הירדן בקעת הירדן בקעתההתיישבות העכשווית בבקעת הירדן

הישגים, קשיים ואתגרים.כתבה: אורית

ארציאלי צילום: דורון ניסים

רקע היסטורי 1967מלחמת ששת הימים 1969- 1968תקופת המרדפים.תכנית "אלון"- מתגבשת הקמת היאחזויות נח"ל לאורך הבקעה התחתונה

ע”י ההסתדרות הציונית, התנועות המיישבות ופיקוד הנח"ל – המשך פעילות בקו שני – "דרך

אלון".

תפישת ההתיישבות :הישוב הראשון -כפר מחולה/ 1968הקמת הישובים

קלי"ה - היאחזויות נח”ל שאוזרחו ובהמשך הקמה ישירה של ישובים ע"י גרעיני התנועות המיישבות.

הקמת ואיזרוח שתי רצועות ישובים לאורך כביש הבקעה.1968-1982ובציר גב ההר בין השנים

- ישובים, בשטח של 21הקמת מוא"ז בקעת הירדן דונם בגבולות שיפוט: בצפון בית שאן, בדרום 840,000

העיר יריחו ובמערב הרי שומרון ובמזרח גבול עם ירדן..ההתיישבות הפלשתינית בבקעת הירדן

אופי ההתיישבותמועצה אזורית בקעת הירדן

ישובים.21. – נפש4000אוכלוסייה כ- 2.קיבוצים נערן וגלגל 13 ,מושבי עובדים: ארגמן, בקעות, גיתית

חמרה, יפית, מחולה, מכורה, משואה, נעמה, נתיב הגדוד, פצאל, רועי, תומר.

ישוב קהילתי – חמדת, משכיות, רותם, מבואותיריחו.

.מושבים שיתופיים - ייט”ב ושדמות מחולה

אופי ההתיישבות )המשך(

מועצה אזורית מגילות

ישובים.5 נפש -1500אוכלוסייה כ- 4 ,קיבוצים: קלי"ה, מצפה שלם, בית הערבה

אלמוגמושב עובדים: ורד יריחו

מועצה מקומית מעלה אפרים

נפש2000 אוכלוסייה כ-

מאפייני ההתיישבות

אופי הכלכלה בהתיישבות – חקלאות בדגםקיבוץ, מושב וכפר.

משפחות, כשהמטרה - 80 ישובים קטנים עד תפיסת שטחים נרחבים ע”י חקלאות.

רצועה גיאוגרפית צרה - בין הירדן במזרח להריהשומרון במערב.

.פיזור של ישובים קטנים כחגורת ביטחון למדינה קיום וארגון ההתיישבות בהתאם לתפיסה

האידיאולוגית של התנועות המיישבות.

הישגי ההתיישבות

תעשיה חקלאית.מפעלי מים - מאגר תרצה,הולכת מי קולחין מירושלים.מרכז שינוע אזורי לתוצרת חקלאית.מפעל לתבלינים טריים ליצוא.מפעל אריזה לתמרים ליצוא.משקי חלב ולולים.מפעל מוצרי חלב כשרים למהדרין.מחקר ופיתוח – מו"פ חקלאי מתקדם

(2005מעודכן הישגי ההתיישבות )

חקלאות דונם10,058תמרים –

דונם4,230ירקות –

דונם3,860כרם –

דונם2,200גידולי שדה –

דונם2,115תבלינים –

בעלי חיים טון3,600פטם –

טון2,750הודים –

ראש350עיזים –

דונם18מדגה –

היקף ייצור

חקלאות

מליון דולר52 – 2000שנת

מליון דולר109 – 2005 שנת

גורמים לשינוי בתפישה התיישבותית

הגורמים ההתיישבותים.גודל / קוטן הקהילות בישובים – קשיים בתפקוד שינוי כלכלי - מעבר מחקלאות ליזמות ועבודות

אחרות..הצורך בהרחבות קהילתיות של הישובים.הגעת הבנים החוזרים לישובים.הקמת קהילות חדשות: רותם, משכיות, מבואות יריחו.פתיחת שערי היישובים החילוניים לקליטה דתית

גורמי השפעה על שינוי התפישה ההתיישבותית

הגורמים המדיניים 1994הסכם אוסלו.עמדת ממשלת רבין – השפעת הסכמי אוסלו וואי.עמדת ממשלת נתניהו- חיזוק ההתיישבות שבירת הקונצנזוס.1999עמדת ממשלת ברק - אי ודאות בצל 2005עמדת ממשלת שרון –

ההתנתקות ובנית גדר ההפרדה.

מאפייני המצב היום

מדיני ביטחוני.אי ודאות מדינית מתמשכת?בנית גדר ההפרדה -חיץ ביטחוני או גבול מדיני .רגיעה ביטחונית מסוימת.התייצבות כלכלית כלי רכב 6,000 עורק תחבורה )כ-90כביש

ביום(.

מאפייני המצב היום

התיישבותי

.קליטת בנים חוזרים.הרחבת קהילות חילוניות בתושבים דתיים.בנית יח"ד חדשות בישובים.המשך פיתוח חקלאי בתנאי אי ודאות עצירת הפיתוח הכלכלי – התייחסות המדינה לבקעה

כחלק מיו"ש..הבאת הציבור להכרת/ מודעות בקעת הירדן

2006

בקעת הירדן במסגרת גבולות הקבע של מדינת

ישראל בקעת הירדן היא כיום חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, גיאוגרפית מהווה חלק מהבקע הסורי

אפריקאי.

תנאי מזג האוויר והריחוק הגיאוגרפי ממרכז הארץ כמו גם קשיים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים שהיו כאן בעבר, לא מנעו בשנים האחרונות מתושבי האזור

להתפתח מבחינת חוסן כלכלי והתיישבותי, יחד עם גידול בהכנסות התוצר למשק הלאומי ובגידול במספר

התושבים.

משטחי 27%– בקעת הירדן מהווה דמוגרפית הגדה המערבית ומהווה פוטנציאל התיישבותי

ליהודים כמו לערבים באזור יחסית ריק מתושבים.

בקעת הירדן מהווה חיץ אסטרטגי בין ביטחונית –הערבים בשומרון ובין ממלכת ירדן.

נהר הירדן ואזור הזור )כיכר הירדן טופוגרפית - התחתונה( מהווים גבול טבעי בין מדינת ישראל

למדינת ירדן. מרבית האזור הוא שמורות טבע ובחלקו קשה

להתיישבות או עיבוד חקלאי מבחינה טופוגרפית.

מליון ₪ 500היצוא מבקעת הירדן מסתכם ב- – כלכלית לשנה לערך )רק מחקלאות(.

בקעת הירדן מהווה שידרה מזרחית למדינת – מדיניתישראל ובלעדיה תהפוך מדינת ישראל למדינת חוף צרה

ברוחב ק"מ.15 של כ-

מהווה עורק תחבורה חשוב בין צפון 90כביש – תחבורה . 6 וכביש 2הארץ לדרומה בנוסף לכביש

-בקעת הירדן מהווה עורף אסטרטגי עורף אסטרטגילשמירה על ביטחון ירושלים, בירת ישראל.

וכאן מתבקשת השאלה - האם הנהגת המדינה קובעת את גבולות מדינת ישראל בעתיד כבעלי חוסן לאומי

וביטחוני, או שהעיסוק בבקעת הירדן הוא ניסיון לתת מענה חלקי בחיפוש אחר פיתרון לבעיה

הפלשתינית?

ויתור על בקעת הירדן הוא המשך התפרקות מדינת ישראל מנכסיה האסטרטגיים, כאשר בטווח הארוך

צפויה סכנה על קיומה של מדינת ישראל.

כביכול, האיום הביטחוני הוסר, עירק לא מהווה יותר איום בשטח ובעתיד מערך הלחימה

עומד להיות בעל אופי אחר.

אך קרוב מאוד אלינו, בממלכת ירדן, הכוח הפלשתיני מתחזק, מדי פעם יש פיגועי טרור

של הג'יהאד האסלאמי ו/או אל קאידה.

ובטווח הארוך - אין ביטחון כי שלטון הממלכה ההאשמית יחזיק מעמד.

הדיון בוויתור מדינת ישראל על בקעת הירדן, יחד עם נפילתה האפשרית של

הממלכה הירדנית והקמת מדינה פלשתינית מעירק ועד טול כרם, יותירו את אזרחי מדינת ישראל ללא קו גבול

ועורף אסטרטגי לביטחונם .

האם לא ברור גורל מדינת ישראל עם מותן ק"מ ומדינה פלשתינית 15ברוחב של

חובקת סביב?