ון מ

ריבי

צסף

יוב

הר

*ם

רימ

ת יר

שה

ורק

ממ

ה גד

הסח

פשל

ה גד

ה ליל הסדר – ליל היציאה ממצרים. אנחנו יוצאים לחירות. בליל הסדר צריכים כולנו לעבור שינוי!

כיצד מצליחים לחוש את תחושת החירות?לקב"ה העצומה ההודאה את להחדיר מצליחים כיצד

בקרב כל המסובים?ישנם כאשר המסובים, כל את לשתף מצליחים כיצד

גילאים שונים ורמות שונות?כיצד מצליחים להתכונן להלכות ליל הסדר?

הדינים ההלכות, את לעומק להבין מצליחים כיצד והמנהגים של ליל הסדר?

בעומק ממקורה, בהגדה למצוא ניתן ועוד אלו כל ובבהירות, בעריכה גרפית מרהיבה, בליווי מאות תמונות ואיורים המשלבים את חווית ליל הסדר במהלך הדורות, – השונות לרמות המתאימה וידידותית נעימה בכתיבה

הבסיסיות והגבוהות.

הלכה מחשבה חידות נושאים לדיון תרשימים מאירים טבלאות מבארות

מקור ההגדה

הרב יוסף צבי רימון מכהן כרב קהילת אלון שבות דרום, כר"מ בישיבת הר עציון וכראש מרכז הלכה והוראה. הרב ייחודית, רימון כותב רבות בענייני גמרא והלכה בשיטה

המשלבת עומק מיוחד בבהירות רבה.

שירת מריםהגדה ממקורה

הרב יוסף צבי רימון

פסחהגדה

של

מוסד הרב קוק - ירושליםמרכז הלכה והוראה

דוגמא

38

הא לחמא עניא

ילות. ל הל ילה הזה מכ נה הל ת ש מה נ

ה, ומצ חמץ אוכלין אנו ילות הל כל ב ש

ה. לו מצ ילה הזה כ הל

ירקות, אר ש אוכלין אנו ילות הל כל ב ש

ילה הזה מרור. הל

עם ילין אפילו פ ילות אין אנו מטב כל הל ב ש

עמים. י פ ת ילה הזה ש אחת, הל

ובין בין יוש ין אנו אוכלין ב ילות כל הל ב ש

ין. נו מסב ל ילה הזה כ ין, הל מסב

מצרים, ויוציאנו יהוה עבדים היינו לפרעה ב

נטויה… ובזרוע חזקה יד ב ם מש אלהינו

יציאת מצרים הרי זה ר ב ה לספ רב וכל המ

ח… ב מש

תן תורה נ רוך ש רוך הוא, ב קום, ב רוך המ ב

רוך הוא. ראל, ב לעמו יש

רה תורה, אחד חכם, ב עה בנים ד נגד ארב כ

יודע אינו ש ואחד ם, ת ואחד ע, רש ואחד

אול. לש

ים והחק העדות מה אומר, הוא מה חכם

אלהינו יהוה צוה ר אש טים פ ש והמ

אתכם?…

הזאת העבודה מה אומר, הוא מה ע רש

לכם?…

ם מה הוא אומר, מה זאת?… ת

תח לו… אול את פ אינו יודע לש וש

אבותינו, היו זרה עבודה עובדי ה חל מת

ויעקב לעבודתו… קום המ קרבנו יו ועכש

ובניו ירדו מצרים.

רוך הוא… ראל, ב רוך שומר הבטחתו ליש ב

לכלותנו, עלינו עומדים ודור דור כל ב ש

ילנו מידם. רוך הוא מצ דוש ב והק

מבנה ההגדה - תרשים

מקראשאלותסיפור

תודה ושבח

גאולה גשמית – שאלות גשמיות

סיפור

גאולה רוחנית – שאלות רוחניות

39

לעשות י הארמ לבן ש ק ב מה ולמד צא

אבד י ארמ ]1[ אמר, נ ש אבינו?… ליעקב

מתי מעט, ויהי ם ב אבי וירד מצרימה ויגר ש

דול עצום ורב… ם לגוי ג ש

נו עלינו צרים ויענונו וית ]2[ וירעו אתנו המ

ה… עבודה קש

מע צעק אל יהוה אלהי אבותינו, ויש ]3[ ונ

עמלנו ואת ענינו את וירא קלנו את יהוה

ואת לחצנו…

יד חזקה, ובזרע צרים, ב ]4[ ויוציאנו יהוה ממ

ובמפתים… ובאתות, דול, ג ובמרא נטויה,

אלו עלינו. קום למ טובות מעלות ה מ כ

פטים, ה בהם ש צרים, ולא עש הוציאנו ממ

ינו… ד

לת פולה ומכפ ה טובה כ ה וכמ מ על אחת כ

חירה ית הב קום עלינו… ובנה לנו את ב למ

ל עונותינו ר על כ לכפ

ה לש לא אמר ש ל ש מליאל היה אומר: כ ן ג רב

סח לא יצא ידי חובתו, ואלו פ דברים אלו ב

ה. ומרור… סח. מצ הן: פ

היו אבותינו אוכלים... קים על שום סח ש פ

רוך הוא על דוש ב סח הק פ מה? על שום ש

מצרים... י אבותינו ב ת ב

מה? שום על קים אוכלים אנו ש זו ה מצ

אבותינו ל ש צקם ב יק הספ לא ש שום על

להחמיץ...

מה? שום על קים אוכלים אנו ש זה מרור

אבותינו חיי את צרים המ ררו מ שום ש על

מצרים... ב

ח, ב ל, לש לפיכך אנחנו חיבים להודות, להל

ה,( לעל )לברך, ר להד לרומם, לפאר,

ל כ את ולנו לאבותינו ה עש ש למי ס ולקל

לחרות, מעבדות הוציאנו האלו, ים ס הנ

ומאפלה טוב, ליום ומאבל מחה, לש מיגון

ה, ונאמר לפניו עבוד לגאל דול, ומש לאור ג

יהוה ה את רוך ב הללויה… ה חדש ירה ש

ראל. אל יש ג

המחשה - הצגהלמדנות

49

הסדר לליל מתודיות הצעות היציאה החירות, – בשנה ביותר החשובים המסרים את מעבירים אנו הסדר בליל א.

ממצרים, השעבוד לקב"ה וחובת ההודאה העצומה לו. אולם, יש לנו 'כיתה' לא פשוטה

– אנשים בגילאים שונים וברמות שונות. צריך להתאמץ הרבה כדי להעביר את הסדר

בצורה שתשתף ותעניין את כולם.

ב. זכרו: מטרת הסדר היא שכולם יצאו ממנו בעוצמה ובמדרגה גבוהה מזו שנכנסו

אליו. אין להסתפק בכך שאוכלים סעודה משפחתית נעימה ואומרים כמה דברי תורה.

בני בקב"ה, דבקים מחוזקים, לצאת להתרומם, להתעלות, להשתנות, מנסים אנחנו

חורין אמיתיים המתנערים משעבודים חיצוניים ומחפשים את שליחותם ומטרתם )עיינו

בסיכום ההבדלים בין עבד ובן חורין ובהפניות לקטעים על כך בהגדה, להלן עמ' 431(.

צריך לחשוב כיצד לקדם את בני המשפחה לפחות לחלק מיעדים אלו בצורה נעימה

המתאימה לרמתם.

ג. יש להכין כל מה שאפשר מבעוד יום )עיינו להלן עמ' 58(, על מנת שנוכל להתחיל

בעריכת הסדר מיד עם בואנו מבית הכנסת )שולחן ערוך, תע"ב, א; משנה ברורה שם,

ס"ק א(.

ד. עדיף לוותר על הקפדות שונות ולא להקפיד על אנשים. האווירה בליל הסדר עשויה

להיות מתוחה, לאחר כל המאמץ וההכנות של השבועות הקודמים. כל ההקפדות אינן

שוות כנגד צער של מישהו מבני הבית. כל אחד צריך להתאמץ לשמור על אווירה

טובה, ולא להקפיד. ומי שאינו מקפיד על אחרים – גם בשמים אין מקפידים עליו.

ה. ראוי שכל בני הבית ילכו לישון בצהרים, על מנת שיהיה להם כוח לספר ביציאת

מצרים בצורה הראויה.

ו. כדאי לחשוב מבעוד מועד היכן כל אחד יושב, על מנת לחסוך זמן, ולעתים אף אי

נוחות בתחילת הסדר. ניתן להכין לכל אחד במקום שלו פתק יפה עם שמו בתוספת

איחול וכדומה.

ז. כדאי ללמוד כמה ימים לפני החג )ואף קודם לכך( את ענייני ליל הסדר – ההלכתיים

והמחשבתיים. דברים אלו דורשים מחשבה רבה וצריכים הכנה מוקדמת. ניתן ללמוד

עם המשפחה בשבת הגדול את הפרק על מבנה ההגדה בעמ' 23. בסיום הפרק ישנו

תרשים של מבנה ההגדה, שניתן לצלם עבור כולם. לימוד פרק זה בצורה טובה יכול

לתת תנופה גדולה לכל ליל הסדר.

ח. עדיף להתמקד בדברי התורה שאומרים בנושאים הקשורים ליציאת מצרים, ולא

בפלפולים בנושאים צדדיים. לעתים, תלוי ברמת הילדים, ניתן לקצר בהסבר המדרשים

של "צא ולמד" )ולהסתפק בקריאתם ללא הסבר( ולבאר יותר את יציאת מצרים עצמה.

ניתן לחזור על דברים שנאמרו בשנים קודמות, ויש לכך אף חשיבות מסוימת – גם כדי

50

שלא נוותר על הדברים הטובים ביותר שיש לנו לומר, וגם כדי שייקלטו במשך השנים

בילדים. עם זאת, חשוב כמובן לדאוג גם לדברים חדשים )הערת ר' רמי ינאי(.

'מיהו הציבור'. 'מה אומרים' אלא גם על ט. חשוב להקדיש זמן לא רק למחשבה על

אם בסדר. עמנו היושב לקהל מתאים לא הוא אך מצוין, תורה דבר ישנו לעתים

יושבים ילדים – צריך לומר דברי תורה המתאימים להם. בהגדה זו הוספנו חידות רבות

ונושאים לדיון. יתרונם הוא בכך שכל אחד יכול לענות ולהשתתף בהתאם לרמתו, וכך

ניתן לשלב משתתפים ברמות שונות במהלך הסדר.

י. ישנן הפעלות שצריך להכין לפני החג. למשל, ההפעלה על עשר המכות )עיינו עמ':

139, 164, 225(, שעבורה יש להכין על פתקים את שמות המכות )או אף כל מכה על

)ארבעת דמויות מההגדה והצגות עם ניתן לעשות משחקים כן, כמו מנייר(. 'כתר'

הבנים, לבן, פרעה וכו'(. דברים מעין אלו צריך להכין מראש.

יא. כדאי להכין חידונים לבד. חידון שניתן להכין בקלות הוא חידון א"ב, שבו התשובה

היא לפי סדר אותיות הא"ב. ניתן להכין שאלות בהתאם לרמות השונות של הילדים

במשפחה. למשל: שאלה באות א': מי היה אובד אבי? תשובה: ארמי )אמנם, יש שתי

דרכים לפרש ביטוי זה – עיינו עמ' 178(. שאלה באות ד': מכה שפגעה רק בחיות?

תשובה: דבר.

יב. כדאי לבקש כמה ימים לפני ליל הסדר ממספר אנשים להכין דברי תורה. ניתן אפילו

ולתת לכל אחד להכין דבר תורה על חלק אחר בהגדה. אדם הרגיל להאריך לכוון

בדברי תורה, כדאי לאפשר לו לדבר באוכל, כדי שלא לעכב יתר על המידה את סיפור

יציאת מצרים.

יג. כדאי לשתף כמה שיותר אנשים בהתנהלות הסדר. חלקם על ידי הכנת דברי תורה,

חלקם על ידי השתתפות בחידות, חלקם בארגון הסעודה והצדדים הטכניים בערב,

להאריך טובה לשתף, מבלי דרך זוהי בקריאת קטעים מן ההגדה. כולם את וכמעט

)אם ילד את הסדר. צריך לדעת למי לתת קטע קצר ולמי ארוך, בהתאם ליכולותיו

קטן קורא, יקראו המבוגרים עמו בלחש. אם גדול קורא – יש הנוהגים שהאחרים רק

מקשיבים, ויש הנוהגים לקרוא בלחש עמו(.

יד. כדאי לתת לילדים משימות: להכין דברי תורה, שאלות הקשורות לפסח וליציאת

מצרים, הצגות, הפעלות וכדומה, כך שיהיו שותפים בליל הסדר. כדאי לתכנן מראש

בין לשלב כיצד לחשוב יש ההגדה. במהלך חלק לכל קטעים מכינים ילדים אילו

הרמות השונות של הילדים. ניתן לתת לילדים להכין עיתון 'חדשות' בלשונם על מכות

מצרים, עיתון מבית המלוכה של פרעה, ועוד. ניתן לקרוא בליל הסדר קטעים מתוך

הדברים שכתבו, ולשלב את הדברים במהלך ההגדה.

טו. אי אפשר להספיק לומר את כל דברי התורה בערב אחד. בהגדה זו ישנם הרבה דברי

תורה, הלכות, חידות ונושאים לדיון. אי אפשר להספיק הכל. צריך לתכנן מראש אלו

דברים חשוב לנו מאוד להעביר, ועל אלו דברים נדלג במקרה הצורך. צריך לזכור: גם

51

אם תכננו לומר דבר תורה מסוים, הרי שאם אנו רואים שהציבור עייף או חסר סבלנות,

צריכים להיות מספיק גמישים בכדי לשנותו או לוותר עליו.

130

שיקבל את צרכי חג הפסח – מטה משה,

ח"ג אות תרל"א(. השנה כאן, בשנה הבאה

בארץ ישראל )בכך אנו מתכוונים כיום על

היהודים בחו"ל שיעלו כולם לארץ(, השנה

עבדים, לשנה הבאה בני חורין.

מגביהים את הקערה כשהמצות המונחות בה מגולות, ואומרים:

י אכלו הא לחמא עניא דא נ ת ה ב א

צריך ד ל כ ויכול. ייתי כפין ד ל כ דמצרים. ארעא ב

ארעא ב אה הב נה לש הכא א ת הש ויפסח. ייתי

חורין. ני ב אה הב נה לש עבדי א ת הש ראל. דיש

נה א הכא עבדי, לש ת ראל. הש ארעא דיש אה ב נה הב א הכא, לש ת )ע"מ: הש

ני חורין( ראל ב ארעא דיש אה ב הב

נוהגים עניא" לחמא "הא אמירת בעת

מגולות כשהמצות הקערה את להגביה

ערוך שולחן י"ד, כלל הרא"ש, )שו"ת

בלבד המצות את מגביהים יש ו. תע"ג,

מהר"ש. בשם הגדה, הלכות מהרי"ל, –

מנהג חב"ד, לגלות מעט מן המצות ללא

הגבהה – הגדת חב"ד(.

הרמת הקערה נועדה לעשות שינוי והיכר

לילדים )עיינו רשב"ם, קטו:(, ויש בכך גם

)ראבי"ה, כמו הגבהת הכוס דרך שמחה

סימן תקכ"ה; שו"ת מהרש"ל, סימן פ"ח(,

וכדי להראות את המצה שאומרים עליה

את ההגדה )הגהות מנהגים, אות צו. עיינו

גם בלקט יושר, דף פד(.

סוף עד מוגבהת הקערה את משאירים

קטע זה )עד "מה נשתנה"(.

אבותינו שאכלו העוני לחם זהו תרגום: בארץ מצרים. כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל

מי שצריך יבוא ויאכל קרבן פסח )"ויפסח"

- באמירה זו אנו מתכוונים כיום על הציפייה

לגאולה במהרה. וייתכן שהמשמעות היא

קיצור ההלכה

131

את ומכסים הקערה את בחזרה מניחים

המצות.

עוקרים היו )פסחים קטו:( בזמן הגמרא

את השולחנות הקטנים לפני הסעודה, על

עדיין לתינוקות, שהרי היכר ליצור מנת

השולחנות. את עוקרים וכבר אכלנו לא

ו( )תע"ג, ערוך השולחן כתב זאת לאור

את לשים יש עניא' לחמא 'הא שלאחר

הקערה בקצה השולחן )וכן כתבו האליה

אות קצא; רב רבה שם; הגר"א במעשה

אמנם, ה(. סח ס"ק תע"ג, ברורה משנה

זה במנהג נהגו לא המקומות ברוב

היכר בכך שאין סוברים וכנראה כיום,

לתינוקות, שהרי הם יודעים שלא אוכלים

מן הדברים שבקערה )עיינו במגן אברהם

שם ס"ק כה; שולחן ערוך הרב, חיי אדם

מנהג כתבו שלא – ערוך שולחן וקיצור

זה; וגם בעל המשנה ברורה עצמו לא נהג

במנהג זה – עיינו בספר הסדר הערוך, א',

עמוד שצא(. ובערוך השולחן )תע"ג, כא(

כתב שכיסוי המצות הוא עקירת השולחן

עבורנו.

כיסוי למצות,

אוסף מוזיאון וולפסון, היכל שלמה

קיצור ההלכה

132

הסדר ליל האחרים. עם ומשתתף

מסמל את לידתה של 'קהילת החסד',

עתה שזה העבדים, שבה קהילה

מבידודם יצאו השעבוד, מן נחלצו

בעצמם המטורפת והתמקדותם

והצטרפו אל קהילת החסד.

החורין ובן העבד שבין ההבדל כן, אם

הוא, שהעבד חושב רק על עצמו, חושב

כיצד לשרוד. בן החורין, המלא בעוצמה

וחושב ובכוח, מתנער מן הפרטיות שלו

יוכל לעזור להם. אחד על אחרים, כיצד

שאין הוא עבד המאפיינים הדברים מן

ביכולתו לעזור לאחרים: "מה שקנה עבד

– קנה רבו" )פסחים פח:(. המחשבה על

אחרים – מחשבת חירות היא!

בפתיחה לליל הסדר אנו מכריזים: רצונך

להיות בן חורין? חשוב על אחרים!

מה משמעות הזמנת אורחים כאשר אף אחד איננו שומע את ההזמנה?

את פותחים היו באמת בעבר כי ייתכן,

הדלתות, והיו עניים נכנסים, אלא שהדבר

להיכנס החלו גויים כאשר הפסיק

רב מר בשם רכא, עמוד )אבודרהם

מתתיה גאון(. נראה כי יסוד המנהג בקרבן

הפסח, שם אומרת התורה )שמות י"ב, ד(

"ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו". לכן

לכתחילה פסח לשחוט שלא משתדלים

על היחיד, אלא על קבוצה )רמב"ם, קרבן

"יעשו הכתוב פי על ה"ב, פ"ב פסח,

משמעות מה לשאול יש אמנם, אותו"(.

האמירה בימינו כאשר ודאי אף אחד לא

יבוא כעת )ואף אנו לא אומרים זאת מייד

בתחילת הסדר(.

תחילה להבין יש זה, דבר להבין בכדי

מהו ההבדל שבין עבד ובן חורין )הסברים

נוספים על משמעות החירות – עיינו

הרב .)431 עמוד בסוף ההגדה,

סולובייצ'יק )הגדה של פסח,

בהגדת ועיין גנק. הרב

שיח הגרי"ד( ביאר:

עיקרה של החירות

היא השותפות עם

העבד ה'אחר'.

על רק חושב –

עצמו, ואילו אדם

גאה, חורין בן

האחרים על חושב

צלחת לפסח, ישראל, 1993,

קרמיקה. האמן: ערן גרבלר,

אוסף מוזיאון וולפסון, היכל שלמה

לחשוב מחשבות

133

ייתכן, שכעת מאוחר מדי להזמין אורחים.

את יעשו בו במקום נמצאים כבר כולם

חסרת הינה כזה בשלב והזמנה הסדר,

לעצמנו מכריזים אנו אולם, משמעות.

ולמשפחתנו: אנו יוצאים לחירות. הביטוי

הראשוני שאנו נותנים לחירות ביכולתנו

להתבונן מעבר לעצמנו ולעזור לאחרים –

"כל דכפין ייתי וייכול". תפקיד זה ילווה

אותנו במשך כל השנה, אך חשוב לזכור

כי נתינה איננה רק באוכל – נתינה היא

בכל תחום בו חנן אותנו הקב"ה בכוחות

וביכולות. מטרתנו בליל הסדר היא לצאת

על להתבונן מסוגלים להיות לחירות,

ולנותנים כבני האחר, ולהפוך למשפיעים

חורין אמיתיים.

הא לחמא עניא - זכור ימיך הראשונים!

טבעו של אדם הוא, שכאשר קשה לו הוא

מרגיש שאילו רק היה לו דבר זה שחסר

לו, היה דואג שגם לאחרים לא יחסר, ועל

כן הוא מלא בטענות על הציבור שאיננו

דואג היה כסף, לו היה אילו לו. דואג

נשוי, היה אילו האחרים; של לצרכיהם

חבריו לכל אשתו עם ביחד דואג היה

הרווקים. אולם, כאשר ב"ה הכול מסתדר

לטובה, נוטה האדם לשכוח את האנשים

שקשה להם כעת בדיוק כפי שהיה קשה

מכריזים אנו ההגדה בפתיחת בעבר. לו

ונזכרים: אבותינו אכלו לחם עוני! למרות

זוכרים בהרבה, טוב כיום מצבנו שב"ה

זה ודבר אנו את המצב הקודם של עמנו,

נותן בנו את הכוח והרצון לעזור לכל אותם

אלו שעדיין נמצאים במצב של עוני. תמיד

"הא לחמא – נזכור את המצב הראשוני

אלו לכל לעזור נזכור ומתוכו עניא",

שעדיין מצויים במציאות מרה שכזו.

נחלקו הראשונים האם הקטע "הא לחמא

עניא" הוא חלק מסדר ההגדה הקדום. קטע

ואכן בגמרא, או במשנה נמצא איננו זה

שההגדה כותב ההגדה( )על הריטב"א

מתחילה מ"עבדים היינו" ולא מ"הא לחמא

עניא". יש הסבורים שזו תוספת מאוחרת

שנוספה בזמן הגלות, ולכן היא בארמית

שפר(. אמרי הגדת מוולוז'ין, )הנצי"ב

מאידך, מהרמב"ם )בנוסח ההגדה( עולה

ש"הא לחמא עניא" הוא חלק מן ההגדה

מעידות ויפסח" "ייתי )המילים עצמה

מהזמן עתיק, בנוסח שמדובר לכאורה

שבו היו מקריבים קרבן פסח( ונוסח זה

סידור )למשל הגאונים אצל כבר מופיע

רב סעדיה גאון(.

חידות 14. מה פירוש הביטוי "ייתי ויפסח"

ומה הקושי בכך?

15. מהו "קמחא דפסחא"?

הפעלות להמחשת הצגה לעשות ניתן

או האב מצרים. יציאת סיפור

יכול מישהו אחר מבני המשפחה

לדפוק החוצה, לצאת להתחפש,

בדלת ולספר שזה עתה הם יוצאים

לבקש ניתן כן כמו ממצרים.

ימים כמה הצגה להכין מהילדים

גם לשתפם וכך ליל הסדר, לפני

בהכנות לליל החג.

מקור ההגדה

269

אוכלים גודל זה ממצת יד שמורה )ויש הסבורים שיוצאים גם במצת מכונה שמורה(.

בתמונה זו מצה בשיעור גדול - בגודל ממשי )מי שקשה לו יאכל את השיעור הבינוני וחולה יכול להסתפק

מצת של שיעור שאוכלים מהספרדים חלק בכורך(. להלן עיינו ממשי בגודל תמונות - הקטן בשיעור

מכונה שלמה )30 גרם(.

270

אך נורמלית באכילה לאכול יש אולם

או להתעסק בדברים לדבר זריזה, מבלי

אחרים עד לסיום כמות זו.

שלוש את יאחז והבציעה: הברכה אופן

המצות ויברך 'המוציא'. אחר כך יניח את

על שתי המצות ויברך המצה התחתונה

העליונות )השלמה והפרוסה( 'על אכילת

מצה', כשהוא מכוון לפטור גם את הכורך

גדול בשיעור כזית ייקח והאפיקומן.

מהמצה שבתמונה( הגודל כמו )בדיוק

הפרוסה, ישלים מעט מן השלמה ויאכל

את שניהם בהסבה.

מהמסובים אחד לכל יחלק הסדר עורך

הפרוסה המצה מן גדול בשיעור כזית

מעט אחד לכל יחלק או והשלמה,

)או לכזית ישלים אחד וכל משתיהן,

שתהיינה לאנשים נוספים שלוש מצות(.

לכתחילה אין לדבר שלא מעניין הסעודה

משעת הברכה עד לאחר ה'כורך'.

המצות שלוש את יאחז הבציעה: דרך

ויברך 'המוציא'. יניח את התחתונה ויברך

'על אכילת מצה', ויכוון בברכה זו גם על

כזית יקח ובאפיקומן. שבכורך המצה

את ויאכל מהפרוסה, וכזית מהשלמה

שניהם בהסבה.

גם התורה מן היא מצה אכילת מצוות

בהסבה המצה את לאכול יש כיום.

של עשה מצוות לקיים ולכוון ובשמחה

אכילת מצה.

שיעור לאכול יש מצה אכילת למצוות

)אם לשלושת רבעי מצת מכונה המקביל

מצה. בחצי להסתפק מקום יש קשה,

עיינו בשליש(. להסתפק יוכל חולה

בתמונות של גודל המצה.

וטוב שמורה, ממצה זו מצה לאכול יש

להדר במצה שמורה של עבודת יד.

תוך האכילה את לסיים יש לכתחילה

בשעון, להסתכל צורך אין דקות. ארבע

קיצור ההלכה

מוציא-מצהאכילת מצה היא מצווה מן התורה גם בזמן הזה, שאין קרבן פסח. מן התורה!

למעשה, זו מצוות האכילה היחידה שיש לנו כיום מן התורה, ועל כן

צריך במיוחד להקפיד בה.

יש לאכול את המצה בשמחה, ולכוון לקיים את מצוות "בערב תאכלו

מצת".

כמה מצה צריך

לאכול?

לדעת הרא"ש יש לאכול שני כזיתים, אחד מן המצה השלמה ואחד מן

המצה הפרוסה, וכן פסק השולחן ערוך. ייתכן שהדבר נובע מן הספק,

האם לכתחילה יש לאכול מן המצה השלמה או מן המצה

הרחבה

בהלכה ממקורה -

כינור דוד,

עמ' 115

271

הפרוסה.

אמנם, המשנה ברורה תמה על פסק זה, והחזון איש חלק עליו וכתב

שדי בכזית אחד, ולכן אף שיש להחמיר לכתחילה ולאכול שני כזיתים,

ניתן להקל בכמות שאוכלים לכזית השני, כדלהלן.

שיעור 'כזית'

ישנן שלוש שיטות מרכזיות:

השיעור הגדול )חזון איש לפי התוספות(: 47.5 סמ"ק.

השיעור הבינוני )ר' חיים נאה לפי התוספות(: 27 סמ"ק.

השיעור הקטן )ר' חיים נאה לפי הרמב"ם(: כ-19 סמ"ק )ויש אומרים

17 סמ"ק(.

חישוב בנפח

יש הנוהגים לחשב 'כזית' במשקל, וכן דעת כמה מן הפוסקים הספרדים

)כף החיים, יחוה דעת(, אולם מדברי המשנה, הראשונים והפוסקים

הפוסקים לדעת לנהוג יש וכך נפח, במידת לחשבו שיש עולה

האשכנזים וכמה מן הפוסקים הספרדים. לשאלה זו השפעה מכרעת

על שיעור אכילת מצה, כיוון שמשקלה הסגולי של מצה הוא כמחצית

מן המים, כך שהמחשב לפי משקל יאכל פי שניים ממי שמחשב לפי

נפח!

כמות האכילה למעשה

החישוב דלהלן הוא על פי נפח )המחשב לפי משקל יצטרך להכפיל(,

ומבוסס על מצות מכונה שגודלן אחיד )ממצות יד יש לקחת חתיכה

בגודל דומה(. נפח מצה הוא כ-60 סמ"ק, ולכן: כזית ראשון: מאחר

כזית ולאכול להחמיר ראוי התורה, מן עשה מצוות בו שמקיימים

כשיעור הגדול )47.5 סמ"ק(, דהיינו מעט יותר משלושת רבעי מצה

)ולפחות כשיעור הבינוני – 27 סמ"ק, דהיינו כחצי מצה. ומי שחולה

וכדומה יוכל להסתפק בשיעור הקטן – 19 סמ"ק – כשליש מצה(.

ולראות להקל ניתן חומרה, אלא אינה שאכילתו מאחר שני: כזית

בחתיכת המצה שלקחנו עבור הכזית הראשון )כשלושת רבעי מצה(

כאילו יש בה שני כזיתים בשיעור הקטן )19 סמ"ק – כשליש מצה(.

אפשר אפוא להסתפק במעט יותר משלושת רבעי מצה )עבור שני

הזיתים גם יחד(, וכך מקיימים באופן המובחר את המצווה מהתורה

ובאופן מינימלי את החומרה לאכול כשני זיתים.

הסיכום למעשה

בכל מצוות ליל

הסדר

יסתפק חולה חצי. )ולפחות מצה רבעי שלושת מצה: אכילת

בשליש(.

כורך: חצי מצה )ומי שקשה לו – שליש מצה(.

אפיקומן: אם לא קשה – שני שליש מצה. אם קשה – חצי מצה או

אפילו שליש.

272

תוך כמה זמן יש לאכול?

את השיעורים הנ"ל יש לגמור לכתחילה תוך ארבע דקות )וילדים –

תוך תשע דקות(. אין צורך להסתכל בשעון, אולם יש לאכול באכילה

נורמלית אך זריזה, מבלי לדבר או להתעסק בדברים אחרים.

כיצד מחלקים

את המצה למסובין?

הדרך המובחרת היא, שעורך הסדר יחלק לכל אחד מהמסובים שיעור

אם שלפניו. האמצעית והמצה העליונה המצה מן כזית של גדול

המצות שלו אינן מספיקות לכל המסובים, ניתן לנהוג בשתי צורות:

א. רק לעורך הסדר תהיינה שלוש מצות. הוא יחלק לכל אחד מעט

ממצות ישלים אחד וכל האמצעית, מן ומעט העליונה המצה מן

אחרות.

ב. לכל אחד, או לכל כמה אנשים, תהיינה שלוש מצות.

אופן הבציעה למעשה

יאחז את שלוש המצות ויברך 'המוציא'.

מצה', אכילת 'על העליונות השתיים על ויברך התחתונה את יניח

כשהוא מתכוון להוציא את הכורך והאפיקומן.

רוב השיעור מהמצה )עדיף לקחת את כזית גדול של ייקח שיעור

הפרוסה ולהשלים מהשלמה( ויאכל אותו בהסבה, באכילה נורמלית

אך רצופה, כשהוא מכוון לקיים מצוות "בערב תאכלו מצת".

עבור מצת המצווה יש לאכול מצה שמורה. לכתחילה טוב לאכול מצת סוג המצה

יד, כי יש בה כוונה 'לשמה' לכל הדעות )אבל האוכל מצה שמורה של

מכונה יש לו על מה לסמוך, ויש הנוהגים כך לכתחילה(.

סוג המצה בשאר ימי

הפסח

בשאר הפסח ניתן לאכול מצה שאינה שמורה, אך ראוי להקפיד על

הכשר מהודר, כי ישנם קשיים רבים בהכנת המצות. יש המהדרים

לאכול מצה שמורה בכל ימי הפסח, אך גם הנוהגים כך אינם צריכים

המהדרים ויש הסדר, בליל החובה למצת )פרט יד מצות לאכול

בכל ליל הסדר(, אלא יכולים להסתפק במצות שמורות של מכונה

)ויש הנוהגים לאכול מצות יד כל הפסח, אך בוודאי שאין זה מעיקר

הדין(.

273

'המוציא' ו'על אכילת מצה'

המצה העליונה היא ל'המוציא' ואוכלים

ממנה כזית )בשיעור קטן(.

המצה השלישית, התחתונה, נועדה עבור 'לחם משנה', ולכן אוחזים גם בה בברכת 'המוציא', אך אוכלים ממנה כזית

רק ב'כורך'.

המצה האמצעית, החצויה, היא למצוות אכילת מצה ואוכלים

ממנה כזית)בשיעור גדול(.

מוציא-מצה

ון מ

ריבי

צסף

יוב

הר

*ם

רימ

ת יר

שה

ורק

ממ

ה גד

הסח

פשל

ה גד

ה ליל הסדר – ליל היציאה ממצרים. אנחנו יוצאים לחירות. בליל הסדר צריכים כולנו לעבור שינוי!

כיצד מצליחים לחוש את תחושת החירות?לקב"ה העצומה ההודאה את להחדיר מצליחים כיצד

בקרב כל המסובים?ישנם כאשר המסובים, כל את לשתף מצליחים כיצד

גילאים שונים ורמות שונות?כיצד מצליחים להתכונן להלכות ליל הסדר?

הדינים ההלכות, את לעומק להבין מצליחים כיצד והמנהגים של ליל הסדר?

בעומק ממקורה, בהגדה למצוא ניתן ועוד אלו כל ובבהירות, בעריכה גרפית מרהיבה, בליווי מאות תמונות ואיורים המשלבים את חווית ליל הסדר במהלך הדורות, – השונות לרמות המתאימה וידידותית נעימה בכתיבה

הבסיסיות והגבוהות.

הלכה מחשבה חידות נושאים לדיון תרשימים מאירים טבלאות מבארות

מקור ההגדה

הרב יוסף צבי רימון מכהן כרב קהילת אלון שבות דרום, כר"מ בישיבת הר עציון וכראש מרכז הלכה והוראה. הרב ייחודית, רימון כותב רבות בענייני גמרא והלכה בשיטה

המשלבת עומק מיוחד בבהירות רבה.

שירת מריםהגדה ממקורה

הרב יוסף צבי רימון

פסחהגדה

של

מוסד הרב קוק - ירושליםמרכז הלכה והוראה