הזכות ? לביקורת באינטרנט

1 פיני עזריה, עו"ד

Haim Ravia, Law Offices: Legal Links - http://www.law.co.il

באינטרנט ? לביקורת באינטרנט ? הזכות לביקורת הזכות

פיני עזריה, עו"ד – רביה ושות', עורכי דין

[email protected]

http://www.law.co.il



מבוא – מאפייני השיח באינטרנט

אנונימיות וביקורת – הקשר והחשיבות

תובענות נגד דוברים אנונימיים – סקירת התפתחויות

אחריות ספקי שירות

תובענות נגד דוברים אנונימיים

ארה"ב – תובענות והלכות

ישראל – בעיות שמעורר המצב המשפטי הקיים

פתרונות אפשריים

תוכן ענייניםתוכן עניינים



מאפייני השיח האינטרנטימאפייני השיח האינטרנטי

הרשת העצימה היכולת להפיץ מידע :בין מאפייני המציאות החדשה ניתן למצוא

קיטון בפערים שבין הפרט לשלטון ולגופים מסחריים ביכולת להפיץמידע.

.שיח כמעט על כל נושא בעולם + יותר פרטים חולקים יותר דעות ."חשיפות וסקופים" .אנונימיות – חלק ניכר מפרסומי מידע ברשת נעשה באופן אנונימי

יכולת ביטוי ללא מורא מפני התנכלות, ביזוי ועוד..השמצות



= < המציאות מלמדת כי אנונימיות מגבירה הדיאלוג הציבורי – גידול בכמות המשתתפים בשיח תוך הבאה למצבי קיצון

הציבורי, התגברות הביקורת, התגברות הפרסומים הפוגעים.

בארה"ב הזכות לדיבור אנונימי ברשת נתפסת כחלק מחופשהביטוי.



People are permitted to interact pseudonymously and anonymously with each other so long as those acts are not in violation of the law. This ability to speak … without the burden of the other party knowing all the facts about one' a identity can foster open communication and robust debate. Furthermore, it permits persons to obtain information relevant to a sensitive or intimate condition without fear of embarrassment. People who have committed no wrong should be able to participate online without fear that someone who wishes to harass or embarrass them can file a frivolous lawsuit

Columbia Insurance Company v. Seescandy.com, (DISTRICT COURT IN THE NORTHERN DISTRICT OF CALIFORNIA) (1999).



:בסקירה זו, ננסה להדגים כי

עשויים – הקיימים המשפטיים והכלים הנסיבתי המצב האנונימי לשיח הנוגע בכל רצויות לא לתוצאות להביא נפגעים של יכולת חוסר – לביקורת יעיל ככלי ברשת מחד, פרקטיים קשיים עקב המשמיץ הגורם אל לחזור ביקורת מורא ללא לפרסם מבקרים של פחד - מאידך

לגיטימית.



סקירה - אנונימיים דוברים כנגד התובענות סקירה - התפתחות אנונימיים דוברים כנגד התובענות התפתחות

-ה בשנות הציבורית לתודעה האינטרנט פרוץ המאה 90עם של אחד הינה פוגעים תכנים בגין אחריות הסכסוכים. גם החלו הקודמת,

מהמרכזיים שבנושאי הסכסוכים. צד מערבת המידע שהפצת בכך מתייחדת האינטרנטית הסיטואציה

שלישי - ספק השירות הינו תנאי בלעדיו אין לקיומו של השיח הציבורי ובהתאם גם ליכולת הפגיעה של הדובר.

הנטייה + הדובר אל להגיע קלה פרקטית יכולת בהעדר – בתחילה

גורמים מבוקרים או מושמצים תוקפים את לחפש את הכיס העמוק ספקי האינטרנט.

ספק אינטרנט – ספק גישה לרשת, בעל אתר, ספק שירות מקוון *

(פורום, צ'אט, דוא"ל ועוד).



חסינות לספקי שירותחסינות לספקי שירותארה"ב פ"דCompuserve ספק שאינו עורך בקרה על תכנים –

פוגעים לתכנים אחראי אינו – בלבד טכני כלי מעמיד אלא המועלים על ידי צד שלישי.

פ"דprodigy >- ספק העורך בקרה על תכנים – אחראי – מוטיבציה שלילית לבקרה -<

CDA – Communication Decency act חסינות - לספקי אינטרנט.

פ"דzeran.חסינות גם במקרה של ידיעה –



נסיון נוסף להתמודד עם תכנים פוגעים – המישור הפלילי –

ג'ורג'יה ארה"ב – חוק הקובע כי הפצת מידע באופן אנונימי מדינת פגיעה מחמת מבוטל החוק פלילית. עבירה = אנונימי פסבדו או

בלתי מוצדקת וגורפת בחופש הביטוי.

ACLU of Georgia v. Miller, 977 F. Supp. 1228 (N.D. Ga. 1997)



להביא עשויה האינטרנט ספק על אחריות השתת כי הכרה מתוך לצנזורה כבדה, לייקור השירותים והגישה לרשת ובכך לפגיעה קשה

הביטוי ובחופש ברשת המידע בעולם בזרימת שונות במדינות פוגעים לתכנים השירות ספק אחריות לפיה גישה ומתגבשת הולכת - משתנים החסינות היקפי לחסינות. זוכה השירות ספק מוגבלת. של במקרה גם (חסינות ביותר הגדול החסינות היקף – ארה"ב

ידיעה) אנגליה – היקף צר יחסית (ידיעה בפועל או בכח).ישראל

פורןפ"ד נ' הנוגע בורכוב בכל משולש מבחן מציב בהמ"ש . + הפגיעה וודאות + ידיעה – אינטרנט ספקי ולחובות לאחריות

מניעת הפגיעה בגבול יכולת הספק.



חוסר היכולת הפרקטית לחזור אל ספק האינטרנט חיזק המוטיבציהלחזור אל הדובר.

אין בדבריהם דוברים אנונימיים שלרוב נגד גל של תביעות – ארה"ב

לשון הרע – מבקרי חברות ציבוריות, עובדים, צרכנים ועוד. עילות מספר בסיס על להיעשות יכולה פוגע מידע בגין תקיפה

נוספות עילות הרע. לשון דיני של הוא הבכורה מעמד משפטיות. גבול השגת המתאימים): (במקרים רלוונטיות להיות העשויות במיטלטלין (פ"ד חמידי), הפרת סימן מסחר (פ"ד באלי), תיאור כוזב, הפרת זכויות יוצרים/ הזכות המוסרית, הפרת חובת נאמנות, רשלנות,

גזל סוד מסחרי ועוד...



:מספר דוגמאות 1999 חברת - Raytheon נתבעים אנונימיים 21 מגישה תובענה כנגד

שפרסמו מידע משמיץ באתר יאהו. לאחר גילוי זהות הנתבעים התברר כי חלקם היו עובדי החברה. ארבעה עובדים פוטרו.

חברת 2000יולי – Credit Suisse Firsf Boston מגישה תובענה על

סך מליון דולר כנגד מספר נתבעים אנונימיים, על פרסום השמצות נגד האנליסטים של החברה.

חברת 2000אוקטובר כי מפרסם מקומי ירחון – ארה"ב מילווקי –

Catalyst לא נא – לשעבר ועובדיה עובדיה בקרב מכתב הפיצה משמיצות הערות פרסום על תובענות תוגשנה באם להתפלא

באינטרנט נגד החברה.



:ישראל – פרשת אתר המסעדותrest.co.il.

.'פרשת יואב יצחק - יואב יצחק נ' ישעיהו ונועם רוטר ואח

(כפר-סבא) ת"א – אוקספורד פורן 007830/00פרשת נ' בורכוב (הש' אמיר).













ומהותיות פרקטיות בעיות של ומהותיות שפע פרקטיות בעיות של שפע

- צד נפגע.להבדיל מארה"ב - חוסר יכולת לתבוע נתבע עלום שם.צורך בתגובה מהירה.כניסה להליכים יקרים רק על מנת לאתר הפוגע .במקרים שאינם פגיעה מובהקת – חוסר יכולת לחייב הספק להציב הודעת נגד

=< פרט נפגע – קשיים רבים בעמידה על זכויותיו.

צד מבקר? האם על ספק השירות לגלות למבקר על דרישה לחשיפת זהותו

ארה"ב - אתר יאהו משנה מדיניות וקובע כי במקרה בו נדרש גילוי זהות גולשים – ניתנת ימים בטרם נמסרת זהותם.15לגולשים התראה של

על הדובר להעמיד שתכליתן שונות חובות /מטילות מחייבות שונות הבקשה הלכות לחשיפת זהותו.

? - ישראללגלות חובה הספק על האם ? זהות להסרת דרישה לגלות רשאי ספק דרישה האם לגולשים

להסרת זהות ?



איסור דיני לדוגמא: בנקאות שבדיני מההסדרים ללמוד וניתן יתכן הלבנת הון מתירים גילוי במקרים מסויימים:

רישומים 12סעיף וניהול דיווח זיהוי, (חובות הון הלבנת איסור לצו ) – "איסור גילוי ועיון" קובע:2001של תאגידים בנקאיים) (תשס"א

"תאגיד בנקאי לא יגלה עובדת קיומו או אי קיומו של דיווח לפי סעיף אלא 9 כאמור, דיווח על המעידים במסמכים עיון יאפשר ולא

לממונה, לרשות המוסמכת או על פי צו בית משפט."

במקרים מסוימים העדר הגילוי עשוי להיתפס כפגיעה בחובת הסודיותשבין בנק ללקוח.



בארה"ב נתבע אנונימי יכול להתנגד לצו לגילוי זהותו ללאחשיפה מצידו.

בישראל - להבדיל מארה"ב - חוסר יכולת להצטרף באופן פלוני נ' 13688/97אנונימי להליך בר"א (תל-אביב)

אלמוני ובנק הפועלים. =< צורך בהתדיינות ולו לשם הוכחת טענות הגנה העשויות

לשלול אחריות =< מוטיבציה שלילית לפרסום מידע.

נכון להיום - משקל רב מוטל על כתפי ספק השירות >- .



נטייה הגולשים. מחשיפת להימנע – שירות ספקי של הנטיה כרגע ריבוי תביעות ? כאשר מוכחת פגיעה יקרה במצבים של בלבד –מה לכאורה – איזו עילה עומדת לספק השירות (למעט חלוף הזמן שעשוי גילוי יוכל למנוע יכולת איתור הדובר/ הפוגע) מכוחה להביא לאבדן

זהות הדובר ?

? חובת סודיות

הגם שספק – ציטרין) (הלכת לעיתון בדומה מידע, על מקור הגנה – גלובס בעניין החלטה לעומת בורכוב, (פ"ד עיתון אינו אינטרנט

ויסמן נ' גולן, השופטת רייך שפירא) ?145/00ק"פ (תל-אביב)









? ביקורת – אנונימיות – האם זכות מוגנת

אנונימיות – לא זכות מוגנת ? פ"ד בורכוב – לא ! אינטרס שאין הצדקה ליתן לו הגנה בדין.

ארה"ב – הדיבור האנונימי מוגן – פ"ד מילר, פ"ד קולומביה ועוד

ביקורת/ הבעת דעה – האם יש בכלל זכות לביקורת ?

נכון להיום הדין מקנה הגנה חלקית לביקורת.



לחוק איסור לשון הרע – "הגנת אמת הפרסום" קובע:14סעיף "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר

שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של

ממש."

לחוק איסור לשון הרע – "הגנת תם לב" – קובע:15סעיף " במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או

הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:"

היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי ( הפרסום 4), או על אפיו, עברו, מעשיו או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי

או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

( הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת 6), ובמידה או על פעולה שעשה בפומבישהנפגע פרסם או הציג ברבים,

שהדבר כרוך בבקורת כזאת - הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של יצירה או פעולה;"הנפגע במידה שהם נתגלו באותה



לחוק – "נטל ההוכחה" - מסייג ההגנה:16סעיף

)" א( הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות, חזקה עליו לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבותושהפרסום 15בסעיף

שעשה את הפרסום בתום לב. ב( חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים(

בפרסום אחת מאלה:(1;הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו )(2 ) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים

;סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא(3 הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת )

הערכים 15המוגנים על-ידי סעיף ".



גם בארה"ב הדין בעייתי בהקשר של ביקורת – קו הגבול בין הבעת דיעהלפרסום מידע אינו ברור דיו.

New York Times v Sullivan 346 U.S. 254 (1964) לשון הרע נגד –

= פרסום מידע שגוי מתוך ידיעה על אי .Actual Malice"איש ציבור" מותנת ב נכונותו/ פרסום תוך התעלמות רשלנית בדבר נכונות המידע.

כלים לבדיקת אמיתות מידע (בהיקף ובמידה סבירים) – לרוב אינם עומדים לרשות הפרט.

פ"דGertz v Robert Welch 418 U.S. 323 (1974) הבעת דיעה הינה –

Milkovich v Lorain Journal 497 U.S. 1ביטוי מוגן ומותר, מסוייג בפ"ד – דעה המתיימרת לקבוע עובדות לא תזכה בהגנה.(1990)

השיח האינטרנטי אינו מתאפיין בניסוחים עתירי עומק ומחשבה תחילה – נהפוךבהתיימרות לגיטימית/ דעה בהבעת מדובר מתי מראש לקבוע קשה הוא =<

לקבוע עובדות המתבררות כלא נכונות =< עניין לקביעה נסיבתית.



לאור המצב המשפטי המעורפל באו דעות לפיהן יש להרחיב אתההגנה על הבעת דעה על ידי הרחבת המצבים שיחשבו כהבעת דעה.

L.B. Lidsky, Silencing John Doe: Defamation & Discourse in Cyberspace, 49 Duke L.J. 855

הלכות שונות ובמיוחד הלכתDendrite International v. Doe

הרחיבו היקפי ההגנה.

חשוב לזכור – אנשים מייחסים פחות ערך לדיבור האנונימי. העדר ציוןהמקור מעיד לרוב על איכות נמוכה יותר – יש הסבורים כי בעתיד

הזכות החשובה ביותר באינטרנט תהיה הזכות המוסרית – קשר בין מקור אמין למידע המופץ. לא ניתן באופן הגיוני לראות בפרסומים

כעובדות...





– השמצה

חוסר יכולת לחייב הספק להציב הודעה של הנפגע - שונהמ"ההסדר העקיף החלקי" הקיים בדיני לשון הרע.

עלויות התדיינות גבוהות – דווקא האדם הפרטי הנפגע עשוילהימנע מעמידה על זכויותיו – עלויות איתור הפוגע + עלויות

התדיינות עם הפוגע. כל זאת כאשר היקף הפגיעה עשוי להיות אדיר !



– " ב – ארה " – פתרונות ב – ארה פתרונות

1997 אנונימיות - חלק מהזכות המוגנת לפרטיות ולחופש ביטוי (פ"ד –

מילר, קולומביה ועוד...)

2000 פתרון מוצע – התחשבות באופי השימוש באינטרנט -< הרחבת - המצבים שיחשבו כהבעת דעה -< ברירת המחדל = הבעת דעה

(לידסקי)

.פתרון משלים - אמצעים פרוצדורלייםANTI-SLAPSLAP = Strategic Lawsuits Against Public Participation

http://www.casp.net



ערכאות שונות קובעות מבחנים שונים כתנאי לגילוי - 2000נובמבר – Melvin v. Doe (פנסילבניה) – שופט שהואשם

באתר אנונימי, בשתדלנות בלתי נאותה עבור מושל המדינה, לשם קבלת מינוי, תבע בדרישה לגלות זהות מפעיל האתר. ביהמ"ש –

קובע כי רק לאחר שניתנת לנתבע האפשרות להוכיח כי התובענה נעדרת סיכוי של ממש, ניתן יהיה לגלות זהות הנתבע.

זיהוי הנתבע כבעל כשירות 1 שלבים – (4 מבחן בן פ"ד קולומביה () הוכחה לכאורה 3) פירוט הצעדים שננקטו לזיהוי הנתבע (2לחוב (

כי לתובע עילה מוצקה דיה (על התובע להוכיח כי התובענה "תשרוד" ) פירוט הטעמים לגילוי זהות הדובר 4בקשה לסילוק על הסף) (

והגורמים אליהם יופנה הצו...



Dendrite International Dendrite International – פ"ד – פ"ד 20012001v. Doev. Doe

.ערכאה ראשונה – מאמצת את מבחני פ"ד קולומביה

מבחנים משלה:4ערכאת הערעור - קובע )1 זיהוי הנתבע צריך לכלול פרסום הודעה מטעם התובע, אצל ספק השירות (.הרלוונטי, על הגשת בקשה לגילוי זהות הדובר)2על התובע לפרט בדייקנות את האמירות הפוגעות שהוא מייחס לנתבעים ()3 על התובע להדגים עילה לכאורה וכן לשכנע את בית המשפט כי התובענה (.תשרוד בקשה לסילוק על הסף)4 גם באם התובע משכנע את בהמ"ש כי עומדת לו עילה של ממש, על ( ביהמ"ש לשקול את עוצמת התביעה למול הפגיעה בזכות החוקתית לדיבור

אנונימי .



לסיכום ארה"ב – הזכות לדיבור אנונימי – זכות חוקתית - צוברת

תאוצה וחיזוק. לנתבע אפשרות למנוע חשיפת זהותו על ידי תקיפת עוצמת התובענה (סדר"כ במסגרת הדיון בבקשה לצו גילוי כנגד ספק

השירות).

גם כאשר אין הנתבע מצליח ל"סלק התובענה על הסף" נערך + איזון בין הזכות לחופש הביטוי לבין הנזק הנגרם לתובע.



פתרונות אפשריים - ישראלפתרונות אפשריים - ישראל

בעייתי – ביניים כגורם - פתרון המתבסס רק על אקט אקטיבי מצד הספק הגנה נסיבתית, קביעה של עניין - ביקורת של במצבים במיוחד - ביותר בורכוב בפ"ד שנקבע המבחן המשולש ליישם את היכולת הוכחה. הדורשת

מוגבלת במצבים של פגיעה ודאית ולרוב לא תהיה רלוונטית.

– נפגעי השמצות

חיוב ספק לפרסם הודעה מטעם צד נפגע – פ"ד אוקספורד – בצריך עיון - יעיל דווקא במצבים בהם וודאות הפגיעה אינה גבוהה.



? ביקורת - אנונימיות – האם זכות

פ"ד אוקספורד – קביעה בעייתית הן באספקלריית דיני הגנת הפרטיות והן באספקלריית חופש הביטוי.

הסכם מכללא – תחולה מוגבלת – הכרה בדין מחוייבת לביסוס כזכות? הכרה בחסיון של ספק שירותים

ביקורת – היבטים פרוצדורליים (לאור הבעיות שבמבנה דיני לשון הרע)

הליך מקדמי + הגנה נגזרת על ידי ספק האינטרנט/ הכרה בזכותו של ספקהאינטרנט לשמר בסודיות את מקורות המידע שלו (למרות שאינו עיתון !) –

קשר בין ספק האינטרנט לצד הפוגע/המבקר – הבעת עמדה באמצעותו.

.צד מבוקר – מניעת תביעות הפחדה

צד נפגע – הליך קצר שבסופו יוכל לפנות אל הצד הפוגע + זכות לכפות תגובהלפי שיקול דעתו, במקרים מובהקים מחיקה.



סוףסוף

Documents

הזכות ? לביקורת באינטרנט