1

חידושים בסדר דין אזרחי

השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

לשכת עורכי הדין הוועד המחוזי 03.03.09

נושאי ההרצאה

א. מותב ערכאת הערעור

ב. חובת ניהול פרוטוקול

ג. הוצאה לפועל

ד. בקשה בכתב

ה. המצאת כתבי בי-דין

ו. ההליך הערעורי

ז. גילוי מסמכים

ח. פסק-דין

ט. כללי

2

3

ערעורים אזרחיים – דן יחיד )א(

4

ערעורים אזרחיים – דן יחיד )א(

5

6

חובת ניהול פרוטוקול )א(

7

חובת ניהול פרוטוקול )ב(

8

9

תיקון חוק ההוצאה לפועל

10

סעדים זמניים בערעור – עיכוב פעולות הוצאה  לפועל

 

נקבע לא אחת כי עצם קיומם של הליכי ההוצאה לפועל אינו מהווה נזק בלתי הפיך, הואיל ולמבקשים שמורה האפשרות

לבקש חקירת יכולת לפני ראש ההוצאה לפועל, אשר תוצאותיה יקבעו את יכולתם לשלם את חובם לנושים השונים.

(.11.12.08) שמריהו יונה נ' כונס הנכסים הרשמי 6347/08ע"א 

 

11

עיקול זמני – סמכויות ראש ההוצאה לפועל  

 

מהוראות אלו עולה, כי משמסיים בית המשפט לומר את דברו בתובענה באמצעות מתן פסק דין, ממצה הוא, ככלל, את תפקידו בהליך. לאחר קביעתו של בית המשפט כי

פלוני או אלמוני זכאי לסעדים אותם תבע, עובר הדיון המשפטי לזירת ההוצאה לפועל. בדרך זו, על אף שהסתיים ההליך העיקרי, ממשיך העיקול הזמני – שניתן

מתוקף סמכותו של בית המשפט – להתקיים מתוקף סמכויות הביצוע של ראש .חוק ההוצאה לפועלההוצאה לפועל, בהתאם להוראות

ודוק: משניתן פסק דין, אמנם אין כל חובה שיתנהלו הליכי הוצאה לפועל, והדבר תלוי במידת שיתוף הפעולה מצד החייב על פי פסק הדין. אלא שמשניתן במהלך ההליך

העיקרי עיקול זמני, והעיקול נותר על עומדו גם לאחר מתן פסק הדין, יש לקבוע, , כי כל פעולה הנובעת מעיקול זה הינה "פעולה על פי 382בהתאם לתקנה

", בין אם פנה הזוכה לפתיחת תיק הוצאה לפועל ובין אם לאו.חוק ההוצאה לפועל

 (. 14.1.09) מגדי חלאילה נ' עיריית אלשאגור 9779/06רע"א

12

13

בקשות בכתב – תשובה לבקשה

 

מלמסור נמנע משיב שבו במצב כי קובע אינו בכתב בבקשות הדן בתקנות הפרק בית אמור תשובה, נמסרה לא להתקבל. הבקשה דין – בכתב לבקשה תשובה

תקנה )השוו: הבקשה יסוד על בה להכריע דיון ( 2)157המשפט שעניינה לתקנות, תקנה הנתבע; התייצבות בהיעדר אי-הגשת 160בתביעה שעניינה לתקנות, )ד(

ותקנה שלרוב 168סיכומים; שברור אף תצהיר(. אי-הגשת שעניינה לתקנות, )ב( חייב איננו המשפט שבית הרי עילה, על מצביעה היא אם תתקבל כזו בקשה

לקבלה, ורשאי הוא להפעיל את שיקול דעתו בענין.  

 

(16.12.08) אנקום גרופ בע"מ נ' מגדל חיים )חיפה( בע"מ 8337/08רע"א 

14

בקשה בכתב – חקירת המצהיר

 

 

הבקשה 241תקנה יסוד על בכתב בבקשה להכריע המשפט לבית מאפשרת )ד( על ייחקרו כי המצהירים להורות צורך בכך רשאי הוא ורק אם ראה לה והתשובות תצהיריהם. הצורך בחקירת המצהירים קיים, כך נפסק, מקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין. במקרים כאלה אין לשלול מבעל דין את זכותו לקיים חקירה שכנגד על תצהיר יריבו, ובלבד שבעל הדין הביע את רצונו לקיים

חקירה כאמור.

 

(04.01.09) אריה חזן נ' פקיד שומה נתניה 823/08ע"א 

15

16

המצאה מחוץ לתחום השיפוט – התיישנות

 

 

לפני יום תובענה המשפט לבית מוגשת בו למצב זאת להשוות ניתן השיפוט, לתחום מחוץ להמצאה בקשה מוגשת בבד ובד התיישנותה,

. ברור, אם כן, כי ההמצאה אל הנתבע, הנמצא מחוץ 500בהתאם לתקנה כדי בכך אין אולם ההתיישנות, למועד מאוחר תתבצע השיפוט, לתחום תקופת בתוך המשפט לבית הוגשה עוד כל התיישנה, התביעה כי לקבוע

ההתיישנות. 

(.04.01.09) טרויהפט נ' דוד עטיה דב 878/06ע"א 

17

המצאת כתבי בי-דין – בעלי-דין – מועדים

 

אין באמור לעיל כדי לרמוז כי המוסד לביטוח לאומי נהג באופן ראוי בהמצאת התביעה לנתבעים כחודש וחצי לאחר הגשתה לבית המשפט. אדרבא, היה עליו לנהוג על פי

תקנה בתוך חמישה (2)א475מצוות לנתבעים כתב התביעה את ולהמציא לתקנות ימים. אולם, משלא עשה כן, סבורני כי הדרך הראויה להביע את מורת רוחו של בית דחיית של בדרך ולא הוצאות, פסיקת של בדרך הינה זאת מהתנהגות המשפט

התביעה בשל התיישנות.

 

(.04.01.09) דב טרויהפט נ' דוד עטיה 878/06ע"א 

18

המצאת כתבי-בי-דין – המצאה על-ידי הדואר

 

 

ג לפקודת 57בשאלה מתי תיחשב המצאה על ידי הדואר כמבוצעת נמצאת בסעיף הראיות. אם התקיימו הליכי המשלוח המקובלים בדואר, תיחשב ההמצאה כהמצאה

ג 57שהתבצעה במועד הרגיל המקובל, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר. סעיף מקים אמנם חזקה לפיה אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף רואים את ההמצאה

כמבוצעת במועד שבו היה המכתב מגיע ליעדו בדרך הרגילה, אולם חזקה זו הינה חזקה לכאורית בלבד וניתנת לסתירה. חובת הפרקליט היא לשמור את אישורי

המסירה ברשותו ולהגיש העתקיהם לבית המשפט בעת הגשת בקשתו לסעד נגד בעל הדין האחר.

 

(.19.1.09) בנק דיסקונט למשכנתאות נ' ישראל שיף 6713/08רע"א  

19

המצאת כתבי-בי-דין – פקסימיליה

 

 

משלא צירף המשיב כל אישור בדבר ביצוע המשלוח בפקס, או את תרשומת ההודעה הטלפונית לנמען, לא ניתן לראות בהמצאה זו כעונה על הדרישות

, המסדירה את נושא ההמצאה בפקסימיליה.א497המנויות בתקנה

 (.19.1.09 בנק דיסקונט למשכנתאות נ' ישראל שיף )6713/08רע"א 

20

21

הערעור - עירבון – בקשה למתן ערובה אחרת

בהפקדת   המשיבה לטובת עירבון להפקיד החובה את מלהמיר מניעה אין ולסיכויי המערערים של הכלכלי למצבם קשר בלא אף זאת קיזוז, הודעת והקיזוז המערערים בפיצוי חיובה על חולקת אינה המשיבה שכן, ההליך. מעניק למשיבה בטוחה שערכה אינו נופל מהפקדת עירבון. עם זאת, הודעת המשיבים לטובת עירבון להפקדת תחליף להוות יכולה אינה הקיזוז כמשמעותה "ערובה" מהווה אינה כלל עצמית, התחייבות וגם האחרים,

לתקנות. ביחס למשיבים אלה נדרשים המערערים לעמוד בשני 429בתקנה חוסר עירבון: מהפקדת פטור המבקש מן הנדרשים המצטברים התנאים

יכולת כלכלית להפקיד עירבון וקיום סיכויים טובים להליך.  

(.04.01.09)יצחק סולומוביץ נ' אירוסים ייזמות ובנין בע"מ 8526/08ע"א 

22

ערעור – זכות ערעור – זכות מהותית

 

 

לזכות הערעור, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי. מקורה של זכות זו נעוץ גם בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות.

זכות זו לגבי ערעור אחד, להבדיל מגלגול ערעורי נוסף, היא זכות מהותית. יתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה, ומכל מקום

ניתן לה משקל רב. תוך בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו, לרבות יציבות, סופיות וזכויות הצד שכנגד, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את מהותיותה של עין

שיפוטית נוספת השוזפת את ההחלטה הדיונית.

 

(.10.12.08) פלונים נ' פלוני 8194/08בע"מ 

23

הערעור – סמכות בית משפט שלערעור

תקנה הדיונית 462 מתוקף לערכאה הדיון את להחזיר שלערעור המשפט בית רשאי לבחינה ולהתייחסות נוספת ואף שכעניין שבמדיניות שיפוטית ראוי בעיניי להמעיט ככל הניתן בהחזרת הדיון כאמור, לעיתים אין מנוס מכך. זאת למשל כאשר יש צורך

)ראו תקנות ידי הערכאה הדיונית על נוספות או ראיות וכן 458-457בקבלת ראיה )ובשל כך מתקשה דיו אינו מנומק או אינו בהיר באותם המקרים שבהם פסק הדין הערעור ערכאת יכולה לעיתים בו. ולהכריע הערעור את לברר הערעור ערכאת להסתפק בהנמקה או בהבהרה נקודתית ובהשלמה לעניין מסוים בלבד אך לעיתים וינומק כדבעי על בסיס חומר ייכתב מחדש כולו כי פסק הדין להורות נדרשת היא

הראיות שהוצג.

 (. 29.12.08)אברהם מרשי נ' קרן קיימת לישראל 1910/07ע"א 

24

הערעור – עיכוב ביצוע – של פסק-דין הצהרתי

 

 

(04.01.09 ד"ר ראובן אמיר-שלו נ' מגדל חברה לביטוח )2289/08ע"א 

 

כאשר פסק הדין נשוא הערעור הינו פסק דין הצהרתי, ככלל אין זה ראוי לעכבו.

 

04.01.09 ( -1440 )29מאגר - ע-

25

26

גילוי מסמכים - חיסיון – מסמך שהוכן לקראת משפט

  

פסק-דין של תוקף למתן בקשה וכדין, כדת גישור" "הסדר על הצדדים חתמו אם גם על-ידי מוגש להיות צריך וההסכם שניהם, דעת על להיות צריכה גישור להסכם על לחתימה בהסכמה תלויה שאינה ועצמאית, נפרדת בהסכמה מדובר המגשר. "הסדר הגישור". אין די שצד אחד מבקש ליתן תוקף של פסק-דין להסדר פשרה, גם לאחר שבעלי הדין והמגשר חתמו על ההסכם. יש צורך ששני הצדדים יבקשו מבית המשפט ליתן להסכם  תוקף של פסק-דין. מקום בו אחד הצדדים נמלך בדעתו בין לפעול רשאי כלפיו חוזה הפר שכנגד שהצד החש והצד בלבד, חוזה בפנינו לבין, הסכמה כוללת אינה גישור להסדר חוזית הסכמה חוק. מכוח משפטיים בהליכים אכן אחרת. במפורש הגישור בהסדר נכתב כן אם אלא פסק-דין, של תוקף למתן בר הסכם שבידו בטעות סבר שהמבקש אלא ההסכמות, על הסתמך המבקש להסכם פסק-דין של תוקף למתן המבקש לבקשת להיעתר אין לפיכך, אכיפה.

גישור, שהוגשה ללא הסכמת הצד שכנגד.   

(31.12.08) פלוני נ' פלונית 8769/08בע"מ

27

גילוי מסמכים – חיסיון – משא ומתן לפשרה

קבילים   אינם לפשרה ומתן משא במסגרת צדדים בין שהוחלפו מסמכים במשפט ולא ניתן להגישם או להציגם במהלך המשפט או לקבוע על יסודם ממצאים. אלא שעצם אי קבילותו של מסמך כאמור אין פירושו בהכרח כי נמסר המסמך כי שהעובדה מכאן, שכנגד. לצד גילויו מפני חסוי זה למבקשת עוד בטרם הוגשה על ידה התביעה נגד המשיבה, גם אם מייתרת אין בה כדי להביא לקבילות היא לכאורה את הדיון בטענת החיסיון לגביו,

המסמך בניגוד לרציונאל המונח בבסיסו של כלל אי הקבילות.  

(.27.1.09 א.ד אסולין השקעות נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד )8320/08רע"א 

28

גילוי מסמכים – חוק הגנת הפרטיות

הרלבנטי   מידע של מירבי גילוי הינה המסמכים גילוי בסוגיית המוצא נקודת סעיף כאשר הדין, בעלי בין ל35למחלוקת כי חוק הגנת הפרטיות קובע ,

הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות כל דין אחר וממילא גם לא מחובותיו שעניינן גילוי תקנות סדר הדין האזרחי ל112-118של בעל דין על פי תקנות

מסמכים. ברי כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר רלבנטי לבירור המחלוקת בין בעלי הדין במקרה דנן.

(.22.1.09 עלס דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ )10454/08רע"א 

 

29

30

פסק-דין – הסכם פשרה

שיטת המשפט בישראל מעדיפה שצדדים לסכסוך ינהלו מו"מ ויגיעו  זה מטעם שיפוטית להכרעה להזדקק מבלי מוסכם להסדר הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת מו"מ לפשרה, ובכלל זה בהליכי גישור, כך שרק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם. יש לקבוע כי כל מסמך שנוצר בחדר הגישור, למעט "הסדר גישור", מסמך אם השאלה הקבילות. אי כנפי מתחת לצאת יכול אינו

מסוים הוא "הסדר גישור" היא שאלה עובדתית תלוית נסיבות.

(31.12.08) פלוני נ' פלונית 8769/08בע"מ

 

31

פסק-דין – חובת הנמקה

 

כבר נפסק כי הנמקה יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית. גם יותר, ינמק את פסקו באופן מפורט בית המשפט השלום כי היה ראוי אם אין, בתמציתיותו של פסק דינו כדי לשלול הימנו את תוקפו כפסק-דין מחייב יומו בפני הערכאה וכדי לקבל את טענת המבקש לפיה לא קיבל הוא את השלום המשפט בית של דינו בפסק פגם נפל לא משכך, הראשונה.

המצדיק ערעור שני עליו. 

(.25.1.09)סגל נ' יחזקאל קורן ובניו בע"מ 8228/08רע"א 

32

33

דיון אזרחי – כונס נכסים - מעמדו

במשפט הישראלי הוכר כונס הנכסים כבעל מעמד של קצין בית המשפט הפועל בשמו  או או שלוחו של הנושה אשר הציע סוכנו אינו כונס הנכסים מילוי תפקידו. לצורך ביקש את מינויו, ולפיכך מחויבותו היא כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין. תפקידו, מימוש לצורך הנכסים כונס על-ידי הננקטות הפעולות כל טעונות כן על לרבות מכירת הדירה, אישור מטעם בית המשפט הממנה. על כונס הנכסים למלא המשפט, בית עליו שהטיל למשימה נאמנות תוך אובייקטיבי, באופן תפקידו את

נוסף על חובות האמון והזהירות כלפי הזולת לסוגיו, נושים ואחרים.

(.28.12.08)אהובה נקש נ' בנק לאומי לישראל למשכנתאות 8410/06ע"א

 

34

כללי – פיצויים עונשיים

 

 

הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון', כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט במשפט האזרחי, אך יוצדק

במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל. פסיקת הפיצויים העונשיים

מתמקדת בדרך כלל בעוולות כוונה, החלטה על פיצויים עונשיים בתיק אזרחי היא עניין חריג, שייפסק במקרים מקוממים ומסלידים במיוחד, ובפרט כאלה שיש עמם

מעין כוונה.

 (.29.1.09) זושא לם נ' הסתדרות מדיצינית הדסה 2570/07ע"א 

35

ניתן לצפות במצגת זו באתר :

Syaga.co.il

36

37

סמלים

38

תודה על ההקשבה