" " = " חדשנות" הטמעהאחרים והרהורים

ליאת גרנות-דדוןהמכללה האקדמית ספיר

ההירהורים שיועלו בהרצאה

האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"?1.

האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים 2.של "פדגוגיה סמכותנית"?

האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים 3.בתרבות?

אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה 4.הטכנולוגית תתרחש. לאן זה יביא אותנו מבחינה

תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית פחות? האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?

ראשון הרהורחדשה בטכנולוגיה השימוש האם

?" חדשנות " בגדר הינו

" פדגוגית" חדשנות( מגדיר "חדשנות חינוכית" כפעילות מכוונת אשר מבקשת להציג רעיונות 2004בשרד )•

חדשים בהקשר נתון במטרה לשפר באופן ניכר את למידת התלמיד בתוך סיטואציה של יחסי גומלין ואינטראקטיביות.

( מתייחסת לחדשנות במונחים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים וטוענת שהיא – 2004מארש )•פעילויות וסביבות לימודיות אשר מטפחות אוטונומיה של הסטודנט, מעורבות רבה,

שיתופיות, הבנייה שיתופית של ידע ומעגנות פעילויות לימודיות הדנות בבעיות/מצבי חיים אמיתיים.

( "חדשנות" הוגדרה כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות 295, 2004לפי נחמיאס, )•תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע,

מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית.

( טוענים שחדשנות בחינוך נובעת משינוי בפרדיגמה החינוכית. 5, 2004מיודוסר ואחרים )•( תרומה מרכזית בשינוי הפרדיגמאטי הזה מבחינת תוכן ICTהם טוענים שלטכנולוגיה )

)קוריקולום, מושגים וכדומה( ומבחינת מיומנויות )כישורי למידה, עבודת צוות(. מזמין פרקטיקות חדשניות מבחינה ארגונית, פדגוגית, קוגניטיבית וקוליקולרית.ICTהשימוש ב-

"חדשנות"

( רואה בארגונים מערכות חברתיות המורכבות מפרטים עם 1995רוג'רס )•דרגות שונות של פתיחות לחדשנות טכנולוגית. הקצב בו החדשנות תאומץ

בארגון הוא פונקציה של שלושה דברים:. מאפיינים מסוימים של החברים בארגון )סטאטוס חברתי, השכלה, יכולת 1

התמודדות עם מושגים מופשטים, פטליזם ועוד(. החדשנות עצמה )יתרון יחסי, התנסות, קלות, מורכבות, הלימה(2. המידע המופץ על החדשנות3

קל יותר יהיה לאמץ את החדשנות אם המשתמשים הפוטנציאלים יהיו •משוכנעים שיש יתרון בשימוש בו והוא מתאים לצרכים והערכים העכשוויים

שלהם. שלבים: מידע, שכנוע, קבלת 5מאמצי החדשנות עוברים תהליך בן •

קבוצות 5ההחלטה, ההטמעה, ההמשכיות. פרופיל המאמצים מתחלק ל-בהתפלגות נורמאלית החל מה"חדשניים" ועד ל"משתהים".

(4, 2003, נווה ואחרים 14, 2003, אלשטיין 215, 2002)נחמיאס,

" " " חינוכית " חדשנות ל חדשנות שבין האבחנההטמעה של במונחים

"חדשנות" היא המקבילה הטרמינולוגית ל"חידוש" ומתייחס •נובע להטמעה של חידוש טכנולוגי כלשהוא. שילובו

מהפונקציונאליות שלו ומהשאלה האם יש בו יתרון או לא."חדשנות פדגוגית" מחייבת שינוי בתפיסת ההוראה והיחסים בין •

מרצה לתלמיד שהיא הרבה מעבר להטמעה של טכנולוגיה. יתכן שהטכנולוגיה היא פלטפורמה לשינוי תפיסות עולם, אך היא •

לא פלטפורמה מחייבת. יכול להיות שקיים מתאם סטטיסטי גבוה בין השניים אך האם ניתן להוכיח קשר סיבתי? ואם כן לאיזה כיוון?

דוגמא להתכנסות שבין "חדשנות פדגוגית" וטכנולוגיה ניתן למצוא •חינוך על יסודיבאתר משרד החינוך –

" הוראה" טכנולוגיית כהטמעת חדשנותההשפעה העמוקה שיש לטכנולוגית מידע על החיים המקצועיים והאישיים היא •

ברורה בכל הבט של חיי היום יום. אוניברסיטאות רבות בעולם פיתחו מגוון סביבות למידה מתוקשבות, בתקווה להפיק תועלת מטכנולוגיות המידע

החדשות הללו...חשוב להפיק לקחים מהטמעות מוצלחות של טכנולוגיות , פסקה ראשונה(2003למידה מקוונות. )נווה ואחרים

השימוש ברשת ככלי הוראה בהשכלה הגבוהה גדל במהירות. מרצים רבים •באוניברסיטאות מסוקרנים מהאפשרויות חסרות התקדים לשפר את ההוראה

האקדמית באמצעות טכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות. הם מעוניינים לספק גישה יעילה ונוחה למידע, לתקשר טוב יותר עם הסטודנטים ועם

, פסקה ראשונה(2002עמיתים ולשפר את הזדמנויות ההוראה. )נחמיאס, (: טכנולוגיות מקוונות, כמדיום הוראתי, לא ישנו או ישפרו 2004מארש )•

למידה בפני עצמן. מה שמשפר למידה היא הוראה מתוכננת היטב., 2002המרצה בהשכלה הגבוהה על פי מודל של מנדינאך וקליין )נחמיאס •

( עם הזמן, בתהליך של דיפוזיה, יאמץ את הטכנולוגיה לכדי שלב של 16"חדשנות" בו הוא מעצב מחדש את הקוריקולום ופעילויות הלימוד ומשנה את

תהליכי ותכני ההוראה.

שני הרהורהאם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"?

"פדגוגיה סמכותנית" לעומת "פדגוגיה חדשה"...הגיע הזמן להמיר את הפדגוגיה הסמכותנית יודעת-כל, הפדגוגיה של העברת-ידע •

ששלטה בחינוך שנים רבות, בפדגוגיה חדשה ועדכנית. מדובר במעבר לפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית, שבה את הידע בונים, לא רוכשים מן המוכן, שבה יש הרבה פעילות

של פתרון בעיות בין-תחומיות, עבודות חקר צוותיות, וכו'. המעבר לתפיסה פדגוגית קונסטרוקטיביסטית מוצדק משום שאנו מבינים היום שרכישת ידע היא בעצם בניית ידע

(2000ושלמידה טובה היא עניין בין-אישי לא פחות ממה שהוא תוך אישי )סולומון (. ”(communication“ לתקשורת ”(extension)“איש החינוך פרארי מבחין בין "שלוחה" •

הוא להרחיב את היכולות והידע הטכני של אדם... "שלוחה" כמו תפקיד סוכן ה"שלוחה"גם תקשורת מערבת אנשים והיחסים שלהם עם העולם בכדי שיוכלו לשנות את העולם.

ההתפצלות בין שני מושגים אילו היא בכך שתקשורת מערבת דיאלוג הדדי ושלוחה מערבת השתלה של ידע, תהליך שפרארי מתאר כ"ניגוד ישיר לתפיסת עולם

הומניסטית". על פי חוקר התרבות והתקשורת – קארי קיימות שתי תפיסות של "תקשורת" תקשורת •

כ"העברה" ותקשורת כ"התכנסות טקסית". התפיסה הראשונה הרווחת היא שבאמצעות תקשורת מועברים מסרים לצורך שליטה באנשים ובמרחבים ואילו לפי השנייה ביטוייה של

התקשורת אינו בהעברת מידע תבוני אלא בבנייה וחיזוק עולם תרבותי בעל משמעות.

שלישי הרהורבמהותו שונה הפדגוגיה שדה האם

? בתרבות אחרים משדות

" " " תרבות" למול חינוךהם • המערבית בחברה המתהווים החברות ודפוסי התרבות

. מודרניים פוסטעל • המשפיעה תקשורת של טכנולוגיה היא האינטרנט

הפוסט התרבות של בערכים המעוגנת תרבות של התהוותהמודרנית.

של • בערכים מעוגנים הספר בית של והחברות הידע דפוסי . המודרנית והחברה התרבות

- מודרנית הפוסט מתרבות חלק שהיא האינטרנט בתרבות מנגדקיימת:

הידע • ברמת ושיתופיות נגישותהחברתית • מהוויה כחלק וקהילתיות דמוקרטיזציהאורן ) • הכלכלית ברמה מוצר לכל פוטנציאלי כלקוח המשתמש

2001)

" הטכנולוגית" המהפכה

בדור הראשון של האי.לרנינג, התקדמות הייתה בהמרה של חלק •מהתהליכים הכלל מוסדיים ושל חלק מהתהליכים הכיתתיים, מהעולם

הריאלי לעולם הוירטואלי באינטרנט. תהליכים אלה התבססו על האינטרנט ככלי תקשורת זול נפוץ ונוח שבאמצעותו אפשר להעביר מידע בין המרצים לתלמידים ובין המנהלה לתלמידים. אולם התהליכים האישיים

של עיבוד מידע ברמת ספר הלימוד וברמת תהליכי החשיבה של הלומד, כמעט ולא השתנו. פירוש הדבר הוא שהדור הראשון לא גילה את

.האינטרנט ככלי עזר לחשיבההפוטנציאל של בימים אלה מתפתחים במהירות כלי אי.לרנינג חדשים דווקא מהכיוון •

החשיבתי. הכוונה היא לאפשרויות חדשות שיביאו לסוג חדש של לומד עם סוגים חדשים של חשיבה ועיבוד מידע: אי.טקסטבוק כצורה חדשה של הצגת מידע, כלי חשיבה והבנה חדשים, אינטליגנציה מלאכותית כעזר

ללומד עם מנועי חיפוש, מנועי המלצה על חומר, מנועי גילוי, מנועי סיכום (2002 )עידן מנועי היסק ועוד.

רביעי הרהוראם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש. לאן זה

יביא אותנו מבחינה תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית פחות?

האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?

ספיר האקדמית במכללה שימוש מדדיבקורסים פריטים 20.2-15.5התפלגות

התפלגות פריטים בקורסים

53%

5%

15%13%

9%

4%2%

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

to 1011 to 2020 to 40 41 to 7071 to 100100 to 250 6עד 5 פריטים

מספר פריטים

יםחוז

א

סידרה1

N=9742

595פריטים ב קורסים

ספיר האקדמית במכללה שימוש מדדילמידה ולסביבות לפריטים 20.2-15.5כניסה

התפלגות כניסות לפריטים ולסביבות למידה

0.17%0.84%

3.87%

7.23%

12.44%

17.82%

13.11%14.62%

29.92%

0.84%1.85%

6.05%

8.40%

11.76%13.45%

10.25%8.57%

38.82%

0.00%

5.00%

10.00%

15.00%

20.00%

25.00%

30.00%

35.00%

40.00%

45.00%

5000-10000מעל 10000טווח

טווח 2000-5000

מתחת ל 1000-2000500-1000200-500100-20050-10050

טווח

יםחוז

כניסות לסביבותאכניסות לפריטים

N = 595 N= 9742 פריטים

ספיר האקדמית במכללה שימוש מדדיוסטודנטים מרצים כניסות 20.2-15.5התפלגות

התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים למערכת

0.02%0.32%

3.28%

23.97%

27.54%

14.73%14.09%

6.85%

9.19%

0.00%0.00%1.01%

11.78%11.78%

16.16%

19.53%

17.17%

22.56%

0.00%

5.00%

10.00%

15.00%

20.00%

25.00%

30.00%

מתחת ל to 2010 1000-2000500-1000200-500100-20050-10050-2010ומעלה 2000

טווח

יםחוז

סטודנטיםאמרצים

מרצים297

סטודנטים4364

ספיר האקדמית במכללה שימוש מדדידיון בקבוצות 20.2-15.5פעילות

דיון( 151מהקורסים )25%ב • קבוצתעם( 71מהקורסים )12%ב • דיון לפחות 3קבוצת הודעותעם( 29מהקורסים )5%ב • פעילה דיון הודעות 20קבוצת

לפחותכ" • הודעות 1182סהעם • ביותר הפעיל בקורס רק 163גם 15%הודעות

דיון( 424מתוך 64מהמשתתפים ) בקבוצת השתתפו. 221 )37%ב • מספר( מרצה הודעות היו מהקורסים

מקסימאלי (59הודעות נמחקות ) מההודעות חלק

ביבליוגרפיהhttp://virtual2002.tau.ac.il/users/www/1614/article.htm, )מקוון( נמצא ב: בין שתי תרבויות: אינטרנט ובית הספר( 2001אורן, א. )

אוניברסיטת .(M.A). עבודת גמר לתואר למה הם לא "קופצים על העגלה"? המכשולים והתמריצים המשפיעים על מרצים בשילוב למידה מתוקשבת בקורס שלהם( 2004אלשטיין, י. )http://hl2.biu.ac.il/users/www/25157/elstein_thesis.rtf ת"א. )מקוון( נמצא ב:

.109-114. האוניברסיטה הפתוחה, עמ' תקשורת המונים, כרך ב'( 1995כספי, ד. )(. האוניברסיטה הפתוחה. 35-26 )ע' תקשורת המונים. מקראה". בתוך ד. כספי )עורך(, המדיום הוא המסר( "1995מקלוהן, מ. )

, )מקוון( נמצא ב: למידה אקדמית ברשת באוניברסיטת תל-אביב – היבטים פדגוגיים ומסקנות ראשוניות( 2002נחמיאס, ר. ואחרים )http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/meytal_ampiri_telaviv.htm

http://maagar.openu.ac.il/opus/static/binaries/editor/bank30/asher_idan_1.htm, )מקוון( נמצא ב: השני של האי.לירניניג: מתקשורת להבנה באמצעות א.טקסטבוק(, הדור 2002עידן, א. ), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה. מקראה , כרך א', תקשורת כתרבות", בתוך: ליבס, ת. וטלמון, מ. )עורכות(, גישה לתקשורת כתרבות( "2003קארי, ג. ))מקוון( נמצא ב: אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך: החולייה שעדיין חסרה..., ( 2004גבעון, י. )

http://www.shafee.com/papers/Educational-Informatics/The%20Missing%20Link%20Still%20.doc )מקוון( נמצא ב: פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?(, 2000סולומון,ג. )

http://construct.haifa.ac.il/~gsalomon/pedagogy.htmGuri-rosenblit, S. (2002) "A Top Down Strategy to Enhance Information Technologies into Israeli Higher Education", International Review of Research in Open and Distance Learning , Jan 2002.

(online) Available :http://www.irrodl.org/content/v2.2/rosenblit.htmlGuri-Rosenblit, S. (2003) Paradoxes and Dilemmas in Managing E-Learning in Higher Education , (online) Available :http://repositories.cdlib.org/cshe/CSHE7-03/

Mioduser, D. (2000) Internet-in-education in Israel: issues and trends. (online) Available :http://muse.tau.ac.il/publications/67.pdfMioduser, D. et al. (2002) "WWW in Education", in H. Adelsberger et all,(Eds.), Handbook on Information Technologies for Education & Training . Berlin/Heidelberg/New York: Springer, 23-43. (online) Available:

http://muse.tau.ac.il/publications/82.pdfMioduser, D. et all. (2002) "Innovative models of pedagogical implementation of ICT in Israeli schools", Journal of Computer Assisted Learning, 18(4), 405-414. (online) Available :

http://muse.tau.ac.il/publications/84.pdfMioduser, D. et all. (2004), Sustainability, Scalability and Transferability of ICT-based Pedagogical Innovations in Israeli Schools (online) Available :

http://muse.tau.ac.il/publications/87.pdfNachmias, R. et all. (2000) "Web-Supported Emergent-Collaboration In Higher Education Courses", Educational Technology & Society 3(3). (online) Available :

http://muse.tau.ac.il/publications/65.pdfNachmias, R. (2002) A research framework for the study of a campus-wide Web-based academic instruction project, Internet and Higher Education 5, 213-229 (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/78.pdfNachmias, R. et all. (2004) "Factors Involved in the Implementation of Pedagogical Innovations Using Technology", Education and Information Technologies, 9 (3) 291-308. . (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/86.pdfNaveh, G. et al, (2003) Critical Success Factors of E-Learning Implementation at a University (online) Avilable: http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/success.pdfOren, A. et all. (2000) "Learnet - A Model for Virtual Learning Communities in the World Wide Web", International Journal of Educational Telecommunications, 6(2), 141-158. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/learnets.htmlPedersen, J. (2001) "Technological determinism and the school", Journal of Educational Enquiry, 2(1). (online) Available: http://www.literacy.unisa.edu.au/jee/Papers/JEEVol2No1/paper5.pdfJenny Lee "Book Review: Extension or Communication" (online) Available: http://www.paulofreireinstitute.org/Documents/bookreview-PF1973_by_Lee.html

Debra Marsh (2004) "Evaluating pedagogical innovation in e-leaning" Power-Point Presentation,(online) Available : http://www.univ-montp3.fr/~rachel/spip/IMG/pdf/8_Marsh.pdf

Jean-Pierre Béchard (2004) "Teaching and Learning Innovations in Higher Education: Four proposals" Power-Point Presentation,(online) Available :http://www.uottawa.ca/services/tlss/mhr2004/ppt/jpb_chard.ppt