ליקויי למידה לא מילולייםליקויי למידה לא מילוליים

דר' מיכל שני

החוג לליקויי למידה

אוניברסיטת חיפה

תכניםתכנים

היבטים היסטוריים

לקות ספציפית או סינדרום עם תת-קבוצות?

שכיחות

מאפיינים

היבטים התפתחותיים

הליכי אבחנה

דרכי התערבות

היבטים היסטורייםהיבטים היסטוריים

לקות למידה לא מילולית מקושרת לדיספונקציה בהמיספרה ימנית.

המחקר על ההמיספרה הימנית החל בעבודות של Jackson

ושל Zangwill (1967) . בהמשך – עבודותיהם של1915ב-(1974 )Milner הצביעו כי להמיספרות יש צורות שונות של

עיבוד: השמאלית מעבדת מידע רצפי בשלבים ובאופן אנליטי )יותר אנליזה וקטגוריזציה( והימנית – באופן יותר

גלובלי )יותר אינטגרציה בין מספר מקורות .

היבטים היסטורייםהיבטים היסטוריים

המושג של לקות לא מילולית הוצג על ידי ג'ונסון כאשר פגשו במסגרת עבודתם 1967ומייקלבסט ב-

הקלינית ילדים עם אפיונים ספציפיים של לקות למידה אך לא על בסיס לשוני. ההתייחסות הבסיסית הייתה על דרך

NON-VERBAL LDהשלילה –

בהמשך – חוקרים מצאו מאפיינים משותפים בין קבוצה זו לבין חולים אשר סבלו מפגיעה מוחית בהמיספרה ימנית.

המונח הנוירולוגי שהוצע – תסמונת הלקות בהמיספרה Right hemisphere learning disabilitiesימנית

(Semrud, Clickman & Hynd, 1990; Palombo, 2001Voller, 1995)

להלן יוצגו תפקודי ההמיספרות.

( ושל המוחMINDפונקציות של התודעה )

Brown, K. & Minns, R. )1999( ( ושל המוחMINDפונקציות של התודעה )

Brown, K. & Minns, R. )1999(

תפיסהקשב

הבחנהזיהוי

מודעותזיכרון לטווח קצר

זיכרון לטווח ארוך

מוטיבציהעוררות

שפהעיצוב –מושגים

מחשבהאינטליגנציה

דומיננטיות 

הגיוןהבעה

תפיסה רגשיתתחושות-

רגשיותהבעה- רגשית

הנעה

תפקודים בהמיספרה ימנית תפקודים בהמיספרה ימניתזיהוי ויזואלי של פנים, צורות, צבעים, אובייקטים

וסימנים

(Visual Spatial Skillתפיסת מרחב, צורה כיוונים )

ציור

תכנון תנועה

הבעות פנים

זיהוי ג'סטות

כישורים ויזומוטוריים )תנועתי-מרחבי(

תפיסה מוזיקלית

תפיסה והפקה של אינטונציה בדיבור; שירה

טיסה

תפיסת גשטאלט

תפקודים בהמיספרה שמאליתתפקודים בהמיספרה שמאלית

זיהוי מלים

הבנת מושגים

קריאה

כתיבה

איות

דיבור

הפשטה מילולית

תפיסת מספר

יּויֹות ל5 יּויֹות (( של למידהModalitiesמֹוד6 ל5 (( של למידהModalitiesמֹוד6

המוח האנושי בנוי ממיליוני מודולות, כל אחת עם תוכנית מובנית המאפשרת למידה בקצב שנקבע

מראש. למודולות אלה מערכת המאפשרת תפקוד במודליות מסוימת: איסוף ואחסון של מערך

נתונים ספציפי. כל אחת מהמודליויות יכולה להיפגע באופן מבודד. פגיעה כזו מסומנת ברצף

'' אותו ניתן לפרש כ"קושי עם". dysהאותיות '’ פירושו היעדר מוחלט של היכולת. aהסימון באות

סוגים ספציפיים של אובדן למידה כפי שנמצאים במחלות מוח נרכשות

סוגים ספציפיים של אובדן למידה כפי שנמצאים במחלות מוח נרכשות

דיספרקסיות/אפרקסיות

כתיבה

בנייה

מוטוריקה

ארטיקולציה

לבישה

הליכה

ויזואליתים נ9 (prosopagnosia)לָּפ:

למרחב,)חלל, צורה, כיוון( ולאובייקטים

לצבעים )כולל אנומיה לצבעים(לקריאה )קריאת סמלים כתובים(

לסמלים בגאומטרייה, כימיה ואחרים 

טקטילית(Asomatognosiaדימוי גוף )

 שמיעתית

חרשות מליםחרשות לטונים

דיסמיוזיה הבעתית

דיספזיותאגנוזיות

חרשות מלים מרכזיתדיספזיה רצפטיבית

(Wernicke)אזורדיספזיה אקספרסיבית

(Broca )אזורדיספזיה נומינלית

דיסלקסיהדיסגרפיה של איות

דיסקלקוליה 

דיספרוזודיותרצפטיבי

אקספרסיבי

תיאוריהם של ג'ונסון ומייקלבסט התמקדו בעובדה כי הפרעה בהמיספרה הימנית

משליכה על הבנת משמעות של אספקטים סביבתיים. זאת, בשל כשל בלמידה ובהבנה של

מבעי פנים, ג'סטות, והתנהגויות אחרות. לפי חוקרים אלה – דיספונקציה בהמיספרה ימנית

תוביל לאי בשלות ואי יכולת לבצע שיפוטים רוטיניים הנדרשים לתפקוד יום-יומי. מייקלבסט

טען כי קיימים קשיים גם בתחומים נוספים: בניית קשרים חברתיים, דימוי גוף, תפיסה של

ימין/שמאל, כיוונים, תפיסת זמן, קשיים במתמטיקה והבנת משמעות פעולות של

מכלול אפיונים אלה המשיך להיחקר האחר. ) Clikeman & Hynd, 1990בהמשך )

1989, 1990, 1995((Rourke עבודותיו של )1995 ,1990 ,1989)Rourke עבודותיו של

מייצגות גישה Rourkeעבודות המחקר של נוירופסיכולוגית המנסה לאתר תת קבוצות של

הפרעות למידה. מתוך מדגם גדול של ילדים אשר הגיעו לקליניקות זיהה קבוצה עם מאפיינים משותפים של ליקויים לא מילוליים. פרופיל

הכשרים והקשיים הוביל להנחה כי האטיולוגיה קשורה בדיספונקציה המיספריאלית ימנית. ההשערה הספציפית – פגיעה בחומר הלבן

Cerebral white -matter כאשר בהמיספרה הימנית ;

יש יותר חומר לבן. הוצע כי מאפיינים דומים ישנם אצל ילדים עם סינדרום וויליאם והידרוצפלוס. אכן, מחקרים

המשכיים חקרו קשר בין ליקויי למידה לא מילוליים (.Erickson, 2001 Kortstee, 2001)והידרוצפלוס

Rourkeהמודל של Rourkeהמודל של

המודל ערוך בשני אופנים:

א. על פי התחום: תפיסה, קשב, שיכרון ויכולת תכנון

ב. באופן רצפי וסיבתי – כל חסך מוביל לחסך אחר.

מכאן: זהו מעין מודל "ניבויי" המוביל לכשלים

בתחום האקדמי והחברתי. חסכים Rourke על פי המודל של

נוירופסיכולוגיים ברמות השונות מובילים לכשלים אקדמיים, בכללם: כתב יד, חישובים

)אריתמטיקה( והבנה של חומר קריאה מורכב. כן מוצע כי מתפתחים חסכים בתחום

החברתי-הסתגלותי-רגשי.

לקות ספציפית או סינדרום עם תת-קבוצות?

לקות ספציפית או סינדרום עם תת-קבוצות?

בספרות מועלות מספר שאלות לגבי האבחנה של לקות ספציפית לא מילולית:

. Rourkeההתנסות הקלינית אינה תומכת במודל של 1.מוצאים ילדים להם מאפיינים נוירו-קוגניטיביים

וסוציו-רגשיים אותם תאר החוקר אך ללא קשיים אקדמיים כמוצע. לצד זאת – יש ילדים עם קשיים אקדמיים כמתואר

וללא קשים סוציו-רגשיים.

ישנם מחקרים המצביעים על הצורך בהבחנה בין 2.הפרעות בתפיסה המרחבית לבין הפרעות בקוגניציה

- קשיים בהבנה Dyssemiaחברתית ולבין הפרעות מסוג ובהפקה של הבעות פנים, טונציה וג'סטות.

כללית – עולה השאלה אם הפרופיל שהוצג על ידי 3.Rourke הוא שרירותי או שמדובר בסינדרום עם תת

קבוצות שונות.

המחקר של גרוס צור ועמיתיה מכוון לסינדרום4.

שכיחותשכיחות

אין נתונים לגבי שכיחות כללית

אין נתונים לגבי שכיחות על פי מין.

קלינית – אחוז ההפניות לקליניקה הוא ל'טובת' הבנים10:1

כללית – שכיחות נמוכה יחסית לליקויים מילוליים.

מאפייניםמאפיינים

פגיעות באינטגרציה ויזו-מוטורית

קשיים בתפיסה מרחבית

קשיים בתפיסת כיוונים

פגיעה בזיכרון לא מילולי )צורות, מיקום אובייקטים(

פגיעה בקשב

neglectלעיתים – תופעות

דיסקלקוליה

הבנה והפקה של מצבים רגשיים

קשיים בתקשורת לא מילולית

סימנים "רכים" בפלג גוף שמאלי.

(מתאר ילדים עם 1995המחקר של שערי צדק )פרופיל דומה:

15/20ביישנות –

10/20קשר עין –

16/20פרוזודיה לקויה –

20/20בעיות בתקשורת חברתית –

16/20קשיים גרפו-מוטוריים –

20/20קשב וריכוז –

12/20סימנים רכים בפלג גוף שמאלי –

במבחן המשכל – תפקוד נמוך בתת מבחן חשבון, הבנה סידור קוביות וקידוד

קשיים אקדמיים

(Little, 2001; Palombo, 2001)קשיים בתפיסה ובעיבוד של תהליכי מידע חזותיים ומרחביים. לא יוצרים דימוים חזותיים – השלכה על

מקצועות הדורשים עיבוד כזה )גיאוגרפיה, גיאומטריה, מדעים, אומנות(

קשיים בהעתקה של דגמים וציורים או בשליפתם מזיכרון.

נוטים ליתר אנליזה ולהתמקדות יתר בפרטים ואי ראיית ה"תמונה השלמה" – השלכה על הבנת הנקרא של

חומר מורכב: אינה בהלימה לכשרי השפה.

קשיים בעיצוב מושגים מתמטיים ובפתרון בעיות מתמטיות ומדעיות.

כתב יד בעייתי; משני - בשל הקשיים – התנגדות לכתיבה, קשיי איות.

קשיים בהתמודדות עם חומר חדש.

מאפיינים בתחום הרגשי – חברתיתפקוד חברתי בעייתי – מתקשרים טוב יותר עם

מבוגרים ופחות עם ילדים. אחד ההסברים – מבוגרים יותר צפויים בתגובותיהם וניתן לתקשר

איתם מילולית. בני הגיל פחות צפויים ותגובות לא ורבליות יותר שכיחות אצלם.

חסר חוש הומור, אינם יודעים מתי לועגים להם מפרשים דימויים באופן קונקרטי.

לעיתים נחווים כחצופים וגס רוח )פרגמטיקה(. מתחילים שיחה עם זרים כאילו מכירים אותם.

שואלים שאלות אישיות ומשתפים בחויו אישיות ללא הבחנה. אינם מכבדים פרטיות ואינם שומרים

מרחק פיזי.

מאפיינים בתחום הרגשי – חברתיהרצון לתקשורת אינו מתפרש בסביבה נכון – לכן

נסוגים ומבודדים.

משחק לא תקין עם ילדים לכן משחקים עם עצמם. מתקשים במשא ומתן.

מתקשים לקרוא שפת גוף, הבעות פנים ואינטונציות

תקשורת רגשית קשה – מתקשים לקודד רגשות הקשורים בפרוזודיה ווקלית, מתקשים להבין

רגשות של האחר, בויסות רגשות, מאבדים שליטה וסובלים מהתפרצויות זעם בזמן תסכול.

ישנה פגיעה בדימוי העצמי. ישנם סממנים של חוסר קוהרנטיות ושל רציונליזציה.

מאפיינים בתחום הרגשי – חברתי)Petti, Voelker, Shre & Abello )2003מחקר של

מטרת המחקר: לתעד דפיציטים בתפיסה של רמזים רגשיים המוצעת כמסבירה אי הסתגלות חברתית בקרב

לקויי למידה לא מילוליים.

אשר אובחנו כלקויי למידה 9-14 ילדים בגילאים 33נבדקים: , לקויי 1997( ,Rourke)קריטריונים על פי לא מילוליים

למידה מילוליים וללא ליקויי למידה.

הועברה בטריה דיאגנוסטית להערכת תפיסה חברתית והסתגלות חברתית.

לקויי הלמידה המילוליים היו נמוכים משמעותית משתי הקבוצות האחרות בפרוש של הבעות פנים. כמו כן הראתה קבוצה זו נטייה, אף כי לא מובהקת, לדפיציטים בכישורים

חברתיים ולהפרעות רגשיות.

מאפיינים בתחום הרגשי – חברתי

Dorfman, 2001 אך אין קריטריונים דיאגנוסטיים ברורים. NVLDגובר עניין בקבוצה של

כוחם מודגש ביכולת חשיבה והפשטה מילולית בעוד חולשתם בעיבוד ויזו-מרחבי, מתמטיקה, הבעה בכתב, עיצוב מושגים חדשים ותפקוד

חברתי ואדפטיבי.

כישורים פרגמטיים שפתיים NVLDבניגוד ליכולת מילולית טובה, ל-חלשים אשר לא נחקרו לעומק באמצעות בטריה סטנדרטית. עבודת

. כישורים אלה חשובים NVLD בקרב TOMדוקטורט זו בחנה שפה ו-לתפקוד חברתי אפקטיבי.

תקינים הותאמו בגיל, מין ויכולת 19 ו-NVLD ילדים מאובחנים כ-19מילולית. הנבדקים השלימו מבחן של כישורים מטה-לשוניים ומדדים

של האחר. בנוסף, הורים מלאו שאלון MINDשהעריכו הבנת תיאוריית ה-לגבי תפקוד אדפטיבי.

תפקדו נמוך יותר באופן NVLDהממצאים תמכו בהשערות. ילדים עם מובהק יחסית לילדים עם אותה רמת משכל בכול המדדים. מכאן, מוצע

הם מדדים להגדרת MINDכי דפיציט בשפה חברתית ובתיאוריה של הNVLD ועוד - חולשה בתחום הקוגניציה החברתית תורמת לרמת ,

.NVLDאדפטציה חברתית הקשורה ב-

(Pelleties, M. (2000קריטריונים לסיווג ולהשוואה של תת-קבוצות של לקויי למידה.

,LD( שיפור של חוקים לסיווג שתי קבוצות של 1למחקר שתי מטרות: )BPPD( Basic Phonological Processing Disorder -ו ,NVLD

. תיקוף קריטריונים לסיווג על ידי השוואת הקבוצות בתפקוד 2(.Psychosocialפסיכו-חברתי )

נבדקים סווגו על פי תפקוד פסיכו-חברתי.617

BPPD תפקוד נורמטיבי במדדי הסתגלות פסיכו-חברתית; תפקוד לא – תקין היה מינורי בקבוצה וכן נראתה נטייה למקרים סומטיים על עלייה

בגיל.

– הפרופיל התפקודי הראה פסיכופתולוגיה המאופיינת ברמת NVLDעבור חומרה גבוהה. עם הגיל – עלייה בקשיים פסיכו-חברתיים. מכאן – נתמך

הרעיון כי תפקוד פסיכו-חברתי קשור לפרופיל הדפיציטים הנוירו- פסיכולוגיים ולכן ניתן על פיו לסווג לתת-קבוצות.

, קשר בין 2001( ,Kortsee, Ericksonעבודות של ). זו קבוצה קלינית לגביה NVLDהידרוצפלוס ל-

Cerbral white matte. Rourkההשערה של נזק ב-הציע כי פציינטים עם הידרוצפלוס עלולים לסבול

מחר ובהמיספרה ימנית יש יותר חומר NVLDמ- לבין מאשר בשמאלית. המיספרה זו מעורבת יותר

מהשמאלית בעיבוד מידע לא מילולי וביצוע התנהגויות לא ורבליות.

למדגם נבדקים מבוגרים עם הידרוצפלוס. הועברה בטרייה של מדדים נוירו-פסיכולוגיים

בתחום קשב ורגש. נראו קשיים בתפיסת פנים, אך לא בתפיסת רגשות. התפקוד בבטריית הרגש לא

.NVLDהיה עקבי לגבי היפוזת ה-

מאפיינים בתחום הרגשי – חברתי

(Little, (2000 .

"קורבנות" בקרב ילדים עם הפרעות בספקטרום האספרגר. המחקר בחן שכיחות של קורבנות

NVLD. 411ובושה בקרב ילדים עם אספרגר ועם שאלונים מולאו על ידי אמהות ונותחו. המדגם כלל

15%. לרוב היה אספרגר, ל-9-17ילדים בטווח NVLD-שתי ההפרעות. שכיחות גבוהה של 95 ול

אירועי קורבנות.

תכלול גם NVLD ו- ASPמוצע כי ההערכה של תופעות של קורבנות ובושה

(Alloyzy )2001 .קשיים בארגון עצמי .

היבטים התפתחותייםהיבטים התפתחותיים

ההורים מתארים תינוקות פסיביים, נכשלים במשחקים מורכבים , אינם מגיבים כמצופה.

נראים מסורבלים ובעלי קואורדינציה חלשה. לצד זאת – מאוד ורבליים ומשתמשים בשפה של

מבוגרים. בשל השפה מפתחים כלפיהם ציפיות גבוהות. בשנים הראשונות צפיות אלה מקבלות חיזוק – יש רכישה תקינה של מיומנויות בסיס.

במקביל – מתחדד הקושי ביצירת אינטראקציות חברתיות. בשלבים ראשונים מיחסים לכך פחות

חשיבות. אי היכולת להיות עם ילדים מחריפה. הדחייה מצד ילדים גוברת.

נוצרים גם קשיי אקדמיים עם עליה במורכבות החומר.

מעקב בבגרות:

ישנה המשכית של קשיים רגשיים וחברתיים.

יש קושי במציאת עבודה ולרוב מגיעים לעבודה שאינה הולמת את רמת היכולת

סימפטומים קליניים של הפרעות רגשיות הופכים יותר מופנמים ויש נטייה לאובדנות

הליך אבחנההליך אבחנה

15ציון מילולי במבחן המשכל גבוה לפחות ב-נקודות מהציון הביצועי

תחומי חולשה – קוביות, קידוד, הרכבת עצמים

מיומנויות פענוח פונולוגי וקריאת מילים –טובות

מיומנויות כתיב תקינות וכתב יד גרוע

מיומנויות הבעה בכתב – חלשות

קשיים בתחום המתמטיקה – מושגים חשבוניים ופתרון בעיות

קשיים בארגון חזותי-מרחבי