האוניברסיטה הפתוחה

(10557עבודה סמינריונית בקורס פסיכולוגיה בין תרבותית ) קורס

ההבדל בין דתיים וחילוניים בחלוקת התפקידים

בקשר הזוגי והשפעתה על שביעות הרצון מהקשר

מוגש על ידי חייק-ארוך מאיה

056363310ת.ז.

בהדרכת ד"ר אילת גלעדי

09 .0 9 .09

תקציר

לעבודה זו שלוש מטרות עיקריות, לבחון את מידת השוויון בחלוקת התפקידים בין בני

זוג נשואים, את קיום הקשר בין "שוויון בחלוקת התפקידים" ובין "שביעות רצון

מהקשר", ואת ההבדל במידת השוויון בחלוקת התפקידים בין זוגות חילוניים וזוגות

דתיים.

הגדרת המחקר ל"שוויון בנישואין" מתבססת על שוויון בחלוקת התפקידים בפועל,

בניהול ענייני הבית והמשפחה , ההשקעה בזמן, בביצוע, ביוזמה ובאנרגיה, המבטאים

מחויבות לשותפות. אם צד אחד משקיע יותר וההשקעה נעשית מתוך אילוץ נפגמת

תחושת ההדדיות ואיתה הסיפוק ושביעות הרצון, הגדרת המחקר לשביעות רצון

רמת הסיפוק מהקשר ותחושת שביעות הרצון הסובייקטיבית ביחס מהקשר כללה

ההנחה היא שחלוקת התפקידים לקשר בין בני הזוג, בהתבסס על תיאוריית ההוגנות.

מהווה ביטוי מעשי להשקפת עולמו של הפרט הלכה למעשה, וככל שהיא הוגנת יותר

כך היא משפיעה על שביעות הרצון מהקשר.

במחקר חושבו. דתיים15 חילוניים, ו- 15 זוגות נשואים, 30במחקר השתתפו

ממוצעים לשוויון בחלוקת תפקידים ולשביעות הרצון מהקשר הזוגי כך שכל ציון

זוגות. הנבדקים השיבו על30מתייחס לממוצע התשובות של הגבר והאישה, כלומר

ביצוע מטלות ביתיות בפועל ושביעות רצון מהקשר הזוגי. שאלוני דיווח עצמי שבדקו

מן הממצאים עולה כי הנשים נושאות ברוב עול האחריות בתפקידי הבית, כלומר קיים

חוסר שוויון בחלוקת התפקידים, לא נמצא קשר בין חלוקת התפקידים ובין שביעות

הרצון מהקשר, לא נמצא הבדל ברמת השוויון בחלוקת התפקידים בין זוגות דתיים

לזוגות חילוניים .

2

ההבדל בין דתיים וחילוניים בחלוקת התפקידים בקשר הזוגי והשפעתה על שביעות

הרצון מהקשר

ממאפייניה הבולטים של החברה המודרנית הוא החתירה לשוויון בין המינים, אחד

דבר הבא לידי ביטוי באופן תפיסת תפקידי הגבר והאישה, בחקיקה, במתן לגיטימציה

חברתית לעיסוק בתפקיד שונה מהסטריאוטיפ המגדרי, בחינוך למימוש עצמי על פי

מוסד הנישואין מקפל ,נטיות אישיות, ובטשטוש הגבול החד שבין גברי לנשי בכלל

לראשונה, נשים מגדירות עצמן כאינדיווידואל בעל.בתוכו את החתירה לשוויון

.רצונות, מאוויים ויצרים, ולא רק כממלאות תפקידים כמו אם, רעיה, עקרת בית

הגדרה זו מצריכה שינוי ועדכון מחדש של כל מערכות היחסים ומהווה מהפכה

המחלחלת ומשפיעה על מערך היחסים במשפחה ועל חלוקת התפקידים במערכת

הזוגית.

על אף השינויים הרבים שהתחוללו בעשורים האחרונים במעמד האשה ובדפוסי

הנישואים, חלקן של הנשים בעבודות הבית וגידול הילדים עדיין גדול מזה של הגברים.

Hoschild, )1989(מעידה על האסימטריות הקיימת, בה נשים עובדות קשה יותר מבני

בה נשים מודרניות עובדות נאלצות למלא לאחר שעות זוגן ועל "המשמרת השנייה" -

טיפול בבית וחינוך הילדים. אחת ההגדרות לשוויוןההעבודה הפורמליות שלהן,

בנישואין ניתנת למדידה על ידי המושג הטכני של "שוויון" המתייחס לסימטריות

, אך זה אינו מספיק בשל50/50בין בני הזוג בחלוקת המטלות השונות היומיומיות

הצורך וההכרח בגמישות והתחשבות ביחסים באופן כללי וביחסים זוגיים בפרט לכן

מושג ה "שוויון" צריך לפנות את מקומו למושג "הוגנות", ולבדוק באיזו מידה תופס כל

.)Brehm,)1985אחד מבני הזוג את המערכת הזוגית כהוגנת מבחינת צרכיו ורצונותיו

הוגנות - הינו מצב, בו הפרט תופס באופן סובייקטיבי שהיחס בין התפוקות לתשומות

עפ"י התיאוריה , משווה כ"א מבני הזוג של בן זוג אחד שווה ליחס של בן הזוג השני.

את השקעתו במערכת הזוגית לתגמול שהוא מפיק ממנה. המושג "הוגנות" קיבל

משנה תוקף בעקבות מחקרים שמצאו קשר חיובי בין הוגנות בחיי נישואין ושביעות

בדקה שוויוןש (1996 ),שפירא-ברמןאצל הרצון של בני הזוג מחייהם המשותפים.

צא קשר חיובי בין רמת השוויוניות למידת שביעותנמ בנישואין על פי תיאוריית ההוגנות

תפסו את נישואיהם כהוגנים גם כאשר הם, הגברים לעומת זאתהרצון אצל נשים

הסכימו שהנשים עושות בבית יותר בהשוואה אליהם.

3

מערכות יחסים אינטימיות,באה לידי ביטוי ב (Equity Theory)תיאוריית ההוגנות

הרעיון כי האדם מחפש תגמול מירבי עבור השקעה מינימאלית נשמע הגיוני ותואם

את אופיו הבסיסי של האדם, למרות ש "הוגנות" הינו מושג סובייקטיבי ויחסי , חשוב

לראותו בקונטקסט התרבותי הספציפי. בעבודה זו נבחן השוויון בנישואין, באמצעות

בבסיס ההתנהגות בפועל, כלומר חלוקת התפקידים והמטלות היום יומית במשפחה.

ההחלטה לאופן בחינת השוויון עומדת ההנחה שחלוקת התפקידים מהווה ביטוי מעשי

להשקפת עולמו של הפרט הלכה למעשה, וככל שהיא הוגנת יותר כך היא משפיעה על

שביעות הרצון מהקשר. חלוקת התפקידים במשפחה מושפעת מההקשר התרבותי

ומהסוציאליזציה לתפקידי המין השונים, כבר בשלבים הראשונים של החיים: בקרב בני

המשפחה הקרובים, קבוצת השווים, מערכת החינוך, אמצעי התקשורת וכל תחומי

החיים, בתהליך סוציאליזציה זה רוכשים הגברים והנשים מיומנויות ותפקידים שונים

( טוענות כי הנורמות המסורתיות של1992לחלוטין. יזרעאלי, פרידמן ושריפט, )

חלוקת העבודה בהן האשה היא האחראית על הבית והילדים ואילו הבעל אחראי על

ובמקומן צומח דפוס נישואין פרנסת המשפחה ,נמצאות כיום בהתרופפות מתמדת,

חדש, המכונה בפי סוציולוגים "נאו-מסורתי", המאופיין בכך שחלק מתפקידיה

הביתיים של האשה הפכו לתפקידיו המשניים של הבעל, במיוחד כאשר האשה

ממלאה תפקיד משני של עזרה בפרנסת הבית על ידי עבודתה מחוץ לבית, ובוודאי

כאשר תרומת האשה שוות ערך לזו של הגבר.

במשפחות החיות בתרבות מסורתית מבחינת ערכים נורמטיביים מלכתחילה רב כוחו

של הבעל מזה של האשה, מרבית המחקרים מצביעים על כך כי חלקה של האשה

בעבודות הבית גדול מזה של הבעל ומתאים לחלוקת תפקידים מסורתית ומרובדת על

)Blair & Lichter )1991(; Gunter & Gunter )1990, 1991 מחקרים שונים, פי מין

Thompson )1991(,מצאו כי דבר זה נכון גם כאשר האשה עובדת במשרה מלאה

.מחוץ לבית

קיים קשר הדוק בין תפקידים סטריאוטיפים למין לבין ערכים חברתיים

קולקטיביסטיים, ומאידך בין קולקטיביזם לדת. חברות דתיות, סגורות יותר ומבודדות

מאפיינים שמרניים,ייותר מבחינה חברתית, הן מקיימות חיי חברה וקהילה בעל

מנהגים קבועים ומאורגנים. ישנה חשיבות להתנהגות קונפורמית, הרמוניה קבוצתית

חברתית, ערבות הדדית חברתית כלכלית, החברה מצפה במקרים של אי הלימה בין

הצורך או הרצון האישי של האדם לקבוצה, להעדיף את אינטרס הקהילה, הקבוצה,

והמשפחה על האינטרס, הרצון והצורך האישי הפרטי . ישנה ציפיה לקיום כללי

התנהגות מותאמים למין ושימור תפקידים מסורתיים, )הנשים אחראיות על הבית

גם כאשר היא עובדת רוב הנטל מוטל על האשה וחינוך הילדים, והגברים מפרנסים(,

מחוץ לבית.

4

Thompson, )1991(טוענת שלמרות שנשים עושות יותר עבודות בית מאשר גברים .

מרביתן אינן רואות בכך חוסר הוגנות, נשים רואות בעזרת הבעל ביטוי לאכפתיות ואות

םלהערכה אישית. נשים וגברים דתיים המחונכים על פי דפוסים מסורתיים אינ

מצפים לשוויון בחלוקת התפקידים, הם מצפים מבני זוגן/ם להתנהגות על פי תפקידי

מין המשמרים את התפקידים המסורתיים, הסוציאליזציה לתפקידי מין במגזר הדתי

חזקה לעין שיעור מזו הקיימת בחברה החילונית והפרדת התפקידים,על כל גווניו

מתחילה מגיל צעיר מאוד, חוקרים סבורים כי הנשים החרדיות הן גורם שמאיץ את

התקרבות מגזרן למודרניזציה,

נמצא כי נשים אלה פתוחות לחברה הישראלית במידה רבה, )Sered )1994אצל

כי נשים חרדיות משכילות(, נמצא 1992אצל רותם,) ,יותר מן הגברים החרדים

זירת ההשכלה הגבוהה.מפגינות דפוסי פנאי חדשים ונגישות לתקשורת ולספרות חול

כסמן המודרניות חושפת אותן לעולמות ידע , תפיסות ודפוסים חדשים ומאתגרת

בהכרח ערכים ודפוסים מסורתיים, השאלה של מעמד האישה נעשית מרכזית בסוגייה

זו. נשים חרדיות משכילות הבאות במגע עם החברה החילונית במסגרת עיסוקן

נחשפות לתפיסות מיגדר חדשות אשר גורמות להן לא רק לשינוי אישי אלא גם קבלת

תפקיד של סוכנת שינוי חברתי. בנות המגזר הדתי לאומי )דת"ל(, חשופות יותר

להשפעות המהפכה החברתית בין המינים.

נשות המגזר הדתי לאומי )דת"ל( מושפעות מערכים טוען כי( 2003),בן חיים

אינדיווידואליסטיים ומתפיסות פמיניסטיות ומערערות על דפוסי מסורת שעדיין

שרירים וקיימים בסביבתן הקרובה. הן שואפות לשוויון מגדרי בחיי המשפחה, למימוש

המונח "אינדיוידואליזם" בו משתמש בן חיים מאופיין ע"י עצמי ולקידום מעמד האשה

ה"אני" במרכז ולא את הקבוצה , ע"פ-מערכת ערכים השמה את הפרט

האינדיווידואליזם ערכים כמו מימוש עצמי, עידוד היוזמה הפרטית והאישית, משאבים

בראש סדר העדיפויותונמצאים המופנים להשקעה בקריירה אישית הינם מרכזיים,

ואילו ההשקעה בחברה ובקהילה, נמצאים בסדר עדיפויות נמוך יותר מהצרכים

האישיים.

אחוז גבוה מנשות המגזר הדת"ל רוכשות השכלה גבוהה וחלקן דורשות ומקבלות

נגישות להשכלה תורנית, לעמדות הנהגה בקהילה וזוכות להשתתף בפולחן הדתי .

הנשים העובדות משתלבות בחברה החילונית וחושפות את עצמן להשפעות הסביבה

ובייחוד לתרבות המודרנית הדומיננטית, המאופיינת בערכים חברתיים

אינדווידואליסטיים, הן שמות דגש על ייחודיות, הישגיות ותחרות אישית תוך כדי

התפתחות אישית, והתמקדות במילוי צרכיהן האישיים ומימוש המטרות האישיות,

ואף מקבל הכרה חברתית מלאה. הופך להיות בראש סדר העדיפויות"אני"ה

5

ן( רואה כיום מאבק עיקש של בנות המגזר החרדי לשמור על יכולת2003בן חיים, )

לדחותו,ןלפקח על מה שהן מסכימות לקבל מהחברה המודרנית לעומת מה שברצונ

לאמץ דפוסים שעשויים להיות להם לעזר במלחמת הקיום היום יומית ,ות מבקשןה

ישנה נטייה להתייחס ביתר חיוב למערכת הערכים החברתית החילונית המספקת

לגיטימציה לדפוסי חיים מודרניים ולחלוקה שוויונית יותר בתפקידי ההורים, אחריות

הטיפול באחזקת הבית ובחינוך הילדים.

המערבי, ומשפיע על החברה כולה בכל האינדיווידואליזם חודר בהדרגה לעולם

רבדיה.

( טוענת שהנישואים המודרניים החילוניים בחברה המושפעת מערכי2003נרדי , )

האנדיווידואליזם חושפים את ציפיות שני בני הזוג, נשים תובעות שוויון זכויות מול

מי נותן יותר, מי משקיע יותר. המחשבה כי הגברים, לקחת אחריות שווה על פרנסה,

שוויונית בעול הבית המבטאת פן של השקעה ומחויבות לקשר הנישואין היא נשיאה

חדשנית ומתבקשת על רקע השינוי בהגדרת המחויבות, המשמעות היא התייחסות כל

אחד מבני הזוג לזולתו לא כאל ממלא תפקידים אלא מתוך חברות בין שווים ושותפות

בעול הפרנסה לצורך מימוש מטרות משותפות.

הפריצה מכבלי ההגדרות הישנות מעמידה גברים ונשים זה מול זה כשתי ישויות

נפרדות בעלות צרכים ואינטרסים שונים לביטוי עצמי בתחום האישי ובתחום

בעשורים האחרונים ובהשפעת האינדיווידואליזם כל זאת לאור העובדה כי המשפחתי,

המחלחל , החלו נשים רבות יותר לעבוד מחוץ לבית וחלקן אף רואות עצמן כבעלות

"קריירה", לכאורה ניתן היה לחשוב כי שינויים אלה יביאו לשינויים מהותיים בחלוקת

התפקידים ובאורח החיים המשפחתי ואולי אף להגדרה מחודשת של תפקידי המין

Ehrensaft ,)1987(; haas במשפחה, אך, מחקרים מראים כי לא כך הוא

נראה כי על אף השינויים שחלו במעמד האישה בתחום הפוליטי, )1980,1982(

התעסוקתי והנישואין נושא השוויון בחיי המשפחה וחלוקת התפקידים בתוך הבית

נותר מפגר מאחור.

נמצאה מגמת עלייה ביישום 1998( ,Risman, Johnson-Sumerfordבמחקרם של )

השוויון, שני שליש מהזוגות הנחקרים חילקו ביניהם את העבודה באופן הוגן מטעמים

במעמד האשה ובשוויון את השינויים שחלו ועדיין חלים פרקטיים ואידיאולוגיים כאחד.

בין המינים לאורך העשורים האחרונים ניתן לראות בחברה כולה, כאשר העולם

ניתן לראות את ערכי האינדיווידואליזם,המערבי מאמץ אל חיקו את בשנים האחרונות

. הנשיםחלק מערכים אלושגם במגזר הדתי קיימת קבלה הדרגתית ואיטית של

הדתיות רוכשות השכלה, מפתחות ומממשות את עצמן מבחינה מקצועית, נפתחות

לעולם החילוני ומושפעות מן התרבות החילונית מערבית ובכך מקבלות על עצמן חלק

מערכי האינדיווידואליזם ומשמשות כסוכנות המשפיעות על החברה הדתית שהינה

6

בסדרי עדיפויותקבוצההשמה את הכלל, הקהילה והחברה קולקטיביסטית ביסודה –

גבוהים, ואת האני והאישי בסולם נמוך יותר במערכת הערכים. הדאגה לזולת

לקולקטיב הינם ערכים מרכזיים, התמיכה החברתית כלכלית בזולת, הסגירות

הנוקשות הקיימת בכללים ובחוקים, חוסר הפתיחות לחדש ולחדשני הינם ממאפייניה

המוצקים של החברה הקולקטיביסטית.

(, טוענים שעם כל השינוי האידיאולוגי הקיים, השינוי1992שריפט, )ויזרעאלי, פרידמן,

העיקרי המעשי בחלוקת התפקידים המשפחתית בעקבות כניסתן המוגברת של נשים

לעולם העבודה והקריירה הוא, שהן עושות פחות עבודות בית כיום מאשר לפני

Buunk ; כחמישה עשורים כאשר הגדרת התפקיד הייתה "עקרות בית" .

&Vanyperen, )1991(

Gunter&Gunter,)1990,1991( : ,טוענים כי כניסתן (1992)יזרעאלי, פרידמן, שריפט

הגוברת והולכת של נשים לעולם התעסוקה מחוץ לבית יצרה אמנם שינוי מסוים

בחלוקת התפקידים הביתיים ובמידת מה הדבר הפחית את חלקה של האשה

בעבודות הבית, אך הם לא מצאו שהדבר הביא לגידול משמעותי בחלקו של הגבר .

עולה)Denmark et al )1985(; Krauz )1986( ; Berado et al )1987ממחקריהם של:

כי לרוב הנשים עצמן לוקחות את האחריות על עבודות הבית המסורתיות כמו: ניקיון,

טיפול בילדים וכו' ואילו הגברים לוקחים על עצמם את העבודות הנחשבות "גבריות"

ודורשות כח פיזי , כמו טיפול ברכב המשפחתי, החלפת גלגל, החלפת נורות, עבודות

חשמל ואינסטלציה ביתיות פשוטות וכו'.

לסיכום: מרבית המחקרים מצאו כי לנשים חלק גדול יותר ורב מזה של הגברים

בעבודות הבית גם כאשר האשה עובדת מחוץ לבית, ולמרות חוסר השוויוניות מרבית

הנשים אינן תופסות את חלוקת התפקידים כלא הוגנת ונראה כי מרביתן רואות

במוכנות הבעל להשתתף בעבודות הבית כביטוי לאכפתיות ולאהבתו אותן, יחד עם

זאת תתכן בהחלט מערכת יחסים שתוגדר כ "לא שוויונית" אך "הוגנת" .

מערכת הנישואין הינה מערכת דינמית מעצם טבעה מאחר והיא בנויה על

אינטראקציה הדדית ומושפעת מגורמים שבתוך המערכת ומחוצה לה. כל שינוי בחיי

המשפחה )כגון ילד חדש במשפחה או יציאת ילד בוגר מן הבית וכו'( מפר את שווי

המשקל לפחות באופן זמני ועל מנת שהמערכת תמשיך להתקיים יש להגיע לשיווי

משקל מחודש הכרוך בגמישות של כל הפרטים החברים במערכת. שביעות רצון

במערכת הזוגית מושגת על ידי קיום של תנאים וגורמים שונים ביניהם חלוקת

התפקידים, מכאן ברור לגמרי שכדי לחקור את התחום יש להתייחס גם לשוויון

בחלוקת התפקידים במערכת הזוגית.

:השערות המחקר

7

א. קיים חוסר שוויון בכל הקשור לחלוקת התפקידים בבית בין בני זוג נשואים: נשים

נושאות

עבודות הבית. ברוב עול

קשר חיובי בין חלוקת תפקידים שוויונית ובין שביעות רצון מהקשר . ב. קיים

זוגות חילוניים. ג. בקרב זוגות דתיים חלוקת התפקידים שוויונית פחות מאשר בקרב

שיטה

זוגות15 זוגות נשואים, 30 נחקרים הווה אומר 60במחקר הנוכחי השתתפו : נבדקים

.38.17. הגיל הממוצע שנמצא 57- 22 דתיים ,בין הגילאים 15חילונים ו

כל הנבדקים דתיים וחילוניים עובדים במשרה מלאה או חלקית מחוץ לבית, מבחינה זו

יתכן שמדגם זה אינו מייצג את כל האוכלוסייה הדתית מבחינה תעסוקתית ואולם ניתן

בחברה החדשים )דת"ל( הדתיים הזוגות מרבית את כמייצג זה במדגם לראות

הישראלית .

כלים

- נלקח מתוך מן-כנוביץ גבריאלה, )תשל"ז(. מהימנות השאלוןשאלון חלוקת תפקידים

שאלות לדוגמא "מי שוטף כלים"?37השאלון הנוכחי בנוי מ , 0.82במחקר הנוכחי

=מישהו אחר ביצע את0: 0-5"מי מטפל ברכב המשפחתי"? , סולם התשובות –

= הגבר והאשה במידה שווה,3= האישה יותר מהגבר, 2=תמיד האשה, 1העבודה,

.השאלון-בסעיף נספחים()=תמיד הגבר, 5=הגבר יותר מהאשה, 4

,Rusbult- נמדד באמצעות שאלון שנבנה על ידי שאלון שביעות רצון מן הקשר הזוגי

Martz & Agnew )1998( השאלון מהימנות )88במחקר הנוכחי )אלפא קרונבך =.α.

שאלות לגבי המערכת הזוגית מבחינת שביעות הרצון לגבי הקשר9השאלון בנוי מ

ורמת ההוגנות הקיימת בקשר, לדוגמא: "אני מרגיש סיפוק ממערכת היחסים הזוגית

שלי" .

= מסכים לחלוטין, )העתק8=לא מסכים כלל, 0 , 0-8סולם התשובות –

ספחים(.נהשאלון-בסעיף

הליך

8

בשיטה של "כדור שלג" . השאלון הועבר

השאלונים מולאו בצורה אנונימית , בני הזוג נתבקשו למלא את השאלונים בנפרד.

לשאלון צורף דף הסבר לגבי מטרת השאלונים והיותם אנונימיים , ושאין דרך לקשר

בינם ובין השאלון.

ממצאים

: המדדים הבאיםבמחקר הנוכחי חושבו

מאפיין תפיסת3.00תשובות כאשר ציון ה : ממוצע פריטי שוויון בחלוקת תפקידים

משמעו נטל2.99 עד 1.00חלוקת תפקידים שוויונית בין הגבר לאישה, ציון מטווח של

: נטל רב יותר לגבר. 3.01-5.00רב יותר על האישה וציון בטווח

: ממוצע פריטי תשובות הגבר והאישה כך שכל ציוןשביעות רצון מהקשר הזוגי

זוגות. טווח הציונים30מתייחס לממוצע התשובות של הגבר והאישה, כלומר

מאפיין מידת שביעות רצון מקסימאלית8.00 כאשר ציון 0-8למשתנה זה נע בין

מאפיין מידת שביעות רצון מינימאלית מהקשר הזוגי0מהקשר הזוגי ואילו

לבחינת ההשערה הראשונה אשר עוסקת בתפיסת אי שוויון בחלוקת תפקידים בין

מערך אמצע הסולם )תפיסת המרחק במטרתו לאמוד את tגברים לנשים נערך מבחן

מציג את תוצאות חישובי הממוצעים וסטיות1.1חלוקת תפקידים שוויונית( , לוח

המשווה לאמצע הסקאלהtהתקן הכלליים למשתני המחקר וכן מבחן

9

וס"ת 1 1 . לוח ממוצעים השוויו התפקידים ן של בחלוקת המשווה t ומבחן

במדגם כולו לאמצע הסקאלה

ממוצע וסטית

תקןt(df)

שוויון בחלוקת

תפקידים

(29)1.82(0.59)2.80גברים

(**29)3.80(0.48)2.67נשים

**p<0.01

3 , נמצא נמוך מאמצע הסקאלה- 2.73המשתנה שוויון בחלוקת התפקידים- ממוצע

בסולם השאלון מאפיין תפיסת חלוקת תפקידים שוויונית(, ממוצע המעיד על3)ציון

נטל רב יותר על האישה ואי השוויון בכל הקשור לחלוקת התפקידים בבית בין בני הזוג.

(t)29(=2.83, p<0.01 כמו כן נערכו מבחני .)t-ע"פ המגדר, נמצא3.00 המשווה ל ציון

,t=3.80, p<0.01כי נשים תופסות את חלוקת התפקידים כנטל רב יותר על האישה )

m=2.67לעומתן, הגברים אינם תופסים את חלוקת התפקידים כאי שיוויונית באופן )

(.t=1.82, p>0.05, m=2.80מובהק )

שוויון בתפיסת לנשים גברים בין ההבדלים בחינת תוצאות את מציג הבא הלוח

בחלוקת תפקידים

למדגמים מזווגים המשווה בין ממוצעי תפיסת השוויון T –תוצאות מבחן 21 לוח .

בחלוקת התפקידים בין גברים לנשים .

ממוצע וסטיתמדגם

תקןt(df)

שוויון בחלוקת

תפקידים

(0.59)2.80גברים2.32(29*)

(0.48)2.67נשים

*p<0.05

השוואה נוספת בתפיסת חלוקת התפקידים בין גברים לנשים נערכה באמצעות מבחן

t אשר מצאה כי קיים הבדל בין המינים בהיבט זה מזווגים למדגמים t=2.32, p<0.05.

ניתן להסיק כי על הנשים נטל רב יותר בחלוקת. לאור ממצאי שתי הבחינות שנערכו

10

התפקידים על פי תפיסתן להבדיל מכפי שתופסים זאת הגברים, עם זאת קיים הבדל

)לוח זאת הגברים1.2במידת תפיסת השוויון בחלוקת התפקידים כפי שתופסים )

.לעומת הנשים

על מנת לבחון את ההשערה השנייה, חושב מתאם פירסון בין שוויון בחלוקת תפקידים

לבין שביעות רצון מחיי הזוגיות .

תפקידים בחלוקת שוויון המשתנים בין קשר קיים לא כי מעלים הבחינה ממצאי

ושביעות רצון

r = 0.27, p>0.1 . כלומר , ממצא זה מפריך את ההשערה .

למדגמים בלתי תלוייםtעל מנת לבחון את ההשערה השלישית נערך מבחן )רמת

לוח הזוג( השונות. הדתיות בקבוצות שוויונית תפקידים חלוקת לבדיקת מציג3,

ממוצעים וסטיות תקן של שוויון בחלוקת תפקידים בקבוצות הדתיים והחילונים וערכי

המשווים ביניהן.Tה-

למדגמים בלתי תלויים, שוויון בחלוקת תפקידים ע"פ מידת t – תוצאות מבחן 3 לוח

דתיות

Nדתיות וסטיית תקןממוצע

שוויון בחלוקת תפקידיםT test

(0.47 )152.68דתיים0.51ns

(0.57) 152.78חילונים

בין קבוצת הדתיים בחלוקת תפקידיםנמצא הבדל לא, 3כפי שניתן לראות בלוח

. ממצא זה מפריך את ההשערה.t=0.51, p 0.1>לקבוצת החילונים.

דיון ומסקנות

עבודה זו עוסקת בנושאים הבאים: שיוויון בנישואין בחלוקת התפקידים בין נשים

וגברים ובין זוגות דתיים וזוגות חילוניים. הקשר שבין שוויון בנישואין לשביעות רצון

מהקשר. השוואה בחלוקת התפקידים בקרב זוגות דתיים לעומת זוגות חילוניים.

. כל50% זוגות ענו על השאלונים, כלומר הענות של 30 שאלונים. 120בסה"כ הופצו

המשתתפים עבדו מחוץ לביתם במשרה חלקית לפחות, מרבית הזוגות הדתיים

השתייכו למגזר הדתי לאומי )דת"ל(, אשר מעורבותם בחברה האינדוידואליסטית

11

והחילונית גבוהה יותר מאשר במגזר הדתי חרדי המאופיין בסגירות חברתית ובערכים

קולקטיביסטיים יותר.

השערת המחקר הראשונה, הבודקת קיומו של חוסר שוויון בכל הקשור לחלוקת

עבודות הבית, התפקידים בבית בין בני זוג נשואים - אוששה, נשים נושאות ברוב עול

נשים העולם ארצות ביתר כמו בישראל כי העובדה אישוש ההשערה מחזק את

ממצא זה מבצעות מטלות ותפקידים רבים יותר בתחום תחזוקת הבית וגידול הילדים.

תואם מחקרים רבים וידועים

(Hoschild, 1989; Blair & Lichter, 1990 ; Fishbein, 1990; Gunter & Gunter

1990,1991; Thompson, 1991.)המצביעים על כך שחלקה של האשה בעבודות ,

הבית גדול מזה של הבעל ומתאים לחלוקת תפקידים "מסורתית" מרובדת על פי מין ,

גם כאשר האשה עובדת מחוץ לבית.

לבדיקת חוסר השוויון בתפיסת חלוקת התפקידים על פי מגדר בהשוואה tבמבחני

לאמצע הסקלה, נמצא כי הנשים תופסת את אי השוויון כנטל רב יותר עליהן, לעומת

הגברים, אשר תופסים את חלוקת התפקידים כשוויונית, ממצא זה תואם התוצאות

( נישואיהם כהוגנים גם כאשר הם1996אצל שפירא ברמן (, שגברים תופסים את

הסכימו שהנשים נושאות בנטל רב יותר בבית בהשוואה אליהם, ממצא זה ממחיש עד

כמה איש השוויון מושרש עמוק בחינוך החברה בקרב שני המינים.

נמצא כי קיים הבדל מובהק(1.2לוח תפיסת השוויון במדגמים מזווגים )בהשוואה בין

השוויון נמצאבין בין המינים בתפיסת למרות שבאופן מובהק זאת לנשים גברים

שמרבית נטל עבודות הבית והטיפול במשפחה מוטל על הנשים. תוצאה זו מתיישבת

, נראה כי גם בעידן הנוכחי)Hoschild )1989(, Thompson )1991עם מחקריהם של

נשים רבות נוטות לראות בתפקידי תחזוקת הבית גידול וחינוך הילדים תפקיד שהוא

בעיקר שלהן, גם נשות קריירה נושאות ברוב עבודות הבית והמשפחה ומקבלות מעט

מאד עזרה מבעליהן.

קשר חיובי בין חלוקת תפקידים השערת המחקר השנייה, הבודקת את קיומו של

שוויונית ובין שביעות רצון מהקשר - בבסיס השערה זו עומד הרציונל שככל שהשוויון

בחלוקת התפקידים נתפס כרב יותר, מידת שביעות הרצון מחיי הזוגיות תהיה רבה

יותר ולהיפך, השערה זו - הופרכה, בחישוב מתאם פירסון שבוצע, לא נמצא קשר בין

ממצא זה תואם את ) חלוקת תפקידים שוויונית יותר לבין שביעות הרצון מן הקשר,

1991), Vanyperen &Buunkמושפעות אינן הרצון שביעות תחושות כי שטוענים

למרות זאת הנשים, אצל בעיקר הזוגיים, ביחסים ההוגנות או השוויוניות ממידת

ההתקדמות במעמד האשה בהשפעת התנועות לקידום מעמד האשה, נשים רבות

רואות בלקיחת תפקיד האחריות על הבית כברירת מחדל וכבחירה טבעית ביחסים

במערכת הזוגית.

12

בקרב זוגות דתיים חלוקת התפקידים שוויונית פחות, השערת המחקר השלישית

שוויוןלא קיים הבדל בזוגות חילוניים – ההשערה הופרכה, נמצא כי מאשר בקרב

בין קבוצת הדתיים לקבוצת החילוניים, כלומר על הנשים החילוניות בחלוקת תפקידים

ביןלחלוקת התפקידים עבודות הבית בכל הקשור עול נושאות ברובוהנשים הדתיות

(, המסבירה2001. הסבר להפרכת השערה זו, ניתן לראות אצל ברקוביץ )בני הזוג

שעוד מימי ראשית המדינה תפקיד האשה היהודייה הישראלית נותר צר והוגבל בעיקר

ולעבודות הבית, ולכן ניתן לראותו עד היום, כך גם אצל ספרן ) חינוך הילדיםלאימהות

מיתוס של שוויון בין המינים, אשר צמח, בראשית הקמתקיים (, המסבירה כי 2001

נקראהוא המדינה, מתוך תקוות ושאיפות להקמתה של חברה חדשה בארץ ישראל,

"מיתוס" רק בשנות השבעים, כאשר הסוציולוגיות דבורה ברנשטיין ודפנה יזרעאלי ,

החלו לפרק את "המיתוס" ולהראות את מקורות צמיחתו ואת השתרשות תפקידה של

בטיפול בילדים ובבית בשם הציונות ואהבת האם, אזשהתרכז כבר אז האשה,

נתגלתה המציאות. מיתוס זה ליווה את הנשים היהודיות ביישוב ואחר כך במדינת

בחברהכנשים באופן פרטי ואשהישראל השפיע ועדיין משפיע על כל אחת מהנשים כ

בחיים הזוגיים בין מחויבות מוצהרת לערכים נעלים של שוויון והוגנותקיים פערכולה.

מתרחשים כל העתוחלים, יחד עם זאת שינויים. לבין המימוש בפועל ובחברה בכלל,

ובהדרגה, ההשפעות והתמורות בעקבות התנועות לקדום מעמד האשה וההשפעות

טענתן של יזרעאלי,באות לידי ביטוי בההולכות ומשתרשות של ערכי האינדווידואליזם,

(, כי הנורמות המסורתיות של חלוקת העבודה בהן האשה היא1992פרידמן ושריפט, )

האחראית על הבית והילדים ואילו הבעל אחראי על פרנסת המשפחה, נמצאות כיום

בהתרופפות מתמדת וחלוקת התפקידים המסורתית משתנה הן בקרב זוגות חילוניים

טוענת כי זוגות רבים המגיעים כיוםש( 1991רבין )כך גם אצל והן בקרב דתיים.

לטיפול נמצאים בשלב של שינוי ומעבר, בעוד שבמשפחות המוצא שלהם חוו נישואין

מסורתיים, הם עצמם מעוניינים בנישואין מודרניים המבוססים על חברות ושיתוף.

, אשר לוקחות את החלק בארץממצאי עבודה זו מצביעים על מצבן של מרבית הנשים

הארי של עבודות הבית , למרות שהן נושאות גם בנטל הפרנסה. יש לראות ממצא זה

כלכלי הרחב יותר, על רקע ערכי האינדיווידואליזם ההולך ומשתרש-בהקשר החברתי

ותובע ערכים ונורמות זהות לנשים ולגברים כאחד, ראיית הפרט במרכז, הצורך

ביוזמה אישית ובתחרותיות . ,במימוש עצמי

כיום אנו עדים ליותר ויותר נשים הנמצאות בעסקים, בתפקידי מפתח ובמקצועות

, מאבקי נשים של נשים בכל רבדי החברהרכישת ההשכלה ההולכת וגוברת חופשיים.

לשוויון וחקיקת חוקים שוויוניים בעולם העבודה, פתיחתם של שרותי הדת והצבא

בעלת(, הינם מהמעוזים המבוצרים ביותר של ההגמוניה הגברית בישראל)שלנשים

משמעות חשובה, ניצחון המאבק על פתיחת המועצות הדתיות לבחירות נשים לוועדות

13

איפשרו לנשים דתיות להיבחר לגופים ציבוריים הקשורים בדת, כניסתןשולרבני ערים,

מאבקה של אליס מילר לקורס טיסכמו כן של טוענות רבניות לבתי הדין הרבניים,

, גםוהצלחה סוללים את הדרך לחברה שוויונית יותרושלב כל הצלחה בצה"ל. כל שלב

דינמיות,מערכות יחסים הינן ית שזוגהיחסים המערכת במערכת היחסים הבינאישית ו

מושפעות משתנות ומתפתחות לאורך כל חיי הנישואין

שיתוף פעולה בהגדרת השוויון בין המינים בכלל, בחיים הזוגיים והמשפחתיים, באופן

שיתקבל על דעתן של הנשים והגברים גם יחד, יוכל לקרב את רעיון השוויון בין המינים

למימוש מתוך הבנה שלשני המינים יש מה להרוויח מיחסים שוויוניים .

מעקב עתידי בנושא שוויון וחלוקת התפקידים בבית, בין בני זוג ממגזרי האוכלוסיה

השונים, ישקף את השינויים וההשפעות של ערכי האינדווידואליזם ההולך וחודר

בהדרגה לחיים הזוגיים בפרט ולחברה בכללותה.

ביבליוגרפיה

( רב מודרניות בישראל: נשים חרדיות, דתיות לאומיות וחילוניות2003בן חיים, ל., )

בהשכלה הגבוהה. אוניברסיטת בן- גוריון בנגב.

14

(, "אזרחות ואימהות, בתוך: י' פלד וע' אופיר )עורכים(, ישראל:2001ברקוביץ' ניצה, )

מחברה מגויסת לחברה אזרחית?, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, תל

.206אביב, עמ'

( , מאפיינים קוגנטיבים של הסתגלות ושביעות רצון1997וינמן אברהמי, ד., )

בנישואים, אוניברסיטת ת"א הפקולטה למדעי החברה, החוג לפסיכולוגיה .

( , נשים במילכוד, הקיבוץ המאוחד.1992יזרעאלי, ד. פרידמן, א. שריפט, ר. , )

( , שוויון בנישואין, הגדרתו והקשר בינו לבין אושר בנישואין,1996שפירא-ברמן, ע. )

אוני' ת"א, בי"ס לעבודה סוציאלית.

, הוצאת הקיבוץ המאוחד.זוגיות בסערה( 2003נרדי ר. )

(, הקשר האמריקאי: השפעתו של הפמיניזם האמריקאי על התנועה2001ספרן חנה )

( ועל התנועה לשוויון הנשים בישראל )1919-1926לזכות בחירה לנשים בישוב היהודי )

(, עבודה לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה.1971-1982

( , הנכונות להקריב במערכות יחסים זוגיות, האוניברסיטה העברית2001פרידמן, א., )

בירושלים הפקולטה למדעי החברה המחלקה לפסיכולוגיה.

( "כל כבודה בת מלך חוצה" בתוך: דוד אריאל-יואל מיה ליבוביץ1999פרידמן, מ., )

ויהורם מזור)עורכים( ברוך שעשני אישה?, תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד

, קשת-מודן, ת"א.טובים השניים – נישואין כדיאלוג( 1991רבין, ק., )

, תל אביב: סטימצקי.אחות רחוקה( , 1992רותם, י. )

Adams, J.S., )1965(. Inequity and social exchange, in: Berkowitz, L., Ed.

Academic Press: Advances in experimental social psychology, N.Y.

15

Adams, J.S. & Rosenbaum, W.B., )1962(. The relationship of worker

productivity to cognitive dissonance about wage inequities. Journal of

Applied psychology,. 45, 161-164.:

Berado, D. H., Shehan, C.L., & Leslie, G. R., )1987(. "A residue of tradition:

jobs, careers, and spouses time in housework", Journal of marriage and

the family, vol. 49, pp. 381-390

Blair, S.L., & Lichter, D.T., )1991(. "Measuring the division of household labor

gender seperation of housework among American couples". Journal of

family issues. Vol. 12)1(, pp. 91-113

Brehm, S.S., )1985( .Intimate Relationships McGraw-Hill Publication

Company. N.Y.

Denmark, F. L.., J.S. Ciali, S. D., )1985(. "The relationship among sex roles

living arrangements, and the division of household responsibilities", sex

roles vol. 12 )5/6(.

Doherty W. J., Soul searching: Why psychology must promote moral

responsibility. Basic books N.Y. 1995

Ehrensaft, D. )1987(. Parenting Together: Men and Women Sharing the Care

of their Children. New York

Gold, J. M., )2006(. Profiling marital satisfaction among Graduate Students:

an Analysis of the Perception of Masters and Doctoral-Student,

University of south Carolina, USA

Gunter, B.G., & Gunter N.C., )1991(. "Inequities in household labor: sex-rol

orientation and the need for cleanliness and responsibility as predictors"

Journal social behavior and personality, vol. 6, no.3, pp. 559-572

16

Gunter, N.C., & Gunter B.G., )1990(. "Domestic division of labor among

working couples – dose androgony makes a difference?", Psychology of

women quaterly. Vol. 14, pp. 355-370

Haas, L. )1980(. Role-sharing couples: A study of egalitarian marriages.

Family Relation, 29, 289-296

Haas, L. )1982(. Determinants of Role-sharing behavior: A study of egalitarian

couples. Sex Roles, 8, 747-760.

Hoschild, A., )1989(. The second shift: working parents and the revolution at

home. Viking: N.Y.

Karasu, Sylvia, S., )2007(. The Institution of Marriage: Terminable or

Interminable? , American Journal of Psychology, vol.61 Issue 1, p1-16.

Kingsbury, N. M., & Scanzoni, J., )1989(. "Process power and decision

outcomes among dual-career couples", J. comparative family studies.

Vol,20)1(, pp 231-246

Krausz, S. L., )1986(. "Sex roles within marriage". Social work, vol.31)6(

p457-464 nov.-dec.

Risman, B. J., Johnson-Sumerford, D., et al. )1998(. Doing it fairly: A study of

post-gender marriages. Journal of Marriage and the Family, 60 )1(, 23.

Sered, S., )1994(. "She perceives her work to be rewarding: "Jewish Women

In a cross-cultural perspective" in Lynn Davidman & Shelly Tenenbaum

Feminist Perspectives on Jewish studies, Yale University Press, USA

Steil, J. M., & Makowsky, D.G., )1989( "Equity, Equality and need: a study of

the patterns and outcomes associated with their use in intimate

relationship" Social justice research. Vol 3)9(

17

Thompson, L., & Walker, A. J., )1989( "Gender in families: women and

men in marriage, work and parenthood", J. of marriage and the family.

Vol 51, pp 845-871

Thompson, L., )1991(. "Family work-women's sense of fairness". J. of family

issues. Vol.12, no.2, pp.181-196

Vanyperen, N.W.,&Buunk, B.P., )1991( "Sex-Role attitudes, social

comparison, and satisfaction with relationship", Social psychology quarterly.

Vol. 34)2(, pp. 169-180

18

נספחים:

שאלון חלוקת תפקידים

תמיד

הגבר

הגבר

יותר

מהאישה

הגבר

והאישה

במידה

שווה

האיש

ה

יותר

מהגב

ר

תמיד

האישה

מישהו

אחר/

לא

רלוונטי

543210. מי מטאטא1

543210. מי שוטף רצפה2

543210. מי שוטף כלים / מסדר מדיח3

543210. מי מפנה את הכלים לארונות4

543210. מי מכבס5

. מי תולה את הכביסה6

לייבוש/מפעיל מייבש

543210

543210. מי מקפל את הכביסה הנקייה7

. מי מסדר את הכביסה8

בארונות

543210

543210. מי מגהץ9

543210. מי מחליף מצעים10

. מי מבשל / מכין ארוחות בימי11

חול

443210

543210. מי מבשל לסוף שבוע/ בשבת12

543210. מי עורך קניות שבועיות13

. כשעריכת הקניות עלפי14

רשימה

מי רושם את רשימת הקניות

543210

. מי מסדר את הבית / מחזיר15

חפצים למקום

543210

543210. מי עורך שולחן לארוחה16

543210. מי מפנה את השולחן17

543210. מי מלביש את הילדים18

543210 . מי מלווה את הילדים לגן19

19

/בי"ס

543210. מי עוזר לילדים בשעורי הבית20

543210. מי רוחץ/דואג לרחצת הילדים21

543210. מי משלם חשבונות22

. מי מזמין טכנאי לתיקון23

מכשירים ביתיים

543210

543210. מי מספר סיפור לפני השינה24

543210. מי משכיב את הילדים לישון25

543210. מי מכין כריך לבית הספר26

543210. מי מסיע את הילדים לחוגים27

543210. מי לוקח את הילדים לרופא28

. מי נשאר בבית עם הילד29

החולה

543210

. מי מעסיק/משחק עם הילדים30

בשבת

543210

543210. מי מפרנס את המשפחה31

543210. מי רוכש בגדים/נעלים לילדים32

. מי רוכש ציוד בית ספר33

וספרים

543210

. מי מחליף נורות שרופות34

בבית

543210

. מי תולה תמונות / אביזרים35

)כולל קדיחת חורים

במקדחה(

543210

543210. מי מטפל בבעיות צנרת קלות36

543210. מי לוקח את הרכב למוסך37

20

שאלון שביעות רצון מן הקשר

אני מרגיש)ה( סיפוק ממערכת היחסים הזוגית שלי ..38

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

לחלוטין מסכים במידה מסוימתכלל

מערכת היחסים הזוגית שלי מצליחה למלא את הצרכים שלי מבחינת.39

השותפות הדדית בנינו.

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

לחלוטין מסכים במידה מסוימתכלל

מערכת היחסים הזוגית שלי חשובה לי מאוד, ואני דואג)ת( לשמור עליה ..40

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

מסכים במידה מסוימתכלל

לחלוטין

אני מאוד מאושר/ת בקשר שלי עם בן/ת זוגי..41

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

21

מסכים במידה מסוימתכלל

לחלוטין

הקשר שלי עם בן/ת זוגי הוא אחד הדברים הטובים ב יותר בחיי..42

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

מסכים במידה מסוימתכלל

לחלוטין

לבן/ת זוגי ולי יש תקשורת טובה מאוד..43

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

מסכים במידה מסוימתכלל

לחלוטין

אני חש/ה שאני משקיע/ה הרבה יותר בקשר בהשוואה לבן/ת זוגי..44

0 1 2 3 4 5 6 7 8

מסכים לא מסכים

מסכים במידה מסוימתכלל

לחלוטין

האם קורה שאת)ה( מתחרט/ת על כך שהתחתנת בשל הקושי והעומס.45

היומיומי.

1 2 3 4 5

לעיתים רחוקות אף לעיתים די קרובותרוב הזמןתמיד

פעם.

באיזו שכיחות אתם "עולים אחד לשני על העצבים" ?.46

22

1 2 34 5

לעיתים רחוקות אףלעיתים די קרובותרוב הזמןתמיד

פעם.

23