מכון טכנולוגי לישראל -הטכניון

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

אזרחית החברה ה האם יכולה

?העירוניתכנון העל להשפיע

תקדים להשפעת החברה האזרחיתכקריית ספר תחם מ דיניות התכנונית באדמות שרונה על המ

:עבודה מסכמת בקורס "טי והיסטורי על פיתוח עירוני בארץ ישראלאורמבט תי"

טליה מרגלית' דר: מרצה

:מגישים

021767249ז .ליאור גוזס ת 034839373. ז.ת עילם טייכר

065742207 ז.דקלה שחר ת

א"עתש, סמסטר אביב 2011אוגוסט

1

תוכן עניינים

2' עמ............................................................................................................................ מבוא

4' עמ.............................................. 21-החברה האזרחית בישראל ובמערב בראשית המאה ה -פרק א

9' עמ.......... ....................20-ועד אמצע המאה ה 19-סוף המאה הממתחם קריית ספר שימושי –פרק ב

15' עמ.............. ..........................................קום המדינה ועד ימינוהטמפלרים מאדמות תכנון –פרק ג

על תכנון " ועד הפעולה של לב העיר-ירוק במקום בטון"ארגון השפעת –פרק ד

20' עמ................. .................................................................1995-2011 בשנים מתחם קריית ספר

25' עמ..... ........................................... ?פסימיתתמונת מצב אידיאלית או ירע :סיכום וניתוח -סיכום

30' עמ............... ...................................................................................................ביבליוגרפיה

32' עמ........................ ......................................................................................רשימת נספחים

2

מבוא

שבהם החברה האזרחית , אוגוסט בתל אביב-ימים חמים של יולי, שאולי יהפכו להיסטוריים אלו ימים

בראשם נושאי התכנון ,ת בתהליכי קבלת ההחלטותאת החברה הישראלית כולה למעורבו מעוררת" השנקינאית"

באופן ישיר מה תהיה שונה לראמנסים ישראלים רבים לקבוע ,תקדימית בהיסטוריה של המדינהבמחאה . והדיור

1.ממשלתםמדיניות התכנון והבנייה של

הוקמה העיר ,אחרי הכל. אינו כה מפתיע ואולי גם פחות תקדימיכוחה של החברה האזרחית , ברמה התל אביבית

כספים גייסש, "אגודת אחוזת בית"בעיקר אנשי , תושבים יהודים מיפו וועד: אזרחיתהל ידי ארגוני החברה ע

מרכזיותה של העיר . שכונות ואחר כך עיר חדשה רכש קרקעות והקים, עצמאי וללא עזרת השלטונות ןבאופ

, "אדם טבע ודין"בהוויה הישראלית הפך אותה למקום מושבים של ארגונים רבים הנוגעים בנושא התכנון כמו

אקונומי -יוצב הסוצבשילוב רמת ההשכלה הגבוהה והמ, עובדה זו". עמותת מרחב"או " החברה להגנת הטבע"

והחברה האזרחית בעיר תשתית למאבקים ציבוריים של התושבים יצרו 2,הנוח יחסית של רבים מתושביה

ציוני שנתמך על ידי מפלגה -בהן איתגר חבר כנסת לא, 2008-ב לעירייה בחירותה. בעירייה ובמוסדות התכנון

חלוקת תקציבים , השגה-דיור בר, שלטון-הון את ראש העיר הוותיק בגלל שאלות של"( עיר לכולנו)"מקומית

. 'עיר עם קונספציה' המרמזת שאולי תל אביב היא דווקא , המשך של מסורת עירונית היו, ואיכות הסביבה

ועבר לידי , "שרונה"שהיה חלק מהמושבה הטמפלרית ,דונם 20עבודה זו עוסקת בסיפורו של מגרש בגודל

המגרש נמצא על הגבול שבין 3".מתחם קריית ספר"ו מתייחסים אליו כבעבודה זו אנ. המדינה עם הקמתה

. גאון בצפון עמרםבמזרח ו סעדיה גאון, לינקולן בדרום, בין הרחובות יהודה הלוי ממערב, בתל אביב 5-ו 6רובעים

והשאר הוא שטח פתוח המשמש (י"מפ)מרכז המיפוי של ישראל משמש את בניין (כשליש) חלק גדול מהמגרש

.בעיקר לחניונים בתשלום

.רם אייזברג' א באדיבות אדר"התצ*

זו לכאורה מחאה עממית , נומי שלהםאקו-מהבחינה שאינה באה על רקע המצב המדיני ומבחינת היקף המשתתפים והחתך הסוציו 1

.ראשונה שאינה סקטוריאלית ומדינית, אקונומית של תושביה-ברמתם הסוציו( הוא הגבוה ביותר 10 -כש) 10מתוך 8תל אביב נמצא באשכול , על פי נתוני השלטון המקומי 2

-נים באתר השלטון המקומי הנתו. היישובים היחידים בארץ שאינו נתמך על ידי השלטון המרכזי 15 -והיא אחת מhttp://www.masham.org.il/Rashuyot_Masham/Pages/default.aspx?letter=%D7%AA ,

באתר 2010ומתבססת על השנתון הסטטיסטי לשנת , ץיפו לערים מרכזיות באר-במצגת המשווה את נתוני תושבי תל אביב, כמו כןהנתונים באתר . מוצגת באופן ברור העדיפות של תושבי העיר מבחינת ההשכלה ומבחינת מרכזיותם לכלכלה הישראלית, העירייה

aviv.gov.il/TheCity/Pages/StatisticalReview2010.aspx?tm=&sm=&side=587-http://www.tel –העירייה . בגלל קרבתו לרחוב קריית ספר, זהו השם הנפוץ והלא רשמי של המגרש 3

3

ומספר כיצד הצליחו תושבים ממרכז תל , ממחיש את מקומה של החברה האזרחית בעיר של קריית ספרהמקרה

,רקעי ישראלמנהל מק, העירייה :להכפיף את רצונם על גופים חזקים מהם, לאחר מאבק ארוך וממושך, אביב

בניגוד להיסטוריה התל אביבית , כפי שנראה בהמשך העבודה. יזמים פרטיים, של משרד הפניםון וועדות התכנ

4,גם כאשר נאבקו התושבים בתכנית למגדל יוקרה מגרש עם שימוש בעל אופי ציבורישבה פעם אחר פעם הפך

,יועד לבנייה רוויהר ביקוש שהיה מבאזובבעלות ממשלתית שטחהצליחו תושבי מתחם קריית ספר לשמר

. ולהפוך אותו לגינה

החברההעצמה שעבר על תהליך שלב בומצד שני את היותו , להמחיש מצד אחד את התקדים שבמקרה זוכדי

שטחים : נשווה אותו לתהליכים תכנוניים שקדמו לו ושהתרחשו במתחמים בעלי אופי דומה, בתל אביב האזרחית

נראה כיצד . של המאה הקודמת' 50-וה' 40-ושעברו לבעלות ציבורית בשנות ה, "שרונה" מושבהלשהיו שייכים

וכיצד גדל , חילופי הקרקעות עם הטמפלרים היה קטן מאודהראשונות של של החברה האזרחית בעסקאות חלקה

זר השלישי בו השפיעו ארגוני המג עד המקרה של קריית ספר, עם השנים בתכניות השונות שנעשו על קרקעות אלו

. באופן מהותי על התכנון הסופי

בחברה המערבית בתפקידה של החברה האזרחית יות שונות העוסקות נסקור תיאורשל העבודה בשלב ראשון

. כדי לתת רקע לתהליכים שיתוארו בהמשך העבודה, בפרטבכלל ובתהליכי התכנון

החל , בדגש על המגרש של קריית ספר, פלריםלאחר מכן נספר על ההיסטוריה של הבעלות והשימוש באדמות הטמ

ועד הגעתו לבעלות מדינת ישראל במסגרת הסכמים עם המנדט הבריטי והסכם השילומים עם 19-מהמאה ה

לגבי והעירונית נתאר את מדיניות התכנון הממשלתית , להראות את הייחודיות שבמקרהכדי .ממשלת גרמניה

-בשנות ה (מחנה הקרייה)החל מהקמת קריית הממשלה הזמנית ,םריהטמפלהציבוריות שהיו אדמות קרקעות ה

. יחידות דיור במתחם השוק הסיטונאי בימים אלו 3000ועד לתכנון ' 40

שמימש את רצון עד לפתרון ר לגבי המגרש הממשלתי בקריית ספרבפרק הרביעי נתאר את הקונפליקט שנוצ

להצלחת התושבים לכפות שהובילו לדעתנו ח את הסיבות ולסיום ננת, וימחיש את השינוי שחל בכוחם, התושבים

. את רצונם על גופי התכנון

מחקרים שסקרו את התכניות השונות שנעשו לאורך השנים נספר על המתחם באמצעות מפות היסטוריות ובעזרת

ק על מהם ניסינו להסי, "יפו המתחמים הגרמניים באזור", בעיקר עבודתה של סיגל גפני, בשטחי הטמפלרים

. והתכניות השונות חלקה המשתנה של החברה האזרחית בשיח התכנוני לאורך השנים

נעזרנו במאמרים שהציגו והשוו בין גישות , לצורך הרקע התיאורטי בנושא החברה האזרחית בתהליכי התכנון

חית ותכנון חברה אזר, מה בין תנועות חברתיות", בעיקר בעבודת המחקר של סילביה סון לביא, שונות לתכנון

."?ערים

האופוזיציה , נציגי התושבים: ראיינו נציגים של חלק מהשחקנים הקשורים למאבק כדי להשלים את המידע

ובהזדמנות זאת נראה להודות להם על שיתוף הפעולה ועל כך שהקדישו לנו ,ואנשי העירייה עצמם, בעירייה

שסיפק לנו , מטעם עיריית תל אביב על תכנון הפארקהאחראי , רם אייזנברג' כמו כן נרצה להודות לאדר. מזמנם

.חומרים ומידע נוספים

ארבעים מגדלים – 40X40', המתואר אצל ישראל גודוביץ, 1967ברחוב דרויאנוב בשנת ' בית כלל'מאבק התושבים בהקמת , לדוגמא 4

" לב העיר"כמו גם מאבק התושבים בהקמת מגדל , שנכשל 20-21' עמ, "('גודוביץ:"להלן) 2007תל אביב , הוצאת עם עובד, ארבעים שנה "(. 1' נספח מס:"להלן)כהן -ראיון עם מיכל ברזל, 1' כמתואר בנספח מס' 90בשנות ה

4

פרק א

21-המאה ה ה שלבראשיתובמערב החברה האזרחית בישראל

, טרם נעסוק באופן ישיר בסיבות לקונפליקט שנוצר במתחם קריית ספר בין הממסד התכנוני לחברה האזרחית

במאבק על חלוקת המשאבים ידה של החברה האזרחית המודרניתהמסבירות את תפקתיאוריות בפרק זה נציג

ומה מאפיין , המרחב הפיזיבתחום התכנון ו בעולםמשפיעה כיצד היא , "החברה האזרחית"נסביר מהי . במדינה

. בישראל אותה על רקע תהליכי התכנון

?וכיצד נוצרה ,בימינו "חברה אזרחית"מהי .א

בארגונן , בגודלן, הנבדלות זו מזו באופיין, עמותות 25,000-מתעד כ הישראלירשם העמותות במשרד המשפטים

בנוסף לעמותות אלו קיימים בישראל ארגונים רבים שאינם רשומים 5.וביחס שלהן למוסדות השלטון של המדינה

או " החברה האזרחית", אנו קוראים לויוצרים את מה שהללו הארגונים השונים והעמותות 6.על ידי המדינה

והוא אחד ,הישראלי שאחראי על פי מחקרים עדכניים לחלק נכבד מהתוצר הלאומי הגולמי, "מגזר השלישיה"

מאפשר הגברת הפלורליזם , בתקווה שאכן קיים כזה בישראל, שלישי חזקמגזר 7.המעסיקים המרכזיים במשק

ומאפשר בדרך זו ביקורת ; הדמוקרטי על ידי ייצוג אינטרסים וערכים שאינם מיוצגים בממסד הפוליטי הרשמי

8.והצגת חלופות ערכיות למקובל בזרם המרכזי וההגמוני בחברה, חברתית

צורתה הנוכחית ,אך לדעת חוקרים, ת נתפסת בדרכים שונות לאורך ההיסטוריה המודרניתהחברה האזרחי

ילדי )" '60-צות הבריות בשנות אירופה ובארמערב ב שפעלו במדינות המערב היא תוצר של ארגוני המחאה

."(סולדריות)" '80-ובמזרח אירופה בשנות ה (מוטי אשכנזי ,"הפנתרים)" '70-בישראל בשנות ה, ("הפרחים

כמו שאמרה גולדה מאיר " לא נחמדים", ואף לא לגיטימית" חריגה"עד אז נחשבה פעילות חברתית לא ממסדית כ

. היו קיימות עוד מראשית העת החדשהלמרות שאגודות וגילדות לא ממסדיות ', פנתרים השחורים'על ה

שבדרך הוא בכך , ואיגודים פרטיים שקדמו להםבשונה אולי מתנועות אידיאולוגיות , הייחוד של ארגונים אלו

ביקשו לעצמן כוח ומקום לא אך הם, חברי הארגוןארגונים אלו רצו להשפיע על החברה גם מעבר למעגל , כלל

בשונה מהאידיאולוגיות הגדולות , בכך. לפעול בצורה אוטונומית ממנואפו שאלא דווקא בממסד הפוליטי הרשמי

שנות התנועות החדשות שקמו מאז, ת וטוטאליתעולם כוללשהיו בעלות תפיסת ', 20-וראשית ה 19-של המאה ה

9 .של רעיונות וערכים משתנים פלורליזם תומבטא' 60-ה

, יחד עם תהליכי הגלובליזציה של עידן המידע', 80-ה שמרנים בשנות-התמוטטות הקומוניזם ועליית הניאו

,ישראלב כמו גם, דמוקרטית במערב-ווחה הסוציאלמדינת הרמדינת הלאום ובפרט את החלישו מאוד את

במידה :שהותירה המדינה נכנס השוק הפרטילתוך החלל . בחברה רצונה ויכולתה להיות מעורבותוהקטינו את

פועלת גם ללא אלא שהיא, נו היא ביטוי לעליית כוחו של הפרטי על חשבון הציבוריהחברה האזרחית של ימי, רבה

.ולכן איננה חלק מזרועות השוק הקפיטליסטי באופן מלא, אלטרואיסטיתלמטרות לכאורה כוונת רווח ו

5 http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamAmutot/.

54' עמ, (1)ב סוציולוגיה ישראלית, "פוליטיקה וזהות בעמותות החדשות? האם מתהווה חברה אזרחית בישראל", (1999), .א,בן אליעזר 6 "(99בן אליעזר : "להלן), "שיתופים"באתר ארגון , 23/5/2010, ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"דו, "רים"הכנסות והוצאות מלכ", ברנר נאוה וחזן אסנת 7

s/Database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=2&PoolItemID=413&print=http://www.sheatufim.org.il/website/module

true&print=true&print=true (ס"ח הלמ'דו:"להלן .)" -אוניברסיטת בן , מאפיינים ומגמות בהקמת ארגונים לשינוי חברתי בישראל-?מיסוד והתמחות המחאה, (2006), .ב, גדרון. ר, קאופמן 8

"(.קאופמן גדרון:"להלן) 20' עמ, ראלי לחקר המגזר השלישיהמרכז היש, גוריון בנגב9 Della Porta, D., and Diani, M., (1999), Social Movements: An Introduction, Oxford: Blackwell (פורטה ודיאני:"להלן .)"

5

Douglas & Friedmanחלק , כיום מהחיים החברתיים בלתי נפרד חלק החברה האזרחית היאש ,טוענים 10

הם מציינים כי . תשגשגהמודרנית על מנת שהדמוקרטיהלהתקיים חייבו הרשמיתמאחורי המדינה נמצאה

התאגדויות ומוסדות שקיימים מעבר לפיקוח הישיר , אזרחית מונה את אותם ארגונים חברתייםהחברה ה

. והשליטה של המדינה

כלומר , ה שבין המדינה ומוסדותיהיחס למרחב הפעולימת" חברה אזרחית"סבורים כי המונח קאופמן וגידרון

,"חברה אזרחית"מה נכלל בתוך להבין פחות חשוב שגורס Marris 11 .הפרטובין מערכת היחסים שבין הכלל

על או היכולת להשפיע עוצמההו שלה פוליטיקהה, במדינה אזרחותהוחשוב יותר להבין את יחסי הכוחות שבין

. ובכלל זה מהלכי התכנון, מהלכים בה

והמרחבשפעת החברה האזרחית על התכנון ה .ב

מצד : בין הפטיש והסדן לכודים ,המדינההבירוקרטי של מנגנון הכחלק מ ,המתכננים ,פרידמן ודאגלסלדעתם של

שפועלים במרחב מהסקטור הפרטי והתאגידים צד השני לחציםומ ,מעסיקים אותםש פוליטייםהמוסדות אחד ה

אחד כבר לא קשורים בלעדית ל המתכננים ,ממתח ותחרות אלוכתוצאה .ומשפיעי על מקבלי ההחלטות התכנון

כיוון שגם הם יכולים ליצור לחץ והשפעה על , השתתפות אזרחית פעילה לתהליך ש מתאפשרולכן , מהצדדים

. המתכנן

חדש מגדיר מהתכנון ו, גלובליתופעת המתח בין המקומי והבימינו עולה , מעבר לתופעת חולשת המדינה המודרני

של תל אביב היא תוצר של אחראית " העיר הלבנה"האם : השוקחברה אזרחית וכלכלת , קשר שבין מדינהאת ה

או ? של אדריכלים פרטייםתוצר קידום מכירות של קבלנים ו האם היא? סמוק-ניצה מצגר' אדר, השימור בעירייה

ריע לגבי שיפוץ היכל כלמי הסמכות לה – כיוםבמצב , ומעבר לכך? ם"לאומי של האו-שבכלל היא אתר מורשת בין

או לנציגות ( שנחשבת חלק מהמגזר השלישי)לעמותת התזמורת הפילהרמונית , לעירייה: התרבות של העיר

,בשאלות התכנון המדינה והמגזר הפרטי מעורבים, החברה האזרחית המקומיתלא רק , למעשה ?ו בארץ"אונסק

, דברגנדוגמת העיתונאית אסתר ז, תושבים ופעילים מקומיים .הגלובאליתאלא גם שחקנים מהחברה האזרחית

והתערבות בשחקנים גלובאליים כדי להציף שאלות עקרוניותבנושא מאבק השימור בהיכל התרבות הסתייעו

12 .ל בתכנון עירוני מקומי"בינ

-זה שפורסם בבספר בשם תומאס פרידמןהעיתונאי כפי שטוען ,"שטוח"תהליך הגלובליזציה והפיכת העולם ל

השמעת בקלות רבה יותר מאפשרים, שמתרחשות השנה באזורנו" מהפכות הפייסבוק"וכפי שממחישות 2006

הציבור גם דורש שקיפות רבה בדרך קבלת ; גם בתחום התכנון אנושידעות המגוון הלכן מגדילים את ו אישי קולה

אתגר יםמציב, ואופי החברה האזרחית כיום והטכנולוגיים התהליכים החברתיים כי ,ניתן להגיד . ההחלטות

. שמקרה קריית ספר הוא דוגמא לו, בתהליך שיתוף הציבור בתכנון מתבטאואתגר זה , למתכננים

טוען שלאור הסתלקות ו, לאור כל מגוון האינטרסים לתכנון במאה העשרים ואחתניתן עוד מה תוהה מוריס

מאחר ותכנון זקוק . מוחלשות הגנה על קהילות מתכננים היאמטרתם העיקרית של ה, המדינה מתהליך התכנון

הוא לא יכול עוד להרשות לעצמו לפעול רק כמגן ,לממן ולהוביל את מה שהוא מתכנן, לממשלה כדי לאשר

10 Douglass, M., and Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise of Civil Society in the

Global Age, West Sussex: John Wiley, p.1-6. (דאגלס ופרידמן:"להלן)" 11 Marris, P., (1998), "Planning and the Civil Society in the Twenty-first Century: An Introduction in Douglass, M., and

Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise of Civil Society in the Global Age, West Sussex:

John Wiley, p.9-17 (מוריס:"להלן)" , "עכבר העיר"מתוך אתר , 10/12/2009" הארץ"פורסם בעיתון , "מה יעלה בגורל ההיכל", זנדברג אסתר 12

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,43102,.aspx

6

.שעל התכנון לסייע להחזיר את הלגיטימציה של הממשל עצמואומר אלא , (Inclusion)=הדמוקרטיה וההכללה

שלאחרונה פוטר על ידי עיריית תל אביב כשהתנגד לפעילות שיווקית במיזמים שתכנן , ןאסף לרמגם האדריכל

בעיר של המרחב הפיסי( 'הפרטה'היפוך מ" )להצברה"צריכים לפעול מדבר על כך שאדריכלים ומתכננים , עבורה

13. הם לנקוט עמדהולכן עלי, בין השוק הפרטי ובין הממסד, "ללכת בין הטיפות"הם אינם יכולים עוד : המודרנית

אלא שרעיונות אלו נותנים פתח לתכנון שונה שמאפשר גם לאזרח , איננו מתכוונים לטעון אם אכן כך קורה בפועל

. החלש לכאורה להשפיע על התכנון

החדשה החברה האזרחיתהפעולה של מאפייני .ג

חינת היקף הפרטים לעיתים קטנות מב, רבותמורכבת מקבוצות החוקרים מסכימים כי החברה האזרחית

המרחבים הקהילתיים הקבוצות ו. שונים ומגוונים( "Communal Space) "ממרחבים קהילתיים ו ,הפועלים בהן

כלל למרות שהם מתחברים לנושאים ,מייצרים שיח ציבורי שונה מהשיח של הזרם המרכזי השולט במדינה

זהות לחברים בהם או המרחב מייצריםהקבוצה , בדרך זו. או מקומיים המעסיקים גם את הממסדארציים

.(Framing")"ת המציאות יירת לפירוש והבנמסג :או במילים אחרות, לעיתים גם זהות נוספת, חדשה

מזדהים ,מרכזהשאינם מוגדרים על ידי העירייה כחלק מ ,כיצד תושבי שכונות במזרח העיר בקריית ספר ראינו

, (שימור הבניין המודרניסטי במתחם קריית ספר) "עיר לבנה"לאו " לב העיר"עם מאבקים הקשורים הצהרתית ל

, אם נמשיך על פי הטרמינולוגיה של החוקרים, תושבים אלו. ובכך מצליחים לחזק את דימויים ומעמדם העירוני

, שקבע שהם שייכים לרובע אחר, שמצד אחד אינה מוגדרת על ידי הממסד השלטוני, יוצרים לעצמם זהות נוספת

שהם מתגוררים בשכונה פחות נחשבת , לדוגמא, על ידי השוק הפרטי חורגים גם מהגדרות שנקבעוומצד שני

כלומר זהות הנוצרת , זהות זו היא תוצר של החברה האזרחית ,בדרך זו. ולכן פחות מרכזית בעיר נית"מבחינה נדל

, ת אלא גם אופרטיביתזהות זו אינה רק דקלרטיבי, כפי שנראה בהמשך העבודה 14". המגזר השלישי" על ידי

15.והייתה בין הגורמים לכך שאיפשרו את השארת השטח בקריית ספר פתוח לציבור

כדרך של הפרט , אפשר לבחון אותה גם בגישה אינסטרומנטליתאלא , החברה האזרחית לא רק מייצרת זהות

. להשפיע על השיח הציבורי ובכך להשפיע על הקצאת המשאבים של החברה והמדינה

לשנות את השיח הציבורי ובמידה רבה להגדיר מחדש את השיח ה האזרחית הצליחה לאורך השנים החבר

, הפכו לנושאים מרכזיים, אים סביבתיים או זכויות אזרחנוש כמולא נתפסו כפוליטיים נושאים שבעבר. הפוליטי

שנתפס כמוצלח שלטון :2011או במאבק האוהלים של שנת 2008בשנת כמו לדוגמא בבחירות האחרונות לעירייה

ספג ביקורת רבה על , הארצית/של הכלכלה העירוניתמבחינת ניהול התקציב או מבחינת המשך ביצורה

בעיריית תל אביב תורגמו מאבקים . למאבק חוצה מגזרים שהפכו, "שוליים"מקומיים וקים התעלמותו ממאב

עדיין לא ברור כיצד , ברמה הלאומיתו, יוםהקמת מפלגה אופוזיציונית המהווה כחמישית מחברי המועצה כאלו ל

מקומיים או לכל היותר , ונתפסו כפרטיים, נושאים שהוסטו הצידה, 16כפי שטוען בן אליעזר. ייגמר המאבק

.הפכו לנושאים של השיח המרכזי, מגזריים

שונים םממדיב. שהוא נושא העבודה הנוכחית ,התכנון תחוםהוא ,לביקורת הממסדחלק מרכזי שבגינו זכה

בניגוד הממסד נאלץ להתערב , נטריפיקציה'שטחים ירוקים או ג, כמו דיור בר השגה, הקשורים למרחב הפיזי

. כלומר החברה האזרחית השפיעה על השיח הפוליטי, בעקבות פעילות החברה האזרחיתלרצונו

וכך מתאפשר , נון העירונייםבשנים האחרונות הופכים דיונים בשיתוף הציבורי לחלק מרכזי בתהליכי התכ, בנוסף

וזהו , 9/5/2010התקיימה על ידי אסף לרמן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ביום , "ארכיטקטורה, הצברה, הפרטה"הרצאה בשם 13

. arch.org.il/Hebrew/ViewEvent.aspx?Event=121-http://www.isra, לינק לסיכום ההרצאה המופיע באתר עמותת האדריכלים" ראיון עם דורון ספיר", 3' וגם בנספח מס"( 2נספח :"להלן" )סיכום פגישה עם תושבים" 2' כפי שניתן לראות בנספח מס 14שאף , הגדיל לעשות דורון ספיר. העירייה עצמה מתייחסת לאזור כחלק מלב העיר למרות היותו ממוקם ברובע שונה, "(3 נספח:"להלן)

כשלמעשה קריית , "העיר הלבנה"נעשה בהשראת תכנית השימור של , כפי שיפורט בהמשך העבודה, טען שניוד הזכויות שנעשה במתחם . ספר נמצאת מחוץ לתחומי התכנית

, שקריית ספר איננה חלק ממנה אלא סמוכה לה, מסביר שברוח תכנית השימור של מרכז תל אביב, 2' בנספח מס, ספירדורון 15 ". עיר הלבנה"התאפשר לנייד זכויות בנייה במתחם כפי שהעירייה מאפשרת ב

. 99 'עמ בן אליעזר 16

7

המקרה של קריית ספר הוא דוגמא . פיע בצורה נוספת על המרחב הפיזילתושבים ולארגונים השונים להש

. של העבודה' כפי שיפורט בפרק ד, מוחשית לכך

של אנשים בחברה התעשייתית המודרנית תלויה ( הנעה)ציה אליזיהיכולת למובהוא ש נומאפיין נוסף של תקופת

, סמכותכמו , או במשאבים לא חומריים ,שירותים, הון, עבודהמאוד כמו שלעיתים יקרים ייםשאבים חומרבמ

תועלת -משאבים יקרים אלו מצריכים חישובי עלות. שאינם מובנים מאליהם, אמונה וחברות, התקשרות מוסרית

מגוונות כלומר טרות מהחלוקה נעשית באמצעות השקעה ב, ומובילים לכך שארגוני המגזר השלישי, רבים

,יתבחברה האזרחית התל אביב, כפי שנראה בהמשך. בארגונים קטנים רבים שכל אחד מהם מתמקד בנושא שונה

, "הוק-אד"אלא בכך שארגוני קטנים וארגוני , בגלל גודלו הקטן הדבר מתבטא לא רק בסדר מינהלי שונה בארגון

17. בעיקר ברמת התקשורת אל הפעילים, לומשתפים ביניהם פעולה וכך מנצלים משאבים אלו של א

Friedmann, עם זאת. שקשה להגדיר את החברה האזרחית בדרכים כוללניות כיוון שאינה הומוגנית, סבור 18

, לדבריו(. אשר עוברת תהליך מובליזציה) 'חברה אזרחית מגוייסת'לבין 'חברה אזרחית מאורגנת'הוא מבחין בין

החברה האזרחית 'ממוסדות וארגונים דתיים מרכיבים את השכבה הבסיסית של התאגדויות, משפחות גרעיניות

וזהו גם המקרה של , מתרחשת סביב מטרה ספציפית שיש לה פרק זמן מוגדר, להבדיל, מוביליזציה. 'המאורגנת

שהוא בעצם אוסף של וועדי שכונות , "ארגון ירוק במקום בטון"שהתאגדו במסגרת , תושבי מתחם קריית ספר

. לב העירב

החדשה מיקומו של וועד קריית ספר בחברה האזרחית .ד

משמש הוא : 'חברה אזרחית מאורגנת'וועד הפעולה של התושבים הוא חלק ממה שפרידמן קורא לו , כאמור

מתבססת על ניסיון וידע קודם של פעילים מרכזיים בשכונהה ,"זיכרון מקצועי"כפלטפורמה מאורגנת בעלת

, משמשת לוועדי רחובה פלטפורמהזוהי . וגופים לפעילות חד פעמית החברה האזרחיתלצורך גיוס אנשים

ספר , לדוגמא .למטרות אד הוק יוספוראדבאופן לא רשמי וגורמים ממסדיים שמגייסים כך עשרות תושבים

הקמת, מאבק בעקירת עצים ,הנקראים לסייע בעיתות משבר לסביבה" ידידותיים"טלפונים של פקידי עירייה

.'החברה האזרחית המגוייסת'זוהי . גינה קהילתית וכדומה

הוועד משתייך : היא למעשה בעלת כמה רבדים 'המאורגנת'כי גם החברה האזרחית ראה לנו וועד קריית ספר מ

נעזר ביועצי" ירוק במקום בטון"ו, הוא ארגון מתנדבים שאינו רשום כעמותהש "ירוק במקום בטון"לארגון

מיסודה של ' ל"שתי'ומייסדת הוועד אף עברה קורסי הכשרה מטעם ' אדם טבע ודין, ''הטבעהחברה להגנת 'ה

19 .אף יותר מהוועד' מאורגנים'גופים ממוסדים וכל אלו הם . 'הקרן החדשה'

החברה האזרחית בישראל .ה

, ליברלית-ונה של כלכלה ניאותהליכי ההפרטה וכינכתוצאה מ, השינויים שחלו בישראל בשני העשורים האחרונים

חברה "ולהכרה במושג של גידול מרשים בכמות הארגוניםהובילו ל, ירידת כוחן של המפלגות הפוליטיותובמקביל

20. גם בישראל" אזרחית

משום שבאופן יחסי המדינה עדיין ,החברה האזרחית בישראל שונה מזו שבדמוקרטיות אחרות, יחד עם זאת

כפי שנראה . של האזרחים הוא גם קובע הטון וסדר היום הגדול ביותרש, בעיקר בגלל המצב הביטחוני, ריכוזית

. 99פורטה ודיאני וגם בן אליעזר 17

18 Friedmann, J., (1998), "The New Political Economy of Planning : The Rise of Civil Society", in Douglass, M., and

Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens : Planning and the Rise of Civil Society in the Global Age, West Sussex

:John Wiley, p.19-35. "(פרידמן:"להלן) . 1' נספח מס 19הוצאת הספר של אוניברסיטת בן גוריון , שוויון/אי, (עורכים), .נ, וברקוביץ, .א, בתוך רם" חברה אזרחית", (2006), .א, בן אליעזר 20

"(. 06בן אליעזר :"להלן. )173-180' עמ, בנגב

8

שני שחקנים עיקריים , המאבק להקמת פארק במתחם קריית ספר, אפילו במקרה שבנו אנו עוסקים, בהמשך

שהשתלט על חלק , ל"וצה, כלומר המדינה, הוא מנהל מקרקעי ישראל העירוני הקטן את הקמת הפארק שעיכבו

שטחים על ' מסיבות ביטחוניות'וכעת דורש ('מבצעי'בתירוץ )זמן מלחמת לבנון השנייה מאדמות המתחם ב

לחזק את יכולתה של המדינה לקדם לים החדש אף צפויים"וחוק הוודהרפורמה בחוק התכנון . חשבון הפארק

משפיעה אולי ה, ת יותר להתערבות על רקע בטחוני היא כמובן גדר ההפרדהודוגמא מוכר, יוזמות תכנוניות

כך ששוני זה בין ישראל והעולם הוא מהותי ורלוונטי , הגדולה ביותר על המרחב בארץ ישראל בשנים האחרונות

. מאוד

הן ברמת החברה והן ברמת המדינה מקשים על גיבושה של זהות , בישראל סבור שהשסעים בחברה 21בן אליעזר

אנו חושבים שלאור , עם זאת .ית אמיתיתבעלת מאפיינים משותפים שתוכל להציע חלופה של תפיסה אזרח

בין יכול להיות שמטרתה האמיתית של החברה האזרחית אינה לספק זהות הומוגנית , האמור קודם לכן בפרק זה

האופי , אלא אלטרנטיבית" ממלכתית"רה לייצר זהות דווקא משום שאיננה אמו .הפרטים המרכיבים אותה

וליצירת מגוון זהויות ר רחב להתפתחות של המגזר השלישישל החברה הישראלית יכול לשמש כהמגוון

. אלטרנטיביות

רוב הארגונים לשינוי חברתי בישראל הוקמו למען אוכלוסיית ש 22חוקרים של החברה האזרחית בישראל מציינים

ם ילדי, נכים, עולים מאתיופיה, נשים, םערבי: ואלו דווקא קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית, ספציפיתיעד

של ארגונים הן מופחתמספר נן דווקא קמושלמע, מוחלשות אחרותאוכלוסייה קבוצות . וצרכני שירותי רווחה

תושבי שכונות מצוקה ועיירות , אלמנות, מובטלים, קשישים, עולים מחבר העמים, לא מאורגניםהעובדים ה

. פיתוח והומואים ולסביות

ברמה )ערבי -זכויות אזרח והסכסוך הישראלי, כלכלי-ברתיהח בתחוםמעדיפים לעסוק רוב הארגונים שנסקרו

איכות בין התחומים שהחוקרים מציינים כפחות מעסיקים את החברה האזרחית בישראל הם נושאי . (המדינית

לדוגמא האגודה לאיכות , למרות ששליש מהארגונים עוסקים בכמה תחומי חיים. והמרחב הפיזי בכלל הסביבה

, עוד יותר משלב בין תחומים שלכאורה אינם קשוריםמספר קטן ו, גיבה במגוון נושאיםאשר פועלת ומ, השלטון

. כמו התחום החברתי ויחסי יהודים ערבים

90% -יותר מכיוון שהמדינה היא בעלת , כוחה של החברה האזרחית הישראלית אף קטן יותר, בהיבט התכנוני

מקומה של המדינה .תערבות גדולה מאוד בשוק הדיורמהקרקע ומכיוון שחוקי התכנון אפשרו לה משך שנים ה

23 .במדיניות חלוקת הקרקע בישראל ולכן גם בתל אביב גדול יותר מזה שבערים מערביות אחרות

קשה למצוא מקרים ברורים בהיסטוריה הישראלית שהחברה האזרחית הצליחה לשנות תהליכי תכנון שיזמו

, מניעת בנייה למלונאות בחוף פלמחים: נות נראה שמצב זה משתנהאך בשנים האחרו, המדינה או השוק הפרטי

הצלחת התושבים לכפות על העירייה הקמת גינה בכל שטח ו( ספדיה)ירושלים -המאבק באישור תכנית מערב

. מתחם קריית ספר הם דוגמאות חדשות יחסית

ותנועה המחאה ( 2011 אוגוסט)לים שנחקק לאחרונה "חוק הוד, הרפורמה הצפויה במנהל מקרקעי ישראל

את הכוח המוחלט שאולי יחלישו עוד יותר בשנים הקרובותתהליכים הם, שפועלת בימים אלו בנושא הדיור

. ח בין החברה האזרחית לשוק הפרטילמאבקי כו יצרו פוטנציאלוי, בנושא התכנון שיש בידי המדינה

נוי שחל בכוח החברה האזרחית בישראל בהמשך נבחן את מקרה קריית ספר כדי לא רק כדי להראות על השי

. התכנוניות כיצד עליה לפעול על מנת לממש את שאיפותיה ולהביןאלא גם כדי לנסות , לנושא זהבכל הקשור

. 173-180' עמ, 06בן אליעזר 21 . קאופמן וגידרון 22משפט חברה בסדרת , קהילות מגודרות בישראלבקובץ , בשלושה ממדים ועוד אחדגידור : מגדלי יוקרה בתל אביב, טליה מרגלית 23

. 265' עמ"( 1מרגילת :"להלן)אמנון להבי : עורך, הוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ותרבות

9

בפרק

20-ועד אמצע המאה ה 19-סוף המאה הממתחם קריית ספר שימושי

את גלגולי הבעלות נסקור זה בפרק. מתחם קריית ספר היא קרקע ציבורית העומדת בפני שינוי ייעודה

וש ממשלת ישראל באמצע ועד שהפך לשטח בבעלות ובשימ תמאני'מאז סוף התקופה העות במתחםוהשימוש

. ונראה כיצד חלק משימושים היסטוריים אלו משפיעים על התכניות העתידיות במתחם', 20-המאה ה

שרונה .א

אדמות המושבה הגרמנית אחת מ, (Clenk Land" )ת קלנקואדמ"חלקה שנקראה ל שייך יהה מתחם קריית ספר

על ידי הדור השני של בני , מאני בארץ'בסוף תקופת השלטון העותה הוקמשרונה (. Sarona" )שרונה"הטמפלרית

. קלאותחיי ח נועדה לאפשר למתיישבים הגרמניםהיא ו ,19-באמצע המאה הביפו שנוסדה הגרמנית ההמושב

אותה שנה ובאוקטובר ,ממנזר יווני ליד יפו 1871באוגוסט הטמפלרים רכשו דונם ש 600 על המושבה הוקמה

כללו עליית גג ש, חד קומתייםבתים :נת כפרים בדרום גרמניהנבנתה במתכוהמושבה . שלה הונחה אבן הפינה

ית בניגוד לבתי המושבה הגרמנ)ולכן רוב הבתים נבנו בכורכר , חומר הבנייה היה מקומי. וקומת מרתף למשרתים

כבר היו 1935עד . בתי המושבה סודרו בצורת צלב, כסמל לאמונתם(. שבתיה בנויים אבן גיר, בירושלים למשל

24 .של ימינו גבעתיים ומרכז תל אביב, רמת גן, דונם על שטחים בבני ברק 7700 ידיה הטמפלריםב

' לימים רח)רבי דרך שכם מצידו המע, חולי לא מעובדנראה האזור כשטח שבעמוד זה 1878משנת במפת זנדל

. לרחובות לינקולן וסעדיה גאון יהפכו עם השניםששבילים צרים , ומנגד, (שאול המלך' שד/לסקוב/יהודה הלוי

מפה מסומן ב)השטח הקטן בקצה הדרום מזרחי של המתחם הנראה כמעין כיכר הנוצרת ממפגש שבילים זה

25(. Rohm) "חוות רוהם" הייתה חווה בשם (60 בספרות

קבלת תואר מוסמך במדעי עבודה לשם , "היסטורי-עירוני-מבט גיאוגרפי, 2002-1866המתחמים הגרמניים באזור יפו ", סיגל גפני 24

. 31 -27' עמ, "(גפני: "להלן) 2002ירושלים , מטעם האוניברסיטה העברית( גיאוגרפיה)החברה . זנדל היה המתכנן של המושבה שרונה. 1' מפה מס, שם 25

11

26המנדט הבריטי .ב

מיבנה החליט המנדט הבריטי על הקמת 1928שנת בו, מאנים'כבשו הבריטים את ארץ ישראל מידי העות 1917 -ב

בשטח היהבין בית הקברות הגרמני ששכאמור שכנה , אדמת קלנקבהארץ ישראלית מיוחד למחלקת המדידות

זהבמקום .הפכה באותן שנים לרחוב יהודה הלויש דרך שכםובין ,של ישראל שוק הסיטונאיימים לשהפך ל

ככל הנראה כחלק משטחים נוספים , הייתה זו חלקת קרקע שנרכשה מהטמפלרים. שוכנת המחלקה עד היום

נראה , המובא בעמוד זה 1924על פי צילום אוויר משנת ו, ושבה שסופחו או נרכשו תחת לחציםבגבולות המ

27.סייע לבריטים להשתלט עליואולי דבר ש, דהשטח היה כבר לא מעובבאותה תקופה ש

תכנית המסילה הושעתה וכש ,מטרה להעתיק אליה את מסילת הברזל שעברה בתוך תל אביבהקרקע נרכשה ב

גישה , מיקום טוב במרחב הסקרמטעמים של הוצע לנצל את החלקה לבניין מחלקת המדידות ,מסיבה כלשהי

28.וברכבת נוחה לציבור ושינוע גמיש של ציוד ברכב

עוד במהלכה של הבנייה הוסב בהדרגה שמה הרשמי של המחלקה . נחנך המשכן החדש 1931ינואר 1 –ב

שהלך , החלו לראשונה לתת את הדעת לאבטחת הבניין 1938באוקטובר . 'שרונה -מחלקת מדידות'בכתובים ל

צים והתוספות שנוספו במלחמת העולם השיפו .מה שהצריך את הרחבת הבניין ונעשה רגיש מסיבות ביטחוניות

י "מפ בויקיפדיה וגם טקסט באתר האינטרנט של" המרכז למיפוי ישראל"מהערך ( בית המדידות)י "המידע על בניין מפ 26

http://www.mapi.gov.il/ ,1' כמו כן נספח מס. ואת ההתנגדות העקבית של אנשי , (33-39' עמ, שם)בלחץ של ממשלת המנדט , גפני מתארת בהרחבה שטחים שסופחו לתל אביב 27

, לטובת המנדט כיוון שהיא נראית בבירור כמובלעת בשטח הגרמני אנו מניחים שגם חלקה זה סופחה בכוח. המושבה לוותר על שטחיהםבית הקברות , 1928על פי המפה משנת . והיא יושבת על גבעה ממנה ניתן להשקיף לשטחים הטמפלרים, מעבר לגבול בין תל אביב לשרונה

. את החלקהאך לא ברור לנו באיזה שלב הפסיקו לעבד , (מה שהיום מתחם צקלג)הטמפלרי הגיע עד לחלקה

. י"אתר האינטרנט של מפ 28

פסיפס תצלומי אוויר החוג ספריית , (1924)

לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל

המתחם , אביבמסומן במצולע

.השחור

11

.ר"מ 3000-עד לו השנייה העלו את שטח

.אביב-בקרן הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בתל, המרכז למיפוי ישראל שוכן עד היום באותו מקום, כאמור

כו אך עיריית תל אביב התנגדה לרעיון ואף דרשה להפ, שקל המנדט להפכו לבית חולים וטרינרי' 30-בשנות ה

בזמן מלחמת העצמאות היה הבניין יעד להתקפות . כך שייעודו לא השתנה עד סיום המנדט הבריטי, לבית ספר

המזוהה עם מרכז הבניין של הסגנון המודרניסטי. ל בגלל היותו בין היתר מחנה של המודיעין הבריטי"של האצ

שנה והשפיעו על 50למבנה לשימור כעבור פכו וסייעו להבתולדות העיר והארץ ההיסטוריה שלו יחד עם , תל אביב

29. רביעי בעבודה זוהבפרק נסבירכפי ש, אופי השטח כולו

עצמו לא נעשה שימוש אחר במגרש, עולה כי מלבד בניית בית המדידות מהמפות ותצלומי האוויר ההיסטוריים

מחוץ למגרש מסומניםד הבא במפות שמופיעות בעמו: ומתחם קריית ספר עצמו נותר שומם מלבד בית המדידות

ונמצא כיום , בית המדידותטרם נבנה שככל הנראה היה קיים עוד , טמפלריבית קברות שבו עוסקת עבודה זו

, בית הקירור הישן של השוק הסיטונאי אתשנים אחר כך ששימש במגרש. "מקורות"חברת מקום שבו נבנהב

שנקרא "War Cemetery" 1928 -מ מופיע במפה ,קומותה 26בן " מגדל צקלג"שצפוי להפוך בקרוב לפרוייקט ו

שהייתה אז , י מלחמה מהודוכלומר ככל הנראה בית קברות צבאי לחלל, "Indian Cemetery", 1945במפה משנת

30.בריטיתמושבה

ל"העברת השטח לעיריית תל אביב וקק .ג

שהפך עם , ושבה לבסיס צבאיבמלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את תושבי שרונה והפכו את בתי המ

. ל ומשרד הביטחון"ולימים מחנה המטכ, הממשלה הזמנית הקמת המדינה לקרייה

למרות שלא הופקעו . המתפתחת תל אביבעל העברת קרקעות משרונה לתחומי העירייה עוד טרם המלחמה לחצה

,1934-ל אביב החל מתכנון של תשטחיה נכללו בתחום ה, עצמאיתמקומית קרקעות ושרונה הייתה מועצה

.הקימה ממשלת המנדט וועדה שמטרתה הייתה קביעה מחדש גם של תחום השיפוט של תל אביב 1942 -וב

חלק גדול מהקרקעות של המושבה כבר הוכללו בתכנית , עוד טרם העברת הקרקע לידיים ציוניות, למעשהכך

. 1' כמו כן נספח מס, י"בויקיפדיה וגם אתר האינטרט של מפ" המרכז למיפוי ישראל"הערך 29 . יכול להיות שבית הקברות ההודי החליף את חוות רוהם שראינו במפות הקודמות 30

GIS עיריית תל אביב

12

כשטחים עירוניים תל אביביים וייעודן ,באעליה נרחיב בפרק ה, 1945-מG תכנית , המתאר החדשה של תל אביב

31. החקלאים הטמפלרים בבעלותשהיו שטחים מעובדים כנקבע עוד

. 79-82' וגם עמ 38' עמ, גפני 31

, מפת תל אביבהכפרים הערבים

ושרונה , שסביבהספריית , (1928)

לגיאוגרפיה חוגהבאוניברסיטת תל

המתחם , אביבמצולע מסומן ב

.הצהוב

מפת תל אביב , (1945)ושרונה

חוגספריית הלגיאוגרפיה

אוניברסיטת ב . תל אביב

13

נמכרה המושבה לעיריית תל 1947 -וב, קרקעות המושבההבריטים הפקיעו את , עם סיום מלחמת העולם השנייה

ישירות לתושבי שרונה בגין הקרקעות העירייה פיצויים באותה שנה שילמה. ל"אביב באמצעות כספי קק

, ל ונועדו בעיקר למגורים"כשני שליש מהקרקעות הועברו לקק, ל"על פי ההסכם בין העירייה לקק .שהופקעו

32.והשאר עברו לעירייה ונועדו להקמת מוסדות ציבור ומבני תעשייה

. '20-משנות העוד ית השטח היה בפועל בשליטה בריט, כפי שהוסבר קודם לכן ,לגבי מתחם קריית ספר

מסומן המתחם כהמשך רציף של רובע המגורים בלב , 1942שיזמה העירייה ושפורסמה בשנת 50' בתכנית מס

1945 -מ Gבתכנית , עם זאת. העיר והוא אינו מוגדר כשטח לבנייני ציבור או שטח ציבורי מסוג אחר כל שהוא

רכוש"נרשם , גבי מפת המתחם בתשריט עצמו ועל, המתחם מתוכן לשמש כמבני ציבור על פי המקרא לתשריט

נמצא בבעלות שטח המיועד לשימוש ציבורי ש: ותהשטח לשנים הבא את גורל המתכנניםבכך קבע ". המדינה

כפי , שנה 50כעבור אתרסביב ההקונפליקט ליצירת הבסיס, מובלעת ממלכתית בתוך השטח העירוני, המדינה

. 'שיפורט בפרק ד

. 39' עמ, גפני 32

מתחם , אצל גפני( 1942) 50תכנית קריית ספר מסומן במצולע הצהוב

כהמשך רציף של רובע המגורים .ע גדס"בתב

, הגרפיקה של התכנית מטעהובמבט ראשון לא ברור בכלל

מהשטחים הוא חלק המתחםש . החדשים של העיר

מתוך אתר מנהל G (1945 )תכנית קטע מתשריט מימין , לאמקרקעי ישר

שטח חום : הגדלה הקטע המתייחס לקריית ספר –למטה "רכוש המדינה"שעליו נרשם

14

גרמו לכך , י כבר שכן במקום והאזורים הסמוכים לו נועדו לתעשייה ולמסחר"העובדה שבניין מפ, ככל הנראה

ובניגוד לדרישת העירייה כפי שקבעו תכניות קודמות יותר, לבנייני ממשלה ולא למגוריםע "יועד בתבשהשטח

. םלמוסדות חינוך עירוניילייעדו ', 30-משנות ה

ממשלת ישראל .ד

האגף בממשלת ) "הממונה על רכוש האויב"מהכנסות חלקלמדינת ישראל החזירה ממשלת בריטניה 1950 -ב

ל זה הוחזר הסכום שבו נקנתה שרונה על ידי העירייה ובכל, (המנדט שעסק בהפקעת הקרקעות ומכירתן לציונים

שקבע שיש להעביר למדינה ( 1950" )חוק נכסי גרמנים"חקיקת החזרת כספי פידיון שטחי שרונה יחד עם . ל"וקק

זכותה של העירייה מתוקף משפטית את הברמה למעשה הגבילו, ות גרמנית בזמן המנדטכל נכס שהיה בבעל

33.העבירו את אדמות שרונה לידי מדינת ישראלכיוון ש 1947רכישת הקרקע של

אוסטרליה , יההסכימה עקרונית ממשלת ישראל לפצות את ממשלת גרמנ 1952 -במסגרת הסכם השילומים מ

. נחתמו הסכמים מפורטים בנושא' 60-ובשנות ה, והטמפלרים עצמם בגין הקרקעות( אליה גורשו הטמפלרים)

שלמעשה שילמה על , לבעלות הממשלהסופית כמו כלל אדמות שרונה עבר המגרש בקריית ספר, בתהליך זה

. והיא בעלת הקרקע עד היום, הקרקע

מדינת , שימושים והבעלות של מתחם קריית ספר עד הגעתו לבעליו הנוכחייםבפרק זה סקרנו את גלגולי ה

ועד היום 1952בפרק הבא נראה כיצד מאז . והפיכתו משטח פרטי טמפלרי לשטח בבעלות הציבור ישראל

פועלות מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לצמצם את השטחים הציבוריים

באופן ייחודי זו כיצד נעצרה מגמה ו ,כולל במתחם קריית ספר, עת רכישת אדמות שרונההיו בידיהן בש

. ותקדימי בקריית ספר

, 2007, הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, (17' מס)עיונים בתקומת ישראל בתוך , מי המושבות הגרמניותשל , יוסי כץ 33

. 437-447' עמ

15

פרק ג

קום המדינה ועד ימינוהטמפלרים מאדמות תכנון

שרונה כיצד הופרטו בהדרגה אדמות ראהבפרק זה ננראה , במה שנראה כמשל למציאות הישראלית בכלל

החברה האזרחית העירייה ו, המדינהתפקיד לתאר את וננסה ,בתהליך שהואץ בשלושים השנים האחרונות

.בתהליכי התכנון שהתרחשו בשנים אלו

מידיים פרטיות לידי העיר והמדינה: 1952-1947 .א

:ת ישראללידי עיריית תל אביב ואחר כך למדינ החברה האזרחית מילאה תפקיד קטן בתהליך העברת הקרקע

סוג של , הנסיבות הפוליטיות איפשרו מן הסתם לממשלת המנדט ולגופים הציוניים להתעלם מאגודת הטמפלרים

ל ניהלו את המשא ומתן מול המנדט "העירייה וקק -מהצד השני ". אוייב"כיוון שאלו הוגדרו כ, ארגון אזרחי

34.רחית הציוניתללא שיתוף ארגוני החברה האז , בהליך בירוקרטי ופוליטי מסודר

בבקשה ( 'וועדים וכו, אגודות, חברות משכנות) היהודית רק לאחר מכירת הקרקע פנו ארגוני החברה האזרחית

ל בהתייעצות עם "הקצאת השטח נעשתה על פי החלטה של קק. לקבל חלק מהקרקע להקמת שיכונים ציבוריים

קיבלה פניות "הועדה לשיכון על אדמות שרונה". 1948 -ל ב"וועדה שהוקמה על ידי קקבמסגרת ,עיריית תל אביב

התכנון עצמו לא היה לשיקול הגופים אך , לפי איזה מפתח אושרו הפניות לא ברור, מנציגי הארגונים השונים

אילו שטחים ישמשו את עיריית תל אביב ,ל קבעה תוך כמה זמן ואיפה יש לבנות את הבתים"קק: האזרחיים

, הבנייהרוב . שאושרו בעשור קודם לכן G-ו A-Dהכל נעשה במהירות במסגרת תכניות ו ,לתעשייה או מבני ציבור

בורגני -ולא בעלת האופי הפרטי ממסדי-הייתה בעלת אופי ציבורי, בין אם למגורים או בין אם למבני הציבור

35.שאפיין את תל אביב עד כה

, ון העירוני ועל אופי הבנייה בשטחים אלובמהלך זה השתלט הממסד הפוליטי העירוני והלאומי לחלוטין על התכנ

היה אמור לקום פארק , ועל פי התכניות (כשליש) אך אם זאת ראוי לציין שחלק גדול מהשטח יועד למבני ציבור

וכן ( ארלוזורוב-שמדרום לתחנת רכבת מרכז, שריד מתכנון זה הוא גן וולובלסקי)עירוני גדול על גדות האיילון

36 .ך השטח למגוריםשלוש גינות קטנות בתו

שאותן שנים היה כבר , התכנית המשמעותית שקודמה בשנים אלו היא הפיכת הגרעין היחסית עירוני של שרונה

בשנים שלאחר מכן עברו מרבית מוסדות , אמנם. לקריית הממשלה הזמנית של ישראל, מחנה צבאי בריטי

משרדי מרבית של יחידות צבאיות ושלוחות הממשלה המשיכה להחזיק' 90-עד שנות האך , הממשלה לירושלים

ל "נמצאים בחלק שמצפון לרחוב קפלן מחנה המטכ, עד היום. מדרום לרחוב קפלן" קול ישראל"ושל הממשלה

עיריית תל אביב התנגדה להיות . כמו גם משרד נוסף המיועד לראש הממשלה, ומקום מושבו של משרד הביטחון

וחששה מכך שהדבר יעכב את התפתחות תל אביב מזרחה או לכל , שלתיתשטח כה גדול במרכז העיר בשליטה ממ

ולאחר משא , אך לא יכלה להתמודד עם כוחה של הממשלה באותן שנים, במרכז העיר" חור שחור"הפחות ייצור

ונדחקה , נאלצה לוותר על הקרקעות שהיו רשומות על שמה במתחם', 50-ומתן עם המדינה בתחילת שנות ה

הפשרה התבטאה בכך שהשטח שמדרום לרחוב קפלן לא יהיה מגודר ויתחבר למקרם העירוני . מחוצה אליו

37. שמדרום אליו

אלא שגם השלטון המקומי לא יכל להתנגד לרצונה של , לא רק שהחברה האזרחית לא השמיעה את קולה

שעברה מדינת כי גם אחרי חמישים שנה של תהליכי דמוקרטיזציה וביזור הכוח , מדהים בעינינו. הממשלה

לא הצליחו עיריית תל אביב והתושבים להכפיף את רצונם על ממשלת , י"ישראל מאז השלטון הריכוזי של מפא

. ועל כך בפרק הבא, 21-מתחם קריית ספר בתחילת המאה המקרה ישראל גם ב

כפי שהוגדר " חברה אזרחית"אנחנו לא רואים בה כ, ל ייצגה את היישוב היהודי ולא הייתה חלק מהשלטון הבריטי"למרות שקק 34שלא ניתן להגיד שמטרתם רק השפעה על השלטון אלא לקחת חלק אקטיבי , ביצועי של ארגונים פוליטיים כיוון שמדובר בגוף', בפרק א

.בו . 39-42' עמ, גפני 35 "(5נספח :"להלן. )1945-2008, ע באדמות שרונה לשעבר"תב: 5' בנספח מס( Gפירוט תכנית ) 624ותכנית Gוכן תכנית 87 -79' עמ, שם 36 . 82-85' עמ, שם 37

16

אביב לספח את לא הצליחה עיריית תל , כפי שלא הצליחה להוציא את המדינה מאדמות הגרעין העירוני בשרונה

והוא נשאר בידי אגף המדידות , (כפי שתיארנו קודם', 30-שאותו חמדה מאז שנות ה)השטח של בית המדידות

. לי"הממשלתי אליו הצטרף בסיס של חיל המודיעין הצה

ניתן לראות : המתחםבאופי ים פיזישינוי ובתצלום האוויר שבעמוד זה נראה כי בשנים הראשונות כמעט ולא חל

. אך בית המדידות בולט בשטח הלא מפותח, דים לחוות רוהם ולבתי הקברות הטמפלרי וההודישרי

כרסום הדרגתי בשטחים הציבוריים: 1980-3195 .ב

התרחש בעיר 1953-2001בשנים היו , ברחבי העירמרגלית מראה כי שטחי שרונה כמו שטחים ציבוריים אחרים

הפכו ממגרשים בעלי אופי ציבורי , רבים משטחי שרונה לשעבר במסגרתו, תהליך שאינו מקרי אלא שיטתי

הבסיס לרבים מהפרויקטים שחרגו באחוזי הבנייה שלהם מהנוף שמסביבם והיו , למגרשים בעלי אופי פרטי

להטיב עם יזמי למעשה כוונהשביט וביגר מסבירים זאת במדיניות עירונית לא רשמית ש 38.ע המקורית"ומהתב

מאשר כי לעירייה אין מדיניות , מהנדס העיר לשעבר', וישראל גודוביץ ,תה של העיר בשנים אלולאור שקיע ן"נדל

זי בנייה בכל שטח מציין כי הגושפנקא שאפשרה זו היא מסמך מדיניות המקל על הגדלת אחוו, מסודרת לנושא

39. דונם שנמצא בבעלות אחת 3 -ל מהגדו

כלומר למגזר )רוב הפרויקטים הגדולים למגורים או עסקים ', 80-עד תחילת שנות ההתרשמותנו היא ש, עם זאת

אלא שטחים , םייעודוששינו את שטחים המיועדים לבנייני ציבורמסוג הבאדמות שרונה לא היו שנבנו ( הפרטי

' 50-וה' 40-זו יושמו התכניות של שנות הבתקופה , למעשה. שמראש הייתה כוונה לפתח אותם למטרות פרטיות

, בתי המשפט, בית החולים איכילוב, מוזיאון תל אביב: שטחים ציבורייםפיתוח סוקה ומסחר לצד לאזורי תע

. אזור התעשייה ממזרח לאיילון ועוד

ובעיקר היו אלו יוזמות , הפכו לשטחים פרטיים Gרק חלק קטן מהשטחים שנועדו לשימוש ציבורי על פי תכנית

דונם מכלל 30 -כסך הכל , ונם וחלקן היה על דונמים בודדיםד 6-שאף אחת מהן לא הייתה גדולה מ, מקומיות

40 .הדונמים שיועדו לשימוש ציבורי מתוך האדמות שהיו שייכות למושבה הטמפלרית 1500

, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, פוליטיקה של סדר אקראי 2001-1953יפו -בנייה לגובה בתל אביב, ליה מרגליתט 38

"(2מרגלית :"להלן) 2007, באוניברסיטת תל אביב( בית הספר להיסטוריה)הפקולטה למדעי הרוח שביט :"להלן)הוצאת אוניברסיטת תל אביב , (1993-1974)ולין עיר מטרופ: ההיסטוריה של תל אביב, (2002)שביט יעקב וביגר גדעון 39

. 13-14' עמ', וגם גודוביץ, 99-100' עמ, "(1וביגרניתן לראות שפרט לתכנית המגדלים . 263-268' עמ, 1952-2001טבלאות המפרטות פרויקטים חריגים בהיקף בשנים , 2מרגילת 40

.מדובר בפרויקטים על שטחים שקטנים משישה דונם, י ליד המגדליםשכוללת גם את הרחוב הציבור, בשדרות דוד המלך

תצלום אוויר באדיבות , רם אייזנברג' אדר

השטח הסגול הוא השטח שנמצא כעת

בתכנון מפורט להקמת השטח , וריתגינה ציב

' 60-הכחול הפך בשנות ה . לחניון משטרתי

17

היה צמצום השטחים הפתוחים , לאו דווקא בהיבט הבנייה לגובה, Gתכנית פוטנציאל לשינוי משמעותי יותר ב

הייתה בעיקרה על שטחים שיועדו 1967משנת ( י"שכונת בבל) 464תכנית : והפארק שתוכנן על גדות האיילון

אזור )אך היא סיפקה פתח להפרטת השטח שמדרום לשכונה עשרות שנים לאחר מכן , Gלמגורים על פי תכנית

, 624ובתכנית Gכששינתה את הגדרתו משטח המיועד לפארק בתכנית ( מגדלי היוקרה בשכונת פארק צמרת

41". נון עתידישטח לתכ"ל

לא Gכי מתחם קריית ספר אינו שונה בהרבה משאר אדמות שונה ואופיו על פי תכנית , בתקופה זו שוב רואים

השטח נוצל בשנים אלו להקמת , (רם אייזנברג' באדיבות אדר)כפי שמראים תצלומי האוויר בעמוד זה . השתנה

. רש משטרתי שאיכלס את החלק הצפוני של המתחםוכן למג, י"משרדי הטאבו באגף שהתווסף ממזרח לבניין מפ

בשנים אלו נסלל רחוב קרליבך הסמוך ונבנו בצמוד למתחם בית הקירור של השוק הסיטונאי ואחר כך גם בנייני

.Gהכל בהתאם לתכנית –ובזק לצד עיבוי המגורים IBM, משרדים של חברת מקורות

האצת הפרטת הקרקע -2008-1980 .ג

ואנו עדים ,בעקבות עלייה במחיר הקרקע חל שינוי בגישת העירייה ומנהל מקרקעי ישראל 1980ת בשנ

בצורה משמעותית יותר את אופי השטח הציבורי באדמות שרונה המשנים, לפרויקטים בהיקף גדול יותר

42.לשעבר

פינוי קריית הממשלה קרו שעי, דונם 200פרוייקט בהיקף של כמעט . הגדול מביניהם הוא פרוייקט דרום הקרייה

והצבא מרוב השטח שמדרום לרחוב קפלן באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה של הבסיס הצבאי מצפון לרחוב זה

שטח גדול המאפשר הקמת אלפי מטרים ובדרך זו יצירת, דרך פתח תקווה-מת קפלןוהקמת מגדל הממשלה בצו

43. עסקים ומסחר, רבועים של מגורים

בבית החולים איכילוב , ובהיקפים גדולים נעשו גם באזור התעשייה שבביצרוןדומה עלי אופיפרויקטים נוספים ב

. 21-ובשוק הסיטונאי בתחילת המאה ה "(מרכז וויצמן)"

מרכזים ומגביהים את מבני הציבור או שבכלל מוציאים אותם מחוץ : השיטה הייתה זהה, במקרים אלו ונוספים

, שוק)הפכו שטחים נרחבים בעלי אופי ציבורי בדרך זו . לטובת מבנים פרטייםומפנים שטח , לעיר אל הפריפריה

הפך שטח בעל אופי שימוש אפילו בשכונת בבלי . לשטחים המיועדים למגורים ביוזמה פרטית( צבא, מפעלים

. 5' ראה נספח מס 41הפך מינהל מקרקעי לשותף , ל"בעקבות חקיקת חוק התכנון והבנייה והחלפת קרקעות בין המדינה וקק 1961החל משנת . 86' עמ, גפני 42

.של עיריית תל אביב לבעל הקרקעות הציבוריות ברוב שטחי שרונה . שם, םש 43

18

פרוייקט משמעותי נוסף , כפי שהסברנו בתחילת הפרק. לשטח המיועד למגורים (אזור קאנטרי דקל) ציבורי

לאחר שהיה )לתכנון מחדש ' 60-שנועד כבר משנות ה, ארלוזורוב-ח לא מנוצל מצפון לתחנת רכבת מרכזשטב

44.פארק צמרת, הפך לשכונה שתאכלס כעשרים מגדלי יוקרה( 1945של Gמיועד להיות פארק בתכנית

מגדלים ובשטח שיתפנה צפויים לקום, מצמצם הצבא את שטח הבסיס ובונה מגדלי עצומים, בצפון הקרייה

45.בבעלות פרטית

המדיניות לגבי שטחי שרונה שבמרכז תל אביב לא הייתה שונה מהמדיניות לשטחים אחרים בעלי אופי ציבורי גם

של סיגל גפני מתוארות בפירוט גם התכניות שנעשו בשטחי השכונות תה בעבוד. באזורים פחות מבוקרים בעיר

זכינו במגדל נחושתן ןבמסגרתש, וולהאלה-ו( בה האמריקאיתהמוש)ביפו , הטמפלריות האחרות בדרום תל אביב

כמו גם פרויקטי יוקרה אחרים צנועים יותר , הישנההטורקית ובמגדלים נוספים שעתידים לקום על ציר המסילה

46.בגובהם

חזקה תקופה בה אמורה להיות חברה אזרחית , השנים האחרונות שלושיםלמרות שפרויקטים אלו נעשים ב

נראה שקולה של אותה חברה אזרחית לא היה מספיק חזק , תל אביב "העולם-עיר"ערבי ובכלל זה בבעולם המ

היא כמעט ו, או מרכזי צרכנות כדי לוודא שלא כל המגורים שיחליפו את השטחים הציבוריים יהיו מגורי יוקרה

. לא הצליחה להשפיע על אופי התכנון מבחינת שימור השטחים הציבורייםש

שאחר כך יתבטא בעוצמה גדולה , מקרה של פרוייקט דרום הקריה ניתן לראות את התחלתו של השינויב, עם זאת

בשניהם , בשניהם החליטה הממשלה לפנות קרקע ציבורית ודרשה פיצוי כספי על הפינוי –יותר בקריית ספר

את התכניות " לתקוע"ובשניהם הצליחה החברה האזרחית , יזמה העירייה בנייה מאסיבית של השוק הפרטי

השימור ובעזרת אופנתבאמצעות ש ,מעט אירוני. ולהוביל לשינויים משמעותיים בה באמצעות רעיון השימור

הצליחו ארגוני המגזר השלישי לשמור על השטח הפתוח של , מבנים של התושבים הנאצים ושל הכובש הבריטי

. תושבי תל אביב

1987 -בהתכנית הראשונה שהציעו המנהל והעירייה ,2270 ע"את ההבדלים בין תב 5' נספח מסניתן לראות ב

מרבית המבנים , השטח הציבורי גדל: 1999שאושרה בשנת , (התכנית הסופית של המתחם) 3000תכנית לעומת

בשונה מהתכנית הראשונית , והמבנים הוצבו במקביל ובהמשך לגריד העירוני בשרונה, הטמפלרים שומרו

.מהמרקם הבנוי הקיים שנראית כמתעלמת לחלוטין

אחוזי הבנייה לא קטנו אלא צומצמו בתכסית , מרבית השטח הופרטבשתי התכניות : ההצלחה זו היא חלקית

והגריד המפורסם בצורת צלב של שרונה נהרס על מנת להרחיב את רחוב , קטנה יותר למגדלים גבוהים יותר

שיממנו את שימורם ויהפכו את שרונה לרובע , טייםלפני כשנתיים נמכרו המבנים הטמפלרים ליזמים פר. קפלן

47. צריכה עירוני בדומה למתחם התחנה והנמל הישן

ן "הודיעו יזמי נדל 2008 -ב: מאבק נוסף של התושבים בעירייה בנוגע לאדמות שרונה היה סביב השוק הסיטונאי

ק 'בדומה למגדלי צ)ופשיים אחרים יהפוך לשכונת הייטקיסטים ומקצועות ח( 2004 -שתכנונו הושלם ב)כי השטח

48(. פוינט שהוקמו בביצרון על אדמות ציבורית של שרונה לשעבר

להופכו לשכונת מגורים מגדרית ומגודרת או ( מהקרקע 50%בעלת )הנכונות של העירייה המחאה הציבורית סביב

. 5' נספח מס 44 . 88' עמ, גפני 45גרמנית כפי שניתן להתרשם באתר /במושבה האמריקאית, The Villageדוגמא לפרוייקט יוקרה כזה הוא פרוייקט . 66-79' עמ, שם 46

. village.co.il/-http://www.the, המכירות שלו . /http://sarona.ahuzot.co.il, "גני שרונה"חברת , של הבעלים החדשים של המושבה טהאינטרנשם מהתכניות באתר ניתן להתר 47YNET /08/512 ,-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,Lאתר ,טק בלבד-הכניסה לאנשי היי: השוק הסיטונאי, שי פאוזנר 48

3542352,00.html .

19

בנייה צפופה של : טחי השלא זו ולא זה לא שינו את אופאך 49,גנזו את הרעיון, שמא המשבר הכלכלי העולמי

רק , מהשטח 50%למרות היותה בעלת . הסוגרות על ככר ציבורית מוגבהת ומנותקת מהעיר יחידות דיור 3000

ד ישמשו "יח 52ייה כי תדרוש מהיזמים כי אישרה העיר, בישיבה דחופה בעקבות מחאת האוהלים, לאחרונה

אם נזכור שמחצית מהקרקע , דירות 1500) קע ציבוריתבלבד מהדירות שייבנו על קר 3.4% שהן, לדיור בר השגה

כפי שהודה (. שיהיו בבעלותה 300מתוך )בלבד מהדירות בבעלות ישירה של העירייה 18%ורק ( שייכת לציבור

חייבת להיות מלווה , ע כבר אושרה"היכולת של העירייה לכפות הצעה כזו על יזם לאחר שהתב, בפנינו דורון ספיר

שמאבק לשימור חלק , יכול להיות, כפי שנראה בפרק הבא 50....ות הגדלת זכויות הבנייה שלובפיצויו באמצע

היה יכול להבטיח חלק גדול יותר מהשטח , ממבני השוק בגלל איכותם האדריכלית או בגלל שימושם ההיסטורי

שהגישה אליו , העיןשטח פתוח נסתר מ: ואולי אף מביא לשינוי אופיו כפי שקבוע כיום בתכניות, לטובת הציבור

. תהיה רק דרך המגדלים החדשים

יבלהק' 21 -והעשור הראשון למאה ה' 20-ברחבי העיר בסוף המאה ה התעצמות הפרטת השטחים הציבוריים

, בתקופה זו עולים רעיונות לבניית מגדלי יוקרה בשטח, כפי שנפרט בפרק הבא: ביטוי גם במתחם קריית ספר

2005בשנת . 2009כפי שניתן לראות בתצלום האוויר משנת י הופך לחניון פרטי"מפ והשטח הפנוי שליד בניין

מסומן ) להחכיר לידיים פרטיות( ללא הצלחה)י "וגם אותו מנסה ממ, המשטרה מפנה את החלק הצפוני במתחם

.(א בקו כחול"בתצ

בצורה , וכיצד יזמו ,בפרק הבא נראה כיצד הצליח מאבק התושבים שמסביב למתחם למנוע את הפרטת השטח

. הקמת גינה ציבורית במקום, כמעט תקדימית

13/1/09אתר תקדין , בעלי קרקעות השוק הסיטונאי מקפיאים המכרז במתכונתו הנוכחית: ן"מסימני משבר הנדל, ואיריס טל 49

p://www.takdin.co.il/searchgbizhtt . , YNT ,31/7/11אתר , א תאשר פיצול דירות ותוסיף קומות"עיריית ת, וכן מירב קריסטל 5' ונספח מס 3' מסראה נספח 50

2142,00.html410-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L .

רם ' תצלום אוויר באדיבות אדרהשטח הסגול הוא השטח , אייזנברג

שנמצא כעת בתכנון מפורט להקמת גינה 2005שימש עד השטח הכחול , ציבורית

. משטרתיכמגרש ה

21

פרק ד

" ועד הפעולה של לב העיר-ירוק במקום בטון"ארגון השפעת

1995-201151 בשנים על תכנון מתחם קריית ספר

נו ולאחר שסקר, לאחר שתיארנו ממה מורכבת החברה האזרחית החדשה בעולם המערבי בכלל ובתל אביב בפרט

נראה בפרק זה כיצד הצליח ארגון תושבים , את התהליך שבו הפך מתחם קריית ספר לשטח בבעלות ציבורית

. קטן ליצור תקדים תכנוני ולעצור את התהליך המואץ של הפרטת הקרקע הציבורית בתל אביב

חם קריית ועד התושבים המתגוררים בסמוך למת, "ירוק במקום בטון"ארגון , לאחר מאבק של יותר מעשור

לאלץ את מוסדות התכנון להקים בשטח שפינתה המדינה גינה פתוחה שתמומן מכספי 2009הצליח בשנת , ספר

. בניית מגדלי יוקרהובאמצעות הפרטת חלק מהקרקע ( כמקובל)ולא , העירייה

: עד כה" תקציר האירועים"

וועד תושבי קריית ספר –" ירוק במקום בטון"על ארגון .א

. הוק של וועדים קהילתיים בשכונה-ובאופן הצהרתי הוא מרכז פעילויות אד, הוא ארגון תושבים וולונטרי הארגון

וגולשות לנושאים , הוק אלו מתמשכות לאורך שנים רבות-פעולות אד, כמו במקרה של קריית ספר, למעשה

ך הגנה על שטחי הציבור י לצור"כמו שימור בניין מפ, אלו נושאים שנועדו לקדם את המאבק העיקרי. אחרים

כדי להבטיח מודעות של התושבים , לימוד על שרידי החומה הטמפלרית ברחוב אוליפנטאו , במתחם קריית ספר

. לגינה הקטנה ברחוב

כל אחד יכול להצטרף במידה והוא מתחייב לתמוך , אין רישום מחייב של חברים בוועד, על פי עדויות הפעילים

לכל חבר יש באופן לא רשמי , מהבדיקה שעשינו.לות הוועד עצמה אין אופי פורמאליוגם להתנה, במטרות המאבק

שלעיתים נכתבות , תמר אחראית על הפצת ההודעות של הקבוצה בגוגל ובפייסבוק: השוטפתתפקיד בהתנהלות

כהן -וכן על ראיון עם מיכל ברזל( 2' נספח מס)על המידע שנמסר במפגש התושבים ס פעילות הארגון בפרק זה מתבס כל המידע על 51 . אלא אם צוין אחרת (4' נספח מס)וולנר -וראיון עם רחל גלעד (1' נספח מס)

מתחם קריית ספר הוא שטח של דונם המשמשים 20 -כיותר מ

י "וכן בניין מפ כיום לחניוניםהמיועד לשימור ובניין הטאבו

. שאינו בשימוש כיום, לשעברבדיוק , 6המתחם נמצא ברובע שם היחס , במרכזה של תל אביב

פתוחים לתושבים בין שטחים פחות )הוא מן הגרועים בעיר

(. מחצי מטר לדונםהפארק , כפי שניתן לראות במפה

העתידי יהיה הגינה היחידה ברדיוס של כמעט קילומטר , וישרת עשרות אלפי תושבים

בנוסף לעשרות אלפים המגיעים ור במהלך היום לעבודה לאז

. ולבילוי באדיבות והמידע המפה

מתכנן הגינה , ברגרם אייזנ' אדר מטעם עיריית תל אביב

21

תיים שמתקיים במתחם על ידי הארגון כל שבוע בשנ, "הפיקניק השכונתי השבועי"שגם מפעיל את , על ידי להב

, 2009ני הבחירות לכנסת בשנת כמו הפגנה עם נאומים לפ, מידי פעם הופך הפיקניק לאירוע גדול יותר. האחרונות

דובר "שמוליק הוגדר לתקופה מסוימת כ. בהשתתפות אנשי ציבור כולל ראש העיר, או חגיגות פיקניק המאה

כמו ערך , אביב ומארגן פעילויות גדולות יותרוהוא מרכז את הפעילות מול גופים אחרים כמו עיריית תל ' הארגון

המוסדות המטפלים " טרטור"מי שאחראית על . שהתקיים בסינמטק תל אביב 9/2008 -עיון בנושא הקמת ב

-היא מיכל ברזל, עתירות ודיווח לפעילים על הנעשה באמצעות מיילים, פגישות, טלפונים, כלומר מכתבים, בנושא

. מייסדת הארגון, כהן

עד ימינוו' 90-ק על עתיד השטח מאמצע שנות ההמאב .ב

ניהלו תושבי לב ' 90-בשנות ה: בעיר מאבק תושבים באתר אחרבמסגרת הקונפליקט בנוגע לעתיד המתחם נוצר

במסגרת ". לב העיר"שנקרא גם הוא , העיר מאבק בהקמת פרוייקט המגדלים של אליעזר פישמן ברחוב בלפור

כפיצוי לתושבים על העירייה לקדם תכנית לפארק עירוני במקום אחר בשכונההציעה , המשא ומתן עם התושבים

, ע כשטח חום"שרשום בתב, ואחד מהאתרים שהוצעו לפעילים היה קריית ספר, 52החריגה מתכנית האב באזורית

ומית ר הועדה המק"סגן ראש העיר ויו. בנוי ולכן בפוטנציאל להפיכתו לגינה פתוחההיה שרובו לא , כלומר ציבורי

כי הבעייתיות של שטח זה היא בכך שמדובר בשטח חום בבעלות , הדגיש בשיחה איתנו, דורון ספיר, ל אביבת

אך כנראה שבזמן ניהול המשא ומתן עם התושבים , 53בלבד מוסדות ממשלתייםל שמיועדכלומר כזה , ממשלתית

ואחר כך באמצעות , ראש העיר מילואבימי : בעייתיות זו" שכחה"עיריית תל אביב , "לב העיר"שהתנגדו למתחם

וסדות או לפחות את דרישת מ)העירייה סיפקה את תאבונם של תושבי לב העיר , הבטחה מצולמת של רון חולדאי

. תוקם גינה על כל השטח בקריית ספר, שבתמורה למגדל של פישמן ברחוב בלפור, והבטיחה בין היתר, (התכנון

מבלי , הבטחה זו לא מנעה מהעירייה לקדם פרוייקט מגדלים גם במתחם קריית ספר עצמו, באופן מעט תמוה

54.מנהל מקרקעי ישראל, הקרקעלקבל את הסכמת בעלי

ככל הנראה משום , לא ניתנה לתושבים גינה חלופית" לב העיר"רע המאבק לטובת פרוייקט כשהוכ, 1997 -ב

זוהי עלות פינוי מוסדות בטענה ש, בתמורה להעברתו לבעלות התושבים₪ מיליון 32דרש מהעירייה שהמנהל

רסומים לא ולפי חלק מהפ, התקשנו לקבל אימות לסכום ונשמעו גם סכומים אחרים, כפי שהוסבר קודם. המדינה

אלא בפירוש ניסיונות של המינהל להרוויח את ...( ₪' מ 32 -שכמובן לא מגיע ל)מדובר רק על עלות פינוי המבנים

55. היטל ההשבחה

,כהן-ברזל. לנהל מאבק על הקמת הגינה בקריית ספר, החלו פעילים בראשות גילה הרץ ומיכל ברזל כהן, בתגובה

פעילויות שריכז , "וועד הפעולה של לב העיר-ירוק במקום בטון", תנדביםארגון מהקימה , שגרה בסמוך למקום

ועד קריית "אחת מההתארגנויות הייתה . למאבקים קהילתיים מקומיים ברחובות שמסביב למתחם נקודתיות

. וריכז את המאבק להקמת הפארק, כהן-שהוקם על ידי תושבי רחוב קריית ספר וברזל, "ספר

ולבטל את תכנית הקמת המגדלים שהעירייה , יא להקמת גינה ומבנה ציבור במתחםמטרת הארגון הייתה להב

בסיוע חשאי של מהנדס העיר דאז ) 1999קידם הוועד בשנת , במסגרת המאמצים להקפאת תכנית הבנייה. קידמה

שהיה , שעברשל המודיעין הבריטי ל" באוהאוס"בגלל היותו בניין , י לבניין שימור"את הפיכת בניין מפ( 56'גודוביץ

. ולכן יש לו ערך היסטורי ואדריכלי, במהלך מלחמת העצמאות נתון להתקפות מצד המחתרות היהודיות

, קומות 7אדם מזור שדווקא הגבילה את הבנייה באזור עד ' ש תכנית האב של אדר"קרא עקומות נ 26 -המגדל בן ה, באופן אירוני 52 . 158עמ ', גודוביץ

. אלא כשטח ציבורי בבעלות המדינה, "מיועד למבנים ממשלתיים"כ Gהשטח לא מוגדר בתכנית ', כפי שהסברנו בפרק ב, למעשה 53 . 3נספחי הראיונות כולל נספח כל 54באתר , המאשימה את המינהל בניסיונות ליצור רווח מהמתחם, 2009וטוקול ישיבת וועדה מקומית בנושא משנת כמו כן פר, שם, שם 55

http://city4all.org.il/node/424, עיר לכולנו . שלא במסגרת עבודה זו, 2008ביולי 'ל כהן וגם בשיחה אישית עם גודוביץ"מידע זה נמסר לנו על ידי מיכל ברז 56

22

לא הייתה התנגדות חזקה , ולא בבעלות פרטית י"הבניין נמצא בשימוש חיל המודיעין ומפכנראה משום ש

ך שליש כיוון שהפ, התושבים לשאלתנו האם השימוש בטקטיקת השימור בעצם הכריע את הכף לטובת. לשימורו

זהו רעיון "ענה מר ספיר כי ,(ת הפוטנציאל הכלכלי של כלל המגרשולכן הפחית א) מהמגרם לבלתי ניתן לבנייה

. י מיועד לשימור"הוא אף טען שלא ידע שבניין מפ –אך לדבריו חסר חשיבות , "מעניין

לתערוכה הוזמנו גם בכירי העירייה . בבית ביאליק תערוכה של אמנים" ירוק במקום בטון"יזם ארגון 2000בשנת

התחייבות ממנה חזר לאחר זמן , ב ראש העיר לסייע בהקמת הפארקחייושם הת, רון חולדאי, וביניהם ראש העיר

ארגונים , (י"כלומר ממ)יחד עם בעלי הקרקע , העירייה, עם זאת 57.וגרמה לחוסר אמון בינו ובין התושבים קצר

לקיים פגישות ודיונים החלו" ירוק במקום בטון"וארגון "החברה להגנת הטבע", "טבע ודיןאדם "ארציים כמו

, נציגי הוועד מטעם התושבים, שבו ישב דורון ספיר מטעם העירייה, "שולחן עגול"הוקם . בנוגע לעתיד המתחם

שנועד לקדם תוך , קיםונציגי הירו" מרצ"נציג מנהל מקרקעי ישראל ונציגים של גופים שונים כמו מיטל להבי מ

ולמעשה טען בשיחה איתנו , ספיר רואה תהליך זה כשלילי, בדיעבד. שיתוף פעולה עם התושבים את עתיד המתחם

. שנה הקמת גינה בכך שלא הסכימו להקמת מגדלים על חלק מהשטח 15 -כי התושבים של המתחם עיכבו ב

פונה חלק גדול מהשטח הפתוח ,2005בשנת , יוניםבזמן הד: כנראה שגם מבחינת המדינה היה זה תהליך מיותר

, מנהל מקרקעי ישראל 2006ובמקומו הוציא בשנת , ושימש כמגרש רכבים, שהיה עד אז בידי משטרת ישראל

החניון הוקם , למזלם של התושבים. מכרז להקמת חניון, "השולחן העגול"ע ותוך התעלמות מתהליך "בניגוד לתב

הצליח הוועד לעצור את פעילותו ולהרוס " אדם טבע ודין"ובעזרת ייעוץ משפטי של , מבלי שניתן לו רישיון עסק

, חיל המודיעין לחלק מהמגרש שפינתה העירייה" פלש"באותה התקופה , כדי להוסיף לתסבוכת. 2007אותו בשנת

חנייה קיבל אישור מהמנהל להשתמש בחלק מהשטח לטובת, ולאחר שלא הוקם החניון, 58משיקולים ביטחוניים

: זהו כיום המצב בשטח. י הסמוך"שממוקם כאמור בבניין מפ, לבסיס

\. רם אייזברג' א באדיבות אדר"התצ*

חולדאי "ההתחייבות בסרטו . התחייבות מצולמת זאת הפכה כלי לניגוח של הפעילים והקשתה על העירייה לקדם בנייה במתחם 57

שם גם מודה ראש העיר כי היו קיימות , bIM-h?v=p8fUTAlhttp://www.youtube.com/watc" מבטיח פארק לתושבי תל אביב . תוכניות של העירייה לבנות בחלק גדול מהמתחם

ולכן אישר המינהל באופן , ונוצר צורך בהרחבה החניון, י עובדים ומילואים"בזמן מלחמת לבנון השנייה גייסו בסיס המודיעין ומפ 58סירב הצבא לסגת , ל מדרום לבנון"גם לאחר סיום המלחמה ונסיגת צה. צבא כחניוןזמני שחלק מהמגרש המשטרתי לשעבר ישמש את ה

... מהשטח שתפס בקריית ספר

23

בבקשה לשינוי , הפעם במסגרת החוק)י פנו לשינוי ייעוד הקרקע "לאחר שהיזם וממ, כדי לעצור את הקמת החניון

בוועדה המקומית ואחר כך גם התושבים החלטה 9/2009 -ב יזמו, (ע במסגרת הוועדה המקומית והמחוזית"התב

ותוך פיצוי כספי של המנהל , ללא הקמת מגדלים, הקוראת להקמת גינה בכל שטח פנוי במתחם, בוועדה המחוזית

שעד אז היה על העירייה , 9/2010עד היה זמנית ותוקפה ההחלטה הייתה. כויות בנייה בתל אביבעל ידי ניוד ז

59.ממן את הגינהלהודיע כי ת

השתנתה המפה 2008מכך שבשנת , לדעתנו, העובדה שהתושבים זכו לשיתוף פעולה מצד הוועדה המקומית נבע

והוא תלוי היום , סיעתו של ראש העיר במועצה קטנה: הפוליטית בתל אביב כתוצאה מהבחירות המוניציפאליות

תמיד בעמדת תושבים אך לא הצליחו בקדנציה שתמכו, "מרצ"ו" הירוקים"יותר בשותפיו הפוליטיים ממפלגת

, ר מיטל להבי"בסיעת מרצ התמתנה ליו, בנוסף לכך. הקודמת שלהם בקואליציה לקדם את הקמת הפארק

ומלווה את מאבק התושבים , העוסקת למחייתה בגישור בין תושבים ויזמים לשם קידום פרויקטים תכנוניים

. הבחירות לסגנית ראש העיר ולאחראית מטעמו על נושא המתחם להבי הפכה בעקבות. במתחם משך שנים רבות

וחיזקו את , ערעור במעמדו של ראש העיר, כפי שהוסבר במבוא לעבודה, תוצאות הבחירות שיקפו, מעבר לכך

עד , ואולי גם בשל כך נחלשה התנגדותו להקמת פארק ללא הקמת מגדלים, "עיר לכולנו"האופוזיציה שלו בדמות

מעולם בעצם לא , לטענת דורון ספיר. בשטח הפארק 2010תף בפיקניק שכונתי שהיה בשנת כדי כך שהשת

העירייה מתנגדת באופן עקרוני לפיצוי של יזמים בגין העברת שטחים לטובת תושבי : השתנתה עמדת העירייה

הקמת מגדלים רצון העירייה ב, מבחינתו. ותמיד רצתה בהקמת גינה, (גם אם היזם במקרה זה הוא המדינה)העיר

60.י"על חלק מהשטח נבע מחוסר ברירה וחוסר יכולת להתמודד עם החלטת ממ

-כתוצאה מהחלטת הוועדה המחוזית נמצאים העירייה והמינהל במשא ומתן מתקדם שהיה אמור להסתיים ב

נכון . ויעביר את הקרקע לרשות העירייה, ובמהלכו יפוצה המינהל באמצעות זכויות בנייה, אך טרם סוכם 2010

אך לאור מסמך הבנות בין העירייה למנהל הוקצה , השטח עדיין בבעלות ובשליטת מדינת ישראל, לימים אלו

.תקציב להקמת הגינה

היו אמורות 2011למרות שביולי . רם אייזנברג' במקביל העירייה הקצתה תקציב לתכנון המקום על ידי אדר

כנראה בגלל העיכוב , מקום עולה שטרם החל פיתוח השטחמסיור שערכנו החודש ב, להתחיל עבודות במקום

. וולנר מסרה כי לדעתה העבודות יחלו עוד השנה-בשיחה עם חברת המועצה גלעד. י"בהסכם עם ממ

והאינטרסים בשטחמיפוי השחקנים .ג

כהן מתנגד מאז הקמתו ותחילת-וועד התושבים בראשות מיכל ברזל :"ירוק במקום בטון/"וועד קריית ספר

לפני כשלוש , לפי עדויות הפעילים. ודורש הקמת פארק ומבנה ציבור במתחם, לבנייה במתחם 1997-המאבק ב

אך , ע ולבנייה על חלקית"ולהסכים לשינוי התב, שנים הוועד עמד בפני לחצים גדולים להתפשר בגין דרישותיו

החברה להגנת הטבע בתל "ו" ןאדם טבע ודי"תמיכת ארגוני חברה גדולים בדמות , הצטרפות פעילים חדשים

מקיים הוועד בכל שבוע 2008מאז .הבטיחו שדרישות הוועד לא ישתנו, וכן שינוי המפה הפוליטית בעיר" אביב

שנועד להיות מעין הפגנת תושבים ולפתח את התדמית הקהילתית של , במגרש החנייה הריק" פיקניק שכונתי"

וארגון " עיר לכולנו"פעילי הוועד מגובים גם על ידי מפלגת ". נתיתגינה השכו"המקום וזיהויו על ידי התושבים כ

". הקרן החדשה"של " ל"שתי"

, פרוטוקול ישיבת הוועדה המקומית שעסקה בתכנית באתר מיטל להבי 59

havi.com/?CategoryID=305&ArticleID=847&Page=1http://www.meitalle (7877/החלטה :"להלן) . 3נספחי הראיונות כולל נספח כל 60

24

וכדי לזרז את פינוי הוא דורש פיצוי , אמור להתפנות בשנים הקרובות מהבניין "המרכז למיפוי ישראל": י"מפ

. במגדל הקרייה הפניםריכוז אגפי משרד ככל הנראה הדבר יתאפשר בקלות בזכות . כספי או אתר חלופי

, עם זאת, בא והמנהל על השטח אמור לפגוע בעשור הנוכחיחוזה החכירה בין הצ: חיל המודיעין/משרד הביטחון

2006מכיוון שמאז . התכניות הנוכחיות יוצאות מנקודת הנחה שהבניין יישאר עוד תקופה ארוכה בסיס צבאי

, כאמור)שעד שיפונה הבסיס , הצבא דורש, ללא היתרהמינהל מאפשר לצבא להשתמש בחלק מהקרקע כחניון

" רצועת ביטחון"בנוסף הצבא דורש . יינתן לו מגרש חנייה חלופי על חשבון הפארק, (תרחיש שלא אמור להתממש

. על חשבון שטח הפארק, של חמישה מטרים בין הפארק לבסיס

נהל על הסכום שבו יסכים סוף סוף להחזיר לא הצלחנו לאתר מידע רשמי שבו מכריז המי :מינהל מקרקעי ישראל

32רש המינהל ד, ושאושרו על ידי העירייה לפי מספרים שמפריחים הפעילים. את הקרקע לתושבי מדינת ישראל

במיקומים עשרות יחידות דיורהמינהל עתיד להיות מפוצה באמצעות , ולפי החלטת הוועדה המחוזית, ₪מיליון

ולאור העובדה שמחיר ממוצע , שההחלטה לא קובעת מה יהיה שטח דירות אלו לאור העובדה. שונים בתל אביב

למעשה פיצתה העירייה את המינהל בסכום הגדול פי שלושה , ₪של דירת שני חדרים בתל אביב מתקרב למיליון

וחושפת את העובדה שלא הייתה כאן רק כוונה לכסות את עלויות פינוי מהתשלום שדרש לפני יותר מעשור

, לשלם סירבההולידה את המחיר היקר שהעירייה , ני"החלטת המינהל לראות בשטח כפוטנציאל נדל. השטח

61.ולדעתנו הוא הגורם העיקרי לעיכוב בהקמת הגינה

ושבים ועוד מהפארק ייהנו עשרות אלפי ת ,וכאמור)כיצד גוף שאמור לשרת את תושבי מדינת ישראל תמוה

המדינה לא מראה , בניגוד לתחומי שלטון אחרים. ת על כך מחיר כספי רבעל במרץ לגבופ( עשרות אלפי יוממים

. מסרבת להעביר את הקרקע לרשות המקומית ולתושביםו, בתכנון העירוני שום ניסיון לנסיגה מהתערבותה

הן ארגוני החברה האזרחית והן העירייה מעולם לא ערערו בפועל על תג המחיר שקבע , למרות הביקורת בעל פה

כדי לבדוק את , לבתי המשפט או לשר הפנים, לא נעשו פניות למבקר המדינה –ל לפינוי מוסדות הממשלה המינה

כיוון , והשלטון המקומי מול המגזר השלישישל המדינה ופקידיה יש בכך ללמוד על כוחה הרב . החלטת המינהל

ם לא יינתן לו פיצוי כזה עד א)ומאפשרת לו , שהחלטת הוועדה המחוזית מגבה את דרישת המינהל לפיצוי כספי

. להפוך את השטח לחניון( 9/2010

מעידה במידה מסוים על מעמד, לקדם את תכנית המגדלים במתחם העובדה שהמינהל לא הצליח, מצד שני

. התושבים והפעילים ועל הצלחתם הגדולה במקומות שאחרים וגדולים כשלו

:תל אביב עיריית

וגם פעילי הארגון מעידים על פקידי עירייה המשתפים איתם פעולה , וף אחדקשה לראות בעיריית תל אביב כג

ע מר דורון ספיר היו נדמות לעיתית כמגלות טפח "התשובות שקיבלנו בשיחה עם סגן ר. באופן גלוי וסמוי

ראש העיר עצמו שינה , מעבר לכך שבקואליציה העירונית כיום חברים תומכים של המאבק. ומסתירות טפחיים

עמדתה המוצהרת של העירייה היא שהיא אינה מוכנה להשקיע את הסכום , בעיקרון. עמדתו לאורך השניםאת

מבלי שהדבר ילווה בהכנסות , ברכישת הקרקע מהמינהל ובעבר גם התנגדה להקצאת תקציב להקמת הגינה

. מבנייה רוויה במתחם

,הלו היא עיריית תל אביב בשינוי אדרת, בהאחרונות הוועדה המקומית בתל אבי ניםבש, כפי שהוסבר קודם לכן

כבר תזכה 2012וככל הנראה בתקציב , כלומר קידום הקמת גינה ללא בנייה, משתפת פעולה עם מטרות הארגון

שהעניק לאופוזיציה , 2008השינוי הפוליטי שחל אחרי בחירות , כאמור, אחת הסיבות לכך היא .הגינה למימון

ואילץ את ראש העיר לחבור פוליטית לגורמים שתומכים , בוועדה המקומיתבעירייה תפקיד משמעותי יותר

. במאבק התושבים

א לא הסכימה לקבל את הקרקע ללא בגלל התנגדות עקרונית של העירייה לפיצוי יזמים בעלי קרקע ציבורית הי, לטענת סגן ראש העיר 61 שהעירייה לא התלהבה מהעלויות ,ע חולדאי בנושאים אחרים"רהלאור ראיונות שנתן , נו מניחיםא, מעבר לכך .אישור להקמת מגדלים

. ללא מקור הכנסה הכרוכות בהקמת גינה ותחזוקתה

25

?פסימיתתמונת מצב אידיאלית או ירע :סיכום וניתוח

ואת המאבק שהתחולל בשנים עירוני פתוח בעבודה זו תיארנו את תהליך הפיכת מתחם קריית ספר לשטח ציבורי

שקריית ספר )ות שרונה באמצע המאה הקודמת ראינו כיצד מאז הלאמת אדמ. את הפרטתוהאחרונות כדי למנוע

עד שבמתחם קריית ספר , ובו הופרטו אדמות אלו בהדרגה' 20-חל תהליך שהואץ בסוף המאה ה, (הוא חלק מהן

. חל שינוי במגמה

מתוך אמונה כי תפקיד זה יהפוך משמעותי , הצגנו את המאבק באמצעות הארת חלקה של החברה האזרחית בו

שיש אולי ורמזה , הקדימה אותנוהמציאות של מחאת האוהלים , במהלך כתיבת עבודה זו. ביותר בעתיד הקרו

. אפשרות שתפקיד זה הפך כבר למציאות כלל ישראלית

העבודה סיפקה פרשנות אופטימית שלנו לתל אביב כעיר המאפשרת תנאים אידיאליים לחברה האזרחית בעידן

הקמת , הצפוי בשנה הקרובה להגשים חלק מחזונו, עד קריית ספרלסיפור של וו" סוף טוב"והבטיחה , המודרני

כישלון המשא : מוקדם לברך על המוגמר, עם זאת. גינה ציבורית ללא תלות במימון על ידי בניית מגדלי מקורים

שני גופים שמתנהלים לעיתים כמנותקים מרצון החברה , ומתן בין עיריית תל אביב ומינהל מקרקעי ישראל

ובכך לקבור את , להחלטה של הוועדה המחוזית לאפשר את הקמת החניון במתחם לולים להובילע, האזרחית

.הקרובותלפחות לשנים , הסיכוי להקמת גינה ללא מגדלים

, של כמה גורמים שילובהמסקנה שלנו היא שהיו כאן ?מדוע הצליח המגזר השלישי במקומות בו נכשל בעבר

:ארצית של ימים אלו-ה הכללאת חלקם אנחנו רואים בתנועת המחא

וועד תושבי קריית ספר : מאת"/ המתכון להצלחה במאבק תכנוני"

:ניהול המאבק באמצעים מוחשיים בשטח המריבה. 1

לעצור את תכניות העירייה הצליחושלא , כמו לדוגמא פעילי נווה צדק, בניגוד לארגונים אחרים שבהם נתקלנו

שמתבטאים בהחלטות וועדות התכנון יש הישגים מסוימים " וועד קריית ספר"ל, לפיתוח אינטנסיבי של השכונה

,קשה שלא להתרשם מכך שבניגוד למאבקים מתוקשרים אחרים בשכונות מבוססות יותר. והתקציב העירוני

קומץ קטן של בקריית ספר הצליח ,מאבקים שמדווחים בכלי התקשורת אך כמעט ולא נראים בשטח עצמו

62.י מבוקש ובשיא עליית מחירי הקרקע"בלב אזור נדלנ, לעצור תכניות בנייה של הממסד, ןפעילים דלי מימו

בבתי , בתקשורת "השיח הציבורי"מקיים רק פעילות וירטואלית ברמת רק שהארגון לא הדבר נובע מכך , לדעתנו

ביעת עובדות לק יוזם פעילויות ממשיות, אלא בדומה למאבק המוצלח בחוף פלמחים, טבאינטרנאו המשפט

עם הצבת לאחרונה כפי שמצוקת הדיור של הצעירים הפכה מוחשית . ולכן קשה להתעלם ממנו, בקרקע המריבה

כך מצוקת השטחים הפתוחים של תושבי לב העיר מומחשת על ידי הפעילויות , האוהלים בשדרות רוטשילד

.הקהילתיות שהם מארגים מידי שבוע במגרש החנייה העזוב של קריית ספר

"האלטרנטיביהדיון "ש הפעילויות הללו מבטיחות', כפי שהוסבר בחלק התיאורטי של עבודה זו בפרק א

לא יישאר רק במעגלים של ,כלומר דרך הראייה השונה מהממסד התכנוני, לשיח התכנוני הקבוצהמספקת ש

לפעילות הפארק , כךב. בקרב האזרחים" הלא מגוייסים"אלא גם יגיע לחלקים , פעילים חברתיים אקסצנטריים

בדרכים ( המאבק לשטחים הפתוחים)=ולהשפיע על השיח הכללי יכולת השפעה גם מעבר לנושא של קריית ספר

,עידו אפרתי: לדוגמא. תהליך בניית המגדלים באזור לא מפסיק, למרות מאבק שנכשל במגדל נחושתן והקמת וועד בנווה צדק 62, http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/849/441.html 2009/24/ -ב NRGפורסם באתר ,"ים יוקמו ליד נווה צדקמגדלים נוספ 3"

, רנית נחום הלוי, ומותק 37או 28לדוגמא במגדלי אלחנן המאבק כרגע הוא על השאלה האם יהיו בני –וההישגים שלהם מוגבלים , 20/6/11 -ב TheMarkerפורסם באתר, הוועדה המקומית תקיים דיון נוסף בנושא הגדלת הזכויות למגדלי אלחנן בנווה צדק

http://www.themarker.com/realestate/1.658405 .

26

, ובו ניסו התושבים להקים גינה קהילתית באופן עצמאי, 2008בטקס הנטיעות שנערך ביולי , לדוגמא. עקיפות

63. חודש הפך חנין למועמד המפלגה בבחירות לעירייהוכעבור , "עיר לכולנו"נפגשו לראשונה דב חנין ופעילי

לכל אחד מחברי הוועד לפתח את זהותו ארגון כזה מאפשר :מבנה ארגוני לא פורמאלי עם גרעין פעילים קטן. 2

יכול לבחור כל פעיל. ומאפשר לאנשים בעלי דעות מנוגדות להתאחד סביב המטרה הפרטנית של המאבק ,האישית

והמבנה הלא , הארגון ו דרכים לפעול כדי לקדם את המטרה המשותפת המוסכמת על כללבאופן עצמאי באיל

הבחירה להתבסס על . פורמאלי והברור הופך ליתרון כיוון שהוא לא מגביל יכולת זו ואף מעודד יוזמות מגוונות

–תר לפעולה מה שמדרבן אותם עוד יו, גרעין פעילים קבוע קטן משמרת את הרגשת הייחוד בקרב מקימי הוועד

תושבים /תחושה זו היא אחד המניעים העיקריים של אזרחים', וכפי שהסברנו בפרק א להם" שייך"המאבק הזה

. לקחת חלק בפעילות המגזר השלישי

או של פעילות ארגוני חברה "( עיר לכולנו"חלקם פעילי )שמגיעים מניסיון פוליטי , הרקע של הפעילים הללו

ולתם בצורה מסייע להם לעשות את פעהנותן להם ידע , (כהן-ראיון עם מיכל ברזל ראה נספח)אזרחית אחרים

כדי למשוך , כהן היא שיש לשלב מיצגים אומנותיים תיאטרליים בכל פעולה-הגישה של ברזל, לדוגמא. תאפקטיבי

ים חברי הארגון מודע; את תשומת הלב של עוברי אורח מקריים או אנשים מחוץ למעגל הדיון של הקבוצה

שהיה )ה גליקמן 'ולכן מקפידים להזמין שכנים מוכרים כמו השחקנים ריקי בליך ודבל, להשפעת של סלבריטאים

. לאירועים של הארגון( גם חבר בוועד

חוסר הפורמאליות של הארגון יכול גם להיות מעין טקטיקה של , במקרה שבולט יותר בתנועת המחאה הלאומית

. הממסד מתקשה יותר להגיע לפשרה עם חברי הארגון, בצורה מסודרת" כםלסגור הס"מכיוון שקשה : המאבק

. גרמה להקצנת עמדת הוועד 2008כהן סיפרה כי הצטרפות ספונטנית של פעילים חדשים בוועד בשנת -מיכל ברזל

:ועם אנשים פרטיים בעמדות מפתח שיתוף פעולה עם ארגונים קטנים נוספים. 3

Gary Alan Fine and Brooke Harringtonעל פי החוקרים פעולה מוצלחת של חברה אזרחית מתבססת על , 64

יכולת ההצלחה של ארגון קטן להשיג את מטרותיו מתרחשת כאשר הארגון . פעילות של ארגונים קטנים דווקא

רבה הוועד קיבל הדרכה , "ועד קריית ספר"של במקרה. משתף פעולה עם קבוצות אחרות בחברה האזרחית

". ל"שתי" ולארגון " אדם טבע ודין"שקישרה את הוועד גם ל, "החברה להגנת הטבע"מאמילי זילברמן מ

כמו מהנדס , הארגון גם יוצר קשרים עם אנשים במערכת הפוליטית שאינם חלק מהחברה האזרחית, מעבר לכך

וכך , פעילים הקשורים לקריית ספרשבין מקימיה היו " עיר לכולנו"או מפלגת ' גודוביץישראל ' 90-העיר בשנות ה

. שאיפות להשתייך לממסד הפוליטי לארגון עצמולמרות שאין ,פועל גם במגרש הפוליטיהוועד בעצם

: נקיטת יוזמה. 4

יתרחש ככל הנראה במידה רבה בזכות החלטות של , תרגום המטרות של הוועד לעובדות בשטח, בסופו של דבר

2009אלא שהוועד גם יזם בשנת , לא רק זה. שרים והשפעה על פוליטיקאים בעירייהולכן לוועד ק, וועדות התכנון

יש . שהוגשה לוועדות התכנון( בתמונה שבעמוד הבא)פביאן -ליטל סמוק' בתכנון האדר, הצעה משלו לתכנון הגינה

. התכנוןלחברה האזרחית יהיה חלק גדול יותר להיות בהליך , על כך שבעתיד', בכך הוכחה לנאמר בפרק א

, באמצעות שימוש במוסדות השלטון הקיימים לכול, חייבים ליזום פעולות תכנוניות כדי לממש מטרות תכנוניות

ניתן להתרשם כיצד החזון של . החלטות בוועדות התכנון שהתקבלו ביוזמת הארגון –וכמו במקרה שלנו

הקמת פארק קריית "כ דב חנין כפי שמופיע בסרטון "הוזמן חה, 4/7/08 -ב" עיר לכולנו"רגן על ידי הוועד ואנשי לטקס הנטיעות שאו 63

. חודש לאחר מכן הודיע על התמודדות לראשות העירייה, http://www.youtube.com/watch?v=ZX_8tdmgNRI, "ספר64 Gary Alan Fine and Brooke Harrington (2004), Tiny Publics: Small Groups and Civil Society, Sociological Theory,

Volume 22 Issue 3, Pages 341 - 356

27

הפך , 2007-2008יית ספר בשנים שהציעו כמה תכניות מוחשיות לגינה על כל השטח הפתוח בקר, התושבים

. 2010לתכנית מטעם העירייה בשנת

היושב בסמוך ) 36הדמיית התכנית של סטודיו

כל שטח הפארקלגינה ב 2008משנת ( למתחם

התכנית הראשונה , שהוכנה עבור וועד קריית ספר

. שמציע גינה ללא בנייה נוספת

והוצגה על ידי התושבים ליטל סמוק פביאן ' שנעשתה על ידי אדר עתק תכנית התושביםה

2009 -לוועדה המקומית ב

מטעם למתחם תכנית אדריכל רם אייזנברג

ים בת"כפי שהוצגה באירועים העירייה

למרות . שהתקיים השנה" מבפנים

, התושבים והעירייה תדלים בין תכניההב

הממסד קיבל את רצון התושבים וכלל

. שטח לגינה קהילתית בתכניות

ניתן לראות שהתכנון לגינה מגובש כמקשה

כלומר היא מתוכננת בהנחה , אחת

כפי שדרשו , שתתפרס על גל המתחם

. התושבים תמיד

, 2011תים מבפנים מתוך אתר בהתמונה

-http://www.batim

il.org/Tours.aspx?batim=&tp=2&fl1=37

28

צריך ,האוהלים הארצישבמאבק " מפגיני הסושי ומשתמשי הנרגילות"הטוענים נגד אלול – תושבים מבוססים. 4

חופש , צריכת התקשורת, "(המפונק)"האינדיבידואליזם המודרני , למעשה הרווחה הכלכליתאולי להזכיר ש

". הישרדותיים"הם המאפשרים לציבור לעסוק בתחומי עניין שאינם , והזמן הפנוי שיצרה מהפכת המידע המידע

התהליך שעבר על החברה המערבית מאז מלחמת , באופן כמעט אבסורדי, של עבודה זו' כפי שהוסבר בפרק א

הם שגרמו לאזרחיה לערער , 2011השקט והשגשוג היחסיים שלה בשנת -או במקרה של ישראל , העולם השנייה

. בצורה כה מקיפה על הדרך שבה החליט הממסד לחלק את המשאבים

משכילים , סביבו אמידים יחסיתאך התושבים שגרים מ, מתחם קריית ספר אמנם לא יושב במרכז שכונה עשירה

קשריהם עם או בעצם , ומקושרים לאליטה הישראלית אם בעצם יושבם במרכז תל אביב 65,יחסית לממוצע

מה היה קורה אם . אנשי תקשורת וגופים נוספים המספקים להם ידע מקצועי למאבק, אנשי מקצוע, ידוענים

?המתחם היה בדרום תל אביב

ם של העבודה עסקנו בהרחבה כיצד הגדרת חלק מהשטח של המאבק בפרקים הקודמי -שימור. 5

גם בדרום הקרייה ובהצלחה גדולה יותר גם , סייע בפועל לשמור על נכסי הציבור" מרקם לשימור/בניין/שטח"כ

דוגמא יחסית חדשה . חפש במה מיוחד השטח שעליו אתה נלחם: המלצה לפעילים במאבק עתידי. בקריית ספר

הגדרת -שתושבים שכנים אליו מצאו את הדרך לעצירתו , בינוי בגבעתיים-ורו של פרויקט פינוילכך מצאנו בסיפ

66. מבני השיכון המתפוררים כמרקם עירוני לשימור

אם השקט הביטחוני ו , אם מהפכת תחריר במצריים נתנה השראה שגם אצלנו יכול להתרחש שינוי –עיתוי. 6

2008 -בתל אביב בובשיח הפוליטי השינוי במפה הפוליטית , ית בנושא הדיורהארצ את תנועת המחאהאפשר מ

, מעבר לכך שהדיון הפוליטי נסב בעיקר סביב נושאים פיתוח בר קיימא: ללא ספק תרם להצלחת מאבק התושבים

היא מטעם מרצ סגן ראש העיר החדשה ו, שתמכה במאבק הפכה למפלגה הגדולה בעיר" עיר לכולנו"מפלגת

ראש העיר נחלש פוליטית בקואליציה ובאחוזי התמיכה בו בארבע .ת ספרת נלהבת של אנשי וועד קרייתומכ

והלא מתפשרת בניגוד לעמדתו הלא פופולארית, ולכן אולי הסכים להתגמש בקריית ספר, השנים האחרונות

כפי .דלים בנווה צדקיפוץ בריכת גורדון או תכנית המגש, אולם אוסישקין עם התושבים לגבי אחריםבעימותים

, 2008האם זה מקרי שהושג פתרון כמה חודשים אחרי בחירות : "וולנר-שאמרה לנו חברת האופוזיציה רחל גלעד

"?לאחר מאבק של יותר מעשר שנים

תכניות ש, (60-דונם לעומת כ 20 -כ) העובדה כי קריית ספר הוא שטח קטן יחסית ביחס לשוק הסיטונאי הסמוך

תרמה אולי לכך שהאנרגיה של הממסד , יוני דולרים נמצאות בו בהילוך גבוה בשנים האחרונותבשווי מאות מיל

שגם ככה , לחברה האזרחית על המתחם הקטן יותר" לוותר"ואולי אפשרה למוסדות התכנון , תוסט מקריית ספר

. חלקו הוכרז לשימור וכדאיותו הכלכלית ירדה

ארגוני חברה אזרחית קלאסיים אינם שואפים להפוך להיות חלק מהממסד , מנםא – (?) פוליטי עיתוי **

-ב "עיר לכולנו"אילולא הפכו ארגוני מחאה אלו למפלגת ההזהייתה בקריית ספר התוצאה אך האם , הפוליטי

ואם ?ע"הייתה מוקמת גינה על כל השטח אם מיטל להבי לא הייתה מקבלת את תפקיד סגן רההאם ?2008

?2009 -מ ת הפשרההחלטהשנים שקדמו ל 11-תר הקונפליקט במדוע לא נפ, הזרז ינוא 2008וליטי של השינוי הפ

שכאמור , העירוני שאליו משתייכים הפעילים דומה לממוצע 6 -ו 5רובע , בנתונים פילוחים גם לפי רובעים בעיר. 2' ראה הפנייה מס 65

. גבוה מהממוצע ארצי 19/5/11 -ב Globesפורסם באתר , בוטל -פינוי בינוי במתחם לביא בגבעתיים : המתנגדים ניצחו, מיכל מרגלית 66

1000647096http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did= .

29

?ומה הלאה

דבר , קשה להתעלם ממה שהתרחש עד כה, ספר ויוקם פארק בקריית סיפורנול גם אם אכן יהיה סיום מוצלח

: שאלות מטרידותכמה ומעלה ,המעמיד בסימן שאלה גדול את כוחה של החברה האזרחית בישראל

ממסד התכנוני כדי שה כה רבות נאלצים התושבים להיאבק, כיצד במקום שבו יש מחסור כה גדול בשטחי ציבור

רחית אזכיצד ייתכן שחברה ? יסכים לממן להם גינה על קרקע בבעלות ציבורית אותםהפוליטי שאמור לייצג

להכפיף את כמעט לא מצליחה ו ,מסכימים כי היא צודקת םלוכשמטרה שומימבמדינה דמוקרטית מתקשה ב

, ס במתחםלמגזר הפרטי היה אינטרגם םא ,מה היה קורה שלא לתהותאי אפשר ? הממסד הפוליטי דעתה על

לשאלה האחרונה התשובה ש, אנו חוששים ?גם אז היו מצליחים התושבים והעירייה להגיע לפשרה האם

מגדלים אלו בדרך כלל אינם מאכלסים את . השנים האחרונות 15 -צצו בעיר בי היוקרה הרבים שמגדלנמצאת ב

ם היה עלול לקרות כפי שג, על חשבון קרקעות ציבוריותרבים מידי באים במקרים ו ,התושב התל אביבי הממוצע

. בקריית ספר

, ריכל רם איינברגהאד( בצד ימין ,מאחור)בין המשתתפים , 2010 -שהיה בקריית ספר ב 100 -תמונה מתוך הפיקניק הקהילתי ה, למעלה

. 2008ביולי , תמונות הניסיון ראשון של התושבים להקים גינה קהילתית בקריית ספר בעצמם, למטה. מתכנן הגינה מטעם העירייה

31

ביבליוגרפיה

פוליטיקה וזהות בעמותות החדשות? חית בישראלהאם מתהווה חברה אזר", (1999), .א,בן אליעזר" ,

(1)ב סוציולוגיה ישראלית

הוצאת , שוויון/אי, (עורכים), .נ, וברקוביץ, .א, בתוך רם" חברה אזרחית", (2006), .א, בן אליעזר

. של אוניברסיטת בן גוריון בנגב יםהספר

40, ישראל 'גודוביץX40 – 2007תל אביב , ם עובדהוצאת ע, ארבעים מגדלים ארבעים שנה .

עבודה לשם , "היסטורי-עירוני-מבט גיאוגרפי, 1866-2002המתחמים הגרמניים באזור יפו ", גפני סיגל . 2002ירושלים , מטעם האוניברסיטה העברית( גיאוגרפיה)קבלת תואר מוסמך במדעי החברה

הוצאת מכון בן גוריון , (17' מס)עיונים בתקומת ישראל בתוך , של מי המושבות הגרמניות, כץ יוסי . 437-447' עמ, 2007, לחקר ישראל והציונות

חיבור לשם קבלת , פוליטיקה של סדר אקראי 1953-2001יפו -בנייה לגובה בתל אביב, מרגלית טליה, ברסיטת תל אביבבאוני( בית הספר להיסטוריה) הפקולטה למדעי הרוח, תואר דוקטור לפילוסופיה

2007 .

קהילות מגודרות בקובץ , גידור בשלושה ממדים ועוד אחד: מגדלי יוקרה בתל אביב, גלית טליה מר: עורך, הוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משפט חברה ותרבותבסדרת , בישראל

. אמנון להבי

נים לשינוי מאפיינים ומגמות בהקמת ארגו-?מיסוד והתמחות המחאה, (2006), .ב, גדרון. ר, קאופמן

. מרכז הישראלי לחקר המגזר השלישיה, גוריון בנגב-אוניברסיטת בן , חברתי בישראל

הוצאת ,(1974-1993)עיר מטרופולין : ההיסטוריה של תל אביב, (2002) שביט יעקב וביגר גדעון

. אוניברסיטת תל אביב

(1936-1952)ה לעיר במדינה מעיר מדינ: ההיסטוריה של תל אביב, (2007) שביט יעקב וביגר גדעון, . הוצאת אוניברסיטת תל אביב

Della Porta, D., and Diani, M., (1999), Social Movements: An Introduction, Oxford:

Blackwell .

Douglass, M., and Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise

of Civil Society in the Global Age, West Sussex :John Wiley

Gary Alan Fine and Brooke Harrington (2004), Tiny Publics: Small Groups and Civil

Society, Sociological Theory, Volume 22 Issue 3, Pages 341 – 356

31

:מקורות מידע מהאינטרנט

15 -פורום ה http://www.forum15.org.il/

רשם העמותותhttp://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamAmutot/

עיריית תל אביב aviv.gov.il-http://www.tel

מרכז השלטון המקומיm.org.ilhttp://www.masha

י "אתר מפ http://www.mapi.gov.il

( שרונה, המרכז למיפוי ישראל, תל אביב: ערכים)ויקפידה http://he.wikipedia.org

23/5/2010, ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"דו, "רים"הכנסות והוצאות מלכ", וחזן אסנת הנאוו ,

, "שיתופים"באתר ארגון

http://www.sheatufim.org.il/website/modules/Database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=2&PoolItemID=41

3&print=true&print=true&print=true

ע תל אביב מיטל להבי"אתר סגנית ר ,http://www.meitallehavi.com

התקיימה על ידי אסף לרמן בפקולטה לארכיטקטורה , "ארכיטקטורה, הצברה, הפרטה"הרצאה בשם

http://www.isra-, וזהו לינק לסיכום ההרצאה המופיע באתר עמותת האדריכלים, 2010/59/בטכניון ביום

arch.org.il/Hebrew/ViewEvent.aspx?Event=121 .

כתבות

פורסם באתר ,"מגדלים נוספים יוקמו ליד נווה צדק 3", עידו אפרתיNRG 2009/24/ -ב ://www.nrg.co.il/online/16/ART1/849/441.htmlhttp

עכבר העיר"מתוך אתר , 10/12/2009" הארץ"פורסם בעיתון , "מה יעלה בגורל ההיכל", זנדברג אסתר" ,,209,43102,.aspxhttp://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042

בעלי קרקעות השוק הסיטונאי מקפיאים המכרז במתכונתו הנוכחית: ן"מסימני משבר הנדל, טל איריס , . http://www.takdin.co.il/searchgbiz 09/113/אתר תקדין

פורסם באתר , בוטל -במתחם לביא בגבעתיים פינוי בינוי : המתנגדים ניצחו, מרגלית מיכלGlobes ב- /11/519 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000647096 .

ת למגדלי אלחנן בנווה צדקהוועדה המקומית תקיים דיון נוסף בנושא הגדלת הזכויו, נחום הלוי רינת , . http://www.themarker.com/realestate/1.658405, 11/620/ -ב TheMarkerפורסם באתר

אתר ,טק בלבד-הכניסה לאנשי היי: השוק הסיטונאי, פאוזנר שי YNET 12/5/08 ,3542352,00.html-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L .

אתר , א תאשר פיצול דירות ותוסיף קומות"עיריית ת, קריסטל מירבYNT ,31/7/11 ,

4102142,00.html-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L .

32

רשימת נספחים

". וועד הפעולה של לב העיר –ירוק במקום בטון "מייסדת ארגון , ראיון עם מיכל ברזל כהן: 1' נספח מס

. 10/74/ -סיכום מפגש שיתוף הציבור מ: 2נספח מס

. ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה"ע ויו"מ וסגן ר"מ, ראיון עם דורון ספיר: 3' נספח מס

". עיר לכולנו"חברת מועצה מטעם סיעת , וולנר-ראיון עם רחל גלעד: 4' נספח מס

. 2004-1940' שרונה'עות שונות באדמות "בת :5' נספח מס