צילום ועריכה – יגאל מורג

ואי אפשר שלא להזכיר את טחנת הקמח שבנה מונטיפיורי לפרנסת

התושבים, כמו גם את המרכבה בה נסע בעת ביקוריו בארץ.

רובצת עליה עוד שכינהירושלים – עיר )שעל פי הכתובים( המימיו של בית המקדש, ואולם – מאז חרב הבית לא ניגלתה השכינה לעינינו, ומקומה לא ידוע... לעומת זאת, עם השנים,

רבות, והן אלו שמשכו את עינינו שכונותקמו לה לירושלים הפעם, כל שכונה ואיפיוניה, כל שכונה ומרכיביה, בהתאם

לימים שבהם הוקמה, ואנו )מצלמתי ואני( ננסה לקחת אתכם לסיור מהנה בסימטאות )או אף הרחובות( של אותן שכונות,

וניראה מה עבר עליהן לאורך השנים... זו אינה סקירה מקצועית, וגם אינה מתיימרת להראות את הכל, אלא דווקא

את מה שמושך את העיין ומחמם את הלב, אז הבה נצא לדרך...

השכונה הראשונה )מעבר למספר מיבנים פרטיים כנסייתיים בעיקר( שנבנתה , ביוזמתו של הנדבן )האנגלי( סר משה מונטיפיורי 1860מחוץ לחומות העיר, בשנת

הינה "משכנות שאננים", מבני "רכבת" ארוכים שנשתמרו עד היום ומתוחזקים ע"י " קרן ירושלים" ומשמשים כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית של דיאלוג,

סובלנות ופלורליזם.

שכונת "ימין משה" )ע"ש אותו משה מונטיפיורי( 1893בצמוד להם הוקמה ב השכונה ננטשה בעת מלחמת השחרור, ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים

מתורכיה ומכורדיסטן, עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שינוי מהפכני בפני השכונה, ובהפיכתה לשכונת אמנים,

אקדמאים וסופרים. מהלך זה לווה בהתנגדות תושבי השכונה הוותיקים, ובסופו של דבר בפינויים מהשכונה בכח, בניגוד לרצונם. כיום נחשבת

השכונה לשכונת יוקרה יפה ומטופחת.

מקבץ של חזיתות אופייניות בשכונות

נחלאות 70"נחלאות" הינה מושג הכולל בתוכו מספר שכונות שנוסדו בשנות ה-

כאשר שלוש השכונות החלוציות הן: "אבן ישראל", 19המאה ה- של ו"בית יעקב". שנים ארוכות סבלו השכונות מהזנחה "משכנות ישראל"

המיבנים רצינית, במקום חלה תפנית ועזובה, ואולם, בשנים האחרונות קומות, פה ושם או שלוש המטים לנפול מוקמים בתים יפהפיים בני שתיים

רחבות חניה ציבוריות, ואפילו סוללים דרכים פנימיות עם מקימים גינותלדיירים החדשים, ואל אלו בואו נציץ הצצה חטופה.

ויש גם כמה חלונות מעניינים

ומבט אחד חטוף על הבניה החדשה...

בשולי השכונות הלך והתפתח עם השנים – שוק. הוא החל מרוכלים ניידים שהיגיעו עם מרכולתם אל פתחי הבתים, אך עם הזמן התמסד, גדל, והתרחב,

והפך להיות שוק "מחנה יהודה" הידוע, אף כי ה"בסטות" הראשונות שלו הוקמו בשכונת "בית יעקב".

ובכן – השוק הוא יפהפה, ואני מניח שרבים מכם כבר טיילו בו, אבל אני לאותה חצי שעה שנועלת את השוק שבוע אחר שבוע לקחתכם רוצה

כחצי שעה לפני כניסת השבת נשמעת תרועת במוצאי שישי וערב חג... לסיים ולסגור את החנויות. זה הרגע חצוצרה המבשרת כי השבת בפתח, ויש

אחוזים )לנגד עיני הפך בו מחירי סחורות מתכלות צונחים באחת בעשרות בעלי החנויות ₪ לשקל בודד בלבד!!!( 15מחיר זר פרחים יפה מ

ממהרים לאסוף את הסחורה, להשליך החוצה את האריזות הריקות את התריסים, לאט לאט מתרוקן השוק ממוכריו ומקוניו... ולהגיף

עכשיו מגיעים ה"גויים של שבת" ומתחילים במלאכת ניקוי וקירצוף השוק...

כעשר דקות לפני כניסת השבת נישמעת צפירה אימתנית, וזה הרגע בו כל והחנויות חייבים להיות סגורים, אי משם מופיעים שליחיו של הקדוש הדוכנים

מחלצות, כיאה לנציגי הרשות העליונה, וחולפים בסערה ברוך הוא, לבושי אינו מפר את הצו האלוקי ופולש לתחומי שבת בסימטאות השוק לוודא שאיש

)כפי שקרה לבסטונר, שלנגד עינינו המלכה, ואוי לו למי שנתפס בקלקלתו איחור דומה יקרה פעם ההמומות חטף מקלחת של צוננים, והוזהר שאם

השבת שוקע נוספת, הלכה פרנסתו(, וכך - תחת עינם הפקוחה של מלאכי השוק לריקנות חגיגית, ומצפה לשוב אל המולת המכירות של יום א'

הקרוב...

של המאה 70 פחות או יותר במקביל לבניית ה"נחלאות", בסוף שנות ה , הקימו הטמפלרים את "המושבה הגרמנית" של ירושלים, הפעם ניבנו 19ה

הבתים כבתי אבן מוצקים, שוב אין זו "שכונת פחים" עלובה, אלא שכונה שצביונה נשמר עד עצם היום הזה, הבתים עומדים על תילם, והשכונה היא

שכונה יפה ומכובדת.

. האימפריה 20 של המאה ה 20 אנחנו מדלגים אל המאה הבאה, שנות ה צועד גנרל 1917 לדצמבר 9מסיימת את תפקידה, כאשר ב העות'מנית

ארץ ירושלים ומניח את אבן הפינה לתקופת המנדט הבריטי על אלנבי אל תוך ניפתחים בירושלים, וקבוצה של אפנדים ערבים )נוצרים ישראל, אופקים חדשים

בעיקר( בעלי ממון, מקימה את שכונת "טלביה" )כאשר לא לגמרי ברור – כיום – מהו מקור השם(. היזמים בנו הן וילות פרטיות למגוריהם, והן בתים למכירה

והשכרה. כל הבתים ניבנו מאבן ירושלמית כאשר באותם ימים הונח היסוד המחייבות את בניית הקירות החיצוניים מאבן לתקנות הבנייה בירושלים

חדשים שנוספו ברבות הימים הפכו מסותתת, ואכן – בתים יפהפיים אלו, כולל שמנה וסולתה של את השכונה למבוקשת ביותר, וכיום היא מאכלסת את

הממשלה, ראש אוכלוסיית העיר בעלת היכולת, כמו גם את בית הנשיא, בית ותיאטרון ירושלים.

מן הדין לציין שעם פרוץ מלחמת השחרור התפנו כל התושבים ורכושם הועבר ל"אפוטרופוס על ניכסי ניפקדים"... הערבים מבתיהם,

ואל היופי הזה אנו צועדים עתה, וילת קונסטנטין סלאמה, כאשר התחלנו את סיורנו בכיכר סלאמה, אל מול

המשמשת כיום את שגרירות בלגיה בירושלים.

בית הארון אל ראשיד

בית משפ' ראובן מס, משפחה זו גרה בשכונה עוד לפני מלחמת השחרור

ומכאן והלאה – פריטים ארכיטקטוניים ללא שיוך ספציפי

טלביה של פריחות

ולבסוף - את פאתיה הדרומיים של שכ' טלביה תוחמים שני ענקים: מצד אחד של הכביש – "בית החולים למצורעים" המתפורר )שתוכנן והוקם בידי קונרד

.(1887שיק הידוע בשנת ומנגד – תיאטרון ירושלים ע"ש שרובר.

אנו מסיימים את סיורנו בשכונות ירושלים, לא ראינו את כולן, גם לא ראינו את הכל, כי אל

ירושלים יש לחזור ולבא, ולאט לאט לגלות את צפונותיה כולן.

טייל, צילם, וערך את המצגת – יגאל מורג

Morag-i@013.net.il

ואני מזמינכם לבקר באתר האינטרנט שלי, פשוט הקליקו על הקישור שמתחתנו

http://morag.artvision.co.il