יש אומן בעולם

והוא ליקוט נפלא מעט מחזיק המרובה מספרי רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידיו הקדושים זכותם יגן עלינו אמן ומשיחותיו הקדושות של רבי ישראל דב

אודסר זצ"ל בעל הפתק הקדוש.

ובו מעט מזעיר אפילו לא כטיפה מן הים משבח וגדולת אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה וממעלת וחשיבות הנסיעה אצלו על ראש השנה ומהתגלות ושבח ומגדולת לעתיד שיתער השיר

התלמיד שהוא בחינת יהושע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תוכן הענינים

. א . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . העיקר רבנו!

. י . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הוא עלה על הכל!

.יח . . . . . . . . . . . . . כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

. לז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נשאר אומן, רק אומן!

. מט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . השיר שיתער לעתיד

. נ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבנו הוא בעצמו זה השיר!

. נח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . "תלמידי היקר"

. עב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . "אומן" ראשי וסופי תבות

.עד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תיקון הכללי

נ נח נחמ נחמן מאומן

א

העיקר רבנו!

יודעים אמר ם את י כ ם, את עיא מב לא העולם, ל כ צריכים אותי יקים ד הצ ל כ אפילו א אל צריכים אותי, ם את איך עצמכם באפילו וגם למוטב, להחזיר אותם צריכים הם גם י כ צריכים אותי,

רבו: יו לעבד להיות כ אמות העולם צריכין אותי, אך ד

) חיי מוהר"ן, אות רנ (

י מעת יכול ש הייתי ש רך, יתב ם להש זו כ גה הש לי יש אמר: שי עצמי י הכל ולקחת קת יח, אבל סל להביא על ידה את משאה מאן זכ י: כ גדול מן הכל, י זה כ אצלכם להחזיר אתכם למוטב,

ידא דחיבא. אחד ב ד)שם, רנז(

עם אין מי פ י אומר לי, ש ל היצר הרע ש אחת אמר: הייתי סבור, שברור ו אני יודע ב מוני, עכש עורים כ ני הנ יוכל להנהיג את ב שין איין מנהיג, ואין מנהיג עולם - אז איך ב אני מנהיג הדור יחידי ב ש

מוני: כ)שם, רנח(

י מעת י ש כ עליונה. תכלית מדרגה ב יחידה יג הש ש אמר, ש מו ש ביוצא רוח, וכן כ מה גבוה יותר מיחידה ד נש נפש ד זה ידוע, ש

העיקר רבנו!ב

תכלית מדרגה העליונה. ואמר: נמצא, יג יחידה ב ם; והוא הש כל זה ב בי־כן עדין אני מדרגה גבוה אף־על־פ אני יודע "מעט", ואני עומד ב ש

י מי יודע, אולי יש עוד וכו' וכו': רוצה יותר כ)שם, רסז(

עם שון: אני סבא פ זו הל דוש על עצמו, ואמר ב יו הק אחת יצא מפבעה ש ל ש הנוראה ה עש המ ב ותבין ל כ סת ת ואם דסבין. לו אמר ש עור, היה ש הראשון עטליר הב ל ש פור הס ב עטלערס, בהתחיל ולא יק ינ י־כן הוא ואף־על־פ מאד זקן הוא ש הגדול ר הנשבין קצת ת ם, ש רים זכ הנ קנים הז ל כ נגד זקן והיה וכו', לל כ לחיות דלת ג קצת להבין תוכל הנ"ל ה עש המ עניני אר מש וכן זה. ענין

רמיזא: נו זכרונו לברכה ולחכימא ב רב)שם, ערב(

ם אמר: י אצל הש עלת י, איני יודע, אבל זה פ ה עמ היה נעש י מה שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלצי. רך ש יתב

)שם, עדר(

י מעת לצלן ש רחמנא ראל יש צרות יש מרג הוא ש אמר, ש מו ש בלום רה חס־וש זרה והצ י הוא יודע הג יקים, כ ד ל הצ קדם מכ

יקים. ד אר הצ בר לש יע הד ך מג שרש ואחר־כ הוא עדין ב ש כ)שם, רעו(

ג העיקר רבנו!

י מעת חדוש ש היה ש יוחאי ר ב מעון ש י רב מן אמר ש מו ש בהינו ז״ל, האר"י עד קט ש העולם היה מפרסם, כמו כ חדשות נתגלו לא ז״ל האר"י עד יוחאי ר ב מעון ש י רב מ שהיה ש ז״ל האר"י א ב ש עד יוחאי, ר ב מעון ש י רב על־ידי תגלו נ שה גל י ש מי נמצא לא ש לגמרי, חדשות ה ל ג והוא מפרסם, כ חדוש ם־טוב ז״ל, על־ש אלה עד האר"י ז״ל. ומן האר"י ז״ל עד הב חדשות כז״ל, ם־טוב על־ש הב א ב ש עד חדוש, לי ב קט ש העולם ן גם־כ היה ה עת עד ז״ל ם־טוב על־ש הב ומן חדשות. ה וגל נפלא חדוש היה שרק מתנהג העולם והיה זה, כ חדוש לי ב קט ש העולם ן גם־כ היה אתי ב ש עד הנה, עד ז״ל ם־טוב על־ש הב ה ל ג ש ההתגלות י על־פ

ה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי וכו': אנכי, ועת)שם, רעט(

עם היה פ מו ש מתגעגע: איך לוקחין חבריא כ י ואמר כ ר עמ ב אחת דתוחב ן גם־כ הייתי ואני וכיוצא, יוחאי ר ב מעון ש י רב אצל נמצא היה ש איך הסתם מן ואמר: ענה ך אחר־כ יניהם ב י ראשיווען ג וואלט סע וויא תם הס מן להם - ש י הרב אני הייתי חבריא,

י. יווען זייער רב א חבריא, וואלט איך ג)שם, רפה(

י מעת ן. גם נמצא ש אמר: אני קנקן חדש מלא יש דוש, ש יו הק מפברים ה ד גל מ ה וכו', ש דש ק ב ה: אני זקן ש דוש כתב ידו הק ב

יק יומין וכו' וכו': ה עת ס כ ש)שם, רפט(

העיקר רבנו!ד

י מעת חכמי ש ל כ לומר: ו עכש יכול אני אמר: ש דוש, הק יו מפאין לי ה״חוץ״, וחצי ום, רק ש ת הש קלפ ראל דומין עלי כ ישראל דומין ל חכמי יש ן־עזאי אמר: כ י ב רוש, כ בר איני רוצה לומר. פ דיש לו כח רח הזה. ואמר הוא ז״ל, ש ום, חוץ מן הק ת הש קלפ עלי כאין לו ה״חוץ״, לומר עליו נ"ל, רק ש הם דומין לפניו כ לומר זאת, ש

חוץ מזה והבן.)שם, רצ(

י מעת ראה ש הי ולהראות לגלות רוצה היה אם ש אמר, ש מו ש בלביתו, סמוך אמות ע ארב לעמד יכולים היו לא לו, שדוש יו הק י מפ מעת נה. וגם אנכי ש כו לו ב ראה ש אך הוא מעלים היי. נ ל ממ רוצה יכול לקב ל מי ש כ מים ש ל יראת ש אמר: אני אוצר ש ש

)שם, רצד(

י מעת אי ש וד ב רצים היינו אוצר, רואין היינו אלו אמר: ש מו, ש בביל ש רפש וטיט ב אליו והיינו חופרים ומלכלכים עצמנו במים, ומדוע לא ל יראת ש לחתר אחריו ולמצאו; והלא אני אוצר של. לקב ר אפש איך אותו: אלו וש לו. לקב אחרי ורצים להוטים יהיו יסק און מיטן ש - מיטן פ ה והלב צריכין לחתר ולבק יב עם הפ והש

פיך ובלבבך לעשותו: הארץ; ב)שם, רצה(

ה העיקר רבנו!

יותר אמר וטובים דולים ג הם אצלי ובתים ש ש תים ב הש לאחד: ת. ב ת לש ב ענית מש עמים ת בעה פ מש

)שם, רצז(

מונה אמר ש לום לומר הש עליו לך המ לדוד היה ש הכח ש לאחד: בעה מש אותו העלה זה ועל־ידי ני, ב ני, ב לום אבש עמים: פאמרו רבותינו ז״ל, זה הכח יש מו ש מדורי גיהנום והכניסו לגן עדן, כעלמא את האדם דבורו ב ן להעלות ב הוא יכול זאת גם־כ ן, ש לו גם־כ

בעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן־עדן: ל הש מכ)שם, רחצ(

עם אמת פ ב ר ש כ איש להיות ר אפש אי ש מענין, י עמ ר ב ד אחת דור. ענה ואמר: קדם ב יק האמת ש ד תקרבין להצ מ ש י־אם כ כרך יתב ם להש להתקרב יכולים עולם, ב האמת יק ד הצ מצא נ שר אפש אי עולם, ב האמת יק ד הצ נמצא בר כ ש אחר אבל עצמו, בזוכין להתקרב ש י־אם כ שום אפן כ אמת ב רך ב ם יתב להתקרב להש

אליו.)שם, רצט(

י מעת ם ואמר: מה ש ש לומנו ד י־ש ר עם אנש היה מדב ויץ, ש ליפ ביקים ימיכם וכחכם שובה, וכי מספ ם יכולים לעשות ת אתשובה ת ה עוש אני רק ם, לקלת ק ש ה ממ אחד גם פ ן לתק כם ל כ

העיקר רבנו!ו

הנה, עד ם לקלת ק ש מה ל כ הכל, ן לתק ידי לאל ויש בילכם. ש ביד והלאה איני מקפ ואפילו מהיום ה לא תעשו עוד, ר מעת רק העקמרו ש ת נים ל־פ על־כ ש ר, העק לום, רק עברו חס־וש ת ש גגות הש על

ה: ר מזה הרב ב זיד. ועוד ד עצמכם ממ)שם, דש(

תמים:אמר: ל הכ אני נהר המטהר מכ)שם, שלב(

לום עדין; אלו היו שומעין רק תורה אמר: העולם לא טעמו אותי כטלים ב ם ל כ היו ה, ל ש והרקוד גון הנ עם אומר אני ש אחת יש בים וכל מה ש לו אפילו חיות ועש ל העולם כ יטול גמור, הינו כ ב בפלא ענוג המ כלות הנפש מגדל עצם הת לין ב ט עולם, הכל היו מתב ב

פלג מאד מאד. והמ)שם, שמ(

ן חדוש אמר ם־טוב שומע תורתו היה אצלו גם־כ על־ש אם היה הבן חדוש ר יוחאי שומע תורתו היה גם־כ מעון ב י ש אם היה רב

גם אז.)שם, שפא(

ז העיקר רבנו!

עולם לא היה אמר ם־טוב והאריז"ל וכו׳ ב על־ש אפילו אם היה הבי. וות עמ ת יכול להש

)שם, שצג עם השמטות הרב מטעפליק(

ת מד תכלית הענוה, ואמר וב הוא ענו ב אר עצמו מאד, ש ענוה התפמדרגה זו הוא ב י־אם מי ש אמת, כ זוכה לענוה ב אין מי ש שתב כ לום, ש נו עליו הש ה רב מו מש הוא ענו כ יכול לומר על עצמו, ש שצינו מ ש וכמו וכו', האדם" מכל מאד ענו ה מש "והאיש עצמו: על ענוה, תני ת "אל יוסף: רב אמר ש לברכה, זכרונם רבותינו דברי בעצמו אר והתפ זו, בחינה ב היה לברכה זכרונו והוא אנא". א איכ דהוא ענו יטול לגמרי ואמר: ש תכלית הב ת ענוה ב מד עצם מעלתו ב בהוא ענו, ואין הענוה י יש אחד, ש כל האיברים, כ תכלית העניוות ב באיזה איבר, אבל אצלו הענוה יע ב הוא ענו, ואין הענוה מג לב, ויש ש ב

יטול. תכלית הב י לבו וכל איבריו הם ב כל האיברים, כ תכלית ב ב)שבחי הר"ן כב, כג(

אים קדם נה ב קדם הש ראל אמר איני יכול לישן מחמת ש ארץ ישל התורה. ים רבוא אותיות ש ש ל הש ועומדים לפני כ

)שיחות הר"ן קעו(

רך. חזק ם יתב הש מח ב ראוי לו לש מחה ואמר ש ש את אחד להיות ברך ראוי לכם ם יתב דלת הש ם יודעים מג אין את י ש ואף־על־פ

העיקר רבנו!ח

י אני סוק: "כ יר אז הפ והזכ רך. יתב תו דל מג יודע י אני כ לסמך עלי. היה י זכיתם ש י מה ש מח ב י גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לש י כ ידעת

זה. י כ לכם רב)שיחות הר"ן קעז(

אי קדם זו ש ו על מדרגה כ בר הוא עומד עכש כ קותו אמר ש ל הסתהגוף. ואמר ין ב ש לב מ ל זמן ש שום אפן כ יג יותר ב ר להש אפשעל לעמד לו ר אפש אי י כ גופו, יט להפש מאד מאד תגעגע מ של ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה י כ שום אפן. כ מדרגה אחת בהיה, אפילו לתכלית י יע לאיזה מדרגה עליונה ש הג ש אחת אפילו כבוהה ג יע למדרגה הג ש יותר עד ש י־כן היה מחפ עלה אף־על־פ הממקום אחר ולבסוף מבאר ב ל ימי חייו כ מיד כ יותר ויותר וכן היה תשום יג יותר ב תוך הגוף להש ר ב אי אפש זו ש בוהה כ יע למדרגה ג הגשון: איך וואלט שוין זו הל לק. ואמר ב ן היה מכרח להסת אפן. ועל־כאס העמדיל אויס גיטאן. ווארין איך קאן אויף איין מדרגה יגערין ד געל לעמד יכול איני ש ני מפ י תנת כ לפשוט רציתי בר )כ טיין ש ניט

מדריגה אחת(.)שיחות הר"ן קעט(

י מעת הייתי ש אם ש חכמות יודע אני שון הל זו ב אמר ש מו ש ביכולים היו יודע אני ש מהחכמות מעט לגלות מתחיל שום לי ב לבד האלו החכמות גת הש ל ש ענוג הת ידי על לחיות

ט העיקר רבנו!

מע חכמתי כלות הנפש לש טלים ב ל העולם ב תיה. והיה כ אכילה ושני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת והיו ב

ה. הייתי מגל החכמות ש)שיחות הר"ן קפא(

ראל ואמר יש מות נש י רש ש ל כ יודע הוא ש לברכה, זכרונו נו רבכתב ועדין אינו יודע ב יודע אותם מתורה ש ה אמר ש חל ומתבר זכה לידע את כ ה. אחר איזה זמן אמר ש על פ ב אותם מתורה ש

ה. על פ ב ראל גם מתורה ש מות יש ש י הנ רש ש)שיחות הר"ן קפה(

לעשות ואמר מצוה אני ש והנהגה הנהגה ל כ שון: הל זה ב פרוש בעבר, ועל העתיד, ולאחר ה, ותקון ומועיל על מה ש הוא סגלולעתיד תים, המ ולתחית יח, ש המ ולימות האדם, ל ש קות ל ההסת

לבוא:)שם(

ז״ל אמר הנסיון העשירי אני. היינו שכל הצדיקים שעוברים רבנו כל הניסיונות שלהם, הנסיון העשירי שלהם אני. )היינו הנסיון אצל כמו העשירי הנסיון נקרא הנסיונות מכל וכבד קשה היותר נסיון העקדה אברהם אבינו עליו השלום הנסיון העשירי שלו היה שזה היה הנסיון היותר קשה מכל הנסיונות שלו( היינו שלא יחלקו

עלי, אפילו כל הצדיקים שהולכים כבר כל הניסיונות.)כתב יד ר׳ שמואל הורוביץ(

י

הוא עלה על הכל!

שיחות סבא ישראל

מדברים מרבנו הקדוש, רבי נתן, בכל מיני שבחים שנגיד כשאנחנו עוד לא מגיע טיפה מן הים, מגדולתם, כן! רבי נתן אומר את זה, אני אומר רק דברי רבי נתן! כן. אבל רבי ישראל )קרדונר( אנשי רבנו צריכים לדבר מהם, כן אבל לא הכל, הכל רק רבנו! הוא

עלה על הכל כן, העיקר רבנו!

הקדוש רבי נחמן מברסלב, הוא הרבי שלנו ושל כל ישראל. יש רבנו לו כל המיני עצות, כל המיני רפואות לכל אחד ואחד מה שהוא 'לקוטי תפילות', 'לקוטי מוהר"ן', 'לקוטי לנו הכין כבר הרבי צריך. ואחד. אחד לכל הכל! לנו הכין כבר הוא עצות', 'לקוטי הלכות',

הרפואות והישועות והתיקונים!

ובית רבנו ישראל וארץ ישראל כל של החיות העיקר העיקר, זה התורה כל היסוד. הוא התורה, כל של אור הוא המקדש. מקבלים מרבנו, קדש קדשים מקבל מרבנו, כולם יונקים ממנו. הוא

גואל מושיע, הוא הכל רבנו הקדוש!

בא לעולם לתקן כל העולם, כל הרשעים, כל הטמאים. כולם יהיו הוא נקיים ויהיו ביחד עם השם יתברך, עם התורה. רבנו רבי נחמן זה

השורש והעיקר. כל דיבור שיצא מפיו הקדוש עולה על הכל!

יא הוא עלה על הכל!

דיבור של רבנו הוא כלליות כל התורה וכל נפשות ישראל וכל כל התיקונים של כל אחד מישראל.

דיבור אחד של רבנו הוא כל התורה כולה, דיבור אחד! כל דיבור רק שלו הוא הרפואה לכל ישראל. העיקר הוא הרבי, הצדיק ראש וכל התיקונים שאנחנו בני ישראל, הוא מאיר בנו התורה והמצוות לקיים ואיך התורה ללמוד איך אותנו מלמד הוא הצדיק צריכים. ואמונה כזה וחיים הקדושה האמונה בנו מאיר הוא והכל. התורה

כזאת שלא היה בעולם עדין.

נפשנו העיקר למסור לפרסם, לגלות, צריכים שאנחנו הדיבורים על הענין הזה שכל הגאולה תלויה ברבי נחמן מברסלב. כל אות, כל תורה, כל דיבור שלו הוא אור כזה שהוא מדבר אליך, מדבר מה שאתה צריך, כל הענינים שעוברים עליך, שעברו עליך. וכן לאדם

הזה וכן לאדם הזה, לכל אחד ואחד בפרטיות.

זה בורא עולם חדש, כל דיבור של רבנו. ואנחנו רק ספרי ברסלב! זרעינו ובלב בליבנו ולהכניס זה, על נפשינו למסור צריכים ומן העוונות מן לצאת זוכים איך בזה, רק תמיד ולדבר ודורותינו, התאוות, איך זוכים לתקן, הכל בכח רבנו הקדוש. הוא גילה לנו שהוא

יכול לעזור לנו, הוא יכול לתקן אותנו כמו שאנחנו....

וללמוד אנחנו ולהתחזק ולהתחדש ליפול, לא להתחזק צריכים לעבוד בשביל רק בקיאות, בשביל לא תמיד, רבנו ספרי השם בזה, כן. עם כל תורה, מכל מעשה, מכל שיחה מרבנו, זה שורש

הוא עלה על הכל!יב

של כל התורה, כן. זה לא אנחנו אומרים זה, רבנו הקדוש גילה את זה, ואם הוא אמר, אז "הלכתה כרב נחמן והלכתה כרב נחמן והלכתה כנחמני", הוא, הוא אמר, הוא גילה את זה, כן. הוא ידע שאנחנו אין לנו שום מקום שיוכל לעזור לנו, רק, רק הוא בעצמו, רבי, הרבי הוא אמת "ר'אש ב'ני י'שראל", הבעל הבית שלנו, הבעל הבית של העולם,

של כל העולם!

הקדוש הוא תיקן לנו לדבר בכל יום שעה, לא פחות משעה, עם רבנו השם יתברך! נו, דבר כזה יש בעולם? קדושה כזה! אמת כזה! לא ראינו, רק רבנו הקדוש הוא מתקן אותך ואותי ואת כל העולם.

הוא נותן לנו לב ברסלב הוא נותן לב חדש כל יום לב חדש!

רבנו, אני מרגיש שאני חס־ושלום לא הייתי יודע כלום מהשם לולא אלי, בוא אוי,"רק האמיתיים. החיים מן התורה, מן יתברך, מוהר"ן', בשבילך", פלאות כאלה, 'לקוטי אני עשיתי תתקרב אלי, מתיקות כזה,בכל שיחה הוא כולל כל התורה! רבנו הקדוש אומר את זה! מה, אני יכול לדבר דיבורים כאלה?! רבנו הקדוש גילה שזה אמת

ויציב ונכון!

אמר על עצמו "רק אני יכול לרפאות אותה!" הבעטליר אמר, רבנו שהבת מלך, נפלה חלשות, היא קיבלה כל הכדורים רעל, "ואני רופא אותה!" הבעטליר אמר, "ואני רופא אותה!..." כל הלקוטי מוהר"ן רבנו מעצמו, להבין ]יכול[ חכם גדולה, בחכמה אבל מרבנו הוא הקדוש גילה טיפה מן הים, כל דבר שהוא גילה, תלוי בו כל העולם, כל העולם! ראש בני ישראל, הוא הראש בני ישראל! הוא הרבי, הוא

יג הוא עלה על הכל!

לא סתם אמר, זה, זה הוא! מי שגילה את זה, זה הוא, הוא ראש בני ישראל, הוא הרבי!

הקדוש הוא כל הבעטלירס, הוא הבעל תפילה, הוא הבערגיר, רבנו כל הלקוטי מוהר"ן הוא רבנו, אבל בחכמה גדולה, חכם מבין

מעצמו.

דיבור שלו הוא אור כזה, שהוא מדבר אליך, מדבר מה שאתה כל צריך, כל הענינים שעוברים עליך, שעברו עליך, שעוברים עליך, וכן לזה וכן זה, וכן כל אחד ואחד, וכן אני, וכל אחד ואחד, וכל דיבור שגילה רבנו הוא כלליות של כל אחד מישראל, מה שעובר עליו ומה הוא, הוא, המחלות, רק לא והרפואות, שלו המחלות עליו, שעבר הוא, הוא מתקן, מטהר ומרפא כל החולים, כל, כל הגרועים שבעולם שאין להם שום תקומה, אין להם, שום צדיק לא יכול לעזור להם, אבל

רבנו רבי נחמן אמר: "ואני רופא אותה!"

רופא אותה", רק "אני רופא אותה!", אין, אין מי שיכול לרפאות "ואני את זה, זה... אבל זה רבנו הקדוש הבעטליר אמר: "ואני רופא אותה", אז רבנו הקדוש גילה על, על עצמו שהוא הבעטליר הזה, שהוא

רופא אותה, "ואני רופא אותה!", הוא אמר על עצמו.

רבנו רבי נחמן הוא השורש של התורה, הוא השורש של האמונה, רק מקום באיזה שנמצא, איך מישראל, אחד כל של השורש הוא שירד, באיזה מקום שהוא נמצא, הוא, הוא מוציא אותו, הוא מרפא

הוא עלה על הכל!יד

אותו, כן, מה, מה שאי אפשר לרפאות חולה כזה, זה חולה כזה שאין הוא נחמן רבי רבנו אבל כזה, למחלה רפואה אין אין, לו, אין לו,

גילה, שהוא כן יכול לרפאות ולתקן הכל, כן!

אי הוא תקווה, שום להם שאין כאלה וחולים אותנו ומרפא מתקן אפשר, אי אפשר לעזור להם חולים כאלה, ורבנו הקדוש הוא אני אבל לדבר, הכל... אותנו, ומחדש אותנו ומתקן אותנו מרפא העולם להשם כל לקרב יכול הייתי זוכה, הייתי זה, אם רחוק מכל יתברך, דיבור אחד של רבנו הוא, הוא שורש כל התורה וכל המצוות לדבר מפחד לא אני ככה, מישראל, מיהודים, ואחד אחד כל של על זה, אני לא, אני לא אומר את זה, הוא אומר, רבנו הקדוש אמר, כן וגם בעטלירס" וה"שבעה תפילה ה"בעל של המעשה סיפר הוא

התורות, ה"ליקוטי מוהר"ן", ה"ליקוטי עצות", ה"ליקוטי הלכות"...

לכל העיקר העולם, לכל להאיר צריך זה הקדוש, רבנו רק הוא ,אין לנו כלום! העולם זמן שזה עדין לא נתגלה ישראל. כל

בלי רבנו הוא ... אין לו כלום , אין לו שום חיות כלל...

גילה בחייו, הוא גילה שירד מן השמים מבול של כפירה בעולם, הוא ולא יהיה אפשר להינצל מזה רק מי שיתקרב אליו, אז הוא יזכה

להינצל.

שמאמין ברבנו רבי נחמן שהוא גילה לנו שאנחנו צריכים אליו, מי מי שרוצה להינצל מכפירות ומהשקר והטומאה הזו שיש עכשיו שיכנס התיבה, רק לו יש נח, תיבת לו... אין לו, אין אז בעולם,

טו הוא עלה על הכל!

להתיבה, והתיבה הוא רבנו רבי נחמן, הוא, הוא גילה שפלא כמוהו עדיין לא היה בעולם מיום בריאת העולם, והוא עולה על כל האורות, על כל הצדיקים שהיו, ושום צדיק, שום גדול לא יכול לעזור לנו, לקרב

אותנו לה' יתברך ולתורה, רק הוא לבד!

הגאולה האחרונה... מה פלא של אוי, מרבנו, לדעת זכינו שאנחנו כל הכל, לתקן יזכה מישראל אחד שכל האחרונה, הגאולה

העוונות, בכח רבנו. הוא יאיר לו הדרך האמת, איך להיות יהודי....

י'שראל" הרבי, רבנו, הרפואה "ר'אש ב'ני והישועה הוא רק רבנו ראשי י'שראל" ב'ני "ר'אש ישראל, כל של הרבי הוא תבות רבי, כן, כן, מה זה רבי? הוא מלמד עם התינוק כמו... עם, עם הילד, הוא מודיע לו מה, מה זה 'פתח' ומה זה 'קמץ' ומה זה 'בראשית',

ומה זה 'גמרא', הוא מפתח אותו ומכניס בו רוח, נשמה חדשה.

רבי נחמן הוא הרבי שלנו, הוא הרבי שלנו ושל כל ישראל, כן. רבנו "ר'אש ב'ני י'שראל" ראשי תיבות רבי, "ר'אש ב'ני י'שראל", י'שראל" בעל הבית שלנו, הוא מאיר בנו התורה הוא ה"ר'אש ב'ני

הקדושה בחיות כזה, באמונה כזו שלא היה מעולם עדיין.

ב'ני י'שראל", הוא עיקר, הוא שמאיר בנו התורה והמצוות ה"ר'אש וכל התיקונים שאנחנו צריכים.

הרבי שלי ושלך ושל כל ישראל.הוא

הוא עלה על הכל!טז

לרחם על בנינו ועל דורותינו ועל עצמנו, לדבר רק בזה, "מי צריכים האיש החפץ חיים", מי שרוצה להסתכל ולהיות עבד להשם ולעבוד השם באמת, אז זה רק רבנו, זה צריכים להודיע לכל העולם, זה, הם ממשיכים עצמם ואנחנו רואים שכל העולם הם מבינים את

לרבנו, כן.

מיום רבנו שהיה הצדיקים כל על הצדיקים, כל על עבר הקדוש בריאת העולם.

תלוי ברבנו, הכל, כל התורה והאמונה, וכל חיינו בעולם הזה הכל ובעולם הבא, הוא רק רבנו!

המנהיג אם שהוא שידעו למנהיג, רבנו את מקבלים העולם היה לגמרי, היה העולם מתוקן מזמן היה כבר העולם, כן, האמיתי,

היה כבר ביאת המשיח והיה כבר ה... כן, הכל תלוי ברבנו! כן!

היו יודעים כל העולם מרבנו הקדוש, היה כבר הגאולה מזמן, היה אם כבר בא משיח מזמן!

מה שיש בעולם, אוי, מה שיש, מה שיש, פלא כזה עוד לא היה אוי, בעולם כמו רבנו רבי נחמן, כל דיבור ודיבור שיצא מפיו זה כל תקוותינו וכל חיותינו וכל ישועתנו וכל חיינו, הכל, הלוואי יהיה זמן שכל העולם יתקשרו ויתקרבו לרבנו הקדוש, וימסרו נפשם לקיים כל

דיבור ודיבור שגילה בספריו, כן! כי זה כל תקוותינו וכל חיותינו.

יז הוא עלה על הכל!

גם להבנים, שיש רבי נחמן מברסלב בעולם, אוי, מה שזה, להודיע מה שזה, מה, העיקר הרפואה, איזה רפואות, איזה ישועות, זה זהו, זה, עדיין בעולם, איזה, איזה כח, איזה פלא, מה שלא היה הגאולה השלימה שאנחנו מקווים ומצפים בכל ימי חיינו, זה הוא העיקר של התורה, העיקר של הכל, הוא מכניס התורה באדם, אמונה, אמת, שזה פלאות כאלה שאין בעולם, ככה הוא סיפר, אני לא כלום, מה, מה יש, אני, אני יודע?! אני... הוא גילה טיפה מן הים מענין גדולתו, שהוא יכול לעזור לנו, אנחנו חולים כאלה שאנחנו מחזיקים, אנחנו צריכים להרופא הכי גדול שבעולם, והרופא כזה שהוא יכול לרפאות

אותנו, זה רק רבנו, רבנו הקדוש רבי נחמן.

ינהגם" מי שהוא רחמן על ישראל, הוא הצדיק המובהק, "מרחמם מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג, כן. ורחמן הזה הוא רק, הוא רק משה רבנו, משה רבנו, איפה משה רבנו? ועכשיו כן, יש

"נחל נובע"...

שמעון בר יוחאי הוא "ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית", ועכשיו יש רבי "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה" מאומן, 'נחמן מאומן' )סבא צוחק(.

העיקר הישועה - רבי נחמן!

שום דבר לא יכול לעזור לנו, רק רבנו רבי נחמן!

)רבי ישראל דב אודסר זצ"ל(

יח

נה י הוא רק ראש הש ל ל ענין ש כ

צריכים ללמוד ולקיים כל מה שהוא, שהוא מלמד לנו, כל מה שאנחנו לומדים מספריו הקדושים, לקיים את זה,

כן, במסירת נפש, תכף לקיים, כן. )רבי ישראל דב אודסר זצ"ל(

מאחר אמר: אצלי, פלא והיה הכל. על עולה י ל ש נה הש הראש ים האנש ל כ יזהרו לא ה ולמ לי, מאמינים י ל ש קרבים המ של ענין י כ נה, איש לא יעדר, כ ם על ראש הש ל היו כ י המקרבים אלי, שאל ר ס ש מי ל כ ש רוז, כ לעשות והזהיר נה. הש ראש רק י הוא ל שנה אצלו, לא יחסר איש. יהיה על ראש הש מעתו ומקרב אליו, משמח מאד מאד, אכלו נה, ראוי לו לש זוכה להיות על ראש הש ומי שי חדות ה׳ היא מעזכם, וזה נאמר על ראש ים, כ תו ממתק מעדנים וש

נה. הש) חיי מוהר"ן, אות תג (

שובה אחד ת ת ב היה ניחא לו יותר להיות אצלו על ש אמר לפניו, שדרש בית המ ם ב י אין לו מקום לעמד ש נה, כ ולא על ראש השלת מבלב עתו ד זה ומחמת וללון, לאכל טובה אכסניא לו אין וגם ן היה טוב לפניו יותר להיות נה, על־כ כו ל ב ל מאד ואינו יכול להתפלברכה זכרונו נו רב לו יב הש נה. הש ראש ב ולא אחר זמן ב אצלו לא לישן; אם לא לאכל; אם לישן אם ש שון: אם לאכל אם ש זה הל ב

יט כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

נה, היו אצלי על ראש הש ת לא להתפלל, אך ורק ש לל אם ש להתפיהיה. יהיה איך ש

ם, תד( )ש

רך יודע ענה ם יתב י הוא חדוש גדול, והש ל נה ש ואמר: הראש השרך נתן לי זאת ם יתב ה מאבותי, רק הש ירש בר הזה ב אין הד שאי וד כם, ב ל ם כ עיא את נה. לא מב אני יודע מהו ראש הש נה, ש מת בראש ב לוי ת לו כ העולם ל כ ו אפיל א אל י, ל ש נה הש ראש ב לויין ת

י. ל נה ש הש)שם, תה(

ערב לו ב נתנו ש עת ב לפניו עמדנו אומין ב האחרון נה הש ראש על אל ש אז פדיון. על ומעות נו ל ש )קויטלאך( הצעטליך לי י נפת נה, והתחיל רב א על ראש הש לא ב איש אחד מנעמרוב, שעוד ר ב ד ך ואחר־כ מאד. עליו יד והקפ ברים, הד ל קב ולא לתרצו, זה ומחמת מניעות, רבוי מחמת נה הש ראש על א ב לא ש מאחד ניעות, המ לו וספר נה הש ראש קדם לברכה זכרונו נו לרב נסע עצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על נו זכרונו לברכה ב וצוה לו רבדולי החשובים, והיה צר לו מאד מה נה. וזה האיש היה מג ראש השש לפניו נה, והתחיל להתעק ראש הש נו ב ה להיות נמנה עמ לא יזכ שנה. הש על ראש אצלו אר יש רק לביתו, ישוב לא ש לברכה זכרונו לו אמר ואז לביתו. וגרשו דבריו ב לברכה זכרונו הוא ה נתרצ ולא ה את ש מה הזה ער הצ לעצמי לציר יכול איני לברכה: זכרונו נו רב

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהכ

אר ן, אש נה, ואמר לו האיש הנ"ל אם־כ היה אצלי על ראש הש לא תנו ר עמ ב נה ד ערב ראש הש ך ב ב לביתו. אחר־כ ים וש כאן, ולא הסכ באן על אמת להיות כ י רצה ב גדול, כ עליו יש רחמנות מזה ואמר, שך ענה הוא זכרונו לברכה נה, אך נמנע מחמת הנ"ל. אחר־כ ראש השבר גדול מזה, הינו קול חזק מעמק הלב: ומה אמר לכם, אין ד ואמר בקול זיע סגיא: ווי שון ב זו הל נה. ואמר ב היות אצלו על ראש הש מלאזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין; לומר, הלא איי אנדערע גוטע־יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא.)*( )כיד הקפ ן, מה ש יא זאת גם־כ ה עוד קש ה, ויהיה קש יות הרב ין עליו קש בר מקש לא זה כ ב

יקא(. נה ד ך להיות אצלו על ראש הש ל־כ כ

לל ברים; למדנו ומכ ה ד מ נו, למדנו כ ר אז עמ ב ד ים ש דוש בריו הק דנה. הש ראש על אצלו להיות החיוב גדל עצם עם הפ עוד בריו ד מרבוי י־כן אף־על־פ בר מכ זאת דענו י ש י אף־על־פ י כנועותיו הנוראות אז, הבננו עצם החיוב יותר זה ומת ים אז ב דוש הקחזק רצונו ש למדנו, אז וגם כתב. ב זאת לבאר ר אפש אי ש ויותר, אין קותו, וש ל מיד לאחר הסת נה ת אומין על ראש הש להיות אצלו בבר ניעות מד ר המ ב ה צריכין לחזק לש מ בר גדול מזה. וגם למדנו, כ דריכים צ ש נה, הש ראש על היות מל ניעות המ פרט ב ה, קדש ב שאם אפילו ש עד נה, הש ראש על יקא ד ולהיות יותר ב ברם לשנה, הש ראש על אצלו להיות לבלי ים ומסכ מצוה עצמו ב ז"ל הוא אל אותו שום ל על זה, וצריכין לזהר מאד לבלי לש כ חלילה להסתי־כן ואף־על־פ להיות, לבלי אי וד ב יב יש הוא י כ זה, על אלה ש

)*( מה אומר לכם, דבר יותר גדול מזה - אין. אם אמנם צדיקים אחרים אינם אומרים כך - הרי עוד קושיא.

כא כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

יקא ) וכן הוא נוהג לדורות (. ת האמת לאמתו צריכין להיות ד נקד ב

לילך וענין רוצה אדם ש רך ד ב ז"ל: רבותינו אמרו ש למה נוגע זה ברי רבותינו ז"ל על "י, והוא מד רש רש פ מו ש מוליכין אותו, כנו עליו ה רב הכרח מש לים, ש לוח מרג ש ים. וכן ב סוק: לך עם האנש פזה. לל ב אמת רצונו לא היה כ ב חם, אף־על־פי ש ל עצמו לש לום ב השהיו נה, ש ענין ראש הש פרט ב עמים, ב ה פ מ נו ז"ל כ וענין זה ראינו מרבאלו אותו נה, וש היות אצלו על ראש הש היה להם מניעות מל ים ש אנשש: נה, והתחילו להתעק לא יהיו על ראש הש יב להם ש עצמו, והש בה נה, ועש ם גדל האזהרה להיות אצלכם על ראש הש מענו מכ הלא שאו רו יותר, וכן עשו ולא ב לא ידב הם ש יד עליהם וגער ב מקפ עצמו כלעמד רגילים להיות זכינו אנחנו י־כן ואף־על־פ נה. הש ראש על זה נימיות רצונו אינו נוחה ב פ פרוש וברמז ש מענו והבננו ב לפניו, שואלים אותו על זה. ש ש ך מחמת כ לל, רק הוא מכרח לומר להם כ

מקום אחר. אר ב ר ומעט מזה יתב ה לספ זה הרב ויש ב

יש וכן ש בר ד על נהיג והמ להרב ואלין ש ש כ ש לדורות, נוהג הוא אמת ב ש אף־על־פי לאו, יב: להש צריך נפש, מסירת עין כ בו רוצה ש מי ן על־כ ניעות. המ ל כ ר ב ויש נפשו ימסר ש רצונו לאמתו לבלי מאד לזהר צריך לאמתו, אמת ב ניעות המ ר ב ולש להתקרב רים דב מ מקומות אחרים, ש בין ענין זה ב לל. ועוד ת זה כ אל אותו ב לש

אלה, והבן מאד. מענינים כ)שם, תו(

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהכב

יקא. לענין ד נה הש ראש על אצלו להיות ריכים צ ש נה, הש ראש נה הש כל ב ש מה קונים ת ל לקב ים אנש אז יכולין ש אמר, אף־על־פי־כן אפן, שום ב קון ת להם יהיה ש ר אפש ב היה לא נה כל הש ב קון, אף־על־פי ש ל ת נה יכולין אפילו הם לקב ראש הש בנה גם ראש הש נם, אבל ב עצמו ז"ל לא היה יכול לתק אפילו הוא בנה ענינים ראש הש ה ב הוא עוש י אמר, ש קונים, כ ל ת הם יכולים לקב

נה גם הוא אינו יכול לעשות. כל הש ב ותקונים מה ש)שם(

ל י כ כ נה, הש ראש ב ם נהיה ש ש ה מאד הנ"ל היה מצפ יץ הק ימי נה. ל עסקו הוא ראש הש כ נה, ואמר ש ר הוא אצלו ראש הש העק

)שם, ריט(

ערב על ב היה לא ש רסלב, מב מהרב נו עמ ר ב ד נה הש ראש בר אומין, ואמר לנו: מה אמר לכם, אין ד נה אז ב ראש השיקים אר צד ש נה. אף־על־פי ש גדול מזה, הינו להיות אצלי על ראש השך להיות אצלם על ל־כ י אצלם אינו חיוב גדול כ ך, כ אינם אומרים כים מקש בר כ זה לא ב לומר )כ אחת. יא קש עוד הרי נה, הש ראש ן מה גם־כ זו יא קש עליו עוד ה ויהיה קש מיד, ת ה יות הרב קש עליו אר יקא יותר מש נה ד יותר להיות אצלו על ראש הש הוא מזהיר ב שמאד אז והפליג נה. הש רק ראש עסקו הוא ל כ ש ואמר, דולים(. הגשון: הל זה ב נז כ אש לשון ב ואמר נה. הש ראש ב אצלו להיות מאד

כג כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

וואס זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פארהנדן, איי אנדערי זאגין ניט אזוי, נא, איז נאך אקשיא. גאר מיין זאך איז נה דארפן אלע זיין.)*( וכל זה בר אמר: אוף ראש הש ם כ נה. ג ראש השבר נו זאת. וגם מכ ר עמ ב אז ד נה האחרון, ש ראש הש אומין ב היה במע ולצית רוצה לש הוא מזהיר ומצוה לכל מי ש ה, ש נו הרב ר עמ ב דרוז היו צריכין לעשות כ נה. ואמר, ש היה אצלו על ראש הש י אותו, ש

ה פעמים. מ ה כ ר מזה הרב מקום אחר. ודב מבאר ב וכו' כ)שם, רכ(

היו נוסעים אמר ש מואל אייזיק זכרונם לברכה, כ י ש י יודל ורב לרבהיו רוצים לצאת ופעם אחת אשוב למעדוועדיווקע, מד אליו מיד, וכן עשו. אז די להיות סמוכים אליו ת לסביבות מעדוועדיוקע כהם היו נוסעים ב הם, ש ל רכים ש הוא מתגעגע מאד אחר הד אמר, שנסעו אליו, נברא מלאך ש הם כ ל כל פסיעה ופסיעה ש ב אליו. ואמר שה וכמ יש לנו יגיעות ה מ כ גם ואמרו לו: הלא ל פסיעה ופסיעה. מכגם אי וד ב יב: הש לנסע. העגלה וכרין ש ש קדם הולכין אנו סיעות פל פסיעה ופסיעה. י גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכ לל, כ כ זה בשון: איך זה הל ר מזה, ואמר ב ב אומין ד נה האחרון ב ובערב ראש השדי פון לעכטיקייט דאס זעהן צו זיין זוכה זאל איך אז מיר ווינטש ה לראות אור אזכ וועגן וואס איר פארט אויף זייא צו מיר - אחלי, ש

ם נוסעים עליו אלי. את רך ש הירות הד ב) שם רצא (

מה אומר לכם, גדול מכך - אין. ואם תאמר אחרים אינם אומרים כן - נו הרי עוד קושיא. )*(

כל עניני הוא ראש השנה! בראש השנה הכל צריכים להיות!

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהכד

י מעת י ש לל, כ זה העולם כ עשות ב אמר: אני אין לי מה ל מו, ש ש באתי להעולם לקרב לל, רק ב בילי איני צריך לעשות כ ש בא ב י אם מי ש רך, אבל איני יכול לקרב כ ם יתב ראל להש נפשות יש

נו וכו' אצלי ומספר לי חסרונו, אני יכול לתק)שם שז(

אחר אמר: גם להאדם דולה ג טובה לעשות יכול י האמת יק ד הצקון(. ביל ת ש זוכה לבוא אליו ב א )למי ש טירתו לעולם הב פ

)שם שט(

רכים רכי הד סוק: ד דרש על פ מ דאיתא ב פקידם, כ ים את ת מבקשרגלים עולי סקו פ ש על לים מתאב הם ש אבלות, ציון והולכים נוסעים הם ש ני־אדם, ב אלו וכן עליהם. עוברים היו שאזי נסע, מל ונמנע מהם אחד נפסק לום חס־וש ש כ האמת יק ד לצאבים ת רכים י הד כ פקידם, ת ים את לים ומבקש רכים מתאב גם הד

יק האמת. ד ע עוד אחד עליהם להצ ס י ש)שם שטו(

נים, וענה ואמר לו: הלא הוכיח ה ש מ לא היה אצלו כ את אחד, של אחד ואחד ן כ א לצות לזה, ועל־כ ל העולם לא נברא אל כ

א, וכו'. יק להיות לו צות ד ן איזה כח וסיוע לזה הצ צריך לת)שם שטז(

כה כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

ה יזכ ה וכמ ה מ כ ויותר, רסה פ יק ד להצ הולך ראל מיש אחד ש כעל־ידי זה, עין לא ראתה.

)שם שכט(

א ב ש הלא כ ואמר: לל, כ להתענות לא ש עלינו צוה , רג מב מללו אין הוא נה, הש ראש על אצלי להיות זוכה אינו ש מי אי וד ב נה, הוא הש להיות על ראש זוכה ש ומי נ"ל, כ לל כ להתענת נה. זוכה להיות אצלי על ראש הש לל, מאחר ש אין צריך להתענות כ

והבן.)שם תצא(

י מעת בר ש ד לעשות אם יק ד להצ שואל אדם ש כ אמר: ש מו ש בלו ראוי הוא רך, יתב ם הש ביל ש ב נפש מסירת בו יש שואל אין צריך י־כן הש לא לעשות. ואף־על־פ יב ולצוות עליו ש להשמה ל כ אחר: ענין ב י מעת ש עוד מו. ש ב י מעת ש ן כ בריו. ד לקים ע על ראש לא לס צוה ש מ ש יק מצוה לעשות צריך לקים, רק כ ד הצ שן על פדיון. נה ראוי לת נה אצלו זה אין צריך לקים. ערב ראש הש הש

)שיחות הר"ן ריד(

הציון אמר את לראות שיזכו לה׳ שיודו זמן יבוא עוד ז״ל: רבנו מרחוק.

)כתב יד ר׳ שמואל הורוביץ(

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהכו

השם, למען השם, על כל פנים תקבע לך עתים לתורה וללמוד למען בכל יום שעור שלחן ערוך עם הפרושים הגדולים או הקטנים לברכה, זכרונו רבנו בספרי שעור יום בכל וללמוד על־כל־פנים. יום, חק ולא יעבר. וגם להיות על־כל־פנים פעם ולומר תהלים בכל

אחת בכל שנה באומאן, אשר זאת היא העולה על כלנה.

)עלים לתרופה יד(

כי ואם לו, ואשרי אשריך - לאומאן בעצמו שיסע לזרזו, תוכל ראש השנה שלנו גדול מאד מאד בעיני ה' יתברך, שאין למעלה

ממנו. יותר מזה שלום וחיים וכתיבה וחתימה טובה.נתן מברסלב

)שם כט(

לישועתו ועתה ותצפה הנה עד עזרנו אשר ה' בישועת תתחזק תמיד שיזכך לבוא לאומאן על ראש השנה הבא עלינו לטובה ברחמים בקשתנו לפעול יעזרנו יתברך והשם גדולים יסורים בלי לחיים ולהחתם להכתב שנזכה לטובה עלינו הבא השנה בראש טובים ארוכים ולשלום, לזכות על כל פנים מעתה לילך בדרך האמת אשר הורנו גאון עוזנו אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה. דברי אביך

המודה על העבר ומבקש על להבא ומצפה לישועה. נתן מברסלב.

ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, בפרט לידידי כנפשי המופלג מורנו הרב יעקב, נרו יאיר, ישועתנו תשגבך ותחזקך שתבוא אתה גם אתה לאומאן על ראש השנה הבא עלינו לטובה להיות נמנה עמנו, מה אומר לך ידיד נפשי המאמין לא יחוש, בפרט כי ידעתי, כי תהלה לאל, לבך נכון וחזק בהאמת לאמתו, על־כן אל תתרשל, חס־ושלום, מלקים דברינו, כי העולם הזה צל עובר ורווח כזה אין נמצא בעולם

כז כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

לנצח המזרזו לטובתו הנצחית. בזה. דברי אוהבו באמת ודי למבין נתן הנ''ל

)שם, רכח(

שאנו מכינים עצמנו במחשבתנו להיות על ראש השנה במקום מה קדש גניזתו הקדושה, זאת נחמתנו בענינו, ובזה יגיל וישיש לבנו, כי עוד יש תקוה להשיג ארחות חיים מעתה על כל פנים, וה' יצליח

דרכינו בהצלחה האמתית והנצחית בזה ובבא לנצח. דברי אביך, נתן מברסלב.

)שם, רמח(

שתשמח במה שזכית להיות על ראש השנה כמה פעמים, והעיקר ובמה שאנו מקוים להיות עוד על ראש השנה כל ימי חיינו, כי עתה זה כל נחמתי, וכל מגמתי - לזכות את כל השומעים לדברי, גניזתו הקדוש של אדוננו הינו במקום על ראש השנה, כולם שיהיו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, כל ימיהם לעולם; בודאי יחזיקו לי טובה לנצח, ובזה נגילה ונשיש תמיד בפרט בשבת ויום טוב וחדות ה' יהיו

מעזנו.)שם רס(

יעזור לי בחסדו ליסע למקום שאסע להשתטח במקום שאשתטח, וה' אשר באמת איני יודע כלל עוד עד היכן הדבר מגיע, אבל זה אני יודע בברור, בעזרת השם יתברך, שאני צריך ליסע לשם בכל עת, אני וגם מאד, מאד והאיום והנורא הקדוש השנה ראש על ובפרט צריך לעורר ולחזק אתכם בכל כוחי בכל מיני דיבורי אמת שבעולם

שתזכו גם כן להיות שם, כי הוא חייכם וכו' וכו'.)שם, רפח(

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהכח

לידידי שלום ובפרט ועצומה, רבה באהבה שלומנו אנשי לכל בני והזהר, הזהר יעקב. הרב מורנו המופלג הותיק כנפשי, תבוא בוא רק חס־ושלום, רעיון, עליך יעלה לבל חביבי, ותלמידי ברנה עם אנשי שלומנו לפה על ראש השנה, הבא עלינו לטובה, וכל ימי חייך, עד יבוא מורה צדק למען ייטיב לך לנצח, ובחסדו יתברך

תחזיק לי טובה לנצח נצחים.נתן הנ''ל.

שהוא מי כזה, ונשגב ונורא קדוש אור על החולקים לדעת שנוטה אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר גילה חידושי כל את המחיין מעולם, נשמעו לא אשר בעולם, כאלה תורה הנפשות - מגדול ועד קטן וכו' וכו' - בוודאי לדעתם הכוזבת אפילו אם היו נותנים הון רב לנסוע לאומאן - אין לנסוע, מכל שכן לסבול יסורים ולשבר מניעות, אבל מאחר שבחסדי ה' פקח עינינו והודיענו אחת תנועה בשביל בודאי וכו', וכו' קדושתו גדולת אמתת קצת להתקרב אלינו, מכל שכן ללמוד ספריו הקדושים ולקים איזה דבור הקדושים עצותיו על־פי לתפילה עצמו ולהכריח מדבריו, אמיתי ולומר תהילים בכוונה וכו' ומכל שכן לנסוע על ציון קברו הקדוש אשר הבטיחנו בהבטחה גדולה שיעשה לנו טובה לנצח - דעת לנבון נקל, שבשביל נקודה אחת מכל הנ"ל כדאי וכדאי לסבול הכל ולשבר כל מיני מניעות שבעולם, על כל פנים שלא לטעות, חס־ושלום, בטעות ושטות של המתנגדים וחולקים, כאילו בשביל זה, שעשה טובה נצחית כזאת לנשמתו - שנסע לאומאן על ראש השנה - באה עליו התלאה הזאת, חס־ושלום. אדרבא! מחויב להסתכל על האמת לאמתו ולהפוך הדבר לטובה, שכל התלאות הן בשביל שמתרשל בענין ההתקרבות אל האמת, ובפרט שאנחנו רואין, שגם על כל החולקים והמתנגדים

כט כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

עוברים כוס התרעלה, כוס הצרות והתלאות, בלי שיעור. השם יתברך ירחם על כל ישראל...

)שם, רצה(

השנה, שלא ראש בענין בלבך חס־ושלום, ספקות, שום לך יהיו הבא עלינו לטובה, רק תאמר בלב שלם: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לזכות להתועד יחד עם אנשי אמת, אנשים כשרים, להתקבץ על ציון הקדוש של הצדיק הקדוש, שהבטיח לעזור לכל מי שיבוא אליו, בפרט בערב ראש השנה, ולהמנות יחד בראש השנה אצלנו. מה אומר לך אחי; מעט מעט שמעת והבנת מרחוק, אבל יותר מזה, בני, הזהר והזהר, שלא תהיה, חס־ושלום, בכלל חסרון לא יוכל להמנות, שדרשו רבותינו זכרונם לברכה: זה שנמנו חבריו וכו', בפרט

לעסק קדוש ונורא כזה...)שם, שסב(

שלו. אשרי, הקדוש בהקיבוץ לכלול ומתגעגע המשתוקק אשרי כוחו כי אחד, כל על שעובר איך בחסדו נבוש לא לעולם גדול ונורא ונשגב מאד מאד עד אין חקר. וזה סמוך שמעתי מידידנו הותיק, רבי גרשון נרו יאיר, נכד המגיד, זכרונו לברכה, מטרהאוויצע, ששמע מפיו הקדוש, שבראש השנה הכל מקבלים ממנו תיקון, אפילו דברים שאי אפשר לתקנם בזמן אחר, בראש השנה נתתקן הכל. יתר

מזה אין פנאי להאריך, כי זמן התפילה הגיע.דברי אביך המצפה לישועה. נתן מברסלב.)שם, תלד(

ראש תדע על בשמחה שתבוא הנצחית, לטובתך מזרזך שאני השנה, הבא עלינו לטובה ואל תסתכל על חשש עיכוב סחורתך

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהל

יתברך לפניו והצלה רווח הרבה כי הללו, בימים שהוא דבש, עם להשפיע לך רווח בכפלי כפלים ממקום אחר, בפרט בראש השנה...

)שם, תלה(

העולה על הכל הוא כח גדול של אדוננו מורנו ורבנו זכרונו והעיקר לברכה, אשר זכית לבלי להיות מתנגד עליו, אף גם להיות על ציון הקדוש שלו, בפרט בימי ראש השנה בתוך כלל אנשיו הקיבוץ הקדוש שלו. מי יתן, שגם בניך וכל יוצאי חלציך יהיו נמנין עם הקיבוץ

הקדוש, הנקרא על שמו הקדוש זכרונו לברכה...)שם, תנה(

על ובעצם לאומאן יחד שנתקבצנו יתברך, השם עזרני נפלאותיו כמה ושנה שנה בכל נתוסף הנה ועד ומאז השנה, ראש נפשות, שבחרו בחיים ובאו גם־כן על ראש השנה להשתטח על קברו

הקדוש בערב ראש השנה ולהתפלל עמנו יחד בראש השנה.

)ימי מוהרנ"ת, פא(

גם־כן התיקונים עכשיו נעשה הצדיק, לפני הוידוי ע''י שנעשין בתפילות שם ומרבים הקדוש ציונו על שבאין ידי על

ווידויים וכו'...

)פרפראות לחכמה סימן ד - מאמר אנכי(

בודאי אבל שאז ממש כפשוטו הסתלקותו אחר עכשיו גם באמת גילה רצונו שגם עכשיו מחפש בגנזיא דמלכא, אף־על־פי־כן חפץ ביותר שיבואו על קברו, וכל אחד לפי בחינתו יהרהר בתשובה ויתחרט על מעשיו שאינם הגונים, ויצעק אל ה' מעומק הלב, ויאמר

לא כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

שם העשרה קפיטל תהלים הידועים, ולא עוד אלא אפילו אם יאמרם כמו שיאמרם, ואז יוריד את עצמו כביכול מבחינת מדרגתו הגבוהה רבות. שנים הסתלקותו אחר בפרט מאד, מאד והנוראה והנפלאה וישתדל ביותר בטובת ותיקון נפשות השפלות והירודות מאד באופן

שיזכו גם המה לשוב בתשובה שלמה ולהתקרב אליו יתברך

)שם, סימן ה - תקעו אמונה(

ז''ל ממה והנה אחר ראש השנה הנ''ל בין כסא לעשור סיפר רבנו שחלם לו על איש אחד וכו' שנפטר. ושאל אותו מדוע לא היה ז''ל על ראש השנה, והשיב לו שכבר נפטר לעולמו. ואמר לו אצלו רבנו ז''ל: ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק.

)שם(

כאן שעיקר הארת דעתו הקדושה לאחר פטירתו הוא על־ידי ורימז קדושת קברו הקדוש שציוה בחיים חיותו לבוא לשם ולהתפלל

שם הרבה להשם יתברך ולומר תהלים וכו'.

)שם, סימן ז - כי מרחמם ינהגם(

להציג מה ששמעתי מאבי ז''ל בשם מוהרנ''ת ז''ל, שלא נמצא הנני לו בירור ההלכה והמשפט הנ''ל, זולת בג' דברים: חיוב ללמוד הפוסקים בכל יום ויום, וחיוב התפילה והבקשה, לחדש בה בכל יום למקום השנה בראש הנפשות אספת וחיוב עליו, שעובר מה כפי הג' הן שהן דעתי, לעניות והנראה לשונו. כאן עד הקדושה. גניזתו לכלליות עליהם ולחפש לבקש ואיש, איש בכל המוכרחים דברים

עצותיו והנהגותיו המוכרחים לו.)ביאור הליקוטים - אות סא(

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהלב

יש לענין ז''ל ורבנו מורנו אדוננו של ונפלא הגדול האור העלמת לומר מחמת שאמר אשר כל עסקו הוא רק ראש השנה, גאר מיין זאך איז ראש השנה. ועל הראש השנה כתיב בכסא ליום חגנו. ועל־כן גם אורו הגדול נעלם ומכוסה מאד. ועין בלקו''ת סי' צ"ג. והנה אמרו חז"ל מפני מה נסתתר קברו של משה רבנו ע"ה מן העולם וכו' אף ז"ל אדמו"ר ציון וכן וכו'( הגאולה ויהיה וכו' קברו על )שיבואו שיודעים מקום גבורתו, נסתתר גם־כן מן העולם ע''י גודל המחלוקת

כי אף בזה תלוי הגאולה, כמובן לענין קברו של מרע''ה.

)חכמה ותבונה סימן א לר' אברהם ב"ר נחמן(

אדמו''ר זצ''ל שכל תינוק שיהיה אצלו קודם שבע שנים יהיה אמר שמור מן החטא עד יום חתונתו.

)כוכבי אור, אנשי מוהר"ן מז(

ישראל והמובן ארץ שישיבת שאף־על־פי הקדושים מדבריו היה גדולה מעלתה מאד וכמובא בספרי אדמו"ר זצ"ל, אבל כבר אמר אדמו"ר זצ"ל על הראש השנה שלו, שאין דבר גדול מזה כמובא כמובן ממנו נמשך ישראל ארץ קדושת כל וגם מוהר"ן. בחיי בלקו"ת סימן מ', וגם מובן ומבואר בדברי אדמו"ר זצ"ל שכמתוסף רק נפש אחת להקיבוץ שלו בראש השנה אז נתרבין הבתים של הקדושה

אלף אלפים ורבי רבבות פעמים עד אין שיעור.)שם א(

אודות אספתינו בימי ראש השנה הקדושים, אמר פעם אחת לבנו על ר' יצחק ז"ל הנ"ל בזה הלשון: אני מקוה שיתקים הדבר עד ביאת הגואל צדק, אבל אף־על־פי־כן מי יודע חס־ושלום מה שיעבור בזה

לג כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

מגודל ועצם הקיטרוגים המתעוררים ומתגברים על זה בכל עת, אולי זאג לשם, לבוא אופן חס־ושלום בשום יניחו ולא ימנעו חס־ושלום ערב ראש השנה אומן, אין זיין ראש השנה זאלסט תמיד דיר איך לך שתמיד תהיה אני ]אומר אין מארק זיך שטעלין אפילו זאלסטו בראש השנה באומן, ערב ראש השנה תעמוד אפילו בשוק[ באיזה קפטיל ותאמר שם העשרה הקדוש, ציונו בית מקום שרואים משם באיזה אפילו השנה בראש באומין שם תתפלל כך ואחר תהלים,

עזרה של בית המדרש, וכן תנהג כל ימי חייך.)שם, ב(

אמר )רבי נתן( פעם אחת אודות הנסיעה לאומין על ראש השנה, עוד שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים היתי רוחש על ידי ורגלי

כדי לבוא לשם על ראש השנה.)שם, ג(

ז"ל ששמע ממנו )ממוהרנ"ת( לענין שמעתי מר' נחמן בן ר' שכנא שכל הקדושים מדבריו והיוצא וכו', השנה ראש נסיעת

נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה.

)שם, ד(

ושאל ואז אצלו, ונתקרב גדול אדם שוחט שם היה באומן כשהיה לרבנו ז"ל אם יסע אליו על ראש השנה )כי ידע שענין רבנו ז"ל הוא רק ראש השנה( על ידי קבלה מעשית. כי רב היום עוסק בשחיטת ]מרחק וויערסט מאה ערך לברסלב ומאומן פרנסתו וזה עופות, כלשהו[. ענה לו רבנו ז"ל, לא. אצלי צריכים ליסע בעגלות ובסוסים.

)כוכבי אור - אבני''ה ברזל(

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהלד

כשהגיע הזמן לנסוע לאומן על ראש השנה אז היה באמת ...אמנם הר' יצחק הנ"ל במצוקה, באם יסע לשמה אז יהיה הוכחה גדולה שהוא ברסלבר ובכן הקדים לנסוע לאביו מוהרנ''ת ז''ל לשאול על לאומן שהנסיעה אביו לו אמר זה על עכשיו יעשה מה פיו על

ראש השנה זה עולה על הכל ומחויבין זאת לקיים במסירות נפש.)שם(

פעם אחת בזו הלשון: צו מיר פארין, זענין זיך אזוי פיל מתגבר ואמר די מניעות, אז אפלו אפאטיר מיט א זין וואס זייא זענין בידע דער צו ניט זין דעם מונע א זיין פאטיר דעאר קען לייט, מיינע פין לאזין אים פארן ]לנסוע אלי, כה מתגברות המניעות, שאפלו אב ובן ששניהם מאנשי שלומי, יכול האב להיות המונע של בנו לא לתת לו

לנסוע[. )מכתב מראב''ן(

אין ביכולת לקרוא את העיר אומן בשם 'חוץ לארץ'.באמת

)תפילה ו' מתפילות ראב''ן זצ"ל(

רבנו גם שאמר ממה שדיבר בעת זצ''ל מוהרנ''ת שאמר מה ידוע לו. יועיל דא" מיר "עקט האדם יאמר שבאם הגלגול מענין ז"ל הינו אם יתעקש האדם שלא רוצה להתגלגל, יועיל לו שלא יתגלגל מורנו סיים ואף־על־פי־כן העולם. בזה עצומה בסכנה להיות עוד מוהרנ''ת זצ"ל שבאם היה יודע שכשיתגלגל יזכה גם להשתטח על ציון אדמו"ר הק' זצ"ל היה מרוצה גם להתגלגל. ומי שיש לו מח בקדקודו

שיעמיק בדיבור הזה יבין מעט גדולת הציון הקדוש ודי למבין.

)הקדמה לציון המצוינת ר' שמואל הורביץ ז''ל(

לה כל ענין שלי הוא רק ראש השנה

זה ואם לתיקון ולהשתוקק לכסוף מוכרחים אנחנו וכמה כמה כן הזקן מזכירת הגלגולים מכל והגמור המיוחד תקוננו שהוא יהיה תיקון בזה וגם ועד הסוף, גמור כלום מאין לאו העליון שזוכר ממנו שיצאו הדורות לכל תיקון וגם הראשון אדם עד אבותיו לכל עד הסוף הכל תלוי בזה. כידוע שרבנו ז"ל אמר שהוא יודע כל שרשי נשמות מאדם הראשון עד סוף כל הדורות וגם זה אצלו דבר קטן וכו'.

והוא הבטיח לתקן המקיים זאת לבוא על קיברו תיקון גמור וכו'.)שם(

ציון וגם על מלהיות יותר היצה"ר לנגד ועצה וחרב קשת אין כי רבנו הקדוש וכו'.

)שם(

על ואם שם גם־כן הקדוש ומארץ מפולין הקדוש הקיבוץ כל היה ראש השנה, מלבד שהיה מזה הגאולה,פשוט החיות שהיה לנו

שם וכו', מי ישער.)ימי שמואל פרק קצט(

שלא היה שם, ולא היה לו וידוי דברים פעם אחר פעם, באמת ומי אחר כל הענינים עדין אינו יודע באיזה דרך הוא מהלך כמובא

בתורה ד'. )שם(

שיש ציונו הקדוש שצריך למסור את הנפש מי שחפץ לרחם וידוע על עצמו ולהציל עצמו משני העולמות לעולם ועד ולנצח נצחים צריך למסור נפשו לבוא לשם ולעשות וידוי דברים ולפני זה אפילו אם רואים כבר אור פני הצדיק ונותנים צדקה אבל כל זמן שעוד לא היה

כל ענין שלי הוא רק ראש השנהלו

וידוי דברים אז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מוות רחמנא רבינו מזה, למעלה אין השנה ראש על שם להיות ובפרט ליצלן הקדוש אמר שאפילו מהיכל קן ציפור הוא ירד כדי להיות עם אנשיו אצלי להיות מעלתם גדולה הנשרף וספר הגנוז שספר וכמה בר"ה בראש השנה זה עוד למעלה מזה ושמעתי מאנ"ש שכדאי להיות פעם אחת אצל רבינו אפילו אם תכף למות אח"כ. כזה אור גדול מרגישים שם ממש ענין המשיח, וכמה שגלגול הוא דבר גרוע כדאי להתגלגל תשע פעמים העיקר פעם אחת להיות אצל רבינו על הציון אפילו לא

בראש השנה וכו'.)מכתבי שמואל ב מכתב מ'(

כן הוא האמת, כי כל הזוכה להתקרב לדעת של רבנו הקדוש בודאי ומחויב להשיב ז"ל, אסור לו להעלים שמו כששואלין אותו להשואל, בפה מלא, עברי אנכי, הינו מקורב למוהר"ן הקדוש ז"ל, וגם להודיע בפרוש ובפרט לענין השידוך בודאי צריך להודיע כי הנסיעה לאומן על ראש השנה הקדוש הוא אצלו יסוד יהדותו ובלתי אפשר

לשנות בזה כלל בשום אופן.

)נעימות נצח מכתב י' מר' שמשון בארסקי ז"ל(

שאתה רוצה לידע מהקיבוץ של ראש השנה, הנני להודיעך כי ומה היו על ר"ה נפשות חדשות שלא היו באומן מעולם, מעולם, וקצת בהם בעלי תורה, בעלי יראת ה', השי"ת ירחם שיתגלה במהרה אמיתת

אורו של אדומו"ר ז"ל בכל העולם. כי בזה תלוי תיקון העולם, וכו'.

)שארית ישראל מכתב מר' שמשון בארסקי ז"ל(

לז

נשאר אומן, רק אומן!

שיחות סבא ישראל

השנה רבנו ראש השנה, ראש הוא אצלו שהעיקר אמר: הקדוש הוא, השם יתברך נתן לו מתנה, שהוא, הוא יודע מה זה ראש רבנו. של השנה בראש השנה, בראש תלוי הגאולה ועיקר השנה,

של עולם הוא יש לו נחת רוח מתפילתנו, מאמונה, מתפילתנו.רבונו "עיקר תפילה", היא שלי הענין "שעיקר אמר: הקדוש ורבנו הענין שלי הוא ראש השנה", ועיקר הענין, בראש השנה עוסקים רק ו"עיקר הענין "עיקר הענין שלי היא תפילה", כן. בתפילה כל היום, שלי הוא ראש השנה" מה זה ראש השנה? "לבוא אלי על ראש השנה בשביל תיקון". וזה הדבר נמשך גם עכשיו, לא רק בחיי רבנו שהוא ענין זה נפסק, לא הוא נמשך, זה הענין זה אצלי...", "העיקר אמר: של רבנו זה דבר חדש שלא נפסק לעולם, כן. הוא בכל דיבור שלו וכל ענין שלו הוא למעלה מן הטבע והוא נצחי והוא תמיד, בכל דור ודור. ככה הוא אמר, שהוא המנהיג האמיתי של כל ישראל בכל דור ודור. בכל דור, זה לא נפסק, הוא, הוא המנהיג שלנו, בכל תורה, בכל

שיחה, בכל מעשה.

יתברך ריחם עלינו ונתן לנו את הצדיק האמת, את רבנו הקדוש. השם והוא עושה מאתנו, רק בראש השנה מה שהוא עושה מאתנו. כל השנה עושים עבירות ותאוות, והוא הכל מנקה ומטהר, "אני נהר אז כתמים, מלא אחד כל העולם, כל אוי, הכתמים". מכל המטהר

נשאר אומן, רק אומן!לח

הוא, הוא בא לרבנו, לפני ראש השנה, הוא מספר לפניו כל הצרות, כן, אז הוא, הוא עושה כבר, בראש השנה הוא עושה כבר, הוא אומר,

הוא, הוא עובר בליל ראש השנה עם כל האנשים שלו, הראשון!

תאמין אף־על־פי לקלקל, שיכולים מאמין אתה "אם שקלקלת, לא עוד מתקן!... והוא מקלקל אני לתקן!"... שיכולים רבנו יש אבל אה, ירדתי, ירדתי, שירדתי, אף־על־פי אה... נגמר!

הקדוש!... באומן!...

השנה, רבנו ראש על מאד מזהיר שאני מה אומר: הוא הקדוש לא, צדיק מה ששום רבנו, אצל השנה ראש על כולם שיהיו דווקא, לא! אבל שבועות, פסח, סוכות, כיפור, יום יש הקפיד. לא דווקא ראש השנה! רק רבנו הקדוש הוא, "ועיקר כל הענין שלי, הוא ראש השנה", הוא מפרנס כל העולם, הוא, בראש השנה הוא עוסק, מה שהוא עושה אתנו ועם, ועם כל ישראל, מה שהוא, מה שנעשה

אצלו עסק אתנו, כן, עם חולים כאלה.

הקדוש בדיבור אחד שלו מכניס אמונה, אמונה בכל העולם, רבנו מכניס תיקונים בכל העולם, רפואות בכל העולם, ישועות בכל

העולם, לכולם, בוא אלי, רק בוא אלי לאומן.

נחמן הוא בכל דיבור שגילה הוא מאיר לכל אחד מישראל שהוא רבי עושה, עושה חדש לגמרי, אז דבר פלא כזה עוד לא היה בעולם, 'נחמן', שלו שהשם אמר הוא כן. נחמן, רבי בעולם יתגלה ועכשיו מאומן", נחמן נחמ נח "נ איך? מרובע. משולש, כפול, פשוט, הוא

לט נשאר אומן, רק אומן!

ציון על ברוסיה הייתי הייתי, השם ברוך אני באומן. שוכן הוא רבנו הקדוש על ראש השנה.

זה נ נח מה אבל נחמן. זה שהוא גילה הקדוש רבנו נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן? הוא גילה את זה עוד לא היה שום התגלות מזה בעולם. עכשיו, הוא בעצמו גילה מי הוא! זה נ נח נחמ נחמן מאומן! זה שום צדיק לא גילה את זה, שום גמרא, רק רבנו הקדוש בעצמו הוא גילה את זה, שהוא נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן! לא היה... כמה שנים לא היה מקום בשביל להכנס לאומן, רק עכשיו יכול כל העולם, מי נחמן מאומן! כבר נתגלה, כבר ישנו נחמ נח נ שרוצה יש אומן! יש ילכו, ילכו לקבר, וכל אלו שלא ירצו להכניע בעולם. כל השקרנים דיבור כל על־ידי כי לגמרי. יתבטלו ילכו, ילכו, להאמת עצמם מרבנו הקדוש, עוד לא היה דבר כזה, "לקוטי מוהר"ן" כזה, דיבורים כאלה, שיחות כאלה עדיין לא היה בעולם! ועכשיו יהיה עולם חדש

עולם של ברסלב!

הקדוש בכל דיבוריו הקדושים והתורות והמעשיות, עדיין לא רבנו ויהיה עולם אחר לגמרי. אבל יתגלה וזה נתגלה בעולם כלל, אנחנו נראה, אנחנו נראה את האור הזה של הגאולה, אנחנו נראה, כן. וכן כל העולם יראו מה שעכשיו יש בעולם. עכשיו הגיע הזמן שיתגלה, הוא הוא, כל־כך, חזק היה שהקומוניסטים רואים בעולם. שיתגלה כבר בקבר, ורבנו הקדוש זה היה סגור, אומן היה עיר יחידה בעולם, כל, כל העולם יודעים מזה, סגור, לא היה... אפשר להגיע לאמריקה, לצרפת, לכל העולם. נו, לאומן?! לא, לא, לא, לא, לא, פתאום נפתח אומן לכל העולם. רואים נס כזה ש... דבר שכל העולם יודעים שהיה שלפעמים שיהיה, לחשוב אפשרות שום היה ולא היה, ולא סגור

נשאר אומן, רק אומן!מ

שיהיה פתוח, ועכשיו נפתח לכל העולם, וכל העולם, וכל העולם יגיע, יבואו לרבנו בשביל תיקון, כל העולם, כן. כל אחד מאיתנו, כל העולם צריכים תיקון, והתיקון אצל רבנו, רבנו הקדוש הוא יתקן כל העולם, )סבא יתקן. יתקן אותנו, הוא יתקן את כל העולם, יתקן, הוא והוא

צוחק(.

אליו, שמונים לבוא אדם לשום אפשר היה לא היה... היה, שנה אפילו איש אחד בעולם. אנגלים, גדולים, חכמים, אי אפשר! לאומן אי אפשר להגיע. ועכשיו כבר, כבר יכולים להגיע לאומן כל לו, מה בשביל משוגעים? אנחנו מה? כן. לאומן?[ יסעו ]כולם העולם ]"נהר המטהר מכל הכתמים", בשביל מה לו כל הצרות? )סבא צוחק(... כולם ילכו לטבול בנהר[ כל הדולרים של אמריקה יהיה ברוסיה, כולם

צוחק(... )סבא לרוסים. הדולרים כל וייקחו לאומן, לרוסיה, יבואו ]הרוסים יהיו עשירים[ כן, הו, הו ]בשביל מה שיהיו עשירים?[ וכמה שמחה יהיה בעולם, שמונים שנה לא היה אפשר להגיע לאומן, ופתאום נפתח לכל העולם. איך זה? )סבא צוחק(... ]אומן עשה מהפיכה בכל רוסיה[ כן. ]בוודאי נגמר הקומוניסטים[ בלי כדור, מעצמו. )סבא צוחק(... ]עכשיו עושים מטוסים ישר לאומן[ אה? ]עכשיו עושים מטוסים לאומן, יגיעו ישר לאומן, יהיה

שדה תעופה גדול[ היה כמה בקשות ]כן[ ויזה, ויזה, ויזה, ויזה, ויזה, ויזה,

מדוע בעולם? יש אומן רק יש, מה? צוחק(... )סבא ]לאומן[ לאיפה? רק לאומן? )סבא צוחק(... וכל־כך קל, כל כך נעים אומן. מילה אחד זה הכל, כל העולם אומן! ]אומן[ כן, זה, זה הכל! )סבא צוחק(.... אה, עכשיו נוסעים הצרפתים ]כן[ בשנה הבאה יבואו גם האנגלים ]אחר כך מאמריקה[ מאמריקה, כן, כן, כולם, כולם יבואו לאומן. )סבא צוחק(...

]לאן אתם הולכים? ישאלו כל כך הרבה אנשים: "לאן אתם הולכים?"[ אומן הוא, יש שטח גדול, כן? ]כן[ יכול ליכנס כל, כל העולם, יכולים כל העולם.

מא נשאר אומן, רק אומן!

)סבא צוחק(... ]זה נכון, זה מעט המחזיק את המרובה[ כולם יבואו לאומן, הם יראו כמה טוב זה, אז בכל פעם הם... ]יבואו[...

מהם, הרוסים יותר טוב[ ]זה שיש... יראו הם נתחדשו, שנה בכל משנה קודם, כן, יש הרבה יותר משנה קודם, יהיה דולרים הרבה, הם ישמחו מאד )סבא צוחק(... ]הם יסדרו הרבה מקום[ ויהיה לנו קו מלוד לאומן ]ישיר[ כן, ישר לאומן. יש כבר, יש כבר שדה תעופה? ]יש שדה תעופה[ באומן? ]כן, היה, היה שדה תעופה של הצבא[ אינני יודע. ]ועכשיו עשו אותו, עכשיו עשו אותו בשביל כולם[ )סבא צוחק( הוא לא צריך צבא, כולם צריכים אומן, בשביל מה צבא? ]אבל רבנו אמר שיהיה משין )מכונה( שייקחו את ה... לאומן, להחזיר אותו למנחה בירושלים, רבנו אמר[ יוא...

]שיהיה מכונות[ כן... ]שיקחו את, את האיש הישראלי לאומן ויחזיר אותו למנחה לא, העולם כל שלא... בזמן זה אמר הוא יום[ ]באותו כן. בירושלים[

יכולים לרכוב באוויר? איך? )סבא זה, איך? באוויר? ידענו את לא צוחק(... ורבנו הקדוש הוא אמר: "יהיה נסיעות עם... באווירון" ]זה פלא[ הוא גילה את האווירון לפני מאתים שנה ]כן[ שלא היה, שלא היה... לנסוע אפשר שיהיה שיהיה, האמינו לא מזה, ידעו לא העולם כל באווירון. איפה?! איך?! ]רבנו זה פלא, רוח הקודש[ לא יהיה שום עצבות הכל שנתהפך ענין יש ענין, "יש צוחק(... )סבא שמחה רק בעולם, לטובה", "שנתהפך הכל לטובה". נו, מי לא ירצה לנסוע להענין, ענין זה שמהפך הכל לטובה )סבא צוחק(... ]הענין זה רבנו?[ כן! מי שהוסיף, הענין? זה איפה מי... ידע לא לא, ידע, לא אחד אף זה! שגילה מי אנחנו צריכים מאד את, את הענין, איפה הוא? הענין הוא מי שגילה ש'מיא מ'ן ו'קדיש "ע'יר הוא יוחאי בר שמעון רבי הענין! הוא זה, נ'חית", ועכשיו יש "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה" מאומן, 'נחמן מאומן' )סבא צוחק(... כל העולם לא ידע מאומן, רק מברסלב. ועכשיו כולם,

נשאר אומן, רק אומן!מב

הקדוש רבנו איך? צוחק(... )סבא אומן. מאומן, יודעים העולם כל חתם 'נחמן מאומן' )סבא צוחק(... ]בסוף כל העולם ידע שזה אומן[ נשאר השם 'אומן', הוא כל כך נעים המילה 'אומן', קל, קל ויפה, 'אומן'! ]כל הרוסים כבר יודעים איפה זה אומן[ )סבא צוחק( ]תיקח אותי לאומן[ הם יסעו

איתי ויהיה העולם של... לא יהיה להם שום ענין, רק, רק להתייהד ]כן[ אי, אי אפשר להיות באומן בלי, בלי יהדות, אז כולם יתייהדו )סבא

צוחק(... הם יראו, כל הרוסים יראו שזה טוב )סבא צוחק(...

לא! האנשים להגיע לאומן? אנגליה, אמריקה, העולם, כל לאומן? מבקשים ויזה, לאיפה? לאומן? לא! לא! עכשיו רבנו הקדוש הוא, הוא אמר להם שיכנסו לקבר, לקבר כן והוא כבש כל העולם יכול לבוא, יכול מי שרוצה וכל נמצא באומן הוא הוא, אומן, הוא לבוא לרבנו. פלא כזה שכל אחד יכול לבוא לרבנו והוא מתקן אותנו, הוא עוזר לנו, הוא מחיה אותנו, הוא, הוא נותן לנו חכמה ושכל ודעת ואור כזה שלא היה מעולם. ועכשיו הזמן שקרוב לביאת המשיח, כן. רבנו הקדוש כותב לי וזה בהמכתב שלו "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען", "תלמידי היקר", "תלמידי היקר" "עליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען" ואני הוא, הוא, אז אותי להחיות הוא... רצה, הוא אז מאד שבור הייתי נהנתי כי לך להגיד לרדת לי היה קשה "מאד הוא בא, מתחיל אז מאד מעבודתך ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען", "ועליך אמרתי", "ועליך אמרתי" נו אז יכול להעיד דברי רבנו היא כלליות כל התורה, כלליות כל נפשות ישראל, כל, כן. הוא כותב ולי נהנה מאד, הוא כותב "מאד היה קשה לי לרדת אליך" לך, לו, ועליך לא, לא רק אליך! אליך, ואליך, ואליך, ולכל ישראל הוא כבר ואיך להוציא אותנו מהחושך, לנו, יודע איך לעזור כבש, הוא כבר

מג נשאר אומן, רק אומן!

ואיך מאיר בנו אור השם והתורה והאמונה. מה? עוד לא היה דבר כזה בעולם עכשיו אפשר ברוך השם להתקרב העולם, שרבנו הקדוש יכול כל העולם לבוא אליו לאומן בשתי שעות ומחצה להיות מלוד לאומן שני שעות וחצי. נו, כל העולם יודעים, כל העולם יודעים שהיה סגור ולא היה יכול לבוא לאומן שום בן אדם, כן. כי הם היו שונאים אדם, כן, לאומן, באנו והגענו, לאומן להגיע נתנו לא לא, לא, השונאים בגניבה ובצער גדול סבלנו הרבה מאד אבל עכשיו,אמר להם רבנו שילכו, שילכו לרוסיה, אינני יודע, לא יודעים איפה הם לא נשאר אף אחד מכל הקומוניסטים בלי, בלי כדור, בלי מלחמה כן. ורבנו הקדוש

נתפרסם ונתגדל בכל העולם ויכול כל אחד לבוא אפילו בלי ויזה.

צריכים לראות כל מיני עצות לבוא לאומן, רבנו הקדוש הזהיר אתם מאד לבוא אליו בראש השנה.

להיות, אתה כן, ]כן?[ קודם הכי מוקדם, הכי תכף, לעשות צריך להיות בחיים ]פה בראש השנה[ להיות בחיים ברוסיה ]טוב, טוב שאמרת לי[ כן, כן, וודאי ]יוא, אני צריך להתארגן[ ...כזה שאין לנו מושג

להיות על, על הציון של רבנו באומן ולומר העשרה מזמורי תהלים, ה"תיקון הכללי" על הציון.

השנה, רבי ראש ליל של התפילה מתפלל היה )קרדונר( ישראל והדיבורים של התפילה "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". אני שמעתי כמה שעות הוא בכה לפני השם יתברך "וידע כל פעול כי אתה פעלתו..", זה הראש השנה של

נשאר אומן, רק אומן!מד

רבנו שהוא מתקן אותנו, אנחנו לא מייאשים עצמנו, הוא, הוא, הוא מחדש אותנו, הוא מחיה אותנו, הוא מחזק אותנו.

לפני וגם הקודם שבזמן חושב, אני במרון, השנה ראש של הענין כל היו, הם כן, נתן, רבי אנשי רבנו, אנשי בצפת, היה מרון, העולם ידעו שזה ברסלב, שזה חסידי ברסלב, כן. הם, כנראה שהם הוא ישראל רבי )קרדונר(, ישראל רבי רק היו בצפת ראש השנה, מגודל החיות שלו שהיה לו ממרון, מ"זוהר הקדוש" ו... כן, הוא, הוא, הוא רצה להיות בראש השנה במרון, כן. אבל העיקר הוא רק רבנו! רבי שמעון, הרשב"י לא אמר שצריכים להיות אצלו על ראש השנה, "מה אתה בא? אני אמרתי לך תבוא אלי על ראש השנה? לך למי

שאמר, לך אצלו, זה אמר רק רבנו הקדוש!"

נוסע לראש השנה לאומן?[ אני מקווה ומתפלל ומתגעגע לזה...]לוי ]סבא

יצחק בנדר[ לוי יצחק ]לוי יצחק בנדר, אתה שמעת עליו?[ אה? ]ז"ל,

לוי יצחק בנדר הוא אמר שבארץ ישראל יותר חשוב להיות, בארץ ישראל יותר

חשוב להישאר בארץ[ לא שומע ולא יודע...

ישראל. ככה לארץ אותו שיקבלו מסתכל לא שרבנו חושב אני שהוא אחד כל עולמי! הוא ישראל, בארץ רק לא ז"ל רבנו יהודי ומאמין בהשם, בתורה, אז רבנו הקדוש לא צריך שיעשה דבר. אדרבה אנחנו צריכים לנסוע לבקש את רבנו, מרבנו שיתפלל עלינו,

כן. לא עיקר ארץ ישראל!

מה נשאר אומן, רק אומן!

יתברך בזמן השם אז לרבנו, נתקרב רוזנטל צבי שרב שנתקרב, וותיקין להתפלל מביתו יצא הוא השגחה, היה שככה סיבב כל המשפחה, מחכים כבר הם היום, כל חזר ולא ולא, שישי ביום אישתו והילדים והאבא מחכים בכל, בכל עת עד שיבוא, עד שיבוא. בכל רעש היה נו, נו, חוזרים?! ולא להתפלל הולכים אפשר?! איך שעושים מה חזר, ולא מה... להתפלל הלך רוזנטל צבי "רב העיר: אשה לו יש צבי, רב את לקחו שבת ערב שישי ביום הברסלבים,

וילדים קטנים, פתאום הוא נעלם, מי יודע איפה הוא?"חלק אמרו, כמה אנשים אמרו: "שהברסלבים שלחו אותו לאומן, כי עיקר אצלם אומן", יוא, האחרים אמרו: "אולי לצפת, אולי לירושלים".

איפה נהיה בראש השנה? סבא, איפה נהיה בראש השנה? אתה יודע?[ ]סבא

אה? ]איפה נהיה בראש השנה?[ ראש השנה? ]כן[ באומן!

על ]זה, לאומן הנסיעות ]זה חדשות אמיתיות[ אה? זה חדשות אמיתיות[

ראש השנה? ]לא, לא, בירושלים[ בירושלים?! נו...! נו...! ]שלום רבי ישראל[ יש חדשות? ]אני לא יודע[ אתה גם כן לא יודע? ]סבא אתה יכולים

לברך אותי?[... כל העולם... שיש אומן בעולם יבואו מכל העולם לאומן

]ואמרתם פעם ש...[ אוירונים הרבה יבואו לאומן בערב ראש השנה יהיה הו, הו. יהיה שמחה בכל העולם יש אומן, יש אומן בעולם! יבואו מן לאיפה מה? מה? מה? ציונים? לאומן יבואו העולם מכל אמריקה, לנסוע? יגיעו לאומן מה יש? המטוסים כן, כל היום יבואו! המטוסים, אומן שיש הציונים לכל הכופרים לכל לאמר יבואו. היום כל כן, בעולם. מאנגליה ומכל, מכל העולם כל היום יבואו אווירונים. רבונו של עולם הוא מכריז ומודיע לכל העולם שיש אומן בעולם! אומן בעולם! יש אומן בעולם! מה אתם חושבים? כל האווירונים מאנגליה

נשאר אומן, רק אומן!מו

ומרוסיה ומאיטליה מכל המקומות יבואו כולם לאומן! ]מי ישלם[ ישלם . וחזור הלוך לכולם אומן וחזור בחינם הלוך זה בחינם! מי שישלם אומן! העיקר כלום לא כסף כן. ]אפילו אם אין כסף אני מוכן לשלם[ בעולם! אומן שיש שידעו בעולם. אומן שיש הציונים לכל להודיע כל האווירונים יגיעו לאומן, כל האוירונים מכל העולם יבואו לאומן. מי הם הציונים? אני לא צריך להם יכולים ללכת ולנסוע לאן ואיפה שרוצים, "כולם יבואו אלי" כל האוירונים וכל העשירים, כל הכסף, יבואו לאומן! ]סבא מי הם הציונים[ הציונים, שלא רוצים לשמור התורה,

לא רוצים לקבל התורה ילכו, ילכו לגויים!

מניין בראש ]היינו אה? בירושלים[ הייתי ]אני באומן? היית השנה רבנו אומן! היא העיקר חברים[ של מניין סבא, בירושלים,

הקדוש אמר: "מי שיבוא אלי זה לאומן".

נוסע לאומן? ]לאומן, כן[ כן? ]בעזרת השם[ כמוני. ]מתי אתה רוצה?[ אתה אתה רוצה[ אתה ]מתי אותי תיקח לנסוע?[ רוצה אתה ]מתי אה? תבוא ותיקח אותי ]באיזה יום אתה רוצה לנסוע? באיזה יום?[ אה? ]באיזה

יום?[ ביום חמישי, יום חמישי נלך ביחד.

על תיקח האוטו, על הדרך, כל עלי תשגיח ]לאומן[ איתך אותי האווירון, כן, אנחנו נלך ונשב ביחד ]איפה? לאומן?[ כן, וודאי!

הלוואי, ]לנסוע השנה[ לראש לאומן ]לנסוע אה? השנה[ לראש לאומן

הלוואי, נעשה הכל, השם יתברך יטיב לנו, יעזור לנו,זה העיקר והיסוד והשורש של כל ישראל ושל כל התורה.

מז נשאר אומן, רק אומן!

שיביא העצמות של רבנו ז"ל אבל אם לא יבוא, אז הוא ...בשביל מבוטל, נשאר אומן, רק אומן. ]טוב, אבל אמרתם לנו שרבנו הוא כבר נמצא בארץ?[ נו, אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו ]אבל אם

לא אנחנו נמצא, אפילו אם יודעים שהוא אנחנו כאן? להיות צריך נמצא, הוא

רואים, אנחנו מאמינים, מאמינים[ לעשות לעצמו תיקונים ודברים כאלה,

רק הצדיק הוא יכול לתקן אותנו ולטהר אתנו ולקדש ולרפאות אותנו, הכל הצדיק, הצדיק הוא רבנו הקדוש! ]שנה שעברה אמרתם לנו, שזה יהיה הראש השנה האחרון באומן[ אה? ]שנה שעברה אמרתם לנו, שזה יהיה הראש

אל ישראל, רבי הרוב, בירושלים, נמצאים החברים כל באומן, האחרון השנה

תעזוב אותנו[ תן לי חתיכת לחם, חתיכת חלה, ושנלך.

לאומן, לרבנו ]אבל אולי רבנו יבוא לירושלים בשנה הזו[ אה? ]אולי תיסע רבנו יבוא לירושלים בשנה הזו, בעזרת השם[ הלוואי.

]באומן, ...לאומן אומן! לא, בירושלים?[ פה נעשה ]לא כן ]בעזרת השם[ רק? ומה שסבא אמר לפני כמה זמן, שהשנה זה השנה של המשיח?

השם, שאמרתי. מה זוכר לא אני המשיח?[ של זה הזה, השנה ראש

רבנו הקדוש, הוא נתן לציונים ירושלים ובית המקדש והכל, כן. ולא הסתכל בפניהם ולא נגע בהם, לא בירושלים ולא בכל הציונים. )סבא ירושלים?! כן! הכל אני אתן לכם, רק עלי, אלי אל צוחק(... ציונים, תיגעו, אל, אל תדברו, אל תבואו אלי, הוא לא בא לירושלים בכלל! ]כן[ אומן זה מספיק! בזיון גדול לציונים, ירושלים? קחו ירושלים והכל, לכו, לכו, מי, מי יקח, מי צריך לכם? ראש השנה, אומן! והם ישבו

בבית, בביתם, ויאכלו וישתו, כן.)סבא צוחק(...

נשאר אומן, רק אומן!מח

רבנו רבנו הכל זה ישראל, וארץ המקדש ובית ירושלים הקדוש, הקדוש. והם הציונים לא כלום! אפילו שיהיו מליונים, לא כלום! לא בא בחשבון! הנשיא, הנשיא לא כלום, הראש ממשלה לא כלום. הוא, הוא אמר מהם... הציונים חשבו, עכשיו הם כבשו הכל, כל, כל המלחמה, כל ארץ ישראל, כל... ירושלים הכל זה שלהם. אבל זה היה והם נקברו שמה. הוא עשה להם קבר, לכל הציונים. הקבר שלהם, קבר. להם עשה הוא ישראל בארץ לכולם. קבר ירושלים, כל קחו )סבא צוחק(... כל העשירים הגדולים של העולם יבואו על ראש השנה,

והם יראו! כל העשירים הגדולים יבואו לאומן על ראש השנה.

כולם על ראש, על ראש השנה לאומן )סבא צוחק(... יבואו

חודש[ ...]לאומן?[ ]עוד חודש? ראש חודש[ ]עוד אה? חודש[ ]עוד יוא עוד ]חודש, יש עוד חודש[ עוד חודש? ]כן[ אז ראש השנה? ניסע אולי יום[ עוד ארבעים זה ]עכשיו כן? ימים[ ועשרה עוד חודש יש ]כן, לבני-ברק, הרבנים והלומדים כולם יסעו לאומן! )סבא צוחק(... יבואו יש להם יבואו לאומן, מכל העולם, מאנגליה, מצרפת, מכל העולם יבואו מכל, מכל גדול מאד! יהיה )סבא צוחק(..., אומן כסף הרבה.

המדינות, מאנגליה, מאמריקה, מצרפת, כולם! )סבא צוחק(...

תיסע לאומן זה הכל!

יבואו כולם על ראש, על ראש השנה לאומן!

כל ארץ ישראל יסע לאומן!

אומן זה כלל כל הברכות וכל הישועות.)רבי ישראל דב אודסר זצ"ל(

מט

תער לעתיד י יר ש הש

יקים אמר: ד ל הצ ל כ א ש זה יהיה העולם הב יר לעתיד, ש יר ש אני אשוהחסידים.

) חיי מוהר"ן, אות רסו-ב (

י בוד כ רים כ מים מספ חינת: "הש בע וזה ב רך הט חינת ד ל ב יש נגון שרך ל ד יר ש גון והש חינת הנ הוא ב יד הרקיע" ש י ידיו מג אל, ומעשחין ב ש מ חות ש ב ירים ותש חינת הש מים הינו ב כונות הש ל ת בע, ש הטבע הט דרך ב נהיג העולם מ ש ו עכש ל ש ההנהגה רך על יתב ם להשגחה הש חינת ב נפלאות, חינת ב ל ש חדש יר ש יתער לעתיד אבל תער י יר החדש הזה ש גחה לבד וש י אז יהיה ההנהגה על־ידי הש כע"ב עולה ש ע מרב ש, ל מש פול, כ שוט, פ יר ש חינת ב הוא לעתיד חינת: "עולם חסד על ידו יהיה חדוש העולם לעתיד, ב חינת חסד ש בנה" )לקוטי מוהר"ן תנינא ח' עיין שם, ועיין עוד בתורה מט חלק א', בכוכבי אור שיחות יב

וסיפורים לח, פרפראות לחכמה סד(

י ה, כ יח דא מש היה, ומש י היה הוא ש ר נאמר עליו: מה ש הוא אשיר יר את ש ש ר ת א הנוראה אש ס הכ ר זכה לאחז ולהתאחד ב אשלוש, פול, ש שוט, כ נים נימין, פ בעים וש גת אלקותו על ש נעימות השבעים ש עולה ש יקוק[ יקו יק י זה: ]כ אחורים ב "הויה" הוא ש רבוע,

ר יזכו לזה. ל אש נים, לענג לנצח את כ וש)כוכבי אור חכמה ובינה אות ל(

נ

רבנו הוא בעצמו זה השיר!

שיחות סבא ישראל

בזוהר ובליקוטי מוהר"ן: שיש שיר שהוא יחזיר כל העולם להשם יש יתברך, לתורה, על ידי השיר הזה, אז מגלה רבנו שהוא זה השיר, "נ נח נחמ נחמן" השיר הזה הוא פשוט, כפול, משולש, מרובע, 'נ' זה עשרה בו יש וגם מרובע, 'נחמן' משולש, 'נחמ' כפול, 'נח' פשוט, מיני עשרה כנגד זה אותיות, עשרה זה נחמן" נחמ נח "נ אותיות, נגינה שהוא גילה שזה מסוגל לתקן פגם הברית, זה ה"תיקון הכללי", עשרה מיני נגינה! ]זה התחלתה דגאולה הפתק, התחלתה דגאולה ממש[ כן, כן, כן, רואים, רואים עכשיו שזה עושה פעולות, הוא, הוא, הוא נעשה

מפורסם בכל העולם!

ה"נ נח" זה נתגלה רק בהפתק זה היה סוד, סוד מכל העולמות ענין החתימה בהפתק רק כזה דבר בעולם נתגלה לא נתגלה, לא מרובע משולש, כפול, פשוט, שהשיר העולם לכל מגלה הוא הוא, שיחזיר כל העולם להשם יתברך, לתורה הוא, הוא בעל הפתק הוא רבנו הקדוש מה שחתם עצמו "נ נח נחמ נחמן" ופשוט זה 'נ' כפול זה 'נח', משולש 'נחמ' מרובע 'נחמן' שזאת אומרת שהוא מגלה לנו שהוא זה השיר שיתגלה לעתיד, הוא זה השיר כל תורה מליקוטי מוהר"ן, יהיה יבוא, ידו זה השיר שעל זה, אז אז, בעולם דיבור שגילה וכל

התיקון לעולם.

נא רבנו הוא בעצמו זה השיר!

נחמ נחמן מאומן", זה עוד לא היה חתימה כזו לא בחיי רבנו, "נ נח הוא השיר הזה, התגלות חדש שהוא, נתגלה בהפתק זה רק שיתגלה לעתיד, פשוט, כפול, משולש, מרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן,

זה התגלות חדש, זה, הגאולה, כל הגאולה תלויה בו!

מבין וכמו והוא מבין, שהוא שמי היא והאמת בהחתימה שכתוב דבר מתוך דבר, הוא יכול להבין שזה, שחתימה כזו שכתוב, לא מעולם העולם, מבריאת עדיין היה לא נחמן, רבי מרבנו הכל זה היה שום צדיק חותם בסגנון כזה, פשוט, כפול, משולש, מרובע "נ נח נחמ נחמן מאומן", 'מאומן', העולם יודעים מ'ברסלב', אבל הוא חתם כאן בחתימה 'מאומן', כי הוא שוכן באומן, בעיר אומן ברוסיה.

לא צריך להביא עדים, זה הוא עד, הוא עד לעצמו, רק לראות אני החתימה של רבנו עם נקודות נ נח נחמ נחמן מאומן זהו החתימה, החתימה הזו, רבנו הקדוש בחייו הוא חתם שמו על מכתביו 'נחמן', פה כתוב "נ נח נחמ נחמן" עם נקודות 'מאומן', זה העולם, כל העולם כי כי, 'מאומן' בשביל ש... נחמן מברסלב', כאן כתוב 'רבי יודעים

הוא שוכן באומן, כן!

רואים בפירוש בבירור, בבירור גמור, שרבנו הקדוש מגלה כאן, ופה שכל הגאולה, תולה, תלויה בו! כי הוא זה! הוא בעצמו זה השיר נחמן מאומן. ממקום שהוא נחמ נח 'נ' עם נקודות, שיתגלה לעתיד! ונעשה באומן - במקום שהוא נברא נמצא שמה, כנראה שהפתק,

נמצא.

רבנו הוא בעצמו זה השיר!נב

ובשמו רבי בו בו, וזה העולם כל ושל שלנו השורש הוא נחמן "נ נח נחמ נחמן" זה השורש של כל הבריאה, של כל התורה ושל

הכל!

הוא עיקר הגאולה, וזה מרומז בזה, בזה המכתב "נ נח נחמ נחמן כי מאומן" הוא הגאולה, זה השיר שיתנגן, זה שיר של חסד שיתנגן

לעתיד, הוא זה השיר! כן!

, רואים האמת, רואים, רואים פתק כזה, לא, לא, לא צריכים רואיםשום המלצה לא צריכים, כן, זה כתב שלו, וזה החתימה שלו כולה התורה כל זה אני, לא בעצמו, רבנו ידי על רק נתגלה לא "נ נח נחמ נחמן מאומן", רק רבנו הקדוש גילה את זה, "נחמן מאומן"!

זה: "נ נח" את גילה בעצמו רבנו תלמיד! שום בעצמו, רבנו גילה "אתם יודעים מי אני? אני נ נח נחמ נחמן מאומן!"

הקדוש אמר לאנשים שלו: "אתם יודעים מי אני? לא, לא, אני רבנו "נ נח נחמ נחמן מאומן", אני הרבי של כל היהודים!"

יודע מי אני?" רבנו הקדוש אמר לאנשים שלו: "אתם יודע מי "אתם אני? אני נ נח נחמ נחמן מאומן, אני הרבי של כל ישראל!"

נג רבנו הוא בעצמו זה השיר!

לא מי אף יודעים לא אנחנו גילה, הקדוש רבנו נח"? "נ זה גילה אני? מי יודעים "אתם מזה: גילה הקדוש רבנו רק אחת, אות אני אני, מי לכם אודיע אני אתם, מאומן, נחמן נחמ נח נ אני

נ נח נחמ נחמן מאומן!"

ביאת הוא עד תוקד שלי ש"האש שאמרתי מה בהפתק, מגלה המשיח", זה "אמרתי עליך", ככה כתוב בהפתק, גם הוא מגלה אני זה מרובע משולש, כפול, פשוט, הזה "השיר השיר! זה שהוא זה השיר 'מאומן', איזה נחמן? מאומן! הוא 'נחמן מאומן!', בעצמי!",

פשוט, כפול, משולש מרובע.

נחמן כל נחמ נח "נ הוא הרבי הרבי, זה מי לדעת צריכים העולם מאומן", זהו הרבי של כל ישראל, אשרינו מה טוב חלקינו שיש לנו רבי כזה, הרבי כבר הכין לנו "ליקוטי מוהר"ן", "ליקוטי תפילות", "ליקוטי הלכות", "ליקוטי עצות", הוא כבר הכין לנו הכל, לכל אחד

ואחד, הרפואות והישועות והתיקונים.

לכל מי הישועות אפילו כל אני נחמן מאומן, נחמ נח נ "אני הוא? העולם, אני יכול לכבוש כל העולם!" והוא כבש כבר כל העולם, יש כבר "ליקוטי מוהר"ן" ו"סיפורי מעשיות" כאלה, אז יש כבר רפואה לכל העולם, לכל העולם, לכל מה שיעבור עלינו, לכל מה שעובר עלינו ויעבור עלינו. אני ראיתי את זה בעיני, פלאות כאלה, שלא שמעתי ולא ראיתי מעולם! מתגלה בעולם דעת כזה, חכמה כזה, אמת כזה,

שעדיין לא נתגלה בעולם, וזה רבנו הקדוש, הוא המפתח של הכל!

רבנו הוא בעצמו זה השיר!נד

הקדוש גילה מי הוא, הוא "נ נח נחמ נחמן מאומן" "נחמן מאומן" רבנו ]זה עיקר המסר של הפתק?[ אה? ]העיקר של הפתק זה שרבנו גילה שהוא "נ נח נחמ נחמן מאומן"?[ כן, כן, כן, כן, כן! ]זה העיקר?[ כן, כן, כן, כן!, הוא

הרבי של כל, של כל, של כל, של כל ישראל, הוא יתקן כל העולם, יתקן כולם!

זה השם של רבנו ]מה הזו?[ זה האימרה נחמן מאומן"? מה נחמ נח "נ זה

רבי נחמן, הוא גילה, שענין, יש ענין ניגון של שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, זה השם של רבנו רבי נחמן ]ומה, וזה טוב לחזור על זה? זה טוב להגיד את זה?[ כן! ]למה זה כל כך טוב?[ רבנו הקדוש גילה על זה,

ששמו הוא שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, 'נ' זה פשוט, אות אחת, 'נח' זה כפול, שני אותיות, 'נח', 'נחמ', זה משולש, 'נחמן', זה מרובע,

והוא חבור בהשם של השם יתברך, י־ה־ו־ה.

זה, שיזכיר את שישיר נח', 'נ ובכל שעה עת בכל צרה, עת בכל וישיר בשמחה, כן, זה, זה דבר קל, וזה הוא העיקר הכל, כי נחמן מאומן זה פשוט, כפול, נחמ נח נ העיקר הוא רבנו רבי נחמן, משולש, מרובע, זה עשרה אותיות מן עשרה מיני נגינה שגילה, עשרה מיני נגינה שגילה, בזה תלוי הכל, כל הגאולה, רק להגיד בפה 'נ נח', זה זה, לרבנו, כולם יתקרבו זה ידי ועל נח', 'נ כן, בשמחה, לשיר עיקר זה זה, זה, נח', 'נ השם זה רבנו, הוא הגאולה עיקר הגאולה, הגאולה, נ נח נחמ נחמן מאומן בזה תלוי כל עיקר הגאולה, וזה מסוגל רבנו זכות בפה: ויגיד שיתפלל אחד כל ובפרט, בכלל אחד לכל

הקדוש יגן עלינו ועל כל ישראל, זכות נ נח נחמ נחמן מאומן, כן.

נה רבנו הוא בעצמו זה השיר!

להזכיר את שמו של רבנו ז"ל "נ נח נחמ נחמן מאומן", זה המתקה, רק וזהו מרפא ומחזק ומחדש כל העולם, זה רק בדיבור אחד!

עוד לא היה חתימה כזו, לא בחיי רבנו, רק זה נתגלה בהפתק הזה, זה כפול, פשוט, לעתיד, שיתגלה השיר הוא שהוא, חדש התגלות משולש, מרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן. זה התגלות חדש, זה הגאולה, כל הגאולה תלויה בו! אם היה אנחנו, אנחנו אומרים זה, אז מה, מה?! מי אנחנו?! מה?! אני, אני אומר ככה, והאחר אומר ככה, כן. אבל מה רק הודיע הוא הים, מן עוד לא אפילו כטיפה גילה, שרבנו הקדוש מועט המחזיק את המרובה, רק מעט, מעט, טיפה מן הים מגדולתו, והוא ידע איך שאנחנו צריכים אליו לכל דיבור ודיבור שלו, בשביל

להכיר את השם יתברך ולזכות ליראת שמים ואמונה ואמת, כן.

אמר: "ואני רופא אותה", ורבנו הקדוש אמר אז המעשה הבעטליר הזו, הוא מדבר רבי נתן, שהמעשה הזו, התנועות של רבנו זה פלא כזה, שאין זה, ועם הידים מה שעשה, התנועות עם העינים בעולם כמו המעשה הזו, מה שרבנו הקדוש רימז. וזה הפתק זה רמזים, זה, זה הוא האמת, שהעיקר הוא, הוא רבנו, שהעיקר הוא רבנו, הוא

השיר הזה שיתגלה לעתיד, הוא רבנו "נ נח נחמ נחמן מאומן".

שירו לה' שיר חדש", "שיר חדש", דוד המלך לא אמר, הוא "מזמור אמר: "שיר חדש!", הוא חדש לגמרי! הוא חדש, "שיר חדש!",

רבנו הקדוש הוא "שיר חדש!", רבנו הקדוש הוא השיר הזה!

רבנו הוא בעצמו זה השיר!נו

כי העיקר זה, כי זה דבר קל להגיד, נחמן מאומן" נחמ נח "נ הוא הבריאה כל של בהשורש מחזיקים אז נח", "נ כשאומרים רק אחר! בעולם ונכנסים כן! הצדיקים, כל ושל התורה כל ושל וככה, כמו שחתום בחתימה בפתק נחמן, רבי רבנו שמזכירים שם

הזה "נ נח נחמ נחמן מאומן", כן!

זה נהר חדש, ניגון חדש בעולם "נ נח", כל בני ישראל, כל ארץ נו, ישראל אומרים, שואלים: "מה זה נ נח?" הם לא יודעים מה זה, אז יודעים שרבנו הקדוש גילה את זה שהוא, עכשיו ברוך השם אנחנו

שהוא זה "נ נח".

מה כל, יודעים לא העולם, כל החילונים, החילונים, החכמים, כל שזה "נ נח". ולאט לאט הם ידעו, כי הם ישאלו: "מה זה? אני, אני רוצה לדעת מה זה?", הם ילמדו את זה, וכשהם ידעו ויתקרבו לרבנו,

יהיה נעשה עולם חדש!

נס חדש, כל העולם שואלים: "מה זה נ נח?", הלומדים, החסידים זה הם חושבים: "מה, מה, מה זה, מה זה נ נח?". ירושלים, מאה שערים יש לכם נח? נ זה רוצים לדעת מה "מה? אנחנו ישאלו: וכל העולם

ניגון, ניגון כזה, ניגון פלא כזה, מה זה?" )סבא צוחק(...

באים ומספרים לנו: "שמענו ניגון כזה, נ נח", אז נתמלא כל צרפת הם וכל אנגליה מ'נ נח' )סבא צוחק(

נז רבנו הוא בעצמו זה השיר!

כל המדינות, סין, הם ישאלו: "מה זה נ נח?" )סבא צוחק(, איטליה, אין להם שום שאלה, רק על נ נח, מה זה? מה זה נ נח?

זה ניגון שהוא מסוגל לרפאות כל המחלות, זה הניגון, אתם "נ נח" נח" )סבא צוחק(. זהו, הם יתפלאו, "נ יודעים מה זה הניגון? סרטן, זה רפואה, לה כזה שאין בעיניהם מחלה רואים הם זה? מה אז "תלך", ורבנו הקדוש אומר: כן, צוחק(... )סבא כזה שהוא סרטן הוא איפה קרה? מה מה, זה, "מה אומרים: והעולם ללכת! מתחיל "איפה הלך?! הוא מת! גם־כן על היצר הרע שלי: הלך?" אני שואל אינו, איפה היצר הרע שלי?! נעלם, נעלם לגמרי!" )סבא צוחק(. אנחנו, ונעלם, ומתרחק יודעים מרבנו, ככה היצר הרע הולך כמה שאנחנו

הוא הורג אותו עם כל החיילים שלו, כן,זה פלא!

מיני אני בכל יברך אתכם יתברך לבי, שהשם בכל מברך אתכם להשם להתקרב שנזכה והעיקר הצלחות מיני בכל ישועות, יתברך באמת אנחנו וזרענו ודורותינו וכל עם ישראל שנזכה לתשובה על־ידי בוודאי, יהיה, והכל לאמונה, לחזור לתורה, לחזור שלמה,

רבנו רבי נחמן, ככה הוא גילה, כן!

)רבי ישראל דב אודסר זצ"ל(

נח

"תלמידי היקר"

ליקוטי הלכות

הלחם בעמלק" מה זה שאמר משה ליהושע תלמידו דיקא, צא "וצא הלחם בעמלק, ולא לחם עמו בעצמו. כי מחמת שכל מלחמתו של עמלק הוא כנגד בחינת משה שהוא הראש בית האמיתי, להסתיר ולהעלים שמו חס־ושלום, על־כן אין יכול משה בעצמו להלחם עמו, כי אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים )ברכות ה'( כי איך אפשר להצדיק להגדיל ולפרסם שם עצמו. על־כן צוה לתלמידו יהושע "צא לו כח יש כי דיקא התלמיד של הצדיק האמת הוא הלחם בעמלק" להלחם בעמלק שרוצה להעלים ולהסתיר שם הצדיק הזה, כי בחינת שמו ולהגדיל לפרסם תחבולותיו וכל עיסקו כל תלמידו, יהושע

הקדוש והנורא של הצדיק הזה בעולם.

הוא בעמלק, להלחם תלמידו יהושע בחינת של כוחו כל ובודאי אין בודאי כי משה, בחינת שהוא בעצמו בית מהראש רק בודאי ונוראה עצומה מלחמה ללחום התלמיד בחינת שהוא ליהושע כח כזאת. וזה שכתוב: והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכו'. כי בודאי עיקר כח המלחמה היה על ידי משה בעצמו, רק אף־על־פי־כן ולהעלים שם המלחמה בעצמה להתגבר על עמלק שרוצה להסתיר הצדיק הזה, להתגבר עליו להגדיל ולפרסם ולפאר ולרומם באמת שם הצדיק הזה, צריך שיהיה נעשה על־ידי בחינת יהושע תלמידו דיקא כנ"ל. וכמו שמובא בזהר הקדוש )בשלח סה( שיהושע דיקא היה מסוגל

למלחמה הזאת עיין שם.

)אורח חיים - הלכות שבת ה'- אות י'(

נט "תלמידי היקר"

עמלק הוא זוהמת הנחש שעיקר התגברותו על ידי פגם ענווה וכנ"ל. כי ועל־כן היה עיקר הכנעתו על־ידי יהושע כמו שכתוב ויאמר משה ליהושע צא הלחם בעמלק וכו'. כי יהושע היה תלמיד משה אשר לא ימוש מתוך האהל כי היה משתדל כל ימיו לראות פני משה רבו בכל עת עד שזכה על־ידי זה שיתנוצץ מוחו ולקבל כל התורה על־ידי זה.

אשר על ידי זה זוכין לענוה אמיתית שהוא הכנעת המן עמלק וכנ"ל.

)לקוטי הלכות או"ח שבת הלכה ז עב(

כל מה שמסתלקין הצדיקים מן העולם ביותר ח"ו צריכין לחפש וע"כ ולבקש הרבה יותר. כי כל צדיק אמתי ותלמידו הוא בחי' משה ויהושע. כאשר שמעתי מפיו הק'. כי הצדיק הרבי האמתי הוא בחי' משה שהוא רבן של ישראל והתלמיד הוא בחי' יהושע. וזה בחי' פני חמה ופני לבנה כשרז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. יותר. לחפש צריכין הרבי האמתי הצדיק וע"כ אחר הסתלקות של כי אחר הסתלקות הצדיק שהוא בחי' חמה. אזי סיהרא שלטא שהוא בחי' התלמיד שהוא בחי' פני יהושע כפני לבנה. והלבנה מתמעטת ידוע שכל זה כי ישראל. בני והכל כפי עבודת ומתמלאת בכל עת עבודתינו הוא למלאות פגימת הלבנה וכו' ועיקר מילוי ותיקון הלבנה מפגימתה הוא ע"י הבקשה והחיפוש הנ"ל אחרי הצדיק האמת שזהו קידוש בעת דוד מלכם שאומרים ואת אלקיהם ה' ובקשו את בחי' הלבנה כמו שאנו מבקשים בסוף ברכת ק"ה ויה"ר מלפניך למלאות הסתלקות אחר ע"כ וכנ"ל. וכו' ובקשו ויקוים וכו' הלבנה פגימת הצדיק שאז הוא בחי' שליטת הלבנה צריכין לחפש ולבקש יותר היכן נמצא קדושת רוח הקודש של הרבי האמת שהוא בחי' משה שהוא בחי' פני חמה כי הלא גם בחיי הצדיק היו צריכין לבקשו מאד. אע"פ היא מתכסית לפעמים מיעוט אף־על־פי־כן אין בה שום שבהחמה

"תלמידי היקר"ס

ונעלם נתכסה שלפעמים היינו החמה, אור המחשיכין עננים ע"י אור הצדיק הרבי האמת שהוא בחי' חמה ע"י בחי' העננין דמכסיין מיני כל נמשכין וישמעאל שמהם עשו קליפת בחי' עיינין שהם על התנגדות והסתרות של הצדיק האמת שעי"ז אין יודעין ממנו. ואפ' מי שזוכה לבא אצלו צריך יגיעות לקבל ממנו מה שצריך וכו' וכנ"ל. אבל יותר השארתו קדושת אור לבקש צריכין הסתלקותו אחר בוודאי ומתמלאת שמתמעטת הלבנה שליטת בחי' הוא שאז מאחר ויותר והכל כפי תיקון או קלקול ח"ו ע"י מעשי בני אדם כידוע ומובן בזוה"ק. וע"כ אז צריכין בקשה וחיפוש יותר ויותר אחר אור הצדיק האמת עד

שיוציא בחי' הלבנה מכיסויה ופגימתה והעלמתה.

)ליקוטי הלכות - חשן משפט הלכות מכירה ובו ענין ספירה ושבועות הלכה א - יג(

תיקון פגימת הלבנה הוא על־ידי התחזקות שבא על־ידי שמחה עיקר בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם וזה שהזהיר השם יתברך כמה פעמים את יהושע חזק ואמץ)*( כי יהושע הוא בחינת לבנה כמאמר

רבותינו זכרונם לברכה.)משיבת נפש - לט(

הלבנה היא בחינת מלכות )משיבת נפש - מה(

ענין סמיכת התלמיד

האמת העוסק תמיד בתפילה בתכלית השלימות, הוא בחינת הצדיק בזוהר כמובא ממנו, ולווים מקבלים שהכל הגדול המלוה הקדוש כל כוכביא לווין דא מן דא וכו'. כי כל הכוכבים ומזלות וכל הכוחות הנמשכין מהם וכל המלאכים הממונים עליהם גבוה מעל גבוה

)*( "חזק ואמץ בעבודתך"

סא "תלמידי היקר"

כולם מקבלים ולווים מדבר ה', שהוא בחינת התפילה בשלימות של הצדיקי אמת, ומאחר שכולם הם בחינת לווים מהמלוה הגדול שהוא הצדיק הבעל תפילה הנ"ל, בודאי צריכים לסלק לו ההלואה שלווים העולם מזה וכח חיות איזה שכשמקבל ידי על הוא והסילוק ממנו. ולהאמין לידע צריך וזהב, וכסף מלבושים או ושתיה אכילה כגון שהכל נמשך מדבר ה' שהוא התפילה השלימה שעוסקין בה הצדיקי אמת. והכל הוא בבחינת הלואה מהמלוה הגדול, וצריך לראות לסלק להמלוה הגדול החוב שלוה ומקבל ממנו בכל עת ושעה. ועל־כן צריך להשתדל להחזיר כל הכוחות לתוך התפילה שיתפלל עם כל הכוחות שלוה ומקבל בכל עת מהמלוה הגדול ולקשר כל תפלותינו אליו. עד המלווה תפילת בתוך הנ"ל הכוחות כל עם תפלתו נכללת שתהא תפילת גם ונתעלה נשלם ואזי השלמות. בתכלית שתפלתו הגדול הצדיק שהוא המלוה הגדול בעצמו בשלמות גם כן יותר ויותר. ואזי עד מעלה לדרגא מלמעלה מדרגא הכוחות כל ומשפיע חוזר תיכף תכלית הארץ הגשמי וחוזרים ונשפעים כל ההשפעות טובות לישראל העוסקים בתיקון זה על־ידי תפילתם שמקשרים להצדיק. נמצא שכל מה שמסלקים החוב להצדיק המלוה הנ"ל אזי תכף ומיד חוזר ונותן ומשפיע להם ומלוה להם בכפלי כפלים, ואזי הם צריכים עוד להחזיר כל הכוחות אליו, ואזי חוזר ומשפיע להם ומלוה להם וכן חוזר חלילה זה מחזירין וכן כשזוכין ליתן ממון או חפצים להצדיק, בכל לעולם. להם ומשפיע חוזר תכף ואזי ממנו, ולוו שקיבלו הכוחות אלו אליו בכפלי כפלים על ידי שהוא מתפלל עם כל הכוחות האלו בשלמות יותר וכן חוזר חלילה לעולם כנ"ל. ואם היה העולם מתנהג כך בשלמות כבר היו חוזרים כל ההשפעות טובות לישראל, עד שהיתה חוזרת כל

הגדולה לישראל, כמו שיהיה לימות המשיח.

)אוצר היראה צדיק אות קעג(

"תלמידי היקר"סב

זכות בכל צריכין התפלה, בעבודת ובפרט האדם של העבודות שיעשה הצריך, למקום ועבודתו תפלתו להעלות שיוכל גדול התיקון הצריך בכל העולמות ובפרט בשורש נשמתו. וקודם שהתפלה והעבודה עולה לשם יש סכנות רבות ועצומות בדרך ואחריות הרבה תיקון עיקר על־כן כידוע. הדרך על האורבים המקטרגים מרבוי העבודה ובפרט עבודת התפילה הוא על־ידי שמקשרים הכל להצדיק האמת, שהוא בחינת ה"מלוה הגדול" כנ"ל שזה בחינת סילוק החוב וההלואה שלווין ומקבלין מהמלוה הגדול בכל עת. אך לפעמים האדם יכול ואינו הגדול שהוא הצדיק האמת בעצמו, רחוק מאד מהמלוה לצאת ידי חובתו לסלק חובו הנ"ל כי אם ע"י שליח, שהם הכשרים והיראים המקורבים להצדיק הגדול הנ"ל, שאינו יכול לקשר את עצמו

להצדיק ולסלק חובו בשלימות כי אם על־ידם, כי הם שלוחיו.

ואז הדין כך, אם האמת שהוא שלוחו כגון שאמר לו הצדיק )שהוא או על־ידו, ולשלוח עליו לסמוך שראוי בפרוש הגדול( המלוה נפלאים והחידושים התורות בחינת שהם ידו כתיבת לו ששלח שגילה הצדיק שכולם מסורים ביד שלוחו זה, אזי אפילו אם נאבדו וכבר הלוה, על אחריות אין הגדול המלוה ליד שבאו קודם בדרך נפטר מחובו. כי המלווה הגדול כחו גדול ועצום ויוכל למלא חובותיו

מכל מקום שהם, ובלבד כשנשלחו ע"י שלוחו הנאמן באמת.

אבל אם שלחם הלוה ע"י שליח שלא נשלח מהמלוה הגדול כלל, רק אליו ונתקרב צדיק לאיש אליו נדמה כי לשליח עשאו בעצמו הוא לשרשו הכל להביא כח לו שיש סבר כי אליו, עבודתו כל וקישר אזי בדרך, ונאבד כלל ממנו נשלח לא ובאמת הגדול, להמלווה מהמלוה נשלח לא השליח זה שבאמת מאחר הלוה על האחריות

הגדול כלל.

)שם אות קעו(

סג "תלמידי היקר"

אלו שהם באמת שלוחי המלוה הגדול שהוא הצדיק, והצדיק אפילו צוה עליהם להשתדל לגבות חובותיו, דהינו להזהיר ולהזכיר את הכל שיעסקו בעבודת ה' ובפרט בתפלה שזה בחינת סלוק החובות וההלואות. אף־על־פי־כן אין להם כח עדין לעשות ראש השנה ולדון ולשפט את כל אחד כפי מקומו, כי זה אינו יכול כי אם המלוה הגדול בעצמו שאוחז בכסא הכבוד, ששם שרשי נשמות ישראל, והוא בחינת מקומו של עולם, והוא דייקא יכול לעשות ראש השנה ולדון הכל לכף

זכות בחסד וברחמים גדולים.

)שם אות קעז(

טוב מי שמקרב עצמו לקטן במעלה, אף־על־פי שזה הקטן במעלה ממנו הרבה וכנגדו הוא צדיק, אף־על־פי־כן לא די שאינו מועיל לו אלא אף הוא גם מקלקלו הרבה, כי הרע שלו התגבר ביותר על ידי שיהיה יונק מהרע של רבו הקטן במעלה שעדיין לא ברר את הרע כראוי, וע''י זה הוא בעצמו יתקלקל יותר כנ"ל וכל שכן שאותו האחד רחמנא האמת, הצדיק על חולק הוא להתקרב רוצה הוא שאליו ליצלן, ובוודאי הוא מקלקלו הרבה מאוד כי הוא עוקר אותו ממקור ויציל. על־כן יש להתקרב דייקא אל הצדיק ושורש חיותו, ה' ירחם כוחו בעוצם הסתלקותו אחר אפילו כי מאוד, במעלה הרם האמת הגדול הוא השאיר אחריו ברכה, ספרים נוראים והתגלות חידושים

ותלמידים יקרים)*( שממשיכים הארת דעתו הקדושה לדורות.

)לקוטי הלכות, הלכות בב''ח הלכה ב(

)*( "תלמידי היקר"

"תלמידי היקר"סד

סמיכת מוהרנ"ת זצ"ל

ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. מי יוכל לספר, מי יוכל לשער מי אור ורבנו, מורנו אדוננו עשה אשר והנוראות הגדולות כל את האורות, אור הצחצחות, אור הגנוז וצפון וטמון עם כלל נפשות ישראל, אנשיו עם ועשה פעל אשר וביותר, העולמות; כל תלויים שבהם המקורבים אליו, אשר זכו להסתופף בצילו, צל הקדוש, ולשמוע מפיו ועשה פעל ובפרטות, אשר יומין; עתיק דברים שכיסם מה ששמעו אצלו, והושיבני ומאשפות, מעפר הקימני אשר והאביון, העני עמי דברי כל את ולכתוב לקבל עלי ידו וסמך ביותר, ברחמיו וקרבני שיהיה זכני לכל כאשר הכל מעשיותיו, וסיפורי ושיחותיו תורתו אנכי כי־אם ממנו שיודע מי שאין מלא, בפה ואמר על־ידי. נכתב

מעט, ועוד כמה לשונות כאלה:

)הקדמה לחיי מוהר"ן(

על ידי יהיה מאיר האור עד ביאת המשיח!

י מעת שון: ש זו הל אמר ב נו זכרונו לברכה ש מע מרב ש מאיש אחד שיח וועט קומען - האש יז מש מיין פייערל וועט שוין טלואין ב

יח. בוא מש י י תוקד עד ש ל ש

) חיי מוהר"ן, אות שו (

אמרתי", מה אמרתי עליך? רבנו הקדוש אמר בחייו שיחה: "עליך כתוב ככה הוא, ככה ביאת המשיח", עד תוקד "האש שלי בספר "חיי מוהר"ן", ופה הוא מגלה, זה אמרתי, מה שאמרתי "מיין

סה "תלמידי היקר"

פייעריל... האש שלי תוקד עד ביאת המשיח", עליך אמרתי, זה אמרתי עליך, שעל ידי יהיה מאיר האור עד ביאת המשיח.

היקר", היה יכול להיות הפתק בלי "תלמידי היקר", "מאד "תלמידי היה קשה לי לרדת אליך להגיד לך", מה זה?! באמצע הוא מוסיף "תלמידי היקר". נו, נו, ל. יכול לקבל את זה?! מה? הוא אינו למדן, אינו, הוא איש פשוט, מה? "תלמידי היקר"?! "ועליך אמרתי"?! )סבא צוחק(. כן, כמו, כמוני, כמו שאני יודע, הוא גם־כן חושב את לא אבל ל.י., להיות צריך היה הפתק ל.י., להיות ראוי זה אה! זה, ישראל בער )סבא צוחק(. מזה רואים התחזקות כזה, שרבנו כמו אצל השם יתברך, כתוב, יש פסוק: "אשכון את דכא" מי שהוא מדוכא, כן, עד דכא, הכי דכא, דכא, דכא, כן )סבא צוחק(, "אשכון את דכא", את ראה הוא הביטול, בתכלית אצלו היה הוא נתן רבי נתן, ורבי האור של רבנו, הקדושה של רבנו, אז הוא, הוא היה בעניוות כזה, זה גם־כן היה קשה לו לקבל "תלמידי היקר", כן. רבי נתן הוא היה אצלו אפס ואין, כי אי אפשר להיות בלי רבנו! הוא ראה את גדולת רבנו, כבוד, של מחשבה שום לו היה לא כן. כן, לגמרי! נתבטל הוא אז של גאוה, של... "אני, אני, אני תלמיד רבנו הקדוש, אני זוכה לשמוע תורות כאלו, מעשיות כאלו", והוא היה אפס ואין, הוא הבין שהוא רחוק מהשם יתברך לגמרי, נגד רבנו. כן, אבל הוא היה גאון, אבל חכמה זה עניו, היה הוא אדרבה, לגמרי, אני כלום, לא אני אני, גדולה, איש כזה, יהיה אפס ואין?! איך זה?! זה למעלה מן הטבע! זה רבנו הקדוש האיר עליו. רבנו הקדוש זה כלי כזה, "אשכון את דכא", שיהיה אצלו אפס ואין, כן, אם לא, אז לא יכול לקבל מרבנו, כן. )סבא צוחק(, ואני אפס ואין ממש! הוא היה גאון, ואני ממש כלום, וזה הפתק בא פתאום, בלי הכנה, כלום, היה מעשה של שבעה עשר בתמוז, כמו

"תלמידי היקר"סו

שכתוב בהפתק: "וסמן י"ז בתמוז" )סבא צוחק(, כן, זה ירפא, אני לא יכול לטפל בך, מה? אני הייתי מסוכן מאד, זה דיכא, הייתי מדוכא כזה שהייתי חולה נפש ונפלתי לעצבות כזה, לשיברון לב כזה, שבלי רפואה, אין, אין, אין רפואה לזה, אין, כן, אני הייתי מזה כמו, כמו... ומזה נברא הפתק. ורבנו הקדוש אומר ב"ספר המידות": "מי שעובר עבירה ומתבייש בה", ומתבייש בה, כן, "מוחלין לו על כל עוונותיו!", זה מזה, לי והדיכאון שהיה והבושה הצער אז המידות", ב"ספר זה היה, היה מכפר על כל עוונות... על כל... ככה אומר רבנו, ככה כתוב ב"ספר המידות", אז לא חידוש שהוא כותב, שהוא מדבר אלי בלשון

כזה: "תלמידי היקר", "ועליך אמרתי" )סבא צוחק(...

יחד הוא כן, כן, היקר", "תלמידי איתי מדבר והוא נפטר... כבר ועליך מעבודתך מאד "נהנתי אמרתי", "עליך המכתב, עם נו, "חזק ואמץ בעבודתך", בער, מי, מי, מי אומר את זה? אמרתי",

"נ נח נחמ נחמן מאומן"!

והיה י"ז מזה, ידעתי לבדי אני רק ידע, לא שום... ידע לא בתמוז )סבא כן הצער, מגודל למות יכולתי יכולתי, אני גדול, צער לי צוחק(, אז הוא בא אלי "תלמידי היקר", אתה רוצה, אתה למות?! לא,

לא, אתה "תלמידי היקר"!

העולם צריכים לדעת שהמלוכה הוא רק לה' יתברך, כן,אוי, אוי, כל אוי, אוי, אוי, נו, נו, נו, אוי, אני לא רב ולא רבי ולא אדמו"ר ו..

העיקר הרחמנות, תלמיד רבנו, אבל פשוט, פשוט לגמרי.

סז "תלמידי היקר"

זה משמעות של פנים אל פנים, יודעים אם אנחנו מדברים, 'להגיד' אני, "להגיד לך" )סבא צוחק( מה, מה יש? מה להגיד, מה "ועליך מעבודתך", מאד "נהנתי דברים! שתי להגיד? מה להגיד? אמרתי", זה שתי דברים, אז "חזק ואמץ בעבודתך", אחר כך הוא...

אתה יודע מי שאומר זה? "נ נח נחמ נחמן מאומן"! )סבא צוחק(...

נקי לגמרי!

תאוות אני לא תאוה! שום לי אין אני קצת, שלי החיים לך אגלה אשה, לא, שום תאוה, אני נקי! מחשבה חס־ושלום יכול להיגנב ]כן, ילד שנולד נקי לגמרי, לגמרי, כמו איזה פסול, איזה... לא, אני אפשר איך בי, מאמין לא לא, אני סבא[ גם, רוצה אני לך, מאמין אני

בעולם הזה, כל זמן שאדם חי, יש לו יצר הרע וכל התאוות, ואני אין לי, אין לי, לא צריך ללחום )סבא צוחק(, לא, אין, אין שום מלחמה, שום... המח שלי קדוש, ואין לו שום פסול, שום ריח של תאוות עולם הזה )סבא צוחק(, כמה שאני אספר לך, עוד לא, עוד לא מגיע לחלק קטן.. אין בי ש... איך אפשר דבר כזה? האדם כל זמן שהוא חי, הוא רוצה כל התאוות, אכילה ו... כל התאוות, ואני אין לי, אין לי, התאוה רואה, רואה אותי, היא בורחת, היא בורחת )סבא צוחק(, אין לי שום ריח של פסול של תאוה, אין לי שום תאוה, שום ריח של תאוה ]כן, זה רבנו אמר: שמי שיתקרב אליו באמת[ אה? ]רבנו אמר, שמי שיתקרב, רבנו

הבטיח, רבנו גם כן לא היה לו שום ריח, רבנו אמר: שמי שיתקרב אליו באמת,

הוא יעשה אותו כמוני ממש[ יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, "כמוני ממש"

)סבא צוחק(

לי שום תאוה, תאוות אשה, תאוות... אין לי, אני לא צריך, אני אין לא אומר "תיקון הכללי", כל אדם צריך לפעמים זה, ואני לא, לא

"תלמידי היקר"סח

אומר "תיקון הכללי", אני לא צריך )סבא צוחק( ]סבא, באיזה גיל, באיזה שבעים, בערך בערך, ]כן[ גיל? איזה גיל?[ באיזה לזה? זכיתם כבר גיל

שמונים בערך, אצלי לא שייך, כאילו אין בעולם תאוה, כאילו אין של העולם הזה )סבא צוחק(, יש אדם שהוא חי, יכול לחיות בלא תאוה?! אני, אני צוחק מהתאוה צוחק ממנה, לך, לך, מה? אני לא צריך אותו, לך, לך, רק לך.. לא, לא צריך לצעוק אפילו, היא בורחת לבדה, אני

לא מבין את זה )סבא צוחק(

דרך הטבע, אפילו אדם זקן יש לו תאוה על... לזה, לזה, לזה, האדם, ואני ברוך השם פטרתי מהם, ונקי לגמרי, אין לי שום תאוה משום דבר )סבא צוחק(, אני לא, לא, לא, לא יכול אפילו לדבר מן יכול לסבול לא אני נבלה, כמו, כמו זה מסריח כלל, התאוה כלל, שנולד ילד כמו לגמרי, נקי אני צוחק( )סבא תאוה של של, הריח

עכשיו, אני נקי לגמרי )סבא צוחק(.

האדם צריך לעבוד השם ולהתפלל הרבה להשם ולבכות לפני כמה לא אני זה, לכל צריך לא אני כבר מהתאוה, שיצא השם, צריכים לא לא, בחיים, לגמרי אותם פטרתי ולצעוק, לבכות צריך צוחק(, )סבא תאוה שום מרגיש לא מת, כמו נקי אני עוד, לעשות ואין כח ביד אנושי לדבר מזה, איך אפשר זה דבר, שאין דיבורים שאדם שהוא חי בעולם הזה ואין לו שום תאוה לגמרי?! זה, אני בעצמי מתמיה על עצמי, איך אפשר דבר כזה?! האדם כל זמן שהוא חי, הוא יש לו תאוות, אני פטרתי אותם בחיי לגמרי, לא צריך לבכות, לא

צריך לצעוק )סבא צוחק(

סבלתי הרבה, סבלתי הרבה, איך אפשר שהאדם בחיים אין אבל רחם יתברך "השם צעקות?! ובלי בכיות בלי תאוה, שום לו

סט "תלמידי היקר"

עלי, התאוה לא, לא רוצה ללכת ממני"... אני מצחק ממנה, כאילו אין שום תאוה בעולם, כאילו העולם נברא בלי תאוות, אני כמו משוגע בעולם הזה, כמו משוגע, איש שאין לו שום, שום תאוה לשום דבר, איך אפשר?! איך אפשר?! אני בעצמי מתמיה על עצמי, איך אפשר זה, כן, איך אפשר?! לא שמעתי, אני שמעתי למצוא, רק לדבר על מעשיות, ככה, אבל דבר כזה לא שמעתי, שיש, שיהיה אדם בעולם הזה בלי תאוות ]רק רבנו, סבא, רק רבנו, סבא, סבא, רק רבנו[ כן, וודאי,

בוודאי! ]סבא, אתם סוד מהעולם, סבא, אתם סוד, סוד, סוד של רבנו[

איש יחיד בעולם הזה, איש יחיד, איך אפשר דבר כזה?! שאדם אני בחייו שהוא אוכל וישן ו... איך התאוה עזבה אותי לגמרי?! )סבא צוחק(, כאילו אני חי בעולם הזה, בעולם של, שלא, בלי תאוות לגמרי, אני לא מבין איך אפשר דבר כזה, בעולם הזה, איך אפשר לחיות בלי תאוות?! )סבא צוחק(, ברוך השם, אני נראה לי, שכל העולם משוגע, ורבנו קרדונר ישראל רבי בעולם, אחד איש מצאתי אני אני, רק הקדוש ]סבא, רבי ישראל קרדונר הוא גם היה ככה?[ אה? ]הוא גם היה ככה?[ כן, הוא היה גם כן נקי, נקי, נקי, כן, אבל, אבל זה שאני, אינני מבין, איך אפשר לחיות בעולם בלי תאוות לגמרי, איך אפשר?! )סבא צוחק(, אני מתמיה, איך אפשר לחיות בעולם הזה בלי תאוות?! איך אפשר זה?! מה?! איזה עולם זה?! איפה אני?! מה זה?! זה היד שלי?! מה זה?! עצמות ו... מה זה?! )סבא צוחק(, הגוף הולך בלבוש של העולם, כן, ואין בו שום תאוה, מה? איזה עולם זה?! איפה אני?! איך אפשר דבר כזה?! איך אפשר לחיות בלי תאוות?! )סבא צוחק(. לא צריך ללחום כלל, אני אין לי שום תאוה, מי ששומע דבר כזה הוא מצחק, מה? או מת, או, או מת, אני חי ואין לי שום, שום תאוה )סבא צוחק(. אני יכול לדבר דיבורים כאלה, איך אפשר לדבר דיבורים כאלה?! אולי תלך ]הלוואי, צוחק( )סבא בעולם ]הלוואי[ שני משוגעים שני, ונהיה איתי

"תלמידי היקר"ע

הלוואי, סבא, הלוואי, אני גם רוצה, אני מאמין, מאמין באמונה שלימה שבכח

רבנו, אפשר[ רק בכח רבנו אפשר! ]כן[ כן!

אם ברוך יודע לא אני לי, אין לגמרי, אותי עזבו התאוות השם יש תאוה בעולם, אם יש אשה בעולם, אם יש תאוה בעולם, רגיל, דבר לא ונפלאות, שזה נסים ונפלאותיו, זה חסדי השם זה, שהאדם חי בעולם הזה ואין לו שום תאוה של אשה, של... זה פלא, פלא, זה נפלאות הבורא, פלא גדול, אני לא יודע באיזה, איך זכיתי לזה, אבל אני זכיתי לזה בלי שום... אני ראיתי איזה דיבור של רבנו באיזה, בספר, בספר "שיחות הר"ן" ו"ליקוטי מוהר"ן", אוי וי, אז זה עשה לי פלאות, פלאות, רבנו הקדוש הוא, הוא מטהר את האדם מכל, מכל רע, מכל התאוות, זה עיקר הרע, אוי וי, אוי וי, אני הייתי צריך להיות תמיד בכותל, נו, מעכשיו אני אולי... מעכשיו, אוי וי, אוי, השם יתברך עשה איתי דברים כאלה, דברים פלאים כאלה, גאוה, איזה כבוד, איזה גאוה, איזה איזה, ובי בלבי נשאר שלא חס־ושלום, לא, והעיקר, אני נקי מפגם הברית, חלילה־וחס, אם היה זה אצלי, הייתי מת בכל יום, הייתי מת, וברוך השם אני לא צריך אתם לי אין בכלל, באים לא לא, לא, כלום, והעבודה, המלחמה שום מלחמה ושום עסק )סבא צוחק( הם ברוגז איתי לגמרי, הם לא רוצים להכיר אותי )סבא צוחק(, אני הייתי הולך בכל ימי חיי, אני הייתי הולך בכל יום למקווה, בכל יום למקווה, לא, אבל היום אין לי

לא מקווה ולא "תיקון הכללי", אין לי על מה )סבא צוחק(

שידעו אולי טוב אבל זה, את להגיד זה, את לפרסם כדאי לא שיכולים, יכולים לפטור אותם, אם רוצים באמת, אז יכולים, צוחק(. )סבא יבואו שלא לגמרי ברוגז יהיה אותם, לפטור יכולים אני לא מרגיש אם יש אשה בעולם, כאילו אין שום, אין אשה בעולם

עא "תלמידי היקר"

)סבא צוחק(, אם, אם, אם היה, חס ושלום, אם היה לי מלחמות בזה, הייתי מת, כן, ברוך השם הם יודעים מזה והם עזבו אותי לגמרי )סבא צוחק(. השם יתברך, זה לא משלי, מתנה מן השם יתברך, כי זה לא, זה לא גבורה, גבורתנו, מה אנו, מה חיינו, מה? אין לי שום מלחמה, ללחום מי עם לי אין אין, לא באים, לא, לא, לא, לא, ללחום, אז )סבא צוחק(, אדרבה, יותר טוב אם יש מלחמה ונותנים להשם יתברך הכל, כל החיים, אבל העבודה כשזוכים, כשזוכים לפטור אותם בלי מלחמה, בלי מלחמה, אין לי מלחמה, אם יש חס־ושלום איזה פגם,

צריכים ללחום, מלחמה, אבל אני אין לי, אין עם מי ללחום.

זה ניגון שהוא מסוגל לרפאות כל המחלות, זה הניגון, אתם "נ נח" נח" )סבא צוחק(. זהו, הם יתפלאו, "נ יודעים מה זה הניגון? סרטן, זה רפואה, לה כזה שאין בעיניהם מחלה רואים הם זה? מה אז "תלך", ורבנו הקדוש אומר: כן, צוחק(... )סבא כזה שהוא סרטן הוא איפה קרה? מה מה, זה, "מה אומרים: והעולם ללכת! מתחיל "איפה הלך?! הוא מת! גם־כן על היצר הרע שלי: הלך?" אני שואל אינו, איפה היצר הרע שלי?! נעלם, נעלם לגמרי!" )סבא צוחק(. אנחנו, ונעלם, ומתרחק יודעים מרבנו, ככה היצר הרע הולך כמה שאנחנו

הוא הורג אותו עם כל החיילים שלו, כן,זה פלא!

עב

"אומן" ראשי וסופי תיבות

י בן זקנים הוא לו )בראשית לז, ג( ניו כ ל ב ראל אהב את יוסף מכ ויש

יך נערמו מים )שמות טו, ח( וברוח אפ

תבת )שמות לב, לב( ר כ פרך אש ואם אין מחני נא מס

נו איש )במדבר לא, מט( ולא נפקד ממ

ר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה מעו אל מצו תי אש ש מע ת והיה אם שמטר י ונתת כם נפש ובכל לבבכם כל ב ולעבדו אלהיכם יהוה את

ארצכם )דברים יא, יג, יד(

ה תביאו מ ם ש מו ש ן ש כ ר יבחר יהוה אלהיכם בו לש קום אש והיה המרתיכם ותרמת ר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעש ל אש את כ

רו ליהוה )דברים יב, יא( ד ר ת ידכם וכל מבחר נדריכם אש

ות )יהושע ב, יג( תינו ממ ם את נפש לת והצ

ודרך דעת דהו וילמ ט פ מש ארח ב דהו וילמ ויבינהו נועץ מי את בונות יודיענו )ישעיהו מ, יד הפטרת נחמו( ת

עג

מים צמח וצדק מש קו אמת מארץ ת לום נש שו צדק וש חסד ואמת נפגקף )תהלים פה, יא, יב( נש

ה ש ני אדם הפך ים ליב לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על ב

מחה בו )נ'חמן ב'ן ש'מחה( )תהילים סו, ה, ו( ם נש הר יעברו ברגל ש נ ב

י נר מצוה ותורה אור )משלי ו כג( כ

כי אתה יודע, שבדורות הללו, בעוקבא דמשיחא אין לנו שום תקוה כי אם על קיבוץ ראש השנה הקדוש. )לקוטי תפילות ח"ב א(

)לקוטי הקדוש דעת הבעל את למצוא איך נדע ולא מאתנו נעלם תפילות ח''ב מ''ה(

ישראל כל ועל עלינו טובים וחיים שמיא מן רבא שלמא יהא ואימרו אמן )מאומן(

תם ונשלם שבח לבורא עולם

נ נח נחמ נחמן מאומן

עד

תיקון הכללירה מזמורים: טוב לומר זאת לפני אמירת העש

דורנו. ב יים ש יקים האמת ד ים אלו לכל הצ הל רה מזמורי ת אמירת העש ר עצמי ב הריני מקש

דוש הק נו לרב ובפרט ה. המ ארץ ב ר אש ים קדוש עפר. שוכני ים י האמת יקים ד הצ ולכל

ראל ל יש ן פיגא. זכותו יגן עלינו ועל כ נו נחמן ב יק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רב צד

אמן.

ים יאמר זה: הל אמירת ת יתחיל ב קודם ש

דול ג י אל כ נריע לו: זמרות ב תודה, מה פניו ב נקד ענו: יש נריעה לצור נה ליהוה, נרנ לכו

ל אלהים: דול על כ יהוה, ומלך ג

ה כינת ריך הוא וש א ב ם יחוד קדש ח את בוראי לש ב ל ולש י להודות ולהל ן את פ הריני מזמ

ראל: ל יש ם כ ש דחילו ורחימו על ידי ההוא טמיר ונעלם ב ב

ה, את אדני ליהוה, אמרת ב בך: חסיתי י כ אל מרני ש לדוד, ם מכת א טז ל חפצי בם: ד ירבו ירי, כ ה, ואד ארץ המ ר ב ים אש ל עליך: ג לקדוש טובתי בעל מותם ש את א אש ובל ם, מד יהם נסכ יך אס ל ב מהרו, אחר בותם, עצעמים, נ ה תומיך גורלי: ו חבלים נפלו לי ב פתי: ה יהוה מנת חלקי וכוסי, את שרוני כליותי: ר יעצני, אף לילות יס פרה עלי: ז אברך את יהוה, אש אף נחלת שבודי, י, ויגל כ מח לב ל אמוט: ט לכן ש י מימיני ב מיד, כ י ת ויתי יהוה לנגד ח שן חסידך לראות אול, לא תת י לש י לא תעזב נפש ן לבטח: י כ כ רי יש ש אף בימינך נצח: ניך, נעמות ב מחות את פ בע ש חת: יא תודיעיני ארח חיים, ש ש

ב רי אדם לא יחש סוי חטאה: ב אש ע, כ ש רי נשוי פ יל, אש כ לב א לדוד משל היום: אגתי כ ש לו עצמי, ב י, ב ת י החרש רוחו רמיה: ג כ יהוה לו עון, ואין באתי חרבני קיץ סלה: ה חט י, ב ד ך לש ד עלי ידך, נהפ כב י יומם ולילה ת ד כאת עון ה נש עי ליהוה, ואת י, אודה עלי פש יתי, אמרת אודיעך, ועוני לא כסטף מים לש ל חסיד אליך, לעת מצא, רק כ ל ל יתפ אתי סלה: ו על זאת חטסובבני סלה: ט ת י פל רני, רנ צ ר ת ה סתר לי *(, מצ יעו: ז את ים אליו לא יג רב

*( יפסיק מעט

עה תיקון הכללי

פרד, סוס, כ היו כ דרך זו תלך, איעצה עליך עיני: ט אל ת ילך, ואורך ב כ ח אשע, ים מכאובים לרש ל קרב אליך: י רב מתג ורסן עדיו לבלום, ב אין הבין, בל כ והרנינו יקים, צד וגילו ביהוה, חו מ ש יא יסובבנו: חסד יהוה ב והבוטח

רי לב: יש

טהו יהוה: יום רעה, ימל ל, ב יל אל ד כ רי מש ח מזמור לדוד: ב אש מא א למנצנפש איביו: ד יהוה יסעדנו נהו ב ת ארץ, ואל ת ר ב מרהו ויחיהו, ואש ג יהוה ישי ני, רפאה נפש י, יהוה חנ בו הפכת בחליו: ה אני אמרת כ ל מש וי, כ על ערש דא לראות, מו: ז ואם ב י חטאתי לך: ו אויבי יאמרו רע לי, מתי ימות ואבד ש כנאי, ל ש ר: ח יחד עלי יתלחשו כ ץ און לו, יצא לחוץ ידב ר, לבו יקב וא ידב שם כב לא יוסיף לקום: י ג ר ש ליעל יצוק בו, ואש בר ב בו רעה לי: ט ד עלי יחשה יהוה, יל עלי עקב: יא ואת י בו אוכל לחמי, הגד טחת ר ב לומי, אש איש שי לא יריע איבי י, כ י חפצת ב י כ זאת ידעת מה להם: יב ב ל ני והקימני, ואש חנאלהי יהוה, רוך ב יד לעולם: לפניך יבני צ ות י, ב מכת ת י תמ ב ואני יג עלי:

ראל, מהעולם ועד העולם אמן ואמן: יש

ערג י ת ן נפש ערג על אפיקי מים, כ איל ת יל, לבני קרח: ב כ כ ח מש מב א למנצני אלהים: י לאלהים, לאל חי, מתי אבוא ואראה פ אליך אלהים: ג צמאה נפשה ל היום, איה אלהיך: ה אל אמר אלי כ ד היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, בה קול רנ ית אלהים ב ם עד ב ד ך, אד ס י אעבר ב י, כ כה עלי נפש פ רה, ואש אזכי עוד המי עלי, הוחילי לאלהים, כ י ות תוחחי נפש ש ותודה, המון חוגג: ו מה תן רך מארץ ירד ן אזכ תוחח, על כ י תש ניו: ז אלהי, עלי נפש אודנו ישועות פריך ב ל מש הום קורא, לקול צנוריך, כ הום אל ת וחרמונים, מהר מצער: ח תלאל ה פל ת י, עמ שירה ילה ובל חסדו, יהוה יצוה יומם ט עברו: עלי יך וגלרצח לחץ אויב: יא ב ה קדר אלך ב ני, למ כחת חיי: י אומרה לאל סלעי, למה שתוחחי ש ל היום איה אלהיך: יב מה ת אמרם אלי כ עצמותי, חרפוני צוררי, ב ב

ני ואלהי: י עוד אודנו ישועת, פ המי עלי, הוחילי לאלהים, כ י, ומה ת נפש

תיקון הכלליעו

ית הב את מרו ויש אול, ש לח ש ב ם, מכת לדוד חת, ש ת אל ח, למנצ א נט עלי און, ילני מפ בני: ג הצ ג ש מתקוממי ת ילני מאיבי, אלהי, מ להמיתו: ב הצעי ולא י, יגורו עלי עזים, לא פש ה ארבו לנפש י הנ יעני: ד כ י דמים הוש ומאנשיהוה ה ואת ו וראה: לקראתי ויכוננו, עורה ירוצון עון, לי ה ב יהוה: אתי חטגדי ב ל כ חן ת אל הגוים, ל כ לפקד הקיצה ראל, יש אלהי צבאות, אלהים פיהם, ב יעון יב ה הנ ח עיר: ויסובבו לב, ככ יהמו לערב, ישובו ז סלה: און לכל לעג ת למו, חק ש ת יהוה ה ואת ט מע: ש מי י כ פתותיהם, ש ב חרבות מני, אלהים י, יקד י: יא אלהי חסד ב ג י אלהים מש מרה, כ גוים: י עזו, אליך אשוהורידמו, בחילך, הניעמו י, עמ חו כ יש ן פ הרגם ת אל יב ררי: בש יראני חש כדו בגאונם, ומאלה ומכ ויל פתימו, בר ש ימו, ד את פ נו אדני: יג חט מגנלאפסי יעקב ב ל מש אלהים י כ וידעו ואינמו, ה, ל כ בחמה, ה ל כ רו:יד יספה יניעון לאכל, לב, ויסובבו עיר: טז המ בו לערב, יהמו ככ הארץ סלה: טו וישב ג י היית מש ך, כ קר חסד ן לב יר עזך, וארנ עו, וילינו: יז ואני אש ב אם לא ישי: י אלהי חסד ב ג י אלהים מש רה, כ יום צר לי: יח עזי, אליך אזמ לי ומנוס, ב

ואצעקה קולי אל אלהים, מזמור: ב קולי אל לאסף ידותון ח על למנצ עז א רה, ולא תפוג, י, ידי לילה נג ת רש יום צרתי אדני ד אלהים, והאזין אלי: ג בף רוחי סלה: יחה ותתעט רה אלהים, ואהמיה, אש י: ד אזכ חם נפש מאנה הננות ש דם, מק ימים י בת חש ו ר: אדב ולא י נפעמת עיני, מרות ש אחזת ה ש רוחי: ח הלעולמים יחה, ויחפ ילה, עם לבבי אש ל רה נגינתי ב עולמים: ז אזכמר אמר לדר ודר: יזנח אדני, ולא יסיף לרצות עוד: ט האפס לנצח חסדו, גנות ימין י היא, ש אף רחמיו סלה: יא ואמר חלות כח חנות אל, אם קפץ ב י הש

עלך, פ בכל והגיתי יג לאך: פ דם מק רה אזכ י כ יה, מעללי אזכור יב עליון: ה אלהים: טו את דול כ ך, מי אל ג רכ דש ד ק יחה: יד אלהים, ב ובעלילותיך אשני יעקב ויוסף ך, ב זרוע עמ אלת ב ג ים עזך: טז ה פלא, הודעת בעמ האל עשזו תהמות: יח זרמו מים ים יחילו, אף ירג ים אלהים, ראוך מ סלה: יז ראוך מהאירו ל, לג ג ב רעמך קול יט כו: יתהל חצציך אף חקים, ש נתנו קול עבות, ים, רב מים ב בילך וש ך, רכ ד ים ב כ הארץ: רעש ות רגזה בל, ת ברקים

ה ואהרן: יד מש ך, ב אן עמ בותיך לא נדעו: כא נחית כצ ועק

עז תיקון הכללי

טרם דר ודר: ב ב נו ב ה היית ל ה, איש האלהים, אדני מעון את ה למש פל צ א תב אנוש עד ש ה אל: ג ת חולל ארץ ותבל, ומעולם עד עולם את דו, ות הרים ילי יעבר, יום אתמול כ עיניך כ נים ב י אלף ש אמר, שובו בני אדם: ד כ א, ות כ דיציץ, קר ב ב ו יחלף: חציר כ קר ב ב יהיו, נה ש ם זרמת ה ילה: בל מורה ואשה עונתינו ת ך, ובחמתך נבהלנו: ח ש י כלינו באפ וחלף, לערב ימולל ויבש: ז כנינו כמו ש ינו ל כ בעברתך, נו פ ימינו י כל כ ניך: ט פ למאור עלמנו ך, לנגדם, נה, ורהב מונים ש גבורת ש נה, ואם ב בעים ש נותינו, בהם ש הגה: י ימי שך, וכיראתך, עברתך: יב למנות עפה: יא מי יודע, עז אפ י גז חיש ונ עמל ואון, כחם על עבדיך: ן הודע, ונבא, לבב חכמה: יג שובה יהוה, עד מתי, והנ ימינו כימות כ חנו, מ ש טו ימינו: כל ב מחה, ונש נה, ונרנ ך, חסד קר, בב ענו ב ש יד

ניהם: יז ויהי נות ראינו רעה: טז יראה אל עבדיך פעלך, והדרך על ב יתנו, ש ענה ידינו כוננהו: ה ידינו, כוננה עלינו, ומעש נעם אדני אלהינו עלינו, ומעש

רו זמ לו, ירו ש ב עלילותיו: ים בעמ הודיעו מו, בש קראו ליהוה הודו א קה יהוה: י מבקש לב מח יש קדשו, ם ש ב התהללו ג נפלאותיו: כל ב יחו ש לו, מפתיו ה, עש ר אש נפלאותיו זכרו מיד: ה ת פניו שו ק ב ועזו, יהוה, רשו ד ד אלהינו, יהוה ז הוא חיריו: ב יעקב, ני ב עבדו, אברהם, זרע ו פיו: טי פ ומשרת ר כ בר צוה, לאלף דור: ט אש ריתו, ד טיו: ח זכר לעולם ב פ כל הארץ מש ברית עולם: ראל ב חק: י ויעמידה ליעקב, לחק, ליש בועתו ליש את אברהם, ושר, מספ מתי היותם ב יב נחלתכם: חבל נען, כ ארץ את ן את לך, לאמר, יא

לא יד אחר: עם אל מלכה ממ גוי, אל מגוי כו ויתהל יג ה: ב וגרים מעט, כיחי, ולנביאי אל עו במש ג קם, ויוכח עליהם מלכים: טו אל ת יח אדם לעש הנלח לפניהם איש, יז ש בר: ה לחם ש ל מט כ ויקרא רעב על הארץ, רעו: טז תא דברו, אה נפשו: יט עד עת, ב רזל ב בל רגלו, ב ר יוסף: יח ענו בכ לעבד נמכמו חהו: כא ש ים, ויפת ל עמ ירהו, מש לח מלך, וית אמרת יהוה, צרפתהו: כ שם: כג ויבא נפשו, וזקניו, יחכ ריו, ב כל קנינו: כב לאסר ש ל ב אדון לביתו, ומשריו: ארץ חם: כד ויפר את עמו מאד, ויעצמהו מצ ר ב ראל מצרים, ויעקב ג ישר ה עבדו, אהרן אש לח מש עבדיו: כו ש ל ב נא עמו, להתנכ ם לש כה הפך לב

תיקון הכלליעח

ך, ך, ויחש לח חש ארץ חם: כח ש ברי אתותיו, ומפתים ב מו בם, ד חר בו: כז ש ברץ ארצם גתם: ל ש ברו: כט הפך את מימיהם לדם, וימת את ד ולא מרו את דנתן בולם: לב ג כל ב ים, נ כ ויבא ערב, מלכיהם: לא אמר, חדרי ב עים, צפרדבולם: ר עץ ג ב פנם ותאנתם, ויש ארצם: לג ויך, ג רד, אש להבות ב מיהם ב ש גרי ארצם, ויאכל פ ב ב ל עש ר: לה ויאכל כ ה, וילק, ואין מספ לד אמר, ויבא ארב

כסף וזהב, ית לכל אונם: לז ויוציאם ב ארצם, ראש כור ב ל ב אדמתם: לו ויך כרש ם עליהם: לט פ חד י נפל פ צאתם, כ מח מצרים ב ל: לח ש בטיו כוש ש ואין ביעם: ב יש מים, ליו, ולחם ש ויבא ש אל, ענן, למסך, ואש, להאיר לילה: מ שבר קדשו, את י זכר את ד יות נהר: מב כ צ ב ויזובו מים, הלכו תח צור, מא פ

ן להם ארצות חיריו: מד וית ה את ב רנ שון, ב אברהם עבדו: מג ויוצא עמו בשיו, ותורתיו ינצרו, הללויה: מרו חק עבור יש ים יירשו: מה ב גוים, ועמל לאמ

ערבים על ב ציון: את זכרנו ב כינו ב ם ג בנו, יש ם ש בל ב נהרות על א קלז ותוללינו יר, ש ברי ד שובינו אלונו ש ם ש י כ ג נרותינו: כ לינו ת תוכה, בנכר: אדמת על יהוה, יר ש את יר נש איך ד ציון: יר מש לנו, ירו ש מחה, שרכי, י, אם לא אזכ ק לשוני לחכ דב ח ימיני: ו ת כ ש לים, ת חך ירוש כ ה אם אש

ז זכר יהוה לבני אדום, את מחתי: לים, על ראש ש אם לא אעלה את ירושרי דודה, אש בל הש ת ב ה: ח ב לים, האמרים, ערו ערו, עד היסוד ב יום ירושאל עלליך את ץ ונפ יאחז ש רי אש ט לנו: מלת ג ש מולך ג את לך, ם ל יש ש

לע: הס

בגבורתיו, הללוהו ב עזו: רקיע ב הללוהו קדשו, ב אל הללו הללויה א קנ הללוהו ד וכנור: נבל ב הללוהו שופר, תקע ב הללוהו ג דלו: ג רב כ הללוהו צלצלי מע, הללוהו ב צלצלי ש ים ועגב: ה הללוהו ב מנ תף ומחול, הללוהו ב ב

ל יה, הללויה: הל מה ת ש ל הנ רועה: ו כ ת

אחר שסיים תהלים יאמר שלשה פסוקים אלה:

יקים ראל: ותשועת צד מח יש בות עמו, יגל יעקב יש שוב יי ש ראל ב יון ישועת יש ן מצ מי ית

י חסו בו: עים ויושיעם כ טם מרש טם, יפל עת צרה: ויעזרם יי ויפל מיי, מעוזם ב

י אנש עם לברכה זכרונו נו רב ר ב ד אחת עם פענוג חת־רוח והת ל הנ לומנו ואמר להם: הלא כ שיהדות ברי ד איזה רואה אני ש כ רק הוא י ל שי הפקרת הלא י; מאנש אחד ב ם הש ועבודת ביל ש ב ורק היקרים, ובני י ת ואש עצמי את ומנהיג מפרסם להיות יכול הייתי האם לא זה; נהיגים, ל המ מו כ קורין "גוטער יוד" ]אדמו"ר[ כ שנוסעים החסידים אליהם ואינם יודעים על מה שבים ובאים ואינם יודעים על נוסעים, וחוזרים ושי כל זה, רק לקחת אים; אבל אני לא רציתי ב מה בהלא למוטב, אתכם להחזיר זה ב לעסק עצמי ים, עני ב ש עני ב ם הש אני רואה איזה עבודת ש כים קרועים ומנעלים כובע קרוע ומלבוש הולך ב שם: תי מאד מכ ש ק קרועים, הוא יקר אצלי וכו'. בעי וכל חפצי: ל יש י זה כ רים, כ ש ים כ היו אנש

) חיי מוהר"ן, אות שלה(