Upload
lara
View
70
Download
0
Embed Size (px)
DESCRIPTION
יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי. מיכאל סופר המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה אוניברסיטת בר-אילן. יום עיון מועצת הכפרים 12.2.2009. נושאים מרכזיים בהרצאה. גורמי ומנגנוני השינוי במרחב הכפרי היבטים מרכזיים של התמורות במשק הישראלי תמורות מרכזיות במושב ובמשקי הבית המושביים - PowerPoint PPT Presentation
Citation preview
1
יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי
מיכאל סופר
המחלקה לגיאוגרפיה וסביבהאוניברסיטת בר-אילן
יום עיון מועצת הכפרים12.2.2009
2
גורמי ומנגנוני השינוי במרחב הכפרי1(
היבטים מרכזיים של התמורות במשק 2(הישראלי
תמורות מרכזיות במושב ובמשקי הבית 3(המושביים
יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי: 4(מאפיינים, מניעים, זרזים וחסמים
השלכות ומסקנות - המרחב הכפרי לקראת 5(העתיד
נושאים מרכזיים בהרצאה
3
התייעלות המגזר החקלאי – עלייה בפריון ליחידת 1.עבודה לכוח בביקוש ירידה התוצאה: השקעה,
ויצירת עודפי מזון
הרעה בתנאי הסחר של המגזר החקלאי – ירידה 2.תשומות, במחירי עליה מול תפוקות במחירי
התוצאה: ירידה בהכנסה של החקלאים
הלאומי 3. למשק החקלאות בחשיבות ירידה וליצוא, לתעסוקה לתל"ג, תרומה של במונחים
התוצאה: פחות השקעות במגזר החקלאי
. הגורמים העומדים בבסיס התמורות 1במרחב הכפרי
אלה הם גורמים אוניברסליים
4
יישובים 4. של והתעסוקה האוכלוסייה בהרכב שינוי ו- counter-urbanisationחקלאיים: suburbanisation ,
והפרופיל הדמוגרפי במבנה שינוי התוצאה: התעסוקתי של יישובים חקלאיים
רכישת 5. – הבית משק של החברתי במבנה שינוי השכלה ופתיחות לקבלת חלופות להכנסה חקלאית,
התוצאה: קטן העניין בתעסוקה חקלאיתשיפור תחבורתי – שיפור ביתרונות המיקום של 6.
הכפר ואפשרות הגעה למוקדי תעסוקה חיצוניים, התוצאה: התרחבות התרומה של מקורות הכנסה
לא-חקלאייםמדיניות פיקוח חקלאית וסביבתית – מגבלה על 7.
פעילויות חקלאיות מסוימות ועליה בחשיבות השטחים הפתוחים
5
ניתן להתייחס לתמורות במרחב הכפרי בארבעה תחומים עיקריים הקשורים קשר אמיץ כל אחד
במשנהו:
התחום הדמוגרפי: הגירה, חוסר איזון דמוגרפי - גריטריפיקציה התחום היישובי: מכפר לפרבר, ג'נטריפקציה התחום הכלכלי: תעסוקה, תפקודים, שימושי קרקע התחום הסביבתי: קונפליקט בין פיתוח יישובי וכלכלי לבין
צרכי שימור הסביבה
6
שלוש אסטרטגיות הישרדות מרכזיות במשקים חקלאיים
– התמחותspecialisation – ריבוי תעסוקותpluriactivity – נטישת החקלאותnon-agricultural employment
7
הכנסה מחקלאות והכנסה של חקלאיםאינם מושג נרדף
אישה שמתחתנת עם חקלאי לא בהכרחמתחתנת עם החקלאות
שתי הערות )הארות( על המצב
8
א. מגמות מרכזיותבמונחים של תרומה ירידה בחשיבות החקלאות
לתל"ג, ליצוא ולתעסוקהתוך כדי ירידה בכוח הייצור עלייה בפריון
העבודה ובמספר משקי הבית החקלאיים ובאופי שימושי עלייה בהתמחות הענפיתמגמת
הקרקעמחדש של יישובים תהליכי פירוור ואכלוס
כפריים
מעבר למרחב רב-תפקודי במונחים של שימושי קרקע, מבנה תעסוקה ופעילות
כלכלית – כל אלה מובילים לשינוי מבני ונופי
. תמורות מרכזיות במגזר החקלאי 2והכפרי בישראל
9
. תמורות מרכזיות במושב ובמשקי הבית 3המושביים
שינוי במבנה התעסוקה: ריבוי תעסוקות1(שינוי בשימושי הקרקע: שינוי בגידולים, התמחות, 2(
התרחבות השטח הבנוי, חדירת עסקים לא-חקלאייםג'נטריפיקציה: תהליכי פירוור, לחץ נדל"ני, שינוי נופי3(שינוי במבנה הארגוני: אגודה מול ועד, תפקידי 4(
המועצה האזוריתהיבטים סביבתיים: מטרדים לא מוכרים, קונפליקט 5(
עם שכניםאי שוויון במרחב הכפרי: מרכז מול פריפריה6(
10
ההשלכות המרכזיות של התמורות על המשק המשפחתי
מגמת גידול בשטח המעובד על ידי חקלאי פעיל
עלייה בעצימות הייצור החקלאי
רק מיעוט מהחקלאים מתפרנס מחקלאות בלבד
האסטרטגיה השכיחה בקרב משקי הבית במושבים היא ריבוי תעסוקות
עלייה בשיעור משקי הבית המשכירים נכסים ליזמים חיצוניים
עלייה מתמשכת במספר העסקים הלא-חקלאיים בנחלה
הקמת העסקים הלא-חקלאיים אינה זוכה לתמיכה או להסדרה מצד הממסד הממשלתי
11
התופעות משתנות עם ההתרחקות ממוקדיםמטרופוליטניים
תהליך גריאטריפקציה באזורי השוליים
תהליך ג'נטריפיקציה בשובל העירוני כפרי
מעבר ממרחב יצרני למרחב צרכני
שונות מרחבית
12
חשיבות לקידום רוב המדינות המפותחות מייחסות . 1 ומתאימות את מדיניותן החקלאות והפיתוח הכפרי
למטרה זאת
וביישוב – במשק גיוון הפעילות הכלכלית. הן רואות ב2– כאמצעי מרכזי בפיתוח כפרי
תפקיד מפתח יש יזמים ממשקי בית חקלאיים. ל3ביצירת מרחב רב-תפקודי
א. רקע כללי
. יזמות עצמית במשק המשפחתי 4החקלאי
13
מגמות בהבנייה מחדש של המגזר החקלאי. 4
משקים גדולים ומתמחים
משקים מגוונים ומשלבים
משקי תחביב
סוגים של גיוון-שילוב. 5
חקלאות ותעסוקה מחוץ למשק
חקלאות והשכרת קרקע ומבני משק
חקלאות ויזמות עסקית בתחומי המשק החקלאי
14
. טיפוסים של משקים שיש בהם 6עסקים
– המפעילים משק גדול ולצידו עסקים, יזמים חקלאייםבדרך כלל בעלי זיקה לחקלאות
– המפעילים עסק במשק כמקור הכנסה יזמים עסקייםמרכזי בצד פעילות חקלאית בהיקף בינוני או קטן
– הכנסתם נגזר משילוב עיקר בעלי משק בהיקף קטןבין עסק במשק ותעסוקה בשכר מחוץ למשק
15
ב. שיטת העבודה
,ראיונות עם נושאי תפקידים – במשרדי ממשלהמועצות אזוריות, גופים תומכים, תנועות מיישבות
ראיונות אישיים עם בעלי נחלות המשלביםחקלאות ויזמות עסקית
משקי בית במספר אזורים80שאלון שהועבר בין
16
גליל מערביגליל עליון
דרום
מטרופולין צפון
עמקים
מטרופולין דרום ומזרח
17
. אפיון בעלי 1 המשקים
90% 56: הגיל השכיח 45 מבעלי המשקים הם מעל גיל – 65
מהגברים היא תיכונית. אצל 60%רמת ההשכלה של הנשים שיעור גבוה יחסית של בעלות תואר שלישי
-מבעלי המשקים בני המושב בו הם גרים, חלקם 60%כ כבר דור שלישי
20% ;הם יורשים ו- 44% מבעלי המשקים הם דור ראשון הם רוכשים. בין הרוכשים יש גם בני מושב35%
מרבית בעלי המשקים שייכים למשפחות בעלות ותק חקלאי
ג. מאפיינים עיקריים: אוכלוסייה, משקים ועסקים
18
. אפיון המשקים2 – דונם30גודל נחלה שכיח – דונם2-2.5גודל חלקת המגורים השכיח -דונם50כשליש מבעלי המשקים מעבדים יותר מ מן הנחלה 1.5בממוצע כל חקלאי מעבד יותר מפי
שבחזקתו, עם הבדלים בין-אזוריים :קיימים הבדלים אזוריים בגודל השטח המעובד הממוצע
דונם במרכז 37 דונם בעמק יזרעאל וכ-100יותר מ- הארץ
שכירים, 2המשק מעסיק בממוצע בן משפחה אחד ועוד וככל הנראה יותר מזה כי לא כולם דיווחו על העובדים
הזרים חלק ניכר מן המרואיינים הם חקלאים פעילים בקנה
מידה גדול יחסית
19
היחס בין ממוצע השטח המעובד לממוצע גודל הנחלה על פי אזורים
ממוצע אזור גודל נחלה
a
ממוצע שטח מעובד
b
b / a
1.58 51.8 32.7צפון 1.46 105.2 72.1עמק יזרעאל
1.23 36.9 29.9מטרו צפון 1.44 37.5 26.1מטרו דר' מז' 6.25 187.4 30.0חבל אשכול
1.66 63.5 38.2כל המושבים
20
הסיבות לביצוע שינויים במשק החקלאימספר הסיבות לשינוי
העונים מכלל %
העונים עצמה יחסית
אי אפשר להתפרנס רק מחקלאות - הכנסנו תעסוקות אחרות
28 75.6 2.69
2.72 59.5 22הרחבנו את החקלאות כי רצינו להישאר חקלאים 2.65 54.1 20הרווחיות של הענפים ירדה וחיפשנו ענפים חדשים
2.58 51.4 19מדיניות הממשלה השתנתה 2.19 43.2 16מכסות המים צומצמו
2 40.1 15נוצרו הזדמנויות לפיתוח ענפים חדשים
כרבע מן העונים הרחיבו את משקיהם וכחמישית צמצמו את הפעילות החקלאית.
21
התפלגות סוגי העסקיםאחוז שכיחות סוג העסק
32.91 26 תלוי חקלאות
27.85 22 תיירות ופנאי
15.19 12 שירותי קהילה
24.05 19אחר
100.00 79סה"כ
. מאפייני 3העסקים
22
שטח ומספר מועסקים ממוצע לעסק לפי סוג
העסק
ממוצע שטח שכיחות סוג העסק )מ"ר(
ממוצע שכיחות מספר
עובדים 6.5 26 1477.7 19 תלוי חקלאות 1.7 12 265.6 18 תיירות ופנאי
3.5 22 128.6 11 שירותי קהילה 4.8 19 124.4 17אחר
23
שיעור בעלי המשקים המעבדים את משקם באורח מלא לפי סוג העסק
המעבדים את % משקם באורח מלא
שכיחות סוג העסק
תלוי חקלאות 26 73.1 תיירות ופנאי 22 68.2שירותי קהילה 12 41.7אחר 19 57.9
24
קצב פתיחת יזמויות על פי תקופת הקמה
0
5
10
15
20
25
pre1991
1991-1995
1996-2000
2001-2005
2006+
שנה
מספר
number
average per year
25
. מיקום 4העסק
מרבית העסקים ממוקמים במבנה נפרד בחלקהא', או במבנה המגורים
מחצית העסקים נמצאים במבני משק שאינםבשימוש
100שטחם של כמחצית העסקים אינו עולה על מ"ר1000 בעלי שטח העולה על 8%מ"ר ורק כ-
-שכירים3.3על כל בן משפחה מועסקים כ
26
התפלגות הלקוחות והספקים על פי אזור - ערכים ממוצעים
ממוצע לקוחות אזור )%(
ממוצע ספקים )%(
6.4 13.1היישוב 29.2 37.3יישובים סמוכים
15.5 11.2גוש דן 40.9 33.7כל הארץ
"ל 7.2 1.9חו
. קשרי 5העסק
27
שיעור המציינים קשר כלכלי בין העסק והמשק על פי סוג העסק וסוג הקשר )%(
סוג הקשר
סוג העסקמוצרים נובעים
מפעילות חקלאית
מותיר חלק גדול
מההכנסה במשק
בעסק השקעה נובעת
מהכנסות המשק
הכנסות העסק מ
מושקעות במשק החקלאי
63 58 79 96תלוי חקלאות 67 52 57 48תיירות ופנאי
58 17 58 8שירותי קהילה 39 39 44 22אחר
28
. התפלגות המשקים לפי 6אשכולות
ממוצעים לפי אשכול
(N=8) 1אשכול (N=52) 2אשכול (N=12) 3אשכול משתנים
שטח מעובד )דונם( 70.64 41.03 57.4מספר העובדים במשק 2.89 2.50 2.53שטח העסק )מ"ר( 1016 102 444מספר העובדים בעסק 6.25 2.74 6.24 ההכנסה מן המשק % 51.42 31.19 17.5 ההכנסה מן העסק % 54.62 37.80 64.1 עסקים תלויי חקלאות % 62.5 19.2 33.4 עסקי תיירות ופנאי % 25.0 32.7 25.0 עסקים של שירותי קהילה % 12.5 17.3 16.7 עסקים אחרים % 0 30.8 25.0
29
להקמת עסק . מניעים, זרזים וחסמים7לא-חקלאי
עצמה יחסית מכלל העונים %מספר העונים מניעים להקמת העסק
2.85 88.31 68חיפוש מקור הכנסה משלים 2.67 80.52 62זיהוי ביקוש למוצר או שירות
2.57 64.94 50רעיון עסקי שנראה מבטיח 2.44 59.74 46דרך למימוש עצמי של היזם 2.69 55.84 43רצון לנצל ידע מעיסוק קודם
2.61 54.55 42רצון לנצל משאבי ידע מקצועי ליצירת הכנסה 2.54 54.55 42רצון לנצל מבנים קיימים ליצירת הכנסה
2.54 46.76 36רצון לנצל משאבי כוח אדם ליצירת הכנסה 2.16 33.77 26חיפוש חלופה כלכלית לחקלאות
א. מניעים להקמת העסק על פי דרגת עצמתם
30
ב. זרזים לפיתוח העסק
2.8
2.73
2.66
2.6
2.57
2.45 2.5 2.55 2.6 2.65 2.7 2.75 2.8 2.85
רצון לעצמאות
קרבה למשק ולבית
רצון למימוש עצמי
העסק מאפשר את המשכיות המשק
העסק התפתח מתוך המשק החקלאי גורם
ערך ממוצע
31
ג. חסמים לפיתוח יזמות עסקית
2.57
2.17
2.03
0 0.5 1 1.5 2 2.5 3
ביורוקרטיה
מחסור בהון
תשתיות לאמתאימות
גורם
ערך ממוצע
32
א. תפישת התושבים את ההשפעות החיובית או השליליות של עסקים לא-חקלאיים )%(
השפעה חיובית
השפעה שלילית
לא משמעותי
0 4.5 94.5יצירת מקומות עבודה 2.9 21.7 75.4הרחבת השירותים
8.8 20.6 70.6העלאת רמת החיים 42.5 53.0 4.5פגיעה באיכות החיים
64.6 23.1 12.3קונפליקטים עם הרשויות 65.1 25.4 9.5סכסוכי שכנים
47.5 31.2 21.3השפעת גורמי חוץ
. השלכות 8ומסקנות
33
הנגזרת ממנה ירידת חשיבות החקלאות וההכנסה מובילים לחיפוש מקור הכנסה חליפי
מרמת משק הבית פיתוח היזמויות מתחיל מלמטה – – ללא סיוע מוסדי וללא מדיניות מוסדית ברורה
להמשך תורם משמעותית במשק עסקקיומו של הפעילות החקלאית במשקקיומה של
ליצירת ליצירת מרחב רב-תפקודי, העסקים מוביליםמקומות תעסוקה חדשים ולפיתוח המרחב הכפרי
ה. מסקנות, או מה ניתן ללמוד מהנאמר עד כאן
34
משפיעים על רמת במושב ובמרחב הכפרי עסקים המקומיתהרווחה
ומוקדי תעסוקה מיקום ומרחק מהגלעין הלאומי עירוניים מרכזיים משפיע על סוג העסק ועל אופי
צמיחתו חשיבות בשונה מרוב המדינות המפותחות המייחסות
ומתאימות את לקידום החקלאות והפיתוח הכפרימדיניותן למטרה זאת, אין בישראל מדיניות ברורה
בתחום זה
35
ו. השלכות ומסקנותהתמורות משקפות אסטרטגיות הישרדות של משקי בית משפחתיים, אינטרסים של מתיישבים חדשים, אינטרסים
חיצוניים ומדיניות ממשלתית לא ברורה. כלכלית, תעסוקתית הטרוגני המרחב הכפרי נעשה
וחברתית תחרות גוברתתוך כדי מגוון של שימושי קרקע נוצר - שכונות יוקרה לצד מחסנים ורפתותהיבטים פיסיים בתוך המושב ובין מושביםשונות כלכלית-חברתית – - עליית כוחו של האגודה החקלאית מאבדת מכוחה
הועד המקומי
– מספקי תשומות יחסי חליפין עם הסביבה העירוניתלספקי כוח אדם ושטחי פעילות
36
?האם רצוי לעודד את המגמות המסתמנות בשטח
האם יש לתמוך בפיתוח הכלכלי המקומי, ולתרוםעל-ידי כך לצמצום היוממות?
האם נוצר בכפר הישראלי צביון חיים חדש שניתןעדיין לכנותו כצביון כפרי, או שהתמורות
המתרחשות בו מבשרות על היעלמו של הכפר כצורת יישוב מובחנת והשתלבותו במרקם, ואולי
אף במרחב, העירוני?
?כיצד יראה היישוב הכפרי בעתיד
המרחב הכפרי לקראת העתיד – שאלות למחשבה
37
תודה על הקשב
מושב רשפון38
39
בית נחמיה
40
41
42
0
50
100
150
200
250
300
350
1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006
שנה
אינדקס
עצמאיים הכנסה נובעת תנאי סחר פיריון כולל
אינדיקטורים נבחרים של המגזר החקלאי
43
0
50
100
150
200
250
300
1960 1970 1980 1983 1988 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
ס"ה בחקלאות ס"ה מרחב כפרי בחקלאות %
מגמות בתעסוקה במרחב הכפרי
44
שינויים במבנה התעסוקה ביישובים הכפריים
0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100%
1980
1983
1988
1990
1991
1992
1993
1994
1995
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
שנה
אחוז
חקלאות שירותים אישיים שירותים ציבוריים מסחר ותירות תעשיה בינוי ותחבורה
45
מגמות במספר החקלאים ובגודל שטח ממוצע למשק
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
3500
4000
4500
5000
1955
1957
1959
1961
1963
1965
1967
1969
1971
1973
1975
1977
1979
1981
1983
1985
1987
1989
1991
1993
1995
1997
1999
2001
inde
x of
ave
rage
far
m s
ize
0
10
20
30
40
50
60
70
80
90
thou
sand
s of
sel
f-em
ploy
ed
farm size self employed
Ahituv and Kimhi (2006)מקור: