והרש"ב שייכים לקה"ת ש"והמהר מאמרי הצ"צ

חסידות

ד"ה מאמר

צהר תעשה לתיבה

דקהצמח צ מכ"ק אדמו"ר [נדפס באור התורה פ' נח ע' תרמ]

שהמהר" כ"ק אדמו"רמ [אפ' נח ע' ג תורת שמואל תרל"נדפס ב]

[ד, ג]נדפס במגן אבות פ' נח שלמה זלמן כ"ק אדמו"רמ

הרש"ב כ"ק אדמו"רומ קכה[ע' פר' נח ]נדפס בספר המאמרים פר"ת

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה י עקיבא שבריק"נערך ע

aShavrick@gmail.com

1

מאמר צהר תעשה לתיבה

הצמח צדקמכ"ק אדמו"ר

אבן וי"א חלון י"א ,צהר פרש"י ,כו' מלמעלה תכלנה אמה ואל לתבה תעשה צהר לאנהרא בתיבותא ותשויניה יוהרא מתמן וסב לפישון אזל ת"י וכן) ,להם המאיר טוב

כמו ירכיך חמוקי שע"פ במתורגמן ראיתי וכן, טוב אבן היינו יוהרא ע"ז ופרש"י לכון, אדמו ע"פ וכן, כלילא על דקביעין יוהרין כמו חלאים כמו תרגם ,ז' סי' בשה"ש חלאים

. פנינים היינו יוהרין לפ"ז. יוהרין מן יתיר חיזו סמיקו תרגם ,ז' ד' סי' באיכה מפנינים בפולח בענין במ"א ועמ"ש. אודם קצת בהן שיש משמע ,עצם אדמו וממ"ש

. ביה אתחזי סומקא אנדגוו

. ינוה ולא יהיר גבר ה' ב' סי' בחבקוק כמ"ש גאוה ענין הוא בלה"ק דיוהרא ,וצ"ע לחי והגדולה הגאוה כמאמר וגדולה, רוממות ה"ע דקדושה גאה באמת כי ואפ"ל

,והעטרה הכתר עושים שמהם טובות האבנים מורה וע"ז ,גאה גאה כי, עולמים . הרוח גסות ענין זהו ,בשבה"כ זו בחי' כשנפל רק ,כו' גאה גאה ענין הוא שהכתר

על ועומד מלמעלה קצר שהוא עד ועולה משופע כסויה, מלמעלה תכלינה אמה ואל. בה הגשמים יפלו שלא ,תשים בצדה. ומכאן מכאן למטה המים שיזובו דיכ, אמה

,למדור אמצעיים ,לאדם עליונים ,זו גב על זו עליות ג', ושלישים שנים תחתים ג"כ היינו דתבה נ"ע הבעש"ט בשם פי' נ"ע אדמ"ו והנה. עכ"ל לזבל תחתיים

הם האבנים כי, טוב אבן לתבה תעשה צהר לפרש יש לפ"ז. התפלה תיבות קושר מט"ט מארז"ל ידוע והנה, בתים שני בונות אבנים שתי ,בס"י כמ"ש אותיות דהיינו ,כתר מהם נעשה התפלה תיבות נמצא .ישראל של מתפלותיהן לקונו כתרים ,מבחי' כתר והמשכות אותיות ה"ע למעלה וכן, עד"מ בכתר הנקבעי' טובות אבנים

פעמיך יפו מה בד"ה מזה ועמ"ש, כו' החולה ושיתרפא ישראל גואל שיהי' רצון יהי ,צהר בבחי' יהיו התפלה שתיבות ,לתבה תעשה צהר וזהו, וכלה תןח משמח ובד"ה

כי, כנ"ל בי' אתחזי סומקא אנדגוו ג"כ א"ש לפ"ז. הכתר המשכת מהם שיהי' היינו, דוקא הראוי במקום שיומשך אור בחי' נמשך וצ"ל, כאורה כחשיכה קמיה עליון כתר למצרים ואדום לי צח ,ואדום צח דודי ע"פ בשה"ש וכמ"ש ,סומקא אנגוו ע"י וזהו .כו'

2

לצירוף צרה מצירוף מהפך התפלה תיבות פי' שע"י אלימלך נועם בספר. צהר (ב בצירוף כי עוד ואפ"ל. הוא טהור לבן הפך כולו כענין ,לענג נתהפך מנגע ע"ד ,צהר בעמך ה' רצה כמ"ש, רצה צירוף וגם כו' הצורר הצר כמ"ש ,הצר צירוף ג"כ נכלל צהר

מחשוכא נתהפך ואז, כו' העליון רצון המשכת היינו רצה פי', שעה ולתפלתם ישראל .לנהורא

אמר לוי רבי ,חלון אמר כהנא בר אבא רבי ,לתבה תעשה ב' צהר ל"ג פל"א רבות (ג כאמתה אומר יהודה רבי ,נחמי' ור' יהודה ר', מלמעלה תכלנה אמה ואל. מרגלית עצמה בה למטה ומשער מודד שהי' אמה שבאותו פירושו ,תכלינה אמה ואל) ,מלמטה

,היתה קומרטון כמין נחמי' אמר ר', מלמעלה אמתה כך ,(למעלה גם ומשער מודד' הי ,כיפה כמין ועולה משופע הי' העליון שמדור ופירוש ,ועגול שפוע והערוך פרש"י)

,שיפוע לשון) ועולה בה משקיף והי'( אמה רחבו היתה שלמעלה עד על שהעמידה עד ועולה בה משקיף( ב"ה חלונות אצל אטומות שקופים כדאמרינן

, כו' תחתיים כו' התבה ופתח מענין עוד וע"ש וגו'. אמה שנאמר ואל ,אמתה .האמצעיים בענין כן פי' לא דלקמן ובגמרא

,לנח הקב"ה אמ"ל ,יוחנן א"ר ,לתבה תעשה צהר ע"ב ק"ח דף סנהדרין גמרא (ד תיבות ע"י היינו) ,כצהרים לכם מאירות שיהי' כדי ומרגליות טובות אבנים בה קבע

גילוי מלמעלה יומשך אזי, טובים ומעשים תשובה ע"ד טובות אבנים כשיהיו ,התפלה כצהרים ומשפטיך צדקך כאור והוציא וכמ"ש ,כצהרים מאיר להיות עליון וחסד אור

אל תשמעו שמוע אם 'והי פע" גתתס" 'סי בילקוט שכתוב דו', וע" זל" סי' בתלים ,כיום מאירים אתם ,מצותי שמעתם אתם שאם ,היום אתכם המצו אנכי אשר מצותי

הוא דבהכי ,מלמעלה תכלנה אמה ואל(. ו'כ הרקיע הרכז יזהירו והמשכילים אמרנש לבהמה אמצעיים לזבל תייםחת, תעשהים ושליש שנים תחתים .דקיימא .לעכ" לאדם עליונים

לוים כהנים בה לאכללא, ושלישים שניים תייםחת בתיבה בע" "חדרע תצאח"ג ז (ה נחל ערבי ע"וה, ינה" היינו תחתיים לואפ". ל"עכ עמהון שכינה תיבה, וישראלים

דלא מאן כי ,תחתונה המדריגה וזוהי ,הודאה 'בחי היינו ,ריח ולא טעם לא םהב שאין בחי' ,מלרע ותרגומו ,בארץ אחד אופן והאופנים ד"ע וזהו, נצח וכן כו', במודים כרע

שהם יותח ענין וזהו ,ר"אהוי ת"חג 'בחי ייםנש, מקרא מארי ענין כג" והוא ,תייםחת ר"דו ,ד"חב הם שלישים, משנה מארי ע"וה אמון אצלו 'ואהי הסד" שעמ" ,ביצירה ואל. תלמוד מארי ענין וזהו ,לו ממעל עומדים שרפים ע"וה ,דגדלות במוחין שכליים

3

גם ',א תכלית ,ש"לש יהיו מעשיך לכו 'בפי ם"וברמב ,תיניו היא תחא ,הנתכל אמה פיה ,ופתח ,עורב ,כליה ,אמה ,ק"בבהמ ,'א בכלי עקודים ,האור ריבוי הכלי מיעוט כי אחרי בד"ה וגם, קטנה עיר כי ,'ה של הקטן חפת ,אלימלך נועם 'ע, בחכמה פתחה .כו' מלרע גם ,בטעמים בחי' ג' ,תחתיים ,כו' דחוקה פרצה ע"כ. מנסה

,הגדול היובל לסוד שירמוז אפשר, תיבת לך עשה ע"פ וכ' רקנטי כ' זו פ' הש"ך (ו, בנו"ן שע"ל רמז ה,בחר אמה משיםח טעם וזהו, בתיבה הרמוזה לתשובה הכל שישוב

ייםנש תייםחת וטעם ,שריא עמיה הוראנו מלשון ,הנהר מרחובות בהחר ומלת .ל"עכ, הנזכר לתיבה כולם שישובו עולמות לשלשה רמז ,ושלישים

חנ) צדיק ירוץ בו 'ה שם עוז מגדל בחי' שהיא התיבה יןנבע האריך חנ 'פ בשל"ה (ז כי ,קומתה אמה שלשים היה דלכן ל"י דבריו פוע". עליו עיין( 'כו היה צדיק איש

הבד" ש"ועמ, ד"למ אות שהוא יפרש" ז"ק דף בסנהדרין באויר חהפור מגדל בענין כי ,לתיבה תעשה צהר ענין כג" לי" ועפ"ז. 'כו מלמטה ד"למ קדש גבי ציץ ועשית

'מבחי עוז מגדל בבחי' להאיר וצריך, מלמעלה 'הוי מלמטה עדיין הוא דלמ" קדש כו'. שמלמעלה 'הוי שם

בנוי בית והוא ,הבור הוא ,הסוהר בית אל הונוית פ"ע אע" גנ"ד וישב 'פחיי בב (ח ,האסורים בו יכניסו ,מלמעלה קטן חפת לו אשר ,ז"בלע שיגא לו שקורין הקרקע תחת

. לכ"ע בצדיק סמך בחילוף ,לתיבה תעשה צוהר מלשון והוא ,האורה להם בא וממנו ,שם י"רש שכמ" יעלוץ ולא כמו שפירושו ,יעלס ולא ח"י 'כ 'סי באיוב שכמ" והוא, מתחלף ץ"זשסר כי ,שם צבמ" כוכ", מתחלפות שלשתן ,יעלוס יעלוץ יעלוז אשר צוהר בענין "ככמו לפרש יש ז"ועפ. זאפירה בשם גיטין שמות על שמות בספר ש"וכמ

ר"בב הנוה ל"וז חנ 'פ א"מהרמ ש"כמ סוהר כענין כ"ג שהוא לתיבה תעשה ממסגר הוציאה ואומר צועק 'והי ,הסוהר בבית נחכמו( נח) שהיה אמרו חומאנובת

פח ר"נ 'פ ברבות מזה' ועיי. ל"עכ חדש ב"י עד יתברך הוא הרשהו ולא ,'כו נפשי, לנהוראחשוכא אתהפכא זועי" קראתי המיצר מן כי ,לתשובה האדם יבא זועי", דל"

כצהרים ואפלתך שוכמ" ,לתיבה תעשה צהר בחי' ונעשה ,לצדיק סמך מן מתחלף ואזי כג" שהוא ,בגוף שמהנה והתלבשות ירידת בענין יובן כוכמו", דיו" "חנ סי' בישעי'

טרדות הם רבים ומים ,'כו המצות של הלבושים הואה והתב ,ברהטים אסור מלך בחי' בחי' סוהרחי' מב עשהנ התשובה י"וע ,'כו רבים מים פע" ' נחפ אבת" ש"כמ סהנהפר כו'. לתיבה תעשה צהר

4

על מפותח היה לוי ,ונלשו וזה ,משפט שןח ועשית פסוק על 'ד ג"קי תצוה 'פ חייבב יסוד הארת היא ברק) ,כברק וצצתנש ש"ע ברקת קראתנ א"קלנהקרוב והוא ,ברקת ,לוי ענין ג"כ וזהו. אבא מיסוד המקבלת בינה שהיא ,בהיבת זו בחי' שייך ולכן ,אבא וכן כנר והאיר ,(כו' לויתן ומענין שלו שהשלום מלך מענין כנודע וחיבור לוי לשון ,אקדח קראה והנביא. לתבה תעשה צהר מ"שכ בתבה נח שתלה אבן והוא ברקן, תרגם

שהם ,התבה של רחבה אמה חמשים ענין ג"כ והיינו) אקדח לאבני שעריך וכל שנאמר תעשה צהר ע"י ,אקדח אבני להיות בהלב מאירים יהיו ,בינה שערי נו"ן פי' ,שעריך מפני ללוי ונתנה ,אש יחקוד מלשון והוא( ו'כ ל"אלע רומז שהתבה ונודע ,ו'כ לתבה

לישראל ותורתך ליעקב משפטיך יורו שנאמר כענין ,בתורה מאירין היו לוי ששבט .'כו

5

ר"שהמאמר מכ"ק אדמו"ר המ

רוטה לעני והדר מצלי )ב"ב ד"י ע"א( אמר אני בצדק אחזה )תלי' י"ז(, יהיב פ ר"אוצ"ל מהו שייכות ענין תפלה לצדקה שהיא מצוה בפ"ע, ויש להקדים ענין צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלינה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים וגו', וארז"ל )סנהדרין

בות ומרגליות כדי שיהיו דק"ח ב'( א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טומאירות לכם כצהרים, ורש"י ז"ל פי' צהר י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם, ויונתן תירגם איזל לפישון וסב מתמן יוהרא ותשויניה בתיבותא לאנהרא לכון, ופירשו ע"ז יוהרא אבן טובה, וע' במתורגמן שע"פ חמוקי ירכיך כמו חלאים )בשה"ש סי' ז'

כיוהרין דקביען על כלילא, וכן ע"פ אדמו עצם מפנינים )באיכה מו חלאיםב'( תרגם כסי' ד' ז'( תרגם סמיקו חיזו יתיר מן יוהרין, לפ"ז יוהרין היינו פנינים, וממ"ש אדמו עצם מפנינים משמע שיש בהם קצת אודם, ועמ"ש במ"א בענין בדולח דגוונא סומקי

וא ענין גאוה כמ"ש )בחבקוק ב' ה'( גבר אתחזי' בי', ולכאו' צ"ל דיוהרא בלה"ק היהיר ולא ינוה, זד יהיר לץ שמו )משלי ך"א ך"ד(. ואפ"ל כי באמת גאה דקדושה הוא ענין רוממות וגדולה, כמאמר הגאוה והגדולה לחי העולמי' וכתי' כי גאה גאה, וע"ז

ה מורה האבנים טובות שמהם עושי' הכתר והעטרה שע"ג הראש, שהכתר הוא ענין גאגאה כו', רק כשנפל בחי' זו בשבה"כ זה"ע גסות הרוח, והוא היוהרא שקראו חז"ל

.ויוהרא הנאמר במקראות הנ"ל

רבינו ז"ל פי' בשם הבעש"ט ז"ל דתיבה היינו ג"כ תיבות התפלה, ולפ"ז יש והנהלפרש ענין צהר תעשה לתיבה שצהר הוא אבן טוב כנ"ל, והיינו כי האבנים הם אותיות

י שתי אבנים בונות שני בתים, ונודע ממארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו כמ"ש בס"מתפלותיהן של ישראל, נמצא תיבות התפלה נעשה מהם כתר, והיינו ענין האבנים טובות הנקבעי' בכתר עד"מ. וכן יובן ד"ז למעלה שה"ע אותיות והמשכות מבחי' כתר

"א יהי רצון, רצון חדש, ורצון יהי רצון כו' שלמעלה מבחי' הדין והמשפט ע"פ ד"ת, כ '.אותיות צנור שיומשך צינור חדש לשנות הדבר מכמו שהי' קודם כו

הענין, דהנה כתי' )ישעי' סי' נ"ח( אז יבקע כשחר אורך וארוכתך כו', וארז"ל וביאורבמד"ר ס"פ בהר א"ר ירמי' בן אלעזר אפי' אותה שכתיב בה והארכת ימים מהרה

רך וארוכתך מל' אורך ימים, פי' א"א, וע' במת"כ. והענין הוא תצמח, והיינו שדרש אומצלי, ולכאו' מה"ע הצדקה לתפלה. דהנה דהנה ארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר

שורש ענין התפלה הוא להמשיך בחי' יהי רצון כנ"ל בשמ"ע בח"י ברכאין ובי"ב

6

אמצעיות שאדם שואל בה צרכיו, וכדי לבוא לבחי' זו הנה שורש המשכה זו הוא מבחי' יעקב אותיות יבקע, והיינו כי כדי שיהי' נמשך יחוד סוכ"ע וממכ"ע פי' המשכת

ע בממכ"ע, נק' המשכה זו בשם יעקב ע"ש כי יעקב הוא אותיות יבקע כמ"ש סוכ"בע"ח של"א ספ"א, יבקע צורים במדבר )תילי' סי' ע"ח ט"ו(, ובחי' יבקע כשחר אורך הנ"ל פי' כמו שהשחר בוקע חשכת הלילה להאיר וכמ"ש וכמו השחר עלה, כך בחי'

סובב ולא ממלא )כי גם סובב יעקב בוקע בחי' ישת חשך סתרו שבאור א"ס שאינו לאנק' אור מקיף, משא"כ מה שלמעלה מבחי' סובב נק' ישת חשך סתרו(, להיות מאיר בבחי' גילוי. וזהו שאומר הכתוב אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח, פי' ארוכתך הוא בחי' א"א נמשך בבחי' מלכותך מלכות כל עולמי', ונק' ארוכתך לנוכח

"י, ולכן נק' א"א שמתפשט למטה בלי גבול וסוף. ופי' תצמח היינו בחי' א"א שבכנסכמו בחי' הצמיחה שהיא יש מאין, כמו שמלמעלה למטה יש מאין כך בחי' הצמיחה ממטה למעלה מכח הצומח אשר בארץ עד"מ להצמיח הגרעין הוא ג"כ כמו בחי' יש

כך כתי' זורע צדקות מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי הנצמחת כו', ומצמיח ישועות, זורע צדקות הוא בחי' יעקב שבוקע ומאיר הארת א"ס מלמעלה למטה בבחי' צדקות שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמי', ועי"ז מצמיח ממטה למעלה בחי' ישועות, והיינו בחי' ארוכתך שנמשך למטה בחי' א"א עד שמצמיח ממטה

.למעלה ביטול והתכללות

כדי לבוא לבחי' זו זהו שאנו אומרי' אשרינו מה טוב חלקינו כו' ירושתינו, שענין והנההירושה הוא מה שיש בכאו"א מישראל מכח האבות שאין קורין אבות אלא שלשה אברהם יצחק יעקב, וכמו שבזמן שבהמק"ד הי' קיים כתי' שלש פעמי' בשנה יראה

פלות ג' אבות תקנום זהו כח שיהי' כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות )י"ל למ"ד ג' תבתפלה כל הבחי'(, רק שבבהמ"ק שהי' הגילוי בבחי' ראי' בבחי' מקום גשמי כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו', לכן הי' ג"כ בבחי' זמן ג"פ בשנה כנגד ג' אבות, ועכשיו בתפלה השראה זו היא בבחי' הרוחניות הוא בלי התחלקות, כי התפלה כלולה מג'

ולכן יש פסוקי אהבה ופסוקי יראה ופסוקי רחמי' מדתו של יעקב כמ"ש אתה אבות ה' לא תכלא רחמיך ממני )ומ"מ יש ג' תפילות לג' אבות(. וכתי' כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם שהוא עיקר ענין בקשת הרחמי' בשתי ברכות שלפני ק"ש שהוא

ננות כי בחי' בינה היא המוליד על ניצוץ אלקות שאין לנו אהוי"ר מחמת העדר ההתבואהוי"ר, לזה אנו מבקשי' רחם עלינו ותן בלבינו בינה להיות מבין דבר מתוך דבר, והיינו להתבונן בהתהוות מאין ליש איך שכל בריאת העולם הוא בדבור אחד כביכול כמ"ש בדבר ה' שמי' כו' וכמארז"ל במאמר אחד יכול להבראות כו', ומבשרי אחזה

שדיבור אחד בטל לגבי מהות הנפש וכלא ממש חשיבא, כמו"כ למעלה כמשל באדםכל העולמות עליונים ותחתונים כו' הם בדבור אחד כביכול וכלא ממש חשיבא לגבי עצמותו ית'. ומאריכות ההתבוננות הנ"ל נולדה מדת אהבה בחי' אברהם, ואח"כ

7

'כו' לעולם ועד, פי אברהם הוליד את יצחק כו', כן אנו מבקשי' ולא נבוש ולא נכלםלעולם ועד שיהי' אז התגלות אלקות כמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' אז יהי' הבושה לעולם ועד על מעשה עוה"ז הקשי' והרעים בבחי' יש ונפרד לגמרי, דבאמת אני ה' לא שניתי כו' וגם עתה אין דבר מסתיר לנגדו ית', כי אתה הוא עד שלא נברא

'.ברא כו', ולזה היא הבושה כוואתה הוא משנ

ע"י התעוררות ר"ר אלו על הניצוץ אלקי אשר בקרבו יכול לבוא אח"כ בק"ש והנהגם לבחי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, וע"י ק"ש וסמיכות גאולה לתפלה יכול אח"כ לבקש בי"ב אמצעיות שבתפלה להיות רפאינו וברך עלינו שינוי הרצון שיתרפא

כל הבקשות שבשמ"ע חננו מאתך כו' וכל הי"ב אמצעיות הוא הבקשות החולה כו', כילהיות שינוי הרצון למעלה מבחי' תורה כי אורייתא מחכ' נפקת כו', והנה הנהגת העולמות הוא ע"פ ד"ת ואין יסורי' בלא עון ח"ו, וכמו"כ שא"ד ג"כ בודאי ע"פ ד"ת,

הרצון הנמשך בתורה דמחכ' לזה אנו מבקשי' שיהי' שינוי רצון כו' למעלה מבחי' נפקית כו', והיינו שיומשך מבחי' בעל הרצון כו', וכמ"ש בלק"ת בד"ה תקעו בחדש הראשון ס"ב שרצה"ע יש לו שני בחי' יעו"ש. והנה כדי שיוכל להתפלל ש"ע בבקשות כנ"ל צריך בתחלה לסמוך גאולה לתפלה הוא בחי' מס"נ שבק"ש שמע ישראל כו'

ובכל נפשך כו', פי' שמע הוא לשון התבוננות איך שהוי' אלקינו ואהבת כו' בכל לבבךה' אחד בחי' אחדות פשוט כו' וכל העולמות הם רק בדבור אחד כנ"ל וכלא ממש חשיבא לגבי מהותו ועצמותו כנ"ל, ובהעמקת ההתבוננות באריכות כנ"ל אזי נכספה

א חפצתי בארץ, פי' וגם כלתה נפשו להיות נכלל בעצמותו ית', מי לי בשמי' ועמך לועמך אפי' כל אורות עליונים גבוה מעל גבוה כו' לא חפצתי, רק ליכלל בעצמותו

ע"י והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך שהוא ומהותו ית' בחי' אחדות פשוט, והיינוע"י התקשרות מחשבתו ודבורו בתורה להיות דבר ה' דבר בו כמ"ש ואשים דברי

לו דברי אלקים חיים כו', ואח"כ בפ' שני' שבק"ש כתי' בפיך, וכמארז"ל אלו ואואספת דגנך הוא מעשה הצדקה כו', וע"י מס"נ שבק"ש כנ"ל שהוא למעלה מבחי' התורה כמבואר בכ"מ, ולכן גם מי שתורתן אומנתן מפסיקין לק"ש, וכמו שמרומז ג"כ

וכל אח"כ בגמ' בענין יש קונה עולמו בשעה אחת כו' שעה לשון וישע כו', עי"ז י '.להתפלל שמו"ע שיהי' שינוי הרצון למעלה מבחי' התורה כו

להיות כי מחשבתינו ודיבורינו שבתפלה הוא גשמי ואיך יכול לעורר למעלה לבחי' אךרצון העליון בחי' כתר עליון, זהו ע"י המלאכי' המעלי' את התפלות, וכמ"ש במ"א

וא"א להשיגם בשכל, והם באורך ששורש האותיות הם למעלה הרבה ממהות השכל בחי' כתרין עילאין כמ"ש בזהר נחת כף מעל כורסיא דיקרי', וראשית גילוי' הוא בחכ'

אבל בעצם הם ,'כמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ותירגם לרוח ממללא, חי' היא בחי' חכלמעלה ממהות השכל, ורק הם יוצאי' במבטא מהמוצאות גם מכלי השכל והם נעשי'

בהם השכל, רק עיקרם נלקחי' מבחי' שלמעלה מן השכל והן נעשות לבושי' להלביש

8

לבוש להשכיל כל דבר בכל לשון מע' לשון, שכל דבר שכל אינו נתפס אלא באותיות, אין האותיות מהות השכל ועצמותו. ולכן אמרו על מט"ט שקושר כתרי' לקונו אבל

ה ע"י המלאכי' כנודע מתפלותיהם של ישראל, והענין כי אותיות התפלה עולות למעלכי כמה מלאכי' ממונים בכל היכל לקבל התפלות, ואיתא בזהר שמלאך נשיק לה, וביאור ענין זה הוא כמו הנושק עד"מ מכניס רוחו והבלו בדבר שנושק, כך המלאך מכניס רוחו והבלו באותה התפלה להעלותה מבחי' דבור האדם לבחי' דבור המלאכים

וכך עולה התפלה למעלה מעולם ועד עולם עד עולם שהוא בחי' מחשבה שלמטה, העליון ששם הוא מט"ט שעושה בחי' כתר זה )וע' בלק"ת מהאריז"ל פ' בראשית בד"ה ונבאר מעלת אדה"ר קודם שחטא קרוב לסופו בדף ט"ו סע"א )ד' אמשטרדם( וז"ל, והנה כבר ביארנו ענין מט"ט כי אע"פ שמצינו בזהר שהוא מיצי' פי' מו"ק שלו

הוא ביצי', כי אמת הוא שמט"ט ראשו הוא בבריאה וגופו ביצי' ורגליו בעשי', עכ"ל(, פי' שמעלה האותיות עד מקורן ושרשן שהוא בכתר, והיינו כדי להמשיך אותיות, כי התפלה היא יהי רצון שיהי' המשכת רצון אחר מבתחלה שנמשך בחכ', וחכ' היא בחי'

ו אש דת למו, שהיא בחי' אש וגבורות, ולכן ע"פ דין וכן התורה דמחכמה נפקת, מימינהתו' אין יסורי' בלא עון, אבל בכתר שם הם רחמי' פשוטים ונושא עון כו' ומשם

'.נמשך אותיות חדשות כו

בענין מט"ט שר העולם ע' בתוס' חולין ד"ס וביבמות דט"ז ע"ב מה שהקשו, והנהא בחי' התחתונה דמט"ט )וצ"ל ומה שתירץ בשל"ה דפ"ה ע"ב על קושייתם שחנוך הו

שזהו לאחר חטא עה"ד( בסוד מנעל וסנדל ולכן הי' תופר מנעלי'. והרח"ו בהג"ה זח"ב בשלח דנ"ח ע"א פי' סנדל אריך דעשי', ולזה גם הוא כחו רב ועצום להיות קושר כתרים לקונו. ואפשר שיש לו עוד יתרון, והיינו ע"י כי נעוץ תחלתן בסופן שבסוף יש

נעיצת התחילה יותר מבראש המתפשט, וסוף מעשה עלה במח' תחלה, והיינו כוונתבמח' הקדומה אנא אמלוך כו' בחי' מל' דא"ס, כי עיקר תכלית הבריאה הי' להיות

'.בחי' יש ובטל אליו ית

כמו"כ יובן למטה דכתי' כי חלק ה' כו' ענין בחי' נעל בנפש האדם, שהנשמות והנה, וגם בכלל דכתי' בנים אתם וברא כרעא דאבוה, ובחי' נעל נק' רגל יעקב, יו"ד עקב

ולבוש של הרגל הוא בחי' נפש הבהמית. דהנה נה"ב היא הנמשכת משמרי האופנים, כי בחי' המרכבה פני ארי' הוא בחי' אהבה פני שור בחי' יראה, והם נושאים את הכסא,

חד הנמשך בהם, ומזיעתן של חיות היינו שא"א להם לסבול עול עוצם האהבה והפלזה והחיות זעות מחיל כסא כו' הוא בחי' פסולת הנמשך מהם, כמשל הזיעה היוצא דרך נקבי העור, אך מהעור עצמו הוא בחי' חיצוניות של דחילא ורחימא של החיות

מהן נמשך למטה )ע"י השתלשלות ובחי' נוגה תערובות טו"ר 'והן בחי' אותיות וכוכו' כנודע( נפש הבהמית והטבעיות, ואין כל הטבעיות שוים, כי יש טבעו אוהב כבוד או ממון כו', וכמו עד"מ הבהמה שבשר גידים ועצמות הוא הפנימיות שלה והעור

9

בחי' חיצוניות החיצון מלביש אותה ומהעור עושי' מנעלים, וכמו"כ בנה"ב הנמשך משל אופנים שבמרכבה הנ"ל ע"י אתכפייא ואתהפכא של בחי' נה"ב הנ"ל במס"נ שבק"ש בכל לבבך כו' בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' נעשה בחי' נעל החופה את רוב הרגל, דעיקר ההילוך הוא ברגל שמוליך גם את הראש, כך ע"י אתכפיא

שהוא בחי' סוף מעשה הוא במח' תחלה, כי ואתהפכא של בחי' נה"ב במס"נ בק"ש תכלית המכוון הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים כנ"ל, ועי"ז יוכל אח"כ להתפלל

.בש"ע שיהי' שינוי רצון מבחי' כתר עליון למעלה מבחי' התורה כנ"ל

צהר תעשה לתיבה, שתיבות התפלה יהיו בבחי' צהר היינו שיהי' מהם המשכת וזהוש ג"כ שבורלין משמע שיש בו קצת אודם כדכתי' אדמו עצם כו', כי הכתר. לפ"ז א"

כתר עליון קמי' כחשוכא כאורה, וצ"ל נמשך בחי' אור ושיומשך במקום הראוי דוקא, וזהו ע"י גוונא סומקא, וכמ"ש בשהש"ר ע"פ דודי צח ואדום צח לי ואדום למצרים

יב פרוטה כו' שנא' אני כו'. ובכדי שיפעול התפלה זהו ע"י קדימת הצדקה שר"א יהבצדק, שע"י הצדקה שהיא בחי' והחמשית לפרעה, גם בסידור בד"ה אני בצדק בסופו,

בענין זורע צדקות שזרע אור יעקב ל' יבקע בצדקה בחי' צדק שזהו כמשנ"ת לעילמלכותא קדישא בכדי שיהי' הצמיחה דוארוכתך בחי' א"א להיות נמשך בחי' הכתר

'.פניו אליך כו ע"י התפלה ושיאר ה'

10

מאמר צהר תעשה לתיבה

זלמן מקאפוסט המכ"ק אדמו"ר שלמ

ומריםאש י ,צהר ,ש"יוש רפיר. מלמעלה תכלינה אמה לתיבה ואל תעשה צהר וסב לפישון אזל ונתןירגום ת וכן ,להם המאיר טוב אבן ומריםאש יו ,חלון

וכן ,טוב אבן היינו יוהרא 'פי ,וןכל לאנהרא בתיבותא ותשויניה יוהרא מתמןמן יתיר חיזו סמיקו סימן ד' ז'( התרגום באיכה) מפנינים עצם אדמו סוקפל ע

.אודם קצת בו שיש טוב אבן היינו יוהרא ,הזי לפ. יוהרין

רשתפ ורארה בתו הנה ,כו' ושלישים שניים תחתיים ענין להבין גם ,זה ולהביןל הבע בשם בספרים איתא וכן ,בעבודה בנפש עכשיו) ענין התיבה רושפי נח

בלב מחשבות רבות הם רבים ומים. התפילה תיבות היינו( דןעשמתו נ ובטשם האדם את ומבלבלות הטורדות גשמיים ענינים ושארי הפרנסה טרדת של איש

המים ובין בינו חוצצת התיבה היתה ,בתיבה הכשהי נח וכמו. התפלת בשעת ןכ כמו ,המים פני על התיבה ותלך כמו שכתוב ,כלל אותו הזיקו שלא רבים

התפלה תיבות אזי ,התפלה בתיבות מחשבתו כל מכניס כשהאדם ,עכשיו יבלבלו שלא הנזכר לעיל, מחשבות רבות דהיינו ,המים רבים ובין בינו חוצצים

. התפלה בשעת כלל אותו

. זה ענין קבלה יפל ע תחלה הקדיםלריך צ ,כו' ושלישים שניים תחתיים וענין בחינת הוא התיבה אם כן כנזכר לעיל, תפלה הוא שתיבה הפירוש לפי הנה

דרגא הוא ,אני ,תפלה ואני כמו שכתוב ,מלכותב היא למעלה תפלה כי ,מלכות אני בחינתו ,מלכות מדת שזהו וא,הריך בדשא גליא דקו דהיינו ,דאתגליא

מדת גם כן ראתנק עני ,לעני תפלה כמו שכתובו ,תפלה בחינתב היא עצמה ואביון עני כו' כי לדוד ענין תפלה וזהו ,כלום מגרמה הלית ל ,סיהרא ,מלכות

' ג של החיות מקור היא מלכות בחינתו ,מלכות למדת מרכבה ההי שדוד ,אני שם אשר העשיה עולם כנגד תחתיים וזהו. שיהעצירה יריאה ב עולמות

,חיות ששם היצירה עולם כנגד שניים ,בעשיה מקנן סודיוד הצח ונ ,האופנים ,שרפים ששם הבריאה עולם כנגד שלישים ,ביצירה מקנן פארתתבורה גסד וחיש ר יוסף יעקב תולדות בספר רשפי וכן) ,בבריאה מקנן עתדינה בכמה וח (. םשין יעו נח רשתפ

11

ברוך עד שמהודו ,ל"האריז בסידור ידוע הנה ,תפלהב עבודהב זה ולהבין בחינת הוא התפלה התחלת ,אם כןו ,ההעשי תפלת הוא שאמר

וענין סוד.יוד הצח נ בחינת ,ההעשי עולם מדרגות דהיינו ,הבתיבש תחתיים הוא סדח והנה .הגבורה ענףד והו ,סדחה ענף נצח ,תודהמ ענפי םהוד הצח ונ

חרלא שגם ,פלהתב שנשאר זקח ההסכם זהו ,חסדה ענף נצח תמד וענין ,אהבה מתנצח היהי מכל מקום ,בלב גילויב ואינה תועובר חולפת שהאהבה ,התפלה

כל ולדחות וב,טשה וע מרע סור להיות ,גדול בחוזק דקדושה וןחנצ תבמד ענין כי דהיינו ,המעשה עלובפ האהבה מדת התפשטות וזהו. 'כו המונעים

עונותיכם כי שלום,וס ח לקותאמ נפרד היהי שלא כדיב הוא ,מרע סור היותו על ידי בו לדבקה כדי הוא ,טוב ועשה בחינתו ,(טנ" 'סי 'ישעיב) כו' מבדילים

,נצח מדת על ידי מכל מקום ,גילויב אהבה אצלו שאין פיעל ף צותיו. ואמ קיום הוא חנצ כיחס ושלום, יפול ולא ,היום כל ובטשה וע מרע סור להיות יוכל ישראל נצח וגם כמו שכתוב ,דמא גבוה ממקום הוא הנצח ששרש ,נצחיות ןלשו .ט"ו כ"ט( א"ש) 'כו הוא אדם לא כי ,'כו ישקר לא

"ההוי פחד להיות ,יראה הוא גבורה שמדת היינו ,גבורה ענף שהוא וההוד םהיו כל עבודתו םא כי ,זו רגהדמב היום כל להיות יכול םאד כל לא והנה ,ובבל

היינוד ,ומחשבתו במוחו היראה קבלת ניןעא שהו ,היראה ענף הוד בחינתב הוא לירא מאד שצריך וחבמו ומודה ,יראה המעוררים בדברים במוחו שמתבונן

כו' הזה והנורא הנכבד השם את ליראה כמו שכתובו יתברך,נו ממ דוליפח . ומחשבתו במוחו היראה ומקבל ,ברים כ"ח נ"ח(ד)

ולטבי גם כן הוא( חד כו'וליפ לירא שצריך באמת שמודה מה) זו הודאה והנה מכל לוטנתב ,ההודאה על ידי הרי איר,מבי לר מיםחכ מודים על דרך ,וכל מכל

היותלריך שצ במוחו שמודה ןכיו ן,כ וכמו. 'כו שמקודם םופלפול סברתם ולכן ,הגשמיים רצונותיו כל לטלב יוכל על ידי זה ,במוחו היראה ומקבל ,יראה

ראיםנק ודהוצח שנ וכידוע ,עצמה הירא מדת כמו ,לעד קיום גם כן ההודאה זהו בועז. ובועז יכין דש,המקית בב שהיו עמודים ניהש םוה ,קשוט סמכי ןתרי התחלת ולכן ,לעד וקיום כונן שעושה ,יכין רושפי ,נצח הואן יויכ ,עז בו ,הוד

שהוא נצח והוד, בחינתב רק שהעבודה ,הודאה בחינת ,'לה הודו התפלה בחינת והוא ה,העשי תפלת ראתונק ,שעבר יום מתפלת שנשאר מהרשימו

. 'כו שבתיבה תחתיים

ששם ,היצירה תפלת היא יוצר עד שאמר שמברוך ,פסוקי דזמרא זהו ושניים היא שהעבודה והיינו ,ביצירה מקנן פארתתבורה גסד וח ,חיות

12

בגילוי כשהיא האהבה מעלתבו. ויראה אהבה המדות התפעלות בחינתב 'גלק חהר )ז ימוחאחדר נאחכפול נאחפול דלית דוש,קר הבזוה הפליגו ,בלב

על ידי כי אם( רירען אן ידישאשון לב) אלקותב ליגע פשראי שא רס"ז ע"א( נעשה דוקא על ידי זהו כו'. שיקהחו יקהבבד תשוקהשהוא ענין ,אהבה

'כו 'ה את לאהבה כמו שכתובו ,יתברך לאלקות הנפש ודביקות התקרבות להיות ,בבל גילוי לידי באה כשהיא ,יראה ומדת .(כ"ב אדברים י") בו' ולדבקה

על ידי ,גדולה ברעדה יתברך מאלקותו וחרד זע שהוא היינו ,ובל' בה פחד ,יכלכלוך לא השמים ושמי והשמים ,שמיא כלפי חברותא דליכא ונןבשמת

שניים והוא ענין ,יוצר עד רוך שאמרמב העבודה וזהו ,כו' פזוןחי ומלאכים .שבתיבה

,הבריאה תפלת שהוא שמונה עשרה,מברכת יוצר עד זהו ושלישים ,מוחין בחינתב היא שהעבודה ,בבריאה מקנן עתדינה בכמה וח ,שרפים ששם שמע מע,שריאת בק ואחר כך ,בינה בלבנו ותן ולם,עבת באה מבקשים ולכן

חכמה מוחין בחינתד הביטול והנה. כידוע והבן שמע שהוא ענין ,כו' ישראל ולכאורה. כו' בנחת חכמים דברי כאמרם ,התפעלות גילוי בלי הוא בינה דעת,

בחינת היא שהמדה ,יותר גדול ,מדות בחינתד ולטשהבי ומרלשר אפ ההי. והשקט הוא בנחת חכמה בינה דעת מוחין בחינתד והביטול ,התפעלות ורעש

בעצם ביטול זהו כי ,יותר גדול ,מוחין בחינתד שהביטול ,הוא באמת נהפוך אך שאין איך ,יתברך האמיתי ביחודו השגתו מצד היינו ,הביטול השגת מצד קצת כו'. יש בחינת זהו ,המדות התפעלות כן יןאשה מ ,מלבדו עוד

שמונה ו קריאת שמע ,מדריגות לשני נחלק ,שבתפלה שלישים בחינת הנהו הוא דמיושב צלותא קריאת שמעד ,האריז"לתבי בכ דאיתא .עשרה בחינת דהיינו) באצילות הוא דמעומד צלותא שמונה עשרהו ,הבריאה בעולם(. כו' תיבה בחינת היא שמונה עשרה גם ולכן אצילות,ב תכשמתעלי מלכות הבנתו במוח מתגלה קריאת שמעשב דהיינו ,בכורסייא מקננא בינה כי ,והענין

ואינו ,שמיעה בחינת רק זהו והשגה והבנה אצילות,שב האמיתי יחודו והשגתו מפואר בנין איזו ציור רוהשומע מחבי אדם על דרך משל,. הלראי שמיעה דומה קהתשו לו יש דייןע ,בעיניו ראהו שלא כיון אך ,היטב וומשיג פרטיו בכל

רק ,דייןע הבריאה םבעול שהוא קריאת שמעב כמו כןו ,ןניהב יופי תלראו יחודא עילאה קצת ומשיגים מבינים שיהיו אצילות,ד בינה בחינת שם שמאיר

כרשפי בהרבה ואה תשוקה שם יש לכן ,שמיעה בחינת היא זו והשגה אצילות,ד הרצוא ניןע וזהו אצילות,ד יחודא עילאהד בהביטול ליכלל ,אש

13

בכל 'כו תואהב תיבכ קריאת שמעב כמו כןו. שלהם קדוש באמירת דשרפים

, כו' והשגה בההבנה ביטול בחינתב כלולה ריאהבד בהרבה שהאה ורק ,מאדך תא רואה ןואי המלך בחצר דייןע ומדעש מי כמשל ,דמיושב צלותא זהו כןול

. 'כו לישב כולי ,המלך גדולת שמספר ף על פיא ,המלך

רי עץ בפ כמו שכתוב אבא יסוד הוא ברוך אשר ,ברכות יח" ,שמונה עשרה אבל עיני ראיםנק הברכות שתקנו חכמים ולכן ,ממש ראיה בחינת היא כמהוח יים,ח

,בעצם שבטל ממש ביטול כי אם ,אש ורשפי תשוקה כלל שייך אין על כן ,העדהל עו ,בחשאי צלותא ראתונק ,'כו והשתחוואות כריעות רק שמונה עשרהב ולכן

ולכן ,י"ט י"ב( אמ") דקה דממה קול( קריאת שמעד אש) האש ואחרי כתיב הז ומספר ,פניו ורואה ממש המלך אצל שעומד מי כמשל ,דמעומד צלותא היא

כו'. לעמוד כי אם ,בליש רשאי אינו ,המלך בגדולת

אבן שהוא התרגום רושפי על פיו ,לתיבה תעשה צהר ענין הביןלריך צ ועתה ב ,אבנים ראיםנק שהאותיות כידוע והענין. קצת אודם שיש בו יוהרא שנקרא טוב

הם שהאותיות לפי ,כו' בתים שתי בונות אבנים שתי צירה,יפר בס כמו שכתוברעותא ב אותם וכשאומרים. אבנים ראיםנק התפלה אותיות ולכן ,דומם בחינת

בחינתמ והוא ,והטעם מהשכל למעלה ,לאלקות פשוט ברצון דהיינו דליבא, אותיות ראיםנק אזי ,(שה"ש ו' ט')יונתי אחת היא כתיב ועל זה ,שבנפש יחידה

ועל זה ,לבב טוב ראתנק הנזכר לעיל רעותא דליבאה כי ,טובות אבנים התפלה בחינתש ,דברים כ"ח מ"ז()לבב ובטוב בשמחה כו' עבדת לא אשר תחת כתיב

מהשכל שלמעלה הלב ופנימיות בתוכיות הגנוז הטוב הוא רעותא דליבא בחינתמ למעלה ,כו' תליא אקבעתי נפיןאעיר ז ניןעא הו בלהק פיל וע) ,שבמוח

(. כו' אתכלילן במזלא ימאואבא א

בעיניך והטוב סוקפל ע ברכות י' ב'() ברכהלכרונם זבותינו רמר מא ענין וזהו וסוף סיום הוא גאולה כי ,לתפלה גאולה שסמך( ג' כ' 'בלכים מ) עשיתי

רעותא שזהו ,מאדך בכל אהבת הוא קריהע קריאת שמעוב ,קריאת שמעה הח"י ברכות ומתפלל שאומר היינו לתפלה גאולה וסמיכת ,הנזכר לעיל דליבא

אותיות ראיםנק שאזי ,קריאת שמעד רעותא דליבאה בחינתב שמונה עשרהד . עשיתי בעיניך והטוב נאמר הזל ע ולכן ,טובות אבנים שמונה עשרהד התפלה

זהו) ,המלך ראש ביגל ע ועטרה כתר עושים טובות מאבנים ,על דרך משל והנהבותינו רמרו א כמו כן ,(טובות אבנים ראיםנק התפלה שאותיות מה טעם עוד

,שם מהרש"א גדותאידושי וח ובתוספות ע"ב י"ג חגיגה יןעי) ברכהלכרונם ז

14

וראורה ובת ירים,השיר בש עמיךפפו יה מ מתחילהרוש ד ורהתטי בלקו יןועיתצא רע"ח 'גלק חהר זב יןועי ,כאן כמו שכתוב ,מימין מזוזה מתחילהרוש דב

. ישראל של תפלותיהןמ לקונו כתרים קושר רוןמטט( א'

,רצון יהי מבקשים בתפלה הנה ,להכתרים צריך ומה הכתרים ענין ולהבין דהיינו ,דאצילות בחכמה הא' המלובש ,תובחינ' ב לו יש העליוןרצון כי ,והענין

ואורייתא ,הרצון את מנהגת שחכמה ,דוקא חכמה על פי יהיה הרצון שהתנהגות על רק רצון העליון המשכת השיהי תמחייב חכמה ולכן ,נפקת מחכמה עילאה

לא תעשה שס"ה ושמירת מצוות עשה רמ"ח בקיום יתברך רצונו שמקיים מי כל וחיות קיום מקור הוא יתברך רצונו והנה. כו' דרבנן וענפיהן ,דאורייתארצון המשכת על ידי ,ולכן ,ההשפעות לכל ומקור ותחתונים עליונים העולמות

אם עבר אבל ברוחניות וגשמיות, טוב כל השפעות לו נמשך ,האדם על העליון ומכל שכן סופרים,מדברי או דאורייתא מצוות עשה בביטול ,רצון העליון על

. הרצון הסתלקות יהיהש יתברך חכמתו מחייב אזי ,כו' לא תעשה על בעברו למי רק הרצון יומשך שלא הוא שהדין היינו ,דין יש שבחכמה דאיתא מה וזהו

. כו' שראוי

ואינו ,השתלשלות מסדר שלמעלה רצון העליון עצמות הוא הב' הבחינו ,חפץ חסד ,חסד ורב זו בחינת ראתנק ובכתוב ,חכמה בחינתב כלל מלובש עוין,רל דכוא רע ראתנק ובזהר ,כלל דין שאין שם ,בתכלית פשוט חסד דהיינודין שם שייך ולא) ,רצון בחינתב הוא שלעולם ,הרצון מעלת עיקר שזהו

על הוהי ,בציץ כתיב ועל זה. פעם בכל מרוצה כי אם ,(כלל הרצון והסתלקות .כו' לרצון תמיד מצחו

,מאד עצום צמצום על ידי נמשך הוא בחכמה שמלובש הרצון של 'הא הבחינו המים הרי ,גדול מנהר המקלח מים צנור כמו ,צנור אותיות רצון וזהו

ן תיקו הוא ענין ,'כו דילבהמ ה,זרך דל ען וכ ,'כו צנורב םכשנמשכי יםמתצמצמ זה תיקון ידיעל ש ,רצון ואותיות צנור אותיות הוא ונוצר ,דחס ונוצר ,השמיני רצון העליון עצמות אבל ,בחכמה מלובש להיות ונמשך עליון הרצון םמתצמצ

. כמהבח כלל מלובש אין

רעוא ,רצון העליון עצמות שיתגלה רוש,פי ,רצון יהי ,בתפלה שמבקשים וזהו רכותב ב"בי שמונה עשרהב כי .כמהחב כלל מלובש ןשאי דכל רעוין,

,נייםחרו בקשות ברכות וששה ,גשמיים בקשות םה ברכות ששה ,אמצעיות ולכן ,'כו לו שיומשך ראוי אינו ,כמהחב שמלובש ןהרצו על פיש להיות ויכול

15

םשמש ,כמהחמה שלמעלה רצון העליון עצמות שיתגלה ,רצון יהי מבקשים הוא זו המשכה אך. כמהח על פי ראוי אינו םא אפילו ,הבקשות כל יומשך שלמעלה פשוט רצון בנפש שהוא ,דליבארעותא ב שמתפלל על ידי דוקא

כתר עליון, בחינתל התפלה אותיות מתעלים דוקא על ידי זהו ,מהשכל . כמהחמה להעשלמ רצון העליון צמותע ומעוררים

זעיר הוא ,קונו פירוש .ישראל של מתפלותיהן לקונו םכתרי שרוק רוןמטט וזהו ראנק םעולה שר רוןשמטט ועדכי ,אצילותד ותדהמ דהיינו ,אצילותד אנפין הגם ,לקונו םכתרי קושר יןענו .אצילותד חסד מדת ,אברהם של ביתו זקן עבדו

אבא ואימא,ד תפארתמ הוא אך ,אצילותד זעיר אנפיןד כתר יש הרי כיהו לאבש ,לקונו כתרים קושר ענין אבל ,כנזכר לעילו בחכמה שמלובש מהרצון שנמשך

וזהו. בחכמה כלל מלובש שאין ,מהחכמה שלמעלה עליון מכתר שנמשך היינו חכמה בינה דעת בחינתמ שלמעלה ,הראש על גבי ועטרה כתר בחינת עיקר

ישראל של תפלותיהן על ידי והוא ,מלמעלה עליהם מקיף כי אם ,שבראש מהם שעושים ,טובות אבנים התפלה אותיות ראיםנק שאזי ,רעותא דליבאב

. המלך ראש על גבי ועטרה כתר

וזהו .כו' ושלישים שניים תחתיים עצמה התיבה כי ,לתיבה תעשה צהר וזהו ,הנפש תובחינ עשר ,חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, בחינת

שראשיתם ,עליונות פירותסשר מע מלמעלה וממשיכים מעוררים על ידי זהו רצון ,רעותא דליבאב כשמתפלל הוא ,טוב ןבא צהר אבל כמה עילאה,ח הוא. טובות אבנים התפלה אותיות ראיםנק וקאד זישא ,מהשכל שלמעלה וטפש

רצון כתר עליון, בחינת המשכת דהיינו ,לקונו םכתרי מהם קושר רוןומטט על פי ראוי אינו אפילו ,הבקשות כל שיומשך ,מהחכמה שלמעלה העליון שהוא ,הכתר פנימיות היינו ,אחת אמה ,מלמעלה תכלנה אמה ואל וזהו. חכמה

.בחושבן ולא חד הוא תאנ ,סופר אתה מה אחד ולפני, פשוט אחדות

,להבין וצריך .יוהרא הנקרא טוב אבן שהוא צהר על פירוש ונתןירגום הת והנה( )סימן ב' ה' בחבקוק כמו שכתוב ודש,קשון הבל גאוה הוא ענין יוהרא הלא אשירה שכתובכמו ,דקדושה גאות זהו באמת כי ,והענין .ינוה ולא יהיר גבר גאות ,)תלים צ"ג א'( שלב גאות מלך' ה ,('א ט"ו תושמ) גאה גאה כי 'לה

מלכות של גאותה ,ראגמבו ,עולמים לחי והגדולה הגאוה ,קדוש ריאגימטאור אין סוף ברוך שעצמות המ היינו ,זו גאות וענין ע"ב(. ף ה'ד)חגיגה שמים

שכל ,השתלשלות סדר מכל ץק אין מדריגות ותרבב ומתנשא רם הוא הוא

16

כמו ,פנימיותב ומהותו מעצמותו הגילוי להכיל יכולים אין םוהנאצליבראים הנ רם הוא רק ,ח' כ"ז( 'א מלכים) יכלכלוך לא השמים ושמי השמים שכתוב

האבנים ,ולכן .'כו ליוןע אל ראונק, מלמעלה מקיף בחינתב עליהם ומתנשאהוא הכתר שפנימיות ,יוהרין ראיםנק ,'כו והעטרה הכתר עושין שמהם טובות

. 'כו גאה גאה כי ענין

םש ,ליוןע בכתר כי ,והענין ,םודא גוון בו יש ,יוהרא ראשנק טוב ןבבהא והנה שיומשך כדי ,םאדו גוון היותלריך צ לכן ,לקבל הכל ויכולים ,כאורה כחשכה

אמרו רבותינו ו ,(דו"י 'ה ש"שה) דוםוא צח דודי כמו שכתובו ,הראוי מקוםב רק ונפלינו כתובשה זו ,למצרים םודוא ,לי צח( פ"זע שם רכותב)זכרונם לברכה

( ברכות ז' ע"א)אמרו רבותינו זכרונם לברכה ו ,(ט"ז ג"ל תושמ) 'כו מךעו אני ולכאורה. לותזמכבים וכוובדי עאומות העולם על שכינה תשרה שלא ביקש

וןע נושא סדח בורם אפי ארך שראה לפי אך ,זאת לבקש צריך מה ,מובן אין זה .ביה דאתחזי סומקא גוונא על ידי והיינו ,ונפלינו ביקש לכן ,'כו

יים,חץ בע כתובשה מי פל ע יובן ,חלון צהר ירש"רש שפי וןהראש פירוש יןוענ נקב דרך רק מלכותל זעיר אנפיןומ ,ןחלו דרך אורה בא זעיר אנפיןל שמבינה

כתובשה מן להבי דרוש המתחיל בדרוש על זה ההסבר בארשנתו כמ ,בלבד טהעשנתמ כשיוע זהו והנה .באריכות יעוין שם ,השביעי בהיכל ייםחץ בע

יהיו תידעל אבל ,נקב דרך רק ולכן ,זעיר אנפיןמ רק מקבלת מלכותשה ,הירחטי לקוב' יע) ,זעיר אנפין כמו צמהע מבינה תקבל מלכותשה ,בקומתןין שו והיינו ,(תונהחל בדרושים ובסידור ,חופה כבוד כל לע כי דרוש המתחילב ורהת

שהוא עיללבאר שנת) התיבה והנה. לוןח דרך מלכותל( ינהבמ) האור שיאיר נקב דרך זעיר אנפיןמ האור שמקבלת מלכות בחינת היא( התפלה תיבות ענין האור שיאיר היינו ,חלון צהר פירושד ,לתיבה עשהת צהר נאמר ולכן ,לבד

זעיר כמו מהבינה בעצמה תקבל מלכותשה דהיינו ,חלון דרך מלכות למדת כמו ,בקומתן שוין שיהיו ,חסרונה למלאות ,התפלה שלימות עיקר וזהו ,אנפין התפלה ענין עיקר כי וגם ,הגדולים המאורות שני שהיועץ הדעת, חטא קודם בשרש דהיינו ,בשרשן אלא נמתקים הדינים ואין ,מלכותד הדינים להמתיק הוא

כמו ,דגדלות דין ,דבש ראתונק ,מאד מתוקים הגבורות ששם ,דבינה הגבורות עולם עולם הבא ראתונק ,הבבינ עתיק התגלות מצד ,שמחה הבנים אם שכתוב מי כמו שכתוב ,מלכותד תקיפין הגבורות ודינים נמתקים ידם ועל ,התענוג

הגבורות וממתיק מרכך דבינה מי בחינתש ,(ק"ו ב' תלים) ה' גבורות ימלל בהם ויודע לשון יודע, צ'( שם)אפך עוז יודע מי וכתיב וקבא,ונעיר דז תקיפין

17

צהר ענין וזהו. מלכותד תקיפים הדינים וביטול שבירת שהוא ענין ,סוכות אנשי בבינה הוא עתיק שהתגלות לפי ,מלמעלה תכלינה אמה ואל ,כו' לתיבה תעשהש יו ,חלון ומריםאש י ,שבצהר הפירושים שני לחבר יש הזי פל וע ,דוקא

.מביןלי א' וד בקנה עולים דשניהם ,טוב ןבא ומריםא

יעקב תולדות פרבס) הפירוש איתא דןעשמתו נ ובטל שם הבע ובשם ג יהפך ,התפלה תיבות על ידיש ,לתיבה תעשה צהר( אלימלך נועם וספר יוסף

כמו ,הצר או צרה צירוף יש צהר בצירוף כי ,רצה או צהר לצירוף צרה מצירוף הצירוף יהפך התפלה על ידי ,על כן ,(יו"ד ט' בהעלותך)הצורר הצר שכתוב

,שעה ולתפלתם ישראל בעמך אלקינו ה' רצה כמאמר ,לרצה או לצהר צרה מן .)תלים מ"ד ד'( רציתם כי פניך ואור וכתיב

דן,עשמתו נ ובטל שם הבע בשם גם כן פירוש דןעשמתו נ מהמגיד ורהתר ובאו שתאיר עד בהירות בחינת היינו ,לתיבה מצהיר יהיהש ,לתיבה תעשה הרצ

הוא דין של צירוף כי קמן,ליתבאר שו כמ גם כן בזה סלהעמי ויש ,'כו כצהרים מחשך נעשה אזי ,'כו לרצה מצרה כמו ,לחסד דין של הצרוף םוכשמהפכי ,חשך

שנההאש ר כוונתב דאיתא ,והענין .לקמן בארשיתו וכמ ,אור 'נק החסד כי ,וראעל הוא נ"ידאד הדין שמיתוק ,יןד 'א הוא נ"יאד ,חתפת שפתי נ"יאד פירושב

דן,עשמתו נ ובטל שם הבעמ המקוה בכוונת תאאי וכן ,עליון פלא ,אלף ידי ,מילואוב "האהי שם בתוך דאל" שםב לשל צריך ,הדינים להמתיק יכדבש

.'א שהוא "האהי דשם הראשון אות על ידי הוא המיתוק ועיקר

על פיף א ,המוצאות מכל לצאת ויכול) ,פשוט קול הוא ף"אל כי ,הענין וביאור "בהכ לכל מקור הוא ,אם כןו ,(המקוה כוונתב בסידור יןעי ,מהגרון שעיקרו ,פשוט קול נעשה ואחר כך ,לבמה היוצא לבמה םשמתהוי אותיות

בחינתש ,למעלה ןביו הזרך דל ען וכ .אותיות "בלכ מוצאות' בהה ומתחלק מעלהל ,עדיין פשוט הוא ,הנאצלים שרש עליון כתר שהוא ,פלא אותיות ף"אל

ההיולי החומר כמשל שהוא ,הכתר על ייםחץ בע כמו שכתובו ,מהתחלקות ניכר ןואי ,עדיין פשוט הוא ההיולי שהחומרש רוח מים עפר, א סודותי' הד יבלג אז ,הגילוי אל מהעלם כשיוצאים ואחר כך ,אש צורת ולא םמי צורת לא בו

'.כו לגמרי הפכיים' ב םה ואש םומי סודות,י' דל מתחלקים

העשר ספירות אך ,הנאצלים שרש שהוא על פיף א ,כתר עליוןב למעלה כמו כןו זעיר ונוקבא,ו חכמה ובינה ,פרצופים ד'ל כלל דרךב שנחלקים אצילותד

םשו שאין ,גדול ודקות ההעלם בתכלית שםהם ,כתר עליוןב עדיין כשכלולים

18

שהם עד ,אמיתי בהתכללות כולם שכלולים כי אם ,כלל ביניהם התחלקות מהות שאינו לפי ,אין ראונק ,עדייןוט פש הוא הכתר ולכן. ממש דחא אחדות

העשר כשנאצלו ואחר כך דם.אי בנ מחשבת שמתהא תהו ראונק ,כלל מושג כלל ובדרךעשר ספירות, ל םמתחלקי אזי ,הגילוי אל מהעלם אצילותד ספירות ומקו ,חסד של צירופים נמשך כמה חסד נצחח הימין מקו והנה ,קוין לשלשה ,רחמים של האמצעי ומקו ,דין של צירופים נמשך ודהבורה גינה ב השמאל

להעלותו נצרך אזי ,לחסד להפכו ונצרך, חס ושלום דין של צירוף כשיש והנה וכיון ,פשוט הוא ששם ,דכתר עליון פלא אל"ף בחינתל דהיינו ,ושרש למקור

,א' אחדות הכל ששם ,כתר עליוןד פשיטות בחינתב הצירוף ונכלל שנתעלה ב ל"ח י"ד(איו) כמו שכתובו ,לחסד מדין הצירוף תא להחליף יכולים אזי

,כף או כוס כמו ,כלי איזו מחומר כשעושים על דרך משל ,חותם כחומר תתהפך ,ודפוס חותםב פשוט לחומר אותו מחזירים אזי ,אחרת לכלי לשנותו וכשרוצים

. אחרת לכלי אותו םמשני ושם

,כתר עליון בחינתל דין של הצירופים םדכשמעלי ,למעלה ןיוב וכן על דרך זה לדין סדח יןב כלל התחלקותם ש ואין ,חדי כלולים העשר ספירות כל ששם

פשיטות בחינתב ונכלל הצירוף לבטשמת וכיון ,לגמרי אחד אחדות כי אם ,'כו שעיקר וזהו ,ורחמים דסח של לגמרי אחר לצירוףך להפ יכולים ,כתר עליוןד

על פירושו סוףב המאיר אור בספר ועיין .ף"אל אות על ידי הוא הדינים מיתוק וחילופיהן ,משנהב כתובשה מ שביאר דן,עשמתו נ המגיד בשם יריםהשיר ש םא ,לפעול יתכן לא ,רוחני לצירוף גשמי צירוף ולהחליף שונו,לה וז ,גולםב

להמשיך יכול ומנקודה ,גולם בחינת ,ד"יו אות ,ראשונה נקודה אל שמעלה לא ,גולם פירוש. שונולאן כד ע ,בגולם וחילופיהן וזהו ,שירצה צירוף איזו ולעשות

.מצורה שלמעלה פשוט חומר היינו

. הנזכר לעיל ד"דאלם הש וזהו ,(אע" תלים) דל אל משכיל אשרי כתובשה וז מכל דלה ונעשה ,קשים םדיני מלאה כאשר האדם נפש היינו ,טוהפש על דרךו

מקור משכיל בחינת לחבר היינו ,דל אל משכיל היותלריך צ ולכן ,סדחו טוב שילוב שהוא ענין ,ד"אל םש בחינתל כתר עליוןד חכמה סתימאה נודהיי ,השכל

וזהו ,לחסדים ומתהפכים הדיניםנמתקים זהעל ידי ו "ה,אהי שםב ד"אל םש עניןב דועי הנהד ,(ד' שם)חליו ב הפכת משכבו כל דוי ערש על יסעדנו' ה

,דין הוא ,הפוך וכשהוא ,חסד על מורה הוא ,ישר שהוא צירוף כל ,הצירופים טוב כל השפעות שמהם העשר ספירות על מורה הוא ,עשר הצירוף כמו

לבא ,הרחמים בא ונק' הימין קו מקור כמהח הוא ד"יו וכן ,ברוחניות וגשמיות

19

חס חולי שהוא דוי ערש נעשה ,לדוי יוד ומן ,לערש עשר מן הצירוף כשמתהפך .קשה ודין ושלום

,ד"ויו עשר בחינתל נוהיי ,חסד בחינתל דוי ערש הצירופים להפוך כדי והנהוהוא ,גדול רעשב תפלה היינו ,רעש צירוף ערש מצירוף לעשות תחלה צריך אזי

כמו ו ,יתיר ילאבח אבדלי מעומקא עצמוב החולה שמתפלל הבתשו ענין אשר את' ה נא זכר ,ויתפלל הקיר אל פניו חזקיהו ויסב( ב' "חל הישעי) שכתוב

רבותינו זכרונם לברכה ופירשו ,גדול כיב זקיהוחי ךבוי ,כו' לפניך התהלכתי רעש ראתנק כזו ותפלה ,בול מקירות שהתפלל ,הקיר מן (ברכות יו"ד ע"ב)

אחרים כשמתפללים או) ,מהחכמה שלמעלה רעותא דליבאמ שהיא לפי ,גדול רעש מן נעשה ואחר כך. לרעש ערש הצירוף מהפכים על ידי זהו ,(החולה רבוע

םאלקיכ 'ה אני דרוש המתחילב שלח רשתבפ ורהתטי בלקו 'עי) ,שער צירוף (.הראשון דרוש

כמו שכתוב ,שמאלב שער ויש "ה,להוי השער זה שכתובכמו ,בימין שער וישקא מעומ גדול ברעש הוא והתשובה כשהתפלה ,והיינו .נקי כעמר הרישי שערו עד ,עיכוב םשו בלי עילוי אחר עילויב מתעלה כזו תפלה אזי יבא,לד

םשמי שערי פתח מבקשים נוא ועל זה "ה,וילה השער זה בחינתל תשמתעלי שער הפותח וזהו ,שערנו ל פתח ,פתח םשמי שערי ,ובנעילה ,לתפלתינו

סגור 'שהי' כו השער חנפת דתשובה הרעש על ידיש ,בתשובה ילדופק .מ"ו א'( קאלחזי)כו' יהיה סגור הפנימית צרחה שער כמו שכתובו ,מקודם

דאריך בגלגלתא שמלובש עתיקד סדח זהו ,'לה השער זה ,בימין שער והנה מקור זהו ,דעתיקחסד פירושו ,(שם ורהתטי בלקו בארתשנו כמ) אנפין

.(כלל דין נקודה םשו בלי פשוט סדח והוא) ,הפשוט התענוג עצמות ,התענוגים כמו שכתוב ,תיקאעמ המשכה גם כן הוא ,'כו הרישי ושער ,בשמאל שערוחא ממו נמשכים שהם רק ,'כו 'רישי שערו 'כו ביתי ק יומיןועתי ' ט'(ז דניאל) זהו עתיק יומין,ד גבורה פירושו. תיק יומיןעד גבורה מלובש שבה תימא,ס

דוחס פנימיות בחינתב התענוגים מקור בחינתמ גילוי משךושי דיכ הצמצוםכי ,בפנימיות גילוי בחינתב שלמעלה ,טוהפש התענוג עצמות, זהו עתיק יומיןד

.'כו בגלגלתא שורה ולכן ,מקיף בחינתב אם

שער בחינתל ,הרעש על ידי ,יוד ערש שהוא ,דין של הצירוף כשמתעלה והנה שנכלל מתחמ אזי ,טהפשו התענוג מקור הוא ששם ,בשמאל שער וא בימין

תענוג בחינת גילוי מתחמ םג ,הכתר ותשבפנימי פשוט אחדות בחינתב הצירוף

20

נגע ןמ כמו ,מיםחור חסדל ונהפך לגמרי הדין שם מתבטל אזי ,תיקאעד עליון עליו ויושפע משךושי ,ד"ויו עשר בחינתל דוי ומערש ,לשפע פשע ומן לענג

ופחד המשל כתיב ועל זה ,ברוחניות וגשמיות טוב כל עליונות העשר ספירותמעתיק ד, כתר עליון זהו ,עמו פירוש ,)איוב כ"ה ב'( ובמרומי שלום עושה ,עמו

בחינת ,עתיקא דהיינו ,הכתר פנימיות בחינתו ,א' פרצוף םה נפיןאריך וא יומין עמך כי וכתיב ,חיים מקור עמך כתיב ועל זה ,עמו ראנק ,מאצילבש אחרונה

גבוהות היותר בחינתה שכל ,אשרי העמי ונהורא ,חסדה 'ה עם כי ,ליחהסה הכתר פנימיות בחינתב ,פירוש ,עמו הוא הכל ,ואור סדח החליסחיים מקור כי ,כקדמותו קדמון ,ממש עמך היא זו בחינתש היינו ,עמך פירוש ,עמך ראשנק ונתחדש שנאצל המ זהו ,הנאצלים שרש בחינת םוג ,אצילותד ר ספירותשהע אחרונה בחינת הזרי ה ,עתיק ראתשנק הכתר פנימיות בחינת לבא ,'כו

כי אם ,מחידוש קיולאפ היינו ,ישן לשון ,ןיומי עתיק ראתנק כןול ,שבמאציל .ומקדם מאז

זיו ,אחרונה בחינת רק שזהו לפי ,עצמותו לגבי ובטל טפל ,עמך ראתנק םג ,עמו ופחד המשל וזהו ,'כו השמש לגבי השמש זיו ביטולכו ,עלמאב והארה

סד חד קוין 'הב על הממשלה הוא שם ,עמו ראתהנק כתרה פנימיות בחינתשב על ידי אך ,ומים אש ,הפכיים שני םה עצמם שמצד על פיף א ,אצילותד בורהגו

,לאחדים והיו ריםחבשמת ,ןיניהב שלום ושהע ,עליון כתר בחינתמ הגילוי מים אגם הצור ההופכי ,ארץ ליחו אדון מלפני וזהו. סדחל נהפך גופא שהדין

ראתונק ,ורותבמהג ינהנישב ,מלכות מדת היא ,ץאר פירוש ,קי"ד ח'( םתהלי) על כן ,דוקא סופןב לתןחת שנעוץ ולפי ,כתר עליון הוא ואדון נ"י,אד שם צור מהפך אזי ,מלכותב כתר עליוןה התגלות על ידיו ,ארץ וליח אדון ראתנק

ונמצא .'כו םמי 'שנק לחסדים ,מלכותד ןתקיפי ניםיוד גבורות שהם ,למישחול שם בעה פירוש עם 'א קנהב עולה ,ובט ןאב ,בצהר ונתןירגום הת פירושש הכתר עושים מהם טובות האבנים כי ,'כו ורצה הרצ רהצמ לעשות וב,ט

לחסד מדין הצירופים התהפכות עיקר הוא הכתר על ידיו ,כנזכר לעיל והעטרה '.כו

צהר פירשו ,לתיבה תעשה צהר סוקעל פ( ק"ח ע"בף ד)ובגמרא סנהדרין ד יהיהש ,צהר כו' וב,טל שם הבע בשם ורהתר באו הביא וכן ,צהרים לשון

כמו ,אור ראנק בוקר כל כי ,האור תגבורת הוא וצהרים ,כו' מצהיר התיבה ביתר האור תגבורת עיקר אזי ,יום חצות שהוא צהרים אך ,אור הבוקר שכתוב

ואורח סוקעל פ( קכ"ט א') א רבאבאדר כתובשה מי פל ע והענין יובן .שאת

21

דשערי בפלגותא ,(משלי ד' י"ח) היום נכון עד ואור הולך נוגה כאור צדיקים . יעוין שם ,כו' צדיקים ואורח כתיבדדא הוא ה ,אורחא חד אזיל

מאיר ששם ,הגלגלתא לבנונית זהו ,דשערי שבפלגותא אורחא חד ענין והנה ,צדיקים ואורח וזהו 'כו הרישי שערב כמו ,שבוול םלעה ליב עצמו תיקע בחינתאמרו רבותינו ש) נוגה כאור ומיןייק דעת ודסי צדיק בחינת לגילוי חאור שהוא

,ואור הולך ומין,ייק דעת חסד זהו ,(הימים 'ז כאור( אפי" ב"ר) זכרונם לברכה בחינת עיקר שהוא ומין,ייק דעת רתכ ,היום נכון עד ומין,ייק עתד חכמה ובינה

ורתבתג עיקר שאזי ,יום חצות היינו ,היום נכון פירושו .'כורישא דלא אתידע הולך בחינת שהוא ,צהרים ןלשו צהר פירושב' הגמ כוונת גם כן וזהו ,האור ,מלמעלה תכלינה אמה ואל וזהורישא דלא אתידע, ,היום נכון דע ואור

ולא דח ,פשוט אחדות בחינת עיקר ודאי הוארישא דלא אתידע בחינתש .'כו שאת ביתר הדינים מיתוק עיקר ודאי הוא זו בחינתומ ,ושבןחב

והענין ,('ו זל" 'סי תלים) כצהרים ומשפטיך קיךדצ כאור והוציא כתיב והנה ,חסד מדת באברהם כמו שכתוב ,וחשך אור ראיםנק בורהגסד ודח ,כידוע

,ערב לפנות 'כו יצחק ויצא בכתי גבורה מדת וביצחק ,בבוקר אברהם םכויש סדהח כי ,החסד תגבורת נעשה אזי ,לחסד ודין גבורה מדת כשמהפכים והנה

המכה האב ממשל כידוע ,דחסבש חסד מן יותר חסד הוא ,בדין וגנוז שמלובשכמו ו ,אכזריות שולבב שמתלבש דע ,האהבה תגבורת מתחמ שהוא ,נוב

צפון הוא ךבטוב ר בחינתד ,'כו צפנת אשר טובך רב מה( אל" תלים) שכתוב השהי החסד כשיתגלהלעתיד לבוא, ו .דין שהוא ,שמאל ,צפון בחינתב וגנוז

"גזח) ובךט רב בחינת התגלות יהיה אזי ,הגלות זמן משך כלבבדין מלובש ולכן ,דוקא םמיגונ ושמחתים פירושב חראקום במ בארתשנו וכמ ,("בע "געק

ומשפטיך וזהו ,החסדים תגבורת שהוא ענין ,סדח פעמים 'ג ריאגימט גבורה שאת ביתר החסדים תגבורת יהיה אזי ,לחסד הדין התהפכות על ידיש ,כצהרים

,צהרים 'ל צהר ןעני גם כן וזהו ,האור תגבורת עיקר הוא שאז ,צהרים 'שנק ,צהרים הוא אזי ,כנזכר לעיל רצה או רלצה מצרה הצירוף םשכשמהפכי

.והחסדים האור תגבורת

ובטל שם הבע בשם שמעתי שונו,לה וז תוב,כ בשלח רשתפ המאיר ובספר אור תורה של התיבה מן צהר לעשות ,לתיבה תעשה צהר פירושש דן,עשמתו נ

,והיינו. שונולאן כד ע ,סופו ועד העולם מראש עמה ולהסתכל לראות ,ותפלה בתורה וגנזו ,סופו ועד העולם מסוף בו מביט אדם היה כו' הימים שבעת אור כי

ל הבע פירושו ,וברבות שם( ,נ"ט א' 'אלק חהר ז) לעתיד לבוא לצדיקים וגנזו

22

של זה פירושו .'כו דור בכל לבוא שעתידים לצדיקים כרונו לברכה,ז ובטשם ,צהרים ראהגמ פירושו טוב אבן צהר ונתןירגום הת פירושכוון עם מ הוא הרצ

רשתפ ורהתטי ובלקו ,תיקעד חתונותת' ז בחינתמ הוא הימים 'ז אור כי והיינועל ולכן ,תיקעד אשונותר' ג פירוש ,נהבהל אור הוהי דרוש המתחילב צו ,כתר עליון ותפנימי בחינתמ גילוי שממשיכים ,רעותא דליבאב התפלה ידי

רישא דלא בחינת שהוא ,היוםן נכו דע 'כו נוגה כאור שהוא ענין צהרים בחינתו התורה תיבותב מתגלה על ידי זה ,םהימי 'ז אור בחינת יקרע שזהו ,אתידע '.כו ראשון ביום שנברא האור ותפלה

בחינת ,מלכותב היא תפלה כי ,לתיבה תעשה צהר פירוש ,חסידות על פיו מקור מלכות כי ,והענין ,חסרונה למלאות היא והתפלה ,חסר מארת ,סיהרא

,אור אין סוף ברוך הוא ששם העלם והסתר ,לילה מדת זהו בריאה יצירה עשיה,ועל , וגרמוהי חד בהון איהו אור אין סוף, גילוי ששם ,יום מדת ראתנק אצילותו

יתברך יחודו גילוי דהיינו ,יום מדת גילוי להמשיך ,התפלה הוא ענין זה ,תפלההש ,לתיבה תעשה צהר וזהו בריאה יצירה עשיה,גם ב אצילותשב

ביחודו טלבולי ליכלל ותשוקה רצוןב עלהמלה מלמט העלאה הוא שענינה של וההעלם ההסתר אם כןש ,לבד והעלאה רצוא בחינת רק התהי לא ,יתברך

יהיה שבתפלה וההעלאה הרצוא שעיקר כי אם ,כמקדם נשאר העולמות צהר וזהו ה,מטה למלמעל עולמותב אור אין סוף גילוי להמשיך ,בהשו ילבשב

היינו ,כצהרים מאיר להיות אמר רבותינו זכרונם לברכהוכמ ,הלתיב תעשה על דרךו ,בריאה יצירה עשיהד לילה במדת אצילותד יום מדת גילוי להמשיך

כו' שמוע אם הוהי סוקעל פס"ג תת 'סי בילקוט אמרו רבותינו זכרונם לברכהש .כיוםם מאירי שתהיו ,היום אתכם הומצ אנכי אשר

מאמר צהר תעשה לתיבה

הרש"ב מכ"ק אדמו"ר

23

כו'. ואיתא בגמ' סנהדרין דק"ח מלמעלה תכלינה אמה ואל לתיבה תעשה צהר מאירים שיהיו ומרגליות טובות אבנים בה קבע ,לנח הקב"ה א"ל ,א"ר יוחנן ,ע"ב רש"י וכן פי' ,כצהרים מאיר שיהי' אבן בה שיקבע ,תעשה צהר וזהו, כצהרים לכם ,כו' יוהרא מתמן וסב לפישון איזל תרגם ויונתן. המאיר טוב אבן וי"א חלון י"א ,צהר

, פנינים הוא יוהרין יוהרין. הרי תרגם מפנינים עצם אדמו, טוב אבן הוא ופי' יוהרא סומקא דגוונא הבדולח באבן והוא כמ"ש, אודם קצת בו שיש משמע עצם אדמו ומ"ש

. בי' אתחזי

ובל'. שמו לץ יהר זד, ינוה ולא יהר גבר וכמו, יוהרא בלה"ק הוא לשון גאוה והנה וכמו ,והגדולה הרוממות שהוא בקדושה הגיאות ענין כי יש. כיוהרא מתחזי רז"ל

על שמתגאה גאה דגאה וידוע, גאה גאה יכ וכמו, לחי העולמים והגדולה הגאוה ה"ז ,ועטרה כתר מהם שעושים טובות והאבנים, הכתר פנימיות בחי' הוא גיוותנאי

שהרי. הכתר פנימיות בחי' ג"כ זהו ,שלמעלה והגדולה הרוממות על מורה ג"כ מוחא על דחפי' גולגלתא, הכתר חיצוניות בחי' והיינו מקיף בחי' ג"כ הוא הגולגלת

וכאשר. במ"א וכמ"ש כו' הכתר בחי' פנימיות הוא הראש שע"ג והעטרה והכתר, כו' כו'. וכאשר כיוהרא ומחזי יהר גבר וזהו ,והגאוה הגסות ענין מזה נעשה ,בשבה"כ נפל

של בניו מבני בענין במ"א ועמ"ש) כו' גאה גאה בבחי' כי מגיע ה"ז לקדושה נהפך (. כו' ברבים תורה למדו המן

מ"ש י"ל ולפ"ז. התפלה תיבת הוא נח דתיבת ז"ל הבעש"ט פי' בשם נ"ע רבינו והנה שתי בס"י וכמ"ש, אותיות הם אבנים הנה. כנ"ל טוב אבן שהוא לתיבה תעשה צהר

קושר מט"ט ואמרז"ל ,בתים כו' ששה בונות אבנים שלושה ,בתים שני בונות אבנים הן התפלה ואותיות, כתר בחי' היא התפלה הרי, ישראל של מתפלותיהם לקונו כתרים

, אבנים מיני 'ב שיש ידוע דהנה הוא והענין. ו'כ בהכתר הקבועים טובות האבנים ,לבנים 'הנק והוא, אדם בידי הנעשה 'והב, שמים בידי בריאה שהוא אבן הא'

אבניםכ וקשים זקיםח הן שהלבנים ,לשריפה ונשרפה לבנים נלבנה הבה שכמ"ו שוכמ" ,כאבנים המה ואזי ,בכבשן אותם לשרוף הכנה שצריכים רק ,לבנין ויםורא

ו'.כ לאבן הלבנה להם ותהי

ויש, ט"מלמעלמ המשכה בבחי' שמים בידי שהן אותיות שיש ,באותיות הוא כוכמו" ן"וב הדמ" ,ן"דב ואותיות הדמ" אותיות בחי' והן, ע"מלמטלמ אדם בידי שהן אותיות הן הדמ" ואותיות ."חבע ש"כמ כלים הן ואותיות, וכלים אורות בחי' בהם יש שניהם

בחי' הן ן"דב 'דהאותיו ,וכלים אורות כג" בו יש ןב" 'וש .ה"מדש' להאורות כלים בחי' היאחכ' ד ,מה חכ ,חכמה בחי' הוא הדמ" הוא ,הדמ" אותיות והנה. ן"דב הכלים

24

ולכן. ביטול מהות והוא בעצם בטל שהוא אכ" ,עא" שמבטל לא ווהיינ, בעצם ביטול בחי' להיותה ,כ'והח .דוקא הביטול במקום שורה "סדאוא, סאוא" השראת הוא כ'בח

ואין הוא לבדו הוא האמת אחד סאוא" ,בבסש" שוכמ" ,הב" סלאוא" כלי ה"ה ,ביטול שלא דע ,בתכלית בטל 'שהי ,מה ונחנו 'שא משה וכמו .ו'כ 'החכ 'מדרי וזוהי ,זולתו

הוא נחשב מה כי, תלונותיכם עלינו לא 'א כוע", כלל דבר למציאות בנפשו מורגש 'הי כו'. עצמי ביטול בחי' שהואחכ' דה הביטול וזהו כו',

היינו ,זולתו ואין הוא לבדו הוא ב"שסב שדמ", סדאוא" מההרגש כג" שזהו והגם זה שהרגש מפני ,עצמי ביטול זה" ממ", ו'כ הוא לבדו שהוא איך נרגש כ'שבח ,מציאות 'בבחי לא ,חכ'ה נאצלה להחמת דהנה ,כו' האצילות ילתחמת הוא

ביטול 'בבחי והיא ,הוא לבדו שהוא איך האמיתית הדעה בחכ' נרגש מתחלה "כוע "סהא הרגש בו שנרגש י"שע גם ,מציאות' בבחי שהוא דמה. ו'כ עצמי

חי'בב לא ,מתחלה נאצלה כ'הח אבל ,ממש עצמי ביטול זה אין ,במציאות ומתבטל הביטול "כע, הוא לבדו שהוא איך "סהא הרגש בה נרגש אצילותה לתחומת ,מציאות

והיינו ,ביטול חי'בב שהיא מפני ס"לאוא כלי היאחכ' שה וזה. ו'כ עצמי ביטול הוא שזהו ,ממציאותה מתבטל ,"סדאוא גשרהה י"וע, מציאותבבחי' לא שנאצלה מה

. ו'כ יותר עליון ביטול

חבהכר ,אור דכל ,זה ביטול אור ולקבל להכיל ליםבחי' כ שיהיו הואח בהכר והנה והמים, בעצים והאש בפתילה זחשנא הנר אור וכמו ,זחנא 'שיהי במה חכ לו 'שיהי

וזהו. כלים לו 'שיהי בהכרח ,רהאו כל כוכמו". לנמוך מגבוה וירדו ישפכו ,כלי בלי ,וח" העדר בבחי' אינו הביטול שהרי, ה"דמ להביטול כלים שהן ,דמ"ה האותיות בחי' שבהם וכלים אותיות יש כוע". א"במ ש"וכמ 'כו נהורין אינון לאו 'ירבמד זה ןאי וגם

,'ה פעלת לשבתך מכון וזהו. כו' הביטול אור ומגלים המביאין והן ,הביטול נאחז הן אלו ואותיות. ו'כ הדמ" האור מתיישב שבהם וכלים מכון הן ,הדמ" שהאותיות

, ו'כ האור עצם כמו העצמות מן שנמשכים ,מלמעלה המשכה שהן היינו ,שמים בידי נאצלו שהאורות דכמו, הב" עליון מהמאציל שנאצלו 'דאצי ס"דע כלים בחי' והן

. המאציל סמאוא" נאצלו הכלים כ"כמו ,המאציל ס"מאוא

נאצלו הכלים גם ירה מומ", אבמ" ש"וכמ הכלים 'ואצי האורות 'אצי בין הפרש ויש האור דמהתעבות ,האור מן הוא דכלים בפועל וההתהוות. כו' המאציל "סמאוא ,בתוכם ומתיישב מתלבש שהאור ,האור ךרבע הכלים שנתהוו ,הכלים נעשה

.א"במ שוכמ" ו'כ האור את ומגלים מתארים והכלים

25

ניתנה ובו העולם נברא שבו ,מלמעלה שניתן "קדלה האותיות הן בכללות ולמטה דלה"ק ,ע"א דס"א אחרי ובזהר ,כו' בעולם עליון קודש בחי' המשכת והוא כו'. התורה

החכ' המשכת הוא וקדש ,במל' מל' בחי' דלשון שם ובמק"מ ,חכ' בחי' המשכת הוא בתושב"כ ולכן, האור אל כלים שהן ,דתושב"כ האותיות הן ובפרטיות. כו' במל'

דוקא כזאת בתמונה צ"ל והאותיות, דוקא אלו באותיות בדקדוק הן האותיות ,אלף אות וכמו ,ההמשכה על מורים ותנועתן האותיות כי. פסול ובא"ל ,ובהתגין

דהוי' יו"ד ,וח"ת הן ח"ע יודי"ן דב', באמצע וקו למטה ויו"ד למעלה יו"ד שהוא שמיני בזהר אי' ב' ואות. כו' המל' חכ' עם בחי' שמחבר ת"ת באמצע וקו ,דאד' ויו"ד והקו מל' התחתון וגג בינה העליון גג ,לון דאחיד וחד גגין תרין לי' אית ב' ,ע"א דל"ו

,יו"ד ו' תמונתו וג'. כו' אבות 'ג ,חג"ת הן דב' קוין שהג' ובמ"א. ת"ת הוא חמחבר ויסוד ,דל המל' שנקראת עם חסד שגומל ,נק' גימל דיסוד, במל' היסוד השפעת והואי' בח משכתה ,הדל אל ומשכיל ,יסוד 'בחי דדל מבו' ובמ"א) ,כו' דל אל משכיל הוא

דחגרה י'בהב א"ובמ ,ואה דל ואם יןנבע תשא זבבה" ש"ועמ. כו' ביסוד החכ' ימיותנפ היסוד אזי ,ביסוד מהחכ' משךנ וכאשר, דלה 'ומל ,דל 'נק שיסוד והיינו ,'מתני בעוז, במדותשפעת החכ' ה ראשית שזהו ,בראשו ד"יו ,'ו ובאות ,('במל ומשפיע דלים גומל

אמר דלכן 'בהבי אבתו" ש"וכמ ,'כו 'במל 'דחכ השפע סיום ונדהיי ,בסוף דהיו" ,'ובג . ו'כ

,מלמעלה שניתנו דתורה אותיותה והן, ההמשכה על מורה תמונתן ,האותיות כל וכן שהן ,דמ"ה נשמות וכן. ו'כ ה"דמ אותיות שהן ,האור המשכת הוא י"וע שבהם

'בבחי הן שלהם והגופים הלבושים םוג ,כו' במציאות ביטול 'בבחי ,הביטול בתכלית יוע". כו' משה של וגופ וכמו ,מרכבה 'בבחי יוהש האבות וכמו ,במציאות ביטול

'בחי ךמשיהל הוא ענינם 'דהצדיקי וכידוע ,המ" 'ש גילוי שמביאים הוא הלבושים '.כו והכלים הלבושים י"ע והוא ,א"במ שוכמ" ,בעולם ה"דמ ביטול

שהוא הנעשה ביטול כ"א ,עצמי ביטול בחי' לא ,היש ביטול הוא ב"ן ש' אמנם (ב ,ביראה וגבריאל באהבה מיכאל וכמו. כו' בבחי' אין ונכלל עצמותו ומבטל ,יש בבחי'

. כו' מישותו שמתבטל ה"ז מ"מ, שירא מי ויש שאוהב מי יש בבחי' שזהו היות דעם ביטול בבחי' ה"ז ומ"מ ,יש בבחי' ה"ז ,רצוא בבחי' שלהם דאהבה ,בשרפים וכן

תרפינה בעמדם ש"במ וביותר. כו' מציאותם כל שנשרף שרפים נק' שעש"ז ,מציאותם בבחי' הוא שג"ז ,השוב בחי' שזהו ,לגמרי מתבטלים ,מלמעלה הגילוי שע"י ,כנפיהם

.כו' המציאות בבחי' ביטול וה"ז( פר"ת ,תקעו בד"ה ועמ"ש) ,יש

26

שנקרא עד ,ביטול למהות משתנה שאז, מלמעלה שליח שהוא בעת המלאך וכמו"כ איך ולכאו' .אלי' הדובר הוי' שם ותקרא וכן, הוי' נאום נשבעתי בי וכמ"ש ,בש' הוי'

כח אל לגמרי בטל שהוא ,שבו המשלח כח מפני זהו אלא הוי', בש' המלאך נק' שהרי ,בלבד היש בבחי' ביטול ה"ז ומ"מ. כו' כלל לעצמו מציאות שאינו ,המשלח

,בחמישי וי"א בשני שנבראו י"א ,במד"ר וכדאי' ,במע"ב שנבראו בע"ג נבראים הם ,בצפונו וגבריאל בדרומו מותח מיכאל יאמרו שלא ,בראשון נבראו שלא מודים והכל

במע"ב אתי שותף הי' מי ,אתי מי כל עושה ה' אני וכמ"ש ,באמצע ממדד והקב"ה . בלבד היש ביטול בחי' הוא שלהם הביטול וא"כ, בע"ג נבראים שהן הרי. כו'

האוי"ר היינו, וכלים אורות בזה ויש. כו' היש ביטול בחי' שהוא ,ב"ן םש וז"ע רוחות מלאכיו עושה וכמ"ש ,זו באהוי"ר שמתבטלים המלאכים וגופות שבנפשם ורוח בד"ה ועמ"ש. )כו' דב"ן האותיות והן ,המלאכים גופי שזהו, לוהט אש משרתיו היש ביטול בבחי' הוא שלהם שהביטול ,דב"ן בנשמות וכן(. פר"ת, מרחפת אלקים

בבחי' הוא שכ"ז ,ונה"ב דגוף החומריות בזיכוך שלהם שהעבודה ,]בזה[נתפסים והן . כו' לאין היש ביטול

דנוגה אותיות שהן ,לה"ק לבד ,לשונות דשארי האותיות הן דב"ן אותיות ,ובכללות ומתפלל לומד זה בכח וכאשר. וכה"ג מו"מ בעסק גופו לצרכי בהם משמש שהאדם, התפלה אותיות הן ,ובפרטיות .כו' בקדושה ונכללים האותיות מתבררים ,בכוונה

דגם .מדבר שהאדם מה כ"א ,מלמעלה שניתן מה זה שאין, האדם דבור הוא שהתפלה אבל ,לדבר פיו את פותחין שמלמעלה רק זהו ,תפתח שפתי אד' שאומרים בשמ"ע. כו' םהב צרכיו שואל שהאדם האמצעות ברכות הי"ב והן, האדם של הוא הדבור שנשרפים וזהו ,ת"כמשי היש ביטול 'ובבחי ר"באהוי באים אלו ותיותא וכאשר הוא ואזי ,כו' לאבן הלבנה נעשה זי"שע ,האהבה אש רשפי' בחי היינו ,האש בכבשן

. כו' לקונו כתר שנעשה ,טוב אבן בחי'

אם שגם והיינו ,מהקודם לשנות דשח רצון ךשיומש ,רצון יהי הוא התפלה ענין דהנה ולברך החולים לרפאות כמו ,חדש רצון נמשך התפלה י"ע הנה ,וכך כך וח" נגזר

בדבר ירצה שלא ייבחמ והשכל שהטעם ,למטה באדם מ"עד זה ויובן כו'. השנים ירצה מ"שמ לבו על מדברים כאשר מומ" ,ע"ז ישרות וסברות טעמים לו שיש ,פלוני

,בהדבר שרוצה רצונו ממשיכים ,בזה ירצה מ"ומ ,כן מחייב אינו שהשכל דהגם ,בזה . חכ' כו'ה על שגובר הרצון יע" ,מתבטלים והטעם החכ' והרי

כולם אמנם, תעטרנו רצון כצנה ש"כמ ,הכתר בחי' הוא דרצון ,למעלה הוא כוכמו" יש 'ובחכ ,כ'הח פע" הוא העולם והנהגת ,'ההשתל ראשית היא 'כשהח ,עשית 'בחכ

27

'שהחכ ,החייט שוכמ" ,כו' כך או כך להיות צריך אם בחכמתו יןהמעי וכמו ,דקדוקים והיינו, הכתר' מבחי ממשיכים התפלה יוע" ,ו'כ הדקדוק ע"שז ,דין קצת בה יש

. ו'כ ההשפעה 'תהי משמ" ,'החכ על שגובר הרצון המשכת

הרי, כנודע "סהע כל כולל כתר 'בחי שהרי ,ברצון כלול נמצא 'חכ והלא ,ל"צ והנה. 'החכ היפך הרצון 'יהי ואיך ,'החכ 'בחי מחייב שהרצון ווהיינ, ברצון לולהכ 'החכ

שרוצה הוא וןהרצ יצוניותח .הרצון ופנימיות הרצון יצוניותח שיש הוא הענין אך ,מרוצה שהוא הוא הרצון ופנימיות ,דבר לאיזה שייכות לו יש הרי כ"וא מה, בדבר

.יכעס ולא ףיקצו שלא ,הרצון אמיתית שזהו, מרוצה שהוא א"כ ,רצון איזה לו שיש לא שייכות לו ואין ,בדבר שרוצה רצון שאינו רק ,גילוי כג" ז"ה ,מרוצה שהוא זה והנה

שייך ,דבר לאיזה שייכותחי' בב שהוא להיות ,הרצון יצוניותחב כ"עו. ו'כ דבר לאיזה לאיזה כלל שייכותחי' בב שאינו ,הרצון בפנימיות אבל ,והטעם 'החכ התכללות שם . כו' 'כחה התכללות שם שייך אינו ,דבר

שיער ךשיי דבזה ,ו'כ להאציל הפשוט ברצונו כשעלה ,מ"ש בע"ח יובן למעלה והענין מ"מ ,מהשערה הוא למעלה הרצון שעליית היות עם, בפועל להיות שעתיד מה בעצמו איך והיינו, דממכ"ע ומקור שרש שזה וידוע. כו' השערה ענין שייך ,רצון שיש מאחר

שלמעלה בחי' אוא"סאבל .דחכ' כו' כללותתה שם ויש ,דממכ"ע מקור הוא שהרצון שמרוצה מה שזהו רק ,רצון ג"כ וה"ז, עדיין רצון בחי' יש שלא הוא ,הרצון מעלות

,בחי' סובב עצם היינו) ,בחי' סוכ"ע מקור זהו הרצון עלות שקודם דאוא"ס וידוע. כבי' ומשם, כו' החכ' דבחי' התכללות כלל יש לא ושם כו'( לממכ"ע מקור מבחי' שלמעלה

. כו' החכ' מבחי' היפך גם ,הרצון המשכת הוא

המשכת שיהי' ,הרצון בעל ,א"ס עצמות מבחי' היא ההמשכה שרש ,באמת אמנם ואי' ,תצמח מהרה וארוכתך אורך כשחר יבקע אז כתי' דהנה ,הוא והענין. כו' הרצון

, בועוה" ימוהמ"ש והיינו) ,ימים והארכת בה שנא' אותה אפילו ,בהר ס"פ במד"ר שזהו ,א"א בחי' והיינו. ימים אריכות ל' וארוכתך אורך ומפרש. תצמת מהרה( מת"כ

,ממכ"ע בבחי' בגילוי שיהי' סוכ"ע בחי' המשכת שיהי' ובכדי ,סוכ"ע בחי' המשכת אותיות הוא יעקב דהנה. אורך כשחר יבקע אז עז"א הנה ,וממכ"ע סוכ"ע יחוד שזהו העליון מקצה שמבריח ,התיכון בריח הוא ויעקב ,ספ"א של"א בע"ח כמ"ש ,יבקע

שבוקע השחר וכמו, אורך כשחר יבקע אז וזהו. א"ס עצמות מבחי' דהיינו ,ביותר שךח שבוקע ,הקו בקיעת הוא דבכללות .כו' עלה השחר וכמו שוכמ" ,הלילה שכתח

.ו'כ החשך את בוקע והקו ,האור העדר 'בחי ,האור קוליס 'בבחי שהוא ,הצמצום

28

העלם' בחי שזהו ,סתרו חשך ישת 'בחי ,"סא עצמות' בחיד הבקיעה הוא כ"כמו אך מקיף אור שהוא רק ,אור 'בחי הוא עסוכ" גם כי, עבחי' סוכ"מ גם שלמעלה ,"סהא

דעלות ,'המדרי 'דב וידוע ,רצוןה עלות שקודם סאוא" 'בחי בשרשו שזהו ,לנ"וכ ו'כ אור שזהו רק ,אור גילוי 'בחי ואהש ,שמו 'בבחי הוא הכל ,הרצון עלות וקודם הרצון

גם שלמעלה הוא ,הקדום חשך ובחי' .כו' העולמות אל השייך ואור ,לעצמו המאיר בקיעת בחי' ,רחכש יבקע אז א"ועז. ו'כ העצמי העלם בחי' והוא ,עהסוכ" ראו 'מבחי

'בחי בממכ"ע, עסוכ" 'בחי המשכת 'שיהי ,תצמח מהרה וארוכתך להיות ,העצמות .ו'כ ע"מכ מלכותך

ביטול י"ע היא זו שהמשכה והיינו ,ע"מלמטלמ הוא צמיחה הנה ,תצמח מהרה שומ" ואזי ,צורתו כל ונפסד ונרקב ,בארץ עיןגר שזורעין הוא בצמיחה וכמו כו'. לאין היש .כו' לגמרי נפסד כאשר א"כ ,הצמיחה 'תהי לא ,לגמרי נפסד שלאדכ"ז ,הצמיחה הוא

שעי"ז הוא הצמיחה והגילוי כו'. אך על זה ,לאין היש ביטול ע"הו ,בעבודה כוכמו"שנמשך כח ,שזהו ג"כ אז יבקע כו' ,נמשך ג"כ כח מלמעלה ,גופא שיהי' ביטול היש

,צדקות זורע 'פי, ישועות חמצמי צדקות זורע אלהיות ביטול היש כו'. וזש" ,מלמעלה ז"ועי, צדקה 'קנש 'במל שנמשך ס"אוא הארת 'בחי ,דיעקב הבקיעה הוא

נתינת ז"עו. כו' היש ביטול עשהו" ,והתכללות הביטול להיות ,ישועות מצמיח אני 'שנא ,מצלי והדר ,לעני פרוטה יהיב א"ר ל"וכמארז ,התפלה קודם הצדקה

זורע ע"שז ,מלמעלה כחוה אורה משכתה הוא הצדקה י"שע ,פניך אחזה בצדק ו'.כ ישועות מצמיח להיות בכדי ,צדקה

מ"ד לחד דהנה. אברהם את פדה אשר ליעקב ה' אמר כה כתי' דהנה ,והענין הוא ג(, ויעקב יצחק אברהם האבות נגד הן וערבית מנחה דשחרית ,תקנום אבות בגמ' תפלות

ופסוקי יראה ופסוקי אהבה פסוקי יש כי, המדרי' מכל התכללות יש תפלה ובכל ,רחמים התעוררות בהם שיש ,שלפני' בשתים הוא והעיקר כו', יעקב של מדתו ,רחמים

בורא הו"ע ,עולם אלקי .עלינו רחם הרבים ברחמיך עולם אלקי ,יוצר בברכת וכמש"א בכחו לבדו דהוא ,בורא בשם רק ית' לכנותו שא"א ,א"ס עצמות בחי' דהיינו, עולם

עצמיים רחמים ,פשוטים רחמים בחי' המשכת הוא ,הרבים ברחמך .כו' להוות ויכולתו . במ"א וכמ"ש ,כו' בבחי' מקיף שנמשך הוא ,עלינו ורחם .כו'

יש שלא ,האלקי ניצוץ על רחמים התעוררות שהוא ,עולם אהבת בברכת הוא וביותר שמתבונן ע"י הוא אהוי"ר דהולדת ,כו' ההתבוננות העדר מצד שזהו ,אהוי"ר בחי'

אנו וע"ז באהוי"ר. מתעורר אינו ממילא ,ההתבוננות ובהעדר כו', אלקי בענין להבין היינו, להבין בינה בלבנו ותן עלינו נא רחם המרחם הרחמן אב אבינו ,מבקשים

29

להתבונן והוא. כו' ממכ"ע בחי' דבר ותוך ,סוכ"ע בחי' הוא דבר דבר, מתוך דבר ,בם אד' וכמ"ש ,בנפעל הפועל בחי' כח והוא ,ממכ"ע בחי' שזהו ,מאין יש בהתהוות

,כולם את מחי' ואתה וכמ"ש ,בנבראים התלבשות בבחי' שבאים הדבור אותיות שהן דהרי כו'. הנבראי' ומחי' ווההשמ ,ת' עד מא' האותיות שהן ,מהוה אלא מחיה א"ת

.ך' סי' באגה"ק וכמ"ש כו' ומחי' המהווה שזהו ,לבי"ע נר"ן נעשים דמל' כלים ל'בחי' ב שבא ,והק אור 'בחי והוא ,העולמות לצורך שנמדד האור הוא יותר ולמעלה

זשכ", כו' בתוכם ומאיר העולמות את שמהווה ,'האצי עולם עד ,בעולמות התלבשות . ו'כ עבחי' ממכ" הוא

וכמו ,כו' עצמות לגבי כלל ערוך שבאין ,לבד הארה הוא ז"שכ איך מתבונן כח"וא שאמר ברוך ,העולמות כל נבראו אחת באמירה הרי ,הדבור י"שע העולמות בהתהוות

, להבראות יכול 'א במאמר והלא, ו'כ נעשו שמים 'ה בדבר ש"וכמ ,העולם 'והי לגבי 'א דבור מקום תופס מה ,באדם מ"ועד. כנודע 'א במאמר הכל נברא דבאמת מתבונן וכאשר. ו'כ כלל קוםמ תופס שאינו ,עלהמלמכ"ש ו ,המדברת נפש כללות

כלל מקום תופס אינו וםוהמה ומקור והתחתונים העליונים העולמות לכש איך ,"זבכ 'בחי והוא ,כו' ס"א עצמות 'לבחי והתשוקה הכוסף נעשה ,ו'כ עצמות לגבי

דאברהם אוהבי כו'. האהבה

י"שע להיות ,ל"יו שכולל יראה. ,וזהו ואהבת את .בחי' יראה ,ואברהם הוליד את יצחק ,ע"יר בחי' בכלל והוא ,היראה עשהנ ילויהג י"שע ,אור גילוי לו מאיר והרצוא האהבה

,דלעתיד .ועד לםולע ו'כ נבוש ולא א"ועזית'. מגדולתו בוששתשמ ,בשת יראה 'בחי גדולה בושה 'תהי ,ו'כ בשר כל וראו 'ה כבוד גלהונ ש"וכמ ,אלקות התגלות 'כשיהי

גם ,דבאמת ו'.כ נפרד ודבר יש והי' בבחי' ,תובחומרי מלובש 'שהי זדעוה" הזמן על גם הבושה ל"וצ, עכשיו גם בגילוי ומאיר ,ית' לפניו המסתיר דבר שום אין עכשיו . ו'כ בשת יראהחי' בב הוא אזי ,רוא גילוי לו מאיר וכאשר, עכשיו

ב"בי בתפלה לבקש יוכל ואזי .עקב כו'י של ומדת ,רחמים התעוררות י"ע אוה זוכ" יןנע דכל ו'.כ השנים רךולב החולים לרפאותן כמו הרצו הי'שי האמצעות ברכות

חכ' מ דאורייתא המהתור שלמעלה ,דשח וןרצ להמשיך ,הרצון יושינ הוא התפלה, ח"ו עון בלי יםיסור דאין אוה תדמדה" ,התורהעולם הוא ע"פ ה והנהגת, נפקית

. ו'כ חדש רצון להמשיך היא והתפלה

דשמע .כו' אלקיך 'ה את ובואהבת דחבא נלמס" ,ש"דק נ"דמס הקדמה י"ע וזה .בתכלית ומיוחד שיחיד ,אחד 'ה אלקינו 'שה איך ,וההתבוננות ההשגה הוא ישראל

ואי. במ"א ש"וכמ ,לכנ" 'כו כלל מקום תופס ונשאי ,'א מדבור הן העולמות דכל

30

לא ועמך בשמים לי מי שוכמ" ,"סא בעצמות להיכלל נפשו כלתה וגם נכספה ,לזאת כו'. ס"א בעצמות להיכלל רק, עמך רק כג" שזה ,האור גם כולל ,ועמך ,בארץ חפצתי

זועי" כו', ש"לק מפסיק אומנתו שתורתו מי גם ולכן ,מתורה למעלה ש"דק "נמסד ,גשמיים המה שלנו התפלה ודבור 'מחד ולהיות. ו'כ בתפלה חדש רצון 'בחי ממשיכים

י"ע הוא התפלה שעליית ,'כו כתרים קושר טמט" א"עז ,למעלה כתר זה' יהי ואיך . ו'כ המלאכים

הענין אך .לקונו כתר 'שיהי עד התפלה להעלות המלאכים בכח איך ,מובן אינו 'ולכאו הוא יםויגיל ראשית ורק ,כ'מהח למעלה ,בכתר הן האותיות דשרש ידוע דהנה ,הוא והיינו ,'חכ 'בחי הוא 'דחי ,ממללא לרוח א"ות ,'חי לנפש האדם ויהי ש"וכמ ,כ'בח ,השכל אל לבושים הן שהאותיות וכמו. ו'כ בכתר הוא שרשם אבל ,שלהם הגילוי רק

, השכל את ומגלים מלבישים שהאותיות ,אותיות בלי שכל אור גילוי להיות אדא" לאמר יכול שהרי ,'והראי .מהשכל םששרש ולא ,שכל מהות האותיות אין הרי מ"ומ

, אחרים ובאותיות 'א שכל שאו' ,שכליים בעלי שני וכמו, אחרים באותיות גם השכל ומעצם השכל קדמות 'מבחי הוא שרשם א"כ ,השכל מן האותיות שאין מפני והיינו אותיות לו נותן הנפש שעצםמפני ,דוקא אלו באותיות השכל שאומר מה וזהו. הנפש

רק ,הכתר 'מבחי הוא דשרשן ,בשרשן למעלה הוא כ"וכמו. א"במ ש"וכמ 'כו אלו שהן היינו ,התפלות את שמעלים והמלאכים .ו'כ מוצאות 'בה ונתגשמו למטהו שירד

,הנושק אדם ,מ"עד וכמו, לון ונשיק לון דגפיף הרבז ש"וכמ ,האותיות את מזככים באותיות והבלו רוחו מכניס ,המלאך כ"וכמו. שנושק בהדבר והבלו רוחו מכניס

גבוה מעל וגבוה ,שלנו 'מח כמו בערך שהוא ,שלהם דבור כמו עשהונ ,התפלה .לקונו כתר שנעשהעד ,שומר

הוא ומט"ט ,לקונו כתרים קושר דמט"ט וזהו ,היש ביטול שיהי' הוא אמנם העיקר ד( ובגמ', דמט"ט תחתונה 'מדרי שזה אי' ובשל"ה .בזהר כדאי' דשכינתא נעלא בחי'

. כו' כתרים קושר סנדל אי' חגיגה

אתם כמ"ש בנים ,רגל בחי' הן הנה"א ,הנשמות דהנה. כו' הנה"ב הוא ,בנפש ונעל הנשמות כמו"כ, הראש אל בטל שהרגל דכמו, דאבוה כרעא וברא ,אלקיכם לה'

ה"ה ,דב"ן נשמות גם אך, לאלקות בטלים ודאי ,דמ"ה דנשמות .לאלקות בטלים הנעל שזהו ,הנה"ב והסתר העלם מצד רק הוא ,הביטול והעדר .לאלקות בטלים ארי' פני ,המרכבה דחיות .האופנים משמרי שרשו הנה"ב דהנה כו'. הרגל את החופה

, כו' יוצא דינור נהר ,החיות של ומזיעתן, ויראה אהבה ,וגבו' בחי' חסד הם ,ושור שזה ,זיעה נעשה ,שלהם הפחד מעוצם וכן .האהבה התפעלות מתוקף והוא

31

והעור. כו' נה"ד נעשה שמהזיעה ,כו' העור מנקבי היוצא זיעה וכמו ,היוצא פסולת, כו' והמורגש המבוקש והיינו ,שלהם ורחימו הדחילו חיצוניות בחי' הוא עצמו

וזהו .כו' הנה"ב שרש ג"כ ומזהו, טו"ר שמעורב נוגה מזה נעשה ,השתל' שבריבוי מחיצוניות שהוא הנה"ב כמו"כ ,העור מן נעשים המנעלים וכמו ,נעל בחי'

. כו' הרגל על שחופה נעל בחי' הוא ,האופנים

הראש את שמעמיד הרגל וכמו ,אור יתרון נעשה ,דנה"ב ואתהפכא אתכפי' ע"י אך דנתאוה, כו' יותר עליונה מדרי' ממשיך ,דנה"ב הביטול כמו"כ, הראש את ומוליך עד ,המהות בעצם דנה"ב היש ביטול ע"י שזהו ,בתחתונים דירה לו להיות הקב"ה

,הנה"ב של המהות בעצם ביטול דהנה. כו' לגמרי הרצונות כל דביטול למס"נ שבא בתורה וכמו ,אלקי רצון לגבי עצמו שמניח דזה. עצמותו דהנחת הביטול בכללות זהו

לביטול שבא עד ,ס"אוא בעצמות מגיע שזהו ,המהות בעצם ביטול זה" ,כו' ומצות עצמות 'מבחי ממשיכים ז"שעי ,ש"דק נ"מסה שזה ,זר רצון לו 'יהי שלא ,הרצונות כל צמיחה תצמח מהרה וארוכתך וזהו. ו'כ חדש רצון להיות ,הרצון בעל ,"סא

העדר על ר"ר ההתעוררות ע"שז ,מלמעלה נמשך ז"ע דהכח .היש בביטול ע"מלמטלמ ,"סא עצמותחי' מב ממשיכים ,היש ביטול בבחי' העבודה י"עו. ל"כנ ו'כ העבודה

. ו'כ אורך כשחר יבקע עשהו"

אדם בידי שנעשה ,לבינה בחי' הוא דהאבן .המאיר טוב אבן ,לתיבה תעשה צהר וזהו טוב אבן שנעשה ,נחי' מס"ובב המהות בעצם ביטול 'בבחי ,היש ביטול 'בבחי בתפלה מס"נ, יונתי היא אחת עהו" ,אחת אמה ,מלמעלה תכלינה אמה ואל וזהו. ו'כ המאיר

.ברייתות ושמונים מסכתות ששים ,'כו ושמונים מלכות ההמ מששים שלמעלה ,ש"דק . כו' חדש רצון נעשה זשעי" ,מהתורה שלמעלה נס"מ י'בח הוא ,ואחת

,בכתר שהרי. 'בי אתחזי סומקא דגוונא אודם קצת בו שיש ,מפנינים עצם אדמוכתי' ו דוקא שיומשך ,סומקא גוונא לצ" כ"ע ,לקבל הכל וליםכשי ,כאורה הככחשי שם

. ו'כ למצרים אדום ,לי צח ,ואדום צח דודי פע" ששה" ר"במד שוכמ", ראויה למקום כחשיבה הוא שבכתר דמה .ו'כ הכתר פנימיותחי' מב היא ההמשכה כאשר ,והיינו

, קאדו י"נש העיקר שם ,הכתר בפנימיות אבל, הכתר חיצוניות חי'בב זהו ,כאורה ההמשכה 'שתהי ,אתחזי סומקא גוונא אזי ,פנימיות 'מבחי היא ההמשכה כאשר ,"כוע

. ו'כ דוקא הראוי במקום

.כצהרים מאירים הי'שי ,ומרגליות טובות אבנים בה קבע, לתיבה תעשה צהר וזהו ביטול הוא שאז מפני ,דוקא מנחה בתפלת נענה 'שאלי ,מנחה תפלת זמן הוא צהרים

,עסקו גמר לאחר הוא ערבית ותפלת ,העסק התחלת קודם הוא דשחרית. ביותר היש

32

ביטול הוא כאן הרי ,בכוונה ומתפלל עסקו שמניח ,העסק זמן באמצע היא מנחה אבל דתיבות ,לתיבה תעשה צהר וזהו .ו'כ ס"א עצמות 'מבחי זעי" שממשיכים ,ביותר היש

ביטול 'שיהי עד ,בכלל היש וביטול רהאהוי" י"ע ,המאיר טוב אבן 'בבחי יהיו התפלה גילוי ,ר"צבעה ,ס"א עצמות 'מבחי שנמשך ,לקונו כתר נעשה ומזה ,ו'כ הרצונות כל

.ו'כ י"בנש בגילוי שמאיר ,חדש רצון 'בחי