מיכאל סמי, בשם סאלח מנשה. 1926נולד בבגדאד, בירת עיראק, באוגוסט

אביו היה סוחר. הוא גדל וחונך בשכונה מעורבת של יהודים, הצטרף למחתרת הקומוניסטית העיראקית15מוסלמים ונוצרים. בגיל

התחיל לכתוב לעיתונות 17והיה פעיל למען זכויות האדם בעיראק. בגיל ברח לאיראן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר. שם המשיך 21המחתרת. בגיל

בפעילותו הקומוניסטית. לאחר שרכש תעודת-זהות על-שם סמי מיכאל ארצה. התיישב ביפו ולאחר מכן בחיפה. סמי מיכאל פרסם 1949עלה ב-

החל לעבוד כמודד מים בשרות 1956מאמרים בעיתונות הערבית. ב-ההידרולוגי. הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בפסיכולוגיה ובספרות ערבית.

1982 פרסם את הרומן הראשון שלו "שווים ושווים יותר". ב-1974בשנת הוענק לו פרס ראש הממשלה ליצירה. כתיבתו יונקת מחוויות נעוריו ומן

הנוף האנושי המקיף אותו. "ניסיון החיים העניק לי גלריה שלמה של דמויות". סגנונו בהיר, ישיר, נטול סמליות, אך בעל כושר ביטוי בולט. אווירת הסיפור נושמת אותנטיות ומעורבות אישית. הרומאן "חצוצרה בואדי" עובד

זכה מיכאל בברלין בעיטור על שם האנס 1992למחזה מצליח מאוד. ב-כריסטיאן אנדרסן על ספריו לבני הנעורים. ובתשס"ד הוענק לו פרס ברנר.

ספריו הרבים תורגמו לשפות רבות וזכו לפרסי ספרות יוקרתיים, עובדו סמי 2001לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע ונחלו הצלחה רבה. מסתיו

מיכאל הוא נשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל

חצוצרה בואדי.הרומאן וסוג רומאן מהו•

העלילה ומבנה העלילה: •.השיא ההתרה – סוף סיבוך אקספוזיציה

.ברומאן רעיונות וקונפליקטים מרכזיים•

ברומאן האווירה•

ברומאן החברה הישראלית•

.ןביניה אפיון הדמויות והיחסים•

הרומאן סוף•

אנלוגיות ומוטיבים, סמליםדרכי עיצוב ברומאן: •

.הכותרת ומשמעותה•

.המספר ונקודת התצפית•

הרומאן"רומאן" על פי המונחון לספרות של ריבלין

18רומאן הוא ז'אנר בספרות. מקורו בסוף המאה ה-. הרומאן 19 הגיע לשיאו במאה באירופה המערבית והוא

הוא הגרסה הארוכה של הסיפור הקצר והנובלה. עלילה רבת והוא כולל מאות עמודים הרומאן בעל

. הוא יכול לכלול סיפור מסגרת בנוסף לעלילה. רבדיםריבוי מקומות התיאורים ברומאן הם רבים ומגוונים, יש

אקספוזיציה, . המבנה מורכב וכולל זמנים ודמויותהסתבכות העלילה, נקודת מפנה, נקודת שיא, התרה

אורכו של הרומאן מכניס אותנו לחוויית העלילה וסיום. למשך תקופת הקריאה.

הוא של הרומאן, כמו יסודו של המחזה יסודו , המחריף מאפיזודה אחת לשנייה עד לשיא, הקונפליקט

וממנו להתרה ולסיום. בדרך כלל בנוי הקונפליקט סביב הגיבור הראשי.

יש חשיבות עליונה לתפקידי הסביבה והחברה, לקונפליקט ולסיום.

הרומאןמספר הז'אנר הספרותי המכונה רומאן יכול להכיל

: תת-סוגות

רומאן , רומאן דידקטי, רומאן בלשי, רומאן אהבה, פסיכולוגי, היסטורי, רומאן פילוסופי, פנטסטי

וכו'. שושלת מסעות, נעורים, אוטוביוגרפיפי הנושא הדומיננטי לסוג תקבע על סוג האבחנה בין

.ביותר ברומאן

הריאליסטי הרומאן

, הינו רומאן השואף ליצור בקורא את רומאן ריאליסטישהאירועים המתוארים ביצירה יכולים היו הרושם

. גם כשהוא מעצב עולם בדיוני, להתרחש במציאותהרומאן הריאליסטי מנסה ליצור בקורא את הרושם כאילו

מתיישבים עם אלו היו עשויים להתרחש, בהיותם דבריםתפיסת המציאות שבנה לעצמו הקורא על סמך

נסיונו.

הרומאן הריאליסטי מאפיינים :מרכזיים

מאפייני הרומאן הריאליסטי אינם מופיעים בכל רומאן המוגדר "ריאליסטי", אך ניתן לראות בהם אמצעי זיהוי

כלליים:הבדוי על רקע הרומאן הריאליסטי מתאר את •

הדמויות והאירועים הבדיוניים המציאות הממשית.במקומות ממשיים ובתקופה ספציפית .ממוקמים

הריאליסטי הרומאן, האירועים המתרחשים בה, העלילה הבדיונית•

והתנהגות הדמויות המאכלסות את היצירה הספרותית, אין מקום ברומאן ניתנים להסברים סיבתיים.

הריאליסטי לאירועים מופלאים החורגים ממושגיו של הקורא על העולם. אין בו מקום למעשי נסים, למופלא ולעל טבעי. )כמו שקיימים, למשל, בספרים של גבריאל

גארסיה מרקס(. מתאר את העולם הבדיוני בצורה הרומאן הריאליסטי •

- תיאור הדמויות, חיצוניותן ואופיין מלאה ומפורטתותיאור הסביבה החיצונית והעולם החברתי האופייני לזמן

ולמרחב של העלילה. ואינו המציאות כמו שהיא הרומאן הריאליסטי מציג את •

מייפה אותה. הוא יכול להתמקד גם בנושאים "נמוכים" )אלימות, פשע, סטיות מיניות וכו'(.

הסופר הריאליסטי מבקש לחזק את אשליית המציאות •.עלילה טבעית וספונטאניות על ידי יצירת

ריאליסטי כרומאן בואדי חצוצרה

, כתוב בגוף ראשון.רומאן ריאליסטיהרומאן הוא מסופר בגוף ראשון כיומן בו מתארת הודא את שעבר

עליה מאז שהכירה את אלכס עד למותו. ,דמוית העולם המציאותיעלילתו היא

כלומר העלילה אפשרית – גם אם לא התרחשה בפועל במציאות. היא מתפתחת באופן הגיוני, אין בה חריגות מן המציאות האפשרית, אין בה אירועים שהם מעבר לטבע.

. העלילה מתרחשת בזמן ובמקום שאפשר לזהותםהמרחב הגיאוגרפי התקופתי מתואר בפרוטרוט : התקופה

ההיסטורית של הרומן היא כשלושים שנה לאחר קום המדינה,

ערב מלחמת לבנון הראשונה ובזמן המלחמה 1982עצמה

ריאליסטי כרומאן בואדי חצוצרה

התקופה חשובה להבנת בסיס הרומן, מפני שעשרים , הערבים שנשארו לאחר קום המדינהשלושים שנה

בישראל עדיין בטראומה כואבת של ההגירה ההמונית והכוחנית של הערבים הישראלים למדינות ערב, בעיקר

ללבנון ולירדן, שם הפכו לפליטים. הסכסוך הישראלי – ערבי – פלשתינאי עובר כחוט

השני בין הדמויות, ובין מערכות היחסים בין הדמויות, וברקע של המרקם החברתי שביחסים בין יהודים וערבים בישראל בכלל ובין יהודים וערבים בחיפה

בפרט.

ריאליסטי כרומאן בואדי חצוצרה

המקום שבו נרקמת העלילה הוא שכונת ואדי חיפה היא עיר מעורבת שחיים בה . שבחיפה אנ-נסנאס

ערבים ויהודים בכפיפה אחת, אך בשכונות נפרדות. שכונת ואדי אנ – נסנאס – רוב דייריה ערביים, נוצרים ומוסלמים.

אבל אל השכונה הזאת נקלע אלכס – יהודי עולה חדש מברית המועצות.

פרקים ) (1-2האקספוזיציה שכונת ואדי ניסנס מתקשרת בתודעה הישראלית :המקום

למהומות שפרצו בשכונה זו על רקע קיפוח האוכלוסייה הערבית . השכונה נמצאת ליד המושבה הגרמנית בחיפה

התחתית והיום מהווה מקום מפגש בין התרבות הישראלית והתרבות הערבית.

סמי מיכאל מיקם את סיפור העלילה בשכונה זו ובכך ביסס את היסוד הריאליסטי של הרומאן, ונתן משמעות חדשה

ואותנטית לסיפור האהבה, אהבה שבין הודא לאלכס.

ברומאן האקספוזיציה - הדמויות הפועלות ביצירה מוצגות בפרק הראשוןרוב הדמויות

משפט הפתיחה מציג את הסבא של סבא אליאס-  הודא ומרי. מכאן אנו מסיקים כי לדמות זו השפעה רבה

למהלך העלילה.המספרת של העלילה, מספרת בגוף ראשון הודא-

ועל כן על הקורא להתייחס גם למידת מהימנותה. אחותה של הודא, צעירה ממנה בשנתיים, ושונה מרי-

באופייה.אימן של הודא ומרי.אום הודא-

שכנה המרבה לבקר את משפחתה של הודא. ג'מילה- רווקה מבוגרת.

בעל הבית, המשפחות המוזכרות גרות אבו- נחלה- בשכירות, וחוששות שמא אבו נחלה יוציא אותן מדורתן.

בנו ההולל של אבו נחלה. אבו נחלה מעוניין זוהיר- במרי עבורו.

ברומאן הדמויותהאקספוזיציה -המחזר של הודא, שהעדיף על פניה צעירה -בהיג'

גרמניה נועזת יותר ממנה. וגרם לה לתסכול רב.גורשו מהארץ אחר מלחמת האחים של אום הודא-

השחרור, גרים בירדן.הגרים בדירה שעל הגג. קבוצת צעירים פלשתינאים

מעוררים בהודא מחשבות ארוטיות.-דייר חדש יהודי עולה חדש מרוסיה העומד אלכס

להיכנס לדירה אותה ייפנו הצעירים הפלשתינאים.ידוע עליו שנפטר זמן קצר לאחר אביהן של הודא ומרי-

הולדת הבנות.

מערכות היחסים בין האקספוזיציה -הדמויות

סבא אליאס: ברח ממצרים ובכך הציל את בנו.

דמות אב לנכדותיו.הדמות הגברית הדומיננטית במשפחה.

הודא:ביישנית

מיניותה מודחקת

מרינועזת

מיניותה מתפרצת

לעומתה

אבו נחלה:בעל בית קשוחאביו של זוהיר

משתף פעולה עם הישראלים

אום הודא:אלמנה חיה עם חמה.

היחסים ביניהם מאוד קרובים, רמז לקשר רומנטי למרות

עמדותיה השמרניות.אמא דואגת לבנותיה.

שונאת את אבו נחלה שהלשין על אחיה לשלטונות

ג'מילהשכנה חברה של

אום הודאאוהבת את

הבנותיודעת כל מה

שמתרחש

הקונפליקטים- האקספוזיציה

הקונפליקטים בפרקים אלו: הינם קונפליקטים אישיים וקונפליקטים החברתיים  

 הקונפליקטים האישיים:

א. בין מרי להודא ביחסן אל הגברים/ המחזרים.ב. בין אבו נחלה לדיירים בבניין שבבעלותו.

ג. בין הודא לבהיג' בנושא מתירנות מינית.ד. קונפליקט פנימי של הודא ביחס לחייה.

ה. בין האם לבנות שלא נישאו.

לסיכום האקספוזיציה:

מציגה את המקום, הרקע והתקופה.

הקורא מתוודע אל הנפשות הפועלות ואל התכונות המאפיינות אותן.

מוצגת מערכת היחסים בין הדמויות. מוצגים חלקי מידע, המעוררים את הסקרנות, שבירת

שיגרה בכמה תחומים, כנקודת מוצא להמשך העלילה.

ההתרה המפנה הסיבוךרוב פרקי הרומאן מוקדשים לתיאור יממה אחת בחיי

הדמויות. אם בפתיחת הספר נחשפות הדמויות וכן הבעיה המרכזית

שעומדת בבסיס היצירה: מערכת היחסים הטעונה בין יהודים וערבים.

, הודאעל רקע זה, בולטת דמות הגיבורה המספרת – , 30הסובלת ממועקה נפשית עקב היותה רווקה בת

בתולה, אינטיליגנטית הנקרעת בין שני העולמות: העולם הערבי והעולם היהודי.

הרומאן בנוי מ:האירועים המלווים את גיבורי היצירה, היחסים תיאורי •

ביניהם ומשמעותם.זהות לאומית מדיון עקרוני-פילוסופי בשאלות של •

המתעוררות נוכח שאלות אלו.ובדילמות

הסוף - ההתרה המפנה הסיבוך

היצירה מתפתחת סביב רעיון הדילמה בין שני העולמות : ומגיע לשיאו בפרק האחרון, המותיר את סוף יהודי ערבי

הרומאן פתוח, משום שאין לדעת מה תחליט לעשות הודא בתינוק שברחמה.

האם תפיל את התינוק או תגדלו? מכאן שגם שאלת אפשרות הפתרון למתיחות ביחסים שבין

יהודים לערבים – נותרת פתוחה ומעוררת מחשבה.

.החברה הישראלית ברומאן

 הדמויות ברומאן מייצגות את החברה הישראלית

שנים לאחר קום המדינה וערב 30בתקופה של ובמהלך המלחמה. 1982מלחמת לבנון הראשונה

. ומורכבותה גווניההחברה הישראלית מוצגת על מסביב הדמויות מתפתחת העלילה באמצעותן עולות לדיון

השאלות המרכזיות ברומאן כמו למשל:

שאלת הדו- קיום בין ערבים ליהודים בארץ? .,ש-ל,ה כבר השעה למערכת יחסים השאלה האם ב

כזאת?

ברומאן הישראלית החברההיהודית החברה

החברה היהודית-הישראלית מצומצם יחסית תיאור . לערבית

מלבד אלכס, שהוא עולה חדש ומייצג עולים חדשים, הישראלים )הוותיקים היחידים( המיוצגים ברומן הם חבריה

של הודא לעבודה. עובדי משרד הנסיעות מוצגים עדינה היא כסטריאוטיפ הישראלי הקשור תמיד לצבא:

אלמנת צה"ל. בנה רוצה להתגייס לצנחנים ולשם כך עליה לחתום שהיא מאשרת לו להתנדב. בועז בעל סוכנות

הנסיעות מחזיק את תמונת בנו שהתנדב לסיירת על "בג'יפ שולחנו בעבודה כמו תמונה של שחקן קולנוע:

צבאי משקפי רוח על מצחו תלתליו צהובים, בעיניו מבט של עייפות בוגרת ועל שפתיו חיוך של ילד".

ושירלי בת להורים רופאים שחברה קובי מגוייס למלחמה.הודא מודעת לכך שהם פוחדים ודואגים לילדיהם שמא

יפגעו בשירות הצבאי שלהם. כאשר הודא מספרת להם על נישואיה לאלכס, אין לחבריה בעיה אישית עם זה, אבל

הם יודעים שזאת סיטואציה לא פשוטה.

הישראלית החברהערבים יהודים יחסי

נושא היחסים בין יהודים וערבים מהווה את הציר הבעיה המרכזית ביצירה היא שאלת המרכזי ביצירה.

קשרי היהודים וערבים. האהבה המוצעת האם קשר כזה אפשרי בישראל?

כפתרון המגשר על השנאה בין שני העמים לא צולחת. המציאות טופחת על פניהם, והמלחמה ממשיכה להרוג.

המלחמה העומדת ברקע והופעתן של דמויות יהודיות וערביות בעלות מגוון קשרים הדדיים מסוגים שונים,

מחדדות את הבעיה. נושא זה מתפתח לאורך כל היצירה, החל מהצגת הבעיה " כשלהודא מתברר שהיא אוהבת את אלכס. האם אומרת,

'אז מה?' שאל סבא. אמא 'הודא הוא יהודי.'התבלבלה. 'היא ערביה! הדודים שלה יושבים פליטים בירדן. הוא יהודי, אתה לא מבין מה מפריד ביניהם?' "

שאלה זו היא שאלה דומיננטית שתחזור לאורך כל היצירה.

הישראלית החברהערבים יהודים יחסי

'לא יותר ממה שהפריד ביני ובין הסב עונה: " (. אני הייתי סבתה)של הודא- אישתו של סבא אליאס

יחפן והיא בת שיעים מיוחסת'." כלומר סבא אליאס ניטרלי )יחסית(, ובהשקפת עולמו

מצליח להימנע משנאה לכל צד המעורב בסכסוך. הודא המאוהבת באלכס זוכה לתמיכתה של מרי,

המתייחסת יותר אל הצד הנשי שבה. מרי לוחצת על הודא " לא, לקיים יחסי מין עם אלכס. אך הודא אומרת לה:

אמרתי, זה לא בשבילי. יהודים וערבים חונקים אלה את אלה ואין לי כוח לחיות את המלחמה המטומטמת

שלהם". עד סופה של היצירה היא חיה את המלחמה שבין יהודים

לערבים. אלכס, בחצוצרתו, מעניק ביטחון למשפחה, במיוחד לאחר שהרחיק את זוהיר. הא3ם מעלה זאת

"לאלו ימים הגענו! מצאנו משענת ביללות בהרהוריה: של חצוצרה יהודית".

הישראלית החברהערבים יהודים יחסי

נושא היחסים יהודים-ערבים עולה בהמשך בדיאלוג בין הודא ואמה.

"התכוונתי שהוא יהודי ואת האם אומרת להודא: הודא פונה אל סבא ערבייה. חשבת על זה עד הסוף? "

"מה תגיד אתה על ערבייה עם יהודי?"ושואלת אותו, "הוא יהודי ג'מילה מעלה את פתרון הגיור היא אומרת:

והיא ערבייה. הרבנים לא ירצו אפילו להסתכל עליה, ושום כומר לא יעז לתת את ברכתו. "

בעיית ממעמדם של הערבים במדינת ישראל מוקצנת כששני הזוגות, הודא ואלכס, מרי ווחיד, נוסעים לאילת, פחדם של הערבים מחייב אותם לבקש מאלכס, הרוסי,

שאינו יודע עברית, לשאול על הדרך, מפני שהם חוששים שמא יזהו אותם כערבים.

הבעיה מחריפה כשחיסאם מת)האחיין של אום הודא(. "בן דודה נפל השכן, עאדל, תוקף את הודא באומרו:

והיא עם היהודי שלה".

הישראלית החברהערבים יהודים יחסי

הקשר האבסורדי הזה של ערבייה הקושרת את עולמה עם יהודי, ויהודי המשרת במילואים, מובלט כשהודא

עומדת ומגהצת את מדיו של אלכס. "הרבה גברים ישראלים שלבשו מדים היא אומרת:

"והמדים האלה ובהמשך: שכאלה הרגו ערבים".כשהם על גופו של אלכס יהיו מטרה רצויה לכל חייל

ערבי או לוחם פלסטיני." קשר זה בין ערבייה ליהודי יכול ליצור ניתוק בתוך

המשפחה: בין הודא לבין אחותה. א4ם הודא תתחתן עם נהיה שתי משפחות זרות אלכס ומרי נשואה לווחיד, "

. כך אומרת ומשפחה ערבית" ועוינות, משפחה יהודיתמרי לאחותה.

החשש נובע מהפער שבתרבות ובאופי של שתי ח6ב5רות המנוגדות לחלוטין זו לזו, וכמובן ממצב המלחמה והשנאה

שבין שני העמים. הרומאן מסתיים בסוף פתוח כשבעצם התשובה לשאלת

הדו קיום עדיין לא נמצאה והשעה כנראה עדיין לא בשלה לכך.

הישראלית החברההישן הערבי מול החדש הערבי

העיסוק המרובה בדמויות ערביות ממחיש לקורא את האם הדילמה העיקרית, הניצבת בפני הערבי הישראלי –

ולהיטמע בה או להזדהות עם החברה הישראלית", לערביות השורשית, לפרימיטיביות, לשוב למקורות"

לשנאה , לקיצוניות.המפגש עם החברה הישראלית קשה במיוחד לערבי

הישראלי. צורת החשיבה שלו משתנית וכן דרכי הדיבור שלו ובגדיו. אנו רואים, שטיפוסים כמו הודא עומדים "רגל

פה רגל שם" ונידונים לפיצול אישיות ולדימוי עצמי שנוי במחלוקת. הודא מנסה לפתור את הבעיה ע"י זניחת עמה

והתקרבות לחברה הישראלית,

ואפילו בסופו של דבר נישואין ליהודי והמרת דתה. אך הודא אינה יכולה לעשות זאת משום שהסיבה העיקרית והמוטיבציה שלה לעבור ממחנה למחנה נעלמה,אלכס

נהרג והותיר אותה חצויה בין שני העמים ונושאת ברחמה ילד ללא זהות שהרי בחברה הערבית נוצרית הוא יחשב

ליהודי ובחברה היהודית הוא יחשב כערבי נוצרי.בפני טיפוסים כמו זוהיר, אבו-נחלה וווחיד ומשפחתו בכפר

הבעיה פשוט אינה קיימת. הם דבקים בשורשיהם ואינם "מתקדמים" לקראת החברה הישראלית. טיפוס כמו אבו

נחלה שואב מהכיבוש רק את טובות ההנאה ונשאר "ערבי שורשי" חסר דילמות.

הישראלית החברההישן הערבי מול החדש הערבי

- החברה הישראלית ברומאן מורכבותה

 מורכבותה של החברה נובעת מהציר המקשר בין

הדמויות השונות, מהאינטראקציה ומערכות היחסים ביניהן ושמסביבן

מתפתחת העלילה.

על החברה הישראלית ברומאן- גווניה

החברה הישראלית  מורכבת מ

יהודיםיהודי ותיק•יהודי עולה חדש •

ערביםנוצרי•מוסלמי•

מסורתי/דתי•חדש מתירני.חילוני•

בואדי – חצוצרה הרומן כותרת

שם זה מסמל את הקצוות במדינת ישראל: חיבור בין מזרח )ישראל( למערב )רוסיה(, חיבור בין יהודי )אלכס(

לערבי )הודא(.ואדי – מקום נמוך, גיא,מעבר צר בין שני הרים )מילון אבן

שושן(. הוואדי מסמל את מצבם של ערביי ישראל, שנופלים בין

הכיסאות. מחד הם חיים בעולם מודרני, מתפתח, ורוצים להשתלב בו, ומאידך הם כבולים בכבלי המסורת הנושנה,

המחייבת אותם לאמות מידה נוקשות. הודא, גיבורת הרומן, מגלמת קושי זה בדמותה: היא

עובדת במשרד עם יהודים, קוראת ספרות עברית, אבל יש לה קושי גדול ודילמה קשה בבואה לצאת עם יהודי.

וסמליה – החצוצרה הרומן כותרת

בסיפור. לחצוצרה חשיבות רבה שהמוזיקה מגשרת בין עמים בדרך כלל מקובל

. אבל נגינתו של אלכס בחצוצרה, )כלי נגינה ותרבויותשהחברה הערבית אינה מורגלת בו(, גורמת לשכנים

מטרד ואי נוחות. במובן מסויים הצירוף בין שני שמות-עצם אלה: חצוצרה+וואדי, יוצר דיסהרמוניה.

בחצוצרה מנגנים בתזמורת או בלהקה ואפילו בחדר פרטי בבית, אבל הצירוף הזה, שחצוצרה מנגנת, בעצם

"תוקעת" את תקיעותיה בהד החלול של הוואדי, יוצר תחושה של אי-נוחות. חדירת החצוצרה לוואדי היא

בבחינת שינוי הצלילים הנשמעים שם ובאמת אלכס עם החצוצרה שלו מפר את שלוות החיים בשכונת וואדי -

נסנאס.

וסמליה – החצוצרה הרומן כותרת

דמותו של אלכס, מוצאו היהודי וכלי הנגינה שלו, כל .אלה גורמים להם לתהות על מה שקורה בסביבתם

החצוצרה גם מסמלת את הניסיון לשינוי בתפיסת העולם, שהאהבה שהתחילה עם צליל החצוצרה היא זו שתגשר

בין שני העמים, הפלשתיני והישראלי.מקרבת את לב הסב והאם הערבים בסיפור החצוצרה האם והסב לומדים לאהוב את צלילי .אל אלכס היהודי

החצוצרה, קולה מרחיק מהם את אימתו של זוהיר. אלכס העולה החדש מנגן בחצוצרה, עוד לפני פגישתו עם הודא,

היא שומעת את צלילי החצוצרה הנשמעים מחדרו שעל המפגש בין הודא לאלכס ואלה שובים את ליבה. הגג

. מרי מכנה אותו "אבו חצוצרה". נפתח בחצוצרה

וסמליה – החצוצרה הרומן כותרת

, על אמצעי הביטוי הרגשי של אלכסבנוסף החצוצרה היא אף חיספוסו וקשיחותו, הנגינה בחצוצרה עוזרת לו להתבטא כשאין העברית שגורה עדיין בפיו, באמצעותה הוא מדבר עם העולם. אלכס מנגן בה כשהוא מתגעגע לאהובתו הרוסייה,

לאסיה ובכך הוא מביע את תחושת הבדידות שלו טרם מפרה את בדידותה של ההכרות עם הודא. החצוצרה אף

. באמצעות החצוצרה אלכס מפגין את נוכחותו במקום.הודא כשאלכס נוסע :כסמל מיניכמו כן , החצוצרה משמשת גם

עם הודא לאילת הוא נוטל את החצוצרה עימו , כשהודא נעתרת לאהבתו הוא ממהר להוציא את החצוצרה ולנגן בה.

"רציתי להגיד לך בחצוצרה כמה שאני אוהב אותך. תני לנגן קצת לשדיים שלך תראי כמה הם יפים". באמצעותה הוא

מביע את אושרו שלאחר קיום המגע הארוטי.

וסמליה – החצוצרה הרומן כותרת .בין אלכס לבין חצוצרתוזהות אפשר למצוא

החצוצרה הולמת את אישיותו של אלכס, היא ישירה ,צליליה אינם מן העדינים, צורמים מעט ואיננה חוששת

לזעזע עולמות בקולה. כך גם מאופיין אלכס בהתנהגותו ותגובותיו. לא חושש להביע את עמדתו ולהלחם על

אמונתו. הזהות בין החצוצרה לאלכס מודגשת במיוחד כאשר לאחר נפילתו אמו לוקחת את החצוצרה ואינה

משאירה אותה להודא – ובכך היא כאילו לוקחת מהודא את הקשר שלה עם אלכס.

מעיין רמז מטרים לסופו של אפשר לראות בכותרת מתקשרת גם עם – שכן, כאמור, תרועת חצוצרה הרומן

, לצליליה המחנה ניעור משנתו. החצוצרה צבא ומלחמההיא כלי הנגינה שמנגנים בו בעת הורדת הדגל לחצי

התורן בטקסי זיכרון לנופלים. אם כן, הימצאותה של החצוצרה בידיו של אלכס קושרת אותו עם צבא ועם מלחמה, כאילו היא קוראת לו לקרב

בו הוא מוצא את מותו.

חזרה לסמלים

הפתוח הסיום

שיא תסכולה של הודא עולה כשהיא ניצבת ליד קברו של אלכס כשהיא נושאת ברחמה את עוברו.

לפניה עומדת השאלה אם להפיל או ללדת את בנו של אלכס, ואם תלד אותו – מה הוא יהיה?

אם תלד את בנו ברחוב היהודי הוא יגדל, יתגייס לצבא, יתנדב ליחידות מובחרות כדי להוכיח את יהדותו וילחם נגד

הערבים, ואולי אפילו נגד אחד מקרוביה. לא ברור כיצד תקבל אותו בכלל החברה היהודית – ישראלית, כי הוא

בנה של אם ערבייה ועל פי היהדות דתו של הילד נקבעת לפי מוצא האם.

אם יגדל בתוך הרחוב הערבי יתבייש בקשריו עם היהדות. לא ברור כיצד תקבל אותו החברה הערבית, האם יוטבע עליו אות הקלון של ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין,

ואות קין של ממזר יהודי, כי בחברה הערבית נוצרית לאומיותו של הילד נקבעת על פי מוצא אביו.

הפתוח הסיום

השאלה האם יהיה נאמן ללאום של אמו כנגד היהודים, או נאמן ללאום של אביו כנגד הערבים תעלה כל חייו.

הילד הזה לא יהיה מקובל בחברה הישראלית ויהיה תמיד חשוד מבחינת נאמנותו לעם ולמדינה.

גם בחברה הערבית הוא לא יהיה מקובל בשל היותו בנו של יהודי וגם ממזר, והודא עצמה תיחשב למופקרת, ובוודאי שלא יהיה לה כל סיכוי להינשא בעתיד לבחור

ערבי נוצרי ובוודאי שלא מוסלמי. היא תיחשד גם בנאמנות כפולה הן מצד הלאום הערבי-פלשתינאי והן מצד הלאום

היהודי. התוצאה תהיה שלא תמצא את מקומה לא בחברה הערבית ולא בחברה היהודית.

הקונפליקט נשאר פתוח, וגם סיום הרומן נשאר פתוח. לא ברור מן הסיום מהי החלטתה הסופית של הודא ביחס

לגורל העובר שברחמה.

הפתוח הסיום

הרומן פורש את מורכבות החיים בישראל, במיוחד כשמתחברים לבני אדם המתנהלים ככל אדם עלי אדמות: מתאהבים, שמחים ומזדווגים ורוקמים חלומות משותפים

וחיים משותפים כמו בכל מקום אחר בעולם. אולם, בשל מורכבות החיים בישראל, והמורכבות של

הסכסוך הישראלי-הערבי, הופך מפגש תמים בין בחור ובחורה משני לאומים שונים לפצצה חברתית מתקתקת

ולקונפליקט טראומטי שקשה לחזות את סופו. על כן סיום הסיפור הוא פתוח, כי הרומן כולו עוסק

בבעיות שאין להן עדיין פתרון חד משמעי.

התצפית ונקודת המספר סוג

: נקראת גם עמדת תצפית, נקודת נקודת תצפית ראות, זווית ראיה, עמדת המספר או סוג המספר.

מיהו המספר? כלומר: דרך עיניו של מי מוצגת העלילה?

האם דרך מספר כל יודע, מספר עד או מספר גיבור ? מספר גיבור : משמש דמות ביצירה ומוסר את הדברים

בגוף ראשון מזווית ההסתכלות הסובייקטיבית שלו. על כל המשתמע מספרת גיבורהברומן זה המספרת היא

הסיפור כולו מתרחש בהווה, ובמהלכו אנו צמודים מכך: להודא, למה שעובר עליה, לחוויותיה, הזיותיה

. הדבר מקנה לרומן גם מיימד פסיכולוגי.ומחשבותיה

התצפית ונקודת המספר סוג

במהלך הרצף העלילתי לעיתים יש אזכורים של העבר וזאת לצורך הסבר פרטים והבנת הדמויות בצורה טובה

יותר. כמו במקרה עם בהיג'. ההיצמדות להווה הסיפורי הופכת את הרומאן ליותר מותח

- ומושך, מאחר שהוא מסופר יותר בצורה של תמונתיותSHOWING – מאשר הגדה ,TELLING בעת הקריאה יש

תחושה של צפייה בסרט.הודא המספרת היא אישה אינטליגנטית ומשכילה שכותבת בשפה לירית, דבר שנובע מהתעניינותה ואהבתה לשירים.

הכל כתוב בבהירות, אך למרות זאת נראה כי סגנון הדיבור הוא מלאכותי, אולי מאחר ששפת האם של הודא היא

ערבית, והיא פשוט ניסתה לסגל לעצמה סגנון מזויף ומלאכותי.

מאחר והמספר הוא מספר גיבור, המחבר הצליח לגרום לנו לחוש כאילו המחברת היא באמת הודא - צעירה ערבית בודדה שהוזה, מאוהבת, ובסוף מתאבלת. עובדה שתורמת

לריאליסטיות ברומאן.

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

שבין סיפור האהבה. העלילה בעיקרה סובבת סביב 1אהבה כמתקנת, כמבריאה ומגשרת.   ,הודא לאלכס

התגשמות ובתור שכזאת היא זורמת אל שיא אחד, והוא בבית המלון שבאילת. הודא הופכת נשיותה של הודא

לאדם אחר, ולאחר מכן באה ה"שקיעה", המסתיימת הודא עוברת ברומן תהליך של במותו של אלכס.

חולה , של גלגול והיהפכות לאדם אחר. מחצימטמורפוזהבמחלה פסיכוסומטית היא הופכת לאישה שלמה ונורמלית,

אך הסוף הטרגי מעמיד את ההשתנות שלה באור קודר.

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

רומן כ. יחד עם זאת אפשר גם להגדיר את הרומן הזה 2 .חברתי

החברה הישראלית משמשת הן כרקע ברומן, ליצירת מציאות ריאליסטית שבתוכה הדמויות פועלות, והן כנושא

מרכזי בפני עצמו. אורח ברומן משובצים פרטי הווי רבים המשקפים את

מעט מן החברה החיים ואת התרבות הישראלית– : היהודית, ובעיקר מן החברה הערבית

היחסים בתוך המשפחה, מעמד האישה, מנהגי אבלות, מנהגי הצעות הנישואין ועוד ועוד.

שאלות של שהרומן עוסק בהן סובבות סביב הדילמותהעימות בין החברה המתחים הנגרמים עקב : החברה

לבין החברה הערבית שאלכס הוא נציגה,( היהודית )דמות הערבי שנציגיה הם בני המשפחה(, וגם בין )

, הערבי השמרן והשורשיה"ישראלי"( לדמות החדש )בין דמות הערבי שומר החוק לערבי העבריין, המשפיע

המוסר של המסורת השמרנית על חייו, בין ערכי בעולם המודרני הערבית לערכי המוסר המקובלים

וכו'.בחברה הישראלית

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

 – יציאה כנגד המפלצתיות של המלחמה . פציפיזם3)הודא מכנה אותה מפלצת(. להודא יש דעה נחרצת נגד כל גילוי של אלימות )למשל, כשהיא רואה את הדם של

אלכס על המדרגות היא אומרת שכל האמירות על קדושת הדם הן טיפשיות, ואין כל קדשוה בדם שנשפך(. המסר של

הרומן הוא אנטי-מלחמתי. גם אלכס יצא למלחמה לא מתוך אידיאליזם אלה מתוקף היותו אזרח המדינה.

ישנן ברומן אמירות פמיניסטיות על רקע –  . פמיניזם4החברה הערבית הפטריארכאלית השוביניסטית. הודא

אומרת: "אותנו הבנות הכשירו וחינכו לנישואין, לא להיות בני אדם". הודא כועסת על חינוך הנשים הערביות, שלא

נתנו להן כלים לחשוב או לפעול בכוחות עצמן, אלא חינכו אותן לנסות ולהשיג בכל דרך בעל שיפרנס אותן. היא

דואגת לפרנסתה ושולטת בגורל יחסיה עם בן-זוגה. לעומתה, מרי שנראתה תחילה כאישה חופשית אידיאלית, מתגלה בסופו של דבר כקורבן המסורת והשלטון הגברים. היא "נאנסה" על-ידי זוהיר, ונאלצה להסתיר את המעשה המביש ולבסוף לוותר על חירותה כאישה לטובת שמירת

הסדר החברתי.

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

נוסף על כך, מוצגות נשים נוספות ביצירה כחזקות ודומיננטיות.

)אמו של ווחיד(, השולטת בבנה ובבעלה. אום-איסםכמו אמו של אלכס השולטת בבעלה ובבנה, לועגת להם, מכה

את אלכס, גירשה את אהובתו אסיה, דוחה את בת-זוגתו הודא. דמויות אלו, למרות רשעותן, מחזקות את הרעיון

הפמיניסטי, המעמיד את האישה בעמדה שלטת, המסרבת להשלים עם המרות הגברית.

מכאן, שהרומאן מציע שתי אלטרנטיבות לפתרון הסוגייה הפמיניסטית. האחת מקדשת את זכויות האישה לפעול

בחייה כרצונה, והאחרת שומרת על המסורת הישנה והמתסכלת של האישה כקורבן לשלטונם של הגברים.

דווקא הסבא אליאס, שהוא גבר מבני הדור הישן, מקדם בברכה את גישתה המשתחררת של הודא ובכך נרמזת העדפת הסופר את הגישה הזאת. של אישה עצמאית

היודעת מה היא רוצה ופועלת להשגת מטרותיה.

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

.הגדרת האדם באשר הוא אדם. 5את היצירה עוסקת בהגדרת האדם. סבא אליאס אומר: "

חושבת שבכפר שבאתי ממנו ידעתי שאני ערבי או אמרו לי שאני ערבי ואמרתי מילא. אילו אמרו לי יהודי?

החיפושיות שאני חיפושית גם אז הייתי אומר מילא. הגבר של הודא דומה לי. אמרו לו שהוא יהודי ולא הייתה לו

ברירה" . היצירה את עמדתו באשר מבהיר מחבר בדברים אלו

לזהות האדם. אין זה משנה אם האדם הוא יהודי או ערבי. מדובר בהבחנה שרירותית. הרי אין בכוחו של האדם

להחליט אם להיוולד יהודי או ערבי. משום כך, אין טעם לתת לשאלת הזהות הלאומית להאפיל על שאלת הזהות

אדם יכול להיות טוב או רע בלי קשר האנושית. למוצאו. לפיכך, בהחלט ייתכנו קשרים של אחווה

ואהבה בין בני-אדם ממוצאים שונים וכל מעשה של הדבקת תוויות )סטריאוטיפים( הוא טיפשי ופסול

מיסודו.

. ברומאן מרכזיים וקונפליקטים רעיונות

 – זהו . שאלת הדו-קיום בין הערבים והיהודים בארץ6נושא שמתפתח לכל אורך היצירה. כשהודא מבינה שהיא מתאהבת באלכס היא אומרת לאחותה: "זה לא בשבילי,

יהודים וערבים חונקים אלה את אלה ואין לי כוח לחיות את המלחמה המטומטמת". אימה נבהלת מן העובדה שאלכס

יהודי, בעוד הסבא ומרי מקבלים זאת בשלוות נפש. לגבי ג'מילה הפתרון הוא גיור, כך יתבטלו ההבדלים ביניהם.

גם בועז, הבוס הישראלי השמאלן והמשכיל, לא מבין מדוע הודא צריכה להסתבך בנישואין עם יהודי, ואומר: "מה היא

צריכה צרה כזו בארץ הדפוקה הזאת?"הבעיה מחריפה כאשר חיסאב, קרוב משפחה של אום

הודא, נהרג ע"י הישראלים בלבנון. הודא ואלכס מותקפים ע"י בני השכונה: "בן דודה נפל והיא עם היהודי שלה".

מרכזיים וקונפליקטים רעיונות . סיכום- ברומאן

סיפור האהבה. העלילה בעיקרה סובבת סביב 1רומן כ. יחד עם זאת אפשר גם להגדיר את הרומן הזה 2

חברתי- מעט מן החברה אורח החיים ואת התרבות הישראלית–

היחסים בתוך היהודית, ובעיקר מן החברה הערבית:

המשפחה, מעמד האישה, מנהגי אבלות, מנהגי הצעות

הנישואין ועוד ועוד.  – יציאה כנגד המפלצתיות של המלחמה.. פציפיזם3האחת מקדשת את . פמיניזם- שתי גישות מוצגות 4

זכויות האישה לפעול בחייה כרצונה, והאחרת שומרת על המסורת הישנה והמתסכלת, של האישה כקורבן לשלטונם

של הגבריםאדם יכול להיות טוב . הגדרת האדם באשר הוא אדם.-5

או רע בלי קשר למוצאו. לפיכך, בהחלט ייתכנו קשרים של אחווה ואהבה בין בני-אדם ממוצאים שונים וכל מעשה של

הדבקת תוויות )סטריאוטיפים( הוא טיפשי ופסול מיסודו.. שאלת הדו-קיום בין הערבים והיהודים בארץ.6

. ברומאן האווירה

, שמזכירה עלילה מרוכזת ודרמטיתהעלילה ברומן היא הצגת תיאטרון ע"י כך שמלבד מעט מאוד גיחות , כל

. הדירההעלילה מתרחשת במקום אחד –

גלריית הדמויות רחבה, שחלק גדול מהן , הן דמויות מרכזיות עגולות ומורכבות.

על אף שהעלילה חושפת תמונות רגילות יום-יומיות של הווי קיומי טבעי, נרקמת ביצירה אווירה דרמטית

באווירת האיום המתמיד: שבאה לידי ביטוי

. ברומאן האווירה,-משפחה שאיבדה קשיי הקיום של משפחת פליטים.  א

את רכושה בעבר, והיא נאבקת למען הישרדותה בהווה.

- הודא ומרי, תלושות מבחינה חברתית בנות המשפחהב.  ותרבותית

ויש בכך משום איום על עתידן. הודא נותרת ברווקותה וזה מעורר

דאגה בקרב אמה וסבה ומרי הנוהגת במתירנות מופגנת, מושכת

אש מצד העולם הערבי בעל הנורמות המוצקות והבלתי-מתפשרות

בכל הנוגע למעמד האישה וצניעותה.על הגג הפועלים מן הגדה, המתגוררים בחדר- ג.  

)לפני בואו של אלכס( מאיימים בשכרותם על שלום הבנות בבית.

. ברומאן האווירה

משתף פעולה עם השלטונות, ד.  בעל הבית אבו-נחלה- מאיים לזרוק

את המשפחה מביתו, אם לא תיעתר מרי להינשא לבנו זוהיר.

- תוקף ומשתמש בבריונים שלו על-מנת זוהיר מאייםה.  להשיג את

מרי.ניסיון מן הכפר מאיימים לבטל את ו.  קרובי המשפחה -

של מרי לבנם ווחיד. שאם יקרה הדבר, ההשתדכותייחשף קלונה

של מרי ההרה.

. ברומאן האווירה

הודא עתידה לעבור אל  משפחה וזהות לאומית דתית -ז. עולמו

היהודי של אהובה, גם אלכס מצדו מאוים על-ידי הזהות הלא-

ברורה שלו. הוא יהודי, שעדיין לא הפך להיות ישראלי של ממש,

לומד עברית מערביה ונאלץ לטפל בהוריו המערימים עליו קשיים

ולשרוד במציאות השולחת אותו להילחם במלחמה שאין הוא

מבין כלל את מטרתה.

. ברומאן האווירה

האווירה הדרמטית מעוצבת באמצעות מערכות היחסים בין שני העמים ומתבטאות ב:

, יחסי שכנות ועבודה, יחסי קיום יום-יומיים

. יחסי אהבה ויחסי מלחמהשיאה של הדרמה נסוב סביב המתח בין הרצון לממש את

האהבה של נוצרייה ויהודי לבין האיבה בין שני העמים. )יהודים וערבים בא"י.(

. ברומאן סמלים

:החצוצרה ומשמעותה. 1

. ברומאן סמלים

. ספר השירים של יהודה עמיחי 2

הודא מרבה לקרוא בספר השירים של עמיחי ולכך מספר משמעויות:

 – ספר השירים של עמיחי מאפיין את דמותה של הודאעמיחי הוא חלק מעולמה של הודא וקרוב לליבה. אל

עמיחי הגיעה הודא בלימודיה בביה"ס התיכון. הודא הבודדה מבלה בעולמו של עמיחי ומזדהה עם המציאות

השברירית והעדינה. הודא מבלה עם עמיחי כשיש לה נדודי שינה. פעמים רבות רצתה לכתוב לו ולספר לו שעולמה

עצוב כעולמו. – ייתכן כי הודא משתמשת בעמיחי עמיחי כתחליף לאב

כמעין תחליף לאביה המת.

. ברומאן סמלים– כאשר הודא מהרהרת באפשרות  עמיחי כתחליף לגבר

ליחסים אינטימיים בין אימה לסבה, היא מדמיינת חיים כאלה בינה לבין עמיחי המבוגר ממנה: "אילו גרנו בכפיפה אחת... הוא המפרנס ואני שומרת הקן... אילו הקיפני חום

גברי והערכה כבושה כפי שסבא אליאס מקיף את אמא, אילו...".

– בעזרת עמיחי עוברת הודא אל  עמיחי כגשר תרבותיהעולם היהודי. כשאלכס מקרב אותה לעולם היהודי אין

היא נזקקת עוד לעמיחי, אך כשאלכס נקרא לצבא הודא עולה לחדרו ולוקחת עימה את עמיחי.

– עמיחי מרבה לכתוב על תפלות  עמיחי כרמז מטריםהמלחמה, על רשעות החיים בצידה, ועל החללים שמתו

לשווא. מכוון למותו של אלכס ולחיים בצל המלחמה.

. ברומאן מוטיבים מוטיב החסות-

מוטיב החסות חוזר בכל ספרי סמי מיכאל. הרעיון הוא שהמדינה מעניקה לאדם חסות, שבתמורה הוא נאלץ

לשלם מחיר מסוים כמו אלכס. אלכס תמורת מגורים וחיים בישראל)לא עלה מתוך

אידאולוגיה או ציונות( קיפח את חייו.או כמו סבא אליאס, שברח ממצרים, תמורת חסותה של

מדינת ישראל הוא נאלץ לחיות חיי עוני ובדידות, תוך הסתתרות מרודפיו.

חסות מסוג אחר היא החסות שמעניק וחיד למרי, בכך שהוא לוקח אותה תחת חסותו, ומטפל בה ובילד.

גם אלכס לוקח את הודא תחת חסותו, ואיתו היא הופכת להיות אישה שלמה ובטוחה בעצמה.

הדיון במוטיב החסות מבטא גם את מכלול הבעייתיות שבחברה הישראלית על גווניה ומורכבותה.

. ברומאן מוטיבים מוטיב האב ה"תלוש" והסב הדומיננטי.

זהו מוטיב החוזר רבות בספריו של סמי מיכאל. ברומאן מתבטא:

בדמותה של החמות המפלצתית מול בנה תלוש האופי.1.

בדמות הערבי השורשי מול הערבי המנותק, 2.

בדמות הערבי הנוצרי מול הערבי המוסלמי, 3.

בדמותו של היהודי הלא נאמן מול הערבי בעל הערכים 4.המשפחתיים החשובים,

הישראלים המתירניים מול הערבים המסורתיים, 5.

המהגר הפליט חסר הארץ מול היהודי יליד הארץ. 6.

האם השתלטנית, האב חסר האופי החולה או המת 7.והסב הדומיננטי הופכים למעין משולש קבוע.

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן אנלוגיה – )אנלוגיה או השוואה,( פירושה: למצוא נקודות

ב הדמיוןשל דמיון ושוני בין דמויות או מצבים. כאשר , ר5". אנלוגיה ישירהוהשוני הוא מועט, תיקרא האנלוגיה "

והשוני בין המקרים הוא ר5בכאשר יש נקודת דמיון אחת, ".אנלוגיה ניגודית, תהיה זו "

- על דרך הדמיון או לאפיון דמויותהאנלוגיות משמשות 1.ההנגדה.

של הרומן כי במסר האוניברסלילאנלוגיות יש חשיבות .2 מעבר

לזהויות השונות, לתרבויות השונות ולעמים השונים, קיימים בני

אדם דומים מתחת למסכה של הזהות הלאומית.

החברה . דרך האנלוגיות מציג הכותב את סוגיית 3הישראלית על

גווניה ומורכבותה.

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן בין האם השתלטנית של וחיד אנלוגיה ישירה ברומאן יש

לבין האם השתלטנית של אלכס, אם כי אמו של אלכס מתוארת כמניפולטיבית, אכזרית ומרושעת יותר מאמו של

וחיד; עבור שתיהן בן הזוג הוא חסר משמעות. כנ"ל לגבי עיצוב דמותו של אביו של אלכס והאנלוגיה לאבו

– שניהם מלשינים על מנת להסתדר במשטר החדש. נחלה ]אלכס גדל אלכס" של ה"יתמות בין אנלוגיהנוצרת גם

. שניהם עלו סבא אליאסבבית יתומים[ לבין היתמות של מתוך בחירה. לאלארץ

שניהם עברו חוויות קשות בחייהם - אלכס את הילדות בבית היתומים ואליאס את המגפה ואת מות כל בני משפחתו

בהיותו קטין. גם אלכס וגם אליאס מרגישים זרים בסביבותיהם, אך שניהם אנשים שמסתפקים במועט ושניהם

עבדו קשה למחייתם.

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן אנלוגיות של ילד מחוץ לנישואין.

אביהן של הודא ומרי נולד לאליאס ולמונירה בלי שהם נישאו. מונירה מתה, והאב נאלץ לטפל בילד לבד, וכן

לקחת אותו עמו כאשר ברח דרך המדבר לארץ ישראל מפחד רודפיו.

בנה של מרי היה אמור להיות ממזר, מאחר שמרי נכנסה להריון מזוהיר, שלא הייתה נשואה לו. למרות זאת הוא יגדל

עם אב כי מרי הערימה על וחיד, וגרמה לו לחשוב שהילד שלו.

בנה של הודא ואלכס יולד כממזר וחייו יהיו קשים מאחר שהוא גם ערבי. אלכס והודא היו מאורסים, אך היא נכנסה להריון לפני שנישאו, והוא נפל במלחמה לפני החתונה, כך

שהילד נחשב כממזר, אם הודא לא תפיל אותו.

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן אנלוגיות ניגודיות.

בהיג' גרם להודא אנלוגיה ניגודית בין בהיג' ובין אלכס.לפקפק בנשיותה)מעמדה של האישה בחברה הערבית

מסורתית(, ולחשוב שהיא נכה מבחינה רגשית, שלא תוכל לאהוב, ושהיא לא אישה חמה ומושכת. אלכס גרם לה

להיות אישה שלמה. בזכותו היא תהפוך לאם, ובזכותו יש לה ביטחון עצמי.

אנלוגיה ניגודית בין האב הנעדר לבין הסב הדומיננטי.דמותו של האב המת מוחלפת ע"י הסב. הודא מנסה

למצוא לעצמה תחליף לאב, מאחר שהסב לא ממלא את הכל למרות מתירנותו הוא כבול בכבלי המסורת ואילו היא כישראלית מוצאת זאת בשיריו של יהודה עמיחי או באלכס שלוקח אותה תחת חסותו, לכן היא מתייחסת לדבריו בכזו

.חשיבות, מתוך בצורךלמישהו שיפרוש את חסותו עליה

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן אנלוגיות ניגודיות המשך.

הדמויות אנלוגיה ניגודית ומשלימה יש גם בין הודא למרי.מהוות את ההיפוך המושלם זו מזו אך גם דומות מרי למרות היתרון שיש לה על אחותה הודא בפתיחת הרומאן, נאלצת

להתפשר עם המציאות שנכפית עליה ומוותרת על חיים איכותיים בהרבה, מתוך שמירה על כבוד המשפחה וכבודה

שלה כאישה בעולם הערבי.

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאןבאה לידי ביטוי במערכת אנלוגיה ברובד האוניברסלי

– הם נמשכים זה לזה למרות היחסים בין אלכס להודא מוצאם השונה.

יחסים יהודי ערביה בחברה הישראלית וכל המשתמע מכך. בשונה מהודא, חזק פיזית, בוטח בעצמו, גלוי, אלכס,

ויודע לרתום את עצמו למטרה מסוימת. הישירות שלו גובלת בבוטות כשהוא אומר את דעתו בויכוח בבית האבלים אצל אום הודא. יש בו משהו קשה השמור לשורדים מן הזן

של המהגרים, בדומה לסבא אליאס. , לעומתו, חלשה, חסרת בטחון, מופנמת, הודא

מלאת-מעצורים ועדינה במיוחד. אולם, בין אלכס והודא יש גם כמה נקודות של דמיון המסבירות את ההתקשרות

שלהם - גם באלכס יש צד רך שבא לידי ביטוי במוסיקה שלו; שניהם יוצאי דופן; אלכס הוא עולה חדש בארץ שהוא

לא מבין אותה והוא חייב ללכת למלחמה שהוא לא מבין את פשרה, כי הוא עצמו לא רואה את ההבדל בין יהודים

וערבים,

אנלוגיות כדרכי עיצוב ברומאן

]מבחינה זאת הוא דומה לסבא אליאס שבוחן כל אדם באשר הוא אדם[; גם הודא היא חריגה בסביבה שלה: היא

נערה ערביה שלמדה בבית-ספר עברי, היא עובדת אצל למיעוטיהודים למרות שהיא ערביה; כערביה היא שייכת

ערבי נוצרי.

הדמויות ברומאן

הקונפליקטים בחברה הדמויות ברומן מייצגות את הישראלית על גווניה ומורכבותה.

מורכבותה של החברה נובעת מהציר המקשר בין הדמויות השונות,

מהאינטראקציה ומערכת היחסים ביניהן ושמסביבן מתפתחת העלילה.

הדמויות ברומאן. הודא ואלכס.הדמויות הראשיות ברומן הן

)המספרת.( איננה מייצגת 30ערבייה נוצרייה בת - הודא היא אדם אינדיבידואלי שבחר את מוצאה הדתי והלאומי.

. היא עובדת הישראלית לקשור את גורלו עם התרבותבין יהודים, מתעניינת בשירה העברית )שירת יהודה עמיחי

המשקפת את עולמה שלה(, מאוהבת באלכס היהודי ובוחרת להתחזות ליהודייה, אולי בשל מציאות החיים

הכפוייה. , כאישה שמרנית בתחילת הרומאן הודא מופיעה

המפנימה את תשוקותיה המיניות וחוששת מכל מגע היא סגורה ומבוישת עד כדי התנזרות ממש. את .פיזי

התשוקה המינית היא מגדירה כמפלצת. היא חסרת ניסיון וחסרת ביטחון – על-כן היא מסתפקת בחלומות ארוטיים לעינוג גופה. היא סובלת מכאבים פסיכוסומטיים )כאבים פיזיים שמקורם במצב נפשי לקוי( ומבריאה מהם בזכות

אהבתה לאלכס.

הדמויות ברומאן. מבשילה הודא והופכת להיות גאה במהלך הסיפור,

באהבתה ליהודי. היא מגשימה את עצמה כאישה . הפועלת מתוך בחירה ולא מתוך כניעה

היא נענית להצעת הנישואין של אלכס מתוך מודעות מלאה לקשיים האישיים והחברתיים הכרוכים בכך. היא דוחה

באומץ את אהובה הקודם, בהיג' שבגד בה בהעדיפו אישה אחרת על פניה וניסה לחזר אחריה בשנית. היא עומדת

באומץ מול אמה המתאבלת על אחיינה שנהרג בלבנון. FבEFר שהיא עומדת בפני קבלת החלטה אמיצה בנוגע לעו

נושאת בבטנה, כאשר אלכס נהרג במלחמה. הודא הופכת לדמות שכמעט זכתה להגשים את

תלישותה הן למרות אהבתה לגבר, לילד ולבית חם. מהעולם הערבי והן מהעולם היהודי, היא הצליחה לעצב

אלא שהמציאות הקודרת של , את חייה באופן שרצתהאיבה בין העמים, הותירה אותה במצב של אובדן כואב

של אהובה וכנראה גם של ילדה שלא זכה לצאת אל אויר העולם.

. ברומאן הדמויות

יהודי, עולה חדש מברית-המועצות, סטודנט - אלכסכמו הודא, גם . עני העובד לפרנסתו כסבל בנמל חיפה

– אינו שייך לחברה הישראלית ואינו שייך הוא תלוש – דבר הוא מחפש את זהותו החדשהלחברה הערבית.

קשה כאשר אפילו העברית איננה שגורה בפיו. העובדה שגם הודא חשה חוסר שייכות לחברה בה היא חיה

וגם אלכס חש כך, מאפשרת את ההתקרבות בין השניים.FמוG ומבטא את אלכס סובל מבדידות ְע5מו הוא מפיג ש4

. הוא מודע הנגינה בחצוצרהתחושותיו הנוגות באמצעות לנמיכות-קומתו ולמראהו המכוער, למגבלת הראייה ממנה סובל ולהיותו דחוי בשל מוצאו הזר. יחד עם זאת הוא נחוש לרכוש השכלה גבוהה, ללמוד עברית ולהשתלב בהצלחה

בחברה הישראלית. הוא מתערב לטובת שכניו, כאשר אלו נקלעים למצוקה כתוצאה מאיומיו של זוהיר המנסה בכל

, מכה את זוהיר אלכס נוהג באומץדרך להשיג את מרי. וזוכה בכרטיס הכניסה המיוחל לבית שכניו וללבה של

הודא.

. ברומאן הדמויות

. אמו אלכס נאלץ להתמודד עם הוריו הבעייתיים מרשעת של ממש. היא נהגה להכות אותו בצעירותו

ולהתעלם לחלוטין מאביו החולה. למרות זאת, אלכס אינו נוטר להוריו על שנשלח לבית-יתומים בגלל שהוגלו לסיביר,

הוא לא התכוון כלל לעלות לישראל. זה היה רצונה של האם שקיוותה שבנה יסלול עבורה את הדרך לקליטה

פשוטה ומוצלחת בארץ.למרות כל טענותיה של אימו, הוא דואג להוריו ומנסה

לנהוג בהם בכל הכבוד הראוי להורים. אלכס מתגבר על כל הקשיים העומדים בדרכו, עד

הוא נשלח להילחם בלבנון ושם הוא . שאין הוא יכול עודמוצא את מותו.

למרות שהוא מתנגד נחרצות למלחמה ודוחה את האידיאולוגיה המזויפת של "למות למען הדגל", הוא נאלץ

ליטול חלק במלחמה ממנה לא ישוב.

. - משנה דמויות ברומאן הדמויות

תפקידן של הדמויות המשניות ברומן: בה פועלים שני חלק מהמציאות החברתית . לשמש1

הגיבורים הראשיים.

ושל . להאיר את דמותם של הדמויות המרכזיות2קבוצות אתניות

…[. בחברה ]לאומיות דתיות

. ברומאן הדמויות

, צעירה בנפשה, 28אחותה הצעירה של הודא, בת מרי - תוססת, בעלת שמחת-חיים ומזג סוער, יפה וחושנית,

חופשייה ואף גסה ובוטה. היא קלת-דעת, שובבה ומתירנית. אין היא כבולה לתכתיבים

של חברה, מסורת ולאום. למרות זאת, אין היא מצליחה להתמודד עם המציאות

שנכפתה עליה, ההריון מזוהיר. מרי נאלצת לוותר על ייחודה ועצמיותה ומתפשרת על

קשר עם ווחיד הנחות ממנה מכול הבחינות. מכאן, שלמרות היתרון שיש לה בפתיחה על אחותה הודא, נאלצת

מרי להתפשר עם המציאות הנכפית עליה ולוותר על חיים איכותיים בהרבה, מתוך שמירה על כבוד המשפחה וכבודה

שלה כאישה בעולם הערבי.

. ברומאן הדמויות

-סבא אליאס מתגורר ב6Fב3יתEן של אום-הודא סבא אליאסEתום בכפר ליד הנילוס. משפחתו 5Fי ושתי בנותיה. הוא גEדEל כ

נספתה במגפה גדולה וכניצול היחידי, היו שראו בו קוסם - אדם בעל סגולות של יכולת הצלת חיים.

עברו מוכתם בקלון גילוי העריות, הוא חי חיי אישות עם בת למשפחה מיוחסת )שאביה שכב איתה והדביק אותה במחלת מין לכן היא ברחה ומצאה מחסה אצל סבא

אליאס (שהרתה ומתה בעת לידת בנם. כאשר ביקשו אנשי הכפר לבער את החרפה ולהרוג את הבן הנולד, נמלט

סבא אליאס עם בנו והשניים הגיעו לחיפה.ערב מלחמת השחרור. כעבור מספר שנים השיא אליאס

את בנו לאום-הודא ולשניים נולדו שתי הבנות: הודא ומרי. לאחר שבנו נפטר, הוא ממלא את מקום אב המשפחה

.בחיי האם והבנות

. ברומאן הדמויות

סבא אליאס הוא אדם גבוה, חזק, מרשים ובעל חוש-הומור, באמצעות חוש ההומור שואב את הכוחות

להתמודד עם העוני והבדידות שנגזרו עליו. הוא מקרב אליו את אלכס ומברך על יוזמת נישואי

התערובת בינו לבין נכדתו הודא. הוא מסרב לאבו-נחלה, המבקש את אישורו לשדך את בנו

מוכיח סבא אליאס שערכים זוהיר לנכדתו מרי. בכך אנושיים-מוסריים קודמים בעיניו לערכים חברתיים-לאומיים

. ברומאן הדמויותן של הודא ומרי. בת עשירים חיפאית אום-הודא Eא4מ -

שירדה מנכסיה עקב הלשנת בעל הבית אבו-נחלה, שגרם לגירוש אחיה ולהפקעת רכושה. היא התחתנה מתוך רצון

לממש את רגש האמהות שחשה. בעלה נפטר לאחר ארבע שנות נישואין, והיא נותרה לבדה, מגדלת את שתי בנותיה

בדירה קטנה בואדי ניסנס. . אחיינה היא נקרעת בין שני העולמות: הערבי והיהודי

חיסאם, שהיה מפקד בפת"ח ונהרג בשעה שלחם למען הפלשתינים בלבנון, הוא מקור לגאווה אצל אום-הודא

הרואה בקרוב-משפחתה גיבור לאומי קדוש. הוא אלכס, האהוב של בתה, הופך להיות בן-משפחתה

מתעתד לשאת לאישה את הודא, הנושאת בבטנה את הנכד היהודי-ערבי שצפוי להיוולד. בצאתו של אלכס

ללבנון, חשה אום-הודא את הקושי האבסורדי שמציבה בפניה המציאות הבלתי-אפשרית: היא מנשקת, מחבקת

היא ודואגת למי שנשלח להרוג ילדים מבני-עמה. בכך מאמצת אל ליבה את הזהות הלאומית הכפולה שבמידה

.רבה הופכת את החיים בישראל למטורפים

. ברומאן הדמויות

- אנשי משרד הנסיעות בו עובדת עובדי משרד הנסיעות הודא. חבריה לעבודה שופעים חיבה והבנה כלפיה. עדינה, הפקידה בכירה במשרד, אלמנת מלחמה המגדלת את בנה

היחיד אל תוך מלחמה נוספת. בועז, מנהל המשרד, שגם לו בן חייל המסכן את חייו במלחמה. בין השניים יש רומאן

מחוץ לנישואין, שתורם אף הוא למערכת הקשרים הסבוכה שבסיפור. שירלי, עובדת נוספת במשרד, מייצגת מתירנות

מוחלטת. בת לשני הורים רופאים ועובדת כדי לעזור כלכלית לחברה קובי שבא ממשפחה דלת אמצעים . התנהגותה החופשית מקבילה להתנהגותה של מרי הסוערת – למרות שהשתיים

גדלו והתחנכו על ברכי תרבויות שונות ביותר: היהודית והערבית.