושם מכוון לפיו השמאל )סוציאל דמוקרטית( עומד לנצח. מבחינת הסקרים, נראה כי המאבק מאוד צמוד בין הימין לשמאל. למעשה תארו תמונת מצב שונה ומעוותת. כתוצאה מכך, רבים מתומכי הימין נסוגו מתמיכתם ואף יישרו קו )חלק אפילו לא הצביעו( עם הדעה הרווחת. התקשורת סילפה את המציאות ואז הפכה להיות

המציאות הממשית )נבואה שמגשימה את עצמה(, השמאל ניצח.

אמצעי כי התקשורת שמאלנית. מהטענה ונובע במכוון מניפולציה של סוג מתארת נוימן התקשורת למעשה, חטאו בסילוף העובדות ואף הצליחו ליצור אווירה ציבורית שהגשימה את עצמה והפכה למציאות. נוימן טוענת כי בדרך כלל יש מיעוט קולני שהתקשורת נותנת לו ביטוי.

השמעת דעת המיעוט עוד ועוד, גורמת למעשה כנתפס שזה דעת הרוב.

מאמר: מדבר סקר תרחק? הסיקור של סקרי בחירות בתקשורת הישראלית / וימן ג'

המאמר נוגע בנושא ספירלת השתיקה במובן הפוליטיקה הישראלית. וימן עוסק בסיקור של השתנה היחס של העיתונות לסקרים בכלל ולסקרי70סקרי דעת קהל. וימן טוען כי בשנות ה-

– עיתונים היו קונים זכויות לפרסם תוצאות ממכון שערך את הסקרבעבר בחירות בפרט. ומממנים בעצמם את הסקרים,לאחרונהביוזמתו. מזמינים בעצמם עיתונים ויותר יותר –

ואופיו. סיקור התקשורתי של ובכך בעצם משפיעים על תוכן הסקר והבלעדיים, המיוחדים הסקרים עשוי להשפיע על מערכת הבחירות ותוצאותיה משמע, אקלים הדעה. פוליטיקאים כלאיך ספירלת וימן מראה זה חשוב. מבינים כמה כי הם לייפות את הסקרים מנסים הזמן השתיקה באה לידי ביטוי. מדבר על החשיבות המכרעת של של דעת הקהל כיוון שהם תורמים לבניית אקלים הדעה. גם אם לא מדובר בהשפעה ישירה של סקרי דעת הקהל, עדיין רוב הציבור יונק את המידע שלו לגבי מצב הכוחות מסקרים ולכן זה תורם לגיבוש אקלים הדעה. הפוליטיקאים מודעים לכח ההשפעה של הסקרים ולכן הם עושים מניפולציות ומסלפים אתבחירות מצד התקשורת ריבוי סקרי תופעה של יש וימן, לפי התוצאות. בשנים האחרונות ולטענתו, הריבוי בדיווח לא שיפר את אמינות ודיוק הסקרים, יש בעיה אתית קשה באופן פירוש הממצאים. לטענתו מדובר בשוק פרוע שבו בוחשים גופים מניפולטיבים, מודאג באיכותם שליוצרת השגרה של התהליך הסקרים. לטענתו הלהיטות התקשורתית לפרסם סקרי בחירות תהליך תקינות על מזיקה השפעה לכך ויש ומוטעה מוטה דעה אקלים ויוצרת הפוליטי

הבחירות בחברה דמוקרטית

מאמר: אמון הציבור הישראלי בסקרים כגורם מתווך בתפיסת אקלים הדעה בבחירות / צפתי י' 1996

צפתי במאמרו, בניגוד לוימן, בודק את ספירלת השתיקה בהקשר הישראלי. הוא בדק באיזו מידה אנשים מתייחסים לסקרי בחירות כמייצגים את התפלגות הדעות בציבור הישראלי. לפיכמייצגים סקרים יתפסו שאנשים להניח סביר הרי בסקר, מדובר אם השתיקה, ספירלת

מציאות.

: צפתי מצא ההפך מן ההשערה. גם כאשר מדובר בסקרים האמינים ביותר, אנשיםממצאים מחליטים אם להאמין להם קודם כל על פי עמדתם הפוליטית האמיתית. אם הסקר מספרספירלת את נוגד משמע, ולהפך. לו מאמינים הם אז בו להאמין רוצים שהם מה להם

השתיקה.

ביןמסתבר הבחנה עושה צפתי ותוצאותיהם. הסקרים בנושא בניהם מתייעצים שאנשים של בתפיסה רבה הומוגניות יש יותר, סגורות בחברות כי ומוצא שונות חברתיות קבוצות הסקרים. למשל: החרדים באופן עקבי לא מאמינים לסקרים. תומכי הימין באופו עקבי, לא מאמינים לתקשורת מהטענה שהיא שמאלית. ברגע שלאנשים יש חוסר אמון בסיסי בתקשורת,

וספירלת השתיקה לא תעבוד. צפתי טוען שספירלת השתיקה לאמכאן,הם לא ישתכנעו בהכרח עובדת.

גישות: 3 יחסים בין טכנולוגיה לחברה – קיימים

. דטרמניזם טכנולוגי.1

. פער הידע.2

. מרחב ציבורי.3

גישה ראשונה – דטרמניזם טכנולוגי

מה מאפיין את מערכת היחסים בין הטכנולוגיה לחברה? מי מושפע ממי? בגישה זו הטכנולוגיה משפיעה על החברה. הגישה טוענת כי שינוי טכנולוגי מביא לשינוי חברתי כלומר, התפתחותורכים, קשיחים טכנולוגים דטרמניסטים ישנם חברתי. ושינו להתפתחות תביא טכנולוגית קיצוניים ומתונים. הקשיחים טוענים שהטכנולוגיה היא באי הכל ומשנה סדרי עולם. הם אףוגורף. )למשל: הדפוס וטוענים כי האפקט הוא בלעדי יכולות מאגיות מייחסים לטכנולוגיה הוביל להולדת הלאומיות(. דטרמניסטים רכים לעומת זאת, טוענים כי האפקט לא בהכרח כרוך בשינוי סדרי עולם. )יאמרו כי אין לנו תנאי מעבדה ולכן לא ניתן לומר בוודאות כי רקולא כי האפקט תלוי בטכנולוגיה עצמה הדפוס הביא ללאומיות(. הדטרמניסטים מאמינים במסר / בתוכן. ההבדל המרכזי בים הקשיחים לרכים הוא בעיקר הנימה בה נאמרים הדברים ועוצמת ההשפעה. החוקרים שנדבר עליהם: מרשל מקלוהן והרולד איניס. המשותף בניהם

הוא שהמדיום הוא המסר.

טענות:3 אוסף של מושג דטרמניסט טכנולוגי:

. הטכנולוגיה באה משום מקום, מגיעה ממקור שהוא חיצוני למערכת החברתית ולחברה אין1 שליטה על הטכנולוגיה. טענה זו אומרת כי אין התייחסות לתהליך ההמצאה, המחקר והפיתוח.

מתייחסים לטכנולוגיה כמוצר מוגמר ושלם.

. הטכנולוגיה פועלת באופן ישיר ובלתי מתווך על ידי אדם. שוב אין התיחסות לתיווך ולאדם.2

. לטכנולוגיה השפעות דרמטיות על החברה. השפעה אחידה גורפת במקומות שונים ובזמנים3שונים. משמע, אם אותה טכנולוגיה תופיעה בתרבויות שונות בעולם, האפקט יהיה זהה.

מושגים שעלינו להכיר: 3 מרשל מקלוהן – תבע

. המדיום הוא המסר.1

. כפר גלובלי.2

. מדיום חם / מדיום קר.3

מקלוהן חוקר קנדי, השתייך לאסכולת טורונטו, דטרמניסט טכנולוגי קשיח שטען כי לטכנולוגיהיש השפעה חזקה ברמת המיקרו והיא משפיעה על מערך החושים, התפיסה והקוגניציה.

האפקט של הטכנולוגיה טמון בטכנולוגיה עצמה ולא במסר או בתוכןהמדיום הוא המסר – שמועברים באמצעותה. משמע, לכל מדיום יש שפה ומאפיינים משלו כאשר בכל תקופה יש מדיום דומיננטי והוא גורם לחברה להסתכל על המציאות דרך המשקפיים של הטכנולוגיה.

)עצם השימוש בנורת חשמל להאיר אובייקט מבטא את התלות באור יום(.

– גלובאלי הרציפותכפר התגברות תהליך הגלובליזציה, לתהליך המתייחסת מטאפורה במרחב, הצובר תאוצה בשנים האחרונות עם ההתפתחות הטכנולוגית ופיתוח אמצעי תקשורתיותר, הטכנולוגיה מבטלת את הפערים גלובליים )לווין, אינטרנט(. הכפר הופך להיות גדול "אימפריאליזם אותה ומכנים שלילי כמשהו בתופעה הרואים חוקרים ישנם הגיאוגרפים. תרבותי" או "קולוניאליזם אלקטרוני". לטענתם יש תרבות אחת המשתלטת על העולם וישנם מדינות וחברות המאבדות מייחודן. מנגד, יש הטוענים כי לא צריך לחשוש שכן חלקים גדולים בעולם כלל לא שייכים לתהליך הזה, פרט למערב. חברות מוכנות להלחם ולמות על קידוש

האתניות על מנת לא להמחק מן העולם.

על מנת להבין את המושג יש לדעת כי מקלוהן חילק את תולדותמדיום חם ומדיום קר – שלבים3האנושות ל-

. שלב השבט – בו אנו מפעילים את כל החושים ביחד, בסיטואציה של פנים מול פנים,1תקופה של קהילות.

. שלב התפרקות השבט – עידן הדפוס. התרבות הופכת להיות מנוקרת ואינדוודואלית, כל2אדם והספר שלו.

. שלב החזרה אל השבט – עידן הטלויזיה. מקלוהן אוהב את ההשלכות של הטלויזיה וטוען כי3היא מביאה לתחושה של ביחד, מעין חזרה לשבט.

ישבמדיום חםמקלוהן טען שכל מדיום מהווה הכתבה / שלוחה של החושים שהוא מפעיל. כדי להתאמץ צריך לא הנמען לכן גבוהה בחדות עשיר מידע לחוש אחד המעביר פנייה

מועבר מידע דל ולכן מחייבבמדיום קרלהשלים את המסר. )למשל: כתב פונטי, צילום, רדיו(. את הנמען להפעיל את הדמיון על מנת להשלים פרטים כדי להבין את המסר. פונה למספר חושים. _למשל: כתב פיקטוגרפי, דאגרמות, קריקטורה(. מקלוהן טען כי הקולנוע זה מדיום חם ולא קר כמו הטלויזיה שכן התמונה המועברת בקולנוע היא ללא פיקסלים. גישתו של

מקלוהן קיבלה המון ביקורות, גישה קיצונית ודטרמניסטית.

הרולד איניס:

היה המורה של מקלוהן, השתייך לאסכולת טורונטו ולגישה הדטרמניסטית. לעומת מקלוהן, הוא דטרמניסט טכנולוגי רך משמע, סבור כי ההשפעה של הטכנולוגיה היא ברמת המקרו. בדומה למקלוהן הוא טוען כי המדיום הוא המסר אך גישתו שונה באופי ועוצמת האפקט שלעל יחסי הכח בחברה, על היא ברמת המקרו, משפיעה הטכנולוגיה. השפעת התקשורת מוסדות חברתיים. אחד התופעות שבדק היה הקשר בין הטכנולוגיה לבין עלייתן ונפילתן של אמפריות. )למשל: עלייתה של האמפריה המצרית עקב המצאת הפפירוס(. איניס מתייחס לטכנולוגיה בהטייה של זמן או מרחב. לא תתכן טכנולוגיה המכילה את שתיהן, אחד בא על חשבון השני. לטענתו, בכל תקופה ולכל חברה בזמן נתון יש טכנולוגיה שהיא דומיננטית. לאותו

מדיום יש בולטות בזמן או במרחב.

במרחב הטיה בעלי הפפירוס,אמצעי תקשורת למשל מרחקים פני על לגשר מטיבים – העיתונים, הלווינים והטלויזיה. מקביל לתופעת הכפר הגלובאלי של מקלוהן. התגברות על

לאימפריאליזם, שלטוןמאפייני החברה:רציפות המרחב. פרוץ, שאיפה מרחב עם חברה בירוקרטי, צבא מרכזי, דגש על מדע ויחסים מתווכים.

– מגשרים על פני פערים בזמן, הכוונה היא כי המידע עמידאמצעי תקשורת בעלי הטיה בזמן מאפייני החברה:לאורך זמן. למשל: הפירמידות, חריטה על אבן. החברה תהיה מוטה בזמן.

חברה בעלת מרחב מצומצם, שלטון שעובר בירושה, דת דומיננטי, כלכלה מסורתית ופשוטה,תקשורת פנים מול פנים.

איניס טוען כי כל חברה ממוקמת על רצף בין הטיה במרחב להטיה בזמן שכן היא שואפת להגיע לשיווי משקל ולהיות מאוזנת. לאיניס יש פאן אקולוגי בתפיסתו וטוען כי החברה לאולא גבי הרצף על נעה כלומר, החברה עליה. לסוג אחד של הטיה להשתלט מאפשרת מעוניינת להגיע לקודקודים שכן חברה כזו לא תצליח לשרוד ותעלם מהעולם. הוא מכנה

חברה כזו "חברה התאבדותית".

נניח שהחברה מזהה שיש מדיום עם בולטות של הטיה בזמן אז היאאיך החברה מגיעה לאיזון? תפתח בעזרת המשאבים שלה מדיום עם הטיה במרחב ע"מ להתאזן, ואז תפתח שוב מדיום עם הטיה של זמן וחוזר חלילה. איניס טוען כי קשה מאוד להגיע להשיג שיווי משקל ולטענתו יש

חברות שהצליחו להתאזן והן יוון וביזנטיון.2רק

הנימה של איניס שונה שכן מצד אחד הוא מייחס השפעה לטכנולוגיה אך מצד שני החברה בוחרת איפה היא רוצה להיות ממוקמת על הרצף, היא מזהה את הצרכים שלה ומפתחת מדיום בהתאמהף נימה אקולוגית. למעשה, הוא אינו דטרמניסט טכנולוגי טהור. איניס נפטר

והוא חושש וחרד על הכלכלה העולמית עקב תהליך הגלובליזציה של ארה"ב על50בשנות ה- כל העולם. חושש שמא התאוריה שלו לא נכונה שכן אין איזון. אך, התאוריה שלו הוכחה

כנכונה לאחר מותו.

: ביטול ההמוניות. כלומר, הטיה בזמן זה נסיון לשמר ידע מדור לדור וגם נסיוןדה מאסיפיקציהכך למשל הטלויזיה ספציפיות. ולגעת בחברות רציפות לשבור לשבור התפשטות במרחב,

והאינטרנט הפונות לקהילות ספציפיות )דתיות, צ'רקסים, תרבותיות וכו'(.

למה איניס מכנה חברה אוראלית כאב טיפוס להטיה בזמן וחברת הכתב כאב טיפוסלהטיה במרחב?

למעשה, הוא עושה הבחנה בין ידע עמיד לרציף:

- ידע שעמיד לאורך זמן ומאפיין את חברת הכתב )ספרי הסטוריה המתעדים מאותידע עמיד שנים(. הידע קיים בספריות, בארכיונים, אך האדם שוכח יחסית מהר את הידע שהוא קורא שכן לא חי את הידע ולא עושה בו שימוש יומיומי. בגלל שהידע עמיד זה משחרר אותו מהצורך

לזכור.

– החברה האוראלית מעוניינת לשמור את הידע שלהם על כן הם חייבים לזכור הכלידע רציף בכדי להעביר את הידע מדור לדור משמע, לחיות את מטען הידע ביום יום. לאורליות אין אחיזה במציאות שכן זו מילה מדוברת לכן יש צורך לשמר תוך זכרון ושינון הידע. הדבר נעשה על ידיפיתחו למעשה מיתוסים. אלא הסטוריה להם היה לא שירה. מקצבים, בחריזה, שימוש

אסטרטגיות לשמור את הידע.

איניס חד משמעית מעדיף את החברה האוראלית על פני החברה של הכתב.

החברות מנסות להגיע לאיזון, הבעיה היא שלאורך ההסטוריה אנו מגליםהמונופול של הידע: לא מעט דוגמאות שחברה בעלת כח מסויים "עוצרת את הזרימה של המים". משמע, עוצרת את זרימת המידע. למשל: הכנסיה במשך שנים שמרה את הידע שלה בתוכה וכך היה לה

מונופול על הידע. איניס טוען כי דבר זה מקשה להגיע לאיזון בין הטיה במרחב להטיה בזמן.

ניל פוסטמן ויהושוע מאיירוביץ:

דטרמניסטים טכנולוגים העוסקים במדיום הטלויזיה. מאיירוביץ תלמידו של פוסטמן. פוסטמן קשיח יותר ממאיירוביץ. שניהם סבורים כי המדיום הוא המסר כלומר, השפעת הטלויזיה טמונה באופי שלה ובשפה החזותית שלה ולא בתכנים שלה. ההבדל בניהם: פוסטמן רואה בטלויזיה השפעה שלילית שכן היא חזותית ונגישה לכולם לכן ילדים מגיל צעיר נחשפים לעולם התוכן של המבוגרים )= אובדן הילדות(. לעומתו, מאיירוביץ מדבר על כך שהטלויזיה שוברת מחיצות בין קבוצות שונות בחברה ולא רק בין הורים וילדים וזה דבר חיובי שכן הטלויזיה משמשת מעין מראה של החברה. כל למשל: נשים יכולות ללמוד על עולם הגברים דרך הטלויזיה ולהבין כמה)קליטליזטור מוטיבציוני לשנות את המצב הקיים גורם זה הן מקופחות בהשוואה אליהם.

חברתי תוך הפגנות ותנועות למען האשה(.

מרשל מקלוהן / המדיום הוא המסר

.ונותן תוקף משנה לתיאוריה שלו" המדיום הוא המסר"במאמר זה מקלוהן מסביר את אמרתו כמו. המדיום הוא המסר בעקבות העובדה שכל טכנולוגיה חדשה מכניסה לחיינו דפוסים שונים

,הדיבור תוכן הכתיבה:לדוגמא)כן טוען מקלוהן שהתוכן של כל מדיום הוא תמיד מדיום אחר מקלוהן מביא את החשמל(. והדפוס הוא תוכן הטלגרף, המילה הכתובה היא תוכן הדפוס

כדוגמא לתיאוריה שלו וטוען שלא חשוב איך החשמל משפיע אם בהארת ניתוח או משחק הוא טוען. בייסבול החשיבות הוא בעצם קיומו שכן הוא יכול לשמש למספר מטרות שונות

.שתוכנו שזה אופייני שתוכנו של המדיום מסתיר מעינינו את אופיו של המדיום

:מקלוהן מסביר את חשיבות הקולנוע כמדיום על ידי העובדה שהוא מסביר את חשיבותו למיכוןוע"מיכון מושג ע מקלוהן טוען. י הצבת החלקים המקוטעים ברצף"י קיטוע של תהליכים

שקטיעותיו של המיכון או רציפותו לא היו ממשיות כמו שהיו שנולד סרט הקולנוע שהאיץ אתהמבנה. המכניזם עולם אל וקשרים רציפות של מעולם מעבר זה שהיה טוען הוא

כניסיון רדיקלי"י גומבריך "באותו הזמן הופיע הקוביזם שתואר ע. והקונפיגורציה היצירתיים שכן הקוביזם מציג משחק גומלין". לסלק ריבוי משמעיות ולכפות פרשנות אחת על התמונה

.הוא מעביר בשני מימדים את הפנים והחוץ. י מעורבות"של מישורים וסתירה או קונפליקט ע מקלוהן טוען שכשהקוביזם מוותר על אשליית הפרספקטיבה לטובת מודעות חושית מידית

.לשלם הוא מכריז שהמדיום הוא המסר

גישה שנייה: פער הידע

שייכת זו אסכולה בשיעורינו לתקשורת. חזקה כהשפעה זו אסכולה את המכלילים יש לדטרמניזם הטכנולוגי.

– ידע = כח = עוצמה. כלומר, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר בחברה.הנחת היסוד בעלות על מידע מעניקה עוצמה ומשפרת את היכולת של הפרט להתמודד עם סביבתו אויעד למאבקים חברתיים. הידע )לפי ההסטוריה( שמידע תמיד היה רואים לשלוט בה. אנו משפיע על התפקוד היומיום. אסכולה זו התגבשה בשנים האחרונות במקביל להתפתחות עידן

המידע, התפתחות טכנולוגית.

התחזית הייתה כי כתוצאה מזרימת המידע הרב זה ייטב עם השכבות החלשות ויצמצם פערים בין קבוצות שמכנים אותם "עשירות במידע" לבין קבוצות "עניות במידע". למעשה, מחקרים אמפיריים הוכיחו אחרת משמע, התקשורת )שפע הידע( לא רק שלא צמצמה את הפערים

בשם חוקר למשל: כך אותם. הגבירה אף אלא מידה צמצםDAVISבמידע באיזו בדק האינטרנט את הפער בין אנשים שהיו מעורבים פוליטית לפני כניסת האינטרנט לבין קבוצות שלא היו מעורבות פוליטית. הוא מצא כי הפערים גדלו כיוון שמי שבמילא מתעסק בפוליטיקה

התעניין יותר כעת על ידי המדיום החדש ואילו האחרים לא התעניינו, לא הייתה להם מוטיבציהלהתעניין בפוליטיקה גם כשהאינטרנט נכנס לתמונה.

והבנתו, נגישות מידע ייתרון בקבלת מידע, יותר שיש להן ומשכילות לרוב, קבוצות חזקות ממשיכות לרכוש מידע בקצב מהיר יותר בעוד החלשים לא בהכרח מדביקים את הפער ולכן יש פער ידע שאף גדל. החלשים לא תמיד עושים שימוש בהיצע הטכנולוגי וגם לו היו מתחילים להשתמש בטכנולוגיה, הם לא היו מצליחים לגשר על הפערים. למעשה, פער הידע נעוץ

בפערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים.

סיבות להווצרות פער הידע:

ישנם שני הסברים עיקריים להווצרות פער הידע בחברה:

– מי שמפעיל את אמצעי התקשורת. האשמה היא למוענים. אמצעיטמון בצד של המוען. 1יותר שרלוונטים בנושאים יותר מטפלת ותכנים. נושאים של סלקציה עושים התקשורת למעמדות הגבוהים ולכן הידע שמועבר עלול להיות מובן רק למעטים. צורת העברת המידע היא על ידי שפה גבוהה, בלי להסביר את הרקע וההשלכות וזה מונע מהקבוצות החלשות, מי

שפחות שולט בשפה, להבין את הידע וכך הפער גובר.

– האשמה לנמענים. הטענה היא שהבדלים אישיים וחברתיים שלטמון בצד של הנמען. 2 "פוטנציאל תקשורתי"הנמענים הם האחראים )משפיעים( על רמת ההתעניינות בנושא מסויים.

מתייחס למכלול המשאבים שמאפשרים לפרט לקלוט מידע ולעבד אותו. כך למשל: השכלה ומעמד חברתי. אנשים משכילים יותר הם בעלי כישורים לקלוט מידע ולהבינו. כמו כן, חלקקשרים בעלי הם חדש. מידע להבין להם שמסייע מוקדם ידע להם מעניקה מהשכלתם ככל כי כן, יותר שכן מסתובבים בחברה הדומה להם. משתמע אם חברתיים משמעותיים יותר לעומת בני העמדות הנמוכים. עניין בתחומים רבים יותר, הוא מגלה שהאדם משכיל ויתעניינו בנושאים ספציפיים )פחות בכלכלה, יפגינו סלקטיביות לעומתם, העמדות הנמוכים מדע ופוליטיקה(, מראש "מרימים ידיים" בגלל שלא יבינו את המידע. הפוטנציאל התקשורתי

– כל אחד מתענייןאלמנט האידיאלקובע את טווח ההתעניינות של הפרט בנושאים שונים. בנושא אחר. לכל פרט יש מטען אישי המשפיע על העדפותיו לאיזה מידע להיחשף.

תנאים לצמצום פער הידע – האם יש דרך לשבור את מעגל הקסמים:

בנסיבות מסויימות כן, חלק מהדרכים תלויים בנמענים וחלק במוענים.

ככלנמענים: להצטמצם. הידע פער עשוי כך תעלה בחברה ההשכלה שרמת ככל שהמוטיבציה האישית של המעמדות הנמוכים תעלה, כך הפער יצטמצם. ככל שהפרט יגלהייטה יותר לחפש ויכיר בחשיבות שלו לחברה ולא באופן אישי, הוא עניין רב בנושא מסויים

ולצבור מידע באותו הנושא.

מוענים:

# טיב הנושא – בנושאים מסויימים כמות המידע שמופץ בתקשורת היא מוגבלת. במקרים כאלה לשכבות החזקות אין מה להסיק מהמידע, מה שמאפשר למעמדות הנמוכים להדביק

את הפער.

רמת את לעלות שעשויים מתמשכים חריפים קונפליקט מצבי ישנם – חברתי אקלים # ההתעניינות הכללית, משבר פוליטי / קואליציוני חריף. ככל שהתקשורת תמשיך לעסוק בהם

זה יאפשר להדביק את הפערים.

תודות דווקא לאוו מצטמצמים הפערים לעיתים – התקשורת ואמצעי חברתי מבנה # לתקשורת המונים אלא בזכות המבנה החברתי וערוצי התקשורת הבינאישיים. הדבר בולט יותר

בקהילות הקטנות כי שם יש ביטוי לתקשורת בינאישית. )אפשר לשאול, להתייעץ(.

# תפקיד המוענים – ניתן להקטין פער ידע באמצעות יוזמות שונות )מוען או נמען( למשללקיים דיונים בעקבות חשיפה לתקשורת המונים.

דוגמא קלאסית לנסיון שיטתי מצד המוען להעשיר את המטעניםהתכנית רחוב שומשום: הרך( לגיל )פונה באוכלוסיה המוקדמים )כישורים( התקשורתיים הקשרים ואת האישיים המטרה הגלויה: להנחיל מושגי יסוד בלמידה עם אוריינטציה בידורית. המטרה המסוות: לגשרבין פערים חברתיים שקיימים כבר בשלבים אלה. ילדים יגיעו עם הבסיס "להדביק את הפער".

בין אם נאשים את אמצעי התקשורת במחדל מכוון בעשיית יד אחת עם האליטהסיכומון: השולטת )בנימה ניאו מרקסיסטית( ובין אם נכיר במגבלותיהן האובייקטיביות כלומר, שלא נטען כי יש פה מחדל, התוצאה היא אותה תוצאה. לאמצעי התקשורת יש חלק כזה או אחר בשימור המבנה החברתי הקיים של יודעים יותר מול יודעים פחות. של מבנה הבעלות על המידע ושל חלוקת העוצמה בחברה = הנצחת הפערים ואף הגברתם. הדבר מעיד על השפעה חזקה של

אמצעי התקשורת.

Second level digitate divide: differences in people’s online skills

המאמר עוסק בנושא של פער ידע דיגיטלי. החוקרת מנסה למצוא הבדלים בכישורים דיגיטליםמבחינת קיימים פערים אילו האינטרנט צרכני קבוצת בתוך בודקת היא אנשים. בקרב

הכישורים הדיגיטלים.

קבוצה הטרוגנית מניו ג'רסי, מבוססים כלכלית ונמצאים בממוצע מבחינת ההשכלה.הנבדקים: אנשים.54

ראיונות ותצפית.שיטת המחקר:

. באיזו מידה הצליחו למצוא תכנים בנושא ספציפי.1 שאלות לבדיקה:

. כמה זמן לקח להם למצוא את המידע, מהי מידת יעילותם.2

החוקרת העריכה כי המשתנים הישפיעו על מידת הכישורים יהיו: גיל, מגדר, השכלה, נסיון עםהטכנולוגיה.

כל אחד מהנבדקים נתבקש למצוא מידע בחמישה נושאים שונים: מוזיקה און ליין, תרבותאיזורית, השוואה בין מועמדים לנשיאות, הורדת טפסי מיסים ואומנות ילדים.

השאלות שנבדקו: האם הצליחו בנשימות וכמה זמן לקח להם לבצע אותן.

ממצאים:

( הצליחו יותר מהמבוגרים.18-20גיל – גורם משפיע. הצעירים ).מגדר – הבדל קטן בין גברים לנשים, לא משמעותי. לכן מגדר לא נחשב לגורם משפיע

השכלה – הבחנה בין לא בוגרי קולג', סטודנטים בקולג' ובוגרי קולג'. המשכילים יותר הצליחו במציאת המידע במידה טובה יותר, המשכילים פחות היו יותר מהירים במציאת

המידע, יותר יעילים.נסיון עם הטכנולוגיה – נמצא כי אנשים המבלים יותר זמן גלישה באינטרנט פיתו כישורי

3און ליין טובים יותר, מה שאיפשר להם למצוא מידע מהר יותר. אנשים המחוברים עד זמן לאינטרנט. כמו כן, יותר שנים הפגינו כישורים פחות טובים מאנשים המחוברים

שעות בשבוע.7אנשים הגולשים שעה אחת בשבוע היו פחות מהירים מאנשים הגולשים

קיימים הבדלים ניכרים ביכולות ובכישורים משמע, יש פער ידע. כאשר המשתמש לאמסקנות:דיגיטלי. לא מספיק שהעירייה ידע יוצר פער זה ידע לנצל את ההיצע הטכנולוגי במלואו מממנת מחשבים למיעוטי היכולת אלא עליה לגבש תכנית תמיכה, העשרה, הכשרה ולמידה

של המדיום החדש להם.

גישה שלישית: מרחב ציבורי

ציבורי בחיינומרחב פיזי דווקא לאוו מקום או תחום האברמס. ידי על שנתבע מושג – ושוויוני. דעת הקהל שמתגבשת במרחב דיון באופן רציונלי, שיטתי החברתיים שבו מתנהל הציבורי אמורה לייצג את הרצון הכללי ולא האינטרס האישי. המרחב הציבורי הוא פומבי ולכן אמור להיות נגיש לכל האזרחים ללא קשר למעמדם )דת, מגדר, לאום, מצב סוציו אקונומי(. האנשים במרחב הציבורי יוצרים קונצנזיוס ביקורתי כלפי הממסד והתנאי להצלחת הדיון הוא אי תלות בממשל. המרחב הציבורי חיוני לקיומה של דמוקרטיה שכן אם לאזרחים לא תהיה

אפשרות להתאגד על מנת להביע את דעותיהם, לא תתממש זכותם הדמוקרטית.

מאימת מוגנים מרגישים האנשים דעות. מחליפים שהם אנשים מאגד זה מקום למעשה, השלטון וזה מאפשר להם להרגיש שהם יכולים להביע את עמדותיהם. הדיון הוא וולנטרי ולא כפוי. האנשים חופשיים מאינטרסים אישיים ומה שנמצא לנגד עיניהם זה טובת הכלל. מעוניינים

להשמיע דעותיהם ולשמוע דעות אחרים. הדיון הוא רציונלי, הגיוני ולא רגשי.

רקע:

כל צורת שלטון מבוסת על חלוקה בין שליטים לנשלטים. בחברה דמוקרטית ההנחה היא שהשליט אמור להתייחס להלכי הרוח שך הנשלטים היות והוא מייצג את תפיסתם ולא את תפיסתו האישית. כל שליט או קבוצה של שליטים זקוקים להסכמת הנשלטיםלהיות אמור הדמוקרטי התהליך לכן, דמוקרטית. בחברה מצידם פעולה ולשיתוף מאופיין בדו שיח בין שליטים שאמורים לייצג את הנשלטים לבין הנשלטים שמביעים את

דעתם שהיא דעת הקהל. דעת הקהל מתגבשת על ידי דיון ציבורי.המרחב הציבורי הוא תולדה של תנאים הסטוריים וחברתיים ספציפיים. האברמס טוען

החברה הייתה פאודלית כאשר השליט ייצג את כולם וניהל את19 ו-18כי לפני מאות הדיונים עם העוזרים שלו והייתה לו תפיסה כי "המדינה זה אני" = מצב לא אידיאלי.

ו-18במהלך מאות חל שינוי תוך התפתחות מעמד הבורגני של אזרחים הדורשים19 זכויות. יש מעבר מאוסף של פרטים לקולקטיב. הקולקטיב מודע לזכויות שלו ולמכנה המשותף בין חבריו. התוצאה היא: פגיעה בשלטון. המדינה הופכת לסמכות שנתונה לפיקוח ולביקורת של הציבור ובתקופה זו אנו עדים לקידום של אידיאלים וערכים של נאורות כמו זכויות האזרח, שוויון ועוד. בתקופה זו מתקיים המרחב הציבורי האידיאליליברלי". באותה תקופה המרחב הציבורי "דגם זאת והוא מכנה שהאברמס מתאר מתנהל בבתי קפה, מועדוני חברים, סלונים ושם האנשים היו נפגשים, בעיקר גבריםהשמיעו דעות, החליפו מהשלטון, פחד אין חופשי, הרגישו הם הבורגני. מהמעמד

ושמעו. נושאי הדיון היו קשורים למדינה, לרוב בנימה ביקורתית, למעשה מרחב ציבוריפוליטי.

תנאים לקיומו של מרחב ציבורי:

. גישה חופשית לכל האזרחים ללא הבדלי מעמד.1

. השתתפות וולנטרית.2

. השתתפות מחוץ למוסדות, כאזרח ולא כבעל תפקיד.3

. אי תלות במשטר.4

. חופש דיון, דעה וביקורת בענייני מדינה.5

. תקשורת בין האזרחים.6

המרחב הציבורי הלך והטשטש, ייתכן הויום הוא נמצא בעולם הווירטואלי, באינטרנט. יש גישה חופשית לאינטרנט, השתתפות וולנטרית בפורומים ובלוגים, ניתן לרשום כמעט הכל

אך לא הכל כיוון שיש מפקח.

The Virtual Sphera. The internet as a public sphere/ Papacharisisi Z מאמר:

המאמר מדבר על הרשת כמקום חופשי משליטה שכן המבנה הרשתי מקשה על שליטה.

( / TCPפרוטוקול התקשורת הבסיסי 666 IPמקשה על שליטה שכן לפעמים ניתן לפברק את ) . למעשה, קשה לפקח על המידע הנכנס לרשת.IPכתובת ה –

צעירות שחוו מעשה נוראי. יום2 השתתפו LAMDANROO בעולם הוירטואלי של דוגמה לבעיה:והשתלט על הפרופיל שלהן תוך תאור מעשי אונס ברוטליים. נכנס לאתר אחד מר בנגל למעשה, הבינו שיש בעיה שכן ניתן להשתלט על הפרופיל של הגולש – חדירה לפרטיותו. היה

הייתה עמדה ליברלית1אונס במרחב הציבורי הווירטואלי. תגובת הקהל הייתה מגוונת: מצד הייתה עמדה ריאליסטית האומרת כי2האומרת כי זהו מרחב ציבורי ולא דופקים חשבון. מצד

הייתה עמדה רפובליקנית3ניתן להתדיין בנושא ונראה כיצד נפתור זאת )להתעלם(. מצד הטוענת כי יש להפעיל סנקציות / גבולות, מה שנוגד את התנאים של האברמס למרחב ציבורי. הוחלט: "להוציא להורג" את מר בנגל. נידו אותו מהעולם הווירטואלי. כאן התפתחה המודעות

שיש להציב גבולות, לסנן ולפקח על מילים.

מאמר: מרחב ציבורי / האברמס

? האם יש כזה דבר והאם הוא20האברמס שואל מה קורה מבחינת המרחב הציבורי במאה ה- אמיתי? התשובה היא לא. הוא מכנה את המרחב הציבורי כמדומה, סוג של חזרה לשיטה

20הפאודלית = "דגם של דמוקרטיית ההמונים". זהו לא הדגם האידיאלי. טוען כי במאה ה-המרחב הציבורי הצטמצם מהסיבות:

. מעורבות המדינה בתחום של הפרט התפתחה, הפרט חש מאויים מהמדינה ולא חופשי.1)נוגד את האברמס(.

. תרבות הצריכה )קפיטליזם( מתפתחת והאזרחים צורכים מידע באופן רדוד ושטחי. הם אינם2מעבירים ביקורת מה שיוצר חברה א-פוליטית. מכנה אותם "צרכני מידע".

הדמוקרטיה3 של המקום את תופסות כלכליות( )פוליטיות, ממוסדות אינטרס קבוצות . ההשתתפותית. אם בעבר כולם השתתפו במרחב הציבורי תוך דאגה לכולם, היום יש קבוצות

אינטרס המתדיינים למטרתם.

איך זה בא לידי ביטוי מבחינת התכנים בתקשורת ומבחינת הקהל?

אנו רואים תופעה של אטומיזציה בתוך החברה, כל אחד פרט אבוד בתוךמבחינת הקהל: חוש נטול והוא הקהל של דה-פוליטיזציה פאסיביים. לצופים האזרחים הפיכת ההמונים.

ביקורת )=א-פוליטי(. למעשה, אין ציבור, אין קולקטיב אלא מקבץ של פרטים.

התכנים: להתמעטותמבחינת שמביא מה התכנים את מכתיב פוליטי( )כלכלי, הממסד הביקורת. במקום דיון רציונלי התקשורת מציעה לנו תיאטרון של רגשות. למעשה, האמוציותיועצי בידי המבויימת דמוקרטיה של הצגה זאת מכנה האברמס התכנים. על משתלטות תקשורת ויחצנים. הדיון הופך להיות אסטרטגי ולא דיון של ערכים, של תקשורת פתוחה. )מי

מביא את הגימיק הכי טוב(.

אנו רואים תהליך של פאודליזציה חדשה שהופכת את התקשורת ל"כאילו" מרחב ציבורי אולמרחב ציבורי מדומה.

מה מאפיין את המרחב הציבורי המדומה? )הטלויזיה(:

וההופעה עולות בחשיבותן על הערכים1 יותר מהתוכן כלומר, הייצוגיות . העטיפה חשובה והדיון הרציונלי.

. הקהל הופך לציבור שעובדים עליו, מוכרים לו אשליות, מסממים אותו.2

. התחום הציבורי הופך לתיאטרון של רגשות. הפוליטיקה הופכת להצגה מאורגנת.3

. מנהיגים במפלגות מנסים לקנות את הקהל, זה הכי חשוב אף יותר מערכים.4

האם האינטרנט הוא המרחב הציבורי החדש?

התשובה היא כן ולא. תלוי.

יש גישה חופשית, השתתפות חופשית וולנטרית, האדם יכול לבחור נושא, אי שליטהלמה כן:ביטוי כמעט מוחלט, עקב האנונימיות מתייחסים של הממשל שכן האינטרנט פרוץ, חופש לנאמר כאל אדם ולא כזהות מסויימת משמע, שוויוניות, יש פוטנציאל לעודד מעורבות פוליטית

)בלוגים, טוקבקים(, יש לזה השפעה על מקבלי החלטות. סוג של חזרה למרחב הציבוריץ

יש פיצול של הציבור לאלפי יחידות קטנות למעשה אין קולקטיב, התכנים הבולטיםלמה לא: באינטרנט הם בידור )הפוליטיקה עדיין תוכן שולי(, יש פער דיגיטלי = פער הידע משמע כי אין שוויון, הגברת פיקוח מצד תאגידים, הטלויזיה והרדיו משתלטים, מגמה של התערבות מצד

התאגידים.

נכון להיום, האינטרנט הכי קרוב למרחב הציבורי האידיאלי.

זה מודל נוקשה, מאוד נאיבי שכן אף פעם באמת לא היהביקורת על המודל של האברמס: קיים המרחב הציבורי האידיאלי עליו הוא מדבר שכן בתקופת הבורגנות רק הם היו משתתפים במרחב הציבורי ולא כלל הציבור משמע, אי שוויון. דיון רציונלי טהור זה משהו שאיננו אפשרי

ואף אינו רצוי שכן אין מעורבות של רגשות. זה מודל מיושן. האברמס מדבר על שוויון אך זהבעייתי שכן הוא מתעלם מנושא של פער הידע שקיים מאז ומעולם.

= בידור ידע: INFOTAINMENT מושג המושג מתייחס לתופעה שרווחת בשנים האחרונות, )אסקפיזם(. בידור תכניות לבין סיקור( )בעיקר פוליטי מידע תכניות בין הגבולות טשטוש כלומר, טשטוש הגבול בין האזרח הצופה שרוצה להיות מיודע לבין הצופה ב"נעלי הבית"סימולטנית המארחת לתכנית דוגמא היא שואוס טוק היומיום. מטלאות לברוח הרוצה ויוצר פורום אקטואליה ובידור. אך עולה השאלה האם ז'אנר זה משרת את הדיון הציבורי

שמחליף דיון ציבורי אמיתי, או שאולי ההפך?

מאמר: טוק שואוס: המרחב הציבורי החדש? / ליבס

)כפי שכבר ומציגה את המודל של האברמס במאמרה מדברת ליבס על המרחב הציבורי יכול להתקיים במדיום הטלויזיה נאמר(. בהמשך היא מנסה לבדוק האם דיון ציבורי אמיתי מתמקדת היא תכניות. במספר השוואה תוך שואוס" "טוק הז'אנר ידי על זאת ובודקת בהשוואה בין התכנית "הפרלמנט" של ירון לונדון לתכנית "פופוליטיקה" של דן מרגלית וגם

ליבס טוענתבהקשר לשאלה:בהשוואה של טוק שואוס בתוכן בידורי יותר )דן שילון, מני פאר(. ושתאפשר שלכאורה היינו מצפים מתכנית טוק שואוס שתתן ביטוי לקולות אנטי ממסדיים

היאעד כמה זה קורה בפועל?השתתפות פוליטית רחבה יותר מזו שהתרגלנו אליה בחדשות. טוענת כי צריך לבדוק מה התנאים החיוניים לקיום דיון ציבורי אמיתי ואז לבדוק באיזו מידה

לידי ביטוי בטלויזיה. בין הפרלמנטתנאים אלה באים ניתוח ההשוואה איך היא עושה את היא אומרת כי הפרלמנט פחות פופולארי מפופוליטיקה של הערוץ הראשון.לפופוליטיקה?

הבעיה היא שיש רייטינג נמוך משמע, מעט צופים כך שלא יהיה לה כח לתרום בהשתתפות פוליטית, כח להשפיע. הפופוליטיקה פופולארית, עם זאת לא עונה על המרחב הציבורי של

סיבות:3האברמס לפחות עקב

קבוצה1 מייצגים הצתארחים התכנית. משתתפי של אינטרסים ידי על נשלטת התכנית . מסויימת ולא משאירים את זהותם מחוץ לתכנית.

. הדיון הוא דמגוגי ואמוציונלי, לא רציונלי ושיטתי.2

. התמקדות באסטרטגיות במקום בערכים.3

ליבס אומרת: האם אנו הנמענים צופים כאזרחים ומגיעים למעמד צפייה שלשורה תחתונהמודעות או שאנו צופים כמזדהים עם מרחב ציבורי?

סוגות: 3 ז'אנרים בתקשורת – נדבר על

. חדשות ואקטואליה1

. ארועי מדיה2

. תכניות ריאליטי3

סוגיה אחת – חדשות ואקטואליה:

ז'אנר – סוג מובחן של טקסט תקשורתי כאשר יש מס' סוגים: שעשועונים, ריאליטי,מושג חדשות, בידור וכו'.

. מדובר באינפורמציה חדשה על נושא שעניינו של הציבור הרחב.1 : חדשות

. דיווח על דברים שקרו לאחרונה.2

. אינפורמציה שלא הייתה ידועה.3

. אינפורמציה שחורגת מזרימה נורמאלית של ארועים כלומר, מהשגרה, הפרעה4 מהצפוי.

. אינפורמציה שאנשים זקוקים לה כדי להגיע להחלטות רציונליות בחייהם.5

– דיווח רחב, סיפור על אירוע, נושא, אדם וכדומה.כתבה

– חשיפה תקשורתית של מידע בעל חשיבות ציבורית שגופים שלטוניים, ציבוריים אותחקיר כלכליים ניסו להסתירו.

– שיחה בין עיתונאי למרואיין כאשר העיתונאי מקריא שאלות למרואיין על מנתראיון עיתונאילקבל מידע בנושא מסויים לשם הצגתו בציבור.

את לנו מעביר מי לזכור חשוב אך מציאות לנו מספרות החדשות אומנם, גדול התחום החדשות, כמה חדשות מול כמה פרשנויות של עיתונאים שונים. למשל: בסיקור מלחמת העולם

השנייה אם נשאל מי ניצח נקבל תמונות שונות וסובייקטיביות מהתקשורת.

עולה השאלה: מה התפקיד של התקשורת בייצוג המציאות?

קיימות גישות שונות כאשר החלוקה הבסיסית ביותר היא בין "גישת המראה" ל"גישה מעצבת".

הגישה אומרת כי החדשות הן השתקפות של המציאות. תפקיד העיתונאי הואגישת המראה: לדווח לציבור באופן מהימן ומדוייק על המציאות כפי שהיא באמת, באופן אובייקטיבי ככל שניתן. הזרם העולה עם גישה זו הוא "עיתונות אובייקטיבית" כאשר נושא הדגל של זרם זה הוא הניו יורק טיימס הנתפס כסמל למופת העיתונות כאשר יש תקנון אתי וכללים ברורים של תעשה ואל תעשה. העיתונאים מקפידים להפריד בין דעות ועובדות, הם מקצועניים ובודקיםייתנו ביטוי לכל הצדדים ידווחו מתוך נטרול דעותיהם האישיות, ביסודיות את כל העובדות,

המעורבים בפרשה. הזרם קיים עד היום אך קשה למצוא דוגמה טובה נוספת.

הטענה היא שהתקשורת מעצבת את המציאות. יהיו כאלה שיקבלו את הטענהגישה מעצבת: בנימה ביקורתית ויאמרו כי התקשורת מבנה מציאות מסולפת, עושה יד אחת עם האליטות תוךשלמעשה התקשורת, של תפקידה זהו כי שיגידו כאלה ויהיו שלהם. האינטרסים שירות תפקיד ואילו מלאה באובייקטיביות המציאות את לייצג צריכה ולא יכולה לא התקשורת העיתונאי הוא לשמש כסוג של פרשנות והבעת דעה אישית, סוג של "כלב של הדמוקרטיה".

זרם שהתפתח בשנות ה- "עיתונאות חדשה", זו הוא גישה של50הזרם העיתונאי המייצג כסוג של ביקורת על הגישה האובייקטיבית. הם טענו כי העיתונות האובייקטיבית20המאה ה-

לא מייצגת את המציאות, לא יכולה ולא צריכה לייצג את המציאות כפי שהיא.

עם הגישה המעצבת התפתחו להם זרמים נוספים בעיתונות החדשה:

.עיתונות ספרותית – סופרים ידועים שהפכו לעיתונאים,עיתונות מסנגרת / פרקליטה – ההפך המוחלט מעיתונות אובייקטיבית. כשמה כן היא

לנקוט צעד לטובת צד מסויים, מסנגר צד מסויים.צריך העיתונאי

עיתונות מחתרתית – עיתונות הנותנת ביטוי לדעות קיצוניות בחברה, שסביר להניח שלא יהיה להם ביטוי בעיתונות הקונבנציונלית.

מתיימרת להגיע למצב של דמוקרטיה מוחלטת בחדר – וחדר החדשות דמוקרטיה החדשות ללא מגבלות.

,מעורבות לציבור לאפשר השואפת עיתונות – הציבור עיתונאות / הציבור נגישות להשמיע את קולו בתהליך התקשורתי על ידי מכתבים למערכת, פנייה בעיתון לקוראים

ועוד.

מאמר: העיתונות כמספרת סיפורים, הסיקור כסיפור / יצחק רועה

במשך חדשות הגיש רדיו, איש רועה, מילים30יצחק ברדיו שהכניס והיה הראשון שנה לחדשות כגון: ייתכן, אולי וכדומה. רועה עזב את החדשות ועבר לאקדמיה. היה לו ויכוח מול העיתונאים לגבי תפיסתם. העיתונאים טוענים כי הם נותנים תמונה אובייקטיבית של המצב בעולם ואילו יצחק רועה טוען כי הם מספרים סיפור וכל אחד מספר את הסיפור בצורה אחרת. עוד הוא מוסיף כי העיתונאים לא צריכים להעלב מאמירתו זו. לטענתו, כל סיפור עיתונאי הוא

תהליכים: סלקציה וקומפוזיציה. העובדות היבשות )למשל: מס' הרוגים, שעה,2תוצר של יוצרות סיפורים, הסיפורים יכנסו בתוך הסיפור לא כנושא ראשי שכן העובדות אינן מקום( קובעים את העובדות בסיפור. עוד הוא מתייחס לחדשות מבחינת מאפייני העיתונות האיכותית

אל מול העיתונות הצהובה.

– אחת הבעיות באדם המספר את סיפור מלחמת לבנון השנייה זה השימושסיקור כסיפור במילים שלו, טרמינולוגיה. מדובר בטרמינולוגיה של שם משמע, האם מדובר במבצע, מלחמה,

מערכה, קרב, פעולת תגמול שיצאה משליטה???

גישת "שומרת סף" מול גישת "הפרקליט"

מייצג את הגישה של העיתונות כמראה, עיתונות אובייקטיבית. העיתונאיעיתונאי שומר סף: רואה עצמו כצופה נטרלי על המציאות. אינו מתערב במציאות אלא נצמד אליה כפי שהיא.

נאמן לאובייקטיביות.

עיתונאי מסנגר, מערער על תפקידו של העיתונאי הנטרלי, שומר הסף,עיתונאי פרקליט: כמתווך של אותה מציאות. העיתונאי משרת את קוראיו בחשיפת האמת המוסתרת, לעיתים קרובות על ידי גורמים אינטרסנטים רבי עוצמה )פוליטיים, כלכליים(. העיתונאי שותף פעיל

במציאות, נוקט עמדה ומכניס מטען אישי )למשל: מיקי רוזנטל ונתן זאבי(.

מושגים: סוגים של חדשות, תהליך העבודה העיתונאית.

של הארגוני ברובד מתמקדת וטוכמן מחקר של שונים רבדים על מדבר במאמרו מיירס העבודה העיתונאית. היא צפתה במערך החדשותי של הטלויזיה במטרה לבדוק כיצד אנשי התקשורת עובדים, איך הם ממיינים ידיעות חדשותיות )מה חשוב ומה לא(, באיזה מונחים הםוראיונות. למעשה היא בדקה: איך עושים השגרה של משתמשים ושילבה זאת תוך תצפית

תהליך העבודה העיתונאית?

טוכמן מצאה כי הם מקטלגים את הכתבות והידיעות תוך הבחנה בין סוגים שוניםממצאים:של חדשות:

חדשות קשות מול חדשות רכות :. 1

יותר בעיתון. ארועים בעיקר בנושאים פוליטיים, כלכליים חדשות קשות – החלקים הכבדים וחברתיים שמידת האקטואליות שלהם לרוב מחייבת פרסום מיידי. ארועים שניתן לפרש ולנתח אותם. הצגה עובדתית של ארועים שנתפסים כבעלי ערך חדשותי למשל: תאונת רכבת, רצח,

שוד בנק ונאום חשוב.

חדשות רכות – כתבות או סיפורים שיש להם צד אנושי, עוסקים בחיי אדם. מתמקדים בצבע של הסיפור. הסיפור בדרך כלל לא מותנה בעיתוי אקטואלי למשל: נהג אוטובוס בעיר גדולה ששר שירים לעולים ויורדים, סיפור על דובה בודדה שנמצאה וגידלו אותה וכדומה. סיפורים

בעלי נופח אישי המכונים "סיפורי מגירה" שמשתמשים בהם בעת הצורך.

חדשות קשות מתחלקות לתתי קבוצות:. 2

* חדשות נקודתיות – חדשות על ארוע בנקודת זמן מסויימת ומקום מסויים, דיווח ראשוני. ולכן,כמעט כל סוגי החדשות מתחילות כחדשות נקודתיות.

* חדשות מתפתחות – חדשות על ארוע שהפרטים והעובדות עליו נחשפות בהדרגה לאורך זמן.כלומר, הרבה ארועים התחילו כחדשה נקודתית שהפכה לחדשה מתפתחת. למשל: פיגוע.

* חדשות מתמשכות – חדשות שקשורות בארוע מתמשך שמניב מידע שמתקשר למה שכברפורסםץ למשל: סיקור משפטו של מייקל ג'קסון.

* חדשות מתוזמנות – ארוע שצפוי מראש, מועד הפרסום קבוע וידוע מראש. למשל: נאום שלביבי בבר אילן.

* חדשות לא מתוזמנות – חדשות על ארוע בלתי צפוי, חדשות מפתיעות, מועד פרסום הארוע לא ידוע. יכולות להיות חדשות פורצות )מבזק מיוחד העוצר תכנית או סדרה בטלויזיה( למשל:

קריסת מגדלי התאומים.

)למעשה החדשות הנקודתיות, המתפתחות והמתמשכות יכולות להיות חדשות מתוזמנות או לאמתוזמנות. בדר"כ חדשות נקודתיות לא מתוזמנות(.

*חדשות ללא תזמון – חדשות שמועד הפרסום שלהם גמיש. בדר"כ מדובר בחדשות רכות,חדשות מגירה שלעיתים סוגרות חלקים ריקים בעיתון.

* "איזה סיפור" – מושג הממחיש את הערך החדשותי המאוד מאוד גבוה של ארוע מסויים שהוא בלתי צפוי. למשל: רצח רבין, קריסת מגדלי התאומים. יש להם משמעות כלל עולמית.כיצד אנשי התקשורת רצים )טוכמן מתארת הדבר משבש את תהליך העבודה העיתונאית במסדרונות בלחץ(. טוכמן מדברת על רוטינציה, כיצד העיתונאים מתמודדים עם ידיעה חשובהלמשל כך לנו. מוכרים נושאים עם השוואה עושים הם כי טוענת היא במפתיע. כך כל

כשהנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים, עשו השוואה עם אגדות הילדים: "המלכה נהרגה".

ועורך. נשאלת וסינון )שמירת סף( שאותו עושה כל כתב, עיתונאי יש תהליך של סלקציה השאלה:

איך בכל זאת מחליטים מה שווה פרסום? מה יהפוך ארוע לחדשה?

יש כמה גורמים המשפיעים על ההחלטה. גורמים הקשורים לארוע וגורמים שאינם קשוריםלארוע.

גורמים שאינם קשורים לארוע עצמו:

לחץ זמן – לעיתים עיתון לא רוצה לוותר על סקופ מסויים ועקב לחץ זמן הוא לא בודק של הארוע למשל: מסויים. במחיר להם לעלות עלול זה לכן כראוי הנתונים את המעבורת של אילן רמון היה לחדשה מתוזמנת ובעיתונים המקוונים הייתה ידיעה כימתוזמנת שכן המעבורת נחתה בשלום. לפתע הארוע הפך לחדשה לא המעבורת התנפצה. היה בלבול נוראי ונתנה הוראה לגנוז את הכתבה שבאינטרנט לארכיון. אך, ההאקרים פרצו לאינטרנט והמשיכו לפרסם את הידיעה – בא במחיר של אמינות שכן

העיתון המקוון פרסם ידיעה שאינה נכונה.מחסור בכח אדם – נתון שיכול להשפיע שכן לא יהיה מישהו שיכול לצאת ולסקר את

הארוע כראוי. כמו כן, לעיתים העיתונאי נאלץ לפרסם משהו שתואם למערכת בה הואעובד.

גורמים שקשורים לארוע עצמו:

העיתונאי צריך לשפוט האם הארוע שווה חדשה או לא. כלומר, יש קריטריונים שהעיתונאי המודלבודק אותם. במשך השנים חוקרים ניסו לפתח מודל קריטריונים המכריעים חדשה.

ורוגה גלטון )חוקרים סקנדינבים שבדקו בסקנדינביה את הטיפול שלשאומץ הוא של העיתונות בשלושה משברים בינלאומיים – עסקו בחדשות חוץ(. המודל שלהם ישים לכל סוג

קריטריונים המשפיעים על תהליך הסינון של הארועים.12של חדשות, חוץ ופנים. הם מצאו ככל שהארוע יענה על יותר קריטריונים כך יש סיכוי גדול יותר שיהפוך לחדשה. כמומסקנתם:

כן יש קומבינציות מנצחות. הקריטריונים הם:

. מימד הזמן – מה מועד הארוע ומשך התרחשות הארוע.1

. סף הערך – גודל ועצמת הארוע.2

. בהירות הארוע – ככל שהארוע ברור ומובן יותר, יש סיכוי שיהפוך לחדשה.3

. קרבה תרבותית ורלוונטית – ככל שהקרבה גדולה יותר הסיכוי שיהפך לחדשה גדול יותר.4

. התאמה לציפיות מוקדמות של העיתונאי והנמען – עד כמה ניתן להכניס את הארוע לתבנית5פסיכולוגית. למשל: על דיאנה נאמר "מלכת הלבבות".

. היותו של הארוע בלתי צפוי – ככל שהוא בלתי צפוי הסיכוי גדל.6

. המשכיות – ככל שיש פוטנציאל להמשכיות, הסיכוי גדול יותר.7

. הרכב או מבנה – מתייחס לקומפוזיציה של העיתון כולו. עד כמה הארוע מתלבש טוב לתוך8העיתון.

. ארועים הקשורים למדינות עלית – למשל: ארה"ב ומדינות אירופה יזכו לסיקור רחב לעומת9דרום אפריקה.

. אנשי עלית – כשמדובר בדמויות מפתח בפוליטיקה, כלכלה, חברה ותרבות, הסיכוי גדול10יותר. )למשל: הסיפור של דודו טופז(.

. מימד האנשה – פרסונליזציה. כאשר כותבים למשל על האבטלה, רצוי לספר סיפור אישי11על בית עם ילד ומקרר ריק וכך הסיכוי גדל.

. ארועים שליליים – ככל שהארוע שלילי יותר, הסיכוי שיהפך לחדשה גדל. 12

* דמויות מפתח + שליליות )דודו טופז(שילובים מנצחים:

*מדינות עלית + שליליות.

מאמר: קרובים רחוקים: על היחס שבין מחקר עיתונאות, מחקר השפעות התקשורתוהפרקטיקה העיתונאית. מאת אורן מאיירס.

לבין אנשי עיתונאים בשטח בין עוסק במתח שקיים לגעת בהכל. במאמרו מנסה מאיירס אקדמיה. העיתונאים רואים עצמם כאנשי מקצוע, נטרליים ואילו המחקר האקדמי מתייג אותם

אחרת, מה שיוצר מתחים.

מאיירס עושה סקירה של מחקרים בתקשורת בנושא זה. לטענתו נעשה עוולעיקר המאמר: בנושא מחקר של פרקטיקה עיתונאית. אומר שאם בכל זאת סוקרים את הנושא, נגלה כי יש

. חברה4. מוסד התקשורת 3. ארגון התקשורת 2. בעיתונאי הבודד 1מחקרים העוסקים: לטענתו רמות ניתוח שונות לא מספקות שכן יש לנתח הכל יחד כי הרמותאבל,ותרבות.

השונות משלימות אחת את השנייה. טוען כי אם אנו מעוניינים להבין במלואו את ארגון העבודההרמות המדוברות ולעשות מחקר כולל על מנת לקבל4העיתונאית, עלינו להתייחס לכל

תמונה מלאה. עוד הוא מוסיף, כי עיתונאי בודד תמיד יושפע מסביבת העבודה שלו. כל עיתונאיהוא גם תוצר של תרבות מסויימת ולכן מושפע מערכים עליהם גדל.

– מושג המוכר לנו בדיון במרחב הציבורי אך רלוונטי לנו INFOTANMENT מושג "בידור הידע" או שילוב של תופעה זוהי זה. בנושא אחד גם בידוריים.מצד תכנים עם אינפורמטיבי דיווח

למעשה, טשטוש הגבולות בין תכניות שאמורות לספק מידע ולמקם את הצופים שיהיו מעורבים מטשטש הגבול בין תכניות בידור שפונות לצופה האסקפיסטי )עםמצד שניומיודעים לסביבה.

הנעלי בית(, החדשות הופכות להיות יותר בידוריות )משחילים בדיחות, חדשות רקע, כתבות צבע(. הרעיון הוא שמצד אחד יש תכניות של חדשות המכניסות בידור ומצד שני תכניות בידור המכניסות חדשות. כך למשל הזאנר של "טוק שואוס". נוצר ייציר כלאיים שיש בו הכל, גם בידור וגם חדשות. למשל: כוכב נולד מצד אחד בידורי ומצד שני מדברים עליו בחדשות, מי ניצח

וכו'.

סוגיה שנייה – ארועי מדיה:

. בשידורים חיים.1אירועי מדיה חייבים להיות:

. אירוע טקסי כלשהו.2

. תוכנן מראש / מתוזמן.3

. זוכים לפרסום רב )פרומואים ופרסום לפני השידור(.4

. הצופים מרגישים כמשתתפים באירוע.5

. תחושה של אינטגרציה = ביחד.6

לרוב מדובר באירועים שהסעירו אומה שלמה, את כל העולם כולו. למשל: חתונה ממלכתית,משחקים אולימפיים, אירועים נדירים ובזה טמון כוחם. האירועים הללו מעטים.

כל הקריטריונים צריכים לבוא לידי ביטוי באירועי מדיה.

. אירוע מדיה מתייחס למדיום הטלווויזיוני כי המימד החזותי מאד משמעותי בפן אירועי המדיה

) מתוך המאמר" על חווית לא להיות שם / כ"ץ ודיין( ישנם שלושה סוגי מדיה

שידור חי של התמודדות טיקסית בין יחידים או קבוצות שווי כוחות- עימותים : הסוג הראשון אירועי. הנערכת בזירה על פי כללים קבועים מראש לא פעם בנוכחות שופט וקהל אמיתיים

פוליטיים עימותים או אולימפיאדיה כמו שונים פוליטייים, ספורט מועמדים בין .התמודדות ינצח בעימות ,חוזרים על עצמם, רוב העימותים הם מחזוריים? השאלה הדרמטית היא מי

.משבר מסויים, ראש ממשלה מתפטר, למרות שבהחלט יכול לקרות מצב של עימות בלתי צפוי

על החוקים דגש הכול, יש ינצח , הם מעל והטוב ותבוסה הם הפיכים המסרים–ניצחון .החשובים

ישנו גיבור שנמצא בתנאי פתיחה. שידור חי של צעדים גדולים לאנושות - כיבוש : הסוג השניונכנס או הביקור של סאדת, למחנה האוייב" בלתי חמוש"קשים הירח על כמו הנחיתה

כשהוא הגיע הוא נכנס לשטח עויין והציבור, כאשר לא ידעו שהוא יגיע 1977בישראל בשנת ועוד, בישראל היה סקפטי לגביו הפגנת תעוזה למרות- הביקור של האפיפיור בארגנטינה

השאלה של הפן הדרמטי היא האם. למרות סיכון החיים בטווח האויב, הסיכויים שלא לטובתו. הוא יצליח וינצח

,טקס שמסמל מעבר משלב אחד לאחר- טקס מעבר של אנשי שם- הכתרה : הסוג השלישי הלוויות של, טקס הכתרת תפקיד, טקס הכתרת מלך, טקס נישואין, כמו טקס כניסה לתפקיד

מדובר באנשי שם שרכשו את המוניטין שלהם בזכות אבות אבל גם הוכיחו את עצמם- אישים.המסר הוא של המשכיות. ולא רק ירשו

ודיין כיצד מעצבת הטלוויזיה את תחושת הנמענים : החלק האחרון במאמר של כץ ? בטקס

יראת, איך שידור של אירוע טקסי יכול לעורר כל כך הרבה רגש "- על חווית הלא להיות שם " איך הטלוויזיה מפצה את הצופים על? איל מצליח לתפוס את מקומו של הדבר האמיתי, כבוד

? העובדה שאנו לא שם פיסית

יש אירועי. שנמצאים בבית, כדי לדעת יש להשוות בין החוויה של מי שנמצא שם לבין אלו שלא רק למעט אנשים להיות נוכחים פיסית באירוע כמו הלוויתו של, מדיה שמאפשרים מטבעם

הטענה היא שלשבת בבית ולצפות. כמו הנחיתה על הירח, ויש כאלו שלא מאפשרים כלל, רבין באופן. יש יותר יתרונות, באירוע המדיה זה יותר טוב מלהיות נוכח באירוע מדיה עצמו פיסית

שרוצים לראות את האירוע בעיניהם ולא דרך, עקרוני יש אנשים שחושבים שעדיף להיות שם יש סיבות שונות שאנשים מעדיפים לחוות את האירוע באופן פיסי כאשר, להשפיע פיסית, תיווך

. יש לא מעט יתרונות לחוות את האירוע מהבית

: אחד הדברים שנחקרו באירועי המדיה זה השפעה של אותם אירועים

השפעה, השפעה על המשתתפים עצמם, השפעה על הצופים: ההשפעה מגיעה בכמה רמות השפעה על החברה כולה או השפעה על אמצעי(, דיפלומטי או כלכלי, פוליטי)על המוסדות

(.ההיערכות של התקשורת)השידור

ההשפעה על. ההשפעה של אירועי המדיה על הצופיםמה שנחקר הוא , יותר מכל ההשפעות:הצופים היא ברמה הרגשית וברמה ההכרתית

גורל : הרמה הרגשית יוצרת תחושה הרת כל ההתנהלות לקראת, שותפים לרגע היסטורי, מדברים, העובדה שאנשים מזכירים אחד לשני את אירוע המדיה, אירוע המדיה מעידה על כך

לקחת חלק, המודעות לפן האינטגרטיבי, החדילה מכל פעילות אחרת, מרגישים את זה, על כךעיניהם, מהאירוע למראה נרגשים בצוותא, אנשים מדיה באירועי לצפות נוטים ,אנשים

אירוע מדיה הוא למעשה פסק זמן גם משגרת החיים- מתלבשים בצורה שונה, מארגנים כיבוד. וגם מלוח השידורים השגרתי

ברגע שראו בעיניהם את, אנשים שינו בין לילה לא האמינו שסאדת הגיע: הרמה הכרתית. דברים בהכרה משתנים, כלומר דרך אירועי מדיה דעות משתנות. סרדת הם שינו את דעתם

. זה משפיע עליהם, אירוע מדיה עצם העובדה שאנשים יודעים שזה משודר לאומה

המוסדית ברמה גם להיות יכולה הדיפלומטית, הפוליטית- ההשפעה השקיפות, הכלכלית גדולים, הפתיחות תשפיע אנשים, אפילו ענפי ספורט משתנים, יודעים שזה מגיע לקהלים

. שמסוקרים באירועי מדיה

תלוי אם- הטענה היא שהחברה עושה שימוש באירועי מדיה כדי להתמודד עם קונפליקטים.היא לוקחת את הקונפליקט ומכניסה אותו למסגרת. מדובר בהכתרה או בתחרות

הן דרך הטלוויזיה והתחושה הטקסית ליצור את החוויה ) הדרכים , דרכים 13 יש : ( למבחן לזכור את הדרכים העיקריות

כל מי שיושב בבית יראה, אין אפלייה- הטלוויזיה מעניקה לכל הצופים גישה שווה לאירוע.1.ויהנה באותה מידה בלי קשר להיכן יושה ולזוויות ראייה

כשנמצאים פיסית אתה רואה זווית- צופה הטלוויזיה נמצאים בכל מקום בעת ובעונה אחת.2הכול רואה אתה ובבית הקלעים, אחת הטקס, בקהל, בבמה, מאחורי מרכיבי כל את

.באמצעות הטלוויזיה

מתייגים את, התקשורת נותנת לנו שם לסיפור- הטלוויזיה מעניקה לכידות דרמטית לסיפור.3 ,מכניסה אותו לקונטקס, בונה את הרצף העלילתי(, סיפור סינדרלה, מלכת הלבבות)הסיפור

.נרטיבים- סוג של פרשנות

הטלוויזיה מדגישה את ההגדרה שהמארגנים נתנו לאירוע אך מצד שני מוסיפה פרשנות.4(.סמל , סמל המלוכה)למשל של סמלים , משלה

הדברים.5 הצגת קודש: אופן בחרדת מוצגים שהדברים היא הטענה מדיה גם, באירוע קדושה של בנימה ידווחו ביותר הקשוחים דמעה, העיתונאים נרגשים, יזילו ישתדלו, יהיו

.קטיעות, משפטים קצרים, באירוע מדיה התמונה עושה את האירוע, להמעיט בדברים

.שדר ספורט לדוגמא ניכר שהוא נרגש ומתלהב- הדברים מוצגים בדרמטיות.6

באירוע מדיה מדובר בשידור חי וזה מוסיף דרמה מאחר שכולנו יודעים שבכל רגע נתון הכול.7. יכול להשתבש וזה מגביר את המתח

יש, היא בונה את המסגרת חאירוע מדיה- הטלוויזיה מכניסה אותנו ומוציאה אותנו מהאירוע.8 חוזרת לנקודות השיא, כשהאירוע מסתיים היא מסכמת אותו. הכנה, שינון וחזרות, פרומואים

כאשר מסקרים, ונקדות הסיום היא במהדורת החדשות באותו ערב, ומחזירה אותנו לשיגרה. ומסכמים את האירוע

מאפשר לנו מצד אחד להתייחס לאריוע בעין ביקורתית, פרשנות חוזרת- החזרות אינסופיות.9.ומצד שני מחזק את תחושת ההתשתייכות

,החריגות, החד פעמיות, בנס, התקשורת מזכירה לנו כל הזמן כי מדובר באירוע היסטורי.10, העוצמה של האירוע כאירוע היסטורי

אנו רואים דברים- הטלווזיה מספקת לנו אפשריות אחרות לעומת מי שנמצא שם בפועל. 11.מעבר כמו חגיגות טקסיות אחרות של האירוע

הטלוויזיה עושה שימוש גם בצופים שנוכחים באירוע כדי לכונן את התגובות של הצופים.12. שלטים בגמר ועוד, השוואת האוהדים, לדוגמה במשחק כדורגל. בבית

שוודאי תסופר, הטלוויזיה מאפשרת לצופים לשקול את האפשרות שהמציאות האמיתית.13. לא מתרחשת באיזשהוא מקום אלא מתרחשת במרקע עצמו אם לא בתוך הבית, לדורות

מה המאפיינים, מתי מדובר באירוע מדיה ומתי לא: חשוב למבחן

בספטמבר היווה דוגמא בולטת לכוחה של11הסיקור הטלוויזיוני של אירועי מתוך המצגת: הטלוויזיה להביא אלינו "היסטוריה בשידור חי". הוא הדגים את הקושי להבחין מתי הטלוויזיה

ישנם שני ז'אנרים טלוויזיוניים של שידורים מדווחת על אירוע ומתי היא נהפכת לחלק ממנו. :חיים

אירועי מדיה •

מרתון של אסונות : שידור חי של קטסטרופות כמו אסונות טבע, תאונות, פיגועים•מתוכננים מראש.

מאמר: ממרתון של אסון לאירוע מדיה / בלונדהיים וליבס:

המאמר בודק:

בספטמבר לאירועי מרתון של אסונות11כיצד מהווים שידורי הטלוויזיה של אירוע •שמשכו את תשומת ליבם של מדינות רבות בעולם.

בספטמבר שזהים ושונים למאפייני אירוע מדיה. 11את המאפיינים של אירועי •

מהן ההשלכות של שידור האירוע •

2002 בספטמבר לשידורי ציון שנה לאסון ב- 11השוואה בין מרתון האסון ב

נקודות דמיון בין אירועי מדיה למרתון של אסונות:

קטיעת השגרה.1

יצירת חוויה המסירה את הגבול שבין הפרטי לציבורי..2

האירועים מושכים את הצופים למסך .3

דרמה.4

חיבור לקולקטיב.5

נקודות שוני:

תכנון מראש.1

פוליטיקאים שולטים או נשלטים? .2

בספטמבר הוא למעשה ממשיכו11ליבס ובלונדהיים טוענים כי שידור חי של אירועי .3וגם היפוכו של הז'אנר הטלוויזיוני הנקרא "אירועי מדיה".

מדוע?.4

כמו.5 אותו. המתכנן הטרוריסט של המדיה אירוע הוא החברה של מרתון-האסונות באירוע מדיה, יוזם האסון מתכנן את בימוי הרגע הדרמטי.

התוצאה - אירוע מדיה מהופך..6

ליבס ובלונדהיים מציינים שלושה אמצעים שנועדו

:להתאים את הפיגוע למדיום הטלוויזיוני

אפקטים חזותיים •

אפקטים לאורך זמן •

אפקטים נרטיביים •

2002מהם מאפייני הטקס ב- ?

הטקס תוכנן מראש בקפידה•

הטקס שודר בערוצים שונים בעולם•

לתמונות• הזיכרון טקס בין לשלב ובחרה הפעם בשידור שלטה הטלוויזיה רשת מהאירוע הקשה.

• .2002 בספטמבר 11 היו מנוגדים לשידורי 2001 בספטמבר 11שידורי :הניגודים

. מן המאקרו אל המיקרו1•

א. מקום האירוע •

ב. כאוס מול שקט •

ג. טכניקות מצלמה•

. מן הזר אל המוכר2•

. מכאוס לשליטה3•

האירוע לציון שנה לאסון התאומים היה מנוגד לגמרי לשידור האסון לפני שנה. מטרתו הייתה לפנות לערכים הפנימיים של החברה האמריקנית לחזק אותם מחדש, ליצור חוויה קולקטיבית

ולאחד וכך היה. בנוסף העמדת הממשל במרכז איפשרו לחזק את סטטוס הקוו.

ביקורות:

- התקשורת הואשמה בקנוניה עם הממשל והפצת עמדותיו, בעודף פטריוטיזם במקוםלחשוף את הליקויים ולהשמיע קולות חלופיים.

- התקשורת חייבת לעצמה ולציבור בחינה והערכה מחדש של תפקודה כאשר מתרחשים אירועים מפתיעים כמו אסון התיאומים כדי למנוע מאנשים חסרי רחמים לנצל את כוח הסיקור

התקשורתי.

סוגיה שלישית - תוכניות ריאליטי:

.אנר שעבר שיפוץ תרבותי לאורך השנים'מדובר בז, אין הגדרה אחת ברורה על מהו ריאלטי הכריאלטי של תוכניות המציאות הפך מאמצע שנות. ריאלטי היום הוא לא הראילטי של העבר

ה 80-ה והחל משנות פופלארי בטלוויזיה העולמית מדובר. גם אצלנו 2000-ואילך למאד לבין, שמה שמייחד אותו הוא המיזוג בין בידור פופולרי מצד אחד, אמורפי, אנר מסחרי'בז

המציאות בשיח לעסוק המודעת טבלאות. תביעתו ראש את שתופסות בתוכניות מדובר . הרייטניג

כמו הסרט, 50-הריאלטי צמח מתופעת החידונים בשנות ה"- אנרים'טשטוש גבולות בין ז" מצד: שבו נכללים סוגים שונים של תוכניות, אר הזה עבר גילגלוים שונים'הז". חידון האשליות"

",פספוסים"תוכניוץ קומיות כמו ", גיא פינס"חדשות צהובות סטייל , אחד תוכניות טוק שואוז .אנר'כאשר היום יש המון וריאציות של הז, שוטרים ועוד, תוכניות כמו תיעוד עבודה של כבאים

הגרסה העדכנית ביותר כיום של הריאלטי מדברת על פורמט של מתחרים אנונימיים שמתחריםתיווך. על פרס ואשליית חוסר שימוש תוך נדירה לצופים הצצה תוכנית המציאות מעניקה

מנסות לשקף לנו עובדיות, מה שתוכניות ריאלטי עושות. למבנה העל של החברה הליברלית כאשר המסר העיקרי שהתוכנית מבקשת להעביר באמצעות המצלמות, איזון ונטרליות לכאורה

. זו המציאות

מאפייני תוכניות ריאלטי

התוכניות הללו פותחות את שעריהן( מתייחס יותר לפורמט העדכני כיום)- מרכיב הפלורליזם פלורליסטי כי נוכל לראות את, כולם יכולים להשתתף בתוכנית לכאורה', לכאורה בפני כל האוכ

וזה מושך את ההזדהות, גם ספקטום רחב של כישורים, כל העדות וכל הסוגים של האנשים נייגר כבר'. לא שחקנים וכו, אנונימיים, אולי גם אני אוכל להיות שם, מישהו מן השורה, שלנו

נכון שהתוכנית פתוחה! מסייג את הטענה הזו כי טוען שמדובר בפלורליזם ממוסד ולא טהור כי ההפקה, אבל צריך לקחת בחשבון שזה ממוסד, ושזה מושך ומזוהה עם קהל הצופים, ונגישה

הם חושבים, זה עסק כלכלי לכל דבר, דבר שני. סינון שאנו לא רואים, עושה עיון ומיון ראשוני יודעים שאנשים אוהבים את הגימיקים, יש פה אינטרס, הפלורליזם לא מאד כן, על הרווחים

הוא)השירים של המתמודדים לדוגמא , היבט ממוסד נוסף מתייחס לתכנים של הריאלטי. הללו לא הרבה שרים, התכנים הם חלק מה מיינסטרים(, מנתח את כוכב נולד ואת האקדמיה לצחוק

. להגמוניה ולא לליברליות, הרעיון האו שאנשים מתחברים לתרבות הדומיננטית, שירים מקוריים

,הפן הבידורי של הריאלטי, היכלות של תוכניות הריאלטי לספק בידור אמיתי- תוכנית בידור.2 אנו עוקבים אחרי הדמויות במצבים שונים ופורמט הבידור מגביר, זה מה שמושך את הצופים מגביר את- קירבה רגשית, ההצצצה לחיי האחר מאפשר הזהדות, את הרייטינג של התוכנית

. הפופולריות ואת הבידור

תוכניות ריאלטי מתיימרת להציג את הדבר האמיתי-תוכניות הריאלטי ותוכניות התעודה.3 מיני תוכנית על כל. בכך שהיא מנסה לצלם בסביבה הטבעית ולהעניק נופך דקומנטרי מהיומיום

.סרטי תעודה קצרים גם נכנסים לריאלטי, אחד מהמתמודדים בתוכנית הריאלטי

הז-סוגה כלכלית.4 מתבצע בדרכים, הם רוצים להרוויח כמה שיותר, אנר הזה הוא מסחרי' .האסמסים, השחלת פרסומות בזמן התוכנית, שונות

מינימאלי.5 אין ממש-תסריט מינימאלי כשלמעשה הריאלטי מסתפקות בתסריט תוכניות המניפולציות והאינטרקציה בין, המשתתפים עצמם יוצרים את העלילה, אין עלילה, תסריט

.המשתתפים הם התוכנית

)-פורמט גלובלי.6 כיום ניתן לראות שרוב התוכניות מועתקות ממקומות( קשור לפן הכלכלי .יותר קל וזול מלייצר תוכנית ריאלטי לבד, השאיפה היא להרוויח. שונים בעולם

איך נראית תוכנית ריאלטי מובהקת ואין, ניתן לראות שקשה להבין מהו ריאלטי במדוייק, לסיכום חשוב במאמר לש נייגר להתמקד בנקודות. היא מלאה בסממנים שונים, הגדרה חד משמעית

בוחן את יחסי הגומלין הייחודים שנרקמים בין הצופים, הוא עוסק בריאלטי הישראלי : הבאות אנר'ז)בהסתמך על תוכניות משוב , כלומר ניסו להבין כיצד אותן תוכניות. לתוכניות המציאותריאלטי של פעולה(, מסויים ולשתף להזדהות הצופים לנו קורה. גורמות זה כי טוען הוא

: מרכיבים 3 הפורמט מושתת על. הפורמט והתוכןבאמצעות

בדיוק כמו שיש דמוקטיה במרחב הציבורי גם כאן יש אופצייה- מרכיב השיטה הדמוקרטית.1 מודעות ואפשר להרגיש את, ואף בתוכנית יש יתרון של מיידיות. לבחור בתדירות אחרת בתוכנית

. ההשפעה של הצופים

הגמר של כוכב נולד לדוגמא הוא סוג של אירוע: קישור לאירועי מדיה- ההכתרה המהירה.2. מתמודדים, כל תוכנית אנחנו מכתירים מישהו( שלושת הסוגים של אירוע מדיה)מדיה

מרקעים שונים ומצד שני ממוסד, יש לכאורה פן פלורליסטי- מרכיב הפלורליזם הממוסד.3(דיברנו על זה)

: התוכן

התרבות, המרכז, רוב המתמודדים בחרו שירים שפונים למיינסטרים-מרכיב הזרם המרכזי.1. לא חתרניים, הדומיננטית

כבש, אותו אחד שעשה את הבלתי יאומן, מתייחס לאותו אנדרדוג חלש- מרכיב הסינדרלה.2. כמו נינט, את המקום שלו בתוכנית

נייגרלסיכום טענתו של שז, בחזות'למרות נוטה לעטוף את עצמו תוכניות המציאות אנר המאמר מציג את, המקדשת את המשחק האנרכי נטול הגבולות, פוסט מודרנית, פלורליסטית

המציאות בהבניית המפרסמים ושל התוכניות יוצרי של החשוב מסרים, תפקידם הבניית ניתוח מזווית. ) שמחזקים את היסודות של ההגמוניה כלכללים ופוליטיים, תרבותיים, חברתיים

.(ניאו מרקסיסטית ביקורתית

מאמר: אשליית הבחירה הדמוקרטית: כיצד משיגות תכניות מציאות את שיתוף הפעולהשל הצופים / נייגר

לתכניות הצופים בין הנרקמים הייחודיים הגומלין יחסי בבחינת הוא המאמר של עיקרו שאלות המחקר ביקשו בראש ובראשונה לבחון כיצד גרמו התכניות לשיתוף הפעולה. המציאות

. המחקר הראה כי הן עשו זאת באמצעות הפורמט והתוכן. מצד הצופים

: סוגים 2 - אנר ל ' נייגר מחלק את הז

כאשר הצופים חורצים את גורל המתמודדים–תכניות מבוססות משוב .1 ,כוכב נולד. ) (.אקדמיה לצחוק

הצופה כמעט, כאשר ההפקה מניעה את הגלגל–תכניות מבוססות הפקה ומשתתפים .2(.קחי אותי שרון, המרוץ לדירה. )ולא מעורב למעט אפשרות להחזיר מתמודד לתכנית

כאשר ההפקה מתלווה לכוחות הביטחון או מקבלת וידאו–תכניות מבוססות אירועים .3(.חוק וסדר. )של אירועים דרמתיים

:להלן הממצאים. נייגר חקר את התכניות כוכב נולד והאקדמיה לצחוק

: הפורמט מושתת על שלושה מרכיבים

הדמוקרטית .1 השיטה הבחירות–מרכיב שיטת על מתבססות המציאות תכניות נייד טלפון יד על הצופה מעורבות את ומאפשרות את, הדמוקרטית הופך זה

.המתמודדים למוצרים הנקנים על ידי הצופיםהמהירה .2 ההכתרה תכנית–מרכיב בכל הכתרה לצופים מציעות הריאליטי תכניות

.ובעיקר בתכנית הגמר הנבנית כאירוע מדיההממוסד .3 הפלורליזם אנשים–מרכיב על מתבסס שהוא כיוון פלורליסטי הזאנר

.הדבר מאפשר לאוכלוסיות שונות להזדהות עם התכנית. מרקע שונה" אמתיים"

:לצד הפורמט פועלים מרכיבי התוכן שניתן לחלק לשניים

על המתמודדים לבחור(, למשל כוכב נולד) בכדי לשרוד בתכנית –מרכיב הזרם המרכזי .1יוצר הזדהות עם, שירים הפונים למרכז וכך לאותו גרעין המאחד את כלל הצופים ולא" פלורליזם ממוסד"נתון זה מסביר מדוע יש לקרוא לתכנית . התרבות הדומיננטית

".פלורליזם"רק מה", החלש" המהפך המתחולל בסוף התכנית מגדיר את נצחון –מרכיב הסינדרלה .2

הזדהות מצד הצופה מוכיח את השיטה הדמוקרטית. שיוצר ניצחון החלש למעשה .העומדת ביסוד תכנית המציאות

: העדויות האמפיריות לכך שיש שיתוף פעולה מצד הצופים

ניתן. פעולתם המשולבת של הפורמט והתוכן מביאות את הצופה לכדי הזדהות עם התכנית את. אחוזי צפייה בתכנית וכמות ההצבעה: פעולות במהלך השידור הטלוויזיוני 2לאתר

הפעולה השלישית ניתן לאתר מחוץ לזמן השידור והיא מתבטאת ביציאת הציבור למאבק המאבק מצביע על כך שתושבי הפריפריה רואים את תכניות המציאות כבמה. ציבורי ופרטי

.שמטרתה לקדם את האינטרסים שלהם ולזכותם בהכרתו של המרכז

אנר נוטה לעטוף עצמו כתכנית פלורליסטית פוסט מודרנית המקדשת את' למרות שהז : לסיכום הבניית מסרים: הציג המאמר את תפקידם החשוב של יוצרי התכנית והוא, המשחק נטול גבולות

כלכליים ופוליטיים המחזקים את יסודותיה של ההגמוניה., תרבותיים, חברתיים

מושגים:

מסורת השפעות חזקות מאוחרות:

.אחת מיני מסורות החקירה על טיב השפעות תקשורת ההמונים: מאקרו

מסורת זו קשורה בהתרחבות של תחום התקשורת הפוליטית המתמקד בהשפעות: . מיקרו התקשורת מסייעת לאדם לתפוס את העולם ולהבין אותו. התקשורת על ההתנהגות הפוליטית

נבחנים מס. בצורה מסוימת זו ,הבניית מציאות, סוציאליזציה: אלמנטים' במסגרת מסורת מסורת זו מעניקה, בניגוד למסורת השפעות חזקות. מסגור וספירלת השתיקה, קביעת סדר יום

.קהל אקטיבי, לפרט יכולת לבקר ולנווט את השפעת התקשורת

סדר יום:

. אסכולה השייכת למסורת ההשפעות החזקות המאוחרות: מאקרו

ומכתיבה לנו את סדר חשיבות, ת גורמים לנו על מה לחשוב"האסכולה מניחה שאמה: מיקרו מספר ידיעות בנושא)ההשפעה על ענייני סדר היום היא קוגנטיבית ומושפעת מכמות . הדברים

ת עושים זאת דרך בחירת"אמה(. אמצעיים חזותיים)ובולטות (, ומשך זמן הידיעה בתקשורת הבלטת נושאים ומיון הנושאים לקטגוריות שונות תוך, נושאים מסוימים והתעלמות מאחרים.מתן דגשים לפרטים מסוימים באירוע

דוגמה: גל של פשע בארה"ב )לפי כספי(.

סדר יום ציבורי:

היום: מאקרו סדר אסכולת מתוך הלקוח החזקות, מושג ההשפעות למסורת השייכת . המאוחרות

ומכתיבה לנו את סדר חשיבות, ת גורמים לנו על מה לחשוב"האסכולה מניחה שאמה: מיקרו האסכולה חקרה ומצאה שלא רק אמצעי התקשורת מכתיבים לנו את סדר היום אלא. הדברים

. שמכתיב את ההתרחשויות, שנעשה על ידי הציבור עצמו, גם ישנו סדר יום ציבורי

עלתה לסדר היום הציבורי כאשר ויקי כנפו עשתה, בעיית העוני והאבטלה במדינה: דוגמאמהלכים דרמטיים שהסעירו את המדינה והובילו לחקיקת חוקים בנושא.

סדר יום פוליטי:

היום: מאקרו סדר אסכולת מתוך הלקוח החזקות, מושג ההשפעות למסורת השייכת . המאוחרות

כך, מושג זה מבוסס על סוגיות פוליטיות שעולות לסדר היום ועוסקות בבעיות חברתיות: מיקרו(. התקשורתי או הפוליטי, הציבורי)שלבסוף יש פעולה של יחסי גומלין בין סדרי היום

משפיע על( סדר יום פוליטי)דיון בתקציב המדינה או במצבם הכלכלי של הקיבוצים : דוגמא סדר היום התקשורתי בכך שהתקשורת מתעסקת בנושא זמן רב ובנוסף משפיע על החברה

.שמתעניינת בנושא ומעלה את זה לדיון הציבורי

סדר יום תקשורתי:

היום: מאקרו סדר אסכולת מתוך הלקוח החזקות, מושג ההשפעות למסורת השייכת . המאוחרות

י סיקור"ע, התקשורת מסדרת ומעצבת את סדר היום הציבורי והפוליטי, לפי מושג זה: מיקרוספציפיים אקטואליים באירועים המתרחשים, והתמקדות האירועים מחליטה. מכלל בכך

. התקשורת אלו נושאים חשובים יותר ואלו פחות ומהו סדר חשיבותם

ישנה התייחסות רבה יותר לאלימות, כאשר התקשורת מעלה לסדר היום רצח במועדון: דוגמא(.גם מצד הציבור וגם מצד הפוליטיקאים)במועדונים

אפקט "העגלה המנצחת":

.המשתייך לספירלת השתיקה, מונח ממאמרו של צפתי: מאקרו

פי צפתי: מיקרו עיוות המציאות בהקשר הפוליטי, על אפקט. זהו אפקט הנוצר בעקבות העגלה המנצחת גורס כי התמיכה הציבורית גוברת במועמד מסוים כאשר התקשורת מציגה

.אותו כהמועמד המוביל

ייוצגו בתקשורת כך שאחת מהן בעלת יתרון, שתי מפלגות פוליטיות בעלות כוח שווה: דוגמא או יעברו לצד, הנמענים יאמינו ויביעו פחות הזדהות עם המפלגה המפסידה, מכך. משמעותי

.המוביל

מודל "הדרמה קודם":

.משתייך לאסכולת סדר היום הנמצאת תחת מסורת ההשפעות החזקות: מאקרו

כלי התקשורת ינסו להציג את מערכת הבחירות בצורה הכי, על פי ויימן ווולפספלד: מיקרו ,העדפת הדרמה מתבטאת בשני אופנים. לחפש את הסיפור הדרמטי של היום, מעניינת שיוכלו

מציגים את נושא היריבות בין' )מירוץ הסוסים'הדגשה של : המהווים נהלי עבודה עיתונאיים כדי להסעיר )והדגשה יתרה של עניינים שליליים(, הצדדים כמירוץ סוסים ומי כבר ניצח בעבר

(. את הציבור

ניסה להעלות, איש השמאל המכהן, פרס 1999-ו 1996במרוץ הבחירות בשנים : דוגמא נתניהו איש הימין ניסה להדגיש רק את הדברים, לעומתו, לראש סדר היום את הישגי הממשלה

השליליים.

הבניית המציאות:

. אסכולה השייכת למסורת ההשפעות החזקות המאוחרות: מאקרו

תפיסת העולם של הפרטים: מיקרו שבו תקשורת ההמונים מעצבת את באופן מתמקדת היא מציגה בהכרח תמונה, כלומר. הטענה היא כי התקשורת אומרת לנו מה לחשוב. בחברה

.ובכך משפיעה על הראייה הערכית והאידיאולוגית של הנמענים, לא אובייקטיבית של המציאות.התקשורת מבנה מציאות המסייעת לאליטות לבסס את שלטונן, בכך

מוכיח אברהם את", מרכז ופריפריה: התקשורת בישראל, "במאמרו של אלי אברהם: דוגמא בסיקור הפריפריה( מצוקה כלכלית, אלימות)שימושה החוזר של התקשורת במוטיבים מסוימים

.מצב זה יוצר כפיית תפיסת עולם מעוותת של המרכז על הפריפריה. בעיתונות

הגמוניה ערכית / אידיאולוגית:

יוצא מתוך הגישה–מתקשר גם לייצוג מיעוטים בתקשורת וגם להבניית המציאות : מאקרו .מרקסיסטית-הניאו

כוח אידיאולוגי ותרבותי של מעמד חברתי אחד המופעל כלפי מעמדות, על פי גרמשי: מיקרואלא באמצעות הסכמה. אחרים כפייה מושג באמצעות אינו זה הייצוגים בתקשורת. כוח

דרך הייצוגים האלה מפיץ, משרתים את המעמד השליט והם מקבלים לרוב יחס שלילי ומעוות. המעמד השליט את האידיאולוגיות שלו

,שבה מוצגות רק נשים אשכנזיות המסר היוצא מכך הוא(, סבון)הפרסומת של דאב : דוגמא. שהיופי האשכנזי הוא האידיאל

ייצוג:

מושג הלקוח מאסכולת ייצוג מיעוטים בתקשורת השייכת למסורת ההשפעות החזקות: מאקרו.המאוחרות

מישהו או לייצג את/ייצוג הוא שימוש בשפה הבא להביע משהו משמעותי על משהו: מיקרוייצור משמעות". אחרים"העולם באופן משמעותי לאנשים הייצוג הוא חלק הכרחי בתהליך

". האחרות"תהליך הייצוג יוצר סטריאוטיפים שבעזרתם מובנית השונות ו. בחברה נתונה

עם תנועות מסוימות וכך אנו למדים על' וע' מזרחים בתקשורת מוצגים עם מבטא ח: דוגמא.המזרחים

מסגור / מסגרות מדיה:

מסגור. מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות, מושג השייך לתיאורית הבניית המציאות- פרשנות המעניקה. הנמצאות בטקסטים של המדיה, הינו תבניות הייצוג של אירועים והקשרים

המסגור הינו כלי באמצעותו מובנית. . משמעות לאירוע ומציעה כיצד להבין את הנושא הנידון המסגור לא אומר לנו רק על מה. המציאות ומועלים נושאים באופן מסוים על סדר היום

מסגור. לחשוב אלא כיצד לחשוב וכך זה מוביל את הקהל לקבל משמעות אחת על פני אחרת ת מארגנים ומציגים את האירועים וסוגיות אותם הם מסקרים והדרך בה"הינו הדרך שבה אמה

אלי אברהם במאמרו טוען כי הטלוויזיה: לדוגמא. הקהל מפרש את מה שאלו מסקרים

י כך יוצרת"על פני אחרים וע, בוחרת להציג ולהבליט אספקטים מסוימים של עיירות הפיתוח.הבניית מציאות שלהן כמקומות שליליים ונחותים

הכחדה סמלית / סימבולית:

מושג הלקוח מאסכולת ייצוג מיעוטים בתקשורת השייכת למסורת ההשפעות החזקות: מאקרו.המאוחרות

לא, מבנה לנו תפיסה שמה שלא קיים בתקשורת, העובדה שאין נוכחות בתקשורת: מיקרו התקשורת מראה.הייצוג בעולם הבדיוני מסמל את הקיום במציאות החברתית. קיים במציאות

,כלומר הכחדה סימלית פירושה היעדר ייצוג. לנו ייצוגים ספציפיים ובצורה בה היא רואה לנכון הכחדה סימלית משמעותה מחיקת. מעוות ושלילי של קבוצה מסוימת במדיה, או ייצוג מצומצם

.כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון בחברה, קיומה של אותה קבוצה

מיעוטים : דוגמא להציג מתיימר שכן לקמפיין דוגמא זוהי בעולם דאב ,כושיות)קמפיין למרות)בישראל רואים רק לבנות . מדברים על העובדה שהיופי הוא רב גוונים(. אסייאתיות

אפשר להיות גם שמנה( –שיש גם שמנות וזקנות על פי... גם זקנה וגם יפה אבל לבנה, .ישראל

הכחדה סמלית כמותית:

מושג הלקוח מאסכולת ייצוג מיעוטים בתקשורת השייכת למסורת ההשפעות החזקות: מאקרו.המאוחרות

)הייצוג בעולם הבדיוני: מיקרו מסמל את הקיום במציאות(עולם התקשורת לצורך העניין לכן.החברתית כאשר קבוצה מסוימת מוצגת בתקשורת באופן מופחת מבחיים או מודרת,

זוהי הכחדה סמלית. שכך באמת הדבר, ממנה לחלוטין זה משליך על מחשבותיהם של הציבור.כמותית

יותר נשים מגברים, מבחינה דמוגרפית: דוגמא יש כי זאת. ידוע הן בקושי מוצגות, למרות .בתקשורת

הכחדה סמלית איכותנית:

מושג הלקוח מאסכולת ייצוג מיעוטים בתקשורת השייכת למסורת ההשפעות החזקות: מאקרו.המאוחרות

מסמל את הקיום במציאות(עולם התקשורת לצורך העניין )הייצוג בעולם הבדיוני: מיקרו כך זה גם משליך על, כאשר קבוצה מסוימת מוצגת בתקשורת באופן מסוים, לכן.החברתית

איך שהציבור רואה את אותה קבוצה במציאות

וכך זה משליך(, slaves)השחורות מוצגות כעובדות , בקטלוג של אירית עם בר רפאלי: דוגמא דוגמא נוספת היא שערבים מופיעים רק. גם בחייםslaves-השחורות מצטיירות כ, על המציאות

.בפרסומות אוריינטליות כמו פרסומות לחומוס

חברות:

. ממסורת ההשפעות חזקות מאוחרות: מאקרו

תהליך למידה. התהליך שבאמצעותו הפרט לומד להיות בן חברה ותרבות מסוימות: מיקרו גורמים אלו מכונים. י גורמים בחברה הסובבת את האדם"אלא מושפע ומכוון ע, שאינו עצמאי

,התקשורת מטמיעה בנמענים בחשיפתם לתכנים, לפי אסכולת החברות". חברות/תיווך-סוכני". ערכים ונורמות התנהגותיות ומחנכת אותם לדפוסים מסוימים כסוכן חברות מחנך ומלמד

על מנת, נחקרו העדפותיהם הקרייריסטיות של ילדים" הסינדרלות החדשות"במאמר : דוגמא בנים יעדיפו)מסורתי : טיפוסים 3נמצא כי ישנם . לבדוק כיצד הושפעו מהחברות בתקשורת

נשיים ונשים תפקידים גברים מייחסות הצלחה)זוהר (, ההיפך)לא מסורתי (, משרה נשים לתכונות אחרות גם זאת מייחסים ומבנים חיצוני הילדים(. למראה התקשורת מחנכת את

ישנו קשר ישר, ומטמיעים באישה כי אם ברצונה להתקדם", מסורתיים"לתפקידים מגדריים .בנות הגבילו את שאיפותיהן לסביבת הבית והבנים היו חסרי גבולות. למראה החיצוני

חיברות ילדים:

החברות: מאקרו בתהליך הראשון חזקות, השלב השפעות מסורת הנגזר תהליך שהוא .מאוחרות

.בתיאורית החברות מדובר על התהליך בו הפרט לומד להיות בן חברה ותרבות מסוימת: מיקרו הילדים נתפסים כפגיעים. תהליך למידה זה אינו עצמאי והוא מושפע מגורמים בסביבת האדם

מזהים אותם יותר כגורם, דווקא בגלל שהם עדין לא מעוצבים ולא מגובשים, יותר בתהליך זה.חלש וחסר נסיון ולכן קל יותר לעצב אותם ולהשפיע עליהם

צפייה. ניל פוסטמן מדבר במאמרו על השפעה לא רצויה של הטלוויזיה על ילדים ונוער: דוגמא להיחשף לעולם. מרוב בתכנים טלוויזיוניים שלא נועדו לילדים גורמת להם לאבד את הילדות

הילדים עדיין לא בשלים נפשית בשביל לעכל את משמעויות(, אלימות, מין שחיתות)המבוגרים .הדברים האלה ולכן מאבדים את ילדותם

חברות מתבגרים:

.שהוא תהליך הנגזר מסורת השפעות חזקות מאוחרות, השלב השני בתהליך החברות: מאקרו

.בתיאורית החברות מדובר על התהליך בו הפרט לומד להיות בן חברה ותרבות מסוימת: מיקרו בתקופת ההתבגרות זוהי. תהליך למידה זה אינו עצמאי והוא מושפע מגורמים בסביבת האדם

במידה רבה בשלב זה אנו מעצבים את אישיותנו אל מול" - אני"תקופה מכריעה בעיצוב ה להם" מפלסים"מצד אחד הנוער עדין בפיקוח על ההורים ומצד שני , בשלב זה. סוכני חברות והיא( חברים, הורים)ת לבין סוכני החברות המסורתיים "נוצרת תחרות בין אמה. דרך החוצה

.מחריפה במידה רבה כשמודלים אלה יכולים להציע מסרים שליליים או סותרים

על מנת, נחקרו העדפותיהם הקרייריסטיות של ילדים" הסינדרלות החדשות"במאמר : דוגמא בנים יעדיפו)מסורתי : טיפוסים 3נמצא כי ישנם . לבדוק כיצד הושפעו מהחברות בתקשורת

נשיים ונשים תפקידים גברים מייחסות הצלחה)זוהר (, ההיפך)לא מסורתי (, משרה נשים לתכונות אחרות גם זאת מייחסים ומבנים חיצוני הילדים(. למראה התקשורת מחנכת את

ישנו קשר ישר, ומטמיעים באישה כי אם ברצונה להתקדם", מסורתיים"לתפקידים מגדריים .בנות הגבילו את שאיפותיהן לסביבת הבית והבנים היו חסרי גבולות. למראה החיצוני

חיברות מבוגרים:

.שהוא תהליך הנגזר מסורת השפעות חזקות מאוחרות, השלב השני בתהליך החברות: מאקרו

.בתיאורית החברות מדובר על התהליך בו הפרט לומד להיות בן חברה ותרבות מסוימת: מיקרו מבוגרים מסגלים לעצמם. תהליך למידה זה אינו עצמאי והוא מושפע מגורמים בסביבת האדם

זאת חוץ. תהליך החברות כביכול מיצה את עצמו. חשיפה סלקטיבית לתקשורת ההמונים ,או שזה נכפה עליו, זה קורה כשעליו לאמץ ערכים ודעות חדשים. מחדש-ממקרים של חברות

. או מרצון

לפתע המהגרים הופכים להיות אזרחים חדשים. מתרבות לתרבות, הגירה מארץ לארץ: דוגמא עולים חדשים מהעולם הקומוניסטי. וצריכים להבין מה הסביבה החברתית שמקיפה אותם

את.נדרשו ללמוד את כללי המשחק בחברה הדמוקרטית הישראלית והשיטה הכלכלית, למשל ודרך חברים שכבר עלו ארצה לפניהם וכבר, זאת הם יכולים להשיג דרך אמצעי התקשורת

.התערו עם החברה הישראלית

חיברות פוליטית:

.שהוא תהליך הנגזר מסורת השפעות חזקות מאוחרות, השלב השני בתהליך החברות: מאקרו

.בתיאורית החברות מדובר על התהליך בו הפרט לומד להיות בן חברה ותרבות מסוימת: מיקרו.מי נגד מי, מי הן המפלגות–של קבלת ידע פוליטי , חברות פוליטית הוא תהליך של למידה

הרבה פעמים מהגרים שבאים לארץ. ף ונס במאמרם עסקו בחברות מהגרים'צ, למשל: דוגמא ,אין להם חברים שיכולים לשמש כסוכן חברות. סוכן החברות הוא התקשורת, למקום חדש

.של הרוסים או הערוץ האתיופי 9למשל ערוץ . ולכן התקשורת מהווה עבורם סוכני חברותללמוד יכולים הם דרכו היחידי המדיום למעשה היא מהמגרים הרבה בעבור הטלוויזיה

.ולהיחשף לפוליטיקה המקומית

אובדן הילדות:

משתייך לאסכולת החברות הנמצאת תחת מסורת השפעות החזקות מאוחרות של: מאקרו.התקשורת

ידי ניל פוסטמן בספרו : מיקרו בו טוען כי לאמצעי" אובדן הילדות"אבדן הילדות נוסח על התקשורת יש השפעה על השנים הראשונות של האדם שהן גם השנים המכריעות בעקבות

ניל פוסטמן טוען בספרו שחשיפה ממושכת של ילדים לתכנים לא. חשיפה אינטנסיבית אליהם.גורמת להם לאבד את ילדותם(שחיתות, מין)להם

כשילדה ראתה את המתנחלת מחברון שקראה לערביה שרמווווווטה היא צעקה לאמא: דוגמא מסתבר שבבית הספר הרבה ילדים ראו את זה. אבל לא ידעה מה זה בעצם, שלה שרמוטה

ובשיא ההתלהבות כל מי שנקרה בדרכם קיבל את, בבית הספר ולרובם לא היה מושג מה זה.הברכה הזו

ייצוג מיעוטים:

מושג הלקוח מאסכולת ייצוג מיעוטים בתקשורת השייכת למסורת ההשפעות החזקות: מאקרו.המאוחרות

מישהו או לייצג את/ייצוג הוא שימוש בשפה הבא להביע משהו משמעותי על משהו: מיקרוייצור משמעות". אחרים"העולם באופן משמעותי לאנשים הייצוג הוא חלק הכרחי בתהליך

". האחרות"תהליך הייצוג יוצר סטריאוטיפים שבעזרתם מובנית השונות ו. בחברה נתונה

בו בחנו את הייצוג של קבוצות חברתיות שונות בערוצים, פירסט ואברהם ערכו מחקר: דוגמא הם מצאו כי בשעשועונים ודרמות לרוב נראים.בהתאם לתיאורית הייצוג והמסגור, המסחריים

מהגרים ללא חילונים יהודים המסך מהגרים)על יש בה במדינה חיים אנו הכל (,ואחרי קיבלו ייצוג סטריאוטיפי ואנכרוניסטי באופרות הסבון.( קבוצות מיעוט כביכול)ושמזרחים ונשים

ספירלת השתיקה:

.אסכולה השייכת למסורת ההשפעות החזקות המאוחרות: מאקרו

הגורסת כי על ידי הצגת מציאות מעוותת או שיקרית, נואלה נוימן ייסדה את אסכולה זו: מיקרו וזאת מגשימה את עצמה, ניתן להשפיע על המציאות הקיימת בפועל, באמצעי התקשורת

כך למעשה העמדה שהוצגה. מתוך חששו של הפרט להביע דיעה מנוגדת לעמדה השלטת. הופכת לכזאת, כשולטת

למרות שהעובדות היו שמפלגת. נוימן חקרה את הבחירות בין השמאל לימין בגרמניה:דוגמא האזרחים זיהו שהם לא בדעת. התקשורת הציגה את השמאל כמנצח, ימין מובילה בתקשורת

.הרוב ולכן שינו את עמדתם ועברו למפלגת השמאל

אקלים דעה:

.המשתייך לספירלת השתיקה, מונח ממאמרה של נוימן: מאקרו

התקשורת מעוותת את.כאשר מתקבל רושם מוטעה בשל סיקור לא מאוזן ומוטה: מיקרו פרטים יבטאו את דעותיהם בעיקר במצבים בהם זיהו כי אלה תואמות. אקלים הדעה האמיתי

.את אקלים הדעה הרווח או אם דעותיהן בתהליך התחזקות באקלים הדעה הרווח

,וסקרי דעת הקהל שהתקבלו, נוימן טוענת שמפלגת שמאל מול מפלגת ימין התחרו: דוגמא שמפלגת, התקשורת הציגה מצג שווא, למרות זאת. הראו שמפלגת הימין היא זו שמובילה

האנשים רצו להיות בדעת הרוב וכך נוצרה ספירלת השתיקה בגלל. השמאל היא זו שמובילה.שהם מזהים שהם הולכים להפסיד בבחירות והם לא אקלים הדעה הרווח

כפר גלובלי:

יוצא מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה: מאקרו.בתקשורת

החזרה"נכנס בתוך תיאורית שלושת השלבים של מקלוהן בשלב , מונח הכפר הגלובלי: מיקרובו הטכנולוגיה האלקטרונית מעצבת ", אל השבט גלובלי"שזהו שלב שזהו שחזור", כפר

הכוונה היא לאפשרות שמספקת לנו הטכנולוגיה.מודרני וענק מימדים של חיי השבט האבודים כך שכל העולם, לקבל ולהעביר מידע ממרחק ללא קשר לנוכחות פיזית, לתקשר עם העולם

כאילו מדובר בכפר, וידיעות מקצה אחד שלו נודעות כבר בקצה האחר תוך זמן קצר, מרושת. קטן

ממש, כולנו ישבנו סביב הטלוויזיה והרגשנו מאוחדים ברוב העולם" –אירוע התאומים: "דוגמא.כאילו היינו יחד באותו אזור

דטרמניזם טכנולוגי:

. גישה היוצאת מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת: מאקרו

הוא תהליך בלתי, מרגע שהוא נכנס לחברה מסוימת, מדובר על גישה שטוענת שמדיום: מיקרו הוא יכול לקבוע את אופי, בגלל המאפיינים הטכנולוגיים של המדיום. נמנע של השפעה עליה

.החברה והתרבות ולשנות ממש דפוסי חיים

ישנה טענה שפעם היה קונצנזוס וכולם היו צופים באותן, ומגוויר' במאמר של מאירוביץ: דוגמא כל אחד, בגלל השינויים הטכנולוגיים שקורים בטלוויזיה 90כיום בשנות ה . תוכניות ואותן שעות

רואה את התוכנית שלו בזמן שלו ושכתוצאה מכך החברה מתפצלת גם במציאות היומיומית.

המדיום הוא המסר:

יוצא מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה: מאקרו.בתקשורת

למדיום השפעה חזקה יותר.שינויים בחברה הם תוצאה של המדיום ולא של התוכן: מיקרו המדיום מעצב את התוכן של המסר ולכן הוא משמעותי. מאשר למסרים אותם הוא מעביר

המדיום הוא זה שקובע את אופי, אם זה אלקטרוני, אם זה בעל פה, אם זה דפוס. יותר ממנו. זה לא משנה אם זה מסר קפיטליסטי או מסר שוויוני, החברה ולא המסר

,בזמן שבעבר דברי התורה וההלכות של הארגון החברתי של הרב עובדיה היו על הנייר: דוגמא הפך, כאשר החליטו לשדרג את התוכנות שבידיהם. כיום אלפי עמודים מאוכסנים במחשב

לג היות המדיום כמעצב התוכן, יבריש'התוכן זה שתלוי. עובדה המצביעה על הוא התוכן .במדיום ולא להיפך

מדיום חם:

יוצא מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה: מאקרו.בתקשורת

מדיום חם הוא מדיום הפונה לחוש אחד, על פי מקלוהן. מושג אותו ניסח מרשל מקלוהן:מיקרו ואין צורך בהשלמת נתונים כדי, בצורה עשירה ומחודדת ולכן מעורבות הנמענים היא נמוכה

. להבין את המסר

לכן איננו צריכים להפעיל את, והתיאור הוא עשיר( ראייה)פונה לחוש אחד - ספר: דוגמאהדמיון.

מדיום קר:

.יוצא מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת: מאקרו

מדיום קר הוא מדיום הפונה למספר, על פי מקלוהן. מושג אשר ניסח מרשל מקלוהן: מיקרו לכן מעורבות הנמענים היא גבוהה והם חייבים. פחות חד ומוגדר, חושים ומעביר מידע דל

. להשלים את הפרטים החסרים כדי להבין את המסר

חוש הראייה וחוש השמיעה–טלוויזיה היא מדיום הפונה למספר חושים בו זמנית : דוגמא . וכל אחד צריך להפעיל את הדמיון כדי להשלים את הפרטים, התיאורים בה אינם חד משמעיים

.החסרים

הטייה מרחבית / ציר המרחב:

יוצא מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה: מאקרו.בתקשורת

איניס: מיקרו למדיום. מושג שתבע החוקר הרולד מתייחסת איניס הטייה מרחבית פי על ,השימוש במדיום זה מאפיין חברה חילונית. שמאפשר להתגבר על מרחקים וחוצה גבולות

. מודרנית, משוחררת, מדעית

מרחבית: דוגמא הטייה יכולת בעל מדיום הוא יכול- האינטרנט בעולם אדם מקצה אחד והחברות הראשונות שנפתחו אליו היו בעיקרן חברות, להעביר מסרים לקצה שני של העולם

חילוניות.

הטייה בזמן / ציר בזמן:

יוצא מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה: מאקרו.בתקשורת

על פי איניס הטיית זמן מתייחסת למדיום שמאפשר. מושג שתבע החוקר הרולד איניס: מיקרו השימוש במדיום זה מאפיין חברה. שימור המסר לאורך זמן רב. שימור המשכיות בין הדורות

. חברה שמרנית, טקסיות וערכי מוסר, המאמינה בחיי נצח, דתית

בעזרתו המסורת נשמרת מדור לדור- ך הוא מדיום בעל יכולת הטיית זמן"ספר תנ: דוגמא.והסיפורים של האנשים שכבר מתים נשמרים

פוטנציאל תקשורתי:

מושג הלקוח מתוך אסכולת פער הידע היוצאת מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה: מאקרו.לחברה בתקשורת

הטענה. לעכל ולעבד אותו לידע, מכלול המשאבים המאפשרים לנמען לקלוט מידע: מיקרו אחראים לפוטנציאל, בין נמענים( מעמד כלכלי והשכלה)היא כי הבדלים אישיים וחברתיים

. תקשורתי נמוך ומכאן להיווצרות פערי ידע

לשבט הקולה באפריקה יש פוטנציאל תקשורתי נמוך משום שאין להם אפשרות להשיג: דוגמא.כלי תקשורת ואין להם את היכולת והידע לעבד את המידע שהם מדבלים

פער דיגיטלי:

מושג הלקוח מתוך אסכולת פער הידע היוצאת מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה: מאקרו.לחברה בתקשורת

גישה קבועה:מיקרו אוכלוסיות בעלות בין פוליטית המתייחסת לפער סוגיה חברתית הוא הפער הוא בין אלו שיש להם, כלומר. לבין אלו שאין להם גישה זודיגיטליות טכנולוגיותויעילה ל

הפער הוא איום חריף. את היכולת להיעזר בטכנולוגיה הדיגיטלית לבין אלו שאין להם יכולת זו וזאת בגלל, שכן הוא גרם להקצנה של פערים חברתיים, שנגרם בעקבות מהפכת האינטרנט

דתיים, בין דור לדור, והוא מתבטא באזורי מגורים, החשיבות העצומה שיש לאינטרנט בחברה'.וכו, מזרח מול מערב, חילוניים

יחד עם. אדם מהמעמד התחתון יכול להשתמש במחשב במקום ציבורי כמו הספרייה: דוגמא אשר יהיו לאדם, לא יהיו לו הכלים לשימוש במחשב(, בהנחה)מכיוון שאין לו מחשב בבית , זאת

אותו אדם, לפיכך. אנשים שבדרך כלל יש בבעלותם מחשב בבית–מהמעמד הבינוני או העליון לא יוכל לנצל את האמצעי לקבלת מידע באותה צורה כמו אדם אמיד שמבין במחשבים.

פער הידע:

. גישה היוצאת מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת: מאקרו

בעלות על מידע, כלומר. הנחת היסוד של אסכולת פער הידע היא שידע שווה כוח: מיקרועוצמה גישה. מעניקה תהיה התקשורת אמצעי שבאמצעות ציפייה קיימת האסכולה לפי

ישנו מצב בו לשכבה העליונה יש, בפועל. שוויונית למידע וכך הפער שבין המעמדות יצטמצם את האמצעים לרכוש וללמוד אודות אמצעי התקשורת החדישים ואילו למעמד הנמוך אין את

זו וכך נשמר הפער יכול להשתמש במחשב במקום: דוגמא. יכולת אדם מהמעמד התחתון לא יהיו לו הכלים(, בהנחה)מכיוון שאין לו מחשב בבית , יחד עם זאת. ציבורי כמו הספרייה

או העליון , לשימוש במחשב הבינוני לאדם מהמעמד יהיו יש–אשר כלל אנשים שבדרך אותו אדם לא יוכל לנצל את האמצעי לקבלת מידע באותה, לפיכך. בבעלותם מחשב בבית

צורה כמו אדם אמיד שמבין במחשבים.

פער ידע משני:

מושג הלקוח מתוך אסכולת פער הידע היוצאת מתוך חקר היחסים בין טכנולוגיה: מאקרו.לחברה בתקשורת

המשני: מיקרו הדיגיטלי הידע לפער במאמרה מתייחסת הרגיטאי גם, אסתר כי שגורס על פי החוקרת פער זה. בקבוצות עם נגישות לטכנולוגיה ניתן יהיה למצוא פערים דיגיטאליים

עד)עצמאיות בשימוש , חוסר נגישות לטכנולוגיה מתקדמת: יכול להתקיים בחמישה מימדים דפוסי שימוש(, כמה יש למשתמש חירות להשתמש במחשב באופן חופשי לרצונותיו האישיים

(האפשרות לבקש עזרה מהסביבה הקרובה)רשת התמיכה החברתית (, לאיזה צורך השימוש)(.יכולת שימוש אפקטיבית)ומיומנות

הם משתמשים בו לצרכים אישיים וחיפוש, נמצא שלצעירים קל יותר להשתמש ברשת: דוגמאועושים זאת באפקטיביות מאחר ולעומת מבוגרים הם אלה שמבלים את רוב, אינפורמציה

.שעות היום על המחשב

שומר סף:

שומרי הסף מופקדים על סינון. אנרים בתקשורת'מושג הלקוח מסוגת החדשות כחלק מז הם. עורכים וכן בעלי הממון, שוערים אלה יכולים להיות עיתונאים. המידע עד להגיעו למערכת

ייכנס לתקשורת ומה לא, אחראים על הסלקציה העיתונאית פרשיית מטוס–דוגמא . מה .ישראייר שהושתקה לזמן מה בזכות בעליה וקשריו

עיתונאי:

מתוך תהליך ברירת החדשות, אחת התפיסות השונות לגבי תפקידו של העיתונאי: מאקרו.אנרים בתקשורת'היוצא מסוגת החדשות בז

על. מעבד את המידע ומפרסם אותו, עיתונאי רואה את עצמו כאוסף מידע: מיקרו הקריטריונים האלה להיות מקצועיים ולא ערכיים ובתפיסה זו העיתונאי נחשב כאדם ניטרלי

זה GATE KEEPERהתפקיד החשוב של ה. הצופה בצורה אובייקטיבית מהצד על כל מה שקורה.או לוותר עליה ולזרוקה לפח" השער"להחליט האם להעביר את הידיעה דרך

נראה כאילו הוא עושה זאת, לרוב כשהוא מדווח על אירועים חדשותיים, רוני דניאל: דוגמא.וכל זאת בכדי להעביר את המידע החדשותי לצופים, מנקודת מבט ניטרלית נטולת רגשות

עיתונאי פרקליט / משתתף:

מתוך תהליך ברירת החדשות, אחת התפיסות השונות לגבי תפקידו של העיתונאי: מאקרו.אנרים בתקשורת'היוצא מסוגת החדשות בז

,כתיבתו ערכית. העיתונאי רואה עצמו כפרקליט ומייצג קבוצות באוכלוסייה, בגישה זו: מיקרו. משמש כדובר השכבות החלשות על מנת לקדם אותן, הוא נוקט עמדה

וילנאי: דוגמא וכתבת חוקרת בתוכנית , פדרבוש-אורלי .ותוכניות נוספות" עובדה"עיתונאית נוקבת ביקורת חברתית ומציגה מייצגת שכבות חלשות לאחרונה הציגה סדרת. לרוב היא

.כתבות על שיטות העבודה הפסולות של משטרת ההגירה

תאוריית שלושת השלבים:

היוצאת מתוך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא, תיאוריה אותה ניסח מרשל מקלוהן: מאקרו.מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת

השלב הראשון. תיאוריה זו מתייחסת להשפעת אמצעי התקשורת על התפתחות החברה:מיקרו השלב השני הוא. הוא שבטיות והוא מאופיין בתקשורת בינאישית ונגישות מידע שווה לכולם

המדיום החדש הגביל את הנגישות. הפרישה מהשבט ומתרחש בזמן כניסתם של הכתב והדפוס השלב האחרון הוא החזרה אל השבט ומתייחס לכניסת אמצעי. למידע ויצר בדלנות ולאומנות

הכפר הגלובלי הוא שחזור מודרני של חיי השבט. התקשורת האלקטרונית היוצרים כפר גלובלי.האבודים

אנשים בכל רחבי העולם צופים, המדיום הטלוויזיוני יצר תרבות זהה ברחבי העולם: דוגמא.בסדרות זהות וחווים את אותם ריגושים כמו החוויות המשותפות שחוו אנשי השבט

שלב השבטיות:

מקלוהן: מאקרו של השלבים שלושת מתיאוריית הראשון גישת, השלב מתוך היוצאת .הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת

הנגישות: מיקרו מבחינת לכל ושיוויונית מצומצמת בינאישית בתקשורת מתאפיין זה שלב . למידע

.הישיבה מסביב למדורת השבט והשיחות היומיומיות היו חשופות לכולם: דוגמא

שלב הפרישה מהשבט:

הדטרמיניזם היוצאת מתוך גישת, השלב השני מתיאוריית שלושת השלבים של מקלוהן: מאקרו.הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת

,כלומר. טכנולוגיית הדפוס הביאה לפערים חברתיים מבחינת הנגישות למידעבשלב זה : מיקרווניכור, יש סוג של התרחקות ממגע, במקום שתהיה תרבות של הקשבה ניתוק דבר, יותר

. שהוביל לבדלנות ולאומנות

מה שהגדיר את החברה כמעמד פשוט ואת- כמרים ידעו קרוא וכתוב וכל השאר לא: דוגמא.הכנסיה כשלטת

חזרה אל מדורת השבט:

מקלוהן: מאקרו של השלבים שלושת מתיאוריית השלישי גישת, השלב מתוך היוצאת .הדטרמיניזם הטכנולוגי היוצא מחקר היחסים בין טכנולוגיה לחברה בתקשורת

שזהו שחזור מודרני וענק", כפר גלובלי"בשלב זה הטכנולוגיה האלקטרונית מעצבת : מיקרוחיי השבט האבודים של למפגשים"אמה, כלומר. מימדים אותנו מחזירים ת האלקטרוניים

התקשורת האלקטרונית מטשטשת. אך בקנה מידה גלובלי, פ הדומים למפגשים בכפר"שבע.את החלוקות של תרבות הדפוס ומאפשרת לכל אדם להתערב בענייניו של כל אדם אחר

ממש, כולנו ישבנו סביב הטלוויזיה והרגשנו מאוחדים ברוב העולם" –אירוע התאומים: "דוגמא.כאילו היינו יחד באותו אזור

אירוע מדיה מסוג הכתרה:

מונח העומד בפני עצמו, ץ ודיין"אחד משלושת סוגי אירועי המדיה שנוסחו על ידי כ: מאקרו.אנרים בתקשורת'בנושא הז

גדול: מיקרו אירוע של חי שידור הוא מדיה אינדיווידואליים, אירוע פריטים המוני ההופך מדובר באירוע טקסי שתוכנן. ומרתקים אותם לשידור, השייכים לרבדים שונים לקהילה אחת

,אירוע מדיה מסוג הכתרה הוא אחד משלושת סוגי אירועי המדיה. מראש וזוכה לפרסום רב חלק. טקסי המהווה שלב מעבר של אנשים בעלי שם ממצב אחד למצב אחרוהוא אירוע

יצליח)דרמה , ממאפייני האירוע הם תדירות לא קבועה ,הסביבה היא במת כבוד?(, האם .אנר מזכיר אופרת סבון'סוג הג, תפקיד טקסי, המשכיות מובטחת, לעיתים מעורר דמעות

.הלווייתה של הנסיכה דיאנה היוותה מעין מעבר שלה מעולם החיים לעולם המתים: דוגמא היא היוותה סביבה של במת כבוד לנסיכה, היא התאפיינה בדרמה לאחר התאונה שקרתה לה

...(.לא בכל יום מתה נסיכה)מה גם שהתדירות אינה קבועה . ובהחלט היו בה דרמה וכאב

אירוע מדיה כיבוש:

מונח העומד בפני עצמו, ץ ודיין"אחד משלושת סוגי אירועי המדיה שנוסחו על ידי כ: מאקרו.אנרים בתקשורת'בנושא הז

גדול: מיקרו אירוע של חי שידור הוא מדיה אינדיווידואליים, אירוע פריטים המוני ההופך מדובר באירוע טקסי שתוכנן. ומרתקים אותם לשידור, השייכים לרבדים שונים לקהילה אחת

והוא, אירוע מדיה מסוג כיבוש הוא אחד משלושת סוגי אירועי המדיה. מראש וזוכה לפרסום רבדרמטי לאנושות, טקסי, מסקר מהלך גדולים לרוב צעדים השאלה המובילה את. הכולל

ישנם סיכויים לרעת, המשתתפים גיבורים: מאפייני האירוע הם"? האם הוא יצליח"האירוע היא כריזמה, הגיבור הגיבורים, המשתתפים מפגינים ,כתוצאה ממאפיינים אלו. יש הזדהות עם

.אנר מזכיר מערבון'הז

הירח : דוגמא על ראשונה מראש–נחיתה שתוכנן משהו הוא האירוע המשתתפים, הגיבורים הם יוצלח, האסטרונאוטים זה אירוע אם ידוע לרעתלא סיכויים גם ישנם כי

(.שהחללית תתרסק כמו במקרה של אילן רמון)האסטרונאוטים

אירוע מדיה עימות:

מונח העומד בפני עצמו, ץ ודיין"אחד משלושת סוגי אירועי המדיה שנוסחו על ידי כ: מאקרו.אנרים בתקשורת'בנושא הז

גדול: מיקרו אירוע של חי שידור הוא מדיה אינדיווידואליים, אירוע פריטים המוני ההופך מדובר באירוע טקסי שתוכנן. ומרתקים אותם לשידור, השייכים לרבדים שונים לקהילה אחת

,אירוע מדיה מסוג עימות הוא אחד משלושת סוגי אירועי המדיה. מראש וזוכה לפרסום רב .לעתים בנוכחות שופט או קהל, והוא הוא אירוע שבו יש התמודדות טקסית בין כוחות שקולים

סיכויים, כללים מוסכמים: מאפייני האירוע הם? השאלה המובילה את אירוע זה היא מי ינצח. אנר דומה לשעשועון'הז, שווים לשני הכוחות

מתוכנן מראש, אולימפיאדה: דוגמא שופטים, זהו טקס ואף בו מתמודדים כללים, יש יש .מנצחים ומפסידים, מוסכמים

חווית הלא להיות שם:

מונח העומד בפני עצמו, ץ ודיין ולקוח מתוך נושא אירועי מדיה"מושג שנוסך על ידי כ: מאקרו.אנרים בתקשורת'בנושא הז

על כך, שידורי אירועי מדיה מעניקים לצופה פיצוי אסתטי, על פי מאמרם של כץ ודיין: מיקרו השידור מאפשר לצופה להיות באירוע מבלי לקום מהכורסא ומבלי. שהם לא נוכחים באירוע

.ההפרעות ועוד, הרעש, את הצפיפות" לסבול"

ואת, מי שהיה בטקס לא ראה את המסלול שעשו השיירות ממבט על- הלוויה של רבין : דוגמא וניתן לראות כמעט את כל הפרטים, בטלוויזיה יש התחלה אמצע וסוף. האורחים המכובדים

.החשובים של האירוע

מרתון של אסונות:

מונח העומד בפני עצמו, מושג ממאמרם של בלונדהיים וליבס בנושא אירועי מדיה: מאקרו.אנרים בתקשורת'בנושא הז

,זהו שידור של קטסטרופה כמו אסון טבע. מרתון אסונות הוא היפוכו של אירוע מדיה: מיקרוע. פיגוע, תאונה תוכננו מראש מרתון אסונות מאופיין בקטיעת. י התקשורת"דברים שלא

ליבס ובלונדהיים טוענים שמרתון אסונות של אותה .השגרה ודרמה המושכת את הצופה למסך חברה הוא למעשה אירוע המדיה של הטרוריסט שביים את הרגע הדרמטי והפסיק את שידורי

.חוסר יציבות וחרדה, עקב כך נוצרת אווירה של חוסר וודאות.התקשורת לזמן בלתי מוגבל

ידי התקשורת שיזמו הטרוריסטים–אסון התאומים : דוגמא זה היה אירוע לא מתוכנן על . אפילו את התרסקות המטוס השני תכננו. התקרית גרמה להפסקת שידורים באופן פתאומי

התקשורת כבר תהיה שבויה לשידור, הטרוריסטים היטב כי ידעו שאחרי ההתרסקות הראשונה.האירוע

מרחב ציבורי:

.אנרים בתקשורת'ויוצא מנושא הז, מונח הנתבע על ידי יורגן האברמס: מאקרו

דיון באופן: מיקרו מרחב ציבורי הוא תחום או מקום מפגש בחיינו החברתיים שבו מתנהל עד)כיום הוא מתנהל בכל מקום , בעבר המרחב הציבורי התנהל בשוק. שיטתי ושוויוני, רציונלי

מתהווה כאשר, כיום המרחב הציבורי הוא פומבי ונגיש לכל(. לפורומים הקטנים באינטרנט כאשר)אמצעי הפצת הדעות , מספר אנשים פרטיים וניטרליים מאינטרסים מתלכדים לציבור

הנושאים. ככל שאדם יודע יותר כך יש לו דיעה מגובשת וחזקה יותר. ת"הם אמה( הציבור גדול. ומכאן נובע השם, ציבוריים, מדיניים, המועלים במרחב הציבורי הם פוליטיים

שם נפגשים אנשים עם נושאים משותפים ודנים עליהם ממש כפי–פורום באינטרנט : דוגמא.שהיה אילו היו נפגשים בחיים

סוגת אופרת סבון:

.אנרים של תקשורת'סוגה של תקשורת העומדת בפני עצמה בנושא ז: מאקרו

ה: מיקרו בשנות ב ה 30-ראשיתה המאה ארה 20-של ע, ב"ברדיו אומצה י"ובהמשך מקור שמה הוא מכיוון שסדרות הרדיו היו מיועדות בעיקר לעקרות הבית.הטלוויזיה המסחרית

היא מתאפיינת בשפע של דמויות שוות.והמפרסמים הראשיים בהן היו יצרנים של חומרי ניקויראשיים בגיבורים ולא מסתיימים, בחשיבותן ואינם בזמן בו המתרחשים עלילה קווי ריבוי

. לרוב מדי יום,ומשודרת במועדים קבועים ותכופים

הסדרה, בסדרה אין גיבור אחד אלא מבחר של דמויות שוות ערך–צעירים חסרי מנוח : דוגמא ישנם מספר קווי עלילה לדמויות השונות וגם כשנראה. רצה כבר המון שנים ומשודרת מדי יום

.מיד מתחיל משהו חדש שמתקשר לקודם, שסיפור אחד נגמר

סוגת הריאליטי:

.אנרים של תקשורת'סוגה של תקשורת העומדת בפני עצמה בנושא ז: מאקרו

מדובר בתוכנית. של המצלמה הנסתרת 40-50מקורן של תוכניות אלה הוא בשנות ה : מיקרו המתעדת(, הם מופיעים בתור עצמם)עם תסריט מינימלי ושימוש באנשים שהם לא שחקנים

. אירועים אמיתיים בניגוד לדרמה בדיונית כתובה

היה בתוכנית היה השימוש במנחה אשר הנחה אתשכביכול התסריט היחידי – הישרדות :דוגמא ,המשתתפים לא היו שחקנים או אנשים מוכרים. המתמודדים לגבי המשימות שעליהם לבצע

. שהופיעו בתור עצמם" העם"אלא אנשים מ

בידור ידע:

.אנרים בתקשורת'מתקשר לנושא הז: מאקרו

מיקרו: מדובר על עירוב או שילוב של דיווח אינפורמטיבי עם תכנים בידוריים. נוצר טשטוש גבולות בין תוכניות האמורות לספק מידע פוליטי וממקמות את הצופים בתפקידם כאזרחים,

לבין תוכניות בידור הפונות אל הצופה האסקיפיסטי. .הגדירו את זה כהפנינג בחירות 2006במרץ 28 – 10 חדשות ערוץ " –ככר הבחירות: "דוגמא

ערבבו שמחה שלא. הם הפכו את זה להפנינג, במקום שבחירות יהיו מקום של דיון חשוב ושיחכדורגל. בשמחה על גם לחלוטין. הדוגמניות, דיברו אחרים דברים זה על דנה; הלבישו

.טל ברודי, אינטרנשיונל

בהצלחה...