חוברת הצעות פרויקטים

2012יוני

שגרירי רוטשילד יחידת ירושלים

'מחזור ב

תעסוקה והשמה

"קציר"

: רעיון הפרויקט

. זורעים את פירות ההצלחה: רוייקט קצירפ

לעשות שינוי , הפרוייקט יתן כלים ייעוץ והכוונה על מנת לתת לאנשים הרוצים להקים עסק

ניהול כלכלי , הפרוייקט יתן הכוונה כללית על דרכים להקמת עסק. כיוון בה בקריירה או למצוא

בנוסף יערכו הרצאות ומפגשים עם יזמים פרטיים שהצליחו בעסק . וכיוונים אליהם ניתן לפנות

תיאור קצר שלו

, יכולות טכניות ועוד, עיצוב, כמו בישול, הרעיון העקרוני הוא לאפשר לאנשים בעלי כישורים

הפרוייקט ישלב . בר על הפחד או חוסר הידע כיצד להפוך אותם לכלי בעזרתו ניתן להתפרסלהתג

בתוכו ידע טכני בעניינים כלכליים יחד עם ידע תיאורטי וייעוץ כיצד יש לגשת לנושא ואיך באמת

. ניתן להקים עסק או לעשות שינוי בקריירה

המעוניינים בהכוונה מקצועית , ומעלההפרוייקט יפנה גם למבוגרים אך גם לצעירים בגיל תיכון

צריך לזכור שלא כל התלמידים בשכונות הללו יהיו בעלי נתונים . או מעשית לכיוון קריירה

הפרוייקט יספק להם כיוון וירחיב להם את האופקים בנוגע . מספיקים להכנס לאוניברסיטאות

. לאפשרויות תעסוקה או כיוונים ליוזמה כלכלית

פגיש את המשתתפים בו עם בעלי עסק שעברו תהליך דומה או התנסו כמו כן הפרוייקט י

סטף ורטהיימר . )עצה ואולי אף סיוע בנושא, לא בהצלחה בנושא ויספקו להם כיוון\בהצלחה

התחיל ממסגרייה קטנה בנהריה אי שם בשנות השישים והיום הוא הבעלים של עסק , להזכיר

. בינלאומי מצליח

? (למה הוא מתאים לנוו)למה דווקא הרעיון הזה

המטרה של הפרוייקט הוא להכניס בתושבי השכונות את החשיבה והתקווה שמצבם הכלכלי יכול

הפרוייקט יאפשר גם לבני נוער שלא . להשתנות והם לא צריכים להיות תלויים באיש מלבדם

: ללמש. לקבל כיוון לקריירה או שאיפות חדשות ללימודים, מוצאים עצמם במסגרת הלימודים

לנטוע את בו הרעיון ללמוד מכונאות רכב ולתפוח , אם בחור יודע שהוא טוב במכניקת רכב למשל

תושבי שכונות שיצליחו להקים עסק בסופו , כמו כן. עסק יאפשר להחזיר אותו לתלם של לימודים

. מחזוריות בכוח האדם והצוות המקצועי. יוכלו להפוך למורים או מדריכים בעצמם, של דבר

בצורה כזו תהייה להם מסגרת לימודית . הפרוייקט יכלול בתוכו תושבים מהשכונות בלבד, ףבנוס

נותן פרספקטיבה של . להתדיין עליהם ואולי אף להריץ אותם, מקום להעלות רעיונות, משותפת

. דרכים נוספים ועצמאיות להתמודד עם העוני

: מטרות מרכזיות

. וביכולתם לשפר את מצבם הכלכליהשבת הביטחון לתושבי השכונה בעצמם .1

האטת קצב כניסת משפחות חדשות למעגל העוני .2

נטיעת רעיונות יזמיים מאפשרת הרחבת אופקים שמאפשרת מציאת פתרונות חדשים .3

. לבעיות קיימות

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

מבנה קבע .1

מדריכים מקצועיים \מורים\מרצים .2

. והתייעצות עם אנשי מקצוע בנושאבנית תוכנית לימודים .3

. איתור בעלי עסקים בעיר שיהיו מעוניינים להשתתף .4

מציאת חסויות להרצת הפרוייקט .5

: יתרונות הפרויקט

. נגיש לכל החפץ בכך •

. מאפשר נגישות לתושבים מבלי להתערב בחייהם האישיים או בכיסם •

. יוזמתית ושאפתנית, יצירת קהילה שכונתית תומכת •

פשוטה יחסית לשכונות וערים ניתן יהיה לשווק אותו בצורה, יקט יצליחבמידה והפרי •

.תאחרו

: קשיים צפויים

. יכולת לשפר\לתת\אין לי מה להציע"תחושה של . חוסר היענות מצד התושבים •

חוסר היענות מצד בעלי עסקים בעיר •

. חוסר עניין מצד אנשי מקצוע ומדריכים •

( אישורים מהעירייה, קבע מציאת מבנה)קשיים בירוקרטיים וטכניים •

י אך הוא מיועד לאנשים שכבר החלו בתהליכים "קיים פרוייקט דומה בעיר בשם מט •

הפרוייקט המוצא ילווה את היזמים מהצעד הראשון . של הקמת עסק באופן עצמאי

ל יכלול בתוכו גם נושאים "הפרוייקט הנ, בנוסף. ועד האחרון תוך מתן ייעוץ והכוונה

. קריירה וכיצד להתמודד עם החששות מפני שינוי מקצוע בגיל מאוחרהנוגעים לשינוי

:הערות שעלו בדיון קבוצתי

ארגון פעמונים המליץ לא להכנס לתחום העסקים הקטנים •

י "קיים מט •

הפונה יותר לצעירים , חברות של נועה מקימות מיזם כזה 2 •

? האם יש ליבה ירושלמית ברעיון •

פרטי אלא מבחינת מהלך של הקהילה יחד הרעיון הוא שזה לא יהיה עסק •

אנחנו רק חלק מהתהליך שהצית את , כמו שהציג לנו אורי עמדי, חשיבה יוזמתית •

הלהבה

מקום שאנשים ירגישו בטוחים להתחיל ממנו •

חברתית כלכלית -לבנות מסגרת לבני נוער שתהיה עסקית: אפשרות •

. פרויקט שמש בטירת הכרמל •

"שוק אוכל מקומי"

: הפרויקטרעיון

. עיר ואוכל

. רה וקוגעל'קובה אינג

תיאור קצר שלו

כל יום שישי בפארק בקריית מנחם ובבית צפאפא עשרות דוכנים של אוכל עדתי אותנטי : יעד

וביתי מציעים את מרכולתם למכירה כאשר מאות מבקרים מכל רחבי ירושלים ומחוץ לעיר באים

. לקנות אוכל אמיתי שמוכן באהבה והשקעה

. מגרש חניה מרווח פארק או מבנה סגור: יקוםמ

(. או יבואו)יבוא ( או מוחמד)כל יום שישי מעכשיו עד שהמשיח : היקף הפעילות

ותושבי השכונה , משטרה, (בהמשך-כשרות)רבני הסביבה, מרכז קהילתי מקומי: שותפים

שמוכנים להשקיע סכום מינימלי מכספם כדי להרוויח להתגאות ולהאכיל

.תושבי השכונה ירושלים ותיירים:דקהל יע

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ומחזק את הקהילה והקהילתיות כדי , ישים, הרעיון דורש התנעה מסיבית אבל הוא בר קיימא

[ זה בדיוק המאמר של סטריאר( ]עשיר)לנותן ( עני)להוציא אנשים ממצב נפשי של מקבל

ממצאים שעליהם הרעיון

הלא טוב שלה והנקודה של " שם"בממצאים עלתה הנקודה שאנשים אוהבים את השכונה של ה

יחסי שכנות טובים

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

: מטרות מרכזיות

! לעשיר" עני"שינוי תפיסתי להפוך משוליים למרכז מנפעל לפועל מ

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

( ?אולי לגייס את חיים כהן)ירושלמי ורחב יותר , פרסום שכונתי, ובעלי עניין גיוס תושבים .1

, הסדרת נהלי תשלום נירמול מחירים ומראה דוכן, מציאת שטח מתאים ומיסוד דוכנים .2

אבטחה , קירוי

. קריטריונים להקמת דוכן ועלות שלו, ע"שפ .3

: יתרונות הפרויקט

פלטפורמה , ודה רבה אך מוגבלת בזמןפשוט תפיסתית ויחסית בר ביצוע דורש עב •

מיסוד , להפוך את השוק לקואופרטיב)נהדרת ליצירת מגע עם השכונה ולשדרוגים

קייטרינג על בסיס המשתתפים

(הכשרת הורים והרצאות במקביל •

•

: קשיים צפויים

מאחר ורוב תושבי השכונה מסורתיים לפחותנדרש , הבעיה המרכזית בשוק כזה היא הכשרות

פיתרון יצירתי שיטפל בבעיית הכשרות החל מרמת הפרודוקטים דרך הבישול וכלה למצוא

חלבי ופרסום הנושא /דוכן בשרי)בהגשה

:נקודות שעלו בדיון בקבוצה

נותן . עוצמות וחוזקות במקום שנחשב יותר חלש, מאוד קהילתי ומפתח קהילתיות •

. לכל עדה ואדם את הכבוד שלו

. הרעיון הוא להפיץ את הבשורה, כל מסורתיירושלים נחשבת למעוז של או •

? תו בריאות •

הביא , שיפר תדמית המקום –שנה 15-שוק אוכל שקיים כבר למעלה מ -ר"כפר אז •

!!!!!!! המשפחה של אביב הגיעה לשוק במיוחד. גאווה לתושבים

? פ"הזדמנות לשת -רוח חדשה עשו לפני כשבוע משהו בסגנון מאוד ירושלמי ושכונתי •

וגם . יש בעיה של נגישות האזרחים לשכונה -אפא העניין לא ממש רלוונטיבבית צפ •

. שכונות אחרות ממזרח העיר לא ילכו

לא החלטנו באיזו שכונה ואיזה מקום נעשה פרויקט -להזכיר •

. גוש לא מקום נגיש והפך ללהיט בימי שישי בצהריים-גם אבו •

. לעבוד גם במגזר הערבייכול , לקנות אוכל מזרחי, מדובר בקונספט מאוד מקובל •

"תיירות נשית-שכונה-ם נוף"נשי"

:רעיון הפרויקט

הפרוייקט מנוסח בלשון קריית מנחם אך מיועד לשתי השכונות במקביל

בקרית מנחם יש נשים רבות העוסקות בתחום האמנות והתיירות

התיירותי הרעיון הוא יצירת פרוייקט שכונתי קהילתי שימסד את השכונה בתחום

. עם דגש נשי

תיאור קצר שלו

( כרגע רחוב הנורית)שכונת קרית מנחם : מקום

שכונתי : היקף

for good: תקופה

עיריית ירושלים תושבים פעילים בתי כנסת מרכז קהילתי חברות טיול : שותפים

... תושבות השכונה אמניות בשלניות ומדריכות: קהל יעד

_ השכונתיהרעיון הוא חשיפת ההון הנשי

( אתר הרוגם לדוגמה)בהדרכת סיורים בשכונה סביב אוכל אמנות ואתרי טבע תרבות מורשת ונוף

רווח כלכלי למשתתפות ( בתקווה)חיזוק הנשים בשכונה והתדמית השכונתית תוך

זו דרך ייחודית להגיע לגעת ולהעצים את המשתתפות ותושבות השכונה

? (מתאים לנוולמה הוא )למה דווקא הרעיון הזה

... מצבו לא ידוע–קיים פרויקט עירוני ירושלמי שהחל כפיילוט בשכונות אחרות

פרוייקט שכונתי מעניין ובעל השפעה על דימוי השכונה ועל תושביה

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

... מצבו לא ידוע–קיים פרויקט עירוני ירושלמי שהחל כפיילוט בשכונות אחרות

: מטרות מרכזיות

העצמת נשות השכונה ושיפור התדמית שלה

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

פרסום יצירת קשר עם חברות טיולים , התאמת סיורים ובנייתם, גיוס הנשים

: יתרונות הפרויקט

פרויקט שכונתי מוגדר ובר קיימא ישים ולא מופרז בעל גבולות סבירים ניתן ליצור אדפטציה לא

מורכבת לבית צפאפא אפשרות לתמיכה עירונית בעזרת פרויקט קיים

: קשיים צפויים

גיוס הנשים ותקציב מהעיריה בניית מסלולים והפעלות מתאימים ומעניינים

יצירת עניין אצל התושבים

! להפוך מקום לתיירותי זה אתגר קשה אבל אפשרי ומספק-

חינוך

"השומר אחי אנוכי "הרעיון באדיבות דיאנה דניאל שרים

: רעיון הפרויקט

ריכוז סיווג והכוונה של המאבטחים המקיפים אותנו , יצירת פתח לשומרי הסף של החברה

ופתיחת השער עבורם לעולם האקדמי , במיוחד אלו השומרים על סף דלתות המרכזים האקדמיים

תיאור קצר שלו

בשומרים אך פתוח גם לשאר האוכלוסיה ובו יתבצע איסוף של אנשים הרעיון הזה מתמקד

המעוניינים לצבור יכולת וידע אקדמאי על מנת לשפר את איכות חייהם בכל המובנים הנגזרים

כאלו בעלי מסוגלות עכשווית , לאחר שלב זה יחולקו המעוניינים לכמה רמות של עזרה. מכך

לאחר מכן תתבצע הכוונה . מכין למכינה' דרושים לקולגכאלו הנדרשים למכינה וכאלו ה, ללמידה

. ובניית תוכנית לימודים פרטנית לפי החלוקה עם קבוצה תומכת שבה יתכנסו האנשים

ברצון יחד עם , שותפים הם מוסדות הלימוד ומקומות העבודה עצמם שבהם מועסקים האנשים

אקדמיים כמו מכונים -ד פרהכמו כן מוסדות הכוונה ולימו, המעסיקים לראות את התפתחותם

מורים שיוכלו לתת מזמנם לפרויקט חברתי

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ידע והיכרות , עולם הלימודים הגבוהים, רעיון זה מתאים לנו כי זו המציאות שבה חי סטודנט

יוכלו למצוא את ההכוונה והמוטיבציה הטובה ביותר להרצה שכזו

במידה ויש כאלה , יהם נשען הרעיוןממצאים שעל

אך אלו שעוסקים בעבודות שמירה מהתחום הנמוך הם לרוב בעלי , אין ממצאים קונקרטיים

לא מדובר על מאבטחים )חסרי אמצעים כלכליים ואקדמיים למגוון רחב שלם של עבודות אחרות

( 'מ ומשרדי הממשלה וכו"כמו משרד רוה "-איכותיים"

: מטרות מרכזיות

ר המדידה של הצלחה תתמקד בהצלחת גיוס האנשים ודאגה פרטנית למסלול שאותו הם עיק

. והצלחת עמידתם בכל שלבי התוכנית. צריכים לעבור

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

יצירת המשכיות ועידוד של המשתתפים זהו תהליך לא פשוט כלל -

צריך ברמה גבוהה -מרכזי למידה והכוונה שיוכלו ממש לתת להם כיוון -

: יתרונות הפרויקט

דואג לאנשים שמתחת לאפנו -

מעניקים יכולת ומסוגלות חברתית וכלכלית -

-

: קשיים צפויים

האלו ' שטויות'מעסיקים שלא יהיו מעוניינים שעובדים שלהם יהיו ב-

רתימה של האוניברסיטאות -

גיוס שומרים -

תהליך יצירת קשר מתמשך ווידוא שאין הפסקת-

חוסר אמון עצמי - -

"בטהובן"

:רעיון הפרויקט

. וככלי להעצמה אישית, אקונומיים באוכלוסייה-שימוש במוזיקה כדרך לצמצום פערים סוציו

תיאור קצר שלו

. ס או במיקום אחר שנבחר"במתנ, בית צפאפה ובקרית מנחם -שכונות 2הפרויקט יהיה ב

חטיבת / של שיעורי העשרה במוזיקה לילדים בגיל היסודי, סוג של חינוך לא פורמליזה בעצם

. על בסיס דו שבועי, ביניים

ממגזרים שונים ( פלוס מינוס מכל שכונה 20כ)זה בעצם תוכנית לטווח ארוך שתבחר מספר ילדים

/ פסנתר)נגינה ותעצים את יכולותיהם באמצעות למידה על כלי , ( ערבים וכדו, רוסים, אתיופים)

כך שבסופו של דבר ידעו לנגן ואף אולי ינגנו בקונצרט משותף בין השכונות , (כינור וכדו/ גיטרה

?(ולמה הוא מתאים לנו)קא הרעיון הזהלמה דוו

על , יש לשים דגש על העצמת יכולות הקהילה, לפי מאמרו של רוני בטיפול בעוני דרך קהילתיות

. שיפור תשתיות החינוך וכדו, הון אנושי וחברתיהעלאת רמת , הנגשת שירותים

יגבש את , ישלב את הוריהם בחינוך, אני חושבת שרעיון זה יעלה את ביטחונם העצמי של הילדים

של , עוני זה לא רק בעיה תעסוקה זה גם בעיה סובייקטיבית. ויצמצם פערים חברתיים, הקהילה

. חינוך העשרתי בתחום המוסיקהחוסר יכולת כלכלית לספק לילדים דברים כמו למשל

חסר רעיון , אני חושבת שהרעיון הזה מתאים לנו כי אנחנו יכולים להקים את זה מבחינה ביצועית

. ואני חושבת שאנחנו יכולים לעשות זאת בהצלחה, ם-כזה בי

במידה ויש כאלה, נשען הרעיוןממצאים שעליהם

ובבית צפאפא יש , רב לחינוך לא פורמליהשכונות נראה שיש ביקוש 2בממצאים שקיבלנו על

ייתכן שאחד החסמים שמונעים יציאה לעבודה הוא . בנוסף גם אחוז רב של נשים מובטלות

. הטיפול בילדים

תוכנית קרב -קיימת תוכנית כזאת בארץ ללא דגש על מוזיקה אלא כולל תוכניות העשרה רבות

לצמצום פערים חברתיים והעצמה אישית גם אצלם תוכנית זו משמשת כדרך. רלס ברונפמן'של צ

:מטרות מרכזיות

( דרך הקונצרטים)העצמה אישית של הילדים בקהילה וגיבוש קהילתי

:תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

למצוא מקום לעשות את , על בסיס התנדבות/ לספק להם משכורות, צריך למצוא מורי נגינה

ובחירת הילדים , החוגים:

:רויקטהפ יתרונות

ולטעמי ישפיע , המגזרים 2יעבוד עם , (מדיד)ניתן יהיה לראות תוצאות בטווח של כשנה , מקורי

לטווח ארוך על הילדים ועל עתיד

:יםקשיים צפוי

קשיים כלכליים של מציאת המימון לתוכנית

"וברחובות שלנ"

: רעיון הפרויקט

מטרת הפרויקט הינה חיזוק הקהילתיות . המבוססת על ייחודיותה של שכונהשכונתית -תחרות רב

. ייחודיותה ואנשים שפעלו בה, תוך הכרת השכונה, צעירים ומבוגרים, בין כלל תושבי השכונה

תיאור קצר שלו

ובו ייקחו , ס השכונתי לאחר שעות הלימודים"המתקיים במתנ, בניית פרויקט ייחודי תוך שכונתי

. תושבי השכונה, ב"י'-די תיכון מכיתה טחלק תלמי

: הפרויקט יתקיים לאורכה של שנת הלימודים והוא מחולק לשלוש חטיבות

ראיונות עם זקני . 'אנשיה וכו, ייחודיותה, בתיה, זיהוי ולימוד השכונה: מ שכונתי"תל. א

(. כונהסבא שגדל בש)שיחות ותיעודים משפחתיים , ערבי העשרה למשתתפים בפרויקט, השכונה

תתחיל עבודה עם סטודנטים לאומנות משלל המוסדות בירושלים שיקחו חלק בפרויקט , בנוסף

. כחלק משיתוף פעולה בנושא

, צוות דרמה, צוות צילום; חלוקת עבודה בין הצוותים השונים למשימות השונות: הרחוב. ב

צילום , חד את השכונהבניית דגם של מבנה מסוים המיי, לדוגמא. 'צוות עיצוב וכו, צוות בישול

ועוד רעיונות שהמנהל הקהילתי או בתי הספר , בישול מאכלים אותנטיים, אומנותי של בתיה

גן , בית תרבות; שהיא מעוניינת שיהיה בשכונה', החלום, 'כל שכונה תעלה מוצג נוסף, בנוסף. יעלו

. מ השכונתי שראוי שיהיה בשכונה"משהו שעלה בתל, פרויקט מסוים, משחקים

. מכלל השכונות בשיתוף עם העירייה' רחובות'בסוף השנה תוצג תערוכה של ה: התערוכה. ג

שלוש השכונות . ותיערך בה הצבעה לשכונה המנצחת, התערוכה תהיה פתוחה לכלל הציבור

.מהערייה להגשמת החלום המנצחות יקבלו תקציב ותמיכה

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

. או אפילו בית. מושכים. מעניינים, מיוחדים. או שניים. ולכל שכונה יש רחוב, ש שכונהלכל עיר י

. שהם עדיין לא גילו. בואו נגלה לירושלמים את הפינות שהם פספסו. או נוף. או תבשיל

. תחרות משותפת ורצון לנצח, יצירה, דרך בישול, הפרוייקט מחבר בין תושבי השכונה המגוונים

במידה ויש כאלה , עליהם נשען הרעיוןממצאים ש

יודעים שבירושלים , מ השנתי"לאחר תהליך התל, הרעיון נשען על ההבנה שאנו שגרירי רוטשילד

.שכונתי שיגע בכמה שיותר ירושלמים-משהו כלל. צריך פרויקט רוחבי

: מטרות מרכזיות

איחוד שכונתי .1

פיתוח השכונה .2

חשיפה לכלל התושבים .3

גאווה שכונתית .4

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

תקציבים לפרוייקט .1

הקניית זמן מאת בתי הספר והמינהלים .2

הבאת שותפים מפורסמים לצורך עידוד ומוטיבציה .3

יצירת שותפויות עם סטודנטים ומנחים לפרויקט .4

מקום לתערוכה .5

: קשיים צפויים

. חוסר שיתוף פעולה מצד העירייה והשכונות •

. תמכובעלי מקצוע שי, תקציב •

. מקום לתצוגה •

"מרכז לימוד ופנאי להורים וילדים"

: רעיון הפרויקט

בית הספר . לקיים בית ספר להורים בשעות הערב ובמקביל אליו מרכז לימוד ופנאי לילדי ההורים

התנהלות , למבוגרים יציע הרצאות ויאפשר ייעוץ פרטני או בקבוצה בתחומי הכשרה תעסוקתית

מרכז הילדים יכיל סיוע בלימודים ומגוון חוגים . זוגיות ונשיות, עם הילדיםהתמודדות , כלכלית

אומנויות לחימה המקדמות משמעת , אומנות המקדמת יצירתיות ודיוק –עם דגש על ערכים

. כדורגל המקדם עבודת צוות וכדומה, והתמדה

תיאור קצר שלו

לפחות שישה חדרים ועם עדיפות , כולל מבואה להתכנסות, ס"המקום צריך להיות דמוי מתנ

תקופת הפעילות היא . לשלוש שעות, היקף הפעילות הוא פעם בשבוע. לדשא או שטח פתוח בחוץ

ילד . קהל היעד הוא הורים וילדיהם שיגיעו במקביל. בדגש על שנת הלימודים, לאורך כל השנה

. משבצות של ההוריםצריך להגיע יחד עם הורה שישתתף באחת מה, שרוצה להגיע לחוג או שיעור

. וסדנאות הנוגעות לילדים מופנות להורים בגילאים מסוימים, סדנת נשים פונה לנשים כמובן

. השותף המרכזי הוא המנהל הקהילתי ובתקווה העירייה

. 'הופעת ריקוד וכו, ליגת כדורגל, תערוכה להורים –חשוב שלחוגים של הילדים יהיו אירועי שיא

למשל שיפוץ גינה או מגרש , הם אירוע שיא שמסמל את סיום התקופה אפשר שההורים יעשו גם

סרט תדמית , חפש את המטמון במקומות ששווה להכיר בשכונה, שהילדים משתמשים בהם

. וכדומה

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

הוא , שגריריםהוא מאפשר עבודה למספר גדול של , מ שלנו"הרעיון הזה נשען על ממצאי התל

הוא יצור תחושת שותפות ושייכות , יצור שינוי משמעותי בשכונה ובר קיימא לתקופה ארוכה

והרוח הרעננה שאנחנו מביאים איתנו יחד עם היכולת לגייס , יגע במבוגרים ובילדים, בשכונה

. משאבים ומתנדבים הופכת את הפרויקט למתאים לנו ואותנו למתאימים לפרויקט

במידה ויש כאלה , יהם נשען הרעיוןממצאים שעל

זה ייצר אנשים שמוכנים . התושבים יכירו אחד את השני וירגישו שייכים לשכונה .1

. להשקיע כדי לשפר את החיים השכונה

. מקנה מסגרת בלתי פורמלית לנוער .2

. דוגמא לפרויקט ממסדי באופיו שכן עוזר לתושבים ועונה על צרכים שהם העלו .3

. לילדים הכוללת חונכים שמהווים דוגמא אישיתמהווה מסגרת חינוכית .4

להביא "ה במקום ובכך מחזק אנשים בתוך השכונ, נותן כלים להתמודדות ולא תשובות .5

.יכחיצונ" את האור

: מטרות מרכזיות

. שותפות גורל ותחושת שייכות של תושבי השכונה, ליצור הכרות. 1

. בית מכל הבחינותלסייע להורים עם בעיות יומיומיות בניהול משק ה. 2

. קידום מסרים וערכים חשובים תוך הקניית כלים ליישומם ברמה המשפחתית. 3

. סיוע בלימודים וחוגים לילדים בחינם. 4

. ועושה לאורך זמן, עושה את הדברים שבאמת צריך לעשות, להיות ארגון שעושה באמת. 5

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

או עם , הזה יעבוד בשיתוף עם המנהל הקהילתי ועל בסיס מתנדבים צריך להחליט האם המרכז

צריך , כפי שמפורט מעלה, צריך כמובן נכס מתאים. העירייה וחסויות בשביל להיעזר בתקציב

אנשי מקצוע שיפעילו את הפעילויות למבוגרים ואנשים לא בהכרח מנוסים בשביל המרכז

או , ם צריך לשלם להם ואז צריך למצוא תקציבהשאלה א, שוב. הלימודי ומרכז הפנאי לילדים

. שזה קשה, שצריך לתחזק מאגר מחויב של מתנדבים

: יתרונות הפרויקט

פעילות במקביל . מ ועל מה שאנשים סימנו שהם רוצים בשכונה"הוא נשען על ממצאי התל

שישפיע לאורך הוא נותן כלים ולכן יוצר שינוי . להורים וילדים יכולה להוביל להשתתפות רחבה

ויכול לעבור לידיים של המנהל הקהילתי , בסוף השנתיים שאנחנו שם, זמן ויעבוד גם בלעדינו

הוא נוגע במקביל . אפשר להעתיק אותו לשכונות נוספות. הוא נוגע באוכלוסייה רחבה. למשל

. בכמה נושאים ומאפשר שותפות גדולה בין שכנים

: קשיים צפויים

. כסף או מתנדבים

. ות והתמדה של התושביםקביע

"המרכז החינוכי"

: רעיון הפרויקט

הקמת מרכזי פעילות של חינוך בלתי פורמלי בשכונות בעיר אשר לא קיימת בהם פעילות של חינוך

, צ אשר יעזרו לנוער בלימודים"במרכזים יפעלו סטודנטים מתנדבים בשעות אחה. בלתי פורמלי

הרעיון הוא קידום בני הנוער בשכונה ויצירת כור היתוך של הנוער של . ישוחחו איתם ויעשו כיף

בנוסף תיעשה פעילות הסברה והכוונה מקצועית . השכונה שבדרך כלל מחולק לפי גווני אוכלוסייה

לאוכלוסייה הבוגרת של השכונה

תיאור קצר שלו

כזים יהיו פתוחים המר. אנו נקים שני מרכזים של פעילות חינוך בלתי פורמלי בשתי שכונות

תהיה פעילות , בנוסף פעם בשבועיים לערך. צ ופעם בשבוע תהיה פעילות מרכזית"בשעות אחה

הרעיון הוא שבהתחלה אנו נפעיל . 'להורים למשל איך להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית וכו

צ "ת אחהאך אנו נגייס סטודנטים מתנדבים אשר יגיעו לפעילויות ויהיו גם בשעו, את המרכזים

עלינו . 'בנוסף אנו נגייס גורמים מקצועיים שיכולים להעביר סדנאות למבוגרים וכו. במרכזים

קהל היעד העיקרי אליו אנו פונים הוא בני הנוער . לעבוד בשיתוף עם המנהל הקהילתי בשכונות

בשכונה וזאת כדי לפתח אותם על מנת שיוכלו לצאת ממעגל העוני תוך עזרה להורים באמצעות

אך היתרון שלנו הוא . סים בירושלים ואין זה דבר חדש"ישנם מתנ. הכוונה מקצועית וכלכלית

ס הם סטודנטים שמדברים אל בני הנוער בגובה העיניים והיתרון הנוסף "שמי שיפעיל את המתנ

באמצעות פרסום ברחבי , של השכונה" כור היתוך"הוא שהמטרה היא שהמרכז החינוכי יהיה

בנוסף המרכז החינוכי הוא מעין דריסת רגל בתוך השכונה . סים"שלא קורה במתנדבר , השכונה

. שבאמצעותו נוכל לפעול בתחומים מגוונים

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

אנו יכולים . לדעתי הדרך בה אנו יכולים להשפיע בצורה המשמעותית ביותר היא דרך החינוך

חוץ למעגל העוני בכך שנעזור להם בלימודים ונפתח אצל בני הנוער להוציא את בני הנוער מ

אנו נוכל להשתמש ביתרון היחסי שלנו בכך שאנו סטודנטים ולדבר אל הילדים . תחושת מסוגלות

בגובה העיניים ובאמצעות כך שאנו קבוצה הטרוגונית אנו יכולים לפנות אל כל הגוונים

. באוכלוסייה

במידה ויש כאלה , יוןממצאים שעליהם נשען הרע

המצב ברחוב הנורית אינו המצב , בקרית מנחם' לדוג. מהממצאים עלה כי ישנם פערים בשכונות

מרכז קהילתי כמו זה יאפשר לבני הנוער מכל רחבי השכונה להתחבר . באזורים אחרים בשכונה

כזי בנוסף עלו ממצאים מהראיונות שהדבר המר. ולהביא לצמצום הפערים שקיימים בשכונה

שאנו כסטודנטים יכולים להשפיע עליו הוא להוציא את הילדים ממעגל העוני ופרויקט זה עונה

. בנוסף עלה צורך אצל האוכלוסייה הבוגרת להכוונה מקצועית והסברה של זכויות. על צורך זה

: מטרות מרכזיות

. קידום בני הנוער בשכונה מבחינה לימודית. 1

. בני הנוער יצירת תחושת מסוגלות אצל. 2

. בשכונה בין כל בני הנוער" כור היתוך"יצירת . 3

. פיתוח המודעות הכלכלית של האוכלוסייה הבוגרת בקהילה. 4

. יצירת מסגרת בלתי פורמלית חינוכית בשכונה. 5

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

. שני בניינים שיתפקדו כמרכז הקהילתי

. כסף לפעילויות

. מתנדביםסטודנטים

: יתרונות הפרויקט

ניתן יהיה לפתח בין . הפרויקט יכול להשפיע באופן משמעותי ולהוציא את בני הנוער ממעגל העוני

שהם יכולים לעשות כל מה שהם , בני הנוער תחושת ערבות הדדית בקהילה ותחושת מסוגלות

. ירצו

: קשיים צפויים

. מציאת בניינים למרכזים

. למרכזיםהבאת בני הנוער

"פיצה וסרט"

: רעיון הפרויקט

יצירתית ובמה למפגש ושיח חיוביים בין ילדי , פעילות חווייתית עם ילדי השכונה שתהיה יצרנית

. וביניהם לבין המפעילים, השכונה עצמם

, צוותנשים דגש על ערכים של עבודת . נכין יחד פיצה ואז נאכל אותה ונראה סרט -בשלב ראשון

. נקיון ומחויבות, להתאמץ כדי להשיג משהו, התמדה, יסודיות

. נמכור במחיר עלות למשפחות שונות בשכונה -בשלב שני

, קניית מצרכים, תכנים –נרכיב קבוצת נערים ונערות שתהיה אחראית על המפגש –בשלב שלישי

. דאגה לרשימת הנמצאים וכדומה

. נוסף בשכונה שיבנה על התמיכה של הילדים ומשפחותיהםהקמת פרויקט –השפעה לטווח ארוך

תיאור קצר שלו

אבל צריך להכיל תנורים גדולים ומדפים שאפשר יהיה להכין , המקום יכול להיות סגור או פתוח

. עליהם את הפיצה

. למשך ארבע שעות, היקף הפעילות הוא אחת לשבוע

. יר במידה ועושים את זה בחוץתשומת לב למזג האו –תקופת הפעילות היא כל השנה

. אבל זה יכול להיות בהחלט בשיתוף גורמים קהילתיים וחסויות, אין צורך בשותפים

. 8-18קהל היעד הוא ילדים מגילאי

. לאור ההצלחה, ונחליט להתרחב בכמות ומגזרים, נתחיל משכונה יהודית יחידה כפיילוט

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ובשלב שני אפשרי שאלה )מאפשר לנו ולסטודנטים נוספים , מתאים לילדים, כייפי, זה רעיון צעיר

להעסיק את הילדים בעשייה וביצירה , להיות דומיננטיים, להיות דמות לחיקוי( יהיו תיכוניסטים

זה פרויקט שהילדים יחזרו אליו כל , זה פשוט באופן יחסי, במקום דברים פחות טובים אחרים

זו הזדמנות לדבר על נושאים , זו במה טובה לשיחה עם הילדים באחד על אחד ובקבוצה, ועשב

ליצור קשר עם המשפחות ולהכיר את –זו דרך מצוינת להפוך למשמעותיים בשכונה , חשובים

. ההורים

: ממצאים שעליהם נשען הרעיון

. םמסגרת לא פורמלית לילדים ופעילות אחר הצהריים שמפנה את ההורי. 1

. שיפור תחושת השייכות לשכונה. 2

. תושבי השכונה פועלים למען עצמם. 3

: מטרות מרכזיות

. מסגרת אחר הצהריים לילדים. 1

. יצירת קשר טוב עם השכונה והפיכה לגורם משפיע וחיובי. 2

. פעילות מגבשת לילדים. 3

. תחושת מסוגלות ויצרנות אצל הילדים. 4

. כיף. 5

: להשקיע בפרויקט תשומות שיש/משאבים

. נכס. 1

. תנורים. 2

(. ולפופקורן וקולה)כסף למרכיבי הפיצה . 3

. מתנדבים להפעלה. 4

. יכול להיות של הילדים –אופניים אם רוצים לחלק בשכונה . 5

. סדין או קיר להקרין עליו סרט, (אפשר ממחשב של מישהו)מקרן וסרטים . 6

. פלאיירים לתיבות הדואר, לאופנייםסטיקרים , מגנטים למקרר –פרסום . 7

: יתרונות הפרויקט

. ישים ופשוט יחסית אבל עם אפקט גדול. 1

. יהיה לו ביקוש גדול. 2

. הורים וגורמים שונים בשכונה שירצו לקחת חלק, הוא כיף ולכן גם ימשוך ילדים. 3

. יהפוך לשלהם. 4

: קשיים צפויים

. כסף. 1

. מפעילים בשביל להתמודד עם הרבה ילדים נדרשים הרבה –בעיות משמעת . 2

"צומת"

: רעיון הפרויקט

הרעיון של הפרויקט הוא לפנות לתלמידי בית ספר חטיבת ביניים שמתקשים בלימודים ויש

לתמוך בהם לעודד אותם ולהציל אותם . חששות שלא יגיעו לבית ספר בתקופת הלימודים

גם יכולים ללמוד ולהגיע למוסדות אקדמיים של ממחשבות מתוסכלות ולהראות להם שהם

. ההשכלה הגבוהה

תיאור קצר שלו

הפעילות צריכה להיות גם . המקום של הפרויקט יכול להיות בבית הספר או באוניברסיטה

. בקבוצות וגם להתעסק באופן אישי עם כל תלמיד בכדי שיקבל את התמיכה הרצויה

לעזור לו להתקדם בלימודים , להכווין אותו כל הזמן, לשבת עם התלמיד לצור חיבור איתו

. ולשתול בו את ההרגשה שהוא גם יכול לעלות על הרכבת של האקדמיה וללכת איתה קדימה

(. לא בחופשת הקיץ)אחרי צהריים בחופשים , תקופת הפעילות תהיה בתקופת הלימודים

ר בכדי שנוכל לתת מבט ואם תהיה תוך כדי יום הלימודים גם אפשר בהסכמת מנהל בית הספ

. יותר קרוב על התלמיד

. יכולים לבקש ממנהל בית הספר חדר שיהיה מרכז הפעילות שלנו

הפרויקט יכול להיות בבית ספר אחד או יותר אם נוכל לגייס סטודנטים מהאוניברסיטה או

הגיע ההתפתחות של הפרויקט לא מוגבלת ותוכל ל. תלמידים מבית ספר תיכון שיתנדבו בפרויקט

כיוון שאנחנו לא מחפשים את כל התלמידים בבית הספר , למספר רב של בתי הספר בירושלים

. ולא נכנסים לשיעורים או לא מרוכזים בלימודיהם, אלא מחפשים תלמידים מסוימים שמתקשים

( ?למה הוא מתאים לנו)? למה דווקא הרעיון הזה

. דרך הקהילתיות התמודדות עם העוני: קודם כל הוא קשור לתלם שלנו

התגלה לי שהמרואיינים חוזרים על המשפט שהחינוך הוא אחד , כשקראתי את הראיונות שביצענו

ואז התחלתי לחשוב על פרויקט שיוכל להתמודד עם , החסמים העיקריים של העוני בירושלים

והתברר לי . ? מהי התקופה הכי קריטית בלקיחת ההחלטות: ושאלתי את השאלה , הבעיה הזו

, שהילד מתחיל לקבל החלטות גורליות מתחילת גיל ההתבגרות כלומר בתקופת חטיבת הביניים

וברגע הזה מתחיל , להחליט לאיזה כיוון צריך ללכת, עם ניסיונו הצנוע בחיים, וראיתי שקשה לו

. התור שלנו כאנשים יותר מבוגרים להוציא אותו מהצומת הזו לדרך הנכונה

להתחיל מהילדים ולא , כלומר, בעיה צריך ללכת לשורשים שלה ולדעתי אם ברצוננו לפתור

!! מהמבוגרים

כי יש לנו יתרון יחסי בחינוך מאשר בתעסוקה או בתחומים : ? למה פרויקט זה מתאים לנו

. אחרים

: מטרות מרכזיות

. להחזיר את הילד לכסא בכיתה .1

. םלעורר בתוכו את הביטחון העצמי והתקווה להתקדם בלימודי .2

. לשפר את ממוצע הציונים שלו .3

. לבנות בנאדם אחראי שיכול להמשיך את לימודיו לבד .4

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

( יכול להיות חדר קבוע בבית הספר ) מרכז פעילות •

מדריכים מקצועיים \מורים\מרצים•

. הספרבנית תוכנית לימודים והתייעצות עם המורים או עם מנהל בית •

מציאת חסויות להרצת הפרויקט •

: יתרונות הפרויקט

. יש לנו יתרון יחסי בתחום החינוך •

. לא צריך לחפש מרכז לפעילויות יכולים לבקש שתהיה בבית הספר•

(. מורים)ייעוץ מקצועי נמצא כל הזמן •

: קשיים צפויים

!!! להתעסק עם צעירים בגיל ההתבגרות •

בית הספר לקיים את הפעילויות שלנו בבית הספר עצמו אי הסכמת מנהל •

! לתפוס את הילד אחרי הלימודים •

"צעירים מובילים"

: רעיון הפרויקט

כלים להרמת , בדגש על סטודנטים מתאגדים לקבוצה מקבלים סדנאות זכויות -צעירים

הקמת : למעשהקבוצת הצעירים תהפוך את הידע , י השגרירים ואנשים מומחים"פרויקטים ע

השגרירים ייספקו ייעוץ , שיפור פני הכפר עירוב הנוער בעשייה, ימי התנדבות, אירועים תרבותיים

. והכוונה

תיאור קצר שלו

איתור צעירים בעלי פוטנציאל לעשייה ושינוי

. עידוד מעורבות וכלים לשינוי, הכשרת בסיס בתחום זכויות

איתור מבנה מתאים

העירייה בהמשך , הקהילתישותפים המנהל

עמותות וארגונים פוטנציאלים בתוך השכונה

, השגרירים ילוו את הקבוצה במשך שנתיים ואז הקבוצה תכשיר ותנחה קבוצה אחרת וכך הלאה

במטרה שהעשייה של הצעירים תהיה לטובת כלל התושבים בשכונה

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ר והעברת הידע מאותנו השגרירים שלמדנו כלים וזמינים לידעעוסק בשיתוף ציבו

הכונה ושילובם בעשייהפעלת גופים בתוך הש

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

אי אימון ביכולת האישית של הבנאדם העני לצאת ממעגל העוני ולחולל שינוי

צורך בגישור בין הממסד לאזרחים

םלפי רצונ, יל בהרבה לאנשי השכונההזכויות תוע עלה מן הסקרים שהסברת

: מטרות מרכזיות

הגברת המודעות לזכויות .1

י "חיזוק הקשרים בין אנשי השכונה בערבים התרבותיים בעירובם בעשייה ולמידה ע .2

קבוצת הצעירים

לחולל שינוי בשכונה לפי רצון צעירי השכונה עצמם .3

השגרירים ננחה לקבוצות הבאות תהיה העברת ידע וכלים מהקבוצה שאנחנו .4

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

לאתר תושבים פוטנציאליים , יש לאתר מקום מתאים בשכונה לשם מיקומו של מרכז הזכויות

מתאימים וכן להכין או להשתמש במעין קורס ואנשי מקצוע שיעבירו לתושבים העובדים את

הידע הרלוונטי

: הפרויקטיתרונות

. מאפשר לתושבים להיות מודעים ולהשתמש בזכויות

העלאת תחושת הקהילתיות החיובית

וניצול ההתלהבות הזאת למקום שיביא לטובת השכונה , גיוס צעירים מתלהבים לחולל שינוי

: קשיים צפויים

גיוס גופים ושותפים להנגשת הידע

" אומנות בקהילה"

: רעיון הפרויקט

לא קל להתעלם מהמחסום , מגע בינינו לבין התושבים שגרים בשכונות מוכות עוניבכל ביקור או

אנחנו חשים את הנתק בינם לבין שוק התעסוקה ואת , המוצב בינם לבין כלל החברה במדינה

הפרויקט קם במטרה להעניק לאנשים אלו את ההזדמנות . התסכול שחווים אנשי אותם שכונות

גת עבודות יד בפסטיבלים שנתיים ואירועים חברתיים מקיפים י הצ"להביע את כישרונותיהם ע

שיארחו אנשים מחוץ לקהילה בניסיון לעשות שימוש בהון התרבותי העדתי ולגשר על הפער

. התרבותי החברתי

תיאור קצר שלו

תחביבים שקשורים , הפרויקט מתחיל במתן הנחיות לאנשים שעוסקים בתחביבים אומנותיים

אומנויות , עבודות פיסול, ציורים, ריקודי עם, ניגון מוזיקה) ,ומשקפים מנהגים עדתיים למורשת

ס "סדנאות אלה יועברו על ידי מדריכים שאנחנו נגייס ובשיתוף פעולה עם המתנ... ( במה ועוד

ולרכז חומר להצגה באירועים חברתיים , במטרה לעודד אנשים אלה( או איזה גוף אחר)הקהילתי

. עים בלוח השנה של הקהילהשמופי

במה להצגת מופעים , נארגן פסטיבל שנתי בו תהיה תערוכה לעבודות יד שאנשים עשו, בנוסף

. ודוכנים אחרים, בפסטיבל יוקמו גם דוכני אוכל עממי. אומנותיים של אותם בני נוער

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ששינויים גדולים מתחילים בצעדים , הגענו למסקנה ,אחרי ההרצאות מהמרצים החיצוניים

שחושף בני נוער משכונות עניות לתחומי , אז החלטנו ללכת על מיזם יחסית לא מסובך. קטנים

. תרבות ואומנות פחות מוכרים ורחוקים ממגע

עבודה , הצבת יעדים, זהו פיתוח בתחום החינוך הבלתי פורמאלי בשכונות, מבחינת אותם בני נוער

. ופיתוח היצירתיות, וצתיתקב

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

ועוני תרבותי אשר הוא , מיעוט ההשתתפויות באירועים חברתיים, חוסר בחינוך בלתי פורמאלי

. אחד הסוגים של העוני

. זה נבע גם מהסקרים וגם מהראיונות

: מטרות מרכזיות

. שילבתי את המטרות בסעיף למעלה

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

. עם חדרים ומתחמים מתאימים, מקום להקמת המרכז

. הבאת מורים ומדריכים לאותם תחומים

. ציוד מתאים

: יתרונות הפרויקט

. העסקת בני נוער אחרי הצהריים

. חשיפת אותן שכונות לתחומי אומנות שונים

. עידוד עבודות קבוצתיות

. ועבודה קשה להשגתןהצבת יעדים ומטרות

. עידוד השתתפות באירועים קהילתיים

: קשיים צפויים

-שיתוף

ומיצוי ציבור

זכויות

"זכויות בקהילה"

: רעיון הפרויקט

הרעיון כולל הכשרה קצרה למספר . מרכז זכויות המבוסס על הכוחות המקומיים בקהילה

כל מתנדב יוכשר בתחום . מתנדבים שיאותרו כמתאימים והפיכתם לסוכני ידע בקהילות שלהם

. אחד או יותר לפי בחירתו ובתחום זה הוא יסייע לחברי הקהילה שלו

ועבר בדרכים המסורתיות של רכילות ושיחות מטרת הפרויקט היא להפוך את הידע למקומי ומ

המרכזים הקיימים כיום מנציחים את התפישה כי הידע נמצא אצל אנשי המקצוע וככזה . שכונה

הפיכת תושבים מהשכונה לידענים בתחומים תשבור את הקונספציה . הוא נתפש כמנותק ומרוחק

שכונה לפעילים בתחום מיצוי בנוסף הפיכתם של תושבים מה. שהידע המערכתי בלתי ניתן להשגה

. הזכויות יקדם קהילתיות ויהווה בסיס לשינוי קהילתי עתידי שיצמח

תיאור קצר שלו

איתור מועמדים פוטנציאלים

. הכשרת בסיס בתחומי ידע שונים הכשרה כללית בהעברת מסר וארגון ידע

איתור מבנה מתאים והפיכתו למוקד זכויות ' מודל א

ס "תמשים פוטנציאלים וקביעת ערבים כחוגי בית או במתנאיתור מש' מודל ב

ביטוח לאומי . מיסים והקלות במס. מים חשמל ארנונה-עירייה. א: התחומים עלים חשבנו הם

. ועוד

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

הרעיון מבטא את הרציונל של העברת הידע מהרשות לקהילה ותכליתו להעניק לקהילה את

. כלים להתמודדות עצמאית עם בעיותיהה

אנחנו כסטודנטים זמנים לידע ויודעים לנתח ולעבד אותו ונוכל לשמש כגשר בין האנשים

הרלוונטים לידע הרלוונטי

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

דבר אנחנו מתבססים על קביעת המאמר כי בשכונות עניות ישנו אי אמון בין התושבים לממסד

שקיבל אישוש בסקרים

הסקרים העלו כי מרכזי זכויות הם דבר שיכול להועיל לשכונה בעיני התושבים

: מטרות מרכזיות

ובכך לאפשר להם לשפר את מצבם , לאפשר לתושבים להיות מודעים לזכויות המגיעות להם

ותחושת מטרה משנית נוספת היא הגברת הסולדיריות החברתית . היומיומי מבחינות רבות

. י עזרה של תשובי השכונה זה לזה"הקהילתיות ע

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

לאתר תושבים פוטנציאליים , יש לאתר מקום מתאים בשכונה לשם מיקומו של מרכז הזכויות

מתאימים וכן להכין או להשתמש במעין קורס ואנשי מקצוע שיעבירו לתושבים העובדים את

הידע הרלוונטי

: יתרונות הפרויקט

. מאפשר לתושבים להיות מודעים ולהשתמש בזכויות המגיעות להם כדין, ראשית

. העלאת תחושת הקהילתיות החיובית בקרב השכונה, שנית

יומיומי בין תושבי השכונ י שיח "העלאת המודעות לקיומו של מרכז זכויות שכזה ע, שלישית

: קשיים צפויים

יש לאתר שכונה אחרת מתאימה , לכן. במתכונת מעט שונה, ל דומהבקריית מנחם כבר קיים מוד

. ובה תושבים שיירתמו למטרה

. יצירת קשרים עם גורמים מתאימים שיסייעו בהנגשת המידע, כמו כן

"דאזרח נול"

: רעיון הפרויקט

תכנית בפריסה עירונית לעידוד אזרחים לעשייה אקטיבית בשכונותיהם בכדי להביא לשינוי

. תודעה בקרב כלל תושבי השכונה לרמה של מעורבות אזרחית

תיאור קצר שלו

הקבוצות . בעדיפות לרצף טריטוריאלי שכונתי, קבוצה מכל שכונה -קבוצות 4-6בתכנית יהיו בין

. י ארגוני השכונה כתושבים בעלי פונטציאל להנהגה מקומית"ר זוהו עיורכבו מתושבי שכונה אש

גילאי החברים , שתורכב בהתאם לעבודה עם המנהל הקהילתי -תושבים 8-15בכל קבוצה יהיו בין

. וללא הגבלה 22החל מגיל

. שאיפתנו שמפגשי התכנית ייערכו בעייריה במטרה להקנות חשיבות עליונה לפעילות

. בכדי להצליח להרים התכנית, ור הראשון של התכנית יהיה מורכב מפחות אנשיםעדיפות שהמחז

: ארבעה שלבים/הקבוצות יעברו תהליך של שלושה

הרצאות וסדנאות לכלל "-להשקיע לי למה: "חידוד תפיסת המעורבות האזרחית –שלב ראשון

ודעה של שינוי משלל ארגונים ואנשים העוסקים בנושא בכדי להחדיר ת, חברי הקבוצות יחד

. אפשרי

הכוונה מקצועית של כל קבוצה לקראת שינוי מהותי שהייתה רוצה לראות : איך -שלב שני

כאשר ניתן לעשות מידי פעם מפגשי , המפגשים בשלב זה ייעשו לכל קבוצה בנפרד)בעיר /בשכונה

(. שיתוף

תוך שיווק נכון ויצירת , בתמיכה מקצועית מלאה -הקמת פרויקט בשכונה או בעיר -שלב שלישי

. באזז שכונתי

. עבודת המשך וליווי התושבים שסיימו את התכנית (-?) -שלב ד

השאיפה היא להסיר מהתכנית כל מכשול טכני עתידי ולכן הסעות ימומנו למפגשים וכן ארוחה

. קלה

מנהלים , העירייה , המקיימים תכנית דומה אך לבני נוער-דיםעתי: שותפים פונטציאליים

(. 'הסנדא לשיתוף ציבור וכו)עמותות לשיתוף לשיתוף והעצמה אזרחית , ציבוריים

. וכך לקבוע תקופת פעילות' יש להחליט על האם לקיים את שלב ד

? (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

ולא עוד תכנית אחת מבין , התהליך שעשינו השנה מכוון ליצירת פרויקט שיצור שינוי משמעותי

ליחידה יש יכולת גדולה לגייס שותפים וראינו זאת השנה והמפתח ללתכנית . רבות הקיימות בעיר

. הזו הוא שותפים טובים

כמו בקבוצה שלנו בדיוק , לייצר מפגש הטרוגני, מדובר בפרויקט שיכול לספק עבודה לכולנו

. ולהנחיל תודעת מעורבות אקטיבית אליה כולנו מתחברים

ויכולת לצפות ' אינסייט'יש לנו הרבה יותר , בגלל שהקונספט מזכיר את העבודה שלנו ברוטשילד

. קשיים ולזהות יתרונות

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

. ראשית בקבוצה משכונה ומשם בשכונה, שינוי החשיבה -ייצור תודעה אקטיבית. 1

. זיהוי קבוצת מנהיגות מקומית ופיתוחה. 2

. שעלה חזק מהממצאים' שיתוף ציבור'נדבך . 3

אי אפשר להביא קהילה שלמה לתודעה -התחשבות גם בחסרונות הקהילה. 4

. רעיוןאז תפותח קבוצה שתנחיל עם הזמן את ה, אקטיבית

. הענקת כלים משמעותיים לשינוי . 5

אינטגרציה בין גישות . 6

: מטרות מרכזיות

של אקטיביות ועשייה לקהילה , פיתוח תודעה ציבורית קהילתית. 1

פיתוח קבוצה מנהיגות שתחזור אל קהילתה . 2

העברת תהליך מלא של זיהוי צרכים וממנו יציאה לפעילות . 3

בפעם הבאה , אם התכנית תצליח)ר אנשים ירצו לשנות ולעשות יצירת מצב בו בעתיד יות. 4

יותר אנשים ירצו להצטרף ובפעם החמישית כבר תהיה תחרות מספיק גדולה על המועמדים

(. שירצו לעשות משהו למען הקהילה שלהם

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

ואגפי עיריית ירושלים הנחלת הרעיון וקבלת אישור לשותפות מהמנהלים הקהילתיים . 1

הרלוונטים

גיוס ארגונים עמותות ואנשי מקצוע למאמץ העברת התכנים בפועל . 2

מציאת מקום לקיום המפגשים . 3

סבסוד המפגשים . 4

נתון להחלטה –הפעלה ופיקוח . 5

פרסום התכנית ויצירת ציפייה לקראתה . 6

: יתרונות הפרויקט

. שמעניק מסגרת וכלים גם לתושבים מבוגרים שיחזרו לקהילה לפתח אותה, עיון חדשני ר

. התכנית תקבל משמעות מכובדת ובעלת פונטנציאל אמיתי –אם נצליח לעבוד עם העירייה

" אני משפר גם לעצמי ואני חלק מהקהילה, אם אני משפר את הקהילה "

: קשיים צפויים

. א ייפסק לאחר תכנית אחתשל, פעמי-ייצור קונספט רב •

. חשיבה על צורך בעבודת המשך עם האנשים אשר סיימו מחזור תכנית •

מבלי להשקיע , יכולת לאתר אנשים בעלי פונטציאל אמיתי שיחזיקו לאורך זמן •

. עבודה ראשונית לגיוסם לתכנית

(. שלא יתעייפו מהתכנית)התמדה לאורך זמן של משתתפי התכנית •

"יםמשלבים ידי"

: רעיון הפרויקט

. הרעיון לפרויקט הגיע בעקבות שיח עם מחלקת רווחה בעירייה

. שיועדה במקור לבניית דיור מוגן לתושבים מתפרקת, חברת פרזות

והחברה ביקשה באופן מפורש שכספה , פירוק החברה מכניס הרבה כסף למעגל העשייה בירושלים

. יילך לטובת סיוע בדיור לאוכלוסיות ממודרות

באגף הרווחה ומחלקת המנהלים הקהילתיים בעירייה כמה תכנונים לעשייה בנושא הדיור עם

הדורשים טיפול מיידי , שכונות 8 -כשאחד מהם הוא שיפוץ ושיפור חלקי שונים ב, התקציב החדש

. 'שיפוץ הבניין גני ילדים וכו, הכולל שיפוץ של התשתיות מסביב

תיאור קצר שלו

היא לרתום את המינוף שמביא עמו הכלי הקהילתי כאמצעי חזק ועצום , מטרת הפרויקט בעצם

. לשיפוץ פני השכונות

בשילוב ידיים עם המנהלים , נגנוןלפתח מ –יידרש מאיתנו בכל שכונה אליה נכנס , בפועל

. לרתימת תושבי השכונה לשיפוץ פני שכונתם, הקהילתיים ואגף רווחה

של גיוס , אלא רק לחלק ולהעביר שם תהליך משמעותי, הכוונה היא לא להכנס לכל השכונות

. יסיים העבודה וילך, במקום שיבוא קבלן, התושבים והבאתם למצב של עשייה לעצמם

הקבוצה שניצור , בנוסף. בשילוב המון גורמים וגופים, קום לחשיבה על תכנית יעילהיש המון מ

. תהווה פלטפורמה טובה להעברת מסרים נוספים

, יש פה הזדמנות גדולה מאוד לבניית תכנית הן ערכית מאוד והן עם תוצאות מעשיות בשטח

. בשילוב מלא עם העירייה

( ?ים לנולמה הוא מתא)? למה דווקא הרעיון הזה

והכוונה מלאה מצד העירייה , התקציב קיים. 1

אנחנו קבוצה מספיק גדולה כדי להניע תהליך בכמה שכונות במקביל . 2

יש לנו הזדמנות עצומה להכניס את הערך המוסף שכל כך , שיפוץ השכונות גם כך יקרה. 3

. שדיברנו עליו כל השנה, חשוב לנו

אחד לאחד את מה שאמר לנו אורי עמדי בהרצאה אישית אני מרגישה שהרעיון פורט . 4

פשוט " הוא אמר , כך מה דעתו ומה כדאי לנו לעשות-כשהלכנו לשאול אותו אחר, האמת. שלו

". גייסו אנשים בבניין לשיפוץ חדר המדרגות שלהם

: ממצאים עליהם נשען הפרויקט

יצירת תחושת מסוגלות . 1

כלו להעניק לאנשים תפקודים שלא חשבו שיו. 2

אינטגרציה בין גורמים וגישות . 3

פיתוח מנהיגות מקומית . 4

קהילה היא אכן כלי חזק לצמצום עוני . 5

: מטרות מרכזיות

. לפתח תחושת מסוגלות של קהילה שלמה. 1

. לאחד ולגבש שכונה שלמה. 2

תחושת עשייה( שאם דורשות שיפוץ כנראה שנחשבות מוחלשות)לגרום לתושבי השכונות . 3

. למען עצמי

מיצוי זכויות , מול בני הנוער)לנצל הפלטפורמה מול התושבים להכנסת ערכים נוספים . 4

(. ועוד

. לגבש את כל הגופים הפועלים בכל שכונה לכדי עשייה משמעותית. 5

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

תכנית מאוד מדוקדקת •

עבודה נכונה מול העירייה •

הגופים הפועלים בכל שכונה עבודה מול כל•

מחשבה על דרכים לרתימת השותפים •

: יתרונות הפרויקט

. יש לנו יתרון יחסי מבחינת הגודל שלנו•

. אנחנו מביאים איתנו ערך מוסף גדול מאוד •

. יכולת גדולה לגיוס שותפים •

: קשיים צפויים

. קושי באינטגרציה בין גופים. 1

. הקהילתיים משחקי כח עם המהנלים. 2

. כפיפות לעירייה. 3

מעורבות תרבותית .קושי ברתימת התושבים. 4

"אי אפשר להשאיר את הבית מאחור-שבלול"

: רעיון הפרויקט

( 38א "תמ)מנחם עומד להתרחש פרויקט מסוג פינוי בינוי בקרית

לשמור הקונספט של הפרויקט הוא לשלב כוחות חברתיים שיעזרו לקהילה המתפנה מתבנה

על מסגרת קהילתית ולקבל תמיכה חברתית נצרכת בתהליך

הרעיון של .משפחתי-בנוסף אנחנו רואים את המעבר כהזדמנות להתחדשות במעגל הכלכלי

הפרויקט הוא פיילוט בהיקף ארצי לשילובם של כוחות חברתיים בכל תהליך

. קבלנים-הפינוי בינוי שכרגע מעורבים בו רק יזמים

ו תיאור קצר של

( כרגע רחוב הנורית)שכונת קרית מנחם : מקום

כל הבתים המתפנים : היקף

במהלך הפינוי לפניו ולאחריו : תקופה

משרד השיכון עיריית ירושלים תושבים פעילים חברתיים מרכזי זכויות : שותפים

התושבים שהולכים לעבור את התהליך : קהל יעד

בסיסית ידאגו לזכויותיהם של התושבים הרעיון הוא שילובם של כוחות חברתיים שברמה ה

וידאגו על שמירת המבנה הקהילתי

קבלנים יחויבו גם בתמיכה בליווי החברתי /אם אפשר שכחלק מהחובות שיש ליזמים-

וברמה היותר מתקדמת יכנסו בדלת שפותח המעבר והשינוי הפיסי כאפשרות לחיזוק ברמה

' וכו-נפשית-הקהילתית והמשפחתית כלכלית

? (ולמה הוא מתאים לנו)דווקא הרעיון הזהלמה

! פרוייקט רחב מספיק חדשני בתחומו ובעל השפעה נרחבת ביותר

במידה ויש כאלה , ממצאים שעליהם נשען הרעיון

קיום הפרוייקט ברחוב הנורית בקרית מנחם בזמן הקרוב

: מטרות מרכזיות

. תמיכה במשפחות ובקהילה

פרויקט תשומות שיש להשקיע ב/שאביםמ

תמיכה משפטית ,כוח אדם נרחב לחשיפה משפחתית מירבית, חוקי עזר עירוניים, פרסום, כח אדם

גורמי סיוע מקצועיים

: יתרונות הפרויקט

הרוחב החדשנות והאפשרות לשינוי כלל ארצי

ביחד עם ההזדמנות להתקדמות רחבת מימדים

: קשיים צפויים

היבריס ברמה העירונית , כניסה לקהילה ולמשפחה, בהתערבותיזמים וקבלנים שלא מעוניינים

ושכנוע של הגורמים במתן סיוע כזה

"מעורבות חברתית"

: רעיון הפרויקט

. בשכונות למען קידום ופיתוח התרבות בעיר/ עידוד והקמה של קבוצות מנהיגות בקהילה

שלותיאור קצר

: המייצגות את כלל האוכלוסייה הנחשלת בעירבחירת שלוש שכונות

אוקונומית נמוכה -שכונה עם רמה סוציו( 3. שכונה חרדית( 2. שכונה מהאוכלוסייה הערבית( 1

(. שכונה ענייה)

איש : מכל שכונה תיבחר קבוצה של שבעה אנשים הבאים מתחומים ותפקידים שונים כגון

. עובד סוציאלי ועוד, מהנדס, ד"עו, קהילה

וצות אלה יהוו קבוצות מנהיגות אשר יקבלו הכשרה ותמיכה להעצמתם המנהיגותית קב

קבוצות אלו יפעלו בשיתוף פעולה עם המרכזים הקהילתיים המקומיים ועם . והקהילתית

וישתתפו בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות בענייני תרבות בשכונותיהם ואולי גם , העירייה

. בשכונות אחרות

שיתוף עם עמותות קיימות או ליזום הקמת עמותות לקידום ענייני התרבות ואף הם יפעלו גם ב

. שיהוו קבוצות לחץ בנושא

י (ולמה הוא מתאים לנו)למה דווקא הרעיון הזה

דבר אשר מחליש עוד יותר את , שכונות המוכרות כשכונות עוני בעיר מוזנחות בענייני תרבות

. התעסוקתי והעוני, יע חיובית על המצב החינוכיקידום התרבות בשכונות ישפ. תושביהן

: במידה ויש כאלה, ממצאים שעליהם נשען הרעיון

. חוסר במסגרות החינוך התרבותי( 1

. שכונות ללא מרכזים קהילתיים ותרבותיים( 2

. שכונות ללא ייצוג מול המוסדות והשלטון המקומי( 3

: מטרות מרכזיות

. קהילתיתפיתוח והעצמה של מנהיגות ( 1

. קידום ענייני התרבות בשכונות( 2

. אקונומית-הוספת ערך מוסף בתחומי התעסוקה והעוני והרמה הסוציו( 3

. הגברת מודעות התושבים לזכויותיהם ומעורבותם בקביעת ענייניהם אצל מקבלי ההחלטות( 4

: תשומות שיש להשקיע בפרויקט/משאבים

. את הקבוצות והתושבים האנשים המרכיבים: המשאב האנושי( 1

. יש להשקיע זמן מתאים לתכנון הפרויקט והפעלתו: זמן( 2

. גיוס כספים ותרומות לתכנון והפעלת הפרויקט: כסף( 3

: יתרונות הפרויקט

השכונות ונציגיהם ישתתפו . הפרויקט נשען על שיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים השונים

השתתפותם בקבלת ההחלטות וקביעת מדיניות והוצאה לפועל של החלטות בקביעת גורלם על ידי

. אופרטיביות

: קשיים צפויים

. הפרויקט הוא רב שנתי וממושך( 1

. קשר ושיתוף פעולה עם השלטונות( 2

. מימון הפרויקט( 3