חשמלי: דיפול תזכורת

qשני מטענים, d במרחק -q-ו

זה מזה

+q -q

הדיפול : מומנט dqpהגדרה

מכוון מהמטען השלילי אל החיוביdכאשר

של החשמלי השדהדיפול

i23x

qdkE

32

x

pkE

d/2d/2

d

הראנו: השדה החשמלי רחוק מהדיפול xבכיוון

(x>>d)הוא

x

שזה גם

גם כללי ובאופןאחרים 3rבכיוונים

qdkE

r

+

stigma

, ומטען דיפול שדה על ועודבביולוגיה

עם דבורהמטען....

מקור הכוח בין דבורים לבין גרגרי אבקה

הדבורים "משתפשפות" באוויר במעופן. כמו •במקרים אחרים, השפשוף מביא להעברת מטען

חשמלי נטו בין הדבורה לבין האוויר. דבורים pC טעונות דרך קבע במטען של כמה עשרות

(1pC=10-12C).

היות שהדבורים טעונות, הן משרות דיפול חשמלי •כך קורה גם בחומרים מוליכים המצויים בקרבתן.

לגרגרי האבקה שהם מוליכים לא רעים.

הגרגר מהווה אז דיפול חשמלי מושרה, שחלקו •השלילי קרוב לדבורה וחלקו החיובי רחוק ממנה.

+ ++++

+++

++

++

+

++

+

--

----

--- -

-

+

--

++

+++ +++

++

++

+

++

+

--

----

--- -

-

+

--

++

+++ +++

--

----

--- -

-

+

--

++

+++ +++

בסקאלה איננו הציורנכונה

לדבורה הגרגר בין הכוח חישוב

( : נניח כי ניתן להתייחס לדבורה כאל מטען 1הנחה )•.qbee=93pCחשמלי חיובי נקודתי. נבחר ערך מייצג של

( : נניח שהמטען המושרה בגרגר שווה לזה של 2הנחה )•-qdi( גם הוא dipole-pollen )קיצור של qdi-poהדבורה, כלומר

po=93pC.

אנו יודעים לחשב את השדה שמפעיל דיפול כפונקציה של •המרחק, ואם נפעיל את השדה הזה על המטען של

הדבורה, נמצא את הכוח שמפעיל הגרגר על הדבורה.ברור שהכוח הזה מושך )הדבורה טעונה חיובית והיא •

קרובה יותר לקצה השלילי של הדיפול(. לפי החוק השלישי של ניוטון, זהו גם הכוח שבו מושכת הדבורה את הגרגר.

כמותית תוצאה

32()

r

dqkrE podi

podi

N/C 108.3710

105010931092(mm1) 4

33

6129

podiE

עוצמת שדה הדיפול של הגרגר מתקבלת לפי נוסחת rבמרחק

שדה הדיפול )אין צורך להציג אותה באופן וקטורי – ברור שאנו

עוסקים בכיוון הדיפול(. אורך , הוא כגדול dהדיפול, 1mmעוצמת שדה הדיפול של הגרגר במרחק .d=50mהגרגר,היא, לכן

ומכאן שהכוח על הדבורה, אם היא נמצאת במרחק 1mmהוא

N1078.7103.91037.8 (mm1) 6114 beepodipobee qEF

? חשובה תוצאה זו מדועגרם, כלומר, -2.510-7 כהמסה של גרגר אבקה היא•

. לכן, כוח המשיכה של כדור הארץ על הגרגר הוא רק-2.510-10kgכ

N105.210105.2 910 gmF poG

מסקנה:

הכוח שבו מושך הגרגר את הדבורה - וכמוהו גם הכוח שבו מושכת הדבורה את הגרגר, גדול פי כשלושת אלפים מהמשיכה הגראוויטציונית על הגרגר. אם

הדבורה מגיעה למרחק של כמה מילימטרים מהגרגר הכוחות החשמליים שואבים את הגרגר אליה. אין צורך שהדבורה ממש תיגע בגרגר – וכך תהליך ההאבקה

יעיל יותר.

משלימות הערות כמה

מבודד מבחינה חשמלית. לכן לא (anther)האבקן •נוצר בו דיפול של ממש, ואין הוא מפעיל כוח חשמלי

משלו על הגרגרים.

לאחר שהגרגר נצמד לגופה של הדבורה, גם הוא •נטען באופן חיובי )כמה אלקטרונים עוברים מהגרגר

לדבורה(.

הוא מוליך המוארק לאדמה. לכן (stigma)הגבעול •כאשר הדבורה הטעונה מתקרבת אליו, נוצר בו מטען חשמלי שלילי בהשראה )אלקטרונים עולים אליו מתוך

כדור הארץ(. כך הוא מושך את הגרגרים שנטענו חיובית ועוזר להם להגיע אליו מגופה של הדבורה.