57
מאמרי חסידות מאדמו" רי חב"ד פרשת יתרו ד"ה וידבר אלקים ועלי הם מאמר וביאור מ כ"ק ה ר' הלל הלוי מפאריטש יו" ל לראשונה מכת" י מעתיק י" ט שבט, תשע"ו מוגה ו נערך ע" י עקיבא שבריק[email protected]

מאמר וידבר אלקים

Embed Size (px)

DESCRIPTION

מאמרי חסידות מאדמו"רי חב"ד, פרשת יתרו, ד"ה וידבר אלקים, ועליהם מאמר וביאור מכ"ק הר' הלל הלוי מפאריטש, יו"ל לראשונה מכת"י מעתיק, י"ט שבט, תשע"ו‎

Citation preview

Page 1: מאמר וידבר אלקים

מאמרי חסידות

רי חב"ד"מאדמו

יתרופרשת

וידבר אלקיםד"ה וביאור מאמר הםועלי

הלל הלוי מפאריטשר' הכ"ק מ

י מעתיק"ל לראשונה מכת"יו

תשע"ו ,שבט טי"

י עקיבא שבריק"נערך עמוגה ו

[email protected]

Page 2: מאמר וידבר אלקים

1

לזכר ולעילוי נשמת

ר' משה אריה בן ר' אברהם שרגא פייוויש

עליו השלום תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

ובזכות הפצת המעיינות חוצה

הקב"ה ימשיך על משפחתו

שפע ברכה והצלחה

וימלא כל משאלות לבם לטובה

ברוחניות ובגשמיותSpreading the waters from the spring of the Holy Baal Shem Tov

requires much time, effort and great detail. We need your support.

To sponsor Maamarei Chassidus,

please contact Akiva Shavrick via email:

[email protected] {מאמרי חסידות חב"ד שייכים לקה"ת}

Page 3: מאמר וידבר אלקים

2

דף תוכן הענינים

הצמח צדק כ"ק אדמו"ר .א וידבר אלקיםה "מאמר ד

3 ג"י, תרהלל הלוי מפאריטשעם ביאור הרב י מעתיק"תכל לראשונה מ"יו

המהר"ש כ"ק אדמו"ר . ב 15 , חלק א'ז"כ, תרוידבר אלקיםה "מאמר ד

המהר"ש כ"ק אדמו"ר . ג 22 , חלק ב'ז"כ, תרוידבר אלקיםה "מאמר ד

כ"ק אדמו"ר שלמה זלמן מקאפוסט. ד

29 וידבר אלקיםה "מאמר ד

הרש"בכ"ק אדמו"ר . ה

38 ת"עטר, וידבר אלקיםה "מאמר ד

צ"הרייכ"ק אדמו"ר . ו ח"רפת, וידבר אלקיםה "מאמר ד

47

Page 4: מאמר וידבר אלקים

3

מאמר מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק

כ"ק ר' הלל הלוי מפאריטשמעם הגהות

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

יום ש"ק פרשת נשא שנת גרת"י

הל"ל וידבר ,היא מיותרת כלהנה לכאורה תיבת .אלקים את כל הדברים האלה 1וידברדלא לבד עשה"ד דיבר ,בא לרבות כלאך באמת תיבת .ים את הדברים האלה כו'קאל

,אלא כל התורה כולה שבכתב ושבע"פ וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ,אלקיםהכל הי' ,החילוקי דינים שחידש ,כל מי שלמד תורה לשמה ,אפי' מפוסקים האחרונים

אעפ"י ,והכל דיבר אלקים. ולא עוד אלא אפילו כל חילוקי הדיעות ,כלול בעשה"דהוא חיוב שהוא היתר גמור ולב" הדלב" ,כמו צרת הבת ,שהללו אוסרין והללו מתירין

אעפי"כ הי' הכל נכלל בדבר אלקים ,וא"כ הם רחוקים זמ"ז מן הקצה לקצה ,כרתאעפ"י ,שה"ד. וכמארז"ל את זו דרש ראב"ע דברי חכמים כדברונות כו'שנדבר בע

מרועה אחד ניתנו כו'. ,אלו ואלו דא"ח ,והללו מתירים שהללו אוסרים

יש להבין מתחילה ענין אלקים ,ולהבין זה איך יהי' נכלל שני הפכים בדיבור אחדולמו' הי' ע"י נמצא שבריאת הע ,הנה במע"ב כתיב בראשית ברא אלקים .חיים מהו

א"כ גם שפע התורה נמשך ג"כ ע"י שם ,יםקוכאן במ"ת כתיב וידבר אל ,שם אלקיםוא"כ מהו ההפרש בין בריאת ,וכמאמר רז"ל תורה מפי הגבורה נתנה ,אלקים

,שבחי' אלקים דמע"ב הוא בחי' אלקים סתם ,אך זהו ההפרש בינהם .העולמות למ"תהנה ,ומתחלה יש להבין ענין אלקים דמע"ב .ואלקים דמ"ת הוא בחי' אלקים חיים

כי ,והוא קדוש ומובדל מגדר חכ' ומדות ,ידוע דאוא"ס הוא פשוט בתכלית הפשיטותכי בחי' חכ' דאצי' ,מ"מ הם מקור הגבול ,אעפ"י שאינם בע"ג ,החכ' ומדות דאצי'

ולא יומשך ממנו ,היא מקור פרטי שיומשך ממנו למטה בבריאה שפע חכ' מוגבלת ,הוא קדוש ומובדל בתכלית ,משא"כ בחי' א"ס ,וכן החסד לא יומשך ממנו חכ' ,דחס

אפי' להדי'ואם הי' נמשך ממנו איזה המשכה ,שפע פרטי' כללממנו עד שלא יומשך .מבחי' שפע פרטי' ומוגבלת כו'טה ופשו ,היתה ההארה בבחי' א"ס ,הארה קטנה

ולכן הוא שלימות ,בחי' א"ס ולהיותכי .שם אתה מוצא ענותנותו ,אך במקום גדולתושלא ,לכן הגביל וצמצם עצמו' אורו ,ואינו נמנע ממנו גם בחי' הגבול ,בלתי חסרון

המאמר נדפס כאן לראשונה מכת"י. 1

Page 5: מאמר וידבר אלקים

4

בחי' ומהארה זאת נמשך ,רק הארה בעלמא במדה ושיעור ,יתגלה למקבלים כמ"שאז היא ,נתלבש בחכמתו ומדותיו כאשרו ,וגם בחי' חכ' מקור המדות ,מדות דאצי'

ונמצא שהצמצום הזה הוא בחי' הסתר .למות הנבראים מאין ליש כו' וד"למקור לעווזהו בראשית ברא אלקים .מקור הגבול ,בחי' חו"ב ומדות דאצי' ,להיות מבב"ג ,ממש

,מקור עולמות הנבראים ,שהם בחי' המדות דאצי' ,השמים ואת הארץאת ,ע"י צמצום וזהו בחי' אלקים סתם שנאמר במע"ב כו'. .מאין ליש כו'

והוא בחי' צמצום להמשיך כל העצמות שיהי' נמשך ,אך יש בחי' צמצום באופן אחרשכינתו שהניחשהכוונה ,כענין צמצם שכינתו בין שני בדי ארון ,במקום מוגבל

והיינו ,וצמצם א"ע שיהי' כולו מלובש במקום מצוצם שבין שני בדי ארון ,בעליוני'כך אהבת נש"י מצמצם כל התפשטות אורו אשר ,מטעם דאהבה דוחקת את הבשר

אפי' ,לא יכלכלוהו ,שהוא בחי' טה"ת וטה"ע ,ואפי' השמים ושה"ש ,הוא בחי' א"סוכ"ה עד"ז הוא מה .מ"מ הוא נמצא כולו בין שני בדי ארון כו' ,בבחי' כלי לכלי

שצמצם כל אור ,"כ עד"זהוא ג ,שצמצם אוא"ס את עצמו להתלבש בחכ' שבתורהלהיות ,והנה צמצום הזה הוא נק' אלקים חיים .עצמותו והלביש אותו בחכ' שבתורה

,אלא אדרבה ,החיות שלא יתפשט כמו שהוא והתפשטות מניעתשהצמצום אינו כי היא ממשיך כל האור וחיות שיהי' נמצא בכלי ,הזה היא מקור החיות הצמצום

המוגבל של המקבל כו'.

,ולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרהעיובן מענין ל ,ולקרב אל השכל ענין הצמצום הזה ,כי אדרבה ,ולא יגלה לו רק פרט אחד מן השכל ,שאין הכוונה שימנע ממנו כל השכל

,בכדי שיבין האמת לאשורו ,וצריך להשפיע לו כל השכל ,מטבע הטוב להטיב לזולתו ,הכוונה שיגלה וימשיך לו כל עומק השכל רק ,כמו שהי' בתחילה וטעהמולא יהי'

שאם הי' מגלה לו כל השכל כמ"ש אצלו ,רק .ולא יחסר ממנו לא דבר ולא חצי דברלהיות ששכלו מוגבל לגבי שכל ,לא הי' כלי התלמיד יכול להכילו ,בהרחבה גדולה

ואז יוכל כלי שכל התלמיד ,להלביש כל עומק השכל בדרך קצרה יראהלכן ,הרבהוא מובדל לגמרי אפי' מבחי' אור הרחב ,עומק עצמות השכל ,כי באמת ,ולהכיל

שוה ,כי לגבי עומק השכל ,לכן יוכל להתלבש גם בבחי' גילוי קצר ,כמ"ש אצל הרב גילוי הרחב והקצר וד"ל.

ולכאורה מהו ההפרש ,יש דוגמא לזה ממה שארז"ל שנו חכמים בלשון המשנה ועודשלשון ,אך הכוונה .בין לשון המשנה ללשון הברייתות ומימרות האמוראים כו'

וכולל בתוכו כל האריכות של הברייתות ומימרות האמורים ,המשנה היא לשון קצר לפאיהתפאר אולכן .הכל כלול בלשון קצר של המשנה ,וגם הפלפול שבתלמוד

כמבואר ] ,ימצא אותו בלשון המשנה ,מברייתא איזה דין לו שכל מי שיאמר ,בעצמו

Page 6: מאמר וידבר אלקים

5

,בחי' ראי' ,מלשון אאלפיך חכ' ,ששמו מוכיח עליו ,במ"א בשם אדמו"ר הזקן נ"עיובן ענין [ ובזהכל האריכות שבלתמוד כו' ,ולכן הי' רואה בל' קצר של המשנה

להמשיך כל העצמות בחכ' שבתורה שנק' אלקים חיים כו' וד"ל. ,הצמצום

הנה ידוע שהתו' קדמה ,מקומם ומדריגתם היכן היא ,להבין ב' מיני צמצום אלווהנה הא' בחי' או"א ,והענין הוא שיש ב' בחי' בחו"ב הנק' או"א ,לעולם אלפים שנה

כאשר משכיל ,וכמו באדם התחתון ,שהם למעלה מהיות מקור לעולמות ,עילאיןבחי' הנה ,כן למעלה ,לשאינם שייכים להנהגת המדות כל ,השכלות עמוקות בעצם

הם ,וחו"ב בעצם ,כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה ,המדות הם מקור העולמותומכ"ש שהם נבדלים מערך מקור ,המדות למעלה מהיות מקור אפי' להתגלות

נק' אור המאיר לעצמו. והב' הוא בחי' ,ונמצא שבחי' אא"ס המאיר בהם ,העולמותוהם בחי' חו"ב הנעשים בחי' מקור ,לשון הקבלה[]הנק' יש"ס ותבונה ב ,או"א תחתון

ובחי' חו"ב ,כאשר משכיל בשכלו איך להתנהג במדותיו ,וכמו באדם התחתון ,למדות ,והנה התורה קדמה לעולם אלפים שנה .אלו נמשכים ע"י צמצום מחו"ב עילאין כו'

,ששורש התורה היא בחו"ב עילאין ונמצא ,הוא בחי' אלפיך חכמה אלפיך בינההיא מבחי' המדות דאצי' ,משא"כ מקור ההשתל' ,למעלה מהיות מקור לעולם הנאצל

היא מבחי' ,משא"כ התורה ,ומקור למקור זה הוא בחי' המוחין השייך למדות ,כנ"ל שהוא בחי' חו"ב עילאין כו'. ,מוחין בעצם

מבחי' עצמות אוא"ס הוא למעלה אפי' ,כי באמת ,ועתה יובן ענין ב' מיני צמצום הנ"לוכמארז"ל ] ,היא ג"כ ע"י צמצום ,ולכן כאשר מתלבש בחכ"ע דתורה ,חכ' שבתורה

[ אך צמצום שענין הישיבה היא ירידה והשפלה ע"י צמצום כו' ,יושב ועוסק בתורהממשיך כל אור העצמות שיתלבש ,אלא אדרבה ,זה אינו מסתיר על אור העצמות

,חיים הוא בחי' חכ' ,הוא בחי' בינה כי אלקים ,וזהו אלקים חיים ,בחו"ב עלאיןנמשך ,אבל כאשר נמשך האור מחו"ב עלאין לחו"ב דמע"ב .כמאמר והחכ' תחי' כו'

,עד שלא יהי' נמשך ממנה רק הארה בעלמא כו' וד"ל ,ע"י צמצום המסתיר את האור .כו'וזהו אלקים סתם דמע"ב

['כי ,והיא במקור האור ,אך באמת יש עוד הפרש בין שפע התורה לשפע ההשתלשהוא מה שירד מעצמותו להיות מקור ,היא בחי' מל' דא"ס ,מקור אור שפע ההשתל'

היא ,משא"כ מקור שפע התורה ,רק שכל יכול להשפיע עד א"ס ,להשפעת העולמותשזהו גילוי אור ,הנז' בעה"מ, שזהו ענין שעשועי המלך בעצמותו ,מבחי' אור עצמותו

כי הוא למעלה מהיות מקור ,תכן לומר עליו אפי' שם א"סשלא י ,עצמותו כמ"ש ,הא' כמ"ש בבחי' שעשועי המלך בעצמותו ,ונמצא שיש שני בחי' בתורה .להשפעה

,כמ"ש בבחי' חו"ב ,עצמותו כמ"ש. והב' רק גילוי אור ,שאינה מציאות פרטי כלל

Page 7: מאמר וידבר אלקים

6

הם בבחי' ולכן ,רק אעפי"כ הם למעלה מהיות מקור להשתל' ,שהם שני כחות פרטיי'בבחי' התורה ,אך אעפי"כ מלובש עצמיי' התורה כמ"ש בעצמותו .קדמה לעולם

רק אדרבה ממשיך כל אור שעשועים ,כי הצמצום אינו מצמצם ומעלים ,דחו"בשעצם התורה הוא שעשועי ,וזהו שעשועים יום יום ,העצמיי' להתלבש בחו"ב כנ"ל

,רק שירדה ונתלבש בבחי' יום יום ,בחי' גילוי אור עצמותו כמ"ש ,המלך בעצמותוהיא מבחי' ,משא"כ שפע ההשתל' ,שקדמו לעולם כו' וד"ל ,שהם בחי' חו"ב עלאין

וגם ,רק מה שירד להיות מקור לשפע העולמות ,שאינה גילוי אור עצמותו ,מל' דא"סוהארה זאת נתלבשה ,ולא נמשך ממנה רק הארה בעלמא ,נתצמצם ונתעלם אור זה

.[בחו"ב ומדות השייכים לעולמות כו' וד"ל

,שיש עוד בחי' אחת בתורה ,הענין היא .מהו ,ועתה יש להבין ענין דברי אלקים חיים['והוא בחי' שלישי' בתורה כו], והוא ענין ירידת התורה ממקורה כמו שקדמה

ולמות שהם בחי' המדות וירדה ונתלבשה במקור הע ,שהם בחי' חו"ב עלאין ,לעולםוהוא ענין ,לומר זה יכשר וזה לא יכשר ,והוא ענין ירידתה לברר העולמות ,דאצי'

משא"כ] ,חייב זכאי כו' כשר פסול טמא טהור ,היא מדותשכולה ,תורה הנגלית לנושהוא ענין גילוי ,שמגלה אור עצמותו ,הוא בחי' תורה אור ,התורה שקדמה לעולם

שהם ,והנה שרש מדות אלו שבתורה שירדו ונתלבשו במדות .[רזין דאורייתא כו' ,והוא ענין מדות דחו"ב עצמן ,היו מתחילה בבחי' חו"ב עלאין ,מקור העולמות

[שלמעלה מבחי' יסו"ת כו' ,שהן בחי' מדות דאו"א עלאין], נק' והמדות שבבינהכמו הבינה עצמה שהיא בלתי ,ם הם בלתי מוגבליםלהיות שהמדות דש ,ע' רברבא

,שהמדות שבשכל הם בערך הרחבת השכל ,]וכמו למטה באדם התחתון ,מוגבלת כו' .הם מוגבלים ומצומצמי' כו'[ ,משא"כ המדות שבלב

זפ"ז שרש מ"ט ,אמרת הוי' צרופה כו' מזוקק שבעתים ,והנה זהו מה שנאמר בתורהשהוא בחי' ז' מדות שבבינה ,שהם מ"ט שערי בינה ,פנים טהור ומ"ט פנים טמא

כי אלקים חיים הוא בחי' חו"ב ,וזהו דברי אלקים חיים כו' .כ"א כלול מז' כו' ,עצמהודברי אלקים חיים ,והיא בחי' התורה כמ"ש למעלה בבחי' קדמה לעולם ,עצמם כנ"ל

ואח"כ ,והוא ענין ירידתם במדות הכלולים בהם עצמם ,הוא השפע הנמשך מחו"בומתלבשים בבחי' המדות שהם מקור להשתל' ,יורדים המדות הכלולים בהם עצמם

וזהו שהתורה היא בחי' ,ומדות דתורה נעשים מוחין למדות דהשתלשלו' כו'] ,כו' [. מוחין דחו"ב עילאין שנמשכים לז"א

וגם עצם ,שעצם החכ' שהוא נקודת השכל ,והנה אנו רואים למטה באדם התחתון ,המה כחות פשוטים ,בסברא נגלית שהוא מה שיורד נקודת השכל ומתלבש ,נההבי

,להתגלות בשני הפכים לתוכ ,וכאשר נמשך סברא הנגלי' להוליד ממנה איזה מדה

Page 8: מאמר וידבר אלקים

7

ואז חייבה סברא ,שא' הקב"ה כי יצר לב האדם רע מנעוריו ,כמו שמצינו בדור המבול .למה צריכים אותו כו' ,נעוריוכי כיון שהוא רע מ ,זאת להיות אמחה את האדם כו'

אז סברא זאת עצמה נתהפכה ,כאשר נח הקריב הקרבן וירח ה' כו' ,ואחר המבולאור ,כ"ה למעלה .על כך כו' להאשימוא"כ אין ,כי כיון שנולד בטבעו רע ,לחסד

כנ"ל שהוא בחי' ] ,שהיא בחו"ב עלאין דאצי' ,כמו שקדמה לעולם ,התורה הרוחניו' רק שנתצמצם להאיר באצי' ,שהוא גילוי אור עצמותו כמ"ש ,עצמותובשעשועי המלך

אבל כאשר יורדים להתלבש ,המה אורות פשוטים ,[שזהו בחי' חו"ב דאצי' כו' ,כו'שהם ,אז נמשך התחלקות המדות חו"ג ,ואח"כ במדות דאצי' ,במדות שבהם עצמם

.שני הפכים כו'

בשני הפכים מן הדעות התחלקותנמשך ,בעשי' גשמי' גליתנהבתור' ,ולכן למטה ,לכן דרכם להחמיר ולומר זה לא יכשר ,כי ב"ש ששרשם מבחי' גבו' ,הקצה לקצה כו'

[כאשר מתרומם בעא"ע כו', שהוא בחי' הרוממות שבו ,כי כן מצד הגבורה דאוא"ס, ו ומחדש בכל דרכי ,[ ולכן נק' שמאי מלשון שם ארחותיוהן שמים לא זכו בעיניו כו'

שָשמים ע"ש כן ]וכן השמים נק' ,שאינו עדיין כדבעי למהוי ,למצוא בהם צד חמורמשא"כ ב"ה ששרש ,אם הם ראוים לשפע הבא עליהם מלמעלה[ ,מעשה התחתונים

שיורד למטה מטה ,שהוא בחי' כח הירידה שבאוא"ס ,נשמתם הוא מבחי' חסד עליון ,שאינם כ"כ בתכלית הזיכוך כו' ,נמוכו' היותר להתלבש גם בבחי' ,בימין מקרבת

היינו ,ולכן דרכם להתיר כו' ולהקל כו' ] ומה שלפעמים ב"ש מקילין וב"ה מחמירין .מצד התכללות המדות זו בזו כנ"ל[

בבחי' ,מ"מ בשרשם ,אעפ"י שבגילוי הם בהתחלקת והם הפכים מן הקצה לקצה ךאנתחלק לשני ,ור למטהבגילוי הא אובכשרק ,הם אור א' פשוט ממש ,חו"ב עצמםיוכל להיות ,נמשכת להוליד ממנה מדות שרכאכנ"ל בעצם הסברא ,םיגלויים הפכי

מרועה אחד ,וזהו אלו ואלו דברי אלקים חיים .שמסברא אחת ִיָולד שני הפכים כו'ע"ש ששפעם זן ,ונק' רועה אחד] ,שהוא אור חו"ב עליון שהוא אור פשוט כו' ,נתנו

.[ומפרנס העולמות בלחמה של תורה כו' וד"ל

ב"ק יצתה ,ומחצה נחלקו כו'ם ועתה יש להבין מארז"ל )בעירובין י"ג ע"ב( שתי שניכיון ששתי הדעות דב"ש ,ולכאורה אינו מובן .והלכה כב"ה ,אלו ואלו דא"ח ,ואמרה

וא"כ שני הדיעות ,הנק' בחי' אלקים חיים ,וב"ה יש להם שורש בבחי' חו"ב עילאיןלא עבדינן כב"ש ,שכיון שהלכה כב"ה ,ועוד .דוקא הוא"כ למה הלכה כב" ,אמיתים

היכי ,וכמארז"ל )במס' נדה( וכיון שאין הלכה כר"א בשעת הדחק ,אפי' בשעת הדחק"ש כיון שדעת ב ,וכ"ז תמוה .ולכן אמרו דב"ש במקום ב"ה אינה משנה ,עבדינן כותי'

וא"כ למה לא יוכלו עכ"פ בשעת הדחק ,ויש לה שרש בחו"ב עילאין ,הוא דעה אמיתי'

Page 9: מאמר וידבר אלקים

8

ועוד יש להבין מארז"ל שאמרו )שם במס' עירובין( למה זכו ב"ה .לסמוך עליהם כו'ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש ,זהלמפני שנוחין ועלובין זה ,כמותן הלכה לקבוע

כי לכאורה כל מי ששכלו ,שיהי' הלכה כמותם ,יקולכאורה אין הטעם מספ .לדבריהםא"כ היו ,וידוע דב"ש הוי מחדדי טפי ,יוכל להבין יותר אל אמיתת ההלכה ,גדול יותר

.אוי לקבוע הלכה כמותם כו'רוהי' ,יכולים יותר לכוין אל האמת

,ששה מעלות כו' ,יובן בהקדם מה שא' דואג האדומי על דוד לפני שאולאך הענין דאפי' ,שהלכה כמותו בכ"מ ,כיון שא' וה' עמו ,יונתן בני כמותו ,והשיב על כולם

שהלכה ,איך מרומז בתיבת וה' עמו ,ולכאורה אינו מובן .בי' איקני ,בדידי' לא הוי בי'כמותו בכל מקום. ולהבין זה יש להבין מא' והיו הדברים האלה אשר אנכי כו' בשבתך

שאינה רק פעמי' ,]כי לא יוכל להיות על ק"ש ד"ת כתיבב ואמרו ,בביתך ובלכתך בדרך ,אך לכאורה אינו מובן ,וכאן אמר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כנ"ל[ ,בבקר ובערב

קאי שמע כו' ואהבת כו'. ,לי' דאדסמיך ,משמע ,דוהיו הדברים האלה

שנאמר בו ג' שמות הוי' אלקים ,אך הענין יובן בהקדם להבין הפסוק דשמע ישראל .והל"ל שמע ישראל הוי' אחד כו' ,ספיק לומר שם אחדילמה לא ,ולכאורה .הוי' אחד

ון כי הנה כתיב אני ראש ,יגות הגילוימורים על ג' מדר ,אך הענין הוא דג' שמות אלושהי' ,היינו כמו שהי' קודם שנה"ע ן,והנה אני ראשו .ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים

מה שביכולתו להוות ולהשפיע ,כי הנה שמו הוא בחי' יכולתו ית' ,הוא ושמו בלבד ,היינו כמו שהי' היכולת כלול בעצמותו ,ושמו בלבד ,עולמות לאין שיעור ולאין קץ

.עד שאינה בגדר גילוי כלל כו' ,שבטילה ונכללת לגמרי

העולמות שאז יהי' נגלה בכל ,שנק' יום אחרון ,באלף הז' היינו כמו שיהי' ,וןרואני אחואין הפי' שהעולם יחרב ,מצד שיהי' חד חרוב והיינו] ,גילוי הא"ס כמ"ש לבדו כו'

וע"ד רקבון הגרעין ,וישאר בבחי' האין שלו ,רק יחרב מישותו ,לגמרי ויהי' לאין ואפסכן יהי' אז כל ,דוגמתווולכן מצמיח במינו ,שג"כ נשאר אין הפרטי של הגרעין ,כו'

.[וממילא יוכלו לקבל גילוי אוא"ס כמ"ש לבדו כו' ,העולמות בתכלית הביטול

שבזה ,ליש שהעולם נראה ,בשית אלפי שני דהוי עלמא ,היינו באמצעיתא ,ומבלעדי ,ובאמת .הוא מחמת שם אלקים ,כי מה שנראה ליש .מלובש גילוי כח הא"ס עצמו

,כח הא"ס כמ"ש ,הוא גופא בחי' הוי' ,ם המסתירכי שם אלקי ,ומבלעדי אין אלקיםולכן כל יכול לצמצם ,וכנ"ל שא"ס הוא שלימות בלתי חסרון ,כי הוי' הוא אלקים כו'

כי הוי' ,והנה זהו ג' שמות הנ"ל .הוא גופא כח הא"ס כו' ,ונמצא שכח הצמצום .א"עוהוי' הב' ,ואלקינו הוא הגילוי דומבלעדי באמצעיתא כו' ,הוא הגילוי דאני ראשון

.הוא בגילוי דואני אחרון כו'

Page 10: מאמר וידבר אלקים

9

שכ"א הוא בחי' גילוי ,היינו שיתבונן איך שג' גילוים אלו ,לשון הבנה ,וזהו שמע ,לאחר הבריאה ,בין קודם שנה"ע ,כי אני הוי' לא שניתי ,מ"מ הוא אחד ,באופן אחר

כל הגילוים הם ,כי לגבי עצמותו ,נו פועל שינוי בעצמותושכ"ז אי, וכמו שיהי' לע"לכמ"ש ,שהוא לבדו ואין בלתו ,והיינו אחד האמת] ,לכן נק' אחד ,אפס המוחלט ממש

כהדין בוצינא דמתפשטין מיני נהורין ,והיינו כמ"ש באד"ז ,בלקו"א בשם הה"מ נ"עכאשר יתבונן ,ולכן .[לא תשכח אלא בוצינא בלחודוי כו' ,כד תקרב כו' ,לכל עיבר

רק ליכלל ,ממילא לא יחפוץ שום גילוי ,איך שכל הגילויים הם אפס המוחלט ,בזהאחד ] ,שהוי' שתחפוץ ותאהוב ,שזהו ואהבת את הוי' אלקיך כו' ,בעצמותו ממש

.ותהי' נכלל בו לגמרי כו' ,יהי' אלקיך [האמת כנ"ל

איכות ביטול כל הגילויים לגבי ,אך איך יגיע נשמה הנבראת מאין ליש להרגשה כזאת ,למעלה הרבה מבחי' נברא ,כי כל הגילויים הנ"ל הם גילויים עצמיים] ,העצמות

,[משכל נברא כו'הרבה למעלה שהוא בודאי ,ביטולם לגבי העצמות ומכ"ש איכותואין ,כמארז"ל על מאמר בחסד ואמת יכופר עון] ,הנה הוא ע"י התורה שנק' אמת

,הא' מורה על הגילוי דאני ראשון כו' ,כי הנה תיבת אמת ,[אמת אלא תורה כו' ,והמ' מורה על הגילוי דומבלעדי אין אלקים ,והתי"ו מורה על הגילוי דאני אחרון

[שממנו ,והיינו על העצמות ממש ,מורה על כח יותר עליון ,האותיות ביחד' וצירוף גשרשה בחכ"ע שנק' מדת ,והנה התורה .[האמת כנ"לשנק' אחד ,נמשך כל הגילויים

עוטה אור ,וזהו מה שנאמר על התורה ,ולכן בה שורה אחד האמת כנ"ל ,האמתולכן ע"י לימוד ,שבה מלובש אמתת העצמות כו' ש,שהתורה הוא בחי' לבו ,כשלמהמס"נ באחד ותוכל לבא בק"ש לבחי' ,נמשך בנשמה הגילוי דאחד האמת ,התורה

.ואהבת כנ"ל

שאמר מתחלה ,ואעפי"כ קאי אדסמיך לי' ,שוהיו הדברים האלה בד"ת ,ובזה יתורץ]ואחרים ,היינו ע"י והיו הדברים האלה כו' ,וא' אח"כ עצה איך יגיע לזה ,שמע ואהבת

אך כדי שמתלבש אהבה ,דשמע ואהבת הוא בחי' אהבה במס"נ ,הבינו הפי' באופן זהדוהיו ,ועם זה יתפרש כפשוטו ,הוא ע"י התורה ,בכל כחות הנשמה ,ובזאת בבחי' ש

,שתהי' נתפס בכלים ,על לבבך ,היינו האהבה שהזכיר מתחילה ,הדברים האלה כו'הוא ,זאת דתורה אשר שרשה בחכ"עוהנה בחי' .ע"י ושננתם כו' ודברת בם כו'[

ונק' ,בש בבינהשזהו בבחי' חכ' המלו ,למעלה מבחי' התורה אשר קדמה לעולםשלמעלה ,הוא בחי' אין דחכ"ע בעצם ,משא"כ עצמות החכ"ע ,אלקים חיים כנ"ל

מלובש בחי' ,שבבחי' התורה דחו"ב ,והנה מבואר למעלה] ,מבחי' התלבשות בבינהאך ,אך כ"ז הוא תורה אור ,שהוא אור התורה כמ"ש בעצמותו ,שעשועי' העצמיים

שלמעלה אפי' מבחי' גילוי אור ,שרשה בהעלם העצמו' ממש ,דתורה המאור

Page 11: מאמר וידבר אלקים

10

היא מלובש ,שזהו בחי' אחד האמת ,ובחי' זאת דמאור דתורה ,ושעשועי' העצמיים, ואין בעצם מ"ה ,שהוא בחי' מדת האמת ,שלמעלה מהתלבשות בבינה ,חכ'בעצם ה

.[ובחי' זאת הוא בחי' רביעית בתורה כו' וד"ל

שלמעלה מבחי' ,כי הוי' הוא בחכ"ע בעצם ,הוי' תורת נק' והנה בחי' זאת דתורה ,ועתה יובן ענין הנ"ל דפסק הלכה .שהוא התלבשות החכ' בבינה כו' ,אלקים חיים

שהוא ,כי שני הדיעות יש להם שרש בבחי' אלקים חיים ,שאעפ"י שאלו ואלו דא"ח ,אבל ההלכה באיכות ההנהגה בעוה"ז הגשמי ,בחי' אור התורה דחכ' המתלבש בבינה

,[שהוא בחי' אחד האמת כנ"ל] ,העצמי' הוא נמשך מבחי' התורה ששרשה בהעלםומשם נפסק ההלכה באיכות ,שלמעלה מבחי' בינה ,ובחי' זאת היא מתלבשת בחכ"ע

שורה למטה ,בחי' מ"ה בעצם ,והנה בחי' זאת דחכ"ע .ההנהגה בעוה"ז הגשמי כו'אשר הוא ,וממילא הוא כלי לאחד האמת ,וא שפל בתכלית הענוה והשפלותבמי שה

את דכא ושפל ,מי אשכון ואת ,וכמאמר מרום וקדוש אשכון ,לבדו הוא ואין בלתו ,לפסוק הלכה באיכות ההנהגה בעוה"ז הגשמי ,יוכל לכוין על האמת אוממיל ,רוח כו'

שהוא עין השכל ] ,בי בתורתךומשם נמשך להיות פתח ל ,וזהו ונפשי כעפר לכל תהי'וכמאמר ולבי ראה הרבה ,ומכוין את ההלכה לאמתתה, שרואה אמתת האמת ,שבלב

.[וכמ"ש ברע"מ בעין השכל דבלבך את חזי כולא כו' ,חכמה כו'

,כי אעפ"י שנמסר לו תכלית העילוי דהשגה ,ולכן נשתבח משה במעלת הענוה דייקאמ"מ לא ,כמארז"ל מ"ט שע"ב נמסר למשה כו' ,מה שלא הי' יכול להשיג שום אדם

ולזה זכה הוא דייקא שתנתן ,כמא' והאיש משה עניו כו' ,בענוה דווקא רק ,נשתבח בזהוהנה מזה ,[כנ"ל במא' יבא זה כו'] ,מחמת שהי' בבחי' מ"ה בעצם ,התורה על ידו

כמא' ו ,מצד שהי' שפל בעצם ,יובן ג"כ מה שזכה דוד לפסוק הלכה כמותו הטעם ,דשהיא עבודת עב ,לא מצד עונג וטעם ,שכל עבודתו היתה בקעומ"ש ,כו' לעהקים

עשה ,משא"כ שאול] ,ומחמת זה הוא בבחי' ביטול לאדונו ,שהוא שפלות בעצםולכן לא זכה למעלה זאת שיהי' הלכה כמותו ,נג של המצוהוהכל מצד הכוונה וע

.ולכן זכה להיות הלכה כמותו בכ"מ ,[בכ"מ כו'

,היינו כנ"ל ,בתיבת וה' עמו ,ועם זה יובן ג"כ מה שמרומז ענין זה דהלכה כמותו כו'אשר שם ,נמשך מבחי' אחד האמת השורה בחכ"ע ,דלכוין ההלכה בעוה"ז הגשמי

הגם ,משא"כ כל חילוקי הדיעות] ,למעלה מבחי' אלקים חיים ,מאיר בחי' הוי'הם ג"כ מכוונים להלכה באיכות הנהגת עולמות ,בחי' אלקים חייםששרשם ב

וארז"ל בענין הפלוגתא דקוב"ה ,כי התורה ישנה בכל עולם ועולם כידוע ,יםהרוחניוע"כ לומר שהלימוד דמתיבתא ,כו' בענין בהרת קדמה לשער לבן ,ומתיבתא דרקיעא

,כי יש בחי' בהרת ברוחניו' ,רק ברוחניו' ההלכות ,דרקיעא אינו בלימוד הלכות גשמי'

Page 12: מאמר וידבר אלקים

11

אשר שם ,וכל דעה יש לה שרש באיזה עולם רוחני ,כמבואר בזוהר כו' ,סגירו דנהו"עהוא מבחי' ,אבל ההלכה באיכות ההנהגה בעוה"ז הגשמי ,הוא ההנהגה כדעתו כו'

רק מי שהוא שפל בעצם וכו' ,ולא יוכל לכוין אלי' ,המאור דתורה המלובש בחכ"ע .[וד"ל

מחברים עולם ,שע"י הלכות הגשמיי' שפוסקים בעוה"ז הגשמי ,ו הליכות עולם לווזהאשר זאת ,אשר הוא לבדו הוא ואין בלתו ,שהוא בחי' אחד האמת] ,הגשמי לו ממש

הדן וזהו ג"כ ענין [להיות לו ממש דירה בתחתונים כו' וד"ל ,היתה כוונה הפנימי'מחבר בחי' אמת דחכ"ע ,בעוה"ז הגשמישע"י שהוא דן דין אמת ,דין אמת לאמיתו

,לשם התורה עצמה ,וע"ד עוסק בתורה לשמה] ,שהוא בחי' אחד האמת כו' ,לאמיתו .[שהוא בבחי' חכ"ע כו' ,להמשיך עצמות אוא"ס בתורה

,מצד שנוחין ועלובים דייקא ,ובכל הנ"ל יובן ג"כ מה שזכו ב"ה לקבוע הלכה כמותןלכן כוונו אל האמת ,שזהו מצד השפלות שהי' בהם ,כו' אלא שמקדימין ,ולא עוד

שאראז"ל דאסוקי הועם זה יובן ג"כ מ .באיכות ההנהגה בעוה"ז הגשמי כנ"ל ,כי הנה בשבט לוי כתיב ,הוא בשבט לוי ושבט יששכר ,שמעתתא אליבא דהלכתא

' הוא מוכן לבחי ,דמי שהוא משבט לוי ,והיינו ג"כ מטעם זה ,יורו משפטיך ליעקב כו'כנגד ,לומר ע"פ הידוע בענין לאה ילדה ששה בניםואפשר ] ,השפלות בעצם כו'

,בחי' מ"ה בעצם כו' ,שבו מאיר חכ"ע ,וממילא לוי שרשו בתפארת ,ששה מדות ,[כמשי"ת לקמן בענין הלכה כדברי המכריע כו'

היינו שהם מחברים עומק בינה בבחי' ,יודעי בינה לעיתים ,והנה בשבט יששכר כתיבלכן יוכלו לפסוק הלכה ולהכריע ,שנמשכים מבחי' התחלקות המדות ,כ"ח עיתים

,ששרשו בעצם החכ' ,והיינו מפני שמאיר בהם מבחי' הדעת] ,בהתחלקות המדות ,ומוח הזכרון הוא מוח הדעת ,כתיב ולזיכרון בין עיניך ,שהיא בחכ' ,קדש 'כידוע בפלכן יוכלו לכוין לפסוק ,שלמעלה מבחי' התלבשות ,ש הדעת הוא בחכ"עוא"כ שר

.[הלכה באיכות התחלקות המדות כו'

כי הנה ע"י הקרבנות ,ודה תחלה ליששכרההקריב י ,וזהו הטעם בקרבנו' הנשיאיםולכן מתחלה צ"ל נמשך ,המשיך כאו"א מדריגתו בכללו' נש"י כו' ,שהקריבו הנשיאים

שזהו ,שזהו בחי' ביטול ושפלות בעצם ,בכללות נש"י בחי' ההודאה למעלה מן השכללהאיר ,ואח"כ יוכל למשוך אור התורה כמ"ש בבחי' המאור ,ע"י קרבן יהודה כו'

ואח"כ פתח לבי ,וכנ"ל בענין ונפשי כעפר כו'] ,שזהו ע"י קרבן יששכר כו' ,בנש"ישרשו ,כי הנה המכריע ,הלכה כדברי המכריע כו' ,הנה לזה הטעםו ,[ך כו'בתורת

אבל ,כי הנה קו השמאל הוא מנגד לקו הימין ,כי קו האמצעי נק' מכריע ,בקו האמצעי

Page 13: מאמר וידבר אלקים

12

מצד ,מ"מ ,כי אעפ"י שראוי לדין מצד הגבו' ,אינו מנגד כלל ,לגבי קו האמצעי .הרחמים יפטור אותו כו'

היינו מצד ששרשו למעלה ,כל לכלול שני הקוויןוהנה הטעם שבחי' קו האמצעי יו ,גם כאשר נגלה בבחי' קו האמצעי ,ולכן .והיינו בבחי' פנימי' חכ"ע ,משני הקווין

,באלים הוי' כמוך וכמ"ש מי] ,ולכן בכחו ליחד ולכלול שני הקווין ,מאיר בו משרשושהוא בחי' א"ל ,שאין כמוהו בב' הקווים דאלים ,שהוא מדת הת"ת הנק' הוי"ה

דפנימי' חכ"ע כו' ,והיינו מפני שהוא נאדר בקדש ,שהם שמות דחו"ג ,אלקי"םמאיר בו מבחי' קו ,שהוא מכריע למטה בין שני דעות חלוקים ,והנה התנא ,[וד"ל

לזאת ,ושם שורה אחד האמת כנ"ל ,ובקו האמצעי מאיר מפנימי' חכ"ע כנ"ל ,האמצעי .הלכה כדבריו כו' וד"ל

שממשיך בחי' הודאה ,תודה שהוא כנגד קרבן ,אנו אומרים מזמור לתודה ,והנה בחולהוא ,כי הנה הריעו .ר"ת הלכה ,הריעו לה' כל הארץ ,ולכן מזכירין בו ,ושפלות בעצם

והיינו ,שהוא מלשון שבירה ,וגם מלשון תרועם בשבט ברזל ,מל' הרמת קול ,כפשוטוועי"ז זוכה ,נעשה בבחי' שפלות אמיתי' שעי"ז ,שלו ותיהארצשהוא משבר כל

אפשר לומר ע"ד ערוכה ,וענין הרמת קול] .לכוין ההלכה לאמתתה ,שמאיר בו האמתע דהתורה נתנה בה' וכי הנה יד ,כי חיים הם למוצאיהם בפה דייקא כו' ,בכל ושמורה

והוא כנגד ה' יסודות ,ועד בכלל ,עד קול ה' חוצב כו' ,והוא מקול ה' על המים ,קולותהמשכה מהעלם אל הגילוי[ ,וד הוא בחי' קולס]וכל י ,שה פרצופי' העליוניםמשבח

ונרמז בפסוק אז ,מנו"הוכמ"ש למטה ,ויסוד ז"א כמ"ש בת"ת ,ואו"א ,יסוד אריך .וגם חקרה בנה"י כו' ,הכינה במדות חג"ת ,ויספרה בבינה ,'כחוראה ברצון

הוא ,אך עיקר ההמשכה מהעלם אל הגילוי ,דיין בהעלםהם ע ,אלו וכל ה' קולותוע"ז מורה שני ,ויאמר לאדם כו' שזהו ,כאשר נמשך בבחי' המל' המתלבשת בבי"ע

שזהו המשכת יסוד בבחי' מל' ,דיחיל מדבר ויחולל אילות ,קולות האחרונים ,וזהו מאמרם ז"ל ע"פ וכל העם רואים את הקולות ,שנק' דיבור כו' ,המלובשת בבי"ע

והיינו שתי ,כדפירש"י שם ,בכאן דנראים הי' שאו'רק ,שהם אותם הקולות דלעילשמגלים ההעלם דקולות העליונים שבחמשה פרצופי' ,קולות אלו דיסוד ומל'

,והיינו מטעם כי התורה שרשה בעצמו' אוא"ס ,כמ"ש בבחי' אצי' כו' ,העליוניםלכן ,וירדה למטה להתלבש במל' המלובשת בבי"ע ,מעלה מכל הספי' והפרצופיםשל

,כאשר לומד האדם בקול רם ,ולזה הטעם .מוכרח להיות נמשך ע"י כל הפרצופים כו'שמשם מקור נש"י מבחי' ,להשפיע במל' המלובשת בבי"ע ,מעורר יסוד היותר אחרון

וכמא' זאת נחמתי כו' כי אמרתך ,לזאת ממשיך חיות בשרש נשמתו ,הפנימי' שבמל'

Page 14: מאמר וידבר אלקים

13

אשר תחי' מבחי' ,דחייתני קאי על שרש נשמתו ,ושמעתי מאדמו"ר נבג"מ .חייתני .[אמרתך דתורה כו' וד"ל

א יכי הנה קבלה ה ,ר"ת קבלה כו' ,אך בשבת אנו אומרים השתחוו לה' בהדרת קדשיש ,שהוא בחי' אחד האמת כו' ,כי גם בחי' המאור ,והענין] ,בחי' סתים דאורייתא

,ושעשועים רצון הנעלם המעורר העלם עצמות לבא לכלל גילוי אור ,בו ג"כ שני בחי'צפיית קבלת העונג ,והוא ענין במי נמלך כו' ,הרצון יש בחי' עונג נעלםובפנימי'

,והנה שרש ההלכה .כמבואר בשם הרה"מ נ"ע ,נשמות שבגופים המקיימי' תומ"צמ ,ונק' קבלה ,[הוא גילוי עונג הנעלם כו'וסתים דאורייתא ,רצון הנעלם היא גילוי

כי בשעת ,מקבלהלהיותו נקלט בכלי ,ועוד נק' קבלה .להיותו למעלה מן ההשגה כו' ,אבל לע"ל ,ונק' אירוסין כו' ,רק בבחי' מקיף ,לא האיר אור עצמות התורה ,מ"ת

ואז יהי' בחי' ,יוקלט אור התורה בבחי' פנימי' נש"י ,כאשר יתגלה סתום דאורייתאכאשר השפע ,הכי כך הוא המד] ,כמ"ש כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו כו' ,נשואין

משא"כ כאשר נמשכת ,אינה נמשכת רק בבחי' מקיף על המקבל ,באה בבחי' לבושלכן ,ע"לוהנה בשבת מאיר מעין ל .[אז נקלטת בבחי' או"פ כו' ,השפע בלי לבוש

,השתחוו לה' כו' םיאומרלכן ,מאיר אז אור סתום דתורה בבחי' קליטה בכלי המקבל ר"ת קבלה כנ"ל וד"ל.

,ע"ד העבודה בנפש ,לגלי' דאורייתא ,והנה להבין ההפרש בין גילוי סתום דאורייתאאינו מובן ,וא"כ .אם אין יראה אין חכמה ,אם אין חכמה אין יראה ,יש להקדים המא'

שזהו תורה ,קודמת לחכ' חצוני'יראה ,אך הענין שיש ב' מיני יראה .איזה מהם יקדםשיראה הנמשכת מן ההתבוננות בגדולת ה' דאיהו ,והיינו כמבואר בלקו"א] ,ומצות

,והנה יראה זו נק' יראת אלקים ,חצוני' כו' זו יראה אעפי"כ נק' יראה ,ממכ"ע כו'שכל התהוותן וחיותן הוא מבחי' שם אלקים ,שנמשכת מבחי' השתל' העולמות

,[ ומיראה זאת בא לבחי' התומ"צל הוא מצמצם ומסתיר כו'הנ" שאלקים ,דמע"ב[המגביל ומצמצם כל אור עצמות השעשועים ,שהמשכתם הוא מבחי' שם אלקים,

,שמבחי' יראה זאת ,ודוע .שזהו בחי' אלקים חיים כנ"ל ,שיהי' נמשך במדה וגבולכי היראה הוא בחי' שער לכל המדירגות ,ושפלות בתכלית כו' יבא לבחי' ענוה

והנה כאשר יבא למדריגת השפלות, ,כו' זה השער להוי' ,ועליה נאמר ,בעבודת ה'שוהוא ,שלמעלה מבחי' אלקים חיים ,תורת הוי' שהוא בחי' מ"ה בעצם, יזכה לבחי'

והוא בחי' אחד האמת ,עלה מבחי' גילוי אור ושעשועיםשלמ ,בחי' המאור דתורה ,וע"ז אמר ,[כותיכנ"ל באר ,לכה כמותו בכ"מולכן ה ,כח מ"ה כנ"ל ,השורה בחכ"ע

בא לבחי' התומ"צ שנק' בשם חכמה ,שמיראה זו החצוני' ,אם אין יראה אין חכ' כו' .כו'

Page 15: מאמר וידבר אלקים

14

שבאה אחר שלימות ,קאי על יראה הפנימי' ,אם אין חכמה אין יראה ,אך מה שאמר ,זאת הוא בחי' ביטול פנימי' למהותו ועצמותו ממש יראה פנימי' שענין צ,קיום התומ"

כמ"ש ויצוינו ה' אלקינו את החוקים האלה ,יוכל להיות רק אחרי קיום התומ"צוזה לא לע"ל ע"י והנה שלימות יראה זאת לא יאיר רקכו' וד"ל. ] ינוקלאליראה את הוי'

שזהו בחי' העונג הנעלם שבעצמות המיוחד ,שיגלה סתים דאורייתא ,מלך המשיח]למעלה מבחי' אורייתא ,וזהו דאורייתא וקוב"ה כולא חד ממש ,במהו"ע ממש

,ולכן יהי' בו שלימות היראה ,ומתחלה יתגלה בחי' זאת בעצמו ,מתקשר' בקוב"ה כו'[וממילא יתגלה בחי' יראה פנימי' הנ"ל ,ואח"כ ימשיך בחי' זאת בכללות נש"י

.בשלימות בכאו"א מישראל בפרט כו' וד"ל

אין יראה ,אם אין חכמה דתומ"צ ,מראשבתחלה ,שיעור המא' הוא כך ,ולפי"זכי על ידה נשלם פנימי' הכוונה להיות לו דירה ,שהיא תכלית הכוונה ,הפנימי'

שצ"ל קודם ליראה ,"צ שנק' חכ'אך לא יוכל להגיע אליה כ"א ע"י התומ ,בתחתונים ,ועל יראה גדולה כזו אמרו ,וכמ"ש בלקו"א פ' כ"ג בהג"ה ,וכמא' ויצוינו כנ"ל ,זאת

שגם לחכ' ,מראואח"כ ,תרעא לדרתא כו' אצלאוהתורה נק' ,אם אין חכ' אין יראה ,והיינו היראה חצוני' הנ"ל ,כ"א כאשר יוקדם להם היראה ,דתומ"צ לא יוכל להגיע

כל ת"ח שיש בו תורה ואין בו יראת ,וע"ז אמרו רז"ל .שנמשך מבחי' אלקים סתם .ולא מסרו לו מפתחות החצוניו' ,דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיו' ,שמים

אך לגבי יראה .והיינו לגבי יראה חצוניו' ,פנימי' לגבי היראה היאונמצא שהתורה [וד"ל ,כנ"ללגבה בחי' שער ונק' ,חצוני' אצלם אהיהתורה ,הפנימי'

.סליק סליק סליק הרשימות דקיץ גרת"י לפ"ק

.מו"ר שליט"אדאוד דא"ח באמת ובלב טהור מפי כ"ק ה' יעזרנו לשמוע ע

. המוג

Page 16: מאמר וידבר אלקים

15

מאמר מכ"ק אדמו"ר המהר"ש

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

בס"ד חג השבועות תרכ"ז

אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ. 2וידברהנה כתיב )קהלת י"ב י"א( דברי חכמים כדרבונות כו' בעלי אסופות נתנו מרועה אחד,

וכ"ה במד"ר פ' נשא פי"ד דף נו"ן סע"ג ודרש ר' אליעזר בן עזרי' )בחגיגה דף ג' ע"בבדפוס שקלאוו( אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו אוסרין והללו מתירין, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם האיך אני לומד תורה מעתה, ת"ל מרועה אחד ניתנו, אל אחד נתנן

נס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ב"ה שנא' וידבר אלקי' את כל הדברים האלה פרשהוא ריבוי דברים. והיינו שכל הסברות של התנאים ואמוראים ניתנו בעת מ"ת, וכמארז"ל במד"ר פ' יתרו פ' ך"ח שכל הנביאים קבלו נבואתם ג"כ מעת מ"ת, וכל מה

זהו כל הדברים האלה כו' )וזהו שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתנו בעת מ"ת, וכמ"ש אחת דיבר אלקי' שתים זו שמעתי שדבור אחד יצא מפי הקב"ה שהי' כולל כל המאמרות שתים זו שמעתי אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, ע' בד"ה כי תבואו

אל הארץ ושבתה )ך"ז(.

זה צ"ל מה שארז"ל בעירובין דף י"ג ע"ב שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה כו' ולהביןיצאה ב"ק מן השמים ואמר שאלו ואלו דא"ח והלכה כב"ה, וכי מאחר שאלו ואלו דא"ח מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותם מפני שנוחין ועלובין )פי' רש"י סבלנים(

"ל שלכאורה אינו מובן איך יכול היו ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהם. וצלהיות שיהי' שניהם אמת כיון שהלכה כב"ה ואיך יכול להיות אמת דברי ב"ש, וגם מה שייך לקבוע הלכה כב"ה מפני שנוחין ועלובין היו, שלכאו' קביעת ההלכה שייך למי שהוא מחודד יותר ובר שכל יותר שיוכל לבוא אל עומק הסברא יותר, ומהו שייך

ההלכה לטעם דנוחין ועלובין היו. ויובן בהקדם דקדוק הלשון מה שאמרו קביעות אלו ואלו דא"ח, והענין הוא דהנה יש שני בחי' אלקים חיים ואלקי' סתם, אלקים סתם זהו מ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקי' שאלקים מסתיר ומעלים על שם הוי' שלא יהי'

וא לא הי' באפשר להיות עולמות מאיר בגילוי שאם הי' מאיר גילוי שם הוי' כמו שהבע"ג, אלא הי' הכל בטל בתכלית במציאות ממש, וע"כ הוצרך להיות צמצום בהאור

המאמר נדפס בתורת שמואל תרכ"ז ע' ש. 2

Page 17: מאמר וידבר אלקים

16

שיתעלם כל האור העצמי, וזהו הנק' צמצום ומקו"פ וחלל ריקן שנתעלם אוא"ס לגמרי כו', וכמשארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא העולם במדה"ד ולזה נאמר בראשית ברא

שיתף מדה"ר וכמ"ש ביום עשות הוי' אלקים כו', וזהו בחי' אלקים אלקי', ואח"כסתם. והב' הוא בחי' אלקי' חיים שהוא ג"כ צמצום אבל אינו צמצום גמור שהרי חיים הוא בחי' השפעה מכלכל חיים בחסד באור פניך נתת לנו כו' תורת חיים כו', וא"כ

ה שארז"ל לעולם ישנה אדרבה הוא המשכה וגילוי, אלא הצמצום הוא כמו ע"ד מאדם לתלמידו בדרך קצרה שאע"פ שמצמצם את שכלו באותיות מועטים, מ"מ אין זה צמצום גמור אלא אדרבה שאותיות אלו כוללים את כל השכל ונקרא מועט המחזיק את המרובה, וכמו משנה וגמרא שכל אריכות הגמ' מרומז במשנה בדרך קצרה ע"י

מר אילפא בתענית דך"א א' מי איכא מידי בברייתא תיבה אחת ואות א' כו' וכמו שאדלא פשיטנא לי' ממתניתין, וכמו שאמר ר"י מי איכא מידי בכתובי דלא רמיזא באורייתא בתענית ד"ט ע"א, שכ"ז אינו צמצום גמור כ"א מועט המחזיק את המרובה

כו'.

"פ י"ט יובן ענין מ"ש אלו ואלו דא"ח, דהנה ארז"ל )במד"ר פ' מצורע ר ובזהב( ובשה"ש ע"פ ראשו כתם פז( שאלפים שנה קדמה התורה לעולם דכתיב ואהי' אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה שנא' כי אלף שנים בעיניך כיום כו', והיינו בחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה, וזהו קדמה תורה לעולם שקדמה למעלת

דות דאצי' שהם המקור לעולם וכמ"ש ומדריגת העולם, כי שורש העולם הוא מבחי' מכי אמרתי עולם חסד יבנה. אך הנה התורה נמשכה לעולם דהיינו ששרש התורה היא בבחי' חו"ב וכמאמר אורייתא מח"ע נפקת רק שנמשכה לעולם היינו בחי' מקור התהוות העולם שהם בחי' מדות כשר פסול טמא טהור. והנה מדות העליונות אינו

שהמדות שלמטה הם רק גורמים ההשפעה אבל לא עצם המדה כמו המדות שלמטהמשפיע וכמו עד"מ מי שהוא חסדן בטבע משפיע טובות לזולתו, הנה מדת החסד שלו היא רק גורמת ההשפעה שישפיע הטוב לזולתו, אבל לא נשפע ממדת החסד שלו עצמה לזולתו, משא"כ למעלה עצם המדות הם משפיעים ומחיים וכמ"ש מכלכל חייםבחסד שחסד גופא מחי', אתה גבור לעולם אד' מחי' מתים שהגבורה עצמה מחי' מתים כו', כי ר"ת אתה גבור לעולם אד' הוא שם אגל"א שמבחי' זו נמשך להחיות מתים ע' בהוספות לת"א במג"א בד"ה למה לעתיד יתבטלו הנביאים, ובהגהות לשם.

"י התורה נמשך מבחי' חו"ב ]י"ל הכוונה במ"ש שהמדות עצמם משפיעי' היינו שעבמדות ושיהי' זה נשפע לעולם ע"י המדות כו', ולכן לאחר שנמשכה במדות שם יש התחלקות אוסרין ומתירין, וכמו עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד ע"מ וממילא נמשך החיות מבחי' התורה בעוה"ז, או שע"י נמשך קיום העולם בחי' לעולם ה' דברך

Page 18: מאמר וידבר אלקים

17

בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי הא', ובד"ה זימנא חדא הוי צריך נצב בשמים, ע' עלמא מטרא[.

ארז"ל במדרש תלים סי' י"ב ע"פ אמרות ה' אמרות טהורות א"ר ינאי לא ניתנו דהנהד"ת חתוכים למשה אלא כל דבר ודבר שאמר לו הקב"ה הי' אומר לו מ"ט פנים טהור

נעמוד על ברורה של הלכה, א"ל אחרי ומ"ט פנים טמא, אמר לפניו רבש"ע עד מתירבים להטות רבו המטמאין טמא רבו המטהרים טהור כו' שנא' מזוקק שבעתיים, והיינו ז' פעמים ז' שעולה מ"ט, ויש מ"ט שערים שנמשך שער לכל מדה, וז"ע מ"ט פנים שהם מ"ט שע"ב, וזהו דודי צח ואדום, צח הם ב"פ מ"ט שע"ב שהם מט"פ טמא

ובמג"ע אופן רמ"ה פי' כי המ"ט שע"ב יש בהם חו"ג וע"כ יש מט"פ ומט"פ טהור,טמא ומט"פ טהור. וע' בעמ"ה שער ט"ז הוא שער רישא דז"א פי"ב, וזהו שיש התחלקות אוסרין ומתירין לפ"ע השערים וע"כ יש מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור.

כ נק' ב"ש לשון וזהו שב"ש אוסרין והיינו לפי ששרש ב"ש הוא מבחי' גבורות וע"שומא וכמו ושם דרך כו', השם אורחותיו, ששם אם יש אתעדל"ת נמשך אתעדל"ע כו', וזהו ע"ד שארז"ל במד"ר בראשית פ"ה בענין שמים למה נק' שמים ששמים את הבריות והיינו ששמים אם יש אתעדל"ת ואד יעלה מן הארץ ואזי והשקה כו' שנמשך

י אין נמשך גשמים כו' וכיוצא באתעדל"ע. וב"ה גשמים, משא"כ אם אין אתעדל"ת אזשרשו מבחי' חסד וע"כ ב"ה לקולא )וע' מענין ב"ש וב"ה בלק"ת בשה"ש בד"ה כיצד מרקדין(, ויש ג"כ מקולי ב"ש וחומרי ב"ה והיינו לפי שיש התכללות חסד בגבורה

נמשכה וגבו' בחסד כו', ועפ"י רוב ב"ה לקולא וב"ש לחומרא כו'. אך זהו הכל כמו שהתורה במדות, אבל כמו שהיא עדיין כלולה בשכל בבינה דהיינו בעצם הבינה שנק' אלקים חיים כי חיים הוא בחי' חכמה וכמ"ש והחכ' תחי', ואלקי' הוא בינה שם עדיין הם למעלה מהתחלקות כשר ופסול כו', וזהו ע"ד בחי' ע' רבתי ששם המדות בבחי'

ת עדיין, וזהו דקדוק הלשון אלו ואלו דא"ח ששם גילוי אוא"ס יותר ואין שם התחלקושני הבחי' בהתכללות יחד ממש כו', וזהו כל הדברים האלה שהי' כלול ב' הבחי' של

אוסרין ומתירין בבת אחת בלי התחלקות ביניהם כו'.

זו נתגלה בחג השבועות ע"י שסופרי' תחלה מ"ט יום שמבררים נה"ב ובחי' "ש נמשך שער החמישים דבינה וע"כ בו ניתנה תורה וממשיכים מ"ט שע"ב אזי בחגה

שבו נכללו כי הדברים האלה בחי' מט"פ טמא ומט"פ טהור. וזהו כל הדברים, כל היינו בחי' שער החמשים דבינה, שבחגה"ש מתגלה בחי' זו ולכן נק' שבועות ע"ד

ו מזוקק שבעתים שבו כלולים כל שבע שבועות דספה"ע, וזהו שארז"ל במד"ר פ' יתרס"פ ך"ח ע"פ קול גדול ולא יסף ר' יוחנן אומר קול אחד נחלק לשבעה קולות, והיינו כי קול גדול נק' הבינה שבה מאיר ע"ק שנק' גדול כמ"ש ולגדולתו אין חקר שלגדולתו

Page 19: מאמר וידבר אלקים

18

העצמיות אין חקר, וע"ד משרז"ל גבי אברהם שעשה משתה גדול, גדול העולמים הי' יינו שבעה מדות.שם, וקול זה נחלק לשבעה קולות ה

צ"ל א"כ כיון ששני הבחי' הם דברי אלקים חיים ויש להם שרש למעלה א"כ ועתהג( למה הלכה כב"ה דוקא, ואם יעשו אח"כ כב"ש כמו בצרת הבת חייב כרת כו', וכן איתא בגמ' פ"ק דנדה ד"ו סע"ב וד"ט ע"ב מעשה ועשה רבי כר' אליעזר, לאחר שנזכר

עליו בשעת הדחק, והוינן בה מאי לאחר שנזכר אילימא אמר כדאי הוא ר"א לסמוך לאחר שנזכר דאין הלכה כר"א אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותי', אלא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וכיון שנזכר דלאו יחיד פליג עלי' אלא רבנן פליגי

' דאין עלי' אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק, אבל אם הי' אתמר בפיהלכה כר"א לא מהני שעת הדחק, ולכאורה אינו מובן זה כיון שאלו ואלו דא"ח א"כ מאי אולמי' דהאי מהאי. והנה הגמ' נותן טעם למה הלכה כב"ה מפני שנוחין ועלובין הם, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לב"ה, וע"כ הלכה כמותו, וגם זה אינו מובן

עלובין אם לאו, שלכאו' פסק ההלכה לפסוק כמותו מאי נ"מ להלכה אם הם נוחין ושייך למי שהוא משיג עומק הסברא על בורי' יותר, ולכאו' זהו שייך למי שהוא חריף יותר יכול להשיג האמת יותר, וא"כ כיון שב"ש מחודדין טפי הי' ראוי לקבוע הלכה

כמותם ומאי נ"מ במה שב"ה נוחין ועלובים לענין הלכה.

דהנה ילה"ק מ"ש רז"ל בסנהדרין דצ"ג ע"ב שדואג אמר על דוד ו' הענין הוא אךמעלות לפני שאול כמ"ש בש"א סי' ט"ז פסוק י"ח ויען אחד מהנערים )היינו דואג כמארז"ל שם( ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה

מר כולם איתנהו ביונתן בני, ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו ולא נתקנא בו שאול כי אוכיון שאמר לו וה' עמו חלש דעתי' ואקני בי', כי דרשו רז"ל שם שז"ש וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ ע"ז נתקנא בו לפי שאפי' בדידי' לא הויא כו', מזה משמע שהלכה שייך לשם הוי' דוקא שהוא למעלה מבחי' שם אלקים חיים, כי אלקים חיים

א מקור לעולמות אם הבנים מדות דאצי' שהיא בחי' ממכ"ע, הוא בחי' בינה שהימשא"כ הוי' הוא בחי' סוכ"ע כי הוי' הוא בחכ' והלכה הוא נמשך דוקא מבחי' שם

הוי' כו'.

להבין למה שייך הלכה לבחי' שם הוי' )ע' בד"ה כי ביום הזה יכפר השני ס"ב הנהד( וים האלה אשר אנכי מצוך כו' בלק"ת פ' אחרי(, הענין הוא דהנה כתי' והיו הדבר

ומוקמינן שבד"ת הכתוב מדבר שא"א לומר שקאי על ק"ש שמיירי בה, דא"כ למה כתיב בשבתך בביתך כו', שהרי ק"ש אינה אלא פעמיים ביום שחרית וערבית, אלא עכצ"ל שהוא קאי על ד"ת, וא"כ צ"ל זה גופא למה נאמר והיו הדברים האלה שהפי'

ל ק"ש, אלא ודאי שק"ש וד"ת א' הם.הפשוט הוא שהוא קאי ע

Page 20: מאמר וידבר אלקים

19

להבין זה ילה"ק מ"ש בפ' ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד כו', והנהשהרבה מפרשים הקשו למה כתי' ג' שמות הוי' אלקינו הוי' הל"ל הוי' אלקינו אחד,

', ותי' הרוקח שג' שמות אלו מורים על מ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקיאני ראשון היינו קודם הבריאה שהי' לבדו הוא וכמו שארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ואני אחרון הוא מה שיהי' לע"ל שיהי' ג"כ ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא )בישעי' סי' ב'( שהוא מה שיהי' לע"ל גילוי אוא"ס באופן אחר שיהי' נו"ן אלפים

א בערך מכמו שהן עתה, ומבלעדי אין אלקים זהו יובלות ויהי' ביטול עולמות שלבאמצעיתא שאפי' עתה שנראה העולם ליש ודבר נפרד מ"מ אין זה העלם והסתר רק לפנינו, אבל לגבי עצמותו אין דבר מסתיר כלל, וזהו ענין ג' שמות הוי' אלקינו הוי'

ני ראשון, שהוא בחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי', הוי' הוא בחי' אואלקינו הוא באמצעיתא ולכך כתיב אלקינו ולא כתיב אלקים לפי שהמכוון מבריאת העולם הי' בשביל ישראל וכמ"ש רז"ל במד"ר ע"פ בראשית ברא בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית וכמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. ואחד

ממש לפי שאני הוי' לא שניתי כלל בין קודם הוא מורה שכל הג' בחי' הנ"ל הם אחד הבריאה לאחר הבריאה וכל הג' בחי' הנ"ל שוין לפניו כו'. והטעם לזה לפי שברוך שם כבוד מלכותו שזה שנתהווה עולמות הוא רק מבחי' שם כבוד מלכותו, מלכותך מלכות כל עולמים שהוא רק זיו והארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו ע"כ אני הוי'לא שניתי כו'. ואי לזאת ואהבת את הוי' אלקיך דהיינו שנעשה לו רצון אל עצמותו ומהותו ית' כי אבה הוא לשון רצון שרוצה ומשתוקק ליכלל וליבטל באוא"ס עצמותו ומהותו ית', כי מי לי בשמים ועמך לא חפצתי שלא יחפוץ בשום דבר כ"א לעצמותו

ית'.

בה אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו בכדי שתתיישב איך הוא הדרך והכלי אשר ישכון אךאצלו צמאון זה, זהו ע"י והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום שהיא בחי' תורה )וזהו שק"ש ודברי תורה א' הן( כי אורייתא מח"ע נפקת ואוא"ס שורה בחכמה וכמ"ש

באל שדי הוי' בחכ', והוי' הוא בחי' עצמותו ומהותו ית' כמ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, לא הודעתי אין כתי' כאן אלא לא נודעתי כתי' שקאי על עצמותו ומהותו ית' והיינו לפי שהוא ושמו הכל א' ממש, ואוא"ס ב"ה שורה בחכ' דוקא לפי שחכ' הוא בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה אלא דוקא במי שבטל אליו, ע"כ

ס אפי' באצי' שבחכמה מאיר גילוי אוא"ס בקירוב יש חילוקי מדרגות בגילוי אוא"מקום ובבינה בריחוק מקום, והיינו לפי שבינה הוא בחי' יש וכנודע שחכ' ובינה הם אין ויש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש ע"כ אינו מאיר בבינה גילוי אוא"ס כמו בחכ', ומדות

מאיר כ"א ע"י שהם בחי' יש יותר לפי שהם מקור לעולמות עולם חסד יבנה שם אינופרסא המפסיק כו' מבטן מי יצא הקרח כו', וכמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח

Page 21: מאמר וידבר אלקים

20

הנורא, וכמו"כ הוא בבחי' חיון עילאין וכמו"כ בבחי' המדות דאצי' בחי' האבות הן המרכבה וכמ"ש מזה במ"א, והיינו לפי שאין אוא"ס שורה אלא דוקא בבחי' ביטול

ת דכא ושפל רוח, וכתי' )מלכים א' י"ט ס"פ י"א י"ב( ואחר וכמ"ש מרום כו' אשכון אהרוח רעש לא ברעש הוי' כו' קול דממה דקה תמן קאתי מלכא כו' לפי שהשראת אוא"ס הוא במקום הביטול דוקא וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה שחכ' דוקא הוא בחי'

אחד האמת.

ס ממש וזהו שהתורה אורייתא שהיא מח"ע נפקת ע"כ הוא כלי לגילוי אוא" והנה ה(נק' אמת וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת אין אמת אלא תורה היינו כי אמת הוא בחי' ראש תוך סוף שהוא בחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים שהוא בחי' איך דכולא קמי' כלא חשיבי כו', והתורה היא כלי לזה לפי שהיא

י איך דכולא קמי' כלא חשיבי, וזהו שהתורה נק' עוטה אור כשלמה מח"ע ובחכ' הגילו דהיינו שהתורה היא לבוש עצמי לעצמות אוא"ס ממש לפי שהיא בחי' ביטול.

ה לפי שנוחין ועלובין הן ולא עוד "במה שאמרו והלכה כב' יובן הטעם של הגמ ובזהש הם "שבפ "מ אע"כ הלכה כמותם בכ"ע, ש לדבריהם"אלא שמקדימין דברי ב

פ "ואע. ה אינה משנה כלל"ש במקום ב"כ אין הלכה כמותם וב"מחודדים טפי ואעפאך יש , ח והיינו שגם זאת אמת"י שאלו ואלו דא"והיינו לפי שאעפ, ח"שאלו ואלו דא

ק "א ובפ"ד ע"בשבת דף יו)ל "והיינו אמת לאמתו וכמו שארז, אמת' שני בחיודקדקו לאמתו , דיין שדן דין אמת לאמתוכל '( ו ב"ובמגילה דט' ז א"דסנהדרין ד

אך זהו רק כמו , פ שרשו"ש למשל אמת הוא ע"פ שדינו של ב"והיינו שאע, דוקא' אבל ענין הלכה הוא בחי, ע"בינה שהוא ממכ' אלקים חיים שהוא בחי' שהוא בבחי

י ביטול "א ע"א להשיג כ"ע שמלובש בחכמה דוקא זה א"סוכ' אמת לאמתו שהוא בחיי "פתח לבי בתורתיך שע' ש ונפשי כעפר לכל תהי"וזהו מ', ד' ש לעיל ססי"מדוקא וכ

כ הוא טעם גדול לזה שהלכה "וע, ז פתח לבי בתורתיך"דוקא עי' ונפשי כעפר לכל תהיכ הם יכולים להשיג את ההלכה "ביטול ע' ה לפי שהם נוחין ועלובין והם בבחי"כב

' וזהו שבדוד נאמר וה. ש"כ כב"כפ שלא היו מחודדים "כמו שהיא באמת לאמתו אעשם ' שלמעלה מבחי' הוי' ש' שהלכה נמשך דוקא מבחי, מ"עמו שהלכה כמותו בכ

ביטול ' כ בבחי"ג' י שהי"ודוד זכה לזה ע, אמת לאמתו' אלקים חיים לפי שהוא בחי' אם לא שויתי ודוממתי שהי, תפלה לעני כי יעטוף, ש כי עני ואביון אני"ממש וכמ

וזהו אמת מארץ תצמח , מ"הלכה כמותו בכ' כ זכה שיהי"וע, עפר' בחידומם ' בחיש הודו על ארץ ושמים "וזהו מ, ביטול' התורה נצמח מארץ דוקא בחי' אמת שהוא בחי

אין לו ' ל משחרב כו"אמות של הלכה שארז' כ ענין ד"ובזה יובן ג, ארץ תחלה דוקא

Page 22: מאמר וידבר אלקים

21

אותיות ' והיינו לפי שהם כנגד ד, אמות דוקא' למה ד, אמות של הלכה' ה אלא ד"להקב ל."דוקא כנ' שם הוי' שהלכה נמשך מבחי' של שם הוי

Page 23: מאמר וידבר אלקים

22

מאמר מכ"ק אדמו"ר המהר"ש

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

נשא תרכ"זבס"ד ש"פ

השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא ישכר, הנה ארז"ל בפ"ב דיומא דך"ו ע"א 3ביוםאמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי )שמורה הוראות בישראל, רש"י( אלא דאתי משבט לוי או משבט ישכר, לוי דכתי' )דברים ל"ג( יורו משפטיך ליעקב ותורתך

לעתים, ואימא יהודה דכתי' כו', ישכר דכתי' )דה"א י"ב( ומבני ישכר יודעי בינה)תלים ס' ט'( יהודה מחוקקי, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמינא )להורות כדת וכהלכה, רש"י(, והקשה בחא"ג ממארז"ל בסנהדרין דצ"ג מדוד שמה שאמר דואג על דוד וה' עמו היינו שהלכה כמותו בכ"מ, וה"נ אמרינן בעירובין ר"פ כיצד מעברין דף

ד דגליא מסכתא כו', ותי' שהיינו דוד גופא שהי' עצמו מלך, אבל שאר נ"ג סע"א דואנשים שבאים משבט יהודה הגם שהיו חכמים לא זכו לקבוע הלכה כמותם, משא"כ

בשבט לוי וישכר.

דהנה ארז"ל בעירובין די"ג ע"ב שיצא ב"ק ואמר אלו ואלו דא"ח והלכה הוא והעניןמותם מפני שנוחין ועלובין היו, ולכאורה כב"ה ומפני מה זכה ב"ה לקבוע הלכה כ

אינו מובן הטעם דנוחין ועלובין מה שייך לקביעת ההלכה, שלכאורה קביעת ההלכה שייך למי שהוא בר שכל יותר שיוכל לבוא על עומק הסברא יותר, אך הענין הוא דהלכה הוא מבחי' שם הוי' וכמובן ממארז"ל הנ"ל שמפסוק וה' עמו דרשו שהלכה

בכ"מ, משא"כ מה שארז"ל אלו ואלו דא"ח, דקדקו לומר אלקים חיים היינו כמותו בחי' בינה שנק' אלקים חיים שרש ומקור ממכ"ע, כי בינה היא אם הבנים מדות דאצי' כי אמרתי עולם חסד יבנה כו', אבל הוי' בחכמה והוי' קאי על אוא"ס עצמותו ומהותו

תי' כאן כ"א נודעתי שמשמע מזה שקאי וכמ"ש ושמי הוי' לא נודעתי, הודעתי אינו כעל עצמותו ית' המדבר כו' שבחי' זו שורה ומתגלה בחכמה דוקא כי החכ' הוא בחי' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה ואוא"ס שורה בחכ' דוקא, וזהו בד"כ ההפרש בין אצי' לבריאה שבאצי' מאיר חכ', משא"כ בבריאה אימא מקננא בכורסייא היא

הבריאה, וגם באצי' גופא ההפרש בין חכ' לבינה כמ"ש בע"ח שבחכ' מאיר בחי' עולםאוא"ס בקירוב מקום אבל בבינה מאיר בריחוק מקום. והנה אורייתא מחכ' נפקת, ולכן נק' התורה אמת כמארז"ל אין אמת אלא תורה, כי אמת מורה על אני ראשון ואני

המאמר נדפס בתורת שמואל תרכ"ז ע' שיד. 3

Page 24: מאמר וידבר אלקים

23

מת אל"ף הוא בחי' אני ראשון, אחרון ומבלעדי אין אלקי' שע"ז מורה ג' אותיות דאתי"ו סופא דאתוון הוא בחי' אני אחרון, והמ"ם מורה על מבלעדי אין אלקים, והיינו באמצעיתא שהגם שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו רק לגבינו, אבל באמת כולא קמי' כלא חשיב שזהו בחי' ד"ע איך דכולא קמי' כלא חשיבי, והתורה היא לבוש וכלי

, לפי שהיא מח"ע, והחכ' היא בחי' אחד האמת שבה מאיר ומתגלה אוא"ס לבחי' זואיך דכולא קמי' כלא כו', וזהו שנק' משל הקדמוני שהוא המשל ולבוש אשר בה שורה ומתגלה בחי' קדמונו ש"ע, ע' בלק"ת בביאור ע"פ ולא תשבית ס"ב, והיינו מפני שהיא

חין ועלובין כו', והיינו כי להיותם מבחי' ח"ע. ועפ"ז יובן מה שהלכה כב"ה לפי שנובבחי' הביטול זכו להשיג התורה כמו שהיא בבחי' החכ' בחי' והוי' עמו שמשם נמשך ההלכה, ולכן הגם כי דברי ב"ש הם ג"כ אמת שיש להם שורש למעלה וכמשארז"ל אלו ואלו דא"ח, אך יש שני בחי' אמת והיינו כמארז"ל )בשבת ד"י ע"א ובפ"ק

ז ע"א ובמגילה דט"ו ב'( כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שותף דסנהדרין ד"כו', דקדקו לומר אמת לאמתו שזהו בחי' ההלכה שהיא מבחי' שם הוי' בחי' סוכ"ע שהוא בחי' אוא"ס שמלובש בבחי' חכ' דוקא, וב"ה זכו לזה ע"י שנוחין ועלובין היו

וש אשכון את דכא ושפל רוח בחי' ביטול ושפלות, כמ"ש )ישעי' נ"ז( מרום וקדשדוקא בבחי' דכא ושפל רוח מאיר ומתגלה בחי' מרום וקדוש כו', וכמו שאנו אומרים ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתיך, שדוקא ע"י הביטול ושפלות כעפר שהכל דורסים עליה עי"ז זוכה להיות פתח לבי בתורתיך להיות פיה פתחה בחכ' לכוין

לאמיתו כו'.ההלכה בחי' אמת

והנה בזה יובן ג"כ משארז"ל )שבת דל"ט סע"ב( אר"י א"ר ינאי אמר רבי ב( ]וא"ו[כ"מ שאתה מוצא שנים חלוקים וא' מכריע הלכה כדברי המכריע, וכן ארז"ל בברייתא דר' ישמעאל שני כתובים המכחישים זא"ז עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם

מת ליעקב כו' שהוא בחי' ת"ת, שתלוי הכל במכריע כו'. והענין הוא דהנה כתיב תתן אולכאו' אינו מובן וכי מדת החסד ומדת הגבורה אינן אמת ח"ו, וא"כ למה אמר תתן אמת ליעקב דוקא, אך הענין הוא דודאי מדות אלו הם ג"כ אמת רק שהם אינן אמת לאמתו לפי שחסד הוא מנגד לגבורה וגבו' מנגד לחסד, ולפי שיש לכל א' מנגד

זה לאמתו, רק מדתו של יעקב שהיא בחי' ת"ת נק' אמת לאמתו לפי והיפוכו א"כ איןשאין למדת ת"ת מנגד כלל לפי שת"ת הוא בחי' רחמים שסובל ב' המדות, והיינו אעפ"י שע"פ שורת הדין למשל הוא חייב מיתה או עוני וכדומה, מ"מ צריכים לרחם

ם למדת הגבורה ומטה עליו שזהו ג"כ אינו מנגד כלל למדת הדין לפי שהוא נותן מקוכלפי חסד כו', וע"כ נק' מדת אמת שזהו בחי' אמת לאמיתו כו', והיינו לפי שבו מאיר גילוי אוא"ס יותר ע"כ הוא סובל ב' הדיעות וכמ"ש והבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה כו' )ופי' בזהר ס"פ תרומה דקע"ה ב' שמחבר חו"ג וגם מחבר וממשיך ע"ק

Page 25: מאמר וידבר אלקים

24

ה ציון במשפט תפדה )ך"א ך"ב( בענין ואשים דברי בפיך(, וזהו כמ"ש בז"א, וע' בד"המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים גבריאל שר של אש ואין מכבים זא"ז לפי שמאיר עליהם אור גבוה יותר ע"כ שניהם בטלים שם ואינם מנגדים

וא"ו, והיינו כי אות וא"ו כלל זל"ז כו', וזהו מ"ש בזהר ונתתם לי אות אמת דא אות הוא בחי' בריח התיכון ע"כ נק' אות אמת כי וא"ו שרשו מיו"ד שהוא בחי' ביטול וע"כ וא"ו בראשו יו"ד, ובחי' קוצו של יו"ד, וכנודע מענין והנורא אל עליון וע"כ נק' אות אמת כו', וע' בביאור מאמר הזהר ונתתם לי אות אמת דא וא"ו, וזהו שהלכה

כריע לפי שהוא מכריע סובל ב' הדיעות ע"כ שרשו עליון יותר ולכן הלכה כדברי המ כמותו כו'.

והנה יש עוד פי' הלכה שהוא לשון הילוך וכמ"ש ונתתי לך מהלכים בין ]ז[ ג(העומדים האלה, דהנה אנו אומרים בברכת יוצר כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים

שאומרים אח"כ בסיום הברכה המחדש ביראה כו' שמלאכים נק' עומדים, והנה הגםבטובו בכ"י תמיד מע"ב, פי' שבכל יום נתחדש החיות מאין ליש וממילא נמשך ג"כ המשכת מוחין חדשים גם במלאכים שתמיד בכ"י נמשך להם השגה חדשה, והיינו ע"י רו"ש של המלאכים וכמ"ש והחיות רו"ש, שעי"ז נמשך להם השגה חדשה, וא"כ אין

דים כו', אך הענין הוא לפי שכ"ז הוא רק בבחי' ממכ"ע, וזהו מ"ש בקול זה בחי' עומדברי אלקים חיים שהוא רק בבחי' אלקים חיים בחי' ממכ"ע כנ"ל סעי' א', וע"כ נק' עומדים שעומדים תמיד במדרגה אחת אעפ"י שנמשך להם השגה יותר כו', וזהו כמו

"ס בתוס' אור, אך מ"מ אין ברכת הנהנין שאעפ"י שע"י הברכות נמשך המשכת אואזה דבר חדש לגמרי רק לחדש את הישינות, וכן המלאכים אעפ"י שנמשך להם ע"י

.העלאה שלהם המשכת אוא"ס זהו רק לחדש את הישינות וע"כ נק' עומדים

כמו שהיו מקודם בואם לגוף נק' ג"כ עומדים וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי נשמות והנהגוף ונה"ב וע"י שמהפכים אותו מחשוכא לנהורא, לפניו, רק אחר שירדו למטה ב

והיינו ע"י ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, בכל לבבך ובכל נפשך זהו אהבה הנמשך בכלי שיכול כלי הגוף להכילה )ע' בלק"ת בד"ה מקושש,

שזהו ובד"ה נשא את ראש בני גרשון השני, וע' בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא ובהביאורבחי' עומדים ומהלכים(, ובכל מאדך זהו האהבה למעלה מגדר הכלי לצאת מגדרי הגוף והכלי עי"ז נעשה המשכת אור חדש ממש ונק' הילוך כו', כי המשכת המלאכי' שממשיכי' ע"י עבודתם הוא בכלי, שלכן ארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם

כלי קבלתם נתבטלו לגמרי, משא"כ ושרפן פי' שכאשר נמשך להם יתר מכפי ערךנש"י ע"י בחי' בכל מאדך שהיא בחי' אהבה שבלי גבול ממשיכי' המשכת אוא"ס בחי' אור חדש שלמעלה מהשתלשלות, וזהו בחי' הילוך בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור

Page 26: מאמר וידבר אלקים

25

ממש, וזהו מ"ש אם בחוקתי תלכו שע"י תומ"צ נעשה בחי' הליכה שהוא גילוי מבחי' סוכ"ע, וזהו בחקתי שהוא אותיות החקיקה שהיא בחי' סוכ"ע, שהוא בחי' אוא"ס ה

גליף גליפו בטה"ע, וזהו כי ישרים דרכי הוי' צדיקים ילכו בם שע"י תומ"צ נעשה הליכה כו', ומ"ש לעיל שהליכה זו נעשה ע"י התפלה בחי' בכל מאדך היינו שיש ב'

תי בתוככם, והנה תפלה מיני הילוך מלמעלה למטה ומלמטלמ"ע, וכמ"ש והתהלכהיא בבחי' הליכה ממטה למעלה וע"י תומ"צ נעשה הליכה מלמעלה למטה, וזהו מ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו שהוא בחי' העלאה והמשכה, וזהו שנק' הלכה ע"ש ההילוך שנעשה ע"י תומ"צ שהיא בחי'

פ"י סדר השתלשלות אלא המשכת אור חדש ממש. וזהו המשכת אוא"ס ממש שלא עמשארז"ל )במגילה דך"ח סע"ב( כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנא' )חבקוק סי' ג' ה'( הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות, והיינו לפי

צלו שהיינו הך ממש שע"י הלכות נעשה בחי' הליכות עולם לו שיהי' העולם בטל אוהוא ע"י המשכת גילוי אוא"ס ממש, וזהו ענין עוה"ב שהוא מה שיהי' בחי' גילוי אוא"ס בבחי' עולם כו' לפי שהלכה הוא מבחי' שם הוי' שהוא בחי' סוכ"ע שלמעלה

מבחי' אלקים חיים.

בזה יובן מה שאומרים בחול מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ, והריעו והנה ]ח[ ד( א ר"ת הלכה, ובשבת אומרי' השתחוו לה' בהדרת קדש והם ר"ת לה' כל הארץ הו

)למפרע( קבלה, והענין הוא דהנה בהריעו יש שני פי' א' לשון רנה, והב' לשון תרועם בשבט ברזל. והענין הוא דהנה כדי שיוכל לבוא לבחי' הלכה שהוא בחי' אמת לאמתו

לב נשבר ונדכה, וכמו זהו א"א כ"א דוקא ע"י בחי' תרועם בשבט ברזל שהוא בחי' שארז"ל )בר"ה דט"ז ע"א ובנדרים דמ"ט סע"א( כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כו' שהוא קאי על ת"ח שנק' מריעי )כמו שפי' רש"י שהם תשושי כח( והיינו לפי שהם בבחי' לב נשבר ונדכה, שמשברים את גופם ע"ד אם נבלת כו' שמנבל א"ע

דשין עליו, ועי"ז יכולים לזכות להלכה שיהי' הלכה על ד"ת, ובחי' מדבר שהכלכמותו, וכמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתיך כו', שכדי להיות פתח לבי

היינו בחי' פיה פתחה בחכ' זהו ע"י ונפשי כעפר לכל תהי' בחי' ביטול ,בתורתיך ושפלות כמו העפר שהכל דורסין עליה.

ש מזמור לתודה, תודה הוא בחי' הודאה בחי' ביטול שלמעלה מן השכל כי מ" וזהואל דעות הוי' ד"ע וד"ת, ד"ת הוא מלמטה למעלה איך שנברא העולם מאין ליש שלמעלה הוא בחי' אין ולמטה הוא היש, וד"ע הוא להיפך שלמעלה הוא היש האמיתי

ה זה הדעה אינו מושג ולמטה הוא בחי' אין לפי שכולא קמי' כלא חשיבי ממש, והנלנו בגילוי השכל איך הוא קמי' כלא חשיב, אלא שאעפ"כ אנו מודים בבחי' הודאה

Page 27: מאמר וידבר אלקים

26

שכולא קמי' כלא חשיב, וזהו שאנו אומרים בכל יום תיכף כשקם ממטתו מודה אני לפניך בבחי' הודאה כו', שמבטל א"ע אע"פ שאינו משיג בשכלו וע"י הודאה הנ"ל

לה' כל הארץ ר"ת הלכה, לפי שא"א להגיע לאמתתה של בחי' ביטול עי"ז הריעו תורה אם לא יהי' בבחי' ביטול כו'.

מ"ש ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, דהנה ארז"ל לא משכחת וזהוצורבא דרבנן דמורי, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אלא דאתי משבט לוי

בני יששכר יודעי בינה לעתים שבני יששכר או ישכר, והוא מפני כי בישכר נאמר וממחברים את הבינה לעתים כל כ"ח עתים, שיש כ"ח עתים שהוא בחי' כח מעשיו הגיד לעמו, והיינו שהוא בחי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים כו' ששני פעמים יד

רה בגימ' כח כו' שהוא בחי' מדות עליונות שהם מקור לעולמות חסד דרועא ימינא גבודרועא שמאלא כו', ובני יששכר הם מחברים בינה לעתים דהיינו שהם ממשיכים בחי' בינה במדות וכיון שהם יכולים לחבר בינה במדות, ע"כ ששרשן גבוה יותר, והיינו ששרשן מבחי' ח"ע שהוא בחי' הוי' וע"כ הם יכולים לכוון הלכה על אמתתה שהיא

לוי שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך בחי' הוי' כו' שזה"ע אמת לאמתו. ושבט לישראל, והיינו כי לוי הוא כמ"ש הפעם ילוה שהוא לשון חיבור והתקשרות, וע' בד"ה יהודה אתה בת"א פ' ויחי, שראובן ושמעון הוא בחי' ראי' ושמיעה, ב' קוין ימינא

נו ושמאלא, והם ב' פרשיות דק"ש שמע והא"ש חו"ג, ולוי הוא בחי' אמת ויציב והייבחי' ט"ו ווי"ן דאמוי"צ, שהוא"ו הוא בחי' התקשרות כו', ונת' לעיל בענין הלכה כדברי המכריע שהוא"ו הוא בחי' אות אמת כו'. ובעבודה בחי' לוי ילוה אישי זהו עסק התורה, ולכן יצא ממנו משה שע"י ניתנה התורה )ע' בת"א בד"ה וללבן שתי

ה מהדבור ולכן יצא ממנו משה שהי' כבד בנות בענין שלוי הי' בבחי' ביטול שגבופה(. וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה נאוו לחייך בתורים שהתורה היא ממוצעת וזהו בחי' נקודת הסגול שהיא למעלה בחי' סגולתא, שבסגולתא הנקודה האמצעית היא למעלה והיינו בחי' קו האמצעי בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה. ובזה יובן

ורבא דמורי הוא משבט לוי או משבט יששכר, והיינו כי לוי הוא בחי' קו מה שצהאמצעי שמחבר ב' הקוין דימין ושמאל שזהו כמו מכריע, וכמו שהלכה כדברי המכריע וכמשנת"ל ס"ב, וכמו"כ משבט לוי מכוונין הלכה מבחי' אמת לאמתו להיותו

אך זהו ע"י הביטול דוקא מבחי' ומדרגה זו, וישכר לפי שמחברין בינה לעתים כנ"ל.וכמ"ש בת"א בד"ה וללבן שתי בנות שהפעם ילוה הוא בחי' הביטול ע"ד לויתן ביטול דנוני ימא בחי' עלמא דאתכסיא, שהוא בחי' ביטול גבוה מאד, וע' בלק"ת פ' שמיני בד"ה לויתן זה יצרת, ובישכר נאמר ג"כ ביום השני הקריב נתנאל בן צוער כו', והיינו

קדים מקודם בחי' שבט יהודה שיהודה הוא בחי' הודאה בחי' ביטול ועי"ז ע"י שה אח"כ יכול לכוין ההלכה כו'.

Page 28: מאמר וידבר אלקים

27

]ט[ והנה דוד המלך שכיוון ההלכה אעפ"י שהוא משבט יהודה היינו לפי שהי' מרכבה לבחי' המל', וכמו שתירץ המהרש"א בחדא"ג שהי' עצמו מלך שענין המלוכה היא

ומ"מ הי' בבחי' ביטול מאד שקרא עצמו דומם ועפר כמ"ש בחי' רוממות והתנשאות,אם לא שויתי ודוממתי וזהו ע"ד ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז פתח לבי בתורתיך, לכן

זכה שיכול לכוין ההלכה לאמתתה היינו בחי' אמת לאמתו כו'.

בחול מזמור לתודה, אבל בשבת אומרים השתחוו לה' בהדרת קדש שאומרים וזהולה, והנה בפי' קבלה יש לפרש ב' פירושים, א' שהוא בחי' פנימי' התורה, והב' ר"ת קב

היא לשון קבלה שמקבל ונקלט בתוכו ממש, וכלשון שארז"ל קיבלה מיניה, ומלשון וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבשעת מ"ת הי' רק התחלה שכפה עליהם

לם בפנימי', והיינו הך נ שלהם בימי אחשורש נתקבל אצ"ההר כגיגית אך ע"י מסשבחי' פנימיות התורה נתקבל אצלם בפנימיות כו', כי תורה הנגלית הוא רק בחי' אירוסין, משא"כ לע"ל שיתגלה פנימי' התורה נק' בחי' נשואין שיומשך בפנימיות

כו'.

שיומשך בפנימיות זהו ע"י השתחוואה בחי' ביטול פנימי שהיא למעלה גם כדי והנהוהענין הוא דהנה ארז"ל אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכ' אין יראה, מבחי' התורה.

ולכאורה איך יתחיל, אך הענין הוא דהנה יש שני בחי' יראה, יר"ת ויר"ע, והנה מתחלה צריך להיות בחי' יראה תתאה קבלת עול כו', בזאת יבא אהרן אל הקדש ודא

א להגיע לבחי' חכמה אם לא הוא תרעא לאעלאה, וזהו אם אין יראה אין חכמה שא"ע"י יראה כי כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ואם אין חכ' אין יראה זהו יר"ע שהוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס, וזהו למעלה מבחי' תורה, כי על זה היראה נאמר חבל על מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד כו' שנק'

נגד זה היראה לפי שזה היראה הוא מבחי' עצמות אוא"ס ממש, התורה תרעא לדרתא כי הגם שבתורה מלובש ג"כ אוא"ס מבחי' סוכ"ע וכמ"ש לעיל שהוא בחי' וה' עמו, אך אעפ"כ התורה היא רק לבוש לאוא"ס, וכמ"ש עוטה אור כשלמה, משא"כ יר"ע זו

מ"ש יראו את הוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס שלמעלה מבחי' לבוש, וזהו כה' קדושיו שבחי' יראה זו היא בחי' את ה' את הטפל ובטל לבחי' שם הוי' ממש, כי פעם כתיב יראו מה' כל הארץ זהו רק יראה תתאה כו', אבל יראו את ה' קדושיו זהו יראה עילאה, וע"י קדושיו הוא בחי' מעשה המצות מגיעים לבחי' יראו את הוי' כו'

היד הגדולה שלא נדפס(, וזהו מ"ש ויצוונו ה' אלקינו את )ע' בד"ה וירא ישראל אתכל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו שע"י החוקים האלה עי"ז מגיעים לבחי' יראה.

השתחוו לה' בהדרת קדש שע"י ששת ימים תעבוד כל ימות אומריםוזהו שבשבת

Page 29: מאמר וידבר אלקים

28

השתחוו לה' החול בבחי' הריעו לה' כו' ר"ת הלכה מגיעים לבחי' שבת שאומרים אז בהדרת קדש ר"ת קבלה והיינו בחי' קבלה בחי' פנימיות התורה כו'.

Page 30: מאמר וידבר אלקים

29

ידבר אלקיםומאמר

מכ"ק אדמו"ר שלמה זלמן מקאפוסט

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

מורותוכמס תכדרבונו מיםחכ דברי ״פע רז״לא .האלה הדברים כל את אלקים 4וידבר ,יןומתיר הריןטמ והללו ואוסרין מטמאין שהללו אעפ״י ,'וגו אסופות בעלי ועיםנט ,נתנו א׳ המרוע לםכו ,הקצה אל מהקצה המה שרחוקים ,וב״ה שדב" מחלוקת מווכ

,האלה בריםהד כל את אלקים ברדוי ניןע ג״כ וזהו .א״חד ואלו אלו ,ב״ק שיצאת וכמו .בסיני נבואתם קבלו הנביאים וכן ,בסיני נאמר הכל ,ואמוראים התנאים מחלוקת שכל .א״חד ואלו אלו כמאמר הוא ,אלקים ברויד ופי׳

בתחלה ,ארז״ל וע״ז ,מדה״ד הוא סתם אלקים הנה ,חיים אלקים לשון וקדקד ולהבין הוא חיים אלקים אבל ,אלקים ברא בראשית כתי׳ד ,יןהד תבמד העולם לברוא עבמ״ח אלקים כי ,והענין .'כו וחסד חן חיים ועל וכמאמר ,(יןהד היפך) וחסד חיים השפעת

יכד ,ה"ב אוא״ס' בחי על לגמרי והסתר הצמצום הו״עש ,מדה״ד הוא ,סתם אלקים אבל .ועכיד אלקים ה׳ ומגן שמש כי כמ״ש ,לגבו בעלי בי״ע עולמות שיתהווה

א״ס התגלות' שיהי ישכד ,כו' בעולם הב״ א״ס אור שיתגלה יכד הצמצום הוא ,חיים חיים השפעת הוא זה אלקים ישע" ,חיים אלקים' נק ולכן ,צמצום ע"י כ״א א״א ,ב״ה .הב" א״ס התגלות היינו ,בעולם דוחס

רךבד לתלמידו םאד ישנה לעולם ,מארז״ל ע"ד קצת יובן הזה צמצום וענין אכ״ ,בשלימות החכמה כל לו שמגלה ,אדרבה ,כלום ממנו מעלים שאינו ,קצרה

יתפוס דוקא זה שבאופן ,שעה לפי העלם עהו" זו והלבשה) ,קצרה בדרך שמלבישו ענין וכמו ,(האריכות כל היטיב להבין יוכל ואח״כ ,בשלימות החכמה כל המקבל

ואח״כ ,בקיצור אך' שבגמ והפלפול תהאריכו כל בזה שמלובש ,המשנה לשון קיצור איכא מי ,אילפא שאמר וכמו .תהאריכו כל ,משנהד הקיצור מן להבין יוכלו

שאינו ,למעלה הצמצום ענין יובן ״זכעד .ממתניתין ליה נאפשיט לאד בברייתא ימיד .חיים אלקים נק׳ ולכן ,וקאד התגלות שיהיה ידכ הוא הצמצום כ״א ,כלל מסתיר

מהקד שנה אלפים ,ארז״ל הנה .א״חד ואלו אלו שארז״ל ,ורהלת זה שייך מה ,צ״ל אך שלמעלה ,בינה אאלפך חכ' אאלפך 'בבחי הוא התורה ששרש היינו ,לעולם התורה

ט.ע' כ פ' יתרו בספר מגן אבות ח"ב המאמר נדפס 4

Page 31: מאמר וידבר אלקים

30

,וקאד בעולם ונתלבשה התורה הירד ,מ"ומ .דאצילות מדות ששה ,ו"ק ,עולם' מבחי שיהיו ,נפקת שמחכמה ,התורה נתלבשה ,תנועליו ותדמ הו׳ שבכל היינו הוהנ .ותמד הו׳ כנגד משנה ריסד שיתא ולכן ,וקאד חכמה עפ״י מתנהגים ותהמד

כי .בנבראים מדות שנמצא למה ,וגמאוד בערך כלל אינן ,עליונות ותהמד ,באמת רםגו רק הוא ההמד ענין ,הלמט וגם .מדרגות רבבות ארבו ללכו המד כל ,למעלה ,בחסד חיים מכלכל כמ״ש ,ומהוה מחיה הוא בעצמו דהחס ,למעלה אבל ,השפע

לחו"ב ערוך ואינן ,ותמד נק׳ מ״מ אך .'כו מחיהכו' רגבו אתה כמאמר רהבוהג וכן ,למותשייכים להעו ותשהמד ,במ״א וכמשנ״ת ,ותמהמד מעלה שלמעלה ,עילאין

.כו' עלמין מגדר שלמעלה א״ס אור עצמות עם מיוחדים ,ו״בח כ"משא

דתורה חכמה מצד והנה .כו' בהמדות שנתלבשה מה ,התורה לאור היריד זהו ,ולכן היינו ,ומותר כשר שיהי׳ ,הקולות נמשך ,עליון חסד הימין בקו שנתלבשה

השמאל בקו התלבשותה ומצד .כו' ה׳ באור ולהתכלל לעלות שיוכל הניצוץ לקרב ב״ש וזהו״ע .הניצוץ לדחות שהוא ,החומרות כל נמשך ,דוחה שמאל ,גבורה מדת ,הימין מקו שרשם וב״ה ,לחומרא אומרים ע"כ ,השמאל מקו שרשם שב״ש ,וב״ה החילוק רק ,ית׳ וחכמתו תורה הוא שהכל ,דא״ח ואלו אלו וזהו ,לקולא אומרים ע״כ בריםד ויש .הימין בקו או השמאל בקו אם ,בהמדות התורה התלבשות כפי הוא

,רהבומג כלול דשחס ,ותהמד התכללות שיש לפי והיינו ,ב״ה ומחומרי ב״ש שמקולי אומרים שב״ש לפעמים נמשך ולכן ,סדמח כלול וגבורה ,לחומרא ב״ה לפעמים ולכן

.כו' לקולא

פנים ובמ״ט פנים טמא במ״ט התורה שנתנה ,שבעתים מזוקק כו' ה׳ אמרות וז״ש בינה מוח והתגלות צמצום הו״ע ,בינה שערי פי׳ ,שע״במ״ט יש כי ,והענין .טהור .בפ״ע המד לכל בינה שערי' ז יש לכן ,'מז כלולה הדמ וכל ,ותמד ז׳ ויש ,וקאד ותבמד כלולים כשכולם ,ותבהמד בינה שערי מ״ט התלבשות דמצ הוא ,טמא פנים מ״ט ,ולכן

,חיים אלקים בריד ואלו אלו וזהו .מחסד כלולים לםכשכו הוא ,טהור פנים ומ״ט .יןמד ,אלקים נק׳ ולכן .ותבהמד המתלבשים שע״ב טבמ״ והיינו ,בבינה הוא חיים אלקים כי ,במדות בינה בחי׳ הגילוי דמצ הוא ,וחיים ,צמצום ג״כ בינה שערי כי ,צמצום ל׳

.גיםהתענו ומקור חיים מקור ,עתיק יומין התגלות הוא בבינה אשר

ויד שעל ,שע״ב מ״טד הצמצום ולכן ,וקאד הגילוי סיבת הוא ,הצמצום אך יש עצמם בינה שערי במ״ט גם והנה .חיים אלקים' נק ,ותבמד הבינה אור מתגלה

םדהא לב יצר כי בענין במ״א כמ״ש ,לחוב נוטה ושכל ,תלזכו נוטה שכל נוהיי ,חו״ג נח' ובפ ,המבול' הי זה שמטעם ,לחוב נוטה זו וסברא עםט הי׳ ,בראשית' שבפ כו' רע וזהו ,ולחוב לזכות נטיה יש' א וסברא בשכל כי הרי ,לזכות עצמה זו וסברא טעם' הי

Page 32: מאמר וידבר אלקים

31

כ״א ,לפועל ייןעד מתחלקים ואינם ,לבד נטי׳ רק הוא שבשכל ורק ,שבשכל חו״ג ששם ,ותבהמד להתלבש כשנמשך ואח״כ ,כו' כך וי״ל כך י״ל ,זע״ז כלולים

בריד ואלו אלו וזהו ,לגמרי הפכיים' ב ,ממש יןוד דחס נעשה שם ,יןקו' לג התחלקות' בבחי שרש לכאו״א יש ,ז״אד לחו״ג קוין הב׳ שהתחלקות ,חיים אלקים

.'וכו האלה בריםהד כל את אלקים וידבר וזהו ,עצמן שע״ב דמ"ט חייםדאלקים חו״ג ,לגמרי גמור ואחדות התכללות בבחי׳ שע״ב המ״ט כל כלולים שם ,הנו״ן בשער אך

(.הלתוד מורזמ ״הדוב שמע ישראל ופתה ה)עד"

,מ״ט ,כב״ה הלכה ,א״חד ואלו שאלו אעפ״י ,קול בת שיצאת מארז״ל צ״ל ועתה ב אין שלכאורה .בריהםלד ב״ש דברי ימיןשמקד אלא ,עוד ולא ,ועלובין שנוחין לפי ,בסברתו חכמה יותר שיש לפי הוא ,דכאח הלכה קביעות ענין כי ,כלל הבנה לזה

מטעמא כב״ה הלכה לקבוע שייך מה וא״כ ,עמו כמתמס החכמה שאמיתיות והיינו ארז"ל הלא ,החכמה ולענין .וביטול לשפלות הלכה קביעות שייך מה ,ועלובין שנוחין

אין ,כא׳ הלכה כשקובעים גם .ב״ש עם חכמה יותר שיש משמע ,טפי ימחדד ב״ש ר״א כדאי ,אמר ,שנזכר לאחר ,כר״א רבי שהורה ,'בגמ דאיתא כמו ,כלום השני דברי

הלכה דאין שנזכר לאחר אי ,שנזכר לאחר מאי ,'בגמ ואמרו ,הדחק בשעת עליו לסמוך לא ,הלכתא אתמר דלא שנזכר לאחר אלא ,עליו לסמוך אין הדחק בשעת אפילו ,כר״א ,וכמו״כ .כלום דבריו היו לא ,כר״א דלא ההלכה נפסק' הי שאם ,הרי .כמר לאו כמר

אינה ב״ה במקום ב״ש ,שאמרו וכמו ,כלום ב״ש דברי אין ,כב״ה הלכה שכשנפסקה וא״כ .לגמרי שמותר להיות יוכל ולב״ה ,חיוב כרת הוא שלב״ש אף ,משנה

הלכה ונקבע ב״ש דברי נדחו איך ,כנ״ל דא״ח ואלו שאלו כיון ,למאד גדולה הקושי' .'כו לחוד ועלובין דנוחין עםטמ רק ,כב״ה

כו' וה' ןרואי ויודע נג וטוב תואר יפה ,דוד על דואג שאמר מה להקדים צריך ,והענין איתנהו כולם ,ואמר ,שאול קנא לא שבכולם ,בגמ' ואיתא ,מעלות' ו לו פרט ,עמו

,הוי לא נמי בדידיה דאפילו ,מאד אקנ ע״ז ,עמו' וה לו אמר כאשר אך ,בני ביונתן ,כמותו הלכה ענין שייכות ״לצו .מקום בכל כמותו שהלכה ,עמו' וה מאי ,שם וארז״ל

בכתי ההנ .הלכות הנשו יןענ מהו ,כו' הלכות השונה כל ,ארז״ל הנה .עמו' שה מה עם האמור על קאי זה הלא ,ולכאורה .בכתי ״תבד וארז״ל ,'וגו האלה דבריםה והיו

כתיכ ישראל שמע פסוקב כי ,והענין .כו' והיו' כתי שע״ז ,תבואה ,דאח שהוא ,למעלה .דאח אלקינו ה׳ הול״ל ,הב' הוי׳ שם בכתי למה ,ןמוב שאינו .'ה ואלקינ' ה ,שמות' ג

אחרון ואני ראשון ניא ע״ש הוא ,שמע סוקשבפ שמות' ג שענין ,ע״ז רוקחב ואיתא .אלקים אין עדיומבל

Page 33: מאמר וידבר אלקים

32

,אחרון ואני .בלבד ושמו הוא' שהי ,העולם ראשנב קודם שהי׳ כמו הוא ,ראשון אני אלפים' הנ כל ואחר ותחה״מ ימוהמ״ש ואחר ,שני אלפי שיתא אחר' שיהי כמו הוא ואפס לאין יוחזרו העולמות שכל ,ההוא וםבי ולבד' ה ונשגב ג״כ יהי׳ שאזי ,לותיוב

ראשון דאני חי׳הב שני ימבלעד ,פי׳ ,לקיםא אין לעדיומב .ריאההב קודם כמו ,ממש אשר ,דאבי״ע ההשתלשלות סדר כל שנתהוו ,אמצעיתאב עתה דהיינו ,אחרון ואני

המגן שהוא ,אלקים שם ע״י והיינו ,ודבר כו' ליש מתראים בי״עד נבראיםה עולמות ,ח״ו מבלעדו אינו אלקים ששם ,םאלקי אין ,כנ״ל' הוי' ש יחוד אמיתיות על המסתיר

קמיה אבל ,כנודע אצלינו רק הוא ההסתרו ,כו' חד כולא ,אלקים הוא' הוי כי כמ״ש קודם כמו הוא דולב והוא ,ממש במציאות בטלים העולמות כל עתה גם הרי ,'ית

.שניתי לא' הוי אני כמ״ש ,שינוי שום בלי רה״עשנב

' שהי כמו ,ראשון אני בחי׳ הוא ,הוי׳ ,שמע שבפסוק שמות ג׳ ענין וזהו שם ייד על העולמות כל כשנתהוו ,באמצעיתא עתה הוא ,אלקינו .שנברה״ע םקוד

ברא בראשית ע״פ כמארז״ל היינו ,וקאד ישראל ע״ש ,אלקינו' שנק ומה ,כנ״ל אלקים .כנ״ל אח״כ' שיהי כמו ,אחרון אני הוא ,'הב הוי׳ .ראשית שנק׳ ישראל בשביל ,אלקים

ואני ראשון אני כמו הוא ,באמצעיתא עתה שגם ,שינוי שום בלי דאח שהכל ,אחד .נוישי שום בלי ,ממש דאח םה שמות הג׳ שכל ,דאח' ה אלקינו' ה וזהו .אחרון

כל״ח וע"כ ,בעלמא הארה ,מלכותו כבוד שם רק הוא העולמות חיות שכל ,שכמל״וב .כו'

באור במציאות ליבטל ,גבול בלי ,מאדך בכל' כו ואהבת אח״כ נמשך ,ומהתבוננות זו ,כו' האלה הדברים והיו ואח״כ ,כנ״ל וכו׳ ראשון אני שהוא ,ית׳ ״ועצמומה ב״ה א״ס

שהתורה ,כשלמה אור עוטה כמ״ש ,דוקא בתורה הוא ,הנ״ל ראשון אני' בחי שגילוי ,ומהותו עצמותו ב״ה א״ס אור מלובש שבתוכה ,'דאצי ח״ע והיינו ,שלמה בחי׳ היא מבחי׳ שמקבלת והיינו ,כו׳ כמהח ראשית נק׳ שח״ע וזהו ,הנ״ל ןראשו אני' בחי רומז כ"ג אמת כי ,תורה אלא אמת ואין כמארז״ל ,אמת התורה' נק ולכן ,ראשון אני על רומז ות׳ ,ראשון אני בחי׳ על רומז ,אתוון ראש' הא כי ,כו' ראשון אני בחי׳ על וגם ,כנ״ל כו' יבלעדומ בחי׳ על רומז ,אתוון הכ״ב אמצעית שהיא' והמ ,אחרון אני

.כו' הבריאה דםקו בין ,תישני שלא והיינו ,והפסק שינוי שהוא ,הכזב היפך אמת

שם ,יעאיד בחכמה ולא חכים ,ח״ע בעצמות שהוא כמו התורה ששרש ,מבואר נמצא .כו' אחרון ואני ראשון אני' בחי ,בשוה הסוכ״ע ב״ה א״ס אור שהוא ,'הוי' ש מלובש

המוחין הוא ידש אל) ,עתינוד לא' הוי ושמי ,שדי באל' וגו אברהם אל וארא וז״ש אוא״ס מלובש שבתוכה ,ח״ע עצמות הוא' הוי שמי כי ,(ותדבהמ המתלבשים

כתי׳ לא ולכן .כו'' הוי אנכי ,מ״ת ענין רק זהו כי ,כלל השיגו לא זו בחי׳ ,הסוכ״ע

Page 34: מאמר וידבר אלקים

33

,בתורה ומחשבתו שכלו האדם כשמקשר ולכן .בעצמי ניא ,עתינוד כ״א ,עתיהוד שבובל הקב״ה עם מלובש שהוא נמצא ,'ית עצמומה״ו הקב״ה של לבושו שהיא

שמלובש ראשון אני אוא״ס בעצמות ,הנפש והתכללות יחוד נעשה כ"וא ,כביכול א' על קאי ,האלה בריםהד והיו ולכן ,בתורה הוא ואהבת אחד ובחי׳ ענין ולכן ,בתורה

.אחד שהכל ,רהתו על וגם ,ואהבת דאח

הלכה' שיהי שייכות מה .בכ״מ כמותו הלכה שארז״ל ,עמו' וה ,דובד מ״ש יובן ועתה כי ,חיים אלקים' מבחי למעלה הוא ,'הוי שם כי ,והענין .עמו' שהוי מה עם ,כמותו כתיב ,חיים אלקים מצד ,ולכן .ממכ״ע ונקרא דותבמ ההתפשטות הוא ,חיים אלקים

דותמה בכל הוא שההתלבשות כיון ,כחד הלכה לקבוע שייך ולא) ,דא״ח ואלו אלו בעצמות רק שמלובש ,בחכמה הוי׳ כמ״ש הוא ,הוי׳ אבל .(וב״ה ב״ש עשהו" ,חו״ג ותבמד מהתלבשות מעלה שלמעלה ,פלא בחי׳ שהיא ,יעאיד' בחכ ולא חכים ,ח״ע ,דכאח' ויהי הוה' הי' בחי ,'הוי שם בה מלובש ולכן ,בגרמיה מלה ,שקד' ונק ,כו'

,כו' אחרון ואני וןראש אני בחי׳ ,בשוה הסוכ״ע ב״ה א״ס אור עצמות שהוא שדן דיין כל וזהו .כו' אמת תורת שנק׳ התורה שרש הוא ושם ,כלל עלמין בגדר נושאי והיינו ,אמת של אמיתתו יש כי' פי ,תורה של אמיתה ארז״ל וכן ,לאמיתו אמת דין

אמיתתה אבל ,חיים אלקים דברי' ונק ,אמת אידו היא ,ותדבמ שנתלבשה כמו שהתורה ,עמו שהוי׳ כיון ולכן ,הלכה שנק׳ ח״ע עצמיות שהוא ,דוקא בשרשה הוא תורה של

,במדות שמתלבש חיים אלקים מבחי׳ שלמעלה התורה שרש ששם ,בחכמה הוי׳ היינו שנמשך ,לאמיתו אמת יןד הוא הלכה כי ,הלכה נמשך דוקא שמשם ,כמותו הלכה ע״כ במדות. מהתלבשות שלמעלה ,וקאד התורה שרש מצד

כב״ה הלכה ,ייםח אלקים בריד ואלו ולשא אעפ״י ,ב״ק שיצאת מה ג״כ יובןועתה ג רק זהו הנה ,דא״ח ואלו שאלו אעפ״י כי .כנ״ל כו' עוד ולא ,'כו ועלובין שנוחין מפני

,בחכמה הוי׳ ,הוי' שם מצד הוא הלכה אבל ,בהמדות חו״ב מצד התלבשות ,ב״ש עם ולא ,דוקא ב״ה עם והוא ,הסוכ״ע אוא״ס מלובש שבתוכה ,ח״ע עצמיות שפלות בהם שיש ,המה ועלובין שנוחין מפני ,הוא והטעם .עמו( וה׳ ,דוד גבי )וכמ״ש כ״א ,הע״ס בכל שורה ב״ה א״ס אור אין הרי ,באצילות גם הנה כי .יותר וביטול שהוא בינה משא״כ ,לגמרי הכלי מהות ביטול ,מה כח ,שחכמה לפי ,דוקא בחכמה

.יש' בחי ,והשגה הבנה

כמ״ש ,עניו שהוא מה כ״א ,מעלה שום נזכר לא משרע״ה שעל ,בתורה מצינו ולכן בחייו שהשיג מה נזכר לא ולמה .כו׳ מה ונחנו ,שאמר וכמו ,'כו מאד עניו משה והאיש

א״ס אור להשראת כלי נעשה ,והביטול העניוות שע״י והיינו ,שע״ב מ״ט שנקראת עד ,דוקא משה ע״י ,נפקת דמחכ׳ ,התורה נתנה ולכן ,בח״ע כמו ,הסוכ״ע

Page 35: מאמר וידבר אלקים

34

השורה א״ס הסוכ״ע שהוא ,הוי׳ משם נמשך שהוא ,הלכה ,ולכן .משה תורת ,שמו על לבי פתח ,'תהי לכל כעפר ונפשי וכמאמר ,ועלובין שנוחין מטעם ,כב״ה הוא ,בח״ע

הוא דוד כי ,עמו' וה' כתי דוד גבי וכמו״כ ,דכא כו' ואת אשכון' וכתי ,בתורתך תפלה וכמ״ש ,עצומה בשפלות רק הי׳ עבודתו וכל ,ביטול ,הודאה ,יהודה משבט

שהוא ,עמו' וה להיות זכה ,הביטול וע״י .וגו׳ ודוממתי שויתי לא אם וכתיב ,וגו׳ לעני' מבחי שלמעלה ,הלכה ענין זהו אשר ,הסוכ״ע א״ס מלובש שבתוכה ,ח״ע עצמות .חיים אלקים

,הוי׳ שם' מבחי ג״כ הגילוי שהי' ,כו'' הוי אנכי ,'וגו אלקים וידבר ,כתיב במ״ת והנה דא״ח. או״א' מבחי שלמעלה ,הלכה בהי׳ שיומשך כדי ,חיים אלקים מבחי׳ שלמעלה

בחי׳ ,האמצעי דקו ,כידוע והענין .המכריע כדברי הלכה ,בגמ׳ שאיתא מה ובזה יובן ליעקב מהו ,וצ״ל .ליעקב אמת תתן ,כתיב דהנה .חו״ג בין שמכריע ,מכריע' נק ,ת״ת

הוא קו וכל ,חו״ג קוין' ב הם ויצחק אברהם כי והיינו .אמת אינו אברהם וכי ,דוקא מדת ואעפ״כ ,מחכ' ונמשך ,אמת ודאי שהוא ,דאצי' חסד מדת וכמו ,בפ״ע אמת ודאי גם אמת אינו אבל ,בפ״ע אמת הוא השמאל קו וכן .החסד מדת את סותר הדין ,דחו״ג הקוין שני עפ״י אמת הוא ,המכריע שהוא ,האמצעי קו אבל .החסד מדת עפ״י ,הדין מצד לעונש שראוי אעפ״י ,הוא הרחמים ענין מהות כי ,מדה״ד ע״פ גם היינו ,שניהם שמחבר והיינו ,המדות לב׳ מקום נותן א״כ ,הרחמים מצד חסד עמו יעשו מ״מ עמודא הוא ו׳ כי והיינו ,'ו אות דא ,אמת אות ,בזהר ופי׳ ,אמת אות לי ונתתם וז״ש

.זעיר כללות ,ת״ת ,דאמצעיתא

כדי והנה ,יחדיו חו״ג התכללות שגורם היינו ,המכריע שהוא ,ת״ת ענין ,ונמצא שלום עושה ענין וזהו ,משניהם עליונה המשכה ידי על צ״ל ,יחד חו״ג שיתכללו שלמעלה ב״ה א״ס אור כשמאיר אבל ,הפכים שני שהם ,ואש מים בין ,במרומיו ,חו״ג ההכללות שגורם בת״ת ,ולכן .כאחד ומתכללים ההפכים בטלים עי״ז ,מהמדות

,במדות מההתלבשות שלמעלה ,א״ס אור מעצמות עליונה בחי׳ בו שמאיר ע״י היינומאין ח"ע כמו ,וא״כ .חיים אלקים' מבחי שלמעלה ,סוכ״ע' הוי שם' בחי והיינו גם זו' בחי ומלובש כמו"כ שורה ,ראשון אני ,סוכ״ע הוי' בח״ע שורה לכן ,תמצא זו ומבחי׳ ,הקצה אל הקצה מן המבריח התיכון בריח' נק האמצעי קו כי מצד ,בת״ת המכריע. כדברי הלכה ולכן ,הלכה נמשך

,'פי .העומדים בין מהלכים לך ונתתי כתיב דהנה ,הילוך לשון כ"ג הוא והנה הלכה ברו״ש עבודתם שע״י אעפ״י ,'א במדרגה שעומדים ,עומדים נק׳ מלאכים

' בבחי חדשה השגה בכ״י נמשך וגם בהם ,)בז״א( חדשים מוחין יום בכל ממשיכים

Page 36: מאמר וידבר אלקים

35

המלובש מהאור רק הוא המשכתם שרש אך ,יום בכל קדוש אומרים ולכן ,קדוש יחוד שהוא ,מע״ב תמיד בכ״י מחדש ובטובו בחי' שממשיכים והיינו ,דחו״ב בכלים

פרי בורא ,הנהנין ברכת ענין וכמו ,לבד הישנות לחדש כדי ,דחו״ב חיצוניות יחוד להיות בזה גורמים ,ליש מאין הפרי בריאת של והשבח הברכה שע״י ,העץ

נק׳ ולכן .לבד הישנות חידוש העולמות שלחד כדי ,ליש מאין דחו״ב חיצוניות .יםעומד המלאכים

שלמעלה ,ב״ה א״ס אור התגלות שממשיכים לפי והיינו ,מהלכים נק׳ נש״י אבל נש״י עבודת וכן .הילוך בשם' נק זו והמשכה ,'אציד דע״ס מהכלים

.מאדך ובכל נפשך בכל' כו ואהבת כמ״ש ,הילוך' בבחי ג״כ הוא ,שלהם והאתעדל״ת ,ךמאד בכל' בחי אבל ,מהתבוננות ונמשך בהכלי שמלובשת האהבה הוא ,נפשך בכל ,עתוד מהטעם למעלה רק ועיקרה ,בכלי כלל נכנסת שאינה ,גבול שבלי האהבה הוא

אם כמ״ש ,תומ״צ ידי על הוא ,בנש״י ההילוך כח והנה .הילוך נק׳ זו' ובחי ,ההילוך נמשך ,קיומם וע״י ,בטעם מושגים שאינם המצותהם חוקים ,תלכו בחקתי

בחי׳' ב ,בתוככם והתהלכתי כתיב והנה .הצלם ענין בע״ח' ע ,בחקתי אם בד״ה' ע מוצב סולם' נק תפלה כי ,ותורה תפלה ע״י והיינו ,ומלמעלמ״ט ,מלמטלמ״ע ,הילוך

אהבת ע״י והיינו ,מהכלים שלמעלה הילוך בבחי׳ ,מלמטלמ״ע העליה שהוא ,כו' ,דחו״ב פנימיות יחוד שהוא ,מלמעלמ״ט ההילוך הוא ,תורה ע״י ואח״כ ,ךמאד בכל

וז״ש ,אבי״ע מהשתלשלות שלמעלה ,ב״ה א״ס אור מעצמות הוא ההמשכה ששרש .בם ילכו צדיקים' ה דרכי ישרים כי

המשכת בו יש ,הלכה כך שנקבע יןהד כי והיינו ,הילוך לשון ,הלכה ענין ג״כ יובן ובזה בסדר גמור ושינוי התחדשות שיהיה ,מהשתלשלות שלמעלה ,מסוכ״ע הגילוי

,הגדול הצנור שהוא ,הקו״ח עצמות' נק הילוך וגם .כנ״ל הילוך' שנק ,'השתלשלו שנמשכים ,'פרטי צנורות משא״כ .ב״ה א״ס מאור וההמשכה ההילוך עיקר שבו

עיקר שבו ,הגדול הצנור שהוא ,הקו״ח עצמות והנה .הקו הארות רק הם ,'כו קוין 'לב וגם .המכריע כדברי הלכה ולכן ,כו' ת״ת ,כתר ,האמצעי בקו הוא ,וההמשכה ההילוך

הצנור הילוך ,הלכה ג״כ שם ,תמצא כתרד מאין בחי' והחכ' דמצ ,ח״ע בעצמות .הגדול

' ב שצ״ל והיינו ,הלכות אלא הליכות א״ת ,בכ״י הלכות השונה כל ענין ועתה יובן התפלה שהוא ,שמלמטלמ״ע ההילוך היינו ,לו עולם הליכות צ״ל שתחלה ,'הבחי

הליכות נעשה ועי״ז ,דוקא ית׳ במהו״ע וליבטל ליכלל ,גבול בלי מאדך בכל באהבת אוא"ס במהו״ע להתכלל ,למעלה מלמטה ,דז״א( העולם )ו״ק עליות שהו״ע ,לו עולם א״ת ואח״כ ,הראשון( בענין קדוש דונקדשתי ביאור )ע' ,ח״ע בפנימיות השורה ב״ה

Page 37: מאמר וידבר אלקים

36

,שוב לאחד' בחי ,התורה עסק שהו״ע ,הלכות אלא ,רצוא( ,תפלה' )בחי ,הליכות הלכה ,עמו' וה ע״ד כ״א ,דא״ח ואלו אלו' מבחי שלמעלה ,הלכה' בחי להמשיך

הלכות. השונה כל וזהו ,כמותו

,אומרים ובשבת ,הלכה ר״ת ,הארץ כל' לה הריעו לתודה מזמור ,כתיב והנה ד ,הלכה בחי׳ ממשיכים ,שבחול התודה שע"י ,קבלה ר״ת ,קדש בהדרת לה׳ השתחוו

הוא ,לתודה מזמור דפי' ,והענין .קבלה' בחי ממשיכים ,שבשבת השתחוואה וע״י ,אמיתי היש' ית שהוא הוא ,וד״ע .ובטל ,יש שהבריאה ,ד״ת .ה' דעות אל כי כמ״ש

בראשית כמ"ש ,אמת כ"ג הוא ד״ת והנה .במציאות ובטלים ,ואין כלא העולמות וכל ,לאמיתו אמת הוא ,ד״ע אבל .הנבראים של האמת הוא אך ,אמת ס״ת ,אלקים ברא מודים שאנו ורק ,ד״ת כ״א משיגים אנו אין ,מטה שוכני אנו והנה .'ית קמיה כמו

התודה דהיינו ,לתודה מזמור ענין וזהו .משיגים אנו שאין אעפ״י ,ד״ע לבחי׳ ,ברזל טבשב תרומם' ל ,הריעו נעשה ועי״ז .קמיה איך ,ד״ע לבחי' וההודאה

לבחי׳ ההודאה וע״י ,'ית מיחודו הריחוק על ומרירות שפלות ,ונדכה נשבר לב שהו״ע עי״ז ,בנפש מזה שנעשה והביטול השפלות ע"י וגם ,לאמיתו אמת שהו"ע ,ד״ע

בענין כנ"ל ,האמיתי' ית יחודו ,ח״ע מעצמות שנמשך ,הלכה' בחי להמשיך יכולים .ראשון אני

וביום ,יהודה למטה עמינדב בן נחשון ,הראשון ביום הקריב ,הנשיאים בחנוכת והנה והוא ,וביטול הודאה הוא יהודה כי והיינו ,יששכר למטה צוער בן נתנאל הקריב השני ,תורה' בחי ,יששכר שבט הו"ע ,הלכה ר״ת ואח״כ ,הנ״ל לתודה מזמור כענין

דכתיב ,לוי משבט הוא אא״כ ,דמורי מרבנן צורבא משכחת לא כמארז״ל ,'פי ,לעתים בינה יודעי יששכר ומבני דכתיב ,יששכר משבט או ,ליעקב יךטמשפ יורו

וע׳ ,הכ״ח עתים בכל הבינה ממשיכים יששכר ובני ,וכו' לטובה י״ד ,כ״ח עתים יש כי כי ,בהשערים יחוד נעשה הד״ע שע״י ,בעלה בשערים בפי׳ נודע ,פ״ג שופטים בד״ה

.חו״ב יחוד שיהי׳ ,חכמה נתיבות ל״ב גילוי הוא והיחוד ,שע״ב מ״ט הם השערים כל יהיו ועי״ז ,נ״ח ל״ב עם בבינה היחוד שממשיכים ,בינה יודעי פי׳ ג״כ י״ל ועד״זאלקים בחי׳ היא בינה כי ,הדרוש לכוונת זה פי׳ ומוכרח ,לטובה כולם עתים הכ״ח בהם נאמר איך ,הלכה בחי׳ הוא שיששכר וכיון ,ח״ע עצמות' בחי הוא והלכה ,חיים .כנ״ל דהפי׳ אלא ,כו׳ בינה יודעי

וגם ,התורה פנימיות הוא קבלה כי ,והענין .קבלה ר״ת ,קדש בהדרת השתחוו לה׳ .לעשות החלו רק ,במ״ת משא״כ ,בפנימיות קבלה שהוא ,היהודים וקבל כמ״ש קבלה ,והענין .יתחיל מאין ,וצ״ל .יראה אין חכמה אין אם ,חכמה אין יראה אין אם ,דהנה יראו כתיב וע"ז ,מכ״ע מלכותך מבחי' הנמשכת ,תתאה יראה' הא ,יראה' בחי שני דיש

Page 38: מאמר וידבר אלקים

37

וע״ז ,כו׳ עלמין מגדר שלמעלה ,'ית מעצמותו הנמשכת ,יר״ע ,והב׳ .הארץ כל מה' כל כו' ויצונו וכתיב ,במצותיו קדשנו אשר ע"י ,קדושיו ה' את יראו ,כתיב

,עביד ותרעא ,דרתא ליה דלית על חבל ,וכמארז״ל ,ה׳ את ליראה האלה החוקים שהיראה ,יראה אין חכמה אין אם וזהו ,זו עילאה ליראה לבוא שער רק היא שהתורה

,במציאות וביטול השתחוואה שע״י ,קבלה ר״ת ,כו׳ השתחוו וזהו .מחכמה למעלה ,קבלה וגם .הלכה' מבחי שלמעלה ,התורה פנימיות ,קבלה' לבחי לבא יוכלו ,יר״ע

כו'(. קליטה עצרת ענין בפנימיות )וכמו לקבל

Page 39: מאמר וידבר אלקים

38

מאמר מכ"ק אדמו"ר הרש"ב

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

תליל ב' דחה"ש עטר" בס"ד

,הדברים כל אומרו מהו וצ"ל. אלקיך הוי׳ אנכי ,האלה הדברים כל את אלקים 5וידבר וידבר מ״ש צ"ל גם .מיותר לכאו' כל ותי׳ ,האלה הדברים אלקים וידבר דהול״ל עצמות מאיר שהי׳ ,מאוד נעלים גילוים הי׳ במ״ת הלא ,הוי׳ וידבר' נא ולא ,אלקים

וכן ,בפ״ע מחיצה ואהרן בפ״ע מחיצה משה שהי׳ והגם ,ישראל לכללות א״ס בגילוי אבל ,האור באופן קבלת מחולקים שהיו ,זהו באופן קבלתם ,כו' ישראל וכל הזקנים את דעה הארץ ומלאה דכתי׳ ,לעתיד כמו וה״ז ,הי' לכולם בשוה כו' מלמעלה הגילוי

וא"כ כו׳, במ״ת הי׳ כמו"כ ,בשוה לכולם ,מלמעלה הגילוי שיהי' ,כמים לים מכסים ה׳ הוי׳ אנכי אומר שאח"כ וכמו, כו' אור הגילוי' בחי שזהו ,לכאורה הול"ל וידבר הוי׳

שהרי ,צ״ל וגם .כו' הוי׳ אנכי ואח״כ ,אלקים וידבר אומר בתחלה מה ומפני ,אלקיך וא״כ ,אלקים בש׳ ג״כ ומ״ת ,אלקים ברא בראשית וכמ״ש ,אלקים בש׳ ג״כ הי׳ ברה"ע

.ביניהם ההפרש מהו

חכמים דברי ,ראב״ע דרש ,ע״ב ד״ג חגיגה בגמ׳ שארז״ל מה ילה״ק ,כ״ז ולהבין שיושבים ת״ח אלו אסופות בעלי ,אחד מרועה נתנו אסופות בעלי כו' כדרבונות

אוסרין הללו ,מטהרין והללו מטמאין הללו ,בתורה ועוסקים אסופות אסופות לומד אני איך ,אדם יאמר שמא מכשירין, והללו פוסלין הללו ,מתירין והללו המעשים אדון מפי אמרן אחד פרנס ,נתנן אחד אל ,אחד מרועה נתנו ת״ל ,מעתה תורה

שכל ,דברים ריבוי ,הדברים כל וזהו, האלה הדברים כל את אלקים וידבר שנא׳ ,ה"ב הנביאי׳ שכל ,אי׳ יתרו ובמד"ר .במ"ת כולם נתנו ,והאמוראים התנאים של הסברות

למשה נאמרה הכל ,לחדש עתיד ותיק שתלמיד מה וכל ,מ״ת בשעת נבואתם קבלו התורה כל כ״א ,במ"ת נתנו העה״ד רק דלא ,האלה הדברים כל שאו׳ וזהו ,כו' מסיני .במ"ת נתנה כולה

כל התרי"ג הכולל הקב״ה מפי יצא אחד דבור ,שמעתי זו שתים אלקים דבר אחת וז"ש ,ופרט כלל יש שבעולם דכמו ופרט, כלל יש בתורה דהנה ,כו' והלכותיהן מצות

׳וכ, כללי מאמר הואדהמאמר א' ,להבראות יכול א׳ במאמר והלא ,נבה״ע דבעש״מ בחי׳ הוא דכתר, הכל שכולל הכתר בחי׳ הוא א׳ ומאמר ,ע״ס נגד הם דעש״מ הפרדס

המאמר נדפס בספר המאמרים עטר"ת ע' תמח. 5

Page 40: מאמר וידבר אלקים

39

היא שבו העליונה דבחי׳ ,המדרי׳ מב׳ וכלול ,הנאצלים אל המאציל סאוא" בין ממוצע בחי׳ והוא ,הנאצלים ומקור ראש הוא שבכתר תחתונה ובחי׳ ,שבמאציל תחתונה בחי׳

פרטי כלל' בחי הוא כתר רק וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, ,הכל כו' שכולל הכלל מסכ׳ במ״ח' דאי ,ק"דא קמחה" בחי׳ הוא הכללי כתרהאצי', ובחי' לעולם כללות שכולל והיינו ,העולמות דכללות אריך בחי׳ הוא דא״ק ,העולמות כללות

בע״ח שכמ" הוא ,האצי׳ מתחלת ופי׳ ,העשי׳ סוף עד האצי׳ לתחמת 'ההשתל כללות והיינו ,ברודים נקודים עקודים בחי׳ וללכ דאצי׳ ,מטולמ״ט שער תחלת

נכלל הכל ,שבהן והמאורעות שנין אלפי השית וכל ,בא״ק שנכלל ההשתל׳ מ"ויצ האבות מעשה כמו יםגדולה הענינים רק ולא ,דא״ק מחה״ק י׳בבח

בפרט אדם כל גם אלא ו',כ ותחה"מ שוימוהמ" וב״ש וב״ר הארץ וכניסת עלו הכל ,ומחשבותיו ודבוריו מעשיו וכל חייו בימי שלו המאורעות ובל

,טבפר ודור דור כל ,הדורות כל סוף עד ומביט צופה וכמש״א דא"ק כו', במחה"ק .כו' פרט ואח״כ בא בבחי' ,שבעולם הכלל בחי׳ וזהו ,כו' אחת בסקירה נסקרין וכולן

פרטי זהו ,בתורה שהן כמו התורה דפרשיות ,ופרט כלל בחי׳ ג"כ יש ,הרבתו וכמו״כ ,כו' כללות י׳חבב שם ה״ה ,דא״ק במחה״ק בשרשה שהיא כמו התורה אבל ,הרהתו להמגי מגילה או ניתנה חתומה הרתו ,בגמ' דגיטין ד"ס ע"א ור״ל ״ירד אהפלוגת וזהו הכללית בבחי׳ הוא ,נתנה חתומה ותורה ,בפרטיות היינו ,נתנה מגלהה מגל דפי׳ ,נתנה

הקדומה ׳כבח בשרשה ,כלל בבחי׳ שהיא מוכ התורה תגלהונ נמשכה ,ובמ״ת .כו' רואין ,רואים העם וכל וכמ״ש ,שבנפשם הכללות בחי׳ גילוי ג״כ הי׳ דבנש״י הווז ,ו׳כ

עי״ז ,שבתורה הכלל בחי׳ נתגלה שבתורה דמפני ,הנראה את עיןמושו הנשמע את ,כו' התחלקות בבחי׳ אינם ושמיעה אי׳ר דשם ,שבנפש הכללות בחי׳ כג״ בהם נתגלה

נאים דת הפכים הדעות גם ,יםדברה כל נתנו שבמ״ת ,האלה הדברים לכ הווז .כו׳ במ״ת נתנה הכל ,ואמוראים

יצאה ,כו׳ וב״ה ב״ש נחלקו םשני שלש ,ע״ב די״ג עירובין ז״לראמ הנה ,זה ולהבין שאלו ומאחר .ב״הכ והלכה ,חיים אלקים דברי ואלו ואלו ,ואמרה השמים מן ב״ק

פי׳) ,היו ועלובים שנוחין מפני ,כמותם הלכה לקבוע ב״ה זכו מה מפני ,דא״ח לווא ב׳ ע״ד שזהו ,וי״ל .כו׳ לדבריהם ב״ש דברי יןמשמקדי אלא ,דעו ולא ,(סבלנים רש״י והב׳ ,זל״ז מקום שנותנים דהיינו ,זא״ז שסובלים' הא ,במדות שיש התכללות מיני

דב״ש, ההפכיות לדעה מקום שנתנו ,היו ועלובים דנוחין וזהו, זמ"ז שמקבלים ומה .כו' היו סבלנים וב״ה ,ההפכיות הדעהיכלו לסבול ולא ,היו קפדנים

ה״ז ,זולתו לפני א״ע שמניח ,עצמותו הנחת זהו ,לדבריהם ״שב דברי שהקדימו

Page 41: מאמר וידבר אלקים

40

שניהם דסיבת ,כו' מהרגל מקבל שהראש ,זמ״ז שמקבלים תלוההתכל יןכענ .במ״א וכמ״ש כו׳ הביטול הוא

איך ,האמת זהו הרי ,כב״ה דהלכה אחרמ ,ח"דא לווא אלו איך ,בןמו ונאי לכאו׳ והנה שנוחין מפני מותןכ הלכה לקבוע זכו דב״ה מש״א צ״ל גם .אמת ג״כ ב״ש דברי

זהו ,ביותר הדבר של לאמיתתו שהגיע מפני הוא הלכה קביעת ענין הרי ,היו ועלובין ,יותר הענין ואמתת עומק על יותר בא ה״ה ,יותר בשכלו דדשמחו דזה ,לחידוד שייך אלו הל׳ דקדוק תחלה להבין ויש .ו'כ היו ועלובין שנוחין מפני הטעם ומהו' הוי ומגן שמש כמ״ש הוא ,סתם אלקים .סתם ואלקים חיים אלקים דיש ,דא״ח ואלו

דאז ,שהוא כמו הוי׳ םש אור ילוגי יהי׳ שלא ,הוי׳ הש׳ על מסתיר אלקים ש׳ד ,אלקים הוא אלקים וש׳, בתכלית בטל הי׳ לכה ״אכ ,מציאות בבחי׳ העולמות התהוות הי׳ לא

ענין "כג וזהו .ו'כ מציאות בחי׳ב העולמו התהוות שיהי׳ בכדי ,הוי׳ הש׳ על שמסתיר בבחי׳ ג״כ הוא האצי׳ עולםד ,אצי׳ התהוות בשביל ,באוא״ס שהי׳ הראשון הצמצום דעיקר וכנודע ,ו'כ וחסד חכ׳ ,מציאות בבחי׳ ה״ה' דאצי דכלים ,גבול ובבחי׳ מציאות

שמגבילים ,הגבלה בבחי׳ הם וגם ,כו׳ הכלים בבחי׳ הוא ,ו'כ וחסד חכ׳ הספי׳' בחי הא׳ ,הן המשכות מיני דב׳ וכידוע ,לבווג המד בבחי׳ הוא האור וגם .כו' ותהאור את

שבא ,בכלל הקו אור בחי׳ שזהו ,וגבול המד בבחי׳ והב׳ ,גל"וב א״ס בבחי׳ ובכדי ,במ״א כמ״ש כו׳ דאצי׳ תואור בבחי׳ הוא ובד״פ ,וגבול דהמ י׳חבב

שלפני סאוא״ דמבחי׳, באוא״ס הצמצום צ״ל הי׳ ,דאצי׳ האו״כ מציאות ׳שיהי אור נשאר הי׳ שאם ,בע״ח וכמ״ש ,המציאות התהוות להיות אפשר הי׳ לא ,הצמצום

הראשון אור שנתעלם ,כזה באופן הצמצום הי׳ וע״כ ,המציאות התהוות הי׳ לא ,הקו את לברוא במח׳ בתחלה עלה שאמרז״ל וזהו ,כו' המציאות בחי׳ נתהווה דאז ,לגמרי ביום שנא׳ ,מדה״ר עמו שתוף ואח״כ ,אלקים ברא בראשית שנא׳ ,במדה״ד העולם ,צמצום בחי׳ שהוא ,סתם אלקים ש׳ וזהו"ע ,כו' הקו גילוי והיינו ,אלקים הוי׳ עשות .כו' לגמרי האור והעדר העלם

וכמו ,השפעה הוא ,דחיים .גמור צמצום לא אך ,צמצום ג״כ הוא חיים אלקים ,אמנם השפעה שזהו הרי ,כו' חיים תורת לנו נתת פניך באור, בחסד חיים מכלכל

עצמו שמצמצם ,אדרבא כ״א ,העדר בבחי׳ אינו בזה והצמצום ,כו' והמשכה גילוי שם שיהי׳ דהיינו ,ארון בדי שני בין שכינתו צמצום וכמו ,בבחי' המשכה להיות

בזה צ״ל ע״כ ,עצמות לגבי ערוך באין הוא דתורה חכמה דגם ולהיות .כו' השכינה אינו הצמצום הרי .כו׳ דתורה בחכ׳ כבי' להתלבש עצמו שמצמצם והוא ,צמצום

.כו' המשכה ,אדרבא כ״א ,העדר

Page 42: מאמר וידבר אלקים

41

,השפעה העדר בחי׳ זה שאין ,קצרה בדרך לתלמידו אדם ישנה לעולם ע״ד זה ויובן ,קצרים בדברים זה ומלביש שמצמצם רק ,דבר וחצי דבר ממנו מעלים אינו שהרי

דרבי׳ אדעתי׳ אינש קאי׳ דלא וזהו .כו' והפנימיות העומק גם ,השכל כל נמצא שבהם עומק דהיינו ,דרבי׳ אדעתי׳ קאים שנין ארבעין ולאחר ,שנין ארבעין עד

יובן גם .כו׳ לו שהשפיע והדברים קצרים האותיות והוא ע"י, כמ"ש במ״א ,חכמתו מידי איכא מי ,אילפא שא׳ וכמו ,במשנה יש ,'דגמ האריכות כל הרי ,משנה וגמ' ע״ד

בחי׳ והוא ,הכל יש ,שבמשנה קצרים דבהדברים ,ממתניתא לי׳ פשיטנא דלא בברייתא .כו' המרובה את המחזיק מועט

,לעולם תורה קדמה שנה אלפים ,אמרז״ל דהנה. דא״ח ואלו אלו ענין ומעתה צ״ל ב( חכ׳ אאלפך בחי׳ והיינו ,שנה אלף הקב״ה של ויומו ,יום יום שעשועים ואהי׳ שנא׳

מבחי׳ הוא ,העולמות ומקור דשרש .כו' העולם ומדרי' למעלת שקדמו ,בינה ואאלפך התורה ,וע״כ .לעולם קדמו וחו״ב ,יבנה עולם חסד אמרתי כי כמ״ש ,עליונות מדות בחי׳ ,העולם ומקור בשרש היינו ,לעולם שנמשכה רק ,קדמה לעולם ,חו״ב בחי׳ שהיא

,למטה כמו אינו למעלה דמדות וידוע ,כו׳ טהור טמא דכשר פסול המדות ,המשכה בבחי׳ היא המדה שעצם לא ,ההשפעה גורמים רק הן המדות ,דלמטה

שמטיב ההשפעה גורמת המדה שהתעוררות הוא ,והחסד הטוב איש וכמו ,בחסד חיים מכלכל וכמו ,נמשכת המדה שעצם הוא ,למעלה אבל, אליו בחסדו

מתים מחי׳ כו׳ גבור אתה וכן ,כו' חיים בבחי׳ ונעשה ,כלי אל מכלי נמשך שהחסד אגל״א ש׳ הוא ,אד' לעולם גבור אתה דר״ת ,הגבו' ממדת הוא דתחה״מ ,אתה

.כו' להחיות המדות עצם שנמשך ג״כ שזהו ,לתחה"מ השייך

דתורה חכמה בחי׳ ע״כ ,נמשכים עצמן שהמדות הוא ,למעלה שהמדות ולהיות ,במדות התלבשות שהוא כמו רק ,כו' למטה גילוי בבחי׳ בא ה"ז ,שנתלבשה במדות

וכדאי׳ ,כו' דחו״ג המדות מבחי׳ ,ומתירין אוסרין שיש ,התחלקות בבחי׳ ה"ז בא ,למשה חתוכים ד״ת ניתן לא ,ינאי ר׳ אמר ,טהורות אמרות ה׳ אמרות ע״פ במד״ת

,טהור פנים ומ״ט טמא פנים מ״ט לו אומר הי׳ ,הקב"ה לו שאמר ודבר דבר כל על אלא רבים אחרי ,הקב״ה א״ל ,הדברים של בירורין על נעמוד מתי ,רבש״ע ,משה אמר

זפ״ז היינו ,שבעתיים מזוקק שנא׳ ,טהור המטהרין רבו ,טמא המטמאין רבו ,להטות הטיית הן והשערים ,המדות מקור ,הבנים אם היא דבינה ,בינה שערי מ״ט והן מ״ט,

ומהמ״ט ,כו' מז׳ כ״א שכלולי׳ מדות ז' כנגד ,שערים מ״ט ויש ,כו' המדה אל השכל ב״פ הוא צח ,ואדום צח דודי וכמ״ש ,טהור פנים ומ״ט טמא פנים מ״ט הוא שערים

. מ״ט

Page 43: מאמר וידבר אלקים

42

פנים ומ״ט טמא פנים מ״ט יש ולכן ,מחו״ג כלולים הם שע״ב דמ״ט ,אי׳ ובמג״ע מבחי׳ שרשן להיות ,שאוסרין דב״ש ,ומתירין דאוסרין הדעות שרש וזהו טהור, דיוק בבחי׳ אורחותיו השם דרך ושם וכמו ,שומה ל׳ שמאי וזהו ,הגבו'

,ו'כ האתעדל״ע הוא כן ,האתעדל״ת וכפי ,אתעדל״ע קאדו דבאתעדל״ת ,ודקדוק מן יעלה ואד ,הבריות את ששמים ,שמים שמם למה ,השמים בענין במד״ר וכדאי׳ היו וב״ה .כו' יורדים הגשמים מיד ,ערפם את הבריות שברו ,ו'כ והשקה אזי ,הארץ ללותתכמה שזהו ,ב״ה ומחומרי ב״ש מקולי ויש .ו'כ לקולא ב״ה ולכן ,דהחס מבחי׳ .כו׳ חו״ג י׳חמב שזהו ,מקילים וב״ה מחמירים ב״ש ,הרוב ע״פ אבל ,חו״ג

,םחיי אלקיםשזהו בחי' ,הבינה עצם אבל ,בהתחלקות שבאין שע״ב המ״ט הוא וכ״ז היינו ,חיים אלקיםוזהו ,בינה הוא ואלקים ,תחי׳ ׳והחכ וכמ״ש ,׳חכ בחי׳ הוא חיים ,רואין אנו שהרי ,ו'כ מהמחלקות למעלה ה״ז ,׳החכ בחי׳ שם שמאיר הבינה עצם

לבו מחשבות יצר דכל הטעם וכמו ,הפכיות תמדו שני להיות יכול ,א׳ וטעם שמשכל הן ,בעצם שהמוחין הרי, לזכות חיוב אח״כ הי׳ עצמו הטעם הוז ,לחוב תחלה הי׳ ,ו'כ

לאיזה בא אשרכד ,מדה לאיזה הטי׳ לכלל שבא קודם והיינו ,חו״ג מהתחלקות למעלה ה״ז ,ההטי׳ קודם ,המוחין בעצםל אב ,דוקא זאת הה"ה מחייב מד ,הטי׳

לחסד קבל הוז ,אחד מרב אחת סברה קבלו ,והלל שמאי וכמו ,מהתחלקות כו' למעלה שהן רק ,דחו״ג תהמדו שני בה שיש לומר ובהכרח, היא אחת הסברה והלא ,לגבו׳ וזה .כו' והלל דשמאי בחו״ג בהתחלקות אח"כ ובאו ,בהתכללות שם

בבחי׳ שם הם כי ,אמת שניהם ,הבינה עצם ,חיים אלקים דבבחי׳ ,דא״ח ואלו אלו הווז שרש לה יש אחת שכל מאחר ,אמת שניהם ,חו״ג תהמדו מצד וגם .כו' התכללות

,אמת שניהם ,חיים אלקים בבחי׳ ךא ,ו'הגב בבחי׳ חסד וזו בבחי׳ זו ,למעלה ומקור ,הדברים לכש ,האלה הדברים לכ הווז .ו'כ כא׳ שניהם וכלולים ,כלל הפכים שאינם

שער בחי׳ והיינו ,הבינה עצם בחי׳ גילוי שהי׳ ינמפ ,במ״ת ניתנו ,דעות החלוקי גם כל נאמרו כוע״, ו'כ דתורה הכלל בחי׳ כג״ וזהו ,התכללות בבחי׳ הכל ששם ,הנו״ן

.ו'כ הדברים

,יום חמישים רותספ וכמ״ש ,בינהד נשעה״ גילוי שאז ,השבועות בחג הי׳ דמ״ת הווז מ״טחי' בב רק הוא ,ל״תדאתע ששייך מהד והיינו ,יום מ״ט רק סופרים אינו והרי

, ימים המ״ט ספירה ע״י ממילא שנמשך רק ,מאתעדל״ת למעלה הוא נושעה״ ,שע״ב חג הוא דשבועות ,מ״ת הי׳ בו ולכן ,בינהד שעה״נ בו שמאיר ,דשבועות הגילוי הווז

שכולל ,שבועות שנק׳ וזהו ,שעה״נ גילוי שמאיר מה והוא ,בו שהי׳ מ״ת לבד ,בפ״ע בבחי׳ שהי׳ ,שעה״נ מבחי׳ מ״ת בו הי׳ ולכן ,כו׳ שערים המ״ט שהן שבועות הז' כל

גילוי מבחי׳ דהיינו ,נו״ן עולה כל ,האלה הדברים כל וזהו, כו' הכל שכולל כללות

Page 44: מאמר וידבר אלקים

43

א״ר ,יסף ולא גדול קול ע״פ במד״ר דאי׳ וזהו ,כו' שע״ב המ״ט כל הכולל ,שעה״נ גדול ונק׳ ,בינה בחי׳ הוא גדול קול ,כו׳ קולות לז' ונחלק ,מהקב״ה יצא א׳ קול ,יוחנן ,מדות ז׳ הן ,קולות לז' ונחלק ,כללי א׳ קול בחי׳ והוא ,כו׳ שבבינה עתיק התגלות ע״ש

אלקים דבבחי׳ ,חיים אלקים דברי ואלו אלו וזהו .הנ״ל פנים המ״ט הן ובפרטיות .כו' התכללות בבחי׳ כולם ה״ה ,דבינה שעה״נ בחי׳ ,חיים

ההלכה נקבעה מה מפני ,אמת שניהם הרי ,דא״ח ואלו דאלו מאחר ,צ״ל ולפ״ז ג( היית כדאי ,ר״ט גבי ראמ ,כב״ש יעשה ואם ,כלל משנה אינו ב״ה במקום וב״ש ,כב״ה חיוב ה״ז ,כך יעשה ח״ו ואם ,היתר ה״ז דלב״ש ,הבת בצרת וכמו, כו' בעצמך לחוב ,אמר ,שנזכר לאחר ,אליעזר כר׳ רבי ועשה ,מעשה אי׳ ע״ב ד״ו נידה ובגמ׳ .ר״ל כרת

לאחר אילימא ,שנזכר לאחר מאי ,בה והוינן .הדחק בשעת עליו לסמוך ר״א הוא כדאי ,הילכתא איתמר דלא אלא כוותי', עביד היכא הדחק בשעת ,כר״א הלכה שאין שנזכר

הוא רבנן אלא ,עלי׳ דפליגא הוא יחיד דלאו שנזכר ולאחר ,כמר ולא כמר לא איתמר שלא הרי זהו מפני .הדחק בשעת עליו לסמוך ר״א כדאי ,אמר ,עלי׳ דפליגי מאחר ,ולכאורה .הדחק שעת מועיל אינו ,ההלכה נאמרה הי׳ אם אבל ,כמאן הלכתא

כב״ה דהלכה ,א׳ דעירובין ובגמ׳. מדהאי דהאי אולמי׳ מאי ,דא״ח ואלו דאלו למי לכאו׳ שייך הלכה קביעת הרי ,מובן אינו וג״ז ,הי׳ ועלובין שנוחין מפני

מה ומפני ,טפי מחודדין היו וב״ש ,הענין לאמיתת יותר שהגיע ,יותר שמחודד .כב״ה ההלכה נקבעה

מעלות ששה ,שאול לפני אמר שדואג ,אי׳ ע״ב דצ״ג דסנהדרין בגמ׳ דהנה ,הענין אך וה׳ שא״ל כיון, בני ביהונתן איתניהו כולהון ,ואמר ,שאול אקני לא ובכולהו ,דוד על

גם וזה ,בכ״מ כמותו שהלכה ,עמו וה׳ ,שם בגמ׳ דאמרו ,בי׳ ואקני דעתו חלשה ,עמו מבחי׳ שלמעלה ,הוי׳ מש׳ היא דהלכה ,מזה יודעים אנו הרי .כו' הוה לא בדידי׳ .כו' בחכ׳ והוי׳ וכמ״ש ,חכ׳ בחי׳ הוא והוי׳ ,כנ״ל בינה בחי׳ שזהו ,חיים אלקים אנכי אשר האלה הדברים והיו מ״ש ילה״ק ,דוקא הוי׳ מש׳ היא דהלכה ,זה ולהבין

בשבתך אמר שהרי ,ק״ש על דקאי לומר דא״א, מדבר הכתוב בד״ת ,ואמרז״ל ,מצוך דקאי אלא ,וערבית שחרית ,ביום פעמיים רק הוא וק״ש ,בדרך ובלכתך בביתך

. התורה על

הענין אך .ק״ש על דקאי היא דהמשמעות ,האלה הדברים והיו נא׳ מה מפני ,וצ״ל, הוי׳ ב״פ מה״ע ,ע״ז ומקשים .אחד הוי׳ אלקינו הוי׳ או׳ ,דק״ש בפ״ר דהנה ,הוא

אני דנג הן ,הוי׳ אלקינו הוי׳ שמות דג׳ ,הרוקח ותי׳ .אחד וינאלק ה׳ ו'לכא והול״ל הוא שהי׳ ,התהוות כל קודם הוא ,ראשון אני .אלקים אין ומבלעדי אחרון ואני ראשון

הוא הי׳ בה״ענ שלא דע וכמא׳ ,החלל במקום סהאוא״ גילוי מאיר והי׳ ,הוא לבדו

Page 45: מאמר וידבר אלקים

44

בדול ה׳ ונשגב דכתי׳ ,לעתיד ההתהוות כל לאחר הוא אחרון ואני .ו'כ בלבד ושמו אין ,באמצעיתא ,ומבלעדי .כו' הוא לבדו שהוא איך בעולם בגילוי שיהי׳ ,ההוא ביום

עצמות לגבי אבל ,מסתיר שהאלקים ,לגבינו הוא ,ליש נראה שהעולם דזה .אלקים ,ההסתר לאחר גם אוא״ס גילוי ומאיר ,ומסתיר המעלים דבר שום אין ,אוא״ס

אלקינו הוי׳ שמות הג׳ ג״כ וזהו .כו' בתכלית ומיוחדים בטלים העולמות וע״כ ,ואלקינו ,אחרון אני הוא ,השני והוי׳ ,ראשון אני בחי׳ הוא ,הראשון הוי׳ .הוי׳ .אלקים אין שמבלעדי הוא

בשביל ,בראשית וכמא׳ ,ישראל בשביל היא הכוונה שתכלית מפני ,אלקינו ונא׳ תבואתו ראשית להוי׳ ישראל קדש ,ראשית שנק׳ ישראל ובשביל ,ראשית שנק׳ התורה

שנבה״ע קודם הוא ואתה ,שניתי לא ה׳ ואני ,א׳ הכל ,מדרי׳ הג׳ שכל ,אחד ואו׳ .כו' שזהו ,בשכמל״ו עז"א ,מציאות בבחי׳ הוא שהעולם ומה .כו׳ משנבה״ע הוא ואתה

ואהבת ,לזאת ואי .כו' עצמות לגבי כלל מקום תופס שאינו ,לבד והארה שם מבחי׳ רק בשמים לי מי וכמ״ש ,אוא״ס לעצמות ותשוקה שמתעורר ברצון ,אלקיך ה׳ את

וזהו ,כו׳ אוא״ס עצמות בבחי׳ רק ,דבר בשום רוצה שאינו ,חפצתי לא ועמך עצמות בבחי׳ ומשתוקק שרוצה ,רצון ל׳ ,אבה ואהבת שרש ,אלקיך ה׳ את ואהבת .ב״ה אוא״ס

הכתוב ת"בד ,היום מצוך אנוכי אשר האלה הדברים והיו עז״א ,צמאונו ירווה ואיך הוא הוי׳, ׳בחכ ה׳ כמ״ש ,הוי׳ ש׳ גילוי הוא ׳כובח ,נפקית ׳כמח דאורייתא ,מדבר לא הוי׳ ושמי וז״ש, ו'כ חד כולא והוי׳ ינדא ,הוי׳ אני וכמ״ש ,אוא״ס עצמות בחי׳

, כו' אוא״ס עצמות בחי׳ זהו דהוי׳ ,נודעתי לא אלא ,נא׳ לא הודעתי לא ,להם נודעתי כח בחי׳ הוא כ׳חו ,הביטול במקום אלא שורה סאוא״ אין כי ,אוא״ס שורה ׳כובח מדרי׳ חילוקי שיש וזהו ,ו'כ סאוא״ להשראת כלי היא ׳חכ כע״ ,ביטול בחי׳ ,מ״ה

ובבינה ,מקום בקירוב אוא״ס מאיר ׳כדבח ,דאצי׳ י׳רבמד גם ,דאוא״ס הגילוי באופן ,אוא״ס לגילוי כלי ה״ה ,אין בחי׳ היא ׳כחד ,ויש אין בחי׳ הן דחו״ב ,מקום בריחוק שנתפס וה״ז ,השגה היא דבינה ,יש בחי׳ היא ובינה ,ובגילוי בקירוב שם שמאיר יש שבבחי׳ ,וז״א .כו׳ מקום ריחוק בבחי׳ הוא בבינה וע״כ ,ומציאות יש בבחי׳

דרך בז״א סאוא״ המשכת ההנ, כו' הניב חסד עולם לעולמות מקור בחי׳ שה״ה ,יותר הקרח יצא מי מבטן תי׳כו ,הנורא הקרח כעין רקיע החיות ראשי ועל מ״שכו ,פרסא

,לז״א הבינה בין פרסא שיש ,עילאין בחיוון כמו״כ ,תתאין בחיוון שהוא דכמו ,ו'כ הוא ס"לאוא שהכלי מפני הוא וכ״ז .ו'כ הפרסא דרך הוא בז״א האור דהמשכת

מרום וכמ״ש, ו'כ ביותר האוא״ס גילוי הוא שם ,יותר שבטל ובמי, דוקא הביטול וקול ,כו׳ ה׳ ברעש לא ,רעש הרוח ואחרי ,ו'כ דוקא רוח ושפל דכה את אשכון וקדוש

Page 46: מאמר וידבר אלקים

45

להיותה ,׳כוח .דוקא שבטל במה הוא שהגילוי ,מלכא קאתי דוקא מןת ,קהד דממה כו'. אוא״ס עצמות בחי' לגילוי כלי בחי׳ היא ע״כ ,ביטול בחי׳

,אמתנק' התורה ולכן ,'חכ בחי׳מ הוא התורה שרשד ,נפקית מחכ׳ אורייתא והנה (ד מורה דאמת ,כו' תורה אלא אמת ואין ,באמת יקראהו אשר לכל כו׳ ה׳ קרוב וכמ״ש

,דסנהררין פ״ק בירושלמי וכדאי׳ ,אלקים אין ומבלעדי אחרון ואני ראשון אני על שזהו ,ב"הא באמצע ומ״ם ,דאתוון סיפא ות׳ ,דאתוון רישא הוא דא׳ ,דברים ״רדובמ

.ו'כ אמת שזהו ,אלקים אין באמצעיתא ומבלעדי אחרון ואני וןראש ינשא איך מורה היא דהלכה וזהו .כו' אוא״ס עצמות בה ששורה מפני ,אמת התורה נק׳ ועש״ז

הוא םדמש ,סאוא״ עצמות בחי׳ ,אמת בחי׳ הוא דהוי׳ ,הוי׳ ואמת משום ,הוי מש׳ יש הנה ,אמת היא השני׳ הדעה שגם ,חדא״ ואלו דאלו והגם .האמת שהוא ,ההלכה

דקדקו ,לאמיתו אמת דין דןש דיין לכ ,ד״י שבת שאמרז״ל וכמו ,לאמיתו ואמת אמת .כו׳ לאמיתו אמת בחי׳ שהיא הלכה וזה״ע ,דוקא לאמיתו אמת לו׳

, הכתר בחי׳ שזהו ,שבתורה הכלל מבחי׳ זהו ,דא״ח ואלו דאלו ל"נת דהנה ,ל"וי דכללות אריך בחי׳ הוא א״קו"כ וכמ ,ו'כ הכל הכולל הכתר חיצוניות בחי׳ דהיינו

כו"וכמ ,שבעצמות תחתונה י׳חב ,הכתר פנימיות מבחי׳ זהו ,והלכה .׳כו העולמות אמיתת בחי׳ שזהו ,א״ק פנימיות בחי׳ ,באורייתא דאסתכל קוב״ה עו"ה בא״ק

וכמש״א ,דוקא ביטול הוא לזה והכלי .כו׳ לאמיתו אמת בחי׳ וזהו ,דא״ס העצמות רכאש הוא ,בתורתך לבי פתח י׳השי דבכדי ,בתורתך לבי פתח תהי׳ לכל כעפר ונפשי ,כארץ הוא דכאשר ,תצמח מארץ אמת וכמ״ש ,ביטול בבחי׳ ,תהי׳ לכל כעפר ונפשי ,באהל ימות כי אדם התורה וזאת .ו'כ אמת בחי' תחצמי דוקא אזי ,עלי׳ דשין שהכל

שמרחיב ובמי בגסה״ר תמצא לא, עלי׳ עצמו שממית במי אלא מתקיימת התורה דאין הוא דוקא דביטול, כו' א״ע ימית ,דתורה האמיתי בחיות שיחי׳ הרוצה, כים לבו את

.כו' האמת לבחי׳ הכלי

יו מחודדים הדב"ש והגם .היו ועלובין שנוחין מפני ,דוקא כב״ה הלכה שנקבעה וזהווע"כ נקבעה ,להשיג האמת לאמיתו ,היו הם דוקא כלים ,אך מצד הביטול שלהם ,טפי

שהי׳ מפני ,בכ״מ כמותו הלכה ,עמו והוי׳ ,בדוד שנא׳ וזהו ג"כ .הלכה כמותם כו' לא שויתי אם, כי עני ואביון אני, תפלה לעני כי יעטוף וכמ״ש ,בתכלית ביטול בבחי׳

הלכה ומשו"ז ,דא״ס להאמת כלי הוא הי׳ ע״כ ,בבחי' ביטול דדומם שהי׳ ,ודוממתי נפסקה מ״מ ,אמת הן הדעות שכל ,ואלו דא״ח דאלו דעם היות ,וזהו .כמותו כו'

.כו' ההלכה הוא שמשם ,אמת של לאמיתתו שכיוון מפני ,דוקא כזה הלכה

Page 47: מאמר וידבר אלקים

46

אע״פ ,והדעות הסברות שכל היינו ,הדברים כל נא׳ ,הדברים כל את אלקים וידבר וזהו שאינם ,הכל שכולל כללית בבחי׳ התורה שניתנה ,במ״ת ניתנו כולם ,זמ"ז הפכים שהן

וידבר נא׳ ולכך .כו' הפכים שאינם ,נתנן אחד אל ,א׳ מרועה ניתנו וזה ,כו' כלל הפכים ,דמע״ב אלקים ש׳ כמו אינו ,זה ואלקים .כו' חיים אלקים דברי ואלו דאלו ,אלקים וש׳ .כו' מציאותבבחי' להיות ,האור ולהסתיר להעלים ,סתם אלקים בחי׳ שהוא

כא׳ כללית בבחי׳ הכל דשם ,דבינה שעה"נ ,םחיי אלקים בחי׳ הוא ,כאן הנא׳ אלקים הו"ע ומשם ,חיים האלקים מבחי׳ גם שלמעלה ,אלקיך הוי׳ אנכי או׳ ואח״כ .כו'

לאמיתו האמת מ״מ ,תורה של אמיתתו הוא והכל ,דא״ח ואלו שאלו דאע״פ .ההלכה .כו' בכ״מ כמותו דהלכה ,עמו והוי׳ וזהו ,הוי׳ מש׳ שזהו ,כמותו שהלכה כזה הוא

Page 48: מאמר וידבר אלקים

47

יי"צמאמר מכ"ק אדמו"ר הר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

' דחה"ש תרפ"חליל א בס"ד

כל את אומרו מהו ,וצ״ל .אלקיך ה׳ אנכי, האלה הדברים כל את אלקים 6וידבר מהו וכן .מיותר לכאורה כל ותי׳ ,האלה הדברים אלקים וידבר דהול״ל, הדברים

צ״ל וגם .האלה ומהו ,אלה דברים אלקים וידבר שיאמר מספיק הי׳ דלכאורה ,האלה שהי׳ ,מאד נעלים גילוים היו במ״ת הלא ,הוי׳ וידבר נאמר ולא ,אלקים וידבר מ״ש ואהרן בפ״ע מחיצה משה שהי׳ והגם ,ישראל בכללות בגילוי א״ס עצמות מאיר

שהיו ,קבלתם באופן זהו אמנם ,בפ״ע מחיצה ישראל וכל הזקנים וכן ,בפ"ע מחיצה ע״ד כמו וה״ז ,בשוה לכולם הי׳ מלמעלה הגילוי אבל ,האור קבלת באופן מחולקים

הגם ,הים וכמו ,מכסים לים כמים ה׳ את דעה הארץ ומלאה דכתי׳ ,דלעתיד הגילוי את מכסים המים הרי ומ״מ ,נמוכים ומקומות גבוהים מקומות ובקעות הרים בו שיש הגילוי יהי׳ הרי ומ״מ ,מדרי׳ חילוקי שיהיו הגם ,לעתיד וכן ,בשוה כולם

בחי׳ שזהו ,ה׳ וידבר הול״ל לכאו׳ וא״כ ,במ״ת הי׳ כמו״כ ,בשוה לכולם מלמע׳ אומר בתחלה מה מפני ,וצ״ל .אלקיך ה׳ אנכי אומר שאח״כ וכמו ,אור הגילוי בשם ג״כ הי׳ ברה״ע שהרי ,צ״ל גם .הוי׳ אנכי אומר ואח״כ ,אלקים וידבר

ההפרש מהו וא״כ ,אלקים בשם ג״כ ומ״ת ,אלקים ברא בראשית וכמ״ש ,אלקים ביניהם.

כדרבונות חכמים דברי ע״פ ,ע״ב ד״ג חגיגה בגמרא משארז״ל ילהק״ת ,כ״ז ולהבין לומר ,לדרבן ישראל נמשלו למה ,אחד מרועה נתנו אסופות בעלי נטועים וכמסמרות

מכוונין תורה דברי אף ,לעולם חיים להוציא ,לתלמי׳ הפרה מה דרבן זה מכוין את ,לך אסופות שיושבים ת״ח אלו ,אסופות בעלי .וכו' חיים לדרכי מיתה מדרכי לומדיהן את

,מתירין והללו אוסרין הללו ,מטהרין והללו מטמאין הללו ,בתורה ועוסקים אסופות ת״ל ,מעכשיו תורה לומד אני איך ,אדם יאמר שמא ,מכשירין והללו פוסלין הללו שנא׳ ,ב"ה המעשים אדון אמרן מפי אחד פרנס ,נתנן אחד אל ,אחד מרועה נתנו כולם הסברות שכל ,דברים ריבוי ,הדברים כל וזהו .האלה הדברים כל את אלקים וידבר

מה ,יצחק א״ר ,אי׳ פכ״ח יתרו ובמדרש .במ״ת כולם נתנו ,והאמוראים התנאים של הנביאים כל ולא ,וכו' סיני מהר קבלו ,ודור דור בכל להתנבאות עתידים שהנביאים

המאמר נדפס בספר המאמרים תרפ"ח ע' קכז. 6

Page 49: מאמר וידבר אלקים

48

קבל או״א כל ,ודור דור בכל העומדים החכמים אף אלא ,נבואתן מסיני קבלו בלבד ,בסיני למשה נאמר הכל ,לחדש עתיד ותיק שתלמיד מה דכל והיינו, מסיני שלו את

נתנה כולה התורה כל כ״א ,במ״ת נאמרו העה״ד רק דלא ,האלה הדברים כל את וזהו .במ״ת

התרי״ג כל הכולל הקב״ה מפי יצא א׳ דבור ,שמעתי זו שתים םאלקי דבר אחת ״שוז דהנה ,שבעולם ופרט הכלל ע״ד והוא, ופרט כלל יש בתורה דהנה .תיהןוהלכו מצות

א׳ דבמא׳ הפי׳ עוידו ,להבראות יכול אחד במאמר והלא ,נבה״ע בע״מ ,אמרז״ל הם דעש"מ ,בפרדס וכדאי׳, כללי המאמר והוא ,א׳ במאמר שנברא ,להבראות לכוי

אוא״ס בין ממוצע בחי׳ הוא כתרד, הכל שכולל הכתר בחי׳ הוא ,אחד ומאמר ,ע״ס נגד תחתונה בחי׳ הוא ,בוש העליונה דבחי׳ ,המדרי׳ מב׳ וכלול ,הנאצלים אל המאציל

שכולל הכלל בחי׳ והוא ,לנאצלים ומקור ראש הוא ,שבכתר תחתונה ובחי׳ ,שבמאציל בחי׳ הוא ,הכללי כתר ובחי׳ ,האצי׳ לעולם פרטי כלל בחי׳ רק הוא כתר אמנם .הכל

דכללות אריך בחי׳ הוא דא״ק ,העולמות כללות מס׳ במ״ח דאי׳ ,דא״ק מחה״ק מתחלת ופי׳ ,העשי׳ סוף עד האצי׳ מתחלת ההשתל׳ כללות שכולל והיינו ,העולמות

נקודים עקודים בחי׳ כולל דאצי׳ ,מטולמ״ט שער תחלת בע״ח ״שכמ הוא ,האצי׳ והמאורעות שנין אלפי השית וכל ,בא״ק שנכלל ההשתל׳ כללות והיינו, ברודים

האבות מעשה כמו ליםגדוה הענינים רק ולא, דא״ק מחה״ק בבחי׳ נכלל הכל ,שבהן כל גם אלא ,כו' מותחה״ וימוהמ״ש וב״ש וב״ר הארץ וכניסת מ״ת סקי״ יצי״מ

עלו הכל ,מחשבותיו ודבוריו מעשיו וכל ,חייו בימי שלו המאורעות וכל בפרט אדם וכולם ,בפרט ודור דור כל ,הדורות כל סוף עד ומביט צופה וכמש״א ,דא״ק במחה״ק

.פרט חי'בב בא ואח״כ ,שבעולם הכלל' בחי וזהו .א׳ בסקירה נסקרים

פרטי זהו ,בתורה שהן כמו התורה דפרשיות, ופרט כלל בחי׳ ג״כ יש ,בתורה כוכמו״ הו, וזכללי׳ בבחי׳ שם ה״ה ,דא״ק במחה״ק בשרשה שהיא כמו התורה אבל ,התורה

דפי׳ ,ניתנה מגילה או ניתנה חתומה תורה ,ע״א ד״ס גיטין ׳מבג ור״ל דר״י הפלוגתא בבחי׳ הוא ניתנה חתומה ותורה ,בפרטות שהיא כמו התורה היינו ,ניתנה מגילה

׳כבח בשרשה כלל בבחי׳ שהיא כמו התורה תגלהונ נמשכה ,ובמ״ת .הכללית רואים העם וכל וכמ״ש ,שבנפשם הכללות בחי׳ גילוי ג״כ הי׳ דבנש״י הווז, הקדומה

נתגלה שבתורה ינדמפ, הנראה את ושומעין הנשמע את רואין וארז״ל ,הקולות את ושמיעה ראי׳ דשם ,שבנפש הכללות בחי׳ ג״כ בהם נתגלה עי״ז ,שבתורה הכלל בחי׳ גם ,הדברים כל ניתנו שבמ״ת האלה, הדברים כל את וזהו התחלקות, בבחי׳ אינם

.במ״ת ניתנו הכל ,נאים ואמוראיםדת ההפכים הדעות

Page 50: מאמר וידבר אלקים

49

בחכמה שהיא כמו דתורה הגילוי הי׳ שבמ״ת איך ,בפרטיות זה ב( והנה להבין נחלקו שנים שלש ,ע״ב די״ג עירובין ארז״ל ההנ, ההפכים כל שכולל ,דא״ק הקדומה

מן ב״ק יצאה ,כמותנו הלכה אומרים והללו ,כמותנו הלכה אומרים הללו ,וב״ה ב"ש ,א״ח דברי ואלו דאלו מאחר וכי, ״הכב והלכה ,א״ח דברי ואלו אלו ,ואמרה השמים

סבלנים( )פרש״י ,היו ועלובין שנוחין מפני ,כמותן הלכה לקבוע ב״ה זכו מה מפני וב״ה ,התורה מן לדבריהם ראי׳ מביאין ב״ש )כשהיו ,ב״ש ודברי דבריהם ושונין

הי׳ ולא ,בא למה ,ב״ש של המקרא את שיןרדו ב״ה והיו ,אחר ממקרא ראי׳ מביאים . לדבריהם ב״ש דברי שמקדימין אלא ,עוד ולא בעיניהם(, קל

דהיינו ,זא״ז שסובלים במדות, הא׳ שיש הוא התכללות מיני דב׳ ,הידוע ע״ד והוא מקום שנותנים ,היו ועלובין דנוחין וזהו .זמ״ז שמקבלים והב׳ ,זל״ז מקום שנותנים

סבלנים וב״ה ,ההפכיות עהדה לסבול יכלו ולא ,היו קפדנים דב״ש .ההפכית לדעה לפני א״ע שמניח ,עצמותו הנחת זהו ,לדבריהם ב״ש דברי שהקדימו ומה .היו

דסיבת, מהרגל מקבל שהראש, זמ״ז שמקבלים ההתכללות ה״ז כענין ,זולתו דהלכה מאחר, דא״ח ואלו אלו איך ,מובן אינו לכאו׳ והנה. הביטול הוא שניהם שזכו מה הטעם ענין תוכן צ״ל גם .אמת ג״כ ב״ש דברי איך ,האמת זהו הרי ,כב״ה מפני הוא ,הלכה קביעת ענין הרי ,היו ועלובין שנוחין מפני ,כמותן הלכה לקבוע ב״ה

,יותר בשכלו מחודד שהוא דמי ,לחידוד שייך וזה, ביותר הדבר של לאמתתו שהגיע . היו ועלובין שנוחין מפני הטעם ומהו יותר, הענין ואמיתת עומק אל יותר בא ה״ה

אלקים .סתם ואלקים חיים אלקים דיש, דא״ח ואלו אלו הל׳ דקדוק תחילה להבין ויש ומחסה מגן הוא השמש של שהנרתק שםכד, אלקים ה׳ ומגן שמש כמ״ש הוא ,סתם

את שורף השמש אור תוקף הי׳ ,הנרתק לולי אשר ,להתקבל שיוכל ,השמש עצם על שלא ,הוי׳ השם על מסתיר אלקים דשם ,הוי׳ ושם אלקים בשם הוא כמו״כ הנה ,הכל כ״א ,מציאות בבחי׳ העולמות התהוות הי׳ לא דאז, שהוא כמו וי'ה שם אור גילוי יהי׳ התהוות שיהי׳ ידבכ ,הוי׳ השם על שמסתיר הוא אלקים ושם, בתכלית בטל הי׳ הכל

בשביל ,סבאוא״ שהי׳ וןהראש הצמצום ענין ג״כ הווז, מציאות בבחי׳ העולמות ,האצי׳ עולם ונק׳ ,גבול ובבחי׳ מציאות בבחי׳ ג״כ הוא אצי׳ דעולם, האצי׳ התהוות

הוא וחסד ׳כח הספי׳ בחי׳ דעיקר וכנודע, דוחס חכ׳ מציאות בבחי׳ ה״ה דאצי׳ כליםד בבחי׳ הוא האור וגם, האורות את שמגבילים ,הגבלה בבחי׳ הם םוג ,הכלים בבחי׳

מדה בבחי׳ והב׳ ,ובל״ג סא״ בבחי׳ הא׳, הן המשכות מיני ב׳ד וכידוע, וגבול הדמ אורות בבחי׳ הוא פ״דוב ,וגבול דהמ בבחי׳ שבא ,בכלל הקו אור י׳חב שזהו ,וגבול דמבחי׳, באוא״ס הצמצום יותהל צריך י׳ה ,דאצי׳ או״כה אצי׳ שיהי׳ ובכדי, דאצי׳

אור נשאר הי׳ שאם ,בע״ח וכמ״ש ,המציאות התהוות אפ״ל י׳ה לא ,שלפה״צ אוא״ס

Page 51: מאמר וידבר אלקים

50

וןהראש אור שנתעלם ,כזה באופן הצמצום י׳ה וע״כ ,המציאות התהוות י׳ה לא ,קוה העולם את לברוא עבמ״ח בתחלה שארז״לוז, המציאות בחי׳ נתהווה דאז ,לגמרי

ה׳ עשות ביום שנא׳ ,מדה״ר עמו שתף ואח״כ ,אלקים ברא בראשית שנא׳ ,במדה״ד העלם ,צמצום בחי׳ שהוא ,סתם אלקים שם וזהו״ע ,הקו גילוי והיינו ,כו׳ אלקים .לגמרי האור והעדר

וכמו ,השפעה הוא ,דחיים .גמור צמצום לא אך ,צמצום ג״כ הוא ,חיים אלקים ,אמנם השפעה שזהו והרי ,חיים תורת לנו נתת פניך באור, בחסד חיים מכלכל

להיות עצמו שמצמצם ,אדרבא כ״א ,העדר בבחי׳ אינו ,בזה והצמצום .והמשכה שם שיהי׳ דהיינו ארון ,בדי שני בין שכינתו צמצם וכמו ,המשכה בבחי׳ בזה צ״ל ע״כ ,עצמות לגבי ערוך באין היא דתורה חכ׳ דגם ולהיות. השכינה גילוי

,העדר אינו הצמצום הרי .דתורה בחכ׳ להתלבש כבי׳ עצמו שמצמצם והוא ,צמצום זה שאין ,קצרה בדרך לתלמידו אדם ישנה לעולם ע״ד זה ויובן .המשכה אדרבא כ״א זה ומלביש שמצמצם רק ,דבר וחצי דבר ממנו מעלים אינו שהרי ,השפעה העדר בחי׳

אינש קאים דלא וזהו ,והפנימיות העומק גם ,השכל כל נמצא שבהם ,קצרים בדברים עומק דהיינו ,דרבי׳ אדעתא קאים שנין ארבעין ולאחר ,שנין ארבעין עד דרבי׳ אדעתי׳ בלשון לומר אדם חייב ולכן .לו שהשפיע קצרים האותיות והדברים ע״י והוא, חכמתו

וע״ד ,קצרים באותיות שהוא רק ,חכמתו פנימי׳ עומק כל יש הרי רבודבלשון ,רבו מידי איכא מי ,אילפא שא׳ וכמו ,במשנה יש ,׳מדג האריכות כל הרי ,׳וגמ משנה

בחי׳ והוא ,הכל יש ,שבמשנה קצרים דבהדברים ,ממתניתא לי׳ פשיטנא דלא בברייתא .המרובה את המחזיק מועט

תורה קדמה שנה אלפים ,ארז״ל דהנה, דא״ח ואלו אלו ,הלשון דקדוק יובן ג( ובזה ,שנה ואלפים, שנה אלף הקב״ה של ויומו ,יום יום שעשועים אצלו ואהי׳ שנא׳ ,לעולם

, העולם ומדרי׳ שקדמו למעלת ,בינה אאלפך חכמה אאלפך בחי׳ היינו ,אלפים ב׳ את הוי׳ עשה ימים ששת כי דכתי׳ ,עליונות מדות מבחי׳ הוא העולמות ומקור דשרש

חסד עולם אמרתי כי וכתי׳ ,עליונות מדות ששה הם ימים דששה ,הארץ ואת השמים רק ,לעולם קדמה ,חו״ב בחי׳ שהיא התורה וע״כ ,לעולם קדמו חו״ב אבל, יבנה

.טהור טמא פסול דכשר ,המדות בחי׳ ,העולם ומקור בשרש היינו ,לעולם שנמשכה

לא ,ההשפעה גורמים רק הן המדות ,דלמטה, למטה כמו אינו למעלה דמדות וידוע שהתעוררות הוא ,והחסד הטוב איש וכמו, המשכה בבחי׳ היא המדה שעצם המדה שעצם הוא ,למעלה אבל, אליו בחסדו שמטיב ההשפעה גורמת המדה

הי׳ דכאשר וכידוע, בחסד חיים מכלכל בענין נ״ע הגדול רבינו שביאר וכמו ,נמשכת מכלכל ,נ"ע הגדול רבינו אז אמר ,הפרנסה דוחק של בצער שרוים היו בנ״י אשר זמן

Page 52: מאמר וידבר אלקים

51

והשפעה בברכה ,חיים בבחי׳ ונעשה ,כלי אל מכלי נמשך העליון שהחסד ,בחסד חיים וזהו דוקא, בתגבורת השפעה הוא הגבו' מדת ,דבקדושה ,הגבו' במדת הוא וכן, גשמי׳

ג״בור א״תה דר״ת ,הגבורה ממדת הוא דתחה״מ, אתה מתים מחי׳ כו' גבור אתה המדות םעצ שנמשך ג״כ שזהו ,לתחה״מ השייך אגל״א שם הוא א״ד׳ ל״עולם .להחיות

שנתלבשה דתו׳ חכ׳ בחי׳ ע״כ ,נמשכים עצמן שהמדות הוא ,למעלה שהמדות ולהיות בבחי׳ בא ה״ז ,במדות התלבשות שהוא כמו רק, למטה גילוי בבחי׳ בא ה״ז ,במדות

אמרות ע״פ במד״ת דאי׳וכ, דחו״ג המדות מבחי׳ ומתירין אוסרין שיש ,התחלקותודבר כל דבר על אלא ,למשה חתוכים ד״ת נתנו לא ,ינאי ר׳ אמר ,אמרות טהורות ה׳

,רבש״ע ,משה טהור, אמר פנים ומ״ט טמא פנים מ״ט לו אומר הי׳ ,שאמר לו הקב״ה המטמאין רבו להטות, רבים אחרי ,הקב״ה א״ל ,דברים של בירורן על נעמוד מתי

מ״ט והן, מ״ט שעולה זפ״ז היינו ,שבעתים מזוקק שנא׳ ,טהור המטהרין רבו ,טמא ויש, המדה אל השכל הטיית הן והשערים ,המדות מקור ,הבנים אם היא ,דבינה שע״ב

טמא פנים מ״ט הוא שערים ומהמ״ט, מז' א׳ כל שכלולים ,מדות ז' כנגד שערים מ״ט דמ״ט ,במג״ע וכדאי׳ ,מ״ט ב"פצח הוא ,ואדום צח דודי וכמ״ש, טהור פנים ומ״ט .טהור פנים ומ״ט יש מ"ט פנים טמא ולכן ,כלולים מחו״ג הם שע״ב

חסד דב״ה ,חו״ג הם וב״ה דב״ש, חו״ג בחי׳ שהם ,ומתירין דאוסרין הדעות שרש וזהו וכמו, שומה ל׳ שמאי וזהו הגבו', מבחי׳ שרשן להיות ,אוסרין ב״ש ולכן, גבורה וב״ש וכפי, אתעדל״ע דוקא דבאתעדל״ת ,ודקדוק דיוק בבחי', אורחותיו השם דרך, ושם

שמו נקרא למה ,השמים בענין במד״ר וכדאי׳, האתעדל״ע הוא כן האתעדל״ת פני כל את והשקה אזי ,הארץ מן יעלה דכתיב ואד ,הבריות את ששמים ,שמים

את הבריות דשברו ,הארץ מן יעלה האד אשרכד ,שבר ל׳ הוא דאד האדמה, ב״ה ולכן ,החסד מבחי׳ היו וב״ה .כו' יורדים הגשמים מיד ,)בתשובה( ערפן

ע״פ אבל, חו״ג מהתכללות שזהו, ב״ה ומחומרי ב״ש מקולי ויש .כו' לקולא .חו״ג מבחי׳ שזהו ,מקילים וב״ה מחמירים ב״ש ,הרוב

, חיים אלקים בחי׳ שזהו הבינה עצם אבל ,בהתחלקות שבאין שע״ב המ״ט הוא וכ״ז היינו ,חיים אלקים הווז, בינה הוא ואלקים ,תחי׳ והחכ׳ כמ״ש ,׳חכ בחי׳ הוא חיים רואין ואנ שהרי, מהתחלקות למעלה ה״ז ,׳כהח בחי׳ שם שמאיר הבינה עצם

יצר כלד הטעם וכמו ,הפכיות מדות שני להיות יכול א׳ וטעם שמשכל ,במוחש שהמוחין הרי, לזכו' אח״כ הי׳ עצמו הטעם הוז ,לחוב תחלה הי׳ ,כו' לבו מחשבות

הטי׳ לכלל שבא קודם דוקא זהו אמנם, חו״ג מהתחלקות למעלה הן בעצם המוחין בעצם אבל ,דוקא זאת המד מחייב ה״ה ,הטי׳ לאיזה בא דכאשר, מדה לאיזה

Page 53: מאמר וידבר אלקים

52

מרב אחת סברא קבלו והלל שמאי וכמו, מהתחלקות למעלה ה״ז ,ההטי׳ קודם בה שיש לומר ובהכרח, היא א׳ הסברא והלא, לגבו' הוז דלחס קבל הוז ,אחד

בחו״ג בהתחלקות אח״כ ובאו ,בחתכללות שם שהן רק ,דחו״ג המדות ישנ ,אמת שניהם ,הבינה עצם ,חיים אלקים דבבחי׳ ,דא״ח ואלו אלו הווז, והלל דשמאי

יש מהם אחת שכל מאחר ,אמת שניהם ,חו״ג המדות מצד וגם, התכללותב שם הם יכ .חלוקים מדות ה״ה ומ״מ ,הגבו' בבחי׳ וז החסד בבחי׳ זו ,למעלה ומקור שרש לה

הווז. כא׳ שניהם וכלולים ,כלל הפכים שאינם ,אמת םהשני ,חיים אלקים בבחי׳ אך גילוי שהי׳ מפני ,במ״ת נתנו ,דעות החלוקי גם ,הדברים לשכ ,האלה הדברים לכ את

בחי׳ ג״כ הווז, התכללות י׳בבח הכל ששם ,נו״ןה שער בחי׳ וחיינו, הבינה עצם בחי׳ ,ל״ו עולה ופ״ו ,מדות הם אלהד ,האלה הדברים כל את נא׳ וע״כ ,דתורה הכלל

המדות כל כוללת הבנים אם הדבינ ,ותדמ אלה ,בינה ׳הד ,האלה הווז ,אלה בגימט׳ ,בינהד שעה״נ גילוי שאז ,השבועות חגב הי׳ דמ״ת הווז ,הכל ניתן ובמ״ת ,הפכים ששייך דמה והיינו, יום מ״ט רק סופרים אין והרי ,יום משיםח תספרו וכמ״ש

שנמשך רק ,מאתעדל״ת למעלה הוא ושעה״נ ,שע״ב מ״ט בבחי׳ רק הוא ,אתעדל״ת ולכן ,דבינה שעה״נ בו שמאיר ,שבועותד הגילוי וזהו, ימים המ״ט ספירת ע״י ממילא

גילוי שמאיר מה והוא ,בו שהי׳ מ״ת לבד ,בפ״ע חג הוא דשבועות מ״ת, הי' בו הי׳ כןול, שערים המ״ט שהן שבועות ז'ה כל שכולל ,שבועות שנק׳ וזהו ,שעה״נ

כל ,האלה הדברים כל וזהו ,הכל שכולל כללות בבחי׳ שהי׳ ,שעה״נ מבחי׳ מ״ת בו במדר' דאיתא הווז ,שע״ב מ״טה כל הכולל שעה״נ מבחי׳ גילוי דהיינו ,נו"ן עולה גדול קול, קולות ז'ל ונחלק ,מהקב״ה יצא א׳ קול ,יוחנן א״ר ,יסף ולא גדול קול ע״פ ,כללי א׳ קול בחי׳ והוא ,שבבינה עתיק התגלות שם על לדוג ונק׳ ,בינה בחי׳ הוא

,דא״ח ואלו אלו הווז, הנ״ל פנים המ״ט הן ובפרטיות ,מדות ז' הן ,קולות ז'ל ונחלק .בהתכללות שם כולם ה״ה ,דבינה נשעה״ בחי׳ ,חיים אלקים דבבחי׳

הם הדעות שני הרי ,דא״ח ואלו דאלו דמאחר ,יותר לעומקו הענין צ״ל עדיין ד( אמנם ואם, כלל משנה אינה ב״ה במקום וב״ש ,כב״ה ההלכה נקבעה מה מפני א״כ ,אמת

ה״ז דלב״ש ,הבת בצרת וכמו, בעצמך לחוב ייתה כדאי ,ר״ט גבי אמרו ,כב״ש יעשה ועשה ,מעשה אי׳ ע״ב ד״ו נדה כרת ר"ל, ובגמ׳ חיוב ה״ז ,כך יעשה ח״ו ואם ,היתר

והוינן, הדחק בשעת עליו לסמוך ר״א כדאי הוא ,אמר ,שנזכר לאחר ,אליעזר כר׳ רבי היכא הדחק בשעת ,כר״א הלכה שאין שנזכר לאחר אילימא ,שנזכר לאחר מאי ,בה

יחיד דלאו שנזכר וכיון ,כמר ולא כמר לא ,הלכתא אתמר דלא )לאו( אלא ,כוותי׳ עביד לסמוך ר״א הוא כדאי ,אמר ,עלי׳ דפליגא הוא רבנן אלא ,עלי׳ דפליגא הוא

Page 54: מאמר וידבר אלקים

53

נאמר הי׳ אם אבל כמאן, הלכתא אתמר שלא מפני הרי, הדחק בשעת עליו .הדחק שעת מועיל אינו אז הרי ,כמאן ההלכה

הנ״ל דעירובין ובגמ׳. מדהאי דהאי אולמי׳ מאי ,דא״ח ואלו דאלו מאחר ,ולכאורה שייך הלכה קביעת הרי ,מובן אינו וג״ז, היו ועלובין שנוחין מפני ,כב״ה דהלכה ,אי׳

,טפי מחודדין היו וב״ש, הענין לאמיתת יותר שמגיע ,יותר שמחודד למי לכאורה ,אי׳ ע״ב דצ״ג דסנהדרין בגמ׳ דהנה הוא הענין כב״ה. אך ההלכה נקבעה מה ומפני

בן ראיתי ויאמר מהנערים א׳ ויען דכתי׳ ,דוד על מעלות ששה ,לשאול אמר שדואג .עמו והוי׳ תאר ואיש דבר ונבון מלחמה ואיש חיל וגבור נגן יודע הלחמי בית לישי שיודע נגן יודע בלה״ר, אלא דואג אמרו לא הזה הפסוק כל ,רב אמר איהוד רב ואמר

איש, ש״ת במלחמתה וליתן לישא שיודע מלחמה איש, להשיב שיודע לישאל, גבור שהלכה עמו והוי׳, דבר מתוך דבר שמבין דבר ונבון, בהלכה פנים שמראה תואר

מילתא ,עמו והוי׳ דא״ל כיון .בני כמותו יהונתן ,להו אמר ,בכלהו .מקום בכל כמותו אלא ,הי׳ בתורה גדול שאול דהנה. בי׳ ואיקני דעתי׳ חלש ,בי׳ הוי לא נמי דבדידי׳

ולימד בתורה מתייגע הי׳ דוד אבל ,א׳( דנ״ט גיטין )רש״י לאחרים לימד שלא לא ושאול ,רש״י(, לאחרים )למדו מסכתא גלי דוד א׳ דנ״ג בעירובין וכדאי׳, לאחרים

בשבת יושב לדוד אשר הגבורים שמות אלה ב׳( ט״ז )מו״ק וארז״ל ,מסכבתא גלי זכה ולזאת ,כו׳ בישיבה יושב שהי׳ בשעה ,כו׳ דוד של גבורותיו אלה כו' תחכמוני

.מקום בכל כמותו דהלכה ,עמו הוי׳ד

למעלה הוא הוי׳ דשם ,הוי׳ משם הוא דהלכה מזה יודעים אנו הרי דבר ממוצא אשר והענין. בחכ׳ והוי׳ וכמ״ש ,חכ׳ בחי׳ והוי' הוא בינה, בחי׳ שזהו ,חיים אלקים מבחי׳

הכתוב ״תדב וארז״ל ,היום מצוך אנכי אשר האלה הדברים והיו כתי׳ דהנה ,הוא הוא וק״ש ,בדרך ובלכתך בביתך בשבתך אומר שהרי ,ק״ש לע דקאי דאא״ל ,מדבר

בפ״ר הנהד ,הוא הענין וביאור. התורה על קאי אלא ,וערבית שחרית ,ביום פעמים רק והול״ל ,הוי׳ ב״פ מהו״ע ,ע״ז ומקשים .אחד הוי׳ אלקינו הוי׳ ,ראומ דק״ש

אני דנג הן ,ה׳ אלקינו הוי׳ שמות דג׳ ,הרוקח ותי׳ .אחד אלקינו הוי׳ לכאורה ,ההתהוות כל םדקו הוא ,ראשון אני. אלקים אין ומבלעדי אחרון ואני ראשון

נבה״ע שלא עד וכמא׳ ,החלל במקום סאוא״ גילוי מאיר והי׳ ,הוא לבדו הוא שהי׳ ה׳ ונשגב דכתי׳ ,לעתיד ההתהוות כל לאחר הוא ,אחרון ואני. בלבד ושמו הוא הי׳

,באמצעיתא ,ומבלעדי .הוא לבדו שהוא איך ,בעולם בגילוי שיהי׳ ,ההוא ביום לבדו על מסתיר הוא אלקים דשם ,לגבינו רק הוא ,ליש נראה שהעולם הדז .אלקים אין

ומאיר ,ומסתיר המעלים דבר שום אין ,סאוא״ עצמות לגבי אבל ,הוי׳ דשם הגילוי .בתכלית ומיוחדים בטלים העולמות וע״כ ,ההסתר לאחר גם סאוא״ גילוי

Page 55: מאמר וידבר אלקים

54

,השני והוי׳ ,ראשון אני חי׳ב הוא ,הראשון הוי׳ .הוי׳ אלקינו הוי׳ שמות הג׳ כג״ וזהו שתכלית מפני ,אלקינו ונא׳. אלקים אין שמבלעדי הוא ,ואלקינו ,אחרון ינא בחי׳ הוא

ובשביל ,ראשית שנקראת התורה בשביל ,תבראשי מא׳וכ ,ישראל בשביל הוא הכוונה הג׳ דכל ,אחד ואו׳ .כו' תבואתה ראשית לה׳ ישראל קדש, ראשית שנקראו ישראל .משנבה״ע הוא ואתה ,שנבה״ע קודם הוא ואתה ,יתינש לא הוי׳ ינדא ,א׳ הכל ,מדרי׳

,לבד והארה שם י׳חמב רק שזהו ,בשכמל״ו עז״א ,מציאות בבחי׳ הוא שהעולם ומה שמתעורר ,אלקיך הוי׳ את ואהבת ,לזאת ואי .עצמות לגבי כלל מקום תופס שאינו רוצה שאינו ,חפצתי לא ועמך בשמים לי מי וכמ״ש ,"סאואלעצמות ותשוקה ברצון .אוא״ס עצמות בבחי׳רק ,דבר בשום

ומשתוקק שרוצה ,רצון ל׳ ,אבה הוא ואהבת תי׳ דשרש ,אלקיך ה׳ את ואהבת הווז האלה הדברים והיו עז״א ,צמאונו את ירווה ובמה ואיך .ב״ה אוא״ס עצמות י׳לבח שם גילוי הוא ובחכ׳ ,נפקת מח׳ דאורייתא ,מדבר הכתוב בד״ת ,היום מצוך אנכי אשר והוי׳ דאני ,הוי׳ אני וכמ״ש ,אוא״ס עצמות בחי׳ הוא ,הוי׳ .כ'בח הוי׳ כמ״ש ,הוי׳

,נודעתי לא אלא ,נא׳ לא הודעתי לא ,להם נודעתי לא הוי׳ ושמי ״שוז ,חד כולא אלא שורה סאוא" אין כי ,ס"אוא שורה ובחכ׳ ,אוא״ס עצמות בחי׳ זהו ,דהוי׳

להשראת כלי היא חכ׳ ע״כ ,ביטול בחי׳ ,מה כח בחי׳ הוא ׳כוח ,הביטול במקום .אוא״ס

גם במדרי' ,דאוא״ס הגילוי באופן מדרי׳ חילוקי שיש שמצינו מה יובן בזה ה( והנה .בריחוק מקום ,ובבינה ,מקום בקירוב מאיר אוא"ס ,דבחכ׳ ,בע״ח וכדאי׳ ,דאצי׳

לגילוי כלי ה״ה ,אין בחי׳ היא דחכ׳ להיות .יש ובינה ,אין חכ׳, ויש אין בחי׳ הן דחו״ב מה וה״ז ,השגה הוא דבינה ,יש בחי׳ היא ובינה, ובגילוי בקירוב שם שמאיר ,אוא״ס יש שבבחי׳ ,וז״א .מקום ריחוק בבחי׳ הוא בבינה וע״כ ,ומציאות יש בבחי׳ שנתפס

דרך בז״א אוא״ס המשכת הנה, יבנה חסד עולם לעולמות מקור בחי׳ שה״ה ,יותר, הקרח יצא מי מבטן וכתי׳ ,הקרח הנורא כעין רקיע החיות ראשי ועל וכמ״ש ,פרסא שיש ,עילאין בחיון גם הוא כמו״כ הנה ,בין הז"א ומל' ,בחיוון תתאין שהוא דכמו .הפרסא דרך הוא בז״א האור דהמשכת ,לז״א הבינה בין פרסא

גילוי הוא שם ,יותר שבטל ובמי ,דוקא הביטול הוא לאוא״ס שהכלי מפני הוא וכ״ז רוח ושפל דכא את אשכון וקדוש מרום וכמ״ש ,בעבודה הוא וכן .ביותר האוא״ס

מפרק וחזק גדולה ורוח עבר הוי׳ והנה ,הוי׳ לפני בהר ועמדת צא ויאמר וכתי׳ ,דוקא הוי׳ ברעש לא רעש הרוח ואחר ה׳ ברוח לא הוי׳ לפני סלעים ומשבר הרים דוקא תמן ,בזהר ואי׳ ,דקה דממה קול האש ואחר ה׳ באש לא אש הרעש ואחר היא ע״כ ,ביטול בחי׳ להיותה ,וחכמה .דוקא שבטל במה הוא שהגילוי ,מלכא קאתי

Page 56: מאמר וידבר אלקים

55

והיינו , מחכ' נפקת אורייתא ,אי׳ ובזהר .אוא״ס כלי לגילוי בחי' עצמות בחי׳בגילוי באה שהיא כמו זאת עוד הנה ,החכ' מבחי׳ זאת דשרש התורה הוא דלבד ה׳ קרוב וכמ״ש ,אמת נק׳ שהתורה מה דזהו בחכ', בשרשה שהיא כמו ה״ה ,למטה

,הוא אמת דהנה .תורה אלא אמת אין וארז"ל ,באמת יקראוהו אשר לכל קוראיו לכל ואני ראשון אני על מודה דאמת והיינו ,בשוה הוא סופו עד המשכתו שמתחלת מה

הוא דא׳ ,דברים ובמד״ר דסנהדרין פ״ק בירושלמי וכדאי׳ ,אלקים אין ומבלעדי אחרון ראשון שאני איך מורה שזה ,הא״ב באמצע ומ״ם ,דאתוון סופא ות׳ ,דאתוון רישא מפני ,אמת התורה נק׳ ועש״ז, אמת שזהו ,אלקים אין באמצעיתא ומבלעדי אחרון ואני

הוא' דהוי, הוי׳ ואמת משום ,'הוי משם היא דהלכה וזהו ,אוא״ס עצמות בה ששורה .האמת שהוא ,ההלכה הוא דמשם ,אוא״ס עצמות בחי׳ ,אמת בחי׳

.לאמתו ואמת ,אמת יש הנה .אמת היא השני׳ הדעה שגם ,דא״ח ואלו דאלו והגם, דוקא לאמתו אמת לומר דקדקו ,לאמתו אמת דין שדן דיין כל ,שבת וכמשארז״ל

מבחי׳ זהו ,דא״ח ואלו דאלו ,נת״ל דהנה .לאמתו אמת בחי׳ שהוא ,הלכה וזהו״ע וכמו״כ, הכל הכולל הכתר חיצוני׳ בחי׳ דהיינו ,הכתר מבחי׳ שזהו ,שבתורה הכלל בחי׳ ,הכתר פנימי׳ מבחי׳ זהו ,והלכה .העולמות דכללות אריך בחי׳ הוא א״ק

,א״ק פני׳ בחי׳ ,באורייתא אסתכל קב״ה הו״ע בא״ק כוכמו״, שבעצמות תחתונה הוא לזה והכלי, לאמתו אמת בחי׳ וזהו, דא״ס העצמות אמיתת בחי׳ שזהו

שיהי׳ דבכדי ,בתורתך לבי חפת ,תהי׳ לכל כעפר ונפשי וכמש״א ,דוקא ביטול וכמ״ש ,ביטול בבחי׳ ,תהי' לכל כעפר ונפשי כאשר הוא ,בתורתך לבי פתח .אמת בחי׳ צמיחת דוקא אזי ,עלי׳ דשין שהכל ,כארץ הוא דכאשר ,מארץ אמת

,עלי׳ עצמו שממית במי אלא מתקיימת התורה דאין ,באהל ימות כי אדם התורה וזאת ,דתורה האמיתי בחיות שיחי׳ הרוצה .כים לבו את שמרחיב ובמי בגסה״ר תמצא לא

דוקא כב״ה הלכה שנקבעה וזהו .האמת לבחי׳ הכלי הוא דוקא דביטול, א״ע ימית היו ,שלהם הביטול מצד אך, טפי מחודדין היו דב״ש והגם .היו ועלובין שנוחין מפני

שנא׳ ג״כ וזהו, כמותם ההלכה נקבעה וע״כ ,לאמתו האמת להשיג כלים דוקא הם עני כי וכמ"ש ,בתכלית ביטול בבחי׳ שהי׳ מפני ,בכ״מ כמותו הלכה ,עמו וה׳ ,בדוד

,דדומם ביטול בבחי׳ שהי׳ ,ודוממתי שויתי לא אם ,יעטוף כי לעני תפלה ,אני ואביון ואלו דאלו היות דעם ,וזהו .כמותו הלכה ומשו״ז ,דא״ס להאמת כלי הוא הי׳ ע״כ

של לאמתו שכיון מפני ,דוקא כזה ההלכה נפסקה מ״מ ,אמת הן הדעות שכל ,דא״ח . ההלכה הוא שמשם ,אמת

הסברות שכל היינו ,האלה הדברים כל את' נא ,הדברים כל את אלקים וידבר וזהו כללות בבחי׳ התורה שנתנה ,במ״ת נתנו כולם ,זמ״ז הפכים שהן אע״פ ,והדעות

Page 57: מאמר וידבר אלקים

56

, הפכים שאינם ,נתנן אחד אל ,אחד מרועה נתנו וזהו, כלל הפכים שאינם ,הכל שכולל שהוא ,דמע״ב אלקים שם כמו אינו ,זה ואלקים .דא״ח ואלו דאלו ,אלקים נא׳ ולכך

הנא׳ אלקים ושם .מציאות בבחי׳ להיות ,האור ולהסתיר להעלים ,סתם אלקים י׳בח אומר ואח״כ .כא׳ כללות בבחי׳ הכל דשם ,דבינה שעה״נ ,חיים אלקים בחי׳ הוא ,כאן

שאלו דאע״פ ,ההלכה הו״ע ומשם ,חיים אלקים מבחי׳ גם שלמעלה ,אלקיך ה׳ אנכי שהלכה ,כזה הוא לאמתו האמת מ״מ ,תורה של אמתתה הוא והכל ,דא״ח ואלו

התורה לימוד שע״י, ״מבכ כמותו דהלכה ,עמו והוי׳ וזהו, הוי׳ משם שזהו ,כמותו .בגילוי הוי׳ שם מאיר עי״ז הנה ,לתורה ונתינה המסירה שהו״ע ,בביטול