דגם הוראה

תקשורת ופוליטיקה בישראל1

2010דנה שטרקמן

מטרות הוראה הנושא וקישורן להוראה

1 כתנאי תקשורת חופשית, . התלמידים יבינו את חשיבותה של.הכרחי למדינה דמוקרטית

?מהי תקשורת חופשית אמצעי התקשורת יוכלו לדווח ללא הפרעה וללא הגבלה על

התרחשויות, מידע מסוגים שונים ויוכלו לשמש במה לעמדות שונות ומגוונות. כדי שהתקשורת תוכל לעשות זאת , כלי

התקשורת צריכים להיות עצמאיים ובלתי תלויים ברשויות השלטון.קיומה של תקשורת חופשית היו תנאי הכרחי לקיומו

של משטר דמוקרטי, המבוסס על עקרונות דמוקרטיים: עקרון הגבלת השלטון ועקרון השמירה על זכויות אדם ואזרח.

2

2010דנה שטרקמן

2 התלמידים יבינו את משמעותן של הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור .לדעת ואת חשיבותן של זכויות אלו

זכות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת המדינה הדמוקרטית מחויבת לקים את הזכות לחופש הביטוי ואת זכות

הציבור לדעת, אמצעי התקשורת מאפשרים קיומן של זכויות אלה.הזכות לחופש הביטוי משמעותה של הזכות לחופש הביטוי היא שלכל אדם יש הזכות להחזיק

בדעות עצמאיות משלו ולבטא את עצמו מבלי שיגבילו אותו, וכן זכותו לקבל מידע מאמצעי התקשורת ולמסור להם מידע.

הזכות לחופש הביטוי בגלל חשיבותה מעוגנת באמנה, בהכרזה ובפסיקותבג"ץ

בדבר זכויות האדם מעוגנת בהכרזה לכל באי עולם לחופש הביטויהזכות, כפי שמצוטט בסעיף י"ט של הכרזה זו1948

כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא"כל הפרעה, ולבקש ידיעות ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות"

3

2010דנה שטרקמן

חופש הביטוי זכות "עילאית"

חופש הביטוי מהווה בשיטת המשפט הישראלית "זכות עילאית" ,בעלת מעמדגבוה מדוע?

עצם קיומו של חופש ביטוי הכרוך חופש הביטוי מאפשר את גילוי וחשיפת האמת -גם בדיון חופשי ובהחלפת רעיונות ודעות המקיימים "שוק חופשי של דעות

ורעיונות" מאפשרים את גילוי האמת מתוך ועל בסיס אותו דיון חופשי.לפי דברי השופט ברק.

בשני היבטיםחופש הביטוי מאפשר את קיומו של התהליך הדמוקרטי במדינה - חופש הביטוי חשוב מפני שהוא מאפשר לקבוצות ופרטים לנסות לשכנע אחרים-

בצדקת דרכם. כל האזרחים , אלה המשתייכים לרוב, ואלה המשתייכים למיעוט במערכת עקרון שלטון העםיוכלו להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולממש את

הבחירות ,חופש הביטוי מאפשר זרימה חופשית של מידע בחברה, אודות הנבחרים-

תפקודם ומעשיהם באופן המאפשר הפעלת פיקוח וביקורת של האזרחים על עקרון נבחריהם ואפשרות להחליף את הנבחרים ביום הבחי חופש ביטוי. מימוש

.הגבלת השלטון

4

2010דנה שטרקמן

זכות הציבור לדעת

זכות הציבור לדעת זכות הציבור לדעת משלימה את הזכות לחופש הביטוי ואת

הזכות לחופש המחשבה והדעה. משמעותה של זכות הציבור לדעת היא, זכותו של כל אזרח לדרוש ולקבל מידע אודות

המתרחש בשלטון, בחברה ובמדינה. באמצעות מידע זה יכול כל אזרח לגבש לעצמו באופן עצמאי ותבוני דעות ועמדות בתחום

הפוליטי ובתחומים נוספים של החיים הציבוריים והאישיים. הסבר מהו הקשר בין מימוש זכויות היסוד "חופש הביטוי וזכות

הציבור לדעת" לבין קיומה של תקשורת חופשית? 

5

2010דנה שטרקמן

3 התלמידים יבינו את הקשר ההכרחי בין מימוש זכויות היסוד "חופש הביטוי .וזכות הציבור לדעת" לבין קיומה של תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית.

מממשים את זכות הציבור לדעת:כלי התקשורת 1 .על ידי פרסום וחשיפת מידע אודות המתחרש בצמרת השלטון ובחברה .2.על ידי הצגת מגוון דעות ואלטרנטיבות בנושאים שונים לציבור הרחב . 3.מידע זה מהווה כלי חשוב לגיבוש עמדותיו של הציבור בנושאים שונים. של השלטון ליידע את הציבור בכל חובתוזכות הציבור לדעת כוללת גם את

הנוגע למדיניותו ולפעולותיו. בדמוקרטיות המערביות ובמדינת ישראל בכללן הוכרה זכות זו בחוקים המחייבים את ראשי המערכת השלטונית ואת פקידי

רשויות השלטון להיענות לדרישתו של כל אזרח לקבל מידע מלא על תפקודה . חוק חופש המידע גם בישראל נחקק 1998ופעילותה של ראשות מסוימת. ב

חופש מטרת החוק היא לעגן את הזכות לחופש המידע ולקבוע האיזונים בין המידע לבין הצורך בשמירה על סודיות המידע לשם הגנה על ערכים ואינטרסים

אחרים

6

2010דנה שטרקמן

תקשורת חופשית

4 התלמידים יבינו שתקשורת חופשית היא אחד ממנגנוני .הפיקוח הבלתי פורמאליים המרכזיים ב

מדינה הדמוקרטית

תקשורת חופשית היה אחד המנגנונים הבלתי פורמאליים להגבלת כוחו של השלטון- קיומה של תקשורת בלתי מוגבלת על

ידי השלטון מחזקת את עקרון הגבלת השלטון, באמצעות פרסומים שונים ,מונעת מהשלטון לנהוג בשרירותיות, עריצות

ובניגוד לחוק.

7

2010דנה שטרקמן

מקורות המידע של התקשורת

התלמידים יבחינו בין מקורות המידע שמהם התקשורת שואבת מידע ויבינושמגוון מקורות המידע תורם להיותה תקשורת חופשית

מקורות המידע של התקשורתמקורות עיקרייםשלושההתקשורת שואבת את המידע שהיא מפרסמת מ :אזרחים המוסרים מידע על אירועים, תכניות ומחדלים)כשלים( -הציבור

בגופי הממסד והשלטון. :סיקור עצרות, הפגנות, שביתות טכסים ואירועים מיוחדים.-אירועים:אחד ממקורות המידע של התקשורת היא המערכת -המערכת השלטונית

השלטונית. השלטון מוסר לתקשורת מידע על עמדות השלטון ומדיניותו בתחומים השונים. מסירת המידע נעשית בשתי דרכים

מגוון מקורות המידע השונים מהם שואבת התקשורת את המידע*שברשותה תורמים להיותה תקשורת חופשית ובלתי תלויה בשלטון.

 

8

2010דנה שטרקמן

המושג הבנית המציאות

התלמידים יבינו את המושג הבנית המציאות ויבינו שהתקשורת פועלת בדרך של הבנית מציאותהבניית המציאות. אחד מתפקידיה של התקשורת במדינה דמוקרטית הוא לסייע לאזרחים לגבש דעותיהם ולבנות עולם

להכיר ולהבין את המציאות הפוליטית ולעצב את השקפת עולמם הפוליטית.מושגים פוליטיים, התקשורת עושה זאת באמצעו דיווח חדשותי בתחומי הפוליטיקה, האקטואליה והתרבות, דיווחים הן בתקשורת האלקטרונית והן בעיתונות הכתובה. אלה ששום דיווח אינו אובייקטיבי לחלוטין. נציג להלן

מספר גורמים המשפיעים על בחירת הנושאים שיסוקרו בחדשות.הגבלת העורכים- זמן השידור או גודל הכתבה בעיתון- בשיקולי עריכה ותוכן.מדובר בבעלי הון המפרסמים באמצעות אמצעי התקשורת בעלי הון-התערבות

או בעלי הון שהם בעלים של אמצעי התקשורת. קבוצות אינטרס שונות- מדובר בקבוצות המשתמשות באמצעי התקשורת לקדם עניינים ואינטרסים-

פוליטיים כלכליים ואחרים. קיומה של תחרות בין אמצעי התקשורת על ראשוניות או בלעדיות בפרסום ידיעות על אירועים-

חשובים שזה אתה התרחשו ידיעות אלו קרויות לעיתים סקופים. הנעשית על ידי אמצעי התקשורת, מקורה בצמצום הגורמים הנסקרים לסיכום הבניית המציאות

בעקבות הבחירה של נושאים שאינם בהכרח מאוזנים או משקפים את ההתרחשות הפוליטית האמיתית על כל צדדיה.

לכן להבניה זו על אף חשיבותה הרבה יש לה גם השלכות שליליות על מימושה המלא של זכותהציבור לדעת והזכות לחופש הביטוי

9

2010דנה שטרקמן

תפקדיה של התקשורת בחברה הדמוקרטיתקביעת סדר היום הציבורי

הם אלה הפוליטיקאים היא זו שמעלה נושאים על סדר היום הציבורי והעיתונות המגיבים. תגובת הפוליטיקאים, תהליך קבלת ההחלטות במדינה ותוכן ההחלטות

מושפעים כולם מסדר היום הציבורי- כלומר מהעדיפות אותה נותנת התקשורת חשיפת המידע בתקשורת ביחס לנושא מסוים יוצר תגובה של לנושאים מסוימים.

. הפוליטיקאים יתרון בולט וחיסרון בולטיש לציין כי בקביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת ,יתרון-בזכות העלתם של נושאים חשובים על סדר היום הציבורי על ידי התקשורת

גדל הסיכוי כי לנושאים אלה יזכו להתייחסות של הפוליטיקאים חסרון-נושאים חשובים אינם זוכים לתשומת לב תקשורתית, הפוליטיקאים

מעדיפים לא לעסוק בהם כי לא הועלו על ידי התקשורת. לסיכום תפקידה הכפול של התקשורת הן כמבקרת והן כמעצבת את סדר היום

הציבורי מתממש הן בענייני יום יום והן בחשיפת פרשיות כבדות משקל כגון הטבח במחנות הפליטים בסברה ושתילה.אירועי סברה ושתילה הובאו לידיעת הציבור

על ידי התקשורת, הדבר גרר מחאה ציבורית חסרת תקדים בעיקר נגד שר הביטחון דאז אריאל שרון. בעקבות המחאה הציבורית קמה ועדת חקירה

ממלכתית לחקור את האירועים בסברה ושתילה. מסקנותיה של ועדת החקירה הביאו לפיטוריו של שר הביטחון שרון.

10

2010דנה שטרקמן

תעמולת הבחירות

תעמולהבתקופת הבחירות הפוליטיקאים משתמשים במגוון אמצעי התקשורת לצורכי -בפרסומים בעיתונות הכתובה המפלגות והמועמדים השונים מציגים את העיתונות הכתובה

האידיאולוגיה שלהם, את פועלם בעבר ואת הבטחותיהם לעתיד. מטרת השימוש באמצעי זה היא לפרט ככל האפשר את מצעם של המפלגות והמועמדים ולהציג ביקורת על היריבים.

-בעיתונות המשודרת במיוחד הטלוויזיה, נעשה שימוש בסיסמאות ג'ינגלים העיתונות המשודרתואמצעים אחרים, כאשר התכנים מועברים ברדידות תוך כדי פנייה אל המכנה המשותף הנמוך

ביותר. תפקיד התקשורת ביום הבחירות1 תפקידה העיקרי של התקשורת ביום הבחירות הוא הצגת והסברת העמדות השונות של .

. ההסברה ותעמולת הבחירות משקפות את זכות הציבור לדעת 2המועמדים והמפלגות השונות. ואת הזכות לחופש הביטוי, הן מחזקות את הדמוקרטיה גם בכך שהן יוצרות מעין "שוק חופשי

של דעות ורעיונות" המאפשר לאזרחים במדינה לגבש באורך תבוני יותר את עמדותיהם השונות.

השפעת תעמולת הבחירות על הכרעת הבוחר מערכת הבחירות הופכת למקצועית ובשנים האחרונות גדלה ההשפעה של יועצי תדמית, יועצי

פעמים רבות ההכרעה של ציבור תקשורת, פרסומאים ואנשי מקצוע אחרים על הפוליטיקאים. האזרחים במי לתמוך ואת מי לבחור נקבעת על פי התדמית של הפוליטיקאים כפי שזו מועברת

באמצעות התקשורת. הבוחריםהכרעתשתי גישות בנושא השפעת תעמולת הבחירות בתקשורת על

11

2010דנה שטרקמן

התלמידים יבינו את מקורות כוחה של התקשורת ויעריכו את ההשלכות החיוביות והשליליות

ʺʥʩʡʥʩʧʯʤʩʨʩʬʥɹʤʣɦʮʮʤʬʲ ʥʤyʡʧʤʬʲ ʤ̋ ʲ ʴ ʹ ʤʥ̋ʸ ʥ́ʷʺʤʬʹ ʡʸ ʤʤʧʥʫ̋ ʥʫʬʹ ʤʺʥʩʬʩʬʹ ʥ

ʤ̡ʴ ʹ ʤʺ ʩʡʥʩʧʺ ʩʬʩʬ́

ʺ ʥʠʩʁʮʤ̋ ʩhʡʤʸ ʩʫʤʬy ʥʡʩʁʬ̋ ʲ ʩɦʮ̋ ʸ ʥ́ʷʺ ʤʺ ʩʨʩʬʥɹʤ̋ ʫy ʲ ʮʤ̋ ʠʯʩʡʤʬʥ

ʬʤ̫ʺ ʲ ʣ́ ʡʢʬy ʥʡʩʁʬ̋ ʸ ʦʥ̡ʺ ʩʨʩʬʥɹʤ̋ ʥʬʤhʺ ʤʬɦ ʧʩʡ

ʭʩʮy ʥʢʤ̋ ʠʺ ʮʁ ʮʁ ʮ̋ ʸ ʥ́ʷʺ ʤʬ́ ʤyʩʧʡʤ̋ ʥʡʷʲ ʡʭʩyʷʱ ʰʤ

ʭʩhʦʥʠʮʧʸ ʫʤʡʭʰʩʠʹ ʭʩʠʹ ʥhʺ ʥ́ʧʸ ʺ ʤʤ̋ ʠʭʩɹʷʹ ʮʥʠʬʫʬ̡ ʺ ʩ̋ʩʮʠʤ̋ ʩʨʩʬʥɹʤʺ ʥʠʩʁʮʤhʡʮʪʫʡʥ .ʤʩʣʣʁ

.ʺ ʩʨʥʮ

ʩyʥʡʩʁʤʭʥʩʤyʣɦʺ ʲ ʩʡʷʭʩʠʹ ʥhʬ́ ʭʺ ʬ̡ ʤ̋ ʥʫʦʡʩyʥʡʩʁʤʭʥʩʤyʣɦʬ̡ ʭʩʡʥ́ʧ

ʩʫʩʥʫʩɦʤʬʣʢ ,ʺ ʸ ʥ́ʷʺ ʤʩʣʩʬ̡ʺ ʥɦʧʩʩ̋ʤʬʥʫʦʩʤʬʠʭʩʠʹ ʥhʬ

ʭʩʠʷʩʨʩʬʥɹʤʬ́

ʭʩʫʥʦʭʰʩʠʭʩʡʥ́ʧʭʩʠʹ ʥh ,ʺ ʩ̋ʸ ʥ́ʷʺ ʡʬ̋ ʮʥ́ʺ ʬ

ʠʬʭʩɹʩʣ̡ʮʭʩʠʷʩʨʩʬʥɹʤʩʣʩʬ̡ ʥʬ̡ ʥʤʠʬʩʫʭʤʡʷʥɦʲ ʬ

.ʺ ʸ ʥ́ʷʺ ʤ

ʺ ʥyʩʧʡʤ̋ ʴ ʥ̫ʺ ʡʤ̡ʴ ʹ ʤ1ʺ ʥʣʮ̡ ʤ̋ ʸ ʡʱ ʤʥ̋ʢʁ ʤʠʥʤ .ʺ ʥʢʬɹ ʮʤʥʭʩʣʮ̡ ʥʮʤʬ́ ʺ ʥhʥ́ʤ

.ʺ ʥhʥ́ʤ2ʺ ʬʥʮ̡ ʺ ʥʤyʡʱ ʤ .ʺ ʥʫʦ̋ ʠʺ ʥɹ̫ ʹ ʮ̋ ʥyʩʧʡ

ʹ ʴ ʥʧʬ̋ ʥʫʦʤ̋ ʠʥ̋ʲ ʣʬy ʥʡʩʁʤʺ ʠʺ ʥ̫ʦʧʮʯʤ ,ʩʥʨʩʡʤ

ʺ ʥyʶ ʥʩʯʤ́ ʪʫʡʭʢʤʩʨy ʷʥʮʣʤʺ ʥ̡ʣʬ́ ʩ́ʴ ʥʧʷʥ́ "ʯʩ̡ʮ

"ʺ ʥhʥʩ̡ʸ ʥʭʩʧʸ ʦʠʬʸ ʹ ʴ ʠʮʤʩhʥʡʺʪy ʥʠʡʹ ʡʢʬʤhʩʣʮʡ

.ʺʥhʥ́ʤʭʤʩ̋ʥʣʮ̡ ʺʠʸ ʺʥʩ

ʺ ʠʺ ʥʨʤʬʤʬʥʬ̡ ʺ ʸ ʥ́ʷʺ ʤʬ̡ ʲ ʩɹʹ ʤʬʥʭʩyʧʥʡʤ̋ ʥ̡ʣ

ʬ́ ʭʩʬʥ̫ʩ́ʮʤʩʤ̋ ʹ ʭʺ ʸ ʩʧʡʠʷʥʥʣʥʠʬʥyʺ ʥʩʧʬʁ ʥʮʭʥɦʸ ʴ

ʤhʩʣʮʤ̋ ʡʥʨʬ́ ʭʩʬʥ̫ʩ́ʮʯʠʫʮʥʭʲ ʤʯʥʨʬʹ ʯʥy̫ ʲ ʲ ʢɹ ʰ.

12

2010דנה שטרקמן

הגבלות על התקשורת בישראל

התקשורת כאשר יש התנגשות בין חופש הביטוי לבין ערכים אחרים, כגון ביטחון המדינהאינה חופשית לחלוטין.

ההגבלות על מידת עצמאותה של התקשורת פקודה זו מתנה כל הוצאת עיתון באישור מטעם הממונה על המחוז 1933פקודת העיתונות -

יכול לשלול הענקת רישיון או לבטל רישיון שר הפניםמטעם משרד הפנים. הפקודה קובעת כי קיים של עיתון מבלי לנמק החלטתו.

תקנות מנדטוריות אלו נקלטו בשיטת המשפט הישראלית הן 1945תקנות לשעת חירום - למנוע פרסום שעלול לדעת הצנזורה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום לצנזורהמאפשרות

החברה או בסדר הציבורי. כל פרסום חייב לקבל אישור בכתב מהצנזור, הצנזור עצמו קובע אם נעשתה עבירה על חוקי הצנזורה והוא מוסמך לגזור דינו של עיתון בקנס או בסגירת העיתון

לתקופה בלתי מוגבלת.3בין התקשורת לבין השלטון, נועד להסדיר את יחסי הגומלין . -הסכם ועדת העורכים ,

בהסכם חברים חלק מעורכי העיתונים ונציגי התקשורת האלקטרונית מול רשויות השלטון והצבא.

:צנזורה פנימית מרצון(, שגילויו עלול פרסום מידע סודי איסורההסכם כולל שני חלקים( שפירושו התחייבות התקשורת לא הסכם צנזורהלפגוע בביטחון הלאומי ובמורל הציבורי.

לפרסם מידע שהצנזור הראשי אסר לפרסם)צנזורה חיצונית(, בעיקר ידיעות ביטחוניות שפרסומן עלול לפגוע פגיעה ממשית בטחון המדינה.

 

13

2010דנה שטרקמן

מידת עצמאותה של התקשורת

התלמידים יבדקו את מידת עצמאותה של התקשורת בישראל לאור הגבלות שחלות עליה מחד גיסאוההגנה שמקבלת התקשורת מאידך גיסא

ההגנות על אמצעי התקשורת בישראל פסיקות בג"ץ1 .בשנות החמישים פרסם עיתון בישראל ידיעה כי ישראל עומדת להעמיד מאתיים -בג"ץ קול העם

.במידה ותתפתח מלחמה בין ארצות הברית לברית המועצות, אלף חיילים לרשות ארצות הברית על בסיס ידיעה זאת פרסם העיתון הקומוניסטי קול העם מאמר מערכת חריף, בו קבע העיתון כי ישראל

מספסרת בדם הנוער היהודי. שר הפנים החליט לסגור את העיתון. השר סגר את העיתון על בסיס פקודת העיתונות התקיפה עוד מתקופת המנדט, על פיה מוסמך השר לסגור עיתון לכל תקופה שיראה לנכון אם

ימצא כי העיתון ופרסומיו פוגעים בביטחון המדינה ומסכנים את שלום הציבור. העיתון עתר לבית המשפט העליון ביושבו כבג"צ נגד סגירת העיתון. העותרים טענו כי סגירת העיתון משמעה פגיעה בחופש

הביטוי והעיתונות. בית המשפט קבל את העתירה והורה על פרסומו המחודש של העיתון. בית המשפט קבע בפסיקתו כי ניתן להפעיל את פקודת העיתונות רק כאשר, השר יכול להוכיח כי יש בפרסום סכנה

ממשית לשלום הציבור. במקרה של העיתון" קול העם "לא הוכחה סכנה ממשית לשלום הציבור, בפרסומיו של העיתון, לעומת זאת איסור הפרסום של העיתון פוגע באופן וודאי ומוחלט בחופש הביטוי.

בפסיקתו התבסס בית המשפט על הכרזת העצמאות . חשיבותו של פסק דין זה היא בנקודות הבאות: של חופש הביטוי.בחקיקה שיפוטיתעיגון מבחן הוודאות הקרובה: מבחן זה הובא על ידי השופט אגרנט כאמצעי למציאת איזון בין חופש הביטוי לביטחון המדינה ושלום

, חופש הביטוי יוגבל רק אם יש וודאות שהפרסום עיתונאי עלול לגרום לנזק רציני ומיידי- מבין הוודאות הציבור. על פי מבחן זההקרובה.

  

14

2010דנה שטרקמן

בג"ץ מאיר שניצר נגד הצנזור הראשי-מאיר שניצר, עיתונאי ב"חדשות", פרסם מאמר על תפקודו שלראש המוסד לרגל חילופי תפקידים במוסד. הצנזור פסל את הכתבה מטעמים של פגיעה בביטחון

המדינה. בג"ץ )ברק( קיבל את העתירה, בנימוק שביקורת שאינה מזהה את העוסקים בביטחון )ראש המוסד( אינה מהווה סכנה ביטחונית ואינה עילה לפסילת כתבה.

חשיבותו של פסק דין זה בנקודות הבאות לפקח על החלטותיו של הצנזור הצבאי ולהפעיל ביקורת שיפוטית על לבית המשפט יש סמכות

החלטותיו.במדינה דמוקרטית מן הראוי לאפשר מתיחת ביקורת על אישי חופש הביטוי הוא גם חופש הביקורת

ציבור.במקרה של התנגשות חזיתית בין חופש הביטוי לבין הביטחון גובר הערך של עליונות ערך הביטחון -

ביטחון המדינה משום שללא ביטחון אין חיים ואין חירות.  תקשורת חופשית בישראל ובמדינות הדמוקרטיות בכלל בהשוואה לחופש התקשורת במדינות לא

דמוקרטיות: במדינות הדמוקרטיות השלטון מתערב במידה מועטה בפרסומי התקשורת, בעיקר באמצעות צנזורה ביטחונית. לעומת זאת

במדינות הלא דמוקרטיות התקשורת נשלטת על ידי השלטון ומפרסמת את המידע שהשלטון רוצה לפרסם. במדינות הדמוקרטיות ובישראל בפרט ישנם הסכמים והסדרים בין התקשורת לבין השלטון בדבר התנהלות התקשורת

ולעומת זאת במדינות הלא דמוקרטיות ישנם חוקים וצווים המגבילים את כוחה של התקשורת ועצמאותה. 'בספר להיות אזרחים בישראל538,545, 532, 529תרגול עמ

15

2010דנה שטרקמן